שמואל גורדון 30 החלטות גורליות: חיל־האוויר בתחילת מלחוות יום כיפור ספחת שלושים שעות באוקטובר ספריית מכון פישר בית חיל ה 3598 30 גורדו!־, שמואל גור שמואל גורדון שלושים שעות באוקטובר החלטות הרות גורל על הפעלת חיל האוויר בתחילת מלחמת יום כיפור ספרית מעריב SHMUELGORDON THIRTY HOURS IN OCTOBER עריכה: דני דור, ׳ עיצוב העטיפה: יורם נאמן / יעל רשף צילום העטיפה: מיכאל כהן אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר א או בכל אמצעי אלקטרוני, אופס׳, מכני או אחר - חלק שהוא מהחומר שבספר זה. כל שימוש מסחרי מכל אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מהמו״ל. נדפס בישראל, תשס״ח © 2008 ספרית מעריב, תל־אביב מספר קטלוגי לוחות והדפסה: מפעלי דפוס כתר ירושלים Hebrew Copyright © 2008 by Ma'ariv Book Guild Tel Aviv All rights reserved Printed in Israel 2008 - זיכרון חיוך עיניך מחזיר אות׳ לחיים מדי בוקר לחש הטייסים העלומים לא הלכנו בשדות. לא מסביבנו יהום הסער. אנחנו לא מימי צקלג. לא טיפסנו על גבעת התחמושת. אנחנו לא היינו חשופים בצריח. לא צעדנו בשורה על קו הרכס. אנחנו לא מאותו הכפר. לא חזרנו מעמק הבכא. אנחנו לא העיניים של. לא אמרנו שטוב למות בעד. אנחנו לא מגש הכסף, לא טס ולא צלחת. אנחנו רק מה שעשינו, המקום שממנו באנו ואליו לא נשוב תוכן העניינים פתח דבר הקדמה 23 חלק ראשון: שנות העיצוב 35 חלק שני: האם התכוננו כראוי חיל אוויר קטן עד כאב פרק מערכות נשק תקציב כביטוי להערכת המצב טייסים נמצאים בתחרות כל הקריירה פרק מערכה מקדימה: לוחמת אוויר־אוויר מערכה שנייה: תקיפת כוחות יבשה בזירת התעלה מערכה שלישית: מבצעים מיוחדים מערכה רביעית: פריחה - תקיפות בעומק מצרים מערכה חמישית: תחילת התערבות סובייטית מערכה אחרונה: מערכה משולבת סיכום כמותי של מלחמת ההתשה פרק מניעת הישג מצרי - האומנם ״לא מנענו את רשימת הנפגעים המתארכת״ עליונות מצדית בשמי התעלה: צעד ראשון למלחמת יום כיפור ״אמ״ן לא מסכים להערכת חיל האוויר״ השפעה אסטרטגית־מדינית של חיל האוויר סיום: אור צהוב חלק שלישי: ״מחר תפרוץ מלחמה״ 4 פרק פרק ״למכה מקדימה יש חשיבות ראשונה במעלה״ ״ללא סיוע אווירי בשלב הראשון״ פרק ״חופש פעולה באוויר משמעותו חופש פעולה על הקרקע״ יחסי הכוחות ערב המלחמה פרק ״התנאי המרכזי הוא שינוי מהותי במאזן הכוחות האווירי״ פרק כשל מודיעיני באיסוף ובהערכה ״המודיעין האווירי לא התריע״ התרבות האסטרטגית המצרית ״כל המלחמה היתה נראית אחרת״ פרק דין וחשבון על המוכנות למלחמה חלק רביעי: צלצול הגונג פרק צומת החלטה צומת החלטה 235 248 248 257 262 271 271 293 297 301 310 321 321 328 336 347 352 353 363 368 372 375 379 383 394 פרק פרק צומת החלטה ביום בהיר״ צומת החלטה כל צה״ל״ צומת החלטה פרק צומת החלטה ״מחר יעמוד חיל האוויר במבחן קשה ויקר מאוד״ חלק חמישי: היום השחור פרק צומת החלטה תותחי נ״מ ושדות תעופה פרק צומת החלטה ״למבצע תקיפת טילים כזה לא פיללנו״ מדוע לא איתרנו את הסוללות? ״אמרתי להם להפסיק את ׳תגר׳״ מותנה בחיל האוויר״ ישראל מדינת ״גורלה של 16 פרק צומת החלטה צומת החלטה 20:00 שבי וחקירות פרק ״בדרום רמת הגולן החזקנו רק מהאוויר״ ״לא הייתי מוציא מסקנות לגבי תקיפת טילים״ סיום: ״זה תלוי רק בנו״ חלק שישי: ממיתוס לאתוס פרק 407 ״הגעתי למסה קריטית - יש להשיג הפסקת אש״ 416 משבר אמון 422 ביקורת התבונה המבצעית פרק ראש הממשלה. ״הייתי רגילה לקבל החלטות״ שר הביטחון. ״ההלם שלו היה חמור פי כמה״ הרמטכ״ל. ״המחשבה השקולה רחוקה מלהשביע רצון״ מפקד חיל האוויר. ״חשיבה מוטעית והפעלה שגויה״ קתרזיס: לאחר שמונה שנים ושמונה חודשים דגל חיל האוויר 461 נספחים נספח נספח הערות מקורות מפתח שמות ועניינים 589 פתח דבר קריאה משר הביטחון, בלי פיזיולוגיה, ״הכל בידיכם,״ הוא אומר, ״הכל תלוי בכם עכשיו.״ הוא אומר שגם ברמה, גם שם הכל בידי חיל האוויר, לא דק בתעלה, קדימה! 1 בניי סלד בתא רמשל״ט כאשר הוחזרו השבויים לאחר מלחמת יום כיפור, הוזמנו כל טייסי חיל האוויר לערב חגיגי. הוותיקים ביניהם לא יכלו להימנע מהשוואה עם המסיבה שנערכה לסיום מלחמת ששת הימים. במסיבה ההיא נפגשו כולם בחיבוקים, בטפיחות על שכם, בבדיחות ובשמחה גדולה. הפעם נפגשו בלחיצות יד ובשאלות מהוסות על גורל הנעדרים ושלום משפחות ההרוגים. במסיבה הקודמת הרים מפקד חיל האוויר, אלוף מוטי הוד, כוס ברכה ואיחל שגם במלחמה הבאה, אם תתרחש, ננצח כמו במלחמת ששת הימים. בערב זה היה מפקד חיל האוויר, אלוף בני פלד, מאופק למדי. הוא סיים באומרו שאת המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק, התזמורת חייבת להמשיך לנגן. הטייסים, הוותיקים שטסו במלחמת סיני, והצעירים שמלחמת יום כיפור היתה להם טבילת האש, חשו תסכול ואכזבה. הם ידעו שאפשר היה לעשות יותר בתחילת המלחמה, הרבה יותר. הם זכרו שהנגנים וכלי הנגינה, הטייסים והמטוסים, הוכנו היטב והיו במלוא כושרם. המיתרים היו מכוונים כראוי עד לאחרון שבהם, התזמורת היתה מאומנת ומתואמת. נכתבו יצירות נהדרות שהתזמורת תרגלה פעם אחר פעם, וידעה גם לאלתר כאשר נדרשה לכך. היא היתה ערוכה על מושביה, מוכנה ונכונה לתת קונצרט נפלא. אך משהו בניצוח השתבש ולא עבד כראוי. 11 | 12 הטייסים לא ידעו על מה לשים את האצבע, היכן היו נקודות התורפה רבים מהם תוהים על כך עד היום. ספד זה נועד לחפש ולמצוא כמה מהתשובות. שמואל גורדון 2008 הקדמה מתי מספר היו, אך גבורתם הוכחה בקרב - והיא זוהרת. 2 ררגילע בחיל האוויר וביעילותו תלוי כל הביטחון שלנו. אם חיל האוויר לא ישלוט בשמים, אני מסופק אם נוכל בשעת הצורך לגייס את צבאנו, אני מסופק אם נוכל לפעול. התנאי הקודם הוא שיהיה שלטון באוויר. דוד בן-גוריון* יש טעם בעיון חוזר בשיקולים ובהחלטות, אף לאחר שמביאים בחשבון את הרושם שיצרו הדוחות והאזעקות מן החזיתות שהקדירו את התמונה עוד יותר מהמציאות הקודרת. אלחנן אורן* האלים על האולימפוס הם שקבעו את גורל המלחמה על טרויה, כך שר המשורר העיוור למען לא יהרגוהו קרובי הנסיכים המתים. בפני - סגורה האפשרות להיתלות באלים. האיליאדה של חיל האוויר בשלושים השעות הראשונות של מלחמת יום כיפור מקורה בכישרונות, בחולשות ובמגבלות של בני אנוש. מלחמת יום כיפור היא אירוע מכונן בחיי האומה ובחיי הלוחמים ששרדו אותה. מדי שגה מתערבים בזיכרון הלאומי שלנו חשבון נפש אישי ולאומי; חשבון תרבותי ודתי, יחד עם אלפי שנות היסטוריה יהודית ועם עשרות שנים של תקומת ישראל. שני חשבונות הנפש לא ייסגרו אי־פעם. במשך הדורות יתמזגו לזיכרון אחד, לחשבון נפש אחד אישי ולאומי. הספר הזה הוא עוד ניסיון לעשות את חשבון הנפש של הדור ההוא - דור מלחמת יום כיפור. המטרה העיקרית של הספר - להבין את ההחלטות האסטרטגיות של ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ״ל ומפקד חיל האוויר הקשורות והמשפיעות 13 | 14 על הפעלת הכוח האווירי בשלושים השעות הראשונות במלחמת יום כיפור גורמיהן ותוצאותיהן. כמה סיבות למיקוד זה: בשעות אלו החזיתות היו פרוצות, המילואים טרם הגיעו, והסדיר לא עמד בפרץ. ב־ בזירה המצרית ובדרום רמת הגולן עד דק. עד כמה תרם חיל האוויר, למרות אברותיו הכבדות, לעצירת השיטפון הסורי ובלחימה נגד ׳הצונאמי׳ המצרי? שעות אלו כה קריטיות, כה מרכזיות במלחמה, כה מרובות החלטות - נבונות ושגויות שנקבעות בה - עד שאי אפשר להרחיב את היריעה על פני ימים נוספים. המערכה לבלימה היא שלב העומד בפני עצמו. מדוע רק חיל האוויר? להבדיל מקרבות היבשה, המלחמה האווירית בשעות הראשונות טרם נחקרה ביסודיות. לא ברמה מסווגת ולא ברמה הגלויה. אפילו ועדת אגרנט לא נכנסה לעובי הקורה בתחום זה. חיל האוויר מילא תפקיד חשוב באותן שלושים שעות קריטיות, ומחקר זה אמור להשלים חלק מהחסר. ומדוע דווקא תהליכי קביעת החלטות על הפעלת חיל האוויר? לאחר המלחמה כל יחידות חיל האוויר כתבו עבודות מחקר ותחקיר יסודיות ופרטניות. במפקדת חיל האוויר, ענף תולדות החיל, נכתבו כמה וכמה כרכים על המלחמה. עיקרם של אלו הוא תיעוד והצגת נתונים כמותיים מפורטים, אך הם נמנעים בדרך כלל מהערכות, מכתיבה ביקורתית ומהפקת לקחים רגישים. התחום העיקרי אשר לפי מיטב ידיעתי לא נחקר עד עתה, הוא תהליכי קביעת החלטות וההחלטות עצמן. אלחנן אורן, שהשקיע שנים רבות במחקר וכתב את ההיסטוריה הרשמית של מלחמת יום כיפור, מכוון את המשך המחקר במילים מתונות, בבחינת מועט המכיל את המרובה: ״יש הספר נועד למלא את 5 טעם בעיון חוזר בשיקולים ובהחלטות החסך בתחום זה. בעקבות שנים רבות של איסוף מקורות ראשוניים וראיונות עם מפקדים וקציני מטה נוצרה תשתית עובדתית מוצקה, לא ידועה, ושונה למדי מהידוע עד כה על פי ספרי זיכרונות וספרות מחקרית. רבים וטובים עושים עם חיל האוויר ועם עצמם חשבון נפש, וסוברים כי לא השיגו תוצאות משביעות רצון במלחמת יום הכיפורים. אלוף עזר ויצמן, מפקד חיל האוויר בעבר, מצביע על חוסר ההצלחות בתחילת המלחמה ועל הצורך ללמוד את לקחיה: ״חיל האוויר לא התגבר על מערך הטילים המצרי הקדמה והסורי במועד הדרוש, ולא יכול לשתף את עצמו בעוצמה הראויה בבלימת האויב בשתי החזיתות. הטיל כופף במלחמה הזאת את כנפו של המטוס - זו 6 עובדה הראויה ללימוד קפדני ולהפקת לקחים״ מוסיף מוטי הוד, מפקד חיל האוויר במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה: ״שני נושאים הם הנושאים הקריטיים, החשובים ביותר שקרו לחיל האוויר במלחמת יום הכיפורים לקראת מלחמת יום הכיפורים ותוך כדי הימים הראשונים של המלחמה הפעלה שגויה של חיל האוויר. כתוצאה מהחשיבה המוטעית הזאת. כל היתר 7 היה פועל יוצא מכך״ מגדיל לבקר אלוף בני פלד, מפקד חיל האוויר במלחמת יום כיפור: ״חלק גדול מחוסר היעילות והתסכול כטייסות חיל האוויר, במוצב השליטה של חיל האוויר, ואצל מפקד חיל האוויר, נבע מכך שהפערים בין הציפיות שלנו עצמנו, ממה שאנחנו נהיה מסוגלים לעשות לכוחות יבשה בתנאים שידענו שישררו מעבר למצופה, והתסכול כתוצאה מזה היה גדול עוד יותר. נראה לי שבתום המלחמה הזאת, התסכול של חיל האוויר בהבנתו את העניין הזה היה גדול 8 וחריף שבעתיים מהטענות שהיו כלפיו״ בספר זה אנסה להתמודד עם האתגרים שהציבו מפקדי חיל האוויר ולבחון את אמיתותם וגורמיהם. הספר מתמקד בהחלטות האסטרטגיות שנקבעות - כיצד להפעיל את חיל האוויר בשלושים השעות הראשונות של המלחמה, בהחלטות העיקריות, כיצד התקבלו, השפעתן על תוצאות המערכה נגד מערכי הטילים קרקע־אוויר ועל מידת התרומה האווירית בקרב הבלימה. מה הם מקורות האחריות לחוסר היעילות שמציין בני פלד, מה גורם לתסכול של הלוחמים והמפקדים, מקורותיו, סיבותיו, ואם אכן מוצדק התסכול. אין זה עוד ספר שמספר את תהילת חיל האוויר. ספר זה חוקר ובוחן את העובדות, כמותיות ככל האפשר. רבות מהן היו חסויות במשך שנים. נדרש מאמץ איסופי גדול לאתר שברי מידע, נתונים מפוזרים אי־פה אי- שם, בניירות אישיים, בתעודות ובראיונות. בתקווה לפענח את האירועים ולהוסיף נדבך לחיפוש אמת אובייקטיבית, לא יותר מזה, עלי לזכור ולהזכיר כי האמת פנים רבות לה, לא את כולם הצלחתי לגלות, ועדיין רב הנסתר.| 16 התחלתי במחקר ב־ להתעלם מיום פריצת המלחמה ומהיום שלפניו. אי אפשר לחקור את המלחמה בלי להתבונן על שנות העיצוב ומלחמת ההתשה, שבה נתקל חיל האוויר לראשונה במערכי טילים סובייטיים, שלימדוהו לקח בל יישכח! שנים שבהן גיבש וליטש את האיכות, התרבות המבצעית, והיכולות שמאפיינות אותו. במהלך המחקר נדמה היה כי עשרים וחמש השנים הראשונות היו מעין שלב לימוד והכנה לקראת הדבר האמיתי - שלושים שעות באוקטובר ייתכן שעלי להמשיך לבחון כיצד השפיעו אותן שלושים השעות הקשות ביותר בחיי חיל האוויר על המשך המלחמה. אך קוצר היריעה ויכולתי המוגבלת דחו זאת לפעם אחרת. במשך הכתיבה נעשה ניסיון רצוף להתמקד ולהצטמצם לנושא האווירי ולאירועים המשפיעים עליו. הסביבה המדינית והצבאית השפיעה על חיל האוויר, על החלטותיו ועל פעולותיו. אך היתה גם השפעת גומלין של חיל האוויר על המטה הכללי, על הפיקודים המרחביים, על שר הביטחון ועל הממשלה. כדי להעמיק בתחום האווירי היה עלי להתרחב לא פעם לממד המריני־אסטרטגי, למלחמה על היבשה, לקביעת החלטות בממשלה ובמטה הכללי של צה״ל, ואף להציג כמה תוכנות חדשות בתחומים אלו. התקופה המתוארת רוויה במושגים בסיסיים של ביטחון לאומי, וביניהם הרתעה, התרעה, הפתעה, מכה מקדימה, מכה שנייה, מתקפת מנע, קביעת החלטות ועוד. בצדם מעט מושגים מתחום המלחמה האווירית כמו עליונות אווירית, קו גבול אווירי וכינויים של תוכניות מבצעיות. לרוב נהוג לפתוח בפרק תיאורטי שמציג את הדעות השונות ואת מצב הידע. פרק מסוג זה בדרך כלל אינו מועיל; אדרבה, הוא מפריע לקורא. המומחים בנושא נוהגים לדלג עליו. רוב הקוראים אינם מוצאים בו עניין למרות חשיבותו, וגם הם מדלגים עליו או סוגרים בייאוש את הספר. כאן נבחרה גישה שונה, גישה שמבקשת לסגור את הפערים בין התיאוריה לעולם המעשה. לאורך הספר, כאשר ניתקל בנושא רווי באחד הערכימ־מושגים, נקדים לו קטע קצר. לדוגמה, כאשר נגיע לבחינת ההחלטה לא לבצע מכה מקדימה של חיל האוויר, נקדים ונסביר את המושג. הספר אינו מרבה בשיח על ההתרעה הקצרה שנחקרה שתי וערב, אך מצביע על תקלות מודיעיניות נוספות, חמורות כמעט באותה מידה. כאן מצפות לקורא הפתעות לא מעטות. הספר עוסק בצמצום בהתנהלות הממשלה, הקדמה במטה הכללי, ובמפקדות הפיקורים המרחביים, בעיקר כאשר ישגה נגיעה ישירה לחיל האוויר. לא נרבה בסיפורי מלחמה. באלו פוטם הקורא עד לורא. הספר ממוקד בתיאור ובבחינת החלטות אסטרטגיות אוויריות ובתוצאותיהן. כפי שנראה, במהלך הלחימה החלטות מכריעות יתקבלו בתא הקטן והצר, שם שולט מפקד חיל האוויר בכוחותיו, ואליו באים הרמטכ״ל ושר הביטחון. נטלתי על עצמי מחקר זה ביוון שחוקר אמור להתמקד בתחומים שבהם יש לו יתרון יחסי. מחקר הלוחמה האווירית המודרנית מחייב מקצוענות, לימוד והבנה כמעט אינטימית של כל מרכיביה. תהליכי קביעת החלטות במצבי משבר הופכים למקצוע מחקרי ויישומי בפני עצמו. הערכת מצב צבאית ותת־התחום האווירי שלה דורשים ממומחים אוויריים תת־התמחות ייחודית שאין בית־ספר שמלמד זאת, פרט לבית־הספר המעשי והאמפירי של מציאות חמקמקה ודינמית, שהזדמן לי ליטול בה חלק במלחמה אחרת. על פניו נראה כי התמחות בביטחון לאומי, באסטרטגיה ובלוחמה אווירית במשך שנים רבות, וכן בניסיון מבצעי, בצד הכשרה אקדמית, בניסיון במתודולוגיות מחקר אקדמיות וניסיון מעשי במחקר, כל אלו מאפשרים התמודדות עם הסוגיות המרכזיות וחשיפת תוכנות חדשות. כמובן, גם לשגות שגיאות שעליהן אבקש מהקורא למחול לי. הספר נשען על כמה סוגי מקורות: ספרים שהוציאו יחידות שונות, ספרי זיכרונות, מחקר וביקורת. סיכומי ימי עיון, וספרות נוספת. כל אלו סייעו לי לתיאור הרקע הבינלאומי, המדיני, הביטחוני, האווירי וקורות צה״ל בתקופה הנדונה. מקורות אלו סייעו להבנה ולפענוח סוגיות הקשורות לכלל צה״ל, לסוגיות מודיעיניות ולסוגיות אוויריות ידועות. המקורות שחיפשתי אחריהם במודע, ושימשו אותי לליבת המחקר - קביעת ההחלטות בחיל האוויר - הם בעיקר מקורות ראשוניים. מסמכים רבים מאוסף אישי שנצבר במשך שנים רבות של מחקר, שקלוטים של דיונים שונים ושל מרכזי קביעת החלטות, מחקרים ותחקירים שטרם פורסמו, ספרי זיכרונות אותנטיים, ולבסוף אוצר בלום של ראיונות אישיים שנערכו במשך שנים רבות, שבהם המרואיינים סיפקו גם תעודות חיוניות שסייעו לי מאוד. בנוגע לליבת המחקר, היה עלי לשמור מכל משמר על איכות המקורות כדי | 18 למנוע ככל האפשר ספקות וערעורים על העובדות, הממצאים והמסקנות מיעטתי ביודעין לעשות שימוש ולהסתמך על פרשנויות והערכות של חוקרים שהתמחותם אינה בתחום האווירי אלא בתחומים אחרים, אם כי אינם מהססים לקבוע מסמרות גם בתחום זה. לא הרשיתי לעצמי להיעזר בסיפורים ובספרים שבהם דמיון ומציאות משמשים בערבוביה. כמו כן זיהיתי כי איכותם של מקורות ישראליים עולה בדרך כלל במידה רבה על זו של מקורות זרים. אף על פי שיכולתי לעשות לעצמי הקלות, התנזרתי ושמרתי ככל יכולתי על עקרונות אלו במיון החומר הרב. שיטת המחקר של קביעת ההחלטות האסטרטגיות מתבססת על סריקה של דגמים שונים של קביעת החלטות, עיצוב הדגם המתאים למחקר זה, בחירה באחת־עשרה החלטות אסטרטגיות מרכזיות שהשפיעו ביותר על הפעלת חיל האוויר בשלב הבלימה. ההחלטות נבחנו לפי כמה נדבכים: מה היה הידע בידי המחליטים בזמן קביעת ההחלטה, מה היו התהליך והמנגנון שסייעו לקביעתה, האם גובשו תמונות מצב והערכות מצב, מה היו החלופות המוכרות למחליטים, היתרונות והחסרונות שלהן, ומה היו תוצאות כל החלטה. בסיום הספר נבחנה באופן רחב יותר סוגיית האחריות להחלטות. בכתיבה הנחתה אותי השאיפה שהספר יהיה קריא וזמין ככל האפשר. בראיונות אישיים ובשקלוטים של דיונים המרואיינים והדוברים משתמשים בשפה מדוברת! שפה שאינה מובנת כשהיא הופכת למודפסת. כאשר הנושא הוא מקצועי, גדל הקושי פי כמה. לכן נטלתי לעצמי חירות מסוימת באופן הצגת המובאות בספר. ראיונות ושקלוטים נערכו לפי סדר הגיוני ולפי כללי כתיבה, ותוקנו חלק משגיאות דיבור וכפילויות מיותרות. באשר למובאות מספרים וממאמרים, גם הם נערכו קלות, ולא הוספתי שלוש נקודות לסימון דילוגים על כמה מילים כדי להקל את הקריאה. יחד עם זאת, נשמרה בקפדנות משמעות הדברים, המילים ואופן הביטוי. כל ההדגשות הן שלי אלא אם כן נכתב אחרת. הדרגות של המוזכרים בספר והמרואיינים הן דרגותיהם בעת המלחמה. הנחת יסוד היא שהקורא מכיר את האירועים העיקריים, קרא ספרים שמתארים את התקופה, רואה ושומע תוכניות בתקשורת לקראת כל יום כיפור, ולכן אמנע ממנו שעמום הכרוך בתזכור אירועים בצורה שטחית אך בכמות לא נדלית. הקדמה חלקו הראשון של הספר מתאר את שנות העיצוב של חיל האוויר ממלחמת העצמאות עד לסיום מלחמת ששת הימים. חלקו השני מתאר ומנתח את הלחימה האווירית במלחמת ההתשה ואת תקופת ההתכוננות של חיל האוויר מסיומה עד לתחילת אוקטובר האחרונה לפגי המלחמה, ומתרכז ביום ה־ של חיל האוויר לפני יריית הפתיחה, כאשר הרמטכ״ל מצלצל לבני פלד ב־ מתרכז ביום ה־ בו, כיצד הן נקבעות, ואי ניצול עוצמתו של חיל האוויר בשעות הראשונות. החלק החמישי ממוקד ביום ה־ האוויר - בהחלטות בעייתיות, בתהליכי קביעתן, ובתוצאותיהן החמורות. בחלק האחרון מנותחות כמה סוגיות אסטרטגיות ומידת אחריותם של קברניטים להחלטות ולתוצאותיהן. לסיום, לאחר התלאות והמכות, מציע הספר קרן אור, קתרזיס, לקוראים הנאמנים. לכל חוקר ישנה אחריות ומחויבות לחתור לתוכנות, גם אם מרות הן כלענה. בטרם נצלול במים הסוערים, כמה הסתייגויות: במרחק של עשרות שנים קשה להגיע לתוכנות מובהקות. לא הכל גלוי, והפצעים עדיין פתוחים. קשה לשחזר ולחזור לאווירה הדחוסה, לחוסר הוודאות, לכאוס, לתדהמה ולאכזבה, לנטל האחריות לכישלון בזיהוי מלחמה קרבה ובאה, תחושת אחריות לגורלה של אומה ולחיי לוחמים, ולכאב שבא עם ידיעות מצטברות על חללים. הרקע הפסיכולוגי אינו ניתן לכימות או להערכה, אך יש לו חלק בלחצים ובקושי לקבוע החלטות תבוניות. המרואיינים והחוקר, כולם היו שם, גם הם מעורבים. חלק מהם אף שותפים לאחריות במידה זו או אחרת. כולם ידידי ורובם מפקדי. כבוד חיל האוויר יקר לכולנו. ייתכן שהידידות, החברות בקבוצת הליבה והמחויבות לחיל האוויר עשויים להשפיע ולמתן גישה ביקורתית אובייקטיבית. הטיות אלו וכמה נוספות עלולות לשבש את הבנת האירועים, את הערכתם ואת המסקנות הנובעות מהם. על כך עלי להתריע בפני הקורא. לוחמי חיל האוויר שנטלו חלק באירועי אותם ימים רגישים לכל הקשור למלחמה האווירית. רבים נושאים זיכרונות, צלקות, מטענים רגשיים, סיפורים שטרם סופרו ומסקנות אישיות. אלו שראיינתי, שאני חייב להם תודה מעומק | 20 לבי, נושאים מטענים בלבם ובזיכרונם. למרות השנים הרבות שעברו, עדיין יש צורך פנימי לדבר ולספר במלחמת יום כיפור. רוב המככבים בספר, מפקדים ולוחמים, אלו החיים ואלו המתים, המצליחים והנכשלים, פעלו מתוך אמונה לוהטת שהם עושים את הדברים הנכונים, את כל שביכולתם, ויותר מכך, כדי שמדינה זו תשרוד. כך הם פעלו באותן שלושים שעות ארוכות, מלוות בהבזקי התפוצצויות, קולות נפץ, זעקות כאב, נודפות ריח עשן, ריח דם ורוויות חשש עמוק לגורל המדינה והעם. היום מילים אלו אולי נשמעות מופרזות ופתטיות, אך באוקטובר ההוא, ב־ בחיים הנאדרים של אותו שבט נכחד - ׳מסדר האבירים האחרון׳. אין כתר שיונח על ראשם של חברי. עליהם, על גיבורי הספר עלומי השם, ייאמר: כה רבים חבים כה הרבה לכה מעטים. ישנה דמות שפותחת שער בכל אחד מחלקי הספר, קצין בכיר שמייצג את מחשבותיהם של כמה מפקדים וקציני מטה בעלי תפיסה מבצעית אחרת מול החלטות בעייתיות. קצין שנאבק על תפיסתו המבצעית נגד החלטות שגויות. למען הלוחמים, למען חיל האוויר, למען מדינתו. אל נא תנסו לזהותו. ייתכן שדמותו ממלאת את תפקיד המקהלה בטרגדיה יוונית, ייתכן שיראו בה את דמות האלטר־אגו של המחבר, וייתכן שהצדק עם כולם. הספר נכתב תוך כדי קונפליקט מתמיד: בין שאיפה להגיע קרוב ככל האפשר לחקר העובדות, בגישה חסרת פניות וביקורתית, לבין אהבה קשה לחיל הזה. תחושת אחווה עמוקה לכל חברי הלוחמים, הבקרים, הטכנאים ואנשי המודיעין. תחושת תודה לכל אשר למדתי וקיבלתי מהם. הכרה כי חלק גדול ממני עוצב וגדל בעשרות שנים שבהן שירתי בו, בסדיר, בקבע ובמילואים. הקונפליקט בין הביקורת לבין האהבה ליווה אותי במשך הכתיבה. אני מקווה שאהבתי לא פגמה בביקורת. אמרו לפני כי ׳נאמנים פצעי אוהב׳. רבים יעצו לי, אנשי מקצוע ועורכים העירו ותיקנו, אך אין איש יכול להימנע משגיאות ומטעויות, וכך גם אני. ישנן עובדות שנעלמו מעיני העשויות לשפוך אור מזווית אחרת על המציאות. ייתכן שכמה מהערכותי אינן מדויקות. אני מצר ומתנצל מעומק לבי אם טעיתי ופגעתי במישהו. תודה מיוחדת לחברי גיורא גורן יוצא חיל האוויר על התמיכה, הסיוע, העזרה הקדמה והביקורת שטרח להעביר על הספר עד לרגע האחרון. למרדכי)מוטי( חבקוק מחיל האוויר שתמך, סייע ככל יכולתו, והעביר ביקורת בונה כאשר התבקש. לעמירם אזוב בן קיבוצי, משמר העמק, שהיה לי לעזר רב, והעמיד לעיוני את חומר הגלם העצום שצבר על הבלימה היבשתית בדרום. לפרופסור מרטין ון־קרפלד, מורי ורבי, שקרא וביקר את הטיוטה בלשונו העדינה. תודה למפקד חיל האוויר בעבר, אלוף הרצל בודינגד, שקרא פרקים רגישים וסייע לי לא ליפול לבורות יקוש. לאלוף אבי יערי שטרח וסייע בניכוש עשבים שוטים מסוגיות מודיעיניות שונות. תודה לאלוף אלי זעירא, ראש אגף מודיעין במלחמה, שעיין פעם אחר פעם בפרקים העוסקים והוסיף תוכנות חשובות, ואלוף , במודיעין למרות הקושי, תמך בקביעות עמנואל סאקל שסייע בהבנת קרב היבשה. תודה חמה לאנשי הוצאת ׳מעריב׳, ובמיוחד לדני דור, על תמיכתם ורוחב לבם. אני מודה מעומק לבי לכל אלו שהסכימו להתראיין, הקדישו לי מזמנם, חשפו את צפונות לבם, פתחו בפני אוצרות בלומים שלא ידעתי על קיומם, והעבירו ביקורת על פרקים שנשלחו לעיונם. ללא תרומתם לא יכולתי לשפוך אור על פרשיות נעלמות ומרתקות ועל סוגיות שנויות במחלוקת, אם יותר לי, תודה למשפחותינו, שהיו מתעלפות מחרדה במלחמה ההיא בכל פעם שמכונית צבאית הגיעה לבית־המלון, למי באים להודיע הפעם? ולבסוף, תודה מיוחדת לבני משפחתי על העידוד וחום הלב, שהחיים במחיצתם כה הקלו עלי את יצירתו של ספר זה. במקום לומר תודה אני מוריד את קסדתי האפורה בפני לוחמי חיל האוויר, חברי ומפקדי שלחמו במלחמה, שעשרות מהם נהרגו, נפצעו או נשבו בה. הם הגיבורים האמיתיים של סאגה שטרם נכתבה. הם אלו אשר טסו, חשופים בפלסטיק של חופת הטייס. הם שתקפו, הנחיתו, הפילו וחילצו מתוך האש. הם אלו שבאומץ לבם הפכו אסטרטגיה בעייתית להישגים בשדה הקרב. עליהם אמר וירגיליוס: ״מתי מספר היו, אך גבורתם הוכחה בקרב - והיא זוהרת״. הכוונה הנעלמה של הספר היא להפוך מיתוס לאתוס. להפוך אגדת נסיכים, שחייבת להתנפץ אי־פעם ככל אגדה, למציאות נאצלה שבה ההתמודדות של בני אנוש עם חולשותיהם יוצרת את תהילתם. כל שרציתי הוא לספר איליאדה בת שלושים שעות, רצופה אי ודאות, לחצים, ניגודים, כאב ואובדן. איליאדה שמגיחה על ראשי הלוחמים נזר דפנה שאינם מצפים לו. חלק ראשון: שנות העיצוב לחיל האוויר נועד תפקיד מכריע וראשוני, גם טקטי וגם אסטרטגי, בשבירת האויב. אנו זקוקים לחיל אוויר ערוך, מצויד ומאומן שיהווה כוח מחץ ראשון המסוגל מיד עם ראשית הקרבות להנחית מכה ניצחת לאויב בריכוזיו החיוניים. pnwp חיל האוויר לא נוצר יש מאין התפתחות אבולוציונית גידלה וקידמה אותו מהקמתו עד ל־ 1973 הימים, הוא הפך מאוסף של מטוסים קלים וחבורת מתנדבים אמיצה ופרועה לחיל אוויר מתקדם בעל מטוסים מהשורה הראשונה, בעל מערך בקרה והתרעה מוקדמת, שדות תעופה, מערך לוגיסטי וצוותי אוויר וקרקע מאומנים ומיומנים. בתקופה זו מעצב חיל האוויר את התרבות המבצעית, את הדוקטרינה ואת הערכים המיוחדים לו. בשנות העיצוב מעמיקים השורשים שהצמיחו את העץ, את חיל האוויר שניצח בצורה מרשימה כל כך במלחמת ששת הימים ונלחם בקרב הבלימה בתחילת מלחמת יום כיפור. • לאחר מלחמת העולם השנייה החלו מדינות רבות להבין כי המטוס הוא מרכיב חיוני בארסנל הנשק שנועד להבטיח את קיומן. אחת מהן היתה מדינת ישראל, אשר מפאת מצבה הביטחוני נאלצה להקצות משאבים ניכרים לבניין עוצמה צבאית. ייחודה הגיאו־אסטרטגי במאבק הביךמעצמתי הביא לכך שבתקופות מסוימות היא הצליחה לבנות כוח אווירי גדול מעבר ליכולתה הכלכלית. לעומת זאת, לא אחת הגבילו אותה במקורות רכש והצטיידות. ישראל נמצאת במצב מלחמה מתמשך שבתוכו כמה מלחמות קצרות ואינטנסיביות למדי, מצב המאפשר בחינה מתמדת של תפיסת הביטחון, תורות הלחימה, הטקטיקות, אמצעי הלחימה ומבנה הכוחות, ובמיוחד - של התפתחות התרבות המבצעית. חיל האוויר מתפתח תוך כדי התמודדות עם סוגיות היסוד של הכוח האווירי, בדומה לאופן שבו התמודדו עמן חילות 9 אחרים תפיסת הביטחון הישראלית נשענה על מספר הנחות יסוד: כמה מהחולשות העיקריות של ישראל באותה עת היו נחיתות כמותית אינהרנטית, נחיתות בגודל השטח, נתוני זמן ומרחב קשים לכוננות מספיק קצרה למלחמה )זמן 25 | 26 התרעה, ומרחב להיערכות(, אורך נשימה קצר - כישלון במלחמה יגרום לאובדן המרינה - ונחיתות בניהול הקשרים הבינלאומיים. בין היתרונות ניתן למנות עדיפות באיכות כוח האדם, לכידות לאומית, יכולת ריכוז כוח על ידי גיוס מילואים מהיר, קווים פנימיים המאפשרים ניוד כוחות מזירה לזירה, רמת סיכון סבירה כל עוד מתקיים פירוד בעולם הערבי ושמירה על מקדמי ביטחון גבוהים. מהנחות היסוד הללו נגזרה האסטרטגיה הישראלית, שעיקריה היו שמירת ׳עומק אסטרטגי קדמי׳ שפירושו פירוז מעשי של חצי האי סיני מכוחות התקפיים, בניין כוח להרתעה ממלחמה - למען לא תפרוץ - בניין כושר התרעה על מלחמה בטרם תפרוץ, בניין כושר הכרעה מוגבלת במלחמה כאשר תפרוץ, הכרעה מהירה עקב ׳קוצר הנשימה׳, יציאה למלחמת מנע או מכה מקדימה כאשר האיומים יעברו סף סיכון סביר והפעלת כוח מחץ של 10 כוחות אוויר, ועוצבות שריון למימוש אסטרטגיה זו כמו מרכיבים אחרים של התרבות המבצעית, גם הדגשת איכות הלוחם האווירי מקורה במורשת שספגו הטייסים הישראלים כמו רמז, טולקובסקי וויצמן כטייסות הקרב של חיל האוויר הבריטי. מרכיבי איכותו של טייס הקרב הישראלי נוסחו על ידי עזר ויצמן: ״לטייס הישראלי יש נכונות להיות סמוך יותר אל התהום ולפעול שם בקור רוח, בכושר עילאי. המוכנות הנפשית הזאת להתגבר על הפחדים ועל המתחים במצבים הקריטיים הנוצרים בקרב אווירי העניקה לו - בצד כושר טכני משובח - את היתרון הבלתי מוטל בספק, כאשר הוא מכיר באופן מושלם את מטוסו, יודע להפיק ממנו את המיטב, ומוכן לעשות זאת בכל נפשו - נטוי על פי תהום. ״הטייס שלנו מוכרח להיות ציוני לוהט, מאמין בצדקת הדרך, חי בתודעתו שמעטים כנגד רבים הוא מצב של קבע באזור הזה, וכי המעטים מוכרחים להיות מצוינים כדי שיוכלו לעמוד כנגד הרבים. זהו הקושי שניסיתי להתגבר עליו: טייס ישראלי מאוזן, מכיר בערך עצמו, גא על עיסוקו ועל יכולתו, אמיץ רוח שמוכן להלך על החבל הדק של מיצוי כל יכולתו של המטוס, תוך הסתכנות באותה עמידה על רגל אחת על עברי פי התהום, מפתח אישיות עצמאית, יוזמת, חושבת, ערנית - ולעומת כל אלה: איש משמעת, איש צוות, אדם וחבר, ניזון מערכיה של החברה ומזין אותה מפירות חינוכו והישגיו. אם יש סתירה מסוימת בין יוזמה למשמעת. הגישור מעליה הוא תפקידו הגדול שנות העיצוב של המפקד. דור הטייסים החדש, הישראלי, לאחר התנסות ומבחנים קשים 11 מייצג איכות סלקטיבית״ • במלחמת סיגי אמור היה חיל האוויר להתמודד עם חיל האוויר המצרי, אך שיתוף הפעולה עם צרפת ובריטניה הוציא את העוקץ והותיר לחיל האוויר המלחמה החלה במבצע חשאי 12 הצעיר משימות מוגבלות בחצי האי סיני שעדיין אינו ידוע לרבים. בלילה לפני המלחמה חזר שר המלחמה המצרי עאמר מסוריה למצרים במטוס תובלה רוסי דומה לדקוטה. יואש צידון )צ׳אטו( החנק עם מפעיל המכ״ם שלו במטוס יירוט לילה מסוג מטאור ליירוטו והפלתו של המטוס הרוסי, אי־שם מעל הים התיכון. צ׳אטו מספר על טיסה סודית ומסמרת שיער: ״טסנו בחשכה גמורה. לא רק שלא היה ליל ירח, היתה האפלה גמורה בארץ, ובים לא נראה אור. חושך מצרים. שיבי הפעיל את מכשיר המכ״ם בשקט, לפי הוראות הבקר, כדי לדעת להיכן להפנות את חיפושיו. לפתע קרא ׳מטרה בשעה שתיים, שלושה מייל בנתיב מנוגד לשלנו. פנה ימינה חזק, הורד מהירות, שים לב, אתה סוגר מהר את הטווח.׳ לא ראיתי דבר אך ביצעתי את הוראותיו. במרחק של מאתיים מטר בלבד ממני ראיתי בבירור את האור הדל, הביישני, שנפלט ממנועי הבוכנה. ׳״קשר עין,׳ דיווחתי לבקרה. ׳״אני רוצה זיהוי ודאי של המטוס, ודאי מעל לכל ספק. חלילה לנו לפגוע בחף מפשע,׳ נשמע קולו של דן טולקובסקי, מפקד חיל האוויר. ׳״רות,׳ עניתי. ״איך מזהים אוהו בלילה בלי להדליק אורות נחיתה שייטלו ממני את ההפתעה וייתנו לו זמן להתחמק, וכל זה במהירות קרובה מאוד להזדקרות המטאור שלי? התקרבתי למבנה מכונס, זיהיתי את סוג המטוס - איל־ הסתכלתי דרך חלונות המטוס המוארים ממרחק מטרים ספורים, וראיתי אנשים במדי צבא מהלכים במעבר בין המושבים. ׳זיהוי ודאי,׳ דיווחתי. ׳״רק אם אין לך ספק אתה רשאי לפתוח באש,׳ אמר דן ״הורדתי מדפים כדי לטוס לאט יותר, התארגנתי לירי תותחים ויריתי צרור מארבעת התותחים שלי. בתותח אחד אירע מעצור, ונכנסתי לתחילתו של סחרור, מסונוור מהפגזים הנותבים. יצאתי ממנו מהר, ומיד שבתי וגיליתי | 28 את מטוס האיליושין. הוא היה חשוך כולו אבל להבה קלילה האירה אותו כשהיא מרצדת במנוע השמאלי. ׳״פגעתי בו, יש אש במנוע שמאל.׳ דיווחתי. ׳״גמור אותו בכל מחיר, אני חוזר - בכל מחיר,׳ נשמע קולו של דן בקשר, שקט כרגיל אך חד־משמעי. ״לא יכולתי לרדת למהירות של האיליושין, סגרתי עליו מהר, והיה עלי לפעול במהירות. לפתע צעק שיבי: ׳שבור מהר. אנחנו נכנסים בו׳. צעקתו של שיבי אולי הצילה את חיינו. לחצתי לחיצה ארוכה על ההדק, ומצאתי את עצמי בתוך גיהינום של אש. הבערה שאחזה באיליושין התפשטה במהירות וגדלה לפיצוץ כדור אש ענקי. גושים בוערים עפו סביבי. למרבית הפלא לא נפגענו. האיליושין החל להסתחרר ואנחנו מסתחררים איתו. כדור אש ומטוס חשוך מסתחררים זה בצד זה, כאילו ריקוד גרוטסקי, סוריאליסטי. ״הצלחתי לצאת מהסחרור בגובה חמש מאות רגל, וראיתי את האיליושין מתנפץ בים ומתפרק לרסיסים. טיפסתי לגובה ודיווחתי: ׳בוצע.׳ ׳״האם ראית אותו מתרסק?׳ דן כדרכו היה יסודי. ׳״חיובי.׳ ״דלק רב לא נותר לנו, מדי הדלק הצביעו על אפם. המנועים כבו מחוסר דלק מיד לאחר נחיתה. במפקדת חיל האוויר ברמלה חיכו לנו משה דיין - הרמטכ״ל, ודן טולקובסקי מפקד חיל האוויר: ׳היתה תקלה. ברגע האחרון החליט עאמר להתעכב ושלח את כל המטה בלעדיו.׳ כך התחילה מלחמת 13 סיני״ מבצעי חיל האוויר במלחמת סיני תוארו בפרטי פרטים, ואין טעם לחזור במלחמה אבדו חמישה־עשר מטוסים, נהרגו חמישה טייסים, ואחד 14 עליהם נשבה. מטוס סילון אחד בלבד הופל על ידי תותחי נ׳׳מ ובו מפקד טייסת הקרב הראשונה בני פלד, מפקד חיל האוויר במלחמת יום כיפור, שחולץ במבצע ביזארי של מטוס סיור קטן מנקודה נידחת ליד שארם א־שייח׳. המשימה העיקרית במלחמת סיני היתה תקיפת כוחות קרקע מצריים. כ־ כוח אווירי צרפתי ששהה בישראל 15 אוויר, ויתרן לסיור ולמשימות אחרות ביצע כ־ מצרים. לאחר המלחמה הוצאו משימוש מבצעי כל מטוסי הבוכנה, לכן שנות העיצוב אובדן אותם מטוסים במלחמה היה חסר משמעות מבצעית. המלחמה אפשרה לחיל האוויר לבחון בפעם הראשונה את תורות הלחימה שלו, את המערך הארגוני, את מערכות הנשק ואת איכות הטייסים לקראת המלחמות הבאות." • המערכה האווירית על המים נמשכה כשנתיים וחצי, מ־ עד מאי שלא יסולא בפו בלוחמת אוויר־אוויר, בתקיפת כוחות קרקע, בהזנקות לצרכים שונים כמו יירוט, תקיפה, חילוץ, פינוי ותובלה. מערך השליטה של חיל האוויר למד לתכנן בלחץ גדול של זמן, לשלוט בכוחות אוויריים בזמן אמיתי, ולתחקר ביעילות וביושרה. חיל האוויר למד ללחום כמערכת מורכבת שכל ברגיה תלויים אחד בשני. כמה תנאים פוליטיים, טופוגרפיים, מדיניים וצבאיים הובילו או עיכבו את הכנסת חיל האוויר למערכה. המניעים להפעלת כוח אווירי נבעו מיתרון טופוגרפי של סוריה ששלטה ברמה שממזרח לגבול, יכלה לעצב תמונת קרב והערכת מצב בתצפית ישירה על כל השטח הישראלי ממערב לגבול, יכלה להפעיל ארטילריה ביעילות וכן נשק בכינון ישיר. ישראל, ששלטה בשטח נחות מבחינה טופוגרפית וסבלה מנחיתות כמותית ואיכותית מול הארטילריה הסודית, לא מצאה מענה אחר מאשר כוח אווירי. הממשלה אמנם החליטה שמותר להשתמש במטוסים כאשר הסורים יפגיזו יישובים אזרחיים, אך ההחלטה לא מומשה במשך כמה שנים, עד לתקיפה ראשונה שאירעה בתקרית תל דן ב־ סורי על סיור של צה״ל ליד תל דן הופגזו הקיבוצים דן, דפנה והיישוב שאר ישוב. בתגובה הוזנקו מטוסים לתקיפת מוצבים סוריים בגזרה. טייסות הקרב לא היו מורגלות ומתורגלות בהפעלת פתע, אך למזלו של החיל הוא עמד בכוננות מסוימת לקראת מבצע אחר, לכן עלה בידו להזניק לאוויר מספר רב של מטוסים. במבצע השתתפו 17 המריאו אך לא תקפו, ו־ מפקד חיל האוויר, אלוף עזר ויצמן, הפיק לקחים ארוכי טווח שחייבים היו להילמד לקראת מלחמת יום כיפור, וביניהם: ״אף מטוס לא נפגע. לקח | 30 חשוב ומעניין ביותר שהאויב לא התערב במטוסים, הוא ממריא ולא ניגש לשטח. הרגני אם אני מבין את זה. אם משמעות דבריו 18 זה היה להפך הייתי תולה את עצמי על המנורה הזאת״ היא עמידה על שני עקרונות - עקרון שימור הכוח ועקרון השגת עליונות אווירית בשמי המלחמה. ישראל ניגשה לבצע את חלקה בתוכנית ג׳ונסטון לחלוקת מקורות המים בצפון. הסורים בתגובה פתחו בחפירת תעלה להסטת מקורות המים ומניעתם מישראל. ממשלת ישראל העריכה כי מקורות מים הם תנאי חיוני להתפתחות המדינה, לשמור על מקורות המים, ולבנות מוביל ארצי של מי הצפון, מעבר לטווח הנשק הסורי. סוריה החליטה להטות את מקורות הירדן ולמנוע מישראל כ־ שהוצבה בפני צה״ל היתה שמירה על מקורות המים ומניעת הסטתם. הגורם שדרבן יותר מאחרים את רמת הטיסה, תורת הלחימה וטקטיקות אוויר־אוויר הוא התחרותיות וההישגיות שנטמעו בקרב טייסי הקרב כנורמה התנהגותית מקובלת ורצויה, אם כי היו לה גם תוצאות עגומות - בין מבצע סיני למלחמת ששת הימים נהרגו תשעה טייסים ואבדו האימונים נשאו פרי הילולים ב־ 19 קרבות אוויר מטוסים לתקיפת ציוד הטיה בעומק של עשרה קילומטרים ויותר בתוך סוריה. בעקבות התקיפה התפתחו קרבות אוויר ובהם הופל מיג־ על ידי מטוס מיראד. משלב זה אירעו כמה תקריות ששיאן ב־ 1967 ׳יום קרב׳ זה חרות 20 ומטוסי חיל האוויר תקפו בזיכרון הקולקטיבי של חיל האוויר כאבן דרך בהתכוננות ובמוכנות למלחמה שפעמיה נשמעו מעבר לדלת - מלחמת ששת הימים. ב־ 21 ב־ המיומנות שרכש מערך היירוט במערכה על המים היתה דרושה במלחמת ששת הימים. מאמצי פיתוח עצמי כוונו למשימת השגת עליונות אווירית באמצעות קרבות אוויר ותקיפת שדות תעופה. ברשות לפיתוח אמצעי לחימה - רפא״ל, התמקדו בפיתוח טיל אוויר־אוויר, ׳שפריר בשנת שנות העיצוב קליע הטיל, מאחר שקליע אינפרה־אדום יכול לקדם בהרבה את אמצעי 22 הלחימה באוויר״ הטיל הוכיח את עצמו לראשונה במלחמת ששת הימים כאשר מפציץ 23 מסוג טופולב טו־ לאחר מלחמת ששת הימים הופלו שני מטוסי מיג־ 24 שפינה מקומו לדור הטילים הבא - ׳שפריר • - להשגת עליונות אווירית על ידי השמדת חילות אוויר 25 תוכנית ׳מוקד׳ עוינים על הקרקע - התפתחה על רקע התרבות האופרטיבית של חיל האוויר. עוצמת הקשר בין התפיסה האסטרטגית של צה״ל והתפיסה של חיל האוויר עדיין טעונה בירור וליבון, אך אין חילוקי דעות על עצם הקשר וההשפעה ההדדית. התפיסה האופרטיבית של חיל האוויר לקראת מלחמת ששת הימים הפכה לסדרת פקודות מבצע מפורטות שהתבססה על הפתעה, השמדת מטוסים ומסלולי המראה, התאמה ושימוש בכל סוגי המטוסים לתקיפת אוויר־קרקע, סבב מהיר, שליטה מרכזית ועוד. שורשי התוכנית מקורם בפקודת ׳צלע׳, מהתקופה שלפני מלחמת סיני, ומי שהוביל את עיצובה היה 26 מפקד חיל האוויר עזר ויצמן שתיאר בפירוט את אותה תקופה זרימת כוחות מצריים גדולים לתוך סיני הפתיעה את ישראל כפי שהופתעה כפי שתופתע בעוד שש שנים ושישה 27 שבע שנים קודם לכן במבצע רותם חודשים בפרוץ מלחמת יום כיפור. הממשלה והמטכ״ל לא היססו וגייסו את צה״ל ואת חיל האוויר ותקופת הכוננות נתנה הזדמנות שאין לה תחליף להיערך למלחמה כיאות, לאימון ולתרגול צוותות האוויר בכל פרטיה של תוכנית מוקד, לעדכון תוכניות מבצעיות, לקליטת מערך מילואים טכני, מערך מסייע ללחימה, ולתרגולם עד לרמת תפקוד משביעת רצון. תקופת הכוננות לפני מלחמת ששת הימים היתה למעשה תקופת התכוננות. חיל הרמטכ״ל רב־ 28 האוויר הגיע למלחמה מוכן היטב, ״היינו בטוחים בעצמנו״ אלוף יצחק רבץ חוזר על אמירתו בכוננות רותם בשנת אמירה שתחזור לא פעם 29 בחיל האוויר. חיל האוויר יכריע במלחמה הזאת״ בתחילת מלחמת יום כיפור. | 32 מלחמת ששת הימים היתה מלחמת בזק שבה הובסו צבאות מצרים, ירדן וסוריה, הורחבו גבולות המדינה, והוסר לפחות זמנית האיום על עצם קיומה של מדינת ישראל. מהלכי המלחמה תוארו במפורט פעמים רבות, ולמותר הוא לחזור עליהם. אתמקד אפוא בשלושה היבטים מרכזיים בפעילותו ההתקפית של חיל האוויר: השגת עליונות אווירית באמצעות תקיפת שדות תעופה, שמירת העליונות באמצעות קרבות אוויר, וסיוע בלוחמת היבשה. התוכנית הנועזת ורבת־הסיכונים זכתה להצלחה מסחררת: חילות האוויר של מצרים, סוריה וירדן נפגעו קשות וחדלו להוות גורם במלחמה. במשך היום הראשון הושמדו ו־ מטוסי אויב. הרמטכ״ל רבין קבע כי התוצאות המדהימות של פעולת חיל מקובל להניח 30 האוויר הישראלי חרצו במידה רבה את גורל המלחמה כולה כי חיל האוויר הצליח במערכה הודות למודיעין, לתכנון, להפתעה, לשליטה ולביצוע. גורמים אלו נידונו לא אחת, אולם הגורם הבסיסי שהשפיע על התוכניות ועל הביצוע היה התרבות המבצעית שהתפתחה בשנות העיצוב של החיל. למותר לתאר את תוצאות המכה המקדימה שנמשכה כמעט יום שלם. הושגה עליונות אווירית בכל שמי המערכה, כוחות היבשה של ישראל יכלו לנוע כמעט באין מפריע באזורי הקרבות, נוצר אובדן עשתונות בקרב קברניטי האויב וצבאותיהם, וחיל האוויר יכול היה להפנות את מרב כוחו לתקיפת מטרות קרקע וסיוע משמעותי ללוחמת היבשה. מנגד, אבדות חיל האוויר במלחמת ששת הימים היו כבדות מאוד. אבדו קרוב ל־ ובצבאות אחרים אבדות בסדר גודל כזה גרמו להלם אמיתי בקרב קובעי ההחלטות והמבצעים גם יחד, אולם אין כל ממצאים המעידים על זעזוע בתוך חיל האוויר. למרות האבדות לא נשחק המורל ולא פחתה המוטיבציה של המבצעים בהמשך הלחימה. הגורמים העיקריים לכך היו: נחישות והתמדה, דבקות במשימה, סיבולת נפשית, והאפקט המורלי של ההצלחה הגדולה, בעיקר ביום הראשון למלחמה. גורם נוסף היה פרק הזמן הקצר של המלחמה. האפקט המצטבר של האבדות עדיין לא החל להשפיע על המוטיבציה והמורל של הלוחמים והמפקדים. שנות העיצוב מפקד חיל האוויר אלוף מוטי הוד הסביר: ״חיל האוויר הצליח במערכה השגת 31 בגלל ארבע סיבות יסודיות: המודיעין, התכנון, השליטה והביצוע״ עליונות אווירית היא גולת הכותרת של מבצעי חיל האוויר בכל שנות קיומו. במידה מסוימת נבנה חיל האוויר כדי לממש משימה זו. התרבות האופרטיבית היא אחד הגורמים הבסיסיים להצלחה, באמצעות אחדות הייעוד, הדוקטרינה, התוכנית האופרטיבית, מבנה הכוח, ההתכוננות ארוכת הטווח והביצוע שאיכותו גבוהה. כפי שצוין, יחידות חיל האוויר ומטוסיו נמצאו תחת שליטה מרכזית. עיקרון זה של שליטה מעניק לאיש הנמצא בראשה יכולת השפעה אישית רבה על מהלך הלחימה, לכן לתכונותיו של השולט במערכת חשיבות ממעלה ראשונה. מוטי הוד התבלט במיוחד בכושרו לקרוא את תמונת הקרב, לקבוע החלטות טקטיות בזמן אמיתי והחלטות אסטרטגיות בטווחי זמן ארוכים יותר. יכולת זו הופגנה בקרבות שהתרחשו מיד לאחר שקיבל את הפיקוד, זמן לא רב לפני תחילת המלחמה. אחת מהחלטותיו החשובות היתה להפסיק את תקיפת שדות התעופה במבצע מוקד לאחר שלושה מטסים, לשם שימור הכוח ומניעת שחיקה יתרה. תוכנית ׳מוקד׳ היתה פשוטה יחסית, בעלת יעדים מוגדרים, ריכוז מסה קריטית של כוח. תקופת הכוננות אפשרה רענון הפקודה, הסרת החלודה מעל טייסי המילואים, ואלו תרמו רבות לרמת הביצוע במלחמה. • עשרים השנה הראשונות של חיל האוויר היו שנות העיצוב שלו. ׳תעודת הבגרות׳ שלו נרכשה במלחמת ששת הימים. חברו לכך התנאים הגיאו־ אסטרטגיים של מדינת ישראל, תפיסת הביטחון, הדוקטרינה של צה״ל, הדוקטרינה של חיל האוויר, ואיכות המפקדים, הלוחמים, סגלי המודיעין והאחזקה שלו. אך טעה מי שחשב שאחרי הניצחון הגדול תגיע שעת המנוחה על זרי הדפנה. החיל ניצב בפני משימות לא פשוטות: המעבר מציוד צרפתי לציוד אמריקני מתוחכם; מלחמת ההתשה, והכניסה לעולם הממוחשב. אפשר לבחון את התגבשות קבוצת הליבה לפי העומד בראשה - מפקד חיל האוויר. מפקד חיל האוויר רמז ינק משני המקורות העיקריים לעיצוב התרבות המבצעית: האחד - היישוב הוותיק והפלמ״ח במיוחד; והאחר - | 34 חיל האוויר הבריטי. אחריו עמדו בראש חיל האוויר שני מפקדים שלא היו טייסים, שמיר ולסקוב )אם כי שמיר עבר קורס טיס בשירות ההגנה(. טולקובסקי וויצמן דמו לרמז במקורות העיצוב שלהם, והשפעתם המכריעה על עיצוב התרבות המבצעית נבעה יותר מהערכים של דמות הישראלי החדש. מוטי הוד, שהתמנה למפקד חיל האוויר לפני מלחמת ששת הימים, היה המפקד הראשון שצמח בחיל האוויר הישראלי, בן ההתיישבות העובדת, חבר הפלמ״ח. אישיותם השפיעה על התפתחות חיל האוויר, על תכונותיו, על איכויותיו ועל התרבות המבצעית שלו. חלק שני: האם התכוננו כראוי בין המלחמות חשוב מאוד לכל מי שלומד את מלחמת יום כיפור ללמוד היטב את השנים 1י ננ רם אך מסתיימת מלחמת ששת הימים, ולדם נכון מבחן קשה ביותר ויוצא דופן. ״מסוק ובו מפקדי הבסיס ומפקדי טייסות יוצא לסיני במטרה למצוא גופות טייסים שנפלו. נדרשו כמה סיבובים כדי לאתר מטוס סופר־מיסטר שלם בקצה נתיב של חריצי חול. הטייס לא נמצא במטוס או לידו, וגם לא שרידי ציוד הטיסה שלו. כיסא המפלט לא הופעל. רם החליט לנוע בכיוון הנחיתה המוזרה. במרחק עשרות מטרים ראו עיניו את שחיפש. הטייס הצעיר שכב על גבו, לבוש בכל ציוד הטיסה שלו. הקסדה הפגועה נמצאה צעדים ספורים משם. הגופה היתה שלמה, כאילו חיה, וחתך עמוק נראה על צווארו של הטייס. התהלכו הרבה אגדות על מה שהתחולל בטיסה זו. כאן, בסיור המפקדים, אגדה אחת כמעט קמה לתחייה לעיניהם. האם נחת חי ומישהו הרגו? האם הבדואים רצחו את הטייס הישראלי? אם כן, מדוע לא שדדו את הציוד? ״שני המפקדים הבכירים במסוק היו בני ויאק. הראשון מסיים את תקופת הפיקוד שלו בבסיס, והשני מחליפו. באשר המסוק המריא עם ארגזים ובהם שרידי הטייסים שנמצאו, עלו מחשבות שונות. עצב מהול בתסכול ואולי גם בזעם. בני, שהיה חובב קליעה, טען את הקלצ׳ניקוב שקיבל לפני הטיסה. מנתיב הטיסה במסוק נראו גופות ששכבו מוטלות במדבר. אולי בטיסה זו תהיינה נוספות. יאק הצטרף אל בני שעמד בפתח המסוק, גם הוא עם רובה. שניהם הרימו את נשקם. נפלטה ירייה, ואחר כך שניהם ירו. ניסו לצלוף על דמויות רחוקות שהלכו בשבילי החולות. המסוק טס במהירות, בניצב לכיוון הירי, וקשיי יציבות הטיסה הסיטו את מכווני הנשק. היריות החטיאו. ״הראשון שהתעשת היה רם. הוא זינק והפיל את היורים, מפקדיו, לתוך המסוק. ׳השתגעתם? מה אתם עושים? אלו בדואים, והמלחמה נגמרה.׳ כל חייו היה גא להשתייך לחיל האוויר הטהור והמרוחק מהלכלוך שבמלחמה, והנה מפקדיו הולכים לקראת אסון. לא היה זמן למחשבה, אבל ברור שמי שרואה יריות כאלו ואינו מגיב לא יסלח לעצמו כל חייו. שני מפקדים אחרים זינקו ואחזו ברם. כולם הבינו את הרקע. חבר שאולי נרצח על ידי בדואים 37 | 38 כאלה, והקיבוצניק יפה הנפש הזה רוצה למנוע את הנקמה. רם ישב נסער הייתכן שהעימות הפיזי הבא 2 ומהורהר, וחשב שהם לא ישמרו לו טינה״ בין בני פלד לבינו ברגעי המלחמה הראשונים יושפע מהקרע העמוק שנקרע ביניהם זה עתה? חיל אוויר קטן עד כאב המפלה במלחמת ששת הימים גורמת לזעזוע צבאי, מנהיגותי, חברתי ופוליטי כנפיו של חיל האוויר מטילות עם סיום המלחמה צל כבד 3 במדינות ערב על המזרח התיכון, אך המחיר כבד עד מאוד. חיל האוויר סופג אבדות רבות. עשרות משפחות יושבות שבעה על טייסים שנהרגו, ועשרות אחרות יושבות ליד הפצועים בבתי־החולים. חיל האוויר חייב לבנות את כוחו מחדש. בנוסף, רוב מטוסי הקרב והמסוקים שלו שוב אינם מתאימים למלחמה מודרנית, ויש להחליפם. כמה לילות אחרי המלחמה חוגג חיל האוויר את ניצחונו בבירת ישראל על הר הצופים המשוחרר. הרמטכ״ל יצחק רבין מצטרף למסיבה בחיוכו הצנוע, מרים כוס עם מוטי הוד, מפקד חיל האוויר, ועם עזר ויצמן, המפקד לשעבר וראש אג״מ במלחמה. באותה שעה, בטייסת הקרב הראשונה, יושב טייס בכוננות כמעט מידית להזנקה, לבוש סרבל, חליפת תאוצה ונעליים גבוהות. ציוד הטיסה שלו מונח ליד מטוס הכוננות. בכל טייסת יירוט מוכן גם הלילה, כמו בכל לילה אחר, טייס לבוש וחגור, מוכן לזינוק. בכל טייסות התקיפה נשארים בבסיס טייסים מוכנים להזנקה לתקיפה או כדי להאיר בנורים, שעוצמתם מיליוני ׳נרות׳, לכל מי שיזדקק לאור באמצע הלילה: חיילים במסע אלונקות, טיילים שנתקעים בנחל דרגות שנפתח זה עתה לטיולים, שחיין שנעלם מול מפרץ חיפה. כטייסות המסוקים ממתינים זוגות של טייסים בכוננות לחילוץ פצועים, ואפילו יולדות מיישובים מרוחקים שיהפכו קרובים בךלילה. עשרות טייסים אינם חוגגים הלילה. חיל האוויר אינו יכול להרשות לעצמו ולו גם הפוגה קצרה במתח המבצעי, בכוננותו המבצעית. מדי יום מתנקים מסוקים, מדי שבוע ממריאים מטוסי תקיפה. עוד מעט־קט יזנקו מיראז׳ים ליירוט מיגים בשמי מצרים, ווטורים וסמב״דים )סופר מיסטרים( ימריאו עמוסי פצצות לתקיפה היכן שיידרשו. כדי להזניק את המטוסים והמסוקים יושבים בכוננות מאות טכנאים. האם התכוננו כראוי ביחידות הבקרה מתבוננים בקרים ועוורותיהם במסכים של מכשירי מכ״ם כדי לגלות בעוד מועד כל ניסיון לחדור לשמי ישראל. בסוללות טילי הוק מחככים את עיניהם האדומות מחוסר שינה קצינים וחיילים בכוננות גבוהה, ובבור של חיל האוויר עובדים סביב השעון. אפילו בזמן החגיגה חיל האוויר מסוגל להזניק לאוויר עשרות מטוסים, יותר מרבע מכוחו, בתוך פחות משעה. זו משמעותו האמיתית של הניצחון. כמו ששכר מצווה הוא עוד מצווה, כך פרי הניצחון הוא מבצעים חדשים. אך התחזיות לעתיד חושפות חיל אוויר קטן עד כאב מול המשימות החדשות, ועליו לבנות את עוצמתו מחדש. הישגי מלחמת ששת הימים הם נקודת מוצא להערכת יכולותיו וכישוריו של חיל האוויר בעתיד. הוא משיג תוצאות טובות במיוחד, מצליח לגרום למפנה חיובי ביותר בדימוי שלו, במעמדו בצה״ל, בציפיות הציבור ממנו ובקרב מקבלי ההחלטות. אך מנגד, מלחמת ששת הימים היא נקודת מפנה מהפכנית בהתפתחות חיל האוויר. במלחמה הוא מאבד כשמונה־עשר אחוז מהכוח ההתקפי שלו. חלק ניכר נוסף ממטוסיו עומדים על סף יציאה מסדר הכוחות עקב התיישנות ואי התאמה לסביבה החדשה. מטוסי מיסטר ואורגן ממשיכים אמנם לטוס עוד שנים מספר, אך קשה לכלול אותם במסגרת מבצעית לקראת מלחמה כוללת אם תפרוץ. בידי חיל האוויר יש פחות גם הם נפגעים מכך שצרפת 4 ממאה מטוסים, מיראז׳, ווטור וסופר־מיסטר תחת דה־גול מהדקת את הפיקוח על אספקת נשק לישראל עד כדי הטלת אמברגו בימי הכוננות לפני פרוץ המלחמה והכבדתו לאחריה. בעקבות מלחמת ששת הימים מתחזקת תמיכת ארצות הברית בישראל. תמיכה זו מתבטאת בסיוע מדיני ודיפלומטי, ונמשכת בסיוע צבאי וכלכלי. הסיוע האמריקני מתרחב מעבר לאספקת מטוסים גם לאספקת טילים, מערכות אוויוניות מתקדמות, מערכות לוחמה אלקטרונית ומחשבים למיניהם. לא רק חיל האוויר קוצר את פירות הסיוע, אלא גם תעשיות הביטחון שלומדות, מטמיעות, מחקות ומפתחות בעצמן מערכות חיוניות מקבילות, אך מתאימות יותר לצורכי חיל האוויר. ישראל נעשית ראש חץ במלחמה הקרה בין מזרח למערב. מלחמת ההתשה היא ביטוי אזורי למאבק הבין־גושי, מעבר לעימות הפרטי בין ישראל לשכנותיה. נוצרת מחויבות הדדית, הן מצד ישראל - לא לחרוג מגבולות של מלחמה מוגבלת כפי שתוחמת ארצות הברית, והן מצד ארצות הברית - לתמוך | 40 בישראל כך שלא תופל לקרשים, אפילו בהתנגשות ישירה עם כוחות משלוח סובייטיים שמוצבים במצרים להגנה אווירית מפני ישראל, כפי שאכן קרה לקראת סיום מלחמת ההתשה. זמן קצר לאחר סיום מלחמת ששת הימים מגיעים מטוסים אמריקניים ראשונים. מטוסים אלה מסמלים את תחילת המעבר מנשק צרפתי לנשק אמריקני. שורשי המהפכה במושגים טכנולוגיים ומבצעיים ניטעים לפני מלחמת ששת הימים. כבר בשנת טילי קרקע־אוויר מסוג הוק. הוא מקפיד לספק רק נשק הגנתי בנימוק שנשק התקפי עלול לדרבן למלחמה, בעוד שנשק הגנתי מחזק את ההרתעה ועשוי למנוע או לדחות מלחמה. בשנת תקיפה מסוג סקיהוק, לא מודרניים במיוחד. אספקת מטוסי תקיפה מסמנת תפנית חיובית חשובה במדיניות האמריקנית כלפי ישראל. המעבר מהסתמכות על מקורות נשק צרפתי לרכש מארצות הברית אינו חד והחלטי. ישראל חוששת להסתמך על מקור רכש אחד בלבד, ורכש של נשק וחלקי חילוף מצרפת נמשך עד סמוך למלחמת יום כיפור. לקברניטים ברור שאספקת נשק מארצות הברית תימשך רק כל עוד תתאים לאינטרס אמריקני. וכבר במלחמת ההתשה מתגלעים חילוקי דעות בין ארצות הברית לישראל סביב תוכנית רוג׳רס, הקרויה על שם שר החוץ של ארצות הברית. הרכש הישראלי מארצות הברית אינו מתנהל על מי מנוחות. הממשל האמריקני חלוק בשאלת היחס לישראל ובשאלת הסיוע הצבאי בפרט. שר החוץ ויליאם רוג׳רס מעריך כי אוריינטציה ישראלית בולטת מסכנת את מעמדה של ארצות הברית במזרח התיכון, מחלישה את השפעתה על מדינות ערב, ומאפשרת לברית המועצות לבסס את מעמדה והשפעתה באזור. האיום המרומז והגלוי להשתמש בנפט כאמצעי לחץ גורם לדעת שר החוץ האמריקני להחלשת מעמדה של ארצות הברית אפילו במערב אירופה ובברית נאט״ו. הנרי קיסינג׳ר, היועץ לביטחון לאומי, בעל גישה נוקשה וכוחנית יותר כלפי המאבק הביךגושי, רואה את אזורנו כחזית חשובה במאבק בין המעצמות. בשנים אלו, מ־ עוזה. קיסינג׳ר מנהל אסטרטגיה רב־תחומית לשחרר את הלחץ מאותה זירה על ידי הרחבתה לזירות נוספות כמו המזרח התיכון, פתיחת ׳ערוצים אחוריים׳ להידברות, ותמיכה בבעלות ברית כדי למנוע אפקט דומינו בעקבות ההסתבכות הממושכת בווייטנאם. המדיניות של קיסינג׳ר בניהול האם התכוננו כראוי המשבר בין ישראל למדינות ערב דומה למדיניות בווייטנאם עד לסיומה בתחילת ארצות הברית מעצבת בשנים אלו אסטרטגיה גלובלית הנקראת ׳דוקטרינת ניקסוך. במסגרתה נפתח ה׳דטאנט׳ ונוצרים קשרים עם סין. לקראת היציאה מווייטנאם קובעת הדוקטרינה כי אפשר להקטין את תרחיש הייחוס מ־ מלחמות. כתוצאה מכך מקטינה ארצות הברית ל־ מלחמות בו זמנית את כוחותיה ואת יכולת ההתערבות שלה בסכסוכים צבאיים במזרח התיכון. במשבר הירדני ב־ אין פלא שארצות 5 הברית לשגר לזירה רק ארבע חטיבות במקרה הצורך הברית מגבה את הפעילות ההרתעתית של ישראל, עד לנסיגת כוחות סוריים מירדן, ואי התערבות של הכוח העיראקי שנמצא שם. זהו אחד מיישומי דוקטרינת ניקסון, שמטילה יותר אחריות על בעלות הדוקטרינה נותנת ביטוי לרצון הממשל 6 בריתה ותורמת גיבוי משלה האמריקני להקטין את פוטנציאל החיכוך עם ברית המועצות ועם סין. הכוח הקונבנציונלי של ארצות הברית לצורכי התערבות במזרח התיכון פוחת עד כדי כך, שבסיום מלחמת יום כיפור, כאשר ברית המועצות מאיימת בהתערבות במלחמה, אין לארצות הברית ברירה אלא להכריז על כוננות אם כי ייתכן שגם אותות על מוכנות גרעינית סובייטית תורמים 7 גרעינית לכך. בשתי הזירות, וייטנאם והעימות ערב־ישראל, מוכנה ארצות הברית להסדר מרחיק לכת, שמשמעותו קבלת תוכנית הסכמה של מדינות ערב ושל ברית המועצות להסדר ארוך טווח. עד אשר תושג הסכמה סובייטית על משוואה כזו, תומכת ארצות הברית בעקביות בישראל במסדרונות האו״ם ובאספקת נשק. אולם מדיניותו המקיאווליסטית של קיסינג׳ר טורחת להדק את תלותה של ישראל בארצות הברית ובו אישית, כמכשיר לניגוחו של שר החוץ האמריקני, ולרשת את מקומו בבוא העת. אווירת הדטאנט בין ארצות הברית לברית המועצות משפיעה גם היא על המזרח התיכון. שתי המעצמות הן בעלות אינטרסים ושאיפות להפשיר את המלחמה הקרה. אזורי מתיחות בין בנות חסות של שתי המעצמות מפריעים לקידום מדיניות ההפשרה. לכן האינטרסים של ישראל, כמו של מדינות אחרות, עומדים תחת איום שארצות הברית תקריב אותם על מזבח אינטרס | 42 אמריקני גלובלי. מתחילת הופך הסכסוך הערבי־ישראלי לעימות עיקרי בין ׳לקוחות׳ של המעצמות, שמפריע להפשרה הבין־גושית. ממשלת ישראל אינה מנצלת את ההפשרה, את הנכונות האמריקנית לסייע לה במשא ומתן, את ההזדמנויות המדיניות, ואת הצעותיו של סאדאת לקידום הסכם לפי העיקרון ׳שטחים תמורת שלום׳. היא צועדת, אם כן, בעיניים פקוחות ובהכרה ברורה לקראת העימות הבא. ישראל רואה בעין נכוחה את הסביבה הבינלאומית. גם המאבק בתוך הממשל בין משרד החוץ ליועץ לביטחון לאומי אינו נעלם מעיניה. היא שוקלת את הסיכויים והסיכונים של מדיניות הדטאנט, ושואפת לשמר את יכולתה המוגבלת להצטייד בנשק ממקורות נוספים. במסגרת מאמציה לגוון את מקורות הרכש מנהלת ישראל מגעים מתקדמים עם בריטניה לאספקת מאות טנקים מסוג צ׳יפטיין, מגעים שעולים על שרטון. מנגד, מצרים וסוריה זוכות לתמיכה מדינית מוחלטת ולסיוע צבאי גדול מברית המועצות, שמבינה שהמפלות של מדינות ערב ואובדן חלק ניכר מחימושן הם שעת כושר להעמיק את חדירתה לחלק זה של העולם, וחשה לחמש מחרש את צבאות מצרים, סוריה ועיראק. במקביל מחזקת ברית המועצות את אחיזתה בדרגים המדיניים של אותן מדינות כדי שמדיניותן תתמוך באינטרסים הסובייטיים באזור. ההתעצמות המהירה של צבאות ערב, בעיקר בכוחות אוויר ושריון, מעוררת דאגה רבה בקרב ממשלת ישראל ובפיקוד חיל האוויר. ההכרעה הצבאית במלחמת ששת הימים הושגה באמצעות מטוסים מתוצרת צרפת. מרינה זו, אחת מספקיות הנשק הגדולות למזרח התיכון, מפנה עתה גב לישראל וחודרת לשווקים הצמאים לנשק של מדינות ערב. מטוסי מיראז׳ והיא אכן מקבלת אותם מלוב. פרק בין שתי המלחמות מתעצם חיל האוויר הישראלי ללא היכר בשלושה מרכיבים עיקריים: מערכות נשק וטכנולוגיה, הקצאת תקציב ואיכות וכמות כוח האדם ללחימה, לתמיכה בלחימה ולתחזוקה. הלוז של התעצמות חיל האוויר הוא הצטיידות במטוסי קרב, וחידוש צי המסוקים ומטוסי ההובלה. החיל קופץ מדרגה בהצטיידות בטילים, פצצות, מערכות חימוש, מערכות ללוחמה אלקטרונית, ומכ״מים מוטסים - מערכות מתקדמות מאוד מבחינה טכנולוגית. המערך הקרקעי זוכה גם הוא לחידוש, מערך הבקרה מצטייד במכ״מים חדשים, מערכות תקשורת, לוחמה אלקטרונית ומערכות מודיעין. נרכשות מעבדות משוכללות לאחזקה ולשיפור הציוד החדש. אבל הנושאים העיקריים בנטל המלחמה הם מטוסים ומסוקים מכל הסוגים. מערכות נשק בסוף משמעותי ביכולת התקיפה של מטרות קרקעיות ושל כוחות צבא. סקיהוק אחד נושא מספר פצצות גדול יותר מארבעה מטוסים צרפתיים. טווח הטיסה שלו ארוך, דומה לזה של הווטור הצרפתי. השילוב של שתי תכונות אלו מכפיל ומשלש את יכולתו של חיל האוויר להשתתף בלוחמת היבשה ולתקוף כמעט בכל אתר במדינות השכנות. עד מלחמת יום כיפור רוכשת ישראל כ־ 180 ובהתכוננות למלחמה הבאה. חלקם דו־מושביים להדרכה בשלב המתקדם של בית־הספר לטיסה ולתקיפה בעת הצורך. מוקמות טייסות חדשות ומטוסי סקיהוק דוחקים את מקומם של מטוסי הווטור, המיסטר והאורגן. 43 | 44 הסקיהוק הוא מטוס לתקיפת מטרות קרקעיות בלבד, אינו ורסטילי, אינו עונה לצורך בשיפור ובהגדלת מערך היירוט להגנת שמי המדינה, ואינו עונה על הצרכים הגדלים בלוחמת אוויר־קרקע. כדי לחזק את מדינת ישראל, נחתמה עסקת נשק חדשה שעיקריה סוכמו בביקור ראש הממשלה לוי אשכול בחוותו של נשיא ארצות הברית לינדן ג׳ונסון, בשלהי קיץ נוחתים מטוסי פנטום ראשונים בישראל, מלווים במטוסי מיראז׳. הפנטום הוא נושא החותם של המהפכה הממוחשבת בחיל האוויר, ומצויד במערכות נשק חדשות לחלוטין: מחשב הפצצה, מכ״ם עתיר ביצועים למשימות יירוט, תקיפת מטרות יבשה ומטרות ימיות, מחשב ניווט, ומנועים מבוקרי מחשב. הפנטום הוא מטוס ודסטילי אמיתי. שלא כמו המיראז׳, שנבנה כמטוס יירוט ומותאם גם לתקיפה, ושלא כמו הווטור, מטוס תקיפה שמסוגל להגן על עצמו, נושא הפנטום כמות חימוש שרק ניתן לחלום עליה: אחת־עשרה פצצות כבדות בתצורה מבצעית, מכלים נתיקים להערכת טווח הטיסה, ארבעה טילי אוויר־אוויר מתבייתים עצמאית על חום צינור הפליטה של המטוס היריב, שניים עד ארבעה טילי אוויר־אוויר אלקטרומגנטיים לטווח בינוני, לכל מזג אוויר וראות, מכל לשיבוש ולהטעיה של מערכות טילי קרקע־אוויר, מתקנים להטעיית טילי חום ומכ״ם )נורים ומוץ(, ומצלמה לתחקור תוצאות התקיפה. כל אלו בגיחה אחת. מערכות הנשק של המטוס רבות ומגוונות עד כדי כך, שנוסף איש צוות מיוחד להפעלתן. אכן מטוס רב־תכליתי, ארוך טווח, דו־מנועי ודו־מושבי. עד מלחמת יום כיפור רכשה ישראל כ־ במלחמת ההתשה בכל סוגי המשימות ונושאים על גבם את הלוחמה נגד מערך טילי קרקע־אוויר המצרי־סובייטי שמתקדם לעבר התעלה. חיל האוויר לא ניתק לגמרי משוק הנשק הצרפתי. לפני מלחמת ששת הימים נחתם חוזה לאספקת מיראז׳ מדגם מודרני יותר נשיאת פצצות טובה יותר מהדגם שנמצא בשירות חיל האוויר. אך האמברגו שהטיל דה־גול עיכב את ביצוע העסקה. בשנת החברה היצרנית להעברת המטוסים לישראל בארגזים והרכבתם בתעשייה האווירית בלוד. בפועל שימש המטוס שנקרא ׳נשר׳ כמעט אך ורק למשימות יירוט. מטוסים ראשונים נכנסו לשירות חיל האוויר בשנת לכן השתילה התעשייה האווירית בגוף הסופר־מיסטר מנוע שמשמש את הסקיהוק האמריקני. יחד עם השתלת המנוע נוספה למטוס יכולת נשיאת התעצמות חימוש וטווח טיסה דומים לאלו של הסקיהוק. כ־ החדש שנקרא ׳סער׳. לקחי מלחמת ששת הימים הובילו למסקנה שחיל האוויר חייב להגדיל גם את מספר המסוקים שלו ולעבור גם בהם תהליך של מודרניזציה. בניגוד למטוסי הקרב נשען מערך המסוקים על כלים אמריקניים מתוצרת סיקורסקי. בתקופה בין המלחמות מכפיל חיל האוויר את צי המסוקים שלו, ׳מוציא לגמלאות׳ את הישנים, ורוכש הברית וצרפת. מערך התובלה התחזק גם הוא. לעשרים מטוסי הגורד הוותיקים נוספו באותה תקופה שישה מטוסי סטרטוקרויזר בעלי נפח גדול וטווח רחוק, שני מטוסי כיפור, ועשרה מטוסי דקוטה מיושנים. נוספו גם מטוסי אימון, מל״טים )מטוסים ללא טייס( - אמריקניים ומתוצרת ישראל - להטעיה ולצילום, מטוסים ומסוקים קלים. רוב המטוסים עברו שינויים ושיפורים כדי להתאימם לצרכים ולמשימות של חיל האוויר. בסך הכל נרכשו, הורכבו ושודרגו בין המלחמות )פירוט8 סער הרכש בכל שנה ראה בנספח נתונים כמותיים.( כדי להעריך כראוי את הגידול בעוצמת חיל האוויר יש להביא בחשבון את המעבר מפלטפורמות צרפתיות לאמריקניות, בעלות איכויות ויכולות גבוהות יותר במידה משמעותית. בעיקר תכונות של כושר נשיאה, טווח, דיוק בפגיעה, לוחמה אלקטרונית, ויכולות של מערכות אוויוניות אחרות. זוהי התמונה הריאלית ככל האפשר של התעצמות במטוסים לסוגיהם השונים. הרכש וייצור המטוסים והמסוקים מצביע על הערכת מפקדת חיל האוויר שהניצחון במלחמת ששת הימים אינו אומר דבר לגבי העתיד, ושכוחו של החיל לאחר המלחמה אינו מספיק להתמודדות הבאה כאשר תבוא. לפי היקף הרכש אפשר להבין שחיל האוויר הצליח לשכנע את המטכ״ל ואת משרד הביטחון בצורך למודרניזציה ולחיזוק כמותי ואיכותי של חיל האוויר. ביולי עסקאות חדשות לאספקת העסקה מעידה על 9 הנלווה אליהם, שאמורים להגיע בשנת | 46 הערכת המטה הכללי ושר הביטחון שגם ביולי אינה עונה על הדרישות. • במקביל משפר חיל האוויר את מערך החימוש שלו. חימוש הוא השיניים של מטוסי קרב. זהו ׳המטען המועיל׳ שנושא מטוס קרב. נרכשים סוגים שונים של נשק חכם - נשק מונחה מדויק נגד מטוסים ונגד מטרות קרקע למיניהן. חיל האוויר רוכש מארצות הברית טילי אוויר־אוויר משתי משפחות: משפחת הסיידווינדד, טילים שמתבייתים על חום המנוע של מטוס יריב, וטילי ספרו מתבייתי מכ״ם. במקביל מפתחת ומייצרת רפא״ל את ׳שפריר 1 הסיידווינדר האמריקני ומפיל מטוסים רבים. במלחמת ההתשה משוגרים טילים שמפילים רפא״ל בפיתוח הדור הבא של טילי אוויר־אוויר בשם ׳חו״ח׳)לימים פנתר 103 החיל מצטייד גם בטילי ׳אטול׳ סובייטיים מתבייתי חום, שנלקחים שלל במלחמת ששת הימים ומותאמים למטוסי המיראז׳. במלחמת ההתשה מוכיחים טילי החום את יעילותם, וחלקם בהפלות מטוסי אויב הולך וגדל. הם מאפשרים לטייסים להפיל מהר יותר, לחסוך דלק, להסתכן פחות, ולנצל את יתרונם האיכותי על יריביהם. במלחמת וייטנאם נתקלים טייסי ארצות הברית לראשונה בטילי קרקע־ אוויר סובייטיים. בתגובה מפתחת ארצות הברית טיל בשם שדייק שמתביית על המכ״ם של סוללות הטילים. ארצות הברית סיפקה לישראל טילים מסוג זה, ונעשה בהם שימוש לאחר הפלת מטוס סטרטוקרויזר בשמי סיני בספטמבר אלא להרתיע מהפעלת המכ״ם של הסוללות ולהפחית את יעילותן. התברר שהמטכ״ל ושרי ממשלה מייחסים בטעות לטיל זה יכולות גבוהות שאינן דומות כלל ליכולותיו בפועל. נרכשות גם פצצות גולשות מונחות טלוויזיה מסוג וולאי והובו, שמתבייתות למטרות גדולות וקבועות. התעשייה הישראלית מפתחת במקביל פצצה גולשת מונחה מרחוק, אך הפיתוח אינו מסתיים עד מלחמת התעצמות יום כיפור." נשק מדויק למשימות אוויר־קרקע אמנם מופיע בשדות הקרב של מלחמת יום כיפור, אך הוא עדיין בחיתוליו מבחינת יכולותיו וכמויותיו, ותרומתו למלחמת שולית. במלחמת ההתשה נעשים מבצעים מיוחדים שבהם מטילים מטוסי תובלה ומסוקים חימושים מיוחדים על גשרים וסכרים באפיק הנילוס. חימושים אלו הם פיתוחים עצמאיים של תעשיית הביטחון הישראלית. מערך ההגנה נגד מטוסים מתעצם אף הוא. לא נרכשות אמנם מערכות נשק חדישות יותר מסוללות הוק, אך המערך מכפיל את עצמו ויותר מזה כדי לאפשר סתימת פרצות ותגובה מהירה לאורך הגבולות. מספר הסוללות גדל פי שניים וחצי, ומערך התותחים נגד מטוסים עובר מפיקוד כוחות יבשה לפיקודו של חיל האוויר, שאחראי מעתה על הגנת כוחות היבשה באשר הם. מערכות סיוע ללחימה חיוניות להפעלת חיל אוויר מודרני. מערכות אלו כוללות מכ״מים להתרעה ולבקרה בגובה רב ונמוך; ומערכות קשר: אמצעי לוחמה אלקטרונית ומערכות מודיעין שנפרסות מול הגבולות. כל אלו משנים את פני שדה הקרב האווירי. סוג חדש לחלוטין של מערכת סיוע הקרב אינו 12 ללחימה הוא מטוסים לא מאוישים שנרכשים בארצות הברית עוד מטוס מול מטוס וטייס מול טייס, אלא מערך משולב מול מערך משולב. חיל האוויר מפתח, רוכש ומצטייד במערכות ממשפחות אלו, ויוצר מערך של שליטה מרכזית שמעניק למנצח על התזמורת - מפקד חיל האוויר - את הכלים לשלוט במבצעים בזמן אמת, ברגיעה ובמלחמה. לאחר מלחמת ההתשה יוזם תא״ל בני פלד, מפקד בסיס פלמחים, התאמת שני סוגי מטוסים ללא טייס אמריקניים למשימות הדרושות לחיל האוויר. הצורך המבצעי נובע מאיום הטילים שחיל האוויר מתקשה למצוא לו מענה טכנולוגי. סוג אחד, מב״ט)מטוס בלי טייס(, שמופעל על ידי כוח אדם סדיר, מותאם למשימות צילום מגובה נמוך עד לגובה של חמישים אלף רגל, באזורים מוגני טילים)אמ״ט( בעלי סיכון רב מאוד לטייסים. בשנות הקליטה נגרעים שני מב״טים עקב תקלות טכניות, וכך מגיע חיל האוויר למלחמה כשברשותו עשרה מב״טים בלבד. במשך כל התקופה, ובמלחמת יום כיפור, לא מופל אפילו מב״ט אחד. | 48 סוג שני, שנקרא ׳תלם׳, הוא מטוס ללא טייס קטן, שמשמש בצי האמריקני כמטרות אימון. הייעוד שלו בחיל האוויר הוא לדמות מטוסים תוקפים מול מערך טילים ערבי. הציפייה היא לעורר את המכ״מים של מערך הטילים כדי שאפשר יהיה לגלותם, ולאחר מכן לגדות שיגודי טילים כדי לרוקן את מערך הטילים לפני שייכנסו מטוסים אמיתיים לתקיפה. חיל האוויר מוסיף להם משיבי מכ״ם ואנטנות כדי לחזק את החזרת המכ״ם שלהם ואת הדימוי של מטוסי קרב. מערכת זו נחשבת להפתעת המלחמה הבאה. עד למלחמה לא 13 משגרים אותם כלל. כל הצוותים להפעלת ה׳תלם׳ הם אנשי מילואים • במלחמת ששת הימים נכבשים שטחים גדולים, יותר מפי שלושה משטח המדינה. חיל האוויר לא יכול להגן על שטחים אלו משדות התעופה במרכז הארץ, לכן משופצים שדות תעופה מצריים מיושנים ונבנים בסיסים חדשים. שדות התעופה ברפידים )ביר גפגפה(, באופיר )שארם א־שייח׳( ובאל־ עריש משופצים ומורחבים. במקביל מסתיימת בניית שדה התעופה בחצרים. בשדות התעופה בישראל מוקמים עשרות רבות של דירים ממוגנים למטוסים, מסלולים חדשים, מבנים חדשים לטייסות חדשות וישנות, ומתקני תחזוקה ולוגיסטיקה. מרחבי התרעה נרחבים מאלצים את חיל האוויר להעביר יחידות בקרה והתרעה לאתרים חדשים. נבנות יחידות חדשות בצפון הארץ, ליד רפידים ובאזור אופיר, ונסגרות יחידות מיותרות. מטוסי הפנטום והסקיהוק הם עתירי חימוש ודלק, ולצורך זה נבנים תשתיות ואתרי אחסנה גדולים לחימוש, לדלק ולהלפים. מערך האחזקה החילי עובר שדרוג משמעותי ומתפתח מאוד מבחינה טכנולוגית, בעיקר בתחומי האלקטרוניקה !׳המחשבים. החיל רוכש מארצות הברית מתקנים ומעבדות בדיקה, תיקון ושיפוץ חדישות. תקציב כביטוי להערכת המצב הקצאת התקציב אמורה לתרגם את הערכות המצב לסדרי עדיפויות, לסדרי קדימויות, לאיזונים בין צרכים לבין אפשרויות שונות. תקציב, לפי גישה זו, מבטא אה החשיבה הצבאית באופן הנקי ביותר. מאחר שתקציב הוא אחד האילוצים החזקים ביותר על התעצמות ופעילות שוטפת של כל ארגון התעצמות ובמיוחד צבא, אמורה הכנתו לנפות רעיונות, אמירות והצהרות פחות חיוניות או כאלה שאין להן כיסוי בעולם המעשה, גם כאשר יש להן חשיבות רבה ברמה התיאורטית. תקציב אינו מערכת איזונים וסדרי עדיפויות בלבד, אלא גם מערכת שיווי משקל במאבקי כוח בין תת־ארגונים בתוך הצבא, בין זרועות, בין אגפי מטה, בין צה״ל לבין משרד הביטחון. הסוגיה המרכזית במאבק התקציבי הביךזרועי היא מהו הנתח שמקבל חיל האוויר כביטוי למידת חשיבותו, ובעקיפין למידת חשיבותה של עליונות אווירית. במשך שש שנים מקבל חיל האוויר כ־ 14 היבשה - כ־ הקצאה זו מבטאת את מידת החשיבות של כל זרוע ואת מאזן הכוחות בקבוצת קובעי ההחלטות. במלחמת ההתשה האווירית גדל הנתח של חיל האוויר במידה גדולה למדי. אלו שנים שבהן נרכשים מטוסים רבים ואמצעי לחימה חדישים, גדלה התעסוקה המבצעית, עולה מספר שעות הטיסה לשמירת כשירות צוותות אוויר, להכשרתם ולאימונם. חלק ניכר מהרכש נועד למלא את מקומם של ואת מקומם של מטוסים שמופלים ושל טייסים שנהרגים, נשבים או נפצעים במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובאימונים. מתוך החדשים באימונים, כ־ 37 צה״ל חייבת להתחשב במרכיבי הקצאה אלו צה״ל מעצב באותה תקופה כמה תוכניות התעצמות. תוכנית גושן ב׳ היא המעניינת להשוואה, ביחס לגודל חיל האוויר לקראת מלחמת יום כיפור. תוכנית זו מכסה את השנים במסגרת כוננות כחול־לבן. כאשר בוחנים את תוכנית ההצטיידות לעומת מימושה בערב מלחמת יום כיפור, מתברר שחיל האוויר נשאר מאחור. ההצטיידות בטנקים בפועל מפגרת ב־ בארטילריה עולה ב־ )נתונים מפורטים ראה בנספח נתונים 15 מפגרת אחרי התוכנית ב־ כמותיים.( תוכנית בניין הכוח מעוצבת לכאורה על פי עוצמת האויב. לכן יש לבחון את יחסי הכוחות בין זרועות צה״ל לבין הזרועות של מצרים וסוריה בצירוף | 50 כוחות משלוח ממדינות נוספות: ירדן, עיראק, לוב. למעשה ישנם כשלים לא מעטים בהשוואות כאלו, לדוגמה: משימות כוח אווירי אינן רק לחימה בחילות אוויר של האויב. אפילו במשימה היסודית של השגת עליונות אווירית בשטחנו ומעל לאזורי הלחימה, האויב העיקרי הוא מערכי ההגנה קרקע־אוויר. משימתו העיקרית והחשובה ביותר של חיל האוויר לאחר השגת העליונות היא להוות גורם מרכזי בהשמדת כוחות יבשה. לעומת זאת, אצל דוגמה 16 הסורים והמצרים תפקיד חיל האוויר במשימה זו הוא משני ומינורי שנייה היא ארטילריה. בקרב היבשה תותח אינו רק מערכת נשק משלימה לטנק אלא מערכת משלימה למטוסי תקיפה במשימת סיוע בקרב היבשה. לפיכך יחסי כוחות גרועים של ארטילריה מחייבים להקצות יותר מטוסי תקיפה לקרב על היבשה. יתרון מצרים וסוריה בארטילריה מגיע לפי )נתונים מפורטים ראה בנספח נתונים כמותיים(. גם חיסרון בטנקים מחייב הקצאה נוספת של מטוסי תקיפה כדי לפצות על נחיתותם בקרב היבשה. לעומת זאת, כוחות יבשה אינם מסוגלים להשתתף במלחמה באוויר ולפצות על נחיתות אווירית פרט לכיבוש ישיר של סוללות קרקע־אוויר. לכן השוואת כמויות מטוסים בין חילות אוויר אינו מבטא את יחס הכוחות המבצעי. 17 טייסים נמצאים בתחרות כל הקריירה איכות הלוחמים, המפקדים, צוותי סיוע ללחימה, אנשי המטה והתחזוקה חיונית להפעלת כוח אווירי מודרני. בתקופה זו מוכפל כוח האדם ומגיע עד לעשרים אלף אנשי קבע וחובה. מספר צוותי האוויר מוכפל גם הוא ואיכותו משתפרת. איכות טייסי הקרב נמדדת בשתי רמות: טייסי יירוט וטייסי תקיפה. לקראת מלחמת ששת הימים נדרשים טייסי יירוט רק עבור מטוסי המיראז׳ שמהווים נדרשים טייסי יירוט עבור מטוסי הפנטום, המיראז׳ והנשר שמהווים כ־ משקלה היחסי והמוחלט של קבוצת האיכות הגבוהה 18 אחוז ממטוסי הקרב גדל מאוד ומקרין על קבוצת האיכות השנייה. מטוסי הפנטום שמגיעים לישראל הם דו־מושביים, ולכן נוספת קבוצה גדולה של קציני מערכות נשק מוטסים שמכונים נווטי קרב. חיל האוויר נרתם להכשרתם ולקידומם. קורם מיוחד בבית־הספר לטיסה עובד לילות כימים להכשרת נווטים עבור טייסות התעצמות פנטום, מסוקים ומטוסי תובלה כחלק מתוכניות האימון וההכשרה שעליהן נרחיב כעת. חיסול חילות האוויר של מצרים, סוריה וירדן במלחמת ששת הימים הפתיע במידה מסוימת רבים מהמפקדים והטייסים. תכנון מבצע מוקד לתקיפת שדות התעופה הערביים והאימונים לקראתו נמשכו אמנם שנים רבות, אך הציפיות לא הפליגו להכרעה כה מוחלטת. הערצת הציבור בישראל והערכה מקצועית בכל העולם השפיעו על הדימוי העצמי של חיל האוויר. מאידך, סופג החיל אבדות כבדות מאוד במלחמה קצרה בת שישה ימים שאבדו ו־ בשחור של אבל. השפעת האבדות מסייעת לטייסי חיל האוויר לשמור על איזון, להפיק את לקחי המלחמה, ולקדם את פני האתגרים הבאים. המנוחה על זרי הדפנה קצרה מאוד. קרב אוויר ראשון מתחולל חודש אחד בלבד לאחר שוך הקרבות. קרב זה ואחרים שבאו בעקבותיו מחזירים את חיל האוויר לקרקע המציאות. עליו להכשיר ולאמן טייסים חדשים, למלא את השורות שמידלדלות, ולהתכונן לקראת בוא מטוסי סקיהוק ובעקבותיהם מטוסי פנטום, נשר, מסוקים ומטוסי תובלה. השטחים החדשים בסיני, בגדה המערבית וברמת הגולן פותחים אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות לאימון ולתרגול. הסד הצר של מדינת ישראל הקטנה מוסר מעל הצוואר ואיתו כל מגבלות השטח. נפתחים אזורים לא מיושבים שבהם אפשר לטוס נמוך ומהר כמו במלחמה, נוספים שפע מטווחים פוטנציאליים, מרחבי ניווט לא מוכרים, ואפשרויות לאימון מבצעי ותרגילים חיליים דמוי מלחמה. מלחמת ששת הימים ולקחיה משנים את שיטות האימון לבלי היכר. ניסיון מבצעי רב הנרכש במלחמה מבהיר במודע או שלא במודע כי שיטות האימון אמנם מכשירות טייס בעל שליטה טובה מאוד במטוס בכל מצבי הטיסה, אך אינן מתאימות למציאות שבה ייתקל הטייס ומוביל המבנה בקרב. בשנתיים הראשונות שלאחר המלחמה שואפים המפקדים להתאים את האימונים ללחימה. השטחים הגדולים שעומדים לרשותם מאפשרים לממש תוכניות חדשות. תוכנית האימונים אינה קשוחה ואינה מוכתבת על ידי המטה או מפקדי הבסיסים. מפקדי הטייסות עצמאיים למדי. הם מקבלים אמצעים כמו שעות טיסה, ימים במטווחים ובאזורי טיסה, וכמות חימוש לאימונים. | 52 בעקבות תאונות טיסה נקבעת סדרה של מגבלות טיסה כדי לשמור על רמת בטיחות סבירה, ווה פחות או יותר היה הכל. במסגרות אלו מתכננים מפקד הטייסת וסגניו את תוכנית האימונים. יש תחרות בין הטייסות מי תחדש יותר בתחום הדימוי המבצעי. גם תרגילים שנועלים את תקופות האימון משנים את טבעם, שואפים לשחזר את אווירת המלחמה, את קשייה ואתגריה. הם הופכים ממטלה מעיקה וחסרת תכלית לאתגר שכל טייסת עושה מאמצים לעמוד בו בכבוד. בתקופת מלחמת ההתשה האווירית עובר הדגש בטייסות ובמטה לביצוע גיחות מבצעיות, ליירוט, לתקיפת מטרות לאורך התעלה, לחדירות לעומק, ולתקיפת מחפורות וסוללות טילי קרקע־אוויר. במשך תקופה זו מגיע קצב ההצטיידות עד ל־ וגדולים, לכן גדל חלקם בתוכניות האימונים. צרפת מהדקת את האמברגו ומחילה אותו גם על חלקי חילוף למטוסי המיראז׳. בעקבות זאת טייסות המיראז׳ חדלות כמעט להתאמן. מנגד, יתרונה של מלחמת ההתשה הוא בהענקת ניסיון מבצעי למספר רב של טייסים חדשים שמצטרפים לאחר מלחמת ששת הימים ורוכשים ניסיון מבצעי שלא יסולא בפז לקראת מלחמת יום כיפור. פרק הזמן השלישי, לאחר הפסקת האש באוגוסט הוא אינטנסיבי ורב־תועלת לאימון ולהכשרת צוותות אוויר וקרקע למלחמה הבאה. כמו בתהליך ההתעצמות כך גם בהדרכה ובהכשרה, מאפשר פסק הזמן בלחימה להתמקד באימונים ובתרגילים שמאפשרים לבחון את התוכניות המבצעיות ולשפרן. הטייסות בונות את תוכניות האימון לפי דגשים שלהן ולפי המשימות של כל סוג מטוס, ומשנות תכלית שינוי את תקופות האימון השבלוניות. לדוגמה: טייסות המיראז׳ מתרגלות קרבות אוויר, בעוד שטייסות הסקיהוק מתמקדות בעיקר במשימות אוויר־קרקע. שני נשיאי מצרים, נאצר ולאחריו סאדאת, מצהירים שהפסקת האש תימשך שלושה חודשים. הצהרה זו, שחוזרת פעמים מספר, מכתיבה את תוכנית האימונים של חיל האוויר. נקבעת תוכנית הכשרה והסבה מזורזת שאמורה להסתיים לפני תום שלושת חודשי הפסקת האש. בעקבות הארכתה בשלושה חודשים נוספים נערך חיל האוויר לשלב נוסף של הכשרה והסבה מזורזים. התעצמות רק לאחר כחצי שנה מיוצבות תוכניות האימונים ומתחילה התכוננות יסודית יותר למלחמה הבאה. התרגילים החיליים - ימי הקרב - משמשים לא רק לאימון טייסים אלא גם לרכישת ניסיון בהפעלת הכוחות ברמה החילית ובשליטה מרכזית, ולבחינת פקודות חדשות שמתפתחות במפקדת חיל האוויר ובטייסות. העימות המדמם עם טילי קרקע־אוויר בסוף מלחמת ההתשה הסתיים בכישלון - כפי שיפורט בהמשך - לכן במוקד האימונים והתרגילים עומדת תקיפת מערכי טילי קרקע־אוויר. בתרגילים חיליים נוטלים חלק כל מרכיבי הלוחמה בטילים, בהם מטוסי קרב, מסוקים, מטוסי תובלה, מערכות מודיעין, שליטה ובקרה ואמצעים מסייעים. התרגילים מדמים מערכה שלמה ומתמשכת נגד טילי קרקע־אוויר. מבצע ׳מוקד׳ במלחמת ששת הימים, שנחשב למבצע מורכב, היה מבצע פשוט למדי בהשוואה לתרגילים חיליים בתקיפת טילי קרקע־ אוויר. התרגילים חושפים פגמים בתכנונים המבצעיים ברמה הטקטית והאופרטיבית, ואותם מתקנים ומשפרים מתרגיל לתרגיל עד שהמתכננים, המפקדים ודרגי הביצוע שבעי רצון. בכל אחת משלוש שנות הפסקת האש נערכו כמה תרגילים חיליים. בשלוש השנים בוצעו עשרות תרגילים, ובסך הכל כמאה אלף שעות טיסה של מטוסי קרב, שעלותן כמאתיים מיליון דולר. מערכי המסוקים ומטוסי התובלה מתאמנים גם הם בכמות ובאיכות גבוהות. מערך המסוקים טס כחמישים אלף שעות טיסה במשך שלוש השנים. לקחי המבצעים המיוחדים של שני המערכים לנילוס העליון ו׳שוד׳ המכ״ם המצרי על ידי מסוק יסעור, ללא אבדות, נלמדים ומשפיעים על שיטות האימון ומורכבותן. • תבנית של טיפוח עלית מנחה את בניינן של יחידות מיוחדות, ובחיל האוויר בפרט. תבניות אלו מתבססות על כמה עקרונות שהבולטים ביניהם כוללים: מיון בררני של המועמדים לגיוס, הכשרה מאומצת ומתמשכת, הקפדה על רמת ביצועים גבוהה, תחקור והפקת לקחים חסרי פשרות, קידום המצוינים, מיון הבלתי מתאימים לאורך כל הדרך והצבת העלית כמודל מוביל. אין | 54 כמעט סיכוי להשיג ביצועי שיא ללא מיון משמעותי שכן רק מגויסים בעלי פוטנציאל גבוה יוכלו להשיג את רמות הביצוע הנדרשות. כאשר המיון אינו מוקפד דיו, כל המאמצים והמשאבים שיושקעו בטייסים לעתיד יניבו רק שיפור מוגבל בכישוריהם וביכולות הביצוע הקרביות של חלק ניכר מהם. המספר הקטן יחסית של טייסים חדשים שדרושים לחיל האוויר מאפשר לו למיין היטב את המועמדים בתחילת הדרך, ולהכשירם בהמשך בצורה מיטבית תוך חיסכון במשאבים." ממש כפי שכתב מפקד הפלמ״ח לשעבר, יגאל אלון: ״על ידי העלאת ערכם הסגולי של היחיד והצוות תצליח ישראל 20 לקיים בידה את יתרון העוצמה״ לאחר מלחמת ששת הימים עומד חיל האוויר על פרשת דרכים. אמצעי הלחימה נעשים מורכבים ומסובכים יותר להפעלה: חילות האוויר הערביים אינם שוקטים על שמריהם ורוכשים אמצעי לחימה יעילים יותר; מערכות נשק ואמצעי לחימה חדישים דורשים מהמפעילים להיות לוחמים וטכנולוגים מפקדים של טייסות ויחידות עלית אחרות עומדים בפני אתגרים 21 גם יחד קשים ותובעניים שמחייבים ידע מקצועי וטכני, כושר מנהיגות, עצמאות לכן היה חיל22 ומקוריות, למיצוי יכולתן של היחידות שעליהן היו מופקדים האוויר חייב לשפר את מדיניות המיון שלו, ולהעלות במידה משמעותית את ציוני המעבר בהתנדבות לקורס טיס וליחידות נוספות, כפי שפקולטות מסוימות באוניברסיטאות הולכות ומעלות את רף ציוני המעבר להתקבלות אליהן. במיון המתנדבים בחר חיל האוויר בגישה הבריטית המחמירה. תהליך הברירה בחיל האוויר מתמשך על פני כל מסלול הקריירה של הטייס, ומטרתו לבחור מוקדם ככל האפשר את המתאימים לקידום בכל שלב ושלב. מראשית דרכו מציב חיל האוויר סטנדרטים גבוהים לבוגרי קורם הטיס, ומספר המסיימים קטן מאוד ביחס למספר המתחילים. ניסן הדס, אזרח שמכונה ׳הסוציולוג׳, מלווה את אסטרטגיית המיון בחיל האוויר במשך שנים רבות: ״בשנות ה־ ישראלית מקורית שהחלה לתפקד באופן פעיל בשנת ומידע סטטיסטי שהצטבר באותן שנים. שיטת מיון זו נשענה על הרעיון כי בעוד שקשה למדוד ולהעריך את סיכויי ההצלחה באמצעות מבחנים אישיים, הרי שמעקב אישי וחיים משותפים עם הנבחן מאפשרים מתן חוות דעת בעלת הממיינים נעזרים 23 מהימנות גבוהה לאחר שקלולה עם הנתונים האישיים״ התעצמות בחוות דעת של שתי אוכלוסיות הבאות במגע קרוב עם הנבחן - מדריכי טיסה וחברי הנבחן בקורס, ויוצרים שקלול סוציומטרי. בשילוב הנתונים 24 האישיים נוצר ציון המשקף את סיכויי הצלחת החניך בקורס גם לאחר הקורס נמשכת הברירה. ״הטייסים נמצאים בתחרות מתמדת ״התחרות 25 במשך כל הקריירה שלהם על הישגים מקצועיים ופיקודיים״ וההישגיות הפכו לנכס מופנם של חיל האוויר. מי שמוותר נחשף ועוזב התחרותיות ותגמוליה הם מגורמי המוטיבציה 26 את המסלול במשך הזמן״ החזקים של טייסי חיל האוויר. היא המניע העיקרי לשיפור מתמיד של קבוצות איכות ככלל וגם בחיל האוויר. המיון והתחרותיות פועלים בתחום המקצועי ובתחום הפיקודי, ומשפרים את איכות הטייסים ואנשי יחידות לוחמות נוספות. • בשנות הפסקת האש נערכו כמה תרגילים ברמה על־זרועית, ששימשו לבחינת דוקטרינות, תורות לחימה ותפיסות הפעלה. אחד התרגילים החשובים מבחינת הפקת הלקחים בהקשר של הפעלת חיל האוויר היה משחק המלחמה לפיקוד דרום, ׳איל ברזלי, שנערך ביולי־אוגוסט התרגיל נובעת מהמתאר שלו, הדומה עד מאוד לתחילת מלחמת יום כיפור, מהסוגיות שעולות בתכנון התרגיל, בביצועו, ובמיוחד בסיכומיו. במתאר התרגיל נקבע כי ״במצב הפתיחה, פתחו הצבא המצרי והסורי בלחימה. המצרים צלחו את התעלה והשיגו הצלחות על ידי כיבוש ראש גשר רחב בגזרה הצפונית והגזרה הדרומית. בגזרה הדרומית כבשו מאחז על שפת המים בלבד. במרחב שלמה ביצעו נחיתה ימית. בא־טור ביצעו פעולות קומנדו. צה״ל נמצא בלחימה, חיל האוויר בלחימה, פיקוד צפון בלחימה. פיקוד דרום הפעיל את התכנונים לקראת חידוש הלחימה, סיים את ריכוז הכוחות לקראת פתיחה באש, הפעיל את ׳שובך יונים׳ היערכות לקראת יוזמה מצרית על פיקוד הדרום היו: הדיפת ניסיון הצליחה המצרי והשתלטות מחדש על השטחים שנכבשו על ידי המצרים ממזרח לתעלה ובמרחב שלמה. קיום הגנה לאורך קו התעלה. מעבר למתקפה תוך ביצוע צליחה בגזרה רחבה על ידי שלוש אוגדות. התארגנות להגנה עם | 56 כאשר כוחות הפיקוד לא עוברים מערבה מקו העצירה שנקבע. עיקרי סיכום התרגיל הקשורים להפעלת חיל האוויר מוקדם ככל האפשר - חיונית למגע בלי סיוע אוויר ועם פחות סיוע ארטילרי, כי סיוע זה יופנה לתקיפת 27 הטילים״ הרמטכ״ל קובע בדברי הסיכום שלו - תרחיש התרגיל דמה להפליא לתנאי הפתיחה של מלחמת יום כיפור, אך למרבה הצער דרכי הפעולה במלחמה היו שונות ממסקנות התרגיל - שחיל האוויר יפעל להשגת עליונות אווירית על פני מערך ההגנה קרקע־אוויר לפני סיוע בבלימה ביבשה. הוא אינו מתייחס כלל למטוסי היירוט המצריים ולתקיפת שדות תעופה. הקביעות בסיום התרגיל הופכות לאבני יסוד בדוקטרינת הבלימה של צה״ל, שתידון מאוחר יותר. לקחי תרגיל ׳איל ברזל׳ הם פתיחה נאותה לתיאור הניסיון המבצעי שנרכש בתקופה שבין המלחמות ובמיוחד במלחמת ההתשה. • במלחמת ששת הימים מציב חיל האוויר רף גבוה של יכולות ביצוע שעליו לעמול קשה כדי להמשיך בו ואף לשפרו. אימונים ותרגילים חיוניים לרמה ולאיכות כוח האדם, אך אין תחליף לניסיון מבצעי. פעילות מבצעית חשובה לא רק לכוח האדם אלא גם למערכות נשק, למערכות לסיוע ולמערך האחזקה. במבצעים נחשפים ליקויים שלא ניתן לגלותם באימונים, נבחנים שינויים ושיפורים במערכות, ומתגלים צרכים חדשים שיש למצוא להם מענה. הפעילות המבצעית מתחילה סמוך לתום המלחמה. המצרים תקפו את כוחות צה״ל סמוך לתעלת סואץ, ומחבלים מירדן תקפו את היישובים בעמק הירדן. כאשר מחריפות התקריות מופעל חיל האוויר, בתגובה או באופן יזום. מטוסים, מסוקים ומטוסי תובלה פעלו בכל שלוש זירות הפעולה - מול הגבול המצרי, הירדני והסורי - לשיתוק מקורות אש ולמטרות אחרות. אין מקום לעסוק בלחימה האווירית במשך כל התקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור. הלחימה העיקרית שממנה מפיק חיל האוויר את רוב הלקחים היא מלחמת ההתשה האווירית בין ישראל למצרים מיולי עד אוגוסט מלהמת ההתשה ״ פרק ,, היתה מלחמה אמיתית 28 גולרה מאיר היה זה בראש ובראשונה אות פתיחה לפרק מלחמת הטיל נגד המטוס. כבר אז היה בדור שהניצחון במאבק זה ייפול בחלקו של זה שבידיו יהיו אמצעי גילוי, שיבוש, ונגד שיבוש אלקטרוניים מתוחכמים יותר. 29 גנרל סער שאזלי,רמטכ״ל צבא מצרים שש השנים בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור היו שנים של פעילות אינטנסיבית של צה״ל ובתוכו גם חיל האוויר, בכל גזרות הלחימה - מול המצרים, הירדנים, המחבלים והסורים - כשהאקורד האחרון של פעילות אווירית לפני המלחמה הוא הפלת שנים־עשר מטוסים סוריים בקרב אוויר רב־משתתפים בצפון סוריה. אולם מלחמת ההתשה האווירית מול מצרים היא המלחמה שבה לומד חיל האוויר להתמודד עם האתגרים והאיומים החדישים, ובמיוחד מערכי טילים קרקע־אוויר. במלחמה זו הוא לומד להפעיל שלל אמצעי לחימה, מטוסים ומערכות שליטה וחימוש אמריקניים שנקלטים במשך התקופה. מלחמת ההתשה היא אירוע אחד בסדרה מתמשכת של ניהול משברים בין שגי הגושים ממלחמת העולם השנייה, וביניהם המצור הסובייטי על ברלין המערבית ב־ מלחמת יום כיפור, כאשר ארצות הברית מעמידה בכוננות את כוחותיה הגרעיניים מחשש להתערבות צבאית סובייטית במלחמה. מנקודת מבט זו מקבלים האירועים משמעות מורכבת יותר מאשר זו שמתקבלת בתאי הטייס ובמוצבי הפיקוד משני צדי המתרס. המלחמה מתחילה במארס 57 | 58 בעיקר מ־ כמה מערכות וסוגי לחימה לכלל מלחמה אווירית מודרנית, שעושה שימוש באמצעי לחימה מתקדמים מאוד מתוצרת ארצות הברית ישראל. שני הצדדים הלוחמים - ולמעשה שלושה, כי ברית המועצות מצטרפת כשחקן לוחם במשך המלחמה - נוקטים שיטות מבצעיות מקוריות, חדשניות ומורכבות מאוד. המטרות המדיניות והצבאיות של הצדדים המעורבים ושל המעצמות שמגבות אותם דומות ומנוגדות גם יחד. המלחמה, שתחילתה ביוזמה מצרית, סוחפת למערבולת את ישראל, סוריה וירדן. מעבר לכך, היא גורפת לתוכה גם את מעצמות העל, עד להתערבות ישירה, גדולה, ראשונה, של ברית המועצות מחוץ לגוש הסובייטי, לפני כניסתו לאפגניסטן בשנות השמונים של המאה העשרים. ארצות הברית מעורבת מאוד בצד הישראלי, אם כי לא עד כדי התערבות צבאית ישירה, אך גם היא שולחת אנשי מקצוע לסייע בתחזוקת מטוסים ומערכות אחרות, ובהפעלת אמצעי לוחמה אלקטרונית - לאו דווקא בהצלחה. מלחמת ההתשה האווירית מהווה תקופת מעבר בין שני עידנים: ממלחמה בין שני חילות אוויר, למלחמה בין חיל אוויר להגנת קרקע־אוויר. ממלחמה מקומית לחלק מרכזי במאבק הביךגושי. היא מתחילה בתקופת גיאות כלכלית וחברתית )לאחר מלחמת ששת הימים( ומובילה לתקופת שפל חברתי ומורלי)לאחר מלחמת יום כיפור(. היא מתחילה כשישראל עדיין תלויה בצרפת כמקור רכש אווירי, ומסתיימת כשארצות הברית תופסת את הבכורה. והיא גם הגשר שמוביל מתחושת עוצמה לאומית בלתי מוגבלת לספקות קשים שעניינם ילאן פנינו׳. מלחמת ההתשה האווירית היא שדה ניסוי והערכה מבצעית ללוחמים האוויריים, למערך השליטה, למתכננים, למפקדים, למערכות נשק חדשות, לתורות לחימה ובמיוחד להטמעת האיום החדש על מטוסים ומסוקים - איום מערך טילים קרקע־אוויר. נתמקד במלחמת ההתשה האווירית מול מצרים כיוון שתקופה זו היא בית־הספר שמכין את חיל האוויר לקראת מלחמת יום כיפור. בנוסף למלחמה האווירית נגד מצרים מתרחשת מלחמה אווירית נגד סוריה במינון נמוך יותר. כמו בן מהנהלים בשלבים שונים מבצעים רבים "מלחמת ההתשה היתה מלוומה אמיתית נגד מחבלים בירדן ובלבנון. כאשר צבאות מדינות אלו מסייעים בידם - מותקפים גם הם. • עבד אל נאצר, נשיא מצרים, מכריז ב־ ותחילת שלב ׳ההגנה האקטיבית׳ להתשת ישראל. נאצר והצמדת המדינית והצבאית שלו מעריכים נכונה את חולשות ישראל במלחמת התשה. רגישותה לנפגעים ואי יכולת להשתמש ביתרונותיה הגדולים - יוזמה התקפית וקרבות תנועה. ראשי הצבא המצרי מעצבים אסטרטגיה מושכלת של מלחמת התשה סטטית לניצול חולשות אלו. לפי תורת השלבים של נאצר, שלב זה מטרתו להתחיל ״לסובב את הגלגל בכיוון הנגדי״, מהגנה לסוג מסוים של תוקפנות. כמו אנואר סאדאת אחריו, רואה נאצר במלחמה מכשיר להשגת מטרות מדיניות יותר מאשר מטרות צבאיות. הוא שואף לשכנע את המעצמות לכפות על ישראל נסיגה מהשטחים, ולשחוק את כושר העמידה של מנהיגיה צריבת 3 כדי שיתקשו לעמוד בלחץ המעצמות ובלחץ דעת הקהל הפנימית המפלה ב־ את המטרות הצבאיות לפני המטרות המדיניות. שר המלחמה שלו, גנרל מחמוד פאתי, מגדיר את המטרות הצבאיות של מלחמת ההתשה: ״ניצול הרגישות הישראלית לחיי אדם כדי להרוג מספר רב של חיילים ככל האפשר; לבצע חדירות לשטח היריב ביבשה, בים ובאוויר כדי לזעזע את ביטחונו העצמי של צה״ל; לרכוש ניסיון קרבי בדרגים הלוחמים, 31 ולבסוף, ייזום רציף של קרבות אוויר עם חיל האוויר הישראלי״ כמה ימים לאחר הכרזת נאצר חודרים מטוסים מצריים לסיני. הארטילריה המצרית פותחת בהפגזה ממושכת על המעוזים שנמשכה שבעה־עשר חודשים. כך מופעל המרעום של מלחמת ההתשה. צה״ל אינו מוצא מענה קרקעי ליתרון הכמותי של הארטילריה המצרית, ומספר חיילי צה״ל מאפיין מרכזי של המלחמה הזאת הוא 32 שנפגעים בקו החזית הולך וגדל הסלמה כמעט ללא הפסקה. בחודשים הראשונים שלה, ממארס עד יולי, יש לדרג המדיני נימוקים טובים ותחושות בריאות שלא להכניס את חיל | 60 האוויר לקלחת הרותחת. הרמטכ״ל חיים בר־לב מבין שצירוף חיל האוויר לחילופי האש משני צדי התעלה עלול לגרום להידרדרות קשה ואולי אף 33 בלתי נשלטת, ומעכב זאת כמיטב יכולתו מספר הנפגעים בין יושבי המעוזים משפיע על דעת הקהל, על הממשלה ועל כמה מחברי המטה הכללי. אחד מהם, אלוף עזר ויצמן, ראש אג״מ באותם ימי יוני־יולי לוהטים, מתאר את האווירה האמוציונלית שמשפיעה על קבלת ההחלטה האסטרטגית להכניס את חיל האוויר לקרב, למרות החשש מתוצאותיה ארוכות הטווח. כך הוא מדווח על ביקור במעוזים: ״לפתע ירדה עלי הפתעת חיי, גיהינום של אש שכמותה לא ידעתי לפני כן ואחרי כן. מנסים להתחמק בג׳יפ אך הפגזים רודפים אחרינו ומתנפצים מכל הכיוונים. גשם לא נורמלי של אש ואדמה ורסיסים. נכנסים לתוך תעלה, המנוע דומם ואנחנו תקועים שם. ואני עוד מספיק לחשוב על מוות כזה, בתעלה, מאיזה פגז מצרי מחורבן, עד שיוצאים מהגיהינום הזה ומגיעים לטסה. ״חזרתי למטכ״ל, קראתי למוטי הוד ושאגתי כפי שלא שאגתי עליו אף פעם: יזה נגמר! היום! זה מוכרח להיפסק, עכשיו, לפני שאני שואל את שר הביטחון והמטכ״ל, אתה מכניס את חיל האוויר ודופק ארטילריה מצרית ומפקדות ולוגיסטיקה. שום תירוצים! שום 34 סיפורים!׳ ומוטי אינו מתרגש, עונה בשקט: ׳תן לי לחשוב׳״ אפשר לצפות שמפקד חיל האוויר ישוש לאפשרות של שיתוף כוחותיו בלחימה, אך מוטי הוד נמנע ומעכב את הכנסת כוח התקיפה שלו למלחמת ההתשה. בעבר, דווקא עזר ויצמן כמפקד חיל האוויר הקפיד לעצור את מטוסיו ולמנוע מפגשים אוויריים קרוב לגבולות המדינה. ואילו הוד, כשנכנס לתפקידו, התיר את הרצועה. יש המעריכים כי המפגש האווירי ב־ 7.4.67 מיגים סוריים, מפגש שנבע ישירות מהמדיניות שהנהיג מוטי הוד, הוא אחד הגורמים לפריצת מלחמת ששת הימים. כעת התהפכו היוצרות. יתרונותיו הגדולים של אלוף מוטי הוד בתפקיד ראש מוצב השליטה - רמשל״ט - של חיל האוויר הם הבנה אינטואיטיבית יוצאת דופן של שדה הקרב וניהול מערכה אווירית וקרבות אוויר, כפי שהוא מוכיח בהנהגת החיל במלחמת ששת הימים, לפניה ואחריה. האם הוא תופס בחושיו החדים את מגבלות ׳המעטפת׳ המדינית שימנעו הכרעה צבאית? האם הוא מעריך את מגבלות הכוח של מדינה קטנה שנקלעת לעין הסערה של "מלחמת ההתשה היתה מלוומה אמיתית המאבק הבין־גושי? ייתכן שהוא מעדיף לקלוט את מטוסי הפנטום על פני לחימה? נוכח מצבם הקשה של הלוחמים בקו המעוזים נאלץ חיל האוויר להצטרף ללחימה. מלחמת ההתשה האווירית נפתחת ׳רשמית׳ ב־ כמעט חמישה חודשים לאחר פתיחת מלחמת ההתשה, בסדרת תקיפות של חיל האוויר לאורך התעלה. במשך חודש לפני תחילת התקיפות מכין חיל האוויר באמצעות סדרת קרבות אוויר את התנאי הדרוש למערכה הצפויה - ביום ההוא, ב־ 35 השגת עליונות אווירית בשמי התעלה הוטלו מאות הפצצות הראשונות על הצבא המצרי ממערב לתעלת סואץ. צעד ראשון שמסמן, כמו סצנה ראשונה בטרגדיה יוונית, את מסלול ההסלמה של מלחמת ההתשה האווירית. כשמצטרף חיל האוויר ל׳חגיגה׳ ביולי הופכת המלחמה, בקצב די מהיר, מקרקעית לאווירית. כמעט אלף חיילים נשארים תקועים במעוזים, סופגים אש תופת, ונפגעים ללא תכלית ברורה, אך נטל הלחימה מוטל מעתה בעיקר על חיל האוויר. הוא מבצע את רוב מבצעי התקיפה נגד הצבא המצרי, יוזם קרבות אוויר, משתתף במבצעים מיוחדים, מפנה ומחלץ פצועים, מבצע משימות צילום ומודיעין, מתריע על תקיפות אוויריות, ומגן על כוחות צה״ל מפני תקיפות של מטוסים מצריים. רוב הנפגעים במלחמת ההתשה הם חיילים בקו בר־לב, במעוזים, בסיורים ביניהם או בדרכם מהעורף וחזרה, בעוד הלחימה העיקרית חולפת מעליהם. אולם מודעות אבל שחורות כמעט מדי יום אינן מביאות את קובעי ההחלטות לזהות את הפרדוקס. מלחמת ההתשה האווירית היתה מלחמה מתוחכמת מבחינת מרכיביה האופרטיביים, הטקטיים והטכנולוגיים, ומבחינת הדינמיקה שלה. עד שלב מסוים ישראל היא היוזמת, אך לאחר הצטרפות צבא משלוח סובייטי, עוברת היוזמה לצד הסובייטי־מצרי. המלחמה האווירית כוללת כמה וכמה מערכות, אך שלא כמו בתיאטרון, שם מערכה אחת עוקבת אחר חברתה, במלחמה הזאת כמעט כל מערכה מצטרפת אל קודמותיה ואינה מסתיימת עד הפסקת האש. המערכות העיקריות הן: • מערכה מקדימה: לוחמת אוויר־אוויר • מערכה שנייה: תקיפת כוחות יבשה בזירת התעלה • מערכה שלישית: מבצעים מיוחדים | 62 • מערכה רביעית: פריחה - תקיפת מטרות בעומק מצרים • מערכה חמישית: תחילת התערבות סובייטית • מערכה אחרונה: מערכה משולבת מערכה מקדימה: לוחמת אוויר־אוויר קרבות אוויר הם קצה הקרחון. במערכה אווירית משתתפים מערכי מודיעין, בקרה, תכנון מבצעי, תקשורת, מערכת שליטה בזמן אמיתי, ובראשה השולט במערכה ובקרבות, הוא הרמשל״ט. קרבות אוויר בין ישראל למצרים וסוריה נמשכים מתום מלחמת ששת הימים עד לתחילת מלחמת ההתשה האווירית. כשמבין מפקד חיל האוויר שעל אף הסתייגויותיו ייאלצו מטוסיו לצאת למתקפה, הוא פועל להרחבת מרחב העליונות האווירית, ועושה זאת חודש לפני התאריך ׳הרשמי׳ של תחילת מלחמת ההתשה האווירית. כבר ביוני יירוט מצריים. גם המצרים, שאינם מעריכים כראוי את הפער האיכותי, מעוניינים בשלב זה בקרבות אוויר כמרכיב בהתשת צה״ל. בסדרת קרבות אוויר מערבית לתעלת סואץ מתווה אלוף מוטי הוד קו גבול עליונות אווירית מקביל לתעלה בעומק כשלושים קילומטר. מטוסים מצריים חוששים לעבור את הקו הווירטואלי הזה, ונמנעים בדרך כלל מיירוט מטוסי תקיפה, כאשר מטוסי יירוט ישראליים מפטרלים על הגבול האווירי. עם זאת היו מדי פעם ניסיונות להפריע לתקיפות מטוסי חיל האוויר בגיחות פתע ובתקיפות משלהם. באזור מוצבות גם כמה סוללות טילי קרקע־אוויר מצריות, וכדי להשיג חופש פעולה מנטרל חיל האוויר גם אותן. לטייס הישראלי, שהוא נצר לתרבות ייחודית של קבוצות ליבה כמו הפלמ״ח, יש עליונות איכותית על יריביו. יתרון זה בולט במלחמת ההתשה האווירית, אך אינו גורם בלעדי להשגת תוצאות טובות. במערכה האווירית משתתפים כל מרכיבי מערך השליטה הישראלי. מערך שליטה ארגונית וממערכת טכנולוגית. ברשותו כל האמצעים והארגונים השותפים להערכה מודיעינית, מערכות התרעה, מערכת פיקוד ומערכות תקשורת מגוונות להעברת מידע אל המרכז והוראות מהמרכז לכל מרכיבי המערך וללוחמים. לב המערכת הוא מוצב שליטה מרכזי - משל״ט, ובראשו תא ראש מוצב השליטה - תא רמשל״ט. "מלחמת ההתשה היתה מלוומה אמיתית תפקיד חיוני של מערך התרעה, בקרה ומודיעין הוא יצירת תמונה אווירית מלאה ועדכנית ביותר - המצב האווירי של הצדדים הלוחמים ברגע נתון כפי שהיא מובנת ומוצגת. תמונת המצב משתנה ללא הרף ובקצב מהיר הרבה יותר מהשתנות תמונת מצב יבשתית או ימית, כתוצאה ממהירות הפלטפורמות האוויריות והדינמיות של הלוחמה האווירית. ההבדל דומה ליחס בין משחק בליץ למשחק שחמט רגיל: שח בליץ, שאורכו חמש דקות, מחייב תהליכי קביעת החלטות מהירים מאוד ותכנון יסודי לפגי המשחק. תמונה אווירית עדכנית ומהימנה חיונית לקביעת החלטות הגיוניות. ההבדל בין קביעת החלטות על סמך תמונת מצב אווירי ולבין קביעת החלטות ללא תמונה הינו ההבדל בין משחק ׳שח עיוור׳ למשחק שח גלוי, בין ניצחון לתבוסה. החלטות השולט הן דומיננטיות בחשיבותן ובקביעת גורל המערכה האווירית. תוצאות קרבות האוויר במלחמת ההתשה עולות על תוצאות המלחמות הקודמות. שלושה מספרים מייצגים את איכות התוצאות ברמה הטקטית והאופרטיבית של מערכה אווירית: מספר ההפלות, מספר המטוסים שטופלים לכוחותינו, ויחס ההפלות. במלחמת ההתשה האווירית מול מצרים מופלים בקרבות אוויר יחס ההפלות הוא בשלב זה של המלחמה את יתרונות מערך השליטה ועיצב תנאים מיטביים למערכה. מבצעים יזומים זכו לתכנון פרטני, בקרה ממוקדת, יצירת תמונה אווירית באזור המבצע בלבד, שליטה בזמן אמת, ואיוש דקדקני. ובנוסף, עד קרוב לסיום מלחמת ההתשה אין כמעט מגבלות מדיניות או צבאיות על המערכה באוויר. מלחמת ההתשה ביבשה היתה סטטית מאוד. הגבול לא זז כלל. הגבול האווירי, לעומת זאת, גע מערבה באופן עקבי. תנועת הגבול האווירי היא אחד המדדים למידת ההצלחה של חיל האוויר. תזוזת קו גבול אווירי נקבעת בלוחמת אוויר־אוויר ובלוחמת קרקע־אוויר. שלא כמו מטוסים, מערכות הגנה קרקע־אוויר מקיימות את האיום ויוצרות עליונות אווירית באופן תמיידי ולא ארעי. סוללות טילי קרקע־אוויר קובעות קו גבול אווירי חרש מיד לאחר שהן נפרסות ונערכות באתריהן. הן מרחיקות את מטוסי ההגנה | 64 של היריב ומאפשרות למטוסי תקיפה ידידותיים להיכנס לאזור ולפעול ללא הפרעה. מערכה שנייה: תקיפת כוחות יבשה בזירת התעלה לאחר השגת עדיפות אווירית יוצאת לדרך המתקפה האווירית נגד צבא מצרים בגזרת התעלה. במקביל, נמשכת המערכה על העליונות באוויר כדי לשמור על חופש הפעולה של התוקפים ולחזק את ההרתעה שכוחה נחלש בארבעה חודשים של מלחמת התשה יבשתית מתסכלת. ב־ יוצא חיל האוויר למבצע בוקסר, שמציין את תחילת המעורבות של מערך התקיפה במלחמת ההתשה, והוא הראשון בסדרת מבצעים שמשנים את פני המלחמה וקובעים את מהלכיה הבאים. אל״מ גיורא פורמן, ראש מחלקת מבצעים של חיל האוויר במלחמת יום כיפור, הוא אדם יוצא דופן בחיל. אינטליגנטי, חריף שכל, ובעל תודעה אידיאולוגית מפותחת. הוא נודע בלשונו החדה, בדעתנותו ובקולו המיוחד. בן קיבוץ מעברות שנשאר חבר הקיבוץ במשך עשרות שנות שירותו בחיל האוויר: ״במשך הלילה פלט הטלפרינטר כטייסות את הפקודות ליום הקרב עם בוקר - מבצע בוקסר: כוונה, שיטה, מטרות, כוחות ומשימות. במשך היום הגיעו רביעיות מטוסים חמושים מכל טייסות החיל למעגלי המתנה ונכנסו לתקיפה על המטרות. הכוונה היתה לכתוש, להרוס ולשבור את רוח הלחימה של המצרים, ולשים סוף פסוק למלחמת השחיקה וההתשה. ״השלב הראשון של המבצע היה השגת שליטה מלאה באוויר. זה נעשה באמצעות תקיפת סוללות טילי קרקע־אוויר, סוללות תותחי נ״מ, ומכ״מים להתרעה ולהכוונת מטוסי יירוט מצריים. ריכוז מערכות הגנה אווירית בצד המצרי של התעלה היה מהצפופים בעולם. בשלב השני, רוב התקיפות מכוונות לאזור קנטרה. במקביל להשמדת מערכת ההגנה האווירית באזור התעלה, שמאיימת על התוקפים, מופעל מערך התקיפה לתקיפת סוללות ארטילריה, מוצבים וטנקים שמפגיזים ללא הרף את כוחותינו בצד המזרחי של התעלה. לקראת חמש, כאשר השמש שוקעת מערבה ומסנוורת את הטייסים התוקפים, הסתיים מבצע בוקסר, ראשון לפני רבים נוספים. באותה 36 שעה יצאו מטוסי מיג־ במרוצת חודש יולי מגביר חיל האוויר את פעילותו בהדרגה, מוציא יותר "מלחמת ההתשה היתה מלוומה אמיתית גיחות, ומטיל יותר פצצות, רקטות וסוגי חימוש אחרים. התקיפות נמשכות שעות ארוכות. יום אחר יום. הן באות במקביל להרחקת קו הגבול האווירי מערבה באמצעות מפגשים עם מטוסי יירוט מצריים, והפלת מטוסי תקיפה שמנסים לתקוף מזרחית לתעלה. לאחר כחודש וחצי מתרחבת המלחמה למפרץ סואץ. במבצע רביב פושט כוח קטן של צה״ל שכולל עשרה טנקים וכמה נושאי גייסות על החוף הצפוני של המפרץ. חיל האוויר משתתף במבצע בתקיפת מטרות באזור, סיוע קרוב, הנחתת דלק וציוד, ופינוי במסוקים. מעתה ואילך ממשיך חיל האוויר לתקוף מטרות גם במפרץ סואץ כדי לאלץ את המצרים לפרוס כוחות לגזרה רחבה. חיל האוויר לוקח על עצמו את התפקיד להשיג בכוחות עצמו את רוב המידע הדרוש לו ולאתר את המטרות לתקיפה. מקור ראשון ועיקרי להשגת מידע בזירת התעלה ובעומק הוא גיחות צילום שנועדו לזהות כל מוצב, עמדת ארטילריה, סוללת נ״מ, גשר ומעביר מים. גיחות צילום שונות באופיין מטיסות קרביות אחרות, ובדוב חילות האוויר המודרניים מוצבים טייסים לתפקיד זה בלבד, שכן הוא דורש מומחיות גבוהה ביותר, אינסטינקטים שונים וקביעת החלטות שונה. סא״ל רן רונן, מפקד בית־הספר לטיסה בתקופה זו וטייס בטייסת העטלף: ״בתדריך נאמר לנו שהמצרים שינו את מערך יחידות השריון בקרבת התעלה ובנו מערכת מסועפת של ביצורים לחיל הרגלים ולארטילריה שלהם. היה צורך דחוף במידע מודיעיני כדי לפגוע בעמדות הצבא המצרי לאורך התעלה. חיל האוויר ניסה כבר כמה פעמים לצלם את המערך ללא הצלחה. ׳כל פעם שאנחנו מושכים ליעף צילום, אנחנו נתקלים באש נגד מטוסים אדירה שמחייבת את מטוסי הצילום לשבור ולחמוק בלי לצלם,׳ הסביר מפקד הטייסת. חשיבות המידע ודחיפותו הביאו את מפקדת חיל האוויר להחליט שיש לצלם את אזור התעלה אפילו במחיר סיכון גבוה יותר. ״יצאנו שני מטוסים. הים התיכון היה שקט ורגוע. אנחנו טסים מעליו בגובה נמוך לכיוון דרום ואשר שניר האוויר הצילום האידיאליים למצלמות שלנו, אך גם נתונים מצוינים למערך הנ״מ הפרוס מתחתינו. נכנסנו לאזור התעלה. רק חצי דקה חלפה וכל המערך נגד | 66 מטוסים התעורר לחיים, כאילו ידע שנגיע. שומרים כיוון, מהירות וגובה מדויקים, ומציצים לוודא שנורית ההפעלה הירוקה של המצלמה דולקת. האש הפכה להיות רצחנית. איסמעליה חולפת, האגמים המרים מצטיירים לפנינו. אני מביט הצידה לעבר המטוס שכולו מוקף בנתיבי אש רושפים. מעולם לא ראיתי תמונה כזו. הצללית הכהה של המיראז׳ צולחת זוהר רושף של אש נגד מטוסים. גם אני מוקף ב׳פופים׳ ונותבים. אני עומד להיפגע, חולפת מחשבה בראשי. לא ייתכן שאחד מהם לא יפגע במטוס. הפגזים חולפים מעלי, מצדדי, מאחורי ומתפוצצים אחדי החליפה. אני כמעט מדגיש 37 אותם פיזית פוגעים בגוף המיראד, מתנפצים על כנפיו״ הסרטים שמביאים הטייסים מעניקים תנופה מחודשת לתקיפות חיל האוויר. מאות גיחות צילום, מהן מסוכנות מזו, מבצעים טייסי חיל האוויר כרי ׳להשביע את הרעב׳ למטרות מעודכנות ומדויקות. סוג מטרות אחד, אטרקטיבי מאוד בעבר הקרוב, אינו מותקף כלל: בכל שלבי השגת העליונות במלחמת ההתשה האווירית לא ניתקף ולו שדה תעופה אחד. קיימים כמה שדות קדמיים בשולי המערך הצבאי כמו כותמיה, שראוי לשקול את תקיפתם, אך שדות תעופה לא מותקפים כיוון שתקיפה כזו עלולה להיחשב כשבירת כללי המשחק, ותועלתה מועטה למדי. העליונות הישראלית בקרבות אוויר מובהקת, משכנעת ומספקת גם ללא שינוי הכללים. מערך סוללות קרקע־־אוויר המצרי, שמעכב את הרחבת אזורי התקיפה, מותקף גם הוא. בסדרת תקיפות בסוף דצמבר להכין את התקיפות בעומק מצדים, הושמדו כמעט כל הסוללות במרחק רב מערבית לתעלה. בכל מפגש מופלים בממוצע יותר משני מטוסי אויב. חיל האוויר משיג חופש פעולה בכל הגזרות החשובות לו. שחיקת כוחות היבשה של מצרים נמשכת בקצב שמחזק את התקווה שסיום מלחמת ההתשה מפציע באופק. כשנכזבת תוחלת זו, עומד חיל האוויר למצות את העליונות בשמי הדלתא להסלמה נוספת. הנתח העיקרי של הגיחות במשך מלחמת ההתשה האווירית מוקצה לתקיפות לאורך החזית. מבוצעות קרוב ל־ כ־ שונות, ונהרגים אלפי חיילים מצריים. אלו מספרים מרשימים שמשפיעים זמנית על רצון הלחימה של המצרים, אך המטרה האסטרטגית של ישראל לא מושגת. האש לאורך הקו נמשכת במלוא עוזה, למרות האבדות ולמרות "מלחמת ההתשה היתה מלוומה אמיתית הנזק הרב לארטילריה ולמוצבים של צבא מצרים. מדיניות הממשלה במשך המלחמה, ולפיה ׳מה שלא הולך בכוח, ילך בעוד יותר כוחי, מובילה להקצנה נוספת בעימות. צה״ל מרחיב את זירת הלחימה ופותח במערכה שלישית. מערכה שלישית: מבצעים מיוחדים למבצעים מיוחדים ומשולבים בעמק הנילוס העליון יש השפעה גדולה עוד לפני תחילת מלחמת ההתשה האווירית. הם מפחיתים משמעותית את עוצמת ההפגזות בחזית ומאפשרים להקים את קו הביצורים והמעוזים שנקרא קו בר־לב. בעיצומה של מלחמת ההתשה האווירית מתגבשת החלטה לחדש מבצעים כאלו בתקווה שיהיה להם אפקט חזק אף יותר מבעבר. שילוב רב־ דמיון של כוחות מיוחדים ושל מסוקי סער מגיב מבצעים נועזים הרחק בעמק הנילוס העליון ומפרץ סואץ. הדמיון המבצעי והטכנולוגי הופכים מסוקי סופר פרלון למסוקי תקיפה. מספר מפקד הטייסת סא״ל חיים נווה: ״לילה אחד, במסגרת מבצע ׳הלם יצאנו ׳להפציץ׳ את גשר קינא על הנילוס העליון. חיברנו מעין פצצה של חצי טון מתחת למסוק ויצאנו לדרך לקצה הטווח האפשרי. מאחר שהמתקן הובא לטייסת רק לפני ימים ספורים ולא נוסה כראוי, עמד הקצין הטכני שלנו, רס״ן מתי אהרוגי על זכותו להשתתף במבצע כדי לוודא שהפצצה תופעל. הגענו לגשר והתיצבנו מעליו. כאן התחיל מתי להוריד בזהירות את הפצצה. אנחנו מרחפים מעל הגשר, מסביב נפתח ירי לעברנו והמצב מתחיל להיות לא נעים. אני שואל ׳מתי, מה קורה?׳ ומתי שנמצא חשוף על הגשר ומטפל בפצצה עונה לי בשקט כדרכו: ׳אם אתה רוצה שהגשר יתפוצץ תן לי לעבוד. נתתי. הנותבים כבר קרובים מאוד ואנחנו מרחפים באי־שקט כמו ברווז גדול ושמן. לבסוף מדלג מתי אחרוני פנימה ואומר ׳המרעום הופעל בואו נסתלק מכאן׳. היו לי בסך הכל 38 ככל יכולתי. הפיצוץ זעזע את המסוק והגשר כאילו נקרע לשניים.״ כאשר מגיעים מסוקי יסעור ומשקל הנשיאה של מערך המסוקים, ונפתחים אופקים מבצעיים חדשים. בשלושה־עשר מבצעים מיוחדים גדולים בטריטוריה מצרית משתתף חיל האוויר בהנחתת כוחות, בפינויים ובגיחות מטוסי קרב לתקיפה ולפטרול. במבצעים אחרים מנחיתים מסוקים כוחות שמפגיזים את מפקדת האזור | 68 התיכון במנקבר ואת נמל ספג׳ה, וגולת הכותרת - ׳שוד׳ מכ״ם מצרי חדיש. מבצע ׳רודוס׳ ב־ האי שדואן, דרומית לשארם א־שיית׳, סמוך לנמל גרדקה, ליד החוף המצרי של מפרץ סואץ. במבצע זה מונחתים צנחנים ממסוקים, כובשים את האי למשך יותר מיממה, מושמד מכ״ם ימי, ובשמונים חיילים מצרים נהרגים או נלקחים בשבי. בנוסף, מטוסי תקיפה מטביעים שתי ספינות טורפדו ואוניית עזר. לאחר מכן מתפנה הכוח ועמו שלושה הרוגים. מבצע זה, שפגיעתו המעשית שולית, נושא עמו מסר חזק להנהגה המצרית וממחיש את אוזלת ידו של צבא מצרים. מבצע רודוס משתלב היטב במערכה של תקיפות העומק ובהידוק הלחץ האסטרטגי על מצרים. חיל האוויר מבצע שלושה־ עשר מבצעים מיוחדים במצרים ועוד ארבעה־עשר בירדן, סוריה ולבנון. 39 במסגרתם מבוצעות )נתונים מפורטים נמצאים בנספח נתונים כמותיים.( חלק גדול מהמבצעים במצרים, בסוריה, בירדן ובלבנון הם מבצעים איכותיים מבחינת עומק חדירה ושולי סיכון גבוהים. מערכה רביעית: פריחה - תקיפות בעומק מצרים ממשלת ישראל וצה״ל מתלבטים בין חלופות שונות להפסקת מלחמת ההתשה ובוחרים בהסלמה נוספת במלחמת ההתשה האווירית. תקיפות בעומק מצרים, ובמיוחד באזור קהיר הבירה, אינן מבצעים ברמה הטקטית כמו התקיפות בתעלה ולא ברמה האופרטיבית של השגת עליונות אווירית מעבר לתעלה. תקיפות אלו ותוצאותיהן נושאות אופי אסטרטגי ומדיני, וכאן כבר יש שתי שחקניות ראשיות ברמה המדינית - שתי המעצמות הגדולות. מלחמת ההתשה היא רק אחת מחזירות הרבות שבהן מתמודדות ארצות הברית וברית המועצות על תחומי השפעה ועל הגמוניה. ארצות הברית נמצאת בתקופת נסיגה בהשפעתה הבינלאומית, בעוד שברית המועצות זוכה לכמה הצלחות. בווייטנאם שוקעת ארצות הברית בבוץ עמוק. ההתנגדות מבית מחלישה את התמיכה בממשל. מהפכות פרו־סובייטיות בסודן ביוני ובלוב בספטמבר אלו הם כמה מתנאי הסביבה של מדיניות ארצות הברית כלפי הסכסוך. "מלחמת ההתשה היתה מלוומה אמיתית המעצמה המערבית משקיפה על המלחמה מנקודת תצפית גלובלית, כאחד העימותים בין הגוש המזרחי לבין המערב. במסגרת ניסיונותיה לבלום את התפשטות השפעת ברית המועצות, היא רואה במלחמה במזרח התיכון קרב בלימה אחד מני רבים, חלקם צבאיים. כאשר מסלימה מלחמת ההתשה, גדלה מעורבות הסובייטים ויחידות סובייטיות מבצעיות מגיעות למצרים. הממשל האמריקני חושש שמא ייאלץ לשלוח יחידות מבצעיות משלו כדי להתערב בחזית נוספת לזו הקיימת בווייטנאם. ככל שישראל תתקשה להתמודד עם אתגרי המלחמה, גדל החשש שחיילי ארצות הברית ייאלצו להתמודד ישירות עם כוחות סובייטיים. במדינות לחופי המפרץ הפרסי, מתחת לחולות ועל החופים של ערב הסעודית, הנסיכויות ואיראן שוכנים מרבצי נפט בלתי נדלים עבור ארצות הברית ומערב אירופה. ההגמוניה וההשפעה על מדינות אלו היא אבן יסוד במדיניות האמריקנית. השיקול לוותר על בארות הנפט במזרח התיכון לא עולה לסדר היום של ניקסון וקיסינג׳ר. ישראל היא שובר גלים שבולם את השיטפון המאיים על מדינות ערביות שתומכות ונתמכות בידי ארצות הברית. דרישות ישראל לאספקת מערכות נשק, סיוע כלכלי וגיבוי מדיני בלבד, ללא התערבות צבאית אקטיבית, הן מחיר זול עבור בלימת ההסתערות הסובייטית. יכולתו של חיל האוויר להתמודד עם מצרים וסוריה מפחיתה את החששות מפני התערבות במלחמה ומחזקת את נכונות ארצות הברית לחתום על חוזי אספקה חדשים, ולהבטיח את מילוי השורות באמצעות משלוח מטוסים במקום אלו שנופלים. הממשל האמריקני אינו עשוי מקשה אחת. גישות שונות מיוצגות על ירי היועץ לביטחון לאומי הנרי קיסינג׳ר ועל ידי שר החוץ ויליאם רוג׳רס. קיסינג׳ר דוחף את הנשיא לספק נשק חדיש לישראל, ומעודד במרומז את קיסינג׳ר, בעל גישה כוחנית 40 ישראל להסלים את מבצעיה מול מצרים ומועטת מוסר, משתמש בישראל כחייל נוסף על לוח השחמט במאבק הבין־ גושי. הוא מעודד אותה לנוקשות מדינית, ומגבה את הדיפלומטיה חסרת 41 המעוף של ראש הממשלה מאיר קברניטי מדינת ישראל נופלים בפח היקוש של היועץ לביטחון לאומי ומאמצים מדיניות נצית שנשענת על עוצמתו של חיל האוויר. ראש הממשלה גולדה מאיר פותחת ערוץ ישיר בינה לבין קיסינג׳ר באמצעות השגריר 42 הישראלי יצחק רבין, התומך בהסלמת המלחמה ובהפצצות העומק בפרט | 70 ישראל, למותר לציין, אינה מודעת למקור האינטרסים האמריקניים, נשארת עיוורת לגבי המטרות האמיתיות של קיסינג׳ר, ומסתנוורת מתמיכתו הזמנית בנוקשות הישראלית. שר החוץ ויליאם רוג׳רס אמנם אינו מעניק לישראל תמיכה גורפת, אך מטרותיו המדיניות, התוכנית הנקראת על שמו והדיפלומטיה שלו הולמות את האינטרסים ארוכי הטווח של ישראל. ישראל אינה בוחנת לעומק את היתרונות בתוכנית רוג׳רס, שמייצגת אינטרסים ומדיניות אמריקנית ארוכי טווח. לאחר תחילת הפצצות העומק והתערבות ברית המועצות מאמץ הנשיא ניקסון את עמדת רוג׳רס, משעה חתימה על חוזה לאספקת מטוסי פנטום, ומזהיר מפורשות מפני הדעה ביחס ארצות הברית לישראל. רבין 43 הוא הראשון שמבחין במדיניות החדשה וממהר להזהיר את ראש הממשלה שיפוט נבון יותר של שתי הגישות האמריקניות עשוי לשנות את פני המזרח התיכון ולמנוע את המלחמה האכזרית ההיא. לאחר שלושת החודשים הראשונים של מלחמת ההתשה האווירית מעריכים האמריקנים כי המצרים והישראלים מותשים ועשויים לקבל יוזמה חדשה. משרד החוץ האמריקני מוציא לאור את תוכנית רוג׳רס, שמשרטטת את קווי הגבול לאחר נסיגה ישראלית תמורת שלום. גבול דומה לגבול הסכם השלום עם מצרים. הנשיא ניקסון, שמעדיף בשלב זה להימנע מתמיכה גלויה בישראל, מניח לקיסינג׳ר ולרוג׳רס להתמודד ביניהם ולנהל כל אחת מדיניות חוץ שונה. תוכנית רוג׳רס אמורה לבנות אמון מצרי ושיתוף פעולה מוגבל עם ארצות הברית ולהעביר מסר למצרים שרק ארצות הברית מסוגלת להחזיר לה את סיני, בתנאי כמובן שהיא תקטין את השפעת ברית המועצות ותוציא את אלפי היועצים הסובייטים מארצה. התוכנית משדרת לישראל את תמונת הסדר השלום העתידי כפי שהוא מצטייר בעיני ארצות הברית. נשיא מצרים נאצר, בתיאום עם הסובייטים, דוחה את ההצעה בדצמבר בהסתייגות מנומסת כיוון שהתוכנית נחשבת בעיני גולדה מאיר כתומכת בדרישות המצרים. במקביל, טובי המוחות בישראל מחפשים דרכים חדשות ואפקטיביות לאכוף על מצרים הפסקת אש. קליטת מטוסי פנטום ׳כל יכולים׳ מפתה את הקברניטים והמתכננים להשיג עליונות אווירית עד למרחב קהיר, לתקוף "מלחמת ההתשה היתה מלוומה אמיתית בעומק מצרים סביב הבירה, להמחיש להנהגה המצרית את אוזלת ידה, סא״ל יוסי שריג, ראש ענף מחקר 44 ואולי אף למוטט את משטרו של נאצר במחלקת מודיעין של חיל האוויר: ״מטרת תקיפות העומק היתה להפיל את נאצר. כך רצה הדרג המדיני. חיל האוויר היה רק כוח לביצוע, והמודיעין היה כלי עזר. מי שבחרו את המטרות היו צמרת אמ״ן, שהעבירה אותן למטה הכללי. אלינו הן הגיעו כהוראות לביצוע. אנחנו, המודיעין האווירי, היינו 45 אחראים ומוסמכים לעסוק רק במטרות שמשרתות את חיל האוויר״ אלא שכאן מסתיימת חשיבה טקטית נועזת ללא שבט הביקורת של חשיבה אסטרטגית ומדינית. בעומק שטח מצרים נמצאים תשתית אזרחית וצבאית, מקורות אנרגיה, והחשוב מכל, מרכזי השלטון. אלו הם יעדים מפתים ביותר אך46 לכוחות אוויר עדיפים בעת מלחמה, בתקיפות ׳נגד כוח׳ או ׳נגד ערך׳ תקיפות העומק או בכינוין, סדרת מבצעי פריחה, לא כוונו נגד יעדים אלו. מלחמת ההתשה האווירית מעוצבת לפי גישה אחרת. כוונתה להשפיע על רוחה ונחישותה של ההנהגה המצרית ושל העלית התומכת בה ולהביא לסיום הלחימה. נבחרות מטרות סמליות - מחסנים ומפקדות עורפיות - שאינן בגדר מטרות כוח או ערך, אך הדי הפצצות ותמרות העשן נשמעים ונראים היטב מקהיר. תקיפות אלו אמורות גם לחזק בעקיפין את רוחו ונחישותו של האזרח הישראלי, שנפשו נוקעת ממלחמה חסרת תכלית שסיומה אינו נראה באופק. מכתב השמיניות, מחזותיו של חנוך לוין ובדיחות מקאבריות הם סימפטומים לשינוי במצב הרוח הלאומי. זה חודשים מספר נרקמות הסכמות בברית המועצות ובמצרים למשלוח טייסים ומפעילי סוללות טילים קרקע־אוויר, על מטוסיהם וטיליהם, להתערבות פעילה בלחימה. התפתחויות אלו עדיין נעלמות בדצמבר מעיני הקברניטים, המפקדים והמתכננים בישראל. אי לכך, אין דבר שימנע את הפעלת המערכה הרביעית - תקיפות העומק. מועד פתיחת הפצצות העומק ׳הרשמי׳ הוא תחילת ינואר מתחילה המערכה קודם לכן: האיום העיקרי על מטוסי הפנטום שחודרים לעומק הוא סוללות טילי קרקע־אוויר הפרוסות להגנה על אזור קהיר ומבואותיה. במבצע תקיפה ישראלי גדול ב־ למחרת בלילה, כאמור, נשדד 47 שתים־עשרה סוללות טילי קרקע־אוויר מכשיר מכ״ם חדיש סמוך לחוף מפרץ סואץ, מכ״ם שעשוי לגלות חדירות של חיל האוויר לעומק מצרים מדרום למערכי הטילים. | 72 באחד הימים הראשונים של שנת ומתלבט בגלוי: ״החלטנו על מלחמת ההתשה לפני שנתיים, האם נוכל להמשיך בה או שהיא חרב פיפיות? האויב הגשים את יעדו לשתק את סוללות הטילים. שיעור האבדות בהפצצות רגילות היה גדול, כיוון שלא שיתפנו את כוחות האוויר במהלך דצמבר דברים אלו הם הודאה והשלמה 48 כוחות האוויר בסיוע לכוחות היבשה״ עם עליונות אווירית ישראלית. המנהיג המצרי מתחיל לפקפק בתועלת של מלחמת ההתשה האווירית והיכולת להמשיך בה, נוכח חופש הפעולה ותקיפות מטוסי חיל האוויר. לא היתה זאת הפעם הראשונה שבה מציג נאצר את העליונות האווירית כסוגיה מרכזית במהלך מלחמת ההתשה האווירית. טרם נדמו הדי הנאום, וכבר נשמעו ברחבי קהיר סירנות אזעקה ובעקבותיהן הדי הפצצות במבצע פריחה הראשון. חיל האוויר משיג עדיפות אווירית שמאפשרת לו לתקוף כל מטרה בשטח מצרים. סדרת מבצעי פריחה נפתחה ב־ בימים 49 ובסיס הדרכה בדאהשור שבפאתי קהיר, ומפקדת קומנדו באינשאס הבאים תוקף חיל האוויר מטרות דומות בחלואן ובמעדי הקרובים לקהיר ובאתרים נוספים. לאחר מכן מתרחב מבצע פריחה לתקיפת מטרות במרכז 50 הדלתא, במזרחה ובעמק הנילוס העליון תקיפות העומק נמשכות כארבעה חודשים, וכוללות 51 ומספר דומה של גיחות יירוט להגנת התוקפים, ב־ בסדרת מבצעי פריחה לא מופל אף מטוס ישראלי, בזכות תכנון מדויק, איכות ביצוע ושליטה בזמן אמת. מבחינה מבצעית המערכה בעומק מצרים היא דגם של הצלחה. מנקודת מבט אסטרטגית מציגה המערכה את יכולת חיל האוויר להשפיע על מהלכים מדיניים־אסטרטגיים באמצעות מבצעים ספורים וכוחות מובחרים. תקיפות העומק הן פרי השילוב בין גישה נצית פוליטית שמובילים ראש הממשלה מאיר והשרים ישראל גלילי ויגאל אלון והשגריר בוושינגטון, הוא הרמטכ״ל לשעבר יצחק רבין, עם אסטרטגיית ההסלמה של המטה הכללי ועם התרבות המבצעית של חיל האוויר. תרבות מבצעית זו מקדשת הישגים טקטיים ואופרטיביים מידיים אך אינה נותנת את הדעת על ההשפעה האסטרטגית והמשמעות המדינית של המערכה בעומק. תקיפות לאורך התעלה הן עבודה שגרתית, נטולת עניין ואתגר. תקיפות עומק, לעומתן, הן טיסות ייחודיות ורבות־סיכון, שמאתגרות "מלחמת ההתשה היתה מלוומה אמיתית את האיכויות הגבוהות של הלוחם, המוביל, המתכנן והשולט. מבצעי פריחה עונים על צורך זה. טייסות הפנטום מוצאות בהם ייחוד ואפילו עליונות על טייסות המיראז׳ והסקיהוק. קצין מטה מבצעי באותם ימים מתאר מכלי ראשון את האווירה בבור של חיל האוויר: ״במפקדת החיל לא חששו מהתגבורת הסובייטית. במסדרונות ובחדרי המבצעים דיברו שהאימה מפני הסובייטים מהלכת אך ורק בלשכתו של שר הביטחון. אמרו שאצל משה דיין מחלחל פחד כמעט מיסטי מפני התנגשות ישירה עם הצבא האדום, והוא מקרין אימה זו על הרמטכ״ל חיים בר־לב ועל הפיקוד העליון כולו. דיין מודאג מהצלחת הפצצות העומק וממוטיבציה גוברת בחיל האוויר, המשחררת בלמים מגיחה לגיחה. הוא מנחה את הרמטכ״ל לבחון בשבע עיניים כל הצעת מבצע חדשה של החיל, 52 לבל יהיה בה שמץ של התגרות בסובייטים׳׳ תיאור יהיר זה, ללא שמץ ביקורת אפילו לאחר עשרות שנים, ממחיש כיצד קציני מטה נלהבים מדי וצרי אופק עלולים להוביל מדינה אל עברי פי פחת. הוא מעיד על חוסר ההבנה לחששותיו של דיין. שר הביטחון אינו מפקפק ביכולת הטקטית של חיל האוויר. חששו הוא מדיני־אסטרטגי מפני הסתבכות עם מעצמת העל הסובייטית. גם אלוף מוטי הוד, מפקד החיל, אינו מצדד בתקיפות, ושואף לדחותן למשך כמה חודשים כדי לקלוט מספר רב יותר של מטוסי פנטום חדשים." 54 מערכה חמישית: תחילת התערבות סובייטית בוקר אחד בתחילת פברואר צדי מצרי הבוספורוס לראות אוניות צי סובייטי עוברות בזו אחר זו במצרים. במשקפות ארוכות הטווח הם מזהים ללא קושי רב על הסיפונים סוללות טילים ומטוסי מיג מכוסים ביריעות הסוואה. לידם מסתובבים קצינים רבים עטורים בכנפי טיסה ובאותות של ההגנה האווירית. באותו זמן נשמע מעליהם שאון מטוסים סובייטיים שמעבירים ברכבת אווירית כוח אדם וציוד רגיש למצרים. עוברות שעות אחדות ובמסדרונות הסי־איי־איי פושטת השמועה שחיל סיוע סובייטי חותר לחופי מצרים. כך מתגלות ההכנות להתערבות ישירה של ברית המועצות במלחמת ההתשה. המאבק בין המעצמות עולה שלב נוסף. לפני הצטרפות הסובייטים למלחמת ההתשה האווירית מקדם חיל האוויר | 74 את גבול העליונות האווירית מאזור התעלה עד לפרברי קהיר. אולם כאשר דוחקים את היריב אל הקיר, קשה לצפות את התנהגותו. כוונת הסובייטים בשלב ראשון היא להרתיע את ישראל מהמשך התקיפות בעומק. הם פועלים בזהירות רבה, מגבילים את הגנתם לעומק מצרים בלבד, ונמנעים מהתקרבות לתעלה. המסר ההרתעתי נקלט ועושה את שלו. הסיכון המדיני במפגש ישיר בין טייסים ומפעילי סוללות סובייטיים לבין טייסי חיל האוויר הוא גדול מנכונות ישראל לשאת בו. ההשעיה האמריקנית של הדיונים על אספקת נשק מאותתת לישראל כי ארצות הברית מסתייגת מההיפר־אקטיביות הצבאית שלה, והתייצבותה מול הסובייטים אינה מובנת מאליה. ברית המועצות מציבה במצרים מערך הגנה קרקע־אוויר מרשים בכמותו וחדיש באיכותו. לראשונה מגיעות לזירה מערכות סא־ ברית המועצות, מופעלות בידי סובייטים. שלוש טייסות יירוט סובייטיות, מצוידות במטוסי מיג־ מצריים. מערך ההגנה קרקע־אוויר מוצב באזורי קהיר, אלכסנדריה וסכר אסואן. לאחר שנרכשת עליונות אווירית באזור קהיר, מקדמים המצרים והסובייטים את המערך מזרחה לעבר התעלה. עורף המערך מוגן על ידי סוללות שבאזור קהיר, ואגפו הדרומי מוגן על ידי מטוסי יירוט סובייטיים, שפורסים כמה מבנים מזרחה, לשדה כותמיה. כאן מתחיל עימות עם מערך הגנה קרקע־אוויר גדול, חדיש ובלתי מוכר. חיל האוויר נלחם באמצעות מטוסי הפנטום החדישים ומטוסי הסקיהוק נגד הזחילה שלו מערבה. שר הביטחון דיין מציע לסובייטים בערוץ פומבי, וייתכן שגם בערוצים חשאיים, קו הפרדה בינם לבין חיל האוויר הישראלי. בהרצאה ב־ 1970 בשמי קהיר ושהיא אף תפסיק לתקוף בעומק מצרים, אך איננה יכולה לוותר על השליטה בשמי החזית. הוא מבטיח שישראל תפחית את הפעילות הצבאית, ותימנע מעימות עם כוח המשלוח הסובייטי. דיין מקווה שאפשר הסובייטים אינם טורחים 55 להגיע למודוס ויוונדי, כלשונו, לפי הצעה זו להגיב וממשיכים בתוכניתם להחזיר את המצב לקדמותו בערב פתיחת מלחמת ההתשה האווירית. מצב שהם מפרשים כהצבת סוללות טילים קרקע־אוויר קרוב לתעלה. עשרה ימים בלבד לאחר הנאום מפר חיל האוויר את הבטחת דיין. מטוסי ״מלחמת ההתשה ה׳תה מלחמה אמיתית צילום חודרים לאזור קהיר. בדרכם חזרה הם מיורטים על ידי מטוסי יירוט סובייטיים אך לא נוצר קשר עין בין המטוסים. מבצע זה ראוי לבריקה. האם יש תיאום בין ההצעה הפומבית של שר הביטחון לבין המטה הכללי? האם צורך מבצעי חיוני גורם לשבירת קוד הפעולה שמציע דיין? אי אפשר לצאת למבצע מסוג זה ללא הצגתו לשר הביטחון ואישורו. אם כן, כיצד מאשר דיין את המבצע לאחר שהציע בפומבי לסובייטים לשרטט קו גבול אווירי חדש? המומחים הסובייטים מעריכים בטעות שמיגון הסוללות החדישות מסוג סא־ 3 פצצות כבדות, ומתחילים להכין מחפורות לצורך זה. חיל האוויר מנסה לעכב את נסיגת קו העליונות מזרחה לעבר התעלה על ידי תקיפת המחפורות הקדמיות, אך מספרן הולך ועולה. הסובייטים אינם ניתנים לעצירה. חיל האוויר תוקף את המחפורות מפברואר ומגביר את הקצב. בחודש מארס אולם הזחילה מזרחה אינה נפסקת. 5680 על אף הלחימה העיקשת לא מופלים מטוסי פנטום בחודשים הראשונים. שני הצדדים - סובייטים וישראלים - נמנעים ממגע ישיר, אך טבע המלחמה סוחף אותם למערבולת של עימות בלתי נמנע. ב־ אלו מסמלות את תחילת שחיקת מערך הפנטום - מטוסים וטייסים - שלא נעצרת עד הפסקת האש. ב־ שניים נפגעים קשה ונשלחים לתקופת תיקונים ארוכה. טייסים 57 פנטום ונווטים נהרגים ונשבים, כמה מהשבויים פצועים קשה. מערך הפנטום מוטח אל חומה לא נראית, אך מוחשית עד כאב של מערך הטילים. הנה תיאורו של סא״ל אביהו בן־נון, מפקד טייסת הפטישים: ״הם המשיכו לגלגל את מערך הטילים קדימה. יום־יום תקפנו סוללות או מחפורות שהם הכינו עבור סוללות הטילים. כל העבודה הוטלה על טייסות הפנטום. הצוותים הידלדלו מדי יום, חרקנו שיניים והמשכנו, כשאנו משלמים באנשינו ובמטוסינו את מחיר המאבק בטילים. חזרתי רפרטואר של בדיחות מקאבריות. התחושה שכך זה לא יכול להימשך כבר | 76 לא ניתנת לערעור. הם כבר הגיעו עם מערך הסוללות והמהפורות שלהם 58 למרחק של כ־ הסובייטים עומדים על סף הצלחה כפולה - חורת הגבול האווירי למצבו לפני מבצע בוקסר - מבצע הפתיחה של מלחמת ההתשה האווירית, ושחיקה פיזית ומורלית של מערך הפנטום. מערכה אחרונה: מערכה משולבת לפתע משתלבות המערכות השונות לתמונה מורכבת אחת המתרחשת בו זמנית על כמה במות סמוכות וחופפות זו לזו. תקיפת הכוחות המצריים לאורך התעלה נמשכת במלוא עוזה, קרבות אוויר נגד טייסים מצרים בשמי הדלתא מתרחשים מדי פעם ומצנחי הנטישה של רבים מהם נפתחים בזה אחר זה. מבצעים מיוחדים חודרים למצרים, אך בראש מעייני ׳אדוני המלחמה׳ נמצאת המערכה נגד התקדמות מערך הנ״מ הסובייטי־מצרי. מלחמת ההתשה האווירית מסלימה ונמצאת בסחרור לקראת קרשנדו שלא נצפה מראש. אף על פי שזוהי מלחמת התשה ושחיקה של היריב על ׳אש קטנה׳. היא ממחישה את תפיסתו המוקדמת של קלאוזביץ׳ כי מלחמה שואפת להקצנה. ההקצנה מקורה ברצונם המשותף של הצדדים המעורבים להסלים אותה. המערכה על עליונות בעומק מצדים נעצרת בלא עת. ישראל נרתעת בלחץ הנוכחות הסובייטית, ונדחקת לאחור. גבול העליונות האווירית של חיל האוויר הישראלי נסוג מזרחה, מערך הטילים הולך ומתקדם. בימים האחרונים של מלחמת ההתשה מגיע הטווח האפקטיבי של כמה סוללות טילי קרקע־אוויר עד סמוך לתעלה. כעת זו כבר מערכה חיונית על חופש פעולה למטוסי התקיפה לאורך התעלה. לעומת זאת, הלחימה באוויר נשארת מקור נחמה וגאווה. נראה היה שהסובייטים חוששים ממפגש אווירי עם טייסי יירוט עתירי ניסיון מבצעי. אך גם כאן משתנה המצב. הסובייטים מתקרבים לגזרה הדרומית של התעלה ומחפשים טרף קל. הם פורסים מטוסים בכותמיה הקרובה לגזרה, ומזנקים משם ליירט מטוסים ישראליים. ברית המועצות שואפת להגביר את תלותה של מצרים, להעמיק ולהרחיב את השפעתה בצבא ובממשל. משרד ההגנה, הצבא האדום וחיל האוויר הסובייטי מעוניינים לבחון את מערכות הנשק החדישות ביותר בשדה הקרב מול המערכות האמריקניות החדישות. הם "מלחמת ההתשה היתה מלוומה אמיתית רואים במלחמת ההתשה מעין שדה ניסוי לטילי סא־ מבוקרי מב״ם מסוג ׳גנדיש׳ ומטוסי מיג־ חשים עצמם מחויבים להגן על מצרים מפני מפלה אווירית. האינטרס ההגנתי מתבטא בהוראה ברורה למטוסי היירוט לא לעבור את תעלת סואץ מזרחה ברדיפה אחרי מטוסים ישראליים." בניסיון אחרון למנוע התנגשות מזהירים ראש הממשלה והרמטב״ל את ברית המועצות בראיונות פומביים שישראל נדחקת עם הגב לקיר ושאם המיגים הסובייטיים יתקרבו לתעלת סואץ לא תוכל ישראל להימנע ממפגש ב־ 60 אווירי שבו ייפלו כמה מטוסים סובייטיים תוכנית רוג׳רס ומסכימה להפסקת האש. זו תפנית מדינית חשובה: המצרים מוותרים זמנית על השימוש בכוח להחזרת השטחים, אך ההפגזות המצריות נמשכות בכל עוזן. אין סימן שהצהרתו של נאצר אכן מגובה במעשים. מלחמת ההתשה האווירית מתקרבת לסף הכרעה. חסר רק קרשנדו חזק לסיומו של המחזה. והנה גם הוא מגיע. לברית המועצות אינטרס מובהק להפגין את תמיכתה במצרים ואת מחויבותה להגנת שמיה. מערך הטילים הסובייטי כבר הפיל כמה מטוסי פנטום, וטייסי היירוט הסובייטיים רוצים גם הם ׳להשתתף בחגיגה׳ ולהפיל מטוסים ישראליים. המפגש האווירי ב־ רוג׳רס, נופל לידיהם, כך הם חושבים, כפרי בשל. עד עתה מנתקים מטוסי חיל האוויר מגע, ואינם מסתבכים בקרב. במרדף האחרון שבו דולקים טייסים סובייטים בעקבות מטוסי תקיפה, נפגע מטוס סקיהוק אך נוחת בשלום. הגנרלים הסובייטים שואפים לקרב, ומקבלים אותו. בישראל רועדים לבבות רבים בממשלה ובמטכ״ל כאשר קובעים את ההחלטה ליזום עימות באוויר עם הסובייטים. איש אינו מצפה שהסובייטים יעצרו. אין גם תקווה שארצות הברית תרתיע את הסובייטים מפני הסלמה נוספת לאחר המפגש. ייתכן שהיו נרגעים קמעא לו ידעו שברז׳נייב עצמו ייתכן שהיו דוחים או 61 מסכים ומאשר למצרים לקבל את הצעת רוג׳רס מבטלים את התוכנית הנועזת מבחינה מדינית־אסטרטגית. אך המערכה על העליונות האווירית בשמי התעלה עדיין רעבה לקורבנות. הפעם יהיו אלו אורחים לא קרואים מארץ רחוקה. המרחב שבו נערך הקרב בין טייסים סובייטים לטייסי חיל האוויר נקרא | 78 בפי טייסי היירוט ׳טקסס׳, בעקבות קרבות שליפת אקדח הידועים מסרטי המערב הפרוע. המרחב משתרע מדרום לקו בין העיר סואץ למבואות קהיר. הוא נקי מסוללות קרקע־אוויר ומכוסה על ידי מכשירי מכ״ם ומערכות מודיעין אלקטרוני. טייסות היירוט הסובייטיות מקבלות את האחריות לזירה זו כדי להגן על האגף הדרומי של מערך הטילים הסובייטי־מצרי. לקרב אוויר, כמו לטנגו, דרושים שניים. חיל האוויר מבין שיירוט מטוס הסקיהוק הוא אתגר ואיום שאין ברירה אלא להיענות להם. אסור לתת למצב להידרדר למפגשים לא מתוכננים. יש להכין מפגש יזום ומתוכנן היטב לשם השגת תוצאות מרביות, ולנסות להרתיע את הסובייטים מהתערבות נוספת. הקרב יזום ומתוכנן באישור הרמטכ״ל, שר הביטחון והממשלה. פיתיון של מטוסי צילום מופיע בשמים בטיסה תמימה כביכול. כמה מבנים של מטוסי פנטום ומיראז׳ ממתינים במארב בגובה נמוך מתחת לסף הגילוי של מכ״מים סובייטיים ומצריים. כשהסובייטים מזנקים ליירוט הפיתיון ומתקרבים לאזור המתוכנן לקרב, פונה המבנה לאחור כדי למשוך את הקרב הצפוי ככל האפשר מזרחה. בתא רמשל״ט יושב מוטי הוד, מפקד חיל האוויר. שמץ של חיוך חבוי מתחת לשפמו, לוגם מים מקנקן שמוכן תמיד לצדו ומגלגל בידיו מחרוזת מזרחית. פעמים כה רבות הכין רב־הציידים את הזירה עבור טייסיו. הפעם יכירו את ערמומיותו טייסים סובייטים שאיתרע מזלם לעמוד בכוננות ביום זה. בזמן ובמקום המתאים, מטוסי המארב מושכים לגובה. בקרב שמתחולל מופלים חמישה מטוסים סובייטיים וכמה טייסים נהרגים. בו ביום מגיעים לקהיר מפקד חיל האוויר ומפקד ההגנה האווירית הסובייטים לנסות להבין כיצד נופלים ׳גיבורי ברית המועצות׳. אכן קרשנדו רב־רושם לקראת הורדת המסך על מלחמת ההתשה. על אף תחושת הניצחון, הבעת פניהם של גולדה מאיר, משה דיין וחיים בר־לב מסגירה את חומרת המצב שאליו נקלעת ישראל בעקבות הקרב. עד עתה נהרגים מומחים סובייטים בתקיפות נגד סוללות טילים קרקע־אוויר, אך המפלה במפגש האווירי, כישלון ראשון של טייסים סובייטים מאז מלחמת העולם השנייה, נושא בחובו איום על שלומה של ישראל ועל הסדר הבינלאומי כולו. שמונה שנים קודם לכן נרתע כרושצ׳וב בעימות הטילים בקובה, בשעריה של ארצות הברית. האם במזרח התיכון, אזור מרוחק, מחוץ "מלחמת ההתשה היתה מלוומה אמיתית לאזורי השפעה מוגדרים, האם גם כאן תתייצב ארצות הברית מול ברית המועצות? דיין מדגיש שלקרב הזה יש משמעות מדינית מרחיקת לכת, נוכח האיום בהעמקת ההתערבות הצבאית הסובייטית. ארצות הברית, שישראל כה תלויה בה, דורשת להימנע מהסלמה שעלולה לגרור את שתי המעצמות 62 לתוך הקלחת של מלחמת ההתשה בשבועות האחרונים של מלחמת ההתשה האווירית מחפשים אנשי מחלקת מבצעים בהובלת אל״מ יעקב אגסי, שמחליף את דוד עברי, משפחת מטרות חלופית למפגש אווירי. תקיפה שתשאיר חותם הרתעתי חזק בתודעה הסובייטית ללא עימות פומבי. הכוח האווירי הסובייטי, שבנוי על טייסות מיג־ אושים, שנמצאים דרומית לקהיר. המצרים אינם חושפים ששדות התעופה האלו, שבהם הוצבו הטייסות הסובייטיות, הפכו לבסיסי אוויר בשליטה סובייטית, ולכן תקיפתם עשויה לעבור ללא חשיפת המפלה לכוח המשלוח הסובייטי. שדות תעופה אלו הם מטרה קורצת למתכננים ולמפקדים. עיקרי התוכנית מגיעים עד שר הביטחון, שמנסה לאסור את התכנון כדי למנוע תוכנית מבצעית זו נמצאת בלב היכולת 63 אפשרות שתקיפה כזו אכן תתבצע המבצעית של חיל האוויר. היא שובה את הדמיון. נקל לשער את ההלם שייגרם לכוח המשלוח, למשרד ההגנה הסובייטי ולקרמלין עצמו למראה עשרות מטוסי מיג סובייטיים בוערים, כמו שלוש שנים קודם לכן במלחמת ששת הימים. אולם קשה יותר להעריך את ההתפתחויות ברמה המדינית־ אסטרטגית. המערכה המשולבת נמשכת. סוללות טילים סובייטיות־מצריות מותקפות וגובות מחיר יקר מטייסות הפנטום. נוצר הרושם שחיל האוויר חסר אונים מול הטכנולוגיות החדשות של טילי סא־ שמטוסו נפגע כתוצאה מחוסר היכרות עם טיל הוא תמצית הסיפור של כישלוננו בסוף מלחמת ההתשה: ״נכנסתי לתקיפה וראיתי מרחוק שיגורים. הבחנתי בפיצוץ ליד המטוס של חץ וראיתי אותו חולף מתחתי עם שובל עשן. לא היינו על אותו ערוץ, כך שלא ידענו על | 80 ״ן מנחם רס גורלו הייתי מלא ביטחון עצמי, ירו עלי באותה גיחה עשרות 64 עייני, נפל בשבי טילים, ומכולם התחמקתי. הייתי עתיר ניסיון וידעתי בדיוק מה לעשות כדי לזהות טילים ולהתחמק מהם. תקפתי את אחת הסוללות וראיתי שיוצא ממנה טיל. פתחנו מבערים וחיכינו עד שנראה את הטיל בעיניים. סא־ גדול יחסית ורציתי לעקוב אחריו ולעשות שבירה חזקה כדי שהטיל לא יוכל לתקן את הנתיב שלו. ״פעלתי בדיוק לפי התכנון, ראיתי אותו טס, וחיכיתי עד שאראה אותו בגודל המוכר. הוא כבר היה מאוד קרוב, ואז קלטתי שזה סא־ ומתמרן טוב יותר. שברתי בחדות. השבירה הצילה אותי מפגיעה ישירה. היו לי בערך אלף רסיסים שפגעו במטוס וחדרו דרך התא למנוע השמאלי ולכל המערכות והצינורות ההידראוליים. הלך לי כל הקשר עם החוץ ועם הנווט שאול לוי, שנוכחותו לצדי עזרה לי לעבור את המשכה וסופה של הטיסה 65 הקשה והמטורפת, שכמותה לא ידעתי מעודי״ אובדן חופש הפעולה יגרום להפסקת התקיפות של חיל האוויר לאורך תעלת סואץ, לחשיפת הגדה המזרחית לארטילריה מצרית עדיפה, ולאפשרות פלישה לסיני. תהליך זה הוא בלתי נמנע בחשיבה הביטחונית הישראלית. אלוף פיקוד דרום, אריק שרון, מביע חשש שהמטה הכללי כולו שותף לו, מפני קידום מערך הטילים אל התעלה, שיגביל את חופש הפעולה של חיל האוויר, ומפקד חיל האוויר אכן מציג תמונה קשה של מצב הלחימה באוויר 66 שקשה למצוא לו פתרון על אף כישלון תדמיתי סובייטי בקרב האוויר הגדול נגד מטוסי חיל האוויר ב־ במערכה בין מטוסי התקיפה של ישראל לבין סוללות טילי קרקע־אוויר סובייטיות־מצריות. העליונות בשמי התעלה עומדת לעבור לידי הסובייטים והמצרים. במטכ״ל רווחים רעיונות חדשים ככל שחיל האוויר נסוג אל התעלה, כשמרחיק מכולם עזר ויצמן, שר התחבורה, אשר תומך במתקפה 67 קרקעית אל מעבר לתעלה בשילוב שריון, רגלים ואוויר יאלו, סא״ל אהרון שביט, מפקד טייסת תעופה בבסיס רמת דוד במלחמת ההתשה, שמשתתף במבצעי התקיפה בפנטום ובסקיהוק, מספר: ״דיין אסף "מלחמת ההתשה היתה מלוומה אמיתית את מפקדי הטייסות לבסיס רמת דוד לקראת סוף ההתשה. טסנו לפגישה במטוס קל יחד עם דיין ומוטי הוד. פתאום עבר דיין מהרהורים לשאלה ישירה. כהרגלו, ישר בין העיניים, בכל תחום, לא הולך מסביב: ׳תציע לי פתרון איך מתגברים על הטילים האלה׳. ״מוטי התפתל, שבר שמאלה, שבר ימינה. ודיין חזר ושאל, ׳איך אנחנו מתגברים?׳ זאת היתה מטרת המפגש ברמת דוד. כל אחד זרק רעיונות. רוב ההצעות היו ברוח של תקיפות מסיביות כואבות ממדרגה ראשונה. אל״מ יעקב אגסי, ראש מחלקת מבצעים, הוביל את הקו הזה. אבל לא היתה טכנולוגיה שעזרה לתקיפה. היתה בעיה לכל המערכת, ממפקד חיל האוויר והצוות שלו עד לשר הביטחון. מה עושים? נתקלנו פתאום בקיר של רוסים ומצרים. כשרוסי נתקע בבור, בעמדה, לא תוציא אותו עד שתחרוג אותו. לא 68 היה לחיל האוויר פתרון איך מתגברים על הטילים האלה״ באווירה הקודרת ששוררת בצמרת חיל האוויר ובטייסות הפנטום קשה להגיע למסקנות ריאליות ולבחון בקור רוח את האפשרות שהמערכה טרם הוכרעה. בדיקה פרטנית מביאה להערכה חלופית שרוב המטוסים מופלים כתוצאה מטעויות מבצעיות. ראש מחלקת מבצעים באותם ימים, אל״מ יעקב אגסי, קובע שחלקן נובע מהסתמכות על אמצעים אלקטרוניים לא מתאימים ותורות לחימה לא מתאימות שמביאים איתם מומחים אמריקנים. חלקן נובע מחוסר ניסיון של חיל האוויר, של המתכננים, המבצעים והשולטים במערכה 6, שנכפית עליהם מוטי הוד מעריך שאין לחיל האוויר פתרון לבעיית הטילים. הוא אומר זאת בתחילת אוגוסט מודיעה ממשלת ישראל על 70 לשר הביטחון וגם לממשלה הסכמתה לתוכנית רוג׳רס. בתוך שבוע נפסקת האש, ותקופה חדשה נפתחת עבור מדינת ישראל, צה״ל וחיל האוויר. אך אקורד הסיום של מלחמת ההתשה נשמע לאחר סיום הקונצרט: בעקבות הפסקת האש מקדמת מצרים את מערך הטילים קרקע־אוויר עד סמוך לתעלה ורוכשת עליונות אווירית עד כעשרים קילומטר בתוך סיני. העליונות האווירית של מצרים בשמי התעלה ומזרחה היא אחד הגורמים שמכשירים את הקרקע, ומקנים לה ביטחון ביכולתה לחצות את התעלה שלוש שנים מאוחר יותר. | 82 סיכום כמותי של מלחמת ההתשה מלחמת ההתשה מסתיימת, ׳שאון התותחים נדם,׳ והוא מפנה את מקומו לשקט פסטורלי. שני הצדדים עורכים מאזני רווח והפסד ומתאוששים מהתגוששות מרה ומדממת. אמנם קברניטי ישראל מצהירים כי מלחמת ההתשה מסתיימת בניצחון ישראלי, אך שאלות נוקבות נשארות ללא מענה וביניהן, האם הצליחה ישראל להשיג את מטרתה ומנעה מהאויב הישג כלשהו? מדוע לא הצלחנו להוריד משמעותית את מספר הנפגעים בקו בר־ לב? מדוע לא הצלחנו לדכא את הארטילריה המצרית? שלוש שאלות אלו שלובות זו בזו, וכך גם המענה. קיים מאגר נתונים עשיר ונרחב על פעילות חיל האוויר במלחמת ההתשה. בטרם ניגש להפקת תוכנות מהפעילות, יוצגו נתונים כמותיים שמבהירים את האינטנסיביות ומוקדי הפעילות האווירית. חלוקת המאמץ של חיל האוויר במלחמת ההתשה האווירית מול מצרים כוללת קרב. מהן כ־ 1,500 71 שלושה־עשר חודשי הלחימה סך כל המאמץ שמקצה חיל האוויר בכל הזירות הוא קרב וחילוץ. מחולצים )נתונים נוספים נמצאים בנספח 72 נוספות מופנות מול סוריה ירדן ולבנון נתונים כמותיים.( ממוצע יומי של מטוסי קרב ומסוקי סער. מבחינת הקצאת גיחות יכול חיל האוויר להמשיך עד אין קץ. שיטת העבודה דומה לסידור עבודה ותורנויות. במסגרת תוכנית עבודה שבועית נמשכת שגרת האימונים, ומדי יום מוקצות שתיים־שלוש טייסות לתעסוקה מבצעית לאורך התעלה או בגזרות סוריה וירדן." מצד שני, אבדות מערך הפנטום בסוף המלחמה מתישות ושוחקות אותו כאשר הוא עדיין בתהליך של קליטה, לימוד, הכשרת כוח אדם, פיתוח תורות לחימה ושיטות לחימה. הפסקת האש מגיעה בזמן המתאים, ומשחררת עומסים ולחצים מבצעיים, טכניים ואולי גם מנטליים. היחס בין מספר גיחות לתקיפה לבין מספר גיחות ליירוט, משדר כמה אמירות: בממוצע, עבור שלושה מבנים של רביעייה מוקצה זוג מטוסי יירוט אחד בלבד. כשאין עליונות אווירית, הקצאה מקובלת היא יחס קרוב ל־ "מלחמת ההתשה היתה מלוומה אמיתית היחס הגבוה של מטוסי תקיפה מצביע על המחויבות של חיל האוויר למלחמה על הקרקע. הקצאה נמוכה של מטוסי יירוט משקפת עדיפות אווירית ויכולת להשיג הרבה הפלות תמורת מעט מאוד אבדות, בהקצאת מספר גיחות קטן. חלוקת המאמץ של חיל האוויר אינה עומדת ביחס נכון לחשיבות המשימות. אך ממחישה שמשימות אסטרטגיות אינן זקוקות להקצאת מספר רב של גיחות. מספר גיחות התקיפה עבור מבצעים מיוחדים הוא הגיחות לתקיפות עומק הוא ואף על פי כן הן גורמות לשינויים מהותיים במלחמה האווירית. ערכן של תקיפות העומק הוא הפגנתי, הרתעתי ואפילו מדיני. מבחינה זו יש להן השלכות משמעותיות מאוד. הן מאיצות כנראה את בוא הכוח הסובייטי למצרים, שמנטרל את הישגי חיל האוויר ושוחק את מערך הפנטום כמעט עד דק. מעטים מערערים או מתחרטים על היוזמה ההיפר־אקטיבית, על מחשבה קצרת טווח, ועל התעלמות ממרכיבים אסטרטגיים ומדיניים של המלחמה. נתון חריג לטובה הוא שיעור אבדות נמוך מאוד בתקופה ההיא, אחוז אחד נחשב לשיעור סביר. במלחמת ששת הימים עמד השיעור על ישראל: חיל האוויר המצרי אינו מושמד על הקרקע, טילי קרקע־אוויר משחקים תפקיד מרכזי באיום על מטוסינו לעומת תפקידם השולי במלחמת ששת הימים. איום הטילים מאלץ את המטוסים לטוס נמוך מאוד, מתחת למעטפת ההרג של הטילים, וכך נחשפים לסיכוני תותחים נ״מ מבוקרי מכ׳׳ם ומדויקים. במלחמת ההתשה האווירית נופלים מטילים ותותחי נ״מ כמעט פי 74 ארבעה מטוסים מאשר בקרבות אוויר מספר המטרות להשגת עליונות אווירית הוא כ־ והוא מצביע על כך שהאיום של מערכי קרקע־אוויר הופך משמעותי עבור חיל האוויר. לשחיקת הצבא המצרי מוקצות כ־ למעשה, סוללות תותחי הנ״מ שנתקפו)משויכות למטרות עליונות אווירית( הן חלק אינטגרלי מכוחות צבא היבשה, כך שנתח המטרות לשחיקת הצבא המצרי הוא כמעט בגזרה המצרית מבוצעות יותר מ־ | 84 גיחות מסוקים. המצרים מבצעים באותה תקופה רק לשטחנו - כ־ היחס המספרי בין גיחות שגי חילות האוויר מצביע על יחסי הכוחות 75 מצרים בשדה המערכה, ועל כך שהמצרים מכירים בנחיתותם האווירית. נתון מרשים הוא מספר מטוסי האויב שטופלים באותה תקופה. למצרים יש כ־ מלחמת ששת הימים מרשים נוסף הוא יחס ההפלות בקרבות אוויר התקרב חיל האוויר ליחס הפלות ברמה הזאת. לשם השוואה: במלחמת ששת הימים, על אף העליונות האווירית לאחר השמדת רוב מטוסי חילות האוויר, יחס ההפלות היה אך הכפלת היחס פי מטרות, תוצאות ונפגעים מופיע בנספח נתונים כמותיים.( פרק 6 אל״מרפי ד,רלנ לא יכולתי לשאת את המחשבה שכל הלילה ישנתי שנת ישרים בלי לדעת אפילו אם נהרגו חיילים או נפצעו. לעתים קרובות, יותר משהייתי רוצה לזכור, ביליתי את הלילה כשאני מתהלכת אנה ואנה בבית ההוא, הריק והגדול, ומחכה לבוקר ולידיעות יותר מפורטות. 77 גולדה מאיר מה הגורמים שהביאו להסלמה לא מבוקרת של מלחמת ההתשה? מה הגורמים לסיום המלחמה? מה התפקיד שמשחקת עליונות אווירית בעיני המעצמות, בעיניים ערביות ובישראל? מהי השפעת חיל האוויר על גיבוש מטרות המלחמה של מצרים וסוריה לקראת מלחמת יום כיפור? על שאלות אלו ואחרות ננסה לענות כעת. התעלמותה של ישראל מניתוח המשמעויות של מלחמת ההתשה והשפעתן על קובעי ההחלטות הערבים היא אחד הגורמים להפתעה בפתיחת מלחמת יום כיפור. הצד הערבי, לעומת זאת, מצליח לנצל את העליונות האווירית שרכש בשמי התעלה ועיצב על פיה את תוכנית מלחמת יום כיפור. תובנות אלו ואחרות מופקות ממלחמת ההתשה. העליונות האווירית מקבלת משמעות חדשה, ברורה ובהירה. חיל האוויר הוא שנושא על שכמו את ההסלמה במלחמה, והוא שנושא על גבו את הצלקות של מדיניות הממשלה. כל עוד היריב הוא הצבא המצרי, מעריכה הצמרת המדינית־ביטחונית שההסלמה האווירית מקרבת את ישראל להשגת מטרותיה ואולי מעבר לכך. אולם כאשר מצטרף הצבא האדום ללחימה, מפנים האלים את גבם, והתוצאות המרות כתובות על הקיר. שעת המפנה, אי־שם בפברואר 85 | 86 התפיסה האסטרטגית הישראלית, אך בחודשים הבאים נמחקים כלא היו רוב ההישגים החלקיים שעליהם הקיז חיל האוויר את דמו. מניעת הישג מצרי - האומנם? מלחמת ההתשה לכאורה אינה מביאה לשינוי משמעותי ביחסי הכוחות, בקווי הגבול ובנתונים בסיסיים אחרים. מלחמה זו, כמו מלחמת קוריאה, מסתיימת בנקודת ההתחלה. כבר לפני תחילת המלחמה נפרסות סוללות טילי קרקע־ אוויר לאורך התעלה ומכסות חלק מהשמים שמעליה. אמנם כמות הסוללות ואיכות הטילים נמוכות, אך גם רוב מטוסי התקיפה שעומדים להילחם בהם הם מטוסים צרפתיים מיושנים, בעלי כושר מוגבל לנשיאת חימוש וחסרי דיוק בפגיעה. יחסי הכוחות על הקרקע אינם משתנים במידה ניכרת עד תום מלחמת ההתשה ותחילת הכנות הצבא המצרי למלחמת יום כיפור. הישג פירושו השתלטות מצרית על שטח מזרחית לתעלה או ויתור מדיני ישראלי. ההצהרה הקשוחה ״אף שעל״ מושמעת כלפי המצרים, הסובייטים והאמריקנים, וכלפי אזרחי ישראל. הצעות הפשרה של דיין בדבר נסיגה מגדת התעלה מחלחלות, משפיעות, מעוררות דיון ציבורי וספקות בתבונת הגישה המדינית והאסטרטגיה הצבאית. הקברניטים מתעלמים מכך שבהפסקת האש ולאחריה מאבד חיל האוויר את העליונות האווירית שנחשבת נכס אסטרטגי ראשון במעלה. אחד הקברניטים, סגן הרמטכ״ל אלוף ישראל טל, מסכם את הישגי חיל האוויר: ״קו המעוזים הכזיב במלחמת ההתשה. על אף האבדות הרבות שצה״ל סבל, לא מילא הקו את ייעודו. צבא היבשה ספג מכות כואבות במלחמת ההתשה, לא הצליח להגן על עצמו, לא הרתיע את המצרים ולא אילץ אותם להפסיק את האש, אלא היה מטרה נייחת לאורך תעלת סואץ ושימש מטווח לארטילריה המצרית. חיל האוויר הוא שהרתיע את המצרים, הוא שזעזע את מצרים וקעקע את האסטרטגיה המצרית. ׳מלחמת ההתשה׳ שלהם הפכה ל׳מלחמת התשה נגדית׳, ונשיא מצרים, אחוז בהלה ותחושת חוסר אונים, נאלץ להזעיק את הסובייטים ולפתוח בפניהם לרווחה את דלתות מצרים ואת שורות הצבא המצרי. את מלחמה ההתשה בסיני יכול היה צה״ל לנהל אפוא כפי שניהל אותה רק בזכות הכוח האווירי. צה״ל החזיק את קו התעלה בשיטת הגנה נוקשה, נייחת ולא מקצועית, תוך היצמדות של כל הדרגים - לרבות הדרגים המתחזקים והעורפיים - לקו המגע הישיר עם "נכשלנו, אנחנו ׳ודעים שנכשלנו״ האויב. רק החיפוי האווירי מנע מן המצרים לעשות שימוש מסיבי ואפקטיבי יותר בעוצמת האש. לא היה מנוס משימוש בחיל האוויר בשיטה זו של היערכות צבא היבשה. חיל האוויר במלחמת ההתשה היה לגורם המכריע, 78 הוא שכפה על המצרים את הפסקת מלחמת ההתשה״ בשלבי המלחמה האחרונים משתנה התמונה מקצה לקצה. בחדרי חרדים, ב׳מטבח׳ של ראש הממשלה, במטה הכללי ובחיל האוויר מודעים עד כאב חיל79 לכישלון בקרב מול מערך הטילים קרקע־אוויר הסובייטי־מצרי האוויר ער במיוחד לשליטה המצרית בשמי התעלה שנרכשת באמצעות קידום מערך הטילים מיד לאחר הפסקת האש. אל״מ רפי הרלב, מפקד בסיס חצור בסוף מלחמת ההתשה, מתאר את המצב האווירי ואת הגורמים לו: ״אי הצלחת חיל האוויר בקריאת המפה בסוף מלחמת ששת הימים השפיעה עד מלחמת שלום הגליל. טילים נגד מטוסים הופיעו כבר במלחמת ששת הימים אך לא ייחסנו להם את החשיבות הראויה. בסוף מלחמת ההתשה כבר עומד חיל האוויר אובד עצות מול הטילים. טילי למטה, הכי נמוך שאפשר. אין מי שיכול להגיד שלא. ״זה קרה עקב האופוריה של מלחמת ששת הימים והביטחון העצמי המופרז. מבחינה זו מלחמת ההתשה החזירה אותנו למקום. הבנו שאיננו נמצאים איפה שחשבנו, שאץ לנו מענה. טייסת זה של חוסר פתרון. אני מגיע לבסיס חצור ביום לפני תום מלחמת ההתשה, בסיטואציה שאין פתרון לטילים. באים האמריקנים עם כל מיני פודים המטוסים. נפלנו על פתרון שחשבנו שמישהו מביא אלינו, כי לנו אין פתרון משלנו. נכשלנו, אנחנו יודעים שנכשלנו, זה לא סוד. התחושה הקשה בחיל האוויר היתה כמובן עקב אובדן אנשים ואובדן מטוסים, אולם בעיקר איבדתי היום שני אנשים, וגם התחושה שאיננו יודעים מה לעשות. עקב מחר אאבד עוד שני אנשים, כי איננו יודעים מה לעשות. יש אווירה קשה כטייסות כלפי המטה, כי המטה לא יודע מה לעשות. שולח את הטייסים ללחימה, והטייסות מרגישות שהמטה לא יודע מה לעשות ושולח אותן סתם 80 להיהרג״ צה״ל שומר על קווי הפסקת האש לאורך התעלה, שבמהלך כל התקופה ההיא אינם עומדים תחת איום ממשי של כיבוש, אך המצרים, בעזרת | 88 הסובייטים, זוכים בהישג משמעותי הרבה יותר מאשר עוד כברת ארץ קו הגבול היבשתי נשאר במקומו, אך קו הגבול האווירי, גבול העליונות האווירית, חוזר הזזת מערך ההגנה נגד מטוסים מיד לאחר הפסקת האש היא הישג צבאי מצרי רב־ערך במסגרת האסטרטגיה הגדולה של נאצר, כחלק מתורת השלבים שלו. על עף דיבורים תקיפים נוהגת ישראל בתבונה, מעריכה את המצב כראוי, ומוותרת על החזרת המצב לקדמותו. לפי תפיסת ׳אף שעל׳, לו היו המצרים מזיזים כוחות בצפון הזירה וכובשים את בלוזה, צה״ל היה תוקף כשור פצוע וללא הרהור נוסף את הכוח הכובש ומשנה את קו הגבול הקרקעי. אולם כאשר נכבש אזור חיוני של עליונות אווירית, מדינת ישראל נמנעת מתגובה. יש לה כנראה מודעות נמוכה לחשיבותו ולעדיפותו של קו גבול אווירי על פני קו גבול קרקעי. אין לנו אלא להסכים שמצרים מסיימת את מלחמת ההתשה האווירית עם הישג נדיר. היא נוטלת מידי חיל האוויר את העליונות האווירית מעל שמי מצרים ומעל שמי המלחמה הבאה מערבית 81 לתעלה • עם זאת, תורמת המלחמה ניסיון מבצעי לטייסים, לבקרים, למפעילי סוללות הוק ולמערך האחזקה, החל בטבילת אש ראשונה וכלה בניסיון מצטבר של עשרות גיחות לטייס במשך התקופה כולה. טייסים חדשים הנוספים לחיל האוויר לומדים להתמודד עם טילי קרקע־אוויר ועם תותחים נגד מטוסים, לומדים לבצע את משימתם תחת אש, לומדים להכיר אלתורים ושינויים הנובעים מאופיים של מבצעים אוויריים. הם מתמחים בהובלת טייסים צעירים יותר ובקביעת החלטות בזמן הביצוע, מתנסים בשיגור חימוש מבצעי, מכירים את המאפיינים המיוחדים של תקיפות בלילה: לפגזים נותבים, ללהבה היוצאת מצינור הפליטה של טילי קרקע־אוויר, לקושי בזיהוי מטרות ופגיעה בהן. לומדים להתמודד עם היפגעויות ופעולות חירום הנגזרות מהן, ועם לחצים נפשיים רגעיים ומתמשכים. לומדים להכיר מטוסי אויב ולהתמודד איתם בריכוז ובשקט נפשי. נפגשים עם השוני בין קרב אימונים לקרב מבצעי. המלחמה הארוכה מסייעה באופן מוגבל ומתמשך לצוותי האוויר הלוחמים "נכשלנו,אנוונ להגיע למלחמת יום כיפור כשהם מודעים, קשוחים ומוכנים יותר למלחמה מאשר צוותי אוויר שלא התנסו בלחימה. מתכננים, מפקדים ושולטים רוכשים גם הם ניסיון מבצעי, לומדים משגיאות, מפיקים לקחים, מעצבים דוקטרינה חדשה, ומתכננים פקודות־אב למלחמה הבאה. הידע המצטבר מוטמע במבצעים שוטפים, בשיטות אימון, בפקודות מבצעיות ובתורת הלחימה. מערך האחזקה מקבל ניסיון בטיפול בחימוש מבצעי, משפר את הבטיחות המבצעית, מתנסה בתיקון מטוסים פגועים ובמתן פתרונות לתקלות בלחץ זמן. מערכי סיוע ללחימה כמו יחידות בקרה, התרעה, פיקוח, מוצבי פיקוד ועוד כהנה וכהנה משתפשפים ומשתפרים, במיוחד בנוהלי עבודה, באמינות ובדייקנות בביצוע. מפקדת חיל האוויר לומדת לתאם מבצעים משולבים, לשפר נוהלי עבודה, להתאים פקודות ותורות לחימה ולהבין את הקשיים, הבעיות והציפיות של המטה הכללי מחיל האוויר. 82 ״לא מנענו את רשימת הנפגעים המתארכת״ גורם מרכזי להפעלת חיל האוויר הוא מספר נפגעים גדול בקרב חיילי קו בר־לב בגלל פער עצום ביחסי כוחות ארטילריים שממלאים תפקיד עיקרי בלחימה. אחד הכינויים שהוצמדו לכוח התקיפה האווירי הוא ארטילריה מעופפת. הכנסת חיל האוויר ביולי עקיפה בכישלון קו בר־לב. החיילים בבונקרים יוצאים לסיורים ולתצפיות, ומהווים מטרות רכות, ללא שום יכולת להחזיר מלחמה. בעור שעיקר הלחימה מתרחשת באוויר, נהרגים על הקרקע אחוז מהנפגעים(, נשבים שלושה, ונפצעים כ־ 83 קו התעלה, במוצבים ובסיורים, מאש ארטילריה ופשיטות קומנדו מצרי בעוד שפחות מ־ מבצע יותר מ־ גבוה פי ארבעים ממספר ההרוגים במלחמה האווירית. )נתונים מפורטים ראה בנספח נתונים כמותיים.( האם נותנים הקברניטים את דעתם לחוסר התועלת בהקרבת מספר כה גדול של חיילים שתרומתם למלחמה האווירית שואפת לאפם? האם הם מבינים שההתשה של האוכלוסייה האזרחית בישראל נובעת ממספר הקורבנות המיותרים שנפגעים מדי יום ותמונותיהם מופיעות בעיתונים?| 90 ראש הממשלה גולדה מאיר מתארת זאת במו עטה: ״אמרתי למזכיר הצבאי שלי, ישראל ליאור, שעליו להודיע לי מיד ברגע שמגיעים דיווחים מאיזו פעולה צבאית - גם אם יהיה זה באמצע הלילה. לא השתמשתי במילה ׳אבדות׳ אבל ליאור הבין ונחרד מן הבקשה. ידעתי שלא אוכל לשאת את המחשבה שכל הלילה ישנתי שגת ישרים בלי לדעת אפילו אם נהרגו חיילים או נפצעו. כשהיו ידיעות רעות, כמובן שלא יכולתי להירדם שוב, ולעתים קרובות, יותר משהייתי רוצה לזכור, ביליתי את הלילה כשאני מתהלכת אנה ואנה בבית ההוא, הריק והגדול, ומחכה לבוקר ולידיעות יותר 84 מפורטות״ אין פלא שלאחר הפסקת האש, כשהמצרים מקדמים את מערך ההגנה נגד מטוסים, לא נותרות תעצומות נפש בהנהגה הלאומית לצאת למבצע נוסף להשמדת המערך. המערך הארטילרי המצרי גם הוא אינו מנוטרל, והוא גובה כל העת מחיר גבוה של אבדות. מדוע לא מצליח חיל האוויר לנטרל את מקורות האש הנורית ממצרים לעבר קו המעוזים? הוא תוקף את הארטילריה והמוצבים באורח שיטתי ומתמיד. בגזרת התעלה בלבד מותקפות מוצבים ומטרות רבות נוספות. בחלקם פעמים מספר. בגזרה זו מבוצעות נהרגים אלפי 85 כ־ חיילים מצרים, אך האש אינה דועכת. מטוסי התקיפה גובים מהמצרים מחיר יקר. על כל חייל ישראלי נפגעים כעשרים חיילים מצרים, אך אין בכך כדי לפצות, להרגיע ולשכך את התחושות הקשות בציבור, בהנהגה ובצה״ל. המידע המודיעיני במלחמה זו על מיקום המטרות הוא מדויק למדי ואין מחסור במטרות. מזג האוויר בזירת התעלה נוח לתקיפות במשך רוב ימות השנה והלילות. רוב המשימות רוטיניות ופשוטות יחסית לביצוע, חופש הפעולה מאפשר לחיל האוויר לתקוף בשעות ובימים לפי שיקולו, ללא אילוצים מיוחדים. למשימת התקיפה בגזרת התעלה עומד לרשותו כוח גדול משנדרש. אלו תנאים נוחים שמפקד אווירי מייחל אליהם לקראת כל מלחמה. מדוע אפוא לא מצליח כוח התקיפה לנטרל את המערך הארטילרי המצרי? מדוע הוא לא משתק את האש ולא מפחית אותה לרמה נסבלת? מדוע איננו מצליח לגרום להפחתת מספר האבדות של חיילי צה״ל במידה משמעותית? "נכשלנו, אנחנו ׳ודעים שנכשלנו״ עליונות מצרית בשמי התעלה: צעד ראשון למלחמת יום כיפור הסכם הפסקת האש מנציח למעשה הקפאה של המצב הקיים בזירה, אך בטרם מדמים אחרון המטוסים את מנועיו, מקדמים המצרים את מערך טילי הקרקע־אוויד אל התעלה. בעת שנפסקת האש ישנן שש־עשרה סוללות טילים במרחק שלושים עד חמישים קילומטר מערבית לתעלה. בתוך זמן קצר מתייצב מערך של חמישים סוללות ברצועה סמוכה לתעלה, בהגנה הדדית. המערך משרטט גבול עליונות אווירית של כעשרים קילומטר בעומק מהלך זה משלים את ההתקדמות האיטית של המערך בחודשים 86 סיני האחרונים. טענה מקובלת היא כי המצרים מבצעים לאחר הפסקת האש את מה שלא עלה בידם לפניה. אולם בחינה לא משוחדת מביאה למסקנה שחיל האוויר היה מתקשה מאוד לעצור אה המשך התקדמות המערך הסובייטי־ מצרי כפי שלא עולה בידו למנוע את ההתקדמות לעבר התעלה עד הפסקת האש. לדעתו 87 מפקד חיל האוויר מוטי הוד תומך בכל לבו בהפסקת האש חיל האוויר זקוק לה כאוויר לנשימה, כדי לעבור תקופת מודרניזציה בכל המערכות העיקריות שלו. טייסות הפנטום מוטלות למלחמה בטרם יבש הצבע של סמל החיל על כנפי המטוסים. הפסקת האש דרושה כדי להשלים את המעבר ממערכות צרפתיות לאמריקניות. בנוסף, מערך הטילים הסובייטי־מצרי כולל סוללות סא־ טכנולוגי עבורן. דרושות כמה שנים לפיתוח ולייצור מערכות חדשות נגדן. הכשרת צוותי אוויר לאיוש עשרות מטוסים שמגיעים מדי שנה דורשת גם היא שנים אחדות. ולבסוף, הרגיעה נחוצה כדי לעצב תפיסת הפעלה ופקודות־אב חדשות שמתאימות לסביבה המשתנה. תהליך זה, שמתחיל בתנאי הלחץ של מלחמת ההתשה האווירית, נזקק לתקופת רגיעה 88 ארוכה רוב מכריע של מפקדי הבסיסים והטייסות תומך בהפסקת האש, מבין את חוסר התוחלת של המשך הקזת דם מול המערך הסובייטי־מצרי, ומכיר בצורך לעצב מענה טכנולוגי ומבצעי לאתגר הטילים. אולם הפסקת האש היא לשלושה חודשים בלבד. מחלקת מבצעים מתכננת מבצע תקיפה מסיבי שבו ייטלו חלק כל מטוסי הפנטום והסקיהוק, והוא מיועד להתבצע מיד כשתסתים הפסקת האש. תוכנית זו היא הניצן הראשון של פקודות־האב 8, לתקיפת מערכי טילים שאמורות להתבצע במהלך מלחמת יום כיפור | 92 קידום מערך הטילים מיד לאחר הפסקת האש נתפס בשני הצדדים כפתיחת 90 אופציה התקפית בפני הצבא המצרי • הסבר מקובל לחוסר ההצלחה של ישראל במלחמת ההתשה הוא שהיתה זו מלחמה סטטית שבה צה״ל לא הצליח להביא לידי ביטוי את הגמישות, האלתור, היצירתיות והזריזות המיוחסים לו. הנחה זו סבירה כאשר מגדירים את מה שהיה כמלחמה יבשתית, שבה נמדדת הדינמיות במידת השינוי בקווי החזית, ובמידת התמרון והתנועה של כוחות היבשה. בשני מדדים אלו זו אכן מלחמה סטטית. קו הגבול היבשתי נשאר קבוע במשך כל מלחמת ההתשה, ומרחב התמרון של כוחות היבשה הוא אפסי. אולם המלחמה על היבשה משנית למלחמה האווירית. זו מלחמה דינמית מאור הכוללת כמה וכמה מערכות אוויריות, ויוזמות ישראליות מקוריות ויצירתיות. בעקבותיהן באה יוזמה סובייטית נגדית. הגבול האווירי נע מאה קילומטר הלוך וחזור, ומשקף תנודות קיצוניות ביתרון של אחד הצדדים. הגדרתה כמלחמה סטטית היא שגויה, מטעה ומסיטה את נקודת המבט מהעיקר - הלוחמה האווירית, למשני - הלחימה ביבשה. המערכה העיקרית במלחמת ההתשה האווירית מתמקדת בעליונות אווירית. היא המפתח להשגת מטרות המלחמה של שני הצדרים. אין פלא שכמה מהתוכנות המרכזיות נובעות ממערכה זו. גבול אווירי אינו קשיח. הוא אינו קו אלא רצועה אפורה בעלת עובי מסוים. חדירת גבול אווירי אינה פגיעה בטריטוריה. קו גבול אווירי לכאורה הוא קו מופשט לחלוטין שמיקומו אינו ידוע לאיש משני הצדדים. אך בפועל פקדים אוויריים מודעים היטב לגבול זה כפי שכוחות יבשה מודעים לקו גבול קרקעי. עקב תכונותיהן המיוחדות של מערכות נשק, מערכות התרעה ומערכות שליטה הוא פחות קשוח, יותר גמיש, ומציע את היתרונות של יצירתיות, תעוזה ושאר היתרונות של מלחמת תנועה. גבול קרקעי הוא בדרך כלל קו משורטט במדויק על הקרקע. במקרה של תעלת סואץ יש תוואי גיאוגרפי ברור, התעלה, ש׳צובע׳ את הגבול. פריצת גבול קרקעי היא חדירה טריטוריאלית על כל המשתמע ממנה. ישראל הקימה את קו בר־לב כדי לשמור על הגבול הקרקעי. קו שמשדך אותה לתעלה, "נכשלנו, אנחנו ׳ודעים שנכשלנו״ קושר ומחייב אותה לתעלה. הזנב מכשכש בכלב. לא עוד הגבול שומר על המדינה אלא המדינה שומרת על הגבול. • סוללות בודדות של טילי קרקע־אוויר נוטלות חלק במלחמת ששת הימים ואינן משאירות חותם מובהק על לקחיה בשל העובדה שאף מטוס ישראלי לא מופעל על ידן ובעיקר בשל תוצאות המלחמה שמסמאות את עינינו לאחריה משתלטת במצרים, סוריה וירדן, 1 מהבחנה מוקדמת בעוצמת האיום כמו בישראל, הערכה שתוצאותיה נובעות מהעליונות האווירית שרוכשת ישראל במבצע הפתיחה להשמדת חילות האוויר הערביים. זהו אחד הגורמים שמביאים את כל הצדדים המעורבים במלחמת ההתשה האווירית להתמקד במאבק להשגת עליונות כשלב מפתח להצלחה. גנרל פארוק סעד שאזלי, שהיה רמטכ״ל צבא מצרים במלחמת יום כיפור - עד שהודח על ידי סאדאת - מתאר ומעריך בספרו את מלחמת ההתשה בצורה אובייקטיבית וריאלית. הוא מכיר בכישלונות ומזהה את ההצלחות. תיאורו צמוד לעובדות במידה רבה ומאיר את המלחמה ׳מהצד השני של הגבעה׳: ״משימתנו היתה לעודד את רוחו של צבא שספג תבוסה מהממת, ולהפיל חללים בקרב האויב שגילה מאז ומתמיד רגישות לאבדות. תוכניתנו היתה להפגיז את עמדותיו הקדמיות של האויב לאורך הגדה המזרחית ולשלוח לוחמי קומנדו למארבים ליליים בעומק סיני כדי לפגוע בטנקים ובמשאיות של האויב. בתחילה הניבו הפצצותינו ופשיטותינו תוצאות טובות, אך האויב הגיב בהרס מטרות חיוניות בעומק מצרים באמצעות יחידות מוטסות במסוקים. נאלצנו לחדול מהתקפותינו. אולם הצורך לעשות מעשה כלשהו המסמל את סירובנו להיות מובסים לנצח כפה עלינו, לאחר חמישה חודשים, לחדש את מאמצינו באביב ״תגובתו של האויב היתה חריפה מתמיד. ביולי הישראלי למערכה. מטוסי ישראל השמידו במהירות את מערך ההגנה האנטי־אווירית שלנו בגזרה הצפונית, הבקיעו פרצה בין איסמאיליה לפורט סעיד, שאפשרה למטוסי האויב לחדור לדלתא של הנילוס. לא היה עלינו להמתין זמן רב כדי להיווכח בתוצאותיה של עליונות אווירית זו. ״כאשר הגביר האויב את מהלומותיו האוויריות על מטרות בעומק ארצנו, | 94 הגיע האסון לשיאו. מערכת ההגנה האווירית שלגו התמוטטה. ביגואר 1970 בהגנתנו האווירית. הסובייטים ניאותו לבקשתו. בתחילת מסך כבד של סודיות, החלו אנשיהם להגיע על ציודם 27 כמשקל נגד לציוד שעל מטוסי התקיפה של האויב, ארבעה מטוסי סיור מגביהי טוס מסוג מיג־ היה הכוח הסובייטי כולו ערוך ומוכן להפעלה. ב־ הסובייטית להיות סוד. טייסים סובייטים נתקלו לראשונה במטוסי תקיפה של האויב ורדפו אחריהם לתוך סיני כשהם מדברים ביניהם ברוסית. שיחה שנקלטה מיד על ידי תחנות האזנה ישראליות ואמריקניות. ״חדירותיה האוויריות של ישראל חדלו. השלב הראשון הסתיים. סוף־סוף יכלו שרידי יחידות ההגנה האווירית שלגו להתארגן ולחדש את כוחן. היה זה בראש ובראשונה אות פתיחה לפרק מלחמת הטיל נגד המטוס. כבר אז היה ברור שהניצחון במאבק ייפול בחלקו של זה שבידיו יהיו אמצעי גילוי, 92 שיבוש ונגד שיבוש אלקטרוניים מתוחכמים יותר״ ההתקדמות ממערכת סא־ היא שילוב של מספר מרכיבים למערכת כוללת יותר. מערכת טילים קרקע־ אוויר היא בדרך כלל סוללה הכוללת מכ״ם לגילוי מטרות אוויריות, מכ״ם למעקב אחר מטרה או מטרות נבחרות, משגרים וטילים מונחים קרקע־אוויר. לב הסוללה הוא מרכז לפיקוד ושליטה על כל מרכיבי הסוללה וקשר עם מפקדה ממונה ומכ״מי התרעה. בשפה המקצועית הוא נקרא מרכז ניהול אש )מג״א(. לעתים כוללת הסוללה גם טילי כתף ותותחים נגד מטוסים, להגנה לטווח קצר על הסוללה עצמה. סוללות קרקע־אוויר הן מערכת מתוחכמת אשר מחייבת מפעילים ומתחזקים באיכות גבוהה, מאומנים ומיומנים. איוש חלק מהסוללות בצוותים סובייטיים מהשורה הראשונה הוא חיזוק ומכפיל כוח למערך הסובייטי־מצרי. הגנה משולבת של מערך הטילים יחד עם תותחים נגד מטוסים מבוקרי מכ״ם ובעלי קצב ירי גבוה היא אגוז קשה לפיצוח. בלחימה נגד מערך טילים אפשר לטוס בגובה נמוך מאוד, מתחת לסף יכולת היירוט של הטילים. לעומת זאת, מול סביבה רווית תותחים נגד מטוסים אפשר "נכשלנו, אנחנו ׳ודעים שנכשלנו״ לטוס בגובה, מעל לטווח האפקטיבי שלהם. שילוב של שתי המערכות סוגר את שתי הפרצות - הנמוכה והגבוהה. מערכת סא־ הטיל, ביכולת התמרון שלו ובכושרו להתביית בגובה נמוך. בנוסף לכך, טיל זה קטן יותר וקשה יותר לגלותו ולהתייחס אליו. חיל האוויר לומד את כל אלו על בשרו במלחמת ההתשה, ומשלם מחיר יקר להכאיב במערכה נגד הטילים. האמירה שצבא מתכונן תמיד למלחמה הקודמת אינה בהכרח שלילה מוחלטת. האתגר והחשש ממערך הטילים מדיר שינה מעיני מפקדים, לוחמים, מפתחים ומתכננים. בניגוד לגינוי המקובל שלפיו צה״ל נח על זרי הדפנה בין המלחמות, תוצאות מלחמת ההתשה האווירית מטילות לקרקע את זרי הדפנה שנעטרו לחיל האוויר במלחמת ששת הימים. בשלוש שנות הרגיעה קברניטי החיל אינם שוקטים על השמרים ומדרבנים את המערך המבצעי, מערך המודיעין, מערך הפיתוח הטכנולוגי ותעשיות הביטחון לעצב מענה לאתגר באמצעות פיתוח מערכות חדשות, רכש מסיבי, פיתוח תורת לחימה, תכנון מבצעים ותרגול אינטנסיבי. העליונות הישראלית בלוחמת אוויר־אוויר מאזנת במידת מה את הכישלון מול מערך הטילים הסובייטי־מצרי. הכישרון הייחודי של טייסי היירוט לא בא לידי ביטוי מלא במלחמת ששת הימים. עד מלחמת ההתשה האווירית נמדדת איכות טייסים ביכולתם להתמודד ולזכות בקרבות אוויר. כדרכם של לוחמים, נקודת מבטם מוגבלת לממד הטקטי של תוצאות המפגשים ושל הוכחה חוזרת ונשנית של עליונות הטייס הישראלי. עליונות שמהווה סמל לעליונות הישראלי החדש, שמשלב אומץ, מקצוענות, תבונת כפיים ואינטליגנציה. בכנס שנערך שנים רבות לאחר המלחמה קם אלוף במילואים גיורא רום וביקש את רשות הדיבור. במלחמת ששת הימים הוא הפיל חמישה מיגים, יותר מכל טייס אחר. במלחמת ההתשה הוא מופל ונופל בשבי המצרי, חוזר מהשבי לטיסה פעילה, ומקבל את הפיקוד על טייסת סקיהוק יומיים לפני מלחמת יום כיפור, מבלי שטס אי־פעם על המטוס הזה. לימים הוא משרת במודיעין, מגיע לתפקיד ראש מטה חיל האוויר, ואחר כך מקבל דרגת אלוף כנספח צה״ל בארצות הברית. גיורא רום הוא אדם חריף מחשבה ודיבור. הנה עיקר דבריו: ״אנחנו במידה | 96 מסוימת ריכאנו את חילות האוויר המצרי והסורי, וגרמנו להם להיות לא בעמדה שבה נמצאים חילות אוויר במדינות מערביות. במקרה הטוב הם היו כינור שני, ולפי דעתי גם זה בקושי. חיל האוויר אמור להיות הזרוע המובילה בצבא, אבל אנחנו גרמנו לחילות האוויר הסורי, ובעיקר המצרי, באמצעות מערכת בלתי פוסקת של קרבות אוויר, להרגיש נחותים, לא יעילים, ולא בעלי כושר התמודדות עם חיל האוויר הישראלי. הפתרון של המצרים הוא בהפרדה בין זרוע אוויר לזרוע הגנה אווירית, והם נתנו משקל כבד מאוד לזרוע ההגנה האווירית 93 על החולשה של חיל האוויר״ לקח העדיפות הישראלי בלוחמת אוויר־אוויר נלמד בשני הצדדים. המצרים והסורים מאיצים הצבת מערך קרקע־אוויר צפוף ומגוון להתמודדות עם מטוסי יירוט ותקיפה של חיל האוויר, מערך שיחליף את מטוסי היירוט שלהם שלא מסוגלים להתמודד עם האתגר, כפי שמסביר קצין המודיעין וההיסטוריון זאב לכיש: ״מצבם ומעמדם של חילות האוויר של מצרים ושל סוריה, ויכולתם, ובעצם אי יכולתם, להתמודד עם חיל האוויר הישראלי, הם שקבעו את אופי המלחמה ואת המהלכים העיקרים שלה. הם סוחבים את 94 הטראומה של הכישלונות במלחמת סיני ובמלחמת ששת הימים״ חיל האוויר מסיק שבמקביל למערכה נגד סוללות קרקע־אוויר, תימשך המערכה באוויר. על כן הוא ממשיך להקצות משאבים, אימונים ותרגילים למשימה זו. כך מגיע חיל האוויר למלחמת יום כיפור מוכן היטב לסוג זה של לוחמה, אך מפקדת חיל האוויר אינה הופכת את היתרון בלוחמת אוויר־ אוויר לאמצעי מרכזי בדוקטרינה שלה, ואינה מעצבת תפיסה התקפית בדומה למשימות אחרות. החמצתה העיקרית היא שאינה מעדיפה לוחמת אוויר־אוויר על פני תקיפת שדות תעופה. תקיפה שמאבדת את חשיבותה 95 ויכולותיה שדות תעופה מצריים הופכים למטרה זניחה. תקיפתם כמבצע פותח של מלחמת ששת הימים הוא מהלך מפתח שאין שני לו באותה מלחמה. אפשר לשער כי במלחמת ההתשה, במסגרת הניסיונות השונים של חיל האוויר להביא להפסקת אש באמצעות הגברת הלחץ על מצרים, יותקפו שדות תעופה בדלתא ובקרבתה, בתוך תחום העליונות של חיל האוויר. אך על אף היכולת לתקוף ולהשמיד שדות תעופה, לא מותקף אפילו שדה תעופה אחד בהתשה. מה פשר התנהגות מבצעית זו? מדוע לא מותקפים שדות תעופה? "נכשלנו, אנחנו ׳ודעים שנכשלנו״ רמ״ח מבצעים, אל״מ גיורא פורמן, מסביר כי היה חשש שתקיפת שדות תעופה תביא להסלמה שאינה רצויה. לכן נבחרים יעדים חסרי חשיבות 6 לתקיפות בעומק היכולת להשמיד מטוסים על הקרקע פוחתת בקצב הדרגתי. לאור הפקת הלקחים ממלחמת ששת הימים, נבנים מחסות מוגנים שמונעים אפשרות זיהוי, פגיעה והשמדת מטוסים על הקרקע. מאידך, חיל האוויר המצרי לא מסוגל למלא תפקיד בעל חשיבות באסטרטגיה המצרית, לכן השפעתה של תקיפת בסיסיו היא שולית. התעצמות חילות האוויר המצרי והסורי בשנים שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור היא בעיקר הגנתית. הערבים מסיקים ממלחמת ששת הימים שאסור להשאיר מטוסים לא מוגנים על פני הקרקע, שיש להקים שדות תעופה חדשים ולסלול מסלולים נוספים. מספר שדות התעופה במצרים גדל מ־ למעלה מ־ בעובי של מטר וחצי. כמעט כל מטוסי הקרב נמצאים בדירים ממוגנים היטב. כתוצאה ממאמץ הגנתי זה נשמטת מידי חיל האוויר היכולת המעשית להשמיד מטוסים על הקרקע. אפילו היכולת לשתק ולסגור את שדות התעופה לשעות אחדות פוחתת עקב מספרם הרב של מסלולים ראשיים ומשניים. המאזן בין היכולת להפיל מטוסים באוויר לבין היכולת להשמידם על הקרקע או לנטרל אותם באמצעות הרס מסלולי המראה משתנה במידה 97 משמעותית לטובת הפלתם בקרבות אוויר • בישראל נמדדות תוצאות מלחמת ההתשה במידת העליונות האווירית שמשיג חיל האוויר. לקחיה של נחיתות אווירית ערבית ברוב שלבי מלחמת ההתשה שנלמדים כה טוב במדינות ערב, בצמרת הקרמלין, ובמערך ההגנה האווירית הסובייטית, לא תופסים מקום משמעותי בדיונים במטה הכללי ובין מפקדי השדה קיימת עמימות מסוימת בסוגיית הקדימות והעדיפות להשגת עליונות אווירית. העמימות בתורה שבעל־פה גורמת בשעת מבחן להסטה חמורה של | 98 חיל האוויר מעקרונות המלחמה שלו ושל צח״ל ועל כך ישלם מחיר יקר פי כמה מזה שהוא משלם במלחמת ההתשה האווירית. העליונות האווירית חיונית לא רק עבורו אלא גם עבור זרועות היבשה והים. העליונות ביבשה ובים נקבעת במידה רבה על ידי העליונות האווירית מעליהם. עיקרון זה מנחה את האסטרטגיה, את הדוקטרינה המבצעית, את תורת הלחימה, את בניין הכוח, את תוכניות המלחמה ואת תוכניות האימונים, משחר ימיו של חיל האוויר הישראלי. במלחמת ששת הימים זה התבטא בהשמדה חילות האוויר היריבים על הקרקע במבצע פתיחה בהפתעה. במלחמת ההתשה האווירית רוכש חיל האוויר עליונות בלחימה מבוקרת באוויר ונגד סוללות קרקע־אוויר, שלמרבה הצער אובדת לו בשלבי המלחמה האחרונים. מצרים, סוריה וישראל מבחינות בקשייו של חיל האוויר הישראלי להתמודד עם מערך טילי קרקע־אוויר. בשלוש השנים לאחר הפסקת האש מתמקד חיל האוויר בפיתוח תורות לחימה, אמצעי לחימה ותוכניות מלחמה להתגברות על מכשול הטילים. במקביל, עליו לשכנע את המטה הכללי ואת הרמטכ״ל בכך שהשגת עליונות באמצעות השמדת מערכי קרקע־אוויר חייבת להקדים כל משימה או מהלך אחר. אלופים רבים בצה״ל, ובראשם שר הביטחון, חושבים שתפקידו של חיל האוויר הוא בראש ובראשונה לסייע לקרב היבשה. תפקיד ׳הארטילריה האווירית׳ שהוא ממלא במלחמת ההתשה מחזק את אי ההבנה של מהות 98 הלוחמה האווירית ומגבלותיה בפקודת סלע למגננה של צה״ל מודגש שחיל האוויר זקוק לשתי יממות להשמדת מערך ההגנה קרקע־אוויר ורק אחר כך יצטרף לבלימה ולמתקפת הנגד. לוח זמנים זה מתקבל על דעת הרמטכ״ל אך לא מוטמע בקרב מפקדי זרוע היבשה. העמימות של התפיסה היבשתית ושל שר הביטחון באשר לחיוניות העליונות האווירית, הקושי להשיגה ולפעול בלעדיה, פוגעת בהכנה של צה״ל וחיל האוויר. ברגע האמת, בתחילת מלחמת יום כיפור, מבוטל לוח הזמנים לחלוטין, וכמוהו גם סדר המבצעים המוסכם על צה״ל וחיל האוויר. נתח גדול מתקציב צה׳׳ל מוקצה לחיל האוויר, אך על אף ההקצאות הגדולות התעצמות חיל האוויר במטוסי קרב מפגרת אחרי התוכנית ב־ "נכשלנו, אנחנו ׳ודעים שנכשלנו״ אחוז. ניתוח המשמעויות של יחסי כוחות גרועים ופיגור במימוש התוכניות מביא למסקנה כי בפועל התקציב אינו נותן ביטוי וגיבוי להצהרות על חשיבותה של עליונות אווירית, תפקידי חיל האוויר וחשיבותו. 99 ״אמץ לא מסכים להערכת חיל האוויר״ אלוף •אהרון יריב הכישלון המודיעיני בהתרעה על התערבות סובייטית פעילה במלחמה אמור לערער את ביטחונם העצמי של בכירי אגף המודיעין לפני מלחמת יום כיפור, ולא היא. הגישה שלפיה הפצצות העומק הן שהביאו להצבת יחידות סובייטיות במצרים והתערבות אופרטיבית סובייטית מעורערת כיום יותר מאי־פעם. הערכה מדינית־אסטרטגית מעלה כמה ספקות. הראשון, מקצועי: מהלך של תכנון, הובלה והיערכות של דיוויזיית הגנה אווירית, חטיבת מטוסי יירוט, מערך שליטה, בקרה ויירוט, מערך לוגיסטי ומערך תקשורת למדינה אחרת, ולאחר מכן הפעלה מבצעית של יחידות על כל ציודן, מפקדות, מערכות סיוע ותשתית לוגיסטית על פני אזורים נרחבים, מאלכסנדריה עד סכר אסואן, מקהיר עד מרחבי הדלתא, כמעט אינה אפשרית בחודשים ספורים, תוך כדי לחימה עם חיל האוויר הישראלי. ספק שני נובע מהנחה שיחסים בינלאומיים ומעשיהן של מדינות נושאים בדרך כלל אופי של תהליכים והתפתחויות מגוונים, חלקם רציפים וחלקם נקודות שבר. אך אין הם מופעים בדידים ומנותקים מעברם ועתידם. חשוב לנסות להבין את תהליך התערבות הסובייטים במלחמה האווירית ומדוע בפועל לא ניתנת התרעה מוקדמת. מניעים ואינטרסים רבים ומורכבים עומדים מאחורי המדיניות הסובייטית כלפי מצרים וסוריה. מדינות אלו ושכנותיהן, עיראק, לוב וסודן, הופכות לגרורות סובייטיות, אף על פי שנאצר מוגדר אז כאחד ממנהיגי המדינות הבלתי מזדהות. בהבנת האסטרטגיה הסובייטית ובקביעת ההחלטות שלהם ומהלכיהם נעזרתי בכתבי חוקרים דוברי רוסית שתרגמו מקורות סובייטיים מוסמכים למדי, בעיקר זיכרונות של קצינים, חיילים ואזרחים סובייטים אולם עדיין חסרים מסמכים רשמיים שיאפשרו 100 ששירתו על אדמת מצרים קביעה מדויקת של לוחות הזמנים בפרשה זו. ההתערבות הסובייטית במלחמת ההתשה צומחת על רקע שנים רבות של קשרים הדוקים, מדיניים וצבאיים. המדיניות הסובייטית רואה במלחמת | 100 ההתשה חלק מהמאבק הגלובלי בין מזרח למערב, בין משטרים ׳מתקדמים׳ ערביים לבין ישראל שהיא חוד החנית של האימפריאליזם המערבי. ברית המועצות נוקטת אסטרטגיה של עימותים עקיפים במסגרת הדטאנט ביחסים הישירים בינה לבין ארצות הברית. תובנה זו חייבת להעלות חשדות בדבר נחישותם של הסובייטים להילחם ולהרתיע את ישראל כאשר אין בפניהם ברירה אחרת. בעוד ארצות הברית מסתבכת בווייטנאם, היא עשויה, לשיטתם, להתפשר במזרח התיכון. ברית המועצות לא יכולה להסכין עם כך שגרורה של ארצות הברית, ישראל, שוברת את כוחן ומעמדן הבין־ערבי ובינלאומי של גרורותיה - כפי שארצות הברית לא יכולה להרשות לעצמה תבוסה 101 מצרים וסוריה של ישראל. לכן, כאשר אספקת מטוסים וסוללות טילים לצבא המצרי אינה מספיקה כדי לבלום את חיל האוויר הישראלי, נותרת בפני ברית המועצות הברירה לעזוב את מצרים לגורלה או להתערב באופן פעיל. הפור נופל על התערבות פעילה. מצרים היא נדבך מרכזי במדיניות הסובייטית במזרח התיכון. היא גם המדינה הבכירה והמרכזית בעולם הערבי. נאצר נחשב למנהיג האומה הערבית והפופולריות שלו בקרב אזרחי המדינות הערביות עולה על זו של מנהיגיהן. ברית המועצות מחדשת ומחזקת את ארסנל הנשק של מצרים לאחר מבצע קדש. היא מעורבת במהלכים שמובילים למלחמת ששת הימים. לאחריה חוזרת ברית המועצות ומציירת את צבאות מצרים וסוריה במטוסים, בטנקים, באמצעי תקשורת, באמצעי מודיעין ובמכשירי מכ״ם. היא מאמנת ומכשירה מחדש את הכוחות המזוינים בשנים אחד הגורמים למעמדו הבכיר של נאצר ולמעמדה של מצרים בעולם הערבי ובעיני הקרמלין הוא העוז והנכונות להתמודד עם ישראל אפילו לאחר התבוסה המוחצת ב־ של ברית המועצות להרחיב את השפעתה, להעמיק את מעורבותה ולהציב אתגר חדש לארצות הברית עם האינטרסים של מצרים לבלום את התקדמות חיל האוויר הישראלי, לחזור לשלוט בשמיה, לשמר את משטרו של נאצר, להתחזק לקראת המלחמה לשחרור סיני, ואולי אף יותר מכך. תיאור תהליך החדירה הסובייטית למצרים בוחן את ההנחה שיש סימנים מעידים שחלקם לא נאסף. הידיעות שנאספו לא נבדקות כיאות, ומערך "נכשלנו, אנחנו ׳ודעים שנכשלנו״ המחקר המודיעיני לא מצליח בזיהוי מוקדם של ההכנות הסובייטיות להתערבות פעילה. המעורבות הסובייטית המודרנית באגן המזרחי של הים התיכון מקורה בשנות החמישים המוקדמות, לפני מבצע סיני, בעסקה הצ׳כית ב־ שאינן מוכרות באותו זמן. ארצות הברית טרם נכנסה למרוץ החימוש במזרח התיכון, ובריטניה וצרפת מספקות לישראל רק תריסר מטוסים. לעומתן, מעבירה ברית המועצות מאות מטוסים, טנקים, ספינות וציוד אחר במחירי היצף. מיד לאחר מלחמת ששת הימים מבקרים במצרים נשיא ברית המועצות פודגורני והרמטכ״ל הסובייטי זאכארוב. נאצר, שיודע שמצרים חסרת צבא למעשה, דורש חתימת חוזה להגנה הדדית עם ברית המועצות ואחריות אך הנשיא הסובייטי משיב את פניו ריקם. 102 סובייטית להגנת שמי מצרים מצרים חוזרת על בקשתה פעמים מספר. במארס־אפריל משר ההגנה הסובייטי גרצ׳קו להציב יחידות מטוסים וטילים להגנת שמי מצרים. גרצ׳קו, שמוביל גישה נצית בקרמלין, משיב אמנם בשלילה, אך מצרים יוזמת, בנחישות ובהתמדה, 103 במהרה יעשה בבקשה שימוש למטרותיו הצבת מערך הגנה אווירית שלם, כולל טילים קרקע־אוויר, מטוסי יירוט, מכ״מים להתרעה ובקרה, ומערך שליטה עצמאי לכוחות הסובייטיים. כמענה כולל יותר לבקשת נשיא מצרים חותמות שתי המדינות הסכם שמשרת את האינטרסים הלאומיים של מצרים ואת האינטרסים הגלובליים של ברית המועצות. ההסכם עונה על הצורך המצרי לשקם את הביטחון הלאומי המעורער שלה באמצעות הצבת יחידות צי וכוחות אוויריים של הצי למשימות מודיעין סובייטיות. ברית המועצות זקוקה לבסיסי צי בים התיכון ובסיס אווירי למטוסי איסוף מידע חיוני על הצי השישי האמריקני. להגנה על בסיסים אלו מוצבות יחידות הגנה אווירית שמשרתות גם את הצורך 104 המצרי בשיקום ביטחונה העצמי מול עליונות חיל האוויר הישראלי כבר בחודשים האחרונים של סובייטית על קרקע מצרים, כפי שמציין דימה אדמסקי, חוקר ההתערבות הסובייטית במצרים: ״בשלהי באופן קבוע. היחידה הראשונה היתה טייסת ביון שאספה מודיעין באגן הים התיכון, וחנתה מאוקטובר | 102 ב־ נו ומטוסי יירוט. מטוסי הביון נקלטו היטב במסכי המכ״ם של הצי השישי והפכו לחלק בלתי נפרד מהמצב המסובך בשמי הים התיכון. בשלב שני, מסוף שנת המצרים מנסים ומצליחים לעמעם את הגבול הדק בין 105 ההגנה האווירית״ כוחות שנועדו להגנת הבסיסים הסובייטיים לבין כוחות התערבות שמגיעים 106 מאוחר יותר איתותים ראשונים מגיעים בשלב מוקדם מאוד לישראל. לאחר הטבעת המשחתת אילת ב־ ביום ראשון שלאחר ההטבעה רוכזו מרבית קני הארטילריה של צה״ל ופתחו בהרעשה כבדה של שתי הערים המצריות סואץ וקנטרה. אלפי תושבים החלו במנוסה, ובתים רבים נהרסו. חיל האוויר לא השתתף בתקיפה. ראשי המודיעין סיפרו על כוננות בברית המועצות ואפשרות שכוחות סובייטיים יגיעו בנוסף למשלוחי הנשק שהתרחבו. למפקדים בפעילות ליל המשחתת אילת נוצרו אפשר למצוא קשר זמנים, מכוון או אקראי, עם החלטת 107 דאגות חדשות״ 108 ארצות הברית לספק מטוסי פנטום לישראל בתחילת אוקטובר התהליך האינטנסיבי של הכנת ההתערבות הסובייטית נמצא בעיצומו חודשים כבר בתחילת 109 מספר לפני תחילתן הרשמית של ההפצצות בעומק מצרים מלחמת ההתשה ישראל חוששת מפני הסובייטים, ואגף מודיעין מקים גוף האזנה מיוחד ביחידה מוקדם מאוד, 110 רהוטה. הנוכחות הסובייטית במצרים מוגדרת כיעד מודיעיני באוגוסט הממונה עליה, שחל שינוי איכותי בנוכחות הסובייטית במצרים, ושקיימים סימנים שמצביעים על פעילות צבאית חריגה. הם מזהירים שישנה אפשרות של התערבות פעילה סובייטית חסרת תקדים, אך נתקלים בהתנגדות של 111 אנשי ההערכה באמ״ן ההכנות להתערבות והפעילות האינטנסיבית מתחילות לכל המאוחר באוגוסט הקרמלין להחלטה על הכנות אינטנסיביות להתערבות בלחימה בשעת כושר ׳' בימים 12 וצורך, ומתחיל תהליך הכשרת הכוח והכנות לקליטתו במצרים הראשונים של אוגוסט "נכשלנו, אנחנו ׳ודעים שנכשלנו״ כוחות מצרים בזירת התעלה, מתחילות הכנות משמעותיות לקראת התערבות פעילה של חיל האוויר הסובייטי. התהליך מתחיל זמן רב לפני שנקבעת החלטה בקרמלין. מפקד טייסת, קולונל יורי נסטנקו, וקולונל קורוטיוק, המיועדים להכשיר את היחידות האוויריות של כוח ההתערבות, נקראים ב־ האוויר הסובייטי, לרמטכ״ל זאכארוב ולשר ההגנה גרצ׳קו. שם נורית יריית הפתיחה לשלב העיקרי של מבצע קווקז - הצבת כוח משלוח גדול בעל "3 יכולת הכרעה על אדמת מצרים הקצינים והחיילים בכוח המשלוח עוברים תהליך מיון קפהני, ובספטמבר מתחילה סדרת אימונים בדרום ברית המועצות, אזור מכוסה לא רע על ידי קהילת המודיעין האמריקנית עקב הקרבה לטורקיה ולים התיכון, שבהם יש לארצות הברית אינטרסים מובהקים. בסיום האימונים הטייסים מוכנים להצבה על אדמת מצרים. במקביל, התקיים תהליך אדגוני־לוגיסטי של הקמת היחידות המבצעיות. אלו האירועים העיקריים לפני שאגף המודיעין מפיץ את הערכת המודיעין השנתית באוקטובר "4 התערבות סובייטית במלחמת ההתשה האירועים רודפים זה את זה בקצב מהיר. חיל האוויר החל תוקף סוללות טילים בעומק מצרים כהכנה למבצעי פריחה. סגן הנשיא סאדאת, שר ההגנה פאוזי, ושר החוץ ריאד טסים בחשאי, בתחילת דצמבר, לברית המועצות. ביקורם נועד כנראה לסגור את הקצוות של היערכות הכוחות הסובייטיים, ולהכין את הסיכום הסופי בביקור צפוי של הנשיא נאצר. ואכן, במהלך הביקור מספר להם ליאוניד ברז׳נייב, מנהיג ברית המועצות, ששישים טייסים כבר מוכנים להגיע למצרים בתוך חודש, ומבטיח לשלוח סוללות "5 סא־ עמדת ברז׳נייב מעידה כי ההכנות נמשכות לפחות חודשים אחדים. שבועיים לאחר מכן יוצאת למצרים משלחת של עשרה קצינים בכירים לסימון אתרים לסוללות הטילים ופגישות הכנה להצבת דיוויזיה שלמה להגנה אווירית. בסיום הביקור נפגשת המשלחת עם נאצר ומבטיחה לו " בסוף דצמבר מוכנים כוחות מתוך 6 שתעמוד במשימת הצבת הכוחות דיוויזיה להגנה אווירית המונה סך הכל מונה כוח המשלוח המיועד "7 זולוטריוב| 104 ביקורו המתוכנן של נאצר במוסקבה קורם עור וגידים לאחר שני מבצעי פריחה הראשונים, ומתבצע ביום כיבוש האי שדואן, דרומית לשארם א־ שייח׳. גם נאצר גם ברז׳נייב מכירים את תוכנית ההתערבות, שהיא שיאו של תהליך ארוך ולא תפנית מפתיעה. בסיום הדיונים בקרמלין מורלפת לתקשורת ׳בקשת׳ נאצר ו׳הסכמת׳ מזכיר המפלגה הקומוניסטית ומנהיג ברית המועצות, ליאוניד ברז׳נייב. ראש הממשלה הסובייטית אלכסיי קוסיגין 118 מזהיר במפורש ובפומבי שברית המועצות תיאלץ להתערב בסכסוך ובמקביל לכל אלו נמשכות הפצצות העומק שנחשבות במצרים ובישראל כמכוונות לערער ולהפיל את הנשיא נאצר. לפתע צצות במצרים חפירות מוזרות ובלתי מוכרות. מספר אל״מ שייקה ברקת, ראש המודיעין האווירי באותם ימים: ״בחיל האוויר הערכנו כי אלו ׳מחפורות׳ שנועדות עבור סוללות שברשות ברית המועצות, שאמורות להגיע למצרים. אנשי אגף המודיעין לא הסכימו להערכה הזאת. רק לאחר דין ודברים עם האמריקנים שמאשרים את 1 הערכתנו נדלקה נורה אדומה בישראל״ במארס אדמת מצרים. כוח המשלוח כולל עשרים וחמש סוללות מתקדמות של טילי קרקע־אוויר מסוג סא־ הצמודה באות יחידות של טילי כתף מסוג סטרלה ותותחים נגד מטוסים ZSU.23-120 מבוקרי מכ״ם, חדישים ויעילים מאוד מסוג גנדיש כולל טייסים, טכנאים, מפעילי מערכות שליטה ובקרה, ובקרים. כמו כן אמורים היו להישלח ארבעה מכשירי מכ״ם מתקדמים להתרעה ובקרת מטוסי יחידות הטילים הראשונות ומפעיליהן 121 יירוט, ומערך תקשורת ושליטה מוצבים סביב קהיר, אלכסנדריה ואסואן - שלושת המרכזים החשובים של מצרים. ב אולם טייסות היירוט הסובייטיות מתחילות לפעול כחודשיים מוקדם יותר. פחות מחמישה חודשים לאחר תחילת ההכנות נוחת מפקד הטייסת נסטנקו עם ראשוני הטייסים בשדה התעופה קהיר מערב. מיד לאחר הנחיתה הוא מספר: ״שמענו קולות אש נגד מטוסים ומיד אחר כך עברו מעלינו שני מטוסים לא מזוהים בגובה נמוך מאוד. היו אלו שני מטוסי פנטום ישראליים. שני טילים נורו לעברם, ואחד מהם 122 איל "נכשלנו, אנחנו ׳ודעים שנכשלנו״ קבלת הפנים שנראית כמתוכננת מראש אינה מרתיעה את הסובייטים. טייסת ראשונה משלימה את היערכותה בשדה התעופה ג׳יאנקליס ומתחילה השיחות ברוסית בין הטייסים 1 בפעילות מבצעית ב לבקרים ברשתות הקשר המבצעיות של מערך ההגנה האווירית של שמי מצרים נקלטות מיד ביחידת ההאזנה קרקע־אוויר סובייטיות לכשירות מבצעית. אפילו אזהרת קוסיגין במכתבו ב־ בריטניה וצרפת, שבו הוא מבהיר שברית המועצות לא תוכל לעמוד מנגד אינה משכנעת את המודיעין 124 בעוד ישראל תוקפת סביב בירת מצרים הישראלי והאמריקני שקרובה התערבות סובייטית פעילה. וכשזה קורה בפועל, כולם מופתעים: הממשלה, צה״ל ואגף המודיעין. גם הממשל זמן קצר לפני 125 האמריקני נדהם מהתייצבות כוחות סובייטיים במצרים כן מתקיימת סדרת דיונים בין ראש אגף המודיעין, אלוף אהרון יריב, לבין תת־שר החוץ האמריקני, ג׳וזף סיסקו, שמעריכים ששיגור כוחות סובייטיים הזעזוע גדול עד כדי כך, שהממשל האמריקני חורג 126 למצרים אינו סביר ממדיניותו, משגר את סיסקו לדיונים במצרים, ומשעה לקראת סוף מארם את הדיונים באספקת נשק נוסף לישראל. אירועים אלו מבשרים את המערכה הבאה נגד מערך הטילים הסובייטי־ מצרי. על אף חששות עמוקים של צמרת השלטון בישראל, הרוסים אינם מעוניינים במלחמה כוללת נוספת בין מצרים לישראל. שלושה אישים משלוש הרשויות המשולבות בתהליך ההתערבות מעידים על כך: גארייב, ראש המטה של היועץ הצבאי הסובייטי במצרים; קורניינקו, לימים סגן שר החוץ הסובייטי, וגנרל קירפיצ׳נקו, ראש שלוחת הקג״ב במצרים. שלושתם 127 אומרים זאת בתוקף לממשל המצרי אלוף אהרון יריב, ראש אגף המודיעין במלחמת ההתשה, מורה לאל״מ גדעון גרא, עוזרו של אל״מ אריה שלו למחקר, לבדוק את סיבות הפיגור בהתרעה לקראת הצבת סוללות סא־ משמעותית ביכולת ההגנה האווירית של מצרים, מדאיגה את אגף המודיעין. היא גם ניידת יותר וקשה לתקיפה, לחיל האוויר לא היו כל אמצעים 8 אלקטרוניים להתגונן נגדה, והטיל הרבה יותר זריז וקטן מטיל סא״ מחקרים של רוב הכשלים המודיעיניים במאה העשרים מגיעים למסקנה | 106 שמקור המשגה ברוב מכריע של המקרים הוא בהערכה המודיעינית, ולא של מערך האיסוף שעושה את מלאכתו כראוי ומביא את הידיעות הדרושות כדי 129 להגיע להערכה נכונה מסקנות הבדיקה, שמציינות כשל הערכתי חמור, אמורות לערער את ביטחונם העצמי של בכירי אגף המודיעין וליצור אווירה ביקורתית וספקנית במחלקת מחקר. אווירה כזאת אמורה לערער את ביטחונם העצמי של אנשי המחקר כשענני המלחמה מכסים את שמי ישראל לקראת מלחמת יום כיפור. אך הלקח לא נלמד, הביטחון העצמי לא מתערער, והקיבעון התפיסתי נשאר בעינו. במקביל נערכת בדיקה במחלקת המודיעין של חיל האוויר שמטרתה לזהות את התמונה הכללית של ההתערבות הסובייטית, את היקף הכוחות גם ראש יחידת איסוף הסיגינט)אותות אלקטרוניים 130 ואת אתרי היערכותם ותקשורת ומחקר נוסף במתודולוגיה אקדמית נערך פעם נוספת ב־ החקירות מתמקדות בביקורת ההערכה ומוצאות את מחלקת המחקר אחראית 131 בלעדית לכישלון המסקנה נובעת מכך שהם עוסקים בתהליך רק מסוף שנת ההכנות להתערבות נמצאות כבר בעיצומן, כשנקבעת ההחלטה הסובייטית 132 להתערב, ולאחריה כאשר צף ועולה מידע חסוי רב־ממדים ומידע גלוי ומכך שהם מתרכזים רק במערך טילים קרקע־אוויר, ואינם מקדישים תשומת לב להצבת מטוסי יירוט סובייטיים במצרים, שמקדימה בחודשיים את הטילים. המחקרים גם מבקרים בחריפות את התרבות האופרטיבית של אגף המודיעין. זו תרבות שזכאית אמנם לשבחים רבים, אך אחד ממאפייניה הוא הטלת אחריות על גופי הערכה ומחקר, והתעלמות מחלקן של יחידות האיסוף. קצינים בכירים לשעבר באגף המודיעין מתלבטים בסוגיה היכן 133 נמצאת התקלה: בהערכה או באיסוף סא״ל יוסי שריג, ראש ענף מחקר במודיעין האווירי במלחמת ההתשה, מקדים את כולם בהערכה שתהליך ההתערבות כבר נמצא בעיצומו. שריג, טייס קרב שמקים את טייסת הסקיהוק השנייה, ראה את הכיוון: ״יום שישי אחד בארבע אחרי הצהריים, ממש לפני שבת, אני מקבל טלפון מאל״מ אריה שלו, ראש מחלקת מחקר באמ׳׳ן. זה היה בספטמבר־אוקטובר "נכשלנו, אנחנו ׳!דע׳• שנכשל•״ שואל אותי אם אוכל לבוא דחוף. נמצאים בחדר אריה שלו, גדעון גרא, יואל בךפורת, אברהם ליף - רע״ן מעצמות, המשקלט, איש האחראי על התרגום. ״אף אחד לא מוציא מילה. נותנים לי נייר, יתקרא,׳ אני קורא ומרים את עיני. ׳נו, מה הבעיה?׳ אני אומר, ׳הסובייטים מביאים טייסות סובייטיות למצרים.׳ הם שואלים, ׳איך אתה מגיע למסקנה כזאת?׳ הם חושבים כנראה שהבחור, אני, נפל מהשמים. אני שואל, ׳האם זה מאה אחוז מה שהוקלט ונבדק שמונים פעם?׳ אומר לי הבחור מ־ רואה מאין באה השיחה. היא באה מחטיבת מיג־ לחטיבת המיג־ אומר להם: ׳תקשיבו, אני לא מבין מה הבעיה שלכם בכלל. הם מדברים על העברת ציוד, ומיד אחרי כן יבואו המטוסים והטייסים הסובייטיים.׳ הם אומרים: ׳מה פתאום, למה?׳ אני עונה: ׳מה זאת אומרת מה פתאום. אנחנו תוקפים במצרים לאורך התעלה ומפילים מיגים. הבחור - נאצר - בלחץ, ופונה לסובייטים שיעזרו לו. תראו את נתיב השיחה - הכל סובייטי, הכל סובייטי.׳ ״אלו ידיעות של לקט אדום שהולך לראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ״ל. הם שואלים אותי, ׳מה תכתוב בלקט?׳ ואני עונה: ׳יש כאן תהליך שיביא בסופו של דבר שטייסות סובייטיות יגיעו למצרים.׳ הם אומרים: ׳אם כך, לא נפרסם את זה. תוכל לשמור את זה אצלך?׳ ״בשמונה בערב מגיע טלפון מאהרל׳ה יריב. הוא אהב אותי כיוון שהייתי ישרן, לא הולך ב׳תלם׳, אומר מה שחושב. ׳אתה יכול לבוא אלי עכשיו?׳ הוא שואל. באתי אליו. ׳אתה יודע איזה מהומה יעשה הלקט הזה אצל ראש הממשלה ושר הביטחון דיין?׳ הוא שואל, ואני עונה לו: ׳אז מה, תהיה מהומה ותהיה תוצאה. אתה לא יכול שלא לדווח.׳ יריב שואל אותי אם זה לא יכול להיות משהו אחד. אני עונה לו: ׳זה כל כך ברור, כל כך פשוט. למה אתם מחפשים משהו שלא קיים? מה שאנחנו עושים במצרים זה מספיק חזק, מספיק דרמטי, כדי שנאצר יקרא לסובייטים.׳ יריב: ׳אתה תכתוב את ההערכה, ואנחנו נוסיף שאמ״ן לא מסכים להערכת חיל האוויר.׳ אמרתי: ׳לגיטימי.׳ כתבתי לקט, שלחתי. ״שייקה ברקת ימים אחר כך ושואל אותי, ׳מה היה שם עם הלקט?׳ אהרל׳ה סיפר לו. אני | 108 מראה לו: ׳הנה הידיעה המקורית, תקרא. מה אתה מבין פה?׳ שייקה קורא ואומר: ׳אני מבין מה שאתה מבין. הרוסים באים.׳ כמובן שהלך למוטי הוד, מפקד חיל האוויר. ״ארבעה, חמישה חודשים שקט, דממה, שום סימן, אף אחד לא מוסיף שום ידיעה שמצביעה על משהו שהולך להיות כאן. אמ״ן לא קוראים לי יותר. מה הם צריכים אותי. הם ודאי התחרטו שהזמינו אותי. אך המערכת לא משקרת. אף אחד לא משקר. זה פשוט לא התאים לתפיסה שלהם, לקונספציה שלהם. ״יום אחד, כמה חודשים אחר כך, אנחנו יושבים בתא דמשל״ט בשביל איזו גיחה. פתאום פאניקה: רוסים באוויר, שומעים טייסים רוסים. רגע, מה קרה פה, מה פתאום? אז נזכרו שזה מה ששריג אמר לפני חמישה חודשים 134 ואיש לא התייחס. ככה נפל האסימון״ שילוב של סימנים מעירים ושל מסקנות ראש ענף מחקר במודיעין חיל האוויר מביא להתרעה ראשונה בספטמבר־אוקטובר החלטה סובייטית סופית להתערב במלחמה. עדיין ניתן היה לשנות את המדיניות האגרסיבית הישראלית כדי למתן את הקרמלין בעוד מועד. אך אגף המודיעין, לפי מיטב הידוע, אינו מוציא צי״ח - ציון ידיעה חשובה, ואינו מפנה את אמצעי האיסוף להתמקד באפשרות של התערבות סובייטית. הסימנים המעידים רבים: תקשורת אינטנסיבית בין המשלחות הסובייטיות במצרים למדינת האם; קצב גובר של תנועת מטוסים וספינות בין ברית המועצות למצרים-, תנועות לוגיסטיות ברחבי מצדים. רק קצה הקרחון של פעילות ענפה זו נחשף כנראה ליחידות האיסוף של אגף המודיעין לפני מסביר סא״ל יוסי שריג: ״אתה שואל על השאלות האסטרטגיות 135.1970 של התערבות הרוסים במלחמת ההתשה, והם פשוט לא התעסקו בזה מוסיף 136 התעסקו במלחמה על הקו, צילמו, עשו קרבות אוויר, לא היה זמן״ יונתן לתר, איש מודיעין צעיר במלחמת ההתשה, לימים ראש ענף בלהק מודיעין וראש מחלקה באגף תכנון בצה״ל: ״צריך להבין משהו על האווירה. האינטנסיביות של מלחמת ההתשה לא אפשרה הפסקות גדולות לתחקירים מודיעיניים. תחקיר מודיעיני אינו תחקיר מבצעי. צריך לעבור על המון מידע 137 כתוב, אפילו לא במחשב, כולל זה שבזמן אמיתי לא הוערך כרלוונטי״ הכשל המודיעיני מפתיע במיוחד כיוון שהדרג המדיני ובראשו גולדה מאיר, "נכשלנו, אנחנו ׳ודעים שנכשלנו״ ראש הממשלה, ושר הביטחון, משה דיין, מודאגים במשך כל מלחמת ההתשה מהתערבות סובייטית פעילה. דיין חושש מהסובייטים כבר במלחמת ששת הימים, וחששו מתחזק לקראת תחילת מבצעי בוקסר לתקיפת הכוחות המצריים לאורך התעלה. תמונת המצב המודיעינית וההערכה דורשת בדיקה מחודשת של הכשל המודיעיני. מה היה חלקו של מערך האיסוף של אגף המודיעין בכשל עד אוקטובר מוקדם יותר את סכנת ההתערבות הסובייטית? מה חלקה של מחלקת מחקר באי זיהוי ההכנות הסובייטיות־מצדיות בשלבים המוקדמים? עד שלא תהיה גישה לארכיונים הסגורים על בריח - לא תתאפשר בריקה מוסמכת ומענה לשאלות אלו. ההפתעה האמיתית מגיעה לאחר שטייסת סובייטית ראשונה, בראשות קולונל נסטנקו, שמוצבת בשדה התעופה ג׳יאנקליס, מתחילה בפטרולים מבצעיים עוד לפני שאגף המודיעין מתריע על אפשרות של התערבות סובייטית. כמה עצוב שגם לאחר שמתגלה הכשל ונחקר שתי וערב, ולאחר שמתבדית הנחת יסוד שהסובייטים לא יתערבו במלחמה, לא נפגע כהוא זה הביטחון העצמי של גופי המחקר באגף מודיעין. לא מתערער האמון בהנחות יסוד, ואגף המודיעין ומודיעין היל האוויר מגיעים לעשרת הימים הנוראים לפני יום כיפור השפעה אסטרטגית־מדינית של חיל האוויר מלחמת ההתשה מסתיימת כאשר האינטרסים של השחקנים משתנים. זה קורה כשהסיכון שטמון בהמשך ההסלמה עולה לאין ערוך על הסיכוי לרווח כלשהו. הקלפים נטרפים לקראת הסוף. הלהבות מגיעות לגבהים כאלו, שכל אחד מהשחקנים עומד לספוג כוויות קשות אם תימשך הלחימה. ישראל חוששת מהמשך הלחימה עם הסובייטים, המצרים חוששים שברוב תסכולה תפתח ישראל במבצע יבשתי גדול מעבר לתעלה, הסובייטים חוששים מהתערבות כוחות אמריקניים, וארצות הברית חוששת שתיאלץ להתערב מול הסובייטים למורת רוחה. כאשר נהפכים על פניהם אינטרסים חיוניים ורחבים של כל השחקנים על מגרש המשחקים, מסתיימת הלחימה בתוך ימים ספורים. אל״מ רפי הרלב מצביע על הצורך הישראלי והמצרי לסיום המלחמה כתוצאה משחיקה | 110 הדדית: ״העניין נסגר, הגענו להפסקת אש, כי גם הצד השני הגיע לאין מוצא, כמונו. צדדים מגיעים להסכמה כאשר הם מעדיפים הסכם על המשך הלחימה. הממשלה ידעה כנראה שמצב הצד השני קשה מאוד, שמה שאנחנו עושים, יש לו השפעה חזקה מאוד על הצד השני, אך היחידות לא ידעו זאת. 138 לכן יש להן הרגשה ששולחים אותן להיהרג סתם ללא מטרה״ איזבלה רמז־גינור, שחוקרת את המעורבות הסובייטית במזרח התיכון, טוענת: ״הסובייטיים והמצרים היו מעוניינים בהפסקת האש. הסובייטים רצו למנוע קורבנות מאנשיהם, וכאלה היו די רבים. משמעותי יותר היה הרצון להציב את מערך הטילים לאורך התעלה, וזאת קשה היה לבצע תחת הפצצה מתמדת. הפסקת האש נכפתה על ישראל, שלא היתה מסוגלת לעמוד באבדות בנפש ובמטוסים. היא אפשרה למצרים ולסובייטים להמשיך 39 בתוכניות ההכנה למלחמה הבאה באץ מפריע״ המלחמה האווירית היא שגורמת לשינוי. העדיפות לאינטרסים להסלמת המלחמה משתנה למתן עדיפות לאינטרסים לסיומה המהיר. לחיל האוויר יש תפקיד עקיף וחיוני בתהליך שמביא להפסקת הלחימה. לא עוצמת חיל האוויר מביאה לסיום המלחמה. דווקא חולשתו בשלב האחרון, והנסיגה של גבול העליונות האווירית שאין דרך נראית לעין לבלום אותה היא שגורמת לשינוי המהפכני ולסיום הלחימה. לו היה חיל האוויר מוצא מענה חלקי, ומצליח לייצב את הנסיגה, היו פוחתים חששות ארצות הברית וברית המועצות מהתנגשות הדדית, ופוחתים חששות המצרים והסובייטים מפתיחה של מערכה קרקעית רחבת היקף של צה״ל בצד המערבי של תעלת סואץ. הצורך והאיום של ישראל לשבור את המצב היה מתפוגג. יש כמה דרכים לבחינת התוצאות האסטרטגיות של מלחמת ההתשה האווירית. אחת היא לפי בחינת המידה שבה השיג כל צד את מטרותיו. דרך שנייה משווה בין מצב הפתיחה של כל צד ומצב הסיום שלו. יש להבחין גם בין מטרות הצדדים בתחילת המלחמה לבין הציפיות שמתפתחות במהלכה. נאצר, בהתאם לתורת השלבים שלו, מתכוון להכשיר במלחמת ההתשה את התנאים לחציית התעלה. ישראל חותרת להפסקת אש ללא ויתור על ראש הממשלה גולדה מאיר קובעת שמלחמת 140 שטח או על עמדות מדיניות ההתשה נועדת למנוע מלחמה כוללת: ״לא היינו להוטים ביותר להמשיך במלחמה - לא נגר המצרים, ועוד פחות מזה נגד הרוסים, אבל לא היתה לנו "נכשלנו, אנחנו ׳ודעים שנכשלנו״ שום ברירה. הדרך היחידה שבה אולי יכולנו למנוע אותה מלחמה כוללת שנאצר עצמו הכריז עליה השכם והערב, שהיא המטרה הסופית של מלחמת 141 ההתשה שלו, היתה להשיב מהלומה ולהלום קשה״ בשפתה העממית מאפיינת גולדה מאיר את מלחמת ההתשה כמלחמת מנע. מלחמה שנועדה למנוע מלחמה צפויה בעתיד בתנאים מדיניים־ אסטרטגיים גרועים יותר. הגדרת המטרה של ראש הממשלה מעמידה נקודה נוספת למבחן התוצאות האסטרטגיות של מלחמת ההתשה. עצם קביעת מטרות המלחמה של ישראל מעלה סימני שאלה. מטרותיה הן אך ורק סיכול ומניעה. ישראל לא מציבה לעצמה ולצה״ל מטרות מדיניות וצבאיות חיוביות. מדוע לא מציבה ישראל מטרות מדיניות ש׳כדאי׳ להילחם עבורן? מדוע איננה נענית להצעות רוג׳רס, יארינג, סאדאת ודיין, לאחר יציאת הליכוד מהממשלה, ואינה מתיישבת לשולחן הדיונים בעמדת יתרון? ישנם הסברים הקשורים במדיניות פנים, בגישה נצית של ראש הממשלה גולדה מאיר ושל השר ישראל גלילי. אך טעם ההחמצה לא פג עד היום. בימים שלאחר הפסקת האש משיגים המצרים עליונות אווירית מעל שתי גדות התעלה, ויוצרים מצב נוח לקראת השלב הבא. העליונות מעניקה לנאצר אפשרות לתכנן ולבצע צליחה מוגבלת של התעלה במסגרת אסטרטגיית מלחמת יום כיפור היא שלב נוסף בתוכנית הגדולה המצרית. 142 השלבים שלו החזרת סיני במסגרת הסכם השלום היא השלב הרביעי. לכן מבחינת מטרות המלחמה משיגה מצרים חלק ניכר ממטרותיה ברמה האסטרטגית. יחד עם זאת, גורמת המלחמה לחשש מצרי וסורי עמוק מלחימה ביבשה מחוץ למטריית הטילים, ולהגבלת עומק ההתקדמות לתוך סיני. במהלך מלחמת ההתשה נבנה מחדש ומתחזק ביטחונם של צבאות ערב, מפקדיהם וחייליהם ביכולתם לשוב להתמודד עם צה״ל. גובר ביטחונם ביכולת של מערך סוללות טילים קרקע־אוויר שלהם להתמודד עם חיל האוויר ולספק מטרייה לצבא היבשה. רוח לחימה חדשה נושבת במפרשי צבאות מצרים וסוריה, רוח שיש לה חשיבות שקשה למדוד אותה. ללא שינוי זה, קשה מאוד לצאת למלחמה הבאה. ישראל נאלצת להסכים לתוכנית רוג׳רס למו״ט בחסות יארינג ובתנאים שלא טעימים לחכה. תוכנית רוג׳רס אינה רחוקה מהחלטת ממשלת ישראל | 112 לאחר מלחמת ששת הימים שמשמעותה שטחים תמורת שלום, וקובעת שלישראל אין חזקה על השטחים. ישראל, מצרים וסוריה תלויות יותר במעצמות הפטרוניות שלהן. תלות זו היא שכופה על ישראל הפסקת אש במלחמת יום כיפור למרות רצונה. במשך מלחמת התשה צפות ועולות אולם הציפיות 143 הערכות וציפיות להכרעה צבאית ולהפלת משטרו של נאצר המעורפלות לא מתגשמות. משטרו של נאצר נשאר על כנו. מניעת המלחמה הבאה - מלחמת יום כיפור - זמנית בלבד. בניהול המלחמה מביאה ישראל אל גבולה את הצבא האדום ואת מסך הטילים הסובייטי־מצרי, מאבדת עליונות חיונית לאורך התעלה, ומאפשרת למצרים לעצב תנאי יסוד לחציית התעלה במלחמת יום כיפור. ישראל משיגה חלק ממטרותיה הצבאיות הסיכוליות. במלחמת מנע ארוכה היא מצליחה למנוע כיבוש שטחים, ולמנוע מעבר למתקפה מצרית כללית. אולם מצבה של ישראל בסיום המלחמה פחות טוב מאשר בפתיחתה, בעיקר בגלל שמצרים משיגה עליונות אווירית מיד לאחר הפסקת האש. זהו הישג צבאי משמעותי ביותר שבלעדיו מצרים לא היתה יוצאת למלחמת יום כיפור. המטרה העיקרית של מלחמת ההתשה האווירית היא הפסקת האש ללא ויתור על אינטרסים ונכסים אסטרטגיים, אך יש לה גם השלכות מדיניות־אסטרטגיות מרחיקות לכת על המדיניות הישראלית, מדיניות המעצמות, התנהלות מדינות המזרח התיכון והארגונים הבינלאומיים. לישראל כמה מטרות: ברמת מדיניות החוץ - הידוק יחסים עם ארצות הברית. ברמה המדינית־אסטרטגית - חיזוק ההרתעה, שכנוע מדינות ערב בדבר עליונות צבאית ישראלית, וויתור מצדן על הכוונה להשמיד את מדינת ישראל, ואולי אף על פתיחה במלחמה נוספת, הפלת שליט מצרים ומשטרו, ושימור המוטיבציה הלאומית של אזרחי ישראל. ברמה הצבאית־ אופרטיבית - שמירה על התעלה במעט נפגעים כדי לחזק את המורל הלאומי. יכולתו של חיל האוויר ללחום באופן עצמאי במצרים ובהגנה האווירית הסובייטית היא גורם ישיר לשמירת קשרים הדוקים בין ישראל לארצות הברית. ארצות הברית עוזבת לאנחות את דרום וייטנאם כאשר היא מאבדת את יכולתה להתגונן בעצמה מול צפון וייטנאם. גורל זה עלול ליפול בחלקה "נכשל•, אנחנו יודעים שנכשלנו של ישראל אם ישראל, צה״ל וחיל האוויר יאבדו את אמונה של מעצמת העל. ישראל שומרת על נכונות מופגנת לא לשבור כללי משחק וגבולות מערכת שמשרטטת ארצות הברית. כך היא מחזקת את האמון ההדדי בין קברניטי שתי המדינות. כשההתערבות הסובייטית מגיעה לעימות ישיר עם חיל האוויר בקרב אוויר רב־משתתפים, וכשמערך טילי קרקע־אוויר הסובייטי־מצרי נוגס בגדות התעלה, מתברר לאמריקנים שחיל האוויר לא יוכל לעמוד לאורך זמן מול הסובייטים, וישראל תעמוד בפני בחירה לסגת 144 או להסלים את המלחמה, ולעבור למתקפה יבשתית גדולה מעבר לתעלה שתי האפשרויות אינן מתקבלות על דעת ארצות הברית, שמטילה לריון את כל כובד משקלה, משכנעת את ברית המועצות בחיוניותה של הפסקת האש ומייצבת אותה. הסלמת הלחימה מהווה סיכון גם לאינטרסים של ברית המועצות. הסובייטים נרתעים מהסלמה נוספת בעימות עם צה״ל, על אף יכולתם הצבאית שאינה מוטלה בספק. תבוסות טקטיות נוספות כמו המפגש האווירי עלולות לסבך אותם בבוץ עמוק מדי. בקרמלין, כמו בבית הלבן, בארמון הנשיאות בקהיר ובמשרד ראש הממשלה בירושלים מבינים שהשגת עדיפות סובייטית באוויר עלולה לאלץ את ישראל לבצע מהלך יבשתי רחב היקף, מהלך שיכריח את ברית המועצות להתערב על הקרקע ולהעביר למצרים דיוויזיות שריון, או להסיג את מערך הסוללות קרקע־אוויר שלה. שתי אפשרויות בלתי קבילות בתפיסה של התערבות צבאית מוגבלת, מצליחה ונשלטת. לכן נותנת מוסקבה אור ירוק, ואפילו לוחצת על מצרים להסכים להצעה האמריקנית להפסקת אש זמנית שנמשכת יותר משלוש 145 שנים • שתי השלכות אסטרטגיות חשובות ביותר של מלחמת ההתשה הן, מצד אחד, הצלחת חיל האוויר לקבע את הקונספציה המצרית והסורית בדבר חוסר היכולת של חילות האוויר הערביים להתמודד מולו מחוץ למטריית טילים, ומנגד, הקביעה שמערך טילים מסוגל להשיג ולשמור על עליונות אווירית בטווח של עשרות קילומטרים. לעליונות האווירית יש השפעה מרכזית על | 114 תכנוני המלחמה המצריים, כפי שמדגיש הרמטכ״ל חמצרי, שאזלי: ״חולשת חיל האוויר שלנו היתה כה יסודית, שבכל התכנונים שלי הקפדתי לא לחשוף 146 את חיל האוויר שלנו לעימות ישיר עם מטוסי האויב״ ההנהגה הביטחונית של ישראל סוברת עד מלחמת יום כיפור ובשלב הראשון של המלחמה, שמטרת המצרים היא להגיע לקו הירוק )הגבול לפני מלחמת ששת הימים( או לפחות לכבוש את מעברי הג׳ידי והמיתלה. במציאות, ככל שמתקדם התכנון במצרים כך מוגבלות מטרותיו. חיל האוויר המצרי אינו מסוגל להתמודד עם יריבו הישראלי. לעומת זאת, מערך משולב קרקע־אוויר מסוגל להשיג עליונות אווירית אך הטווח שלו מוגבל. מחוץ למטריית טילי קרקע־אוויר תהיה עליונות אווירית ישראלית מלאה. לכן תוכנית המלחמה חייבת להגביל את התקדמות צבא היבשה לתחום ההגנה של הטילים. גם ברמה האופרטיבית של תכנון מלחמת יום כיפור וניהולה על ידי מצרים וסוריה יש לחיל האוויר הישראלי השפעה שאין ערוך לה. חילות האוויר של שתי המדינות לא משחקים תפקיד משמעותי במלחמה פרט למהלך תקיפה ראשונה של בסיסים בסיני וברמת הגולן. נטרול חילות האוויר בתודעה של קובעי ההחלטות ושל המתכננים אינה זוכה להערכה ראויה. האם אפשר לתאר מלחמה של צבאות מודרניים)כמו המצרי, הסורי והישראלי במלחמת יום כיפור( בלי סיוע התקפי משמעותי של זרוע האוויר? כנראה שלא, ואכן יש לכך השפעה ניכרת על המלחמה ותוצאותיה. ברמה הטקטית, הנחיתות האווירית של סוריה ומצרים היא שיקול מרכזי בקביעת שעת הפתיחה של המלחמה. נקבעת שעה שמאפשרת למטוסי תקיפה מצריים וסוריים לבצע מטס פתיחה אחד או שניים בהפתעה, כאשר צליחת תעלת סואץ בדרום וצליחת המכשול הקרקעי בצפון מבוצעת בשעות החשכה, כאשר חיל האוויר הישראלי פחות אפקטיבי. אלו הם תחומי ההשפעה של העליונות האווירית הישראלית שנצרבת בתודעה של מנהיגי ערב ומפקדי צבאותיהם לאחר מלחמת ההתשה האווירית. • מערכות מחקר, פיתוח וייצור אמצעי לחימה נרתמות למציאת מענה לאתגרים הטכנולוגיים החדשים. מתפתחות מעבדות מחקר ותעשיות "נכשלנו, אנחנו ׳ודעים שנכשלנו״ ביטחוניות שתורמות תרומה חשובה לאיכות חיל האוויר ויכולתו להתמודד עם האיומים על ביצוע משימותיו, אך מלחמת ההתשה האווירית חושפת נחיתות טכנולוגית מכרעת מול מערכי טילים קרקע־אוויר מתקדמים. אחרי מלחמת ההתשה מופיעים בזירה מערכת וטיל מתקדמים יותר - סא־ 6 ניידת שמסוגלת להקשות מאוד את איתורה לקראת תקיפה, בעלת מעטפת ביצועים משופרת, ומתקדמת מאוד מבחינה אלקטרונית, לא נעשה בה שימוש במלחמת וייטנאם, האמריקנים טרם נתקלים בה, ולכן פיתוח מערכות נגד לוחמה אלקטרונית)נל״א( עדיין בחיתוליו. בשלב מוקדם יחסית מגדיר חיל האוויר שני מאמצי פיתוח המשלימים זה את זה. האחד הוא הגנתי, פיתוח אמצעי לוחמה אלקטרונית לשיבוש וחסימת מכ״ם בקרת האש של סוללת הטילים, לב לבה של המערכת. ללא מכ״ם שמגלה ו׳נועל׳ על מטוסים מתקרבים אי אפשר להנחות את הטילים אליהם. המאמץ השני הוא התקפי, פיתוח נשק מונחה מדויק אל הסוללה, בעל טווח ארוך, שיאפשר לשגר אותו מחוץ לטווח של מערך הטילים. את שני המאמצים האלו מובילה הרשות לפיתוח אמצעי לחימה - רפא״ל. הפיתוח אינו מתחיל מאפס. בשני התחומים כבר רוכשת רפא״ל ידע, ומתקדמת כתשתית לפיתוחי מערכות מבצעיות. זאב בונן, מנכ״ל רפא״ל באותן שנים, הוא אדם כפוף מעט, בעל שיער בלתי ניתן לכיפוף, כמו בעליו. חיוכו הצנוע נסוך על פניו כשהוא מספר על השתלשלות הפיתוח: ״הפור נפל בקיץ ביום אחד ארבעה מטוסים של חיל האוויר. תגובת מפקד החיל אלוף מרדכי הוד היתה: ׳לכו על טיל מונחה טלוויזיה, לכו על טיל אוויר־קרקע שיפגע בסוללות הטילים של האויב ממרחק רב ויפנה את הדרך בפני המטוסים התוקפים.׳ מלחמת ההתשה שימשה אפוא גורם מדרבן לפיתוח ה׳חמודוך, הוא ה׳פופאי׳, כשם שדרבנה את פיתוחן של מערכות לוחמה אלקטרונית להגנה על מטוסי חיל האוויר. אלוף מוטי הוד אמר, ורפא״ל ניגשה לעבודה. בינואר ברור שמדובר בטיל עתיר טכנולוגיה ובפרויקט כבד מבחינה מבצעית וכמובן כספית. ״כאשר העבודה על ׳חמודון׳ כבר החלה, היה ברור שיעברו שנים רבות עד שיגיע לשירות מבצעי. לפיכך היה הכרחי למצוא פתרון ביניים מהיר | 116 שימנע את פגיעתם הרעה של טילים קרקע־אוויר של האויב. כך נולד רעיון זאת פצצה גולשת מנגד, עם ראש ה׳חמודוך. ה׳תדמית׳, כנגזרת של רעיון ביות טלוויזיוני פשוט, בתוספת כנפיים שהקנו לה כושר גלישה לעשרות קילומטרים, דהיינו יכולת לתקוף את האויב תקיפה מנגד, וכן ערוץ תקשורת לניהוג מדויק אל המטרה במרחק של כמה קילומטרים ממנה. ״הדרישה המבצעית סוכמה בחיל האוויר ביולי תוך זמן קצר מאוד. אנשי רפא״ל עבדו יומם ולילה והניסוי הראשון של פתיחת תחום טיסה ורהיטות שחרור מהמטוס המשגר בוצע עוד לפני מלחמת יום הכיפורים. בנובמבר ה׳תדמית׳ הביאה פרי הילולים במלחמת לבנון בהשמדת מערך הטילים 147 הסורי״ סיפור זה מנפץ את המיתוס כאילו אלוף מוטי הוד הוא רק שולט מעולה במבצעים אך חסר מעוף והבנה טכנולוגית. דווקא הוא אחראי ליוזמה, ובעל הזכויות לתחילתו של תחום פיתוח מהחשובים ביותר עבור חיל האוויר - נשק מונחה מדויק, מנגד לאיומים. תחום שבו אין לישראל מתחרים בשלושים השנים הבאות. ׳תדמית׳ היא מערכת נשק נחשונית ומהפכנית. ראש הביות של הפצצה הוא מצלמה אופטית. בזנבה יש משדר שמשדר את תמונת המצלמה למטוס. תחת כנפיו מחובר מיכל תקשורת שמקבל את התמונה ומציג אותה על מסך בתאי הטייס. מפעיל מערכת הנשק, בתא האחורי של מטוס הפנטום, מנהג את הפצצה בעזרת מוט היגוי קטן. ההוראות משודרות ממיכל התקשורת אל הפצצה, ולמשטחי היגוי המורכבים עליה. בדרך זו מכוון מפעיל המערכת את הפצצה הגולשת בדיוק אל מרכז המטרה מחוץ לטווח הטילים. כדי שהפצצה תגלוש לטווח רחוק מחוברות אליה מעין כנפיים. בדרך כלל פיתוח מערכת נשק חדשנית ופורצת דרך - ו׳תדמית׳ היא אכן כזאת - נמשך ראשונית כבר ב־ מוטי הוד. לו מלחמת יום כיפור היתה פורצת שנתיים מאוחר יותר, חיל האוויר היה זוכה לעליונות טכנולוגית שהיתה מאפשרת לו לגבור על מערכי הטיילים ללא אבדות, להשיג עליונות אווירית בשמי החזיתות, להשתתף ביעילות במערכה היבשתית ולשנות את פני המלחמה. "נכשלנו, אנחנו ׳ודעים שנכשלנו״ לעומת ואת, בתחום הלוחמה האלקטרונית חסר ידע מודיעיני על המאפיינים האלקטרוניים של טיל סא־ המודיעין הישראלי והאמריקני, מרפא״ל ומחיל האוויר. לכן אין מערכות 148 התרעה ולוחמה אלקטרונית נגד סא־ סיום: אור צהוב חיל האוויר עובר מהפכה גדולה לאחר מלחמת ששת הימים. רוב המטוסים הצרפתיים יוצאים מסדר הכוחות לאחר מלחמת ההתשה האווירית, פרט למטוסי המיראד. במטוסי הסופר־מיסטר מושתלים מנוע אמריקני ומערכת חימוש חדשה. נרכשים מאות מטוסי פנטום וסקיהוק, עשרות מטוסי גשר מורכבים בישראל. מוכפל מספר המסוקים וכושר ההובלה שלהם גדל עוד יותר. כמו כן נרכשים מטוסי תובלה גדולים. חיל האוויר נכנס לעולם הנשק המדויק. טילי אוויר־אוויר, טילי קרקע־אוויר, וניצני חימוש מדויק אוויר־קרקע. חיל האוויר נכנס לעולם של מחשבים, אלקטרוניקה, לוחמה אלקטרונית, מטוסים ללא טייס, תקשורת מתקדמות, מערכות אווינויות במטוסים, מערכי שליטה, בקרה והגנה אווירית, ומערך אחזקה מודרני. במלחמת ששת הימים נכבשים שטחים גדולים מאוד. כדי שהלוגיסטיקה לא תפגר אחרי המערכת המבצעית, נבנים תשתיות ואתרי אחסנה גדולים לחימוש, לדלק ולחלפים. נבנים מוצבי התרעה ובקרה. במקביל להתעצמות במערכות נשק, במערכות מסייעות, במערך האחזקה ובתשתיות, גדל גם מספר המשרתים בחיל. בתקופה זו מוכפל כוח האדם. מספד צוותות האוויר מוכפל גם הוא. מלחמת ההתשה היא כור ההיתוך של חיל האוויר לקראת מלחמת יום כיפור. ככל שמלחמה זו מתמשכת נעשה תפקידו מרכזי ודומיננטי יותר. התנודות במהלך המלחמה, השגת עליונות אווירית והמעבר לנחיתות אווירית מובהקת לאורך התעלה הם כולם מרכיבים של לוחמה אווירית. האש המצרית לאורך הקו גורמת לאבדות כבדות ולשחיקה מורלית ונפשית של האוכלוסייה האזרחית, בעוד שתרומתה היתה שולית למדי. הלוחמה האווירית אמנם הביאה הישגים במחצית הראשונה של מלחמת ההתשה והביאה את נאצר לסף הפסקת המלחמה, אולם ההתערבות הסובייטית שמה לכך קץ. חיל האוויר לא מסוגל להתמודד עם עוצמתה של מעצמת על, j 118 והמחצית השנייה של המלחמה מוכיחה זאת לכל מי שההצלחות סנוורו את עיניו. ליבת העימות בשתי המלחמות היא ההתמודדות עם מערכי טילים קרקע־ אוויר. בתחום צר זה נחשפת נחיתות טכנולוגית של המערב מול הטכנולוגיה הסובייטית. פער שגדל בין המלחמות כאשר מופיעים טילי סא־ בסיום מלחמת ההתשה ובימים שאחריה מייצבת מצרים עליונות אווירית בשמי התעלה ומזרחה לה. היה ברור לצה״ל ולממשלה שהכוח האווירי אינו מסוגל להחזיר את הגלגל לאחור, ושהמשך המלחמה יחייב הפעלת כוחות יבשה רבים מערבית לתעלת סואץ. ההתשה והתבונה עשו את שלהן, ומהלך כזה נמנע בעודו באבו. כפי שכוחו של חיל האוויר חרץ את גורלו של חלקה הראשון של מלחמת ההתשה והרחיק את קו הגבול האווירי עד פאתי קהיר, כך אי יכולתו להתמודד בשלב השני קובעת את מצב הסיום של המלחמה, ואת מצב הפתיחה של מלחמת יום כיפור. חיל האוויר לא יוצא מנצח במערכה הראשונה שלו נגד הטילים. אמנם מרכיב חשוב במערך הטילים הוא סוללות סובייטיות באיכות גבוהה מזו המקובלת בצבאות ערב, אך הכישלון, בעיניהם הביקורתיות של קברניטי חיל האוויר, הוא ברור, ומאלץ שידוד מערכות כולל. תוצאות המלחמה האווירית מדליקות אור צהוב בפני חיל האוויר, ומונעות תופעות של שאננות ויהירות כלפי האתגרים של המלחמה הבאה. ׳המתנה׳ שמקבל חיל האוויר מהמערכה נגד הטילים היא תחושה והערכה שעליו לעצב תורות לחימה חדשות ולפתח אמצעי לחימה חדישים כדי להשיג עליונות אווירית. שביעות רצון מעליונות בקרבות אוויר מפנה את מקומה לדאגה רבה ולמוטיבציה חזקה להתגבר על האיום החדש על עליונות חיל האוויר - מערך טילי קרקע־אוויר. חלק שלישי: ״מחר תפרוץ מלחמה״ ישורת אחדונה - עד 04:00 ביום שישי ה־ ובסיומו הדגשתי את הערכתי שתפרוץ מלחמה. 1 כני פלד רם יום מבצעים מובילה את ההתכוננות והכוננות מראש השנה בעצה אחת עם מפקד החיל, בני פלד. רם מברר את צורכי ההתכוננות של הבסיסים, היחידות, ושל כל ענף ומדור, ומשיג מבני פלד אישורים להשלמת הצרכים. הקושי העיקרי הוא גיוס מילואים, ובעניין זה הוא מקבל גיבוי מלא מבני פלד. כמה ימים לפני המלחמה מתחוור לרם שחייבים לגייס אנשי מילואים רבים לסגירת פערים בכוננות. בני פלד מאשר לו גיוס של כ־ להערכה של חומרת האיום הסורי. המחלקה מסיימת בדחיפות את פקודת מבצע ׳דוגמן׳ לתקיפת מערך הטילים המסוכן ברמת הגולן כדי להציגה למפקדי הבסיסים לפני יום כיפור. ב־ יושבים בכירי מחלקת מבצעים עם בני פלה על הכנות אחרונות. רם מאוד לא שקט. הוא טוען שצריך להוסיף אמצעים, אנשים וכוננויות. בני פלד נותן לו את המבוקש. וכך יוצאים כולם בצהריים לשדה דוב, לתדריך למפקדי הבסיסים, שם מודיע בני פלה שמלחמה עומדת לפרוץ מחר. מחלקת מבצעים נראית כמו תל נמלים עמלניות ועובדת על סיום ההכנות למתקפה מקדימה ולתקיפת הטילים. לקראת חצות חש רם סיפוק. נדמה לו שחיל האוויר נמצא בעמדת זינוק טובה למלחמה. הוא מורה לאנשיו ללכת לישון כי זו תהיה ההזדמנות האחרונה בימים הקרובים. הוא נוסע לביתו בכפר לשינה קצרה. כשמעירים אותו למחרת בחמש בבוקר, הוא אינו זקוק להודעה על המלחמה 2 העומדת להיפתח 121 , פרק יש להביא בחשבון שיהיה חידוש מלחמה בחצי השני של הקיץ. המלחמה תתחדש ביוזמה או בפתיחה מובהקת של מצדים וסוריה. 21 משהד״ן ב־ ומנועיו, עושה הכנות אחרונות, רוכן קדימה אל קו הזינוק, ממתין דרוך וממוקד ליריית ההזנקה. ביממה האחרונה לפני המלחמה מצפים הקברניטים והמעריכים לידיעה שתאשר את ההערכה שעומדת לפרוץ מלחמה, אף על פי שספרי מודיעין למתחילים מייעצים במקרים דומים דווקא לחפש ידיעה הפוכה בתכלית: ידיעה שתפריך הערכה כזו. הרמטכ״ל דוד אלעזר, שפועל בחודש מאי ׳לפי הספר׳ ומגביר כוננות בניגוד להערכת ראש אמ״ן, זורק את הספר מבעד לחלון ב־ מה מטעה את דדו? מה בולם אותו מהאזנה לאינסטינקטים שלו? לעולם לא נדע. ראש הממשלה גולדה מאיר מתהפכת על משכבה בלילה מרוב חששות ודאגה. היא שואלת את עצמה לאחר מעשה מדוע לא האזינה לאינטואיציות שלה, ואינה מוצאת תשובה. משה דיין, שר הביטחון, רגוע על משכבו. גם למחרת בבוקר יתקשה להאמין שהמלחמה בפתחנו. והאחרון ברביעיית השחקנים הראשיים בדרמה הקרבה והולכת, אלוף בני פלד, כבר משוכנע שהמלחמה קרובה מאוד, ואינו עוצם עין בליל השקט האחרון. בתחילת מאי קרב הבלימה האווירי בתחילת מלחמת יום כיפור. לאור התרעות חמות על אפשרות של פתיחת מלחמה ביוזמת מצרים מוכרזת כוננות ׳כחול־ לבן׳. אלוף מוטי הוד מסיים את כהונתו כמפקד חיל האוויר, ואלוף בני 122 כוננות ׳כחול־לבן׳ פלד מקבל את התפקיד ב־ חיל האוויר במלחמת לבנון, מתמנה לראש מחלקת אוויר זמן קצר קודם לכן בעקבות החלטה של מוטי הוד ובני פלד לדלג על דור של מפקדים בכירים ממנו. מפקדים וקצינים בחיל האוויר, בדרגות נמוכות יותר, חדשים גם הם בתפקידם. לא רק חיל האוויר - צה״ל כולו עובר תקופה של חילופי תפקידים ברמות הבכירות ביותר. יצחק חופי מתמנה לאלוף פיקוד צפון, אלי זעירא לראש אמ״ן, בנימין ׳תלם׳ למפקד חיל הים, נחמיה קין לראש אגף אפסנאות והרצל שפיר לראש אגף כוח אדם. במחצית השנה האחרונה לפני המלחמה מתמנה אלוף שמואל גונן לאלוף פיקוד דרום, אלוף יונה אפרת מתמנה כאלוף פיקוד מרכז, אלוף אריק שרון עוזב את תפקידו כאלוף פיקוד הדרום, משתחרר מצה״ל ומתמנה למפקד אוגדת מילואים. באפריל ובמאי מלחמה בדרום. אגף המודיעין שוקד על איסוף פרטני, ניתוח והערכה של הידיעות, אך ראש אגף המודיעין, אלוף אלי זעירא, וראש מחלקת מחקר, תא״ל אריה שלו, טוענים שהסבירות שתפרוץ מלחמה נמוכה מאוד. הרמטכ״ל ושר הביטחון סוברים לעומת זאת שיש להתכונן לאפשרות של מלחמה, ומחליטים על מעבר לכוננות כחול לבן. סא״ל אבי יערי, ראש ענף סוריה באותם ימים, הוא בן קיבוץ מרחביה, עורו שחום, נחבא אל הכלים, ובעל מוח אנליטי: ״בכוננות כחול־לבן היו ידיעות על אפשרות של מלחמה. היה מתח די גדול. אני יכול רק לספר על אותו רגע שבו ישבתי עם עוד שלושה אנשים אצל דדו. פגישה מאוד אינטימית שבה דדו שאל את ראש המחקר, אריה שלו: ׳תגיד, כמה אחוזים אתה נותן למלחמה?׳ אריה שלו אמר בראש עד היום הזה: ׳אולי בשבילכם זה הרבה, ולכן אני קובע שצריך להתייחס כ־ 30 היתה. כתוצאה מזה הלך והעמיק השכנוע באמ״ן לקראת מלחמת יום כיפור 4 שלא הולכת להיות פה מלחמה״ כוננות כחול־לבן היא התכוננות אינטנסיבית למלחמה. קטע הכוננות מתאים יותר לתחילת מאי בלבד. בחודשים מאי עד אוגוסט, נמשכת הכוננות | 124 ברמה נמוכה למדי. חיל האוויר, כמו כל צה״ל, עושה הכנות, משלים ציוד מעדכן את הדוקטרינה האווירית ופקודות המבצע שלו, עושה תרגילים ומגביר כוננות מעת לעת. • קובע תא״ל עברי כשהוא מתאר את החודשים 5 ״היינו בעיצומה של כוננות״ האחרונים לפני המלחמה, את הדילמות העיקריות ואת המענה שמתגבש: ״במאי עם מצרים. כוננות כחול־לבן באותה עת נלקחה ברצינות רבה. גויסו כוחות מילואים ורועננו כל הפקודות האופרטיביות. בפני המטה הכללי הוצגו התוכניות האופרטיביות של חיל האוויר. הפקודות שהוצגו כללו את ׳תגר׳ - התוכנית לתקיפת מערך הטילים קרקע־אוויר המצרי לאורך התעלה; ׳דוגמן׳ - התוכנית לתקיפת מערך הטילים קרקע־אוויר ברמת הגולן בואכה דמשק; נגיחה - התוכניות לתקיפת שדות תעופה במצרים וסוריה; ושריטה - התוכנית למצב בלתי רצוי, שבו חיל האוויר נדרש לסייע בבלימה עוד בטרם הושמד מערך הטילים קרקע־אוויר. כמו כן הוצגו פקודות־אב לתקיפת יעדים אסטרטגיים במצרים ובסוריה, ופקודה להגנה אווירית על שמי המדינה. ״הדילמות העיקריות שעלו במהלך הדיונים היו: האם חיל האוויר יוכל לפעול ולסייע בבלימה גם לפני השגת עליונות אווירית, קרי, לפני השמדת מערכי הטילים והשגת חופש פעולה? מה נחוץ כדי להגיע למצב שבו חיל האוויר יוכל להשתתף במלוא עוצמתו במלחמה כוללת? הגישה היתה שחיל האוויר יוכל להשיג הכרעה של מערבי הטילים קרקע־אוויר בתוך עשרים וארבע שעות. לצורך זה חייבת מרבית עוצמתו להיות מוקצית למשימה זו. לאחר מכן יוכל להיות מעורב באופן מסיבי במלחמה הכוללת. ״גם במצב זה רביעיות מטוסים לסיוע. גישה זו התקבלה על ידי הרמטכ״ל, שציין שיעשה כמיטב יכולתו כדי להקצות לחיל האוויר את ארבעים ושמונה השעות הדרושות. אינני משוכנע שגישה זו הוטמעה בפיקודים המרחביים: צפון ודרום. ההערכה ששררה במטה הכללי היתה שכוחות היבשה יוכלו לעמוד בבלימה, מול כל פריצה, במשך ארבעים ושמונה שעות, עד לגיוסם המסיבי כוננות ׳כחול־לבן׳ של כוחות המילואים ועד שחיל האוויר יוכל להתפנות מתקיפת הטילים קרקע־אוויר. ״בעיה חשובה נוספת שנדונה אז היתה האפשרות לבצע מתקפת מנע. לחיל האוויר היה ברור שמתקפת מנע תיתן לו יתרונות, ותאפשר השמדת מערכי הטילים קרקע־אוויר בסיכונים נמוכים ובמהירות יחסית גבוהה. אולם בדיון הובהר שמתקפת מנע אינה עולה בקנה אחד עם המצב המדיני־ אסטרטגי. יש לנו עומק אסטרטגי שמאפשר בלימה, ובתינו אינם מידית בקו החזית. יחד עם זאת הוחלט שבהתאם למצב תישקל לגופה האפשרות של מכה מקדימה, שתבוא לפני פתיחת המלחמה על ידי המצרים או הסורים. ״כבר לפני ראש השנה, עשרה ימים לפני המלחמה, צפה בני פלד אפשרות מתקפה משולבת של סוריה ומצרים. ואכן, ב־ מבצעים לתגבר את הכוננות לראש השנה, למשימות יירוט ולמשימות תקיפה, ובמקביל לקיים תדריכים לרענון פקודות ולקיים סדרת אימונים בנושאים שונים. הוא העריך שהמלחמה קרובה והסתייג מהערכות במודיעין 6 בנושא זה״ בראש מחלקת מבצעים, שאמורה להפוך את הנחיות בני פלד לפקודות והוראות, עומד אל״מ גיורא פורמן. ראש ענף תקיפה הוא סא״ל אביהו בךנון, מפקד טייסת הפנטום הצפונית - הפטישים - במלחמת ההתשה, מומחה ממדרגה ראשונה לאמצעי לחימה, טקטיקה ותכנון מבצעי. בימים שלפני פרוץ הקרבות הוא עסק במשימות התקיפה אוויר־קרקע, שקוע בעיקר בבניית תפיסת ההפעלה ותורת הלחימה נגד מערכי טילים קרקע־אוויר, 7 האיום העיקרי על חופש הפעולה של חיל האוויר מלחמת ההתשה הותירה את המתכננים עם הרבה שאלות פתוחות. תרגול פקודות חדשות אפשר לשולטים, למתכננים ולמבצעים להתנסות ולשפר את השליטה, את הפקודות ואת יכולת הביצוע של מטסים גדולים וצפופים. הפקודות כוללות גם מטסי הכנה ותמיכה לקראת מטסי התקיפה ובמשך המבצעים: פטרול, צילום, לוחמה אלקטרונית, קשר וחילוץ. שילוב מסובך של מטוסי תקיפה ויירוט, מסוקים, מטוסי תובלה. לפני המלחמה לא נערכים מבצעי אמת גדולים, פרט לגיחות צילום ומבצעי תקיפה מוגבלים, בהם נבחנות התיאוריות ומיושמים לקחים. לעומת זאת, משימות סיוע קרוב והשתתפות בקרב היבשה לא קיבלו משקל מספיק רס״ן מנחם שרון, ראש מדור במחלקת מבצעים, מתחיל לעבוד 8 בהתכוננות| 126 על עדכון תורת הלחימה למשימת סיוע והשתתפות, ולכתוב את פקודת־האב ׳שריטה׳ שנועדת להסדיר את השיטות ושיתוף הפעולה בין כוחות היבשה והאוויר. המכשול שלא הוסר עד למלחמה היה העברת מטרות לתקיפה מכוחות היבשה לחיל האוויר. העבודה נפסקת כאשר רס״ן שרון עובר לפקד 9 על טייסת נשר הדרומית, מעט לפני המלחמה בראש הענף להגנת שמי המדינה עומד סא״ל עודד אח. נווט פנטום, בוגר מלחמת ההתשה בטייסת בסים פלמחים. דיבורו של ארז רך, אך הוא יודע לעמוד על דעתו בשעת הצורך. הענף שלו עוסק בפיתוח תורות לחימה ופקודות מבצע בנושאי אוויר־ אוויר. מדי פעם מזדמנים גם קרבות אוויר אמת, שמסתיימים ביתרון מרשים של חיל האוויר. המפגשים נותנים הזדמנות לטייסים חדשים כטייסות היירוט לחוש את תחושת הקרב. גולת הכותרת של קרבות האוויר לפני המלחמה היתה הפלת שגים־עשר מטוסים סוריים ב־ נושאים חדשים למדי שנלמדים ומתורגלים בעיקר על ידי טייסות הפנטום הם יירוט מסוקים, יירוט אפרוח - פרופיל טיסה מיוחד ליירוט מיג־ שהסובייטים חודרים ומצלמים את כוחות צה״ל בחצי האי סיני, ומטרידים מאוד את מנוחתנו. בראש ענף משולבים עומד סא״ל אליעזר כהן)צ׳יטה(. ענף זה אחראי על הפעלת מערך המסוקים ומערך התובלה, על תכנון והפעלת מבצעים מיוחדים בשילוב כוחות מיוחדים, על מבצעי תובלה לפני המלחמה, ואינספור מבצעים במשך המלחמה. בחיל האוויר אין שאננות, אדישות או זלזול ביריב. הערכת יכולות היריב מוכחות בריאליות. יש תחושת ביטחון 10 שאפשר להשיג את שיידרש מחיל האוויר בשעת מבחן • אחת מגולות הכותרת במודרניזציה של התכנון המבצעי בחיל האוויר היא שילוב תחום מדעי שימושי של חקר ביצועים. יישומים ראשונים של חקר ביצועים נעשו בבריטניה לקראת מלחמת העולם השנייה בנושא מכ״ם להגנת שמי המדינה. שגשוגם של מדעים אלו החל בארצות הברית במלחמת 1, וייטנאם בתקופת כהונתו של רוברט מקנמרה כשר ההגנה כוננות ׳כחול־לבן׳ בראש הענף עומד סא״ל גדעון חושן: ״נקודות הכובד של עבודתנו לאחר מלחמת ההתשה היו התמודדות מבצעית עם מערכי הטילים קרקע־אוויר, וקליטת אמצעי לחימה אמריקניים. מצאנו את עצמנו בעין הסערה. השילוב של מחשבים במערכות הטלת חימוש בפנטום ובסקיהוק, יחד עם מגוון גדול של פצצות וטילים, חייב אותנו ללמוד את כל הספרות המקצועית האמריקנית ולפתח שיטות חישוב עצמאיות. הגעתי למסקנה שחקר ביצועים חייב להיות חלק אינטגרלי מצוותי התכנון. פניתי לאביהו בךנון, ראש ענף תקיפה, אך הוא התנגד לכך. הגענו שנינו לבני פלד, עוד כששימש ראש מחלקת אוויר. בני הכריע בזכות דעתי, וכך היה. התחלנו ללמוד את נושא הטילים. התחלנו בסוללות קבועות, והמשכנו עד למערכי סוללות סא־ הביצועים, תכונות וחולשות של הסוללות. פיתחנו ׳שקף סיכונים׳ של סוללה בהתאם לכיוון ולגובה שבאים אליה. שקף שנעשה אמצעי חיוני לתכנון נתיב 12 אחרון לתקיפה במפקדה ובטייסות״ בארצות הברית היתה באותה תקופה אכזבה קשה מהתרומה של חקר הביצועים במלחמת וייטנאם. אך בחיל האוויר ״השתלבו אנשי חקר ביצועים בתהליכי גיבוש התפיסה והתכנון - חשיבה מערכתית, ניתוח איומים יותר רחב, ופיתוח רעיונות לשיטות תקיפה, כחלק בלתי נפרד ממחלקת מבצעים ומצוותי התכנון. הוא כלל לא רמה לחבורת ׳ילדי הפלא׳ של מקנמרה, אלא 13 הרחיב את יכולות החשיבה של המטה המבצעי״ בשנתיים שלפני מלחמת יום כיפור השילוב של חקר ביצועים בתכנון המבצעי היה עדיין בחיתוליו. אין עדיין ניסיון מבצעי בשילוב מידע מודיעיני, שיקולים מבצעיים עם שיטות ואמצעי המחקר שאינם מפותחים תכנון תקיפת הטילים נשען על ״שתי שגיאות קשות של 14 במידה מספקת המודיעין במסקנות של מחקר הטילים. אף על פי שידענו שסוללות סא־ מסוגלות לנוע מעמדה לעמרה, חשבנו שהן תימצאנה בהיערכות קבועה ולא תהיינה ניידות במלחמה. השגיאה השנייה היתה שהערכנו שהטילים מונעים בדלק נוזלי ובסוג מנוע מסוים, ולכן יש להם טווח כפול, בערך ארבעים 15 קילומטר במקום עשרים במציאות״ אין פלא שתורת הלחימה ופקודות המבצע מתבססות על יכולות מוגזמות של מערכת סא־ חקר הביצועים כתורה משמים. שקף הסיכונים מכתיב את תכנון התקיפות יותר מכל הנחיה אחרת. | 128 בכוננות בחול־לבן, במאי בטילים ובפצצות נוספים, ואפילו מכשיר מטוסים שנמצאים בתיקונים בדרג ב׳ - תחזוקה בבסיס, ודרג ד׳ - תחזוקה בתעשייה האווירית וביחידת אחזקה 16 אווירית מרכזית בתל־נוף • מצהירה הדוקטרינה 17 ״חיל האוויר הוא האמצעי העיקרי להרתעה״ הרתעה היא ׳מצב 18 האווירית. הרתעה היא חלק מההיסטוריה האנושית תחיית המושג בחשיבה המודרנית חלה 19 רגיל׳ של היחסים הבינלאומיים הרתעה 20 עם התפתחות החשיבה האסטרטגית הגרעינית בארצות הברית היא הבאת המודתע להימנע מפעולה מסוימת על ידי איום שפעולתו זו תניע היא2, את המרתיע לנקוט מצדו באמצעי מניעה, תגובה, תגמול או הענשה אמורה לשכנע את המורתע שעלות ניסיון מתקפה שלו תהיה גבוהה מכל הרתעה היא ביסודה שדה 23על בסיס חישוב הגיוני ומפוכח 22 רווח אפשרי של עוצמה, נחישות ונכונות להשתמש 24 משחק שפועלים בו דימויים הדדיים הצדדים זקוקים לתקשורת לצורך 26והיבטים פסיכולוגיים מובהקים 25 בה 27 מניעת אי הבנה והידרדרות למלחמה לתנאי הסביבה 28 ההרתעה היא נדבך יסוד בתפיסת הביטחון של ישראל 29 של ישראל יש השפעה רבה, ולעתים אף מכרעת, על תפיסת ביטחונה נחיתות כמותית מובנית 30 תנאים אלו כוללים איום קיומי מוחשי ומתמיד נחיתות במאבק במישור 31 באוכלוסייה, שטח, משאבים, אוצרות טבע היחסים הבינלאומיים. אילוצי משאבים חריפים בבניין הכוח, הכשרתו ואחזקתו, חוסר יכולת למצוא פתרון לסכסוך באמצעים צבאיים, ו׳קוצר 32 נשימה אסטרטגי׳ לעומת זאת יש לישראל עליונות איכותית של כוח האדם. עליונות מדעית וטכנולוגית. תשתית טכנולוגית צבאית מתקדמת, תשתית כלכלית וטכנולוגית אזרחית סבירה. מאבק בקווים פנימיים המאפשר ניוד כוחות מזירה לזירה. יכולת ריכוז כוח על ידי גיוס מילואים מהיר, עורף לאומי אסטרטגי - העם היהודי. סיוע צבאי, כלכלי ומדיני חיצוני. לאחר מלחמת ששת הימים חלים שינויים מהותיים הסביבה הגיאו־אסטרטגית של ישראל," 34 ויש להם השפעות חיוביות ושליליות גם יחד כוננות ׳כחול־לבן׳ שיא עוצמת ההרתעה האווירית בתודעה של מנהיגי ערב מגיע בתחילת 1970 מכסה באותו זמן את שמי המדינות השכנות, מטוסים תוקפים כוחות סוריים ומצריים לאורך החזית כמעט ללא הפרעה. בכל מפגש אווירי מופלים מטוסי אויב. קהיר, דמשק ורבת־עמון נתונות לחסדי מטוסי הפנטום וטייסיהם. ההרתעה של חיל האוויר נשענת בין היתר על הדימוי שהוא יוצר בהצלחותיו במלחמות הקודמות. אך בסוף מלחמת ההתשה, במערכה בין פאר הטכנולוגיה המערבית, מטוסי פנטום מצוידים בחידושי אלקטרוניקה אמריקניים, לבין טילי סא־ סופג חיל האוויר מכה קשה. גבולות היכולת האווירית מתגלים לשני הצדדים. המאזן בין מערך מוטס לבין מערך הגנה קרקע־אוויר נוטה לצד המערך הקרקעי. כאשר מתחוורות לסובייטים, למצרים ולסורים חולשות חיל האוויר הישראלי מול מערכי קרקע־אוויר, נחשפות מגבלות ההרתעה האווירית. מערך טילים קרקע־אוויר להגנה נגד מטוסים אינו רק מערך הגנתי, יש לו משמעות גדולה גם במתקפה. המערך מספק ׳מטרייה אווירית׳ בעומק עשרים קילומטר בערך מזרחית לתעלת סואץ. ככל שחולף הזמן מטרות המלחמה המצריות מתכנסות ליכולות ההגנה של המערך נגד מטוסים. הנשיא סאדאת, שתופס כי גודל ההישגים על הקרקע לא ישפיע על המהלך המדיני, קובע שהמטרות חייבות להתאים עצמן ליכולות, ולא כפי שתכנן הצבא המצרי - להתאים את היכולות למטרות. זהו הביטוי המלא להצלחה ולכישלון של ההרתעה האווירית. 35 פרק דוקטרינת הבלימה של צה״ל המטרה שלנו היא לשבת על קו המים ולמנוע מהמצרים כל הישג טריטוריאלי. בגלל הבעיות הקונקרטיות הפוליטיות איננו רואים אפשרות לעשות זאת בצורה הצבאית הנוחה לנו ביותר - לתת להם להיכנס ולדפוק אותם. 36 חיים בר-לב ב־ במסמך שמגישה הממשלה לארצות הברית 37 שיכלול נסיגה מתעלת סואץ ב־ להשאיר רק צוותי אחזקה במעוזים ולאפשר פתיחת התעלה לשיט בשליטה דיין, שר הביטחון, אינו רואה בתעלה קו עדיף להגנה ומציע פעם 38 מצרית אחר פעם לסגת ממנה ולאפשר את פתיחתה. בשיחותיו עם נציגי ארצות הברית בישראל ובארצות הברית הוא מציג חלופה נוספת: לסגת אל קו מעברי הג׳ידי והמיתלה, עשרות קילומטרים מתעלת סואץ: ״לפי גישה אחרת, זו שאני מאמין בה, אין אנו מתכננים שיבה לקו התעלה, אלא רואים את נסיגתנו כדבר סופי. במקום לשמור על המעוזים נהרוס אותם. ניסוג 39 למרחק רב יותר כי אין בתוכניתנו ׳לפלס לנו דרך חזרה בנשקנו׳״ החלטת הממשלה על נכונות לסגת ידועה. דיין לא הסתיר את דעותיו. יוקרתו וסמכותו האישית חיזקו את השפעתו, אך לא היה בהן כנראה די בסוגיית קו בר־לב. בממשלה ישבו שרים בעלי גישה של ׳אף שעל׳ עד לחוזה שלום. היו יריבויות אישיות בתוך הממשלה, כמו זו בין אלון לדיין, אך אין כנראה רגליים להערכה שהממשלה מנחה ישירות את המטה הכללי לאחר מלחמת ההתשה כיצד להגן על גבולות ישראל. הממשלה אינה קובעת החלטות ברמה הצבאית־אופרטיבית, אינה אוסרת ניהול הגנה ניידת, ואינה דורשת ניהול הגנה קשוחה על קו המים. על אף 130 "הערבים יקבלו מכה מוחצת״ המצדדים בהגנה קשוחה בתוך צה״ל מתעקשים להיאחז במושגים של ׳אף שעל׳ ולהצדיקם בהנחיות ובשיקולים מדיניים. בתקופת הכוננות כחול־לבן מנהלים המטכ״ל ושר הביטחון כמה דיונים ושיפודי גרסאות על מטרות קונקרטיות למלחמה הצפויה. הגדרה מוסכמת מוצגת לראש הממשלה על ידי הרמטכ״ל ומתקבלת בעת שמציגים לה את תוכניות המלחמה ב־ והיה כי תפרוץ מלחמה? אני פטור מלפתוח ולומר שאין לנו עניין במלחמה, וכל מה שאנחנו עושים זה למנוע מלחמה. אבל היה כי תפרוץ מלחמה, אנחנו מגדירים לעצמנו את המטרות כך: א. למנוע כל הישג צבאי מהאויב. ב. להנחיל מפלה צבאית למצרים ולסוריה המבוססת על השמדת כוחות והשמדת תשתית צבאית. השגת מטרה זו - השמדת כוחות והשמדת תשתית צבאית - צריכה להקנות לישראל יתרונות משמעותיים ליכולת הצבאית לכמה שנים על סוריה ומצרים, גם ביחסי כוחות וגם בקווי הפסקת 40 האש״ המשתתפים בדיון בעקבות דברי הרמטכ״ל אינם מתייחסים כלל לסוגיות של מגננה וקו עצירה. חילוקי דעות מסוימים בין שר הביטחון לרמטכ״ל עוסקים בסוגיה של מידת התועלת בכיבוש שטחים נוספים. הרמטכ״ל רואה בכיבוש שטחים אמצעי להשמדת כוחות גדולים, בעוד ששר הביטחון רואה אם הגישה שתתקבל היא שאין 41 בכיבוש שטחים מסוימים יתרון אסטרטגי טעם בכיבוש שטחים, יהיה מקום לשינוי מהותי באסטרטגיה של צה״ל, של מבנה הכוח ושל אופי הקרב ביממה הראשונה לקרבות, אך התיאבון של קברניטי הביטחון מוביל להחלטה שונה. אין תיעוד גלוי ומלא של החלטות ממשלה על מטרות המלחמה. אבנר יניב, שחוקר את הקשרים בין פוליטיקה לאסטרטגיה בישראל, סובר שגולדה מאיר, יגאל אלון וישראל גלילי מצדדים בעמידה איתנה על קו הגבול, וכי דוקטרינת הבלימה אינה פרי של החלטות בדרג המדיני ובדרג הצבאי הבכיר, הניסוח המוסכם 42 אלא תוצאה של תיקו במאזן הכוחות בממשלה ובמטכ״ל על שר הביטחון והרמטכ״ל מוצג לראש הממשלה ומתקבל על דעתה. צה״ל אינו יכול למנוע לחלוטין פגיעה בכוחותיו, אך יכול להגיע לכך שבסיום הלחימה יושמדו כוחות אויב רבים, וקו הפסקת האש ינוע לתוך שטחו של היריב. הדרג המדיני, יש לזכור, אינו מכתיב אסטרטגיה וטקטיקה כיצד להשיג את מטרות המלחמה. לשבחו יש לומר שהוא משאיר החלטות ברמה | 132 הצבאית לדרג הצבאי. אין רגליים לטענה כי הדרג המדיני מנחה במישרין לקבוע קו עצירה על גדת התעלה. • דוקטרינת הבלימה של צה״ל נבנית לאיטה, בתחילה בזירת התעלה ובשנה האחרונה גם ברמת הגולן. לאחר המלחמה קובע שר הביטחון משה דיין כי ״היכן שהצבא באמת לא היה בסדר זה בתכנונים המבצעיים לקראת הכוונה כנראה בעיקר לקביעה הגנתית עקרונית של ׳אף שעל׳, 43 המלחמה״ לפיה קו הגבול הוא קו ההגנה על ישראל. במלחמת ששת הימים רוכשת מדינת ישראל עומק אסטרטגי גדול ביותר, פי שלושה משטח מדינת ישראל. במלחמת ההתשה ובשנות הפסקת האש נוצרים תנאים אסטרטגיים חדשים. יחסי העוצמה מול מדינות ערב משתנים לכאורה לטובת צה״ל. תמיכת ארצות הברית יוצרת מסגרת חדשה של חופש פעולה ושל אילוצים ומגבלות. מצד שני יוצרות המעורבות וההתערבות הסובייטית איום חדש. הסביבה משתנה מאוד ובעקבותיה הדוקטרינה המבצעית של צה״ל, שעוצבה עם הדרג המדיני בהובלת משה דיין. עיקרי הדוקטרינה המבצעית אינם מופיעים במסגרת מקובצת ומוצהרת, אך הם הבסיס התפיסתי להפעלת צה״ל וחיל האוויר 44 בתחילת המלחמה ההנחה, על פי אותה תפיסה, מכירה במגבלות הכוח של ישראל, ומצהירה במפורש שאי אפשר להשיג הכרעה מלאה ולאכוף הסדרי שלום על העולם בניסוח זה נפרץ התיאור הפשטני 45 הערבי עקב מגבלות מדיניות וצבאיות של ייעוד צה״ל ״להרתיע, להתריע ולהכריע״. הנחה זו משמעותית מאוד 46 לניהול מלחמה לפי תפיסת הביטחון והדוקטרינה המבצעית של צה״ל, אחת ממשימותיו העיקריות היא שמירה על הסטטוס קוו ועל קווי הפסקת האש עד להשגת הסדר מדיני ללא הידרדרות למלחמה. הדרך היעילה ביותר לשם כך היא חיזוק כושר ההרתעה מפני מלחמה כוללת או מוגבלת. צה״ל חייב על פי אותה תפיסה להתכונן לחידוש הלחימה על ידי הסורים ו/או המצרים, ולהשתמש בכך כמנוף להבסתם ולאכיפת הפסקת אש. משימות נוספות המוטלות על צה״ל הן לחימה בארגוני הטרור, התשתם ושתיקתם, ויכולת להתערב במדינות סמוכות בעלות משטר פרו־מערבי, רופף "הערבים יקבלו מכה מוחצת״ ורגיש. הצלחה במשימות אלו מותנית ביכולת ההרתעה. וו תלויה בהתעצמות 47 צה״ל ובמיוחד בקיום זרוע אווירית חזקה מבחינה איכותית וכמותית צה״ל מניח שלושה מצבי פתיחה אפשריים 2 במלחמה בתוך שעות מספר יש כוונה יסודית להימנע מהיגררות חוזרת למלחמת התשה, ושאיפה לעבור לתגובה מהירה במלחמת הכרעה כללית שבה יש להשיג עליונות אווירית בתחילת המלחמה. תורת הבלימה מעצם טבעה מניחה שבשלב המלחמה 48 הראשון יימצא צה״ל במגננה ויעבור להתקפות נגד הכרעה צבאית במקרה של מלחמה משמעותה למנוע מהאויב הישגים כלשהם ולו מוגבלים או זמניים. היא נגזרת מהדיונים בתקופת הכוננות כחול־לבן. ההכרעה חייבת להתקיים גם במגבלות פוליטיות חמורות כמו איסור התקדמות אל מרכזי השלטון של האויב. וכן פעולות מוגבלות בתחילת המלחמה, או ניסיון לגרור את צה״ל למלחמת התשה. צה״ל ישאף להגיב מהר ככל האפשר על התגרויות, להקצין חיכוכים מוגבלים או מלחמת התשה, ולהפוך אותם למלחמת הכרעה כללית כדי להפסיקם. דוקטרינת 49 הבלימה מדגישה כי יש להשיג עליונות אווירית בתחילת המלחמה במסגרת השתלטות אפשרית על שטחי אויב במצרים והפסקת אש מוטל וקביעה 50 על צה״ל לפי הנחיית שר הביטחון לכלול גם שדות נפט חדשים אחרונה, כאילו במיוחד עבור ספר זה: כל מלחמת הכרעה תלויה בהשגת 51 עליונות אווירית • עיקרון מרכזי בדוקטרינת הבלימה של צה״ל הוא שקו הגבול הוא קו העצירה בכל הזירות. צבא זקוק למרחב הגנה. במיוחד צבא כמו צה״ל שבנוי בעיקר למלחמת תנועה, לתמרונים גדולים ולניצול יתרונו במצבים משתנים. גם כאשר מלחמה מתחילה במגננה, שואפת הדוקטרינה המבצעית לעבור למתקפת נגד. על אף כיבוש שטחים גדולים במלחמת ששת הימים, שעשויים להוות עומק אסטרטגי, לא עוברים ימים רבים, וצה״ל קובע לעצמו קווי עצירה שאסור ליריבים לפרוץ אותם, קדמיים ביותר: קו תעלת סואץ וקו הגבול החדש, הקו הסגול, ברמת הגולן, ללא התחשבות בעומק האסטרטגי. | 134 קו עצירה לפי הגדרת צה״ל הוא הקו האחורי של אזור הלחימה האסטרטגי פריצתו של קו זה משמעה כישלון המגננה. לכן משימתו הראשונה במעלה של כל פיקוד מרחבי היא למנוע מעוצבות השדה של האויב לפרוץ את קו 52 העצירה קו בר־לב מוקם בתגובה להפגזות ותקיפות חוזרות ונשנות שגובות קורבנות רבים. לאחר שנבנה, עוצבה התפיסה שהקו ייתן מענה כקו עצירה על התעלה וימנע מהמצרים להגיע להישג מדיני משמעותי באמצעות הישג צבאי מזערי, שיתבצע על ידי מחטף לכיבוש שטח קטן, והשגת הפסקת אש באמצעות האו״ם והמעצמות הגדולות לפני שצה״ל יהדוף אותם חזרה לצד השני. לפי טיעון זה, התשתית הלוגית להקמת קו בר־לב היא מדינית ולא צבאית, ואם כך, צריכה להימצא בכספות הוראה מדינית בנידון. אלופים המעורבים בעיצוב דוקטרינת הבלימה ובהקמת קו בר־לב מתייחסים להקשר המדיני־ אסטרטגי. בשני דיונים שנערכים כנראה בנובמבר במטה הכללי. התומכים העיקריים בקביעה בפועל של קו המים כקו עצירה, בהקמת קו המעוזים ובהגנה קשוחה הם בר־לב, אדן, גביש וויצמן. המתנגדים 53 העיקריים הם טל, שרון וחופי אלוף ישראל טל מסביר לאחר שנים רבות את עיקרי הוויכוח וההחלטות: ״הוויכוח על שיטת ההגנה בסיני היה כפול: ערכו של מערך המעוזים לאורך תעלת סואץ כקו הגנה סטטי על התעלה במסגרת מלחמת התשה, וערכו ההגנתי במקרה של מתקפה מצרית כוללת לכיבוש סיני. אחרי מלחמת יום הכיפורים נשמעה הטענה שקו המעוזים לא נועד מלכתחילה להגן על התעלה במסגרת מלחמה בקנה מידה מלא, אלא רק במסגרת מלחמת התשה, 54 ולא היא״ הרמטב״ל חיים בר־לב מסכם במילים הבאות את תמצית דוקטרינת הבלימה ואת הצידוק להקמת קו בר־לב: ״המטרה שלנו היא לשבת על קו המים ולמנוע מהמצרים כל הישג טריטוריאלי. בגלל הבעיות הקונקרטיות הפוליטיות איננו רואים אפשרות לעשות זאת בצורה הצבאית הנוחה לנו ביותר - לתת להם להיכנס ולדפוק אותם כשלא יוכלו ליהנות מהארטילריה אין הוא מצדיק 55 שלהם ומכל ההכנות שאפשר לעשות לפני מלחמה״ בנימוקים צבאיים־אופרטיביים שהם בתחום אחריותו וסמכותו את הבחירה בהגנה על קו המים, אלא בנימוקים פוליטיים־מדיניים, שאינם מעניינו "הערבים יקבלו מכה מוחצת״ ושאסור לצבא לעסוק בהם. לא נמצאה החלטת ממשלה שמאלצת את המטה הכללי לעצב דוקטרינה של הגנה קשוחה על קו הגבול. בסיכום תרגיל ״איל ברזל״ בתחילת אוגוסט מלחמה דומה למתאר מלחמת יום כיפור, אמר אלוף דן לנר, שעומד להקים את אוגדה מוסיף אלוף שרון: 56 מצרי - מידי. השיקול הוא יותר מדיני מאשר צבאי״ אלוף שמואל 57 ״אני בדעה שצריך להכות מיד. יש גורם מדיני אך לא רק״ גונן, ראש מחלקת הדרכה ומנהל התרגיל, אלוף פיקוד דרום במלחמה - תומך בתפיסתם אך מוסיף שאלת מפתח: ״צריך להביא בחשבון לחץ מדיני להפסקת אש אחרי הצליחה המצרית. לכן התקפת הנגד הכרח שתהיה מיד, עם כל כוח שישנו נגיש בידינו. אך האם זו הוראה מהדרג המדיני או סתם שואל אלוף גונן ואינו מקבל תשובה. אין הוראה מדינית ברורה, 58 שכל טוב?״ ואין זה ׳שכל טוב׳, כפי שנוכחים לדעת בתחילת המלחמה. באחד מכנסי פיקוד דרום לתחקור המלחמה מספר אלוף אדן, שהקים את קו בר־לב, מפקד אוגדה 59 כולם שצבאית־פוליטית אנחנו חייבים לשבור את המצרים על קו המים״ התרגיל, אגב, מתחיל במתאר מלחמת יום כיפור: מתקפה מצרית בהתרעה קצרה, מגננה על ידי האוגדה הסדירה, ומתקפת נגד לאחר גיוס המילואים. בשלב הבלימה מגיעים המצרים עד למבואות מעברי המיתלה והג׳יד, אך 60 נהדפים עם הגעת המילואים אף על פי ששטחים גדולים שנכבשו במלחמת ששת הימים עשויים להוות עומק אסטרטגי, ובניגוד למתאר של תרגיל איל ברזל, קובע לעצמו צה״ל קווי עצירה שאסור לאויב לפרוץ אותם: קו תעלת סואץ בסיני וקו הגבול החדש, הקו הסגול, ברמת הגולן. מיקומו של קו עצירה הוא בעל משמעות כבדה והשלכות נרחבות על תפיסת ההגנה, על היערכות הכוחות, על מיגונם, על מספר צפוי של נפגעים, ועל תוצאות מלחמת ההתשה והאירועים בפרוץ המלחמה. טענות המתנגדים גם הן בעלות משקל. אלוף אריק שרון סובר כי ״אין הבדל אם ההגנה על התעלה תיעשה במרחק של עשרה קילומטרים ממנה. לדעתי, מה שאנחנו בונים היום וקו המעוזים ערכו יהיה מוגבל מאוד. את הצליחה הזאת ישברו מטוסים וטנקים ולא הקו | 136 אלוף יצחק חופי מתנגד להקמת הקו שעלותו עולה, לפי דעתו, על 61 הזה״ תועלתו, לא רק במלחמה אלא גם עבור ביטחון שוטף כיוון ״שגם אם ייכנס כוח רגלים מצרי ויתיישב במקום כלשהו בגדה המזרחית של התעלה - ׳יש 62 לנו היכולת לנפנף אותו ממנה״ אלוף ישראל טל מרחיב בדבריו, שמובאים כאן בצמצום הנדרש: ״ברור שמבחינה צבאית טוב יותר להניח להם לעבור, לאפשר להם להכניס חמש מאות טנקים לסיני, ואז לדפוק אותם. אבל לא הצענו זאת מפני שאנחנו מבינים את מטרות המלחמה, מפני שהמטרה שלנו היא לא להשמיד מאתיים טנקים אלא לשבת על הצד הזה של התעלה. הוויכוח הוא איך משיגים את המטרה. במסגרת של התקפה )מצרית! וניסיון לצלוח את התעלה, אין ערך מיוחד לכוחות המוצבים על קו התעלה. המעוזים עצמם לא יירו כדור אחד גם63 כאשר יתחילו לצלוח. הקרב יוכרע בידי כוחות ניידים שנצליח לרכז״ בתוך מפקדת גייסות השריון הדעות חלוקות. תא״ל מרדכי ציפורי, סגנו של 64 אלוף אדן, מפקד גייסות השריון, מתנגד בתוקף להגנה הקשיחה אל״מ גבי עמיר, מפקד חטיבה ״לגבי היחסים עם הדרג המריני, אני סבור שהצבא הכתיב את המדיניות של הגנה על קו התעלה. אם הצבא היה בא ואומר שישיבה כזו נידונה לכישלון מראש, הדרג המדיני לא היה מחייב. במלחמה באופן רשמי היתה הגנה קשיחה על קו התעלה. אך הצבא לא הציג תפיסה אחידה וכשאתה מגיע למלחמה, לא רק הדרג המדיני מבולבל. הדרג המבצע מבולבל עוד יותר. זה אחד הדברים שהשפיעו על התוצאות. בדרג המבצע. כל אחד 65 ביצע איך שהוא הבין״ הרמטכ״ל דוד אלעזר פוסק בסוגיה. דבריו ברורים ובהירים אך תבונתם מוטלת בספק גדול. דדו סבור שעם קבלת התרעה ״אנחנו חוזרים אל כל המעוזים, הם נתפסים מחדש. קודם כל לצורך יצירת העובדה המדינית שאנחנו יושבים בתעלה, וכן, לקראת הפתיחה באש. השלב הראשון בגוי על בפסק דין נחרץ זה הוא מקובע בפקודות, 66 תפיסתו המחודשת של הקו״ בדוקטרינה ובתורעה שלוש הנחות יסוד שגויות: יש צורך מדיני במעוזים; יש לתפוס מחדש את המעוזים שמפונים בזמן הפסקת האש, ושלב ההגנה הראשון בגוי על המעוזים. על אף נכונות מסוימת של הממשלה ושל שר הביטחון לסגת מהתעלה ולהשיג הסדר חלקי עם מצרים, קובע צה״ל הנחת יסוד שקו העצירה הוא "הערבים יקבלו מכה מוחצת״ קו המים. תפיסה זו, שהצבא קובע לעצמו, מוטמעת בדוקטרינה, מתורגלת בתרגילים אינספור, ומקובעת בתודעת המפקדים. • מעוצבת גם היא בהתאם לדוקטרינת 67 ״הגנה קשוחה על הגבול ברמת הגולן״ הבלימה. העומק ברמת הגולן צר לאין ערוך מזירת סיני. עד שנת לפיקוד הצפון תוכנית הגנה ׳סלע׳ שמתבססת על מערכי חיל רגלים בעומק, אולם במשך 68 כאשר עיקר הכוח מתבסס על חטיבות שריון להתקפות נגד בפתיחה של הצגת 69 שנה זו משתנות התפיסות הנוגעות לשיטת ההגנה תוכניות פיקוד צפון בתחילת הכוננות קובע הרמטכ״ל שיש למנוע מהסורים אלוף פיקוד צפון, יצחק חופי, מסכים איתו, וקובע 70 כל הישג מקומי או זמני שמשימת הבלימה מוטלת על כוחות טנקים שעוצמתם ופריסתם צריכות 71 לאפשר בלימת כל מאמץ של האויב בקו הקדמי מעניין לציין שחופי, שבדיונים על הבלימה בתעלה מתנגד לתפיסת קו המעוזים, הופך לתומך בהגנה על קו הגבול ברמת הגולן, אולי עקב הרגישות ליישובים הישראליים ברמה. בסיכום הדיון נשאר הרמטכ׳׳ל נאמן לדוקטרינת הבלימה ולשיטת ההגנה המתאימה לדעתו מבחינה צבאית. כיוון 72 שלרמת הגולן אין עומק, קו העצירה הקדמי הוא קו המוצבים על הגבול בפקודת סלע שמתעדכנת לפני המלחמה נכתב: ״פיקוד צפון יגן על מרחבו וימנע פריצת אויב בגזרתו. הגנת רמת הגולן תתבסס על הגנה קשוחה על בפקודת ׳גירי, שכוללת כוחות קטנים בהרבה מאלו שבפקודת 73 קו הגבול״ סלע, נכתב: ״הגנת רמת הגולן על ידי כוחות סדירים ומילואים מינימליים תפיסת ההגנה על קו הגבול 74 מבוססת על הגנה קשיחה על קו הגבול״ בנימוקים מדיניים וצבאיים אינה מיוחדת לישראל באותן שנים. ברית נאט״ו נמצאת בתנאי סביבה דומים במקצת: נחיתות כמותית, עליונות איכותית, שאיפה לשמר את הסטטוס קוו, ואויב תוקפני. והיא מאמצת אסטרטגיה 75 רומה של הגנה קדמית 76 ״למכה מקדימה יש חשיבות ראשונה במעלה״ מושגים חדשים רבים נוצרו במאה העשרים, במיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה: מכה ראשונה ומכה שנייה, מכה מקדימה, מכה עוקבת ומתקפת מנע. | 138 מכה ראשונה נועדה להיות מהלך פתיחה של מלחמה גרעינית לשם השמדת כוחו הגרעיני של היריב ולשם הפחתת יכולתו להחזיר מכה שנייה גרעינית. מכה שנייה נועדה להחזיר מכה גרעינית ליריב לאחר ספיגת מכה ראשונה, כאשר לשני הצדדים יש יכולות השמדה הדדית מובטחת ואינטרסים דומים המושגים מותאמים לאסטרטגיה קונבנציונלית 77 נוצרת מערכת יחסים יציבה אחרי עידון מסוים. מכה מקדימה ומתקפת מנע הן אפשרויות פעולה במסגרת השאיפה להפתיע את היריב. בתקופה המודרנית, בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות, גברה כנראה תדירות מתקפות פתע. מצרים הופתעה על ידי ישראל במלחמות 1956 ומתקפת מנע כאמצעי להפתעה אסטרטגית ואופרטיבית הן בעלות חשיבות מרכזית בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל, ולהבנת השיקולים המדיניים והצבאיים של ישראל לפני המלחמה. מכה מקדימה היא מהלך התקפי המופעל בעקבות התרעה על מתקפת אויב צפויה בתוך זמן קצר. זוהי נטילת יוזמה כדי לפגוע ביכולת ההתקפית של היריב, להוציא מאיזון את קובעי ההחלטות וההיערכות של הצד השני לפי החוקר הרכבי, ״מכה מקדימה מכוונת 78 ולשבש את מתקפתו הצפויה נגד עצם היערכות האויב למתקפה, ערב מתקפתו. זוהי תפיסת היוזמה ברגע האחרון, נגד כוחות שכבר נעים להתקפה במטרה להפתיענו. אפשר לראות מתקפה 79 מכה מקדימה כהפתעת ההפתעה, כמעט כהפתעה מקבילה״ או מלחמת מנע נועדה למנוע מלחמה צפויה בעתיד, בתנאים מדיניים־ שעלולים להשפיע מאוד או לחרוץ את תוצאותיה. 80 אסטרטגיים גרועים מכה עוקבת היא תוכנית מבצעית שאפשר להפעילה מיד בעקבות פתיחת מלחמה של היריב. היא נועדת לתת תגובה יעילה ומתוכננת, בהקדם האפשרי, כדי להחזיר את אלמנט היוזמה לידי המותקף, או לפחות לאזן את התוצאות של מכת הפתיחה. מכה עוקבת מתאפשרת כשיש התרעה מוקדמת ונקבעת החלטה לא לפעול ראשונים משיקולים מדיניים וצבאיים. בספרות התיאורטית אין במלחמה קונבנציונלית מושג מקביל למכה שנייה במלחמה גרעינית. אך בעולם המעשה יש ויש. פתיחת מלחמה של מדינות ערב עלולה להעניק להן יתרון גדול של יוזמה השיקולים לפתיחה ישראלית 8, אסטרטגית במהלכי המלחמה הראשונים "הערבים יקבלו מכה מוחצת״ לכן82 לפני . מלחמת 8 מלחמת מנע ומכה מקדימה היו אבני יסוד לאסטרטגיה הישראלית'׳ ששת הימים מביאה איתה שינויים מהפכניים בתנאי היסוד של הסכסוך. ישראל רוכשת לעצמה עומק אסטרטגי בכל שלוש הזירות שמאפשר לה 84 לשקול אפשרות של ספיגת מכת פתיחה ערבית מפנה נבון ומושכל זה באסטרטגיה הישראלית אינו נשמר תקופה ארוכה. מלחמת ההתשה גוררת את ישראל להגנה קדמית ולפיתוח דוקטרינת בלימה שמתעלמת כמעט כליל מיתרונות העומק האסטרטגי ומהווה קרקע פורייה לפריחה מחודשת של מתקפת מנע ומכה מקדימה. הקשר בין דוקטרינת הבלימה לבין מכה מקדימה הולך ומתהדק, כיוון שהגנה על קו הגבול אינה אפשרית באמצעות כוחות סדירים, והאפקט המרבי של כוח אווירי הוא במכה אווירית מקדימה. מינוי דוד אלעור לרמטכ״ל ואחר כך מינוי בני פלד למפקד חיל האוויר מקדמים את רעיון המכה האווירית המקדימה. לעומתם, ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין דבקים בעמדתו הבסיסית של דוד בךגוריון שלפיה אסור לישראל לצאת למלחמה בלי גיבוי של מעצמה שתוכל להעניק לה הם מודעים לצורך בתמיכה 85 סיוע צבאי ותמיכה מדינית לאחר סיומה 86 אמריקנית, ומאמינים שמכה מקדימה עלולה לתת מכה אנושה לתמיכה זו בבוקר ה־ חזיתית. חמישה חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים, כאשר מתעורר חשש למלחמה קרובה ומוכרזת כוננות כחול־לבן, מתקיימת סדרת דיונים על תוכניות המלחמה של צה״ל ועל מטרות המלחמה, ונכללות גם סוגיות המכה יש הסכמה של הדרג המדיני והמטה הכללי, 87 המקדימה ומלחמת המנע שבשל אילוצים מדיניים ישראל לא תוכל לפתוח במלחמת מנע, אך ייתכנו צירופי נסיבות שיחייבו או יאפשרו הנחתת מכה מקדימה. בתוכניות למלחמה 88 הבאה לא נכללת פעולה יבשתית במסגרת מכה מקדימה ההתרעה הקצרה לקראת מלחמת יום כיפור אינה מאפשרת מתקפה שתמנע את המלחמה. האפשרות הריאלית היא לבצע מכה או מתקפה מקדימה בעלת אפקט חזק על מהלכי הפתיחה של מצרים וסוריה. בני פלד מתוסכל מאוד מאי הסכמתם של ראש הממשלה ושר הביטחון לאשר מכה | 140 מקדימה. הוא טוען כי ריין הבטיח בדיונים שתינתן לחיל האוויר אפשרות לצאת למכה מקדימה. כותב בני פלד: ״הצגתי את כל התוכניות המבצעיות של חיל האוויר בפני שר הביטחון והרמטכ״ל. נאמר לפורום שיהיה הבדל תהומי בין מצב שבו יתקוף חיל האוויר ראשון לבין מצב שבו יפתח האויב במהלך ראשון. תשובת שר הביטחון והרמטכ״ל היתה חד־משמעית: ׳לא יעלה על הדעת שלא נקדים 89 לתקוף אם יהיה אפילו שמץ של חשד שהאויב עומד לתקוף.״׳ האומנם ניתנה הבטחה ברורה לאישור מכה מקדימה? ב־ בדיון הראשון בסדרת הדיונים באביב־קיץ המשתתפים. דיין תומך באופן מתון במכה מקדימה. אלוף ישראל טל, סגן הרמטכ״ל, מתון ומאופק. תשתית תפיסתו היא כי אין לישראל מה להרוויח במלחמה. הוא טוען שאין לישראל חופש פעולה להקדים מכה ולדעתו 90 האמריקנים ימנעו בעד ישראל להיות היוזמת ב־ לתדרוך על כוננות כחול־לבן ועל התכנונים של צה״ל. בתדריך אומר דדו: ״למכה מקדימה, אם לפני הפתיחה באש, אם ברומנית עם הפתיחה באש, יש חשיבות אופרטיבית מן המדרגה הראשונה. היא תחסוך לנו אבדות ותקל ראש הממשלה נמנעת מהבטחה כלשהי בסיום הצגת 91 את ניהול המלחמה״ התוכניות. בהצגת תוכניות נוספת לדדו באותו יום, ב־ להבין לאן נושבת הרוח, מתייחם לאפשרות מכה מקדימה בספקנות, ואומר 92 כי ״יש תקווה, אבל זה לא ביטחון כמו ב־ שר הביטחון מסכם שני ימי דיונים על הערכות המצב האסטרטגיות במטכ״ל בימים המקדימה: ״אני רוצה לומר דברי סיכום. לא כוויכוח אלא סיכום להכנות ] 1 2 3 4 עיראק, סודן "הערבים יקבלו מכה מוחצת״ 5 ורק אם תהיה פתיחה כזאת תתחדש המלחמה. במסגרת הזאת יש להביא בחשבון, לתכנן ולהכין גם מכה מקדימה שלנו, במסגרת חידוש המלחמה שלהם. נתנו את הדוגמה הזאת בעבר, היא הפשוטה ביותר: אם יודעים שהם עומדים להפציץ את תל אביב, ואם יש סיכוי טוב לטפל בהם לפני זה, צריך לעשות זאת. איך להסביר לעולם שלא אנחנו התחלנו את המלחמה באותו זמן - נטפל בזה. 6 מוחצת מבחינת מה שנקרא השמדה כוחות. שיאבדו את הצבא שלהם 7 בצד הסורי 8 93 כך תהיה התערבות רוסית־אמריקנית שתחייב את הפסקת המלחמה״ תא״ל דוד עברי כותב: ״בדיון הובהר שמתקפת מנע אינה עולה בקנה אחד עם המצב המדיני־אסטרטגי. יש לנו עומק אסטרטגי המאפשר בלימה, ובתינו אינם מידית בקו החזית. יחד עם ואת הוחלט שבהתאם למצב תישקל לגופה האפשרות של מכה מקדימה, שתבוא לפני פתיחת המלחמה על ידי המצרים 94 או הסורים״ הייתכן שבני פלד מבין אחרת את דברי שר הביטחון? כנראה שלא, שכן ארבעה ימים אחר כך הוא עצמו מבטל אפשרות של אי הבנה בסוגיית המכה המקדימה: בהצגת תוכניות פעולה לשר הביטחון ב־ במקרה השני, הצפוי ״במקרה שתהיה לנו אפשרות להכות מכה מקדימה... כאשר כוחותינו לחוצים יותר, אשר בו נצטרך להגיב על תקיפה מצרית, וישנה צליחה, ואנו מוטרדים מעל ומעבר למה שהקו יכול להחזיק, נרצה אמירות אלו של בני פלד ודוד עברי מבהירות 95 להתחיל במבצע ׳תגר״׳ מעל לכל ספק שהם מבינים שסיכום שר הביטחון בדיון המטה הכללי אינו הבטחה לאשר מכה מקדימה. שני תרגילים גדולים נערכים בצה״ל לפני המלחמה. האחד, תרגיל צה״לי בשם ׳מהלומה׳ שנערך בינואר ׳איל בחל׳, שנערך ביולי־אוגוסט | 142 צמרת צה״ל, ובסיכומים משתתף שר הביטחון. בשניהם מהלך הפתיחה הוא מתקפה ערבית, בלימה של צה״ל ומעבר להתקפת נגד. אין זכר למכה 96 מקדימה בתכנון משחקי המלחמה ובמהלכם למרבה ההפתעה, בני פלד מוציא בעצמו את המרצע מן השק. בזיכרונותיו הוא כותב: ״ידענו היטב שהעולם לא יקבל שום תירוץ של ׳מלחמה מקדימה׳ בפעם הבאה. ידענו היטב שתהיה מלחמה נוספת - ידענו גם ידענו שלא אנחנו נפתח בה, ושלא אנחנו נקבע לשכנינו מתי לתקוף. שיחקנו במחשבה ש׳המודיעין׳ ייתן לנו הודעה מסודרת וחד־משמעית, לפחות שבוע לפני המועד, כדי שנוכל להתכונן למלחמה כמו למסדר יום העצמאות. כל זאת ידענו. כל מה שעשינו הוא להוסיף לרשימת התירוצים עוד סעיפים קטע זה מדבר בעד עצמו ועל עצמו. די ברור 97 מתוחכמים שיסבירו מדוע״ לבני פלד שלא תהיה מכה מקדימה, ושההבטחה לכאורה היא תירוץ אחד ברשימה ארוכה בימים הקשים לאחר המלחמה. למרות זאת, בבוקר המלחמה תעלה מחדש דרישת דדו ובני פלד למכה מקדימה לפני תחילת המתקפה המצרית־סורית. 98 ״ללא סיוע אווירי בשלב הראשון״ סוגיה לוהטת במטה הכללי היא לאיזו משימה הקדימות בהקצאת הכוח האווירי: להשגת עליונות אווירית או לסיוע לבלימה. מתאר פתיחת המלחמה שלפיו מתכננים צה״ל וחיל האוויר את בניין הכוח, הכוננות, פקודות היערכות ופקודות־אב הוא מתקפה ערבית בשתי חזיתות בו־זמנית. צה״ל יימצא במגננה, יבלום את הכוחות התוקפים בשלב הראשון, וייצא למתקפות נגד בשלב הבא. המתאר קולע היטב לפתיחת מלחמת יום כיפור. על פי אותו מתאר תפקידו העיקרי והראשון של חיל האוויר הוא להשיג עליונות אווירית, כדי להשתתף בבלימה ביעילות ובשרירות גבוהות. תוכניות התעצמות משקפות את הדוקטרינה של הצבא. הן כוללות את בניין הכוח, הקצאת משאבים ולוחות זמנים לביצוע. התוכניות מבטאות את הדוקטרינה של צה״ל, ומודגש בהן שהשגת עליונות אווירית נמצאת בקדימות ובעדיפות ראשונה בבניין הכוח ובהקצאת משאבים. הן משתמשות בניסוחים שאינם מותירים מקום לסימני שאלה בדבר קדימות העליונות האווירית על פני השתתפות בבלימה. בשנים שלפני המלחמה מעוצבות כמה תוכניות התעצמות: תוכנית מכבי "הערבים יקבלו מכה מוחצת״ אמורה להקנות לחיל האוויר ״כושר השגת עליונות אווירית בזמן הקצר ביותר בתוכנית ׳אופק א׳ שמתחילה 9 כדי להשתתף בהכרעה בזירה היבשתית״ באפריל עוצמה אווירית שתאפשר השגת עליונות באוויר או עדיפות באוויר, החל ביממה הראשונה של המלחמה, כדי להשיג את מטרות המלחמה ולהשתלב בשתי תוכניות רב־שנתיות אלו, המבטאות 100 בהכרעות בזירות היבשה והים את הדוקטרינה של צה״ל, מודגשת קדימות העליונות על פני השתתפות בבלימה. בסיום תחקיר תרגיל ׳איל ברזל׳ נמנים נושאים אופרטיביים ולקחים השניים הראשונים הם: ״השגת עליונות אווירית בשלב מוקדם 101 עיקריים ככל האפשר - חיונית. ייתכן מצב שכוחות הקרקע ייכנסו למגע בלי סיוע 101 אוויר ועם פחות סיוע ארטילרי. סיוע זה יופנה לתקיפת הטילים״ בדברי הסיכום להרגיל מבהיר הרמטכ״ל דוד אלעזר את תפיסתו כיצד אמור לפעול חיל האוויר במתאר כמו פתיחת מלחמת יום כיפור, ומסכם את תפקידיו בדוקטרינת הבלימה: ״עליונות אווירית היא התנאי לבלימת האויב. כל התנועות שלנו מותנות בכך. העליונות האווירית היא תנאי גם במשימה הגנתית. יש בזה אימות לשיטת בניית הכוח, לחלוקת העדיפויות לחמש השנים הבאות. אני סבור שקיימת אפשרות שתהיה לנו התרעה מספקת של כוחות הקרקע, על חטיבות משוריינות, להיכנס למגע, לבלום, עם פחות סיוע ארטילרי וללא סיוע אווירי בשלב הראשון ונתאפק. בשלב הזה נעשה את המתקפה האווירית הגדולה על מערך הטילים מתוך הנחה שזה ייקח לנו כמה שעות. נחסל באופן יסודי את מערך הטילים, ואז נוכה בחופש פעולה שייתן דיבידנדים גם לגבי המשך הבלימה. זו נקודה שנצטרך לתת לה פתרון בכל צורה של פתיחת המערכה - השמדת הטילים וזכייה בחופש פעולה 103 לכוחות האוויר״ חיל האוויר לומד את צורכי פיקוד דרום בסיוע אווירי לבלימה. מספר סא״ל גדעון חושן, ראש ענף חקר ביצועים: ״קיבלנו משימה ללמוד מה חיל האוויר יכול לעשות מול צליחה מצרית. היינו בתרגיל הצליחה. באו הרבה מטוסים, וכיסחנו ליריב את הצורה. המענה המשותף של השיחות עם אנשי פיקוד דרום ואוגדת סיני היה: ׳חיל האוויר, אין לכם מה לחפש כאן, אנחנו כוחות היבשה מסודרים ומאורגנים לעצור את הצליחה. צליחה מצרית של | 144 התעלה היא מהלך כל כך כבד ופגיע, שאין בעיה לעצור אותה, ואין צורך שחיל האוויר יתערב. מוטב שיתרכז בשמירת שמים נקיים ובמשימות שלג׳ חזרנו למטה בהודעה שהם לא צריכים אותנו, וסגרנו את התיק. לכן חיל 104 האוויר לא פיתח פקודת מבצע לתקיפת גשרים בבלימה״ בתדרוך לראש הממשלה על תכנוני צה״ל בכוננות כחול־לבן חוזר דדו באותו תדרוך מסכם גם שר הביטחון 105 על הדברים שאמר בסיכום איל ברזל את הצגת התוכניות: ״אם הם מתחילים לצלוח לפנות ערב!דומה למלחמה מי שיטפל בהם זה לא יהיה חיל האוויר. בשלב הראשון יטפל בעניין השריון. למחרת לטפל בטילים. זו המשימה העיקרית שלו חוץ מהגנת השמים. האחריות לא ראוי שהקורא 106 לתת להם הישג קרקעי היא מתפקידם של כוחות היבשה״ יזכור מתאר מלחמה זה כשנגיע למלחמה עצמה. יש החולקים על תפיסת הרמטכ״ל, שנמצאת בדוקטרינת הבלימה של צה״ל. אחד מהם הוא יצחק חופי, אלוף פיקוד צפון במלחמת יום כיפור, שגם שלושים שנה לאחר המלחמה לא משנה את דעתו: ״אחד הטעמים לתת כל אותן שנים עדיפות לחיל האוויר בהצטיידות, בכסף, בכוח אדם, היה שחיל האוויר צריך לסייע לצבא היבשה. כל מערכת הנימוקים לעדיפות היתה לא 107 רק העליונות באוויר אלא גם הסיוע לצבא היבשה״ לעומתו, אלוף אריק שרון דווקא מבין ומסכים עם דדו. בכנס אחרי המלחמה הוא קובע: ״מעולם לא דובר על כך שחיל האוויר יוכל לשמש ולתת תשובה למצבים שיתהוו בשדה. להפך, היה זה מפקד חיל האוויר שחזר ואמר לנו בכל אחד מהדיונים שעלינו לפעול כאילו שחיל האוויר לא 108 קיים, בגלל עניין הטילים, ואנחנו נפעל כאילו שהם לא קיימים״ סגן הרמטכ״ל ישראל טל מסביר בעדותו בוועדת אגרנט: ״התנאי שחיל האוויר יוכל לבלום את צבא היבשה של היריב זה שהוא ישמיד 109 מערך הטילים״ מאמציה של מפקדת חיל האוויר להקנות לדרגי הפיקוד הצבאי הגבוה וההנהגה האזרחית הבנה מלאה של סוגיות אוויריות, של מגבלות הכוח האווירי ויתרונותיו, לא נשאו פרי. הפערים נשארים גדולים. בני פלד מנסה לשכנע את המטה הכללי ושר הביטחון במשך כל תקופת פיקודו הקצרה עד למלחמה. עברי, פורמן ובךנון גם הם שותפים להטמעת התפיסה בצה״ל, "הערבים יקבלו מכה מוחצת״ ' הניגוד בין התפיסות אינו צף על פני השטח לפני 10 אך הצלחתם מוגבלת המלחמה, כיוון שכוחות היבשה בטוחים בכוחם לבלום לבדם את צבאות הפער בין התפיסות אינו ברור לקראת המלחמה כיוון שיש 1,1 מצרים וסוריה הבנה מלאה בין דדו לבני פלד. החלטות הרמטכ״ל עומדות בתוקפן בפרוץ המלחמה אם כי אינן נטמעות בשרשרת הפיקוד מתחתיו ואצל שר הביטחון מעליו. בבוא שעת המבחן, בבוקר ה־ מדגיש הרמטכ״ל את קדימות השגת עליונות אווירית על פני סיוע לקרב ההבנה בין פלד לדדו קורסת בצהרי 112 היבשה לחיל האוויר לעבור מתקיפת טילים לבלימה. כאשר כוחות היבשה נכשלים בבלימה, הם תובעים מחיל האוויר לפרוע שטר שאינו חתום עליו. הפער הקוגניטיבי והמנטלי בסוגיית תפקידי חיל האוויר, סדרי העדיפות והקדימות שלו ולוח הזמנים למבצעים השונים מטיל צל ענק, ומשפיע קשות על מהלכי חיל האוויר בשלושים השעות הקשות ביותר. פרק ״, לטווח ארוך״ בעניין תקיפת הטילים, אני רוצה שתדעו שזו התוכנית הכי קשה והכי מסובכת שיש לגו. אילו חשבנו שאפשר להימנע במלחמה הבאה מתקיפת הטילים, כדאי היה. אבל ההערכה שלנו - לצערי הרב - היא שאיך שלא תתחיל, תגיע בסופו של דבר לתקיפת הטילים. 114ד אלוף מוטי למפקד בסיס רמת דוד, אל״מ ארלוזור לב, זוריק, רקורד פיקודי מרשים. הוא פיקד על שלוש טייסות: אורגן, סופר־מיסטר בימיו הגדולים, ועל טייסת המיראז׳ הראשונה. זוריק מגיע למפקדת חיל האוויר ב־ בצהריים. כאן הוא קורא לראשונה את הערכת המצב השנתית שמופצת לרשימה מצומצמת במפקדה בלבה. זו הזדמנות פז בשבילו ליישר קו ולהתעדכן ברקויותיה של הדוקטרינה האווירית, שנכתבת ומאושרת כחורש לפני המלחמה. תוך כדי קריאה הוא מסמן דגשים שבכוונתו להעלות בפגישת המפקדים, כשיחזור לרמת דור. הערכת המצב מהווה את הדוקטרינה האווירית בפועל. היא נכתבת במחלקת מבצעים ונבדקת ומאושרת להפצה על ידי מפקד " היא משקפת בבהירות ובחדות את תפיסת חיל האוויר, את 5 חיל האוויר הערכותיו, ציפיותיו, ואפילו התלבטויותיו, את התכוננותו ואת הפערים בין הדרוש לבין המצוי. סעיפיה פוגעים ונוגעים אל לב לבה של המלחמה האווירית ביום כיפור, בהחלטות שנקבעות בה ובגורמיהן. בשש השנים ממלחמת ששת הימים עד מלחמת יום כיפור עובר חיל האוויר שינויים מהפכניים. אין להשוות את חיל האוויר במלחמת ששת הימים לחיל האוויר ערב מלחמת יום כיפור. שינויים אלו משפיעים על יכולות חיל 146 "ההערכות יתאימו לטווח ארוך״ האוויר, על תפקידיו ועל הדוקטרינה האווירית שלו. חיל האוויר עושה מדי שנה הערכת מצב אשר מסכמת את רוב עיקריה של דוקטרינה אופרטיבית. במהלך כוננות כחול־לבן הדיונים מלבנים ומבהירים את הדוקטרינה האווירית. חלק מהדיונים נערך בפורומים של צה״ל, משרד הביטחון וראש הממשלה. לפיכך הדוקטרינה האווירית משתלבת היטב בתוך הדוקטרינה המבצעית של צה״ל ותפיסת הביטחון של ישראל באותה הקופה. בדוקטרינה האווירית אפשר לוחות ׳טביעות אצבע׳ בולטות של מלחמת ההתשה ושל 116 ׳משבר הטילים׳ בסופה אחת הטענות הנפוצות היא כי הגורם הבסיסי והעיקרי לכל הכישלונות בהתרעה ובלחימה מקורם ביהירות, בביטחון העצמי ובהיבריס של מפקדי צה״ל וראשי המדינה. הערכת המצב בחיל האוויר שונה, דאוגה ומטרדת, לאחר הכישלון במלחמה נגד הטילים בסוף מלחמת ההתשה. באחד מימיו האחרונים של מוטי הוד כמפקד חיל האוויר, הוא מזהיר את אלופי צה״ל בדיון המטה הכללי: ״בעניין תקיפת הטילים, אני רוצה שתדעו שזו התוכנית הכי קשה והכי מסובכת שיש לנו. אילו חשבנו שאפשר להימנע במלחמה הבאה מתקיפת הטילים, כדאי היה 117 הרב - היא שאיך שלא תתחיל, תגיע בסופו של דבר לתקיפת הטילים״ ״הסימפוזיונים שערכנו בחיל, עד לרמה של מובילים, אפשרו לכולם להציע שינויים, שאכן בוצעו. בסינוסואידה שבין יכולת מענה של אמצעי לחימה לבין מענה של תורת לחימה. היה ברור שהמענה התו״לי אינו מספק ויש לזרז פיתוח אמל״ח מתאים. במערך הטק״א, שהיה בנוי בצפיפות עם 18 שלושה־ארבעה סוגי טילים, לא היה ניתן לנגוס או לפצל״ ״הערכת המצב של חיל האוויר נחתמת חמישה שבועות לפני המלחמה. היא מקצועית ועניינית איכותיות. היא מיועדת לטווח ארוך, ומהווה דוקטרינה אווירית מבצעית. המרתק כל כך בדוקטרינה האווירית הוא שכותביה אינם יודעים כי בעוד חודש תעמוד למבחן שאין שני לו. בתוכניות צה״ל נועדו לחיל האוויר ארבע משימות עיקריות: א. הגנה על שמי המדינה )יירוט(; ב. השמדת חילות האוויר של האויב, בעיקר על ידי תקיפת שדות התעופה שלהם; ג. השמדת מערכי טילים של האויב; במבוא מגדיר 19 ד. השתתפות על ידי סיוע לכוחות הקרקע בקרב היבשה״ ראש מחלקת מבצעים, אל״מ גיורא פורמן, את הייעוד והמטרות של המסמך: | 148 ״בעיות היסוד, המשימות והתפקידים אינם משתנים במהירות. חלק גדול מההערכות יתאימו גם לטווח ארוך יותר מהשנה הקרובה. הדוקטרינה האווירית היא נקודת מוצא לעבודות מטה, פקודות מבצע, ותוכניות עבודה שנתיות. תפקידה לברר סוגיות יסוד עיקריות במצבי מלחמה צפויים, לצקת יסודות לתכנונים מבצעיים ולפקודות־אב של חיל האוויר, ותשתית לתוכניות התעצמות שנתיות ורב־שנתיות״. הדוקטרינה האווירית אמורה לשרטט תמונת מצב עדכנית וכוללת, ולסכם הערכת מצב מבצעית: לתת מענה למלחמה במידה שתיערך במרוצת השנים הקרובות. היא מהווה תשתית תודעתית להחלטות שמתקבלות לפני המלחמה ובמהלכה. הדוקטרינה האווירית מהווה גשר בין הדיונים בכוננות ׳כחול־לבן׳ לבין דיונים, החלטות והפעלת חיל האוויר בבוקר פתיחת מלחמת יום כיפור וביומיים הבאים. הדוקטרינה מסכמת סוגיות יסוד, דנה לעומק בסוגיית העליונות האווירית, מתלבטת בשאלת הקדימויות, בוחנת את השפעת מתקפה ישראלית בהפתעה לעומת המתנה ומתן מכה שנייה. היא אינה מתחבטת בסוגיות חיצוניות לזרוע האוויר כמו שיטה והיערכות להגנה קשיחה, על קווי הגבול, או הגנה גמישה, על אף חשיבותן והשפעתן על הלוחמה האווירית. היא נכתבת ונחתמת בסוף אוגוסט הדוקטרינה האווירית מוצגת בפני הרמטכ׳׳ל, וחלקים ממנה גם בפני שר בתחילת ההערכה 120 הביטחון. היא מאושרת בכל הדרגים כולל הדרג המדיני מנוסחים עיקרי תפיסת הביטחון של ישראל והדוקטרינה המבצעית של צה״ל כפי שמבין אותה חיל האוויר ומציג אותה בתחילת המסמך. הן מהוות תשתית אינטלקטואלית, מסגרת, תיחום והכוונה לחשיבה האווירית. אין הבדלים בין התובנה של חיל האוויר לבין החשיבה במטה הכללי. לאחר מכן מוגדרת ומפורטת סדרת הנחות והערכות שמשמשות תשתית אינטלקטואלית ולוגית לעיצוב הדוקטרינה האווירית: המדינות שעלולות ליטול חלק במלחמה הן כל מדינות האזור כולל נסיכויות הנפט, ותיתכן התערבות של הצי הסובייטי בים התיכון. ההנחות וההערכות נובעות מסיכומי תקופת הכנות ודיונים ארוכה בחודשים מאי עד אוגוסט ובחיל האוויר. הדוקטרינה האווירית מאמצת את ההרתעה כחלק מייעוד חיל האוויר. כאן נמצאת אולי התשתית לכינוי שמוצמד לחיל האוויר - זרוע ההרתעה של "ההערכות יתאימו לטווח ארוך״ צה״ל. חיל האוויר הוא אמצעי עיקרי של צה״ל להרתעתן של מדינות ערב ממלחמה ומפתיחה באש. משימותיו ההגנתיות של החיל הן הגנת שמי המדינה, הגנת כוחות צה״ל, הגנה על מטוסינו באוויר מפני איומים של טילי קרקע־אוויר ואוויר־אוויר, והגנה על בסיסי חיל האוויר על הקרקע)ספיגה(. משימות יסוד התקפיות הן השגת עליונות אווירית, תקיפת כוחות יבשה באופן עצמאי - באמנעה, בשיתוף עם כוחותינו, בתקיפות אסטרטגיות ועוד. משימות עיקריות של מסוקי סער ומטוסי תובלה הן הנחתת כוחות, הובלת כוחות, תובלת אספקה, פינוי וחילוץ נפגעים, והשתתפות במבצעים משולבים ומיוחרים. • זו הפעם הראשונה מימי מלחמת העצמאות שהגנת שמי המרינה נעשית כה ריאלית. במלחמת קדש ב־ ישראל עם טייסיהם ומטוסיהם. במלחמת ששת הימים הימר חיל האוויר והשאיר להגנת השמים שנים־עשר מטוסים בלבד שחלקם נשלחו לעומק מצרים להגנת מטוסי התקיפה. במלחמת ההתשה חדרו מדי פעם מטוסים מצריים וסוריים לסיני ולרמת הגולן, אך היו אלו חדירות קטנות, ספורדיות ונטולות תוצאות מעשיות. לקראת מלחמת יום כיפור יש הערכה שחילות האוויר המצריים והסוריים מסוגלים להסב נזק מסוים לבסיסי חיל האוויר, לאתרי מודיעין, למפקדות ולכוחות ערוכים לקראת מגע. למצרים והסורים יש מאות מטוסי תקיפה ויירוט, וטווחי הטיסה למטרות ישראליות קצרים למדי. לכן החששות מהתקפת פתע משולבת רציניים ומחייבים כוננות מיוחדת. תוכנית מתקפת הפתע האווירית של מצרים וסוריה ידועה כמעט לפרטיה. יש מידע על המטרות שאותן מתכננים לתקוף חילות האוויר הערביים, ואפילו על תקיפה ייחודית של מרכז הארץ על ידי מפציצים וטילי אוויר־קרקע מסוג 121 קלט הדוקטרינה המבצעית האווירית מתכוננת למקרה של מתקפה אווירית בשתי החזיתות. לפי הערכה מסכמת יידרשו לא יותר מ־ ליום. הקצאת מטוסים נדרשת - עד לפי התאמתו ליירוט, אלא אי התאמתו לתקיפה. עדיפות איכותית ניתנת | 150 למשימות התקפיות. אך קדימות כמותית - הקצאת למשימת הגנת שמי המדינה וכוחות צה״ל. מתוכננת גם היערכות שתים־עשרה סוללות ההוק באזורים חיוניים, ופריסת סוללות התותחים נגד מטוסים. כדי לתת מענה למתקפה הצפויה מספיק לפתוח את הדוקטרינה המבצעית או את פקודת הכנת שמי המדינה בבוקר המלחמה דורש בני פלד מאנשיו בדיוק את מספר 122 ולפעול לפיהן המטוסים שנקבע שם. יכולתו של חיל האוויר להגן על שדות התעופה ומתקנים אחרים, לעומת יכולת תקיפה דלה של האויב, מביאים להערכה שלא ניתן יהיה למנוע לחלוטין תקיפת שדות תעופה שלנו, אולם רק מטוסים בודדים יצליחו, אולי, להטיל פצצות באזור המטרה. הדוקטרינה האווירית מעריכה נכונה גם את הסיכון של טילי קלט וכיצד להתמודד עמו, ואת הסיכון של הנחתת כוחות רבים יחסית באמצעות מסוקים. ההתכוננות המוקדמת למצבים כמעט ביזאריים אלו עשויה לשאת פרי בבוא העת. יכולת יירוט מסוקים חודרים מוגבלת למדי בלילה וביום. לעומת זאת, מטוסי יירוט וסוללות הוק מסוגלים ליירט בהצלחה טילי קלט ומפציצים מסוג טופולב בלימת כוחות יבשתיים שחוצים את קווי ההגנה של כוחות היבשה איננה נכללת בדוקטרינה האווירית כמשימה הגנתית של חיל האוויר אלא כמשימה התקפית. חיל האוויר אמור למנוע מהאויב הישגים קרקעיים על ידי שמירת עדיפות בשמי המערכה וניצולה הנכון לתקיפת כוחות יבשה. ההגנה היעילה ביותר של חיל האוויר טמונה בכושרו ההתקפי, בראש ובראשונה להשגת חופש פעולה, ומיד אחר כך להשמדת כוחות האויב על הקרקע, לפי תפיסת ההפעלה של צה״ל. היכולת לממש משימות אלו חיונית במיוחד כשהיריבים תוקפים בהפתעה, לפני גיוס כוחות המילואים. משפט זה חוזה את מצב הפתיחה של מלחמת יום כיפור. ברור למנסחי הדוקטרינה האווירית כי עלול לבוא יום שיהיה עליהם לפרוע את השטר. אין הם יודעים כמה קרוב יום זה. 123 ״חופש פעולה באוויר משמעותו חופש פעולה על הקרקע״ לפי הדוקטרינה, משימת היסוד להשיג עליונות אווירית כוללת שילוב של שלוש משימות שונות: השמדת מערכי טילים קרקע־אוויר, תקיפת שדות "ההערכות יתאימו לטווח ארוך״ תעופה, והשמדת מטוסי היריב בקרבות אוויר. השאלות הן: מהו השילוב הנכון? לאיזו שיטה להקצות מאמץ גדול יותר ולאיזו מאמץ קטן? מהו סדר הקדימויות הנכון? באיזו משימה להתחיל ואיזו משימה להשאיר לסוף? שאלות אלו עוברות כחוט השני לאורך כל התקופה שלפני המלחמה ובתחילתה. הן זוכות לעיון והתלבטות בדוקטרינה, בדיונים בחיל האוויר ואצל הרמטכ״ל, בהכנות למכה מקדימה ובדיונים לקראת היום השני למלחמה. עד לסיום שלב הבלימה אין להן תשובה ברורה, אין סימן קריאה לסימני השאלה, אין הגדרה ברורה של חומרת איום הטילים לעומת המטוסים, ואין החלטה ברורה על סדר הקדימויות. ההתלבטות הדיאלקטית היא גורם מרכזי לחלק מהחלטות שגויות שנקבעות לקראת המלחמה, בשלושים השעות הראשונות ולאחריהן. עד לתום מלחמת ששת הימים נרכשת העליונות האווירית באמצעות קרבות אוויר ותקיפת שדות תעופה. במלחמות רבות, המטרה של מכה מקדימה היא תקיפת שדות תעופה. הגרמנים תכננו לפתוח כך את המערכה נגד פולין ב־ המערכה נגד נורווגיה, וכך פתחו במבצע ברברוסה את המלחמה נגד ברית המועצות בקיץ מטוסים בפרל הדבור, במתקפת הפתע נגד ארצות הברית ב־ 1941 למלחמת סיני ב־ ישראל אימצה את השיטה במבצע מוקד שפתח את מלחמת ששת הימים. הניסיון שנרכש מבסס את ההנחה שחופש פעולה באוויר משמעותו חופש פעולה על הקרקע ובים. • המצרים והסורים מקצים משאבי עתק להגנה אווירית. לאחר התבוסות הרצופות של חילות האוויר במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה הדגש העיקרי הוא על בניית מערכי טילים כאמצעי כמעט יחיד להגנת החזיתות, וכמשענת עיקרית של המשטרים. השמדת מערכים אלו תעמיד את כוחות היבשה ואת מרכזי השלטון חסרי כל, נתונים לחסדי חיל האוויר. זהו נימוק נוסף לערכיות אסטרטגית גבוהה של השמדת מערכי הטילים. | 152 לקראת מלחמת יום כיפור יש התעצמות כמותית גדולה של סוללות הטילים בשני הצבאות. במקביל ישנה קפיצת מדרגה איכותית עם הופעת מערכת סא־ תשובות. חסרים אמצעי נגד אלקטרוניים להגנה, ואמצעי איתור סוללות טילים בזמן קרוב לאמיתי כדי להשמידן. המשמעות היא שצבאות ערב הם שקובעים את אופי המערכה לעליונות אווירית, את יחסי הכוחות הטכנולוגיים 124 ואת תוצאותיה עיקר ההגנה המצרית על התעלה, קהיר ואלכסנדריה בנויה על מערכי טילים. גזרות ההגנה של מטוסי יירוט הן צפון הדלתא, המדבר המזרחי ואזור ים סוף, אזורים בעלי חשיבות משנית. הערכת הדוקטרינה האווירית היא כי מערך ההגנה האווירית - טילים קרקע־אוויר, לא יוכל לעמוד בפני התקפה מסיבית של חיל האוויר הישראלי. עם זאת, תקיפה כזו תהיה כרוכה באבדות גבוהות מאלו שבפתיחת מלחמת ששת הימים. מערך ההגנה האווירית בדרום סוריה מתעצם ללא היכר בשנת האחרונים לפני המלחמה. המערך יותר מתקדם ממקבילו המצרי. הוא כולל בעיקר סוללות סא־ הגולן מערך טילים צפוף ומודרני ביותר, שמשפר עד מאוד את כושר ההגנה האווירית הסורי. השלמת מערך הטילים ברמת הגולן מחזקת את הרגשת הביטחון של הסורים ובהתאם לכך גדלה העזתם ונכונותם לפתוח במלחמה. לקחי מלחמת ההתשה ותנאי הזירה החדשים אינם מותירים לחיל האוויר ברירה. הדגש בתפקיד השגת עליונות אווירית בשמי המערכות היבשתיות חייב לעבור להשמדת מערך הטילים. לצורך זה מוקצה נתח גדול של פיתוח ורכישת אמצעי לחימה, פיתוח ותרגול שיטות תקיפה ופקודות־אב, אימונים, דיונים, תדריכים וחשיבה לא פורמלית. פקודת־האב הראשונה לתקיפת 125 טילים נכתבת כבר סמוך לסיום מלחמת ההתשה שבירת כוחם של מערכי הגנה קרקע־אוויר היא אתגר קשה לכל חיל אוויר. הלוז של מערכי הגנה קרקע־אוויר הוא שילוב כמה סוגי טילים בעלי ביצועים שונים, סוגי ביות שונים, וניידות שונה, כדי ליצור אזור מוגן בעל טווח שעונה על הדרישות בגובהי יירוט מגובה נמוך מאוד עד לגובה רב. שקשה מאוד לחדור אותו ולהשמיד את סוללות הטילים. ניידות הסוללות חשובה כדי להקשות על איתורן ותקיפתן. "ההערכות יתאימו לטווח ארוך״ לכל סוג טיל יש יתרונות וחולשות. יתרונותיו של סוג טיל אחד אמורים לחפות על חולשותיו של טיל אחר. לרוגמה: לסוללת סא־ יירוט גדולים. לעומת זאת, טיל סא־ נמוך מאוד. טילי חום קצרי טווח אפקטיביים גם כאשר סוללות מבוקרות מכ״ם נחסמות בלוחמה אלקטרונית, אך אינם יעילים בלילה או במזג אוויר גרוע, ורגישים לנורים המיועדים להטעותם. משימת השמדת הטילים חיונית ביותר עבור חיל האוויר בתחילת מלחמה. היא אמורה להשיג עליונות אווירית וחופש פעולה הדרוש לשם השתתפות וסיוע לכוחות היבשה, לבלימת פלישה לשטחנו, לתקיפות אסטרטגיות ולהשמדת חילות האוויר. לכן בכל מקרה ייאלץ חיל האוויר לתקוף את משימת הסיוע בקרב הבלימה משמעותית 126 מערכי הטילים בגזרות אלו ביותר עבור כוחות היבשה בשלבים הראשונים של המלחמה. להשמדת מערכי הטילים אמורה גם להיות השפעה מורלית משמעותית ביותר על צבאות שני הצדדים. רבים מהמתכננים משווים את תוכניות תקיפת הטילים לתוכניות השמדת חילות האוויר הערביים בפתיחת מלחמת ששת הימים. ואכן, כאשר מעיר דדו את בני פלד בבוקר ממליץ מפקד חיל האוויר להקצות את עיקר המאמץ לתקיפת מערכי הטילים בחזית. תכנון המלחמה הערבי כופה על חיל האוויר להתמודד על העליונות האווירית בגזרה הקשה ביותר עבורו. הדוקטרינה מרגישה הסתייגות מהותית בהקשר של מערכי סא־ בסוריה ובמצרים: ״מערכים אלו משפיעים בצורה משמעותית על מידת ההסתכנות בתקיפתן. אם הערבים יניידו את הסוללות ויעבירו אותן מאתר לאתר, תהיה לנו בעיה לאתר אותן ולתקוף אותן בצורה מתוכננת. אין לנו עדיין פתרון לבעיה זו, ויש לעשות מאמצים מיוחדים לאיתור מדויק של סוללות אלו לקראת תקיפה!״ כדאי לזכור אזהרה חמורה זו בסקירת השתלשלות האירועים לקראת תקיפת מערך הטילים הסורי ב־ באוקטובר. חיל האוויר אמור לאתר את הטילים, להשמידם ולהימנע ככל האפשר מאבדות. בידי חיל האוויר אין אמצעים אלקטרוניים נגד טילים סא־ הוא נאלץ למצוא מענה טקטי כנגדם. בעיית איתור סוללות ניידות שמשנות את מיקומן מדי פעם לא נפתרת עד למלחמה. תורת הלחימה שמתפתחת | 154 כבר במלחמת ההתשה קובעת שיש לצלם את מערך הטילים ולתקוף אותו מהר ככל האפשר לאחר פענוח הצילומים בטרם יזוזו הסוללות ממקומן. 127 תהליך זה נמשך כארבע שעות לפגי מלחמת יום כיפור מפתח ומיישם חיל האוויר שתי שיטות לחימה. האחת תקיפה מגובה נמוך, והאחרת תקיפה מגובה בינוני הנקראת ׳שיטת הציד׳. כיוון שהאיום העיקרי במטס הראשון של כל מבצע הוא איום הטילים, נקבעים כמה עקרונות להישרדות המטוסים: גישה נמוכה מאוד למטרות כדי להפתיע וכדי להיות מתחת למעטפת הפגיעה של הטילים,- יעף חטף מהיר כדי להשיג זמן חשיפה מזערי של כל מטוס תוקף לטילים. מצב זה דורש מהטייסים את מלוא כישוריהם לגלות את מטרתם בכמה שניות, לכוון את המטוס אליהן, ׳לשים כוונת׳, להטיל פצצות, ולרדת מיד לגובה נמוך מאוד. מטם התקיפה הוא קצר ומסיבי כדי להפחית את יכולת הטילים לפגוע בתוקפים. קרוב למאה מטוסים מתוכננים לתקוף ולסיים את המטס במשך 128 דקות ספורות תורת הלחימה לתקיפת מערכי טילים היא מתוחכמת מאוד: בשלב ראשון משוגרים גופי הטעיה לפיתוי המערך לשגר טילים ולרוקן את המשגרים. במקביל מפגיזה ארטילריה את הסוללות. לאחר מכן מתייצבים מול המערך מטוסי תובלה שמפזרים מיליוני פיסות מתכת שנקראות מוץ, ומסוקים בעלי מערכות ללוחמה אלקטרונית לחסימה והטעיה של מכ״מים להתרעה ולהנחיית הטילים. בשלב הבא משוגרים טילי שרייק לדיכוי המכ״מים, לגרימת נזקים, ואילוצם לפעול בשיטות המפחיתות את יעילותם. לאחר כל אלה נכנסים מטוסי קרב לתקיפת תותחים נגד מטוסים שעלולים לפגוע במטוסים שבאים בגישה נמוכה לתקוף את הטילים עצמם. במקביל תוקפים שדות תעופה באותה גזרה כדי למנוע או לעכב המראת מטוסי יירוט של 129 היריב במטס הבא, או בזה שאחריו, תוקפים המטוסים לפי שיטת הציד מגובה 150 בינוני כדי להימנע מסכנות התותחים נגד מטוסים. וכך גם במטס האחרון מעצבי התוכנית, מפתחי האמצעים והמתכננים ראויים לכל שבח. התוכנית מתוחכמת ומשוכללת מאוד, משלבת אמצעים, מערכות נשק, טקטיקה ושליטה למבצע שכמוהו טרם ביצע חיל האוויר. התוכנית אינה מושלמת כלל אך זוהי קפיצת מדרגה איכותית 131 וכלל ויש בה כמה בעיות הסרות מענה ״ההערכות יתאימו לכ מתקיפות הטילים העובריות במלחמת ההתשה. בני פלד קובע כי ״תוכניות השמדת הטילים הן ממש ׳מלאכת מחשבת׳ של שלבים באיסוף ועדכון מודיעיני, הטעיות והונאות, דיכוי תותחים נגד מטוסים, תקיפה בגובה נמוך של כל הסוללות כמעט בו זמנית, וברצף מדויק של זמנים שנמדדו בשניות. ללא ספק היו תוכניות אלו יכולות להצליח אילו בוצעו בכפיפות מלאה 132 לתנאי הביצוע שנדרשו עבורן״ התנאים המדיניים והביטחוניים והיכולת המודיעינית מעצבים את מצבי המוצא לתוכניות מבצעיות לתקיפת טילים. מצב מוצא אחד לטיפול במערכי הטילים בנוי על עקרון ההפתעה: במטס ראשון, תקיפת מערך הטילים באחת הגזרות במצרים או כל מערך הטילים בחזית הסורית וניצול שארית הכוח כבר במטס הראשון לסיוע לכוחות היבשה. שימוש מתוזמן היטב באמצעי לוחמה אלקטרונית ואי שימוש בארטילריה כדי לא להסגיר את ההפתעה. משך המטס הראשון מכניסת ראשון המטוסים ועד יציאת האחרון הוא כארבע דקות. במטס השני - איתור סוללות על ידי הטעיות ותקיפות בקרבת קו המים, תקיפת סוללות בכוח מצומצם בשיטת הציד, ניצול עיקר הכוח לסיוע לכוחות היבשה בהשמדת צבא, ארטילריה וכדומה. מצב שני הוא ללא הפתעה. מצב זה, הצפוי יותר, הוא מצב המוצא למבצע ׳תגר׳ לתקיפת מערך הטילים המצרי, כפי שהתבצע בבוקר מבצע האמור להימשך יום לחימה מלא בשלושה מטסים. הראשון הוא מטס הכנה לדיכוי תותחים נגד מטוסים בשיטת קלע, ותקיפת מערך הטילים סביב פורט סעיד, מערך מבודד ונוח לתקיפה. במטס שני מותקפת הגזרה הצפונית של מערך הטילים לאורך תעלת סואץ, ומוקצה כוח לא גדול לסיוע לכוחות היבשה. במטס שלישי מותקפת הגזרה הדרומית של מערך הטילים בסיוע נרחב של אמצעי לוחמה אלקטרונית. בשלב זה נפתח גם ציד טילים מגובה בינוני, להבטחת ניצול הישגי תקיפת הטילים. במקביל הוגדל הכוח לתקיפת 133 כוחות יבשה לכל אורך החזית תוכניות מבצע ׳תגר/ להשמדת מערך הטילים המצרי, מתבססות, כמו רוב התוכניות המבצעיות, על הנחה שהאויב ייזום את פתיחת המלחמה. ואכן, הערכת המצב השנתית שהופצה חמישה שבועות לפני המלחמה, הערכת מצב שבני פלד מאשר אותה ונושא באחריות לה - מעריכה ומתכוננת לפתיחת | 156 מלחמה על ידי הערבים. זוהי הנחת יסוד מוצקה ביותר. ההבדלים בין תקיפת טילים בהפתעה או בלעדיה בסוריה הם מינוריים. בשני המקרים אמור חיל האוויר להשיג עליונות במטס אהד, בעקבותיו ציד מארבים וסוללות לא מאותתת, וניצול הצלחה לסיוע לכוחות יבשה. יש יתרון גדול לתקיפה במפתיע של סוללות טילים קרקע־אוויר ובעיקר סוללות ניידות: מאחר שאיום סוללות הטילים גדול ומידי, צריך לנצל את ההפתעה דווקא נגדן ולמנוע את הזזתן. בהמשך הצגת התוכניות לשר הביטחון אומר בני פלד שבמקרה שלא אנחנו נפתח בלחימה, יותקף קודם כל מערך ההגנה קרקע־אוויר כדי לסייע לכוחות היבשה בבלימה, ורק אחר האמירות והקביעות הסותרות מצביעות על העובדה 134 כך שדות תעופה שמפקדת חיל האוויר אינה מגיעה להחלטה ברורה על סדר העדיפויות והקדימויות שלה לפני המלחמה ובמהלכה. • ״אין לנו עדיין פתרון למודיעין על סוללות ניידות״, נכתב במפורש מודיעין כזה חיוני לתוכניות התקיפה זמן קצר לפני 135 בדוקטרינה האווירית הביצוע. זוהי נקודת התורפה העיקרית של המודיעין בתחילת מלחמת יום כיפור. אין די מידע מודיעיני מדויק על מטרות ניידות, ובעיקר על סוללות סא־ אותן בצורה מתוכננת. יש לזכור את האזהרה החמורה המופיעה בדוקטרינה האווירית, כאשר נתאר את השתלשלות האירועים לקראת תקיפת מערך הטילים הסורי ב־ חיל האוויר משתתף באיסוף מודיעין חזותי ואלקטרוני על פני כל שטח האויב, ועושה זאת כמובן עבור זרועות צה״ל. עליו לבנות מערך מודיעיני שיבטיח התרעה טקטית על כל פעילות אווירית עוינת. עליו גם לעבד ולהפיץ את המידע הרלוונטי ליחידות הזקוקות לו בזמן קצר. דרישה חיונית שבני פלד הוא ההוגה והמעצב שלה מוגדרת כראוי במסגרת תפקידי המודיעין האווירי, אם כי יעברו עשרות שנים עד מפקד חיל האוויר, אלוף דן חלוץ, יפרע את השטר. משימת איסוף מטרות והפצתן ללוחמים היא אתגר קשה ביותר בשלושים שעות המלחמה הראשונות, בעיקר כיוון שאין זה תפקיד המודיעין האווירי "ההערכות יתאימו לטווח ארוך״ והוא אינו מתכונן לכך. המחסור במטרות הוא אחד הגורמים העיקריים למידת האפקטיביות הנמוכה של חיל האוויר באותן שעות שבהן גורל המלחמה נוטה לכאן ולכאן. מחלקת מודיעין בחיל האוויר מחוברת למחלקת מבצעים בחיבור הדוק יותר מזה הקיים בין המחלקות המקבילות במטה הכללי. חלק מאנשי מודיעין בחיל האוויר מגיעים מגופי מטה אחרים ומהטייסות, וחוזרים אליהם לאחר מכן. ראש מחלקת מודיעין, אל״מ רפי הרלב, הוא טייס יירוט עתיר ניסיון. הרלב הקים מחרש את טייסת העטלף עם מטוסי מיראז׳ ופיקד עליה, כיהן כראש ענף מבצעים )אוויר מפקד בסיס חצור. הרלב הוא בעל חזות סגפנית, עיניים חודרות, ונטייה לומר את כל שעל לבו, בעיקר לכפופים לו. גם הוא, כמו אחרים בצמרת חיל האוויר, מזכיר בשפמו הסמור מפקדי בסיס בסרטים בריטיים מימי מלחמת העולם השנייה. הוא קרוב למדי לבני פלד, ויועץ לו בדיונים ובתא השליטה, בענייני מודיעין ובנושאים מבצעיים טהורים. במפתיע, אין בדוקטרינה פרק מיוחד על תפקידיה ויכולותיה של מחלקת המודיעין האווירי אף על פי שיש לדוקטרינה תפקיד חשוב בגיבושה. • 136 ״השיקול הראשון - להכות בחילות האוויר״, קובע בנחרצות בני פלד זו קביעה שלא תעמוד במבחן המציאות. סוגיית תקיפת שדות תעופה עולה בספרים רבים. תיאורי מערכות וקרבות וניתוחים היסטוריים נידונו במלחמת ההתשה האווירית הולכים 137 ברמה התיאורטית וההיסטורית ופוחתים הניסיונות של מטוסים מצריים להפריע לתקיפות חיל האוויר עשרות קילומטרים מערבית לתעלה, בשל מודעות מצרית לנחיתות אווירית מובהקת. נוצרת הרתעה אפקטיבית מול חילות האוויר המצריים והסוריים, ופוחתת מאור עוצמת האיום של מטוסי יירוט ערביים על חופש הפעולה של מטוסי חיל האוויר. יעילות מטוסי התקיפה והיירוט של מצרים וסוריה אינה גבוהה, ומכאן שגם האיום שלהם על מטרות בישראל אינו אפקטיבי. המטוסים שבידיהם חסרים מערכות כינון חימוש מתקדמות, הטווח שלהם קצר, רמת הטייסים מוערכת כנמוכה לפי מדדים ישראליים. לכן, גם אם יגיעו מטוסים ערביים | 158 לתקיפה, הפגיעות תהיינה קלות. הביצועים שלהם במלחמת ההתשה מאששים הערכה זו. לעומת זאת, לראשונה מופעלת במצרים טייסת מיראז׳ יכולת תקיפה מוגבלת מעבר לקו הירוק. יכולת זו כנראה תגדל בהדרגה בשנים הקרובות. החשיבות העיקרית של מטוסים אלו בטווח הקצר, בצד טילי סקאד שנרכשים על ידי מצרים זמן קצר לפני המלחמה וטילי פרוג בסוריה, היא הענקת תוקף מרתיע לאיום הערבי להשיב בתקיפות עומק על תקיפות עומק אפשריות של חיל האוויר. איום בעל השפעה משמעותית על ההחלטות לקראת המלחמה ובשלב הבלימה. חיל האוויר מעריך כיאות את האיום האווירי המוגבל של מצרים וסוריה, ולכן אין כמעט צורך לתקוף שדות תעופה. יש נימוק נוסף להימנעות כזאת: מערכי שדות התעופה של מצרים וסוריה מתרבים, גדלים, ממוגנים ומוגנים הרבה יותר טוב מבעבר. מפרט רמטכ״ל צבא מצרים, הגנרל סעד שאזלי: ״כוחות חיל ההנדסה שלנו השקיעו מאמצים אדירים והון עתק בבניית עשרים שדות תעופה חדשים וחמש מאות מקלטי בטון למטוסינו, כדי להקטין את הסכנה של הישנות חורבן מבצעים, מגורי טייסים, בתי־חולים, סדנאות תחזוקה - הועברו לבונקרים תת־קרקעיים עשויים בטון. כדי להרתיע עוד יותר מפני מתקפת פתע, הוקפו בסוריה 138 עתה מרבית בסיסי הטיסה העיקריים בסוללות טילי קרקע־אוויר״ נעשה מאמץ דומה למיגון והגנת חיל האוויר. לנוכח שיפור כה גדול בהגנת שדות התעופה במספרם ובמיגון המטוסים, הסיכוי להשמיד פעם נוספת את חילות האוויר הערביים על הקרקע נראה עתה בלתי אפשרי. כאשר הקושי מצטרף להיעדר הצורך, אמורה חשיבות תקיפת שדות תעופה לרדת עד מאוד לקראת המלחמה. כמה שותפים להערכת המצב האווירית רואים בה חלופה משנית במקרים שבהם מגבלות מסוימות מונעות מבצעים אחרים, כגון ביטול תקיפת מערכי טילים עקב מזג אוויר גרוע, כפי שיקרה בבוקר לקראת המלחמה, או כדי למנוע ממטוסי יירוט עוינים 139 להתקרב לזירת הלחימה למרות זאת, בדיונים במטה הכללי, בהצגות התוכניות, בתקופת הכוננות כחול־לבן ובדוקטרינה האווירית עצמה מופיעות השמדת טילים ותקיפת שדות תעופה באותה נשימה. בני פלד אומר בדיון ב־ הרצוי לחיל האוויר הוא: אם אפשר ואם רואים שעומדת להיות מלחמה, "ההערכות יתאימו לטווח אחך להוריד מאיתנו את חיל האוויר הסורי מהר ככל האפשר. חיל אוויר זה חלש יחסית למצרי, אם כי הוא מכיל לוחמים נועזים יותר מאשר המצרים. צריך לתת לו סטירה אפילו אם זו לא הריסה של חיל האוויר הסורי, כדי שלא יגיעו לטבריה, רמת דוד וכר. לגבי חיל האוויר המצרי, רצוי לגרום לו נזק מקסימלי ולהביא אותו למצב דומה מבחינת ציוד, מורל ותשתית כמו אחרי 40 מלחמת ששת הימים דברים אלו חריגים למדי לאור התובנות שמתפתחות בחיל האוויר בסוף מלחמת ההתשה ולאחריה. צלקות המאבק המר נגד מערך ההגנה קרקע־ אוויר במלחמת ההתשה מביאות לשינוי בתפיסת האיום ובתפיסת ההפעלה של חיל האוויר. משמעות השינוי היא העמדת נטרול האיום של מערכי הגנה קרקע־אוויר בראש סדר העדיפויות והקדימויות. 141 יש המסבירים זאת בהערכה מוגזמת של היכולת האווירית הערבית אך הדוקטרינה האווירית סותרת זאת. אל״מ גיורא פורמן נותן הסבר הגיוני יותר באומרו שהמפקדים הבכירים בחיל האוויר עדיין מקובעים בתפיסה של תקיפת שדות תעופה שעליה חונכו מסיום קורס טיס עד להשמדת שדות תעופה בתחילת מלחמת ששת הימים. הם מתקשים להשתחרר משורשים 142 אלו ולהטמיע את האיום הצפוי מסכנת הטילים יש פרדוקס מהותי בדוקטרינה האווירית בין הערכת יכולתם הנמוכה של חילות האוויר היריבים ושיפור גדול במיגון והגנת שדות התעופה, לבין הבחירה בתקיפת שדות תעופה כמשימה מרכזית ולפעמים ראשונה בסדרי העדיפויות והקדימויות של חיל האוויר. משימה זו נעשית הרבה יותר קשה והרבה פחות חשובה. משימה נוספת במסגרת השגת העליונות האווירית היא הפלת מטוסים באוויר. משימה זו, משום מה, אינה נכללת כמשימה שוות ערך להשמדת שדות תעופה. התעלמות מעוררת תמיהה נוכח תוצאות קרבות האוויר במלחמת ההתשה. במלחמה זו הופלו מטוסים שלנו. מאזן הפלת מטוסים באוויר לטובת ישראל כמעט מוכפל לעומת מלחמה ששת הימים. השיפור הופך את השגת העליונות באמצעות קרבות אוויר ליעילה וחסכונית יותר מהשמדתם על הקרקע. העליונות של חיל האוויר נצרבת במוחם של המפקדים והטייסים במצרים וסוריה, אך אינה משאירה את חותמה על הדוקטרינה האווירית. אין לאחראים על עיצוב 143 הדוקטרינה הסבר אופרטיבי להתעלמות זו | 160 • חלק ממשימות חיל האוויר הן בעלות משמעות אסטרטגית. כלומר, נועדו להשפיע על כוונות היריב, על רצונו להילחם, על יכולתו להילחם ועל היציאה משיווי משקלו. חילות אוויר ממלאים תפקיד זה ממלחמת העולם במסגרת פקודות־האב - פקודות הנועדות להוות מכנה משותף 144 הראשונה להפעלת חיל האוויר לכל אחת ממשימות היסוד שלו - נכתבת פקודת דומיניק לתקיפות אסטרטגיות. הפקודה אינה שלמה אלא אוסף של מבצעים בודדים לתקיפת מטרות אסטרטגיות, תורת לחימה, ונספחים שונים הדרושים להפעלתה. לקראת מלחמת יום כיפור לא קיימת עדיין בחיל האוויר תפיסה כוללת כיצר להשתמש במתקפה אסטרטגית להשגת מטרות אסטרטגיות של מלחמה, ואין שום קישור למטרות מדיניות. התכנונים הם לכל מטרה בנפרד, ואפילו שם המשימה אינו ׳תקיפות אסטרטגיות׳. הדרג המדיני מתייחס לתקיפת מטרות אזרחיות בעוד שחיל האוויר מתרכז יותר בתכנון 145 תקיפת מטרות צבאיות, כמו המטכ״ל הסורי שיותקף ב־ חוסר הבשלות והמוכנות משפיעים ואולי אף מונעים החלטה אסטרטגית חשובה ביותר בבוקר המלחמה. תפקידו של חיל האוויר במלחמה על היבשה זוכה לתשומת לב רבה בדוקטרינה האווירית. האם חיל האוויר מסוגל לתקיפה עצמאית? צווארי הבקבוק הם גילוי מטרות והעברת מידע מהירה לכוח שמבצע את התקיפה. אמנם חיל האוויר הוא שמצלם את אזורי החזית, אך פענוח תצלומי האוויר )תצ״א( וגילוי מטרות נמצאים באחריות אגף המודיעין. מפענחים בעלי מומחיות זו 146 נמצאים בחיל האוויר אך הם אינם מנוצלים לשם כך בתחילת המלחמה לצוואר הבקבוק השני אין מענה בתחילת המלחמה. מערכת הפצה מהירה 147 של מטרות שפוענחו עדיין אינה קיימת, לא בחיל האוויר ולא בצה״ל 148 למרות זאת ״חיל האוויר יוכל לתרום בצורה מכרעת בתקיפה עצמאית״ • בתקופת הכוננות כחול־לבן מעודכנות ומשופרות במידה משמעותית פקודות־ האב של חיל האוויר. המכנה המשותף כולל את הכוונות, המטרות, שיטת ״ההערכות יתאימו לכ הפעלה ותיאומים. יש יתרון גדול ביותר שכל הפרטים הדרושים להפעלתה נמצאים בה. כל בורג במכונה, כל יחידה יודעת מה עליה לעשות כדי להכין ולבצע את חלקה במבצע. נוהלי קשר מפורטים, נתיבים, גובהי טיסה ועוד ועוד. הפרטים היחידים שחסרים לפעמים הם אלו שעשויים להשתנות בזמן ההפעלה, כמו מטרות לתקיפה, שעת ה״ש׳, וכדומה. הדוקטרינה האווירית מהווה תשתית לתורות לחימה, לבניית מתארי לחימה )מתאר הוא קבוצה של תרחישים אפשריים( ולעיצוב דרכי מענה. הסוגיות המרכזיות הן: מהו סדר הקדימויות של המבצעים? אילו משימות תבוצענה ראשונות בכל מצב פתיחה? שאלת המפתח היא למי הקדימות, לשדות תעופה או לטילים? המטסים הראשונים בכל מתאר אמורים להיות בעלי אפקט דומיננטי להמשך הלחימה. במטסים הראשונים אפשר לנצל את כל הפוטנציאל של חיל האוויר: להפעיל כוח מרבי, לעשות הכנות ותכנונים מיטביים, ולצאת בצורה מסודרת למבצע. המתארים תלויים בתנאי דומיננטי אחד - מי פותח במלחמה, ישראל או אויביה. בסיום השיקולים ממליצים מעצבי הדוקטרינה האווירית על לוח זמנים לשלושה מתארים לפתיחה מלחמה נגד מצרים וסוריה. יש שני מתארים בפתיחה ערבית, האחד שם את מצרים בעדיפות והשני את סוריה. מתאר שלישי הוא פתיחה ישראלית. הנה כך מציגה הדוקטרינה את שלושת המתארים להפעלת חיל האוויר ביומיים הראשונים. הדוקטרינה האווירית שנכתבת זמן קצר לפני המלחמה היא מקיפה, יסודית, מקצועית וריאלית ברוב תחומי ההערכה פרט להערכת התוצאות. היא ביקורתית למדי ומצביעה באומץ לב על נקודות חולשה. היא מדגישה את הצורך ואת הקשיים באיתור מדויק של סוללות טילים ניידים, ומצביעה על פערים בגודל הכוח הדרוש להשגת המשימות. לדוגמה, כמות גיחות נדרשת במטס ראשון במלחמה עולה פי שניים על כמות הגיחות האפשרית. ולבסוף, אין תחושת דחיפות ודרישה לסגירה מידית של הפערים. ייתכן שהדבר נובע מההכנות הממושכות בחודשים הארוכים של כוננות כחול־לבן. יחסי הכוחות ערב המלחמה יחסי הכוחות ערב המלחמה הם בעלי חשיבות רבה לשלבי הפתיחה ולחופש הפעולה המדיני־אסטרטגי בהמשך המלחמה ולאחר סיומה. במהלך המלחמה | 162 מתחילות לנוע רכבות אוויריות וימיות משתי המעצמות הגדולות אל לקוחותיהן, ונתוני הפתיחה מאבדים מחשיבותם. יחסי הכוחות הכמותיים אינם פחות חשובים מיחסי האיכות, הן של האנשים והן של מטוסים מכל הסוגים, חימוש, מערכי שליטה, מודיעין, לוגיסטיקה והגנה. )נתונים מפורטים ראה נספח נתונים כמותיים.( לאחר מלחמת ההתשה מתפנים צבאות סוריה ומצרים להתכונן למלחמה הבאה. ההתכוננות כוללת התעצמות גדולה במערכות הגנה אווירית, שריון, חי״ר ואמצעי גישור וצליחה. גדל מאוד מספר החיילים. במצרים גדל מספרם מ־ ככל שמתקדמות תוכניות המלחמה המצריות ומצטמצמות מטרות 14, אחוז המלחמה, משתנים הדגשים של ההתעצמות. במיוחד מתחזקים זרוע ההגנה האווירית וכוחות החי״ר. התפיסה המערבית של מלחמה מודרנית נשענת על מתקפה משולבת של כוחות אוויר ושריון, כדי לחדור עמוק לשטח היריב ולמוטט אותו. תפיסה זו מפריעה למודיעין הישראלי לאתר את השינוי בתפיסה המצרית ואת העובדה שכעת עומדת מולם צורת מתקפה אחרת לחלוטין, בעלת הרכב כוחות שונה, בעל אופי הגנתי ביסודו כיוון שתוכנית המלחמה המצרית עומדת לעבור למגננה מיד לאחר תפיסת רצועת שטח צרה מעבר לתעלה. בצפון מתעצמת סוריה בכוחות שריון ובמערך הגנה אווירית מתקדם יותר מהמצרי. נקודת המוצא המצרית היא שחיל האוויר שלה חלש בהשוואה לישראלי. חלק ניכר מצמרת חיל האוויר המצרי נכלא מיד אחרי מלחמת ששת הימים, ובהיעדרם מתאפשר מהפך גדול בתפיסת ההגנה האווירית על שמי מצרים ואדמתה. המהפך הוא בעצם המעבר מהסתמכות על מטוסים בלבד להתבססות על מערכי טילים קרקע־אוויר ומטוסי יירוט ככוח משלים בלבד. בשנים שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור מוקמים במצרים תשעה שדות תעופה חדשים. חמישה נוספים מותאמים למטוסי קרב. ביום כיפור קיימים שם עשרים וחמישה שדות בהשוואה לאחד־עשר בלבד במלחמת ששת הימים. בכל שדה תעופה נבנים דירים ממוגנים למטוסים, רובם, כארבע מאות, מהדגמים המשוכללים ביותר ובעלי שערים בעובי מטר וחצי בטון. ערב המלחמה יושבים במצרים כוחות משלוח מגוונים: העיראקים שולחים טייסת האנטר כבר באפריל; הלובים קונים ושולחים טייסת מיראז׳ מאוישת כטייסים מצרים; והפיקנטי מכל בסיפור הזה הוא שבמצרים יושבת ״ההערכות יתאימו לכ חצי שנה לפני המלחמה טייסת צפון קוריאנית של מטוסי מיג־ ומוקצית להם גזרת אחריות. מאז מלחמת ששת הימים ישנה עלייה במספר מטוסי הקרב גם במצרים וגם בסוריה. העלייה אינה מהותית, לא מבחינה כמותית, וחשוב מזה, גם לא איכותית. סוריה ומצרים ותומכיהן יוצאים למלחמת יום הכיפורים עם סוגי מטוסים מאוד דומים למטוסי מלחמת ששת הימים, כשהשדרה הרחבה שלהם הם עדיין מטוסי מיג־ בעוד חיל האוויר הישראלי עושה קפיצה טכנולוגית מאוד משמעותית, עם המעבר למטוסים אמריקניים - סקיהוק ופנטום. מפציצי טופולב־ שגם אותם אנחנו מכירים מששת הימים, גורמים להפתעה אמיתית עם פרוץ המלחמה כשמתברר שחלק מהם נושאים טילי קלט מונחי מכ״ם, שעושים צרות בתחילת המלחמה בתקיפת יחידות בקרה חיוניות באופיר ובמערב סיני. שינוי משמעותי בעוצמה המצרית הוא מערך הטילים נגד מטוסים שגדל מאוד מבחינה כמותית ואיכותית גם יחד. המערכה נגד הטילים במצרים במלחמת ההתשה האווירית מאיצה את רכש סוללות הטילים. מדובר במהפך בתפיסה האסטרטגית שאין שני לו. מעשרים ושבע סוללות טילים במלחמת ששת הימים מגיעים המצרים עד הגנה אווירית עצמאית שמקבלת עדיפות בכוח אדם, באמצעים ובמשאבים. תפקידה ליצור עליונות במרחב האווירי בחזית התעלה. בתחילת מלחמת ההתשה האווירית יש למצרים כשלושים סוללות מיושנות. בפרוץ מלחמת יום כיפור כבר יש בידיה כמעט פי חמישה מהמספר הזה, רובן באיכות טובה לאין שיעור )ראה טבלה בנספח נתונים כמותיים.( 150.6 שיטת הפריסה היא שילוב בין סוגי סוללות שונים, שמחפים אחד על משנהו. בין הסוללות מפוזר מערך בעל אלפי קנים של תותחים נגד מטוסים. מערך משולב ומעובה של סוללות טילים ותותחים אמור להשיג ולשמור עליונות אווירית בשמי התעלה. בתכנון מלחמת יום כיפור יש למצרים הערכה מוצדקת שמטריית הטילים מסוגלת לספק הגנה סבירה לכוחות היבשה מול חיל האוויר הישראלי, ומאפשרת מתקפה מוגבלת במטרותיה. מפעילי מערכות ומומחים סובייטיים יושבים במצרים. חלקם טכנאים וחלקם ביחידות מבצעיות, כמו יחידות לוחמה אלקטרונית, ומטוסי מיג־ | 164 25 ישראליים יכולים רק לזנק, להסתכל, ולהתפוצץ מתסכול בניסיונות כושלים חוזרים ונשנים ליירט אותם. בשנה האחרונה לקראת המלחמה מגיע נשק הרתעה נגד תקיפות ישראליות של העומק האזרחי - מטוסי מיראז׳ מסוג סקאד המופעלים על ירי הסובייטים. שתי מערכות אלו, שיכולתן המבצעית דלה ביותר, מצליחות להרתיע את מנהיגי ישראל מפני הפצצות אסטרטגיות בעומק מצרים. גם בסוריה אין קפיצה טכנולוגית פרט למערך סוללות סא־ הכמותי מרשים. מספר המטוסים קופץ מפחות ממאה מטוסים ערב ששת הימים ל־ ולו סוללת טילים אחת. טילים ראשונים מגיעים בטפטוף ב־ ההתשה האווירית אינה מאיצה את רכישת סוללות טילים. הזינוק בהצטיידות כמותית ואיכותית נעשה רק שנתיים לפני המלחמה, כאשר נשיא סוריה מתחיל להכין את צבאו למלחמה הבאה. )ראה נספח נתונים כמותיים.( בתחילת מלחמת יום כיפור המערך מתעצם פי מבחינה איכותית. רוב הסוללות הן מהסוגים סא־ הוא באביב־קיץ ברכש סוללות הטילים, סוללות סא־ 151 בחזית רמת הגולן • מנגד, גם התעצמות חיל האוויר הישראלי היא ללא תקדים. נתח גדול מתקציב הביטחון מוקצה לחיל האוויר הישראלי, אך חלק נכבד ממנו נדרש לתעסוקה מבצעית, להכשרת צוותות אוויר למטוסים החדשים ולמילוי מקומם של טייסים הרוגים, פצועים, שבויים ואחרים שמפסיקים לטוס. חלק מרכש המטוסים נועד לסגור פערים של מטוסים מופלים ומטוסים מיושנים. על אף ההקצאות הגדולות התעצמות חיל האוויר מפגרת אחרי תוכניות ההתעצמות ב־ "ההערכות יתאימו לטווח ארוך״ בידי חיל האוויר )נתונים מפורטים ראה 152 מטוסי צילום בנספח נתונים כמותיים.( אולם השוואה כמותית אינה משקפת יחס כוחות אמיתי כיוון שיחסי האיכות חשובים לא פחות. יחסי איכות כוללים איכות טייסים, מפקדים, מטוסים, מערכי טילים נגד מטוסים, מערכות שליטה, בקרה, תקשורת, לוגיסטיקה ומפעיליהם. אין כלים יעילים להערכת יחסי עוצמה איכותיים וכוללים באותה תקופה. יחסי הכוחות הכמותיים גרועים מבחינת ישראל, אולם איכות מטוסי הקרב של ישראל עולה במידה ניכרת על אלו הערבים, במיוחד למשימות תקיפת מטרות קרקע. במסוקים, יחסי האיכות אינם מסוגלים לפצות על היחס הכמותי לרעת ישראל. נתון בולט מאוד הוא יחס כוחות בסוללות טילים קרקע־אוויר - היריב העיקרי של חיל האוויר. מבחינת יחסי הכוחות היבשתיים מול צבאות מצרים וסוריה, היחס הכמותי בטנקים הוא חשוב ביחסי הכוחות היבשתיים, יש לצה״ל מספר כמעט כפול מאלו של מצרים וסוריה גם יחד. אך במטוסי קרב היחס גרוע הרבה יותר )נתונים מפורטים ראה בנספח 153 במסוקים נתונים כמותיים.( לנחיתות כמותית יש משמעות במלחמת שחיקה כמו מלחמת יום כיפור, על אף העליונות האיכותית של חיל האוויר הישראלי. ניתוח המשמעויות של ניתוח ההקצאות, מידת מימוש התוכניות ויחסי הכוחות מביא למסקנה שבפועל, שפת התקציב אינה תואמת את ההצהרות על תפקידי חיל האוויר וחשיבותו. פרק 154,, את ההערכה בעלי העניין החליטו לחתום על החוזה בתנאים המוכרים לנו. הם ינחתו לחתימה בשבת לפני חושך. שניהם יבואו ביחד, ואין להם שותפים. 155 ראש המוסר צבי זמיר ככל שחולפות השנים מאז מלחמת יום כיפור גדל מאגר הידע בסוגיית ההפתעה וההתרעה לקראת המלחמה, נחשפות עובדות חדשות ששופכות הפתעת כמו מתקפת הפתע 156 אור על פרשיות עלומות, ומתעשר המחקר הערבית בתחילת מלחמת יום כיפור נועדה להשיג יתרון צבאי באמצעות ערעור כושר הלחימה של האויב, גרימת הלם פסיכולוגי והוצאת קברניטי ״הפתעה היא התופעה 157 האויב ויתר מרכיבי העוצמה שלו משיווי משקלם הפתעות שנלמדו היטב הן מתקפת הפתע היפנית בפרל הדבור, 158 הרגילה״ ישראל הופתעה ב־ 159 ומתקפת הפתע הגרמנית נגד ברית המועצות וכניסת כוחות 160 מהחדרת כוחות לסיני, בפרשה שנקראה לימים מבצע רותם מצריים לסיני לקראת מלחמת ששת הימים. הפתעות אלו היו אמורות להכין את ישראל לאפשרות של הפתעה ערבית, לכן עד היום כה צורב העלבון בקרב אנשי אגף המודיעין במלחמת יום הכיפורים. ניסיונות רבים נעשים אחד מסוגי 151 למיון ההפתעה לתופעות שונות כדי לבחון כל תופעה לעצמה כאשר 162 ההפתעה שמופיע גם במלחמת יום כיפור הוא הפתעה טכנולוגית הצד המפתיע מפתח מערכת נשק בשילוב דוקטרינה וטקטיקה מתאימות 163 ומנצל אותן להפתעה בשדה הקרב • היעדר התרעה מוקדמת על פריצת מלחמת יום כיפור הוא גורם מפתח להתנהלות צה״ל וחיל האוויר במערכות הבלימה בדרום ובצפון. ההתרעה 166 "באמי׳ן ההיררכיה קובעת את ההערכה״ ההתרעה נידונה 164 על מלחמה קרובה היא תפקידו המרכזי של המודיעין גורמים מכשילים הם קושי 165 מנקודות מבט שונות המשלימות זו את זו באיסוף, עמימות הידיעות, הונאה, קשיי הערכה, קונספציות מוטעות, כשלים קוגניטיביים הנובעים מאופי הארגון המודיעיני, לחצים סביבתיים, קשרי קברניט־מוהיעין, לקחים מוטעים מהעבר ועוד. קשיים אלו מתחזקים עקב גם כאשר מאבחנים כשלי תפיסה עדיין אין 166 הקשרים ההדדיים ביניהם ״הפתעה שהוכנה כהלכה, טכנולוגית, צבאית־מערכתית 167 זה מונע שגיאות ומודיעינית. כזאת שלוקחת בחשבון את הזמן והשעה הנכונים ומבינה 168 את תפיסותיו וחולשותיו של היריב, היא בעלת סיכוי סביר להצליח״ למרות הטכנולוגיות לאיסוף מידע ועיבודו שנמצאות בתאוצת פיתוח גבוהה יותר. ישראל, בעלת עומק אסטרטגי קטן, זקוקה להתרעה אסטרטגית יותר ממדינות גהולות בשטחן. אהוד ברק, בתקופת היותו ראש אגף מודיעין, קבע: ״ההתרעה המודיעינית היא נקודה ארכימרית בתפיסת הביטחון שלנו. בהיעדר יכולת התרעה אי אפשר, לדעתי, לקיים אורח חיים נורמלי במהינת 169 ישראל ובה בעת לתת תשובה מלאה לאיום של צבא האויב״ לפני מלחמת יום כיפור, מערך המחקר מוגבל עדיין ביכולת עיבוד המידע, מתודולוגיות ושיטות מחקר מודרניות לצורכי שיפור ההתרעה בפני מתקפת פתע. אך מערכות עיבוד נתונים אינן חזות הכל. המודיעין ומערך ההתרעה אמורים לנסח תיאוריות ושאלות באורח לוגי, בהתמודדות עם שפע של נתונים, עוברות, והנחות הנתונות תחת המלחציים של אישוש גופי מחקר מודיעיני מבוססים על אנשים פתוחים יחסית לגופים 170 והפרכה אחרים בצבא, עקב עיסוקם שהוא אינטלקטואלי יותר מרוב העיסוקים הצבאיים. במלחמת יום כיפור נתקלות זרועות היבשה והאוויר בהפתעות טכנולוגיות ועדת אגרנט קובעת: ״יישום טכנולוגיות 171 בצד תורות לחימה חדשות אלקטרוניות מתקדמות במערך הטילים מאפשר שתי צורות הפתעה שאכן הופעלו: האחת היא עיתוי בלתי צפוי, והשנייה שיטות לחימה בלתי צפויות. בשתיהן הופתענו. לא היתה תשובה מול מערכות נשק נגד טנקים ולא היה 172 פתרון מהיר לשיתוק הטילים נגד מטוסים של האויב״ אחד מייעודיו של המודיעין הוא לזהות, להתריע ולמנוע אותן. תפקידי | 168 המודיעין הטכנולוגי הם לחשוף את היכולות של מערכות טכנולוגיות, את הפרמטרים הטכנולוגיים שלהן, את חולשותיהן ונקודות התורפה שלהן, כל אלו כדי שאפשר יהיה לפתח מולם 173 וכיצד יבואו לידי ביטוי כלחימה כך, למשל, 174 אמצעי נגד התקפיים והגנתיים, טכנולוגיים ומבצעיים מערך סוללות םא־ האחת - הערכה מוגזמת של טווח הטיל שגורמת למגבלות מוגזמות בהפעלת מטוסים. השנייה - תעלומת הפרמטרים האלקטרוניים של הסוללה והטיל, שמונעת פיתוח אמצעי הגנה אלקטרוניים מפני מכשיר המכ״ם והטיל עצמו. 175 השלישית - הערכת חסר של ניידות הסוללות ההתרעה על מלחמה קרובה היא תפקידו המרכזי של המודיעין במדינת הצד המפתיע 177התחרות בין הפתעה להתרעה היא מרוץ על זמן 176 ישראל מנסה להיערך ולתקוף בזמן קצר יותר מאשר הזמן הדרוש לאסוף, לנתח, ולהגיע למסקנה כי הפתעה בפתח ולהתריע עליה בצירוף הזמן הנדרש לפרוס כוחות מול הכוח המפתיע. במרוץ כנגד הזמן, תרומת הטכנולוגיה לקראת מלחמת יום כיפור הזמן הנדרש 178 עשויה להיות משמעותית להפתעה מתקצר מאוד בעקבות הגדלת הניידות ביבשה, באוויר ובים, חיזוק והארכה של טווחי האש, שילוב טילים קרקע־קרקע, ומערכות שליטה מהירות. ההתרעה אף היא הולכת ומקצרת את משך הזמן הדרוש לה. אמצעי מודיעין רגישים לאיסוף עובדות מרשיעות וסימנים מעידים, מערכות עיבוד נתונים ומערכות הפצת מידע יותר מהירות גורמות לשינוי משמעותי לקראת מלחמת יום הכיפורים יש 79 בקיצור משך הזמן הדרוש להתרעה למודיעין הישראלי תמונת מצב ברורה של היערכות צבאות סוריה ומצרים, בעיקר הודות ליכולות חדשות של אמצעי איסוף צילומי, מודיעין תקשורת )קומינט( ומודיעין אותות )סיגינט(. כל שחסר לו הוא הבנה של כוונותיהם. הטכנולוגיה המודרנית משפיעה על שני צדי המאזן, השאלה היא אם יש לה השפעה חזקה יותר על אחד משני הצדדים. במרוץ על קיצור משך זמן ההתרעה על מלחמת יום כיפור אין להסתפק בכך שההתרעה תקדים את ההפתעה. עליה להקדימה בשיעור זמן מספיק כדי שאפשר יהיה לערוך את הכוחות למגננה או להרתעה מפני מתקפת הפתע. לרוגמה: אחת הסיבות שמונה ועדת אגרנט להפתעה בפריצת מלחמת ״באמ״ן הה׳ררכ׳ה קובעת את ההערכה״ יום הכיפורים היא הבטחת אגף המודיעין לתת התרעה ארוכה יותר ממשך 180 הזמן הדרוש לגיוס המילואים ופריסתם בחזיתות שיפור מערכות מודיעין עתירות טכנולוגיה עשוי להקדים את ההתרעה, ומערכות נשק חדישות, בשילוב דוקטרינה הגנתית גמישה שממצה את תכונותיהם, עשויות לקצר את קבוע הזמן של היערכות למגננה. לכן אפשר כיום, יותר מבעבר, להשיג התרעה והיערכות הנדרשות כדי לקדם התרעה בפני הפתעה טכנולוגית אמורה לחשוף את היכולות 181 פני הפתעה כדי שאפשר 182 והחולשות של מערכות טכנולוגיות, וכיצד יופעלו בלחימה 183 יהיה לפתח מולם אמצעי נגד התקפיים והגנתיים, טכנולוגיים ומבצעיים אך טכנולוגיה אינה חזות הכל, המאזן הפתעה־התרעה עדיין תלוי בתפקודם ובהחלטותיהם של בני האדם, והמסקנות בהקשר הטכנולוגי אינן מכוונות להפחית ולטשטש את חיוניותו של גורם האדם במאזן הפתעה־התרעה או בכל סוגיה מרכזית אחרת. חולשות המוח האנושי נותנות לנו שיעור מר וכואב בהפתעת מלחמת יום כיפור. ״התנאי המרכזי הוא שינוי מהותי במאזן הכוחות האווירי״ 1 אליף אלי זעירא ההתרעות החמות על התקרבות המלחמה באות מהזירה הסורית. סא״ל חגי מן קצין המודיעין)קמ״ן( של פיקוד צפון במלחמה מתאר אה סיפורה של החמצה: ״אנחנו בפיקוד צפון עצבניים כבר זמן רב. הסורים מתגברים ובונים כוח. כל צילום שמצלם חיל האוויר מגלה עוד חטיבת טנקים. המערך מתחיל להיות צפוף דווקא לקראת סוף הקיץ, כשהם צריכים להתחיל לצאת לעודף. לאחר קרב האוויר הידוע ב־ את ההיערכות ברצון הנקמה הסורי לתגובה מוגבלת. הם אומרים: ׳הסורים רוצים להגיב על הבושה הגדולה כי תמיד הם מגיבים כדי לשמור על כבודם. הסורים הולכים לעשות משהו מוגבל.׳ אמרתי להם: ׳זה לא התחיל היום, זה לא נגמר מחר.׳ חקה הללו. גם הוא אמר שיש כאן תהליך שהתחיל הרבה לפני קרב האוויר. ״הסורים מתחילים לאייש את הטק״א ויוצאת הוראה לא לטוס קרוב לקו. אך אנחנו ממשיכים לטוס עם הפייפרים טסים נמוך יותר ובזהירות. הם חכמים, לא מחממים את הגזרה ולא יורים. אבל הפייפר הראשון שממריא במלחמה מופל מיד ליד מוצב | 170 ״חקה נעשה מודאג מיום ליום ומצליח להשיג מדדו תגבור קטן. בימים האחרונים של ספטמבר מגלים בצילומים ציוד גישור ב׳במויות מסחריות׳ ולא מסיקים מסקנות אף על פי שזהו ציוד התקפי. אני מעלה את הנושא והם, בכל דיווח שלי התשובה היא ׳יש לגו חומר שאינך מקבל. אנחנו לאמץ פיקוד מרכז. אולם קמץ יודעים טוב יותר׳. אותו יחס הכרתי גם כשהייתי ידעתי שכשאתה יושב בשטח אתה חי ונושם אותו יום־יום. אף אחד מאמ״ן לא ביקר ברמת הגולן, אף אחד לא בא לראות. הרי אפשר לראות בעיניים את הטנקים, התותחים, הטילים. בוקר־בוקר הייתי נכנס אל חקה ומעדכן אותו. הוא הסתובב בעצמו בשטח וראה הכל. מזלי שהיה לי אלוף פיקוד כזה. ״מראש השנה מתחילות תצפיות לדווח כל ערב על שיירות עם ׳עיני חתול׳ לא מגלים שום דבר. ההערכה שלי היא שהסורים ממשיכים להתעצם בקו הקדמי. בלילה האחרון של ספטמבר השיירות גדולות מתמיד. גייסתי בניגוד להוראות שתי חוליות תצפית ארוכות טווח, ותגברתי חוליות נוספות. באמצע תדרוך התצפיות לקראת אור ראשון, שנועד לעשות הצלבה בין החוליות לאיתור לאן מגיעות במדויק השיירות, מצלצל אבי יערי ואומר שהמלחמה עלולה לפרוץ. אנחנו לא מופתעים, אנחנו מצפים להודעה הזאת. היא נופלת על מצב שיש לסורים שיירות אספקה. מה הסורים צריכים? רק פקודה ולנוע. על קרקע כזאת נופלת הידיעה, הרי אנחנו בפיקוד בעצם רק מחכים לידיעה הזאת. ״בבוקר מצלצל אריה שלו תואמת את המצב. והוא קוטע אותי בגסות, ׳לא אמרו לך שזאת ידיעת תרגיל?׳ ואני בשלי, ׳אריה, אתה ראש מחלקת מחקר, כל האורות אדומים, כל האורות דולקים, ואתה אומר לי תרגיל?׳ אמרתי לו: ׳בשבילי נגמרו סימנים מעידים. כל האלמנטים ההתקפיים שהם צריכים - כבר יש להם. תורת הלחימה אומרת שהם צריכים רק פקודה כדי שיזוזו במידי. לי הסימנים נגמרו.׳ ״נודע לנו שחטיבה למאפייה שאת הלחם ישלחו לנ״צ בדרום הרמה, שם זיהינו חטיבת טנקים לא ידועה, ולפי הידיעה הזו זיהינו אותה. לזיהוי יש חשיבות רבה להתרעה על מלחמה. החטיבה הוקמה לפני כשנתיים כדי לשמור על המשטר בחומם, מפני ׳האחים המוסלמים׳. במבצע ארגז נלקחו חמישה גנרלים בשבי לצורך "באמי׳ן ההיררכיה קובעת את ההערכה״ חילופי שבויים. אחד מהם סיפר על הקמת חטיבה אותה מחומם לרמת הגולן אלא רק לצורך מלחמה. ״והנה אנחנו מאתרים אותה, אלא שאיש אינו מחבר את הידיעות ומגיע למסקנה שזהו סימן מעיד ממדרגה ראשונה. אני שומע זאת מעמוס גלבוע [ אזרחי גלוי באפעל. החטיבה נמצאת בגזרה הדרומית, עובדה שמאששת את ההערכה שלי שמוקד ההתקפה יהיה בדרום הגזרה. ״ב־ לצאת למרעה או לשדות בקרבת הגבול. אני אומר לעצמי: ׳או, הנה, יש לנו גם מועד, יש לנו גם מאין תבוא המתקפה. מקום וזמן.׳ מה עוד צריך כדי 185 להבין שיש מלחמה?״ משלים את התמונה ראש ענף סוריה במלחמה, סא״ל אבי יערי, בנו של מנהיג מפ״ם הנצחי. הוא מתאר בלשון מתונה למדי את סיפור המודיעין ושגיאותיו שאין מחילה עליהן: ״בסוף ספטמבר נפגש לה שהמצרים והסורים החליטו שאם לא תחול תזוזה מידית בתחום המדיני, הם יוצאים למלחמה. הוא אפילו אמר שהם נמצאים במה שנקרא positions שהיה מיועד לשמוע מה שהתרחש, הגיע למסקנה שהוא שומע מלחמה אחרים חשבו אחרת. קניאזר הרים טלפון אלי ושאל אם אני יודע מה הולך בסוריה. וכששאלתי למה הוא מתכוון, הוא אמר לי, ׳יש אינפורמציה לא רעה שמה שהולך בסוריה זו מלחמה.׳ עובר הלילה, שום דבר לא קורה. בבוקר הלכתי לממונה עלינו, אריה שלו, ושאלתי אותו אם אמנם יש ידיעות כאלה וכאלה שנוגעות לסוריה, שאני ממונה על הערכת המודיעין שלה. ״התשובה שקיבלתי היתה שיש ידיעות אבל איני אמור לקבל אותן. אמרתי בתגובה שהוא עושה דבר מאוד לא בסדר, שאני, כממונה על ההערכה, לא מקבל את הידיעות. הוא כעם עלי. אחרי זה נקרא קניאזר לאריה שלו וננזף על שנהג שלא כשורה בסודות מדינה רגישים שסומכים עליו שיטפל בהם 186 כהלכה״ במכתב למחבר מבהיר יערי: ״לפחות בשבועיים האחרונים אמרנו בענף וממשיך: ״בהחלט אפשר להגיד 87 שלי שסוריה מכינה מלחמה, נקודה״ שדאגנו עד כרי כך שהרגישות עלתה לקצה המתח אצלנו. לאחר חצות | 172 בתחילת שלו, ואמר שיש ידיעה ממקור זה וזה, שהמצרים והסורים יפתחו אותה במסווה של תרגיל למחרת, ב־ עצמי. הרמתי טלפון לקמ״ן צפון, חגי מן, ואמרתי לו, ׳אדוני היקר, יש לנו עכשיו קישור להכנות של מצרים, יש לנו עכשיו מקור שאומר שזו מלחמה שאולי תתחיל מחר, ועכשיו אתה צריך להרים את הפיקוד. זו דעתי.׳ וזה מה שהוא עשה. הכניס באותו לילה את הפיקוד לכוננות. בבוקר היה שקט. אלוף הפיקוד שאל מה פתאום יערי וחגי עושים לנו פה כוננות. בבוקר, לפני ישיבת ההערכה אצל ראש אמ״ן, לוקח אותי אריה שלו לפינה לנזיפה קשה על כך שאני, על דעת עצמי, הודעתי שמדובר במלחמה ולא בתרגיל, אף על פי שניתנה לי הערכה מפורשת שמדובר בתרגיל. ״היתה גיחת צילום ב־ מור הוציא לקט מודיעין לפנות ערב, שהצבא הסורי נכנס לעמדות קרב. ללקט הזה קרה מה שקרה עם ידיעה אחרת, והיא ידיעה שהגיעה ממקור בכלל לא רע, בתחום המדיני, שהודיע שהוצאת המומחים ומשפחות הסובייטים נובעת כיוון שהסובייטים יודעים שזו מלחמה. שתי הידיעות הללו הוסיפו משקל 188 לנושא המלחמה, שתיהן לא הגיעו לקברניטים אלא בבוקר״ האם הגיעו לבני פלד במשך הלילה? • יום שישי הוא הקצין התורן במרכז ההפצה של אמ״ן. שבוע לפני המלחמה, הוא אומר, הקדישו באמ״ן הרבה מאוד זמן לדיונים ארוכים על האפשרות שמלחמה עומדת לפרוץ. קצינים כמעט נמנעים משינה. לכן הוא מופתע להיווכח שדווקא כאשר יריעות חדשות מצטברות, הולכים הקצינים הביתה. בשלוש וחצי הוא נשאר כמעט לבד במערכת אמץ. ועכשיו הוא לבד כאן. ערב יום כיפור, וכולם הלכו הביתה. נראה לו מוזר ומטריד מאוד שמשאירים אותו לבד לפני החג. החומר שמתריע על מלחמה נמצא כבר ב־ משפחות של מומחים רוסים. הוא מנסה לבדוק בבוקר "באמי׳ן ההיררכיה קובעת את ההערכה״ ביניהם יוצאים גם מומחים כי יציאה כזאת מחזקת את ההתרעה. באותו יום לפני הצהריים מתקיימת סדרת דיונים בדרגי פיקור גבוהים והשאלה שעולה בהם היא משמעות פינוי המשפחות. היום אנחנו יודעים שהפינוי מתחיל ב־ לסאדאת ולאסד שהודיעו שהם עומדים לצאת למלחמה נגד ישראל בימים 189 הקרובים לאחר שכולם עזבו מגיע לפתע לשולחנו דיווח נוסף, ברור וחד. כאן עלינו להתערב בסיפורו של אילן תהילה ולהוסיף מרוח ועדת אגרנט: ״ב־ 5 הסורים מרחיקה את המומחים הרוסים יחד עם משפחות הדיפלומטים. נימקו את ההחלטה בכך שבכוונת מצרים וסוריה לפתוח במלחמה נגד 190 ישראל״ לאילן תהילה ברור כשמש שעומדת לפרוץ מלחמה. על סמך תחושה זו והמידע הנמצא בידיו הוא מדווח כדי לקבל הוראות, ונוקט צעד נוסף ומבקש מהתורן המקביל לו במודיעין חיל האוויר לבדוק אם יש עלייה של מומחים למטוסים. ״ביקשתי שיבדוק לי את רכבת האוויר, תדירויות, איזה סוג של אנשים, אם מדובר רק במומחים או גם במשפחות״, הוא אומר ומודיע לו שבכוונתו להוציא לקט התרעה על מלחמה. ״עד כמה שאני הבנתי, הבחורצ׳יק רשם את הדברים שאמרתי, הודיע למפקדים שלו שאמור לצאת 191 לקט כזה, את תוכנו, ושמחכים לידיעות מפורשות יותר על רכבות אוויר״ הודעה כזו כנראה אינה מגיעה לבני פלד. תהילה מתקדם בהתקשרויות הטלפוניות לפי הסדר. מתחיל בראש המדור, ממשיך לראש הענף, שאומר לו להעביר את הידיעה לגורם יותר גבוה. הגורם אחריו הוא עוזר ראש מחלקת מחקר הוא מגיע בערב יום כיפור, בערך בשבע בערב. הוא ישן, אשתו מסרבת להעיר אותו, ולא נותר לו אלא להתקשר לראש מחלקת מחקר, אל״מ אריה שלו, וגם הוא לא מקבל החלטה. כמי שעסק בהונאות, יודע אילן שאחד הקשיים בהונאה הוא לתכנן את רמת הידיעות האמיתיות כדי להכניס את הבומבות בסוף. שעות יקרות מפז חולפות עד שאילן תהילה מגיע לראש אמץ וזה כבר מאוחר, בסביבות אחת־עשרה בלילה, אם לא מאוחר יותר. משחק הטלפונים ארך שעות, יותר משש שעות יקרות מפז. תהילה נלחץ יותר ויותר, עוד רגע | 174 פורצת מלחמה, ואלו מתווכחים על מילה פה, מילה שם. ראש אמ״ן עצמו אומר שהוא מחכה לאינפורמציה מסוימת כדי לדעת אם הדיווח אמיתי או אילן לא יודע על מה הוא מדבר. 1,2 לא תהילה בטוח שברור לכולם שיש צורך בלקט התרעה. מרגע הגעת המידע ועד יציאת התרעה החוצה אסור שתחלופגה יותר משלושים ער שישים דקות. הפעם העברת המידע מתנהלת טלפונית לבתים. קצינים מתחילים להופיע בשלוש וחצי בבוקר. שתים־עשרה שעות לאחר שהידיעה נכנסת! הוא עובר שבע פעמים שינויים והדבקות. כמה דקות לפני הפצת הלקט מגיע הדיווח של ראש המוסד שהיום תפרוץ מלחמה. כל המאבק של תהילה על לקט ההתרעה כבד לא שווה פרוטה. הלקט מאבד את הערך ההתדעתי שלו. שתים־עשרה שעות של התרעה מבוזבזות לשווא. היום אפשר רק לדמיין שניתן היה להזיז את גלגלי גיוס המילואים לפני כניסת יום כיפור, לדמות שדדו יושב קומה אחת מתחת לאילן תהילה, מרחק של שמונה מטרים בלבד, כל העולם סביבו רועש ורוגש, ואל דרו לא מגיע דבר. ותהילה לא מעלה בדעתו לשבור את הכלים ולדלג אליו במדרגות 193 ואולי לשנות את מהלך ההיסטוריה • באותו לילה ארוך בין שישי לשבת של אילן תהילה ממרכז הדיווח של אמץ, מתרחש מרוץ נוסף על ההתרעה. מאירופה מקבל ראש המוסד, אלוף צבי זמיר, קריאה לפגישה דחופה עם ידיד אמין ובעל ידע רב. גם כאן רב הנסתר על הנגלה. צבי זמיר הוא גבר כחוש ובעל מראה סגפני, וסיפורו מתון ושקט כאילו הוא מדווח על ספר 194 בדיוני ולא על אירוע מכריע בתולדות ישראל גולדה יורשת אותו מאשכול. כעבור זמן קצר לומדת להכירו. בין שניהם שוררים יחסי אמון ויחסי עבודה מצוינים. גולדה מאפשרת לו להיפגש איתה בכל שעה שירצה. לפחות אחת לשבוע, יחד עם תא״ל ישראל ליאור, המזכיר הצבאי שלה. הוא נוהג לדווח לה על כיוונים בעבודת המוסד, ותמיד היא מבקשת לדעת אם שר הביטחון יודע. זמיר חש שלא בנוח, הוא יודע שהקשר בין שר הביטחון לגולדה בעייתי בכל מה שנוגע לשליטה על המוסד. שר הביטחון משה דיין הוא דומיננטי וריכוזי, אין כמעט שום עניין "באמי׳ן ההיררכיה קובעת את ההערכה״ ביטחוני או מדיני־ביטחוני שאינו מותנה בהסכמתו. גולדה בדרך כלל לא מתערבת בנושאי מודיעין צבאי. כשיש חילוקי דעות בין המוסד לאמץ, דיין תמיד תומך באמ״ן. מדוע? כיוון שהוא נותן יותר אמון באמ״ן, אומר זמיר, והחשיבה שלו היא על בסיס נאמנות ארגונית. מצב זה משתנה אחרי מלחמת יום כיפור, למעשה תוך כדי המלחמה. רוב הדיונים אצל שר הביטחון מתרחשים ללא השתתפותו של זמיר. בשלב מאוד מוקדם הוא שואל את דיין: ״לאן אתה חושב שהמצב יגיע? זה לא יהיה מצב סטטי לעולמים״. דיין עונה כדרכו: ״אל תלמד אותי מה יהיה״. אך ראש המוסד עומד על שלו. בזמן הפגישה בין המלך חוסיין לגולדה מאיר נוכח ראש המוסד בחדר. המלך לא נוקב בתאריך לפריצת מלחמה. הוא אומר שיש הכנות למלחמה, שיש לחפש פתרון מדיני. אבל אינו יודע מתי תהיה. מברקים מגיעים למוסד עוד לפני הפגישה הזאת, ולפיהם המצרים עומדים לפתוח במלחמה, והסורים יצטרפו בעקבות הערכה של המומחים הסובייטים שהסורים יכולים לכבוש את רמת הגולן בשלושים ושש שעות, אם יפתחו סימולטנית במלחמה יחד עם המצרים. כעת למקור הבכיר. לפי דיווח עדכני, המקור הוא ד״ר אשרף מרוואן, חתנו של עבד אל־נאצר, נשיא מצרים עד לאחר מלחמת ההתשה, ואיש סודו של )מרוואן מצא את מותו ביוני 195 הנשיא אנואר סאדאת הופל ממרפסת ביתו בלונדון.( ראש המוסד נפגש פעמים מספר עם מרוואן שמספק את ההתרעה האחרונה. בשיחות עם גנרלים מצריים הם אומרים למרוואן שעדיין אינם מוכנים למלחמה. למה לא מוכנים? כי קיבלו מעט מדי גשרים לצליחה, הם קיבלו אמנם טילי סא־ שגם הסקאדים מהווים גורם. הם מקבלים סקאדים, אבל אף פעם לא מזכירים אותם. מה שהם מזכירים, מה שחשוב להם מאוד, אלו המיראז׳ים ארוכי הטווח שיש ללוב. סביב מערכות אלו עולות אולי שלוש פעמים התרעות של ממש. לעומת זאת באמ״ן יש גם הערכה שמרוואן הוא בכלל סוכן כפול. אשרף מרוואן משרטט את התוכנית האסטרטגית כפי שהוא קורא אותה. הוא מספק נתונים במסמכים ובפרוטוקולים על נתוני ההצטיידות. הוא מסמן כוונות, עד כמה שניתן לסמוך על כוונות של איש הפכפך, לדעתו, כמו הנשיא סאדאת. יש מידע איך יילחמו אבל לא על התוכנית הכוללת. אבל המידע של מרוואן מאמת את ה׳גראנד פלאן׳ - התוכנית האסטרטגית. הדיווחים שלו נבדקים ונמצאים אמינים. • שעות באוקטובר 1| 176 ראש המוסד זמיר ממתין בחדרו בלילה שבין בעיר זרה, לפגישה המכרעת עם אשרף מרוואן. מחוגי שעון המלחמה נעים בקצב קבוע וקרבים לשעת האפס. אך לראש המוסד עדיין אין מושג עד כמה קרובה שעה זו. כאשר הפגישה נפתחת םוף־סוף, דוחק ראש המוסד את הסוכן לפינה ותובע לדעת: כן מלחמה או לא מלחמה. אשרף מרוואן די היסטרי, מגיב בהרמת קול וקורא פעם אחר פעם: ״אני לא יודע, זה יכול להיות, זה יכול לא להיות״. צבי זמיר שואל על יסוד מה הוא אומר שהצליחה יכולה לצאת לדרך, ומרוואן עוגה: ״מפני שסאדאת מדבר על מלחמה, מפני שהוא פורם את דיוויזיות החי״ר והוא ערוך כמי שמוכן למלחמה. אבל יש לנו עסק עם מנהיג שכבר אמר ולא עשה. אז אתה בא ושואל אותי? אני אומר לך, אני לא יודע״. הערכתו של מרוואן שסאדאת הולך למלחמה היא על בסיס מידע. ההשערה שאולי ייעצר ברגע האחרון נשענת על רק תחושות בטן וניסיון העבר שלו. הפעם מצליח ראש המוסד זמיר להוציא מידע חיוני בעוד מועד. לפתע ברורה הדחיפות והקריטיות של נסיעתו. כשהוא עוזב את הארץ שעות מספר לפני כניסת החג מתכוננים כולם ליום כיפור שלו ושקט. והנה עומד מולו אדם בעל ידע ואומר לו שמחר תפרוץ מלחמה. הוא מתחבט באשר לאפשרות של פריצת מלחמה. עליו לאמוד את הסיכויים על יסוד מה שהוא שומע. ראש המוסד מכיר את מרוואן היטב, ומבין שאינו בטוח. כך מתנהג סוכן כפול? הוא יודע שבישראל מצפים לטלפון שלו בקוצר רוח, שהמילה שלו תהיה מכרעת בשאלה אם לגייס מילואים. לקראת מלחמת ששת הימים נשלח ראש המוסד דאז מאיר עמית כדי לברר אם ארצות הברית נותנת אור ירוק לישראל לפתוח במלחמה. גם עמית לא קיבל תשובה חותכת ולא נפגש עם הנשיא או עם שר החוץ, אך ידע לקחת אחריות ונתן ׳אישור׳ בשם האמריקנים. החלטתו של ראש המוסד צבי זמיר ברורה גם בלעדי מדוואן. על בסיס ידיעות קודמות הוא מבין שאסור לקחת סיכון. צבא קיים כדי להיערך כשיש סיכון. הוא מאוד שלם עם החלטתו, ואם ייצאו ביום כיפור מבית הכנסת לחינם, הוא אומר לעצמו, אז שייצאו לחינם. הנסיבות אמנם שונות זו מזו אך המוכנות ליטול אחריות - 196 דומה מרוואן מדווח שהמצרים והסורים מתכוננים לבצע תוכנית שאת פרטיה העביר לנו מזמן. על פי התוכנית הערבית, המלחמה תתחיל כמתקפה של חיל "באמי׳ן ההיררכיה קובעת את ההערכה״ האוויר המצרי והסורי במלוא כוחם בשעות מאוחרות שבהן צה״ל לא יוכל להגיב, החשכה תרד בטרם יספיק חיל האוויר הישראלי להיכנס לפעולה. לראש המוסד חסר הזמן הדרוש להעיר את מערכת התקשורת החסויה ממדינה רחוקה באירופה. אך מדוע לא הועמדה המערכת בכוננות לנוכח פגישת החירום? הוא מצלצל בטלפון גלוי לראש לשכתו, דרך מרכזנית בינלאומית מופתעת. הטלפון מצלצל בישראל לפנות בוקר כמה וכמה פעמים עד שמורמת השפופרת בדירה מנומנמת במרכז הארץ. ראש המוסד יורה את הודעתו בצרור קצר, בערך בזו הלשון: ״בעלי העניין החליטו לחתום על החוזה בתנאים המוכרים לגו. הם ינחתו לחתימה בשבת לפני חושך. שניהם יבואו ביחד, ואין להם שותפים״. מישהו בישראל קובע שהכוונה היא לשעה פרוץ המלחמה, מקפיצים צלצולים בודדים של שיחת טלפון מתא ציבורי את קברניטי הביטחון ממיטותיהם למרוץ מטורף אחרי זמן שאבד ואיננו. • כותב סא״ל יוסי 197 ״האמצעים המיוחרים הם פוליסת הביטוח של ישראל״ לנגוצקי, מפקד יחידה באגף המודיעין. שאון תופי המלחמה מתעצם ונעשה רצוף ומהדהד עד שאין אוזנינו מסוגלות לשמוע אותו מבעוד מועד. אגף המודיעין מצויד מזה זמן רב באמצעים מיוחדים להאזנה ולקליטת מידע. השאלה אם מופעלים אמצעים אלו לפני המלחמה היא חיונית לסוגיית ההתרעה והמוכנות למלחמה. סיפור פרשה זו נשאר עלום אך בשנים האחרונות הולך התשבץ ומושלם. ״על פי פרסומים זרים הטמינה ישראל עמוק בעורף מצרים אמצעי האזנה משוכללים, שיכולים לשדר לישראל לא רק את הנאמר בשיחות הטלפון במקומות הסודיים ביותר במצרים, אלא גם את הנאמר בעל־פה באותם חדרים ממש. חסרונה של המערכת הזאת, על פי פרסומים זרים, היה שהיא עלולה להתגלות בקלות יחסית ושהיה צורך להחליף בה את הסוללות לעתים קרובות. משימה מסוכנת במיוחד בהתחשב במיקום המכשירים. האמצעים המיוחדים היו אפוא נשק מכריע של המודיעין, והפעלתם ערב מלחמת יום כיפור, או אי 198 הפעלתם, עשויה היתה לתת אינדיקציה נוספת למידת השאננות שלנו״ על מועד הפעלתם מספר סא״ל יוסי לנגוצקי. כאחראי על הפעלת | 178 האמצעים המיוחדים הוא ממלא משבצות ריקות בתשבץ: ״משה דיין ודוד אלעזר היו בטוחים ש׳האמצעים׳ פועלים, וכיוון שאלו לא הביאו מידע התרעתי, הניחו שאין מלחמה בפתח. אמצעים אלו, שהוגדרו כ׳פוליסת הביטוח הלאומי של ישראל׳, הופעלו בליל חמישי שעות לפני המלחמה. הם פעלו עד בוקר יום שישי 99 ושמונה שעות לפני פרוץ המלחמה, אך לא הניבו אינדיקציות התרעתיות האמצעים פעלו כשתים־עשרה שעות. האם יכלו בפרק זמן זה לספק מידע חיוני על פרוץ מלחמה?״ אלוף אלי זעירא מאשר בשיחה את הפרטים כולל 200 העובדה כי האמצעים לא העבירו מידע התרעתי סא״ל לנגוצקי, אל״מ בן פורת, מפקד יחידה מחלקת איסוף, טוענים שראש אגף המודיעין הרשה לפתוח את האמצעים לצורך בדיקה בלבד. שאלות שאין עליהן תשובה עדיין הן, האם נקלט מידע התרעתי? ואם נקלט, האם טופל כראוי? סיפור נוסף שמהימנותו מוטלת בספק הוא של יוסי ג׳ינו, לוחם בסיירת מטכ״ל: ״ערב מלחמת יום הכיפורים ביצעתי משימת עומק, מאות קילומטרים בעורף הגבול המצרי. מה שהבאתי זה את היכולת המודיעינית לקבלת תמונת המצב האמיתית בחזית ובעורף שם. מה שהבאנו איתנו משם, ידע רק מה מידת אמיתות הסיפור? ועדת אגרנט סוגרת בלשון זהירה 201 ראש אמ״ן״ סיכום ששווה בדיקה מחודשת: ׳״ראש אמ״ן נזהר זהירות מופרזת בנסיבות של ערב המלחמה לנקוט אמצעים נוספים שעמדו לרשותו ושהיו עשויים 202 לגלות מידע משלים חשוב ביותר״ ברוב המחקרים נשכחת זרוע המודיעין השלישית - שירות הביטחון הכללי - השב״ב. גם לו חלק בהתרעה ממלחמה. מספר נחמן טל, מבכירי השב״ב בסיני בתקופה ההיא: ״אספנו מידע בעל חשיבות התרעתית ניכרת ממקורותינו. בימים שלפני המלחמה הצטברו אצלנו סימנים מעידים רבים על כך שעומד להתרחש משהו גדול. שלחנו את ההתרעות ישירות למודיעין של פיקוד דרום ולמרכז שלגו. רצינו להעביר לתשאול מהיר אדם שנתפס ושיערנו שיש בידו מידע חיוני אך אלוף פיקוד דרום לא אישר לספק רכב כיוון שהרכב הפנוי היחיד היה ב׳יום טיפולי... לא התרשמתי שמישהו ייחס גם תפקידי השב״כ וההתרעות שסיפק 203 למידע שלנו חשיבות כלשהי״ ראויים לבחינה יסודית. "באמי׳ן ההיררכיה קובעת את ההערכה״ • הוויכוח על מידת ההשפעה של התרעה קצרה לעומת השפעת המשגים המבצעיים על תוצאות הבלימה עודנו חי ולוהט כבעבר. דדו ובר־לב תולים את האשמה בהתרעה הקצרה. גם ועדת אגרנט תלתה את האחריות בהתרעה הקצרה. זה לדעת חברי הוועדה הגורם הדומיננטי לתבוסה הישראלית גישה זו נוחה מאוד לכל דרגי ההחלטה והביצוע: 204 בקרבות הבלימה בממשלה, במטה הכללי, בשלוש הזרועות, בפיקודים המרחביים ובאוגדות. כאשר האשם הוא בהתרעה קצרה, מוסרת האחריות לכישלון מהאחראים 205 להחלטות אסטרטגיות וללחימה עצמה לעומת האשמת ההתרעה המאוחרת בכל הרעות שבאו על צה״ל, ניצבת הערכה שונה הקובעת כי הכשל בהתרעה הוא אמנם בעל משקל נכבד, אך גורם מרכזי נוסף לכישלון בבלימה הוא כישלון מבצעי. אחד הבולטים בין השמים את הדגש על האחריות המבצעית ואחריות המנהיגות הוא אלוף אלי 206 זעירא, ראש אגף המודיעין לקראת המלחמה ובמהלכה זעירא תוקף את הבשלים המבצעיים, אם כי אינו עושה חשבון נפש נוקב באשר לטעויות שלו עצמו. זעירא אינו יחיד בתפיסתו. אל״מ עמנואל ולד, שמתמנה על ידי הרמטכ״ל משה לוי לחקור לקחי מלחמות, טוען גם הוא כי ״הסיבה העיקרית לתבוסות ולכישלון הבלימה היא כשל צבאי של תפיסה ויישומה. גם קו החזית בדרום רמת הגולן נפרץ בגלל הפעלה לא מושכלת גם אלוף ישראל טל טוען שאגף המודיעין מילא את היטב 207 של הכוחות״ לכן הגורם העיקרי לכישלון בבלימה הוא ההחלטות 208 את תפקידו ההתרעתי ברמה האופרטיבית. שתי ההערכות צודקות חלקית. הפתעה אסטרטגית, אופרטיבית וטקטית, מוציאה משיווי משקל את שרשרת הפיקוד החל מהדרג האזרחי, עבור למטה הכללי, לפיקודי דרום וצפון ולאוגדות. אולם מה חלקה של דוקטרינת בלימה שגויה בכישלון הבלימה? האם יש בהפתעה כדי להצדיק ולהסביר את סדרת הבשלים והשגיאות לאחר קבלת ההתרעה כעשר שעות לפני הפתיחה באש? פרק 209,, חשובה ביותר אי הבנת נושא העצירה היתה טעות בסיסית של המודיעין הישראלי בהבנת הדוקטרינה האופרטיבית המצרית. בעצירה זו ניסו המצרים לגרום לנו לשבור את הראש במתקפת נגד. אנחנו לא ידענו על התפיסה של העצירה. לו ידענו על כך, כל המלחמה היתה נראית אחרת. למשל, חיל האוויר לא היה עולה על הגשרים, לא היינו ממהרים לתקוף מתקפת נגד. היינו נותנים לכוח להתרכז, ולא מתקיפים מיד. 2100 המטרה הצבאית המצרית במלחמת יום כיפור נמצאת במוקד של חילוקי דעות בין אנשי מקצוע וחוקרים עד ימינו אלו. המחלוקת הראשונה היא האם המטרה הצבאית של מצרים היתה לכבוש את המעברים וקו אורך מנחל־ים עד אבו רודס, או לכבוש רצועה צרה לאורך התעלה, כפי שאכן אירע, כדי להגיע את התהליך המדיני. אלו הסוברים שמטרת המלחמה המצרית היתה לכבוש את המעברים, נחלקים על משך זמן העצירה לאחר כיבוש הגדה המזרחית של התעלה עד להמשך המהלך לעבר המעברים. הערכה אחת אומרת שהעצירה היתה עצירה טקטית שבה יעברו דיוויזיות השריון בלילה הראשון, ולמחרת בבוקר יתקדמו אל המעברים. זוהי הערכת המודיעין בערב 2 למחרת בבוקר יתחיל השלב השני של כיבוש המעברים הערכה שנייה טוענת כי התוכנית היתה עצירה אופרטיבית, שפירושה עצירה ארוכה יותר, למשך שבוע בערך, לצורך צבירת כוח והשמדת כוחות השריון והאוויר של צה״ל שייצאו להתקפת נגד ויתנפצו אל חומת המגננה נגד טנקים ומטריית הטילים. רק אחר כך ייצאו לשלב הבא של כיבוש תוכנית כזאת מתאר גנרל גמאסי, ראש אגף מבצעים במטכ״ל 212 המעברים 180 "החלטה אסטרטגית ערבית חשובה ביותר׳׳ המצרי, במשך רוב ימי המלחמה, והרמטכ״ל לקראת סופה, לאחר הדחת מסביר רס״ן עמום גלבוע מענף סוריה באגף המודיעין: 213 גנרל שאזלי ״בצמרת הצבאית המצרית לא הפנימו את הרעיון של סאדאת, וחשבו וגם רצו להמשיך בהתקפה לעבד המצרים. היום, בדיעבד, זה נראה ברור לכולם, 214 אבל אז זה לא היה ברור כל כך, לחלוטין לא״ מנקודת מבט אופרטיבית ישראלית אין שוני גדול בין הגישה שלפיה מטרת המצרים מוגבלת מאוד לבין הגישה המצדדת בעצירה אופרטיבית למשך שבוע או יותר. בשני המתארים יש לצה״ל שבוע ימים לפחות כדי לבנות כוח, לתכנן היטב וליזום מהלכים צבאיים לפני שהצבא המצרי ייצא למתקפה לעבר המעברים. מתקפת נגד מאורגנת כראוי מתאפשרת בתוך זמן קצר בהרבה משבוע של עצירה מצרית אופרטיבית. לכן אין טעם להכריע בסוגיה אם הכיבוש המוגבל הוא מטרה סופית, או שמא מתוכננת עצירה אופרטיבית ארוכה. לעומת זאת, הערכת המודיעין שעם בוקר ה־ מצרים במתקפה לעבר המעברים היא גורם מרכזי לשחיקת כוחות יבשה ואוויר במאמץ בזבזני ומבוהל לבלום את המצרים, מחשש ל׳חורבן בית שלישי׳, עד עתה לא נידון המושג קונספציה, אולם יש קשר הדוק בין לוחמה אווירית, ובמיוחד עליונות אווירית, לבין גיבוש הקונספציה של הסיכוי למלחמה וההתרעה מפניה. אין כוונה ואין אפשרות להצדיק את ההתרעה המאוחרת על המלחמה. סימנים רבים מדי מעידים, בולטים וזועקים: מלחמה. אזעקה שרק כוחה של ׳קונספציה׳ מצליח להקהות את חושי מערך המודיעין והקברניטים מלראות את המראות ולשמוע את הקולות. למושג קונספציה בהקשר של מלחמת יום כיפור יש משמעויות רבות מודיעיניות, מבצעיות ודוקטרינדיות. הקונספציה כאן היא תפיסה מצרית וסורית כוללת של מטרת המלחמה המדינית המצרית, ההישגים הצבאיים המתוכננים, והתנאים החיוניים ליציאת מצרים יחד עם סוריה למלחמה. הגישה הרווחת אצל חוקרים רבים מטילה את האחריות לתוצאות שלב הבלימה על קונספציה מודיעינית מוטעית ועל שגיאות בהערכה המודיעינית. גישה זו מוסיפה וקובעת כי בידי מחלקת המחקר היה המידע הדרוש וכי גופי האיסוף עשו את מלאכתם נאמנה. חוקרים רבים עוסקים | 182 במאמצי הונאה, הטעיה והסתרה של המצרים והסורים. חלקם הגדול טוען עיון215 שמאמצים אלו השפיעו יותר על ההערכה מאשר על האיסוף מחודש מעלה כמה שאלוה שמחייבות מענה: מהי התפיסה האסטרטגית הערבית ובמיוחד המצרית? מהו השינוי בתפיסה האסטרטגית המצרית אי- שם בסוף מה תפקיד המודיעין האווירי ומפקדת חיל האוויר במסכת סוגיות זו? מהי תרומת התרבות האסטרטגית המצרית לסבך זה? ולבסוף, מה השפעת הכשל המודיעיני בסוגיות אלו על ההחלטות, על האסטרטגיה של צה״ל, ועל הפעלת חיל האוויר בשלב הבלימה? ראש אגף המודיעין, אלוף אלי זעירא, מגדיר באופן מקצועי את ההנחה הראשונה של התפיסה האסטרטגית המצרית ואת האמצעים הנדרשים ״התנאי המרכזי שמצרים מעמידה לעצמה לקראת פתיחת להשגתה: המלחמה ביוזמתה הוא שינוי מהותי במאזן הכוחות האווירי, שכרגע לפי תפיסת המצרים הם זקוקים לשני ישראל נהנית בו מעדיפות מכרעת. פריטי ציוד. הראשון - מספר טייסות של מטוסי קרב מתקדמים, שיהיו מסוגלים להגיע לשדות התעופה בישראל, בטיסה נמוכה ובחימוש מתאים, ולתקוף את בסיסי חיל האוויר הישראלי ומטרות נוספות בעומק מדינת ישראל. השני, טילי קרקע־קרקע )טק״ק( מסוג ׳סקאד׳ לאיום על מרכזי האוכלוסייה בישראל, כדי להרתיע את ישראל מתקיפת מטרות בעומק מצרים. התפיסה האסטרטגית מועתקת ככתבה וכלשונה ממידע מתועד שנבדק ונמצא אותנטי. ״לא היה כאן תרגיל אינטלקטואלי שצמח והתגבש במוחם של מומחי המחקר. ה׳קונספציה׳ היתה מידע ממוסמך אותנטי, שאמר לנו בדיוק מה מטרותיה של מצרים ומה התנאים המוקדמים ההכרחיים לפתיחת אלוף זעירא מאשש את הנחת היסוד של התפיסה האסטרטגית 216 המלחמה״ המצרית פעם נוספת: ״מצרים לא תצא למלחמה במצב אווירי נחות. הערכה זו קיבלה חיזוקים בשלושה תאריכים: בסוף 21973 הניסוח של ראש אגף המודיעין מעוגן היטב ב׳סקירת מודיעין מיוחדת׳ מחורף שאין סיכוי לניצחון צבאי מצרי ללא איזון העליונות האווירית הישראלית. "החלטה אסטרטגית ערבית חשובה ביותר׳׳ להשגת האיזון רואה הפיקוד המצרי שני תנאים הכרחיים: קבלת מטוס קרב הפצצה ארוך טווח ומהיר, ובמקרה של מלחמה כוללת, להשיג כושר הרתעה שיחייב את ישראל לרתק בעומק שטחה את עיקר מטוסי קרב הפצצה שלה )מיראז׳ים ופנטומיס( למשימות הגנה. במרכז קונספציית הרכש המצרית כיום עומדת השגת הנשק והאמצעים לאיזון העליונות האווירית הישראלית. בהשגת איזון זה דואה הפיקוד המצרי תנאי הכרחי למימוש האופציה "8 הצבאית״ ראש אגף המודיעין אוחז בקרנות המזבח של תפיסה אסטרטגית מצרית זו עד לרגע האחרון, ודו׳׳ח ועדת אגרנט מצטט מדבריו: ״ביום שני בישיבת שרים, אומר ראש אמ״ן אלוף זעירא: ׳כל עוד אין למצרים הרגשה אגף מודיעין אינו 219 שאפשר להשיג מצב נוח באוויר, לא ילכו למלחמה.״׳ נותן את הדעת על כך שישנה גזרה צרה לאורך התעלה שבה קיימת עליונות אווירית מצרית הודות למטריית הטילים. ההבחנה בין המטרה לבין האמצעים להשגתה חשובה ואפילו מכרעת להבנת השינוי במטרות המלחמה המצריות. מטרת המלחמה המצרית בתחילת מלחמת ההתשה היתה להחזיר לעצמה את כל השטחים שנכבשו ממנה בכמה 220 שלבים, ולהגיע עד הקו הירוק - גבול ישראל לפני מלחמת ששת הימים שם המשחק הוא ׳איזון בהתמודדות על עליונות אווירית׳ ולא ׳מטוסי תקיפה ארוכי טווח׳. ברבות הימים מיטשטש בקהילת המודיעין ההבדל בין מטרה לאמצעים. כל עוד מטרת המלחמה הצבאית היא לכבוש שטחים נרחבים בסיני, אין הבדל משמעותי בין המטרה לאמצעים, אולם במידה שיחול צמצום מהותי במטרת המלחמה המצרית, שוב אין צורך במטוסים ארוכי טווח. מערך הטילים קרקע־אוויר מספק את הסחורה - עליונות אווירית בשמי המערכה. כבר בסיום מלחמת ההתשה, כשהמצרים מקדמים את הטילים, נשמעים מצרים 221 קולות רבים שמתריעים מפני האפשרויות שנפתחות בפני המצרים מבקשת לרכוש מטוסי תקיפה ארוכי טווח כדי לפגוע בשדות התעופה בישראל וטילי קרקע־קרקע מסוג סקאר כדי להרתיע את ישראל וחיל האוויר שלה מתקיפה בעומק מצרים. מצרים מקבלת טייסת מטוסי מיראז׳ 5 תקיפה נזקקים המצרים ל־ | 184 טווח לפחות, כדי להגן עליהם. סך הכל כ־ בעדותו בוועדת 222 המטוסים ארוכי הטווח שישנם בידי במצרים באותה עת אגרגט נותן אלוף אלי זעירא הערכה דומה: ״חמש טייסות זה המספר ההגיוני שיכול לתת למצרים את ההרגשה שהם יכולים לנטרל את חיל האוויר שלגו במקביל, נרכש זמן קצר לפני המלחמה מספר מוגבל של טילי 223 בבסיסיו״ סקאד להרתעת ישראל מתקיפות בעומק מצרים. הרכש המצומצם אינו משנה את מאזן הכוחות האוויריים, ואינו מאפשר למצרים להשיג כושר התמודדות בשמי סיגי. לכן מחזיק אגף המודיעין בהערכתו כי לא צפויה מלחמה. • הנשיא סאדאת מעריך כי עצם ההישג בכיבוש שטח, ולו מצומצם ביותר, הוא שיניע תהליך מדיני, ולא גודל השטח שייכבש. כאשר הוא נוכח שלברית המועצות יש נכונות מוגבלת לספק לו את האמצעים הדרושים, הוא קבע שמטרות המלחמה חייבות להתאים את עצמן ליכולות, ולא להפך. לכן בסוף 1972 האווירית שמעניק מערך הטילים ברצועה צרה של 224 לאורך התעלה השינוי במטרת המלחמה המצרית אינו נחשף ואינו ידוע לקהילת המודיעין הישראלית במשך שנה שלמה עד למלחמה. טוען סא״ל אבי יערי: ״לא אבחנו את השינוי שחל בסתיו המצרים להחליט על תקיפה כוללת ליעד מוגבל, תחת המטרייה של הגנת סוללות הטילים, ובכוחות הקיימים בידם, מבלי לחכות ליישום יכולות 225 חדשות. כאן החל הכשל בהערכותינו״ מיד בתום מלחמת ההתשה מקדמים המצרים את מערך הטילים ורוכשים עליונות אווירית מעל התעלה ומזרחה לה. בישראל מתקבל המהלך כשלב ראשון לקראת המלחמה הבאה, אך תהליך של דיסוננס קוגניטיבי בחשיבה הקבוצתית־חברתית בישראל מוביל להונאה עצמית כאילו ניצח צה״ל במלחמת ההתשה. ההגנה על שמי התעלה, ערים מרכזיות וסכר אסואן עוברת ממטוסי יירוט לסוללות טילים קרקע־אוויר. חיל האוויר הישראלי "החלטה אסטרטגית ערבית חשובה ביותר׳׳ נאלץ להכין עצמו לרכישה מחדש של עליונות אווירית מעל שדה המערכה הצפויה. האסטרטגיה של סאדאת ממשיכה בדרכה שלה את אסטרטגיית השלבים של נאצר. סאדאת אינו מאמין שאפשר לכבוש את כל סיני במהלך אחד. הרעיון המכונן של השלב הבא הוא מלחמה בעלת מטרות צבאיות מוגבלות שתניע את התהליך המדיני. מספר גנרל עבד אל־גמאסי: ״בתחילה רגלה החשיבה האסטרטגית המצרית בביצוע פעולה התקפית אחת שמטרתה שחרור סיני. פעולה כזאת תבעה עליונות צבאית על ישראל, ועליונות כזאת לא היתה קיימת. לא נותרה ברירה בידי מצרים זולת תכנון שחרור סיני בשלבים שיהיו תואמים את התפתחות יכולת הלחימה של הצבא. ההחלטה על ׳המלחמה בנשק אשר ברשותנו׳ היתה אחת ההחלטות החשובות שקיבל 226 הנשיא סאדאת בשנת כאשר מתמנה סעד שאזלי לרמטכ״ל הוא מתחיל בהכנת תוכנית תחדיר 41 במרוצת איסמעיל עלי לשר המלחמה וגנרל גמאסי לראש אגף המבצעים. סאדאת ממנה את ממלאי התפקיד הרמים ביותר בדרג המדיני והצבאי כדי לשנות, לתכנן ולהפעיל את התוכנית המדינית־אסטרטגית החדשה שלו. לפי הוראתו מתכננים שלושתם את תוכנית באדר, תוכנית מוגבלת לכיבוש רצועה צרה לאורך התעלה, שתבוצע לבסוף במלחמה במשולב עם סוריה. בנקודת זמן זו נפגשות כמה הנחות יסוד שמהוות את התשתית לתכנון: המטרה המדינית של המלחמה היא שבירת הקיפאון והנעת התהליך המדיני, בשיתוף העולם הערבי. המטרה הצבאית אמורה להתאים למטרה המדינית, ולהתאים ליכולות של הצבא המצרי. סאדאת עיצב את תוכנית המלחמה על פי ההתאמה בין היכולת הצבאית, המטרה הצבאית והמטרה 227 המדינית השיקולים הצבאיים נובעים מניתוח החולשות של ישראל, כמו רגישות לאבדות, ׳קוצר נשימה׳ במלחמה ארוכה, הישענות על עליונות אווירית ועליונות בעוצמת השריון, וקושי להילחם בשתי חזיתות. המענה למכלול השיקולים המדיניים והצבאיים היה מטרה צבאית מוגבלת מאוד, כיבוש רצועה ארוכה וצרה מזרחית לתעלה. רצועה שבה העליונות האווירית נמצאת בידי מערך הטילים קרקע־אוויר המצרי. עם כיבוש הרצועה אמור | 186 להיווצר מערך הגנה נגד השריון הישראלי. שלב שני של עצירה אופרטיבית נועד לשבירת התקפות נגד של צה״ל. שילוב מערכי הגנה נגד מטוסים ונגד טנקים, שמגינים זה על זה, אמור ליטול את העוקצים של העליונות האווירית ועליונות השריון של ישראל. פתיחה בהפתעה, במלוא כוחו של הצבא המצרי, יחד עם סוריה, תשיג ריתוק כוחות צה״ל לחזיתות השונות ותפחית מעוצמתו בכל אחת מהן. על הנייר קיימת תוכנית לניצול הצלחה שבה יתקדם הצבא המצרי לכיבוש כדי להתגבר על התנגדויות בצבא 228 קדמת סיני עד למעברי המיתלה והג׳ידי ובמערכת הפוליטית המצרית, וכדי לשמר את הברית האסטרטגית עם סוריה, נשמרת תוכנית באדר כסוד כמוס ונמשך תכנון תוכנית גרניט המעברים. תוכנית באדר היא לכאורה רק שלב ראשון במסגרת אותה תוכנית. מדובר במהלך גאוני של הסתרה והונאה של בעלי ברית מבפנים ומבחוץ. אפילו סוריה היא יעד לתוכנית הונאה זו, אך היא מצליחה יותר מכל דווקא מול היריב - קהילת המודיעין הישראלית, הממשלה וצה״ל. הסבר זה מעורר תמיכה ומחלוקות. מחקר חצי רשמי של שלושה גנרלים גם שר המלחמה במלחמת ההתשה, 229 מצריים מתאר גם הוא תוכנית מוגבלת מחמוד פאתי, מתאר מטרת מלחמה מוגבלת מאוד ושולל אותה לחלוטין. פטריק סיל, היסטוריון חצי רשמי של אסד נשיא סוריה, מתאר אותה ומציין שהתוכנית להגיע למעברים נועדה רק כדי להטעות ולשכנע את סוריה 230 להצטרף למלחמה הוראותיו האחרונות של סאדאת אינן מפזרות את הערפל האופף את הכוונה 231 המצרית. הנשיא סאדאת מנסח אותה בהנחיה־מדינית שלו ב־ ובהנחיה אסטרטגית ב־ ״לחסל את הקיפאון הצבאי, להסב לאויב אבדות מרביות בנפש, בציוד ובנשק. לפעול לשחרור האדמות הכבושות בשלבים, בהתאם להתפתחות, העובדה שדיוויזיות השריון 232 לאפשרויות וליכולת הכוחות המזוינים״ המצריות אינן עוברות את התעלה, לא בלילה הראשון ולא בלילות הקרובים, דוחה את האפשרות של תוכנית להתקדמות מידית למעברים. צה״ל הגיע להיערכות מלאה לפני שהסתיים שלב העצירה. לעומת זאת, תמונת המצב עלולה היתה להיות מסוכנת מאוד אם היתה מתממשת הערכת אגף המודיעין שדיברה על עצירה טקטית והתקדמות עם בוקר ה־ "החלטה אסטרטגית ערבית חשובה ביותר׳׳ בטרם הגיעו כוחות המילואים ואוגרת סיני כבר שחוקה לגמרי. הערכת אגף המודיעין על מתקפת שריון בבוקר ה־ ומעט הטנקים שנותרים לאוגדת סיני מול מערכי טילים נגד מטוסים ונגד טנקים, לקרבות שאין בהם תועלת לנוכח התוכנית המצרית. למען היושר צריך להעיר שאין כל ביטחון שצה״ל היה משנה את אופי הלחימה שלו לו ידע על התוכנית המצרית המוגבלת. בסוריה התהליך מעט שונה. מעטפת הפעולה של מערך הטילים שסוריה רוכשת ומקדמת בשנה האחרונה לפני המלחמה מכסה חלק מרמת הגולן שכיבושה הוא מטרת המלחמה הסורית. סא״ל יערי עדיין משתומם: ״אני יכול להעיד על התמיהה שהיערכות הטילים הבלתי פרופורציונלית ברמה 233 הגולן עוררה בנו, אך קיבלנו מענה מבטל. עד היום אינני מבין למה״ בתחילת המלחמה קידמה סוריה את מערך הטילים כדי לכסות כמעט את כל רמת הגולן. כשל מודיעיני באיסוף ובהערכה ההנחה שמצרים לא תצא למלחמה ללא יכולת התמודדות אווירית היא תפיסה אסטרטגית מצרית ולא ישראלית. סאדאת מתכנן ופועל לפיה, ומגביל את ההישג הצבאי הנדרש לגזרה שבה יש לו עליונות אווירית. הישג זה אמור להספיק כדי להשיג את המטרה המדינית שהיא הנעת גלגלי המערכת הבינלאומית. המשפט השני של התפיסה האסטרטגית, ׳סוריה לא תצא למלחמה בלי מצרים׳, עומד במבחן גם הוא. התוכנית המצרית הידועה לצה״ל כוללת צליחת חמש הדיוויזיות שנועדות לתפוס רצועה צרה, ובעקבותיהן שתי דיוויזיות שריון לגדה המזרחית, שאמורות להמשיך את המתקפה לתוככי סיני. קהילת המודיעין אינה יודעת דבר על נטישת השאיפה לאיזון עם חיל האוויר במרחבי סיני והחלפתה בלחימה תחת מטריית הטילים 234 ועל הונאה כלפי סוריה, כלפי ישראל, וכלפי הצבא המצרי עצמו לקראת סוף המלחמה. רס״ן שלמה ברום, קצין מודיעין אווירי שהגיע מאוחר יותר לתפקיד ראש המחקר במודיעין האווירי ונחשב לאוטוריטה מודיעינית בחיל האוויר, מסביר: ״במציאות בה הצד השני עושה כמיטב יכולתו להסתיר את תוכניותיו, קשה להניח שיהיה לך מידע מלא. אף על פי שהיה לנו מקור | 188 מעולה עם נגישות לדרג האסטרטגי את השינוי בתפיסה. אפשר לאתר שינוי בתפיסה גם דרך התרגילים של הצד השני, אבל מה לעשות והמצרים לא ערכו משחק מלחמה שבו שוחק המתאר המוגבל. לכן השאלה הופכת לשאלה לגופי המחקר: האם התהליכים והשינויים שאותרו מספיקים להבין שחל שינוי בתפיסה או לפחות ששינוי רס״ן235 זה אפשרי? וכאן הכישלון של המחקר שלא העלה אפשרות כזאת״ עמוס גלבוע מעריך אחרת: ״גם בצמרת הצבאית המצרית לא ידעו ולא הפנימו את הרעיון של סאדאת. הם חשבו וגם רצו להמשיך בהתקפה לעבר הערכה זו מצביעה על הקושי של מערך האיסוף להשיג ידיעות 236 המצרים״ מובהקות ואמינות על שינוי המטרה הצבאית. בימים האחרונים לפני המלחמה ממוקדת תשומת הלב של קהילת המודיעין סביב סוגיית ההתרעה, ואין לאיש זמן וקשב לבחון סוגיה לכאורה שולית וביזארית כמו זיהוי מטרת המלחמה המצרית והמטרה הצבאית בכיבוש שטח. בשעה אחת־עשרה, פחות משלוש שעות לפני הירייה הראשונה, אין לקהילת המודיעין שמץ מושג על מטרת המלחמה המצרית: ראש אגף המודיעין משרטט את עיקרי התוכניות לפי מיטב הידיעה וההערכה: ״בשלב הראשון ייעשה מאמץ לתפיסת שטח בעומק של עשרה קילומטרים לערך. משיגיע הצבא המצרי לעומק זה, הקבוע בתוכנית, ינסה להחזיק מעמד ולהתבסס. ההמשך ייקבע בהתאם לתוצאות השלב הראשון. בשעה שיתקפו המצרים יפתח גם הצבא הסורי בהתקפה, וינסה לכבוש את רמת הגולן או 237 חלק ממנה״ מודיעין חיל האוויר מגבש הערכה מורכבת יותר של מטרות המלחמה. אל״מ רפי הרלב, ראש מחלקת מודיעין, מסביר דקות ספורות לפני פרוץ המלחמה: ״ישנן שתי אפשרויות לגבי מטרות המלחמה: הראשונה - כיבוש הגדה המזרחית של התעלה, קדמת סיגי, עד המצרים, כולל המצרים, וכיבוש שארם א־שיית׳ מהאוויר ומהים, והעברת חטיבה ממוכנת מהתעלה דרומה. אפשרות שנייה - לאחר חציית התעלה ייעשה מאמץ לתפיסת שטח בעומק של עשרה קילומטרים. אין כוונה בשלב הראשון להגיע עד קו המעברים. לאחר שיגיע הצבא המצרי לעומק הנדרש, שזה עשרה קילומטרים, ינסה להחזיק מעמד, 238 ועל פי התוצאות של שלב זה ייקבע ההמשך״ "החלטה אסטרטגית ערבית חשובה ביותר׳׳ לקראת פרוץ הקרבות יוצא לקט מודיעין שמתאר את התוכנית המוגבלת אך בתוך זמן קצר חוזרת הערכת המודיעין לסודה. בקבוצת דיון 239 יותר מקדימה/מבצעית)קד״ם( אצל הרמטכ״ל ב־ אלי זעירא: ״התקיפה התחילה להתנהל וממשיכה להתנהל לפי תוכנית שידועה לנו. עיקריה של התוכנית הזאת: מצרים וסוריה תוקפות בו זמנית. התקיפה הוקדמה משום מה בארבע שעות. אי לזאת אנו חוזים ללילה זה בצד היבשתי מאמץ גדול מאוד, גם סורי וגם מצרי, להשיג את ההישגים שנראים להם כהכרחיים על מנת מחר בבוקר להפעיל את דיוויזיות השריון. התוכנית המצרית היא להשקיע לפחות שני מאמצים עיקריים, של דיוויזיה 4 הכוונה מחר להגיע עם דיוויזיות השריון להפעיל אותן לניצול ההצלחה. יכול להיות שאם יראו שהם מצליחים, הם יתקדמו הלאה לקו המעברים. התוכנית, כפי שידועה לנו, היא התבססות )מזרחה מקו המעברים(. אולם אלוף אהרון יריב, עוזר הרמטכ״ל במלחמה, מסביר 240 בהגנה בקו המעברים״ 241 תוכנית זו בישיבת ועדת חוץ וביטחון בערב הראשון למלחמה ראש המוסד, אלוף צבי זמיר, מתרשם בביקורו בבור הפיקוד ב־ באוקטובר: ״רצים שם עם הראש לקיר, ואיני מבין מדוע. תוכנית המלחמה המצרית הוערכה על ידינו לפני חודשים רבים. אילו התעמקו בהערכה זו, היו מגיעים למסקנה שזה בדיוק מה שרוצים המצרים״. זמיר מתרשם שהתוכנית 242 המוגבלת אינה ידועה לרמטכ״ל שניים מהראשונים שמבינים לאחר המלחמה את השוני בין התוכנית המצרית שמציג אגף המודיעין לבין התוכנית המוגבלת בפועל הם ראש אגף המודיעין, אלוף אלי זעירא ואלוף אריק שרון. בכנס סגל פיקוד כללי)ספ״כ( בפברואר 1974 ההתרעה שלהם כמרכיבים חיוניים בהחלטה לצאת למלחמה. במקום זה לסמוך על מדוע 243 מערך הנ״מ שייתן את החיפוי האווירי המתאים לכוחות היבשה״ נעלם הסבר זה מיד אחרי המלחמה, ואינו נזכר במשך שנים? המחקר הגלוי 244 לא היה מיודע עדיין לתוכנית המוגבלת קובע דו״ח ועדת אגרנט: ״אמ״ן תחת מטריית הטילים. אמ״ן העריך שסאדאת רוצה במלחמה, הוא רוצה | 190 רק למחרת 245 לכבוש את כל סיני, מינימום להגיע עד למעברים״ באחת־עשרה בלילה, מתחילות לצוף ידיעות והערכות שדיוויזיות השריון אינן חוצות את התעלה ושהצבא המצרי אינו מתכוון להמשיך לעומק סיני בימים הקרובים. אבל ההערכה היא שהעצירה היא פרי מאמץ הבלימה של דוח ועדת אגתט אמור לשקף את הידע 246 חיל האוויר ואוגדת סיני הנשחקת הקיים לאחר המלחמה. בדוח נידונה תוכנית מוגבלת באופן שעלול להטעות את הקורא. חברי הוועדה אינם מודעים כנראה לתוכנית המצרית שבוצעה במלחמה. הם מגדירים את התוכנית המוגבלת כתוכנית המתוכננת להגיע ׳רק׳ עד המעברים. היא מוגבלת ביחס לתוכנית הגדולה להגיע לקו הירוק. גם ראש אגף המודיעין מעיד כי ״מה שאנחנו ידענו עליהם זה שהתוכנית 247 המינימלית שלהם היא להגיע עד למצרים״ מנהיגי ישראל בספריהם - גולדה מאיר ב־ על דוד אלעזר ב־ המטרה המצרית, שיכולה היתה לשמש כנימוק נוסף לטיהורם מאחריות - אינם מזכירים את מטרת המלחמה המצרית מאחר שעדיין אינם יודעים את פרטיה בזמן כתיבתם. רק ב־ רמטכ״ל צבא מצרים, נחשפת בפומבי החלטת סאדאת משנת בכיבוש רצועה צרה בלבד. מחקר יסודי ומפורט שנערך בצה״ל ב־ מגיע למסקנה שהתוכנית המצרית כללה שלושה שלבים. האחד, שלב התבססות בגזרה צרה מזרחית לתעלה. השני, שלב של עצירה ארוכה למשך שבוע לצורך התבססות, התעצמות, שבירת מתקפת נגד ישראלית ושחיקת צה״ל אל מטריית הטילים, ומגננה יבשתית. שלב שלישי לאחר העצירה הוא 248 התקדמות לתפיסת קו אורך מערבית למעברי הג׳ידי והמיתלה למרות זאת, כאשר בשנת הרשמית של המלחמה נאמר בה: ״המצרים התכוונו להתבסס במרחב הכולל את נחל־ים על כביש החוף בצפון, מרחב ואדי מליז עם שדות התעופה רפידים וביר תמרה, ושלוחה עם רם סודר ואבו רודס לחוף מפרץ סואץ, עד מדרום בשנת 249 לא־טור״ המטרה המצרית להגיע למצרים, כמעט באותן מילים שבהן משתמש ראש 250 אגף המודיעין לפני תחילת הקרבות "החלטה אסטרטגית ערבית חשובה ביותר׳׳ בשנת האופרטיבית. לדבריו זוהי תוכנית אופרטיבית שנועדה לבלום מתקפות נגד של צה״ל, שאכן בוצעו, ולשחוק את השריון וחיל האוויר הישראלי. שלב זה נועד להונות את סוריה, ברית המועצות וישראל באשר להמשך המהלכים המצריים. כמו כן הוא נועד לאפשר התקדמות נוספת בהתאם לנסיבות. העצירה האופרטיבית נועדה לגשר על ההבדלים בין התוכניות והכוונות רק בשנת 251 השונות כיום יש הסכמה 252 אשר, איש אמ״ן בעברו, על התוכנית המוגבלת המצרית רבה בין אנשי מודיעין על המטרה המוגבלת, אך הוויכוח בקהילת החוקרים עדיין נמשך. הכיצד ייתכן ששינוי כה מהפכני באסטרטגיה המצרית, שינוי ששאזלי וגמאסי מתארים בגילוי לב אם כי באופנים שונים, אינו נחשף לעיניים ולאוזניים של המדינה? כאשר מטרת המלחמה של המצרים היא להחזיר לעצמם חלק ניכר מחצי האי סיני, העליונות לאורך התעלה היא זניחה, כיוון שיהיה על כוחות היבשה להתקדם מעבר לה ולהיחשף לתקיפות חיל האוויר הישראלי. כאשר המטרה המצרית מצטמצמת, וכוללת רק אותה רצועה צרה בה יש להם עליונות, פוחת משקלה של הרתעה אווירית. הכיצד אובדן העליונות לאורך גבולות מצרים וסוריה אינו משפיע על הערכה מודיעינית וחשיבה אסטרטגית גם יחד? הרי כבר בהערכת המודיעין השנתית מ־ המודיעין נכתב: ״המצרים בחנו אפשרות להשתלט על מזרח התעלה בתחום מתפלא על כך 253 טווח טילי קרקע־אוויר המוצבים ממערב לתעלת סואץ״ תא״ל אריה שלו: ״משום מה, כאשר קירבו המצרים את סוללות הטק״א לתעלה ושינו את המצב במידה ניכרת, לא בוצעה הערכה מחדש של מידת על מי מתפלא 254 יכולתם לבצע מבצע מוגבל האחראי למחקר בקהילת המודיעין הישראלי? בתקופת הכוננות כחול־לבן נמצא דווקא צדיק אחד בסדום שמצביע על דרך פעולה אפשרית דומה לזו שבוחר סאדאת. אדם זה הוא לא אחר מאשר שר הביטחון משה דיין. בכמה דיונים וביניהם בחיל האוויר הוא מסביר: ״אנחנו צריכים לדאוג ממקרה שתתחיל פלישה המוגנת במערך טילים מקסימלי. כאשר מערך טילי סא־ שהם מגינים על הצליחה | 192 מדוע דרך פעולה זו, שנצפתה 255 הטילים ואינם פוחדים מפני המטוסים״ כבר עם קידום הטילים בתום מלחמת ההתשה, לא זכתה לבדיקה, להכוונת האיסוף המודיעיני, להערכה במחלקת מחקר ובמודיעין חיל האוויר? מקובל בין כותבי זיכרונות במשך עשרות שנים, מומחים שונים וועדת רק מעטים מזכירים 256 אגרנט, שהתוכנית המצרית היתה ידועה לפרטי פרטים כשל257 את העובדה שמטרות המלחמה הצבאיות נעלמות מעיני המודיעין זה משפיע על הפיגור בהתרעה ממלחמה, על אופי קרב הבלימה ששוחק את אוגדת סיני ומשפיע באופן משמעותי על הפעלת חיל האוויר ושתיקתו המואצת. רס״ן אפרים קם, קצין מחקר מודיעיני ותיק, תולה כשל זה בהערכה ומחקר: ״המציאות השתנתה אך הערכת המודיעין לא השתנתה. תפיסות והערכות לא משתנות במהרה. כאשר הן משתרשות, יש להן כוח התמדה משלהן. בגלל הטבע האנושי אדם ממשיך להחזיק בהן, אלא אם כן יש לו סיבה מעולה לשנות אותן, ולנו לא היתה סיבה מספקת. ההערכה במקרה שלנו נשענה על מידע מהאיכות המעולה ביותר עד אוקטובר שלישית לדבקות בתפיסה הקיימת היא שההערכה הזאת נבחנה לאורך שנים, 258 והצליחה״ קציני מודיעין אחרים מצביעים על התעלמות מדרכי פעולה אפשריות )דפ״א( חלופיות של המצרים: רס״ן עמוס גלבוע: ״הבעיה נעוצה בכך שצה״ל, ובכללו המודיעין, שכח מה זה דפ״א. עסקו רק בכוונה ולא ביכולת, שהביטוי שלה הוא דרכי פעולה אפשריות של המצרים והסורים. בשיטת 259 הדפ״א היו בוחנים גם את המהלך המוגבל שבוצע לבסוף״ רס״ן דני אשר, שהיה קצין מודיעין חטיבתי במלחמה וחוקר התפתחות תוכניות המלחמה המצריות, טוען: ״אצל אמ״ן נשארה אותה תוכנית מתקפה. אם היו עובדים יותר נכון ועוקבים אחרי מה שקורה בצד השני, ולא רק סופרים את מספר הגדודים שיש לו ואת מספר משגרי הסאגר שיש לו, אלא חוקרים את תרומתם בשדה הקרב, היו מגיעים לדפ״א נוספת. לזו שהמצרים נקטו אותה בסופו של דבר במלחמה״. הוא גם דוחה את אחריות מחלקת מחקר לחוסר הכוונת האיסוף. לדעתו האיסוף מכוון כל העת לשאלות מרכזיות וביניהן מה מטרות המלחמה, מה תהיה תוכנית מוסיף רס׳׳ן נועם שפירא, 260 המלחמה, ומה תהיה האסטרטגיה של היריב ראש מכלול בינה רשתית במרחב סיני במלחמה: ״מה שצריך להבין וקשה "החלטה אסטרטגית ערבית חשובה ביותר׳׳ להתמודד עמו בכתב הוא האווירה שהיתה באותם הימים בתוך אמ״ן, אווירה 261 שאומרת: ׳אנחנו לא טועים׳״ אלוף שלמה גזית, מתאם הפעולות בשטחים בזמן המלחמה וראש אגף המודיעין אחרי אלוף זעירא, מסביר את הקושי בבדיקת האחריות: ״ראשית, את אחריות המערכת המחקרית נקל לנתח בדיעבד. כאשר אתה פורס את אינוונטר הידיעות שהתקבלו, ניתן לשאול ולבדוק כלום ניתן היה לקרוא מתוכן שהמלחמה בשער. לא כך המערכת האיסופית - מה שלא נכנס במערכת - אי אפשר לקבוע בוודאות שניתן היה להגיע למידע זה, ואי השגתו היא כישלון האיסוף. שנית, מערך האיסוף עובד בהתאם לצי״ח)ציון ידיעות חיוניות( ולתוכנית עבודה שקובעת לו המערכת המחקרית. האיסוף איננו אמור לפרוס ולחפש דברים שלא נשאל לגביהם. ושלישית, התחקור העמוק והיסודי של מקורות היומינט שרק הם באמת מתמצאים ובקיאים בחומר. אתה שאלות שהיו חייבות להטריד את המערכת. האומנם הטרידו אותה? האם נכללו בצי״ח? האומנם עלו בתחקורי מקורות הצמרת היומינטיים שלנו 262 במצרים?״ בכל דרגי אמץ יש הסוברים כמו אל״מ אריה שלו, סא״ל אבי יערי ורס״ן נועם שפירא, האחראי על הבינה הרשתית ביחידת האיסוף בסיני בזמן המלחמה, כי מקור השגיאה הוא במערך מדגיש אלוף אלי זעירא בשיחה ארוכה עם המחבר: ״הגורם לאי 263 האיסוף גילוי השינוי במטרת המלחמה המצרית הוא כשל איסופי. מערך האיסוף לא הביא שום מידע על כך. לא זכורה לי אף ידיעה משום מקור על השינוי. 264 לא זכורה לי ידיעה אפילו על האפשרות שמטרת המלחמה השתנתה״ אלוף שלמה גזית: ״המחדל בערב יום כיפור היה מרובע. המרכיב הראשון הוא ההערכה. המרכיב השני הוא חוסר מיצוי יכולתו של מערך האיסוף אין פלא שאלוף גזית, ראש אמץ, ממליץ ומיישם חיזוק של 265 המודיעיני״ 266 מערך האיסוף המענה לשאלה אם הכשל הוא איסופי או הערכתי אינו חד־משמעי. בעוד שבידי אגף המודיעין ישנן הידיעות הדרושות כדי להתריע על מלחמה בעוד מועד, והאחריות היא של ההערכה המודיעינית, הרי שבסוגיית ההתרעה על שינוי במטרות המלחמה חסרות כנראה ידיעות חיוניות ומספיקות. יחד עם | 194 זאת, המטה הכללי, אגף המודיעין וחיל האוויר יודעים שיש עליונות אווירית ערבית לאורך הגבולות וישנה הערכה מוקדמת שהזזת הטילים בתום מלחמת ההתשה מאפשרת צליחה מצרית. הידע וההערכה אמורים להצביע על דרך פעולה אפשרית ערבית למלחמה לשם מטרה מוגבלת, אך מחלקת מחקר אינה משערת שישנה דרך פעולה אפשרית )דפ״א( כזאת, ואינה מכוונת את האיסוף לבדיקתה. מערך האיסוף כנראה אינו מצליח לאסוף ידיעות חזקות ואמינות על השינוי. הכשל הוא בעל אפקט סינרגי. האיסוף והמחקר משפיעים זה על זה, בהכוונה, בידיעות, בהערכה ובמסקנות. 267 ״המודיעין האווירי לא התריע״ מה חלקו של המודיעין האווירי בכישלון המודיעיני לגלות ולהעריך את השינוי במטרות המלחמה המצריות? למודיעין האווירי יש מעמד חזק מאוד באגף המודיעין. רס״ן עמוס גלבוע, לימים ראש חטיבת מחקר באמ״ן, הוא חריג בדיבורו השופע ושפתו הרהוטה. גלבוע הוא איש מודיעין בעל ידע רחב ומקצוען אמיתי: ״באמ״ן קיבלו את מה שמודיעין אוויר אומר כתורה מסיני. גם בהקשר של סימנים מעידים, אוויר אמר - אלוהים אמר. מודיעין אוויר גם ראש המודיעין האווירי במלחמה, אל״מ 268 היה שותף מלא לקונספציה״ רפי הרלב, סובר כי ״למודיעין של חיל האוויר היו מילה ומעמד באמ״ן. לחיל האוויר היה מעמד חזק במטכ״ל ויחד עם מחלקת מבצעים ועם מפקד 269 חיל האוויר השפיע על המערכת הצה״לית כולה״ ראש המודיעין האווירי נוטל על שכם המחלקה שבפיקודו אחריות לתפיסה האסטרטגית של האיום המצרי: ״המודיעין של חיל האוויר בנה תיאוריה, עוד לפני הצבת טילים קרקע־אוויר, שאמרה שכל זמן שהמצרים לא ירגישו שהם יכולים להתמודד עם חיל האוויר - הם לא ייצאו למלחמה. הערכה זו לא השתנתה בעקבות הכנסת מערכי הטילים, וזו היתה אחת השגיאות. ייתכן שהיה מקום לבחון את ההערכה מחדש אך זה לא נעשה. תיאוריה זו הפכה להערכת המודיעין הלאומית, והיא הפכה לקונספציה. כשבאתי למחלקת המודיעין של חיל האוויר התפיסה היתה מאוד עמוקה ומבוססת, ואני תמכתי הנעלם הוא כיצד התמוססה ההערכה מאוגוסט 270 בה״ האווירית המצרית בשמי תעלת סואץ ומזרחה מאפשרת לצבא מצרים לצאת למלחמה. אל״מ רפי הרלב מוביל אותנו לגורם מרכזי נוסף לכישלון ההתרעה. "החלטה אסטרטגית ערבית חשובה ביותר׳׳ מודיעין לא חי בבועה. הוא מזין וניזון מאנשי המבצעים. אנשי מחקר מכוונים את יחידות האיסוף לפי ציון ידיעות חיוניות. הם עצמם מושפעים מהצרכים המבצעיים ומהערכת הגוף המבצעי של החולשות והעוצמות של צה״ל. אגף מודיעין מושפע מתחושת הביטחון של אגף מבצעים, ראשי הפיקודים 271 והרמטכ״לים ביכולת צה״ל לבלום עם הכוח הסדיר עד לגיוס המילואים בחיל האוויר המצב יותר מורכב. אקורד הסיום של מלחמת ההתשה, קידום מערך הטילים המצרי והעליונות האווירית המצרית מזרחית לתעלה עלולים להוות קרש קפיצה למלחמה הבאה. רכש סוללות התקפי ומערכות הגנה אלקטרוניות, מקצינים את האתגר ומחזקים את דאגות מפקדת חיל האוויר והדרג המבצעי מהמפגש הבא עם מערכי טילים קרקע־ אוויר. המודיעין האווירי מודע לקשיי גילוי ואיכון סוללות ניידות של טילי סא־ מקדם את הסוללות במהלך סוללות סא־ מערך טילים מתקדם חלק ניכר מרמת הגולן. בצפון אין סודות. המטרה הסורית לכבוש את רמת הגולן ידועה. וכעת גם התוכנית לנהל את המלחמה תחת מטריית ההגנה של הטילים. החששות אינם נשארים במגירות מעלות אבק. במשך שלוש השנים לפני המלחמה שובר חיל האוויר את הראש כיצד לגבור על מערכי הטילים בשתי החזיתות. הוא משכנע את המטה הכללי ושר הביטחון שעליו לקבל ארבעים ושמונה שעות בתחילת המלחמה שיוקדשו בעיקר להתמודדות עם אתגר הטילים ולהשגת עליונות אווירית. ברמה הפורמלית ובכתובים קשה למצוא ביטחון מלא בהשמדת מערכי הטילים בשתי הזירות. הדוקטרינה האווירית מדגישה את הקשיים בהשמדת מערכי הטילים, ואת הקושי בהשגת מודיעין 272 עדכני אולם בתורה שבעל־פה, טוענים רבים וביניהם אל״מ רפי הרלב, סא״ל עמוס עמיר, המיועד לתפקיד ראש מחלקת מבצעים, סא״ל אביהו בךנון, ראש ענף תקיפה, ורס״ן איתן בךאליהו, ראש מדור במחלקת מבצעים, האחראי על תוכניות תקיפת טילים, שקיימת תחושת ביטחון ביכולת אחד הביטויים לביטחון העצמי 273 להתמודד בהצלחה עם מערכי הטילים | 196 של קברניטי חיל האוויר הוא דברי אלוף מוטי הוד, יומיים לאחר פרישתו מהפיקוד על חיל האוויר, שהמלחמה הבאה ״תסתיים מהר יותר מאשר מלחמת ששת הימים, היא תוכרע מהר מאוד, לא תהיה דומה לקודמתה, הביטחון העצמי עושה את שלו ומשפיע 274 ותהיה מפתיעה מכל הבחינות״ על ההערכה המודיעינית. ראש המודיעין האווירי הרלב מציין את הביטחון ביכולת חיל האוויר כגורם משפיע על הערכת המודיעין: ״התחושה שלנו היתה ש׳תגר׳ המבצע להשמדת הטילים בחזית המצרית ואני יודעים מה היה הרכב המערך שלהם ומה היה לנו. לכן יש לנו בסיס טוב להנחה שהיינו מנצחים. לו היינו עושים את ׳תגר׳ בתנאי פתיחה טובים, היינו מכים את מערך הטילים המצרי. הערכנו שהמצרים חושבים שמערכי טילים יכולים להחזיק מעמד רק זמן קצר, וטעינו. כאשר שואלים מדוע המודיעין הישראלי לא הצליח לשכנע, קודם כל את עצמו, שהולכת להיות הסיבה היא שהוא לא העלה את השאלה אם התפיסה של האויב מלחמה, שהגדיר מטרות סאדאת היה גאון בכך שונה מזו שאנחנו חושבים שהיא. אינני זוכר שמישהו אצלנו מלחמה מוגבלות מאוד. אנחנו לא צפינו זאת. חשב שמטרת המלחמה שלו כה מוגבלת. עשינו הערכת מצב כיצד הם יקדמו את הטילים במקביל להתקדמות הצבא המצרי. לא היתה הנחה שהם רוצים 275 רק לעבור את התעלה, להפסיק להתקדם, ולהישאר במקום״ האם הכשל התודעתי הוא מחויב המציאות? עונה אל״מ הרלב: ״אילו המודיעין של חיל האוויר היה משנה ערב המלחמה את ההערכה האווירית, היו מקשיבים קשב רב. אילו היה בא ואומר: סליחה, אנחנו חוזרים בנו מהתפיסה הבסיסית, שינינו את דעתנו. הם לא צריכים להתמודד באוויר עם חיל האוויר הישראלי. הם מתמודדים על עליונות אווירית באמצעות הטילים. המצרים סומכים על מערך הטילים שלהם. מערכת הטילים נועדה להגן על הכוחות הלוחמים וכמה מרכזים, ולכן, מנקודת מבט אווירית, הסבירות של המלחמה גבוהה מאוד. לא לפי כושרו של חיל האוויר המצרי אלא לפי כושרה של מערכת הטילים שלו. אילו היה המודיעין של חיל האוויר משנה את הערכתו האווירית, זה היה יוצר שינוי בחשיבה, אבל המודיעין האווירי לא התריע, 276 ולא אמר זאת״ "החלטה אסטרטגית ערבית חשובה ביותר׳׳ דבריו מוצאים חיזוק בדברי סגן יונתן לרנד, קצין צעיר במלחמה ולימים קצין בכיר במודיעין האווירי וראש מחלקה באגף תכנון: ״המודיעין פועל גם על פי הבנת המצב של כוחותינו. זה חטא קדמון שלא הסתיים עד היום. כאשר המתכננים לא מצביעים על בעיה, המודיעין משקיע פחות משאבים. האופן שבו חיל האוויר תפס את המשמעות של מערכי הטילים בשתי החזיתות השפיע על הערכת המודיעין והערכת המצב הכוללת. מפקדת חיל האוויר לא הקרינה למחלקת מודיעין, לאמ״ן ולמטכ״ל שיש בעיה כה חמורה עם 277 מערכי הטילים״ בני פלד עצמו מפגין זמן קצר לפני המלחמה ביטחון גדול ביכולת חיל מוסיף על כך 278 האוויר להשמיד את מערכי הטילים אם יהיה צורך בכך אלוף אלי זעירא שחיל האוויר גורם למטה הכללי לחשוב שהשמדת מערכי הטילים אינה נתונה בספק. השאלה הפרקטית שעומדת לדיון היא כמה זמן דרוש להשמדתם ולא אם זה אפשרי. חיל האוויר דורש שתי יממות למשימה זו כיוון שאינו מסוגל להשתתף בבלימה בצורה יעילה לפני השמדת מערכי 279 הטילים, ולא עקב החשש שלא יעלה הדבר בידו מוזר שמפקד חיל האוויר, שטוען השכם והערב אחרי המלחמה כי המענה המבצעי והתוכניות המבצעיות של חיל האוויר לא נראו לו וכי אינו מאמין מקרין 280 ביכולת חיל האוויר לגבור על הטילים ללא התניות לא ריאליות ביטחון מלא לפני המלחמה ביכולת החיל לעשות זאת, ואף מעריך כי חילות האוויר הערביים הם איום חמור לא פחות מהטילים. הכיצד אפשר להבין את תחושת הביטחון שהוא מעניק למטה הכללי ולאגף המודיעין, כאשר מחלקת מבצעים ממוקדת בשיפור המענה המבצעי עד ליום האחרון לפני המלחמה, ומביעה את דאגותיה בהערכת המצב העדכנית - הדוקטרינה של חיל האוויר - שמאושרת על ידו, מופצת בחיל האוויר, ומוצגת לרמטכ״ל ולשר הביטחון? למודיעין האווירי ישנה אחריות מעשית ומידית בימים בהם הולך הזמן ואוזל. אל״מ אריה שלו: ״בלילה בין ידיעה ממקור אמין שעם שחר תתחיל מתקפה סורית־מצרית על ישראל. היות שהערכתי את אמינותו של מקור זה כגבוהה, הנחיתי את סא״ל יונה בנדמן, ראש ענף מצרים, ואת סא״ל יהודה פורת, ראש המחקר במודיעין חיל האוויר, לבדוק שאלה אחת בלבד: האם הצבא המצרי, כוחות היבשה | 198 והאוויר, עשו את ההכנות לפתוח במלחמה בבוקר, והאם הם מצויים בכוננות גבוהה לצורך זה. תוצאות הבדיקה אמרו שלא נעשו כלל הכנות כאלו״. שלו שוחח על כך עם ראש אמיץ והמליץ ״להציע לרמטכ״ל להכניס לקראת בוקר לכוננות גבוהה את חיל האוויר ואת כוחות היבשה בקדמת סיני וברמת 281 הגולן. ראש אמץ לא קיבל את דעתי ולא דיווח לרמטכ״ל על הידיעה״ 282 סא״ל יהודה פורת מאשר את העובדות אחת לאחת מערכי הטילים קרקע־אוויר לאורך החזיתות גדלים, מתקדמים, מתחזקים ומגיעים לשיא היערכות בימים האחרונים. למודיעין האווירי, למפקדת חיל האוויר ולעומדים בראשם יש אחריות כבדה להתעלמות ממשמעות מטריית הטילים, לאי גיבוש הערכת מודיעין שתצביע על אפשרות של מתקפה קרקעית מצרית וסורית תחת מטריות הטילים שלהן, ובראש ובראשונה, היעדר הערכת מצב מבצעית אווירית משולבת של מחלקת מודיעין ומחלקת 283 מבצעים, תחת מוטת הפיקוד של מפקד חיל האוויר שתצביע על האיום מאידך, מפקד חיל האוויר, אלוף בני פלד, יודע להינתק מהערכות המודיעין כשהסימנים המעידים על משהו שהולך לקרות מציפים את כל ערוצי הקשר במשרדו. הוא הראשון והיחיד בין קובעי ההחלטות שיקבע כי ׳מחר מלחמה׳ בצהרי התרבות האסטרטגית המצרית מדוע קהילת המודיעין אינה מספיק רגישה לשינויים? מדוע החיישנים שלה אינם מתעוררים לנוכח השינויים באסטרטגיה המצרית, בהיערכות הגייסות ובמערכי הטילים בשתי הזירות? אין זו שגיאה נקודתית של ניתוח והערכה, זוהי הערכה כוללת, רחבה הרבה יותר. זוהי הטיה תרבותית בהתייחסות לאויבינו. תרבויות שונות בנויות על מערכות ערכים שונות, הן משתמשות במושגים שוגים, מעניקות משמעויות שונות לאותם מושגים, הן בעלות נורמות שונות. ומתקשות להכיר ולהבין אחת את רעותה. הגישה הישראלית לתרבות הערבית, ולתרבות האסטרטגית המצרית והסורית בפרט, מגיעה מתחושת עליונות של התרבות האסטרטגית הישראלית, לכן הסיכוי לשגות הוא גדול. כיום, כאשר החוקרים והמעריכים בוחנים את התרבות של היריבים מנקודת מבט של שוויון ושונות גם יחד, יש סיכוי טוב יותר להעריך נכונה את התרבות האסטרטגית של היריב, את כוונותיו ומטרותיו. ״החלטה אסטרטגית ערבית חשובה ביותר מאז ומעולם היתה חובתו של המודיעין להיכנס לעורו של היריב, להבין ולקרוא 284 אותו מכל בחינה שהיא, צבאית, כלכלית, חברתית ותרבותית אותו כספר פתוח. זיהוי ההבדלים אינו מספיק, יש לפצח את הקוד - צופן - של התרבות האסטרטגית, ובמיוחד את הצופן של תהליכי קביעת לכל הנהגה מדינית וצבאית יש תפיסה אסטרטגית מסוימת 285 החלטות הנשענת על תרבות, שפה, מערכת אמונות וערכים, זיכרון היסטורי, שאיפות לאומיות, סדרת הנחות יסוד ומערכת מושגית מודעת ולא מודעת שמאפשרות 286 למחליטים ולאנשי ההערכה להבין את הסביבה ולפעול בתוכה האם המודיעין והמנהיגים של ישראל מודעים לצורך לפצח את צופן התרבות האסטרטגית המצרית והסורית? קהילת המודיעין ערנית ומודעת להבדלים תרבותיים בין המדינות ובין העמים, אלא שתרבות אסטרטגית ודווקא אותו חייבת קהילת 287 של היריב היא מרכיב מיוחד וקשה לאבחון המודיעין לזהות, לאבחן ולהסיק מתוכו מסקנות. בתפיסה הנורמטיבית ששוררת בחברה הישראלית בשנות השבעים קיים מחסום בפני אבחנה פתוחה וכנה של הצופן האסטרטגי הערבי. לדוגמה: באותה תקופה אסור היה לומר בגלוי שבעיני המצרים ערך חיי אדם נמוך מאשר בעינינו. הנחה כזו מכתימה את המעריך יותר מאשר את המוערך. כאשר אנואר סאדאת אומר שהוא מוכן להקריב מיליון חיילים כדי להחזיר את השטחים שאבדו למצרים, אנחנו נוטים לפטור את דבריו בהערכה כי זוהי תעמולה בלבד. הרי אין מנהיג שפוי ושקול, לפי התרבות המערבית, שיקריב מיליון איש למען מטרה מסוג זה. לעומת זאת, אם נפנים את התרבות האסטרטגית המצרית, אנחנו עשויים להגיע למסקנה שסאדאת מתכוון ברצינות לדבריו, ולהערכה אפשרית שההרתעה של ישראל, שמתבססת בין היתר על כושר גדול להשמיד כוחות, פחותה במידה משמעותית מהערכתנו הנוכחית. השוני התהומי בין התרבות המערבית לתרבות הערבית אינו מונע בהכרח הערכות נכונות. קיסינג׳ר מעריך לקראת המלחמה כי ללא מלחמה נוספת אין סיכוי להגיע להסדר בין מצרים לישראל. לכן הוא מעודד בעקיפין את סאדאת לנסות לזעזע את המערכת הבינלאומית באמצעות סיבוב מוגבל נוסף. בשיחתו עם אחמד איסמעיל במאי לסאדאת שיהיה מציאותי. המציאות היא שאתם הובסתם ואינכם יכולים | 200 להציג תביעות של מנצחים. או שתשנו את המציאות בה אתם חיים ועקב כך אנחנו נשנה את טיפולנו בהשגת הפתרון, או שאינכם יכולים לעשות זאת. אכן ברורה ובהירה: עימות מוגבל 288 אני מקווה שמשמעות דברי ברורה״ נוסף חיוני להשגת פתרון. קיימת זהות השקפות ואינטרסים בין נשיא מצרים לשר החוץ האמריקני. מוסכם על חוקרי מודיעין רבים שעל האחראים להערכה מודיעינית ״להכיר את התרבות הערבית בכללה. כי בלעדיה עלולות להתקבל החלטות כבדות משקל על סמך בורות. אסור להניח שתפיסת העולם המערבי משפיעה גם על דרך המחשבה של תרבויות אחרות. היגיון האחד הוא האיוולת של 289 האחר״ אפשר לנסח בתמצות כמה ערכים בתרבות המצרית שקשה לזהותם לפני מלחמת יום כיפור, ואפשר להגדירם רק לאחר שקברניטי מצרים מודים בקיומם. התרבות האסטרטגית המצרית היא תרבות שבה המנהיג והמפקד מסתירים את מטרת המלחמה מפקודיהם הבכירים והזוטרים, תרבות שבה אין אומרים אמת לבעלי ברית, הן לסוריה והן לברית המועצות. לסוריה מציגים מטרת מלחמה שונה מהמטרה האמיתית, אך את זאת לא ידענו. מסתירים מברית המועצות את ההחלטה לצאת למלחמה עד לרגע האחרון. תרבות 290 תרבות אסטרטגית שמוותרת על חיל האוויר ככוח מרכזי במלחמה 291 שמוכנה לאבד מספר גדול מאוד של חיילים על מזבח מטרותיה המדיניות זוהי תרבות אסטרטגית מתקדמת ביותר, שאיננה שואפת לניצחון, אלא לשינוי המצב המדיני. האם יכולים לפני המלחמה ראש אגף המודיעין וראש מחלקת מחקר לנסח אפיון מהודק כל כך של התרבות האסטרטגית המצרית? מסופקני. התרבות האסטרטגית הסורית לעומת זאת יציבה מתקופת המלחמה על המים, ומובנת למדי לדרגי העבודה באגף המודיעין. לכן המודיעין של פיקוד צפון וענף סוריה באגף המודיעין מודאגים הרבה יותר מאשר המקבילים להם בזירת סיני. מסכם סא״ל אבי יערי: ״איתרנו את הצופן האסטרטגי של אסד, דהיינו שהוא רואה במלחמה בישראל את המכשיר להחזרת הגולן, מכין את צבאו לכך, ויעשה זאת כשיוכשרו התנאים. באופן מעשי, מלחמה כזאת אפשרית רק במסגרת קואליציה ערבית בהנהגת מצרים. לעומת זאת, לגבי סאדאת סברתי תמיד שטעינו טעות עמוקה 2,2 ואסטרטגית״ ״החלטה אסטרטגית ערבית חשובה ביותר״ 2,3 ״כל המלחמה היתה נראית אחרת״ אי גילוי וזיהוי מטרת המלחמה המצרית היא הפתעה שדק עצם פתיחת ״התוכנית הזאת, שסאדאת קיבל, היא ההחלטה המלחמה חשובה ממנה. החשובה ביותר שהתקבלה עד היום בתולדות האסטרטגיה הצבאית הערבית קובע סא״ל אבי יערי. בצהרי 294 בתחום הקונפליקט עם ישראל״ מושפעים אירועי הפתיחה מהתרעה קצרה על המלחמה ומעיכוב בהחלטה על גיוס המילואים, אך משעות הערב ובשלושת הימים הבאים, בבלימה ובמתקפות הנגד, פוחתת חשיבות ההתרעה הקצרה. את מקומה תופסת הפתעה אסטרטגית בעלת משמעות רבה מאוד לכוחות צה״ל, והיא אי הידיעה על מטרות המלחמה וגבולות הגזרה של התוכנית המצרית. צה״ל וחיל האוויר שיחקו בדיוק את התפקיד שהועידה להם התוכנית המצרית ונשחקו בלחימה אמיצה אך מיותרת. שחיקת הכוח היא התוצאה הדומיננטית של הלחימה בימים אלו. היא תשפיע על מהלכי המלחמה ועל סיומה, שאחד המאפיינים שלהם הוא אפיסת כוחות צבאית. אלוף שמואל גונן)גורודיש(, אלוף פיקוד דרום במלחמה, קובל בכנס פיקודי לאחר המלחמה: ״הראייה של פיקוד דרום את מגמות המצרים היתה חדירה הרבה יותר עמוקה פיזית ממה שהם השיגו. חשבנו שהכוונות שלהם היו הרבה יותר מרחיקות לכת. היו הרבה מאוד התרעות על תפיסת המצרים ] השטח של הגבעות אלא להגיע עד רפידים ולכבוש את המצרים. זו נקודת המוצא להבנת המהלכים של הפיקוד - כולל המתנה טקטית, אי שחיקת 295 הכוחות, אי עשיית התקפות נגד״ על אף הידיעות שכנראה מביא ראש המוסד, ועל אף הלקט שמוציא אמץ חמש דקות לפני פרוץ המלחמה, לקט שהסירנות בתל אביב ומטחי האש בחזיתות מונעים מהקברניטים לקרוא בעיון, נשארים אגף המודיעין, הרמטכ״ל, אלוף פיקוד דרום ומפקד חיל האוויר בהערכה שהמצרים מתכוונים להעביר שריון ולהגיע עד למעברים בהקדם האפשרי ושוחקים את הכוחות בניסיון למנוע זאת. אבנר שלו: ״ב־ בביקורו בפיקוד דרום ובדיון במטכ״ל לאחר מכן, עשה דדו תוכנית מאור בדורה ולא כללית כפי שנהוג. מטרת התוכנית היא להרתיע את המצרים מהעברת השריון לצד שלנו ולפתח את ההתקפה שלהם. דדו פשוט לא | 202 ידע על התוכנית המוגבלת, לכן החליט לעשות את התקפה הנגד מחר 296 באוקטובר סא״ל יונה בנדמן, ראש ענף מצרים )ענף מנתח את משמעות הכשל המודיעיני בזיהוי מטרת המלחמה המצרית: ״אי הבנת הנושא של העצירה היתה טעות בסיסית של המודיעין שלנו בהבנת הדוקטרינה האופרטיבית המצרית. בעצירה זו ניסו המצרים לגרום לנו לשבור את הראש במתקפת נגד. אנחנו לא ידענו על התפיסה של העצירה. לו ידענו על כך, כל המלחמה היתה נראית אחרת. למשל, חיל האוויר לא היה עולה על הגשרים, לא היינו ממהרים לצאת למתקפת נגד. היינו נותנים 297 לכוח להתרכז ולא מתקיפים מיד״ אסטרטגיית הבלימה הישראלית מתבססת על ההערכה שהמצרים ימשיכו להתקדם כדי להגיע לפחות עד למעברים. יש חשש כבד לכיבוש בסיסי צה״ל בקדמת סיני - בלהה טסה, שדה התעופה רפידים, בסיסי מודיעין, חפ״ק פיקוד דרום באום חשיבה, ומהלך דרומה לאורך המפרץ לעבד שדות הנפט ושארם א־שייח׳. חשש זה מסביר באופן חלקי את השגיאה האסטרטגית של הטחת אוגדת סיני וחיל האוויר אל הצבא המצרי שנעצר למשך שבוע תמים לאחר חציית התעלה. החששות מתגבור שריון בגדה המזרחית לשם התקדמות גורמים להפעלה מסיבית ושותתת דם של חיל האוויר להרס הגשרים עד סוף המצרית משפיעה גם על מתקפות הנגד ב־ את אוגדותיהם של אדן ושרון. רק ב־ לפעול על פי היגיון צבאי צרוף. עיקרי המסקנות של בחינת התפיסה האסטרטגית הם: הקונספציה היא ערבית ולא ישראלית, ומטרות המלחמה של מצרים מותאמי־ת לקונספציה, והוגבלו ללחימה בחסות מטריית הטילים. המשפט הראשון של התפיסה האסטרטגית, שלפיו המצרים ייצאו למלחמה רק כאשר ישיגו כושר התמודדות על עליונות אווירית, נמצא נכון לגבי מצרים וסוריה. המשפט השני של התפיסה האסטרטגית, שלפיו סוריה לא תצא לבדה למלחמה, נמצא נכון גם הוא. על אף חשיבותו האסטרטגית לא זוכה חוסר התרעה על השינוי בתוכנית המלחמה המצרית ומשמעותו המבצעית לעיון ודיון הראוי לו. הרי ייתכן שמיקוד הקשב והמחקר של סוגיית ההתרעה על המלחמה מגע בחינה יסודית "החלטה אסטרטגית ערבית חשובה ביותר׳׳ 298 של הכשל בגילוי מטרת המלחמה והאסטרטגיה המצרית ותוצאותיה כותבי זיכרונות 299 חוקרים בתחום המריני־אסטרטגי אינם מזכירים אותה אינם מודעים לה, ומחקרים ביטחוניים גם הם אינם עוסקים בה במידה אפילו מחקר רשמי של 300 מספקת למדות מרכזיותה לנושא מחקריהם צה״ל על המלחמה בחזית המצרית אינו מרחיב בסוגיה של השפעת השינוי ולבסוף, למרבה ההפתעה, גם מחקרים וספרים העוסקים 301 במטרת המלחמה במודיעין, בהתרעה ובהפתעה מזכירים אותה במידה שולית ואינם יורדים כמה אנשי מודיעין 302 להשפעתה הקריטית על הימים הקשים במלחמה בולטים במודעותם להחלטתו של סאדאת והשפעתה על שלב הבלימה, אולם 303 אינם בוחנים ביסודיות את המשמעות והתוצאות של הכשל המודיעיני הכישלון בגילוי השינוי במטרות המלחמה המצרית הוא מרכיב מרכזי בכישלון הכולל להתרעה ממלחמה. הוא משפיע קשה מאוד על אופן ניהול הקרב בתעלה, על שחיקת אוגדה בישראל, על המחסור בכוחות במתקפת הנגד ב־ הארוכה לבניין הכוח לקראת חציית התעלה. באשר ללחימה האווירית, משפיע הכישלון המודיעיני על קביעת החלטות שגויות ביום ובמיוחד על שחיקה הכוח עקב תחושה מדומה של איום קיומי מצד מצרים. פרק 304,,14:30 חיל האוויר היה מוכן כבר מראש השנה. העלינו כוננויות גייסנו כ־ תקשיבו למודיעין. הפעם הולכת להיות מלחמה״. 305?מ ל־/־ע 20 צילומי אוויר שנערכים ב־ הסורית חושפים מערכים צבאיים עצומים והתקפיים. הם מגלים סימנים מעידים כמו קירוב הגשרים לתעלת סואץ, תגבור ארטילרי גדול, ומערך סוללות טילים צפוף בקרבת החזית. מגיעות ידיעות שהסובייטים צופים מלחמה, ולבסוף יוצאות משפחות היועצים הסובייטים. לעומת מידע זה מציב אגף המודיעין עמדה משלו. זהו אגף חזק מאוד, בעל השפעה עצומה על קובעי ההחלטות. חצי שנה לפני כן, לקראת כוננות כחול־־לבן, קובע ראש אמ״ן אלוף אלי זעירא שהערבים אינם מתכוננים למלחמה. העובדה שצדק מעלה את משקלו ומחזקת את סמכותו. שר הביטחון דיין והרמטכ״ל אלעזר - ׳הבוסים׳ של בני פלד - מקבלים את הערכות ראש אגף מודיעין. איש אינו זוכר את כישלון ההתרעה לקראת מלחמת ששת הימים, ורק ׳זקני צפת׳, אם יחטטו היטב, ייזכרו בכישלון 306 ההתרעה במבצע רותם ב־ בצהרי האוויר, לקט גדול ומפורט שכולל את סיכום הידיעות ואת ההערכה העדכנית של אמץ. בהערכה זו מופיעה פעמים מספר הקביעה ההיסטורית ׳סבירות נמוכה למלחמה׳. חשוב להתמקד בסיכום הערכת הפעילות האווירית המצרית: ״בשלב זה אין סימנים להכנות קונקרטיות לפעולה יזומה על ירי 204 צומת החלטה חיל האוויר המצרי, אם כי הצעדים שננקטו משפרים את יכולתו לעבור 307 לפעילות מבצעית״ בשעת צהריים זו אנו מגיעים לצומת הראשון של קביעת החלטות במצב המשברי ערב יום כיפור. ועדות חקירה בישראל, החל בוועדת אגרנט וכלה בוועדת וינוגרד, עסקו באינטנסיביות בהחלטות שקדמו למלחמות ובשלביהן בהחלטות אסטרטגיות כאלו מתמקד ספר זה, ומקדיש לכך 308 הראשונים נספח מיוחד. משבר עלול לערער שיווי משקל תודעתי, תפקודי, פיקודי 309 ורגשי של קובעי החלטות ולפגוע ביכולתם לקבוע החלטות מיטביות האם התהליכים וההחלטות נפגמים רק עקב המצב המשברי שנוצר בעקבות ההפתעה ושלבי המלחמה הראשונים? בניגוד להערכות המודיעין מבין מפקד חיל האוויר בני פלד כבר לפני ראש השגה שההתפתחויות, במיוחד בזירה הסורית, מובילות למלחמה. הוא מעלה חיל310 את רמת הכוננות ומגייס מילואים חיוניים כמה ימים לפני המלחמה האוויר נזקק להתרעה קצרה יחסית, עשר עד שתים־עשרה שעות לכל היותר, כדי לפעול במלוא עוצמתו. מספר סא״ל אביהו בן־נון, ראש ענף תקיפה: ״חיל האוויר היה מוכן למעשה כבר מראש השנה. העלינו כוננויות, גייסנו כ־ 1,400 הפעם הולכת להיות מלחמה.׳ הוא אמר זאת בפורום המטה הכללי, במטה חיל האוויר ובפורום מפקדים. לא הצלחנו להפנים לבסיסים ולטייסות שצריך לקחת בחשבון שעומדת להיות מלחמה, עקב חילוקי הדעות בתוך מפקדת 311 חיל האוויר״ אל״מ עודד מרום, מפקד מרכז סיוע התקפי )מרס״ה( שאחראי על השתתפות חיל האוויר במלחמה היבשתית: ״חיל האוויר לא הופתע במלחמת יום הכיפורים. כמה ימים לפני המלחמה, מבחינה לוגית, הבנו שהולכים למלחמה. אך מבחינה מנטלית לא הפנמנו זאת. יומיים־שלושה לפני המלחמה כולנו היינו במקום שצריך. ישנו, אכלנו, למדנו את הכל, וידענו מה אנחנו רוצים לעשות. ביום שישי אביהו, רע״ן אוויר סיימנו את הפגישה בהבנה שחיל האוויר יעמוד בכוננות מלאה, מוכנים לתקיפת טק״א. היה לי עד כדי כך ברור, שהודעתי לאשתי שאיני חוזר היום הביתה, וישנתי במטה חיל האוויר. ההפתעה של חיל האוויר היתה שפשוט | 206 לא נתנו לנו לעשות מה שהיינו צריכים לעשות 313בסוף הדיון אומר בני פלד לאנשיו: ״בשבילנו זו מלחמה״ 312 מסודרת״ כאשר מודדים התרעה בשעות, ההבדל בין התרעה לחיל האוויר והתרעה לזרוע היבשה הוא משמעותי ביותר. זרוע האוויר עמדה בכוננות גבוהה מראש השנה, ולקראת יום כיפור נשארו כל הטייסים הסדירים והצבות החירום בבסיסים. המטוסים היו חמושים לאפשרויות שונות. במצב זה נדרשות שעות ספורות בלבד כדי לשחרר את הקפיץ, לבצע כל אחת מפקודות המבצע שנמצאות כבר מחוץ לכספות, מעודכנות במטה ובטייסות, והטייסים מתודרכים כראוי. סא״ל עודד ארז, ראש ענף הגנה, מתאר את ההתחממות במפקדת חיל האוויר: ״ידענו במחלקת מבצעים שיש פעילות במצרים - המודיעין התעקש שזה תרגיל. בגלל החגים ובגלל הקרב עם הסורים ב־ דאגנו להגביר כוננות, אולם ללא גיוס מילואים. לגבי צוות אוויר אין בעיות של קריאה והתייצבות, לגבי הנ״מ, אם אינני טועה, גדוד הנ״מ המתנייע היה מגויס לצורך תרגול פקודת סלע למגננה בפני מתקפה ערבית. המתח עלה לקראת סוף השבוע, במיוחד עם הידיעה על פינוי היועצים 314 הרוסים״ הכוננות בבסיס רמת דוד גבוהה במיחד: ״רמת דוד שונה מבחינת אופיה בהשוואה לשאר בסיסי חיל האוויר. ראשית, הכנף קרובה לחזית. שערו בנפשכם טייס ממריא, מקפל גלגלים, צריך להכין את המפסקים, ותוך שלוש דקות הוא בקרב אוויר. הקרבה לשלוש החזיתות הקרובות: ירדן, סוריה ולבנון ועובדת היותה הכנף הצפונית של החיל, הטילה עליה כמה תפקידים נוספים כמו: קליטת מטוסים פגועים ושיגור מטוסים לביצוע משימות מיוחדות. למשל, היסעורים שיצאו מהכנף לביצוע פשיטות בעומק או במקומות אחרים, חילוץ, הצלה וכדומה. בסך הכל, חיל האוויר היה מאורגן וערוך למלחמה. הכוננות וההיערכות למלחמה היו ברמה גבוהה מאוד. היתה תחושה של ביטחון, שהדברים ערוכים ומאורגנים בסדר״. סא״ל אריק עזוז ממשיך: ״יום אחד, בסוף ספטמבר, מודיעים לי שאלוף פיקוד צפון יצחק חופי אמור לנחות בבסיס. באתי לקבל את פניו, והוא אגב ריצה, תוך כדי ירידה מהמטוס אל רכבו, אמר לי: ׳מה אתם בחיל האוויר חושבים, מה הולך להיות?׳ שאלתי למה הוא מתכוון, ואז אמר: ׳אתה יודע צומת החלטה שהיערכות הטילים ברמת הגולן זזה קדימה, אני אגב הולך להביא איזה 315 חטיבת שריון צפונה. לפי דעתי מלחמה באופק!״׳ סא״ל אליעזר פריגת הוא מפקד טייסת העטלף, טייסת פנטום שטייסיה הבכירים הם טייסי מיראז׳ לשעבר, בוגרי מלחמות ששת הימים וההתשה. אחד מתפקידי הטייסת הוא לצלם ולהביא מודיעין על מערכי יבשה, טילים ותשתיות של האויב: ״בטייסת הרגשנו שהולכת להיות מלחמה כי צילמנו כל הזמן. ראינו את התזוזות במצרים ובסוריה, ולא הבנתי מדוע הדרג המדיני אומר שלא עומדת לפרוץ מלחמה. באותו שבוע כינס בני פלד את כל מפקדי הטייסות. נכחו גם גם ראש מחלקת אוויר, מספר שתיים בחיל דוד עברי, ורפי הרלב, שעמד בראש מחלקת מודיעין. קמנו ואמרנו: ׳אנחנו רואים את כל ההכנות, מדוע אתם אומרים שלא תהיה מלחמה?׳ הרלב אמר לכולם: ׳אנחנו לא רואים שום סימנים שעומדת לפרוץ מלחמה. ברגע שנראה סימנים ברורים כמו הורדת רשתות ההסוואה וכדומה, נודיע לכם.׳ ״בנוסף לגיוס מילואים מעבר להקצאה המטכ״לית, דאג מפקד חיל האוויר לשינויי היערכות. זה מה שהיה, ואם הייתי אומר שלא היה לי אמון במודיעין, אז מה יכולתי לעשות? גם מעל בני פלד יש רמטכ״ל וממשלה, ואף אחד לא עצמאי. לא יכולתי לעשות יותר ממה שעשיתי, יותר מאשר לבוא למפקד, להגיד ולשמוע. אף על פי שהייתי בטוח בהערכתי ובתחושותי, תמיד זכרתי שכמפקד טייסת בדרגת סא״ל יש הרבה מידע שלא מגיע אלי 316 ושחסרים לי חלקים רבים מהתמונה״ ״ב־ האוויר, הדרגים הטכניים, אנשי בקרה ודיווח, וחלק גדול ממערך הנ״מ הסטטי. גם צוותי החפ״קים והקת״אים 317 לחכירה עם כוחות היבשה. חיל האוויר נכנם לכוננות ג׳״ לעומת חיל האוויר, שנמצא בכוננות גבוהה, ממתינים חברי הממשלה, צה״ל ואגף מודיעין לידיעה על מלחמה. ב־ הרמטכ״ל את ׳הקבינט׳ שלו: סגן הרמטכ״ל, מפקד חיל האוויר וראש אגף המודיעין. בסיכום הפגישה הוא מחליט על מצב כוננות ג׳ לראשונה מאז מלחמת ששת הימים, השלמת חטיבה 318 לדרום. ״חיל האוויר יימצא בכוננות מלאה ויבוטלו בו כל החופשות״ מפקד טייסת המל״טים והמזל״טים, שלמה ניר, מקבל מסר חזק: ״בשמונה | 208 התכנס דיון רחב אצל ראש מחלקת מודיעין - רפי חרלב. לאחר כעשרים רקות הרלב נקרא למקום אחר וחור לקראת תשע ופניו אינן כתמול שלשום. הוא התיישב וברר את מילותיו אחת לאחת: ׳נכנסים לכוננות ג׳,׳ אמר. הפורום היה די המום, הדיון כמובן נפסק מיד. כל הצידוק של הטייסת שלי במלחמה הוא מערך ״התלמים״ - מטוסי צילום ללא טייס. כל המפעילים והטכנאים הם אנשי מילואים. אנחנו נכנסים ליום כיפור, אני חייב לגייס כמה מהם. רצתי לבסיס פלמחים, סיפרתי לאל״מ אורי טלמור מפקד הבסיס. הוא אסר עלי אפילו להודיע לאנשי המילואים להיות מוכנים לקריאה. החלטתי לא להוציא הביתה כמה סדירים. הכנתי את מערך הפריסה אפילו שלא ידעתי 319 אם לצפון או לדרום״ רק איש אחד מבין קובעי ההחלטות במדינה השלווה רואה את המלחמה בפתח. מפקד חיל האוויר אלוף בגי פלד. יממה לפני המלחמה הוא מכנם את מפקדי הבסיסים והכנפות ובכירי מפקדת חיל האוויר לתדריך מוקדם להצגת פקודת מבצע ׳דוגמן׳ לתקיפת סוללות טילי קרקע־אוויר בחזית הסורית. 320 הפקודה המעודכנת הופצה לטייסות לפני פחות משלושה שבועות המפקדים מגיעים במטוסים קלים ובמכוניות מכל קצוות הארץ. נכנסים ל׳איגלו׳, מבנה עגול ולבן שמשמש שנים רבות כאולם תדריכים חיילי בבסיס קטן במרכז הארץ. בני פלד: ״באחד הדיונים אמר הרלב את מה שקהילת המודיעין אמרה שיש סבירות נמוכה וכן הלאה. אמרתי לו: ׳רפי, באמ״ן אתה יכול לרקוד לפי המנגינה שלהם. כאן אתה חייל שלי.׳ את ההחלטה אם תהיה מלחמה אני אעשה. אל תיתן לי הערכות, תן לי רק את העובדות. אני לא קונה את כל הקונספציה שלכם.׳ ״ביום שישי פרוץ המלחמה, הזמנו את כולם להצגת פקודת ׳דוגמן׳ לתקיפת מערך הטילים קרקע־אוויר הסורי, אף על פי שלא גמרנו להכין אותה, כי הרגשתי בדחיפות. אמרתי לפורום: ׳חבריה, מבחינתי עומדת להיות מלחמה. אינני יודע אם המלחמה תהיה מחר או ביום ראשון, אך בשבילנו זו מלחמה. אף על פי ש׳דוגמן׳ לא לגמרי גמור, זה מה שנעשה.׳ אך האם מישהו חשב שזו מלחמה באמת? אף אחד. זה נובע מהמושגים המעוותים. כאשר גם מלחמת 321 ההתשה היא מלחמה, אז מובן מדוע אגשים לא הבינו את כוונתי״ צומת החלטה בספרו חוזר בני פלד ומתאר: ״בהקדמה לתדריך ובסיומו הדגשתי את הערכתי שתפרוץ מלחמה עם סוריה. שכוחותינו בקו דלילים למדי, ואם ייפרץ הקו אני עשוי לפקוד על תקיפת הכוחות הסוריים עוד לפגי שיתוק מערך הטילים. כלומר, נצטרך לפעול בתוך אזור מוגן טילי קרקע־אוויר הוא קובע הערכה שפני האויב למלחמה. דרוש אומץ, נדרשת 322 פעילים״ חשיבה עצמאית, וסיכון יוקרה ומעמד אישי כדי לקבוע הערכה מנוגדת להערכת קהילת המודיעין, ומנוגדת להערכת מחלקת המודיעין של חיל האוויר בשאלה כה גורלית. סא״ל עמוס עמיר, המיועד לתפקיד ראש מחלקת מבצעים, מספר כי באותו תדריך ״נמסרה התרעה חריפה על אפשרות להידרדרות למלחמה כבר למחרת. נמסרה סקירה מודיעינית מפורטת למדי ובעקבותיה מסר ראש מחלקת מבצעים על סדרי כוננות מיוחדים לחג. תהיה או לא תהיה מלחמה? זו השאלה שהעסיקה את קבוצת הקצינים במגרש החניה, לאחר התדריך. אך טבעי היה שהבולטת והנשמעת מכולן היתה דעתו של ראש המודיעין, שהרי מי כמוהו בקיא ומוסמך. בתנועת יד מזלזלת וחד־משמעית הוא קבע: ׳חבריה, עזבו, לא יהיה שום דבר.׳ דווקא המעמד הבלתי פורמלי של הדברים הקנה לנאמר יתר תוקף. כולנו התפזרנו, על רקע ההתרעות החמות למלחמה מחר והתדרוך שניתן על ידי מפקד החיל. התחושה היתה שגם אם תפרוץ 323 מלחמה, יש בידינו לבולמה ולהופכה לניצחון מרשים ומהיר״ בני פלד אינו לבד בצומת ההחלטה הראשונה. לצדו נמצאת מחלקת מבצעים שמעצבת הערכת מצב לפיה המלחמה היא כורח המציאות. תהליך הערכת המצב ומסקנותיו הנכונות והנכונות הן התשתית שעליה מבסס בני לעומתו ניצבת מחלקת מודיעין של חיל האוויר שרואה 324 פלד את החלטתו במטה 325 עין בעין עם אגף המודיעין את חוסר הסבירות שתפרוץ מלחמה הכללי יש לאגף המודיעין מעמד מרכזי יותר, והשפעתו חזקה יותר מזו של אגף המבצעים. הוא מחובר ישירות לדרג המדיני, ודעתו נחשבת ביותר בחיל האוויר, לעומת זאת, מחלקת מבצעים היא בעלת 326 בהערכות המצב מעמד דומיננטי. מעמדה נובע בין היתר מתהליך קביעת ההחלטות. מחלקת המודיעין מעבירה את הערכת המודיעין למחלקת מבצעים שמעצבת את הערכת המצב למפקד חיל האוויר. באותה תקופה טייסים נמנעים למלא תפקיד במודיעין כיוון שאז ייאסר עליהם לטוס טיסות מבצעיות, אולם הקשר בין המחלקות הדוק הרבה יותר | 210 מאשר במטה הכללי. ייתכן שדווקא מיעוט קשרים לא פורמליים מציל את מחלקת מבצעים מתהליכי אינדוקטרינציה וחשיבת יחד שמאחדים את רוב בכירי קהילת המודיעין)פרט למודיעין הימי( סביב הערכת סבירות נמוכה למלחמה. אל״מ גיורא פורמן מאשר שמחלקת מבצעים צופה מלחמה אך 327 האחריות להחלטה והזכויות עליה כולן של בני פלד חלק ניכר מיחידות חיל האוויר ומפקדת חיל האוויר עושות את ההכנות הדרושות לקראת המלחמה. כך מגיע חיל האוויר מוכן טוב לאין שיעור מצבא היבשה. אולם השפעת הערכתו של בני פלד היא מוגבלת. כמה ממפקדי הבסיסים לא האמינו בסתר לבם באפשרות של מלחמה. הם אינם מעודכנים בכל הידיעות שמצביעות עליה. הם אינם מעבירים ללוחמים את חומרת המצב ואת קביעת בני פלד כלשונה. כתוצאה מכך אין הכנה מספיק טובה של וההפתעה המנטלית גדולה מאוד. 328 מפקדי הטייסות והלוחמים לצפוי להם תא״ל עמיחי שמואלי, מפקד בסיס חצרים: ״בני התקשר אלי בערב יום כיפור ונתן לי התרעה על מלחמה. הייתי מוכן עד כדי כך, שנסעתי לבית־ רס״ן הרצל בודינגר, מפקד טייסת בבית־הספר לטיסה 329 הכנסת במכונית״ בפתיחת המלחמה ומפקד חיל האוויר בעתיד, נזכר שתא״ל שמואלי פוגש אותו בערב, ומספר שבני פלד התריע מפני מלחמה אך אין טעם לטוס לצפון בערב יום כיפור, וכדאי לחכות לבוקר. למחרת, בעודו עומד להמריא במטוס קל לרמת דוד, עוצר אותו מגדל הפיקוח. רק בסביבות עשר יוצא מטוס בנסיעה לתובלה הוא כבר שומע את טייסי טייסת 330 דקוטה עם טייסי הצפון הפנטום ׳אבירי הזנב הכתום׳ מתחילים להניע את מטוסיחם לקראת מכה אווירית מקדימה. אין לבני פלד אישור לגייס את כל כוח האדם הנדרש כדי להיות מוכן למלחמה באופן מלא. אמנם רוב הלוחמים נמצאים בבסיסים, אך יחידות חיוניות אחרות אינן מגויסות עדיין: יחידות הגנה אווירית, טייסת המזל״טים, ההחלטה של בני פלד 33, ואפילו בקרים ותיקים ליחידות הבקרה המערבית בצומת ההחלטה הראשונה יוצאת דופן בתוכנה, באמיתותה ובהיותה נוגדת את הערכת המודיעין ואת מסקנת קובעי ההחלטות העיקריים. אל״מ רן רונן, מפקד בסיס תל־נוף, חוזר בטיסה מהתדריך בשדה דוב. הכבישים מתחתיו הולכים ומתרוקנים ממכוניות. בעודו מנמיך לנחיתה צומת החלטה הוא יכול לראות משפחות שלמות בדרכן לבית־הכגסת, עוצרות ומתבוננות במטוס הקל שמפר את השקט והשלווה. הם אינם יודעים שמחר יקטעו את השקט זעקות שבר של סירנות בכל רחבי המדינה. רוגן מכנס קבוצת פקודות, שם מוזר למפגשי מפקדי הטייסות והיחידות בבסיס. במסמך אותנטי שמסכם את המפגש נכתב כי ׳מחר מלחמה׳ ועל המפקדים לעשות את ההכנות אולם נראה שאיש אינו מטמיע את משמעות קבוצת הפקודות. 332 הנדרשות 333 כל בכירי בסיס מבלים ב׳משחקי חברה׳ עד ארבע בבוקר ה־ אכן דרך מעניינת להתכונן למלחמה. בבסיס רמת דוד, בטייסת הפטישים, הפנטומים, שכמה מלוחמיה מופלים במלחמת ההתשה ושוהים בבתי־סוהר בקהיר ובדמשק, מוכרזת כוננות אך אין תחושה שהולך לקרות משהו. בספר הטייסת נכתב: ״מלחמת יום הכיפורים תפסה את הטייסת בתקופת מעבר. מפקד הטייסת, יורם אגמון, נכנס לתפקידו רק חודש לפני המלחמה. שמישות המטוסים היתה טובה, וצוותי האוויר היו ברמה גבוהה. המצב הפוליטי ערב המלחמה לא הותיר מקום לחשש. הביצורים על התעלה והעליונות על הסורים נסכו תחושת ביטחון עזה. ביום שישי איש לא לקח אותה ברצינות. נראה היה שמדובר בעוד כוננות שגרתית של 334 ערבי חג שתסתיים כרגיל בשחרור כל הצוותים״ סא״ל יגאל זיו, מפקד יחידת הבקרה המערבית: ״קיבלתי את הפיקוד על היחידה ב־ ליחידה כדי לבדוק שהכל בסדר לקראת החג, והתכוננתי לחזור הביתה. פתאום מגיע טלפון מסא״ל עמי איילון, ראש ענף שליטה טרי: ׳תחזיר ליחידה את הבקרים שיוצאים הביתה,׳ ללא הסבר, ללא שום רמז. וכך עשיתי. בשעה שש אני נקרא לצ׳יטה אומר לי: ׳מלחמה מחר, כנראה בעיקר נגד סוריה, המצרים - סיכוי נמוך שיצטרפו, ואם יצטרפו - בפעילות מצומצמת בלבד.׳ קלטתי את העניין, עליתי למעלה ליחידה, והתחלנו להכין את הפקודות מחדש במשך כל הלילה. בשעות הבאות הגיעו בקרים מיחידת הבקרה במצפה דמון לתגבור 335 ראשוני. אסור לקרוא למילואים״ אלוף אברהם מנדלר )אלברט(, מפקד אוגדת סיני, הקצין הבכיר ביותר בסיני, התקשר אישית לראש אגף המודיעין זעירא, שמרגיע אותו: ״אצלך 336 כלום. אם יהיה משהו זה יהיה בצפון״ | 212 חיל האוויר אינו מופתע מבחינת התכוננותו למלחמה. ההתרעה ניתנה והוראות יורדות לשטח. קביעתו של בני פלד מאפשרת לעשות הכנות מקדימות, להפעיל את היחידות המבצעיות ודרגי התחזוקה, את הבסיסים והכנפות, ולעשות את הפעולות המחויבות מהכרזה על מצב כוננות ג׳. מחלקת מבצעים היא הציר שסביבו נעה מפקדת חיל האוויר, והיא אינה שוקטת על השמרים. סא״ל עודד ארז, ראש ענף הגנה במחלקה: ״ביום שישי 5 מבצעים. למיטב זיכרוני אין נציג של המודיעין, אבל ישנה הודעה שדבר לא נשתנה ומה שקורה זה תרגיל. אנחנו בודקים את הכוננויות, ללא אנשי מילואים, ומתכוננים לצאת הביתה. אני שואל מי מתוכנן להיות קמב״ץ תורן במשל״ט, מוצב השליטה המרכזי של חיל האוויר - זו תורנות שעושים קציני צוות אוויר שמשרתים במטה, בכל לילה - ונענה שהתורן הוא טייס תובלה שאינו קרוב לתחום המבצעי. ״הודעתי שאני אחליף אותו ואשאר תורן. השבת ממילא דפוקה. אחר הצהריים התקיים בשדה דוב פורום מבצעי, שבו לא השתתפתי. דובר שם על מלחמה צפויה באזור מוגן טילים, אולם המודיעין עדיין רואה זאת בסבירות נמוכה. בלילה היתה הרבה פעילות של הטסת אנשי שריון לצפון, אולם 337 עדיין אין שום התחממות מצד המודיעין, ולא מדברים על מלחמה״ מחלקת מבצעים עובדת במשך הלילה, כמו בלילות הקודמים, לעדכן ראש מחלקת מבצעים 338 את פקודות המבצע לתקיפת טילים ושדות תעופה נוסע הביתה לאחר חצות כדי לישון כמה שעות, ומוזעק בסביבות חמש 339 בבוקר לחזור למפקדת חיל האוויר לעומת זאת, עשרות רבות של מטוסי קרב, מסוקים, מטוסי תובלה ומטוסים ללא טייס אינם כשירים למלחמה. סוגיה זו תידון בהמשך. דין וחשבון על המוכנות למלחמה מאז מלחמת ששת הימים ועד ליום כיפור כמעט לא מתעמת צבא היבשה עם צבאות ערב במבצעים גדולים, לכן ציר ההתייחסות שלו נשאר מלחמת ששת הימים, הניצחונות הגדולים ותבוסת צבאות ערב. חיל האוויר, לעומת זאת, מתעמת במלחמת ההתשה, במבצעים גדולים וקשים עם מערכי טילים קרקע־אוויר מתחזקים והולכים, שחלקם מאוישים במפעילים סובייטים מהשורה הראשונה. צומת החלטה טייסי החיל ומפקדיו יוצאים ממלחמת ההתשה מודאגים מתוצאות העימות המתמשך עם סוללות הטילים קרקע־אוויר, ואינם שאננים כלל ועיקר. השנים הבאות מוקדשות לפיתוח תורות לחימה, אמצעי לחימה, תרגילים אינספור, דיונים וימי עיון. כל אלו במטרה אחת: לרכוש מחדש את היכולת להשיג עליונות אווירית במרחב האופרטיבי של צה״ל. הופעתו של סא־ טיל נגד מטוסים סובייטי חדש, מוסיפה לאתגר ומאיצה את מאמצי החיל. בינוי מזורז של שדות תעופה ערביים ודירים למיגון מטוסים מהווים גם הם מקור לדאגה, לגיבוש תורות לחימה, לפיתוח ולרכש אמצעי לחימה. טייסי היירוט אינם נחים על זרי הדפנה של מלחמת ההתשה, שבה הופלו כמעט שבעה־עשר מטוסי אויב מול כל מטוס ישראלי שהופל. גם הם משפרים את יכולתם, כפי שזו באה לידי ביטוי במלחמת יום כיפור. העימות הקשה במלחמת ההתשה והמידע שמצביע על קרבת המלחמה מכשירים את הקרקע לדריכות שבאה לביטוי בכמה תחומים. כוננות חיל האוויר למלחמה נמצאת ברמה גבוהה: כבר בראש השנה, בבוקר יום הכיפורים נמצאים 340 עשרה ימים לפני המלחמה, מוגברת הכוננות כל המטוסים וטייסיהם בכוננות. באשר לרמת ההתכוננות, המערך הלוגיסטי של חיל האוויר מתכונן כראוי, אין טענות כנגד ציוד חירום שאינו מאוחסן אם במשך המלחמה 341 ומתוחזק כראוי, ואון מחסור מיוחד בחלקי חילוף נזקק חיל האוויר לרכבת אווירית, שעיקרה תגבור במטוסי פנטום וסקיהוק. המחסור במטוסים נובע מקוצר משאבים ואי נכונות אמריקנית לספק מספר גדול יותר של מטוסים. לכן הטענה כלפי צה״ל שהתבוננותו בלתי מספקת אינה כוללת את חיל האוויר. גם הטענה בדבר רמת אימונים נמוכה אינה נכונה לגבי חיל האוויר. האימונים באותן שנים הם אינטנסיביים, יסודיים ויצירתיים. מיד בתום מלחמת ההתשה מתרכזים המאמצים בהכשרה מזורזת של צוותים חדשים. יחד עם זאת עסוקים גם בקליטת מטוסי סקיהוק ופנטום חדשים, ובאימוץ תורות לחימה חדשות. למלחמה עצמה מגיעים הלוחמים לאחר אימונים ותרגילים קשים ואיכותיים. אחת הטענות אל חיל האוויר היא כי הדוקטרינה האווירית ותורת הלחימה הדוקטרינה האווירית 342 שלו אינן מותאמות למלחמת יום הכיפורים עוברת תהליך אינטנסיבי של בחינה, שינוי ועדכון לאחד מלחמת ההתשה. הדוקטרינה המעודכנת נשענת על אותם יסודות משחר ימי המדינה, אך מותאמת לאיומים ולתנאי הסביבה החדשים. בגי פלד מסכם את ההכנות | 214 לתקיפת טילים: ״חיל האוויר פיתח תוכניות מבצעיות מתוחכמות להשמדה טוטלית של מערך הטילים, בהשקעה גדולה של מחשבה, ניסויים, אימונים 343 וסימולציות״ על מידת הרצינות והדאגה בעיצוב הדוקטרינה מעיד ראש אגף המודיעין אלי זעירא: ״אני חייב להבהיר שחיל האוויר הודיע מפורשות לקברניטי מערכת הביטחון, עור לפני פרוץ מלחמת יום כיפור, שהוא לא יוכל להפנות את משאביו למשימה זו ושמונה השעות הראשונות של המלחמה. חיל האוויר מסר הודעה זו משום שידע כי משנת הכוחות האוויריים בין ישראל לבין מצרים וסוריה. טילי קרקע־אוויר יעילים מתוצרת סובייטית הוצבו באזורי החזיתות ומנעו מחיל האוויר לסייע לכוחות היבשה בקרבות הבלימה. אותן ארבעים ושמונה השעות שעליהן דיבר חיל האוויר היו דרושות לו, כך העריך, לשם השמדת טילי קרקע־אוויר של 344 האויב״ לאחר השגת העליונות אמור חיל האוויר, על פי הדוקטרינה שלו, לעבור להשמדת כוחות קרקעיים של האויב, בהתאם לדרישות ולצרכים של צבא היבשה. משימת יסוד נוספת היא השמדת מטרות אסטרטגיות חיוניות בעומק שטח האויב. כיוון שמספר המטוסים באותה תקופה אינו גדול ביחס לתפקידים ולמשימות של חיל האוויר, נאלץ החיל לרכז את מרבית הכוח במספר מצומצם של משימות בו־זמנית. אם כל כך טוב, מדוע כל כך רע? אם לא שוררת שאננות, אם הכוננות והמוכנות גבוהות, אם האימונים יעילים, המחסנים מלאים, הדוקטרינה מעודכנת למדי ותורות הלחימה ישימות, מדוע מתקשה כל כך חיל האוויר למלא חלק מתפקידיו בימי המלחמה הראשונים? מדוע ברגע המבחן, כשנורות היריות הראשונות, נתפס חיל האוויר לא מוכן לקרב, ללא יכולת לצאת לשום מבצע משמעותי? מכאן לאזורי החולשה. מפקדת חיל האוויר האחראית על הערכות מודיעין, הערכות מצב וקביעת החלטות בתחום האווירי, אינה מתנסה ואינה נבחנת במלחמה כוללת ובלחימה אינטנסיבית. היא גם אינה מתורגלת כיאות בתחומי אחריותה. ממלאי תפקיד בכירים ביותר ממונים לתפקידם חודשים ספורים לפני המלחמה. המטה המבצעי חסר ניסיון בעבודת תכנון של מבצעים צומת החלטה גדולים ורבים תוך כרי לחימה. חלק ממפקדת חיל האוויר אינו מכיר כראוי את מטוסי הפנטום והסקיהוק, לא מודע ליתרונותיהם ולחולשותיהם. מפקד חיל האוויר, ראש המערכת, מתרכז בתכנון שינוי המבנה הארגוני יותר מאשר במבצעים. כמה תפקידים מרחיקים אותו מהערכות מצב וקביעת החלטות מבצעיות, ומתברר גם ששנים רבות הוא לא טס כמעט על מטוסי קרב. המודיעין האווירי מהווה אזור חולשה נוסף בכמה נושאים חיוניים לתפקוד חיל האוויר במלחמת ידע טכנולוגי ומבצעי על מערכת סא־ כוחות היבשה של סוריה ומצרים, ולבסוף, מוכנות וכוננות לא מספקת של יחידות שונות כמו יחידת הפענוח, לקראת המלחמה. המודיעין האווירי שותף לתהליכי ההערכה באגף המודיעין של צה״ל, להערכותיו השגויות, ולחוסר ההתרעה למלחמה. אזור חולשה מרכזי של חיל האוויר בהתכוננות ובמוכנות לקרב הוא מספר המטוסים המוכנים לקרב בבוקר המלחמה. יש שלוש רמות של מוכנות צטוסיס. דרג א׳ - המטוסים נמצאים בטייסת. חלקם שמישים וחלקם עם תקלות קלות, ואפשר להחזיר אותם לכשירות בתוך שעות ספורות. דרג ב׳ - ־,מטוסים נמצאים במתקני אחזקה בבסיסים לתיקונים או בבדיקות יסודיות •ותר. אפשר להחזירם לכשירות בפרק זמן של יום־יומיים. דרג ד׳)אין דרג ;׳( - המטוסים נמצאים ביחידת אחזקה אווירית מרכזית של חיל האוויר או :תעשייה האווירית לשם תיקונים יסודיים או ביקורת מקיפות. את רובם ניתן :'החזיר לכשירות בתוך שבוע עד חודש. אל״מ חיים ירון, ראש מחלקת ציוד בחיל האוויר במלחמת יום כיפור, :!ספר: ״לקראת המלחמה נמצאים עשרות מטוסים בדרג ד׳ ועשרות מטוסים :דרג ב׳. כדי להביא את חיל האוויר לכשירות מרבית, יש לתת הוראה ברורה לסגור׳ מטוסים - להחזירם לכשירות - מוקדם יותר. הוראה כזאת לא יתנה. הייתי בתדריך ב־ לא על מלחמה. לא קיבלתי שום הוראה לעבור למצב חירום ולסגור מטוסים :דרג ב׳ ודרג ד׳ יק בערב קיבלתי את ההוראה, גייסתי מילואים ללא רשות, והתחלנו לעבוד. :דיך להיות ברור כי מטוסי דרג ד׳ התחילו לחזור לטייסות רק לאחד יותר זשבוע לחימה. גם חלק מהמטוסים בדרג ב׳ הוחזרו לכשירות רק לאחר כמה 345 מים״| 216 משלים אל״מ ישראל אביב, סגן ראש מחלקת ציוד למטוסים: ״כשהתחילה המתיחות הייתי מתעדכן בל יום אצל רפי הרלב מה המצב. מטוסים בדרג ב׳ התחלנו לסגור כבר ב־ מטוסים לא קטן. ב־ לצאת ממצרים ומסוריה, רפי הרלב אמר לי שהמצב מתחיל להחמיר ושעלי לשקול מה לעשות. באותו יום נתתי הוראה ליא״א !יחידת אחזקה אווירית מרכזית למנכ״ל התעשייה האווירית לגייס את יחידת הסמך של חיל האוויר, שכללה מאות עובדי התעשייה האווירית, לשם סגירת המטוסים. הוצאתי מברק רשמי בעניין אף על פי שאנחנו במחלקת ציוד לא קיבלנו אישור לגיוס, והתחלנו לסגור מטוסים. ״התיאום בין מחלקת מבצעים לבין מחלקת ציוד היה טוב ועדכני. הקשרים היו לא רק ברמה הפורמלית אל גם יחסים לא פורמליים וקשרים אישיים. גרנו בשיכוני משפחות במשך שנים ארוכות. אני גרתי בחצור עם רפי הרלב, דוד עברי ומוטי הוד, ונקשרו יחסים בין המשפחות. לכן התקשורת היתה טובה יותר מתקשורת פורמלית. יכולתי לצלצל ולקבל מידע והערכה לא רשמיים. התיאום היה קיים כבר שנים ארוכות, לפחות מהימים שיאק !יעקב נבו בסגירת מטוסים, ועשינו זאת לא פעם. בכוננות ׳כחול־לבן׳ במאי 346 סגרנו מטוסים בלי שאנשי המבצעים ידעו ואישרו״ התוצאה המרה היא כי מבין לקרב. פחות מ־ המלחמה. כל מטוס חמישי אינו כשיר כמעט לארבע טייסות קרב. מבין אחוז. מתוך מספר מטוסי הקרב שאינם כשירים 347 הצילום היו כשירים למשימותיהם בפתיחת המלחמה גדול ממספר המטוסים שתוקף סוללות טילים במבצעי ׳דוגמן׳ האווירית׳ במהלך המלחמה כולה. )נתונים מפורטים ראה בנספח נתוניב כמותיים.( עם זאת, תא״ל דוד עברי מסכם במשפט קצר את סוגיית המוכנוח וההתכוננות: ״חיל האוויר היה מוכן למלחמה. אי אפשר לבוא בטענות של* צומת החלמה ואכן, עד צהרי ה־ 348 היינו מוכנים״ 349 מילואים • הלילה שבין ערב יום כיפור לבוקרו עובר במנוחה יחסית. כטייסות נשלמות ההכנות, והטייסים פורשים לשינה. במחלקת מבצעים דולקים האורות במחלקת מודיעין, כמו באגף המודיעין של צה״ל, 350 כמעט עד אור הבוקר מתרוקנים החדרים. רק תורנים נשארים בעמדותיהם. ביחידת הבקרה המערבית טורחים בקרים ועוורותיהם לעדכן פקודות ונהלים. באמצע הלילה מקבל תורן במחלקת מודיעין דיווח על כך שלא רק המשפחות הסובייטיות עוזבות את מצרים וסוריה אלא גם המומחים עצמם. ידיעה חיונית זו אינה מדווחת כנראה לבני פלד, היחיד עד שעה זאת שקובע - ׳מלחמה מחר׳. קשה לדעת מה היה עושה לו קיבל את הידיעה. אך אפשר לשער שהיה קופץ ממיטתו ומקפיץ את חיל האוויר כולו. הדממה המוחלטת של הלילה השקט ביותר בשנה - לילו של יום כיפור - מתרסקת לפנות בוקר בצלצולי טלפון שאינם נגמרים. הטלפון ליד מיטתו של בני פלד מפר את השלווה, שלעולם לא תחזור לבית זה. דדו על 351 הקו: ״בני, הערב תפרוץ המלחמה כפי שצפית. מה אתה מציע?״ חלק רביעי: צלצול הגונג 6 24:00-04:00 כמו בכל הטרגדיות, רבים מאסונותינו לא נגרמו עקב תכונותינו הרעות ביותר אלא עקב תכונותינו הטובות ביותר. 1 הנרי קיסעגיר רם ברגעי המלחמה הראשונים נקרע קרע בלתי ניתן לאיחוי בין בני פלד, מפקד חיל האוויר, לבין רם: יום כיפור, השעה בחדר הדיונים אצל בני פלד. לפתע מזמזם האינטרקום: ״יש המראות מדמיר שבסוריה״. בלי להמתין לאישור של מפקד חיל האוויר, בלי להבחין באצבעו הלוחצת על לחצן השידור, מורה רם לאינטרקום: ״תזניק מטוסים מהכוננות״. בני פלד מהנהן ומשאיר את בכירי מחלקת מבצעים בחדר הדיונים כדי לקבל תמונה על מצב טילי ה׳הוק׳ ותותחי הנ״מ. המלחמה מתחילה, ובתא רמשל״ט בבור של חיל האוויר אין מי שיעשה סדר, שייתן הוראות לבסיסים, ליחידות הבקרה, ויזניק בתבונה חלק ממטוסי היירוט. לאחר כמה משפטים חטופים רצים בני פלד ורם במורד המדרגות אל ה׳בור׳. בדרכם הם חוצים את האוויר הצלול. השמש מסנוורת והחיילים סביב נראים רגועים כאילו אינם שייכים לעולם הזה. השניים צוללים ל׳בור׳ ורצים לאורך המסדרון. בני פלד עוצר את רם לפני הכניסה לתא רמשל״ט ואומר לו שנתפסנו עם המכנסיים למטה ויש להזניק מיד את כל המיראז׳ים והפנטומים לאוויר. מוכרחים לעצור את המטוסים הערביים בכל מחיר. רם מזדעזע. ״כוח הפנטומים כל כך דרוש למבצע משמעותי, לתקיפה ולכלימה. אל תפרק את הפצצות מהמטוסים, אולי אפשר עדיין לבצע את המבצע שהממשלה לא אישרה בבוקר. יש מספיק מטוסים ליירוט, אפשר להסתדר. עשינו חישובים, עשינו עשרות תרגילים. זה עתה סיכמנו על שבעים מטוסים להגנה״. בני פלד לא נענה, ופונה לעבר התא. רם חש שגורל היום הזה מונח על הכף, וחובה עליו לעשות הכל לעצור בעדו, אחרת לא יסלח לעצמו לעולם. אין זמן למחשבה. הוא תופס את בני בזרועו, עומד בדרכו וקורא, ״למה אתה רוצה לקחת את כל המטוסים? למה אתה עושה את זה? לא צריך לפרק חימוש. במידת הצורך נשליך חימוש לים ונשלח את המטוסים ליירוט״. שניות ארוכות הם ניצבים זה מול זה, חיוורים ונחושים. רם מרכך את קולו, ״בני, חבל, בוא נמתין כמה דקות״. במקום תשובה נועץ בו בני פלד 221 | 222 מבט צונן ומנענע בשלילה את ראשו. מנער את ידו של רם מעליו, עוקף את גופו החוסם את דרכו, נכנם לתא רמשל״ט ודופק על הדלפק: ״זו המלחמה, להזניק הכל״. רם לא שוכח. ״העימות הזה הוציא מאיתנו כל כך הרבה אנרגיות, שעשינו דברים לא כמו שצריך. אם היינו יוצאים למטס תקיפה גדול מיד עם פתיחת המלחמה, זה היה משנה את מצבו של חיל האוויר ומעניק לו תחושה של מיצוי הכוח ואמונה בפיקוד״. לאחר שנים של התכוננות, מוכנות וכוננות, ברגע האמת, כשמטוסי מיג וסוחוי עמוסי פצצות חוצים את הגבולות, החמצנו את ההזדמנות לצאת למטס תקיפה גדול והרסני. ההוראה לפרק פצצות מהמטוסים ניתנה לפני שעה, וכמו שמשון שנגזרו מחלפותיו מרצונו ובהכרה מלאה, כך החלטת בני פלד מביאה אותנו למצב הגרוע ביותר בעת יריית הפתיחה, לא מוכנים ובכוננות נמוכה. הכאב בקולו של רם מהדהד בפרוזדור הצר. זו התנגשות 2 פיזית שנייה בין רם לבני פלד. האם גם הפעם יעברו על כך בשתיקה פרק חיל האוויר יכול היה למלא משימות אסטרטגיות חיוביות ומכריעות להשגת מטרותינו המדיניות. הוא הופעל למניעת פעולות אויב מסוימות. התוצאות היפות של מאמץ זעיר זה הן ההוכחה הטובה ביותר שיש מקום להחלטות מדיניות מוקדמות על הפעלתן. 3 נני פלד 4 צומת החלטה ״אני מציע מכה מקדימה על מערך הטילים הסורי,״ עונה בני פלד בנימה פסקנית לדדו בטלפון בשעה כך עולה השחר על יום קשה ורב־תהפוכות, יומה הראשון של מלחמת יום כיפור. 6 דמדומים, בין שלום למלחמה, בין ודאות של מלחמה לספק של שלום. עד שלפתע הופך הסדר לכאוס בהתגלמותו. קולות נפץ, אש ועשן של פצצות על מסלולי רפידים ואופיר, הדי ארטילריה לאורך הקווים, ויבבות סירנות ברחובות. כל אלו מבקיעים לחדר הישיבות של הממשלה באמצע דיון, נופלים על עם ישראל בבתי־הכנסת, בחוף הים, בדירות ובבתים. הקולות יורדים אל חדרי הבטן של מוצבי שליטה תת־קרקעיים, ולתא השליטה המרכזי של חיל האוויר. בשיחתם קובעים דדו ופלד שתי החלטות חשובות: האחת - לפתוח במתקפה אווירית מקדימה. השנייה - לתקוף את מערך הטילים הסורי ואת מה המידע שיש בידי שניהם בשעה זו ובעיקר מהו 5 שדות התעופה הסוריים המידע שנעלם עדיין מעיניהם? הם יודעים על פתיחת מלחמה במתקפה בו- זמנית של מצרים וסוריה בשעה מתקפה מקדימה, ולבצע אותה לפני המתקפה הערבית. באותה שעת בוקר 223 | 224 מוקדמת אין הם יודעים עדיין שהמלחמה תתחיל כארבע שעות לפני המועד שעליו דיווח המודיעין. הם אינם יודעים ששר הביטחון וראש הממשלה ימנעו את המתקפה המקדימה. בנוסף, הם אינם ערים למזג האוויר הגרוע ברמת הגולן. השניים דנים בשיטת מתקפה אפשרית. באחד הכנסים שנערכים לאחר המלחמה מספר דדו: ״השיחה בינינו היתה על רקע התפיסה שהתגבשה אצלנו: איזה מרכיב הוא חיל האוויר בבלימה? חיל האוויר תמיד נחשב אצלנו כמרכיב בעל חשיבות ראשונה בבלימה. את התרומה של חיל האוויר במשך השנה האחרונה, בעיקר בכוננויות של אפריל־מאי, ביססנו תמיד על ההנחה שחיל האוויר צריך זמן, צריך ליזום כדי לתקוף מערכי טילים במצרים ובסוריה וכך לזכות בחופש פעולה. היות וזו קונספציה שאני חי איתה, אני מחפש איך להתחיל לפי המודל שאנחנו רוצים. כלומר שחיל האוויר יכול לעלות על מערכי טילים, על חילות האוויר, ואז להשתחרר לסיוע 6 טוב״ בשיחה נשקלות הדילמות הבאות: האם לתקוף את סוריה או מצרים, והאם להתחיל בתקיפת שדות תעופה ערביים, או מערכי ההגנה קרקע־אוויר. ״הרמטכ״ל התקשר אלי והודיע לי שיש ידיעות מהימנות על כוונת המצרים והסורים לפתוח במתקפה בערב של אותו יום״, מתאר פלד. ״לשאלתו על מטרה מועדפת ועיתוי צפוי למתקפה מקדימה של חיל האוויר עניתי - מערך הטילים הסורי, ועיתוי צפוי באחת־עשרה, בתנאי שיש לי אישור להתחיל את ההכנות מיד. האישור לגלגל 7 לראש מוצב השליטה התורן בבור״ מה המטרות של מתקפה מקדימה? קובעי ההחלטות, ובראשם גולדה מאיר, משה דיין, דדו ובני פלד, כמעט אינם דנים בהן. לכאורה, הן מובנות מאליהן: להוציא את קובעי ההחלטות במצרים וסוריה מהאיזון ושיווי המשקל המנטלי שלהם, להשפיע על החלטותיהם, לגרום נזק מרבי לאויב ולשנות את מהלך המלחמה בשלביה הראשונים. אולם בירור יותר מעמיק של אופי המטרות עשוי היה להשפיע על בחירה שונה בצומת ההחלטות הזה. בדיון אצל גולדה מאיר היא אינה מסתירה את שאיפתה להניא את שליטי מצרים וסוריה מיציאה למלחמה. לצורך זה היא מעדיפה ׳להפעיל׳ את ארצות הברית על פני פעולה צבאית. דדו ובני פלד, לעומתה, שואפים להגיע להישג צבאי. הבחירה בתקיפת מערכי ההגנה קרקע־אוויר בחזית הסורית היא החל תוצאה של דיונים ארוכים שהתקיימו בימים האחרונים במחלקת מבצעים 8 של חיל האוויר. ההמלצה נידונה בהם עם בני פלד שמאשר אותה ההחלטה לפתוח ב׳דוגמן׳, המבצע לתקיפת מערך טילי קרקע־אוויר הסורי, היא תוצר של תהליך קביעת החלטות מסודר. זוהי בחירה מעולה בתנאי הפתיחה של המלחמה. איום הטילים נגד מטוסים במלחמת יום כיפור חמור יותר אפילו מאיום המטוסים הערביים במלחמת ששת הימים. טילים ניידים הם המסוכנים ביותר והמסובכים ביותר לתקיפה ללא הפתעה. בלחימה הם משנים את מיקומם מעת לעת, וקשה לאתרם באמצעות מערכות המודיעין. הלוז של מערך ההגנה הסורי הוא ארבע חטיבות קדימות למערך הסורי. בנוסף, הסכנה של פריצת צבא סורי לעומק רמת הגולן, ואולי אף חציית הקו הירוק, גדולה ומדאיגה בהרבה מהאיום המצרי להעמיק במרחבי מדבר סיני. תקיפת הטילים ושדות התעופה הסוריים אמורה לשרת שתי מטרות בו־זמנית. כמטרה אסטרטגית, היא עשויה לשבש את החלטותיהם של קברניטי סוריה, להוכיח להם שצה״ל מוכן למלחמה ואף משמיד את אחד מעמודי התווך של הצבא הסורי - מערך הטילים. כמטרה צבאית, היא עשויה להשיג עליונות בשמי הגולן, שתאפשר השתתפות יעילה של חיל האוויר בבלימת הכוחות הסוריים עם פתיחת המלחמה. מהלך ראשון זה נעשה בהתאם לדוקטרינה של צה״ל ושל חיל האוויר - השגת עליונות לפני השתתפות בבלימה. בבסיס רמת דוד מצטיירת תמונה ביזארית. מפקד טייסת תעופה, סא״ל אריק עזוז, מתאר מה קורה באותן שעות: ״בסביבות השעה שש בבוקר מעלה אותי סמל המבצעים במוצב הפיקוד הכנפי לשיחת ועידה של מפקד חיל האוויר עם מפקדי הבסיסים והכנפות. מפקד החיל אומר לנו בזו הלשון: ׳שימו לב, מלחמה ודאית כנראה הערב בסביבות השעה שש, לכן נקרים ונצא לתקוף את מערך הטילים ברמת הגולן לפי פקודת ׳דוגמן׳ 11:00-10:30 ״יום הכיפורים מבוטל, והבסיס נערך לתקיפת מערך הטילים ברמת הגולן. בקרב צוותי האוויר יש תחושה טובה. מבצע, ככל שהוא מסובך ומסוכן, אם הוא יזום ונערך כהלכה מראש, סביר שהביצוע יעבור בהצלחה. הפקודות מוצאות מהכספת, נפרסות ומחולקות מפות, הכל ערוך, פרט 9 לעדכוני מודיעין אחרונים״ | 226 החלטה זו מתבססת על תהליך קביעת החלטות מסודר ויסודי. מחלקת מבצעים דנה בסוגיה והשלימה את דיוניה בשיתוף דוד עברי ובני פלד. כנס המפקדים התקיים יום קודם לשם תדריך לביצוע ׳דוגמן׳ כאשר תפרוץ מלחמה. סיכום הערכת המצב הוא שאפשר לבני פלד להשיב לדדו בטלפון הראשון מה רצונו לבצע. החלטת הרמטכ״ל ומפקד חיל האוויר, לפי המלצתו של בני פלד, היתה התחלה ברגל ימין. החלטה שנשקלה כראוי היא בדרך כלל החלטה סבירה לפחות. במשך הבוקר, כשחלק מהמידע החסר, במיוחד מזג האוויר, ילך ויתברר, ישתנו גם ההחלטות, אך בשעה מוקדמת זו, לאור מה שבני פלד ודדו יודעים - ההחלטה נבונה ונכונה. צומת החלטה בוקר יום כיפור מתחיל טוב מבחינת חיל האוויר. החלטה ראשונה נקבעת לפי תכנונים במפקדת חיל האוויר בערב הקודם. עוד מעט תתחיל התגוששות ענקים בין הרמטכ״ל לשד הביטחון על לבה של גולדה מאיר, ראש הממשלה, על הצורך לבצע מתקפה אווירית מקדימה, אך חיל האוויר כבר שקוע כולו בהכנות למבצע. בערך בשעה הגולן הסורי ואי אפשר יהיה לתקוף את מערכי הטילים. ״הרמטכ״ל שואל את מפקד חיל האוויר: ׳האם אנחנו יכולים לבצע דבר אחר, ומהו?׳ ומפקד החיל מציע להתרכז בשדות התעופה הסוריים. הוא מקבל אישור מהרמטכ״ל להתכונן למבצע ונותן הוראות לטייסות להתחמש ולהתכונן. כטייסות 10 פותחים את הפקודות. שעת ה־׳ש׳ נקבעה ל־ מדוע העננות מתגלה כה מאוחר? אל״מ גיורא פורמן מסביר שבאותם ימים התחזית המטאורולוגית עדיין לא היתה מדויקת. מוזר. לקראת המבצעים בימים הבאים מוצגות תחזיות מזג האוויר כבר ערב קודם לכן והן מהוות שיקול מרכזי בבחירת זירות הלחימה בבוקר למחרת. לחיל האוויר יש שפע חלופות פעולה. אולי יותר מדי. יש להתאימן למצב שעדיין לא ברור. הגמישות עלולה להיות לחיל האוויר לרועץ, בעוד כוחות היבשה יימצאו בעוד שלוש שעות על נתיב אחד - גיוס כללי לחזיתות. בני פלד פורם בהערכת מצב בחדר הדיונים שלו את החלופות הנראות לו. אפשר ללמוד מהן עד כמה מקובעת תפיסת הלחימה שלו במלחמת ששת הימים, והוא אינו מטמיע את העובדה שאיום המטוסים הוא משני בעוד שאיום החל הטילים דומיננטי ומכריע בשלב הבלימה: ״אין אמצעי לוחמה אלקטרונית ״הטעיות. זה חשוב, אבל זה לא מסמר התוכנית. במקרה שיש התקפה ערבית היום בערב, יש להחליט: 1 ובולמים את המצרים 2 3 4 ״כל אותם דברים שחשבנו עליהם כל כך הרבה פעמים צריכים לעבור עוד פעם חשיבה, בירור והערכה״." החלופה האחרונה היא המעניינת ביותר, ותיבחן עוד מעט. נחזור לבסיס רמת דוד. ״בהודעה קצרה עוברת לפתע הפקודה שינוי גדול נוסף: ׳לא יבוצע ׳דוגמן׳ בגלל מזג האוויר, אנחנו נעבור לשדות תעופה!׳ והטייסות נערכות ל׳נגיחה׳. הסיפור לא פשוט. הפקודות אמנם מוכנות, אבל צריך להניע מחדש את כל מערך החימוש ולחמש את המטוסים עם החימוש המתאים ועם המרעומים. אבל אנחנו מוכנים ומתורגלים, ומשך הזמן שעומד לרשותנו, כארבע שעות, מספיק. היות שהמערך בכוננות גבוהה מהרגיל, קל לארגן את הטכנאים שיציאתם הביתה ביום שישי לקראת יום הכיפורים היתה מוגבלת. קשה להחליף את החימוש בטווח הזמן הקצר הזה, אך חלק 12 ממנו, שמתאים לתקיפת שדות תעופה, נשאר על המטוסים״ במקביל לישיבת הממשלה המצומצמת, שנערכת בין נמשכים דיוני הערכת מצב בחיל האוויר. נוכח התנגדותו של שר הביטחון דיין למתקפה אווירית מקדימה, מעריך בני פלד שראש הממשלה עלולה לקבל את עמדתו, אך משהה את שינוי המשימה ההתקפית למשימת הגנה ובלימה. מניע אחד להשהיה הוא תקווה שייווצרו תנאים למתקפה מקדימה. מניע שני הוא מדיניותו וכוונתו של דדו לשמור אפשרות של יציאה למתקפה על חיל האוויר הסורי מיד כאשר תפרוץ המלחמה. השעות עוברות במהירות. חיל האוויר מסיים את הכנותיו למבצע ׳נגיחה׳ נגד חיל האוויר הסורי. כל המטוסים חמושים והטייסים מתודרכים ומצוידים במפות ותצלומי אוויר. מערכות שליטה, גילוי ומודיעין גם הן מאוישות ודרוכות. רק מערך הבקרה אינו ערוך. יחידת הבקרה הצפונית אינה מודעת בלל למבצע ההולך וקרב שיהיה בתחום אחריותה. | 228 מדוע נקבעת החלטה לתקוף את שדות התעופה הםוריים? האם יש חלופות עדיפות על בחירה זו? אכן שאלות שאי אפשר להתעלם מהן. מפקד חיל האוויר מחליט לעבור לתקיפת שדות תעופה משני נימוקים שהוא דבק בהם בעקביות: האחד, נכון וצודק, מבוסס על הערכתו שהאיום הסורי על ישראל חמור יותר מהמצרי עקב קרבתו לגבול ישראל. והשני, שייבחן מיד, שהאיום של מטוסי האויב חמור וברוב המתארים עולה על איום הטילים. לכן הוא מחליט לעבור לתקיפת שדות תעופה סוריים. הפעם מתקבלת ההחלטה בתום 15 התייעצות קצרה עם אנשי מחלקת מבצעים על דעת המשתתפים בה לכאורה אין טעם לבחון החלטה שלא הגיעה לכלל ביצוע. אולם להחלטה זו יש משמעות דומיננטית ליתר צומתי ההחלטה במשך היום. פקודת ׳נגיחה׳ נגד שדות התעופה הסוריים ידועה, מוכרת ומתורגלת היטב. לאחר שמחליטים עליה - מחמשים את המטוסים ומתדרכים את הטייסים. זו האפשרות היחידה כאשר 14 להפעלה מהירה של חיל האוויר ומיצוי עוצמתו מהצהריים ואילך תוחלף, תהיינה התוצאות עגומות מאוד. לאחר המלחמה יש לא מעט קולות שסבורים שלו בוצעה תקיפת שדות תעופה, לא היתה בה שום תועלת. הם ממעיטים בהשפעתה האפשרית על לפי טענותיהם, סוריה מכירה 15 הקברניטים ועל מהלכי הפתיחה של המלחמה בנחיתות של חיל האוויר שלה ומייעדת לו תפקידים משניים. הגנת כוחות היבשה בחזית עוברת למערך הטילים וממדי השימוש במטוסים לתקיפת ישראל מוגבלים לאזור החזית בלבה. לפיכך, פגיעה ביכולת של חיל האוויר הסורי, אפילו פגיעה חמורה, לא תערער את שיווי המשקל של המחליטים, ולא תפגע ביכולת המבצעית של הסורים לכבוש את רמת הגולן ולהחזיר את השטחים שאבדו במלחמת ששת הימים. ההחלטה לעבור מתקיפת טילים לתקיפת שרות תעופה גורמת למבוכה בשדרות הפיקוד ובדרג הלוחם, כיוון שמשימה זו איננה מובנת ואינה מוסברת כראוי לדרגים המבצעיים, שממוקדים בשלוש השנים האחרונות באיום העיקרי על העליונות האווירית - מערכי הטילים. קיימות לפחות שלוש תוכניות מבצעיות מפורטות שיכולות לשמש חלופות עדיפות בצומת החלטה זה ב־ במקום המערך הסורי. היא נובעת מהדוקטרינה האווירית ששואפת להשמיר את מערכי הטילים בקדימות ראשונה. תוכנית שנייה היא מתקפה אסטרטגית, כדי להוציא מאיזון את קובעי ההחלטות ומעצבי המדיניות, לשנות את החל החלטותיהם ולגרום נזק מרבי למאמץ המלחמתי של מצרים וסוריה. תכנית שלישית היא להיערך לפי פקודת אב ׳שריטה׳ לתקיפת כוחות היבשה שעומדים לחצות את גבולות ישראל. החלופה של תקיפת טילים במצרים אפשרית לביצוע אם יתברר שאי אפשר לתקוף טילים ברמת הגולן. בדרך כלל מזג האוויר בתעלה בעונת המעבר טוב בהרבה מאשר ברמת הגולן, כך שמה שמונע את המבצע בסוריה אינו מפריע בזירת התעלה. חיל האוויר מייצר לעצמו את תחזית מזג האוויר, שמתעדכנת עשרים וארבע שעות ביממה, והתחזית ליום המחר מועברת למחלקת מבצעים ערב קודם. במידה שבני פלד היה מודע לה - המפקד התורן במפקדת חיל האוויר יכול לעדכן את מפקד חיל האוויר על בעיית מזג האוויר ברמת הגולן - ייתכן שהיה מחליט כבר בשיחה עם הרמטכ״ל מוקדם בבוקר ללכת על מצרים. ותהייה נוספת: בעונה זו מזג האוויר מתבהר בדרך כלל לקראת הצהריים. האם התחזית צופה מזג אוויר גרוע גם בשעות הצהריים? הרי ומן המתקפה המתוכנן הוא נימוק נוסף לטובת מעבר לתקיפה בתעלה הוא שאין צורך בשינוי תצורות חימוש כיוון שעומדים לתקוף סוג דומה של מטרות. נימוק נוסף: בניגוד למצב ברמת הגולן, רוב מכריע של סוללות הטילים המצריות הן קבועות ואינן ניידות, לכן התלות במודיעין מיידי נמוכה למדי. יכולת חיל האוויר להשמיד סוללות קבועות גדולה ללא השוואה מיכולתו לפגוע בסוללות ניידות. הנימוק האחרון הוא הודעתו של ראש מחלקת מודיעין שבתנאים הנוכחיים יש לו יכולת טובה יותר לאתר את מיקומן המדויק של סוללות 16 טילים בזירת התעלה מאשר בזירת רמת הגולן השמדת מערך ההגנה קרקע־אוויר המצרי במתקפה מקדימה היא משימה ראויה, שמסוגלת להפוך על פיה את הצליחה המצרית, ומשתלבת עם לוח הזמנים המקורי של מבצעי חיל האוויר. עד רדת החשכה אפשר לגרום למערך המצרי נזק משמעותי ביותר בשני מטסים גדולים ומטס שלישי קטן יותר, ולסיים את התקיפה עם בוקר. בצומת ההחלטות, ב־ ׳ליישר את השורות׳ במפקדת חיל האוויר, כטייסות וביחידות הבקרה, וכך לאפשר את ניצולו המיטבי של חיל האוויר לבלימה בדרום. גיורא פורמן: | 230 ״אם לא ׳דוגמן׳, השאלה הראשונה ששאלנו: למה לא ׳תגרי? סיבה אחת היא מזג אוויר בעייתי שצפוי גם בתעלה. בפועל, הערפילים נגמרו עד חששנו שהם לא ייעלמו. הסיבה השנייה - הערכה שהסכנה מסוריה יותר גדולה. מסיבות אלה החלטנו יחד, אביהו ואני, להמליץ על תקיפת שדות 17 תעופה בסוריה״ סא״ל אביהו בן־נון מביא נימוק אחר להחלטה: ״אי אפשר ללכת ל׳תגר׳ מהאמצע, ללא מטס הכנה לפריצת פרוזדורים בתוך תותחי הנ״מ שמגינים על סוללות הטילים, ובלי שיתוק שדות תעופה קרובים שמהם עלולים לזנק מטוסים שישבשו את התקיפה. להתחיל מטס ראשון בצהריים אינו מאפשר 18 לסיים את המערך המצרי עד הערב. לכן הלכנו ל׳נגיחה׳״ הסברים אלו אינם עומדים במבחן הביקורת. ההסבר על עננים אפשריים בתעלה אינו עומד מול מזג האוויר בתחילת אוקטובר בגזרה זו. ערפילי בוקר מתפוגגים מוקדם בשמש החמה מעל החולות הלוהטים של מדבר סיני. גיחת צילום שמצלמת בבוקר לכל אורך התעלה אינה מופרעת על ידי עננות אמנם האיום הסורי חמור יותר מהמצרי, אך 19 ומביאה תוצאות מצוינות שדות התעופה שלה זניחים בהשוואה למערך הטילים לאורך התעלה. גם ההסבר שאי אפשר לבצע ׳תגר׳ בלי מטס הכנה ותקיפת שדות תעופה אינו עומד במבחן הפקודות המבצעיות שנמצאות בכספות. בדוקטרינה האווירית יש למחלקת מבצעים תוכנית מקבילה של תחילת ׳תגר׳ בהפתעה, ישר על הטילים וללא מטס הכנה. מטם ראשון של תקיפת טילים לפני הצהריים מאפשר מטס מצומצם נוסף אחד הצהריים, וכבר במטס השני אפשר להכניס מטוסים להשתתפות בקרב היבשה במחצית הצפונית של זירת התעלה. )פירוט התכניות ראה בנספח נתונים כמותיים.( החלטה על מבצע ׳תגר׳ למתקפה מקדימה עשויה להיות החלטה טובה ומועילה שמסוגלת להביא את חיל האוויר לעדיפות אווירית בשמי התעלה בסוף יום ה־ מטרות שריון, אפשר להפעיל את פקודת ׳שריטה׳ להשתתפות בבלימה היבשתית ולהרוס את הגשרים שנבנו על התעלה. אפשר גם להמשיך בהשתתפות יעילה עם בוקר, במקביל לציד סוללות טילים בודדות, לפי הדוקטרינה ופקודת ׳תגר׳. ולבסוף, ההצלחה בדרום עשויה להשפיע על הקצאת הכוחות לצפון למחרת בבוקר, כאשר דרום הרמה הולך ונכבש תחת שלשלאות השריון הסורי. החלטות מקדימות • כותב דיין. מתקפה אסטרטגית 20 ״להפצצות עומק היתה השפעה ממוטטת״ אווירית מקדימה לשם הוצאת קברניטי היריב מאיזון היא חלופה הגיונית נוספת כאשר מתבטלת תקיפת הטילים הסוריים. אפשרות זו כמעט אינה נידונה בדיונים הפנימיים בצה״ל, בספרי זיכרונות, במסמכים שנחשפים ובספרות המחקרית, על אף התועלת העצומה שעשויה להיות לשימוש בה. חיל האוויר מסוגל לתקוף במטס אחד שלושים־ארבעים מטרות אסטרטגיות, ועדיין ייוותרו לו כשמונים מטוסי סקיהוק וסער לסיוע לכוחות היבשה. לאחר שני מטסים גדולים ומטס מצומצם נוסף, סוריה עלולה להיראות אחרת לחלוטין: ללא מטכ״ל, ללא ארמון נשיאות, ללא מפקדות עד לרמת הדיוויזיה, הרס מערכות חשמל ותקשורת, השמדת נמל לטקיה, וניתוק דמשק מצפון, ממערב ומהחזית. פקודת־האב ׳דומיניק׳ למתקפה אסטרטגית - לתקיפת מטרות אסטרטגיות בעומק סוריה ומצרים - מוכנה להפעלה. היא כוללת אוסף נכבד של מטרות, אולם חסרה תשתית תפיסתית רחבה לחיבור המבצע הצבאי למטרות מדיניות־אסטרטגיות־לאומיות. חסרות בצה״ל ובחיל האוויר תובנה ותפיסה של מתקפה אסטרטגית להשמדת חלק ניכר מהמקורות של עוצמה מדינית, פוליטית וכלכלית. אין יעדים מגובשים, במו עיצוב ההחלטות שמקבלים קברניטי האויב, אכיפת רצוננו, הוצאת המנהיגים מאיזון, שינוי אופי הלחימה וקיצור המלחמה. חסרות תוכניות ברמת המטה הכללי והדרג המדיני. אין חשיבה מוקדמת כיצד לנצל את מלוא יתרונותיה של מתקפה אסטרטגית. לכן בשעות שבהן נדרשת השפעה חזקה ומידית על קובעי המדיניות וההחלטות בסוריה ובמצרים, נזנחת או נשכחת פקודת דומיניק למתקפה אסטרטגית, ואחת היכולות הגדולות של חיל האוויר אינה מנוצלת. בני פלד מבכה לאחר מעשה את ההתעלמות מיכולת חיל האוויר להשפיע על מהלכי 21 הפתיחה של המלחמה ועל המטרות המדיניות־אסטרטגיות לפתע, באשר נפתחת האש, נהפכת על פיה הערכת הדרג המדיני. מיד לאחר תחילת מתקפת הפתע המצרית־סורית מגיע דדו לתא הרמשל״ט, ודורש לצאת למתקפה אסטרטגית בסוריה, במסגרת מתקפה עוקבת, אבל | 232 הדרישה נדחית בלחץ האירועים. בשעה לתא רמשל״ט, כאשר דדו לוחץ פעם נוספת, תקיפת מטרות אסטרטגיות אך כעת מאוחר מדי. מטוסי הפנטום כבר פורקו 22 צבאיות ואזרחיות בסוריה 23 מפצצותיהם והוזנקו לפטרולים חסרי תוחלת בשמי סיני וברמת הגולן כבר בלילה הראשון מבינה ראש הממשלה גולרה מאיר את ערכה של מתקפה אסטרטגית, אך כמנהגה היא דורשת הסכמה אמריקנית. במברק לקיסינג׳ר נמסר מפיה: ״בעיניה חיוני כי ננחית מכות מהאוויר על אובייקטים צבאיים ואסטרטגיים של האויב. אין לה ספק כי הכרחי בדרך זו ללמד לקח 24 את המצרים שלא יחזרו על תרגילי התקפה כאלה״ דיין ממליץ בבוקר אסטרטגית: ״במקום שרות תעופה, לקחת את ארבע ערי סוריה ולהרוס אותן. דמשק, חומס, חאלב ולטקיה. אני מוכרח משהו אפקטיבי, דרמטי. שסוריה תצעק גוואלד, יגידו ׳סטופ, הפסיקו את האש!׳ לרדת על החשמל ותחנות כוח יש להרוס את כוחה הצבאי. ניתן לעשות זאת באמצעות תקיפת מטרות צבאיות וכלכליות בדמשק. מוכרחים ללכת על המטה הכללי, מפקדת מערכת 25 חיל האוויר והחשמל בדמשק במטרה לגמור את החזית הזאת״ הנימוקים של ראש הממשלה ושל שר הביטחון מתאימה במיוחד למתקפה אווירית מקדימה. מה טוב יותר מאשר להוציא את סוריה ממעגל המלחמה ולנטרל את החזית הצפונית? מה מתאים יותר לשם כך ממתקפה אווירית מקדימה על מטרות אסטרטגיות? לאחר המלחמה קובל בני פלד: ״לדרג המריני לפני המלחמה לא היתה כוונה ברורה להשתמש בכוח האווירי שלו להשגת יעדים אסטרטגיים, אף על פי שהיתה בידיו רשימת מטרות בסוריה ובמצרים, שתקיפתן המתוכננת היתה עשויה לשרת ישירות את מטרות המלחמה שלנו. נפילת כמה טילים , תועים לשרל את הרמטכ״ל ושר הביטחון לאפשר פעולות נגד יעדים אסטרטגיים 26 במצרים לא עלו יפה״ ייתכן שאינו יודע שהיוזמות לתקיפות אסטרטגיות במצרים בהמשך המלחמה נכלמות בחלונות הגבוהים ביותר בבית הלבן ובקרמלין. ב־ באוקטובר שולח אחמד איסמעיל, היועץ המדיני של סאדאת, איגרת לבית הלבן בה הוא דורש מארצות הברית לרסן תקיפות אסטרטגיות על מטרות החלטות מקדימות אזרחיות במצרים. גנרל ברנט סקוקרופט, עוזרו של הנרי קיסינג׳ר, מתקשר מיד לציר ישראל מרדכי שלו ומזהיר אותו מתקיפת יעדים אסטרטגיים במצרים." למחרת חוזר ודורש שר החוץ הנרי קיסינג׳ר מישראל להימנע בערב מגיע המתח לשיאו. השגריר דיניץ משגר מברק 28 מתקיפות כאלו בהול למנכ״ל משרד ראש הממשלה גזית: ׳״נפתלי׳ שדיבר עכשיו עם דוברינין לפי בקשת האחרון. דוברינין 29 ישראל שבגלל הפצצותינו על מטרות אזרחיות, תל אביב לא תינצל״ נוכח איום כה חמור אפשר להבין מדוע ישראל אינה תוקפת מטרות אסטרטגיות במצרים. במשך שנים השתרשה בטעות סברה שהאיום בטילי קרקע־קרקע נגד העורף הישראלי הוא הגורם היחיד להרתעת הממשלה אולם הימצאותם של טילים קרקע־קרקע בסוריה 30 מתקיפה במצרים שמסוגלים לפגוע במרבית עדי הצפון, עד לקו רמת דוד, אינה מרתיעה את ישראל מתקיפת מטרות אסטרטגיות לרבות מטרות אזרחיות בדוגמת מאגרי דלק ורשת החשמל. בגי פלד לומד את הלקח לאחר המלחמה: ״תוצאות התקיפות האסטרטגיות מצדיקות בהחלט תכנון פעולות אלו מראש כך שישרתו באופן ישיר ומודע את ממשלת ישראל בהשגה מטרותיה המדיניות במלחמה. חיל האוויר יכול היה למלא משימות אסטרטגיות חיוביות ומכריעות להשגת מטרותינו המדיניות. התוצאות היפות הן ההוכחה הטובה ביותר שיש מקום להחלטות 31 מדיניות מוקדמות על הפעלתו״ סא״ל אביהו בךנון, שיוזם את תכנון פקודת ׳דומיניק׳ לתקיפות אסטרטגיות, מצדיק בדיעבד את חוסר היוזמה להציע מתקפה מקדימה אסטרטגית: ״אי אפשר להתחיל בתקיפה מקדימה על מטרות אסטרטגיות, תחנות חשמל ומסופי דלק. איך נסביר לעולם שהתנפלנו על מטרות אזרחיות עוד בטרם נורתה הירייה הראשונה? הנושא אינו עולה בדיונים אך עולה בשיחות. הרי 32 אנחנו חשבנו כל הזמן מה להעלות לממשלה לתקיפה״ האומנם? קיימות מטרות צבאיות ומדיניות רבות לתקיפה ולהשגת אפקט מרתיע, מיידי וחזק יותר מאשר מסופי דלק. שנית, צה״ל הרי נתפס בהפתעה גמורה, וישראל בוחנת אפשרות למתקפה אווירית מקדימה כדי לשבש ברגע האחרון באופן משמעותי את המתקפה המשולבת של סוריה ומצרים. במצב שנוצר | 234 אין לצה״ל ברירה אלא לתקוף מטרות בעלות חשיבות מדינית־אסטרטגית אין כמו פצצות על מרכזי שלטון, מטה כללי, ואתרים מרכזיים אחרים כדי לצרוב בתודעה את היכולת של מדינת ישראל וצבאה לפגוע בנכסים חיוניים ברמה הלאומית. ותמיהה שלישית - הכיצד נוטלים לעצמם קציני מטה יוזמה למנוע מהקברניטים לשקול את כל החלופות האפשריות ולמנוע מהרמטכ״ל וממפקד חיל האוויר את אחת החלופות האטרקטיביות ביותר, ולמעשה לקבוע החלטות עבור המדינאים? ולבסוף, האם הסברה בינלאומית היא בתחום תפקידם של קציני תכנון, או שזוהי חריגה ברורה ממסגרת תפקידם? חובתם להמליץ לבצע או לא לבצע אך אסור להם בתכלית איסור למנוע מהמדינאים ידע וחלופות לפעולה. השיקולים נגד מתקפה אסטרטגית אינם מופיעים בדיונים או בשיחות בתא רמשל״ט. להפך, שר הביטחון והרמטכ״ל הם שיוזמים מתקפה על יעדים אסטרטגיים בסוריה בדקות הראשונות של המלחמה. הסבר ריאלי יותר להתעלמות מחלופה זו הוא שתקיפות אסטרטגיות, פיתוח תורת הלחימה, וכתיבת פקודת־אב ׳דומיניק׳ היו עדיין בחיתוליתם וחסרו תפיסה מדינית־אסטרטגית על השימוש בחיל האוויר למשימה זו. פרק שעת ה־׳ש׳ הצפויה היא החל משעה אשב בתא רמשל׳׳ט משעה במלואו כולל ראש מחלקת מודיעין, כולל כל הפונקציות. 33 בני פלד במשך היום, מהבוקר ועד פתיחת המלחמה בצהריים, מקיים הפורום העליון של מפקדת חיל האוויר - קבוצת הפקודות - שלושה דיונים. הראשון, בשעה משלים אותו ועובר לסוגיות לוגיסטיות משניות. הדיון השלישי, בשעה 13:35 ונקטע עם ההודעה ממערך ההתרעה האווירית שמטוסים סוריים ממריאים לכיוון ישראל. הדיונים לא ממוקדים. ניכר היה בהם שאינם מתנהלים לפי נוהל מסודר של קבוצת פקודות במצב כוננות גבוה. כמעט אין התייעצות, אלא קבלת נתונים מהמשתתפים. החלטות נקבעות מבלי שהמשתתפים מקבלים הזדמנות לחוות את דעתם. דיונים אלו מאפשרים להבין הלכי דעת, התלבטויות ותהליכי קביעת החלטות, לטוב ולרע, בשבע השעות האחרונות בטרם קרב, שאליו פוסע במהירות היום הזר והמוזר. הנושאים העיקרים שעולים בקבוצות הפקודות הם: תמונה והערכה מודיעינית, סוגיית מתקפה מקדימה, הגנת שמי המדינה, בלימת צבאות מצרים וסוריה, וסיוע לכוחות היבשה. כמו כן נידונות פעולות לקראת הלילה הקרוב, ודרכי פעולה למחרת בבוקר. ציר מרכזי של הדיונים הוא שינוי תצורות המטוסים בהתאם לשינויים אפשריים במשימות, כיוון ששינוי תצורות חימוש ודלק הוא צוואר בקבוק בלוחות זמנים אפשריים של חיל האוויר. חומר התשתית לקבוצות הפקודות הוא הערכות המודיעין. דיון קבוצת 235 | 236 פקודות מתחיל בדרך כלל בהערכה מודיעינית של קצין מודיעין. בבוקר זה מציג משום מה מפקד חיל האוויר בני פלד את הערכת המודיעין. בדיון הצהריים שוב פותח בני פלד בתמונת המודיעין. בפגישה האחרונה מציג אל״מ רפי הרלב, ראש מחלקת מודיעין, את התוכנית המצרית והסורית, בצורה מפורטת: ״יש ארבע נקודות צליחה מאותרות שציוד הצליחה נמצא בהן. שם מרוכזות משאיות עם חלקי גישור והרבה נגמ״שים. אלה הם ארבעה אזורים שעליהם צריך ללכת. התוכנית הסורית היא לכבוש את רמת הגולן. לעבור את תעלת הטנקים שבנינו ולהתלבש על המוצבים שלגו עם רגלים ורק בבוקר לבוא עם שריון. ״במסגרת המתקפה האווירית, חיל האוויר המצרי יתקוף, בצורה מתואמת עם סוריה בשעת ה־׳ש׳, מטרות בסיני. יכול להיות רפידים, יחידת הבקרה המערבית, שדות תעופה, תחנות מכ״ם, סוללות טילי ׳הוקי, מפקדות, מרכזי בקרה. רפידים, אום חשיבה, יעלק, בלהה, אבו רודס, אופיר, יתחילו כנראה שעה לפני אור אחרון האוויר המצרי מעבר לסיני. בתקיפות תשתתף גם טייסת האנטר עיראקית ומטוסי מיראז׳ לוביים עם טייסים מצרים. בסך הכל ומפציצים יחצו את הגבול. חיל האוויר הסורי כנראה יצטרף למתקפה הזאת על ידי תקיפת רמת דוד, הר מירון, ביריה, או אפילו מקומות שאנחנו יודעים שאין שם כלום, אבל הם חושבים שיש שם משהו. יפעילו כמאה מטוסי קרב לסיוע טקטי להתקפה יבשתית ובעומק ישראל. בהחלט יכול להיות שלקראת אור אחרון יבואו מטוסים לתקוף את חיפה, את צפת, רמת דוד והר מירון. ״במערך ההגנה האווירית המצרי יש שלוש חטיבות סא־ משגרים בכל אחת. אחת מהחטיבות נשארה בוודאי מאחור, שתיים רצו קדימה לאזור התעלה. כדאי להתייחס לאזורי העיקריים של הצבא המצרי. אם יהיו לו ארבעה מאמצים והוא שם סא־ בשניים, אז אלו בוודאי המאמצים העיקריים. כנראה אחד מהם נמצא קצת דרומה מאיסמעיליה, והשני באזור שלופה. זה יכול אולי לכוון את המאמץ העיקרי שלנו ואיפה יפעלו הגשרים העיקריים. אך אין זה אומר שלא יהיו גשרים אחרים. ברמת הגולן, עיקר המערך בנוי על סא־ וגם האיכון פחות טוב. זאת אומרת שייתכן מאוד שאם יהיו תנאי מזג אוויר מתאימים לתקיפה, אך ללא אפשרות צילום, יהיה ידע טוב יותר בדרום. זה סיעור מוחות בסרם ״פול הפור עלול להשפיע על השיקולים לתקוף דווקא בדרום, אף על פי שבעצם הצפון הרבה יותר חשוב. ״בגזרת התעלה לא יהיו כוחות מצריים ניכרים בצדגו לפני רדת הלילה, לכן לא צפוי שחיל האוויר יידרש לתקוף כוחות מצריים בצד המזרחי של התעלה. מיד כשנאתר את הצליחה, יש לתקוף מיד בקלע אך בטוחה יחסית האוויר אולי יצטרך להיכנס לתקיפות בחזית, כדי לשבש לסורים את המתקפה 34 עד חושך, ואחרי חושך להטיל בקלע לעומק המערך הסורי מה שאפשר״ אין זו הערכה של מחלקת מודיעין אלא הערכה של מפקד חיל האוויר, שגוברת על הערכת המודיעין שעדיין מפקפקת באפשרות של מלחמה. בני פלד משרטט תמונה מהימנה של המתקפה האווירית. התוכניות הערביות שקופות לעין. יש לכל היותר הגזמה בעומק החדירות האוויריות הסוריות. החלטת חיל האוויר המצרי לתקוף רק בסיני מצביעה על הודאתו ביכולתו המוגבלת, ומאפשרת לחיל האוויר להקצות פחות מטוסים להגנת שמי המדינה. כדאי שהקורא יזכור הערכה זו כשיגיע להחלטה המוזרה בפרוץ המלחמה. הידיעה שמתוכננת חציית תעלה בחזית רחבה אמורה להבהיר לחיל האוויר לא לרכז את התקיפות לקטעים צרים, אלא לחפש מטרות לאורך כל הגזרה. דאגה רבה מקננת בלב המשתתפים בדיונים עקב הקושי בהשגת מודיעין עדכני ומדויק על מערכי הטילים נגד מטוסים, במיוחד ברמת הגולן. מהבוקר מתקיימות בשמי התעלה גיחות צילום בגבהים שונים. שלוש מהן נמצאות באוויר ברגע פתיחת המלחמה, במזג אוויר צח ונאה. הן מביאות מידע עשיר ומפורט על מיקום סוללות טילים, על ריכוזי כוחות רגעים אחדים לפני חציית התעלה, ומגלות שפע של מטרות שחיל האוויר יוכל 35 לתקוף לקראת ערב, ומחר בבוקר אחד הטייסים בטייסת הקרב הראשונה, סרן מיכאל כץ, מתאר את השקט המדומה שלפני הסערה בזמן אחת מטיסות הצילום בבוקר המלחמה: ״מה שאפיין את הטיסה היה שקט ברדיו. איזה נוף, שמים בהירים, צחים, איזו ראות. הצד המקצועי היה נהדר. חזרנו מהגיחה, ואז ראיתי שיש תכונה יותר מדי גדולה ליד המטוס. יותר מדי אנשי פענוח ומכוניות פליימוט של קצינים בכירים. מיד כשנחתי התנפלו על הפילם ופענחו אותו. אחר כך הוברר לי מפתיע 36 שהסרט הזה הוא שגילה דברים שאחר כך קראנו עליהם בעיתונים״ | 238 כמה מהר מתאים את עצמו המוריעין האווירי למהפך התפיסתי משלום למלחמה. החשש בפיקוד דרום מחימום הזירה נמשך למעשה עד שנוחתות פצצות מצריות על ראשי החיילים. יגאל זיו, מפקד יחידת הבקרה המערבית: ״כדי לא ׳להרגיז׳ את המצרים, כדי שלא יתדרדרו למלחמה, נסגרו רשתות הטלפון, וכל טייסי התובלה שמורידים חיילים לאוגדה 37 וחיל האוויר טסו בגובה נמוך כדי להסתתר ממכשירי המכ״ם המצריים״ • ההיערכות לבלימה היא הנושא המרכזי בהערכת המצב של קבוצת הפקודות, במיוחד בכל הקשור לשינויי החימוש של המטוסים במקרה שתבוטל המתקפה המקדימה או שתוחלף במשימה אחרת. השעה היא אמנם שעת בוקר, אך הדיון נסב על אפשרויות במשך היום כולו. בעוד שכוחות היבשה נמצאים על נתיב אחד - גיוס כללי לחזיתות, לחיל האוויר יש כמה אפשרויות וחלופות, אם כי הדיון נערך בערפל של אי ודאות שמפריע לקבוע החלטות ברורות. בני פלד צופה בתבונה, לפני רבים בזרוע היבשה, את הצרה שאליה עומד צה״ל להיקלע לאורך הגבולות, וקובע בדיון הבוקר החלטה אסטרטגית: ״במידה שלא תאושר מכה מקדימה, נצטרך להיכנס בבהילות לקו החזית הסורית כדי לשבש להם את ההתקפה עד חושך, ואחרי חושך להטיל בקלע לעומק המערך הסורי. בזירה המצרית יוותר חיל האוויר על השגת פלד מחליט ללא 38 עליונות אווירית ויתרכז בבלימה וסיוע לכוחות היבשה״ התייעצות מוקדמת עם אנשי מטהו, בניגוד לדוקטרינת הבלימה של צה״ל והדוקטרינה האווירית, ששתיהן קובעות שהבלימה תבוצע על ידי כוחות היבשה בעוד חיל האוויר יתרכז בהשמדת מערכי הטילים. לקביעה כזו יש משמעות חמורה לגבי המשך המערכה האווירית, והיא מבשרת את מדיניות אי שימור הכוח האווירי. בהערכת המצב מודגש פעם נוספת שתצורת המטוסים היא המכשול העיקרי בפני שינוי משימות מהיר, כיוון שהיא גוזלת זמן דומה למטס תצורת מטוס היא שילוב חימוש אוויר־קרקע מסוגים שונים 39 תקיפה מלא כמו פצצות ונשק מדויק, דלק, טילים, פגזים, אמצעי לוחמה אלקטרונית, סיעור מוחות בסרם ״פול הפור מצלמות לתחקור תוצאות תקיפה, ומכלים חיצוניים אחרים הנתלים על המטוס. ושינוי תצורה 40 יש סוגים שונים של תצורות מטוס בהתאם למשימותיו הוא שינוי בחימוש, בדלק או במטענים אחרים. בדרך כלל תולים כמה פצצות על כל נושא פצצות המחובר למטוס. חימוש לקרבות אוויר מתחבר גם הוא למספר נקודות תלייה על גוף המטוס. בראש כל פצצה ובזנבה מורכבים מרעומים שנועדו להבטיח שתתפוצץ לפי התכנון. באשר דרושה חדירה לבונקר - מורכב מרעום עם השהיה שתאפשר לפצצה לחדור לעומק ורק אחד כך להתפוצץ. כאשר הבונקר בנוי משכבות בטון עבות - מורכב בראש הפצצה קונוס חדירה כדי שהיא תגיע לעומק הבונקר. כאשר המטרה היא שריון - דרושה השהיה קצרה מאוד, אם בכלל. כאשר רוצים לתקוף חיל רגלים, משתמשים במרעום מיידי או כזה שיתפוצץ מעל לפני הקרקע. המרעומים גם הם רגישים מאוד, וגם בהם יש לנהוג בזהירות ולהקפיד על סדר פעולות מדויק כדי שלא יופעלו ויגרמו לפיצוץ אחת הפצצות, ובעקבותיה לפיצוץ המטוס כולו. מעל כל פצצה יש להרכיב שני כדורים פירוטכניים, המופעלים כאשר לוחצים על כפתור שחרור הפצצות מהמטוס. כדורים פירוטכניים רגישים כמו נפצים, לכן יש לנהוג בהם זהירות יתר בשעת הרכבתם ופירוקם בהחלפת תצורה. ככל שהאיכות המקצועית של מתכנני המשימות גבוהה יותר, כך ניתן לבצע שיפורים קטנים אך משמעותיים באמצעות שינויי תצורה. כל שינוי קטן בסוג או במספר פצצות, טילים ומכלים נתיקים כרוך במגבלות פרטניות של תחומי טיסה, שחרור חימוש, ומגבלות השלכתו במקרה חירום כאשר מטוסי אויב מיירטים את מטוסי התקיפה, או במקרה של תקלה חמורה. כל אלו הן רק חלק קטן מהאפשרויות והמגבלות שנוצרות כאשר משתנה המשימה ונדרשים שינויי תצורה. להחלפת מבצע במבצע יש משמעות רבה בכל הקשור לתצורת החימוש. לא מדובר בשינוי חימוש של מטוס בודד, אלא מאה מטוסים ויותר. הטכנאים חייבים להוריד קרוב לאלף פצצות, ארבע מאות טילים, מאות מכלי דלק, אלפי מרעומים, אלפי כדורים פירוטכניים, עשרות מכלי לוחמה אלקטרונית, ועוד כהנה וכהנה. מיד אחרי הפירוק יש להכין ולתלות מספר דומה של פצצות, מרעומים, וכן הלאה, לנתק ולחבר מאות טילי אוויר־אוויר ולעשות בדיקות | 240 מערכות לאחר הורדת חימוש קיים ולאחר הרכבת חימוש חדש. כל זאת כשהמטוסים פזורים בכל רחבי הבסים, וחלק מהדרכים בין מצבורי החימוש לדידי המטוסים בבסיסים צרות ואינן מתאימות לתנועה דו־סטרית. חלק קטן מהפצצות מוכן קרוב לחניות המטוסים. חלק אחר מאוחסן במשטחים רחוקים, בתפזורת, כדי להקטין את אפשרות הפגיעה בהם. כשמטוסים חוזרים ממבצע, החימוש נשאר בשטח האויב, ותהליך החימוש מחדש מהיר בהרבה. אך בהחלפת משימה צריך לפרק ולהרחיק את החימוש הקודם כדי לפנות מקום לחימוש חדש. שינוע החימוש שמפורק מהמטוסים ושינוע החימוש החדש הוא מבצע לוגיסטי גדול, מסובך ומסוכן, שכן מדובר בשינוע חומרי נפץ, בחלקם רגישים ביותר. מסובך? מורכב? גולם שקם על יוצרו? ייתכן, אך כעת ברור מה ההשפעה של החלפת משימה. כמה מרכזי הוא הזנב הלוגיסטי בשיקולים מבצעיים, ומה משקל פירוק החימוש בשעה קריטית ב־ בפני טכנאים וחמשים שמבצעים שינויי תצורה בעמדות החניה של המטוסים עומד אתגר הזמן. בעת מלחמה ובעת כוננות, כמו ב־ הזמן הוא גורם חיוני. שיקולים מקצועיים להחלפת תצורה אינם יכולים להתעלם מאותו פרק זמן של שעה־שעתיים שבו המטוסים יהיו בשלב שינוי תצורה ולא יהיו מוכנים לשום משימה. לא לקודמת ולא לבאה. לעתים מזומנות המתכננים מוותרים על עירונים בתצורות החימוש, במספר ובסוג הפצצות, בסוגי המרעומים ובמספר הטילים כדי לקצר את משך הזמן הדרוש להכנות למבצע הבא. אתגר שני המנוגד למהירות ובעל חשיבות ראשונה במעלה הוא הבטיחות. עיסוק בחומר נפץ כרוך בסיכון חיי אדם ובסיכון מטוסים מתחמשים, לכן העבודה חייבת להיות מדויקת, לפי נהלים מפורטים, ולהיעשות בזהירות רבה. כל אלו מאריכים את משך שינוי תצורות חימוש ודלק. מטוסי מיראז׳ מיועדים כמעט אך ורק ליירוט, ולכן יש להם תצורה בסיסית אחת: מרב מכלי דלק ומרב טילים אוויר־אוויר. מטוסי הסקיהוק והסער מיועדים לתקיפה בלבד, לכן אין כוונה לשנות את משימתם ואת תצורתם למשימות יירוט. אולם כמות וסוגי החימוש שביכולתם לשאת מאפשרים תצורות שונות למשימות תקיפה שונות. הפנטום הוא המטוס הרב־משימתי היחיד של חיל האוויר, בעל יכולות טובות ביותר כמעט בכל סוג משימה. סיעור מוחות בסרם ״פול הפור לאוויר־קרקע, לאוויר־אוויר, ביום, בלילה ובכל מזג אוויר. יש משימות שרק הפנטום מסוגל לבצע, כדוגמת יירוט בלילה. לכן בדיון על שינוי תצורות ומשימות נמצאים מטוסי הפנטום במוקד תשומת הלב. כאשר מפקדת חיל האוויר מחליטה על החלפת משימה לטייסת, גם אם יש פקודה בכספות, היא מחייבת שינויים והתאמות לנסיבות העכשוויות. שינוי מקומן של סוללות טילים מאיימות, מספר מטוסים קטן מהמתוכנן, מגבלות ואילוצים חדשים, מחסור במערכות הגנה אלקטרונית, מודיעין חלקי, וכדומה. כל שינוי קטן דורש בדיקה במפקדה ובטייסות. הפעלת פקודה מעוררת תקשורת ענפה ודחוסה בין המפקדה לטייסות, דורשת בירורים, שאלות, תשובות, בדיקתן וחוזר חלילה. טייסת אינה מקשה אחת. לכל מבנה, זוג, רביעייה או יותר, יש משימה משלו שדורשת תכנון, לימוד נתיבים ומטרות נפרד, ולבסוף תדריך נפרד. כדי להביא תוצאות משביעות רצון, אי אפשר לדלג על שלביה של הכנה ראויה, מדוקדקת ופרטנית, תדריכים מסודרים בכל הרמות, ופרק זמן ארוך לטייסים ללמוד את הניווט, את המטרה וכיצד לזהותה, לארגן לעצמם את החומר, לצאת למטוס, לבדוק אותו, להניע, להסיע ולהגיע לעמדת המראה ללא לחץ זמן שעלול לגרום לתקלות. ברוב המקרים הכנת המטוסים והכנת הטייסים נמשכת זמן דומה. במלחמת יום כיפור נמשכת החלפה סדורה של משימה ראשית בחיל האוויר ארבע שעות ויותר. אל״מ רפי הרלב עומד על סוגיית החימוש: ״בצהריים מגיע הזמן בו אנו עוברים מכוננות לתקיפה לכוננות לבלימה. אני מדבר על בלימה. במקרה שהם יתקפו אותנו באור אחרון היום, נצטרך לעלות על כוחות היבשה הערבים בצורה זו או אחרת. זה אומר החלפת חימוש״. בני פלד מתייחס לדבריו ומציג את ההתלבטויות: ״זה אחד הדברים שצריך לבדוק. למה אתה לא יכול להשתמש באותו חימוש? אני רוצה לדעת אם בשעה אחת או שתיים בצהריים צריך לבטל את מתכונת החימוש החילית. נגיד שבשעה שתיים בצהריים מחליטה הממשלה לאשר מכה מקדימה וחיל האוויר, שכבר אינו מצפה לכך, משנה את תצורות החימוש. השאלה היא מהו הזמן הסופי שבו גם אם יש אישור לתקיפת שדות תעופה סוריים, כבר לא כדאי לעשות זאת, וכדאי להתחיל להחליף חימוש למקרה של, באמת, פריצה בקו ברמת הגולן? יש מספיק רזרבה בתוך סדר הכוחות האמור לתקוף את חיל האוויר הסורי, | 242 שמתאימה גם למקרה שאנחנו הולכים לעשות משהו ברמת הגולן או בקו התעלה. כמה מטוסים שערוכים היום לתקיפת שדות תעופה, מתאימים כמו שהם לעבודה בקו הסורי ואפשר להשתמש בהם? ״אנחנו הולכים לשדות תעופה רק עם מצררים ופצצות. איזה סוג חימוש אנחנו הכי רוצים כדי לטרטר את מאמץ הצליחה שמתחיל עם ערב, ואת מאמץ החדירה של דיוויזיות הרגלים של הסורים בקו ברמת הגולן? מצדדים זה מתאים? כמה מטוסים עם מצררים כבר יש לנו מוכנים ממילא?״ ראש מחלקת מבצעים, אל״מ גיורא פורמן, עונה על סדרת השאלות הארוכה בקצרה: ״החימוש של שדות התעופה מתאים לתקיפה בחשיפה מזערית בגולן. אפשר לעשות זאת בלי לשנות! התצורות מתאימות. צריך 41 רק לשנות מרעומים״ בגי פלד מתריע: ״שלא יהיה מצב שבו אפשר לתקוף ביעפי קלע בתעלה אבל אין מטוסים״. למרות המורכבות של המשימות והשוני בין משימת תקיפת שדות תעופה לבלימה בשתי החזיתות, אפשר להשאיר את תצורות החימוש של רוב המטוסים, ולהסתפק בהחלפת מרעומי החדירה לתקיפת מסלולים ודירי מטוסים בשדות תעופה במרעומים מידיים שמופעלים מיד עם הפגיעה, או מתוחכמים יותר, לעצירת כוחות חי״ר ושריון. בני פלד דורש לצרף חפ״קים של חיל אוויר)חפ״ק: חבורת פיקוד קדמי. למעשה מפקדה קדמית( לפיקודי צפון ודרום. פורמן מדווח שחפ״ק פיקוד צפון כבר בדרך, מעמיסים אותו על קרנף חפ״ק פיקוד דרום בכוננות לצאת. בני פלד ממנה שני מפקדים מהטובים ביותר העומדים לרשותו: מוטי הוד, מפקד חיל האוויר עד מאי למפקד האחראי בפיקוד צפון, ואל״ט שמואל שפר )שטופר(, בעבר הקרוב ראש מחלקת מודיעין ומפקד בסיס תל־נוף, ממונה למפקד האחראי בפיקוד איוש החפ״ק מצביע על החשיבות שמעניק בני פלד למשימת סיוע 42 דרום לכוחות היבשה, להשפעה על תהליכי קביעת החלטות בפיקודים הזירתיים, להעברת מטרות לתקיפה ולקבלת תמונה אמינה ועדכנית של המצב בחזיתות, ולשליטה והכוונה של מטוסי תקיפה ומסוקים למטרות ולמשימות שלהם, ברוח מפקד חיל האוויר. גם הגנת שמי המדינה וכוחות צה״ל נידונה בהערכת המצב. על אף הצטברות עננים כבדים באופק, שורה על הדיונים אווירה נטולת לחץ. סיעור מוחות בסרם ״פול הפור תוכנית ההגנה האווירית שמסוכמת במחלקת מבצעים כוללת פטרולים מרתיעים והגנת שטח מעל צפת, הר מירון, בידיה, רמת דוד, חיפה, ואתרים חיוניים בסיני. קובע בני פלד: ״אני לא בעד העלאת כל כוח היירוט שלנו לאוויר. צריכים להחזיק כוח מספיק להיתקלות ראשונית ואחר כך להזניק לפי פורמן אמד לי לפני שעה שיש לו ב־ הסדר את הכוחות לפי התוכנית. נכון מאוד מרביתם שחקים ונשרים ומעט פנטומים. מטוסים לצרכים האלה, זו אמירה מעניינת, וחשוב לעקוב אחר יישומה כאשר תחל 43 ונבון מאוד״ המתקפה האווירית של סוריה ומצרים בעוד שעות ספורות. בני פלד, שקבע אתמול שהמלחמה תתחיל היום, ממשיך ומדייק יותר מהמודיעין בצפיית שעת פתיחת המלחמה: ״מאחר ששעת ה־׳ש׳ הצפויה היא החל משעה 15:00 44 יהיה מאויש במלואו כולל ראש מחלקת מודיעין, כולל כל הפונקציות״ בכך קבע מפקד חיל האוויר את הרגע שבו חיל האוויר יהיה דרוך עד קצה גבול יכולתו לקדם את פני המלחמה. אך כתוצאה משינוי משימה שמחייב שינוי מפליג בחימוש המטוסים, האיחור בשעה יתברר באיחור קריטי. משום מה, דווקא מרגע זה נופלת קהות חושים על קובעי ההחלטות. בשעה 13:15 שמציע לבני פלד לתת למפקדי הבסיסים התרעה להתכונן לספיגת מתקפה אווירית מצרית וסורית. התרעה שמהווה איתות ראשון וברור על מלחמה קרובה מאוד. בני פלד מעביר הוראה זו כלשונה למפקדי הבסיסים וממשיך התרעה כזו אמורה להקפיץ את מפקד חיל האוויר למוצב השליטה 45 בדיון המרכזי ולהזניק מטוסי יירוט לאוויר, אך הפגישה ממשיכה לעסוק בנושאים חסרי חשיבות, בפורום שאינו מבצעי ונמשכת ארוכות. משום מה התרעה לספיגה אינה מגיעה ליחידות הבקרה. זוהי כוננות חיל האוויר ליירוט מיגים ומסוקים בשעת צהריים שלווה אחרונה למשך חודשים רבים: הקצאת הכוחות להגנת שמי המדינה הכוללת 65 חומרתה, האיוש כמעט מלא, ומכשירי המכ״ם מחפשים את הבליפ הראשון ] | 244 הזנקה נבונה וחסכונית - לא להזניק את כל המטוסים בבת־אחת אלא באופן מדורג כדי לא לרוקן את כל המחסנית מול גל התקיפה הראשון. הטכנולוגיות של יכולות תקיפה אווירית בלילה עדיין בחיתוליהן. האפקטיביות של חיל האוויר בלילה נמוכה למרי בהשוואה ללחימה ביום. לכן פוחת קצב הפעילות בלילה בהשוואה ללחימה ביום. חיל האוויר מעריך שיידרש לבלום ולסייע בלילה בחזיתות, אך עומדת בפניו מגבלה חמורה - מערך ההגנה של טילי קרקע־אוויד. חלק ניכר ממערך הטילים והתותחים נגד מטוסים הוא מבוקר מכ״ם. תכונה שאינה מושפעת משקיעת השמש. מגבלות של טיסה ולחימה בלילה והקושי להתגונן ממערך הטילים הערביים מונעים מהכוח האווירי לחימה יעילה. סוג התקיפה העיקרי שנותר הוא תקיפה בשיטת קלע. בני פלד פורס את הנחיותיו: ״במשך הלילה אפשר לתקוף בקלע. לא במסה אלא מטוס אחרי מטוס, עשרה מצררים הצליחה. פרט לשינוי מרעומים אין צורך חיוני לשנות את תצורות חימוש של המטוסים. ״בלילה יתחילו לעבור שתי דיוויזיות ציוד גישור. בלילה מתחילים המצרים לבנות גשרים. אם יצליחו להעביר רק חלק מחיל הרגלים בלילה ולא יהיה להם אף גשר מוכן לבוקר - הם בצרות,״ מסביר בני פלד. רפי הרלב חוזר שוב על דבריהם של מפקדי כוחות היבשה: ״תשאיר לי את אלה שצלחו, אתה תדאג שלא יהיו גשרים. אם רק לא יהיו בעוד דקות לא ארוכות 46 גשרים, כמה שיעברו יותר - כמה שיותר שבויים״ תתחלפנה אמירות אלו בזעקות שבר בערוצי הקשר... ראש מחלקת מבצעים עומד על כך שבלילה יש לתת עדיפות למנוחה ולהכנת הכוח ללחימה למחרת. גם בגי פלד לא שואף להפעיל את מלוא הכוח בלילה, אך רואה חשיבות בסיכול הקמת הגשרים על התעלה ובהעברת רכב קרבי משוריין לגדה המזרחית: ״מתחזקת כנראה האפשרות שהמצרים ינחיתו קומנדו במסוקים. מחלקת מבצעים תעשה תכנון זהיר איך להשתמש בסוללות הוק בלילה נגד חדירות אלה, ואיך לשלב מטוסים לציד מסוקים״. יירוט מסוקים בלילה באותם ימים הוא אתגר קשה. מסוקים טסים לאט מאוד ונמוך מאוד. לכן קשה למטוסי יירוט לגלותם ולהתייצב בעמדת ירי או שיגור טילים. יש לא מעט בעיות תיאום בין מטוסים שתוקפים בחזית, סיעור מוחות בסרם ״פול הפור מטוסים שמיירטים, וסוללות ההוק ששותפות להגנת הגזרה. לכן אין סיכום ברור כיצד לטפל במסוקים שעלולים להנחית יחידות קומנדו לשיבוש הגעת המילואים לחזית. למרבה המזל, המצרים אינם מאומנים לטיסה בלילה, מבצע ההנחתה מופעל לפני חשכה, והמסוקים ייפלו כפרי בשל בידי חיל האוויר. בבוקר, מפקדת חיל־האוויר עדיין פנויה לחשיבה על מה שיתרחש מעבר ליממה הקרובה. סימני השאלה מרובים, ואי אפשר לקבוע החלטות. אפילו ההערכה שהמלחמה תיפתח באותו יום עומדת עדיין בספק מסוים. הלך המחשבה מרתק בעיקר מבחינה אינטלקטואלית. לקראת הערב, אם לא תהיה מתקפה ערבית, ממליץ בני פלד ״להמשיך להחזיק את הכוחות מוכנים למקרה של אישור למתקפת מנע על סוריה. אך מחלקת מבצעים תבדוק את המצב ואולי יתברר שזה לא הדבר הכי חכם לעשות״. תחזיתו של בני פלד היא אופטימית: ״המצרים לא יזכו להצלחה רבתי בקו, לא עד כדי כך שחיל האוויר ייאלץ לוותר על תקיפת חיל האוויר הסורי ולעבור לבלימה בתעלה, יש כוחות צה״ליים די רציניים שמתווספים בקו״. בסיעוד מוח זה חושף בני פלד את יחסו האמיתי לפקודות־האב לתקיפת טילים: ״אני אף פעם לא הייתי מאושר מזה ש׳תגר׳ צריך לקחת יום שלם. יכול להיות שלחלופין נחליט: חיל האוויר הסורי בבוקר. ׳תגר׳ צריך לקחת יום, אז נגמור קודם את חיל האוויר המצרי, זה אפשרי. רק אחרי זה נלך ל׳תגר׳ כי זה מתאים ללוח הזמנים של צה״ל. אבל אינני רוצה להגיד דברים שאחר הקיבעון לתקיפת שדות תעופה, פרי מלחמת 47 כך נצטרך לשנות אותם״ ששת הימים, שולט בתפיסתו של בני פלד. כוונת הסיכום היא להתחיל את הפעילות למחרת בבוקר מול החזית שתהיה במצב קשה יותר. הדיונים חושפים ליקויים רציניים בתהליכי קביעת החלטות. הערכת המצב שמתמשכת בהפסקות אינה דומה לתהליך מסודר, אף על פי שהזמן לכאורה אינו דוחק. מפקד חיל האוויר שואב נתונים וקובע החלטות ללא התייעצות וחילופי דעות של ממש. אפשר להרים גבה מדוע אין ראש מחלקת מודיעין מציג את הערכת המודיעין. אולם יש מן הצדק בכך שבני פלד נוטל על עצמו את הצגת הערכת המודיעין כיוון שהערכתו נוגדת את הערכת המודיעין. בהערכת מצב מסודרת, לאחר הצגת המודיעין, אמורה מחלקת מבצעים | 246 להציג את תמונת המצב, הנתונים הדרושים לקביעת החלשות, ואת הערכת המצב שלה. היא זו שאחראית להכנת תוכניות מבצעיות, פקודות־אב ופקודות מבצע. היא אחראית לתהליך הערכת המצב הכולל של חיל האוויר. תפקידה להציג בקבוצת הפקודות את התוצרים של התהליך, כדי לאפשר למפקד חיל האוויר לקבוע החלטות מבוססות על נתונים והמלצות. אפשר לכנות את מחלקת מבצעים ׳יד ימינו׳ של מפקד חיל האוויר במלחמה, בעוד יד שמאלו היא המודיעין. למרות זאת, בהערכת מצב זו, בני פלד אינו מאפשר למחלקת מבצעים להציג את עמדותיה והמלצותיה. אופי זה של קביעת החלטות, של תהליך הערכת מצב, לא מאפשר שקילת חלופות פעולה וקבלת תובנות של משתתפים עתירי ניסיון, ידע ומידע. חברי קבוצת הפקודות של מפקדת חיל האוויר אינם קוטלי קנים. זו חבורה מנוסה ונבחרת, כולם בוגרי מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה, בעלי ידע וכושר חשיבה. תהליך קביעת ההחלטות במשך שבע שעות ארוכות לפני המלחמה מאופיין באי סדר מוחלט ובדילוגים מקוטעים מנושא לנושא אף על פי שהאווירה נינוחה, אין תחושת דחיפות, אין עדיין לחץ מנטלי, וערפל הקרב אינו מכסה עדיין את פני המלחמה. האם תפרוץ מלחמה? אפילו בשעה יש ספק אם אכן תפרוץ. בני פלד מהרהר בקול שאם בלילה, כמו שאומר שר הביטחון, יתברר שהכל עורבא פרח, וסאדאת לא יצא למלחמה, יש להניח שמדינת ישראל תקפל את הכוחות ותשחרר מילואים. את חיל האוויר לא ישחררו, לכן צריכים להיות מוכנים לפחות לשבוע ימים של פעילות. פלד, שלוחץ כל כך למתקפה מקדימה, אינו מודע כנראה לפרדוקס. הרי אם יש סיכוי כלשהו שלא תתחיל מלחמה, יש להימנע ממתקפה מקדימה. רק כאשר מלחמה היא בלתי נמנעת שוקלים להקדים את היריב... בהערכת המצב מחליטים לפנות את שיכוני המשפחות בבסיסי הטיסה של חיל האוויר. שיכון משפחות הוא אי כפרי, אי של שלווה בתוך בסיס צבאי שוקק פעילות וטיסות סביב השעון. צבע חקי שולט בגוני הבסיס. האנגרים ענקיים צבועים בחום כדי להעלים אותם מעין לא רצויה. רשתות הסוואה מנומרות בצבעי אדמה כהים ובהירים מסתירות פתחים של בונקרים ורירי מטוסים. הניגוד הגדול לכל אלה הוא שיכון המשפחות מלא הירק. מדשאות סיעור מוחות בסרם ״פול הפור נרחבות בין בתים קטנים לבני קירות ואדומי גגות, גינות פרחים קטנות, מגרשי משחקים לילדים, ובריכת שחייה כחלחלה שחיילים משכשכים בה מדי קיץ. בבסיס מתערבבים רעשי מנועי מכוניות ומלגזות עם נהמות מטוסים מחרישת אוזניים על הקרקע ומעל לראש, ואילו בשיכון המשפחות נשמעים פטפוטי ילדים משחקים בין הבתים, ונגינת כינור מזייפת של תלמידה חרוצה בשיעוריה הראשונים. לפתע, בשעת צהריים, קורה משהו בשיכונים הרגועים. הנשים הן אלו שחשות ראשונות באיום הקרב. לבן כבד וידיהן רפות. הן מקבצות את ילדיהן בדממה. יש המוחות דמעה ואינן עונות לשאלות ילדיהן. אמהות, תינוקות, מזוודות ארוזות בחופזה, משחקים נאספים בידי ילדים בוכים. כולם עולים על שיירת אוטובוסים ומכוניות פרטיות קטנות, ונוסעים למקום בטוח. ריקנות, שקט וכמה צעצועים נשכחים על הדשאים מבשרים שמשהו רע ונורא אורב מאחורי השער. הפעם זה רציני. לא תרגיל, לא כוננות, הפעם זה הדבר האמיתי. פרק 48,, לא נקבל דבר אנו מבטיחים לו ליזום פעולה צבאית נגד סוריה או מצרים. מברק מגולדה מאיר לקי 495 צומת החלטה 50 ביום בהיר״ גורלה של המתקפה המקדימה עומד להיחרץ לשבט או לחסד. צומת החלטה זה והבא אחריו שונים מיתר צומתי ההחלטה, והם נמצאים במגרש המדיני, שבו מתעמתות הערכת מצב צבאית עם הערכת מצב מדינית. המדינאים אינם ערים לשידור הסמוי של הרמטכ״ל ושל מפקד חיל האוויר לפיו המצב מסוכן יותר מכל ההערכות המוקדמות. הם ממשיכים לפעול בשאננות מסוימת שמשפיעה על החלטתם. השחקנים העיקריים בצומת זה הם גולדה מאיר ומשה דיין ברמה המדינית, מול דדו ובני פלד ברמה הצבאית. לצומת החלטה זה יש השלכות כבדות על כל שלב הבלימה, וסימניו צרובים לאורך כל ימי הלחימה. ההכנות לתקיפת מערך הטילים הסורי יוצאות לדרך. המבצע אמור להסתייע באמצעי לוחמה אלקטרונית, באמצעי הטעיה, באש ארטילרית ובאמצעים נוספים. מטס ראשון אמור להימשך כשלוש שעות, ובסיומו 51 יוכל חיל האוויר לפעול באופן חופשי יחסית נגד כוחות הקרקע הסוריים במקביל למטס שגי שבו תושג עליונות אווירית מלאה יותר. בשעה מיד אחר כך, ב־ 52 את התוכנית המבצעית של חיל האוויר 248 "אם נהלום ראשונים, לא נקבל דבר דיון אצל שר הביטחון. כאן עולות להחלטה שתי סוגיות מרכזיות שעליהן אין הסכמה בין שר הביטחון לרמטב״ל. אחת מהן היא מתקפה אווירית מקדימה, והשנייה היא גיוס המילואים, שתידון לאחריה. אלוף שלמה גזית, מתאם הפעולות בשטחים בזמן המלחמה, שיתמנה לאחריה לתפקיד ראש אגף המודיעין, מעניק נימה אישית לפגישה: ״לא רק שהייתי נוכח בפגישה, אלא שבהיעדר הקצרנית - לא רצו להעיר אותה ביום כיפור - נתבקשתי תרשומת 53 לרשום את הדיון. האווירה היתה מאוד רגועה ואף די מבודחת״ 54 הדיון שנחשפת כאן מבהירה היטב את חילוקי הדעות דדו: אני מאמין שההתרעה היא נכונה. גיחת צילום שלנו מאתמול גילתה תוספת של מספר סוללות טק״א בגולן ואני מניח שהלילה השלימו את ריכוזיהם. יש לי שתי שאלות: כן/לא מכה מקדימה? ואם כן - נגד מי ומה תוקפים? אנחנו יכולים לדפוק בו־זמנית את שני חילות האוויר, במכה לא מלאה, או להנחית מכה מלאה בסוריה שתוציא את חיל האוויר הסורי באופן מלא מן המשחק. ואני מציע לעשות זאת אם תיווצר מעכשיו ועד ידלוף החוצה, אם נשמע שגם האמריקנים יודעים וכר. נתתי התרעה לחיל האוויר. דיין האש לפתוח במכה מקדימה? רק על יסוד אינפורמציה מודיעינית אין פותחים במתקפה יזומה. אבל אם מצרים תתחיל, נתחיל אנחנו קודם בגולן. אם סוריה תתחיל, לא נפתח במתקפה יזומה נגד המצרים. ואולי - סתם ב־ בהנחה שיהיה בלבול ממילא? ואולי לגלגל תקרית אש עם סיור אווירי שלנו שיפעיל דטונטורים לפי תוכניותינו ויהיו בטוחים במאה אחוז - לא נפתח במתקפת מנע, אלא אם כן יהיו ידיעות נוראות על כוונה ערבית להשתמש נגדנו בנשק בלתי קונבנציונלי מסמר שיער, או אם יתפספס ויברח להם משהו לפני המועד. בכלל, אני רואה בקדימה מבחינתנו את סוריה, בשל כל היישובים שלנו ברמת הגולן. האם מקובל על כולם שדופקים - כבר 55 עכשיו - את הסורים בקדימות ראשונה | 250 דדו מבקש לאשר מתקפה אווירית מקדימה, מאחר שהוא מודע למצוקה הקשה הצפויה לצה״ל עקב התרעה כה קצרה. הרמטב״ל מסביר את המניעים והחלופות האפשריות של מתקפה אווירית מקדימה. דיין מתנגד לכך בתקיפות: ״רק אם תהיינה ידיעות נוראות ידיעה ׳נוראית׳ לבסוף הוא מאשר מתקפה עוקבת לפי הרעיון של דדו." דדו 56 לא אמליץ״ מספר בשלב זה של הדיון בדיחה תפלה שעשויה להעיד על נינוחות, וממשיך בנושא אחר. גזית מסכם: ״אבי כל חטאת - הכל התנהל שלא באווירה של 58 דחיפות, בהילות ודאגה, ומכאן שלא ייחסו לכך חשיבות באותו מעמד״ ההחלטה עוברת לדיון אצל ראש הממשלה בשעות הקרובות. ההחלטה על מתקפה אווירית מקדימה משתנה לתקיפת שדות תעופה ב־ נמצא בעיצומן של הכנות כשמתחיל הדיון אצל ראש הממשלה בסוגיות מכה מקדימה וגיוס המילואים בשעה הגדולה של גולדה מאיר לאבדות, מדגיש בדבריו שמתקפה אווירית מקדימה תחסוך אבדות רבות. הוא אינו מתעלם מקשיים מדיניים של מתקפה אווירית מקדימה, וטוען שאפשר לדחות את ההחלטה בשעתיים־שלוש ולתאם עמדות עם האמריקנים. • לו היה בני פלד קורא מברק ששלחה גולרה מאיר לקיסינג׳ר יממה לפני המלחמה, הוא היה נופל מרגליו מרוב תדהמה, תסכול וזעם. הוא היה נוכח לדעת שמתקפה אווירית מקדימה איננה בגדר אפשרות. בדיון אצל שר הביטחון ב־ 59 דיין שיש להודיע לארצות הברית שאין לישראל כוונות התקפיות מיד לאחר מכן, בדיון אצל גולדה מאיר, בשעה ודדו נענית ראש הממשלה להצעת שר הביטחון, והמברק לקיסינג׳ר יוצא המברק מתריע על הכנות אינטנסיביות של מצרים וסוריה למלחמה, 60 לדרך ומעריך כי הגורמים לכך עלולים להיות חשש של מצרים וסוריה מהתקפה ישראלית או שכוונתן לפתוח במתקפה יזומה. ״ראש הממשלה מבקשת. להודיע ל׳נפתלי׳!קיסינג׳ר "אם נהלום ראשונים, לא נקבל דבר שהתפתחות זו באה כתוצאה מהששותיהן חששות כאלו הם נטולי יסור לחלוטין. אנו מבטיחים לו כי לישראל אין כל כוונות ליזום פעולה צבאית נגד סוריה או מצרים. להפך. אנו שואפים לסייע להורדת המתח הצבאי באזור. על רקע זה אנו מבקשים, באמצעות משרדך, ליידע את הערבים והסובייטים על גישתנו, כדי לשכך את חשדותיהם ולהחזיר רגיעה לאזור״. תוכן המברק נמסר לגנרל סקוקרופט מיד, ודווח על כך חזרה לישראל." קיסינג׳ר מעביר את המסר לשגריר ברית המועצות דוברינין, ומזהיר את ישראל: ״בכך נטלנו אחריות על עצמנו שלא תהיה פעולה יזומה 62 מצדכם״ בהבטחה האישית הגברת מאיר, דיין ודרו כובלים את ידיהם שלהם, ולא יוכלו לצאת למחרת למתקפה אווירית מקדימה. בשני הדיונים דדו אינו מביע כנראה ולו מילת הסתייגות אחת מתוכן המברק ומההבטחה לא לתקוף ראשונים. ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ״ל סוגרים את האפשרות היחידה לשנות את מתאר הפתיחה של המלחמה שותתת הדם שעומדת לפרוץ, בשעה שמפקד חיל האוויר מכריז על כוננות למלחמה מחר ופתיחתה במכה אווירית מקדימה. למחרת, בבוקר המלחמה, גולדה מאיר, משה דיין ודרו אינם מסגירים לשרים ולבני פלד את ההתחייבות המוקדמת לארצות הברית. דדו יודע שראש הממשלה איבדה את היכולת לאשר מתקפה אווירית מקדימה, וחוזר ומציע את תוכניתו מתקופת הכוננות כחול־לבן לפיה אם לא תאושר מתקפה מקדימה יהיה חיל האוויר מוכן עם תחילת מתקפת האויב למתקפה עוקבת. הרמטכ״ל מגייס כל נימוק אפשרי לשכנע בחיוניות של מתקפה אווירית מקדימה או עוקבת. הוא מדגיש שמצרים וסוריה מתכוונות להתחיל את מתקפתן בתקיפת שדות תעופה בשטח ישראל. תקיפה שעלולה לפגוע קשה 63 בפעולה יעילה ואינטנסיבית של חיל האוויר בסוף הדיון מחליטה גולדה מאיר לא לבצע מתקפה אווירית מקדימה: ״דוד אלעזר, אני יודעת את כל הנימוקים בעד מהלומת מנע, אבל אני נגדה. אף אחד מאיתנו איננו יודע עכשיו מה יביא איתו העתיד. אבל תמיד קיימת האפשרות שנהיה זקוקים לעזרה. אם נהלום ראשונים, לא נקבל שום דבר מאף אחד. הייתי רוצה לומר כן, מפני שאני יודעת מה פירוש הדבר, אבל בלב נימוקיה של ראש הממשלה הם כמעט העתק של נימוקי 64 כבד אגיד לא״ | 252 ראש הממשלה אשכול בתקופת ההמתנה לקראת מלחמת ששת הימים. גם הוא דחה מתקפה אווירית כדי לא לפגוע בתמיכת ארצות הברית. אולם לאחר ימים מספר התעשת, אישר אותה, וזכה לתמיכה אמריקנית שהלכה 65 והתחזקה. הרי ארצות הברית אוהבת את המנצחים האם גם עתה, ערב המלחמה, כאשר המצב נראה חמור כל כך, עשויה ראש הממשלה לשנות את החלטתה? תקווה זו מפעמת לשווא בלבותיהם של דדו, שיודע על המחויבות לארצות הברית, ושל בני פלד. במשך ארבע שעות תמימות הם משאירים את חיל האוויר בכוננות להפעלה מידית. אולי גולדה מאיר תתעשת בסופו של דבר. קיימים חילוקי דעות מדוע נדחית המכה המקדימה. אפילו מחקר משנת על המכה המקדימה בבוקר יום כיפור, אינו מגיע למסקנות חד־משמעיות אם השיקול המדיני היה עדיף על פני השיקול הצבאי בהחלטה לא לבצע 66 מתקפה מקדימה עוד לפני שנקבעת החלטת ממשלה, מזמינה ראש הממשלה את שגריר ארצות הברית בישראל קנט קיטינג למשרדה. הוא מחכה בחדר ההמתנה כשהשרים יוצאים מלשכתה ב־ ומודיעה לו באלו המילים: ״לפי ידיעות המודיעין שלנו תתחלנה התקפות ואנחנו לא נהלום ראשונים. !צבאות ערב( בשעה מאוחרת אחרי הצהריים, אולי יוכלו האמריקנים לעשות משהו למניעת המלחמה אם יפנו אל הרוסים, ואולי אפילו במישרין אל הסורים והמצרים. על כל פנים, אנחנו לא ננחית 67 מהלומת מנע״ הצהרה זו משאירה את השגריר קיטינג, שכנראה אינו יודע על המברק שנשלח לוושינגטון, נדהם ופעור פה. גם קיסינג׳ר מתקשה להבין את ׳קשירת הידיים׳ העצמית של ממשלת ישראל. אין עדיין לחץ אמריקני על ישראל להימנע ממתקפה אווירית מקדימה כיוון שאין למודיעין האמריקני מושג על הכוונות של מצרים וסוריה, על אף מעקב צילומי מהחלל ומעקב סיגינטי 68 מכל אמצעי האיסוף אחרי מצרים, סוריה וברית המועצות ראש הממשלה אינה מנסה לשוחח בטלפון עם קיסינג׳ר או עם הנשיא ניקסון כדי לתאם עמדות ולבחון הבנה חדשה בדבר מתקפה אווירית מקדימה לפני התחייבויותיה לארצות הברית. בריאיון שהעניק הנרי קיסינג׳ר לעמנואל סאקל, מפקד גדוד שריון "אם נהלום ראשונים, לא נקבל דבר הוא מתלונן על כך שראש הממשלה לא התייעצה איתו לפני ההחלטה לא 69 לבצע מתקפה אווירית מקדימה ההבטחה לקיסינג׳ר נשלחת ללא תהליך קביעת החלטות מוקדם. ההחלטות נקבעות בלי גיבוש תמונת מצב וללא בדיקת חלופות להחלטה, ללא שקלול יתרונות וחסרונות של התחייבות מוקדמת, ומעל לכל אלו - ללא בירור עמדתה של ארצות הברית. במטה הכללי ובמפקדת חיל האוויר מתקיים תהליך הערכת מצב, ומגיעים שם למסקנה שיש צורך חיוני במתקפה אווירית מקדימה. אך תהליך זה אינו שוקל היבטים מדיניים, ואין די בו עבור החלטה מדינית־אסטרטגית. לאחר מעשה מודה גולדה מאיר שהחלטתה מסתמכת על כמה הנחות שגויות: ״כמה מהנחות היסוד שלנו התבדו: הסבירות הנמוכה של התקפה באוקטובר, הביטחון הוודאי שנקבל התרעה מספקת בטרם תבוא כל התקפה, והאמונה שנוכל למנוע את המצרים מלצלוח את 70 תעלת סואץ״ הנחות אלו - שנידונות כבר בהצגת תוכניות צה״ל לראש הממשלה במאי 1973 של כאוס מנטלי, קושי בלתי נתפס לקבוע החלטות ולעצב מענה להפתעה הגדולה ביותר מאז הפתיעה צפון קוריאה כשפתחה במלחמת קוריאה ב־ 1950 בבוקר זה, לא להכות ראשונה, מנווטת גולדה מאיר את עצמה לעמדה ממנה איננה יכולה לחזור בה, אפילו ישתנו התנאים והנסיבות בשעות הקרובות. כל זה בתקווה לזכות במחויבות אמריקנית לתמיכה בישראל, לאספקת נשק ולמטרייה מדינית. נוכח החלטת הממשלה מסכם הרמטכ״ל עם שר הביטחון בשעה שחיל האוויר יישאר בכוננות למתקפה עוקבת. מיד עם נחיתת פגז ראשון בחזית המצרית או הסורית יתקוף את שדות התעופה בסוריה, ויהיה בכוננות לבצע מתקפה מקדימה במקרה שהערבים יפעלו בדרך שתיתן לישראל צידוק 71 להפעילה • באותו זמן עדיין עוסקים בהערכת המצב בחיל האוויר במערכת שיקולים, | 254 בחלופות וקשיים הנובעים ממתקפה אווירית מקדימה ומתאפשרות שתתבטל בני פלד פורס את שיקוליו ומספר שדיין וגולדה מאיר אינם מאשרים את המבצע. הוא מתריע באוזני הרמטכ״ל שככל שדוחים את שעת ההתקפה, פוגעים באפשרות למטס שני. ״הגבול האחרון למתקפה אווירית מקדימה הוא מטס אחד מוצלח על שדות התעופה הסוריים. החיל מאורגן כך שאפשר להמתין בכוננות עם הכוחות והחימוש הקיים ולהשתתף בבלימה על הקו הסורי והמצרי כשיש עוד אור. אולם אי אפשר לקבל שינוי היערכות ושינויי משימה להיום אחרי הצהריים. אי אפשר ללכת עכשיו על תקיפת טילים לפני קודם כל לשדות תעופה, אחר כך ׳דוגמן׳, שדות תעופה. חיל האוויר ערוך ברור לרמטכ״ל שהוא לא יכול לטלטל את חיל האוויר. נאמר הכל בסוריה. בתנאי לו: ׳ההפרשים בין שינוי לשינוי צריכים להיות ארבע־חמש שעות׳, 72 שבוחרים בתוכניות מוכנות כמו ׳תגר׳ או ׳נגיחה׳״ כאן אפשר למצוא את אחד ההסברים לטלטול חיל האוויר ב־ מזירה לזירה. כתוב במפורש בדוקטרינה ובפקודות־האב שהקצאת הכוח למשימת השגת עליונות אווירית באחת הזירות אמורה לגזול יום לחימה שלם. אם מפסיקים את הפעולה באמצע הביצוע, לאחר מטס אחד, משמעות ההפסקה: אי ביצוע המשימה ובזבוז כל המאמץ שהושקע בה. כלומר, פרק זמן כפול או משולש מחלון הזמנים שבני פלד נותן לדדו לשנות את הוראותיו מדי ארבע שעות. מי כמו הרמטכ״ל לא יחוש לעשות זאת בשעת לחץ וחרדה. דדו ופלד נפגשים בשעה לאשר מתקפה אווירית מקדימה, מביע את תקוותו שלא נסתם עליה הגולל סופית, ושניהם מסכמים לשמור את המטוסים מוכנים בתקווה שגולדה תשנה את החלטתה. המועד האחרון להחלטה על שינוי תצורת המטוסים הוא שעת דדו מנסה במשך שעות לשכנע את גולדה מאיר לאשר מתקפה 73 צהריים וחיל האוויר ממשיך בהכנות. בני פלד מציג לדדו את 74 אווירית מקדימה התוכניות המעודכנות שמסוכמות בהערכת המצב, בקבוצת הפקודות שלו. הוא מציע להעלות פטרולים לקראת שעת ה־׳ש׳ בצורה גלויה, במגמה להרתיע ולסמן לערבים כי ישראל חשה במתרחש ומתכוננת לקראת מתקפת הפתע שלהם. במקרה הצורך אמורים הפטרולים ליירט תקיפות אוויריות של סוריה ומצרים. כמו כן יוכנו מטוסי תקיפה לסיוע לכוחות היבשה בבלימת מתקפה "אם נהלום ראשונים, לא נקבל דבר קרקעית. בני פלד מסכם את שיקולי חיל האוויר, ומסיים עם לוח זמנים לקביעת החלטות: שעה אחרונה להחלטה על מתקפה אווירית מקדימה היא 12:30 יש הסכמה 75 האחרון למטס תקיפה יעיל, אחר כך יש לעבור להכנות ללילה ותיאום מלא ביניהם עד השעה זו מזו. מפקד בסיס חיל האוויר בתל־נוף במלחמה, אל״מ רן רונן, מתאר את התגלגלות המבצע שלא בוצע: ״ראש מחלקת מבצעים היה על הקו: ׳להפעיל מידית את פקודת תקיפת שדות התעופה הסוריים. שעת ה־׳ש׳ היא פקודות מפורטות בדרך אליכם.׳ מלחמה. הגלגל מתחיל לנוע, המטוסים חומשו, הטייסים תודרכו, המפות עודכנו ותצלומי האוויר חולקו לטייסים ללימוד ושינון אחרון. כל מטוסי התקיפה מוכנים ודרוכים, הטייסים כבר יוצאים למטוסים, נשמעות נהמות המנועים הראשונות. מחזה מפעים. ״מכל עבר צצים מטוסי פנטום וסקיהוק עמוסי פצצות ומכלי דלק מלאים נעים ברצף ומצטרפים לשיירה הולכת וגדלה, שנעה באיטיות על מסלולי ההסעה לעבר מסלולי ההמראה. הכל מתבצע במדויק ובדממת אלחוט מוחלטת. אף מילה לא נשמעת בקשר. מחזה סוריאליסטי. לפתע שובר הפקח במגדל הפיקוח את דממת האלחוט ומורה לכל המטוסים לפנות לאחור ולחזור לדירים התת־קרקעיים. ההודעה על ביטול המבצע נופלת עלינו כרעם ביום בהיר. מישהו שם למעלה לקח החלטה הרת־גורל. ״בהחלטה שלא לצאת לתקיפה מונעת, גולדה מאיר קבעה ללא ספק את תוצאות השבוע הראשון הטראומטי של מלחמת יום הכיפורים בשתי החזיתות. התקיפה המקדימה שלנו לא היתה מונעת את המלחמה, כיוון שכוחות מצרים וסוריה כבר חצו את נקודת האל־חזור, אך לבטח היתה משבשת את מהלכי האויב בתחילת הקרבות. אין ספק כי צורת המלחמה 76 ותוצאותיה היו מתנהלות בצורה שונה בתכלית״ ראש הממשלה מצדיקה לאחר מעשה את ההחלטה לא לצאת למתקפה אווירית מקדימה: ״תודה לאל שצדקתי בכך שדחיתי את הרעיון של מהלומת מנע. אולי היא היתה חוסכת קורבנות בהתחלה. אבל אני בטוחה שלא היינו דעתה 77 מקבלים את הרכבת האווירית, שחוסכת עכשיו קורבנות כה רבים״ | 256 היתה משתנה לו ידעה כיצד מתייחם שר החוץ האמריקני לשאלה מי פתח במלחמה. האסטרטגיה המקיאווליסטית של קיסינג׳ר מודגמת בכמה משפטים בשיחתו עם גנרל הייג, ראש מטה הבית הלבן: ״וו התקפה ערבית, אך אם הסובייטים ישתפו איתנו פעולה, ננקוט עמדה ניטרלית. נגיד שהעובדות אינן ידועות לנו. אם הסובייטים לא ישתפו פעולה ויתמכו בכל לבם בערבים, 78 עלינו לנטות לעבר הישראלים״ נימוק נפוץ נגד מתקפה מקדימה הוא כי מטס אחד לתקיפת שדות התעופה הסוריים לא ישיג אפקט משמעותי כי לחיל האוויר הסורי אין תפקיד מכריע אולם מתקפה מקדימה לא נועדת למנוע מלחמה, השעה מאוחרת 79 במלחמה מדי. היא אמורה לשנות את מצב הפתיחה מיסודו, להעביר את היוזמה לידי ישראל, ולהוציא את קברניטי היריב משיווי משקלם. התוכנית איננה מכה בעלת מטס אחד בלבד. אלא מתקפה מקדימה אווירית מתמשכת לאורך כל היום, כולל לאחר פריצת הקרבות ביבשה. דרו מסביר בישיבת הממשלה את תוכנית הפעולה: ״מבחינה מבצעית אנחנו יכולים היום בצהריים להוציא את חיל האוויר הסורי מפעולה. אחר כך, בשעה 80 לפעול כנגד הצבא הסורי ולמנוע ממנו פעולה. אני לא צריך התרעה״ לשני מטסים גדולים מתוכננים היטב ועוד מטס קטן יותר יש אפקט חזק להמשך המלחמה. בנוסף למטסים אלו מוקצה כוח מטוסי סקיהוק לתקיפת כוחות יבשה שמרוכזים ללא תנועה לאורך הגבולות בשלושה מטסים עשויות לשבש את סדרי המתקפה של הכוחות המתעתדים לנוע, להשיג אפקט משמעותי והלם תודעתי ומנטלי. מרכיב הכוח השלישי של חיל האוויר, מטוסי היירוט - המיראז׳ים עשויים להפיל עשרות מטוסים בליווי התקיפות וביירוטים עצמאיים. כאשר בוחנים את המתקפה אווירית המקדימה בצורה שלמה יותר, בסדר גודל של כמעט יום לחימה מלא של חיל האוויר ולא מטס בודד, אפשר להבין את חומרת ההחלטה לא לאשר אותה. דדו ובני פלד ממשיכים לקוות עד לצהריים ״לאיזושהי התפתחות או שגיאה של האויב אשר בכל זאת תאפשר לנו לפתוח במכה אווירית על חיל המטוסים עדיין יכולים לצאת מיד עם קבלת הוראה. 8 האוויר הסורי״ • "אם נהלום ראשונים, לא נקבל דבר ׳בצר השני של הגבעה׳ שורר מתח עליון, כפי שמתאר הגנרל המצרי גמאסי, ראש אגף מבצעים המצרי: ״השעות המעטות שנותרו עד לתחילת המלחמה נחשבות ומן רגיש שבו עלול האויב להפעיל את חיל האוויר שלו נגדנו או נגד סוריה. בשעה בפעם השלישית באותו יום על מצב האויב. עניתי לו: ׳ישראל איחרה את 82 הרכבת. כבר מאוחר מדי בשביל האויב לבצע פעולה צבאית משמעותית״ לאחר מעשה מבכה דדו את החלטה להימנע ממתקפה אווירית מקדימה באומרו לראש המוסד, אלוף צבי ומיד: ״ללא הטלפון שלך היינו באמת נתפסים עם המכנסיים למטה. לעומת ואת, לו היתה לנו התרעה מוקדמת מבחינת 83 יותר, ייתכן שאפשר היה לשכנע את גולדה לבצע מכה מקדימה״ חיל האוויר, החלטה וו משפיעה על אופן פתיחת המלחמה ועל חיל האוויר במידה חמורה ביותר בקרב הבלימה, וגם ימים רבים אחריו. צומת החלטה משה דיין 84 כל צה״ל״ שעון הומן של ההתרעה הולך ואחל, הבלימה בצפון תלויה על חוט דק של גיוס כוחות מהיר. אם לא יגיעו המילואים בעוד מועד עלולים הכוחות הסדירים לקרום. כל שעה של עיכוב היא קריטית. דחיית ההחלטה בשעות מספר תגרום למפלה בדרום הגולן, אובדן עשתונות בדרום, והמלצות מיניסטריאליות של שר הביטחון ׳להכין את גשרי הירדן לפיצוץ׳ ולסגת אל מעברי הג׳ידי והמיתלה. חטיבת מילואים אחת שתצטרף להגנת דרום הגולן בכוח ניכר והתייצבות אוגדת מילואים בעורף החוית במצרים עשויות לתת מענה סביר להגנת הגולן, ושמירה על שפיות דעת בוירת התעלה. סוגיית גיוס המילואים היא בעלת חשיבות ממדרגה ראשונה לחיל האוויר. גיוס מוקדם ימנע תבוסה ויאפשר לחיל האוויר לפעול לפי הדוקטרינה ולהשמיד באופן מסודר את מערכי הטילים. לעומת ואת, איחור בגיוס ייטול מחיל האוויר את חופש הפעולה וייאלץ אותו לפעול באורח לא יעיל, לא מועיל ובשחיקה רבה. הצורך בגיוס המילואים עולה בשני הדיונים שבהם נידונה גם סוגיית מתקפה אווירית מקדימה. ועדת אגרנט רואה ברמטכ״ל אחראי לדחיית הגיוס החלקי, כאשר גורל רמת הגולן ואולי אף צפון ישראל נמצא על כף המאוניים. דוד אלעור אינו מגייס שתי אוגדות שמאשר לו דיין בפגישה | 258 שנערכת ביניהם ב־ בחריצת דינה לא על סטנוגרמה מדויקת משיחתי עם שר הביטחון, ולפי מיטב הנה הקטע המלא הרלוונטי, 85 זיכרוני נרשמה סטנוגרמה מלאה ומדויקת״ 86 כפי שנרשם על ידי אלוף שלמה גזית דדו: גיוס המילואים - אני רוצה להתחיל בגיוס של כל המערך. דיין: על סיפורי צביקה זמיר לא מגייסים את כל צה״ל. אבל תגבור ברמת הגולן, עם חטיבה משוריינת או משהו כזה - כן! דדו: אני רוצה גיוס של כל האוגדות על מנת להדוף ולעבור להתקפת נגד מוקדם ככל האפשר. גיוס כזה אפשרי ואף יבטל את תוכנית המתקפה שלהם. דיין: את זה תוכל להשיג בגיוס שלושים אלף ללא צורך בשלוש מאות אלף. אני בעד קו של יכן לגייס׳ כוח הגנתי חיוני. דדו: מדובר על אוגדה שלמה לצפון עם רפול. אוגדה לא שלמה, אוגדה לדרום, ואוגדה בעתודת מטכ״ל. דיין: אני מציע גיוס מלא של חיל האוויר וכן אוגדה לצפון ואוגדה לדרום. דדו: אני בעד גיוס כללי, שכל העולם יידע וזה לא יזיק לנו פוליטית. גזית: אני תומך בדדו. אם נתחיל לגייס ממילא לא יספרו כמה אנשים גייסנו, זה ייצור מהומת אדירים, איש לא יספור כמה גויסו, וזה יופץ מיד בכל העולם. דיין: אני אביא לראש הממשלה הצעה לגיוס הגנתי. אלי זעירא נכנם: רובו של המערך הימי הרוסי יצא ממצרים. האמריקנים מנסים עד כה להרגיע. דיין: אם נודיע ואם נגייס, האם זה ירתיע אותם מלתקוף? אלי זעירא: בהחלט כן. הם רק יטענו שאיש מהם לא התכוון לתקוף, ורק ישראל היא זו שהתכוונה לתקוף. שאלתו האחרונה של ריין ותגובתו ההחלטית של זעירא מפנה את תשומת הלב לסוגיה שלא נידונה בפורומים מחקריים, צבאיים או מדיניים, האם גיוס גלוי עשוי היה להרתיע ולמנוע מלחמה. דיין שואל וזעירא משיב בחיוב. דדו, "אם נהלום ראשונים, לא נקבל דבר משום מה, אינו נתלה בקצה החוט, ודיין הרי מתנגד לגיוס כללי. הזדמנות נוספת מוטלת אל שולי הדרך, אך ראש אגף המודיעין יחזור לכך בעוד כמה שעות. אלוף שלמה גזית מגיב על הטענות שרישום השיחה שנמסר לוועדת אגרנט זויף לאחר מעשה כדי להתאימו לגרסת דיין בוועדה: ״את התרשומת שלי עשיתי בו במקום, באותו בוקר, כאשר לא היתה עדיין כל רגישות ומשמעות לוויכוח. לא נגעתי באותו רישום מאז, ואין לי ספק באמינותו. חילוקי הדעות היו רק אם צריך לגייס מראש את כל המערך, וכפי שמופיע גם בתרשומת שלי, אני תמכתי בדדו, בנימוק שאם יהיה גיוס ביום הכיפורים, איש לא 8 יספור את המספרים ולא תהא משמעות לשתי אוגדות או לארבע׳׳ סיכום שר הביטחון הוא שיביא את הסוגיה להחלטת ראש הממשלה, כיוון שהממשלה הסמיכה את שניהם יחד לאשר גיוס, אך לו היתה הסכמה בין דיין לדדו האישור היה ניתן כנראה בתוך דקות ספורות. ההבדלים בגישות של שני האישים נעוץ בהערכה שונה של סיכויי פריצת מלחמה. בעוד שהרמטכ״ל מחליט לפעול בהנחה שמלחמה בשער, שר הביטחון עריץ מטיל בכך ספק. לקראת סוף הדיון דורש הרמטכ״ל: ״אני רוצה צילומים. בסוריה, עם מטוס לא מאויש יש שמונים אחוז סיכוי שיחזור״. דיין: ״אני מתנגד לעבור ומדגיש: ״בשעות אלו אין לבצע 88 היום את הגבול. המצב יותר מדי רגיש״ הוראה זו מעידה 89 צעד העלול להתפרש כפרובוקציה, בגלל רגישות המצב״ בבירור ששר הביטחון עדיין אינו משוכנע שהערבים יפתחו במלחמה. הוויכוח בבוקר דהי שגיאת חייו של דדו 90 על השאלה אם לגייס מילואים, אלא כמה לגייס לדחות את גיוס שתי האוגדות שדיין מציע. למחרת צופות יחידות שריון סוריות אל הכנרת, ואין יודע עד היום בוודאות מה מונע אותם מלרדת לעמק הירדן או לבטיחה. טייסי הסקיהוק והלוחמים הספורים שנותרים על הקרקע, הבולמים כתף ליד כתף, משוועים לכל גיחת תקיפה, לכל טנק, כדי לעמוד בפרץ. הקדמה של גיוס חטיבה אחת היתה עשויה לשנות בתכלית את תמונת 91 המצב עד לתחילת הדיון המכריע אצל ראש הממשלה מתבזבזות ארבע שעות יקרות של התרעה ללא מעש. כשעה וחצי נוספות חולפות ללא החלטה. | 260 רק בשעה המילואים. חמש שעות וחצי יקרות מתוך עשר - יותר ממחצית זמן ההתרעה שנותן ראש המוסד צבי זמיר - מתבזבזות לשווא. מה להם למנהיגים להלין על התרעה קצרה? הרי אפילו אותה הם משחיתים לריק. הזירה הקריטית לבלימה היא רמת הגולן. אלוף יצחק חופי, אלוף פיקוד צפון, טוען: ״לו היינו מבצעים גיוס מילואים, לפחות של חטיבת טנקים אחת נוספת, כל תמונת הקרב של היומיים הראשונים היתה שונה בפועל מתייצבים כוחות ניכרים של חטיבה 92 לחלוטין״ לו היה הרמטכ״ל מחליט 93 אור רק בשעות אחרי הצהריים של ה־ לגייס כוח מוגבל שבתחום סמכותו, עבור הצפון, מיד עם התקבל ההתרעה, הוא היה מגיע לרמה אולי אף בליל הרמה, ומאפשר לחיל האוויר להשלים את השמדת הטילים בדרום ואחר כך לנקות את השמים ברמת הגולן. דדו אינו מסיר מעל עצמו את חלקו באחריות אך טוען זמן לא רב לפני מותו: ״איני מאשים את דיין, אבל להטיל את האשמה עלי בלבד, זאת אינני 4 יכול לקבל. עם הסילוף הזה אינני יכול להשלים. אני חי במצוקה״ כפי שלמדנו לדעת בצומת ההחלטה של מתקפה מקדימה, גם כאן, סיפור דחיית הגיוס מתחיל יום לפני המלחמה, בישיבת הממשלה המצומצמת ב־ באוקטובר, שבה לא נקבעת כל החלטה, והשר היחיד שמעלה הצעה מעשית הוא ישראל גלילי, יועץ הסתרים של גולדה מאיר. הוא מציע להסמיך את ראש הממשלה ושר הביטחון לגייס מילואים בלי לכנס את הממשלה והצעתו זו הצעה מצוינת, אך היא מחייבת הערכת מצב אחרי הישיבה, 95 מתקבלת להגדרת מצבים ותנאים להחלטה מהירה בדרג המדיני על הגיוס, גודל הכוח שיגויס וכיצד יתאמו ביניהם מאיר ודיין את ההחלטה. הערכת מצב כזו לא נעשית ולא נערך דיון מוקדם. במקום זאת מספרת ראש הממשלה: ״ישבתי בלשכה. הרהרתי והתייסרתי עד שפשוט לא יכולתי עוד לשבת שם, ונסעתי 96 הביתה״ אין פלא שלמחרת בבוקר, כאשר שולח ראש המוסד את ההתרעה, במקום לקבוע החלטה על גיוס מיידי ומלא, מתחיל סבב דיונים שדוחה את ההחלטה במשך שעות ארוכות. ראש הממשלה ושר הביטחון אינם מממשים את הסמכות שניתנה להם לגיוס חירום. מזכירה הצבאי של גולדה מאיר, "אם נהלום ראשונים, לא נקבל דבר תא״ל ישראל ליאור, משתאה: ״לא הבנתי מדוע דחה דיין את הגיוס עד שנפלה החלטה ולאחר ויכוח חריף עם הרמטכ״ל. מה קרה לו? האם לא יכול שר הביטחון לעשות ואת בשעה ארבע בבוקר, לבקש רשות ואישור מראש הממשלה. להרוויח שש שעות של גיוס ביום כה דחוס, כה דחוף וכה 97 נורא?״ התשובה היא כי דיין פשוט מסרב להאמין להתרעת המוסד, ולכן דוחה את ההחלטה ומגביל את גודל הגיוס עד שתבוטל ההתרעה. הולזול של דיין בשדר של צבי ומיר ראש המוסד אינו מסיר אחריות משכמה של ראש הממשלה. היא אינה משתמשת בסמכותה ואינה עושה דבר עד לישיבת הממשלה. אלוף זעירא, ראש אגף המודיעין, חוור בדיון אצל ראש הממשלה בשעה 08:00 הייתכן 98 שצה״ל מחכה לו ירתיעו את סאדאת מלתת את הפקודה הסופית״ כי גיוס מלא, מוקדם, פומבי, מלווה בהצהרות בכל אמצעי התקשורת, עשוי לעצור את המתקפה? מענה לשאלה וו כנראה לא יינתן לעולם. אך האיחור בגיוס המילואים הוא אחת ההחלטות שמעצבות את המלחמה האווירית ב־ 30 בני פלד לא ממתין לאישורים. מכונת המלחמה של חיל האוויר יוצאת לדרך. באותן שעות שהדיונים מתמשכים משלימים הטכנאים את חימוש כל מטוסי החיל למתקפה אווירית מקדימה. הטייסים מתודרכים ולומדים את פרטי הביצוע. כעדת נמרים במארב, דרוכה המערכת האווירית ונכונה לפעולה. אין איש יודע בי החלטות הדרג המדיני יטרפו את הקלפים ויהפכו על פיהן את התוכניות המבצעיות. בשעה בצעדי ענק. כנראה אובד אמונם של שרי הממשלה בראש הממשלה ובשר הביטחון. אתמול העביר השר ישראל גלילי בקלות רבה החלטה שמאשרת לשניהם להחליט על גיוס מילואים מקדים. היום הוא אינו מצליח להעביר החלטה שמאשרת להם לפעול נגד סוריה כאשר יפתחו המצרים באש. דיין מתאר את מטרת המלחמה המצרית להגיע עד למעבר המיתלה, וממחיש את העיוורון המודיעיני בדבר המטרה המוגבלת של המצרים. הדברים הנאמרים בישיבה מאפשרים לנו לעמוד על דעותיהם של השרים, | 262 במיוחד אלו שיכולים להוות חלופה למנהיגות הקיימת. יגאל אלון ושמעון פרס תומכים בהחלטה בבוקר לא לבצע מתקפה אווירית מקדימה. חילופי דעות מרתקים מנהלים השרים גלילי, שפירא ודיין: ישראל גלילי, שר ללא תיק: האם נעשה משהו כדי להמחיש למצרים שלא ייהנו מיתרון של הפתעה? יעקב שמשון שפירא, שר המשפטים: האם יש ביטחון שהם והסורים דיין עונה תשובה ארוכה ולא עניינית. השר שפירא עומד על שלו: מה יהיה אם הם יקדימו? דיין: חיל האוויר שלנו נמצא בפטרול כבר משעות אחר הצהריים כדי לקדם אפשרות שתהיה התפתחות כזאת." השר שפירא מזהיר פעם אחר פעם, והשר אלון מצטרף אליו, כי הערבים יכולים להתחיל במתקפה מוקדם יותר, לעומת המטה הכללי שמקבל את שעת הפתיחה ללא עוררין. רק בני פלד צופה פתיחה מוקדמת יותר. דיין מבטיח פטרולים באוויר על סמך שיחותיו עם המטה הכללי, על פי היוזמה של אל״מ גיורא פורמן, ראש מחלקת מבצעים, בהערכת המצב אצל בני פלד. הישיבה נפסקת בקול הסירנות הצועקות ׳מלחמה׳. למותר לציין כי ברגע זה אין אף מטוס יירוט באוויר. השמים נקיים ממטוסי חיל האוויר. 100 צומת החלטה משאפסו סיכויים לשכנע את ראש הממשלה וכשהמתקפה מתבטלת סופית, מגיע צומת החלטה חדש: לאיזו משימה יש להכין ברגע זה את חיל האוויר? בשעה זו ידועות לרמטכ״ל ולמפקד חיל האוויר התוכניות ההתקפיות של סוריה ומצרים, והשטח שברצונן לכבוש. זעירא מתאר בשעה בפגישת המטה המצומצם של דדו בהשתתפות בני פלד, את התוכנית המצרית: ״בהתאם למידע שהגיע לידיו בשעות האחרונות, תיפתח ההתקפה בהרעשה ארטילרית ובהפעלת מטוסים על מטרות בסיני, ולאחר מכן יוחל בצליחה. בשלב הראשון ייעשה מאמץ לתפיסת שטח בעומק של עשרה קילומטרים בערך. משיגיע הצבא המצרי לעומק זה ינסה להחזיק מעמד זוהי אמירה 101 ולהתבסס, וההמשך ייקבע לפי תוצאות השלב הראשון״ "אם נהלום ראשונים, לא נקבל דבר מעורפלת למדי וניתנת לפירושים שונים. מאוחר יותר יעריך אגף המודיעין שהתוכנית המצרית היא לעצירה קצרה ביותר. התוכנית הסורית ידועה זה מכבר. דדו מקבל פרטים מעודכנים על 02 התוכנית המצרית רק כאשר צבי זמיר ראש המוסד חוזר למחרת לישראל לפי מידע זה, המתקפה המצרית אינה מאיימת על ביטחונה של ישראל ואפשר כמעט להתעלם ממנה בתוכנית הפעלת חיל האוויר. סיוע בבלימה עשוי להידרש בעיקר ברמת הגולן. בשעה מצב נוספת. ראשית מוצג המידע שיש לקובעי ההחלטות בצומת החלטה זה. בני פלד מוסר את החלטת הדרג המדיני ונותן מספר הנחיות: ״היתה הצגת כוונות צה״ל למקרים הצפויים השונים בפני השר. מה שמתברר זה שאין לו שום כוונה לתת לנו לתקוף ראשונים. אני מוכרח להגיד שאם במצב הקיים של מדינת ישראל. אני הייתי במקומו, גם אני הייתי מהסס אני אומר לאוויר תעופה בסוריה לתצורת מגננה בהתאם לתכנונים שנעשו עד עכשיו. זה אומר שאנחנו נצטרך להחליט מיד אחרי הדיון הזה, בדיון מבצעי טהור, מתי מתחילים את הפטרולים והגנת שטח, כי יש לנו אישור שר הביטחון לעלות 03 לאוויר כדי לקדם את פני הרעה אם תבוא״ בהערכת המצב נידונה הגנת שמי המדינה מפני מתקפה ונשקל היטב מספר המטוסים הדרוש לכך. אל״מ חיים נווה, עוזר ראש מחלקת מודיעין, סא״ל '04 עודד ארז ואל״מ גיורא פורמן ממליצים לבני פלד על שבעים מטוסים כפי שמתוכן להגנה בפקודות ובדוקטרינה. לשם כך אין צורך לפרק מטוסים ו־ 05 מחימושם כיוון שישנם ליירוט)שלושה בכל טייסת(. בני פלד מאשר את תוכנית הגנת שמי המדינה, ומורה לא להזניק את כל המטוסים המתוכננים, אלא לעשות זאת בצורה 06 מבוקרת ידועים גם פרטי תוכניות המתקפות האוויריות של מצרים וסוריה, עוצמתן, והמטרות שייתקפו בשטחנו. אמנם לא ידוע מתי בדיוק תיפתח המתקפה, אך בני פלד יודע היטב שבשעה להשלים מטם בר־תועלת על הערבים לתקוף מוקדם יותר. לכן הוא מעריך 07 שהמתקפה עשויה להיפתח ב־ בשלב זה ידועה גם החלטתו המוקדמת של בני פלד לעבור לסיוע אם | 264 תתבטל המכה המקדימה. הוא דוחה את הקדימות להשגת עליונות עוד לפני פרוץ המלחמה, ללא אילוץ או דרישה של המטה הכללי, של פיקוד דרום או של פיקוד צפון. הוא עושה זאת בניגוד לדוקטרינה של צה״ל, להנחיית הרמטכ״ל ולתוכנית מחלקת מבצעים. החלטתו מתקבלת בשתיקה מאולצת בקבוצת הפקודות. יש תחושה שחסר כוח לתקיפה אבל לא ברור מדוע. יש שמישים. רק שבעים מהם דרושים לצורכי הגנה. נשארים חמושים וערוכים לתקיפה - מטוסי פנטום, סקיהוק וסער. מה חסר? עובדה נוספת הידועה למחליטים היא שלצורך סיוע לכוחות היבשה קיימת פקודה בשם ׳שריטה׳, המצויה בכספות של כל טייסת ויחידת בקרה. ישנם גם עשרות מטוסי סקיהוק שאינם אמורים ליטול חלק במבצע תקיפת חיל האוויר הסורי. מטוסים אלו עשויים לסייע בבלימה. ועובדה אחרונה חשובה הידועה לקבוצת הפקודות היא שאין צורך חיוני להחליף חימוש. במקרה חירום - החימוש למשימה אחת מתאים גם למשימה השנייה. • בשעה מקדימה, מורה בני פלד לשנות תצורות מתקיפת שדות תעופה ולתצורות יירוט - למטוסי פנטום ולכלימה בחזיתות - לסקיהוק. ההחלטה על שינוי החימוש גורמת לכך שחיל האוויר נתפס לא מוכן ברגע פתיחת האש על אף כל הכנותיו המוקדמות, ומטוסים רבים נמצאים באמצע תהליך החלפת החימוש ברגע תחילת המלחמה ואינם כשירים למשך שעות ארוכות לשום משימה. החלטתו של בני פלד לשנות תצורה של מטוסי פנטום מתקיפה ליירוט אינה עוברת באופן חלק. עד עתה כמעט לא קמים לערער על קביעותיו, אך הפעם יוצא כנגדה ראש מחלקת מבצעים, אל״מ גיורא פורמן. הוא דורש לא לשנות תצורות חימוש ולשמור את מטוסי הפנטום בכוננות לתקיפת שדות תעופה כשהמלחמה תפרוץ. תצורות אלו יתאימו גם לבלימה אם יתעורר בני פלד נשאר בשלו, וטייסות הפנטום מתחילות לפרק במרץ רב 108 הצורך את הפצצות ולהוסיף טילי אוויר־אוויר. שעת הפתיחה המדויקת של המלחמה היא עדיין בגדר נעלם, אם כי "אם נהלום ראשונים, לא נקבל דבר בני פלד קובע שהתקפה צפויה החל בשעה להיות בכוננות עליונה כל היום, ולכן מתעקש ראש מחלקת מבצעים שאסור לשנות תצורות חימוש עד רדת החשכה. החלפת חימוש היא פגיעה ישירה ואנושה ברמת הכוננות והמוכנות לקרב למשך כמה שעות. דווקא בשעה שמנהיגי מצרים וסוריה בוחרים לפתוח במלחמה - שעה שבני פלד מזהה בעוד מועד. תמונת המצב בבסיסים ובטייסות ממחישה את הכאוס שנגרם 109 עקב ההחלטה תא״ל דוד עברי ואל״מ גיורא פורמן סוברים כי פירוק המטוסים היה מיותר לחלוטין, וכי השינויים גורמים למבוכה ולספקות אצל המפקדים 110 והלוחמים, ולפגיעה באמון של הטייסות במפקדת חיל האוויר • בני פלד ומוטי הוד רואים עין בעין שהמשימה העיקרית של חיל האוויר בפרוץ המלחמה היא בלימת כוחות היבשה. אך מוטי הוד מציע חלופה הגיונית: להפעיל את פקודת־אב ׳שריטה׳ שנועדת למשימה זו. במשך שנים רבות נוצר הוד את לשונו. רק בשנת ביקורת קשה על הפעלת חיל האוויר בתחילת המלחמה: ״החשיבה המוטעית ערב מלחמת יום הכיפורים הביאה לכך שללא אישור מהפיקוד העליון לא יכול היה חיל האוויר לתקוף את הטילים, ולא היתה תשובה סופית באשר לעיתוי המלחמה. ״מפקד חיל האוויר היה צריך, בשלב מסוים, להוציא את ׳שריטה׳ ולהודיע לכל הכוחות שלו: ׳הכן ׳שריטה״ החל בשעה מסוימת. ׳שריטה׳ פירושה תקיפת ריכוזי המערך המצרי והסורי. לפני פתיחת מלחמת יום הכיפורים, הם היו בריכוזים אדירים, ולחיל האוויר היתה תוכנית לתקוף את הריכוזים האלה. ׳שריטה׳ התייחסה להתקפה של מצרים וסוריה שבאה בהפתעה מוחלטת. ״השגיאה הגדולה היתה שחיל האוויר לא נערך לפי ׳שריטה׳ לתקיפת המערך ההתקפי של המצרים והסורים, ולשיבוש ההתקפה שלהם ערב פתיחת המלחמה. ב־ ׳שריטה׳.׳ מה היה קורה אילו כל מטוסי חיל האוויר היו מחומשים ל׳שריטה׳ ומקבלים את ההוראה רק כאשר הפגז הראשון נופל? לפי הערכתי היו נגרמות 111 לנו הרבה פחות אבדות מאשר נגרמו בפועל בזמן המלחמה״ | 266 לדעת אלוף מוטי הוד, על מפקד חיל האוויר להפעיל פקודה זו, שתוכננה בתקופת היותו מפקד חיל האוויר. הוא טוען ובצדק שתוכנית מבצעית שמתגבשת בקבוצות הפקודות של מפקדת החיל היא פשוטה ומובנת בקוויה הכלליים. אך הפיכתה לפקודה מפורטת עבור הטייסות ויתר היחידות היא עבודת נמלים ארוכה ופרטנית. גורם הזמן הוא מרכזי בהפעלת כוח אווירי. פקודה מוכנה מראש, שנמצאת בכל היחידות, מאפשרת הפעלה מהירה, חלקה ויעילה הרבה יותר מאשר תכנון פקודה חדשה או הורדת פקודות חלקיות. מדוע אפוא לא מפעיל חיל האוויר פקודה מוכנה מראש? זה בדיוק מה ששואל מוטי הוד, המפקד הקודם של חיל האוויר. היתרון העיקרי של תוכנית אלוף הוד היה בהפעלת פקודה מסודרת שכוללת את מרבית מטוסי התקיפה. פקודת־האב ׳שריטה׳ נועדה לעשות סדר בערפל הקרב ובחיכוך הגדול בפתיחת מלחמה בהפתעה, כפי שאכן קורה כמה דקות לפני השעה חיל האוויר. אפילו הבקרים יודעים מראש את שמות המבנים שיקראו להם אחרי המראה, לאן הם אמורים לטוס וערוצי הקשר בהם ישתמשו כדי לדבר עם הבקר. הפקודה מאפשרת לכל בורג במכונה המורכבת של חיל האוויר במלחמה לתפקד בסינכרוניזציה ותיאום עם יתר הברגים. רק לדבר אחד הפקודה אינה נותנת תשובה: למחסור במטרות לתקיפה. צוואר הבקבוק הוא החסך, לכאורה, במטרות לתקיפה. מוצב השליטה המרכזי, שלוחותיו בפיקודים ומוצבי הפיקודים המרחביים לא מוצאים את ידיהם ודגליהם במבוך ההפתעה שנוחת עליהם. בתנאים מסודרים יותר, אולי באמצעות הפעלת ׳שריטה׳, אפשר לספק את ׳הרעב למטרות על ידי תקיפת מטרות שמתגלות ומפוענחות מטיסות הצילום שנערכות יום־יומיים קודם ברמת הגולן, ובבוקר על ריכוזי שריון, שטחי היערכות לחצייה, ומפקדות שאינן מתרוקנות עם תחילת המלחמה. • גם לרמטכ״ל הצעה משלו. ׳הרעיון המכונן׳ של הרמטכ״ל קורם עור וגידים "אם נהלום ראשונים, לא נקבל דבר כבר בתקופת הכוננות כחול־לבן. ב־ גולדה מאיר, מטעים הרמטכ״ל כי ״מכה מקדימה או מכה בו־זמנית עם בבוקר ה־ 1,2 הפתיחה במלחמה היא בעלת חשיבות אופרטיבית גדולה״ באוקטובר, בדיון אצל ראש הממשלה, שב דדו ואומר: ״אולי בצהריים נוכל לתקוף מכה מונעת. ואם לא, אז אנחנו מחזיקים את חיל האוויר לתקוף במקביל. אם לא נהיה מוכנים לתקוף במקביל, לא נוכל לתקוף גם את 113 הטילים)לפני חשכה מיד אחר כך, בשעה הרמטכ״ל משר הביטחון שחיל האוויר יהיה מוכן לתקוף את שדות התעופה בסוריה מיד עם נחיתת פגז ראשון בחזית המצרית או הסורית, ומקבל אישור אך יש פירצה בנחישותו, וזו עולה ביוקר רב. הוא מאשר לבני פלד 114 לביצוע להעביר את הכוח האווירי למגננה, ליירוט ולבלימת המתקפות ביבשה החל בצהריים. ואכן כך נעשה. כאשר דדו מקבל את ההודעה על פרוץ המלחמה, הוא דורש מבני פלד לצאת לתקיפת שדות התעופה הסוריים, אך הדרישה נעשית מאוחר מדי. פירוק החימוש ממטוסי הפנטום והזנקתם לאוויר מסכלת את תוכניתו. רעיון המתקפה העוקבת מיד לאחר התקפת היריב הוא רעיון מרתק באפשרויות שהוא פותח ובהשפעה האפשרית על המשך המלחמה. הספרות התיאורטית דנה במכה שנייה, אך דדו אינו מודע להיבטים התיאורטיים של מתקפה כזו. כמו כן הוא אינו יודע להתאים את המושג לכוונתו המבריקה מנקודת מבט אופרטיבית. כוננות חיל האוויר נועדת לענות על שתי אפשרויות: האחת שהנסיבות ישתנו וראש הממשלה תיתן אישור למכה מקדימה, והשנייה, לצאת למתקפה אווירית עוקבת מיד לאחר שהצד השני יפתח במלחמה. מאחר שחיל האוויר ערוך לתקיפת שדות תעופה, עליו להישאר בכוננות למבצע זה עד להוראת הפעלה או לביטולה. הדגש של הרמטכ״ל הוא על כוננות לביצוע אותה תוכנית שנקבעת למכה המקדימה ולא לשנותה, כיוון שכל שינוי עלול לגזול זמן רב. מתקפה אווירית עוקבת בתוך ומן קצר עשויה להיות אפקטיבית ביותר. שניים־שלושה מטסים מאורגנים היטב, למטרה מוגדרת היטב, עשויים להלום בתודעה של צמרת הפיקוד של היריב. במתקפה אמורים להשתתף מטוסי פנטום, בעלי כושר התקיפה הטוב ביותר בין המטוסים המודרניים 268 בעולם המערבי והמזרחי גם יהד, מטוסי סקיהוק, בעלי כושר נשיאה רב ומטוסי מיראז׳ להגנת התוקפים. מבצע מתוכנן מראש הוא מיצוי הכושר ההתקפי של חיל האוויר. מבצע כזה מסוגל לצאת לדרך ללא תלות בהפתעה ובצריבתה בתודעה של צה״ל. מתקפה עוקבת עשויה להחליש או למנוע את אפקט ההלם המנטלי ואת הכאוס הצפוי בשדרות הפיקוד של צה״ל ושל חיל האוויר כתוצאה מתקפה עוקבת עשויה לטרוף את קלפי היריב ולהכניס סדר 115 מההפתעה בטירוף מערכות שעלול לפקוד את כוחותינו. הפיכת רעיון המכה השנייה לפקודת מבצע עשויה היתה לשנות מקצה לקצה את תפקוד חיל האוויר ביום הראשון למלחמה. בתחילת מלחמת יום כיפור מכירים חילות האוויר הערביים בנחיתותם. אין להם כוונה ויכולת לשתק את שדות התעופה בישראל ולמנוע תגובה אווירית ישראלית מידית. מתקפה עוקבת יעילה תלויה גם במידת היכולת של חיל האוויר לבצעה לאחר מתקפה בהפתעה כה גדולה. אין זה פשוט כלל וכלל לצאת למטס גדול, לפי תכנון פרטני ומדוקדק, לאחר התקפת פתע של שני יריבים חזקים וגדולים. מספר הנעלמים גבוה מאוד, אין תמונת מצב מלאה, מדויקת, עדכנית ואמינה. מערכת השליטה עלולה לאבד את שיקול דעתה, לחצים מהמטה הכללי ומשר הביטחון עלולים להערים קשיים נוספים על מפקד חיל האוויר. במקביל למתקפה עוקבת מוטלות על חיל האוויר משימות נוספות כמו הגנת שמי המדינה, חילוץ נפגעים ותובלת כוחות. כל המערכות של חיל האוויר חייבות לפעול בתיאום ולהיות מסונכרנות. ולבסוף: הכל תלוי בגורם האנושי - מהשולט המרכזי ועד אחרון הלוחמים, הפקחים והבקרים. אפשר להעריך שבפתיחת המלחמה חיל האוויר מסוגל וכשיר להכות מכה כהלכתה. תוכנית מתקפה עוקבת היא רלוונטית למצב שנוצר לקראת המלחמה, ועשויה לתת תשובה אסטרטגית־תיאורטית ופרגמטית לאילוצי הדרג המדיני שמונע מכה מקדימה. כוננות חיל האוויר עד פירוק החימוש בשעה יוצרת את התנאים הדרושים לצאת למתקפה עוקבת. פירוק החימוש, הירידה ברמת הכוננות ואי החלטה על הפעלת פקודה מסודרת הם גורמים מרכזיים לבזבוז כוחו של חיל האוויר בהמשך היום, "אם נהלום ראשונים, לא נקבל דבר ומשפיעים בכיוון שלילי על המשך הלחימה האווירית. כאשר אוזלים הסיכויים לאישור מכה מקדימה, חובה היה להשאיר את המשימות וחימוש המטוסים כפי שהם, כיוון שלוחות הזמנים אינם מאפשרים שינוי משמעותי " ההוראה לפירוק הפצצות מכל מטוסי הפנטום מוציאה 6 במשימות ובחימוש מכלל אפשרות להפעיל מתקפה עוקבת או כל פקודת־אב אחרת. למעשה, ההחלטה השנויה במחלוקת שנקבעת ב־ שדות תעופה - אינה ניתנת לשינוי מאוחר יותר. היא שקובעת את היכולת של חיל האוויר ב־ מביאה את חיל האוויר לאי מוכנות ולרמת כוננות נמוכה מאי־פעם. גם בחלומותיהם השחורים ביותר לא מעלים מפקדי חיל האוויר בדעתם תסריט כה טראגי: צבאות ערב מסתערים על גבולות לא מוגנים, ואילו חיל האוויר מפורק מנשקו העיקרי. מערך הפנטום ניצב עירום ועריה, ולא דרוך כקפיץ לתקוף, לפגוע ולהשמיד את הכוחות הפולשים ואת מקורות העוצמה של מצרים וסוריה. הרמטכ״ל נשאר נאמן למתקפה עוקבת אפילו אחרי פרוץ הלחימה, אך הוא אינו מודע לכאוס שמשתלט על חיל האוויר. אמנם נאמר לרמטכ״ל שאפשר להתכונן למבצע, אך כשלושים דקות אחר כך, כאשר הוא מתעניין פעם נוספת, רוב מכריע של מטוסי הפנטום מוזנקים לאוויר, מכלים את זמנם במשימות פטרול שרובן חסרות תכלית, לאחר שפירקו מהם את הפצצות או "7 שהטייסים זרקו אותן לים פררוקס המוכנות והכוננות של חיל האוויר לקראת המלחמה מקורו בהחלטה אחת ויחידה של מפקד חיל האוויר. במשך שנים וחודשים מתכונן חיל האוויר למלחמה, בעיקר נגר אויבו המאיים - מערכי הטילים בחזיתות. במשך שבועות וימים הוא מגביר כוננות, מגיים מילואים ונערך למלחמה הקרבה. ביממה האחרונה הוא מתחמש, נערך לביצוע פקודות מבצע, מגיים את הטייסים ואנשי מילואים רבים. בשעות הבוקר של ה־ דרוך כקפיץ לתקיפה ולהגנה. והנה, בשעה לעבור להגנה, אף על פי שהוא מודיע שהמלחמה צפויה החל ב־ ממשימה למשימה כרוך בשינוי גדול של תצורות חימוש. לא ניתן לעשות שינוי חימוש של מאה מטוסי פנטום בזמן כה קצר. התוצאה נטולת ההסבר היא שהמלחמה תפרוץ בזמן שמערך מטוסי הפנטום של חיל האוויר נמצא | 270 במהלך של שינוי תצורה מתקיפת שדות תעופה לתצורה של הגנה מפני מטוסים תוקפים. גם מפקדת חיל האוויר אינה ערוכה ואינה מורידה פקודות לכוננות יירוט וסיוע לכוחות היבשה. בל הפקודות הרלוונטיות - תקיפת שדות תעופה, תקיפה אסטרטגית וסיוע לכוחות היבשה - אינן זוכות אפילו למבט שני ברגע המר והנמהר. ,,יש המראות מדמיו ״ פרק אני לא בעד שנעלה את כל כוח היירוט שלנו לאוויר. אנו צריכים להחזיק כוח מספיק לעשות היתקלות ראשונית, ואחרי זה להזניק לפי הסדר את הכוחות לפי התוכנית. 118 כני• פלד "9 צומת החלטה בעיצומה של הצגת פקודות, בשעה במוצב השליטה המרכזי, ונשמעות המילים הראשונות במלחמת יום כיפור: מדמיו״. ״יש לגו המראות גיורא פורמן: לעלות, להזניק. אנחנו הורדנו הוראות לשינוי חימוש. !הראשון שמבין שנתפסנו במצב גרוע בני פלד: לפני שאנחנו יורדים למטה. אין לי תמונה ברורה באיזו שעה, בכל מקום, יש לי בכלל ג״מ? עודד ארז, ראש ענף הגנה: לקראת אור ראשון מחר בבוקר בטוח, אולי באמצע הלילה. בני פלד: זאת אומרת שאנחנו בנויים עכשיו על מטוסים, ומספיק מטוסים ליירוט כמו שאני דרשתי גיורא פורמן: רק עכשיו, רק עכשיו הורידו!פצצות!. עודד ארז: לא, אבל בני פלד: ופנטומים יש לי? סא״ל דגן, ראש ענף משולבים: בני, יכול להיות שאלה עם הטילים, 120 עם ה׳קלט׳ חילופי דברים מקוטעים אלו מספיקים כדי לתאר את מידת חוסר המוכנות 271 | 272 להגנת שמי המדינה. עוברות כבר עשרים וארבע שעות מאז שמכריז בני פלד כי ׳מחר מלחמה/ ועדיין אין לו נתונים על מספר מטוסי היירוט שמוכנים לפקודתו ועל סוללות הוק בסיני ובגליל שבכוננות גבוהה מאוד. שעה עוברת מאז מורה בני פלד לעבור למגננה ומטוסי פנטום שנדרשים ליירוט עדיין אינם מוכנים. ראש ענף הגנה מדווח על במצב 121 בפועל קיימות ארבע טייסות ובהן זה יורדת הקבוצה שתנהיג את חיל האוויר במלחמה למוצב השליטה המרכזי, לקראת מבחן עליון לכושר ולכישרון הפיקוד בשעת לחץ קיצוני. המשפטים הקטועים בלשכת מפקד חיל האוויר נמשכים בתא השליטה המרכזי. מעולם לא טולטלה מפקדת חיל האוויר טלטלה כה עזה. מעולם לא נאבקה על שיווי משקלה כמו בצהרי אותו יום הדין. האם יעמוד לחיל האוויר ניסיונו המבצעי? האם ימצא את האיזון בין הדרוש לבין האפשרי? האם יחזיק בעמודי הדוקטרינה המבצעית שלו וייצמד אליה או שמא תטרוף המתקפה הערבית את קלפיו? האם יפעל לפי תוכניתו העדכנית או ייסחף במערבולת ויבזבז את כוחו ברדיפה אחרי הרוח? • מתאר הרמטכ״ל המצרי 122 ״בשעה סעד אל־שאזלי. המתקפות האוויריות של מצרים וסוריה נבדלות מאוד זו מזו מבחינת המטרות והיעד הכולל, אך דומות למדי מבחינת הביצוע והתוצאות. המתקפה האווירית המצרית מתוכננת על פי העקרונות הקלאסיים של מתקפת פתע אווירית בעוד שהתוכנית הסורית שמרנית יותר, ומוגבלת במטרותיה וביעדיה: ״השעונים הקבועים גבוה בקיר חדר המבצעים הורו על השעה שולחן הפיקוד של חיל האוויר צלצלו הטלפונים כאשר הבסיסים הודיעו: ׳מתכוננים להמראה.׳ דימיתי לראות את המטוסים לנגד עיני, זוחלים מאפלת מקלטיהם אל המסלול שטוף השמש, צלליות שחורות על הרקע הזוהר, פצצות תלויות מתחת לכנפיהם וקוטעות את קוויהם הנקיים. לאחר מכן רעש המנועים, האבק, צינורות מפלט נוצצים בגוף היוקד. בעוד המטוסים מחליקים לאיטם לקצות המסלולים, הרעש הופך לשאגה וזו הולכת וגוברת בזמן ההמראה. בשעה "יש המראות מדמיר התעלה וצלליותיהם חלפו ביעף מעל לקווי האויב, בדרכם למטרותיהם ׳ כך מתאר הרמטכ״ל המצרי את תחילת המלחמה, שכאילו 23 בעומק סיני״ נלקחה מסיפור ישראלי של תחילת מלחמת ששת הימים. המצרים לומדים היטב את הלקחים מהשמדת רוב מטוסיהם על הקרקע בבוקר האומלל מבחינתם של שומרים בסוד, וטורחים לפרסם בראש חוצות. לא רק לקחים מבצעיים אלא אפילו לקחים מודיעיניים. מטם הפתיחה של חיל האוויר המצרי מראה שהוא מפיק כמה לקחים, בניגוד להשפעתו הזניחה על המשך קרב הבלימה. המתקפה האווירית המצרית היא תוכנית קלאסית של פתיחת מלחמה אווירית. היא מתבססת על עקרונות מנחים כמו שאיפה לעדיפות אווירית מוגבלת, ריכוז כוח, התמקדות במטרות צבאיות חיוניות, הפתעה במועד המתקפה ונתיבי טיסה שייעלמו ממערכות המכ״ם והמודיעין של ישראל. התוכנית מבוססת על התאמה לרעיון המרכזי ולאסטרטגיה המדינית של הנשיא סאדאת - מלחמה מוגבלת בשטח ובהישגים, שנועדה לשרת את המטרה המדינית. מגבלות המבצע האווירי כמוהן כהודאה כואבת בחולשות ובנחיתות האווירית המצרית. מלחמת ההתשה האווירית משפיעה על עיצוב שלוש הנחות יסוד לתכנון המלחמה המצרי: מטרה מדינית מוגבלת, מלחמה מוגבלת, ונחיתות אווירית מעבר למטריית הטילים. הנחות אלו משרטטות את גבולות המערכת של תוכנית המתקפה האווירית. כדי להשיג עליונות מוגבלת מעבר לטווח הטילים תוקף חיל האוויר המצרי את מוצבי ההתרעה והבקרה בסיני, בסיסי מודיעין, מוצבי פיקוד ושליטה, מוצבי לוחמה אלקטרונית, שדות תעופה וסוללות טילי הוק. במידה שמתקפה כזו תצליח, יוכל חיל האוויר המצרי לסייע באורח פעיל לצליחת התעלה, ולהוסיף כוח אש ניכר לארטילריה המצרית. הוא עשוי גם לקנות לעצמו יכולת בלימה תנועת אוגדות האלופים אדן ושרון לעבר החזית כדי למלא את מקומה של אוגדת סיני השחוקה. התוכנית האווירית המצרית דומה למתקפת הפתע של חיל האוויר הישראלי במלחמת ששת הימים, והיא משלבת אלמנטים נוספים במערכה. השגת עדיפות אווירית אינה המטרה היחידה. מטרה דומה בחשיבותה היא פגיעה קשה במערכת הפיקוד והשליטה של צה״ל במערב סיני ושיבוש | 274 תנועת כוחות המילואים לחזית. מטרות אלו תושגנה באמצעות השמדת מוצבי פיקוד ומוצבים קדמיים של צה״ל, ובסדרת מבצעים מיוחדים בשילוב 124 כוחות קומנדו ומסוקים המועד שנקבע לפתיחת המלחמה לא הולם את קצב הפעילות של חיל האוויר המצרי. שעת חציית הגבול מטסים מלאים לפני החשכה שיורדת ב־ יותר ביום המלחמה הראשון הוא אחד המרכיבים בשיקולי מצרים לפתוח את המלחמה בבוקר או לכל המאוחר בצהריים. כוחות אוויריים זקוקים למרווח זמן של שעות מספר בין מטסים גדולים. ישנו מחזור חיים מזערי ממטס אחד למשנהו. פרק זמן בן שלוש שעות ממתקפת הפתע עד לחשכה אינו מספיק לביצוע מטס שני מאורגן ומבוקר. אך שעת הפתיחה נקבעה כפשרה בין מצרים לסוריה. חוסני מובארק, מפקד חיל האוויר המצרי ולימים נשיא מצרים, והרמטכ״ל סעד אל־שאזלי מרוצים מאוד מהתוכנית. על הנייר היא נראית מוצלחת ומבטיחה, והמבצע עצמו מתחיל ברגל ימין. חיל האוויר המצרי משיג אמנם הפתעה טקטית מלאה, והמטס ממריא וחוצה את התעלה ללא תגובה ישראלית, אך לא מעט מטוסים בגל התקיפה הראשון מיורטים על ידי מטוסים ישראליים לפני התקיפה ואחריה. חפ״ק פיקוד דרום באום־חשיבה מותקף כשתים־עשרה שעות לפני שאלוף הפיקוד מגיע אליו. בתקיפה בסביבה משתתפים שמונה מטוסי מיג־ בתוספת חיפוי אווירי. המטוסים אינם מצליחים לפגוע בשום מטרה ולא גורמים נזק, ושני מיגים מופלים על ידי תותחי נ״מ שמגינים על האתר. מותקפים גם מפקדות ומחנות בג׳ידי, טסה, בלחה ואופיר. כל מטרה על ידי ארבעה עד שמונה מטוסי תקיפה וכמה מטוסי יירוט שמגינים עליהם. בג׳ידי ובטסה לא נגרם כל נזק, בבלהה נפגע המחנה המנהלתי. מותקפים גם שדות התעופה ברפידים, בשארם א־שייח׳ ובביר תמדה. בשדה התעופה רפידים ההפתעה מוחלטת. על אף הכוננות הגבוהה נתפס שדה התעופה המרכזי במערב סיני מופתע, חסר הגנה וחסר אונים. הוא מותקף על ידי שישה־עשר מטוסי תקיפה בליווי מטוסי יירוט. התקיפה נופלת על הבסיס כרעם ביום בהיר. המפקד הזמני של רפידים, אליעזר ׳צ׳יטה כהן, מתאר בגוף שלישי: ״בחמש הדקות הבאות עבר צ׳יטה את המהפך הגדול המראות מדמיר "יש בחייו. מביטחון מלא ביוזמה ובמודיעין של צה״ל ושל חיל האוויר בפרט, לפקעת של מבוכה, ספקות וסימני שאלה. לפתע קלטו עיניו ארבע רביעיות מטוסים שהגיחו היישר לעומתו בגובה נמוך. ׳זיהוי ודאי,׳ צעק מפקד הנ״מ. ׳כל המטוסים סוחוי ] טסו בגובה נמוך ממגדל הפיקוח שבו ניצב צ׳יטה, במסלול אופקי וחשוף להפלה בידי התותחים, אך לא. רביעייה ראשונה שחררה פצצות במרכז המסלול ובקצהו הרחוק, והמשיכה במבנה מכונס פתוח הלאה, ללא פגע. נשמע פיצוץ אדיר ועוד כמה פיצוצים רועמים פחות. התותחים נגד מטוסים רועמים והשיירה עוברת. ״הרביעייה השנייה הוסיפה לכתוש אה מרכז המסלול ושלישו האחרון וגם היא נעלמה ללא פגע. לצ׳יטה נדמה שטייסיה מביטים בו ולועגים. כשהופיעה השלישית הוא החל להתמלא פחד וכעס אלים. מרסקים לו את הבסיס כמו בסרט ואיש לא עושה דבר. למה הנ״מ לא פוגע? והיכן מטוסי 125 היירוט שהיו צריכים להתנפל על התוקפים עוד לפני כניסתם לתקיפה?״ עשר פגיעות נמנות במסלול הראשי שמשותק לשעות מספר. המסלול המשני נפגע קלות. פנטום ראשון נוחת עליו כשלושים דקות לאחר מכן. המסלול הראשי מתוקן בתוך ארבע שעות ושוב לא מותקף. קשה להסביר את הנזק הקטן שנגרם לשדה פרט לרמה הנמוכה של טייסי הסוחוי. שדה התעופה ביר תמרה, כמה עשרות קילומטרים מדרום־מזרח לרפידים, שמשמש במלחמה כשדה חירום, אינו מאויש בשעה זו. רווקא הוא סופג את המכה הקשה ביותר. שישה־עשר מטוסים תוקפים אותו, ופוגעים בו קשה. מאחר שאינו בשימוש פעיל באים לתקנו רק למחרת והתיקון מסתיים ב־ באוקטובר. הנזק לשדה אינו משבש את הפעילות האווירית כיוון שבשדה חירום וגיבוי הוא אינו מופעל כבר זמן רב. רק לשמים פתרונים, ואולי גם למודיעין מצרי גרוע, מדוע השדה מותקף בכוח כה רב. בגזרת אופיר מותקפים שדה התעופה, יחידת בקרה, סוללת הוק בגזרה, צומת קשר והמפקדה. השדה מותקף על ידי שלושים מטוסים שהגיעו משדה התעופה קינא שבנילוס העליון ומגרדקה שמעבר למפרץ. המסלול נפגע בשלוש פצצות והוכשר לשימוש במשך הערב. יחידת הבקרה הדרומית ליד שארם א־שייח׳, מותקפת בלילה הראשון על ידי מפציץ טו־ לעברה שני טילי קלט. אחד הטילים מתפוצץ באוויר, והשני פוגע פגיעה | 276 ישירה, הורס את מכשיר המכ״ם, והורג חמישה חיילים. ליד המפקדה באופיר נפגעו אנטנות התקשורת למרכז הארץ ונגרם שיבוש משמעותי בקשר במשך שעות מספר. כמעט כל יחידות התרעה ושליטה אווירית )יחידות בקרה( בזירת סיגי מותקפות. יחידות אלו חיוניות להפעלה מושכלת, מבוקרת ומתואמת של חיל האוויר בזירה. יחידת הבקרה המערבית מותקפת על ידי שמונה מטוסי סוחוי לא נפגעו כלל, הטילים לא התבייתו אל מכשירי ״ם קלט. הבסיס ומכשיר המכ המכ״ם - כנראה עקב אחזקה גרועה וטעויות של המפעילים במפציצים. ימים ספורים אחר כך היא מותקפת שנית, וטילי קלט משמידים שני מכשירי מכ״ם מתקדמים ביותר שלה. יחידת בקרה במרכז ישראל מותקפת מיד עם תחילת במלחמה על ידי מפציצים מסוג טו־ אחד מהם אינו מתביית למטרה, והאחר מופל על ידי מטוס יירוט 126 לעברה ישראלי. מותקפות גם כמה סוללות ׳הוק׳ בסיני. סוללת ההוק באופיר מותקפת במפתיע על ידי שנים־עשר מטוסי מיג־ מושמדים המכ״ם ובונקר המבצעים, והסוללה יוצאת משימוש לפרק זמן ניכר. מחצית המטוסים התוקפים מופלים על ידי זוג פנטומים שמוזנק מרפידים. סוללת הוק בג׳ידי מותקפת על ידי ארבעה מטוסי האנטר ומטוסי חיפוי, והסוללה באבו סמארה מותקפת על ידי ארבעה מיג־ הסוללות אינן נפגעות וממשיכות לתפקד. מותקף אתר ליד רפידים הנחשב לסוללת הוק. הפצצות מוצאות גבעות חול להתפוצץ עליהן. מותקפות שתי סוללות ארטילריה ארוכת טווח, תותחים כמו כן מותקף גם מעוז בודפשט לקראת ניסיון כיבושו. לקראת אור אחרון עושים המצרים סדרת מבצעים להנחתת חמישה גדודי קומנדו במערב סיני, בקרבת צירים ויעדים בעלי משמעות אסטרטגית. מבצע הנחתה מדרום לבלהה כולל שמונה מסוקים ו־ מיורטים על ידי מטוסים או סוללות הוק. כוח זה משבש במידה מוגבלת את התקדמות אוגדתו של ברן על הציר הצפוני, לפני שהוא מושמד. הנחתה נועזת יותר מתקרבת עד ליחידת הבקרה המערבית ולשדה התעופה רפידים. מתוך שנים־עשר מסוקים מופלים שמונה לפני הנחתת הקומנדו. "יש המראות מדמיר ארבעה מסוקים מצליחים להנחית את הכוח ולחזור בחסות החשכה, אך אנשי הקומנדו אינם מגיעים לגדרות היחידה. מבצע אחר שנועד להכין את תפיסת ראס־סודר כולל שמונה־עשר מסוקים ואף יותר לפי דיווחי טייסים. חציים מופל וחציים מצליח להנחית את הלוחמים ולחזור. ליד אבו רודס חודרים תשעה מסוקים בשני גלים. הראשונים מנחיתים את הלוחמים וחוזרים ללא פגע. הגל השני שפועל אחרי חשכה אינו מוצא את היעד, מנחית את אנשי הקומנדו אי־שם וחוזר גם הוא. חודרים גם שלושה מסוקים להנחתת כוחות 127 שינסו לתקוף את מכלי הדלק בבלטים שבאותו אזור חיילי קומנדו מצריים לוחמים, נהרגים ונשבים במקומות שונים ברחבי מערב סיני. מספר הנחתות אינן מתגלות ואינן ידועות. קצין מטה מעריך באיחור רב: ״אנחנו נותנים פחות מרי משקל לנושא הפעלת המסוקים במלחמה על ירי הצבא המצרי. היתה כאן אופרציה אדירה של הפעלת מסוקים עם קונספט מעניין של הנחתות קומנדו, גם בעורף הצירים וגם באזור מסדרון הנפט. מדובר בלילה הראשון שבו הופעלו ארבעים ושמונה מסוקים למשימות. את חלקם הפלנו לפני ההנחתה, ואת חלקם האחר אחרי 128 ההנחתה. בסך הכל היה פה תכנון מאור מעניין״ פירוט המבצעים המצריים מצביע על תוכנית נועזת ומקיפה, שמשיגה הפתעה מוחלטת. יש בה בחירת מטרות ויעדים חיוניים לצה״ל לצד בחירות שגויות בעקבות מודיעין גרוע. תוכנית זו נכשלת עקב רמה נמוכה של הטייסים שכמעט אינם פוגעים במטרותיהם. רמה זו מפתיעה אפילו אנשי מודיעין ותיקים שאינם מעריכים את איכות צוותות האוויר המצריים. בעקבות התוכנית הקרקעית המוגבלת של סאדאת, גם התוכנית האווירית מגבילה עצמה למערב ולדרום סיני. שתיהן נגזרות מהכרתה של מצרים בעליונות האווירית של ישראל. הדילמה שעומדת כנראה בפני המתכננים המצרים של מבצע ההנחתה היא אם לבצע את ההנחתות באור יום או בחשכת הלילה. קל יותר לנווט ולהנחית כוחות ביום, אך הסכנה שאורבת מצד חיל האוויר הישראלי גבוהה לאין ערוך בשעות האור. המצרים מבינים את שבריריות המסוקים מול מטוסי יירוט וטילי קרקע־אוויר, אך מעריכים כנראה, ובצדק, שהטייסים אינם כשירים לזיהוי מדויק בלילה של אתרי הנחתת קומנדו. מסיבה זו הם מחליטים על שעת האור האחרונה כמוער המתאים ביותר לשליחת עשרות | 278 מסוקים לעומק השטח שמוגן בחלקו על ידי טילים נגד מטוסים, בהערכה שיעלה בידם להשלים את משימתם. כתוצאה מבחירה זו אחוז ההפלות כה גבוה עד שהוא מכשיל את חלקו הגדול של המבצע הנועז. הגורם הבלעדי לכישלון המתקפה האווירית המצרית הוא חיל האוויר הישראלי. על אף ההפתעה הטקטית מצליחים מטוסי יירוט להפיל עשרות מטוסים ומסוקים, למנוע ולסכל את רוב המבצעים המוטסים, אך מרבית מטוסי היירוט של ישראל מבזבזים את זמנם בפטרולים ריקים מתוכן וממטרות. בעקבות מספר הנפגעים הבלתי צפוי לא חוזרים המצרים להפעיל מבצעים גדולים בעומק מערב סיני, ומסתפקים בתקיפות ספורדיות של כוחות צה״ל בחזית. במחקרים שונים נוטים להציג מספרים קטנים ורומזים לחוסר ניצול כוח של חילות האוויר הערביים. לדוגמה: מונים רק את מספר הגיחות לתקיפה. העובדות הן שרוב מטוסי חיל האוויר המצרי משתתפים במטס הראשון, חלקם חוצה את קו החזית, חלקם מפטרל בשמי מצרים, ויתרם בכוננות על הקרקע. • התוכנית האווירית הסורית שונה מהמצרית. היא אינה מחפשת עליונות אווירית אלא מתמקדת בסיוע למתקפה הקרקעית. גם היא מוכתבת על ידי הכרה במגבלות חיל האוויר הסורי ונחיתותו מול חיל האוויר הישראלי. הכרה זאת היא שמונעת תקיפות בעומק ישראל. שוני נוסף מוכתב על ידי התוכנית הקרקעית לכבוש את רמת הגולן במשך עשרים וארבע השעות הראשונות. הכוחות האוויריים מוקצים למשימה זאת. בפתיחת המלחמה יש לחיל האוויר הסורי מטרות רבות ברמת הגולן, וכמה אתרים במרומי הגליל. המרחק משדות התעופה הסוריים לרמת הגולן כה קצר עד כי לא ניתן להזניק מטוסים שיוכלו להגיע לפני שהתוקפים יגיעו למטרות. על אף הדיבורים על פטרולים מוקדמים, לא מחנק אפילו מטוס אחד לפני מתקפת הפתע. הסורים מבצעים כ־ הגולן: מטס רציני של כ־ אבו נידה, החרמון ומטרות נוספות בחזית, בליווי התוקפים. מטוסים רבים אחרים מפטרלים בשמי סוריה להגנת שמיה מפני "יש המראות מדמיר תקיפות חיל האוויר הישראלי. במטס משתתף רוב הכוח הזמין והשמיש של חיל האוויר הסורי. לפחות מבנה אחד ינסה לתקוף את יחידת הבקרה הצפתית ללא הצלחה. בתוכנית קיימת העברת כוחות קומנדו במסוקים לשם השתלטות על גשרי הירדן ומוצב החרמון. מכל אלו בוצע רק כיבוש מוצב המודיעין על שבו תופסים הסורים ציוד יקר, נדיר ומסווג ביותר, ושובים כמה 129 החרמון אנשי מודיעין בעלי ידע שלא יסולא בפז. התוכנית לתפוס את גשרי הירדן לשם עצירת נהירת חטיבות המילואים לרמת־הגולן לא בוצעה, ייתכן שעקב 130 החשש מחיל־האוויר בשני חילות האוויר משתתפים במבצע רוב מטוסי הקרב. המתקפה גדולה מבחינה כמותית אך דלה מאוד מבחינה איכותית ומבחינת התוצאות גיחות חוצות את הגבול לתוך ישראל בשתי החזיתות, ו־ )נתונים131 בערך, ממריאות להגנת שמי מצרים וסוריה. סה״כ כ־ מפורטים ראה בנספח נתונים כמותיים.( המספר מכובד למדי, אך כמות הפגיעות קטנה והנזק מזערי, כצפוי על ידי המודיעין ובהתאם להערכת הדוקטרינה האווירית. תוצאות אלו אמורות להשפיע על בחירת המטרות וקביעת ההחלטות בשעות הבאות, בהקשר של חשיבותם המוגבלת מאוד של חילות האוויר בהמשך המלחמה. • האש נפתחת בשעה הבור כמרקחה. תא רמשל״ט הוא מרכז ההחלטות הישראלי, דדו ממהר לשם, גם שר הביטחון, שאינו נייד כמו הרמטכ״ל, יגיע מיד. כאן יתקבלו ההחלטות הקשות בשעה הקרובה. אך בטרם יגיעו שגי אלה, כל עוד רוחם בקרבם, לתא הקטן, כבר מחליט בגי פלד החלטה שקובעת את יעילותו, או נכון יותר אי ־עילותו, של חיל האוויר בשעות הספורות שנותרות עד החושך. מה יודעים קובעי ההחלטות ברגע זה? מה האיום החמור ביותר :ובחינתם? הם יודעים על התקפת פתע הצפויה עם ערב, הם מכירים את זוכניות המתקפות היבשתיות בשתי הזירות ואת הקווים אליהם שואפים להגיע. במימד האווירי, הם יודעים שחיל האוויר המצרי עומד לתקוף רק | 280 מטרות צבאיות בסיני. מטוסי טו־ חיל האוויר הסורי יתקוף בעיקר ברמת הגולן, ועלול לתקוף גם את יחידת הבקרה הצפונית ואת בסיס דמת דוד. אין בכוונת המצרים והסורים לתקוף מטרות אזרחיות מהאוויר. ברקע, יודעים קובעי ההחלטות שלחילות האוויר הערביים יש יכולות התקפיות מוגבלות ואף מגדירים אותן בלשון ברורה בדוקטרינה המבצעית. לפיכך גם האפקט של התקיפות אמור להיות מוגבל. בפועל, התוצאות המזעריות של התקיפות אחרי הצהריים הפתיעו אפילו את מפקדת חיל האוויר. בדיונים המקדימים בשעות הבוקר בוחנים בני פלד, גיורא פורמן, סא״ל עודד ארז - ראש ענף הגנה במחלקת מבצעים - וסא״ל חיים נווה - עוזר ראש מחלקת מודיעין - כמה מטוסים דרושים להגנה מפני התקפה משולבת זו. לפי התכנון מימים ימימה. מחצית מטוסי חיל האוויר, מטוסי הסקיהוק, חמושים כולם לתקיפת מטרות יבשה, אך אינם מקבלים מטרות לתקיפה לפני פרוץ הקרבות. מה עוד ידוע? שהרמטכ״ל רוצה לצאת למתקפה עוקבת שנאסרה עליו עד עתה. כי לחלופה זו עשויה להיות השפעה על קובעי ההחלטה הערביים ועל מהלכי המלחמה הראשונים. אלו הן הנקודות העיקריות בתמונת המצב של מתקפת הפתע האווירית ברגע תחילתה. רגע קשה. מדוע בעצם מופתע חיל האוויר? הרי עשרים וארבע שעות לפני המלחמה עושה בגי פלד הערכת מצב אישית ומודיע בלשון ברורה למפקדי הבסיסים והיחידות ולבכירי מפקדת חיל האוויר שלמחרת צפויה מלחמה. למחרת מוקדם בבוקר מתכונן חיל האוויר למתקפה בסוריה. במפקדה, כטייסות ובבסיסים יש איוש כמעט מלא. לעומת זאת, מערך הבקרה אינו פועל כמי שיודע שעומדת לפרוץ מלחמה אחר הצהריים. בבוקר בגי פלד לבכירי המפקדה שלהערכתו המלחמה תפרוץ משעה ומורה על כוננות מלאה. כלומר סטייה של שעה אחת בלבד ממועד פתיחת המלחמה בפועל. הערכותיו של בני פלד מוכחות כנכונות לעומת הערכות אגף המודיעין, המודיעין האווירי, צמרת צה״ל והממשלה. לכאורה, חיל האוויר אינו אמור להיות מופתע. התרעות מדויקות ניתנות, הגברת כוננות מוכרזת, בשעה ממנו. כל המטוסים עמוסי חימוש ודלק, הטייסים מתודרכים, סוללות ההוק המראות מדמיר VJ<" בכוננות, מפקדת חיל האוויר ערוכה ומוכנה, וההחלטות שנקבעו עד עתה רובן נכונות ונבונות. אך בחמישים הרקות האחרונות הופכת ידה של אלת הגורל את חיל האוויר ומציבה אותו בעמדת כישלון. מטוסי הפנטום עומדים מבוישים, חסרי חימוש ותועלת. פצצות, טילים, מכלים נתיקים, מלגזות וטכנאים פזורים סביבם כמו קן נמלים שקיבל בעיטה חזקה ואיבד את ההיגיון והסדר שמאפיינים אותו. ב־ לבור כל עוד רוחם בם, דרך מסדרון הצר אל תא רמשל״ט, ולאחר חילופי דברים קשים על מפתן הדלת הם נכנסים ומתיישבים. תאו של ראש מוצב השליטה - מפקד החיל או אחד מהבכירים המוסמכים לתפקיד: דוד עברי, רפי הרלב, גיורא פורמן ואביהו בךנון. התא די קטן, מידותיו בערך שלושה מטרים על שלושה מטרים. במרכז החדר יושב מפקד חיל האוויר, משמאלו יושב קצין שליטה אווירית שמעביר את הוראותיו ליחידות הבקרה ומהן לטייסים. מאחוריו יושב ראש מחלקת מודיעין, שצמוד לאולם משמאלו שדרכו מהרמות ידיעות חדשות. כל ידיעה רלוונטית נלחשת על אוזנו של מפקד החיל. מימינו של פלד יושב ראש מחלקת מבצעים, שמעדכן אותו ומייעץ לו בכל הנושאים המבצעיים. לפעמים הוא מגבה את המפקד ומשלים את הוראותיו ליחידות על הקרקע. כמו כן הוא מעביר לאנשי המחלקה את הנחיות מפקד החיל והנחיותיו שלו לתוכניות ותכנונים להמשך הלחימה. מימין לתא, מעבר לחלון זכוכית, נמצאת חבורת סמלי מבצעים אינטליגנטים, פעלתנים ומוכשרים. הם צומת התקשורת בין תא הרמשל״ט לעולם החיצון. צוות שאין לו תחליף. בתא הרמשל״ט עצמו, מאחורי הרמשל״ט, נדחקים קצינים בכירים וצופים לא קרואים. כשנכנסים הרמטכ״ל או שר הביטחון אין להם מקום לשבת, והדיונים, אם אפשר לקרוא להם כך, מתנהלים בעמידה. הקירות מאחור ובצדי התא מכוסים במפות ובטבלאות. העיניים כולן מרוכזות לפנים, בקיר הקדמי שהוא חלון זכוכית גדול, שמולו פרוסים לוחות גדולים ועליהם רשומים כל המבנים שעומדים לצאת לטיסה ופרטי הפקורה והמשימה שלהם. לפיהם מתעדכנים כל הבכירים בתא רמשל״ט בפרטי המבצעים לפני ובמשך הביצוע. תמונת מצב אווירית עדכנית מוצגת במרכז האולם. שם פרוס לפני תא | 282 רמשל״ט ונמוך ממנו, ׳שולחן התמונה האווירית׳. עליו משורטטת בקווים כלליים מאוד מפת המזרח התיכון ועליה מגדלים קטנים. כל מגדל הוא מקלון שעליו מופיעים מספרים שונים המציינים גובה, כיוון וסימן שמסמל מה מייצג המגדל: מטוס, מסוק, מטוס קל וכדומה. הם נעים באיטיות על הלוח במקביל לתנועת המטוס בשמים. אין הם נעים בכוחות עצמם. כמה חיילות צעירות - דייגות׳, מחזיקות מקלות ארוכים שבסופם וו קטן, אל אוזניהן לחוצות אוזניות, דרכן הן מקבלות הוראות להזזת המגדלים, ושינוי נתוניהם כאשר המטוס מטפס לגובה או מנמיך, משגה כיוון וכן הלאה. מערכת תמונה אווירית זו היא ירושה מהמערכת הבריטית בימי הקרב על בריטניה. שלושים ושלוש שנים עברו מ־ טכנולוגיה, הנערות אותן נערות, ודיוק התמונה האווירית הוא אותו דיוק משוער. לתמונה האווירית יש מגבלות עדכניות ואמינות, אך רמשל״ט מנוסה יודע להעריך את הפיגורים והסטיות מהמצב האמיתי באוויר, ולכלכל 132 את החלטותיו בהתאם בתא הרמשל״ט פזורים כמה מיקרופונים גלויים להקלטת דיבורים ושיחות לצורך תחקור ותיעוד צומת המוח והעצבים של חיל האוויר. הודות להקלטות אלו אפשר ללמוד מה קורה במשך כל המלחמה בתא קטן זה, אילו החלטות נקבעות ומתי, תהליכי קביעת ההחלטות, כיצד מתורגמת תמונת המצב להערכת מצב, מה אנו יודעים ומה איננו יודעים בכל נקודת זמן. הקלטות אלו הן לעזר רב להפקת לקחים מאירועים שונים, ולמחקר שנים רבות לאחר שהעשן מתפזר, דופק הלב חוזר לקדמותו והזיכרון מתעמעם. על הרמשל״ט מוטלים עומס, לחץ וקצב קביעת החלטות ׳בקצב הסילון׳. לידו יושבים שניים או שלושה יועצים אך הזמן להתייעץ קצר. כל נטל האחריות להפעלת חיל האוויר, חיי טייסים, וברגעים מסוימים גורלם של מבצעים וגורל המלחמה מוטל על כתפיו. אורחים בתא מופתעים, דור אחר דור, מהשקט המופתי השורר בו בזמן מבצעים, ומהתפרקות שקטה המלווה בעקיצות ובדיחות לאחר סיומם בהצלחה, או בפנים אפורות ועיניים כבויות כשנופלים לוחמים אוויריים, מוכרים למפקדים בתא הקטן. • עד רגע זה לא נוכח בתא רמשל״ט איש מבכירי החיל, כיוון שכולם מכונסים "יש המוא בקבוצת פקודות בחדרו של בני פלד. סא״ל שמעון לסר, קצין שליטה אווירית בכיר: ״ישבנו בתא על טיסות צילום לאורך תעלת סואץ. לפתע פותח פט ״מגמגם, ומצליח לומר שמתחילה המלחמה. הוא פונה באינטרקום לבני אני מורה ליחידת הבקרה המערבית 133 פלד ואומר לו שיש המראות מדמיר להזניק את מטוסי הכוננות ברפידים. חבורת הפיקוד נכנסת לתא, בני דופק על הדלפק ואומר: ׳זאת המלחמה, להזניק להגנה.׳ כולם התחילו להזניק מטוסים ללא סדר והיגיון. היו שאלות אם להזניק גם מטוסים חמושים כפצצות, ובני אמר להזניק הכל. היה דרוש מישהו שיכניס את ההחלטות להליך הגיוני. לו היה אומר ׳כל הזנקות עוברות דרכי׳, ייתכן שהכל היה :ראה אחרת, אבל הוא לא אמר. זו היתה טעות. אבל צריך להבין, הוא היה 134 מופתע״ דדו מבהיר מבלי משים את סוגיית האחריות להזנקה הפרועה של חיל האוויר: ״בשעה -ביעיית סוחויים מסוריה. קבלתי הודעה שיש המראות ממצרים, הוא הודיע דדו רץ כל עוד רוחו135כדי להגן על שמי המדינה״ הכל את מזניק לי שהוא בו לתא רמשל״ט, מגיע בשעה דדו: מה הולך? יש לנו שלוש וחצי שעות אור. אתה מאורגן לתקיפת חיל האוויר הסורי? בני פלד: חלק מהקורנסים להתארגן. דדו: קדימה. רדו נאמן לרעיון המקנן בו זמן רב: לצאת למתקפה עוקבת מיד עם הירייה הראשונה. אך הוא אינו מבין עדיין שכל מטוסי הפנטום כבר הועברו למשימות יירוט. ברקע נשמעים קולות של הזנקות מטוסים נוספים לפטרול ־ידיעות על תקיפות אוויריות מצריות וסודיות. שר הביטחון מגיע לתא בערך כשעה רפי הרלב: אין יותר המראות בשום בסיס !סורי ומצרי לתקוף, גמר. יש רק פטרולים. | 284 סא״ל עמי איילון, קצין שליטה בכיר בטלפון: יגאל הבקרה המערבית צורך להריץ את המטוסים בכוח מלא. פורמן בטלפון: אריק עם הצלחות מפוקפקות. עמי איילון: רואים הליקופטרים סוריים באוויר להנחתת כוחות על מוצב החרמון שר הביטחון שואל שאלות. בערך בשעה איילון: יגאל, מתקרב גל תקיפה נוסף ממצרים. בני פלד: אפשר לתת סיוע לכוחות היבשה בצפון? פורמן: אנחנו מוציאים את טייסת העמק לשם. תדריך אישי לכל מבנה. עמי איילון: רואים הליקופטרים בדרך ממצרים שמשלב מטוסי קרב ומסוקים להנחתת קומנדו איילון: ההליקופטרים מותקפים על ידי מיראז׳ים מטייסת הקרב הראשונה. איילון: תוקפים את אום־חשיבה. יגאל, קיבלת? קח מטוסים לשם. 136 רפי הרלב: עמי, יש לך שישים הליקופטרים מצריים בסיני כך עוברת שעה ראשונה בתא רמשל״ט. השיחות המובאות כאן מסוננות מתוך עשרות שברי משפטים שמוחלפים בין יושבי התא. על אף התפוצצות המידע ניכר שהתמונה המצטיירת בתא דומה מאוד למצב האמיתי בשטח. מערך השליטה המרכזית, המודיעין ומערכת הבקרה עומדים בלחץ ובעומס אף על פי שמערכות השליטה, ההתרעה והקשר עדיין אינן מפותחות. הם מגלים ומזהים את גלי התקיפה והמסוקים, מיירטים אותם ומוציאים מטוסים לסיוע בתוך זמן קצר. חיל האוויר עומד באתגר הטקטי של הגנת שמי המדינה וכוחות צה״ל. • למרות כל ההתרעות וההערכות 37 ״לפתע כל המסך צהוב מרוב הדים״ "יש המראות מדמיר המוקדמות של בני פלד החלטותיו מביאות את חיל האוויר למצב גרוע ביותר בתחילת המכה האווירית הערבית. לא מוכן לקרב, ללא תוכנית פעולה מבצעית, בכוננות נמוכה, ומופתע לחלוטין. ביחידת הבקרה הצפונית נקראים כל הבקרים להתייצב בבסיס בבוקר. מפקד היחידה, סא״ל עודד שגיא, טס מוקדם יותר לבור לתדרוך. מטוסים סוריים מתגלים רק לאחר שהם חוצים את הגבול ואין באוויר ולו מטוס יירוט אחד לרפואה. רס״ן יאיר כפרי, בקר מוכשר, יושב בעמדת קצין מערכות נשק - קצין המבצעים - נטול מעש, מול מסך ריק ממטוסים: ״ב־ לפרוץ מלחמה. חשבנו שזו עוד כוננות אחת מרבות, וחיכינו שיגידו לנו להתפזר הביתה. לא היה אף מטוס שלנו בשמים, רק עמדת יירוט אחת היתה מאוישת על ידי בקר בשם גבל, עבור כוננות ׳מיידי׳ של טייסת המיראז׳ הצפונית. ״לפתע מצלצל הטלפון. נערת גילוי אומרת לי: ׳תשמע, כפרי, זה נראה לי כמו תקלה במכשירי הגילוי, אבל אני רואה המון נתיבים עומדים להיכנס לרמת הגולן מסוריה. אף פעם לא ראיתי דבר כזה.׳ לא לקחתי את דבריה ברצינות. אחרי חצי דקה היא שוב מצלצלת ואומרת: ׳שמע, הם נכנסו לשטח שלנו, כל רמת הגולן מלאה בקריאות ומטוסים.׳ הסתכלתי על המסך - לפני רגע הכל היה נקי. פתאום אני רואה במכה אחת עשרות כליפים - הדים של מטוסים - ברמת הגולן. זו היתה הפעם הראשונה שראינו שמשהו מתרחש, בלי שום התרעה מוקדמת. ״הסורים תפסו אותנו עם המכנסיים על הרצפה. לקחתי את סוללת ההוק היחידה שהיתה לרשותי ואמרתי להם: ׳כל מטוס שהסוללה מגלה - אתם רשאית להפיל. שום נהלים, שום אישורים נוספים, יש לכם אש חופשית כמה שאתם רוצים.׳ בו־זמגית הזנקתי מרמת דוד מטוסי יירוט שהצליחו לזנב בגל התקיפה הסורי הראשון והעיקרי, ולהפיל מיג־ כך נפתחה מלחמת יום כיפור ביחידת הבקרה הצפונית. כל הגל הסורי תקף ברמת הגולן. כמה פצצות אפילו התפוצצו על מורדות ההר שלנו. ״התחלנו להזניק מטוסים באנדרלמוסיה שלא להאמין, הזניקו את כל מטוסי התקיפה של רמת דוד לרמת הגולן כשאף אחד אינו יודע מה לעשות איתם. אף אחד לא ידע שהסורים חודרים לרמת הגולן, אף אחד לא ידע שהטילים זזו מערבה. אמרו לנו ׳תעשו מעגל המתנה גבוה ושם כבר תקבלו מטרות.׳ אתה יודע מה זה מעגל המתנה בתוך רמת הגולן? זה באמ״ט | 286 מוגן טילים שלא יגידו שהיה איזה תכנון, היה בלגן אטומי. ״איך הבנו שקורה משהו נוראי? כשטיים אחד נפגע וצנח, הוא הודיע ברינה מגשימים. וברגע הבא הוא הודיע שהסורים לוקחים אותו. לא הבנו איך לוקחים אותו, הוא אמר שהוא על יד השלט של המושב. רק אז הבנו שזה לא משהו שאנחנו מכירים בכלל. קיבלנו מטוסים שלא ידענו עליהם שום דבר. לא אנחנו הזנקנו אותם. זה נכון גם למטוסי תקיפה וגם למטוסי יירוט. התחלנו לקבל דיווחים מטייסים שיש שיירה. תקפו את הראשונים והאחרונים, ואחר כך שלחנו לשם מטוסים שתקעו אותה. הכל לפי דיווחי טייסים. נכנסנו למוד 138 הראשון היה בשליפות. עסקנו בעיקר בכיבוי שריפות״ משלים את הסיפור סא״ל אריק עזוז מבסיס רמת דוד: ״עשר דקות לפני שתיים אחר הצהריים, בהיותי בבונקר הפיקוד הכנפי, גיליתי פתאום על קו ההזנקות - קו טלפון שדרכו קצין מערכות הנשק ביחידת הבקרה מזניק באופן ישיר את הטייסות - פאניקה טוטלית: ׳הזנק את כל מטוסי היירוט לאוויר.׳ מגדל הפיקוח מזניק את המטוסים, טייסת המיראז׳ים וטייסת הפנטומים, שרובה חמושה לתקיפת שדות תעופה, והם מזנקים בעשרות לאוויר, כדי להגיע למגע עם מטוסי האויב שתוקפים לאורך החזית. על אף המרחק הקצר לרמת הגולן, למעשה רק מבנה אחד מהכנף, מגיע למגע עם מטוס אויב בודד דוד, זורקים פצצות ורודפים אחרי הרוח, עם כעשרים מטוסי מיראז׳ ״בשעה הכנף - טייסות סקיהוק, לתקיפת מטרות ברמת הגולן. המטוסים מטפסים לגובה ומחפשים מטרות שלא ניתנות להם על ידי שום גורם, לא טרם המראה ולא באוויר. נאמר להם ׳שיש כנראה תנועת טנקים באזור רמת הגולן, נסו לחפש טנקי אויב לתקוף אותם.׳ והם מחפשים בטיסה בגובה, על אף הסיכון, כדי לגלות את השריון הסורי, שאינו מצטרף היום להתקפה. ב־ יש לנו חלל ראשון שחוטף טיל קרקע־אוויר. חנן איתן ממשמר העמק נפגע 139 ונהרג״ בזירת תעלת סואץ המצב דומה. סא״ל יגאל זיו, מפקד יחידת הבקרה "יש המראות מדמיר המערבית, מדווח בלשון יבשה על תחילת המלחמה: ״ב־ ספורות לפני המלחמה, אנחנו מתבוננים לביצוע שלוש גיחות צילום לאורך התעלה. אחת בגובה נמוך, אחת בגובה רגל. באוויר נמצא מסוק לחילוץ במקרה הצורך, וזוג מטוסי יירוט עומדים בכוננות מיידי ברפידים. סוללת ההוק בבלוזה מושבתת לאחר תקלה אתמול ביירוט מיג־ ״קצת לפני תחילת הצילום מתקשר אלי רס״ן ימי)קצין שליטה וצועק: ׳להזניק, להזניק,׳ לא מבין מה ולמה. פתאום המסך הופך צהוב כולו מ׳בליפים׳. ב־ רבים נכנסים לתקיפה. תוקפים אותנו ולא פוגעים, תוקפים את בלוזה, טסה, אום־חשיבה. תוקפים את רפידים וסוגרים אותו, ביר תמרה וראס־סודר. רק ברפידים הנזקים הם חמורים. ״היה לנו טלפון אדום לקשר עם המעוזים שדיווחו על חדירות מטוסים. צעקות נוראיות מכל המעוזים על הפגזות ומטוסים. בטלפונים של סוללות ההוק צועקים שיש מטוסים באוויר. נתתי להם מיד אש חופשית. פתאום שתי בומבות נוראיות. רביעיית סוחוי תקפה במדרון, ליד שיירת הנ״מ שהגיעה אלינו. הצלחנו להזניק מטוסים, רפידים מודיעה שהיא סגורה, בלגן אמיתי. ככה מתחילה המלחמה. קיבלנו התרעות על חדירות מסוקים, לא ראינו אותם במכ״ם, לכן כיוונו את המטוסים באופן כללי מאוד. למעשה לא היה לנו גילוי בגובה נמוך. בלילה מתחילות תקיפות בקלע בתעלה בקצב מטורף 140 והביאו סוללת הוק נוספת לטסה״ ביחידת הבקרה הדרומית, ליד שארם א־שייח׳, ההפתעה גדולה עוד יותר. סא״ל אבי אמיתי מפקד היחידה: ״בשעה רבע לשתיים אני יושב עם רוב חיילי היחידה בחדר מנהלתי בבסיס אופיר ופתאום שומעים את הסירנה בבסיס. סירנה עולה ויורדת, כולם המומים. דיברו על מלחמה בערב. אנחנו יוצאים החוצה ומסתכלים לשמים. שומעים פיצוצים ורואים מיגים טסים מדוע מפקד יחידת בקרה שמוקפץ מהצפון 141 ופצצות נופלות על הבסיס״ אינו חש ליחידתו מיד עם הנחיתה בבסיס? לאל פתרונים. משלים סגן שלמה נבו: ״הייתי מפקד תורן של לפני המלחמה קיבלתי הודעה להעלאת כוננות. למחרת בבוקר קיבלתי מידע ממפקדת חיל האוויר על מתיחות גבוהה בצפון, שום מידע על חזית הדרום. | 288 לקראת הצהריים קיבלתי פ״מ ללא מידע נוסף. באותו הזמן הסתבר לי שאמיתי ועוד בקרים הגיעו מהצפון ונחתו בבסיס אופיר, ושוב לא היה מידע נוסף. מהבוקר החזקתי את היחידה בכוננות בולל בקר צעיר בקרון המב״ם ״לקראת שהוא רואה בליפים על המסך, הוריתי על סירנה, ו׳הנע והמתן׳ לצוות טייסת ׳אבירי הזנב הכתום׳ שהיה בכוננות באופיר. כאשר נכנסתי לקרון ראיתי קבוצת כליפים ענקית שנעה מגרדקה לכיווננו. סוללת ההוק לא הצליחה להינעל עליהם. הזנקתי את הזוג, ומיד אחרי המראתם נכנסו לתקיפה כמה 142 מבנים שלהערכתי הגיעו מכיוון דרום מתחת לכיסוי המכ״ם״ מהומה דומה מתרחשת בבסיסים נוספים. מטוסי הפנטום חמושים גם במשימות תקיפה בטילים ובתותח ולכן אפשר להפנותם למשימות יירוט בכל קטע בטיסה. בבסיס חצרים מחנק חנוך פטישי מטייסת הפנטום ׳אבירי הזנב הכתום׳: ״ב־ ויורדות - צפירה לתקיפה אווירית. ממריאים ומשליכים פצצות לים ולאחר מכן פונים למערב סיני. שם מתנהל מרדף אחרי מסוקים עם חיילי קומנדו מצריים. אני עם הנווט יוני אראל ומספר שתיים הוא יורם פלד חיל האוויר לחימה להגנת בסיס לא תורגלה עד אז. באוויר התווכחנו אם לטוס במבנה להתקפה או פטרול במאה ושמונים מעלות אחד לשני. קיבלתי לבסוף את 143 דעתו של פלד, וטסנו אחד מול השני על פני מעגל גדול״ מוסיף לתמונה הכאוטית סא״ל שלמה ניר, מפקד טייסת המטוסים ללא טייס מבסיס פלמחים: ״בבוקר המלחמה אני מקבל הוראה להחזיר את הסדירים, שמפעילים את המב״ט של התלמים או להשתמש במסוקים. הפריסה יוצאת במשאיות ומגיעה לצפון הארץ ב־ יוצאים לדרך מסוללת הטילים הסמוכה, צפונה. לא מבין מה קורה, כאילו שעושים תרגיל, אף אחד לא אמר שעומדת לפרוץ מלחמה. והנה ארבעה מיג־ יחידת המכ״ם הצפונית. הם פוגעים למרגלות ההר, ובכל הכוח טסים מזרחה. "יש המראות מדמיר למזלנו אחד החיילים הביא רדיו טרנזיסטור ובו שמענו שהמלחמה מתחילה. מזרחית לנו אני רואה שברמה תוקפים מטוסים סוריים באופן חופשי לכל אורך הגזרה ואין אף מטוס ישראלי. ואז מגיעים מיראז׳ים ופנטומים, טילים לנגד עיניהם 144 עפים לכל הכיוונים, סמטוחה שלמה. כך מתחילה המלחמה״ המופתעות של אנשי יחידת המזל״טים. בדרום עומדים סוללות טילי חוק ומטוסי יירוט מול חדירות של מטוסים ומסוקים. בשעות הערב המוקדמות הוטסו כוחות קומנדו מיוחדים בעשרות מסוקי מי־ דרכים, לתקוף ולהשמיד שיירות אספקה וכוחות מילואים שמוזרמים לחזית, ולתפוס נקודות אסטרטגיות. באתר חיל האוויר מסופר: ״בגזרה הדרומית מזהה סוללת הוק ישראלית באזור ראס־סודר גלי מסוקים שגעו מזרחה בין ראס־סודר לאבו־רודס. בקשתו של מפקד הסוללה, סגן שלמה נג׳ארי, לקבל אישור לשיגור טילים, לא נענית. דקות ארוכות ויקרות חולפות, ורק בגל השני של המסוקים מתקבל האישור המיוחל. הסוללה מפילה שגי מסוקים על צוותם. קובי מזור, הקמב״ץ, מפיל מסוק אחד, ומסוק אחר נפגע מהשבדים של הראשון, וגם הוא נופל. שאר המסוקים המצריים מצליחים לנחות בצומת סודר, קרוב מאור לסוללה. ״שני מטוסי הפנטום היו בפטרול מעל רפידים, כשלפתע התקבל אות חיים מהבקר: משהו קורה באזור ראס־סודר. מסכי המכ״ם שלו התמלאו ׳בעצמים קטנים, כנראה מסוקים׳. הטייסים הנמיכו טוס, וראו בעיניהם וגם על צגי המכ״ם מסוקים רבים, שחצו את התעלה מדרום, בכיוון ראס־סודר. ׳הנחנו למסוקים הראשונים שכבר הספיקו להתרחק,׳ סיפר ש׳, ׳והתרכזנו באלה שהיו קרובים למתקנים שלנו. התקיפה התבצעה בדיוק מעל ראס־ סודר. התייחסנו אליהם כאל מטרות אוויריות, וניסינו לפגוע בהם באמצעות טילים. נדמה היה לי שלא פגעתי. רק מאוחר יותר התברר שטעיתי. לפיכך החלטנו לחסוך בטילים ולנסות להפילם באמצעות התותח. הם היו רבים וביצעו תמרוני התחמקות. היה קשה לדעת מתי פגענו ומתי לא. ככל שהקרב המצרים למדו את לקח אבדותיהם הכבדות, 145 התפתח, התחלנו להפיל״ ולא חזרו על מבצע ההנחתה הזה. •| 290 בניגוד להערכת מצב סדורה ומגובשת, ששבעים מטוסים יספיקו להגנה מחליט בני פלד להזניק את כל מטוסי היירוט - מיראז׳ים ופנטומים - להגנת שמי המדינה. הפקודה ניתנת על אף מאמצים לעצור אותה בטרם יחידות הבקרה נשמעות להוראה ומזניקות כל מטוס 146 תינתן, אך לשווא שמוכן לטיסה, זורקים את הפצצות לים ומחפשים מיגים, רובם לשווא. טייסי מטוסים שנמצאים בשלבי פירוק חימוש על הקרקע נאלצים להמתין עד לסיום הפריקה ומזנקים מיד כשהמטוסים מוכנים. מטוסי סקיהוק לעשרותיהם מוזנקים ללא מטרות לתקיפה, ללא סדר וללא תכלית. בשעה הראשונה אין עדיין תמונה ולו מעורפלת של המצב, לא ידוע היכן כוחות האויב, ויחידות הבקרה אינן ערוכות לבקר ולנהל את המבנים שעולים לאוויר. ישנה פקודת־אב לסיוע - ׳שריטה׳ - שעושה סדר בנתיבים, בערוצי הקשר, בשמות המבנים, בלוח הזמנים ובכל הפרטים הנוספים שמשמעותם שפה משותפת והבנה בין הטייסים, הבקרים ומפקדת חיל האוויר, באוויר ועל הקרקע. הפקודה מוזכרת בתא רמשל״ט, אך אינה מופעלת. הכאוס במשימות יירוט ובמשימות תקיפה משלים אחד את משנהו. למצב הפתיחה הכאוטי יש השפעה ארוכת טווח על הפעלת הכוח האווירי. אמנם הזמן קצר לשיקול דעת ולהערכת מצב, אך ההחלטות הדרושות מסוכמות בהערכות המצב שנערכות במשך כל הבוקר. על אף ההכנות בימים האחרונים, ההפתעה המנטלית גדולה ביותר. יש להתחשב בכך, להבין ולסלוח. סלחנו. אולם שעת משבר זו, שעת מבחן היא לקובעי החלטות. הם נבחרים כטובים ביותר, כמסוגלים ביותר למלא את תפקידם. אין איש כופה עליהם תפקידים מרכזיים ונחשקים אלו. הם מודעים, בעיקר מפקדים בחיל האוויר, לאותן שעות מבחן במלחמה כוללת או במבצע בודד, לאפשרות של מצב חירום, של צורך בהחלטות הרות גורל בפרקי זמן קצרים. כאשר מגיעה שעת מבחן וכישלון, החברה אולי תסלח, אולם הם לעולם לא יסלחו לעצמם. בצומת החלטה זה נקבעת החלטה אשר זורה לרוח תרתי־משמע, את הכוח האווירי באותו אחרי צהריים של פורענות. אומר על כך תא״ל דוד עברי: ״לא היה צריך לפרק חימוש לאף מטוס. הפירוק היה שגיאה. היא שינתה את המלחמה. היא השפיעה על המורל, על אמון השדה במטה. לא היה צריך לפרק אף קורנס להחלטה הזאת יש משמעות נוספת לתוצאות ד היו מספיקים לחלוטין״. המראות מדמיר VJ<" המידיות. היא מאפיינת בשלב כה מוקדם את השגיאות, את בזבוז הכוח ואולי אף מובילה את קביעת ההחלטות מחר. אין שותפים למפקד חיל האוויר בהחלטה ובאחריות לתוצאותיה. ברגע האמת, הרמטכ״ל ושר הביטחון רחוקים ממוקד האירועים, אינם נשאלים, אינם מאשרים או עוצרים את ההידרדרות. לפני שעה, ב־ פלד כיצד לפעול במקרה הנוכחי, החלטה שמהווה מענה מיטבי להתקפת הפתע. דדו מגיע באיחור קל, איחור גורלי. כשהוא דורש להפעיל את המכה השנייה הוא נענה בחצי פה. שר הביטחון מגיע ודעתו כדעת דדו, אך עתה מאוחר מדי. המטוסים עירומים מפצצות שמתפוצצות במי הים התיכון לאחר המראה. צלה של המוירה - אלת הגורל - מכסה על עיניו של מפקד חיל האוויר, והמטוסים ממריאים בזה אחר זה, ממריאים וממריאים, ללא מטרות, ללא תכלית. הבור של חיל האוויר כמרקחה. מתאר סא״ל עמום עמיר, מפקד טייסת ׳העטלף׳ במלחמת ההתשה: ומיועד תפקיד ראש מחלקת מבצעים בעת תחילת המלחמה ״בבור המבצעים במפקדת החיל אי הסדר מדהים. עשרות קצינים ונגדים מתרוצצים מחדר לחדר, חלקם מילואימ ניקים מיותרים לחלוטין, חלקם אנשים טובים ש׳רוצים נורא׳ לעזור, אך לא יודעים במה ואיך. המקום 148 צר, המידע מבולבל, וההתארגנות קשה ואיטית״ • הלילה יורד. את מקומם של מטוסי הקרב תופסים מסוקי הסער. סא״ל מיכאל כהן, מפקד טייסת ׳החרב המסתובבת׳, מתאר את סיפורו של מסוק מול סא־ 6 הקבע שלנו. ירדתי בראש חמישה־עשר מסוקי אנפה - בל בערב קיבלנו משימה להעביר דלק ותחמושת מאום־חשיבה לקרבת דוור סוואר. נמצאנו בערפל מידע סמיך. לא ידענו היכן בדיוק נמצא קו כוחותינו, לא ידענו היכן נמצאים טילי קרקע־אוויר של המצרים, לא ידענו היכן נמצאים ריכוזי תותחים נגד מטוסים וריכוזי כוחות מצריים, ואפילו לא ידענו מה הביצועים של סוללות סא־ ״בשטח טסו גם מסוקים מצריים שניסו להנחית כוחות קומנדו, לכן | 292 חששנו מאוד שכוחות הקרקע שלנו עלולים להפיל אותנו. כדי למנוע זאת החלטנו לטוס עם אורות ניווט כאמצעי זיהוי למרות הסכנה מהכוחות המצריים. בתכנון המשימה החלטתי שנטוס בשיירה במרחק של שלוש דקות בזה אחר זה. אני אצא ראשון לוודא שהכל עובד כשורה, ורק לאחר אישור שלי ימריאו כל היתר. ״העמסתי את המטען באום־חשיבה, על מתלה מיוחד, ויצאתי בטיסה נמוכה. כיוונתי את מד הגובה האלקטרוני לגובה ארבעים רגל מעל פני השטח כדי שיתריע לי לא לרדת נמוך מדי, ולא להשאיר את המטען היקר על חולות סיני. לא היו לנו מכשירי התרעה מפני טילים כמו למטוסי קרב, ולא היו לנו אמצעי לוחמה אלקטרונית כפי שהיו להם. ההגנה היחידה שלנו היתה טיסה נמוכה. הטיסה מתחילה באופן די שגרתי. המטען אינו כבד מדי, המטוס אמין, ואני אוהב להטיסו ולחוש אותו. טייס המשגה שקט ומתוח, מסתכלים לצדדים לאתר פגזים נותבים או טילים מתבייתים. ״פתאום עולה משמאלנו עמוד אש ומתכוון ישירות אלינו. באינסטינקטים של טייס הנמכתי עוד יותר והוספתי מנוע. כדי להקשות על הטיל שיניתי כיוון כדי שהנתיב שלנו יהיה בתשעים מעלות לכיוון שממנו בא הטיל. ראיתי די מהר שהטיל אינו עוקב אחרינו והולך למקום אחר. מיד אחר כך יוצא טיל שני, ושוב אני נוקט את אותן פעולות אך הפעם הטיל ממשיך אלינו במשך זמךמה עד שהוא מאבד אותנו בטווח די קצר. טייס המשנה מכסה במבטיו את הגזרה הימנית ומוכן לשחרר את מתלה המטען אם יגיעו מים עד נפש. טיל שלישי ורביעי מגיעים כמעט ביחד, ועלי לפנות ממש אליהם כדי לסכל אותם. כך אנחנו מתקרבים אל הסוללה ומגדילים את הסיכון. יש רגע של שקט, ואני חוזר לכיוון המקורי. הרי יש כוחות שם למטה שזקוקים לתחמושת ולדלק שאנחנו נושאים אליהם. טייס המשנה מנסה להקים איתם קשר, אך אין קול ואין עונה על הערוץ שקיבלנו. ״אני מספיק לדווח ליחידת הבקרה על המצב, ותוך כדי כך יוצא הטיל הבא. מאיפה יש להם כל כך הרבה טילים? האם יהיה לזה סוף? הרי מסוק לא נועד לפלרטט עם טילי סא־ אך למזלנו אינו מתפוצץ. המסוק טס לאט והטילים כה מהירים. המצרים לומדים משיגור לשיגור. עד מתי ימשיך המזל לטוס איתנו? כאן מגיע טיל שישי ונותן תשובה ברורה. התמרונים שלי אינם מועילים עוד, הוא מתקרב ומתקרב. אני צועק לטייס המשנה: יזרוק את המטען!׳ ומיד המסוק נעשה קל "יש המוא וזריז, אך כדור האש, כך נראה הטיל המתקרב, ממשיך ומתביית ישר אלינו. בתמרון אחרון אני ׳מוריד קולקטיב׳ ומנמיך לגובה הנמוך ביותר שאני מעז. והנה הוא מגיע ומתפוצץ ישר מעלינו. העיניים מסונוורות מהבהק הפיצוץ, המסוק מיטלטל מההדף, ונקישות של פגיעות רסיסים מורגשות בגוף חסר המיגון. ״תמרון ההנמכה הציל כנראה את חיינו. בדקתי את המסוק, הוא התנהג כראוי, מערכות ההטסה לא נפגעו. לא נותר לנו מה לעשות כאן על חולות מערב סיני בלי מטען, בלי קשר עם כוחות הקרקע, ועם מחסום טילים שאי אפשר לעבור אותו. טסנו חזרה כשאנחנו מנסים לברר בינינו את שעבר עלינו ונחתנו באום־חשיבה. הודעתי על הפסקת המבצע, ובדקנו את המסוק. מצאנו חורי רסיסים בחלקו העליון וברוטור. רסיסים שרק הודות למזלנו לא פגעו 49 בשום מערכת חיונית״ 150 ״מחר יעמוד חיל האוויר במבחן קשה ויקר מאוד״ אומר בני פלד כאשר מתכנסת ב־ 15, ״אנחנו ניכנס עם הראש בקיר״ באוקטובר בשעה מתכנסים לגיבוש תמונת מצב משותפת, להערכת מצב, לקביעת החלטות הדיון, כמו 52 כיצד לפעול הלילה ומחר, ללקק פצעים ולמנות אבדות קודמיו, אינו תהליך סדור של קביעת החלטות. הוא אינו מסכם את הפעילות היומית, אינו מתחקר ואינו מפיק לקחים מהפעילות היום עבור מחר. הערכת המצב נפתחת באי סדר כדוגמת הדיונים הקודמים. אין סקירת מודיעין, אין הצגת תוכניות של מחלקת מבצעים, אין כמעט דיון. הערכת מצב מסודרת מתחילה בדיווח של קצין מטאורולוגיה על תחזית מזג האוויר בגלל חשיבותה ללוחמה אווירית. אך הערב, כמו בבוקר, מגיש בני פלד עצמו את התחזית, שלפיה צפוי מזג אוויר סביר ביממה הקרובה. הוא מוסיף ומתאר את תמונת המצב של המטה הכללי. ניכר בדבריו הרצון לשמור על אופטימיות. ״צה״ל מעריך)בשעה וזה מוצב מכותר שהלילה בכל מחיר רוצים לחלץ אותו. לפיקוד צפון יש מספיק טנקים שם הלילה, ומחר בבוקר יהיו לו נוספים. אם הסורים יעבדו לפי הדוקטרינה המבצעית הסובייטית ואם חיל הרגלים לא יצליח, השריון הסורי לא יתחיל לנוע. לכן יש לפיקוד הערכה שיצליח לעצור אותם ברמת | 294 הגולן והוא לא כל כך מודאג. הרמטב״ל מודאג במקצת מהמצב בתעלה פיקוד דרום מדווח שיש גשר בפירדאן, ויש עוד מאמץ אחד צפונית לפירראן. הטייסים שתקפו ופטרלו מדווחים על שיגורי טילים רבים. חוץ מסא־ פתיחה וו מתחיל בני פלד בסדרת שאלות שהמרחק ביניהן לבין גיבוש תמונת מצב גדול מאוד. הערכת המצב של מחלקת מבצעים נזרקת לפח עוד בטרם תוצג. בני פלד קובע שאפשר לעשות תקיפות קלע על דמשק אם נצטרך. אל״מ גיורא פורמן, ראש מחלקת מבצעים, היחיד שעומד על דעתו, טוען כי ״הלילה, המפקד, עומר בכלל על שגת הטייסים, ועודד מרום, מפקד מרכז הסיוע לכוחות היבשה, מתכנן פעילות רק עד חצות. אחרי זה טפטופים, כי צריך להתכונן למטס האווירי שלנו בבוקר״. פלד חושב דווקא אחרת. ״המאמץ של המצרים להקים גשרים על התעלה יימשך. לכן צריכים לעשות יותר קלע אחרי חצות״. אך לפורמן יש נימוקים מקצועיים הידועים לכל מתכנן זוטר: ״בנוכחות הטילים חובה לטוס נמוך כדי לא להיפגע, אך הירח שוקע בחצות. הטייסים אינם יכולים לטוס בגובה נמוך כנדרש, בלילה חשוך, ומוגבלים מאוד בביצוע קלע בלי ירח. יעף קלע, שנחשב לבטוח יחסית, אינו בטוח כלל בלילה חשוך. ונימוק נוסף, לקראת המטס בבוקר, חשוב מאוד לעשות הפסקה ולהתכונן טוב. כך ממליצים גם מפקדי הבסיסים״. ריבוי אפשרויות הפעולה גורם להתלבטויות לא קלות. רפי הרלב מדווח ש״צה״ל מתכונן ללכוד את חוצי התעלה המצריים ולדחוף אותם חזרה, צה״ל רוצה לעלות על הגדה המערבית של התעלה, מקנטרה צפונה, וללכוד את הכוח שהלך ל׳בודפשט׳.״ פורמן מציג התלבטות בין בלימה לבין תקיפת טילים: ״במקרה שיתברר שעוברים הרבה טנקים, שהקלע בנקודות החצייה לא עוזר, אם לא נצליח לנתק את הגשרים ולשבש את המעבר. פיקוד דרום יעמוד מחר בבוקר מול טנקים רבים, וידרוש מאיתנו לתקוף את הכוחות שחצו. חיל האוויר יצטרך עוד פעם לעבוד בתוך מערך הטילים״. בני פלד מגיב: ״אם זה יהיה המצב, צריך יהיה לעזוב את שדות התעופה של חיל האוויר המצרי. אמנם זה חיל האוויר המצרי, אבל זה לא כל כך נורא. צריך לעשות מבצע ׳תגר׳. צריך לעשות בלילה יקלע׳ מוגבר באזורים שבאמת יכולה להיות צליחה רצינית ולשתק עד כמה שאפשר, כדי שמחר בבוקר לא יתברר שעברו "יש המראות מדמיר מצרים״. בני פלד לויאלי לרמטכ״ל, ואינו חושף כי כך קובעים שר הביטחון והרמטכ״ל לפני דיון זה בניגוד לדעת מפקד חיל האוויר שרואה בסוריה איום 153 רציני יותר בני פלד מקדים לראות את הנולד ומעריך נכון כי רמת הגולן תהיה עקב לכן יוקצה כוח ניכר לבלימה בצפון. אכילס של צה״ל בבוקר למחרת. להחלטה זו יש השפעה קריטית על הצלחת הבלימה למחרת בשעות לפני הצהריים. במשך הלילה מתחיל המצב בצפון להחמיר יותר מאשר בדרום. פיקוד צפון מאחר לזהות את מלוא חומרת המצב, ורק מחצות ואילך משדר אלוף פיקוד צפון התרעות חוזרות ונשנות על המצב המסוכן. המטה הכללי מפגר עוד יותר. החלטה על שיגור אוגדת מוסה פלד - העתודה המטכ״לית - לצפון נקבעת רק ב־ השעות הראשונות של המלחמה מעורבות בסיפוק ובתסכול. הסיפוק מקורו בהצלחה להגן על שמי המדינה ועל כוחות צה״ל מפני תקיפות אוויריות רבות למדי במספרן, אך די חלשות בתוצאותיהן. הצלחה גדולה ולא צפויה היא הפלת מסוקי סער רבים שמובילים כוחות קומנדו לתוככי סיני. כך מונע חיל האוויר פעולות רבות שעלולות לגרום עיכובים ונזקים לכוחות צה״ל בסיני ולאוגדות המילואים הזורמות לתעלה. התסכול נובע מכך שעוצמתו ההתקפית של חיל האוויר אינה מנוצלת בהתאם לציפיות של חיל האוויר מעצמו. בחצות עומד הירח לשקוע. מטוסי קרב בודדים משייטים בשמים. מסוקים ומטוסי תובלה ממשיכים בעבודתם, מובילים גייסות, מעבירים חיילי נ״מ, נושאים חלפים למטוסים פגועים ברמת דוד ורפידים, ואמצעים לתיקון נזקים באופיר וביחידת הבקרה הדרומית. בסיסי חיל האוויר דומים לתלי נמלים שבעטו בהם. אלפי חיילים טורחים ועמלים להכין את מכונת המלחמה, לחמש ולתדלק אותה. הקפיץ נמתח לאיטו מחדש. לקראת בוקר חוזר חיל האוויר לעצמו. הוא עומד להיכנס לשדות הקרב, הפעם מוכן כראוי לאחר ההפתעה של פרוץ המלחמה. הוא מתכונן להילחם לפי הדוקטרינה, לפי תורות הלחימה, לפי פקודות־האב, לפי שלבי הלחימה שמתוכננים מכבר. הוא ייצא עם שחר להתמודדות עם מערך הטילים המצרי שאותו לא הצליח להשמיד בסוף מלחמת ההתשה. צה״ל נושא אל חיל האוויר את עיניו, והחיל אינו מתכוון לאכזב. אין אחד בין המפקדים | 296 והלוחמים שמשער כי היום בהיר הוא לעומת חשרות העננים המצטברים באופק, שעלולים להפוך את יום מחר ליום הקשה ביותר בחיי חיל האוויר. ישיבת הממשלה בשעה דיין את העומד לקרות למחרת: ״צפויה בעיה לחיל האוויר מסוללות הטילים נגד מטוסים בתוספת םא־ יתגבר עליו לא יוכל לתת סיוע יעיל לכוחות השריון שלנו ולהשמיד את הטנקים של האויב. לחיל האוויר יהיה מחר יום של מבחן קשה מאוד וחמור מאוד. הוא יצטרך לטפל בחיל האוויר המצרי ובמערך המצרי נגד מטוסים. זה דבר קשה ויקר מאוד. אנו זקוקים להרבה־הרבה הצלחה כדי לגמור בטוח 154 את הקרב של מחר״ חלק חמישי: היום השחור 7 20:00-00:00 ביום זה לא טילי קרקע־אוויר מונעים מחיל האוויר חופש פעולה. התבוסות הלא צפויות בבלימה היבשתית הן שנוטלות מחיל האוויר את חופש הפעולה למצות את עוצמתו המחבר רם יום זה קשה עוד יותר מקודמו. רם, לאחר לילה ללא שינה, יושב בתא רמשל״ט, לימינו של בני פלד. המבצע נגד הטילים ושדות התעופה המצריים יוצא לדרכו. פיקוד צפון משדר אותות מצוקה, ומאמצע הלילה קורא לעזרה. רם יודע שטייסת סקיהוק שלמה תוקפת עכשיו ברמת הגולן, ושמטוסים נוספים עומדים להצטרף לבלימת הסורים. בני פלד נראה שקוע במחשבות. לפתע הוא פונה אל רם ואומר: ״אחרי המטס הזה נעבור לתקוף את השריון הסורי״. רם לא מאמין למשמע אוזניו. ״לא לעשות את המטס השני של ׳תגרי? להשאיר את סוללות הטילים ללא פגע?״ ״נכון, לא לעשות מטם שני!״ עונה בני. רם לא מוותר: ״אנחנו יכולים להמשיך ב׳תגר׳ וגם לשלוח עשרות סקיהוקים לבלימה בצפון, באותו זמן״. ״לא, לא נצליח,״ פוסק בני. רם מבין שמצב החירום בצפון מעיק על בני פלד, אך אסור להרפות ממערך הטילים המצרי. מוכרחים לסיים את המבצע ולהשמיד אותו, אחרת נמצא את עצמנו חסרי חופש פעולה בשתי הזירות. חייבים להמשיך, אבל כיצד לשכנע את בגי? המטס למצרים מתקרב למטרות. חייבים להסתכל רק על לוחות התצוגה ולעקוב אחריו בריכוז מרבי. שקט מתוח בתא רמשל״ט, השעה רבע לשבע בבוקר, שעת ה־׳ש׳ של מטס ראשון. מאה ושלושים מטוסים מושכים לתקיפה ומשחררים מאות פצצות על מערך תותחי הנ״מ ושדות תעופה מצריים. בו ברגע נפתחת דלת התא ורדו שועט פנימה ועל פניו חרדה לא מוכרת. הוא לא אומר שלום כדרכו, לא מתעניין מה המצב, אלא ספק מדווח ספק מצווה: ״המצב בצפון קריטי, צריך לעבור מתקיפת הטילים בדרום לתקיפתם בצפון״. בני מסב את מבטו מהתמונה האווירית ומציע ללכת מיד לבלימת הסורים כי ׳דוגמן׳ ייקח זמן רב, ובינתיים כוחותינו ברמה יקרסו. אך דדו עומד על שלו וקובע נחרצות ש״כדאי למשוך כמה שעות, 299 | 300 לעשות את ׳דוגמן׳ ואחר כך לתת לחיל האוויר אפשרות לחסל את הצבא הסורי״. בני תומך בהחלטה ומורה לשנות את כל התוכניות וללכת על מערך הטילים בסוריה. רם תוהה בינו לבין עצמו: הרי רפי הרלב אמר שהמודיעין אינו יודע היכן נמצאות רוב הסוללות, אין אמצעי לוחמה אלקטרונית, איך אפשר? הוא מתקשה להבין כיצד מפקדיו מוליכים את חיל האוויר לקראת אסון. ״אם תאפשרו לנו להמשיך עם ׳תגר׳, זה ישנה את פני המלחמה. כשמצליחים הכל נראה אחרת״, הוא אומר לדדו ולבני פלד, אך דבריו חסרי השפעה. בעוד הם מחליפים דעות נפגע ונהרג סגן־אלוף שמעון אש, ידיד ותיק של רם, מפקד טייסת העקרב בעברו. אך אין זמן להתאבל. רם יוצא מהתא נסער ומהורהר. מלא תסכול מהול בזעם. בקושי בולם את עצמו. ברגע זה של בוקר יורד לטמיון כוחו של החיל שלו לפחות עד הערב, ולא יחזור לעצמו 1 במשך המלחמה פרק אמרתי באופן רצוף ומסיבי נגד השריון הסורי שפרץ בצומת רפיד. רק חיל האוויר יכול עכשיו לעשות זאת. אם לא כן, נאבד את דרום רמת הגולן, ומי יודע מה יהיה אחר כך על עמק הירדן. 2בוקר משהד״ן בלילה הקודם מזהיר דיין מפני הלחימה הצפויה לחיל האוויר. ״יום המחר יעמיד את חיל האוויר במבחן קשה וחמור מאוד. אנו זקוקים להרבה־הרבה הצלחה כדי לגמור בטוח את הקרב של מחר״. אזהרה זו מנוגדת בתכלית לתחושת הביטחון של דדו. רק בסיומו של יום נדע האם מקללת אלת הגורל את חיל האוויר או מברכת אותו. יום ה־ לעומתו, השחר של חיל האוויר עולה כשהוא מלא אמונה ביכולתו. הוא יוצא לקרב מאורגן ומוכן לפעול לפי הדוקטרינה שלו ׳כמו חרש/ לאחר לילה שלם של התכוננות מסודרת. תוכניתו היא להשמיד את מערך הטילים המצרי, לשתק שדות תעופה, להגן על כוחות צה׳׳ל ושמי המדינה, להשתתף בבלימה ולסייע לכוחות היבשה. הרמטכ״ל מלא אמונה, תקווה וביטחון. ״זה הוא אומר, אך אלת הגורל תהפוך את אמירתו על 3 היום של חיל האוויר״ פיה. כוחות היבשה עומדים בגבורה בשתי החזיתות, אך בדרום רמת הגולן ולאורך התעלה המלחמה מגיעה אל עברי פי פחת. המפלה בדרום רמת הגולן והתבוסה של אוגדה בקרבות גבורה. לתוצאות אלו של הבלימה היבשתית יש השפעה מכרעת על הפעלת חיל האוויר. לכן שומה עלינו לבחון שתי מערכות אלו, את דוקטרינת הבלימה שמובילה לתוצאות, ולתיאור השפעתן על חיל האוויר. 301 | 302 בשבועות האחרונים לפני המלחמה יישובי רמת הגולן הם מקור לדאגה במטכ״ל ובממשלה. אמנם אין צופים מלחמה קרובה, אך לאחר קרב אוויר גדול ב־ או יותר, ללא הסלמה למלחמה כוללת. בימים שלפני ראש השנה ולאחריו מגיעות ידיעות טובות על המערך והכוונות של סוריה. אלוף פיקוד צפון יצחק חופי מביע את דאגתו ולוחץ לתגבר את כוחותיו. לאחר כמה דיונים, הגברת כוננות וחורה ממנה, מתכנס דיון מפתח ב־ השנה. בדיון עומד ראש אגף המודיעין על דעתו שאין פני סוריה למלחמה. הרמטכ״ל דדו ואלוף פיקוד צפון יצחק חופי, חקה, אינם רגועים נוכח יחסי כוחות קשים לרעת ישראל ויכולת התרעה לא מספקת. צבא סוריה נמצא במערך חירום מלא ברמת הגולן. מערך טילים קרקע־ אוויר תוגבר על חשבון הגנת העורף. נכון שסוריה לא תצא למלחמה בלי מצרים, אך גם צבא מצרים פרום במערך חירום לאורך התעלה. המשמעות היא ששני הצבאות ערוכים למתקפה משולבת. לקראת יום כיפור ההתרעות כה חזקות עד כי הלחץ נושא פרי. חטיבת שריון בחלקה ברמת הגולן. ב־ כפי שדורשות 4 קני ארטילריה, ועשר פלוגות חיל רגלים של חטיבת גולני תוכניות ההגנה גיר וסלע הקיימות במטכ״ל ובפיקוד צפון. מבחינת גודל הכוח, יש לפיקור הצפון כוח בהתאם לתוכנית המצומצמת למגננה. ההערכה שנמצאת בתודעה של כל שדרת פיקוד צפון היא שצפוי יום קרב בלבד. השגיאה אינה ברמת המוכנות ובגודל הכוח אלא בדוקטרינת הבלימה 5 ובפקודות המגננה על קו הגבול סא״ל אבי יערי, ראש ענף סוריה, מגדיר את גבולות הידע: ״מה שידענו היה בהחלט מספיק, מבחינת ידיעת ההיערכות והדוקטרינה, כדי לנהל את המלחמה כהלכה אפילו ללא הכנה מתאימה. מה שלא ידענו בתחילת המלחמה היו שני דברים חשובים: היכן בדיוק ערוכה דיוויזיה כניסתה לקרב, וכן מהי המשימה היומית של המערכה לפי הדוקטרינה 6 והתאמתה לשטח״ אף על פי שסוריה חלשה ממצרים, מטרת המלחמה הצבאית שלה יומרנית יותר. המשימה שמוגדרת לכוחותיה היא ״כיבוש הגולן, השמדת כוחות צה״ל ייתכן ניצול 7 הערוכים בו, וייצוב קו הגנה לאורך הירדן בתוך שעות ראשונות של החמצה הצלחה לכיבוש שטחים ממערב לירדן. בהתקפת הפתע הסורית נוטלים חלק 1,300 8 האוויר הסורי הצבא הסורי בונה את היערכותו ההגנתית לכאורה, במשך השנים, קרוב לגבול עם ישראל. גם מערך הטילים קרקע־אוויר מצטבר בחודשים האחרונים ברמת הגולן. רובו של הכוח העומד להשתתף במתקפה נערך בהיערכות קדמית. כוחות רגליים, ממוכנים ומשוריינים, מערך סוללות טילים קרקע־ אוויר ומטוסי קרב מקודמים לעמדות קדמיות. היערכות הצבא הסורי, שאינה 9 נעלמת מעיני צה״ל, מאפשרת לצבא הסורי מעבר מהיר מאוד להתקפה הנדבך האחרון באי ההבנה הישראלית את משמעות ההיערכות הסורית היא מסכת של הטעיה עצמית מצד ישראל: ב־ שני קרבות אוויר עוקבים שמתחילים בשמי צפון סוריה ומסתיימים בים מול חוף לבנון. בקרבות מופלים הישראלי וטייס סורי נמשים מהים על ידי מסוק ישראלי ומובאים לחוף מבטחים. לסורים יש מנהג ברוב הקרבות, ביבשה ובאוויר. הם מקפידים לירות את הירייה האחרונה, כדי לשמור על כבודם או מנימוקים אחרים. גם הפעם מחכה צה״ל לאותה ירייה אחרונה, אך זו אינה באה. צה״ל חושש שהמענה יהיה גדול מבעבר. לפי התוכנית הסורית, בשלב הראשון אמורות שלוש דיוויזיות חיל רגלים )חי״ר( לפרוץ בשלוש גזרות בצפון במרכז ובדרום הרמה. אמנם דיוויזיות אלו נקראות דיוויזיות חי״ר, אך בכל אחת מהן יש חטיבת שריון ו/או חטיבה ממוכנת. ב־ מקדימה היבשתי מאמץ גדול מאוד, גם סורי וגם מצרי להשיג את ההישגים שנראים 10 להם כהכרחיים על מנת להפעיל מחר בבוקר את דיוויזיות השריון״ כתוצאה מהערכת מודיעין זו לוחץ אלוף ישראל טל לשלוח את אוגדה העתודה המטכ״לית בראשות אלוף מוסה פלד, לדרום. גם דדו נוטה לכך אך עדיין מהסס, תודה לאל. הערכת המודיעין גורמת להשהיה קריטית נוספת בהקצאת כוח לצפון. תוצאה שנייה היא החלטת דיין ורדו להפעיל את חיל האוויר מחר לדרום, אף על פי שבני פלד מעריך שהאיום הסורי גדול יותר. הערכת המודיעין אינה מדויקת. אמנם דיוויזיות השריון אינן מופעלות | 304 בלילה הראשון, אך כשעה לפני שאלוף זעירא מתחיל בדבריו, עם חשכה חוצה כוח בעוצמה של דיוויזיית שריון - שתי חטיבות שריון וחטיבה ממוכנת השייכות לדיוויזיות חיל הרגלים, כ־ יחסית ומגיע ב־ החדירה מתגלה 11 לקצביה, לאזור א־סאקי, מערבית לתל־פארס, ובג׳וחאדר שעה קודם לכן. אלוף חופי מבין את חומרת המצב זמן קצר אחר כך, ונוקט פעולות נואשות לבלימת החדירה הסורית אך ללא הועיל. ״בשעות האלה מתמוטטת ההגנה על דרום רמת הגולן, והחל בחצות לא היה כוח של צה״ל 12 מקו חושניה ודרומה המסוגל לעצור את הסורים בתנועתם״ מחצות הלילה מתריע ישירות אלוף פיקוד צפון בפני דדו על המצב החמור פעם אחר פעם. כוחות היבשה בגזרה הדרומית של רמת הגולן קורסים ונשחקים. מספר אלוף פיקוד הצפון אלוף חופי: ״אמרתי לדדו כי יש לי ספק אם נוכל להחזיק ברמת הגולן. היתה לי הרגשה שיש בעיה בעיקר בגזרה ב־ 13 הדרומית, כי העסק נשטף ולמעשה אין מי שיעצור בעד הסורים״ בבוקר עיניו את המתרחש. בעורו בדרכו מחליט דדו להפנות את אוגדת מוסה פלד לצפון זו. החלטה חשובה אך כה מאוחרת עד שאינה משפיעה על קרב הבלימה הנואש ב־ דיין עולה לצפון כדי לעצב תמונה משלו. במהלך הביקור בחפ״ק פיקוד 14 הצפון מזהיר אותו אל״מ ישכה שדמי כי ״בדגניה אין היום בקבוקי מולוטוב״ ומוסיף אלוף דן לנר יומן פיקוד צפון מאשש את פרטי 15 הפסדנו. אין לנו במה לעצור אותם״ 16 השיחה, וחותם כי דיין הציע לשקול אפשרות נסיגה מרמת הגולן בצפון רמת הגולן מצליחה חטיבה 188 מערכה חלקית ולא נכונה, ובעקבותיה הערכת מצב שגויה ששמה דגש על צפון הרמה, נוצרים יחסי כוחות קשים ביותר בגזרה הדרומית, כמעט פי שבעה טנקים סוריים, ופי מרשימה. ב־ על פתחי הצירים היורדים אל הכנרת. כוחות שריון מגיעים למרחב אל־ שעות ראשונות של החמצה על, למעלה גמלא ולמרחב קצביה, הוא צומת המפלים. חטיבה בגבורה ובנחישות, עד השמדתה בשעה מפקד החטיבה, סגנו וקצין האג״מ. הגזרה הדרומית לנפח כמעט ריקה מכוחותינו. מאור ראשון ב־ וממוכנות הסוריות הוא מטוסי חיל האוויר. הלחימה האווירית נעשית יעילה ככל שהכוחות הסוריים נעים יותר 17 יותר ומסבה לסורים אבדות כבדות מערבה ויוצאים מ׳לב המעטפת׳ של הגנת הטילים הסוריים. כמה גורמים יש לתבוסה בדרום רמת הגולן. דוקטרינת הבלימה היא אם כל חטאת, המוליכה לתבוסה. הנדבך העיקרי והמוטעה של הדוקטרינה הוא כי קו הגבול הוא קו העצירה, ויש למנוע מהצבא הסורי הישג קרקעי כלשהו מעבר לו. גורם נוסף רב־חשיבות וכמעט מכריע את גורלה של הגנת דרום רמת הגולן הוא כשל מודיעיני להעריך את משמעות מתקפת חטיבות השריון הסורי של דיוויזיות החי״ר. כשל זה מביא לכיבוש דרום הרמה. הסורים כמעט מצליחים להשלים את מטרתם ולשכשך רגליים במי הכנרת. רק לחימת גבורה עתירת אבדות, אובדן חטיבה טייסת קרב מפצים על תמונת המצב השגויה. • גם בדרום דוקטרינת הבלימה על קו תעלת סואץ היא גורם מרכזי למפלה. 18 המעוזים הופכים לעוגן של תוכניות ההערכות ותרגוליה לפני המלחמה אלוף אברהם )אלברט( מנדלר, מפקד אוגדת סיני, מתריע כמה פעמים למפקדיו ולפקודיו החל בסוף ספטמבר שמלחמה בפתח. הוא גם עושה כמה סדר הכוחות של אוגדת סיני כולל 19 צעדים לקידום הכוננות קני ארטילריה, שני גדודי חי״ר, גדוד ביטחון שוטף במעוזים, שתי פלוגות 21שר הביטחון מורה לרמטכ״ל לא לעשות פרובוקציות 20 חיל משמר 22 וחטיבות השריון אינן נעות לתעלה עד לירייה הראשונה עוצמת ההלם שגורמת ההפתעה אמורה להיות מוגבלת ברמת המפקדים בדרום. על אף האזהרות של מפקד אוגדת סיני ישנה הפתעה מנטלית חזקה בקרב המפקדים והלוחמים. הכאוס בפיקוד דרום ותמונת המצב השגויה | 306 שלו ושל המטב״ל משפיעים באופן מוגבל למדי על הקרב האוגדתי, עקב מעורבותם המצומצמת של המטכ״ל ופיקוד דרום, בקרב הבלימה עד לבוקר 7 נמצא בתחילתו: ״דדו מתקשר לגונן ומזהירו שלא לפזר את הכוחות. את אך הוראה זו 23 השריון עליו לרכז ולארגן ׳בארבעה מאמצים חטיבתיים׳״ אינה מגיעה לכוחות הלוחמים. מפקדת האוגדה גם היא ממעטת להתערב במהלך קרב הבלימה, אינה מצליחה לעצב תמונת מצב ריאלית ואינה מונעת ממפקדי החטיבות לפזר על אף הוראת הרמטכ״ל, אלוף הפיקוד ומפקד האוגדה 24 ולשחוק את כוחן אינם מנסים לשמור על ריכוז הכוח, אינם עוצרים את הריצה אל קו המים, אינם מאפשרים לפנות מעוזים, ואינם יודעים להורות על ניתוק מגע כאשר 25 נחשף חוסר התכלית ושחיקת השריון לצה״ל היכרות טובה עם תוכנית החצייה המצרית, פרט למהלך חשוב מאין כמוהו: לפי התוכנית הידועה לצה״ל, מיועדות שתי דיוויזיות שריון לצלוח את התעלה בלילה הראשון כדי להמשיך מזרחה לעבר קו המעברים. חלק מהשגיאות 26 אין לאיש ולו מושג קלוש על התוכנית המוגבלת המצרית הקשות ביותר בניהול הבלימה על קו התעלה נובעות מאי ידיעה של מטרת המלחמה המצרית. בבוקר בן ארי, סגנו של אלוף פיקוד דרום, מדווח כי ״חטיבה 27 הלילה מהמפה כחטיבה והפסיקה להיות עוצבה פעילה בהגנה על התעלה״ יתרתם 28 בצהריים של ה־ האוגדה הסדירה נשחקת ללא הצלחה 29 הושמדו, נפגעו או נתקעו אי־שם 30 יתרה לבלום את הצליחה מספר רמטכ״ל צבא מצרים, גנרל שאזלי: ״ב־ הוכתר קרב הצליחה בניצחון. שלוש חטיבות השריון וחטיבת החי״ר ״הוא נותר ללא שריון 3, הישראליות שהגנו על קו בר־לב הושמדו למעשה״ בתחום הטקטי להצטרפות כוחות המילואים של האויב למערכה. עבור שני הצדדים, יום ראשון היה מרוץ להשלמת ההכנות לקראת הקרב הגדול. יום ראשון היה אמנם יום שקט יחסית בשדה הקרב העיקרי, אך מהלומות האוויר של האויב שעות ראשונות של החמצה נמשכו. עתה גורע לי שמתקפות האוויר של האויב הרסו מספר עצום של 32 חלקי גשרים״ המאמצים שמשקיע בני פלד בתקיפת הגשרים מאיטים את העברת כוחות השריון והציוד לגדה המזרחית. תנופת הצליחה נעצרת, והכוחות המצריים מתארגנים להגנה מוקדם וקרוב יותר לתעלה מכפי שמתוכנן. מחקר של צה״ל מגיע למסקנה: ״בפועל לא היה במרחב הצליחה של ארמיה גשר תקין החל ב־ יתר על כן, שלושת הגשרים למעבר רק״מ פעלו יחד רק החל ב־ שעה חיל האוויר הישראלי אשר הצליח לפגוע בשני הגשרים בגזרת דיוויזיה ולהוציאם מכלל פעולה ואפשר שגם פגע בגשר שהוקם בגזרת דיוויזיה 33."19 אי־שם ב־ שחיקת אוגרת סיני היא עובדה מוגמרת. בשעה אף על פי34 פיקוד דרום, לרמטכ״ל כי לאוגרה נותרו שלושים טנקים בלבד השחיקה נמשכות תקיפות אוויריות. לקראת חצות ישנם סימנים המעידים כי 35 הכוח המצרי מתארגן להגנה באזור הגשרים • התרבות המבצעית - האתוס האופרטיבי של צה״ל - היא גורם רב משמעות לאופי הלחימה בימי המלחמה הראשונים. הלחימה של הכוחות בשטח מתעלמת מהתנאים הלא צפויים, וטנקים רבים נפגעים בדהירה לא שקולה אל תוך מעטפת ההרג של מארבים מצוידים היטב בנשק נגד טנקים. אופן הלחימה המפוזר נוגד את תורת הלחימה של השריון ואת הוראות הרמטכ״ל לשמור על ריכוזי כוחות חטיבתיים. הוא נשען על תרבות מבצעית שנוצרת בתרגילים, בתרגולות, באווירה, בדפוסי התנהגות וברפלקסים מותנים שנטמעים במפקדים, בחיילים, בגייסות השריון ובצה״ל כולו. נראה כי אחד ממקורות השגיאה הוא התרבות המבצעית שמתפתחת בצה״ל לאחר מלחמת ששת הימים. מהי אותה תרבות? תרבות מבצעית מכוונת במפורש וברמז את ההתנהגות, הפעילות, החשיבה והתודעה של שרשרת הפיקוד, היחידות והלוחמים. | 308 התרבות המבצעית של צה״ל חיובית ביסודה וכוללת ערכים רבים הראויים לציון: תעוזה, אומץ, יוזמה, הקרבה, אלתור, ביצוע משימה במחיר כבד, אולם בשנים שלפני מלחמת יום כיפור נוספים 36 התעלמות מסיכון אישי לה מאפיינים שפוגעים ביכולת להתמודד עם מצב הפתיחה של המלחמה. בדוח אגרנט מתאר הרמטכ״ל לשעבר רב־אלוף חיים לסקוב חלק מהתרבות המבצעית של צה״ל. ״תורת הלחימה של צה״ל לא עודכנה מאמצע שנות ה־ תורה שבעל־פה. תורה זו צמחה בעקבות משחקי מלחמה, תרגילים ודיונים, ובאה לתת פתרונות אד הוק לבעיות שנוצרו, זאת בעיקר על סמך ניסיונם 37 האישי של המפקרים המעורבים״ אלחנן אורן, שכתב את המחקר ההיסטורי הרשמי של צה״ל על המלחמה, מחזק ומאשש את השפעת התרבות המבצעית על המהלכים הראשונים: ״כשנפתחה האש מיהרו המפקדים להטיל כוחות קדימה, בתגובות רפלקסיביות פרי תרגילים והרגלים מאז שנות מלחמת ההתשה. עד מהרה 38 לא נותרו בידיהם עתודות״ התרבות המבצעית בקרב הבלימה מתבססת על נורמות ואמות מידה של הסתערות קדימה בכל תנאי, קו החזית הוא קו העצירה, אסור לאפשר למצרים מאחז כלשהו, הערכה ממעיטה של יכולות היריב, חבירה למעוזים חיונית ואפשרית, הגנה על התעלה היא הגנה על הבית, ועוד כמה נורמות ואמות מידה מבצעיות מאותה משפחה. נורמות אלו מניעות את ההוראות לרוץ קדימה בלי שמץ מודיעין על היריב, היכן הוא נמצא, מה כוחו, ואפילו מה כוונותיו ומטרותיו. לפני המלחמה אין כמעט שום הרהור וביקורת בדרג 39 הטקטי על נורמות אלו המקובלות על רוב שדרת המפקדים אחרי המלחמה טוען אלוף אריק שרון, מפקד אוגדה שהמצרים יכתיבו לנו איך להילחם. וזה מה טענתי שהמעוזים יביאו לכך איבדנו ב־ שקרה במלחמה. בניסיונות נואשים להציל את המעוזים, בזמן שלא היה כל קשר בין נושא מניעת הרחבת ראש הגשר או מניעת פיתוח המתקפה המצרית לבין הצלת ומסכם דן שומרון לאחר שהיה הרמטכ״ל: ״בפועל מה שקרה 40 המעוזים״ 41 היה שתפיסת הביטחון השתנתה אך לא השתנתה התפיסה האופרטיבית״ התרבות המבצעית מסבירה מדוע אוגדה שלמה דוהרת אל התעלה ונשחקת כמו הכבשים שרהרו אל התהום ונפלו בהמוניהן. שעות ראשונות של החמצה ועדת אגרנט משתמשת במילים נוקבות לתיאור התרבות המבצעית של במקום יצירתיות, קונצנזוס במקום עידוד דעות עצמיות, ״סתגלנית צה״ל: חברות במקום סמכות. אלה הפכו לסימני היכר של ׳לויאליות׳. כל חריגה מהם, כמו ׳לעמוד על דעה׳ במקום הנוהג המקובל שהשתרר - לשאול שאלות ולהשאיר את ההחלטה לממונים, לדווח למעלה על בעיות במקום עובדות כדי ׳שלמעלה יחליטו׳ - לא פיתחו בקרב הקצונה הבכירה את התפיסה שאין זה פסול להיות שונה מאחרים בחשיבה יצירתית, בפיתוח, 42 במקוריות, ביוזמה ובתושייה״ תרבות מבצעית אינה מחלחלת לאוגדות ולחטיבות מאליה. בשדרות הפיקוד הגבוהות ביותר ואפילו בדרג המדיני רווחת תרבות זו. מתאר את תוצאותיה אלוף אברהם אדן, מפקד אוגדה עמיר ויום טוב ניצבו עייפים בנגמ״ש. הם עברו רבות בלילה האחרון. היו אלו מפקד חטיבה ומפקד גדוד שהבעת פניהם אמרה את תמצית סיפורם. מפקדים של יחידות שהוכו קשות עד שכמעט חדלו להתקיים. שמעתי שוב את הסיפור - הפתעה... התפצלות... ריצה... הגעה עם גדוד אחד... פיצול לשנים... כניסה לגיהינום... ניסיונות נואשים לקבץ את פזורי הטנקים והצוותים שנפוצו בגזרה... היחלצות נואשת וקריאות לעזרה מכל עבר. 43 לחטיבה נותרו תשעה טנקים בלבד״ למפלות בצפון ובדרום יש השפעה קשה על חיל האוויר. אלוף אברהם אדן טוען כי למפלה בקרב היבשה ״היתה השפעה רבה על הפעלתו של חיל האוויר. המצב הקריטי שנתהווה על הקרקע בפתיחת המערכה אילץ את המטכ״ל לקרוא לחיל האוויר לסייע בבלימה ולבצע התקפות באמ״ט)אזור מוגן טילים( שבהן נפגעו קשות צוותים ומטוסים. כתוצאה מכך, לא מימש חיל האוויר את מגמתו להשיג חופש פעולה באוויר, וגם הסיוע לכוחות 44 היבשה היה מוגבל ובעייתי״ אבי קובר, היסטוריון וחוקר, טוען: ״התמוטטות הקווים והיעדר כוחות יבשתיים מספיקים לקרב הבלימה חייבו את המטה הכללי להשתמש בחיל האוויר הזמין, שרובו סדיר וגמישותו המבצעית רבה, כאמצעי בלימה מרכזי. חיל האוויר הופעל בשתי זירות הלחימה בעת ובעונה אחת ולסירוגין, וכתוצאה מכך לא יכול היה להתפנות לרכישת העליונות האווירית, המהווה תנאי מוקדם למילוי כל תפקיד אפקטיבי הקשור בהכרעת האויב, והוא הלך | 310 דברים נכונים, פרט לעובדה שהמטה הכללי אינו מחויב להפעלה 45 ונשחק״ חסרת תועלת של חיל האוויר. תוכנית המתקפה המצרית המוגבלת אינה מאיימת על עומק ישראל, לכן היא מאפשרת להפעיל את חיל האוויר להשגת עליונות אווירית לפי התכנון המקורי. הכאוס בפיקוד ובמטה הכללי ואי הטמעה של מטרת המלחמה של אנואר סאדאת, נשיא מצרים, אינם מאפשרים חשיבה שקולה ותהליכי קביעת החלטה מושכלים. צומת החלטה תותחי נ״מ ושדות תעופה המטס הראשון של ההכנה ליתגר׳ היה מיותר. המטס לדיכוי הנ״מ אינו יעיל. הרי תבוא בעוד שעתיים והנ״מ שוב מוכן. 46 תא״ל אתמול, בשעות אחרי הצהריים של אינו נראה קריטי. התוכניות למחרת תואמות לדוקטרינה של צה״ל שלפיה ישיג חיל האוויר עליונות אווירית כדי לסייע לאחר מכן ביעילות לכוחות היבשה. בשעה בשעה 47 צפונה, נגד מערך הטלים ושדות התעופה הסוריים המצב - השגויה - במטכ״ל היא שהמצב בדרום קשה יותר מאשר בצפון, נקבעת תוכנית להתחיל בדרום בתקיפת שדות תעופה, ובהמשך היום לבצע חלק מפקודת ׳תגר׳ לתקיפת מערך הטילים. אם המצב בחזית יורע - אפשר לבצע את תקיפת הטילים כבר בבוקר כי ״חיל האוויר המצרי הוא לא כל כך 48 נורא״ בלילה שבין ה־ פלד על תוכנית הפעלת חיל האוויר בבוקר. דדו עומד על השגת עליונות אווירית כפי שסוכם בינו לבין בגי פלד. דיין, לעומת זאת, חושש מאוד ממעבר של כוחות שריון מצריים גדולים לגדה המערבית של התעלה. לדעתו, ״על חיל האוויר לוותר עכשיו על תקיפת סוללות הטילים ולעשות כל מה שאפשר כדי למנוע מעבר טנקים מצריים לסיני, ואפילו יעלה לנו 49 הדבר באובדן מטוסים״ דיין אינו מבין שמשמעות אי השמדת מערך הטילים אינה ׳רק׳ אובדן מטוסים וטייסים, אלא מתן סיוע לא יעיל, לא מדויק ולא אפקטיבי לבלימת הצליחה. דדו עומד על שלו. בהתייעצות עם בני פלד בשעה שעות ראשונות של החמצה בני פלד בתוכנית להתחיל את הבוקר בתקיפת שדות תעופה ולא בתקיפת הטילים, לפי חשיבה מיושנת שאינה מבחינה מהו האיום העיקרי על העליונות 50 האווירית על חיל האוויר מוטלות ב־ חדירת מטוסים וטילי קלט של האויב; השמדת מערך הטילים קרקע־אוויר הסורי בגולן ומערך הטילים המצרי בגזרת תעלת סואץ; בלימת הצבא הסורי והצבא המצרי שחודרים את קווי ההגנה של ישראל; והשמדת המטוסים של שתי המדינות. האם אין חליפה זו גדולה ממידותיו של חיל האוויר? בדקות הראשונות של הן מפיקוד צפון והן מפיקוד דרום. בצפון, בעקבות חיל הרגלים, חודרות חטיבות שריון רעננות. הלחץ שלהן מורגש זה שש שעות, וחופי מבקש את עזרת חיל האוויר. פיקוד דרום, שנמצא עד באום־חשיבה, מזהה העברת כוחות שריון על הגשרים החדשים ומבקש גם הוא סיוע אווירי, אם כי אינו מודע לקרב השחיקה חסר ההיגיון שמתנהל במשך הלילה לכל אורך הגזרה. לאחר זמן קצר מודיע פיקוד דרום שהמצב 5, משתפר, אך לא עוברת שעה ארובה והמשבר בדרום נחשף גם הוא כל היום יתמיד פיקוד דרום בתזזיות וקפיצות חדות מדיווח אופטימי מאוד לפסימי ביותר וחזרה, ללא ויסות ובדיקה במטה הכללי. לכן ישנה הדמטכ״ל את הוראותיו לחיל האוויר מדי כמה שעות. ככל שהמצב מתברר משתנות הקדימויות להפעלת חיל האוויר. מצב כוחות היבשה בחזית המצרית מחמיר, ורוב הכוח האווירי מופנה למבצע השמדת מערך הטילים קרקע־אוויר בזירת התעלה. דוקטרינה עומדת למבחן בשעת מלחמה. הפעם הדוקטרינה האווירית נבונה מזו של המאשר אותה: המצב המחמיר בחזיתות מחייב פעולה בהתאם לדוקטרינה והקדמת תקיפת טילים לתקיפת שדות תעופה. אף שהפקודה מועברת ליחידות בשעה מאוחרת, היא מתקבלת בהבנה ובסיפוק על ידי המפקדים והלוחמים, עקב התאמתה המלאה לתורת הלחימה ולאופן שבו הם מתכוננים למלחמה. גם ברמת הגולן מחמיר המצב. השריון הסורי שחודר לקראת חצות דוחק את חטיבה בני פלד פעם ראשונה הבוקר, לפני המראתו לצפון, ומסביר לו את תמונת אלוף חופי משדר לדמטכ״ל לקראת 52 המצב ואת חששותיו לגורל רמת הגולן | 312 05:30 להקצות סיוע מרבי לצפון. הקצאה זו מתוכננת כבר שעות מספר קודם לכן הטייסים יתקפו לפני זריחת השמש, אולם אין בפיקוד צפון גורם שיודע מפקדת חיל האוויר דבקה 53 לומר היכן נמצא האויב ולציין מטרות לתקיפה בתוכנית להסיר את איום הטילים לאורך התעלה, ונחושה להשלים אותה. • ליל יוצא למתקפה על הטילים עם בוקר ה־ כפי שהתכונן שלוש שנים, מתום מלחמת ההתשה. צידוק מקובל לחוסר ההצלחה של חיל האוויר הוא כי לא ניתן לו לפעול לפי תוכניותיו. אולם בבוקר של צה״ל ושלו ולפתוח במבצע גדול להשמדת הטילים בגזרת התעלה. במפקדת חיל האוויר נקבעת החלטה לכאורה טקטית, שמתבררת כהחלטה אסטרטגית ממעלה ראשונה - בחירת המטרות וחלוקת המאמץ. כאן נכונה לנו הפתעה. בדוקטרינה האווירית שנחתמת רק חמישה שבועות קודם למלחמה ישנן חלופות פעולה אחדות. ההחלטה נופלת על תוכנית ׳מתאר 54 פתיחת מלחמה ערבית, קדימות לתקיפת מצרים׳ לפי תוכנית זו, במטס הראשון יבוצעו: מטס הכנה לתקיפת תותחים נגד מטוסים כדי לפתוח פרוזדורים לטיסה נמוכה אל סוללות הטילים במטס השני והשלישי. במקביל ייצא מבצע נגיחה לשיתוק זמני של שדות תעופה במצרים, מחשש שמיגים יפריעו לתקיפה. התוכנית המקורית, שנכתבה לפני המלחמה, מתבססת על הנחה שכוחות היבשה זקוקים לעזרת חיל האוויר אך מצליחים לבלום את הצבא המצרי עד לבוא המילואים. במשך הלילה המצב מחמיר מאוד. הצבא המצרי חוצה את התעלה לכל אורכה, מעביר עשרות אלפי חיילים, מאות טנקים ותותחים ואלפי משגרי טילים נגד טנקים. מצב כוחות היבשה קשה ביותר. חלקם נמצא על סף קריסה ומעבר לה. כוחות המילואים רחוקים עדיין, חלקם מסובך בקרב השהיה עם קומנדו מצרי שהונחת בעוד לילה ממסוקים ואינם נוטלים חלק בקרבות הבלימה. המצב החמור בתעלה ידוע היטב במטכ״ל ובמפקדת היל האוויר, שכן הוא הגורם להחלטה להפנות את הכוח האווירי לדרום. האם שעות ראשונות של החמצה בנסיבות אלו נכון לפתוח בתקיפת מטרות בעלות חשיבות משנית - תותחי נ״מ ומסלולי המראה? האם יכול חיל האוויר להרשות לעצמו לדחות עד לצתריים את תחילת התקיפה של מערך הטילים נגד מטוסים שמונע בעדו לסייע לבלימה? ובנוסף: הכוח מפוצל למשימות נוספות - סיוע לכוחות חבולמים בתעלה. הגנת שמי החזיתות מפני תקיפות צפויות של מטוסים מצריים וסוריים, משימות למסוקים למטוסי תובלה ולמטוסי צילום. יש גם נקודת אור בצומה החלטה זה. לפי התוכנית המקורית יש לשתק גם שדות תעופה בסוריה, אך עקב המצב הקשה של כוחות היבשה של צה״ל מפנה חיל האוויר את יתרת הכוח לבלימת הצבא הסורי. החלטה שתורמת במידה מכרעת להצלת דרום רמת הגולן. התמונה הכללית של הפעלת חיל האוויר בבוקר הנתונים משקפים את מדיניות חיל האוויר שמדגישה ראשית לכל את מחויבותו לבלימת הכוחות הפולשים והגנת כוחות צה״ל. על אף המשימה הראשית מוקצה לבלימה יותר משליש מהכוח. חמישית מכוחו מוקצית להגנת כוחות צה״ל מפני תקיפות אוויריות. כלומר לכוחות היבשה. חיל האוויר מקצה כמעט מחצית הכוח למשימות משניות - 55 תקיפת שדות תעופה ותותחי נ״מ מטס זה, אחד הגדולים במלחמה ואולי הגדול במטסים, אינו כולל גיחות לתקיפת טילים, פרט לשיגור שמונה טילי שדייק להטרדת מכ״ם ההנחיה של סוללות טילים. בחירה במשימות כה רבות מנוגדת לצורך לרכז את הכוח ולהשיג תוצאה משמעותית במשימה אחת או שתיים. רבים מערערים על ההיגיון של מטס הכנה נפרד ארבע שעות לפני תקיפת הטילים. האם אפשר לדכא אלפי קני תותחים בשיטת תקיפה קלע לא מדויקת? היכולת היא חלקית, והשפעתה מוגבלת לפרק זמן קצר בטרם יתאוששו המפעילים, יתקנו נזקים קלים, ויכוונו שנית את קני התותחים לעבר נתיבי הגישה של המטס הבא. תא׳׳ל דוד עברי קיצוני בהערכתו. לדעתו, מטס ההכנה ׳תגר׳ היה מיותר, שכן דיכוי הנ״מ אינו יעיל. כשתגיע 56 תקיפת הטילים במטס הבא, תותחי הנ״מ שוב יהיו מוכנים לפעולה תקיפת שדות תעופה, שגוזלת כוח רב מתקיפת הטילים, נועדה למנוע ממטוסי יירוט מצריים להפריע לתקיפה. אולם במלחמת ההתשה מיעטו המצרים ככל האפשר להכניס מטוסי יירוט לאזורים מוגנים על ידי מערכות הטילים שלהם, לאחר שבכמה מקרים לא הבחינו המפעילים בין מטוסים | 314 ישראליים למצריים והפילו מיגים במקום פנטומים. יתר על כן, מבצע תקיפת הטילים כה קצר ומסיבי עד שהיכולת להכניס מיגים לאזור נמוכה, והסיכון לא קיים בפועל. סא״ל אביהו בן־נון, המכנן המרכזי, מסביר את ההחלטה: ״ידענו שיש פסיכולוגיה שחובה לאפשר לתוקפים שלנו חופש ממטוסי אויב. במלחמת ההתשה היו מפסיקים תקיפות ומוציאים את כל מטוסי התקיפה ומכניסים מטוסי יירוט כאשר מיגים התקרבו לאזור. רק לאחר הפלת המיגים או הסתלקותם הוחזרו מטוסי התקיפה להשלים את משימתם. החלטנו לשתק שדות תעופה במטס ההכנה כדי לאפשר מטם תקיפת טילים ללא הפרעה. גישה זו היתה נכונה במבצעים של ביטחון שוטף אך מיותרת במלחמה ביקורת חריפה כזו של המתכנן הבולט במחלקת מבצעים 57 כוללת״ האחראי על התוכנית המבצעית היא לא צפויה. מדוע אפוא פועל כך חיל האוויר? כיצד יכולים המתכננים המקצוענים ביותר בחיל האוויר לתכנן פקודה כזאת, לבחור במשימות אלו? יש להם 18:00 למחרת בכל אותן שעות בני פלד הוא האחד היחיד בחיל האוויר שממוקד בסיוע החיוני שיש לתת לכוחות היבשה הקורסים תחת עוצמת מתקפת הפתע הערבית. כיצד הוא מאשר פקודה זו, שדוחה את השגת העליונות בשעות רבות ואת ניצולה לסיוע מסיבי ביממה שלמה? האם התעמק בפרטי הפקודה? האם הוצגה בפניו חלופה אחרת? ישנן כמה תשובות אפשריות, אך הן מבוססות על השערות בלבד, ולא ניתן לאשש אותן. • בדוקטרינה של חיל האוויר ישנה חלופה נוספת למצב דומה: לוותר על מטם תקיפת התותחים נגד מטוסים כשאפשר להפתיע הפתעה טקטית, וללכת ישר על הטילים. בבוקר אך ההפתעה אינה מנוצלת לתקיפת טילים. חלופה זו קיימת גם בפקודת ׳תגר׳ עצמה. היא מרכזת את הכוח ואינה מתפזרת במשימותיה. תא״ל עברי תומך בתוכנית החלופית בביקורתו על התכנון שמבוצע בפועל: ״היה צריך להתחיל יותר אגרסיבי נגד הטילים. במלחמה אהה מוברח לצמצם את משך שעות ראשונות של החמצה הזמן של מבצע. אפילו שני מטסים זה יותר מדי. אתה חייב להשיג הישג כבר במטס הראשון. ב׳תגר׳ תקיפת הטילים היה צריך להיות תכליתי מהתחלה. 58 צריך לתקוף ולהשמיד מהר יותר״ המגרעת של חלופה זו היא שוויתור על דיכוי תותחי נ״מ עלול לסכן את המטוסים שתוקפים את הטילים. לכן עדיף לאמץ חלופה אחרת שלוקחת את הטוב משני העולמות. ההנחה המוקדמת שעדיף לשתק את תותחי הנ״מ לפני תקיפת הטילים נתמכת, לאחר מעשה, בתוצאות של תקיפת הטילים בסוריה במבצע ׳דוגמן׳ שבו מופלים מטוסים רק על ידי תותחים. במצב שבו כוח היבשה הסדיר על הקרשים, ועל חיל האוויר לקצר את זמן השגת העליונות כדי לחוש מהר ככל האפשר לקרב הבלימה, עדיף לבצע במטס אחד את תקיפת תותחי הנ״מ ומיד לאחריו, בהפרש של הדיכוי ולהיכנס לתקיפת הטילים. עיקרון מרכזי בלחימה הוא ריכוז הכוח. במצב האקוטי בגבולות, חיל האוויר אינו יכול להרשות לעצמו ריכוז כוח למשימה אחת בלבד, והוא אמור להקצות את כוחותיו לפי עקרון המסה הקריטית, שמשמעותו הקצאת כוח מספיק לביצוע משימה. לפיכך, כדי להשמיד חלק ממערך הטילים במטס הראשון, עליו להקצות כוח מספיק למשימה זו ולוותר על תקיפת שדות תעופה, שערכם נמוך לאין שיעור. לדאבון הלב, זה לא קרה ועשרות מטוסים נשלחים לתקיפת שדות תעופה, להשמדת אויב חסר ערך וחשיבות למערכה על העליונות האווירית. בשעות המוקדמות של הבוקר מסתיר ערפל המלחמה את רצף ההחלטות השגויות ואת העומר להתרחש בשעות הבאות. עשרות מטוסים ממריאים, עמוסי פצצות, ובהם טייסים דרוכים לקראת הבאות. לוחמים אוויריים ותיקים, שטעם מבצע מוקד במלחמת ששת הימים טרם פג מפיהם, חשים שוב משב ראשון של בריזת ההצלחה. כפי שהשמדת מטוסי מצרים, סוריה וירדן הושלמה בשלושה מטסים, כך נוכל להשלים היום את הבסת מערך הטילים המצרי. ואכן, מטס תקיפת תותחי נ״מ ושדות תעופה מבוצע חד וחלק, לפי התכנון, כמו תרגילים רבים שנערכו לפניו. הוא מרגים את יכולת חיל האוויר לבצע באופן מדויק את תוכניותיו כאשר ניתן לו. המבצע מתוכנן והביצוע מסודר, אך המשימות והמטרות לא מזיקות כהוא זה למערך הטילים המצרי. שני מטוסי סקיהוק מופלים, וטייסיהם, שמעון אש וליבי דולר, נהרגים.| 316 הסיפור אינו שלם, אם כי במוצב השליטה ובתאי הטייסים אין יודעים זאת עד היום. אמצעי ההטעיה אמנם מופעלים, אך במקום ובכיוון שונים לחלוטין. בצפון, לא רחוק מיחידת הבקרה הצפונית, מארגן סא״ל שלמה ניר את יחירת המזל״טים. הקשר היחיד שלו לעולם הוא טלפון שדה, שדרכו מקבלים הוראות ודרכו מגיע ניר דרך שלוש מרכזיות ליחידת האם, לצורכי תיאום, תחזוקה ומנהלה. מתאר שלמה ניר: ״בחצות אני מתקשר לאביהו בבור ואומר לו שאין שום פקודת הפעלה. אביהו מתעורר ואומר לי שבבוקר יופעל ׳דוגמן׳ לתקיפת הטילים הסוריים, אומר לי את שעת ה־׳ש׳, ושעלי לפעול לפי פקודה זו. מבחינתי אין בעיה. הפקודה מפורטת, הכל ברור, ברגע שיש לי שעת יש׳ ברור לי גם לוח הזמנים. ״לפנות בוקר קמים, מחממים מנועים של התלמים, ראשון מונע, שני, שלישי, רביעי. מותחים חוטים, החיילים שואלים איפה לעמוד כך שלא ייפגעו מצינורות הפליטה שכן המערכת עומדת לפעול בפעם הראשונה. אני מתבונן בשעון. תוך חמש דקות אמורים המטוסים להגיע לקו הסגול. אני משגר את הרביעייה הראשונה כמתוכנן, התלמים נעלמים מיד מהעין. עוברות ארבע דקות וחצי. המנה השנייה עדיין לא משוגרת. ולפתע, מה רואים? השעה מאוד מוקדמת, השמים אפלים, האדמה שחורה, וביניהם רצועה בהירה שלפני זריחה. פתאום מתחילים לעוף עמודי חשמל, טילי קרקע־אוויר, עשן לבן מאחוריהם. מכל הרמה ספרנו למעלה מעשרים. לא האמנתי איזה כמויות. והם לא שיגרו בבודדים אלא בזוגות. ראיתי אותם מתפוצצים גבוה מעל התלמים. הם יצאו מסוללות שאני לא מאמין שמישהו ידע עליהן. ״היו ספקות רבים אם ההטעיות אכן יצליחו, הרי לא בדקנו זאת מעולם. צלצלתי לאביהו ואמרתי לו בזו הלשון: ׳הפרינציפ עובד.׳ ואז אני רואה בעיני רוחי את אביהו תופס את הראש ואומר לי: ׳אל תשאל, כל חיל האוויר בדרום, שכחנו אותך, אתה לבדך מול הסורים.׳ הייתי במבוכה אמיתית. הרי 59 רק הוא הפעיל אותי, הנושא היה ממודר ומסווג מאוד״ אביהו בן־נון מסביר אחרי יותר משלושים וארבע שנים שהפקודות יורדות ממפקדת חיל האוויר באמצעות ענף מבצעים שוטפים ולא ישירות מענף לא לנו לשפוט היכן התקלה. 60 תקיפה. לכן הוא אינו הכתובת לטענה זו ברור לכל שתקשורת לקויה, אי העברת הוראות ברורות וחוסר היזון חוור מטייסת המזל״טים גורמים לטעות. אלו תסמונות של שלב הפתיחה ולא שעות ראשונות של החמצה המחלה עצמה. ייתכן ששיגור ארבעה תלמים מוקדם בבוקר מסייע למטוסי סקיהוק שתקפו את כוחות השריון הסוריים. מקובל לומר כי חיל האוויר יוצא עם בוקר למבצע ׳תגר׳ להשמדת מערך הטילים המצרי, וכי טרפו נשמט מפיו בהחלטה שגויה. זו התחושה במפקדת חיל האוויר באותו יום, אך בפועל לא היה זה מטס לתקיפת טילים כלל אפשר רק לשער 61 וכלל. תא״ל דוד עברי מסכם כי היה זה מטס מבוזבז כי במקרה של הצלחה בהשמדת מערך הטילים במחצית הצפונית של זירת התעלה במטס הראשון, היו הרמטכ״ל ומפקד חיל האוויר דבקים בהשלמת השמדת הטילים במקביל לחיזוק הסיוע לבלימה בצפון באמצעות מטוסי סקיהוק שאינם דרושים להמשך מבצע ׳תגר׳. לאחר המלחמה באים בטענות לחיל האוויר שלא היה מסוגל להשמיד את מערכי הטילים. המענה האווירי לטענות הוא שלא ניתן לו להשלים את המשימה בדרום. אולם זה עתה נחשפה לנו אמת מרה כלענה. כאשר ניתנת לחיל האוויר ההזדמנות להתחיל בתהליך השמדת הטילים, הוא אינו מנצל אותה: הוא נאחז בתוכניות שאבד עליהן הכלח נוכח כישלון הבלימה, ולא תוקף אפילו סוללת טילים אחת לרפואה. • מתאר ראש חפ״ק חיל האוויר 62 ״מטוסים בוערים עוברים לך מעל לראש״ בצפון, אל״מ רפי סברון, את המראות הקשים של קרב הבלימה האווירי ברמת הגולן - משימה חיונית נוספת במטס הראשון בבוקר היום השני למלחמה. אל״ם רפי סברון, מפקד החפ״ק האווירי בצפון, עולה לרמה במסוק ומצטרף לאלוף הפיקוד ולאלוף מוטי הוד שיושב בחפ״ק בנפח ואחראי על הסיוע האווירי לפיקוד צפון. המלחמה מתחילה בתקיפה אווירית, וסברון מודאג מהאפשרות שהמסוק לא הספיק להסתלק. החפ״ק בנפח שייך לאוגדה הפיקוד מחליט לעבור משם. הבונקר בקושי מתאים להפעלת אוגדה, קטן וצפוף מדי עבור פיקוד צפון והאוגדה גם יחד. סברון מוצא את החפ״ק שלו, שתי משאיות עם חיילים וציוד קשר. בשבילם הוא מקבל חדרון קטן, לא מתאים, בלשון המעטה, להקמת חפ״ק לתכנון ולשליטה במטוסים ובמסוקים. | 318 לא ניתן להכניס לחדרון אפילו מחצית ממספר מכשירי הקשר והטלפונים הדרושים לפעולה סבירה. בערב מגיעות ידיעות על התקרבות שריון סורי. סברון שולח את החפ״ק להתארגן בהר כנען ומצטרף אליו כדי להיות מוכן אלוף הפיקוד יגיע לשם במשך הלילה. 63 בבוקר משלים את התמונה יגאל בר־שלום, המייעץ למפקד אוגדה לנר. בר־שלום, ראש ענף ארגון ותכנון ולאחר מכן נספח בשגרירות באנגליה, היה נווט קרב במטוסי מוסקיטו, עבר לפנטום, לחם בשורות טייסת במלחמת ההתשה, וחזר אליה במלחמת יום כיפור לאחר שבוע כיועצו של דן לנר. בר־שלום בורר כל מילה: ״דן לנר ואני מגיעים בלילה, במוצאי יום כיפור, לחפ״ק פיקוד צפון בהר כנען. נכנסתי וראיתי מוצב של צבא מוכה. קצינים מסתובבים חפויי ראש. אני מעז להגיד שהיתה לי הרגשה מאוד לא נוחה, למעשה הייתי נרגז. לטובתם עלי לומר שהם היו בהלם של כיבוש החרמון. מסתכל ורואה סמל מבצעים עם אוזניות שמסמן את הכוחות על מפה. אני אומר לעצמי, טוב שיש מישהו שעושה את העבודה. מתקרב לסמל המבצעים ורואה דרגות אלוף. זה היה חקה, אלוף חופי, זה היה לא יאומן. פשוט מדהים. עד היום אני מעריץ את האיש הזה. לא רק בגלל המקרה הזה, במשך השבוע שהייתי בצפון הוא ישן עם האוזניות על האוזניים. בכל עת שהיתה בעיה עם הכוחות, הוא נכנס לקשר והרגיע. פשוט אגדה האיש 64 הזה״ אלוף פיקוד הצפון מדווח פעם אחר פעם, החל בחצות, שמצבו הולך ונעשה קשה. לכן מקצה חיל האוויר כוח לצפון, ועם הזריחה תוקפים מטוסי סקיהוק עמוסי פצצות מטרות ברמה. בשעה חיל האוויר בהר כנען. ראש החפ״ק, סברון, מתאר סיטואציה ביזארית: ״משה דיין הגיע אלי, התעניין לדעת מה אנחנו יכולים לעשות ואמר: ׳המשך קיום רמת הגולן ברשותנו נמצא בידי חיל האוויר. יש להקצות כמה שיותר מטוסים.׳ אמרתי לו שחסר לי מידע על כוחותינו לכן איני יכול לתקוף, מחשש פגיעה בהם. דיין אמר: ׳אני נותן לך הוראה לתקוף כל דבר שזז ברמת הגולן, כי אין כוחותינו בשטח.׳ לא בטוח שזה היה נכון, אבל בטוח שהוא 65 אמר זאת ״לא צייתי לו, אך הגמשתי את הכללים שלי. איך זה שלא מצייתים לשד? צריך להפעיל שיקול דעת במצבים מסוימים. הערכת המצב של דיין כפי שעות ראשונות של החמצה שהבנתי אותה היתה שרמת הגולן תיכבש במשך היום, ושעמק הירדן ואצבע הגליל בסכנה. דיין בא אלינו עם זנב כל כך בין הרגליים, זה עשה רושם נורא. עד שהגיע, ראיתי בו אדם מאוד יציב, אמין מבחינת הביטחון. והנה מגיע אדם שבור, אדם שמבקש ׳תעזור לי׳. שבור לגמרי, במידה מסוימת 66 אפילו מעורר חמלה״ התקיפות בשעות הבאות עשויות להוות מודל לתקיפה עצמאית של חיל האוויר. עד לשעה עשר בבוקר מבוצעות עשרות גיחות לתקיפה באן ת הגולן. מהצהריים מבוצעות עשרות גיחות נוספות. לתקיפות חיל האוויר יש השפעה משמעותית על מהלך הבלימה, אך סברון חש תסכול עמוק. הוא מסכם את המצב בחפ״ק האווירי: ״ביום שבת כמעט שאינו מקבל מטוסים ואינו מכוון אותם למטרות. בשעות הראשונות של היום מתארגן החפ״ק בגן ילדים, חמישים מטר מחפ״ק הפיקוד. למזלנו מצאנו כמה כיסאות בגודל נורמלי. אורחים נאלצים לשבת על כיסאות ילדים. חוסר הנוחיות מקצר את משך שהייתם המיותרת בחפ״ק האווירי. הקירות עטורים ציורי ילדים עד שהעוזרים מכסים אותם במפות של רמת הגולן. ״איני יודע הרבה על תקיפה ומטוסי תקיפה, ואין בחפ״ק טייס תקיפה שיעזור לי. החפ״ק אינו מכיר פקודות של מחלקת מבצעים, ואינו מתמצא בלוחמה אלקטרונית. חסר לנו בחפ״ק ידע על איום טילים קרקע־אוויר, אין יכולת לחשב ולהציג אזורים מוגני טילים. הידע על מיקום סוללות טילים קרקע־אוויר הוא ספורדי ומקוטע. איננו יודעים על אזורים מוגני טילים גבוהים ונמוכים. רק כאשר נופלים שלושה או ארבעה מטוסים אנחנו מבינים שיש ׳אמ״ט לוהט׳ אזור שבו הסיכון גבוה ביותר פרטים על סוגי חימוש. יום ה־ 67 במערכת הסיוע האווירי בפיקוד צפון״ החפ״ק האווירי עובד כך: סברון מתיישב במרכז, סא״ל ניוטק, עוזרו רב־ הפעלים לצדו. קצין התותחנים הפיקודי שמספק את המטרות לתקיפה לצדו של ניוטק. משמאלו הבקר, מאחוריו איש מודיעין ומפותיו. הקצאות מטוסים מבקשים ממוצב השליטה המרכזי של חיל האוויר, ששולט ומפעיל את רוב התקיפות. את המבנה הראשון מקבל החפ״ק רק לקראת צהרי | 320 ההפ״ק אינו עושה הרבה באותו יום. הוא מקבל מטרה, בודק ומאשר אותה לתקיפה בהתאם לחשיבותה וכאשר אץ חשש לפגוע בכוחותינו. אין מספיק מטרות אפילו לכוח הקטן שמקבל להכוונה. יש ערפל קרב מוחלט בפיקוד 68 ובחפ״ק האווירי סברון מבטא תחושת חירום שממריצה אותו לפעולה: ״דיין הקרין לי שמצבנו כל כך קריטי, שלא הפסקתי תקיפות שבדרך כלל הייתי מפסיק בגלל אחו! גבוה של אבדות. פה אתה יודע שאתה חייב להמשיך, ואתה יודע שמכל עשרה מטוסים אחד לא יחזור. אתה יודע את זה, וזה כואב מאוד מאוד. לפעמים מטוסים עוברים מעל לראשינו, סוחבים אש מאחוריהם. זה מאוד קשה. אתה יודע שאתה נלחם על חייך וכי כל מה שתעשה חייב להיעשות 6, תחת המחשבה הזאת. סך הכל הרגשה איומה, איומה״ בני פלד סומך מאוד על סברון, אך החפ״ק לוט באפלה. החפ״ק האווירי אינו יודע אפילו על ביצוע ׳דוגמן׳ לתקיפת מערך הטילים, על התוצאות, ועל הפסקת שיגורי טילים במשך שעות ארוכות בשעות אחר הצהריים. בעוד יום־יומיים יעבוד החפ״ק כמכונה משומנת יותר, אך היום אין לו תנאים 70 ומידע חיוני לניצול יכולות חיל האוויר אלוף מוטי הוד, המפקר האחראי על שיתוף הפעולה האווירי בפיקוד צפון, מסכם את אירועי אותו יום: ״בבוקר יום ראשון הצלחתי לשכנע את הרמטכ״ל ואת שר הביטחון. אמרתי להם: ׳תנו לי שתי טייסות - ואחזיק את החלק הדרומי עד שתגיע האוגדה של מוסה פלד.׳ קיבלתי רק טייסת אחת של סקיהוקים, לא יותר מזה של הרמה החזקנו רק מהאוויר. לא נתנו להם לרדת לעין גב. בגזרה שלנו 71 לא היה טנק ישראלי אחד״ פרק 72 לכישלון אווירי״ דדו: יכול להיות שכדאי לי למשוך עוד כמה שעות. כמה זמן ל׳דוגמך? זה בני פלד: אני לא אוכל לצאת לפני דדו: אז בואו נעשה זאת במקום ׳תגר׳ מטס שני. בני פלד: זה מאושר כבר, קדימה. המפקד, אנחנו נותנים להם זמן תקיפה 7 שיחה בתא רמשל״ט הנה אנו מגיעים, חסרי סבלנות וקצרי נשימה, לצומת ההחלטות הגורלי ביותר לחיל האוויר, ובעקיפין לצה״ל כולו בשלושים שעות הבלימה. תוך כדי המטס הראשון למצרים ומתן סיוע בצפון מתכונן חיל האוויר למטס השני, העיקרי במערכה נגד הטילים המצריים. והנה, כשההצלחה מתחילה להאיר פנים, הוא נדרש להפנות את עוצמתו לזירה אחרת. מה יודעים המחליטים בזמן ההחלטה? המצב בשתי החזיתות רע מאוד. בדרום נכתשת אוגדת סיני. בצפון, בגזרה הדרומית, חטיבה מאשר האיום המצרי עקב קרבת יישובים ישראליים והקו הירוק. אוגדות המילואים של האלופים אריק שרון ואברהם אדן מצטיידות ומתקדמות לחזית הדרום. גם של האלופים מוסה פלד ודן לנר שמיועדות לצפון, אך כולם יגיעו לאזור הקרבות מאוחר. צומת החלטה חיל האוויר זקוק לפרק זמן מסוים כדי להשלים כל משימה שמוטלת עליו. משמעות ההחלטה להפסיק את התקיפה בדרום ולעבור לצפון היא שהיתרונות המעטים של המטס הראשון במצרים יורדים לטמיון שכן דיכוי תותחי הנ״מ 321 | 322 אינו מנוצל לתקיפת טילים. תוצאות המטס הראשון אינן ידועות עדיין, אך הן כבר אינן מעניינות את דדו. ערב קודם לכן הוא דרש בכל תוקף לתקוף דווקא בדרום, כעת תחושתו שהמצב ברמת הגולן חמור מאוד. ככל שהשריון הסורי נע מערבה, הוא מתרחק מאתרי הטילים ואפשר לתקוף אותו בפחות סיכונים. דיין דורש בנימה שאי אפשר לסרב לה לחזק את הסיוע בצפון, והנחייתו נענית ללא היסוס. בעוד הוא מדבר עם בני פלד, כבר תוקפים מטוסי סקיהוק מרמת דוד לפי תכנון מוקדם שדיין אינו מודע לו. הערכתו של דיין שהמצב ברמה חמור מחישה את ההחלטה להוסיף מטוסים לסיוע בצפון אך לא יותר מזה. דיין אינו מתייחס כלל למבצעי תקיפת טילים וכך גם בני פלד. זאת תמונת המצב הכללית כרקע להעברת פעילות חיל האוויר מדרום לצפון. לרמשל״ט מגיעים דיווחים על מצב הולך וקשה בפיקוד צפון, והפעם הראשונה שבה עולה האפשרות לשינוי משימה לצפון היא בשעה בשיחת טלפון ראשונה מבין שתיים, שבה מדווח שר הביטחון לבני פלד על מצב קשה מאוד ברמת הגולן. בעקבות השיחה קורא פלד לצוות תא רמשל״ט: ״חבריה, קריאה משר הביטחון, בלי פרזיולוגיה, ׳הכל בידכם,׳ הוא אומר, ׳הכל תלוי בכם עכשיו.׳ תעבירו את זה ליחידות ותתחילו לעבוד.׳ הוא אומר שגם ברמה, בניגוד למה שאמרתי אתמול, גם שם הכל באוד ראשון ממריאים מבנים 74 בידי חיל האוויר, לא רק בתעלה, קדימה!״ ראשונים לתקיפה באזור חושנייה, שם מאותרת פריצת שריון סורי. המענה המיידי נובע מכך שבעור לילה מתוכננת טייסת אבירי הצפון לסיוע ברמת 75 הגולן השיחה הראשונה עם דיין והמצב הקשה העולה ממנה גורמים לבני פלד מעט לאחר 76 להעלות בקול את האפשרות לעבור לתקיפת טילים בסוריה מכן, ב־ צה״ל בצפון, ואומר שצריך לעזור להם. אל״מ רפי הרלב, ראש מחלקת מודיעין, עונה לו באמירה בעלת משמעות לכל אותו יום שבו נעה מטוטלת ההחלטות מאופק לאופק: ״אנחנו עושים דבר דבר. עוד לא גמרנו דבר אחד במו שצריך״. בני פלד מהסה אותו מיד, ומעלה ביוזמתו בפני הרמטכ״ל את האפשרות לעבור מתקיפת מערך הטילים בתעלה לתקיפת מערך הטילים ׳״דוגמן' הוא מודל לכישלון אווירי הסורי. דדו שואל מהו הזמן אחרון להחלטה ועוזב על מנת לשוב לאחת 77 ההחלטות הקריטיות במלחמה האווירית במלחמה צוות התא ממוקד בתקיפת שריון סורי ברמה, בעוד המטס הגדול לתקיפת תותחי נ״מ ושדות תעופה בדרום נמצא בדרכו למטרות. תקיפה מסיבית ראשונה מאז המערכה הקשה נגד הטילים במלחמת ההתשה. המבצע מחייב שליטה מדוקדקת בזמן אמת. שר הביטחון משוחח בטלפון עם מפקד חיל האוויר פעם שנייה ב־ ובדבריו אזהרה מפני אסון קרב ובא. מאוחר יותר הוא מתאר את השיחה: ״ידעתי שהכוח היחיד שיכול לעכב את הכוחות הסוריים עכשיו הוא חיל האוויר. אסור לנו להחמיץ אף רגע. יש להפעילו ללא דיחוי, העיקר - להפעיל את חיל האוויר ומיד. אם נפעל לפי הספר, ייתכן שנצליח בסופו של דבר לשתק את סוללות הטילים. אבל בינתיים - טנקים סוריים כבר ישלטו על הירדן. ביקשתי בטלפון את מפקד חיל האוויר ואמרתי כי עליו להפעיל את מטוסי חיל האוויר באופן רצוף ומסיבי נגד השריון הסורי שפרץ באזור צומת רפיד. רק חיל האוויר יכול עכשיו לעשות זאת. אחרי הצהריים יהיה לנו כוח שריון נוסף, אבל עכשיו האחריות עליו: אם לא כן נאבד את דרום רמת הגולן, ומי יודע מה יהיה אחר כך על עמק הירדן. זו הפעם הראשונה שדיברתי אל מפקד חיל האוויר בטון כזה ובתוכן כזה. זו היתה הרבה יותר מהוראה - וכזו היתה גם ההיענות. על אף מערך סוללות הטילים, הפציצו רביעיות חיל האוויר ללא הרף את ריכוזי השריון הסורי באזור חושנייה, 78 צומת רפיד ורמת מגשימים״ לאחר שסיים את שיחת הטלפון עם דיין, מורה פלד בתחושת חירום אמיתית: ״ציר רפיד מלא טנקים סוריים. אין אף טנק שלנו שעומד נגדם. ציר רפיד יורד לעמק הירדן, ואם אנחנו לא נעצור אותם הם יגיעו לעמק הירדן. עכשיו אומר השר שרק חיל האוויר יכול לעצור אותם. אני מבקש שתתחילו להזרים כוחות לשם. תפסיקו את הפטרולים להגנה בצפון ובדרום. קדימה, נו, להתחיל להזרים הכל לציר רפיד, קח את פטרול היירוט ברמה, תתחיל לסרוק שם בציר רפיד. תגיד שיתקשר עם החפ״ק, ותגיד לו שעל ציר רפיד־ עמק הירדן יש מאות טנקים״. עמי איילון, קצין שליטה אווירית, מרגיע את ההתרגשות ומורה למפקד יחידת הבקרה הצפונית: ״עודד הבקרה| 324 לאחר השיחה עם שר הביטחון מתנהל בין בני פלד 79 יבול לקחת אותו לשם״ לגיורא פורמן רו־שיח שפותח את המהלך לכישלון קולוסאלי של ׳דוגמן׳: שעה מחמשים לרמת הגולן והולכים להרוס את השריון הסורי. קדימה. רמ״ח מבצעים גיורא פורמן: לא לעשות ׳תגר׳ מטס שני? בני פלד: לא לעשות ׳תגר׳ מטם שני. רמ״ח מבצעים: אולי אפשר לעשות גם את זה וגם את זה וגם סיוע בגולן בני פלד: לא, לא נצליח. רמ״ח מבצעים: יש לנו בעיות הליקופטרים ולוחמה אלקטרונית ] 80 שאלה של קצין לא מזוהה: האם לא כדאי לעשות ׳דוגמן׳ שיח קצר זה מדהים בתוכנות השופעות ממנו, ונציין רק את חלקן: ללא לחץ חיצוני, ללא הוראה מלמעלה, ללא הערכת מצב מסודרת, ללא בדיקת המשמעות של החלטה מרכזית כל כך להמשך הלחימה, קובע בני פלד החלטה שינסה לסגת ממנה - להפסיק את מבצע ׳תגר׳ בדרום כדי לתקוף כוחות יבשה בגולן. אל״מ גיורא פורמן מציע להמשיך לפי התוכנית הקיימת - מטס שני של ׳תגר׳ והמשך הסיוע לכוחות היבשה בצפון. הצעה שיש לדון בה בכובד ראש ולא לפסול אותה על הסף. אך הסיפור לא תם, הוא רק מתחיל. בעוד השיחה נמשכת, ברבע לשבע בבוקר, חוזר הדמטכ״ל לתא דמשל״ט. ניכר בו שהוא עדיין מתחבט אם לעבור לתקיפת טילים ברמת הגולן: הרמטכ״ל: אני שואל האם אפשר לעשות סוויץ׳ בהחלטות. להחליט לא ללכת על ׳תגר׳ אלא על ׳דוגמן׳? בני פלד מתלבט קשה. אוכל להוציא את כל הנשרים מהגנת שטח ולשלוח אותם לשם. אולי בזוגות, זה הרבה זמן לחמש. אני צריך להחליט אם לוותר על חלק גדול ממטס ׳תגר׳ ולהפנות כוחות לרמת הגולן. המטוסים יחזרו, זה ייקח עוד שעה-שעה וחצי לחמש אותם. ׳״דוגמן' הוא מודל לכישלון אווירי הרמטכ״ל: השאלה היא כזאת: ברמת הגולן בכוחות קטנים לא נכריע את הכף. מה שיכול להכריע את הכף ברמת הגולן זה ׳דוגמן׳ ואחר כך פעולה מסיבית. זה יכול לשבור את הצבא הסורי. בני פלד: אבל ׳דוגמן׳ ייקח לי ארבע שעות, ואני לא אציל את רמת הגולן כאשר הצבא הסורי הגיע לרמת מגשימים. הרמטכ״ל: אז מה אתה מציע? בני פלד מהכוח שחוזר עכשיו מהמטס הזה, לחמש אותו ולשלוח אותו ברמת הגולן. הרמטכ״ל: זה באמ״ט? מפקד חיל האוויר: אמ״ט, מה אני יכול לעשות ] הרמטכ״ל: לא, אני כבר יכול להגיד לכם איזה קו. אתן לכם קו הפצצה וממנו, גם באמ״ט. אך למה מעדיפים את זה על ׳דוגמן׳? יכול להיות שכדאי לי למשוך עוד כמה שעות ואחר כך לתת לכם אפשרות לחסל את הצבא הזה. כמה זמן זה ׳דוגמן׳? בני פלד: אני לא יודע מה המצב של חקה. ׳דוגמן׳ אני צריך זמן כדי להכין אותו עכשיו, אולי אפילו יותר זמן מאשר להכין את ׳תגר׳ מטס שגי. הרמטכ״ל: זאת אומרת? בני פלד: זאת אומרת שאני לא אוכל לצאת לפני ואנחנו לא יודעים מה קורה ברמת הגולן. הרמטכ״ל אלמוני: אם מבטלים את ׳תגר׳ מטס שני, אפשר לעשות את מה שהרמטכ״ל מציע וגם ׳דוגמן׳ אחרי ארבע שעות. בני פלד: כן, זה מה שאני אומר. הרמטכ״ל: בהחלט. אז בואו געשה את שני הדברים במקום ׳תגר׳ מטס שני. בני פלד: זה מאושר כבר. קדימה. בני פלד לרמטכ״ל: המפקד, כנראה זה יעבוד בסדר. יש רק בעיה מנטלית קטנה. אנחנו נותנים להם זמ״מ אבל כשהם ינחתו עוד בשוק מהדבר הזה, הם יתחילו להכין את זה | 326 ל׳רוגמך. אז אני מבקש את רשותך להכין את טייסת ׳הצרעה׳ נשר בבסיס חצור ל׳דוגמן׳ הראשון, רק לשעה הראשונה. מפקד הטייסת בצדק יכין 81 קודם ל׳דוגמן׳ כי זו משימה איכותית נראה שהשיחה וההחלטה מוציאות את בני פלד מאיזון. האם עליו לבקש את רשות הרמטכ״ל להפעלת מטוסי נשר לתקיפה? השיחה מתקיימת בשעה הטילים במצרים נגזר ברגע שבו מוטלות מאות הפצצות הראשונות של המבצע. בגי פלד שקיבלו עכשיו המצרים, זה רע מאוד שאנחנו צריכים להפסיק את 82 הרצף של ׳תגר׳ אך כעת אין בכוונתו או ביכולתו לשנות את החלטת הרמטכ״ל. כך מחליטים, בעמידה, ללא תהליך קביעת החלטות, ללא בדיקה אם ניתן לבצע ׳דוגמן׳, ללא בחינת החלופה שמציעים בני פלד וגיורא פורמן, ללא הבנת המשמעות האסטרטגית של ההחלטה. תוך כדי השיחה מופנה בני פלד לטיפול בנטישת טייס בתוקף תפקידו כרמשל״ט. מדוע אינו שואל את עצמו כיצר המבצע נגד הטילים בצפון יעבוד בסדר כשאין מטרות, אין נקודות ציון של סוללות סא־ ואלו שנותרות מופגזות לפי הודאת בני 83 שינו את מקומן ואין יודע היכן הן פלד על ידי הארטילריה של פיקוד צפון. מיד לאחר מכן מכנס בני פלה לפגישה את הקצינים הבכירים ועתירי הניסיון במפקדה שאמורים לעמוד לצדו ולתמוך בו ובהחלטותיו. דבר אינו דולף מהחדר הסגור במשך שלושים שנים, עד שכותב על כך אחר ממשתתפיה, סא״ל עמוס עמיר, טייס קרב שלזכותו רשומות כמה וכמה הפלות: ״מפקד החיל כינס את קבוצת הפיקוד הבכיר של החיל. הוא נראה נסער ומתוח ביותר. אווירה כבדה היתה בחדר המפקד. אנחנו, ותיקי המלחמות, היינו בטוחים כי תוצאת המתקפה שלנו את המפנה המקווה בקרבות בחזית. הוראתו של מפקד החיל היתה חדה ״׳דוגמן׳ הוא מודל לכישלון אןן״וי״ ופסקנית: ׳את כל הכוח האווירי הזמין יש להסיט מן הדרום אל חזית הצפון. שם המצב הוא קריטי. הוראות אלה אינן עומדות לדיון נוסף. מטס השחר ישלים את משימתו, אך המבצע יופסק וכל המטוסים השבים מן הדרום יופנו לתקיפה בחזית הצפון.׳ הודיע המפקד בלשון שאינה משתמעת לשני פנים. האווירה, הכבדה ממילא, הפכה עתה לתחושה של פורענות ממשית. ״הרגשתי שנשימתי נעתקת ומעי מתהפכים בקרבי. ידעתי שהמשמעות האמיתית של הפקודה הזאת היא כישלון צפוי, ברור, של המשימה בדרום, והקרבת המאמץ הדרומי לצורך כישלון אחר בחזית הצפון. חשתי שהכלל הבסיסי ביותר בתורת המלחמות, הכלל של דבקות במשימה, הופר. קשה היה לגו להבין מי ולמה בחר לקבל את ההחלטה הרעה הזאת, ובאופן כה גורף וקיצוני. פלד? דדו? דיין? תחושתי היתה שחיל האוויר, והצבא בכלל, שילמו בכך את מחיר עמדתו של מפקד שהיה עילוי בתחומי הטכנולוגיה והארגון, אך היה חסר ניסיון בתחום התכנון המבצעי ולא העריך נכונה, כפי 84 הנראה, את גודל הנזק הצפוי מהחלטתו הנוקשה״ בעוד טייסי הקרב פורקים מעליהם את הקסדה, הטורסו, הג׳י־סוט, שק המפות ותצלומי האוויר, כבר מצפה להם פקודה חדשה שהם מתקשים להאמין לה. כמו חיית טרף שבלעה נחטף מפיה, כך חש המערך הלוחם, מתא רמשל״ט ועד אחרון הלוחמים. אך כטייסים ממושמעים הם לוקחים את תיקי המשימה החדשים ורצים חזרה למטוסים. סברה מקובלת בזיכרון הקולקטיבי היא שהסטת חיל האוויר באמצע מבצע ׳תגר׳ היא בזבוז לריק של תוצאות מרשימות במטס חיוני להשגת אך העובדות מצביעות על כך שלהחלטה זו אין כמעט 85 עליונות אווירית משמעות פרט לפגיעה במורל. תקיפת תותחי נ״מ ושדות תעופה אינה מביאה כל תועלת פרט לכמה מיגים מופלים. תותחי הנ״מ ירימו ראש לקראת מטם התקיפה הבא שלא בוצע, וכל שדות התעופה מופעלים בתוך זמן קצר. קצינים בכירים במפקדת בחיל האוויר חשים כאילו נגזל טרפם מפיהם, אך לאחר שבמטס הראשון שמטרתו היא מערך הטילים לא מותקפת למעשה ולו סוללת טילים אחת, מה להם כי ילינו. סיפור ההחלטה לעבור ל׳דוגמן׳ עדיין נמשך. טרם הונחו שפופרות הטלפון שבהן מעבירים סמלי המבצעים לטייסות את ההוראות לבטל את המשך ׳תגר׳ ולעבור ל׳דוגמך, וכבר חוזר שר הביטחון, אחד הגורמים לפאניקה, | 328 מפיקוד צפון ומדווח שהשד אינו נורא כל כך. הוא מטריח עצמו להתייצב בתא רמשל״ט בשעה המטוסים ברמת הגולן, יותר משלוש שעות לפני תקיפת הטילים בצפון: ״חיל האוויר הציל ציר אחד שהיה קריטי - הציר של רפיד. אבל הסורים לוחצים בצירים אחרים. הכוח המרכזי נסוג, נפח מכותר. שם שורצים בלי סוף המרוקאים והעיראקים. יש חבית בלי תחתית. טליק כתב בספר שאי אפשר במטוסים לדפוק טנקים. אז הם לא קראו את הספר. הם עושים חסימות על כל הצירים. יהיה לנו את זה עד לפגות ערב. לא יהיה טעם לעבור להתקפת נגד בלי שתהיה שום חטיבה. ברור לי שתגבור לא יהיה לפני לפנות ערב. 86 אתם תצטרכו לתת להם סיוע, משהו, מטוסים פה ושם״ כיצד מקבל בני פלד את הדברים האלה? כמחמאה, או כלעג הגורל להחלטותיהם וחולשותיהם של בני אנוש? שר הביטחון שב ומבטא את הערכתו לחיל האוויר בפגישה עם הרמטכ״ל מיד אחר כך: ״פעילות חיל 87 האוויר היא ההגנה על ארץ ישראל. זה מה שמציל אותנו״ דיין מתנדנד בין קיצוניות לקיצוניות בהערכת המצב בצפון. רס״ן גיורא אפשטיין, ראש מדורי צילום וסיוע, שנתקל בשר הביטחון, מספר שמראהו אין פלא, שכן התעלמותו מהמידע 88 כשל אדם שבור שחרב עליו עולמו שצעק מלחמה בימים ובשעות לפניה, עיכוב הגיוס ומניעת ביצוע מתקפה מקדימה מוטלים כנטל כבד מנשוא על כתפיו. המצב בדרום רמת הגולן עדיין קריטי. אלוף מוטי הוד דורש מחפ״ק חיל האוויר בצפון עוד ועוד מטוסים. שתי הזירות היבשתיות נתונות במצוקה גדולה שהן מביאות על עצמן בשיטת ההגנה ובניהול הקרבות. והנה נמצא מענה חלקי לערפל הקרב ולמחסור במטרות בפיקוד צפון. בשיחת ועידה בין סגן הרמטכ״ל, אלוף ישראל טל, אלוף פיקוד צפון, אלוף יצחק חופי, ובני פלד מחליטים שחיל מפקד חיל האוויר 89 האוויר ייקח בקבלנות את הגזרה הדרומית ברמת הגולן מוכן ליטול על עצמו תקיפה עצמאית ללא חיכוך הקרב, ללא דרישה מהפיקוד לספק מטרות שאינה נענית, ללא קשר עם כוחות היבשה, וללא 90 מעורבות יתרה של חפ״ק חיל האוויר שעדיין אינו מאורגן בשעות הבוקר 9, ״למבצע תקיפת טילים כזה לא פיללנו״ תקיפת מערך הטילים הסורי בנויה על פי מודל התפיסה של תקיפת טילים במצרים. גם כאן קיימות שתי חלופות: ׳דוגמן׳ א׳ מיועד לתקיפה בהפתעה. ׳״דוגמן' הוא מודל לכישלון אווירי ׳דוגמן׳ ב׳ מיועד לתקיפה בתגובה ליוזמה ערבית. חיל האוויר בוחר גם במקרה זה בחלופה השנייה של תקיפה ללא הפתעה. חלופה זו בנויה כמו ׳תגר׳ במצרים על פתיחה בתקיפת תותחים נגד מטוסים ביעפי קלע כדי לפתוח פרוזדורים לטיסה חופשית אל סוללות הטילים, ושעה אחריה תקיפה של כל הסוללות במערך. אחריהם יבואו מטוסים לציד סוללות טילים אחרונות. לאחר מכן יעבור חיל האוויר לניצול ההצלחה בהשמדה כוחות סוריים. בפועל. המבצע יכלול רק מטס אחד. עקב הלחץ בזמן, תקיפת הטילים מתחילה רק חמש דקות לאחר תקיפת תותחי הנ״מ. בצורה זו, בלי שיתכוונו לכך המתכננים, האפקט של דיכוי התותחים מנוצל להגנת תוקפי ולמרות זאת הוא מכה 92 הטילים, ואכן, שיעור האבדות עונה על הציפיות בהלם רבים בחיל האוויר במשך שנים רבות. מבצע ׳דוגמן׳ מתגלגל בקצב מהיר. ההבנות בעיצומן, מטוסים מתחמשים לקראתו, מוקצים מטוסים ומסוקים ללוחמה אלקטרונית. ממזרח מתכונן גם מערך טילים קרקע־אוויר סורי, דרוך, יעיל, שמשנה כל העת את עמדותיו. מתאר סא״ל אריק עזוז מבסיס רמת דוד: ״בבוקר יוצאים לתקיפת מערך הטילים בתעלה, וחוזרים בסביבות השעה בין טייסי הפנטום לקבלת דיווחים על התקיפה בתעלה מגיעה הודעה: ׳תקיפת מערך הטילים ברמת הגולן בסביבות שעה זמן להתארגן, הטכנאים עובדים כמו מטורפים כדי לחמש את המטוסים. אין כל ברירה, הצוותים בקושי מספיקים לשתות, להתארגן, תדריך קצר הפער בין 93 ויוצאים לתקיפת מערך הטילים הסורי - מבצע ׳דוגמן״״ התכנון לביצוע נגרם עקב לחץ הזמן הגדול על הטייסות. לא עולה בידן להשמיש, לחמש ולתדלק את מלוא מספר המטוסים שנדרש בתוכנית. הטייסים אינם מספיקים ללמור את המטרות. חלקם מקבל אותן רק בעמדת 94 ההמראה בפקודה המקורית של ׳דוגמן׳ מתוכננות במטס הראשון מתוכן מבוצעות רק כלל. )ראה טבלה מפורטת בנספח נתונים כמותיים.( הפערים בין התכנון לביצוע ממחישים עד כמה חפוזות ההכנות למבצע כה מורכב. הכתובת על הקיר ברורה. הצעה לדחות את המבצע כדי לתת לטייסות פרק זמן דרוש על אולם המצרך 95 מנת לצאת למבצע מוכנים כראוי ובמלוא הכוח - נדחית | 330 החיוני ביותר, שעבודו חובה לעכב את המבצע, הוא איתור סוללות הטילים הניידות. דווקא כעת, לקראה המבצע, מקבל סא״ל שלמה ניר, מפקד טייסת המזל״טים, הוראה לארוז את המשגרים והתלמים ולחזור לבסיס. ״ב־ פותחים ב׳דוגמך, ואותנו כבר מדדים באותה שעה דרומה כנגד זרימת צה״ל לצפון, ומטוסים עוברים מעלינו בדרכם לרמת הגולן. כשאני שומע את הסיפור של טייסת הגבורה והעצב, כל כך כואב לי הלב. אני אומר לעצמי, היו אמצעים ולא שלמה ניר יושב דומם וראשו בין ידיו, אך אור ניצת בעיניו 96 הפעילו אותם׳׳ ואבן נגולה מעל לבו כשהוא מתעדכן לאחר שלושים וארבע שנים שאף מטוס לא הופל על ידי טיל במבצע ׳דוגמן׳. בשעה ריקים מסוללות טילים. בתא רמשל״ט מלקטים שברי מידע כדי להבין מה קורה הרחק בדמה הסורית. כל היושבים בתא הם לוחמים ותיקים ולמודי קרבות. הנוכחים יושבים על כיסאות נוחים, בחדר ממוזג, אך ראשם נתון למערכה שמתרחשת בשמים. לבם דופק בקצב אחר עם הלוחמים במטוסים, בעודם מצפים לתוצאות ולנפגעים שאין להימנע מהם: 11:30 11:35 שניים, שני פנטומים נפלו. אני יודע על שלושה פנטומים. מה עם סקיהוק? סקיהוק לא בטוח. מה עם הסקיהוק? תקלה. צריך חילוץ. ׳תנין׳ נטש, ועוד נטישה מטייסת הפטישים. ׳תנין • זה 97 אומר עכשיו זה במסגרת ה־ סא״ל שמעון לסד, קצין שליטה אווירית בכיר ומנוסה: ״כשמגיעים לשישה מטוסים מופלים, רפי הרלב לא יכול לשאת זאת יותר. הוא קם על דגליו וקורא בקול: ׳בני, כמה מטוסים אתה רוצה לקבור באדמה?׳ שקט נופל בתא, רק המחוג בשעון הקיר מתקתק את השניות החולפות. לאחר רגע בני תופס את עצמו ועונה: ׳עד שבעה.׳ עובר זמן קצר ומפקד יחידת הבקרה הצפונית, סא״ל שגיא, מודיע לי בטלפון שנפל מטוס נוסף בסיוע לכוחות היבשה. ׳״דוגמן' הוא מודל לכישלון אווירי ואני מתלבט, להודיע לבני או לא להודיע? בסוף מודיע לו בקול נמוך, ושוב נופלת דממה ארוכה, סיכה לא זזה. לבסוף עולה קולו של בני: ׳להמשיך וחיל האוויר ממשיך להישחק היום, מחר ומחרתיים. 98 לתקוף.׳ המשכנו״ ״למבצע תקיפת טילים כזה לא פיללנו,״ אומר רס״ן אהוד חנקין מטייסת ״רס״ן אהוד חנקין וסרן שאול לוי, 99 ׳הפטישים׳ בדרכו האחרונה למטוס שתי דמויות מובילות בטייסת ומוקד הערצה והערכה, סבלו מהסטייה בניווט. כשמשכו לתקיפה, גילו את הסוללה ׳שלהם׳ במצב בלתי אפשרי, בדיוק מתחתם. הם לא ויתרו, ביצעו יעף תלול ביותר ולא הצליחו לצאת ממנו. מטוסם נכנס באדמה והתרסק. על הדבקות במטרה במהלך ׳דוגמן׳ 100 קיבלו לאחר מותם את עיטור העוז״ הצלחה אחת מושגת במבצע ׳דוגמן׳. אחד מהמובילים התוקפים, רס״ן רן גורן מטייסת ׳אבירי הזנב הכתום׳ מספר: ״יוצאים לתקיפת סוללת הנווט בתא האחורי של מטוס הפנטום הוא סרן יעקב שמואלי. כבר בעמדת ההמראה מתחילה המשימה להסתבך. מספר ממריא בלעדיו. באוויר מסתבכת המשימה עוד יותר. מפקד הטייסת, מוביל השיירה, מאחר גם הוא, וכולם ׳נעצרים באוויר׳ בקו חזיתי תוך הפרדת גבהים כדי לא להתנגש, על מנת לתת לו לעבור קדימה. בגלל דממת האלחוט איש אינו מעז לפתוח את הפה כדי לעשות סדר. לאחר זמן־מה אני מחליט להתעלם מסדר המבנים בשיירה, ומנווט לפי הזמן שלי. לקראת נתיב אחרון מאיץ ל־ טילים סא־ ההנחיה הגבוה והטילים הזקופים לקראת שיגור נראים בבירור. אך אני דבק במטרתנו המקורית - סוללת סא־ ״מושך לתקיפה בחשיפה מזערית במקום המתוכנן, אך כשמתחיל להוריד את אף המטוס אל הסוללה, אינני מצליח לגלות אותה באתר שמסומן על גבי התצלום שבידי. האתר ריק מסוללה! משהה את הורדת האף, ומחפש את הסוללה האבודה ברדיוס רחב יותר אך ללא הועיל. שמואלי ואני מסתכנים בחשיפה ממושכת לאיום הטילים וממשיכים ׳להיתלות באוויר׳ ולחפש אותה. ״ברדיו שומעים שגם מבנים אחרים לא מוצאים את מטרותיהם. לפתע נופלת עיני על סוללת ה | 332 מתברר כי גם שמואלי מזהה אותה על פי טילים שהיא משגרת. מחליטים לתקוף אותה, ׳טובה ציפור ביד משתיים על העץ׳. פונה בחריפות לאחור, צולל אליה, ׳שם כוונת׳ על מרכז ניהול האש ומשחרר ק״ג כל אחת חזק וזורק את הראש לאחור ורואה את הפצצות פוגעות בול במרכז הסוללה. מנתק מגע בטיסה נמוכה המלחכת את פגי הקרקע, וחוצה את קו הגבול ללא פגע. כל הדרך חזרה מציקה לי חידת סוללת הסא־ נחמה בכך שהשכלתי לאתר, תוך נטילת סיכונים, סוללה חיה ולהשמידה. רק לאחר נחיתה נודע לי שמערך סוללות הסא־ סוללת סא־ 101 התוקפים אינם מוצאים ואינם תוקפים אותן״ 0 מהם מטייסת אבירי הצפון בטיל שרייק לדיכוי מכ״ם הסוללה אחרי רס״ן רן גורן מגיע זוג מטוסי סקיהוק מטייסת הדרקון המעופף, סרן יצחק גולן )גלנץ( וסגן אברהם יקיר תוקפים בפצצות את הסוללה. רס״ן יצחק גולן הוא מוביל ותיק, טייס מילואים. במלחמת ששת הימים טס בווטור לתקיפת חיל האוויר כראש מדור תקיפה ורכש ניסיון רב בתכנון מבצעי. הוא משלים את סיפור התקיפה: ״לקח אחד למדתי מהתקיפה בעיראק ומהתכנונים בבור, לא לקחת כמובן מאליו שום תכנון מבצעי. כך נהגתי גם הפעם. גיליתי שהנתיב המתוכנן עלול לחשוף מוקדם מדי את המטוסים למכ״מים של הסוללות. לכן שיניתי אותו ובאנו דרך ערוץ גדול, אחד ממקורות נחל רוקד, שנמשך עד קרוב למטרה. משכנו בזמן שנקבע, זיהינו את הסוללה, היה הרבה נ״מ וצעקות ברדיו. התרכזתי בכוונון, הפצצתי ויצאתי. שנינו שברנו דרומה ולמטה, וראיתי את הפצצות מכסות את המטרה. לא חשבתי שעשיתי זו הסוללה היחידה שמושמדת במבצע ׳דוגמן׳. 102 משהו מיוחד״ • סגן אבי ברבר, שאות הקריאה שלו הוא ׳שוטר היום: ״חזרנו ממטס ההכנה לתקיפת הטילים המצריים שכלל יעפי קלע עם פצצת מצרר ליד התעלה, יורדים למבצעים, ושם מעדכנים אותנו: בחזית הצפונית המצב לא טוב, הולכים על הטילים הסוריים. בקושי הספקנו לקחת ״׳דוגמן׳ הוא מודל לכישלון אןן״וי״ את תיק המפות, נתוני החימוש, ערוצי הקשר. יוצאים בריצה לאוטובוס, שם השלמנו את רתימת חליפת הג׳י, את הטודסו שנועד לחבר אותנו למטוס ולמצגח, חיבור חשוב מאוד בפי שתראה בהמשך. האוטובוס מלא רעשי קרקושי רתמה כמו באורווה של סוסי מרוץ. בודקים חיצונית את הפנטום, 11 פירוטכניים, אבטחות, טיל אוויר־אוויר, ומכל לוחמה אלקטרונית כדי לחזור הביתה בשלום. לעולם אינך יודע אם הוא עוזר לך לחזור הביתה או עוזר להם להתביית אליך. מטפסים למטוס, בודקים את כל המפסקים ובמיוחד את מפסקי החימוש. אין אכזבה גדולה מלחיצה על כפתור הפצצות והן ממאנות להשתחרר מעל המטרה. מניעים, סוגרים חופות, עושים כאילו סופרים את כל אבטחות הפצצות והמרעומים שמראה לנו המכונאי. הנווט אפיק מודיע ׳מוכן׳, ואנחנו יוצאים אל המסלול. שם מחכה לנו המוביל, סרן קנטורג׳י, חבר מהגן ומבית־הספר. מתיישרים וממריאים עם כל הארמדה לנתיב ׳בזבוז זמן׳ כדי שכולם יגיעו באותה שנייה למטרות. ״טסים נמוך, טסים מהר. מימיננו ומשמאלנו רואים הרבה ׳ארובות׳, הכינוי שלנו לעשן השחור והבולט שמנועי שהפנטום משאירים מאחור ואפשר לראותו ממרחק חמישה־עשר קילומטרים. הנה המגדל הלבן סמוך לקו הגבול הסורי וממנו תשעים שניות למטרה. מאיצים ל־ קמ״ש סוריים, טרף קל, אך הטילים חשובים יותר. יושב במקום על המוביל, שקט, אין כמעט נ״מ, הרדיו פנוי, כמו בתרגילים. הגענו. פותחים מבער מלא, מושכים בהחלטיות, מפעילים את אמצעי הלוחמה האלקטרונית. מחפשים את המטרה - צומת כבישים - לוקחים דרום מזרח, הנה היא סוללת ה כמו בסרטים. ״מעתה העיניים שלי נעולות רק עליה. מכופף את המטוס אחרי המוביל. הנה מרכז הסוללה ושש עמדות השיגור, כמו בתצ״א. אינני יורע האם המכ״ם והמשגרים נמצאים בעמדות. הגובה יורד, מוליך את הכוונת למרכז הסוללה. תיקון קל ולחיצה על כפתור שחרור הפצצות. שרשרת מכות קלילות ׳מדווחות׳ על שחרור הפצצות. שוברים ימינה עד כיוון צפון תוך כדי הצצה למטרה, סדרת הבהקים של קנטור־צידון ושלנו במרכז הסוללה ועמוד העשן השחור מתנשא מעליה. פגענו, עשינו את זה לא השאירו הרבה לבאים אחרינו. ועכשיו, קלים בהרבה, הביתה. | 334 ״טסים צפונה כארבעים שניות בגובה שבאים אחרינו. הרמה הסורית מתחילה לגעוש, הבהקי תותחים, ואולי גם כמה טילים עפים לשום מקום הארץ כבר לא רחוקה, אנחת הקלה. לפתע מכה קלה במטוס, מתרומם מעט, נורית אזהרה כללית ונורית לחצים הידראוליים דולקות, נקודת התורפה של מטוס הפנטום. ״מודיע ׳שוטר שתיים נפגע, יש לי...׳ לא גומר את המשפט רמאבד׳ את האווירון. הלכו כל הלחצים, הגה גובה הולך עד הסוף להרמת אף פראית, עושים יותר מ־ שלי משמיע חרחור פראי כמו של חיה גוססת. הכל רועד ודופק. לא רואה כלום, בלק־אאוט. לא יכול לומר דבר לאפיק הנווט. המטוס הורס את כל המהירות שלו. זה טוב וחשוב לנטישה בטוחה. ברגע שהג׳י יורד, מצליח למשוך בידית ההפלטה בלי לדעת באיזה מצב המטוס במרחב. שומע את כל שלבי ההפלטה. החופה שלי עפה, לאחריה של הנווט, הכיסא של הנווט, מחכה, מחכה, מחכה. המתנה של שנייה נדמית כמו נצח. אומר לעצמי, ׳נו נו, אולי הכיסא שלי לא עובד.׳ ואז יד כל־יכולה שולפת אותך במין רכות החלטית מתוך המטוס. איזה הקלה, לצאת מתוך מלכודת המוות הזאת. מרגע הפגיעה עד שהיינו תלויים על המצנחים עברו לא יותר מחמש־שש שניות. ״על המצנח חוזרת אלי הראייה. אפיק הנווט תלוי על המצנח ונראה שלם. מדווח שנטשתי. מישהו רואה שהמטוס מתרסק, אבל אף אחר לא שומע ולא רואה שנטשנו. ברמת הגולן הרוח מערבית, ואנחנו נסחפים מזרחה לתוך סוריה. בצניחה אני עובר מעל סוללת תותחים. כולם יורים עלי, שומע את הווישים, הרבה כדורים פוגעים במצנח, ופתאום אחד פוגע לי בישבן. שולח יד ומוצא שזורם לי דם. במתח של הנטישה אתה לא מרגיש כאב. תלוי תחת המצנח, לא יכול להתחמק, והכדורים שורקים כמו בספרים. מגיע לקרקע, מתגלגל ורץ לעבר גל אבנים כשהסורים יורים ורודפים אחרי. כשהם מתקרבים תוך כדי ירי, רוחף את ה׳רינה׳, מכשיר קשר לחילוץ, לתוך ערימת האבנים ושובר את האנטנה שלה. הם מגיעים עד לטווח של מטר ויורים בכוונה לפגוע. או שאני יוצא אליהם או שאני גמור. יוצא עם ידיים למעלה, עם כדור בישבן וכעת מגלה עוד אחד בכתף, סמוך לאבי העורקים. מגיעים אלי ארבעה חיילים עם קלאצ׳ניקובים, מדיפים ריח של ״׳דוגמן׳ הוא מודל לכישלון אןן״וי״ אבק שריפה ומכודנים. ומכאן מתחיל סיפור אחר לחלוטין, מלחמה על כבודו 103 של לוחם״ במבצע ׳דוגמן׳ סופג חיל האוויר את הגדולה במפלות. מטס שני לא מתוכנן ולא מבוצע. נטישות מצטברות, אולם אינן פוגעות בניהול הקרב בתא רמשל״ט. אין רגע דל. בין דיווח על נטישת פנטום אחד לשני ממשיכה חבורת הפיקוד בתא רמשל״ט בניהול המערכה, כשכל אחד מתייחד בלבו עם הטייסים המוכרים לכולם שנהרגים, צונחים לשבי או לזרועות חיילים בצד הישראלי. אין זמן לעכל את התבוסה שתיזכר לעד כנקודת השפל של חיל האוויר. והנה נשמע מאחוריהם אקורד סיום צורב למבצע כושל. קול זר שאינו קולט את קטעי הדיבור השקטים כאילו לא קרה דבר. קולו של הרמטכ״ל מחזיר את האנשים בתא רמשל״ט למציאות הזויה: ״בני, אתה תקיפת הטילים ברמה הסורית 104 יכול לעזוב את הרמה ולתקוף בתעלה!״ מאבדת בשנייה אחת את חשיבותה. כל מעייניו של דדו נתונים זה שעתיים לקריאות ההצלה של אלוף גונן בדרום. המלחמה מעתה והלאה תיראה אחרת מהתוכניות, מהציפיות ומההערכות המוקדמות. תוצאות התקיפה אינן ידועות עדיין. כל שאפשר לדעת זמן קצר לאחר המבצע הוא כמה סוללות שנתקפו ממשיכות להפעיל את מכ״ם בקרת האש שלהן. ברגעים הראשונים עדיין יש תקווה שהמבצע לא נכשל לגמרי ויש גם הצלחות. 12:00 האחוז שאמרנו שמסומן בסוללה עובדת אכן עובד. ומה שמסומן כלא עובד, יכול 105 להיות שיותר מאוחר - עובד ההישגים בפועל דלים ביותר. עד הערב מתבררות תוצאות המבצע. רק סוללה אחת מושמדת ועוד אחת נפגעת, מתוך שישה מטוסים מופלים ועשרה פגועים קשה, שני טייסים הרוגים ותשעה שבויים, בחלקם פצועים. עשרה אחוזים מהמטוסים שמשתתפים במבצע שיעור גבוה למדי בלשון המעטה. )לפירוט נוסף 106 מופלים או נפגעים קשה ראה טבלה בנספח נתונים כמותיים.( | 336 גם ביום הראשון של מלחמת ששת הימים ספג חיל האוויר אבדות כבדות, אך השוני הוא בהישגים. במלחמה ההיא השיג חיל האוויר עליונות אווירית מוחלטת במזרח התיכון, השמיד מאות מטוסי אויב, ועיצב תנאים שאפשרו ניצחון מהיר במלחמה. ב׳דוגמן׳ לא משיגים דבר, המבצע נכשל כליל. הניסיון לתקוף ולהשמיד את מערך הטילים נגד מטוסים בצפון, בלי התכוננות מספקת, בלי איכון מטרות עדכני ובלי שליטה הדוקה הוא מתכון לכישלון. למבצע יוצאים הטייסים בנוהל חפוז, ללא הכנה ולימוד ראוי, ללא ארגון כוחות וזמנים שכה חיוני למתקפה מורכבת. וכאשר מרבית סוללות הטילים אינן נמצאות באתרים המיוערים לתקיפה. הטילים אינם מפילים אף לא מטוס אחד. כל המטוסים נפגעים מתותחי נ״מ. בניגוד להתרשמות הרווחת, שרוב המטוסים הופלו בדרך אל המטרות, דק שניים הופלו בדרך על ידי תותחי נ״מ שחדרו לשטחנו יחד עם כוחות השריון, ולא נתקפו בהכנה. אחד מופל בתקיפה, שניים נוספים בדרך חזרה מהמטרות ואחד נופל כתוצאה מטעות. כה קצרות השמחות במלחמה וכה ארוך העצב. הבוקר נפתח בכיוון מבטיח, לפי הציפיות, לפי התוכנית של תקיפת מערך הטילים המצרי, אך בטרם מגיעה השמש לזניט שלה, נפסק המבצע באמצע מהלכו בכישלון צורב ומעליב. התוצאה המיידית והקשה של המעבר לצפון היא כישלון של שני המבצעים העיקריים לתקיפת טילים במלחמה. המטס הראשון של ׳תגר׳ מופעל לריק, ומבצע ׳דוגמן׳ נכשל כליל. מערכי הטילים בשתי הזירות יוצאים מהעימות כשירים וחזקים כמקודם. למחרת, התקפות הנגד של צה״ל בדרום ובצפון יבוצעו בתנאי נחיתות אווירית. חיל האוויר משתתף בהן אך לא במלוא יכולתו. "7 מדוע לא איתרנו את הסוללות שאלה זאת מערך המודיעין האווירי אינו חדל לשאול את עצמו. הכישלון במבצע ׳דוגמן׳ אינו מספר אבדות גדול, שכן ברור למתכננים, למפקדים ולטייסים שתקיפות טילים כרוכות באבדות. הכישלון הוא בכך שרק סוללת סא־ הכמעט בלעדי לאיתור מדויק של סוללות טילים ברמת הגולן הוא גיחות צילום. חיל האוויר קובע כי ״המודיעין הצילומי המעודכן ביותר שעמד לרשות הטייסות המבצעות התבסס על גיחת צילום שבוצעה ב־ ״׳דוגמן׳ הוא מודל לכישלון אןן״וי״ יותר מארבעים ושמונה שעות לפני שעת ה־׳ש׳. היעדר מודיעין מעודכן יצר מצב שבו תמונת המודיעין שלפיה יצאו טייסי חיל האוויר למבצע היתה שונה, לפחות לגבי היערכות סוללות סא־ טייסי חיל האוויר לא רק שיצאו לתקוף מטרות ריקות, אלא שחלק מהנתיבים 108 לתקיפה עברו מעל סוללות סא־ מחקרים רבים נעשו בחיל האוויר כרי לענות על שאלה זאת ושאלות נוספות. הם מגיעים למסקנות שונות אך משלימות זו את זו, אבל אינם מתייחסים לכמה גורמים דומיננטיים במענה. אל״מ רפי הרלב, ראש מחלקת מודיעין, מודיע מוקדם בבוקר לבני אך לאן?109 פלד, על סמך מקורות אחרים, שרוב סוללות סא־ לטייסים אין סיכוי למצוא את סוללות הסא־ בעקבות כוחות השריון הסוריים, ונמצאות בעורפם של המטוסים שמושכים לתקיפה. כבר באותו יום מתברר שסוללות סא־ וכמעט כל הטייסים תוקפים אתרים ריקים. שנתיים לאחר המלחמה נערך מחקר ממוקד ביחידת הפענוח על הסוללות 110 הניידות לקראת מבצע ׳דוגמן׳, על ידי סגן שמואל וימר, מפענח ביחידה מחקר נוסף מקבץ ומתעד את הנתונים והמידע על כל תקיפות הטילים " מחקר עיקרי נערך כעשר שנים אחרי המלחמה 1 במלחמת יום כיפור ומתבסס על מחקרים אלו, על עשרות ניתוחי אירוע ועל עבורות חלקיות "2 אחרות המחקרים שנעשים בחיל האוויר מיד לאחר המלחמה מגיעים למסקנה שהגורמים העיקריים לכישלון המודיעיני הם: עננות שפוגעת באיכות הצילומים ומקשה על המפענחים לגלות את הסוללות: חוסר ניסיון ומומחיות של המפענחים: אין תצפיות ארוכות טווח של חיל האוויר; המודיעין האלקטרוני עדיין בחיתוליו: חסר ידע שהסוללות צמודות לתנועת דיוויזיות השריון; אין גם תמונה של התקדמות הצבא הסורי ולכן מטוסים •" סגן יונתן 3 עובדים מעל ריכוזי נ״מ שאינם יודעים עליהם ונפגעים מהם לרנד נותן הסבר שמקובל על אנשי המודיעין האווירי: ״למה זה קרה? כי הסא־ מיוחד לניידות שלו, ועוד נתנו לו טווח של ארבעים קילומטרים במקום עשרים במציאות. כי המתכננים היו עסוקים בבעיות התעבורה של התקיפה | 338 המסיבית. כי מצאנו את עצמנו במלחמה בהפתעה, ואת ׳דוגמן׳ הפעילו ׳תוך כדי תנועה׳. כי המחקר במחמ״ן לא היה מודע לצורכי המערכת המבצעית וכן הלאה. בקיצור, לא היתה מודעות כוללת לסכנה שבדילוג הסוללות, ולכן ההסכמה הכללית 114 לא היתה שום היערכות מיוחדת לקידום פני הרעה״ גורמת כנראה לכך שרוב המחקרים אינם בודקים גורמים דומיננטיים נוספים לכשל המודיעיני במבצע ׳דוגמן׳. ענף חקר ביצועים מגיע למסקנה חדה וברורה: ״הצלחה בהשמדת סוללות טילים היא פונקציה בלעדית כמעט של המודיעין על מיקום הסוללות. כל אימת שהמוריעין על מיקום הסוללות היה מדויק, הושמדו כל הסוללות מסקנה זו מחייבת בדיקה חדשה של הכשל המודיעיני שגורם 115 שנתקפו״ לכישלון האווירי החמור ביותר בשלושים השעות הראשונות במלחמה, ובחיי חיל האוויר, כישלון שמקרין על מלחמת יום כיפור ועל הלוחמה האווירית. כאשר נדרשת מפקדת חיל האוויר - מחלקות מודיעין ומבצעים - לפעול כמתוכנן, אך בתנאי לחץ קשים, היא נכשלת. האיסוף והפענוח אינם עומדים במשימה. גורמים דומיננטיים נוספים טרם נחשפו, וטעמם יהיה מר כלענה. ב־ להתקפה של הצבא הסורי. חלק מהסוללות אינו מאותר, אם כי אפשר לאתר את רובן. בעוד המפענח עובד על הסרט מגיחת הצילום מכריז בני פלד על מצב כוננות ג׳, על אפשרות מלחמה מחר, ומכוון את חיל האוויר למהלך פתיחה של תקיפת מערך הטילים בגולן. בשעת צהריים זו ב־ מתחילה תחרות לא מודעת בין מערך הטילים הסורי לבין מערך המודיעין האווירי. התחרות היא על שינוי מיקום הסוללות לעומת איתורן. זוהי תמונת הפתיחה לבחינת כישלון איתור סוללות הטילים עבור מבצע ׳דוגמן׳. נקודת המוצא היא ידע ומידע שנמצא בידי המפקרים, המתכננים ואנשי המקצוע בעת ההיא. המפענחים של תצלומי האוויר ביחידת הפענוח של חיל האוויר נושאים ׳בטן מלאה׳ על אותו אירוע. מספר המפענח סגן שמואל וימר: ״בעקבות מכתב שכתבתי לוועדת אגרנט הטילה עלי הוועדה לעשות עבודה על התעצמות מערך תותחי הנ״מ. שנתיים אחר כך עשיתי ביוזמתי עבורה שבה בדקתי את ההיערכות והתנועה של סוללות הטילים בגולן לקראת המלחמה ובימים הראשונים שלה. בעבודה זו גיליתי את הממצאים הבאים: על אף ״׳דוגמן׳ הוא מודל לכישלון אןן״וי״ העננות שהקשתה על המפענחים, סוללות סא־ לפני שלוש־עשרה סוללות סא־ לאתר אותן לאחר המלחמה בתצ׳׳אות שצולמו באותו יום, באותם אמצעי פענוח. ״השוני היחיד היה ברמת המומחיות וההתמחות של המפענחים. בתחילת המלחמה לא היינו מספיק מומחים בזיהוי סוללות סא־ )מנ״א( והמכ״ם שעליו היו קשים לזיהוי. המרכיב הכי קל לזיהוי בסוללה היה המנוף להעמסה של טילים מנה שנייה שהיה צבוע לבן. חסרה לנו תשתית ידע על תורת הלחימה הסובייטית, הצמדת חטיבות סא־ הדיוויזיות המשוריינות, לחימה בחטיבות בנות חמש סוללות ולא סוללות בודדות, שילוב והצלבה עם מקורות מודיעין נוספים, כמו מודיעין פיקוד צפון ויחידה של הסוללות. וחסר לנו ניסיון בפענוח וגילוי סוללות סא־ שהסוללות הגיעו לזירת הגולן רק ב־ להתמחות. אפשר היה לאתר את הסוללות באמצעי הפענוח שהיו באותה תקופה, אך היינו זקוקים להתמחות גדולה יותר. רק לאחר המלחמה התפתח הפענוח בחיל האוויר והגיע לרמה מקצועית גבוהה ביותר. פענחנו את כל סוגי גיחות הצילום. ״עד לבוקר המלחמה לא היינו דרוכים ובכוננות גבוהה ללחימה. ההערכה של מחלקת מודיעין שלא צפויה מלחמה השפיעה גם עלינו. לא היינו מודעים לדחיפות ולחיוניות של פענוח הסרטים ואיתור סוללות הטילים. ב־ 6 היינו כולנו מפוזרים במרכזי הפענוח בבסיסים כדי לקצר את משך הפענוח של גיחות הצילום. ״לו היתה יחידת הפענוח מתמקדת בפענוח תוצאות הגיחה ב־ באוקטובר, ניתן היה לאתר את רוב הסוללות על אף חוסר הניסיון שלנו. לו היינו ממשיכים בפענוח עד תזוזות אחרונות של הסוללות ואפשר היה להעביר לטייסות את האתרים של חלק הסוללות. ״דוגמה לחוסר המקצוענות נקרתה לי יומ־יומיים אחרי המבצע: נתקלתי באחד מקציני המודיעין מכין דפי מטרה של הסוללות עבור הטייסים. זיהיתי | 340 שהוא טועה, ואמרתי לו: ׳אלו אוהלים ולא משגרים, זו אינה סוללת סא־ אך הוא המשיך בשלו. אפשר רק לשער מהי איכות דפי המטרה שקיבלו 116 הטייסים״ גיחות הצילום מעל לרמה הסורית ממלאות תפקיר חיוני וחסר תחליף. העובדות על מספרן הקטן של גיחות צילום בשתי החזיתות לפני המלחמה ומידת הצלחתן ידועות משכבר, אך משום מה, אין המחקרים בוחנים ומבקרים את הגורמים לכך. זו תופעה חסרת הסבר במיוחד כשיש לכך השפעה עצומה על הערכות המודיעין על המתקפה הצפויה ומהלכיה, ועל חוסר הידע המוחלט של חיל האוויר על היערכות סוללות הטילים ברמת הגולן כשהוא יוצא לתקיפתן. מזג האוויר בשעות הבוקר בשתי החזיתות מפריע ולעתים מונע איתור של סוללות הטילים. בסתיו, בעונת המעבר בין קיץ לחורף, עננות בוקר היא חזון נפרץ, ואף על פי כן, חלק גדול מהצילומים נעשה בשעת בוקר. דחייה של מועד הגיחה בשעה או אפילו פחות עשויה היתה לשפר במידה משמעותית את איכות הצילום. במצב הכוננות הגבוה בו נמצא חיל האוויר והחששות הגוברים בפיקוד צפון בשבוע האחרון לפני המלחמה, קשה להבין מדוע לא מתוכננות שתי גיחות צילום ביום, כדי לוודא פענוח מדויק של מערך הטילים ושל כוחות " גם מטוסי הצילום 7 יבשה. כל מטוסי הצילום שמישים עד לאחרון שבהם ללא טייס שמישים ומוכנים להפעלה. אפשר לבצע לפחות עשר גיחות צילום 118 מדי יום, אך מבוצעות רק שלוש עד חמש גיחות בימים אף על פי כן לא מתבצע מעקב יומי על היערכות מערך הטילים. ראשי המודיעין האווירי אינם מקבלים את הערכת בני פלד, ומשוכנעים ההערכה שלהם משפיעה לא רק על 119 עד עמקי לבם שלא צפויה מלחמה טייסות ויחידות התרעה. המודיעין האווירי אינו מעלה את כוננות מערך הפענוח למצב ג׳ כנדרש בהוראת מפקד חיל האוויר, ובהכרזת מצב כוננות ג׳ בצה״ל ובחיל האוויר. על אף הנחיית בני פלד כי יפתח את המלחמה מחר 6) מיקוד בפענוח גיחת הצילום ב־ לא נדלק אור אדום כשהסוללות משנות את מיקומן. מחלקת 120 טילים רבות מודיעין אינה ׳מצייחת׳ - מציינת - את מערך הטילים הסורי בקדימות ״׳דוגמן׳ הוא מודל לכישלון אןן״וי״ ועדיפות ראשונות במעלה. מחלקת מבצעים, השותפה להערכה המחמירה של בני פלד, אמורה היתה לקבוע את צורכי המודיעין וצורכי גיחות צילום עבור המודיעין האווירי. וו תמונת המצב העדכנית בשעות אחרי הצהריים ב־ נוכח הערכת המצב של בני פלד, הכוונה ל׳דוגמך, רמת כוננות ג׳, ואי הצלחת הפענוח של גיחת הבוקר, יש צורך בצילום נוסף ב־ אחרי הצהריים, אך הצילום אינו מבוצע. מדוע? האם אין דרישה של מחלקת מבצעים? האם אין מחלקת מודיעין מכירה בצורך החיוני? המפענחים של אמ״ן ושל פיקוד צפון אינם מוצאים חלק מדיוויזיות השריון, והם דורשים בבוקר המלחמה ישנה ערנות רבה לצורך בצילום רמת 121 לצלם פעם נוספת הגולן. הבקשה היחידה שמבקש דדו מדיין בדיון בשעה למכה מקדימה וגיוס גדול(, היא אישור לגיחת צילום נמוכה, מתחת לעננים, ברמת הגולן: דדו: אני רוצה צילומים. בסוריה, עם מטוס לא מאויש יש סיכוי שיחזור. 122 דיין: אני מתנגד לעבור היום את הגבול. המצב יותר מדי רגיש שתי גיחות צילום יוצאות לצפון עם בוקר, האחת היא גיחת קשת לצילום מרחוק של האזור מצפון רמת הגולן עד למבואות דמשק, שאמור לגלות גיחה123 את היערכות דיוויזיות השריון שנעלמות מעיני המודיעין עד עתה נוספת נועדת לכיסוי כל מערך הטילים ברמה הסורית, אך היא נכשלת לחלוטין, כיוון שרמת הגולן עדיין מכוסה בעננות בוקר. העננות ידועה, והיא הגורם לשינוי תוכנית המכה המקדימה לתקיפת הטילים. מחלקת מבצעים ממוקדת דווקא בזירת התעלה. צילום ראשון יוצא בבוקר ומבוצע המלחמה פורצת בעת ששלוש גיחות צילום בדרום נמצאות 124 בהצלחה שום גיחה נוספת אינה מופעלת 125 בעמדת המראה אך נעצרות עקב ההפתעה האם אין איש במפקדת חיל האוויר שייתן את דעתו בכאוס של 126 לצפון תחילת המלחמה לצורך החיוני בצילום רמת הגולן עובר ללא מידע אופטי חדש. ערפל הקרב, פשוטו כמשמעו, מכסה את עיני המתכננים והשולטים במפקדת חיל האוויר. על אף העיוורון וחוסר ידע לא מתוכננת גיחת צילום לצפון מחר לפני הצהריים. העיניים נשואות הלילה | 342 לדרום, לשם יכוון המאמץ העיקרי של חיל האוויר ב־ רק חיל האוויר זקוק לצילום הרמה, גם המטה הכללי ופיקוד צפון זקוקים לתמונת מצב מלאה ועדכנית כאוויר לנשימה, לצורך הפניית כוחותיהם המעטים לבלימה בנקודות תורפה. בבוקר מכסות שתי וערב את זירת התעלה. מפות הטילים שמפיצה מחלקת מודיעין, אחת בבוקר ושנייה לאחר המבצע, הן שגוית לגמרי. כל האתרים המסומנים רק לאחר 127 לטייסי התקיפה במבצע ׳דוגמן׳ ובמפות אלו ריקים מסוללות מבצע ׳דוגמן׳, בשעה סוללות הטילים. גם בפענוח זה יש עדיין טעות באיתור שני שלישים מהסוללות. רק שנתיים אחר כך, בפענוח חוזר, מאותרות שלוש־עשרה מתוך המרוץ בין תנועת הסוללות לאיתור המודיעיני 128 חמש־עשרה סוללות סא־ מוכרע לרעת חיל האוויר ללא עוררין. אפילו רוב הסוללות הכבדות אינו נפגע. תיאור זה מציף כמה שאלות שחובה למצוא להן מענה. מדוע אין התחשבות בעננות בוקר לשם דחיית גיחות הצילום לשעה הסורית אינה מצולמת פעמיים או שלוש פעמים ביום החל ב־ לפחות כמו זירת התעלה לאור הערכת המצב של בני פלד? מדוע מערך הטילים אינו מצולם ב־ באוקטובר, בשעות הבוקר המוקדמות, כשמתחילים לדבר בתא רמשל״ט על ׳דוגמן׳, לא דורשים ולא מתכננים צילום מקדים? ומדוע ברגע ההחלטה על מעבר ל׳דוגמן׳ לא עולה הצורך בצילום מקדים? צבר שאלות אלו אינו מופנה למודיעין בלבד. מחלקות מודיעין ומבצעים עובדות באופן צמוד על הגדרת צרכים מבצעיים ומודיעיניים, על תכנון גיחות צילום וביצוען. מאחר שגיחות הצילום ברמת הגולן ולאורך התעלה אינן חוצות קו גבול, הרי שבמלחמה אין צורך לבקש אישור ממפקד חיל האוויר. גם לאגף המודיעין יש תפקיד מרכזי בתהליך, אך באשר לסוללות הטילים נושא חיל האוויר במלוא הסמכות והאחריות. הסבר נפוץ לחוסר ערנות של מחלקות מודיעין ומבצעים לאפשרות תזוזת הסוללות הוא כי הערכת המודיעין היא שסוללות סא־ ״׳דוגמן׳ הוא מודל לכישלון אןן״וי״ הסבר שאין לזלזל בו. לעומת זאת, הדוקטרינה האווירית העדכנית 129 קבועים קובעת שצוואר הבקבוק בתקיפת טילים הוא הקושי באיתור סוללות ניידות חיל האוויר לומד את לקחי מלחמת ההתשה, 130 כאשר אלה יזוזו ממקומן שבה מוכח הצורך בצילום מקדים לתקיפת טילים. אנשי מחלקת מבצעים הם בעלי ניסיון מבצעי רב־ערך בתקיפת טילים: סא״ל אביהו בן־נון, ראש ענף תקיפה, נפגע אישית ממארב טילי סא־ רס״ן איתן בךאליהו, ראש המדור שעוסק בלחימה בטילים, גם הוא מוביל בטייסת פנטום בתקיפת טילים במלחמת ההתשה וגם רס״ן גיורא אפשטיין, ראש מדור צילום, מצלם את מערכי הטילים באופן סדיר. ולבסוף, בפענוח הגיחה של על אף כל131 להדליק אור אדום לסבירות גבוהה של תנועתן בימים הבאים אלו, אין לחץ למלא את הפער בגיחות צילום. אין אנו יודעים דבר על תנועת הסוללות עד ל־ כאשר רפי הרלב מודיע שרובן שינו את מיקומן. אם כך, מדוע אין איש בתא רמשל״ט, במחלקת מבצעים ובמחלקת מודיעין שדורש לצלם לפני המבצע, להמתין לפענוח הסרט ולצאת למבצע רק לאחר איתור הסוללות? לוח הזמנים של מבצעי תקיפה דורש צילום של מערך הטילים כארבע שעות לפני תקיפתו, לכן מפתיעה ביותר ההתעלמות מהצורך בצילום מקדים. המועד המוקדם ביותר שבו אפשר לצלם בביטחון יחסי שמזג האוויר לא יפריע הוא להזכיר את השיחה בין דדו לבני פלד בה מעניק הרמטכ״ל את הזמן הדרוש לחיל האוויר. • הוראה להפגיז את הסוללות חותמת את הכישלון. מדוע משנות הסוללות את מיקומן? לפי הערכות שתוארו קודם, תזוזת הסוללות באה יחד עם התקדמות הכוחות הסוריים מערבה, אולם כאן מתגלה סיפור שעשוי להסביר מדוע כמעט כל הסוללות הניידות והכבדות )פרט לשתיים שנפגעו( זזות ממקומן לפני המבצע. המחקרים והבריקות בחיל האוויר של מבצע ׳דוגמן׳ עוסקים אך ורק בסוללות סא־ | 344 הקבועות ומוצבי הפיקוד החטיבתיים שנתקפו. משום מה, מחקרים אלו לא בחנו את האירוע והמקורות הנחשפים כאן. במחקר המוסמך ביותר של חיל האוויר על מבצע ׳רוגמן׳ נכתב: ״מפקד חיל האוויר קבע שאחת הסיבות המרכזיות שהביאו לכישלון מבצע ׳דוגמן׳ היתה העובדה שמערך הסוללות ' אך אינו מנסה לברר 2 הנייד שינה את היערכותו מהבוקר עד ל־ מדוע בני פלד עומד על לוח ומנים זה. בני פלד טוען שהסוללות זזו בין עלות השחר לתקיפה. המחקרים של חיל האוויר אינם מנסים לברר על סמך מה הוא קובע זאת. מעקב צמוד אחר האירועים חושף אפשרות עגומה וריאלית - בשעה רמשל״ט, הפניית סוללות תותחים להפגזת אתרי סוללות טילים בחזית: בגי פלד: תכף נפסיק את התקיפות צפון הולכים לירות ארטילריה. קצין שליטה אווירית ליחידת הבקרה הצפונית: תבדוק עם החפ״ק מתי הם הולכים לפתוח בארטילריה. באיזה אזור, כדי שלא נתקוף שם באותו זמן. בני פלד: שירביצו על הסא־ להעביר לחפ״ק את נקודות הציון של הסוללות ברמה? ראש מחלקת מודיעין: אנחנו מתקשרים עם פיקוד צפון. אנחנו ניתן להם מה שיש לנו. נקודות הציון של סא־ הרבה. הסוללות הקבועות - אין בעיות, משום שהן מסומנות אצלם 133 על המפות. הבעיות הן עם אלה שזזו אלת הגורל חסרת רחמים היא. על אף אי סדר ומחסור בארטילריה, ממשיך סא״ל אברהם בר־דוד, מפקר הארטילריה )חת״מ( בפיקוד צפון, את הסיפור העגום: ״מהשעות הראשונות של המלחמה הבין אלוף מוטי הוד להשתתפות חיל האוויר במלחמה בצפון מטרות אויב הוא התותחנים, לכן דרש שנעבוד ביחד. הוא ביקש שקצין האג״מ שלי ישב כל הזמן עם החפ״ק האווירי וכך היה. בבוקר ה־ עשינו תיאומים עם חיל האוויר, היכן אנחנו מפגיזים לפי הנוהל המקובל כדי שלא ייפגעו מטוסים. ״קיבלנו הוראה להפגיז אתרי סוללות טילים לפי נקודות ציון שהעביר ״׳דוגמן׳ הוא מודל לכישלון אןן״וי״ לנו חיל האוויר. הוסבר לנו שיש לבצע ואת לקראת תקיפות של חיל האוויר. קיבלנו הוראה לבצע את המשימה בתוך רבע שעה, כלומר דחוף ביותר. החלטתי להפנות לביצוע המשימה את כל סוללות התותחים שהיו ברשותי. קוד ׳מלכוד׳ שהיה בשימוש באותם ימים היה מסורבל מאוד ולא הייתי מסוגל להעביר את הפקודות ופרטי הביצוע בזמן הקצר שנותר לי. עלה במוחי רעיון לא שגרתי. אני מדבר רומנית שוטפת. שיגרתי שאלה לכל הסוללות האם ישנו דובר רומנית והסתבר שבכל סוללה יש לפחות רומני אחד. ממש חיל פרטי של יוצאי רומניה. ״העברתי את פקודת האש בשפה הרומנית, קוד שהסורים לא יכלו לפצח בדקות הספורות שנותרו להם. חקה סימנתי לו שמיד אסביר והמשכתי ברומנית שוטפת. הפקודה בוצע במלואה. הנחתנו אש תופת על אתרי סוללות הטילים, אך לא ידענו מה התוצאות. אני מגיח שהסורים היו נבונים דיים לנוע מהאתרים המופגזים ולהיערך באתרים אכן, אין גבול ללעג הגורל. 134 חדשים״ רק חודש קודם לכן דורש בני פלד מכוחות היבשה ״להימנע מפתיחת ההפגזה מכוונת אל 135 אש ארטילרית כדי שהסורים לא יזיזו את הטילים״ אתרים ידועים גם אם אינה פוגעת בסוללות, היא מזהירה את מפקדי המערך הסורי על הצפוי להן אם יישארו במקומן. ההפגזה מתרחשת זמן קצר לאחר שיגור התלמים שמעיר את המערך לשיגור עשרות טילים. קשר הזמנים עשוי לחזק את חשש מפקדי סוללות הטילים שמיקומן התגלה ועליהם להסתלק במהירות האפשרית. בעקבות ההפגזה הארטילרית שיוזם בגי פלד נקל להבין 136 כיצד הוא מגיע למסקנה שהסוללות זזות בבוקר בהוראה להפגיז את הסוללות קובע כנראה בני פלד סופית שסוללות הטילים שטרם זזו, בעיקר סוללות כבדות מסוגי סא־ לפחות מרכז ניהול האש שלהן. זאת הסיבה שהתוקפים אינם מוצאים אותן באתריהן. ההוראה ניתנת לאחר שהאפשרות לעבור ל׳דוגמן׳ עולה בשיחות בין בני פלד לדדו ולגיורא פורמן. לסוללות נותרות כחמש שעות עד לתקיפתן. פרק זמן מספיק כדי לשנות את עמדותיהן. רק בשעה שעתיים לאחר מבצע ׳דוגמן׳, מצלם חיל האוויר את רמת הגולן. האם אפשר להתפלא שטייסי חיל האוויר תוקפים אתרים ריקים של סוללות טילים כבדות? שאלה זו איננה נשאלת עד היום. מומחי מודיעין נוטים להתייחס לשאלה כמה זמן נדרש לסוללה כבדה | 346 מתחילת עזיבת אתר אחד ועד להיותה מוכנה לפעולה באתר חדש. התשובה לשאלה זו היא - שעות רבות. אולם השאלה העומדת לבחינה היא אחרת: האם מסוגלות סוללות כבדות לברוח ממקומן בתוך חמש שעות? סא״ל גדעון חושן, ראש ענף חקר ביצועים ולימים ראש מחלקת מחקר בלהק מודיעין, קובע שסוללה כבדה מסוגלת להרחיק את מרכז ניהול האש, המכ״ם ומרכיבים חיוניים אחרים בתוך שעה־שעתיים לכל היותר. המרכיבים שנשארים בסוללה, כולל המשגרים ומבנה הבטון שאמור לאכלס את מרכז 137 ניהול האש, מטעים את הטייסים לחשוב שהם פוגעים בסוללות חיות • כאשר בוחנים את כל ההחלטות שנקבעות בצומת ההחלטה בבוקר באוקטובר, ההחלטה החשובה והמכרעת היא ההחלטה שלא נקבעה, שלא נידונה, שלא הועלתה בשום פורום: החלטה לדחות את המבצע עד לאחר צילום מערך הטילים, איתור הסוללות והעברת האתרים לטייסים. לשם כך נדרשת דחייה של כשעתיים וחצי. אי אפשר להימלט מבירור סוגיית האחריות להזנחת צילום של הרמה הסורית בבוקר תקיפת הטילים, כאשר ידוע שרוב הסוללות זזו ממקומן והסוללות שנשארו הופגזו וודאי עזבו בבהילות את אתריהן. הצילום אינו עולה לדיון ברמת ראשי מחלקות מבצעים ומודיעין. אי לכך לא עולה שום בקשה או המלצה לבני פלד לדחות את המבצע. מחלקת מבצעים ומחלקת מודיעין מאוישות בקצינים מעטים אך מהטובים ביותר, מהעלית של חיל האוויר. מקצוענים, מצליחנים, עצמאיים, יצירתיים, בעלי ניסיון מבצעי וחרוצים. כמה מהם הגיעו בשנים הבאות לפיקוד על חיל האוויר, לפיקוד על בסיסים ולהקים מרכזיים במטה, אולם בשעת מבחן זו, כשהמטוטלת נעה מהצלחה למפלה, אין מי שיעצור את מהלכה, אם כי ״ההצלחה בהשמדת סוללות טילים היא פונקציה בלעדית כמעט של המודיעין על מיקום הסוללות. כל אימת שהמודיעין על מיקום הסוללות 138 היה מדויק, הושמדו כל הסוללות שנתקפו״ קציני התכנון והמודיעין מקבלים הוראה והולכים לתכנן את המבצע על פי לוח הזמנים וההנחיות של תא רמשל״ט, ואיש מהם אינו מעלה את הצורך לדחות את המבצע עד שיבוצע צילום מקדים. מכה על חטא ראש '״דוגמן' הוא מודל לכישלון אוויר•״ מחלקת מבצעים אל״מ גיורא פורמן: ״בשיחה עם בני לביני, מוקדם בבוקר 05:20] מקדים. נושא צילום מקדים לא עלה לדיון על אף השיחות בתא רמשל״ט שבהן אומר רפי הרלב לבני שרוב הסוללות זזו, ועל אף ההוראה להפגיז את האתרים הידועים. לאחר ההחלטה לעבור ל׳דוגמן׳ לא נערך דיון או הערכת מצב זריזה במחלקת מבצעים. נתתי הוראה לתכנן ולהוריד פקודת ׳דוגמן׳, והתכנון הוצג לי רק לאחר השלמתו. המתכננים לא חזרו עם דרישה לצלם לפני המבצע. הלקח ממלחמת ההתשה ומכל הדיונים ומהידע בעל־פה '39 שצריך לצלם לפני מבצע - לא עלה בעת המעבר ל׳דוגמן״ אביהו בן־נון, ראש ענף תקיפה, שמנהל בכישרון את התכנון המבצעי במלחמה, זוכר: ״העמדנו בכוננות מטוס צילום שימריא כאשר תתפזר אולם 140 העננות. אך מזג האוויר לא השתפר עד שהיה כבר מאוחר מדי״ סגן יוסף בולס, קצין במדור צילום, היחיד שמתכנן גיחות צילום למרות ניסיונו המועט, אינו זוכר שום לחץ מהממונים עליו לצלם בדחיפות את אין איש שייצא חוצץ וימליץ לבני פלד לדחות את 141 מערך הטילים הסורי תקיפת הטילים ולנצל את הזמן לבלימת הצבא הסורי. ראש מחלקת מבצעים, אל״מ גיורא פורמן, נוטל חלק מהאחריות: ״דדו מאוד העריך את בני פלד ולו בני היה מבקש זמן נוסף לביצוע ׳דוגמן׳ - היה מקבל אותו. לי ברור שהאחריות נופלת על מחלקות מבצעים ומודיעין. כרמ״ח מבצעים אני שותף לאחריות לכך שלא נדרש צילום לפני תקיפה. גם ראש מחלקת מודיעין, בעל ניסיון מבצעי גדול, שותף לאחריות. לו היינו יודעים היכן הסוללות ופוגעים ברובן, היתה זו הצלחה גדולה, בעלת משמעות שאין למדוד אותה לתוצאות אותו יום, למודל חיל האוויר, לאמון למותר הוא להוסיף על דברים 142 במפקדת חיל האוויר ולהמשך המלחמה״ אלו. 143 ״אמרתי להם להפסיק את ׳תגר׳״ אחת התעלומות היא מי קובע את ההחלטות שמהוות נקודת שבר במיצוי הפוטנציאל העצום של חיל האוויר במלחמה הארורה הזאת. יש לפענח את תהליך קביעת ההחלטות בעלות משמעות אסטרטגית שאין לשערה, נגד ההיגיון המבצעי, נגד עקרונות המלחמה, ונגר מהלך ההתאוששות של חיל האוויר מאי הסדר של יום אתמול. ההחלטה לעבור מהדרום לצפון מורכבת | 348 משתי החלטות שונות: החלטה על הפסקת מטס ההכנה ל׳תגר׳, והחלטה להוציא את ׳דוגמן׳ לפועל באופן חפוז ללא מודיעין חיוני להצלחתו. סוגיית הזמן היא דומיננטית. אמנם המצב בחזית רמת הגולן קריטי, אך חיל האוויר ממלא תפקיד מרכזי בבלימה על אף הטילים ויכול להמשיך בכך. לעומת זאת, נשכח שלב ראשון וחיוני למבצע והוא צילום ואיתור הסוללות. הדוקטרינה חוזרת ומדגישה נקודת תורפה זו. פקודת ׳דוגמן׳ כוללת צילום מקדים. לאחר שראש מחלקת מודיעין מדווח שרוב הסוללות זזו ממקומן, צילום מוקדם נעשה חיוני למבצע. מטוסי צילום מיועדים לצלם בערך ב־ 10:00 אחת בלבד לאחר המועד הראשון שמציין בני פלד לדדו בשיחתם, אך אינו עומד עליו. בשעת ההחלטה לא דדו ולא בני פלד ערים לכך, ואין מי שיאיר את עיניהם. בתא רמשל״ט מוכן דדו להעניק לחיל האוויר את הזמן הדרוש לו, אך בני החלטה 44 פלד דורש מעט מדי, ואחר כך מקרים את שעת התקיפה ל־ זו מוטלת כולה על כתפיו. אין ולו אחד לחלוק עמו את האחריות להחלטה הקריטית ביותר במסגרת המעבר מדרום לצפון, ההחלטה לתקוף ללא מידע על מיקום הטילים, החלטה שקובעת את כישלונו הצפוי מראש של מבצע ׳דוגמן׳. ההחלטה על ביצוע חפוז מונעת מהטייסות לחמש את כל המטוסים הנדרשים אינה מאפשרת התכוננות מדוקדקת של הטייסים, ולימוד בטייסת ׳הפטישים׳ מטוסים נשארים על הקרקע כיוון 145 המטרות והנתיבים שהטכנאים אינם מספיקים לחמשם, טייסים רצים למטוסים בלי שיספיקו ללמוד את הנתיבים ואת המטרות. אמצעי הטעיה - התלמים, שאמורים ׳לשאוב׳ טילים, ארוזים ונוסעים דרומה, כי בלחץ הזמן אין לאיש במחלקת מבצעים ראש פנוי להיזכר בהם ולהפעיל אותם. מעל כל אלה, אין זמן לצילום עדכני. כל המטרות שגויות. טענות אלו אינן צצות ועולות לאחר מעשה. הצעה שקטה לדחות מעט את המבצע כדי לאפשר התכוננות טובה אף שתמונת המצב מחייבת לדחות את המבצע, לצלם, 146 נענית בשלילה לפענח, לאתר את מיקום הסוללות הסוריות, ולצאת למבצע ׳דוגמן׳ אחרי הצהריים, כאשר השמש במערב ומסנוורת את עיני תותחני הנ״מ הסוריים. "'דוגמן' הוא מודל לכישלון אווירי האם תהליך הערכת מצב וקביעת החלטות עשוי למנוע את ההחלטה השגויה? האם יש מספיק זמן לשם כך? שאלות אלו ורבות אחרות עדיין מנסרות בחללו של חדר הדיונים הריק, שאמור לאכלס את אותה הערכת מצב וירטואלית שלא תתקיים לעולם. בדיון קצר אמור היה אחד מבכירי המבצעים או המודיעין להביא בחשבון קטע מכריע בדוקטרינה האווירית שנכתבת רק לפני חמישה שבועות: ״הימצאות סוללות סא־ של סוריה ומצרים משפיעה בצורה משמעותית על ההסתכנות שלנו בתקיפתן. אם יתפעלו המצרים והסורים את הסוללות בניידות, תהיה לנו בעיה לאתר אותן ולתקוף אותן. אין לנו עדיין פתרון לבעיה הזאת. יש לעשות מאמצים קצין מודיעין 147 מיוחדים לאיתור מדויק של סוללות אלו לקראת התקיפה״ אמור להוסיף להערכת המצב תזכורת שאנו יודעים שהסוללות זזו אך איננו יודעים לאן, ויזכיר כי הארטילריה של פיקוד צפון הפגיזה זה עתה את הסוללות שמיקומן ידוע, וכנראה גם הן יזוזו ממקומן. איש מחלקת מבצעים ידרוש גיחת צילום לפני המבצע. קצין מטאורולוגיה יודיע שמזג אוויר טוב לצילום צפוי החל בשעה מבצעים יעדכן שפרק הזמן המינימלי מצילום לתקיפה הוא ארבע שעות. המסקנה הצפויה בהערכת מצב קצרה תהיה שהמועד המוקדם ביותר לביצוע ׳דוגמן׳ הוא הערכת מצב כזו הייתה ממליצה על דחייה ביציאה למבצע, דחייה שעשויה להבדיל בין כישלון לניצחון. יש מספיק זמן לתהליך קביעת החלטות, שכן מהשיחה הראשונה בין דדו לבני פלד בשעה לעבור ל׳דוגמן׳, לבין קביעת ההחלטה בשעה הערכת מצב סדורה של מחלקות מבצעים ומודיעין. אפשר לקום ולטעון שהחיפזון בהפעלת המבצע נובע מהמצב החמור ברמת הגולן. אולם עובדה היא כי בין השעות דחיית המבצע היתה מאפשרת להמשיך בסיוע אווירי 148 עקב תקיפת הטילים במשך שעתיים וחצי נוספות שבהן דרום הרמה כמעט ריק מכוחות צה״ל. היעדר תהליך קביעת החלטות לפני החלטת בני פלד על מועד המבצע, ללא חשיבה על משמעותה, גורם לכך שלאחר ההחלטה עוברים לתכנון פרטני ללא מודעות לכתובת על הקיר, לכישלון התקיפה ללא צילום. זוהי תוצאה של קביעת החלטות ללא תהליך הערכת מצב בצומת החלטות מכריע בשעה| 350 להחלטות אסטרטגיות יש בדרך כלל רקע שמוביל אליהן ומסביר אותן סיפורה של ההחלטה לעבור מדרום לצפון מתחיל בערב ה־ ימים רבים שבני פלד ממוקד בזירה הסורית. בתדריך ב־ קובע כי מחר מלחמה וכי מצפון תיפתח הרעה. כך בתשובה מהירה לשאלת דדו בבוקר בהשתתפות שר הביטחון אתמול, ב־ פלד להפנות את חיל האוויר מחר בבוקר לזירה הסורית. סוריה היא האיום החמור יותר, ואותה יש לתקוף, הוא אומר. דיין ודדו חושבים שצריך להפנות פלד מציית להוראות אך נשאר משוכנע בדעתו. 149 את הכוח האווירי דרומה על רקע זה אפשר להבין מדוע הוא נענה במהירות להוראת המעבר לצפון. לכישלון בתקיפת הטילים יש אפקט חזק על המשך הלחימה. הוא גורם לאובדן המוכנות והנכונות של מפקדת חיל האוויר לצאת למבצע כולל נוסף להשמדת מערכי הטילים במצרים ובסוריה. במשך המלחמה לא יבוצע לאחר 150 שום מבצע מקיף וכולל לתקיפת מערכי הטילים מתחדשים מבצעים חלקיים שתוצאותיהם משתפרות ממבצע למבצע. סא״ל עמוס עמיר אינו מפריד בין ההחלטות השונות. לדעתו, צומת החלטה זה הוא ״האירוע המזיק ביותר והמכריע ביותר במלחמה. זו ההחלטה הגרועה והאומללה ביותר שמתקבלת בדרג הצבאי. לא גולדה וסירובה לבצע מכה מקדימה, לא ההפתעה של תחילת המלחמה, רק ההחלטה הזאת. ולא היה איש, ולא היה כוח במפקדה שיגיד למפקד חיל האוויר: ׳אתה עושה שגיאה 151 קטסטרופלית, תרד מזה.״׳ לאחר המלחמה זוקף דדו את ההחלטה ׳לזכותו׳ ומתגאה בה בלשונו שלו: ״בראייה לאחור היתה החלטתי נכונה. כי רמת הגולן היתה במצב קריטי, 152 והפניית חיל האוויר לשם תרמה לכך שלא איבדנו את רמת הגולן״ אך הכישלון ותחושת האחריות מכים בהלם מנטלי ותודעתי את מפקדת חיל האוויר. חמש דקות בתא רמשל״ט חורצות את גורל ׳היום של חיל חמש דקות 153 האוויר׳ כפי שאומר דדו בקול מלא ביטחון לפני שעה ומחצה שהופכות אותו מיום חג ליום חגא, הרבה יותר מכך, חמש דקות שמשפיעות באופן מכריע על התפקוד, התועלת והיעילות של חיל האוויר ביום זה, בימים שאחריו, ובמלחמה כולה. גנרל יבשתי 154 ההחלטה לעבור מדרום לצפון היא החלטה של הרמטכ״ל שאינו מבין בדקויות של הפעלת כוח אווירי, יתרונותיו וחסרונותיו. עם זאת, ״׳דוגמן׳ הוא מודל לכישלון אןן״וי״ בני פלד כמעט אינו מעלה השגות, אינו נאבק, ואפילו תומך בדמטכ״ל. דדו, בלי שיבין את התוצאות המרות של החלטתו, בלי שיידע כי יבוא יום ותיבחן שאלת האחריות, כמעט מתגאה, ונוטל אחריות אישית מלאה. בחוזרו לבור המטכ״לי מיד לאחר קביעת ההחלטה הוא מודיע לפורום המבצעי: ״קודם אני שיניתי עכשיו. אמרתי להם להפסיק לעשות את ׳תגר׳ כל חיל האוויר. מטס נגד תותחי נ״מ ושדות התעופה - כן. על זה אנחנו הולכים, ועשו בכלל. עכשיו שמונה שדות תעופה במצרים. במקום ׳תגר׳ אגו עושים שני דברים: ׳דוגמן׳, שזה הטילים הסוריים, ואחרי זה סיוע אוויר יותר חופשי ויותר 155 מסיבי בצפון. אז הבעיה אם החבר׳ה בצפון יחזיקו מעמד עד הצהריים״ האם תחזיק מים החלטתו לתת סיוע אווירי מסיבי לאחר ׳דוגמן׳? לסיום: אי אפשר לתלות את ההחלטות בהפתעה הגדולה מאתמול באכיפה של היריב, בתנאים אובייקטיביים, בחוסר במירע או בגורם אחר מחוץ לחיל האוויר, אלא בהיעדר מוחלט של תהליכי קביעת החלטות. ההחלטה על מועד הביצוע של פקודת ׳דוגמן׳ ללא צילום מקדים היא ההחלטה המשמעותית. בני פלד הוא שמחליט להקדים ככל האפשר את מועד המבצע באופן אינטואיטיבי, ללא תהליך קביעת החלטות. קביעת שעת ה־׳ש׳ לביצוע ׳רוגמן׳ ב־ מבצע כה מורכבת, היא הגורמת לכישלון ׳דוגמן׳ ולהשלכותיו. החלטה זו כולה בסמכות ובאחריות של מפקד חיל האוויר. בני פלד קובע אותה ללא התייעצות, ללא בדיקת משמעויות, סיכונים וסיכויים, ללא בחינת חלופות. אך הפעם הוא אינו בודד, סוגיית הצילום המקדים היא סוגיה מקצועית של דרגי התכנון והמודיעין, וסוגיה זו, לפי מיטב המידע שנאסף, אינה עולה על השולחן ואינה מגיעה לתשומת לבו של בני פלד. פרק 156 מותנה בחיל האוויר״ אסור שיגיע מצב שבו יקרה משהו למדינת ישראל וחיל האוויר לא עשה עד טיפת דמו האחרונה. 157 בני פלד כשמפציע שחר ה־ לצפון, מעריך אלוף פיקוד דרום שיש החמרה במצב בחזית התעלה. אוגדת סיני נשחקת במשך הלילה ותמשיך לאבד אנשים וטנקים בבוקר. אוגדת סיני שוב אינה שחקן משמעותי לאורך התעלה, אם כי יחידות קטנות נלחמות באומץ רב. אוגדות המילואים עדיין רחוקות ויגיעו לקו המצרים רק אחרי הצהריים, ובפועל לא ייטלו חלק בקרב הבלימה. כאשר יעבור חיל האוויר לדרום יהיה עליו לבלום כמעט לבדו. כבר בשעה עם בני פלד ורפי הרלב ומבקש סיוע דחוף. מוסבר לו כי בזמן תקיפת תותחי הנ״מ בזירת התעלה ושדות תעופה אי אפשר לסייע ומובטח לו שיקבל מטוסים בעוד שעה, מיד בתום המטס. התיאום בין אלוף הפיקוד וחפ״ק חיל האוויר הוא טוב, לפחות מבחינת תזמון הדרישות לסיוע, שכן גם אלוף הפיקוד דורש סיוע אווירי מסגן הרמטכ״ל באותו זמן. אלוף גונן פונה גם לרמטכ״ל אישית בבקשת סיוע בשעה לאחר שדדו מחליט לעבור לצפון. לכן הוא נענה בתשובה שלילית ומקבל " המצב בצפון 8 הוראה לבנות קו שני למקרה של התמוטטות מוחלטת נראה לדדו עד כדי כך קריטי, שהוא מעדיף לסגת בדרום כדי להציל את הצפון. 352 "ג צומת החלטה הדרום יתמוטט אם לא נוציא מיד מטוסים לשם. 15 הרמטכ״ל בני, אם אתה לא נכנס לגזרה, לנו אין עם מה לבלום. המצב חמור ביותר. צריך את האווירייה כולה, ומהר. 160 אלוף גונן )גודודיש להכניס את המטוסים לתקיפה, עם הנ״מ, עם הטילים, אפילו כשיש מיגים, עם הכל. 161 בני פלד הלחץ של פיקוד דרום על חיל האוויר מתחדש בשעה מרכז הכובד שלו לצפון. אלוף פיקוד הדרום קורא לעזרה פעם אחרי בני פלד מורה בתקיפות ״להתחיל להעביד את העודפים לסיני״. 162 פעם אולם העודפים כרגע דלים למדי, וכוחות היבשה אינם יודעים לספק מטרות למטוסים התוקפים. תחושת המצב החמור בדרום מרחפת באוויר הדחוס של תא רמשל״ט עד כדי נקיטת צעדים יוצאי דופן. כדי לסייע לאלוף גונן, אך אין בכך163 מופנים מטוסי יירוט לצלוף על כוחות יבשה באזור התעלה כדי למלא את מקומם של מאתיים הטנקים מאוגדת סיני שיוצאים מכלל שימוש במשך הלילה, ועשרות נוספות שמושמדים במשך היום. מה יודעים המחליטים לקראת צומת החלטות בשעה זעקות השבר מדרום ואת אלוף גונן שמדווח על טנקים מצריים שלא היו ולא דיווחי גונן נעים מקיצוניות לקיצוניות 164 נבראו במעברי המיתלה והג׳ידי במשך הלילה והבוקר, וכך ימשיך גם בשעות הצהריים. תמונת המצב היבשתית בתעלה מגיעה לדדו ישירות מאלוף גונן, ללא המסננת של בדיקה והערכה של קציני המטה המבצעי בפיקוד דרום ובמטה הכללי. המצרים מתקדמים לאיטם בכיבוש השטח שהם קובעים לעצמם. בדרום, צבא מצרים מנסה להתקדם לכיוון אבו־רודס, מחוץ למטריית הטילים, ונבלם בהצלחה 165 על ידי טייסת העקרב עם מטוסי סער לאוגדת סיני נותרים עשרות טנקים בלבד. אוגדתו של ברן מתקבצת בגזרה הצפונית ואוגדתו של שרון בגזרת טסה. קו הגנה שגי מתחזק והולך. הסכנה כביכול למפקדות ולרפידים פוחתת. יש פער ניכר בין חוסר היציבות של תיאורי אלוף גונן לבין המידע הנצבר במערכת. זוהי תמונת המצב שניצבת | 354 בפני הרמטב״ל בצומת החלטה זה בשעה הבאה. מאידך, התוכנית המוגבלת של מצרים לכבוש בין שבעה לעשרה קילומטרים בלבד עדיין אינה ידועה לרמטכ״ל, לאלוף פיקוד דרום ולמפקד חיל האוויר. מספר החיילים המצרים שחוצים את התעלה אמנם גדול, אך התוכנית המבצעית המצרית מוגבלת ואין בה איום אסטרטגי על מדינת ישראל ועל צה״ל. אם רק ינהג בתבונה - מצרך נדיר בבוקר זה - ולא ישחק את כוחותיו. מקובל בין החוקרים שהטלטלה מצפון לדרום מתחילה לאחר ביצוע ׳דוגמן׳, אך המטוטלת, כרגיל ביום זה, געה בכיוון זה מוקדם הרבה יותר: השעה בבוקר. חיל האוויר כולו רוחש ככוורת דבורים. בסיסים, טייסות, יחידות בקרה, יחידות סיוע ולוגיסטיקה, כולם עובדים במהירות וביעילות, להכין את תקיפת הטילים בצפון. כל דירי המטוסים כמרקחה. המטוסים ניצבים במרכז הבמה וסביבם עגלות פצצות, מכליות דלק, טילים ומכשירי בדיקה. ביניהם עובדים בחריצות טכנאים מכל המקצועות. על המהומה מנצח הבור של חיל האוויר ובמרכזו אי של שקט - תא רמשל״ט. והנה, לפתע נפתחת דלת התא והרמטכ״ל נכנס בבהילות רבה, מלא דאגה לגורל הדרום, ובתחושה שרק חיל האוויר יכול לבלום ולהציל מחדירה לעומק סיני, הוא קורא לחלל התא: דדו: פרצו לנו שלוש פרצות גדולות בדרום וצריך לעלות עליהם, על הגשרים שלהם. בעיקר לכיוון של הפריצה בדרום. לשם דחוף לשלוח. בני פלד אבירי הצפון בפרץ דדו: את שלוש הפריצות צריך לבלום כי אחרת אנחנו לא נעצור אותם. בני פלד: מידי. עכשיו הולכים כבר שני מבנים. הם כבר בהמראה, ואחר כך מתחילים לתגבר כמו בצפון. דדו: בצפון תדעו לכם שעזרתם מאוד. מצבנו השתנה לחלוטין בצפון. "ג תעבירו את כל הסיוע הסיוע לדרום, לא על חשבון ׳דוגמן/ בסדר. או 166 מהרמה לדרום דברי הרמטכ״ל שחזית הדרום על סף משבר מצביעים על חרדה ותגובה אינסטינקטיבית. הרי לפי הוראתו הקודמת מעביר חיל האוויר את מלוא כובד משקלו לצפון. דדו משנה את הוראותיו ומורה להעביר את כל הסיוע כאן167 מהצפון לדרום, פרט למבצע ׳דוגמן׳ שעדיין רחוק כשעתיים מביצוע נעמד על רגליו האחוריות אל״מ הרלב, ראש מחלקת מודיעין, שברגע זה ממלא את תפקיד ראש מוצב השליטה של חיל האוויר, בשל היעדרות קצרה של בני פלד. ״לא להפסיק לגמרי בצפון, כיוון שאחרת המצב יתדרדר. לא 168 נספיק לגמור את הדרום, וכבר תהיה פאניקה בצפון״ אל״מ רפי הרלב, תבונה ובאומץ אינו שואל, אינו מבקש רשות מהרמטכ״ל, אלא מורה להמשיך לשלוח סיוע גם לרמת הגולן. הוא לומר את לקחי הבוקר המוקדם ואת חוסר התועלת בקפיצה מזירה לזירה. הרלב קובע מדיניות שמרגע זה ואילך תנחה את הפעלת הכוח האווירי במשך כל היום. שניהם, דדו והרלב, עשויים להרהר בלבם אם ההחלטה הקודמת לעזוב את הדרום היתה מוצדקת לאור המצב החדש זמן כה קצר לאחריה. עם זאת מכוון הרמשל״ט מטוסים שנמצאים בפטרול אל ציר הג׳ידי כדי לצלוף על טורי לא נותר אלא לקוות שהמטוסים, שאין להם פצצות, אינם 169 הרכב המצרי צולפים ואינם פוגעים בכוחותינו שנמצאים שם. דבר אחד בטוח - טנקים מצריים לא נמצאים שם. ברגע חירום זה, כשנהמה לרמטכ״ל שחזית הדרום מתפוררת, מכסה אל״מ שמואל שפר )שטופר( את כל ההשקעות בבניין ח שפר הוא אדם שמדבר מעט ובשקט. רגוע מאוד. לא מזמן השתחרר מחיל האוויר. תפקידיו האחרונים הם מפקה בסיס תל־נוף, הגדול בבסיסי החיל, וראש מחלקת מודיעין אוויר. פלד מעריך אותו כראוי לו, ובוחר בו לתפקיד האחראי לשילוב עם פיקוד דרום, מקביל לתפקידו של מוטי הוד בצפון. שמואל שפר נזכר: ״נקראתי למטה בבוקר יום הכיפורים והודיעו לי להגיע לפיקוד הדרום כנציג חיל האוויר. קפצתי לאמ״ן לאסוף אינפורמציה. כולם אמרו לי שם שנכון לרגע זה לא תהיה מלחמה. לקחתי ססנה וטסתי לרפידים. ממש עם הנחיתה שמעתי בקשר שיש פאניקה נוראית שגרמה | 356 ההתקפה המצרית על רפיהים. בקושי נחתי. מרפיהים לקחתי מכונית והגעתי למפקדה באופ־חשיבה בשעה ״שם נעשה לי שחור בעיניים. מצב כזה של חוסר אונים עוד לא היה לי. חוץ ממני ומספר אנשי קשר, שום גורם אחר לא היה מיוצג שם. האזנתי לקשר, אולם לא היה לי קשר לחיל האוויר ולמעשה לא יכולתי לעשות כלום. זה היה המצב עד שהפיקוד הגיע לדבלה - מוצב הפיקוד הקדמי של פיקוד דרום - ב־ לבד ולמעשה לא עשיתי כלום. מוצב הפיקוד באום־חשיבה לא היה מוכן בכלל למלחמה. אפילו לא היה נשק לחיילים. בזכות קשרים אישיים השגתי נשק מבסיס המודיעין הקרוב. התיישבתי בחמ״ל וניסיתי לארגן אותו כמיטב 170 יכולתי״ בני פלד חוזר לתא רמשל״ט, משוחח עם שפר בטלפון ומקבל ממנו תמונת מצב מקוטעת אך קרובה למציאות, ואותה הוא מעביר למפקדי הבסיסים. ב־ עד ציר הרוחב. עכשיו מיד תיקן אותי שלא. זה לא אומר שהמצב לא גרוע כי המצרים עוברים כל הזמן, אבל הוא אומר שאין שריון מצרי על כביש הרוחב, גם לא עד כביש החת״ם. הוא אומר ש־ עוד יש טנקים שלנו. אז לתקוף על סף התעלה ועל הגשרים. תנסה לתפוס רכב שעבר מיד מהגשרים. לטוס נמוך, מעל הרכס הזה, להיות מוגן קצת מהטילים. זה מסובך כאן, אתה מתקרב לתוך האמ״ט)אזור מוגן טילים 171 צריך להיזהר״ החשש של דדו, לפי דיווח ישיר של אלוף גונן, ששריון מצרי פורץ עד מעברי המיתלה והג׳ידי, תלוש מהמצב האמיתי. שריון מצרי אינו חודר לעומק השטח שבידי ישראל. הפאניקה בפיקוד רדום, כתוצאה מעבודת מטה לקויה ומחוסר תהליכי קביעת החלטות, מעוותת את תמונת המצב ומציגה מצב שחור משחור. אך טרם תמו דיווחים קשים מהדרום והנחיות חוזרות ונשנות של דדו לבלום חזית זו. כל זאת בשעה שבבסיסי חיל האוויר נערכים למטס שלם ומרכזי לצפון. טייסים מכינים מפות, תצלומי אוויר, נתיבי טיסה, ולומדים בחיפזון את המטרות של המבצע העיקרי לתקיפת מערך הטילים הסורי שאליו ימריאו בעוד שעה. אם לא די בתמונה המעוותת בדרום שמצייר דדו לחיל האוויר, הרי שתיאורו "ג האופטימי את המצב בצפון, ברגע זה של החלטה, עומד בניגוד מובהק לתמונת המצב האמיתית בשעת בוקר זו. דרום הרמה הולכת ונכבשת תחת שרשראות השריון הסורי. המטוטלת של הפעלת חיל האוויר שנוטה דרומה, זמן ארוך לפני ביצוע ׳דוגמן׳, משקפת החלטה פזיזה נוספת, חסרת בסיס ריאלי וחוזרת על שגיאה בסיסית של הרמטכ״ל בהפעלת כוח אווירי היום - חוסר התמדה בביצוע משימות עד להשגת תוצאות משמעותיות. בשעות הקרובות שוטפות את תא דמשל״ט וממנו פיסות מידע, הוראות והנחיות, ללא ריסון והכוונה: 10:15 המוני הטנקים שלהם ועוד מעט יגיעו לתל אביב 10:20 המצב 10:25 מדויק לתקיפה, מידי 10:50 בכמה תקיפות, היו לנו כמה אבדות, אבל הצלחנו לעצור את פריצות הסורים. עכשיו אנחנו מגדילים קצת את הסיוע ומעבירים את כל מרכז הכובד לדרום. פרצו לנו בשלושה צירים, אז אנחנו ממש במצב חירום. 10:50 10:55 הגשרים, על פורט סעיד? על כל ראש גשר? יש שבעה גשרים בני פלד: בסדר. פורמן: הולכים על פורט סעיד והולכים על הגשרים. ״אם אתה לא נכנס בשעה צריך את האווירייה לגזרה, לנו אין עם מה לבלום. המצב חמור ביותר. 172 כולה, ומהר״ 11:10 בעוד| 358 11:15 20-15 גומרים פורמן: ברמה המצב התהפך פלד: תבקש מפיקוד דרום קו הפצצה מזרחית לתעלה, כביש הרוחב, כביש החת״ם. קו הפצצה פירושו קו שמעבר לו רשאי חיל האוויר לתקוף באופן עצמאי כל מטרה ללא תיאום ואישור של כוחות הקרקע לפי הנחה שכוחותינו אינם נמצאים שם ולא נשקפת סכנה שנפגע בהם. פיקוד דרום מצליח לעוות את תמונת הקרב היבשתי המצטיירת גם במוצב השליטה של חיל האוויר. הרי הצבא המצרי טרם הגיע לצירים הללו. אם חיל האוויר יעבור לתקיפה חופשית לפי קווים אלו, עלולים להיפגע שרירי כוחותינו. 11:15 צריך להכניס את המטוסים גם כשיש מיגים״. הוא מורה לבלום בדרום ללא התחשבות באיומים ובסיכונים למטוסיו. האומנם קיים בשעות אלו סיכון קיומי למדינת ישראל בחזית המצרית שמצדיק שחיקה נוספת של הכוח האווירי? אך בני פלד עדיין אינו יודע את העומד לקרות מיד, וכמה אבדות הוא עומד לספוג בדקות הבאות. ברגע זה טסים בדממת אלחוט, נמוך ומהר ככל שיוכלו מבצע מסוכן עד מאוד. אך תשומת הלב בתא רמשל״ט כבר ממוקדת בדרום. פעם נוספת מתפרץ הרמטכ״ל לתא הרמשל״ט, דקות ספורות לפני שעת ה־׳ש׳ של ׳דוגמן׳. במקום להתייחס למבצע בצפון, שכה עמל עליו, הוא משתמש במונחים שרק שר הביטחון נוקט אותם: שוב אינו נותן הוראות כמו קודם, שוב אינו מנחה את מפקד חיל האוויר. הוא נמצא במצוקה קשה. זה עתה קיבל דיווח מסגנו, ישראל טל, שטנקים מצריים כבר נמצאים במעברי המיתלה והג׳ידי. דיווח מוטעה שמגיע פעם נוספת מפיקוד דרום, והוא הגורם להסטת חיל האוויר בחזרה, מצפון לדרום. אך הפעם - מתקיפת 173 טילים לסיוע לכוחות היבשה "ג ״הדרום יתמוטט אם לא נוציא מיד עכשיו מטוסים 11:25 לשם״ זו התוכנית המקורית שקבע הרמטכ״ל בלילה הקודם, תוכנית שמשתנה מרי שעה־שעתיים. אך פלד אינו ׳נופל מהרגליים׳. אין זו פעם ראשונה היום שהרמטכ״ל מתפרץ לתא רמשל״ט ו׳יורה מהמותן׳ ללא התייעצות או אפילו התעדכנות בתמונת המצב של חיל האוויר. אחד הגורמים שמגיעים אותו הוא דו״ח מודיעיני שגוי של מודיעין פיקוד דרום לפיו: ״נראה שכוחות מצריים מתכננים לכתר את שדה התעופה ברפידים במידה ויגיעו אליו. על פי דיווחי כוחותינו נמסר על שישים טנקים על ציר המיתלה, הנעים מזרחה, בני פלד נותן מענה חדש 174 ועל שישים טנקים מצריים על ציר הג׳ידי״ שממשיך בעקביות את הוראותיו הקודמות להעלות את סף ההסתכנות של טייסי התקיפה, ומשחרר רסן נוסף לשחיקת הכוח האווירי: בני פלד: עמי, אני מציע לעצור את שיגורי טילי ההוק שלנו, ולהכניס את המטוסים לתקיפה. זה הזמן הכי בטוח, כי כשיש מיגים לא ישגרו טילים שם. עמי איילון: ימי בתעלה. משמעות ההוראה היא שלטייסים צפוי סיכון נוסף שנובע מאי הבהירות שתיווצר בין מטוסינו למטוסי אויב. לא עובר רגע קט, ותשומת הלב חוזרת במהירות למבצע ׳דוגמן׳ בצפון, שגובה את קורבנו הראשון, השני, השלישי, וכן הלאה - עד שהרמטכ״ל, שאינו מודע למתרחש, דורש לעזוב את הרמה ולעבור ללחימה בתעלה. איננו יודעים מה עובר בראשם של בכירי מפקדת חיל האוויר. כפי שבבוקר הם מחליטים לעזוב את הדרום לטובת הצפון בדיוק בשעת ה־׳ש׳ של המבצעים בדרום, כך נופלת החלטה כעת לעבור לדרום בשעה שנופלות פצצות ראשונות במבצע ׳רוגמך. האם זו הפעם האחרונה בה נהפכות פקודות על פיהן, בעת שחיל האוויר ממלא בנאמנות מופתית הוראות קודמות, הפוכות בתכלית? החלטה זו נקבעת כמעט מאליה, ללא דיון, ללא תהליך מקוצר של קביעת החלטה, ללא הבנה כי שוב עומד חיל האוויר בצומת החלטה מכריע. | 360 נקודת החולשה המרכזית היא התהליך שבו מעצב לעצמו תרמטכ״ל תמונת מצב והערכת מצב, וקובע את החלטתו. הוא יושב בתא רמשל״ט צפוף ודחוס שכל אנשיו ממוקדים במבצע ׳דוגמן׳. הוא שומע דיווחים על פנטומים מתרסקים וצוותים הרוגים, נעדרים ושבויים. מבודד ממטהו ומיועציו, אין בידיו מידע לקביעת החלטה נבונה. מידע שהמצב בצפון קריטי, בעוד שהמצב בדרום קשה אך לא יותר מזה. הוא אמור לזכור את מטרות המלחמה הסוריות לכבוש את כל רמת הגולן לעומת מטרת המלחמה המצרית להיאחז כרצועה צרה לאורך התעלה. המידע כבר קיים בבור של הרמטכ״ל, רק הושט ידך וגע בו. אך לא, הרמטכ״ל מבקש לקחת את חיל האוויר בחזרה דרומה. מפקדת פיקוד דרום הולכת ומאבדת את הקשר עם המציאות. בשעה מדווח אלוף גונן לסגן הרמטכ״ל על התקדמות שריון אויב למעברי המיתלה בזמן השיחה נמצא שר הביטחון משה דיין ליד אלוף פיקוד הדרום, 175 והג׳ידי ומתרשם קשה מאוד משחיקת הכוחות ומהדיווחים על עוצמת המתקפה המצרית. הוא מסכם את ביקורו בהנחיה ובתחזית הבאות: ״יש לנהל קרב הגנה שיתבסס על המיתלה, הג׳ידי וראס־סודר. ישראל יכולה להיות צפויה גם המטה 176 לתוצאות פטליות אם לא תדע להבין את המצב בעוד מועד״ הכללי אינו מצליח ליצור תמונת מצב אמינה. הרמטכ״ל אומר לאלוף רחבעם זאבי, שחוזר מהסיור בפיקוד הדרום יחד עם דיין, שכבר אתמול הורה לגונן זאבי מעיד שדיין אמר: ״בין תל אביב לאבו עגילה 77 לייצב קו על המעברים 178 אין אפילו טנק אחד, וזהו חורבן בית שלישי״ בעקבות שיחה עם גונן ודיווח של ישראל טל מורה הרמטכ״ל למפקד חיל האוויר להפנות את מלוא המאמץ האווירי דרומה. הוראה שחוזרת על עצמה מדי שעה. ב־ מפקד בסיס רמת דוד, את ההקפצה דרומה: ״זוריק, אנחנו הולכים כעת לעזור לפיקוד דרום. הם במצב קשה מאוד. הטנקים של האויב תפסו קו של קילומטרים מזרחה מקו המים. אנחנו צריכים לבלום אותם. זה מה שאנחנו עושים. איך המורל בסך הכל? יש הרבה מטוסים פגועים? כן. אנחנו נלך לתקוף עכשיו באופן מסיבי בתעלה, מפני שהמצב שם הוא חמור. יש להם 179300 דיווחו של בני פלד מדויק למדי בהשוואה לתמונת המצב השגויה שמציג פיקוד דרום למטכ״ל ולשר הביטחון. לו הרמטכ״ל, סגנו, אלוף פיקוד דרום "ג ומפקד חיל האוויר היו יודעים או מטמיעים את המטרות המוגבלות של המצרים, הם וראי לא היו בהולים וחרדים כל כך, ולא היו פזיזים וטועים כל כך בהחלטותיהם. המצרים מתקדמים בכיבוש השטח שהם קובעים לעצמם. אנחנו יודעים שאוגדתו של ברן מתקבצת בגזרה הצפונית ואוגדתו של שרון בגזרת טסה. קו הגנה שני, כמצוות דיין, מתחזק והולך. הסכנה למחנות העורפיים פוחתת והולכת. הפעילות האווירית המצרית מינורית לחלוטין. אכן, יש פער ניכר בין דיווחי אלוף גונן למציאות. אין חדירה מצרית למעברי המיתלה והג׳ידי ואוגדות המילואים שמתגבשות מהוות חיץ איתן בפני איום מצרי על עומק סיני, איום שאינו נמצא כלל בתוכניות הצבא המצרי. לא כל העובדות ידועות לדדו. הוא מושפע מדיווחי אלוף גונן, וקובע עוד החלטה חסרת תכלית והיגיון. בצהריים, מתא המשל״ט, המצב בשתי החזיתות נראה גרוע למדי. חיל האוויר נמשך לשני הכיוונים: לבלימה בצפון ולכלימה בדרום. מפקדת חיל האוויר אינה מסוגלת ליצור לעצמה תמונת מצב שתתאים לצרכיה הייחודיים. התזזית והתנודות התכופות בקריאות מצפון ומדרום משבשות שוב ושוב את היכולת להערכת מצב עצמאית. בשיחה בין בני פלד למפקד חפ״ק חיל האוויר בדרום, מעדכן אל״מ שמואל שפר את פלד בנעשה בגזרה שלו: 12:30 אומר לי שנותרו לנו עשרים טנקים לעמוד מול מאה טנקים בכל ציר. אז זה כל מה שיש לגורודיש? ארבעים טנקים בתעלה? תגיד, כל הכוחות שמתגלגלים ממרכז הארץ כבד עבדו אותך? זאת אומרת שיש סיכויים שהטנקים שמתגלגלים מהמרכז יבואו לידי ביטוי הלילה? בקיצור, אתה תמשיך לדווח לי על המצב. דיווח רומה על כמות הטנקים שנותרו לאוגדת סיני מגיע גם לרמטכ״ל כשעה 180 ורבע מאוחר יותר 12:35 | 362 לקו ההגנה הבא שהוא למרגלות רפירים אום־חשיבה, ושצריך לפנות את טסה ואת יחידת הבקרה המערבית. החפ״ק בדרום ממשיך להוות עיניים ואוזניים אוויריות שמאפשרות לפלד לגבש לעצמו תמונת מצב יבשתית עדכנית ומהימנה למדי. דיווח החפ״ק על עומק הנסיגה המתוכנן חופף לדיווחי דדו על שיחה עם גונן כמעט בו- 181 זמנית בשעה 182 ב־ אלוף טל לרמטב״ל, לפי דיווח של אלוף פיקוד רדום, בלי בדיקת תמונת מיד מורה 183 המצב עם המטה שלו, שהצבא המצרי נמצא כבר במעברים הרמטכ״ל, פעם נוספת, לבני פלד להעביר את מרב הגיחות לחזית התעלה, אך אין בכך184 ולהפנות את המאמץ העיקרי לתקיפת הגשרים וטנקי האויב כל חידוש. את זאת פלד שומע ממנו פעם אחר פעם בשעות האחרונות. תמונת המצב במטכ״ל בשעת צהריים אומרת ששארית הכוחות לאורך התעלה לוחמים באומץ ובהקרבה, אך צה״ל, ברמה האופרטיבית והאסטרטגיה, נמצא בתהליך של ייצוב קו שני וצבירת כוחות. הסכנה לקיומה של המדינה בחזית המצרית פוחתת ככל שאוגרות המילואים מתחילות להיערך. בחזית הצפון מחזיקה חטיבה 188 לרמה לוחמים בצורה לא מאורגנת, בצוותים קטנים שבינם לבין ריכוז כוח המרחק רב מאוד. חלק אחר מהמילואים מתגבר את הגזרה הצפונית. כוחות שריון סוריים זורמים לכיוון דרום־מערב ומגיעים כמעט לקצה המצוק ברמת הגולן. המידע שזורם מהצהריים למפקדת חיל האוויר, משני החפ״קים בצפון ובדרום, ממרכז סיוע התקפי בראשות אל״מ עודד מרום וממדור סיוע משכך מעט את התנודות החריפות בדיווחי 185 שמפעיל רס״ן גיורא אפשטיין הפיקודים המרחביים. הערכתו של דיין בשובו בשעות הצהריים מסיוריו בצפון ובדרום, שהאתגר שעומד בפני צה״ל הוא כיצד לשמד את כוחו ולא כיצד להחזיר לעצמו שטחים שנכבשו - הולמת את המציאות. אך קברניטי צה״ל אינם חושבים כך, וממשיכים להטיל את הכוחות למערכה לא נחוצה לאורך התעלה. אוגדת סיני קיימת רק על הנייר. מ־ אחרי 186 הטנקים שעמדו לרשותה בתחילת הלחימה נותרים בבוקר מותנה בחיל הא ישראל "ג י מטוסי חיל האוויר לוחמים כמעט לבדם 87 הצהריים יורד מספרם ל־ 188 כמיטב יכולתם לעכב את הצליחה המצרית בשעת צהריים מאוחרת ב־ משברים: הקריסה של חטיבה שואבים את הכוח האווירי למערכות הבלימה היבשתיות, ולא נותר כוח לתקיפה נוספת של מערך טילים או מטרות אסטרטגיות שיכולות לעצב מחדש את פני המלחמה. אלוף ישראל טל, שבתוקף תפקידו כראש אג״מ אחראי לתמונת המצב היבשתית ולהערכת המצב, אינו לומד לקח במשך היום, אינו מבחין בשינויים התכופים בתמונת המצב שהוא מקבל מאלוף גונן בפיקוד דרום, ואינו בונה תמונת מצב יציבה ומעודכנת באמצעות המטה הכללי. חנוך ברטוב, הביוגרף של דדו, כותב שסגן הרמטכ״ל אינו ממלא את תפקידו כנדרש, ואינו מפעיל את המטה לגיבוש תמונת מצב עדכנית ואמינה ולסיוע לרמטכ״ל לעצב תמונת מצב לקויה של הרמטכ״ל גורמת לו לשנות את 189 הערכות מצב החלטותיו פעם אחר פעם בכל הנוגע לפעילות חיל האוויר. שורשי הליקוי הם חוסר התפקוד של שתי מפקדות: המטה הכללי ומפקדת פיקוד דרום. תמונת המצב והערכתו משתנים באופן תזזיתי. לעתים מזומנות זוהי תמונת מצב אישית אינטואיטיבית שמעביר אלוף גונן לרמטב״ל. אם לא די בכך, המטה הכללי אינו מבקר ומאזן את דיווחי אלוף גונן. דרו מקבל פעם אחר פעם את התמונה והערכת המצב של פיקוד דרום ללא ביקורת וללא דעה שנייה מהמטה שלו. כאשר דדו מקבל בצהריים דיווח מפיקוד צפון כי חטיבה את העתודה המטכ״לית שלו, חיל האוויר, לשניים, ונותן הוראה למפקד חיל 190 האוויר בשעה 191 צומת החלטה הסיוע עכשיו חצי בדרום, חצי ברמה. כוחות היבשה במצב לא טוב. אנחנו חייבים לתת להם אפשרות לתגבר כוחות, כי אחרת נאבד את רמת הגולן ונאבד את התעלה. . תא רמשל״ט כני• פלד המלחמה האווירית מתרחשת בנחיתות אווירית בדרום ובצפון. בשעה | 364 מודיע בני פלד: ״אנחנו מוציאים את כל מה שיש לנו גם לצפון וגם לתעלה״ חצי בדרום, ״הסיוע עכשיו חצי חצי. וזמן קצר אחר כך מדווח ביתר פירוט: חצי ברמה. זה מה שאנחנו עושים כדי לאפשר לכוחות היבשה לקחת נשימה. הם במצב לא טוב. אנחנו חייבים לתת להם אפשרות לתגבר כוחות הלילה, כי אחרת, במצבנו היום נאבד את רמת הגולן ונאבד את התעלה״. חיל האוויר עוזב את משימת השגת עליונות אווירית. שוב אין הוא עוסק בתקיפת מערכי טילים, לא במצרים ולא בסוריה. חזיתות התעלה ודרום רמת הגולן כמעט ריקות משריון ישראלי )פרט לחטיבה מצויד כראוי בנשק נגד טנקים ואינו מאומן להגנה אקטיבית ללא שריון, כפי שמאומנים ומצוידים חילות הרגלים של מצרים וסוריה. לכן מתגייס או מגויס חיל האוויר לבלימה בשתי החזיתות. שנתיים־שלוש לאחר המלחמה כותב דיין בספרו על החשש מחורבן ישראל, אך כבר באותו יום ממש מחלחלים הדברים, מילה במילה, לתא הרמשל״ט: 16:00 שאנחנו לפי דעתו לפי דעתו של שר הביטחון שחזר מהדרום הוא מפגי שדיוויזיות השריון שלהם עומדים בפני הרס הבית השלישי, עוד לא עברו את קו הדיוויזיות הממוכנות. אם אריק וגורודיש ילבו להתקפת נגד הלילה והם ייכשלו, אז אין בין התעלה לתל אביב משהו שיעצור. דיין אינו מטמיע את תוכניתם המוגבלת של המצרים. כאן מתגלה רוחו האיתנה של בגי פלד, על אף הכישלונות שרודפים את חיל האוויר בעשרים וארבע השעות האחרונות: פלד: אני לא מקבל את זה! יכול מאוד להיות שאפילו אם יכתשו את השריון שעבר את התעלה ולא את דיוויזיות השריון העיקריות שלהם, אז לפחות ייעצרו קרוב לתעלה, למרות שאני הופתעתי שהם לא מסוגלים לעבור לצד המזרחי. יש בצד השני עוד אלפיים טנקים. עכשיו אני רוצה, כדי להפר את הפסימיות של החבריה האלה בכל] "ג זה ברור לכם? זה הדבר הקריטי. אם אני יכול להודיע להם שאין מחיר. גשרים בתעלה אז הם יתעודדו קצת. אז הם יהיו מוכנים להתקפת נגד. הם רצו כמעט ללכת ולייצב קו כאן, איפה שסוללות הטילים שלנו. ] פלד: אני לא מוכן לזה! אז קדימה, אני רוצה להרוס את הגשרים וזה אבל צריך לעשות את זה. שמעתם? לא קשה. זה יעלה קצת מטוסים עכשיו אני עוזב אתכם. תעשו את זה. אני רוצה דיווח שאתם דופקים את הגשרים, אוקיי. זה משפיע עלי. צריך לדפוק אותם, קדימה. יש אולי וולאי, חובו שנמצאות בידי חיל האוויר זה שנתיים!, לשבור את כל הגשרים. עברי, אני יוצא מכאן בכוונה. אני לא רוצה שידברו איתי. את כל הגשרים בכל מחיר, זהו. ברור לך? 16:10 המשימות על הגשרים. על כל הנקודות שקיבלתם. לחלק מטרות באמ״ט, בתכנון. הוא !חפ״ק חיל האוויר בפיקוד דרום! קיבל אותם לסיוע, אבל עכשיו הוא מחלק את התעלה לגשרים. יש לך עוד שעה עד החושך. כל חמש דקות מבנה מטוסים על הגשרים. אנחנו צריכים לנצל כל דקה עד קשה לא להיזכר באמירתו של אל״מ יעקב )יאק( נבו, המפקד האווירי של 92 מרחב אופיר במלחמה: ״תוקפנות ללא מומחיות כמוה כהתאבדות״ ההסתערות על הגשרים אינה פתאומית. כמה פעמים במשך היום מכוונים מטוסים לעברם. ההנחה היא שחסימת התעלה לשני הכיוונים ובידוד הכוחות ממזרח לתעלה מתגבור, אספקת תחמושת, דלק, מים ומזון היא המפתח להשמדת כוחות אלו במתקפת נגד. חלק מהגשרים מאותר מקודם. אלו מטרות קבועות שאין צורך לעקוב אחריהן, קל לזהותן ואפשר להשמידן. אין פלא שמפקד חיל האוויר מתנפל עליהן כמוצא שלל רב. עובר זמן קצר, ובני פלד מדווח לרמטכ״ל על השמדת שבעה מתוך ארבעה־עשר גשרים. הוא מוזמן לקבל נשיקה מפניו הלא מגולחות של דדו, אך מוותר על התענוג המפוקפק. המורל במטכ״ל עולה פלאים: ״בשעה 16:30 על הצלחות נוספות. עכשיו מודיע פלד שבמטס הראשון הצליחו לפגוע | 366 בשבעה מתוך ארבעה־עשר הגשרים שהניחו המצרים, ושאר הגשרים יושמדו ׳עד החושך׳ ובחושך. ״נקל לשער את ההתלהבות האוחזת עכשיו את סוסי המלחמה הוותיקים, רב־אלופים ואלופים. היום ממלא חיל האוויר את תפקידו, ועכשיו מאמינים שניתן לשוב ולייצב את המערך. בהמולת השמחה נשמע אחד האלופים אומר: ב־ 193 ׳אם שמעתי נכון - זה שינה את המלחמה״ ושואב ממנו ביטחון ועידוד לקראת 194 לתא הרמשל״ט, משוחח עם בני פלד ישיבת הממשלה העומדת להתכנס. למרבה הצער, השמחה מוקדמת ומוגזמת. חיל האוויר נאלץ להמשיך את מלאכת ניתוץ הגשרים לאחר רדת החשכה, אך לא יסיים אותה. לימים מספר בני פלד על אותו רגע, אחד הקשים מבחינה אישית, במלחמה, שבו נאלץ להמחיש את נחישות חיל האוויר ומפקדו מול הרפיון שאוחז במרכז קביעת 195 החלטות שמעליו בעוד הבלימה האווירית בדרום מתנהלת במלוא הקיטור, מכוון חלק ניכר מהכוח לבלימה בצפון. שם באמת הולך המצב ומחמיר מרגע לרגע, בשעות אלו של אחרי הצהדיים. הרמטכ״ל מציע לחופי להקים קו עצירה בשפתה המערבית של רמת הגולן. אלוף פיקוד הצפון עונה שאף על פי הסיוע שמספק חיל האוויר כל היום וגם בשעה זו, הוא בספק אם ניתן יהיה להיעצר ולהקים קו אחרון. הרמטכ״ל מבטיח להעביר כוח אווירי נוסף לבלימה ברמה. ברור למטה הכללי שאם לא יתייצב קו עצירה על שפת הדמה, אי אפשר יהיה המצב נראה כה 196 להחזיק גם בקו הירדן, ואין כוח שיעצור בעדם ער חיפה חמור, עד שמתגבשת החלטה לשלוח לפיקוד צפון את השר חיים בר־לב, הרמטכ״ל הקודם. במשך היום הארוך הופך בסיס רמת דוד לשדה מפלט למטוסים פגועים. מכל רחבי הצפון מתנקזים אליו מטוסים ללא מערכות הידראוליות או מנועים בוערים. רס״ן עוזי שפר, האחראי לחילוץ מטוסים בבסיס: ״ביום שישי, ערב יום כיפור, מוניתי להיות מפקד צוותי חילוץ בכנף. זוריק, מפקד הבסיס, פגש אותי ואמר: ׳עוזי, תתארגן חזק. זאת תהיה מלחמה קשה.׳ קיבלתי הודעה על מטוס פנטום פגוע חוזר לנחיתה, צוותי חילוץ מחכים לו, המטוס נראה מרחוק בציר המסלול כשעשן מאחוריו. המטוס נוחת, אינו מצליח לתפוס את שני "ג הכבלים לעצירת המטוס באמצעות וו העצירה שלו, ונכנס לרשת העצירה בסוף המסלול. הטייס פותח את החופה יוצא ומתרחק בריצה מהמטוס הבוער. חופת הנווט לא נפתחת. אני רץ למטוס, עולה על הדופן ולוחץ על כפתור פתיחת חופה, הכפתור שוקע פנימה והחופה לא נפתחת, אני מסתכל לתוך תא הנווט דרך החופה, התא מלא עשן, אני דואה את תנועות ידיו של הנווט. הפעלתי פתיחת חירום חיצונית להעפת החופה. החופה עפה ואני במקביל נפלתי לאחור. הנווט נחלץ ובריצה התרחקנו משם. המטוס כובה מיד על ידי חיילי כיבוי אש והועבר לתעשייה האווירית. ״במגדל התקבל דיווח על מטוסים פגועים נוספים בדרך לבסיס. ראשון נחת עיט פגוע שפוצץ גלגל, הטייס ירד ויחד הבטנו במטוס הפגוע. בפצצות שעל המטוס היו חורים של פגזי התמוטט, התעלף, ואמבולנס פינה אותו. מיד אחריו נחת סקיהוק פגוע שלא ניתן לגרור אותו. מגוף ענק שנקרא ׳גמל׳ הרים את הסקיהוק והחל לנסוע על המסלול. קיבלתי דיווח דחוף שאין מסלולים פנויים ויש פנטום לנחיתת אונס. הוריתי לנהג המנוף לפנות את המסלול. מרחוק ראיתי את הפנטום מגיע, נכנס לכבל ונעצר. בעוד אנחנו מטפלים במטוס, אני רואה פנטום נוסף בא עלינו לנחיתה. ביקשתי ממגדל הפיקוח: ׳זה שנוחת על המגדל: ׳אין לו קשר.׳ התחלתי לצעוק לצוותים לברוח. הסתכלתי המום בפנטום המעשן שבא ישר עלינו. הוא נגע בתחילת מסלול, זיהה שהמסלול חסום על ידי פנטום אחר וביצע עצירת חירום. הצמיגים התפוצצו והג׳נטים נשחקו עד הגרם של כן הנסע. המטוס נעצר במרחק של בעשרה מטרים מהפנטום שלפניו. ״הפנטום נראה מוזר, חסר חופת הנווט, צינור הפליטה של כיסא הנווט הזדקר החוצה כמו תותח. עליתי לתא הטייס להכניס פיני הבטחת כיסא ושאלתי אותו איפה הנווט. הוא לא ידע ואמר שאולי נפלט ליד עפולה. הטייס גדי סמוק סיפר לי שהמטוס נפגע קשה בסוריה, במבצע ׳דוגמן׳. לא היה לו קשר עם הנווט, פרצה אש במנוע אחד, אבל מאחר שהמטוס המשיך לטוס, החליט לנסות לחזור לארץ על המנוע השני ללא קשר רדיו. הוא זיהה פנטום לפניו וטס בעקבותיו. לקראת נחיתה התרכז להגיע לקצה מסלול ולתפוס את הכבל הראשון. ברגע האחרון זיהה שהפנטום שלפניו נכנס לכבל העצירה וחוסם את דרכו לנחיתה. הוא ביצע בלימת חירום והצליח. על פעולה זו 197 קיבל ציון לשבח. מאוחר יותר הוא נהרג בעת תקיפה בתעלת סואץ״ | 368 עוד ועוד מטוסים נפגעים. זו שעה קשה לחיל האוויר, ונראה שאין איש מנסה לעמוד בפרץ ולקרוא להערכת מצב מסודרת ומבוקרת על המשך הלחימה האווירית. הטלטול מזירה לזירה וממשימה למשימה עומד בעוכרי חיל האוויר. כדי לנצל כראוי כוח אווירי, יש לרכז ימסה קריטית׳ של כוח, ולתחום לו פרק זמן סביר להשלמת כל משימה, להשיג את ההישג הנדרש ממנו ולהשפיע במידה משמעותית על הלחימה. הרמטכ״ל נושא במלוא האחריות לטלטול דרומה, וחיל האוויר אינו מנסה לעצב תוכנית חלופית. אך השחיקה הגדולה - כמעט בכל שעה נופל מטוס נוסף - היא תוצאה ישירה של מדיניות הפעלת הכוח האווירי בכל מחיר, שקובע מפקד חיל האוויר. 20:00 198 , גנרל סעד אל-שאזל בני פלד חרד לגורל כוחות היבשה. הוא מודאג מהאפשרות שטנקים יעברו על גשרים שנבנים על התעלה ויסתערו מזרחה אל המעברים. הוא דורש במפגיע להוציא גיחות לתקיפת הגשרים ביום ובלילה. במשך שלושים השעות מבצע חיל האוויר שלושים השעות מתקרבות לקצן והלחימה האווירית 199 ונפגעים עוד שישה נמשכת במלוא עוזה עד לרגע האחרון. הנה סיפורה של הגיחה האחרונה בקרב הבלימה, מפיו של לוחם מטייסת הפנטום אבירי הזנב הכתום: ״בערב השני של המלחמה מגיעה פקודה לטייסת הפנטום שלי, לצאת אל תעלת סואץ להרוס גשרים על התעלה ביעף חתף. במידה שלא נמצא את הגשר ׳שלנו׳ - לפגוע בכוחות שדיון רבים ככל האפשר. ביצוע משימה זו בלילה, בתנאי נחיתות אווירית מוחלטת, היא משימה קשה מאוד ומפתיעה. אולם מרגע שפורצת המלחמה והגייסות בחזית משוועים לסיוע אווירי, נדחקת הדוקטרינה המבצעית לקרן זווית. ״למזלי משובץ לטיסה יחד איתי רס״ן יעקב שמואלי, אחד הנווטים הוותיקים והמנוסים ביותר בטייסת, ויש בכך משום עידוד. אנחנו עוברים ביחד על כל פרטי המשימה, דנים בכל מקרה שייתכן וניתקל בו, ובתגובה שתידרש מאיתנו. אחר כך הולכים למטוס, מנסים, וייתכן שגם מצליחים, להעמיד פנים מחייכות ולהתלוצץ עם המכונאים שאינם יודעים את אופי המשימה וסיכוניה. בודקים את המטוס שלנו העמוס בפצצות, טילים, פגזים, "ג מכל לוחמה אלקטרונית, נורים ומוץ, להטעיית טילים למיניהם, עד למגבלת המשקל שלו. ״בעבר, אורי שחר היה סגן מפקד טייסת א׳ שלנו. שחר, טייס נועז וחסר פחד, ניצל לילות ירח לאימונים בתקיפות חתף בנתונים דומים לאלו של תקיפות ביום והטיל על הנווטים למדוד זמנים מדויקים ממשיכה לתקיפה עד חזרה לגובה של כיפור, מגבלות היו רק המלצות לביצוע. מליל ירח אחד למשנהו קיצרנו את הזמן שנמדד לנו עד שהצלחנו לרדת מ־ אלו לשאת פרי. ״הפנטום הגדול ניעור לחיים ונוסע בכבדות אל מסלול ההמראה. אנחנו פותחים את המנועים והמבערים האחוריים עד למלוא עוצמתם והמטוס מזנק קדימה. בשל המטען הכבד מתנתק הפנטום מן המסלול רק קרוב לסופו, ואני מפנה אותו בעדינות לכיוון. טסים בשקט, בגובה חסכוני לכיוון תעלת סואץ. ממרחק רב, אולי מאה קילומטרים, אולי יותר, מתחילה להצטייר תמונה סוריאליסטית: רצועה ארוכה של אש לאורך התעלה, להבות מזנקות אל־על, כדורים ופגזים נותבים, שלפעמים מבתק אותם נתיב בוהק של טיל קרקע־ אוויר, ממש חגיגת יום העצמאות. התעלה כולה, למלוא אורכה, שוקקת חיים, וליתר דיוק - מלחמה. היינו מסוגלים ליהנות מהמראה המחליק, אבל שנינו יודעים שבתוך דקות ספורות יהיה עלינו להיכנס אל תוך החגיגה הזאת ולהיווכח שהיא איננה עליזה במיוחד. ״לאחר מעבר המיתלה מנמיכים לגובה נמוך, ושנינו מאמצים עיניים כדי לגלות בעוד מועד כל טיל שישוגר לעברנו. כדי לחמוק מגילוי של מכשירי המכ״ם המצריים אנחנו טסים נמוך ככל האפשר. אך מאחר שמעולם לא התאמנו בטיסה כה נמוכה בלילה, אני מחליט שמוטב לא להסתכן בהתרסקות, ולכן נסתפק בגובה של כ־ עד לתעלה משתרע מישור חולי עם גבעות נמוכות. הירח מאיר את השטח באור יקרות, ואני מעז להנמיך עוד יותר. בודק עם שמואלי הנווט את כל מפסקי החימוש כדי לוודא שאם כבר אנחנו מסתכנים - לפחות שתהיה לכך תוצאה והאויב ישלם ביוקר. לפתע מתחילות נורות ההתרעה להבהב ולהזהיר שננעל עלינו מכ״ם, ושעומדים לשגר טילים לעברנו, ובמקביל נשמעות התרעות קוליות מרגיזות. ״תא הטייס מתעורר. התרעה רודפת התרעה, ושלוות התא הופכת למהומה | 370 פראית. שניות יקרות חולפות, וההתרעות הופכות לאיום חריף ביותר. אני חושש שבמצב זה החדירה תהיה חסרת סיכוי. אין טעם להמשיך כדי שיפילו אותנו לפני שאפילו נתקרב לאזור המטרה. באותו רגע, כאילו קרא את מחשבותי, שמואלי אומר לי בשקט האופייני לו: ׳אין טעם להמשיך כך. בוא נחזור למיתלה וננסה בשיטה אחרת.׳ אסיר תודה על שיש באפשרותי להתייעץ עם לוחם מנוסה, אני פונה לאחור וחוזר אל נקודת המוצא. שנינו מדסקסים את המצב, ומגיעים למסקנה שהמכ״מים ומערכות הנ״מ ננעלו עלינו כיוון שלא טסנו נמוך די הצורך. ״דוחף מצערת וסטיק קדימה והפנטום מאיץ ומנמיך שנית לכיוון התעלה, נמוך ככל שמרשה לי לבי הדופק בחוזקה. הטיסה מפחידה ומקפיאת דם. אינני יודע מה מדאיג אותי יותר: החשש מטיל שעלול לפגוע בנו, או הסיכוי לפגוע בטעות בתלולית חול ולהתרסק. הטיסה הנמוכה יותר איננה מועילה. מנורות האזהרה ואותות ההתרעה שוב מהבהבים ומשמיעים קולם, אלא שהפעם אנחנו מחליטים להמשיך בתקווה שהטילים לא יוכלו לעקוב אחרינו בגובה כה נמוך. אך כמעט מיד משוגר לעברנו טיל ראשון. שנינו רואים את להבת האש יוצאת ומתקדמת אלינו. שמואלי צועק ישבור!׳ אך אינני זקוק לכך, שכן בו ברגע אני שובר ומתעתע בטיל, בתמרון חריף והפעלת אמצעי הנגד האלקטרוניים. רק חולף טיל זה וכבר משוגרים טילים נוספים וההתרעות הולכות וגוברות. מנתיב בדרך לתקיפה הופכת הטיסה לניסיונות חמיקה והישרדות, כאשר הקרקע הקרובה והלילה מגבילים עד מאוד את חופש התמרון שלנו. לא ניתן להמשיך ושוב אני מפנה את הפנטום לאחור לעבר ההרים, מחוץ לטווח הטילים המצריים. ״בתוך תא הטייס אנחנו מנסים לברר לעצמנו מה הלאה, תוך שאנו חשים שמועקה הולכת ומשתלטת עלינו. האם נגזר עלינו לחזור הביתה מבלי לבצע את המשימה ולהשאיר את חיילינו על הקרקע, לבדם מול שריון אויב הזורם מעבר לתעלה? או שנתעקש לחדור מבעד למסך הטילים ונופל בטרם נצליח לאתר את המטרות ולהשמידן? ״לאחר חילופי דברים קצרים שנינו מגיעים למסקנה שההנמכה לגובה נמוך בוצעה מאוחר מדי וקרוב מדי לתעלה, לכן מכשירי המכ״ם גילו אותנו וננעלו עלינו עוד בהיותנו גבוהים, במרחק רב, והצליחו לעקוב אחרינו גם בגובה נמוך. לבן טסים מזרחה ומתרחקים, מנמיכים מעל לרכסים, ופונים מערבה פעם נוספת. "ג ״הפעם החוויה מצמררת עוד יותר מקודמותיה. באור הירח רואים את ההרים והגבעות חולפים מימין ומשמאל כמעט בגובה הטיסה. יוצאים מהמיתלה מערבה, והנה קורה הבלתי יאומן. שנינו מצפים במתח ודריכות, כמעט מתוך השלמה עם גורלנו, להתרעות הראשונות. והנה למרבה ההפתעה לא נדלקת שום מנורה, לא נשמע שום קול התרעה. שמי התעלה אמנם מבזיקים, רועשים וגועשים, אך תא הטייס נשאר שקט. אני מסרב להאמין שאנחנו מצליחים להתחבא, בורק בחיפזון את הנוריות ומערכות ההתרעה, האם ישנה תקלה טכנית והטיל הראשון יפגע בנו בתוך שניות ספורות מבלי שנגלה אותו במעופו, או שהטיסה הנמוכה משיגה את מטרתה? או אולי ננעלים המכ״מים על מטוסים אחרים שפועלים באותה זירה ומנסים אף הם לפלח את מעטפת ההגנה המצרית? האם משחק לנו מזלנו ואנחנו עומדים ליהנות מרגע אחד של חסד? ׳״שלושים שניות,׳ מכריז שמואלי, מוגה את הזמן שנותר עד למשיכה ליעף ההפצצה. ׳עשרים, חמש־עשרה,׳ בו ברגע פגה האשליה הגדולה, נס גדול לא קרה שם. כל מנורות האזהרה וכל ההתרעות קמות לתחייה בבת־ אחת. קליעים נותבים של נ״מ וטיל ראשון עושים דרכם לעברנו. אני עומד בפני דילמה אכזרית, אם אפנה לאחור ברגע זה, לא אוכל לחזור ולנסות לבצע את המשימה, עכשיו או לעולם לא. מחליט להמשיך. טיל נורה משמאל, שובר ושוב חזרה לכיוון המטרה. ׳עשר,׳ ממשיך שמואלי למנות את הזמן שנותר, ׳חמש, ארבע.׳ הפור נופל. ממשיכים. ׳שלוש, שתיים, אחת - משוך!׳ ״הפנטום הכבד והמהיר מפנה את אפו כלפי מעלה. מותיר אותנו דבוקים למושב מעוצמת הג׳י. מכאן ואילך מתעלם מההתרעות, מהטילים והנותבים, ומתרכז בדבר אחד בלבד: למצוא את המטרה ו׳לשים עליה את הכוונת׳. שמואלי מכריז על הגובה העולה ׳ארבעת אלפים רגל, חמשת אלפים, שש, שבע!׳ שוב אומר תודה לירח שלאורו נראה הפס השחור של התעלה, ולידו ריכוזים של נקודות שחורות - טנקים! והנה, כשהירח חוצה את התעלה, מתגלה הגשר הנכסף, המטרה לקראתה המראנו. כאן מוריד המטוס אף בחריפות ומתחיל בצלילה למטרה. ״האדרנלין, שגם קודם זרם לדם בכמויות, מאיץ עוד יותר את זרימתו. סוגר מעט מנוע, לא להיות מהיר מדי, העיקר כרגע הוא כוונון מדויק. שמואלי מכריז על הגובה היורד ׳שש, חמש, שחרר חימוש!׳ הכוונת מגיעה למקום, הפיפר יושב על הגשר. לוחץ על מתג ההפצצה, וחש כיצד הפצצות | 372 משתחררות מהכנפיים והגחון, והמטוס נעשה קל וזריז, אך בו ברגע משוגר אלינו טיל חדש. ״שמואלי צועק ׳משמאלי׳ ואני שובר בפראות אל כיוון הטיל, ומוציא אותו ממסלולו אלינו על ידי התמרון החריף. נו, היכן פגעו הפצצות כבר לא נראה הלילה, עובר שביב מחשבה במוחי. ׳מימין,׳ קורא שמואלי. שובר ימינה גורם גם לטיל הבא לאבד אותנו. שוב שמאלה ושוב ימינה, אך תמרונים אלו גורמים לפנטום לאבר מהירות. ׳תגביר מהירות,׳ ואני עומד בפני הצורך להפעיל מבער אחורי. זו החלטה קשה: מצד אחד, באזור מוכה טילים שכזה אסור להיגרר במהירות נמוכה; אך מצד שני, הפעלת המבער עלולה להפוך אותנו בלילה למטרה אטרקטיבית ביותר בשל לשון האש הפורצת מזנב המטוס. המהירות הולכת וקטנה, לא נותרה לי ברירה, דוחף מצערות עד לסוף מהלכן, המבערים האחוריים מוצתים, ושוב אנו מורבקים אל המושבים כשהמנועים מזניקים את המטוס קדימה. ׳עשר שניות, חמש־ עשרה,׳ מר המהירות עולה, ואפשר לכבות מבערים. ״שבירה ועוד שבירה, ולפתע משתררת דממה. לא עוד טילים, לא עוד נותבים, ההתרעות פוסקות, וכמו שקורה בקרבות אוויר רבים, אנחנו לבד ושקט מסביב, כאילו כל מה שעבר עלינו זה עתה היה רק חלום בלהות. טסים הביתה בשתיקה מוחלטת, מגיחים למתיחות להתפוגג בהדרגה. בדרך רואים שני כדורי אש מתלקחים בזה אחר זה מצפון לנו, ואיננו יודעים מה פשר הדבר. רק לאחר נחיתה מתברר כי היו אלה מטוסים מטייסות פנטום אחרות שהופלו או נכנסו בקרקע באותה משימה. לאחר שלושים וארבע שנים נודע לגו שהמשימה היתה לבצע יעף קלע בעל סיכון מוגבל ודיוק פחות טוב, ולא 200 תקיפת חתף כפי שביצענו״ גיחה זו היא אקורד אחרון של שלב הבלימה. הרמשל״ט, תא״ל דוד עברי, שמחליף את בני פלד בתפקיד, מחליט להפסיק את תקיפות הגשרים עקב מחר בבוקר ייצא צה״ל למתקפת נגד. כל 201 אבדות רבות ותועלת מעטה התקוות תלויות בה. שבי וחקירות הערב יורד על שדות הקרב העשנים. בקהיר, בירושלים ובדמשק נשמרת האפלה. סגן אבי ברבר, שמופל וצונח אל השבי הסורי במבצע ׳דוגמן׳, אינו יודע זאת: ״זרוק על הרצפה בתחתונים מגואלים בדם הפציעה בזמן הצניחה, "ג שומע צעקות מחדר רחוק. קשה לי לזהות אם זאת עברית או ערבית, אבל למי שצועק כנראה מאוד כואב. הדלת נפתחת, מכסים את עיני, ידי עדיין קשורות ומושכים אותי במסדרונות. הבנתי שהגעתי לחקירה ראשונית שבה ינסו להוציא ממני מידע שיש ביכולתו להשפיע מידית על המלחמה שרק החלה. ואז זה מתחיל, המשהו שכל כך לא רציתי שיגיע, השאלות. ״בקול מפחיד שואל אותי החוקר הראשי, דרך מתורגמן, מאין המראתי, ואני כמו חייל נאמן עונה לו: מתל אביב. בסיפורים ששמעתי זה צריך לעבוד. השאלה חוזרת שוב, אולי לא הבנתי. מאיפה המראת? וזה אחרי שכבר ידעו שבאתי לסוריה בפנטום, כי היה חשוב לי שיידעו שראיתי את אפיק הנווט שלי חי ושאינני לבד. בפעם השלישית מרים החוקר את קולו, צרוד מליחה של סיגריות, ושואל בצעקה, ישו תל אביב, עקרון או חסור?׳ אני, במין ביטחון שאין לי מושג מאיפה הוא בא לי, עונה - תל אביב. ״עד לשאלה הזאת איכשהו עמדתי בסטירות ומכות קת הרובה, אבל הפעם ציפתה לי הפתעה. שניים תופסים אותי, גוררים אותי על הרצפה כנראה לחדר אחר. תהליך קשירת הרגליים מתרחש במהירות מסחררת, ואני מרגיש תלוי הפוך כשרק צווארי נשען על הרצפה. מכאן והלאה אני צועק ללא שליטה, כוכבים מטיילים בעיני, תחושה של סחרור מלא בזרמים חשמליים, והגרוע מכל שברקע אני שומע קולות שצוחקים מהצעקות שלי ומזלזלים בחוסר האונים והשליטה שלי. ״אני זוכר את זה כאילו זה מתרחש עכשיו. חוץ מהכאב זה היה מאוד מעליב. הסערה נפסקת, מעמידים אותי על הרגליים. אי אפשר לעמוד. התחושה היא של הליכה על גחלים, קיבלתי סדרה ראשונה של פאלקות - מכות מקל על כפות הרגליים. אני מעביר את משקל גופי מצד לצד ועל כל תנועה כזאת חוטף מכת יישור ישר בראש, בידיים או בקת רובה. כשהוחזרתי למקומי מול צוות החוקרים הבנתי שהם לא כל כך מטומטמים ויודעים שיש תל־נוף ויש חסוד, והודיתי שבאתי מתל־נוף. איכשהו נגמרה החקירה הזאת, כי היו להם עוד חבריה שלנו לתחקור מהיר. אני יודע זאת לפי הצעקות ששמעתי לאחר שזרקו אותי מוכה ומושפל בתא. זו היתה רק החקירה הראשונית, מתאבן בלבד. אני אומר לעצמי שהעסק באמת רציני אם זה ימשיך ככה. חתיכת אתגר. לא להאמין. ״פתאום נפתחת דלת התא והגוף שלי מתכונן למנה שנייה. מלבישים אותי בחולצה צבאית חדשה לחלוטין. שוב כיסוי על הראש, נגרר במסדרונות, | 374 מעמידים אותי ליד הקיר ומסירים את כיסוי העיניים. כאן אני רואה היכן הייתי אחרי הצהריים - מתקן הפאלקות. והנה זרקורים, מצלמת טלוויזיה, מצלמים אותי. שואלים שתי שאלות. אני מחייך. מכבים זרקורים, מורידים חולצה וזורקים אותי שוב לתוך התא. רגע כזה משמח לא היה לי. עכשיו יודעים שאני חי ושבוי, והם לא יכולים להרוג אותי. וזה באמת היה סימן החיים הראשון והחשוב שקיבלו ממני. ״בלי שום הכנה הופצצנו על ידי מטוסים שלנו שתקפו את מטכ״ל דמשק. הגיע רק המבנה מהטייסת שלי, שפגע יפה אבל לא בנו. אם היינו מותקפים על ידי מבנה נוסף כנראה שמצבנו היה שונה. ההפצצה קטעה את רצף החקירות, דבר שהקל מהלחץ. אני פירשתי את ההפצצה כך: מדינת ישראל במצב כל כך קשה, שאנחנו מפציצים את שבויינו שלא ידברו. אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שהמודיעין ׳הטוב בעולם׳ לא יודע איפה מחזיקים הסורים טייסים שבויים. ״בהמשך עברנו כחודש וחצי של חקירות שכללו שבוע שכינינו ׳שבוע העמידה׳. כוונת הסורים היתה להתיש אותנו כך שנאבד את כושר העמידה וגם את יכולת החשיבה המסודרת. וזה קורה אחרי שלושה־ארבעה ימים ללא שינה, ורק בעמידה. כשמתלווה אליה טיפול פיזי לפי בחירתם החופשית של השומרים. וכך, במצב גופני ומנטלי רעוע, אתה נגרר לחקירה שלפעמים יש בה רגעים הרבה יותר נוחים מהתא. למשל, החוקרים מחממים את החדר. אחת מההתעללויות היתה מאוד פשוטה: צוות החקירה שותה תה בקול רם של שאיפה שוווווו, ואתה מת לקצת מים, תה חם. בחורף הסורי זה רק חלום. ״לפגוע במטרה או להפיל מטוס לוקח כמה שניות. בשבי אתה מתמודד עם אתגרים מסוגים אחרים לגמרי, אבל אתגרים שאינם נמחקים מהזיכרון, ועם תוצאות הקרב הפרטי שלך אתה הולך לכל מקום. כל החיים. כל הזמן אתה הולך עם מראה גדולה ונסתרת שבה אתה הנחקר. שבה אתה רואה את 202 דמויותיך ותדמיותיך, ועל זה תספר בכנות לילדיך״ פרק 203,, דמו עד חמישים אחוז קריאה משר הביטחון, בלי פיזיולוגיה, ״הכל בידכם״ הוא אומר, ״הכל תלוי בכם עכשיו״. הוא אומר שגם ברמה, גם שם הכל בידי חיל האוויר, לא רק בתעלה, קדימה! 204 בני פלד כתארמשל״ט חיל האוויר עובר מהפכים רצופים במשך היום הקשה בתולדותיו. תקיפות מערכי הטילים בבוקר נשכחות ונמוגות. במצב הבלתי צפוי בו הוא נדרש לוותר על השגת עליונות אווירית, תוקפים מטוסיו ברמת הגולן ככל יכולתם, ובמקביל עושה חיל האוויר מאמץ גדול לבלום לאורך גזרת התעלה ולהדום את הגשרים שעליה. ב־ כוחות היבשה הסוריים בדרום הרמה, ולסייע לכוחות הדלים לאורך התעלה. זאת הוא עושה הודות לנחישות, לאומץ הלב ולהקרבה של טייסיו. הם אלו שעומדים בהצלחה במבחן. המצב הצבאי מתחיל להתייצב אחר הצהריים. כוחות מילואים משתלבים בלחימה ברמה. אוגדת משה פלד, העתודה המטכ״לית, צוברת כוח באזור צמח. הערכת המצב מתהפכת בערב, מאחיזה בשיניים בשפת רמת הגולן, למתקפת נגד מחר בבוקר. בדרום הולך ומתחזק כוחן של שתי אוגדות המילואים בפיקודם של האלופים אברהם אדן ואריק שרון. עד למחרת 205 בבוקר הערכת המצב של המטכ״ל ושל הממשלה עוברת מהפך. מנסיגה אפשרית לקו מצרי הג׳ידי והמיתלה, שפירושם ויתור על אום־חשיבה, שם יושב החפ״ק של פיקוד דרום, לתפיסה התקפית ולתכנון מעשי של מתקפת נגד למחרת בבוקר. 375 | 376 חיל האוויר מבצע יותר מ־ את הקצב הצפוי בהערכות המצב. על אף הפעלה חפוזה, מחסור במטרות ומבוכה בתכנון ובשליטה, מצליח חיל האוויר לפעול בקצב המתוכנן. יותר מ־ להגנת כוחות צה״ל ובסיסיו. בסך הכל הוקצו כמעט כוחות היבשה. רק )נתונים מפורטים 206 המסוקים טס ראה נספח נתונים כמותיים.( מאזן זה הוא תשובה ניצחת לשאלה ״היכן היה חיל האוויר?״ מכל חמש גיחות, כמעט ארבע הוקצו לכוחות היבשה, לתקיפה או להגנה עליהם מפני תקיפות של מטוסי אויב, בחזיתות ובדרך אליהן. שני שלישים מהגיחות הוקצו לזירה המצרית ושליש לזירה הסורית. היחס בין גיחות תקיפה לגיחות הגנה היה בערך שמישים בממוצע, ביצע כל מטוס כארבע גיחות בממוצע בשלושים שעות לחימה. על פי ניתוח הנתונים מתברר שצוואר הבקבוק של התועלת שהביא חיל האוויר לכוחות היבשה היה מידת היעילות של הגיחות, ולאו דווקא גודל ההקצאה. הישג נוסף של חיל האוויר הוא התוצאות בהגנת כוחות היבשה מפני תקיפות חילות האוויר הערביים. הגנת כוחות צה״ל ושמי המדינה אינה תלויה אך ורק בטייסים. מערכת שלמה עוטפת אותם, שומרת עליהם, מסייעת להם ויוצרת עבורם תנאים מיטביים לקרב. שותפים במערכת זו הם המודיעין שנותן התרעות ונתונים חיוניים אחרים, מוצבי בקרה והתרעה שמגלים את מטוסי האויב, מכוונים את מטוסינו אליהם, מזהירים במשך הקרב על הצטרפות מטוסי אויב נוספים, ומצרפים מבנים רעננים של מטוסינו לקרב או לחיפוי על מטוסים קצרים בדלק. ובראש הפירמידה, מערך השליטה בפיקוד הרמשל״ט. הוא זה ששולט בהתרעות, בהזנקות, ביירוטים ובהפסקת הקרבות. לפיכך, כשמורגש יתרון האיכות, הכוונה היא לכל המערכים השותפים ללחימה. יכולות חיל האוויר בלוחמת אוויר־אוויר, בהשוואה לחילות האוויר הערביים, השתפרו מאוד ממלחמת ששת הימים. לעומת זאת, המיגון וההגנה על שדות תעופה של האויב והמטוסים שלהם על הקרקע מפחיתים משמעותית ״אפילו אם חיל האוויר יקיז את דמו עד חמישים אחוז את יכולת חיל האוויר להשמידם על הקרקע. הפער שנפתח בין שתי היכולות הוא בלתי נתפס. )ראה טבלה מפורטת בנספח נתונים כמותיים.( עדיפות אווירית באזורים שאינם מוגני טילים נוצרת מיד בתחילת המלחמה. הערבים מכירים בעליונות האיכותית של חיל האוויר, וכל שנותר למטוסי היירוט הישראליים הוא לשמר, לתחזק, ולשפר אותה. בשלב הבלימה מגיע חיל האוויר להישגים יפים בלוחמת אוויר־אוויר. במשך שלושים שעות הלחימה מופלים מאשר בכל מלחמת ששת הימים, ומתקרב למספר ההפלות שהושגו בכל מלחמת לבנון הראשונה. ההפלות בשלב הבלימה מושגות בתנאים קשים יותר מאשר במלחמת לבנון, על ידי מטוסים וטילים דומים לאלו של היריב, בתנאי נחיתות אווירית ובפרק זמן שאורכו רק כ־ )שלושים שעות לעומת כמאה וחמישים.( המספר הממוצע של הפלות מטוסי אויב ביום בשלב הבלימה גבוה פי 5.5 פי חיל האוויר. )ראה טבלה מפורטת בנספח הכמותי.( הישג זה מפתיע אפילו את כותבי הדוקטרינה האווירית של חיל האוויר לפני המלחמה, שמעריכים נכונה את פערי האיכות בלוחמת אוויר־אוויר. במתקפה של חילות האוויר הסורי והמצרי מופלים וסוריים שמנסים להנחית כוחות קומנדו. הצלחה מושגת גם ביירוט טיל קלט שמשוגר לעבר ישראל. האגדה מספרת שהוא מכוון לתל אביב, אך מתחקירים 207 מתברר שהוא משוגר כנראה לעבר יחידת הבקרה בנגב, בתוך גבול ישראל לאחר המטס הראשון לא מנסים עוד חילות האוויר של מצרים וסוריה לחדור מעבר לאזור החזית. על אף מערכי הטילים מגן חיל האוויר על הכוחות בקווי החזית ועל הגייסות שנעים אליה. ב־ הערביים להוות איום התקפי מעבר לרצועה צרה בחזיתות. • במטס הראשון תוקף חיל האוויר שמונה שדות תעופה במצרים. יש פגיעות בכולם. בשעה אני רוצה להגיד לכם שלפי התוצאות שמתקבלות עכשיו במצרים, כנראה | 378 ששדות התעופה במטס הראשון - הכינו בהם, ואנחנו יכולים להפנות עכשיו עשר דקות אחר כך מצנן ראש מחלקת מודיעין את 208 את המאמץ לצפון״ הדיווח האופטימי ומודיע לבני פלד שמטוסי חיל האוויר המצרי חוזרים רוב השדות משותקים לפרקי זמן 209 להמריא ולנחות מהשדות שהותקפו קצרים או שאינם משותקים כלל. פרקי הזמן שאין המראות משדות התעופה אין הצלחה בשיתוק שדות התעופה אך המטרה מאבדת את 210 הם זניחים חשיבותה כאשר חיל האוויר מטולטל ממצרים לסוריה. לאחר המלחמה הופכת בדיעבד מטרת התקיפות משיתוק והשמדה לאילוץ הערבים להגן על 211 העומק שלהם לקראת המלחמה, בשלב הבלימה ולאחריו בני פלד הוא תומך נלהב של תקיפת שדות תעופה. ב־ תקיפת שדות תעופה סוריים ונותן לכך עדיפות על משימות חשובות לאין־ ערוך, כמו השגת עליונות בחזיתות ותקיפות אסטרטגיות בעומק. אולם הוא כמעט בודד בהערכה זו. סא״ל אביהו בן־נון: ״בכל תקיפת טילים תקפנו שדות תעופה שכנים כדי שלא יפריעו בתקיפה. כיוון שהתקיפה היתה מאוד מורכבת, ומספיק נתיב אויב מתקרב כדי שאנחנו ניקח את מטוסי התקיפה אחורה. נוהג זה, להוציא מטוסי תקיפה כשמתקרבים מטוסי אויב, נשאר לנו מימי מלחמת ההתשה, אף על פי שאינו מתאים למלחמת יום כיפור. במלחמה היה צריך להמשיך את התקיפה וליירט על ידי מטוסי מיראז׳ את מטוסי האויב לפני הגעתם לאזור, במקום להקצות מטוסי איכות לתקיפה לא יעילה של שדות תעופה. היתה זו 212 מדיניות זהירה מדי בהתייחסות למטוסי אויב ולא צורך אובייקטיבי״ תא״ל דוד עברי מדגיש שתקיפת שדות תעופה היא שגיאה מרכזית בתכנון ובהפעלת חיל האוויר במלחמה. ״המיגים אינם מהווים איום רציני על מטוסי התקיפה. יש מספיק מטוסי יירוט כדי להגן עליהם ולהפיל מיגים שיתקרבו לאזורי התקיפה. להפלת מטוסים יש ערך בפני עצמה, ויש לה השפעה על דיין, בעל אינסטינקטים חדים, 213 המורל וקביעת ההחלטות של היריבים״ מעיר בתבונה: ״אני לא מודאג מחיל האוויר שלהם. אני מודאג רק מטילים, דוקטרינת חיל האוויר אינה בוחנת הפלת מטוסים 214 טנקים, וארטילריה״ באוויר כחלופה להרס שדות תעופה. אך השוואה כמותית בין שתי החלופות עשויה להניב תובנה מחודשת. )ראה נתונים בנספח נתונים כמותיים.( ״אפילו א• חיל האוויר יקיז את דמו עד וומישים אחוז לאחר המלחמה מגיע גם בני פלד לתובנה מנוגדת לשאיפתו לתקוף שדות תעופה במשך המלחמה: ״על השאלה ההיפותטית מה היה קורה אילו השמדנו את כוחותיו האוויריים של האויב מיד בפתיחה התשובה היא מעשית: לא עשינו זאת כי לא אנו הכתבנו את מהלך הפתיחה, וכאשר הגבנו למהלך הפתיחה היה ברור שאין צורך להשמידם כדי להחזיק בעליונות חבל שצריך מלחמה ארוכה ומרה כדי להגיע למסקנה שרוב 215 אווירית״ דרגי הביצוע ומחלקת מבצעים מחזיקים בה זמן רב לפניה. 216 ״בדרום רמת הגולן החזקנו רק מהאוויר״ מנקודת המבט של כוחות היבשה, המשימה החשובה של חיל האוויר היא השתתפותו בבלימה בשתי החזיתות. לאחר המלחמה נשאלה השאלה היכן היה חיל האוויר. סא״ל אביגדור קהלני, מפקד גדוד שריון ברמת הגולן, מתפלל: ״לא נותר לי אלא לזעוק כלפי מעלה - מדוע אין חיל האוויר בא אלא שבני פלד מפגין במשך כל 217 להגן עלינו? מדוע הוא מפקיר אותנו?״ קרב הבלימה רצון עז עד כדי הקרבה לסייע לכוחות היבשה בחזית בבלימת הצבאות התוקפים, ומקצה את רוב הכוח לשם כך. משמעות ההחלטה של בני פלד לוותר על השגת עליונות אווירית היא ספיגת אבדות כבדות ויעילות מוגבלת של גיחות הסיוע, ועל כך הוא זכאי להערכה מצד כוחות היבשה במקום מילות גנאי והתרסה. כמעט עשרים אחוז מהגיחות לתקיפת כוחות יבשה מצריים וסוריים אינן מטילות חימוש על המטרות, ובמקביל, עשרות טייסים נהרגים או נופלים בשבי בשלושים שעות הלחימה. נתונים אלו חושפים את המשמעות של תקיפה בנחיתות אווירית. שיעור האבדות והנפגעים בתנאים אלו גבוה משיעורו במשימות אחרות. )נתונים מפורטים לפי מדינות והיפגעויות ראה בנספח נתונים כמותיים.( ההגנה האווירית בסוריה חזקה יותר, ולכן שיעור הגיחות שאינן מגיעות להפצצת המטרה גבוה יותר מאשר במצרים. כך גם שיעור האבדות. שיעור הגיחות שאינן יעילות ושיעור הנפגעים מסביר יותר מכל את הקושי לתקוף באזור מוגן טילים ותותחים. את היעילות הנמוכה ואת השחיקה. תרומת חיל האוויר בקרבות הבלימה בצפון משמעותית ביותר. בבוקר באוקטובר מצטט אלוף רחבעם זאבי את דברי מפקד אוגדה | 380 לנר: ״המלחמה בדרום הרמה נגמרה, אנחנו הפסדנו. אין עוד עם מה לעצור לנר טועה. יש במה. מטוסי סקיהוק עמוסי פצצות תוקפים באזור 218 אותם״ מוגן טילים ועוצרים את החדירה הסורית העמוקה בדרום הרמה. שר הביטחון מתאר את חשיבות תקיפות חיל האוויר ברמת הגולן, לאחר שהוא חוזר מהצפון לתא רמשל״ט: ״חיל האוויר הציל ציר אחד שהיה קריטי - הציר של רפיד. ברור לי שתגבור כוחותינו לא יהיה לפנות ערב. אתם תצטרכו לתת להם מאוחר יותר מציין דיין כי ״על אף מערך סוללות הטילים הסוריים, 219 סיוע״ הפציצו רביעיות חיל האוויר את ריכוזי השריון הסורי באזור חושנייה, צומת רפיד ורמת מגשימים ללא הרף״. ודיווחו לרמטכ״ל בשעה מסקנותיו 220 חיל האוויר היא ההגנה על ארץ ישראל. זה מה שמציל אותנו״ משקפות את התרומה החיונית לבלימת הצבא הסורי. אלוף מוטי הוד, היועץ האווירי של פיקוד צפון, משלים את הדיווחים: ״את החלק הדרומי של הרמה 221 החזקנו רק מהאוויר. לא נתנו להם לרדת לעין גב״ אחרי המלחמה ממנה מפקד חיל האוויר את תת־אלוף יחזקאל סומך, בעברו מפקד טייסת ווטור, מפקד רמת דוד וראש מחלקת אוויר, לבדוק את השפעת פעילות חיל האוויר ברמת הגולן. בתחקיר כותב סומך: ״ניתן לקבוע שהנזק הישיר שגרם חיל האוויר הישראלי לסורים היה פחות בהרבה ממה שצה״ל הורגל במלחמותיו בעבר. אולם לימוד מהלכי המלחמה וסדרי הגודל של כוחותינו היבשתיים מראה שלכוח האווירי היתה השפעה רבה על בלימת האויב ביום תרומת חיל האוויר היתה מכרעת להטיית שיווי המשקל הרופף בין כוחות 222 היבשה לטובתנו ולהשגת ההישגים כפי שהתבטאו בסופו של דבר בשטח״ דני אשר, שחקר את המערכה בצפון, מציין גם הוא: ״ראוי לציין שהשתהותם של הכוחות הסוריים בקו הצופה אל הירדן וחופי הכנרת היתה גם תוצאה של תקיפות חיל האוויר החל מאור ראשון באותו יום, שהסבו לסורים אבדות 223 כבדות. במהלך תקיפות אלו נפגעו מטוסינו מאש טק״א סורית״ אלוף פיקוד צפון מסכם לרמטכ״ל את שלב הבלימה: ״לאחר ארבעה ימי קרבות קשים ביותר הצליח פיקוד הצפון, בסיוע המרבי של חיל האוויר, לשבור את הצבא הסורי, שאיבד מאות טנקים בקרבות. קו הפסקת האש מילים אחרונות שמורות לרמטכ״ל: ״הפניית חיל 224 ברמת הגולן בידינו״ בעקבות מתן סיוע 225 האוויר לצפון תרמה לכך שלא איבדנו את רמת הגולן״ אווירי רווי קורבנות מחזיק צה״ל מעמד בדרום רמת הגולן. ״אפילו א• חיל האוויר יקיז את דמו עד וומישים אחוז • התרומה האווירית לבלימה בדרום נמוכה יותר. דיין עורך סיכום ריאלי ועגום של התוצאות במסגרת חשבון הנפש שלו עם עצמו, עם צה״ל ועם חיל האוויר. הנה עיקרו: ״בפרוץ המלחמה היה חיל האוויר הכוח היחיד המגויס כמעט במלוא כוחו. אי יכולתו למנוע - או לפחות לשבש בצורה אפקטיבית - את הצליחה לא נבעו אפוא מחוסר כוח או מהיעדר כוננות. כדי לפגוע בצולחים עליו, לפני כן, לשתק את סוללות הטילים המכסות את אזור הקרב. ״ב־ פעולתו ביום זה היתה אפוא מעין הפעולה של חיל השריון: המטוסים ירצו׳ לתעלה והטילו - בצורה לא מדויקת עד מאוד - פצצות על יעדים משוערים או על מקומות שנמסר עליהם מידע כללי. מספר הגיחות שביצע חיל האוויר בשעות אלו היה מרשים, התוצאות - לא. יש לזכור כי בחצי יום זה היה חיל האוויר צריך לפעול לא רק נגד צליחת התעלה, ובחזית הסורית, אלא גם בהגנה על שמי הארץ, בקרבות אוויר עם חיל האוויר המצרי לתקוף מסוקים שהביאו כוחות קומנדו לפשיטה בשטחנו. ״בבוקר עבר לצפון. רק בשעות הצהריים חזר לדרום ותקף את הכוחות הצולחים. אך המצרים הוסיפו להעביר כוחות לסיני במלוא הקצב. כאשר נמסר דיווח שעלה בידי חיל האוויר לפגוע היום בגשרים שהקימו המצרים על התעלה, ראיתי צורך להעיר שגשרים אלה אינם ׳גשר הירקון׳. הם עשויים דוברות, ובלילה יוכלו המצרים לתקנם. המסקנות בדבר ׳ניתוק׳ הכוח המצרי שצלח, 226 פזיזות ומטעות״ אלוף ישראל טל, סגן הרמטכ״ל, מספק בספרו הערכה רצופת טעויות ושגיאות, שמעלה סימני שאלה באשר למידת הבנתו בסוגיות לוחמה אווירית: ״הסיוע האווירי בתעלה היה דל יחסית, וגם בחזית הסורית היה הכוח האווירי מנוטרל במידה רבה, ולא היה מסוגל להביא לידי ביטוי את עוצמת האש מנגד, אלוף אריק שרון נוזף 227 האדירה שלו, בייעודו בארטילריה מעופפת״ בו בעקיפין: ״בנושא חיל האוויר - אני לא מבין את האכזבה. הציפיות לא היו במקומן. מי שחושב שהמטוס הוא ארטילריה מעופפת - לא מבין מה גנרל שאזלי, הרמטכ״ל המצרי, גם הוא כאילו עונה לאלוף 228 הוא אומר״ | 382 ישראל טל כשהוא מדגיש כי ב־ 229 מצרים. רק חיל האוויר נלחם נגדו תא״ל אורי בן ארי, סגנו של אלוף פיקוד דרום: ״יש לי רק טענה אחת - וזו מופנה יותר אל מפקד חיל האוויר. השגיאה היסודית של חיל האוויר במלחמה היתה שהם נכנעו לדרישות של חיל היבשה ולא מיקדו את קיימים חילוקי דעות לא 230 הפעולה שלהם במה שהם באמת יכלו לעשות״ מעטים על הסיבות והגורמים לאי מיצוי יכולותיו של חיל האוויר בתחילת המלחמה. אין חילוקי דעות לגבי הכישלון במאבק על עליונות אווירית בחזיתות, אך ישנה אי הסכמה לגבי הגורמים לכך. אל״מ גיורא פורמן, ראש מחלקת מבצעים, מעריך שבהשוואה למשימות אחרות כמו הגנת כוחות צה״ל, שמי סיני, רמת הגולן וישראל והשמדת כוחות קומנדו ״השפעת חיל האוויר על הלחימה הקרקעית 231 הקשות היתה מוגבלת ותבעה אבדות כבדות״ לעומתו, בסיום עבודת התחקור של שלב הבלימה בחיל האוויר נכתב: ״לתקיפות חיל האוויר ביומיים הראשונים למלחמה חשיבות רבה, כי אף על פי שלא הושגה עליונות אווירית, הצליח חיל האוויר להאט את קצב התקדמות האויב ולמנוע ממנו הישגים ניכרים בשטח, עד אשר התארגנו אלוף עזר ויצמן, לשעבר מפקד חיל האוויר, 232 כוחות היבשה של צה״ל״ מבטא בגלוי את אכזבתו מהפעלת חיל האוויר: ״חיל האוויר לא התגבר על מערך הטילים המצרי והסורי במועד הדרוש, ולא יכול לשתף את עצמו 233 בעוצמה הראויה בבלימת האויב בשתי החזיתות״ מילה אחרונה שמורה למפקד חיל האוויר אלוף בני פלד. הוא אמיץ דיו כדי לציין: ״חלק גדול מחוסר היעילות והתסכול כטייסות חיל האוויר, במוצב השליטה של חיל האוויר ואצל מפקד חיל האוויר היה עקב ההפרש בין הציפיות שלנו 234 והתסכול כתוצאה מזה גדול עוד יותר״ • ב־ הזירות נערכים בעורף החזית לקראת מתקפות הנגד שמתוכננות למחר, ״אפילו א• חיל האוויר יקיז את דמו עד וומישים אחוז מתכנסים בכירי מפקדת חיל האוויר ומפקדי הבסיסים והבנפות המבצעיים להערכת מצב יומית, הצגת הערכת המודיעין עדכנית וחילופי דעות. מפקדי הכנפות והבסיסים הם הדרג הבכיר ביותר שנמצא בשדה. המפקדים משתתפים במבצעים, שוהים כטייסות ומביאים לדיון את מסקנות התחקירים של הדרג הלוחם והתרשמויותיו. הם מרוחקים ממפקדת חיל האוויר, חסר להם מידע עדכני ומפורט אך הם יכולים לפתח חשיבה עצמאית. הערכת המצב היומית ב־ המפקדים הבכירים במפקדה ובבסיסים לשלושים שעות הבלימה האווירית. למרבה האכזבה, אין הדיון מברר בשיקול דעת ובגילוי לב את השגיאות, אינו חושף את המבוכה והתסכול ביחידות, ואינו מפיק תובנות העשויות לשפר את מדיניות הפעלת חיל האוויר בימים הקרובים. הערכת המצב אינה מסודרת כיאה וכנאה להערכה מסוג זה. לכן נעשה סדר בהבאת הדברים. קטע זה מציג את הערכת המודיעין, את נקודות מבטם של מפקדי הבסיסים, ואת הערכת המצב של מפקד חיל האוויר בתום שלושים השעות ולקראת מחר. הדיון שופך אור על סוגיות מרכזיות בהפעלת חיל האוויר, על תפיסות ההפעלה בעקבות הלחימה האינטנסיבית, ועל המהפכה במידת החיוניות של לחימה אווירית בכוחות היבשה, שתופסת קדימות ראשונה במשימות חיל האוויר. 235 ״לא הייתי מוציא מסקנות לגבי תקיפת טילים״ ראש מחלקת מודיעין בחיל האוויר, אל״מ רפי הרלב, מציג בדיון את הערכת המודיעין של צה״ל ואת הערכת המודיעין האווירית: ״חילות האוויר הסורי והמצרי אינם מרגישים את עצמם מותשים, אבל הם מוכנים לקבל תגבורות מטוסים, וקיבלו. חיל האוויר הסורי קיבל טייסת עיראקית אחרי הצהריים. חמישה־עשר מטוסים לפי ידיעותינו. צפויות שתי טייסות סוחר שטרם הגיעו. חיל האוויר המצרי הביא מטוסי מיג־ להגיע טייסת מיג־ אלא גם מפני שהאלג׳יראים רוצים להשתתף בהצלחה. ׳אם כבר מצליחים אז גם אני.׳ הקוריאנים לא חדרו היום לתוך שטח סיני אף פעם, ועוד לא באו במגע עם מטוסינו״. משמעות התגבורות של טייסות זרות בשלב זה היא בעיקר מדינית. היא ממחישה את התמיכה הרחבה של מדינות ערב, ואפילו צפון קוריאה, במאמץ המלחמתי. התגבורות משדרות שהתמיכה אינה מסתפקת במילים אלא מגבה | 384 אותן במעשים. התגבורות אינן סמליות. אמנם בשלב הזה תוספת של עשרות מטוסים וטייסים עדיין אינה חיונית והאברות של חילות האוויר המצרי והסורי עדיין אינן משפיעות על יכולתם, אך בהתכוננות מצרית וסורית למלחמה לא קצרה, ובחששן מעליונות חיל האוויר הישראלי, התגבורות הצפויות מעניקות להן ביטחון מסוים. יש להטיל ספק בהערכה שהמצרים והסורים אינם חשים עצמם מותשים. הפלת קרוב לשמונים מטוסים ומסוקים ודאי גורמת להערכה מחדש של אופני הפעלת כוחם האווירי. רפי הרלב ממשיך ומתאר את הפעילות האווירית של אותו יום באוקטובר, וכיצד לדעתו יפעלו למחרת: ״המצרים עשו היום שתי תקיפות ובסך הכל כשישים גיחות תקיפה. משעה בכלל. הסורים מעזים יותר. אף על פי שאנחנו מגלים ומפילים אותם כל הזמן, הם ממשיכים לבוא. רביעייה או שתיים של סוחוי לתקיפה ורביעייה או שתיים של מטוסי מיג־ לא יעילים, אבל בכל זאת הם ממשיכים. אני לא חושב שהיום הם מרגישים את עצמם מוכשרים לעשות תקיפה בעומק ישראל. הסבירות נמוכה מאוד, אם בכלל אז רמת דוד. הבסיסים האחרים בכלל לא. הפעילות היום מצומצמת יותר בהיקפה, במשימותיה ובעומק החדירה שלה מאשר אתמול. מספר גיחות התקיפה נמוך מאוד יחסית לפוטנציאל האווירי. המשימות מתמקדות בתקיפות בחזית בלבד. אני לא צופה פעילות אווירית של הערבים מחר, יותר גדולה מאשר היום. רק להפך״. כעת עובר הרלב להתייחס לתוצאות תקיפת הטילים ברמת הגולן: ״מתוך עשרים וחמש סוללות שנתקפו ב׳דוגמך, חצי מהן חזרו לשדר ולפעול בתוך כשעתיים. ידוע לנו מתחקירי טייסים שרוב המטרות פשוט לא נפגעו. אבל משעה או שלא התארגנו, או שלא היה להם קשר, קשה להסביר את זה. התקיפה של טייסת לחזור למסקנות שאנחנו יודעים אותן״. עוברות שעות מביצוע ׳דוגמן׳ עד שמתברר גודל הכישלון. הרלב נוקט לשון המעטה באומרו שרוב הסוללות לא נפגעו. למעשה מושמדת רק סוללה אחת ונפגעת אחת נוספת. למרות זאת, עשרות מטוסי סקיהוק תוקפים בשעות אחר הצהריים ואחריהן בחמת זעם את השריון הסורי שמתקרב למצוק מעל לכנרת, ונהנים מרגיעה יחסית. ״אפילו א• חיל האוויר יקיז את דמו עד וומישים אחוז מסקנה מבצעית אחת של הרלב ממתנת את התחושות הכבדות בעקבות האבדות הרבות. למעשה רק שני מטוסים מופלים בדרך למטרות בניגוד לנרטיב שמתפתח בשנים הבאות בחיל האוויר, כאילו כל ששת המטוסים שהופלו נפגעו באותו מקום עקב התעקשות מחלקת מבצעים. כעת מצייר הרלב את התוצאות של תקיפת הגשרים שעומדת בראש מעייניו של חיל האוויר: ״המצב על התעלה. היום בבוקר היו הרבה מאוד גשרים. שלושה־עשר מהם מעבירים טנקים. באור אחרון הגשרים תוקנו עוד ארבעה. יש ריכוזים של חטיבות בכמה מקומות בצד המערבי, שהיו צריכות לעבור את הגשר. הגיעו - ואין גשר. אז הם עומדים שם. תקיפות הקלע היו יעילות. תוצאות לא רעות. מתנהל מרוץ בין יכולת המצרים לשקם את הגשרים מול יכולת חיל האוויר להשמידם״. • ראשון הדוברים מבין מפקדי הבסיסים הוא זוריק. אל״מ לב ארלוזור, מפקד בסים רמת דוד, המיועד לתפקיד לראש להק כוח אדם. הוא לא יזכה לכך. כעבור יומיים ייפול עם מטוסו לתוך הים בגיחה מבצעית. גופתו לא נמצאה עד היום. באותו ערב נשמע זוריק נמרץ ואנרגטי כתמיד: ״יש לנו שמונה מטוסים דפוקים חזק מאוד מזרתות בימים הקרובים. יחסית, במצב הזה, הייתי אומר שהמורל בסדר גמור. לציון מיוחד, מורל יוצא מן הכלל של ארבעת מפקדי הטייסות. אני מדבר במיוחד על טייסת ׳אבירי הצפון׳. כמעט כל הגיחות שלה היו השליפות האלה הקשות: קושי להתגבר על השליפות. נתגבר, מבינים את השליפות, אבל כשבאים לשטח, ולפעמים יש מצב שהחימוש או המרעומים לא לפי הפקודה. לכן אם מוביל קובע טקטיקה, שהבקר לא יתערב. ״מה שאני מבקש, שהאוגדות הטריות שלנו יפלשו וישטפו את הקווים ויעברו את התעלה, כי אחרת המחיר ששילמנו לא היה כדאי״. הערת פלד: ״הלוואי מפיך לאוזן אלוהים שלכוחות שלנו יהיה כוח לעבור לצד השני. אני כמובן אתבע את זה, גם בצפון וגם בדרום״. טלטלת המטוסים מדרום לצפון וחזרה בשלב הבלימה אינה משפיעה רק | 386 על המפקדה. הלוחמים הם שסופגים את מלוא ההשלכות השליליות של השינויים החפוזים. דרושה בגרות ואחריות לביצוע גיחות כאלו, כאשר משמעותן והגורמים להן אינם ברורים לדרג המבצע. תא״ל עמיחי שמואלי)שומי(, מפקד בסיס חצרים, הוא גבר בריא גוף שהחיוך אינו מש משפתיו גם בשעות קשות. במלחמת ששת הימים היה מפקד טייסת המיראז׳ים הצפונית. מפקד נוח ויציב, שמנסה להעניק למפקדת חיל האוויר תמיכה שהיא מאוד זקוקה לה: ״מבחינת מחלקת ציוד ולוגיסטיקה אין שום בעיות. אני חושב שהמורל הוא גבוה. אני אתן לך מה שהיה בקבוצת פקודות של הבסיס. אסור לחיל האוויר להפסיק את המלחמה הזאת, אחרת ההדגשה תהיה גרועה ביותר. בסיכומו של דבר, לא מערערים על השליפות. היה צריך לרוץ לטייסות, להסביר, ולטוס״. אל״מ רן רונן, מפקד בסיס תל־נוף, משלים את הדגשים של מפקדי הבסיסים: ״כמה נקודות מבצעיות: ׳ניקוי׳ סוללות שמשפיעות על אזורים: אם אתה רוצה לגמור את הגשרים, יעלה יותר בזול לקחת את האזור ולנקות את הסוללות שמשפיעות עליו. כשאתה עומד לתת סיוע לטווח ארוך, בייחוד בכיוון מערב, שעה לנו הרגשה שניצלנו מספיק את הכוח״. לפי בקשת בני פלד, עונה מפקד מרכז סיוע, אל״מ עודד מרום: ״יש כאן אי הבנה איומה. אנחנו אמרנו: כל פקודת מבצע כוללת את הכל: תצורה, מרעומים וכל היתר. ואנחנו כותבים במילה כללית ׳פצצות׳. שהטייסות תיקחנה מה שהן רוצות: שמונה פצצות וכידון, או שמונה כידונים מכל נתיק דו־שיח זה מעיד על תקשורת לקויה והבנות פגומות בין המפקדה לטייסות. מרכז סיוע, שאחראי על תכנון והורדת פקודות תקיפה באזורי החזית, מאפשר חופש רב בהכנת המטוסים לפי שיקולי הטייסות. אך מפקדי הטייסות מורגלים עדיין לגישה של ביטחון שוטף ומלחמת ההתשה. הם רגילים לגישה שלפיה הם מקבלים הוראות מפורטות ופרטניות שאין לשנותן. הם אינם מטמיעים ומיישמים את החופש שניתן להם. מפקדי הבסיסים מקבלים מושג על גודל האבדות ועוצמת השחיקה, אם כי המספרים אינם מדויקים. ראש מחלקת אוויר, תא״ל דוד עברי, מדווח: ״אבדות חיל האוויר, אתמול שישה מטוסים והיום עשרים וארבעה. שיעור אבדותינו: בתקיפת גשרים - שלושה אחוזים. תקיפת סוללות בצפון - ״אפילו א• חיל האוויר יקיז את דמו עד וומישים אחוז ארבעה אחוזים. תקיפת סוללות בדרום - אחוז אחד. סיוע בצפון - חמישה אחוזים״. בעקבותיו מדווח ראש מחלקת ציוד, אל״מ חיים ירון, על מטוסים שנפגעו והצליחו לנחות, ותחזית החזרתם למבצעים: ״יש לנו ארבעים מטוס שעובדים עליהם, שנפגעו מנזקי מלחמה. עד הבוקר אנחנו מתכוננים להחזיר למערך עשרים מטוסים. עד מחר בצהריים צפויים עוד ארבעה מטוסים״. הלוגיסטיקה בחיל האוויר פועלת היטב, כמצופה. מאז ומתמיד נחשבים אנשי הגף הטכני כטייסות והקצינים הטכניים בבסיסים ובמטה לקבוצה יעילה ביותר. תמיד ידעו להסיר מהמפקדים את עול הדאגה לתחזוקה, כדי שיתמקדו במבצעים בלבד. מטוסים פגועים מתוקנים ומוכנים לקרב למחרת בבוקר. אין מחסור בחימוש, חלפים, דלק וצוותי תיקון. קצב הכנת המטוסים, פריסת יחידות מכ״ם, קשר, יחידות נ״מ ושדות חירום. הגיבוי הטכני ללחימה עונה על הציפיות ומעבר לכך. שנים של הכנות והתכוננות מגיעות לידי ביטוי בימים הקשים של תחילת המלחמה. • בני פלד מסכם את הערכת המצב. רוב דברי המפקדים בדיון אינם זוכים למענה ישיר ורק חלקם באופן עקיף. ״כתוצאה משחיקת כוחות היבשה, חיל האוויר היה צריך לעשות הכל בסדר הפוך. ברור שאנחנו ביקשנו את הסדר הנכון, ולא ניתן לנו״. הוא מודע לתסכול, לאי הבנה ואפילו לאי הסכמה בקרב המפקדים לטלטלות מזירה לזירה בטרם תושלם ולו משימה אחת, ולביקורת על משימות שלופות מהמותן, ועל הפעלת הכוח בניגוד לדוקטרינה ותורת הלחימה. הוא ממשיך ומסביר את חשיבות הגשרים על התעלה עבור המצרים ועבור כוחותינו, ואת דרך הפעולה הצפויה מולם: ״עכשיו המצב בתעלה תלוי בחיל האוויר, מבחינת ניתוק הקשר בין הגדה המזרחית לגדה המערבית ולהעברת כוחות שלהם לצד שלנו. לגדה המזרחית לא עברו דיוויזיות השריון העיקריות של המצרים. מה שעבר את ראשי הגשר ושטף קו של שלושה־ ארבעה קילומטרים מהתעלה ואת המתחם הזה של פורט־סעיד אלה רק הדיוויזיות הממוכנות, דיוויזיות החי״ר פלוס הטנקים שלהן טנקים בדיוויזיות המשוריינות עוד לא עברו, אבל כמות הטנקים שנלוותה לדיוויזיות הממוכנות היא גדולה. | 388 ״זה תלוי אך ורק בנו. אם ניתן לכוחות היבשה במרחב סיני את ההזדמנות להיכנס לקרב עם הכוחות שצלחו בלבד, נגיד 600-550 בחזרה לקו התעלה או עד כמה שאפשר לקו התעלה, בלי להיות חשוף למתקפת שריון דרך הגשרים. זאת הסיבה שאני מתעקש להמשיך ולעשות קלע על הגשרים ולוודא שהם לא יוכלו לתקן גשרים כי כנראה יש להם רזרבות. אנחנו לא צריכים מאמץ גדול בשביל להחזיק את הגשרים מנותקים, אבל אנחנו לא יכולים בלי זה. נוסף לזה אנחנו נצטרך לתת מהבוקר סיוע לכוחותינו, אם הם יהיו עדיין במגננה ואם יעברו למתקפה. ובכן, זאת הבעיה העיקרית - מצרים״. מדבריו עולה סוגיה חשובה לבחינה כמדד להצלחת חיל האוויר: כמה טנקים עוברים את התעלה, בהשוואה לכמות שמתכננים המצרים. ככל שהפער גדול יותר כך גדולה יותר הצלחת חיל האוויר. ״בעיה לא פחות חמורה היא רמת הגולן. החבריה שלנו הצליחו לייצב קו. חטיבה במצב עגום ביותר. לרגע אחד הם איבדו את העשתונות, עד שאנחנו נכנסנו עוד פעם לסיוע והעלו להם את בר־לב כמפקד. המאמץ העיקרי של הסורים היה מול חושנייה ושם עצרה אותם חטיבה לתת להם להתקדם הלאה. ״מי שעצר אותם זה חיל האוויר. אני לא צריך לספר לכם מה עשינו היום. הצלחנו, לא להרוס, אבל לזעזע את מערך הטילים ברמת הגולן, אף על פי שהוא ממשיך להסב לנו נזקים, אבל תקופה מסוימת הוא היה די שקט, ויכולנו לתת סיוע לרמת הגולן באופן פחות או יותר מסודר. אחרי זה הצליח צה״ל, מאחר שהסורים נעצרו, להביא קצת כוחות. ועכשיו פחות או יותר עומדים, כאשר יש עוד כוחות שמתארגנים. גם בצפון הגיעו כוחות היבשה לקצה הרזרבות לפי דעתם, אך אני מקווה שלא. בסיוע חיל האוויר הם יוכלו אולי להתחיל לגרש אותם לצד השני. זה המצב הקרקעי״. תיאור נכון ומתומצת של המצב ברמה. לחיל האוויר ישנה זירה שלישית, כמעט זירה ׳פרטית׳, והיא זירת שארם א־שייח׳. שם נמצאים שדה תעופה, יחידת מכ״ם שהיא ׳העיניים של הדרום׳, מתקני מודיעין, סוללת הוק ומטוסי כוננות יירוט. בני פלד ממשיך: ״באופיר היו לנו חששות כבדים שהולכת להיות נחיתה רבתי במשך הלילה הראשון. צה״ל לא היה מאורגן, לא היה לנו מספיק נ״מ, ההוק נפגע, ויחידת ההתרעה ״אפילו א• חיל האוויר יקיז את דמו עד וומישים אחוז חטפה טיל קלט אתמול בלילה והלכה לגמרי. היה לנו רגע של חרדה אם הם יצליחו לנחות או להנחית מהליקופטרים. בסוף הכל פרח. מאתמול, כל היום לא היה לנו שם כיסוי מכ״ם. עכשיו המב״ם עובד. לא היה מודיעין באזור הזה, כל הקשר נותק, היה גם בור במסלול. כעת אופיר די מובטחת, פרט לתקיפה אווירית. ״הכוונות שלנו למחר: ניתוק התעלה, ניתוק הגשרים, וסיוע לכוחות היבשה. אנחנו מוכרחים להגיע לשלב שבו משיגים עליונות אווירית. על הגשרים נעשה קלע עד אמצע הלילה, עד כמה שנרגיש שנחוץ. למחר בבוקר התוכנית היא כפולה. עוד פעם לצאת לגשרים בחתף, לוודא שאין גשרים. ומיד להתחיל לתת סיוע. אבל חלק גדול מהכוח יישאר במלאי, אנחנו רוצים לתת מכה לחיל האוויר הסורי. נעשה את זה ב־ 06:30 אזור פורט־סעיד, יהיה כנראה מעונן עד שעה שחיל האוויר הסורי צריך לקבל מכה ואנחנו צריכים להתחיל להוריד את חיל האוויר הסורי מהראש שלנו. אז אנחנו נלך על שלושה־ארבעה שדות. כך לפחות נעשה פעולה אחת נקייה. אנחנו נשיג איזשהו הישג משמעותי, והכוונה היא להשמיד את השדות את הכל״. מדוע בני פלד חולם עדיין על השמדת שדות תעופה סוריים עיקריים? לשם מה? לאחר הערכתו של הרלב שלא צפויות תקיפות אוויריות סוריות משמעותיות ולאחר הניסיון שנרכש בשלב הבלימה? ״מיד אחר כך נמשיך בסיוע, ונשתדל לעשות אחד משני הדברים. אם מזג האוויר בפורט סעיד יהיה טוב, נלך להשמיד את הסוללות שם. אלה סוללות סא־ המערכה ואת מוצב בודפשט, שתמורתו הלכו שלושה או ארבעה מטוסים. היום. אבל תדעו לכם שרק חיל האוויר החזיק היום את מוצב בודפשט. אחרת היה נופל. אם יתברר שבצפון התעלה מכוסה עננים, נתתי לחלופין תוכנית לדפוק את גרדקה, כדי להוריד אותה מהגב. יש שם טו־ ומיג־ האבסורד חוגג חגיגה נוספת. מה לגרדקה שכוחת האל, אי־שם בדרום, ולמתקפת הנגד הצפויה מחר בתעלה וברמת הגולן? בפיכחון מר מזהיר בני פלד את מפקדי הבסיסים כי כל תוכנית היא בסיס לשנויים: ״תדעו לכם | 390 שכל התוכניות היפות האלה שחיל האוויר צריך לעשות עשויות להשתנות מפני שכוחות היבשה יבקשו את מרב הסיוע. אנחנו משאירים מאה מטוסים לסיוע. אני מקווה שאפשר יהיה לתת רצף מספיק עם כוח זה. אבל אם יתברר שהרמטכ״ל שיושב עכשיו באום־חשיבה בפיקוד דרום, ובר־לב שיושב בפיקוד צפון יגידו: ׳רק בכם אני תלוי, אני הולך להתמוטט,׳ אנחנו נחזור וניתן להם עוד סיוע בשביל להרים אותם על הרגליים. כשהגברנו את קצב הסיוע, הם ביקשו להקטין, כי הם לא יכלו לנצל את הגיחות. אף על פי שבשטח הסיוע נראה אולי דליל, זה המקסימום שהם יכולים לנצל באופן יעיל. חיל האוויר, כללית, לא פגיע לפי דעתי״. • האומנם לא פגיע? על הפעילות האינטנסיבית בנחיתות אווירית משלם חיל האוויר מחיר גבוה מאוד מאוד קשה מתוך 3 6 236 אחוז מהמטוסים בטייסות מופלים או ניזוקים קשה )ראה נספח נתונים כמותיים.( שחיקה 237 נפצעים קשה, או נופלים בשבי בקצב כזה אי אפשר לספוג במשך זמן ארוך. אכן, לא עוברים יומיים נוספים ומפקד חיל האוויר מזהיר את הרמטכ״ל כי מספר מטוסי הקרב מתקרב לקו אדום. שחיקה אינה תלויה רק בעוצמת היריב ובמערך הטילים שלו אלא גם במדיניות הפעלת הכוח. הפעלה נבונה יכולה להפחית את מספר האבדות והפעלה בזבזנית עלולה להגדיל את קצב השחיקה. במלחמת ששת הימים סופג חיל האוויר בתחילת המלחמה אבדות כבדות שמאלצות אותו למתן את קצב הלחימה שלו בהמשך כדי להשיג אורך נשימה. במלחמת ששת הימים ובמלחמת סיני יש הישגים בולטים לעין. בשלב הבלימה במלחמת יום כיפור, ההישגים מוגבלים ולא ברורים, והתבוסה ביבשה מאפילה עליהם. בהשפעת הנסיבות מחליט בני פלד במודע על מדיניות של אי שימור הכוח, שמובילה לשחיקה מוגזמת ולחציית קווים אדומים. ללא הרכבת האווירית האמריקנית שמביאה לישראל במשך עלול חיל האוויר לנצח ניצחון פירוס, שכמוהו 238 המלחמה כמפלה. ״אפילו א• חיל האוויר יקיז את דמו עד וומישים אחוז שכבת הפיקוד על הטייסות ובסיסי הטיסה נפגעת קשה למדי בימים הראשונים. שליש )חמישה( ממפקדי הטייסות נהרגים או נפצעים קשה. שיעור הנפגעים בקרב הפיקוד המבצעי עולה פי כמה על שיעור הנפגעים בקרב כלל הלוחמים. עובדה זו שוברת את האגדה שלפיה האחרון במבנה מסתכן יותר מכולם. לאבדות אלו יש השפעה ניכרת. בניגוד לדבריו של פלד, חיל האוויר פגיע מאוד. המפתח למניעת השחיקה הוא שינוי מדיניות הפעלת הכוח. השחיקה הגדולה אינה מגדילה את התועלת של חיל האוויר בלחימה. • מכאן עובר פלד לדיון בעצמאותו של המוביל באוויר - המפקד בקרב. החלטתו מצביעה על הבנה אינטואיטיבית מופלאה של מהות הלוחמה האווירית וייחודו של הפיקוד בשדה הקרב האווירי: ״חופש ההחלטה של המוביל. אני נותן הוראה לכל מפקדי הכנפות. כשמוביל מחליט, על סמך דברים שהוא יודע, מותר לו לקחת החלטה פיקודית. הוא המפקד המוביל באוויר. אסור לו לעשות דברים שהם מחוץ לתחום הידיעות שיש לו״. לימים הוא מנסח זאת חד וברור יותר, אך כבר בתום שעות ספורות של לחימה, לוחצות, מתישות ויונקות את מלוא משאביו האינטלקטואליים, הנפשיים והפיזיים, הוא מוצא אנרגיה וריכוז קשב גבוה כדי להכריז על חופש פעולה מלא של המפקד באוויר לעומת שרשרת הפיקוד המקובלת. שאלה עקרונית אחרת שרבים תוהים עליה, שואל אחד המפקדים לקראת סוף הדיון: ״מה הכוונה? מה היעדים? מה מטרת המלחמה ברגע זה?״ ״בני פלד: מטרת המלחמה ברגע זה היא למנוע מהמצרים ומהסורים להשיג מצב של הפסקת אש כשהם בשטחינו. אני מקווה ש׳רגע זה׳ יעבור, ואחר כך לא יהיה ׳רגע זה׳ אלא ׳רגע אחר כך׳. שמטרת המלחמה תהיה להשמיד את הצבא המצרי והצבא הסורי, להשמיד את שני חילות האוויר, לקבוע להם תנאים, ולא להפך. אינני יודע איך להעביר לכם את זה: הכושר של צה״ל להגיע אפילו למטרת המלחמה ב׳רגע זה׳. מותנה בנו. אם הייתי מספר לך את הרגעים שאני עברתי בשעה בוכה.| 392 ״אני רוצה שתסבירו לטייסים שאפילו אם חיל האוויר יקיז את דמו עד אחוז, אסור שיגיע מצב שבו יקרה משהו למדינת ישראל וחיל האוויר לא עשה עד טיפת דמו האחרונה. הרמטב״ל נשאר פה ואמר לי: ׳אם יצליחו להרים את כוחות היבשה רק בחיל האוויר. מה שחשוב לי שתעבירו לאנשים באמת, זה שגורלה של מדינת ישראל תלוי בחיל האוויר. ואנחנו נצטרך לתת הכל עד הסוף״. בני פלד מגונן על צמרת חיל האוויר מפני אווירת הנכאים שאופפת את הממשלה, משרד הביטחון והמטב״ל ביום הארוך והקשה, ועושה ככל יכולתו להפיח במפקדי הבסיסים רוח קרב ומקווה שיעבירו אותה ללוחמים האוויריים בבסיסים, בכנפות ובטייסות. כאן מבטא בני פלד תחושת מחויבות למודל של כוחות היבשה ומספר על דיון במטה הכללי: ״אם לא הייתי מודיע להם שאני חותך את הגשרים - אני יודע שעכשיו הייתה מתחילה עוד פעם פאניקה, ׳הם חידשו גשרים והם מעבירים טנקים.׳ לכן אני אפילו אקרקע את להעביר עוד טנקים. מפני שמיד מצב הרוח של ה׳ירוקים׳ יורד ואז במקום 239 ללכת להתקפת נגד, אומרים לכוחות לבלום איפה שאנחנו עומדים״ מדברי המענה והסיכום של בני פלד אפשר להבין שאין דברי ׳כפירה בעיקר׳ או הצעות יוצאות דופן לפעולה. הערה ׳אופוזיציונית׳ יחידה מוטלת לחלל החדר ונשמעת לאחר שבני פלד חוזר ומדגיש את העדיפות שבכוונתו לתת לסיוע לכוחות היבשה. הערה סרקסטית של דובר אלמוני מביעה הכל: ״רק כשכוחות היבשה ירגישו יותר טוב, אז נתחיל לחשוב על חיל האוויר. אני אומר זאת באירוניה״. מפקדי בסיסי הטיסה ובכירי המפקדה הם קבוצת מפקדים בעלי ניסיון מבצעי עשיר ביותר, בוגרים ובשלים לדיון בנושאים שמעבר לרמה הטקטית, מפקדים שעוברים בהצלחה תהליך מיון ארוך שמתחיל בקורס טיס, נמשך בתפקידים זוטרים, אחר כך מבחן פיקוד על טייסת קרב, מסוקים או תובלה, תפקידי מטה, ובמפקדי בסיסים. רובם ככולם נלחמו במלחמת סיני, במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה. זוהי שדרת הפיקוד המנוסה והמוכשרת ביותר שחבריה מכירים זה את זה עשרות שנים. נוצרים ביניהם יחסי חברות־תחרות ואמון הדדי שמכשירים את הקרקע לשיחה גלויה. הנושאים והאופן שעוסק בהם הדיון, הביקורת והתמיכה אמורים לשקף את תרומת ״אפילו א• חיל האוויר יקיז את דמו עד וומישים אחוז הקבוצה לעיצוב מדיניות הפעלת חיל האוויר, ולהפקת לקחים משלושים שעות מלחמה קשות, בעייתיות ושותתות דם. האומנם מופקים הלקחים והמסקנות? המפקדים נמנעים מביקורת על החלטות המפקדה ביומיים שעוברים מפגישתם האחרונה כשבני פלד מכריז ב־ בפתח. יש להבין אותם. המצב בחזיתות קשה מאוד, הם עדיין אינם יודעים שמחר צה״ל יוצא למתקפות נגד בצפון ובדרום. חיל האוויר, שמקיז את דמו, ימשיך בכך גם מחר לפי התוכנית המבצעית. האחריות המוטלת עליהם כפרטים וכקבוצה מחייבת אחדות ותמיכה בהחלטות. סיבה שנייה היא תחושת אי נוחות, שלא לומר תחושת אשמה. בערב ה־ באוקטובר מפקדי הבסיסים אינם מטמיעים במפקדי הטייסות ובלוחמים את המסר מבני פלד שלמחרת תפרוץ מלחמה. אמנם הם עושים הכנות מסוימות, אך המסר אינו עובר. בטייסת אחת אחר השנייה, ביחידות בקרה וביחידות . כשנפתחת האש, פורצת מהומת , אחרות מתייחסים לעניין כמו יעוד כוננות אלוהים ומלבה את חוסר ההכנה המנטלית בכל הדרגים. ההפתעה העיקרית בדרגי השדה אינה תודעתית אלא מנטלית. התחושה של מפקרי הבסיסים שיש להם חלק בהתפתחות האירועים ממתנת את כללי התחקיר החושפניים והבלתי מתפשרים בחיל האוויר. משום מה כישלון מבצע ׳דוגמן׳ אינו מוזכר בדיון, הרי אין מדברים על חבל בביתו של מת. איש ממפקדת חיל האוויר אינו מציג מסקנות מהמבצע או שואל מדוע לא נפגעו רוב הסוללות, ומהם הלקחים למבצעים הבאים. כישלון תקיפת הטילים בצפון ותקיפת תותחי נ״מ ושדות תעופה בדרום מטיל צל כבד על השיחה. איש אינו קורא לחזור לתקוף את אחד ממערכי הטילים לפי פקודת־אב מתוכננת היטב. אפשר להבין את תחושת חוסר המוצא של כמה מהמשתתפים, שיודעים שאין ברגע מענה יעיל לאתגר הטילים. ייתכן שההתעלמות המכוונת מהכישלון מתחילה ליצור משבר של אמון בין המפקדה לבין הטייסות. הערה מעשית חשובה העולה בדיון היא שעדיף לתקוף מערך טילים באזור שבו עומדים לסייע לכוחות היבשה כדי למנוע אבדות מיותרות. הערה זו משקפת גישה שהולכת ומתקבלת בצמרת חיל האוויר. לא עוד מבצעים גדולים להכרעת מערך הטילים זירתי, אלא מבצעים קטנים ומוגבלים כדי | 394 להשיג עליונות אווירית בגזרות מוגבלות בהן נדרש סיוע, על מנת לתקוף כוחות יבשה ביעילות גבוהה ואבדות נמוכות. מכאן לאכזבה מסוימת. מדובר הרי בדיון ברמת הפיקוד הגבוהה ביותר בחיל האוויר כאשר מפקדי הבסיסים מגיעים ממרחק רב, ניתקים מעיסוקם השוטף ומהנהגת הבסיס שלהם, הנהגה שפקודיהם זקוקים לה ולא תמיד זוכים בה. בדיון כזה הציפייה הנורמטיבית היא להעלות ולהציף אפשרויות פעולה, מדיניות ואסטרטגיה אווירית לימים הבאים. דוגמה אפשרית היא דיון בשאלה אם לחזור ולדבוק בדוקטרינה, לפעול לפי סדרי העדיפויות שלה ברגע שכוחות היבשה ייצאו מן המצר - יציאה שמתרחשת בשעות אלו - ולהשיג עליונות אווירית בקדימות ועדיפות ראשונות. דוגמה שנייה היא דיון במיצוי האפקט האסטרטגי של חיל האוויר באמצעות מהלומות אסטרטגיות על סוריה ומצרים, לפי פקודת־אב דומיניק המיועדת לכך. ודוגמה שלישית, כמעט אלמנטרית, היא נתינת מענה לבעיית השליפות ואי ניצול הכוח בהשתתפות בקרב היבשה, על ידי הפעלת פקודת־אב ׳שריטה׳ אשד ׳עושה סדר׳ בהפעלת הכוח למשימה זו. שכן כעת, כשמתחילות להצטבר מטרות לתקיפה, אין נימוק סביר שלא לפעול לפיה. 240, סיום: ״זה תלוי רק בנר כל האוגדות נשלחו לחזיתות זה מכבר. חיל האוויר הוא הכוח הזמין היחיד כעתודה מטכ״לית. ועליו נופל נטל בלימה עיקרי ביום קשה זה, יחד עם חטיבה והפיקודים אובדן עשתונות, החלטות חפוזות, מנוגדות, לא שקולות, שגויות, ואי ביצוע תהליכי קביעת החלטות מסודרים ותבוניים הקשה ביותר בחיי חיל האוויר, באתגרים שניצבים בפניו ובאופן שהוא עומד בהם, הוא מנקה את השמים מתקיפות אוויריות של כוחות היבשה בדרכם לחזית*, מנטרל את חילות האוויר של סוריה ומצרים*, תוקף שדות תעופה, מאט את קצב העברת הצבא המצרי מעבר לתעלת סואץ, ומעל לכל - בולם את צבא סוריה ומונע את כיבוש דרום רמת הגולן וירידה לעמק הירדן. על אף כל אלו נחשב יום זה כיום השחור של חיל האוויר עקב חוסר ההצלחה להשמיד את מערכי הטילים בגולן ובתעלה. עד עתה לא נעשה ניתוח יסודי של יום מכריע זה, של השלכות המבצעים האוויריים ביום זה על מהלך המלחמה כולה ועל חיל האוויר. מבטא את ״אפילו א• חיל האוויר יקיז את דמו עד וומישים אחוז התסכול סא״ל עמוס עמיר: ״לך תסביר עכשיו למפקדים בשטח שלא השיטה 241 כשלה אלא יישומה״ אלוף מוטי הוד, שאינו נמצא בדיון, מסכם: ״צה״ל לא היה מוכן מבחינת גיוס הכוחות ומבחינת הערכת מצב נכונה. צה״ל לא היה מוכן לפריצה המתוכננת של האויבים בשתי החזיתות. לכן חיל האוויר לא יכול היה להתפנות להשגת עליונות אווירית ולביצוע תוכניותיו. הוא נאלץ לסייע מיד לכוחות הקרקע ולנהל מלחמה לא מתוכננת. אלתור, לדעתי, נופל תמיד אכן, ביום הקשה והארוך, לא טילי קרקע־אוויד 242 מביצוע תכנון מדויק מונעים חופש פעולה מחיל האוויר. התבוסות בבלימה היבשתית בדרום רמת הגולן ועל גדת תעלת סואץ, וההחלטות השגויות הן שנוטלות מחיל האוויר את חופש הפעולה. לאחר כישלון מבצע ׳דוגמן׳ נפסקים המבצעים לתקיפת מערכי הטילים בסוריה. חיל האוויר מוסט למשימות סיוע בנחיתות אווירית, כשהוא פועל מתוך תחושות של כל מובס, יהיה זה בקרב אגרוף, בקרב אוויר או במלחמה נגד הטילים - תסכול, זעם ואובדן אמון. חוסר הביטחון של מפקד חיל האוויר במפקדה, בלוחמים ובפקודות המבצע מכשיר את הקרקע ל׳טקס הן לא תבוצענה 243 אשכבה׳ של הפקודות הגדולות להשמדת מערכי הטילים עוד במלחמה הזאת. לקראת מתקפת הנגד ביום המחרת מסכם בני פלד את דיון המפקדים ואומר: ״אנחנו לא צריכים מאמץ גדול בשביל להחזיק את הגשרים מנותקים, אבל אנחנו לא יכולים בלי זה. נוסף לזה אנחנו נצטרך לתת מהבוקר סיוע 244 לכוחותינו, אם יהיו עדיין במגננה ואם יעברו למתקפה״ האם ההחלטות האסטרטגיות, הנכונות והשגויות, בשלב הבלימה, נקבעות בתהליך רציונלי של קביעת החלטות ובחירה בין חלופות? או שמא ההישגים המעטים והכישלונות הרבים יותר הם פרי תהליך דטרמיניסטי, התערבות אלת הגורל, הלם ההפתעה האסטרטגית, ואין אחראים בין בעלי הסמכות? 34 שנהרגו ונפצעו בקרבות שילמו את מחירן של החלטות שגויות בדרגים שאלת האחריות לקביעת ההחלטות ולתוצאותיהן היא 245 גבוהים ביותר אחת מהשאלות הקשות שתעלינה בחלק האחרון של הספר. חלק שישי: ממיתוס לאתוס להפוך מיתוס לאתוס, אגדה שחייבת להתנפץ אי־פעם, ככל אגדה - למציאות נאצלה שבה התמודדות של בני אנוש עם חולשותיהם יוצרת את תהילתם. לספר איליאדה בת 30 המחבר רם סיפור הבלימה האווירית בתחילת מלחמת יום כיפור הוא איליאדת מודרנית, אך שלא כמו החומות ההן, שנהרסו כליל, הפעם מלאכתו של המגן עולה בידו, או נבון יותר, עולה בכנפיו. טרויה המודרנית מזדעזעת, אך נשארת על תלה. בלילה מתעדכן רם במודיעין, מעביר הנחיות לראשי הענפים והמרורים, ונשאר לבדו בחדר קטן סמוך לתא רמשל״ט. הוא משחזר את אירועי שלושים השעות, ומנתח את ההחלטות הנכונות והמוטעות ואת מאבקיו הבלתי נלאים על דעתו ותפיסתו. מרגע ש׳יש המראות בדמיר׳, כלומר פתיחת המערכה הסורית, מתחיל כאוס. הזנקות ללא טעם ובזבוז הכוח האווירי עד החושך. גם למחרת. ההתחלה דווקא מתוכננת, אך מיד לאחריה, קשוחים ושקולים ביותר מאבדים את עולמם תחת ההלם הפסיכולוגי במערבולת החלטות חסרות מצפן ונטולות שיקול דעת, וסוחפים את חיל האוויר בזרם הגועש אל תוך סערה. מטוסים מתרסקים, לוחמים נהרגים, נפצעים, נשבים. עולות בו שורות קטועות שחלקן לקוח מתוך קינה עתיקה לאחר מפלה קשה. על במותיך חלל איך נפלו גיבורים. מנשרים קלו מאריות גברו איך נפלו גיבורים בתוך המלחמה. קשת יהונתן לא נסוג אחור חרב שאול לא הושבה ריקם איך נפלו גיבורים. איך קמים מהמפלה? איך מרימים ראש? עם כל הרצון להצדיק את מפקדיו, להבין את חולשת הדעת, אין ברם סליחה ואין בו מחילה. שלושים שעות מבחן רצופות שגיאה אחר שגיאה, כישלון אחר כישלון. מפקד חיל האוויר, מבריק, חכם, בעל כושר אנליטי וכושר ביטוי שאין שני לו, אדם עצמאי שיודע לעמוד על שלו בלא פחד. והנה, עם הירייה הראשונה מאבד את 399 | 400 ביטחונו, משנה את סדר העדיפויות וההחלטות, ומשתף פעולה עם כל משב רוח והחלטה חפוזה ואינטואיטיבית של רמטכ״ל בעל הבנה מוגבלת בהפעלת כוח אווירי. הרמטכ״ל נכנס לתא רמשל״ט פעם אחר פעם ומטלטל את חיל האוויר משריפה לשריפה, מחזית לחזית. חוסר היציבות והפזיזות של החלטות הרמטכ״ל מסגירים את סערות נפשו הנסתרות. אין תהליך קביעת החלטות, אין דיונים. רק הכתבות מלמעלה בשפה רכה אך החלטית, בניגוד להיגיון המבצעי שאנשים כה רבים בחיל האוויר טרחו לתכנן, לחשב, לשרטט ולנסח בכתב. שר הביטחון מופיע נטול ביטחון בתא רמשל״ט. בעל הסמכות העליונה בנושאי ביטחון נראה כאדם שחרב עליו עולמו. האם כעת הוא נותן לעצמו דין וחשבון על שמנע, יחד עם ראש הממשלה, מתקפה מקדימה - יום לחימה מלא ויעיל של חיל האוויר? אלו הם אירועים מכוננים בחייו של רם ובחיי חיל האוויר עד אחרון הלוחמים. הוא מנסה לעמוד כסכר מול המערבולות והשינויים התכופים, אך אין שומע לו. רם נסחף לעמדת בדידות מזהרת. פקודיו טרודים מעל לראש במשימותיהם, רובם אינם בכירים דיים כדי לתמוך בדעותיו. מפקדי הבסיסים שמתבנסים בלילה, רחוקים מהאטמוספרה הדחוסה של מפקדת חיל האוויר, מבחינים בחילוקי הדעות ובבדידותו של מפקד חיל האוויר, אך כל אחד מהם טרוד בצרותיו שלו. יש להם בסיס לנהל. אין להם תמונה כוללת של המלחמה ושל שחיקת הכוח האווירי. לא הם יתווכחו עם מדיניות הפעלת חיל האוויר. ״ההתפתחויות האלו יצרו תחושה של תחילת חוסר אמון מצד הטייסות אל מול מערכת התכנון והשליטה של חיל האוויר. מבחינתן של הטייסות נראתה השתלשלות האירועים חסרת היגיון״. התומך היחיד של רם הוא דוד עברי, ראש מחלקת אוויר. לא תמיד יש זהות מלאה בין דעותיהם. עברי בכיר, מנוסה ושקול ממנו, אך יש ביניהם הבנה בסיסית כיצד יש להפעיל את חיל האוויר. יותר נכון, כיצד לא להפעיל אותו. אולם דוד עברי אינו מוכן לחלוק על בני פלד. ״עם כל הידידות, הוא כמעט לא היה שם. הוא היה עם חום גבוה. הוא אמר שכל הריבים האלה לא יביאו לשום מקום, ובמלחמה צריך לתת גיבוי מרבי למפקד. הוא נתן הרגשת שותפות, אבל הוא לא היה שם ברגעים הקשים. הוא היה בא בערב, אומר הקדמה לחלק שישי לבני ׳לך לנוח,׳ ועושה שקט וסדר. לפעמים דיברתי עם רפי הרלב אך גם הוא לא עזר״. רם מכבד את שניהם, אך תגובתם מחדדת את בדידותו. ״מפקד חיל האוויר נכנע מרצון לרמטכ״ל, ואני הרגשתי אחריות הרבה מעבר לתפקידי. יותר מדי. הרגשתי שאני החומה האחרונה. אם לא אמצא דרך פעולה - תיעשה כאן טעות בלתי נסלחת, ואז הכל יכול לקרות״. רם יושב וראשו בין ידיו, ומהרהר דקות ארוכות: בזיכרונו עולה מכתבה האחרון של טוסיה, ממנהיגות גטו ורשה: ״ישראל גוועת לעיני. אני פוכרת כפי וקצרה ידי מהושיע״. רם מנער את ראשו, קם על רגליו, ויוצא בצעדים 1 נמרצים לסיים את ההכנות, התוכניות והפקודות למחר. למתקפות הנגד פרק 2,, הלם פסיכולוגי יש טעם בעיון חוזר בשיקולים ובהחלטות, אף לאחר שמביאים בחשבון את הרושם שיצרו הדוחות והאזעקות מן החזיתות שהקדירו את התמונה עוד יותר מהמציאות הקודרת. v>3/77 אלחנן חופש הפעולה נגזל מחיל האוויר. המפלות בבלימה היבשתית בחזית סיני ובדרום רמת הגולן גוזלות את חופש הפעולה שלו. נגנזות התוכניות שהוכנו במשך שנים עבור תרחיש לחימה דומה מאוד למציאות. קובעי ההחלטות במטכ״ל ובמפקדת חיל האוויר מפעילים את חיל האוויר בעקבות קריאות קרב כאוטיות, תמונות מצב שגויות, זעקות לעזרת חיל האוויר, מוצדקות בצפון והזויות בדרום. המפלות ביבשה, הפאניקה בעקבותיהן והערכות מצב שגויות הן שמובילות לשיקולים מוטעים ולהחלטות שגויות, גם בתוך חיל האוויר, לניצולו שלא במידה המרבית ולהפעלתו בצורה לא מיטבית, לא מסודרת, בשחיקה גדולה ומיותרת. • חיל האוויר מסיים את שלושים השעות בתחושות קשות. סא״ל אליעזר )צ׳יטד.( כהן, שבמו ידיו מתקן את הבורות שפועמת פצצות מצריות במסלולי הטיסה של רפידים בדקות הראשונות, מתאר את חשבון הנפש לאחר המלחמה: ״בחדרי חדרים של טייסות ומפקדות הודו עם יד על הלב שלא הגשימו את הציפיות. חשבון הנפש והחיטוט בפצעים נמשכו שבועות וחודשים. ההתייסרות היתה במקומה, והכרכים שמפקדי הבסיסים והטייסות 402 "היינו תחת השפעת הלם פסיכולוגי״ מילאו בלקחי התחקירים לא הקהו את הכאב. החיל לא היווה גורם מרתיע 4 לפני המלחמה, ולא יצא ממנה בתחושה של חיל מנצח״ בטייסות ובמטה רווחת תחושה של החמצה, פוטנציאל גדול שלא מומש, אסטרטגיה מוטעית, חולשת דעת, חוסר התמדה ואובדן אמון הדדי. גורם מרכזי לרקע התודעתי, המנטלי והרגשי של תחושות אלו הוא סדרת ההחלטות השגויות ותוצאותיהן. בני פלד הוא הרפורמטור הגדול של חיל האוויר בחמש השנים לאחר המלחמה. מפקד שאינו מצליח למצות את העוצמה האווירית בתחילת המלחמה, מכפיל ומשלש אותה לאחריה. בשכלו ובתבונתו הוא מקפיץ את חיל האוויר משנות ה־ מהפכה טכנולוגית, מהפכה ארגונית, מהפכה אינטלקטואלית, מתודולוגיות חדשות לבניין הכוח, מעבר לשיטות כמותיות ולשיטות מדעיות של אישוש והפרכה. חשבון מר מנהל בני פלד במשך שנים רבות עם המלחמה ועם עצמו. אמנם הוא מתנגד לביקורות בחיל האוויר ומחוצה לו, אך אינו מהסס להסיק מסקנות קשות בעצמו. בכנס שנערך תשעה חודשים לאחר המלחמה עולים דבריו בחריפותם על רבים מדברי הביקורת שנכתבים בשנים הבאות: ״אמצעים שהיו ברשותנו ולא פעלו כמצופה או שלא הפעלנו אותם כמצופה. למשל, חלק ממערך ההתרעה והמודיעין, חלק ממערך ההליקופטרים, חלק ממערך השליטה, חלק ממערך התכנון המבצעי, ליקויים עקרוניים באורח 5 השתתפותו של כוח אווירי בלוחמת היבשה מבחינת תפיסה בסיסית״ לעומת דבריו הנוקבים כלפי אחרים, נוגעת הביקורת העצמית שלו בפרטים שוליים בלבד. בריאיון אישי עם הכותב הוא מכה על חטא: ״בשבת, ב־ 6 להוציא רביעיית מטוסים שתטוס בגובה מאתיים רגל ותגיד לי מה קורה״ אמירה שמצביעה עד כמה היה מקובע בתפיסות שעבר זמנן כמו ׳סיור ראייה׳ באזור מוכה טילים ותותחים נגד מטוסים, בעוד מטוסיו מצלמים את שתי החזיתות ומביאים תמונות מדויקות, מלאות ומעוררות צמרמורת של גייסות מצרים וסוריה. אלחנן אורן, מחבר ההיסטוריה הרשמית של צה״ל על מלחמת יום כיפור, מכוון את המשך המחקר במילים מתונות, בבחינת מועט המכיל את המרובה: ״יש טעם בעיון חוזר בשיקולים ובהחלטות, אף לאחר שמביאים בחשבון את | 404 הרושם שיצרו הדוחות והאזעקות מן החזיתות שהקדירו את התמונה עוד הנחיה זו היא נר לרגלינו. בסיום הניתוח הכואב 7 יותר מהמציאות הקודרת״ מצפה לקוראים המסורים הפתעה מנחמת, קתרזיס, אור בקצה המנהרה. • הכוננות והמוכנות הגבוהות אינן מונעות את ההפתעה המהממת בפרוץ המלחמה. על אף ההתרעה המפורשת של בני פלד לא מאמינים מפקדים, לוחמים וקצינים במפקדת חיל האוויר שצפויה מלחמה. עשרות עדויות על ציפייה לעוד כוננות שתסתיים, ותו לא. סיפורים לא מעטים מעידים על אי הבנה מתמשכת המסרבת להכיר שאנו במלחמה. ההפתעה אינה בתחום 8 המבצעי אלא ברמה המנטלית חיל האוויר אינו אמור להיות מופתע. הוא מוכן מבחינה מבצעית, מבחינה תודעתית ומבחינת גיוס מילואים. בצהרי בני פלד אומר דברים ברורים עד כדי כך על המלחמה מחר, שבסיכום 9 איש קבוצת פקודות ב־ יחד עם זאת,10 קבוצת פקודות כי ׳מחר מלחמה׳ ויש לעשות את כל ההכנות רוב מפקדי הבסיסים והכנפות אינם משוכנעים בסתר לבם, ואינם מחדירים למפקדי הטייסות וללוחמים את הערכת המצב של מפקד חיל האוויר. בכמה בסיסים משדרים המפקדים מסר חזק יותר מדיבורים ומעבירים בבילויים את הלילה כנהוג בלילות יום כיפור באותם ימים. יחידות הבקרה כולן אינן מודעות למצפה להן. בבוקר )׳דוגמן׳( לפקודה אחרת)׳נגיחה׳( אחר כך מתחילים לפרק חימוש. שינויים אלה מזכירים תרגילים יותר מאשר הליכה למלחמה. הסירנה לקראת תופסת את הלוחמים יחד עם שדרות הפיקוד בהפתעה מנטלית מוחלטת, וכל השאר היסטוריה. מפקדים בדרגות גבוהות מתקשים להודות באובדן עשתונות כתוצאה מהפתעה. לכן עדויות מכלי ראשון על ההלם שגורם לירידה בתפקוד, ובמיוחד בקביעת החלטות, הן נדירות למדי. יוצאת דופן היא עדותו של תא״ל דוד עברי: ״בחלקה הראשון של מלחמת יום הכיפורים היינו עדיין תחת השפעת ההלם הפסיכולוגי של פתיחת המלחמה. התאוששנו במהירות "היינו תוות השפעת הלם פסיכולוגי והתחלנו לעבוד באופן שקול ומחושב, על פתרונות לבעיות״." רס״ן גיורא 12 רום זוכר שמנקודת מבטו של מפקד טייסת ההפתעה היתד, טוטלית מה השפעתה של הפתעה פסיכולוגית על תפקוד חיל האוויר? הקושי במעבר מפעילות של ביטחון שוטף למלחמה כללית הוא המעבר החד משיטת ׳האח הגדול רואה הכל וצודק תמיד׳ למתן סמכות או נטילתה על ידי מפקדי הטייסות על הקרקע והמובילים באוויר, לשינויים בתכנונים מבצעיים ואחריות לתוצאותיהם. בתחילת המלחמה עדיין מורגלים הלוחמים לקבל תכנון מלא, בפרטי פרטים, ופקודות שאין להרהר אחריהן ולשנותן ללא אישור מפורש. הרגלים אלו אינם מתאימים ללחימה בתנאי ערפל קרב וחוסר סדר כפי שמתנהלת הלחימה בשלושים השעות הראשונות. הפער בין הציפיות לתוצאות גורם לתסכול עמוק, כאשר הפצצת הטילים בסוריה מסתיימת במפלה צורבת. כטייסות אחדות נמשך ציות עיוור ללא ביקורת ובקרה על התכנונים של המפקדה. כטייסות אחרות החלו לחשוש מהתכנון במפקדה. אולם ברוב הטייסות מצליחים המפקדים למצוא איזון נכון שלפיו יש למלא אחר ההוראות העקרוניות של המפקדה כמו ׳כוונה, משימה ומטרה׳, וחופש החלטה בתכנון ובביצוע עשרות פרטים שחשיבותם משנית עבור המפקדה, אך הם בבחינת חיים או מוות עבור הלוחמים האוויריים. ההפתעה ברמה המנטלית והפסיכולוגית נגרמת על אף הערכת המצב של מפקד חיל האוויר שנותנת התרעה חזקה יותר מכל התרעה מודיעינית ומצביעה על היעד הראשון - מערך הטילים הסורי בגולן. לכן אין תירוץ, אמתלה ותואנה לכאום בהפעלת חיל האוויר ולאובדן העשתונות בתחילת אך לפלא הוא מדוע מפקד חיל האוויר עצמו, שקובע את 13 המלחמה ההחלטה, נותן את ההתרעה ומעריך את שעת תחילתה - מנהיג בשעת המלחמה חיל אוויר לא מוכן, הלום כאוס ומאבד את היכולת למצות את חיל האוויר ברגע המבחן. • ההפתעה שגורמת פתיחת המלחמה לחיל האוויר היא בעלת מאפיינים ייחודיים, סוציולוגיים ופסיכולוגיים. בשעות מעטות של לחימה עד רדת הלילה עובר חיל האוויר למצב מלחמה. מלחמת ההתשה מעניקה ניסיון | 406 מבצעי למאות טייסים חדשים, לוחמי מערך ההגנה קרקע־אוויר, בקרים ואנשי תחזוקה. אך ללחימה זו יש גם השלכות שליליות. לחימה מוגבלת ומתמשכת כמלחמת ההתשה שונה תכלית שינוי ממלחמה כללית. השוני הוא בשליטה במבצעים אוויריים: בלחימה יבשתית אין כל הבדל בין שרשרת פיקוד בלחימה לרגיעה. מפקד גדוד כפוף למפקד החטיבה, מפקד החטיבה למפקד האוגדה וכן הלאה. בלחימה אווירית, כל עוד הלוחמים על הקרקע, הם כפופים למפקד הטייסת. לאחר שהם ממריאים למשימתם הם עוברים לפיקודו הישיר של מוצב השליטה המרכזית, שבראשו עומד מפקד חיל האוויר או אחד ממלאי מקומו. במלחמה מוגבלת או בביטחון שוטף נמצאים בפעילות באותו פרק זמן כוחות מעטים מאוד ביחס ליכולת השליטה והבקרה של הפיקוד המרכזי. הוא פוקח עין על כל איום חדש ברגע היווצרו, משנה למובילים מטרות, נתיבים, ופרטים מיקרו־טקטיים רבים. לעצמו הוא נוטל החלטות רבות שהמובילים היו מסוגלים לקחת בעצמם. יכולת השליטה הפרטנית מאפשרת לו לתת מענה לרגישויות ומגבלות רבות של לחימה מוגבלת שאינן קיימות במלחמה כללית, כגון, קו שאסור לחצות אותו או איסור להסתבך בקרב אוויר. הצורך בפיקוח מתמיד גורם לכך שבלחימה מוגבלת למובילים אין חופש גדול. הם מתרגלים לפקודות פרטניות, לציית, להמעיט לשקול שיקולים מבצעיים ולצמצם את מרחב ההחלטות. תכנון פקודות מבצע בביטחון שוטף הוא פרטני ומדוקדק. אינו משאיר חופש תכנון ושינויים למתכננים בטיסות. במלחמה כוללת המצב שונה מאוד. האינטנסיביות של הפעילות המבצעית רבה ביותר. מאות מטוסים, מסוקים ומערכות סיוע מוטסות נמצאים באוויר בו־זמנית, ועל מוצב השליטה המרכזי מוטל גם להנחות את צוותי התכנון, לאשר תוכניות מבצעיות ופעילויות נוספות. היכולת שלו לשלוט במבצעים בזמן אמת פוחתת במידה רבה. לכן הוא מתמקד רק בהחלטות חשובות וחיוניות. השילוב של חוסר יכולתו של מוצב השליטה המרכזי לשלוט ושל חוסר הצורך בשליטה כזאת מביא לכך שלפתע מקבלים המובילים מרחב החלטה וחופש שאינם מורגלים אליו. האחריות והסמכות עוברות אליהם ללא הכנה, בניגוד להרגלים שנרכשים בשנים ארוכות של לחימה מוגבלת. סא״ל בן־נון מתאר זאת מנקודת המבט של ראש ענף תקיפה שמתכנן את רוב המבצעים ההתקפיים בשנה לפני המלחמה ובמלחמה: ״בביטחון שוטף "היינו תחת השפעת הלם פסיכולוגי״ פירטנו כל פקודה עד הפרט הקטן ביותר, ברמה שהיתה צריכה להיעשות על ידי הטייסות. הרגלנו את הטייסות לקבל הכל לעוס ומפורט. על כל מבצע הכי קטן היינו כותבים הכל בפרטי פרטים. במלחמה תפסתי את עצמי מבין שלא הכנו את הטייסות לעצמאות. הבעיה של מעבר ממבצעים של ביטחון תופעה זו, אגב, אינה ייחודית לחיל 14 שוטף למלחמה היא בעיה מנטלית״ האוויר. גם צבא היבשה סובל מ׳תסמונת המעבר׳ בתחילת המלחמה." מפקדת חיל האוויר אינה מודעת לחוסר ההכנה המנטלית של היחידות למצב מלחמה כוללת. היחידות והטייסים רגילים להמתין לתכנון פרטני, לשליטה מדוקדקת ולפקודות מפורטות לקראת המבצעים ובזמן המבצעים. אולם המתכננים במחלקת מבצעים אינם מודעים למהפך שנדרש מהם במעבר למלחמה. במחלקת מבצעים נמצא מספר קטן מאוד של מתכננים מקצוענים ומנוסים, מספר שאינו יכול לעמוד בדרישות של מלחמה כוללת. למרות זאת הם ממשיכים לתכנן ו׳להוריד׳ לטייסות פקודות מבצע פרטניות ביותר עד כדי סוגי מרעומים ונתיבי טיסה מדויקים. תוצאות התכנונים אינן מושלמות, גורמות לביקורת כטייסות, לדרישות שינויים רבים שמעמיסים רק לאחר כמה 16 על המתכננים עבודה נוספת שהם אינם מסוגלים לעמוד בה ימים משחררת מחלקת מבצעים את הרסן ומסתפקת בפקודות מבצע פחות מפורטות ומאפשרת לטייסות להשלים את התכנון לפי שיקוליהן. לדילמה בין הכנת מפקדים ולוחמים לעצמאות במלחמה כוללת לבין הצורך בשליטה פרטנית בלחימה מוגבלת אין מענה מושלם. התוצאה הקשה של אי המוכנות לקשרי מפקדה־טייסות במלחמה כוללת אינה מבצעית אלא מורלית. היא אחד הגורמים לתחושת אי האמון שהולכת וצומחת כטייסות ולא תמיד בצדק. 17 ״הגעתי למסה קריטית - יש להשיג הפסקת אש״ במשך שלושים השעות הראשונות מופלים וניזוקים קשה לפחות רבים אחרים ניזוקים במידה קלה יותר. זהו קצב שחיקה שמאיים על שימור כוחו של חיל האוויר. האם זוהי תוצאה של מדיניות מכוונת שאינה מתחשבת בשחיקת הכוח? בני פלד מבקר בחריפות ולא בצדק את המדיניות המאופקת והנבונה של קודמו: ״הסיסמה הקובעת את עליונותנו על ידי הפלת מספר מטוסים מרבי, התואם את ההכתבה שאבדותינו יהיו אפם או קרוב לאפם. זאת מתוך ידיעה שמלחמת ההתשה | 408 אינה מלחמה של ממש וחבל לאבד מטוסים וטייסים, גם אם בתמורה יוכפל ויושלש מספר מטוסי האויב המושמדים. אותה תפיסה שררה גם במדדי ההסתכנות שנטל על עצמו פיקוד חיל האוויר במבצעי תקיפה אוויר־קרקע, במבצעים משולבים, וכן בתוכניות תקיפת מערכי הטילים עצמם ההתשה 18 בהתנהגות מתכנני וטייסי חיל האוויר ב׳מלחמה האמיתית׳ ב־ חיל האוויר הוא מרכיב הרתעה עיקרי של ישראל. לכן שימור כוחו חיוני לשימור כושר ההרתעה. שימור הכוח תורם לנחישות ולביטחון העצמי של הדרג הצבאי הגבוה ושל הדרג המדיני, ליתר תעוזה ויוזמה במערכת המבצעית, לעמידות החברה הישראלית הרגישה מאוד לאבדות, ולאורך הנשימה של העוצמה הצבאית הכוללת. על חיל האוויר לבנות את כוחו ולהפעילו בדרך שתאפשר את שימור מרב כוחו, כדי לאפשר משא ומתן מדיני מעמדה של עוצמה, וכדי לאפשר הפעלת כוח אפקטיבית במקרה של התחדשות מעשי האיבה. בקרב על בריטניה היה שיעור האבדות חיל האוויר המלכותי הבריטי, עקב קצב גיחות גבוה, מספר מוגבל של מטוסי קרב, קשיי התעשייה למלא את מקום האבדות, ובמיוחד חוסר היכולת למלא את מקום הטייסים שנהרגו או נפצעו. לעומת זאת, בהפצצות האסטרטגיות על גרמניה סבל פיקוד המפציצים הבריטי אבדות בשיעור גבוה יותר, כ־ אחוזים אך עקב הפעלה איטית של פיקוד המפציצים, קצב האבדות היה קטן מקצב ייצור מפציצים והכשרת צוותי אוויר חדשים. אחת הסכנות האורבת לפתחה של הפעלת כוח אווירי היא הנטייה לפעילות אינטנסיבית מרבית. ספיגת אבדות רבות בתחילת מלחמה עלולה להחליש או לשתק את פעילות הכוח האווירי בהמשך הלחימה כאשר עוצמתו דרושה לניצול הצלחה או התגברות על כישלונות. שיעור השחיקה הוא מרכיב חשוב בתכנון משימות ומבצעים. עליו להיבחן באופן מתמיד מול השגת מטרות המלחמה. המספרים הקטנים של פלטפורמות אוויריות ולוחמים אוויריים ופגיעותם הרבה אינם מאפשרים אפילו חוסר זהירות זמני בהקפדה על רמת השחיקה. עקרון שימור הכוח מנחה את אלוף מוטי הוד החל בצהרי היום הראשון גם אלוף דוד 19 במלחמת ששת הימים. הוא ממשיך בכך במלחמת ההתשה "היינו תחת השפעת הלם פסיכולוגי״ עברי, מפקד חיל האוויר אחרי בני פלד, מוביל את מלחמת לבנון הראשונה, לפניה ואחריה, לפי עקרון שימור הכוח. ניתן לשלוט בחלק מהמשתנים המשפיעים על שימור הכוח. אפשר לשמור על מספר אבדות קטן על ידי בחירת משימות בעלות סיכון מוגבל, מטרות באזור פחות מוגן, ויסות קצב הפעילות, עיצוב תפיסת הפעלה חסכונית וזהירה, תכנון מבוקר של הלחימה על פי ניהול סיכונים, ושליטה אווירית זהירה ומבוקרת בזמן אמיתי. מפקד חיל האוויר חייב לשמור על איזון בין שאיפה להישגים גבוהים בזמן קצר, הפעלה לא מבוקרת, לא שקולה, איזון גרוע 20 לבין שימור הכוח לטווח ארוך בין עלות לתועלת, מדיניות שגויה ותנאים קשים גובים מחיר גבוה בטייסים ובמטוסים. במלחמת ששת הימים התקרבה השחיקה ביום הראשון ל־ ממטוסי חיל האוויר, אך התוצאות הרקיעו שחקים. בימים הבאים של אותה מלחמה פחתה השחיקה עד מאוד בגלל הרצון לשמר את כוחו של חיל בשלב הבלימה של מלחמת יום כיפור נשחקים 21 האוויר הקרב בטייסות. קצב השחיקה נשאר גבוה מאוד. עד סוף היום הרביעי למלחמה נופלים או ניזוקים קשה 22 האוויר עוצמתו של חיל האוויר הולכת וקטנה מיום ליום. השחיקה מדגישה אחת מנקודות התורפה העיקריות של ישראל: הקושי לנהל מלחמה מתמשכת. קבלת מטוסים נוספים מארצות הברית בהמשך המלחמה אינה מפצה על הירידה במספר הטייסים שכן הכשרת טייסים חדשים נמשכת זמן רב. לכן לשחיקת מטוסים 23 יש חשיבות יתרה למספר ההרוגים, השבויים והפצועים וטייסים יש השפעה חזקה, אם לא מכרעת, על מהלכי המלחמה, לפחות בעשרת הימים הראשונים. מדיניותו של בני פלד, שאינה מתחשבת בשימור הכוח, מתבטאת גם בעדותו בפני ועדת אגרנט: ״כשנתתי תדריך אחרון לפני המלחמה הודעתי למפקדי הטייסות שבהחלט ייתכן מצב ברמה הסורית שכוחות היבשה יזדקקו לסיוע. התשובה היחידה שיש לי לתת היום היא לומר לטייסים שאנחנו ניכנס ואכן חיל האוויר שובר את 24 עם ראש בקיר בלי לנקות את מערך הטילים״ ראשו אל קיר הטילים ותותחים נגד מטוסים ומאבד מכוחו בבלימה. מפקד חיל האוויר מצהיר על מדיניות של ׳הקזת דם׳ ושוחק את הכוח האווירי בשלושים השעות הראשונות ולאחריהן. | 410 בני פלד, באופן אישי כמעט, קוטף את פרי הבאושים של החלטתו ללכת ׳עד טיפת הדם האחרונה׳. הוא עובר כמה שעות של חרדה אישית איומה לגורל בנו יורם, טייס בטייסת אבירי הזנב הכתום, שנוטש מטוס עקב תקלה ואין יודע מה גורלו. כשבני פלד מצטרף לדיון אצל הרמטכ״ל ונשאל: ״אם בהפצצה על הגשרים המצריים הפסיד חיל האוויר מטוסים. הוא מסנן: ׳כן. היום כמעט הפסדתי את הבן שלי. אספו אותו, בגשר, אש נ״מ.׳ מחולץ בשלום לאחר שצנח בשטחנו תעלה אותו עוד פעם על מטוס?׳ ׳בטח אעלה אותו,׳ אומר האב אכן איש נחוש ואמיץ הוא בני פלד, ועל כך יש 25 ושב לעניין שלפניהם״ להוריד בפניו את הכובע. • השחיקה הגדולה משפיעה כמעט מיד על החלטות אסטרטגיות ברמת המטה הכללי וברמה המדינית, ועל מאזן היחסים בין ישראל לארצות הברית. לאחר שלושה ימים וחצי של מלחמה מתקרב חיל האוויר לקו האדום שלו. אל״מ אהרון שביט)יאלו( מפקד בסיס עציון: ״בלילה של יום רביעי התכנסנו כל מפקדי הבסיסים, בכירי המפקדה, בני פלד ורדו. אני זוכר כמו היום כיצד ישבנו ליד שולחן הדיונים הארוך בלשכת מפקד חיל האוויר. בני ישב בראש השולחן ודרו לידו. לאחר כמה דיווחים קצרים הפתיע אותנו בני ואמר: ׳אבדו לנו עשרות מטוסים ועשרות נוספים פגועים קשה. אנחנו מאבדים טייסת שלמה בכל יום לחימה. הגענו למסה הקריטית. עלינו להפחית את קצב הלחימה, ולהסתגל למצב חדש.׳ ״ישבנו המומים. כל אחד מאיתנו, מפקדי הבסיסים, היה שקוע בסבך הלחימה והקשיים בבסיס שלו, ולא היה לנו זמן לחשוב ולדעת מה קורה בכל חיל האוויר. דברי בני הדהימו אותנו, ונשארנו ללא מילה. דדו שמע, 26 שתק, קם והלך״ לאחר הפגישה עובר בני פלד לדיון בלשכת הרמטכ״ל. מעט לאחר מצטרף גם שר הביטחון. הוא מדווח להם בזו הלשון: ״חיל האוויר התחיל את המלחמה עם לפיכך יהיו לחיל האוויר מחר בבוקר כ־ הכוחות החליט הרמטכ״ל שיש להוריד את קצב הפעילות של חיל האוויר "היינו תחת השפעת הלם פסיכולוגי״ לאחר חישובים מדוקדקים נמצא כי הדיווח אינו מוגזם. 27 כבר ממחר״ לרשות חיל האוויר עומדים למחרת בבוקר לכל היותר מבין 28 כשירים לקרב מופלים בשלב הבלימה. כמעט פי חמישה יותר מממוצע האבדות בכל יתר ימי המלחמה. )נתונים מפורטים מוצגים בנספח נתונים כמותיים.( למחרת מתחיל לרדת קצב הגיחות. ב־ שב׳הפסקת אש מידית׳ בקווים הנוכחיים בגולן ובסיני, אף שמשמעותה ראש הממשלה מסכמת עם הנרי 29 הסתלקות ממטרות המלחמה הקודמות״ קיסינג׳ר תוכנית פעולה לפיה בריטניה תגיש הצעה להפסקת אש במצב 30 הקיים, שתתקבל בהימנעות שתי המעצמות ובהסכמה אילמת של ישראל בהתייעצות מדינית־ביטחונית אצל ראש הממשלה ב־ 20:30 ואפשרות של הפסקת אש. תחת צל החלטה אפשרית של מועצת הביטחון על הפסקת אש נאמר: ״הרמטכ״ל רוצה בהחלט בהפסקת אש לפחות מבחינה אחת: מספר המטוסים הכשירים של חיל האוויר גולש לגבול הקריטי. 31 אפשר להמשיך עוד יומיים־שלושה אך לא יותר מזה״ במשך ה־ לאכיפת הפסקת אש עקב השחיקה הגדולה של חיל האוויר. באותו לילה אומר בני פלד בפגישה עם הרמטכ״ל דברים מפורשים: ״מחר נגיע לנקודה הקריטית בחיל האוויר. לכן אני רוצה הפסקת אש בשבת בבוקר והוא מפרט: ״אתה שומע, המפקד? אני רוצה שכן תשמע כי זה 32 במקור חשוב. מתחת לקו הקריטי של לאופנסיבה. אני יכול להיכנס למגננה על שמי המדינה וגם זה לא על כל שמי המדינה אלא על לב המדינה. אתה תכריח אותי לומר לך: הטוב ביותר שאני יכול לעשות זה להמשיך לדאוג כמיטב יכולתי שלא יפציצו את תל אביב, ירושלים, אילת, באר שבע, חיפה. אבל לא דברים שעוד אפשר להשיג 33 מהם הישגים גדולים״ דדו מזעיק את דיין מביקור בצפון לדיון דחוף שמתכנס באותו יום ב־ כשירים. היום ומחר יהיה בכוחו להעניק סיוע משמעותי לפעולה התקפית בני פלד קובע במפורש בדיון: 34 בתעלה, ואחר כך יצטרך להסתפק בחיפוי״ | 412 הגעתי למסה קריטית. ומסביר: ״מספר המטוסים שיהיה לי מחר ב־ אם יהיה יותר גרוע. כדי להכשיר טייסים למטוסים שיגיעו מארצות הברית יש צורך בפרק זמן של שנה בתנאי שלום. לפיכך יש להגיע במהרה להפסקת אש כדי 35 ליצור תנאים בהם יוכל חיל האוויר להיבנות״ דיין מגיע למסקנה: ״רק אם נסכים להשאיר את המצב בתעלה כמו שהוא, זהו שינוי מהפכני מהדרישה שהמצרים 36 אפשר יהיה להגיע להפסקת אש״ יחזרו אל מעבר לתעלה. הדרג המדיני מחליט להסכים הפסקת אש בקווים הנוכחיים. בשעה זו כבר מודיע השגריר שמחה דיניץ לבית הלבן על נכונותה של ישראל להחלטה על הפסקת אש במצב הקיים, וחוזר על כך ביתר תוקף: ״ראש הממשלה אמרה שנוכל היום להתחיל בלוח הזמנים להפסקת אש בערב משגר דיניץ מברק לישראל ובו מודגש: 37 פי קווי הכוחות הנוכחיים ״באשר להסרת התנגדות ישראל להפעלת הסצנריו המדיני, הדבר הפתיע את קיסינג׳ר ואותו עצמו השפעת האבדות הכבדות של חיל האוויר מגיעה 38 שנקטה ישראל עד עתה״ עד לוושינגטון ולמסדרונות האו״ם, וגורמת לשינוי משמעותי במדיניות של ישראל. 39 התראות על מצבו החמור של חיל האוויר נמשכות גם בימים הבאים האם לכך מתכוון מפקד חיל האוויר בהחלטותיו ׳ללכת עם ראש בקיר׳, ׳עד 50 בלבד, אך אינה דטרמיניסטית. מ־ הנוגדת את עקרון שימור הכוח. מדיניותו אינה זוכה לתמיכה במפקדת חיל האוויר, יש ניסיונות רפים להניא אותו מהמשך השחיקה חסרת התועלת אך 40 לשווא • לשחיקה יש השלכות מדיניות לטווח ארוך יותר. האבדות הכבדות מאלצות את ישראל לפנות לארצות הברית בבקשה לספק לה בדחיפות את האמצעים החיוניים להמשך הלחימה. לאחר עשרים וארבע שעות שולחת ישראל רשימת פריטים חיוניים וביניהם ארבעים מטוסי פנטום. כדי לזרז את מילוי הצרכים דורשת ראש הממשלה גולדה מאיר לצאת לוושינגטון בחשאי: ״היה לנו צורך "היינו תהת השפעת הלם פסיכולוגי נואש בכלי הנשק... אנו זקוקים לעזרה היום כי מחר אולי יהיה מאוחר מדי... אני מוכנה לטוס לוושינגטון בעילום שם כדי להיפגש עם ניקסון. אני רוצה גם משה דיין מתאר תחושת מחסור חריפה: ״לא 41 לטוס בהקדם האפשרי״ יכולנו ולא רצינו להרפות מדרישתנו לנשק. עדיפות ראשונה במעלה נתנו לתחמושת ומטוסי קרב. הברקנו וחזרנו והברקנו בקשות אישיות והסברים 42 מפורטים ומכאיבים, שיש לנו צורך חיוני ומיידי בפנטומים נוספים״ ישראל יורדת על ברכיה. השגרירות ומשלחת משרד הביטחון בארצות הברית מתגייסות לשכנוע האמריקנים עד כמה נחוץ למלא את הבקשות בדחיפות. השגריר דיניץ, הנספח הצבאי אלוף מרדכי גור והנספח האווירי, תא״ל שייקה ברקת, נפגשים עם בכירי הממשל והפנטגון אך בקשותיהם זוכות לכתף קרה. במהרה מתברר להם ששר החוץ והיועץ לביטחון לאומי הנרי קיסינג׳ר הוא מכשול עיקרי בפני הפעלת רכבת אווירית אמריקנית אי אפשר 43 על אף הבטחותיו והטלת אחריות על גורמים אחרים בממשל להישאר אדיש מול הערתו לשר ההגנה שלזינגר בשיחת טלפון: ״בוב סיקס, העומד בראש חברת קונטיננטל איירליינס, הוא פטריוט גדול. ואם מישהו היה אומר לו שדרושים לנו מטוסים עבור הרכבת האווירית, אינני יכול להאמין שהוא לא היה עושה זאת. אלא אם כן קרצת לו ואמרת שאם זה לא 44 יקרה עד השבוע הבא, לבי לא יישבר״ קיסינג׳ר עושה שימוש בחולשת צה״ל, ובעיקר בשחיקת חיל האוויר, להשגת יעדיו המדיניים. כבר לפני המלחמה הוא מבין, כמו סאדאת, שרק התנגשות צבאית עשויה להניע תהליך מדיני. כאשר נפתחת המלחמה, הוא שואף להשתמש בה כמנוף לאכיפת הסדר. הוא מנסה לשכנע את ברית המועצות לשתף פעולה בניהול המשבר, כדי שברית המועצות לא תופיע במגנה על הצד הערבי, כדי שארצות הברית לא תבודד בעולם האסלאמי הוא מתמרן ומעכב 45 ובאירופה, וכדי לא להרוס את היחסים עם מדינות ערב ככל יכולתו אספקת מטוסים, חלפים, טנקים, טילים ותחמושת כדי לסיים את המלחמה במצב של הצלחה ישראלית מוגבלת בחזית הסורית ואובדן 46 שטח בחזית המצרית לבסוף, בליל דיניץ והנספח האווירי תא״ל שייקר. ברקת לבית הלבן לפגישה מכרעת. ברקת מתאר את הפגישה הדרמטית: ״בשעת לילה מאוחרת מצלצל אלי השגריר דיניץ וקורא לי ללבוש ז׳קט ועניבה ולהגיע אליו מהר. יצאנו לבית הלבן. | 414 זו הפעם הראשונה שאני מגיע לחדר הסגלגל, משרדו של הנשיא ריצ׳רד ניקסון. בחדר ישובים הנשיא ניקסון, שר החוץ קיסינג׳ר, שר ההגנה שלזינגר וראש מטה הבית הלבן הגנרל סקוקרופט. מתחיל דיון על הרכבת האווירית. ניקסון מבקש עדכון, ואני מעדכן אותו על כל העיכובים והדחיות. ״קיסינג׳ר בכלל מתנגד לרכבת האווירית. הנשיא שואל מדוע אין מטוסי תובלה אזרחיים, ואני עונה שאף חברה לא מוכנה להחכיר לנו מטוסים, אפילו בעד הון תועפות מסביר שאינו מוכן לאפשר למטוסי אל־על להעמיס את הפריטים החיוניים בבסיסי חיל האוויר שמא יראו העיתונאים את הזנבות הכחולים. לא יכולתי עוד, הפרתי את כללי הנימוס הדיפלומטי, ואמרתי בקול נרגש: ׳כאן מדברים על זנבות כחולים כאשר בארץ שלי הקרקע מאדימה מדם הלוחמים.׳ מדברי הבאים נשמעה אזהרה סמויה: ׳מעולם לא ביקשנו מכם חיילים אמריקנים להגן על ישראל, כל שאנו מבקשים זה מטוסים וציוד בדחיפות.׳ נפלה דממה בחדר. ״הזמן עובר והלחץ לצאת לשירותים הולך וגובר. בלחש שאלתי את השגריר דיניץ מה עושים ותשובתו: ׳אי אפשר לצאת, אנו יושבים עם נשיא ארצות הברית.׳ שאלתי בלחש פעם נוספת אך הוא בשלו. לבסוף, בלית ברירה, ביקשתי את סליחת הנשיא, והוא ענה לי מתחת לגבותיו הזעופות ופתח ב׳גנרל צעיר׳. בבר הייתי מוכן לנזיפה, אך הוא המשיך: ׳לא רק אתה, כולנו יושבים לחוצים.׳ לפני שהבנתי, פתחו כולם בצעדה מהירה, ומצאתי את עצמי עומד בסוף התור לשירותים האישיים של הנשיא. כשחזרנו והתיישבנו האווירה היתה פחות רשמית. הנשיא הורה, על אף התנגדות קיסינג׳ר, לשלוח מיד וללא תירוצים מטוסי פנטום בטיסה, להתחיל רכבת אווירית במטוסי תובלה אמריקניים, ולמלא את צרכיה הדחופים של 47 ישראל״ עוברת שעה קצרה בלבד, וב־ מוטה גור ותא״ל ברקת לשר ההגנה שמודיע להם על ביצוע מיידי של החלטת הנשיא. אלוף מוטה גור מדווח: ״בשעה שר החוץ האמריקני מאשר: ״ניקסון הורה 48 חדש במלחמת יום הכיפורים״ ענקיים, ובבוקר המחרת כל הרכבת האווירית C-5 להטים לישראל מטוסי המקלות שתוקע קיסינג׳ר בגלגלי הסיוע האמריקני 49 היתה אמריקנית״ הושלכו לפח האשפה של ההיסטוריה. ״ה״נו תרת השפעת הלם פסיכולוגי״ הפרשייה המדינית היא תוצאה ישירה של שחיקת חיל האוויר. משלוח מטוסים נמצא בבסיס הלחץ הישראלי, ובתמרוניו של קיסינג׳ר. חולשת חיל האוויר ממחישה עד כמה נשחק כוחו עקב מדיניות של ׳הקזת דם עד דוחקת השחיקה בממשלה לתמוך בהפסקת אש בקווי החזיתות הקיימים, מאלצת את הרמטכ״ל להאט את קצב הלחימה, ולוחצת לנקוט מהלכים אסטרטגיים שהרמטכ״ל אינו מעוניין בהם. לשחיקה בתחילת המלחמה יש תוצאות קשות בשלבי סיומה וכאשר ישראל עומדת על סף הכנעת הארמיה השלישית, היא נאלצת להתחשב בתכתיב האמריקני ולהוציא את בלעה מפיה. היד האמריקנית שנותנת סיוע היא זו שמונעת הישג גדול. • רק אחרי המלחמה לומד בני פלד לקח: ״למדנו פרק בשחיקה. כאשר בודקים את ההצטברות האבסולוטית שלה, יש לה אפקט אבסולוטי. פירוש הדבר שיש לקיים בחיל האוויר רזרבות גבוהות יותר של צוותות אוויר ושל מטוסים כדי לנהל מלחמה שבה ההצטברות האבסולוטית של השחיקה לא תהיה בשום פנים גורם מכריע בשיקולים הרמים ביותר לגבי המשך או רוב הרזרבות קיימות בדרג ד׳ ובדרג ב׳ 50 הפסקת הלחימה״ רק חלק קטן מהן מניע לכשירות מבצעית במשך המלחמה. השיעור העיקרי שמשום מה לא נחקר הוא מדוע מגיע חיל האוויר ל־ באוקטובר כאשר יותר מ־ כשירים למלחמה. כשמפקד חיל האוויר מודיע שהוא מתקרב לקו האדום ושחיל האוויר מגיע למסה קריטית, נמצאים במוסכים עשרות מטוסים שאינם כשירים בתחילת המלחמה, כשמאות טכנאים ומהנדסים עמלים להכשיר אותם. רק חלק מהם יוכשר בימים הראשונים. ראשי מחלקת ציוד נמצאים עם יד על הדופק על מצבי הכוננות ודיווחי המודיעין, אך השורה התחתונה היא שתהליך הכשרת המטוסים בדרג ד׳ מתחיל רק בליל אם הכשרת 51 לא אחד מהם יצא לטיסה לפני תחילת הרכבת האווירית המטוסים היתה מתחילה בראש השנה, כשחיל האוויר מתחיל את הכנותיו ומפקדת החיל מגבירה כוננויות, היו עומדים לרשות מפקד חיל האוויר עשרות מטוסים נוספים - שתי טייסות קרב מלאות. הקו האדום רחוק, | 416 המסה הקריטית לא נזכרת כלל, הרמטכ״ל לא היה מורה על הפחתת פעילות חיל האוויר ומבקש הפסקת אש, וראש הממשלה היתה נשארת זקופה ולא מבקשת הפסקת אש בגבולות הקיימים. הרכבת האווירית היא חוט ההצלה שאת מחירו תיאלץ ישראל לשלם בבוא העת. מעטים יודעים, אבל מספר דומה למספר המטוסים שהגיעו ברכבת האווירית נמצא ביחידות האחזקה ובתעשייה האווירית בשבוע הקריטי ביותר של המלחמה. אם יש שיעור שחייב להילמד - זהו השיעור. משבר אמון חיל האוויר, שהוא בעל תרבות מבצעית פתוחה המושתת על אמון הדדי וניסיון מבצעי גדול, נקלע לאווירה שעלולה היתה לפגוע קשה ברוח הלחימה, במוטיבציה ובהשגת תוצאות נדרשות. תא״ל דוד עברי: ״ההתפתחויות האלו ] כלפי מערכת התכנון והשליטה של חיל האוויר. מבחינתן של הטייסות נראית השתלשלות האירועים חסרת היגיון. הם ראו שביום הראשון הכינו מתקפה מקדימה וביטלו אותה, שלמחרת התחילו מבצע ׳תגר׳ בפיקוד דרום ומיד עברו בבהילות לפעילות בצפון. התחושה היתה שלא מצליחים לעבור עברי מתאר בפיכחון מלא את האווירה 52 לפעילות מסודרת לפי פקודות״ כטייסות, אווירה שבה אין תמונת מצב, אין היגיון ואין פקודות מסודרות. חוסר האמון הוא תגובה טבעית. טייסים, כמו מקצוענים אחרים, דורשים מהמתכננים ומהמפקדים תוכניות ופקודות ברמה מקצועית גבוהה. והנה, מקפיצים אותם מדרום לצפון, מתקיפת מערך טילים אחד למשנהו ללא הסבר. הם נשלחים למשימה בלי שיינתן להם פרק זמן מזערי להתכונן לגיחה ולבצע אותה באיכות הנדרשת במבצע כה תובעני. לאחר מכן, כשהם מושכים מגובה נמוך לקראת התקיפה ומוצאים מתחתיהם אתרים ריקים מסוללות טילים, הם חוזרים ואינם מאמינים למשמע אוזניהם שהמידע על מיקום הסוללות אינו מעודכן ביומיים האחרונים בגלל מזג אוויר גרוע. עומר על כך סא״ל עמום עמיר, המיועד לתפקיד ראש מחלקת מבצעים: ״מעבר לכישלון המבצעי הצורב, נוצר פער אמינות קשה ביותר בין כנפות וטייסות החיל לבין המפקדה. ביחידות הטילו את האחריות לכישלונות על פיקוד חיל האוויר. כטייסות גם לא היו מוכנים "היינו תחת השפעת הלם פסיכולוגי״ לקבל בהבנה את שליחתם למשימות עם מודיעין לקוי, עלוב ולעתים ממש 53 שגוי״ תא״ל עמיחי שמואלי)שימי( מפקד בסיס חצרים במלחמה אומר: ״וזיתה הרגשת אובדן חושים של המנהיגות: מהר להנה, מהר לשם. עוד לא ידענו מה עשינו, מה התוצאות, איך זה השפיע במבצע אחד, וכבר הוקפצנו. המעבר ממבצע אחר לשני, הספקות שזה הכניס בנו, רמת יעילות נמוכה של תדרוך והכנה ברמת הצוות, הטייסת, והגף הטכני. המודיעין היה חסר, ואם אין מודיעין, חסרה מדיניות של ממשלה, של מטכ״ל, של חיל האוויר. לא היה ברור מה עושים, והיה ברור שהם לא יודעים מה עושים. לא יודעים - מפעילים פקודה זו, מפעילים פקודה אחרת. כל ערב היתה פגישת מפקדי בסיסים במפקדת חיל האוויר. גם בפגישה, כשניסו לעשות איזה סדר, ראית שהיה קשה. אני חושב שהמודיעין הבין שהוא כשל, וגם הוא איבד את 54 הביטחון העצמי, את האמון בעצמו, ולא התאושש מזה״ אין פלא שבימים הבאים נבדקות הוראות ופקודות כטייסות בשבע עיניים, כדי שלא לחזור על שגיאות העבר. חוסר האמון של הטייסות במפקדה מקורו בהחלטות שמשמעותן לא הוסברה לדרג הלוחם. לוחמים אוויריים, כמו לוחמים אחרים, מוכנים לבצע כל משימה, אך דורשים וזכאים לדעת על מה ולמה. כאשר המשימות ברורות ומובנות בתפיסה הבסיסית, אין צורך להסביר דבר. אך במקרים של חריגות מהותיות יש להסביר את הגורמים להן. בכל פקודה מבצעית, הסעיף הראשון - כוונה - משמש להסברת הרקע שמביא לקיום המבצע. בתחילת המלחמה יש בידי חיל האוויר מערכות תקשורת יעילות ומהירות יחסית לכל גוף צבאי אחר. מערכות אלו משמשות להעברת פקודות מבצע ועדכוני מודיעין ומדיניות, בזמן קצר יחסית, כך שאי אפשר להיאחז בטענה שלא ניתן להבהיר את הגורמים לשינויים עקב אמצעי תקשורת לא מתאימים. חוסר האמון הוא הדדי. גם מפקד חיל האוויר מאבד את אמונו בלוחמים שלו. בני פלד מבטא זאת באופן ברוטלי שכדאי לקרוא בתשומת לב, מילה־ מילה: ״גילינו שהדבקות במשימה של טייסי חיל האוויר היתה לקויה בהחלט במבצע זה הוא חוזר על כך פעם 55 מבוססת של הטילים, והפחד ההיסטרי מפניהם״ נוספת באותו סגנון בוטה, שמשקף את הריחוק והניכור מהעולם המבצעי | 418 56 בטייסות ובבסיסים: ״פסיבולוגיית הפחד תפסה את חיל האוויר בגרונו״ על מה מתבססת הנחתו? הרי ב׳דוגמן׳ הצדקה. הדבקות במטרה עומדת היטב במבחן המבצעי. אף יועץ פסיכולוגי אינו נשלח לטייסות כדי לטפל באותה ׳פסיכולוגיית פחד. קשה לשער את גודל השפעת חוסר האמון של מפקד חיל האוויר בפקודיו על האופן שבו הוא ממשיך לפקד עליהם ולנהל את המלחמה. חוסר האמון של הפיקוד בלוחמים הביא לתגובת נגד צפויה. מפקד טייסת הפנטום ׳אבירי הזנב הכתום/ סא״ל יפתח ספקטוד, כותב: ״המשימות שהוטלו עלינו היו חשובות והכרחיות, ולכן שלחו אותנו, אבל נכשלנו. עלינו ללמוד מילים חדשות: אי ודאות, הפתעה. הוא אינו הוגה את המילים ׳אי אמון/ ׳ספקות׳. המלחמה הזאת נפלה עלינו בהפתעה. הנה המיר את המילה אלו מסקנות קשות שמשקפות במידה מסוימת 57 ׳מפולת׳ במילה ׳הפתעה״ את משבר האמון שמתפתח בין הלוחמים לבין מפקדת חיל האוויר. האומנם יש לחוסר אמון הדדי השפעה על הפסקת המאבק על עליונות אווירית במשך 58 מחצית המלחמה בחזית המצרית, ובמשך כל המלחמה בחזית הסורית מפקדת חיל האוויר מאבדת אמון ביכולותיה שלה להתמודד עם האתגרים. מתאר סא״ל אליעזר)צ׳יטה( כהן: ״לאחר כישלון מבצע השמדת הטילים הסוריים לא היה בנמצא שום דרג בכיר שיהיה נועז די הצורך להתנער מתחושת ההשפלה שבהפתעה, כדי להוציא מתוק מעז. מפקדת חיל האוויר לא ניסתה לחזור על מבצע כולל להשמדת טילים בסוריה. רק בשלושים שעות אלו 59 פה ושם המשיכו מטוסים לנגוס ולכרסם בשוליים״ מחלחל משבר האמון אל מפקדת חיל האוויר. אנשי המודיעין אינם מאמינים אנשי המבצעים 60 ביכולתם להשיג את המודיעין הדרוש לתקיפת טילים מפסיקים להאמין בתכנונים המבצעיים ובפקודות־האב. בדרג המבצעי הבכיר פושה חוסר אמון כאשר בכירים במפקדת חיל האוויר חשים שכפופים להם עוקפים אותם וממליצים ישירות למפקד חיל האוויר ללא בקשת רשותם 61 ולמורת רוחם לאחר המלחמה מזהה מפקד חיל האוויר תופעה זו ומציין כי: ״כמעט 62 נוצר משבר אצל חלק מאנשי המודיעין, המתכננים, והמבצעים גם יחד״ אם כך, המצב חמור עוד יותר. מפקד חיל האוויר מאבד את אמונו ביכולת יותר63 המפקדה שלו לספק מודיעין ותכנונים שחולמים את המצב החדש "היינו תחת השפעת הלם פסיכולוגי״ מכך, הוא מאבד אמון ביכולתו של חיל האוויר ׳שלו׳ להביס מערכי טילים לאובדן האמון שלו יש השפעה על הפסקת 64 במבצע תקיפה מתוכנן ומסיבי תקיפות הטילים, על השלמה עם נחיתות אווירית בחזיתות, על אכזבה עמוקה במפקדה ובטייסות מחוסר היעילות והתועלת שמביא חיל האוויר במלחמה, 65 כפי שמעיד מפקד חיל האוויר עצמו קיים פער בין התרבות המבצעית החדשה שנבנית במהלך מלחמת ההתשה לקודמתה. התרבות החדשה מחשיבה את השמדת מערכי טילים קרקע־אוויר במערכה העיקרית להשגת עליונות אווירית, בעלת קדימות ועדיפות ראשונה במעלה. לפי אותה תרבות, סיוע יעיל לכוחות היבשה תלוי בהשגת עליונות. תרבות זאת אינה חפה משגיאות. אחת הגדולות היא חוסר קשב ומשאבים לפיתוח תורת לחימה משותפת עם זרוע היבשה, שמופנים כמעט אך ורק 66 לאתגר מערכי הטילים לעומת תרבות מבצעית זו, מפקד חיל האוויר בתפיסתו, בהחלטותיו ובהמלצותיו, נשאר מקובע בתקופה מוקדמת יותר בהתפתחות הכוח האווירי, שבה המאבק העיקרי להשגת עליונות הוא נגד חילות האוויר ושדות התעופה של היריב. ה׳פטישיזם׳ שלו בשדות תעופה מכוון את תוכניותיו במשך כל 30 67 ה־ בשנות העיצוב של תפיסת עולמו, ההגנה קרקע־אוויר היתה עדיין נחותה ולא אפקטיבית. תפקידיו השונים מרחיקים אותו מהמשבר שעובר חיל האוויר בשלבי סיום מלחמת ההתשה, משבר שמאפשר ליתר הבכירים במפקדת חיל 68 האוויר להתפכח מתכנון סיבוב נוסף של מלחמת ששת הימים כדרכן של אבחנות בעולם המלחמה, האבחנה אינה כה חדה. שתי התפיסות מכירות בשילוב בין שני התפקידים. חילוקי הדעות נסבים בעיקר על קדימות ועדיפות של המשימות. הוויכוח אינו תיאורטי ואינטלקטואלי. המפלות היבשתיות בקרבות הבלימה, שנחשפות ב־ הופכות אותו למעשי, ולהחלטות מידיות לאילו משימות לשלוח את המטוסים כאן ועכשיו. משבר האמון פורץ במלוא עוזו בעקבות ההחלטה לתקוף את מערך הטילים בסוריה באופן חפוז, ללא מודיעין על מיקום הסוללות. סא״ל אביהו בךנון | 420 מתאר את ההשפעה שיש לכישלון ׳דוגמן׳ ״כששום דבר שחשבת אינו מתקיים, והעסק מתפספס, התוצאה היא מורל נמוך, רגש אי ביטחון והרגשה רעה מאוד. אני אטען כאן שהלקח, עד השלבים האלה, היה שהאפקט העיקרי של מה שקרה היה מורלי. חלק גדול מאי היעילות של הדברים האחרים שעשינו אני תולה בעובדה זו, וזאת עובדה 69 ללא ספק״ חוסר האמון מפעפע אפילו אל תוך הבסיסים. בבסיס חצור נוצרת עוינות חמורה בין מפקד הכנף, אל״מ עמוס לפידות, לבין הלוחמים של טייסת טייסת הפנטום הראשונה שמפקדה, סא״ל חץ, נפל במלחמת ההתשה, וכמה מבכיריה מבלים יותר משלוש שנים בכלא המצרי. המובילים בטייסת הם בוגרי מלחמת ההתשה וצלקותיה עדיין חרותות בהם. בפקודת מבצע ׳דוגמן׳ 5 שפורצים לשטחנו ממלאים את צומת הנתיבים באזור רפיד בקני נ״מ קל ובינוני. בתחילת המלחמה נמצא מפקד הטייסת בחו״ל. רס״ן רון חולדאי)לימים ראש עיריית תל אביב(, חדש בתפקידו כסגן מפקד הטייסת וממלא מקומו בהיעדרו. על אף לחץ הזמן, חייבים לשנות את הנתיבים כדי לעקוף את קן הצרעות בצומת רפיד ולא לאבד מטוסים לריק. חולדאי מבקש ממפקדת חיל האוויר רשות לעשות זאת. כטייסות אחיות אפילו לא טורחים לחייג לצורך שינויים מסוג זה. כאשר הטייסת נענית בסירוב של קצין תכנון אלמוני פונים הטייסים, בצר להם, למפקד הכנף. מספר סרן אמנון גוריון, טייס בטייסת: ״אמרנו לעמוס לפידות. ׳זה לא ילך, בוא נזיז את הנתיב, מה הסיפור.׳ כל מה שהוא היה צריך זה להגיד למטה חיל האוויר שאנחנו מזיזים את הנתיב כי יש נ״מ באזור. ואז כל מה שנדרש מעמוס היה לשלוף מפה ולהגיד: כאן אנחנו זזים שלושה קילומטרים ולא חמישה״. מסביר טייס אחר בטייסת: ״לפיתת לא היה מספיק חזק כדי לומר ׳רגע, עוצרים, משנים פה, משנים שם, ומזיזים את הנתיב כדי לא להיכנס לתוך מסך הנ״מ כישלון שלו ושל מפקד חיל האוויר״. שלושים שנים לאחר מכן מאשר לפידות את טענות הטייסים באשר להשתלשלות האירועים, אך דוחה את האשמה שהוטחה כלפיו: ״המושג ׳סירבתי לבקשה׳ הוא לא רלוונטי. אני לא הגורם שקובע או מאשר נתיבי "היינו תחת השפעת הלם פסיכולוגי״ התוצאה העגומה היא 70 טיסה, זו מחלקת מבצעים במטה חיל האוויר״ שבדיוק במקום שרצתה הטייסת לעקוף נופלים שני מטוסי פנטום וארבעת אנשי הצוות. הסיפור אינו מסתיים בזאת. זמן קצר אחר כך מקבל רס״ן איתן בן־אליהו, ראש מדור במחלקת מבצעים, את הפיקוד על הטייסת. הוראותיו מאשרות יותר מכל את ההכרה בפער העמוק בין המפקדה לבין הטייסות. כקצין מטה האמון על תכנון והפעלת הפקודות המבצעיות, הוא אמור להאמין ולבצע אותן ללא הינד עפעף. הוא מספר: ״כשקיבלתי את הפיקוד על הטייסת, הדבר החשוב שעשיתי הוא להכריח את המובילים לקבל את הפקודות ולבחון אכן ביטוי מובהק להערכה של קצין מטה 71 אותן, לדרוש שינוי וגם לשנות״ לגמישות המותרת כטייסות. כיום זהו מרכיב בסיסי בתרבות המבצעית של חיל האוויר. הסיפור של טייסת הרסני, אינו סגור, וכנראה לא ייסגר לעולם. הוא ממחיש עד כמה עמוק ורחב אי האמון שפושה בחיל האוויר בתחילת המלחמה, במהלך ההחלטות והכישלונות במשימות המרכזיות של חיל האוויר בשלושים השעות הראשונות. משבר האמון אינו ייחודי לחיל האוויר. מצבי משבר סדקו לא רק תהליכי קביעת החלטות אלא גם את חוסנם של מפקדים ואת מערכות היחסים והאמון ביניהם. שר הביטחון והרמטכ״ל מאבדים אמון באלוף פיקוד צפון חופי ושולחים את רב־אלוף בר־לב להוביל את המערכה. זמן קצר אחר כך הם מאבדים את אמונם באלוף פיקוד דרום שמואל גונן, ובר־לב נשלח לזירת התעלה כמפקד־על. בפיקוד דרום נוצר משבר אמון חמור בין אלוף הפיקוד לבין מפקדי האוגדות שרון וארן. ואקורד אחרון מתרחש בתוך המטה הכללי. כבר ביום הראשון נוכח דדו שהמטה אינו עובד כראוי ומהסס אם להציב באופן זמני את אלוף רחבעם זאבי כראש אג״מ ואת אהרון יריב לידו, לנהל את עבודת המטה. ימים ספורים אחר כך הוא ממנה אותם כעוזרי הרמטכ״ל 72 על אף מחאתו של אלוף ישראל טל, ראש אגף המטה וסגן הרמטכ״ל בראיונות ובעדויות מתאר טל תחושת חוסר אמון מצד הרמטכ״ל ותסכול אישי. ״באופן סיסטמתי, ההמלצות שלי בנושאים אסטרטגיים או מבצעיים לא התקבלו אפילו פעם אחת. זה התחיל לפגוע במעמד שלי בעיני | 422 על רקע זה אפשר להבין את דבריו בשיחה עם אלוף אלי זעירא 73 הנוכחים״ ״אלי, נתת את ההתרעה הכי אפקטיבית בתולדות מדינת ישראל. אילו אני סא״ל אבנר שלו, ראש 74 הייתי רמטכ״ל, אתם הייתם גיבורים לאומיים״ הלשכה של דדו, מספר: ״דדו לא יכול לחיות עם זה. מהרגע שהתברר לו שסגנו ׳בגד׳ בו, הוא פשוט התעלם מקיומו, פשוט לא ראה אותו כמו שאתה אצל דדו ״החריפה 75 לא רואה אוויר, בזה נגמר העניין עד היום האחרון״ מאוד אותה תחושה שמעידים עליה רבים, של בדידות מלמעלה, מלמטה, 76 ומהצדדים״ הרמטכ״ל מסתכל לאחור על אותן שעות קשות, ואומר בכאב לסופר כך תמה ידידות מופלאה. 77 חנוך ברטוב: ״טליק תקע לי סכין בגב״ ביקורת התבונה המבצעית הגיוון הרב של סוגי המשימות של חיל האוויר והגמישות הרבה בהפעלתן, בהשוואה לכוחות יבשה, עומדים לחיל האוויר לרועץ באותן שלושים שעות גורליות. פעמים רבות מדי חסרה נחישות אצל קובעי ההחלטות להתמיד במשימה אחת עד להשלמתה, והגמישות הופכת לקפיצה ממשימה למשימה 78 בלי שתושלם ולו אחת מהן לכאורה יש ניגוד בין השאיפה לשימור הכוח, למזעור אבדות, לבין השגת תוצאות מרביות. אולם לא כך הדבר. לעתים קרובות שתי השאיפות משלימות זו את זו. ברמה הטקטית ישנם מכלול גורמים שמשפיעים על האבדות והתוצאות. כאשר ידוע מיקומן של כל הסוללות, אין צורך לחפש אותן, לאלתר ולשנות דבר. אך בשדה הקרב צפויות הפתעות וחובה להעניק לטייסים מרווח זמן מסוים כדי לתת מענה לשינויים בשטח. סא״ל יורם אגמון, מפקד טייסת הפטישים במלחמה ולימים תת־אלוף, נספח חיל האוויר בארצות הברית, סובר כי ״הרעיון של יעף החתף היה נכון. הוא נבנה על מודיעין, דיוק בניווט, חשיפה מזערית למכ״ם ולטילי הנ״מ. חסר היה 79 בהגדרתו התכנונית מימד הגמישות. באימונים ובתדריכים״ סא״ל גדעון חושן, ראש ענף חקר ביצועים: ״חוסר בשלות מבצעית באותן שנים אינה רק נחלתו של ענף חקר ביצועים, אלא של חיל האוויר כולו. לא הכרנו מספיק, לא הבנו מספיק, איך מתפקד מערך טק״א, ואיך מפצחים סא״ל מנחם שרון מעריך כי התוכנית ״חסרה בחינה מערכתית של 80 אותו״ רמ״ח מבצעים, אל״מ גיורא 81 מערך סוללות מול מספר רב של מטוסים״ "היינו תחת השפעת הלם פסיכולוגי״ פורמן, מסכם את סוגיית הגמישות: ״תקיפה מסיבית של מאות מטוסים, בפרקי זמן של שניות, בעצם בבת־אחת, לא אפשרה גמישות או יוזמה של המובילים, והגדילה את בעיית חוסר המודיעין העדכני שפירושו תקיפת יעדים שהמטרות לא נמצאו בהם. היא גררה שורת החלטות בעייתיות בניהול 82 הלחימה של זרוע האוויר״ תחקיר חיילי ראשון בחיל האוויר נערך שנים־עשר ימים בלבד לאחר תום המלחמה. נושא התחקיר הוא, כמובן מאליו, תקיפת טילי קרקע אוויר. המסקנות העיקריות שעוברות כחוט השני בדברי מפקדי טייסות ומתכננים במפקדת חיל האוויר הן הדרישות להגמיש את התוכניות המבצעיות, לתת אין צורך83 למובילים באוויר יותר חופש פעולה ולגוון את שיטות התקיפה בשינויים גדולים בתוכניות המבצעיות. כמה שינויים מינוריים עשויים לשנות את התוצאות במידה משמעותית. חלק מהם נפסלים עקב הנעלמים האלקטרוניים של סוללות סא־ כמה שינויים טקטיים עשויים היו לשפר את התוצאות. אחד מהם אכן בוצע בתבונה בלחץ הנסיבות במבצע ׳דוגמן׳, והוא הצמדת מטס ההכנה למטס תקיפת הטילים הראשון כדי להשיג דיכוי מרבי של מערך תותחי נ״מ ולשמור על הפתעה טקטית. שינוי שני, שלא בוצע, הוא החלפת יעף חשיפה מזערית ליעף מושהה שתורגל באופן שוטף, יעף שמאפשר התמצאות טובה, חיפוש מטרות ותקיפתן ללא הגדלה משמעותית של הסיכון. שינוי שלישי הוא הגדלת המרווח בין מבנה תוקף אחד למשנהו כדי לאפשר גמישות, אלתור וחיפוש מטרות חופשי יותר. שומה על התוכניות המבצעיות לאפשר לטייסים חופש מסוים. למרות כל ההשגות על התכנון. הכישלון בתקיפת 84 הטילים נבע בין היתר מאי הכרה מספקת של היריב כישלונות גדולים אינם נובעים בדרך כלל משיקולים מיקרו־טקטיים אלא מהחלטות שגויות ברמות האסטרטגית והאופרטיבית. אולם הפעם, דווקא החלטות טקטיות שגויות קובעות את גורל המערכה נגד הטילים כמו התעלמות מכך שלא ידענו היכן הסוללות, שידענו שאיננו יודעים היכן הן. השינוי המהותי והקריטי שנדרש להצלחה הוא שינוי טקטי - דחיית המבצע בשעתיים־שלוש עד לאיתור הסוללות. תקיפת אתרים שבהם נמצאות סוללות סא־ במהלכי חיל האוויר בהמשך הלחימה. | 424 • לפני המלחמה קיימת הסכמה רחבה בחיל האוויר על ההיגיון המבצעי של פקודות המבצע לתקיפת טילים, ויש הערכה שחיל האוויר יצליח במלחמה להשמיד את רוב סוללות הטילים. לאחר המלחמה, יש קציני מטה ומפקדים מעטים בחיל האוויר שמנמקים את חוסר ההצלחה במבצעים הגדולים בשלב הבלימה בשגיאות בעיצוב תורות לחימה ופקודות ופקודות אב. בני פלד לטענתו, זיהה את 85 גם הוא אומר שלא האמין בפקודות־האב כמו ׳תגר׳ 86 הפגמים לפני המלחמה, אך לא היה בידיו זמן מספיק לשינוי טענתו אינה עומדת במבחן. אלוף עזר ויצמן מספר על הביטחון של בני פלד: ״זמן קצר לפני המלחמה הזדמנתי עם בני פלד. אמרתי לו, ׳במלחמה הבאה עליך להיות מוכן לסלול לכוחות היבשה את דרכם. האם התגברת על בעיית הטילים נגד מטוסים?׳ ׳אין בעיות. מסודר!׳ השיב לי בני. אבל החיל אל״מ אהרון שביט )יאלו(, מפקד בסים 87 לא התגבר על בעיית הטילים״ עציון, מספר שחודש לפני המלחמה, בטקס חנוכת בסיס עציון, הוא נקרא לסדר על ידי מפקד חיל האוויר על כך שלכאורה הטיל ספק ביכולת חיל הביטחון של בני פלד לפני המלחמה 88 האוויר להרתיע ממלחמה ולנצח בה ביכולת חיל האוויר להשמיד את מערכי הטילים עולה על הביטחון בדרגי הביצוע, אשר יודעים ומתכוננים לספוג אבדות לא מעטות בדרך להכרעת הטילים. בני פלד הוא היחיד שפוסל כמעט לחלוטין לאחר המלחמה, את תורת הלחימה ואת הפקודות לתקיפת טילים קרקע־אוויר. אולם למרבה הפלא, גם אל״מ גיורא פורמן, ראש מחלקת מבצעים, טוען לאחר עשרות שנים שהיו לו הסתייגויות משמעויות מהן, אך כשפרצה המלחמה הוא היה ׳רק׳ אחד־ טענה זו אינה עומדת 89 עשר חודש בתפקיד ולא הספיק לעשות בהן שינויים במבחן העובדות. הדוקטרינה האווירית שכותבת מחלקת מבצעים ושאל״מ גיורא פורמן חתום עליה ובני פלד מאשר אותה - היא המסמך המקיף ביותר בסוגיית תקיפת טילים, מהרמה האסטרטגית ועד לרמה הטקטית. קבוצה אחרת, גדולה לאין שיעור ובעלת משקל כבד, תומכת בתורת הלחימה על אף מגבלותיה. עם חבריה נמנים רבים וטובים, וביניהם תא״ל "היינו תחת השפעת הלם פסיכולוגי״ דוד עברי, שמבקר אמנם כמה מהמרכיבים של פקורות־האב ׳תגר׳ רדוגמך, אל״מ יעקב אגסי, ראש 90 אבל סבור שיש למבצעים אלו סיכויי הצלחה מחלקת מבצעים, שבתקופתו מפותחת תורת הלחימה לתקיפת מערכי הטילים, מעריך גם הוא שפקודת ׳תגר׳ היתה נותנת מכה ניצחת למערך אל״מ רפי הרלב, שהיה ראש ענף אוויר 91 הטילים המצרי לאורך התעלה הענף האחראי למבצעים לפני קום מחלקת מבצעים, וראש מחלקת מודיעין במלחמה, מעריך שחיל האוויר יכול היה להשיג עליונות אווירית אם סא״ל עמום עמיר, שמחליף את פורמן 92 הפקודות היו מבוצעות לפי התכנון בתפקיד ראש מחלקת מבצעים לקראת סוף המלחמה, חד מאוד בניסוחו שלא 93 השיטה כשלה אלא יישומה כשל אביהו בן־נון, שתכנן את מבצע ׳תגר׳, טוען בלהט: ״אני מאמין בכל לב שאילו היו נותנים לנו להמשיך בתקיפת הטילים בתעלה - כל המלחמה היתה נראית אחרת לחלוטין. זו היתה נקודת מפנה במלחמה. כשקיבלתי את ההוראה להפסיק את ׳תגרי ולעבור ל׳דוגמן׳ כמעט נשתלתי מתדהמה. הרי לא זו גם דעתו של רס״ן איתן בן־אליהו, 94 ידענו היכן נמצאים הטילים בצפון״ ראש מדור במחלקת מבצעים, שאחראי על עדכון פקודת ׳דוגמן׳ בחודשים האחרונים לפני המלחמה. לדבריו, כשמסיימת מחלקת מבצעים להכין ולעדכן את ׳דוגמן׳ והמבצע מוצג לפני המלחמה, ישנה תחושה של ביטחון ושל סיפוק בקרב המפקדים שיש מענה לאתגר מערך הטילים הסוריים. גם לאחר עשרות שנים הוא מגן בלהט ובכל לב על שיטות התקיפה ותורת אם כי בתחקיר לאחר המלחמה יש לו ביקורת לא מעטה עליהן. 95 הלחימה סא״ל מנחם שרון, גם הוא ראש מדור במחלקת מבצעים שמתמנה למפקד טייסת מטוסי נשר לפני המלחמה, מאמין בפקודות המבצע: ״העקרונות שיש לבחון הם התקיפה באופן מסיבי והגישה בגובה נמוך. בשני המקרים לדעתנו כמעט כל אנשי המבצעים מעריכים, כנראה 96 בחרנו באופציה הפחות רעה״ בצדק, שפקודות־האב של חיל האוויר אמנם זקוקות לשיפורים מסוימים, אך יש בהן מענה סביר לאתגר הטילים - אם כי כרוך באבדות. • קובע רס״ן גיורא רום, שהתפרסם כבר 97 ״על נחיתות טכנולוגית משלמים״ במלחמת ששת הימים כשהפיל חמישה מיגים. לימים נפל בשבי המצרי, | 426 השתחרר וחזר לטיסה פעילה. יום אחד בלבד לפני המלחמה הוא מקבל את הפיקוד על טייסת סקיהוק, טייסת ׳הדרקון המעופף/ מתקדם עד לתפקיד ראש המטה בחיל האוויר ונספח צה״ל בוושינגטון בדרגת אלוף. רום טוען שחיל האוויר נכשל כיוון שהוא נמצא בנחיתות טכנולוגית ומפתח תורות לדעתו, הנחיתות הטכנולוגית היא שאינה מאפשרת להכות 98 לחימה שגויות את מערכי הטילים: ״אחד המרכיבים הכי חשובים בתורת הביטחון של ישראל הוא שבכל נקודת זמן תהיה לנו עדיפות טכנולוגית, כפיצוי לכך שאין לנו עדיפות במשאבים, אין לנו עדיפות בכוח אדם ואין לנו עדיפות בכמויות כלי נשק. חיל הים במלחמה הוא ההמחשה הכי מובהקת לעדיפות טכנולוגית ולהישגים בלתי רגילים במלחמה, לעומת כוחות היבשה. ביום הכיפורים נתפסנו בנחיתות טכנולוגית. לא יכולנו לטוס באופן חופשי בתחום השטח הרלוונטי ללחימה, ואם אתה לא שולט בטילים ואתה עדיין לא יודע לעדכן מטרות בתנועה - אתה בנחיתות טכנולוגית. ועל נחיתות טכנולוגית 99 משלמים״ האומנם נחיתות טכנולוגית? הניתוח נשמע משכנע אך יש לבדוק את העובדות. האם לסורים ולמצרים יש מטוס המתקרב באיכותו הטכנולוגית לזו של הפנטום? האם יש להם מחשבי ניווט והפצצה מדויקים כמו אלו שבפנטום ובסקיהוק משופר? האם יש להם טילי אוויר־אוויר שמשתווים לטילי סיידווינדד האוויר ישראלי? האם יש לערבים מערכות מודיעין ואמצעי הטעיה באותה דמה טכנולוגית? התשובה לכל השאלות האלו היא שלילית. בתחומים אלו ורבים אחרים יש לחיל האוויר הישראלי יתרונות טכנולוגיים גדולים על פני הצבאות וחילות האוויר הערביים. רק בתחום טכנולוגי אחר, אם כי חשוב במיוחד, יש לערבים יתרון: בתחום האלקטרוני. בתחרות בין סוללות טילים סובייטיות מתקדמות לבין אמצעי לוחמה אלקטרונית שבידי חיל האוויר. על כך אין 100 ויכוח. אולם זהו יתרון בנקודות בלבד שר הביטחון משה דיין מתייחס גם הוא לנושא: ״לא נוכל לתת לבעיות שבפנינו תשובות ופתרונות טכנולוגיים. התשובות הן בתחום הטקטיקה הקרבית, בניהול נכון של המלחמה, בהעזה ובתבונה של לוחמים ולא הלוחמה 101 באוטומטיות טכנולוגית של אלקטרוניקה נגד אלקטרוניקה״ "היינו תחת השפעת הלם פסיכולוגי״ האלקטרונית בין הטיל למטוס אינה ׳מכופפת את כנף המטוס׳ בשלושים השעות הקריטיות בתחילת המלחמה. בשני המפגשים בין מערך הטילים למערך האווירי - במטס ההכנה לקראת ׳תגרי, שבו נכנסים כמאה מטוסים לאזור מוגן טילים, ובמטס ההכנה והתקיפה במסגרת ׳דוגמן/ שבו חודרים כמאה ושלושים מטוסים לאזור מוגן טילים - נופלים שמונה מטוסים, מהם רק מטוס אחד שמופל כנראה על ידי טיל. כל היתר נפגעים על ידי תותחים נגד מטוסים ונשק קל. הכישלון נובע ממשגים מבצעיים ולא עקב נחיתות טכנולוגית. בהמשך המלחמה הטילים מפילים מטוסים בעיקר במבצעים שאינם מכוונים כנגדם. כאשר לא עומד מול הטילים מערך הגנתי שכולל את מלוא אמצעי לוחמה אלקטרונית, הטעיות והונאות. במקביל למענה המבצעי חייב לבוא גם מענה טכנולוגי. אבן הנגף הטכנולוגית העיקרית בפני השמדת מערכי הטילים היא היעדר מערכות מודיעין בזמן אמת שמסוגלות לאתר את תנועות סוללות הטילים ולהפיצן ללוחמים בתוך זמן קצר. הדוקטרינה מדגישה את החוליה החלשה של חיל האוויר: קושי בד בבד עם החוסר במידע קיימת נחיתות גם 102 באיתור סוללות ניידות בתחום הגנת הטייסים והמטוסים מפני סוללות סא־ אלקטרונית כתוצאה מחוסר ידע על המרכיבים האלקטרוניים שלהן. פענוח סודות מערכת סא־ טכנולוגי. מספר זאב בונן, מנהל רפא״ל: ״ב־ רפא״ל לרמת הגולן ומוצא ראש ביות שרוף של הטיל. הצוות נוטל אותו בזהירות כאוצר בלום ומביא אותו לרפא״ל. צוות טכנאים ניגש למלאכה: מחבר חוטים שרופים או מנותקים, בוחן, מנסה לתקן ולהרכיב מחרש ולשחזר את ראש הטיל. בעבודת נמלים, בעבודתו של ארכיאולוג המרכיב חרסים שבורים שמצא בחפירות, מובילה הדרך לפענוח התנהגותו של הטיל הקטלני ולפיתוח אמצעי הנגד כנגדו. ״השלב הסופי והמלא של פענוח סודות טיל סא־ מצפון לחווה הסינית נמצא ב־ את הפענוח להגנה מפני הטיל על ידי שיטת חסימה חדשה ומקורית שניצלה את נקודות התורפה של הסא־ בעקבות הצלחתם סיפקה רפא״ל כבר באביב האוויר. כמו כן פותח ברטים אלקטרוני חדש עבור מכל חסימה אמריקני | 428 חסר תועלת, שהפך אותו לחוסם יעיל ביותר נגד סא־ 103 הופעלו בהתכתשויות עם הסורים במלחמה שאחרי המלחמה״ פענוח סודותיו של טיל סא־ העוטף אותה. מעבדות ומהנדסים תופסים חלק ממקומם של מרגלים ומבצעים חשאיים. בהמשך מפתחת דפא״ל פצצה גולשת אוויר־קרקע, מונחית ומדויקת לטווח של עשרות קילומטרים. חיל האוויר עומד להצטייד במהלך בטיל ׳תדמית׳. השילוב של אמצעי הגנה אלקטרוניים וטיל שאפשר לשגר מחוץ לטווח האיום של הטילים יחזיר את העליונות הטכנולוגית והמבצעית לחיל האוויר. במקביל רוכש ומפתח חיל האוויר מערכות מודיעין שמגלות סוללות טילים מחוץ לטווח שלהן, ומערכות לעיבוד מידע והעברתו לצרכנים בזמן קרוב לאמיתי, כפי שדורש בני פלד. שילוב של טכנולוגיה ודוקטרינה נותן מענה הולם לאתגרים טכנולוגיים ומבצעיים משולבים. מסכם בני פלד: ״אני מאמין שתגובת השרשרת שהופעת טיל קרקע־אוויר גרמה בעולם, באמצעי הנגד, היא תגובה חריפה מאוד, וההבדל הוא שטיל קרקע־אוויר יכול רק להפיל כלי טיס, אך התגובה שגרם לה באמצעי איתור, גילוי, איכון והשמדה היא רבת־תכלית. היא תפעל לא רק נגד טילים. יש לכך משמעויות עמוקות בעתיד לכושר של כלי טיס לטפל במטרות בים וביבשה. הרגשתי היא שהמאזן ישתנה. הוא ישתנה בצורה בדברים אלו מנבא בני פלד את העתיד 104 שיהיה קשה מאוד להחזיר אותו״ להתרחש בעוד שנים ספורות. במבצע ׳דוגמן׳ לחיסול מערך הטילים הסורי, לא מופלים מטוסים על ידי טילים על אף יתרונם הטכנולוגי. תליית כישלון תקיפת הטילים בצפון בנחיתות טכנולוגית מסירה את האחריות מהגורמים העיקריים האחראים: מהחלטות שנקבעו ומאלו שקבעו אותן. סא״ל גדעון חושן, ראש ענף חקר ביצועים: ״בעיית מערכת סא־ 105 בהבנה של תפיסת מערכת הנשק״ • אומר אל״מ גיורא פורמן על 106 ״חיל האוויר יכול לספק לעצמו מטרות״ תקיפה מהאוויר של כוחות יבשה. קצינים בכירים כמו סגן הרמטכ״ל, "היינו תחת השפעת הלם פסיכולוגי״ אלוף ישראל טל, תקועים בעבר וסוברים שתפקידו של חיל האוויר להוות ולשמש בעיקר לסיוע קרוב לכוחות היבשה. תא״ל 107 ״ארטילריה מעופפת״ שמואל שפר, נציג חיל האוויר בפיקוד דרום, מתאר מכלי ראשון את חוסר שיתוף הפעולה בין כוחות היבשה לחיל האוויר: ״היה קצר רציני ביותר בינינו לבין כוחות הקרקע. הן בתורת הלחימה, הן ברמת הציפיות, והן בתקשורות רס״ן גיורא רום מנתח את תוצאות המערכה 108 השוטפת. היה תסכול רציני״ מנקודת מבט פסימית: ״אנחנו היינו אמורים לסייע לכוחות היבשה, ולא היה לזה שום סיכוי. הנושא של כישלון הסיוע היה צריך להיות ידוע. וכל מי ששואל עכשיו ׳איפה היה חיל האוויר?׳ שיידע שזאת בכלל לא השאלה. השאלה היא היכן היו מפקדי הצבא והשכבה הבכירה של הצבא באותן שנים. טמנו את הראש בחול, ולא גילו את ההבנה הנדרשת איך לשלב בין כוחות 109 אוויר לכוחות יבשה״ תקיפה עצמאית היא תקיפת כוחות מעבר לקו הפצצה. קו שמעבר לו ואין חשש לפגיעה 110 אין צורך בהכוונה ותיאום עם הכוחות על הקרקע בכוחותינו. בתקיפה כזאת אפשר להפעיל את הכוח האווירי בקצב מהיר הרבה יותר מאשר בתקיפה מכוונת מהקרקע, להשיג פגיעות רבות יותר, ולהשפיע באופן משמעותי יותר על המערכה היבשתית. אלו היו המשימות העיקריות של חיל האוויר לתקיפת כוחות קרקע במלחמת סיני ובמלחמת ששת הימים. במלחמת ההתשה היה זה סוג פעולה כמעט בלעדי, ואז רוכש חיל האוויר ניסיון רב בתקיפה עצמאית לאורך התעלה. גם ביום כיפור, תעלת סואץ מהווה קו הפצצה אידיאלי: קרוב לכוחותינו וקל להבחין בו. ההשפעה על הבלימה עשויה היתה להיות מידית. משימה כזאת משאירה בידי חיל האוויר חופש פעולה. עליו להשיג לעצמו את המטרות, לזהותן ולהשמידן. הדוקטרינה האווירית מתריעה בקול גדול שאין עדיין)לפני המלחמה( תורת לחימה בתחום ההשתתפות: ״בשטח זה, הסיוע, החשוב ביותר כרגע, הוא סיכום שיטות הלחימה והתורה המשותפת לחיל האוויר עם כוחות היבשה )ובעיקר עם השריון(. חוסר תורת לחימה משותפת בנושאי סיוע התקפי 111 ובנושאי מבצעים משולבים הוא גורם מגביל מאוד בלחימה״ טענה עיקרית של מפקדת חיל האוויר כלפי כוחות היבשה היא שאינם מספקים מטרות לתקיפה, ולכן אי אפשר לשלוח מטוסים בכמות גדולה לסיוע, ואי הסדר וערפל הקרב מונעים שינוי מחשבתי חיוני ברגעי פתיחת המלחמה.| 430 אולם בערב יום כיפור צופה הדוקטרינה האווירית נכון את היכולות המוגבלות של חיל האוויר, ומעצבת פקודת אב - ׳שריטה׳ - להתמודדות מסוימת עם האתגר. כאשר תורת הלחימה עדיין בחיתוליה, ולא מפעילים את פקודת ׳שריטה׳ - הפעלת הכוח האווירי אינה יעילה. תצלומי האוויר נעשים על ידי מטוסי חיל האוויר. תצלומים לאחר פענוח מגיעים לידי חיל האוויר, עבור משימות תקיפה עצמאיות. בחיל האוויר יש מפענחים שיודעים "2 לגלות ולציין כוחות יבשה בשעת חירום שאין קשה ממנה, בבוקר הגולן, נופל אסימון במוחם של בני פלד וגיורא פורמן, כשהם יושבים בתא דמשל״ט. פורמן שואל בנימוס לא שגרתי אם פלד רוצה שתקיפת השריון תהיה יזומה ועצמאית בשליטת מפקדת חיל האוויר, או לפי הוראות החפ״ק. על כך עונה בני פלד: ״רק יזום. ללכת לפי השיקולים שיש לכם, להשמיד כוחות, לשבור את ההתקפה הסורית. להתחיל להילחם בלי חפ״ק ובלי קשר איתו, לזרוק חימוש על הצירים. צריך תקיפה מסיבית תשובה המתאימה לא רק למקרה זה, אלא להפעלה יעילה של 3 שם״ חיל האוויר בלוחמת היבשה בהמשך היום, לנוכח חוסר היכולת של שני הפיקודים המרחביים לספק מטרות לחיל האוויר ולחבר מטוסים לכוחות הבולטים כדי לכוון אותם לסיוע קרוב. כאשר מגיע רגע של אמת במצב חירום אמיתי, כאשר בשני הפיקודים אין תמונת מצב מדויקת ופרטנית, כאשר יש להפעיל את מטוסי התקיפה ביעילות ובקצב מרביים - אין ברירה לחיל האוויר אלא ליטול אחריות, לפעול באופן עצמאי, לאסוף מטרות, לתקוף בקצב מהיר, ולהשמיד כוחות אפילו כשהגזרה נמצאת באזור מוגן טילים. על אף הכאוס, מבוצעות כ־ מבוטלת. כוחות היבשה הלחוצים אל הקיר אינם יכולים לעזור באיכון מטרות באותן שעות, ויש בידי חיל האוויר מטרות לתקיפה באופן עצמאי. הצילומים ב־ ההיערכות המצרית והסורית. הם נותנים תמונת מצב טובה. לא כל הכוחות נעים קדימה בתחילת המלחמה, ואזורי הצליחה גדושים בכוחות מצריים הממתינים לתורם לחצות את התעלה. שם אפשר לתקוף. למרבה הצער, חוסר היכולת של כוחות היבשה לנצל את הכוחות האוויריים שמוקצים להם "היינו תחת השפעת הלם פסיכולוגי״ לשם סיוע קרוב, והמגבלות בכושר הפענוח והפצת מטרות לתקיפה עצמאית מהווים צווארי בקבוק סתומים בתחילת מלחמת יום כיפור. בני פלד מפיק מסקנות מהפכניות, הגיוניות, אך קשות למימוש: ״אפשר לרכוש מידע שיאפשר השמדה מהירה מסיבית של כוחות יבשה. הכרחי לבנות, לצייד ולאמן גופים ואמצעים שיספקו למתכנן המבצעי את המידע העדכני והאמין הדרוש למבצעים. אמצעים אלו היו בשלבי פיתוח וניסוי שונים. בתחומי צילום בזמן אמת, ביום ובלילה, מזל״טים ומכ״ם צד לגילוי ולזיהוי מטרות ביבשה ובים. יש להטיל על חיל האוויר את כל האחריות, 114 בדומה לסמכותו ואחריותו לביצוע נאות של כל המשימות הראשיות שלו״ האתגר הטכנולוגי נמצא באותה תקופה מעבר להישג יד. גם האתגר הארגוני נמצא בחיתוליו. שנים רבות יעברו עד שחיל האוויר ירכוש את סל היכולות הדרושות כדי ליטול על עצמו אחריות להשמדת כוחות עצמאית כתפקיד 115 יסוד הלקחים והמסקנות אמנם נכונים, אך אין קשר בין כל אלה לבין הטענה שחיל האוויר אינו מסוגל להשיג לעצמו מטרות בתחילת המלחמה. יש בידו תצלומי אוויר ברורים ומדויקים של הצטברות הכוחות התוקפים. יש ברשותו מפענחים המסוגלים לפענח מטרות קרקעיות ניידות, אך הוא אינו מפעיל אין יוזמה במפקדת חיל האוויר לשאוב מטרות מגיחות 116 אותם כנדרש הצילום השוטפות, ואין יוזמה ביחידת הפיתוח והפענוח לציין מטרות יבשתיות, לפחות בריכוזים גדולים. המשמעות היא שגם במשימת תקיפת כוחות יבשה במסגרת הבלימה, הכוח האווירי אינו ממצה את מלוא יכולותיו. רק לקראת סוף המלחמה מעצב לעצמו חיל האוויר שיטת לחימה עצמאית שמופעלת בקנה מידה מלא בעיקר בחזית הדרום. ,, פרק 117 יצהקרבק הנושא בהכרעות החמורות, בשעת אחריותו לעולם הוא בודד. כאותו טייס שאיבד את הקשר. הכל כעת מולבש עליו. הוא כעת ריבון העולמים. 1180 אחריות היא ערך בסיסי ביותר בתרבות של קביעת החלטות בכל הרמות החל באחריותו של קברניט של מסוק סער ומטוס קרב, וכלה בקברניטי הביטחון והמדינה. אחריות היא מושג ערכי, בעוד שאשמה ועונש שייכים יותר לתחום המשפטי. קובעי החלטות שגויות אינם אשמים ואינם חייבים "9 בהכרח, במשפט ובדין סוגיית האחריות להפתעה ולכוננות לקראתה נידונה ונחקרה שתי וערב. ועדת אגרנט הוקמה לשם כך ותנועות המחאה שדרשו אחרי המלחמה מראש הממשלה ושר הביטחון להתפטר עוררו גל של פרשנות שהסתמכה בעיקר על תחושות בטן ופחות על ידע בדוק ומוכח. במשך עשרות השנים שחלפו יש נביעה מתמדת של מחקרים וזיכרונות, חלקם מאשימים וחלקם מחפשים צידוקים. יש התולים בכישלון ההתרעה את עיקר האחריות. המחזיקים בתפיסה זאת טוענים כי ההפתעה היא אם כל רע. לו רק היתה נמסרת התרעה בעוד מועד היתה המלחמה נראית אחרת לגמרי. לפי סברה זו, הכישלון הוא בעיקר מודיעיני, ומצטרפים אליו הקברניטים שלא ידעו גם הם לקרוא את הכתוב על הקיר. תפיסה זאת משחררת מאחריות את כל אלו שלא קשורים ישירות לעיצוב ההתרעה ולביקורתה לפני המלחמה. גישה שנייה מעריכה שאם כל רע היא התנשאות מערכת הביטחון, תחושת עליונות צבאית ואמונה ביכולתו של צה״ל להתמודד כמעט ללא התרעה עם 432 ״האחריות שלכם היא מוחלסת״ כל מתאר מלחמה. הגורם העיקרי לאירועי שלב הבלימה, על פי גישה זו, 120 הוא התרבות המבצעית של צה״ל והקרנתה על כלל האוכלוסייה גישה שלישית, עשירה ומגוונת יותר, טוענת שהתרעה קצרה היא גורם חשוב, והתרבות המבצעית תורמת גם היא לאירועים הקשים, אולם ישנם גורמים נוספים, מדיניים, אסטרטגיים ומבצעיים, שאינם פחותים בהשפעתם 121 על גורל המערכה גם בהקשר האווירי קיים צירוף של טענות מקובלות שלפיהן הכישלונות האוויריים בהשמדת הטילים ושחיקת הכוח בהשתתפות בבלימה נבעו מהתרעה קצרה, מכך שלא אפשרו לחיל האוויר לפעול לפי הדוקטרינה, ומנחיתות טכנולוגית. הקביעה שהגורמים לכישלון הם חיצוניים ואין לחיל האוויר השפעה עליהם אינה מאפשרת לדור הבא להכיר בעובדות, ללמוד את הגורמים שאפשר לתקנם, לברר את סוגיית האחריות, להפיק לקחים, ואולי להימנע מכך ביום הפקודה הבא. ספר זה מגבש גישה שמסבירה את האירועים כשילוב של מרכיבים: דוקטרינת בלימה שגויה של צה״ל ותרבות מבצעית של הגנה קשיחה, כשלים מודיעיניים וביניהם: אי זיהוי מטרת המלחמה המצרית, איחור בזיהוי פריצת השריון הסורי ומשמעותה, והתרעה על המלחמה. ברם גורמים מרכזיים הם: אי שימוש במטה מדיני, צבאי ואווירי, היעדר תהליכי קביעת החלטות בדרגים המדיניים, הצבאיים והאוויריים, סדרת כשלים בקביעת החלטות אסטרטגיות ואחריות הקברניטים. באיחור של שנים רבות מדגישה ועדת וינוגרד שדנה במלחמת לבנון השניה לקח כה חיוני מהמלחמה ההיא: ״ הפועלים ללא מטה מסודר וללא תהליכי קבלת החלטות מובנים, מגדילים את החשש כי החלטות תתקבלנה על יסוד תשתית עובדתית חסרה, ומבלי 122 שנשקלו במלואם בצורה נכונה, כל השיקולים הרלוונטיים״ אחד ההסברים לעיוורון שאוחז בצמרת המדינית־ביטחונית לפני המלחמה, 123 עיוורון שמונע ממנה לקרוא את הכתובת שעל הקיר, הוא ׳חשיבת יחד׳ הסבר זה מאפשר לכמה וכמה בעלי סמכות להסיר מעל צווארם את עול האחריות האישית לאירועים שלפני המלחמה, לשלביה הראשונים, ולמשברים בעם ובמדינה במשך שנים רבות אחריה. אחריותם האישית של הקברניטים בדרג המדיני והצבאי נבחנה לראשונה | 434 בוועדת אגרנט. זו שחררה את הדרג המדיני מאחריות, והטילה אחריות אישית על הרמטכ״ל, על בעלי תפקיד מרכזיים באגף המודיעין, ועל אלוף פיקוד דרום. המלחמה ומסקנות הוועדה הולידו גל של כתבי זיכרונות, ספרים ומחקרים שעסקו בשאלות מה היה חלקה של ההפתעה במפלה הראשונית, ומה היה חלקו של הכשל המבצעי בהתכוננות, בכוננות ובהפעלת הכוח. שאלה נוספת היתה מי אחראי. הדיון הציבורי התפשט מעבר לסוגיית האחריות המודיעינית והמבצעית לעבר אחריות הדרג המדיני, והביא להתפטרות הממשלה ונפילתם של גולדה מאיר ומשה דיין. יש המנסים למצוא הסבר באישיותם של הקברניטים, במחלותיהם ובתרופות שנטלו, וביחסים הבין־אישיים בקבוצת קובעי ההחלטות. סוגיות אלו מרתקות, אך ראוי שייחקרו על ידי מומחים מתחומי רפואה ופסיכולוגיה חברתית. יש מחקרים הטוענים כי האחריות העיקרית נופלת על אחרים נוטים להטיל אחריות על שר הביטחון ולפטור את 124 הדרג הצבאי ראש הממשלה בטענה שלא התמצאה בשאלות ביטחון. יש רק התייחסויות מקצועיות מעטות לאחריות לכישלונות וההצלחות של חיל האוויר בתחילת 125 המלחמה, ובמיוחד לקביעת ההחלטות על הפעלתו • האחריות ׳אפורה כשק וכבדה משאתה בשיניים׳ כתב בהקשר אחר נתן אלתרמן. ארבע דמויות טראגיות חורצות את מהלכי הבלימה, את שחיקת כוחות צה״ל בחזיתות ואת הפעלת חיל האוויר בשלושים השעות. ראש הממשלה גולדה מאיר, שר הביטחון משה דיין, הרמטכ״ל דוד אלעזר, ומפקד חיל האוויר בני פלד. לעזרתם עומדים קצינים רבים בדרגות שונות, במטה הכללי, במפקדת חיל האוויר, במחלקת מבצעים ובמחלקת מודיעין של חיל האוויר, וביתר מחלקות המטה. קשה לדעת עד כמה משפיעים ההפתעה, התבוסות ביבשה ובאוויר, החשש לקיום ישראל, אי הוודאות, ואולי גם הלם פסיכולוגי, על איכות ההחלטות. מעטים נמצאו במקום שאנשים מוכשרים ומנוסים אלו עומדים בו בשלושים שעות המלחמה והכאוס, ואין לדון אדם עד שתגיע למקומו. ארבעת האישים פועלים על פי מניעים נעלים, ובראש מעייניהם עומד קיום המדינה. כל ההחלטות נקבעות לפי שאיפה עליונה זו, ולא מתוך זדון או ״האחריות שלכם היא מוחלסת״ מניעים אישיים. חייהם של בני אדם נבחנים בין היתר ברגעי הסיום שלהם. ארבע דמויות טראגיות אלו, כמו רבים מגיבורי המלחמה ההיא, אינן נחלצות מהשבר של הימים הראשונים. הן מגיעות אל רגעי הסיום של חייהן כאשר צל השעות, השגיאות, המפלות וההצלחה מכסה את פניהן בעלטה. אישים מנוסים ונבונים אלו שונים זה מזה באופיים, בתפקידם, בגילם ובהתנהגותם. אולם יש מכנה משותף אחד דומיננטי בהתנהלותם באותן שעות: התעלמות מהצורך בתהליכי קביעת החלטות לטיפול במצבי משבר. לדרגים המדיניים - ראש הממשלה ושר הביטחון - אין כלל גופי מטה לטיפול בסוגיות אסטרטגיות. הדרג הצבאי, הרמטכ״ל ומפקד חיל האוויר, אינם משתמשים כמעט בגופי המטה שלהם ואינם יוזמים תהליך מסודר. אצל הרמטכ״ל, המטה לא מתפקד כראוי בתחילת המלחמה ואינו משרטט תמונת מצב עדכנית ומהימנה. אינו מגבש הערכות מצב משלו, ומותיר אותו ללא סיוע חיוני בהחלטותיו. הרמטכ״ל קובע את החלטותיו המתייחסות לחיל האוויר במוצב הפיקוד של חיל האוויר, מנותק מיועציו, מהמטה והמודיעין, וללא כלים משלו לעצב מדיניות ולקבוע החלטות. גם מפקד חיל האוויר אינו מסתייע בניסיון המבצעי העדכני של מפקדת חיל האוויר, אינו מוביל עבודת מטה מסודרת, וקובע החלטות שרירותיות בבדידות מזהרת. דילוג על תהליכי קביעת החלטות והערכת מצב הוא תופעה שכיחה ומקובלת במלחמת יום כיפור. כותב אל״מ יעקב חסדאי, אחד מראשי הצוותים שחוקרים עבור ועדת אגרנט: ״מפקדים בכירים החלו להאמין שהצלחה במלחמה עשויה להיות פרי של הברקה גאונית, החלטה ופקודה בלבד, ללא כיסוי מקדים ומשלים של עבודת מטה. ולא ראו עצמם כבולים לנוהלי עבודה שהם עצמם קבעו. מתוך ראיית המלחמה ולימודה לאחר מכן נוכחתי לדעת שהחלטות גורליות נתקבלו ללא עבודת מטה מקדימה ראויה לשמה. ניהול המלחמה היה במקרים רבים אינטואיטיבי ומאולתר. דבקות מופרזת בסדרים ותקנות עלולה להביא לקיפאון והתאבנות, אך מכאן ועד למקום הייתכן 126 אליו הגענו - רחוקה הדרך. במלחמה זו הפכו החריגות לשגרה״ שעמדו לנגד עיניו שר הביטחון, הרמטכ״ל ומפקד חיל האוויר, ואופן קביעת ההחלטות שלהם בשלושים השעות הראשונות? אפילו מפקדים כישרוניים ביותר עלולים להיכשל ולקבוע החלטות אסטרטגיות שגויות כאשר אינם מנצלים כיאות את המטה המבצעי שלהם. | 436 127 ראש הממשלה. ״הייתי רגילה לקבל החלטות״ ראש הממשלה יושבת בערב יום כיפור ובבוקר שלמחרת בודדה, חסרת מעש וללא מטה, וקובעת החלטות לפי אינטואיציה. במדינות בעלות סדרי ממשל מודרניים יש לראש ממשלה מנגנון שמסייע לו לקבוע החלטות. בישראל ערב מלחמת יום כיפור לראש הממשלה גולדה מאיר מעמד דומיננטי במערכת קביעת ההחלטות הלאומית. היא נחשבת לאדם חזק ובעל ניסיון מדיני, פוליטי וביטחוני עשיר ביותר. אמנם היא נוטה להציג עצמה כחסרת ניסיון מדיני־ביטחוני, אך אין זה נכון כלל, יש לה קריירה עשירה ומגוונת שמכשירה אותה היטב לתפקידה, החל ממזכירת הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית, הגוף העליון לניהול החברה היהודית בארץ ישראל ראש המחלקה המדינית - שרת החוץ של המדינה בדרך במשך אחת־עשרה שנים רצופות לאחר מותו הפתאומי של לוי אשכול, והיא משמשת בתפקיד במלחמת ההתשה ובשלוש השנים עד למלחמת יום כיפור. בתפקידים רבים ומגוונים שלה רוכשת גולדה מאיר ניסיון שאין שני לו במדיניות חוץ, בפוליטיקה פנימית של ישראל, בניהול משברים ומלחמות, ובתהליכים מדיניים וביטחוניים. היא עצמה אומרת: ״אני, שכל כך הייתי רגילה לקבל החלטות - ואכן קיבלתי אותן בימות המלחמה, לא קיבלתי את ההחלטה האחת 128 לעשות זאת, והידיעה הנוראה הזאת תלווה אותי כל שארית חיי״ על רקע ניסיונה הרב קשה להבין מדוע, לאחר שנים כה רבות, אנשי אמונה היחידים הם פוליטיקאים כמו ישראל גלילי ופנחס ספיר. אין לה מטה מדיני־אסטרטגי או קבוצת אנשי אמון שאינם פוליטיקאים שיסייעו בידה לגבש הערכות מצב וקביעת החלטות עצמאיות בעתות משבר. לאחר תום הדיונים ב־ דיונים והערכות מצב, נותרת ׳הגברת הזקנה׳ בודדה לנפשה: ״ישבתי בלשכה. הרהרתי והתייסרתי עד שפשוט לא יכולתי עוד לשבת שם ונסעתי 129 הביתה״ מזכירה הצבאי, תא״ל ישראל ליאור, מדווח בגילוי לב שבדידותה של ראש הממשלה נמשכת כל חודש ספטמבר, וחוזרת על עצמה ביתר חריפות בבוקר המלחמה. הוא מתאר כיצד היא יושבת מ־ יש לה130 הממשלה ב־ ״האחריות שלכם היא מוחלסת״ שעות ארוכות לגיבוש הערכה משלה, יום לפני המלחמה ובבוקר המלחמה, אך אין לה מטה שיבחן חלופות עבורה ואת המשמעות של כל אחת מהן. גולדה מאיר בנתה את צוות ׳המטבח׳ - גלילי, משה דיין, יגאל אלון ויעקב שמשון שפירא - שסייע לה לקבוע החלטות, אם כי זה נעשה מבלי שהוצגו מסמכי רקע, נתונים, הערכות וחלופות לקראת הפגישות הלא פורמליות, ולא נקבעו החלטות. לבן ברגעים שבהם נזקקה ראש הממשלה לסיוע חיוני, לא היו בידה מנגנון ושיטת עבודה שיסייעו בידה לגבור על התייסרויותיה. יש התולים את הקושי בקביעת ההחלטות במבנה הארגוני של 131 גופי המטה שבעקבותיו הוקמה המועצה לביטחון לאומי ראש הממשלה אחראית להחלטות בעלות חשיבות עליונה לקראת פתיחת המלחמה, ובמיוחד עבור חיל האוויר. האחת היא אי גיוס מילואים ב־ באוקטובר, לפי המלצת שר הביטחון והרמטכ״ל. באותה ישיבה נקבעת החלטה נוספת ביוזמת השר ישראל גלילי, ולפיה מוסמכים ראש הממשלה ושר הביטחון להחליט בעצמם על גיוס המילואים. הצעה שנועדה לקצר את התהליך במקרה של הפתעה. למרבה התסכול, לא מנוצלת החלטה זו כראוי ועוברות כמעט שש שעות מקבלת ההתרעה על מלחמה עד להחלטה החיונית לגייס את המילואים. ההחלטה האחרונה שאליה נדרשת ראש הממשלה בסוגיה זו היא גיוס מלוא כוח המילואים שדורש הרמטכ״ל על אף התנגדות שר הביטחון. ככל שהמילואים יגויסו מוקדם יותר, יינתן לחיל האוויר חופש רב יותר לפעול לפי השלבים המתוכננים עבורו. החלטה שנייה, בעייתית יותר, היא ביטול מתקפה אווירית מקדימה. ראש הממשלה קובעת שאספקת נשק מארצות הברית עדיפה על מצב צבאי נוח יותר. קביעה זו מחייבת השוואה רבת משתנים של שתי חלופות ההחלטה. אין לגברת מאיר מטה שיעשה את ההשוואה עבורה. ראש הממשלה קובעת את ההחלטה המכרעת כבר ב־ המלחמה. בשעה שבני פלד קובע כי ׳מחר תיפתח מלחמה׳, היא מחליטה לפי המלצת דיין, בידיעת דדו, להתחייב בפני ארצות הברית לא לפתוח ראשונה במלחמה. הדיונים העקרים וההחלטות בבוקר המלחמה כבר תוארו, ואין לחזור עליהם פעם נוספת. המתקפה האווירית המקדימה אינה מטס אחד אלא יום לחימה מלא של חיל האוויר. איננו יודעים ולעולם לא נדע את מידת ההשפעה | 438 על קברניטי סוריה ומצרים שהיתה יכולה להיות לשלושה מטסים גדולים מאות גיחות לתקיפות בעומק ותקיפות טילים, ומאות גיחות לתקיפת כוחות יבשה מרוכזים בעמדות הסתערות. ייתכן שהמתקפה לא היתה עוצרת את הסורים והמצרים, אבל היתה עשויה לשבש את מהלכי הפתיחה ולהפחית עד למינימום את ההלם התודעתי והפסיכולוגי של ההפתעה. לכל אורך הדיונים, מכוננות כחול־לבן עד לבוקר המלחמה, אין מי שיסביר לראש הממשלה את משמעותה המלאה של מתקפה מקדימה. עובדה זו נשמעת מוזרה. הרי המתקפה האווירית המקדימה במלחמת ששת הימים, שהיא ציר הייחום בדיונים, כללה גם היא שלושה מטסים מלאים של חיל האוויר. שנתיים לאחר המלחמה ׳מתחקרת׳ ראש הממשלה את שתי החלטותיה החשובות ביותר לקראת המלחמה. היא מתחרטת על כך שלא החליטה על גיוס המילואים ערב יום כיפור, אך חוזרת וטוענת שצדקה בהחלטתה לא לצאת למתקפה מקדימה שכן רק הודות לכך זכתה ישראל לקבל את הרכבת 132 האווירית יש המקילים באחריות ראש הממשלה, ומקבלים את הסבריה על חוסר ניסיונה והבנתה, אך בפועל קשה להתעלם מניסיונה המדיני והביטחוני בן עשרות שנים ובמיוחד ניסיונה כשרה בכירה בעתות מלחמה, וכראש ממשלה במלחמת ההתשה. ניסיון שמכשיר, מסמיך ומתרגל אותה בקביעת החלטות ביטחוניות־אסטרטגיות. דבריה בישיבת הממשלה לפני המלחמה וביומיים הראשונים מעידים על ביטחון עצמי ותקיפות, כמצופה מראש ממשלה הכשל שלה בביטול מתקפה מקדימה נובע מכך שאינה 133 בעתות משבר מקיימת תהליך של קבלת החלטות. החלטותיה הן פרי של אינטואיציה ונטיות לב, כעדותה שלה. לקראת הירייה הראשונה מפסיקה ראש הממשלה לקבוע החלטות בעלות השפעה על המלחמה האווירית. מרכז הכובד עובר לאישים הכפופים לה. 134 שר הביטחון. ״ההלם שלו היה חמור פי כמה״ משה דיין מתחיל את דרכו כמפקד בפלמ״ח. בפשיטה ללבנון הוא מאבד את עינו והרטייה השחורה הופכת לסמלו. הוא מתמנה לרמטכ״ל במלחמת סיני, ורוכש מעמד בכיר כמפקד נועז ופיקח וכיד ימינו הצבאית של בךגוריון. לקראת מלחמת ששת הימים הוא מתמנה לשר הביטחון. בתום המלחמה ״האחריות שלכם היא מוחלסת״ מגיעים יוקרתו ומעמדו לשיא חדש. דיין נחשב לאוטוריטה עליונה בנושאי הביטחון, הן בעיני גולדה מאיר והן בעיני מפקדי צה״ל. תפקידו ומעמדו הופכים אותו למי שנושא באחריות כבדה ביותר למשבר הלאומי והצבאי של ישראל במלחמת יום כיפור. גדול חלקו באחריות להתעלמות מהתרעות, להפתעה הגדולה, לאי גיוס המילואים, לאובדן עשתונות, ועוד כהנה וכהנה, והדברים ידועים. ניסיונו הביטחוני העשיר והממושך אינו מחסן אותו מהשגיאות שנעשו בהבנת תמונת המצב ובזיהוי סימני האזהרה. מעמדו כ׳מר ביטחון׳ של ישראל שעל פיו יישק דבר נשמר עד בוקר המלחמה. בשלב הבלימה מתערער מעמדו קשות בעקבות התמוטטותו המנטלית, תחזיתו על ׳חורבן בית שלישי׳ ו׳המלצתו המיניסטריאלית׳. שוב אין הוא מקור התבונה האסטרטגית, ואינו מקור הסמכות העליונה. הנחיותיו אינן הוראות, ואוזנה של ראש הממשלה כרויה מעתה יותר למוצא פיו של הרמטכ״ל. מעמדו ודימויו הדומיננטיים מסייעים לקבלת הערכותיו המוטעות לפני המלחמה. המלצותיו השגויות עוזרות לרמטכ״ל ביממה הראשונה למלחמה לקרוע לגזרים תוכניות נבונות להפעלת חיל האוויר. שר הביטחון אחראי גם הוא, יחד עם גולדה מאיר, להחלטה שלא לצאת למתקפה אווירית מקדימה. אמנם גולדה מאיר חייבת לאשר את החלטתו, אך עד למלחמה היא סומכת את ידיה על החלטותיו כמעט בעיניים עצומות. מרחיב על כך אלוף חיים הרצוג: ״התקופה המוצלחת של דיין כראש המטה הכללי, יחד עם היוקרה הרבה שצבר כתוצאה ממלחמת ששת הימים, ומעמדו כאישיות כל־עולמית, הפכוהו לסמכות בלתי מעורערת בנושא הביטחון. כתוצאה מכך זכה בתחום המדיניות הביטחונית למעמד בארצו שרק שרי הגנה מעטים בעולם המערבי הגיעו לשכמותו. תמיד הקפיד לתאם כל צעד שעשה עם הגברת מאיר ולעדכנה בכל הנוגע לממסר הביטחוני, אך מבחינות 135 רבות היה הוא הפוסק האחרון והמכריע בנושא הביטחון״ במלחמת ששת הימים תומך שר הביטחון בכל מאודו במתקפה מקדימה אווירית. מפליא כיצד הוא הופך את עורו שש שנים אחר כך, ועומד על רגליו האחוריות כנגדה. למחרת, בבוקר ה־ תפקיד שמילא בסוף מלחמת ששת הימים. כאשר הוא מתקשר לאלוף פיקוד הצפון - דדו - מתחת לשולחן של לוי אשכול ומעל לראשו של הרמטכ״ל יצחק רבין - ומורה לו ישירות לעלות על רמת הגולן. הפעם הוא מתקשר | 440 ישירות לבני פלד, בעוקפו את הרמטכ״ל, ומנחה אותו להגביר את קצב הגיחות לתקיפת צבא סוריה. השפעת שר הביטחון ניכרת בהסטת המאמצים לצפון ובחזרה לדרום, אך כיוון שאינו מתעניין בתקיפת הטילים, מתבטאת השפעתו בהחמרת ׳ההלם הפסיכולוגי׳ ובהגדלת מינון ההקצאה לסיוע, בתחילה צפונה ואחר כך דרומה. לפי דעתו אפשר לוותר על השגת עליונות אווירית, אך הוא אינו מנסה לכפות אותה ואינו מציין אותה כלל במשך היום השחור נובעות מדאגה עמוקה לגורל המדינה, אך הוא קובע אותן ללא תמונת מצב ברורה, על סמך מערכת שיקולים פסימית - בצדק ברמת הגולן, ובטעות בזירת סיני. מפקד חיל האוויר מקבל וממלא את הנחיות שר הביטחון אף על פי שאינו סר למרותו. שעה ששר הביטחון ממליץ בחזית הדרום ׳המלצות מיניסטריאליות׳ מקבילות בחשיבותן, הן מעוכבות על ידי המפקדים בזירה, ונדחות בחלקן על ידי הרמטכ״ל. מרכיבים התנהגותיים קודמים מופיעים שוב בצורה בולטת בהנחיותיו 136 השנויות במחלוקת. נטייתו לתקופות של פסימיות ודיכאון ידועה ומוכרת ראיית השחורות שהוא נתפס לה ומצבו המנטלי הירוד לפי דברי הנקרים גורמים לו להציג את התרשמותו מהמצב בצפון בצורה 137 בדרכו באותן שעות קיצונית. קשה למפקד חיל האוויר להעריך את המצב ולשקול את החלטותיו בצורה אובייקטיבית על פי הנחיותיו, אך למרות זאת אינו משנה עדיין את התוכנית הבסיסית. האופן שבו מטיל שר הביטחון אחריות אישית על בני פלד, ועל חיל האוויר, להצלת רמת הגולן, משפיע על נכונות מפקד חיל האוויר לתמוך בדדו ולעבור מתקיפות במצרים לתקיפה כושלת בסוריה. יש נטייה בולטת להטיל על שר הביטחון אחריות ישירה וכוללת להסטת חיל האוויר מדרום לצפון, כאילו מפקד חיל האוויר נאנס לעשות זאת אפילו קצינים בכירים בחיל 138 בעקבות הוראה ישירה של שר הביטחון לאחר שמתבררים הפרטים כפי שהם מתרחשים 139 האוויר מאמינים בכך בזמן אמת, לפי הקלטת השיחות ביניהם ומסקנותיו של מפקד חיל האוויר, מתברר כי התפקיד שממלא שר הביטחון אינו דומיננטי. דרישתו לתגבר את הסיוע לבלימה נראית סבירה ומוגבלת, ואינה מפריעה למהלך מבצע ׳תגר׳. התגבור שהצפון מקבל בתוך זמן קצר אינו נלקח מהכוח המיועד לדרום. חיל האוויר מתכנן בעוד לילה להקצות כוח מבסיס רמת דוד לבלימה ברמה מאור ראשון, והוא מתוגבר בעקבות דרישת שר הביטחון. הנחיות דיין אינן ״האחריות שלכם היא מוחלסת״ כרוכות בהפסקת המבצע בדרום, דרישותיו נענות במהירות, לשביעות רצונו, כפי שהוא אומר ב־ בבור בשעה מדרום לצפון, אם כי אפשר להניח שלדבריו יש השפעה עקיפה. גישה רווחת היא כי הערכות המצב של שר הביטחון הן ביטוי למצב רוחו הירוד ולמשבר שעובר עליו, ולא פרי שיקול דעת, אך ניתוח מחודש מצביע על מידה רבה של היגיון בהמלצותיו. דבריו בישיבת הממשלה בסוף באוקטובר אכן פסימיים: ״הסכנה העיקרית שלנו כרגע - לא רק אובדן שטח אלא בעיקר שחיקת כוחנו. יש לנו מספר מוגבל מאוד וקבוע של טנקים ומטוסים, של שריונאים וטייסים. אם כוחות צה״ל יוסיפו להישחק בלי להביא את המלחמה לכלל הכרעה, תישאר ישראל חשופה להתקדמות הצבאות הערביים. ישראל יכולה להיות צפויה לתוצאות פטאליות אם לא ״ממה אני מפחד יותר מהכל 140 תדע להבין את המצב החדש בעוד מועד״ 141 בתוך לבי? אי אפשר יהיה פשוט להגן על ארץ ישראל״ אלוף מוסה פלד, מפקד אוגדת העתודה המטכ״לית, קובע: ״דיין רואה עצמו אחראי לכך שהצבא לא מגויס, ומרגיש שהחורבן קרב בגלל החלטותיו שלו. דיין איננו סתם שר ביטחון. הוא בעל עוצמה מאין כמוה. הוא היה מקור 142 הסמכות, וההלם שלו היה חמור פי כמה״ יש להבדיל בין הערכתו העקרונית של שר הביטחון שלפיה צריך לנתק מגע מהמצרים, לבין קו הנסיגה שהוא מציע. צה״ל זורק במודע, ללא צורך, את כוחותיו להתנפץ אל הצבא המצרי קרוב לתעלה, כדי להחזיר לעצמו שטח בעל חשיבות משנית בשלב זה. אך כבר בשעות אלו תופס שר הביטחון בחושיו המחודדים, ועל סמך ניסיונו הצבאי, שהסכנה העיקרית היא שחיקת הכוח ולא איבוד שטח. המסקנה הנבונה שלו היא שמוטב להתנתק מהצבא המצרי כדי למנוע שחיקה נוספת של הכוחות. שר הביטחון הוא הראשון בין הקברניטים שפועל לפי עקרון שימור הכוח. עם זאת, קו המעברים ששר הביטחון מציע הוא קו אחורי מדי, אפשר להתייצב על קו קדמי יותר. הוויכוח בינו לבין צמרת צה״ל, שהתנהל על גבעות החול בסיני עקב המלצתו המיניסטריאלית לסגת, נמשך גם למחרת. מתקפת הנגד היא המשך לאסטרטגיית השחיקה. קברניטי צה״ל, דדו, גונן ושרון אינם מסוגלים להתגבר על עלבון חציית התעלה, ועיניהם עיוורות לתמונת המצב החדשה | 442 המחייבת גישה חדשה. רק לאחר המפלה במתקפת הנגד מאמץ צה״ל את עקרון שימור הכוח למשך שבוע ויותר. דיין שוקל כהלכה את המצב הקרקעי, אבל מנגד ממריץ את מפקד חיל האוויר להטיח את ראשו בקיר של סוללות הטילים. שר הביטחון מעדיף בראש צלול תקיפות לא יעילות ושחיקת כוחו של חיל האוויר על פני שימור כוחו. שר הביטחון אינו טלית שכולה תכלת, אך גם אינו צעיף שחור משחור. מוטלת עליו אחריות כבדה להשתלשלות האירועים עד למלחמה. הוא מעכב את גיוס המילואים שגורם לקריסת כוחות בשתי החזיתות ולשעבוד חיל האוויר להשתתפות בקרב היבשה, והוא זה שמחליט לא לבצע מתקפה אווירית מקדימה. מנקודת מבט צבאית ואווירית זו החלטה אסטרטגית שגויה שמקורה בהיסוסיו על עצם פריצת המלחמה. ב־ שר הביטחון במשבר אישי קשה, השפעתו ביום זה אינה מכרעת, אך צל הערכותיו את המצב בצפון ובדרום פרוס על ההחלטות הנקבעות באותו יום. הוא משמש יותר כיועץ מאשר כקובע החלטות. בתפקיד זה הוא מפנה את הבמה לשחקן ראשי אחר - הרמטכ״ל. 143 הרמטכ״ל. ״המחשבה השקולה רחוקה מלהשביע רצון״ גם בראייה לאחור, היתה החלטתי נכונה. 1 דרו,על החלטתו לעבור לידתמך מפולת צבאית אינה מתרחשת ברגע אחד. קודם לה תהליך ארוך של קריסה מתחת לפני השטח, הידרדרות אבנים קטנות תחילה וגדולות אחריהן, וקרשנדו של התמוטטות בסופה, בהתפוצצות ובתמרות עשן. המפלות בבלימה הן סופו של תהליך ארוך אשר מתחילתו אולי אי אפשר לחזות את סופו, אך מסופו אפשר לחזור ולנתב אותו לתחילתו. התבוסות הקשות בקרב הבלימה בתעלה ובגזרה הדרומית ברמה מביאות לבזבוז העוצמה האווירית. יש לרמטכ״ל אחריות רבה באישור מחודש של דוקטרינת הבלימה ההזויה של צבא היבשה, שעליה נמתחת ביקורת נוקבת על קשיחותה, לא רק בקו ההגנה אלא גם בהיגיון שלה. לא רק בהחזקת השטח אלא גם בחוסר תחכום ויצירתיות. דוקטרינה זו, שמתפתחת כאשר דדו מכהן כסגן הרמטכ״ל, מגיעה לשיאה בתפקידו כרמטכ״ל. מפקדים כמו אריק שרון וישראל טל קוראים עליה תיגר לפני המלחמה וקורעים קריעה לאחריה. הכשל התפיסתי אינו יתום. מצטרף אליו הכשל בדרך ניהול ״האחריות שלכם היא מוחלסת״ המלחמה היבשתית בשלושים השעות הראשונות, שיש להן השפעה מכרעת על המלחמה האווירית. לזכותו של דדו יש לומר כי בתקופת הכוננות כחול־לבן, בתפיסה אינטואיטיבית בריאה, הוא תומך ומאמץ את הדוקטרינה האווירית ובעיקר העדפה של השגת עליונות אווירית על פני כל משימה אחרת. אך בבוא שעת מבחן הוא מאבד את שיקול דעתו האווירי, וקובע החלטות שמביאות את חיל האוויר לשחיקה קשה, לאובדן אמון בשלשלת הפיקוד, לניפוץ הביטחון ביכולתו להתמודד עם הטילים, ולהוצאה מאיזון של מפקדת חיל האוויר. ב־ לרמטכ״ל על אופן ההיערכות ל׳שובך יונים׳)פקודת ההיערכות למלחמה(. אי ההבנות נידונות בוועדת אגרנט שלא מכריעה ביניהן. העובדה היא שפקודת ההיערכות לא מבוצעת ככתבה, אלוף הפיקוד מורה לא לקדם כוחות והרמטכ״ל אינו יודע דבר. ההיערכות הרחק מקו החזית אפשרה לרמטכ״ל לנסות למנוע את שחיקת הכוחות, והוא אף מורה לאלוף פיקוד דרום לשמור כוחות מרוכזים. אך האינסטינקט לרוץ לתעלה עם כל האוגדה המשוריינת גובר על ההוראה. נראה עם זאת שדדו אינו טורח להעביר את הוראתו בצינורות המבצעיים של העברת פקודות, ולא הרמטכ״ל ולא המטה שלו מוודאים שההוראה עוברת ומתבצעת. יש בידיו כל האמצעים לוודא זאת: מכשירי קשר שעוקבים אחרי רשתות הקשר בפיקוד, באוגדה ובחטיבות, מכשירי טלפון ועשרות מה עוד צריך כדי למנוע את ריסוק הכוחות אל קיר האש 145 קציני מטה המצרי? הרמטכ״ל הוא מפקד יבשתי ברמ״ח איבריו ושס״ה גידיו. את רוב הקריירה שלו עשה בפיקוד על כוחות. לעומת זאת, הניסיון שלו בעבודת המטה הכללי מוגבל, וניסיונו בעבודה מול חיל האוויר מצומצם. חסרות לו מומחיות, הבנה והיכרות עם חולשות ויתרונות של חיל האוויר ושל מבצעים אוויריים גדולים. אחריותו של הרמטב״ל אינה רק להחלטות אלא גם לחיפזון ולחוסר המקצוענות שבה הן נקבעות, ואפילו למקום שבו הוא קובע אותן )תא רמשל״ט(, ללא דיון רציני, ללא גיבוש תמונת מצב, ללא השוואת חלופות, ללא הערכת מצב שקולה. בכל רגע נתון יש אפשרות לדחות החלטה, | 444 לאפשר למודיעין ולמבצעים לגבש תמונת מצב והערכה מהירה ולהביאה בפניו, לגבש חלופות ולאפשר לו לבחור ביניהן. ולמרות כל זאת, הרמטכ״ל קובע - בתמיכה ובהסכמה של מפקד חיל האוויר - שלוש החלטות חפוזות ושגויות במשך פחות משמונה שעות. אבי קובר, שחקר את סוגיית ההכרעה במלחמת יום כיפור, מסביר חלק מהגורמים להחלטות הרמטכ״ל: ״עקב ההפתעה האסטרטגית ופריצת מערכי ההגנה בשתי חזיתות המלחמה, נאלץ חיל האוויר, העתודה היחידה שעמדה לרשות צה״ל, בהוראת הרמטכ״ל ובניגוד לתפיסת הביטחון ותפיסת ההכרעה הישראלית, להקדים את הסיוע לכוחות הקרקע שכרעו תחת מאמץ הבלימה, לפני השגת עליונות אווירית והבטחת חופש הפעולה האווירי מעל זירת יכולתו המקצועית והמנטלית של הרמטכ״ל לקבוע החלטות 146 הלחימה״ אוויריות מועילות נכשלת במבחן המלחמה. משה דיין, רמטכ״ל בעברו ושר ביטחון בשתי מלחמות קודמות, ששת הימים וההתשה, מבקר את אופן פיקודו של הרמטכ״ל באותן שלושים שעות: ״בבור - פעילות כמו בכוורת. מן הבחינה הטכנית הוא יעיל ומסודר - קולט דיווחים, מסמן מפות וכר, אבל מבחינת השליטה והפיקוד, ומה שחשוב עוד יותר, מבחינת המחשבה השקולה - חדר המלחמה והצוות המפעיל אותו - 147 המצב רחוק מלהשביע רצון״ אלוף חורב, עוזר סגן הרמטכ״ל בפועל, שנוכח בבור המטכ״לי במשך המלחמה, מצביע בצורה חמורה עוד יותר על עבודת המטה המבצעי של הרמטכ״ל: ״הבור לא עבד כיאות. לא היתד, כל עבודת מטה מסודרת. הפורומים צוותו אד הוק. לא בוצעו עבודת צוותים ולא נוהל עבודת מטה רציפה. לא היתה חלוקה בדורה בין טליק לדדו. לא היתה רוטינה. אפילו נוהל שינה מסודר לא היה. אמץ דווקא עבד בסדר, אבל המטה הכללי חי באי בהירות לגבי מה קורה בשטח. אני חושב שערפל הקרב של פיקוד דרום 148 נמשך די הרבה זמן״ גם רב־אלוף צבי צור )צירה( מבקר בחריפות את עבודת המטה הכללי: ״איני חושב שהמטה של דדו, המטה הכללי, תפקד כל כך טוב. בעצם, כשדדו לא היה שם - המטה הכללי לא כל כך תפקד. כשהיה דדו חוזר, צריך היה להתחיל בתיאום המטה״. חנוך ברטוב, הביוגרף של דדו, שמביא ציטטה זו, מסביר: ״צבי צור דיבר במפורש על מי שתפקידו לנהל את עבודת האצבע מכוונת 149 המטה - סגנו שהיה גם ראש אג״מ, אלוף ישראל טל״ ״האחריות שלכם היא מוחלסת״ לעבר האחראי על עבודת המטה בבור - סגן הרמטכ״ל וראש אגף המטה, אלוף ישראל טל. הבשלים החמורים בעיצוב תמונת מצב משותפת ומהימנה בין פיקוד דרום למטה הכללי מקצינים ב־ ובקשותיו הבלתי פוסקות לסיוע מזעזעות כנראה את הרמטכ״ל, שמכיר את אלוף שמואל גונן כמפקד יציב ומלא ביטחון. כשאין תמונה אמינה של המערכה, גם הערכות המצב לוקות בחסר. אלוף עמנואל סאקל, מג״ד שריון בגזרה הדרומית של התעלה, טוען בלהט: ״דדו לא הכיר את הדרום, לא היה מודע למרחקים והזמן הנדרש להניע כוחות לתעלה. הוא לא הכיר את הפקודות, לא הכיר את ׳שובך יונים׳, לא הבין את הניואנסים בדברים של גונן. נתן הוראות במושגים מעורפלים, לא וידא שהוראותיו מובנות ולא וידא 150 ביצוע הפקודות שנתן. יש לו חלק בתוצאה הקשה של קרב הבלימה״ לא רק המטה הכללי אינו מתפקד כראוי. מטה פיקוד דרום, האמור לסייע 151 בעיצוב תמונת המצב והערכת המצב, אינו מתפקד כמעט בקרב הבלימה אין מנוס152 מפקדת אוגדת סיני גם היא אינה מסייעת לדרגים הגבוהים ממסקנה כי כל הדרגים שאמורים להשתתף בתהליכי קביעת ההחלטות אינם ממלאים את תפקידם דווקא כשהוא חיוני ביותר. כאשר הרמטכ״ל אינו מומחה בהפעלת חלק מזרועות הצבא יש פער בלתי ניתן לגישור בין חוסר ידע מקצועי ומבצעי לבין סמכות כמעט לא מוגבלת לקבוע החלטות ולהפעילן. הרמטכ״ל מנחית הוראות לחיל האוויר מתא הרמשל״ט של חיל האוויר. רמטכ״לים אחרים, בעבר, הגיעו לתא הרמשל״ט כדי לעקוב אחר המבצעים אך אינם מתערבים במעשה המורכב, המסובך והמקצועי של שליטה בכל מטוסי החיל בזמן אמיתי. יש בהתערבותו חסרונות קריטיים בצומתי החלטה אווירית. כאשר הם מצטרפים זה לזה ברגע נתון, תמונת מצב מסולפת, הערכת מצב שאינה מעוגנת בעבודת מטה יבשתי ואווירי ומומחיות מוגבלת - התוצאות הרות אסון. ההחלטה על מעבר לתקיפת הטילים בסוריה)׳דוגמן׳( היא החלטה בעלת משמעות אסטרטגית חמורה לחיל האוויר ולצה״ל במלחמה כולה. דדו עצמו כמעט מתפאר דקות אחדות אחר כך, כשהוא חוזר למטכ״ל ומדווח לאנשיו באופן מפורט ומרויק כי הורה לחיל האוויר לעבור ל׳דוגמך. בעקבות התיאור המפורט של תהליך קבלת ההחלטה והשחקנים העיקריים שמשתתפים בה, | 446 עולה כי הרמטכ״ל הוא האחראי לה. מפקד חיל האוויר, שהוא הראשון שיוזם את המעבר, אינו מתקומם נגד ההחלטה, אינו מנסה לשכנע נגדה, ואינו מעריך נכון את משמעויותיה. התבוסות בבלימה ביבשה גוררות את הרמטכ״ל להפעלה בזבזנית ולא יעילה של חיל האוויר. מטוסי חיל האוויר אמנם בולמים ומעכבים את הצבא הסורי ופוגעים בצבא המצרי, אך המשמעות היא שחיקה בלתי נסבלת. ההוראות שלו אינן תואמות את תמונת המצב, וההיגיון הפנימי של הפעלת כוח אווירי נמצא חסר. הוא מעביר את חיל האוויר ממשימה למשימה ומזירה לזירה במרווחי זמן שאינם מאפשרים להעריך את תוצאות המבצע הקודם. מעריך אליעזר כהן: ״התוכנית 153 העצמי ולהיעדר נחישות הדעת החלטותיו של דדו בתא הרמשל״ט והוראותיו להפעלת הכוח האווירי אינן עומדות במבחן של הערכת מצב קרת רוח. הרמטכ״ל ניצב חסר אונים מול מהלך האירועים, אינו יכול להשפיע על ניהול המערכה בפיקודים, אינו יכול להגביר את קצב הגיוס, אין לו כוח נוסף להטילו לקרב ביום הזה, הקריטי ביותר במלחמת יום כיפור, ורק הכוח האווירי נותר בידו כעתודה מטכ״לית לשחק איתו. ועם האס הזה הוא משחק לא טוב, לא שקול, על פי הערכות וללא ידע מקצועי נדרש בלוחמה אווירית. 154 מוטעות חזותו החיצונית של הרמטכ״ל והתנהגותו אינם משקפים את הסערה הפנימית שמתחוללת בו. הסובבים אותו מתארים את קולו השקט. אלוף חופי שואב ממנו ביטחון, גולדה מאיר רואה בו את האיש היחיד שעליו אפשר להישען בעת הזאת. רק הסיגריות שאינן משות משפתיו מגלות שמץ מעומס השעות הקשות שעוברות עליו ובצדק. הוא מודע לחלקו באחריות להפתעה, הוא זוכר את אחריותו לעיכוב גיוס שתי אוגדות מילואים, הוא מודע לסכנות האורבות לשחיקת צה״ל ולעמידת צפון המדינה. בניגוד להתנהגותו ולטון הדיבור, החלטותיו ב־ לחיל האוויר מתאימות לאדם ש׳מאבד את הצפון׳ תרתי־משמע. הוא בוחר להעביר את חיל האוויר, ללא היגיון, מזירה לזירה ומתפקיד לתפקיד בדיוק ברגע השיא של המבצע הקודם, בשעת ה־׳ש׳ שלו, בטרם ידועות תוצאותיו ומשמעותן. האמירה שהרמטכ״ל היה אובד עצות נשמעת כדברי כפירה, אך רב־אלוף צבי צור, רמטכ״ל בעברו, אומר זאת בפה מלא בריאיון שמופיע ״האחריות שלכם היא מוחלסת״ בספר דדו: ״ברור שדדו היה ב׳שוק׳ בימים הראשונים, והיה תחת נטל ועדת אגרנט מגיעה גם היא לאותה 155 אותה מועקה שהעיקה על בולם״ מסקנה: ״הוועדה מתחה ביקורת קשה על מדיניות ׳כיבוי השריפות׳ על ידי הרמטכ״ל - שביטויה היה העתקות תכופות של עיקר הכוח האווירי בין 156 חזית הדרום לצפון״ בני פלד מספר לימים על הזעזוע המנטלי בדרגים שמעליו בתחילת המלחמה: ״לראות את הקריסה המהירה של הביטחון העצמי והכושר של הדרגים הבכירים בממשלה ובמטה הכללי להעריך מצב, מהרגע שנדמה היה שלא התגשמו ציפיותיהם במלואן. בהקשר לכך חוויתי כמה ׳רגעים פלד, שמקפיד עד מאוד על כבודם של הרמטכ״ל ושל שר 157 קשים״׳ הביטחון, אינו מותיר ספק למי כוונתו באומרו ׳דרגים בכירים בממשלה ובמטה הכללי׳. הוא רואה את שר הביטחון חוזר שפוף מסיוריו בצפון ובדרום. הוא גם שותף להחלטות החפוזות והבהולות של הרמטכ״ל אצלו בתא רמשל״ט. בני פלד ממשיך ומספר בהזדמנויות שונות: ״רק השמדת הגשרים בשעות אחר הצהריים של ה־ מטה הכללי לבצע מהלך של נסיגה עמוקה מכביש התעלה אל קו קילומטרים מהתעלה, מתוך הכרה שהובסנו נחרצות בחזית זו ושיש להקים פעולה 158 קו הגנה שני, פן ישעטו המצרים עד תל אביב באין מפריע״ 159 שבעקבותיה קורא הרמטכ״ל לבני פלד כדי ״לתת לו נשיקה״ ספר ההיסטוריה הרשמי של צה״ל סותם את הגולל: ״הלם ההפתעה לצה״ל ניכר בקורותיו של יום הלחימה השני. מפקדות הפיקודים ומוצב הפיקוד העליון נקלעו בין הערכות פסימיות לאופטימיות, ונראה שלא חזרו עדיין למה שהוגדר שיווי משקל. מבוקר ה־ בלא עתודת שריון, מאז הפניית אוגדה זרוע הכוח היחידה לרשות המטה הכללי, והעתקת המאמצים האוויריים במשך היום משקפת את המהפכים בהערכות שניזונו מנתונים משתנים 160 במהירות, שהוזרמו מהמטה ומהשדה, וגרמו ׳תגובות יתר׳״ יומיים לאחר ה־ בקור רוח ובתבונה כמצופה ממנו. אך ב־ חופש הפעולה מחיל האוויר, אלא תבוסת כוחות היבשה ובעקבותיה תכתיבים | 448 של הרמטכ״ל, שמטלטל את חיל האוויר מזירה לזירה, ממשימה למשימה ללא רקע מקצועי, ללא הערכת מצב, ללא שיקול דעת, ומפקד חיל האוויר אינו מוחה, אינו מערער, ואף תומך בהחלטותיו. 16, מפקד חיל האוויר. ״חשיבה מוטעית והפעלה שגויה״ הערצתי את אלוף פלד, אבל כל מה שחשבתי על האיש המצוין הזה אינו יכול לשנות את דעתי על אותה החלטה הרת גורל בבוקר היום השני ללחימה. 162 סא״ל עמוס עמיר אלוף בני פלד שוהה שנים מספר מחוץ לליבה המבצעית של חיל האוויר. לאחר סיום תפקידו כמפקד טייסת במלחמת קדש הוא פונה לארבע שנות לימודי הנדסה בטכניון, מפקד על בסיס חצור במלחמת ששת הימים ואחר כך על בסיס שרחוק ממרכז העניינים המבצעי, בהמשך מתמנה לראש מחלקת אוויר פעם ראשונה, ויוצא לתקופה מסוימת במלחמת ההתשה לניהול פרויקט בתעשייה האווירית. לאחר מכן הוא מכהן פעם נוספת בתפקיד ראש מחלקת אוויר, ואמור להשתלב מחדש במערך המבצעי. הוא מתמנה למפקד חיל האוויר ב־ 1973 והתפיסה המבצעית החדשה של חיל האוויר שבמרכזה התמודדות עם איומים של מערכי הגנה קרקע־אוויר. אך אין די בסיכומי דיונים ובפקודות מבצע מודפסות בחמישה צבעים כדי להתעדכן. מעל ומעבר למסמכים כתובים, לפקודות מבצע, להוראות ולנהלים, קיימת תרבות שבעל־פה, שנוצרת בפעולות מבצעיות, בתרגילים, בתדריכים, בתחקירים, בדיונים ובחוויות משותפות. לבני פלד יש כישרון ארגוני, הבנה טכנולוגית ויכולת אינטלקטואלית יוצאי דופן, שמשמשים אותו היטב בתהליך בניית חיל אוויר מודרני לאחר מלחמת יום כיפור. אולם בשלושים השעות הקריטיות ב־ בו משפיע חוסר ניסיונו המבצעי הממושך על החלטותיו ועל הדרך שבה הן נקבעות. שתי החלטות אסטרטגיות נבונות של מפקד חיל האוויר, בצומת ההחלטה הראשון ב־ מוקדם בבוקר ב־ 5 ״האחריות שלכם היא מוחלסת״ קביעת החלטות בשיתוף מלא של מחלקת מבצעים, המחלקה שאחראית על 163 הכנת הערכות מצב אך ההחלטות הבאות מסמנות תהליך של הידרדרות באיכותן ובתהליך קביעתן. החלטתו הבאה של מפקד חיל האוויר, לעבור לתקיפת שדות עדיין סבירה, אם כי ישנן חלופות 164 תעופה עקב מזג אוויר גרוע ברמה עדיפות שנידונו והוצגו קודם לכן. על פי הערכות המודיעין, מועד פתיחת הלחימה הוא החל ב־ להגנה, ולשנות מהותית את תצורות החימוש של מטוסי הפנטום, שינוי שאי אפשר להשלימו בזמן שנותר. החלטה זו גורמת לחיל האוויר להיתפס לא מוכן ולא כשיר לצאת למתקפה עוקבת, לפקודת ׳שריטה׳ לבלימה, ואפילו להגנת שמי המדינה. לאחר תהליך לימוד מכאיב במלחמת ההתשה - תקופת התכוננות והתעצמות של שלוש שנים, כוננות הולכת וגוברת מראש השנה, גיוס מילואים מוקדם, כוננות עליונה למבצע תקיפה מבוקר באוקטובר - כל אלו יורדים לטמיון בהחלטה חפוזה לפרק חימוש בלי להסתכל בשעון. רגע פתיחת המתקפה הערבית הוא כישלון אישי קשה ביותר. מפקד חיל האוויר מחליט להזניק את כל מערך הפנטומים ללא תכלית, לאחר שבתהליך מסודר של קביעת החלטות נקבע מספר המטוסים הכולל ל־ בלבד, שרובם המכריע הוא מיראז׳ים ונשרים. החלטה זו גורמת לבזבוז עוצמתו של חיל האוויר ולהוצאתו מאיזון. מפקד חיל האוויר הוא הדומיננטי בקביעת החלטות אוויריות ב־ לפני המלחמה נעזרות בתהליכי הערכת מצב יעילים שמובילים להחלטות טובות או סבירות. אך לקראת פרוץ המלחמה נקבעות החלטות באופן אינטואיטיבי, ותוצאותיהן גרועות מאוד. ב־ לאיזו זירה להפנות את חיל האוויר. בסוגיה זו. בכל צומתי ההחלטה האיש הדומיננטי הוא הרמטכ״ל. מפקד חיל האוויר תומך בהחלטות הרמטכ״ל וכנראה אינו מודע להשלכותיהן החמורות. לעומת זאת, החלטות ברמה האופרטיבית שהוא קובע הן בעלות השלכות אסטרטגיות מכריעות על אי מיצוי עוצמת חיל האוויר. | 450 ההחלטה על המשימות במטס הראשון - תקיפת תותחי נ״מ ושדוח תעופה, היא החלטה של מפקד חיל האוויר. על אף המצב הקשה ביבשה, ניתנת לו הזדמנות פז שלא תחזור להשמיד מערך טילים. ההחלטה אינה ממוקדת בתקיפת סוללות טילים ומבזבזת את יכולת חיל האוויר על מטרות משניות - תותחי נ״מ ושדות תעופה. משום מה החלטה זו אינה זוכה לביקורת, אך היא אחת המרכזיות והמשפיעות על ההחמצה הגדולה בהפעלת חיל האוויר בשלב הבלימה ובמשך המלחמה כולה. מפקד חיל האוויר שותף לאחריות להחלטה הבעייתית לעבור מהדרום לתקיפת טילים בצפון. את ההחלטה הזאת קובע הרמטכ״ל, אך בשיתוף והסכמה של מפקד חיל האוויר, שמעדיף אמנם את החלופה לבלום בצפון עם מטוסי סקיהוק ולהמשיך ב׳תגר׳ כפי שמציע אל״מ גיורא פורמן, אך אינו מפעיל את עוצמתו האישית, כפי שהוא יודע לעשות במקרים אחרים, כדי לשכנע את הרמטכ״ל לבחור בה. סא״ל אבנר שלו, רל״ש הרמטכ״ל מספר: ״לדת היה ברור שצריך לסייע לכוחות היבשה בבלימה בצפון, שבלי חיל האוויר לא יצליחו לעמוד. לשם כך יש לתקוף קודם את הטילים. זו היתה החלטה לא טובה, אך בני פלד לא לחץ על דדו לשנות אותה. בני פלד ויתר, הוא לא ביקש יחכה עוד קצת, רק התחלנו בדרום׳, הוא לא הביא נימוקים למה כדאי להמשיך בדרום. דדו לא היה כל כך נחרץ. אם בני היה נאבק - דדו היה הולך איתו. דדו מאוד האמין בבני, אבל בני לא העלה את הנימוקים הללו. בני לא אמר ׳תן לי להמשיך עם ׳תגרי, אני אעשה את הסיוע לצפון עם כוח אחר׳, ולא הציע פתרונות אחרים. לכל אורך הדרך מפקד חיל האוויר 165 לא היה ויכוח בין בני פלד לדדו״ יכול להסביר, לשכנע, לערער ולמחות על החלטות מוטעות של הרמטכ״ל, אך הוא אינו נאבק בכל כוח השפעתו על החלופה לבלום בצפון עם מטוסי סקיהוק ולהמשיך ב׳תגד. ההחלטה הקריטית ביותר למלחמה האווירית באותו יום, החלטה בעלת השלכה משמעותית על המשך המלחמה כולה, היא קביעת מועד ביצוע ׳דוגמן׳. החלטה זו מובילה לביצוע חפוז, להכנות חלקיות, ומעל הכל - תקיפה ללא מידע היכן נמצאות סוללות הטילים הניידות. החלטה זו נקבעת על ידי מפקד חיל האוויר. הוא בעל הסמכות והנושא באחריות. בני פלד קובע אותה ללא התייעצות, ללא בדיקת משמעויות, סיכונים וסיכויים, וללא ״האחריות שלכם היא מוחלסת״ :יסיון לצלם את הזירה. הלוחמים יצאו למשימה ללא שום סיכוי לפגוע :סוללות הטילים. סא״ל עמוס עמיר, מפקד עתיר ניסיון, שלקראת סיום המלחמה מונה תפקיד ראש מחלקת מבצעים כותב: ״כל מה שחשבתי ואחשוב בעתיד על 1: האיש המצוין הזה אינו יכול לשנות את דעתי על אותה החלטה הרת גורל 166 :בוקר היום השני ללחימה״ תא״ל דוד עברי מתאר בלשון מתונה, שנים רבות לאחר מבן, במאמר טמוכנס דווקא לספרו של בני פלד, את גישתו לאותו אירוע: ״הנטל על בני היה רב. בהתייעצות עם הרמטכ״ל שהתקיימה בשעות הבוקר המוקדמות £ הגולן, ובינתיים סקיהוקים יופנו לתקיפה בגולן. המטס הראשון של ׳תגר׳ היה מטס הכנה ותוצאותיו לא השפיעו מעשית על כשירותן של סוללות הטק״א באזור התעלה. כך שלא הושג הישג מבצעי בגזרה הדרומית. כולנו וושנו תסכול רב. ׳דוגמן׳ :רמת הגולן, בוצע ללא תמיכה של אמצעים חשובים רבים. ואכן, התוצאה עזל המטס הראשון 167השמיד רק סוללת טק״א אחת ולפגוע באחרת״ 1; קביעת שעת ה־׳ש׳ של המבצע היא ההחלטה המכרעת. אי אפשר ללכת מבצע לפני צילום מערך הטילים ב־ 1; :ןטרות מעודכנות לטייסים היוצאים לדרך. כלומר, תקיפה ב־ צוכן להעניק את הזמן הדרוש להכנת ׳דוגמן׳ החלטה 168 :זמן תקיפה( קרוב מדי, ואף מקדים את שעת התקיפה ל־ הקריטית, מוטלת כולה על כתפיו. אמנם אין כמעט איש במפקדת חיל וו, אך אין לבני169 האוויר שינסה לשנות את ההחלטה ולדחות את שעת ה־׳ש׳ £ ההחלטות על המעבר מדרום לצפון, החלטה שקובעת את כישלונו הצפוי צראש של מבצע ׳דוגמן׳. המבקר החריף ביותר של אותה פרשה, סא״ל עמוס עמיר, מטיל אחריות נם על בכירי מפקדת חיל האוויר. התיאור האותנטי שלו מציג את הסוגיה :מלוא חריפותה: ״מפקד החיל כינס את קבוצת הפיקוד הבכיר של החיל. הוראתו של מפקד החיל היתה חדה ופסקנית. ׳את כל הכוח האווירי יש להסיט מן הדרום אל חזית הצפון. שם המצב הוא קריטי. הוראות אלו אינן | 452 עומדות לדיון נוסף.׳ ניסיונות של קצינים בשולי הדיון הקשה הזה לרכך את ההחלטה כך שהמאמץ הדרומי לא ייקטע כליל הורדו מן הפרק חד וחלק. 170 מפקדים בכירים ובעלי אוטוריטה וניסיון מבצעי נעלמו או נאלמו״ האחריות למצב שכל כך הרבה מטוסים מופלים או נפגעים קשה וטייסים רבים נהרגים או נופלים בשבי שלא לצורך מוטלת על כתפי מדיניות הפעלת חיל האוויר. מדיניות של ׳ראש בקיר/ ׳עד האחרונה׳. מדיניות שנמשכת גם ביומיים הבאים. האם יש מישהו שקם בתוקף נגד מדיניות שחיקת הכוח האווירי? מה תפקידו של מטה מבצעי כאשר המפקד מחליט בזו אחר זו החלטות קריטיות שגויות, החלטות שהשפעתן על המשך המלחמה רבה ביותר? אלוף מרדכי גור, שמתמנה לרמטכ״ל אחרי המלחמה, קובע שחובתו של קצין מטה היא להציג עמדה מנומקת היטב ולהיאבק עליה עד שהמפקד קובע את החלטתו. לאחר קבלת ההחלטה על קצין המטה לפעול למימושה בכל מאודו. התפקיד שקציני המטה ממלאים בתהליכי קביעת ההחלטות הוא פסיבי בלשון המעטה. לפסיביות זו יש הסברים חלקיים: התנהלות אגרסיבית של מפקד חיל האוויר כלפי המטה הבכיר שלו. פלד הוא מפקד שמפגין כלפיהם חוסר הקשבה ומבטל את חוות דעתם, כפי שמשתקף מעדויות ומניהול דיוני המפקדה לקראת המלחמה. גורם מסביר נוסף הוא המצב הכאוטי והמשברי שבו שרויים מדינת ישראל וצה״ל. מצב כזה עלול להשפיע על אנשי מבצעים ומודיעין בכירים ולהביא אותם לבטל את דעתם מפני דעתו. קל להטיל אחריות על גוף אנונימי כמו מטה מבצעי. אולם התרבות המבצעית של חיל האוויר קוראת לנטילת אחריות אישית. ההכרעה אם ליטול חלק באחריות או להתנער ממנה היא הכרעה אישית. ממרחק הזמן קשה לבחון את מידת האחריות האישית, אפשר רק להניח כי ככל שבעלי התפקידים בכירים יותר בתפקידם, כך גדולה מידת אחריותם. אמנם במפקדת חיל האוויר ישנם קצינים הסוברים שעדיף להגדיל את מספר המטוסים לבלימה ברמה בלי לפגוע במטס השני של ׳תגר/ אך אינם מוצאים לנכון, או 171 אינם מעיזים, ללחוץ על מפקד חיל האוויר לשנות את החלטתו אל״מ גיורא פורמן מטיל גם הוא אחריות על הקבוצה הבכירה, בכללה הוא עצמו, על כך שאינם מסוגלים להתמודד עם מפקד חיל האוויר: ״איני נושא לבד באחריות זאת אך איני יכול לזרוק אותה על אחרים. הייתי חלק מקבוצה "האחריות שלכם היא מווזלסת שנשאה אותה על כתפיה. לא נאבקנו מול מפקדנו על אמיתות בסיסיות מפקדת חיל האוויר אינה מערערת על ההחלטות 172 בהפעלת כוח אווירי״ האסטרטגיות המוטעות של דדו ושל בני פלד, לעבור מזירה לזירה ללא מודיעין חיוני. והיא אינה מביעה דעה ברורה כנגד שחיקת המטוסים. ייתכן שהקבוצה הבכירה אינה מסוגלת להתמודד עם אישיותו הדומיננטית והאסרטיבית של מפקד חיל האוויר. יש ביניהם גם כאלה שסבורים שאסור לצאת נגד החלטת מפקד ברגע כה קשה של המלחמה, אך ויתור על ניסיון עד173 להשפיע על החלטות גורליות אינו משחרר משותפות לאחריות המלחמה נקבעות ההחלטות בהתייעצות, בתהליך מסודר של עיצוב תמונת מצב וגיבוש עמדות. ואכן הן הגיוניות וחלקן אך ראוי לשבח. אך מהרגע שמצלצל האינטרקום והמלחמה פורצת, משתנה התהליך תכלית שינוי. השחיקה הנוראה של חיל האוויר מביאה אל סף משבר. כאשר פלד מדווח לדיין ולדדו, בסופו של יום ה־ הוא מתקרב לקו האדום וזקוק להפסקת אש. שר הביטחון והמטה הכללי מגלים להפתעתם את חולשת חיל האוויר ובלבו של דיין עולים הרהורים וספקות. מספר סא״ל אריה בדאון, שלישו של שר הביטחון: ״בשעה ] לבין אלעזר. הפעם דיבר דיין בתוקף רב בלי לברור במילים. ׳אם יש מפקדים בכל הדרגים שאינם מסוגלים למשימה זו יש להחליפם. אני מעריך מאוד את הגוורדיה הוותיקה. אני מחשיב את מוטי הוד, דן לנר, דן טולקובסקי ואת 174 בר־לב.״׳ מיד לאחר השיחה ממנה דדו את בר־לב כמפקד חזית הדרום בפועל מעל אלוף גונן, את האלופים זאבי ויריב כעוזרי הרמטכ״ל, אשר אינם כפופים 175 לסגן הרמטכ״ל, ואת ״אלוף הוד - לתפקידים מיוחדים בחיל האוויר״ אלוף מוטי הוד משאיר רושם חזק על דיין ודדו כיועץ אווירי בפיקוד צפון, וכעת בפיקוד דרום. האם הם מאבדים את אמונם במפקד חיל האוויר? האם כוונתם להציב את מפקד חיל האוויר עד לפני חמישה חודשים בלבד מעל מפקד חיל האוויר בהווה, בדומה להצבת רב־אלוף בר־לב מעל אלוף גונן? לא נותר איש לענות על שאלה זו. מהלכי המלחמה האווירית בשלושים השעות אינם דטרמיניסטיים. אין זו גזרה משמים. מפקד חיל האוויר מספק התרעה מוקדמת. היאחזות בקרני | 454 מזבחה של אלת הגורל ובגורם ההפתעה, היא מפלטם של אלה שאינם מוכנים לשאת באחריות לאחר שמנצלים את סמכותם עד תום. כמו ברוב המלחמות, מנהיגות היא גורם דומיננטי. קובעי החלטות ברמה האסטרטגית משפיעים על תוצאות הלחימה לא פחות מגבורת הלוחמים. בתחילת המלחמה המנהיגות אובדת עצות, אובדת דרך, מאבדת את עולמה. האכזבה גדולה עד מאוד כיוון שיש ביכולתו של חיל האוויר, לו הופעל בתבונה, לגבור על מערכי הטילים, להשיג חופש פעולה, להשמיד חלק ניכר מכוחות היבשה הסוריים והמצריים, ולהפחית את מספר אבדות צה״ל במאות ואולי אף יותר. המיתוס האווירי הוא רעיון ערטילאי שמתפורר מול מציאות אכזרית. על שברי המיתוס קם בניין חדש, האתוס האווירי - אוסף התכונות, הערכים - התרבות המבצעית של חיל האוויר. תרבות של איכות, נטילת אחריות, יושרה ומנהיגות אישית. מקבץ של טכנולוגיות מתקדמות, אמצעי לחימה חדישים, ארגון ייחודי, שליטה מרכזית בכוח ודמוקרטיזציה של ההיררכיה הצבאית. לאחר המלחמה לא נמתחת ביקורת רצינית על חיל האוויר, על מפקדו ועל המפקדה שלו בשלב הבלימה. רק מאוחר יותר נשאלת שאלה אחת שוב ושוב - היכן היה חיל האוויר? ביקורת אישית נוקבת מותח סגן הרמטכ״ל ישראל טל: ״יום ראשון האשליות לגבי יכולתו למנוע את הצליחה. ניהול המלחמה באוויר על ידי היחסים בין מפקד חיל האוויר 176 מפקד חיל האוויר היה לא נכון ולא טוב״ לסגן הדמטכ״ל הם יחסים טעונים ודו־משמעיים. אין להוציא מכלל אפשרות שליחסים אלו יש השפעה על חריפות הביקורת של אלוף טל. • אמירה אחרונה שמורה לבכירי מפקדת חיל האוויר. תא״ל דוד עברי, ראש מחלקת אוויר, ואל״מ גיורא פורמן, ראש מחלקת מבצעים, סוברים שמפקד חיל האוויר הגיע למלחמה לא מוכן במידה מספקת, ושחיל האוויר שילם על סא״ל עמוס עמיר טוען: ״חיל האוויר והצבא בכלל שילמו 177 כך מחיר כבד את מחיר עמדתו של מפקד שהיה עילוי בתחומי הטכנולוגיה והארגון, אך היה חסר ניסיון בתחום התכנון המבצעי ולא העריך נכונה את גודל הנזק 178 הצפוי מהחלטתו הנוקשה״ ״האחריות שלכם היא מוחלסת״ אל״מ רונן, מפקד בסים תל־נוף, מתאר את המפקד הבודד בדיון מפקדי הבסיסים: ״בני נראה במצוקה אמיתית ומובנת. סגנו וראש להק אוויר, מאנשי המטה הטובים ביותר שהיו אי־פעם לחיל האוויר, היה חולה בחזרת, אך למרות הכל ניסה לתפקד בצוואר חבוש. מטון הדיבור וצורת הצגת הדברים התברר שבין מפקד חיל האוויר לבין ראש מחלקת מבצעים שלו קיימים חילוקי דעות מהותיים. גם הרלב, ראש מחלקת מודיעין, לא היה כתמול שלשום, ועדיין התקשה לעכל את קריסת ׳הקונספציה׳ שכל כך האמין בה, ואת המציאות האכזרית שהתרחשה עת צבאות ערב הצליחו להפתיענו. בעקבות המצב המורכב בני פלד נעשה אגרסיבי יותר, חד־משמעי ובעיקר חסר סבלנות. הוא הוריד פקודות בלי להתייעץ עם יועציו הבכירים, שמר 179 על טון סמכותי, וניסה להפגין ביטחון עצמי, שלא תמיר היה מבוסם דיו.״ ״בתחקירי הערב במלחמת יום כיפור, הקצינים הבכירים ביותר לא הוציאו אף מילה. רק פורמן דיבר, ובני אמר לו ׳תשתוק׳ ועוד פעם ׳תשתוק׳. בסוף גירש 180 אותו פיזית, אמר לו ׳תעוף מכאן׳. בני דיבר לבדו, ואנשים פחדו לדבר״ ומסכם מפקד חיל האוויר בעבר, אלוף מוטי הוד: ״אני חוזר ואומר, היתה חשיבה מוטעית באשר לתמונת המצב שאליו התגלגלה מדינת ישראל ערב 181 מלחמת יום הכיפורים, והיתה הפעלה שגויה של חיל האוויר״ אינטליגנציה אווירית באה לביטוי באיכות ההחלטות. עד צהרי באוקטובר היא שומרת על רמה סבירה. אך ברגע האמת, שעה אחת בלבד לפני שהתותחים פותחים בהרעשה בשתי החזיתות, נופל חיל האוויר קורבן ל׳אי כשירות זמנית׳ של מפקדו. האינטליגנציה האווירית אינה עומדת לו בשעה שהיא דרושה יותר מכל. הביקורת על הפעלת חיל האוויר בראשית מלחמת יום כיפור אינה באה לגרוע מהישגיו הגדולים של בני פלד לאחר המלחמה, ויודעת לזכור ולהעלות על נס את נחישותם ואומץ לבם של הלוחמים בשעות הקשות. מפקד חיל האוויר ׳סוגר׳ את מלחמת שלושים השעות באומרו שגורל המלחמה תלוי ייתכן, אך שאלה זו תישאר פתוחה לספר אחר. 182 בחיל האוויר • נדרשים כמה משפטים החורגים מרוחו של מחקר קר ואובייקטיבי. ארבעה אישים אלו - גולדה מאיר, משה דיין, דוד אלעזר ובני פלד - הם מוכשרים, | 456 נחושים ומנוסים, משכמם ומעלה. כל חייהם הם מסלול הכשרה לקראת השעות הרות הגורל. אך כשאלו הגיעו, הם לא גדלו מול גודל השעות, לא התנשאו לגבהים שהאומה נזקקה להם. הם לא היו בריאים בגופם, אך לא נפלו ברוחם. אולם ברגעים הקשים לא רק עוז רוח נדרש מהם, אלא גם תבונה ושיקול דעת. ככל שמעמיקים לקרוא, לשמוע, לנסות להבין אישים אלו בשעות ההן, נחמץ הלב. חייה של אומה הונחו על כתפיהם הצרות ולא נותר כוח להתמודד בשום שכל עם נחשולי האדם, הברזל והאש. ומילה אישית: מלאכת הכתיבה של ספר זה נעשתה בייסורי נפש, בכאב לב ובהתחבטויות. הספר נוצר מתוך תחושה של הערכה ואמפתיה כלפי אישים אלו, הזדהות עם מצוקותיהם, ולעתים אף חמלה. אליהם נשאנו עינינו, בהם בטחנו, ואת הוראותיהם מילאנו. בכל צומת החלטה פיעמה בי תקווה שהפעם יגברו על הקשיים, שהנה ייסוב הים לאחור. זכות תהיה לי אם הצלחתי להעביר אל הקוראים שמץ מהכבוד ומההזדהות עמם. מקור עמוק ביותר לשגיאות ולטעויות טמון באישיותם של המנהיגים והמפקדים, על מעלותיהם ועל חולשותיהם, במיוחד אותה תכונה חיונית ונדירה - אינטליגנציה של קביעת החלטות במצבי משבר ובלחץ של זמן. האם יקומו מנהיגים שיוכלו להתמודד עם הכאוס, ערפל המלחמה ואי הוודאות? לעם הזה, למדינה הזאת, צפויים עדיין רגעי מבחן קשים, לכן עלינו לקוות שהתשובה חיובית ויחד עם זאת להטיל בכך ספק. התקווה והספק ליוו אותנו בעבר וילוו אותנו גם בעתיד. רם חודש עובר מסיום המלחמה. רם קיבל תפקיד נכסף. ממשרדו החדש, הרחק מהבור, הוא מתבונן החוצה. מבעד לחלונות חודרות קרני שמש חורפית ונכנס אוויר צח, קריר, רווי ניחוח שדות רטובים מגשם. ניגוד חריף לתא רמשל״ט הצר ואווירתו דחוסת העשן והמתח. זוג מטוסי פנטום ממריא לטיסת אימון, ורעש המנועים מחריש את אוזניו. לבוש סרבל טיסה ספוג זיעה, לאחר גיחת פטרול במיראז׳ אפרפר מעל לחרמון, הוא פנוי כעת לעשות חשבון נפש, לשרבט משפט אחר משפט, מטח אחרון על ראש הקורא: ״הייתי שם כשנסללה הדרך שבה רצינו להתמודד עם מערכי הטילים שבנה האויב כדי למנוע חופש פעולה אווירי באזורי הלחימה. הייתי בחדרי התכנון, ״האחריות שלכם היא מוחלסת״ ומשם יצאתי לטיסות במלחמת יום כיפור. אני שותף באחריות להצלחותינו בקרבות האוויר ולאכזבתנו בהתמודדות עם טילי האויב. איני לבד באחריות הזאת, אך איני יכול לזרוק אותה על אחרים. הייתי חלק מקבוצה שנשאה אותה על כתפיה. ״חיל האוויר לא הצליח להתגבר על הטילים, לא השיג חופש פעולה באזורי הלחימה, ולכן השפעתו על הלחימה הקרקעית ותוצאותיה הקשות היתה מוגבלת ותבעה אבדות כבדות. הטעות בלחימה נגד מערכי הטילים היתה בעלת השלכה חמורה על ניהול הלחימה האווירית כולה. פרט להגנה כנגד תקיפות מטוסי האויב, לא ביצענו את המשימות האחרות ביעילות. קפצנו מנושא לנושא בחוסר עקביות וללא השלמנו משימות. ״בשיח הצבאי שאחרי ׳המחדל׳ נהגנו לומר שלא ניתנה לחיל האוויר ההזדמנות לפעול לפי התוכניות והתסריט שלו ׳כיוון שהיתה סכנה קיומית למדינת ישראל׳. היום אפשר לומר שלא היתה ׳סבנה קיומית׳ במלחמת יום כיפור. לא היו סיבות אמיתיות להגבלת זרוע האוויר מלפעול לפי תוכניותיה. טעויותינו בהחלטות, בלחימה נגד מערכי הטילים, הן אחריותנו. הן שהביאו אותנו לאקורד הסיום הקשה. ״הבעיה האווירית בהתמודדות עם הטילים בסוף מלחמת ההתשה ובמלחמת יום כיפור השפיעה על הכל. הייתי שם. לא נאבקנו במפקדינו על הצורך בקיום אמיתות בסיסיות בהפעלת כוח אווירי. יכולנו אך נכשלנו. לא מיצינו את עוצמתנו, את תבונתנו ואת כושרם של לוחמינו. כבר בפתיחה ספגנו נוק־אאוט ממערך הטילים הסורי, הפסדנו בנקודות בסיוע לכוחות היבשה במצרים, ובלמנו את הסורים במחיר כבד. חיל האוויר לא ניצח במלחמה הזאת. ״יש לי לבטים רבים, אין בי נחרצות ואמונה מוחלטת בצדקתי, ואינני מרגיש קדוש מעונה. אני בכלל לא בטוח שהצעותי היו פתרון מספק. ברור שעקביות במבצעים שהתחלנו היתה משנה הרבה, אבל לא את הכל. העימות בין בני פלד לביני הוציא מאיתנו כל כך הרבה אנרגיות, שעשינו אחר כך דברים לא כמו שצריך. יצאנו מאיזון, ולא היינו במיטבנו בהמשך הדרך. ״מפקד חיל האוויר ביום כיפור היה בני פלד. איש מבריק שנקלע למצבים קשים. בני פלד זו פרשה קשה. הוא היה ראש מחלקת אוויר ליד מוטי הוד בזמן גיבוש התפיסה. ואחר כך, בתחילת המלחמה, אפילו אותה הוא לא 183 מימש״| 458 קתרזיס: לאחר שמונה שנים ושמונה חודשים שמונה שנים, שמונה חודשים ויומיים עוברים ביעף. ב־ חיל האוויר להשמיד את מערך סוללות הטילים הסורי בגבול לבנוךםוריה. זהו שלב נוסף במאבק על עליונות אווירית בין חיל האוויר הישראלי למערך ההגנה האווירית הסורי. גם הפעם הצד הישראלי תוקף, והצד הסורי מתגונן. המערך הסורי משתפר מבחינה כמותית ומבחינת הרכב כוחותיו, אולם ממשיך להישען על מערכות הנשק והדוקטרינה האווירית שפועלים באופן מוצלח במלחמת יום כיפור. חיל האוויר הישראלי עובד סדרת שינויים מהפכניים: הוא מצטייד במגוון רחב ביותר של אמצעי לחימה: מערכות נשק מונחה מדויק ארוכות טווח, מזל״טים ואמצעי מודיעין אחרים לאיכון סוללות ניידות, אמצעי הטעיה ולוחמה אלקטרונית, אמצעי קשר ומערכת 184 שליטה בזמן אמיתי במקביל מפתח חיל האוויר דוקטרינה חדשה לתקיפת מערכי קרקע־ אוויר. הדוקטרינה האווירית שמה דגשים על שילוב מערכות רבות למערכת־ על אחת, מתוזמרת היטב על ידי מערכת שליטה, ועל אבדות מזעריות. מתרחב המעגל האנושי ששותף במבצעים, וכולל עתה, נוסף לצוותי האוויר והמפקדים, גם מקצוענים מתחומים אחרים, שמפעילים את כל אמצעי הסיוע למערך הלוחם. קצב השינויים המהפכניים כלחימה מהיר מפרקי הזמן הדרושים לפיתוח אמצעי לחימה. בפרק זמן של חמש־עשרה שנה, ממלחמת ששת הימים עד מלחמת לבנון - שמאפשר בקושי פיתוח מערכת נשק מרכזית אחת - אירעו שתי מהפכות במאבק על העליונות האווירית: במלחמת יום כיפור השפיעה באופן משמעותי מהפכת הטילים נגד מטוסים על מהלך המלחמה, ובמלחמת לבנון הראשונה נחרץ גורל מערך הטילים הודות למהפכה שעיקרה נשק מדויק מנגד, בשילוב אמצעי לוחמה אלקטרונית, אימצעי מודיעין ומערכות שליטה. המערכה הקצרה מתוזמרת למופת תחת שרביטו של מפקד חיל האוויר, אלוף דוד עברי. מערך הטילים הסורי בלבנון מושמד, ומופלים עשרים ושישה מטוסי אויב בלי שיופל מטוס ישראלי אחד. התוצאה מפתיעה אפילו את חיל האוויר עצמו, שמסיים את המשימה בלי לנצל את כל הכוח האווירי 185 שממריא אליה במלחמת יום כיפור הועמדה בספק יכולתו של כוח אווירי למלא את ״האחריות שלכם היא מוחלסת״ תפקידיו, ׳הטיל כופף את כנף המטוס׳. במלחמת לבנון רוכשת זרוע האוויר מחדש את העליונות, ושוב אינה מפסיקה להתחזק ולמלא תפקיד דומיננטי במלחמה המודרנית והפוסט־מודרנית. דגל חיל האוויר לאחר כישלון תקיפת הטילים הסוריים בתחילת מלחמת יום כיפור אוסף טייס באחד הבסיסים דגל מוכתם של חיל האוויר ונודר לשמור אותו, לא לכבסו, עד אשר יוסר הכתם של תבוסת ׳דוגמן׳. בבוקר לאחר השמדת מערך הטילים הסורי במלחמת לבנון אותו דגל מתנפנף בעליזות על חבל ייבוש כביסה בשיכון הטייסים. מתייבש בשמש, נקי מרבב. נספחים נספח הספר מתרכז בהחלטות אסטרטגיות שמשפיעות במידה משמעותית על חיל אוויר, שנקבעות במערבה לבלימת צבאות ערב, בתהליכי קביעת החלטות בתנאי המשבר ואי־ודאות ששורדים בשעות אלו, ובקובעי ההחלטות. קביעת החלטות במצבי משבר היא תחום לימוד ומחקר ששולח ענפים לתחומי מחקר רבים כמו מדעי המדינה, יחסים ביךלאומיים, אסטרטגיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, תרבות, מנהל עסקים, כלכלה, מחקר ופיתוח. התחום נתרכז רק 2 מתחלק בין היתר לקביעת החלטות במצבי שיגרה ובמצבי משבר בהחלטות ביטחוניות־אסטרטגיות במצבי משבר בתנאי אי־ודאות ומחסור בזמן. קביעת החלטות נבונה מהווה אתגר לכל ארגון מדיני, חברתי, כלכלי או עסקי, ולראשי הארגון. לכן התפתחו תחומי מחקר תיאורטי ויישומי, ושימוש במתודולגיות רבות ומגוונות. המטרה היא לאפשר קביעת החלטות על בסים הגיוני ושיטתי ככל האפשר. גישה התנהגותית בודקת כיצד נקבעות ההחלטות בפועל. גישה נורמטיבית שואלת כיצד יש לקבוע החלטות, וגישה תיאורטית התחומים של חקר ביצועים, ניתוח 3 מפתחת שימוש בכלים מתמטיים בעיקר מערכות, סימולציות ותורת המשחקים השתלטו על תחומים נרחבים של קביעת החלטות, כגון: בחירת מערכות נשק, הקצאת משאבים, בחירה בין חלופות ובניין הכוח. אך הן עדיין מוגבלות בתחום קביעת החלטות במצבי משבר, בתנאי אי־ודאות, ומחסור בזמן. 4 קביעת החלטה נעשית בעזרת תהליך מודע ושקול של הערכת המצב הערכת מצב היא תהליך של ניתוח והערכת משמעויות של הגורמים העשויים 5 להשפיע על קביעת החלטה, הסקת מסקנות והמלצות על חלופות להחלטה 463 | 464 6 תמונת מצב מציגה את מכלול הגורמים והנתונים הדרושים להערכת מצב 7 הערכת מודיעין היא יצירת תמונת מצב של האויב והערכת התפתחות צפויה 8 בספרות מקובלים כמה שלבי יסוד לתהליך תקין של קביעת החלטות הספרות בסוגיות קביעת החלטות, בתחום הביטחון הלאומי, במצבי משבר, דנה במצבי משבר דומים למצב המשברי בספר זה אשר כולל סוגיות התרעה, הפתעה והרתעה. היא עוסקת בסוגיות תיאורטיות ופרגמטיות הקשורות לתהליך עיבוד מידע והערכתו. לימוד אירועי בוחן ושל ווילי, על פלישת גרמניה 9 כמו מחקריהם של וולסטטר, על פירל הרבור מחקרים על עיוותי ״ אליסון והזוג וולסטטר, על משבר קובה, 10 לברה״מ מחקרים אלו מהווים 12 תפיסה ופתולוגיות של קביעת החלטות למיניהן תרומה גדולה להבנת הנושא. בתחום התיאורטי־מתמטי של קביעת החלטות נכתבו אינספור מחקרים. חוקר בולט בין הראשונים הוא ראיפה שעוסק בקביעת החלטות בתנאי פיץ ומקיליפ עסקו בקביעת החלטות במצבים מורכבים בעלי 13 אי־ודאות מור פיתח שימושים לתיאוריה בניתוח בעיות 14 מספר רב של מטרות אחרים פיתחו שימושים לתחום הכלכלה, מנהל עסקים, 15 החלטה מעשיות פסיכולוגיה וסוציולוגיה. נקודת מבט קרובה לנושא שלנו היא זו של אלוף גיורא איילנד. בעברו ראש המועצה לביטחון לאומי בישראל, וראש אגף תכנון בצה״ל. יש לו חיוך מאיר פנים ודיבורו רך כאילו לא שירת בצבא מעודו: ״מתודולוגיה נכונה לעבודת המטה כסיוע לקביעת החלטות מחייבת הנחות יסוד, כולל גילוי הנחות סמויות שנובעות מקונספציה שגויה. ניתוח האינטרסים ותעדופם. ניתוח מפת האינטרסים של כל השחקנים, זיהוי קונפליקטים ונקודות מפגש. הגדרת מרחב חלופות. וביצוע סימולציה בעיקר אהרון יריב, ראש אגף מודיעין במלחמת ששת 16 ביחס לעתיד היותר רחוק״ הימים ובמלחמת ההתשה, מדגיש במיוחד את חשיבותו של הארגון, איסוף מידע, עיבודו והפצתו, ומציין את הצורך להכשיר, לאמן ולתרגל את הארגון 17 לתפקידו בקביעת החלטות במצבי משבר ועדות חקירה בישראל, החל בוועדת אגרנט וכלה בוועדת וינוגרד, עסקו באינטנסיביות בהחלטות שקדמו למלחמה ובשלביה הראשונים. אחד המאפיינים המשותפים לשתי החשובות בוועדות החקירה הוא חוסר העמקה ברקע תיאורטי ופרגמטי של תשתית הידע והנסיון המעשי בתחום קביעת נ החלטות, רקע שעליו אמורות להסתמך הוועדות בעיצוב שיטת ההערכה של החלטות ודרכי קביעתן. ייתכן כי היתה לכך השפעה על איכות החקירות ועל איכות המסקנות של שתי הוועדות. יחד עם זאת, הכרכים עבי הכרס מספקים תובנות לא מעטות, כיוון שהוועדות בוחנות את הסוגיה מנקודת מבט ביקורתית שמחפשת ומאתרת את המשגים בכל חמשת המרכיבים של קביעת החלטות. הדו״ח החלקי של ועדת וינוגרד מונה סדרה של כשלים אפשריים: חוסר תשתית ידע, היעדר ידע ונסיון של קובעי ההחלטה, חוסר כשירות, מוכנות וידע של קובעי ההחלטות, היעדר דפוסי חשיבה אסטרטגית, הנחות יסוד שגויות, אי־הצגת חלופות לפעולה, לפני קביעת החלטה, בחירה באוסף החלטות אופרטיביות וטקטיות, חוסר יעדים מוגדרים ותוכנית פעולה ברורה, חוסר תכניות פעולה מסודרות, חוסר תרבות דיון פתוחה, חוסר מנגנון מסייע לקובעי ההחלטה מחוץ לצבא, חוסר התאמה בין מטרות לבין 18 מדיניות, והחלטות חפוזות ללא שיקול דעת בדרג המדיני והצבאי קביעת החלטות היא שילוב של תהליך לוגי, מנגנון שמבצע אותו, פעולת קביעת ההחלטה, התוצר - החלטה, והאיש או הקבוצה שקובעים את ההחלטה. המטרה של קביעת החלטות היא החלטה שתיתן מענה מיטבי לאתגר שעבודו היא נקבעת. קיימים קשרי גומלין הדוקים בין קביעת החלטות, הערכת מצב והערכת מודיעין, לכן אין להתפלא על הדמיון בין 19 הגדרת המושגים תהליך: לשם קביעת החלטה נדרש תהליך מסוים. איסוף מידע והערכתו, שרטוט תמונת מצב אמינה ומעודכנת, עיצוב חלופות להחלטה, שיקלולן, והמלצות לקובע ההחלטה. משבר בדרך כלל אינו סטטי אלא דינמי. בעוד אנו מפענחים את המצב הנוכחי כבר חלים שינויים. לכן בכל שלב בתהליך מתקבל מידע חדש באופן דינמי ועמו שינויים בתוצרים של שלבים שונים 20 בתהליך מנגנון ארגוני - מטה: לביצוע התהליך דרוש מנגנון ארגוני, מאומן, מתורגל ומיומן, שמסוגל למלא את התפקידים הנובעים מהתהליך. אולם 21 מאידך, עלול להאט ולסרבל את התהליך פעולה: קביעת ההחלטה היא פעולה אקטיבית. אי־קביעת החלטה משמעותה החלטה שלא לעשות שינויים בהחלטות קודמות. לכן הימנעות מהחלטה כמוה כהחלטה. תוצר: ההחלטה היא התוצר של התהליך, של המנגנון הארגוני, ושל | 466 פעולת ההחלטה. מבחן התוצאה הוא עליון במצבי משבר. אך התוצר נקבע על ידי ראש המערכת. קובע ההחלטות: האדם )או הקבוצה( שעומד בראש הפירמידה. בעל הסמכות לקבוע החלטה והנושא באחריות לה ולתוצאותיה. אישיותו של קובע ההחלטות, ניסיונו, תבונתו, אומץ לבו והאינטילגנציה שלו, ממלאים תפקיד מפתח באיכות ההחלטה כמענה לאתגר או לאיום, וכן בניהול התהליך, ובהפעלת המנגנון של קביעת ההחלטות. הערכת מצב צבאית מורכבת מכמה שלבים עוקבים ומקבילים. בשלב ראשון, מגבש המודיעין את תמונת המצב של היריב, כלומר היכן פרוסים כוחותיו, מה עוצמתו, ומה הן תנועותיו העקריות. במקביל, מגבש הגוף המבצעי את תמונת המצב של כוחותינו לפי אותם קריטריונים. שלב זה מתמשך ללא הפסקה. בשלב שני, המודיעין מייצר את ׳הערכת המודיעין׳. הערכה של יכולות האויב, כוונותיו, תוכניותיו, כיצד הוא מעריך את מצבו ואת מצבנו, דרכי הפעולה האפשריות שלו. והדרך הצפויה ביותר. בשלב השלישי, מחבר המטה המבצעי את תמונת מצב כוחותינו, תמונת מצב האויב והערכת המודיעין, ומייצר הערכת מצב כללית בשיתוף עם אנשי המודיעין. התפוקה החשובה ביותר של עבודת המטה היא יצירת חלופות לפעולה )דרכי פעולה אפשריות(, השוואה ביניהן, והמלצה למפקד על החלופה העדיפה)דרך פעולה נבחרת(. בשלב הבא מעצב המפקד את הערכת המודיעין והערכת המצב שלו, והוא אחראי להן. קביעת החלטה על תוכנית פעולה, כיצד להשתמש בכוח, והוראות לביצוע, לתכנון מפורט, לכתיבת פקודת מבצע. לדוגמה: בני פלד קובע את הערכת המודיעין שלו כי ׳מחר תפרוץ מלחמה׳ בניגוד להערכת המודיעין, וקובע החלטה על תוכנית הפעולה בהתאם לכך. במידת האפשר, רצוי שלב נוסף בתהליך - קבלת משוב מגופי מבצעים ומודיעין על ההחלטה 22 שהתקבלה. בעקבות המשוב ייתכנו שינויים ושיפורים החלטה אינה נקבעת רק על בסיס לוגי. יש רקע תרבותי, וזיכרון היסטורי קבוצתי ואישי. ישנן טראומות לאומיות, כמו מלחמת וייטנאם עבור ארה״ב, והפתעת מלחמת יום כיפור עבור ישראל. לקחי עבר לאומי ואישי משחקים תפקיד בהחלטות. ראש הממשלה גולדה מאיר בנתה לעצמה את ׳המטבח׳, גוף לא רשמי של פוליטיקאים לסיוע בקביעת החלטות. רק עשרים שנים לאחר המלחמה נטפח טרח חוקר ישראלי להסביר ולתמוך במידה מסויימת בדגם שפעל לקראת 23 מלחמת יום כיפור ועדת וינוגרד מדגישה את חשיבותו של תהליך קביעת החלטות: ״תהליכים מסודרים של קבלת החלטות אמורים לתת למקבלי ההחלטות - וגם למי שמעריך את התנהלותם - אמצעים להבניה ולבקרה של שיקול דעת, שיסייעו לצמצם את הסכנות של הסתמכות בלתי מבוקרת על רגש, אינטואיציה, תגובה אימפולסיבית או שיקולים אישיים ופוליטיים העלולים 24 לקלקל את השורה״ מבקר המדינה מסכם: ״מערכת קביעת החלטות מחייבת מיומנויות רבות שאינן קיימות אצל אדם אחד. מערכת כזו נשענת על מידע מגוון ורב שאין אדם אחד או אפילו צוות מצומצם מסוגלים לפענח במקצוענות את כל מרכיביו ולעבדם. יתר על כן, תהליך קבלת החלטות מחייב עבודה מקבילה על מספר רב של בעיות במספר רב של התמחויות, וכן תיאום ואינטגרציה לפי הצורך. חשיבותה של מערכת קבלת ההחלטות בתחומי הביטחון מתעצמת הן בשל החיוניות והמורכבות הגוברת של ההתנהלות בנושאים אלה ומחיר השגיאה האפשרי, והן משום השליטה הממודרת במקורות המידע, סגירות 25 וחשאיות הדיונים ואי־שקיפות המערכת״ יחד עם זאת, על אף החיוניות של התהליך והמטה, חשיבותו של קובע החלטות בודד או זה העומד בראש קבוצה קטנה היא דומיננטית. יתר על כן, הוא שקובע את מידת הסתייעותו בתהליך ובמנגנון העומדים לרשותו. בהיבט האמפירי, עשרות החלטות של הדרג המדיני במשך מלחמת יום כיפור 26 נבדקו בעבר מצבי משבר משבר עלול לערער שיווי משקל תודעתי, תפקודי, פיקודי ורגשי של קובע הגדרה אחת של 27 החלטות, ולפגוע ביכולתו לקבוע החלטות מיטביות משבר מאפיינת שלוש תכונות: הוא מאיים על מטרות בעלות חשיבות גבוהה לקובעי החלטות, מפתיע את קובעי ההחלטות, ואינו מותיר זמן לקביעת החלטות. שלושת מרכיבים אלו חייבים להתרחש בעוצמה גבוהה הגדרה אחרת מוסיפה הסתברות גבוהה לפעילות 28 כדי שיהפכו למשבר אהרון יריב ראש אגף המודיעין עד שנת 29 צבאית אנו נגדיר משבר כך: 30 ביניהן| 468 משבר בהקשר של מלחמה: אירוע או מצב בעל איום חמור על מדינה או אינטרסים חיוניים שלה, נופל בהפתעה גדולה, יוצר אי־ודאות, ומטיל אילוץ זמן חריף על קובעי ההחלטות. נדרשות החלטות בעלות חשיבות גבוהה. ונוצרים לחצים קיצוניים על קובעי ההחלטות. כמו כן פועלים על קובע ההחלטות לחצים פיזיים כמו חוסר שינה, לחצים תודעתיים ולחצים פסיכולוגיים קשים. יש אפקט סינרגי חזק לשילוב בין לחצים. במצבי משבר, קביעת החלטות נעשית בדרך כלל, בסביבה עתירת לחצים, חיצוניים ופנימיים, אובייקטיביים וסוביקטיביים. לחצים חיצוניים מנקודת מבט של קובעי החלטות הם: עוצמת המשבר, מידת המשמעות הלאומית של החלטתו, לחץ הזמן, לחצי שחקנים אחרים במערכת הלאומית הלחץ שמפעיל היריב, לחצים פוליטיים ואחרים. לחצים 31 והבין־לאומית סובייקטיביים הם לחצים פסיכולוגיים, לחצים תרבותיים, לחצים בין־אישיים, לחצים חברתיים. מידת הלכידות של קבוצה קובעת. לעתים ההחלטה עצמה פחות חשובה מאשר שימור היכולת של צוות לקבוע את ההחלטות 32 הדרושות הסביבה עתירת חסכים. חסכים חיצוניים, בעיקר של משאבים, חסך של משאב הזמן, חסך של עוצמה )כוח צבאי(, חסך של סמכויות )בחברה דמוקרטית(, חסך במידע אמין ומדויק, חסך ודאות)אי־ודאות(, שמקשים על 33 היכולת לתת מענה למשבר לעתים מכריעים את ההחלטות ואת הקובעים אותן חסכים אישיים כמו חסך בשינה ומנוחה, חסך בביטחון עצמי, חסך באדם או קבוצה שאפשר לסמוך עליהם)תחושת הבדידות של קובע החלטות(, ולבסוף חסך במנהיגות, בכריזמה, ביכולת שכנוע ועוצמה פנימית לקבוע החלטה קריטית במצב משבר. לא פעם ישנם כאלו שאינם עומדים באתגרים ובחסכים, וקובעים החלטות שגויות כפי שנוכחנו לדעת. ישנם השוקעים בדיכאון ודכדוך שמשפיעים באורח קשה על הסובבים אותם, כפי שקורה כנראה למשה דיין במשך יום ה־ לא מעטים נופלים למשכב ומפסיקים לתפקד, כמו ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון במלחמת סיני, ראש ממשלת בריטניה אנתוני אידן באותה מלחמה, הרמטכ״ל יצחק רבין ערב מלחמת ששת הימים, וייתכן שגם אלוף פיקוד צפון בתחילת מלחמת יום כיפור. קובע ההחלטות, במצבי משבר, נחשף לגירויים ולמידע בכמויות גדולות, נ שמקשות עליו לקלוט מידע רלוונטי, לעבד אותו, לתקן החלטות או לקבוע חדשות, ולתת לעצמו משוב. במצב זה באה לידי ביטוי האינטליגנציה של קביעת החלטות. היכולת לחשוב באופן דינמי, לתת מענה לבעיות, לעמוד בלחצים סביבתיים ואישיותיים, לעודד את המטה שלו להביע דעה עצמאית, להיות יצירתי ולהתמודד עם אירועים הדורשים קביעת החלטות. קובע ההחלטות זקוק למגוון תכונות כדי לתפקד כראוי ולקבוע החלטות תבוניות ומועילות. עליו להיות בעל אינטליגנציה, ידע רב, ניסיון, מנהיגות, חוזק נפשי ויושרה. כדי לתחם את התכונות והיכולות הדרושות לקביעת החלטות, נטביע מושג חדש: אינטליגנציה של קביעת החלטות. אינטליגנציה של קביעת החלטות: כושר מנהיגותי, אינטלקטואלי ומנטלי להתמודדות בסביבה דינמית עתירת לחצים, ועתירת חסכים, מול אילוצים והזדמנויות שעולים ומתפוגגים במהירות, כושר המאפשר לו להוביל את הארגון והתהליך ביעילות, ולקבוע החלטות מיטביות כמענה לאתגר או האיום הניצב בפניו. אינטליגנציה זו מושפעת מהתרבות של החברה, הקבוצה והמנהיג שקובעים החלטות. התרבות הישראלית שגולשת לאלתורים ואינטואיציות כאשר יש לקבוע החלטות במצבי משבר, עשויה להוביל להחלטות מצוינות אך גם לשגיאות מהדהדות. לדאבוננו, בתחילת מלחמת יום כיפור נוטה המאזן לאפשרות השנייה. אינטליגנציה של קביעת החלטות היא מרכיב מרכזי בכישרון להנהיג, היא ערך בתרבות המדינית־ 34 אסטרטגית, ובקוד האופרטיבי של קהילת קובעי ההחלטות זוהי התשתית התפיסתית לבחינה ולביקורת של אחד־עשר צומתי החלטה ברמה האסטרטגית ב־ חורצות את גורל המלחמה האווירית לשבט ולחסד. הן אינן הכרחיות, אינן דטרמיניסטיות. בצומתי ההחלטה יש חלופות עדיפות לפעולה, חלופות מציאותיות, ששוכנות בכספות לפני פרוץ המלחמה, ושאפשר להפעילן :זמן קביעת ההחלטות. הרי אין רבותא בבחינת החלטותיהם של מצביאים אחר מעשה, וודאי שלא עשרות שנים אחר כך, כשידועים ל׳בוחנים׳ פרטים 1; ׳נתונים שאינם בידי המחליטים כאשר הם מקבלים את החלטותיהם. לכן בכל נומת החלטה נתאר מה יודעים קובעי ההחלטות, מה תמונת המצב שלהם. ־ק לאור זאת נתמודד עם ההחלטות שהם מקבלים. אלחנן אורן, שחקר :יסודיות את מלחמת יום כיפור, מתווה את הדרך במילים מתונות, בבחינת גועט המכיל את המרובה: ״יש טעם בעיון חוזר בשיקולים ובהחלטות אף | 470 לאחר שמביאים בחשבון את הרושם שיצרו הדו״חות והאזעקות מן החזיתות 35 שהקדירו את התמונה עוד יותר מהמציאות הקודרת״ נספח נספח זה כולל נתונים כמותיים חיוניים להשלמת הספר, לאישוש העובדות, ולהסבר המסקנות והדרך שבה הגענו אליהם. חלק ניכר מהנתונים מחושב ומעובד על פי מקורות שונים שבכל אחד מהם מופיעים נתונים חלקיים בלבד. לפיכך מצורף הסבר קצר לרוב הטבלאות. לפעמים מקורות שונים מביאים נתונים שונים זה מזה, אך כמעט תמיד השוני הוא זניח. במקרים בודדים נדרשה בדיקה יסודית כדי להגיע לנתונים הנכונים, ובמקרים בודדים עוד יותר הסתמכנו על הערכות בלבד. כל ההערכות מוזכרות במפורש. רשימת טבלאות קלק ראשון: שנות העיצוב טבלה 1 חלק שני: האם התכוננו כראוי 1 1 !בלה 1 1 1 1 471 | 472 טבלה טבלה טבלה טבלה טבלה טבלה חלקים רביעי וחמישי: מלחמת יום כיפור טבלה טבלה טבלה טבלה טבלה טבלה טבלה טבלה טבלה טבלה טבלה טבלה טבלה טבלה טבלה טבלה טבלה טבלה נ חלק ראשון: שנות העיצוב 36 טבלה םה״ב אוויר קרקע אוויר־אוויר סוג מטוס 93 55 38 F-84 167 אמונים 12 + 20 135 מיסטר 260 12 + 75 173 סה״ב רוב גיחות אוויר־אוויר נועדו לפיטרול מעל שטח ישראל. רוב גיחות התקיפה כוונו נגד מפציצים מצריים שעברו לשדה התעופה לוקסור. טבלה מספד מטרות מושמדות סוג המטרות 200 טנקים 90 רק״ם אחר 110 תותחים 40 תותחי נ״מ 550 כלי רכב נתקפו מטרות קבועות הנתונים אינם מדויקים היות שהמידע העיקרי היה דו״חות תלמוד)מונח לא ברור( של הטייסים. מידע נוסף של אג״ם/אמל״ח אינו מלא, ואף הוא אינו 37 מדויק על פי שתי מסקנות אלו וניסיון מצטבר נקבע מקדם הטייסים על מטרות בודדות, ומקדם מטרה אחת. התוצאות של חישובים אלו מובאות בטבלה. | 474 חלק שני: האם התכוננו כראוי 38 טבלה 40 כולל391973 1971 1970 1969 1968 זרוע 43.7% 33.9% 41.2% 42% 46.5% 55% יבשה 48.3% 45.6% 54% 54% 49% 39% אוויר 5.7% 4.7% 4.8% 3.6% 4.5% 6% ים 2.3% אחר 41 טבלה סה״כ421973 1972 1971 1970 1969 1968 1967 סוג מטוס/שנה 125 15 20 12 46 32 פאנטום 185 7 42 32 16 46 38 4 סקיהוק 45 8 25 12 נשר 25 10 10 5 סער 380 30 87 66 72 83 38 4 סה״ב קרב 18 6 5 7 יסעור 7 3 3 1 סופר פרלון 51 20 11 20 בל 76 6 5 30 14 21 0 סער 2 2 130-C 6 1 3 2 סטרטוקרוזר 10 1 2 7 דקוטה 18 3 1 3 - 4 7 0 7 1 3 3 סוללות הוק * מטוסי נשר הורכבו בארץ ** מטוס סער: סופר מיסטר שהושתל בו מנוע של סקיהוק טבלה זו חושפת את הרכש העצום בממדיו בין המלחמות. הרכש וייצור המטוסים והמסוקים מצביע על הערכת מפקדת חיל האוויר כי הניצחון נ במלחמת ששת הימים אינו אומר דבר לגבי העתיד. כוחו של החייל לאחר המלחמה אינו מספיק כלל להתמודדות הבאה כאשר תבוא. לפי נפח הרכש אפשר להבין כי המפקדה הצליחה לשכנע את המטכ״ל ומשרד הביטחון בצורך למודרניזציה וחיזוק כמותי ואיכותי של חיל האוויר. 43 טבלה תוכנית גושן ב׳ לעומת המצב בפועל בתחילת מלחמת יום כיפור אחוז הפרש מספרים תוכנית פלטפורמות הצטיידות מספרי בפועל גושן ב׳ מהתוכנית6.10.1973 91% -220 2100 2320 טנקים 129% + 90 400 310 ארטילריה מתניעת 100% 0 4700 4700 זחל״מים 78% -110 390 500 מטוסי קרב 100% 0 70 70 מסוקים 78% -4 14 18 סטי״לים הקצאה זו מבטאת את הנתח התקציבי של כל זרוע. במלחמת ההתשה האווירית גדל הנתח של חיל האוויר במידה גדולה למדי. היו אלו שנים שבהן נרכשו מטוסים רבים ואמצעי לחימה חדישים. עומסה של מלחמת ההתשה הוטל בעיקר על כתפי חיל האוויר. נתח גדול מהתקציב הוקצה לחיל האוויר, אך חלק נכבד ממנו נדרש לתעסוקה מבצעית, להכשרת צוותות אוויר, לסגירת פערים שנבעו מהוצאתם מהשירות של מיסטר ואוראגן שהוצאו מהשירות, ולמילוי מקומם של *טייסים שנהרגו, נשבו או נפצעו. כלומר, מתוך שנבנו בארץ או שודרגו)מטוסי סער נודל הכוח. אם נוסיף את השחיקה באימונים, כ־ המספר מתקרב ל־ מדויקת יותר של נתחי התקציב חייבת לחשב ולהתחשב במרכיבי הקצאה אלו. ־טבלה הבאה מציגה את המטרות שהותקפו ומספר המטרות בכל סוג. | 476 44 טבלה אחוז מהגיהות מספד מטרות סוג מטרות שהותקפו 29.9% 690 מטרות לעליונות אווירית 69.2% 1600 סה״כ מטרות יבשה בחזית וקו שני 0.9% 20 מטרות בעומק מצרים 100% 2310 0 מטרות להשגת עליונות אווירית כוללות כ־ על כך שהאיום של מערכי קרקע־אוויר נעשה משמעותי עבור חיל האוויר. לשחיקת הצבא המצרי מוקצות כ־ תותחי הנ״מ שהותקפו )משויכות למטרות עליונות אווירית( הן חלק אינטגרלי מכוחות צבא היבשה, כך שנתח המטרות לשחיקת הצבא המצרי הוא כמעט 45 טבלה 24 טייסינו יחם הפלות מטוסינו מצרים 1:18.25 4 73 קרבות אוויר חסר משמעות 5 11 טילי קרקע־אוויר חסר משמעות 6 8 נ״מ 2 10 1:6.1 15 92 םה״כ * תחילת המערכה להשגת חופש פעולה טבלה 20 % סה״ב שבויים פצועים הרוגים 97.6% 768 3 561 204 46 על הקרקע 2.4% 19 13 1 5 47 באוויר 100% 787 16 562 209 0 הלחימה באוויר אינטנסיבית למדי. חיל האוויר מבצע יותר מ־ נ נגד הכוחות המצריים לאורך התעלה. אך סך אבדותיו הא פחות מ־ מכלל האבדות, גם הן בעיקר בתקיפות של מערך ההגנה האווירית בסוף המלחמה. לעומת זאת, על הקרקע נפגעים לוחמים רבים במשך מלחמת ההתשה האווירית, אם כי שאינם לוחמים כמעט באופן ישיר באויב המר. מספרם גבוה פי עשרים ממספר הנפגעים במלחמה האווירית. 48 טבלה הערות אחוז מהגיחות מספר מטרות סוג מטרות שנתקפו מטרות לעליונות אווירית חלקן הותקף מספר פעמים 70 סוללות סא נכללות גם כמטרות בחזית 220 סוללות תותחי נ״מ 90 תחנות מכ״ם חלקן הותקף מספר פעמים 310 מחפורות לסוללות טילים 29.8% 690 סה״ב מטרות לעליונות אווירית מטרות צבאיות בחזית וקו שני 720 מוצבים לאורך התעלה 630 סוללות ארטילריה בקו שני80 מחנות וחניתי רכב מטרות אזרחיות 40 מתקני מים)תעלות ומכונים( 120 דרכים וגשרים כולל מתקנים בסואץ 10 מתקני נפט 70.1% 1600 סה״כ מטרות יבשה בחזית וקו שני 20 בסיסים בעומק 100% 2310 סה״כ מטרות שהותקפו חלקן הותקף מספר פעמים 6 מספר מטרות ממוצע ביום* * לפי| 478 טבלה זו חושפת פן נוסף של חלוקת המאמצים במלחמת ההתשה האווירית ומציגה את המגוון הרחב של המטרות שהותקפו ומספר המטרות בכל סוג. להשגת עליונות אווירית הוקצו כ־ מכך שחיל האוויר התייחס ברצינות מרובה ליכולות של מערך ההגנה קרקע־ אוויר. לשחיקת הצבא המצרי הוקצו כ־ הנ״מ שנתקפו היו חלק אינטגרלי מכוחות צבא היבשה, כך שנתח המטרות לשחיקת הצבא המצרי היה כמעט קיים מאגר נתונים עשיר ונרחב על פעילות חיל האוויר במלחמת ההתשה. בטרם ניגש להפקת תוכנות מהפעילות יוצגו נתונים כמותיים מעטים שנותנים מושג על האינטנסיביות ועל מוקדי הפעילות האווירית. 49 טבלה מספר גיחות משימות 1500 פיטרול ויירוט ? תקיפה בזירת התעלה ומפרץ סואץ 150 מבצעים מיוחדים 100 תקיפות בעומק מצרים 700 גיחות אחרות 8200 סה״ב גיחות תקיפה 10.500 סה״ב גיחות מטוסי קרב וצילום 79% % גיחות תקיפה מסה״ב גיחות מטוסי קרב 1:5.55 יחס גיחות תקיפה/יירוט 21.3 ממוצע גיחות ביום 0.13% שיעור אבדות)% נפילות ב־ 50200 סה״ב פצצות שהוטלו 130.4 ממוצע פצצות ליום 6 ממוצע פצצות לגיחה * לפי במשך מלחמת ההתשה האווירית ביצעו המצרים כ־ בשטחנו, וגרמו נזק חסר משמעות. נ טבלה זו חושפת פן נוסף של חלוקת המאמצים במלחמת ההתשה האווירית: השגת עליונות אווירית כוללת כ־ להסיק מכך שהאיום של מערכי קרקע־אוויר נעשה משמעותי עבור חיל האוויר. לשחיקת הצבא המצרי מוקצות כ־ תותחי הנ״מ שנתקפו הן חלק אינטגרלי מכוחות צבא היבשה, כך שנתח המטרות לשחיקת הצבא המצרי הוא כמעט ההתשה האווירית מול מצרים נמצאים בטבלאות המסכמות את מלחמת ההתשה האווירית בכל הזירות. 50 טבלה 0 אחרות יירוט תקיפות עומק תקיפה 10520 700 1500 120 8200 מצרים 950 150 800 ירדן 600 100 100 400 סוריה 250 50 200 לבנון 12320 1000 1600 120 9600 0 630 חילוץ 29 4 25 ממוצע ליום ממוצע יומי 0 גיחות בתקופה זו פינה חיל האוויר כ־ * לפי הטבלה מציגה את מאמץ הלחימה של חיל האוויר בכל הזירות. ממוצע יומי של פחות מ־ קרב ומסוקי סער. מבחינת הקצאת גיחות יכול חיל האוויר להמשיך עד אין קץ•| 480 51 טבלה סה״ב הפסקת אש מלחמת ההתשה תקופה ראשונה 50700 0 50200 500 מצדים 4600 100 4200 300 ירדן 14600 5300 3300 6000 סוריה 4100 2600 1500 0 לבנון 74000 8000 59200 6800 סה״ב טבלה זו מציגה את חלוקת הגיחות הכללית לפי המדינות שאליהן חדרו ולפי סוגי הגיחות. הרוב המכריע של הגיחות כוון למצרים, ויתר מדינות התחלקו בדירוג, ירדן, סוריה ולבנון. רוב הגיחות נועדו לתקיפת מטרות על הקרקע, ומיעוטן ליירוט ולמגוון משימות אחרות. קשה למדוד את החשיבות היחסית של גיחות ליירוט בהשוואה לגיחות תקיפה, אם כי השפעת גיחות היירוט על עיצוב וחיזוק ההרתעה של ישראל והעליונות האווירית שלה היתה גבוהה ביותר. הטבלה מציגה דרך המדד הנקי ביותר - חלוקת ה׳מטען המזיק׳ לפי מדינות ולפי תקופות, את השינוי במוקדי הפעילות של חיל האוויר. בתקופה הראשונה קיבלה סוריה כמעט ההתשה קיבלה מצרים למקום הראשון כשקיבלה המחבלים בתחומה. 52 טבלה סה״ב גיחות מטוסי קרב גיחות מסוקים מם׳ מבצעים 210 150 60 13 מצרים 60 — 60 8 ירדן 20 — 20 5 סוריה 90 40 50 1 לבנון 380 190 190 סה״כ טבלה זו מציגה את הנתונים הכמותיים של המבצעים המיוחדים. חלק גדול נ מהמבצעים במצרים הם מבצעים איכותיים מבחינת עומק חדירה ושולי סיכון גבוהים. המבצעים בסוריה גם הם היו בעלי אותם מאפיינים. חלק מהמבצעים בירדן, מעבר לים המלח, היו פחות מסובכים לביצוע. המבצע בלבנון חריג בהיקפו ובכמות הכוח האווירי שהוקצה לו. 53 טבלה טייסינו יחס הפלות מטוסינו0 סוריה מצרים 1:16.75 *8 134 45 89 קרבות אוויר 13 20 1 5 12 - 12 טילי קרקע־ אוויר13 20 1 15 14 - 14 תותחים נגד־ מטוסים13 20 1 1:5.7 28 160 45 115 סה״כ 0.0016% 0.002% שיעור אבדות*״ 2 * * * כמה מהשבויים פצועים קשה ובינוני *** מחושב לפי סה״כ גיחות מטוסי קרב וסה׳׳כ מטוסים שנפלו או טייסים שנהרגו 28) יחס האבדות הכולל במטוסים הוא יותר מ־ ישראלי שהופל. שיעור האבדות - % ממוצע של אבדות ל־ בצורה מפליאה. חילות אוויר מודרניים באותה תקופה מסתפקים בשיעור אבדות של ומטוסים נמוך ומעיד על כך שחיל האוויר לא מותש במלחמת ההתשה. | 482 54 טבלה 0 אחרות יירוט* תקיפה 12020 2020 1700 8300 מצרים 2700 530 20 2150 ירדן 1650 450 220 980 סוריה 900 370 - 530 לבנון 17270 3370 1940 11960 סה״כ קרב 2300 חילוץ 19.570 סה״כ * אומדן לפי יחסי גיחות חלקיים. ** במשך כל התקופה חולצו טבלה זו מציגה את התפלגות הגיחות הכללית לפי המדינות המותקפות, ולפ סוגי הגיחות. ברוב המכריע של הגיחות מכוון למצרים. רוב הגיחות הן גיחוו לתקיפת מטרות על הקרקע, ומיעוטן ליירוט ולמגוון משימות אחרות. חלקים רביעי וחמישי: מלחמת יום כיפור 55 טבלה יחסי כוח מצרים וסוריה ישראל מרכיבי כוח זרוע היבשה 1:2 4740 2320 טנקים 1:15.7 6300 400 תותחים ?4700 נגמ״שים זרוע הים 1:1.8 25 14 סטי״לים 1:12 12 1 צוללות נ טבלה סה״כ1973 1972 1971 1970 1969 סוג/שנה 41 - - 11 30 סא 31 - 12 19 - סא 64 16 - 10 38 - סא 10 5 5 - - - סא 21 5 22 68 - התעצמות שנתית 146 146 125 120 98 30 סה״כ :!דובר במהפך בתפיסה האסטרטגית שאין שני לו. מ־ :מלחמת ששת־הימים, מגיעים עד ;גנה אווירית עצמאית, שמקבלת עדיפות בכוח־אדם, באמצעים ובמשאבים. !פקידה ליצור עליונות המרחב האווירי בחזית התעלה. בתחילת מלחמת זהתשה האווירית יש למצרים כ־ :יפור כבר יש בידיה מספר גדול כמעט פי חמישה. רובן באיכות טובה לאין !זיעור. 57 טבלה 0 1973 1972 1971 1970 1969 סוג/שנה 6 - - - 3 3 סא 7 - 7 - - - סא 8 8 - - - - סא 15 15 - - - - סא 23 7 - 3 3 התעצמות שנתית 36 36 13 6 6 3 סה״ב :תחילת לתחילת מלחמת יום כיפור המערך מתעצם פי ותר מבחינה איכותית. רוב הסוללות הן מהסוגים סא זוא באביב־קיץ :רכש סוללות הטילים. סוללות סא :חזית רמת הגולן. | 484 58 טבלה מספר סוג המסוק מספד סוג המטוס מסוקים מטוסים 15 יסעור100 פאנטום 10 סופר פרלון 165 סקיהוק 55 בל20 סער 70 סה״כ מסוקי סער 65 מיראז׳, ׳נשר 22 נורד350 סה״ב בבסיסים 12 דקוטה317 מטוסים כשרים 10 סטרטוקרוזר66 מטוסים לא כשירים 44 0 383 סה״כ מטוסי קרב 8 מטוסי סיור וצילום הערה: מסוקים נוספים נמצאים באחזקה ואינם כשירים למלחמה. 5 טבלה יחסי כוחות מצרים וסוריה ישראל מרכיבי כוח 3.6:1 1410 390 מטוסי קרב וצילום 4.6:1 320 70 מסוקים 15.2:1 182 12 סוללות קרקע־אוויר 1.8:1 85 46 מטוסי תובלה 1.1:1 735 650 טייסי ונווטי קרב 4.7:1 56 12 בסיסים 1.95:1 780 400 דת״קים 22.2:1 445 20 מכ״ם להתרעה ובקרה הטבלה מציגה יחסי כוחות כמותיים גרועים מבחינת ישראל. אולם מטוסי הקרב של ישראל עולים במידה ניכרת על אלו הערבים, במיוחד למשימוח תקיפת מטרות על הקרקע. במסוקים יחסי האיכות אינם מסוגלים לפצוח על היחס הכמותי לרעת ישראל. נתון בולט מאוד הוא יחס כוחות בסוללוח טילים קרקע־אוויר. סוללות קרקע־אוויר הן היריב העיקרי של חיל האוויר. נספח לעומת נחיתות כמותית גדולה של חיל האוויר, יחס הכוחות בטנקים הוא 1:2 משמעות לעוצמת חיל האוויר כיוון שמטוסי התקיפה ממלאים את תפקידן של סוללות תותחים. באחד המדדים העיקריים, מספר דיוויזיות משוריינות, לנחיתות 60 יש לצה״ל מספר כמעט כפול מאלו של מצרים וסוריה גם יחד כמותית יש משמעות במלחמת שחיקה כמו מלחמת יום כיפור, על אף העליונות האיכותית של חיל האוויר הישראלי. 61 טבלה % שמישים שמישיס לקרב לא שמישים קיימים סוג כלי טיס 78.6% 301 82 383 מטוסי קרב 76.3% 74 23 97 מסוקים 68.1% 32 15 47 מטוסי תובלה 77.2% 407 120 527 סה״ב על אף יחסי הכוחות הגרועים, קרוב לרבע מהכוח האווירי אינו מוכן לקרב, בעוד הדרישה מארה״ב לספק מטוסי קרב בדחיפות עולה מיד עם פרוץ המלחמה.| 486 62 טבלה מתאר מתאר מתאר לוח מכה מקדימה ערבית קדימות לסוריה ערבית קדימות למצרים זמנים מטס הפתעה טילים שיתוק שדות מצרים מטס הכנה ל׳תגר׳ פתיחה: במצרים שיתוק שדות מצרים שיתוק שדות סוריה שיתוק שדות סוריה בתעלה שיתוק שדות במצרים שיתוק שדות בסוריה ש השמדת שדות השמדת שדות תקיפת מערך טילים ש במצרים השמדת שדות בסוריה תקיפת מערך טילים במצרים* במצרים תקיפת מערך הטילים בסוריה צפוני בתעלה שעות השלמת תקיפת השמדת שדות תקיפת מערך טילים ש טילים במצרים בסוריה דרומי בתעלה ניצול הצלחה תקיפת מערך טילים ניצול הצלחה בתעלה בחזית סוריה מוצבי מכ״ם סוריה בתעלה מערך טילים בחזית מטס הכנה על השמדת שדות ש הסורית תקיפת עומק במצרים וסוריה התעלה מצרים סיוע לכוחות היבשה תקיפת מערך טילים צפוני בתעלה השמדת שדות סוריה תקיפת מערך הטילים בחזית הסורית ש סיוע לכוחות הבשה תקיפת מערך טילים דרומי בתעלה ניצול הצלחה בסוריה ומצרים ש * תיקון של כיתוב שגוי נ 63 טבלה 0 סוריה מצדים משימות 44 תקיפת שדות תעופה 15 יחידות בקרה 32 סוללות הוק 40 מפקדות וארטילריה 3 תקיפת מיכלי דלק 219 85 134 סה״כ גיחות תקיפה 174 104 70 גיחות יירוט חוצות קו הגבול 393 189 204 סח״כ גיחות קרב חוצות קו הגבול 59 11 48 הנחתת כוחות 450 200 250 0 300 100 200 סה״ב גיחות שאינן חוצות קו הגבול 750 300 450 0 בשני חילות האוויר משתתפים במבצע רוב מטוסי הקרב. המתקפה גדולה מבחינה כמותית אך דלה מאוד מבחינה איכותית ומבחינת התוצאות גיחות חוצות את הגבול לתוך ישראל בשתי החזיתות, מספר מכובד למדי. אך מספר הפגיעות קטן, הנזק מזערי, כצפוי על ידי המודיעין וככתוב בדוקטרינה. תוצאות אלו אמורות להשפיע על בחירת המטרות וקביעת ההחלטות בשעות הבאות, בהקשר של חשיבותם המוגבלת מאוד של חילות האוויר בהמשך המלחמה. | 488 64 טבלה % גיחות משימה 26.4% 78 תקיפת תותחי נ״מ ושיגור ׳שדייק׳ 17.6% 52 ש״ת, מכ״ם והגנת תוקפים 13.2% 39 בלימה בחזית המצרית 22.4% 66 בלימה בחזית הסורית 35.6% 105 סה״ב לבלימה 13.6% 40 פיטרול בחזית המצרית 6.8% 20 פיטרול בחזית הסורית 20.3% 60 סה״כ פיטרול 0% 0 תקיפת טילים 100% 295 סה״ב הטבלה משקפת את מדיניות חיל האוויר שמדגישה בראש ובראשונה את מחויבותו לבלימת הכוחות הפולשים. על אף המשימה הראשית, מוקצה לבלימה יותר משליש מהכוח. שנית, חמישית מכוחו מוקצית להגנת כוחות צה״ל מפני תקיפות אוויריות. חיל האוויר נדרש למלא משימות רבות ואינו יכול לרכז את כוחו. ולבסוף, וזה העיקר, במקום תקיפת טילים מוקצית מחצית הכוח בקירוב למשימות משניות - תקיפת שדות תעופה ותותחי נ״מ. 65 טבלה % ביצוע פער ביצוע תכנון שלב 0 * + ׳תלמים׳ להטעיה 83.3% -10 50 60 תקיפת תותחי נ״מ ביעפי ׳קלע׳ 70.6% -25 62 85 תקיפת סוללות טילים ביעפי ׳חתף׳ 12.5% -7 1 8 סיוע למבצע 0 80 0 80 מטס משלים לציד טילים 48.5% 120 113 233 סה״ב במחקר חיל האוויר שעושה זאב לכיש נאמר ששוגרו ׳תלמים׳. אך סא״ל שלמה ניר, מפקד היחידה שנמצא ליד המשגרים, קובע בריאיון ובכתב שלא 66 שוגר ולו ׳תלם׳ אחד נ 67 טבלה % אבדות מהכוח האווירי כטייסות % אבדות מהכוח המבצע* כמות 1 סוללות שנפגעו 5.2 6 מטוסים שהופלו 10 מטוסים שנפגעו 3.5% 17.7% 11 מטוסים שהופלו ומטוסים שלא חזרו לפעול לפחות שבוע 2 טייסים הרוגים 9 טייסים שבויים 2.2% 9.5% 11 סה״כ טייסים שלא חזרו להילחם תותחי נ״מ מקום היפגעות של הנופלים בדרך חזור. מטוס אחד נפל בתקיפה כתוצאה מטעות אישית ככל הידוע. * במטס התקיפה העיקרי נטלו חלק שיעור האבדות של טייסים ומטוסים מתוך הכוח שנועד לתקיפת סוללות הטילים הוא אחד הגבוהים ביותר במבצעים אוויריים. אפשר להשוותו למבצע ידוע ביותר במלחמת העולם השנייה להפצצת בתי חרושת בעיר שווינפורט בגרמניה, שבו נפלו יותר מ־ שיעור האבדות מתוך סך כל הכוח מעמיד בסימן שאלה את יכולת ההישרדות של חיל האוויר במלחמה ממושכת. הרכבת האווירית מפצה על האבדות במטוסים, אך אין פיצוי לשחיקה במספר הטייסים. | 490 68 טבלה % מכל הגיחות סה׳׳ב מצרים סוריה סוג משימה/תקיפה 40.4% 469 340 129 תקיפת כוחות יבשה 38.6% 448 320 128 הגנה על כוחות היבשה 78.9% 917 660 257 סה״ב עבור היבשה 16.4 191 78 113 מערכי טילים ותותחי נ״מ 4.0% 47 47 - תקיפת שדות תעופה 0.6% 7 - 7 משימה לא ידועה 100.0% 1,162 785 377 סה״כ 67.6% 32.4% % מכל הגיחות מערך המסוקים טס הטבלה משקפת כמה נתונים המצביעים על מדיניות הפעלת הכוח של חיל האוויר. כמעט ו־ שלישים מהגיחות הוקצו לזירה המצרית, ושליש לזירה הסורית. לתקיפת שדות תעופה הוקצו פחות מ־ מטוסי איכות - פאנטומים וסקיהוקים משופרים. היחס בין גיחות תקיפה לגיחות הגנה היה בערך מאחר שהיו כ־ בממוצע ב־ 69 טבלה שיעור אבדות הרוגים ושבויים אבדות ופגועים קשה גיחות ללא הטלת חימוש גיחות מדינה אבדות ופגועים קשה % מספר 9 + 8 ?+ 23.3% 30 129 סוריה 3.5% 4 + 10 11+ 17.7% 56 317 מצרים 1318 + 19.3% 86 446 סה״ב נ 70 טבלה 0 מסוקים מטוסים זירה 21 2 19 סורית 55 21 34 מצרית 76 23 53 0 טבלה מדד ממוצע מספר משך מלחמה הפלות ליום הפלות המלחמה 16.4 10 60 6 ששת הימים 0.5 0.3 115 385 התשה אווירית 100.0 60.8 76 יום ורבע בלימה ביום כיפור 20.7 12.6 201 16 יתר מלחמת יום כיפור 24.0 14.6 277 19 71 מלחמת יום כיפור בלימה 24.9 15.0 90 6 מלחמת לבנון 22.7 13.8 427 31 סיכום״ לתקן עריכה ** ללא מלחמת ההתשה. נתוני שלב הבלימה הם חלק מנתוני מלחמת יום כיפור. טבלה זו מחייבת הסבר: הטור הרביעי מימין מציג את מספר ההפלות הממוצע ליום לחימה בכל מלחמה. הטור החמישי מציג את מדר ההפלות באופן הבא: מספר הפלות ממוצע ליום לחימה מנורמל. לפי מדד שלב הבלימה בשלב הבלימה מפיל חיל האוויר פי חמישה מטוסים בממוצע יומי מאשר המלחמה, על אף תנאי פתיחה של הפתעה גדולה, ביצוע משימות רבות ומורכבות, בשליטה אווירית חלקית. בשלב הבלימה מפיל חיל האוויר פי ארבעה מטוסים מאשר בכל מלחמה אחרת בממוצע יומי. ב־ שהופלו בה. כלומר יותר מפי ארבעה מהממוצע במלחמה כולה. אחת הסיבות | 492 לריבוי ההפלות הוא מטס המסוקים הגדול המצרי להנחתת כוחות קומנדו שמהווה טרף סביר לטייסי חיל האוויר. טבלה יחם בין מלחמת מלחמת שלב המלחמות ששת הימים יום כיפור הבלימה 0.045 440 20 2 תקיפת שדות תעופה 4.7 60 277 76 לוחמת אוויר־אוויר 104:1 יחס משוקלל 15 15 1 נפילות מטוסינו 5.5 1:4 1:18.5 1:76 יחס הפלות יחם בין המלחמות: יחס התוצאה במלחמת יום כיפור לתוצאה במלחמת ששת הימים. • יחס משוקלל: יחס הפלת מטוסים באוויר חלקי יחס השמדת מטוסים על הקרקע כלומר 104 • יחס הפלות אוויר־אוויר: יחס מספר הפלות מטוסים ערביים למספר מטוסים מופלים ישראליים. 72 שיטת החישוב מורכבת ומרובת שלבים, לכן תוצג כהערה נפרדת נ 73 טבלה צוות אוויר חללים ושבויים מטוסים מופלים ופגועים קשה שלב במלחמה % סה״כ פצועים שבויים חללים % מהכוח סה״כ פגועים מופלים שלב במלחמה מערך הקרב 7.2% 36 5 13 18 12.3% 42 16 28 ב־ שעות ראשונות 31.4% 110 55 54 ארבעה ימים ראשונים 87 41 46 29.4% 103 - 103 במלחמה כולה 10 3 7 11.7% 7 7 מסוקים 97 44 53 110 110 סה״כ במלחמה 74 לפחות • מטוס אחד נפגע קשה ב־ לאחר המלחמה. • פגועים קשה: מטוסים שמועברים לתיקון לדרג ד׳ ולא חוזרים כל המלחמה, וכן • מתוך המלחמה קרוב ל־ ישראל ספג חיל האוויר אבדות כבדות - כבדות מדי - בתחילת המלחמה, והן אילצו אותו למתן את קצב הלחימה שלו בהמשך המלחמה. | 494 75 טבלה הנתונים נמדדו באור ראשון לאחר לילה של תיקונים 15.10 06:00 10.10 06:00 8.10 06:00 06:00 6.10 תאריך 79 54 28 0 מופלים1 15 13 10 0 33 נזק דרג ד׳2 206 117 47 33 16 נזק דרג א׳ ב׳3 191 93 25 0 מתוקנים4 18 8 4 0 כשירים מדרג ב׳ 5 91 83 56 16 סה״כ לא כשירים 6 226 234 261 301 כשירים7 59.0% 61.1% 69.1% 78.6% % כשירים מ־ 9 * לא כשירים: שורות המלחמה. 317 ** מטוסים, מכיוון שמטוס אחד בכל טייסת בממוצע אינו שמיש עקב תקלות, אך אין רישום של מטוסים אלו. השינוי העיקרי לאחר שלב הבלימה הוא בהגדלת קצב התיקונים במעט פי ארבעה. החל ב־ הנפגעים, ומאוחר יותר אף גדול ממנו. הערות הקדמה וחלק ראשון: שנות העיצוב 1 2 )הצור: הוצאת הטייסת 3 אבי כהן. ההגנה על מקורות המים )חיל האוויר: משרד הביטחון 27-26 אלחנן אורן. תולדות מלחמת יום הכיפורים 4 א׳ עמי 5 6 .329 7 אפעל 8 חשבון)ת״א: מודן 9 10 2 .(1968 אהרן יריב אסטרטגיים ע״ש יפה היסטורי לרמה האסטרטגית״. מערכות כרך מ״ב, מס׳ עמי 11 .146 ,132 12 495 | 496 13 .227-223 14 ופעילות)חיל האוויר: משדד הביטחון 15 1966 16 שי ומערכות 17 1 18 אג״מ/מבצעים. ארכיון צה״ל שם. עמי 19 תולדות חיל האוויר; מארם 20 21 ] )חיל האוויר: משרד הביטחון 22 מופיע אצל מוניה מרדור. דפא״ל בנתיבי המחקר והפיתוח לביטחון ישראל )ת״א: משהב״ט, ההוצאה לאור 23 ״שפריר: טיל אוויר־אוויר ראשון מתוצרת ישראל״. לכיש, אמיתי, עשור לא שקט שם. עמי 24 25 26 27 עשור לא שקט שם. עמי 28 הקיבוצית 29 30 31 הערות לחלק שני חלק שני 1 ימים של חשבון)ת״א: מורן חיל האוויר. 1 2 2 .158-155 אושר ע״י מקורות נוספים שנכחו באירוע, וביקשו להישאר בעילום שם Fouad Ajami The Arab Predicament (Cambridge: Cambridge University 3 Press; 1981). Pp. 12-13 4 יום הכיפורים)ת״א: משרד הביטחון, היחידה להיסטוריה 3 Henry Kissinger. My Years in the White House. (Boston: Little Bran; 1979). 5 Pp. 605-6 Melvin R. Laird. The Nixon Doctrine (Washington DC: The American 6 Enterprize Institute; 1972). Pp. 9-10 7 הביטחון ומרכז יפה למחקרים אסטרטגיים 1 8 )ת״א: משרד הביטחון הביטחון והרכש בשנים היום: חקרי מלחמת יום הכיפורים. )ת״א: צה״ל/מערכות היום. עמי 9 10 .87-8 11 12 .2006 13 1 14 2 עמי על פי הנתונים. 15 1 גושן ב׳ פיתוח סד״ב חילות היבשה לשנים | 498 ב׳ מטכ״ל/אג״ם אופק א׳ תוכנית לבניין צה״ל נדל בין שתי המלחמות שם. עמי 16 17 צה״ל 18 Reuven Gal A Portrait of the Israeli Soldier (Westport Con: Greenwood Press; 19 1986) pp. 89-90 20 Morris Janowitz The Professional Soldier (New York: The Free Press of 21 Glencoe; 1964) pp.21-2 22 1 129-140 .pp 23 את המיון בקורס טיס 24 25 שם 26 27 28 29 30 1967 להלן: התשה Nasser, Farid Abdel Magid. The Final Years (Reading: Ithaca Press; 1994) pp. 31 135-136 32 33 34 35 1973 הימים ובמלחמת ההתשה. יועץ אווירי לאלוף פיקוד צפון בשלב הבלימה ולאחר מכן יועץ אווירי לאלוף פיקוד דרום. וראיונות עם אלוף מוטי הוד. שם. להלן: חיל האוויר בתקופה 36 הערות לחלק שני 37 38 ראש מחלקת מודיעין אוויר במלחמה 1 39 שם עמי 40 Henry A, Kissinger. The White House Years (Boston: Little, Brown & Co.; 41 1979). pp. 350-1 42 1 43 )שוקן: ירושלים ות״א 1 44 )ת״א ספרית פועלים ואוניברסיטת חיפה 45 מודיעין חיל האוויר, מקים ומפקד טייסת הסקיהוקים הראשונה 1994 46 עמודים מהדפסה רביעית 47 48 מלחמת ההתשה. שם. עמי 49 50 51 52 אפריל 53 54 חיל האוויר, משרד הביטחון 1 55 2 56 ספרית מעריב 57 58 59 | 500 Daniel Dishon [ed] Middle East Record 1969-1970 (Jerusalem: Israel 60 University Press; 1970) p. 159 61 62 1 63 בנובמבר במחלקת מבצעים במלחמת ההתשה 64 אחרונות 65 66 67 1 68 במלחמה. הגיע לתפקיד הנספח האווירי בוושינגטון בדגת תא״ל. במלחמת ששת הימים היה מפקד טייסת העקרב, הגדולה בטייסות חיל האוויר עם אל״מ יעקב אגסי, שם. גם הוא מתאר את המפגש עם שר הביטחון ואת תפיסתו שלו על תקיפה מסיבית. 1 69 שם 1 70 1994 3 לתפקיד ראש מחלקת אוויר בדרגת תא״ל 3 71 חישובים של המחבר על פי הנתונים 72 חישובים של המחבר על פי הנתונים 73 מדור תקיפה בענף אוויר תעופה בסיס רמת דוד במלחמת יום כיפור, לימים תא״ל. 74 הנתונים 75 חישובים של המחבר על פי הנתונים 76 77 הערות לחלק שני 78 להלן, ביטחון לאומי. עמי 1 79 אל״מ רפי הרלב. שם 80 81 82 83 84 85 חישובים של המחבר על פי הנתונים 86 1 87 88 89 1 90 Muhammad H. Haykal. The Road to Ramadan. (New York, New York .2 Times Book Co., 1975). P.93 1 91 מוטי חבקוק מכתב הערות 92 93 אפעל 94 האווירית אפעל 95 96 97 האוויר/ענף תולדות חיל האוויר הד־ 98 99 עם סא״ל יוסי שריג. מתור ריאיון מס׳ 2006 100 1 במלחמת ההתשה)ת״א: מערכות Arab Helmet Gleamed Blue Russian Eyes: Operation Kavkaz and the War of .Attrition" Cold War History (London: Frank Cass; October 2002) Vol. Ill no | 502 pp,1 127-156 שהם מוסרים. יחד עם זאת מסקנותיהם שונות זו מזו. בספר זה המסקנות שונות במידה רבה עקב מקורות ישראליים נוספים, ומידע נוסף על חלקו של חיל האוויר הישראלי, תגובותיו, יוזמותיו והערכותיו. Viktor Y. Markovsky, "We Prepared the War" (Russian). First published in 101 Aerohobby magazine, reproduced at www.foxbat.ru/article/mig25/mig25_ l.htm Quoted and translated: by Isabela Ginor "Under the Yellow Arab ibid, pp 127-156 Karen Dawisha Soviet Forign Policy towards Egypt (London: Macmillen .1 102 Mahmoud Riad. The Struggle for peace in the Middle .2 .Press' 1979) p. 46 Muhammad H. Haykal, The .3 .East (London: Quartet Books; 1981). P. 43 Road to Ramadan. (New York, New York Times Book Co., 1975). P. 48 suetskii kanal" Voenno Historcheskii 103 מובא אצל אדמסקי. מבצע Journal (1994) No' 3 pp 36-42. No' 4. pp. 53-60 קווקז שם. עמי .עד נובמבר אריאל ויטן. מעורבות והתערבות סובייטית במצרים .הצבאי)ת״א: צה״ל, מחלקת היסטוריה; מארם אדמסקי. מבצע קווקז שם.עמ׳ 106 עמי 107. Anatoly Yegorin: "From Under the Yellow Arab Helmet Gleamed Blue 108 Russian Eyes" (Russian), Trud-7 (Moscow), March 6 1998, p. 22. Quoted and translated by Isabella Ginor.2002 Ibid 109 למבצעי ׳פריחה׳ 1 110 2 במטה לימים אל״מ. מפקד ״חצב״, רמ״ט יחידה 111 דימה אדמסקי.מבצע קווקז שם. עמי Joseph '"The Russians are not Coming': Israel's 112 Intelligence Failure and soviet Military Intervention in the 'War of Attrition" Intelligence and National Security Vol 21, No' 1 (February 2006) pp. 1-25. 5 .Electronic Format. P הערות לחלק שני V. Nastenko: "Aviation in Egypt" (Russian), n V.Z. Safonov et al., eds.: 113 "Secret" Classification Removed. (Moscow: Council of Veterans of Hostilities in Egypt, 1998) pp. 55-65. Quoted and translated by Ginor. 2002. ibid. Dima Adamsky. Uri. Bar-Joseph, ibid. P. 5 114 Riad.ibid. Pp 112-114 115 A.G. Smirnov, "The Preparation and Implementation of Operation Kavkaz" 116 (Russian), in V. S. Safonov et al., eds.: "Secret" Classification Removed. Moscow: Council of Veterans of Hostilities in Egypt, 1998, p. 45. translated by Ginor. 2002. ibid. V.A. Zolotaryov et al.: Russia (USSR) in Local Wars and Military Conflicts in 117 the Second Half of theXXth Century (Russian), Moscow: Institute of Military History, Ministry of Defense of the Russian Federation, 2000, p. 190-191. Quoted and translated by Ginor. 2002. ibid. Alvin Z. Rubinstein: Red Star on the Nile: The Soviet-Egyptian Influence 118 Relationship since the June War (Princeton, NJ: Princeton University Press; 1977) pp. 107, 110 119 המודיעין האווירי במלחמת ששת הימים בדרגת סא״ל, ובמלחמת ההתשה עד יוני במלחמת יום כיפור בדרגת תא״ל. . דימה אדמסקי. איך עצרו את הדובים: v.a. zolotaryov et al. ibid p. 2. 47.1 120 רב־אלוף חיים בר־לב והעימות הישדאלי־סובייטי במלחמת ההתשה)ירושלים המכון ליחסים בינלאומיים ע״ש לאונרד דיוויס Gamassy "Memoires" October Magazine (24.9.89). Quoted by David .1 121 A. Corn Stalemate: The War of Attrition and Graet Power diplomacy in the .Middle East, 1967-1970 (Boulder Col.: Westview Press; 1992) p. 191. 2. V 3 .Nastenko. ibid מקורות שונים Nastenko, ibid. p. 59 122 123 Richard Parker B. The Politics of Miscalculation in the Middle East 124 (Bloomington: Indiana University Press, 1993). P. 145. Richard B. Parker The Politics of Miscalculation in the Middle East 125 (Bloomington: Indiana University Press, 1993) p. 125 126 Mahmut Gareev. "Moskba Znata, Chto Sadat Rabotal na Nemecckuiu .1 127 Georgii .2 .Razvelku" Vremia Novostei Now 186, (6 Oktober 2003) p. 28 | 504 Kornienko. Holodnaja Voina svidetelwstvo ee Uchastnika (Moskba: Olma Vladimir L. Kirpichenko Is Arhiva .3 .Press; 2001) pp 167-176,205-208. 28 Razvedichika (Moskba: Mezhedunarodnye Otnosheniia; 1993). Pp. 90-96, 100 128 לבצע את הבדיקה Robebrta Wohlstetter Pearl Harbor - Warning and Decision. (Stanford: .1 129 Barton Whaley. Codeword Barbarossa. .2 .Stanford University Press; 1962) (Cambridge Mas.: M.I.T. Press; 1973) 130 דימה אדמסקי 131 1 1991). 3 Porat. An IAF Intelligence Officer. 17 February 2004. Dima Adamsky. Uri Bar"Joseph ibid. p. 25. Note 66 Dima Adamsky. Uri Bar-Joseph ibid. pp. 1-25 132 1 133 אלקטרונית עם רס״ן נועם שפירא 1 134 ברקת את הסיפור. שם Interview with Nehemia Bergin. The Commander of the unit. .Dima Adamsky. 135 Uri. Bar-Joseph. Ibid. p. 16 136 137 לימים ראש ענף בלהק מודיעין וראש מחלקה באגף תכנון בצה״ל 2006 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 הערות לחלק שלישי חלק שלישי 1 26) ״השתתפות חיל האוויר״ 2 סא״ל אביהו בךנון, סא״ל עודד ארז. עמיר אש בשמים שם 1 3 יום הכיפורים )ת״א: עידנים וידיעות אחרונות דיין 116-7 4 מחקר באמ״ן, לימים אלוף, מפקד המכללה לביטחון לאומי 5 הסורית״. פלד ימים של חשבון שם עמי פלד״. דוד עברי לימים מפקד חיל האוויר, מנכ״ל משרד הביטחון, והשגריר בוושינגטון. 6 7 8 9 במלחמה מפקד טייסת נשר שבבסיס עציון. לימים תא״ל ראש היחידה לשיתוף פעולה בין־זרועית. 10 הוא אחראי גם על פריסה והיערכות של יחידות חיל האוויר לימים תא״ל, ראש להק מודיעין בחיל האוויר. Alain C. Enthoven, Wayne K Smith. How much is enough? (New York: 11 Harper and Row; 1971) 12 ביוני 13 במלחמה 14 15 16 ביוני 17 הדוקטרינה האווירית | 506 Raymond. Aron, Peace and War: A Theory of International Relations. (New .1 18 Thomas C. Schelling, Arms and Influence. .2 .York: Doubleday; 1966). p. 404 Bernard Brodie,. Strategy .3 .(New Haven: Yale University Press; 1972). P. 18 in the Missile Age. (Princeton: Princeton University Press; 1959). pp. 271—3 H. J Morgenthau. Politics Among Nations. (New York: Alfred A. Knopf; 19 1967). p. 42 Alexander L George. Richard Smoke,. Deterrence in American Foreign . 1 20 .Policy: Theory and Practice. (New York: Columbia University Press; 1974) Patrick. Morgan, Deterrence. A Conceptual Analysis. (Beverly Hills; Sage; .2 Glenn H Snyder. Deterrence and Defense. (Princeton: Princeton .3 .1977) University Press; 1960) George & Smoke ibid. .2 .Snyder Deterrence and Defense. Ibid pp. 13-14 .1 21 p. 11 Richard L. Lebow Between Peace and War (Baltimore: John Hopkins .1 22 Morgan. Ibid. .2 .University; 1981). p. 83 Snyder. Deterrence and Defense. Ibid p. 25 23 Alexander L. George Presidential Decision making in Foreign Policy: The .1 24 Effective Use of Information and Advice (Boulder Col.: West view Press; Herman Kahn Thinking about the Unthinkable in the .2 .1980). pp. 248-50 1980s (New York. NY: Simon ad schoster; 1980) p. 109 Robert Jervis Deterrence and Perception (Los Angeles: The Center for 25 International and Strategic Affairs; 1983) Robert Jervis, Richard N. Lebow,. Janis G. Stein. Psychology and Deterrence 26 (Baltimore: John Hopkins University; 1985) הרכבי מלחמה גרעינית ושלום גרעיני שם עמי 1 28 ההרתעה של ישראל)ת״א: מערכות military doctrine. Occasional Paper 30. (Cambridge: Harvard University, Edward N. Luttwak. Dan Horowitz, .4 .Center for international affairs; 1973) Dan Horowitz, .5 .The Israeli Army. (New York; Harper and Row; 1975) "Security and Prospects of Peace in the Middle East". Sheffer, Gabriel. [Ed]. Avner Yaniv,. .6 .Dynamic of a Conflict. (New Jersey: Humanita Press; 1975) Deterrence Without the Bomb. (Lexington: Lexington Books; 1987) 29 מכון דיוויס. אקדמון 30 31 הערות לחלק שלישי 32 1 33 מלחמת ברירה. )ת״א: הקיבוץ המאוחד והמרכז למחקרים אסטרטגיים ע״ש יפה 3.272-3 271-270 34 אסטרטגיים 35 שם. עמי 36 37 38 39 1 40 הכיפורים: מצדים - מטרות המלחמה ותכנית ההתקפה. )צה״ל מחלקת היסטוריה. אפריל 1 41 חוץ וביטחון. ישיבת ועדת החוץ והביטחון מופיעים אצל שמעון גולן ״מטרות המלחמה״ שם עמי 42 43 1 44 לפי דו״ח ועדת נבו. ההגנה על רמת הגולן, תורות ותפיסות )צה״ל אוסף אישי. וכן דאיונות, ספרים אוטוביוגרפיים, ביוגרפיות, ספרי מחקר. עיקריה מסוכמים ע״י הרמטכ״לים במלחמת ההתשה וביום כיפור. להלן: דוקטרינת הבלימה צבאיים להשגת מטרות אסטרטגיות ואופרטיביות. לפי מילון למונחי צה״ל מטכ״ל 1 45 במלחמת יום כיפור כראש מחלקת מבצעים בחיל האוויר. לימים תא״ל. ראש להק אוויר ועוזר ראש אג״מ 46 )ת״א: מערכות 47 48 49 | 508 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 1 60 פנימי של צה״ל 61 62 63 64 65 במלחמת יום כיפור )צה״ל: פו״מ אירוע: הבלימה בדרום. 66 ומועדת. )ת״א: דביר טיוטה שכתב רב־אלוף דוד אלעזר בעצמו, והסתמך בעיקר על הקלטות חדר הרמטכ״ל, עדויות של כמאה אנשים, בסיוע הרל״ש סא״ל אבנר שלו. הספר נחשב כתיאור אמין של המלחמה מנקודת ראותו של הרמטכ״ל. ראה שלמה נקדימון. ״בשליחות דדו״ במחנה 67 68 אישי 69 70 1973 71 עמי 72 עמי 73 הערות לחלק שלישי 74 אישי J. A. Goodpaster . For The Common Defense. (Lexington, Mass: Lexington 75 Books: 1977) דברי דדו. חנוך ברטוב דדו א׳ שם. עמי הרכבי מלחמה גרעינית ושלום גרעיני שם. עמי On Thermonuclear War. (Princeton: Princeton University Press; 1960) pp. 126-130 המילון למונחי צה״ל שם. עמי Terms 2nd Ed. Authorized by JCS and D0D (Washington DC: Global Michael Breecher. The Foreign Policy .3 .Professional Pub.; 1992) p. 282 System in Israel. (Oxford University Press; 1972) p. 386 הרכבי מלחמה ואסטרטגיה שם. עמי המילון למונחי צה״ל שם. עמי Terms 2nd ed. Authorized by JCS and D0D (Washington DC: Global Professional Pub.; 1992). p. 284 81 82 Ygal Allon The Making of Israeli Army (London: Sphere Books; 1971) pp.. 1 83 2 .63-64 .207-8 Yigal Allon "Israel: The Case for Defensible Borders" Foreign Affairs No' 55 84 (October 1976) pp. 44 85 1 86 שם. עמי 1 87 ובדיון מטכ״ל הרמטכ״ל בהצגת תוכניות לראש הממשלה 12.5.73 חיל האוויר, עמי 88 מס׳ 89 90 אצל גולן ״המכה האווירית״ שם 91 | 510 1 92 להיסטוריה בצה״ל. אצל שמעון גולן ״המכה האווירית״ שם האווירית״ שם עמי 1 93 2 .28-9 .116-7 94 95 אצל נדל בין שחי המלחמות שם. עמי 96 97 .82 98 אוסף אישי 1 99 14 .178 100 אצל נדל שם, עמי 101 ״התכוננות״ 102 103 104 105 106 בדאון. משה דיין שם. עמי 107 האווירית אפעל 108 109 110 111 112 113 114 1973 הערות לחלק שלישי 115 116 מובאים מהדוקטרינה האווירית 117 1973 118 .2006 119 1974 כרך שני 120 1 121 דגן. הצגת פקודות. מפקדת חיל האוויר 122 123 124 1 125 מרום עודד )אוקטובר 126 127 128 129 1 130 תקיפה במחלקת מבצעים 131 132 133 134 1 135 136 Giulio Douhet. Command of the Air (New York: Coward McCann; 1942. .1 137 John A. Warden. The Air Campaign: Planning for .2 .Published in Italy 1922) Combat (Washington DC. National Defense University Press; 1988) 138 139 | 512 140 .113 141 וביטחון לאומי שם עמי 142 .2006 1 143 שם האוויר. לימים אלוף. מפקד חיל האוויר Douhet, Giulio. 1922. Command of The Air. 1922. Trans, by D. Ferrary. .1 144 Mitchell, Wiliam. 1925. Winged Defense. .2 .(N. Y.: Coward McCann; 1942) Weber, Max. 1935. .3 .(New York and London: G. P. Putnam's Suns; 1925) "Doctrine of the German Air Force". Eugene Emme. The Impact of Air .4 .Power. (Princeton, New Jersey: Van Nostad Co, Inc.; 1959) pp. 181-185 Macisaac, David. (Ed) 1945. The United States Strategic Bombing Survey. [U.S.S.B.S.]. 10 Vols. (New York & London: Garland Pub. Inc.; 1976. 1st (1945 .Warden johnN. The Air Campaign (Washington DC. National .5 .Pub 1988 ;6 .Defense University Press אסטרטגיה אווירית מודרנית)ת״א: רמות, ההוצאה לאור של אוניברסיטת ת״א 1998 1 145 14:30 146 147 148 149 150 151 32-26 1 152 בין שתי המלחמות שם נספח ה׳. עמי 1 153 מטכ״ל/אג״מ אופק א׳ שם. עמי מתוך חיל האוויר. מחלקת תחזוקה. מלחמת יום הכיפורים נתוני פעילות - מערך התחזוקה. וכן גושן ב׳ שם. עמי 4 .185,184 ,181 ׳תגר׳ ל׳דוגמן׳״ שם עמי הערות לחללן שלישי ׳ ענף סוריה באמ״ן. לימים ראש חטיבת מחקר באמ״ן, מפקד המכללה לביטחון לאומי. אלוף. 15; 1 15< להפתעה, על האחריות לגיבושה של הערכת המודיעין הלאומית לישראל)תל אביב: מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת תל אביב 15; Richard K. Betts Surprise Attack: Lessons for Defense Planning (Washington. 1 Klaus Knorr. "Failures in National .2 .DC: Brookings Institute; 1982) Intelligence Estimates": The Case of the Cuban Missiles" World Politics. Vol. Barton Whaley. CodewordBarbarossa. .3 .16,No, 3, (April 1964)pp.455-467 Robebrta Wohlstetter Pearl Harbor' .4 .(Cambridge Mas.: M.I.T. Press; 1973 Warning and Decision. (Stanford: Stanford University Press; 1962) 15* Whaley. ibid. .2 .Wohlstetter ibid. .1 15? 16( לא שקט)ת״א: חיל האוויר ומשרד הביטחון שנות העיצוב. Knorr ibid. pp. 455-467 161 162 עמי Michael I Handel War, Strategy and Intelligence (London: Frank Cass; .1 162 1989). p. 133 Betts. Ibid. .2 164 קובר, אבי Daniel Kahaneman, Paul. Slovic. Amos Tversky,. [eds.] Judgment under .1 16f Uncertainty: Heuristics and Biases. (New York: Cambridge University Press; Irving Janis, Victims of Groupthink. (Boston: Houton Miffin; .2 .1982) (1972. 3. Robert Jervis. Perception and Misperception in International 1976 ;4 .Politics. (Princeton: Princeton University Press שם 1987 1 166 Estimates) שם. עמי| 514 )aniel Kahaneman. Amos Tversky. "Intuitive Prediction: Biases and 167 Corrective Procedures". Management Science. No' 12. (1979) pp. 313-327 1 168 במחלקת מחקר אפרים קם מתקפת פתע שם. עמי 169 lichard, A. Heuer, J. [Ed], Quantitative Approaches to Political Intelligence: .1 170 I. N Choucrru. .2 .The CIA Experience. (Boulder Col.: Westview Press; 1978) T. R. Davis, [eds.] Forecasting in International Relations: Theory, Methods, Problems, Prospects. (San Francisco: W. H. Freeman Co.; 1978) jeorge H. Heilmeier. "Guarding Against Technological Surprise" Air 171 Jniversity Review Vol. 27. No' 6. (SeptemberOctober 1976). Internet oct/ heilmeier.html 172 oint Chiefs of Staff. 1993. Joint Doctrine for Intelligence Support of 173 Operations. (Washington D.C.: JCS; 1993).. PP. VI-14 VI-15 174 1. vlichael.I Handel "Technological Surprise in war" Intelligence and National 1-53 .2 .Security (1987) Vol. 2, No.i, pp עופר. קובר 1 175 גדעון חושן ״מודיעין לפיתוח אמצעי לחימה״ מודיעין וביטחון לאומי. שם עמי 176 אבי 177 lichard Simpkin Race to the Swift: Thoughts on Twenty-First Century .1 178 Michael I Handel .2 .Warfare. (London: Brassey's Defense Pub.; 1985) p. 1 War, Strategy and Intelligence (London: Frank Cass; 1989) 179 .149 ,104 180 ביטחון ישראל באספקלריה של המרכז למחקרים אסטרטגיים; אפריל lichard, A. Heuer, J. [Eds.]. Quantitative Approaches to Political .1 181 2 .Intelligence: The CIA Experience. (Boulder Col.: Westview Press; 1978) Choucrru, Davis.[eds] ibid הערות לחלק שלישי Joint Chiefs of Staff. 1993. Joint Doctrine for Intelligence Support of 18: Operations ibid. PP. VI-14 VI-15 18: 18< 1993 18; של פיקוד צפון במלחמה 18( 18: 18! Galia Golan "The Soviet Union and the Yom Kippur War" P. R. Kumaraswamy 18! Revisiting the Yom Kippur War (London: Frank Cass: 2000), pp. 127-152. p. 129 1 19( כיפור מיום 130 19: הידיעות לראש מחלקת מודיעין, אל״מ רפי הרלב, וראש מחלקת מבצעים אל״מ גיורא פורמן. לתר זוכר כי הטלפון המבצעי של אל״מ רפי הרלב, ראש המודיעין האווירי, התקלקל והוא שלח טכנאים לתקן אותו באמצע הלילה כיוון שהיה מודאג. שיחה טלפונית 19: מראש המוסד, אלוף צבי זמיר, שיצא לאירופה לפגישה עם המקור אשראף מרואן. 19: ׳ 19; 19( 19: אינטרנט. הכותב היה ראש עיחידה באגף המודיעין במלחמת יום כיפור. היה אחראי על הפעלת האמצעים המיוחדים לקראת המלחמה. 19! אינטרנט 19! 20( 201 | 516 202 עמי 203 סיני. במלחמה 204 205 206 207 1 208 הכיפורים״. התרעה המודיעין במלחמת יום הכיפורים. נספח. 209 210 לאי גילוי המטרה המוגבלת של מצרים. דווקא הוא מגיע למסקנות חמורוו לאחר מעשה. 211 היסטוריה. אוסף אישי 212 קובר 1985 Gamasy, The October War: Memoirs of Field 213 Gamasy of Egypt. (Cairo, Egypt, The American University in 138-139 .Cairo Press; 1993). P 214 1 215 ] עמי הערבים )תל אביב: מערכות ההונאה המצרית״. עופר, קובר, מודיעין וביטחון לאומי שם. עמי vlichael, I. Handel Perception, Deception and Surprise: The Case of the Yom Kippur War. Ibid. 216 217 218 סעיפים והשלמות כרך ראשון. שם עמי הערות לחלק שלישי 219 כרך ראשון. שם. עמי 1 220 התעלה שם. עמי 1 221 שם. עמי הדין. )ת״א: ידיעות אחרונות 222 נתקף ע״י בלבד. הגנו עליהם כשישה מטוסי מיג־ ראשון דרוש מספר גדול פי שניים בערך שדות תעופה, כלומר להגנת התוקפים ונגיע ל־ המטוסים שמגיעים למטרה הוא כ־ למספר עגול של כך שמילוי חסך זה עשוי להימשך שלוש עד חמש שנים. 223 התייחס רק למטוסי תקיפה. אם נניח שבכל טייסת יש המספר ב־ של הערכות אמ״ן על יכולות נדרשות. Hassan el Badri et al. The Ramadan War (New York: Hipocrane Books Inc; 224 1977). Pp. 18-20 225 1 226 גם: שאזלי חציית התעלה שם. עמי ריאיון עם חסנין הייכל. אל אנואר 227 1228 מלחמת אוקטובר Hasan Al-Badri et.al. ibid. P. 18 229 Patrick Seale. Asad: The Struggle for the Middle East (Berkeley: University 230 of California Press; 1988). P. 187 231 232 233 234 235 | 518 236 .2006 1 237 ברטוב דדו ב׳ שם עמי היתה לו ידיעה כלשהי על התוכנית המוגבלת. סדרת שיחות טלפוניות. נובמבר 2006 238 ב־ 239 שם. עמי 240 היסטוריה. אוסף אישי 241 שעה 242 243 244 .32-3 245 .59 246 1 247 שם. עמי שיחות טלפוניות בנובמבר 248 ההתקפה. צה״ל, מחלקת היסטוריה. אפריל 249 250 1 251 ״המחלוקת על מטרות המלחמה של צבא מצרים במלחמת יום הכיפורים״. גולן שי. מלחמה היום שם. עמי 252 253 .185 254 255 1 256 הערות לחלק שלישי מרון. כוח לח״י: כ״ח שנים - ח״י דברים)צה״ל: המכללה הבין־זרועית לפיקוד ומטה: אוקטובר 4 סימפוזיונים לסיכום חלקו של המודיעין במלחמת יום הכיפורים. נספח 1 257 שם. עמי 258 1993 למודיעין 259 .2006 260 לימים תא״ל 261 262 יום כיפור וראש אגף מודיעין לאחריה 1 263 למרחביה שם. עמי בנובמבר 264 בנובמבר מודיעין אחראי על גופי המחקר והאיסוף באותה מידה. 265 מזכר 266 הכיפורים)ת״א: מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים 267 268 269 270 271 שם. עמי 272 1273 בשמים שם. עמי 274 גולדשטיין. מעריב | 520 1 275 והתרעה במלחמת יום הכיפורים״ הדהודים וערעורים מס׳ עמי 1 276 277 1278 אהרון שביט, יאלו. מפקד בסיס עציון במלחמה. לימים תא״ל, הנספח האווירי בארצות הברית 279 280 1 281 למלחמת יום הכיפורים )ת״א: מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים 2 .120-119 והעובדות מצדיקות את החלטתו. הערות לפרקים על המודיעין. שיחה טלפונית 19 282 283 284 וביטחון לאומי שם עמי Nathan Leites The Operational Code of the Politbutau, ibid. 285 286 287 כרך 288 1 בתרגום אמ״ן מחצ״ב Memoirs of Field Marshal El'Gamasy of Egypt. (Cairo, Egypt: The American 176 .University in Cairo Press; 1993). P 289 אסטרטגי כרך 290 291 292 293 28 294 295 במארס הערות לחלק שלישי 296 297 298 299 1 .Crisis: Israel, 1967 and 1973. ibid 1 300 301 באוקטובר עמי 1 302 שם המצרית אך אינו נדרש למקורות הכשל המודיעיני, ולמשמעות הקשה של חוסר התרעה על ניהול קרבות הבלימה Surprise: The Case of Yom Kippur War. ibid 1 303 בהתרעה. שם. עמי 304 זמני של שרה התעופה רפירים ב־ אינם הגבול שם. עמי 305 306 1 307 שעה הצופה שנרדם שם עמי 1 308 לבדיקת אירועי המערכה בלבנון, מלחמת לבנון השנייה: דין וחשבון חלקי )אפריל 309 310 311 1 312 313 314 315 316 מברזל״ ביטאון חיל האוויר. מוסף גיליון| 522 317 318 319 320 321 322 1 323 השמים אינם הגבול שם. עמי 1 324 מס׳ במארס 1 325 שם 326 327 328 לפידות. ליאורה שוסטר !עורכים משרד הביטחון־ 329 טייסת המיראז׳ים הצפונית במלחמת ששת הימים 330 מפקד חיל האוויר 331 332 אישי 333 334 ומשרד הביטחון 1 335 עם רס״ן גיורא אפשטיין יירוט שגרתית ברפידים. ראש מדור במחלקת מבצעים, משתתף גם הוא בפגישה עם מפקד בסיס רפידים ומקבל התרעה על מלחמה. 336 337 338 339 הערות לחלק רביעי 1 340 באפעל. שם 341 דיון מפקדי בסיסים 342 1 343 מוטי חבקוק. הערות לחלק 344 345 .2007 346 ביוני ציוד למחלקת מבצעים. ראה בירורים טלפוניים עם אל״מ גיורא פורמן 2007 347 חיל האוויר ינואר 348 349 הרצאה סמינר מלחמת יום הכיפורים, יום עיון מס׳ שם. 1 350 ארז, ראש ענף הגנה שם. 1 351 עמי חלק רביעי 1 עמי 2 פורמן, סא״ל שמעון לסר, סא״ל עמי איילון, רס״ן גיורא אפשטיין, ריאיון עם דוד אלעזר אלקטרונית עם אל״מ גיורא פורמן 3 הכיפורים״)יולי להלן: תקיפת מטרות אסטרטגיות. | 524 4 5 6 1 7 ברטוב דדו ב׳ שם עמי 1 שם עמי 8 9 1 10 העיקריים של סוריה לפי פקודת ׳נגיחה׳ בשעה תולדות חיל האוויר מלחמת יום הכיפורים - תקיפת שדות תעופה ותחנות מכ״ם, הד־ 11 12 1 13 14 האוויר. בשעות על פי שקלוטי הדיונים. הדיונים אינם מסודרים עד כי נוצר צורך לעבד, לארגן ולסדר את הדיווח באופן קריא ומובן. הקטעים במרכאות ללא ציון מקור נלקחו מתוך שקלוטי הדיונים. להלן: הערכת מצב אווירית 15 16 17 18 19 הראשונה)ת״א: חיל האוויר ומשרד הביטחון 20 21 הכיפורים״)יולי להלן: תקיפת מטרות אסטרטגיות. 1 22 שם. עמי 23 24 1973 25 הערות לחלק רביעי 26 27 28 שגריר ישראל לשר החוץ האמריקני. ראה 193-195 .York: Simon & Schuster; 2003). Pp בעיקר אוסף סלקטיבי של שיחות טלפוניות בימי המלחמה, נבחר להצגת הצד האמריקני כיוון שהוא חושף למעיין בו בעמקות, את ה״מקיאבליזם״ של שר החוץ האמריקני, את ״רב־הפרצופיות״ שלו, את ההונאה שלו כלפי הצד הישראלי, ובמיוחד את התנגדותו לאספקת נשק מהירה לישראל. 29 21:30 אינה מפציצה בעומק מצרים, וכאשר מעלה שר החוץ אבא אבן את נושא האיום קיסינג׳ר מגלה אדישות. 1 30 של הסקאד״ ביטאון חיל האוויר מס׳ 3 .52 הכיפורים״ הדהודים וערעורים מס׳ ידלין ״מה ניתן ללמוד מלקחי מלחמת יום הכיפורים״. יחזקאלי פנחס מלחמת יום כיפור ולקחיה שם. עמי 31 32 33 34 35 36 1 37 ביוני 38 1 39 40 41 42 43 44 45 46 47 | 526 48 1 49 2 .60-1 השיחות הסודיות של הנרי קיסינג׳ד)ת״א וירושלים: שוקן Kissinger. Crisis ibid. p. 17, 36 .4 50 1 51 זיסקינד. אוסף אישי 1 52 2 53 באוקטובר 1 54 2006 ממנה פורסמו במוסף הארץ פרטים אך ייתכן שהן מוטות מסיבות מובנות 3.71-69 .373-370 55 56 1 57 לאחר מעשה את הסירוב הבעייתי לאשר מכה מקדימה עמי 1 58 ריאיון טלפוני עם אלוף אלי זעירא, ראש אמץ במלחמה מאשר את הפרטים, את האווירה הנינוחה, ואף זוכר את אותה בדיחה חריגה. 1 59 1 60 עמי שוקן שם. עמי 1 61 ציר ישראל בוושינגטון. ול בשעה של המחבר מודיעינית. הוא ״מבטיח להעביר את שניהם מיד לנפתלי!קיסינג׳ר הערות לחלק רביעי דאה מברק שלו לגזית. לו תיק א־ 62 1973 המלחמה. לפי טענת קיסינג׳ר, לא הגיע אליו תוכן המברק שנמסר יום קודם לגנרל סקוקדופט, שהבטיח להעבירו מידית. 1 63 ברטוב דדו ב׳ שם. עמי עמי מזרחי, של שליש שר הביטחון, סא״ל אריה בדאון, ורל״ש הרמטכ״ל, סא״ל אבנר שלו. 64 1 Aviv 89 .Shocken; 2005). P 65 .(2005 Karl P. Mueller et al. Striking First: Preemptive and Preventive Attack in U.S. 66 National Security Policy (Santa Monica: The RAND Cor.; 2006). pp. 206- 211 67 68 69 בפברואר 70 71 בצה״ל. אוסף אישי 72 73 74 בראון משה דיין שם. עמי 75 צה״ל. אוסף אישי 1 76 הסיפור בשיחה טלפונית העטלף. מתמנה למפקד טייסת הכנף המעופפת לאחר שסא״ל אהוד שלח מפקד הטייסת נפגע ונהרג. 77 | 528 Kissinger, crisis, ibid. p. 43 78 )ירושלים: מרכז שלם 1 79 80 81 82 1994 83 84 שלמה גזית 85 86 גזית. שם 87 88 89 90 1491 ביוני 92 מחדש. מבחר הרצאות מיום עיון באוניברסיטה העברית )ירושלים: מכון דיוויס ומשרד החינוך 93 ראה חיים סבתו. איפוס כוונות)ת״א: ידיעות אחרונות 94 95 96 97 המזכיר הצבאי של ראש הממשלה לוי אשכול וגולדה מאיר. )ת״א: עידנים 1987 1 98 שם. עמי 99 אצל שלמה נקדימון. ״הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה ביומיים הראשונים למלחמה, מסמך. ׳כנראה שהמלחמה התחילה״ במחנה גיליון יום הכיפורים באוקטובר 100 הערות לחלק רביעי 101 102 אוסף אישי 103 1 104 ועוזר ראש מחלקת מודיעין אוויר במלחמה. שם פורמן. שם 105 חיל האוויר 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 1 117 118 119 120 1 121 ארז, ראש ענף הגנה, אינו זוכר ואינו מודע לפער בין הדיווח למציאות. ריאיון אישי. שם. 122 123 סוהיר אל־חוסייני. ״שיתוף פעולה מדהים״, מערכות 1993 124 125 126 .2006 127 ענף תולדות חיל האוויר | 530 128 129 130 1 131 2 אישי. יש הבדלים מסוימים בנתונים בשני המסמכים ״מערכה התקפית סורית ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים״ מערכות עמי 132 אווירית בתא רמשל״ט במשך המלחמה 1 133 במארס חיל האוויר 134 135 136 137 .2006 1 138 .145-6 139 140 141 142 143 144 145 www.iaf.org.il/Templates/FlightLog/FlightLog.aspx?lang=HE&lobbyID=40 &folderID=48&subfolderID=322&docfolderID=939&docID=13276&docTy pe=EVENT 146 147 148 149 7 1 150 .91 הערות לחללן שלישי 151 152 יומית. הציטטות בהמשך ללא ציון מקום מובאות מתוך דיון זה 1973 1 153 ראש מחלקת היסטוריה, ורס״ן שמעון גולן. אוסף אישי עמי 154 חלק חמישי 1 דוד עברי. שם. אל״מ גיורא פורמן. שם. סא״ל עמוס עמיר. שם. סא״ל אביהו בךנון. שם. דיין אבני דדך שם. עמי מבצעים שמתחיל ב־ אש בשמים. שם. תכתובת אלקטרונית עם אל״מ גיורא פורמן 2006 2 3 1 4 1 5 1974 עם צבי עופר. חוקר קרבות חטיבה 2006 6 1 7 מערכות מחלקת היסטוריה ״מלחמה היום״ שם עמי 1 8 לאומי שם. עמי 1 9 מלחמה היום שם. עמי 10 היסטוריה. אוסף אישי 11 12 | 532 13 14 15 16 עמי ב 17 18 19 בספטמבר 20 21 1 22 להקדים ל־ אוסף אישי אמנון רשף. מפקד חטיבה פקודה מפורשת להיערך לפי פקודת ״שובך יונים״ מוקדם ככל האפשר. ראה: 1 עמי 1976 1 23 דו״ח חקר המצפ״ע חלק שני: מהלכי המלחמה היסטוריה. אוסף אישי. 1 24 רס״ן זיסקינד. אוסף אישי. לימים רמטכ״ל, רב־אלוף חטיבה 1974 1 25 ראובני. ניתוח אירוע: הבלימה בדרום במלחמת יום כיפור פו״מ 1980 26 במארס 27 היסטוריה 1 28 אישי מצב טלפוני עם אלוף פיקוד דרום. הקלטות חדר הרמטב״ל. שעה אישי. הערות לחללן שלישי 1 29 במבחן האש״ מערכות תעלת סואץ שם. עמי 30 31 32 מבצע הצליחה המצרי כולל כמה הגזמות כגון הפלת האוויר בעוד שהופלו הצליחה. 33 34 35 מטכ״ל 36 )ת״א: משרד הביטחון 37 ארז וינר ״הגיבוש והשבר בתורת הלחימה של צה״ל ערב מלחמת יום הכיפורים״ גולן, שי. ׳׳מלחמה היום״ שם. עמי 38 39 40 41 1993 למודיעין 42 43 44 45 1 46 הזנב הכתום. לימים אלוף, ראש אגף כוח אדם במטכ״ל. תכתובת אלקטרונית 23 47 1 48 .401 49 50 51 | 534 52 1 53 54 נתונים כמותיים 55 1 56 הזנב הכתום. לימים אלוף, ראש אגף כוח אדם במטכ״ל. תכתובת אלקטרונית 23 57 1 58 59 60 61 62 .2006 63 64 .2006 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 1 81 1 82 83 הערות לחללן שלישי 84 1 85 1 86 .94 87 88 89 90 91 הרצאה באפעל. שם 92 שמטס ראשון של ׳דוגמן׳ ׳יעלה׳ ב־ 93 94 30 95 96 97 98 99 100 הביטחון, חיל האוויר 101 102 בטייסת הדרקון המעופף במלחמה. במלחמת ששת הימים טס בווטור לתקיפת H-3 תקיפה 103 תא״ל, מפקד בסיס הצרים וסגן נספח צה״ל בארצות הברית 104 105 1 106 שם. עמי 107 מודיעין; נובמבר 108 109 / | 536 110 ועידה. מפענחים ביחידת הפענוח של חיל האוויר 111 תולדות חיל האוויר 112 113 .26-24 1 114 מודיעין במחלקת מודיעין 3 115 אמל״ח 1973 116 117 ראש מחלקת ציוד 1 118 המרכזית בחיל האוויר. אוסף אישי מאיר אמיתי, היסטוריון אווירי 1 119 שיחה טלפונית עם סא״ל יהודה פורת. ראש ענף מחקר במחלקת מודיעין. חיל האוויר 120 1 121 בירור עם סא״ל אבי יערי. ראש ענף סוריה באמ״ן 122 123 124 הראשונה)ת״א: חיל האוויר ומשרד הביטחון 125 הראשונה שהוחזרו מעמדת המראה 126 לקראת המלחמה ובמלחמה 127 1 128 הערכות המודיעין למבצע ׳דוגמן׳ הערות לחללן שלישי 1 129 ׳דוגמן׳ 1 130 131 בשעה 132 133 134 22 הלחימה של הסיוע האווירי. גם אפשטיין, במשל״ט חיל האוויר ישב עם אנשי התותחנים וקיבל מהם מטרות. ריאיון עם רס״ן אפשטיין שם. ריאיון עם סא״ל סבתן שם. 135 סימפוזיונים לסיכום חלקו של המודיעין במלחמת יום הכיפורים. נספח עמי 136 המחקר 137 138 אמצעי לחימה. ענף לקר ביצועים ׳דוגמן׳ מודיעין; מאי 139 140 141 1 142 את מקור הטעות באי גילוי סוללות הטילים. ריאיון אישי עם אל״מ דפי הרלב שם. 1 143 הרמטכ״ל יוצא לתא רמשל״ט וחוזר מדווח בשעה אזוב ׳״עצה מיניסטריאלית׳ שם. עמי 144 1 145 שם 146 147 | 538 148 אישי 1 149 שנותן דיין לבני פלד בתא רמשל״ט בשעה 150 151 152 153 154 1 155 הרמטכ״ל יוצא לתא רמשל״ט וחוזר מדווח בשעה ״עצה מיניסטריאלית״ שם. עמי 156 21:00 1973 מתכנסים מפקדי הבסיסים ובכירי מפקדת חיל האוויר לדיון. מטרותיו לתחקר את הזמן שעבר מהדיון הקודם, להפיק לקחים, להגיע להבנה משותפת, ולהציג את התוכניות של צה״ל וחיל האוויר למחר. להלן: דיון מפקדים 21:00 157 158 159 1 160 161 162 163 164 בדצמבר 165 166 167 168 169 170 בפברואר 171 1 172 הערות לחללן שלישי 173 אישי 174 דו״ח ועדת אגדנט. דו״ח שלישי ואחרון. ברך שלישי דו״ח המודיעין. שם. עמי 1258 175 176 177 178 עמי 179 180 181 182 1 183 וגיוס המילואים. שם. עמי אוסף אישי. 184 185 1 186 .249 187 בתא רמשל״ט ב־ 188 189 שהתפרסם בספר דדו, שם. על פי מקורות ראשוניים שחלקם טרם נחשפו 1 190 אהרון יריב. ישיבת ועדת חוץ וביטחון גנזך המדינה. תיק 191 שני המלחמה וניהולה. פרק א: שלב הבלימה וגיוס המילואים. )צה״ל. מחלקת היסטוריה. נובמבר 192 193 194 195 | 540 בכולכם״. מראיין מדינקו קובי, ביטאון חיל האוויר מס׳ ינואר 196 197 במלחמת יום כיפור 198 199 הנתונים באוסף אישי 200 201 202 203 בפרק זה מובאות מדיון מפקדי הבסיסים 204 1 205 אישי 1206 0 .2 פעילות מערך התחזוקה. שם. יש שוני זניח בין מקורות שונים 1 207 סגן פנחס תמיר 208 209 210 1 211 פלד שם עמי עבודי הרצאה.באפעל שם. 212 213 214 215 216 217 218 1 219 1 220 עמי הערות לחללן שלישי 221 222 חיל האוויר בחזית הסורית במלחמת יום הכיפורים״ מלחמת יום הכיפורים - השתתפות חיל האוויר בלוחמת היבשה בחזית הסורית. שם. נספח בי. עמי 223 1 224 10 שם עמי 225 226 227 228 229 230 לפי בקשתו. אוסף אישי 231 לפי גרסה מקורית ששלח גיורא פורמן למחבר ב־ 232 233 234 235 1236 לקרב ממטוסים בדרג ב׳ בתחילת המלחמה דו״ח נטיס יומי !שמישות מטוסים ומסוקים אישי. 237 238 239 .426-7 240 241 242 243 244 245 גלי צה״ל | 542 חלק שישי 1 פורמן. אל״מ אהרון שביט)יאלו(, סא״ל עמוס עמיר, סא״ל אביהו בן־נון. שיחה • עם רן רונן. עברי ״אלוף פלד״ שם. עמיר אש בשמים שם. תכתובת אלקטרונית עם אל״מ גיורא פורמן. 2 בראייה יהודית - כישלון״ ביטאון חיל האוויר מס׳ 3 4 5 6 7 Betts Richard K. Military Readiness: Concepts, Choices, Consequences. 8 (Washington D.C.: The Brookings Institution; 1995.) Pp. 184-209 9 10 11 12 13 14 15 16 .2006 1 17 וגיוס המילואים. שם 3 .9 4 .388-9 שם. עמי 18 1 19 עמי 20 .293-286 21 )דצמבר 1 22 הערות לחלק שלישי 2 24 1 23 24 25 26 1 27 מחקר מצפ״ע״ אורן. תולדות מלחמת יום הכיפורים שם. עמי 4.493-4 1 28 חישוב המחבר על פי הנתונים הגולמיים. אוסף אישי. תוצאות החישובים דומות לנתונים שמציג בני פלד. ושונות מהנתונים הרשמיים של מחלקת ציוד. עקב תקלות טכניות לא כל האוויר. דו״חנטיס יומי 24 29 30 התוכנית להפסקת אש. לו המדינה תיק א 31 1 32 מפקד חיל האוויר ב־ לקו הקריטי והתייחסויות להן״. צה״ל. מחלקת היסטוריה עמי 536 1 33 2 .2 1973 על כך לקציני חיל האוויר בגילוי לב: פלד ״דבר המפקד ביום חיל האוויר״ שם עמי הדוקטרינה והערכת מצב אווירית. שם. מספיקים המדינה. 1 34 12 1 35 וגיוס המילואים. שם | 544 3 .9 4 .388-9 שם. עמי 36 1 37 ישראל בקיסינג׳ר להאיץ את השגת הפסקת האש. ול שעון וושינגטון. גנזך המדינה. תיק חצ ישראל לשר החוץ האמריקני ראה War: Diplomacy of War and Peace". R.M. Kumaraswamy, [ed]., Revisiting 115 .the Yom Kippur War (London: Frank Cass, 2000.) Pp 104-125. p 38 39 40 41 42 1 43 טלפוני עם תא״ל ישעיהו)שייקה( ברקת המודיעין האווירי במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה עד יוני בסיס חצרים. הנספח האווירי בוושינגטון במלחמת יום כיפור. 44 .Crisis, ibid. p. 213 Kissinger. Crisis, ibid. pp. 38, 81 45 1 46 הנרי קיסינג׳ר)ת״א וירושלים: שוקן 47 48 Kissinger. Crisis, ibid. p. 221 49 50 1 51 2.2007 52 53 54 55 56 57 545 | •VJ'VJ הערות לחלק 5* 55 6( 1 61 פורמן. שם פלד ״הקדמה לספר תולדות תקיפת שדות תעופה במלחמת יום הכיפורים״ 6: ביולי 6; 6^ 6; 1 6( כבר בתכנית הראשונה למכה מקדימה, קרוב למחצית המטוסים נועדו לתקיפת 6: שדות תעופה סוריים. שעה לאחר מכן הועברו כל המטוסים למשימה זו עקב מזג אוויר גרוע בגולן. גם למחרת הוקצו עשרות מטוסים לתקיפת שדות תעופה ולא תקפו סוללות טילים. 6f 1 הרצאה באפעל. שם 65 .343 7( 71 אלוף, מפקד חיל האוויר 1 7: 2 הרמטכ״ל וסגנו לבדם 72 עדות אלוף טל בנושא שלב הבלימה וגיוס כוחות המילואים 7a מתחקרים: אל״מ אורי אלגום - רמ״ח היסטוריה, רס״ן שמעון גולן. אוסף אישי. 75 ברטוב. דדו ב׳. שם. עמי 7t ל 7s 1 7s לימים מפקד כנף, תא״ל, נספח חיל האוויר בארצות הברית .״הערות לקטע ביקורת התוכנית המבצעית״. ראש 2 סא״ל גדעון חושן. מכתב 8c ענף חקר ביצועים במלחמה | 546 81 82 תאריך, נמסר למחבר ב־ 83 טילים״ תחקירים חייליים ״מלחמת יום הדין״ כרך ראשון אוסף אישי. 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 .2006 96 97 98 99 100 101 102 1 103 של מודיעין חיל האוויר. קובי מרינקו ״טעות בת 194) 93 104 105 106 107 108 בפברואר 109 110 547 | •VI'VJ הערות לחלק 111 1 112 שרגיל. וסגן מיקי שחם שם עמו השתתפו מפענחים של חיל האוויר בקורס פענוח של אמ״ן שכלל פענוח מטרות יבשתיות כמו טנקים, נגמ״שים, וארטילריה. 113 114 115 האבירים האחרון שם. עמי 116 117 1999 118 11s )ת״א: משרד הביטחון 12c מבצעיים 1 121 ועדת וינוגרד. דו״ח חלקי. שם. עמי 12: Irving Janis Victims of Groupthink .ibid. .122 124 צ 234-224 12* 12; 126 12? 13( Yehuda Ben-Meir. National Security Decision making: The Israeli Case JCSS 131 Study No' 8 (Jerusalem: The Jerusalem Post; 1986.) pp. 137-144 13; 132 שם עמי 13^ 13f 1 מחודשת. עמי 13( | 548 1 137 2 רס״ן גיורא אפשטיין שם 138 1 139 רונן נץ בשחקים שם עמי 140 141 142 143 144 145 146 147 148 אישי 149 150 1 151 שם 152 שם המראיין שמור לפי בקשתו 153 154 דרך שם עמי 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 הערות לנספחים 167 168 169 170 1171 172 ב 173 1 174 מצדה״ יוסף ארגמן זה היה סודי ביותר)ת״א: משרד הביטחון, ובמחנה עמי היסטוריה. 175 176 היסטוריה־צה״ל. אוסף אישי 1 177 פורמן. שם 178 179 180 181 182 1 183 אל״מ גיורא פורמן עברי. אל״מ רפי הרלב, אל״מ רן רונן. סא״ל עמוס עמיר. סא״ל אביהו בן־נון. 184 רפא״ל ממעבדה למערכה שם 1 185 השמדנו את מערך התק״א במלחמת של״ג״, עודד מרום, קובץ מאמרים, פרסום 36 נספחים 1 אחר ומובאות לאדם האחראי ש״מקבל״ אותן. באנגלית המושג הוא ׳עשיית החלטות׳ מושג אקטיבי. לכן נקבע כאן המושג האקטיבי ׳קביעת החלטות׳. 2 | 550 יאיר אחרוני אסטרטגיה עסקית )ת״א: גומא סטרי מדע ומחקר עמי Mathematics of rationality. ( New York: John wiley & sons; 1988) המילון למונחי צה׳׳ל שם. עמי 2 .The Dictionary of Military Terms. Ibid. p. 133 .1 5 המפקד והמטה המילון למונחי צה״ל שם. עמי 6 7 1 8; עמי in Foreign Policy: The Effective Use of Information and Advice (Boulder, Colorado: Westview Press; 1980). p. 10 Wohlstetter, ibid. 9 Whaley, Ibid. 10 Graham T. Allison, Essence of Decision: Explaining the Cuban Missile .1 11 Albert and Roberta Wohlstteter .2 .Crisis. (Boston: Little, Brown; 1971) "Controlling the Risk In Cuba". Art Robert J. Waltz Kenneth N. [Eds] The Use of Force: International Politics and Foreign Policy (New York: University Press of America; 1983) pp. 307-343 Robert Jervis,. Perception .2 .Janis, Irving Victims of Groupthink. Ibid. .1 12 Daniel Kahaneman, Paul .3 .and Misperception in International Politics. Ibid. Slovic. Amos Tversky. [eds] Judgment under Uncertainty: Heuristics and Biases (New York: Cambridge University Press; 1982) .Howard. Raiffa. Decision Analysis (Reading MA: AdissonWesley; 1968) .1 13 Howard. Raiffa. David E. Bell. Amos Tversky. [Eds] Decision Making: .2 descriptive, normative, and prescriptive interactions. (Cambridge: Cambridge University Press; 1988) G. F. Pitz. J. MecKillip Decision Analysis for Program Evaluators (SAGE: 14 1984) P. G. Moore. The Business of Risk. (Cambridge: Cambridge University Press; 15 1983) 16 מסמך עבור ראש הממשלה אריק שרון. )אוגוסט המדינה דו״ח ביקורת על המועצה לביטחון לאומי)ירושלים: מבקר המדינה; ספטמבר הערות לנספחים 17 זהירה)ת״א: מערכות 18 19 ההוצאה לאור של אוניברסיטת ת״א R. C. Snyder. W.H.Bruck. B.m. Sapin. Foreign Policy Decision Making .1 20 ־ ).ת״א: מערכות I. M. Desteler Presidents, Bureaucrats and foreign Policy (Princeton: Princeton 21 University Press; 1977) 22 23 24 25 Michael Brecher. Geist Benjamin. Decision in Crisis: Israel 1967 and 1973, 26 (Berkeley: University of California Press; 1980) 27 Charles F. Herman. International Crises Insights from Behavioral Research 28 (New York: Free Press; 1972) 29 30 זהירה)ת״א: מערכות R. N. Rosencrance Action and Reaction in World Politics (Boston: Little, .1 31 M. A. Kaplan. "Variants of six models of the .2 .Brown and Co.; 1963) International System". J. N. Rosenau [ed] International Politics and Foreign Politics (New York: Free Press; Revised Edition. 1969) 32 הסתיגויותיו ממדיניות שחיקת הכוח האווירי בימים הראשונים Gabriella Heichal "Perception, Image formation and Coping in the Pre-Crisis 33 Stage of the Yom Kippur War" Kumaraswamy R.M. [ed] Revisiting the Yom Kippur War (London: Frank Cass, 2000). Pp 195-220. pp 211-214 34 35 36 שם. עמי 37 כ״ו| 552 1 38 2 1 39 עמי 40 צפון ודרום כי חיל האוויר מקבל כמחצית מתקציב צה״ל 1 41 )ת״א: משרד הביטחון הביטחון והרכש בשנים היום שם. עמי 42 43 1 גושן ב׳ פיתוח סד״כ חילות היבשה לשנים נתונים על הסד״ב בפועל ערב המלחמה ונתונים על האויב באים מתוך מטכ״ל/ אג״ם אופק א׳ תכנית לבניין צה״ל נחשפו אצל נדל בין שתי המלחמות עמי 44 של המחבר על פי הנתונים 45 הנתונים 46 47 48 49 של המחבר על פי הנתונים 50 של המחבר על פי הנתונים אפריל 2751 של המחבר על פי הנתונים 52 53 54 1 55 מטכ״ל/אג״ם אופק א׳ שם. עמי מתוך גושן ב׳ שם. עמי עמי הערות לנספחים 56 57 1 58 התחזוקה. שם 290 1 59 המלחמות שם נספח ה׳. עמי מטוסים ומסוקים מובאים מתוך מלחמת יום הכיפורים נתוני פעילות - מערך התחזוקה. שם. וכן גושן ב׳ שם. עמי ערביות: עבודי. ״מה בין ׳תגר׳ ל״דוגמן׳״ שם עמי 1 60 מטכ״ל/אג״ם אופק א׳ שם. עמי מתוך גושן ב׳ שם. עמי עמי 61 62 1 63 2 אוסף אישי. יש הבדלים מסויימים בנתונים בשני המסמכים ] 314 64 1 65 המודיעיני׳׳ שם עמי 1 66 ביולי 67 1 68 חיל האוויר; יוני ״לקחים לעתיד ממלחמה בעבר״ גולן. שי שם. עמי סה״כ גיחות מאומת בדו״ח מלחמת יום כיפור: נתוני פעילות מעדך התחזוקה. שם. יש שוני זעיר בין מקורות שונים. 1 69 הכיפורים שם. עמי הסודית במלחמת יום הכיפורים. שם. עמי 70 71 | 554 72 • נחת עבודה היא שמדד עיקרי להשגת עליונות על חיל אוויר אויב הוא מספרי מטוסים מושמדים, באוויר או על הקרקע, בשני הצדדים • הפלות מטוסים ערביים בשתי המלחמות 5.5:1 • השמדת מטוסים על הקרקע • מדד השינוי יחס הפלות בין המלחמות חלקי יחם השמדת מטוסים על הקרקע: 140 = 5.6/0.04 בקרבות אוויר. היכולת היחסית להפיל מטוסים באוויר עולה פי להשמידם על הקרקע. 1 73 נעשו ע״י המחבר למלחמה על פלד ״קטעים והערות מתוך ספר ׳אג״ם/מה״ד היסטוריה, צוות מחקר מצפ״ע״ פלד שם עמי 1973 בחיל האוויר. שם חשיבות למטוסים נפגעים כיוון שיש זמן להחזירם למבצעים. 74 המקור: מסמך אמ״ן משנת מספר המטוסים והטייסים מוגזם מאוד. 1 75 חישוב המחבר על פי הנתונים הגולמיים. אוסף אישי האוויר. דו״ח נטיס יומי 24 ניזוקים, אין כל נתונים על מטוסים מקורקעים עקב תקלות טכניות. אך עקב חוסר מידע החלטנו לא לכלול הערכה של מטוסים אלו. עבור הקורא - ההערכה היא כי בכל טייסת יש לפחות מטוס מקורקע עקב תקלות, כלומר לפחות מטוסים. הערה זו מאמתת במדויק את דיווחו של גני פלד על כשירים בלבד בליל ה־ שמישים ב־ מחלקת ציוד. הפער בין נתוני טבלה זו לבין סיכום מחלקת ציוד נובע מטעות בספירת מטוסים שהופלו שמיש הוא מטוס שעשוי להיות שמיש בתוך שעות מספר, בעוד שהחישוב כאן מונה רק את אלו הכשירים לקרב. מקורות מקורות שטרם פורסמו הספר עבר את ביקורת הצנזורה כולל מקורות אלו. רוב המקורות נמצאים באוסף אישי של המחבר. ליד שמות האישים מופיעים תפקידיהם ודרגתם בתחילת מלחמת יום כיפור. אבידר שלומי מערך הבקרה: העיניים של המדינה )ת״א: חיל־האוויר ומשרד הביטחון אגף מודיעין, מחלקת מחקר. סקירת מודיעין מיוחדת )חורף ועדת אגדנט דין וחשבון חלקי נוסף: הנמקות והשלמות כרך ראשון. אוסף אישי. אדן אברהם. אלוף. מפקד אוגדה במלחמה. דבריו בכנס פיקוד דרום 1974 אילון עמי סא״ל. מלחמת יום הכיפורים - סיכום ראשוני. )ינואר למחבר ב־ אלעזר דוד רב־אלוף. הרמטב״ל. בכנס פיקוד דרום בפברואר בהצגת תכנונים אופרטיביים של פיקוד צפון לרמטכ״ל 33-4 ,12 אמיתי מאיר ״בשחקים: חיל־האוויר בעידן מאך עשור לא שקט: פרקים בתולדות חיל־האוויר בשנים משרד הביטחון אמיתי מאיר. היסטורין אווירי. שיחת בירור אשר דני. ״תגובה״. לקחים ממלחמת יום הכיפורים מושב שלישי סדרת סימפוזיונים על המודיעין במלחמת יום הכיפורים )ת״א: צה״ל ביה״ם למודיעין 555 | 556 גולן שמעון. מלחמת יום הכיפורים: דו״ח חקר המצפ״ע חלק שני: מהלכי המלחמה )ת״א: צה״ל מלחמת יום הכיפורים:. מוצב הפיקוד העליון חלק שני: המלחמה וניהולה. פרק א: שלב הבלימה וגיוס המילואים. )צה״ל. מחלקת הסיטוריה. נובמבר 1981 מלחמת יום הכיפורים: מצדים - מטרות המלחמה ותכנית ההתקפה. )צה״ל מחלקת היסטוריה. אפריל דו״ח מודיעין של פיקוד דרום ועדת אגדנט. דו״ח שלישי ואחרון. כרך שלישי, דו״ח המודיעין. אוסף אישי. דיון מפקדי בסיסים ובנפות דו״ח ועדת אגרנט. ועדת החקירה - מלחמת יום כיפור. דין וחשבון חלקי נוסף: הנמקות והשלמות לדו׳׳ח חלקי מיום ראשון. אוסף אישי. דין וחשבון חלקי נוסף: הנמקות והשלמות לדו״ח חלקי מיום )ירושלים דין וחשבון שלישי ואחרון. כרך דין וחשבון שלישי ואחרון. כרך הוד מרדכי)מוטי( אלוף. חיל־האוויר בתקופה )חיל־האוויר: מאי ובמלחמת ההתשה. יועץ אווירי לאלוף פיקוד צפון בשלב הבלימה ולאחר מכן יועץ אווירי לאלוף פיקוד דרום. הרצאה בבי״ס לפיקוד ומטה הערכת מצב אווירית חיל־האוויר. ב־ הדיונים אינם מסודרים עד כי נוצר צורך לעבד, לארגן, ולסדר את הדיווח באופן קריא ומובן. אוסף אישי. השתתפות חיל־האוויד בלוחמת היבשה בחזית המצרית במלחמת יום הכיפורים. )חיל־האוויר: ענף תולדות חיל־האוויר; מרס השתתפות חיל־האוויר בלוחמת היבשה בחזית הסודית במלחמת יום הכיפורים. )חיל־האוויר: ענף תולדות חיל־האוויר: אוגוסט ״התבטאויות מפקד חיל־האוויר ב־ עומר להגיע לקו הקריטי והתיחסויות להן״ צה״ל. מחלקת היסטוריה בפברואר וינברג משה. ״שפריר: טיל אוויר־אוויר ראשון מתוצרת ישראל״ לכיש, אמיתי, ] זיו יגאל. סא״ל. מפקד יחידת הבקרה המערבית. מצגת נמסרה למחבר אוסף אישי. מקורות שסרם פורסמו זעירא אלי. אלוף. ראש אמ״ן. דברים בקר״ם רמטכ״ל ב־ מחלקת הסיטוריה. אוסף אישי. בכנס ספ״ב חבקוק מוטי לוחמת אויר־אויר האויר; מרס ״התפתחות חיל־האוויר לאורלקחי מלחמת סיני״ חגי גולן, שאול שי בדעום המנועים 2006 חופי יצחק אלוף פיקוד צפון בהצגת תכנונים אופרטיביים של פיקוד צפון לרמטכ״ל 26 חיל האויר במלחמת ששת הימים. ספר ראשון. השגת העליונות האוידית. )ח״א ענף תולדות חיל האויר: מרס חיל האויר במלחמת ששח הימים. תקיפת מטרות קרקע )ח״א: ענף תולדות חיל האויר חיל־האוויר הסורי במלחמת יום הכיפורים. חיל־האוויר ענף היסטוריה. אוסף אישי. חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים - השתתפות חיל־האוויר בלוחמת היבשה בחזית הסורית. מת״א: חיל־האוויר, ענף תולדות חיל־האוויר! אוגוסט חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים - תקיפת שדות־תעופה ותחנות מכ״ם, הד־ 351) חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים - תקיפות בוללות קרקע־אוויד )ת״א: חיל־ האוויר, ענף תולדות חיל־האוויר טל ישראל. ״התרעה במלחמת יום הכיפורים״. התרעה סימפוזיונים לסיכום חלקו של המודיעין במלחמת יום הכיפורים. נספח. ישיבת מטה פיקוד דרום יומן מבצעים פיקוד דרום. אוסף אישי. יומן ראש לשכת הרמטכ״ל אישי. יומן ראש לשכת סגן הרמטכ״ל. אוסף אישי. יומן ראש לשכת אלוף פיקוד דרום כהן אבי ההגנה על מקורות המים)ת״א: חיל־האוויר כץ מיכאל. ״היופי שלפני הסערה״ ליאורה שוסטד. טייסת הקרב הראשונה )ת״א: משרד הביטחון, חיל־האוויר ת״א כנס פיקוד דרום מס׳ כנם פיקוד דרום מס׳ כנם פיקוד דרום מסי אישי.| 558 לברן אהרון. אל״מ ״הפצצות אוויר אסטרטגיות: המודל הסורי במלחמת י הכיפורים״ הדהודים וערעורים מס׳ כעוזר למבצעים של ראש מחלקת מחקר באמ״ן. אוסף אישי. —. ״על הפתעה והתרעה במלחמת יום הכיפורים״ הדהודים וערעורים מס׳ )נובמבר לכיש זאב. הערכות המודיעין למבצע ׳דוגמן מיוחדת לכיש זאב, אמיתי מאיר בשנים לפידות אהרון חיל־האוויר מבדק מהציר שלו למנכ״ל משרד ראש הממשלה גזית. לו שעה מברק מהציר שלו למנכ״ל משרד ראש הממשלה גזית. לו שעה מברק ממנכ״ל ראש הממשלה מרדכי גזית לציר שלו בוושינגטון שעה מברק ממנכ״ל ראש הממשלה גזית לשגריר ישראל בוושינגטון. דיניץ ״סיכום מצב ל־ א־ מברק ממנכ״ל משרד הביטחון לנספח צה״ל בוושינגטון. אלוף מוטה גור ״מספר האבדות והמטוסים הבלתי שמישים, נכון ל־ א מברק מהשגריר בוושינגטון ריניץ. אל מנכ״ל משרד ראש הממשלה גזית. במברק מוסברים עיקרי התכנית להפסקת אש. לו וושינגטון. גנזך המדינה תיק א־ מברק ממנכ״ל משרד ראש הממשלה גזית לשגריר ישראל בוושינגטון דיניץ. ול 12 מברק מגזית אל שמחה דיניץ בוושינגטון במברק מאיצה ממשלת ישראל בקיסינג׳ר להאיץ את השגת הפסקת האש. ול גנזך המדינה תיק חצ־ מברק מהשגריר דיניץ למנכ״ל משרד ראש הממשלה גזית 21:30 מברק מהשגריר בוושינגטון דיניץ. אל מנכ״ל משרד ראש הממשלה גזית.לו באוקטובר מברק מהשגריר בוושינגטון דיניץ. אל מנכ״ל משרד ראש הממשלה גזית לו באוקטובר מקורות שטרם פ מברק ממנכ״ל משרד ראש הממשלה גזית לשגריר בוושינגטון דיניץ. ול באוקטובר :?ברק מגזית, מנכ״ל משרד החוץ, לשלו, הציר בוושינגטון. מצוטט בדו״ח ועדת אגרנט: ועדת החקירה - מלחמת יום כיפור. דין וחשבון חלקי נוסף: הנמקות והשלמות כדך ראשון. שם. עמי מחלקת ציוד חיל־האוויר. דו״ח נטיס יומי כיפור. מחלקת ציוד חיל־האוויר אוסף אישי. ־אש מחלקת ציוד. מלחמת יום הכיפורים נתוני פעילות - מערך התחזוקה. )חיל־ האוויר. לשכת ראש מחלקת ציוד אישי. מחקר המרכיב המודיעיני ב׳דוגמן נכתב ע״י סגן שמואל וימר. מטכ״ל/אג״ם ״אופק א׳, תכנית לבניין צה״ל בלבד. מלחמת יום הכיפורים - מפקדת חיל־האוויר/ענף תולדות חיל־האוויר הד־ 12 מפקד חיל־האוויר. תחקיר תקרית תל־דן 66/74/653 נבו יהושע. דו״ח ׳ועדת נבר. ההגנה על רמת־הגולן, תורות ותפישות)צה״ל הדו״ח הוכן עבור ועדת אגרנט. אוסף אישי. נבו יעקב)יאק( קרבות אוויר)ת״א: חיל־האוויר נוי פנחס כיפור סומך יחזקאל תא״ל. ״השפעת פעולות חיל־האוויר בחזית הסורית במלחמת יום הכיפורים״ הכיפורים - השתתפות חיל־האוויד בלוחמת היבשה בחזית הסודית. )אוגוסט 1980 ראש מחלקת אוויר ״סיכום מצב נכון ל־ באוקטובר שעה ״סיכום מצב נכון ל־ באוקטובר שעה סיכום קבוצת פקודות בסיס תל־נוף סיכום תרגיל ׳איל ברזל׳. נערך ב סקירת חקר ביצועים אישי. עדכון רמטכ״ל/סגן בחמ״ל אג״מ מבצעים | 560 עופר צבי ׳ברק׳ ביום הכיפורים כרך א׳)ת״א: צה״ל, מחלקת היסטוריה אוסף אישי. עמיר גבי. אל״מ מפקד חטיבה יום כיפור)צה״ל: פו״מ —. ענף תולדות חיל האויר. חיל־האוויר במלחמת יום הכיפורים - תקיפת סוללות קרקע אוויר)ת״א: חיל־האוויר פורמן גיורא. ״מלחמת שבע השנים בזירה האווירית״. ללא תאריך, נמסר למחבר ב־ פלד בני בכנס של פיקוד דרום ב־ פקודת ׳גיר׳ פיקוד צפון אגף מבצעים פקודת ׳מוקד׳ פקודת ׳סלע׳. אוגדה פרוטוקול ישיבת ועדת חוץ וביטחון תיק א־ פרוטוקול ישיבת ועדת חוץ וביטחון תיק א־ צחור זאב. ״הכל תלוי בחיל־האוויר״ לכיש. אמיתי 249-225 קבוצת פקודות מפקדת ח״א שקלוט קבוצת פקודות מפקדת ח״א שקלוט קבוצת פקודות מפקדת ח״א שקלוט קבוצות הפקודות נקראות להלן: הערכת מצב אווירית קבוצת פקודות מפקדת ח״א שקלוט קד״ם רמטכ״ל ב־ קם אפרים ״הרצאה״ ההתרעה למלחמת יום הכיפורים מושב ראשון סדרת סימפוזיונים המודיעין במלחמת יום הכיפורים )צה״ל: ביה״ס למודיעין; 1994 ראובני. אמיר סא״ל. ניתוח ארוע: הבלימה בדרום במלחמת יום כיפור פו״מ ביוני רבין יצחק. ״נאום בפו״ם עמי שומרון דן. אל״מ מפקד חטיבה יום הכיפורים מושב שני שוסטר ליאורה. ספר טייסת הקרב הראשונה )ת״א: משרד הביטחון, חיל־האוויר; 1998 שטייגמן יצחק. חיל־האוויר בשלב הבלימה תולדות חיל־האוויר מקורות שסרם פורסמו שטייגמן יצחק. מבצע קדש: חיל־האוויד בשנים )ת״א: משרד הביטחון, חיל־האוויר שקלוט חדר הרמטכ״ל שקלוט תא הפיקוד במוצב השליטה המרכזי של חיל־האוויר אוסף אישי. שרון אריק. אלוף. מפקד אוגדה במלחמה. בכנס פיקוד דרום אישי. שרון אריק. בכנס ספ״כ תורת הלחימה: עבודת המפקד והמטה אישי. ״תחקיר חיל־האוויר בנושא תקיפת טילים״ תחקירים חייליים ׳מלחמת יום הדין׳ כרך ראשון תיק ׳שובך יונים׳ אוסף אישי. תרשומת רשמית של התיעצות דיין ודרו ב־ הדיון.ע״י אלוף שלמה גזית. מתאם הפעולות בשטחים. נמסרה למחבר ב־ באוקטובר| 562 ראיונות כל הראיונות ללא שם המראיין נעשו ע״י המחבר. אביב ישראל. אל״מ. סגן ראש מחלקת ציוד למטוסים אביתר גדעון. תא״ל. קצין אג״מ)מבצעים( של אוגדה המראיין שמור לפי בקשתו. אוסף אישי. ראיון אגמון יורם סא״ל. תכתובת אלקטרונית במלחמה. לימים מפקד כנף, תא״ל, נספח חיל־האוויר בארה״ב. אגסי יעקב אל״מ. ראש מחלקת מבצעים בסוף מלחמת ההתשה. מפקד בסיס רמת־ דוד לאחר כמה ימים במלחמת יום כיפור אזוב עמירם. חוקר המלחמה בזירה המצרית וניירות אישיים. —. מכתב הערות לסוגיית הבלימה בחזית המצרית איל ראובן. סא״ל ראש ענף מודיעין טכני במחלקת אוויר בחיל־האוויר, במלחמה. לימים תא״ל ראש להק מודיעין. שיחה טלפונית אילון עמי. סא״ל. ראש ענף שליטה במלחמה. קצין שליטה אווירית בתא רמשל״ט. 23 — ראיון טלפוני —. מלחמת יום הכיפורים - סיכום ראשוני. )ינואר בנובמבר אלעזר דוד רב אלוף. ראיון 17 אפשטיין גיורא. רס״ן חיל־האוויר. אל״מ. ארז עודד סא״ל. ראש ענף הגנה במחלקת מבצעים של חיל־האוויר. אחראי על פריסה והיערכות של יחידות חיל־האוויר תא״ל. שיחה טלפונית אשר דני. רס״ן. קצין מודיעין חטיבתי במלחמת יום כיפור. לימים הגיע לדרגת תא״ל. 10 בודינגר הרצל. . רס״ן.שיחה טלפונית. מפקד טייסת בבית הספר לטיסה. לימים אלוף, מפקד חיל־האוויר בולס יוסף סגן. קמ״ד צילום במחלקת מבצעים. שיחת בירור טלפונית 2007 בן־אליהו איתן רס״ן. ראש מדור במחלקת מבצעים מפקד חיל־האוויר. — תכתובת על התכנון המבצעי מקורות לראיונות בן־ארי אורי. תא״ל. סגנו של אלוף פיקוד דרום במלחמת יום כיפור. מראיינים ממחלקת היסטוריה בן נון. אביהו. סא״ל. ראש ענף תקיפה במחלקת מבצעים חיל־האוויר. לימים אלוף. מפקד חיל־האוויר שיחות בירור טלפוניות בנדמן יונה סא״ל. ראש ענף 1998 בנדק אברהם)פט( סרן. קצין התרעה במשל״ט בר־דוד אברהם. סא״ל. מפקד תותחנים פיקוד צפון)מת״פ( במלחמה לימים תא״ל, קצין תותחנים ראשי. ראיון טלפוני בר־שלום יגאל. סא״ל. יועץ אווירי לאלוף דן לנר מפקד אוגדה המלחמה ברבר אבי. סגן. טייס בטייסת ׳העטלף׳ חצרים והנספח האווירי בארה״ב. ברום שלמה. רס״ן. תכתובת אלקטרונית בירורים טלפוניים על יחסי מחלקת מבצעים עם מחלקת ציוד,עם אל״מ גיורא פורמן. 19 .2007 ברטוב חנוך. ראיון טלפוני שהתפרסם בספר דדו, על פי מקורות ראשוניים שטרם נחשפו. ברקת ישעיהו )שייקה( תא״ל. ראיון טלפוני האווירי במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה עד יוני חצרים. הנספח האווירי בוושינגטון במלחמת יום כיפור. גולן יצחק. רס״ן במלחמת ששת הימים טס בווטור לתקיפת שירת במבצעים של חיל־האוויר כראש מדור תקיפה. גולן שמעון. סא״ל. הערות לקטע על גיוס המילואים רבות את מוצב הפיקוד העליון )מצפ״ע( וכיצד הוא מנהל את מלחמת יום כיפור. גורן רן. רס״ן. מוביל בטייסת ״הזנב הכתום״. לימים אלוף, ראש אגף כוח אדם, וראש מטה חיל־האוויר. תכתובת אלקטרונית, אוגוסט תכתובת אלקטרונית גזית שלמה אלוף. מתאם הפעולות בשטחים במלחמת יום כיפור. ראש אמ״ן לאחריה תכתובת אלקטרונית מכתב למחבר תכתובת אלקטרונית גלבוע עמום. רס״ן. בענף סוריה, אמ״ן | 564 —. תכתובת אלקטרונית —. הערות לסוגיית המודיעין גרא גדעון. אל״מ. עוזר ראש מחלקת מחקר בנובמבר דייגי יואב. רס״ן ראש מדור מצרים במחלקת מודיעין חיל־האוויר מראיין דימה אדמסקי הדס ניסן. סוציולוג בית הספר לטיסה. במשך שנים רבות פיתח וניהל את המיון בקורס טייס. ראיון הוד מוטי אלוף)מיל(. יולי הראל ברוך)פינקו( תא״ל, סגן מפקד אוגדת סיני לפי בקשתו. אוסף אישי. הרלב רפי. אל״מ, ראש המודיעין של חיל־האוויר טייסת העטלף עם מטוסי מיראד. מפקד בסיס חצור במלחמת ההתשה. הגיע לתפקדי ראש להק אוויר בדרגת תא״ל. וימר שמואל, סגן. שרגיל, עופר, סמל. בשילוב שחם מיקי סגן, בשיחת ועידה. מפענחים ביחידת הפענוח של חיל־האוויר ויצמן עזר אלוף)מיל(. לשעבר מפקד חיל־האוויר. מרץ ון קרפלד מרטין. הערות לטיוטת הספר זיו יגאל. סא״ל מפקד יחידת הבקרה המערבית. ראיון זמיר צבי. אלוף)מיל( וראש המוסד לשעבר שיחה זמיר צבי ראיונות עם אורי בר יוסף אישי. זעירא אלי. אלוף. ראש אמ״ן במלחמה. הערות מס׳ המודיעין. שיחה טלפונית הערות לפרקים על המודיעין. שיחה טלפונית —. סדרת שיחות טלפוניות נובמבר חבקוק מוטי. סא״ל. מכתב הערות —. מכתב הערות חורב עמוס אלוף)מיל הרמטכ״ל בפועל במלחמה. חושן גדעון. סא״ל. ראש ענף חקר ביצועים, חיל־האוויר, במלחמת יום כיפור. לימים, ראש מחלקת מחקר בלהק מודיעין חיל־האוויר מכתב —. מכתב —. שיחת הבהרה —. הערות לפרק על מבצע ׳דוגמן׳ טולקובסקי דן. אלוף. מפקד חיל־האוויר במלחמת סיני מקורות לראיונות טל ישראל. אלוף. סגן הרמטכ״ל וראש אג״מ במלחמה סא״ל גרווה. אוסף אישי. —. ״תחקור אלוף ישראל טל ע״י מחלקת היסטוריה״. מתחקר סא״ל גרווה בדצמבר —. ״עדות האלוף טל בנושא שלב הבלימה וגיוס כוחות המילואים״ 1979 אוסף אישי פגישה טל נחמן יערי אבי. סא״ל. ראש ענף סוריה באמ״ן. ראיון לקראת תכנית ״תקומה״. מראיין לא ידוע. לימים ראש חטיבת מחקר באמ״ן, מפקד המכללה לביטחון לאומי. אלוף. —. חליפת מכתבים 2006 ירון חיים. אל״מ. ראש מחלקת ציוד בחיל־האוויר. שיחה טלפונית כהן מיכאל סא״ל. מפקד טייסת מסוקים ׳החרב המתהפכת׳ במלחמה כפרי יאיר. רס״ן. קצין מבצעים, יחידת הבקרה הצפונית לכיש זאב סגן. שיחת הבהרה היערכות המודיעין לבמצע דוגמן לסקוב. חיים רב־אלוף 1960-1958 לסר שמעון. סא״ל. קצין שליטה אווירית בכיר בתא רמשל״ט במלחמה. לאחר תפקיד מפקד יחידת הבקרה בנגב. לימים אל״מ, בונה מפקדת יחידות הבקרה. לרנד יונתן. ממלא מקום ראש מדור במחלקת מודיעין. תכתובת אלקטרונית 2007 תכתובת אלקטרונית תכתובת אלקטרונית מן חגי סא״ל, קצין המודיעין של פיקוד צפון. ראיון מס׳ —. ראיון מס׳ —. שיחת בירור מרום עודד אל״מ. מפקד מרכז סיוע התקפי וראש מחלקת הדרכה בחיל־האוויר במרץ נבו שלמה. בקר. מפקד תורן של יחידת הבקרה הדרומית בפרוץ המלחמה 2006 נווה חיים, סא״ל. מפקד מסוקי סער במלחמת ההתשה ועוזר ראש מחלקת מודיעין אוויר במלחמה. ראיון טלפוני נוי יצחק סגן. מכתב אלקטרוני | 566 נוי פנחס )אלוש אישי. ניצני מוני. סא״ל. מג״ד 1998 ניר שלמה. סא״ל. מפקד טייסת המל״טים תכתובת —. חליפת מכתבים בין שלמה ניר למחבר סאקל עמנואל. סא״ל. מג״ד מפקד מפקדת זרוע היבשה. ראיון מם׳ ראיון מס׳ סברון רפי. סא״ל. מפקד החפ״ק האווירי בפיקוד צפון עבודי יוסי. סא״ל עברי דוד תא״ל. ראש מחלקת אוויר. ראיון מס׳ —. ראיון מס׳ עופר צבי. ראיון מס׳ 2002 ראיון מס׳ עזוז אריק. סא״ל. מפקד טייסת תעופה ברמת דוד ראיון מם׳ עמיר עמוס סא״ל. מיועד לתפקיד ראש מחלקת מבצעים חיל־האוויר 2006 —. שיחת השלמה לראיון פורמן גיורא. אל״מ. ראש מחלקת מבצעים חיל־האוויר. ראיון ראשון 2006 ראיון מס׳ מכתב למחבר —. תכתובת אלקטרונית עם אל״מ גיורא פורמן. נובמבר 2006 —. בירור טלפוני —. שיחת בירור טלפוני פורת יהודה. סא״ל. שיחה טלפונית. ראש ענף מחקר במחלקת מודיעין חיל־האוויר. 14 פלד בני. אלוף. מפקד חיל־האוויר פלום עודד. רס״ן.. ראש מדור ׳אוויריים׳ במחלקת מודיעין. ראיון בכתב 2007 —. ראיון טלפוני מקורות לראיונות צוק יוסף. רס״ן. טייס מילואים בטייסת העקרב במלחמת יום כיפור 2007 צחור זאב. ״הכל תלוי בחיל־האוויר: פרשת ׳רותם/ פברואר 1 רום גיורא. רס״ן. מפקד טייסת סקיהוק, ׳הדרקון המעופף׳ במלחמה 2006 תכתובת אלקטרונית ־ונן רן. תא״ל. מפקד בסיס תל־נוף במלחמה ראיון טלפוני ״מז אהרון. אלוף)מיל( לשעבר מפקד חיל־האוויר. אפריל ־מז־גינור איזבלה. תכתובת אלקטרונית ־שף אמנון. אל״מ מפקד חטיבה אוסף אישי. צביט אהרון)יאלו( אל״מ. מפקד בסיס עציון במלחמת יום כיפור. לימים הבספח האווירי בארה״ב בדרגת תא״ל טומרון דן. אל״מ מפקד חטיבה אישי. לימים הרמטכ״ל רב־אלוף 9 .— 2 כמה מחקרים גדולים על תקופות שונות בתולדות חיל־האוויר טלו אבנר סא״ל. רל״ש הרמטכ״ל. ראיון מס׳ אוסף אישי. ראיון מס׳ נזמואלי)שומי( עמיחי. תא״ל. מפקד בסים חצרים במלחמה. ומפקד טייסת המיראז׳ים הצפונית במלחמת ששת הימים !זפירא נועם רס״ן. ראש בינה רשתית בזירה המצרית. לימים אל״מ. מפקד ״חצב״ וראש מטה יחידה —. תכתובת אלקטרונית נובמבר 5 2006 וזפר)שטופר( שמואל אל״מ. מפקד חפ״ק אווירי בפיקוד דרום המראיין שמור לפי בקשתו. אוסף אישי. !זדון מנחם סא״ל ראש מדור במחלקת מבצעים בהתשה. מפקד טייסת ׳נשר׳ בבסיס עציון במלחמה —. מכתב הערות לקטע ביקורת התכנית הטקטית 1 האוויר, מקים ומפקד טייסת הסקיהוק הראשונה. ראיון | 568 ראיון תהילה אילן תמיר פינחס )פיני(. סגן. בקר ביחידת הבקרה בנגב. ראיון אלקטרוני 2006 סדרת שיחות בירור טלפוניות מיוחדות לסוגיות מבצע ׳דוגמן׳: אל״מ פורמן גיורא סא״ל אביהו בן נין, סא״ל פריגת אליעזר מפקד טייסת ׳העטלף׳. סא״ל יערי אבי. סא״ל מן חגי. סא״ל חבקוק מוטי. סא״ל חושן גדעון. סא״ל זאב לכיש מחבר מחקר על המודיעין במבצע.׳דוגמך. רס״ן אפשטיין גיורא. רס״ן בן־אליהו איתן. רס״ן שמואל בן רום טייס צילום בטייסת ׳העטלף׳. רס״ן לובושין ארנון טייס צילום בטייסת ׳העטלף׳. רס״ן פלום עודד ראש מדור ׳אוויריים׳ כמחלקה מודיעין. סרן אליעזר יערי טייס צילום בטייסת ׳הקרב הראשונה׳. סרן גבע טייב צילום בטייסת ׳הקרב הראשונה/ סגן יוסף בולם קצין במדור צילום במחלקה מבצעים. סגן וימר שמואל. קצין פיענוח ביחידת הפיענוח של חיל האוויר. לדנו יונתן ואחרים. מקורות שפורסמו ברבים מקורות שפורסמו ברבים אדמסקי דימה. מבצע קווקז: ההתערבות הסובייטית וההפתעה הישראלית במלחמת ההתשה)ת״א: מערכות —. איך עצרו את הדובים: רב־אלוף חיים בר־לב והעימות הישראלי־סובייטי במלחמת ההתשה )ירושלים: המכון ליחסים בינלאומיים ע״ש לאונרד דיוויס. 1) אדן אברהם)ברן(. על שתי גדות סואץ)ירושלים:עירנים —. ״איכות וכמות במלחמת יום הכיפורים״ צבי עופר. אבי קובר וכמות: דילמות בבניין הכוח הצבאי)ת״א: מערכות אחרוני יאיר אסטרטגיה עסקית)ת״א: גומא ספרי מדע ומחקר אופז חיים. בר־סימן־טוב יעקב באוניברסיטה העברית החינוך אופיר נועם. ״צילו הארוך של הסקאד״ בטאון חיל־האוויר מס׳ 2006 אורן אלחנן. תולדות מלחמת יום הכיפורים אזוב עמירם ׳״עצה מיניסטריאלית׳ - פיקוד הדרום במלחמת יום הכיפורים באוקטובר מלחמת יום הכיפורים. )ת״א: מערכות היום. איילנד גיורא ״המועצה לביטחון לאומי ועבודת המטה, במשרד ראש הממשלה״ מסמך עבור ראש הממשלה אריק שרון. )אוגוסט איסמאיל עלי, אחמד. ראיון עם חסנין הייכל. אל אנוואר אירוינג. ג׳ניס ל. מאן ליאון. תהליך קבלת החלטות)ת״א: משרד הביטחון *איתן זאב. ״״שובך יונים׳ תכנון וביצוע במבחן האש״ מערכות 1980 אלון יגאל. מסך של חול. )ת״א: הקבוץ המאוחר אלעזר דוד בועדת חוץ וביטחון. ישיבת ועדת החוץ והביטחון מדבריו מופיעים אצל שמעון גולן ״מטרות המלחמה״ גולן. שי היום שם. עמי אלפר יוסף אסטרטגיים ע״ש יפה אלקריב. יקיר מראין: ״מוטי הוד: שמינית פאנטומים אחת שינתה לחלוטין את מאזן הכוחות ברמת־הגולן״ ביטאון חיל־האוויד מס׳ 14-13 —. ״דוד עברי: בראייה צבאית לאומית - נצחון בלתי רגיל. בראיה יהודית כשלון״ ביטאון חיל־האוויר מס׳ | 570 ארגמן יוסף. זה היה סודי ביותר)ת״א: משרד הביטחון, רבמחנה׳ ״ליל מצדה״ ארגמן. זה היה סודי ביותר שם עמי ארז יעקב. כפיר א מעריב ארז עודד הרצאה ביום עיון באוניברסיטת חיפה אשר דני. מלחמה כוללת מוגבלת בממדיה)חיפה: אוניברסיטת חיפה —. ״התכנית הסורית למלחמת יום־הכיפורים ומהלכי הלחימה״ גולן. שי מלחמה היום שם. עמי אתר חיל־האוויר באינטרנט. בונן זאב. ארקין דן. רפא״ל ממעבדה למערכה)ת״א: נ.ד.ד. מדיה בטאון חיל־האוויר. מוסף בךגוריון דוד. ייחוד ויעוד. )ת״א: מערכות —. צבא ובטחון. )ת״א: מערכות דברי הכנסת מקורות המים. ח״א. )ת״א: חיל־האוויר בךישי רון. בךעקיבא אלינור מפקדי חיל־האויר 34-20 בן־נון אביהו ״מול הטילים״ הלפרין מירב. לפידות אהרון. חליפת לחץ)ת״א: חיל־ האוויר, משרד הביטחון בךפורת יואל. נעילה)ת״א: עידנים —. ״הערכות מודיעין ] מודיעין ובטחון לאומי בניה דוד. ״המודיעין הטכנולוגי״ עופר. קובר עמי בר מיכה. קווים אדומים באסטרגית ההרתעה של ישראל)ת״א: מערכות בר שמואל. מלחמת יום הכיפורים בעיני הערבים)תל־אביב: מערכות 47-38 בר־יוסף אודי. הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה)ת״א: זמורה ביתן 2001 בדאון אריה. משה דיין במלחמת יום הכיפורים )ת״א: עידנים וידיעות אחרונות 1992 ברגמן רונן. מלצר גיל. זמן אמת)ת״א: ידיעות אחרונות ברטוב חנוך. דדו ומוערת)ת״א: דביר ברק אהוד. ״בעיית ההפתעה האסטרטגית״. זאבי רחבעם. דורון גניה מקורות שפורסמו ברבים ישראל באספקלריה של אסטרטגיים: אפריל גולד דורי האסטרטגיה הצבאית האמריקאית במזרח התיכון)ת״א: משרד הביטחון ומרכז יפה למחקרים אסטרטגיים גולדשטיין יוסי. רבין. ביוגרפיה)שוקן: ירושלים ות״א גולן חגי, שי שאול משרד הביטחון ומערכות ] .— להלן מלחמה היום גולן מתי. השיחות הסודיות של הנרי קיסינג׳ר)ת״א וירושלים: שוקן גולן שמעון. ״המכה האווירית המקדימה בפרוץ מלחמת יום הכיפורים״ מערכות 373 ג׳ונס, ר. ו. מלחמה סודית ביותר. )ת״א: מערכות 1978 גור מוטה)מרדכי(. מצפון ומים)ת״א: מערכות גודדון שמואל מנהיגות אווירית: תרבות מבצעית מודרנית)ת״א: משרד הביטחון; 2003 —. מסדר האבירים האחרון: אסטרטגיה אווירית מודרנית)ת״א: רמות, ההוצאה לאור של אוניברסיטת ת״א —. קשתו של פאריס: דוקטרינה, טכנולוגיה וביטחון ישראל )ת״א: ספרית פועלים —. עימות באוויר: פרקים באסטרטגיה אווירית של גרמניה ובריטניה. 1945-1914 —. ״לא גזרה משמים״ הארץ —. ״לקחים לעתיד ממלחמה בעבר״ גולן. שי 388-359 נדת שלמה. בין התרעה להפתעה, על האחריות לגיבושה של הערכת המודיעין הלאומית לישראל )תל אביב: מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת תל אביב —. ״לקחי המודיעין״ קורץ ענת )ת״א: מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים —. הערכת המודיעין והקברניט, בעקבות מלחמת יום הכיפורים. מזכר יפה למחקרים אסטרטגיים. )פברואר ניא כרמית. בר־לב)ת״א: עם עובד. ספרית פועלים נמאסי עבד אל. זכרונות אלגמאסי: מלחמת אוקטובר לאור בערבית | 572 גרינברג יצחק. תכנון סדר הכוחות של צה״ל בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים)ת״א: משרד הביטחון, היחידה להיסטוריה גרינברג. יצחק ״התפתחות תקציב הביטחון והרכש בשנים ] —. הרצאה באפעל ״דיוקן אישי: ראיון עם תא״ל א. )אביהו בךנון( מפקד בסיס בחיל האדר״. גלי צה״ל. 18 דיין משה אבני דרך)ירושלים ות״א: עידנים ודביר —. הרצאה באוניברסיטת ת״א. דווחה בעתון ידיעות אחרונות עמי —. ראיון בבמחנה —. ״זכרונות״ ידיעות אחרונות —. הצגת תכניות לראש הממשלה שמעון גולן ״מטרות המלחמה״ מלחמה היום. שם עמי דרומי אורי טיסה קרבית)ת״א: משרד הביטחון —. ״האיש שעמד מאחורי ׳המסרגה׳״ הארץ דרור, יחזקאל. אסטרטגיה רבתי לישראל. )ירושלים: האוניברסיטה העברית/מכון דייויס. אקדמון הבר איתן. היום תפרוץ מלחמה. זכרונותיו של תת־אלוף ישראל ליאור. המזכיר הצבאי של ראש הממשלה לוי אשכול וגולדה מאיר. )ת״א: עידנים הדר רוני. ״הנועז בארץ האויב״ הארץ מוסף לשבת הובס, ת. לוויתן. )ירושלים: האוניברסיטה העברית הוד מוטי. הרצאה. יום עיון מס׳ 4 —. ראיון לרגל סיום תפקידו כמפקד חיל־האוויר, עם דב גולדשטיין. מעריב במאי הורוביץ דן. ״הקבוע והמשתנה בחשיבה הישראלית״. אלפר יוסף בדירה)ת״א: הקבוץ המאוחד והמרכז למחקרים אסטרטגיים ע״ש יפה היכל גבריאלה קבלת החלטות בזמן משבר)ת״א מערכות הלפרין מירב. לפידות אהרון. חליפת לחץ)ת״א: חיל־האוויר, משהב״ט הנדל יועז. מנצור איימן. ״על התרבות הערבית ו׳המשקפיים המערביים׳״ עדכן אסטרטגי כרך הנטינגטון סמואל. התנגשות הציבילזציות)ירושלים: הוצאת שלם הרכבי יהושפט. מלחמה ואסטרטגיה)ת״א: מערכות —. מלחמה גרעינית ושלום גרעיני. )ת״א: מערכות ״קשיים בלימוד עמים זרים״ עופר. קובר שם. עמי מקורות שפורסמו ברבים הרצוג חיים. מלחמת יום הדין)ת״א: ידיעות אחרונות וגמן יהודה ״כאוס בנפח״ גולן. שי ויטן אריאל. מעורבות והתערבות סובייטית במצרים )ת״א: צה״ל, מחלקת היסטוריה; מרץ וינר ארז ״הגיבוש והשבר בתורת הלחימה של צה״ל ערב מלחמת יום הכיפורים״ גולן, שי. מלחמה היום שם. עמי ויצמן עזר. גולדשטיין רב. לך שמים לך ארץ)ת״א: ספריית מעריב ולד עמנואל. קללת הכלים השבורים)ת״א וירושלים: שוקן ועדת אגרנט. דו״ח ועדת אגדנט. כמה חלקים. )ת״א: עם עובד ועדת וינוגרד. הוועדה לבדיקת ארועי המערכה בלבנון, ועדת וינוגרד. מלחמת לבנון השניה: דו״ח חלקי)אפריל וקסלר ישי. טל יהודה. גדוד טנקים )ת״א: משרד הביטחון זאבי אהרון)פרקש(. ״המודיעין בעין בוחנת: לקחים ומסקנות״. עדכן אסטרטגי כךר 9 —. ״תכנית ההונאה המצרית״. עופר, קובר, מודיעין וביטחון לאומי שם. עמי 438-431 זאבי רחבעם. דורון גניה אלעזר. מס׳ זעירא אלי מלחמת יום הכיפורים: מיתוס מול מציאות )ת״א: ידיעות אחרונות; 1993 חבקוק מוטי. ״התפתחות חיל־האוויר לאור לקחי מלחמת סיני״ גולן חגי, שי שאול ] ומערכות חוסייני סוהיר אל. ״שיתוף פעולה מדהים״ מערכות עמי חופי. יצחק)חקה(. הרצאה באפעל ״חזית הצפון״ חיים אופז. יעקב בר־סימן־טוב הרצאות מיום עיון באוניברסיטה העברית דייויס ומשרד החינוך חושן גדעון. ״מודיעין לפיתוח אמצעי לחימה״ עופר צבי. קובר אבי מודיעין ובטחון לאומי. שם. עמי חסדאי יעקב. אמת בצל המלחמה)ת״א: זמורה ביתן מודן טל ישראל. ביטחון לאומי: מעטים מול רבים. )ת״א: דביר ידלין עמוס. ״תפקודו של חיל־האוויר במלחמת יום הכיפורים - מבט אחרי שנה״. יחזקאלי פנחס 2005 | 574 ״מה ניתן ללמוד מלקחי מלחמת יום הכיפורים״. יחזקאלי פנחס יום כיפור ולקחיה)ת״א: משרד הביטחון יחזקאלי פנחס יניב אבנר. פוליטיקה ואסטרטגיה בישראל)ת״א ספרית פועלים ואויברסיטת חיפה; 1994 *יערי אביעזר בדרך למרחביה - חייו של איש מודיעין ישראלי)ת״א ״הערכת המודיעין בתנאים הייחודיים לישראל״. עופר. קובר ובטחון לאומי שם. עמי יריב. אהרון. הערכה זהירה)ת״א: מערכות ״קבלת החלטות בעת משבר״)נובמבר מערכות ״עומק אסטרטגי - השקפה ישראלית״ מערכות 1979 ישיבת ועדת חוץ וביטחון 8163/7 ישיבת ועדת חוץ וביטחון 8163/7 כהן. אליעזר )צ׳יטה( לביא צבי. השמים אינם הגבול: סיפורו של חיל־האוויר הישראלי)ת״א: ספרית מעריב לורבר, עזריאל. חימוש מונחה מדויק בקרב היבשה. )ת״א: מערכות *לכיש זאב ״דוגמן תמצית מחקר שנעשה בחיל האוויר. ״חילות האוויר הערביים במלחמת יום הכיפורים״ הרצאה באפעל 2000 לנגוצקי יוסי. אל״מ. ״האמת על ׳האמצעים המיוחדים׳״ הארץ אינטרנט. היה אחראי על הפעלת האמצעים המיוחדים לקראת המלחמה. לניר צבי. ההפתעה הבסיסית. )ת״א: המרכז ללימודים אסטרטגיים לשכת עוזר שר הביטחון. התפתחות מערכת הביטחון בשנים משרד הביטחון מאיר גולדה חיי)ת״א: ספרית מעריב מבקר המדינה דו׳׳ח ביקורת על המועצה לביטחון לאומי)ירושלים: מבקר המדינה; ספטמבר מייזל מתי ״מטרות ברה״מ במלחמת ההתשה״ מערכות מילון למונחי צה׳׳ל מטכ״ל מלמן יוסי ״מי היה אשרף מרוואך הארץ מרדור. מוניה רפא״ל בנתיבי המחקר והפיתוח לבטחון ישראל. )ת״א: משהב״ט, ההוצאה לאור מקורות שפורסמו ברבים מדום עודד 2005 מרום עודד הרצאה. באפעל מרינקו קובי. ״טעות בת 20-23 ] .— בכולכם״ ביטאון חיל־האוויד מם׳ נאור מרדכי. לסקוב)ת״א ויורשלים: משרד הביטחון. כתר נדל חיים. בין שתי המלחמות נפוליאון. אמרות המלחמה)ת״א: מערכות נקדימון שלמה. ״הפדוטוקילים של ישיבות הממשלה ביומיים הראשונים למלחמה. מסמך. ׳כנראה שהמלחמה התחילה׳״ במחנה גליון יום הכיפורים 2003 ״בשליחות דדו״ במחנה ס. יזהר קריאה לחינוך)ת״א: ספרית פועלים סאדאת אנוואר אל. סיפור חיי)ירושלים: עידנים סבתו חיים. תיאום כוונות)ת״א: ידיעות אחרונות סיל פטדיק אסאד)ת״א: מערכות ספקטור יפתח חלום בתכלת־שחור)ירושלים: כתר עבורי יוסי סא״ל ראש ענף תולדות חיל־האוויר. ״מה בין ׳תגר׳ ל׳דוגמן׳״ מרום עודד 2005 —. הרצאה באפעל ״חיל־האוויר הישראלי במלחמה״ עברי דוד ״האלוף בני פלד״ פלד בני ימים של חשבון ת״א: מורן הוצאה לאוד; 2004 ״לא די לחקור, צריך גם ליישם״ הארץ עופר צבי. קובר אבי עופר צבי. קובר אבי מערכות עופר צבי מערכות עזוז אריק. הרצאה באפעל עמיר עמוס אש בשמים)ת״א: משרד הביטחון עצמון דב. ״ראיון עם השופט אגרנט״ ידיעות אחרונות ״עשור ל׳קדש׳״ ביטאון חיל־האוויר כרך פדהצוד ראובן. נצחון המבוכה)ת״א: ביתן פורמן גיורא. א״א: היה או לא היה)ת״א: ידיעות אחרונות | 576 —. ״למחדל היו אחראים״ הארץ פלד בני. ימים של חשבון )ת״א: מורן הוצאה לאור ומכתבים. —. ׳״אם תרצו אין זו אגדה׳״ —. ״דבר המפקד ביום חיל־האוויר״ —.״הערות לספר תולדות תקיפת מטרות אסטרטגיות בסוריה במלחמת יום הכיפורים״ יולי —. ״הקדמה לספר תולדות תקיפת שדות תעופה במלחמת יום הכיפורים״ פלד שם עמי ״הרגעים הקשים במלחמת יום כיפור״ פלד שם עמי —. ״השתתפות חיל־האוויר בלוחמת היבשה בחזית הסורית ביום הכיפורים״ במרץ ״התייחסות לרישום ארועי שם עמי —. ״חיל־האוויר במלחמת יום הכיפורים״ פלד שם עמי —. ״מכתב לאלוף טל״ פלד שם עמי ״קטעים והערות מתוך ספר ׳אג״ם/מה״ד היסטוריה, צוות מחקר מצפ״ע׳״ באוגוסט ״לוחמת אוויר־שטח״ מערכות פלדמן שי הרתעה גרעינית לישראל)ת״א: הקבוץ המאוחד ומרכז יפה פעיל מאיר ״מלחמת יום־הכיפורים,מבט היסטורי לרמה האסטרטגית״ מערכות מס׳ 276-7 פריגת אליעזר ראיון. מפקד טייסת העטלף במלחמת יום כיפור. ״עטלף מברזל״ ביטאון חיל־האוויד. מוסף 153 צידון - צ׳אטו יואש. ביום בליל בערפל)ת״א: ספרית מעריב צפורי מרדכי. בקו ישר. )ת״א: ידיעות אחרונות צ׳רצ׳יל, ווינסטון ס׳ מלחמת העולם השניה כרך ב׳)ת״א: עם הספר; תשכ״ג(. קהלני אביגדור. דדך לוחם)ת״א: סטימצקי קובר אבי. הכרעה)ת״א: מערכות קיסינג׳ר הנרי א. משבר)ירושלים: מרכז שלם נשק גרעיני ומדיניות חוץ)ת״א: סדן קם אפרים. מתקפת פתע)ת״א: מערכות, מל״א רבץ יצחק פנקס שרות, )ת״א: ספרית מעריב רובינשטיין אמנון. ״שגיאות משפטיות בדו״ח ועדת אגרנט״. זעירא. בין מיתוס למציאות שם. נספח ג׳ עמי רום גיורא הרצאה. באפעל. שם מקורות שפורסמו ברבים רונן)פקר( רן. נץ בשחקים)ת״א: ידיעות אחרונות הרצאה באפעל. שם שאזלי, סעד אלדין. חצית התעלה. )ת״א: מערכות —. ראיון לשבועון אל ערבי שי שאול ״המחלוקת על מטרות המלחמה של צבא מצרים במלחמת יום הכיפורים״ גולן חגי. שי שאול שיח לוחמים)ת״א: הוצאת קבוצת חברים צעירים מהתנועה הקיבוצית שיף. אילן ״קץ עידן התמימות״ ברטוב. דדו ב׳ שם. עמי שיף זאב. ״ביום השני, דיין שקל לנטוש את הגולן״. הארץ עמי ב —. רעידת אדמה באוקטובר)ת״א: זמורה, ביתן, מורן שיפטן דן. התשה: האסטרטגיה המדינית של מצרים הנאצרית בעקבות מלחמת 1967 שלו אריה כישלון והצלחה בהתרעה)ת״א: מערכות ״מודיעין במבחן: עדות אישית״ קורץ ענת הכיפורים)ת״א: מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים שפי יגאל. ״ההונאה המצרית במלחמת יום הכיפורים״ גולן, שי, מלחמה היום שם, עמי ששר מיכאל, שיחות עם רחבעם)גנרי( זאבי, )ת״א: ידיעות אחרונות —. מכתב אלקטרוני תמרי רב. ״ ולקחיה)ת״א: משרד הביטחון Adamsky Dima P. "Zero Hour for the Bearsw: Inquring into the Soviet Decision tolntervene in the Egyptian-Israeli War of Attrition, 1969-70" Cold War History Vol 6. No. 1. (February 2006) pp 113-136. Electronic format Adamsky Dima. Bar-Joseph Uri. '"The Russians are not Coming': Israel's Intelligence Failure and soviet Military Intervention in the 'War of Attrition5" Intelligence and National Security Vol 21, No. 1 (February 2006) pp. 1-25. Adan, Avraham. On the Banks of the Suez: An Israeli General's Personal Account of the Yom Kippur War. (San Rafael, CA, Presidio Press, 1980). Abdel Halim "The Suez Crossing: An Interview with Major General Mohamed Abdel Halim Abou Ghazala". Military Review 59:2-7 (November 1979). Ajami Fouad. The Arab Predicament (Cambridge: Cambridge University Press; 1981). Al-Badri, Hasan et.al. The Ramadan War, 1973. (Dun Loring, VA, T. N. Dupuy Associates, 1978). | 578 Allison, Graham T. Essence of Decision: Explaining the Cuban Missile Crisis. (Boston: Little, Brown; 1971). Ulon Ygal The Making of Israeli Army (London•. Sphere Books; 1971). vllon Yigal "Israel: The Case for Defendable Borders" Forign Affairs No. 55 (October 1976). U-Sadat, Anwar. Al-Sadat Reveals New Information on October War: Interview. Translations on Near East (JPRS) No. 1272:14-30 (November 27, 1974). ^rcangelis, Mario De. Electronic Warfare: From the Battle of Tsushima to the Falklands and Lebanon Conflicts. (New York, Sterling, 1985). 1iron, Raymond. Peace and War: A Theory of International Relations. (New York: Doubleday; 1966). ^ruri Naseer H. [ed] Middle East Crucible: Studies on the Arab-Israeli War of October 1973. (Wilmette I: Medina University Press International, 1975). Vsher, Jerry and Hammel, Eric. Duel for the Golan: The 100 Hour Battle That Saved Israel. (New York, Morrow, 1987). Vrt Robert J. Waltz Kenneth N. [Eds] The Use of Force: International Politics and Foreign Policy (New York: University Press of America; 1983). uvad, Tarek A. The Ramadan War 1973. (Maxwell AFB, AL, Air War College, March 1986). Jadri. Hassan el. Et. et al. The Ramadan War (New York: Hipocrane Books Inc; 1977). Jar-Siman-Tov, Yaacov. "Constraints and Limitations in Limited Local War: The Case of the Yom Kippur War". Jerusalem Journal of International Relations 5, no.2:46-61 (1981). Jar-Siman-Tov, Yaacov. "The Bar-Lev Line Revisited". Journal of Strategic Studies 11:149-176 (June 1988). Jar-Joseph, Uri, "Variations on a Theme: The Conceptualization of Deterrence in Israeli Strategic Thinking," Security Studies, Vol. 7, No. 3, (1998), pp. 145-181. Jen-Horin, Yoav, and Barry Posen, Israel's Strategic Doctrine, (Santa Monica, Calif.: RAND Corporation, R-2845-NA, 1981). Jen-Meir Yehuda. National Security Decisionmaking: The Israeli Case JCSS Study No. 8 (Jerusalem: The Jerusalem Post; 1986). ien-Zvi, Abraham. "Between Warning and Response: The Case of the Yom Kippur War". International Journal of Intelligence and Counterintelligence 4:227-242 (Summer 1990). Ben-Zvi, Abraham. "Hindsight and Forsight: A Conceptual Framework for the Analysis of Surprise Attacks". World Politics, vol 28. no 3. (April 1976). pp 381-395. מקורות שפורסמו ברבים Betts Richard K Surprise Attack: Lessons for Defense Planning. (Washingtoi DC: Brookings Institute; 1982). "Surprise Attack and Preemption," in Graham T. Allison, Alber Carnesale, and Joseph S. Nye, [eds]., Hawks, Doves, and Owls: AnAgendt for Avoiding Nuclear War, (New York: Norton, 1985), pp. 54-79. "The Concept of Detrrence in the Postwar Era" Security Studies Vol. 1 No. 1. (Automn 1991). Pp. 25-36. Military Readiness: Concepts, Choices, Consequences. (Washingtoi D.C.: The Brookings Institution; 1995). Pp. 184-209. Black, Ian, and Benny Morris, Israel's Secret Wars: A History of Israel'. Intelligence Services, (New York: Grove Weidenfeld, 1991). Brant, Bruce A. Battlefield Air Interdiction in the 1973 Middle East War and It. Significance to NATO Air Operations (Fort Leavenworth, KS, U.S. Arm; Command and General Staff College, 1986). Brecher Michael. Geist Benjamin. Decisions in Crisis: Israel, 1967 and 1973 (Berkeley, University of California Press; 1980). Brecher, Michael, Decisions in Israel's Foreign Policy, (New Haven, Conn. Yale University Press, 1975). Brodie, Bernard. Strategy in the Missile Age. (Princeton: Princeton university Press; 1959) Bush, George W., "The National Security Strategy of the United States o America", Washington, D.C.: Executive Office of the President, 2002 Online at http://library.nps.navy.mil/uhtbin/hyperion-image/nss.pdf as 0 October 13, 2005. Carter, John R., Jr., Airpower and the Cult of the Offensive, (Maxwell Ai Force Base, Ala.: Air University Press, 1998). Online at http://purl.access gpo. gov/GPO/LPS37334 as of October 14, 2005. .Choucrru, B. N. Davis, T. R. [eds.] Forecasting in International Relations Theory, Methods, Problems, Prospects. (San Francisco: W. H. Freemai Co.; 1978). Church, Jimmy H. and Osterthaler, Robert T. The Battle for Air Superiority During the 1973 Arab-Israeli War. (Quantico, VA, Marine Corps Commanc and Staff College, 1983). Cordesman, Anthony H. and Wagner, Abraham R. The Lessons of Modern War Volume I: The Arab-Israeli Conflicts, 1973-1989. (Boulder, CO, Westview Press, 1990). Corn David A. Stalemate: The War of Attrition and Graet Power diplomacy it the Middle East, 1967-1970 (Boulder Col.: Westview Press; 1992). Dawisha Karen Soviet Forign Policy towards Egypt (London: Macmiller Press; 1979). | 580 Desteler I. M. Presidents, Bureaucrats and foreign Policy (Princeton: Princeton University Press; 1977). Dinitz Simcha "The Yom Kippur War: Diplomacy of War and Peace". R.M. Kumaraswamy, [ed]., Revisiting the Yom Kippur War (London: Frank Cass, 2000). Pp 104-125 Dishon Daniel [ed] Middle East Record 1969-1970 (Jerusalem: Israel University Press; 1970). Douhet, Giulio. 1922. Command of the Air. (1922). Trans, by D. Ferrary. (N. Y.: Coward McCann; 1942). Dowty, Alan. Middle East Crisis: U.S. Decision-Making in 1958, 1970, and 1973. (Berkeley, University of California Press, 1984). The Yom Kippur War, pp 199-320. Dupuy, T. N. Numbers, Predictions & War: Using History to Evaluate Combat Factors and Predict the Outcome of Battles. (Rev ed. Fairfax, VA, Hero Books, 1985). Enthoven, Alain C. Smith, Wayne K. How much is enouth?. (New York: Harper and Row; 1971). Entwistle, Thomas D. Lessons from Israeli Battlefield Air Interdiction During the Battle for Golan, October 1973. (Fort Leavenworth, KS, U.S. Army Command and General Staff College, 1988). Eshel, David. Chariots of the Desert: The Story of the Israeli Armored Corps. (Washington, Brassey's Defence, 1989). Gamasy el, Mohamed Abdel Ghani. The October War: Memoirs of Field Marshal El-Gamasy of Egypt. (Cairo, Egypt: The American University in Cairo Press; 1993). "Memoires" October Magazine (24.9.89). Quoted by David A. Com Stalemate: The War of Attrition and Graet Power diplomacy in the Middle East, 1967-1970 (Boulder Col.: Westview Press; 1992). Gareev Mahmut. "Moskba Znata, Chto Sadat Rabotal na Nemecckuiu Razvelku" Vremia Novostei No. 186, (6 Oktober 2003). George, Alexander L. and William E. Simons, [eds], The Limits of Coercive Diplomacy, 2nd ed., (Boulder: Westview, 1994). George Alexander L. Presidential Decisionmaking in Forign Policy: The Effective Use of Information and Advice (Boulder Col.: Westview Press; 1980). pp. 248-50. George, Alexander L. Smoke, Richard. Deterrence in American Foreign Policy: Theory and Practice. (New York: Columbia University Press; 1974). Ginor Isabela "Under the Yellow Arab Helmet Gleamed Blue Russian Eyes: Operation Kavkaz and the War of Attrition" Cold War History (London: Frank Cass; October 2002) Vol. Ill no. 1, pp 127-156. מקורות שפורסמו ברבים Golan Galia "The Soviet Union and the Yom Kippur War" Israel Affairs Vol 6 No. 1 (Automn 1999) Special Issue. R. M. Kumaraswamy [ed] Revisiting the Yom Kippur War (London: Frank Cass: 2000), pp.127-152. "Soviet Decisionmaking in the Yom Kippur War, 1973" Valenta Jiri and Potter William C [ed] Soviet Decisionmaking for National Security (Winchester, MA, Allen & Unwin, 1984). pp 185-217. Yom Kippur and After: The Soviet Union and the Middle East Crisis. (New York, Cambridge University Press, 1977). Goodpaster J. A. For The Common Defense. (Lexington, Mass: Lexington Books: 1977). Gordon, Shmuel L. "The Air Force and the Yom Kippur War: New Lessons' Israel Affairs Vol 6. No. 1 (Automn 1999) Special Issue. Revisiting the Yom Kippur War. P. R. Kumaraswamy [Ed] pp. 221-236. Handel, Michael War, Strategy and Intelligence (London: Frank Cass; 1989). p. 133. "Technological Surprise in War". Intelligence and National Security. Vol. 2, No. 1, (January 1987). pp. 1-53. Israel political-military doctrine. Occasional Paper 30. (Cambridge: Harvard University, Center for international affairs; 1973). Perception, Deception and Surprise: The Case of Yom Kippur War. Jerusalem Paper on Peace Problems No. 19. (Jerusalem: The Leonard Davis Institute, The Hebrew University: 1976). Hawley, Edmund S. and Reidel, Bruce. Intelligence Failures in the October War. (Providence, RI, Brown University, 1976). Haykal, Muhammad H. The Road to Ramadan. (New York, New York Times Book Co., 1975). Heilmeier. GeorgH. "Guarding Against Technological Surprise" Air University Review Vol. 27. No. 6. (September October 1976). Internet version, http:// www.airpower.au.af.mil/airchronicles/aureview/1976/sep-oct/heilmeier. html Heichal Gabriella "Perception, Image formation and Copingin the Pre- CrisisStage of the Yom Kippur War" Israel Affairs Vol 6. No. 1 (Automn 1999) Special Issue. Kumaraswamy R.M. [ed] Revisiting the Yom Kippur War (London: Frank Cass, 2000). Pp 195-220. Herman.Charles F. International Crises Insights from Behavioral Research (New York: Free Press; 1972). Herzog, Chaim. The Arab-Israeli Wars: War and Peace in the Middle East. (New York, Random House, 1982). The War of Atonement, October 1973. (Boston, Little, Brown, 1975). | 582 Hinsley. P.F.H et. al. British Intelligence in the Second World War. (London: H.M.S.O.; 3 Vols 1979-91). Horowitz, Dan "Security and Prospects of Peace in the Middle East". Sheffer, Gabriel [Ed]. Dynamic of a Conflict. (New Jersey: Humanita Press; 1975). Huntington Samuel "Conventional Deterrence and Convetional Retaliation in Europe" International Security No. 8 (1984) pp. 32-56. Inbar, Efraim. Sandler Shmuel. "Israel's Deterrence Strategy Revisited". Security Studies. Vol. 3, No. 2, (Winter 1993/4) pp. 330-358. Insight Team of the London Sunday Times. The Yom Kippur War (Garden City, NY, Doubleday, 1974). Israelian, Viktor Levonovich. Inside the Kremlin During the Yom Kippur War. (University Park, Pennsylvania State University Press, 1995). Janis, Irving Victims of Groupthink. (Boston: Houton Miffin; 1972). Janowitz Morris The Professional Soldier (New York: The Free Press of Glencoe; 1964) pp.21-2. Jervis, Robert. Perception and Misperception in International Politics (Princeton: Princeton University Press; 1976). Deterrence and Perception (Los Angeles: The Center for International and Strategic Affairs; 1983). Jervis Robert, Lebow N Richard, Stein G. Janis. Psychology and Deterrence (Baltimore: John Hopkins University; 1985. Joint Chiefs of Staff. Joint Doctrine for Intelligence Support of Operations. (Washington D.C.: JCS; 1993). PP. VI-14 VI-15. Jones, R. V. The Wizard War. (New York: Coward, McCann and Geoghegan; 1978) Kahalani, Avigdor. The Heights of Courage: A Tank Leader's War on the Golan. (Westport, CT, Greenwood Press, 1984). Kahaneman, Daniel. Slovic, Paul. Tversky, Amos, [eds] Judgment under Uncertainty: Heuristics and Biases. (New York: Cambridge University Press; 1982). Kahaneman, Daniel. Tversky, Amos. "Intuitive Prediction: Biases and Corrective Procedures". Management Science. No. 12. (1979) pp. 313- 327. Kahn Herman Thinking about the Unthinkable in the 1980s (New York.NY: Simon ad schoster; 1980. On Thermonuclear War. (Princeton: Princeton University Press; 1960). Kam Ephraim Surprise Attack: The Victim s Perspective (Cambridge: Harvard University Press; 1988). Kaplan M. A. "Variants of six models of the International SystemRosenau. J. מקורות שפורסמו ברבים N. [ed] International Politics and Foreign Politics (New York: Free Press; Revised Edition. 1969) Kemp Geoffrey and others [ed] The Other Arms Race: New Technologies and Non-Nuclear Conflict, (Lexington, MA, Lexington Books, 1975). Kennedy, Robert F., Thirteen Days: A Memoir of the Cuban Missile Crisis, (New York: W. W. Norton, 1969). Kent, Glenn A., and David E. Thaler, First-Strike Stability: A Methodology for Evaluating Strategic Forces, (Santa Monica, Calif.: RAND Corporation, R-3765-AF, 1989). Kirpichenko Vladimir L. Is Arhiva Razvedichika (Moskba: Mezhedunarodnye Otnosheniia; 1993). Pp. 90-96, 100. Kissinger Henry A. Crisis (New York: Simon & Schuster; 2003). The White House Years (Boston: Little, Brown & Co.; 1979). .- Nuclear Weapons and Foreign Policy. (New York: Harper, 1957). "Preemption and the End of Westphalia,'1 New Perspectives Quarterly, Vol. 19, No. 3, (2002). 31-36. Knorr.Klaus "Failures in National Intelligence Estimates: The Case of the Cuban Missiles" World Politics. Vol. 16, No, 3, (April 1964) pp. 455-467. Kornienko Georgii. Holodnaja Voina svidetelwstvo ee Uchastnika (Moskba: Olma Press; 2001) pp 167-176, 205-208. Kumaraswamy R.M. [ed] Revisiting the Yom Kippur War (London: Frank Cass, 2000) Laird Melvin R The Nixon Doctrine (Washington DC: The American Enterprize Institute; 1972). Laqueur, Walter. Confrontation: The Middle East and World Politics. (New York, Quadrangle, 1974). Lanchester, Frederick W. Aircraft in Warfare: The Down of the Fourth Arm. (London: Constable and Co.; 1916). Lebow Richard L. Between Peace and War (Baltimore: John Hpkins University; 1981). Lebow Richard L.Stein Janis G "Deterrence: the Elusive Dependent Variable" World Politics 42. No. 3. (April 1990) pp. 336-369. Leites, Nathan. Operational Code of the Politburo (New York: McGrew Hill; 1951). Luttwak, Edward N. Horowitz, Dan. The Israeli Army. (New York; Harper and Row; 1975). Macisaac, David, ed. The United States Strategic Bombing Survey. 10 Vols. (New York & London: Garland Pub. Ltd,; 1976. 1st ed, 1945-47). Maghroori, Ray and Gorman, Stephen M. The Yom Kippur War: A Case Study עיעות באוקטובר שלושים | 584 in Crisis Decision-Making in American Foreign Policy. (Lanham, MD, University Press of America, 1983). Vlarkovsky, Viktor Y. "We Prepared the War" (Russian), first published in Aerohobby magazine, reproduced at www.foxbat.ru/article/mig25/mig25_ 1 .htm Quoted and translated: by Isabela Ginor "Under the Yellow Arab Helmet Gleamed Blue Russian Eyes: Operation Kavkaz and the War of Attrition" Cold War History (London: Frank Cass; October 2002) Vol. Ill no. l,pp 127-156. vfarshall, S. L. A. "Tank Warrior in the Golan". Military Review 56:3-12 (January 1976). Vlaxwell, George S. Israeli Defense Force Logistics in the Yom Kippur War. (Wright-Patterson AFB, OH, Air Force Institute of Technology. School of Systems and Logistics, September 1986). Mearsheimer, John. Conventional Deterrence. (Ithaca and London: Cornell University Press; 1983). Meilinger Phillip S., [ed], The Paths of Heaven: The Evolution of Airpower Theory, (Maxwell Air Force Base, Ala.: Air University Press, 1997), Online at http://permanent. access.gpo.gov/websites/dodandmilitaryejournals/ www.maxwell.af.mil/au/aul/aupress/books/Meil-Paths/paths.pdf as of October 14, 2005. Menshikov, Ivan. "Hot Autumn of 1973 (1973 Arab-Israeli War)". Soviet Military Review N0.2:27-33 (February 1989). Mitchell, Wiliam. Winged Defense: The Development and Possibilities of Modern Air Power — Economic and Military. (New York: G. P. Putnam's Sons; 1925 Monroe, Elizabeth and Farrar-Hockley, A. H. The Arab-Israel War, October 1973: Background and Events. (London, International Institute for Strategic Studies, 1974). Moore. P. G. The Business of Risk (Cambridge: Cambridge University Press; 1983). Morgan, Patrick. Deterrence. A Conceptual Analysis. (Beverly Hills; Sage; 1977). Morgenthau, H. J. Politics Among Nations. (New York: Alfred A. Knopf; 1967). Mubarak, Muhammad Husni. "Air Force Commander Explains October War Victories" Interview. Translations on Near East (JPRS) No.l268:3-10 (November 20, 1974). Mueller Karl P. et al. Striking First: Preemptive and Preventive Attack in U.S. National Security Policy (Santa Monica: The RAND Cor.; 2006) Nasser, Farid Abdel Magid. The Final Years (Reading: Ithaca Press; 1994). מקורות שפורסמו ברבי Nastenko V. "Aviation in Egypt" (Russian), n V.Z. Safonov et al., eds.: "Secret' Classification Removed. (Moscow: Council of Veterans of Hostilities in Egypt, 1998). Quoted and translated by Ginor. 2002. ibid. Nordeen, Lon O. Air Warfare in the Missile Age. (Washington, Smithsonian Institution Press, 1985). Fighters over Israel: The Story of the Israeli Air Force from the War 0J Independence to the Bekaa Valley. (New York, Orion Books, 1990). O'Ballance, Edgar. No Victor, No Vanquished: The Arab-Israeli War, 1973. (Novato, CA, Presidio Press, 1997). Opinion Poll on October War with Four Israeli Generals. Translations on Near East (JPRS) No. 1266:1-8 November 15, 1974. Pa'il, Meir. "Political and Military Reflections in the Wake of the War of October 1973". Congressional Record 120:S6794-S6797 (May 1, 1974). Parker Richard B. The Politics of Miscalculation in the Middle East (Bloomington: Indiana University Press, 1993) (Ed,) The October War - A Retrospective (University of Florida: University of Florida Press; 2001), Peled, Benyamin . "Air Force Chief Discusses Experiences of Yom Kippur War" Interview. Translations on Near East (JPRS) No. 1238:46-59 (October 1, 1974). Pitz G. F. MecKillip J. Decision Analysis for Program Evaluators (SAGE; 1984). Quester, George H. Offense and Defense in the International System (New York: John Wiley; 1977). Ra'anan Uri. "The New Technologies and the Middle East: "Lessons" of the Yom Kippur War and Anticipated Developments" Kemp Geoffrey and others [ed] The Other Arms Race: New Technologies and Non-Nuclear Conflict, (Lexington, MA, Lexington Books, 1975). pp 79-90. Rabinovich Abraham. The Yom Kippur War: The Epic Encounter that Transformed the Middle East (Tel-Aviv: Shocken; 2005). Raiffa Howard Decision Analysis (Readig MA: AdissonWesley; 1968). Raiffa Howard. Bell David. E. Tversky Amos. [Eds] Decision Making: descriptive, normative, and prescriptive interactions. (Cambridge: Cambridge University Press; 1988). Raviv, Hayim.',Conclusions Drawn by Arabs from October War". Translations on Near East and North Africa (JPRS) N0.1291:17-26 (January 20, 1975). Riad Mahmoud. The Struggle for peace in the Middle East (London: Quartet Books; 1981). Richard, A. Heuer, J. [eds]. Quantitative Approaches to Political Intelligence: The CIA Experience. (Boulder Col.: Westview Press; 1978). | 586 Rip, Michael R. "Military Photo-Reconnaissance during the Yom Kippur War: A Research Note". Intelligence and National Security 7: 126-132 (April 1992). Rip, Michael R. and Fontanella, Joseph F. "A Window on the Arab-Israeli 'Yom Kippur' War of October 1973: Military Photo-Reconnaissance from High Altitude and Space". Intelligence and National Security 6: 15-89 (January 1991) Rosenau J. N [ed] International Politics and Foreign Politics (New York: Free Press; Revised Edition. 1969) Rosencrance. R. n. Action and Reaction in World Politics (Boston: Little, Brown and Co.; 1963). Rostow, Eugene V. "The Illegality of the Arab Attack on Israel of October 6, 1973". American Journal of International Law 69: 272-289 (April 1975). Rubin Barry and others [ed] From War to Peace: Arab-Israeli Relations 1973- 1993. (Washington Square, NY, New York University Press; 1994). Part II: The Legacy of the 1973 War Rubinstein Alvin Z.: Red Star on the Nile: The Soviet-Egyptian Influence Relationship since the June War (Princeton, NJ: Princeton University Press; 1977). Safran, Nadav. "Trial by Ordeal: The Yom Kippur War, October 1973". International Security 2: 133-170 (Fall 1977). "Engagement in the Middle East". Foreign Affairs 53:45-63 (October 1974). Schelling, Thomas C. Arms and Influence. (New Haven: Yale University Press; 1972). Seale Patrick. Asad: The Struggle for the Middle East (Berkeley: University of California Press; 1988). SchifF, Zeev. October Earthquake: Yom Kippur 1973. (Tel Aviv, University Pub. Projects, 1974). Sharon Ariel (with David Chanoff). Warrior: An Autobiography (Tel-Aviv: Stimatzki; 1989). Shazly, Saad el. The Crossing of the Suez. (San Francisco, American Mideast Research, 1980). Shiels, Frederick L. Preventable Disasters: Why Governments Fail. (Savage, MD, Rowman & Littlefield, 1991). Shimshoni Jonathan. Israel Conventional Deterrence. Border Warfare from 1953 to 1970. (Ithaca: Cornell University Press; 1988). Shlaim Avi "Crisis Decision Making in Israel: The Lessons of October 1973" Jones Peter [ed] .The International Yearbook of Foreign Policy Analysis. Volume 2. (New York, Wiley, 1975). pp 209-244. מקורות שפורסמו ברבים Simpkin, Richard Race to the Swift: Thoughts on Twenty-First Century Warfare. (London: Brassey's Defense Pub.; 1985). Smirnov A.G., "The Preparation and Implementation of Operation Kavkaz" (Russian), in V. S. Safonov et al., [eds] "Secret" Classification Removed. Moscow: Council of Veterans of Hostilities in Egypt, 1998,. and translated by Ginor. 2002. ibid. Snyder, Glenn H. Deterrence and Defense. (Princeton: Princeton University Press; 1960). Snyder R. C. .Bruck W.H. Sapin B.m. Foreign Policy Decision Making (New York: Free Press' 1962) Stanford Research Institute. Strategic Studies Center. Great Power Interests and Conflicting Objectives in the Mediterranean-Middle East-Persian Gulf Region. (Menlo Park, CA, December 1974). Technical note SSC-TN-3115- 5). Stanik, Joseph T. U.S. Policy Toward the Israeli-Egyptian Conflict September 1970 — February 1972: The Analysis of a Failure of American Diplomacy. (Monterey, CA, Naval Postgraduate School, December 1983). Stein, Janice Gross. "'Intelligence' and 'Stupidity' Reconsidered: Estimation and Decision in Israel, 1973". Journal of Strategic Studies 3: 147-177 (September 1980). Tamir, Avraham. A Soldier in Search of Peace: An Inside Look at Israel's Strategy. (New York, Harper & Row, 1988.). The Official Dictionary of Military Terms 2nd ed. Authorized by JCS and D0D (Washington DC: Global Professional Pub.; 1992). Tversky, A., and Kahenman D. "Judgment Under Uncertainty: Heuristics and Biases. Science, 185, (1974). pp. 1124-1131.???? Valenta Jiri and Potter William C [ed] Soviet Decisionmaking for National Security (Winchester, MA, Allen & Unwin, 1984). Van Creveld, Martin L. Military Lessons of the Yom Kippur War: Historical Perspectives. (Beverly Hills, CA, Sage, 1975).The Washington Papers no.24. Viksne, J. "The Yom Kippur War in Retrospect". Army Journal Part 1, No. 323: 33—44 (April 1976). Part 2, N0.324: 15-43 (May 1976). Wagner, Abraham R. Crisis Decision-Making: Israel's Experience in 1967 and 1973. (New York, Praeger, 1974). Warden John A. The Air Campaign: Planning for Combat (Washington DC. National Defense University Press; 1988). Wasserman, Benno. "The Failure of Intelligence Predictions". Political Studies. Vol. 8, No. 2, (June 1960). pp. 156-169. Weber, Max. "Doctrine of the German Air Force". Eugene Emme. The Impact | 588 of Air Power. (Princeton, New Jersey: Van Nostad Co, Inc.; 1959) Printed in German 1935. Wesselman, William D. U.S. Foreign Policy Decision-Making During the 1973 Arab-Israeli Conflict: Its Impact on Soviet-Egyptian Foreign Policy Relations. (Maxwell AFB, AL, Air War College, April 1995). Whaley.Barton. Codeword Barbarossa. (Cambridge Mas.: M.I.T. Press; 1973). Whetten, Lawrence L. The Canal War: Four-Power Conflict in the Middle East. (Cambridge, MA, MIT Press, 1974). Wohlstetter Robebrta Pearl Harbor — Warning and Decision. (Stanford: Stanford University Press; 1962). Wohlstteter Albert and Roberta "Controling the Risk In Cuba". Art Robert Waltz J.Kenneth N. [Eds] The Use of Force: International Politics and Foreign Policy (New York: University Press of America; 1983). pp. 307-343. Yaniv, Avner. Deterrence without the Bomb. (Lexington: Lexington Books; 1987). Yegorin Anatoly: "From Under the Yellow Arab Helmet Gleamed Blue Russian Eyes" (Russian), Trud-7 (Moscow), March 6 1998, p.22. Quoted and translated by Isabella Ginor.2002 Ibid Zagara Frank C. "Rationality and Deterrence". World Politics. 42. No. 2 (January 1990). Pp 236-260. מפתח שמות ועניינים כמה שמות ומושגים אשר מופיעים בעמודים רבים מאוד אינם מופיעים במפתח: ישראל, צ.ה.ל., חיל האוויר, מלחמה, מלחמת יום כיפור, דוד אלעזר )דדו(, בני פלד, משה דיין, מצרים, סוריה. 5 ,205-204 ,198 ,178 ,174-172 ,146 ,250 ,248 ,216-215 ,211 ,208-207 ,404 ,393 ,350 ,343-338 ,336 ,260 ,448 ,437-436 ,430 ,415 ,412 ,527 ,523-521 ,518 ,512-511 ,497 ,567-566 ,559-557 ,554 ,546 ,542 577 6 ,211 ,201 ,189 ,180 ,176 ,153 ,145 ,260-259 ,240 ,230 ,223 ,219 ,217 ,296 ,293 ,280 ,269 ,267-266 ,342-339 ,319 ,312 ,310 ,303-302 ,443 ,430 ,415 ,404-403 ,381 ,350 ,484 ,482 ,472 ,455 ,449-448 ,531-527 ,524 ,518 ,516 ,512 ,487 ,554-553 ,548 ,541-540 ,538 ,534 574 ,564 ,561-560 ,558-556 7 ,190 ,187-186 ,181 ,156-155 ,301 ,297 ,260 ,254 ,216 ,203-201 ,321 ,319 ,314-311 ,309 ,307-304 ,375 ,363 ,356 ,352 ,346-342 ,339 ,442-439 ,430 ,419 ,394 ,384-377 ,495-494 ,468 ,454 ,449 ,447-445 ,549 ,541-531 ,528 ,524-523 ,521 574-573 ,569 ,561-558 ,556 ,553 8 427 ,375 9 558 ,554 10 577 ,558 ,554 ,545 ,541 אגסי, יעקב 562 ,545 ,512-511 אגף מבצעים 560 אגף מבצעים)בצבא המצרי אגף מודיעין/אמ״ן 501 ,464 ,207 ,204 ,202 ,195 ,183 563 ,555 ,531 ,521-519 אוגדה 320 ,318-317 ,309-306 ,304-303 ,532 ,508 ,447 ,443 ,406 ,389 ,379 563-560 ,555 ,548 אוגדת סיני)אוגדה 305 ,273 ,238 ,211 ,202 ,192 ,190 ,445 ,363-361 ,353-352 ,321 ,307 564 ,532 אום חשיבה 375 ,362 ,356 ,311 ,293-291 390 589 | 590 אופיי 389-388 ,365 ,295 ,291 ,288-287 איום 312-311 ,303 ,295 ,279 ,247 ,233 ,370 ,361 ,354 ,350 ,331 ,321 ,319 ,469-468 ,466 ,428 ,406 ,378-377 525 ,479 ,476 אימת 378-376 ,340 ,337 ,326 ,279 ,277 ,455-454 ,449 ,434 ,426 ,416 ,485-483 ,481 ,475 ,466-465 575 ,569 ,533 ,516 ,490 ,487 אינטיליגנציה של קביעת החלטות קביעת החלטות 438 ,436-435 ,433-432 ,421 ,404 549 ,469-463 ,456 ,449 איסוף מידע איסמעיל אחמד)בספר: אחמד איסמעיל עלי וגם אחמד איסמעיל אמנעה אמצעי לחימה 152 ,147 ,127 ,125 ,118 ,115-114 ,537 ,514 ,512 ,475 ,458 ,454 ,213 573 ,545 אסד, חאפז אסטרטגיה 182 ,139-137 ,131 ,100-97 ,88 ,203 ,201 ,198 ,192-191 ,185-184 ,501-497 ,463 ,403 ,391 ,273 ,256 ,521 ,517 ,512 ,509 ,507-506 ,504 577 ,574 ,572-571 ,569 ,551-550 ארצות הברית)ארה״ב 95 ,79-77 ,74 ,70-68 ,58-57 ,48-44 ,113-112 ,110-109 ,105 ,103-100 ,176 ,151 ,132 ,130 ,128-126 ,410-409 ,365 ,253-250 ,232 ,224 ,520 ,485 ,466 ,437 ,422 ,414-412 567 ,563-562 ,545 ,535 אלכסנדריה אסואן ארז, עודד 544 ,529 ,523-521 ,505 ,280 570 ,563-562 בונן, זאב ביטחון לאומי 509-508 ,505-504 ,501 ,464 ,437 ,521-520 ,518-516 ,514-512 ,541 ,533 ,531 ,528 ,524-523 ,569 ,565 ,551-550 ,547-546 574-572 בינה רשתית בלימה 139 ,137-130 ,125-124 ,122 ,169 ,158 ,156 ,153 ,151 ,145-141 ,197 ,192 ,190 ,182-181 ,179 ,227 ,225-224 ,221 ,214 ,203-201 ,248 ,245 ,242-241 ,238 ,230-229 ,273 ,264-263 ,260 ,257 ,254 ,252 ,302-301 ,299 ,297 ,295-294 ,315 ,313-312 ,309-308 ,306-304 ,352 ,348 ,342 ,321 ,319 ,317 ,383-377 ,372 ,368 ,366 ,364-361 ,402 ,399 ,395-394 ,390-389 ,385 ,431 ,429 ,424 ,419 ,411 ,409 ,446-444 ,442 ,440-439 ,434-433 ,488 ,472 ,454 ,452 ,450-449 ,521 ,508-507 ,498 ,494 ,492-490 ,545 ,543-538 ,534 ,532-529 ,562 ,560-549 ,556 ,554-553 569 ,566-565 בן גוריון, דוד 570 ,509 ,507-506 ,495 בן־נון, אביהו 314 ,281 ,233 ,230 ,205-204 ,195 ,425 ,419 ,406 ,378 ,347 ,343 ,316 ,519,512-511 ,505 ,500-498 ,542-540 ,537 ,534 ,531 ,525-521 ,570 ,568 ,563 ,549-548 ,546-545 572 בסיס/כנף 102-101 ,97 ,91 ,87 ,80-79 ,149 ,146 ,128 ,126 ,121 ,114 ,206-205 ,202 ,184 ,182 ,158-157 ,227 ,225 ,221 ,215 ,212-210 ,208 ,255 ,247-246 ,243-242 ,240 ,236 מפתח שמות ועניינים 287-285 ,283 ,280 ,276-272 ,265 ,339 ,330-329 ,326 ,295-294 ,291 ,376 ,367-366 ,360 ,357-355 ,346 ,402 ,400 ,394-391 ,389 ,387-383 ,424 ,420 ,418-417 ,414 ,410 ,404 ,498 ,484 ,477 ,459 ,455 ,448 ,440 ,523-522 ,520 ,517 ,505 ,503 ,500 ,546 ,544 ,542-540 ,538 ,535 ,527 572 ,567 ,564-562 ,559 ,556 ,549 בקרה 163 ,117 ,104 ,101,99 ,89 ,63-62 ,227 ,221 ,217 ,211-210 ,207 ,165 ,273 ,264 ,243 ,238 ,236 ,229 ,290 ,287-283 ,281-279 ,276-275 ,354 ,341 ,330 ,323 ,316 ,295 ,292 ,467 ,406-404 ,393 ,377-376 ,362 ,540 ,530-529 ,525 ,522 ,487 ,484 577 ,568 ,565-564 ,556-555 בדאון, אריה 541-538 ,535-534 ,532 ,530-524 570 ,549-548 ,544-543 ברבר, אבי 563 ברית המועצות)ברה׳׳מ 94 ,84 ,79-76 ,74-73 ,71-68 ,166 ,151 ,113 ,110 ,108 ,105-100 ,464 ,413 ,252-251 ,200 ,191 ,184 574 ,563 ,502 ברז׳נייב, לאוניד בריטניה/בריטים 571 ,468 ,411 ,408 ,282 ,151 ברית ורשה בר־לב, חיים 518 ,503 ,453 ,421 ,390 ,388 ,366 569 ,544 ,542 ברקת, ישעיהו)שייקה ג גולן, יצחק)גלנץ גונן שמואל)גורודיש 520 ,445 ,443 ,421 ,364 ,361 ,353 561 ,532 גור, מרדכי)מוטה גורן, גיורא 563 ,546 ,535-533 ,332 p ,pU )ה(גוש, )ה(מזרחי גזית, שלמה 563 ,561 ,536 ,513 ,528-526 ,519 571 ג׳יאנקליס)שדה תעופה גלבוע, עמוס 563 ,521 ,519-518 ,516 ,503 גמאסי, מוחמד עבד אל עיני 571 ,531 ,528 ,520 ,517 ,257 ,191 גרצ׳קו, אנדריי גשר/גשרים 236 ,230 ,204 ,202 ,180 ,175 ,311 ,307 ,294 ,279 ,257,244 ,368 ,366-364 ,362 ,357-356 ,354 ,392 ,389-385 ,381 ,375 ,372-371 559 ,540 ,477 ,447 ,410 ,395 ד דוקטרינה 143-142 ,137-135 ,133-132 ,128 ,180 ,169 ,166 ,161-156 ,153-146 ,228 ,225 ,214-213 ,202 ,197 ,195 ,272 ,264-263 ,257 ,254 ,238 ,230 ,305 ,302-301 ,295 ,293 ,280-279 ,368 ,349-348 ,343 ,314 ,312-310 ,433 ,430-427 ,424 ,394 ,387 ,377 ,507 ,505 ,487 ,458 ,443-442 ,546 ,543 ,537 ,534 ,519 ,512-510 571 ,553 )לדוקטרינה)ה(אווירית 195 ,161 ,159 ,152 ,150 ,148-146 ,377 ,343 ,311 ,279 ,238 ,228 ,213 ,507 ,505 ,458 ,443 ,430-429 ,424 553 ,546 ,537 ,534 ,519 ,512-510 דוקטרינת הבלימה 238 ,144-143 ,139 ,137-136 508-507 ,442 ,305 ,302-301 דטאנט דיוויזיה דיניץ,שמחה 559-558 ,544-543 | 592 דמשק 374 ,372 ,341 ,294 )ה(דרג)ה(מדיני 231 ,207 ,160 ,148 ,139 ,136-135 467 ,434 ,412 ,408 ,268 ,263 ,261 דרג צבאי דרום הרמה 380 ,375 ,357 ,349 ה הגנה אווירית 163-162 ,151 ,124 ,117 ,104-103 483 ,210 הגנה/מגננה 99-96 ,94 ,91-90 ,88 ,86 ,79 ,74 ,124 ,117 ,115-114 ,103 ,101 ,156 ,152 ,150-147 ,142 ,139-129 ,180 ,169-168 ,163-162 ,159 ,206 ,195 ,190 ,189 ,186 ,184-183 ,229 ,227 ,225-224 ,221 ,212 ,210 ,267 ,264-263 ,255 ,244 ,241 ,292 ,290 ,283 ,280 ,274 ,272-269 ,353 ,328 ,323 ,311 ,308-304 ,302 ,381-380 ,376 ,371 ,364 ,362-360 ,414-413 ,411 ,406 ,395 ,388 ,384 ,444 ,442 ,439 ,431 ,428-427 ,419 ,496-495 ,490 ,478 ,457 ,449-447 ,557 ,544 ,531 ,529 ,523 ,507 ,505 570 ,562 ,559 הגנת שמי המדינה 272 ,268 ,263 ,243-242 ,237 ,235 543 ,449 ,290 ,284 הובו)פצצות מונחות טלביזיה הוד, מרדכי)מוטי 116-115 ,108 ,91 ,81 ,78 ,73 ,62 ,60 ,242 ,216 ,196 ,147-146 ,123-122 ,355 ,344 ,328 ,320 ,317 ,266-265 ,457 ,455 ,453 ,408 ,395 ,380 ,519 ,511-510 ,501-498 ,496-495 ,552 ,549-548 ,541-540 ,534 ,529 572 ,569 ,564 ,556 הונאה 577 ,573 ,525 ,516 החלפת/שינוי חימוש 271 ,269 הייכל, מוחמד חסניין הלם פסיכולוגי 419 ,417 ,415 ,413 ,411 ,409 ,407 434 ,431 ,429 ,427 ,425 ,423 ,421 הסלמה 302 ,113 ,109 ,97 הערכה 114 ,109 ,107-106 ,104 ,102 ,99 ,150-146 ,130 ,124-121 ,118 ,175 ,173-166 ,163 ,161 ,159-158 ,196 ,194-187 ,184 ,182-179 ,177 ,227 ,216-215 ,209 ,204 ,202-198 ,278 ,259 ,245 ,237-235 ,230 ,353 ,341-339 ,331 ,308 ,302 ,293 ,424 ,421 ,384-383 ,381 ,379-378 ,517 ,504 ,466-465 ,456 ,444 ,437 574 ,564 ,554 ,551 ,526 הערכת מודיעין 518 הערכת מצב 246-245 ,227-226 ,209 ,198 ,196 ,290 ,282 ,280 ,263 ,260 ,253 ,248 ,361-360 ,349 ,347 ,324 ,304 ,293 ,446-445 ,443 ,435 ,395 ,383 ,368 ,525-524 ,523 ,466-463 ,449-448 560 ,556 ,543 ,531-529 ,527 הפסקת אש 412-411 ,407 ,391 ,135-132 558 ,543 ,480 ,453 ,416-415 הפתעה 156-155 ,150 ,148 ,142 ,138 ,114 ,203 ,201 ,186 ,179 ,169-166 ,163 ,253 ,233 ,230 ,225 ,210 ,205 ,274-273 ,271 ,268 ,266-265 ,262 ,309 ,305 ,295 ,290 ,287 ,278-277 ,351-350 ,341 ,338 ,329 ,314 ,312 ,418 ,405-404 ,395 ,393 ,373 ,371 ,444 ,439-437 ,434 ,432 ,423 ,491 ,486 ,468 ,464 ,454 ,447-446 ,571-569 ,558 ,520 ,514-513 ,501 574 מפתח שמות ועניינים הפתעה טכנולוגית הרלב, רפי 241 ,236 ,216 ,208-207 ,196-194 ,300 ,294 ,284-283 ,281 ,244-243 ,352 ,347 ,343 ,337 ,335 ,330 ,322 ,425 ,401 ,389 ,385-383 ,361 ,355 ,520-518 ,515 ,504 ,501-500 ,455 ,542-541 ,537 ,534 ,524 ,522 564 ,549 ,546-545 הרתעה 183 ,168 ,164 ,157 ,148 ,133-132 ,507-506 ,480 ,464 ,408 ,199 ,191 576 ,570 השתתפות בקרב היבשה 442 התכוננות 213-212 ,162 ,150 ,146 ,125 ,123 ,348 ,336 ,312 ,301 ,222 ,216-215 510 ,449 ,434 ,387 ,384 התקפה/מתקפה 131 ,129-128 ,125 ,121 ,113-112 ,143-142 ,139-138 ,136-135 ,171 ,163-162 ,160 ,152 ,150-148 ,198-197 ,192 ,188-187 ,181 ,176 ,243 ,238-226 ,224-223 ,206 ,201 ,265-260 ,258-248 ,246-245 ,283 ,280-278 ,273-272 ,269-267 ,312 ,310 ,308 ,303-302 ,288 ,286 ,360 ,356 ,340 ,338 ,336 ,328 ,326 ,430 ,416 ,400 ,395 ,388 ,377 ,518 ,507 ,487 ,449 ,442 ,439-437 556 התקפת־נגד 392 ,365-364 התרעה 117 ,108 ,105-104 ,101 ,99 ,94 ,92 ,154 ,147 ,143 ,139-138 ,136-135 ,179-177 ,175-173 ,170-166 ,156 ,206-201 ,194-192 ,189-188 ,181 ,243 ,235 ,215 ,212 ,210-209 ,257-256 ,253 ,250 ,250-249 ,285-283 ,276 ,273 ,271 ,261-259 ,388 ,376 ,371-369 ,340 ,302 ,292 ,453 ,437 ,433-432 ,422 ,405-403 ,525 ,522-513 ,508 ,501 ,484 ,464 ,571 ,563 ,560 ,558-557 ,537 ,530 577 ו וולאי)פצצות גולשות מונחות טלביזיה( 365 ,46 ויצמן, עזר 498 ,496-495 ,424 ,382 ,134 ,80 ,546 ,541 ,520 ,511 ,504 ,501-500 573 ,564 ועדת אגרנט 192 ,190-189 ,184-183 ,179-178 ,432 ,409 ,338 ,309 ,259 ,257 ,205 ,511-510 ,464 ,447 ,443 ,435-434 ,533 ,531 ,529 ,526 ,521 ,518-514 ,573 ,559 ,556-555 ,548 ,543 ,539 576 ז זיו, יגאל 564 ,556 זמיר, צבי 518 ,515 ,513 ,511 ,263 ,261-260 564 ,547 ,528 זעירא, אלי 211 ,204 ,197 ,193 ,189 ,184-182 ,422 ,304-303 ,262-261 ,258 ,214 ,547 ,527-526 ,523 ,521-515 ,499 576 ,573 ,564 ,557 חוסיין)מלך ירדן חופי, יצחק)חקה 311 ,304 ,302 ,260 ,206 ,169 ,144 ,446 ,421 ,366 ,354 ,345 ,328 ,318 541 ,532 ,528 ,510 חופש פעולה אווירי/באוויר 456 ,309 חושן, גדעון 537-535 ,514 ,512 ,510 ,505 ,428 573 ,568 ,564 ,546-545 | 594 חטיבה 566 ,531 ,366 ,351 ,388 ,363-362 חטיבה 559 ,394 חיל־האוויר המצרי 245 ,237-236 ,205 ,196 ,162 ,159 ,310 ,296 ,294 ,279-278 ,274-273 383 ,381 ,378 חיל האוויר הסורי 264 ,256 ,249 ,245 ,241 ,236 ,530 ,389 ,383 ,303 ,283 ,280-278 557 ,553 חיל הים חלופות/חלופה 238 ,234 ,231 ,229-226 ,192 ,158 ,265 ,262 ,254-253 ,250 ,246-245 ,351 ,329 ,326 ,315-314 ,312 ,280 ,437 ,411 ,395 ,389 ,378 ,368 469 ,466-463 ,450-449 ,444-443 חפ׳׳ק 355 ,352 ,344 ,328 ,323 ,320-317 ,539 ,534 ,430 ,375 ,365 ,362-361 567-566 חמודון־פופאי חצור 561 ,500 ,495 חקר ביצועים 540 ,537-535 ,505 ,463 ,428 ,422 564 ,559 ,545 ט טולקובסקי דן 564 ,547 טייסת 421-420 ,384 טייסת ׳הדרקון המעופף׳ טייסת 563 ,534-533 ,418 ,410 ,368 טייסת ׳העטלף׳ 576 ,564 ,540 ,535 ,527 ,521 טייסת ׳העמק׳ טייסת ׳העקרב׳ 567 טייסת ׳הפטישים׳ 558 ,545 ,535 ,522 טייסת הקרב הראשונה 560 ,557 ,522 ,287 טייסת־טייסות 75-73 ,65-64 ,54-50 ,48 ,43 ,38-37 ,101 ,95 ,91 ,89 ,87 ,82-78 ,146 ,127-125 ,116 ,109 ,107-103 ,184-182 ,163-162,158-157 ,217-215 ,211-210 ,208-205 ,241 ,237-236 ,229 ,227-225 ,288 ,286-284 ,280 ,272 ,266-263 ,320 ,318 ,316 ,305 ,300 ,299 ,291 ,336 ,332-329 ,327-326 ,323-322 ,354-353 ,348 ,343 ,340-339 ,387-382 ,380 ,374 ,372 ,369-368 ,407 ,405-402 ,400 ,393-390 ,426-425 ,423-415 ,410-409 ,500-499 ,497 ,495-494 ,489 ,448 ,527 ,524 ,522-521 ,517 ,505 ,545 ,542 ,540 ,536-533 ,530-529 ,568-562 ,560 ,558-557 ,554 576 טילי ׳הוק׳/סוללה ׳הוק׳ 289-288 ,276 ,273-272 ,244 ,150 487 ,474 טיל סא טיל ׳סקאד׳ 569 ,525 טיל ׳קלט׳ טיל ׳שרייק׳ טילי קרקע־אוויר/טק״א 86 ,83 ,80 ,76-75 ,71 ,64-62 ,53-52 ,118-117 ,114-113 ,104 ,98 ,93 ,88 ,225 ,214 ,209-208 ,191 ,158 ,149 ,423 ,395 ,316 ,297 ,291 ,277 ,244 481 ,476 ,451 טכנולוגיה/טכנולוגיות 244 ,169-167 ,138 ,129 ,118-117 454 ,327 ,282 טל, ישראל)טליק 360 ,358 ,328 ,303 ,190 ,179 ,144 ,442 ,429 ,422-421 ,382-381 ,363 מפתח שמות ועניינים 531 ,528 ,519 ,509 ,454 ,445-444 573 ,565 ,557 ,549 ,545 ,539-537 טקטיקה/טקטי 125 ,114-113 ,95 ,73-71 ,68 ,63 ,180-179 ,166 ,156 ,154-153 ,131 ,306 ,284 ,278 ,274 ,236 ,201 ,186 ,406 ,385 ,382 ,314 ,312 ,308 567 ,465 ,426 ,424 ,423-422 י יארינג,גונאר יחידת)ה(בקרה 287-283 ,280-279 ,276-275 ,238 ,362 ,344 ,330 ,323 ,316 ,295 ,292 ,556 ,540 ,530-529 ,525 ,522 ,377 577 ,568 ,565-564 יחידת יחסי כוחות 484 ,482 ,472 יערי, אבי 505 ,302 ,201-200 ,193 ,187 ,565 ,536 ,531 ,521-519 ,517-513 574 ,568 יחץ 482-479 ,315 ,206 ,171 ,140 ,93 ירון, חיים יריב אהרון 551 ,539 ,518 ,507 ,501 ,467 ,464 574 כ כהן, אליעזר)צ׳יטה 521 ,499 ,446 ,418 ,402 ,275-274 574 כוננות 129-127 ,125-121 ,102 ,78 ,57 ,49 ,144 ,142 ,140-139 ,137 ,133 ,131 ,177 ,172 ,161-160 ,158 ,149-147 ,216-211 ,209-204 ,198 ,191 ,247 ,243-240 ,235 ,227 ,222-221 ,272 ,270-267 ,265-264 ,254-251 ,285 ,283 ,281-280 ,278 ,274 ,347 ,341-338 ,305 ,302 ,288-287 ,434 ,432 ,415 ,404 ,393 ,388 ,381 522 ,449 ,443 ,438 כוננות ׳כחול לבן׳ 158 ,147 ,144 ,140-139 ,133 ,131 ,438 ,267 ,251 ,204 ,191 ,161-160 443 כוננות ׳רותם׳ כרושצ׳וב, ניקיטה כשל איסופי כשל הערכתי/בהערכה ל לב, ארלוזור)זוריק לוב 236 ,175 לוחמה אלקטרונית 227 ,163 ,155-153 ,125 ,117 ,115 ,319 ,300 ,292 ,273 ,248 ,239-238 458 ,427-426 ,369 ,333 ,329 ,323 לסקוב, חיים לפידות, עמוס לתר, יונתן 568 ,565 ,536 ,520 מאיר, גולדה 131 ,122,111-110,108 ,90 ,224 ,190 ,175-174 ,171 ,140-139 ,260 ,257 ,255-250 ,248 ,232 ,226 ,439 ,437-436 ,434 ,412 ,350 ,277 ,509 ,504 ,501-498 ,466 ,455 ,446 574 ,572 ,547 ,544 ,528-526 מבצע ׳בוקסר׳ מבצע ׳הלם מבצע ׳מוקד׳ מבצע ׳פריחה׳ מבצע ׳קווקז׳ מבצע ׳רביב׳ מבצע ׳רודוס׳ מדיני/מדיניות 83 ,79 ,77 ,74-67 ,63 ,60-58 ,54 ,125 ,112-108 ,105 ,100-99 ,86-85 ,141 ,139-134 ,132-131 ,129-128 | 596 ,175 ,172-171 ,162 ,160 ,155 ,148 ,203 ,200-199 ,187-184 ,181-180 ,234-231 ,228-227 ,223 ,209 ,207 ,258 ,253-252 ,250 ,248 ,243 ,238 ,313 ,309 ,273 ,268 ,263 ,261-260 ,391-390 ,383 ,378 ,368 ,355 ,417 ,415 ,413-407 ,400 ,394-393 ,463 ,452 ,447 ,439-438 ,436-433 ,523 ,498 ,490 ,488 ,469 ,467 ,465 577-576 ,551 ,549 ,527 מובארק, חוסני מודיעין 96-95 ,78 ,73 ,71 ,63-61 ,127 ,125 ,123-122 ,117 ,109-99 ,162 ,160 ,157-156 ,149-148 ,142 ,215-177 ,175 ,173-171 ,169-166 ,230-229 ,227 ,225-224 ,217 ,249 ,246-245 ,243-241 ,238-235 ,277 ,275 ,273 ,263 ,261 ,259 ,252 ,300 ,293 ,284-283 ,281-279 ,326 ,322 ,319 ,308 ,303-302 ,374 ,359 ,356-355 ,351 ,349-336 ,399 ,389-388 ,385 ,383 ,378 ,376 ,423-422 ,419-417 ,415 ,403 ,449 ,444 ,435-434 ,428-425 ,467-464 ,458 ,455 ,453-452 ,521-512 ,505-503 ,501-499 ,487 ,539 ,537-535 ,533 ,531 ,529-528 ,568-562 ,560-555 ,553 ,547-544 577-570 מודיעין אווירי מודיעין טכנולוגי מוסד 528 ,515 ,511 ,263 ,261-260 ,257 564 מזג אוויר 389 ,347 ,343 ,340 ,293 מחלקת איסוף מחלקת מבצעים 157,147-146 ,127 ,125 ,210-209 ,206 ,198-197 ,195-194 ,226-225 ,221 ,217-216 ,212 ,265-262 ,255 ,246-242 ,230-228 ,319 ,314 ,294-293 ,291 ,281-280 ,385 ,382 ,379 ,349-346 ,343 ,341 ,449 ,434 ,425-424 ,421 ,416 ,407 ,507 ,505 ,500 ,455-454 ,451 ,536 ,530 ,523-522 ,515 ,512-511 568-566 ,563-562 ,546 מחלקת מודיעין 229 ,217 ,209-207 ,198-197 ,263 ,245 ,243-242 ,237-235 ,344-339 ,337 ,326 ,322 ,281-280 ,434 ,425 ,383 ,378 ,355 ,348-346 ,529,518 ,515,504 ,499 ,455 568-564 ,559 ,537-535 מחלקת מחקר 514 ,505-504 ,346 ,200 ,194 ,192 564-563 ,558 ,555 ,521-520 ,516 מחלקת ציוד 541-540 ,536 ,529 ,523 ,505 ,496 565 ,563-562 ,559 ,554 ,544-543 מחקר ופיתוח מטה כללי/מטכ״ל 131-130 ,124 ,98 ,89 ,80 ,75 ,72 ,195-194 ,147 ,144 ,141-139 ,135 ,264 ,262 ,234 ,232-231 ,207 ,205 ,310-309 ,306 ,303 ,295 ,293 ,268 ,394 ,392 ,375 ,363 ,360 ,351 ,342 ,447 ,445-443 ,441 ,439 ,421 ,410 511-510 ,475 ,453 מטוס טו 389 מטוס יירוט 152 ,150 ,106 ,104 ,102-101 ,99 ,96 ,184-183 ,162 ,158-157 ,154 ,287-285 ,278-277 ,274 ,244-243 517 ,378 ,353 ,314-313 ,289 מטוס ללא טייס/מב״ט מטוס ללא טייס/׳תלם׳ מטוס מיג 389 ,383 ,288-287 מטוס מיג 517 ,389 ,384-383 ,274 ,163 ,107 מטוס מיג מטוס מיראז׳ מפתח שמות ועניינים 146 ,117 ,78 ,73 ,66 ,52 ,50 ,46 ,207 ,183 ,175 ,164 ,162 ,158-157 ,272 ,268 ,263 ,256 ,240 ,236 ,221 ,386 ,378 ,323 ,290-289 ,286-284 567 ,564 ,522 ,500 ,484 ,456 ,449 מטוס סוחוי מטוס ׳סער׳ 432 ,353 ,295 ,291 ,264 ,240 565 ,529 ,484 ,479 ,475-474 מטוס סקיהוק 117 ,106 ,95 ,91 ,80 ,78-77 ,74-73 ,240 ,231 ,215 ,213 ,163 ,127 ,286 ,280 ,268 ,264 ,259 ,256-255 ,322 ,320 ,318-317 ,315 ,299 ,290 ,426 ,384 ,380 ,367 ,332 ,330 ,542 ,499 ,490 ,484 ,474 ,451-450 567 מטוס פאנטום 104,102 ,91 ,83-73,71-70 ,61 ,165 ,163 ,129 ,127-125 ,117-116 ,255 ,241-240 ,232 ,215 ,213 ,207 ,281 ,275 ,272 ,269 ,267 ,264-263 ,331 ,329 ,318 ,290-288 ,286 ,283 ,414 ,412 ,373-366 ,343 ,335-333 ,456 ,451 ,449 ,426 ,421-420 ,418 484 ,474 מטוס צילום 484 ,348-347 מטוס קרב 165 ,162 ,154 ,98 ,83-82 ,68-67 ,284 ,236 ,216-215 ,212 ,183-182 ,411 ,409-408 ,390 ,303 ,295 ,292 ,481-478 ,475 ,472 ,453 ,432 ,413 533 ,494 ,490 ,485-484 מטוס תובלה 216 ,212 ,165 ,154 ,149 ,125 ,117 485-484 ,414 ,313 ,295 מטוס תקיפה 149 ,125 ,114 ,94 ,82 ,77 ,68 ,65-64 ,378 ,319 ,286 ,274 ,254 ,242 ,183 517 מטרות אסטרטגיות 576 ,525-523 ,507 ,363 מטרת/ות מלחמה 162 ,160 ,143 ,139 ,136 ,131 ,188-187 ,184-183 ,181-180 ,214 ,203-200 ,196 ,194-190 ,360 ,310 ,306 ,302 ,261 ,233-231 ,509-507 ,433 ,411 ,408 ,391 ,363 ,572 ,569 ,556 ,525-523 ,518 577-576 מילואים 150 ,137 ,135 ,128 ,125-123 ,121 ,201 ,195 ,187 ,176 ,174 ,169 ,217 ,215 ,212-211 ,208-204 ,269 ,261-257 ,250-249 ,246-245 ,312 ,306 ,295 ,289-288 ,279 ,271 ,404 ,382 ,375 ,362-361 ,352 ,321 ,539 ,526 ,449 ,446 ,442 ,439-436 565 ,563 ,556 ,545 ,543-542 מכ״ם 104 ,102 ,100 ,95-94 ,83 ,78-77 ,238 ,236 ,168 ,163 ,153 ,126 ,115 ,289-287 ,276-275 ,273 ,244-243 ,370-369 ,346 ,339 ,335-331 ,313 ,486 ,484 ,477 ,431 ,422 ,389-387 557 ,524 ,501 ,488 מכה אווירית מקדימה מכה מונעת מכה מקדימה 241 ,238,223 ,151 ,142-137 ,350 ,341 ,269-267 ,257 ,250-249 545 ,526 ,486 מכה עוקבת מכה ראשונה מכה שניה מלחמת ההתשה 53-52 ,49 ,47-46 ,44-43 ,40-39 ,115-105 ,103-102 ,99-91 ,88-56 ,132 ,130-129 ,127-125 ,118-117 ,152-151 ,149,147 ,139 ,135 ,175 ,164-162 ,159-157 ,155-154 ,208 ,195-194 ,192 ,186 ,184-183 ,295 ,291 ,273 ,246 ,213-211 ,347 ,343 ,323 ,318 ,314-312 ,308 ,420-419 ,408-405 ,392 ,386 ,378 | 598 ,457 ,449-448 ,438 ,436 ,429 ,491 ,483 ,481-475 ,472-471 ,463 ,556 ,544 ,541 ,507 ,504-498 574 ,569 ,567 ,565-562 מלחמת סיני/קדש 392 ,390 ,151 ,149 ,101-100 ,96 ,54 ,473 ,471 ,469-468 ,448 ,438 ,429 573 ,571 ,564 ,561 ,557 ,551 ,496 מלחמת ששת הימים 58-48 ,46-45 ,42 ,40-37 ,34-30 ,98-95 ,93 ,87 ,84-83 ,79 ,62 ,60 ,128 ,117 ,114 ,112 ,109 ,101-100 ,149 ,146 ,139 ,135 ,133-132 ,176 ,166 ,164-162 ,159 ,153-151 ,216 ,212 ,207 ,204 ,196 ,183 ,273 ,252 ,246-245 ,228 ,226-225 ,377-376 ,336 ,332 ,315 ,308-307 ,425 ,419 ,409-408 ,392 ,390 ,386 ,468 ,464 ,458 ,444 ,439-438 ,429 ,498-497 ,492 ,483 ,475 ,473 ,471 ,551 ,544 ,535 ,522 ,503 ,500 572 ,567 ,563 ,557-556 )ה(ממשלה 81 ,78-77 ,72 ,70-69 ,67 ,60 ,46 ,111-109 ,107 ,105 ,90 ,87 ,85 ,136-135 ,131-130 ,122 ,118 ,113 ,207 ,186 ,179 ,147 ,144 ,140-139 ,233-232 ,227-226 ,224-223 ,221 ,280 ,267 ,262-258 ,256-250 ,241 ,400 ,392 ,375 ,366 ,310 ,302 ,296 ,439-434 ,432 ,417-415 ,412-411 ,510-509 ,507 ,495 ,466 ,447 ,441 ,559-558 ,550 ,547 ,528-524 575 ,572 ,570-569 מן, חגי 568 ,565 ,548 מנדלר, אברהם)אלברט מסוק/מסוקים 93 ,83-82 ,68-67 ,65 ,58 ,56 ,53 ,165 ,154 ,150-149 ,126-125 ,117 ,279-276 ,274 ,245-242 ,216 ,212 ,295 ,293-291 ,289-287 ,284 ,282 ,376 ,333 ,329 ,317 ,313-311 ,303 ,432 ,406 ,392 ,384 ,381 ,377 ,485-484 ,480 ,475-474 ,472-471 ,530-529 ,512 ,497 ,493-490 ,487 565 ,559 ,554-552 ,543 ,541 מסוק אנפה מסוק יסעור מסוק סופר פרלון מעבר ג׳ירי 356-355 ,353 ,276 ,274 ,257 ,201 375 ,361 ,358 מעברמיתלה 353 ,261 ,257 ,201 ,190 ,186-185 375 ,371 ,369 ,361 ,359-358 ,356 מעוזים - קו המעוזים 287 ,276 ,137-134 ,130 ,90 ,86 308 ,306-305 מעצמות העל מערך)ה(הגנה 159 ,156 ,152 ,129 ,105 ,101 ,98-97 ,406 ,244 ,236 ,229 ,225 ,186 ,162 483 ,478-477 ,472 ,458 מערך/כיטילים 129,125,118 ,115,113,106 ,96 ,165 ,162 ,158 ,154 ,152-150 ,147 ,302 ,224 ,212 ,196-195 ,187 ,179 ,450 ,419 ,416 ,393 ,364-363 ,329 490 ,486 מערכות נשק 285 ,169 ,167 ,154 ,117 ,92 ,69 ,58 475 ,471 ,463 ,458 מפקדת חיל־האוויר 182,156,146,144 ,96 ,89 ,65 ,210 ,208 ,206-205 ,198-197 ,195 ,232 ,229 ,226 ,215-214 ,212 ,265 ,263 ,253 ,246-245 ,241 ,235 ,293 ,290 ,287 ,281-280 ,272 ,270 ,350 ,347 ,341 ,338 ,317-316 ,312 ,400 ,393 ,386 ,383 ,362-361 ,359 ,423 ,420-417 ,412 ,407 ,404 ,402 ,454-451 ,443 ,435-434 ,431-429 559 ,538 ,524 ,511 ,500 ,496 ,474 מצב משבר/משבר 355 ,311 ,301 ,290 ,205 ,147 מפתח שמות ועניינים 421 ,419-418 ,416 ,413 ,393 ,363 ,442-441 ,439-438 ,436-435 ,433 ,551 ,528 ,469-463 ,456 ,453-452 576 ,574 ,572 מקנמרה, רוברט משחתת ׳אילת׳ משימות יסוד מתקפה אווירית אסטרטגית מתקפה אסטרטגית 234 מתקפה מקדימה 235 ,233 ,230-229 ,227 ,224-223 ,328 ,260 ,256 ,253-251 ,248 ,246 439-438 ,416 ,400 מתקפת מנע 249 ,245 מתקפת נגד 569 ,521 ,375 ,372 ,365 ,202 נ נאצר, ג׳מאל עבד אל 107 ,104-103 ,101-99 ,94 ,88 ,77 ,499-498 ,185 ,175 ,117 ,112-110 577 נבו, יהושע נחיתות אווירית 390 ,379 ,377 ,368 ,363 ,336 ,273 419 ,395 ניקסון, ריצ׳רד 414-413 ניר, שלמה 566 ,553 ,535-534 ,530 ,522 ,497 נפט סא 483 ,389 ,345 ,333 0 ,294 ,164-163 ,129 ,105-103 ,95-94 483 ,389 ,345 ,343 ,336 ,332-331 סא 195 ,191 ,175 ,168 ,164 ,156 ,294 ,292-291 ,236 ,225 ,215 ,213 ,340-339 ,337 ,332-331 ,326 ,296 483 ,428-427 ,423 ,349 ,344-342 סאדאת, אנוואר 181 ,176-175 ,173 ,129 ,111 ,232 ,203 ,201-199 ,196 ,191-184 ,517 ,413 ,310 ,277 ,273 ,261 ,246 575 ,520 סאקל, עמנואל 566 ,548 ,533-532 סברון, רפי 566 ,548 סגן הרמטכ״ל)ראה: טל ישראל סובייטים 110-109 ,107 ,105 ,102 ,100-99 ,94 ,204 ,175 ,172 ,164 ,129 ,126 ,113 256 ,251 ,212 סודן סטטוס קוו סיגינט סיוע אווירי 381-380 ,368 ,363 ,352-351 ,349 537 סיוע לכוחות היבשה 270 ,264 ,254 ,242 ,238 ,235 ,231 ,389 ,358 ,330 ,324 ,309 ,294 ,284 486 ,457 ,392 סיני)חצי האי 94-93 ,91 ,86 ,81-80 ,70 ,59,51 ,149 ,137-134 ,126 ,114 ,111 ,100 ,188-183 ,178 ,166 ,164-163 ,211 ,202 ,200 ,198 ,193-190 ,243 ,237-236 ,232 ,230 ,225 ,284 ,280 ,278-276 ,274-272 ,262 ,310 ,302 ,295 ,293-292 ,289-288 ,402 ,388 ,383-381 ,361 ,354-353 565 ,516,502 ,441-440 ,411 סיסקו, ג׳וזף סקוקרופט, ברנט 527-526 ע עברי, דוד 310 ,290 ,281 ,265 ,226 ,216 ,207 | 600 ,386 ,378 ,372 ,365 ,317 ,314-313 ,454 ,451 ,425 ,416 ,409 ,404 ,400 ,531-528 ,523 ,521 ,510 ,505 ,458 ,549 ,546-542 ,540 ,537 ,535-533 575 ,569 ,566 ,551 עדיפות אווירית 377 עומק 104-102 ,99 ,97 ,93 ,91 ,83-82 ,76 ,139 ,137 ,135-132 ,129 ,125 ,111 ,178 ,170 ,167 ,164 ,158 ,149-148 ,225 ,214 ,206 ,190 ,188 ,184-182 ,310 ,278 ,273 ,262 ,239-236 ,231 ,438 ,384 ,378 ,362-361 ,356 ,354 ,525 ,507 ,502 ,486 ,481 ,479-476 574 עומק אסטרטגי 574 ,507 ,167 ,141 ,139 עוצבה עוצמה 382 ,304 ,269 ,231 ,166-165 ,163 468-467 ,442-441 ,408 ,403 עורף 382 ,302 ,277 ,257 עזוז, אריק 537 ,535 ,530 ,524 ,521 ,511 ,500 542 )ה(עיסקה הצ׳כית עיראק 563 ,535 ,383 ,332 ,328 ,236 עליונות אווירית 77-76,74 ,72,70 ,68 ,63-61 ,56 ,114-110 ,99-97 ,93-91 ,88 ,86-81 ,145 ,143-142 ,133 ,124 ,118-116 ,187-181 ,163 ,159 ,153-148 ,238 ,228 ,213 ,202 ,196-194 ,315,311-309 ,278 ,254 ,248 ,382 ,379 ,376-375 ,364 ,336 ,327 ,440 ,425 ,419-418 ,395-394 ,389 480-476 ,458 ,444-443 עמיר, עמוס 454 ,451 ,448 ,425 ,416 ,395 ,350 ,538-535 ,531-529 ,522 ,519 ,505 ,566 ,549-546 ,544 ,542-541 575 ענף הגנה 562 ,529 ,523 ,505 ענף חקר ביצועים 564 ,545 ,537-535 ,505 ,428 ענף מצרים ענף משולבים ענף סוריה 565 ,563 ,536 ,513 ,505 ענף תקיפה 563 ,512 ,406 ,347 ,343 ערבים 153 ,145 ,143 ,141 ,139 ,137 ,135 ,254-253 ,251 ,241 ,204 ,165 ,156 ,384 ,378-377 ,263-262 ,259 ,256 570 ,516 ,484 ,445 ,426 פ פאתי מחמוד פורמן, גיורא 229 ,226 ,210 ,205 ,159 ,147 ,281-280 ,271 ,265-262 ,243-242 ,347 ,345 ,326-324 ,294 ,284 ,428 ,425-423 ,382 ,358-357 ,498-497 ,455-454 ,452 ,450 ,430 ,515 ,512-510 ,507 ,505 ,502-501 ,542-541 ,537 ,531-529 ,525-522 575 ,568 ,566 ,563 ,560-545 פיקוד דרום 264 ,242 ,238 ,202-201 ,178 ,143 ,363-352 ,311 ,307-305 ,294 ,274 ,429 ,421 ,416 ,390 ,382 ,375 ,365 ,510 ,508 ,498 ,453 ,445-443 ,434 ,539-538 ,533-532 ,524 ,522-520 ,567 ,563 ,561-555 ,548 ,541 569 פיקוד צפון 295 ,293 ,264 ,260 ,242 ,206 ,200 ,320-317 ,312-311 ,304 ,302 ,299 ,363 ,349 ,342-339 ,328 ,326 ,322 ,453 ,439 ,421 ,390 ,380 ,366 ,534 ,528 ,515 ,509-508 ,498 ,468 מפתח שמות ועניינים 560 ,557-555 ,552 ,541 ,537-536 566-565 ,563 פקודת אב 430 ,394-393 פקודת ׳גיר׳ פקודת ׳דוגמן׳ 300-299 ,254 ,230 ,227-225 ,216 ,333-323 ,321-320 ,316-315 ,351 ,349-347 ,345-341 ,339-335 ,384 ,372 ,367 ,360-357 ,355-354 ,420 ,418-417 ,404 ,395 ,393 ,445 ,442 ,428-427 ,425 ,423 ,489-488 ,472 ,459 ,451-450 ,448 ,553 ,538-535 ,522 ,512-511 575-574 ,568 ,565-564 ,559-558 פקודת ׳מוקד׳ 560 ,496 פקודת ׳נגיחה׳ 524 ,404 ,392 ,312 ,254 פקודת ׳סלע׳ 560 פקודת ׳שובך יונים׳ 569 ,561 ,533-532 פקודת ׳שריטה׳ 449 ,430 ,394 ,290 ,266-265 פקודת ׳תגר׳ 294 ,254 ,245 ,230 ,227 ,216 ,321 ,317 ,315-313 ,310 ,300-299 ,351 ,348-347 ,336 ,329 ,327-324 ,446 ,440 ,427 ,425-424 ,416 ,512-511 ,488 ,486 ,472 ,452-450 575 ,553 ,522 פריגת, אליעזר )ה(צבא)ה(מצרי 190-185 ,182-181 ,129 ,92 ,86-85 ,277 ,262 ,236 ,202 ,197-196 ,394 ,391 ,362-361 ,358 ,312-311 499 ,479-478 ,476 ,441 )ה(צבא)ה(םורי 325 ,313 ,311 ,305 ,303 ,300 446 ,391 ,380 ,347 ,338-337 צומת/צמתות החלטה 223 ,217 ,215 ,213 ,211 ,209 ,207 ,271 ,263-262 ,257 ,248 ,228 ,226 ,354-353 ,350 ,321 ,313 ,310 ,290 469 ,456 ,421 ,363 ,359 )ה(צי)ה(סובייטי צידון, יואש)צ׳אטו צילום/תצלום 169 ,165-164 ,126-125 ,78 ,75 ,249 ,237-236 ,230 ,216 ,208 ,172 ,336 ,328 ,313 ,288-287 ,283 ,266 ,451 ,431 ,351 ,349-346 ,343-338 562 ,536 ,484 ,478 צרפת/צרפתים 117 ,105 ,101 ,91 ,86 ,58 ,52 ,45-42 473 ,471 ,151 ,149 ק קבוצת פקודות 533 ,529 ,522 ,518 ,404 ,386 ,283 560-559 ,542 קביעת החלטות/החלטה 215-214 ,205 ,203 ,199 ,88 ,65 ,63 ,253 ,246-245 ,242 ,235 ,226-225 ,351 ,349 ,326 ,310 ,293 ,282 ,255 ,400 ,395-394 ,366 ,360-359 ,356 ,438 ,436-435 ,433-432 ,421 ,404 549 ,469-463 ,456 ,449 קהיר 211 ,173 ,152 ,129 ,118 ,113 ,104 372 קו ״בר־לב״ 306 ,135-134 קו הגבול 333 ,332 ,305 ,302 ,139 ,137 ,135 487 קו עצירה קומינט קונספציה 464 ,455 ,224 ,208 ,202 קוסיגין,אלכסיי קיסינג׳ר, וערי 256 ,253-250 ,248 ,233-232 ,219 | 602 ,549 ,544 ,528-525 ,523 ,415-411 576 ,571 ,558 ׳קלע׳)שיטת הפצצה 332 ,329 ,313 ,294 ,287 ,244 ,242 488 ,389-388 ,385 ,372 קיטינג, קנט קלבות אוויר 239 ,159 ,151 ,126 ,118 ,108 ,97-95 ,492 ,481 ,476 ,472 ,381 ,372 ,303 554 ,539 לאם סולל לאש הממשלה 466 ,439-434 ,432 ,416 ,412-411 ,550 ,528-524 ,510-509 ,507 572 ,569 ,559-558 לבין, יצחק 560 ,547 ,528 ,499 ,496 ,468 ,439 579 ,576 ,571 לוג׳לס, ויליאם לום, גיולא 576 ,567 ,546-545 ,542 ,529 ,511 רונן, לן)פקל 577 ,567 ,549,542 לכבת אווילית למז, אהלון למטכ״ל 567 ,565-564 ,561-559 למשל״ט 430 ,400-399 ,380 ,377-375 ,372 ,495 ,456 ,447-445 ,443 ,441 ,535-534 ,531-530 ,524-523 ,512 ,562 ,549 ,547 ,545 ,542 ,540-537 565 למת לול 440 ,385-384 ,380 ,366 ,360 ,329 567-566 ,540 ,500 למת הגולן 507 ,483 ,451 ,440-439 ,430 ,427 575 ,569 ,566 ,559 ,553 ,531-530 לפא״ל 574 ,570 ,549 ,546 ,504 לפילים 291 ,289 ,287 ,283 ,276-274 ,236 ,402 ,362 ,359 ,356-355 ,353 ,295 522-521 ,517 ש שאזלי, סעד אללין 577 ,541-539 ,533 ,529 ,520 שאלם א־שייך 388 ,287 ,275-274 ,202 שביט, אהרון)יאלו 567 ,546 ,543-542 ,520 שלואן שלה/שדות תעופה 114,107 ,97-96 ,79 ,74 ,66 ,162-161 ,159-156 ,154 ,151-150 ,232 ,230 ,228-226 ,224 ,213-212 ,254 ,251-250 ,245 ,242-241 ,236 ,299 ,286 ,273 ,270-269 ,264-263 ,352-351 ,327 ,323 ,315-310 ,301 ,419 ,394-393 ,389-388 ,379-376 ,492 ,490 ,488-487 ,472 ,450-449 576 ,557 ,545 ,540 ,524 ,517 ,501 שומרון, לן שחיקה 379 ,368 ,358 ,311 ,307-306 ,257 ,415 ,412-407 ,402 ,391-390 ,386 489 ,485 ,475 ,453 ,446 ,443 ,441 שימור הכוח/עקרון שימור הכוח 422 ,412 ,409-408 ,390 ,238 ,33 542 ,442-441 שלו, אריה 577 ,526 ,521-520 ,514 ,501 ,197 שלזינגר, ג׳יימס שמואלי, עמיחי)שומי 567 ,544 ,542 ,522 ,463 שפר, שמואל)שטופר 567 ,546 ,539-538 ,429 ,361 ,358 שפליר שפליל של הביטחון 232 ,227-226 ,224 ,204 ,197 ,261-257 ,253 ,251-249 ,246 ,234 מפתח שמות ועניינים 284-283 ,281 ,279 ,269-267 ,263 ,324-322 ,320 ,318 ,305 ,295 ,291 ,366 ,364 ,360 ,358 ,350 ,328-327 ,421 ,411-410 ,400 ,395 ,380 ,375 ,447 ,442-437 ,435-434 ,432 ,426 ,535 ,527 ,511-508 ,500 ,497 ,453 574 ,552 ,541-540 שרון, אריאל)אריק 381 ,375 ,361 ,353 ,321 ,308 ,189 ,557 ,550 ,541 ,533 ,510 ,442 ,421 569 ,561 שריג, יוסי 567 ,504 שרירות שריון 191-189,187-185 ,180,162 ,239 ,236 ,230 ,212 ,207 ,202-201 ,296 ,293 ,286 ,266 ,259 ,252 ,242 ,318-317 ,311-310 ,307-301 ,299 ,357-356 ,341 ,337-336 ,324-322 ,381-379 ,370 ,368 ,364 ,362 ,360 ,445 ,433 ,430-429 ,388-387 ,384 447 ת תא רמשל״ט 284-281 ,279 ,243 ,235 ,233-232 ,328-327 ,324 ,322-321 ,299 ,290 ,350 ,348-346 ,344-342 ,335 ,330 ,377 ,375 ,363 ,360-356 ,354-353 ,447 ,443 ,441 ,430 ,400-399 ,380 ,531-530 ,524-523 ,512 ,495 ,456 ,547 ,545 ,542 ,540-537 ,535-534 565 ,562 ,549 תהילה, אילן תכנית דוג׳רס תורת לחימה 234 ,213 ,170 ,160 ,154-153 ,147 ,387 ,339 ,311 ,308-307 ,288 ,537 ,533 ,430-429 ,425-424 ,419 573 ,561 ,551-550 תותחים נגד מטוסים/נ״מ 150 ,104 ,94 ,88 ,83 ,77-76 ,65-64 ,221 ,207-206 ,189 ,163 ,155-154 ,291 ,287 ,275-274 ,271 ,244 ,230 ,327 ,323 ,321 ,315-310 ,299 ,295 ,348 ,338-336 ,333-332 ,330-329 ,388-387 ,371-370 ,358 ,353-351 ,423-422 ,420 ,410-409 ,403 ,393 490-488 ,479-476 ,473 ,450 ,427 תכנית התעצמות ׳אופק א׳ 559 ,553-552 ,512 ,510 ,498-497 תכנית התעצמות ׳גושן ב׳ 553-552 ,512 תכנית התעצמות ׳מכבי׳ תל־נוף/עקתן 549 ,542 ,522 ,455 ,404 ,386 ,373 576 ,559 תמונת מצב 268 ,265 ,259 ,253 ,246 ,186 ,306-305 ,294-293 ,282-280 ,348 ,342-341 ,322 ,311-310 ,430 ,416 ,363-359 ,357-356 ,353 ,455 ,453 ,446-443 ,441-440 ,435 469 ,466-464 תעלת סואץ/תעלה 82-80 ,77-74 ,72 ,67 ,65-63 ,61-60 ,115-109 ,107 ,103 ,92-89 ,87-85 ,136-132 ,130-129 ,124 ,118-117 ,180 ,163 ,155 ,152-151 ,144 ,196 ,194 ,191-190 ,188 ,186-183 ,237-236 ,230-229 ,211 ,204-202 ,266 ,257 ,253-252 ,244 ,242 ,294 ,289 ,287-286 ,283 ,274-272 ,312-310 ,308 ,306-305 ,302-301 ,356 ,354-352 ,342-341 ,332 ,317 ,381 ,375 ,371-367 ,365-362 ,360 ,425 ,421 ,395-394 ,389-387 ,385 ,451 ,447 ,445 ,441 ,430-429 ,501 ,498 ,486 ,483 ,478-477 ,529 ,520 ,517 ,512-511 ,504-503 577 ,560 ,541-539 ,533-532 תפיסה אופרטיבית תפיסת)ה(ביטחון 495 ,444 ,303 ,167 ,148-147 ,138 507 | 604 תפיסת הפעלה 507 תצורה/ת מטוסים 386 ,270 ,264 תקיפת טילים 245 ,230-228 ,226 ,214 ,212 ,195 ,322 ,317 ,314-313 ,311 ,291 ,254 ,350-349 ,343 ,336 ,331 ,328 ,324 ,393 ,384-383 ,378 ,358 ,354-353 ,441-440 ,428 ,425-423 ,418 ,549 ,488 ,486 ,472 ,459 ,450 ,445 561 תקיפת שדות תעופה 159-157 ,151-150 ,147 ,124 ,97-96 ,245 ,242-241 ,230 ,228-227 ,224 ,267 ,264-263 ,256-255 ,251-250 ,315 ,313 ,311-310 ,286 ,270-269 ,492 ,490 ,488-487 ,472 ,449 ,378 576 ,557 ,545 ,540 ,524 ,501 תרבות אופרטיבית תרבות אסטרטגית תרבות מבצעית 452 ,433 ,419 ,416 ,409 ,309-307 576 ,551 ,547 ,533 ,454 תרבות מצרית תרגיל ׳איל ברזל׳ 559 ,510 ,508 ,498 ,144-143 תרגיל ׳מהלומה׳ "שני נושאים הם הקריטיים והחשובים ביותר שקרו לחיל האוויר במלחמת יום כיפור 1 הימים הראשונים של המלחמה 2 בל היתר היה פועל יוצא מבך האוויר בעבר , אלוף מוטי הוד, נ • מדוע בזבז חיל האוויר את עוצמתו ברגע פתיחת המלחמה? • מדוע לא הופעלה תוכנית למתקפה אסטרטגית מקדימה על צמתות השלטון והצבא המצרי והסורי בבוקר השישה באוקטובר? • מדוע לא ניסו בכירי החיל לשנות את החלטותיו השגויות של מפקד חיל האוויר בשלושים השעות הראשונות למלחמה? • מדוע נכשלו שתי המתקפות הגדולות נגד הטילים בבוקר היום השני למלחמה? • מדוע נוצר משבר אמון עמוק בין מפקדי חיל האוויר לבין הטייסים הלוחמים שחירפו נפשם מול מערכי הטילים המאיימים? • מדוע כשל חיל האוויר, שהיה דרוך ומוכן לקרב, במשימות עיקריות בפתיחת המלחמה? 30 השעות הראשונות למלחמת יום כיפור, שבמהלכן הופלו ו סוריה ומצרים ועל המערכה נגד סוללות הטילים ברמת הגולן ובתעלת סואץ. הספר, שמסכם שנים רבות של מחקר יסודי, עושה חשבון נפש נוקב ומצביע על האחראים למפלות, לשחיקה ולאבדות. אך גם להצלחות. והיו כאלה. שמואל גורדון, אלוף משנה במילואים, לחם כטייס פאנטום במלחמת יום כיפור. בתפקידו האחרון היה מפקד מוצב השליטה המרכזי של חיל האוויר במלחמת לבנון הראשונה. בעל תואר דוקטור למחקרים אסטרטגיים, ביטחון לאומי ויחסים בינלאומיים. קיבל :־־־ יצחק שדה ובן-גוריון לספרות ביטחונית, ואת פרס כרמון למחקר בתחום הביטח ספחת מעחב דאנאקוד מחיר מומלץ