Norod78/cc100_heb · Datasets at Hugging Face

id stringlengths 1 8	text stringlengths 1 13.8k
500	ניתן להזמין מאכלים טעימים במסעדה המרוקאית שבמתחם.
501	מתחם ספא מפנק ובו סאונה יבשה וג'קוזי ספא
502	האירוח מיועד לזוגות, משפחות, קבוצות, הציבור הדתי- יש בית כנסת במתחם, ימי כיף, מסיבות ועוד...
503	חופשה במיטבה במתחם ביאנקיני- גם בריכה, גם חוף ים וגם צימרים מדהימים! הזמינו כבר עכשיו!
504	נווט עכשיו!
505	צימרים בישראל
506	צימרים עם בריכה מחוממת
507	צימרים עם בריכה פרטית
508	חדרים לפי שעה בצפון
509
510	מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
511	קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
512	יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוח לא אנציקלופדי.
513	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
514	בהלכות שבת, מְלֶאכֶת הַבּוֹרֵר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, הגדרתה היא, ברירת דבר רצוי מדבר אחר לא רצוי, בתלמוד ובהלכה המלאכה נקראת כ"הבורר פסולת מתוך אוכל" האוכל הוא משל לדבר הנצרך, ופסולת הוא הדבר שלא צריך אליו.
515	לפי פרשנותו של התלמוד בבלי, גם מלאכת זורה, שהיא זריית התבואה וזריקתה בכול כלפי מעלה, לאחר הדישה, כדי לגרום שהשיבלים - הכבדים יותר - יפלו למקום הרצוי, וקני החיטים - הקלים יותר, יתפזרו למקום אחר, היא אותה מלאכה, שמהותה ברירת פסולת מתוך אוכל, וכך גם מלאכת מרקד שהיא הרקדת הקמח בנפה, כדי לגרום לקמח, הדק יותר, ליפול למטה, ולהותיר את הפסולת למעלה, גם היא ברירת אוכל מתוך פסולת, אך למרות זאת הן מנויות כשלוש מלאכות נפרדות[1]. אביי ורבא מסבירים זאת בכך שמכיוון שכל מלאכות שבת הם כאלו שהיו במשכן, לכן מלאכה שהייתה במשכן שלוש פעמים בשלוש צורות של פעולה, מנויות שלוש פעמים, אף על פי שמהותן שווה[2].
516	לפי התלמוד ירושלמי, מלאכת זורה היא מלאכה נפרדת שאינה קשורה למלאכת בורר, ויש לה הלכות עצמאיות, שהידועה שבהן היא רקיקה בכיוון הרוח, דבר הגורם לרוק להתפזר.
517	תוכן עניינים
518	4 סעודת שבת
519	7 קישורים חיצוניים
520	8 הערות שוליים
521	המלאכה במשכן והגדרתה[עריכת קוד מקור _ עריכה]
522	הגדרת המלאכה: על פי התלמוד הירושלמי, מוגדרת מלאכת הזרייה בתור כל פיזור של חומר על ידי רוח[6]. אולם על פי התלמוד הבבלי, מהותן של כל שלוש המלאכות היא זהה והיא הפרדת "אוכל" מ"פסולת".
523	ברירת כלים וספרים[עריכת קוד מקור _ עריכה]
524	ישנה מחלוקת בפוסקים, האם יש איסור רק לגבי אוכל או גם לגבי חפצים נוספים (לדוגמה ספרים)[7]. רבים מהפוסקים האחרונים סבורים כי המלאכה היא גם בספרים וחפצים אחרים[8], וכך אכן נפסק בשולחן ערוך, ולהלכה אין לברור בגדים זה מזה כאשר הם מעורבבים יחד, לברור שני מיני כלים זה מזה כאשר הוא צריך את אחד משני המינים, וכן אסור לברור ספרים זה מזה אם הוא צריך אחד מהם, רק אם נתקיימו כל שלושת התנאים המהווים את האופן המותר לברור.
525	הרב שמעון גרינפלד[9], סבור שאין בספרים משום איסור ברירה. הוא מנמק זאת בסברא עצמית: מכיוון שלספרים יש מקום קבוע בארון, ולאחרי השימוש בהם הוא מחזיר אותם לארון, לא שייך לקרות הפרדת הספר מהארון בשם הפרדת אוכל מפסולת, שכן אין דרך המפריד אוכל מפסולת להחזיר אותו לאחר השימוש לערב בתוך הפסולת, ומכאן שאין הפרדת הספרים מהספרים שסמוך למקומם בארון קרוי בשם אוכל מתוך פסולת. רבי שלמה זלמן אוירבך ממאן בסברה זו, והוא פוסק כי יש להחמיר[10].
526	יש האומרים, כי אספת ספרים משולחנות בבית מדרש, היא דבר מותר, שכן אף על פי שהיא לא נעשית לשימוש מיידי, ניתן להחשיב את החזרת הספרים למקומם כשימוש מיידי; שכן החזרתם נעשית במטרה שאם יחפש אדם ספר אליו הוא נצרך לעיון וללימוד, ימצא את מבוקשו; ונמצא שכבר ברגע החזרתם מולאה המטרה - שהספרים יהיו נגישים למחפשם.
527	האופן המותר לברור[עריכת קוד מקור _ עריכה]
528	כשהברירה-הפרדה נעשית בדרך אכילה, אין המלאכה מוגדרת כפעולת ברירה האסורה בשבת, ומשום כך היא מותרת. שלושה תנאים צריכים להתקיים כדי שהברירה תוגדר כהפרדה בדרך אכילה, המותרת. היעדרו של אחד התנאים, די בו כדי לאסור את המלאכה[12]:
529	בברירה הנעשית כמלאכה, נהוג להוציא את הפסולת ולהשליכה. אך תוך כדי אכילה, האדם נוטל את הרצוי לו ומשאיר בקערה את שאינו רצוי. משום כך נקבע ככלל, שכל נטילת פסולת מתוך אוכל אסורה, ונטילת אוכל מתוך פסולת מותרת. יוצא מכלל זה, מצב בו האוכל מרובה על הפסולת: במצב זה יש הסוברים שדרך האכילה משתנה, בוררים את הפסולת המועטת מתוך האוכל, וכך יכולים לאכול את השאר ללא עכבות, לפיכך יש מן הפוסקים הסבורים שאסור לברור במצב זה את האוכל[13], אך בשולחן ערוך נפסק גם לגבי מצב זה שמותר להוציא את האוכל מתוך הפסולת.
530	ב. ברירה ביד ולא בכלי
531	קילוף פרי, אף שהפעולה מבוצעת בקליפה שהיא הפסולת, מוגדר כדרך אכילה, משום שזו הדרך היחידה והמקובלת לאכול את הפרי.
532	סעודת שבת[עריכת קוד מקור _ עריכה]
533	כאשר מכינים אוכל לצורך סעודה, ורוצה לברור אוכל מתוך הפסולת, מותר לברור רק לצורך הסעודה, וזהו בזמן הסמוך לאוכל, ולא שעה או שעתיים קודם.
534	בסעודת שבת, כאשר כלים שונים מעורבים יחדיו, יש ליזהר להפריד את הצלחות שנקראות אוכל - שצריך עדיין לסעודה מתוך ה"פסולת", ורק אז מותר להעביר את הצלחות האחרות למקומם במטבח.
535	המלאכה היא דווקא ברירת שני מינים זה מזה, ולכן אסור לברור שני מיני אוכל אחד מהשני, כגון שני מיני דגים, אבל במין אחד, מותר לברור אם כל החלקים ראויים לאכילה[17], ואפילו חלקים גדולים מתוך חלקים קטנים יותר. כך גם מותר לברור את כל החלקים הגדולים משני המינים גם יחד, כיון שההפרדה היא לא בין שני המינים אלא בין שני הגדלים, דבר שאינו בכלל מלאכה זו.
536	דוגמה אקטואלית לאיסור בורר, הוא כאשר אדם שוטף במים פירות המלוכלכים בעפר, ובכך מפריד את פסולת העפר והאבק מתוך האוכל. לכן כאשר אדם קונה פירות וירקות לשבת, והם מאובקים, עליו להזהר לשטוף אותם לפני שבת. אבל אם הם לא מלוכלכים, ושוטף אותם רק לצורכי הגיינה, מותר.
537	נידון ידוע בפוסקים, הוא זבוב שנפל במשקה כל שהוא, שההלכה היא שמותר להסירו רק אם מסיר מעט משקה עמו. רבי יצחק מאיר אלתר, האדמו"ר מגור, הציע כי יאחוז את הכפית בידו, ויסלק את הכוס מהכפית, כך שהוא בורר את האוכל מתוך הפסולת. באופן דומה, פוסק החזון איש[18] כי הרוצה להוציא גרעין מתוך פרי, יאחו בגרעין וימשוך את הפרי.
538	ברירה בגושים גדולים[עריכת קוד מקור _ עריכה]
539	יש האומרים, כי הצבת מסננת על ברז מים שמעורב במים עפר או דבר אחר ואין הדרך לשתותם ללא ברירה, אסור[20]. בעיה הלכתית זו, תקפה בברוקלין שם מצויים תולעים זעירים במים, ועל הברז יש כעין מסננת המסננת את המים מהתולעים, למרות זאת, מנהג העולם להתיר, והקהל החרדי בברוקלין, שאינו שותה מים מהברז ללא מסננת, נוהג כך גם בשבת, ואינו מכין מים מערב שבת לשבת[21].
540	ראו גם[עריכת קוד מקור _ עריכה]
541	קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור _ עריכה]
542	הלכות בורר מאת הרב אליעזר מלמד, באתר ישיבה
543	מלאכת בורר בבית המדרש הווירטואלי של ישיבת הר עציון
544	הערות שוליים[עריכת קוד מקור _ עריכה]
545	^ ראו דעתו של הרב מנשה קליין בספרו "פרי ביכורים" מלאכת מרקד הסובר שמרקד הוא דווקא על ידי כלי, זורה הוא דווקא על ידי רוח, ובורר הוא אפילו ביד, וזה החילוק המעשי בין שלוש המלאכות.
546	^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע"ד, עמוד א'.
547	^ רש"י שבת עג ע"א ד"ה האופה. ובספר תורת המלאכות ח"א עמוד קט"ו: "שורש מלאכה זו שכן במלאכת המשכן היו בוררים הפסולת מהסממנים של צבע תכלת וארגמן ותולעת שני". ראו שם מקורות.
548	^ "רקק והפריחתו הרוח, חייב משום זורה..." ירושלמי, שבת, פ"ז, ה"ב (מט, א בדפוס וילנא).
549	^ הסוברים שאין דין ברירה בכלים: מהר"י עייא"ש בשו"ת בית יהודה. האור שמח בפירושו על הרמב"ם. ומפוסקי זמננו בספר מנחת יעקב חלק ב' בשו"ת שבסוף הספר סימן י"ז, ראו שם.
550	^ ראו ספר מנחת אהבה ח"ב עמוד רמ"ט.
551	^ שו"ת מהרש"ג חלק ג' סימן נ"ד - נ"ז.
552	^ ביאור הלכה שם.
553	^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שי"ט.
554	^ חיי אדם על פי התוספות.
555	^ בית יוסף (אורח חיים שיט, ד"ה "הבורר חייב") בדעת המרדכי, נוקט שההיתר הוא רק בברירה לצורך אכילה מיידית. אך ראו "אגלי טל", מלאכת בורר, ה, ט. מדברי הירושלמי, (שבת ז, ב; מט, ב בדפוס וילנה), המתיר לאדם להיות "בורר ומניח על השולחן" ובלבד שיהיו "אורחין אוכלין ראשונה ראשונה", מסיק רבנו חננאל (בפירושו לשבת, עד, ב) שכל ברירה שמטרתה אכילה תוך כדי אותה ארוחה נחשבת לאלתר. ראו גם דברים דומים אצל רבנו ירוחם, ספר אדם וחוה, נתיב יב, חלק ח (דף עו, ד). דעה זו רווחת בין הפוסקים, ראו למשל: ביאור הגר"א, אורח חיים, סימן שי"ט ס"א. דברי הפוסקים מובאים בספר ארחות שבת, ח"א, פרק שלישי, אות מ"ח ואילך.
556	^ בספר "אגלי טל", נוקט בשיעור של שעה לפני הארוחה, אך לא ברור שכוונתו ליחידת הזמן הנקראת שעה, או לכינוי כללי ל"זמן מה".
557	^ ארחות שבת, ח"א, פרק שלישי, אות מ"ח. וראו שם הערה מ"ז, דוגמה מדברי המגן אברהם, שכתב שאין להכין את המאכלים לפני זמן יציאת המתפללים מבית הכנסת. כך עולה גם מדברי הרב משה פיינשטיין, שו"ת אגרות משה ח"ד סי' ע"ד, מלאכת בורר, אות י"ג.
558	^ הלכות שבת סוף סימן נ"ד.
559	^ חזון איש.
560	^ ראו מאמרו של הרב חיים אוברלנדר רב בית המדרש ווילדניק בניו יורק בנושא, בחוברת "אור ישראל" גיליון 37 עמ' ק' אם יש איסור בורר בסינון מים בשביל התולעים.
561	ל"ט מלאכות שבת
562	קטגוריה מוסתרת:
563	ויקיפדיה: שכתוב - כל הערכים
564	תפריט ניווט
565	כלים אישיים
566	יצירת חשבון
567	כניסה לחשבון
568	עריכת קוד מקור
569	גרסאות קודמות
570	ברוכים הבאים
571	שינויים אחרונים
572	דפים המקושרים לכאן
573	שינויים בדפים המקושרים
574	דפים מיוחדים
575	מידע על הדף
576	פריט ויקינתונים
577	ציטוט דף זה
578	הדפסה/ייצוא
579	הורדה כ־PDF
580	גרסה להדפסה
581	דף זה בשפות אחרות
582	הוספת קישורים
583	הטקסט מוגש בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0; ייתכן שישנם תנאים נוספים. ר' את תנאי השימוש לפרטים.
584	מדיניות הפרטיות
585	הבהרה משפטית
586	הצהרה על עוגיות
587	תצוגה למכשירים ניידים
588
589	שיחת ויקיפדיה:עמותת ויקימדיה ישראל/אנרגיה, חשמל, ומשק החשמל בישראל - תחרות כתיבה – ויקיפדיה
590	שיחת ויקיפדיה:עמותת ויקימדיה ישראל/אנרגיה, חשמל, ומשק החשמל בישראל - תחרות כתיבה
591	מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
592	< שיחת ויקיפדיה:עמותת ויקימדיה ישראל
593	קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
594	ראוי להבהיר איך התקנון המעודד "עבודת איסוף ומחקר מקורית" מסתדר עם עקרונות ויקיפדיה העברית: ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה - "מקום לפרסום מחקר ראשוני" ? ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 22:00, 18 בפברואר 2018 (IST)
595	בוודאי שאין הכוונה למחקר ראשוני. אסתכל בתקנון ואבדוק אם יש צורך לשנותו לסטר - שיחה 21:56, 19 בפברואר 2018 (IST)
596	זה מה שרשום בתקנון. גם לא ברור מה הכוונה בהמשך המשפט שיקול דעת מקורי. ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 04:52, 20 בפברואר 2018 (IST)
597	Tomtom‏ - ניסחתי מחדש את התקנון. תודה על תשומת הלב. מוזמן להצטרף לתחרות ולכתוב ערכים. לסטר - שיחה 21:47, 1 במרץ 2018 (IST)
598	בחרתי את הערך יותר חשמל פחות עמל אך לא מצאתי דרך לחתום את שמי בצדו. אילי - שיחה 13:16, 25 בפברואר 2018 (IST)
599	אילי, הרישום הוא בדף משנה ויקיפדיה:עמותת ויקימדיה ישראל/אנרגיה, חשמל, ומשק החשמל בישראל - תחרות כתיבה/המסלול השני של התחרות. כנסי לשם ותחתמי. בהצלחה עם כתיבת הערך. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 13:49, 25 בפברואר 2018 (IST)

500

ניתן להזמין מאכלים טעימים במסעדה המרוקאית שבמתחם.

501

מתחם ספא מפנק ובו סאונה יבשה וג'קוזי ספא

502

האירוח מיועד לזוגות, משפחות, קבוצות, הציבור הדתי- יש בית כנסת במתחם, ימי כיף, מסיבות ועוד...

503

חופשה במיטבה במתחם ביאנקיני- גם בריכה, גם חוף ים וגם צימרים מדהימים! הזמינו כבר עכשיו!

504

נווט עכשיו!

505

צימרים בישראל

506

צימרים עם בריכה מחוממת

507

צימרים עם בריכה פרטית

508

חדרים לפי שעה בצפון

509

510

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

511

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

512

יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוח לא אנציקלופדי.

513

אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

514

בהלכות שבת, מְלֶאכֶת הַבּוֹרֵר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, הגדרתה היא, ברירת דבר רצוי מדבר אחר לא רצוי, בתלמוד ובהלכה המלאכה נקראת כ"הבורר פסולת מתוך אוכל" האוכל הוא משל לדבר הנצרך, ופסולת הוא הדבר שלא צריך אליו.

515

לפי פרשנותו של התלמוד בבלי, גם מלאכת זורה, שהיא זריית התבואה וזריקתה בכול כלפי מעלה, לאחר הדישה, כדי לגרום שהשיבלים - הכבדים יותר - יפלו למקום הרצוי, וקני החיטים - הקלים יותר, יתפזרו למקום אחר, היא אותה מלאכה, שמהותה ברירת פסולת מתוך אוכל, וכך גם מלאכת מרקד שהיא הרקדת הקמח בנפה, כדי לגרום לקמח, הדק יותר, ליפול למטה, ולהותיר את הפסולת למעלה, גם היא ברירת אוכל מתוך פסולת, אך למרות זאת הן מנויות כשלוש מלאכות נפרדות[1]. אביי ורבא מסבירים זאת בכך שמכיוון שכל מלאכות שבת הם כאלו שהיו במשכן, לכן מלאכה שהייתה במשכן שלוש פעמים בשלוש צורות של פעולה, מנויות שלוש פעמים, אף על פי שמהותן שווה[2].

516

לפי התלמוד ירושלמי, מלאכת זורה היא מלאכה נפרדת שאינה קשורה למלאכת בורר, ויש לה הלכות עצמאיות, שהידועה שבהן היא רקיקה בכיוון הרוח, דבר הגורם לרוק להתפזר.

517

תוכן עניינים

518

4 סעודת שבת

519

7 קישורים חיצוניים

520

8 הערות שוליים

521

המלאכה במשכן והגדרתה[עריכת קוד מקור _ עריכה]

522

הגדרת המלאכה: על פי התלמוד הירושלמי, מוגדרת מלאכת הזרייה בתור כל פיזור של חומר על ידי רוח[6]. אולם על פי התלמוד הבבלי, מהותן של כל שלוש המלאכות היא זהה והיא הפרדת "אוכל" מ"פסולת".

523

ברירת כלים וספרים[עריכת קוד מקור _ עריכה]

524

ישנה מחלוקת בפוסקים, האם יש איסור רק לגבי אוכל או גם לגבי חפצים נוספים (לדוגמה ספרים)[7]. רבים מהפוסקים האחרונים סבורים כי המלאכה היא גם בספרים וחפצים אחרים[8], וכך אכן נפסק בשולחן ערוך, ולהלכה אין לברור בגדים זה מזה כאשר הם מעורבבים יחד, לברור שני מיני כלים זה מזה כאשר הוא צריך את אחד משני המינים, וכן אסור לברור ספרים זה מזה אם הוא צריך אחד מהם, רק אם נתקיימו כל שלושת התנאים המהווים את האופן המותר לברור.

525

הרב שמעון גרינפלד[9], סבור שאין בספרים משום איסור ברירה. הוא מנמק זאת בסברא עצמית: מכיוון שלספרים יש מקום קבוע בארון, ולאחרי השימוש בהם הוא מחזיר אותם לארון, לא שייך לקרות הפרדת הספר מהארון בשם הפרדת אוכל מפסולת, שכן אין דרך המפריד אוכל מפסולת להחזיר אותו לאחר השימוש לערב בתוך הפסולת, ומכאן שאין הפרדת הספרים מהספרים שסמוך למקומם בארון קרוי בשם אוכל מתוך פסולת. רבי שלמה זלמן אוירבך ממאן בסברה זו, והוא פוסק כי יש להחמיר[10].

526

יש האומרים, כי אספת ספרים משולחנות בבית מדרש, היא דבר מותר, שכן אף על פי שהיא לא נעשית לשימוש מיידי, ניתן להחשיב את החזרת הספרים למקומם כשימוש מיידי; שכן החזרתם נעשית במטרה שאם יחפש אדם ספר אליו הוא נצרך לעיון וללימוד, ימצא את מבוקשו; ונמצא שכבר ברגע החזרתם מולאה המטרה - שהספרים יהיו נגישים למחפשם.

527

האופן המותר לברור[עריכת קוד מקור _ עריכה]

528

כשהברירה-הפרדה נעשית בדרך אכילה, אין המלאכה מוגדרת כפעולת ברירה האסורה בשבת, ומשום כך היא מותרת. שלושה תנאים צריכים להתקיים כדי שהברירה תוגדר כהפרדה בדרך אכילה, המותרת. היעדרו של אחד התנאים, די בו כדי לאסור את המלאכה[12]:

529

בברירה הנעשית כמלאכה, נהוג להוציא את הפסולת ולהשליכה. אך תוך כדי אכילה, האדם נוטל את הרצוי לו ומשאיר בקערה את שאינו רצוי. משום כך נקבע ככלל, שכל נטילת פסולת מתוך אוכל אסורה, ונטילת אוכל מתוך פסולת מותרת. יוצא מכלל זה, מצב בו האוכל מרובה על הפסולת: במצב זה יש הסוברים שדרך האכילה משתנה, בוררים את הפסולת המועטת מתוך האוכל, וכך יכולים לאכול את השאר ללא עכבות, לפיכך יש מן הפוסקים הסבורים שאסור לברור במצב זה את האוכל[13], אך בשולחן ערוך נפסק גם לגבי מצב זה שמותר להוציא את האוכל מתוך הפסולת.

530

ב. ברירה ביד ולא בכלי

531

קילוף פרי, אף שהפעולה מבוצעת בקליפה שהיא הפסולת, מוגדר כדרך אכילה, משום שזו הדרך היחידה והמקובלת לאכול את הפרי.

532

סעודת שבת[עריכת קוד מקור _ עריכה]

533

כאשר מכינים אוכל לצורך סעודה, ורוצה לברור אוכל מתוך הפסולת, מותר לברור רק לצורך הסעודה, וזהו בזמן הסמוך לאוכל, ולא שעה או שעתיים קודם.

534

בסעודת שבת, כאשר כלים שונים מעורבים יחדיו, יש ליזהר להפריד את הצלחות שנקראות אוכל - שצריך עדיין לסעודה מתוך ה"פסולת", ורק אז מותר להעביר את הצלחות האחרות למקומם במטבח.

535

המלאכה היא דווקא ברירת שני מינים זה מזה, ולכן אסור לברור שני מיני אוכל אחד מהשני, כגון שני מיני דגים, אבל במין אחד, מותר לברור אם כל החלקים ראויים לאכילה[17], ואפילו חלקים גדולים מתוך חלקים קטנים יותר. כך גם מותר לברור את כל החלקים הגדולים משני המינים גם יחד, כיון שההפרדה היא לא בין שני המינים אלא בין שני הגדלים, דבר שאינו בכלל מלאכה זו.

536

דוגמה אקטואלית לאיסור בורר, הוא כאשר אדם שוטף במים פירות המלוכלכים בעפר, ובכך מפריד את פסולת העפר והאבק מתוך האוכל. לכן כאשר אדם קונה פירות וירקות לשבת, והם מאובקים, עליו להזהר לשטוף אותם לפני שבת. אבל אם הם לא מלוכלכים, ושוטף אותם רק לצורכי הגיינה, מותר.

537

נידון ידוע בפוסקים, הוא זבוב שנפל במשקה כל שהוא, שההלכה היא שמותר להסירו רק אם מסיר מעט משקה עמו. רבי יצחק מאיר אלתר, האדמו"ר מגור, הציע כי יאחוז את הכפית בידו, ויסלק את הכוס מהכפית, כך שהוא בורר את האוכל מתוך הפסולת. באופן דומה, פוסק החזון איש[18] כי הרוצה להוציא גרעין מתוך פרי, יאחו בגרעין וימשוך את הפרי.

538

ברירה בגושים גדולים[עריכת קוד מקור _ עריכה]

539

יש האומרים, כי הצבת מסננת על ברז מים שמעורב במים עפר או דבר אחר ואין הדרך לשתותם ללא ברירה, אסור[20]. בעיה הלכתית זו, תקפה בברוקלין שם מצויים תולעים זעירים במים, ועל הברז יש כעין מסננת המסננת את המים מהתולעים, למרות זאת, מנהג העולם להתיר, והקהל החרדי בברוקלין, שאינו שותה מים מהברז ללא מסננת, נוהג כך גם בשבת, ואינו מכין מים מערב שבת לשבת[21].

540

ראו גם[עריכת קוד מקור _ עריכה]

541

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור _ עריכה]

542

הלכות בורר מאת הרב אליעזר מלמד, באתר ישיבה

543

מלאכת בורר בבית המדרש הווירטואלי של ישיבת הר עציון

544

הערות שוליים[עריכת קוד מקור _ עריכה]

545

^ ראו דעתו של הרב מנשה קליין בספרו "פרי ביכורים" מלאכת מרקד הסובר שמרקד הוא דווקא על ידי כלי, זורה הוא דווקא על ידי רוח, ובורר הוא אפילו ביד, וזה החילוק המעשי בין שלוש המלאכות.

546

^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע"ד, עמוד א'.

547

^ רש"י שבת עג ע"א ד"ה האופה. ובספר תורת המלאכות ח"א עמוד קט"ו: "שורש מלאכה זו שכן במלאכת המשכן היו בוררים הפסולת מהסממנים של צבע תכלת וארגמן ותולעת שני". ראו שם מקורות.

548

^ "רקק והפריחתו הרוח, חייב משום זורה..." ירושלמי, שבת, פ"ז, ה"ב (מט, א בדפוס וילנא).

549

^ הסוברים שאין דין ברירה בכלים: מהר"י עייא"ש בשו"ת בית יהודה. האור שמח בפירושו על הרמב"ם. ומפוסקי זמננו בספר מנחת יעקב חלק ב' בשו"ת שבסוף הספר סימן י"ז, ראו שם.

550

^ ראו ספר מנחת אהבה ח"ב עמוד רמ"ט.

551

^ שו"ת מהרש"ג חלק ג' סימן נ"ד - נ"ז.

552

^ ביאור הלכה שם.

553

^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שי"ט.

554

^ חיי אדם על פי התוספות.

555

^ בית יוסף (אורח חיים שיט, ד"ה "הבורר חייב") בדעת המרדכי, נוקט שההיתר הוא רק בברירה לצורך אכילה מיידית. אך ראו "אגלי טל", מלאכת בורר, ה, ט. מדברי הירושלמי, (שבת ז, ב; מט, ב בדפוס וילנה), המתיר לאדם להיות "בורר ומניח על השולחן" ובלבד שיהיו "אורחין אוכלין ראשונה ראשונה", מסיק רבנו חננאל (בפירושו לשבת, עד, ב) שכל ברירה שמטרתה אכילה תוך כדי אותה ארוחה נחשבת לאלתר. ראו גם דברים דומים אצל רבנו ירוחם, ספר אדם וחוה, נתיב יב, חלק ח (דף עו, ד). דעה זו רווחת בין הפוסקים, ראו למשל: ביאור הגר"א, אורח חיים, סימן שי"ט ס"א. דברי הפוסקים מובאים בספר ארחות שבת, ח"א, פרק שלישי, אות מ"ח ואילך.

556

^ בספר "אגלי טל", נוקט בשיעור של שעה לפני הארוחה, אך לא ברור שכוונתו ליחידת הזמן הנקראת שעה, או לכינוי כללי ל"זמן מה".

557

^ ארחות שבת, ח"א, פרק שלישי, אות מ"ח. וראו שם הערה מ"ז, דוגמה מדברי המגן אברהם, שכתב שאין להכין את המאכלים לפני זמן יציאת המתפללים מבית הכנסת. כך עולה גם מדברי הרב משה פיינשטיין, שו"ת אגרות משה ח"ד סי' ע"ד, מלאכת בורר, אות י"ג.

558

^ הלכות שבת סוף סימן נ"ד.

559

^ חזון איש.

560

^ ראו מאמרו של הרב חיים אוברלנדר רב בית המדרש ווילדניק בניו יורק בנושא, בחוברת "אור ישראל" גיליון 37 עמ' ק' אם יש איסור בורר בסינון מים בשביל התולעים.

561

ל"ט מלאכות שבת

562

קטגוריה מוסתרת:

563

ויקיפדיה: שכתוב - כל הערכים

564

תפריט ניווט

565

כלים אישיים

566

יצירת חשבון

567

כניסה לחשבון

568

עריכת קוד מקור

569

גרסאות קודמות

570

ברוכים הבאים

571

שינויים אחרונים

572

דפים המקושרים לכאן

573

שינויים בדפים המקושרים

574

דפים מיוחדים

575

מידע על הדף

576

פריט ויקינתונים

577

ציטוט דף זה

578

הדפסה/ייצוא

579

הורדה כ־PDF

580

גרסה להדפסה

581

דף זה בשפות אחרות

582

הוספת קישורים

583

הטקסט מוגש בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0; ייתכן שישנם תנאים נוספים. ר' את תנאי השימוש לפרטים.

584

מדיניות הפרטיות

585

הבהרה משפטית

586

הצהרה על עוגיות

587

תצוגה למכשירים ניידים

588

589

שיחת ויקיפדיה:עמותת ויקימדיה ישראל/אנרגיה, חשמל, ומשק החשמל בישראל - תחרות כתיבה – ויקיפדיה

590

שיחת ויקיפדיה:עמותת ויקימדיה ישראל/אנרגיה, חשמל, ומשק החשמל בישראל - תחרות כתיבה

591

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

592

< שיחת ויקיפדיה:עמותת ויקימדיה ישראל

593

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

594

ראוי להבהיר איך התקנון המעודד "עבודת איסוף ומחקר מקורית" מסתדר עם עקרונות ויקיפדיה העברית: ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה - "מקום לפרסום מחקר ראשוני" ? ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 22:00, 18 בפברואר 2018 (IST)

595

בוודאי שאין הכוונה למחקר ראשוני. אסתכל בתקנון ואבדוק אם יש צורך לשנותו לסטר - שיחה 21:56, 19 בפברואר 2018 (IST)

596

זה מה שרשום בתקנון. גם לא ברור מה הכוונה בהמשך המשפט שיקול דעת מקורי. ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 04:52, 20 בפברואר 2018 (IST)

597

Tomtom‏ - ניסחתי מחדש את התקנון. תודה על תשומת הלב. מוזמן להצטרף לתחרות ולכתוב ערכים. לסטר - שיחה 21:47, 1 במרץ 2018 (IST)

598

בחרתי את הערך יותר חשמל פחות עמל אך לא מצאתי דרך לחתום את שמי בצדו. אילי - שיחה 13:16, 25 בפברואר 2018 (IST)

599

אילי, הרישום הוא בדף משנה ויקיפדיה:עמותת ויקימדיה ישראל/אנרגיה, חשמל, ומשק החשמל בישראל - תחרות כתיבה/המסלול השני של התחרות. כנסי לשם ותחתמי. בהצלחה עם כתיבת הערך. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 13:49, 25 בפברואר 2018 (IST)