MetroCat/Hebrew-Mil · Datasets at Hugging Face

text stringlengths 1 149
נפל הוא תחמושת שנורתה, הוטלה או הופעלה, ומטען חומר הנפץ שבה לא התפוצץ או
שהתפוצץ חלקית או נשרף. שטח נפלים הוא שטח שיש בו נפלים או שקיים חשש שיש בו
נפלים בין היתר כתוצאה מפעילות אימונים או מביצוע ניסוי ים19 .
בשטחי אימונים רבים חיילי צה"ל מתאמנים בירי של תחמושת מסוגים שונים, שחלקה לא
מתפוצצת ונותרת בשטח כנפלים שיש בהם סיכון בטיחותי. יחידה שבבעלותה שטח אש
אחראית לסרוק אותו ביסודיות אחת לשלושה חודשים לצורך איתור נפלים, ויחידה המתאמנת
בשטח צריכה לבצע סריקה כאמור עם כניסתה לשטח וביציאתה ממנו; המתא"ם הפיקודי
אחראי לקיים על כך בקרה ומעקב. נפלים שאי אפשר לסלק יש לסמן ולדווח עליהם למתא"ם
הפיקודי.
כחלק מהליכי גריעת שטחי האימונים שנעשו בהם אימונים, יש לוודא שהשטח נקי מנפלים כדי
למנוע פגיעה בנפש (להלן - תהליך זיכוי מנפלים).
על פי הוראות ז"י, את הנפלים ישמידו קצינים מוסמכי סילוק נפלים, אנשי סילוק פצצות או
קצין הנדסה, בהתאם לסוג הנפל והעומק שבו הוא נמצא ובהתאם לקבוּע בהוראות. במשך
שנים היה צה"ל הגוף היחיד המוסמך לעסוק בתהליכי זיכוי מנפלים. בינואר 2019 הוסמכה
לכך גם הרלפ"ם בתיקון לחוק לפינוי שדות מוקשים, התשע"א -201120, אז שמו שונה לחוק
לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים, התשע"א -2011 (להלן- חוק לפינוי מוקשים ונפלים). על פי
החוק המתוקן, תפקידי הרלפ"ם כוללים, בין השאר: קביעת מפרט לאומי לפינוי שדות מוקשים
ושטחי נפלים, פעולה לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים, ביצוע ביקורות, סיורים ותיקוני
שילוט. החוק המתוקן הותיר את הסמכות לפינוי נפלים גם בידי צה"ל21.
זה חמש שנים לפחות חל עיכוב בתהליכי גריעת שטחי האימונים שצה"ל הסכים כי ניתן
לפנותם לטובת שימושים אזרחיים, וזאת עקב אי-פינוי נפלים מאותם שטחים.
להלן הפרטים:
סוגיית האחריות לפינוי נפלים
ביולי 2015 העבירה לשכת הרמטכ"ל ללשכת שר הביטחון רשימה של17 שטחי אש, מהם
שניים בתחומי איו"ש, המיועדים לגריעה 22, שבהם נדרש תהליך זיכוי מנפלים. במסמך של
אג"ת שצורף לרשימה נרשם כי יש קושי בגריעת השטחים עקב הצורך בזיכוים מנפלים, וכי

19 החוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים התשע"א -2011. מאז עדכונו של החוק לפינוי שדות מוקשים ושינוי שמו
בינואר 2019 עוסק החוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים, התשע"א-2011, בין היתר, בפינוי נפלים. עד התיקון
האמור עסק חוק זה בפינוים של שדות מוקשים בלבד.
20 חוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון- הוראת שעה), התשע"ט-2019.
21 סעיף17א(ב) לחוק לפינוי מוקשים ונפלים. בהצעת החוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון)(החלת החוק על שטחי
נפלים), התשע"ח -2018, נכתב בעניין זה (בעמ 924) כי מוצע להחריג את צה"ל מהקביעה שלפיה פינוי שדות
מוקשים ושטחי נפלים יתבצע רק על ידי הרלפ"ם, ש כן מתוקף פעילותו הצבאית והביטחונית מוסמך גם צה"ל
לפנות מוקשים או נפלים בשגרה ובחירום.
22 בביקורת לא נבדק הנושא באיו"ש ולפיכך הובאו בחשבון רק15 השטחים שבתחומי הקו הירוק <next_page> שטחי האימונים של צה" ל ביבשה
\| 144 \| בהתאם להנחיית ראש מטה שר הביטחון דאז יוסדר זיכוי שטחי האימונים מנפלים בסמכות
הרלפ"ם ובאחריותה (כאמור, באותה עת טרם הוסמכה הרלפ"ם לעשות זאת).
מצה"ל נמסר כי ארבעה משטחי האש האמורים שיועדו לגריעה זוכו מנפלים, כלהלן: כ-1,500
דונם משטח אש300 זוכו בשנת2015 עבור שדה סולרי על בסיס מתווה משפטי שאושר באופן
ספציפי על ידי משרד המשפטים; כ-4,300 דונם משטח אש600 זוכו בשנת2015 עבור תחנה
סולרית ומרכז טיהור שפכים על בסיס מתווה משפטי שאושר על ידי משרד המשפטים;
כ-1,200 דונם זוכו משטח אש203 עבור ראש העין על בסיס סריקה עילית ואישור פיקוד מרכז
וכ-7,000 דונם זוכו בשנת2020 משטח אש300 על בסיס סקר מקצועי של קצין הנדסה ראשי
(להלן - קהנ"ר) ובהתאם למתווה ספציפי שאושר על ידי סגן הרמטכ"ל.
ממסמכים שנמסרו לצוות מבקר המדינה עלה כי כעבור חמש שנים מהעברת הרשימה
האמורה, 11 מ-15 שטחי האימונים (לא כולל איו"ש) לא זוכו מנפלים
להלן הפרטים:
באוגוסט 2018 כתב עוזר שר הביטחון להתיישבות לראש המועצה האזורית אשכול בעניין
בקשת המועצה לגרוע משטח האימונים 300 שבצאלים כי "בהתאם להחלטת מערכת
הביטחון, לא ניתן לסכן את חייהם של חיילי צה"ל למשימות אזרחיות דוגמת שחרור שטחים
סגורים". עוד הוסיף כי משרד הביטחון מקדם תיקון לחוק שיעניק לרלפ"ם סמכות לפינוי
נפלים.
על אף הותרת הסמכות בחוק לפנות נפלים גם בידי צה"ל23, נקבע בהוראת קהנ"ר מדצמבר
2019 כי "בשטחי אש שאינם נחוצים עוד לצה"ל והם מיועדים לפינוי ולגריעה, יבוצע פינוי
השטח מנפלים על ידי הרשות לפינוי מוקשים" 24 .
בתגובת המועצה האזורית אשכול בספטמבר 2020 למשרד מבקר המדינה נכתב כי יישובי
המועצה משוועים לתוספת קרקע כדי להתקיים ולהתפרנס מחקלאות. במשך כשבע שנים
פעלה המועצה לשחרר שטחי אש מול גורמי צה"ל ומשרד הביטחון. בעבר ניתן היה לשחרר
שטח אש לאחר סריקה רגלית, אלא שבשנים האחרונות נדרשת סריקת עומק באמצעות כלים
ייעודיים שעלותם גבוהה ביותר, שאינה ביכולתם הכלכלית של החקלאים או המועצה. לגבי
7,000 הדונם שזוכו השנה, מדובר בשטח המעובד לעומק זה עשר שנים, שבמהלכן לא התגלה
אפילו נפל אחד. בכל זאת, היועצים המשפטיים לא אישרו את שחרור השטח, ורק לאחר
התערבות דרגים בכירים ביותר הוסכם לשחרר אותו.
בתגובת המועצה האזורית רמת הנגב בספטמבר 2020 למשרד מבקר המדינה נכתב כי
ב-14.9.20 הובא לידיעת ראש המועצה כי שטח אש 300, שכבר בינואר 2017 אישר צה"ל
לגרוע אותו והיה בתהליך גריעה על ידי מפקדת קהנ"ר, לא יוכל להיגרע באמצעות צה"ל אלא
יחכה לגריעה על ידי הרלפ"ם.
בתגובת צה"ל מ אוקטובר 2020 למשרד מבקר המדינה נכתב כי הוראת קהנ"ר מבטאת את
המדיניות העקבית של צה"ל שלפיה חיילי צה"ל לא יפנו שטחי אימונים ממוקשים או מנפלים
כאשר הדבר נחוץ לצורכי פיתוח אזרחי, למעט במקרים ייחודיים. צה"ל הדגיש כי ברירת

23 סעיף17א(ב) לחוק לפינוי מוקשים ונפלים
24 הוראת קהנ"ר 06.01.19.04 בנושאתהליך זיכוי שטחי אש מנפלים לטובת עבודות תשתית/גריעת השטח,
מ-15.12.19 . <next_page>מבקר המדינה \| דוח שנתי71ב \| התשפ"א-2021
\| 145 \| \|שטחי האימונים של צה" ל ביבשה המחדל היא שהרלפ"ם תבצע פינוי שטחים מנפלים וכי הסמכות המקבילה לפינוי מנפלים
שנותרה לצה"ל בחוק היא רשות, והפעלתה נתונה לשיקול דעתו של צה"ל.
בתגובת הרלפ"ם בספטמבר 2020 למשרד מבקר המדינה נכתב כי בחודש ספטמבר 2020
קיבלה הרשות מאג"ת שכבת מידע ובה סומנו 17 שטחי נפלים שאמורים היו להיגרע ובהם
שטחי נ פלים שנעשים בהם שימושים אזרחיים קבועים. בשטחים שבהם נעשים שימושים
אזרחיים קבועים לא ניתן להפעיל חברת פיקוח וחברת פינוי ולכן לדעת הרלפ"ם האחריות
לשחרורם וביטול צו הסגירה מוטלת על צה"ל.
נוכח המחלוקת בין צה"ל לבין הרלפ"ם לגבי האחריות לזיכוי שטחי נפלים לצרכים
אזרחיים, ובהינתן כי חוק הרלפ"ם מסמיך את שר הביטחון לטיפול בפינוי מוקשים
ונפלים, מומלץ כי שר הביטחון יבחן את התמשכות תהליכי פינוי הנפלים ואת החסמים
בתהליך וכן יקבע מיהו הגורם (צה"ל או רלפ"ם) האחראי לנושא, ובייחוד אם הדבר נוגע
לפינוי נפלים משטחים כאלו שנעשים בהם שימושים אזרחיים קבועים25. בבחינה זו ראוי
שיובאו בחשבון העיכובים רבי -השנים בגריעת שטחי אימונים עבור פרויקטים בעלי
חשיבות לאומית ובעיקר בפריפריה.

התקציב לזיכוי מנפלים
עלויות הזיכוי של שטח מנפלים עשויות להיות גבוהות מאוד. ככל שנדרשת בדיקה עמוקה יותר
בקרקע - כך נדרשים משאבים גדולים יותר. סוגיית מימון תהליך הזיכוי מנפלים הביאה אף
היא לעיכובים בתהליכי הזיכוי לאורך השנים.
בתיקון לחוק לפינוי מוקשים ונפלים נקבע כי התקציב לפינוי שטחי נפלים ייקבע על ידי
הממשלה כחלק מהצעת חוק התקציב השנתי שתונח על שולחן הכנסת; כן נקבע שם כי מיזם
פינוי יכול להיות ממומן גם על ידי הגורם המבקש לפתח את השטח.
בתוכנית הרלפ"ם לפינוי נפלים לשנת 2020 מצוינים מיזמי הפינוי האלה 250 דונם ברמת
טראמפ שברמת הגולן בעלות מוערכת של 4 מיליון ש"ח200 דונם לטובת תחנת כוח באשלים
בנגב וכן 1,300 דונם עבור תחנה סולרית בדימונה, שעלותן מוערכת בכ-25 מיליון ש"ח; כ-70

נפל הוא תחמושת שנורתה, הוטלה או הופעלה, ומטען חומר הנפץ שבה לא התפוצץ או

שהתפוצץ חלקית או נשרף. שטח נפלים הוא שטח שיש בו נפלים או שקיים חשש שיש בו

נפלים בין היתר כתוצאה מפעילות אימונים או מביצוע ניסוי ים19 .

בשטחי אימונים רבים חיילי צה"ל מתאמנים בירי של תחמושת מסוגים שונים, שחלקה לא

מתפוצצת ונותרת בשטח כנפלים שיש בהם סיכון בטיחותי. יחידה שבבעלותה שטח אש

אחראית לסרוק אותו ביסודיות אחת לשלושה חודשים לצורך איתור נפלים, ויחידה המתאמנת

בשטח צריכה לבצע סריקה כאמור עם כניסתה לשטח וביציאתה ממנו; המתא"ם הפיקודי

אחראי לקיים על כך בקרה ומעקב. נפלים שאי אפשר לסלק יש לסמן ולדווח עליהם למתא"ם

הפיקודי.

כחלק מהליכי גריעת שטחי האימונים שנעשו בהם אימונים, יש לוודא שהשטח נקי מנפלים כדי

למנוע פגיעה בנפש (להלן - תהליך זיכוי מנפלים).

על פי הוראות ז"י, את הנפלים ישמידו קצינים מוסמכי סילוק נפלים, אנשי סילוק פצצות או

קצין הנדסה, בהתאם לסוג הנפל והעומק שבו הוא נמצא ובהתאם לקבוּע בהוראות. במשך

שנים היה צה"ל הגוף היחיד המוסמך לעסוק בתהליכי זיכוי מנפלים. בינואר 2019 הוסמכה

לכך גם הרלפ"ם בתיקון לחוק לפינוי שדות מוקשים, התשע"א -201120, אז שמו שונה לחוק

לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים, התשע"א -2011 (להלן- חוק לפינוי מוקשים ונפלים). על פי

החוק המתוקן, תפקידי הרלפ"ם כוללים, בין השאר: קביעת מפרט לאומי לפינוי שדות מוקשים

ושטחי נפלים, פעולה לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים, ביצוע ביקורות, סיורים ותיקוני

שילוט. החוק המתוקן הותיר את הסמכות לפינוי נפלים גם בידי צה"ל21.

זה חמש שנים לפחות חל עיכוב בתהליכי גריעת שטחי האימונים שצה"ל הסכים כי ניתן

לפנותם לטובת שימושים אזרחיים, וזאת עקב אי-פינוי נפלים מאותם שטחים.

להלן הפרטים:

סוגיית האחריות לפינוי נפלים

ביולי 2015 העבירה לשכת הרמטכ"ל ללשכת שר הביטחון רשימה של17 שטחי אש, מהם

שניים בתחומי איו"ש, המיועדים לגריעה 22, שבהם נדרש תהליך זיכוי מנפלים. במסמך של

אג"ת שצורף לרשימה נרשם כי יש קושי בגריעת השטחים עקב הצורך בזיכוים מנפלים, וכי

19 החוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים התשע"א -2011. מאז עדכונו של החוק לפינוי שדות מוקשים ושינוי שמו

בינואר 2019 עוסק החוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים, התשע"א-2011, בין היתר, בפינוי נפלים. עד התיקון

האמור עסק חוק זה בפינוים של שדות מוקשים בלבד.

20 חוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון- הוראת שעה), התשע"ט-2019.

21 סעיף17א(ב) לחוק לפינוי מוקשים ונפלים. בהצעת החוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון)(החלת החוק על שטחי

נפלים), התשע"ח -2018, נכתב בעניין זה (בעמ 924) כי מוצע להחריג את צה"ל מהקביעה שלפיה פינוי שדות

מוקשים ושטחי נפלים יתבצע רק על ידי הרלפ"ם, ש כן מתוקף פעילותו הצבאית והביטחונית מוסמך גם צה"ל

לפנות מוקשים או נפלים בשגרה ובחירום.

22 בביקורת לא נבדק הנושא באיו"ש ולפיכך הובאו בחשבון רק15 השטחים שבתחומי הקו הירוק <next_page> שטחי האימונים של צה" ל ביבשה

| 144 | בהתאם להנחיית ראש מטה שר הביטחון דאז יוסדר זיכוי שטחי האימונים מנפלים בסמכות

הרלפ"ם ובאחריותה (כאמור, באותה עת טרם הוסמכה הרלפ"ם לעשות זאת).

מצה"ל נמסר כי ארבעה משטחי האש האמורים שיועדו לגריעה זוכו מנפלים, כלהלן: כ-1,500

דונם משטח אש300 זוכו בשנת2015 עבור שדה סולרי על בסיס מתווה משפטי שאושר באופן

ספציפי על ידי משרד המשפטים; כ-4,300 דונם משטח אש600 זוכו בשנת2015 עבור תחנה

סולרית ומרכז טיהור שפכים על בסיס מתווה משפטי שאושר על ידי משרד המשפטים;

כ-1,200 דונם זוכו משטח אש203 עבור ראש העין על בסיס סריקה עילית ואישור פיקוד מרכז

וכ-7,000 דונם זוכו בשנת2020 משטח אש300 על בסיס סקר מקצועי של קצין הנדסה ראשי

(להלן - קהנ"ר) ובהתאם למתווה ספציפי שאושר על ידי סגן הרמטכ"ל.

ממסמכים שנמסרו לצוות מבקר המדינה עלה כי כעבור חמש שנים מהעברת הרשימה

האמורה, 11 מ-15 שטחי האימונים (לא כולל איו"ש) לא זוכו מנפלים

להלן הפרטים:

באוגוסט 2018 כתב עוזר שר הביטחון להתיישבות לראש המועצה האזורית אשכול בעניין

בקשת המועצה לגרוע משטח האימונים 300 שבצאלים כי "בהתאם להחלטת מערכת

הביטחון, לא ניתן לסכן את חייהם של חיילי צה"ל למשימות אזרחיות דוגמת שחרור שטחים

סגורים". עוד הוסיף כי משרד הביטחון מקדם תיקון לחוק שיעניק לרלפ"ם סמכות לפינוי

נפלים.

על אף הותרת הסמכות בחוק לפנות נפלים גם בידי צה"ל23, נקבע בהוראת קהנ"ר מדצמבר

2019 כי "בשטחי אש שאינם נחוצים עוד לצה"ל והם מיועדים לפינוי ולגריעה, יבוצע פינוי

השטח מנפלים על ידי הרשות לפינוי מוקשים" 24 .

בתגובת המועצה האזורית אשכול בספטמבר 2020 למשרד מבקר המדינה נכתב כי יישובי

המועצה משוועים לתוספת קרקע כדי להתקיים ולהתפרנס מחקלאות. במשך כשבע שנים

פעלה המועצה לשחרר שטחי אש מול גורמי צה"ל ומשרד הביטחון. בעבר ניתן היה לשחרר

שטח אש לאחר סריקה רגלית, אלא שבשנים האחרונות נדרשת סריקת עומק באמצעות כלים

ייעודיים שעלותם גבוהה ביותר, שאינה ביכולתם הכלכלית של החקלאים או המועצה. לגבי

7,000 הדונם שזוכו השנה, מדובר בשטח המעובד לעומק זה עשר שנים, שבמהלכן לא התגלה

אפילו נפל אחד. בכל זאת, היועצים המשפטיים לא אישרו את שחרור השטח, ורק לאחר

התערבות דרגים בכירים ביותר הוסכם לשחרר אותו.

בתגובת המועצה האזורית רמת הנגב בספטמבר 2020 למשרד מבקר המדינה נכתב כי

ב-14.9.20 הובא לידיעת ראש המועצה כי שטח אש 300, שכבר בינואר 2017 אישר צה"ל

לגרוע אותו והיה בתהליך גריעה על ידי מפקדת קהנ"ר, לא יוכל להיגרע באמצעות צה"ל אלא

יחכה לגריעה על ידי הרלפ"ם.

בתגובת צה"ל מ אוקטובר 2020 למשרד מבקר המדינה נכתב כי הוראת קהנ"ר מבטאת את

המדיניות העקבית של צה"ל שלפיה חיילי צה"ל לא יפנו שטחי אימונים ממוקשים או מנפלים

כאשר הדבר נחוץ לצורכי פיתוח אזרחי, למעט במקרים ייחודיים. צה"ל הדגיש כי ברירת

23 סעיף17א(ב) לחוק לפינוי מוקשים ונפלים

24 הוראת קהנ"ר 06.01.19.04 בנושאתהליך זיכוי שטחי אש מנפלים לטובת עבודות תשתית/גריעת השטח,

מ-15.12.19 . <next_page>מבקר המדינה | דוח שנתי71ב | התשפ"א-2021

| 145 | |שטחי האימונים של צה" ל ביבשה המחדל היא שהרלפ"ם תבצע פינוי שטחים מנפלים וכי הסמכות המקבילה לפינוי מנפלים

שנותרה לצה"ל בחוק היא רשות, והפעלתה נתונה לשיקול דעתו של צה"ל.

בתגובת הרלפ"ם בספטמבר 2020 למשרד מבקר המדינה נכתב כי בחודש ספטמבר 2020

קיבלה הרשות מאג"ת שכבת מידע ובה סומנו 17 שטחי נפלים שאמורים היו להיגרע ובהם

שטחי נ פלים שנעשים בהם שימושים אזרחיים קבועים. בשטחים שבהם נעשים שימושים

אזרחיים קבועים לא ניתן להפעיל חברת פיקוח וחברת פינוי ולכן לדעת הרלפ"ם האחריות

לשחרורם וביטול צו הסגירה מוטלת על צה"ל.

נוכח המחלוקת בין צה"ל לבין הרלפ"ם לגבי האחריות לזיכוי שטחי נפלים לצרכים

אזרחיים, ובהינתן כי חוק הרלפ"ם מסמיך את שר הביטחון לטיפול בפינוי מוקשים

ונפלים, מומלץ כי שר הביטחון יבחן את התמשכות תהליכי פינוי הנפלים ואת החסמים

בתהליך וכן יקבע מיהו הגורם (צה"ל או רלפ"ם) האחראי לנושא, ובייחוד אם הדבר נוגע

לפינוי נפלים משטחים כאלו שנעשים בהם שימושים אזרחיים קבועים25. בבחינה זו ראוי

שיובאו בחשבון העיכובים רבי -השנים בגריעת שטחי אימונים עבור פרויקטים בעלי

חשיבות לאומית ובעיקר בפריפריה.

התקציב לזיכוי מנפלים

עלויות הזיכוי של שטח מנפלים עשויות להיות גבוהות מאוד. ככל שנדרשת בדיקה עמוקה יותר

בקרקע - כך נדרשים משאבים גדולים יותר. סוגיית מימון תהליך הזיכוי מנפלים הביאה אף

היא לעיכובים בתהליכי הזיכוי לאורך השנים.

בתיקון לחוק לפינוי מוקשים ונפלים נקבע כי התקציב לפינוי שטחי נפלים ייקבע על ידי

הממשלה כחלק מהצעת חוק התקציב השנתי שתונח על שולחן הכנסת; כן נקבע שם כי מיזם

פינוי יכול להיות ממומן גם על ידי הגורם המבקש לפתח את השטח.

בתוכנית הרלפ"ם לפינוי נפלים לשנת 2020 מצוינים מיזמי הפינוי האלה 250 דונם ברמת

טראמפ שברמת הגולן בעלות מוערכת של 4 מיליון ש"ח200 דונם לטובת תחנת כוח באשלים

בנגב וכן 1,300 דונם עבור תחנה סולרית בדימונה, שעלותן מוערכת בכ-25 מיליון ש"ח; כ-70