text
stringlengths 1
149
|
|---|
לביצוע מחקר חלוץ (פיילוט) לגידור אתרי העתיקות שבשטחי האימונים ברמת הגולן, אלא |
שהפרויקט לא יצא לפועל. |
באוגוסט 2019 כתב ראש מטה פצ"ן לראש אג"ת כי כדי לקדם את משימת גידור אתרי |
העתיקות יש להעמיד תקציב חיצוני לפצ"ן. בינואר 2020 כתב סגן בכיר ליועץ המשפטי |
למערכת הביטחון לראש מטה פצ"ן כי עקב חוסר הטיפול של פצ"ן אין לצפות לסיוע תקציבי |
ממשרד הביטחון, וכי בהתאם לסיכום בין מנכ"ל משרד הביטחון וסגן הרמטכ"ל, על הפיקוד |
לשלם מתקציבו בעבור נזקי העתיקות. |
35 במקרים של פגיעות קשות באתרי עתיקות רשותהעתיקות מבצעת חפירות שמטרתן הצלת הממצאים העתיקים, |
וזאת במידת הצורך תוך תיעוד שרידים ארכיאולוגיים ופינוי עתיקות. |
36 כפי שמסר לצוות מבקר המדינה בפגישה מ-26.5.19 ארכיאולוגמחוז גליל מזרחי וגולן ברשות העתיקות . <next_page>מבקר המדינה | דוח שנתי71ב | התשפ"א-2021 |
| 157 | |שטחי האימונים של צה" ל ביבשה בפגישה ממאי 2019 נמסר מרשות העתיקות לצוות מבקר המדינה כי בכל שנה נפגעות כ-30 |
עד40 עתיקות בשטחיהאימונים, מהן כחמש או שש פגיעות קשות (בממוצע שנתי). הפגיעות |
נגרמות בעיקר באזור פצ"ן מטנקים ומדחפורים משוריינים. בפגישה ממאי 2019 שקייםצוות |
מבקר המדינה עם ארכיאולוג מחוז גליל מזרחי וגולן ברשות העתיקות הוא מסר דברים דומים. |
דוגמה לכך היא הפגיעה באתר חורבת בת רא שבו בית כנסת מתקופת התלמוד, העומד |
בסמוך לירידה לנחל דליות. אתר זה נפגע פעמים רבות במהלך תרגילים צה"ליים בידי |
כלי רכב משוריינים שסטו מהציר , ולא שוקם. לא זו בלבד, כבר בשנת 2013 סיכם |
פצ"ן עם רשות העתיקות כי הפיקוד יגדר את האתר ולא עשה כן. |
להלן דוגמאות לאתרי עתיקות נוספים בשטחי האימונים ברמת הגולן שנפגעו פגיעות חוזרות |
ונשנות במהלך השנים: אחמדיה - בשנים 2013 ,2014 ו-2016 ;דביה - בשנים 2014 ,2017 |
ו-2018; וחורבת חפר- בשנים 2014 ,2016 ו-2018 . |
במאי2020 כתב הסגן הבכיר ליועץ המשפטי למערכת הביטחון לרשות העתיקות כי משרד |
הביטחון מסכים, על בסיס הערכת מומחים, לשלם 102,650 ש"ח לסיום ההתדיינות בין |
הצדדים בעניין האתרים בתרא ודביה. |
במאי 2020 מסר הסגן הבכיר ליועץ המשפטי למערכת הביטחון לצוות מבקר המדינה כי |
שאלת זכאות רשות העתיקות לקבלת פיצויים בגין נזק שנגרם לעתיקות בידי צה"ל שנויה |
במחלוקת משום שחוק העתיקות אינו עוסק בפיצוי בגין נזק אלא בהשבת המצב לקדמותו |
בטרם הפגיעה; ולמרות זאת טיפל בכך משרד הביטחון מתוך הבנת החשיבות הרבה לשחזור |
העתיקות. עוד טען ששיתוף הפעולה מצד צה"ל אינו מספק. |
במאי 2020 מסר ארכיאולוג מחוז גליל מזרחי וגולן ברשות העתיקות לצוות מבקר המדינה כי |
רשות העתיקות דנה עם משרד הביטחון בשנת 2009 בנושא זכאותה של הרשות לקבל פיצויים |
בגין נזק, וסוכם כי יש לטפל בכל פגיעה בעתיקות. עוד מסר הארכיאולוג כי אם מש רד |
הביטחון מתנער מהטיפול בעתיקות, הרשות רואה בכך היתר לפעול בכלים העומדים לרשותה |
על פי חוק. ביוני 2020 מסר הארכיאולוג לצוות מבקר המדינה ריכוז פגיעות באתרים וכן |
אומדנים כספיים והערכות של עלויות תיקון הנזקים בכלל האתרים בפצ"ן, המסתכמים בכ-9 |
מיליון ש"ח; מהם- לגבי האתרים בתרא ודביה נמסרו אומדנים בסך 980,000 ש"ח ו-800,000 |
ש"ח בהתאמה. אומדנים אלו גדולים במאות אחוזים מהסכום שמשרד הביטחון מסכים לשלם |
על בסיס הערכת מומחים מטעמו. |
מאוגוסט 2017, מועד האישור לביצוע הפיילוט לגידור אתרי עתיקות בפצ"ן, עד מועד |
סיום הביקורת לא גודרו אתרים אלה. כמו כן עדיין לא הוסדר הטיפול בנזקים שנגרמו |
לאתרי העתיקות במרחב פצ"ן. |
בתגובת רשות העתיקות בספטמבר 2020 למשרד מבקר המדינה נמסר כי שיתוף הפעולה בין |
צה"ל לרשות העתיקות לאורך השנים הוביל לצמצום הפגיעה באתרי העתיקות, ואולם יש לא |
מעט אתרים שנפגעו כתוצאה מאימוני צה"ל. הרשות סבורה שעל משרד הביטחון לפעול ללא |
דיחוי למניעת הפגיעה באתרי העתיקות שבשטחי האימונים ולנקוט פעולות להצלת האתרים |
שנפגעו באמצעות הקצאת משאבים לכך וקביעת מדיניות וקריטריונים מוסכמים בין משרד |
הביטחון וצה"ל לבין רשות העתיקות. <next_page> שטחי האימונים של צה" ל ביבשה |
| 158 | בתגובה שמסר צה"ל מ אוקטובר 2020 למשרד מבקר המדינה נכתב כי הוא רואה בשמירה על |
אתרי העתיקות ערך עליון ופועל לשם כך במסגרת נהלים, הסברות והדרכות, והוא מעסיק |
מתאמת לנושא מטעם רשות העתיקות. |
|
אתרי העתיקות הם חלק מהותי משימור ההיסטוריה של ארץ ישראל ומהמורשת של העם |
היהודי בארצו. מכאן החשיבות היתרה שעל צה"ל להקדיש לשם שמירה על אתרים אלו. |
על צה"ל ומשרד הביטחון בשיתוף רשות העתיקות לקדם פתרונות כדי להבטיח, ככל |
האפשר, שאתרי העתיקות לא ייפגעו במהלך אימונים צבאיים ואת החזרת המצב |
לקדמותו באתרים שנפגעו. |
<next_page>מבקר המדינה | דוח שנתי71ב | התשפ"א-2021 |
| 159 | |שטחי האימונים של צה" ל ביבשה |
אוכלוסייתה של מדינת ישראל הולכת וגדלה, ובהתאמה גדלים הצרכים האזרחיים |
השונים של האוכלוסייה כדוגמת דיור, חקלאות, תיירות ותעשייה. מסיבה זו נדרש תכנון |
של ייעודי הקרקע מתוך ראייה מערכתית ולאומית, ובכך עוסקת מערכת התכנון והבנייה, |
על פי עקרונות שקובעת הממשלה בעת שהיא מאשרת תוכניות מתאר ארציות. שטחי |
האימונים שהם חיוניים והכרחיים לצה"ל לצורך שמירת כשירותו המבצעית, הפרוסים על |
פני כשליש משטח הקרקעות בישראל והמשתרעים על שטחים שלהם נקבעו ייעודים |
אזרחיים שונים בתוכניות מתאר ארציות, נסגרו מפני הציבור בהסתמך על תקנות ההגנה |
לשעת חירום, אשר נקלטו למשפט הישראלי מכוח הוראת סעיף 11 לפקודת סדרי |
השלטון והמשפט, התש"ח -1948. סמכותו הבלעדית של צה"ל לסגור שטחים, כאמור |
פוגעת לעיתים במימושן של תוכניות המתאר ומקשה על האיזון בין כלל הצרכים |
הלאומיים, לרבות אלו הביטחוניים. |
כתוצאה מפיקוח ובקרה לקויים של צה"ל על יעילות השימוש בשטחי האימונים, עלולים |
להיות סגורים שטחי אימונים שאינם מנוצלים במלואם על ידי צה"ל, אף שהיו עשויים |
לשמש לצורכי פיתוח קרקע אזרחיים. גם לגבי אותן קרקעות שצה"ל מסכים לגרוע |
משטחי האימונים - העיכוב המתמשך בפינוין מנפלים מונע את גריעתן ומשום כך עלולים |
להיפגע פרויקטים בעלי חשיבות לאומית, בעיקר ביישובי הפריפריה. |
גישת הציבור לשמורות טבע, גנים לאומיים ואתרי מורשת מוגבלת בשל הימצאותם של |
רבים מהם בשטחי אימונים סגורים. מכאן החשיבות הרבה להנגשת מידע על ידי צה"ל |
בנוגע לתיאום הכניסה לאותם שטחים, וזאת כדי לאפשר את קיומם התקין של האימונים, |
תוך שמירה על ביטחון הציבור. |
נוכח מצוקת הקרקעות בישראל, מומלץ כי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה וצה"ל יבחנו |
במשותף את סגירת שטחי האימונים על ידי צה"ל למול תכנון ייעודי הקרקע על ידי מנהל |
התכנון ויתאמו בין שני תהליכים אלה המתקיימים היום במסגרת מערכות דינים נפרדות, |
וימליצו לממשלה בהתאם למסקנות הבחינה. זאת מתוך ראייה מערכתית הבוחנת את |
כלל צורכי הפיתוח הלאומיים, ובכללם הצרכים הביטחוניים, וצופה פני עתיד. |
סיכום <next_page> |
<next_page> |