האויר חיל ומורשת להיסטוריה הדיגיטאלית הספרייה www.fisherlibrary.org.il חיל האויר הישראלי ; ־־ ו דני שלום רוח רפאים מעל קהיר באויר - פרסומי תעופה וחלל רוח רפאים מעל קהיר Danny Shalom Phantoms Over Cairo Israeli Air Force in the War of Attrition (1967- 1970) Bavir- Aviation & Space Publications P.o.Box 8460 Rishon Le-Zion 75138 Israel All Rights Reserved ISBN 965-90455-2-2 דני שלום רוח רפאים מעל קהיר חיל האויר הישראלי במלחמת ההתשה באויר פרסומי תעופה וחלל ת״ד מסת״ב כל הזכויות שמורות אין להעתיק לשכפל, לצלם להקליט, לתרגם לאחסן במאגר מידע או להפיץ ספר זה או טעים ממנו, בשום אמצעי- אלקטרוני, אופטי או מיכני)לרבות צילום, הקלטה, אינטרנט ודואר אלקטרוני( ללא אישור של המחבר פרק ״פריחה״: שמי מצרים פרוצים מו1 * להביא את תודעת המלחמה לציבור במצרים הדרכים בהן נקטה ישראל כדי לשכנע את המצרים להפסיק את הלחימה בתעלה לא הועילו: המצ- רים המשיכו את הלחימה מתור כוונה שקוי ה־ דים, וגם כדי להעסיק את צה״ל ולהתיש את כוחו. הצבא המצרי הצטייד במערכות שהיו קיימות זה מכבר בשרות כדי למלא את השורות, וכן במער- כות חדישות יותר, לקראת המלחמה עליה הצהירו מנהיגי מצרים חזור והצהר. בעוד שבתחומים מבצעיים- השמדת סוללות הטילים והפלת מטוסי אויב שניסו לחדור לשטח ישראל - הצליח צה״ל להשיג עד אז את מטרותיו, הרי בתחום אחד לא היתה לכך כל השפעה: הבאת תודעת המלחמה לתושבי מצרים, כדי לשכנע אותם שהמחיר אותו הם משלמים הוא גבוה. מפקדים רבים בצה״ל, כולל ראש אג״מ, עזר ויצמן, הציעו כבר בשנת לפעולה כדי לתקוף מטרות בעומק מצרים, אך המערכת הפוליטית חששה מכך. הפעולות במבצע ״בוקסר״ נגד עמדות הצבא המצרי ומוצביו לאורך התעלה, השפיעו בצורה קשה על הצבא המצרי: מוצבים הרוסים, עמדות כתושות, ציוד מושבת. אלפי חיילים נהרגו במהלך פעו־ 608 רוח רפאים מעל קהיר לות התקיפה של קוי הביצורים והעמדות. והיו גם מטוסים מופלים, טייסים הרוגים ושבויים. אולם ראשי השלטון הסתירו את הדבר מידיעת התושבים במצרים עצמה, למרות שמאות אלפי תושבי הערים פורט מעיר, קנטרה המערבית, איסמעיליה וסואץ, נטשו זה מכבר את בתיהם והערים הפכו לערי רפאים. מאות כפרים בקרבת החזית נעזבו ותושביהן התקבצו ומלאו את רחובות קהיר וערים אחרות. בקיץ 100 כל האזהרות נפלו על אוזניים ערלות. המצרים לא היו מוכנים להפסיק את האש. עם הגעת מטוסי הפנטום, עלתה יכולת הפעולה של חיל האויר הישראלי מדרגה: מטוסים אלה איפשרו לערוך תקי- פות איסטרטגיות, בעומק מצרים ובמטען פצצות משמעותי. הם גם היו מצוידים במערכות כינון חימוש מדויקות, מערכות ל״א מתקדמות ומתחת לגופם וכנפיהם נשאו את כל הנדרש כדי להכנס לקרבות אויר ולצאת מנצחים. הגעת המטוסים העלתה מחדש את ההצעות לבצע תקיפות העומק, במיוחד לאור האבירות הכבדות שספגו כוחות צה״ל באיזור התעלה. אמץ: תקיפות עומק יביאו להפסקת המלחמה הכוונה להרחיב את המלחמה לעומק מצרים הובאה לדיון אצל גורמי המודיעין. ראש אמץ, אלוף אהרון יריב, קיים דיון של בכירי מחלקת מחקר, כדי לגבש את עמדת אמ׳׳ן בדיון אצל שר הבטחון. .1 הערכת אנשי המחקר היתה שהפצצות העומק יביאו להפסקת מלחמת ההתשה דיונים נערכו גם בחיל האויר וגובשה תפיסת ההפעלה של המטוסים במבצעים אלה. עזר ויצמן, שהצטרף באמצע החודש לממשלת האחדות הלאומית)הוחלף כראש אג״מ על ידי אלוף דוד אלע־ זר( כתב לאחר שנים כי"שאלת הפצצות העומק טרדה את מנוחת הממשלה. היו שיקולים רבים בער ההתמדה בהפצצות אלה תוך הגברתן. לרדת על ׳מטרות כואבות׳ כתחנות כוח ריכוזי דלק, גשרים, .2 תחנות רכבת וכיו״ב״ ואכן, מתכנני מחלקת המבצעים של חיל האויר הכינו ״בנק מטרות״ והביאו את הדבר לידיעת הרמטכ״ל, רא״ל חיים ברלב. לאחר דיון אצל שר הביטחון, משה ריין, הוחלט להביא את ההחלטה להכרעת הממשלה. בראיון לעתון ״לה מונד״י. אמר משה ריין כי לתקיפות העומק שלוש מטרות: 1 על על חיילינו בחזית. בעור אנו ממתינים לשלום, אנו מוכנים לקבל הפסקת אש מלאה ואין זה מן הנמנע כי המצרים יסיימו זאת על ירי קבלתה. 2 מבחינתם 3 האמיתי במאבק הערבי־ישראלי״. דיין אמר עוד בראיון כי ״אין עוד מטרות צבאיות בתוך השטח המצרי אשר מנועות מאתנו. החלטנו לא לתקוף מטרות אזרחיות, אולם אם המצרים יעשו זאת, זה ישנה את הדברים.״״ 609 ״פריחה״ - שמי מצרים פרוצים יורם אגמון־מנהם עיני הובילו את התקיפה הראשונה במבצעי ״פריחה״ לעבר דהשור ״בספרו ״אבני דרך״ כותב דיין: ״כדי ללחוץ על המצרים, ולהכריח אותם לקיים את הפסקת האש, ביקשתי ב־ ים בעומק מצרים. הועדה אישרה את הצעתנו, ולמחרת תקף חיל האויר בסיס הדרכה של טילי בדהשור, מחנה צבא בתל אל כביר ומחנה קומנדו באינשאס. לדבר זה היתה השפעה ממוטטת על .4 המורל המצרי״ לבד מן הלחץ בישראל להכניס את מטוסי חיל האויר לתקיפות בעומק מצרים, דירבן שגריר ישראל בארה״ב יצחק רבין, את הממשלה לפעול ביתר תקיפות נגד מטרות בעומק מצרים. האם חיל האויר היה מוכן לביצוע התקיפות? חיל האויר קיבל את מטוסי הפנטום מארה״ב בקצב של ארבעה מטוסים לחודש. בראשית חודש ינואר, היו כבר בשרות והאחרים בטייסת מסוגל לשאת כמות גדולה מאד של חימוש לעבר המטרות. בשל כך הוחלט להשתמש בלא יותר משני מטוסים כדי להנחית מכות מכאיבות על מטרות בעומק מצרים. הדבר לא היווה עומס מכביד מדי על הטייסות. המבצעים הוכנו בקפידה תוך שילוב מערכות תומכות רבות. בחיל האויר כונו תקיפות עומק מבצעי ״פריחה״. 610 רוח רפאים מעל קהיר מבצעי ״פריחה״ ללב מצרים ״מטוסי חיל האויר פעלו היום בשעה של תעלת סואץ, ומחנות צבא מצריים בתל אל כביר, אינשאס ודהשור בדרום מזרח הדלתא. כל מטוסינו חזרו בשלום״ כך נפתחה ההודעה הלקונית משהו של דובר צה״ל ב־ ההפצצות נפלו על ראשי השלטון במצרים כמהלומה. המטרות כולן היו במרכז מצרים והלם ההת- פוצצויות נשמע עד לב קהיר. למחרת געשו כותרות העתונים בעולם- המשמעות הקשה של הפעו- לה לא נסתרה מעיני העורכים. הכתבים והפרשנים עסקו רבות במשמעות בחירת המטרות. לכולם היה ברור כי תקופה חרשה נפתחה במלחמה ההתשה. המטרות הראשונות שנבחרו, מתוך רשימה ארוכה של מטרות איסטרטגיות של הצבא המצרי, היו מחנה תל אל כביר, מחנה הקומנדו באינשאס ובית הספר לטילי לפני המבצע הוזמנו כל המעורבים בו - אנשי הטייסות, מערכת הבקרה, אנשי הל״א וטייסות החי- לוץ לבח׳׳א והמודיעין נתנו את הרקע והתוצאות הצפויות. ערב לפני התקיפה הגיע מפקד טייסת את הטייסים וצייר את מפת הדלתא, הנילוס והים התיכון בגירים צבעוניים. הטייסים למדו את בית הספר לטילים בדהשור והמחסנים שלידו הותקפו פעמים אחדות במבצעי ״פריחה״ 611 ״פריחה״ - שמי מצרים פרוצים נתיבי הכניסה והיציאה, את קורי ההפעלה והדיווח - ״היה לנו הרבה בטחון שאנחנו מלכי השמים- לא מהרגשת שחצנות אלא בטחון, כתוצאה מהכלי והנסיון הקורם״ כתב לימים סגן דוד יאיר, נווט בטייסת שהשתתף בגיחה הראשונה. טייסת ברהשור, אשר שימש גם כמחסן, ממנו יצאו סוללות הטילים ליעריהן בשטח. שני מטוסים השתתפו בתקיפה: במטוס המוביל היו אגמולעיני. במטוס השני פיר־רור- כולם מן הצוות המקורי שהתאמן על המטוסים בארה״ב. תדריכים נערכו גם בטייסת מבצעי"פריחה", כמו כל המבצעים לתקיפת מטרות במצרים, היו מורכבים. מערך שלם של יהירות הוכנס לכוננות. לבר מהמטוסים המבצעים, הוצבו בעמדות יירוט מטוסי קרב שנועדו לסייע למטו- סי התקיפה במקרה של הסתבכות. ב״פריחה ומספר רומה של מטוסים בתל נוף ורמת הוד. מטוסי ל״א, בהם שני מטוסי ווטור של במערכות ״יבלת״, פטרלו בנתיבים שנועדו לשבש את מערכות המכ״ם באזורי החדירה והפעולה של מבנה שני תקף את מפקדת הקומנדו המצרי באינשאס 612 רוח רפאים מעל קהיר מטוסי התקיפה. מסוקים מצוידים במערכות ״כתף״ לשיבוש, שייטו לאורך התעלה מול אזור הפעולה. מטוסי סקייהוק שייטו בגובה מתאים מעל סיני כדי לשמש ממסר קשר, מטוסי תובלה ומסוקים הוצבו בכוננות מיידית ברפידים או קרוב יותר לזירה. כדי להטעות את המצרים, בוצעה גם פעולת הסחה בה הותק- פו מטרות באיזור קנטרה וסואץ. כל מערך הנ״מ- טילים ותות- חים - הוכנס לכוננות מיידית. הזמ״מ מטוסי הפנטום התוקפים חדרו בגובה נמוך במהירות קשר. הם היו אמורים לתקוף בשעה שלוש המטרות. מזג האויר לא סייע לפעולה: מרחב קהיר היה מכוסה אובך והטייסים נאלצו להתרומם מעט, כדי שלא לפגוע בעמודי החשמל הגבוהים במהלך טיסתם למטרה.לפי הפקודה הם היו אמורים לבצע יעף אחד בלבר- לכל מטוס ניתנה הזרמנות אחת בלבד לתקוף. במרכז סיני, התפצלו שני הזוגות: מבנה ״רומל״ של טייסת המרכזי לעבר מפקדת הקומנדו באינשאס. אביהו בן נון־אייל אחיקר, אביאם סלע־שבתאי בן שוע, חצו את התעלה בגובה נמוך, ומשכו תלולות לתקיפה. היער היה הבניין המרכזי של המפקדה. בנקודה שנקבעה הם נסקו לגובה דרגה גבוהה של אמינות טכנית נדרשה להוצאת הפנסומים למבצעי התקיפה בעומק מצרים 613 0 ״פריחה״ - שמי מצרים פרוצים את המטרה, צללו מטה ובהגיעם לגובה Mk.117 נהרסה כליל. לאחר התקיפה הם התישרו בגובה נמוך, ערכו פניות התחמקות, ובקרבת התעלה משכו לגובה את המטרה השניה- בית הספר לטילים ברהשוד תקף הזוג של מדרום: הם יצאו מסיני בנתיב הדרומי לראס סודר, וטסו בגובה נמוך עד המטרה. גם מטוסים אלה נשאו הפגיעות היו טובות: הטייסים ריווחו כי הבחינו ברליקות רבות שפרצו במחסנים ובמבנים. כל הקומ- פלקס עלה לאויר בהתפוצצויות שציירו עמודי עשן שחורים. את היער השלישי, מחנות תל אל כביר, תקף מבנה ״נלסון״: ארבעה מטוסי סקייהוק של טייסת ובהם אהוד שלח, יעקב זיק, דוד דיאמנט ונחום מרחבי. המטוסים חצו את התעלה בנתיב התקיפה הצפוני, ולאחר כ־ והשני בפצצות סנקאיי את שורת הצריפים המערבית במחנות. את המטרה קשה היה להחטיא: למרות שמחנות תל אל כביר השתרעו על שטח נרחב, הטייסים זיהו את היעדים וריווחו על תוצאות טובות. בשעה בה תקפו המטוסים בעומק מצרים, נערכו גם הפצצות הסחה באיזור התעלה. ארבעה סקייהוק של טייסת באיזור סואץ וקנטרה. שני הזוגות האחרונים, נסקו לאחר מכן לגובה, כדי לשמש ממסר למטוסים התוקפים בעומק מצרים. באותה שעה פטרלו אורי ורן מטייסת התקיפות במבצע ״פריחה״ הראשון, היו גיחות תקיפה קלאסיות. הפעולה היתה מהירה, חדה והבי- אה תוצאות: המטוסים חדרו לעומק מצרים, תקפו ויצאו משם ללא פגע. המודיעין עקב אחר הדיוו- חים המצריים היתה זו הפעם הראשונה)מתוך שתיים( בה השתתפו מטוסי סקייהוק בתקיפת מטרות במבצעי ״פרי- חה״. ההפתעה של המצרים היתה מלאה: סוללות הטילים בלב מצרים לא הספיקו להגיב. גם מטוסי הקרב לא נסקו ליירט את המפציצים. בעולם ובמצרים מיהרו להאשים את ישראל כי היא רוצה למוטט את משטרו של גמאל עבד נאסר. בטון מתגונן משהו הסבירו גורמים בכירים בישראל כי אין לה כל מטרה להפיל את המשטר במצרים. הכוונה של ההפצצות, הסבירו כמעט בהתנצלות, היא למנוע את המשך הלחימה. אך במצרים עוררו ההתקפות זעם ציבורי ניכר- על מחרלי השלטונות, על הסיוע הרוסי הלקוי ויותר מכל - על ״ישראל התוקפנית״. בימים שלאחר הפצצות העומק הראשונות, היה הצבא המצרי במבוכה. לבד מירי לעבר עמרות צה״ל מהעבר המזרחי של התעלה לא בוצעה פעולת נגר כלשהי. נשיא מצרים וממשלתו בחנו את המצב והחליטו להגיב באמצעים הקיימים בירם. המצרים לא ידעו באיזו תדירות יגיעו המטוסים הישרא- ליים ומה יהיו יעריהם הבאים. בשל כך הציבו את כל כוחותיהם בכוננות קבועה. הכוננות נמשכה יומם ולילה ובכל קוי החזית והעורף. 614 רוח רפאים מעל קהיר לבד משנאה גוברת לישראלים, לא היה להפצצות הראשונות האלה ביטוי בהלך הרוח של הציבור. איש לא התקומם ואיש לא מחה על מדיניות נאסר. הנשיא המצרי הנבוך הורה לצבאו להמשיך במבצעים נגר המעוזים ונגד יחידות צה״ל בסיני. העם המצרי למוד הסבל, קיבל את הדברים בהכנ- עה. המצרים היו נחושים עתה לנקום בישראל בכל דרך. המשבר בדעת הקהל והתקשורת לא הסגיר את הצעד הבא שעשה נשיא מצרים: נאסר הבין כי שלב חדש נפתח במלחמה, אותה כינה כשנה לפני כן, ״מלחמת ההתשה" והוא לא היה לטובת מצרים. התפתחות חמורה זו, לא התאימה גם ל״שלב השחרור" עליו דיבר כה רבות בשבועות האחרונים. נואש מחוסר היכולת של טייסיו ומערכת ההגנה שלו, הוא המתין עתה להשלמת ההכנות לבניית המחפורות ובסיסי הטילים ולהגעת דיביזיית ההגנה האוירית שהבטיחו לו הרוסים בחודש דצמבר. תוך כדי פעולות אלה, ובלי שאנשי הצבא והממשל בישראל ירעו על הכוונות שלהם, הלכה וגברה המעורבות הרוסית הישירה במלחמה נגד ישראל. במהלך החודשים הבאים יואץ התהליך שיביא להתנגשות ישירה בין ישראל לברית המועצות- בין מטוסי חיל האויר הישראלי למערכות הטילים החרשות שיאטמו את המרחב הגרול בין קהיר והדל- תא לבין תעלת סואץ. וגם בין טייסים ישראלים לטייסים רוסיים. היערכות חדשה בשמי קהיר הפעלת מטוסי חיל האויר בלב מצרים, עוררה מהומה רבתי. מאז ומתמיד היה איזור זה מן הפעילים ביותר מבחינה אוירית- אזרחית וצבאית כאחת. למרות הנחיות קודמות שפורסמו לגבי תיאום ותנועת מטוסים, הביאה הפעילות התרשה של מטוסי חיל האויר לצורך בשינוי בהוראות. מערך הנ״מ סביב קהיר שונה ותוגבר, והוצאו הוראות הדשות שנועדו לאפשר למטוסים לטוס בשמי מרחב הבירה המצרית, גם אלה שיצאו מבסיסי האויר הרבים סביב העיר וגם מנמלי האויר האזרחיים. ב־ . על ההוראות החרשות היה חתום ראש מטה חיל האויר המצרי, 5 ות מיוחדות לטיסה באיזור קהיר ליווא־טיס חוסני מובארק )לימים מפקר חיל האויר המצרי ונשיא מצרים(. ההוראות עסקו בתיאום ושיתוף הפעולה, בין מערך התעבורה האוירית לבין פיקור ההגנה האוירית של מצרים. נכתב כי ״בהתחשב בהיערכות 6 במסמך מיוחר שהוציאה מחלקת המבצעים של חיל האויר המצרי מחלקת התותחים הכברים סביב קהיר, ולמטרת אבטחת מטוסי קרב, מטוסי קרב־הפצצה ומפציצים, הפועלים באיזור אל קאטור, אינשס, חילואן ואל עיט, רהשור, קהיר מערב", הוחלט כי על כלי טיס אלה"אסור לטוס בגובה פחות מ־ חים כברים( חופשיים בהעסקת מטרות אויריות עוינות באיזור זה ובגובה פחות מ־ מחלקות המקלעים הכבדים באיזור זה, תצטמצם למטוסי סילון מהירים)רק ער גובה זה לא כולל את סוגי המטוסים הבאים, שאין להעסיקם אלא לפי הוראות ממפקדת ריוויזיה אוירית: 1 2 3 615 ״פריחה״ - שמי מצרים פרוצים היחידות שתכננו לטוס בשמי האיזור המוגדר, נדרשו לקבל אישור מיוחד ממפקרת הדיוויזיה, מרכז המפקדה המשותפת באינשאס וקהיר מערב, או מרכז אלה, הוצאו הנחיות לארגון מערך הקשר בין הבסיסים השונים, כדי לתאם מבצעי יירוט נגד מטוסי חיל האויר הישראלי. ״בהתאם לריווחי מפקרי החטיבות האויריות או הוראות מרכז מפקדת ריוויזיה מפקדי המרכזים המשותפים באינשאס ובקהיר מערב, לנצור את התותחים הכבדים באמצעות גדודי הטילים הקשורים אליהם, וכן במקרה של תנועות אויריות באיזור, של אלמנטים אלה בגובה פחות מ־ "על ענף הניווט האוירי להוציא הוראות לקביעת שיטת ההתקרבות, לשם נחיתה בשרות התעופה הבאים: חילואן, אל מזה, שרה התעופה קהיר בינלאומי, אינשס, קהיר מערב, באופן שתתאפשר טיסה בגובה פחות מ־ רית״. הפקורה גם קבעה הוראות בתחומי האימון באיזור: ״על מרכז התנועות הכללי שבמרכז המפק־ רה הראשית, לא להתיר אמונים באיזור: אל קנאטר, אינשס, חילואן, אל עיאט, דהשור, קהיר מערב, בגובה פחות משני ק״מ, כדי שאפשר יהיה להבטיח את שלמות מטוסינו באויר, וכדי שלא תתבצע נצירת אש ללא צורך״. יום לאחר שפקורה זו נכנסה לתוקפה, כבר רעמו מטוסי חיל האויר פעם נוספת בשמי קהיר. תוקפים באיזור סואץ במפקהת חיל האויר המתינו לתגובה אוירית מצרית על הפצצת המטרות בקרבת קהיר. זו לא הגיעה אלא מספר ימים אחר כך. בינתיים היו נושאים בוערים יותר באיזור התעלה. ההתקפות באיזור קו המים נמשכו בכל עוז. היו מחנות 7 ביום חמישי צבא, מוצבים, מתקני טיהור מים)שהפכו מטרות קבועות של הווטורים של ולפצצות מיוחדות- חודרות בטון - בהן היו מצוירים המטוסים(, עמרות נ״מ והאי גרין. המטרות הותקפו החל מהשעה אץ, שהותקפו על ירי מטוסים של בסופו של יום פעילות, הוציאה מפקרת חיל האויר את המברק הבא ליהירות: ״היום השעות פגיעות טובות במטרות. לכל מטוסינו שלום״. מטרות באיזור קנטרה למחרת, יום שישי 22 מצריים, סוללות נ״מ, ארטילריה, מחנות וגם על אזורי ריכוז של טנקים. ״יש להיות עירניים לשי־ גורים בהפתעה של טילי קרקע־אויר ובעיקר טילי זרת״ נאמר בפקורה. המצרים הגיבו ביום שבת 616 רוח רפאים מעל קהיר 2 בתגובה לפעילות האוירית הישראלית יצאו מטוסי סוחוי באיזור אבו רורס. מטוסים אחרים ניסו לתקוף מטרות באיזור שארם א־שייה- היו אלה ״תקיפות חמי־ קה״ בנוסח המצרי המוכר, אך מחירן היה גבוה. שניים מבין מטוסי הסוחוי שהיתה מוצבת באבו רורס. גם בימים הבאים תקפו מטוסי חיל האויר מטרות באיזור התעלה, תוך כרי מעקב הדוק אחר מצבן של סוללות הטילים. המערך המצרי בקנטרה היה מטרת מבצעי התקיפה של חיל האויר הישראלי ב־ . אנשי המבצעים היו מוהעים לנזקים הרבים שנגרמו לקו סוללות הטילים במרכז התעלה. למרות 8 ים זאת הנחו את הטייסים ״להיות עירניים לאפשרות אי עדכנות החומר המודיעיני בכיוון תגבור, עקב התקיפות האחרונות בגזרה. קיים סיכוי לטילי זרת״. מטוסים של טייסות מצריות במרכז התעלה. למרות השמדת הסוללות עריין היתה סוללת קססין מבצעית, והטייסים הוזהרו שלא להתקרב למעגל הטווח האפקטיבי של הטילים שלה. הזירה הפכה לזירה משתנה, ויכולת אנשי המודיעין לשמור על ערכנות המירע, תהיה משימה קשה יותר ויותר בשבועות הבאים. נגד חנכה מערבית לקהיר 2 ״פריחה ביום שלישי עומק״ של מטוסי פנטום ותקיפות לאורך מוצבי התעלה של מטוסי סקייהוק. מבנה ״כינור״ ובו שני מטוסי פנטום ובהם חץ־עיני, בן אליהו־ברטוב, יצא לתקוף את מחנות האספ- קה של חיל האויר המצרי, ליד הכפר חנכה, מערבית לקהיר. המטרה היתה בלב מערך סוללות הטי- לים של מצרים: בנתיב התקיפה היו פעילות סוללות אל קנאטר ובאינשאס. אך חיל האויר לא נרתע מלפעול שם. ״חץ נתן תדריך״ סיפר ברטוב, "הוא אמר: ׳אם אתם לא מזהים, אל תזרקו פצצות׳. המחנה היה צמוד .9 לבית חולים פסיכיאטרי. הוא נראה אותו דבר. לא מזהים - לא משחררים פצצות! הזהיר אותנו״ שני הפנטומים חצו את התעלה בגובה נמוך ובמהירות רבה. הם ערכו פניה כרי להגיע ולתקוף את המטרות בפניה מצפון למזרח. מערכת הההגנה המצרית הופתעה ולא הגיבה. ברטוב: ״חוצים את התעלה. רצים בגובה הקרקע, ועומדים חיילים מצריים ומנופפים לנו יריים. אני נופפתי להם חזרה״. הטייסים מצאו את המטרות, זיהו את המחנה והטילו את הפצצות. הם הבחינו בפגיעות מרויקות, וחצו את התעלה בחזרה איזור פאיד, תוך כרי נסיקה ל־ הרבות שהיו באיזור. השעה היתה באותו זמן, ובמקביל לתקיפת מטוסי הפנטום, תקפו שני מטוסי סקייהוק של את המחנות הגדולים בתל אל כביר, ב־ של חיל האויר המצרי. ״יום לפני הגיחה מודיע לי בבן שאני מוביל. לא ברור לי ער היום למה. לא 617 רוח רפאים מעל קהיר רביעיית פנסומים חמושה בפצצות ישנתי כל היום לפני זה - בשבילי זו כניסה ראשונה לעומק מצרים, לאורך התעלות, התרנים והס- פינות החוזרים על עצמם. בקטע מסוים סטינו מהנתיב ותיקנו... במשיכה צריכים לראות את אבו חאמר מימיננו ולפנות 10 ומפציצים, כך שביציאה אנחנו כבר בכיוון מזרח. המטרה נפגעה.״ היתה זו תקיפת העומק היהירה של טייסת סקייהוק מטייסות אחרות. מעתה יבוצעו כל תקיפות העומק על ידי טייסות הפנטום מבצעי תקיפה נוספים נערכו באותה עת כפעולת הסחה, גם באיזור התעלה. סימי והניגמן תקפו מרגמות, מרחבי וקשטן מוצבים ובניינים, אייל ולהב תקפו את מחנות ג׳ניפה, ופריגת שפר מוצבים מחופרים. כל המטוסים תקפו מגובה רב והטילו ארבע או חמש פצצות קלה ליוותה את המטוסים, אולם אף אחד מהם לא נפגע. המטוסים השלימו את התקיפות, נסקו 618 L ״פריחה״ - שמי מצרים פרוצים לגובה באיזור התעלה. היום הסוער ומלא הפעילות, הסתיים במברק שנשלח ליהירות חיל האויר בשעות הערב: ״היום בינואר כ־ מטרות באיזור קנטרה, אל באלח וג׳ניפה. בשעות נראו פגיעות טובות במטרה. מטוסינו שבו בשלום״. בסך הכל נערכו במבצע זה)״גביר ובהם מרום וגונן יצאו לפטרול אוירי ומסוק בל היה זה זה בהחלט יום עמוס וגדוש לטייסות הקרב של חיל האויר הישראלי. 619 ״פריחה״ - שמי מצרים פרוצים ״נלקחנו לבדיקת עקרבים״ מבצע "פריחה״ נערכו בלב מצרים, ואחרי שתי גיחות נתבקשה בחינת תוצאות. חיל האויר נדרש להציג בפני ראשי הצבא והמערכת הפוליטית, את המטרות שהותקפו ואת ההישגים של שתי הפעו- לות הראשונות. ב־ הקצב לשתי פעולות לשבוע, ולשלב אותן בפעולות מוסקות בעומק מצרים. כמו כן המליץ לפגוע בתחנות כוח. דיין הציע לרחות את הפצצת תחנות הכוח, ולהמשיך בהפצצות של מחנות ומטרות . בינתיים הוחלט לשמור על הקצב והאופי הקיימים של הגיחות. 11 אחרות מפקרת חיל האויר איפשרה לטייסות להתאושש במשך היומיים הבאים. ב־ 16 כי ״נראו פגיעות במטרות". כל המטוסים חזרו בשלום באותה שעה יצא זוג מטוסי פנטום של הפעמים הראשונות, בהן יצא הפנטום לפטרול עצמאי מול המיגים. הרגישות להפעלת טילי קרקע־ אויר היתה ברקע הפעילות, ואנשי הצוות של המטוסים חידרו את חושיהם כרי לקלוט סימנים של מערכות קורנות חרשות. בפנטומים היו חץ־יאיר ובן־אליהו־גולדווסר. המטוסים - שנשאו שני טילי "לביד" ושני ״ברקן״ - המריאו מחצור בשעה מהתעלה, בין האגמים למפרץ סואץ״ ריווח בן אליהו. ״מאוחר יותר היתה רביעיית מיגים בפטדול 30 קרב אויר לא התפתח והמיגים שמרו מרחק ״בסיום התקיפה נלקחנו ררומה לאיזור זעפרנה לבדוק ׳עקרבים׳. לא נראה שום דבר באיזור זה. סימ- נים קלים נראו רחוק מאד, צפונית מערבית לאיזור״ כתב בן אליהו. לאחר שטסו מעל הנמל מעפ- רה והבחינו בסירות רבות ובפעילות קדחתנית שם, חזרו המטוסים לנחיתה. דב פלג נפגע מעל ראס מסלה מבצעי התקיפה בעומק מצרים, השפיעו אך מעט על פעילות חיל האויר באיזור התעלה. תקיפת המטרות המצריות, שהטרידו מידי יום את חיילי צה״ל במעוזים, נמשכו גם בימים אלה על ירי טיי- סות התקיפה של חיל האויר. החלה שלישיה של טייסת 12 את מבצעי התקיפה ב־ פצצות סנקאיי מטרות באיזור סואץ. אחריה תקף זוג של רביעיה )מבנה ״מרבה״( לתקיפת כביש סואץ־קהיר בפצצות סנקאיי. את המטוסים הוביל מפקד הטייסת, משה)מימי( סער. סימי יצא כבר באותו יום לתקוף את מכ״ם ראם זעפרנה כהכנה לפעולה הצפויה אחר הצהריים. ברביעיה למבצע הבא היו גיא עמירם, אורי שחר ורב פלג. כל אחר מהמטוסים נשא Mk.82 620 רוח רפאים מעל קהיר הזמ״מ של הפעולה היה סיפר סימי: ״אנחנו היינו אמורים לתקוף בלילה, עם פצצות השהייה, מטרות על כביש שהוביל מקהיר לעבר ראם זעפרנה. רב פלג היה צריך להיות בכוננות שבת במטה. עשינו תדריך, טסנו למקום, ופה, בקטע מסוים ירו עלינו והוא, כנראה נפגע״. אורי שחר שהיה מספר שלוש סיפר: ״טסנו מעל המפרץ והיינו צריכים לפנות ימינה בה. היינו בדרך למיקוש ציר, כדי שלא יבואו לתגבר ״ל״צה לאורך המפרץ לקראת מבצע של סיפר שחר: ״היינו מעל ראס מסלה, במבנה של רביעיה משוכה לאחור. ערכנו פניה. פלג היה צריך ׳להחליק׳ קדימה. הוא לא החזיק את הפניה, וגמר אותה בפיגור. הגענו לחציית חוף כשהוא מאחור. לא היה טעם להו- ריד מנוע, צריך היה לסמוך על זה שהוא יסתדר. חוצים בנקודה שידענו שיש שם נ״מ והוא נפגע. אף אחר לא ראה שנפגע. הייתי הכי קרוב אליו. אחרי זה ראינו שהוא איננו. עשינו את המיקוש וחזרנו. אני זוכר שני כתמים עגולים - אחד של המטוס ואחר של הכסא. אחר ממש על קו החוף ואחר לפני זה, לא . דב פלג היה בוגר קורס 14 הרבה״ הימים היה טייס אורגן ב־ ריך בבית הספד לטיסה ובקא״מ, וכן הטיס מירז׳ים בטייסת מספרים כי הכיר את מכ״ם הסירנו, כפי שרק מהנרסי המערכת הכירו. רבים צפו לו קירום מהיר בפיקוד ובטיסה. ״כשמשכנו לגובה, ראינו משהו בתוך המים. אחרי כן לא ראינו אותו״ סיפר סימי. המטוסים התפצ- לו: חלקם טסו גבוה והאחרים נמוך יותר כדי לאתר את רב פלג. ״ניסינו לקרוא לו, אבל שום דבר״ אומר שחר, כנראה שהם ירו בו כשהיה באויר. ירו בו באויר ועל הקרקע. הסתובבנו בגובה ולא ראינו כלום. חשבנו שהוא נפל לים. המשכנו לבצע את המשימה, חזרנו לאחר מכן לבסיס״. מטוסי החילוץ והממסד הוזנקו מרפידים ואבו דורס וניסו שעה ארוכה לאתר את דב פלג אולם הוא נבלע בתוך הים הגדול ולא נמצא מאז. פצצות לעבר מטרות בפורט סעיד 621 ״פריחה״ - שמי מצרים פרוצים המטוסים של מבנה ״מרבד״ המשיכו במשימה. ״גובה הטיסה אנכית מעל קטע הכביש הישר״ כתב סימי בתחקיר הטיסה. ״כל הפצצות הוטלו ביעף אחד. בגמר היעף נסיקה מזרחה״. בהמשך התקיפה במרחבים הגרולים של הסואץ, השתתפה גם רביעיה של של במקביל נע מערך החילוץ של חיל האויר כדי לאתר את פלג. מירז׳ים של פטרלו מעל איזור הפעולה וסייע בנסיונות לאתר את הטייס האובד. באויר היו גם מטוס רקוטה של ושני מסוקי בל של והשני לחילוץ. אולם המסוק השני לא הספיק להשת- תף בחילוץ- טייסי התקיפה הוריעו על היעלמותו של רב פלג במימי המפרץ. ״היום ו־ ציר סואץ, ומכ״ם אחר ממטוסינו נפגע וטייסו נהרג. הטייס סרן דב פלג. עדיין לא ברורה סיבת הפגעות המטוס״. היה זה נוסח המברק שנשלח לכל יתירות חיל האויר, לסיכום מבצעי החיל ביום גרוש פעילות זה. ״פריחה אנשי למר״ן היו מרוצים מהשפעת תקיפות העומק)המטרות כונו במסמכים ״יעדים עורפיים״( על מצרים, אולם ביקשו להגביר את הזעזוע בקהיר עצמה, ואת השפעתו על נשיא מצרים ומפקדי הצבא. הם אף ביקשו לפגוע יותר במוראל של העם המצרי. למבצע הבא בלב מצרים, הם תכננו לא רק תקיפה בקרבת קהיר, אלא גם ביצוע ״בום״ על קולי רועם, בשמי הבירה המצרית. לשם כך תוכנן לשלוח למצרים שלושה זוגות של מטוסי פנטום- אחד מטייסת הזוג של שהיתה המטרה להפצצה, ומשם יתפצלו: הזוג הראשון היה אמור לתקוף מטרות בחילואן, בעור הזוג השני היה אמור לבצע הקפה רחבה, לצבור מהירות ולחלוף ממערב למזרח בשמי קהיר, במהירות מאך אך האישור לא הגיע וגיחת ה׳׳בום העל־קולי״ לא בוצעה. מבצע ״פריחה אגמון־יאיר, עם שוחט־גולרווסר מטייסת סיני, ולחדור יחד ללב מצרים. סרן דב פלג 622 רוח רפאים מעל קהיר המטרה של מית לקהיר. שם היו מפעלי הפיתוח העיקריים של מערכת הבטחון המצרית. בחילואן הוקמו מפעלי התעשיה האוירית של מצרים- מפעלי המטוסים, הטילים והרקטות. היה שם גם בסיס אויר מצרי מבצעי. על תקיפה של מפעלי התחמושת לא יעברו במצרים על סדר היום, קיוו בישראל- בגלל קרבתו ללב מצרים: האזרחים יראו את הלהבות, ישמעו את ההתפוצצויות ויריחו את אבק השריפה שעות ארוכות. כך תגיע תורעת המלחמה גם לאזרח הפשוט בלב מצרים. מתכנני המבצע היו צריכים להביא בחשבון את סוללות הבטחוניים. אלה הוצבו באינשאס, בסטת אל נסורי, ג׳בל חוף, חילואן, רהשור ושובין אל קנאטר. בהתאם לכך הכינו הטייסים את פרופיל התקיפה, כרי לחמוק בין תחומי הכיסוי של סוללות הטי־ חילואן ליד קהיר, היתה מהמתקנים החשובים של התעשיה הביסחונית של מצרים 623 ״פריחה״ - שמי מצרים פרוצים לים. אך הסוללות קיבלו התרעה ושיגרו מספר טילים נגר המטוסים - זה היה נסיון כושל: הפנטו־ מים כבר פנו חזרה לסיני. הטילים הגדולים שאברו את מטרותיהם, המשיכו לנסוק מעלה לפני שהתפוצצו ברעם זוהר בשמיים. ״פגישה עם חה. "הנתיב האחרון מג׳בל הג׳ללה למטרה, הינו נווט קשה יחסית והתרומה של המערכת האינר־ ציאלית היא רבה. הפגיעות היו טובות מאד בשטח. באיזור המטרה לא היה כלל נ״מ, לא ראינו שיגו־ רים. בהיותנו באיזור ביר גפגפה ראינו שלושה טילים מתפוצצים רחוק במערב, בגובה ״.,38,000 בין שש פצצות ה־ יה שהמשיכו להתפוצץ זמן רב לאחר מכן, והדן נשמע עוד שעות ארוכות בשמי קהיר. מבנה ״חובל״ של אפ, כעשרה ק״מ מערבית לקהיר. כל אחד מהמטוסים נשא "הנווט בוצע לפי התכנון״ כתב אביהו בתחקיר, ״נפגשנו עם ׳פרו׳ מטייסת והמשכנו עד הזמ״מ ביחד. בנתיב אל המטרה קיבלנו התרעת ״עקרב קר" מכוון קהיר... בתקיפה נפגעו מבנים באיזור ג׳ והנגר אחד הושמד כליל. פצצות פגעו בקרבת איזור ב׳, אך לא בפגיעות ישירות״)תחקיר צ״א(. הגיחה נעשתה בתוך איזור הפעילות של נמל האויר קהיר מערב. אביהו יכול היה להבחין במטוס אזרחי שנקלע לאיזור התקיפה והסתלק משם במהירות: ״כנראה נבהל...״ ציין אביהו. גם המבנה של והתרעות נוספות הגיעו בשלבים שלאחר התקיפה. בדרך חזרה נראו מעל העננים בגובה של כ־ 40,000 התוצאות היו כמצופה: מחסני התחמושת התפוצצו ברעש אדיר ועשנם התמר לשמים גם שעות ארו כות אחרי שהמטוסים נחתו בבסיסם. בחיל האויר אהבו את התקיפה בשל האפקט הרב שהיה לה על המצרים בקהיר וסביבתה. עתה לא היה ספק כי המסרים מגיעים גם לאזרח הפשוט. נאסר הגיב בטי- עון נדוש כדי להסביר את כשלון ההגנה האוירית המצרית: ״טייסים אמריקניים מטיסים את המטו- סים״ הוא חזר ואמר כדי לתת הסבר על ההצלחות הישראליות. כמו במשימות עומק אחרות, נערכו פעולות הטעייה על ידי מטוסי תקיפה אחרים. רביעיית מטוסי .15 מיסטר של מעל המטוסים התוקפים ובכוננות הזנקה היו שני זוגות מירז׳ של 624 רוח רפאים מעל קהיר ״גביר״ הופך ל״ילק״ מבצעי ״גביר״ הלכו והתקרבו לשלוש ספרות וחיל האויר נערך בסוף ינואר .16 חדשה: מבצעי ״ילק". המבצע האחרון היה ״גביר במבצע האחרון בסדרה הארוכה, של מבצעי"גביר", הסתערו מטוסים של טייסות 105,116 איסמעילה ודוור סואר. ״לפי דווחי טייסינו נראו פגיעות במטרות. כל מטוסינו חזרו בשלום״ נאמר במברק ליהירות החיל. זוג מטוסי מירז׳ של יצאו גם הם למערב סיני- האחד לשיבוש מערכות מכ״ם והשני לכוננות חילוץ. ב־ פים: מטוסי צה״ל החליט לפעול גם באזורים אחרים, כרי להוכיח לראשי הצבא המצרי כי אין הם מסוגלים להגן על שטחי מצרים. מספר ימים לאחר מכן, ב־ תובלה, את האי שדואן בפתח מפרץ סואץ)ראה בנפרד(. הכוח לחם נגר חיילי הקומנדו המצרי שהגנו על נקודות מפתח ברחבי האי. במהלך השעות הבאות השמידו מטוסי חיל האויר גם שתי טרפרות מצריות שיצאו לעבר האי כרי לסייע לכוח הקומנדו המצרי. מצרים הוצגה בפני העולם כחדלת אונים והשלטון המצרי היה במבוכה. ב־ בינואר היה יום מעונן באיזור התעלה. למרות זאת הוחלט להוציא תקיפות נגד סוללות ארטילריה מערבית לדוור סואר. •גן יוני אראל סא״ל לוי צור 625 ״פריחה״ - שמי מצרים פרוצים נתיב הטיסה של ״פריחה ״פריחה מבצע "פריחה פנטום של חיל האויר פעם נוספת את מחנה הקסטאפ מערבית לקהיר ואת חילואן. מחנה זה היה מן הבסיסים הגרולים של הצבא המצרי ושם נאגרו אמצעי לחימה רבים, אותם תכננו המצרים להפעיל במלחמה עתידית נגד ישראל. שני מטוסי פנטום של סיני וחדרו ללב מצרים. הם הגיעו לנקורת המשיכה, נסקו, צללו ושחררו את הפצצות מעל המחנה הגרול, שהותקף אך שבוע לפני כן. בתקיפה הושמדו מבנים וסככות שעוד נותרו במקום, על כל תכולתם. כמו במבצע הקורם, היה לתקיפה זו גם אפקט פסיכולוגי לא מועט: כל מי שנסע בכביש מקהיר לעבר איסמעילה, וכל הנוסעים שהגיעו לנמל האויר הבינלאומי קהיר מערב יכלו לצפות בתמרות העשן ולשמוע את ההתפוצצויות הגדולות. המלחמה הלכה והתקרבה ללב מצרים. 626 רוח רפאים מעל קהיר חופש הפעולה של מטוסי חיל האויר הטריד מאד את נאסר בסיסי הדרכה הועברו לסודן ולוב הצלחת מבצעי התקיפה העמוקים בלב מצרים, היתה מעבר למשוער. הפגיעה בבסיסי הצבא המצ- רי, ובהם בסיסי ההדרכה, חייבה את מפקדת הצבא למצוא תשובה להמשך האימונים ולהכשרת קצי- נים וחיילים נוספים. בעקבות כך הוחלט על ״תוכנית פריסה״ להרחקת בסיסי ההדרכה והמבצעים מטווח מטוסי הפנטום. נשיא מצרים פנה למדינות ערב שכנות וביקש לאפשר לו להעביר לשם את הבסיסים המצריים ואת ספינות המלחמה שלו. זמן קצר לאחר התחלת הפצצות העומק, העבירה מצרים יהירות הדרכה אוירית, יבשתיות וימיות למדינות שכנות. האקרמיה הצבאית הורחקה לאיזור ג׳בל אל אלאוליאה ליד חרטום בסורן. המכל- לה הימית הועברה מאלכסנדריה לטוברוק בלוב. האקדמיה האוירית הועברה לשדה התעופה"גמל עבדל נאסר״, או שרה ״אל עזאם״ בלוב. ספינות הקרב שעגנו במצרים הועברו לנמלי בני גאזי וסארט בלוב ואחרות לפורט סודן בסודן. ספינות אחרות הורחקו לבסיסים הדרומיים בספאגה, אל קסיר וראס בנאס. יחידות אחרות הועברו למצרים עלית, בהם בית הספר לקציני מילואים שהועבר 627 ״פריחה״ - שמי מצרים פרוצים .17 מאיזור התעלה לאסנה במחוז קנא ב־ לאחר שכוחות של"הדיביזיה המיוחדת ה־ שה שלו היתה חר משמעית: יש להאיץ את משלוח הכוחות הרוסיים היות ואין בכוח הצבא המצרי להתמודד מול חיל האויר הישראלי. היה זה נצחון ברור של התפיסה הישראלית שנוערה להוכיח לנשיא מצרים כי שמי מצרים פרוצים, וכי צבאו אינו מוכן עריין למלחמה. נאסר שהה במוסקבה ארבעה ימים וכאשר חזר למצרים, הקביל חיל האויר את פניו במבצעי תקיפה קרובים במיוחר לקהיר. משמידים תשתיות באיזור התעלה נרחה פעמיים בגלל מזג האויר. ב־ 18 הראשון בסדרת מבצעי ״ילק״ סים מטרות בגזרת איסמעילה)״ילק שלא להתקרב לטווח האפקטיבי של הטילים: ״יש להיות עירניים ולא להתרחק מערבה מהמטרות״ נכתב בפקורה. מטוסי פנטום של התקיפה. בליל שהגיעו לתקיפה הבחינו בעשן כבד שהתמר מפגיעת מטוסי הסקייהוק שהקדימו אותם. ביום ראשון סולטן. בשעה בה עשו המיסטרים את דרכם למטרה, התקרבו מטוסי מיג פים הוחזרו לסיני. לאחר שמיח׳ים הוזנקו לעבר המטוסים המצריים, נסוגו המיגים מערבה והמי־ סטרים יכלו לחזור ולתקוף. המטרות שלהם היו סוללות ארטילריה ומוצבים באיזור סואץ, באי גרין ודוור סואר. במבצע התקיפה)״ילק ריע לפעולות באיזור הסואץ, רביעיה של עיית של הים. באותה שעה יצאו חץ־שרגא ובךאליהו־גולדווסר מטייסת סיידוויינדר ושני ספראו כל אחר. הביצוע של מבצע ״ילק מן התקיפות. המטוסים נועדו לתקוף בגזרת סואץ. שלא כמו בפעמים קודמות הוחלט להוריה שני זוגות של אלה לא יצאה לפועל. מזג האויר שיבש את התקיפות שנוערו גם ללילה הבא באיזור קנטרה. ביום שלישי לתקוף מטרות בגזרת סואץ. המטוסים שפעלו החל משעה ומחנות)״ילק דחייה של שעתיים בגלל מזג האויר ובמהלך התקיפה נפגעה גם תחנת אלחוט ליה הגשר הגרול. ק 628 רוח רפאים מעל קהיר ״פריחה שלושה ימים לאחר שנחת נאסר בנמל האויר הבינלאומי מביקורו במוסקבה, שוב נשמעו נהמות המטוסים הישראלים באיזור קהיר. קומפלקס המבנים של רהשור נמצא כ־ ריעין הישראלי גילה את הגעת הטילים הראשונים שנפרקו מאניות סוחר תמימות בנמל אלכסנר־ ריה. באחד מימי סוף ינואר, נשלחו שני אנשי מוריעין לצפת, שם שהה יוסף נאור, איש הל״א, ובירם צילומים של ארגזים ארוכים ולא מוכרים, שצולמו, ככל הנראה בקרבת המחסנים ברהשור. ״אתה .19 יכול לזהות מה יש כאן?״ הם שאלו. ״אלה ארגזים לטילים חדשים!״, אמר נאור ללא היסוס ואכן, בסיס רהשור שימש כמרכז פעילות חשוב של פיקור ההגנה האוירית של מצרים. שם אוכסנו טילי הקרקע־אויר שהגיעו למרינה זו, שם הם הורכבו ושם קיבלו המפעילים הדרכה בתפעול הסול- לות. למרות שהיה ברור לאנשי המבצעים כי טכנאים וחיילים רוסיים עוסקים שם בהדרכה ובהרכ- בת הטילים, החליטו מפקרי חיל האויר לתקוף את הקומפלקס הזה פעם נוספת, כדי לחבל במאמץ להקים את מערך הטילים ולמנוע העברת הטילים לסוללות שהלכו ונבנו באיזור התעלה. היתה זו המטרה של הזוג הראשון של פנטומים. עבור הזוג השני הם בחרו את מחנות מעדי, דרומית לקהיר. ארבעה מטוסי פנטום יצאו ב־ מזרחית לפיתולי הנילוס, התפצלו וכל זוג פנה למטרתו. הזוג הראשון ובו פיר־דוד ובן אליהו־ ברטוב, תקף את בסיס הטילים ברהשור. פיר־דור הטילו את הפצצות על המפקרה והשמירו אותה, בעוד בן אליהו־ברטוב צללו לעבר מחסני הטילים. הפעולה נתקלה בירי מסוללות הטילים אך הדבר לא מנע ביצוע מדויק. ״מספר אחת פגע בול. מספר שתיים פגע במטרה״ נכתב בתחקיר הגיחה. הגיחה היתה מסוכנת: היא נערכה בלב מערך הגנת הטילים של קהיר. סביב איזור הפעולה היו מוצ- בות סוללות פעילות באינשאס, בסטת אל נסורי, ג׳בל חוף, חילואן, רהשור ושובין אל קנאטר. לא מפתיע כי הטייסים דיווחו מספר פעמים על"עקרבים״ ליר המטרה. הזוג של תקף בפניה שמאלית, שחרר את הפצצות ברצף ארוך. שני הפנטומים צללו לגובה נמוך והיטו את כנפיהם כרי לבחון את תוצאות התקיפה. לפתע הבחינו בשובלים הארוכים של טילי רים לעבר הזוג של מטרה לעבר השמיים הכהים, שם התפוצצו. מן המחסנים ברהשור התמרו ענני עשן סמיכים ושחורים- טילים רבים הושמרו בתקיפה, ועלו באש, וההתפוצצות של הדלק וראשי הנפץ הגרולים שלהם נמשכה זמן רב. המטוסים חמקו מן הטילים ומן האיזור ושבו חזרה לסיני. באותה עת תקפו גם שני מטוסי הפנטום של טייסת ק"מ דרומית לקהיר. מגן־נחמני יחד עם בן נון־אחיקר היו בזוג המטוסים. גם כאן התוצאות היו טובות: "מספר אחת פגע בול. מספר שתיים פגע במטרה". טילי קרקע־אויר שוגרו לעבר זוג המטו- סים מסוללות בקרבת מקום, אך המטוסים היו זריזים יותר. הם לא התכוונו להשאר באיזור זמן רב, והסתלקו משם במהירות. 629 ״פריחה״ - שמי מצרים פרוצים כן הנסע פתוח, דשי• קדמיים שלופים וגם בזמן התקיפה פטרלו גם מטוסי ווטור בנתיבים צפונית למקום התקיפה פעלו לשיבוש מערכות המכ״ם. בשעה בה הותקפו המטרות ב׳יפריחה עיש צפונית לקנטרה)מבצע ״ילק המצרי. חמישה מבצעי תקיפות עומק נערכו בינואר. המטרות שהותקפו במבצעי"פריחה״ הקיפו בשלב זה את כל מצרים- כולל הדלתא, מבואות קהיר, בסיסים רחוקים ומתקנים איסטרטגיים. הפגיעות במט- רות נראו כמו ״פריחת אבעבועות״ על פני הספינקס המצרי- לא מפתיע כי טייסי חיל האויר כינו את המבצעים האלה: ״אקזמה״. מנסים לפתות את המצרים ב־ במורל של הטייסים המצרים על ידי הישג בקרב אויר. הוא שלח"רכבת״ של מטוסי סקייהוק- שני זוגות של מטוסים מטייסות 630 רוח רפאים מעל קהיר 13:30 מטוסי הסקייהוק היו פיתוי רב למטוסי היירוט המצרים, והיה צפוי כי מטוסי קרב מצריים ינסו ליירט את המטוסים באיזור הסואץ. חיל האויר עשה מאמץ נוסף כדי לעורר את הטייסים המצרים ושלח את הסקייהוקים כשהם חשופים וגלויים, לשטח ״טקסאס״ הפתוח מערבית לסואץ. באותה שעה היו מטוסים אחרים במארב: שני מטוסי פנטום של בגובה נמוך מאר מעל המפרץ, נסתרים מקרני המכ״ם המצרי. הם היו מצויירים בשני טילי ספראו וארבעה טילי סיידוויינדר. הכוונה היתה למשוך את המיגים לאיזור כדי ליירט את הסקייהוקים, וברגע שאלה יתקרבו לבצע נגדם יירוט משיכה מגובה נמוך. המיגים המריאו לקרב, התקרבו, רחר־ חו, אולם לא התפתו. הם חזרו לפטרל מעל בסיסי האויר שלהם באיזור הדלתא. שוב: טעות אצבע מונעת הפלה למחרת .20 במצרים בגזרת התעלה בהיקף נרחב תעלות מים ארטילריה ונ״מ" נכתב בפקודה במהלך התקיפה המרוכזת, שנמשכה בין השעות פצצות. מעל המטוסים פטרלו שני פנטומים של "בזמן התקיפה התקרב מבנה של רביעיית מיגים לצפון התעלה. מבנה מטייסת המיגים. התפתח קרב אויר שהסתיים ללא תוצאות״ היה הנוסח הלקוני של דו״ח צוות אויר שמסרו טייסי הפנטום, אולם המצרים יודעים לספר על התגוששות ממושכת, בה הופל בהבל פיהם מטוס פנטום ישראלי. שהוצא על ידי חיל האויר המצרי נכתב: 21 במסמך על לקחי קרבות אויר 1 ההתקלויות, היו בשיעור של לעומת שנת עליונות מתאימה בקרבות אויר. ״ההוכחה לכך היא שמתוך פות מספרית ביחס של רק בקרב אחד אויר אחד, שאירע ביום ויון כוחות ואז התוצאה בקרב זה היתה לטובתנו. מטוסינו הצליחו להפיל מטוס פנטום ולנתק מגע בלי אבירות. מטוס זה הושמד על ידי מפקר הגף השני, במבנה מטוסי המיג היה בעמרת התקפה טובה, אך הוא לא העביר את מתג ההפעלה של הנשק למצב ירי בזמן הנכון, ולכן הוא החמיץ את ההזדמנות לשגר טיל מונחה ולהפיל מטוס נוסף״. אף פנטום ישראלי לא הופל בקרב זה. אך ״טעות אצבע״ מקוממת היתה גם במטוס הפנטום הישרא- לי, והיא מנעה הפלה בטוחה גם בקרב אויר זה. שני הפנטומים הישראלים פטרלו באויר במהלך התקיפה. לאחר זמן מה כאשר נתגלו המיגים, שלח אותם מוטי"למפגש!״. 631 ״פריחה״ - שמי מצרים פרוצים 69 , פנטומים רועמים- אביהו וסיים המטוס המוביל, ובו חץ־עיני הסתער על המיגים והתקרב לטווח תותחים. חץ לחץ על מתג התותח אך הפגזים לא יצאו - המיג ניצל את מזלו הטוב וחמק מן המקום. חץ־עיני המאוכזבים יצאו מהקרב ופנו חזרה לשטח סיני. מבריקה בספר הטיסות של חץ עולה, כי היה זה שוב מטוס פנטום סם, בו טרם הוכנס השינוי שאיפשר ירי בתותח על ירי לחיצה על ההרק. חץ לחץ על ההדק- אך דבר .22 לא קרה- הפגזים לא יצאו והטילים לא שוגרו כל מטוסי הפנטום הישראליים חזרו בשלום לבסיסם, וגם המיגים. המטוס המוביל, ובו חץ־עיני הסתער על המיגים והתקרב לטווח תותחים. חץ לחץ על מתג התותח אך הפגזים לא יצאו - המיג ניצל את מזלו הטוב וחמק מן המקום. חץ־עיני המאוכזבים יצאו מהקרב ופנו חזרה לשטח סיני. מבדיקה בספר הטיסות של חץ עולה, כי היה זה שוב מטוס פנטום סם, בו טרם הוכנס השינוי שאיפשר ירי בתותח על ירי לחיצה על ההרק. חץ לחץ על ההדק- אך דבר .22 לא קרה- הפגזים לא יצאו והטילים לא שוגרו כל מטוסי הפנטום הישראליים חזרו בשלום לבסיסם, וגם המיגים. פרק אין מטרה רחוקה מדי אין מטרה רחוקה מדי תקיפת המחנות הרחוקים חיל האויר המצרי העביר את מטוסי התקיפה והקרב לבסיסי אויר רחוקים, ״מעבר לטווח״ של מטוסי הפנטום הישראליים. אך עבור אנשי המבצעים של חיל האויר הישראלי, לא היו ״מטרות מעבר לטו- ות״. העברת המחנות לאתרים רחוקים אך עודדה אותם לפעול גם נגד יעדים אלה. במצרים כולה לא היו מטרות ראויות, שהיו מעבר לטווח הגדול של הפנטומים וישראל רצתה להוכיח זאת למצרים, פעם אחר פעם. היה זה משחק עצבים מפרך בו עקבו אנשי המודיעין הישראליים אחר המידע שהגיע בצינורות המו- דיעין, קראו את הנכתב בעתונות, והגיבו לכך בתוך זמן קצר. במקביל לפעולה נגד מכ״ם בלטים בצפון הדלתא, נערכו ההפצצות הבאות לעבר המפקדות של פיקוד המרכז של צבא מצרים, שהיו ממוקמות במנקבר, וכן נגד המחנות ריר אל גנדלה ומווצלת אל ואהת- כולם נמצאים כ־ גנרל עז א־דין שאזלי, שקיבל את הפיקוד על איזור ים סוף, התפאר לאחר מבצע ״רביב״ כי לא יאפשר לישראל לבצע פעולה דומה באיזור הנתון לפיקודו. אנשי המבצעים ראגו להוכיח לו כי אין כיסוי להתחייבות הזו. ״פריחה חלפו כמעט שבועיים מאז מבצע ״פריחה בחינה נוספת של המבצעים ותוצאותיהם. הוחלט להמשיך את מבצעי תקיפת העומק, ולהרחיב אותם למטרות רחוקות. ב־ המטרות הפעם היו מחנות מנקבד, ליר אסיוט, הנמצא בקו רוחב אחר עם בסיס האויר גררקה. במחנה זה נמצאה מפקדת ״פיקוד המרכז״ של צבא מצרים, והיא הותקפה לפני כן על ידי כוח פשיטה שהפ־ גיז אותה ממושכות בירי ממרגמותי)דאה בנפרד(. במקביל, וכדי להטעות את המצרים לגבי מגמות אותו היום, הותקף גם המכ׳׳ם המוצב בבלטים, בצפון הדלתא של הנילוס ומטרות אחרות. מבצע"פריחה ב־ דוד. הם היו חמושים ב־ עד ראס סודר, שם הנמיכו וחדרו מערבה, מעל מפרץ סואץ, לתוך המדבר המצרי. לאחר מספר דקות טיסה בחום הלוהט של מצרים עלית, הם פנו דרומה, גילו את המטרות, שבלטו על רקע הלובן המדב- רי המסמא עיניים, ותקפו אותן. ״הניווט לא היה קשה. מצאנו את המטרות מיד״ אמר עיני. הזמ״מ היה מערכת הבקרה המצרית גילתה את הפנטומים והזניקה לעברם מספר מטוסי מיג. אך אלה היו רחו- קים ולא הספיקו להגיע לאיזור. ״טסנו בגובה רב מעל סיני, והמשכנו בגובה רב מעל מצרים״, סיפר מנחם עיני. "הבקר אמר לנו בשלב כלשהו שיש מטוסי קרב באויר, אבל המרחק היה רב והם לא הספיקו ליירט אותנו״. 634 רוח רפאים מעל קהיר הפנטומים של מבנה ״צרפת״ פעלו בזריזות: הם הטילו את הפצצות בשיטת ״הפצצת מחשב במטח״. המטוס הראשון ערך פנית תקיפה, צלל והשליך את הפצצות על מבנים של המפקרה. רעם הפצצות ששוחררו ברצף, הרעיה את כל הסביבה בעור המפקרה, על רחבות הרגלים וכלי הרכב שחנו שם, נמחקת ועולה בלהבות. הפנטום השני השמיר את המבנים סביב. מחסנים עלו באש, מבנים התמוט- טו ברעם אדיר ועמודי עשן התמרו לשמיים. עשרות חיילים וקצינים נפגעו, והרליקה נמשכה עוד שעות ארוכות לפני שהשתלטו עליה עשרות חיילים. המהומה במפקדת פיקוד המרכז היתה רבה. הפעם לא היתה זו תקיפה בשעות הלילה, אלא תקיפה לאור יום, כאשר כל אנשי המפקרה במשרדיהם ומערכות הגנת הנ״מ בכוננות. שני הפנטומים לא השתהו זמן רב: מיה עם השלמת התקיפה הם נעלמו לתוך המדבר. פנטום במבנה שיצא לעבר מחנות אסיוס - המסוסים שמרו מבנה קרבי לתקיפה זו היה המשך מעורר זכרונות עבור מנחם עיני: מספר שבועות לאחר מכן, לאחר שנפגע ושכב בבית חולים בקהיר, הוא פגש במשרת שהוצמד לו, שמקום מגוריו היה באסיוט. הם הביטו זה על זה, אך עיני לא הסגיר את סודו: ״לא סיפרתי לו על התקיפה״ הוא נזכר. במהלך התקיפה ארוכת־הטווח, שהו מטוסי הפנטום זמן ממושך מעל שטח מצרים. היה צפוי כי מטוסי קרב מצריים יוזנקו מבסיסים ברך למטרה או בחזרה ממנה, כדי ליירט את המטוסים התוק- פים. ואמנם לעבר המטוסים שתקפו במנקבד הוזנקו מטוסים משדות קרובים, אשר לא הספיקו, כאמור, ליירט אותם. הפנטומים לא היו לבר: באותה שעה היו שניר ושמול מטייסת לסייע במקרה הצורך. שני מטוסי סקייהוק שימשו כממסר קשר עבור המטוסים שהרחיקו טוס ללב 635 אין מטרה רחוקה מדי שלמה נבות: תהילה ומוות בראשית שנת לעבר עמדות ישראליות ומטוסים של חיל האויר יצאו לתקוף אותן. תקריות אלה היו פתיחה לסהרת של פעולות לחימה סוריות אשר נוהלו במקביל להחרפה בגיזרה הדרומית, מול מצרים. באותו זמן יצאו מירז׳ים של 117 ב־ נטרוב )בבות( מטוס מיג סורי. זה היה המטוס החמישי שהפיל בקרבות אויר בתוך פחות מחצי שנה. בכך הפך לאיים החמישי של חיל האויר הישראלי. אך התהילה לה זכה, היתה, למרבה הצער, קצרת ימים. ביום המחרת 1970 מארב למטוסים סוריים. במטו סים היו אורי אבן ניר המוביל, ומספר שתיים שלו שלמה וינטרוב)בבות(. את הזוג השני הוביל יהורה קורן ועמו יעקב ריכטר. המירז׳ים חדרו מהרום, מתוך כוונה לפנות צפונה ולהפתיע את המיגים ממזרח, מאחור. החדירה נעשתה דרומית לכנרת, באיזור שהתברר לאחר מכן, כי כוסה על ירי הסורים בסול- לות רבות של תותחי נ״מ. מיד לאחר שעברו מבעד לקו הגבול, ובהיות המטוסים בשטח סורי, נפתחה לעברם אש נ״מ כברה. ממספר רב של תותחים. מטוסו של שלמה וינטרוב נפגע, וככל הנראה פגע בו פגז נ״מ ישירות. כל נסיונות של הטיי- סים ליצור עמו קשר נכשלו. מטוס המירז׳ שלו נראה נוסק מעלה, ולאחר מכן חזר וצלל ללא שליטה לקרקע. שלמה וינטרוב)נמת(, נהרג. סיפר אורי אבן ניר: ״זו היתה גיחה מיוחרת. היה ירוע שיש שם נ״מ חזק- אבל נ״מ כזה היה גם במקומות אחרים. ויינטרוב אמר לי: ׳אתה רואה, יש נ"מ׳. לא חלפו אלא מספר שניות והוא נפגע אישית. כדור קטן פגע בו- המטוס שלו היה שלם לחלוטין. ״זה היה קשה. חוסר אונים, כשאתה .2 יושב שני מטר לידו ולא יכול לעזור לו״ סרן שלמה נבות 636 רוח רפאים מעל קהיר מצרים, וגם מטוסי סטרטוקרויזר ורקוטה של טייסת מבצע חילוץ עמוק בשטח המצרי. כרי להסיח את תשומת לב פיקור ההגנה האוירי המצרי מחדירת הפנטומים ללב מצרים, נערכה כשעה לפני כן תקיפה של . המטוסים הסתערו על עמדות הארטילריה, המוצבים וקו התעלות והטילו 3 טילריה באיזור התעלה עליהם עשרות טונות של פצצות. באותה עת פעל זוג מטוסים שני של תקפו את מכ״ם חררו ארבע פצצות. למרות זאת המטרה הושגה: המכ״ם הושמה. ״פגיעות טובות במטרות״ נכתב בדו״ח צוות אויר לאחר הגיחה. התצ״אות לא מעודכנים ב־ בחדר התדריכים בשרה דב, כדי לשמוע תגובות על בחירת המטרות והסיוע שקיבלו לקראת היצי- אה לפעולה. ״המטרות טובות״ אמרו אנשי הפנטומים, "אבל התצ״אות לא היו מעודכנים״. הם הביאו לרוגמה את ווסלה, שם המפות היו שונות מאשר ראו בשטח, וצילומי המחנות במאהרי, שם לא גילו את האוהלים שהופיעו על התצ׳׳א. עוד אמרו הטייסים כי קיימות עדיין בעיות חימוש במטוסים, אותן יש לפתור לפני שיישלחו למשימות הבאות. כמו כן נבחנה הצעה לצייר את המטוסים במירב החימוש, כרי להגריל את האפקט: ההצעה היתה לשאת שני מיכלי דלק ו־ כל משימה, היתה שיטה מבצעית נוספת עליה המליצו כבר אנשי הצוות, אולם הפעם דרשו לבצע .4 אותו כחלק בלתי נפרד מפקורת המשימה התקיפות באיזור התעלה נמשכו גם בימים הבאים. ב־ . התקיפות נעשו בקרבת מחפורות שבנו המצרים, אולם אלה לא היו ״מאוישות״ 5 בגזרת מפרץ סואץ וניתן היה להפעיל בקרבתן גם מטוסים איטיים יחסית. המטוסים ערכו פצצות. דור, שהוביל מבנה סקייהוקים של טייסת לת עגרוד. הטילים נוצצים״ כתב ברו״ח הגיחה. מי שרצה, יכול היה לראות בכך רמז ראשון לשיטה בה ינהגו הרוסים: הצבת טילי רמה בחלק מן הסוללות)ראה בהמשך(. גם למחרת, יום רביעי גיחות של מטוסי אורגן, מיסטר וסקייהוק, נגד עמדות באיזור האגם המר)ילק 14 ״ילק המטרות שכללו בונקרים ועמדות מרגמות. הטייסים הוריעו כי בשל העננים הם התקשו לזהות בווד- אות את המטרות, אך הפעולה הסתיימה בשלום, וככל הנראה בתוצאות טובות. 637 אין מטרה רחוקה מדי ״פריחה הפעולה השלישית נגד המחנות הרחוקים, נערכה במבצע ״פריחה כמו במבצעים אחרים בעומק מצרים, נערכו פעולות הסחה באיזור התעלה. ״ילק רגנים ועד מטוסי סקייהוק - שפעלו נגד מטרות מצריות צפונית לקנטרה. באותה שעה, הדרימו ארבעה מטוסי פנטום של נוי, לעבר מחנות דיר אל גנרלה, הנמצאים דרומית לאסיוט ומערבית לנתיב הנילוס. המטוסים טסו מעל סיני, חצו את מימי המפרץ הכחולים בגובה נמוך, והגיעו לנקודות המיועדות להם, לפני הטלת החימוש. המובילים זיהו את המטרות, שהיו פרושות על פני שטח נרחב. הם השלי־ כו ״כולם פגעו במטרה״ נכתב בדו״ח צוות אויר. עמודי העשן התמרו לשמיים שעות ארוכות אחרי התקיפה. במקביל לפעולה נגד דיר אל גנדלה, תקף זוג של מטוסים מ־ האספקה הגדולים בתל אל כביר, על כביש איסמעילה מרכז הדלתא. המטוסים היו כברים: הם נשאו שש פצצות הנמיכו בקרבת התעלה וחצו אותה, ומאיזור פאקווה יצאו כוון לעבר המטרה. אנשי הצוות גילו את המטרות, השליכו את הפצצות, וחמקו בגובה נמוך עד לתעלה, שם נסקו לגובה רב וחצו אותה לתוך סיני. מחנות תל אל כביר היו מרכזי האספקה הגדולים ביותר בין קהיר לתעלה. תוצאות התקיפה נראו בשמי מרכז מצרים עוד שעות ארוכות לאחר שאחרון המטוסים חלף מעל קו התעלה. המחסנים הרבים התפוצצו ועלו באש, ותכולתם, שכללה דלק וחומרים בוערים אחרים, עלתה באש. היתה זו הפעם השלישית והאחרונה במהלך תקיפות העומק, בה הותקפו מחנות אלה במבצעי"פריחה״. ״פריחה ב־ 8 שני זוגות יצאו לדרך: זוג של טייסת המצרי. זוג מטוסי פנטום של לחילואן. שני מטוסי הפנטום של את המבנים של מפקרת הקומנדו הימי. הם השלימו את התקיפה ונסקו מעלה, כמתוכנן, כרי לשמש הגנה אוירית לזוג השני. היה זה ניצול יעיל של הגיחה והוכחה לגמישות המבצעית שאיפשרו מטוסי הפנטום: מרוקנים ממטען הפצצות, העבירו הטייסים את המתגים למוד אויר־אויר, והיו חופשיים להכנס לקרב, חמושים בטילים ובתותח. גם התקיפה של הזוג של לימו את תקיפת המחסנים. המטוסים צללו ושחררו את מטענם במרויק. הם התנקו ופנו בדרכם צפו־ 638 רוח רפאים מעל קהיר פנסום נה. התקיפה ביום זה היתה קרובה מאה לקהיר ובאיזור מרכזי של מצרים, בו היו מספר רב של בסיסי אויר מצריים. אחר מהם היה בסיס האויר באינשאס שנחשב ״קן הצרעות״ של מערך מטוסי הקרב. שם הופעלו ״טייסות העילית״ של חיל האויר המצרי. הפעם החליטו מפקרי חיל האויר המצרי להגיב. ההפצצה בקרבה כה גרולה לקהיר, ועמורי העשן שהתמרו לשמים, הראו להם את הכוון. מערכת הבקרה המצרית הזניקה את מטוסי הכוננות באינשאס כרי לזנב בפנטומים. ואכן, לא חלף זמן רב ומספר מבנים של מטוסי מיג כאשר התכוננו הפנטומים לצאת חזרה, היו כבר המיגים בדרכם ״לסגור״ להם את הנתיב מזרחה. גם הפעולה של הזוג של נה במיגים הנוסקים, והפנתה לעברם את מטוסי החיפוי. אביהו בן נון־אייל אחיקר, עם אביאם סלע־ שבתאי בן שוע היו בשני מטוסי הפנטום שהיו בפטרול מעל סיני ושייטו בגובה רב, לראשונה בעולם: הפנטום מפיל בתותח המטוסים המצרים נקטו גם הפעם בשיטה המוכרת להם: יירוט משיכה. הם הוזנקו לאויר ושמרו על טיסה בגובה בינוני, עד לרגע בו היו בקרבת המטוסים הישראליים. בחסות העננים הם נסקו לאויר והגיעו למרחק סכנה מזנב המטוסים הישראליים. הבקרה הישראלית לא היתה עירנית לתכסיס של המיגים וגילתה אותו מאוחר מדי. יש האומרים כי למכ״ם הישראלי לא היתה יכולת לכסות את האי־ זור בצורה טובה. שני מיגים היו כבר מאחורי המטוסים הישראליים התוקפים, והתקרבו לטווח סכנה, כאשר הבקר הבחין בהן, התפרץ לקשר וצעק: ״מיגים! כולם לפנות מזרחה!״. 639 אין מטרה רחוקה מדי הפנטומים של מיכלי הרלק הנתיקים שלהם ופנו לעבר המי־ גים. אביאכדבן שוע ראו ראשונים את המיגים, וירדו אל מתחת לעננים כדי ללכור את המטוס הראשון. אביהו ביקש מאביאם כיוון, אך זה לא ענה: מערכת הקשר ביניהם לא פעלה. על הקרב סיפר אביהו: היינו בגובה, בכיוון מזרח צפונית מערבית לפורט סעיר, ואז הבקר אמר שיש מיגים שרודפים אחרינו. אותה עת היו עננים בגובה בינוני היינו מעל העננים. כשפנינו אל המיגים התברר שלא היה לנו קשר עם מספר שתיים. הנווט שלי היה אייל אחיקר. הוא שם את תיק המפות שלו על לוח הפעלת מכשירי קשר. התיק לחץ על אהד הלחצנים ושינה את ערוץ הקשר שעליו עברנו. הבנתי שאין לנו קשר עם מספר שתיים ועם הבקר. ״התחלנו את הקרב הזה בלי קשר בינינו, כאשר אנחנו עם מיג אחר, ואביאם - שאני לא מצליח ליצור איתו קשר ולא יורע מה קורה אתו - עם מיג אחר. המיג שלנו נכנם לעננים, ואחרי חליפה אחת גם המיג של אביאם נכנס לתוך העננים. לא ירענו איפה הוא. ״נאלצנו לעזוב אותו ואז התבררה לנו התקלה. זו חיתה מסוג התקלות שלומדים אותן מנסיון. )לאחר מכן עשינו שינוי שלא יקרה מצב שהולך הקשר בגלל לחיצה שגויה על המתג(. אותו זמן אביאם הצליח לרדוף אחרי המיג דרך קרעי הענ- נים, עקב אחריו בעזרת המכ״ם, וכאשר הם יצאו .6 מהעננים, הוא הצליח לראות ולהפיל אותו״ רס״ן אביאם סלע סלע: ״טייס המיג היה מספיק סבלני״ אביאכרבן שוע הטיסו את פנטום רי של הקרב הזה, הוא העוברה שבעצם זה היה קרב אויר, שעשינו שלושה או ארבעה חודשים אחרי שהתחלתי לטוס במטוס הזה )הקורם היה בספטמבר(. השעות שהיו לי על פנטום שעות- היו מועטות ביותר. היו אז מעט מטוסים וטסנו מעט. אבל יותר חשוב, היתה לנו היכרות מאה מועטה עם המערכות שהיו במטוס. היתה קפיצת מדרגה עצומה בין המטוסים הצרפתיים שהיו לגו. 640 רוח רפאים מעל קהיר ״לאביהו היתה תקלת קשר ובסופו של דבר נשארנו לבר עם המיג. המיג שלי ירד מתחת לשכבת עננים קטנה. אביהו נשאר למעלה ולא ראה אותו. מכוון שלא היה לו קשר, לא יכולתי להגיר לו איפה אני, ובכך נפרדו דרכנו ער שהפלתי אותו וחזרתי. אז הקמתי איתו קשר וחזרנו ביחר. בכל הקטע הזה הייתי לבד. ״ועור משהו אופייני: תוך כרי הקרב למדתי איך צריך להפעיל את מערכות המטוס. הטייס המצרי היה מספיק סבלני, ולי היה מספיק זמן, לעשות את כל הטעויות האפשרויות ער שהפלתי אותו- הוא שיתף פעולה למופת. אני צריך להורות לו על זה. ״הנווט שלי, שבתאי בן שוע עליו השלום, היה בן זוג למופת- הוא ראה אותו בעיניים בין העננים וכיוון אותי כשיררנו, וגם נתן לי שקט נפשי מוחלט. הוא כיסה את הכל - שאין מישהו אחרינו ושאני יכול להתרכז בהפלה. זה היה לכן היה פה קרב יחסית ארוך. ער שהתקרבתי ויררנו וער שהגעתי לטווח״. סלע מבלי משים, קיים את הפתגם שהיה שגור בפי טייסי הצי האמריקניים: ״שגר שני טילים- אחר כרי להבהיל - והשני כרי להפיל״. הוא שיגר גם טיל שלישי. אבל חזר לתותח האמין. ממשיך סלע: ״הטיל הראשון שיריתי היה הטיל הלא נכון, רציתי לירות אינפרא־אדום ויריתי טיל מכ״ם)או להיפך(. את הטיל השני יריתי מחוץ לטווח. הטיל השלישי פגע בכלל בכנף שלי- הוא שוגר, שבר ופגע במטוס שלי. הוא נדרך יותר מאוחר ולא התפוצץ. ואז התקרבתי לטווח קרוב, ועם הרבה סבלנות, בצרור החמישי או השביעי, פגעתי בו. היה לי מספיק זמן לטעות ולא לכוון נכון - וגם הטייס של המיג היה מספיק סבלני. זה לא בגלל שאני הייתי כל כך טוב- זה בגלל שהוא היה מאד רע. למדתי תוך כדי קרב איך להפיל... ״אני חושב שבמושגים של היום, לשלוח טייס עם .7 הופך המיג חרשו את הקשר עם המוביל, הצטרפו אליו, ויחד פנו לעבר סיני. אביאם־בן שוע זכו להיות הצוות הראשון בעולם, שהפיל מטוס מיג בתותח הפנטום הרגם העיקרי בו השתמש חיל האויר האמריקני בוייטנאם היה F-4E לא השתתף בקרבות אויר אלא ארבע שנים לאחר מכן: במאי להשתתף במבצע ״ליינבקר״ מעל צפון וייטנאם. היתה זו, לפיכך, ההפלה הראשונה בעולם בתותח הפנטום, וגם ההפלה הראשונה של טייסת שפעלה באופן עצמאי מרמת דור. נציגי חברת מקדונל־דוגלס וגם ג׳נרל אלקטריק, יצרנית התותחים - גאים על השימוש המוצלח שנעשה בציור שלהן - שלחו לאביאם סלע מגן ועליו פגז ראשונה של הפנטום בתותחו הפנימי. ״יש עריץ ויכוח תיאורתי אם זו ההפלה הראשונה של בטייסת 641 אין מטרה רחוקה מדי הפלה בין העננים - אברהם שלמון פוגע במיג ב־ אברהם שלמון מפיל עוד מיג במרכז הבקרה היתה המטריה קלה. מוטי חשש לגורלם של הפנטומים שהקשר ביניהם אבר, והורה להכניס את המירז׳ים שהיו בכוננות כדי להתערב ולסייע. בעוד אביהו ואביאם מנהלים את הקרב שלהם נגד המיגים המיירטים, הוזנקו לאויר ארבעה מטוסי מירז׳ של טייסת אירע תקר במטוסו של רן פקר, מוביל הרביעייה)שהתיצב כהצ״ח(, והמטוס ירד מהמסלול וניזוק. רן היה מתוסכל וזועם, אולם נחלץ מהמטוס בשלום. שלושת המטוסים האחרים יצאו לעבר התעלה, שם עדיין התנהלה ההתכתשות באויר בין הפנטומים למיגים. חלפו עוד מספר דקות יקרות. הפנטומים התנקו, יצרו קשר ויצאו מזרחה. מזג האויר, כפי שניתן לראות בצילומי מצלמות הכוונת של המירז', היה מעונן. טייסי המירז׳ים הגיעו לזירה, תמרנו בין קרעי העננים כרי ללכור את המיגים. הבקרה גילתה כי המיגים מסתלקים צפונה. גם מצב הפעילות על הצגים לא היה ברור דיו. מוטי הורה להפ- סיק את הקרב. אבל הפעילות הקרבית נמשכה. שלושת המירז׳ים שהיו כבר מעבר לתעלה, חיפשו את הקרב. הם שמעו את ההוראה של מוטי, ושני־ ים כבר התכוננו לפנות חזרה. שלמון שהיה מספר שלוש, גילה בין קרעי העננים, מיג ששייט בשמי הדלתא בדרכו לנחיתה רגועה בבסיסו. המיג קיבל ככל הנראה אזהרה על המירז׳ים המזנבים אחריו, וניסה לחמוק לפתע בפניה שמאלית, אולם שלמון פעל מהר. ״הצטרפנו בטעות לקרב שהיה מעבר לתעלה, באיזור מנסורה״ סיפר שלמון. ״הגענו על מנת לאפשר למבנה שהיה בקרב לנתק מגע. ברגע שראיתי מיג שניתק מגע, הגיעה הוראת ׳נתק מגע׳ והפסק קרב׳. אני כבר בשלב רדיפה אחרי מיג שמנסה להמלט לתוך העננים, מעט מתחתי. חיכיתי במקום . המיג התפוצץ בין העננים והאיר 8 הנכון והפלתי אותו בתותחים״ כתב שלמון לקונית בתיאור הקרב אותם באש כתומה. המירז׳ים מילאו עתה את את ההוראות, וחזרו לנחיתה. 642 רוח רפאים מעל קהיר המצרים אישרו את נפילת שני המיגים אבל טענו, כדרכם, כי הפילו מטוס פנטום ישראלי. באותו היום, במקביל לתקיפת הפנטומים, תקפו שני מבנים של טייסת . אחר המטוסים נפגע מאש נ״מ אך טייסו, 9 בסואץ רור, הצליח להחזירו בשלום לנחיתה. זוגות אחרים של תקפו עמדות תותחים וביצורים. בלילה שלאחר מכן סקייהוק של הים ותחנת איתות בכברית. מטוס ווטור של ״המניה החילי״ יצא להאיר את שמי איזור התקיפה, בעור מטוס פנטום של חמוש בטילי אויר־אויר, ובל לחילוץ. בסך הכל נערכו באותו הלילה בהן הוטלו כל המטוסים שבו בשלום לבסיסם. האירועים של ה־ המבצעים לבחון מחרש את הקרב ואת תוצאותיו. היה זה יום בו הושגו תוצאות לא רק בתקיפה אלא גם בקרבות אויר. הם קבעו ליום המחרת תחקיר בבח״א המבצעים. אחת המסקנות המייריות של הקרב היתה שיש צורך ״להחליק״ את הפנטומים )כלומר לשחרר את החימוש או מתלי החימוש( לפני הכניסה לקרב אויר. כמו כן הוחלט לאפשר לטייסים רקות לחימה יקרות נוספות, על ידי הרחבת השימוש בשיטת ״תרלוק חם״, מכל הבסיסים מהם ימרי- או מטוסי הקרב- כולל רפידים. עוד נמצא כי יש צורך להרחיב ולבחון בטיסות ניסוי, הרחבה של .10 תחומי ההשלכה של מיכלי הרלק לפני הקרב קרבות האויר, הצימוק בעוגת המלחמה, הלהיבו את אנשי המבצעים- אולם במרכז תשומת הלב היה מערך הטילים. גם בימים אלה המשיכו אנשי המוריעין של חיל האויר לעקוב אחר הההתרחשויות סביב אתרי הטילים. ידיעות מפוזרות שהגיעו ממקורות שונים, כבר רמזו על שינוי גדול העומד להתחולל בתחום ההגנה האוירית. איש לא יכול היה לנחש מה עומר לקרות. בינתיים הוזהרו הטיי- סים מפני טילי כתף בהם הצטיידו יחירות נ״מ ויהירות הצבא המצרי, בכמויות גרולות. סרן אברמיק שלמון 643 אין מטרה רחוקה מדי קלדס מפיל ונופל בשבי ל־ האויר, מבצע תקיפה גדול נגד ארטילריה ובונק- . המבצע נוער להיערך בשני חלקים, לפני 11 רים ואחרי הצהריים. לפי התכנון יצאו בשעה סות התקיפה לפעול נגד סוללות ארטילריה, תותחי נ״מ ובונקרים. המטס הראשון - בו נערכו גיחות תקיפה והוטלו שעות הצהריים המוקרמות. המטוסים הגיעו ברצף, זוג אחרי זוג, וכתשו את המוצבים והעמדות כמתוכנן. בין המשתתפים בתקיפה היה גם אל״מ ג׳ו אלון, מפקד בסים חצרים, שיצא כמספר שתיים של משה סער )סימי( מפקד טייסת עמדות נ״מ וארטילריה. החלק הראשון הסתיים בהצלחה וללא נפגעים. אחרי הצהריים הסתבך המצב. המצרים הגיבו על התקיפות במצרים בתקיפה אוירית בשטח סיני. על מסכי המכ׳׳ם נקלטו מטוסים מצרים מגיעים מהרלתא, ופניהם מערבה. לעבר המיגים הוזנקו מטוסי הכוננות ברפידים. המירז׳ים היו זריזים יותר: עור לפני שהמטוסים המצריים חצו את קו התעלה, כבר היה זוג של מטוסי מירז׳ של לאחר זמן הוזנק זוג נוסף ובו ש. ואבינעם קלדס מספר שתיים. אבל כאן אירעה שורה של תקלות מבצעיות. ש. נכנס למטוסו, ומצא כי מערכת הקשר אינה פועלת. קלרס הצעיר היה כבר במירז', כאשר העבירה הבקרה את ההוראה לזנק. הוא המתין למוביל שלו אולם זה לא יצא מהסככה. קלדס תפס יוזמה והחל לנוע למסלול. גוררון הבחין בתנועה ויצא אחריו. קלדס קיבל הוראה להמריא ויצא לאויר. ש. - עדיין נטול קשר - המריא גם הוא בעקבות מספר שתיים. באויר היו כבר תריסר מטוסי מיג המיגים. ש. לא שמע את המתחולל והחליט להמשיך מערבה. הוא היה כבר עם מספר שתיים שלו - שהפך למעשה למוביל - בצפון התעלה. המפגש נערך בשמי ביצות מנזלה בצפון הדלתא. בזמן שהזוג של מרום התמודד עם אחר המיגים, נכנס גם הזוג של קלדס לקרב. קלדס וש. הבחינו בארבעה מיגים: אחד מהם פנה דרומה, ושלושה פנו צפונה. לא היה תיאום בין המטוסים. ש. פנה אחרי המיג הבורר שפנה דרומה. הם קראו אחד לשני- ללא תגובה. מרכז השליטה לא אהב את המצב בו מטוסים נמצאים בקרב בתוך שטח מצרים, ללא קשר ביניהם. מוטי הורה ״הפסק קרב". קלרס התכונן לחזור, הביט סביב ולא ראה את המוביל שלו. ש. לא שמע את ההוראה, וכאשר התכו- נן לחזור, הביט לאחור ולא ראה את קלדס. םרן אבינעם קלדס לאחר חזרתו מהשבי 644 רוח רפאים מעל קהיר לעבר נמל גרדקה בי״ מבצע ״זיקוקית חיל האויר המצרי תקף במהלך חודש פברואר ״פיסגת העימות״ של מדינות ערב בקהיר, בה השתתפו ראשי מצרים, ירדן, סוריה, עיראק וסו־ רן. ההחלטות בועירה חייבו את כל מדינות ערב להשתתף במלחמה ״כדי להתיצב מול האתג- רים במאבק הגורלי״ נגד ישראל. יררן וסוריה הבטיחו להגביר את הפעילות נגר כוחות צה״ל. שיתוף הפעולה של ירהן היה פסיבי: בשבוע הראשון של החודש יצאו מספר אנשי צפררע מצרים מעקבה, כרי לפגוע בספינות חיל הים שעגנו באילת. הם הצמירו מוקשי עלוקה לשתי ספינות וחמקו חזרה לעקבה ביררן. מן הפיצוץ טבעה ספינת עזר, וניזוקה נחתת של חיל הים. התגובה הישראלית לא איחרה לבוא- וכוונה למצרים. ב־ של מטוסי סקייהוק, לעבר נמל גררקה, על החוף המזרחי של מפרץ סואץ. במבצע ״זיקוקית ב׳״ השתתפו שלושה זוגות סקייהוק מכל אחת מהטייסות חמושים בשש פצצות גבע, שלמון ומנחם( היו בכוננות ברפירים והוזנקו זמן מה לאחר תום הפעולה. הסקייהוקים הגיעו למטרה בהפרשים של כעשרים רקות, לפני שהתקבצו למבנים שפעלו במתואם מעל הנמל ומתקניו. הזוג הראשון היה של טייסת המבנה הראשון תקף את המשחתת והטייסים ראו רק פגיעות קרובות. היה ברור להם כי בתקיפת מטרות ימיות יש צורך בפגיעה ישירה בספינה. אחריהם הגיע זוג של הראשון של רה לספינה אזרחית שעגנה בנמל. היה צורך להיערך מחרש ולהמתין. המבנים ביצעו פטרול מעל נמלי ספגה וגררקה ויכלו לראות מספר רב של ספינות גהולות עוגנות בנמל. בין אלה היו ספינות מלחמה ואניות אזרחיות. בינתיים הגיעו לגררקה יעקובס ולוין מטייסת מטייסת רחקו מן המקום. המקשת ניצלה זאת, כרי לגסות ולחמוק מן הנמל ואז חזרו מטוסי התקיפה לפעול נגרה. המבנים של נים )גולד ורן מטייסת 16:00 ושיגר לעברה רקטות. הפצצות החטיאו שוב. הרקטות של מרחבי פגעו מעבר לספינה ואילו פסח הצליח לכוון היטב ופגע במקשת. לאחר מכן תקפו המטוסים של שלח וזיק מ־ אחרי שהמטוסים יצאו מהיעף הבחינו בפגיעות במקשת המצרית והיא נטתה על צירה וטבעה. אש נ״מ בינונית נורתה על מטוסי הסקייהוק, אך אף מטוס ישראלי לא נפגע. כ־ מצריים נהרגו בתקיפה על המשחתת ומתקני הנמל. 645 אין מטרה רחוקה מדי קלדס רדף אחר השלישיה, וניהל אותה עת קרב באופן עצמאי. הוא לא היסס, התקרב אל אהר המי־ גים והפיל אותו. מיג נוסף היה לפניו. הוא ירה גם לעבר המיג הזה. המיג נפגע. ש. התקרב לאיזור הקרב וראה מיג שנכנס מאחורי המירז׳ של קלרס. הוא צעק לו ״שבור, שבור!״ אך האזהרות לא יצאו מתחום המיקרופון שלו. המיג מאחור שיגר טיל ״אטול״ ופגע בו. המירז׳ של קלרס נפגע והתרסק. אבינעם קלרס התגייס לחיל האויר בשנת בין הטייסים המצטיינים במגמת הקרב, ובתוך זמן קצר הוצב בטייסת מדריך בבית הספר לטיסה. את הטיסות שלו כהצ׳יח המשיך לעשות ב־ מבצעיות. לאחר שחזר מהשבי הוא סיפר כי באותה תקופה היו לו שני מאוויים: להתחתן עם חברתו יררי ולהפיל מטוס אויב בקרב אויר. הוא הגשים את שתי השאיפות שלו: בינואר .12 עם חברתו, ו־ על הקרבות באותו יום, הוא סיפר: ״היינו נכנסים לתוך שטח מצרים, מחכים שאיזה מצרי יעלה אלי- נו, ואז היינו יוררים עליו ומפילים אותו. הרגשנו כמו ציידים. איני זוכר שום תחושה של פחד. אמרנו לעצמנו שטייסים טובים אינם נופלים. ואני ירעתי שאני טוב". ״הטיסה היתה רגילה. הזעיקו אותנו -זוג מירז׳ים - לעבר התעלה, שם הבחינו בחדירת מטוסים מצריים. נכנסתי לקרב עם שני מיגים, הפלתי אחר מהם ופגעתי באחר, אך נראה שהפגיעה היתה בטווח קרוב מדי וגם אני נפגעתי. ״כאשר הסתכלתי במראות שלפני, ראיתי שהן ארומות מאש. כל המטוס בער ונכנסתי לסחרור. היה ברור שעלי לנטוש. תחילה ניסיתי להפלט באמצעות ירית שמושכים למעלה אבל זו לא פעלה. הפעלתי את ירית החירום ונפלטתי מהמטוס״. ביומן המבצעים של יחירת השליטה והבקרה, ניתן למצוא תיאור ולו״ז של התפתחות האירוע: ״שלושה ק״מ צפונית לא־טינה, כוחותינו דיווחו על מטוס שפוגע בקרקע. טייסו נראה צונח. קלרס. קרב האויר נערך צפונית לקנטרה ראו מצנח באיזור הפיצוץ עצמו. מתכננים להכניס הליקופטר לשטחם. ש. וקלרס היו זוג כאשר קלרס הוביל. הם ראו ארבעה מטוסים. אחר פנה דרומה, שלושה פנו צפונה. ש. פנה אחרי הבודד דרומה, קיבל ׳הפסק קרב׳ מהמשל״ט, הסתכל אחורה ולא ראה את קלדס מאחו- ריו. לקלרס לא היה קשר רריו עם בן הזוג שלו, ש. 17:00 17:12 הערבי החזיק חלק מציורו של הטייס. כסא ומצנח בבלוזה נוחת יסעור לכוננות. לבל נגמר ההלק. 18:00 בצפון פצוע קשה. הליקופטר יצא לחילוץ״ 646 רוח רפאים מעל קהיר תהלוכה מוזרה בחיפוי מטוסים "בחוץ שמעתי הרבה יריות ממטוסים שירו זה על זה״ סיפר קלרס, "לתרהמתי גיליתי שהכסא לא נפרה ממני כצפוי. ישבתי עליו כשאני מחובר למצנח. הייתי כעשר דקות בשמים. עד שיררתי בשטח ביצות, ההומה לשרה אורז גדול״. קלדס חיפש מקום מסתור, וקיווה כי יבואו לחלץ אותו. כאן התחולל מחזה סוריאליסטי כמעט. בעוד הוא מחפש מסתור הגיע למקום מסוק חילוץ של חיל האויר. מספר שתיים שלו, ש. חג באויר כדי לעקוב אחר האירועים, ובמירת הצורך לחפות על החילוץ. מטוסים אחרים הצטרפו אליו. מירז׳ים אחרים מ־ במטוס הנופל, ובמצנח של הטייס. הם תפסו את קלרס והובילו אותו בשיירה ארוכה, לעבר בסיס צבאי מצרי. אל התהלוכה הצטרפו עוד ועוד חקלאים מן הסביבה, שבאו להשתתף בפנטזיה המוזרה. כך התקדמה השיירה כאשר מירז׳ים טסים באויר, נזהרים שלא לפתוח באש כדי לא לסכן את קלדס, מסוק חילוץ טס במקביל בטווח ביטחון מן השיירה ולא העז לחדור פנימה לעברו. אלה הרגעים בהם נבחנים אומץ הלב ויכולת הפעולה המהירה. טייס המסוק נחת ליד חבורה של ערבים ואנשי החילוץ, לוחמים של סיירת מטכ״ל של צה״ל, חטפו אהד הערבים והכניסו אותו בכוח למטוס. כמתואר ביומן המבצעים בירו היו קסדת הטייס וחלק מכסא המפלט. אבל קלדס לא חולץ. ״זה היה מצב מוזר, ״סיפר קלרס המתקומם על המקרה גם כיום, ״ההליקופטר חג מעלינו, וגבוה יותר טסו מטוסי מירד ששמרו עליו. המצרים לא ניסו לפגוע בו. היה לי ברור שיצליחו לחלץ אותי, אך ההליקופטר התרחק. אחר כך טען הטייס שלא היה בטוח שזיהה אותי. אני משוכנע שהייתי בולט מאר: המצנח שלי היה מונח בשטח, והייתי לבוש בסרבל אפור בין הכפריים שבגריהם שחורים, אך טייס ההליקופטר הסתלק- לדעתי בעיקר מתוך פחד״. ״אמרתי לעצמי שעכשיו אני לבד בכול, ואין מי שיכול לעזור לי. עלי להתמודד לבר עם מה שצפוי״ כך החל מסעו של אבינעם קלדס לעבר השבי - מסע שנמשך ארבע שנים. סיפר עודד מרום, מפקר הטייסת: "הגענו כבר כמעט לסוף הדלק, והיתה לנו הוראה לעזוב. קלדס שהיה הכי צעיר, כנראה לא הצליח לנתק מגע, קפץ ונפל בשבי". קלדם ישב בכלא המצרי כארבע שנים ושוחרר רק לאחר מלחמת יום כיפור. : "ביום 14 על הקרב באותו יום, נכתב במסמך מצרי של מחלקת המבצעים בחיל האויר 1970 לבין שישה מטוסי מירד ״הטייסים המצריים ערכו בקרב זה תמרונים אנכיים, שבהם מצטיינים מטוסי המיג ״קשר עילי וצררי״)הכווונה לתרגילי מספריים אנכיים ואופקיים - ד״ש(, בעור שמטוסי המירז׳ החלו להסתובב בסיבובים צדריים. התוצאה בקרב זה היתה השמרת מטוס, לקיחת טייסו בשבי ופגי- עה במטוס נוסף. מטוסינו חזרו שלמים. "הדוגמה שהזכרנו לעיל מתארת את הכושר הקרבי המעולה שיש לחלק מהטייסים המצריים, ומע־ רערת את תעמולת האויב, שמפרסם על רמתם הנמוכה. בקשר לעניין זה, יש לציין שהטייסים המצ- ריים השקיעו מאמצים רבים, וגילו גבורה וכושר שאין רומים להם בקרבות אויר אחרים, למרות העליונות המכריעה של האויב, והתנאים הקשים והבלתי שוים בינם לבין הטייסים הישראלים. 647 אין מטרה רחוקה מדי זאת ועור: יש לציין לשבח את המוראל הגבוה של הטייסים המצריים במשך שנת בשנת השליטה הקרקעיים. דבר המורה על מירת נכונותם של טייסינו, להגן על שטחיהם בנאמנות ובה- חלטה נחושה״. המצרים ריווחו באותו יום כי מטוסיהם הפילו שני מטוסים ישראליים, ואיבדו מטוס אחר, שהוטס על .15 ידי לוטננט אורפאן. הטייס השני שטען להפלה היה לוטננט איסמעיל לבד ממטוסו של קלדס לא נפגע אף מטוס ישראלי באותו היום. ״ילק מבצעי חיל האויר בגזרת ״ילק״ נגד המטרות המצריות, נמשכו בכל עוצמתם בימים אלה. ב־ .16 רואר שוב יצאו שני מבנים לתקיפת תותחים ומערכות נ״מ, בגיזרה הדרומית של התעלה בסך הכל נערכו באותו יום 160 מוצבים יחר עם אולמן מטייסת שמונה זוגות מטייסות שונות תקפו למחרת . בתקיפה השתתפו, יחר עם מטוסי הסקייהוק, גם מטוסי אור- 17 התקיפה נעשתה בגזרת פורט סעיר גן, מיסטר וסמב״ד. שתי שלישיות של טייסות מחנות צבא מצריים באיזור פאיר. מטוסי פנטום של . למרות 18110 התקיפות, המצרים לא הפסיקו את האש. הם המשיכו בהפגזות הכבדות לאורך התעלה, מתוך כוונה לפגוע במעוזים ובחיילי צה״ל. מבצעי התקיפה נמשכו גם בימים הבאים. מטוסי חיל האויר תקפו סוללות תותחים בקנטרה, בונק- רים צפונית לעיר סואץ ורכב שהוצב במחפורות באיזור איסמעיליה. כמו כן הותקפו בונקרים, מפק- חות ומערכות נ״מ באיזור סואץ ובאבו סולטן, וסוללות תותחים ליד דוור סואר. מטוסי התקיפה של חיל האויר פעלו בימים אלה יום אחר יום כדי לרכא את יכולת הלחימה של צבא מצרים, ואת רצונו לצאת למלחמה נגר ישראל. 648 רוח רפאים מעל קהיר ״פריחה מבצעי התקיפה שנערכו עד למוער זה, נוהלו כפעילות מקבילה בשתי מגמות: האחת היא המטרה הראשית במבצעי ״פריחה״, והשניה תקיפת מטרות משניות בקרבת התעלה כרי להטעות את המצ- רים לגבי המטרה העיקרית ולמשוך את תשומת לב מערכת הבקרה. במבצע ״פריחה עים. "פריחה המטרות: - מכ״ם אבו מואר - מחנות הנכה, שני יעדים - מחנות רהשור, שני יעדים וריכוז מבנים. הטייסים הוזהרו בפ״מ, כי איזור הפעולה, מכוסה בסוללות טילים ותותחי נ״מ רבים. בין אלה היו הסוללות בקססין, מנסורה, סימבלווין, אינשאס ואינשאס דרום, בסטת אל נסורי, בסטת אל נסורי דרום, ג׳בל חוף, חילואן, רהשור, עבד א־יאסוד ומאטי עאמר. היה צורך לפיכך לתכנן נתיבים לחרי־ רה בין הסוללות, ותוך כרי לכך לחמוק גם מסוללות הנ״מ שכיסו את האיזור למאותיהן. ״פריחה מכ״ם ג׳בל עובייה ומחנות חנכה, היו המטרות הראשוניות בחלק הראשון של ״פריחה המבנים הראשונים היה, כאמור שוחט־אראל וצור־נוי, יצא לעבר המטרה הראשונה, מצויד בעשר פצצות הלק. חלק מן הפצצות כוון להשהיה של זוג פנטומים שני, ״מסרה״ של טייסת ויצא לעבר מחנה חנכה. גם במבנה זה, חלק מן הפצצות כוון להשהייה של שעות. שני מטוסים של גם זוג מירז׳ים של בשעה היעורה, חדר מבנה ״טיבר״ של בג׳בל עובייר, במקום אלה שהושמרו בפעילות חיל האויר במבצעים קודמים. מערכות אלה היו ״העיניים״ של פיקור ההגנה המצרי בגזרה המרכזית, והשמרתן היתה בעריפות עליונה. בין המטרות שהותקפו היה מכ״ם מזג האויר היה גרוע, אולם לא הפריע להמשך ביצוע המשימה. ״זיהוי המטרה היה קל יותר מאשר בצילומים. סוללות הנ״מ שמסביב למטרה בולטות והקלו בזיהוי המטרה עצמה״ דיווחו אנשי הצוות. ״מספר אחת פגע במטרה והמשיך את הפצצות לכיוון מזרח. שתיים ריכז את כל הפצצות במטרה״. אחת הפצצות שלו לא השתחררה והוא השליך אותה, יחר עם המתלה, לאחר שהמטוסים שבו לשטח ישראל. מזג האויר הגרוע, חבר עם תקלת מחשב כרי לשבש את התקיפה של מבנה ״מסרה״ של טייסת 649 אין מטרה רחוקה מדי מטרת הזוג היתה המחנות באל חנכה. בהיותם בקרבת המטרה, התברר למוביל המבנה כי מערכת הניווט של המטוס אינה מתפקדת כראוי. גם הנווט התקשה להזרהות בשטח לפני המשיכה להפצ- צה. הטייס הבחין בבעיה, אולם סמך על קביעות הכיוון והזמן של הנווט. בנקורה שנקבעה, הוא משך, הבחין בפרטי הנוף שהיו אמורים להיות באיזור התקיפה, אך חש כי דבר מה אינו כשורה. לאחר בחינה מהירה של המצב, החליטו אנשי הצוות שאין לבזבז את הגיחה כשהם כבר מעל המטרה, ולת- קוף, למרות חוסר הבהירות. המוביל תקף מבנה גדול והשמיר אותו בפגיעה מרויקת. חלק מן הפצ- צות הכבדות, חדרו עמוק לקרקע, והיו אמורות להתפוצץ מאוחר יותר. הצוות של המטוס השני עהיין היה מסופק אם אכן זו המטרה. מספר שתיים, החליט לא לתקוף את המטרה הראשונית, כפי שעשה המוביל, ויצא לשחרר את הפצצות שלו על המטרה המשנית. שני המטוסים התנקו, הצטרפו למבנה ויצאו מזרחה. התמרונים שביצעו במהלך הגיחה והנסיונות לזהות בריוק את המטרה הספיקו למערכות הנ״מ להת- ביית על שני המטוסים. מעל אינשאס נפתחה לעברם אש נ״מ חזקה. לאחר הנחיתה נתגלו פגיעות בכנף שמאל ובכונס האויר הימני של מטוסו של מספר אחת. לאחר שהצוותים חזרו לטייסת התברר כי היתה טעות בזיהוי המטרה, ובמקום מחנה צבאי הותקף מפעל פלרה אזרחי באבו זעבל. ״פריחה בישראל עקבו אחר הריווחים הראשוניים, אך המראיגים, שהחלו להגיע ממצרים, אולם היה חוסר בהירות לגבי המתרחש, והוחלט להמשיך את הגיחות של המבצע כמתוכנן. כשעתיים לאחר מכן, החל מבצע ״פריחה מכ״מ אבו סואר. זוג של לוגיסטי חשוב ובית ספר לטילים של פיקור ההגנה האוירית המצרי. המטוסים נשאו פצצות ליברות ו־ פיר כתב בתחקיר כי המשימה בוצעה ״בדיוק לפי התכנון. פגיעות טובות בשתי המטרות. נראה נ״מ קל מסוללת חילת המשיכה קבלנו התרעה על ׳הוראת פיקור׳ ללא כוון. סוללה במשיכה, ונעלה, אך פרק הזמן בגובה היה מינימלי ולא נורו טילים״)דו״ח צוות אויר(. במהלך התקי־ פה לא השתחררה פצצת מתלה הפצצות. הזוג של נים. בזמן נחיתת המטוסים של המטס השני, כבר געשו אמצעי התקשורת מתוצאות ההפצצה הראשונה. המצרים הוהיעו כי בפעולת מטוסי חיל האויר נהרגו אזרחים. הם כצפוי מיהרו לנצל זאת והאשימו את ישראל כי היא הורגת אזרחים חפים מפשע. תחנות הרריו והטלויזיה בעולם סערו. מספר ההרו- גים הלך וגדל ולבסוף הוריעו המצרים כי המפעלים ההרוסים ומהדורות מיותרות של העתונים פרסמו את דבר התקיפה השגויה למלוא רוחב העמורים. 650 רוח רפאים מעל קהיר בישראל היתה מבוכה. ראש הממשלה, גולרה מאיר, התנצלה באותו ערב על הפגיעה באזרחיה חפים מפשע. שר הבטחון משה ריין ביקש מאנשי המבצעים לספק לו נתונים על הגיחה, ובמהלך התחקיר התברר לו כי המטוסים הטילו על המפעל גם פצצות השהייה. אחת מהם, במשקל ק״ג(, נוערה להתפוצץ מספר שעות לאחר הטלתה. בצער לא צפוי, הוא התקשר לנציגי הצלב הארום, וביקש מהם להזהיר את המצרים. ואכן, המשטרה המקומית הורתה לפנות את המקום וחבל־ נים ניטרלו את הפצצה הגרולה. התקלה בתקיפת אבו זעבל, בשלב כה מוקרם של מבצעי תקיפות העומק, היתה עלולה לגרום להפסקת תקיפות אלה, בגלל החשש מפני רעת הקהל הבינלאומית. המערכת הפוליטית והצבאית בישראל היתה במבוכה. אולם כולם הבינו כי אלה ימי מלחמה. ב־ ואף לתקוף את מטוסי ההפצצה המצריים בבסיסי האויר שלהם. ראש הממשלה, גולרה מאיר החזירה את הריון על הפצצות העומק למשבצת הראשונה. היא הביעה ספקות לגבי יעילות הפצצות העומק: "האם מה שאנו עושים לוחץ על נאסר? יש האומרים כי דבר זה, עוזר רוקא לכל העם להתלכד סבי- בו. מדוע אני מתנגרת שנפסיק את ההפצצות? על ירי זה נחליש את כוח ההרתעה של האמריקנים בענין הנשק. מצד שני אני חררה אם ניכסון, כן יתן או לא יתן את הנשק״. גם נושא המעורבות הרוסית עלה בריון: ״אני לא מתביישת להגיד שאני פוחדת מהדוסים״ אמרה גולרה, ״האמריקנים אינם יודעים לומר מה בריוק יעשה הרב הגרול. הם אינם מניחים שישלחו צבא, אולם מומחה אמריקני אמר: ׳לחצכם על המצרים הינו פרובוקציה לא מבוטלת כלפי הסובייטים׳״. באוירה המתוחה נמשך הריון שעה ארוכה. לזכותם של שרי הממשלה ומפקרי צה״ל יש לומר, כי הם לא נרתעו. גם לאחר הטעות בהפצצה באבו זעבל, הם הסבירו, התנצלו, והורו להמשיך בפעילות. אולם לההפצצה באבו זעבל היתה השפעה למרות ההחלטה להמשיך בהפצצות: בניגוד לרעתם של חלק מהשרים, ורובם של קציני צה״ל, הורתה הממשלה לחיל האויר לבחור מעתה מטרות המרוחקות .19 לפחות 651 אין מטרה רחוקה מדי קו התעלה נצבע באדום לחיל האויר נדרש זמן מה כרי להתאושש מתוצאות ההפצצה באבו זעבל. אנשי המודיעין והמבצעים הכינו ״לוח מטרות״ חדש, כאשר הם בוחרים אותן - לפי הנחיית הממשלה - הרחק מקהיר. רק לאחר מספר מבצעי תקיפה לאורך קו התעלה, חזרו תקיפות העומק למסלולן. ביום ראשון תקיפה מכל טייסות הקרב, כולל הטייסות הצרפתיות, השתתפו בתקיפת ארטילריה, מוצבים, עמדות נ״מ ועוד בגזרה המרכזית של תעלת סואץ. כדי להשתתף בתקיפה, יצא לאויר זוג מטוסי פנטום של וטילי אויר־אויר. במטוסים היו חץ־שרגא ושוחט־גולדווסר. הם נכנסו לתקיפה לפי הוראת הבקרה ולאחר מכן נסקו לגובה הפטרולים נורו לעברם שני טילי ״סטרלה״, אשר לא פגעו. מבצעי התקיפה נכנסו גם אל תוך הלילה. בין השעות . בזוג האח-20 סים מטייסות רון טס אל״מ יעקב אגסי, מפקד רמת דוד, לתקיפת בונקרים. עמרות הנ״מ לא יכלו עור להגיב- חלקן הושמד ואחרות הופתעו מקצב הגיחות ועוצמתן. כל אחר מן המטוסים נשא ארבע פצצות נפל״ם גדולות, אותן הטיל על תעלות הקשר והעמדות המצריות. הכוונה היתה לכסות ב״משטחי אש״ את כל העמדות, זו אחר זו. איזור התקיפה נצבע בהת- פוצצות אדומות, ובעמודי אש גדולים, שהאירו את כל איזור התעלה. פצצה אחר פצצה עטפו את העטרות בהתפרצויות אש ארומות־כתומות שהתגלגלו למרחק עשרות מטרים. מיד לאחר ששככו הרליקות התמרו ענני עשן שחורים מהעמרות והציוד המפויחים, והקדירו את שמי התעלה. ״המטרה כוסתה בנפל״ם״ כתב אחר הטייסים, ״הושלמו כל החורים שהותירו המבנים הקורמים". מבצעי התקיפה נמשכו גם בימים ובלילות הבאים. בערב הבא יצאו עוד שני זוגות של הם שני זוגות של ״פריחה הפגיעה במטרה אזרחית הביאה להשהיית בתקיפת מחנות או מבנים, הקרובים לאתרים בהם היו עלולים להמצא אזרחים. שתי הגיחות הבאות במבצעי ״פריחה״ היו נגד מטרות צבאיות בעליל: סול- לות טילי קרקע־אויר. הגיחות היו מאפיינות לתקיפות העומק: חדירה לעומק הדלתא של הנילוס, פגיעה במטרות, יציאה וחמיקה משם, לעתים תחת איום של מטוסי קרב שבסיסיהם היו מצויים בנתיבי הכניסה והיציאה. גם ביום זה של מטרות מצריות, שהסתיימה ב־ 21 אחר זו. בשעה פו שישה מטוסים של את התקיפה השלימו שני זוגות של עמדות נ"מ וריכוזי רכב בגזרת איסמעיליה. מבצע ההשמרה של מערך הנ״מ המצרי בגזרה המרכזית היה אפקטיבי. הטייסים דיווחו כי אש הנ״מ 652 רוח רפאים מעל קהיר היתה קלה, וגם ירי הנק״ל לעבר המטוסים היה קלוש. בין תקיפות אלה שולב מבצע ״פריחה SA-2 הטילים, במבצע ההתקפי הראשון נגר סוללות המוצבות עמוק מעבר לקו הטילים הראשון. כמו כן הותקפו מחנות ליה חילואן, כולל סוללות טילי כמו כל הפעולות גם תקיפת סוללות הטילים בעומק מצרים, נעשו כאשר מטוסי יירוט להגנת מטוסי התקיפה, נמצאים בכוננות או באויר. שני מטוסי הפנטומים תקפו והשמידו את הסוללות וחזרו בשלום לחצור. מאירים את מוצבי קנטרה הפעולות של אותה יממה, הסתיימו ב״לילה אדום״ נוסף- תקיפה לילית בפצצות נפל״ם של מוצ- בים באיזור קנטרה. היה זה ליל ירח והמטוסים לא נזקקו לפצצות תאורה. בפעולה)שהחלה בשעה 18:30 פצצות לוהטות על מוצבים באיזור קנטרה, והאי אל באלח. ״נראו פגיעות טובות במטרות. לכל מטו סינו שלום״ נכתב במברק הסיכום היומי. נגד מוצבים בדוור סואר, בוטלה. 22 פעולה נוספת שתוכננה לאותו לילה מטוסים שחלפו בשמי התעלה ביום המחרת, יכלו להבחין כי הקו המצרי נצבע בשחור. אפר סמיך כיסה את התעלות והמחנות, ורק גרמי עצים מפויחים ושיחים שרופים נראו סביבן. אורים עשנים המשיכו לעלות ממצבורי הלק ומוצבים שעלו באש. תעלות הקשר, המבנים, הסככות וקו הביצורים היו אפופים עשן לבן ואפר שנסחף עם הרוח. משאיות רבות עסקו בפינוי הגופות של החיילים שנהר- גו במהלך התקיפות. אין ספק כי מבצעי הלילות האחרונוים הותירו את רושמם הניכר על המפקרים המצריים אשר הגיעו לאיזור כדי לעמור על הנזקים. גם בערב הבא ברצף נמשך של מבצעי תקיפה, שהחל בשעה זה היה ליל ירח, והמטוסים לא נזקקו לפצצות תאורה לשם תקיפת המוצבים. חלק מן המטוסים יצא לצליפות על מטרות בודדות שנותרו מפוזרות בגזרה המרכזית של הקו המצרי. מבצעי התקיפה)ילק 18:00 2) 105 ,(2) 115 ,(2) 109 ,(3) 113 ווטור נפגע וטייסו נוטש 13 וסיימו את פעילותם בצליפה על סוללות תותחי נ״מ. היה נרמה כי יהיה זה ליל פעילות שגרתי שני זוגות של מטוסי סקייהוק של 109 653 אין מטרה רחוקה מדי האיזור. תקיפת המבנה השני בוטלה, ובשעה נכנס המבנה הראשון של הווטורים, מבנה ״ברנרד״. שמיר ואלקלעי נכנסו לתקיפה, אולם תותחי נ״מ שנותרו או הובאו לאיזור, היו בכוננות ופגעו במטוס של מספר שתיים. מטוס נפגע. עמי עשה נסיונות לחלץ את המטוס מאיזור התעלה, אולם מערכותיו הלכו וכשלו והוא נטש אותו. מסוק בל למקום וחילץ את הטייס. הזוג האחרון בתקיפת אותו הלילה, שני ווטורים, היו כבר בצלילת התקיפה )מבנה ״וונרי״( ותקפו לאחר מכן את המוצבים עליהם הטילו ארבע סגן עמי אלקלעי פצצות נפל״ם כל אחד. יש לציין כי הפגיעה במטוס הווטור, לא השפיעה על תכנוני התקיפות גם בשבועות הבאים, והמטוסים הצרפתיים שולבו בתקיפות כשאר המטוסים. כתישת קו התעלה המצרי נמשכה ב־ הצהריים וער השעה זיה המצרית באיזור עגרוד מדרום לאגמים, והשמירו אותה בעשרות פצצות. כמו כן הותקפו מתקני מים ונפט באיזור סואץ. ברו״ח הסיכום נכתב כי ״על פי ריווחי טייסינו היו פגיעות טובות במפקרה. נפגעו בונקרים, נגמ״שים, כלי רכב ושרה הנחיתה. במפעל טיהור המים היו פגיעות במרכז המטרה ובמתקני הנפט. פגיעות ליה בית המשאבות״. פריגת, מפקד טייסת משהו בהיר. נראתה סוללת מטוסים של לתקיפה, רוקן את המתלים שלו, ולאחר מכן נסק לגובה כרי להקביל את פניהם של מטוסים מצרי- ים. כרי להגן על האופרציה הגרולה בה השתתפו לא פחות מ־ 117 איזוד הפעולה הפעולות נמשכו גם ביום ראשון ובלילה שאחריו. המטרות ליום זה)ילק נ"מ וארטילריה בגזרת סואץ 14:20 לשמש לאחר מכן לפטרול הגנה ילק 654 רוח רפאים מעל קהיר מטוס האויר יתקוף לאור ירח מטרות במצרים בגזרת קנטרה״ נכתב בפקורה. ״הפצצות מזח פורט איברהים וצליפה על נ״מ״. את התקיפות ביצעו בלילה זה, שני זוגות של הועיל למבצעי התקיפה בימים אלה והיו פ״מים שבוטלו. כך היה בלילה הבא, עת תוכנן להשמיר את עמרות הנ״מ על האי גרין, שהפריעו לטיסות מטוסינו באיזור מפרץ סואץ. . החל משעה 23 ליממה הבאה תוכננו שתי פעולות- האחת בשעות היום והשניה בלילה 15:05 פצצות כבדות על עמדות ארטילריה ונ״מ בפעולה הלילית יצאו שני זוגות של ״פריחה מבצע ״פריחה אויר הצמורה לבסיס קהיר מערב, בקו הסוללות ההיקפי הפנימי של מצרים. בין סוללה זו לבין בסיס האויר קהיר מערב, היה כביש בולט שנע בין חולות המדבר המערבי. שני מטוסים של תל, כרי להונות את הבקרה המצרית, לגבי המטרה. הם הגיעו מצפון, חדרו מהים התיכון לרלתא והמשיכו דרומה. שם הם פנו מערבה וערכו הקפה של למזרח. במהלך הטיסה יכלו אנשי הצוות להבחין בכדורים פורחים שהורמו לאויר ונוערו לאלץ אותם להקריש להם תשומת לב, או לעקוף אותם ולהביא את המטוסים אל מעל סוללות הטילים והנ״מ. הטייסים והנווטים הבחינו במכשולים המעופפים, ועקפו את האיזור. המטוסים התישרו בכוון מזרח ונכנסו לתקיפה על המטרות: סוללת טילים ציורית ובולטת היתה מטרת המטוס הראשון. בסיס האימונים ומחסני הטילים היו מטרת המטוס השני. אגמון־רור צללו על סוללת הטילים בה היו טילי המשגרים. מפעילי הסוללה הופתעו ולא שיגרו את הטילים- הם ציפו למטוסים ממזרח או מצפון. 655 אין מטרה רחוקה מדי המסוס הראשון תקף את הסוללה- השני את בית הספר לטילים בקהיר מערב הפגיעה בסוללות היתה מרויקת: המנ״א)מרכז ניהול אש( במרכז הסוללה התנפץ לרסיסים. יאיר יכול היה להבחין באחר מטילי יורם היטה את המטוס והבחין בעשן שחור אפור שהתמר מעל הסוללה הפגועה. המטוס השני של בן אליהו־ברטוב, תקף מבנים צפונית־מזרחית לסוללה, שם שכנו מערכי ההדרכה של פיקור ההגנה האוירית של מצרים. במהלך התקיפה שוגרו לעבר המטוסים מספר טילי מהסוללה השכנה בדקרה, אך אלה לא פגעו ולא סיכנו את המטוסים. גם כאן נפגעו המבנים ולאחר מכן התמרו פטריות לבנון מעל המקום. "תקפנו, משכנו וראינו את הפגיעות״ סיפר ברטוב. ״בגיחה הזאת ראינו נקודות שחורות שהולכות וגדלות- הסתבר כי המצרים הרימו את מערך הבלונים מעל גשרי הנילוס, כרי שנעלה לגובה ויוכ- לו לשגר נגדנו טילים. אנו יררנו לגובה הקרקע". בן אליהו רחף את הסטיק וירה לגובה נמוך. הוא הבחין במשאית שנעה על אחר הכבישים באיזור. הוא שלח לעברה צרור פגזים. ״פתאום אני שומע צליפה- צרור קצר ואיתן מפיל כנף" סיפר ברטוב המופתע. ׳״מזל שפספסת׳ אמרתי לאיתן, ׳זה היה .24 באחר!״׳ אמר לו . ובספר הטייסת כתב כי ״הני- 25 ״״הטיסה היתה יחסית שקטה״, סיפר שנים אחר מכן הנווט דוד יאיר לוס והעמק כבר מוכרים. ההפתעה בבלונים". גם בתקיפה זו התעוררו בעיות במערכת הניווט האי־ נרציאלית של המטוס המוביל: ״לקראת המשיכה חוצים כביש שלא מסומן על המפה. זה יוצר אי וראות קטנה" סיפר יאיר, "אמרתי ליורם שלא ימשוך. את הטיסות הכנו בצורה רצינית, ועל המפה 656 רוח רפאים מעל קהיר כתבתי במדויק את הזמן מחציית הנילוס וער המשיכה לתקיפה. עצרתי סטופר על הנילוס ועם רמת הניווט שלי- ידעתי לזהות את הנילוס. בשלב זה אתה בלחץ רציני ביותר, כי זה איזור שורץ טילים. אם תמשוך לא במקום, אולי תפספס או תחטוף איזה ״אנחנו טסים נמוך, הטילים מנסים להתיחס, ממשיכים לגובה ומציירים בשמים. פונים דרומה- חיי- לים רצים לחפירות. בחציית הנילוס איש על סירה מסתכל עלינו. עולם אחר- שלווה״. דוד יאיר צילם את התקיפה מתא הנווט, וכן את הבלונים ואת הטילים ששוגרו לעברם וציירו שובלים לבנים . התקיפה היתה מהירה, החלטית ופגעה קשות במטרה. 26 מעל העננים יורם אגמון פגה מזרחה, חלף מעל בסיס קהיר מערב ולאחר שחצה את התעלה נסק לגובה בדרכו לנחיתה בחצור. את מבצעי התקיפה של בסיסי הטילים, כמו את התקיפות האחרות במבצעי ״פרי- חה״, זוכר יורם כשיא אישי של פעילותו כטייס קרב בהתשה. ״זו היתה תקיפה קלאסית ומשימה קלאסית- היה בה תכנון, ביצוע, תקיפה וחמיקה. הכל היה נקי, מדויק. יוצאים בזמן, מגיעים במקום, תוקפים וחוזרים הביתה. ״בדרך כלל היינו מספר קטן של מטוסים ואנשי צוות. שני מטוסים- לעתים ארבעה. האפקט של התקיפה היה גדול מאד- עשרות פצצות שנחתו בבת אחת על המטרה. מערכת ההגנה האוירית המצ- רית התעוררה, הגיבה - אבל אנחנו חמקנו וחזרנו הביתה. מבחינת אויראות זה היה השיא שאליו .27 יכול טייס קרב לצפות. אהבתי מאד את התקיפות האלה״ מיירטים את הפנטומים- שלושה מיגים מופלים סוללת קהיר מערב שכנה מערבית לבסיס האויר קהיר מערב, ולמערכות ההגנה האוירית היה די זמן להזניק מטוסים לעבר הפנטומים. בעור שני המטוסים מתנערים ויוצאים מזרחה, הוזנקו לאויר מספר מיגים כדי ליירט אותם. יורם, טייס קרב שלא בחל בהזרמנויות להכנם לקרב אויר עם מיגים, האזין על תדר המבצעים, קיבל את ההתרעות על המיגים שהוזנקו, ורצה להשלים את המשימה בקרב אויר, אולי בהפלה. הוא ביקש אישור לפנות חזרה ולהתמורר עם המטוסים המצריים. המשל״ט לא אישר לו. במקום זאת הוא הכניס את מטוסי החיפוי שהיו בכוננות בשמי סיני. אלה הוזנקו לאויר. המחזה שנגלה לעיני הטייסים הזכיר לרבים את ערבות אפריקה: בזים המסתערים במהירות לעבר להקת ברווזים ואלה מתעופפים לכל רוח. כך היה כאשר התקרבו המירז׳ים לעבר מרכז הרלתא- המיגים התפזרו לפתע לכל הצדדים וצללו כדי להתרחק מן הקרב. טייסי החיפוי מצאו עצמם לבד בשמי מצרים - המיגים הסתלקו מן האיזור ולא התפתח קרב. טייסי המירז׳ים לא תמיר אהבו את התפקיר של ״מלווים" למטוסי הפנטום, ולא אחת ביקשו לתקוף בעצמם את המטרות. אך מפקד חיל האויר העדיף לנצל כל מטוס במשימות המתאימות לו ביותר ובהן יש לו יתרון יחסי. אחרי הצהריים בוצעה פעולה נוספת. פנטומים של טייסת במחנה רוחמיס בלב הדלתא. זו היתה הפעולה היחירה בתקיפות העומק נגד איזור זה, שנמצא עמוק בלב מערך מטוסי הקרב המצרי. גם הפעם הוזנקו ארבעה מטוסי מיג טומים של 657 אין מטרה רחוקה מדי הורה להם לצאת ולפנות את האיזור. במקומם הוא הפנה מירז׳ים לקרב. באותה שעה פטרלו מעל סיני ארבעה מירז׳ים של )עמוס עמיר, אברהם גלעד אברהם שלמון וראובן רוזן(, עם שני מטוסי פנטום של ויצחק פיר־יוני אראל(. מוטי הוד הורה להוציא את הפנטומים התוקפים ולהכניס את מטוסי הפטרול. בינתיים הגיעו לאיזור עוד בהתכתשות שהתפתחה התמודרו עתה שישה מטוסים ישראלים, מול הראשונים שנכנסו לזירה היו זוג מטוסי הפנטום של הם פנו מיד לעבר המיגים וניהלו קרב מטווח ארוך, עתיר משיכות ואנרגיה. חץ היה זהיר, ופיר היה מספר שתיים נאמן ולא יזם קרבות עצמאיים מרי, מול המיגים הקטנים שהסתובבו במעגלים. המיגים ניצלו את כל יכולתם בגבהים ובמהירויות העריפים שלהם, אך גם מטוסי הפנטום יכלו להפעיל מבערים ולצאת ממצבים מביכים או למשוך מעלה כרי לזנב במיג •רן אבי גלעד הטייסת זכה בהפלה נוספת של מירד 658 רוח רפאים מעל קהיר אוירה מחשמלת: שלמון רדף אחר המיג לתוך העננים והפילו בצרור קצר בורח. ״הם נלחמו על יר הבית אבל זה לא עזר להם״ כתב חץ בספר הטייסת, ״הם שיגרו עלינו כמה טילים עד שקיבלנו לנתק מגע״. הפנטומים הצליחו לעייף את המיגים, אולם לא פגעו באף אחר מהם. מוטי לא אהב את ההתמודדות הזו והורה להם ללכת הביתה. הוא רצה תוצאות, והכניס פנימה את המירז׳ים. שני מירז׳ים של שיית מיגים טסה בשורה עורפית. זוג מיגים שהצטרף בשלב זה לקרב, טסו במרחק קטן זה מזה. עור זוג של הבקר הורה להם: ״למפגש!״. כאן התפתח מצב מענין. סיפר רוזן: ״הקרב הזה נערך באיזור דומייט בצפון הרלתא. בשלב מסוים היה מיג אום אני רואה מעלי בטן של מירז׳. מסתבר ששלמון הגיע אליו מהצר השני. כמעט התנגשנו. גלער היה מאחורינו. שנינו- שלמון ואני - החלטנו את אותה החלטה: כאן לא מקום סימפטי להתנגש. זה מעל מצרים. שנינו פנינו החוצה. כל אחד ויתר לשני. אבי גלעד בינתיים ראה את המיתיים עפים הצירה, הלך קרימה והפיל את המיג״. אבי גלעד שרדף אחרי מספר שתיים, תיאר: ״זה היה קרב יחסית לא מסובך. באנו מול רביעייה או שישייה. נפררתי מהמוביל. בחרתי מיג אחד, ואחרי שני סיבובים הייתי מאחוריו, ללא קושי מיוחד״. גלעד שיגר טיל אך זה לא פגע. הוא התקרב לטווח תותחים: ״מטווח של .28 נפגע והוציא עשן שחור. לא ראיתי מצנח. היינו כבר באיזור צפונית לאגמים״ המיג התנפץ על הקרקע. גלער הוריע על ההפלה הראשונה, אולם לא יצא מהקרב וחיפש את המטרה הבאה. עמיר ניהל גם הוא קרב בוררים. הוא פנה לעבר אחר המיגים, שיגר טיל אך זה צלל לעבר הארמה. הוא עדיין ישב מאחורי המיג, התקרב לטווח תותחים, ובהיותו במרחק המיג התפוצץ והתפרק לרסיסים. עמיר הודיע בקשר על ההפלה שלו. 659 אין מטרה רחוקה מדי שלמון חש ב״אוירה המחשמלת״ שעברה בקשר, לאחר שגלעד ועמיר הודיעו כל אחד על הפלת המיג. הוא הקשיב להודעה של עמיר בקשר. מהקרב הזה אני לא יוצא בלי הפלה - החליט. תוך ביצוע תמרון מהיר,הוא פנה אחרי מספר אחת במבנה המיגים, וזה חמק לתוך העננים שכיסו את האיזור. שלמון ניסה: הוא שיגר טיל בכיוון הכללי בו חמק המיג, וזה נעלם בתוך מדברי העננים הלבנים. הוא החליט לחזור לתותח, גילה שוב את המיג, וירה מאלף מטרים. המיג לא נפגע והמשיך לטוס בין העננים, כשטייסו מתמרן ומחפש שוב מסתור. שלמון ניסה שוב צרור קצר. הפגזים ציירו נתיבים של אש בין העננים הכהים. המיג השתולל לפנים. הפגזים החטיאו שוב. שלמון לא ויתר. הוא קיצר את המרחק ל־ המצרי, שצלל בלהבה ענקית לעבר הארמה. הטייס המצרי ניסה לחלץ את מטוסו המשרך שובל שחור, אבל המיג התנפץ על הקרקע באיזור ג׳בל עובייד. היה זה המיג השלישי שהופל בקרב והר- ביעי שנרשם לזכותו של אברהם שלמון. ראובן רוזן היה באמצע קרב עם מיג אחר, הגיע למצב ירי, שיגר לעברו טיל- אך זה הלך, ככל הנר־ אה, כדרך כל הטילים במפגש הזה, ולא פגע. המצרים עם כך, הודיעו על נפילת מטוס רביעי. ככל הנראה פגע הטיל בכל זאת במטוס, ולראובן מגיעה הפלה. המירז׳ים נותרו לאחר הקרב תשושים, אך בעיקר קצרים בדלק. מזג האויר המעונן הלך והחמיר, וגם מחוגי שעון העצר של מוטי חלפו מעל נקורת שתי הדקות. הוא הורה למירז׳ים להפסיק קרב ולחזור הביתה. שלמון וגלער, שהיו קצרים במיוחד בדלק בעקבות המרדפים הלוהטים שניהלו, נחתו ברפירים, תדלקו וחזרו לתל נוף. זוג נוסף של טייסת היו סרן מנחם שרון, סמ״ט א׳ של לכנפיהם התרוקנו זה מכבר. הם היו אותה עת בגובה זה(. הם שיחררו את המיכלים ולתרהמתם, נשמטו יחד איתם גם ארבעת טילי ה״הדרן״ שמתחת לכנ- פיים, ונפלו לקרקע. ואכן, בגיחה זו הגיעה לשיאה תופעה חמורה שליוותה את טייסי המירז׳: ״הטי- לים הנעלמים״. מוטי קיבל דיווח על כך, והחליט להשאיר את שני המטוסים במרחבי סיני. הקרב הסתיים. שלושה מיגים נותרו על קרקע הדלתא המצרית. לפחות לגבי טייס אחר של המירז׳ים, היתה זו זריקת עידוד להצטרף למטוסי הפנטום: עדי בניה היה אחר מטייסי המירז׳ים אשר הוזנקו לא אחת כרי לתת חיפוי לפנטומים. ״בסוף טומים הראשונים לחיל האויר, היינו מזנקים עם המירז׳ים לתעלה, וקולטים את הפנטומים, שהיו חוזרים מתקיפות העומק במצרים. שמענו אותם בקשר מדווחים שרודפים אחריהם מיגים, ושאין להם דלק, וכל התפקיד שלנו היה להוריד מהם את המיגים. זה תסכל אותי מאד. אנחנו היינו עושים רק פטרולים ליירוט - והם היו חוזרים מהררי חושך. התחושה הזאת, היא שרחפה אותי להצטרף .29 מאוחר יותר לטייסת הפנטומים״ בניה היה בין הטייסים של המחזור השלישי שהסב למטוסי הפנטום בטייסת 660 רוח רפאים מעל קהיר נכתב: 30 המצרים פרסמו תיאור משלהם להתפתחויות ביום קרב זה. במסמך על לקחי קרבות אויר א. תחנות ההתרעה המכ״מיות, קלטו ביום של האויב שחדרה לתחומינו בגובה נמוך באיזור בלטים. כמו כן גילו תחנות המכ״ם בררום־מזרח פורט סעיר, שלושה מבנים נוספים של מטוסי אויב, שטסו בגובה של ב. פקודת שיגור הוצאה לגף מטוסי מיג שחדרו את הגבול בשמי פורט סעיר. הכוונתו של הגף היתה ער לגובה של בגף האויב, המורכב ממטוסי פנטום. המטוסים טסו בגפים )קסאמים( בצורה של "שיירה אוירית״. ריחוקם של מטוסי המיג איפשר להם להפגש עם מטוסי האויב פנים אל פנים. ג. בהוראת מרכז השליטה, ביצעו מטוסי המיג סיבוב במהופך, ונתקלו במבנה מטוסי הפנטום. במהלך ההתקלות התפרשו המטוסים של שני היריבים בצורה של קסאמים, והאויב ביצע תמרונים אופקיים, בעור שמטוסי המיג ביצעו תמרונים אנכיים. מפקרי הגפים של מטוסי המיג הפילו במהלך הקרב שני מטוסי פנטום על ירי טילים מונחים, ומטוס שלישי נפגע על ירי שאר מטוסי המיג. האויב שלח לשרה הקרב גף נוסף של מטוסי מירז׳. לגף מטוסי המיג נשלחה הוראה ממרכז השליטה לחזור לבסיסו ולא להתקל במטוסים אלה. למעשה חזרו המטוסים שלמים, אך התוצאה בסופו של הקרב לא היתה לטובתנו בגלל הטעויות הבאות שבהן הסתבכו מפקרות האויר: 1 הגף השלישי בשעה שגרם לתקיפת הגף השני על ירי שמונה מטוסי מירז׳ שנשלחו על ירי האויב למערכה. הגף נתקל בעננים, שפיזרו את מטוסינו, דבר שהניעו לטוס במבנה פרוש כך שכמעט כל מטוס טס לבדו. 2 מטוסיהם, ולכן מטוסי מפקרי הגפים נפגעו, ובעקבותיהם נפלו המטוסים הנתונים בסכנה. כך האויב מטוסי מיג 31 ניצה על ירי הפלת ארבעה 3 ״הטעות במצב כגון זה, היתה שליחת הגף השני לבדו, למערכה מול שמונה מטוסי מירד. הפעולה הנכונה במקרה זה, היתה להשאיר את הגף עם הגוף השלישי באיזור המטריה, או לשלוח את שני הגפים יחר למערכה, כרי להגיע לשיויון במערך הכוחות שם מטוסי האויב". למרות התיאור הדרמטי, לא נפגעו בקרב זה מטוסי פנטום ישראליים. ישראל הוריעה על שלושה מטוסי מיג מכשול מכ״מי בג׳בל עתקה על מכ״ם ג׳בל עתקה, שהיה מן המתקנים החשובים ביותר באיזור סואץ, התנהלה התכתשות קבועה בין מטוסים ישראליים לבין מערכות ההגנה המצריות. לאחר כל השמרה של המכ״ם חזרו המצרים ובנו אותו מחדש. מערכות המכ״ם בג׳בל עתקה היו מן המטרות החשובות של התקיפות ביום הלחי- מה הבא. ביום שישי עם מטוסים של 661 אין מטרה רחוקה מדי עדיפות לתקיפת סוללות הנ״מ צוותי הכוננות בביר גפגפה, היו ערוכים לזינוק בכל שעות היממה, יום ולילה. המטוסים היו מתודלקים, חמושים ומוכנים לצאת לאויר בתוך מספר רקות. לא אחת הטייסים ישבו בתאיהם כשהם לבושים בחליפות הלחץ, ועליהן כל ציור החירום וההצלה, בשל התרעה על מטוסים מצריים העומדים לחדור לשטח סיני, או לפעול מעל התעלה. לעתים קרובות הוזנקו זוג מטו- סים, במקרים אחרים רביעייה. לא אחת נדרשו המטוסים לצאת לפטרולים ארוכים דרומה יותר, באיזור מפרץ סואץ. הי היה שמבנה מטוסים מצרי ימריא כדי מטוסי הכוננות יוזנקו לאויר. ואכן רוב ההזנקות היו הזנקות סרק- המטוסים המריאו במבערים מלאים ממסלול לאיזור הפטרול בתעלה, ו״פיזרו״ את התקהלות המיגים המצריים. כאשר נעלמו המטוסים המצ- רים חזרו לנחיתה ולכוננות נוספת. חלק ניכר מהמרדפים נערך בתוך שטח מצרים, בשמי הדלתא ודרומה יותר באיזור הסואץ. מערכת הבקרה ירעה גם על מיקום תותחי הנ״מ וסוללות הטילים המצריות, וכיוונה את המטו- סים לכניסה ויציאה בנתיבים בטוחים. בתקופה זו של המלחמה, פעילות המערכות במצרים הלכו ונטו יותר ויותר לטובת הטילים: מפקדי מערכת הבקרה המצרית הכירו ביכולתם המבצעית הנחותה של הטייסים המצריים בהת־ מודרות מול הטייסים הישראליים, ונטו לשחרר את הטייסים המצריים מעול ההגנה האוירית על שמי מצרים. במקרים רבים שהיו בשנת הלחימה האחרונה, נעלמו לפתע מטוסי הקרב והש- מים הוכרזו ״עוינים״- מפקרי הסוללות המצריות יכלו לשגר טילים לעבר כל מטוס שטס במרחב האוירי המצרי. טייסי חיל האויר חדרו ללב מצרים בדרך כלל בגבהים שמעל נ״מ בעלי הקוטר הקטן ארוך יותר אך הן מוקמו, בדרך כלל, להגנת אזורים איסטרטגיים או ערים גרולות. הסיכון היה רב למטוסים שחדרו או יצאו בגובה נמוך, כפי שאכן קרה ב־ מירז׳ של טייסת )מספר החל לעלות באש. טייסו, איתמר נוינר, נטש אותו מעל רפידים, זמן קצר לפני שאברה השלי- .32 טה במטוס 662 פרק הטילים של מרס ברלב אופטימי: הרחקנו את המלחמה לאחר מבצעי התקיפה והשמהת סוללות הטילים בסוף שנת חות עמוקות בשמי מצרים, היתה תחושה בקרב מנהיגי ישראל כי הצליחו לעשות להרחקת המלח- מה עליה דברו נשיא מצרים וראשי צבאו, במהלך החורשים האחרונים. צבא שאינו מסוגל לשמור נושא זה העסיק את המודיעין שבוע ־ז? ה מה מסתתר מאחורי מחפורות על עליונות אוירית, לא יצליח להפעיל את כוחותיו למבצע מעבר לתעלה, חשבו. הרמטכ״ל, רא״ל חיים ברלב, הביע את תחושתו זו באומרו כי ״בהכנסת חיל האויר הרחקנו את המלחמה. היום גם העולם וגם אנחנו- ואני סבור שגם המצרים - משוכנעים שהם אינם מוכנים למלחמה. זה ההישג הראשון. ההישג שני הוא שבתעלת סואץ, נוצר היום מצב הרבה יותר נוח מאשר בחורשים מרס, אפריל ומאי בשנה שעברה. אין זאת אומרת שבתעלה שורר שקט. אך סך הכל אין היום הפגזות מסיביות וממושכות״. מפקר חיל האויר אלוף מוטי הוד אמר כי: ״הבעיה שלנו כרגע, היא חופש הפעולה לאורך התעלה. הטילים של מרס ושם אנו ממשיכים בפעילות, ואפילו בפעילות מוגברת, של תקיפת מחפורות, ארטילריה, נ״מ. כל אותם יעדים שתקפנו קורם. בנוסף על מה שאנו משיגים בעצם התקיפה, היינו רוצים שיהיה ברור, לכל מי שחשב כי בהצבת טילים נירתע מהפעלת חיל האויר לאורך התעלה- שזה לא כך״. נשיא מצרים, והפיקוד המצרי הבכיר- כולל מפקד חיל האויר וגם מפקד מערך ההגנה האוירית, מייג׳ר ג׳נרל מוחמר עלי פאהמי - הסכימו כי הדרך היחידה להגן על מצרים היא להעביר את הבעיה לחיקם של הרוסים. לפי ההסכם עם הרוסים החל הצבא המצרי לבצע את חלקו: הוא גייס מאות משאיות, ציוד הנרסי וחומרי בנייה. במהלך השבועות הבאים ניהלו המצרים עבורה קרחתנית, אליה גויסו עשרות אלפי עובדים כרי להכין את התשתית להקמת מערכות הבקרה וסוללות הטילים, במקומות עליהם המלי־ צו, או הכתיבו, הרוסים. מוסקבה קיבלה על עצמה אחריות להצבת הטילים ומערכותיהם, והפעלתם למעשה. קציני הנ״מ המצריים ומפעיליו הפכו ל״צופים״ או נגני־משנה, במלחמה שהתפתחה בין חיל האויר הישראלי, למערך הנ״מ הרוסי. מחפורות שני המסעות של נאסר למוסקווה, בדצמבר לבד מפריטים איסטרטגיים מסוימים- הוא השיג למעשה כל מה שדרש. הרוסים קיבלו עליהם את ההגנה על שמי מצרים, והיו מוכנים לקראת התמודדות עם חיל האויר הישראלי. המחיר שנדרשו המצרים לשלם, לבד מכבורם האבוד, והיוקרה של המפקדים המצריים, היה הכנת מחפורות ותשתית לקליטת חטיבות הטילים הרוסיות. בחודשים פברואר־מרס רחש נמל האויר קהיר־מערב פעילות. גם לנמל הימי באלכסנדריה הגיעו עשרות אניות, ובבסיסי האויר המצריים נראו עשרות מטוסים נושאים כתובות ברוסית. מטוסי תובלה ואניות משא רבות פרקו ציור צבאי, שהובל לאחר מכן בצורה גלויה ברחובות אלכסנדריה. עשרות מטוסי תובלה גדולים מסוג אנטונוב אנשים, ציוד ומערכות. משאיות העבירו אותם ישירות לעמרות החפורות באיזור תעלת סואץ. איש לא ניסה להסתיר את המבצע הגדול. ישראל עקבה בראגה אחר התנועה הרבה בנמלי האויר המצריים, נמלי הים והכבישים. לבד מטיסות מטוסי צילום, היה צורך במעקב קרקעי רצוף וממושך אחר סוגי הטילים, ויכולת פענוח יסודית של סוגי הציוד שהלך והצטבר באתרים רבים במצרים. ״נזהרנו שלא לפגוע באניות רוסיות״ ישראל נזהרה שלא לפגוע באניות רוסיות בפורט סעיד או אלכסנדריה: ״ידוע לכולנו ער כמה נזהר- נו בהפגזות הארטילריה ובהפצצות האויר שלנו, שלא לפגוע באניות רוסיות בפורט סעיד״ הצהיר דיין, שהיה מפוחד תמיד מתגובת ברית המועצות, ״עשינו מעשי לוליינות שלא נגיע לכך. והרי אין הבדל מהותי בין אניה רוסית בפורט סעיד לבין סוללת תים סובייטיים. אבל מבחינתנו יש כאן שוני, כי נראה שאין לנו מנוס מלמנוע את הצבת הטילים האלה, ויחד עם כך אסור שנתעלם ממלוא החומרה שבדבר. 664 רוח רפאים מעל קהיר 0 היתה זו תקופת השיא של תקיפות העומק, אולם ההתפ תחויות והעיבוי של מערך הטילים חייבו את חיל האויר לערוך שינויים בתוכניות המבצעיות שלו. הדבר נעשה בשני שלבים: כאשר החלו טיסות הפטרול של המיגים הרוסיים לחלוף מעל קהיר, נפסקו התקיפות במרכז הדלתא ובעומק מצרים והתרחקו מטוסי התקיפה הישראליים תקפו מטרות רק בצפון ההרל־ תא או באיזור התעלה. כאשר התברר כי הרוסים לא היו מוכנים לשחק את המשחק הישראלי, והיו להוטים לפגוע במטוסים ישראליים בכל מקום שטסו, כולל בתוך סיני, הוחלט לפגוע רק במטרות חיוניות בסוללות טילים או מערכות מכ״ם. מתוך נסיון נואש למנוע עימות עם הרוסים, החליטו ראשי מערכת הבטחון על הפסקה, בשלב זה של תקיפות העומק בלב מצרים. ״הרוסים הפכו לבעיה המרכזית שלנו, כי עלולים אנו להתגלגל למה שלא התכוונו לו, שנתקוף רוסים ושרוסים יתקפו את מטוסינו. והיין המשיך באפולוגטיקה מתפתלת: ״זו מלחמה עם הרו- סים- הינו הך באיזה ניסוחים יגדירו אותה- וזה לא מה שאנחנו רוצים. איננו רוצים להלחם ברוסים, ובאופטימי־ .1 ות זהירה אני מקווה שלא נגיע לזה״ באותה עת החלו כבר הדברים להתגלגל אחרת. SA-3 ״דו״חות מדאיגים על הצבת טילי יש לציין כי בתקופה זו הקשרים הבטחוניים של ארה״ב ישראל, במיוחר בתחומי המוריעין וחשיפת אמצעי לחימה של הרוסים היו קרובים ביותר. שני הצדרים העבירו זה לזה מידע על המערכות, תדרי הפעולה ושיטות ההפעלה שלהן. האמריקנים לא האמינו לריווחים המוקדמים מישראל כי טילי SA-3 להגן על שמיה ולהפגין מעורבות ישירה במלחמה. הם דרשו הוכחות אמר על כך ראש אויד־ מישורים: עם ראש אמ״ן האז, אהרון יריב, ועם הממשל האמריקני, שיחד אתו הערכנו לעתים מצבים, כרי לבסס תביעות בתחומי ציוד ותקציב. "כשהאמריקנים שמעו מאתנו לראשונה על שבועות לאחר מכן, ביקשו פגישה ברחיפות, על מנת לגבש הערכת מצב מהורשת. הפעם הם השת- כנעו ואף קיבלו את הערכת הזמן שלנו לגבי מוער הגעת הטילים״. והיתה עוד טעות משותפת לישראלים ולאמריקנים: ״הגעת הטילים עמרה בסתירה מוחלטת לכל המוסכמות הקודמות, שגרסו כי ברית המועצות לא תסכן במזרח התיכון את המלה האחרונה של .2 הטכנולוגיה שלה, העלולה ליפול בידי ישראל, ובעקיפין, בידי מערב כולו״ 665 הטילים של מרס ישראל שיתפה את ארה״ב במירע על המצב הצבאי שהלך והתפתח במזרח התיכון, ובמיוהר בשאלת המעורבות הרוסית. ב־ ״בימים האחרונים הגיעו ריווחים מדאיגים כי ברית המועצות, על ירי אספקה של טילי לקע״ם, ועל ירי הכנסת צוותים צבאיים, עשויה לפעול בצורה העלולה לשנות את המאזן. מוקרם עדיין לומר אם זה אכן כך. אנו עוקבים אחר המצב״. הדברים היו אופייניים משך כל המלחמה לתפיסה האמריקנית, אשר גובשה על ידי משרה החוץ, שסברה בתוקף, כי הרוסים לא יתערבו במלחמה נגר ישראל. בניה מחדש של ״איזור הבונקרים״ מעתה וער תום המלחמה, הופנו תקיפות חיל האויר נגר המערך החרש שהלך ונבנה בשני קוי ההי- ערכות- המרכזי שנמתח כשלושים ק״מ מהתעלה והקו הצמור לתעלה. אנשי המודיעין בישראל נדרכו. כל מירע נאסף. בתחילה היה חשש כי הציוד הרב יועבר לסוללות בקרבת התעלה. חיל האויר מיקר את פעילותו ההתקפית נגר מחפורות ואתרים לאורך קו המים, במבואות פורט סעיד, על הר גיניפה וליה הסואץ כדי למנוע זאת. אולם הסוללות החרשות הוצבו בשלב ראשון סביב קהיר ועמוק בתוך הדלתא. אך הדברים השתנו במהירות. לאחר מספר שבועות התברר כי הפעילות המצרית אינה נעצרת שקיוו בישראל: בניה מואצת נצפתה גם במה שכונה ״הקו הקרמי" של המערך- כשלושים ק״מ מער־ מירד 666 רוח רפאים מעל קהיר הצבה קבועה של בית לתעלה, ואף קרוב יותר. מטוסי צילום הובהלו לצלם את האיזור יום אחר יום, מערכות ריגול קרקעיות גויסו כדי לעמור מקרוב אחר מהלך הבניה והקמת הסוללות. בגלל מספר הבונקרים לקליטת ציור ניהול האש שנבנו בטון מזוין, זכה מרחב זה לכינוי"איזור הבונקרים״. המוריעין הישראלי הגביר את פעילותו. במהלך החורש הלכו הנתונים על מבצע הבניה הגרול ונאספו. מפקר חיל האויר ואנשי המבצעים, דרשו לקבל מירע על מיקום הסוללות, על סוגי הטילים שהוצבו בהן ועל מערך הנ״מ הקני שהגן עליהן. הפעילות הרבה ביותר, נערכה באיזור שנמתח בין צפון הרלתא לבין הסואץ, כשלושים ק״מ ממערב לתעלה. לפתע הבחינו בצילומים כי המרחבים הפתוחים התמלאו בעשרות מחנות אוהלים, כלים וציור הנדסי וציור טכני. משאיות ועליהן חול, חצץ ובלוקים געו במרחבים, בהן עתירות להופיע בתוך זמן לא רב, מחפורות מוזרות בצורת האות״־ר״. הפעילות באזורים החדשים נערכה בקדחתנות בשעות היום ונמשכה לתוך הלילה לאור זרקורים. אנשי המוריעין של חיל האויר הישראלי לא יכלו לתת תשובה ברורה למהות המחפורות החרשות, למרות שהיה ברור כי הן מיועדות לטילים מסוג חדש. למרות שבירי המוריעין האמריקני היה מירע על הטילים והמחפורות מסוג זה, שהקיפו את מוסקבה וערים אחרות, אמ״ן לא ידע על כך. איש לא הכיר אותן- מחפורות מסוג זה לא נראו בצפון וייטנאם וגם לא במדינות ברית ורשה. כולם תהו: מה טומנות המחפורות החרשות? היה ברור כי טובה לא תצמח מהן. מוטי הור לא עסק בפילוסופיות ולא המתין לתשובות לשאלה מה יכילו המחפורות החרשות והלא מוכרות. הוא הורה לחיל האויר לצאת ולהשמיר אותן. 667 הטילים של מרס מפצחים את המערך החדש הגילוי של מערך הנ״מ הרוסי, חייב את אנשי המבצעים לשדר מערכות ולקבל מספר החלטות מבצ- עיות: המערך החדש כלל גם מערכות מכ״ם לגילוי ובקרה, תותחי נ״מ מונחי מכ״ם, טילים קצרי טווח ועוד, שהיוו סיכון רב למטוסי התקיפה חסרי מערכות ההתרעה, ובעלי הביצועים הנחותים. חיל האויר נדרש לגייס את כל כוחות האוירי לקראת מבצעי תקיפה אלה. האם יוכלו המטוסים המיוש- נים שעריין פעלו בחיל האויר, לפעול באוירה כה רוויה סכנות? חיל האויר לא היה יכול להתפנק: כל מטוס נדרש עתה לקראת המבחן הגדול שציפה בשבועות הבאים. האורגן והמיסטר לא היו מצוידים במערכות התרעה כלל, וביצועיהם היו נחותים במיוחד. הווטור והסופר מיסטר שילבו מערכת התרעה בסיסיות נגד מערכות מכ׳׳ם. אלה לא התאימו לפעו- לה באיזור, שכל חדירה אליו היתה סיכון ברור. גם ביצועיהם לקו בחסר. אורגן בעקבות כך הוחלט בשלב ראשון להרחיק את מטוסי התקיפה הצרפתיים מתקיפת המחפורות או . אלה ימשיכו לתקוף רק באיזור קרוב לקו המים, וגם זאת: נקבע כי מעתה רק מובי- 3 מטרות בקרבתן לים בכירים ישתתפו בתקיפות באיזור התעלה. מטוסי הסקייהוק, לא היו מהירים יותר מהסמב״ר או המיסטר, אולם אי אפשר היה לוותר על כושר הנשיאה שלהם, והם יכלו לפעול באיזור, תחת הגנה אוירית מתאימה. ואכן, המטוסים הקטנים המשיכו לתקוף מחפורות עד ליום בו נפגע אחר המטוסים בתקיפה - בלי שיבחין כלל בטיל או יקבל התרעה על האיומים - ואז הוחלט להוציא גם מטוסים אלה מהתמודדות מול מחפורות וסוללות טילים פעילות ו״מאוישות״. המירז׳ים, הודות למהירותם ולמשימות אותן יכלו לבצע בגובה רב, הורשו להמשיך בפעילות מעל האיזור. 668 רוח רפאים מעל קהיר טילי הרבה מאד אנרגיה השקיעו גורמי אמ״ן ולמר״ן בנסיונות לפענח את מהותן של מחפורות ה־ד. אולם היה זה מאמץ מיותר: סוללות טילי עיל את הטילים ממשאיות נשיאה ושיגור ניירות, שהוסתרו בחורשות ובמקומות מסתור. כך היה בשבועות הבאים, כאשר הרוסים החליטו לטמון מארבים למטוסי חיל האויר. בקרב טייסי הפנטומים והסקייהוקים - אלה אשר עמרו להוביל את מבצעי התקיפה הבאים - עוררו המחפורות החרשות תהיות וסימני שאלה: האם הוצבו בהן הטילים החרשים והלא מוכרים? כיצר הן מוגנות? האם הסביבה שלהן הפכה מסוכנת לחדירה ויציאה מתקיפה? לא זמן רב היה לאנשי המבצעים ולטייסים להרהר בכך- בתוך זמן קצר הם נשאבו לתכנון המפורט של המבצעים ויצאו לתקיפה. במהלך השבועות הבאים- למעשה ער תוך הלחימה - התנהלה מלחמה עקשנית ומתישה, בין חיל האויר הישראלי לפיקור ההגנה האוירי של מצרים, שקיבל גיבוי רוסי עמוק וממושך- על השליטה בשמי מצרים, ובמיוחר בשמי התעלה. נרמה כי המצרים כבר לא חשבו בשלב זה של מלחמת ההת- שה, על פתיחה במלחמה חרשה או על"סילוק תוצאות התוקפנות״- כל מעיניו של נשיא מצרים־ בשבועות אלה, היו מופנים למאמץ להחזיר לעצמו את השליטה על שמי מצרים. המלחמה קבלה תפנית טקטית שהיתה חיובית מבחינת ישראל: במקום לעסוק בהכנת המלחמה הגרולה, נפנו המצרים למאמץ גרול להגן על המרחבים האויריים שלהם. מיססר ו 669 הטילים של מרס פצצות ילק ״היום בבניה באיזור הבונקרים. התקיפה בוצעה באיזור מערבי לאגמים. לפי הריווח של טייסינו נראו פגי- עות טובות במטרה. כל מטוסינו חזרו בשלום״. זה היה נוסח המברק שטרטר בשעות הערב מהטלפרינטרים ביהירות חיל האויר. ביום זה התנהל . הפעולה נעשה במשולב: 4 המבצע הראשון נגר המחפורות החדשות אשר נבנו בקרבת התעלה תקיפת מחפורות וגם מטרות אחרות במקביל, כרי להקשות על המצרים לרעת מה יעדי התקיפה. זוג מטוסי פנטום של הם תקפו מחפורת מערבית לאגם המר, ויצאו לאחר מכן לפטרול אוירי מעל שאר המטוסים שהלכו .5 והתקרבו ליעריהם אחריהם תקפו שתי רביעות של השניה דגן)עם אמיצי, גרזון וסרן(. המטוסים הקטנים שחררו את מטענם במרויק על המחפורות וההתפוצצויות נראו מעל האיזור עוד שעות ארוכות. ארבעה מטוסי פנטום יצאו בזוגות, ומטרתם מחפורות ה־־ד החרשות שהוקמו באיזור פאיר. הזוג הרא- שון )חץ־דור, בן אליהו־נוי( תקף בשעה הם חזרו וריווחו על תוצאות טובות. בשעה סער)עם הניגמן, ענבר ושמרת(. אנשי המודיעין קיבלו את ריווחי הטייסים באויר והשלימו את התמונה לאחר נחיתת המטוסים. לא 670 רוח רפאים מעל קהיר כל המטוסים פגעו במטרות ולא כל המחפורות הושמרו. הוחלט לערוך ״מקצה תיקונים״ להשמדת המחפורות שטרם נפגעו. לתקיפה החוזרת של מטרות אלה, יצאו רביעיה של של אותה שעה יצאו גם ארבעה מטוסי יירוט של וסלע(, כדי לפטרל בשמי איזור הפעולה. למבצע התקיפה של המחפורות ניתנה תמיכה אלקטרונית רבה: מטוס דקוטה עמוס במכשירי קליטה ושיבוש, יצא לטיסות פטרול לאורך איזור הפעולה, בעוד מסוק בל כות כתף. מסוק אחר מסוג זה, היה מוצב לחילוץ עם כיתת לוחמים. היתה זו, כאמור, התקיפה הראשונה שביצע חיל האויר נגר המחפורות. התגוששות ראשונה בהת- כתשות הארוכה שנמשכה על פני שבועות, והביאה לירי ביטוי את נחישות חיל האויר שלא לאפשר למצרים להקים את מערך הטילים, מול העקשנות המצרית להחזיר לעצמם את השליטה על שמי מצרים. את הכף הכריעה לבסוף המעורבות הרוסית נגד ישראל. את הפעילות סיים מירז׳ של נגד בונקרים ומוצבים באיזור ראם אל עיש בקרבת 6 ביום שלישי קנטרה. מירז׳ים של בתקיפה הראשונה פעלו המטוסים הצרפתיים- מטוסי ווטור, סמבד, אורגן ומיסטר - שתקפו בזוגות וברביעיות את המטרות החל משעה ייהוק האמריקניות, החל בשעה חים, השתמשו המטוסים בפצצות קטנות של לות טילי בהם צוידו חיילי הצבא המצרי. מבצע תקיפה נוסף נגד מוצבים מצריים באי אל באלח שתוכנן לימים אלה נרחה. ביום רביעי מטוס נשא חשבון מיכלי דלק, עוררה את כעסם של אנשי הצוות. תצורה זו לא איפשרה להם להכנס לקרב־אויר כדי להגן על עצמם)בגלל כמות הדלק הקטנה(. התכנון היה שהם יבצעו את התקיפה ולאחר מכן יחמקו, בלי להסתבך בקרב אויר. את אלה תוכננו לבצע מטוסי היירוט שהיו בכוננות, או אלה שליוו את פעולות התקיפה. כפי שנראה להלן, לא אחת נאלצו גם הפנטומים הגדולים ועתירי הדלק, לנחות חירום ללא הלק. לבד מן האתגרים שעמדו מול המתכננים של מחלקת המבצעים בתקיפת מטרות לאורך התעלה, נמשכו מבצעי התקיפה של מטרות נבחרות בעומק מצרים. 671 הטילים של מרס ״פריחה כאשר החלו מתרבות היריעות על ריביזיית הטילים הרוסית אשר ממשיכה להגיע למצרים, ועל הצבת סוללות טילים מאוישות בידי רוסים באיזור קהיר, התעוררו חששות אצל הפוליטיקאים וגם בפיקור צה״ל וחיל האויר. למוטי הור לא היו עכבות בנושא זה- הוא הציע לתקוף אחת הסוללות המאוישות על ידי צוותים רוסיים ולהשמירה, כרי לאותת להם, כי ישראל לא תירתע מפני פעולה נגר הסוללות האלה, גם אם . הצעתו 7 הן מאוישות על ידי רוסים. פגיעה באחת הסוללות תעכב את המשך ההתפרסות, סבר הור נרחתה: דיין עדיין חשש מפני עימות ישיר עם הרוסים, והורה להימנע ככל האפשר מתקיפה באזו־ מכ״ם דומ״ רים הנמצאים באחריות הצוותים הרוסיים. הרוסים לא היו שותפים לתכנונים הישראלים ולחששות שלהם. הם החלו לטוס באזורים בלב הדל־ תא, וסיכנו את מבצעי התקיפה. גם סוללות הטילים החדשות מרגם אתגר מבצעי וטכנולוגי לא מוכר. לחיל האויר)גם לאמריקנים( לא היו תשובות לאתגר זה. בעקבות ההנחייה להמנע מהתנגשות עם הרוסים- מפעילי סוללות או טייסי קרב- קיבלה מחלקת המבצעים, כאמור, פקורה, להרחיק את תקיפות העומק מעבר לרריוס של באיזור צפון הרלתא. גם אופי המטרות השתנה: התקיפות הופנו מעתה ישירות לעבר סוללות טילים ומערכות מכ׳׳ם פעילות. 672 רוח רפאים מעל קהיר אוהד שדמי ונתן מרום נהרגו בתאונה סא״ל אוהד שדמי סגן נתן מרום אוהד שדמי, מפקד טייסת לקליטת מטוסי הסקייהוק, היה בתפקיד עוזר ראש ענף מבצעים במפקרת חיל האויר. הוא עשה הסבה לפנטום, מתוך כוונה שיפקר על אחת הטייסות לאחר מכן. נתן מרום היה נווט צעיר שאך השלים את קורם הטיס ועשה הסבה על הפנטום בטייסת במהלך אימון נגר מטוסי סמב״ר של מזנבו התפרק. המטוס צלל לעבר המים, הצוות נחלץ אולם לאחר זמן מה הם נמצאו מתחת לסי- רות, ללא רוח חיים. מטרת תקיפת העומק הבאה, היתה סוללת טילים בצפון הדלתא. ״חיל האויר יתקוף סוללת .8 שפורסמה ב־ סוללת הטילים היתה מוצבת במנסורה, בלב מערך הקרב של חיל האויר המצרי, ותחנת המכ״ם ברו־ מייט הוצבה בצפון־מזרח הרלתא, ופגעה בחופש הפעולה של מטוסי חיל האויר שבאו מהצפון. בתקיפה שותפו שתי טייסות הפנטום ששלחו שני זוגות. בזוג של ובזוג של MK.84 למשימת התקיפה נלוו, כמו במבצעים קודמים, מטוסי סיוע רבים אחרים: ארבעה מירז׳ים של )קורן, נוימן, פרידמן וריכטר( היו בכוננות יירוט, והוזנקו לאויר עם התחלת התקיפות. שני מטוסי סקייהוק של 673 הטילים של מרס ויזר ורקוטה במשימות שליטה, קשר ול׳׳א, וגם שני מטוסי ווטור של במשימות ל״א כרי לסייע למטוסי התקיפה. לחילוץ משטח אויב, הוצבו בכוננות מסוק יסעור של 114 הפנטומים הגחלים, נושאי מטען הפצצות הכבדות, פעלו בריוק כמתוכנן. בשעה שמטוסים אחרים תקפו באיזור התעלה, חדרו המטוסים הגרולים בגיחה מהירה לעומק מצרים, ותקפו את מטרותיהם. התוצאות היו טובות: פיר־עיני מ־ בן שוע והרפז־לוי, מטייסת ותחנת המכ״ם ברומייט הושמרו. למבצע זה שנערך ביום שישי, קרמה תקיפה של עיות( ו־ .9 וסכרים על תעלת המים המתוקים באיזור איסמעיליה המטוסים תקפו משעה פטרלו או היו בכוננות הזנקה מיירית. כל המטוסים תקפו את היעדים וחזרו בשלום לבסיסם, וגם קרבות אויר לא נרשמו בחלק זה של הפעילות. סוללת המילים במנסורה היה בלב המערך הצפוני של ההגנה האוירית וקרובה לעיר 674 רוח רפאים מעל קהיר מצלמים, תוקפים ומפילים במקביל לפעולות התקיפה יצאו מטוסי הצילום, יום אחר יום, לבחינת המערך המצרי. היה ברור לאנשי המבצעים והמודיעין כי סוללה אחת אשר תוצב במקום קריטי עלולה להיות סכנה חמורה למטוסי חיל האויר שיפעלו באיזור. אחרי הצהריים נקראו טייסי 119 פו יפתח ספקטור וירמי קירר מטייסת המירז׳ים פטרלו מעל מרכז סיגי, ושני הפנטומים הרחק משם, מעל אל עריש)שם לא נראו על ידי מכ׳׳ם הבקרה המצרי(. מטוסי הצילום התקרבו לנתיב המיוער להם, אותו היו חייבים לשמור בקפי- דה כרי לקבל תוצאות טובות. לפתע קלטו מערכות הבקרה מספר מבנים של מיגים אשר המריאו לעבר מטוסי הצילום. המשל״ט הורה למירז׳ים המצלמים להפסיק את המשימה ולפנות חזרה לסיני. שני הפנטומים ושני המירז׳ים נשלחו לחצות קו וליירט אותם. הבקרה ביקשה לטמון למיגים מלכו- דת ולתפוס אותם כאשר ינסו לחמוק חזרה לבסיסם, מערבה, בתרגיל מספריים מרחבי: מטוסי הפנ- טום יגיעו מצפון ובגובה נמוך, בעור מטוסי המירז׳ מדרום ובגובה רב יותר. מטוסי הפטרול היו בגובה 25 המטוסים המצריים נתונים במלכורת. היא נתנה הוראה למיגים לנתק מיד מגע, ולפנות מערבה חזרה לעבר הרלתא. בינתיים הוזנקו עוד זוג מירז׳ים של מבצעי התקיפה חייבו היערכות חדשה בתחומי הייצור של פצצות וטילים 675 הטילים של מרס יפתח ספקסור הסתער לתוך הקרב והפיל את המיג הראשון באותה עת הגיעו כבר מטוסי הפטרול אל מעל פורט סעיד, והמעגל הלך ונסגר על המיגים שטסו בגובה לי ההעברה הגרולה בעצמו על מתג השחרור. אולם מיכל אחר- הימני- נשאר מתחת לכנף, תקוע ומכביד. ספקטור לא הבחין בכך, אם כי הוא שם לב כי ביצועי המטוס אינם מגיעים לאלה של מירז׳ ״נקי". המגע הראשון עם המיגים נוצר במרחק של מכ״ם על אחר המיגים ושיגרו שני טילי ספראו. המצב לא היה מתאים או הטילים לא תקינים: הטי- לים הגדולים געו לעבר המיגים, אך אברו את ההנחייה ונפלו לארמה. הבקר הוריע להם על מטרה אחרת במרחק מגע ולצאת מזרחה, לעבר התעלה. במרכז השליטה היו מאוכזבים. הפנטום המוביל ערך פניה מתו- נה, כאשר יאיר דור גילה בליפ על מסך המכ״ם שלו. פיר הביט קרימה, והבחין בשני זוגות של מטוסי מיג במטוסים המצריים הבחין גם יפתח ספקטור, שלא היה מוכן לתת להזדמנות לחמוק מיריו. הוא פעל כדרכו, במהירות ובאגרסיביות, והצטרף לקרב. פיר הזהיר אותו לשבור כרי לא להכנס לנתיב הטי- לים או הפגזים שלו, אולם לא איש כיפתה יוותר על הפלת מטוס אויב: תוך כרי פניית צלילה ושבי- רה, תיקון חזק עם הרבה רגל לקיזו השפעת המיכל הסורר מתחת לכנף ימין, הוא לחץ על הדק התותחים ופוצץ את המטוס האחורי בזוג הקרמי. הפגיעה היתה בשורש כנף ימין של המיג. הוא נרלק באחת,הסתחרר ונפל לקרקע. ספקטור קרא למספר שתיים שלו ויצא מהזירה מזרחה, הביתה, לעבר סיני. גם הזוג השני של פנה חזרה בינתיים לעבר סיני. האגרסיביות השתלמה: יפתה הפך ביום זה ל״אייס״ השישי של חיל האויר הישראלי- כארבע שנים .10 לאחר ההפלה הראשונה שלו בשנת 676 רוח רפאים מעל קהיר פיר־דוד-הפלה שניה ל־ בעיות הרלק שהראיגו את טייסי המית/ לא השפיעו על צוותי הפנטומים. אלה יכלו להמשיך בקרב ועשו זאת שני המטוסים של לקרב עוד רביעיית מיג פיר ושוחט עם ״יושבי הכסאות האחוריים״, היו צוותי קרב ותיקים ולא חששו מעימות עם המיגים למרות החסרון המספרי שלהם - שניים מול שבעה. הם התארגנו לקרב. פיר־יאיר כוונו את מטוסם לעבר זוג מיגים שנראו לפנים והגיעו למצב ירי. הם פתחו באש לעבר המיגים ולפתע הבחינו בשני מיגים אחרים המתארגנים מאחוריהם, תוך כרי פניה חרה. מצב לא מעודה. הם תמרנו ופנו בחריפות, כדי לא לאפשר למיגים להגיע למצב ירי מאחור. הפניה החריפה גרמה להם לאבר גובה, אבל גם המיגים התקרבו לארמה. וכך הלך גובה הקרב וירד עד פני הקרקע. המטוסים הסתערו זה על זה בגובה נמוך, וניהלו מרדף סוער, כשהם חולפים במהירות רבה על פני החושות והמבנים שהיו במרחב בין איסמעילה לקהיר. הפנטום הצטיין בגובה נמוך, וביצועיו היו טובים משל המיג במהירות גבוהה. פיר היה בטוח ביכולתו מול המיגים, למרות שעכשיו היה נתון בלפיתה של שני מטוסים מאחור. בקור רוח הוא המתין שניה קלה, תוך מעקב מתמיד אחר המיגים המאיימים מאחור. הוא איפשר לזוג האחורי לפנות לעברו וברגע הקריטי, לפני שהגיעו למצב שיגור, הוא שבר באחת הצירה. פיר־דוד חמקו אבל גם איברו את המטוס שאחריו ררפו. באויר היו עוד מטוסים. הם גילו את שלושת המיגים הראשונים של הקרב ונערכו מאחוריהם. זה היה ״מרדף כלבים״ קלאסי בגובה נמוך- הפנטומים זינבו אחרי המיגים בגובה של כ־ גים היו מעט מעליהם. דוד שיחק במתגי מערכת המכ״ם ונעל. פיר רחף מצערות והפנטום הסתער קרימה במבערים לוהטים וסגר מרחק. פיר לא המתין להורעת הנווט על נעילת מכ״ם: הוא הכניס את אחר המיגים לכוונת, וסחט את הרק התותח. רצף פגזי ה־ סכין חרה. המיג שהיה במרחק של לה. פנטום היתה זו ההפלה השניה שנרשמה לזכות טייסת בתותח הוולקן המהיר. פיר פנה מזרחה והתכונן לצאת הביתה. אך מספר שתיים היה נתון עריין במלחמה משלו. בעוד פיר־הור מנהלים את הקרב מול המיגים הקרמיים, ניהלו יגאל שוחט ושמעון נוי קרב מול מיגים אחרים מבין השביעייה. מצבם לא היה טוב: אחר המיגים התישב מאחורי הפנטום. פיר הזהיר אותו והוא שבר. שוחט ערך פניה מתונה, התארגן מאחורי אחר המיגים, דחף מצערות ורדף אחריו מערבה, לכיוון קהיר. שאר המיגים החלו לסגור עליו מאחור ומהצררים כשהם מנסים להגיע למצבי ירי. לא מצב מומלץ למטוס בודד בלב מצרים- גם אם הוא פנטום. שוחט חש כי הוא מסתבך והולך עמוק בתוך הרלתא. המיגים התרחקו והתפזרו. הוא בחן את המצב: זה מכבר חדרה לתורעה שלו כי את ההפלה הזו הוא לא ישיג, והחליט לפנות חזרה לעבר התעלה. הבקרים הבחינו במצבו הנואש של שוחט, ושלחו לעזרתו שני מטוסי מירז׳ שהיו בכוננות. אך לשוחט 677 רוח רפאים מעל קהיר פנ היתה עתה בעיה מסוג אחר: הוא הביט בשעוני הדלק ונוכח כי במיכלים נותרו רק פחות מהדרוש לנחיתה בטוחה ברפירים. המבערים היו ידועים כצמאים לרלק והם רוקנו את המיכ־ לים. לרגע הוא לא הבין מדוע הדלק ירד לכמות כזו, אבל כאשר העיף מבט החוצה, הוא גילה כי מעצורי האוויר שלו תקועים במצב פתוח מחוץ למטוס - גרר מיותר בשעה קריטית - שצרך דלק יקר. הוא סגר אותם במשיכת ירית מהירה, דחף מצערות, משך את הסטיק, ונסק לגובה משם היה בטוח שיוכל לגלוש חזרה לנחיתה. המיגים כבר לא יכלו לרדוף אחריו. מצב הדלק נותר קריטי ושוחט הבין כי אם יצליח להגיע לרפירים, הוא ינחת על טיפות הרלק האח- רונות במיכליו. אך המרת הגובה למרחק גלישה הועילה: הוא הגיע לרפידים מדרום, התישר לפני המסלול, ועוד בהיותו באויר כבר שמע את הגרגור האחרון של שני מנועי המטוס. אסור לנחות בלי מנועים בפנטום- כך אמרו ההוראות. אבל הוא לא רצה לאבר את המטוס. שקט מוזר השתרר בכל. שוחט לא הספיק לתקן את מהירות הנחיתה, וחצה את סף המסלול במהי־ 678 הטילים של מרס רות גבוהה מאה. הוא לחץ בחוזקה על רוושות הבלמים, הפעיל גם את בלמי החירום, ותוך כרי ריצה על המסלול הוא שמע קולות נפץ עמומים- צמיגי הפנטום התפוצצו. המטוס נבלם ונעצר בקצה המסלול. שני מיגים הופלו בקרב הזה- אחד על ידי מירד והשני על ירי הפנטום. מוטי אהב את הקרב הזה. תקיפת מחפורות ב״קו השרוף״ בעוד כל מערכות המוריעין עוקבות אחר ההתפתחויות במערך הטילים החרש, המשיך להגיע מירע על בניית מחפורות באזורים איסטרטגיים בעומק מצרים. מבצעי הבניה הלכו וזחלו מזרחה, כאשר במתפורות שהושלמו מוצבים טילים, שהגנו על בניית המחפורות הבאות, וכן הלאה. כך התקרב קו הטילים לעבר התעלה. המצרים הבינו כי עליהם לבנות במהירות את סוללות הטילים כדי שיוכלו לחרש את בניית קו 679 הטילים של מרס המוצבים באיזור התעלה, ללא הפרעה של מטוסים חיל האויר. ראשונים במערך היו סוללות התות- חים. המצרים הציבו עשרות סוללות נ״מ להגנת המחפורות, כדי שיוכלו להקים אותן: ״עקב התקי- פות תוגבר הנ״מ באיזור״ נכתב בפקודה״. באיזור בו הוקמו שתיים מן המחפורות, הוצבו שש סול- לות תותחי ב־ פודות. הם היו חמושים בשתי פצצות ריות היו שני טילי ספראו, ועוד מיכל דלק בגחון. זוג הפנטומים הסתער על המחפורת שיוערה להם בפאתי האגם המר. ״פגיעות במטרה. הבונקר עריין אינו מכוסה בעפר. סוללות ברו״ח. את המטוסים ליוו פופים לבנים ער גובה שלהם. בתקיפה השתתפו גם ארבעה מטוסי סקייהוק של פצצות ל״א, מסוקי סופר פרלון ובל המצריים. הנ״מ הרב שיבש את התקיפה. לאחר בחינת התוצאות וקבלת ריווחי הטייסים, התברר כי לא כל המטרות הושמרו. הוחלט לשלוח רביעייה נוספת של הסקייהוקים תקפו את המחפורות וחזרו לרמת דור בשלום. לתקיפת מוצבים באיזור סואץ. בסך הכל נערכו במבצע זה 12 באותו יום יצאו מטוסי תקיפה אחרים 26 נה מטוסי סמב״ד של סים התוקפים. במהלך התקיפה היה בלבול בהפעלת מטוסי היירוט וטייסי התקיפה מצאו עצמם לא אחת מעורבים במפגשים עם מטוסי המירז׳ שהיו באויר. ביום שישי וסקייהוק שהטילו עשרות טונות של פצצות על עמדות מרגמות שיגרו את הפצמ״רים שלהן לעבר המעוזים של צה״ל וקו הביצורים בסיני. פעולות הכתישה של שבוע עמוס זה לא הסתיימו. בליל שבת תקפו ארבעה זוגות מטייסות הסוללות, בשעה בה נערכה פעולה אחרת של צה״ל באיזור א טינה. המטוסים פעלו בזוגות: אחד הניר בעור השני תוקף. ארבעה זוגות של מיסטרים מטייסת תקיפת המחפורות נמשכה גם בשעות הלילה. בשעות החשיכה הגבירו העובדים המצרים את פעי- לותם, וחיל האויר נערך לשבש גם את פעולות ההקמה האלה. טייסת לתקיפת מחפורות באיזור אל בלאה. טייסת שון, שלח, שפר, פסח וקשטן ברביעיה השניה, ודוד ואולמן בזוג נוסף. המבנה הראשון תקף מחפו־ 680 רוח רפאים מעל קהיר רות באיזור ג׳ניפה. הוא ביצע שני יעפי הפצצה מגובה רב, פגע במחפורות ומוטט אותן. במהלך התקיפה יכלו הטייסים להבחין במחנות העבורה הגרולים שהוקמו באיזור, באורות הפנסים שלאו- רם נערכו העבודות ובציוד הרב שרוכז כרי לבצע בחופזה את הבניית המחפורות. המבנה השני הלך על מכ״ם אבו סואר וכן על הבונקר ליד המכ״ם. באותה עת שררה באיזור עננות, ואובך כיסה את איזור המטרה. הטייסים ריווחו על פגיעות במכ״ם ובסוללת תותחי נ״מ שהגנה על האיזור. המבנה השלישי הלך על אותן מחפורות של המבנה הראשון אולם הפגיעות לא היו טובות, מחמת אש הנ״ט הכברה שליוותה את הפעילות. ״פריחה כמו בג׳בל עתקה, גם מערכות המכ״ם שהוצבו בראס עובייה, היו מן המתקנים המרכזיים של מערך ההגנה וההתרעה של פיקור ההגנה האוירית של מצרים. הן איפשרו למצרים לחלוש על צפון סיני ואיזור התעלה כולה, ולגלות את מטוסי חיל האויר בעומק סיני. לא מפתיע כי חיל האויר שאף להש־ מיה אותן, באותה מירה שהמצרים היו נחושים לבנות אותן מחדש. במבצע ״פריחה ממקום הפעולה של הסוללות הרוסיות- חיל האויר רצה לשדר כי ההתקפות נמשכות, אולם אין מגמה לפעול בינתיים נגר הרוסים. למבצע יצאו יורם אגמון ושרגא פסח עם איתן בן אליהו ומשה גולדווסר. הם הגיעו במהירות לאיזור ההררי, השליכו את הפצצות ונעלמו באותה מהירות בה הגי- עו. המתקנים הושמרו והצוותים דווחו על פגיעות טובות. הפעילות הנרחבת של יום שישי 12 ביום שבת נערכה הסתערות של מטוסי פנטום וסקייהוק על מחפורות טילים שהיו בבניה. בתקיפה השתתפו שני זוגות של מטוסי פנטום, ושתי רביעיות של מטוסי סקייהוק. מטוסים אחרים יצאו לפטרול מעל המטוסים התוקפים. הרפז־לוי ואביהו־פישר מטייסת ברטוב ושעני־טלמור מחפורת שניה. רביעייה של שלישית ועוד רביעיה של בעור מטוסי התקיפה פועלים נגר המחפורות שייטו באויר זוג מטוסי פנטום של חץ־דור. גם הפנטומים האחרים יצאו לפטרל אחרי התקיפה. היות וסוללות הטילים התפרסו על מרחב של מאות מטרים רבועים, היה צורך למצוא נתיב הפצצה שיביא לנזק גדול ככל האפשר. המנ״א היה לב הסוללה ונגרו הופנו התקיפות של המובילים. האח- רים כוונו לעבר המחפורות בהן יוצבו הטילים עצמם. הרפז דיווח על פגיעות בבונקר ובמרחק באזורי המטרות הגרולות והשמירו חלק מן המחפורות שהיו בבניה. סימי ריווח על פגיעה בול במח־ פורת. 681 הטילים של מרס מטוסי ווטור של נכנס לורטיגו בלילה החשוך ומקושט הנוהים, אולם הצליח להיחלץ ממנו בשלום ולנחות בבסיסו בתל נוף. פטרול משותף לפנטום ולמירז׳ היתה זו התקופה הקריטית בהקמת מערך הטילים החדש על אדמת מצרים. טילים משופרים מדגם SA-2D לתעלה או בעומק מצרים סביב קהיר חיל האויר רצה לרעת על מיקום הסוללות במערך החרש. לשם כך תוכנן מבצע תקיפה גרול נוסף נגר המחפורות, משולב בגיחת צילום של מטו- סים מטייסת אחת ליום או יומיים. היה זה יום שני זוג של גולדווסר על מחפורת אחת והטיל עליה עשר . הפצצות נפלו בתוך 13 פצצות המטרה והשמירו אותה. פריגת הוביל את הרביעייה הראשונה של ובה שפר, זיק ופסח. הם תקפו בונקרים ומחפו- רות היתה כברה והמטוסים נאלצו לתמרן בזמן הטלת הפצצות כרי לא להפגע מפגזי הנ״מ. לאחר בחינת צילומי התקיפה התברר כי הפגי- עות לא היו מדויקות. במבנה השני של הטייסת, אותו הוביל אורי שלח, היו קשטן, דוד ופנאי. גם רביעייה זו תקפה את המחפורות באל באלח, ונראו פגי- עות טובות של כל מטוסי המבנה שערך שני יעפים. אש הנ״מ שליוותה את התקיפה היתה חזקה מאה. זוג של אחר ממטוסי הפנטום תקף את המחפורת שיוערה לו, ומיד לאחר מכן יצא לפטרל בשמי הזירה. בסך הכל הוטלו הטייסים קיבלו לפני הטיסה התרעה כי ״קיימת אפשרות לצרף מבנים של קורנסים ושחקים למפג- שי קרבות אויר״. כך אכן אירע במהלך התקיפה. שני פנטומים ובהם אגמון־שרגא ובן אליהו־גולר־ ווסר וצורפו לשני מירז׳ים של סרן מנחם שרון בתא המיח׳ 682 רוח רפאים מעל קהיר מירד תקיפת המחפורות הסתיימה ומטוסי הצילום קבלו אישור להכנס לפס הצילום. בשני המטוסים שיצאו לגיחה היו עמוס עמיר)מירז׳ במירז׳ שלישי. השלושה המריאו מתל נוף וחדרו למרחב מערבית לתעלה, טסו לאורכה וצילמו את צירה המערבי. בהיותם באמצע הדרך, מול אבו מואר, הבחין מרכז השליטה ב״שיירות כליפים״: מיגים המריאו בזוגות כדי ליירט את מטוסי הצילום. אלה קיבלו הוראה להפסיק את הצילום ולנחות ברפידים. מוטי שלח לעבר המיגים את הפנטומים והמירז׳ים אשר היו בפטרול. למי מגיעה ההפלה? שלושה זוגות של מיגים היו כבר באויר כאשר הופנו המטוסים הישראליים למפגש. בקרב שהתפתח לאחר גיחת הצילום, הופל מיג מקרה קלאסי, בו המפיל האמיתי לא ידוע בוודאות: שלושה טוענים להפלה ול״צרור המוות״: גיורא אפשטיין, איתן בן אליהו ומנחם שרון. מספר גיורא אפשטיין: ״החלטנו ליזום קרב משותף למירז׳ים ולפנטומים, כרי להפיל מיגים. ביצע- נו תדריך משותף והמראנו. ״חץ מוביל, איתן מספר שתיים, שרון סמ״ט א׳ מספר שלוש ואני מספר ארבע. יצאנו לתעלה. טסנו 683 הטילים של מרס נמוך ער קו טאסה־בלוזה, וטיפסנו לגובה השני תמיר היה מבנה מצרי. קיבלנו ׳ "כרגיל, ראיתי ראשון את המטוסים - בעור האחרים עריין התעסקו עם המכ״ם. היו כמה רביעיות של מיג טומים סמכו בעיקר על עורף הכוח שהיה להם. הם היו מושכים גבוה בשביל לררת מלמעלה. אני ושרון התחלנו פניה, כל אחר אהרי זוג מטוסים. אני הגעתי ראשון לשעה שש, ושיגרתי ״ברקן" על המיג האחורי, ממרחק של היה מאחורי. ״לזה יש המשך - הייתי בטוח שהיו שם שניים או שלושה אוירונים. גיליתי זוג מיגים, ונכנסתי אחריהם. סגרתי טווח ל־ רצתי אחרי השני וסגרתי את הטווח. ניסיתי לירות ולא פגעתי. ירדנו ולא ראו אף אחר. ואז הגיעה הוראה: ינתק מגע!׳ ״עזבתי ולקחתי כיוון לתעלה. ביקשתי מהבקר שיפגיש אותי עם המבנה. פניתי חזרה וראיתי רבי- עייה נוספת של מיג מטוס. רצתי בגובה נמוך מעל חורשות איסמעילה, ואני לא מצליח לפגוע: כוונת פה וכוונת שם. ״ סיפר גיורא מתוסכל. 14 בערך בשלב הזה חץ גילה והצטרף. ואני - לא פוגע בכלום וגומר תחמושת המיג בו ירה גיורא את טיל ה״ברקן״ נפגע, ככל הנראה. ער כמה מצבו היה אנוש לא ירוע. באותה שניה המיג יישר כנפיים - סימן מוכר לרצונו של הטייס המצרי לחמוק מן הקרב ולחזור לבסיסו. איתן בן אליהו־גולדווסר בפנטום, הבחינו בו מגבוה, צללו לעברו בזוית של באש מן התותח. הפגזים התנפצו על גוף המטוס. על המיג המצרי האומלל והחבול, הסתער גם מנחם שרון, מוביל המירז׳ים, שהבחין במטוס המתר- חק מערבה. הוא התקרב אליו ופתח לעברו באש. הפינלה היה מושלם: המיג הפגוע, צלל מטה, הסתחרר והתפוצץ על הקרקע. משימתם של מטוסי הצילום לא הסתיימה. עתה כאשר השמיים היו נקיים, הם המריאו מרפידים לפס צילום נוסף, טסו ב״פס״ שיוער להם. הפעם לא המריאו מיגים לקרב והם יכלו לבצע את הצי- לום ללא הפרעה. שלושת המטוסים חזרו לנחיתה בתל נוף. שני מטוסי מירז' של סיני, כרי להתערב במירה שהמצלמים ייורטו על ידי מטוסים מצריים. משימת הצילום הושלמה בהצלחה. הפנטומים של נכנסו יחד לתחקיר שלאחר הגיחה. כאן התלהט ויכוח של הטייסים שפתחו באש על אותו המיג, ורוו־ חו על הפלות. המוריעין היה מוכן לאשר רק הפלה אחת. לזכות מי לרשום את ההפלה הזו? כפי שהיה בקרב זה, לא אחת היו מספר מטוסים מעורבים בהפלה של אותו מטוס. בחיל האויר האמ- ריקני היה מקובל לרשום את ההפלה לזכות הטייס האחרון שירה עליו. לאחר זמן מה הסתבר, כי רוקא הפגיעות של הטייס הראשון הן שגרמו לפגיעה ביריב, אולם תוצאותיה לא ניכרו אלא מספר דקות לאחר מכן, כאשר המטוס השני יורה למעשה על ״מטוס פצוע״ או ״מטוס מת״. 684 רוח רפאים מעל קהיר ״איפה הטילים שלי?!״ במהלך מלחמת ההתשה, סבלו טילי האויר־אויר שהפעיל חיל האויר הישראלי, משתי בעיות חמורות: חוסר־בשלות טכנית בטילים מונחי אינפרא־ארום, ואמינות נמוכה ביותר של טילים מונחי מכ״ם. טילי האויר־אויר מונחי אינפרא־ארום, השפריר של רפא״ל ומשפחת טילי והמתלים שלהם בזעזוע השלכת מיכלי הדלק. בסוף שנת רגם זה היה למעשה הכלאה בין מערכת ההנעה של רגם הביות המתקדמת של דגם יר, אולם הכנסתו לשימוש מבצעי היתה מלווה בתקלות טכניות רבות. בין אלה רגישות החי- בור בין החלק הקרמי והאחורי, אשר התפרק או גרם לסטיית ה״עין״ של הטיל, בכל פעם שהט- ייסים השמיטו את מיכלי הרלק הגדולים לעתים"נפלו״ ראשי הביות ללא סיבה נראית לעין)כפי שקרה לפנטום של יצחק פיר לאחר תקיפה: ב־ ואופקית ניתק ראש החישה של טיל דקר מתחת לכנף שמאל(. טייסי הקרב מצאו עצמם לא אחת בלב קרב, כשהם נטולי טילים. גם טילי המכ״ם- המאטרה אחת. שני אלה תוכננו לפעולה נגר מפציצים גרולים, שהיו איטיים יחסית למהירות המטוס המשגר, וניתן היה לעקוב אחריהם תקופת זמן ממושכת. הם היו בעלי כושר תמרון נמוך, והמכ״ם שלהם לא היה זריז דיו לקרבות אויר מהירים והדוקים. בעקבות המקרים הרבים בהם ניזוקו טילים מסוג זה, הוציאה מחלקת מבצעים הנחייה לפיה כל מטוסי הכוננות ברפידים, יצר ׳)אלה גרמו זעזוע נמוך יותר לטילים(. טייסי 5 יידו רק במיכלים על־קוליים בני המטוסים אשר הגיעו מצפון, ונאלצו לשאת את המיכלים הגדולים יותר, נדרשו לטוס במהירות קטנה יותר בזמן השמטת המיכלים. בעיות בשחרור מיכלי הרלק נתגלו גם במטוסי הפנטום- לא אחת פגע מיכל הגחון בגוף, לאחר השלכתו במהירות גבוהה, ומיכלי הכנף הרסו את השי הכנפיים)בעיה זו נפתרה רק לאחר שקוצץ הקונדס האחורי של המיכל(. ״טיל פוצע״ מול ״טיל הורג״ פרק חדש בתחום טילי אויר־אויר החל כאשר נכנסו טילי"שפריר הוכיחו את עצמם כטילים קטלניים במיוחד. לא כל הטייסות רצו להצטייד בטיל ישראלי זה והיו שהעריפו את טילי ה״רקר״. לעומת טילי הסיידוויינדר, שכונו על ירי טייסי הקרב"טילים פוצעים", זכה השפריר האויב לחלוטין. טיל זה הצטיין כבר בגיחה הקרבית הראשונה שלו שנערכה מיד לאחר טיסות הניסוי. למרות האמור נתגלה כי השפריר 685 הטילים של מרס אביב של אלופי טיס מלחמת ההתשה היתה הזרמנות לחבורה של טייסי קרב לצבור הישגים ולבלוט בין חבריהם. שלוש טייסות הקרב התמודדו, לא רק מול מטוסי אויב, אלא גם ביניהן על הישגים והפלות. שלושה טייסי קרב, כולם מטייסת רן פקר)מפקד( ואשר שניר)שני האחרונים באותו יום ממש(. אשר שניר יהיה גם הראשון, והי- חיד במלחמת ההתשה, אשר זכה לתואר ״אלוף טיס כפול״. אולם מאז יולי נמוך יחסית וההזהמנויות להפיל היו קלושות. בינואר השיא היה באביב בחודש מרס זכו לתואר ״אלוף טיס׳׳- יפתח ספקטור, גיורא אפשטיין וישראל בהרב - כולם מטייסת ובמאי הוענקו התארים ליעקב ריכטר ויהורה קורן - שניהם מטייסת טייסת ובשתיים מבין ההפלות שלו הוא הטיס מטוס סקייהוק)ראה הרחבה בפרק ״אלופי טיס(. תוצאות הקרב הזה היו מקור לויכוח לוהט. ״המטוס שלי חיסל לו את המבער - אבל מנחם קיבל את ההפלה״ טען גיורא אפשטיין בלהט רב. איתן בן אליהו התיחס גם הוא למיג הפגוע כהפלה שלו, ומאמין ער היום כי המיג הזה, עליו ירה בתותח הפנטום, צריך להירשם לזכותו. מנחם שרון אינו מעלה אפילו ספק קל למי מגיעה ההפלה: ״אני הלכתי אחריו, ופגעתי בו. ההפלה שלי- וזהו״. עבור גיורא זה היה גם לקח מבצעי חשוב - הוא היה מתוסכל מהכוונת הבלתי מאופסת איתה יצא לקרב שגרמה לו בזבוז של פגזים ומאמץ. ״נתתי הוראה שיברקו את שני התותחים באויר־אויר, וגם .16 את הכוונת שלא היתה מאופסת״ התסכול של גיורא אפשטיין לא נמשך זמן רב- את זעמו על המיגים, הוא יפרוק תשעה ימים לאחר מכן עת יפיל שני מטוסים מצריים בקרב אחר. מטוסי תקיפה חבטו במט- 17 למחרת רות במשך כשעה, כשהם מטילים עליהן עשרות טונות של פצצות שמוטטו עשרות מחפורות ואתרי בניה. במטוסים היו שלוש רביעיות של ועוד רביעיה וזוג של באזורים שלופה ואבו סואר. נראו פגיעות במטרות. לכל מטוסינו שלום״, כפי שנכתב במברק של מחלקת מבצעים. פריגת הוביל את המבנה לאבו סואר ועמו אש, מרחבי ופנאי. הם ביצעו שני יעפים לעבר המחפר 686 רוח רפאים מעל קהיר רות, ולאור לקחי התקיפה של היום הקורם, הם תקפו מגובה רב יותר. הפגיעות היו קרובות. רביעיה .18 שניה של מבצע ״פריחה . טייסות הפנטומים קיבלו את הפקודה: זוג של 19 ביום שלישי נועד לצאת מבצע ״פריחה אמור לתקוף ולהשמיד שני יעדים בתל אל כביר, שניהם מחסנים גדולים של ציוד. לזוג של נועדו שני יעדים בחילואן- ליד קהיר. במקביל למשימות אלה נכתב בפקודה כי"מטרת המבצע ׳יצירת מפגשים עם מטוסי אויב להפלתם בקרב אויר'״. לא היה ספק לאנשי המבצעים כי אלה יהיו מטוסים רוסיים, אולם מתכנני המבצע שאפו להגיע להתמודרות או לבחינת התגובה הרוסית במבצע כה קרוב לקהיר. גם מערך הנ״מ וסוללות הטילים היו כבד וצפוף: למרות שבפקורה צוין כי אין נ׳׳מ במטרות, הרי בדרך לתל אל כביר היו שתי סוללות טילים, ובחילואן היו שש סוללות תותחי נ״מ הטייסים קיבלו התרעה על סוללות קרובות בג׳בל חאשב, בסטת נסורי, ואדי חוף, דהשור, באיזור גיזה, סקרה, עאבד א־ סיוד, ובאיזור שהיה סגור לטיסה ליד קהיר. באותה עת החלו להגיע היריעות על הצבת הטילים החרשים והטייסים קיבלו התרעה כי יש לתת ״תשומת לב להמצאותם של טילי 0 דקוטה ומסוק נושא מערכת כתף יצאו לדרך. גם רביעייה של טייסת המבצע בפטרול בשמי סיני, מול המטרות המותקפות. מספר ימים לפני היציאה למבצע התקיפה, הוחלט לדחות את מוער התקיפה מיום שלישי לרביעי. ערב המבצע הוחלט לבטל את התקיפה בחילואן, בשל קרבת המטרות לקהיר. הסיבה לכך היא כנר- אה, הרצון לשמור על טווח מה של אך לאחר בחינה נוספת של המטרות והיעדים, בוטל מבצע התקיפה. 52 במבצע "פריחה גיחות של מטוסים מכל טייסות הקרב תוכננו ליום זה. אלה לא בוטלו ונערכו כמתוכנן. הזמ״מ היה שני מטוסי פנטום פתחו את התקיפה. הטייסים ריווחו על פגיעות טובות של שני המטוסים. לאחר התקיפה התנקו המטוסים וחזרו לאיזור התעלה כדי לפטרל במרחב התעלה שם עמדו לתקוף שאר המטוסים. מתחת לפנטומים המפטרלים, תמרנו ונכנסו לתקיפת המחפורות שלוש רביעיות של טייסות 109 היו קצרים, ודי היה באיחור של רקה או שתיים כרי לסתום את נתיבי הטיסה או אזורי התקיפה שלח, שהוביל רביעיה של המצאותם״. 687 הטילים של מרס כושר ניווט מעולה ויכולת התמצאות נדרשו מהטייסים שיצאו למבצעי ״פריחה״ 688 רוח רפאים מעל קהיר לטייסת טייסות אחרות שנשאו כמות חימוש רומה לא נהנו מכך. במיוחר סבלה טייסת סיה נשאו ארבע פצצות ארבעת המטוסים של רק למטוס מספר שלוש, שגם פגע בול במטרה, הספיק הדלק כרי להמשיך ולנחות בשלום ברמת דוד. סער, מפקר מדופנת בבטון בקרוב״. . שני מטוסים של 20 מטוסים רבים של טייסות אחרות יצאו לתקיפת מחפורות, ארטילריה ומוצבים 102 רביעיות של של גונן(. בעקבותיהם הגיעו שני זוגות של שהפגיזו באיזור התעלה. המבנה של שיה: מטוס מספר ארבע נחת מיד לאחר ההמראה, בגלל אש במנוע. מיגים טומנים מארב במהלך הגיחה ניסו המצרים לטמון מארב למטוסי התקיפה. הם שלחו לעברם מספר זוגות בגובה בינוני, כרי למשוך את תשומת הלב של הבקרה הישראלית, בעור מטוסים אחרים ארבו בגובה נמוך. המיגים הראשונים התקרבו אולם פנו חזרה. הבקרה הזהירה את מטוסי התקיפה ובינתיים גילתה את המיגים של מבנה המארב שהתקרבו בגובה נמוך והתכוונו לבצע יירוט משיכה על המטוסים התוק- פים. המיסטרים הורחקו מיה מן המקום וקבלו הוראה להמתין מעל סיגי. המירז׳ים של הפטרול הופנו לעבר המיגים, אך אלה מיהרו לחמוק מן המקום. המיסטרים המתינו כעשר דקות מעל סיני, עד אשר התבהר המצב ולאחר מכן חזרו אל מטרותיהם ותקפו ביעף אחד בלבד את מטרות הארטילריה שיוערו להם. אחריהם תקפו שתי רביעיות של מטוסים אלה נשאו שמונה פצצות במבנה בסמב״דים הראשון, אותו הוביל לניר, נאלץ לנחות ברפירים בגלל תקלת מנוע. כתישת המחפורות נמשכה גם אחר הצהריים. מסיבות שונות הוחלט להקטין את מספר הגיחות. שני מטוסי סקייהוק של הגיחות של בין מטוסי התקיפה שיצאו בתקיפות אחר הצהריים שולבו גם מטוסי פנטום שתקפו מחפורות בעו- מק. זוג של ברטוב. הם הגיעו בגובה נמוך מעל סיני, נסקו, התגלגלו ובצלילה חרה שחררו את הפצצות מעל המחפורות לאחר שהטילו את החימוש, נראו מטוסי מיג המבצעית הרבה: אגמון־יאיר וצור־ברטוב התנקו, נסקו מעלה, פנו חדות וחזרו בצלילה לעבר המי־ גים. בהתכתשויות שהתפתחו שוגרו מספר טילים אך אלה לא פגעו. לארכזבת אנשי הצוות, חלק מן . אותה עת היו שני זוגות של 21 הטילים כלל לא ניתק מהמשגרים 689 הטילים של מרס בפטרול מעל סיני. הם הופנו מערבה אך לא הספיקו להכנס לקרב. גם מטוסים של רול וררפו אחרי מיגים עד איזור כותמיה. גם מסוקים פעלו בזירת התקיפה: מסוקי סופר פרלון ובל המצרים ומסוק היה זה יום עמוס פעילות, ולאחר המפגש עם המיגים, הבקרה הורתה לכל המטוסים לנתק מגע ולח- זור הביתה. נגד בונקרים בגזרת ראש אל עיש. שני זוגות של 22 לאותו לילה תוכנן מבצע תקיפה 109 מפקד רמת דור ״פריחה ההוראות שלא להתקרב לרדיוס של הבאים הלכו והתרחקו מאיזור קהיר והופנו לעבר מערכות מכ״ם שחלשו על נתיבי הכניסה והיצי- אה של מטוסי חיל האויר בצפון הדלתא ובמרכזה. מכ״ם הבקרה שהוצב בבלטים בצפון הרלתא היה אחר היערים של תקיפות אלה. המכ״ם חלש על צפון הרלתא וגילה את חדירת מטוסי חיל האויר באיזור זה. ב־ פנטום של בים סוגים שונים של מערכות מכ״ם לגילוי והתרעה ארוכי טווח. בין אלה מכ״ם שהוצבו בק"מ פצצות על האתר כולו. המכ״ם הושמה. לאחר התקיפה נוערו המטוסים לצאת לפטרול אוירי למקרה שמיגים ימריאו לאויר, אך לא התפתח כל קרב לאחר מכן. בלילה שבין סואץ, היה אחר הנמלים החשובים בו עברו חומרי הבניה מעומק מצרים לאיזור דרום התעלה. הפעולה החלה בשעה הסתערו שני זוגות מטייסת פורט איברהים ליה סואץ, וכן השמידו שתי מחפורות ובונקרים שהיו בבניה באיזור סואץ. הפעולה נעשתה לאחר תקיפה מקרימה של עמרות הנ״מ הרבות שהיו מוצבות על האי גרין בפתח המפרץ. במברק שהוצא אחרי הפעולה נכתב כי"לפי ריווחי הטייסים היו פגיעות בסוללות, מרגמות, במזח .23 ובבונקר. כל מטוסינו חזרו בשלום 690 רוח רפאים מעל קהיר ״יום קרב מבצעי״ של בח״א אנשי המבצעים בחנו שיטות רבות, להפעלת טייסות חיל האויר במבצעי התקיפה. היה ברור להם כי המאמץ לא יהיה קצר והפעילות תמשך עוד שבועות ארוכים. ער כה פעלו הטייסות מבסיסים שונים במשולב. עתה החליטו לבחון שיטה חרשה: ״יום קרב מבצעי״ ממושך לבסיס אחר. בח״א טר, טייסת הפעילות האוירית באותו יום. אנשי המבצעים כטייסות בתל נוף למרו את המטרות, הכינו את תוכי ניות המבצעים, וערכו את התיאומים, וגם העבירו תדריכים כנפיים לכל המעורבים. יום שלישי סים, ובהם זוגות ורביעיות של טייסות וכן מערכות מכ״ם שהיו מוצבות בעין סוחנה. טייסת וחיפוי על המטוסים שפעלה נגר המטרות המצריות. הפעולות החלו בשעה ובהם ארטילריה, וכן ציוד אחר שרוכז באיזור בו הוקם מערך הטילים החרש. טייסת ושלחו שש רביעיות לתקיפת המטרות- כמעט כל המטוסים השמישים של הטייסת. מערכות המכ״ם הותקפו פעמיים על ירי שני זוגות של מטוסי סקייהוק )פריגת ודיאמנט ונאמן פיארה(. שתי רבי- עיות של מטוסי מירז׳ של טייסת מטוסי התקיפה קיבלו סיוע עלום ממטוסי סטרטוקרויזר ודקוטה של טייסת כשעה וחצי לאחר מכן. גם מטוסים של הפעילות נמשכה גם בלילה שלאחר היום המפרך. במבצע התקיפה השתתפו שלושה זוגות של ושלושה של הטייסים סיפרו לאחר הגיחות כי יכלו להבחין באורות העמומים שהאירו את אזורי הבנייה: אלפי עוברים מצרים עסקו בהקמת קירות המחפורות, לאור פנסי לוקס וזרקורים. ענני אבק כיסו את אזורי הפעילות ושיירות ובהן כלי רכב רבים, עשו דרכם אל האיזור וממנו. בסך הכל נערכו באותו לילה עשר גיחות בהן הוטלו אל מטוסי בח״א חרשות ותחנות מכ״ם. הפעולות נערכו ללא הפוגה, זוג אחר זוג, ובמהלך הלילה יצאו עוד חמישה זוגות ותקפו את המחפורות. כדי לנצל את יכולת הנשיאה ונקורות התליה הרבות של הפנטום, הוחלט לשאת רק מיכל גחון ועשר פצצות מתחת לכנפיים. כל מטוס נשא פצצות במשקל שתי טונות לערך. פנטום במשימות צילום כמתואר בפרק ״מטוסי צילום״ הסב מערך הנדסה והאחזקה של חיל האויר שני מטוסי קרב מסוג פנטום 691 הטילים של מרס לניסוי ההתקנות ובחינת איכות הצילומים, הוחלט לשלוח את המטוסים לגיחות מבצעיות. שלא כמו מטוסי הפנטום התקניים לצילום, שמרו מטוסים אלה על יכולת התקיפה והקרב שלהם: לבר מהתר תה שהושמט מן החרטום כדי לאפשר התקנת המצלמות, הם נשאו פצצות וטילים והצטרפו לא אחת למשימות מבצעיות, בהן תקפו ואחר כך נסקו כרי לצלם את התוצאות. שני המטוסים הופעלו בטיי- סת המשימה המבצעית הראשונה של פנטום הצילום, נערכה ב־ מוטס על ידי גדעון מגן לצילום מטרות במצרים. במהלך הטיסה נתגלה בסיסי האויר החרש בקינה, . בטיסה אחרת של מטוסי הפנטום לצילום, צולמו מערכי טילי 24 בעומק מצרים פטרולים נגד מחפורות אנשי המבצעים של חיל האויר, לא הסתפקו בגיחות מתוכננות נגר המחפורות. הם החליטו לפתח תשובה מבצעית למבצעי הבנייה הגרולים: מטוסי סקייהוק טסו במשך כל שעות היום לאורך התע- לה, כשהם חמושים. כאשר התקבל מידע מפיקוד דרום או מהמודיעין על פעילות באיזור מסוים, הם חדרו ותקפו אותו. לטייסים היו מטרות מסומנות, אולם הם המתינו להזדמנות כדי לחדור בהפתעה. לאחר דקות ארו- כות של טיסת ״גיהוץ״ היו המטוסים חודרים בהפתעה אל מעל המטרה, תוקפים אותה וחוזרים לשטח סיני. הפעילות נמשכה אל תוך הלילה. בשעות החשיכה ערכו המטוסים טיסות אמנעה, ופגעו בשיירות הארוכות שהובילו ציור, חומרי בניה, טילים ומכ״ם לאזורי הבניה של המחפורות. המטוסים פעלו גם נגד שיירות הציור והחומרים. הטייסים שמרו על פעילות בחושך גמור. ברגע שנראו אורות או סימנים אחרים לשיירות, הם חדרו לשטח בו נצפתה התנועה ותקפו את השיירות .25 במטח רקטות גם כנף ה־ 113,105 אל״מ יעקב נבו)יאק( אהב לנהל אישית את הפעילות של הכנף והיה מעורב בתוכניות של מפקרי הטייסות ואנשי המבצעים. לא אחת יצא בעצמו לגיחות התקיפה או היירוט. המטרות שתוכננו לתקיפה באותו יום, היו מכ״ם אבו סואר, מכ״ם עובייר ומכ״ם חמרה. כמו כן תוכנן לתקוף את המכ״ם המרכזי בג׳בל עתקה. לבר מהמכ״ם בגוז אל חמרה שהותקף על ירי הסמבדים של טייסת על ההיקף הגדול של מטוסים ומספר הפצצות בהם השתמשה הכנף במבצע זה, ניתן לעמור מנתו- נים אלה שרוכזו בסיומו של יום: ״ילק מכ״ם: ארבעה מטוסי פנטום הטילו 692 רוח רפאים מעל קהיר ארטילריה: ארבעה סמב״ר הטילו שמונה מטוסי סמב״ר הטילו נ״מ: זוג סמב״ר תקף נ״מ ב־ פטרול: שני מטוסי שהק יצאו לפטרול. סך הכל בוצעו המבצעים נערכו נגד מערכות המכ״ם שחלשו על מבואות אזורי הלחימה בתעלה: מכ״ם אבו סואר שחלש על הגיזרה המרכזית בין איסמעילה לקהיר, המכ״ם בג׳בל עובייה, היה מוצב על רכס ההרים שבין סואץ לקהיר וחלש על המרחב דרומית לאגמים ולאיזור הסואץ. את התקיפה נגד מערכות המכ״ם מדגם עיני ובן אליהו־גולדווסר. הם ריווחו על פגיעה קרובה במטרה. בן אליהו נחת כאשר אחת הפצצות שלא השתחררה, תלויה מתחת לגחון: ״נחת עם הפצצה לאחר קבלת אישור״ כתב פיר. אגמון־אראל ונבו־בר שלום תקפו את המכ״ם בג׳בל עובייד. ״פגיעות טובות במטרה. מכ״ם P-30 בשלב זה נשלחו לתקיפה רק הפנטומים של האורגן של "ילק בשלב זה הותקפו מערכות מכ״ם, מחפורות, ארטילריה ונ״מ. מכ״ם: שני קורנס הטילו מחפורות: שני קורנס הטילו ארטילריה 12 נ״מ: שני סמב״ר תקפו ב־ פטרול: שני מטוסי שחק. בסך הכל בוצעו במבצעי התקיפה שותפו כל טייסות הכנף, שנקראו למאמץ מיוחד נגד המטרות. טייסות האורגן, הסמב״ר, המירז׳ והפנטום נערכו לכך וגייסו את כל אנשי הסדיר והמילואים כרי להתכונן ולהוציא לפועל את המבצעים. כמו כן נעשה שימוש בכמויות גדולות של חימוש שכלל פצצות מגרלים שונים, כוורות רקטות ועור. 693 הטילים של מרס מטוסי קישור במשימות תצפית וסיור בשנות החמישים היו בקורס טיס רק השלב הראשוני והשלב המתקרם. רק לאחר מכן נוסף ביני- הם השלב הבסיסי. פרחי הטיס שנוערו לטייסות הקישור היו מורחי אחר משני השלבים, והוצבו בטייסת הקלה בשרה רב. עם הרחתם, שבו לררגת טוראי וכאשר הצטברו ארבעה־חמישה טייסים נפתח קורס הסבה לפיי־ במרב־ "ק" פר קב. דרגתם התקנית בשנות החמישים היתה סמל והם ענדו כנפי טיס עם האות זן. למרות התפקירים המבצעיים שמילאו במבצע קרש ובששת הימים, יחלפו עוד שנים רבות עד אשר יוסר כתם ה״ק״ מעל כנפיהם, והם יתפסו את מקומם הראוי במערך האוירי של חיל האויר. במהלך מלחמת ההתשה הופעלו מטוסים קלים במטוסי תצפית, קישור וסיוע ארטילרי לכוחות. בין אלה היו מטוסי הפייפר קב לסיורים מקדימים ותצפיות אויריות, כאשר במושב האחורי במטוסי ה״פייפר קב״ או בצירי הטייס ומאחוריו במטוסי ה״דרור״, ישבו קציני תצפית שיצאו למטרות מודיעין או כקת״ק)קצין תצפית קדמי( עבור סוללות הארטילריה לשם טיווח ובריקת תוצאות. לא אחת הם היו מעורבים בפעילות מסוכנת מול קוי האויב. על אירועי ה־ סיפר אחר הטייסים: ״הגעתי בין פיררן־איםמעיליה בגובה שלנו הופגז בצורה רצינית. העמדות שלנו חטפו פגיעות ישירות. המטוס רעה מהרף הפיצוצים. ראיתי טנק שלנו חוטף פגז ועולה באש. ״לאחר שהייה של רבע שעה בפיררן, התחלתי לקבל אש נ״מ בצורת מסך. הם כיסו איזור שלם כשאני במרכז, וירו. למזלי הפרידו בין הפטריות לביני כמה עשרות מטרים. טיפסתי ער גובה 6000 פגיעה ישירה ואיך לצנוח. בקיצור: לא נעים. זה היה בפירדן ״עברתי לאיסמעיליה ושוב קיבלתי נ״מ. הבנתי טוב את ההרגשה של הטייסים הצעירים. המצ- רים המשיכו להפגיז. ראיתי את הרשפים של הסוללות היורות. זה לא ניתן לתיאור- כמו בסר- טים. אך המציאות היתה שהחבריה שלנו קיבלו את הפגזים. ראיתי פגיעה יפה שלנו)כנראה טנק( שפגע במאגר תחמושת. הפיצוץ היה מרשים, כמו פטריה אטומית״. ב זה לאחר יום של קרב ארטילרי ארוך מול המצרים. הבקרה המצרית הבחינה במטוס הקטן והור- תה לאחת מסוללות הטילים לשגר לעברו נטשו אותו. במהלך הצניחה נתקעה רגלו של הסייר בין הסמוכה לגוף המטוס והוא הטלטל רקות ארוכות לפני שהצליח להשתחרר. טייס המטוס, סגן אהוד)פרייס( בן ארי, נהרג. מטוס דרור נפגע ב־ יהונתן שליי, שני תצפיתנים ושני סיירים. כולם נספו. במקרה אחר נפגע מטוס תצפית קל מאש המצרים. במטוס היה דב תמרי)לימים אל"מ( וטייסו 694 רוח רפאים מעל קהיר הצליח להנחיתו בשלום. ב־ ״אחרי שבוע שקט שוב החלה התעלה להתעורר לחיים. והתפתחה תקרית בצפון. המצרים הרבי- צו הפעם מטווח טילים התעופפו בשטח ובכלל היה מה לראות. חוץ מקצין התצפית שכמעט יצא מהתקרה מסוסי התצפית דורנ״ה .26 החוצה באחת השבירות- הכל היה בסדר...״ ב־ לתצפיות מודיעיניות מול התעלה וכן לשם טיווח ארטילרי. המטוס מדגם דורניה כונה בחיל האויר ״דרור״(, באירוע אחר יצא מפקד חטיבת חי״ר, אל״מ שמואל פרסבורגר לסיור לאורך התעלה ותותחי נ״מ ירו לעברו. המטוס נחת בשלום. אחריו יצא לסיור דוביק תמרי. המצ- רים הבחינו במטוס האיטי, וירו לעברו אש נ״מ חזקה. המטוס נפגע. דובי רצה לצנוח אולם הטייס הצליח למנוע ממנו לצאת והנחית את המטוס בשלום. 695 הטילים של מרס מירז׳ים בתחפושת מפילים סא״ל עודד מרום, מפקד טייסת הראשונה משך רוב ימי מלחמת ההתשה, והיא צברה רשימה ארוכה ומרשימה של הפלות. עודד קיבל כבר את ההצבה לתפקיד החדש, כראש ענף תקיפה במחלקת מבצעים, והפלת ארבעה מיגים ביום אחר ובגיחה אחת, היתה פיינלה נאות לחודשים ארוכים של פיקוד. בתוך מבצעי התקיפה הרבים שנערכו ביום הקרב של חצור, לא שכה מוטי את התחום החביב עליו: קרבות אויר והפלות. הוא הורה לטייסת להכין מבצע הונאה שיביא הפלות ויעודד את רוח הטייסים ואנשי החיל. טייסת של הכנף, מארב למטוסים מצרים. זוג מירז׳ים הוזנק מרפידים בעור זוג אחר עמר להגיע לסיני מחצור. אלה היו אמורים להצטרף למירז׳ים המפטרלים ולטוס במאפייני תקיפה הרומים לאלה של מטוסי סקייהוק)בגלל מספרן הגרול של הפצצות שנשא המטוס, נהגו מבני הסקייהוק לתקוף, לחזור לסיני להתארגנות, ולשוב לתקיפה נוספת( המטרה: למשוך לקרב את המיגים, שיתפתו לפגוע במטוסי התקיפה הישראלים, ולהפיל אותם בקרב מהיר. כמתואר למעלה היה זה ״יום הקרב של כנף באותה שעה געשה התעלה מירי של ארטילריה, טנקים ומרגמות שניהלו יום קרב משלהם על הקרקע. בזמן שיצאו המירז׳ים לדרך, תקפו מטוסי פנטום של חלק מן המטוסים היה אמור לפטרל לאחר התקיפה בשמי סיני. שני מטוסי פנטום, אותם הוביל יורם אגמון, חזרו אותה עת מתקיפה של מכ״ם ג׳בל עובייד, והצטרפו לפטרול של גיורא אפשטיין ומיכ- אל צוק)מבנה ״פני״(, שהמריאו לאויר מרפירים בשעה בשעה עודד מרום, מפקר הטייסת, וישראל בהרב מספר שתיים הצעיר. הפנטומים השלימו את הפטרול וחזרו בינתיים הביתה ופינו את הזירה למטוסי המירז׳ים מחצור הצטרפו לזוג המירז׳ים המפטרלים. הם יצאו לאיזור התעלה ב״תחפושת הסקייהוק״ כשהם מבצעים ״מעגל אינדיאני״ האופייני לזה של מטוסי סקייהוק לפני תקיפה. הפתיון פעל. המיגים שפטרלו מול קנטרה, נשלחו ליירט את ה״סקייהוקים״. זה היה הרגע לו המתין סרן גיורא אפשס״ן 696 רוח רפאים מעל קהיר אחד ממסוס׳ המיג מוטי הוד במרכז השליטה. הוא עקב אחר תנועת המטוסים על מסך המכ״ם, המתין למצב המתאים, בו יהיה למטוסים הישראליים יתרון מרחבי, והורה להם ״למפגש!״. המידז׳ים התנערו, פרקו את ה״מעגל האינדיאני״ ונסקו בזוגות לעבר המיגים. טייסי המיגים שהתכוונו ליירט סקייהוקים, הופתעו לראות מולם מירז׳ים לוהטים לקרב. עודד מרום כתב: ״הגענו סואץ, נלקחנו לאבו סואר למעגל. ׳מפגש!׳ למיגים שהיו מערבית לנו. חלפנו מעל רביעיית מיגים, זוגות, שורה עורפית, כשאנחנו שוברים אליהם ונשארים אחריהם במהירות נמוכה. הם צללו חריף בפניה שמאלה, ונעלמו למספר שגיות מאיתנו. מיד ראינו אותם בפניה שמאלה והתישרנו אחריהם. זוג מירז׳ים על כל זוג מיגים, כשנוספו בשלב זה עור מיגים, לא מסכנים״. עורר היה הראשון שהגיע ליתרון מול אחר המיגים, וירה בו בתותחיו. המיג נפגע אך המשיך לטוס. הוא ירה בו שוב ער שאזלו הפגזים. טייס המיג היה עקשן. עודד יותר. הוא איפשר למיג להתרחק מעט לפנים, פתח טווח ושיגר טיל המיג ופוצץ אותו. מתאר עודד: ״נראתה פגיעה חריפה במנוע. הוא התישר, ואז התפוצץ בגלל פגיעה ישרה של ׳ברקן׳ של מספר אחת. בשלב זה כבר ישב ״שקל״ שתיים אחרי זוג מיגים, כששמע שזוג מיגים מסכנים את מספר ארבע שהיה בסביבתו. הוא עזב את המיגים, פנה לעבר מספר ארבע, התישב על המיגים האלה כשהוא מורה למספר ארבע לשבור. המיגים חלפו קהימה ומספר שתיים הפיל אחר מהם. ״מספר שלוש ישב אחרי זוג, כשהוא מפיל את שניהם בתותחים בטווח קרוב. מספר ארבע ירה על מיג בטווח רחוק וגם ״ברקן", ולא פגע״. כללית: קרב מההתחלה ביתרון בולט שלנו כשבשלב מסוים היה ישבור׳ ופעם אחת שיגור של ׳אטול׳ במצבים לא הגיוניים״. עודר הספיק לראות מחפורת על הקרב סיפר גיורא: "יצאתי עם מייקל צוק לתעלה. פנטומים תקפו בפנים ויצאו. אלה היו יורם 697 הטילים של מרס אגמון עם עוד מישהו. הפנטומים גמרו דלק. אנו פטרלנו. עודד מרום וישראל בהרב הגיעו מצפון ולקחו אותנו למפגש. ״כרגיל ראיתי ארבעה מיג זוג, ואני הולך אחרי הזוג - ומייקל מלווה אותי. היתה זוית צידור גבוהה אמרתי לו: ׳תיכנס אתה!׳ הוא רדף, ואני חיפיתי עליו. בינתיים הפיל עודד מרום, שהיה במבנה השני, מטוס אחד. שחררתי ואספתי מהירות. ״הבקר הודיע על רביעיית מיגים נוספת, שמצטרפת לקרב ממערב. גיליתי אותם מלמעלה יורדים עלינו והולכים על מספר שתיים שלי. צעקתי לו לשבור. הם נכנסו עליו בתותחים והוא שבר וזרק אותם קדימה. אני שהייתי בצד, נכנסתי עליהם מיד. סגרתי על האחורי, במשיכה למעלה ובטווח 400 טייס המיג המוביל, ראה את מספר שתיים שלו מתפוצץ באויר, צלל והתכונן לחמוק לעבר הדלתא טייסים רבים העדיפו לצאת מהקרב לאחר ההפלה הראשונה. עבור גיורא הפלה ראשונה היתה רק מבוא להפלות נוספות. הוא לא ויתר על הזמנויות כאלה, דחף מצערת והתקרב לטווח תותחים. ״המ- שכתי אחרי המוביל, שנכנס לסילון שיצא מהמפלט של מטוס אחר. רצתי אחריו וביציאה מהצלילה נתתי צרור שפגע בכנף השמאלית שלו. הכנף נפלה והוא נכנס לסחרור בלתי נשלט שממנו נכנס . עור שתי הפלות לטייסת 27 לאדמה״ במיג הרביעי, פגע ישראל בהרב, שסיפר בשפה ציורית את קורות הקרב: ״התקבל בטייסת פ״מ. המשימה: פטרול אלים להפלת מטוסי אויב. רצינו לחסוך טיסות ושילבנו את הפ״מ עם ״החלפת)כוננות ב( רפידים״. הפעם היתה לי תחושה שהסיכוי למפגש גבוה מהרגיל, לכן די מוזר היה שלפני הטיסה פתחנו את ״סוט״)תא( הרדיו בגב המטוס, מאחורי תא הטייס, ששימש כתא מטען אישי מאולתר, כדי להכניס אליו את התיק האישי עם... מברשת השיניים, מגבת, סנרלים וכר. שייטנו בגובה והתייצבנו ב״מעגל אינדיאני״ - גובה לפתות את האויב לחשוב שיש לו כאן עניין עם שגרת תקיפה של מטוסי עיט. לא חלף ומן רב וקבלנו ברדיו ריווח על מטוסים שלהם, מיג מערבה. לא היה עריץ טעם לקחת אותנו למפגש, מכיוון שהם היו עשויים לגלות את תרמית ההתחזות ולהסתלק בטרם עת. לכן, היה הכרח להמתין ולהשאיר להם את ההחלטה ליצירת מפגש, כרי שהם ״ית- נפלו״ עלינו. הרי כל העניין היה ״ללמדם לקח״, ושלהבא ידעו שלא כדאי ליירט ולהתנפל על מטוסי תקיפה. לאחר עוד מספר סיבובים נשמעת ברריו הורעת הבקר המיוחלת: "למפגש!״ ההונאה הצליחה, הם לקחו כוון אלינו! הספקנו להשליך נתיקים ולהשלים פניה אליהם לכוון מערב, ומייר התערבנו רביעייה ברביעייה. הקרב החל! מספר שלוש, גיורא אפשטיין, הגדיר לעצמו מיג והחל לסגור עליו. מצאתי מיג אחר שנראה פנוי והת- חלתי להתייחם אליו• אר מייד גיליתי שמספר שתיים חותך אותו מאחור. שוב תרתי אחר מטרה פנויה. מייד ראיתי מיג חולף מתחתי לכוון מספר שתיים. הזהרתי אותו ברריו והתחלתי להתגלגל אל המיג. תוך שאני יורר אליו, פתח המיג באש חסרת סיכוי בטווח לא יעיל. הפסקתי את הירירה אליו, כשלהפי 698 רוח רפאים מעל קהיר תעתי גיליתי שגם מיג זה מועסק מאחור. כן, גם הוא ״תפוס״. שוב חיפשתי מטרה, מישהו דיווח ברריו שהפיל מיג! אפשטיין - אני ׳גלחץ׳. מצאתי מיג חולף אנכית כלפי מעלה. גם הוא גורר אחריו שחק! עור מישהו מרווח על הפלה! ואני, מסתובב לי כאן כמו ״פורפרה", מתוסכל, ללא מטרה. והבקר מודיע על... כן.״! "רביעיית מיגים נוספת נכנסת מדרום!״... המצרים, שיכולת השליטה שלהם מהקרקע גבוהה, הביאו רביעייה"טרייה", שאמורה לזנב בנו בתום הקרב. מוזר, אך נשמתי לרווחה, זה ברור! מכאן תבוא גם"המטרה" שלי... זו ה״ישועה״!... התיישרתי לכוון דרום, לקבל אותם. הוצאתי את העיניים מחוריהן כדי לגלות ראשון ״קשר עין״ עם הרביעייה הצפויה. תוך שניות ספורות גיליתי מיג אותי ב״מצח מקביל״ בצר ימין, זהו! ״אני מסודר״! ירעתי שהוא ״שלי״! ואז: "הפסק קרב׳׳!... זו הורעת הבקר שממנה יגורתי. פירושה החר משמעי: להפסיק כל תמרון התקפי, לפנות החלטית לכיו- ון ניתוק המגע, הביתה! מספר שלוש, אפשטיין, מרווח שהוא ״יושב על המיג השני״ שלו ו״עור מעט מסיים״ להפילו. הורעתו דוקרת אותי. היה זה אמור להיות המיג שאני אחראי לו - "שלי״, אשר תמרן חופשי בקרב וסיכן את בני המבנה שלי, אלא שלא מצאתי אותו. ׳מספר אחת׳ נותן רשות ל״מי ש׳יושב׳ שימשיך"!. גם אני ׳יושב׳. לקחתי החלטה להמשיך עד שמספר אחת יורה משהו אחר, מה גם שהמיגים הללו באמת עלולים להיכנס אחרי מטוסינו העוזבים ולהפריע לניתוק המגע. זמן רב לא היה לי. משכתי את המטוס לפניה חריפה ימינה תוך שיפוט, להשלים ירי על המיג שחולף אותי ב״מצח מקביל״ מימין. כבר לקראת תי שהמרווח בין הנתיבים צר מרי ואין לי סיכוי להשלים את הפניה ולהישאר ׳בפנים׳. ׳אני אשפך׳! לא היה ברשותי הזמן לביצוע הטקטיקה ׳הקלסית׳ המקובלת במצב כזה - נותר סיכוי ל׳שיטה׳ אחת בלבד: ׳ירי בחליפה׳! המיג היה ממוקם לקראת מטר)למרתי לקח מאז הקרב הראשון(, ׳פיפר׳ חולף על המטרה, שחררתי צרור קצר, לא פגע. ברור! אין לכוונת שום ׳צ׳אנס׳ לתת נתונים במצב כזה, שהוא מחוץ למגבלה הפיזיקלית שלה, צריך היסט ענק! במהירות שמתי'סטיק בבטן׳, מד ער שהמיג כמעט ונעלם לי מתחת לאף המטוס. זה מכסימום ההיסט שיכולתי לתת, תוך שמירת קו טיסה. טווח אחריו אש ועשן. אבל הוא עריין טס! ׳נשפכתי מחוץ למעגל׳ ומשכתי אליו חזרה. מספר שלוש מרווח שסיים את ההפלה השניה שלו ומספר אחת מורה: ״הביתה״! המיג שבר שמאלה־מערבה, כשאני ממשיך חריף את הפנייה ימינה־מזרחה, שהיא גם אליו וגם לניתוק מגע. יורה צרור נוסף בחליפה. הפעם כבר לא פגעתי... אלא, שלא היה צורך עור- הוא נטש! התארגנו למבנה בדרך לרפירים, ״גלגול ניצחון״ ונחיתה. 699 הטילים של מרס המכונאים הוציאו לי את תיק הציור האישי מסוט הרדיו. מברשת השיניים שזכתה להימצא בקרב אויר, עברה בכבוד את טבילת האש הראשונה״. אותה שעה ביקר בביר גפגפה הרמטכ״ל, רב־אלוף חיים ברלב ואתו דן שומרון וקצינים בכירים אחרים. הם הזמינו את הטייסים למפקרת האוגרה כדי לשמוע על הקרב. מוטי הור, שניהל את הקרב מבור השליטה, זעם מכעס. למרות פקורה מפורשת שלו להפסיק קרב הוא שמע את עודר, המוביל, מאשר למטוסים להמשיך בלחימה. מוטי הורה לכל משתתפי הקרב לעלות צפונה, לשרה דב, כדי לתחקר את הקרב. במיוחד רצה לשמוע מה יש לעודד - סגן אלוף ומפקר טייסת מובילה - לומד להגנתו. עורר שלא היה ירוע כ״פורע חוקי׳ או מפר הוראות, עלה וסיפר את סיפור הקרב. עודד כתב על כך בדו״ח: ״בוצע ׳הפסק קרב׳ על ידי מספר אחת- היחיד ששמעתי את הפקורה והעברתי אותה הלאה. אך אישרתי לשני המטוסים שהיו דבוקים התארגנו לרביעיה, לאחר מעבר התעלה, וחזרנו עם הוא אישר בפני הפורום שהתכנס באולם, כי שמע את הפקורה להפסיק את הקרב ואף שהורה להמ- שיך אותו. המתיחות באולם היתה רבה וכולם ציפו לשמוע מה יהיה גזר דינו של מפקר חיל האויר. לפתע נכנס לאולם קצין מוריעין, שהוריע בשמחה לא מוסתרת, כי ארבעה מטוסי מיג בסים וכולם מאותו מבנה, הופלו. הטייסים קפצו בצהלה, וכל המבטים הופנו לעבר מפקד חיל האו־ יר. מוטי פנה לעורר, וסיים את המפגש המתוח: "בסדר, אבל שזה לא יקרה שוב". טייסת לו בתרגיל הונאה, שהסתיים בקרב אויר קצר שהתנהל בשמי התעלה. עבור גיורא אפשטיין, לימים אבן, זה היה גם שיא אישי: ביום זה הפיל את המטוס החמישי שלו בקר- .28 בות אויר, הפלה שהפכה אותו ל״אלוף טיס" מספר שבע של חיל האויר הישראלי ליל קרב מעל א־סוחנה לאחר יום הקרב הארוך ועתיר התוצאות של כנף אשר השפיעו על יכולת חיל האויר לפעול שם. בין אלה היה מכ״ם א־סוחנה שחלש על האיזור וסול- לות הנ״מ המטרירות על האי גדין במרכז המפרץ. . התקיפה נערכה 29 כנף בזוגות, לאור ירח. מטוסי הפנטום של סים ובו חץ־דוד, פיר־ברטוב, תקף את מכ״ם א־סוחנה והטיל רים, המטוס של חץ־דוד נשא גם שני טילי ספראו, ויצא לאחד מכן לפטרול לילי מעל איזור התקי- פה במפרץ סואץ. שני מטוסים אחרים של 700 רוח רפאים מעל קהיר לסוללת טילים ב־ לאחר שהשלימו הפנטומים את תקיפותיהם על מערכות המכ״ם, הגיע תורן של סוללות הנ׳׳מ על האי גרין. שני זוגות סמב״ר)שגיא שרמי ועזוז יהל( הטילו על תותחי הג״מ שהיו מוצבים על האי פצצות על המטרות שסומנו להם פה והטילו שמונה פצצות 625 התקיפה נגר מכ״ם סוחנה בסך הכל בוצעו בלילה זה אנשי המבצעים והמוריעין סיכמו את פעילות הלילה במברק שהוצא לכל יהירות חיל האויר: ״בתא- ריך מזח פורט איברהים, ותחנת מכ״ם ״על פי ריווחי הטייסים נפלו הפצצות באיזור המטרות. באיזור המכ״ם בעין סוחנה כבו האורות לפני התקיפה, אך עם נפילת הפצצות הודלקו אורות חשמל בצבע בהיר מסביב למטרה, ברדיוס של כ־ 500 היתה זו אחת השיטות שיובאו על ידי הרוסים, וכפי שיתואר אחר כך הם הפעילו שיטות מגוונות להטעיית מטוסים תוקפים, ביום וגם בלילה. ״פריחה בעור טייסות הקרב רושמות הישג אחר הישג ומתגאות בהפלות שמספרן הלך וגרל, ואנשי המבצ- עים מוחקים מטרות לאורך התעלה, המשיכו טייסות הפנטום במבצעים המתישים בעומק מצרים והמוצבים בקרבת התעלה. ב־ לצלם מטרות באיזור התעלה ומטוסי תקיפה אחרים תקפו מטרות במבצעי ״ילק״ באיזור התעלה. שני מטוסים של מסרו אנשי המודיעין, כי המצרים הציבו בלונים כדי להפריע לטיסות המטוסים התוקפים. כמו כן נמסר להם כי כל מרחב קהיר נסגר לטיסות מטוסים מכל הסוגים. המשמעות היתה: ״אש חופשית״ לסוללות הטילים- חלקן היה מאויש כבר על ידי טכנאים ומפעילים רוסיים. גם מטוסי קרב מצריים היו בכוננות: ״צפויים פטרולים והזנקת מיג אס, קוויסנה וג׳יאנקליס״ נמסר לצוותים. אנשי מחמ״ן)מחלקת מודיעין( צפו כי ״המטוסים שיוזנ־ קו לפטרול, יפטרלו מזרחית לקהיר ובצפון הדלתא, אך יירוט המטוסים לא סביר, עקב גילויו הבלתי רציף של נתיב מטוסינו על ירי הבקרה המצרית״. שני המטוסים של לאחר שמשכו מעלה, הם גילו את המטרות, גלגלו ותקפו אותן. טייסי הפנטומים ריווחו על פגיעות טובות. הם התנקו ולאחר התקיפה נסקו לפטרול אוירי מעל איזור המטרה וער התעלה. אליהם הצטרפו מטוסי מירז׳ של 701 הטילים של מרס כחלק ממערך ההטעייה, תקפו שלושה זוגות של מטוסי סקייהוק מטייסת p-12 ותריסר פצצות מטוסים אחרים תקפו בשעה יום הקרב של כנף גם כנף הפעילות מוטל רק על טייסת לפי התכנון)שנרחה מיום שני( היו אמורים מבנים של טייסת .29 ל ״המבצע מרוכז כיום קרב של טייסת לכל אנשי ההצ׳׳ח והמילואים להגיע לפעילות. בסך הכל יצאו לתקוף את המטרות. הפעולה הסתיימה בשעה התעלה. במהלך יום הפעילות, יכלו אנשי הבקרה המצריים להבחין כי רק מטוסי סקייהוק השתתפו בתקי- פות. היה צפוי כי המצרים לא יבליגו על מבצעי התקיפה של המטוסים, שהיו נחותים בביצועיהם יחסית למיגים, וגם שיטות התקיפה שלהם מוכרות ומזוהות. המצרים לא עמת בפיתוי ושלחו לאויר מטוסי יירוט כרי לפגוע במטוסים האיטיים יחסית. שני מטוסים של טייסת לטוס בגובה יירוט. ואכן המצרים הזניקו מיגים לאוויר- הרמשל״ט החליט לשתף בקרבות מטוסים של ו־ כך התפתח אחד מקרבות האויר ההמוניים של המלחמה, בהם הופלו חמישה מטוסי מיג 27 לא רבים הם המקרים בהם שני טייסי קרב, מגיעים ביום אחד לשיאים אישיים יוצאי דופן. כך היה ביום הקרב של לאלוף טיס. היה זה, כמתואר למעלה, יומם המפרך של טייסי ועמדות מצריות באיזור התעלה. הבקרה המצרית הבחינה בסקייהוקים והזניקה לאויר שתי רביעי- ות מיג באותה שעה ניהל מוטי הור מבצע הונאה חדש שנוער למשוך מיגים ולהפיל אותם. במבצע היו מעורבים מירז׳ים שיצאו לגיחת צילום ושמשו כ״שואבי מיגים״, וכמובן מטוסי היירוט. באויר היתה כבר רביעיית מירז׳ים של ואיתמר נוינר. לאויר הוזנק מרפידים גם זוג מטייסת 702 רוח רפאים מעל קהיר אל בהרב. המטוסים נועדו לתת חיפוי למטוסי צילום של ולאחר מכן להמשיך בטיסה ישרה, כרי לשמש כפתיון למיגים. את מטוסי פטרלו באיזור שלופה, על הדרך בין פאיר לסואץ. מטוסי הצילום נכנסו בגובה רב לפס הצילום. המצרים התפתו והבקרה הבחינה במיגים. מוטי הורה למירז׳ים בפטרול: ״למפגש!״. מטוסי הצילום המשיכו לטוס למעלה והביטו בהתפתחות הקרב מתחתם. הרביעיה של רן נדרכה. הוא הבחין באחר המיגים, פנה לעברו ונכנס אתו לקרב בודדים חריף. המיג ניסה לצאת מן הקרב. אשר שניר היה בצירי הזוג של רן, הבחין במיג הזה, נכנם בזוית מסוימת בין שני המטוסים, התישר והפיל את המיג בצרור קצר משני תותחיו. ״צרור המוות״ קראו לו בטייסת רן זעם על כך שיילקחו לו את ההפלה״, אך זוהי רמותה של התכתשות אוירית- הזריזים חוטפים. הוא העדיף לבחור מטרה אחרת. מאחוריו גילה מיג אחר, בתרגיל זריז הוא הצליח להעיף אותו קדי- מה. הוא כבר התכונן לירות בו, כאשר הבחין לפתע במטוס המתנפץ מול עיניו המשתאות. שניר גנב לו את הטרף פעם נוספת. הוא ראה את המיג, הסתער והפיל אותו בצרור תותחים קצר. היו אלה מטוסים מספר תשע ועשר שנפלו מאש תותחיו וטיליו של אשר שניר. אשר - טייס הקרב שלא הבטיח רבות בראשית דרכו - הפך ביום זה ל״אייס הכפול״ הראשון של חיל האויר הישראלי. רן חיפש בינתיים מטרות אחרות וגם עמרי אפק, מהלוחמים הותיקים של הטייסת, ניהל קרב עם אחר המיגים אשר הגיע, בגלל התמרונים והפניות החריפות, לגובה האדמה. אך לא היו תוצאות. לבושין היה מן הלוחמים הצעירים בטייסת המלחמה יצא להדריך בבית הספר לטיסה. למרות שהיה הצ״ח בטייסת, הוא היה ממורמר על כך שאת הגיחות המבצעיות קיבלו הטייסים הסדירים והוא לא נקרא להשתתף בקרבות. באחר הימים הודיע לעמוס עמיר, מפקר הטייסת, כי הוא מתחיל לגרל שפם והוא לא יגלח אותו אלא אם יצוות לגיחת אויר־אויר. זה היה היום. על הקרב סיפר לבושין: "יום אחד אני מקבל טלפון החוף לבית הספר. ׳לבושין, אם אתה רוצה לגלח את השפם, תגיע לטייסת מיה. חם היום ויש סיכוי טובי. תפסתי פייפר, טסתי לבסיס ונכנסתי ישר לתדריך. המטרה היתה לפטרל בצר השני של התעלה ולגרום למצרים להזניק מולנו מיגים. אשר שניר ז״ל היה המוביל שלי. ״המראנו לתעלה, נכנסנו כמה קילומטרים לתוך השטח המצרי ובשלב מסוים הבקר מודיע לנו: ״למפגש!׳ אני פותח מבער, זורק בירונים, לוקח כיוון אל המיגים ומאמץ את העיניים כרי לחפש אותם. פתאום אני מגלה שני מטוסי מיג שברתי חזק וראיתי מאחורי שהמיגים מתפצלים. ״נשארתי עם אחר מהם, ותוך רקה, אולי חצי רקה, כבר הייתי מאחוריו. טייס המיג קיבל כנראה התרעה ממישהו, הבין שאני מזנב בו והתחיל לשבור כמו מטורף. המשכתי לטוס אחריו ובשלב מסוים יריתי עליו צרור של שניה, בטווח אדירה. היינו בגובה נמוך והרגשתי שהתמרונים חזקים מדי ואין לי מספיק אנרגיה לשמור אותו בכוונת. מהר מאה המיג נכנס להתחלקות ונראה היה שהוא מאבר שליטה. בשלב מסוים הוא עשה ספליט 703 הטילים של מרס ׳אין לי. אני לא מסוגל לגרום למטוס לעשות את התרגיל הזה/ כבר ויתרתי והחלטתי ללכת הצירה ולתפוס אותו שוב בגובה נמוך. אבל כנראה שהתרגיל הזה היה גם בשבילו יותר מרי. הוא התחיל .30 אותו יפה, אבל גמר אותו בארמה״ ״הבהרב הפרוע״ - אלוף טים גם עבור ישראל בהרב הצעיר, טייס של .31 הפכו אותו ל״אייס״ השמיני וצירפו אותו ל״נבחרת האייסים״ של חיל האויר הישראלי את רשמי הקרב שלו, כתב בהרב לאחר שנחת ברפירים: ״שעת בוקר מאוחרת בעמרת הירוט ברפידים. התמקמתי לי בטבעיות במטבחון של העמדה, סיימתי הכנת סלט מפואר לכל החבורה, גם את המאכל הפופולרי, פרוסת לחם מטוגן, עם חור ובתוכו בצל ובי- צה, שכבר היה על המחבת, בשלבי גמר טיגון. ואז: צלל!, צלל! .הצלצול הידוע של פעמון הזינוק, בישר לבטני שיש לרחות את קליטת המזון, חרף כל ההכנות הגסטרונומיות שנעשו. ידעתי שעכשיו אנחנו זוג ראשון בתור, המוביל - עודד מרום, מפקד הטייסת. ער כה אנו צוות לעניין! בקרב הראשון כזוג בריצה פראית חציתי את החדר בכוון הדלת, וזרקתי לנשארים שיכבו את האש בפלטה - חבל על הטי- גון! בטלפון הקסרה הודיעו לנו שאנו מוזנקים לאזור כותמיה, להצטרף לרביעית שחקים של טייסת )בלווי לצילום(, אשר עומרת להיכנס לקרב. המזל כנראה החל להאיר לי פניו. רק שלשום הפלתי מיג בטיסת העברה לרפירים והנה, עוד זינוק! המראה זריזה, פניה שמאלה וטיפוס בכוח מלא מערבה ל־ ברריו השני את טייסת 704 רוח רפאים מעל קהיר מפסקים׳! נשמע מספר אחד בקשר. ויברציה חר פעמית בכל גופי. בכוח מלא המשכנו להאיץ פנימה, מערבה. הבקר לקח אותנו לעבר זוג המיגים שהיה בדרכו לקרב, מצטרף מכוון דרום. גילינו את הזוג בשעה נמוך, עומד לחלוף אותנו ב־ חלפנו. המיגים נכנסו לפניה ימנית אופקית, דרך כוון מזרח, דרומה. עודר, המוביל שלי השתהה מעט בכנפיים ישרות, כרי להשליך את בירון הגחון. זו הפעולה הנכונה בעת כניסה לקרב, שכן, על אף שאתה ׳נפרד׳ מ־ הבירון ביצועי התמרון של המירז׳ משתפרים מאה, מה שכל כך נחוץ היה לנו מול ביצועיהם המצוינים של המיגים. אני, כרי שלא להחמיץ את מצב היתרון היחסי שהיה לי על המיגים, נכנסתי עם הכידון מאך אל תוך המעגל שלהם. במצב אף אנכי התחלתי 1 לקרב. גלגלתי ימינה ל׳ספליט גלגול מאזנות ימינה, תוך משיכת היחלצות אליהם לכיוון דרום, וכבר רכשתי עליהם יתרון של כ־ מעלות. הם המשיכו בפנייה הימנית לעוד כ־ כשאף המטוס היה באנך למטה, אספתי מהירות מחרש, כרי למשוך ביציאה לגזרת שיגור טיל, עריין עם הבירון. המשיכה הביאה אותי לטווח טוב, אך המיג הספיק ׳לייצר׳ זווית צידוד גרולה מירי. הייתי מהיר מאד. שוב שחררתי - הפעם אל מחוץ למעגל - כדי להתחיל את המשיכה אליו ׳מבחוץ׳ בזוית צידוד שלילית, דבר שיקטין במינימום את זווית הצידור שיספיק המיג ליצור. אלא שהתמרון הסתיים בטווח קרוב עודר, המוביל שלי הוריע לי: ׳אתה נקי, אני מאחוריך לוקח את מספר אחת׳. קשה לתאר את תרומתו של משפט כזה ברדיו: הרגשת בטחון, התרגעות, מאפשר לטייס לעבור מתפ־ עול פראי של המטוס, שנחוץ היה כדי להביאני לגזרת הירי - להתרכזות מוחלטת בהבאת כוונת ערינה ומדויקת אל עבר המטרה, הנחוצה לירי עצמו. הצלחתי לייצב את ה׳פיפר׳ על גוף המיג, כשלפתע נזכרתי: ווהו, רגע! בלחץ ההזנקה לא הספקנו לבצע ״צרור בריקה״! צרור בריקה קצרצר התחלנו להנהיג בטייסת כנוהל קבע, בהמשך להפעלת מפסקי החימוש, כרי לוודא שהתותחים אמנם יורים ויוצאים פגזים. זאת, בלקחים קורמים, בהם טייסים לחצו על ההדק בעת קרב והתותחים לא פעלו, עקב אי הפעלת מפסק זה או אחר. לכן, בחוסר אמון, במעין ׳צרור בדיקה׳, לחצתי את ההדק לצרורון קצרצר... מרהים, המיג נפגע! לרעתי לא יצאו יותר משלושה־ארבעה פגזים... הרי בדרך כלל נחוצה שנייה שלמה של ירי של כ־ כן, הוא נפגע אך המשיך לטוס. התארגנתי שוב לצרור נוסף, הפעם הוא יהיה ארוך, כראוי -שנייה לפחות. אך לא היה צורך. לנגד עיני ראיתי את הטייס נוטש את המיג, וכבר היה בדרכו החוצה עם כסא המפלט. המיג הראשון, המוביל, פתח בינתיים למעגל שמאלי בכוון מזרח. המוביל שלי, עודר, היה בטווח רחוק מדי מאחור ולא סגר. השלכתי סוף סוף את נתיק הגחון, ובפניית איסוף מהירות, נכנסתי עם המוביל שלי ל׳תחרות׳ על המעגל, כאשר לי סיכויים מוערפים: הייתי יותר מהיר ויותר קרימה, בפיגור על המיג של כ־ לאחר כ־ מיוצבת בסביבות גובה 705 הטילים של מרס 1000 סיידוויינדר -״הדרן׳/ שהיו המילה האחרונה בחיל האוויר, ישר מאמריקה החירה: טרם היה ניסיון מבצעי עם טילים אלה. הבעיה, כרגיל: לטילים נחוצה גזרה אחורית בזווית צידור נמוכה מ־ את המטוס אל מחוץ למעגל של המיג ולבוא אליו חזרה מהבטן. היציאה אל מחוץ למעגל גרמה ליצירת כווני התבררות והתרחקות מהמיג. אמנם הזווית תהיה בסדר. אבל הטווח שהיה בעצם הפרש הגובה, מה עליו? נאלצתי לוותר על משיכה ערינה והרמתי את האף במשיכה נמרצת, בזריזות, תוך גלגול אליו. התמרון גרם להפסר מהירות חריף, אך איפשר להביא קליטת חום המנוע של המיג לטיל. במצב אף של כ־ הטווח כ־ כאילו מתלבט אם הוא מסוגל או לא להאיץ כלפי מעלה, בתנאי שיגור כה גבוליים. משלב זה ואילך הטיל בחוץ, עצמאי, ללא שליטת הטייס. את מה שהיה ביכולתי, הכתבתי לו עד לרגע זה, עכשיו נראה מה הוא מסוגל לעשות. הרי זה טיל ׳שגר ושכח׳, המתביית על חום המנוע של מטוס המטרה. אבל אני לא מסכים ׳לשכוח׳ ממנו וממשיך לשמור אף מעלה אל המיג, ולעקוב אחרי התוצ- אות. לאחר כ־ במנוע, שהיתה הי צפויה במצב קיצוני כזה, בו יציאת הטיל משבשת לחלוטין את משטר זרימת האוו- יר למנוע. הטיל המשיך בדרכו, פגע במיג והתפוצץ. מתוך הפיצוץ יצא המיג, תחילה נראה כשלם - אך ׳סוחב׳ עשן אחריו. תוך זמן קצר הטייס נטש והחל את דרכו החרשה למטה. בינתיים, במצב אף כל כך גבוה, נגמרה למטוס שלי המהירות. במהירות אפם ניהגתי את המעוף הבליסטי של המטוס שלי, כדי שיעבור בשלום למצב אף נמוך, לאיסוף מהירות וחזרה לטיסה נשלטת. חזרתי להסתכל על הנוטש. להפתעתי, המצנח נפתח מייר. הרי בגובה כזה אמור הטייס להישאר מחובר לכסא המפלט, מצנחו סגור עריין, וכך להמשיך בנפילה חופשית לגובה נמוך יותר, בו יש תנאי חיים אטמוספריים יותר מתאימים לבני ארם. מסיבה שאינה ברורה לי, אצל המסכן זה יהיה אחרת, נכונה לבחור דרך ארוכה מאור על גבי מצנח כלפי מטה, ברר...רר.. איזה כ...כפור בגובה הזה. מעל רפירים, ׳על פי הנוהל הרגיל׳ ביצעתי גלגול ניצחון, נחיתה, כיבוי מנוע בעמרת החנייה ו... אין למטוס את ׳סוט הרדיו׳, פשוט עף! לרגע חלפה בראשי שאלה: הי! מה עם כלי הרחצה שלי? התיק שלי שהיה שם? אך לא, הרי זה היה שלשום. נכנסנו לחדר הכוננות, לחיצות ידיים וברכות, אבל, הנבלות לא השאירו אף חתיכת סלט ולא לחם מטו- 32 גן! התחלתי לחתוך מחרש את הירקות!״ חמישה מטוסי מיג 706 רוח רפאים מעל קהיר ״פריחה הסוללות שהוקמו במרכז הדלתא, במיוחד באיזור מנסורה, וחלשו על נתיב חדירה מרכזי של המטו- סים שהגיעו מכיוון הים, היו מכשול רציני לפעולות חיל האויר. בשל כך הוחלט לתקוף את הסול- לות במבצע התקיפה הבא. ב־ טלמור, אגמוךדוד ובן אליהו־גולדווסר יצאו לתקיפה. כמו כן הצטרף למבנה פנטום של פישר. נתיב הכניסה מצפון, אשר נוקה לאחרונה עם השמדת מערך הבקרה והמכ״ם של בלטים, איפשר חדירה מצפון הדלתא לעבר מרכזה. המטוסים חדרו מהים ופנו היישר לעבר סוללות המזרחית של הנילוס. המטוסים היו מהירים. הם חדרו מצפון, תקפו את הסוללות, השמירו אותן, ויצאו בתוך זמן קצר חזרה. ערה לתקיפה במנסורה היתה כתבת הדיילי טלגראף, קלייר הולינוורת: ״ראיתי את מטוסי הפנטום גבוה מעל לגרה המערבית של תעלת סואץ, כאשר טסו בכוון למנסורה צפרו צפירות האזעקה והאנשים הספורים שהיו ברחובות, עצרו לרגע, כרי לבהוק אם זו אזעקה או דו־קרב ארטילרי. אתמול בבוקר אירעו שני הדברים ביחר, אולם הפנטומים חלפו במהירות גרולה ממהירות הקול, בדרכם למטרתם, כאשר החלה הארטילריה הישראלית בהפגזה היומית על מבואות .38 איסמעיליה, שבה אין לראות מטרות צבאיות״ משבר הטילים מחריף - הרוסים מתבססים במצרים מטוסי הצילום של חיל האויר המשיכו לעקוב אחר בניית המחפורות החדשות. מאז ינואר החלה בניית המחפורות המוזרות בצורת האות ז, נחשפו חמישה אתרי מחפורות חרשים סביב קהיר. אולם הדבר לא שינה את התפיסה של המוריעין הישראלי. גם בתקופה זו, המשיך אמ״ן להוביל את התפיסה השגויה, כי אין קשר בין המחפורות המוזרות לבין הטילים החדשים. לא ירוע אם אמץ ביקש לחזק את התפיסות הפילוסופיות של שר הבטחון ריין ששללו כל אפשרות שהרוסים יתערבו במלחמה, ולהוכיח אותן, או שהם היו שבויים בקונספציה שפותחה באופן עצמאי באמ״ן. ראש אמץ, אלוף אהרון יריב, אמר ב־ הרוסית למצרים, כי ״בארצות הברית עושים הערכת מצב, מה יהיה אם הרוסים יתנו למצרים את הוחלט בארה״ב כי הדבר מחייב תחילה הכנסת מפעילים רוסים n הטילים. אם יתנו להם את למצרים. אולם ההערכות הן שהסובייטים לא ימהרו להכנס. בישראל ובארה״ב מעריכים שלמצרים ולרוסים המצב לא נראה כקריטי, למרות הפצצות העומק, כך שהרוסים לא נחפזים להכנס לתמונה .33 ולשגר מפעילים סוביטיים״ המציאות הלכה וטפחה על פני הרוגלים בתפיסות אלה. ה״קונספציה״ או התיאוריה לפיה פעל אמ״ן, השתנתה מקצה לקשה במהלך השבועות הבאים. מירע שהלך והצטבר על הכוחות והאמצעים שהגיעו לנמלי אלכסנדריה, ועל הציור שהביאו מטוסי התובלה הרבים שנחתו בבסיס האויר קהיר 707 הטילים של מרס סוללת מנסורה חלשה על מרכז הדלתא והושמדה פעם אחר פעם 708 רוח רפאים מעל קהיר פנסום מערב, שינו את התמונה מיסודה. ב־ עים למצרים ומבצעים פריסה מבצעית במימדים ניכרים מאד. ב־ ועדת השרים לענייני בטחון כי הרוסים הציבו במצרים .34 וכי טכנאים רוסיים מפעילים אותן שר הבטחון משה ריין, שקיווה תקופה ארוכה כי הרוסים לא יתערבו, פיתח תאוריות פילוסופיות עמוקות כרי להוכיח את התפיסות שלו. הוא אמר ביום n . ריין גם לא האמין כי הרוסים ישלחו טייסים רוסיים 35 כו להיות מופעלים על ידי צוותים רוסיים״ להפעלת מיגים מצריים, היות ויצטרכו להפעיל אותם ואת מערכות השליטה שלהם בעצמם: "יהיה יותר קל לסובייטים להפעיל, נאמר, מטוסים סובייטיים על ידי צוותים סובייטיים, כאשר מערכת הקשר וההגנה האוירית הם סובייטיים, בשפה בשיטה וכן הלאה, מאשר לעשות זאת כאשר לא היתה .36 מערכת התשתית הזאת. לפי הערכתי זה לא יבוא. אני מקווה שזה לא יבוא״ אך היתה זו אשליה. פנטומים מפענחים את התעלומה המירע על הגעת הסוללות החרשות והצבתן בקרבת קהיר, עוררו עניין מיוחד במוריעין חיל האויר. עכשיו רצו אנשי המבצעים לרעת את המיקום המרויק ואת מאפייני הפריסה שלהן. מוטי הוד הורה להוציא טיסת צילום מיוחרת ללב המערך המצרי החדש ליה קהיר. היה זה מבנה מוגבר, שכלל את שני מטוס הפנטום המוסבים לצילום של טייסת נון־שאול לוי ורמי הרפז כמספר שתיים. המטוסים קבלו ליווי של שני מירז׳ים ובהם אשר שניר ואר- נון לבושין מטייסת ״טסנו בגובה נמוך כשהנתיב היה חדירה ישירה מצפון הדלתא, איזור בלטים״ סיפר אביהו, ״טיסה 709 הטילים של מרס לאורך, ובאותה הזדמנות גם צילום של נקודות אחרות באיזור. מהירות הטיסה מעל הרלתא היתה 600 למטה. גילינו את .39 מית לסואץ״, סיפר אביהו הרוסים גילו את הפנטומים שחדרו ללב מצרים, ושיגרו לעברם מטוסי יירוט רבים מבסיסי האויר במרכז הרלתא. אך אלה לא הצליחו ליירט את זוג המטוסים, וגם לא שיגרו עליהם טילים. ״בסופו של דבר הבאנו צילומים טובים" סיפר אביהו. במהלך הטיסה גילו הטייסים את בסיס האויר .40 החדש קינא אשר היה בשלבי הקמה בחורשים האחרונים אנשי המבצעים קיבלו את פענוחי הצילומים, ושם גילו את טילי פודות סביב קהיר. תעלומת מחפורות ה־ד נפתרה. הצבתם של הטילים החדשים במצרים, גרמה מבוכה רבתי לאמ״ן וללמד״ן של חיל האויר, שעקבו בצמירות אחר הגעת המערכות הרוסיות. לאחר שהתאוששו מן ההפתעה שטמנו להם הרוסים והמצ- רים, וגם השתחררו מן התפיסה הפילוסופית המוטעית לגבי מירת הנכונות הרוסית להתערב במלח- מה לטובת מצרים, עברה הפעילות למישור המבצעי. השאלה שעמרה בפני חיל האויר היתה: מה עושים נגר הטילים החדשים? כמתואר לפני כן, טילי במאי המסורתיים של ברית המועצות שנערכו ברחובות הרחבים מול הכיכר הארומה. סוללות טילים מסוג זה הוצבו סביב מוסקבה וערים אחרות ברחבי בברית המועצות. המוריעין האמריקני עקב אחר הטילים החרשים והכיר את כל המאפיינים הטכניים שלהם. לוייני ביון של ארה״ב צלמו את המח־ פורות, ואת סוגי הטילים שהוצבו בהן. פנטום 710 רוח רפאים מעל קהיר בינואר הטכניים המדויקים, של כל מערכות ההגנה האוירית של ברית המועצות. היו שם גם פרטים מלאים .40 על הטילים החדשים, מערכות המכ״ם שלהם, מתכונת ההצבה ושיטות ההפעלה שלהם מסמך זה, כמו תוצאות הפענוח של צילומי הלויינים, לא נמסרו לירי המודיעין הישראלי, והמומ- חים הטכניים בחיל האויר לא ירעו עליו. אנשי אמ׳׳ן המשיכו לרגול בתפיסה השגויה כי לא סביר שהרוסים ישלחו מערכות מתקרמות מסוג זה למצרים, ולכן לא קשרו את המחפורות המיוחרות להגעת מערכות הטילים החרשות. זו הסיבה שכלל לא דרשו לקבל את המסמך, או את הנתונים .41 הטכניים של הטילים מבחינת חיל האויר היתה למציאות החרשה משמעות עמוקה אף יותר: נגר מערכות המכ״ם השונות של בענין טילי על טייסי חיל האויר והצי של ארה״ב שפעלו בשמי הצפון. לאחר זמן מה ערכנו האמריקנים את מערכות ההתרעה של הפנטום, כדי שיוכלו לתת התרעה על מערכות המכ״ם של טילי נים לישראל לקבל את התוכנות החדשות ולעדכן את מערכות ההתרעה במטוסי חיל האויר. אולם לא היה בירי האמריקנים כל אמצעי אקטיבי לשיבוש פעולתן. על אנשי הל׳׳א של חיל האויר היש- ראלי, היה לפתח מערכות לפעולה נגר הסוללות החרשות)ראה בהמשך(. חיל האויר נאלץ להתמו־ דד לבהו מול הבעיה שהציבה מולו ריביזיית ההגנה האוירית הרוסית. 711 הטילים של מרס ״מעופפים״ נגד סוריה ומצרים כמתואר בפרק קודם, ערך צה״ל חמש פעולות תקיפה מוסקות, נגד מצרים וסוריה, במסגרת מבצעי ״מעופפים״. שתי הפעולות הראשונות נערכו נגד מפקרת פיקוה המרכז של מצרים במנקבר, והשניה נגר נמל ספאגה במפרץ סואץ. הפעולות הבאות נערכו בשנת ובמצרים. בסוף פברואר לים ישראליים נהרגו ו־ סוריה. בליל מבצע ״טרילין״ המבצע הראשון נערך בלב המערך הסורי מזרחית לרמת הגולן. את הסופר פרלון הטיסו סא״ל אברהם פרי, מפקר טייסת לוחמי סיירת מטכ״ל בפיקודו של רס״ן אמיתי נחמני, חדר לשטח הסורי באיזור הליל ביישו- בים. המטרה היתה ביצוע מיקוש וחבלות בגזרת נאווה־ג׳סם בלב המערך דרומית לדמשק. נתיב הטיסה היה מעגלי ונועד לבלבל את מערך הגילוי של הצבא הסורי. לאחר המסוק בגובה נמוך מאה בתוך השטח - או מ״סלע לסלע״ כפי שהתבטא נווט המסוק - ובמשך 12 יצאו לחבל בגשרון ובכביש. הלוחמים בצעו את המשימה ובשעה לשטח ישראל. ״זה מקרה שמתבסס על גבול הבטחונות שאנחנו לוקחים, זאת אומרת שלא נשאר לנו שום בטחון. אנחנו היינו על גבול קצה הגבול שתקלה הקטנה ביותר יכולה להגמר בדבר לא טוב ולא חכם״ אמר לאחר השלמת המבצע, תת־אלוף יחזקאל סומך, ראש מחלקת אויר. מלכה שני המבצעים האחרים שנערכו באותו לילה, התבססו על הנסיון בהרעשת מטרות שנצבר בפעולות נגד מצרים. במבצע ״מלכה קות של סרן יצחק מררכי)לימים אלוף ושר הביטחון(, כרי לפגוע בקו המתח דמשק־חומס. למבצע זה תוכננו חמישה מסוקי בל שגיא במסוק המוביל וביקו־שחת במסוק מספר שתיים. מסוק שלישי נוער לפינוי ושניים נוס- פים הוצבו כעתורה. שני המסוקים המריאו בשעה כי מקום הנחיתה קרוב מאה למטווח פעיל של הסורים. המסוק המוביל נחת, הלוחמים הניחו את חומר הנפץ על אחר העמורים והפעילו אותו. המסוק השני שצוותו התקשה בזיוהוי המטרה, 712 רוח רפאים מעל קהיר סא״ל אברהם פרי מפקד טייסת ובשל כך קיבל הוראה לחזור לנחיתה. ״מלכה במבצע השלישי שבוצע באותו לילה, ״מלכה זת מחנה סורי ליה קטייפה. מסוק היסעור הוטס על ירי נחמיה רגן ועציץ ובמסוק הכוננות היו זאב מטס־שחר. הכוח הונחת בשעה צית השעה הפגיז במרגמות את המחנה. המסוק נסק לאויר ובמשך כל ההפגזה, שימש בתצפית מעופפת לכיוון ירי המרגמות לעבר המחנה. בשעה בשלום במחניים. הסורים הוריעו כי חמישה חיילים נהרגו ו־ פעולות אלה, יחר עם ימי הקרב שנערכו מול הסורים, הביאו להפחתה בפעולות בחזית הסורית. מספר חודשים לאחר מכן, בשל ררישה ממצרים, החלו הסורים בסדרה של פעילויות אשר העלו מחרש את המתח לאורך הגבול. במהלך תקריות האש שנערכו ביוזמת הסורים החל מה־ השתתפו טנקים, ארטילריה ומטוסים של חיל האויר בתקיפת מטרות סוריות. בראשית חודש יוני נהרגו צה״ל החליט לחרש את הפשיטות המוסקות לעומק סוריה. ״שפט ב־ כוחות של חטיבה קליטה וטירונים ליה העיירה נבק, כ־ במבצע השני, ״שפט 713 הטילים של מרס סווירה, כ־ בימים שלפני המבצע הגבירו הסורים את הכוננות בשמי סוריה, והוציאו הנחיות הרשות לפתי- חה באש. ואכן, מיד לאחר שהמסוקים חדרו למרחב האויר הסורי הם נתגלו והסורים הפעילו את ההוראות. כמו כן הם הזניקו לאויר שני מטוסי מיג בתגובה הזניק חיל האויר מטוס פנטום של טייסת הצליח להפיל אותו. ״שפט שני מסוקי היסעור, ובהם הכוח בפיקודו של דורון רובין, סמג״ד הנח״ל המוצנח)ולימים אלוף בצה״ל(, המריאו בשעה המסוק המוביל שהוטס בירי זאב מטס והנווט עדו אמבר הוביל עציון ומגל. המסוקים הנחיתו את הכוחות, המרגמות והפגזים הורדו ובעוד מסוק מספר שתיים חוזר לישראל לנחיתה, התרומם מסוק מספר אחת לגובה פית ולטיווח הירי לעבר נאבק. למרות פציעת אחר הלוחמים, שוגרו מחנה הטירונים של הצבא הסורי. לאחר התיכון חזרה לשטח ישראל. שני חיילים סוריים נהרגו וחמישה נפעו בפעולה. ״שפט 11 על ציד דמשק סווירה. בכוח היו אבי פרי מפקר טייסת נוספים. שלא כמו במבצעים קורמים, בהם הוחזרו המסוקים המנחיתים לשטח ישראל, הוחלט הפעם כי המסוק יישאר בשטח סוריה וימתין כ־ המסוק המריא בשעה פנטום הפטרול לאחר המיגים שהוזנקו על ירי הסורים. הכוח הונחת בקרבת הגשר פוצץ אותו הפונה בשלום לשטח ישראל. תרנגול כשבוע לאחר מבצע ״שפט הפעם נבחר מחנה מצרי על כביש ראס זעפרנה־בני סואף. במקום היה שרה תעופה שהופעל על ידי הרוסים ובו פלוגת קומנרו מצרית. על הכוח העיקרי פיקד דורון רובין ועל כוח המארב מוטי פז, מפקד סיירת הצנחנים. במהלך הפעולה השמיר הכוח שני נגמ״שים מלאים בחיילי קומנרו. במהלך הפעולה הזניקו הרו- סים מטוסים כדי לאתר את הכוח היורה ואת המסוקים, אולם הכוח השלים את פעילותו וחזר לשטח ישראל ללא פגע. 714 פרק ,, ״קיץ אלקטרוני הוד: לתקוף את הסוללות הרוסיות מפקר חיל האויר, מוטי הוד, הורה לטייסי הקרב שלא להתקרב לאזורים שהיו בשליטת הרוסים. גם טיסות הסיור הוגבלו לגבול ״קשתות הטווח המבצעי״ של הסוללות החדשות. הור לא רצה להחריף את המשבר, אולם הוא חש כי לא ניתן לעבור בשתיקה על הצבת סוללות SA-3 הופעת היהירות הרוסיות, על ירי"תקיפה סמלית״ ומכוונת של סוללה מאוישת בידי רוסים, שהוצ בה באיזור קהיר. הוא קיווה כי הפעולה תמנע את הצבתן של סוללות נוספות. דיין וברלב חששו מאה מעימות הזיתי. ההצעה, שהיתה חסרת תקווה כבר כשהועלתה, נרחתה על ידי ברלב. החשש מפני עימות עם מעצמה - ברית המועצות - הביא את גורמי הממשלה, שגרירות ישראל וגם ראשי המוריעין להציג את הדברים בפני האמריקנים. "לראשונה מכניסה ברית המועצות למרינה ערבית, לא רק נשק, יועצים, טכנאים ומדריכים, אלא כוחות לוחמים, שתפקירם להעניק למצרים מטריה להגנת שמיה, ולאפשר לצבאה להמשיך בפעילות ההתקפית לאורך תעלת סואץ״, כתב שגריר ישראל בארה״ב יצחק הביך. ״יש כאן מעורבות צבאית סובייטית ישירה במזרח התיכון, ומולה בולטת ההחלטה האמריקנית לא לספק לישראל את כלי הנשק הדרושים לה, כרי להתיצב נגר המגמות הסובייטיות־ערביות". האבחנה של רבין היתה נכונה לגבי אספקת מטוסי הסקייהוק והפנטום הנוספים שישראל דרשה. גולרה מאיר ביקשה בביקורה בארה״ב בספטמבר כמו כן ביקשה ישראל סוללות הוק נוספות, טילים מסוג זה לחירוש המלאי, פצצות ומערכות ל״א. האמריקנים, כדרכם במצבים מסוג זה, ערכו ״בחינה מהורשת" של המצב והחליטו שלא להחליט. הם היו מסובכים בימים אלה מעל הראש בבעיית וייטנאם, קמבוריה ועוד. ישראל לא קיבלה את המערכות והמטוסים שביקשה. נשיא ארה״ב השהה את התשובה שלו מחורש לחורש, מתוך כוונה שלא להכעיס את הערבים, והדבר גרם למתיחות מה ביחסי ישראל ארה״ב. לבד מהשיקול הפוליטי, שפירושו תמיכה גלויה בישראל, היה בדרישה הישראלית שיקול מעשי: איש לא ידע ער מתי תמשך ההתשה ההדדית, ואף גורם לא יכול היה לדעת אם הדברים לא יתפתחו למלח- מה גרולה נוספת. אנשי חיל האויר חששו משחיקה במצבת המטוסים. לבקשה לאספקת מערכות ל״א לא היתה לאמריקנים תשובה: גם להם לא היו מערכות יעילות נגר הטילים החדשים. השלב הראשון: הצבת סוללות להגנת הדלתא התכנון המצרי־רוסי היה להציב את ״הריביזיה המיוחרת להגנה אוירית מספר בעור הסוללות המצריות שהיו באיזור, וחלק מן הסוללות החרשות שהגיעו, ישוחררו מהגנת קהיר ויוצבו בין התעלה לקהיר, במרחב בין איסמעילה ער הסואץ. האתגר שעמד בפני חיל האויר היש- ראלי היה גדול: הציוד החרש כלל את כל הנדרש להצבתם של ״קיץ אלקטרוני״ ומשופרים)דגם מסוג מבצעי התקיפה של חיל האויר נגד מערך הטילים נקלעו בחודש אפריל למשבר כפול: א. מערך תותחי נ״מ. בלב הרלתא המצרית הלך והוקם מערך הגנה אוירית רוסי שהגן על שמי . מערך זה זה כלל גם אמצעים נגד מטוסים הטסים בגובה נמוך, בהם תותחים מונחי מכ״ם 2 מצרים מדגם וטילי כתף מסוג ב. מחסור באמצעים אלקטרוניים נגר הטילים. אלה כיסו עכשיו את המרחב האוירי מגובה נמוד ובי- נוני וער גובה רב. ישראל אספה מידע לגבי נתוני ההפעלה של הסוללות החדשות, אד לא היה בכר די. מומחי האלקטרוניקה של חיל האויר בחנו את מצאי אמצעי הל״א שהיו בירי האמריקנים ללחי- מה בטילים, במיוחד נגד מערכות כינוי למומחי הל״א( של ארה״ב, לא יכלו לתת תשובה מספקת: גם להם לא היו פתרונות לטילים החרשים והבלתי מוכרים. ברלב: לא נאפשר להציב טילי בעוד אנשי המקצוע הפנימו את חוסר היכולת להתמודר בשלב זה עם המערכות החרשות, הרי ראש הממשלה, שר הבטחון והרמטכ״ל המשיכו בהצהרות, אשר לא היה להן כיסוי מבצעי ומקצועי. לרמטכ״ל, רב־אלוף חיים ברלב, היה יחס מיוחד לפעולות חיל האויר. כקצין שענה כנפי־טיס על חזהו, הוא היה מעורב ברעיונות לפעילות אוירית, רצה לשמוע על המבצעים והיה מגיע לתדריכים ולתחקירים. ״היינו אתו בידירות רבה״ אומר דוד עברי. ״הייתי מציג בפניו את המבצעים והגיחות. הוא הבין את הנושא האוירי בצורה טובה מאר, נבונה ומושכלת. הוא ירע מה אפשר לעשות ומה המגבלות". עם כר בהתבטאויות שלו נרמה שהיה נתק בינו לבין אנשי המקצוע. בראיון לשבועון ״טיים״, שפור- סם ב־ קרקע־אויר מסוג רחבות היקף. כר שאף אחד אינו צריך להגיע לאשליה רים כדי לתת למצרים יכולת התקפית. האספקט החמור ביותר של הבעיה הוא הסובייטיזציה של מצרים. חיילים סובייטיים יפעלו במצרים לא רק כיועצים וטכנאים, אלא כחיילים מן השורה המפ- עילים מערכות נשק. זו, לרעתי, הבעייה החמורה ביותר, במיוחד עבור ארה״ב״. בהתיחסו למעורבות הרוסית, במיוחר הנוכחות של אניות מלחמה רוסיות בנמלי פורט סעיד ואל- כסנדריה, אמר הרמטכ״ל כי ״לא הלכנו לאלכסנדריה לפני שהיו טילי נעשה זאת באחר הימים - היות ולא מצאנו צורך להפציץ את המקומות האלה. אלה הן מטרות אזר- חיות. אולם לאודר תעלה סואץ לא איכפת לי מי מאייש את מערכות הנשק. עלינו להיות במצב בו העליונות האוירית לאודר התעלה היא שלנו״. הרמטכ״ל התיחם גם לתקיפות העומק בלב מצרים ואמר כי ״המטרות של תקיפות אויריות עמוקות אלה על המטרות הצבאיות, היא להפריע להכנות של הכוחות המזוינים המצריים למלחמה- לא 716 רוח רפאים מעל קהיר ברלב: הצבת לאפשר להם להיות רגועים, כך שיוכלו להתכונן למלחמה. נאסר אמר לפני חצי שנה, כי יש ברשו- תו חצי מיליון חיילים והוא יגיע למיליון. תקיפות העומק שלנו בהחלט מפריעות להכנות אלה. כמות גרולה מאד של ציור הושמרה. המצרים נאלצו להזיז לאחור תותחי נ״מ, כרי להגן על עצמם לא רק בתעלה, אלא גם מערבית לקהיר״. ב־ רמחמ״ן)ראש מחלקת מודיעין( חיל האויר. הם הציגו בפני אנשי הבית הלבן, משרה החוץ, משרד ההגנה ואנשי סוכנות הביון המרכזית את המצב הצבאי במזרח התיכון. שבוע לאחר מכן המליצו האמריקנים לישראל כי תימנע מתקיפת סוללות טילים בעומק מצרים, תמורת הסכמה רוסית, אותה עריין לא השיגו, שלא לקרב את הסוללות לאיזור התעלה. ישראל היתה מוכנה לכך, אולם הרוסים לא התכוונו לשחק לפי הכללים שקובעת ישראל. באפריל היה גם כשלון בייעוץ הרוסי. עוברה היא שהגיעו יועצים רוסיים למצרים ־ כדי לתת עצות אין צורך באלפים רבים. באו לכאן, באו לשם, אמרו למצרים לעשות כך ואמרו .3 להם לעשות כך. ערכו קוים, תכננו וארגנו. הייעוץ לא היה טוב - וזהו אחד ממרכיבי הכשלון״ אולם לא היו דברים רחוקים יותר מן המציאות. מערך הטילים החדש, ובו מאות מחפורות, עמר לכרסם ביכולת הפעולה של מטוסי חיל האויר לא רק בשמי התעלה אלא גם בתוך סיני. המשמעות היתה עימות חזיתי מול הרוסים, וישראל לא רצתה בכך. 717 רוח רפאים מעל קהיר אלופי טיס טייסת החרפת הקרבות בגיזרה המצרית עודרה את הסורים ליזום קרבות מקומיים מול המערך היש- ראלי ברמת הגולה כרי להקל את הלחץ מעל מצרים. חיל האויר המצרי הציב בסוריה שתי טיי־ סות קרב שלו, ונראה כי הן קיבלו פקורה לעורר גם את הזירה הצפונית. ב־ מירז׳ יחר עם זוג מטוסי פנטום, להתמודרות מול מיגים. הכוונה היתה לטמון מלכודת למיגים: בעוד המירז׳ים טסים בגובה רב ומושכים את המיגים לקרב, הפנטומים היו אמורים להגיע מגובה נמוך, לבצע ״יירוט משיכה״ ולפגוע במיגים בטילים מלמטה, על רקע השמים. רביעייה של בשמי האיזור בו התנהלה לחימה. בזוג של נחמני. זמן קצר לפני היציאה לגיחה, העביר גרעון מגן, סמ״ט א׳ של הטייסת, שיעור על אחת ממערכות המטוס לקורס חדש של אנשי צוות אויר. הוא יצא לעבר מטוסו בעור המוסבים החד- שים בטייסת שני זוגות של מטוסי מיג גיל המלכורת״ החל אך המיגים ערכו יעפי משיכה משלהם ולא התכוונו לשחק את תפקיד המטרות. טייסי המירז׳ חזרו לתרגילים המוכרים, קרבות בודדים וזוגות. זוג חמירז׳ים ובו עמוס ואברהם, נכנסו אחרי אחר המיגים, תמרנו, התפתלו ובמצב המתאים שיגר עמוס טיל 718 ״קיץ אלקטרוני״ שלמון מפיל בתותחים-אחת משלוש ההפלות של סיידווינדר, ופוצץ את המיג. עמוס צהל בתא הטייס- זו היתה ההפלה החמישית שלו שהפכה אותו ל״אלוף טיס״ התשיעי של . אך קרבות יום זה טמנו עור הפתעות. 4 חיל האויר גלער המשיך אחרי המיג השני ונכנס אתו לסדרה של תמרונים בגובה נמוך. ״רצנו אחרי כמה מטוסי מיג מק ונכנס לאדמה״. המיג נרשם לזכות גלעד. בירור שנערך לאחר המלחמה, העלה כי גם גדעון מגן טייס הפנטום, שיגר טיל לעבר המיג, והוא זכה לאחר מכן ב״חצי הפלה״. בינתיים המשיך הזוג השני של לדמשק״ תיאר שלמון את הקרב. "משכתי אחרי מיג ויריתי בו טיל. הטיל לא פגע ואז גיליתי מיג אחר קרוב יותר אלי, והפלתי אותו בתותחים״. המרחק היה במטוסו ויצא מהקרב. שלמון נותר לבד. הוא פגה לחזור לשטח ישראל: ״מספר שתיים איבר אותי ונשארתי לבד. על כל פנים חזרתי לנחיתה והשארתי את המיג הרחוק לנפשו, בבריחה צפונה. הטייס נטש״. ההפלה של המיג .5 האויר הישראלי 719 רוח רפאים מעל קהיר פנטום ישראלי מופל בסוריה שלוש הפלות רשמו טייסי המירז׳ים של טייסת הפלתו של הפנטום הישראלי הראשון בקרב אויר. פנמום של כמתואר למעלה, תרגיל ״יירוט המשיכה״ לא פעל. המיגים לא שתפו פעולה ולא משכו מעלה כדי לאפשר לפנטומים לשגר את הטילים שלהם. הפנטומים נסקו מעלה והתמוררו מול המיגים בבוהרים או בזוגות. הקרב הלך והסתבך כאשר המיגים, המירז׳ים והפנטומים מנהלים קרבות בודדים במרחב דמשק והרחק ממנו. מגן התמוהה במהלך הפעולה עם המיגים, ואף שיגר טיל לעבר אחר המיגים ופגע בו. היה זה 720 ״קיץ אלקטרוני״ אותו מטוס שאחריו רדף אבי גלעד, והתרסק על הקרקע. תוך כרי לחימה של המירז׳ים הבחינו מגן־נחמני במיג החומק מהקרב מזר- חה. ככל הנראה היה זה אחר המיגים איתם התמורה שלמון, אבל הצליח לחמוק. הם החליטו לרדוף אחריו עמוק לתור סוריה. מגן, במבערים מלאים, סגר את הטווח מאחו- ריו, נעל את המכ״ם ושיגר לעברו טיל. הטיל החטיא. הבקר קרא לכולם לחזור. השמיים התנקו ממטוסים אך באויר היו עוד מספר מיגים שטסו בגובה רב, מהססים להכנס לקל- חת. מגן־נחמני פנו חזרה מערבה אך לא קפ הבחינו באחך המיגים ששמר מרחק ועתה הסתער עליהם, מלמעלה ומאחור. ״בדרך חזרה הביתה, כשניסינו ליצור קשר עם שאר המבנה, נפגענו מטיל״ סיפר גרעון מגן לאחר חזרתו מהשבי, ״פתאום היתה חבטה אדירה במטוס, המטוס נכנס לחידוד עצמי חזק, כלפי מעלה, ובקושי הצלחתי לייצב אותו. טבלת האזהרות היתה ארומה כולה. היה ברור לי שלא אצליח להשתלט על המטוס ואז אמרתי לנווט: ׳קופצים!׳ ״בהפלטה חטפתי מכה בראש ואיבר־ תי את ההכרה. איבוד ההכרה חסך לי הרבה חוויות לא מרנינות על הקרקע. כפריים התגוררו סביבנו, התווכחו ביניהם אם להשאיר אותנו בחיים. במעומעם חזרה אלי ההכרה, ואז טענתי שאני טייס רוסי. תוך זמן קצר הגיעו אנשי צבא סוריים, וקטעו את הויכוח. הם העמיסו אותנו על רכב. בנסיעה ראיתי לראשונה את פיניק. ׳יהיה בסדר׳ אמרתי לו וזקפתי אגודל... ובאמת . אנשי ההסבה בטייסת 6 היה בסדר...״ מישהו והודיע כי השיעור תם: ״לפתע אומרים לנו: גדעון לא יחזור, לא בימים הקרובים, לא .7 בשבועות וכנראה גם לא בחורשים הקרובים״ נזכר אחר הנווטים שהשתתפו בשיעור היה זה מבנה של מטוסי מיג סים הבולטים ביותר של חיל האויר הסודי. תור כרי פניה של הפנטום מערבה, חזרה לעבר ישר- אל, שיגר חמשו לעברו טיל ״אטול״. הטיל פגע במנוע המטוס בצורה חמורה. מגן ונחמני ניסו לשלוט במטוס הפגוע ולבחון את מצבם אך הפגיעה היתה אנושה- הם היו עמוק בתוך השטח הסורי והחליטו לנטוש את מטוסם. היתה זו הפעם הראשונה והיחירה במלחמת ההתשה, בה הופל מטוס פנטום ישראלי בקרב אויר על ידי מיג ערבי. אירוע זה היה שיחת היום במדינות ערב. טייס המיג, קפטן באסם חאמשו, הפך . הוא הוצג בעתונות וברריו כ״אלוף ההפלות- ומפיל הפנטום הראשון״. 8 לגיבור האומה הערבית שלוש הפלות רשמו טייסי המירז׳ים של טייסת הועם בעקבות הפלתו של הפנטום הישראלי הראשון בקרב אויר. 721 ״קיץ אלקטרוני״ מבצעי ״פריחה״ דועכים מבצעי התקיפה באיזור התעלה נמשכו גם בימים אלה. מטוסים של כל טייסות הקרב יצאו לתקוף מוצבים ומתקנים בקו התעלה. מבצעי ״פריחה״ שהיו בעלי הישגים מרשימים בחורשים האחרונים, נמשכו גם בשבועות הבאים, אולם החלו בתקופה זאת לדעוך. איזור קהיר הלך והתעבה בסוללות טילים, וסביבן מאות סוללות תותחי נ״מ, ואלה הלכו והתקרבו לתעלה. מפקרי חיל האויר הבינו כי העימות עתה הוא עם ברית המועצות - מעצמה בעלת משאבים בלתי נהלים, שהתחייבה להגן על קהיר, לא רק על ירי אספקה של ציוד ומערכות מתקדמות אלא על ידי הפעלה ישירה של קצינים וחיילים במערכים להגנת מצרים. מבנה פנטומים בדרכו למטרה- במבצעי פריחה תקפו בדרך כלל רק זוג מסוסים בשלב ראשון הלכו והתרחקו מבצעי פריחה ממרכז הרלתא. בשבועות הבאים הופנו המבצעים נגר מערכות מכ״ם שהפריעו לפעילות חיל האויר הישראלי. מבצעי תקיפות העומק נפסקו לגמרי אחרי מבצע ״פריחה 722 רוח רפאים מעל קהיר ״פריחה ביום שישי באובך כבד ופגעו בארטילריה דרומית לאיסמעילה. היה זה חלק מהנסיון למשוך את מטוסי המיג המצריים לגזרה אחרת, בעוד מבצע ״פריחה״ מבוצע במקום אחר בלב מצרים. איזור מגסורה בצפון הרלתא, היה מוקה לפעילות מטוסי התקיפה של חיל האויר גם במבצע ״פרי- חה״ הבא, ״פריחה ארבעה מטוסים של ויטמן במבנה השני)"שמן"(. חנקין הוביל את הרביעייה עד לנקורת הפיצול ומשם יצאו המטוסים למטרותיהם בזוגות. כמו במבצעים קורמים, גם הפעם היו באדר שני מטוסי סקייהוק של לוץ, מטוס ווטור למשימות ל״א וגם רקוטה וסטרטוקרויזר למשימות ל״א וממסר קשר. המטרות של שני המבנים היו שתי סוללות צפונית למחלה אל כוברה. כל מטוס נשא המתאימות, הפנטומים התפצלו, ופנו כל אחד למטרתו. הם הסתערו על המטרות ושחררו את הפצ- צות במטחים רציפים. לא הרבה זמן יכלו הפנטומים לשהות בשמי מצרים: הפעם הם נשאו רק מיכל גחון, כדי שיוכלו לשאת כמות גרולה יותר של פצצות. הצוותים דווחו על פגיעות טובות במערכות המכ״ם של הסוללות התנקו ויצאו צפונה לעבר הים. אבל המשימה עבור הרפז־לוי לא הסתיימה בתקיפה. בפנטום לא נוחתים בלי מנועים מבצעי התקיפה של הפנטומים, כמו שאר המטוסים - קבלו סיוע למקרה של הסתבכות בקרבות אויר. גם הפעם היו מטוסי פטרול באויר, אך הם לא היו במקום הנכון ברקות הקריטיות. ״זו היתה טיסה שגרעון מגן היה מתוכנן לה" מספר הרפז, ״הוא נפל בשבי. נכנסתי, טסתי עם חנקין שהיה מספר אחת. נכנסנו להפצצה- הוא קרימה, אני אחריו. תוך כרי הפצצה נאמר לנו שיש מיגים. הטיסות שלנו אז, היו מתוכננות עם בירון גחון ועשר פצצות - עם בירון גחון לא היה הלק לכלום״ מחה הרפז, ״ועם הרבה פצצות, לא נותר גם הרבה הלק לניהול קרבות אויר לאחר התקיפה עצמה״. הפעם המיגים פנו לעבר הפנטומים ומטוסי הפטרול בסיני לא הספיקו להגיב. הפנטומים נאלצו להגן על עצמם. ״המיגים נכנסו עלינו, הרימו אף, וגם אנחנו הרמנו. ביציאה ראיתי שהם נכנסים עלי. היות וחנקין היה לפני, הוא המשיך ישר ואני, שהייתי צריך להמשיך ישר, ראיתי את המיגים נכנסים עלי- ובט- עות הרמתי אף קרימה להתמודדות. הם הרימו מולי. תוך כרי התמודדות אני מרים את האף ואומר לשאול: ׳אנחנו בברוך-אין לנו הלק!׳ הרמנו את האף. עשיתי סיבוב מול שני מיגים. הורדתי את האף. חנקין הלך לצפון מזרח יצא וחזר לנחיתה, ואני פניתי מזרחה לעבר התעלה. אבל לא היה לנו הלק לכלום. "רציתי לחצות את התעלה כמה שיותר מהר - ושני המיגים היו אחרי. אני במנוע יבש, כרי שלא להיות מטרה גרולה לטילים מאחורנית. בכל פעם ששיגרו, שאול היה אומר: ׳הם משגרים!' והייתי 723 ״קיץ אלקטרוני״ שובר ומתישר חזרה, והטיל לא מגיע. ברגע שהלכו הביתה, הרמתי את האף והתחלתי לטפס. היינו עדיין ממערב לתעלה. מצב הדלק טייסי המיגים נואשו מיירוט הפנטום וחזרו לנחיתה. הרפז נותר עתה עם בעיית הרלק. המצב היה קריטי: עם ק״מ מהתעלה. הרפז הזניק את המטוס לגובה הליטרים האחרונים שעוד זרמו בצינורות מערכת הרלק- גובה אפשר תמיד לתרגם לגלישה ארוכה יותר, חשב, כך אולי גם יצליח להגיע לרפירים. לא חלפו אלא שניות אחדות ופתאום: קט מנוע, ועוד קט מנוע. הפנטום אינו ידוע כ״גולש לטווח ארוך״ - הוא החל לאבר גובה במהירות. המערכות החלו לשבות בזו אחר זו. היה לפנטום מצבר חירום קטן, שהספיק להפעלת האינטרקום אך זה לא הספיק. ״לא היה לו אפילו כוח להפעלת הגה הגובה״ אומר הרפז, ״המערכת ההדראולית עברה ב׳ווינד מילינג׳״ - סיבובי המנוע שנגרמו מהאנרגיה הרועכת של תנועת המטוס לפנים. "תמיד אמרו לנו שלא נוחתים בפנטום בלי מנוע״ נזכר הרפז, "אמרתי לשאול: ׳תוציא את הישרה׳ שלך ותוריע׳. לפנטום לא היה גנרטור חיצוני- זה היה בסקייהוק ובפנטומים של הצי. שאול דיבר בקשר ואני הטסתי. "אנו מגיעים לרפירים בלי בעיה, אבל מה עושים עכשיו עם הנחיתה? יש הנחייה שלא נוחתים עם המטוס בלי מנועים. לא רציתי לאבר את המטוס. החלטתי לבוא במהירות גבוהה, בפיינל רחוק מאד, להתישר כשיש עריין הגה גובה". היה שקט מסביב- המערכות נדמו ורק רשרושים אחרונים של מערכת האינטרקום עור נשמעו באז־ ניות. הרפז רצה להציל את המטוס המתקרב במהירות לעבר הארמה. הוא ערך פנייה רחבה, התרחק והפנה את חרטום המטוס לעבר המסלול. המהירות היתה גבוהה מרי. הוא חש כי תגובת ההגאים נעשת רופסת ורכה. הלחץ במערכת ההדראולית, המפעילה את ההגאים, הלך ונמוג. בשלב זה החליט להוריה את הגלגלים. ״התישרתי. פיינל ארוך מאה- שניים־שלושה קילומטרים. ואנו צריכים עור להוריד מרפים. חצינו מסלול במהירות הרבה יותר גבוהה מהמקובל- לפני כן לא תרגלנו את הרבה הזה, אבל עכשיו היינו מוכרחים. הייתי כבר בפניקה. ברגע שהגלגלים נגעו במס- לול, הוצאתי מיה מצנח. המטוס היה במהירות על הבלמים. זה היה חזק מרי. הגלגלים הראשיים התפוצצו והמשכתי לרוץ על הג׳נטים. אחרי זמן מה, גם הם נעצרו והמטוס ירה מהמסלול בשני שליש שלו. הוא ירד ועמד בצר על הג׳נטים. הרפז ולוי יכלו עתה לנשום לרווחה. הם הצליחו להביא את המטוס בשלום ולהנחית אותו ללא פגע. מכונאים החליפו את צמיגי המטוס השחוקים, ולאחר זמן מה כבר עמר המטוס על גלגליו. צוות אחר הטיס אותו צפונה. ״הם המריאו איתו לרמת רוה כאשר הגלגלים פתוחים. זאת בגלל שפתחתי גלג- לים במהירות גבוהה יותר מאשר מותר. אבל הוא היה בסדר גמור״. הרפז אהב את הפנטום ואת היכולות שלו. היה לו ביטחון ביכולתו לשלוט במטוס הגדול והכבר גם במצב חירום: ״היה לי רשיון ג׳ לסמי־טריילר״ הוא מסכם את הגיחה בחיוך, ״זה היה טוב גם לפנ־ .9 טום״ 724 רוח רפאים מעל קהיר ״פריחה ב־ המצרי בסלחייה, מערבית לקו בין איסמעילה לקנטרה. במבנה ״נשר״ היו אגמון־גולדווסר וצור־טלמור ובמבנה השני, ״שלדג״, יערי־נוי ורותם־בר שלום. השעה היתה לפי מידע מוריעיני היתה מפקרה המצרית. אך אנשי המודיעין, תוך כרי טיסה חזרה וחמיקה משטח מצרים, העלו ספקות אם אכן המטוסים תקפו את המטרה הנכונה. בצה״ל חששו מפני טעות רומה לזו שהתרחשה במבצע ״פריחה שלישי, ובו פיר־שרגא ושוחט־ברטוב על ביטול משימה)תקיפת מכ״ם ואדי זור, מערבית לכותמי־ יה(. בהיותם בדרכם למטרה הם פנו מזרחה, והשליכו את הפצצות על המתקנים המצריים באי גדין במרכז המפרץ. מוביל הגיהה נגר מחנה הצבא בסלחייה - טייס פנטום ותיק ומנוסה- לא רצה שיחזור על עצמו אירוע התקיפה באבו זעבל, והתגובות הקשות שהתלוו לו ברעת הקהל הבינלאומית. למרות שהיה בטוח כי תקף את המטרה שסומנה לו בתצ״א ובמפה, הוא החליט לוורא את הדבר פעם נוספת. עור לפני שחצה את קו התעלה, הוא פנה לאחור, למרות הסיכון הרב שלקח על עצמו, חזר לאיזור המט- רה, וזיהה כי אכן תקף את היער שסומן לו בפ״מ. הוא זיהה בוודאות את תחנת המשטרה שהיה אמור לתקוף וגם את בית הספר בבאחר אל באכר. לאחר הנחיתה בחצור, התקבלו יריעות על פגיעה של מטוסי חיל האויר בבית ספר מצרי. אנשי המבצעים חזרו לבדוק את מקורות המירע שלהם על המבנה, והתברר כי אכן מדובר בתחנת משט- רה, אולם במהלך הימים או השבועות האחרונים, העבירו לשם המצרים תלמידים מאחר מבתי הספר בסביבה. הדבר לא היה ידוע למוריעין. המצרים טענו כי בפעולה נהרגו המצרים התחכמו: הם הפכו חלק מתחנת המשטרה לבית ספר. הנווט במטוס השני, אורי טלמור, אמר בראיון שנערך לאחר הגיחה: ״הפצצנו מתקן צבאי לחלוטין. תחנת משטרה. באותו ערב הסתבר לנו שהמצרים התחכמו לחוק הבינלאומי ושמו שם ילרים. זה היה .10 דבר נורא״ דובר צה״ל פרסם צילומים של המחנה הצבאי לפגי ההפצצה ואחריה, והוכיח כי למעשה המקום היה תחנת משטרה. דיין בראיון לרדיו אמר: ״אנו משתדלים תמיד לפגוע רק במטרות צבאיות, אבל אין אפשרות למנוע שיפגעו לעתים גם אזרחים. מה שיכול היה לקרות היום... הוא דבר חסר אחריות ממדרגה ראשונה. יכול להיות שהמצרים הקצו, בתוך מתקן צבאי, או מחנה או בניין צבאי, חדר או חדרים, או קומה, למטרה אזרחית כמו בית ספר, ואז כמובן בשום פנים ואופן לא יכולנו לדעת זאת. היום לא היתה טעות״. בצילומים שפרסמו המצרים נראו ילדים לבושים במרי "המשמר הלאומי לנוער״, ארגון שהיה מסופח להגנה האוירית של מצרים. ב־ שהותקף ובצילומים נראים דחפורים המנסים לטשטש את אופיו של המתקן. באחר מהם נראה דחפור מכסה שוחות אישיות סביב המתקן, שם נבנו שישה צריפים בנוסף לשבעה שהיו שם במקור. הפגיעה במטרות בהן נפגעו אזרחים, למרות הכאב הרב שהיה בה, לא הביאה לשינוי במריניות של 725 ״קיץ אלקטרוני״ נאסר. להיפך- גורמים מצרים, בהם סופרים ועתונאים, ציינו כי העם המצרי, למור העוני והסבל, ראה בכך ״מכה מאללה״- והדבר הגביר את השנאה שלו לישראל, את נחישותו להמשיך במלחמה נגד ישראל ואת הרצון לנקום בה על כך. ״פריחה הטייסים הרוסיים הגבירו בימים אלה את תדירות הסיורים האויריים שקיימו. הם היו אחראים על הגנת שמי קהיר, אולם ער כה לא הצליחו לפגוע במטוסי חיל האויר. הדבר הגביר את תסכולם. הם הפכו בימים אלה לנועזים יותר. באמצע חודש אפריל, הם החלו לזנב במטוסי חיל האויר, לא רק באי־ זור הדלתא אלא גם ליה התעלה. המערכת הפוליטית בישראל עריין לא היתה מוכנה להתמודרות הזו וביקשה להימנע ממנה. מבצעי ״פריחה" נמשכו, אולם איברו זה מכבר את החיוניות והתנופה שלהם. החשש מפני עימות עם הרוסים, חבר לרושם הקשה שהותירו הפגיעות באבו זעבל ועתה בסלחייה, והפוליטיקאים החלו לדבר בקול רם על הצורך בהפסקת המבצעים, ולא רק בהרחקתם מלב מצרים. אכן גם בקרב אנשי חיל האויר היה נרמה כי המבצעים האלה מיצו את עצמם. מבצע ״פריחה )ראה שם(. זוג מטוסים של זור. היתה זו חזרה על המשימה לתקיפת מכ״ם זה שבוטלה בגיחת ״פריחה הטווח היעיל של סוללות הטילים מסוג את הדרך עשו המטוסים בגובה נמוך עד חציית מפרץ סואץ ולאחר מכן נסקו לגובה לעבר המטרה, עד נקורת המשיכה. בהיות המטוסים בתמרון התקיפה, הזהירה אותם הבקרה"ברר 10 לאיזור, ובינתיים השלימו המטוסים במבנה ״שלדג" את משימתם וחזרו בשלום לשטח ישראל המיגים לא התערבו. 726 רוח רפאים מעל קהיר רוסית SA-3 חיל האויר תוקף סוללת ב־ ואברהם גלער חדרו ללב מצרים בגובה רב, ביצעו את ה״פסים״ שנקבעו להם וחזרו לנחיתה. הצי- לומים שהביאו, הראו בבירור את מחפורות ה־־ד המסתוריות. אלא שלא כמו בעבר, הפעם הן היו ׳׳מא- וישות": בתוך כל אחת מהן נראה זוג טילי תעלומת מחפורות ה־ץ נפתרה. חיל האויר החליט לא להמתין. מחפורות טילים הן מטרות חוקיות, ולא משנה אם המפעילים הם רוסיים או מצריים. היתה זו שאיפתו זה מכבר של מפקר חיל האויר, מוטי הור, להשמיר סוללת טילים רוסית, כרי להרתיע אותם מפני התקרבות לאיזור התעלה. עתה היתה לו הזדמנות פז לעשות זאת )לא ברור אם נדרשו לו אישורים מיוחרים למבצע זה, או התכנון נכלל במסגרת המטרות המאושרות על ידי הדרג המדיני(. עור באותו היום, לאחר שנתקבלו פיענוחי הצילומים, יצאו שני זוגות של הראשונות בהן הוצבו הטילים. שמואל חץ יצא באותו בוקר לטיסת אימון כללית עם גד סמוק, טייס חדש שערך קורס הסבה על . לאחר שנחת הכין חץ את תכנית הגיחה הבאה להשמרת המחפורות על טיליהן. יחר אתו 11 הפנטום היה הנווט הותיק מנחם עיני. איתן פלה יצא עם הטייס פרי בן עמי, בשל המחסור החמור בנווטים, או מפעילי מערכות. למטוסו של איתן היתה תקלה במשכו אולם הוא החליט להמשיך במשימה. המטוסים יצאו מחצור לטיסה מעל סיני, משם חדרו אל מעבר לתעלה ותקפו את סוללות הטילים החרשות. היתה זו התקיפה הראשונה של סוללת טילי ברור לכולם, על ידי צוותים רוסיים. המטוסים הגיעו בחטף- נסקו צללו ושחררו את הפצצות הגרולות שנשאו. הם ביצעו את משימתם ללא פגע. הרוסים לא הספיקו להגיב. אף טיל אחד לא נסק לאויר, וגם הסוללות שהיו בקרבת מקום לא ירו טילים. היה ברור כי קו אדום חרש נחצה בתקיפה זו. שני המטוסים ביצעו את משימתם וחזרו לנחיתה בשלום. ״פריחה שני זוגות פנטומים- האחד מטייסת למבצע ״פריחה במבנה ״חלון״ של טייסת בצפון הרלתא. המטוסים צוירו בשתי פצצות כל אחר. המטרה של הזוג מ־ ימים מספר לפני כן. במבנה ״זמיר״ של 340 הזמ״מ לשני המבנים היה המטוסים טסו בגובה נמוך, חצו את מפרץ סואץ ואחר כך נסקו לגובה 727 ״קיץ אלקטרוני״ בלטים 2.2.70 23.3.70 ימת בורולום דוחס 3.2.70 4 מנסורה 12.3.70/ 31,3.70 דמ״טו !נטוה-י טנטה £ ה טאטה בנהה חאגם המר י™?. הנילוס היקססאפ 18.1.70 23.1.70 ;־*שלופה אל חנכה 13.1.7! 12.2.7! .יפורט תואפיק חילואן 23.1.70 8.2.70 17.2.70 3.4.70 דהשור 7.1.70 28.1.70 12.2.70 ראם דמ״טה 6.3.70 ים התיכון המתלה מבצעי ״פריחה״ פגעו בתשתיות ובציוד שהכינו המצרים לקראת מלחמה עתידית 728 רוח רפאים מעל קהיר ״פריחה״ לטווח ארוך- המבצעים הגיעו גם למדבריות הרחוקות של מצרים 729 ״קיץ אלקטרוני״ מחשב ומטח. כרי לחדור את הבונקרים צוידו הפצצות בקונוסים מיוחדים וקשיחים, חוררי בטון. שוחט והמבנה שלו הגיעו ממפרץ סואץ, פנו צפונה ותקפו את המכ״ם בראס עובייד. גם הם משכו לגובה רב וחצו את המפרץ מזרחה לתוך סיני. הם דיווחו על פגיעות במטרה. המבצע האחרון - נתיב׳ הסיסה לעבר שתי מסרות ״פריחה 730 רוח רפאים מעל קהיר חנקין והמבנה שלו הגיעו מאיזור רומיים בצפון הדלתא, ערכו פנית תקיפה שמאלית ותקפו את הבונקר ובסיס טילי לוס. הם דיווחו על תוצאות טובות. מיד לאחר מכן נסקו לגובה רב וחצו את התעלה מזרחה, לסיני. היו אלה התקיפות האחרונות במבצעי ״פריחה״. מעתה יפנה חיל האויר את מירב תשומת הלב שלו, לסכנה החרשה אשר הלכה והתפתחה במרחבים שממערב לתעלה: סוללות הטילים הרוסיות החרשות. ערב יום העצמאות, אמר הרמטכ״ל, רא״ל חיים ברלב, בהתיחסו להגברת המעורבות של הרוסים במלחמה, והצבת סוללות טילים במרכז הרלתא, כי ״אין בהתפתחויות האלה כדי לשנות את קו הפעולה של צה״ל. כל עור ימשיכו המצרים באי־קיום הפסקת האש, ננקוט אנו, מצידנו, בכל הצע- דים הדרושים, כדי לא לאפשר את ערעור מעמדנו לאורך קוי הפסקת האש. ואני מאמין כי יש ביכו- .12 לתנו לעשות זאת למרות ההתפתחוית החרשה״ האם השיגו תקיפות העומק את מטרתן? ב־ נערכו שהותקפו היו בעומק מצרים עלית במהלך מבצעים אלה הותקפו"מטרות לאומיות״, כרי להעביר מסר תורעתי למנהיגות המצרית וכן מטרות צבאיות. התקיפות נערכו בקצב של אחת־שתיים לשבוע לערך, והיו מפוזרות על פני מרח- בים גרולים. מבצעי התקיפה היו למעשה המשך של המבצעים שהחלו ב״בוקסר״)יולי כו לתוך עומק מצרים. מבצעי תקיפת העומק, למרות המספר הקטן של מטוסים שהשתתפו בהם)זוג עד רביעייה( היו מבצ- עים מורכבים שתוכננו בקפירה. הם לוו במערך תמיכה מבצעי, שנועד לאפשר את השלמת המשי- מות. מטוסי מירז׳ היו בכוננות למקרה של יירוט מטוסי התקיפה, ולא אחת התערבו בקרב עם מיגים מיירטים. כמו כן יצאו מטוסים ומסוקים ללוחמה אלקטרונית, מסוקי ממסר ועוד, כדי לתת גיבוי מערכתי למבצעי התקיפה העמוקים. במקביל הופעל גם מערך הצלה וחילוץ למקרה של פגיעה באנשי הצוות או תקלה בתוך מצרים. ראוי לציין כי אף אחר ממטוסי הפנטום או הסקייהוק שהשתתפו במבצעי ״פריחה״ לא הופל. למעורבות הרוסית ולטיסות הפטרול של המיגים מהריביזיה להגנה אוירית במרכז מצרים, היתה השפעה על בחירת המטרות בשלבים האחרונים של המבצעים. ההתרחקות היתה הדרגתית: לאחר התקיפה ב־ רות יורחקו מעבר לרריוס של מערכות מכ״ם וסוללות טילים. כאשר התברר כי מבצעי ״פריחה״ מיצו את עצמם, והיה סיכון כי יתפתח עימות עם הרוסים בשמי מצרים, התבקשה מחשבה שניה לגבי המשך המבצעים. לאחר הגיחה בה ניסו מטוסי מיג 731 ״קיץ אלקטרוני״ פנטום- המטוס שנטל בעיקר הפעילות של מבצעי ״פריחה״ בלב מצחם 732 רוח רפאים מעל קהיר מטוסי פנטום שיצאו למשימת צילום בשמי קהיר)ראה בנפרד( הוחלט על הפסקת מבצעי ״פריחה". ״טראומת חיל האויר הישראלי״ למבצעי ״פריחה" היו מספר מטרות: - לאלץ את מצרים להפסיק את האש בתעלה. - להביא לתורעת העם המצרי את הנזקים הכבדים שייגרמו לו בעקבות המשך מלחמת ההתשה. - לגרום נזקים כבדים לציוד, מתקנים ומערכות של הצבא המצרי, שנצברו לקראת מלחמה. - להפנות את תשומת הלב של הפיקוה המצרי ולהניע אותו לעסוק בהגנת מתקניו בלב מצרים, במקום בהכנות למלחמה. מבצעי ״פריחה״ השיגו את יעריהם העיקריים. הסעיף האחרון, היה המשמעותי ביותר בהצלחת המבצעים. חופש הפעולה של חיל האדר הישראלי, הפך לטראומה האישית של נאסר וציבורית של הפיקוה והעם המצרי. נאסר, שהמתין לבואן של מערכות ההגנה האוירית שהובטחו לו על ידי הרו־ סים, קיווה כי אלה ימנעו את יכולת מטוסי חיל האדר לטוס בחופשיות במרחב האוירי של מצרים, ויאפשרו לו להתכונן למלחמה נגד ישראל. אולם הוא לא השיג את מטרתו. חיל האויר המשיך לפעול בשמי מצרים, במקום ובשעה שמצא לנכון. ההחלטה להפסיק את התקי- פות היתה של ישראל והתקבלה באורח עצמאי, ולא נבעה מלחץ חיצוני, מבצעי או פוליטי. הפסקת מבצעי ״פריחה״ נבעה ממספר גורמים: - ההשפעה המועטה שהיתה להן, על החלטות נשיא מצרים ועל נחישותו להמשיך במלחמה. התק- ריות באיזור התעלה והירי הארטילרי של הצבא המצרי, נמשכו למעשה ער השעה האחרונה שלפני הפסקת האש. אך הכנסת חיל האויר טרפה את הקלפים של נאסר: הוא הופתע למצוא עצמו ב־ ביולי אר כאן התהפכה הקערה על פיה: ישראל החלה למעשה, להתיש את מצרים. אך הדבר לא מנע ממנו להמשיך בלחימה למרות המחיר הכבד. נראה כי בשלב זה היה ברור לו כי יש להסיר מסדר היום את הכוונה לפתוח במלחמה ״לשחרור הארמות הכבושות״. אבל חופש הפעולה של חיל האויר בשמי מצרים המשיך להטריר אותו מאה. ההפצצות רחו את המלחמה אך לטא מנעו אותה. - כשלון התפיסה כי ההפצצות יביאו להתקוממות עממית או הפגנות נגר המלחמה הנמשכת. העם המצרי היה למור סבל, וההפצצות, שפגעו בכבורו של העם המצרי וה״ראיס״ שלו, נאסר, אך עוררו זעם ומשטמה כלפי ישראל. עתון מצרי כתב, כי הפצצות העומק לא גרמו אלא לליכור העם המצ- . מילן קיוביק, 13 רי, בעל תפיסת העולם הפטליסטית, סביב המטרה של הגנה והתנגרות לתוקפנות כתב השבועון ניוזוויק בקהיר תיאר את התחושה ברחוב המצרי במהלך אחת התקיפות של ראשית פברואר: ״הדבר המסייע ביותר לנאסר הוא חוסר האכפתיות של ההמון המצרי. תחושת המעלש)׳לא נורא׳, או ׳שיהיה׳( מול המלחמה הפסיכולוגית של ישראל. במהלך התקיפה, נותרו צופרי האזעקה דוממים, ובעור הפצצות מתפוצצות באויר, לא החסירה התנועה בכבישי קהיר אפילו פעימה אחת. לא היה כל נסיון לעצור את הלימורים או אפילו לפתוח את המקלטים הבודדים; במרכז העיר הוציא אחר השומרים את ראשו מבער לאוהל העמרה החרשה, הביט בהתפוצצות הפצצות מעליו, ובמשי־ 733 ״קיץ אלקטרוני״ כת כתף חזר למשחק השש־בש שלו. השלמה אפפה גם את העתונות", ממשיך הכתב. ״המצב שלנו רומה לזה של בעלות הברית במלחמת העולם השניה״ כתב אחד העתונאים, ״כאשר הגרמנים היו מסוגלים להפציץ את לונרון ולהגיע לפאתי העיר מוסקבה - אולם לא נצחו במלח- .14 מה״ ההשפעה על הצמרת המצרית היה מובחנת יותר. מבצעי"פריחה״ הביאו לתודעת מפקרי חיל האויר המצרי, וראשי ההגנה האוירית, ביתר תוקף ועוצמה, את יכולת חיל האויר הישראלי ואת המשך שליטתו הבלתי מעורערת במרחב האוירי של מצרים. לחיל האויר הישראלי היו אנשי צוות מוכש- רים יותר, מטוסים מתקדמים יותר ושיטות הפעולה שלו התגלו כמכאיבות. כותב על שלב זה בלחי־ : "מבחינה אחרת הבינה המפקרה המצרית האז, שהערכותיה בענין 15 מה גנרל עברל גאני גמאסי עמרתה של ישראל כלפי ״מלחמת ההתשה״, היו אופטימיות יתר על המירה. היא לא לקחה בחשבון את האפשרות שתגובתה של ישראל, תהיה פתיחה ב״מלחמת התשה נגרית״ בעוצמה כזאת בה יהיו מעורבים האמצעים האויריים האפקטיביים ביותר המצוים ברשותה. מבחינה זאת, נגרמה למפקרה הכללית הפתעה בלתי צפויה. בכך נהפך על פיו מאזן הכוחות והשתנו השיקולים לטווח הקרוב. בטווח הרחוק, היתה לתגובה הישראלית השפעה רבה על הקמת חיץ של טילים, ששיחק תפקיר מכריע במלחמת אוקטובר. אין ספק שהתקפות האויד הישראליות הסבו לכוחות המצריים נזקים רבים בנפש, בנשק ובציוד״. המצרים הזעיקו את הרוסים להיחלץ להגנת שמי מצרים, אולם גם אלה לא מנעו את פעילות חיל האויר. תחושת חוסר האונים גרמה להתפתחות ״טראומת חיל האויר הישראלי״ בקרב השליטים בקהיר. הדבר אך הגביר את שאיפתם למנוע בכל מחיר את חופש הפעולה של מטוסי חיל האויר במרחבי האוירי של מצרים גם בעתיד. במצבו הנואש, כאשר הבחין כי המטוסים שלו ושל הרוסים נכשלו, ומערכות ההגנה האוירית אינן נותנות תשובה לבעייה האקוטית שלו, הוא החליט לחתום על הסכם הפסקת האש, וללוות אותו במעשה הונאה גדול - הזזת הסוללות לעבר התעלה - מתוך כוונה למנוע את יכולת הפעולה של מטוסי חיל האויר בשמי מצרים. עבור צוותי האויר, היו מבצעי ״פריחה״ שיא בפעילות המבצעית שנערכה במהלך חמשת החורשים הראשונים של לתוך שטח האויב. טסנו עם הרבה מאה חימוש, והיתה זו הפעם הראשונה שהמצאנו את ׳התרלוק החם׳. לא אחת טסנו מעל המשקל המותר של המטוס. ״תקופת מבצעי ״פריחה" לא היו תקופה של מאמץ פיזי מיוחר, והשתלבו במבצעים אחרים שעשינו. אבל גיחות אלה היו מתוכננות בקפרנות .16 רבה״ אומר עיני במפקרת חיל האויר התקבלה ההחלטה על הפסקת מבצעי ״פריחה״ בצורה ענינית: כמו בשיטות לחימה, מבצעים ורעיונות אחרים, היתה תחושה כי תקיפות העומק מיצו את עצמן, ויש להפנות את תשומת הלב לבעיות מעשיות ובוערות יותר: מניעת הקמת מערך סוללות הטילים במרחב בין קהיר לתעלה. 734 רוח רפאים מעל קהיר נאסר: אין תחליף למלחמה נאסר, אשר השיב בשלילה להצעותיו של המתווך האמריקני ג׳וזף פיסקו שביקר בקהיר, נקט בטון מילטנטי במיוחר בהופיעו בפני ״הווערה להכנת העם לקראת התמודדות״. התחושה היתה כי אין תחליף למלחמה. את התחושה הזו הגבירה היריעה הברורה כי ברית המועצות עומרת להתערב, בכו- חות שלה, במלחמה נגד ישראל. בינתיים המשיך נשיא מצרים בפעולות ״הקזת הדם״ שלו ביתר שאת. ב־ לים נהרגו ושמונה נפצעו בתקיפות המטוסים. באותו יום חדרו מספר מטוסי סוחוי לה, וצפון מפרץ סואץ ותקפו את מעוזי צה׳׳ל. הם הטילו פצצות וירו רקטות לעבר עמרות צה״ל. שלושה חיילים נהרגו. מטוס סוחוי בתקיפה שהיתה זמן קצר לאחר מכן הופלו שני מטוסי סוחוי יום לאחר מכן, ב־ לים נהרגו ואחד נפצע. ב־ רית השישית מזה פעולות אלה, יבשתיות וימיות, נמשכו גם בימים הבאים. סוללות ארטילריה ליוו את פעילות חיילי הקומנרו והפגיזו ללא לאות את המוצבים הישראלים. מבצעי התקיפה לאורך התעלה לא נפסקו. למרות האובך הכבד ששרר בימים אלה לאורך התעלה יצאו מטוסי סקייהוק, אורגן, מיסטר וסופר מיסטר, לתקוף מוצבים ועמרות של הצבא המצרי. ב־ באפריל הותקפו סוללות ארטילריה ליה איסמעילה. ויומיים אחר כך גם בונקרים ליד כברית. הפעו־ לה נעשתה לאור הירח והיתה משולבת בירי של אחת מסוללות התותחים הספורות שהיו לצה״ל במרחבי סיני. בימים הבאים הותקפו סוללות תותחים ונ׳׳מ באיזור שלופה, ארטילריה בגזרת קנטרה ב־ דו על הגרה המזרחית של התעלה, בתקיפה המאסיבית הראשונה מזה חודשיים וחצי. בליל באפריל ערכו המצרים פשיטה אחרת וטענו כי לצה״ל נגרמו אבירות רבות. אך הפשיטה הזו סוכלה על ירי מטוסי חיל האויר. לקראת סוף החורש, היה ברור למפקרי צה״ל וחיל האויר כי ישראל עומדת בפני תקופה חרשה, ומתבקשת היערכות לפעילות התקפית רבת היקף. 735 ״קיץ אלקטרוני״ ״תקיפות עומק״ נוסח מצרים תקיפות העומק של ישראל, שהיו בחודשים האחרונים בשיאן, עוררו מספר מפקדים מצריים להציע כי גם מצרים תתקוף מטרות בעומק ישראל. בחודש אפריל בחנו במפקרת חיל האויר המצרי מטרות אפשריות, אולם אלה התרכזו באזורים נירחים של סיגי. ביטוי לכך נתן נאסר בנאומו ב־ 1969 בשמו של שר המלחמה המצרי גנרל פאוזי, כי ״מצרים הצליחה להרוס הישראלי״. עוברה שהיתה מאד רחוקה מן האמת. בתקיפה שהגיעה מן הים לאל עריש, השתתפו שני מפציצי חיל האויר המצרי לא יכול היה לממש את המטרה לתקוף מטרות אזרחיות בישראל - למעשה לא היה לו כל מטוס קרב טקטי שהיה יכול לעשות זאת. המטוסים היהירים שהיו בעלי טווח מתאים, היו ׳. ״התקפות העומק״ המצ- 7 המפציצים הישנים מסוג איליושין ריות, לא חרגו ער כה מעבר למספר מבצעים ספורדיים ומבודדים, נגד מטרות צבאיות, אשר מחירם היה גבוה עבור המטוסים התוקפים. מבצעי התקיפה העמיקו חדור ער לנח״ל ים, ושתיים אף הגיעו לאל עריש. המטרות היו היאחזויות או מחנות צבא ליה העיר. בליל 736 רוח רפאים מעל קהיר פצצות סמוך להיאחזות נח״ל־ים. הפצצות שהוטלו בחופזה, נפלו בחולות המרחבים הפתוחים. לא היו נפגעים ולא נגרם כל נזק. יומיים אחר כך, בליל שבת שין כל איזור החוף בישראל וצפון סיני, היה מכוסה ערפל סמיך שהקשה על הראות. המטוסים הגיעו, ככל הנראה, מכיוון צפון־מערב ונתגלו על ירי הבקרה בשעה את הפעילות ב״בור״ של חיל האויר ניהלו אותה שעה אל״מ דוד עברי, ראש מחלקת מבצעים ומנחם זהבי, ראש ענף שליטה ובקרה. ״היה ערפל בבסיסים״ סיפר עברי, ״אי אפשר היה להמריא״. הבקר הזניק מטוס פנטום של צפון סיני כשמערכת המכ״ם שלהם בולשת בחשיכה, ערכו מספר הקפות מעל הים אך לא גילו את המטוסים. זמן קצר לאחר מכן הוזנק עור פנטום ובו שמואל חץ מפקר הטייסת, ומנחם עיני. שני מטו- סים נוספים הועמרו בכוננות הזנקה מיירית. הפנטום השלישי ובו יורם אגמון ויגאל שוחט)טייס שיצא הפעם בתפקיד נווט ומפעיל מערכות( הוזנק גם הוא לאויר. המטוס הרביעי, ובו אורי שעני ופרי בן עמי)גם הוא טייס שיצא כנווט( נשאר על הקרקע בגלל מזג האדר הגרוע. בינתיים התפתחה מהומה באיזור אל עריש: המפציצים המצריים הגיעו לחוף סיני והטילו את פצצד תיהם על מטרות מזרמנות. הן פגעו בבית חרושת לקרח ובתחנת הסגר לבעלי חיים. למחרת נספרו 30 שני מפציצי האיליושין השלימו את התקיפה פנו וחזרו צפונה, תוך שהם חומקים לתוך מרחבי הים ומוצאים מסתור בלילה החשוך. בשעה שעשו את דרכם בבטחה מערבה לעבר פורט סעיר, הורה הבקר להכניס לכוננות את מטוסי המיה׳, שהיו ברפירים. הראשון בצוות הכוננות היה עמוס עמיר, מפקר טייסת איליושין ראשון מופל ״הוזנקנו ראשונים מחצור. הכל היה סגור באותו הלילה״ סיפר משה ברטוב, ״זהבי הפנה אותנו לעבר האיליושינים. גילינו מטרה, עשינו שיגור של ׳לביד, אבל הוא הלך ישר למטה- למים. הטיל השני . הפנטום של איתן־ברטוב חלף מבער להתפוצצות. חץ ועיני הגיעו 18 ניהג טוב, וראינו התפוצצות״ בינתיים לאיזור, גילו אחר ממפציצי האיליושין, עקבו אחריו בעזרת המכ״ם ושיגרו לעברו טיל ״לביד". בעור הטיל מנהג בלהבת אש גרולה לעבר המטוס המצרי, נראה לפתע הבהק של פיצוץ. "הפיצוץ״ הגרול נראה יורה לאיטו ופוגע במים, תוך שהוא מרים נר גבוה. החשיכה השתלטה שוב על השמים הכהים. שלושת מטוסי הפנטום קיבלו הוראה לחזור לנחיתה והסתלקו מהמקום. המטוס של איתן־ברטוב שהמריא ראשון ועריין היה באויר, נחת ברפידים. ברפירים הופעלה בינתיים מערכת הכוננות. בעור הפנטומים מנהלים את החיפוש והירי לעבר המפ- ציצים המצריים, נכנס עמוס לכוננות הזנקה. שעות לפני כן הוא ישב עדיין בבונקר הכוננות, לבוש בבגדים קלים. כאשר הגיעה ההוראה להכנס לכוננות, הוא לא טרח אף ללבוש את האוברול האפור שלו. ״וראי לא יזגיקו אותנו בשעה המאוחרת הזו״. חשב. הוא הניח את חליפת הלחץ על כתפיו ונכנס לתא הטייס. ״תדרכתי את עמוס שהיה בכוננות ברפידים" סיפר עברי, ״נתנו להם התרעה 737 ״קיץ אלקטרוני״ .19 מתי להכנס למטוס, מתי להניע ומתי להמריא- זו לא היתה הפתעה לאף אחד״ למרות הערויות של אנשי הצוות על ״הבהקים״ שנפלו למים, והסימנים הברורים על מסך המכ״ם, עדיין לא ירעו אנשי הבקרה מה עלה בגורלם של המפציצים המצריים. זמן קצר לאחר הורעת הפג־ טומים על פגיעה, נראה על מסכי המכ״ם של הבקרה, בליפ ברור שהמשיך לנוע על המסך מערבה, לעבר פורט סעיד. הבקר הורה להזניק מיה את מטוס הכוננות ברפירים. עמוס עמיר הפעיל את מנוע המירז', עלה למסלול ופנה צפונה, לעבר הים התיכון. שחדי אחד ממפציצי האיליושין עמוס קיבל נתונים על מיקום המטרה שלו, אך לא גילה אותה. גם מכ״ם הסירנו שבחרטום המטוס, רטט, השמיע גניחה והקרן הבולשת של האנטנה, המשיכה להסתובב, בוהקת באור ירוק. עמוס חשב שהתועלת של המכ״ם נמוכה מההפרעה שלו ליכולת הראיה בלילה. הוא כיבה אותו ותוך אנחת רוו־ חה, יכול היה עתה להתפנות ולהביט החוצה, לעבר הרקיע השחור והכהה. איליושין שני מופל עמוס עדיין לא ראה את האיליושין שטס מעל המים השחורים. הנתונים של הבקרה הראו כי הוא עריין בסביבה והורו לעמוס להמשיך לחפש. הוא הנמיך טוס, וקיווה כי גופו של המטוס הגדול, יחזיר את הבהק הירח הבהיר, על רקע השמיים הכהים. ואכן, בהיותו מול חוף פורט מעיר, גילה את המטוס המצרי הגדול. עמוס חלף מעליו וערך 738 רוח רפאים מעל קהיר פניה כדי לשפר את תחום הירי שלו, ובינתיים איבר את צללית המטוס. לפי המהירות הוא יכול היה להעריך היכן המטוס המצרי נמצא. הוא ירד נמוך כדי לראות את צללית המטוס על רקע השמים. לפתע הוא גילה את האיליושין הגרול כשהוא חולף במהירות מערבה, מתכונן לחזור לבסיסו באי־ זור הרלתא. עמוס התארגן לירי תותחים, כאשר הוא נזהר שלו להתקרב מאחור, שם היו לאיליושין זוג תותחים. לפתע החלה מערכת הטיל הרגישה לצפצף: ראש החישה של ה״הדרן״, קלט את האיליושין. עמוס שיפר באיטיות את הקליטה, המתין לצפצוף ברור, ושיגר אחר הטילים. מסונוור, יכול היה עמוס לראות את להבת הטיל הקטן כשהיא יורדת לעבד המים, מתיישרת ופוגעת במרויק במפציץ המצ- רי. להבת אש גרולה האירה פתאום את שמי הלילה החשוכים. המטוס המצרי נפל לתוך הים, ובתוך זמן קצר נבלע בתוך המים. עמום הפנה את מירז׳ תה. מיכלי הרלק הנתיקים של המטוס היו תלויים עריין מתחת לכנף, מלאים הלק. עמוס החליט לשייט עור זמן מה באויר, כדי לרוקן את הדלק ולחזור לנחיתה. שני מטוסי הפנטום שהשתתפו בקרב עלו צפונה לחצור אולם הבסיס היה סגור והם נאלצו לנחות בבסיס רפירים, ולהמתין עד לשיפור במזג האויר. הם הצטרפו למטוסם של איתן וברטוב. עמוס עמיר התקרב בינתיים לנחיתה, וטייסי הפנטום יחד עם המכונאים, ששמעו על תוצאות הקרב וההפ־ לה, קיבלו אותו בצהלות שמחה. רק כאשר ירה מהתא הם גילו גם את מרי היירוט החדשים של עמוס: נעלי התעמלות, מכנסי ג׳ינס וחולצת טריקו. למחרת נמצאו שרירי המטוס הראשון שיורט על ירי הפנטומים באיזור הבאררוויל. גופות שניים מבין אנשי הצוות נמצאו בתא הטייס. לאחר בחינת השברים, מקום הנפילה ומצב המטוס, החליט מפקר חיל האויר לזקוף את הפלת המטוס לשמואל חץ ומנחם עיני. היתה זו ההפלה הראשונה שנרש- .20 מה לזכות שמואל חץ. היה זה גם המטוס המצרי הראשון שהופל בטיל הלביר ברטוב חושב ער היום, כי היתה טעות לתת את המטוס לזוג השני. ״זהבי היה בשליטה. אחרי ששי־ גרנו את הטיל השני, הוא שאל אותנו: 'איפה אתם׳?. איתן ענה: ׳מעל אל־עריש׳. הסתכלתי למטה, והיינו בעצם כבר מעל נח״ל ים. בגלל זה נתנו את המטוס לשמוליק חץ. הייתי כעוס כל כך שדרש- תי שהצוללנים שמשו את חלקי המטוס, יברקו היכן הוא נפגע. ביקשתי גם שיוציאו את השעון ויראו באיזו שעה הוא נתקע. אבל הם לא מצאו אותו". מוטי הור לא אהב את אירועי אותו הלילה. הוא כינס את כל השותפים לפעילות וחקר את חלקם במחרל, שהביא לחדירת המטוסים ולהפצצת אל עריש. במיוחר הוא כעס על מערכת הבקרה שלא השכילה לפעול בנחישות רבה יותר ובמהירות כרי לסכל את ההתקפה. אבל לא כולם התיחסו לבל- בול במערכת השליטה. ״המטוסים הופלו״ מסכם עברי, ״וזה מה שחשוב״. הנסיון הקצר והמכאיב של המצרים לייצר ״תקיפות עומק״ משלהם בשטח ישראל נכשל. לנוכח התוצאות - אוברן שני מפציצים בלילה אחר- הם החליטו כי בטוח יותר לצאת לגיחות זריזות בגובה נמוך, לתקוף מטרות בסיני ולמהר לחזור לשטח המצרי. 739 ״קיץ אלקטרוני״ ה 740 רוח רפאים מעל קהיר מפגש עם הרוסים - הם חומקים ה־ פות חול כיסו את השמים. הראות היתה גרועה, והטיסות קצרות ורבות. יצחק ניר ודרור חריש מטייסת הלוך ושוב לעבר התעלה, ונאלצו לטוס במזג אויר גרוע ורוחות חזקות. בחלק מן המקרים זה היה לאחר קבלת התרעה על מטוסי סוחר גיחות. בראשונה הוא יצא ״לבהוק את תנאי הראות״- אולם מזג האויר האביר הפריע לפעילות האר־ רית במערב סיני. בגיחה השניה הוא הוזנק עם עוד מטוסים למפגש עם מיגים- לאחר מכן התברר מגורמי המוריעין כי הם היו מוטסים בידי טייסים רוסיים. לא היו תוצאות למפגש הזה: במרחק של 12 בכל אחת מהגיחות חזרו הטייסים לרפירים, התאוששו מעט ונכנסו לכוננות להזנקה. עכשיו הודי עה הבקרה על ארבעה מטוסי סוחוי זור קנטרה. יירוט המטוסים המצריים היה באחריות טייסי הכוננות ברפיהים. ניר וחריש הוזנקו לעבר המטוסים המצריים. ההתרחשויות בשמי סיני היו מהירות: מבין ארבעת מטוסי הסוחוי, שניים הספיקו כבר לחזור לשטח מצרים. אבל היו אחרים. ״הוראות ׳למפגש!׳, גובה שני סוחויים נעלמים באובך, ואני נועל על השניים הנותרים ומקרים בכך את בן זוגי״. שני הטייסים חיפשו את המטוסים המצריים ולפתע הם מבחינים באבק שהרימו הפצצות שהטילו. מבט נוסף סביב והם מגלים שני זוגות של סוחוי רות שכבר הרימו את חרטומם לנסיקה, המשיכו לשחרר את הפצצות לחולות המדבר. יצחק ניר פנה לעבר האחרון, מספר ארבע, שהמשיך להטיל את הפצצות. הוא היה קרוב ונמוך, וחלף מעל התפוצצות רסיסי הפצצות. המטוס נפגע. הוא נסק מעלה כרי לבהוק את הנזקים למטוסו. בינ- תיים המשיך מספר שתיים שלו, דרור חריש, לרדוף אחרי הסוחוי הקרמי. הנזקים לא היו חמורים והמנורות נותרו כבויות. ניר החליט להמשיך בקרב. הוא התארגן, חזר לזירה והלך על המטוס האחורי בזוג. לדרור הורה ללכת על הקרמי. ניר שיגר לעבר הסוחוי הגרול טיל, אך זה צייר שובל לבן, הסתחרר וצלל לקרקע. לא היתה קלי- טה. הוא חזר לרדוף אחרי הסוחוי, התארגן מאחוריו וסחט את הרק התותחים. רק אחר מהם ירה. הסו- חר - חיה כברה, פצועה ועקשנית היורעת לספוג חבטות- המשיך לטוס. ניר לא ויתר. למרות נסיר נות הניעור של טייס הסוחר, הוא התארגן שוב מאחוריו, והפיל אותו בתותחיו. דרור טס לפנים והלך על המטוס השני: ״בלהיטות, אני דוחף מצערת ער הסוף וטס במהירות אדירה בגובה נמוך. טייס הסוחוי שלפני, עושה מעשה מפתיע וזורק את הפצצות לתוך החול. אני סוגר עליו- ומרגיש זלזול אמיתי בטייס. טייס מסוג זה חוזר הביתה בלי פצצות ומקבל מרליה, ובכלל לא חשוב שהבסיס שהוא אמור לתקוף נמצא קילומטר שלם צפונה. אני חש את הרף ההתפוצצויות ובן זוגי סופג מכה חזקה יותר. מגיע לסוחוי האחורי ושולח בו צרור פגזים. הסוחוי נפגע, נעצר ואני מושך מעליו, חולף אותו תוך יריעה שזה ענין של שניות, והוא נופל. מגיע לסוחר הקדמי ויחר עמו עובר את התעלה. 741 ״קיץ אלקטרוני״ ״במהירות גבוהה מעל המותר בגובה כזה, אני פוגע בו ומפיל אותו ממש מעל צומת איסמעיליה. שם גם מחכה לנו נ״מ ואני נותן משיכה אדירה ותוך שניות מגיע לגובה . דרור הפיל את הסוחוי בטיל הדרן 2 תה. כל הגיחה הזו כולל בז נצחון מעל הבסיס- שמונה דקות״י AIM-9E - מארב למיגים- האם היו רוסיים ״חיל האויר יבצע קרב אויר באיזור ראס זעפרנה״ נכתב בפקורת המשימה ״רימון היה זה אחד מ״מארבי הקרב של מוטי״ להטמנת מלכודות למיגים מצרים. בקרב נוערו להשתתף מטוסי פנטום של הפנטומים נוערו לתקוף ב״נוסח סקייהוק": תקיפה אחת, לאחר מכן הזרה לסיני כדי להתארגן לתקי- פה שניה. מתכנני המלכורת התכוונו שהבקרה המצרית תזהה את הפנטומים כ״סקייהוקים״ ותתפ- תה לשלוח מיגים כדי ליירט אותם. מטוסי מיח׳ אחרים נוערו ל״הסתתר״ מאחורי רכסי ההרים מול מפרץ סואץ ולהפתיע את המיגים כאשר יגיעו לאיזור. שני מטוסי פנטום של לתקוף מכ״ם באיזור החוף ואחר כך "לבצע קרב אויר עם מטוסי אויב ולהפילם״ כפי שנכתב בפקד רה. שני מירז׳ים של מרום הוביל את המבנה כשכל מטוס נשא שלושה מיכלים נתיקים וטילי אויר־אויר. עוז זוג מירז׳ים של 742 רוח רפאים מעל קהיר אורגן ומיסטר משפרים ביצועים הדרישות המבצעיות בתקופה זו של מלחמת ההתשה, חייבו הפעלה של מטוסי תקיפה רבים. בגלל הנחיתות בביצועי המטוסים, נדחקו המטוסים הצרפתיים לשולי הפעילות המבצעית. מפקרי הטייסות ואנשי להק ציור העלו רעיונות לשיפור ביצועי המטוסים ושיפור יכולת הנשי- אה שלהם כדי לחזור ולהצטרף למבצעים באיזור התעלה. גיורא אורן, מפקר טייסת עם חימוש גרול, העלה רעיונות לשיפור יכולת הנשיאה של המטוס. היות וברוב הגיחות המבצ- עיות לא נשא המטוס רקטות, הציע גיורא להסב את נקורות התליה של הרקטות לנשיאת פצצות. לאחר שנטל נקורות תליה של ״מוסטנג״ ישן והתאים אותן, הוא הציג את הרעיון לרלצ׳׳ד, אל״מ חיים ירון, שהתלהב מהרעיון והחליט להקצות לו מנשאים של הסקייהוק. ואכן לאחר זמן הוסבו כל נקורות התליה לנשיאת המנשאים הכפולים והמרובעים של הסקייהוק, והאורגן יכול היה לשאת לעבר התעלה לא רק שתי פצצות ק״ג. כך חזר המטוס הותיק לקו מטוסי התקיפה שפעלו באיזור התעלה, וירע אף לבצע בשל כך שלושה יעפי הפצצה. לעומתו יוסף אביב מפקד טייסת אמר. אולם גם במיסטר של הטייסת הותקנו מנשאים חדשים לפצצות, שאיפשרו להם לשאת שמונה פצצות חים קצרים ער כך הופכים אורגן לסק״הוק- הרעיון של גיורא אורן להתקנת מנשאים כפולים 1 wrtifg 743 ״קיץ אלקטרוני״ מטוס׳ הסער החדשים הצטרפו לתקיפות עם המסוסים המתקדמים יותר מעבר לרכסי ההרים. כאשר כל הגורמים המסייעים היו במקומם, אנשי הבקרה תפסו עמרות מול המסכים, הורה מוטי לפתוח במבצע. מבנה"אנקור" ובו שני הפנטומים, יצא בשעה Mk.117 את החוף ונכנסו לתקיפה. מספר אחת פגע במטרה, מספר שתיים לא תקף, המתין והצטרף למטוס הראשון לאחר היציאה. הפנטומים יצאו חזרה לסיני בגובה בינוני כדי שיקלטו על ירי הבקרה המצרית, וחזרו לעבר מצרים. "לאחר כמה רקות קיבלנו אישור להכנס שוב, ואז מספר שתיים הוביל לכיוון הכניסה״ נכתב בתח- קיר צוות הפנטומים שלאחר הגיהה. הבקרה המצרית שיתפה פעולה: היא הזניקה מיגים לעבר מטוסי התקיפה. ״כ־ הבחנו בזוג מיגים שחלפו תחתנו מיגים, הבקרים לא מיהרו: ״בקשנו רשות להכגס על המיגים, אולם הבקר התמהמה בתשובה. מספר שתיים השליך את החימוש והנתיקים. התחלנו להכנס על המיגים, ואז הבקר הוריע לנתק מגע. יצאנו מזרחה עד לצר השני של המפרץ״. 744 רוח רפאים מעל קהיר משהו השתבש במבצע הזה. ככל הנראה גילו הבקרים המצרים את מטוסי ההטעייה והורו למיגים להתרחק מן המארב. ״בהמשך פטרלנו, בתיאום עם השחקים, בין ראס זעפרנה ואל האפייה. זוג המי־ גים נראה במבנה קרבי להתקפה. שניהם בצבע כסף והיו בפניית נסיקה, כנראה, מצפון מערב דרך צד ימין. לא נראה ירי נ״מ״. הפנטומים חזרו לנחיתה בשעה ממידע מודיעיני התברר כי היו אלה מיגים מוטסים על ידי טייסים רוסיים. מכאן נבעה, ככל הנראה הזהירות הגרולה שלהם בכניסה לאיזור. היה זה אחר המפגשים הראשונים של מטוסי קרב ישראלי- ים עם טייסים רוסיים, אשר שימש כתבנית מצומצמת למלכורת שטמן חיל האויר לרוסים בחורש יולי. 745 ״קיץ אלקטרוני״ ״כתפים״ מול התעלה החל ממבצע ״בוקסר״ או אולי לפני כן, הצטר- פו מסוקי תובלה של חיל האויר למשימות ״כתף״ מול התעלה. היו אלה מסוקי סיקורסקי s-58 בהתקנות נשלפות, אותן ניתן היה להעביר ממסוק למסוק. גם המטוסים האחרים בשרות- בל הל״א האלה. Viyowwl. לזרויגnyJMJWS jty_ *W^S Ik "0\ בתהודה הצ׳ ה׳ץתתף גני .נסך וזאת. אף ״ יזןיכיצה .כלרכגיד מערכות ״כתף״ לרגמיהן כיסו את תדרי המכ״ם של מערכות הבקרה המצריות וגם את תדרי הטילים עצמם. טייסי המסוקים לא אהבו את המשימות האלה שהיו ארוכות, משעממות, וגם מסוכ- נות מאה: בגיחות אלה הם חבשו קסדות, חגרו מצנחים ויצאו לדרך לאיזור סכנה. אומר סא״ל)מיל( אברהם פרי, מפקד טייסת 114 מבנים של כמה מסוקים, עם ציוד אלקטרוני ומפעילים, שאמורים לטוס במקביל לתעלה בגזרת התקיפה ולהפעיל את ציור הלחימה האלקטרוני נגר המכ״ם של הסוללות האלה. אלה היו טיסות בהן טסת הלוך וחזור באותו נתיב בגובה יחסית רב. ואתה רגיל לטוס בגובה נמוך וללחך את הקרקע. הטייסים גם לא קבלו אף פעם פירבק ובשל כך ניסו לא אחת להתחמק״. פרי, שהיה בעל נפש לירית, החליט להעלות את חשיבות מבצעי ה״כתף״. הוא שירבט תעורה מיוחדת, אשר ניתנה לכל מי שצבר עיות. יותר מכך, הוא חיבר שיר אשד מבטא בצורה הטובה ביותר את תחושת אנשי ה״כתפים״. הכיז= עונח יצאנו לכוווף בפרדס הסואץ, חגרנו חגור כדי נעל גבוהה וקסדה ופצנח - בעונה הכתיף איש אינו פבומח... הפרענו לבתוף בפרדס הסואץ, אח אשדוד ואח עזה חלפנו כחץ, חאן-יונם, רפיח, נווט על הכביש - ועזוב לא עוניס ממגדל אל-עריש... שיירת גמלי סירות המפר צמרות הדקלי תיבת ההדר... בבטן - ולנו יצאנו לכחוף בפרדם וז הצבנו צולם אל צ סיפסנו בפרץ הגענו לפעלה נושפי מראש הצמרת הנוף נוראי, נפרש למרתק הפרדס הפראי, ון״ מזדקר יער מוכר וידוע... ובאו בזפ״מ הקוצרים אל העומר, וכוחף אל כוחף הביע אומד, קול משק מזפדוח, אונה מול אונה - ותפצחנה חיבות ההדר ברינה... יצאנו לבחוף בפרדס הסוגץ, נפ#שנו שפופה - אך ליבנו עולץ! מלאנו הסל כפירות וקוציג - חזרנו עם ערב עייפיט אך א. פרי 746 ill I ill Ml 11'III !Hi 11 . WEH 33 c mn פרק חודש מאי האדום מבצעים בגזרת ״קרחת״ חורש מאי, היה מן החורשים הסוערים של מלחמת ההתשה. במהלך חורש זה בשלו התנאים, מבחי־ נת המצרים, להזזת מערך הטילים לעבר התעלה. הם השלימו חלק ניכר מן העבודות לבניית המח־ פורות, והכינו תוכניות מסע מפורטות להנעת הסוללות, מערכות המכ״ם והציור הנלווה להם. הם גם הביאו את דבר התוכנית, ״אמל״ שמה, ליריעת הקצינים הבכירים שהיו אמורים לפקר על הכו- חות )ראה בהמשך(. כל המטרות בטווח - מסום׳ הסק״הוק נשאו חימוש כבד לכל מסרה באיזור התעלה 748 רוח רפאים מעל קהיר במקביל ללחימה בסוללות הטילים, התנהלה המלחמה על קו התעלה, וחיל האויר המשיך לנהל את משימתו כ״ארטילריה מעופפת״ נגד מטרות מצריות לאורך התעלה. ״חיל האויר יתקוף ביום ובלילה לאור נורים, מטרות בחזית התעלה״. בתיאור כללי זה נפתחת פ״מ 200/70 המרחב שמול מרכז התעלה, בין איסמעילה לסואץ, בעומק של כשלושים קילומטרים המטרה במשימה זו, שהיתה ראשונה בסדרה ארוכה של מבצעי תקיפה שנערכו בחורשים הבאים באיזור התעלה, היתה ״לפטרל מזרחית לתעלה ולשתק אש ארטילריה על ירי תקיפת סוללות ארטילריה, לפי הנחיות הבת״ק)בקר תקיפה(, או לתקוף מטרות שונות״. בין אלה היו מוצבים וסול- לות תותחים ומרגמות באיזור פורט איברהים ופורט סעיר, במבוא הצפוני של תעלת סואץ. לפי הפ״מ נועדו ארבעה מטוסים של טייסת אור אחרון וזוג שני יתקוף לאור נורים״ נכתב בפקורה. שני הזוגות, ובהם תורן ובן רב, בסטר ואל״מ אגסי)מפקד רמת דוד( תקפו את המטרות בפצצות ו־ עוד לפני שארבעת מטוסי הסקייהוק המריאו לביצוע פקודת ״קרחת ו״קרחת 2 שתי פקודות מיידיות נוספות, ״קרחת במרכז התעלה יצאו אחרי הצהריים לתקיפת המטרות, והסתערו עליהן במרווחים של המוצבים וסוללות הארטילריה במאות טונות של פצצות חנ״מ. למבצעים אלה יצא גם מטוס סקייהוק של טייסת מיוחד, כרי להיות בכוננות למקרה שאחר המטוסים יזדקק לתדלוק באויר. עתיק אבל נושא בנ 749 חורש מאי האדום lHH^SHnHHIBH••••••••••••^• אנשי המבצעים החלימו לתרגל את נושא התדלוק האויר׳ למקרה חירום זמן לא רב לאחר מכן, לאחר שהתברר כי בירי חיל האויר עליונות מוחלטת בשמי הזירה ומטוסי מיג אינם יוצאים להפריע לפעילות, נשלחו גם ״הטייסות הצרפתיות״ לתקיפת מטרות. בין השעה וער שקיעה כמעט, תקפו גלים של מטוסים את המטרות. היו אלה 12 מטוסי סקייהוק של טייסת למטרות פטרול מעל המבנים במהלך התקיפה, הוזנקו לאויר שמונה מטוסי מירז׳ של טייסת וזוג מטוסי פנטום של הזנקה. לבר מאלה היו בכוננות ברפירים ובבלוזה גם מסוק יסעור ובל לאחר שעות לחימה ארוכות ופעילות אוירית שהיתה מן הגדולות ביותר במלחמת ההתשה, שותקה הארטילריה והחזית נרגעה. כרי לשתק, על פי הנחיות 2 למחרת, יום שבת, נדרשה רק תקיפה של שני מטוסי סקייהוק של של אנשי המבצעים בפיקוד דרום, סוללות ארטילריה שעדיין פעלו באיזור. מבצע ״קרחת . בשעה 3 פקורה אחרת ארטילריה לאור נורים. כותשים את המחפורות תקיפת הארטילריה לא השכיחה את בעיית מחפורות הטילים, שהלכו וקישטו כאבעבועות רוח את 750 רוח רפאים מעל קהיר הפנטום של מיכאל דביר בתא הט״ם המרחב מאיסמעיליה לקהיר. מבצעי התקיפה הגדולים חודשו ביום שני מטוסי פנטום של רת ״חווה״, חמושים בעשר פצצות השלמת הגיחה: ״מזג האויר היה גרוע מבחינת רוח ואובר בחציית התעלה. נשאלנו על ידי הבקר אם ניתן לבצע. הראות קרימה היתה גרועה מאד - אך ראות אנכית היתה בסדר. המשכנו לבצע כאשר זיהוי המטרה היה ברגע האחרון. התקיפה היתה ב״שובל״ לפי הפ״מ״. למרות התנאים הגרועים, המטוסים פגעו באיזור המטרה, וחזרו בשלום לבסיסם. זוג מטוסים נוסף של אחרי שני הזוגות האלה, כחלק מתוכנית הטעייה, אך גם כדי לשתק ארטילריה שחירשה את ההפג- זות לעבר מוצבי צה״ל, יצאו עוד 105 על פטרול מעל איזור התקיפה ומסוק בל הפעילות המקיפה נמשכה גם בהמשך היום. למבצע ״קרחת 751 רוח רפאים מעל קהיר מסוסי הפנסום חדרו לאזורים המסוכנים והמוגנים ביותר של הלחימה ״ציפור״ ו״חווה באותה שעה ולאחר מכן, ארטילריה. לאחר מכן היו שתי רביעיות של פת סוללות התותחים. אך מזג האויר שיבש את התכנון. מטוסי הפנטום תקפו כמתוכנן. אחריהם נכנסו שתי רביעיות של מטוסים מטייסת רווחו כי לא ניתן לזהות את המטרות. מזג האויר הלך והחמיר ואנשי הבקרה החליטו לבטל את שאר המטס והגיחות בגלל תנאים לא מתאימים. שנערך בהמשך היום, כאשר 4 שני מטוסי פנטום של טייסת מזג האויר השתפר מעט. הם יצאו בגובה נמוך מקו אל עריש וער לחציית האגם המר, נסקו לגובה מתאים ותקפו את מחפורת ״קודח״. לאחר מכן יצאו לפטרול גבוה, כרי לשמש הגנה לגלי המטוסים 752 חורש מאי האדום 80? **יי ־610 שבאו אחריהם ותקפו את סוללות הארטיליה והנ״מ באיזור התעלה ארבע רביעיות של להשמיד את מחפורת ״סמך״. כמו קודמיהם, גם אלה יצאו לאחר מכן לפטרול אוירי והחליפו את זוג הפנטומים הראשון. שמונה מטוסי סמב״ד ערכו שני יעפי תקיפה, לפני שפינו את המרחב ל־ מטוסי סקייהוק של טייסת גם במהלך משימה זו פטרל באויר מטוס סקייהוק, מצויד במערכת תדלוק ושני מטוסי מירז׳ של שהצטרפו למטוסי הפנטום בפטרול ההגנה האוירית. נערך למחרת 5 חיל האויר לא הרפה. מבצע נוסף רם. גם הפעם נכנסו שני זוגות מטוסי פנטום של וביניהם עור 753 חורש מאי האדום באחר ממטוסים אלה יצאו מיכאל דביר וישראל פרנס. עבור פרנס)שהיה טייס בהכשרתו ויצא כנו- וט( היתה זו הגיחה המבצעית הראשונה בפנטום. באותו לילה נערך גם מבצע ״קרחת לות ארטילריה, כאשר הראשון תוקף ויוצא להנרה עבור הזוג השני שתקף אחריו. התקיפה נמשכה לתוך שעות החשיכה. ביום רביעי מזג האויר. במקומה הוצאה פקודת ״קרחת סקייהוק של רוזן מטייסת בינתיים המשיכו המצרים במטחי הארטילריה נגד עמרות צח״ל ומוצביו. היתה זו גם תשובה לפעי- לות מטוסי חיל האויר נגר המחפורות והתותחים שהקיפו אותן. המבצעים המשולבים של מטוסי הפנטום נגר המחפורות, והמטוסים האחרים נגר הארטילריה והמוצ־ . זוג פנטומים תקף פעם נוספת את מחפורת ״ציפור״, בה הציבו 6 בים, חודשה ביום חמישי המצרים מחרש ובחשיכה, את הטילים, וחזרו לפטרול מעל מרכז התעלה. אחריהם הגיעו גלים גלים של מטוסי תקיפה, במרווחים של סוללות ארטילריה ליה נפישה, ושמונה מטוסי אורגן של הם הגיהו, צללו ושחררו את מטענם על המטרות. זוג מטוסי פנטום של תקיפת מטוסי הווטור. גיזרת האש במרכז התעלה התרחבה באותו היום גם לגיזרת הצפון באיזור פורט סעיר. ארבעה מטוסי סקייהוק של חרשה, ״קרחת מול צפון התעלה השתתפו עור כרי לערכן את המטרות, נשלחו ביום שישי שני מטוסי הפנטום המוסבים של טייסת המערך המצרי מעבר לתעלה. במטוסים היו בן נון־בן שוע ואגוזי־ויטמן. בשעה מעל נקורת התחלת פס הצילום. ״בוצע לפי הפ״מ. בנתיב החדירה לא נראתה פעילות״ נכתב בדו״ח שחיבר אביהו. בעקבות פיענוח סרטי הצילום הותאמה הפקורה הבאה למטרות. , שהיתה 7 אנשי המבצעים לא נדרשו אלא לתיקונים קטנים כרי להכין את פקודת מבצע ״קרחת רומה לקורמותיה. שישה מטוסי פנטום של שלישי תקף את מכ״ם ואדי עארבה בראם זעפרנה. מספר שתיים של מבנה זה נאלץ להכנס ליעף שני בגלל"תקלת אצבע״. כולם תקפו מגובה של מחפורות הטילים, השתלבו גם סוללות תותחים. מטוסי יירוט פטרלו באויר ומסוק חילוץ הוצב בכוננות. .8 בליל שבת קציני פיקוד דרום היו יכולים לנשום עתה לרווחה. היה ברור כי מערך הארטילריה המצרי בצפון התעלה ומרכזה נפגע בצורה חמורה, ולא יטריד עור תקופה ארוכה את מערך המוצבים של צה״ל בקו המים. 754 רוח רפאים מעל קהיר במהלך הימים האחרונים שולבו בגיחות התקיפה אנשי מילואים והצ״ח, אולם הנטל הגדול של המשימות, נפל על כתפיהם של הטייסים הסדירים של טייסות הקרב. אנשי המוריעין הבחינו כי מספר סוללות הנ״מ שהוצבו בימים אלה באיזור הלך וגדל. היה זה שלב מקרים להצבת טילים במחפורות.לא אחת היו הפעולות בטווח בכיסוי של סוללות טילים שכנות. בשל כך נשלחו למשימות אלה מטוסי הפנטום. ב־ התקיפות היו התרעות על טילים ומערכות מכ״ם ש״האירו״ את מטוסי הפנטום, אולם לא היו שיגו- טילים לעברם. , ר אנשי המודיעין של פיקוד דרום, המשיכו לבחון את השינויים במערך החדש של סוללות הארטיל- ריה שהמשיכו להטריד את חיילי צה״ל. למפקרים היה נרמה כי מחסני הצבא המצרי הם מקור בלתי נהלה לציור. כל סוללה שהושמרה, הוחלפה בסוללה חדשה. סוללות הוצבו באתרים נוספים. ביום שני מטוסי סער ח * 755 חורש מאי האדום שתי רביעיות סמב״רים של מפקר טייסת האורגנים הוביל רביעיה ראשונה של הטייסת, ואחריו הסמ״ט גולה שהוביל את השניה. אביב, מפקר טייסת זים והפיזור הגרול של הפצצות פגע באחר המעוזים. אביב, מפקד כראי להסתכן בזה ביעדים מול מעוזים שלנו״. לא רק קרבת המעוזים הפריעה לתקיפה. בגלל סול- לות הנ״מ הרבות קבלו הטייסים הוראה לטוס הלוך וחזור בגובה וגם לבצע את התקיפות מגבוה. היתה לכך השפעה על ריוק הפגיעה אולם לאור הנסיבות לא ניתן היה להמנע מכך. המטוסים לא הרפו. ביום רביעי תקפו מטוסים של התפתחו תקריות גם עם סוריה ובקרבות אויר הופלו שלושה מטוס מיג למחרת התחרשה תקיפת המחפורות במצרים. המוריעין יכול היה להציג מחפורות הרשות שהלכו ועלו מתוך ארמת המדבר. ב־ קודח( וכן שש סוללות נ״מ שהגנו עליהן. לתקיפה יצאו שני זוגות מכל אחת מטייסות הפנטומים, וכן שולבו בהן מטוסים של רול להגנת מטוסי שאר המבנים. המצרים תוקפים סוללות הוק תקיפת סוללות הטילים של פיקור ההגנה האוירית עודר את חיל האויר המצרי להגיב בתקיפת סול- לות טילים ותותחי נ״מ של ישראל בסיני. תקיפות אלה, למרות שלא כולן היו מוצלחות ובחלקן הופלו מטוסים עודד במעט את רוחם של הטייסים המצריים, שחשו צורך להגיב על תקיפת מערכי הנ״מ המצרים בפעולה רומה נגר טילים ישראליים. למרות ההישגים הדלים- אף סוללת טילים ישראלית לא הושבתה - המורל המצרי היה גבוה ונוע- זות המבצעים גברה. למפקרים המצריים היו אף טענות על שיטות הפעולה ורבקות היתר שגילו הטייסים המצריים. ״גיליתי במהלך מלחמת ההתשה, שחלק מן הטייסות יצאו לתקוף את אתר סוללות טילי ׳הוק׳ המוצ- בות ליד ביר גפגפה והמשיכו לתקוף- הם החלו בפצצות, שיגרו רקטות ולאחר מכן צלפו בתותחים. חלק מן הטייסים חזרו הביתה ללא פגז אחר. הייתי חייב להתערב ולתת להם פקורה שלא לבצע יותר משתי תקיפות, היות והיתה סבירות שהם ייורטו על ידי מטוסי מירז׳ שפטרלו באיזור״ אמר מייג׳ר ג׳נרל מוחמר נאביל אל מסרי. והוא ממשיך: ״הוצאתי הנחיות מפורשות שלא לבצע יותר משתי תקיפות. אם אתה מטיל את הפצ- צות והרקטות במטרה, שמור על התותחים שלך כרי להגן על עצמך. טוב יותר לתקוף אותם ולחזור הביתה מוקרם, לפני שהם היו יכולים ליירט אותך. מרוע להסתכן? המטוס שלך נחות בהשוואה למירז׳. ביצוע המשימה וחזרה בטוחה, טובים יותר מאשר להיות גיבור ואנו איברנו חלק ממטוסינו . המצרים שאפו ליטול את היוזמה ההתקפית לא רק על הקרקע אלא גם באויר, אולם 10 ומטייסינו״ תהילת המבצעים שלהם לא לא נמשכה זמן רב - חיל האויר הישראלי לא התכוון לוותר על העליו- נות האוירית אותה השיג במבצעים המתישים של השבועות האחרונים. 756 רוח רפאים מעל קהיר 4 "אמל״: הקרב על הקמת חומת הטילים למצרים ולרוסים היתה תוכנית בת שלושה שלבים לרכישה מחרש של השליטה בשמי מצרים: - א. הצבת הסוללות הרוסיות להגנת לב מצרים, ושחרור הסוללות המצריות לתנועה לעבר התע- לה. - ב. קבלת האחריות על הגנת שמי מצרים: הטייסות הרוסיות הגיעו לבסיסי האויר שנקבעו להם, פטרלו במופגן בשמי מצרים, ואף ניהלו את הפעילות בשפה הדוסית. - ג. הנעת מערך הטילים לעבר התעלה כדי להשיג שליטה אוירית גם באיזור זה. תגובת חיל האויר הישראלי היתה מותאמת לשלבים אלה: כאשר הוצבו הסוללות בלב מצרים, התרחקו מבצעי ״פריחה״ אל עבר שולי הרלתא. בשלב הבא הם נפסקו כליל. כאשר החלו טייסים רוסיים לפטרל בשמי מצרים, התרחקו משם גם מטוסי חיל האויר. אך לא כך היה באיזור התעלה. מול מבצע בניית הסוללות האדיר שהתנהל באיזור התעלה, או מה שהוגדר ״תחום השלושים ק״מי׳ - ניהל חיל האויר מלחמה מתישה - יום ולילה - להשמרת הסוללות. אך המצרים הצליחו להקים אותן בצורה חפוזה- בניית הבונקרים של המנ״א ובניית טבעות ההגנה על הטילים - די כרי לקלוט את סוללות הטילים להפעלה חפוזה. צה״ל הגיב על כך בפעולות תקיפה משולבות: מטוסי הפנטום והסקייהוק יצאו להשמרת המחפורות, בעור מטוסים אחרים תוקפים את הנ״מ והארטילריה. המלחמה המתישה והתובענית התנהלה מאז חודש מרם, עת החלה הקמת המחפורות. חורש מאי 1970 לבניית מחפורות, במקום אלה שהושמדו במבצעים של חודשי מרס ואפריל, וגם בהקמת מחפורות חרשות. המצרים היו נחושים לבנות את המחפורות - כיום ניתן בבירור לומר כי הם עשו זאת ללא התחשבות באבירות ובמחיר הכספי. עתה הגיע רגע האמת - ביצוע השלב השלישי והקריטי. מאז חודש דצמבר סים לשלוח את ריביזיית ההגנה האוירית שלהם למצרים, נערך הצבא המצרי, בסיוע הרוסים, למבצע רב היקף להקמת קו הטילים בקרבת התעלה. על המבצע הגרול היתה ממונה מפקרת חיל ההנרסה המצרי. כל הפוטנציאל של העם המצרי וצבאו נרתם למאמץ. הם גייסו את כל הציוד והחומרים של החברות האזרחיות, ואת יכולת התובלה האזרחית והצבאית שלהם. הצבא גייס אלפי חיילים ועובדים אזרחיים, שלא הפסיקו את עבורתם יומם ולילה. כפי שנראה להלן, המצרים התכוונו, ונערכו, להניע את כל המערך לעבר התעלה, כבר בתקופה זו. עידור לכך קבלו המצרים כאשר הושלמה הצבת מערך הטילים הרוסי בקרבת קהיר, אשר שחרר את גנרל עבדל גאני גמאס׳ 757 חורש מאי האדום סוללות הטילים המצריות ואפשר להן לנוע לעבר התעלה. הפעילות הרוסית להצבת הסוללות בעומק מצרים החלה בחודש מרס והושלמה בחורש מאי. כל אותה תקופה עסקו המצרים בקרחתנות, בבניית המחפורות והכנת המרחב מפורט סעיר לסואץ- בעומק להשמרת המחפורות תוך כרי בנייה. כאשר הושלם המערך הרוסי בעומק מצרים בחורש מאי, הוח- לט, בהוראה ישירה של נשיא מצרים, לבצע את התוכנית לתזוזה רבתי של הסוללות לעבר התעלה. שם התוכנית היה ״אמל״)״תקוה״ בערבית(. תוכנית ״אמל״ יוצאת לדרך מבצעי התקיפה הגרולים של חיל האויר בשבועות הראשונים של חורש מאי הממשל המצרי ולמפקרי הצבא כי אין להם דרך למנוע את הפעילות האוירית הישראלית, אלא על ירי הצבת סוללות הטילים. הברירה היתה אכזרית, אך בלתי נמנעת: היה עליהם להציב את סוללות הטילים בקרבת התעלה, או לספוג את המהלומות של מטוסים הישראלים בעומק מצרים. המצרים ידעו כי המחיר יהיה כבד באבדות ובאובדן רכוש. אך הם היו מוכנים לשלם את המחיר. תוכנית ״אמל״ הוכנה בראשית חודש מאי. באמצע חורש מאי, הכין הצבא המצרי את כל הדרוש כדי להוציא אותה לפועל. עתה הגיע רגע האמת. 758 רוח רפאים מעל קהיר גמאסי: ״אין מנוס מלהצליח״ ערב המבצע הגרול להזזת מערך הטילים, לאחר שכל פרטי התכנית הושלמו ונבדקו, וחלק ניכר מהמחפורות הושלמו, כינס ראש אגף מבצעים של הכוחות המזוינים, גנרל עבדל גאני גמאסי, ישיבה מיוחרת, בה השתתף קומץ של קצינים בכירים, נציגי חילות המעורבים במבצע התזוזה. הנו- שא: ״אבטחת התמקמותם של גדורי הטילים בזירת תעלת סואץ״. גנרל גמאסי, צנום וגבה קומה, דיבר בקולו השקט בפני הנוכחים: ״הקרב של שנת על הקמת מערכת ההגנה האוירית. עם ביצוע הקמתה של מערכת זו - כשמטרתה העיקרית היא הטילים, על ידי השלמת מערכת הגנה אוירית - אזי מבחינה מבצעית זו תהיה נקורת המפנה הצב- אית ביחס לישראל. לפיכך אין מנוס מלהצליח בתכנון תזוזתם והתמקמותם של גדורים אלה. זאת .11 בכל האמצעים, והחשוב בהם, סוריות מוחלטת בתכנון ובביצוע״ לאחר מכן פירט גמאסי בפני הבאים את השלבים ואת הפעילות שעל כל אחת מיחירותיהם לבצע עם קבלת הפקורה. ״הוחלט על תזוזת גדורי הטילים לכיוונים שייקבעו אחר כך, מאתריהם הנוכחי- ים, לחזית התעלה, כך שהתמקמותם וכוננות האש שלהם יסתיימו באור ראשון יום ״ע״ ״אבטחת התזוזה, ההתמקמות וכוננותם של גדודים אלה בחזית, תיחשב להתפתחות גרולה בכושר ׳דבינה׳׳- הדגם המתקדם של הסיל ההגנה האוירית, דבר הדורש מאמץ והחלטה נחושה להצליח במבצע זה, ולמנוע מהאויב להתערב במהלכו. הענפים הראשיים, מנגנוני הפיקוד הכללי, יבצעו כל אחר בתחומו, את המשימות הללו בהתאם לשלבים הבאים: 1 759 חורש מאי האדום 2 3 במה שנוגע לתזוזה והתמקמות, מכסימום הזמן הוא ארבעה לילות. מיום ״ע 1 - והחלק הנותר בלילה אחד״ שלבי התזוזה שפורטו בתוכנית המפורטת, נוערו למעשה להניע את כל המערך מתחום לקו שנתחם אזורי הריכוז החרשים שנקבעו היו: 1 אינשם, איזור הסואץ- וזאת תוך לילה אחר או שניים 2 עויראד 3 מיגים להגנת המבצע יש לציין כי המצרים הבינו שאת התזוזה הגרולה לא ניתן לבצע ללא תגובה של חיל האויר היש- ראלי. היה צפוי כי המוריעין הישראלי יבחין בהכנות ובתזוזה, ומטוסים ישראלים יתקפו את הסול- לות בשלב ההיערכות, ובמהלך תנועתן מזרחה. בשעות בהן יהיו הסוללות בתנועה, הן לא יוכלו לפעול בצורה אפקטיבית. לכן הוטלה האחריות למניעת הפגיעה בהן על מטוסי חיל האויר. לצורך כך גויס חיל האויר המצרי וקיבל משימות, בהן מתן חיפוי לתזוזת סוללות הטילים ומניעת טיסות מטוסי חיל האויר בשמי איזור הפעולה. על חיל האויר המצרי הוטלו המשימות האלה, כמופיע בתוכנית: - תכנון וביצוע פעולות הקרב של חיל האויר במשך שלבי המבצע - תכנון וביצוע הפעולות הנוגעות לשיבוש והטעיית אמצעי השליטה של האויב - תיאום כל אמצעי ההתקשרות הישירה בין מנהלי המנגנונים וראשי הענפים הנוגעים בדבר, במפקרת כוחות ההגנה האוירית, וזאת באופן ישיר: חיל האויר, הגנה אוירית, חיל הים, חת״ם והכו־ חות המזויינים״. כותב התזכיר מציין, כי לשם ביצוע התזוזה, הוצאו הנחיות חמורות לשמירת סודיות. בין השאר נקבע כי ״יש להמנע משימוש באמצעי התקשורת השונים, במשך תקופת ההכנה, ולא תותר אלא התקשרות אישית בלבד. לא יוצאו שום מסמכים כתובים, אלא לדרגים מיוחרים, אותם יקבעו מפק־ רות הענפים הראשיים של הכוחות המזויינים, ראשי המנגנונים והמנהלה - והם יהיו בכתב יד בלבה. יש לשרוף את כל המסמכים והמכתבים מיה עם תום העיון בהם, ויש לתת תדרוך בקשר לשאר ההור- אות בעל פה ולמי שנוגע לענין״. עור נקבע כי ״יש להגביל את תזוזותיהם או התקשרויותיהם של כל חיילי גדורי הטילים - חוגרים ומש״קים - החל מיום ״עי׳ באמצעי הקשר הקוויים וברצים בלבה״. במסמך פורטו גם אמצעי ההונאה בהם יש לנקוט, כולל פרסום הוראות שנוערו"להונות את האויב 760 רוח רפאים מעל קהיר ולמשוך את תשומת לבו מהריכוז העיקרי של הטילים, ולהסב את פעילות חיל האויר של האויב למטרות אחרות". מערכי פיקוד ושליטה כרי לשלוט על הפעולה כולה הוחלט להקים חבורת פיקור)מג׳מועה״( של מפקרת ההגנה האוירית שתפקר ותוציא הנחיות לכל הנוטלים חלק במבצע זה. בין השאר נקבע כי ״מפקד ריביזיה התזוזות ואבטחת השליטה של הפריסה וההתמקמות, וזאת על ירי אבטחת המבצע הזה, בתיאום בין מפקרת ההגנה האוירית - אל גיושי, ויחירות הטילים". כל המשתתפים בישיבה היו אמורים להגיש תוכניות מפורטות ביום המחרת, יום שבת, במפקרה מספר אחת של המטכ״ל המצרי. צילומי הקו ופטרולי הגנה בתוכנית הפעולה הוטל על חיל האויר לבצע צילום קו ההגנה הקדמי של ישראל בסיני באזורים אלה: - איזור סואץ, האגמים המרים ״ע״ - איזור איסמעילה, קנטרה, מערבית לרומני, ראם מלעב: "ע״ - איזור דרומית־מזרחית לסואץ, קנטרה ומזרחה לפורט סעיד: "ע״ הפעולה נוערה להתבצע תור לחימה ממושכת נגר צה״ל, כולל תקיפה יזומה של מטרות בקו הקדמי של המוצבים ובתור סיני. התקיפות נוערה למנוע פגיעה של תותחים של צה״ל בסוללות הטילים ובצירי התנועה בהם ינועו היהירות מזרחה. על מטוסי ההפצצה הוטלו המשימות הבאות: ״הפצצת מעוזי האויב בק״מ ה־ - רומני, הק״מ ה־ שלופה, א־שאט: "ע כמו כן הוצע לתקוף את מערכות המכ״ם באום חשיבה עם שחר יום"ע במקביל הוצאו הנחיות לטייסות היירוט, שהיו חלק מפיקור ההגנה האוירית של מצרים, להוצאת פטרולים כרי למנוע תקיפות של מטוסי חיל האויר הישראלי. בהוראות נכתב: - על מטוסי הקרב־הפצצה להיות מוכנים לסייע למניעת חדירת מטוסי האויב החל מיום ״ע בשעה - על מטוסי היירוט להיות מוכנים לבלימת התקפות האויר של האויב החל מיום ״ע״ 18:00 גם על חיל הים וחיל התותחנים, הוטלו משימות ירי לעבר עמדות ישראליות ומחנות בחוף סיני ובאתרים אחרים. בתוכנית המקיפה, שולבו"היהירות המיוחדות" )יחידות קומנדו( עליהן הוטלו משימות תקיפה של מטרות ישראליות בסיני, מעבר לתעלה. 761 חורש מאי האדום הפיקוד המצרי: זחילה או קידום מהיר? אחר התנאים שהציבו הרוסים למצרים, היה השלמת הבניה של המחפורות בתוך שהעמירו הרוסים, אולם נסחפו ולא עמרו בו - היה אי־מעורבות ישירה בלחימה באיזור התעלה. הצוותים הרוסיים הוצבו בראשונה באיזור קהיר ומרכז מצרים, כאשר ציפו לבואם של המפעילים והטכנאים המצריים. עתה היה צורך להשלים את הקמת המערך הקדמי ליה התעלה. שלושה מרכזים עיקריים היו במערך ההגנה מול התעלה: - החוף הצפוני של הדלתא באיזור פורט סעיר - האיזור בין איסמעילה לקהיר -האיזור מהעיר סואץ לקהיר. בשלב ראשון היה צורך לייצב את המערך הפנימי כרי שיוכל לתת ״חיפוי אוירי הגנתי״ למערך ש״יתגלגל״ לאיזור התעלה)כפי שיתברר להלן, הרוסים לא היו מרוצים מקצב ההנעה של המערך מזרחה, ובשלב מסוים)סוף יוני( החליטו ליטול יוזמה, להקים ולהעביר אותו בעצמם, בשיטות אגר- סיביות יותר מאשר אלה בהן נקט הפיקוה המצרי(. גורם נוסף שהשפיע על לוח הזמנים, היה מוער השלמת ההכשרה של הצוותים המצריים בהפעלת מערכות הטילים. נדרשו שישה חודשים כדי ללמור לתפעל את המערכות. הצוותים המצריים יצאו לרוסיה בינואר, ועמדו לחזור ביולי. נשיא מצרים היה קצר רוח, ודרש לסגור את שמי מצרים ולא להמתין להגעת הצוותים. לאחר ההחלטה על מוער הנעת המערך, עמרה בפני הפיקוה ההצבא המצרי השאלה כיצר יוקם המערך מול התעלה, ומה השיטה והמוער הטובים ביותר לכך. אמר על כך גנרל מחמר עלי פאהמי, ראש פיקור ההגנה האוירית המצרית: ״הפיקוה של ההגנה האוירית, היה נתון בהתלבטויות בנוגע להתקרמות קו הטילים באיזור התעלה. היו שם שתי ריעות. האחת גרסה רילוג של הטילים ישר לקו החזית, והצבתם במוצבים קדמיים, ללא ביצורים והגנה, תוך לקיחת סיכון של אברות שיכולות להגרם כתוצאה מכך. זאת ער השלמת בניית הביצורים, כשהטילים מסובכים על עבורות הבניה. ״הקבוצה השניה שאפה להגיע עם הטילים לאיזור התעלה תוך דילוגים אחדים, או כפי שקראו לזה, סגנון ״זחזחה״ או ׳הזחילה האיטית׳. בריונים השתתפו כל המפקרים הבכירים. בסוף הוחלט לאמץ ׳.2 את הריעה השניה- את דרך הזחילה האיטית״ המצרים מניעים את המערך לעבר התעלה במהלך החודשים מרס ער מאי, המצרים בנו בבת אחת ובמקביל, כ־ תן ובנייתן. חיל האויר החליט, כמתואר למעלה, שלא לאפשר לסוללות הקרמיות להתבסס, ולפגוע בהן מיה עם גילוין. המשימה היתה תובענית ומפרכת. קצב בניית המחפורות החרשות היה מהיר יותר מאשר הקצב בו הושמדו על ירי מטוסי התקיפה. במהלך הקמת מערך סוללות הטילים, בנו המצרים שלושה סוגים של מחפורות: מחפורות מבצעיות מאוישות, מחפורות מבצעיות לא־מאוישות )שימשו כ״סוללות דילוג״, אליהן עברו מפעם לפעם ודי•עץ מערכות המכ״ם והטילים(, וסוללות רמה, שלא היו אלא מחפורות בהן הוצבו טילים עשויים קט, ומערכות מכ״ם שעוצבו בדמות המערכות המבצעיות. 762 רוח רפאים מעל קהיר תרגיל הונאה זה הקשה על מוריעין חיל האויר לגלות את הסוללות האמיתיות. בצילום מגובה רב נדרשו מפענחים מיומנים במיוחד, כרי להבחין בוודאות בין טילים אמיתיים לטילי הרמה. לא אחת נשלחו מטוסי תקיפה לעבר סוללות, שלאחר מכן התברר כי ניצבו בהן טילי רמה לא פעילים. מחלקת המבצעים בחנה שיטות רבות כרי להבחין בין הסוללות. אחת מהן נוערה להגדיר את מיקום הסוללות הפעילות, ולזהות אותן כדי לפעול נגדן מיד עם גילויין. זירות הלחימה בהן הוצבו סול- לות הטילים צולמו, והאיזורים חולקו למשבצות. מטוסי פנטום חמושים הוצבו בכוננות מיירית שכונתה"כוננות משבצת״. עם גילוי סוללה על ירי מטוסי צילום או מטוסי תקיפה, הוזנקו מטוסי הכוננות כדי לתקוף אותה בתוך זמן קצר. לא אחת יצא הצוות שאיתר סוללה לגיחה נוספת, כרי לתקוף את הסוללה ״שלו״ מיה לאחר שנחת. תותחי נ׳׳מ מחריפים את הסכנה לבעיית הסוללות הניירות, נוספה עם הגעת הרוסים בעיה חמורה נוספת: מאות טילי לה" ואלפי תותחי נ״מ מקטרים שונים, חלקם מונחי מכ״ם, ״עטפו״ את סוללות הטילים ברשת סבוכה וסיכנו כל מטוס שהתקרב אליהן בגובה נמוך. את תכונות הטיסה של הטילים הכירו כבר כל הטייסים, וידעו כיצר להתמודר אתם. כל אלה שיצאו לתקיפת סוללות הטילים קיבלו התרעה, חיפשו את הטיל בכיוון המתאים, המתינו ער נסיקתם לגו- בה, ורק בהיותם במקום מסוים, וכאשר הטילים התיחסו אליהם, שברו בחוזקה כרי לחמוק מהם. הסכנה הגרולה יררה עתה לגובה נמוך- תותחי הנ"מ. תותחי נ"מ אלה עטפו את הסוללות במסר הסק״הוק היה מסוס קומפקמ׳ שנשא בעול מבצעי התקיפה בתעלה 763 חורש מאי האדום הגנה של אש מדויקת, שירתה לעבר כל מטוס שנכנס לאיזור הפעולה שלה. חלקן כאמור, היו סול- לות ארבע־קניות מסוג ״שילקה״ שהיו מונחות מכ״ם ועקבו אחר המטוסים בגובה נמוך עד בינוני. ואכן, הפנטום הבא שנפגע היה מפגיעת פגזים של תותחים נגד מטוסים. רו״חות המוריעין בתקופה זו הרבו לציין את המיקום המשתנה של הסוללות. אין ספק שהכנסת טילי SA-3 לשעה. הן לא היו זקוקות לבסיסים קבועים, וגם לא למחפורות. ניתן היה להציב אותן בין חורשות ומאחורי רכסים נמוכים. בחורש מרס ירי מטוסי חיל האויר בעורן בבנייה. בחורש זה הותקפו .15 פותת שהותקפו ל־ אך לא היה הי בכך. אלפי האנשים והחיילים אשר גויסו לבניית המחפורות לא הפסיקו את בנייתן. עתה החלה גם התזוזה הגרולה לה ציפו כולם. 764 רוח רפאים מעל קהיר ב־ התעלה. אנשי המפקרה ערכו פגישות רבות עם קצינים הבכירים במצרים, והעבירו להם את התחו- שה כי מבצעי חיל האויר הישראלי, נגר המחפורות, במשר השבועות הראשונים של חורש מאי, לא . עתב נדרשו כולם לשנס מותניים, ולצאת למסע הגרול והקריטי לעבר התע- 13 השיגו את מטרתם לה. ובמקביל פעולות ההכנה למבצע: מטוסי חיל האויר המצרי יצאו לתקיפת סוללות טילי הוק בצפון התעלה, טילים הועברו לסוללות קרמיות בהן הוקמו זה מכבר בונקרים קשיחים, כרי להגן על .14 המבצע מפני מטוסי חיל האויר הישראלי, ועור המעהר כולו החל לנוע, על ציודו ומערכותיו מזרחה, לעבר התעלה. מגוון החימוש הרב שנשא הפנטום, איפשר להתאים את החימוש למטרות השונות חורש מאי האדום חיל האויר מסכל את מבצע ״אמל״ לקראת מחצית מאי, גברה המתיחות באיזור התעלה. היה זה המוער בו התכוונו המצרים להפעיל את תוכנית ״אמל" להזזת מערך הטילים מזרחה. כל הסימנים בשטח הצביעו על כך שיום הע׳ הגיע, והמצרים נערכים למבצע הגרול. ״חל שינוי. הכוחות המזויינים שלנו השיגו מחרש את היוזמה על ידי מבצעים צבאיים נועזים באויר ועל היבשה״ אמר נאסר בנאום שנשא בימים אלה ברומזו על התחלת התנועה של סוללות הטילים .15 מזרחה, לעבר התעלה הצבא המצרי הפעיל את כל מערך התובלה הקרקעי שלו, וגייס לשם כך את מערך מסילות הברזל וקרונות המשא, ואפילו סירות)״פלוקות״( שנעו בתעלת המים המתוקים, כדי לאפשר את המבצע. כל תותחי הנ״מ הניידים, כולל מערך תותחי ה״שילקה״ בהגנת שיירות הטילים בדרכן מערבה. לא ירוע אם בצה״ל ידעו על פקורת ״אמל״ כפי שנתגלתה לאחר מלחמת יום כיפור בין מסמכי השלל. מבחינת המוריעין של צה״ל וחיל האויר, העוברות בשטח הן שהכתיבו את ההוראות שיצאו לאנשי המבצעים, לגבי מיקום המטרות וסוגן. שני הימים שקרמו לכך, היו אך אתנחתה קצרה, לאשר התחולל בשמי התעלה בימים הבאים. כמו בהתנפצות של זיקוקי דינור, התלקחה לפתע התנגשות רבתי בין מטוסי הקרב של חיל האויר היש- ראלי, למערך סוללות הטילים של המצרים. "חיל האויר יתקוף סוללות נ״מ ומחפורות במצרים״, היה הנוסח היבש של הפקורה שהוצאה ב־ נוערה התקיפה להיעשות בשני גלים מתוך כוונה ״לתקוף בהפצצה גבוהה 16 במאי ולהשמיד סוללות נ״מ ומחפורות, כדי למנוע אפשרות הכנסת טילי קרקע־אויר לאיזור התעלה״. הגובה המזערי לתקיפה התקיפה החלה בשעה הוחלט לחזור על המבצעים ולתקוף בשני גלים נוספים את המחפורות. אנשי המבצעים הוציאו ׳ שנשלחה מיד בטלפרינטרים לטייסות: "חיל האויר ימשיך לתקוף מחפורות ונ״מ 7 פקורה נוספת במצרים. ׳ש׳ בפני אנשי המבצעים עמרה השאיפה לפגוע בעשרות המטרות, במספר מצומצם ככל האפשר של מטוסים, תוך השגת התוצאות הנדרשות. זאת מחמת המספר הגדול של מערכות הנ״מ הקניות שליוו את סוללות הטילים. בשל כך החליטו כי רק מטוסי הפנטום והסקייהוק ישתתפו במבצעים הנרח- בים. אלה יכלו לשאת כמות גרולה של פצצות לכל מטרה, לעומת המטוסים הצרפתיים. גם הסיכון בתקיפת המחפורות המוגנות במאות תותחי נ״מ מונחי מכ״ם, השפיע על ההחלטה. הדבר חייב גיוס כל המטוסים השמישים לפעילות שהיתה מן המקיפות ביותר במלחמה. הגל הראשון ראשונים במבצע היו שלושה זוגות של מטוסים מטייסת הגל הראשון בתקיפת המחפורות. המטוסים חומשו בשתי פצצות כברות בנות 766 רוח רפאים מעל קהיר ופצצות קטנות יותר. אביהו־לוי ורודן־ויטמן במבנה ״לימה׳/ היו הראשונים. מספר אחת ערר שני יעפים וצפה פגיעות בתור המחפורת. מספר שתיים לא שחרר ביעף הראשון. הוא ביקש וקיבל אישור ליעף נוסף כאשר מספר אחת טס מעליו ומתריע. רורן תקף ופגע במרכז המטרה וצפונה לה. אביהו ריווח על נ״מ מ״מ ו־ זוג של ביל את יערי־טלמור. עמו במטוס היה הנווט משה גולרווסר. ״ביצענו את הדרך לפי המתוכנן, כאשר היו בעיות אובר ועננות בגובה. לאחר הכניסה, היה מבנה עיט בתקיפה קרובה לאזורנו. תוך כדי כניסה, שמענו שהבקר מוריע למבנה העיט לצאת כוון מזרח. מיד לאחר מכן נאמר גם לנו לא להב־ נס, ולצאת כוון מזרח. לשאלתי מה קורה, נאמר לי שהיו מיגים לאחר מכן הורשינו להכנס שנית. זיהוי המטרה היה בסדר גמור. הצפון של התצלום אינו מדויק. מספר אחת שחרר ופגע טוב. למספר שתיים לא השתחררו הפצצות בגלל תקלה. ביעף השני אחת הלר על נ״מ ומספר שתיים שחרר את כל הפצצות על המטרה״. אחרי הפנטומים נכנסו הסקייהוקים 07:45 קורן ושליידר, אבן וריכטר, נוינר ואיתן, רוקח ונוימן - כולם מטייסת כשעה זה מזה, כדי לפטרל מעל המטוסים התוקפים ולמנוע התערבות של מיגים מצריים. ואכן המי־ גים פטרלו באויר, כמתואר, אולם לכרי מגע לא הגיעו בשעה זו. באותה שעה פטרלו מטוסי מירז׳ של גים מרחרחים וטסים במגמת איום מזרחה, אך ממהרים לחמוק, התפתחו גם קרבות אויר בשמי התעלה)ראה בהמשד(. הגל השני בשעה מחפורת"שמיר״ ואחריהם שני זוגות נוספים, האחר של ״תלם״ ו״יונה את מחפורות ״זאב החל משעה אותן. מטוסי הפנטום והסקייהוק, הטילו על המטרות פצצות במשקלים שונים- מפצצות קטנות נגד עמרות הנ״מ וער פצצות עשרות מחפורות וסוללות נ״מ. אביהו ריווח על פגיעות טובות במרכז מחפורת ״תלם״. טייסי הגל השני יכלו להבחין בעוצמה הנמו- כה יותר של ירי תותחי הנ״מ. התקיפות של הגל הראשון השמידו סוללות רבות שנותרו כאורים עשנים בשרה הקרב המפויח. ״לא היה נ״מ כלל- לא בנתיבים ולא במטרה״ יכול היה אביהו לדווח אחרי הגיחה. הזוג השני של הוטלו שתי פצצות 767 חורש מאי האדום אחת היתה תקלת מחשב שגרמה לפגיעה כ־ מהמטרה. הוא ערך יעף שני ופגע במשגר המערבי. מספר שתיים פגע ביעף הראשון במשגר ובשני בריוק במטרה״ נכתב ברו״ח הגיחה. הגל השלישי חיל האויר לא הרפה. בעור מטוסי הגל השני תוקפים יצאו מטוסי הגל השלישי לדרך. ארבעה מטוסי פנטום של בעקבותיהם ארבעה מטוסי סקייהוק של סים של פיר־אראל, פלד־בר שלום היו בזוג של הועיל לזיהוי מרויק של המטרה ובשל כך החליט פיר ללכת על סוללת נ״מ מן האויר הן נראו דומות. ״מספר אחת פגע בול בעמי רה. ביעף השני נכנסנו על המטרה ׳יונה פגע בעמרה הרחוקה של הסוללה והלאה. מספר שתיים לא פגע״ כתב פיר בדו״ח שלאחר הטיסה. במהלך הגיחה היו התרעות על ״עקרבים קרים״ עם ארומים של כשלושה מעגלים. ״לא נראו שיגר הים״. עבור הזוג של ראלית ״אורית״ אשר נפגעה על ירי המצרים)ראה בהמשך(. הקצב המהיר של הגיחות נמשך, כאשר מרכז השליטה עוקב אחר הפעילות ומתאם אותה דרך מער- כות הבקרה האוירית בסיני. בעור ששת הפנטומים של עור שישה מטוסי פנטום של הגיעו ומשכו לתקיפה רביעיה של לרצף של והשמידו מחפורות וסוללות נ״מ. זוג של היה זה אחר ממבצעי התקיפה הגדולים ביותר של מלחמת ההתשה. במהלך הפעילות ההתקפית נגר המטרות המצריות, פטרלו בנתיב אל עריש בלוזה שני מטוסי סקיי־ הוק של טייסת קצרים ברלק. במהלך היום יצא גם מטוס סטרטוקרויזר של טייסת כדי לעמוד לרשות מטוסים שנזקקו לרלק במהלך הפעולה. המטוסים התוקפים קיבלו גיבוי אלקטרוני מן הקרקע ומן האויר. מטוסי ווטור של כות ״יבלת״, פטרלו בנתיבים שנקבעו להם, ושלחו קרני שיבוש חזקות נגד מערכות המכ״ם המצ- ריות. סרן ראובן רוזן 768 רוח רפאים מעל קהיר עמיר ורוזן מפילים מיגים מטוסי התקיפה הרבים משכו אליהם את המיגים. אלה המריאו לפטרולים מעל בסיסי האויר שלהם, אולם לכלל מגע לא התקרבו. הם טסו מעל שמי הדלתא, מפטרלים כרי להגן על המרהב ער קהיר. איזור המחפורות וסוללות הטילים, נסגר בפני טיסות מטוסים, ומפעילי הטילים קיבלו הוראות ״אש חופשית״ לעבר כל מטוס שטם באיזור. אלה היו רק מטוסים של חיל האויר הישראלי. לאחר זמן, כאשר חדרו המטוסים ללב מצרים התערבו גם המיגים. מול המיגים פטרלו מטוסי מירז׳ של מזג האויר היה אביך באותו יום לחימה. בזוג הראשון שהוזנק היו עמוס עמיר מפקר טייסת ועמום שחר. מיד אחריהם הוזנקו גם ראובן רוזן ועמרי אפק מאותה טייסת, והם צורפו לרביעיה. מולם הם הבחינו ברביעיית מיגים שטסה בשני זוגות צמודים. מוטי רצה הפלות, והפנה את המירז׳ים לעבר המיגים. עמיר החליט לעשות סדר בקרב: הוא הורה לרוזן ועמרי ללכת על הזוג השמאלי, בעור הוא ושחר הולכים על הימניים. שחר מצא עצמו במצב ירי והתארגן לשיגור אולם המוביל, עמיר, היה זריז יותר, התקרב למיג והפיל אותו בצרור תותחים מהיר. ראובן ועמדי ניהלו אותה עת מרדף צמור אחרי זוג המיגים. הם תמרנו בפראות, סגרו והתרחקו, פנו וגלגלו. האנרגיות הגבוהות שהוציאו טייסי המירז׳ים, לא סייעו להם להפיל אלא מטוס אחד. לפתע נראו המיגים צוללים וחומקים מערבה. רוזן ואפק חזרו, מתוסכלים ונבוכים מזרחה, מתוך תחושה כי יכלו להשיג תוצאות טובות יותר בקרב הזה. סיפר על הקרב ראובן רוזן: ״זה היה קרב קצר, עם שינויים דרמטיים ודילמות קשות. נשלחנו לקרב שהפך ליירוט קלאסי. פטרלנו מערבית לתעלה. ואז בגובה מיג המצרי נתן, ככל הנראה, למיגים פקורה לפנות אנחנו היינו בגובה - ארבעה מיגים. מספר שלוש נכנם לי לכוונת הטילים, הטווח יותר? המרחק בין שלוש וארבע היה טילים, הוא הלך עם תותחים על מספר ארבע. אני מרים כפית טיל לשיגור, ופתאום: ״שלוש. שים לב. אתה הולך על השמאליים ואני ומספר שתיים על הימניים״. ״אני מתלבט- ללחוץ או לא ללחוץ? סחטתי את הכפתור והטיל יצא וחתך את המיג בין הכנף לגוף. שחר גם הביא לי אישור: הוא הלך אחרי המיג שנפל. הוא היה טייס צעיר ורצה לאמת את הנפילה. הוא הלך אחריו כל הדרך ושידר בזמן אמת: ׳המטוס נפל. כנף נפלה. הטייס נטש׳. ״עכשיו הייתי פתוח למלא פקודות. אני רץ למספר אחת ומגיע אליו, שם את הכוונת ויורה. הכור נון היה גרוע. כל אותה עת הייתי מסוחרר מההפלה של המיג הראשון. לא התרכזתי בכוונון. הגובה היה אני מצטער שלא יריתי מיה. אם אני לא מתהפך אתו, אני עלול לאבר את המיקום. אבל אם אני מפיל אותו עכשיו - המיקום כבר לא חשוב. החלטתי ללכת אחריו. התהפכתי. הוא הוריה את האף התהפך שוב ומשך למעלה. התקרבתי עד 769 חורש מאי האדום הייתי לוחץ על ההרק הייתי מפיל אותו בכדור אחר. החלטתי לא לירות. החלטה נבונה. ״הוא יצא. משך ואני מושך ולא מצליח לצאת. אסור לבצע צלילות על־קוליות מתחת לשלושים מעלות מתחת לאופק - כך כתוב בספר המטוס. שכחתי את זה. סגרתי מנוע, הוצאתי מעצורי אויר כדי לרדת ממאך אחר. לפתע חטפתי בלק אאוט. המיג הזה אבור חשבתי. עמרי שהיה לירי עשה את אותו תמרון. גם הוא וראי חטף זנב אופקי -למירז׳לאהיה. ״פתאום צועקים לנו ׳הפסק קרבי. ואני תקוע המיג עשה טעות: הוא נסק למעלה, ובמקום לרדת ולשגר על שנינו, הוא הוריה אף לכוון צפון והתי- שה. היינו הי עמוק בשטח מצרים. הם הביאו בינתיים עור רביעייה מדרום. זו הסיבה שצעקו לנו ׳הפסק קרב׳. עמרי יצא מערבה והצטרף לעמוס ושחר ושלושתם פנו חזרה לסיני. לי היה כאן מיג. החלטתי לנסות להפיל אותו. הייתי שיגור. אחר כך הסתבר שהשארתי את בוחר השיגור על ה־ם)ימין( ולא העברתי אותו ל־ אין טיל- ננסה תותחים. שמתי כוונת, יריתי את כל התחמושת שהיתה לי, אבל הוא חמק. לא הצלח- תי להפיל אותו. ״יצאתי משטח מצרים, ונחתתי ברפירים- כל השאר היו כבר בדרכם לנחיתה בתל נוף. עמוס עמיר חזר לתל נוף זועם וזועף על התפתחות הקרב. ״אשר שניר היה מנהל לחימה בטייסת בתל נוף. הוא מתקשר אלי לרפירים ושואל בנזיפה: ״מה עשית לו, מה קרה״? ׳זה לא לטלפון. אני אתרלק, אחזור ואספר לך׳ אמרתי לו. ׳אל תבוא. אסור לך לבוא עכשיו׳ הוא הזהיר אותי. ׳תמציא תקלה ותשאר שם. תבוא אחרי הצהריים כשהעניינים יתקררו׳. אני חוזר לטייסת ועמום היה כועס. מאה כועס. הוא לא דיבר אתי כל אותו היום. למחרת הוא אסף את כל המובילים כדי לעשות תחקיר לקרב מעל מצרים. ״אתמול קרה משהו חמור ביותר״ הוא פתח, ותיאר את השתלשלות האירועים. לאחר מכן פגה אלי: ״הפרת פקורה של מוביל, בקרב אמת. מה יש לך להגיר להגנתך״? ״הבטתי בנוכחים. לא איברתי את הבטחון העצמי שלי. הייתי די ותיק בטייסת. אמרתי: יא. קרב אויר זה עניין רינמי, לא מצב סטאטי. אני טס ישר, המיג יושב על כוונת הטילים. הוא לא מתמרן- האם צריך לנצל את ההזרמנות הזאת? אני חושב שכן׳. כאן השתי ביטחון עצמי רב יותר, והחלטתי לשנות את הכוון: ׳ב. הפקורה שלך היתה מסוכנת - שלחת אותי למספר אחת שלהם, כאשר הייתי במהירות סגירה גבוהה. אם הייתי עושה את זה, הייתי נכנס לפני מספר שלוש שלהם. לבוא ולהכנס לפני מיג זה לא רעיון טוב- הייתי אומר אפילו הי מסוכן׳. שלחת אותי למספר אחת הוא היה חמש מעלות ממני. לא סגדתי מנוע דק לחצתי על הכפתור׳. ״היו עור שני נושאים שהכעיסו את עמוס, בהם העוברה שלא העברתי את המתג של בורר הטילים. עמוס לא אהב את הדברים וגם ההסבר נראה לו מורכב מרי: ״אתה רוצה להגיר לי שבחצי השניה 770 רוח רפאים מעל קהיר שהיית לך להפר את הפקורה שלי, חשבת על כל הרעיונות האלה?" ״באווירה הזו הגענו לתחקיר של מפקד חיל האויר. החלטתי לספר בריוק מה קרה ולא להעלים שום עוברה. בפני כל הנוכחים סיפרתי מה באמת התרחש: ׳לא שיגרתי את הטיל, כי הבוחר היה על מצב ס. לא העברתי אותו ל־ם. בגלל זה לא הצלחתי להפיל את המיג השני׳. ואז מגיעה הצלה משמים: לפתע הצביע ראש ענף מצ״ד אויר, אני יכול לעשות שינוי, שבכל לחיצה יצא טיל. תוך בו ואחר כך בי, והוציא פקודה מיידית לערוד את השינוי הזה בכל המירז׳ים של חיל האויר. תקלה .18 מבצעית הפכה פתאום לבעיה טכנית פשוטה״ הגל הרביעי בעוד קרבות אויר מתפתחים בשמי מצרים, הורתה הבקרה למטוסים התוקפים להתרחק מן האיזור. קרבות האויר לא ארכו זמן רב מרי, ומבצעי התקיפה חודשו. זוג של רת ״ציפור״ אולם מזג האויר האופייני לתקופה זו- אובך רב וסמיר ועננות, לא אפשר ביצוע מרויק של התקיפה. סיפר שוחט: ״לאודר הנתיב בסיני היה אובר כבד. הודעתי שבאיזור המטרה יש שכבת עננים חור קטן שאפשר קשר עין עם המטרה, אולם הכתיב תנאי כניסה לא נוחים. הייתי מוכרח להכנם קרוב למטרה, מאחר ובכל התרחקות הייתי מאבר את המטרה בגלל ראות גרועה. בצענו מסביב למטרה כרי לזהותה, ולאחר מכן ביצענו שני יעפים כל אחד. תוצאות לא טובות״. במהלך הפעולה יצאו גם מטוסי סקייהוק של קצרים ברלק. מבצעי הימים האלה היו מן המבצעים הגדולים ביותר של מלחמת ההתשה. הסיכון שבקרבת סול- לות הטילים, הכתיב שימוש רק במטוסים ״האמריקניים״ וחייב גיוס כל הצוותים, המטוסים והיכו- לת של טיסות הפנטום והסקייהוק למבצע. למרות שמבצעי יום זה לא מנעו את הפעלת תוכנית ״אפול״ להזזת הטילים למחפורות, הרי לפי תוצאות התקופות נראה כי מבצעי יום זה שיבשו בצורה חמורה את התוכניות להצבת הטילים. לאחר התקיפות נראה האיזור מערבית לתעלה כפניו של הירח- אלפי מכתשים כיסו את השטחים בהם היו לפני כן מחפורות, סוללות תותחי נ״מ וארטילריה. ענני העשן השחורים והלבנים, התמרו לשמים, ולמרות האובך ולמרות מזג האויר הגרוע, ניתן היה להבחין בהן ממרחק של עשרות קילו- מטרים. 771 חורש מאי האדום ליל המצוד הגדול אנשי המבצעים במפקרת חיל האויר ליקטו את דו״חות הטייסים, מירע שהגיע מן המודיעין ונתו- נים נוספים כרי לבחון את תוצאות התקיפות של ה־ גרול, והתקיפות של אותו היום, למרות הנזקים שגרמו, לא ימנעו מהם לזחול לעבר התעלה. גם הצר המצרי גילה נחישות: תקיפת המחפורות על ירי מטוסי חיל האויר והשמרתן, לא הרפו את ידי המצרים. הם החליטו להמשיך את תנועת מערך הטילים ואת הבנייה עור באותו לילה, ואף להציב טילים בתוך המחפורות. חיל ההנרסה המצרי גייס את כל הקבלנים בעלי הציור המתאים, למאמץ הגדול. שיירות ארוכות של כלי רכב, נושאים חומרי בנייה וציור, החלו להיאסף בצירי הכבישים וברחבות פתוחות, והמתי- נו לשעות החשיכה. הכבישים המובילים למרכז התעלה היו עמוסים כלים וציור הנדסי. בצירי הדר- כים נראו גם מובילי טילים ועליהם טילי ההכנות להסעה מהירה של טילי גור התקניות שלהם. חלק מן הציור הורה ממסילות הברזל והוסתר בחורשות ובין עצים לקראת הלי- לה. ספינות רבות שטו על פני תעלת המים המתוקים והעבירו ציוד לאיזור. אמ״ן ומחמיץ עקבו אחר ההיערכות, וסיפקו לאנשי המבצעים את המטרות והצירים בהם נעו השיי- רות. אנשי המבצעים הכינו פקורות מתאימות כרי לחבל במאמץ המצרי. "חיל האויר ימנע מן האויר הבאת ציור לאיוש המחפורות, על ירי ביצוע אמנעת לילה על כבישים . "הביצוע בליל חמישי־שישי 19 וצירים בזירה" נכתב בפ"מ שנשלחה לטייסות 19:30 למבצע הגרול היתה מטרה אחת: "למנוע הצבת טילי ק״א במחפורות בגזרת התעלה על ירי תקיפת שיירות וסתימת דרכי גישה". על המפה שנשלחה לטייסות, סומנו צירי האורך והרוחב עליהם צפויה תנועה של השיירות. כמו כן סומן על המפה קו ממנו אסור לחרוג מערבה, בעיקר מחשש לסוללות טילים פעילות. הפעולה חולקה לשלושה שלבים: בשעת ה״ש״ תוכננו טיסות סיור אלימות על הצירים. תוכנן כי מטוסי פנטום יטוסו בגובה עות על הכבישים, יזהו את המיקום וידווחו על כך לאנשי הבקרה. לשעה ״שי׳ הצירים והמטרות עליהן דווח, על ירי מטוסי התקיפה שפטרלו בשטח ישראל, והיו בכוננות לכני- סה מיידית לשטח מצרים לתקיפת השיירות. הלילה היה חשוך בשמי מצרים. בקרב אנשי המבצעים היתה תחושה של בהילות- לא היה להם ספק כי המצרים ינצלו את שעות בין הערביים להיערכות הגרולה לתנועה מזרחה, לעבר התעלה. עם ררת החשיכה החלה הפעילות. מטוסי פנטום, מצוידים בפצצות ונורים, ומטוסי סקייהוק חמושים בפצצות, נורים ורקטות, כבר רעמו. על מסלולי בסיסי חיל האויר בדרכם לתעלה. מטוסי פנטום נוספים פטרלו מעל איזור הפעולה כרי להגן על המטוסים התוקפים, ולהיירט כל מיג שינסה להתק- רב למטוסי התצפית. גם המטוסים שנוערו לתקיפה, כבר היו מעל סיני, ממתינים להכוונה לעבר הצירים. מטוסי קרב פועלים בלילה כבוררים. הפעם, שלא כרגיל, הם פעלו בזוגות, אבל שמרו על 772 רוח רפאים מעל קהיר הכבישים והנתיבים שהובילו לסואץ סומנו בצורה בולסת על מפות המבצעים הפרש גבהים גדול כרי להמנע מהתנגשות בלילה החשיך. המטוס המניר טם בגובה והתוקף החשיכה יררה על מצרים, והאורות החלו לבצבץ לאורך הכבישים ודרכי הגישה למרחבי אבו סואר, פאיר והסואץ בדרום. האיזור התמלא לפתע במאות גחליליות אור צהבהבות, אשר התנקזו ממרח- בים גדולים לעבר הכבישים שהובילו מזרחה, לעבר התעלה. הפעולה החלה. מטוסי הפנטום לגילוי חדרו לשטח מצרים. הטייסים והנווטים היו עירניים לאפשרות של יירוטי משיכה של המיגים. אבל המשימה שלהם בשעה זו היתה איתור השיירות. ביהיהם הם אחזו מפות ועליהן ציורי הנתיבים שצוינו במילות קור. הלילה היה חשוך. הם עקבו אחר נחשי האורות שנעו על הצירים, אולם לכולם היה ברור כי ברגע שישמעו מפקרי השיירות את רעש המטוסים, הם יורו לכבות את האורות. וכך אכן קרה. הטייסים הספיקו להוריע על מיקום חלק מן השיירות, כאשר לפתע כבו נחילי הגחליליות בזה אחר זה. טייסים נועזים במיוחד ירהו לגובה הכבישים, למרות הסי־ 773 רוח רפאים מעל קהיר כון, וניסו לגלות את השיירות הכבויות, על רקע האורות הרחוקים. אנשי השליטה והבקרה, יחד עם אנשי המודיעין, ריכזו את הנתונים וסמנו את הכבישים. הם העבירו את המידע לטייסי התקיפה שכבר שייטו בשמי סיני. הפנטומים והסקייהוקים נכנסו לתקיפה. המטוסים ניסו ללכור את השיירות מהראש והזנב, כדי להשמיר את כלי הרכב הלכודים במרכז. פסח מטייסת ב׳נרתיק״׳. הוא נשא כוורות עמוסות רקטות ושחרר אותן על השיירות: ״כלי רכב אחד נדלק״. טייס אחר מ־ שתיים־שלוש מכוניות. בוצעו צליפה והפצצה ונראתה התפוצצות. בוצעה גם הפצצה על ציר ׳שעווה׳״. טייס שלישי מטייסת מכוניות על ציר ׳מריאך. שיירה ארוכה לכוון איסמעילה מזרחה״. בן רב מאותה טייסת כתב: ״נפג- עו כנראה שלושה כלי רכב על ציר ׳משביר, באיזור צומת ׳שעווה׳. הנ׳׳מ נפיץ, נותב חזק״. למרות שהשיירות כיבו את האורות, מצאו טייסים אחרים שיטה לאלץ אותם ״להדליק״ אותם: הם הגיעו בזה אחר זה מאחורי השיירות וגלשו במנועים בסרק. המטוס הראשון הפעיל את מנועיו מעל השיירה, הנהגים בלמו, וחשפו את האורות הארומים של הבלמים. המטוס הבא במבנה יכול היה לרווח על מיקום השיירה. היה זה משחק עצבים שנמשך שעות ארוכות בליל הפעלות הדרמטי. הטיסות נמשכו ללא הפסקה במשך כל שעות החשיכה. המטוסים חדרו לשטח מצרים, מבנה אחר מבנה ושחררו את מטעניהם על כל כביש בו נתגלו שיירות. מטוסים אחרים שבכתשו אתצ הכבי־ מאיץ לתקיפה- פנטום 774 חורש מאי האדום שים כרי למנוע תנועה עליהם. ההתפוצצויות נראו לאורך קילומטרים רבים. כלי הרכב שנשאו טילים או הלק, עלו באש בלהבות ענקיות וסייעו למטוסים לכוון את התקיפות. הפעילות היתה אינטנסיבית ונמשכה שעות ארוכות. זוג אחר זוג נכנסו המטוסים לתקיפה, ושחררו את מטענם. מן האויר נראו הכבישים כנחשים ארוכים ואדומים, מקושטים בפרצי אש ולהבות שלא כבו שעה ארוכה. למרות זאת חלק מן הציוד הצליח לעבור בצירים: נהגי השיירות נסעו ללא אורות, וכאשר התחילו התקיפות ירדו לצירי הדרכים ונעו לעבר השטחים הפתוחים בשבילים ודרכים לא סלולות. במהלך הלילה נערכו מאות רקטות. לאחר מבצעי אותו הלילה, ולמרות הפגיעה בעשרות כלי רכב, נותרה תחושה קשה בקרב אנשי המו־ ריעין והמבצעים. למרות האנרגיה והמאמץ הרב, שהושקעו במניעת התנועה מזרחה והצבת הטילים, התעוררו אנשי המודיעין והמבצעים עם בוקר למציאות חרשה: מול חזית התעלה נפרשה תמונה חרשה של זירת הלחימה: בחלק גדול מן המחפורות הוצבו טילים, ומשאיות רבות נראו ליד המחפו־ רות כשהן פורקות ציור בחופזה. האיזור געש מאלפי משאיות, מובילים, כלי רכב וגם סירות שנעו על התעלה באיזור סואץ ובתעלת המים המתוקים כשהן מובילות ציור להשלמת בניית הסוללות. חיל האויד החליט לפתוח במבצעי תקיפה נוספים כרי להשמיר את המחפורות והטילים. 775 חורש מאי האדום המצרים מנסים לתקוף למרות שבתכנית ״אמל״ היה מקום לפעולות תקיפה של מטוסי חיל האויר המצרי על המערך של צה״ל, הם לא המריאו לפעילות ולא נראו בשמי סיני. חיל האויר המשיך בתכניותיו להשמרת המערך החדש על ירי מבצעי תקיפה רחבי היקף. . חלק גרול מן 20 ליום שישי המטוסים הופנו לעבר המחפורות ואחרים לעבר מוצבים ועמרות שהיו סביבן. במבצע הראשון תקף זוג פנטומים של טייסת לאחר מכן את "מחפורת ״קורה״. ביניהם יצאו רביעיות של מטוסי סקייהוק לתקיפת מחפורות אחרות, שעריין לא היו מאוישות: רביעיה של תקפה את"שמיר 4 הטייסים דיווחו על תקיפות טובות: פקטורי מ־ פסח מ־ לת הנ"מ ויתכן בתותח אחר. לא היה מסומן על המפה". שחר מ־ במטרה את התקיפות מגובה רב, כשהגובה המזערי לפטרולים אויריים להגנת המטוסים התוקפים. לשעת הצהריים תוכן גל התקיפה השני. שעת ה״ש״ של המבנה הראשון היתה תקף את מחפורת"חווה את מחפורות"יונה של מירדים ופנמומים , מירד 776 רוח רפאים מעל קהיר מחפורות"תלם״, ״עין במבצע השלישי, ״קרחת טלמור( תקפו בשעה פצצות של עתקה בשש פצצות זה. בעור המטרה הראשונה הושמרה, המטרה השניה לא נפגעה והיה צורך במבצעים נוספים כרי להוציא אותה משימוש. עשרות מטוסים השתתפו במבצעי אותו היום. היו אלה בעיקר מטוסי הפנטום המהירים ומטוסי הסק־ ייהוק שיכלו לשאת כמות חימוש גרולה, אשר פעלו נגר המחפורות. אורי לקובי: ״תפיל כבר!״ בעור מטוסי תקיפה מנהלים מבצע השמרה נגד המחפורות וכותשים אותן, פטרלו פנטומים ומיח׳ים מעל איזור הפעולה ומנעו התקרבות של מיגים מצריים לאיזור. טייסת 21 המגיעים לאיזור התעלה, הורה מוטי, שניהל את הפעילות, להזניק את הזוג הראשון, שהיה בכוננות לעבר המיגים. אורי אבן ניר ויעקב ריכטר ישבו בתאי המירז׳ים. לא חלפו אלא דקות אחרות והם נשלחו על ידי הבקר ״למפגש!״. היו אלה מטוסי מיג המצרים נקטו בשיטה החביבה, ופחותת הסיכון בה נהגו לתקוף: חדירה, תקיפה חפוזה וחזרה תוך כרי פניה מערבה אל מעבר לתעלה. אורי גילה שני מיגים כשפניהם מזרחה. הוא הסתער לעברם. כאשר הגיע אליהם הם כבר שינו כיוון ונמלטו מערבה. אך הרלתא לא יכלה לשמש להם מפלט. אורי, טייס הקרב ה״חם", הסתער על המטוסים המצריים. אלה חמקו דרומה, לאיזור שלופה. הוא ׳חילק את העבודה׳ בינו לבין קובי: הוא הלך על הראשון והורה לקובי ללכת על המיג השני. שני המיגים ערכו פניה מתונה, גלגלו כנפיים כרי לגלות את המירז׳ים. אלה היו מאחוריהם. תוך כדי פניה, הפך קובי למוביל. הוא הגיע ראשון למצב שיגור, לחץ על לחיץ הטילים והפיל את אחר המיגים משוכי־הכנף. באבירות האופיינית לטייסי למפקר שלו. חלפה שניה קלה, ולמרות מצבו הטוב יותר, הוא ציפה לראות את המוביל נכנם ומפיל. אורי לא הבין מה קרה לקובי. הוא הבחין במצבו הטוב יותר וצעק לו: ״שתיים- לכל הרוחות- תפיל כבר!״. קובי שיגר עור טיל והפיל גם המיג השני. המחווה של אורי היתה במקומה. את היום הזה לא ישכח קובי לעולם: היה זה המטוס החמישי שהפיל בקרבות אויר, והיום בו הפך לאלוף טיס. שני מטוסי המיג המירז׳ים חזרו לנחיתה. 777 חורש מאי האדום ״המיג בוער עם אף למטה״ מבצעי הכתישה של המחפורות נמשכו באותה שעה במרחבים הפתוחים שממערב לתעלה. עשרות מטוסי פנטום וסקייהוק חלפו גל אחרי גל והשמידו מחפורות וציור שהיה בקרבתן. מטוסי פטרול סרקו את השמיים בציפייה לראות מיגים, אולם אלה לא הגיעו. בזמן שהתנהל הקרב של אורי וקובי, הזניק מוטי רביעיה של איזור הפעילות. אברהם שלמון הוביל את מבנה ״טווס״ ואתו דרור חריש, מנחם שמול וטייס נוסף. בינתיים התקרבו מיגים נוספים לאיזור התעלה, ומוטי הורה להזניק גם את הזוג של בכוננות ברפירים. מבנה ״ניסן״ ובו יהורה קורן ועמוס כהן, הוזנק לאויר וצורף לרביעייה של המיגים המשיכו לפטרל בשמי מצרים, אך לא התקרבו לתעלה. מוטי הורה לירט אותם. הבקרה הורתה לטייסי המירז׳ים ״למפגש!״, אך המיגים התרחקו והמירז׳ים נקראו לחזור לשטח סיני. המי־ גים החלו בפניה חזרה לעבר התעלה. תמונת הקרב השתנתה. מוטי ראה בכך הזדמנות לרשום הישג נוסף לטייסות המירז׳. הוא הורה פעם נוספת למטוסים: ״למפגש!״. המירז׳ים טסו אותה עת, כשפניהם צפונה וקיבלו כיוון מערבה. יהורה קורן הפך למוביל, והיה הרא- שון שנכנס לקרב. לא חלפו אלא מספר שניות והוא הבחין ראשון במיגים. התרגיל של הבקרה היה מוצלח: המיגים לא היו ערים לנוכחותם של המירז׳ים מאחוריהם. ״עור לפני שהגענו למקום, קיבל- נו ׳למפגש׳, אך מיה הורו לנו ׳לא למפגש׳ ונכנסנו לפטרול מעל התוקפים״ סיפר קורן. ״כשהיינו בכיוון צפון קיבלנו שוב ׳למפגש׳- מיגים מתיחסים ״בפניה לכוון עם זוג שהנמיך מכוון דרום לצפון. הם היו רחוקים, ונראה לי שזה לא היה המבנה שעליו יורטנו. נכנסתי אחריהם בטווח רחוק, יחד עם מספר שתיים שלי ושלוש של ׳טווס׳״. הקרב נסחף בינתיים לאיזור אינשאס־בילבייס, מרכז טייסות הקרב של חיל האויר המצרי. הבקר המצרי הבחין במירז׳ים החודרים לשטח מצרים, והורה למיגים לשבור. הם התפצלו וניסו לחמוק לצדרים. אך זה היה מאוחר מרי. קורן: ״המיגים נפרדו ואבדנו אחר מהם. סגרתי טווח לאט לאט. המיג עשה תמרונים, אך בלי קשר עין אתי. בשלב מסוים, בכוון צפון מעל בולבוס בערך, הוא הפך הטייה״. יהורה התקרב אליהם יחד עם מספר שתיים. הוא הביט במיג, והיה ברור לו כי הוא רחוק מדי. למרות זאת הוא שיחרר טיל שפריר גובה אחר ״הסיגר הלבן״ וראה כי גם השובל נעלם- המנוע כבה. ׳טיל אבור׳ הוא חשב. אבל המהירות הגבוהה של המירז׳ סייעה לטיל: לפתע האיר כדור כתום את השמים. ראש הטיל פירק את המיג לרסיסים. השפריר ״המטוס נפגע ונדלק״ סיפר קורן, ״עזבתי אותו בוער עם אף למטה. הצטרפנו למבנה יחד עם שלוש־ . שני המובילים, קורן ושלמון, רווחו על חסימות קשר בהן נתקלו 21 ארבע של ׳טווס׳ וחזרנו הביתה״ במהלך הקרב. "בשלב מסוים מיד אחרי תחילת הקרב היתה חסימה על הערוץ. שמעתי רק את המטו- סים באויר ולא את הבקר. עברנו לערוץ אחר ונוצר קשר שנית״. לכולם היה ברור כי המערכות הרוסיות החרשות לשיבוש התקשורת, כבר הופעלו בזירה. 778 רוח רפאים מעל קהיר עבור יהורה קורן זה היה יום מיוחר: הוא הצטרף לקארר אלופי הטיס של חיל האויר הישראלי. ואכן הוא החליט לציין זאת, כדי שכולם ישמעו ויראו: כאשר הגיעו המירז׳ים לנחיתה הוא נפרה מהם, וערך בז בגובה נמוך וברעם אדיר מעל רפידים. עור אלוף טיס נוסף באותו היום לטייסת הפיינלה של שבוע הקרב המתיש והממושך, היה בתקיפה של שני זוגות פנטומים על מטרות מצרי- ות. זוג פנטומים של היה אחר מטייסי ההסבה האחרונים, והתאושש בימים אלה מתאונת הג׳יפ )בה נפצעו ולאחריה קורקעו גם בן עמי פרי ורענן נאמן( היה מספר שתיים בגיחה. מחפורות ״עין הגיעו בגובה נמוך, משכו מעל התעלה ונכנסו לתקיפה מהירה. כל אחר מן המטוסים שחרר פצצה של הזוג של האוירית הישראלית, והיה מטרה לפגיעה של מטוסים ישראלים פעם אחר פעם. גם המצרים גילו עקשנות רבה, שמחירה היה כבד באנשים וציוד, בכוונתם לשמור לעצמם את היכולת לשלוט על הפעילות האוירית מג׳בל עתקה. בשל כך הם הציבו מכ״ם חרש בכל פעם שהמכ״ם הושמד. חנקיז־קמאי, פרנס־ויטמן היו במטוסים שתקפו את המכ״ם וסוללות הנ״מ שהגנו עליו. המטוסים ערכו שלושה יעפים גבוהים. מיקומו של מוצב המכ״ם היה באיזור מוגן והפצצות לא הצליחו להש־ מיד אותו. 779 חורש מאי האדום סקייהוק ״הורג״ מיג הפעילות של הצבא הסורי נגד עמדות ישראליות באיזור הצפון הלכה והחריפה, בשל קריאות מצרים לנשיא חאפז אסר להפחית מעט את הלחץ על מצרים, על ירי הרחבת החזית השניה מול ישראל ברמת הגולן. עזרא דותן)מימין( הוביל את בן דב בקרב בו הופלו המיגים גם המחבלים הפלשתינים, אשר הקימו זה מכבר בלבנון מובלעת שכונתה ה״פתחלנד״ למרג- לות הר חרמון, פתחו באש לעתים מזומנות. ב־ את מחנות המחבלים באיזור. זמן קצר לאחר מכן התערבו גם הסורים בקרבות, ופתחו באש ארטילרית לעבר עמרות צה״ל. מטוסי תקיפה קיבלו פ״מ לתקיפת סוללות ארטילריה סוריות באיזור אל האדר. חמישה זוגות של מטוסי סקייהוק מטייסת ריות ומטרות המחבלים. בין הטייסים שיצאו לתקיפה, היו גם מפקר הטייסת, רס״ן עזרא דותן )בבן( ומספר שתיים שלו, סרן גיורא בן רב. המטוסים היו חמושים במספר כוורות של רקטות נגד טנקים. ״בשעת בוקר מוקדמת כבר הייתי בטייסת. כשאני מתדרך את הטייסים שהיו אמורים להשתתף בפעולה זו״ סיפר עזרא רותן. ״לאחר התדריכים המראנו לפי גיחות מתוכננות, במטרה לתת סיוע לכוחות הקרקע הפועלים. בהתאם לכך חומשו המטוסים בנשק אנטי־טנקי: כוורות רקטות ותותחים״. התפקיר של הזוג שהוביל רותן, היה לפטרל לפני הכוחות הפושטים, לגלות כוחות ולהשמיד 780 רוח רפאים מעל קהיר אותם. ״הסתובבנו מעל איזור הפעו- לה, כשאנו חגים במעגל וכמו כן היתה אפשרות להסתכל לתוך הזירה בה היינו אמורים לפעול. חגנו בגובה של אלפי רגל, כשאנו מנסים למצוא טנקי אויב אבל השטח היה קשה״. המטוסים הנמיכו ער שהצליחו להב- חין בין כלים של צה״ל לבין כלים סוריים. הם ירהו לגובה נמוך וגילו שיירה של משוריינים כשהם חוצים גשרון. מתן ניסה ליצור קשר עם הכוחות מעליהם טס, כדי לוודא את זהות המשוריינים. בינתיים נעלמו כלי הרכב. בהיות המטוסים מעל הגשרון הבחין גיורא, מספר שתיים, ברביעיית מטו- סים סוריים. הוא הודיע על כך למו- ביל, אך בבן לא הצליח לגלות את המטוסים המוסווים אשר נבלעו בנוף ההררי. הוא הורה לגיורא להמשיך ולעקוב אחריהם: ״אוקיי, שים את האף עליהם ותתחיל לררוף אחריהם״ הוא אמר לו. לפתע התערבה הבקרה והוהיעה להם: ״שים לב, המטוסים הם ישראלים. תתרחקו משם ואל תפרי- עו להם״. זה מכבר היה חשש כי למערך המכ״ם של ישראל לא היה אותה עת כיסוי מלא של האיזור. גיורא התעקש והודיע לבקר כי המטוסים בהם הבחין הם מטוסי מיג ובינתיים גילה אותם גם בבן. גיורא היה בעמדת ירי טובה יותר. בבן, חסר סבלנות, צעק לו: ״תהרוג אותם!״. גיורא הצעיר נכנס וירה- אך הטווח היה גדול מרי. הוא נכנס פעם שניה. הטווח התקרב, אך הוא לא הצליח לפגוע. בבן היה טייס מיח׳ מצטיין, שצבר כבר מספר הפלות של מיגים סוריים. הוא קיווה לקבל את הפיקוד על טייסת מירז׳ - עדיף מוכן להסתפק בפיקור על טייסת סקייהוק. אבל רוח הקרב הלוהטת נשארה בו- סקייהוק או לא ״בבן״ יורד מסק״הוק 781 חורש מאי האדום סקייהוק. הוא יוכיח לכולם כי גם סקייהוק יכול להפיל. הוא היה כבר קצר רוח. גיורא פינה את הזירה החוצה, ובבן נכנס אחרי המיגים. הוא התקרב לטווח קצר וירה בתותחיו, אך המיג לא נפגע. מטוסו היה סקייהוק מספר המטוס הראשון בו הותקנו תותחי לא הועיל הפעם. אבל הוא היה עמוס ברקטות שלא הועילו ליכולת התמרון שלו. בבן ערך שתי פניות עם המיגים. מתחת לכנפיו היו חמש כוורות רקטות אויר־ קרקע. בכל כוורת רקטות קטלניות, שכל אחת מהן מסוגלת לפצח טנק. כאן הוא החליט לעשות מעשה- מה שלא נפגע מתותחים יופל ברקטות. ״בשלב זה של הרריפה, 17הסק״הוק היה בעל יכולת תמרון •ובה גם מול המיג כשאני יושב עליו, החלטתי לנצל את עוצמת האש של כוורת הרקטות נגד טנקים, כרי לפגוע במיג. לחצתי על הכפתור המפעיל שתי כוורות, נתתי מטח אחר משתיהן. טייס המיג אפילו לא הרגיש שאני יורה בו: הרקטות)שהיו אויד־קרקע ולא אויר־אויר( ירהו בגלל הכובה שלהן נמוך מאד מאחורי המיג. כיוון שכך הרמתי את הכוונות מעליו ונתתי מטח נוסף של שתי כוורות רקטות. זה ׳כיסה׳ אותו לגמרי- הוא נעלם בהתפוצ- צות גדולה״. זוג המיגים השני פנה בינתיים והתארגן להפלת מטוסי הסקייהוק. אחר המיגים חלף ליד בבן במהירות. בבן הבחין בו. הוא הפנה מבטו לעבר המיג וכבר תמרן אחריו. אבל הכוורות הריקות, אך יוצרות־ההתנגדות, נותרו מתחת לכנפיו והוא לא הצליח לסגור את המרחק אחרי המיג, שהפעיל בינתיים גם את המבער האחורי שלו, והתרחק משם. בבן החליט להיפטר מהכוורות הריקות, ופנה לעבר המיג. ״בשלב מסוים התגלה לי המיג, וראי- תי כי הוא מבצע פניות קלות. אמרתי לעצמי: ׳הבחור במיג מעוצבן. הוא מוראג מה קורה מאחו־ 782 רוח רפאים מעל קהיר ריו - אחרת אין לו כל סיבה לבצע תרגיל זה. עכשיו אני תופס אותו!/ . ״יש לו מבער ועוד מעט 22 ״המיג הפך כיווני פניה, ועזר לסגור את המרחק אליו״ סיפר בבן יגמור את הרלק שלו, אבל פתאום הוא נעלם בתוך הואדי". בבן סבלני, המתין למיג שיתרומם מעט: "הופ. הוא יוצא קרוב. עכשיו צריך לעצור את הסקייהוק, שרץ מהר ויכול לחלוף את המטרה - מוציא מעצורי אויר ומדפים, סוגר מנוע - והמיג מוכן להפלה. יורה צרור מהתותחים הטובים, וההוא נפרה מהכנף שלו ומסתובב לתוך הארמה". המטוס הסורי נמרח על אחד ההרים הסלעיים - ובבן הפך לאלוף טיס: שני המיגים האלה היו המטוסים הרביעי והחמישי שהפיל .23 בקרבות אויר אשר שניר מפיל מיג שלישי בשעה בה ניהל בבן את הקרב יוצא הרופן שלו, מול המיג של הסתערו בלהט על המיגים, אך בבן צעק להם שישאירו לו את המטוסים ״שלו״ ויחפשו מטרות אחרות. ״החנקנו צפונה בכוונה להצטרף למבנה אחר של לקרב, בדו״ח לאחר הגיחה. "עוד בטרם הספקנו להצטרף אליו, גיליתי בקשר עין מטוס בגובה נמוך, שלבסוף זיהיתי כמיג סקנו עם אחד בלבד". המיג הסורי חמק בטיסה נמוכה על פני השטח ההררי. עמוס היה זהיר יותר ושמר גובה, ותוך כרי כך חיכה להזרמנות טובה יותר לירי. לאחר הקרב סיפר עמוס כי הטייס הסורי גילה יכולת טובה מאד בקרבות אויר, ותמרן היטב כרי לחמוק ממנו. ״הבחור ביצע נסיעות נואשים, על ידי שבירות וטיסה בגובה נמוך מאד, כאשר אנחנו נכנסים ויוצאים ממנו לסירוגין, והוא שובר יפה ובזמן. הענין נמשך יותר מארבע דקות עד אשר בשלב מסוים, הוא התישר מעט, ואז מספר שתיים שיגר עליו ׳ברקן׳ מטווח כ־ המטוס נשבר ונדלק ומיה התרסק על הקרקע. הטייס נהרג ללא ספק". מספר שתיים היה סרן אשר שניר, אשר ניהל קרב עתיר תמרונים, מחושב, נגר המיג הסורי. היתה זו ההפלה ה־ זמן קצר לאחר הקרב, נקלטו בישראל תשדורות רבות, שנוערו לסייע לצוותי החילוץ לאתר את הטייס שנפל. החיפושים נמשכו שעות ארוכות. לימים התברר כי הטייס הסורי היה מפקד טייסת פאיז מנטור, מטייסי הקרב הבולטים של חיל האויר הסורי. הוא היה גם הטייס אשר ביצע את הבום העל-קולי מעל חיפה. לאחר מותו הועלה לדרגת קולונל. התמרונים החריפים של שני המירז׳ים נתנו את אותותיהם בטילי הנחיתה נמצאו ראשיהם של הטילים שנותרו מתחת לכנפי המטוסים, כשהם שמוטים ומשוחר- רים )מבעיה זו סבלו טילים רבים כמתואר בנפרח. 783 חורש מאי האדום ״קשת אוירי״ - פנטומים מעל ראס בנאס באמצע החורש הרחיבו המצרים את פעילותם גם לזירה הימית. בליל מצריות את ספינת הדיג ״אורית" מול ימת ברדאוויל בצפון סיני. שני רייגים נהרגו. למחרת, מיה לאחר שתקפו מחפורות בשטח מצרים, נלקח זוג של מטוסי פנטום של לים מהספינה. במטוסים היו פיר־אראל, פלד־בר שלום: ״בדרך חזרה נלקחנו לחפש אניה שטבעה. אחרי חיפוש מצאנו כתם שמן על המים, צפונית מערבית לברראוויל, ולירו עצים עם ניצולים וגם מספר אנשים עם חגורות הצלה ארומה; בתוך המים. כן נראה גוף כהה מתחת למים אשר נראה למשך זמן מה במקום או נע מערבה" דיווח פיר לאחר הטיסה. יום לאחר מכן חדרו אנשי צפרדע מצרים, שהגיעו מעקבה, לנמל אילת וטיבעו ספינה ישראלית. המשחתת מתפתלת- נסיונות החמיקה לא עזרו וה״סקורי״ טבעה לאחר מספר שעות ישראל החליטה להגיב על טיבוע ספינת הדיג ״אורית״ ומיקוש שרירי אניה בנמל אילת, על ידי פעולה נגד מתקנים ימיים של מצרים. המטרה היתה נמל ראס בנאס, שם עגן צי ים סוף של מצרים. 784 רוח רפאים מעל קהיר המטרה של מבצע ״קשת אוירי״ היה ״לתקוף ולהטביע כלי שיט צבאיים מצריים באיזור ראם בנאם״. נמל ראם בנאם, המרוחק כ־ מסוג ספינות טילים מדגם ״קומר״ ושני נט״קים)נחתות טנקים(. משחתת זו שימשה בין השאר להפגזת עמדות ישראליות בסיני ולהוצאת חיילי קומנדו וצוללנים שפעלו נגד מוצבים ישראליים בסיני. באיזור הפעולה היו בסיסי אויר פעילים באסואן)טייסת מיג האויר בגררקה וראם בנאס עצמה היו נטושים. את הרביעייה של איתן פלר־משה גולד ויגאל שוחט־אורי טלמור היו בזוג השני. בזוג השלישי היו יצחק פיר־יוני אראל ואורי יערי־משה ברטוב)״גלידה״(. אלה נשאו גם מצלמות תקיפה לתיעור התוצאות. את הרביעייה הראשונה מטייסת קמאי. אברהם רודן־עמוס זמיר, ורמי הרפז־ראובן פישר היו בזוג השני. בזוג האחרון)״ריגה״( היו אביאם סלע־רני ויטמן ואהרון)ילו( שביט־מיכאל דביר. משימתם היתה לתער את התקיפה ותוצאו- תיה, לשם כך טסו במטוסי הצילום של הטייסת, שהיו מסוגלים לשאת גם חימוש. ביום שבת מטוס היה חמוש בשש פצצות טסו בקטע הראשון מעל ישראל ודרום סיני, בגובה חסכוני של החוף הסעורי. ״טסנו בגובה רב, במהירות נמוכה״ סיפר איתן פלה, "המבנה היה מאה צפוף״. הבעיה הגרולה ביותר של מתכנני הגיחה, ובעיקר המבצעים, לבד מהצורך להגיע בהפתעה, היתה המרחק משטח ישראלי. שלא כמו במבצעים אחרים, היתה בעיה בהפעלת מערך הצלה במקרה שאחר המטוסים היה נפגע. כרי להקטין את הסיכונים, הוחלט לערוך יעף תקיפה אחד, ולחזור מיר הביתה. מטוסי סקייהוק של טייסת האויר וצוותי החילוץ בסיני. שני זוגות סקייהוקים של יצאו לאיזור דרומית לשארם א שייח כדי לשמש ממסר והגנה על אנשי צוות במקרה של נטישה. גם מטוס סקייהוק של לתדלוק אוירי. לבסיס הדרומי הגיעו מטוס נורה לחיפוש והצלה, ושני מסוקי יסעור של הפנטומים טסו כשעתיים אל המטרה, ברממת אלחוט מלאה. הם טסו לאילת ומשם דרומה לעבר שארם א שייח. כאשר חלפו מעל ים סוף גלשו המטוסים לגובה נמוך. המטוסים התפצלו לזוגות: שניים תקפו ושניים נסקו כרי לצפות ולהגן עליהם. לאחר מכן התחלפו התפקידים. ארבעת המטו- סים של אביהו והזוג הנוסף התישרו בטור, משכו, גלגלו וצללו לעבר הספינות בנמל. הם פגעו בספינת טילים אחת מסוג ״קומאר״ ובמשחתת מסוג ״סקורי״. "עשינו שם שלושה־ארבעה יעפים ונאלצנו לררת לגובה נמוך, כי היתה לנו תקלה כללית בכל המטוסים, בתחום כינון החימוש" סיפר אביהו בן נון. "עשינו במטוסים שינוי שהיה מיועד לאויר־ אויר שהשפיע על מוד אויר־קרקע. הוא גרם לנו קריאת טווח לא נכונה. בשל כך לא יכולנו להפ־ 785 חורש מאי האדום ציץ מגובה רב באמצעות המערכת, אלא רק מגובה נמוך״. רביעיית המטוסים הראשונה נתקלה באש נ״מ כברה ביותר. על סיפון המשחתת האפורה, היו לא פחות מעשרה צריחים של תותחי נ״מ, בקוטר נ״מ חזק מאד- לא רק מסביב, מהנמל, אלא מהספינה עצמה. קציני הנ"מ או מפעילי הנ״מ שהיו על האניה היו צריכים להיות אמיצים בצורה בלתי רגילה. האניה היתה כבר פגועה, פצצות כבר התפוצ- צו עליה, והם ירו כמו משוגעים, בירי מכוון היטב- ממש עברנו דרך זרם של קליעים. וכמוה עשו כל הכלים ומסביב לנמל. הם היו מוגנים בצורה מאסיבית. אבל אף אחד לא נפגע״ סיפר אביהו. רמי הרפז היה מספר ארבע והיה יכול לעמור על תוצאות התקיפה של הרביעייה הראשונה. כאיש הטכני של טייסות הפנטום, הוא ידע כי יש צורך לרייק: ״היה ברור שצריך לפגוע באניה ישירות, או לכל היותר ולתקן. עשיתי שני יעפים והטלתי את שש הפצצות. הנ״מ היה חזק מאה״. אביאם סלע יצא לתקיפה באחר ממטוסי הצילום, חמוש בטילים אך לא בפצצות. ״אני שם צילמתי ולא תקפתי״ הוא סיפר. "מספר שתיים שלי, היה ילו, ושימשנו גם לחיפוי. אני זוכר שהייתי שם הרבה מאד זמן״. סלע ערך מספר יעפים מעל המטרה, והביא צילומים של הפגיעה במשחתת המסת־ חרדת ליה המעגן, ובספינות האחרות וגם של הנמל בראס באנס. ״בוצע צילום האניות בראס בנאס״ הוא כתב בדו״ח צוות אויר. "לפני היציאה לטיסה נאמר לי לעבוד על ערוץ אים באיזור המטרה ללא ערוץ משותף. "בוצעו צילומים בגבהים מהאניה ירה כל הזמן. נ״מ לנמל ועוד שלוש סירות קטנות. אחת כנראה סטי״ל באיזור המפרץ. נראה איל פה האס בנאם״. לסלע היתה ביקורת על פעילות אנשי הבקרה: "הבקר ב־ מלאים, מי נמצא, איפה ובאיזה גובה. דבר זה נותן תמונה מלאה לאויב. חמור מארי׳ וסיים את הדו״ח בציון שהיתה"רוח צפונית״. אביהו ריווח למוביל יותר החלה כבר לשקוע. אביהו היה קצר רוח ורצה לראות אותן טובעות כדי לשמור על ההישג לטיי־ סת שלו. "החשש הכי גרול שלנו היה, ש־ אותן לפני שהם מגיעים" נזכר אביהו בחיוך. המטוסים של ״טסנו בגובה של טסנו מעל שארם ומשם לראם בנאס- ראיתי פסי התעבות בגלל הטיסה הגבוהה" הוא סיפר. הרביעיה של את המשחתת הפגועה. היא ניסתה לתמרן ולשנות זוית מול מבני התקיפה. הוא משך לתקיפה, לחץ על לחיץ הפצצות, אבל הן לא השתחררו. מאוכזב, אבל בעיקר נבוך, הוא ערך פניה כרי לצאת מסבי- בות הנמל, וגילה כי מפסק החימוש הראשי אינו לחוץ. "לא יוצאים למרחק מאות ק"מ בלי לשחרר 786 רוח רפאים מעל קהיר את הפצצות״ הוא חשב. הוא ביצע פניה נוספת, השתלב במעגל המטוסים התוקפים, והטיל את הפצצות. עיני, הנווט של חץ, היה כעוס. ״התחושה שלי היתה מאה קשה״ הוא סיפר. ״הנ״מ היה חזק מאה. ולי ברור כי הדרישה והתכנון של היעפים, לא היה בגלל החשש מהנ״מ, אלא בגלל שהטיסה היתה מאה מאד רחוק בשטח אויב- כאן אין סיכוי לחילוץ והצלה. רצו לצמצם את הסיכון ואנו לא מטילים פצצות. תקפנו שוב, אבל לא נפגענו- אף אחד לא נפגע״. חץ־עיני חזרו לנחיתה לאחר אורי יערי ומשה ברטוב, היו מספר שתיים של הזוג של ״ופתאום אורי אומר לי: ׳יש לי תקלה- הרצועות של הכסא לא ננעלות, אני רוצה לחזור׳ ואני אומר לו: ׳איך אפשר? - אנו נחמיץ את כל החגיגה!״. אורי יערי היה טייס קרב מנוסה. בסוף ניסוי של חיל האויר הבריטי. את ההסבה לפנטום הוא ערך לבדו, תוך לימור מהספרים וטיסות רצו- פות, שהקנו לו את התחושה כי הוא שולט במטוס ומוכן לצאת לקרב. עכשיו היה מצב מביך)לאחר מכן התברר כי אחר המכונאים שכח לחבר את הרצועות(. יצחק פיר, מוביל הזוג, הורה לו לתקוף מגבוה ולא לררת לצלילה. אך אורי לא התכוון לוותר על הגיחה, והיתה לו ׳סיבה׳ טובה: ברטוב הבטיח לו כי בזמן הצלילה הוא יושיט את היריים ויחזיק חזק את הרצועות שלו. במקום תקיפת החתף המתוכננת, הפציץ אורי בהפצצת צלילה מתונה. הוא ביצע שני יעפים מגובה בינוני, הטיל את הפצצות, ויצא מהצלילות בשלום. .24 את אנחת הרווחה של ברטוב ניתן היה לשמוע גם על הספינות כאן צפתה אכזבה קלה לאנשי הצוות התוקפים: הם קיוו לראות את התפוצצות המשחתת וטביעתה ״כמו בסרטים של מלחמת העולם השנייה״, נזכר אחר הטייסים, אולם המשחתת לא טבעה מיה, אלא לאחר שעה ארוכה. מומחים ללחימה ימית הסבירו לאחר מכן כי הדבר טבעי, בהתיחס לעוברה כי מדובר במשחתת גרולה וכברה, שאורכה כ־ ״היה מאה קשה לפגוע בספינות״ - נזכר איתן פלה, ״העומק לא היה גדול. אחרי שתקפנו את המשח- תת הכל היה חום, המים היו עכורים- חול התערבב עם המים, בגלל הגובה הדרור״. יגאל שוחט ואורי טלמור, שהיו מספר ארבע ברביעייה של חץ, המתינו לגמר התקיפה ושייטו בגובה 10,000 הים של מים מתנפצים על ירכתיהן מבני הפנטומים שרעמו מעל נמל ראם בנאם, השלימו את ההפצצה ופנו חזרה צפונה, לעבר סיני. היה כבר חשוך מעל מפרץ סואץ, וצללים ארוכים של ההרים החומים־אדומים של דרום סיני נמתחו לאורך קילומטרים רבים. לאחר סיימו את התקיפה עם מום לנחיתה היה טוב בחישובים וטסנו בשיוט חסכוני. התחלנו"לנסוע" חזרה והדלק בקושי יורד. אמרנו ננחת בשא- רם. אחר כך החלטנו שבעציון. המצב לא היה בעייתי- לאחר מכן כוונו לנחיתה בחצרים. באיזור 787 חורש מאי האדום מצפה רמון היו לנו נחתנו בחצור עם חלק מן המטוסים, לעומת זאת, נחת באופיר לתרלוק חם, ואחרים המשיכו צפונה. בשל התקיפה מגובה נמוך והיעפים שעשו, גם הרלק במיכלי הפנטום לא הספיק לטיסה ישירה לחצור ורמת דור. צוות אנשי תרלוק ותחזוקה של ״החזרה היתה כל אחד לעצמו״ סיפר עיני, ״אנחנו נחתנו באופיר, תדלקנו חזרה לחצור״. איתן פלד המשיך ישירות לחצור ונחת לאחר כילוי הרלק. הוא נחת בחצור. לאחר בחינת הצילומים התברר כי מבין טייסי בדיוק בספינות. כל השאר פגעו ״ליד״ ו״בקרבת״. מפקר הבסיס, אל״מ יעקב אגסי, העניק להם בגאווה את התואר ״חאג׳ ראס בנאם״. היתה זו אחת הגיחות הארוכות והמוצלחות ביותר של מלחמת ההתשה. ״מירז׳ שחור״ גם בטייסת ביום בו יצאו מטוסי הפנטום לתקוף את נמל ראס בנאס, תקפו מטוסי מיג ליות בסיני. לעברם הוזנקו טייסי סים היו אברהם שלמון ועמרי אפק. שלמון יצא במטוס ממטוסי הקרב המוסבים לצילום. ״פטרלנו באיזור טאסה בלוזה בסיני. עמרי אפק)הופמן( ואני״ סיפר שלמון. ״שינו לנו את הנתיב לפטרול טאסה - ביר גפגפה. השעה קצת לפני הם יבואו לזמ״מ רקה ל־ סיפר אפק: ״היינו בכוננות בתל נוף. קיבלנו תרריד להפיל מיגים. היינו צריכים להחליף זוג או לפטרל. אנו מזנקים לפטרול רגיל, בגובה שיוט של ׳למפגש!׳. מצוין- זה מה שאנו אוהבים. ״עוברים את קו רפירים. מגלה ראשון קשר עין. נכנס, צוללים. שלמון מגלה גם כן קשר עין. באלימות הוא לוקח הובלה. אנו רואים רביעיית מיג אבל זה היה פשוט. נכנסים עליהם ומחלקים מטרות: אני לוקח את מספר שתיים. הם כנראה קיבלו התרעה ותמרנו את עצמם. מספר שלוש נכנס אחרי שלמון ואני אחריו. אני צועק לו: ׳אתה נכנם לסנרוויץ!׳ .׳קשר עין. בסדר׳ הוא עונה״. עמדי שיגר טיל לעבר המיג ״באותן שניות אני מפיל את שלי. אנחנו באובר ספיר- מקטין מהירות. אני פחות מ־ מהירות סגירה. ב־ בירונים. אני פוגע כנראה בפצצה, בבירון ובמנוע והוא מתאייד לרסיסים. בתוך שניה אני סוגר ״אנחנו 788 רוח רפאים מעל קהיר המירז׳ השחור בתצורת צילום- עמר׳ נכנס להתפוצצות אולם הצליח לחזור לנחיתה למעלה המנוע הונע, ואני עדיין בכיוון מערב. מוריע בשמחה: ׳חוזר לנחיתה ברפירים׳. בינתיים ניהל שלמון קרב עם מיג אחר. הוא הפך הטייה, המתין לצליל ראש החישה של הטיל, ושיגר AIM-9E שני המירז׳ים שהיו מרוחקים התקרבו זה לזה למבנה מכונס. שלמון הביט במטוס של עמדי והיה מופתע: המטוס היה שחור כולו ומכוסה שכבה עבה של פיח. עמרי היה טייס מנוסה ובקי בהטסת המירז׳, גם כאשר הראות מתא הטייס המפויח גרועה. ״היו קצת בעיות ראות מהתא. אבל הוא הלך והתנקה במהלך הטיסה. נחתנו. ניקו את האוירון ויצאתי חזרה 25יפר עמר יס הביתה״. היה זה קרב האויר היהיר שהתפתח מאז ועד ראשית יוני. מטוסי הקרב המצריים לא התערבו ולא הפריעו לפעילות חיל האויר הישראלי, למרות מאות הגיחות שביצעו מטוסי התקיפה, ביום ובלי- לה. בין אלה היו מטוסים איטיים ומיושנים יחסית, במטוסי אורגן, מיסטר ווטור. המטוסים המצרים פטרלו אומנם מעל מרכז הדלתא, אר לכלל קרבות או הישגים לא הגיעו. 789 חורש מאי האדום מטוסי הסער יכלו לשאת עקשנות מצרית מול נחישות ישראלית גיחת התקיפה הארוכה לראם באנס, והפלת מטוסי המיג אולם המלחמה האמיתית והמתישה התנהלה נגד מערך הטילים שנע לתעלה ונגר המחפורות. העקשנות של המצרים לבנות את סוללות הטילים ולהניע את המערך לעבר התעלה, היתה רבה- אך כך גם הנחישות של חיל האויר שלא לאפשר להם להניע את הטילים לקו התעלה. יש לציין כי כבר בתקופה זו החלו להווצר בקיעים בתפיסה המבצעית של מפקדי חיל האויר. חלק מן המפקדים רגלו בשיטת ההשמרה המכוונת של מחפורות, שהיו בבניה או כבר אוישו בטילי קרקע־ אויר. אחרים - בהם אל׳ימ יעקב אגסי, מפקד רמת דוד, שעמר להתמנות בתוך זמן קצר לראש מחלקת מבצעים - אמרו כי חיל האויר מכלה כוחותיו בתקיפות חסרות תוצאות. יש לצאת לתקיפה גרולה ואחורה- תקיפת השמרה- של המחפורות ולא לעסוק ב״טפטופים״ או ״זירזופים״ של הפצ- צות שאינן משיגות דבר. לאחר תקיפות סוף השבוע הוחלט להמשיך בתקיפת המחפורות. ביום ראשון נוערה לתקוף ולהשמיד סוללות ארטילריה או נ״מ. הפעולה נעשתה החל 26 שתי משימות: הראשונה 790 רוח רפאים מעל קהיר משעה ובסך הכל נערכו למחרת יצאה לדרכה פקורת משימה ״קרחת פודות בגזרת התעלה״ הפקורה יוערה נגר המערך שחידש פניו דרומית לאיסמעילה. ארבעה מטוסי סקייהוק של את מחפורת 201 שתקפו שוב את מחפורת ״זאב״ מידז׳ים של הגובה שקיבל מהבקרה, ״בגלל שיש לטוס כל הזמן בייבש מלא. בגלל איבור מהירות אין חוסכים דלק אלא מפסידים. המדובר ביום חם ובמטוס עם שלושה כידונים וטילים״. מרום הציע לפטרל בגובה של לזהות אותו. באותה שעה בה התנהלה התקיפה היה בל אשר המשיכו את תקיפות היום 27 ליום שני הקורם, ומתחו אותן גם לתוך שעות הלילה. תוך כרי לחימה התפתחה תקרית אש מול צבא יררן, ״חמוש לקרב אלקטרוני״ - מטוס דקוטה 791 חורש מאי האדום .28 ומטוסי האורגן, ווטור וסמב״ר, שנועדו לתקוף ארטילריה בתעלה הופנה לגיזרה הירדנית שני זוגות מ־ וארבעה של לים שונים. את הדיווחים שמסרו הצוותים תרגמו אנשי המוריעין והמבצעים למטרות לתקיפה של המבנים הבאים. תקיפות ליליות על המערך המתגלגל המבצע הבא החל בשעה 201 איברהים ובין סואץ לתעלה״. מטוסי הפנטום תקפו מגבוה בהפצצת מחשב וביצעו הגרה זה לזה. כל מטוס נשא ״עננות גבוהה ואובך בנתיבים״. מטוסי ווטור של שהפכו את הלילה ליום. לאחר יציאת הזוג האחרון של לתקוף את המטרות בשיטה רומה. משימות האמנעה נמשכו עמוק אל תוך הלילה, גם בגזרת מרכז התעלה. המשימה: "למנוע הצבת טילי ק״א במחפורות בגזרת התעלה ולשבש תנועות של האויב בגזרה זו בשעות הלילה. כבישים .29 וצירים על פי מפת ׳שלומית׳. מפת קוד ׳קרחת לילה׳ נכתב בפקורה הבאה למשימה המפרכת בשעות הלילה יצאו המטוסים כבוררים. שגיא מ־ ווטור 792 רוח רפאים מעל קהיר של בת״ק צפון של פיקוד דרום. אחריו יצא שוהם בתיאום עם הבת׳׳ק הדרומי של הפיקוה. אחריהם יצא סרן מ־ חיל האויר הפסיק ביום שלישי ים במערך שהלך ונערך בצר המערבי של התעלה. המוריעין שהתקבל מן הקרקע ומסיורי אויר, לא היה מעודה: המחפורות ה״קשות״ שנהרסו נבנו מחרש. במחפורות אחרות שנהרסו, התרוממו קירות עפר שנוערו להגן על הטילים. מחפורות אחרות נבנו בצורה מאולתרת. בחלק מן הסוללות ניתן היה לראות מערכות מכ״ם וטילים כשהם מוצבים ומוכנים לפעולה. תקיפות ויירוטים ליליים השיירות המשיכו להשתרר בנתיבים שהובילו לאיזור שבין אבו סואר ואיסמעילה. מבצעי התקיפה חודשו בשעות הצהריים עת החל מבצע ״קרחת זוג של רות החרשה שנתגלתה בסלחייה ורביעיה של פודות, ארבעה מטוסים של רביעיות של במבצע זה שולבה תקיפה של המכ״ם בג׳בל עתקה על ידי רביעיה של סקייהוק מטייסת החשיכה הלכה ויררה על שמי התעלה. אנשי הצוות נדרשו לעירנות מוגברת בשעות פעילות אלה. הבקרה הזהירה אותם מפני מטוסי מיג התקיפות, וניסו ליירט את המטוסים בהכוונה מן הקרקע. תוך כדי תקיפה ראו אנשי הבקרה על המסכים עצמים בלתי מזוהים נעים מזרחה. הם הורו למטוס הכוננות של פנטום של רית לפי הוראה. כח מלא לכיוון התעלה״ כתב בן אליהו, ״בחציית התעלה הנמכנו לגובה למפגש. הבקר ראה משהו רופף אר לא גילינו דבר. לאהד מכן בוצע פטרול. נראה אור של פורט תאו־ פיק ליה הנקורה שהופצצה ערב קודם על ירי טייסי המיג נעלם כלעומת שבא, והפנטום חזר לנחיתה בחצור. טייסות האורגן והמיסטר לא נמנעו מהשתתפות במבצעי התקיפה הליליים. למרות ביצועיהם הנחו- תים של המטוסים, הם יכלו לפעול בחסות הלילה ולהצטרף למבצעי חיל האויר כמו שאר מטוסי התקיפה. ואכן, בשעה זו פעלו שני אורגנים של . בשעה בה הגיעו לאיזור שני מטוסי מיסטר של 30 הוקים של אביב ושפירא, גילה הבקר תנועה חשורה בשמי מצרים. הוא הורה למטוסים להתרחק מהאיזור, והד ניק מטוס נוסף לאויר. גם הפנטום הזה היה של 793 חורש מאי האדום באיזור אל עריש בגובה מעל השטח בגובה והבקר ביקש ריווח על הפגזה מצרית. היו יריות באיזור שלופה ופגזי תאורה בחלק הדרומי של התע- לה כשעה וארבעים דקות בחצור. פעולות הלילה הארור, הושלמו על ירי זוג מטוסי סקייהוק של טייסת לקראת סוף הלילה יצא מטוס פנטום של בטילי לביר ונושא שלושה מיכלי הלק גרולים מתחת לגופו וכנפיו. אר המיגים לא באו. לא לאפשר להם להתאושש חיל האויר החליט למנוע מהמצרים להמשיר במבצע התזוזה מערבה. התקיפות היו רצופות כרי שלא לאפשר למערר המצרי להתאושש, ומבצעי הכתישה נמשכו גם בימים הבאים, יום ולילה. למחרת, יום רביעי סקייהוק של כל אחת מהטייסות( לתקוף את מחפורות איסמעילה צפון, סלחייה, "הגר חנקידקמאי וזמיר־ויטמן יצאו לעבר ״איסמעילה צפון״ בשעה Mk.117 פגעו שני המטוסים פגיעה ישירה במחפורת המערבית. ביעף השני מספר אחת פגע במטח שמאלה למחפורת המזרחית. מספר שתיים פגע פגיעה ישירה במחפורת המזרחית. בשעת התקיפה קיבלנו התרעה על מיגים הנמצאים כ־ התעלה וצורף אלינו ׳ניצן׳. נ״מ נורה מחמש סוללות בכמות גרולה". המיגים לא התערבו והתקיפות נמשכו. באותה שעה תקפה רביעיה של מטייסת וזוג מטוסי פנטום שהיה במשימות הגנה אוירית)בן אליהו־אראל ופלר־נוי- מבנה ״ארטיק״( הוזנק לעברם. המיגים נסוגו. גם מטוסי מירז׳ מהכוננות ברפידים שהמיגים התקרבו בצורה מאיימת לעבר מטוסי התקיפה, אולם קרבות אויר לא התפתחו. ליום חמישי . המבצע החל בשעה 31 ביום שישי נערר מבצע תקיפה נגד מתקנים צבאיים, מחפורות וארטילריה 11:30 המכ״ם שהוצב בג׳בל עובייה. מכ״ם זה חלש על איזור הפעילות של מטוסי חיל האויר, ומטוסים יצאו לא אחת להשמיר אותו. באותה מירה התעקשו המצרים להקים אותו מחדש לאחר כל פעולה. שוחט־ אראל ונבו)מפקד כנף ומוסתרת. ביעף הראשון, אחת פגע אנדרשוט ובמטרה, שתיים פגע במטרה. ביעף השני אחת פגע במרכז המטרה, שתיים פגע במרכז״ דיווח שוחט. זוג מטוסים של 794 רוח רפאים מעל קהיר שעשועים אויריים בליל ירח במהלך המבצעים של יחירות הצנחנים בלב מצרים, יצאו מטוסי קרב לפטרול מעל סיני, ואם היו מיגים ממריאים לעבר איזור הפעולה, הם היו חודרים גם לתוך מצרים. המטרה לא היתה להפיל את המיגים אלא להרחיק אותם מן המקום. במהלך אחת מפעולות אלה יצאו יגאל שוחט ומשה ברטוב מטייסת סיפר רס״ן)לימים תא״ל( משה ברטוב: ״היינו עם שלושה כידונים גרולים. טסנו מעל סיני. הבקרה אמרה לנו: ״כוח מלא מערבה!׳ אנו טסים לעבר המיגים. היינו אמורים לשמש פתיון, כרי שבמקום שיחפשו את ההליקופטרים יתעסקו איתנו. שיחקנו איתם חתול ועכבר. גילינו אותם. באים, יש מגע. היתה לנו נעילת מכ״ם. יגאל התלהב. אבל לא נתנו לנו להתקרב למרחק של המיגים אבל לא נתנו לנו להתקרב. לפתע מתערבת הבקרה: ׳כוח מלא- מערבה!׳. ״עשינו פניה וחזרנו. במשך שתי שעות תמימות טסנו כך בלב מצרים- ובכל פעם שהיו מיגים היינו יוצאים לעברם, הם היו מתרחקים ואנו מקבלים פקורה: ׳כוח מלא, מערבה!׳. ״כך זה נמשך שעתיים, ער שהכוחות חזרו ואנו חזרנו לנחיתה״. זור המטרה. מספר שתיים ביצע יעף נוסף, לאחר שביעף השני היתה לו תקלה״ כתב אביהו. את מחפורת ״קודח וארבעה טילי אויר־אויר. הם רווחו על ביצוע שני יעפים: ״פגיעות טובות ואנדרשוט״ כתב אגמון לאחר שנחת בחצור. זוג נוסף של רה נפגעה בשני יעפים. פטרלנו לפי הוראת הבקר אחרי התקיפה״, ריווח הרפז. בנוסף למטוסי הפנטום, תקפו רביעיות של טייסות סוללות ארטילריה. לאחר השמרת המחפורות, התברר כי מבצעי הבניה והעברת הציוד לא נפסקים. עירנות מיוחדת נדרשה מאנשי המוריעין, אשר קיבלו צילומים של מטוסי הצילום, וערכנו את המפות. לסוף השבוע תוכנן לערוך מבצע אמנעה גדול נגד שיירות חומרי הבניה והציוד, שנראו כנחילי נמלים הנעים על כל כביש ודרך פנויה, כשמגמת פניהם מזרחה לעבר התעלה. . בפעולות האמנעה השתתפו מטוסים של 32 בליל שבת יצאו מטוסי חיל האויר לאמנעה על הצירים טייסת בארבע כוורות רקטות ממנו להשמיר שלושה כלי רכב, כולל גורר טנקים. ״המטרות נראו בכיוון הירח בלבד, ורק כשהר־ ליקו. שלושה הושמרו. השני נראה מתפוצץ. גורר טנקים שלישי נרלק בצליפה״ הוא ריווח. גונן מאותה טייסת יצא אחריו למשימת אמנעה. מ־ פטישי סיים את מבצעי הטייסת ללילה זה. מעל המטוסים פטרלו אביהו־לוי מטייסת בסך הכל נערכו באותו לילה שבע גיחות תקיפה, הוטלו שבע פצצות והמטוסים ירו שבע כוורות רקטות. מטוסי ההנרה הטילו 795 ספקטור והניפוי הגדול הפעילות המבצעית בחורשים הראשונים של מטרות וטייסות היירוט יצאו ללוות אותם. בקרב טייסים רבים היתה תחושה של עייפות מצטברת. טייסי הסדיר, ההצ״ח ואנשי המילואים הוצבו בכוננות בתצור וברפירים, לעתים קרובות זינקו לפט־ רול או לקרבות אויר בשמי התעלה, ונדרשו גם להתאמן ולשפר את יכולתם. הטייסות היו בשיאה של מלחמת ההתשה, אך איש לא ירע מתי תסתיים המלחמה ועור כמה חודשים יצטרכו לוחמי האויר להמשיך בקרבות בשמי התעלה ומעבר לה. יחר עם כך, הלכה המלחמה האוירית בשמי התעלה והח- ריפה- כאן לא היה מקום לטייסים בינוניים. בחודש אפריל התמנה יפתח ספקטור למפקר טייסת שנתיים אחר כך קיבל את כנפי הטיס. הוא הוצב כטייס מצטיין לטייסת הסמב״ר המובילה, ובשנת 1966 21 1970 יש האומרים כי ספקטור ניחן לא רק ביכולת וירטואוזית בטיסה קרבית אלא גם במרכיב חיוני לא פחות לטייס קרב: מזל. במשך השנים בהן פיקד על טייסות קרב- טייסת פנטום, לא אבר איש מאנשי הטייסת שלו בפעילות מבצעית. ספקטור היה ירוע כ״טיים קטלני״. היו לו שיטות לחימה חסרות פשרה: כניסה מהירה לקרב, איתור מטוס האויב, הצמרות עקשנית, כוונון מהיר ויציב, צרור קצר והפלה. לאחר מכן ערך פניה וחזר לזי־ מפקד 796 רוח רפאים מעל קהיר רה, כדי למצוא את המטרה הבאה. הוא היה טייס נחוש להשיג תוצאות: בקרבות אויר, הפירוש היחיד לכך היה: הפלות. ספקטור היה טייס קפדן, אבל לפני שדרש מטייסיו לעמוד ברמות ביצוע גבוהות, הוא הציב אותן לעצמו. טייסים בטייסת אומרים שעל הקרקע, היה לו אופי של פרגוג: הוא הרבה ללמד אותם את שיטות הלחימה הנכונות, תרגל אתם קרבות אויר ללא ליאות, עמר על לקחי הקרבות, פירט את הביצועים החיוביים של טייסיו וביקר את הביצועים השליליים. לא אחת גם הסתכן מעבר לעומסים עליהם אותתה נורת ה״אדמר״ הארומה בתא הטייס. מעבר לכל הוא דרש מהם תוצאות. יפתח הכיר היטב את טייסת רים או חצור. מטוסי הקרב התמודדו מול טייסים מצריים, ואצל יפתח גברה התחושה כי בתקופה התובענית הזו של המלחמה, אין לסכן חיי אדם: רק הטובים ביותר שוררים ומעכשיו רק הטובים ביותר יצאו לקרב. בתקופה זו היו מספר אירועים שחיזקו אצלו את התחושה כי יש לנער את הטיי- סת, ולרענן את השורות. למרות רמותו השקטה, המיוסרת משהו, היה יפתח נחוש וקשוח כאשר היה מדובר בפעילות הטייסת ובחיי אדם. עכשיו נדרשו לו מובילים חדורי רוח קרב, מקצועיים ומצטיי- נים, שיוכלו להוביל את הטייסים הזוטרים להישגים ותוצאות. זמן קצר לאחר שקיבל את הפיקוד ועמר על יכולת הטייסים, החליט לערוך ניפוי ורענון שורות. ראשונים היו הותיקים: שני מפקדים קורמים של הטייסת התבקשו לפרוש מטיסה קרבית. גם אחד מטייסיה המקצועיים של הטייסת שהכיר היטב את המירז׳)אך המזל לא שיחק לו גם לאחר שבע שנות טיסה במטוס, והוא לא זכה בהפלות(, פרש מטיסה מבצעית. יפתח לא חסך שבטו גם מטייסים סדירים: ארבעה מבין טייסי מלחמת ששת הימים, שלא בלטו במיוחד בקרבות האויר בהתשה, ושני סגנים חרשים, שזכו להפלות בקרבות אויר אך נראו ליפתה כ״פוחזים" מרי ולא ממושמעים, הוצאו משורות הטייסים״. ״הכרתי את הטייסים. בחורשים האחרונים לפני שקיבלתי את התפקיר, היתה שורה של תקלות מבצעיות שהיה צורך לתת להן תשובה פיקורית- בעיות בהובלה, בעיות בלחימה. אלה דרשו התיח־ סות חרשה״ סיפר יפתח. הניפוי הגרול הרחיק מפעילות קרבית טייסים בעלי נסיון, אולם ״רמת הטיסה לא נפגעה: הטייסת לא איברה אף טייס והשיגה בכל קרב תוצאות. האוירה החברתית בהחלט נפגעה. עם זאת המוראל .34 לא היה ירוה יפתח היה בלתי צפוי. כטייסות אחרות העבירו טייסים שלא הוכיחו את עצמם, אבל הפעם היה מדובר ב״פצצה״ שחיל האויר לא הכיר לפני כן. הניפוי התקבל בהרמת גבות בין חבריו כטייסות האחיות - מעולם לא נעשתה פעולה בהיקף רומה כטייסות הקרב. מפקדים רבים רואים בכך, עד היום, פעולה לא מקובלת, לא חברית ולא דרושה. איש לא עשה זאת לפניו, וככל הנראה גם לא לאחר מכן. אולם ספקטור היה נחוש בביצוע ההחלטה שלו, ועמר גם במבחן האולטימטיבי: הוא הביא .35 תוצאות ״יושב מאחור- ולא עושה כלום״ כטייסות קרב אחרות היו מעט יותר סלחניים ביחס לטייסים בעייתיים, ומספר המקרים בהם הורחו 797 חורש מאי האדום טייסים היה קטן- טייס אחר אולי שניים שהועברו לטייסות אחרות. מפקד טייסת הרחתי אף טייס בטייסת״ הוא אמר. אורי אבן ניר, מפקד טייסת היה זה לאחר שני מקרים חמורים במיוחר, בהם סיכן הטייס את עצמו ואת חבריו לקרב. על שני אירועים אלה, סיפר אבן ניר: "אחר מהם היה באמצע קרב אויר בו הפלנו מיגים. ג. היה מספר שתיים שלי. אני מסתכל ומישהו יושב עלי במרחק חזקה מעלה, ואז אני רואה את ג. יושב לו כל הזמן מאחורי ולא עושה כלום! - הוא כנראה נבהל וקפא במקומו. ״בפעם אחרת הוזנקנו לצפון. היינו שם אני ופקטורי, יהורה וג. באיזור החרמון היתה רביעייה של מיגים סוריים. עשינו פניה חדה. הם שוברים, נכנסים ומנסים לררת למהירות שלנו. אנו שומרים את הפניה. במקרה כזה חשוב לשמור על מבנה ועל קשר עין בין בני הזוג. לא הספקנו הרבה לעשות ואני רואה שג. מתישר ונעלם לנו לכיוון דרום. הבעיה עכשיו לא היתה המיגים, אלא טייס שלי שנעלם. ״התחלנו לחפש- חיפשנו את המטוס וחיפשנו פטריות- אולי נפל בינתיים. לא מוצאים פטריות ולא רואים אם נפל. פתאום אנחנו רואים מישהו טס מכיוון מזרח, מסוריה, ומתקרב אלינו. אנו לוקחים מזרחה ושם היו מיגים. אנו מוצאים אותו, ומתברר שנכנס להלם וטס לתוך סוריה. הוא היה בגובה 15,000 היחיר שהרחתי מהטייסת וער היום הוא שומר לי טינה״ ״לא רגלנו בשיטה הזאת״ אומר אבן ניר, ״אתה לא יכול לבסס טייסת רק על ׳אייסים׳. למרנו שלא כל מי שהוא ׳אייס׳ באימונים, מתגלה ככזה גם בקרב. במצב כזה מגיע רגע האמת- ואם הוא לא כל כך טוב זה מתגלה מיד. אצלנו היתה הקפרה על תורת הלחימה. הסיכון הוא לא רק של חבריו למבנה אלא גם של חיי הטייס. .36 ״לגבי ג. - אני חושב שפשוט הצלתי את חייו״ 798 רוח רפאים מעל קהיר ההזדמנות שהוחמצה: פשיטה מוסקת על סוללת מוריעין חיל האויר היה נואש בנסיונותיו למצוא נתונים על סוללות הטילים החרשות. מערכות האזנה קרקעיות ומוטסות, הופעלו כרי לגלות את תחומי התדרים הסוריים בהם פעלו המער- כות, ומטוסי צילום נשלחו כדי לצלם את אתרי הטילים ולמפות אותם. אולם חיל האויר היה זקוק למידע נוסף, טכני ומרויק, והחליט להפעיל כוח מוסק כדי לפשוט על סוללת טילי המטרה שנבחרה היתה סוללה מבוררת שהוקמה באיזור ספגה דרומית לגררקה. מטרת הפשיטה היתה להביא נתוני מוריעין על המערכת, כולל מסמכים, צילומים ומידות. יש להעריך כי גם חלקים מסוימים של הטיל, או מכלולי מערכות אלטרוניות היו מועילים לבחינת ביצועיהם. זה היה אמור להיות מבצע נועז: את סוללות טילי מות במקרה זה היה גלוי והזיתי מול הרוסים. אין ספק כי שמהלך הפעולה בה היתה כוונה להש־ מיה את הטילים והמנ״א)מרכז ניהול האש( היו נהרגים או נשבים מפעילים רוסיים. למרות זאת מפקרי צה״ל, וגם הדרג המדיני אישרו את הפעולה, והיא יצאה לדרך. בליל הטילים שהוקמה באיזור. שני כוחות אחרים של סיירת מטכ״ל נוערו לפגוע בחמישה עמודי טלפון ולמקש כביש צפונית לספגה)מבצע רובינזון״(. כוחות אלה שימשו למעשה גם כהס־ חח. בשעה שני מסוקי היסעור למבצע ״ששת יצאו גם שני מסוקי הסופר פרלון למבצע"רובינזון״. היה זה ליל ירח, אולם הטמפר- טורות היו גבוהות ובאויר היה אובך. הדבר לא מנע מהמסוקים לחצות את המפרץ ולחדור עמוק לשטח מצרים. זוג מסוקי היסעור יצא לעבר סוללת הטי- לים בספגה בשעה הפושט בפיקודו של סרן גיורא נתיב׳ החדירה והיציאה במבצע ״ששת״ 799 חורש מאי האדום זורע, מנה סוק השני טרון, קול ורני. המסוקים חצו את המפרץ, חדרו לשטח מצרים ולאחר מכן פנו דרומה טסו עוד עשרות קילומטרים מעבר לרכס הרים, והגיעו למטרתם ממערב. המסוקים נתגלו על ידי מערכות המכ״ם המצריות ועל ירי תצפיות על החוף. במהלך הנחיתה הבחינו אנשי הצוות בזרקור שהאיר לכוון המסוקים מכוון נמל ספגה. הקברניט של המסוק המוביל טעה בזיהוי אתר הנחיתה, והוריר את הלוחמים כ־ נת. אורות הזרקורים מנעו מן הנווט להעיר לקברניט על נקורת הנחיתה השגויה: ״היה לילה מאד חם. תוך כרי פניה מעל המפרץ האירו לכוון עם פרוז׳קטור, ואז הנמיך ר. תוך פניה ונחת. וזה ענין של שניות. ד. לא הודיע שהוא נוחת ואז היתה אי הבנה כי חשבתי שהוא נוחת בגלל הזרקור״ סיפר הנווט בתחקיר שנערך שנים לאחר האירוע. גם מפקר הכוח של סיירת מטכ״ל, סרן זורע לא הבין מדוע נוחתים רחוק מהמקום המתוכנן. המסוק נחת, הרלתות נפתחו והלוח- מים יררו ממנו, וזה המריא מיה לאויר. לסטייה מנקורת ההנחתה לא היתה צריכה להיות השפעה רבה מרי על המבצע, והלוחמים היו מתורגלים לעבור את המרחק ללא קושי רב. בשלב זה העמיר הנווט את הקברניט על טעותו, וזה החליט לתקן את הטעות: הוא נחת, ללא תיאום, ליה הכוח שכבר החל לנוע לעבר המטרה, הורה להם להכנס חזרה למסוק, המריא והנ- חית אותם במקום המיוער. ״התרוממתי עם אף נמוך, ופתאום ראיתי שאנו מאוד רחוקים. אז גם מכוון שנחתנו - וגם זה יכול להיות מושפע מזה שראיתי נצנוצים- החלטתי שהנחתי רחוק מדי. אני עושה תי לנקורה השניה״ סיפר הקברניט בתחקיר. החפ״ק שהיה באופיר לא ידע כלל על המתרחש באיזור ספגה. לאחר שהקברניט הודיע שהוא רואה נצנוצים מהחוף והוא חוזר, החלו המפקדים לחשוש והורו על ביצוע סיבוב חוזר והנחתה של הכוח. כאן הודיע קברניט המסוק כי אין לו מספיק הלק לביצוע סיבוב נוסף ואז הוחלט לבטל את המבצע ולהחזיר את הכוחות. לפינוי הכוחות תוכננו לצאת הקברניט מטס, קרן, נחמני ובצו־ ות השני בן פרץ, שחר ועמנואל, אולם הם לא המריאו. המבצע נכשל. בינתיים נמשכה פעולת שני הכוחות האחרים ללא שהיות. שמונה לוחמים של סיירת מטכ״ל, בפיקודו של סג״מ עוזי ריין הוטסו למשימתם על ידי סופר פרלון אותו הטיס קברניט אבי פרי, בן זאב וג׳ורג. במסוק השני, אותו הטיסו גינזבורג ועינב היו בר לב. גם שני מסוקים אלה נתגלו על ירי תצפיות על החוף וכן על ידי מערכות המכ״ם המצ- ריות. לקראת ההנחתה התפצל הכוח. המסוקים הנחיתו את הלוחמים כמתוכנן והם שהו בשטח 92 תם בשעה חות פונו ללא תקלה, למרות מזג האויר החם, האובך הרב והראות הלקויה: ״לא ראינו את הקרקע בכלל... התחלנו לראות ב־ בך״ כתב פרי בתחקיר למבצע ״רובינזון״. 800 רוח רפאים מעל קהיר גיחת הצילום נמשכת למרות תקלה המערך המשתנה תדיר באיזור התעלה חייב את טייסת למאמץ מיוחר. אחת ליום־יומיים, ובעת הצורך אף מספר פעמים ביום, יצאו מטוסי המירז׳ לצילום לגיחות המסוכנות, שחייבו את הטייסים לטוס בקו ישר, בגובה ובמהירות קבועה, כרי להשיג תוצ- אות. הטיסות נערכו בדרך כלל בשעה השמש. לא אחת היה צורך לבטל את גיחות הצילום בגלל סיכון גבוה מדי מטילים שנורו לעבר המטוסים או מנ״מ בכמויות בלתי סבירות. לא אחת היו גם תקלות טכניות. ביום ראשון ״שלדג״ המריאו מתל נוף וביצעו את הנתיבים שיוערו להם מעל מערב התעלה. ״למספר אחת מספר תקלות. מספר שתיים ביצע לפי פ״מ. היו עננים בשיעור 3000 הצילומים הועברו לפיענוח, המפות עודכנו. שעות אחדות לאחר נחיתת המטוסים, הוצאה הפקורה ׳ והמטוסים יצאו לדרך. 7 לטייסות התקיפה מבנה ״ורשה״ של מעל סיני. היתה זו שיטה חרשה בה נקטו אנשי המבצעים והדבר איפשר הגנה הדדית ומתן התרעות בין צוותי שני הזוגות, ער הגיעם למטרה. הרפז־קמאי ופרנס־שמואלי תקפו את מחפורת "סמך״: ״בוצע יעף אחד בלבד. המטרה נפגעה על ירי שני המטוסים״. לאחר מכן נסקו המטוסים כדי לפטרל מעל המטוסים התוקפים. הזוג השני, ובו שוחט־עיני ובן אליהו־אראל פנה ותקף את מחפורת ״עין״. הוא דיווח על מזג אויר גרוע ואובד. ״היה קושי בזיהוי הטילים״ כתב שוחט, ״מספר אחת אוברשוט - בתחום משגרי הטי- לים. מספר שתיים מהבונדקר ואוברשוט לתחום המשגרים. נ״מ כבד מסוללות אחרי תקיפת הפנטומים, הסתערו מרחבים גדולים באיזור התקיפה. הטייסים קיבלו הוראה לתקוף מגבוה, למרות הפגיעה בדיוק ההפצצות. היו שם רביעיות של מטוסי סקייהוק של כל טייסות התקיפה, וגם המטוסים הצרפתיים - מהאורגן וער הסמב״ר. שני זוגות של טייסת 20 ! 801 חורש מאי האדום פנטומים נגד מעיד פורט מעיד טיסת הצילום שנערכה ביום ראשון על ירי המירז׳ים של גדולים במערך הטילים בצפון התעלה: הם הופתעו לגלות ער כמה רחב היקף הוא השינוי וגם מימרי הפעילות הנעשית באתרי הסוללות והמחפורות היו ניכרים. sm הדירה בגובה נמוך - הפנטום הצס״ן בגובה נמוך אולם הפגין יכולתו גם בגובה רב ״נתגלו סוללות טילי ק״א .38 בפקורה שהוצאה בעקבות כך לתקיפת מטרות באיזור פורט סעיר אותה עת, היתה עלולה להיות משמעות פוליטית חמורה: בנמל , לבר מאלה של חיל הים המצרי. כפי שהיה בעבר, היה חשש כי פגיעה בספי- 39 עגנו ספינות רוסיות נות אלה תביא את הרוסים למעורבות בכוחות ניכרים נגד ישראל. היה ירוע גם כי הרוסים הפעילו לא אחת את סוללות הנ״מ שהיו מוצבות על סיפוני האניות, נגד מטוסים ישראליים שטסו מעליהן או בקרבתן. בעקבות כך התריעו אנשי המודיעין כי באיזור הנמל נמצאות משחתת ״סקורי״ גרולה, 802 רוח רפאים מעל קהיר נט״ק)נושא טנקים( ״אליגטור״ ונט״ק ״פלנוצקי״. לבר מאלה היו בנמל ובסביבתו משחתת"קנט״, שני נושאי טנקים, ארבעה סט״רים)ספינות טורפדו(, מקשת אחת ושתי ספינות טורפדו מסוג אחר. הפעולה תוכננה ליום שני לפני ואחרי - מבצעי התקיפה ניתקו למעשה את פורס םעיד ממצרים התקיפה. ששת הזוגות - שלושה של וער התעלה, ולאחר מכן להתפצל, כל אחד לעבר מטרתו: ״לקראת כניסה לתחום הכיסוי של ה־ SA-2 בג׳מיל נוערה להיערך בגובה מכן המטוסים היו אמורים להמשיך צפונה ולצאת לעבר הים התיכון. במבצע התקיפה שולבו מערכות ל״א רבות, קרקעיות ואויריות. שני מטוסי ווטור, נושאי מערכות "יבלת״ יצאו לנתיבי שיבוש מול מערכות המכ״ם. אליהם נוספו מטוס רקוטה, מסוק סופר פרלון ובל 205 יסעור נושא חוליית לוחמים בכוננות לחילוץ למרות מזג האויר האביך, שלא הבטיח טובות, הוחלט לבצע את הפעולה כמתוכנן. חץ־עיני ובן אליהרגולדווסר היו בזוג הראשון של 803 חורש מאי האדום סגן עוזי שמיר סרן איתן בן אליהו איתן: ״יופי- אז נפיל רביעייה״ סגן עוזי שמיר היה נווט צעיר ועדיין בקורס כנווט ומפעיל מערכות פנטום. ב־ יצא לאימון נווט מעל סיני. בתא הקהמי ישב איתן בן אליהו. איתן היה ידוע כוירטואוז בקרבות אויר- באימונים הוא היה מפיל אחד ומפיל שני, ער שהתברר לו כי ״הטופלים״ חוזרים לקרב ולוכדים אותו כשהוא תשוש. הוא הפעיל לחצים לשנות את ה״חוקים״, ולהוציא את ה״מופלים״ מהמשחק. איתן היה בין אלה, כך מספרים חבריו, שהשכיל להתמודד בפנטום בקרבות אויר מול מירז׳ים, ולצאת וירו על העליונה. לא מפתיע כי ההתלהבות שלו להפיל מיגים היתה גרולה. במהלך האימון מעל סיני, קיבלו איתן ועוזי הוראה מהבקרה: ״״תגשו לתעלה- גובה יש מארב של טילים ומיגים״. הפנטום באימון לא היה חמוש בטילים- הנשק היחיר שלו היה התותח בחרטום. איתן לא היה זקוק לעידוד נוסף- זה מכבר רצה להיות בין המפילים בפנטום. ״תפעיל את הכומר״ הוא הורה לעוזי. ״איך מפעילים את זה?״ שאל עוזי הצעיר, שטרם הכיר את כל המערכות במטוס. נושא הל״א היה סור כמוס בטייסת, ומי שלא הוכשר לא שמע עליו כלל. איתן הסביר לו איך מפעילים. ״הסתכלנו סביב. לא היו טילים ולא התרעות. גם מיגים לא היו" נזכר עוזי. ״שים לב! זוג מיגים" התריעה הבקרה. ״יופי. יש זוג- נפיל זוג״ אמר איתן לעוזי. ״אני לא נווט מבצעי״, הגיב עוזי הצעיר שמצא עצמו לפתע יוצא לקרב אמת מול מיגים. ״אל תראג- נפיל את המיגים״ אמר לו איתן קצרות. הפנטום הבודד כבר עמר להכנס ולחצות את התעלה. הם הסתערו לעבר המיגים. ״שים לב! רביעיית מיגים״ אמר הבקר. הראגה של עוזי גברה. "טוב מאד- אז נפיל רביעייה" צהל איתן בתא והמשיך מערבה לתוך מצרים. לאכזבתו הרבה, המיגים לא התכוונו להכנס אתו לקרב ונעלמו לתוך הדלתא. 804 רוח רפאים מעל קהיר וחולדאי־פרי בזוג השני יצא לעבר פורט פואר. אחריהם באו אביהו־לוי וגיל־פרנס מ־ לתקוף פעם נוספת את סוללת גימיל וחנקידקמאי ושביט־עופר שטסו לעבר פורט פואד. בזוג השלי- שי של שמואלי. בזמן המתוכנן כבר היו המטוסים בנתיבי התקיפה. עם הגיעם לתעלה, הם התפצלו במהירות ומשכו לתקיפה. בלאליהו ראה פגיעות ״מההיקף הדרומי עד למרכז. מספר שתיים מהמרכז להיקף הצפוני. נראה עשן ארום. לא נראה נ״מ״. אגמון שבא אחריו התקשה לראות את המטרה ״בגלל עננים נמו- כים״. למרות זאת הטיל את הפצצות. גם הפנטומים של סה. הפעולה היתה מהירה מאה. מטוסי הפנטום הגיעו מכיוונים שונים, הטילו את הפצצות במטחים רצו- פים, ומיהרו לחמוק מן האיזור, כשהם מותירים אחריהם עמורי עשן ולהבות. סוללות הנ״מ המצרי- ות לא הספיקו להגיב. הן פתחו באש רק לאחר שהפעולה הסתיימה: "פופים שחורים ער גובה יעיל ולא צפוף״ נכתב באחר התחקירים. גם טילים לא שוגרו לעבר המטוסים הישראליים. עם יציאת המטוסים צפונה לעבר הים, השתררה הממה אלקטרונית בצפון התעלה- מערכות המכ״ם הפסיקו את פעולתן, וסוללות הטילים שהפכו לאפר מעלה עשן, דממו. ככל הנראה גם הספינות הרוסיות הפסיקו את פעולת מערכותיהן מחשש שהן ייפגעו. התקיפה פתחה מחרש את הנתיב החשוב שהוביל מצפון לעבר המטרות במרכז הדלתא. היה זה הישג חשוב לחיל האויר, אשר הצליח לפגוע במערכים בדרום התעלה, ועכשיו גם את אלה בצפונה, ולפנות את הדרך לפעילות התקפית מעל שמי מצרים. באותו יום נערכה גם פעולת תקיפה של מטרות באיזור קנטרה. במברק שנשלח לכל יחירות חיל האויר נכתב: ״בין השעות באיזור קנטרה. נראו פגיעות בכל המטרות. למטוסינו שלום״. המצרים היו עקשנים. הם הציבו מחדש טילים בארבע מחפורות מול מרכז התעלה. ארבע מחפורות אלה היו במרכז פעילות התקיפה של יום שלישי אלה מחפורות ״חוה״, ״״טיח״, ״עין״ ו״קורח כיסוי של סוללות טילים שהוצבו מערבית למקום. ארבעה זוגות של והטילו את הפצצות. הפנטומים כתשו את המחפורות הטריות וענני אבק התמרו עור שעה ארוכה מעליהן. באותה שעה יצאה רביעיה של את מכ״ם ג׳בל עתקה העקשן. חלק מן המטרות לא הותקפו בגלל עננות וקושי לזהות את המטרה. בסך הכל בוצעו במבצע זה הארטילריה המצרית הגיבה על התקיפות בהגברת ההפגזות על מטרות ישראליות בסיני. בפ״מ הבא )״קרחת מטרות מזרמנות ולבצע אמנעות על הצירים. היתה זו כבר שעת לילה. המטוסים פעלו בזוגות: 805 חורש מאי האדום סגן איתן לוי סרן אור׳ עופר המטוס המניה היה בגובה מכ״ם עץ סוחנה ״היום בין השעות וארטילריה באיזור קנטרה. שני זוגות פנטום, שתי רביעיות עיט, שתי רביעיות סמב׳׳ד, זוג ווטור, שתי רביעיות מיסטר ורביעיית אורגן. נראו פגיעות טובות. פגיעה סביב ה־ מטוסינו שבו בשלום". .40 זה היה נוסח המברק שהועבר ליחירות חיל האויר בשעות הצהריים של יום היה זה סיכום קצר ל־ ״תקיפות מגבוה - משיכה ל־ תקפו פנטומים של 2 ״עין רותבדנוי מטייסת אחר היעדים העיקריים של הפעולה היה המכ״ם בסוחנה אשר חלש על הפעילות האוירית באיזור. ארבעה מטוסים של טייסת שהוצבו סביבו. 806 רוח רפאים מעל קהיר מעקב מקרוב- גולדה עקבה אחר הצס״דות חיל האויר. בצילום עם םא״ל דוד עברי גולדה: לא להתגרות ברוסים מפקרי צה״ל ואנשי המודיעין עדכנו את הדרגים הפוליטיים בהתפתחויות באיזור התעלה ובמעור- בות הגוברת של הרוסים בהגנת שמי מצרים. ראש הממשלה, גולרה מאיר, נשאה ב־ בכנסת ובין השאר אמרה: ״בדצמבר במצרים, סימנים של מחפורות שנועדו לשמש בסיסים לסוללות טילי קרקע־אויר. לפי הערכתנו נמצאים בשלב זה בעומק מצרים כעשרים בסיסי טילים ״במחצית אפריל התברר כי טייסים סובייטיים, מבסיסים שברשותם על אדמת מצרים, קיבלו על עצמם ביצוע משימות מבצעיות באזורים נרחבים במצרים. בחסות ההגנה הסובייטית על העורף, חירשו המצרים בחודש אפריל את ההפגזות באיזור התעלה, במימרים שלא היו כמותם מאז החלה התוקפנות במרס להציבן באיזור הסמוך לקו הפסקת האש. המניעה היא חיונית להגנה על כוחותינו המוצבים שם כדי למנוע את פריצת החזית״. היא רמזה למעורבות הרוסית במצרים: ״שום איש רציני לא יחשוד בישראל, כי היא רוצה או מעת־ יינת, בהתגרות כטייסים סובייטיים שהשתלבו במעדר הלוחמה המצרית. אר שום איש שהגיונו אתו, לא יצפה שישראל תניח לצבא מצרים לבצע תוכניותיו התוקפניות, בלי שצה״ל יפעיל את כוחו, .41 במירב היעילות, כדי לשבש תוכניות אלו- אפילו מסייעים גורמים מחוץ לאיזור בביצוען״ 807 חורש מאי האדום נאסר, נשיא מצרים, זכה לאהדת ההמונים למרות האסונות שהמיט על עמו נאסר: אנו זקוקים מאד לסיוע הרוסי מנגר המשיכו המצרים לנהל פעילות פוליטית וצבאית, כאשר הם מנסים לגיים לטובתם את מדי־ נות ערב. בתקופה זו של המלחמה, לא הסתירו עור המצרים את העוברה כי רוסיה קיבלה את האח- ריות להגנת שמי מצרים. נשיא מצרים, גמל עבדל נאסר, נסע באותם ימים לחרטום, בירת סורן, ובנאום שנשא ב־ הצדיק את מעורבות הרוסים: ״אנו זקוקים לסיוע של ברית המועצות. אנו זקוקים מאד לעזרת ברית המועצות. אנו מלאי תורה על עזרה זו. בלי הנשק והציור הסובייטי החריש, היינו עומדים מול ישר- אל, המצוידת בנשק מודרני ובציוד אמריקני ובריטי מודרני... לאחר תבוסת יוני מברית המועצות יועצים ומומחים, שילמרו אותנו איך להשתמש בנשק מודרני זה ובנשק אלקטרו- ני מודרני. קיבלנו את מה שביקשנו מברית המועצות. יש לנו כעת יועצים סובייטיים ביחידות מצריות. הם לא התערבו ולא מתערבים בריבונות שלנו, אבל הם עובדים בנאמנות כדי לשקם את הכוחות הצבאיים הערביים. אני אומר שוב: הם נמצאים עם הכוחות שלנו בכל מקום". את העוברה כי קצינים וטכנאים רוסים, הם המפעילים הישירים של המערכות שהוצבו במצרים, הוא .42 הסתיר מן העולם 808 רוח רפאים מעל קהיר 29 תקיפת מחפורת ספגה הפעולה ארוכת הטווח שערכו מטוסי חיל האויר נגד נמל ראם בנאם, הפתיעה את המצרים, לא רק בשל המרחק הגרול, אלא גם בשל העוצמה בה פעלו המטוסים. בעקבות כך החליטו לשפר את ההגנה על מבואות הנמל ועל המרחב שמול שארם א שייח בצד המערבי של יום סוף. העיירה ונמל ספגה שכנו על החוף המערבי של מפרץ סואץ, כמאה קילוטרים דרומית לשארם א־ שייח. גורמי מודיעין איתרו במקום פעילות קדחתנית לבניית סוללות טילים וכבר נראו הכשרת השטח והחפירות עבור הבונקרים שנוערו לקלוט את המנ״א)מרכז ניהול אש(. סוללת הטילים חלשה על האיזור שהוביל לנמל הרחוק יותר בראס בנאם. חיל האויר תכנן מבצע לתקיפת הבונקר ושיבוש בניית המתקנים לסוללת הטילים. שלושה מטוסים של לבר ממכלי הדלק שלו, גם פורות ולא לאפשר את המשך הבניה עוד ימים ארוכים. חלק מן הפצצות היו פצצות השהייה ל־ אנשי הצוות קיבלו הוראה לשאת שני מכשירי ״רינה״ כל אחר. זאת בשל המרחק הרב והחשש שיצ- טרכו להסתתר זמן ממושך הרחק מן הבית, במקרה של פגיעה. המטוסים יצאו ביום שישי חופי דרום סיני ומעל רהב שייטו בגובה רב. לאחר מכן גלשו מעל המפרץ ישירות לעבר ספגה. בשל המספר הגרול של סוללות נ״מ שהגנו על הנמל מגבוה: ״יעף מזערי מערכת החילוץ והסיוע נדרכה לפעולה: מטוס ווטור נושא מערכות ״יבלת״ יצא לנתיב שנקבע לו על ירי אנשי האלקטרוניקה, כרי לשבש את פעולות המכ״ם המצרי. הווטור החל בהפעלת מערכות השיבוש בשעה דית למקרה של תקלה במטוס הראשון. מסוק יסעור ובו צוות לוחמים לחילוץ, הוצב בכוננות. מטוסי סקייהוק של מצויירים בכוורות רקטות, ויצאו לדרום סיני, כדי לשמש ממסר למטוסים וכרי להתערב במקרה הצורך. המטרה של מטוסי התקיפה, היתה הבונקר, המחפורות והציור סביבם. המטוסים חדרו לתוך המדבר המצרי, ערכו פניה ותקפו ממערב למזרח. לאחר שהטילו חלק מן החימוש, הם ערכו הקפה צפונית לנמל והגיעו שוב ליעף הפצצה ממערב, כדי לצאת לאחר התקיפה ישירות הביתה. התוצאות היו טובות: "נראו פגיעות טובות באיזור המטרה ובמטרה. מספר אחת פגע ביעף הראשון כ־ השני במטרה. מספר שלוש פגע בראשון כ־ שוט- כנראה תקלה במחשב ההפצצה״ כתב פיר בדו״ח לאחר הגיחה. במהלך הגיחה ערך פיר הקפה מעל האיזור והבחין כי ״המחפורת נראית בשלבי סיום. חלק מהיצי־ קות מכוסות ארמה והחלק הנראה יצוק, יצוק מכל הכוונים״. באיזור הנמל הוא הבחין ב״ 809 חורש מאי האדום שנראו כאניות מסע קטנות. לא היו התרעות פרט לנ״מ מכוון איזור הנמל". בימים אלה נערכה ועידת חרטום, בה הבטיח נאסר כי מצרים לא תפסיק את האש. הוא ידע לספר כי הצבא המצרי ממשיך את המלחמה הקשה נגד ישראל בכל החזיתות ובמיוחד לאורך התעלה. כרי לתת גיבוי לדברי מנהיגם, הפגיז הצבא המצרי באותו יום ממושכות את המוצבים הישראלים לאורך התעלה צה״ל הגיב בתקיפות של סוללות הארטילריה, בתוכן שילב תקיפות של מחפורות ובסיס טילים. .43 לאותו יום שישי תוכננו מבצעי תקיפה ממושכים זוג של עיות של טייסות בתקיפות נגר הארטילריה, ותקף את מחפורת ״פסל 3) חנקידקמאי ופרנס־גיל מטייסת אש יעילה במהלך התקיפה. בשעה עילה צפון. ״בוצע בהתאם לפ״מ. פגיעות במטרה וברדיוס שעות פגעו במחפורת״ נכתב בדו״ח של חץ. חיל האויר ציפה לתגובה מצרית, ושלח מטוסי קרב לפטרול מעל מרכז התעלה. המיגים המריאו לאויר אך נותרו בפטרול מהסס הרחק מקו המים. בשעה ברשף ובענני האבק של סוללות הארטילריה המצרית וכיוונו לשם שני מטוסי סקייהוק שהיו בכונ- נות תקיפה, ולאחר שכילו את הדלק חזרו לנחיתה והוצבו בתוך זמן קצר שוב בכוננות. הם לא הספיקו להמתין זמן רב וכבר הוזנקה הרביעייה הבאה)קורן, שליידר רוקח ונוימן( לפטרול אוירי. בשעה הבר, איש מחלקת המבצעים הצטרף אליהם כמוביל הזוג השני ועמו סלע מספר ארבע. במהלך הגיחה נקלטו מטוסי מיג על מכ״ם מערכת הבקרה. המירז׳ים קיבלו כיוון לעברם, אך הוחזרו משני סוגו המיגים. גם מטוסי פנטום של אלה. היה זה יום פעילות ארוך שנמשך משעות הבוקר המוקדמות וער שעות הערב. במברק שהוציאה מחלקת המוריעין לסיכומו של יום השישי הארוך, נכתב: ״היום - בשעה במטרה. - בין השעות מערבית לשלופה, וסוללות נ״מ באיזור אבו סואר. הפגיעות היו טובות וכן היו פגיעות במרכז ובחלק הצפוני של המחפורת. 810 רוח רפאים מעל קהיר - בין השעות איסמעילה, וסוללת נ"מ באיזור אבו סואר. פגיעות טובות במטרה. כל מטוסינו שבו בשלום״. בליל שבת נשלחו מטוסים לסיורים אלימים בין איסמעילה לסואץ, כדי לתקוף מטרות באיזור פורט איברהים, ולמנוע ירי על כוחותינו)מבצע ״קרחת וקיבל הכוונה לתקיפת המטרות מבת״ק פיקוד דרום. הטייסים, מרחבי וזיק, הבחינו בהבהקים של תותחים ומרגמות ותקפו אותם בהכוונה קרקעית. מארב קרקעי קטלני בדרך לפורט פואד יום שבת פשטו לגרה המזרחית של התעלה, והציבו מארב על הציר הצר המוביל לעבר פורט פואד. ציר זה היה ברוחב של מספר מטרים וכל תנועה שם נצפתה על ירי המצרים ונחשבה מסוכנת. המצרים המתינו לסיור של צה״ל והשמידו טנק וזחל״מ. מספר לוחמים נהרגו. לאחר זמן מה הגיעה תגבורת של טנקים שפעלו נגד המארב המצרי. במקביל פתחו המצרים בירי ארטילרי כדי לאפשר את חילוץ המארב שלהם חזרה לשטח מצרים. מטוסים של חיל האויר הוזנקו לתקיפת הארטילריה. בחילופי האש שהתפתחו בתקרית החמורה, נהרגו חיילים נלקחו בשבי המצרי. הלחימה הקרקעית באותו יום לא נפסקה. בשעה כלי הרכב האחרונים בשיירה. ארבעה חיילים נוספים נהרגו וחייל אחר נלקח בשבי. ״הם צריכים להבין שהפטנט הזה להפריע לתחבורה בציר צר, אינו דבר שרק הם יכולים לעשות לנו; אף אנחנו יכולים לעשות להם כזאת ובחוזקה, ואני יודע איך - לאו רוקא באותן שיטות אלא בשי- טות הנכונות לעם ישראל ב־ מיד לאחר המארב הראשון, יצאו מטוסי חיל האויר לכתישה של המערך המצרי בצפון התעלה. . הכוחות המצריים ציפו לתגובה של 44 במהלך אותו היום נערכו ארבע פעולות התקפיות בזו אחר זו חיל האויר. לשם כך היה מערך הנ״מ וסוללות הטילים בכוננות גבוהה ונכון לירי. גם מטוסי קרב היו בכוננות להזנקה. חיל האויר החליט לפעול בשלבים: בשלב הראשון שנערך ביום ראשון, פעלו המטוסים נגד מערכות הטילים שנחשדו כפעילות, ונגר סוללות תותחי הנ״מ, כדי לאפשר פעולה ללא מכשולים למבנים במבצעי הימים הבאים. אלה תוכננו להשמיד את כל הדרכים והמבואות של פורט סעיר. ביום ראשון התקיפות נעשו מגבוה: המטוסים טסו ער ג׳בל ליבני בגובה לוי על ידי מערכות המכ״ם המצריות, חצו את האגם המר הגרול בגובה רות. ראשונה בהן היתה מחפורת ״הגר״ שהופצצה על ידי ארבעה מטוסים של 811 חורש מאי האדום תקפו את ״קודח״ ו״סמך״. זמן מה לאחר מכן תקף זוג של רביעיות של ער השעה 44 כהכנה לתקיפת המחפורות לאחר מכן. רביעיה של של תקפו עמדות נ״מ, מרגמות ומוצבים מצרים לאודר התעלה. זוג של שהיתה באיזור הפעולה. הפעולה )״קרחת האויר תקפו מוצבים, תעלות מים וניתקו דרכים ותעלות. חסנין הייכל, כתב כי ביום האחרון של חודש מאי ערך חיל האויר הישראלי יוני אולם הפעילות בחודש הקרוב תביא את המלחמה להסלמה ברמה חרשה. כמתואר בפרק זה, חורש מאי היה מן החורשים הסוערים של מלחמת ההתשה. הוא היה גם חורש הפקת הלקחים - מצד ישראל, כמו מצד מצרים. חיל האויר כתש את סוללות הארטילריה כדי למנוע פגיעה בלוחמים, במעוזים ובמתקנים ישראל, ובמקביל ניהל את ״המלחמה שלו״ מול מערד הטילים הרוסי מצרי אשר החל לנוע באגרסיביות לעבר תחום היו הסימנים הראשונים לשינוי הגרול המתחולל במערך ההגנה האוירית המצרי. במהלך חורש מאי נהרגו בחודש אחד, מאז תום מלחמת ששת הימים ביוני וחזרה לימי הקיץ הקשים של שנת דובר צה״ל דיווח בסיכום חורש זה על מרגמה נגד מטרות ישראליות)עליה משמעותית לעומת חודש אפריל: אז היו . המצרים 45 פצמ״רים(. בסך הכל היו ידעו לספר כי מטוסי חיל האויר שלהם, רשמו שיא של רש. במקביל ניהל חיל האויר הישראלי קרבות אויר עם מטוסי תקיפה וקרב מצרים, בהם הופלו שמונה מיגים - חמישה מטוסי מיג יש לציין כי למרות המספר הגרול של גיחות, בהן השתתפו מטוסי הפנטום והסקייהוק, אולם גם המטוסים הצרפתיים האיטיים יחסית והפגיעים, לא נפגע אף מטוס ישראלי. הימים האחרונים של חודש מאי לא סימלו את ההפוגה לה ציפתה ישראל. בעקבות מותם של החיי- לים בימי הפעילות האחרונים של חורש מאי, הוחלט על מבצעים רחבי היקף נגר המערך המצרי. חודש יוני, אשר התדפק כבר על שמי האיזור, לא הבטיח רגיעה לאורך התעלה. 812 פרק התגוששות אלימה ביוני התגוששות אלימה חיל האויר מנתק את פורט סעיד ישראל החליטה לגבות ממצרים מחיר כבר על מותם של החיילים בצפון סיני. במשך הימים הבאים 1 - בצפון התעלה. למעשה ניתקו התקיפות את פורט סעיד ממצרים כל הגשרים והכבישים שהובילו אליה נהרסו. מים מן הים, המלחות והתעלות שנפרצו בהפצצות, הציפו שטחים נרחבים ליד פורט סעיר וסביבתה. מזון ואספקה לא יכלו להגיע אל העיר או אל המוצ- בים המצריים באיזור, דרך היבשה. המצרים השתמשו בסירות כרי להעביר מים ואספקה לתושבים. דובר צה״ל מסר לאחר שלושת ימי הלחימה, כי מטוסי חיל האויר הטילו על המערך המצרי יותר מ־ 4000 הפעולה הראשונה נגד מרחב פורט סעיד נערכה בשני שלבים. בשלב הראשון פעלו מטוסי חיל האויר נגר הצבא המצרי - סוללות הנ״מ, מוצבים, עמדות, מחנות, וכמובן מחפורות הטילים באיזור, שהיו בשלבי בניה מתקרמים. השלב השני נערך נגד תשתיות- גשרים, מעברי מים, כבישים ואמצ- עי תחבורה אחרים שהובילו לעבר פורט סעיד, עיר הנמל הגרולה. מבצעי התקיפה נגר המטרות הצבאיות החלו ביום שני שלוש מחפורות)״נשר סות גשר פגוע ולידו גשר מאולתר שנבנה לאחר ההפצצות בחודש מאי 814 רוח רפאים מעל קהיר והמיסטרים הקשישים וער והסקייהוקים - על בונקרים וביצורים, עמדות טנקים ותעלות מים. הפקורה הורתה לבצע את התקיפות ״בהפצצות גבוהות, הפצצות צלילה וריקוט. גובה מזערי רגל״. רביעיה של המצריים. במהלך היום ובין התקיפות נערכה גיחת צילום של עמרי אפק)הופמן( לטיסה מעל צפון הרצועה לצילום נזקי התקיפה, כרי שניתן יהיה להעריך את תוצאותיה. אובך רב כיסה את האיזור. ״ראות אופקית ואנכית גרועה מאד. אין אפשרות להזרהות" כתב רן לאחר הטיסה. הבקרה הורתה להם לבצע את הנתיב החלופי ואת נתיב ג׳. לאחר סוף נתיב ג׳ התגלתה בעיה נוספת: ״הסרט במצלמה נגמר". אנשי המוריעין נאלצו להסתפק בריווח של הטייסים לאחר התקיפה ולצייר את תמונת האיזור לקראת המבצעים הבאים. 18 . גם מבצע זה תוכנן להיערך בשני שלבים וכמו כן הוחלט 2 בשעה להרחיב אותו אם יהיה צורך בכך, גם ליום המחרת: ״בהתאם לתוצאות שני המטסים, ישקל ביצוע חוזר למחרת״ נכתב בפקורה. שני הגשרים מושמדים שוב בהפצצות ראשית יוני 815 התגוששות אלימה מטרת המבצע השני, היתה פגיעה בתשתיות וניתוק פיזי של פורט סעיד, על ידי הריסת גשרים, כבישים ומעברי מים. חץ כינס את הצוותים ב־ והורה שיש להקפיד ולפגוע רק בגשרים ולא בבניינים בסביבה. למבצעים אלה, בהם השתתפו רק מטוסי הפנ- טום של טייסות הראשון נמשך שהטילו הנ׳׳ט באיזור והשמיד אותן. לאחר מכן היו השמים פתו- חים לכניסת שאר המטוסים. ביעפים הראשונים הוטלו פצצות בינוניות מסוג כבדות במיוחד מדגם לנתץ את מבני הגשרים. המטוסים תקפו גשרי אבן וגשרי פונטונים)שהוקמו במקום אלה שנהרסו במבצעים קורמים(. מטוסי הפנטום יצאו לאחר התקי- פה והצטרפו למירז׳ים שפטרלו מעל האיזור. שוחט־שרגא, שעני־ברטוב, היו בזוג הראשון שתקף את סוללות הנ״מ: ״פגיעות ישירות בשלוש סול- לות״ ריווח שוחט, ובכך איפשר את פעולת המבנים הבאים באיזור זה. חנקידלוי, דביר־רורן היו בזוג הראשון שתקף גשרים: ״פגיעה ישירה במרכז הגשר״ ריווח חנקין. את התוצאות של הפצצות האח- רונות שלו הוא לא ראה הזמ״מ של סלע־ויטמן, זמיר־שמואלי מטייסת גמיל מזרחית לפורס סעיד- סוללת מילים הוקמה על מסלול סגן אור׳ שעני 816 רוח רפאים מעל קהיר כדי להגן על מבואות פורט סעיד הציבו המצרים סוללת טילים על מסלולי בסיס ג׳מיל 817 התגוששות אלימה והתוצאות: ״מספר אחת פגע מזרחית לגשר. מספר שתיים בבסיס המזרחי של הגשה״. הזוג השלישי של חץ־עיני, חלוץ־שמיר תקפו בזמ״מ דיווח חץ, שראה נ״מ יוצא הרחק ממזרח לשרה התעופה ג׳מיל. חלוץ היה ירוע כאלוף הפגיעות בהפצצת מטרות קרקע. הוא התכוון להרוס את הגשר ״שלו״. סיפר שמיר, שהיה נווט צעיר בטייסת: ״ממריאים וטסים בגובה טעינו. המטוס הראשון תוקף ואנו לא בטוחים בתוצאות. למטוס אחר לא השתחררו הפצצות. חלוץ מוריה אף, אני נועל על הגשר. בורק נעילה פעם נוספת. הוא לוחץ ומשחרר את הפצצות. אני מרגיש רטט בכנפיים שמתרוממות פתאום. הוא מפיל כנף ואני מביט מטה: חצי גשר איננו. המשימה הסת- יימה אבל יש עור פצצות. הוא מושך לגובה, פונה ימינה, שמאלה ושוב ימינה. מה הוא עושה? אני רואה ׳פרחים׳ שחורים ליה המטוס. הם נפתחו בצבע שחור מאה יפה. יחלוץ- מה זה פה סביבנו?׳ אני שואל אותו. ״ שלוקח לפגז להגיע אלינו וכאשר יגיע הוא יפגע בנקורה שבה היינו צריכים להיות. ״נכנסנו עור פעם. הגשר כבר היה הרוס. לא פגענו בבתים אזרחיים שהיו בקרבת מקום. וחזרנו הביתה בשלום״. פיר־אראל, נבו)יעקב נבו מפקר כנף נושא המשקולות הקטן- סק״הוק בתצוגה קרקעית ביום חיל האויר 818 רוח רפאים מעל קהיר מ מהם היה חמוש בעשר פצצות אליהו־גולד, חולראי־שגיא רווחו על תוצאות טובות: ״ביעף הראשון הגשר נפגע. ביעף השני שתיים פגע טוב״ כתב בן אליהו. אביהו־אייל וגיל־פישר מטייסת שו את המיגים. אלה לא באו, אבל סכנה אחרת נשקפה להם שם: ״נתנו הוראות לטוס מעל פורט מעיר. היה נ״מ בגובה שלנו, די אפקטיבי- פופים שחורים. אין טעם לעבור מעל אזורים מוגנים נ״מ ללא צורך״ מחה אביהו. ההערה הועברה לטיפולם של מפקדי ענף אויר־ שלב ב׳ של המבצע הגדול נגד פורט סעיר, החל בשעה גיחות תקיפה של מטוסי פנטום, וארבע גיחות נוספות של מטוסי סקייהוק של בפורט סעיד, פורט פואד דרום וכן את השרטון המזרחי ליד העיר. בגיחות אלה הצטרפו למהומה גם טילי קרקע־אויר. פיר־־אראל, פרי־בר שלום, היו במבנה ״חליל״ שהיה הזוג הראשון. מטרתם: גשר גדול בפורט פואד דרום. הזמ״מ לא השחררו הפצצות. ״הרבה נ״מ. מעט פופים שחורים בגובה נורה מאיזור הנמל או העיר. נראה שובל לבן ארוך מאד שנגמר בפיצוץ. הטיל בצבע אפור בהיר. גובה מקסימלי של הטיל היה גם מבנה ״ויולה״ של מספר אחת תקף גשר מערבי ופגע בצירו הדרומי. מספר שתיים - מעט לפני ואחרי הגשר. הם הבחי- נו בנ״מ מועט של 15:30 תקיפת פורט מעיר ומבואותיה, בקרבה רבה לספינות רוסיות, חמושות בתותחי נ״מ וטילים נגד 819 התגוששות אלימה מטוסים, היה מבצע עתיר סיכונים, אולם הוחלט לבצע אותו למרות הסביבה העוינת. עדי ראיה סיפרו לאחר מכן כי האיזור נראה כמו לאחר סופת הריקן - ההרס היה בכל: גשרי אבן מנופצים, גשרי פונטונים וגשרים מאולתרים אחרים שקרסו אל המים, כבישים מנותקים, דרכי העפר כתושות ומהודרות, שטחים נרחבים שהוצפו במים. המצרים שילמו מחיר גבוה על העזתם בפעולה נגד הסיור הישראלי באיזור המליחות של צפון סיני. אך פעולות ימים אלה לא הסתיימו. התקיפה מתרחבת למרכז המערך לא רק פורט סעיר ומבואותיה, היו מטרה לתקיפות העזות של חיל האויר באותו היום. במקביל לתקיפות בצפון מצרים, אשר לא הופרעו על ירי מטוסי חיל האויר המצרי, החליטו אנשי המבצעים להרחיב את היקף הפעולה לתקיפת מחפורות, מערכות מכ״ם, בונקרים ומוצבים מצריים במרכז התעלה. . הראשון החל בשעות לפני הצהריים והשני בשעה 3 גם לתקיפה זו היו שני שלבים סעיר חלק מן התקיפות הופנו לפגיעה בתשתית התחבורה, כרי לנתק את המוצבים המצריים ממרכז המרינה. ראשונות הותקפו המחפודות שהיו בשלבי בנייה שונים. אלה לא היו ״מאוישות״ ולא היוו איום על מטוסים איטיים יחסית. את מחפורות ״ציפור״, ״זאב 109,109 את מכלול המכ״ם סוחנה, אשר הוקם מחרש לאחר שהושמה באחת הפעולות הקורמות במהלך השעות ער השעה מצריות בגזרת איסמעילה־סואץ. המרחק ממוצבי הקו המצרי למוצבים הישראליים היה קטן- הטיי- סים שתקפו הוזהרו לבל יתקפו את כוחותינו במוצבים מול איזור התקיפה. לשם כך הפעילו אנשי המוצב רימוני עשן כדי לסמן את מיקומם. מטוסים של אולם המיגים אשר הוזנקו לאויר, שמרו מרחק עמוק בשמי מצרים, ולא התערבו. עשרות מטוסים הסתערו על הקו המצרי ותקפו בזוגות ורביעיות. לפי סיכום של אויר־ במבצע זה החלק השני החל בשעה ״המטרה נפגעה, נראה שהוא שבור בשליש המרכזי״ נכתב ברו״ח. רביעיה של פורט סעיד בקרבתו. הוא המשיך לפעול ועל תקיפה זו חזרה רביעיה של פה ריווח על פגיעות טובות. היה נ״מ חזק: ״הסוללה ירתה יפה, מכוונת היטב״. הוא הבחין גם באניה אפורה גרולה - ככל הנראה ספינת מלחמה רוסית. כחצי שעה לאחר מכן הותקף מכ״ם פורט סעיד פעם נוספת. בין התוקפים היו מטוסי אורגן, מיסטר, ווטור וסער שהליכו עשרות פצצות על מוצבים רבים, וכן כבישים. הכביש לרמייט נהרס, הכביש לקנטרה נותק, והמוצב המצרי מול"טמפו״ הושמה על ידי ארבע רביעיות. 54 או מטוסי מירז׳ של ומסוק בל 820 רוח רפאים מעל קהיר חיל האויר המשיך במבצעי התקיפה גם למחרת. לא פחות מחמש פ״מים הוצאו באותו יום. הפעילות הקיפה את כל קו המחפורת, המערכים הקרקעיים ומתקנים שונים, מפורט סעיר וער המואץ. היתה זו פעולה ארוכה וממושכת, מתישה מבחינת אנשי צוותי הקרקע ובעלת דרישות תובעניות מצוותי האויר של כל הטייסות. היא חייבה את כל מערכי הקרב של חיל האויר להתגייס, אך יחר איתם גם את מערכי התובלה והמסוקים, אשר סיפקו תמיכה אלקטרונית למטוסי התקיפה, ויצאו לשמש ממס- רים. מסוקים אחרים היו בכוננות חילוץ עבור צוותי האויר שפעלו במצרים. אנשי המבצעים, בפיקודו של אל״מ דוד עברי, טרם השלימו את העברת המברק הראשון בטלפרי־ נטרים המטרטרים, כאשר נדרשו להכין את המשימה הבאה. גם אנשי השליטה והבקרה נדרשו להי- ערכות מיוחדת כדי לשלוט בעשרות מבני תקיפה וסיוע, שפעלו בהפרשים של רקות זה מזה, בגז- רות רחבות או צרות. היתה זו תקופה בה נבחנה האופציה עליה המליצו מפקדים רבים: במקום ״דקירות סיכה״ באתרים שונים - פעולה נמרצת, בכוח אוירי רב, שנוערה להשיג הכרעה, או לכל הפחות להביא לרגיעה ממושכת בשרה הקרב, על ירי פעולה ממושכת וכואבת נגר המערך המצרי. פעולות היו ביוני הוכי- חו את נכונות הגישה המרחיבה- למצרים נדרש זמן כרי להקים מחדש את מערך הלחימה שלהם מול התעלה, ומבחינה תורעתית הם חששו שקלו מחרש את כוונותיהם להמשיך בהפגזת מטרות ישרא- ליות. חוזרים לכתוש את הגזרה הצפונית מבצעי התקיפה של יום שלישי : שלב א׳ החל בשעה 4 הראשון הפרידו קילומטרים בוררים. 28 טייסות הסקייהוק 116,113 09:00 התקיפות שלב ב׳ היה רומה לחלק הראשון, אולם הופנה לתקיפת יעדים אחרים. בין אלה מחפורות טילים. שני זוגות - האחר של עיה מטייסת דביר־אייל וחנקידקמאי תקפו את מחפורת ״חווה לקראת היעף השני לא יכלו להבחין במטרה: כל האיזור היה מכוסה התפוצצויות ועשן שחור וסמיך מהפצצות שהטילו. הפגיעה היתה ככל הנראה במצבור של הלק שעלה באש. ״הכניסה ליעף השני בוצעה בהפרש זמן של חמש רקות, בגלל העשן שכיסה את המטרה. לאחר התקיפה נלקחנו לפטרול לפי הוראת הבקר״ כתב דביר ברו״ח. 821 התגוששות אלימה פנטומים מעשנים - אחת המגרעות של הפנטום היו שובלי העשן שהסגירו את מקומו מיגים מאיימים ונמלטים הפעילות הנרחבת של מטוסי חיל האויר משכה את המיגים לאיזור. אולם אלה נשארו שעה אהוכה מחוץ לתחום ולא הפריעו לפעולת המטוסים. לתקיפת מחפורת ״לאה׳/ יצאו בן אליהרגולרווסר ופרי־נוי. ״בוצע יעף ראשון לפי התכנון, כאשר מיה ביציאה, ריווח הבקר על מיגים מתקרבים״ כתב בן אליהו. הפנטומים העמוסים פצצות הורחקו מן האיזור ומטוסי היירוט- פנטומים ומירז׳ים - קיבלו הוראה להכנס לאיזור הפעולה. המיגים היו אז במרחק של כ־ בפטרול. גם הזוג הראשון, של הופנה לאיזור צפון הרלתא. המירז׳ים והפנטומים יצאו במבערים מלאים לעבר המיגים- אבל אלה נעלמו מהאיזור. הבקרה הורתה למטוסי התקיפה שהמתינו מעל סיני להמשיך במשימה. ״לאחר היציאה מזרחה קיבלנו אישור להכנס ליעף שני שבוצע לפי התכנון. פגיעות טובות ביעף השני. נתגלתה מחפורת נוספת וחרשה״ סיכם בן אליהו. מבצע הכתישה נמשך. עשר רביעיות נוספות, ובהן כל סוגי מטוסי הקרב של חיל האויר, תקפו בשעה הבאה מוצבים וביצורים של הצבא המצרי. הם הגיעו בזה אחר זה, בהפרש של מספר רקות ורוקנו עשרות טונות של פצצות על העמרות והמוצבים. כל המטוסים ביצעו את המשימות שלהם ודווחו על תוצאות טובות. גם רביעיית סקייהוקים של תקפה מוצבים והשלימה את משימתה. בדרך צפונה התגלתה בעיה אצל מספר לסיני ונאלץ לנחות בחצרים בגלל תקלת מנוע. שני זוגות של 822 רוח רפאים מעל קהיר הנראה נדרשו יכולות מיוחרות לתקיפות אלה, אותן ביצעו רק מטוסי הווטור הרו־מנועיים. . החל בשעה 5 חיל האויר לא הרפה. מבצע התקיפה הבא מחפורות ומכ״ם, מוצבים, בונקרים, כבישים ונוספות״. בתקיפות שהחלו באותה שעה הותקף המכ״ם בג׳בל עובייד על ידי זוג מטייסת מכן לפטרול מעל המטוסים התוקפים. במטוסים היו תולראי־עיני, חץ־שגיא. הם רווחו על פגיעות בקרבת המטרה ביעף הראשון ופגיעה במטרה ביעף השני. ״מספר שתיים פגע ביעף השני בול וכיסה את המטרה. תקלת מחשב למספר אחת. שחרר בדרך ביעף השני״ כתב חולדאי. 12 ועמרות של הצבא המצרי. בין אלה היה כביש דומייט בצפון הדלתא, שנותק במקום נוסף את זוג הפנטומים הראשון שהיה בפטרול, החליף זוג של את המחפורת ולאחר מכן ״בוצע פטרול לפי הוראת הבקר״. חנקין ריווח כי ״היו הפרעות מכ״ם במשך חמש דקות. בדרך חזור הצמרנו על אניה בכוון כמה רקות התקבלה הפרעה חזקה״. זו היתה, ככל הנראה, אניה של הצי הרוסי. זוג אחר של קומולוס בגובה את כל הפצצות. מספר אחת שחרר בשני יעפים. נראו פגיעות באיזור המטרה. ביעף השני, הופנינו מזרחה עקב מיגים קרובים, שמונה מייל. אחרי מספר רקות ניתן לנו להכנס ליעף נוסף. הופנינו לפטרול. פופים לבנים בגובה בסך הכל נערכו על פתרון בעית המיגים היו ממונים מטוסי המירז׳ והפנטומים של המבנה הראשון שתקף. באותה שעה היתה רביעיה של בשמי הזירה כאשר נתגלתה תקלה במטוסו של סלע. ספקטור, המוביל, ליווה אותו חזרה לנחיתה. מבנה ״טוניס״ של ריכטר דווח על סוללת נ״מ לאחר מכן צורפה הרביעיה כולה למבנה ״לפתן״ של מערבית לתעלה עד לגמר הרלק. התגובה הישראלית היתה מאיימת- המיגים לא התקרבו עוד לאי־ זור ולא נערכו קרבות אויר. במקביל למבצע ״קרחת 69 מן התקיפות הקורמות וזוהו עתה על ירי אנשי המבצעים. המטוסים יצאו במטען הפצצות המלא שלהם, על חשבון מיכלי הדלק. רוב המבנים היו חמושים ב־ ק״ג(. אחרים נשאו שש פצצות אגוזי־ויטמן, ושדמי־סלע תקפו ראשונים. ספינות המלחמה הרוסיות המשיכו להיות ברקע הפעי- לות. אגוזי ריווח על ״שני סטי״לים שנראו בכוון יציאה מפורט סעיר. משחתת מהירה נכנסה לנמל. היה לה צבע כהה״. שאר המבנים דווח על פגיעות טובות במטרות. הגל השלישי של מבצעי התקיפה של ה־ 823 התגוששות אלימה ים התיכון בורולוס ימת ״מ״טה פורס מנסורה דס״טו ןנ סנטה £ הרחטה סאסה בנה ה הנילוס ;-•שלופה המתלה \ 0 ץ תואפיק בעובייה ראס סודר מעיי מצרים איזור הפעולה בראשית יוני הקיף את פורס מעיד בצפון עד האגמים בדרום 824 רוח רפאים מעל קהיר צמאים לדלק - חלק מהממוסים שהשתתפו במבצע יצאו לתדלוק לאחר התקיפה מבצעי תקיפה נוספים )״קרחת ו״קורח הפעולה נמשכה ער השעה מטוסי תדלוק מעל סיני רס״ן אריק עזוז מפקד מדור תקיפה במחלקת המבצעים, החליט לנצל את הגיחות הרבות של מטוסי הסקייהוק כדי לתרגל את הטייסים בתדלוק אוירי. לשם כך הורה במברק קצר ״להודיע לטייסות ולהמליץ על תרלוק, אפילו בשביל אימונים״. ואמנם אנשי המבצעים, שהיו מודעים לבעיות מחסור ברלק העלולות להתהוות במהלך התקיפה של סטרוטוקרויזר מתרלק, כרי לסייע להם. המטוס הגרול שייט בגובה מוכן לתרלק כל מטוס שיזדקק לכך. מפקרי צה״ל שעקבו בצמירות אחר פעילות חיל האויר, צפו כי המצרים ינצלו את שעות הלילה כרי לפתוח באש ארטילרית על כוחות צה״ל בסיני. לשם כך הוחלט להוציא זוגות של מטוסים- אחד מניר והשני תוקף, לגיזרת מרכז התעלה. ״חיל האויר יוציא סיור אלים, בין קנטרה לסואץ, ויתקוף מטרות באיזור הק״מ ה־ מטרות מזרמנות, במטרה למנוע ירי ארטילרי על כוחותינו, ולתקוף מקורות אש ארטילרית פעילות וכלי רכב בתנועה, או מרגמות במזח פורט איברהים״ נאמר בפקורה אשר התוותה את הפעילות . החל מהשעה 6 ללילה הבא זור שנקבע בפ״מ. 825 התגוששות אלימה רצף של פעילות, בכוח קטן בבוקר יום רביעי הטייסת ואבי גלעד, כרי לצלם את תוצאות התקיפות. כינוי המבנה היה ״לפתן". כדי לתת להם התרעה מפני טילים נלווה אליהם מטוס פנטום כ״לפתן המירז׳ים המריאו מתל נוף וביצעו נתיבים א׳, ב׳ וגי, לפי הפ״מ. שני נתיבים אחרים בוצעו לאחר מכן בגובה מערבה להם ונמוך יותר, והזהיר אותם מפני מערכות מכ״ם ש״האירו״ אותם בנתיב הגיחה. אך היא נמשכה ללא בעיות מיוחדות ער להשלמתה. ״בוצע לפי פ״מ. התרעות של אתם, צהוב, ברדיוס שני מעגלים, מכוון כללי בהיות המטוסים בנתיב האחרון של הגיחה, החלו רעירות חזקות במנוע המירז׳ של עמיר. הוא הורה להפסיק את הגיחה ומשך את המירז׳ עד צפון סיני. לאחר מכן החליט לנחות נחיתת חירום באל עריש. המטוס של גלעד חזר לנחיתה בתל נוף וחנקין הצפין לרמת דור. סרטי הצילום נמסרו לפיתוח והצילומים פוענחו. תוצאות המבצע הגרול של הימים האחרונים, היו טובות. אנשי המוריעין והמבצעים ישבו להעריך את הפעולות ומשמעותן. בצה׳׳ל היתה תקווה כי המצרים ילמרו את הלקח ויבינו כי ישראל תגבה מחיר כבר על פגיעה בחייליה. מבחינת הצילומים נראה היה כי לא נותרו עוד מטרות תשתית רבות ערך באיזור צפון התעלה, אולם הוחלט לשמור את המצב כפי שהוא ולא לאפשר למצרים לבנות מחדש את אשר נהרס. לשם כך הוצאה הנחייה ״לש- מור רצף של תקיפות, בכוח מזערי, למשך זמן ארוך״ מעל האיזור. החל מהשעה להפגין נוכחות ולתקוף מטרות מזדמנות באיזור הפעולה. בסך הכל נערכו ער הצהריים בהן הוטלו השעה בשלושת הימים הראשונים לפעולת חיל האויר נגד פורט סעיד ומרכז התעלה, לא התערבו מטוסי חיל האויר המצרי בפעילות. ב־ לפורט סעיר, בחיפוי של מטוסי מיג מטוסים שהופלו באותו חורש: שמונה הפלות נזקפו לזכות טייסי המירז׳ והפלה נוספת לצוותי הפנ- טום. המצרים למרו את הלקח: היה זה הנסיון המצרי היחיר באותה תקרית להפריע לפעילות מטוסי חיל האויר. ״כל הכבוד... תפיל את השני!״ כמתואר למעלה, במהלך הימים שבין נגד מוצבים ועמרות של הצבא המצרי בצפון התעלה. פורט סעיר נותקה וחלקים נרחבים הוצפו מים. ארבעה מירז׳ים נשלחו ב־ פעילות סוער בשמי סיני ולאורך קו המים. מוטי הוד ששלט ב״בור השליטה״, היה מרוצה מהעוברה שהמצרים אינם מעיזים להתערב בפעילות מטוסי התקיפה של חיל האויר. שלושה ימים הוא המתין 826 רוח רפאים מעל קהיר וכאשר נקרתה לו הזדמנות ומטוסים מצריים המריאו סוף סוף לקרב, הוא התכוון לנצל אותו כדי לפגוע במוראל של הטייסים המצריים, ולשכנע את המפקרים שלהם כי עדיף שלא יפריעו גם בעתיה לפעילות חיל האויר. מוטי הכיר את האיזור, ועכשיו בחר את הזירה ונערך לשלוח את המטוסים לפטרול אלים, מזמין־ קרב, לעבר מצרים. ואכן הוא חזה נכון את הצפוי: רביעיה של מטוסים ישראלים, ש״שיחקו מטוסי תקיפה״ במאפייני הטיסה שלהם, והיו לבר, היו פתיון שהמצרים התקשו לעמור בפניו. המצרים הזניקו לאויר ארבעה זוגות מיג באויר הינו טייסים מנוסים ועתירי קרבות: שני מטוסי מירז׳ של פטרלו עם זוג של השמיים היו בהירים. הטייסים עירניים וההתמודדות בלתי נמנעת. מוטי המתין למצב המתאים. בדרך כלל שמרו המטוסים המצריים מרחק של רול הישראלי. הפעם הם החליטו להתקרב לתעלה ולהכנס לקרב. היו אלה שמינייה של מיג שהלכו והתקרבו מזרחה, בזוגות צמודים, לעבר התעלה. המירז׳ים השלימו פנייה בכיוון המתאים, ומוטי הורה ״כיוון רן מוביל. מערכת המכ״ם במטוסו פעלה היטב והביטה מערבה נעילת מכ״ם. המטוסים הלכו והתקרבו זה לזה, הוא הבחין בזוג המטוסים הראשון, והתכונן להסתער עליהם. מבני המיגים נפררו מעט זה מזה, ושמרו על זוגות מסודרים, כמו שלימדו אותם הרוסים. המיגים היו בגובה נמוך ונסקו לגובה רב - תמרון נוסף עליו המליצו הרוסים מול המירז׳ים - והחלו לצייר שובלים לבנים בשמיים. ״קשר עין!״ דווח רן. ״למפגש!״ הורה לו הבקר. זוג המירז׳ים של די. סנדוויץ מסוכן. רן הבחין במצב המראיג והיה חייב להזדרז- הוא תמרן בחריפות והגיע למצב שיגור מאחורי מיג מספר אחת, לחץ על ההרק אך הטיל נעלם בשמיים. לפתע חלף לידו מיג בודד - כנראה מספר שתיים של הזוג. הוא רדף אחריו, התארגן, אך הבחין כי מספר שתיים שלו, דרור, נמצא בחסרון מול מספר מיגים. הוא ויתר ויצא לשחרר אותו מן המלכודת. דרור הבחין במצב והת- מורה איתו: ״חתכתי מיד את רן ונכנסתי מאחורי המיגים. גירשתי את המיגים המאיימים והתחלתי להתעסק איתם. במרחק הרוקה. היתה זו הפלה מאה ויזואלית- המטוס התפורר והחלקים שלו התעופפו באויר, ואני שברתי .7 מהם בחדות- אפשר היה ממש להריח את ההפלה״ הרבה טייסים נהגו לנתק מגע ולהסתפק במטוס אחד בטוח. אבל לא דרור: לאחר שהפיל את המיג הראשון הפנה מבטו לעבר המיג הקדמי- מספר אחת של הזוג. רן ראה את המיג הראשון מתפוצץ לפתע בשמיים הבהירים, ואת דרור ההולך על השני. ״כל הכבור על הראשון- תפיל גם אותו!״ הוא צעק לו. דרור לא היה זקוק לתמריץ כרי לעשות זאת- מזה זמן רב נחשב לטייס ״חם״ אך בעל כושר שיפוט נכון ומביא תוצאות. הוא התארגן, סגר מרחק, ושיגר בו מטח פגזים קצר. המיג שבר וחמק מהפגזים. ״טייס המיג השני התגלה כטייס טוב הרבה יותר מהראשון, והוא עושה לי את כל הטריקים שכתר 827 התגוששות אלימה חוזר הביתה - פננ בים בספר וגם כאלה שלא כתובים״ סיפר דרור, ״אני עריין ביתרון, אך ללא זוית יהי״. רן נכנס מאחורי אותו המיג וזה הבחין בו, שבר בפראות וצלל לגובה נמוך. מאחוריו זינב עדיין דרור. שם המשיך להתנהל הקרב. ״הוא ייכנם לארמה, המיג הזה!״ צווח רן תוך כרי צלילה. אבל המיג היה כבר רשום על שמו של דרור, שמצא עצמו לפתע צולל לקרקע ובמצב מסוכן: ״התעסקתי עם המיג המון זמן ער שהגענו למצב ולתמונה, שכנראה לא אשכח לעולם: שנינו צוללים ב־ מה, בגובה חין למטה בביצה ירוקה. לא רואה שמים, אלא רק את הארמה המתקרבת. מסתכל על הגובה והמהי- רות ואומר לעצמי: 'המיג לא יוצא מזה׳. ואז אני מוסיף: יהי, רגע, גם אני לא יוצא מזה!׳. ״עוזב את המיג, סטיק בבטן, כאשר המנוע פתוח ער הסוף - ומקווה לטוב. הכל התרחש לאט מאד. המיג- גם הוא עם הסטיק בבטן - נכנס ישר לביצה ב׳ספלאש׳ אדיר. ״אני יוצא מזה בגובה הזנב. מישהו צועק בקשר: ׳הפלתי אותו!. ׳שלילי׳ אני שומע את עצמי עונה, ׳אני הפלתי אותו!״׳. רן היה נחוש להביא הפלה בקרב הזה. הוא הביט סביב וגילה מיג לעבר המטוס המצרי. הקטין את המרחק, בחן כוונת, לחץ על לחיץ התותחים ורצף של פגזים נראה עושה דרכו לעבר גופו של המיג. המיג איבד לפתע מהירות, צלל לעבר הקרקע ונמרח עליה בלהבת אש גרולה. מיג שלישי ל־ נוספים. 828 רוח רפאים מעל קהיר גם הזוג של שמר מרחק מתאים, המתין לצליל של ראש החישה של השפריר ההרק. השפריר ניתק מן המנשא ויצא כנחש קטן ולבן לעבר המיג המצרי. נוינר הביט בטיל ובמיג, וכמו שקורה כאשר האדרנלין שופע בכל עורקי הגוף, השניה נמתחה בעיניו על פני זמן ארוך מתמיה - אבל הטיל הקטלני שמר על הכיוון. עוד תיקון של ראש החישה, והטיל התנפץ לתוך מנוע המיג ופרק אותו לרסיסים. השפריר הטייסים. ארבעה מיגים מצריים לא חזרו באותו יום לנחיתה בבסיסיהם. מיסטר נפגע מעל קנטרה זירת הפעילות בצפון הרצועה היתה נקיה. המצרים ליקקו את פצעיהם ונפנו לבנות מחדש את המעיר ואת התשתית שנפגעה. אנשי המבצעים הכינו תוכניות למבצעי תקיפה רצופים בכוחות קטנים. היה נרמה כי המעיר המצרי היה גדול ומסועף ללא גבול. . בשעת בוקר מוקרמת יצאו מטוסי 8 התקיפות נערכו גם למחרת התקיפה לפעולה. מטוסי סקייהוק תקפו את המטרות וסוללות הנ״מ. זוגות זוגות של בים, טנקים וקטעי כביש מצפון לקנטרה. המטוסים השתמשו ברקטות כרי להשמיר מתקנים ועט־ מיסטרים לאחר העברתם לתל נוף- מאחור מיסטר 829 התגוששות אלימה רות, ולאחר מכן גם צלפו בהם בתותחיהם. הזוג האחרון, צבי קנטורג׳י)קנור( ומספר שתיים הצעיר שלו, חיים וולנר, נכנסו ליעף הצליפה השני על שני טנקים. לפתע נראה עשן יוצא ממטוס המיסטר של צבי. ״התחלתי לירות בגובה ויריתי צרור די ארוך)כ־ שמאל מפסיק לעבור. יצאתי בגובה התחיל להכנס לתא עשן מצד שמאל, בחיבור לוח המכשירים והפרספקס״. מספר שתיים המשיך לעקוב אחר מטוסו של צבי וריווח לו על העשן היוצא ממנו. צבי ניהל עכשיו מאבק לחלץ עצמו משטח מצרים. הוא משך את המטוס מזרחה נסק מעלה ופנה לעבר רפידים. שני מכשירי הרריו הפסיקו לפעול והוא לא יכול היה לרווח על מצבו, או לשמוע הנחיות של מספר שתיים. לאחר שחצה את התעלה הוא טס מעל כביש הרוחב המרכזי של סיני. ״בהיותי בכיוון דפידים, בדקתי מכשירי מנוע ומצאתי שמר טמפרטורה מראה קריאה מקסימלית, ואילו כל שאר המחוגים חיווי נורמלי״ הוא סיפר. התא התמלא עשן והוא התקשה לנשום. צבי, לימים מפקר בכיר בחיל האויר, היה טייס בעל בטחון עצמי רב. הוא הכיר היטב את המיסטר ועתה חיפש דרכים לנטוש גם לאחר הכשל של המערכות. הוא הפסיק את הריחוס, הפליט את החופה ולפתע נכנס המטוס לפניה ימנית. הוא החל לאבר שליטה על המיסטר. גם מערכת ההיגוי של המטוס נתקעה ולא הגיבה. ׳הענין אבוד הוא חשב. הגובה היה ההפלטה אך היא נתקעה במקומה )לאחר מכן התברר כי שכחו להוציא את פיני החימוש של כסא המפלט(. המערכות הכזיבו וצבי החליט לנטוש מיכנית - כמו טייסי מלחמת העולם השניה. רוח חזקה נשבה סביב תא הטייס והמטוס החל לערוך גלגול בלתי נשלט. הוא שחרר את הרצועות, התרו- מם בכסא, נאבק מול הכוחות שהצמירו אותו בתוך התא, בעור המיסטר המפויח הולך ומאבר גובה. בבת אחת ינקה אותו הרוח החזקה אל מחוץ למטוס, וללא המתנה משך בירית השחרור ומצא עצמו תלוי מתחת לחופת המצנח וגולש לאיטו מטה. צבי הספיק להפנות מבט לעבר המיסטר הבוער וראה אותו מבצע גלגול מתון ומתרסק על החולות בקרבת מקום. הפגיעה במוביל והתרסקות המיסטר, היתה חוייה יוצאת דופן עבור וולנר הצעיר. במהלך כל הדקות האחרונות הוא ליוה בנאמנות את המוביל שלו, אולם הבקרה הורתה לו עכשיו ללכת הביתה. מטוסי סקייהוק שפעלו מעל האיזור, הופנו לאיזור וליוו את המטוס. מסוק בל מאז התחלת מבצע התקיפה בתעלה, החנק לחלץ את הטייס שצנח. שתי דקות לאחר שרגליו נגעו בחולות סיני, הגיע למקום המסוק על צוותו והטיס אותו חזרה לטייסת. היה זה מיסטר מת ששת הימים. ליל מרדפים אחר שיירות הלילה שירד על מצרים, עורר לפעילות את מטוסי התקיפה של חיל האויר, וגם את מפקרי שיירות האספקה אשר הובילו חומרים וציור לבניית המחפורות, וטילים כרי להציב אותם שם. השיירות כללו מאות משאיות שהסתתרו בשולי הדרכים ובחורשות, והתארגנו עתה לתנועה לעבר אזורי העבורות. הם יצאו מחודשות, קפלי גבעות ונקודות מסתור אחרות, והחלו לנוע כנחשים זוה־ 830 רוח רפאים מעל קהיר אש בתעלה - הנפלי ם הוכיח עצמו הינ רים לעבר התעלה. לפני שהחלו מבצעי התקיפה נגר השיירות, נשלחו מטוסים לסיורים ותצפיות כרי לגלות את המג- מות העיקריות של התנועה. שלושה זוגות של הטייסת רקטות וארבע פצצות הם לא היו צריכים להכנס עמוק מדי לשטח מצרים. כבר מאיזור התעלה הם הבחינו בשיירות ארו- כות שנעו מזרחה. ״נראתה על ציר ׳מריאך, מעט מערבית ל׳נפישה׳, שיירה גרולה. דרומית לאבו סואר. על ציר ׳מריאן׳ גם כן שיירה גדולה״. כמו כן רווחו הטייסים על ירי של נ״מ מכוון מכ״ם. ״נראתה שיירה שרוקטה. נרלק בה רכב״. שני הזוגות הבאים של גם הם בשיירות וצללו כרי לפגוע בהן בפצצות וברקטות. בסך הכל הטילו המטוסים 9 חיל האויר לא רצה לשלוח יותר מזוג מטוסים בשעות החשיכה, בגלל חששות בטיחותיים. במה שלא הספיקו לטפל המטוסים בשעות הלילה, התכוונו אנשי המבצעים לפגוע למחרת. ביום שישי 17:30 76 את מצבורי הציור והחומרים שנאגרו באזורי הפעילות של סוללות הטילים, ולבניית העמרות ההרו סות מחרש. בסך הכל הוטלו באותו יום מוצבות בקנטרה ושתי סוללות ארטילריה היו בין המטרות. הן הושמרו כליל. 831 התגוששות אלימה בין מטוסי הפטרול היה גם זוג מטוסי פנטום של פטרול במשך גלתה על מסך המכ״ם. ״המשכנו בנתיב, צפונה לפורט סעיר ושם נאמר לנו לחפש מטרה. לא גילי- נו דבר. בקשתי אישור לררת לגובה נמוך, וגם כך לא גילינו דבר״ כתב פלה. המטוסים המשיכו לפטרל בגובה רב יותר, ושבו בשעה גיחות התקיפה בימים אלה של המלחמה הצטיינו בסיכונים רבים למטוסים התוקפים, במיוחר מטילי הקרקע־אויר ומתותחי הנ״מ. בין אלה היו טילי ה״סטרלה״)״זרת״ בכינוי חיל האויר או ״חיה״ במצ- רים( שנורו מסוללות הנ״מ ומעמרות הצבא המצרי. המטוסים הפעילו שיטות חמיקה שונות. קריגר מטייסת כאשר לפתע נסק לשמים טיל ״סטרלה״. הטיל הסגיר את נתיב הטיסה שלו בשובל לבן ודק. מספר שתיים הבחין בטיל והזהיר את קריגר. הוא שבר וחמק מן השובל הקטלני. לניר מטייסת המטרה שיוערה לו, ונסק מעלה, כאשר הבחין לפתע בטיל ״סטרלה״ שנורה לעברו מכוון פורט סעיר. הטיל חלף בגובה פגע. תרגילי הטעייה ביום ובלילה הצוותים הרוסים שהגיעו למצרים, הביאו אתם שיטות לחימה והונאה מקוריות, אותן הפעילו בימים אלה באזורים שונים של התעלה. בין אלה היתה הטעיית המטוסים התוקפים על ידי פיזור שמן באתרי מחפורות ריקות, הפעלת אמונלים )סוג של רימוני עשן( לביום עשן או הצתת חביות הלק בשעות הלילה, מעל אזורים דקים, כדי למשוך את תשומת לבם של הטייסים ולהרחיק אותם מהמט־ רות האמיתיות. לא אחת הוסתרו בקרבת מקום תותחי נ״מ שנועדו לטמון מלכודת למטוסים. זהר מטייסת גילה את המטרה האמיתית, השמיד שני תותחים וחזר לשטח סיני. ״באיזור המטרות יש כל הזמן התפוצצויות״ דיווח טייס אחר. גוררון מטייסת אותן מעל המוצבים שסימן על המטרה. ״פגענו ביעד. מהמטרה שלנו ומ־ב שהותקפה על ירי ׳איריס׳, יצא עשן זמן ארור, שהלר והתחזק במשר כעשר דקות, ואני מעריר שזה הונאה״ כתב ברו״ח לאחר הטיסה. גם מספר שתיים שלו הבחין בעשן ודיווח על כר. המלחמה בשיירות נערכה גם בלילה הבא. בן נודעופר וזמיר־פרנס מטייסת לתקוף את מחפורת ״סמר״. אור הירח סייע להם לגלות אותה, והם תקפו ללא צורר בהנרה. ״נראו פגיעות באיזור המחפורת והאור כבה״ כתב אביהו. ״אחרי התקיפה בוצע פטרול, ונראו אורות חזקים בשורה מסודרת, באיזוד דרומית לאיסמעילה. לא נכנסנו עליה, מכוון שזה נראה רמה. נראתה תנועה על הציר מסלחיה מזרחה. נלקחנו לזיהוי ארטילריה באיזור האי באלה. הפצצנו את ההבהקים. לסיום תקפנו את מטרת המשנה, שהיתה הצטלבות כבישים באיזור קנטרה. לא נראה נ״מ. פעילות רבה ברוב המחפורות ובצירים לקהיר לתעלה״, הוא דיווח. 832 רוח רפאים מעל קהיר אורגן אורגנים רואים לתקיפה טייסת יכול היה לשרוד באזורי אמ״ט - היו לו מהירות וכושר תמרון נמוכים מאד״ אומר סא״ל גיורא אורן, מפקר הטייסת. ״אבל היתה לו רמת שרירות גבוה מאה - הוא בנוי חזק, מעט מערכות, הכל מיכני והוא היה יכול לסבול פגיעות נ״מ לא פאטליות. הוא נשא כמות חימוש גרולה יותר מאשר המיסטר, והשתווה לסמב״ר. זמן השהייה באיזור התעלה היה רקות של המיסטר. יתרון גרול נוסף היתה הכנף הישרה של המטוס. היה לו כושר ראיה מצויין. בגלל אזורי האמ״ט, הי מהר העבירו אותנו ללילה. ובצרק. לא היו לנו כוונות ומערכות ההפצ- צה היו מאה מיושנות, למעשה מתקופת מלחמת העולם השניה. שלחו אותנו לתקיפה לאורך קו המים, במקום שהיה הרחק ממוצבים של כוחותינו. התקיפות על השיירות המצריות נעשו במרחק שמו תשמועים לפני השיירות. ברגע שהיו שומעים מטוסים באויר - היו מכבים אורות ויורדים להסתתר. אנו פיתחנו שיטה מאה יפה שעברה בצורה בלתי רגילה. נסקנו ל־ הגובה המבצעי הרב ביותר של האורגן עם חימוש מלא - ובאיזור רומני מול קו המוצבים היינו סוגרים מנוע לסרק וגולשים למערב התעלה, כרי לחפש את השיירות. מגיעים בגובה 14 הצלחות בלתי רגילות. היינו עורכים שניים־שלושה יעפי הפצצה, מרליקים משאית תחמושת או הלק ונכנסים להפצצה נוספת, הפעם עם מנוע מלא. ״שיטה נוספת שהפעלנו באורגן היה השימוש במיכלי דלק לטיסות העברה. למיכל הרגיל היו 425 היה להיות מאד ערינים בהטסה. הוספנו משקולת של בדקנו את המטוס עם מיכלים כאלה וחימוש מלא. כך יצאנו לתקיפה עם מיכלים גרולים, והב־ .9 עייה נפתרה מעט היות ובזמן התקיפה מיכלי קצות הכנף היו כבר ריקים כמעט״ 833 התגוששות אלימה פנטומים וסקייהוקים המשיכו לתקוף מאוחר יותר. שני מבנים של 19:30 לה. ״נראו מספר פגיעות במטרות, בכבישים מערבית לקנטרה דרך איסמעילה, וצירים מערבית לציר האגם המר הגדול״. אליעזר פריגת, מפקד טייסת פעלו כצמד: אחד מניר והשני מרקט. פריגת שחרר רקטות משלוש כוורות והטיל שתי פצצות ק״ג. חיל האויר המצרי הזניק שלושה מטוסי יירוט לילי לעבר מטוסי התקיפה. הפנטומים אשר תקפו והיו עתה בפטרול היו נלהבים להכנס לקרב מול המיגים. הם נקראו להכנס לזירה, אך המיגים נסוגו, עם מטען הפצצות הגדול יכולים היו ס״ם׳ הסער לפעול ללא תש׳ נחיתות מעל התעלה ולכלל מגע לא הגיעו. "באחר המקרים התקרב בודה למטוסינו. האחרונים הופנו מזרחה ומאוחר יותר המשיכו במשימה" נכתב במברק לסיכום פעילות אותו הלילה. "כל מטוסינו חזרו בשלום". 48 . חלק מהמטרות היו ריקות, ולא 10 סעיר. בגיחות השתתפו מטוסים של כלל טייסות הקרב של החיל נראתה בהן פעילות ואחרות נפגעו וננטשו במהלך הימים האחרונים. בשעות הלילה פטרלו שני זוגות של סקייהוקים מטייסת ותקפו שיירות ומטרות אחרות על כביש איסמעילה קהיר. 834 רוח רפאים מעל קהיר פטרול מעל איזור הפעולה- המירז׳ים המתינו למיגים, אך אלה לא הגיעו ביום ראשון בסר הכל נערכו ידי זוג מטייסת פה את כל הטייסות, נעשתה תוך כדי פטרול אוירי של מטוסים מטייסות משעה המיגים המשיכו לרחרח ונסוגו כאשר נשלחו לעברם מטוסי הפטרול. באחר מזוגות הפנטומים היו חנקיז־לוי ודביר־זמיר. הם המריאו בשעה באיזור בלוזה הם ביצעו הצמרה על מבנה של מיגים, שנתגלה בטווח של לעבר המטוסים המצריים כאשר החלה פתאום הפרעת קשר חמורה. ההפרעה נמשכה חמש דקות תמימות, בהן לא יכלו ליצור קשר עם הבקר. גם הבקרה לא שמעה אותם בגלל ההפרעות. בשעה היעורה הם הופנו לליווי של גיחת צילום של מירז׳ מטייסת שנקבע והמטוסים של אותם. 835 התגוששות אלימה מצוד לילי אחר שיירות הטילים פעילות פיקור ההגנה האוירית של מצרים לא נפסקה בכל אותם ימים. שיירות ארוכות המשיכו לנוע מזרחה, בשעות היום ובלילה. המצרים היו עקשנים בשאיפתם להשלים את בניית המהפודות ולהציב בהן את הטילים. גם הרוסים, שהביאו את כל הציוד של ריביזיית ההגנה האוירית למצרים, לחצו להשלים את בניית המחפורות והמצרים נלחמו כרי לעשות זאת, לילה לילה. מטוסי חיל האויר המשיכו לשבש את המבצע ולפגוע בשיירות. הפעילות נערכה בכל שעות הימ- מה, במבנים קטנים שנועדו לשמור על נוכחות ופגיעה במטרות. שלושה מטוסי פנטום של טייסת מבנה ״צ׳לו״, ובו אגמון־דוד ויערי־ארז, יצא בשעה זנקים שהיו אמורים אנשי כוחות היבשה להציב בציר הגידי, כרי לסייע להם להזדהות ולצאת כוון, לא הורלקו. הם נלקחו לפטרול, למרות שיצאו לתקוף שתי מטרות. ״גילינו שיירת רכב גרולה על ציר ימריאו, אשר התחילה מכחמישה ק״מ מערבית לאיסמעילה, ונגמרה כעשרה ק״מ מערבית לשם. באיזור מזרחית לאבו סואר, היו רווחים של כק״מ בין רכב לרכב ואילו מערבית לאבו סואר השיירה היתה צפופה״ כתב אגמון. המטוסים ביצעו שני יעפים ללא הנרה. הם הפחיתו את רחף המנועים לסרק, וגלשו לעבר השיירות. נהגי הרכב לא הבחינו כנראה במטוסים, וכיבו את האורות רק בהיות הפנטומים ביעפים. "תמיר נשארו אורות קטנים שאפשרו להמשיך ביעף בנוחות רבה״ תיאר אגמון. לאחר הטיסה הוא המליץ לבצע טיסות מסוג זה רק כבוררים ולהצטייד במספר גדול יותר של פצצות ומרעומים מיידיים על חשבון הנורים. ״במידת הצורך ניתן להזניק את המטוס הנמצא בכוננות הנרה״ הוא הציע. פיר־אראל ובן אליהו־נוי היו בזוג השני שיצא בשעה מצרים וחיפשו את מקורות האור ואת המחפורות הפעילות. ״בתחילת הפטרול הצירים היו מלאים אורות, רובם נראו בתנועה״ תיאר פיר. המטוסים קיבלו אישור לתקוף את אחת המחפורות המוארות, אולם מיה עם הכניסה לתקיפה, כבו האורות שם ובסביבה. ״זיהיתי קבוצת אורות וכאשר נתתי טווח ואזימות לבקר, נאמר לי שאיני רשאי להכנס". הבקר היה זהיר והיתה לו סיבה לכך: ״לפני הכניסה זיהיתי את האורות כקבוצה של אורות בתוך האגם המר הגדול״ סיפר פיר. המטוסים קיבלו הוראה לתקוף את המטרה המקורית שיוערה להם. הם ביצעו שני יעפים והבחינו בפגיעות במטרה גם של מספר אחת וגם של מספר שתיים. המטוסים המשיכו בפטרול. הם זיהו שיירות, ונכנסו ליעפים כרי לפגוע בכלי הרכב. אלה מיהרו לכבות את האורות. המצור הזה נמשך ארבע פעמים, כאשר בכל פעם המטוסים מגירים וכלי הרכב מכבים אורות וחוזר חלילה. ״כל כלי הרכב כיבו את האורות ברדיוס של ריווח גם על התרעות ממערכות מכ״ם וטילים, שנתקבלו מאיזור מערבית לאיזור התקיפה. בשעה 22:13 ורטיגו מעל סואץ פעילות בשעות הלילה טומנת בחובה הפתעות, לא נעימות לעתים, לטייסים. החושך והראות הקלו- שה, היעדר קו אופק להתיחסות ואורות על הקרקע או המים הנראים ככוכבים, אינם מקלים על הטי־ 836 רוח רפאים מעל קהיר פצצת מצרר ״טל פצצת "טל במהלר החורשים האחרונים של המלחמה, כאשר משבר הטילים והנ״ט היה בשיאו. הפי- תוח נעשה בעקבות סירובה של ארה״ב לספק לישראל פצצות מצרר מסוג זה. "טל מטרים מרובעים )תלוי בנקורת הפעלת המרעום( ויוצרות ״טבעת הרס" בקוטר עשרות מטרים סביב נקורת ההטלה. לפצצה מספר דגמים משופרים יותר. נתונים טכניים: משקל כללי מימדים: אורה יס, גם כשהוא מטיס מטוס קל. גם הנוהים בעלי הצבעים הרלוחים, שהתנדנדו בשמיים לכל רוח, הפריעו להתרכז. היה צורר לשמור על עירנות ותשומת הלב ליעף עצמו, כרי להצליח ולהשלים אותו בתנאים גבוליים. כאשר הטייס נדרש גם לתמרן בחוזקה, לחמוק ולתקוף, מתבלבלות התחושות הטבעיות של הגוף. מידע בלתי ברור שמשדרות העיניים ונמצא בניגוד לנתונים של מערכת האיזון הטבעית, עלול להכניס את הטייס למצבים חמורים במיוחר. המצב ידוע כ״ורטיגו״. בשעה פצצות שים נצנצו במרחקים. בזוג המטוסים היו שוחט־גולדווסר, פלר־חלוץ )שיצא כנווט ומפעיל מער- כות(. המטוסים ביצעו סיור לאודר התעלה וצפונית לעיר סואץ וכאשר טסו במקביל לציר ״חבתן״ גילו שיירה מצרית באורר של שני קילומטרים. ההוראות של מפקרת חיל האויר היתה ברורה: לא תוק- פים מערבית לקו מסוים שנתחם על מפות"קרחת לילה״. לא היה ברור לאנשי הצוות אם השיירה היתה על ציר ״נרתיק״, או ״נרתיק מקביל״. 837 התגוששות אלימה "אין אישור לתקוף״ הוריע להם הבקר. שוחט הבחין במטרה מוארת אחרת, שזוהתה במהפורת"עין״, וקיבל אישור לתקוף אותה. המטוסים צללו והפציצו אותה. לאחר מכן גילו מטרה נוספת והטילו עליה את הפצצות שנותרו. מספר אחת פגע טוב מאד ושחרר ביעף אחד שש פצצות. מספר שתיים שחרר ארבע פצצות מערבית למטרה ופגע כנראה מעט אנדרשוט. ״מאיזור העיר סואץ נורו באותה עת נ״מ נפיץ לא יעיל" ריווחו הטייסים. בעוד מטוס מספר אחת תוקף, נראה מטוסו של פלד עורך פניה רחבה ויוצא מזרחה. הטיסה בחשיבה המוחלטת, והילת אורות העיר הבוהקת, השפיעו ככל הנראה על תחושותיו של פלה. ״ורטיגו!״ הבזיקה המחשבה במוחו. טיסה במצב הזה בשמי מצרים אינה מומלצת. הוא נעזר בדני חלוץ כדי להוציא את המטוס מן המצב המסוכן, ולאחר זמן קצר התעשת ונחלץ ממנו בעצמו. שני המטוסים חזרו לנחיתה בחצור, לאחר 1:34 ״ורטיגו לא חמור״ הם תיארו את המצב לאחר הטיסה פצצות מצרר מעל עמדות הנ״מ במהלך מלחמת וייטנאם, פיתחו האמריקנים סוג חרש של פצצה כללה מבנה קל מתפרק, שבתוכו עשרות פצצות קטנות שהתפזרו מעל המטרה, ופגעו ב״טבעת הרס״ מתחת לנקורת הפיזור. הסיכוי שחלק ניכר מבין הפצצונות יפגע במטרה כלשהי היה גרול ולכן נעשה בה שימוש במיוחר נגר מפעילי סוללות נ״מ. ישראל ביקשה מארה״ב לרכוש את הפצצונות אולם האמריקנים, שהגדירו את הנשק הזה כ״רגיש״, סירבו בתוקף. בעקבות כך הוחלט לפתח פצצות מסוג זה בישראל, ורפאל נרתמה לפיתוח. אורי שחר נחיתה רכה־ חיל האויר דרש להתקין מצנח׳ עצירה לכל מסוסי הסק״הוק 838 רוח רפאים מעל קהיר חוזר לנחיתה- פנטום נקי מחימוש חוזר לנחיתה בבםיסו מטייסת טייסות הקרב המשיכו בתקיפה גם ב־ סוי, במבצעים באותו יום כ״ניסוי חי״ מעל מטרות מצריות. כללו תקיפות של 12 מבצעי אותו היום של מחפורת ״חווה״ על ירי זוג של זוג שני מאותה טייסת. לפני הפצצת המחפורת הראשונה, יצאו אורי שחר וקדמון לתקיפת סוללות הנ״מ סביב המחפורת. מתחת לכנפי המטוסים הם נשאו פצצות מצדד ישראליות מסוג"טל הטיסה תדרך אותם רל״א, תת־אלוף יחזקאל סומך, והרגיש את חשיבות הפעולה והצורך בדיוק בכוון ובגובה כרי להשיג אפקט מירבי. הם נכנסו ליעפי ההפצצה ושחררו את הפצצות על אחת מסוללת תותחי הנ״מ. אנשי המוריעין, כמהים לרעת מה ההשפעה של הפצצות, האזינו ברוב קשב לריווחים של מפקרי הסוללה. ואכן התוצאות היו טובות מאד. ג׳ו אלון, מפקר הבסיס כמו אנשי המוריעין התקשרו כדי לברך על התוצ- אות הטובות ועל הצלחת הפעולה. בלילה יצאו שלושה זוגות של המצריות בתעלה. 839 התגוששות אלימה פנטומים בפטרול לילי: המיגים שומרים מרחק המצרים הציבו מחרש את סוללות התותחים ופתחו בהפגזות על מוצבים ומעוזים ישראליים לאוהך התעלה. בשלהי יוני, הירי של סוללות הארטילריה המצריות הלך וגבר, ומטוסי חיל האויר יצאו לתקיפת סוללות התותחים, שהיו מוסתרים לעתים קרובות בין חורשות ועצים. כמו כן הותקפו ביצורים וכלי רכב שנעו מזרחה כדי לתגבר את הכוחות. בליל האויר, היתה בשעה את הפצצות ואלה האירו בהתפוצצותן את שמי האיזור. המבנה של אביהו המשיך בתקיפה. הוא הבחין במטרה באיזור יציאת הכביש לג׳בל ג׳ניפה. זה היה כלי רכב. לאחר מכן הוא ראה שיירה נעה על ציר"נרתיק מקביל", וצלל לתקוף אותה. באותה שעה פתחו באש סוללות התותחים, אך הבקרה לא אישרה לתקוף אותן. היתה לכך סיבה: הבקרה הפנתה את המטוסים לפטרול כאשר נראו על מסכי המכ״ם בליפים של מיגים, שהמריאו משרות התעופה בלב הרלתא. אך אלה שמרו מרחק ולא התערבו. "יש הרבה פעי- לות בכל איזור החזית״ תיאר אביהו את הפעילות שרחשה בין אבו סואר לסואץ. עור לפני שהמבנה של אביהו פינה את האיזור, המריא עור זוג של הטייסת. חנקירקמאי ורביר־זמיר הגיעו להחליף את הזוג הראשון. הם חלפו מעל איזור הבארדוויל, כאשר הבחינו בהבהקים מתותחי אניה שתקפה כוחות קרקע של צה״ל, כארבעה ק״מ מערבית לנחל ים. חנקין ערך בריקה של האיזור כדי לנסות לאתר את האניה התוקפת, אך נאמר לו להמשיך במשימתו. הם פטרלו לאורך הגזרה כולה, מן הצפון וער הסואץ, אך לא הבחינו בהבהקים או בירי. ״לא נראה כל אור בכל הסביבה״ הוא כתב. חנקין החליט לתקוף את המטרה המשנית שלו, צלל ושחרר עליה את הפצצות. לאחר התקיפה, הוא נסק לאויר ונערך לפטרול אלים, כשעיני כל אנשי הצוות מתאמצות לגלות הבהקים, אך אלה לא נראו. הם שחררו עור מטח פצצות על המטרה שכבר עלתה באש והאירה את הקרקע השחורה בכל האיזור. הבקר התערב והוריע על ״צלצל" - מטוס אויב - המפטרל לאורך הקו. אנשי הצוות נדרכו וחנקין הכין את מפסקי הטילים. אך המטוס העלום שמר מרחק כעשרים מייל מערבית לשם. טיסות המיגים לא נפסקו. לפתע נראו על הצגים עוד ארבעה מטוסים מצריים במרחק של חמישה עד עשרה מייל זה מזה. חנקין היה להוט כבר ליירט את המטוסים, אולם כאשר בחן את מצב הרלק הבין כי לא ניתן לעשות זאת בכמות שנותרה במיכלי המטוסים. הפנטומים חזרו לנחי- תה. בסך הכל הטילו ארבעת המטוסים לאחר התקיפות הממושכות נגר הארטילריה, נדרשה בחינה של תוצאות התקיפה. הפגיעות בסול- לות היתה קשה ומספר הפגזים שנורו הלך והצטמצם, אולם לכולם היה ברור כי המלחמה מתנהלת נגד מרבה רגליים חסר מנוחה, בעל יכולת להשתקם ולהציב אמצעים חדשים בתוך מספר ימים. אנשי המבצעים המליצו לחזור לתקיפת האיזור הצפוני של התעלה. במהלך היום הבא, חג השבועות, ערכו זוגות מכל טייסות הקרב תקיפות על ארטילריה, עמדות טנקים, בונקרים ומוצבים באיזור בין 840 רוח רפאים מעל קהיר מי היה הרווחים במהלך המלחמה, היו קצרים, לעתים נכתבו ברמזים, עד כרי כך שאנשי הצוות שהיו מעורבים בפעילויות אינם זוכרים עור במה מדובר. להלן מקרה מסתורי: השעה היתה כאשר המריאו שני מטוסים של )טייס שיצא כנווט ומפעיל מערכות( יצאו לתקוף את מטרה וקיבלו הוראה לצאת לפטרול מעל המטוסים שנועדו לתקוף מטרות. שני הפנטומים טסו במשך כעשרים דקות מעל עמרות התותחים המצריים אך לא הבחינו בהבהקים. ״ער כמה שניתן להב- חין מגובה לאחר מכן הפגישו את המטוסים עם ״ בו הנ״מ שהיה מדויק מאד בצרור הראשון והוא התפוצץ״ ריווח מוביל הטיסה. ער היום לא הצלחנו לגלות מיהו ״ קנטרה וראס אל עיש בצפון)מבצע ״קרחת בבוקר ל־ הפעילות ״האמיתית״ באותו יום המשיכה להתנהל במרחב הסואץ. בחסות ירי הארטילריה הזיזו המצרים כמויות גדולות של ציור להקמת מחפורות הטילים באותו מרחב. ללילה הבא תוכננו תקי- פות של טייסות תקפו שיירות שנעו על הצירים במרחב סואץ. אורי שלח שיצא בזוג הסקייהוקים הראשון, דיווח כי ״נראו הבהקים גדולים מאד. מערבית לציר ׳מריאן׳ נראו ארבעה הבהקים כאילו התפוצצו בגובה שיגור״. עור הבחין שלח כי ״ציר סואץ מלא ברכב״. התקיפות בשעות הלילה פגעו ושבשו את המבצע הלוגיסטי הגרול שניהלו המצרים, אולם לא הצלי- חו למנוע אותו. שיירות המשאיות הגיעו לנקורות הפריקה, השתחררו ממטענן וחזרו לבסיסי האספ- קה כרי להיערך למבצע התובלה הבא. כך זה נמשך יום אחר יום ולילה אחר לילה. בשעות היום, כאשר נראתה פעילות של מטוסי חיל האויר באיזור, הסתתרו כלי הרכב והמובילים בחורשות בהמתנה לשעות החשיכה. היה צורך לפעול בכוחות גרולים בשעות האור. מבצעי תקיפה נגד מוצבים חדשים .13 ביום חמישי המבצעים נערכו בשני שלבים: בראשון, שנערך משעה פה. בשלב השני, שנערך בין השעות זוג ווטורים פתח את הפעילות לאותו יום בניתוק הרך- משימה שנשמרה רק למטוסים אלה של טייסת השעות הבאות, הסתערו המטוסים על בונקרים וסוללות ארטילריה, בתדירות של מבנה למבנה. המבנה האחרון היה של טייסת 841 התגוששות אלימה במהלך כל אותו היום ירו סוללות הארטילריה המצריות לעבר מוצבי צה״ל. מטוסים של טייסות היי־ רוט נשלחו לפטרל לכל אורך הגזרה. בין אלה היה זוג של "לקראת סוף הפטרול נלקחנו לאתר מקורות אש, דרומית לאגם המר. ראינו פיצוצים בשטחנו. פגי- עות פגזים וכן ענני עשן עולים בצר המצרי, אשר נראו כמו פגיעת פצצות. לאחר שהתופעה נראתה שוב ושוב, שאלנו אם יש תקיפות שלנו. נורע שאין. הנחתי היא שאלה פיצוצי הונאה. משהו נפגע בשטחנו אשר בער בענן שחור כבד", דיווח ספקטור לאחר הגיחה. ררת הלילה לא הפסיקה את מבצעי התקיפה. במהלך הלילה נערכו פטרולים אלימים של טייסת 105 נראו ריכוזי שיירות, אך נוצר רושם שהיתה תנועה רבה בציר״. שוהם התלונן כי ״הפטרול בצר הדרומי, על ירי שני מטוסים, הגביל את אפשרויות התקיפה, מאחר ועם כל רעש של מטוס נכבו אורות המכוניות" הוא המליץ לשאת נורים ש״היו מסייעים לזיהוי כלי הרכב והשמרתו". פשיטה קרקעית על מוצבים צה״ל לא הסתפק בימים אלה בתקיפת מטוסי חיל האויר אלא שילב גם לוחמים של יהירות היבשה במשימות נגד מוצבים מצריים מעבר לתעלה. בליל פשיטה על מוצבים מצרים בקילומטר ה־ לטהר כשני קילומטרים של מוצבים ותעלות קשר. אולם הפעולה הסתבכה)חלק בשל הפצצות חיל האויר שהפכו את נתיבי התנועה לאזורים בוציים קשים במיוחר לתנועה( בפעולה נהרגו ארבעה חיילי צה״ל ו־ כוח פשיטה שני פעל באותו יום מעבר למפרץ סואץ ונחת באכר. הכח השמיר תחנת משטרה מצרית וחזר לבסיסו. למרות הרצון לערב כוחות נוספים של צה״ל במלחמה נגד מצרים, רבים מבין המפקדים העדיפו להחזיר את הפעילות למתכונת הקיימת: תקיפה על ירי מטוסי חיל האויר. 842 רוח רפאים מעל קהיר מבצעים מוסקים נגד מצרים ״תרנגול בליל ות תחמושת, להרוג חיילים מצריים ולהטמין מוקשים על צירי התנועה ממערב לקנטרה. מסוק יסעור, נוער להוביל את הלוחמים בפיקודו של רס״ן מוטי פז, מפקדת הסיירת של החטי- בה, בעור שני מסוקים ובהם לוחמים נוספים היו בכוננות למקרה של הסתבכות ומסוק שלישי שימש עתודה. עור לפני יציאת הכוחות לשטח צפו החזאים כי באותו לילה תהיה עננות נמוכה אשר תיהפך לערפל סמיך ונמוך אחרי חצות. המסוק הראשון, מוטס בידי עופר ושחר, המריא מבלוזה בשעה 20:00 במהלך החדירה וטיסת המסוק במרחב המצרי, תקפו מטוסי סקייהוק של ווטור של המצרים גילו את חדירת המסוק והזניקו לאויר שישה מטוסי קרב מיג בפטרול הופנו לעבר המיגים אולם לא נוצר מגע - המיגים התרחקו מהמקום. בעקבות גילוי החדירה הוגברה הכוננות ביהירות הצבא המצרי באיזור ונגמ״שים נשלחו לפטרולים. שניים מבין אלה הגיעו לאיזור בו היתה אמורה הפעולה להתבצע ותפסו עמדות על אחר מנתיבי הגי- שה. הכוח מצא עצמו בחסרון והוריע לחפ״ק על ההתפתחות החרשה, ועל מזג האויר שהלך והו- רע. הלוחמים קיבלו הוראה לבטל ביצוע ולהתכונן לפינוי. בשעה יסעור אותו הטיסו טרון ואפרתי. במסמך שהוציא נקיב אימם טלמה עאזב, קצין המודיעין של חטיבת החי״ר מספר על השתלשלות הפשיטה. בין השאר הוא מציין כי הפעולה בוצעה באיזור כום הפנה, כאשר הכוח הונחת במסוק סופר פרלון ופונה במסוק סיקורסקי הקרמי הצליחו לגלות את חדירת המסוק מצפון לקנטרה״ וכי ״אחרי החדירה בשעה נשלחו פטרולי סיור באיזור קנטרה ואל סלחייה והם נעו בדרכי האיזור וביניהם על דרך העפר אשר בה הוטמן המארב... חולית סיור של ריביזיה .1405:00 ״תרנגול ההערכה של מפקרי צה״ל כי המטריה האוירית הרוסית תאפשר למצרים להגביר את פעולותי- הם נגר הכוחות בסיני התאמתה. בחודש מאי נהרגו ו־ באיזור ביר ערירה. מרחב זה היה בשליטה אוירית של טייסות רוסיות. 843 התגוששות אלימה מטרת המבצע היתה לטמון מלכורת למצרים: בעור כוח אחר יפגיז איזוה מנהלתי ליה בסים האויר ביר ערירה שהיה בשליטה רוסית, יוטמן מארב לפטרול של הצבא המצרי שהיה צפוי כי יגיע לשם, וישמיר אותו. המצרים העריכו כי צה״ל מתכונן לפעול באיזור בעקבות טיסת צילום שנערכה מספר ימים לפני כן. בעקבות כך הם הגבירו את הכוננות ואת מספר התצפיות על החוף. הכוח האוירי שהוכן לפעולה ובגיבוי היה גרול יחסית: שלושה מסוקי יסעור ושני סופר פרלון לפעולה עצמה ועוד שני מסוקי יסעור וסופר פרלון אחר היו בכוננות לגיבוי וחילוץ. בשעה וטרון וקול. הכוח למארב כלל מסוקי סופר פרלון ובהם קרן ונוי, סלע והררי נשאו וכן שתי מרגמות מיד לאחר הנחתת הכוחות חזרו ארבעה מסוקים לסיני. המסוק החמישי נותר באיזור כדי לשמש תצפית מעופפת להכוונת אש המרגמות. בעוד מבצע ״נתרן״ - הפגזת המרגמות על המחנה המצרית - נמשך, יצא כוח המארב לנקורה שיוערה לו והתארגן על רכס חולי מול הכביש. לאחר שהטמין מוקשים על ציר התנועה הצפוי של הפטרול המצרי הוא נערך להשמיד אותו בעזרת התול״רים. כפי שהוערך, שלחו המצרים פטרול ובו שלושה נגמ״שים חמושים לאיזור ההנחתה. הנגמ״ש הראשון התקרב לאיזור ועלה על אחר המוקשים. הוא הושמד על ידי פגזי תול״ר וחיילים שנמלטו ממנו נורו וחוסלו באש המא־ גים של ג׳יפ הסיור. הנגמ״ש השני נפגע גם הוא, אולם נגמ״ש שלישי שהיה בשיירה המצרית עצר במקומו ונמלט לאחור. הלוחמים על כלי רכבם פונו מן המקום בשלושה יסעורים)דגן ועדו, שחר וקרן, בלפרץ ואפרתי(. יש לציין כי נחיתת המסוקים לפינוי הכוחות בוצעה באותו מקום למרות שהמצרים הבחינו בנחיתה והפגיזו את האיזור. ואכן זמן קצר לאחר שהמריאו מן המקום, החלה אש פצמ״רים ליפול על מקום טרפז ההנחתה. בפעולה נהרגו מיגים רוסיים נגד המסוקים עור לפני שיצאו לפינוי הכוחות משטח מצרים, נמסר לטייסי מסוקי הפינוי כי מטוסי מיג מוטסים בידי טייסים רוסיים, מפטרלים באיזור הפעולה וינסו לאתר אותם כרי להפילם באויר או לפגוע בהם באיזור ההנחתה. במהלך השעות אחת אחר חצות ועד חמש בבוקר, ביצעו הטייסים הרוסיים מטוסי קרב, וחלק מן הטייסים נחתו, תודלקו ויצאו לפטרול חוזר. שר הבטחון הורה בעקבות פטרולי המיגים להזניק מטוס פנטום לאיזור החוץ בג׳בל ג׳ללה כרי למשוך לשם את המטוסים הרוסים ולהרחיק אותם מאיזור הפעולה. לפי הנחיית הרמטכ״ל ברלב נמנע המטוס הישראלי 844 רוח רפאים מעל קהיר מיירוט המיגים ואסר על צוותו להכנס לקרב. גורמי מודיעין בישראל שהאזינו לתשדורות במערך השליטה והבקרה המצרי, הבחינו כי לא הוזנק באותן שעות אף מטוס מצרי לצורך הנרה או יירוט המסוקים- האיזור כולו היה באחריות של הרוסים וטייסות הקרב שלהם. הרמטכ״ל ציין לאחר הפעולה כי ״המאמץ הצה״לי שנדרש מבחינת היקף הכוח, השליטה והבי- צוע היה גרול, אך התוצאות מצריקות זאת. מה שחשוב, נוסף לכל, כי זה היה בשטח הפיקוח הרוסי, הפיקוח האוירי הרוסי, ומתחת לאף שלהם עשינו להם תרגיל כזה. הרוסים היו די קרו־ בים, אבל לא הערכנו כי המצב הוא חמור עד כדי כך, שצריך להכניס מטוס שלנו למגע ממש. .15 זו פעולה שהצליחה באופן מלא, למלא את משימתה. כולכם חזרתם וזה טוב מאה״ מבצע ״תרנגול 845 התגוששות אלימה שיגרה של מבצעי תקיפה טייסות התקיפה והקרב נכנסו כבר לשיגרה של פעילות מבצעית יומיומית. הפעולות נערכו ביום ובלילה, נגר מטרות מצריות לכל אורך התעלה. אולם הטייסות ביקשו להיערך מראש לקראת מבצעי התקיפה ולשלב בהן את הטייסים והנווטים, כולל אנשי המילואים וההצ״ה. אנשי המבצעים לא התנגדו לדרישה. מבנה פקורות המשימה בימים אלה השתנה: לא עוד פקורות יומיומיות למבצ- עי תקיפה, אלא ״מחרוזות" של מבצעים ליומיים, ואף שלושה ימים, מראש. נכללו לוחות זמנים ומטרות לשלושה ימים עוקבים. בפקורה נכתב כי 16 בפקורת המשימה הבאה "חיל האויר יתקוף את המטרות באורח רצוף". הפעולות נעשו בשלב ראשון נגר סוללות הנ״מ והטי- לים, כדי לנטרל את פעילות הנ״מ ולמנוע סיכון למטוסים, ולאחר מכן נגר המחפורות ועמדות קרק- עיות אחרות. ליום שישי טייסת סוללות ארטילריה וניתוק דרכים. הפעולות החלו בשעה והסתיימו בשעה מאלופי ההפלות - מירד 846 L רוח רפאים מעל קהיר הטילו המטוסים על המטרות ביום שבת נערכו במהלך התקיפה יצאו שני מטוסים של ״ציפור״ על ירי זוג של השלב השלישי נערך ביום ראשון הלך וגבר ויחר עמו גם הסיכון למטוסים. בפקורה קיבלו הטייסים הנחייה לטוס ולבצע את התקיפה מגובה רב. למדות האיום, השתתפו במבצעים כל טייסות הקרב. התקיפות החלו בשעה של זוג מטוסי אורגן, וזוג מאותה טייסת אף סגר את הפעילות הראשונה בשעה התקיפה של המוצבים והארטילריה, תקפו שני מטוסים של השמיר את מכ״ם מנזלה בתוך מצרים. גיחות היום והלילה הממושכות נערכו גם בימים הבאים. . בליל שבת ערכו מטוסים 16 הטייסות קיבלו את פקורת המשימה גם עבור שלושת הלילות הבאים של טייסות שלב ב/ בו ערכו מטוסי כוורות. בליל שני נערך שלב ג׳, בו השתתפו שלושה זוגות של ותקיפה מגבוה של מטרות מצריות. המטרות ליום הפעילות הבא, יום שני במהלך היום הותקפו שתי מחפורות, גשר ערב אל מעזה, סוללות חת״מ באיזור סרפאום וגשר אל באלח, שקישר את האי אל החלק המערבי של התעלה. הפעילויות החלו בשעה של זוג מטייסת לתקיפה. זוג של רת ״נשר". בליל ביום שלישי נערכו כוורות רקטות. בגיחות אלה השתלבו מטוסי פנטום. זוג של טייסת רת איסמעילה צפון, וזוג שני מאותה טייסת, תקף בשעה יצאו לאחר מכן לשמש פטרול והגנה אוירית על המטוסים התוקפים. בלילה הבא בין השעות שבין איסמעילה וארי חאסה. הטייסים רווחו על פגיעות טובות. השבועיים הראשונים של חורש יוני היו מן החורשים העמוסים של המלחמה. מבצעי חיל האויר היש- ראלי בימים אלה, חייבו מאמץ מיוחר של צוותי הקרקע והאויר. המבצעים נמשכו, למעשה עור שבו- עות ארוכים, ביום ובלילה, ונטלו בהם חלק כל הטייסות וכל סוגי מטוסי הקרב. המטרות העיקריות של מבצעי התקיפה, אשר החלו באיזור הצפוני של התעלה וירדו דרומה עד הסואץ, היו המחפורות אשר ״קישטו״ את המרחבים הגרולים בין התעלה לקהיר, או מה שכונה ״תיבת הטילים״, וכן הקו 847 התגוששות אלימה המצרי לאורר התעלה כולה. המצרים הגבירו את פעילותם בימים אלה, תוך קבלת עירור מן העוב־ רה שהרוסים מגנים על מרכז המצרים. הרוסים לא אהבו את קצב ההתקרמות של המבצע הגרול לבניית המחפורות. חיל האויר הרס את המחפורות בפעולות מרויקות והמצרים נררשו לזרז את שיקום המחפורות ההרוסות. באותם ימים עסקו הרוסים בהכנות לקראת נטילת האחריות על הגנת שמי מצרים, כולל איזור התעלה, והם עשו זאת באגרסיביות ניכרת, לא רק בכמות הסוללות שהכניסו לאיזור אלא גם בשיטות ההפעלה שלהם. אנשי חיל האויר יכלו בימים אלה להעריר כי השבועות הבאים יהיו קשים אף יותר. טייס המיג חמק בטייסת רוט מוכן להזנקה. ב־ היתה זו שעת אחר הצהריים כאשר ארבעה מטוסי מיג צות נפל״ם ורקטות. המירז׳ים הופנו לעברם. בתור זמן לא רב הם היו כבר בקרב. ״אני מגלה ראשון״ מספר אפק, ״מגיע למהירות עצומה. המיג רחוק מאד. זרקתי בידונים, ויחד אתם עפו המשכבים. זה היה מחוץ למגבלות, כנראה. ״צריך לתת משיכה קטנה, ופתאום קיבלתי מכה חזקה. אני בא, מגיע לטווח תותחים, אבל לא מצליח לעקוב בלי משככים. לוחץ על ההדק, יוצאים שני כדורים ותותחי נעצר. וזו לא היתה הפעם הרא- . רן ניסה גם הוא להגיע למצב ירי, תמרן מאחורי המיג 18 שונה שהדבר קורה לי״ במטוס ושניהם חזרו לנחיתה. טייסי המיג היו ברי־מזל, ויכלו לחזור הביתה ולספר את קורות אותו היום. באותו היום תקפו מטוסינו שוב מטרות מצריות מעבר לקו התעלה. ווטור צילום נפגע מעל פורט סעיד לאחר שמטוס ווטור מטוסים אחרים הוסבו כמטוסי צילום לאחר מכן - ראה בפרק צילום( גורלו של מטוס זה, ווטור שכונה ״האח הגדול״ שפר עליו מעט יותר. למרות שנפגע מספר פעמים מאש נ״מ, הוא המשיר לטוס ולצלם מטרות בשמי מצרים, סוריה ויררן. המטוס יצא למספר גיחות במשר שלוש השנים הראשונות למלחמת ההתשה, אולם כמו שאר מטוסי הווטור, היה סיכון בשליחת מטוסים אלה לאיזור התעלה, שהיה מוגן בטילי קרקע־אויר. ב־ יצאו מעל הים, ולפני שהגיעו לפורט סעיר, נסקו לגובה רב כרי להתישר ולצלם את המערך המצרי בצפון התעלה. בהיותו המטוס מעל העיד, נעלו עליו מערכות המכ״ם של תותחי הנ״מ בעלי הקוטר הגדול ביותר בעולם, שתוכננו במיוחר לפגוע במטוסים מגביהי־טוס. מהירות המטוס בגובה רב היתה תת־קולית, והיא איפשרה למערכות המכ״ם לעקוב אחריו ללא קושי. הטייס רור בהיסק והנווט שבתאי בן שוע, היו בגובה רם. מהתפוצצות הפגזים התנפצה חופת תא הטייס באויר. בדיסק לא איבר את השליטה במטוס. 848 רוח רפאים מעל קהיר ווטור למרות הרוח העזה שפרצה לתא, הוא רחף את מוט ההיגוי ונכנס לצלילה מהירה ומקפיאת איברים .19 לעבר סיני, ונחת בשלום בבסיס האויר ברפירים היתה זו טיסת הצילום האחרונה של הווטור בשמי מצרים במלחמת ההתשה. 849 התגוששות אלימה תקיפות בלילות סוערים לא רק פעולות מתוכננות נערכו בימי קיץ אלה, על ידי טייסות הקרב של חיל האויר נגר מטרות מצריות. סוללות הארטילריה הפגיזו מטרות ישראליות, וחוליות קומנדו ירו לא אחת מאיזור התעלה והיה צורך לפעול נגרן. את הפעילות הבלתי מתוכננת ניהלו אנשי המוהיעין והמבצעים של פיקוד דרום בעזרת הבת״קים בפיקור. צבא מצרי עשה מנהג להפגיז את העמדות הישראליות בשעות הלילה. הדבר לא נעשה רק בימים של פעילות ארטילרית מאסיבית- גם בלילות שחורים משחור, בהם מזג האויר היה סוער, לא נפסקו ההפגזות הספורריות האלה, שהיו מטרה קשה לחיילי צה״ל בסיני. באין אמצעים אחרים - התותחים של צה״ל היו לעתים קרובות במקומות אחרים - נדרש חיל האויר לתת תשובה גם לירי ארטילרי זה. מרכז הפעילות האוירי בסיני, היה ברפירים. תנאי המחיה במדבר היו קשים במיוחר. בקיץ היה חום קופח, שהפך את הישיבה בכוננות, בחליפות לחץ, בתוך תא המטוס, לסיוט. בתקופות החורף היה הקור המדברי, הרוחות וסופות החול, בלתי נסבלים כמעט. סככות המטוסים ברפירים לא יכלו לתת הגנה מתאימה ליושבים בתא הטייס. כאשר נוספה לאלה פעילות מבצעית בלילה, היה השילוב אתגר אישי לא קטן. בסיס האויר ברפידים שמר כוננויות רצופות, יום ולילה. גם בתקופות רגיעה יחסיות היו המצרים פותחים בירי ארטילרי לעבר עמרות צה״ל. מטוסי היירוט שהיו בכוננות להזנקה, חומשו גם בפצ- צות והיו יוצאים לתקיפת"נקורות האור״ משם ירו הסוללות המצריות, תוך שהם מנידים לעצמם. ההזנקה בשעות הלילה היתה של מטוס בודה. לא אחת הוזנקו הטייסים על ירי הבקרה כאשר תנאי מזג האויר היו בלתי נסבלים ועל גבול הבטיחות. הטייסים הצעירים לא תמיר חשו ביטחון ביכול- תם לצאת לגיחות במזג האויר הסוער. הותיקים יותר עמדו באתגר בכבור. על מספר גיחות ליליות לריכוי האש הארטלרית המצרית, מספרים טייסים שהשתתפו בהן. ״אבן, מפגיזים - תמריא מיד!״ אורי אבן ניר, מפקד טייסת כוננות יום ולילה- כוננות יירוט ותקיפה עם פצצות. כשהיו מתחילים להפגיז בתעלה, היו מזניקים את המטוס שלנו. כאשר הוא היה מתקרב לזירה, הם היו מפסיקים את ההפגזות. ״לילה אחר היה מזג אויר קשה מאד- חושך מוחלט, רוח מטורפת וסופת חול. המסלול ברפירים היה בכיוון צפוךדרום. יאיר נוימן הצעיר היה בכוננות. בשעה ואנחנו המשכנו לשחק בבונקר. כעבור כמה רקות הוא יורד ואומר: ׳אבן, תשמע. כדאי שתצא - אולי עריף שאתה תטוסי. אמרתי ׳אוקיי׳. לבשתי את חליפת הלחץ, נכנסתי לתא ופתאום: ׳אבן, מפגיזים. תמריא מיד!׳. ״נכנסתי למטוס והמראתי. על המסלול היתה רוח צולבת חזקה- לא פשוט. המראתי. טסתי לתעלה. ההפגזה הופסקה. מצאתי מטרה על הכביש בדרך לאבו סואר והשלכתי עליה את הפצצות. מבחינתי העיקר היה שההפגזה נפסקה. חזרתי לנחיתה. ״ניסיתי לנחות. כמו שהגעתי לנחיתה נסחפתי לקצה המסלול. הרוח היתה חזקה מאה. ואני בבעיה: 850 רוח רפאים מעל קהיר לא היה לי מספיק הלק לצאת צפונה לנחיתה במסלול משני. גם לנטוש לא הייתי יכול, בגלל הסחי- פה הגרולה. החלטתי לצאת לנחיתה חוזרת. עשיתי פיינל ארוך- ארוך כמו הגלות. לעולם לא אשכח את הנחיתה הזו. כל הטייסים הפסיקו את המשחק ועמרו מחוץ למסלול. כל החבריה היו במגדל, ורצו .22 לראות איך אבן גומר בתאונה... הנחתי את המירז׳, כאשר החרטום ממש הצירה״ עזרא דותן: ״לתקוף מקלע מעל בית דו־קומתי״ על גיחת לילה אחרת שיצאה מרמת דוד, סיפר עזרא רותן, שהיה מפקר טייסת שימה היתה טיסת לילה רגילה. הובלתי זוג במגמת פטרול שגרתית. מעל לרפירים, ביקש הבקר שנתקוף עמרת מקלע שניצבה על בית דו־קומתי. כמעט שפרצתי בצחוק: איך אפשר באמצע הלי- לה, בגובה ״הרעיון לא הצחיק במיוחה את הבקר. הוא התעקש שנעשה זאת. נו, מילא, אמרתי לעצמי, אם הם כל כך לחוצים, נמצא את המטרה. ״הגעתי לאיזור הלחימה. מסביב יריות מכל הכיוונים. אי־אפשר לרעת מי זה מי. השמים כוסו באו- רות צבעוניים מרצדים לכל עבר. נזקקתי להכוונה מן הקרקע כרי להגיע לאיזור הבית. בחושך כזה המפה לא עזרה במאום. ״ירדתי לגובה נמוך מאד, ממש מעל איזור הלחימה. הקטנתי מהירות ל־ סיבובים סביב האיזור המשוער. בעזרת הבקר הגעתי למסקנה, שהבית נמצא בנקורה מסוימת. לא הייתי בטוח לחלוטין, עקב תנאי האור הקשים. תכננתי לזרוק את הפצצות ולהאיר את הסביבה למספר שתיים שלי. תוך כרי הפניה סביב הבית, הוררתי את האף במהירות נמוכה מאה, בקושי הספקתי להתיישר והופ- הטלתי את הפצצות. ״בחושך כזה ובגובה כה נמוך, זה נחשב מסוכן מאד וכמעט בלתי אפשרי לביצוע. מבחינה הדרכתית אין על מה לדבר- לא קיים דבר כזה. הפצצות נפלו כ־ נו לזרוק את הנפל״ם לכיוון הבית. לפי הריווחים מהקרקע הסתבר כי הבית נוטרל והפסיק לירות .23 לעבר כוחותינו״ אורי גיל: האדמה הופיעה בצירי תא הטייס סרן אורי גיל, טייסת חשוך במצרים. זו היתה גיחה איומה. ״תקפנו כמתוכנן. הנווט שמואלי, עשה פעולות והצלבות מים סוף וער החוף. אנו מנידים לעצמנו ותוקפים. מטוס בודד נגד מטרה - שאני לא זוכר בכלל מה היא היתה. בחוץ חשוך, שחור כמו זפת- חושך מצרים. לא נעים לטוס בלילה כזה, ובחוץ אין אף אור. אנו מטילים את הפצצות. רואים את התוצאות והיה שם אור חזק. ״חצינו חזרה את התעלה לסיני. טסנו מזרחה, עייפים אחרי הגיחה הלילית. באל עריש הבקר נכנס לקשר ואומר לי: ׳תחזור חזרה. אני רוצה שתעשו אמנעה על כביש סואץ קהירי. ״לא בעיה למצוא. הנווט מוצא את המקום, יש נ״צ. במצב מסוים של המכ״ם לגלות כבישים. ליתר ביטחון אני מוציא את האף החוצה ומגלה את הכביש. אני לא רואה כלום. 851 התגוששות אלימה מרחוק, על קו האופק, אני רואה את האורות של קהיר. הגובה מכונית. אני רואה את קהיר וכבר מגיע לטק׳׳א של קהיר׳. ״אני מסתובב אחורה ומחפש כביש. פתאום אני מגלה את הכביש ומכונית שנוסעת מולנו. אני מוריה את האף, שם כוונת, נותן צרור בריא ־ וכמו שאני לוחץ על ההרק, המכונית פונה לפגזים לוקח זמן להגיע ואני לא זוכר אם פגעתי. ״פתאום, בחושר, אני רואה את הארמה - לא ממול אלא בחלונות הצדדיים... ירדנו במוך מאה והיינו קרובים מאה לפגיעה בארמה. "ככה היה חיל האויר .24 של אז.. הרבה שליפות מהמותן״ עודד ארז זוכר היטב את גיחות הלילה הסוערות נגר השיירות. ב־ מצריות שהעבירו ציוד למחפורות: ״זו היתה טיסה עם אורי יערי. יצאנו לתקוף רכב על הצירים. המצרים נסעו עם אורות מונמכים בצבע כחול, או בלי אורות. ואז מישהו היה עובר נמוך ומבהיל את הנהגים של כלי הרכב. כולם היו לוחצים על הבלמים- והיינו מגלים את האורות הארומים שלהם. לפי זה ירענו איפה הם ותקפנו אותם״. אבי לניר: דבקות במטרה מבצעי התקיפה נמשכו בתקופה זו ברציפות- לילה ויום. לא אחת נפגעו מטוסים והושבתו מפגיעת אש הנ״מ. טייסים חיפשו דרכים לחמוק מן הפגיעות על ידי טיסה בגובה נמוך מאד, שלא איפשר לסוללות לגלות את המטוסים, או מגובה רב יותר כרי לחמוק מאש נ״מ. היו כאלה שגילו במהלך מבצעי התקיפה דביקות־יתר במטרה. אבי לניר היה סמ״ט א׳ בטייסת ישראל יררן, ולתקיפות לילה באיזור התעלה. אבי, שהיה ירוע כ״טייס חם״, הוביל מספר רב של גיחות, כאשר הוא מסתכן לא אחת בהפגעות בגלל קרבת יתר למטרה. תכונה זו לא היתה חרשה לאבי- גם בגיחה ב־ ניו, עד כי נחלץ בנס מההתפוצצות. מטוס המירז׳ שלו ״נצבע״ בפיח שחור. דביקות־עודפת זו במטרה נתגלתה גם בגיחות התקיפה. סיפר עודד שגיא, מפקר הטייסת: ״באותה תקופה נהגנו לבצע תקיפות לילה באיזור תעלת סואץ. לאחת הגיחות יצא אבי חמוש בשתי כוורות של רקטות. הוא צלל על שיירה סמוך לתעלה, ירה ונכנס לענן הרסיסים של הרקטות. הוא חזר עם מטוס מחורר כולו. למזלו, אף מערכת לא נפגעה. בלילה אחר קרא לי אבי להכנס לרת״ק, לאחר ששב מתקיפת לילה. עמד שם מטוס מחורר באלפי חורים. הוא צלל על משאית תחמושת, עמוסה ברקטות. הוא ירד לגובה נמוך ער שנכנס להרף ההת- פוצצות של המשאית. ׳אני נמצא פה בנס׳ אמר לי. ״בטיסת לילה נוספת הוא ירד על רכב תוך כדי ארגון הכוונת, התקרב לארמה ויצא מהצלילה בנס. היתה בו הנחישות לבצע את המשימה על הצר .25 הטוב ביותר -לעתים זה היה כרוך בסיכון- אך גם בתוצאות״ אצל אהרון)ילו( שביט הותירו גיחות הלילה רשמים קוסמיים. ״גיחות הלילה היו טיסות מרשימות מאה״ הוא נזכר. ״היינו טסים בגובה רב מעל עננים. המדברים הסתירו את האורות על פני כדור הארץ. היה חושד מוחלט - רק כוכבים נוצצים. ואנחנו טסים למטה. לפתע חולפת בך תחושה שאתה חי בגלקסיה, בודה ביקום. זו היתה חוויה מרתקת ומרהימה. אהבתי מאה את את הטיסות האלה בלי- .26 לה״ 852 רוח רפאים מעל קהיר הרוסים מפתיעים: מארבי טילים ממזרח מטוסי פנטום תקפו ב־ לפעולה שגרתית כמעט. הם למרו את מפות הזירה, בחנו את מיקום הסוללות הפעילות ותכננו נתי- בים שחמקו בין ״מעגלי הקטל״ של הסוללות. אולם הפעם ציפתה להם הפתעה: לאחר שחדרו אל מעבר לתעלה, והתכוננו לתקוף את מטרותיהם, נורו לעברם טילי קרקע־אויר ממזרח - מאיזור התעלה עצמה. אנשי הבקרה הופתעו, ואנשי המוריעין היו מתוסכלים: את הסוללה הזו הם לא גילו בתצ״אות של היום הקורם. היה ברור לכולם כי ירי זה מהווה נקורת מפנה בפעילות הרוסים באיזור התעלה, ומשמעותו עשויה להיות התפתחות חמורה למטוסי חיל האויר: היה ברור כי המפעילים הרוסים נוק- . היה20 טים בשיטות הרשות שלא היו מוכרות עד עכשיו למוריעין חיל האויר ולאנשי המבצעים שלו זה המארב הראשון שהפעילו הרוסים, שנטלו את השליטה על מערך הטילים באיזור מהמצרים. טיסות פטרול אלימות כיצד מתמודדים עם מארבי הפתע? אנשי המוריעין והמבצעים נדרשו לתת תשובה לאיום החרש. מעתה הוחלט להתיחס לכל המרחב כאמ״ט- איזור מוגן טילים)או ״איזור מוכה טילים״(. היה ברור כי המארבים ינועו ממקום למקום ויש צורך בתקיפה מהירה שלהם מיה עם התגלותם. מארב טילים- את טיל הקרקע־אויר 853 התגוששות אלימה הרוסים ידעו לנוע בהסתר. סוללות טילי ות הנשיאה והשיגור שלהם, ובאורות כבויים. עם הגיען לאיזור המארב המאולתר, הם השתמשו ברשתות הסוואה, בשיחים ועצים, ובכל אמצעי סביבתי, כרי להיעלם בשטח. הם גם שמרו על ״הממה אלקטרונית״: מערכות המכ״ם היו במור ״חימום״, הטילים היו מוכנים לירי, ובשעה בה הבחינו במטוסים סילקו את הרשתות, הפעילו את מור השיגור ושיגרו את הטילים. לא אחת קיבלו הטילים של סוללה אחת, פקודות והנחיית מכ״ם של סוללה שכנה. חיל האויר עקב אחר הסוללות בעזרת מערכות אלקטרוניות. מטוסי ביון אלקטרוניים - רקוטות, סטרוטוקרויזר, ווטור ומסוקים - יצאו לפטרל מול התעלה כדי לגלות שידורים של מערכות המכ״ם של הסוללות החבויות, ולסמן את מיקומן על ירי חתכים והצלבות. גם מערכות קרקעיות הובאו לאיזור כרי לגלות את השידורים. אולם הרוסים היו ממושמעים: הם לא מיהרו להפעיל את מערכות המב״ם וגם לא התגלו למטוסי הסיור. הם הפעילו את המערכות רק כאשר גילו מטוסים במגמות תקיפה. טייסי חיל האויר נדרשו למירה רבה של אומץ כרי להתמודר עם הטילים בשיטה החרשה. המרחב האוירי כולו חולק למשבצות. מטוסי פנטום חמושים יצאו ל״טיסות פטרול אלימות": הם טסו בגובה רב מעל המשבצות שנקבעו על המפות, כדי לאתר את הסוללות ולהשמיד אותן. מערכות ההתרעה שלהם היו מופעלות, ואנשי הצוות קשובים במיוחד לכל אות שידור אלקטרוני של סול- לות הטילים. מספרן של גיחות פטרול אלה היה רב במיוחד בשבועות הקרובים. בימים מסויימים כ־ 80 בעור אנשי המוריעין והמבצעים בוחנים את השיטות נגד מארבי הטילים, נמשכו פעולות הכתישה של המוצבים והמעוזים באיזור התעלה. ב־ שניר יצא באותו יום לטיסת צילום)תשבץ(, מלווה בקורנס של ארבעה טילים שנראו מגיעים ממזרח- מאיזור התעלה. המירז׳ והפנטום חמקו וחזרו לנחיתה בשלום. מוטי החליט להגיב בכוח רב. . בסיורים השתת- 21 ״חיל האויר ימשיך בתקיפות במצרים״ נאמר בפ״מ ליום חמישי פו כל סוגי המטוסים- מהאורגן והמיסטר וער הסקייהוק והפנטום. העוברה שהשמים באיזור התעלה היו נקיים בינתיים מטילים, עוררה את השימוש בכל סוגי המטוסים. מבצעי התקיפה החלו בשעה 07:15 בין התקיפות יצא זוג של באותו יום במהלך אוהו היום נערכו גם קרבות מול סוריה)ראה בנפרר(. היה זה אחר המבצעים האחרונים במבצעי ״קרחת" שהחלו מספר שבועות לפני כן. כאנטי תיזה לשם המגוחך, כונו המבצעים הבאים, שהחלו ב־ 854 רוח רפאים מעל קהיר מערך הטילים לידי הרוסים כאשר הגיעו הרוסים למצרים, וקיבלו ריווח על המאמצים המצרים להקים את המערך, הם היו מאו- כזבים. קצב הקמת המחפורות לסוללות היה איטי מדי לטעמם. פרטי תוכנית"אמל״ הובאו לדיע־ תם, אולם הם החליטו לנקוט בשיטות המתאימות לאופי האגרסיבי יותר של הרוסים: במקום ״זחי־ לה של הסוללות״ לעבר התעלה, הם החליטו להניע את הסוללות במבצע גדול ואחור, שייערך בתוך זמן קצר. לאחר זמן מה הם אף נטלו את האחריות על הביצוע. ואמנם בסוף יוני הניעו הרוסים את טילי היה זה בניגוד להסכם בין נאסר לברז׳נייב)שקבע כי הרוסים יפעלו רק באיזור קהיר( אולם הרוסים רצו מערכת אחורה שתהיה בשליטתם המלאה. הנעת הטילים מזרחה היה השלב השלישי- לאחר הצבת יחירות הריביזיה ה־ מצרים, וקבלת האחריות להגנת המרחב כולו על ירי הטייסים הרוסיים. הרוסים התכוונו לבצע אותו בתמרון מהיר ואגרסיבי. חיל האויר לא אפשר את ביצוע תנועת סוללות הטילים ונלחם קשות על כל סוללה. היתה זו מלחמה קשה אך היא הניבה תוצאות. הרוסים נכשלו בשלב ראשון, והדבר גרם תסכול רב למפקרי הצבא הרוסי, וגם המצרי, ובמיוחד לנשיא נאסר. הזזת הטילים לעבר התעלה, הפכה עתה לנושא העיקרי על סדר היום של נאסר ויועציו. מוטי הוד, מפקר חיל האויר, קיבל את הריווחים מאנשי המוריעין ואת המסקנות של אנשי המבצ- עים. הוא החליט לזמן לראשית יוני היון מיוחר, בהשתתפות כל הפיקוה הבכיר של חיל האויר. המפנה החמור במצב הצבאי באיזור התעלה היה ברור לכולם. למרות מאמצי היל האויר, המשיך להתנהל פרויקט בניה אדיר להקמת מחפורות ואתרים לסוללות הטילים. עתה נוספו לו השליטה הרוסית ושיטות הפעולה שלהם, שכללו מארבים חמקניים, ושיגור כמויות גדולות של טילים לעבר כל מבנה. ראש ענף מוריעין, אל״מ ישעיה ברקת - נמוך קומה, אנרגטי ובטוח בעצמו, נתן סקירה על המצב. הוא הציג נתונים לפיהם המערך הולך ומתעבה. המצרים, בסיוע טכני והדרכה של הרוסים, ממלאים את כל הפרצות במערך שהלך והתגלגל לעבר התעלה. הרוסים הקימו מאות מחפורות, הוא סיפר. בחלקן הוצבו טילים אמיתיים ובאחרות טילי רמה שנבנו מדיקט ובר. כך התכוונו לבלבל את מערך המוריעין הישראלי ולהפתיע את המטוסים התוקפים. במערך המתעבה נכללו טילים מסוג חים נגד מטוסים מקטרים שונים, חלקם הגרול מונחה מכ״ם. כך הלכה ונבנתה ״חומת הטילים" אליה שאף נאסר, שהיתה מעובה והגנה על שמי מצרים, מגובה נמוך ועד עשרות אלפי רגל. ממידע מעורכן התברר, להפתעת המוריעין הישראלי, כי הרוסים לא הסתפקו, כאמור, בהגנת מרכז מצרים, אלא נטלו על עצמם את ההגנה האקטיבית על איזור התעלה, תוך כרי הזזת סוללות טילים לתוך מה שכונה ״תחום ה־ אנשי חיל האויר ביקשו לבחון את הדרכים לפגוע במערך שהלך ונבנה. מפקרי הטייסות השמיעו את ריעותיהם על השיטות והאמצעים, אנשי חקר הביצועים השמיעו הערכות מחושבות על יעילות 855 התגוששות אלימה השיטות וסוגי החימוש השונים, ואנשי הענפים השונים העלו הצעות להמשך הפעילות. מוטי הוה סיכם את הריון והכריז כי חיל האויר יידרש למאמץ מיוחר בתקופה הקרובה. לכולם היה ברור כי תקופה חרשה החלה במלחמה מול מצרים- תקופה בה התמודדו טייסי חיל האויר לא רק מול טייסים מצרים ומערכות מצריות אלא מול ענק חרש- הצבא הרוסי. בינתיים הפגינו כולם נחישות לפעול נגד המערך החדש בלי קשר מי מפעיל או מאייש אותו. המטרה לימים הבאים היתה לאתר סוללות חרשות ולפגוע בהן. המצרים עסקו בינתיים במרץ רב בהכנת התשתית- בניית מחפורות והכנתן לשליטת מערכות המכ״ם והטילים. פטרולים בגזרת ״שיער״ התוצאה המיירית של המפגש הנרגש והמעמיק שנעיר אך ימים אחרים לפני כן, היה מבצע פטרול רחב היקף מעל אזורי הפעילות של המצרים במרכז התעלה. כמו כן תוכננו מבצעי תקיפה רבים. בסוף חורש יוני תעלת סואץ ותקיפת מטרות בהיקפים חרשים. מבצעים אלה נערכו במרחב גרול שהקיף את כל גזרת התעלה מפורט סעיד וער הסואץ. היות ורוב סוללות הטילים בגזרת ״שיער״ עריין לא היו מאוישות, יכלו מפקרי חיל האויר ומתכנני המבצעים לשתף בהם את כל הטייסות. ל־ . למבצע זה, גויסו כל טייסות 27 במצרים, בגיזרת קנטרה־ראס אל עיש״ ולביצוע פטרולים ליירוט הקרב של חיל האויר: טייסות הפנטומים 113) הפעילות התחילה בשבת בשעה נים פטרולים אלימים ופטרולים ליירוט בזוגות. עשרות מטוסים פטרלו במבצעים לאיתור סוללות ומארבים בכל הגזרה. בסר הכל השתתפו בפטרולים גם טייסות היירוט לשאר המטוסים. המטוסים קיבלו הוראה ״להיות עירניים לאפשרות של מארבי טילי טילי ׳זרתי, באיזור קנטרה בעיקר״. מירז׳ים נגד מסוקים בין המטוסים שיצאו לפטרול באותו יום שבת, היה גם פנטום חיל האויר המצרי או הרוסי, הפעילו מערכות האזנה ושיבוש גם ממסוקים. בין אלה היו מסוקי מיל מי־ הו הודיע שמסוק מצרי טס נמוך בצר השני של התעלה. ככל הנראה הוא ראה אותנו או קיבל התרעה על נוכחותנו, והסתתר. הפעלתי מכ״ם, הוצאתי את העיניים כרי למצוא אותו ולא הצלחתי. במשר שעה וחמישים רקות הסתובבנו באיזור. ברגע מסוים החליפו אותנו מירז׳ים של המירז׳ים עור לא נכנסו. זה הספיק למסוק הזה כרי להתרומם חזרה לאויר. ואז הגיעו המירז׳ים ורפקו אותו״. ( שטסו מעל צפון התעלה. בהיות המטו־ 28 בשני מטוסי המירז׳ היו אשר שגיר ומנחם אליהו)״מאן״ 856 רוח רפאים מעל קהיר סים באיזור קנטרה גילתה הבקרה את המסוק. המירז׳ים נשלחו לעברו. ״בוצע פטרול לפי הפ״מ״ כתב שניר ברו״ח שלאחר הטיסה, ״לאחר מכן נלקחנו בגובה מלא, צפונה, לאיזור קנטרה, ליירוט הליקופטר. ההליקופטר זוהה לפי הצל שלו על רקע החולות הבהיר. הוא טס בגובה שתיים פגע בו בתותחים, באיזור המנוע והתמסורת. ההליקופטר נדלק והתרסק בפניה ימנית״. אש נ״מ קלה מטנקים מצריים שהיו מוצבים בקו התעלה, לוותה את פעולת שני המירז׳ים, שחזרו לאחר מכן לנחיתה. בשעה כדי לאתר אניה חשורה. ״בוצע לפי הוראות הבקר. נלקחנו למצוא אניה בים מעל הבאררוויל. לא מצאנו ולא ראינו״ סיכם הרפז את הטיסה. באותו יום פעלו מטוסים של טייסות בבוקר וער הראשונים, בוטלה. טילים ומארבים מטוסי הפנטום תקפו למחרת, יום ראשון פטרול במבצעי ״שיער חנקידעיני ואיתךבן שוע - צוות משותף לשתי הטייסות - המריאו ב־ התעלה. מערכות ההתרעה שלהם רשמו התרעות שהגיעו מדרום מערב. אחריהם המריאו לאויר פיר־גולרווסר, פרי־קמאי. הם תקפו את מחפורת ״עין״ בשעה "הפצצות של מספר אחת נפלו במטרה, אך לא התפוצצו. מספר שתיים"פגע יפה במטרה״. במהלר כל הגיחה קיבלו המטוסים התרעות על הפעלת מערכות מכ״ם וסוללות הטילים ״מכיוון מה נמוכה יחסית״. בסך הכל השתתפו במבצע ״שיער לתקוף ארטילריה מצרית באיזור. הם הבחינו תוך כרי תקיפה ב״פסי התעבות מעל קהיר״, אותם זיהו כטילים. אולם אלה לא היו מכוונים לעברם- הם שוגרו לעבר מטוסי צילום. בשעה סת הקו במערב התעלה. הוא קיבל ליווי של שני מטוסי פנטום)שוחט־נוי וחולדאי־חלוץ שיצא כנווט(. המטוסים היו חמושים בשני טילי ״לביד״ ושני"דקר״. מטוס פנטום נוסף לצילום, ובו הרפז־לוי, יצא גם הוא באותה שעה לגיחת צילום. הוא הופנה לאחר מכן דרומה ומזרחה על ירי הבקרה. שתי הטי- סות הסתיימו בשלום, ואנשי המוריעין יכלו לבחון מחדש את ההיערכות ב״תיבת הטילים״. הטילים אשד שוגרו על ירי המצרים נסקו לשמים ולא פגעו במטוסים. אביהו־בן שוע, וזמיר־פרנס, חמושים בשמונה פצצות פור״. ״נראו פגיעות במטרה. נ״מ רב מכל האיזור בעיקר פופים לבנים בגובה 857 התגוששות אלימה אביהו ברו״ח. היתה זו אחת הפעמים הראשונות בה נשאו מטוסי הפנטום מצלמת תקיפה תקניות כרי לצלם את התוצאות. בודינגר וכהן מטייסת לתקיפת ארטילריה, וסיכמו את הטיסה ברווחם כי ״באיזור איסמעילה נראה מטוס לא מזוהה טס לכיוון הרום. לאחר מכן נעלם וחצה את התעלה לכוון מערב. ייתכן שהיה מיג או סוחוי״. בליל פנטום יצאו בודדים, לפטרול אלים. אגמוךאראל יצאו לפטרול אלים ותקיפה בשעה הם היו אמורים לתקוף לאור נורים אולם אלה לא השת- חררו: ״שחררנו חימוש לפי נקודות האור של כוחותינו עם ׳ספייר׳ קטן מערבה" ציין אגמון. מטוסי הפנטום קלטו שידורי מכ״ם והתרעות וריווחו עליהם. אנשי האלקטרוניקה בהנו וניסו לפענח את מקורות השידור. היה ברור כי הזירה רוחשת פעילות, וכי המצרים והרוסים בוחנים את מערכו־ תיהם לקראת ההסתערות הגרולה. יש להזהר מטילים למחרת נמשכו הפטרולים והתקיפות בשטח מצרים )מבצע "שיער מטוסי מיתי של טייסת מה נכתב כי ״יש להתכונן לאפשרות שיגור טילי בפעולות התחמקות לאחר גילוי ירי או קבלת התרעה מבת״ק״. במהלך כל היום, ער השעה ומטרות אחרות, או יצאו לפטרול אלים, כדי לאתר תנועה של שיירות טילים מזרחה, לעבר התעלה. המטוסים פעלו בזוגות. בין אלה היו זוג מטוסי פנטום של טייסת מטוסי הסער שלה, הצטרפו לפטרולים וזוג מטייסת באותה שעה עמרו שלושה זוגות מירז׳ים של . מצוותי האויר נדרשה עיר־ 29 בליל נות מיוחדת, כרי להתמודר מול הטילים. עם השלמת הפטרול האלים תקפו שני הזוגות, שכללו טיי- סים בלבה)גיל־הרפז ובמטוס השני זמיר־בן נון( ביצורים ועמדות מרגמות. במהלך הטיסה ריווחו על התרעות ״חמות״ של מערכות מכ״ם שהאירו אותם. עבור עמום זמיר, שהיה אותה עת בקורס הסבה לפנטום בטייסת עית שלו כטייס פנטום. סרן הרצל בודינינר, סמ׳׳ט א׳ של 858 רוח רפאים מעל קהיר ״סוללות הטילים זזות לתעלה!״ במהלך החורשים מאי־יוני נקטו הדוסים והמצרים במספר שיטות כדי לאפשר את בניית המחפורות, כהכנה להזזת מערך הטילים לעבר התעלה. העיקריות שבהן היו ירי במטחים והצבת מארבים, כרי להרתיע את חיל האויר מתקיפת הסוללות. חיל האויר ערך מאות מבצעי תקיפה נגר המחפורות, כרי למנוע את השלמתן והפיכתן למבצעיות. היה זה שלב קריטי במלחמה בין חיל האויר והרוסים: כמתואר למעלה, כאשר הבחינו הרוסים כי המצרים אינם מצליחים להשלים את הקמת המחפורות, ולהכין אותן לקליטת הטילים, בעיקר בשל הפרעות המטוסים הישראלים, הם נקטו בשיטות המוכרות להם יותר: במקום הפעולה האיטית משהו של המצרים, הם החליטו על הפגנה אגרסיבית של כוח והכנסת הטילים, במהלך אחד, לילי ומפתיע. הם התארגנו לכך מבעוד מוער ובהגיע הפקורה אף ביצעו את הדבר במהירות מפתיעה. היה זה יום שלישי לה. גם ליום זה תוכננו הפטרולים, שהפכו כמעט שגרתיים בתקופה האחרונה, וכן תקיפות של ארטילריה, בונקרים ומחפורות. היה נרמה כי יהיה זה יום נוסף של פעילות פטרול ותקיפה של מטרות, אולם התמונה הלכה והש־ תנתה משעה לשעה. הטייסים שחזרו לנחיתה, דיווחו על תנועות רבות של כלי רכב על הכבישים במרחב שבין איסמעילה וסואץ. שיירות הוסתרו בין החורשות ובצירי הדרכים. כל האיזור רחש פעי- לות רבה שעוררה את אנשי המוריעין. היה ברור כי המצרים והרוסים נערכים לקראת פעילות מוגב- רת, או מכינים את האיזור לפעילות לילית מיוחרת. אנשי המודיעין בחנו את הדיווחים. המידע שהחל להצטבר הצביע על שינוי דרמטי: ״מערך הטילים נע מזרחה!". ריווחי הטייסים מגיחות אותו היום אוששו את המירע הזה. שני טילים באיזור אל בלאח הפטרולים האלימים מעל התעלה נמשכו לפי התוכנית שנקבעה מראש לאותו היום. בפטרולים אלה השתתפו, מהשעה 110 .30 פצצות בודינגר וכהן היו הזוג במבנה"גמבה". הזמ״מ היה נגד טילים - אחר המטוסים הבוררים של הטייסת בהם הותקנה המערכת הבסיסית. הם תקפו את מטרתם ולאחר מכן הבחינו"ברדיוס של גבוהה. דרומה הקצב נחלש״. בשעה של טילים בגובה האורגן האיטיים יחסית חמקו מהאיזור ויצאו בשלום מהתקיפה. בין זוגות אלה של טייסות התקיפה, יצא זוג של את מחפורות"נשר 859 התגוששות אלימה היו התרעות על נ״מ בגובה בגובה הכניסה היו פופים. מספר אחת נכנס על משנית ומספר שתיים על המקורית״ ריווח רס״ן יורם אגמון. בסך הכל השתתפו בתקיפות באותו יום מטוסי מירז׳ של הולכים לתקוף את מערך הטילים בעור המטוסים ממשיכים בתקיפת מטרות בתעלה, והמירע על הפעילות הנעשית מול קו התעלה ממשיר להצטבר, התפשטה בענף המבצעים היריעה: ״הולכים לתקוף את מערך הטילים בתעלה". החששות היו רבים ואנשי המטה הגיבו בהתאם. היה ברור כי יש צורך להוציא גיחת צילום כדי ללמור על המגמות ולאתר את המטרות. לנוכח מספר הסוללות הרב היה לא היה ספק כי זו היתה עלולה להיות גיחה מאד מסוכנת. ״כשהתקרבו הטילים, היה צורך לצלם את התעלה״ סיפר סא״ל יוסף נאור. ״מוטי קרא לי לחדרו. יכולתי להבחין שהוא התרגש מאה מהענין - הידיים ממש רערו לו. הוא סיפר לי על העברת הטי- לים ואמר שמוציאים גיחת צילום. הבנתי. ׳אני אפתור לך את הבעיה׳ הבטחתי לו. שמנו את כל החוסמים האפשריים על מסוקים. אגסי שאל אותי: ׳אם הצילום הזה מצליח איזה פרס אתה רוצה?׳ .3 אמרתי לו: ׳נופש לי ולמשפחה בשארם׳. י הטייסות קיבלו התרעה מוקדמת. רס״ן אריק עזוז, ראש מדור תקיפה, התקשר טלפונית למפקדי הטייסות ולסמ״טים, ונתן להם התרעה ראשונית על המבצע הגרול המתוכנן. ״מודיעין תקבלו מחר״ אמר להם והתפנה לתכנון הפעולה. כל טיסות התקיפה הטקטיות בתעלה הופסקו ליום אחר. כרי לערכן את המפות והתצא״ות הוחלט לשלוח טיסת צילום מיוחדת. טייסת צילום מסף הסטרטוספירה סא״ל עמוס עמיר, מפקד הטייסת, היה מורע לסכנה הרבה שטמנו סוללות הטילים החרשות. הוא חשש כי טילים רבים ישוגרו לעבר מטוסי הצילום וישבשו את הגיחה. לאור הסיכון הרב בטיסת צילום מקובלת מעל התעלה, הוא החליט לבצע טיסת צילום במהירות גבוהה ובגובה רב. שם יהיה זמן ההתרעה מפני טילים גבוה יותר, וסיכויי הפגיעה במטוסים נמוכים יותר הורות למהירותם ולגו- בה הטיסה שלהם. את הטיסה התכונן לבצע בעצמו עם טייס נוסף. חיל האויר לא ביצע מזה ער אז טיסות צילום בגובה רב. עמיר הורה לאתר את חליפות הלחץ המיות- רות, אשר נרכשו עבור טייסי המירז׳ למשימות יירוט בגובה רב. חליפות אלה, שנוערו להגן על אנשי הצוות, איפשרו ביצוע טיסה בגובה רב מאה, שם יהיה המטוס פגיע פחות למטוסים או טילים. החליפות הלבנות נמצאו, והן הועברו לטייסת הצנום וגבה הקומה, את השניה. לאחר שהן הותאמו למידות גופם ונברקו הרוכסנים והסוגרים האוט- מים שלהן, יצא עמוס לבחינת ציור הצילום והחליפות בטיסה בשמי הארץ. הצילומים שהביא היו טובים, החליפה פעלה כמתוכנן. הכל היה ערוך להוצאת טיסת הצילום המיוחרת. שלא כמו בטיסות קורמות, שני המירז׳ים במבנה ״דקל״, לא נשאו מיכלי רלק בגחונם או מתחת 860 רוח רפאים מעל קהיר לכנפיהם, וגם טילי אויר־אויר לא נתלו מתחת לכנפיהם. המטוסים הנקיים והקלים יותר, היו אמו- רים לנסוק מעל הים לגובה של הקול. היה סיכון בטיסה מעל מערך הטילים, ללא מערכות התרעה מתאימות. מטוסי המירז׳ לא היו מצוי- רים במערכות מסוג זה. בשל כך צורף לצוות המצלם מטוס פנטום כ״מספר שלוש״: ״דקל לטוס נמוך יותר ומעל סיני, ולשמש ״התרעה מעופפת" לשני מטוסי הצילום. הזמ״מ נקבע לשעה עמוס עמיר ואברהם גלעד יצאו לעבר המירז׳ים, לבושים בחליפות החלל המסורבלות. הם התארג- נו בתאי הטייס, הפעילו את מנועיהם ויצאו מבעד לפתחי רת״ק לום. את מטוס הפנטום של טייסת אחר ממטוסי הצילום של הטייסת)מצויר במצלמה ההמראה שלהם, כבר חלף הפנטום במקביל למסלול בתל נוף. המטוסים יצאו לעבר הים. בהיותם מעל ימת בארדוויל, צפונית למרכז סיני, ובגובה של רים האחוריים של המירז׳ים, חלפו מעבר למהירות הקול, התישרו, והמשיכו להאיץ. בשעה בה נכנסו מטוסי המית׳ והפנטום לנתיבי הצילום, התנהלה בכל עוזה פעילות אחרת במרח- בי התעלה, שנוערה בחלקה למשוך את תשומת הלב של המערך הטילים ממטוסי הצילום. מטוסי . המירז׳ים ערכו פניה רחבה מעל 32 קרב תקפו סוללות ארטילריה, בונקרים ועמרות של הצבא המצרי הים, דרומה, כרי להתלכר עם צפון התעלה, שם היה אמור להתחיל ״פס״ הצילום. מטוסי הצילום, מלווים בפנטום של משך עמוס את הסטיק ונסק באחת לגובה של . "ייצבתי את המטוס בגובה 33 לא כחול רגיל״ הוא כתב לאחר מכן נים, הודעתי לבקר ולמטוס המלווה: "אדום, מפעיל!״ והעברתי את מפסק המצלמה ל״פעל". אברהם היה גם הוא בגובה הנתיב. הפנטום תפס את מקומו וטס מעל סיני, מזרחית למירז׳ים המצל- מים, ובגובה נמוך יותר, כרי לתת למטוסים הטסים מעליו התרעות על שיגור טילים. לא היתה זו הפעם הראשונה בה משמש הפנטום כ״עיניים" למטוסי צילום, אולם הטיסה הפעם היתה קריטית. בחולפם בגובה באותה שעה התעוררה מערכת הבקרה המצרית־רוסית. גם היא הבחינה במטוסי הצילום. סלע: ״ראיתי טיל קטן ומוזר״ מערכת הבקרה המצרית קלטה את המטוסים ונעלה עליהם. המירז׳ים הספיקו לחלוף מעל פורט סעיד. עמיר הבחין במרחבים העצומים של הדלתא המצרית מימין לו ובסיני המדברי והחיוור משמ- אל. למטה היה חרוט קו התעלה בכחול כהה. הם המשיכו דרומה. בזמן שהמטוסים החלו בפס הצילום, הופעלו מערכות השיבוש של יוסף נאור. משדרים אדירים שהיו מותקנים באום חשיבה ומערכות ה״כתף״ שהותקנו במסוקים, שידרו בעוצמה רבה. מפעילי המער- כות הרוסיים, עקבו אחר הנקורות הקטנות על הצגים, אך לפתע כוסו הצגים העגולים ב״רעש אלקטרוני״. הם החליטו לשגר את הטילים בשיגור אופטי. בהיות המטוסים מעל קנטרה במרכז סיני, הבחינו עמיר וגלעד בשתי פטריות אבק: שני טילי 861 התגוששות אלימה נסקו לאויר מכיוון קנטרה. אביאם קלט אותם במכשירין ופרץ לקשר: ״דקל. שים לב - שני עקרבים!״. הטילים נעו לעבר המירז׳ים אולם נתיבם לא התלכר והם המשיכו לנסוק לעבר השמים הכחולים הרחק מן המטוסים. המתיחות בקרב הטייסים גאתה. ״לאחר סיום נתיב ג׳, כאשר היינו בשטח שלנו, צפונית מזרחית לאל באלח, ראה מספר שתיים מאחוריו שני פיצוצים של טילים בגובה התעלה, בין אל בלאה ואיסמעיליה״ כתב גלעד, מספר שתיים, ברו״ח שלאחר הטי- סה. המירז׳ים המשיכו דרומה. עמיר וגלעד, קרי רוח, יורעים את היתרונות שיש להם בטיסה בגובה רב מול הטילים. לאחר שניות אחדות נסקו עוד שני טילים לאו־ יה. הסוללות בנתיב הטיסה של המטוסים התעוררו גם הן לחיים. ״לאחר סיום נתיב בכוון מזרח, בשלב האחרון של הגיחה, פרץ שוב אביאם סלע לקשר: "דקל. שים לב. שני עקרבים!״. הפעם הטילים היו מכוונים היטב והגיעו מאחור. מטוסים הטסים בגובה כה רב, מתקשים לתמרן במי- שור האופקי, בגלל יעילות נמוכה של משטחי ההיגוי שלהם. האפשרות המעשית היהירה היא תמרון במישור האנכי. "התחלנו שבירות למטה ימינה ולאהר מכן שמאלה למעלה, כאשר אנחנו מרווחים אחר לשני על המצב אחורנית״ סיפר גלעד. והנה עור טיל. זה נסק אנכית וצייר נתיב שנע לעבר מספר שתיים. אברהם שבר במהירות וה־ SA-3 חזק. ״אחד ראה טיל עובר די רחוק ממני, והודיע על פיצוצו. לאחר מכן ראה שוב טיל מתקרב אלי הודיע ׳שבור!׳ אך לא היה יכול לציין לאיזה כוון. הייתי בשבירה שמאלה וכשהפכתי ימינה, ראיתי פטריה גרולה בצר ימין שלי והרגשתי את הדף האויר. המשכנו בשבירות ער חציית קו״ כתב גלעד. היתה זו הפעם הראשונה בה שוגר הטיל החדש מסוג על סף החלל - חליפת לחץ ל גם אביאם־ויטמן ניהלו מלחמה משלהם נגר הטילים. סיפר אביאם: ״טסנו בגובה נמוך, ופתאום אני רואה טיל קטן ומוזר, הרבה יותר קטן להגיע לגובה כזה - והוא אחרי. טסתי בגובה מינימלי- והוא אחרי. ברגע האחרון שברתי חזק והוא 862 רוח רפאים מעל קהיר . ״בגיחה הזו ניצלנו את מערכת ׳הכומר׳ כדי לסייע למירז׳ים שטסו וצילמו 34 התפוצץ על הקרקע״ בגובה רב״ סיפר אביאם, ״שיגרו עלינו טילי ושברנו בזמן. היה עסק מפחיד מאה - היינו כמו ברווזים בגובה רב. אני זוכר את הטילים ואני זוכר שאנו שוברים ב־ משם״. הרוסים ניסו למנוע ככל האפשר את ביצוע טיסת הצילום. אביאם התריע ושבר, טייסי המירז׳ חמקו - וכל השלושה השלימו את המשימה שלהם, ונחתו בשלום בבסיסיהם. לאחר הנחיתה נערך תחקיר לטיסה, ובו התברר כי המפעילים הרוסיים, כדרכה של מעצמה גרולה, לא חסכו טילים: במהלך הגיחה שוגרו לעבר שלושת המטוסים סוללה זמינה בנתיב הטיסה שלהם! שיטה חרשה זו של שיגור מטחי טילים, תשפיע רבות על יכולת הפעולה של חיל האויר במבצעים הבאים נגר סוללות הטילים. מחלוקת בחיל האויר: לתקוף או לא לתקוף? הצילומים שפותחו לאחר הגיחה הרהימו את אנשי המבצעים: המערך הרוסי כבר היה מוצב באיזור התעלה. התברר כי בלילה הקורם העבירו המצרים והרוסים SA-3 לום גילתה את הזזת הטילים המשמעות החמורה של השינויים במערך הטילים לא נעלמה מאנשי המבצעים במפקרת חיל האויר. מיה עם הגעת הצילומים של הסוללות החרשות, נבחן המצב מחרש. לאיש לא היה ספק כי המערך החרש היווה איום על חופש הפעולה של מטוסי חיל האויר לא רק באיזור התעלה אלא גם עשרות קילומטרים מזרחה יותר- בשמי סיני. התחושה, אותה הקרין תת־אלוף יחזקאל סומך, ראש להק אויר, היתה של רחיפות: יש לטפל בבעיה מייד, שאם לא כן יאבה חיל האויר את השליטה על מרחב התעלה, ומטוסיו לא יהיו חופשיים עור לטוס באיזור. לא כולם הסכימו איתו. בין המהססים היה גם אל״מ דוד עברי, ראש מחלקת מבצעים במפקדת חיל האויר: ״היה לחץ לבצע את התקיפות״ אומר דוד עברי. ״הסוללות זזו קרימה. לא היה לנו מיפוי מלא עם התצ״א. היו כמה סוללות שצולמו בגיחה, אבל לא גמרנו לפענח ולזהות את הסוללות שהיו מאוישות. לחץ של זמן גרם לכך. היינו יכולים לרעת עליהן אם היה תצ״א בזמן אמיתי. הם היו עושים את זה בכל לילה. היתה התמודרות על הזמן, שהיתה פסיכולוגית בעיקרה: השבנו מה עלול לקרות אם היו מתקרמים. הם הכניסו אותנו ללחץ של זמן- מבחינתם זה היה בסדר. ״ביקשתי לרחות את זה ער שנקבל את כל הנתונים. אולי לא הייתי חזק ולא לחצתי מספיק. התחו- שה היתה שאסור לתת להם אפשרות לבצע פריסה קדימה״ סיפר. עוברה חמורה נוספת עליה עמרו אנשי המבצעים והמוריעין, בעקבות טיסת מטוסי הצילום היא השימוש במטחי טילים על ירי הריביזיה הרוסית. האם תהיה זו השיטה שתופעל גם להבא? מטוסי חיל האויר עבדו ער כה בשיטת ה״פינצטה״- מבנה אחד נגר סוללה אחת- חמיקה מטיל אחר 863 התגוששות אלימה עיטור ״הדגל האדום הקרבי״ למפיל פנטום הפנטום היה ״מטוס רפאים״ לא רק למצרים, אלא גם לרוסים. מפקר הריביזיה הרוסית הבטיח עיטו- רים גבוהים ביותר למפקרי הצוותים אשר יפילו את הפנטום הראשון. ואכן, קפיטן וו. מליוקה ומאיור ג. קומיאגין, מפקרי שני ההיביזיונים אשר הפילו את הפנטום הרא- שון ב־ על הסוללות פיקרו בין השאר גם מאירור ס. זבניצקי ומאיור א. קוזמנקו. או שניים תוך תמרונים חריפים. הכל עדיין נראה בשליטה. ״זרזיפים״ קראו לפעילות הזו בחיל האר יר. עמיר, גלעד וסלע־ויטמן, לא חסכו תיאורים לגבי הסיכון שהיוו מטחי הטילים שליוו אותם- זו היתה כמות הטילים של כמעט שלוש סוללות טילים. הפעם לא הסתפקו מפעילי הסוללות בשיגור טיל אחד או שניים לעבר כל מטוס, אלא שיגרו לעברם מטחי טילים - שיטה שהיתה מקובלת גם על מפקרי הסוללות בצפון וייטנאם. היה צורך למצוא פתרון גם לבעיה החרשה והמאיימת. על ההיערכות הרוסית סיפר מפקר חטיבת הטילים שנשלחה לאיזור התעלה, בורים ז׳ייבורונוק: "ב־ 30 הם, יחד עם הגדודים המצריים, נערכו אז ממש ליר התעלה כרי לחפות על כוחות הקרקע. האויב שאף להשמיד ראשית כל את סוללות הנ״מ שלא איפשרו לו לפגוע בצבא המצרי. הפעם פגשו לוח־ .35 מינו את מטוסי האויב״ ״ככה לא יוצאים לתקיפה!״ מטוסי הצילום נחתו בתל נוף בשלום. עוד בטרם התקררו מנועי המירז׳ים, הוצאו סרטי המצלמות מהמצלמות בחרטום, והועברו למעברת הצילום בבסיס. במטה החיל רצו פענוח מהיר של הצילומים. תחושת הבהילות היתה רבה: כל אנשי שט״ל)שרות טכני לצילום( הוזעקו מתל־אביב לתל נוף. גם המפענחים של מרפא״ז)מרכז פענוח אזורי( יצאו לבח״א וסימון המטרות לתקיפה. המטרה היתה לתקוף מיה את כל הסוללות המאוישות בטילים ולהמנע מתקיפת הסוללות הריקות. הדרמה הלכה והתפתחה ככל שפוענחו הצילומים. המציאות מעבר לתעלה השתנתה בלילה אחר: התברר כי הרוסים והמצרים הזיזו בלילה הקורם סוללות תותחי נ״מ, והציבו אותן בתוך הקו שבין כותמיה ותל אל כביר. הסוללות החרשות הוסוו בין העצים, בחורשות ובאזורי מסתור אחרים. עברי פנה אל אריק עזוז, ראש מדור תקיפה, ואמר לו: ״אתה תהיה בכוננות, תקבל את המטרות ובהתאם לזה תעביר פקודות לטייסות״. לאריק היה ברור שהמוריעין לא טוב והצילומים אינם מפו- ענחים כראוי. ״התחילו להגיע יריעות אילו מחפורות מאוישות, ובהתאם לזה איזה סוללות צריך לתקוף. הקצנו כוחות- גם של 864 רוח רפאים מעל קהיר המוריעין שלנו היה טוב, בכל הקשור להיערכות חיל האויר המצרי, שרות התעופה שלו והמטוסים. תמיר היה מוריעין אמין ותחושת ביטחון. הפעם זה היה שונה. זו לא היתה התחושה שלי הפעם. אני זוכר שרי־ ברתי עם המפענחים בבח״א עור כמה רקות. התשליל עוד רטוב. אנו לא רואים את הנ״צ המרויק׳ איך אתה במצב הזה יודע אם הסוללה בכלל מאוישת או לא?׳ ״דיברתי עם אביהו והוא אומר לי: ׳אם אתה לא בטוח- איך אנחנו יכולים להיות בטוחים איך לתכנן את הניו- וט והמשיכה?!׳ היתה לי תחושה פנימית שזה לא נראה טוב. גם הגישה הפילוסופית שלי לתכנון הפעם, היתה קשה. אמרתי לעצמי: ׳אריק, זה לא מאורגן כמו שצריך!' "אני מרים טלפון ל־ אגמון. הוא אומר לי: ׳אריק מה קורה? זה לא הסדר שהיית מגיש לנו פקודות בעבר׳. אמרתי: ׳אין ברירה- אלה הפקורות. ככה צריך להכנס׳״. אריק עזוז היה לויאלי למערכת עד גבול מסוים. כאשר הבחין כי המוריעין לקוי והתכנון נעשה בחופזה, הוא פנה לממונים עליו ודרש לעכב את המבצע. ״לפני שיצאנו למטס, יררתי למטה, ובנוכ- חות הרבה אנשים, הצעתי לבטל את המבצע. אמרתי: אני מרגיש לא בטוח. המוריעין לא טוב. התכ- נון לא מדויק. בוא נעצור את המבצע!״׳. ההוראה היתה לתקוף מיה. הרעיונות האלה נדחו. מבצע נגד מערך הטילים במחלקת המבצעים החליטו לתקוף ולהשמיר את הסוללות עור באותו יום. שמואל חץ ואביהו בן נון, מפקרי טייסות הפנטום, אשר עמת לשאת בנטל העיקרי של התקיפה, הוזעקו למטה חיל האויר וקיבלו תדריך ראשוני על המבצע הצפוי. פקורות המשימה לתקיפה יגיעו לטייסות שלהם בתוך מספר שעות- נאמר להם. התכנון של הגיחות נעשה בחופזה, תוך כרי קבלת הצילומים המפוענחים מיחירת הצילום. הפקורה עצמה הועברה על ידי טלפנים לחדרי המבצעים - לא היה זמן להרפיס ולשלוח אותה בטלפרינט־ רים או על ידי רצים, כמקובל. שינויים בתכנון נעשו תוך כרי הכנת המטוסים לתקיפה. מוטי הור הגיע לחצור כרי לשוחח עם הטייסים ולהרגיש את חשיבות התקיפה. היה זה זמן קצר לפני שהחלו המטסים של טייסת שינה את התכנון שוב. את הזמ״מ למטס השני, של טייסת את מקומו בכסא הרמשל׳׳ט בבור הפיקוה. הטייסים לא אהבו את הזמ״ט למטס השני: בשעה זו השמש היתה מול עיניהם. רס״ן אריק עזוז 865 התגוששות אלימה רמי הרפז ואייל אחיקר נופלים בשבי היתה זו שעת אחר הצהריים של יום שישי הצוותים נקראו חזרה לבסיסים. צוותי הקרקע עמלו על חימוש המטוסים הגדולים בעשרות פצצות והכינו אותם לקראת הגיחה. מיכלי הדלק מולאו ומתחת למגרעות המיותרות ומתלי הכנף, נתלו טילי אויר־אויר. המפות למבצעי התקיפה הוכנו בבהילות, כאשר הנווטים מחשבים את נקורות היציאה ושחרור הפצ- צות, והפעולות שעליהם לעשות לפני התקיפה. תור כרי פענוח הצילומים התברר כי לא רק סול- לות טילים רבות הוצבו מול מרכז התעלה, אלא גם הסביבה המיירית שלהן הפכה מסוכנת יותר: עשרות סוללות תותחים נגר מטוסים הקיפו את המחפורות מכל עבר. הטייסים קיבלו הנחייה לטוס בגובה נמוך מעל סיני, לנסוק לגובה ושוב לררת לגובה נמוך לקראת המשיכה לתקיפה. המתכננים רצו שהמטוסים יגיעו בהפתעה - אולם פרופיל הטיסה הזה היה בעייתי - רבים חששו להפגע מעשרות תותחי הנ״מ שהיו בדרכם למטרות. לא כולם הסכימו לפרופיל הטיסה הזה, ולא רבים ביצעו אותו למעשה. המטוסים כבר התיישרו על המסלולים לקראת המראה. ״המתן״ אמרו להם אנשי מגרל הפיקוח - ״אין אישור המראה!״. השעה היתה כבר אחרי חמש בערב. המובילים נדרשו לעצור במקומם, במנועים פועלים. כלי רכב קטנים התקרבו לעבר המטוסים ואנשי המבצעים והמודיעין העבירו לצוותים את התצ״אות המפר ענחים של המטרות. אנשי הצוות הביטו בצילומים הכהים והשוו אותם למפות- בחלק מהמקרים לא היתה התאמה. בחלק אחר של התצ״אות צוין הצפון כהרום או להיפך. גם נתיבי החדירה עוררו השגות בקרב אנשי הצוות. ״חמל״ נגד סוללות כותמיה בשעה ובעיקר באזורי איסמעילה או פאיד. איזור קנטרה היה איזור שבעבר ירו ממנו טילי זרת״. טייסת שהגיע לטייסת ״רומל". במטוס המוביל היו בן נון־לוי. מספר שלוש היה הרפז־אחיקר. מספר ארבע ילו־ליאוהזוג במטוסי ההטעייה בו היו חץ־אראל וגיל־טלמור. המטרה: השמרת חמש סוללות טילים. רמי הרפז היה מותיקי טייסי חיל האויר. הוא נולד במשמר העמק ושירת בחיל האויר חמש שנים. במלחמת ששת הימים הוא היה מוביל בכיר בטייסת אורגן, ערך הסבה למירז׳ים ולאחר מכן היה בין ראשוני טייסי הסקייהוק ובין טייסי הפנטום שיצאו להשתלמות בארה״ב. שגה לפני שהשתחרר משרות התחתן עם נורית ותכנן את חייו כאזרח, כאשר גברה בו התחושה כי חיל האויר זקוק לו מאד. שלושה חודשים לפני כן עברה משפחתו לרמת דור ובאותה עת היתה נורית בהריון בחודשים מתקד- מים. 866 רוח רפאים מעל קהיר i רמי הרפז)מימין( מתכונן ל משמאל הנוו הוא חשד כי במערך החרש היו לא רק סוללות טילי SA-3 )לוס( היה מבכירי הנווטים במערך הפנטום. הוא היה נווט בטייסת הווטורים במהלך מלחמת ששת הימים, ויצא לארה״ב ללימור הפנטום ומערכו- תיו. השיגרה המבצעית בטייסת נשמרה: באותו יום ערכו בטייסת שים ולנווטים, ובשעות הצהריים כבר החלו פרטי המשימה החרשה להתגלגל בטייסת. אביהו חזר מתדרוך של מפקר חיל האויר בקריה, ואותה שעה כבר הגיעו הפקורות להכנת המטוסים לתקיפה. הפנטומים טסו מעל הים לאיזור והגיעו מצפון. במהלך מבצעי התקיפה הקורמים פיתח אביהו שיטה מקורית לתקיפה רב־כיוונית של המטרות, על ירי שלושה זוגות מטוסים: הזוג הראשון- מטוסים מספר אחת ושתיים - נכנסים על המטרה המרכזית, מבצעים תקיפת חתף ומסתלקים מהזי־ 867 התגוששות אלימה קיץ ד, ראובן רשף, אביהו בן נון, אורי גיל, יוסף קמאי, אהוד חנקין, אור׳ עופר. בשורה השניה: יפתח שדמי, אביאם סלע, ישראל פרנס ויואל אברהמוב. בשורה השלישית: דני שפיצר, ליאור אלעזר, מאיר גור׳, שבתאי בן שוע, יצחק כץ, אברהן וילן, דני ויסמן גדעון יהלום, דן לניס, אברהם רודן, שמואל׳ יעקב זאב יוגב רה תוך משיכה לגובה. באותו זמן שני הזוגות אחרים יוצאים החוצה- האחר מזרחה והשני מערבה - ונכנסים לתקיפות חתף של המטרות מכיוונים שונים ונגריים. כך ניתן היה לתקוף גם מספר סול- לות שהיו קרובות זו לזו. לאחר מכן היו המטוסים אמורים להתאסף מאחורי המוביל. המטרה של התרגיל המורכב, היתה לבלבל את יכולת העקיבה של מערכות המכ״ם והמפעילים מול המטוסים המתמרנים ותוקפים. עכשיו הגיע הזמן לבצע את התרגיל. המטוסים התפצלו לזוגות וכל זוג פנה לעבר הסוללה שנוע־ רה לו. הפנטומים הראשונים הסתערו על סוללה שהיתה, ככל הנראה, סוללת חץ־אראל מטייסת נכנסו גיל־טלמור. טלמור הבחין בשני טילים המזנבים במטוסם של חץ והזהיר אותו. חץ גלגל את הפנטום, הפנה מבטו לעבר הטיל, עקב אחריו שניות אחרות, שבר וחמק בשלום. מפענוח תוצאות התקיפה עלה כי הסוללה נפגעה בחלקה הצפון מערבי. הטייסים רווחו על פגיעות טובות במטרות. רשת הקשר התמלאה בתוך זמן קצר בקולות הקרב והתקיפה - דיווחים, אזהרות מפני טילים, קריאות ״עקרבים - שבור!״, שהועברו ממטוס למטוס מילאו את חלל האויר. אביהו ובן זוגו תקפו ויצאו בנסיקה צפונה. את הזוג השני הוביל, כאמור, הרפז־אחיקר)לוס( ואתו מספר ארבע ילו־ליאור. המטרה שלהם היתה הסוללה הדרומית במערך. הם ערכו את הפניה לצה- רים, נסקו, התגלגלו והתהפכו לצלילה לעבר המטרה. הם השלימו את התקיפה. לפי התכנון הם היו 868 רוח רפאים מעל קהיר טיל מונחה- השלב השני של טיל קרקע־אויר אמורים עכשיו לחמוק בגובה נמוך מזרחה, להמתין רקה ולמשוך לגובה כדי לצאת מעל טווח סול- לות תותחי הנ״מ לאורך התעלה. הרפז משך מוקדם מרי לגובה של ירי אחת מסוללות טילים, שמיהרה לשגר לעברו שני טילי ילו, טייס הקרב הותיק, היה מאחורי הרפז. כטייס עתיר נסיון מבצעי, הוא לא אהב את השיטה לפיה 869 התגוששות אלימה המטוסים נוסקים מיד אחרי התקיפה לגובה רב: ״הכלל שלי היה, להכנס ולצאת תמיר בגובה נמוך. הכי נמוך שאפשר. לא הסכמתי עם הענין הזה שבדרך הביתה טסים רקה נמוך, ואחר כר מושכים לגובה, בשטח המצרי. אני נשארתי נמוך- בגובה השיחים. לפתע אני רואה את הרפז מתרומם. ׳הרפז. תרה!׳ צעקתי לו. ״ראיתי את הטיל. תוך שבריר של שניה, בצבע ארום, פוגע בהם. פתאום אני רואה שני מצנחים. זה .36 היה מאוחר מרי. אם אני הייתי עולה לגובה הייתי חוטף את הטיל הבא״ סיפר ״הרפז: ״בדיר חזרה ראינו טיל מאחורינו. אני זוכר שהייתי דרוך והתכוננתי להתחמק ממנו, כלומר, לחכות ככל האפשר. הצלחנו לשבור הצירה אבל שש שניות לאחר מכן הגיע טיל שני. טסנו כבר במהירות נמוכה יותר, ולא יכולנו להתחמק. המטוס נפגע מאחור וכל יחידת הזנב נקרעה. מכיו- ון שהיינו בגובה רב, הערכנו שיש לנו די זמן כרי לחלץ את המטוס, אבל המטוס הסתובב כמו עלה .37 ברוח והחלטתי לנטוש״ הרפז ניסה למשוך את יריות התפלטה, אולם העומס הגדול שנגרם מצלילת המטוס והתנועה הסי- בובית שלו, הקשו עליו להגיע ליריות. הרפז הוא בן משק בעל זרועות של חקלאי, ולא נדרש לו זמן רב כרי להפעיל את שריריו ולמשוך ביריות ההפלטה. כל הזמן חשש מפני טיל נוסף שייפרק את המטוס הבלתי נשלט לרסיסים. הוא הספיק להודיע במערכת הקשר"נפגענו. אנו נוטשים״. לפניו, לפי סדר הפעילויות של מערכת ההפלטה יצא הנווט אייל אחיקר)לוס(. ״אני זוכר שראיתי את לוס צונח קילומטר לירי. הוא היה כפוף ונראה היה שנפגע בנטישה. לא היה לי קשר אתו. הרגשתי שאני שלם ורק קיבלתי חתר בלחי מהמסיבה. כשהגעתי לקרקע התחלתי לרוץ לאיזור שחשבתי שאוכל להסתתר בו. אבל ראיתי חיילים רצים מולי והיה ברור לי שאני נופל בשבי. רמי הרפז נפגע בפניו ולוס נפגע קשה. ילו שהיה בצר מטוסו של הרפי׳ אר לא נסק אחריו מעלה, דיווח בקשר בשפה גלויה: ״הרפז נוטש״. במערכת הקשר העמוסה, הבינו שאמר: ״ארבע נוטש״. במפקדת חיל האויר היו מודאגים מנפילת ילו- קצין בכיר ומפקר טייסת תעופה ברמת דוד. לאחר שחמק לסיני, ריווח ילו שוב על הפגיעה בהרפז, ואז נרגעו מעט הרוחות. היה זה מטוס הפנטום הראשון שהופל בשמי מצרים. 870 רוח רפאים מעל קהיר פיר: ״יהיה לנו שמח!״ לפי התכנון המקורי, נוערו המבנים הבאים של טייסת באיזור כותמיה, כחמש דקות לאחר מכן. אבל הזמ״מ לגיחה נרחה ער להגעת מוטי לייבור״ בקריה. סרן יצחק פיר, קצין ההדרכה של הטייסת, עסק אותה עת בניהול תרגיל ירי רגל. הוא הכין תרשים לירי אולם שעת היציאה לגיחה התקרבה, והחליט לקטוע את התדריך. הוא הספיק לרשום את ההור- אות על הלוח, והוסיף: "לא למחוק עד שאני חוזר". סרן יצחק פיר נולד בארה״ב. בגיל מצטיין והיה בצוות הראשון של טייסי חיל האויר שיצא ללמור את הפנטום בארה״ב. השעה היתה כבר שעת אחר הצהריים וטייסות הפנטום היו לחוצות מאה. המטס הראשון של והשמים החלו להחשיך. מאחור נותרו רמי הרפז ואייל אחיקר שנפלו בשבי. בחיל האויר היתה תחושה לא טובה, אבל הוחלט להמשיך במבצע התקיפה של הסוללות הרוסיות. בטייסת כאשר החלו להגיע תוצאות התקיפה של המטם הראשון, דרש אריק עזוז פעם נוספת לבטל את המטס הבא. המפקרים הבכירים התנגדו בחריפות. ״אריק, אין זמן. תוציא את המטוסים" נזפו בו - "מבצע לא עוצרים באמצע״. ״מוטי נכנס לבור" סיפר אריק, "החלטתי שאני הולך לדבר אתו. אבל לא נתנו להכנס אליו לתא הרמשל״ט - אני חושב שאם הייתי קצין בצבא האמריקני היו מכניסים אותי לכלא" אומר אריק. עזוז העביר עדכונים אחרונים בטלפון ליצחק פיר, מוביל הגיחה של פון״ סיפר אריק. "פיר היה אהבת לבי. בחור מקיבוץ מזרע השכן, שעלה מארה״ב. הוא היה חניך שלי בקורם טיס והיה גאון- טייס מעולה. הוא אומר לי: ׳אריק כבר נפלו לנו מטוסים. אני מרגיש שאתה שולח אותנו למשימה בעייתית״. אריק חש תחושה עמוקה של אכזבה ותסכול. הוא הסכים עם הבחור, אך שתק. הוא לא היה שלם עם תכנון הגיחה. זו תהיה השיחה האחרונה ביניהם במשך שלוש וחצי השנים הבאות. המטוסים של בטייסת אחת היה צורך לשנות בגלל שמישהו מהצוותים היה בפעילות אחרת. לאותו יום היו מתוכננים לצאת חץ־עיני ופיר־אראל וזוג נוסף. אגמון היה בריון ולא יכול היה לצאת לטיסה. לכן הוחלט כי חץ־יוני וגיל־טלמור יתקפו על שישיה של שני הפנטומים הגדולים עמדו כבר על ראשית מסלול ההמראה. פיר האזין לתעבורה במערכת הגא־ רד- מערכת הקשר למצבי חירום. הרבה דיבורים היו שם. גם יאיר התרשם מהשיחות הרבות שהיו בקשר. איש לא ידע עריין מי נטש. מטוסי החילוץ והממסר העבירו ריווחים על המטוס הפגוע ועל פעולות חירום. "יהיה לנו שמח!" אמר פיר בהשלמה לדוד יאיר, הנווט שלו, במערכת האינטרקום. בסיבוב מתג הוא כיבה את מערכת הגארד, כדי לא לשמוע את המתרחש באיזור התקיפה. יזה לא יעזור׳ הוא חשב. 871 התגוששות אלימה לאחר התקיפה הראשונה היתה מערכת ההגנה האוירית הרוסית בכוננות גבוהה. עכשיו היו כל מער- כות הנ״מ המצריות מופנות לעבר השמים, בהמתנה לגל המטוסים הבא. לפי התכנון היה המבנה מתוכנן לטוס מעל סיני בגובה נמוך, ולנסוק מעל האגמים לגובה כרי שלא להפגע מאש תותחי הנ״מ. בהיותם מעל סיני הורה להם הבקר שלא לנסוק מעל האגמים ולנצל את יתרון ההפתעה שלהם כרי שיגיעו אל המטרות בגובה נמוך. הפנטומים המשיכו לעבר המטרה. ״כבר כשהגענו לאיזור המטרה, נתקלנו בקשיי מזג אויר״ סיפר יאיר, השמש היתה נמוכה בכיוון בו היה עלינו לזהות את המטרה, ובנוסף היה אובך כבר, שהגביל .38 מאה את הראות. החלטנו לא לוותר ולהמשיך כמתוכנן״ פיר ויאיר הגיעו לנקורת הציון המיוערת, משכו מעלה והתהפכו על גבם. מבט מטה- אך הם לא הצליחו לזהות את המטרה. היא היתה מחוץ לתצ״א- כארבעה ער שמונה מייל מערבית להם. זה היה רגע קריטי. גם מספר שתיים היה הפוך על גבו בלי יכולת לאתר את סוללת הטילים. הסוללות נדרכו בינתיים. ״התחלנו לחפש את המטרה ולא ראינו כלום״ סיפר פיר, ״קיבלנו אינריקציה ששיגרו עלינו טיל, אבל לא ראינו. לבסוף קיבלנו התרעה שבאמת יש טיל בסביבה״. הפנטומים טסו מערבה לתוך השמש, כשהם עריין לא מגלים את הסוללות המסכנות אותם. מערכות הטילים הרוסיות היו מתכ־ וונות תמיד לעבר המטוס הראשון במבנה. הפעם היה זה מטוסו של פיר. ״המצרים שיגרו את הטילים ממש מולנו. ראיתי שני טילי ון שלי. את זה אני מכיר ולא תהיה בעיה- חשבתי לעצמי. בדיוק כאשר התהפכתי כדי לשבור, הסת- כלתי למטה וראיתי את המטרה או מטרה רומה לה״. פיר התכוון לנצל את החמיקה מהטילים כרי לצלול ולהפציץ את המטרה שנגלתה לפתע מתחתיו. הוא המשיך את השבירה - ואז התפוצצו לירו הטילים אחד אחרי השני. הפיצוץ היה גרול, בוהק - הפנטום הגרול נפגע. פיר היה מאוכזב: ״מאה הפתיע אותי שהם הגיעו אלי- כל כך הרבה טילים ראיתי והתחמקתי - ופת- אום השניים ששברתי מהם פגעו. גילינו אותם מאד מאד מאוחר בזמן המעוף. והשבירה לא התאימה .39 למצב הטיסה שלהם מנוע ימין בער, וכל חלקו הימני של המטוס נתלש ממנו. פיר התמורה עתה עם המטוס הפגוע בנסי־ ון למשוך אותו לעבר סיני ושם לנטוש. הוא יישר את המטוס בגובה של המנוע הבוער. חיים רותם, מספר שתיים, שחרר בינתיים את הפצצות שלו על המטרה. הטילים המשיכו לנסוק מעלה לעבר המטוסים, וציירו שובלים של עשן לבן. אך הוא חמק מהם. הוא הצטרף למוביל שהלך והתרחק ממקום הסוללה מזרחה. "מספר אחת. אתה בוער. תנטוש!" הוא קרא לו. פיר היה טייס פנטום ותיק, מטייסי ההכשרה בארה״ב. ״אנחנו לא ננטוש פה כל כך מהר״ הוא הבטיח לעצמו, והמשיך לפעול בנסיון להציל את המטוס ואת הנווט שאתו. לאחר שניות אחרות הבין כי מערכות המטוס כשלו. ״המטוס היה ללא שליטה ולא היתה אפשרות לנחות. התא התמלא בעשן וטסנו עם "שבור, בא עור טיל! "הזהיר חיים בקשר. 872 רוח רפאים מעל קהיר התמודדות אלימה- מסוסי פנטום חוזרים ממשימה פיר לא ראה את הטיל. זה לא היה הקטן והזריז יותר, שכבר השיל את השלב הראשון שלו. הוא החליט לנסות להתל בטיל והשליך את הבירונים. אלה היו עשוים להיות מטרה בעלת שח׳׳מ)שטח התר מכ״מי( גרולה יותר למכ״ם שבראש הטיל. הרעיון לא פעל. הפנטום היה עריין הרמות הגרולה ביותר בשטח, ואליו התכוון הטיל הקטל- ני. פתאום נשמע פיצוץ. הרסיסים קרעו חלק ניכר מהזנב. הפנטום הגרול החל להסתחרר מטה. ברגעים אלה הם היו כ־ במצבם הנוכחי. אי אפשר היה גם להציל את המטוס. פיר החליט לנטוש. הוא הורה ליאיר להתכונן לנטישה, ספר "שתיים... שלוש״ משר בידיות, והעיף אותו החוצה. לפי התהליך האוטומטי, הוא היה אמור לצאת אחרי חלקיק שניה ולהפלט החוצה. החופה נתלשה ממקו- מה- אולם הכסא לא זז. בעיה במערכת ההפלטה! הכסא נשאר תקוע ופיר רתום אליו ברצועות. המטוס המסתחרר מטה העיק מאד על גופו של פיר. היו נדרשים כאן כוחות גרולים כרי להשתחרר מהתא או לבצע פעולה כלשהי. פיר גייס את כל כוחותיו, השתחרר מהרצועות שקשרו אותו לכסא ולמטוס, וברגע שהמטוס התהפך על גבו הוא שהרד עצמו מטה, כפי שעשו טייסים במלחמת העולם השניה. ״נטישה מיכנית״ קראו לזה. הוא משך בירית המצנח וזה נפתח מעל ראשו. 873 התגוששות אלימה בתוך זמן לא רב הוא הגיע לקרקע. עכשיו החל המררף האמיתי. אך הוא היה קצר. ״לרוע מזלי, כתוצאה מהקפיצה הנמוכה נפלתי קרוב מאד לעמרת תצפית שגילתה אותי, והחלו לרדוף אחרי עם משאית. הודעתי ב׳רינה' שיבואו להוציא אותי עכשיו, כי אני לא יכול להלחם נגד כל הצבא המצרי. זה נגמר בכך שאני יורה ב׳רינה׳ וכמעט והורג את עצמי מהריקושטים ומתחיל השבי״. מערכת ההגנה הרוסית מצרית רשמה הישג שני באותו יום. יאיר: ידעתי שתבואו! דור יאיר, הנווט של הפנטום הפגוע, היטלטל במושב האחורי, בעור הוא עוקב אחר מאמציו של פיר לשלוט במטוס ולחלץ את שניהם. ״פיר ספר: שתיים שלוש... ואני בחוץ, בהרגשת פליאה שלא היתה מכה ולא היתה רוח חזקה" הוא תיאר בספר הטייסת. ״הגובה המון רעש של פיצוצי נ״מ בסביבה, כשלפתע חלף קרוב למרי טיל יפה ואצילי, שנראה לי ״לא ראיתי את פיר. ראיתי את המטוס נכנס לארמה צפונית לי. זרקתי את כל הניירות מהכיסים, הוצאתי את ה׳רינה׳ וקשרתי אותה אלי, כרי שלא תיעלם, הפעלתי והכנסתי לכיס, כיוון שאז עוד לא טסנו עם חגור מילוט. הקמתי קשר עם המטוס באויר, ואז גם שמעתי את פיר אומר שאינו יכול ללכת יותר ושמתקרבים אליו. עניתי לו ומשכתי במיתרים לכיוון דרום. הצניחה היתה ארוכה מאד- כעשר רקות. עם ההגעה לקרקע השתחררתי מהמצנח ונעתי דרומה, תוך הקמת קשר עם המטוסים .4 באיזור״י סרן דוד יאיר, היה לוחם חי״ר לפני שהתגייס לחיל האויר. את ההתנהגות באזורים עויינים הוא תרגל לא אחת, וכאן הוא נהג בזהירות הנדרשת. יאק המתין לצוותי המטוסים החוזרים בטייסת. כאשר נחתו הוא סיפר לאנשי המבנה כי לא רק פיר־ יאיר נפגעו אלא פנטום נוסף של הטייסת האחות בינתיים עשתה מערכת החילוץ של חיל האויר מאמצים ליצור קשר עם אנשי הצוות. מטוסי ממסר שייטו באויר כשהם מתווכים בין מפקרת חיל האויר לבין הטייס והנווט שנטשו, ומסוקים קיבלו הוראות כוננות לקראת מבצע חילוץ שייערך עם חשיבה, בלב שטח מצרים. דוד יאיר, היה איש שהאות מקצועי. הוא הצליח לחמוק, מצא קפל קרקע, והסתתר בתוכו, תוך שהוא מכסה עצמו בעני פים - כך המתין לשעות החשיכה. מסוק יסעור, אותו הטיסו נחמיה דגן סמ״ט בטייסת ועמו לוחמים מיומנים. לאחר חצות הופעל מערך החילוץ, כולל מערכות קרקעיות ואויריות שנוע- דו לשבש את מערכת הבקרה המצרית. לאחר חצות יצא מטוס ווטור, מצויד במערכת "יבלת" ובו הרצל בודינגר ואלי טובל )רוטור ולאפשר חדירת המסוק. כאשר הכל מוכן- הוחלט להכניס את מסוק החילוץ אל מעבר לתעלה. סיפר דגן: ״חדרנו ללב מצרים. קלטנו את דוד ב״רינה". אך לא ראינו אותו. חגנו שם מספר פעמים ולא גילינו אותו. לא ירענו באותה שעה שדור השאיר את הפנס שלו כאשר צנח. החלטנו להסתכן, 874 רוח רפאים מעל קהיר סרן דוד יאיר )מימין( וסרן יצחק פיר ובלב המערך המצרי הפעלנו את זרקורי המסוק. ברגע הראשון המצרים לא הבינו כנראה מהו האור החזק״. בשל האבק הרב, נכנס דגן לורטיגו. טייס המשנה יוסי טרון לקח את ההגאים וחילץ את המסוק הגדול. טרון, התעקש להמשיך בחיפוש. לפתע החל המחוג לנוע. דוד שידר לצוות המסוק והמחוג פנה מיד לעבר מקום השידור. דגן התאושש בינתיים. הוא סיפר: ״המחוג הראה כי דוד מדבר אלינו. תחילה לא שמענו דבר, ולפתע שלוש מלים: ׳תשעים מעלות לימין!׳. פניתי ימינה ובתוך אור הזרקורים של המסוק ראיתי את דוד מנפנף בגופיה שלו. ידעתי שיש לנו מעט מאה זמן. נחתנו ודור נכנם למסוק. הוא אמר משפט אחר: . ״אני לא הייתי בטוח שלא נשאיר אותך כאן״ ענה לו רגן. 41 ׳ידעתי שלא תשאירו אותי כאן׳!״ תוצאות הגיחה - השמדת אנשי צוות בשבי - היו קשות. בקרב אנשי הצוות של שתי הטייסות היה כעם רב על התכנון והבי- צוע- וגם בקרב טייסים אחרים ששמעו על ההכנות החפוזות והתכנון המאולתר. אחרי התקיפה היה ברור לכולם כי החופזה היתה מיותרת ומחירה היה כבר. הטייסות לא נערכו כנדרש, ואנשי הצוות לא הספיקו ללמור את המטרות, לזהות אותן, או לקבל את התצ״אות המתאימות. גם אנשי המבצעים הסכימו עם כך. אריק עזוז, ראש מדור תקיפה, היה נסער מכולם. תחושה קשה של אכזבה מילאה אותו. החששות שלו התאמתו- היה צריך לעכב את המבצע. ההחלטה של המפק- דים הבכירים לפעול מיד, היתה הרת אסון. זמן לא רב לאחר מכן הוא יעזוב את התפקיר בתחושה של תסכול. שנים לאחר המבצע אמר דוד עברי: ״היום, בדיעבד, אני אומר שיכולנו להמתין יום או יומיים. אז היתה הרגשה שאנו נלחמים עם הזמן - כי אם לא תעצור אותם הם יתקרמו הלאה״. לטייסים המבצעים היתה ביקורת נוקבת: ״בדיעבד, בלי שום קשר לנפילה - הגיחה לא היתה טובה מבחינת התכנון״ אמר פיר, לאחר שחזר מהשבי - ״היא היתה חפוזה ושלופה עם הרבה תנאים נגר־ 875 התגוששות אלימה מסוק יסעור הוצב בכוננות ויצא לאחר חצות לחלץ את אנשי הצוות נו, כמו שמש נמוכה לקראת שקיעה, אובך מכוון מערב, סוללה לא במקום ואז סוללה ממערב משג- רת- וסימון הצפון כדרום על התצ״א. ״קיבלנו תצ״א ונ׳׳צ שאמור להיות הנ״צ של המטרה בתצ״א- קטע כביש ומהפורת. התצ״א לא היתה ברורה ומה שראינו היה בעיקר חול וחול. ׳איך נתקוף?׳- שאלנו. יתחפשו ותמצאו׳ היתה התשובה. .44 זה לא התלבש לנו על המפה ובעצם ׳אנסנו׳ את המפה כרי שהנ״צ יתאים לצילום לפרשת השבי של אנשי הצוות היה סיום עגום אחרי המלחמה. כאשר חתמה ישראל על הסכמי הפסקת האש באוגוסט ים שהיו במצרים. כך הם נשכחו ושוחררו משביים רק לאחר תום מלחמת יום כיפור- שלוש שנים לאחר מכן. למרות הפגיעות במטוסים, ותשומת הלב שהופנתה בשעות שלאחר נפילת שני המטו- סים למבצעי החילוץ, נמשכו פעולות התקיפה באיזור התעלה. מטוסים של בין השעות באותו יום, נערך בחצור טקס החלפת הפיקוד על כנף )יאק( נבו. יאק פנה להרלב ושאל אם הוא רוצה שהוא, יאק, יטפל בענין נפילת אנשי הצוות והחור־ עה למשפחות. הרלב השיב לו: ״תוהה. מעכשיו אני נושא באחריות לכל מה שקורה״. באותו ערב לא ויתרו אנשי הכנף גם על הטקס החגיגי, שהיה עצוב משהו, של החלפת הפיקוה. הרלב קיבל ערכונים על מאמץ החילוץ שנערך במצרים. תוך כרי השמעת הברכות, נחת בבסיס מסוק הים־ 876 רוח רפאים מעל קהיר יוסי מרון- התעקש להמשיך בחיפוש עור שהביא את דוד יאיר. את פניו קבלו אשתו שהיתה בהורשי הריון מתקדמים ואמו. השמחה על חילוצו של יאיר היתה מהולה בעצב על נפילת שלושת אנשי הצוות האחרים בשבי. 877 התגוששות אלימה שינויים בפיקוד הבכיר של חיל האויר באוירה זו, של החרפה ניכרת במצב הצבאי והאוירי מול מצרים, נעהך בסוף יוני ויים בתפקירי מפתח בחיל האויר, כולל בפיקוד על ענפים, כנפות ובסיסים. בתחילת שתיים בחשיבותו בחיל האויר. תחת פיקורו היו כל ענפי המבצעים של החיל: ניהול מטה חיל האו־ יה, ענף מבצעים, אמל״ח, ההדרכה, שליטה ובקרה, וכוח ארם. ראשי ענף מבצעים בהתשה: סא״ל רפי הרלב, סא״ל דוד עברי וסא״ל יעקב אגם׳ במהלך תקופת הפיקוה שלו, התמקד בני פלד בעיקר בקליטת מערכות נשק- בהן המירז׳ כות אחרות. הוא הושאל לתעשיה האוירית לשם ניהול פרויקטים מסוימים. בחודש מרם המוסקיטו, ולאחר מכן הווטור, ובתפקיד מפקר כנף במפקרת חיל האויר. נדרשו ימים רבים כרי שימצא שפה משותפת עם אנשי המבצעים. סומך יצא לאחר מכן ללימורים והתכונן לחזור להתמודדות על תפקיד מפקר חיל האויר. מולו יעמוד תא״ל בני פלד, שיצא כאמור, להרפתקה טכנולוגית עם התעשיה האוירית לישראל, ובשנת למטה בתפקיד ראש להק אויר. אל״מ יעקב אגסי ירד מרמת דוד כדי לקבל את תפקיד ראש מחלקת מבצעים במקום אל״מ רור עברי. באותו סבב נתמנו מפקדים חרשים לשלושת הבסיסים העיקריים של החיל: את הפיקוד על כנף מות בארה״ב, קיבל את הפיקוד על כנף סיים את תפקידו ב־ אחר כך, ב־ פר(, קיבל את הפיקוה על מחלקת מוריעין במקום אל״מ שעיה ברקת שיצא ללימורים. שינויים אלה הפתיעו רבים- לפני כן היה מקובל כי ראשי ענפים בדרגת סא״ל היו מתמנים למפק־ 878 רוח רפאים מעל קהיר די בסיסים ומועלים לדרגת אל״מ. עתה עשה מוטי הור ״הצרחה״ כאשר העביר מפקדי בסיסים בדרגת אל״מ, לתפקירי מטה. אך המציאות המבצעית, ובעיקר הגרלת נפח הפעילות של חיל האו־ יה, חייבו את השינוי ואת הפיכתם של בעלי התפקירים המבצעיים במטה, למפקדים בדרגות גבו- הות יותר. השינוי באיוש התפקידים הבכירים, סימן גם שינוי בתפיסה המבצעית של חיל האויר. בוחנים את שיטות הלחימה בפני צה״ל וחיל האויר עמרה, בראשית שנת אכן מועילה ותביא לסיום מלחמת ההתשה שכפה נאסר על ישראל. למעשה לאחר מלחמת ששת הימים לא היתה תורה סדורה, לגבי מטרות המלחמה הבאה, אם תפתח בה מצרים או מדינות ערב אחרות. כמתואר למעלה, משך תקופה ארוכה - למעשה ער פעילות חילות האויר הערביים. מפקרי החיל ביקשו תקופה של שקט יחסי כרי שיוכלו לטפל בקלי־ טת המטוסים החרשים, החזרה לכשרות של המטוסים שנפגעו, אימון והסבה של מספר גדול יותר של טייסים והכנת החיל למשימותיו הבאות - כולל הכנה למלחמה הגרולה הבאה. המפקדים שפיקרו על מחלקות החיל בשנים הראשונות שאחרי ששת הימים, היו מתונים יחסית. בפניהם עמר הצורך לשמור על כוחו של חיל האויר למלחמה שאיש לא ידע מתי תפרוץ. במקביל עסק החיל בהצטיירות במטוסי הסקייהוק והפנטום, בתכנונים ועור. חיל האויר היה במשך השנים הראשונות למלחמה, בשולי המבצעים של כוחות היבשה וחיל הים. הוא אמנם סייע בתקיפות, אבל ער חורש יולי אל״מ רפי הרלב אינו זוכר שהיו משימות ברורות שהוטלו על החיל. הכוונה היתה לשמר את היכו- לת ולהחזיר את חיל האויר לכשירות, אמר. גם בפני המפקר הבא של ענף המבצעים עמר הצורך לשמר את יכולת החיל ועוצמתו. ואכן תקופה ארוכה היתה פעילות חיל האויר נקודתית. אולם כאשר היה צורך בכך, כמתואר למעלה, גויסו כל טייסות החיל, כולל ה״טייסות הצרפתיות״ למבצעי התקיפה. עברי פעל לפי הצורך- מבצעי דקירה נגד מטרות וגם מבצעים רחבי היקף נגד אזורים שלמים, כפי שהיה מול פורט סעיר. ״מטרות המלחמה היו בריון - הנושא הזה עמד לנגר עינינו כל הזמן״ אומר סא״ל דוד עברי)לימים אלוף ומפקר חיל האויר(. ״שאלנו עצמנו כמה הם יוכלו לעמור בלחץ הזה, מבחינה פסיכולוגית? מסתבר שהם מסוגלים לעמוד במירה רבה. הסטנדרר שלנו היה שונה - הם היו מסוגלים לסבול יותר אבירות ויותר נזקים. הבעיה לא היתה להשמיד ציוד - כי ציור הגיע כל הזמן. לא היתה מגבלה של אספקות מרוסיה. השאלה היא מה אתה קובע כיער המלחמה? ״היעדים שלנו היו ליצור לחץ על הצר השני, כרי שלא יהיה אפקטיבי מול הכוחות שלנו- ואת זה אתה לא חייב לעשות על ירי פעולה מסיבית. אם אתה תוקף באופן ספורדי - בזוג או ברביעיית מטו- סים, במקום מסוים- כל האיזור נכנס לכוננות ולמתיחות מבצעית. ״חשבנו על רעיונות רבים. היו לנו כל הזמן מחשבות לכיבוש שטחים. אך התוצאות לא הבטיחו דבר. כבשנו את האי שרואן- מה יצא מזה? פינינו אותו כי היה יותר יקר להחזיק שם את האנשים, מאשר ההשפעה שהיתה לכך על מצרים. אם רוצים להחזיק שטח- זו לא בעייה פשוטה. הם יביאו מרגמות 879 התגוששות אלימה ויפגיזו את הכוחות, תצטרר כוחות אויר להגן עליהם - תצטרך לחצות את המפרץ ולתספק אותם. ואז מה תעשה? היתה לגו אשליה כזו בלבנון ב־ מסוג זה לא היה משפיע על העתיר. ״בחנו רעיונות אחרים להביא להפסקת הלחימה. תקפנו בעומק, תקפנו ליה קהיר, עשינו בומים מעל קהיר, טסנו מעל ביר ערירה)שם היו הרוסים(. הם הציבו טילי טייסות רוסיות כרי להגן על קהיר. גנבנו את המכ״ם וערכנו את מבצעי המסוקים ואת מבצע ״רביב״ - אבל מרינה אינה יכולה להכנע לדברים מסוג זה. כתגובה הם הזמינו רוסים, הציבו עור טק״א - זו .43 אשליה שמישהו יכנע לזה כמרינה״ במהלך השנים הראשונות למלחמת ההתשה היו מפקדים שרגלו בהחרפת המלחמה וקביעת יערים חרשים לצה״ל ולחיל האויר. הם שאפו לסיים גם מלחמה זו בניצחון חר־משמעי. אל״מ יעקב אגסי, שקיבל את הפיקור על מחלקת המבצעים ביוני בטאים המובהקים של התפיסה הזו. יחד עם כל מפקרי הטייסות שלו ברמת דוד - רגל אגסי בפעו- לות נרחבות יותר, בעלות יעדים מוגדרים, שנועדו לדכא את המצרים ולהוכיח להם כי מלחמת ההתשה, לא תביא להם הישגים משמעותיים ותגרום להם רק נזקים. הוא לא דגל ב״מבצעי הדקי- רה״ נגר סוללות הטילים, או מטרות האיסטרטגיות בלב מצרים. אלה לא יועילו אמר - יש צורך בפעולות גדולות כרי להכריע את המערכה. יש צורך במבצע גדול, אחוד, בו ישתתף כל חיל האו־ , אמר. בשל כך צידד 44 יר. "אסור להקיז את רמם של הטייסים והנווטים בפעולות מפוזרות״ ב״מלחמה״ - מבצעים גדולים, כרי להביא את המלחמה אחת ולתמיר לסיומה. אחר הרעיונות שהעלה )כמתואר למעלה(, היה לכבוש שטח במצרים, ולהציג אולטימטום לעברל נאסר: הפסקת הלחימה או הסתכנות במלחמה כוללת. הרעיון נרחה על ידי דיין. גם מפקד טייסת תעופה ברמת רור, סא״ל אהרון)ילו( שביט, היה הסיר התפיסה המרחיבה. הוא דגל במבצעים נוסח מבצע ״בוקסר״: ״האפקט על המצרים היה כל כך גרול, שהחלה בריחה של כל מי שהיו לו שניים, ארבעה או שמונה גלגלים. לאחר התקיפה, טילפנתי לעזר ויצמן. אמרתי לו: נתנו להם נוק־אאוט- אבל אם לא נדע לחמשיר את זה - המבצע הזה בוזבז. אבל לאחר מכן תקפנו תקי- פות ספורריות. השתמשנו בזה גם ברמת אירביר. משם תקפו את בית שאן והיא הפכה לעיר רפאים. אז ניסו לתקוף פה ושם תותח לונגטום. אנחנו יצאו עם מטוסי הסקייהוק, חמושים בעשרות פצצות ותקפנו אותם יום אחר יום. הגזרה שקטה הרבה מאה זמן- למעשה ער היום. את חיל האויר חייבים .45 להפעיל באגרוף קמוץ- לא באצבעות פשוקות״ עתה, כאשר היה אל״מ אגסי בעמרה הקובעת במחלקת המבצעים, הוא התכונן להביא לירי ביטוי את המחשבות והתפיסה שלו על ניהול הלחימה מול מצרים. זמן לא רב לאחר כניסתו לתפקיר, הציג אגסי בפני מח״א, תוכנית מקיפה לתקיפת מערך הטילים החרש שהלך והתנשא מול התעלה, והשמרתו. את הפעולה היו אמורות להוביל, כצפוי, טייסות הפנ- טום, שהיו מצוידות במערכות התרעה ובמערכות שיבוש, ויכלו לשאת חימוש בכמות משמעותית. שאר הטייסות היו מתוכננות לתקוף את תותחי הנ״מ, עמרות הפיקוד ומערכות המכ״ם. הריון, בו השתתפו קצינים בכירים, היה מתוח. מוטי הוד שסיכם אותו לא נשמע בטוח יותר מדי ברב־ 880 רוח רפאים מעל קהיר ריו, ועמר על הקושי בהשמרת המערך החרש, שהיה הפעם מורכב יותר באופיו, ומעובה יותר בשט- חו, התחושה בקרב משתתפי הריון היתה של מבצע קשה שיגבה קורבנות. ההצעה של אגסי נרחתה, אולם רק באופן זמני. 15-10 חורשי הקיץ של שנת יומיות, לפטרולים ותקיפת מטרות שונות במצרים, והפנו את מטוסיהם גם לעבר סוריה, יררן ולב- נון, במהלך המלחמה נגד המחבלים. לעתים יצאו לארבע־חמש גיחות ליום: חלקן להדרכה ושתיים למשימות תקיפה מבצעיות. בתקופה זו של המלחמה, נשאו למעשה כל טייסות הקרב במשימות התקיפה או היירוט. אולם לעומת הטייסות הצרפתיות, או גם טייסות הסקייהוק, העומס על צוותי טייסות הפנטום היה רב. הסיבה לכך היתה פשוטה: לכל הטייסות היה גיבוי של אנשי מילואים והצ״ח, אותם הם הפעילו בסבב מזדמן או מתוכנן לקראת מבצעים. גם כטייסות הסקייהוק הצעירות יחסית בהן, החלה לצאת למבצעים רק באמצע מרווח נשימה בין תקיפה אחת לשניה. המצב היה שונה כטייסות הפנטום, שמספר מטוסיהן הגיע אותה עת ל־ בסוללות הטילים ובמערך הנ״מ, יום אחר יום, ולעתים ביצעו מספר גיחות ביום אחר. הפנטומים יצאו גם לקרבות אויר במטוסי אויב, וביצעו גיחות צילום. סיפר על כך סרן יצחק פיר: ״בטייסת שררה אוירה טובה מאה, מין חלוציות. הרגשנו חשובים כי ירענו שהפנטום תורם תרומה חשובה במיוחר למאמץ הבטחוני. הגענו למצב, שלכל טייס היו חמש־ עשר גיחות מבצעיות בשבוע. לפעמים זינקתי אפילו פעמיים ביום, אך קיימתי גם טיסות אימונים והדרכה. ״הייתי צעיר ונלהב לעבוהה. איני יורע מה חשו האשה והבנות הקטנות שנשארו בבית; אני חושב שהתרגלנו לקצב זה ולאורח החיים. באותו זמן לא נפגע אף טייס, ואיש לא נפל בשבי. אפיינה אותנו תחושה של עליונות. לרעתי חייב טייס להסתובב עם התחושה ש׳לו זה לא יקרה׳- אחרת אין הוא .46 יכול לתפקד בצורה נכונה. השחצנות טבועה ברמו של טייס הקרב כחלק מכח השרירות שלו״ במהלך כל מלחמת ההתשה, מעירים אנשי הצוות כטייסות אלה, לא היה מקרה אחר של היסוס בבי- צוע הגיחות. היו שאלות - נוקבות לעתים - על שיטות או אמצעים, אבל ״טייסים נלחמו על לוח הצדק״ אומר יורם אגמון, סמ״ט א׳ בטייסת הצבתי מישהו לגיחה״. בטייסות הפנטום מספר הצוותים היה קטן יחסית. לבד מ״עשרת המופלאים״ שקיבלו את ההדרכה בארה״ב הוכשרו אך מעט טייסים ונווטים חרשים. ״במלחמת ההתשה היו מעט מאד צוותים״ אומר אביהו בן נון, מפקר טייסת עבורה שאף אחר לא היה יכול לעשות כמונו באויר קרקע. לא היה ויכוח על הדבר הזה. היתה כל הזמן מלחמה על מי יעשה מה- איזה טייסת תעשה ואיזה סוגים של מטוסים יעשו. עלינו נפל העומס 881 התגוששות אלימה היום יומי״. סא׳׳ל שמואל חץ המשיר להוביל את מבצעי טייסת הטיסות של חץ מופיעות בחורש יוני במצרים ואחרות בסוריה. עם נפילתו בשבי של יצחק פיר, סמ״ט ב׳, נתמנה סרן איתן בן אליהו, מטייסי ההסבה הראשונה, לתפקיר זה. איתן היה טייס מירז׳ בולט בטייסת אויר רבים נגד מטוסים סוריים ומצריים. הוא גם היה מטייסי הפנטום הבולטים של הטייסת במהלך כל הלחימה. מנחם עיני ודוד יאיר)שאך זה חולץ ממצרים(, היו הנווטים המובילים בטייסת. בטייסת שהשתתף במלחמת ששת הימים כטייס מירז׳ וזכה למספר הפלות. במשך החורשים הבאים הוא נאלץ להמתין לאיחוי שברי היה )בעקבות הנטישה לאחר התקיפה בירדן( לפני שהותר לו לחזור לטיסה. ההערכות לגבי כושר הטיסה שלו, היו משותפות לטייסים רבים. ״אהור היה טייס מעולה, ממש יוצא מן הכלל״ אמר עליו אביאם סלע, ״טייס שאפשר ללמור ממנו הרבה- בהחלט טייס יוצא דופן״. רס״ן גדעון מגן, שהיה בין טייסי ההסבה הראשונה בארץ, היה סמ״ט ב׳. רס״ן רמי הרפז היה קצין המערכות וסרן אביאם סלע, גם הוא מאנשי ההסבה הראשונה, קצין המבצעים. אייל אחיקר ושאול לוי היו בכירי הנווטים ואליהם הצטרפו שבתאי בן שוע, פנחס נחמני וראובן פישר מההסבה הרא־ שונה. במשר תקופת הפעילות הראשונה, ניסו הטייסות לאמץ נהגים ושיטות עבורה של האמריקנים. הטייסים והנווטים פעלו בזוגות קבועים: שמואל חץ עם מנחם עיני, אביהו עם שאול לוי, אהור חנקין עם אייל אחיקר, יורם אגמון עם דוד יאיר וכיו״ב• אר ״סדרי עבורה״ אלה הלכו והשתנו, בעק- בות הפגעות צוותים במלחמה, קרקוע, או הצטרפות צוותי טייסים ונווטים חרשים. השינויים בציו־ ות, נועדו גם לשפר את הכשרתם של אנשי הצוות הצעירים שטסו עם טייסים או נווטים ותיקים. האירועים שהתרחשו בחורשים הראשונים לפעילות, הביאו לשינוי בתפקירים: אהוד חנקין סמ״ט א׳ שנטש בגלל פגיעה, היה מקורקע חודשים ארוכים. גדעון מגן, סמ״ט בי, נפל בשבי בסוריה עם פנחס נחמני. עבור אביאם סלע מן הטייסים הבולטים במלחמת ההתשה וגם במלחמות הבאות של חיל האר יה, היתה תקופה תובענית במיוחר. הוא סיפר: ״במהלר ארבעה־חמישה החורשים של ההקמה, הייתי בתפקידים של קמב״ץ, סמ״ט א׳ בפועל וסמ״ט ב׳ בפועל. מצאתי עצמי בתפקיד קמב״ץ, שלומר מה זה להיות קמב״ץ בטייסת, מחליף את גרעון מגן שהיה בשבי, וגם מחליף בפועל את אהוד חנקין שלא היה יכול לטוס. כל זה עם אלא גם ללמור את התפקיר ולתכנן את התפיסות המבצעיות. חלק מהטיסות נועדו לפתח את תורת הלחימה. לאחר מספר שבועות נוסף, גם רמי הרפז נפל בשבי. העומס היה בהחלט גבוה מאד״. האם היה צויר להעמיס את חלק הארי של הפעילות על אותם של טייסות אלה? לא כולם היו שותפים לכר. ״הלחץ על הפנטומים לא היה מוצדק״ אומר דוד עברי, ראש מחלקת מבצעים במלחמה, ״אמרתי שכל המוטו של מלחמת ההתשה צדיר להיות ׳מינימום סיכונים׳. היה עליהם מקרם לחץ גבוה וכאן הם הסתכנו. אמרתי: ׳נוצר מצב חרש מול המצרים. בסדר- הם התקרמו עם הטילים. בואו נחכה, נעשה את הדברים בשיקול רעת. נעשה את זה בזמננו׳. היום אני לא מרגיש נוח- אז הייתי שותף 882 רוח רפאים מעל קהיר לאותה אוירה פסיכולוגית של רחיפות. והחלטות נעשו בשל אותה אוירה פסיכולוגית של אז- לא בשיקול רעת של היום״. הלחץ הגיע לכלל ביטוי גם כטייסות התקיפה והיירוט האחרות. טייסים יצאו בחורשי הקיץ של שנת 1970 שלוש טיסות ליום גם טייסות הסקייהוק החלו לסבול מ״עומס יתר מבצעי״. אנשי המבצעים לא התעלמו מבעיה זו. במכתב שהוציא רס״ן יגאל בר שלום, ראש ענף אויר כיום עומס מבצעי ניכר על מרבית טייסות התקיפה של חיל האויר. חלק מעומס זה הינו תוצאה של פעילות מתמרת וממושכת. הרעיון הוא לקבוע מספר טייסות תעסוקה ומספר טייסות שאינן בתע- . בר שלום הציע לדומם כל אחת מהטייסות, למשך לשבועיים, אחת לשישה שבועות. לא 47 סוקה״ ירוע אם ההצעה התקבלה - מפקרי הטייסות אינן זוכרים תקופות הפוגה מסוג זה, ער תום המלח- מה. ״באותה תקופה עסקתי הרבה בתכנון של מבצעים״ סיפר איתן פלר, ״היינו מקבלים משימה איזה מטרות לתקוף, מתכננים נתיבים סופיים, מציירים את המפות ומחזירים למטה. אנו עסקנו בזה- פתיחת נתיבים, הקפרה לא לעבור מעל אתרי נ״מ. אז היתה לנו כל האינפורמציה הזו, המודיעין וכוי, תכננו להכנס דרך נתיבים נקיים״ סיפר איתן, אשר יחד עם יאיר דור היה ממונה על תכנון .48 הגיחות הפעולה הראשונה בה נפגעו מטוסי פנטום וטייסיהן נשבו, הגבירה את הלחץ המנטלי על אנשי הצוות של שתי הטייסות ועל מפקריהן. מאז נכנסו מטוסי הפנטום לפעילות מבצעית, הוטל על .49 הטייסים והנווטים עומס אישי רב. ״על כל אחר מאיתנו הוטל עומס גדול מאד״ סיפר יצחק פיר כל זה היה נכון כל עור המשיכו המטוסים החדשים לשלוט בשמי מצרים ולהפגין עליונות בשמי קהיר. ברגע שהחלו להפגע גם מטוסי הפנטום, נשבר משהו בתחושת החוסן של אנשי הצוות. נרמה כי משהו נסדק גם בביטחון של מפקרת חיל האויר בשיטות הלחימה נגד מערך הטילים. 883 התגוששות אלימה משבר המודיעין מערך המוריעין של צה״ל, היה פרוש על פני מרחבים גדולים מול מצרים, סוריה ויררן. מערכות האזנה לתשדורת קווית ואלחוטית, סוכנים ושיתוף פעולה עם סוכנויות מודיעין אחרות, במיוחד זו של ארה״ב, היו יכולות לספק לחיל האויר מירע מהימן על הבסיסים, הטייסות והמפקרים של חיל האויר המצרי. גם על המיקום והמאפיינים של סוללות הטילים הקבועות יכול היה חיל האויר להביא נתונים מרויקים. נפרדים מסא״ל ישעיה ברקת- סא״ל ׳ ״המודיעין היה יכול להביא כל נתון שרצית על בסיסי האויר המצריים והמתקנים הקבועים- כיוון המסלולים, עובי האספלט או הבטון, מתי קצינים נכנסו או יצאו ושינויים בפיקוד״ אומר קצין בכיר בחיל במלחמת ההתשה - ״כאשר הגיעו סוללות הניירות המוריעין היה במשבר. תשובה לכך לא היתה לנו ער סוף המלחמה״. בסוף יוני הוחלף גם ראש מחלקת המוריעין, אל״מ ישעיהו ברקת, באל״מ שמואל שפר, שפיקה במהלך מלחמת ההתשה על בסים האויר תל נוף. סוללות ניידות משנות מקומן משבר המוריעין היה מובחן במיוחר כטייסות המבצעיות. טייסי חיל האויר הופתעו מסוללות הטי- לים הניירות. הרוסים נקטו בשיטה מתוחכמת שכללה, לבד מעיבוי של מערך הסוללות, הגנה הררית ביניהן ומערך נ״מ קני רב, גם שינוי אקראי של מיקום הסוללות. לא רק סוללות שאוישו ערב לפני כן, או סוללות שהפכו לסוללות רמה. 884 רוח רפאים מעל קהיר חיל האויר תקף אותה עת מגובה נמוך, כרי לחמוק מהטילים. אולם עתה הוא נתקל במערך נ״מ חדש, שגרם לביזבוז רב של משאבים ומאמץ: לא אהת מצאו עצמם טייסי המטוסים תוקפים סוללות רמה, או סוללות ריקות, ומסכנים עצמם לשווא. מולם פעלה עתה שיטה רוסית מוכרת ואופיינית: מארבי טילים. סוללות טילי ניירות. לא היה צורך גם במחפורות נייחות שמשכו את תשומת ליבו של המוריעין תקופה ארוכה - את המטוסים התוקפים קלטו מערכות המכ״ם שהותקנו על גבי משאיות, ואת הטילים יכלו לשגר מעל כלי נשיאה/שיגור ניירים. נגמ״שים אלה נעו אקראית ממקום למקום. ״לפתע משוגר טיל ממקום ומכיוון שאתה לא יורע עליו- וזה טיל שיכול להפיל אותך. ואכן אחר או שניים נפגעו" סיפר איתן בן אליהו. 885 התגוששות אלימה טייסים מול טילי קרקע־אויר האם ניתן להתמודר מול הטילים, כפי שמתמודרים מול מטוסי קרב מאוישים? טייסי חיל האויר השלימו בתקופה זו של המלחמה עם העוברה כי הם מתמודדים ״אישית״ מול טילי הקרקע־אויר. הם פיתחו שיטות ותמרונים כרי לחמוק מהם תוך כרי תקיפה. עם כך הם חשו כי מימד חרש נוסף ללחימה נגד מערכות טילי הקרקע אויר שהפכו למערכות ״חושבות, מגיבות ולומדות״. יורם אגמון ספר באחת הגיחות לא פחות מ־ אחת מסוללות הטילים, והיה צריך לתמרן כרי לא להפגע מהם. אומר איתן בן אליהו: ״כשיש מטרות לא ידועות מצד אחד, וכשפרט למטרה שאתה מטפל בה, יש מטרות אחרות)כי אתה מתקרב לאיזור ומתחיל לחוש בהתעוררות המערך( פתאום נוצרת דו־צדריות בלחימה כנגד מטרות קרקעיות, דבר שלא היה עד אז. פתאום גיליתי שאותו מימד של דו־צדדיות בקרבות אויר־אויר, שעשה אותם לדבר כל כך מושך ואתגרי- להלחם נגד מישהו ולבחון תוצאות- מתגלה גם בלחימה נגד מטרות קרקעיות. בהדרגה נוצר מימד חדש שאנחנו נלחמים... מול הטילים. אתה מתמרן את המטוס גם נגד האלקטרוניקה וגם נגר הטיל, .50 כרי להתגבר על כושר התמרון שלו״ איתן בן אליהו, סרן במלחמת ששת הימים ולימים מפקר חיל האויר, פיתח לאחר מלחמת יום כיפור, בהיותו מפקד טייסת . הוא עודר את המחשבה כי יש להתמודד עם 5 בשם ״קרבות טילים - לחימת מטוס נגר טילים״ טילי קרקע־אויר, כפי שמתמודדים מול מטוסי אויב. במסמך כותב בן אליהו, בן השאר: ״כיום לאחר נסיון רב, אנו עומדים במצב של פתיחת תחום חרש, שבו יש לנהל קרב רינמי, ותוקפני, בין מטוסי הקרב לבין הטילים. עצם החדירה בגובה, כפי שאנו עומדים לבצע)בצדק!( מחייבת לחימה אקטיבית, תוך שימוש בטקטיקות שפותחו על בסיס תיאורטי ונסיח הטייסים. ״בבואי לכתוב על ׳קרב נגר טילים׳, אני מתבסס על הרמיון הרב הקיים בין קרבות אויר־אויר בין מטוסים לבין קרבות נגר טילים. גם הצלחות בשיעור גבוה מאד, אשר ייעשו בשיטות מתו־ חכמות, משאירות שטחים נגועים בטילים, וכל הטיסות באזורים יתקיימו תוך התיחסות למער־ כים, או חלקי מערכים, שעדיין נותרו בסביבה. טייסי הקרב חייבים באימון והדרכה בלחימה נגד הטילים ובתקיפה באיזור מוגן טילים״. בהמשך המסמך מפורטים שלבי ההתמודדות מול טילים: החדירה, התמרון, שיגורים בצרורות, תמרון ביציאה, ניתוק מגע, זיהוי והתיחסות, תפקירי הנווט ועור. בינתיים היה על טייסי הקרב ללמוד מלקחים שלמרו בזמן הלחימה, או מנסיונם של חבריהם לטייסת. 886 רוח רפאים מעל קהיר קרב דו־צדדי: טייס מול טיל חכם ״פעילות חיל האויר במלחמת ההתשה התבצעה תוך כדי פעילות שוטפת ורגילה, ועשרות מטו- סים הסתובבו בלאו־הכי בשמי הארץ״ סיפר איתן בן אליהו. ״אנחנו היינו צריכים ׳להתפלח׳ עם מספר מטוסים, שלא ירגישו שאלה באמת מיוערים ללכת לתקוף בתעלה, ואז לבוא בגובה נמוך, בערך בקו בלוזה. היינו מגיעים מתוך כוונה להיות מעל הנ״מ, ותוקפים את הסוללות. שוגרו טילים והם נראו כמו עמודי חשמל- מאד לא מתמרנים, לא אקטיביים- ואנחנו ממשי- כים בתחושת הבטחון כמו בתקיפת מטרות רגילות״. אך מערך הטילים שהקימו הרוסים שינה את פניו ואת אופיו. הוא הפך ליצור חי ונושם. השינוי הגרול התרחש עם הגעת ריביזיית ההגנה האוירית הרוסית למצרים בראשית שנת 1970 - חיפוי הדדי: בעוד שבעבר היו הסוללות בודדות הרי עתה היה חיפוי הדרי ביניהן- סוללה הגנה על הסוללות סביבה והן הגנו עליה. - הגנת נ״מ צפופה: בין הסוללות הוצבו עשרות סוללות תותחי נ״מ, חלקן מבוקרות מכ״ם שהשתלבו במערך. - מארבים. סוללות הטילים החדשות איפשרו לרוסיים ניירות רבה בהצבת הסוללות: אלה לא היו זקוקות למחפורות ויכלו לפעול מעל משאיות קלות. - שיטות הטעייה: הרוסים בנו מחפורות במספר פי שלושה ממספר הסוללות, והעבירו את הטי- לים באקראי מאתר לאתר. הרוסים מחקו את ה״מסדרונות״ בהם יכלו מטוסי תקיפה ישראליים לעבור. ״לפתע נהפכו מטרות קרקעיות, במקום דבר מאד מאד סכימטי, למטרות אקטיביות ומפתיעות״, אומר איתן בן אליהו, סמ״ט בטייסת הפנטום המלחמה נגר הטילים הפכה מלחמה אישית- צוות מול טיל. היה צורך בהרבה קור רוח, ״ראש סביבון״ והרבה תושיה כדי לזהות, לעקוב, לתמרן ולשבור ברגע הנכון. מלחמת עצבים. ״באחת הגיחות ירו עלינו שלושה טילים - אחד אחרי השני. התחמקנו מכולם״ סיפר איתן פלה, ״מקבלים התרעה ושוברים. שומרים אותו כל הזמן בקשר עין. אני ידעתי טוב מאה להתחמק מהם. כאשר שוגר לעברי טיל, הייתי אוסף מהירות וצולל. הכי נוח היה לשמור אותו בשעה שלך, ולראות אותו כל הזמן. אתה רואה אותו מנווט יחר איתך- אתה מוריה אף הוא יורה- אתה מרים הוא עולה. אתה נותן לו להתקרב למרחק של עשרות מטרים, משהו כמו אתה שובר חזק כלפי מעלה- הוא לא יכול לשבור יחד אתך. הכי טוב לתת לו לררת למטה ואז לשבור כלפי מעלה. הייתי מאה חזק בנושא הזה״. 887 התגוששות אלימה שלושה ימי מלחמה בסוריה המלחמה עם מצרים היתה בשיאה בקיץ לים, וכתשו את המחפורות, אך המצרים והרוסים המשיכו להזרים טילים וציוד אחר לעבר התע- לה, והציבו אותם גם בעומק מצרים כרי לפגוע במטוסים הישראלים ולמנוע מהם חופש פעולה. בשעה שהמלחמה התנהלה בשמי מצרים בכל עוזה, פתחו הסורים בסדרה של פעולות נגר יישו- בים ישראליים בצפון. ארטילריה סורית הפגיזה את עמרות צה״ל. ב־ במסוק יסעור, פשט במבצע ״שפט במסוק סופר פרלון במבצע ״שפט ב־ לחדור למוצב שחייליו הסתתרו בתוך אחד החדרים, אספו מכשירי קשר, נשק ומפות. כוח שריון סורי נכנס לצומת והפגיז את המחנה ממערב. על הכוחות הסוריים הפושטים חיפה ירי ארטיל- רי כבר. מטוסי חיל האויר הוזנקו לתקיפת סוללות הארטילריה ושיתקו אותן. לאחר מספר שעות נסוגו הכוחות הסוריים מזרחה. מטוסים של חיל האויר תקפו את הכוחות הסוריים. למחרת ובמשך שלושה ימים פעלו כוחות צה״ל נגר המוצבים הסוריים. טנקים, ארטילריה ומטו- סים השתתפו בקרב והלמו בעמרות הסוריות. הכוחות פשטו על שישה מוצבים סוריים מול רמת הגולן והחריבו אותם ער היסוד. בצר הסורי היו מעל שישה מטוסי פנטום של טייסת לרמשק. זוג מטוסים נוסף תקף את מחנה סג׳ין. אל ששת המטוסים של עמוס לויטוב מטייסת אחרי הצהריים יצאו מספר מטוסי פנטום של טייסת אגמון־דוד יאיר ומספר שתיים איתן פלר־משה גולדווסר, הוזנקו בדחיפות למפגש עם מיגים שהתקרבו לאיזור הלחימה. ״בהסעה נתבקשנו להמריא מהר ככל האפשר״ כתב אגמון לאחר הטיסה. המטוסים המריאו, עברו ערוץ כמתוכנן, אך לא קבלו קשר. בעיות הקשר והזע״ט נמשכו עוד מספר דקות לאחר מכן. המיגים הבחינו בפנטומים וחמקו מן האיזור. באויר היו גם מירז׳ים שפטרלו מעל המרחב. הבקר הורה לפנטומים לחזור לפטרול לאורך הקו, והזהיר אותם כי יש עריין מיגים בסביבה. לפתע פנה יורם חרות שמאלה, ניתק את המיכלים וצעק: ״מיגים!״. איתן הופתע לראות את המיגים כה קרוב, הוא השלים פניה רחבה, בחן את המצב והתכונן להצטרף לקרב. הבקרה לא ראתה נכון את תמונת הקרב. ״זה שלנו! זה שלנו!״ פרץ לפתע הבקר, שהוריע להם לפני כן על מיגים מזרחית להם, ואילו עתה נתגלו המיגים מערבית למבנה. אבל יורם ואיתן 888 רוח רפאים מעל קהיר לא חשבו כך- הם ראו מיגים והתכוונו להפיל אותם. יאיר דור בתא האחורי כבר ברק נתונים, ובחן את הטווח ויורם שיגר טיל ״ספראו״. רחוק מרי- הטיל ניהג אך נשפך בפניה שהיתה חזקה מאד, ונפל ארצה. יאיר ניסה שוב. המטוס נמצא בפניה חרה והנעילה ברחה פעם אחר פעם, בגלל החזרי קרקע חזקים. הם שיגרו ״ספראו״ שני אך זה לא ננעל על המטרה ונפל לקרקע. שני הפנטומים המשיכו להתמודד עם רביעיית המיגים. המטוסים הסוריים היו צבועים בצבעי הסוואה בגוון ירוק צהוב שבלט מאד על רקע הקרקע. אחת ההערכות אומרת כי אלה היו מיגים של חיל האויר המצרי שחנו בסוריה. שלושה מתוכם פנו שמאלה, כאשר לפתע נראה אחר סרן איתן פלד המטוסים צולל לגובה נמוך. הפנטומים מ״הקומה העליונה״ העריכו כי הוא מנסה לחמוק מהקרב. אולם המיג ניהל אותה שעה קרב עם מירז׳ים של 117 הבחינו בפנטומים איתן־גולד משגרים ומפילים מאחורי המיג תמרן בינתיים יהורה קורן והתארגן להפלה. יורם־יאיר היו אותה עת בפניה ימנית לעבר המיג. הם הסתערו עליו מלמעלה, אך גם להם היו מתחרים: איתן פלה וגולה היו במצב טוב יותר לשיגור. בעור המירז׳ של קורן והפנטום של יורם מתמרנים מאחורי המיג, שיגר איתן פלד טיל ופגע במיג ממרחק של שני ק״מ ובצידוד של סיפר איתן פלד: ״הקרב היה בחלק הצפוני של הרמה, בשטח שלהם. היינו רביעייה, בפטרול הגנה עם מירז׳ים. הנווט שלי היה גולדווסר - נווט צעיר שאתו טסתי המון. לאחר זמן הבקרה ראתה מיגים. הפנו אותנו לשם. היינו בגובה על מיג אבל הנעילה היתה על הקרקע. שיגרנו ״ספראו״- אבל ברגע שהוא יצא, ראיתי שהוא לא הולך לכיוון. ״המיגים עשו פניה שמאלית לכיוון המשק ואנו אחריהם. עברנו לירי של ׳רקד - זו היתה הפעם הראשונה שהטיל הזה שוגר. הטווח היה עצום - כקילומטר וחצי. אז ירו את טילי האינפרא־ארום מ־ כת היטב. ״הסתבר שמתחתי, כ־ 889 רוח רפאים מעל קהיר בצלילה הרים לפתע את האף ושיגר בכיוון מזרח לעבר שני מירז׳ים בגובה. אז בריוק הגעתי עם . המיג צלל, הסתחרר, ופגע בקרקע שלם. אני זוכר 52 האף אליו. שיגרתי. הטיל קיצץ לו את הזנב את הטווח. הטיל גמר מנוע ורץ מרחק גדול בלי מנוע ער שפגע במטוס. על המכ״ם היה .531500 - קורן היה כבר עם אצבע על ההדק, כאשר הבחין, לתרהמתו, בטיל אויר־אויר ירקרק וארוך שחלף לו מעל הראש ופגע במיג שהיה כבר בכוונת שלו. מבט מהיר הצירה ולמעלה, גילה לו את הפנטום של איתן פלה, חולף במהירות-נחפז לאירוע הבא. אך לא היה אירוע נוסף. ״אחרי הקרב ולקראת סוף הדלק חזרנו לחצור" סיפר פלה, ״זה היה אחרי שעה וחצי בערך. גמרנו .54 והלכנו הביתה״ בשעה על התפתחויות קרב על החרמון. בקשנו ערוץ עבורה והוראות - ולא קבלנו. לפי אינפורמציה למבנה ׳קונגו׳ שהיה לפנינו, הלכנו לחרמון וראינו מרחוק, קשר עין עם הקרב וההפלה. מספר שתיים זרק כידונים. לאחר הקרב התחברנו עם ׳טוניס׳ והמשכנו בפטרול לפי הוראת הבקר. זמן קצר לאחר מכן המריא לפטרול עור זוג מטוסי פנטום ובהם איתן בן אליהו־יוני אראל ורוני חולראי־שמעון נוי לפטרול אלים באיזור הקרב. אולם המיגים נעלמו זה מכבר והמטוסים חזרו לאחר מכן לנחיתה ללא אירועים מיוחרים. פשיטה על המוצבים הסוריים יום לאחר מכן - היום השלישי למלחמה־זוטא שפרצה בצפון מול הסורים - פשטו כוחות צה״ל על המוצבים הסוריים. מטוסי חיל האויר יצאו לתקוף את המטרות לפני כניסת הכוחות הקרק- עיים. שני זוגות פנטומים של העמרות הסורי, ופגעו במוצבים בקאטנה. פיר־אראל וחולראי־מנחם הוזנקו גם הם לאויר. הם גילו מספר מיגים בטווח רחוק בתוך סוריה, נעלו על אחר מהם אולם לא קיבלו אישור לירות. הם המשיכו לפטרל באיזור, וכאשר היו באי־ זור החרמון, קיבלו לפתע הוראה: "למפגש!״. הם שחררו את החימוש ופנו לעבר המקום שהורה להם הבקר אר לא הבחינו במיגים. יום הפעילות לא הסתיים עבור טייסי סוללות במקומן את סוללות הארטילריה שהיו באיזור. יגאל שוחט־שמעון נוי עם איתן פלר־יוני אראל הבחינו במחפורות בבניה ותקפו אותן. תור כרי תקיפה שיגרה אותם הבקרה לעבר מיגים שתקפו מעוזים ישראליים בקו התעלה. הם לחצו על כפתור ״פאניק״ כדי לשחרר את הפצצות והמתלים, פנו במהירות מזרחה אר לא הצליחו לגלות את המיגים. 890 התגוששות אלימה איתן בועז נפגע ונופל בשבי יום ה־ הגבול עם סוריה. הארטילריה הסורית פתחה בהרעשה כבדה לאורך כל הקו. מטוסי הכוננות של טייסת הוזנקו לאדר. מיגים סוריים כבר פטרלו באויר ונעו מערבה. אחר המירז׳ים ובו איתן בועז, נפרד מחבריו למבנה ורדף אחרי זוג מיגים סוריים. בלהט הקרב, הוא לא הבחין, כנראה, בזוג המיגים האחורי. הוא קיבל התרעה מחבריו למבנה, אולם אלה היו דחוקים מרי. איתן שבר בחוזקה ותוך כדי כך נכנס לסחרור, הצליח לצאת ולפתע קיבל הזדקרות מרחס. מצב חמור בקרב אויר ומסוכן כאשר הוא קורה מעל שטח סוריה. המי־ גים היו עדיין מאחוריו, והוא, ללא כוח מנוע, נאבק כרי להניע אותו מחרש. אבל הגובה לא היה מספיק- הוא נפגע ונטש לא הרחק מקו הגבול. סגן איתן בועז רביעיה נוספת של מירז׳ים נכנסה לקרב. לאחר מספר רקות הורה הבקר למטוסים לנתק מגע. הפניקס חוזר לקרב- מירד 891 התגוששות אלימה יהורה קורן התמודד עדיין עם אחר המיגים. הוא היה זקוק לעוד מספר שניות- תמהן, הגיע למצב ירי ושיגר טיל שפריר המטוס עליו טס יהורה, מיח׳ מספר בה היה מעורב, בחזרה מגיחת צילום בשנת 3 האש לא שקטה ברמת הגולן. אחרי הצהריים שוב פתחו הסורים באש. מטוסי מיג חדרו לשטח ישראל כרי לתקוף מטרות על קו הגבול. המירז׳ים של יהורה קורן הסתער על אחר המיגים ופגע בו. המיג המשיך לטוס, לאכזבתו של קורן, אולם קובי, מספר שתיים, השלים את העבורה והפיל אותו. עמיחי רוקח ניהל גם הוא קרב עם אחר המיגים והפיל אותו בקרב קצר. לא חלפו אלא מספר דקות וכבר נראתה רביעייה של מטוסי מיג סוריים נכנסת לאיזור. ׳מטרות טובות׳ חשבו טייסי המירז׳ים ופנו לעברם. המירז׳ים והמיגים ניהלו קרב אויר ממושך, אך חסר תוצאות. שמונה מטוסים תמרנו מעל אגן המשק ולאט לאט הלכו והתפרסו במרחב כולו. משחלפו ״שתי הרקות״ של מוטי הור, קיבלו טייסי המירז׳ הוראה לנתק מגע. קורן עריין ניהל קרב עם מיג והפיל את המיג בתותחי המירז׳. היתה זו ההפלה הרביעית בקרבות האויר שנערכו אותו יום בשמי הצפון. יחס ההפלות עמר על 1:4 892 פרק אלופי טיס אשר שניר אלוף טיס כפול - דרכו של אשר לפסגה לא היתה קלה אלופי טיס חושלו בקרב במהלך מלחמת ההתשה, בלט מספר קטן של טייסים, אשר הצטיינו בקרבות אויר, וצברו מעל חמש .1 הפלות, ובכך זכו לתואר ״אייסים״, או אלופי טיס כל מלחמות ישראל, מאז שנת לי - מספר ההפלות היה נמוך יחסית, ואלה התחלקו בין מספר רב של טייסים. מירז׳ 894 רוח רפאים מעל קהיר רק בתקופת מלחמת ששת הימים צמח ״אלוף הטיס הישראלי הראשון״: סגן גיורא רום מטייסת .2119 בתקופת מלחמת ההתשה החלו מספר טייסים לבלוט בין טייסי הקרב והם הפכו לימים אלופי טיס הטייסים שצמחו בהתשה, הובילו את רשימת ה״אייסים״ ומפילי המטוסים של חיל האויר הישראלי גם שנים רבות אחר כך. במהלך התקופה שבין הישראלי. חורשי השיא היו ינואר עד מאי פים. היו אלה חורשי השיא של מלחמת ההתשה. ער תום מלחמת ההתשה ב־ זכו להלן רשימת אלופי הטיס של חיל האויר הישראלי, לפי המוער בו הפילו את המטוס החמישי שלהם, והפכו ל״אייסים״: גיורא רום7 .1 רן רונן15 .2 אשר שניר15 .3 עודד מרום4 .4 שלמה נבות8 .5 יפתח ספקטור 6 .6 גיורא אפשטיין 25 .7 ישראל בהרב27 .8 עמום עמיר2 .9 אברהם שלמון 2 .10 עזרא דותן12 .11 יעקב ריכטר 5 .12 יהורה קורן15 .13 אלופי טיס אלה הפילו במלחמת ההתשה לא פחות מ־ במלחמות השונות אולם היו אלופי טיס שהשלימו את ההפלות שלהם במטוסי פנטום, ואף במטוסי סקייהוק. להלן תיאור ההפלות שצברו אלופי הטיס במלחמת ההתשה, לפי המוער בו הפילו את המטוס החמי- שי והפכו לאלופי טיס. 895 רוח רפאים מעל קהיר במהלך מלחמת ההתשה הוקצו המירז׳ים בעיקר להשגת עליונות אוירית "בוקסר" 20 j י יב" ״רב .. 1 H e J // 2 4 20 | r 1 "רימ b 0 1 3 \ 1 ( ביטול הפסק 4 i ; nl ו I לשרות י פנטום ״פריחה״ ^ JL 5 5 ^ 11 3 3 3 # # Ht 1 H e J M > ^ i J I. L w» .... m • • • v « v 2 3 456789 10 11 12 1 2 3456 7 89 1969 1970 896 אלופי טיס מסוסי הפנסום הצ מקרא: ן פנסום סק״הוק מירד ששת הימים סק״הוק לשרות 4 1 56 789 10 11 12 1 2 345 678 9 10 11 1 1967 1968 897 אלופי טיס אלופי טים במלחמת ההתשה 1 גיורא הצעיר, הפיל במהלך המלחמה ימי לחימה: שתי הפלות ראשונות של מטוסי מיג אבו סואר ביום הראשון של המלחמה. מיג באותו היום בצפון, ועור שתי הפלות של מטוסי מיג רשם גיורא לזכותו יומיים לאחר מכן. כוכבו של סגן גיורא רום)לימים אלוף(, עלה כמו שביט, אך תהיל- תו נקטעה באיבה. במהלך השנים מ־ בקרבות אויר כטייס בטייסת הפלות נוספות. בסוף שנת הפנטום, ונקרא לטייסת האם שלו שהתפתח מעל התעלה ב־ ונשבה. גיורא רום 2 רן פקר)רונן(, לימים תא״ל וסגן מפקר חיל האויר, הוא אלוף הטיס השני של חיל האויר הישראלי. הוא היה מפקד טייסת מלחמת ששת הימים, רשם לזכותו ארבע הפלות של מטוסי אויב. בין אלה הנטר ירדני, מיג ההתשה צבר עוד ארבע הפלות של מטוסי מיג כהצ״ח בטייסת בטיל שפריר והפך לאלוף טיס. בסך הכל צבר רן לזכותו שמונה הפלות של מטוסי אויב ער תום מלחמת ההתשה. yr-S רן פקד)רונן 3 ב־ שי שלו, הפיל שניר שני מטוסי מיג לאלוף טיס. אשר שניר, לימים תא״ל וראש להק אויר, היה מן הטיי- סים הבולטים במלחמות ישראל. למעשה הוא החל את דרכו כטייס קרב, תוך משבר רציני. אשר היה מן הטייסים ה״חושבים״ שניתח לעצמו את מהלכי הקרבות, והתקר־ מותו בהישגים בקרבות אויר היתה איטית. אבל ברגע שהצליח לפענח את סורות התמרון והקרב, הוא צבר הישגים שהפכו אותו לטייס הקרב מספר שלוש של חיל האויר הישראלי, במספר ההפלות שצבר)אחרי גיורא אפשטיין ואברהם שלמון(. אשר שניר 898 רוח רפאים מעל קהיר עודד מרום שלמה נבות שניר הפיל שלושה מטוסי מיג תשעה מטוסים - שישה מיג - הפיל במלחמת ההתשה. בכך היה לטייס שצבר את המספר הגרול ביותר של הפלות במלחמת ההתשה עצמה. כאשר הסבה טייסת את מטוסיה למטוסי פנטום, הלך קצב ההפלות שלו ומספרן וירה- הפנטום לא היה מטוס המירז' הקטן והמתמרן היטב אלא מטוס תקי־ פה, שגם יצא לקרבות אויר. ואכן, במהלך השנים הבאות צבר שניר רק עור 4 עודד מרום, לימים אל״מ, הוא אלוף הטיס הרביעי של חיל האויר הישראלי. עודר היה מוביל בכיר בטייסת הימים, ורשם לזכותו הפלה אחת במלחמה. לאחר המלחמה פיקד על טייסת שה. הוא הפך ל״אייס׳׳ ב־ בקרב אויר. בקרבות האויר של מלחמת ההתשה הוא הפיל עור שני מטוסים, ובסך הכל צבר במלחמות ישראל 5 שלמה ויינטרוב)גבות( צבר את כל חמש ההפלות שנרשמו לזכותו במלחמת ההתשה. שלמה היה מ״האיטיים ללמוד׳ וחלפו חורשים ארוכים ער שהצליח להוכיח את יכולתו באימונים ובקרבות אויר. הוא היה טייס קרב וסמ״ט בטייסת חמש הפלות של מטוסי מיג בתותח ואחת ללא ירי כלל. יפתח ספקטור 6 יפתח ספקטור הוא מבין הטייסים הבולטים של חיל האויר הישרא־ לי, וקיבל באפריל צבר להן עור במהלך הגיחות בהן הפיל שלושה וחצי מטוסי אויב, הוא הטיס את מירז׳ באפריל 30 טייסת 899 אלופי טיס 7 גיורא אפשטיין, לימים אל״מ, הוא מן ההמויות הבולטות בקהיליית אלופי הטיס- לא רק בישראל אלא בעולם כולו. גיורא, שהתקבל לקורס טיס, רק לאחר מאבק עקשני בצוותים הרפואיים של חיל האויר, היה בגיל הוא צבר את כל ההישגים שלו בקרבות אויר. במלחמת ששת הימים רשם הפלה אחת של סוחוי מרס במלחמת יום כיפור הטיס מטוסי מירז׳ ונשר בטייסת לימים הוביל גיורא את רשימת אלופי הטיס בישראל ובעולם של תקופת הסילון, עת רשם לזכותו מת יום כיפור- מתוכן ארבע הפלות בקרב אחר- כשהוא מטים מטוסי מירד 8 כוכב חדש וצעיר, בתחום קרבות האויר צמח בטייסת ההתשה: סרן)לימים תא״ל( ישראל בהרב. בהרב היה טייס אורגן במלחמת ששת הימים- לא מטוס שמבטיח הפלות רבות- אבל כאשר עבר לטייסת המירז׳ים השכנה כ״טייס הם״ אלא גם הוגדר כ״טייס פורע חוק״. במלחמת ההתשה צבר לזכותו הראשונות שלו, רשם ב־ במלחמת ההתשה, הופלו בזוגות- שני מטוסים בכל קרב. ישראל בהרב )לימים תא״ל(, צבר בסך הכל אויב, והוא בולט בין שאר ה״אייסים״ בכך שכל המטוסים שהפיל היו מרגם מיג 9 עמוס עמיר, אלוף הטיס מספר בטייסת הפלה אחת של מיג על טייסת מלחמת ההתשה רשם לזכותו שש הפלות של מטוסים. בין המטוסים שהפיל בהתשה, היו חמישה מיג מצרי בהפלה לילית. גיורא אפשטיין ישראל בהרב עמוס עמיר 900 רוח רפאים מעל קהיר אברהם שלמון 10 אברהם שלמון, או ״אברמיק״ בפי חבריו, הוא מן הטייסים הנחבאים אל הכלים של חיל האויר הישראלי. למרות הצלחותיו בקרבות אויר ובמבצעים אחרים, הוא מעדיף לשמור על פרופיל נמוך. ער מלחמת ההתשה, הוא רשם לזכותו שתי הפלות של מיג שהתפתח ב־ במלחמת ההתשה צבר עור כולל חמש מבין ההפלות שלו היו בתותח ושלוש בטילי סיידוויינדר. טייסים אוהבים להזכר במטוסים מסויימים בהם טסו בזמן ההפלות, וכך גם שלמון: בארבע מבין ההפלות שלו הוא הטיס את מירד בשתיים אחרות את מירז׳ בקרבות אויר והיה לימים אלוף הטיס השני של חיל האויר הישרא- לי במספר ההפלות. עזרא דותן11 עזרא רותן)בבן( הפיל את המטוס הראשון, מיג המפורסם ב־ מטוסים נוספים הפיל במהלך מלחמת ששת הימים- מיג נוסף והנטר עיראקי מעל בסיס האויר לפקר על טייסת לא פסה ממנו: במהלך מלחמת ההתשה הוא הפך אלוף טיס כאשר הפיל שני מטוסי מיג אויר־קרקע והשני בתותח. 12 טייס צעיר נוסף שבלט בטייסת ההפלות שלו צבר במלחמת ההתשה. הראשונה בהן היתה ב־ רואר שישה מטוסי מיג שלושה מבין המטוסים הופלו בתותחים וארבעה בטילים. קובי היה גם הראשון שרשם לזכותו הפלה בטיל מתוצרת ישראל- שפריר בסך הכל צבר קובי ריכטר יעקב ריכטר 901 אלופי טיס 13 גם אל״מ יהורה קורן צבר תף, ובין המלחמות. ער תום מלחמת ההתשה הוא צבר את שני המיגים הראשונים שהפיל רשם לזכותו עור לפני מלחמת ששת הימים. במהלכה הפיל עוד מטוס אחר. במלחמת ההתשה הגדיל את מספר המטוסים בעוד ארבעה, מתוכם אחר במשותף עם טייס אחר. מבין מטוסים אלה, שלושה וחצי מטוסים הופלו בתותחים ושלושה בטילי שפריר בקרבות אויר. יהודה קורן אלופי טיס בפוטנציה אחר המאפיינים של ההצלחה בקרבות אויר הוא הותק והנסיון של הטייסים- במלחמת העולם השניה היה מקובל כי טייס שעבר את עשרת הקרבות הראשונים, שרר במלחמה ער סופה כמעט. רוב אלה שהופלו היו טייסים צעירים וחסרי נסיון, שיצאו לקרבות הראשונים שלהם- מבוהלים בדרך כלל וחסרי נסיון. ואכן, אחד עשר מבין אלופי הטיס של ישראל במלחמת ההתשה שררו אותה ללא פגע- מבין אלופי הטיס של המלחמה, נהרג אחר- שלמה נכות- מפגיעת פגז נ״מ מעל סוריה. אלוף טייס נוסף, גיורא רום, נפגע בקרב אויר ונפל בשבי במצרים. לטייסי קרב אלה, אשר זכו לתואר"אלופי טיס" במלחמת ההתשה, יש לצרף גם טייסים אחרים, אשר החלו במסע ההפלות במלחמה זו, והפכו לימים לאלופי טיס בזכות עצמם. בין אלה היו דרור חריש )צבר כיפור(, איתן כרמי אורי אבן ניר אין אלופי טיס ערביים בהתשה טייסים ערביים הפליגו לא אחת בסיפורי הפלות של מטוסים ישראלים. בסיכום מספר הטיעונים להפלות יתברר כי חיל האויר הישראלי הושמד מספר פעמים במהלך מלחמת ההתשה, אולם רוב הטענות האלה היו מופרכות. הגיע המצב לידי כך שנשיא מצרים עצמו, גאמל עבדל נאסר, אמר למפקר חיל האויר כי לא יאמין לאף טיעון על הפלה, אם לא יובא לפניו הטייס הישראלי, או חלק מן המטוס שהופל. גם לפי מקורות ערביים לא היה במלחמת ההתשה טייס ערבי שזכה להרשם כ״אלוף טיס״, עם כך טייסים אחרים התפרסמו בעתונות הערבית, לאחר שהפילו מטוסים ישראלים, בולטים בין אלה באסם חאמשו, שהיה הטייס הראשון שהפיל מטוס פנטום ישראלי בשמי סוריה אפריל המצרים או הרוסים, הן טענות סרק. יש צורך במחקר רציני לבריקת הטיעונים של טייסים ערביים, אך ניתן לומר בווראות כי במלחמת ההתשה לא זכה אף טייס ערבי להפיל חמישה מטוסים, ואיש מהם אינו זכאי לתואר ״אלוף טיס״. 902 פרק מקיזים את הדם תחושה קשה לאחר נפילת הפנטומים שיטת הפעולה החרשה שהפעילו הרוסים ב־ מחיר יקר ממטוסי התקיפה של חיל האויר. שני מטוסי פנטום הופלו ושלושה אנשי צוות, בהם רמי הרפז, אייל אחיקר ויצחק פיר נשבו. דוד יאיר חולץ במבצע לילי נועז. נפילת שני המטוסים התקבלה בתחושה קשה בישראל: לאיש לא היה ספק כי ההתמודרות היתה עתה באופן ישיר מול הרוסים אשר הרחיבו את פעילותם לאיזור התעלה, בתחומים שנחשבו בעבר כאזורים בהם שלטה ישראל ללא עוררין. הפגיעה במטוסי הפנטום היתה משמעותית גם מבחינה מוראלית. ״ההרגשה היתה שכללי המשחק משתנים״ כתב הנווט הותיק עודד ארז בספר הטייסת, ״ער עתה היתה לך עוצמה, אין סכנה, יורים עליך פה ושם וזהו. ופתאום נוטשים חבריה שלך ונופלים בשבי. הרגשה אישית - ואני מניח שהיא אופיינית למערך - שיזה לא זהי. ״פתאום יש נפגעים. גם הפנטום יכול לחטוף - ואנחנו כבר היינו עתירי קרבות. העוברה שדוד חולץ, שהלכו וחילצו טייס מתוך מצרים - עם כל הכבור לתושיה האישית שלו -זה נתן לך הרגשה 1 שחיל האויר מאחוריך. אתה בעצם יורע את זה כל הזמן, אך בזמן הזעזוע של הנפילות, זה נתן המון״ ראשי מצרים הפגינו ביום מטוס פגיע. שלא כמו בטענות בעבר על הפלת מטוסים מסוג זה, באותו יום הם גם יכלו להביא הוכ- חות: שברי המטוסים נפלו על אדמת מצרים. ה־ משבר הגיחות הגבוהות מיד לאחר הפגיעה במטוסיהם של הרפז־אחיקר ופיר־רור ב־ מהורשת של השיטות והאמצעים בהם השתמשו מטוסי חיל האויר, ובעיקר מערך טייסות הפנטומים, כרי להלחם בסוללות הטילים. כמתואר למעלה, חיל האויר העדיף לתקוף את המטרות מגבוה - מעל טווח תותחי הנ״מ - תוך זיהוי הסוללה ובחינה של פעילותה והטילים הנמצאים בה. אולם המצב בזירה השתנה. שיטת התקיפה מגובה רב, בה נקט חיל האויר, נתגלתה כמסוכנת בגלל מספר גורמים: - מטחי טילים. הסוללות הרוסיות לא היו חסכניות. לעבר המטוסים שוגרו מספר רב של טילים. באחד המקרים ספר מוביל רביעייה - קושי בגילוי סוללות. הטייסים התקשו להבחין מגבוה בין סוללות אמת לסוללות רמה. הרוסים הקימו מספר רב של סוללות- שתיים מכל שלוש היו סוללות רמה או סוללות ריקות. את מערכות מקיזים את הדם ההנחייה וטילי האמת, הם העבירו, בשעות הלילה בדרך כלל, מסוללה לסוללה בצורה אקראית. - כשלון המודיעין. אם בעבר היה מקובל להשוות בין צילום חדש לצילום של יום קודם, כדי לגלות את השינויים, הנה התברר כי העברת הטילים מסוללה לסוללה, נערכה בקצב מהיר יותר מאשר הוצאת גיחות הצילום. גם המפענחים המיומנים התקשו להבחין בהם- השינויים נערכו בשעות הלילה אחרי גיחות הצילום. כך נוצר מצב שסוללה שצולמה ביום מסוים כסוללת אמת, תהיה למחרת סוללת רמה, או להיפך. - מארבי טילים. לטייסי התקיפה התברר כי הטילים מגיעים לא רק ממערב - מהמרחב שבין קהיר לתעלה - אלא גם ממזרח, מסוללות מאולתרות שלא נזקקו כלל למחפורות הגנה, ואוישו על ידי הרוסים. טילי והשיגור שלהם, מכל מקום כמעט. - טילי כתף ותותחי נ״מ. הרוסים הכניסו לזירה אלפי תותחים אשר היוו סכנה לכל מטוס שטם בגובה נמוך. חלק מהם סיכוי הפגיעה. כמו כן היו לוחמי הנ״מ מצויירים בכמויות גרולות של טילי שהוסיף לסיכון שהציב מעדר הנ״מ למטוסים חיל האויר הישראלי, בררו כלל ביציאה מהמטרה. כל השינויים האלה חייבו שינוי בטקטיקות התקיפה. ישראל דורשת אמצעים מיוחדים התקיפה מגובה רב היתה השיטה המוערפת, בשל החשש מפגיעת מערך תותחי הנ״מ שהלך והסת- עף. אנשי המקצוע החליטו כי לא הי באמצעי הל״א בהם השתמש חיל האויר- מן האויר ומן הקרקע - כדי לשבש את מערכות המכ״ם של הרוסים והמצרים. ישראל פנתה לאמריקנים. חיל האויר, הצי והמרינס של ארה״ב, השתמשו במלחמה בוייטנאם, במטוסים מיוחרים ללוחמה אלקטרונית, אולם היו במצאי גם מערכות ניירות, אותן ניתן להצמיר ״אישית״- למטוסי התקיפה, כרי שיוכלו לפעול נגד מערכי הטילים. אנשי המבצעים בחנו בסוף יוני האמריקנים שהיו אותה עת בישראל, והמליצו לדרוש מארה״ב אמצעי ל״א מתקרמים, בהם ריכאו האמריקנים את סוללות הטילים בוייטנאם. האמריקנים נעתרו ושלחו לישראל ציור ללחימה במער- כות טילי ער לקבלת המערכות האלקטרוניות חרשות, היה על אנשי המבצעים לעכב את המשר הלחימה בסוללות הטילים או לתכנן גיחות תקיפה בשיטות חרשות, שיפחיתו את הסיכון לאנשי הצוות ולמי טוסים. הפוגה מתקיפת סוללות אחרי הפגיעה בשני מטוסי הפנטום, נתבקשה החלטה לגבי היערים לימים הבאים. מוטי החליט כי עד לפתרון הבעיות המבצעיות שנתגלו במהלר התקיפות שנערכו בתקופה האחרונה, לא יתקפו מטוסי חיל האויר את סוללות הטילים. בינתיים נמשכו המבצעים ה״שגרתיים״ מעבר לתעלה. בימים הבאים יצאו מטוסי חיל האויר, בעוצמה של עשרות מטוסים ליום, להמשר הפטרולים האלי־ 904 רוח רפאים מעל קהיר מים ותקיפת סוללות תותחי הנ״מ. תקיפת סוללות טילים לא חורשה עד לימור לקחי התקיפה של ה־ טילים ממערב לשלופה ב־ היו מחוץ ל׳׳טווחים המבצעיים" של סוללות הטילים, 2 לתעלה. המטרות שסומנו על מפות הפקורה אולם תמיר היתה סכנה למארבים. ארבעה זוגות מטוסים של התוקפים. בימים אלה של פעילות התגלה למוריעין חיל האויר כי המצרים מנצלים כל כלי תחבורה כרי להע- ביר ציור לתור המחפורות. בין אלה היו סירות תמימות"פלוקות" - ששטו בתעלות המים או התעלה המקבילה באיזור האי אל בלאח. שגיא, מפקר בין צפון אל בלאח וראשם אל עייש, כי ״על ציר פרפומריה המקביל לתעלה, נראו סירות מפרש רבות״. גם באויר היו איומים אשר לא התממשו: "נמסר על מיגים שפטרלו בעיית המארבים הפכה לאקוטית בגיחות אלה. בחיל האויר קיוו כי מטוסי הפטרול יוכלו לאתר את הסוללות החבויות ולרווח על מיקומן. לשם כר הוצבו בכוננות להזנקה של מים ושישה מטוסי סקייהוק- חמושים ומוכנים לתקיפת הסוללות. כמו כן הוצבו עוד ארבעה פנטו- מים בכוננות הזנקה של מעט לפני הצהריים יצאו ספקטור ולוי)מבנה ״קונגו״( לפטרול מתוכנן מעל התעלה. במהלר הגיחה הם הבחינו בשיגור של טילי קרקע־אויר שיצאו"מג׳בל עובייד או מערבית לו. הפיצוץ היה כ־ ק"מ מערבה לשלופה. היו חסימות אלחוט״ כפי שדיווח ספקטור לאחר הטיסה. בטילים אלה הבחינו גם פריגת וגיל מטייסת מהמירז׳ים: ״נראו שני פסי התעבות ואחריהם שני פיצוצים בגובה... כנראה טילים" דיווח פריגת, מפקר הטייסת. בוחנים שיטה החדשה: הפצצת ״קלע״ למרות ההצלחות בתקיפת מטרות ארטילריה, נ״מ ומוצבים, נותרו סוללות הטילים כבעיה הראשו- נה במעלה עבור חיל האויר. המצרים והרוסים המשיכו לבנות את המחפורות ולהציב טילים בקצב מזורז. לאחר יומיים של דיונים ובחינות מקצועיות של פתרונות אפשריים לבעיית סוללות המארב, הוחלט לאמץ שיטת תקיפה מוכרת, בה לא נעשה שימוש רב מדי בתקיפות לפני כן: ״תקיפת קלע" Loft Bombing Run) שיטת "הפצצת הקלע" הומצאה בשנות החמישים, כדי לאפשר למטוסי תקיפה מהירים להטיל פצצות אטום, ללא צורר לחלוף מעל המטרה. בשיטה זו טס המטוס בגובה המתאים לסוגי הפצצות, בגובה נמוך ומהירות ירועה)גבוהה בדיר כלל( ובכיוון הכללי של המטרה. עם הגיעו לנקורה מסוי- מת )שחושבה מראש וסומנה על הקרקע רות ומושר את מטוסו לגובה, תור לחיצה קבועה על מתג שחרור הפצצות. המחשב משחרר את הפצ- צות בנקורה המתאימה הנמצאת במרחק ירוע מהמטרה. תור כרי כר המטוס היה משלים תרגיל ״אי־ 905 מקיזים את הדם שיטת ״קלע״ איפשרה למטוס לתקוף בלי לחלוף מעל המנ מלמן״)חצי לולאה לאחור(, וחוזר לכיוון ממנו הגיע. היו מספר הסרוגות ירועים לשיטה זו, והעיק- רי בהם הריוק הנמוך, לעומת הפצצות החתף. בפצצות אטום הדבר לא היה קריטי, אבל בפצצות ברזל זה היה עלול להיות בזבוז חימוש, וסיכון ללא צורך. גם חוסר היכולת של הטייס לרעת אם פגע במטרה ומה מירת הנזק שגרם לה, היו בעייתיים. בדרך כלל ביצעו את התקיפה שני מטוסים שטסו זה בצר זה. בפ״מ הבא)״שיער שונות. הדבר נועד לגרום להטררת הצבא המצרי. ביום זה גם חורשה תקיפת הסוללות ולכך נשלחו מטוסי הפנטום. "חיל האויר יתקוף טילי קרקע־אויר ומטרות באיזור התעלה, כרי להמשיך בהעסקת מערך ההגנה המצרי״ נכתב בפקורה. המטרה היא ״לתקוף ולהשמיר סוללות שני זוגות של מטוסי סמב״ד של התקיפות מגבוה ולמשוך את תשומת לב המערך המצרי. זוג של מגבוה. בשעה 102 את המטוסים התוקפים, בעור שלושת הזוגות של ו״פאיר צפון״ בהפצצת קלע)״מטח״(. מעל סיני פטרל באותה שעה זוג של ממסר, חמוש בכוורות רקטות. אנשי המבצעים הורו לצוותים המבצעים לנקוט זהירות רבה בביצוע התקיפות באותו היום. את מטוסי התקיפה נגר הסוללות והמכ״מים, הם הנחו על ביצוע ״הפצצות גבוהות על סוללות ארטיל־ 906 רוח רפאים מעל קהיר דוד עברי)במרכז( עבר לפקד על תל נוף בחודש יולי. לידו אליעזר פריגת ועמוס עמיר, שני מפקדי ס״־ 0 היה ותחנות מכ״ם״ כמו כן קיבלו אנשי הצוות הנחיות לגבי הפעילות מול הטילים: ״במקרה של גילוי שיגור טילי קרקע־אויר, יש לשבור תוך שינוי גובה לגובה נמוך. השבירה מטילים - ברומה לשבירה ממטוס - על ירי הגנה הררית בין בני הזוג לצורך מתן התרעות על טילים נוספים. סביר שהשיגורים יבוצעו במטחים של לגבי המטוסים המבצעים את הפצצת הקלע היו ההוראות: ״התקיפה תבוצע במבנה קרבי בגובה נמוך ותיאום בזוג. מיד לאחר שחרור החימוש)יעף אחד( ישברו המטוסים מזרחה, תוך שאיפה לא לחצות כלל את חוף האגם מערבה. השבירה תבוצע לגובה שמעל בשעה שנקבעה, שם התפצלו לעבר שתי המחפורות שנוערו להם- ״רות בזוג הראשון היו הץ־עיני ופלד־גולדווסר ובזוג השני אגמון־אראל וחולראי־נוי. המטוסים הגיעו בגובה נמוך: ״היעפים קצת שטוחים, והכניסה מגובה תלולים יותר ער מטוסי המבנה התרעות ׳ארום׳ ו׳צהוב׳ כולל לזהות הבהקי נ״מ מכותמייה נעילת מכ״ם נ״מ בסך הכל הטילו שני הזוגות מעל חין כי ״ליד'רות מטוסו של פלד, מספר 3 במטרות. כולם המתינו לראות את הסרט של מצלמת התקיפה אותה נשא שתיים. הפצצות כיסו את המטרות והרימו ענני אבק גרולים - בזאת הבחינו כל המשתתפים בתקי־ 907 מקיזים את הדם פה. כל המטרות נפגעו, אולם אנשי הצוות יצאו מאוכזבים: ״רות בדיווח שלו. בן אליהו־טלמור ופרי־ארז יצאו בשעה טסו בגובה חסכוני עד לאיזור ביר גפגפה, ומשם יצאו בגובה של האגם המר הגרול. בסיס האויר בפאיר היה מעבר לאגם, ואת התמרון הם התכוונו לעשות מעל האגם עצמו. "מספר אחת ביצע הפצצת לופט עם מחשב. מספר שתיים במבנה קרבי, משך ליד מספר אחת, מבלי להשתמש במחשב״ ריווח בן אליהו. המטוסים הגיעו בגובה נמוך עד מרכז האגם, שם נקבעה נקורת המשיכה, משכו את הסטיקים, דחפו מצערות, ושחררו במטח אדיר אחר תשע פצצות ליברות ועוד שבע פצצות המטוסים השלימו את הלולאה, פנו לאחור והתישרו בכיוון סיני. הפצצות ציירו נתיב בליסטי מעבר לחוף המערבי של האגם ונחתו כברד על איזור פאיר. ״הפגיעות לא נראו באופן מרויק, היות ושכר- נו מיד חזרה לשטחנו״ כתב בן אליהו. ״כפי שנראה משטחנו, הפגיעות היו ברדיוס של ממרכז המטרה״. לכולם היה ברור כי סטיה היכולה להתאים לפצצת אטום, לא נתנה תוצאות כאשר מדובר בפצצות חנ״מ רגילות. אבל האכזבה הלכה וגברה בסוף היום כאשר התברר כי כל המאמץ היה לשווא: כל המחפורות שנבח- רו כמטרות, היו בשלבי בניה או מוכנות, אבל הן היו ריקות. את העוברה הזו גילה לאחר פעילות אותו היום מירז׳ של 99 אותו היום בליל קרחתנית בהקמת המחפורות ובהצבת הטילים. מבנה"מוסטנג״ חזר לנחיתה בלי אירועים מיוחדים. תוקפים בשלשות האפקט של תקיפות בוררות של זוגות מטוסים, לא היה גבוה. הפצצות הקלע מנעו מאנשי הצוות לבחון את מצב המטרות לפני התקיפה עצמה, וגם לרעת מה תוצאות התקיפה לאחר מכן. לעומת זאת הטיסה בגובה נמוך חשפה את המטוסים לפגיעה של תותחי הנ״מ. נוספה להן גם השיטה החרשה אותה הפעילו הרוסים - ירי של מטחי טילים לעבר כל מבנה. טקטיקה זו חייבה מחשבה חרשה לגבי הסיכון לצוותים והמחיר של התקיפות. אנשי המבצעים התכוונו להגביר את המאמץ, כרי שלפחות חלק מן המבנים יתקפו סוללות אמת. עור באותו יום תוכננה תקיפה של ארבעה זוגות של טייסת סים. אך הוחלט לבטל אותה. במקום סוללות הטילים נשלחו המטוסים לתקוף את מערכות מכ״ם ההתרעה שהוצבו במנזלה וראס זעפרנה. למחרת, יום שישי כל השיטות: תקיפות קלע מרחוק, תקיפות גבוהות והפצצות צלילה. המטרות היו באיזור בין קנטרה לראס אל עיש. המודיעין התריע על הסיכונים: ״באיזור בין קססין לכותמיה ממוקמת סוללת מבצעית. תחום הכיסוי של סוללת 908 רוח רפאים מעל קהיר יש לחשוש ממארבי זרת״. שהחלו בשעה 4 באותו יום בוצעו שלוש פעולות רציפות 07:10 צמר מטוסים של היתה, לבד מפטרול להגנה אוירית, גם ״איתור טילי SA-2 בתקיפה של יום אתמול החליטו אנשי המבצעים לבצע את התקיפות, בו זמנית, על מספר מטרות. כך נוערו שלושה זוגות מטייסות ארטילריה. מיגים חולפים ולא מתיחסים בשעה הגיע מרמת דור לתקוף את מכ״ם מנזלה בהפצצת קלע. זוג של בעור זוג מטוסי סקייהוק של כברית, גם הוא בהפצצת קלע. בדרך נכונה למטוסים של מנעה מהם להמשיך במשימה. חנקין מ־ ״בדרך הלוך, כרקה לפני משיכה, חלפו ארבעה מיג 90 האחורי היה כ־ שמירת קשר עין עם המיגים. בוצעה תקיפה לפי המתוכנן. פגיעות טובות במטרה. בדרך חזור היתה חסימת קשר״. סרן דני חלוץ איתן ־דוד וחלוץ־ארז היו בפנטומים שתקפו את מכ״ם ראס זעפרנה. ״בוצע נתיב תוך טיפוס עד קו אל עריש ומשם הנמכה. המשיכה היתה במרכז האגם. זיהוי המטרה ותנאי מזג האויר היו נוחים מאה״. הם נסקו חזרה מזרחה והטו את כנפי המטוסים כרי לבחון את התוצאות: הפגיעות של שני המטוסים היו"אובר־ שוט״. לאחר מכן יצאו המטוסים לפטרול מעל שאר המטוסים שתקפו ארטיליה ומוצבים בתעלה. בהמשך המבצע יצאו עור חמישה זוגות, אחת לשעה־שעתיים לערך, לפטרולים אלימים בשמי התע- לה. מול מטוסי חיל האויר שתקפו את המטרות בלא הצלחה יתרה, שיגרו הרוסים שמונה טילים ממאר- בים ומסוללות גלויות. אף מטוס לא נפגע. הרוסים היו מאוכזבים מחוסר יכולתם לפגוע במטוסים, ותסכולם היה רב. אך כך חשו גם הישראלים. 909 מקיזים את הדם תקיפה משולבת נגד סוללות טילים ותותחים האכזבה בקרב אנשי המבצעים משיטות התקיפה החרשות היתה רבה. אך למטה רחש האיזור פעי- לות להקמת מחפורות הטילים. הם לא יכלו לרחות את פעולות התקיפה נגר סוללות הטילים לזמן רב מרי. מספרן הלך וגרל והאיום שהן הציבו לחופש הפעולה של חיל האויר הלך ורב. מבצע"שיער לישי ב־ ריה להטעייה״. היה בכך סיכון רב: סוללות המטרה נמצאו בתחומי הכיסוי של מערך הסוללות השכ- נות, שהגיע למרחק חמישה ער שבעה מייל מהתעלה. למרות זאת הוחלט לתקוף. ההוראות היו ברורות והיתה בהן אף אזהרה: ״יש לשמור מבנים פתוחים כאפשרות לגילוי שיגורי טילים. עם גילוי שיגורים יש לשבור בחריפות במישורים אנכיים, לאחר השהייה קלה, ולהנמיך לגובה נמוך ובמהירות מירבית. רצוי להמנע מטיסה בנתיב ישר והפעלת מבערים, כדי להתחמק מנ״מ וטילי זרת. המבצע מחייב תיאום מדוקרק. לכן יש להקפיד על ריוק בכוונון". הכוונה היתה לנסות לפגוע מרחוק במערך הקרוב ביותר של סוללות הטילים. גם בתקיפת ״קלע״ היה סיכון רב, היות והמטוס היה חייב למשוך לגובה בינוני כרי להיחלץ ובכך היה נחשף מאחור למכ״ם ולטילים. הוחלט כי המטוסים לא יחצו את קו מרכז האגם המר הגדול, וימהרו לררת לגובה נמוך מעל סיני. שעת הפעולה הלכה וקרבה. המערכים נדרכו והתכוננו. שני זוגות של ה׳׳ש" בהפצצות קלע את סוללות הפצצת קלע על מתקני בסיס האויר כברית. בשעה שני זוגות של השלב הראשון החל. סלע־קמאי הובילו את שני הזוגות של לים לכל אורך הנתיב שנראו רצים לעמרות ולכלי הנ״מ. משיכה במקום ובזמן. זיהוי המטרה. אחת ושתיים הלכו על מחפורת עם היקף בעל צורה של )סוללת( טילים, שנמצאת קרוב יותר לכביש המזרחי מבין השתיים. לעמרה זו הוביל שביל בולט לכוון מזרח. ״העמדה נראתה ריקה. פגיעות של מספר שתיים במרכז המטרה״. סלע־קמאי, מספר אחת, הספיקו להבחין בזמן היציאה ב״בונקר גרול מכוסה עפר, עם דלת גרולה מאד בכיוון דרום. פתח גדול שחור״. המטרה המיירית היתה לצאת מיד לאחר התקיפה מן התופת. האיזור היה ״חם״. מערכות המכ״ם של מספר סוללות, האירו בבת אחת את מטוסי הפנטום של המב- נה. ההתרעות על מערכות פעילות וטילים במצב מספר שניות ושני טילים זינקו לאויר מסוללת "כרמל "משה מערכות המכ״ם כוונו את הטילים לעבר המטוס המוביל. אנשי הצוות הבחינו בטילים המתרוממים בענן אבק: ״שניים מהם רצו בגובה נמוך מאר וניהגו לכוון מספר אחת. טיל אחד נכנס לארמה באמצע הדרך. טילי שני המשיך בנתיב התנגשות״ תיאר סלע. סלע היה טייס קרב אמיץ וירע להת־ 910 רוח רפאים מעל קהיר פנטומים ללא מצלמות כוונת מטוסי הפנטום של חיל האויר, לא היו מצוירים במצלמות כוונת. כרי לצלם את הקרבות ולה- פיק לקחים מהם, הותקנה בתא הטייס מצלמת ״אומרה" שנלקחה מן המירז׳. קצין המצלמות בטייסת גם מצלמות תקיפה הגיעו לישראל רק בחודש אפריל. בטייסת הותקנו על מטוסים שיצאו כמספרי ארבע, כרי לצלם את תוצאות התקיפה של מטוסי המבנה. מודה עם טילים. הוא עקב אחר הטיל שהתביית עליו, צלל, והטיל אחריו. כאשר היה הטיל במרחק של עשרות מטרים ממנו, משך מעלה ושבר את נעילת ראש הטיל. הטיל חלף מאחוריו והתפוצץ תוך שהוא מזעזע את הפנטום הגדול. הרוסים המאוכזבים, לא ויתרו: הם שיגרו עור שני טילי להתביית על המטוסים המתמרנים שצללו לפתע לגובה נמוך. הטילים נסקו לשמיים וציירו שוב־ לים לבנים לעבר האינסוף. לפתע האירו שתי התפוצצויות את השמים הכחולים. המרעומים פוצצו את הטילים מחוסר מטרות. רודן־כץ, במטוס מספר שתיים, הביטו מטה והבחינו במספר טילי זרת המשוגרים לעבר הפנטום המוביל. זוג הפנטומים אותם הוביל סלע, נחלץ מן האיזור בשלום. רביר־ויטמן, גם הם מ־ הראשון ובמקום המיוער, התפצלו. "משכנו כעשר שניות אחריהם ער גובה נדלק ׳אדום׳ ארוך משעה עם הפניה משעה למרות הטילים שציירו שובלים לבנים בכל המרחב, נכנסו הפנטומים לתקיפה. מספר אחת צלל, מיג 911 מקיזים את הדם התישה, משך ושחרר את הפצצות תוך שהוא מגלגל ונחלץ לאחור. מספר שתיים שביצע את התר- גיל יחר אתו, הביט הצירה והבחין בפגיעות בדיוק במרכז המטרה. את התוצאה של הפגיעות של מספר שתיים הם לא ראו. שני המטוסים משכו חזרה לעבר סיני, כשמאחוריהם מתרוממים לאויר טילים. ״עם היציאה ראינו כשלושה טילים מתפוצצים בשעה בזריזות שמאלה וימינה. ויטמן הבחין על מסך ההתרעות כי ״קרן נראתה משעה מעלות. נראה טיל מנהג אלינו, מתרומם ומנמיך לכוון שלנו״. דביר היה טייס קר רוח ומקצועי: הוא המתין, בחן את תנועת הטיל שניהג לעברו ושבר אנכית וימי- נה בתנועה מהירה. הטיל שאיבר את הנעילה, היסס מעט והתפוצץ כ־ הגדול. רביר־ויטמן המשיכו לסרוק את השמיים, מחפשים טילים נוספים: ״מיד ראינו שתי התפו- צצויות נוספות באותו גובה, מבלי לראות את הטיל. באותו זמן היינו בכיוון נראה בסביבה בצורה הלילה מאד. נראו מספר שיגורי זרת, אך התרוממו מעלינו ולא נראו מסוכנים״ כתב דביר בדו״ח. שני הזוגות התנקו ויצאו חזרה לסיני. התוצאות: ״נראה שתקפנו סוללה שהיתה מעט יותר צפונה. היא נראתה ריקה״. את כברית תקפו זוג מטוסי סקייהוק של כממסר למטוסים התוקפים, וארבעה מטוסי מיח׳ של מצריים. המאמץ שהשקיע חיל האויר היה רב, הסיכון גבוה, אך התוצאות היו קלושות. האכזבה במפקדת החיל היתה רבה. מוטי הורה לבטל את ביצוע שני השלבים הבאים. רק מטוסי הפטרול שמרו על נוכ- חות בשמי התעלה. השבת יררה על איזור התעלה, כאשר שני מטוסי סקייהוק של לאתר מטרות לתקיפה. משבר התקיפות הנמוכות שיטת הפצצת ״קלע", הקטינה את הסיכון למטוסי תקיפה, אולם היו לה שני חסרונות בולטים: דיוק הפגיעה במטרות היה נמוך, ואיש לא היה יכול לרעת, כפי שהתברר מן הגיחות הראשונות בשיטה הזו, אם המחפורות ״מאוישות״ כלל בטילים. החשש היה להסתכן ולתקוף, כאשר אין כלל וראות כי הטילים נמצאים במקומם. כרי להמנע מחשיפה לטילים בגובה רב, הוחלט לתכנן את הגיחות הבאות כטיסות חדירה נמוכות, בהן ייכנסו המטוסים התוקפים בנתיבים מיוחדים, יפתיעו את מערך הנ״מ, יתקפו ויחזרו בגובה העצים לסיני, או יתרחקו לעבר הים. כל גיחה היתה אמורה להיות לעבר מטרה נקורתית- סוללת טילים או מחפורת בבנייה- השלכת חימוש וחמיקה מהירה. במהלך חורש יולי, יצאו מטוסי התקיפה להשמיר את הסוללות החרשות שהוצבו, עוד בטרם הושל- מה בנייתן, ובעור המלט שהונח עליהן היה לח. המאמץ נמשך ארבעה ימים, בוקר וצהריים. נגד שתי סוללות טילים. ביום שישי שלפניו הוכר־ 5 ליום שבת 912 רוח רפאים מעל קהיר זה כוננות בכל בסיסי חיל האויר. מערכת ההתרעה הרוסית היתה גם היא בכוננות. גם הפעם תוכנ- נה פעולת הסחה ופעולת תקיפה במקביל. הוחלט להגיע בגובה נמוך, אך למשוך מיד לאחר החדירה לגובה, כרי לזהות את הסוללות ומצבן. ארבעה מטוסי פנטום, ובהם אגמון־עיני, רותם־גולדווסר, שוחט־אראל ובן עמי־בר שלום, תוכננו לחדור מצפון לתקיפת סוללות הטילים. זוג ובו הץ־נוי ושעני־טלמור היה אמור לבצע גיחת הטעי- יה במקום אחר. המטוסים חדרו מצפון אל לב הרלתא תוך חציית החוף כ־ הטיסה לעבר המטרות עברה ללא תקלות. מעל העיר פאקוס, החלו מערכות ההתרעה במטוסים לאותת כי הם ״מוארים״ על ידי מערכות מכ״ם. מיד לאחר מכן החלו ההתרעות על מערכות טילים שנכנסו למוד ״לקראת שיגור״. באיזור בילביים נסק לפתע טיל והתביית לעבר זוג מטוסי ההסחה. הטייסים הזהירו זה את זה. בטיל הבחינו גם יורם אגמון ובן עמי, מרביעיית התוקפים, שחלפו אותה עת בשמי תל אל כביר. הם המשיכו לעבר המטרה. מטוסי התקיפה הגיעו לנקורת המשיכה, משכו לגובה לפתע הגבירו מערכות ההתרעה את הבהובן והשמיעו צליל צורמני: ״טיל שוגר!.״ מן הסוללה אותה נועדו לתקוף, שוגר טיל לעבר יורם וחיים. הם שברו תוך כרי משיכה. חיים איבר את הקשר עם המוביל- אך הוא היה קר רוח ומקצועי: הוא צלל לעבר מטרה סמוכה והנחית עליה את מטען הפצצות שלו. יורם המשיך לעבר המטרה המקורית ושיחרר עליה במרויק את החימוש. הזוג השני, שוחט־אראל ובן עמי־בר שלום, משכו אחריהם תלולות. שוחט פגע כשלושים מטרים לפני מרכז המטרה. בן עמי השלים את הצלילה, ובכניסה הבחין בטיל המשוגר מהסוללה שלו ופניו לעבר יורם וחיים. אותה עת הוא הפעיל את מצלמת התקיפה שקלטה את הטיל בשעת השיגור)ראה צילומים(. סוללות אחרות היו גם הן בכוננות, ומערכות המכ״ם שלהן גילו את המטוסים התוקפים. שני טילים נוספים נסקו לעבר מטוסם של שוחט ובן עמי. המצב הלך והסתבך. טילים קישטו את המרחבים הגדולים מעל המטרות. אך הפעולה נמשכה. שוחט הבחין בטילים שהתבייתו עליו - זה היה רגע מסוכן. הוא לחץ על כפתור ה״פניקה״ ותמרן בחריפות כרי לחמוק מהם. בלהט הקרב הוא לא לחץ חזק על מתג שחרור הפצצות והן נשארו תלוי־ המצרים התמחו בבניית דמ״ם מדויקים מעץ- בצילום שני דמ״ם של נ 913 מקיזים את הדם 914 רוח רפאים מעל קהיר ' ׳־•', ־;•'״ צילום נוסף שנעשה ממצלמת התקיפה של מספר ארבע במבנה 915 מקיזים את הדם ות מתחת למטוס. למרות היותו כבד ומסורבל, הוא הצליח לחמוק מהטילים. רק ביציאה מהתמהון הבחין כי הפצצות לא השתחררו. הוא השליך את החימוש על אחר המתחמים וחזר הביתה. במהלך כל התקיפה עקבו במפקדת חיל האויר אחר המטוסים, שמעו את הדיווחים ואת הקריאות־ במערכת הקשר. באחר התמרונים שערכו בן עמי ־בר שלום כרי לחמוק מטילים, לחץ הנווט בטעות על הכפתור המחליף את ערוצי הקשר. הקשר אתם אבר ובמפקרה התעוררה ראגה למצבם. במהלך החזרה מתקיפה ניסו המובילים לחדש עימם קשר אך הם לא שמעו את התשרורות. פניקה קלה שררה בקרב ה״מנהלים״, ער שהתבררה מהות התקלה, הקשר חודש ונורע כי אנשי הצוות נחלצו מהתקיפה כשהם בריאים ושלמים. בתחקיר שנערך אחרי התקיפה סיפר יורם אגמון כי ספר גות שהשתתפו בתקיפה כאשר סוכמו הדיווחים של שאר המשתתפים בתקיפה, התברר כי הרוסים שיגרו לא פחות מ־ קרקע־אויר לעבר המטוסים. הריווחים לא התקבלו בהפתעה, אך הם עוררו חשש רב. לא היה ספק לטייסים כי עידן חדש נפתח במבצעי תקיפת הטילים, וכי כאן מדובר בשיטה חרשה, מסוכנת מאה לתוקפים, בה נוקטים המפ- עילים הרוסים שזה מקרוב באו- ״מטחי טילים״. זה היה משחק מוחות מורכב שחייב אגרסיביות מהולה בזהירות רבה. את מבצעי אותו היום השלים עמוס עמיר שיצא במירז׳ כרי לצלם את תוצאות התקיפה ממערב לתעלה. לגיחה הצטרף גם פנטום של לים החדש. למחרת ייפגע מטוסו של זמיר על ירי אחת הסוללות שצילם ביום זה. 60 היתה זו הפעולה היחירה שבוצעה באותה שבת, אך היא היתה אבן בוחן לשיטות שיופעלו במשימות הבאות. בחדרי מחלקת המבצעים כבר החלו לגבש את פרטיו של מבצע הגרול שהלך ולבש צורה ויוער להתבצע ביום ראשון ובעוצמה רבה, שיביא להשמרה מלאה של מערך סוללות הטילים הפעיל בגזרת התעלה. אלה היו הרעיונות החרשים אותם הביא יעקב אגסי למבצעים: יציאה בכוח גדול כרי להשמיד גזרת לחימה מקיפה, תקיפה מכיוונים שונים, כולל הטעייה והסחה. היה מורכב משני מבצעים משולבים, בהם היו אמורים להשתתף 6 המבצע הגרול נגד מטרות בגזרת התעלה, ומספר ניכר של מטוסי יירוט. בתוך אלה נוער להשתלב מבצע תקיפה נגר סוללות הטילים. הוא כלל כוח תקיפה, כוח הטעיייה וכוח ל״א. 7 של מטוסי פנטום המטרה העיקרית היתה השמדת סוללות טילים, במרחב שבין אבו סואר לסואץ- היה זה האיזור המוגן ביותר במצרים. לפני ואחרי תקיפת הסוללות נוערו להתבצע מספר תקיפות של ארטילריה ומוצבים, ששימשו גם כחלק מתרגיל ההטעייה. המטרה שהציבו במחלקת המבצעים היתה חרה: "לתקוף את המטרות על מנת להרסן ולמנוע את שיקומן ואיושן״. 916 רוח רפאים מעל קהיר כיצד לזהות את הטילים? אנשי המבצעים היו מודעים לאפשרות שהפעם ישגרו הרוסים - המתוסכלים מכשלונותיהם בימים האחרונים - מספר גדול של טילים לעבר המטוסים. בשל כך הוכנסו סעיפים מיוחרים שנוערו לסייע לטייסים ולנווטים הזוטרים יותר, בזיהוי הטילים השונים. בפקורה נכתב כי "רצוי לתדרך את הטייסים שלא נוסו באבחנת טילים: - שיגור זרת. נראה פס לבן מתרומם במהירות למעלה, לעתים תוך כדי סחרור כלפי מעלה, לפעמים ישר. לא נראה בר״כ טיל בקצה פס העשן, בגלל גודלו. - שיגור SA-2 - - פיצוץ חמישה מטסים הולמים בסוללות מבצעי התקיפה היו מורכבים ומשולבים זה בזה. הדבר חייב תיאום רב בין מערכי הבקרה והטייסות. המבצעים תוכננו לביצוע בשני שלבים, כאשר גם בתוך השלבים נערכו התקיפות ב״מטסים״ בד זמניים של מספר מבנים, שיצאו לעבר מטרות שונות. התקיפה נוערה להתבצע בזוגות. המבצע הגרול החל בשעה או גם שני מטוסים של מטוסי התקיפה טסו בגובה רב עד אל עריש, ושם הם הנמיכו ער לנקורת המשיכה בדממת אלחוט מוחלטת. בשעה סוללות הטילים"קורח 115 הטייסים ריווחו על תוצאות התקיפה. ההשהיה ער למטם הבא נוערה לבחון את תוצאות התקיפה המטס השני נוער לשעה תקפו את מחפורות הטילים בוארי חאסה, עגרור, וסוללות הטילים ״סמך המטס השלישי תוכנן לשעה את סוללות הטילים "פסל 15:50 נגד מטרות ומוצבים מצריים, וכן הותקפו סוללות ארטילריה ונ״מ כאמור, בין שלושת המטסים האלה שולבו שני מטסי תקיפה נוספים, נגר סוללות הטילים הפעילות. המטסים כללו כוח תקיפה וכוח הטעייה. המבנה נוער להיות משולב: זוג מטוסי פנטום יטוס בקרבת זוג מטוסי סמב״ד של רוסית לגבי סוג המטוסים. המבנים היו אמורים לחצות את התעלה בהשהייה קצרה, ולהפרד: הסמב״הים יתקפו מוצבים בנתיב החצייה של הפנטומים ויתרחקו. הפנטומים ימשיכו ויחרדו בתוך התקיפה, כרי להשמיד את סוללת פאיד מערב ו״לאה" באבו סואר. הזמ״מ תרגיל רומה נוער לשעה 917 מקיזים את הדם 5 טומים. התיאום בין מטוסי ההטעייה למטוסי התקיפה היה קריטי: כל השהייה בזמני הכניסה והי ציאה של המבנים, היתה עלולה לשבש את המטס כולו. טייסי הסמב״רים והסקייהוקים קיבלו הנחי- ות מרויקות לגבי המוער בו עליהם לפנות את האיזור, כדי לאפשר כניסה בטוחה של הפנטומים: ״יש להקפיר במיוחר על זמן הכניסה להפצצות ועל זמן הפינוי המדויק, במטרה לאפשר למטוסי קורנס לחצות בבטחה" נכתב בפקורה. וכן ״יש להקפיד על תיאום זמנים מתיק, איפוס שעונים, בהתחשב בכך שהמבצע מבוסס על כך״ נכתב בין הסעיפים. גם במשימה זו הורגשו הסיכונים: "קיימת אפשרות להצבת מארבי ער התעלה. בתקיפת סוללות לאתרך. סיכון רב מול סוללות ריקות זמן קצר לאחר השעה נוי)מבנה שלגון״( יצאו מהרת״קים בחצור. בזוג השני)מבנה ״ארטיק"( יצאו בן אליהו־אראל ופלד־ גולדווסר. כל אחר מהמטוסים היה חמוש בשש פצצות 750 עייה, נשאו שש פצצות באותה שעה התמודרו שמונה מטוסי סקייהוק של המטס השני, עם המחפורות המוגנות שנוערו לקלוט את הטילים שיוערו להם במרכז התעלה. שני הפנטומים ושני הסמב״רים יצאו מחצור וטסו ער נחל ים. שם הנמיכו לגובה המדבר. מעל טאסה הם משכו לגובה 10:52 הם לתקיפה. המטוס הראשון תקף את סוללת הטילים בפאיד מערב, ופגע מעט לפני המטרה. המטוס השני צלל על סוללת אבו סואר צפון - סוללה חרשה שהיתה בשלבי בניה סופיים - שחרר את החי- מוש ופגע במרכז המטרה. אנשי הצוות הביטו לאחור כדי לראות את תוצאות התקיפה. המראה היה מאכזב: הסוללות היו ריקות- לא היו בהן טילים ולא מערכות מכ״ם. בן אליהו־אראל ופלד־גולדווסר ערכו פטרול מעל האגם המר, כשהם מפעילים את מערכות ההתר- עה שלהם לטובת המבנה של חץ וחולראי. הם קיבלו התרעה החלה חסימת קשר על ערוץ המבצעים. חץ וחולראי השלימו את התקיפה ויצאו מזרחה. בן אליהו ופלה נכנסו לתקיפת הסוללת שיוערה להם. ״ביצענו את החדירה בגובה ומשהיינו במקום, נכנסנו למטרה. מספר אחת פגע טוב במרכז הסוללה. נראה שהבונקר שלה בנוי, אך המקום שומם״ כתב בן אליהו. ״בעמרות הטילים ראינו טילי רמה מפורקים״. התקיפה כולה נעשתה תוך ירי בלתי פוסק של אש נ״מ. פלד־גולדווסר תקפו בטעות סוללה סמוכה, ״זאב סוללת רמה שבנייתה טרם הושלמה. איתן חר־העין, הבחין כי הטילים שהיו בה, התפוררו לחלקים 918 רוח רפאים מעל קהיר והתפזרו מההרף של ההתפוצצויות. ״הטילים האמיתיים היו עולים באש ומתפוצצים״ הוא נזכר. בתחקיר שנערך לאחר הגיחה שררה בקרב כולם תחושה של מאמץ מבוזבז- אנרגיה רבה שהושקעה מול סוללות ריקות. מול הכשלון בהשמרת המטרות, עמרה החשיפה המסוכנת של הצוותים והמטו- סים, לסכנה של פגיעה מירי כבד של אש תותחים נגר מטוסים, שהוצבו כחמישה ק״מ מזרחית למקום. תחקיר גיחת התקיפה, חשף גורם חדש באיזור אבו סואר: בהיות המטוס שלו כ־ נית מערבית לאיסמעילה, הבחין פלה בתחנת מכ״ם מסוג כך לאנשי המוריעין בטייסת. אנשי המבצעים התיחסו לענין בראגה רבה. מכ״ם זה היה משולב במערכות טילים מסוג מצרים אלא גם באיזור התעלה. לאחר השלמת משימתם יצאו בן אליהו־אראל ופלד־גולדווסר לפטרול בגובה כרי להתריע בפני מטוסי התקיפה שפעלו שם, על שיגורי טילים. מיה לאחר שנחת קיבל פלר משימה לתקוף את מכ״ם אמרו לו אנשי המבצעים, כדי לוורא שאכן המטרה המסוכנת תושמד. איתן פלד־נוי ובן עמי־רומם, לא הספיקו לנוח זמן רב מרי ויצאו לתקוף את המכ״ם. הזמ״מ המשימה הפכה להתכתשות ומשחק מורט עצבים. איתן, שהיה בעל נסיון רב בחמיקה מפני טילים, הגיע בגובה נמוך, משך ונסק לתקיפה. לפתע קיבל התרעה על טיל פלר היה טייס קר רוח: הוא החליט לחמוק מן הטיל אך גם להמשיך בצלילה לתקיפת המטרה. הוא הטה את כנפי הפנטום הגרול ימינה, עקב אחרי הטיל, צלל, תמרן וחמק ממנו תוך שהוא מביא את מטוסו לעבר המטרה. התמרון הזריז שבר את נעילת מכ״ם הטיל. גם ההתרעה נפסקה. הוא שחרר את הפצצות בדיוק במרכז המטרה. לפתע שוב התרעה. איתן שבר שוב בחריפות: הוא הביט לכיוון דרום מערב, וראה שלושה טילים היוצאים לעברו מסוללת טילים פעילה באיזור. הוא הביט בהם בצמירות, חישב את הרגע המתאים ושבר. שני טילים חלפו בוווישש מהיר מאחוריו. הטיל השלישי המשיך להתייחס אל המטוס שלו. איתן משך ושבר שוב והטיל אחריו. הוא שמר על קשר עין עם הטיל המאיים, ולמרות שחלק מהפצ- צות היה תלוי עריין בגחון המטוס, שבר בפראות, כאשר זה התקרב לטווח סיכון. הטיל איבד את הנעילה ומשך מעלה לעבר השמים תוך שהוא חולף על פני הפנטום הגרול. היה זה קרב צמוד כמעט בין מטוס לטילים - קור הרוח והמקצועיות של פלר סייעו לו להתגבר עליהם ולצאת בשלום. האיום הזה לא הסתיים: בשעה בה חצו המטוסים את התעלה נורו לעבר פלד־ נוי ובן עמי־רותם עוד טילי התנקו וחזרו לסיני. את אנחת הרווחה של איתן ושמעון, ניתן היה לשמוע בכל מערכות הקשר. המטוס עצמו היה ערות אילמת לעוצמת התמרונים עתירי הג׳י שערך פלד כדי לחמוק. לאחר הנחי- תה הבחינו המכונאים כי חיפוי הגה הגובה של הפנטום, התעוות מעוצמת העומס על המטוס כתמ- הוני החמיקה. לא פחות משישה טילי קרקע־אויר שוגרו לעבר מטוסם של איתן פלד־שמעון נוי. ״שברנו כמו משוגעים״ נזכר איתן פלה, ״עשיתי הרבה קרבות מול טילים- אולי הכי הרבה בטייסת. כמעט בכל .8 התקיפות היו לי טילים. בתקיפה הזו ירו עלינו את כל הסוללה!״ לאחר הנחיתה וקבלת נתוני המוריעין, התפשטה גם אכזבה גרולה. המאמץ והסיכון הגרול היו מבו־ 919 מקיזים את הדם זבזים: המטרה שתקפו לא היתה מכ״ם התרעה אלא מגרל תצפית תמים במטווח ירי. מבנה נוסף לדמייטה אנשי המוריעין המשיכו לערכן את המטרות על פי ההתרעות שקלטו המטוסים התוקפים ומערכות ההאזנה בסיני. הם גילו סוללת טילים ליה שפך הרמייטה בצפון הרלתא. הוחלט לתקוף ולהשמיר אותה. הגיחה לא היתה מתוכננת ליום זה, אולם נוספה מאוחר יותר לפקורות המשימה. שני מטוסי פנטום, ובהם שוחט־גולדווסר וחלוץ־צירון יצאו לתקוף את תחנת המכ״ם ראס אל־באר, המוצבת בחלקה המזרחי של צפון הרלתא של הנילוס. סרן רני חלוץ, לימים מפקר חיל האויר והרמטכ״ל, היה מצעירי הטייסת. הוא סיים את קורס טיס ביולי באורגן, שירת תקופה בת ארבעה חודשים בטייסת מיסטר ושתי תקופות בטייסת ווטור, לפני שנבחר להיות בין מוסבי הפנטום. במלחמת ההתשה ערך עתה היה מספר שתיים בתקיפה. המטוסים הגיעו מכיוון הים, משכו לתקיפת חתף, צללו ותקפו את המכ״ם. רני חלוץ פגע בדיוק במרכז המכ״ם והשמיר אותו. פנטום חוזר עם פצצה סרבנית - בתקופה זו חשו רבים כ׳ מאמץ רב מבוזבז חינם 920 רוח רפאים מעל קהיר זמיר ולויטוב נופלים בשבי בשעות אחר הצהריים, עמר להתחיל השלב השני של תקיפת סוללות הטילים. הרוסים למרו הרבה לקחי קרב מהתקיפה של הבוקר על הסוללות שלהם באיזור פאיר מערב ואבו סואר ושמרו על כוננות גבוהה. השעה היתה כבר לות הטילים. מטוסי הראיה שלהם, לאתר שיגורי טילים. סרן עמום זמיר היה מן הצעירים ב־ שישה מטוסי פנטום של טייסת תף במטס המורכב. המטוסים עמדו לפעול בשלבים מתואמים כאשר דקות ספורות מפרירות בין מוערי התקיפה שלהם. זוג מטוסי הסקייהוק, ובו פקטורי וזוריק, מפקד בסיס רמת דור)מבנה ״וי- לון״( נוערו לצאת עם שני זוגות של את האש״. מערכות ההתרעה היו מגלות את הסוללות הפעילות ומסגירות את מקומן. תשע דקות לאחר מכן, היה אמור הזוג הראשון של לחדור ולתקוף את סוללת ״לאה )מבנה ״ענבר״( ובו בן נון־לוי וזמיר־לויטוב, לתקוף את סוללת הטילים ״כרמל הוביל חנקין־בן שוע ובמספר שתיים היה פישר. גם הם נוערו לתקוף את סוללה ״כרמל 14:15 תיאום הזמנים היה מרויק וחייב את כל הטייסים לפעול בריוק בזמן שנקבע להם. שמונה המטוסים נשאו שש פצצות פצצות 921 מקיזים את הדם הזמ״מ הלך והתקרב. שני מטוסי הסקייהוק של הפתיון, הגיעו אל מעל איזור הפעולה. הם פטרלו בגובה רב ומשכו את תשומת לב מערכות המכ״ם. באותו זמן חלף הזוג הראשון של הפנטומים בגובה נמוך מאד בדרכו לאיזור התקיפה. הסקייהוקים ערכו פניה מהירה ופינו את הדרך למטוסי הפנטום הגדולים. דביר־קמאי ושביט־ליאור משכו בריוק בזמ״מ. ״במשיכה קבלנו התרעות על שיגור והתרעה על גור. ״שוהם דביר־קמאי שברו, ותוך כרי חמיקה הם קבלו התרעות נוספות ממספר שתיים, על טילים המאיימים עליהם. מספר אחת כבר לא היה בנתיב הנכון למטרה ולא הספיק לשחרר את הפצצות. הוא לא ויתר: הוא פנה והחזיר את הפנטום לכיוון המטרה וצלל. במקום המתאים הוא שחרר את הפצצות, אך השבי- רות החוזרות ונשנות שינו את כל נתוני ההפצצה. הפצצות נפלו מחוץ למטרה. מספר שתיים נכנס ליעף ההפצצה, כשאצבעו לוחצת על ההרק, אך הפצצות לא שוחררו בגלל תקלה במחשב. שביט־ליאור שחררו יותר מאוחר את הפצצות, מבלי לפגוע במטרה. בדרך חזור ראו אנשי הצוות הבהקים צהובים של טילי זרת ששוגרו לעברם. אביהו־לוי וזמיר־לויטוב היו מתוכננים לתקוף בשעה התכנון המקורי״ כתב אביהו בדו״ח לאחר הטיסה. "מקום וזמן. חדירה בגובה נמוך". מערכות ההתר- עה של המטוס, החלו לקבל חיוויים על מערכות המכ״ם המאירות אותם. הם היו כבר עמוק בלב מצרים, מול מחנות תל אל כביר בדרך בין איסמעילה לקהיר. "כבר במשיכה היה שיגור ישר לפנים. כניסה שמאלית התקה. הגענו מקסימום לגובה נ"מ כבד משלוש סוללות, אחת ממש צמורה לסוללה". אביהו לא הושפע מההתרעות ומהטיל שהלך וגרל מול עיניו. הוא צלל, תקף וראה ״פגיעה טובה מאד במטרה, שהיתה עריין מלאה בטילים". הוא נחלץ מהמקום בשבירה מהירה שמאלה וימינה, וריווח על פגיעה בסוללה. לתותחני הנ"מ היה עתה זמן להתכונן לתקיפה של מטוס מספר שתיים. עמוס זמיתעמוס לויטוב משכו גם הם להפצצה. הוא סיפר: "יצאתי לטיסה עם עמוס לויטוב כנווט. לא היינו צוות קבוע. הטיסה היתה שגרתית, ואינ- ני זוכר שקרה משהו מיוחר ער שנפגענו. מכשירי ההתרעה הראו שיש טילים, אבל היינו רגילים לכך ולא ראגתי - טיל שאתה רואה אינו מסוכן, כי ניתן להתחמק ממנו. הפצצנו את המטרה - כלומר שחררנו את הפצצות - ושניות אחדות לאחר מכן נפגענו. העיתוי היה קריטי כי ברגע שמו- רידים את הפצצות, אי אפשר לתמרן ולהתחמק". על התקיפה כתב אביהו: ״מיה קבלנו הורעה ממספר שתיים שהוא נפגע. פנינו שמאלה וראינו אותו. המטוס היה בגובה כוון לטוס כשהוא הולך ומתרחק. בהמשך אמר שהוא ינטוש אחרי הכביש. לא ראינו נטישה. הקשר אבר והמטוס המשיך לטוס כשני מיילים ופגע בארמה. המשכנו בכוון 922 רוח רפאים מעל קהיר היו שיגורים נוספים. משכנו כחמישה מייל מהאגם המר הגדול" כתב אביהו ברו״ח לאחר הטיסה. המטוס של זמיר נפגע קשה. ״החלק האחורי שלו עלה בלהבות״ סיפר עמוס, "המנועים לא הגיבו, נורת האזהרה הלקה בתא, החלונות הקרמיים התפוצצו, ורוח חדרה לתא. מהמיזוג חדר לתא עשן צהוב, והמטוס התמלא ריח של נתיכי חשמל שרופים. היה ברור שלא נוכל להחזיר את המטוס הבי- .9 תה עמוס ניהל עתה קרב השררות וניסה לקרב את המטוס הפגוע אל התעלה. אולם בשלב מסוים איבר את השליטה עליו ונטש. ״היינו בלב מצרים. התחלתי לחפש איזור שומם שנוכל להסתתר בו. משכתי את המטוס עד אחרי הכביש ושם נטשנו. קפצנו כשכבר היינו נמוכים מאד, כלומר ברגע האחרון. מיה כשהמצנח נפתח נגעתי בקרקע, הייתי, איפא, באויר שניה או שתיים". על הגיחה סיפר גם לויטוב בלשונו הציורית: ״המחזה היה מרהיב: שישה פנטומים טסים בשמים הבהירים של יולי, כבדים בפצצות, כמו נשרי פלרה. אני זוכר שבקרבת המטרה הנמכנו, ונהגתי ממראה תעלות המים בדלתא של מצרים. ראיתי את עצי המנגו והאבוקרו - נוף מטמטם. טסנו נמוך מאה - בגובה של כעשרה מטרים. שררה הממה - לא טיל ולא פגז. פילחנו את האויר כמו אבירים על כנפי פלרה. מספר אחת שלי הוריה את הפצצות וגם אנחנו זיהינו את המטרה. אבל באותו רגע קיבלנו אינריקציה שנשלחו לעברנו טילים. התחלנו למשוך לגובה. ״השמים היו מלאים טילים. היינו בגובה של כנראה מאחור והמטוס נדלק. ניסינו לשחרר את הפצצות, אבל המערכות לא פעלו. הורענו למטוס סק״הוק 923 מקיזים את הדם המוביל שנפגענו, משכנו לכיוון התעלה וחיפשנו שטח כדי לנטוש. "ברור היה שלא נצליח לעבור את התעלה. כושר הראיה של המטוס ללא מנועים מוגבל מאה. באותו רגע לא פחרתי - הייתי עסוק כולי במילוט. אני זוכר איך יצאתי החוצה כמו טיל. הכסא עשה גלגול באויר והייתי מתוח: האם המצנח ייפתח או לא ייפתח? כשנפתח, הבחנתי בניגוד העצום בין התא המלא עשן לבין השקט הגמור. זו היתה הממה כמו בגן ערן. אז הבנתי שיש עור תוחלת שאחיה. אבל .10 מיה החלו יורים עלי מלמטה״ ההבחנה של לויטוב, הנווט שטרם התנסה בגיחות רבות, לא היתה נכונה - לא טילים פגעו במטוס, אלא תותחי הנ״מ. אביהו העיד כי לא ראה שיגור של טילים. הוא חמק מהנ״מ בשיטה הרגילה. ״אויר־ אות וחמיקה עשינו כל הזמן״ סיפר אביהו, ״אבל החשיפה במשיכה, הצלילה, והיציאה היו כאן מול הנ״מ הרגיל. ראיתי והפצצתי את אותה מטרה כמה שניות לפניהם. ראיתי את הנ״מ כולו מסביבי וזה אותו נ״מ שפגע גם בהם. ״לא ראיתי שובל של טיל או משהו כזה. אנחנו גם היינו מאד מורעים לבעיה. מטילים לא חששנו .11 בכלל. לכל אחר היה נסיון של עשרות טילים שנורו עליו, ושהצליח להתחמק מהם״ באותה שעה ערך אביהו פניית איסוף בגובה רב, והבחין במטוס הפגוע של מספר שתיים, תוך כדי נסיקה לגובה. לויטוב ראה את המטוס של אביהו: ״מספר אחת שלנו חג מעלינו בשמים לראות אם צנחנו, כדי שיוכל לדווח. אני מקלל ואומר לו: ׳לך כבר, שלא תידפק גם אתה!׳. ולאחר מחשבה .12 שניה: ׳הנה אתה ממשיר הביתה, ואני נשאר פה בגיהינום׳״ אביהו גילה את שני המצנחים, יצא מזרחה וחזר לטייסת. עמוס זמיר ועמוס לויטוב הגיעו לקרקע ונפלו בשבי. ״נחתנו בלב מוצב מצרי״ סיפר לויטוב לאחר שהוחזר מהשבי, ״הם לא ירעו מה נפל עליהם- הפתעה גמורה. אבל תוך שניות הקיפו אותנו עשרות חיילי המוצב, בהיסטריה מוחלטת. למזלנו היו שם שלושה קצינים שניסו להגן עלינו מפני החיילים. תוך כדי מאבק, פלט אחר הקצינים יריה. הכדור חלף לידי וליד עמום זמיר, ופגע לבסוף דווקא באחר הקצינים המצריים. יתכן שהיריה הזו הצילה את חיינו, כיוון שמיד אחר כך נרגעו החיילים המצרים. ״הוכנסנו פנימה לתוך המוצב, ושם גילינו להפתעתנו צוות רוסי. עד אז לא ידעו בישראל שהרוסים נלחמים במלחמה עצמה. היחס שקיבלנו היה הוגן. הקצינים במוצב קשרו אותנו בבדים מאולתרים. נראה שלא היה להם ציוד תקני לשבויים. בדרך לקהיר נרדמתי על כתפו של חייל מצרי. היו אלה .13 רגעים אחרונים של חסר לפני העינויים, החקירות האינסופיות והישיבה בשבי שלוש וחצי שנים״ עמוס זמיר ועמוס לרטוב הוחזרו לארץ רק ב־ בעקבות הנפילה ופעילות מטוסי החילוץ באיזור התעלה, הורה מוטי הור לבטל את השלב השלישי של הפעולה שנוער להתחיל בשעה מודיעין לקוי- וסוללות ריקות לקחי המבצע הגרול של ה־ מרויק על מיקום הסוללות ותכולתן, מערד הנ״מ הקני של ההגנה האוירית המצרית, היה ערוך בכונ- נות קבועה וגבוהה ואיום הטילים היה מפתיע ומסוכן. טייסות התקיפה של חיל האויר הישראלי, 924 רוח רפאים מעל קהיר כילו את בוחן בתקיפה של מטרות שהיו ברובן ריקות. המחיר ששילם חיל האויר בגיחות מגובה נמרה היה כבד: מטוס אחד אבר ושני אנשי צוותו נלקחו בשבי. היה זה מטוס הפנטום השלישי אשר הופל במהלך מבצעי התקיפה נגד סוללות הטילים. בחיל האויר היתה תחושה קשה - לא רק בשל אוברן הטייסים והמטוסים אלא גם מחוסר היכולת למצוא תשובה הולמת, צבאית, לבעיית הטילים החרשים. הפורים החרשים -״פלאי האלקטרוניקה״ - היו בדרכם לארץ ורבים תלו בהם תקוות. כולם ציפו כי הם יספקו את הפתרון המיוחל שיאפשר חזרה לתקיפות מגובה רב, ולתוצאות חיוביות לאחר הגיחות. אתנחתא בתקיפת הסוללות חיל האויר נזקקו לאתנחתא קלה כדי ללמור את לקחי הפעולה של ה־ זמיר ולויטוב ולמצוא שיטות תקיפה אפקטיביות יותר. אולם הכוונות לא השתנו: המלחמה בסול- לות הטילים תימשך, והאמצעים שנוערו לסייע להגנת המטוסים נמצאים בדרך. בינתיים אין לסכן מטוסים בתקיפה נוספת של סוללות טילים. ליום המחרת תוכננה התקפה של ארטילריה, מערכות מכ״ם ומוצבים. גם מקומן של המחפורות לא . המטרות שהותקפו היו באיזור המרכזי של התעלה. 14 נעדר בפ״מ שיצאה ביום חמישי הטייסים קיבלו הוראה לבצע יעף אחר, למעט הכביש ליד מזח פורט איברהים, בו אושר להם לבצע שני יעפים. בשעה הסער -שכונו עדיין ״סמב״ד משופר״ במסמכי אותם ימים - בפעילות מבצעית. מטוסי סקייהוק של 109,102 המטוסים שיצאו באותו יום, נועדו לפטרל מעבר לתעלה כדי לגלות מטרות מצריות ולהשמיר אותן בין אלה שולבה תקיפה של שתי מחפורות- מחפורת פאיד על ידי 102 במהלך הפעילות יצאו מטוסים של הכוונה היתה למשוך את המיגים ליירט את מטוסי התקיפה ולהסתער עליהם מגובה נמוך. במהלך היום התברר כי לא ניתן להמנע מתקיפת סוללות טילים שסיכנו את המטוסים שפעלו בגזרת התעלה. לשם כך הוצאה פקורה מיוחדת לטייסות 13:45 לתקוף את סוללה ״זאב באבטחה האחר לשני, ולתת התרעות במקרה של שיגור טילים לעבר הזוג השני. הטייסים ואנשי המבצעים לא היו מרוצים מהתכנון החפוז: המבנה של גולדווסר נערך לתקיפת סוללת אבו סואר מזרח. בהיותם על המסלול, הם קיבלו דחיות חוזרות ונש- נות, והיה גם היסוס בהכנסתם לתקיפה. הם המריאו לבסוף, והגיעו לאיזור התקיפה. בינתיים היו כבר מטוסי קיבלו אישור לתקוף. הם שבו לנחיתה ברמת דור על כל מטען הפצצות שלהם. הזוג של בסך הכל נערכו באותו יום 925 מקיזים את הדם פנטום של את מבצעי אותו היום קינחה טיסה של אשר שניר מ־ מפרץ סואץ. היה זה איזור האחריות של הרוסים. מיגים שהמריאו מבני סואף, וככל הנראה היו מוט- סים בידי טייסים רוסיים, נסקו לעבר מטוסי הצילום והגיעו לטווח של קרב. בליל שפירא ומרחבי מ־ לפני שחרור הפצצות בכניסה ליעף, נראה יוצא ענן חול גרול מהמרכז ואחריו היתה יציאה שחורה של ענן מהמרכז למשגרים״ כתב שפירא. היו אלה חלק מאמצעי ההונאה שהפעילו הרוסים מול מטוסי חיל האויר. כפי שסיפרו שנים אחר כך מפקרי הסוללות הרוסיים, הם הפעילו מוקשי"אמו־ נל" מיוחרים והעלו ענני עשן וכן שדרו בתדרים רומים לאלה של מערכות הטילים, כרי למשוך את מטוסי התקיפה לעבר סוללות ריקות ולפגוע בהם. 926 רוח רפאים מעל קהיר היום בו הותקפו שדות התעופה המלחמה נגר סוללות הטילים נרחתה לתקופת מה ער שחיל האויר יצטייד במערכות האלקטרוני- ות החרשות. אולם המאמץ המצרי־רוסי לבניית הסוללות נמשר. אנשי המוריעין המליצו לפגוע במאמץ המצרי בדרכים אחרות. בסיסי חיל האויר המצרי בקרבת התעלה, היו משותקים למעשה מאז מלחמת ששת הימים. קרבתם לטווח תותחי צה״ל מנעה מהמצרים להפעיל אותם, לבר מגיחות מאולתרות או לנחיתות חירום. אולם ביולי המערך הלוגיסטי שהפעילו המצרים, כדי לתגבר את מערד הטילים בקרבת התעלה, הקיף מתקנים בכל האיזור שבין איסמעילה לסואץ. כל מי שטס מעל האיזור יכול היה להבחין כי מחנות הצבא מלאו מובילים, משאיות, טילים מכוסים בדרכם למחפורות, מערכות מכ״ם ועוד. רשת מסילות הברזל הצפופה וכן הכבישים, ואפילו תעלות המים שהובילו לתעלה, התעוררו מירי לילה והזרימו את החומרים והציור לבניית המחפורות, וגם שימשו להעברת מערכות המכ״ם והטילים עצמם. כאשר התברר לאנשי המוריעין כי המוסכים הגרולים בבסיסי חיל האויר המצרי הזנוחים באבו סואר, פאיד ובברית, הפכו למרכזים לוגיסטיים של פיקור ההגנה האוירית, הוחלט לתקוף אותם מיידית. היתה זו התקיפה הראשונה של בסיסי אויר מצריים מאז מלחמת ששת הימים. ״חיל האויר יתקוף מחפורות בקו הקדמי, ומוסבים בשרות התעופה קרמיים בקו התעלה, ומוצבים . שהוצאה ב־ 15 בגזרת קנטרה״ נכתב בפקודת מבצע ״שיער המבצע חולק לשלושה שלבים: - שלב א׳ - שלב ב׳ - שלב ג׳ המטרות היו: מחפורות"דור הגדול באבו סואר, על כביש איסמעילה קהיר, שהיה בלב מערך ההגנה האוירית של מצרים, בסיס האויר פאיד ממערב לאגם המר הגדול, וכברית על החוף שבין שני האגמים. ״קיימת אפשרות להצבת מארבי לאפשרות שיגור טילי ׳זרת׳ בכל גזרות התקיפה״ נכתב בסעיף המוריעין. לצורך הפעולה רחבת ההיקף והראשונה מסוגה בכל תקיפות מלחמת ההתשה, גויסו כל טייסות הקרב של חיל האויר. המטוסים היו אמורים להגיע מסיני, לחדור לתוך מצרים, לתקוף ולצאת מזר- חה, כרי לחמוק מיירוט או פעולה מתואמת של מערך הטילים נגדם. ״כווני התקיפה צפון־דרום ושבירה מזרחה, תור שמירת מתח והסתכלות סביב טובה, וגילוי שיגור טילים. ההתקפות תבוצענה בו זמנית בשתי מחפורות קרובות, כדי לאפשר מתן התרעות הרריות על שיגור״ נכתב בפקורה. תקיפת המוסכים תוך כדי ״חציית התעלה בגובה מעל קורנסים יבצעו יעף אחר של הפצצת מחשב במטח־שובל כמוגדר בפ״מ, מצפון לדרום מזרח - בפאיר ובכברית ממערב למזרח״. פעולה של עשרות מטוסים בלבו של מעיר הטילים הגרילה את הסיכון למטוסים. בשל כך הוצאו 927 מקיזים את הדם הוראות מיוחרות להגנה הררית בין המטוסים: ״יש להקפיר על טיסה במבנה קרבי פתוח, שיאפשר הגנה הררית טובה נגד שיגור טילי קרקע־אויר ו/או נסיון לביצוע יירוטי משיכה. עם גילוי שיגור טיל ק״א, יש לשבור בשני מישורים תוך דגש על שבירות במישור האנכי. יש להמנע מטיסה בנתיב ישר ומהפעלת מבער מעל שטח אויב, כרי להתחמק מטילי זרת ומנ״מ״. דוד עברי, ראש מחלקת מבצעים במלחמה, הסביר שנים לאחר מכן, כי הכוונה היתה לפגוע במאמץ העיקרי של המצרים- בניית סוללות הטילים - ולא לסכן את המטוסים ולכלות את המאמצים בתקי- פת יערים שלא סייעו למאמץ המצרי, כגון רת״קים או מפקרות היהירות בתוך הבסיסים עצמם. כמו כן לא רצה חיל האויר להסגיר את יכולתו בהריסת מבנה הדת״קים. ברת״קים אלה לא הופעלו מטו- סים אולם גם הם שימשו, סביר להניח, כמחסנים מאולתרים לציוד של מערכות הטילים: ״יש להשת־ דל שלא לפגוע בדת״קים ובמתקנים אחרים של השרה שלא הוגדרו כמטרות בפ״מ״. אחת הסיבות שהוזכרו לכך היתה הרצון שלא לחשוף את יעילות הפצצות נגר מבני הדת״קים בשרות התעופה המצריים. הסתערות על מוסכי אבו סואר בשעות הבוקר המוקרמות, כבר נהמו מנועי עשרות המטוסים בבסיס האויר ברמת דוד, תל נוף, חצור והצרים. מרפירים הוזנקו מטוסי הפטרול לאויר. כרי להפחית את סיכויי הפגיעה במטוסים, הוחלט שכל המבנים יצאו בזוגות, כולל מטוסי הסקייהוק והסער שהשתתפו בתקיפה. במבנה ״חגור״ - זוג מטוסי הפנטום של האויר באבו מואר. הם שייטו מעל סיני בדרכם לתקיפה, אולם הבקרה עיכבה אותם במשך כתשע רקות באיזור טאסה, מערבית לרפידים. הדבר שיבש את הזמ״מ של הזוג הבא של הסיבה העיקרית לעיכוב: פקורת המשימה הגיעה לטייסת סואר, בזמן מאוחר יותר מהזמ״מ שנקבע לו. ״את הדפים קיבלנו בעמרת ההמראה״ כתב אביהו שהיה אמור לצאת לתקיפה עם בן שוע. מספר שתיים שלו היה רודן־פישר. הבקרה פעלה לפי התכנון, ושלחה את הזוג לפטרול מעל המטוסים התוקפים בזמן המיוער לכך. אבל הזוג של התחיל כלל בתקיפה. אביהו החליט לתקוף ואחר כך לצאת לפטרול. הזוג של Mk. 117 הכביש, הבולט בשטח המדברי הצהבהב, התארגנו ונכנסו לתקיפה. המוסכים הגדולים בלטו למר־ חוק. המטוסים משכו, נסקו מעלה וצללו לעבר המטרה. מספר אחת ריווח על ״פגיעה ישירה בהנגר״, מספר שתיים פגע ״בקצה המזרחי של המטרה. פגיעות יפות במטרה״. מערכות הטילים התעוררו לחיים באותה שעה בה התחילה התקיפה. חץ כתב כי ״בכניסה לתקיפה היו התרעות ארום וצהוב באזימות מאה מאותו הכיוון. היו התרעות של לבן שחור וגבעה באזימות הגרול״. תוך כרי תקיפה נראו כבר טילים באויר. הרוסים לא חסכו: הם שיגרו לעבר הפנטומים חמישה טילים מאחת הסוללות מערבית לאבו סואר. הטילים היו בולטים בשמים: כל המבנים שפעלו באיזור הבחי- נו בהם. הטילים נסקו לאויר, מחפשים אחר מטרות והתפוצצו בגובה רב. חץ הבחין בהם ״בנתיב הפט־ 928 רוח רפאים מעל קהיר רול במרחק של כ־ צוצים לא היו כל התרעות מיוחדות״. בינתיים היה כבר הזוג של אביהו - מבנה ״טופז״ - שעוכב ברמת דוד, בדרכו למטרה. ״לפני ההגעה לשטח נתבקשנו למשוך ולפטרל למבנה של מוקדם יותר״. אביהו לא רצה לצאת לפטרול עם החימוש הרב שנשאו המטוסים. הוא החליט לתקוף ולאחר מכן למלא את משימת הפטרול. ״נכנסנו על המטרה כאשר מן כמספר עם השלמת התקיפה יצא הזוג צפונה. ״היו התרעות ארום צהוב לבן ושחור מכוון ה׳כרמלים׳ בעוצ- מה של כ־ שני זוגות של היו פקטורי ורד: ״רוב הפצצות קרוב ועל המטרה. נראו עשנים של למטרה. התפוצצו מספר דקות קודם לכן בערך מעל אבו סואר״ דיווח פקטורי. ברנר ובסטר במבנה ״ריגה״ דיווחו על פגיעות טובות: ״לא נראה נ״מ. טילי עם תום התקיפה, היה בסיס האויר אבו סואר הרוס ועלה באש. סקייהוק וסער לעבר מוסכי כברית בשעה המוסכים בבסיס האויר כברית מערבית לאגם המר הגרול. לא היה קשה לזהות את המטרה: מסלולי הבסיס הארוכים הצטיירו לעיני הטייסים, כבר בהיותם מעל סיני. המטוסים גחו ממזרח למערב, ערכו פניה של לתקיפה. אחריו מבנה ״דינר״)מור, גילוץ(. מור ריווח: ״בעת הפטרול בשטחנו נראו מספר פיצוצים של שיגורים של טילים על מטוסים של מבנים אחרים באיזור ׳פסל׳. לא ניתן לראות את מקורות השיגור. פגיעות בחלק הצפוני והדרומי של'ה־ הפגיעה במוסכים הגרולים לא היתה קשה. חומרי הבניה, הציור והרלק שהיו בהם התפוצצו ועשנם התמר שעה ארוכה בשמי האיזור. המוסכים הגהולים, על תכולתם, עלו באש והתמוטטו בזה אחר זה. אבי לניר הוביל את רוזנברג במבנה"סנונית״- זוג מטוסי סער של לנחיתה בחצור: ״מספר אחת פגע במוסך. במוסך פגיעה ישירה במטרה״. המבנים הבאים היו של גו״ ודיווח על פגיעות טובות במחפורת שיוערה לו. אש הנ״מ גברה בינתיים, והוא דיווח כי ״בדרך חזור פופים שחורים ולבנים״. הוא הבחין גם בטילי הקרקע־אויר עליהם ריווחו כל המבנים שפעלו באותה שעה: ״נורו חמישה טילים מ׳משה קצת יותר צפונה ואחד עור יותר צפונה״. 929 מקיזים את הדם משמידים את בסיס האויר פאיד ברקות הבאות כבר הרהו בגובה נמוך שלושת הזוגות- שני פנטומים של 115 לים, והוא קיבל את האספקה שלו ממערב וגם מאניות ששטו לאורך התעלה והאגם המר. לפי תוצ אות התקיפה, הרבה מאד ציור היה מרוכז במוסכי הבסיס ובמבנים הרבים של הצבא המצרי שהיו מפוז- רים בו. אחר ממסלולי הבסיס נמשך ממערב למזרח, אולם לא הוא היה המטרה: המטוסים צללו ותקפו את המוסכים הגדולים של מטוסי הקרב שהופעלו כאן במהלך מלחמת ששת הימים והעלו אותם באש. גם מבנים רבים הועלו באש וחלק מהם הסגיר את תכול- תו על ירי התפוצצויות גדולות שנמשכו שעות ארו- כות. בן אליהו חומק מטיל בן אליהו־אראל וחולראי־נוי, היו הראשונים שתקפו את בסיס האויר פאיר בשלב א׳. "בוצע נתיב ומשיכה לפי פ״מ, פגיעות טובות ביעדים. יעד מספר חלקית בלבד״ ריווח בן אליהו, ״לא נראה נ״מ בזמן ביצוע היעף״. י שני המטוסים נסקו מעלה ויצאו לפטרל מעל החוף המזרחי של האגם המר. לפתע התריעו מטוסי הפט־ ׳ רול: ״עקרבים באויר!״. איתן שבר והביט לאחור. הוא ן הבחין בשיגור רחוק מאיזור מחפורות ׳כרמל׳. "לא מסוכן״ הוא חשב. הוא עקב אחר נתיבו של הטיל, אולם זה נסק לשמיים והתפוצץ בגובה רב. "ייתכן שלא התיחס אלינו כלל״ חשב איתן. זוג הפנטומים במבנה ״כומתה״ השלים את משימתו ויצא כמתוכנן לפטרול מעל המטוסים התוקפים. במשך כל זמן הפטרול, קלטו מערכות התרעה של המטוסים במבנה זה, התרעות על הפעלת מכ״ם ושי- טילים לאויר. אבל אלה היו רחוקים ולא מאיי- , גור סרן איתן בן אליהו טת לות מטרה בו יהל ך יהמש אבל זוג המטוסים מים. למערך הסוללות. לאחר כעשרים דקות של פטרול, בהיות המטוס כ־ לות הטילים על מטוסו של איתן 930 רוח רפאים מעל קהיר איתן הביט דרומה כדי לנסות ולאתר את הטיל, ועור לפני שגילה אותו, שבר בחוזקה כלפי מטה. ההתרעה נעלמה. הוא פנה והמשיך לסרוק את השמים בחיפוש אחר טילים. אך אלה לא נראו עוד והוא חזר לפטרל. במהלך התקיפות האחרונות של פאיד, נסקו לאויר חמישה־שישה טילים מערבית לשם. כל המבנים שתקפו באותה שעה דיווחו כי ראו את הטילים, אולם הם לא פגעו במטוסים, והפעילות נמשכה כמתוכנן. הלה מוביל הזוג של המזרחי. פגיעה ישירה במטרה. חלקו האמצעי של המוסך נפל והחל לבעור״ הוא דיווח. מבנה ״שקל״ של הגיחה האחרונה בשלב א׳ של המבצע היתה ״גיחת תיקון״ לעבר בסיס האויר כברית. גם בסים אוירי זה היה באיזור האגמים וקל לאיתור. גם בו היו מוסכים מלאים בציוד וחומרים להקמת סוללות הטי- לים. עודד שגיא מפקר לצלילת תקיפה, אך רק ארבע פצצות השתחררו. הוא יצא אל מעל הים, ושם הצליח להפטר מהן. מטוסים אחרים תקפו גם הם את המבנים של הבסיס והשמידו ציוד בכמויות גרולות. טילים מתפוצצים בגובה רב הפעולה רחבת ההיקף נגר בסיסי האויר המצריים, הסתיימה בשעה לנחיתה ומסרו לאנשי המוריעין על התוצאות. אלה יכלו במשך השעות הבאות לעדכן את הנתונים ולבחון את המשך הפעילות. שלב ב׳ החל בריוק בזמ״מ את השלב השני פתחו זוג מטוסים של מטוסי מיסטר משוכי־כנף של מטוסי אורגן של השלב האחרון של מבצע ״שיער בפאיר. את מבנה לימה הוביל גורן, ומספר שתיים שלו היה אל״מ זוריק לב, מפקר הבסיס ברמת דור. הם היו מעל המטרה בשעה א־ גורן הבחין בשני טילים שנורו מכיוון מערב: ״לא יורעים מאיפה באו אליהם גבוה. התפוצצות בין 20 את הזוג השני של התקיפה שני פסי התעבות ופיצוץ בגובה 4 אחריהם זוג מ־ נראתה פגיעה קרוב מאד, ואולי גם ישירה בחלק המזרחי של המוסך. נראו שני שובלים לבנים ואחר כך פיצוץ בגובה את המבצע סגר זוג מטוסי סער של מטוסים אלה היו חמושים בשמונה פצצות של 931 מקיזים את הדם המוסך נראה בירון״ הבחין גידי שוהם חד הראייה. יום שלישי עים בהם דגל ואחרי הביצוע הוא יכול היה להציג תוצאות. בשעות הערב יכלו טייסים שפטרלו באר- יה, וגם אנשי המעוזים על הקרקע, להבחין בלהבות האש ועמורי העשן שהתמרו מעל שרות התעו- פה שמעבר לאגמים. ציוד בכמויות רבות מאה הושמד ומוסבים רבים נהרסו והתמוטטו. היתה זו פגיעה קשה במאמץ הלוגיסטי המצרי להקמת המחפורות. בין הציוד נמצאו לא רק חומרי בנייה אלא גם טילים שהובלו לקראת הצבה במחפורות החדשות, ציוד תקשורת, קרונות מכ״ם ומערכות אלקט- רוניות מתקרמות. מסתערים על הנ״מ הבחינה של מבצעי הימים האחרונים, כולל הפגיעה בפנטום של זמיר־לויטוב, הפנו את כל האצב- עות לעבר סוללות הנ״מ. אלה הגנו על סוללות הטילים ומנעו לא אחת פגיעה אפקטיבית בהן. ואכן, רוב התקיפות של יום המחרת, יום רביעי איסמעילה לסואץ. • גם הפעם תקיפת מוסכים בשרות התעופה של אבו סואר, פאיד וכב־ 6 לבר מהנ״מ כללה הפקורה רית, כרי להשמיר את מה שנותר מהם. בפקורה נכתב שוב כי ״אין לפגוע בדת״קים אלא במוסכים בלבה״. המטוסים נועדו לתקוף גם מחפורות ליד אבו סואר ומחנה צבאי ליה מערך הבסיסים שם. מספר ניכר מבין הזוגות שהשתתפו בתקיפה, יצא לאחר מכן פטרולים אלימים. במבצע זה הוחלט לנסות ולגרות את סוללות המארב האמיתיות כדי שיסגירו את מיקומן, על ידי ביום תקיפות רמה על אזורים שונים. שני הזוגות של פה של זוגות של לות הנ״מ. בתדירות של מבנה בכל חמש דקות, יצאו ארבעה מבנים של שני מבנים של לשעת אחר הצהריים נוער מבצע תקיפה ו״משיכת אש״: שני הזוגות הראשונים של לתקיפת מחפורות מזרמנות. אגמון־נוי עם חולדאי־בר שלום, יצאו בשעה וביצעו ״יעף סרק עם מטוס עמוס״. יורם ציין כי היו ״פגיעות טובות במטרה וצפונית מזרחית למט- רה. שתי התפוצצויות בזמן היעף של מספר שתיים משכו תשומת לב, אך לא נראו שיגורים משם״. הפעילות נמשכה בקצב זה ער השעה מצלמים מגובה רב פקודת ״שיער שהציבו הרוסים במארב, כדי שיסגירו את עצמן. באותו זמן בו תיערך התקיפה, היתה כוונה לשלוח מטוסי צילום כדי לצלם את הזירה בגיחה לאורך התעלה. למבצע המשולב, הוקצבו ארבעה זוגות- שלושה זוגות של 932 רוח רפאים מעל קהיר 119 שוך את האש״. שני המירז׳ים לצילום כבר היו בדרכם לעבר התעלה. בן אליהו־ברטוב ושוחט־ארז, היו במטוסי הפנטום שהיו אמורים להכנס לנתיב הרמה בגובה נמוד, כרי למשור התרעות מסוללות הטילים, ולאחר מכן לנסוק לגובה רב. "סוף הנתיב הנמור תוכנן ער האגם המר. היות ומבנה ״קונ- גו״ ויחגור" הקרימו בשתי דקות, נתבקשנו למשור לפני הזמן. אי לכך המשיכה בוצעה כ־ לאחר ביצוע יעף הרמה, יצאנו לפטרול בגובה ביצוע צילום בגובה״. זוג הפנטומים פטרל בגובה, כרי לתת התרעות למטוסי הצילום שטסו גבוה יותר מעליהם. ואכן באותה שעה חשפו הסוללות את המערכות שלהן ושיגרו מספר טילים כרי לפגוע במצלמים. ריווח בן אליהו: "הוכנסנו בכיוון מעל ראס אל עיש. נראו שלושה טילים משוגרים לעבר המצלמים. שני טילים התפוצצו בחצי הגובה. טיל אחד המשיך בגובה, רחוק מהם, והתפוצץ. התרעת ארום צהוב מכוונים בטילים הבחינו גם זוג מטוסי מירז׳ של שרון ומשה הרץ, שיצאו אותה עת לפטרל כהגנה על מטוסי הצילום, מפני מטוסי קרב מצריים. ״נראו שיגורים, כשניים, לעבר הצלמים. הטילים הלכו למקום שהמטוסים היו בזמן השיגור ובקו ישר. הפיצוץ היה מעט מערבה" דיווח שרון. שני המבנים, ״חגור״ ו״קונגו", הנזכרים בתיאור של בן אליהו, היו זוג של מחצור ותל נוף ונפגשו מעל עזה: זוג הפנטומים נוער לתקיפה ופטרול בעור הסקייהוקים יצאו לתקיפת מכ״ם ג׳בל עתקה. המטרה היתה לבצע ״התקפת סרק על מטרה תוך כרי השגחה של לבדיקת אפשרות של מארבים בשטח. לאחר יעף סרק אחר בגובה מזערי וייכנס מחרש לתקיפה על המטרה המתוכננת, בחיפוי לפי הפ״מ, בזמן תקיפת הסקייהוקים על המכ״ם היה על זוג הפנטומים ״להנמיך ולהכנם במהירות מירבית לעבר המטרה, לבצע תקיפה אחרי משיכה מאוחרת ביעף אחר - מזערי גובה לשבור בחריפות שבירה אנכית, ולהנמיר לגובה נמוד בזריזות, מהירות מירבית לכיוון צפון מזרח״. המטרה היתה להפתיע את הסוללות ובזמן המשיכה האנכית לגלות את מיקומן, אלקטרונית, על ידי קבלת התרעות ובעין על ידי תצפית לעבר האיזור. בזוג הפנטומים היו חץ־עיני וחולראי־חלוץ. "וזיתה הקרמה בזמן של רקה וחצי בדהר אל המטרה בגובה נמוד׳ כתב חץ. הוא ביצע את תרגיל משיכת האש ותקף את המטרות כמתוכן, אולם לא נראו שיגורים: ״לא נראה כל נ״מ ליד פאיר בחצי- יה. התרעות מאיזור גפתה. לא נראו שיגורי טילים״. חץ מצא פורקן זוטא בצליפה על כלי רכב שנעו על הכביש, אר היה לכר מחיר: ״מספר אחת צלף על נתיב הצילום בגובה רב חלף מעל מערך סוללות הטילים מסוג משופר וטילי 933 מקיזים את הדם משאית. בצליפה נפגע המטוס מריקושטים ושמשה קדמית נסרקה״. חץ ריווח על פגיעות טובות של שני המטוסים. את מחנה אבו סואר תקף אותה עת זוג מטוסי פנטום ושל ארז. גם הם ריווחו על פגיעות טובות במטרה. פטרולי הסיור האלימים נערכו בליל מערך הסוללות נעשה ״קשיח״ למרות התקיפות הממושכות שהופנו לעבר סוללות הנ"מ, היה עריין חשש כי המצרים והרוסים יקרמו בחסותן לאיזור סוללות טילים חרשות. לאנשי חיל האויר היה נרמה כי אין סוף לכמויות הציור שהציבו הרוסים באיזור- כל סוללה שהותקפה והושמרה, הוחלפה בחרשה. אתרים עשנים בהן הושמדו סוללות נ״מ נוקו וחזרו לפעולה עם ציוד וצוותים אחרים. מבצעי היום הבא ׳ קיבלו אנשי הצוות הנחייה מחייבת לחדור בגובה רב ולתקוף 7 פודות ארטילריה ומוצבים. בפקורה בגובה המוגדר, שלא ירד מתחת ל־ באותו היום הותקפו שבע סוללות טילים: ״נשר משולבת. מחפורות ״פסל״ וקורה״ שני זוגות של סואץ ומוצבים באיזור קנטרה. בסך הכל נערכו בשלב הראשון של המבצע, בין השעות 32,10:55 רביעיה של מירז׳ים מטייסת הטייסת, הרץ סלע ובהרב. הם פטרלו בגובה המיוער מעל התעלה כאשר מעליהם יצא לפטרול מבנה ״תירס״ שטס בגובה בימים אלה של המלחמה על הקמת מערך הטילים, הלך והתברר לאנשי המוריעין והמבצעים, כי סוללות הטילים הולכות ומקבלות מראה מוצק יותר: אלה היו בנויות ממבנה בטון מרכזי, שבו היה המנ״א- מרכז ניהול האש. סביב המבנה הגרול הצטיירו המחפורות, חלקן הגרול מוגנות ב״טבעת״ של שקי חול, ומעל רבות מהן הצליחו המצרים לצקת הגנות בטון שנועדו למנוע את פגיעת רסיסי הפצצות או ההרף שלהן בטילים, במקרה שנפלו בצירי המחפורות. מספר ניכר של בונקרים מוגנים אלה היה כבר מכוסה בעפר כרי להסתיר אותם ולהגן עליהם. לא אחת תקפו מטוסים את ערימות העפר שהתנשאו במרכז המחפורות, !ההתפוצצויות חשפו את מבנה הבונקר הבהיר יותר שכיסה על המנ״א. מרחבי הוביל את מבנה"ברזיל" של טייסת הוא ריווח לאחר הטיסה כי ״׳קודח יתקבלו במהלך הימים הבאים. היה זה שלב קריטי בהתפתחות המלחמה על הטילים: בגיחות של השבועות הבאים יתמודרו מטוסי חיל האויר מול מערך בנוי ו״קשוח״ יותר, בו הושלמה בניית הבו- נקרים והיה צורך בפגיעות ישירות ומדויקות כרי למוטט אותם. 934 רוח רפאים מעל קהיר י ונמשך חמש שעות. טייסת 8 השלב השני של תקיפות אותו היום החל בשעה יצאו לפטרול אלים ופתחו את סדרת הגיחות. בשעה ארבעה זוגות של זוג מתריע וזוג תוקף לשעה מחפורות ״זאב אמור הזוג הראשון לבצע ״פניה באיזור דרומה לאל באלח. לאחר מכן להכנם בגובה לתקיפה״. הזוג השני נועד לפטרל מעל האיזור ולאתר סוללות טילי הזוג הראשון מפטרל גבוה ומתריע. הפעולה בוצעה היטב והטייסים דיווחו על פגיעות טובות במט- רות. שני הזוגות האחרונים של שלב ב׳ היו מטייסת האיזור. המבנה הראשון, ״שמיר׳/ ובו תמיר ואלדר נכנסו לתקיפה. ״נראה עשן מהאיזור״ ריווח תמיר, ״נזרק חצי מהחימוש". שתי דקות לאחר התחלת התקיפה הבחינה מערכת הבקרה במיגים שהמריאו מאחר מבסיסי האויר באיזור. הם הורו לאורגנים האיטייים לצאת מהאיזור והזניקו רביעיה של מירז׳ים של ״גמבה״)איתמר נוינר, רן מאיר, אבשה פרידמן ויאיר נוימן( מרפירים. המירז׳ים נשלחו ״למפגש״ אולם הם לא הספיקו אפילו להשליך את הכידונים, בטרם הבחינו כי המיגים מסתלקים מהמקום. בסך הכל בוצעו גם קרבות אויר נערכו באותו יום. כיצד למשוך את המצרים לקרב? בכל התנגשות אוירית, יזומה על ידי ישראל, או כזו שהתפתחו בעקבות תקיפה מצרית, היתה ידם של מטוסי חיל האויר על העליונה. . אר במהלר 19 תוצאות הקרבות בשנת חורשי הקיץ מצאו מפקרי חיל האויר המצרי וטייסיו עידור בעקבות הפגיעה במטוסי הפנטום על ידי טילי קרקע־אויר והפחיתו את מעורבותם של המיגים בפעילות. ב־ ושלושה אנשי צוות נשבו. שבוע לאחר מכן, ב־ אויר ואנשי צוותו נשבו)ראה בנפרח. לאלה נוסף מטוס הפנטום היחיר שהופל במלחמת ההתשה בקרב אויר, בשמי סוריה. היתה זו מלחמה א־סימטרית, שכרסמה בתורעת העליונות האוירית של ישראל. המצרים הבליטו את הישגיהם בהפלת הפנטומים - המטוסים החדישים ביותר של חיל האויר הישראלי. היה צורר להוריד מעט את רמת ההתלהבות של המצרים, על ירי פגיעה במורל שלהם. ואכן מפקר חיל האויר לא הסתפק בנצחונות שנצברו באותו שנה. הוא החליט על ״אפקטים תודעתיים״ נוספים כדי לפגוע במורל המצטבר של הפיקוה המצרי והטייסים שלו. אנשי המבצעים של אויר־ 935 מקיזים את הדם לעבר המטרות, כאשר מטוסי היירוט ״מסתתרים״ מאחורי ההרים ומובנסים לקרב עם התקרבות המיגים. לעתים התגנבו מטוסי היירוט והגיעו למבנים המצרים מאחור, מלב מצרים. בשיטה אחרת של הונאה נשלחו מירז׳ים למשימות תקיפה, במתארים רומים לאלה של הסקייהוק או הסופר מיסטר. ״המטוסים המחופשים״ נכנסו לתקיפה, ואז נשלחו לעברם מטוסי יירוט מצרים. המירז׳ים התנערו והסתערו עליהם. הדבר נמשך פעם אחר פעם והמצרים כבר השלימו עם העוברה כי מנסים למשוך אותם לקרבות ומארבים מבוימים כרי להבים אותם. המפקרה המצרים לא התפתתה ברוב המקרים, וכדי לוורא כי אכן מדובר במטוסי תקיפה, החליטה להציב אנשי תצפית, שמטרתם היתה לרווח להם כאשר נפלו פצצות על המטרות - סימן מובהק שאלה הם מטוסי תקיפה. ואז הכניסו את המיגים ליירט אותם. גם לכך מצאו אנשי המבצעים תשובה. פתיון בשמי בילבייס באוירה המעיקה של תקיפות מתישות נגר סוללות הטילים, ביקש מוטי גם הישגים שיעוררו את המורל של צוותי האויר והקרקע. התשובה לכך היתה טמונה ביוזמות לקרבות אויר. הוא החליט לטמון מארב למצרים, כדי שיתפתו ויצאו, סוף סוף, לקרב. חיל האויר הורה לאנשי בסיסי האויר בחצור לתכנן במשולב מבצע הונאה. התכנון נעשה בתיאום בין טייסות התקיפה לטייסות היירוט. הביצוע נועד ל־ ארבעה מטוסי סער מטייסת לכל מטוס סער, נצמד מטוס מירז׳ במרחק קטן. כך הם נראו על המכ״ם כבליפ אחר. במטוסי המיה׳, אותם אירגן יפתח ספקטור, מפקר טייסת משה הרץ, מנחם שרון)סמ״ט א׳( וישראל בהרב. שלא כבעבר, לא נראו מטוסי ירוט ישראלים באויר. המצרים בלעו את הפתיון. מטוסי הסער, אותם הוביל אבי לניר, תקפו את המטרות, התצפיתנים המצריים ראו את נפילת הפצ- צות, ובאותה שעה שלחו המצרים את מטוסי היירוט שלהם, ללכור את המטוסים היוצאים מתקיפה. אך לפתע הפתעה: מבין המטרות הסתערו לעברם מטוסי המירז׳ להוטים לקרב. המפקחים המצריים במרכז הבקרה, הופתעו מריווח טייסי המיגים כי מאחוריהם מזנבים מטוסי מירז׳. המצרים ירעו כי בעקבות מטוסי התקיפה יוזנקו לאויר מטוסי יירוט, והכינו לכך תשובה: הם הכינו מבנים של מיגים שטסו בגובה נמוך כרי להתמודר עם המירז׳ים. הקרב הלך והסתבך. ואכן, לאחר שהבחינו במירז׳ים על מסכי המכ״ם שלהם, הכניסו לקרב מבנים אחרים שהיו בקרבת מקום. מטוסי המיג המירז׳ים הישראליים ולבצע יירוט משיכה. כך נפתח הקרב: ארבעת מטוסי הסער נשלחו הביתה, והמירז׳ים קיבלו הוראה לפנות מערבה, לתוך מצרים. המצרים הבחינו, כאמור, בתרגיל ההונאה. הם לא התכוונו להמשיך בקרב והורו למיגים לנתק מגע ולחזור לעומק הרלתא. טייסי המירז׳ים לא התכוונו לוותר: הם זינבו אחרי המיגים ותוך כדי רריפה, הם הבחינו גם במיגים המצריים שטסו בגובה נמוך, ונסקו עכשיו לשמים. הקרב התלקח. 936 רוח רפאים מעל קהיר סרן ישראל בהרב, שהפיל בקרב זה את המיגים מספר לעשות את ההצגה למושלמת, אפילו מבחינה מנטלית, הלכנו לתדריך בוקר משותף בטייסת )מטוסי ׳סער׳(, יחר עם הטייסים המבצעים. טייסת התעלה. התכנית: התערבבות הרביעייה שלנו בתור שלהם, כולל ביצוע היעפים והדיווחים ברדיו. המשימה: להפיל מיגים! לא ״מארב״, לא פטרול, לא הגנה אווירית. בדרך כלל אלה המשימות, שעשויות להניב הפלת מיגים. הפעם, אלה רק האמצעים. כן, המשימה: להפיל מיגים! למשימה כזו, בה הסיכוי למפגש אינו מקרי בלבד, היו מאיישים ״נבחרת״. כלומר, רק טייסים מנוסים, ״מפילי מיגים״. הנבחרת הפעם מנתה מובי- לים בלבה. חצינו את התעלה מערבה, טייסי ה״סערים״ זיהו את המטרות ונכנסו לתקיפת הפצצה, כשאנו, המייר- טים - אתם ביחד, כל אחר מאתנו ״יושב״ במבנה קרוב וצמוד, של מטרים ספורים ממקבילו במבנה המפציץ. כר, זוג אחר זוג. כנראה שפגיעת הפצצות על הקרקע ו״העדר" מטוסי יירוט עשו את שלהם. נראה שהמיגים המצריים ״שוכנעו״ שזו אכן ההזדמנות לתפוס ״טרף קל״. לאחר היעף השני, קיבלנו הוראה ״למפגש !״ כשה״סערים״ נשלחים לאחור. מייר התיצבנו ברביעייה סער של זוגות, שורה עורפית לכיוון מערב, תוך שאנו מותירים אחרינו את מכלי הכנפיים הנתיקים. עפ״י דיווחי הבקר, המיגים היו כ־ תוך שניות ספורות גילינו ״קשר עין״- אך עם הבידונים! כנראה שהמצרים גילו את התרמית והספיקו לפנות לאחור. שעטנו אחריהם לכיוון מערב, כשהטווח לא נסגר ונשאר שהמצרים, לא רק שהיו מוכנים למקרה זה, אלא אף שהכינו לנו הפתעה -״הפוך על הפוך״. השליטה שלהם היתה מאה אחוז! הבקר ריווח לנו על מיגים מושכים מכוון צפון! לא הספיק לסיים את הריווח, וכבר גילינו זוג מיגים חוצה לפנים מימין לשמאל. תכניתם היתה ״טובה״ - לפתות אותנו לרוץ פנימה אחרי ה״גזר״ ואז יבוא 937 מקיזים את הדם אש בין עננים - המיג ה״מקל״ - אלא, שלא כל כך הצליחו ובפועל נכנסו ל״סנדוויץ״ בין שני הזוגות שלנו. זוג השחקים הראשון - המוביל, ספקטוד, ומספר שתיים, הרץ - פנו מייה לסכל את כניסת המיגים, כשמספר שלוש, שרון, ואני מתכוונים להמשיך אחריהם. אני מספר ארבע, אהרון בשורה אצלנו. אני יודע שאם אנו רואים זוג אחד, אז יש בודאי עוד אחד, שאותו עדיין לא רואים. ירעתי שזה לא ייגמר בזוג הזה. זוג מיגים לא מושכים לבדם על רביעיית מירז׳ים! בשתיים־שלוש השניות הבאות, החלפתי את מבטי הלוך ושוב, לאחור מימין, למצוא את זוג המיגים הבלתי נראה, וקרימה לשמאל, לשמור מבנה עם שרון וקשר עיין עם הזוג הקרמי ועם המיגים. ימינה אחורה, שמאלה קרימה, אחורה... לפתע, בשבריר זמן גיליתי זוג נוסף של מיגים! מימין ב״זנב ארוך״, עריץ ב־ ייחסות לזוג המיגים הקרמי תוך הפקרת הזוג האחורי, אנו עצמנו עומרים להיכנס ל״סנדביץ! הפכתי קלות ימינה ולמעלה, כרי להתחיל ליצור להם זווית צידור, ״לשפוך״ אותם אל מחוץ למעגל הפנייה שלנו, תוך שאני מרווח ברריו"שלוש, יש פה עור מבנה שנכנס אלינו״. מיידית, כמעת סימולטנית, אחד אחרי השני, מספרי אחת ושלוש ׳קראו אותי לסור׳"המיגים ׳שלנו׳ מלפנים, תחזור שמאלה לקרב״ דרשו ממני, ״אנחנו ממשיכים אתם״. הסתכלתי בחטף שוב לשניה אחת ימינה. זיהיתי בבירור שהמיגים מתייחסים. ולשניה אחת שמאלה. ראיתי את מספר שלוש והמוביל שלי מהסס. זרקתי שוב לקשר: ״אני פונה ימינה אליהם". שרון אומר לי ״שלילי, תישאר אתי, המטרה לפנים״. אלו רק שברירי משפטים. אני: ״מיגים ב׳שעה ביל שלי, שהינו גם סגן מפקר הטייסת. הופתעתי מהחר־משמעיות של עצמי. שניה נוספת, שרון גילגל את המטוס והפך ימינה ולמעלה אלי. באותה שניה ממש, מספר אחת עדיין לא מוותר לי: ״שלילי ארבע, תישאר עם שלוש!״ כרי שלא להשאיר את העניינים לא ברורים, ומאחר ועריין הייתי היהיר שהיה לו קשר עין עם המיגים, ללא שהות של שניה נוספת, נכנסתי לתוך סיום המשפט של אחד בקשר: ״שלוש, אני עזבתי אותך, ב׳שעה בהובלה ושרון נכנס כללית למבנה מאחורי. 938 רוח רפאים מעל קהיר כל האירוע, החל מגילוי המיגים מאחורינו, דרך חילופי המילים בקשר, ועד למצב בו שרון טס אחרי, נמשך שניות ספורות. אלא שאלה השניות הגורליות שבהן יקבע האם אנו נמצא עצמנו נלחמים על חיינו, או על חיי המיגים. לא ניתן להקפיא באוויר את המצב והזמן. נדרשה תגובה נכונה ומהירה! ספקטור והרץ המשיכו אחרי המיג שלהם, ובהמשך הפילו כל אחד, אחר. המיגים"שלנו״ המשיכו אתנו בקשר עין, עברו למשיכה אנכית, ועלו מעל גובה המשיכה שלנו. אולם, בשיא המשיכה לא ״נעמדו׳׳, אלא הורירו את האף לצלילה ובכך למעשה אפשרו לי"לחתוך" להם את הדרך. אך לא הייתה לי יכולת לממש מצב ירי: לא טילים ולא תותחים, מאחר והמיגים היו מאוד אנרגטיים ובדרכם מטה חלפו בזוית צידוד גבוהה ופתחו מרחק לטווח רחוק. "שוב עברו למשיכה אנכית, ושוב אני לא יכול להגיע. מעין סדרה של"עולים ויורדים" לכוון כללי מערב, כשאני חותך בתוך אוסילציות ה׳מתפרה׳ הזו ומצמצם זווית צידוד בקצב איטי מאור. למעשה, עם קצת יוזמה וטקטיקה נבונה, יכלו המיגים ״להישאר״ למעלה ולררת עלי כהלכה, ישר לגזרה אחו- רית. לאחר מספר תפעולים אנכיים כאלה הצלחתי לתפוס אותם בכוון מטה. הפעם הם התיישרו בגובה של כ־ הייתי מצויד בשני טילי אוויר־אוויר מתבייתי חום, עם חיישני קרינת אינפרא־אדום, "ברקן״. הערכתי שזו ההזרמנות האחרונה לירי, היות ומכאן הטווח רק עשוי להיפתח. תוך שניות ספורות, כבר אספו המטוסים מהירות גבוהה מאור. סיימתי את ההתיישרות שלי מאחוריהם בטווח של כ־ נתוני טיסה ויכולת טילים אלה. בקצב מואץ עלתה המהירות למאך שיגעונית. קצת לפני גובה הטיל השני. הטיל ניהג אל המטרה - מספר שתיים - עבר קרוב והתפוצץ מפיקוד חיישני מרעום הקר- בה. לא ראיתי אש או עשן. תהילה חשבתי שגם טיל זה הלך בדרך קודמו. אלא, שכנראה השיג את מטרתו בדרך כלשהי. אני כבר התחלתי לחשוב על משיכה להיחלצות, כשלהפתעתי אני רואה את מוביל המיגים מתהפך שמאלה ונכנס למשיכה למטה, לאנך!? כנראה לביצוע התחמקות". בתמרון זה, הטייס הופך את המטוס כלפי מטה, ומושך אותו דרך האנך במשיכה רצופה ער אל האופק בכיוון ההפוך. מעין פנייה לאחור, אלא שאינה מבוצעת במישור האופקי, אלא אנכית. מספר שתיים שלו, החל גם הוא לגלגל שמאלה לכיוון מטורף זה ואני אחריו. אך תוך כרי תחילת הגל- גול נמלכנו והחילונו שנינו - המיג)מספר שתיים( ואני- לגלגל חזרה ימינה ועברנו למשיכת היחל- צות, לחוצה מאוד. גם מיג מספר אחת ״התחרט״, אך היה ברור שזה מאוחר מרי, הוא כבר לא יהיה מסוגל לצאת מהתרגיל שלו, מה שאמנם הוכח מייד לאחר מכן. משכתי חריף להיחלצות. מיג מספר שתיים נעלם לי מתחת לאף, תוך שאני זונה אותו לחלוטין, מתרכז בהיחלצות עצמה. למעשה, שמתי פשוט "סטיק בבטן" מתוך תקווה שעקומת ההיחלצות של המטוס תסתיים מעל גובה הקרקע ולא מתחת. מחוג תאוצת ה־״"גמר" את כל הטווח על השעון, נצמד לספרה האחרונה מטה 939 מקיזים את הדם אינני יורע כמה מר, מכפלה של גופי - זה שקול כאילו הוספתי שלושת רבעי טון למשקל גופי. לא ניתן להרים זרוע, כל אחת הופכת לעשרות קילוגרם! הגוף שלי לא נולה להימצא תחת תנאים פיזיים כאלה. אלא שאינני רוצה גם לסיים את החיים בהת- רסקות אל תוך ביצות הרלתא. מה יקרה קודם? אוברן ההכרה, התפרקות המטוס, התרסקות לקרקע, או, היחלצות? הגובה ממשיך לרדת בגובה שמייד גיליתי מספר נזקים: הגנרטור והאלטרנטור התנתקו, מספר נורות אזהרה נרלקו, הכוונת נעלמה ועור התנתקו מספר מערכות התלויות באספקת החשמל. הופתעתי, כשלפתע ראיתי את המיג מספר שתיים עולה לי לפני האף, כבר מצוי בזוית נסיקה גבוהה. צא ולמר להיכן הוא ירד? גילגלתי להביט אחורה למטה, לחפש את המיג האחר- את מספר אחת. מצאתי אותו: התרסק על הקרקע מתחתי, לא הצליח להיחלץ מהצלילה המטורפת אליה לקח את כולנו. הצלחתי להחזיר את הגנרטור והאלטרנטור לפעולה, הכוונת חזרה ו... קרימה, להמשך ה״תופסת״. שרון איתי, מאחור. מלפנים, בכיוון מערב, החל להופיע ״שטיח״ של עננים נמוכים שנפרסו מעל הרלתה. המיג ניסה לרדת אליהם, כדי להסתתר ביניהם לבין הקרקע ולנתק מגע, הביתה, לבסיסו במנסורה. אלא שהגיע אל הענ- נים בזוית צלילה חרה מירי, ומפאת גובהם הנמוך, נאלץ למשוך בפראות ולהיחלץ חזרה למעלה, שלא לחזור על גורלו המר של המוביל שלו. כך חזר המיג לנסות זאת שוב ושוב. לצערי, טילים כבר לא היו לי, שניהם נורו קורם. הטווח נע בין כרי ל״שטח״ את הזווית לכזו שתאפשר לו לחדור את שטיח העננים ללא התרסקות בקרקע, נאלץ המיג לבצע את תמרוני השבירות שלו במישור יותר ויותר אופקי, דבר שהצליח לקרב אותי לטווח של כ־ 500 בינתיים התקדמנו יותר ויותר מערבה, מספר שלוש שהיה כללית אחרי, החל ללחוץ עלי לעזוב ולח זור הביתה. כשאני לחילופין, חוזר ומבקש עוד רגע, עוד רגע... בשבירה פראית, דרך צד שמאל ער כוון צפון, המיג הצליח ליצור זווית צלילה שטוחה. הדבר הבטיח לו כניסה בטוחה לענן. אבל גם קירב עצמו אל תותחי, לכ־ הנמוך. נותרו שתיים־שלוש שניות. לא היה לי זמן ״לשים כוונתי׳ מסודרת. לפי מיטב שיפוטי ויכולת האינטואיציה, שמתי כוונת קרימה וללא המתנה לתגובתה האיטית )אשר דורשת שניה נוספת שלא היתה לי( לחצתי את הרק התותחים ויריתי צרור ארוך. הפגזים תפסו אותו ברגע כניסתו לענן, ראיתי אותו נפגע. הענן היה בשכבה דקה מאור. בגובה בצד ימין, אני במרכז ובצד שמאל מספר שלוש)שרון(. לא רחוק מימין, ניתן היה גם לראות את שרה התעופה מנסורה, הממוקם על גרות הרמייט, הזרוע המזרחית של רלתאת הנילוס. הטייס נטש. מסכן, כמעט וכבר הגיע מעל בסיסו, עור מעט ויכול היה אולי לנחות בשלום. לפחות יתנחם שהוא ממש ליד ביתו - מנסורה. 940 רוח רפאים מעל קהיר הסרט נקרע באמצע הקרב- מיג מאחר ולא השלכנו בקרב זה את בירון הגחון, היה לנו הרבה דלק, רצנו במבנה פתוח להגנה הררית, בגובה נמוך, מלחכים את הביצות, וחצינו את הרלתה מזרחה, עד אחרי התעלה״. את תוצאות הקרב חתם יפתח ספקטור, מפקר הטייסת ומוביל המבנה, בהפלה נוספת. הוא הטיס את מירז׳ שלו ב־ יפיל את המיג האחרון שלו במלחמת ההתשה- מיג עם כך לא היו לו הוכחות מצולמות מושלמות להשמרת המיג שלחץ על ההדק. חבריו למבנה אשרו את ההפלה. מטוסי הסער נחתו זה מכבר בחצור, ואחריהם מטוסי המירז׳. הטייסים יצאו מן המטוסים, תשושים, עיי- פים אבל חיוך היה על פניהם. לישראל בהרב ציפתה קבלת פנים לוהטת במיוחד בתחקיר. עוד לפני שספקטור קיבל את הפיקוה על הטייסת, היתה מחלוקת קשה בינו לבין ישראל בהרב הצעיר, על ניהול קרבות אויר. ספקטור היה אז מוביל בכיר וכתב באותה תקופה מסמכים המבוססים על נסע- נו בניהול קרבות אויר. בהרב לא היה ידוע כ״טייס טבעי״, ועדיין לא כבש את מקומו בשורה הראשונה של טייסי הקרב. אך לזכותו היו כבר חמש הפלות, ושתיים נוספות באותו קרב, שהושגו בשיטת הירי שפיתח ואשר כונתה ״צרור בחרב״. ספקטור זעם. הוא ראה בהתנהגותו של בהרב במהלך הקרב עבירה חמורה על המשמעת. גם מנחם שרון, מספר שלוש שהוביל את בהרב, היה כעוס מאד לאחר הקרב, למרות התוצאות. ״ההתנהגות של בהרב היתה חמורה מאה ובעייתית״ הוא אמר שנים אחר כך. על התחקיר לאחר הקרב כתב בהרב: ״הקרב האמיתי החל רק על הקרקע. התחקיר שלאחר הקרב התמקד בעיקר בי. ליתר דיוק, בביקורת עלי. היה קשה מאור. הואשמתי בכך ש׳הלכתי לבר׳ אל זוג המיגים, אילצתי את מספר שלוש, סגן מפקר הטיי- סת, לבוא איתי ולא אפשרתי לו להכתיב את מהלכי הזוג בקרב. עמרתי היתה, שבמצבים מסוימים, כגון אלה, יש מקום ליוזמות של ״מספרי שתיים״, כשכל מקרה כזה יש לתחקר ולברוק עניינית: האם היוזמה היתה במקומה, נכונה, או לא?)כשלגופו של עניין, לדעתי, יוזמתי בקרב היתה נכונה והכרחית(. אך, מאחר והעיקרון שבו רגלתי לא התקבל, ממילא לא נברק 941 מקיזים את הדם אימונים וטיסות קרב- שני מטוס׳ טק״הוק של טייסת המקרה הקונקרטי. הורבקה לי תווית שלילית, מה שהשאיר בי אחרי קרב זה הרגשה כברה והעה. מה שתמיר קובע בחיל האויר, בסוף, הן התוצאות. לכן, לא אהבתי את התחקיר ההוא! הוא לא היה הוגן. אבל אני יכול להבין את הנפשות הפועלות. למעשה, לאירוע זה נתחברו ונתערבבו יחדיו מספר עניינים שנויים במחלוקת)או ״שליליים״( - יוזמת מספר שתיים, עקרונות תפעול הזוג, ו״צרור בהרב״. כן, הייתי מאה שנוי במחלוקת, בעקבות ההפלות הקודמות שלי ורעות שבהן דגלתי ודחפתי, על אף שהייתי טייס רי צעיר, בסך הכל סרן. מפקדים מסוימים ראו בכך אפילו מירה של חוצפה. לכן, הפעם הייתה הזרמנות נוחה יחסית, למי שרצה, לבוא ולטעון שלכאורה ניסיתי בקרב זה ליישם את התפיסות והשיטות ״הפרטיות״ שלי״. ספקטור לא הסתפק בהשמעת ביקורת על ישראל בהרב, הוא החליט להעביר אותו מן הטייסת. ישראל בהרב עבר לטייסת לאחר נפילתו של אבי לניר בשמי סוריה. 942 פרק מבצע ״אתגר״: חץ נפל שמואל חץ במהלך ההסבה לפנסומים בארה׳׳ב חץ נפל ברלב: ״בכל המערך ניכרת ידם של הרוסים״ בממשלת ישראל ובמערכת הבטהון נערכו אותה עת להכנת רעת הקהל להתמוררות עם הרוסים. ״זה כמה ימים אנו עדים להתארגנות של מערך נגד מטוסים - בעיקר של טילי קרקע־אויר - במרחב שבין מחצית הדרך לקהיר ותעלת סואץ״ הצהיר הרמטכ״ל, רב־אלוף חיים ברלב ב־ רה של התארגנות זו היא, בטווח הקצר, למנוע חופש פעולה אוירי בגזרת התעלה, ובטווח ארוך .1 יותר, לאפשר הגברת הפעילות המצרית בתעלה״ הרמטכ״ל רמז במתינות על חלקם של הרוסים: ״בכל המערך ניכרת ידם של הרוסים- גם בארגון המערה בתכנונו ובתפעולו. אין לנו צל של ספק שבכל סוללה, נמצא גם צוות רוסי ולא רק כמייע־ צים אלא אנשים המווראים הפעלה נכונה של הסוללה. ״סוללות יכול לומר כמה רוסים נמצאים בכל סוללה, אך אין ספק שבכל אחת מהן יש קצינים רוסיים ההוא־ גים לכך, שהסוללה תופעל כך ולא אחרת. זוהי התערבות רוסית יותר משחיתה אי פעם. ״סוללות לות הטילים הקרמיות. התפעול של המערך כולו הוא בלי ספק על ידי הרוסים״. כפי שיסתבר להלן זו היתה טעות: הרוסים כבר הכניסו את סוללות המעיר להגנה אוירית והן ניצבו עתה מול התעלה. בראשית יולי הגיעו לישראל מארזי הלוחמה האלקטרונית אותם ביקשה ישראל. הטייסות ואנשי הצוות הטכניים למרו את המארזים ונערכו לתקוף בשיטה חרשה. מערכי פקורה מיוחדים נכתבו כדי להדריך את המובילים והטייסים בהפעלת המבנים כרי להשיג אפקטיביות מירבית של המערכות החדשות, אשר כונו ״אפונה ריחנית״. בינתיים נמשכו הפעולות השגרתיות של טייסות התקיפה נגר המערך המצרי. 944 רוח רפאים מעל קהיר ״המבצעים הגדולים״ נגד המחפורות ב־ ואלה ה״צרפתיות״, מטרות ארטילריה ואחרות באיזור התעלה. היה זה יום פעילות עמוס במיוחר: .2 בין השעות חלק מזוגות הפנטומים שתקפו מחפורות, התמודדו מול טילי קרקע־אויר, אולם אף מטוס לא נפגע. שני זוגות של מעלה, כדי לשמש כפטרול והתרעה, בעור מבנה ״כובע״ המשיך בגובה נמוך ונכנס לתקיפה. היתה זו שיטה חרשה, שנוערה לבלבל את מערכות המכ״ם ולחמוק מנעילה. בן אליהו־ברטוב וצור־ארז היו בזוג שנסק לשמים כדי למשוך את מערכות המכ״ם ״להביט" בהם ולתת התרעות. שוחט־נוי ושעני־שגיא מטייסת במהלך התקיפה קיבל מספר שתיים התרעות על שיגור טילים. מספר אחת היה נמוך יותר, ככל הנראה, ולא קיבל התרעות. הוא המשיך בצלילה לעבר המטרה והטיל עליה ארבע פצצות ושש פצצות הוא ניסה לכוון לעבר המטרה, אולם הפצצות השתחררו ופגעו הרחק משם. לאחר מכן התברר לו כי שלוש פצצות גחון לא השתחררו, והוא נפטר מהן מעל הים צפונית לאל עריש. בן אליהו־ברטוב וצור־ארז המתינו ער להשלמת התקיפה של מבנה ״כובע״ - הזוג של שוחט - ונכנ- סו. התפקירים התחלפו: מבנה ״כובע״ השלים את התקיפה ויצא לפטרול גבוה. מבנה ״כומתה" של בן אליהו נכנס לתקיפה. ״לקראת הכניסה של מבנה ׳כובע׳ התחלנו לקבל התרעות. בשלב מסוים מספר שתיים קיבל מנורת במהלך כל תמרון הצלילה לעבר המחפורת, האירו מערכות המכ״ם את המבנה: ״קבלנו התרעה SA-2 הסימן מגיע כמעט ער מגבלת המסך״ ריווח בן אליהו. הוא הורה לבן הזוג לשבור והוביל אותו מזר חה. המטוסים תקפו וחזרו לשטח ישראל. המוביל ביקש הנחיות מן הבקר, והוא הורה לו לפטרל מול הציר המרכזי בשטח סיני. גם במהלך טיסות הפטרול, קיבלו שני המטוסים התרעות על מערכות מכ״ם הנועלות עליהם מכוון מבצעי התקיפה ביום שבת .311:15 במהלך התקיפות ביום זה, הופצצו סוללות ארטילריה, שני מכוני טיהור מים וביצורים בקנטרה. כמו כן הותקפו מכוני טיהור בפאיד ובסואץ, ביצורים ומטרות אחרות. בתקיפה השתתפו זוגות זוגות של מטוסים מכל טייסות הקרב. כמו כן תקפו מטוסים של נית. מטוסי מידז׳ של יום ראשון מבצע ״שיער רות, סוללות ארטילריה, מכוני טיהור מים וביצורים. הפעולה נוערה להתחיל בשעה 945 חץ נפל את התקיפות פתח זוג סמב״רים שתקף ארטילריה באיזור סואץ. אחריו תקף זוג ווטורים של רביעיות מטייסות הוצבו בהן טילים, בצומת הכבישים מערבית לשלופה. במהלך הגיחה של רביעיית הסקייהוק של זוגות מיסטר של לתקוף. מירז׳ים של גים. אך אלה חמקו מן האיזור ונעלמו. התקיפות חזרו להתבצע עד להשלמתן. בתריסר הגיחות שנערכו במהלך מבצע זה הוטלו הארטילריה לזה של הסקייהוקים( ו־ בסך הכל הוטלו במבצע זה ״על הטייסים להיות עיוניים״ בה נכתב: ״ח״א ימשיך לתקוף מחפורות, ארטילריה, מכוני מים 4 באותו יום הוצאה פקורת המשך וביצורים בגזרת התעלה״. המטרה: ״לתקוף ולהשמיה מטרות בקו החזית בתעלה, ולהפיל בקרבות אויר מטוסי אייב שינסו ליירט מטוסינו בתקיפה״. הטייסים נדרשו ״להקפיר על הגנה הדרית במבנה, בכל שלבי הטיסה, לצורך מתן התרעות על שיגו- טילי קרקע־אויר ונסיון אפשרי לבצע יירוטי משיכה על מטוסי התקיפה״. , ר המפקדים נקראו ״לתדרך את כל הטייסים לעירנות מירבית ולטקטיקת השבירה מטילי קרקע־אויר בשני מישורים, תוך רגש על האנכי״. מבצעי התקיפה החלו בתקיפת מחפורות גיניפה וג׳ניפה דרום על ירי טייסת עשר דקות לאחר מכן תקפו מטוסי סער של ו״זאב כמו כן הותקפו בשעות הבאות מכוני טיהור מים באיסמעילה )טייסת מבנים של מטוסי מירז׳ של הטייסים שתקפו את המחפורות ריווחו באכזבה כי חלקן הגרול היו ריקות. הדבר השפיע על התכ- נונים של המבצעים הבאים: המחפורות לא נכללו בהם, אלא אם היה ברור כי הן ״מאוישות״. חיל האויר לא הרפה ומבצעי התקיפה נוהלו יום אחר יום, ללא הפוגה. מבצע ״שיער שני בים, ארטילריה, סוללות נ״מ ומכוני טיהור. השלב השני החל בשעה תקף סוללות תותחי נ״מ. בין המטוסים הקטנים השתלבו מטוסי יירוט של בשעה החדירה של המבנים הבאים. היו אלה מטוסי פנטום של , ב רות "חווה 946 רוח רפאים מעל קהיר רס״ן משה ברטוב סגן דני חלוץ ייהוקים, נוערה להונאה. את מחפורת ״חווה 8 כתב בן אליהו ברו״ח צוות אויר. ״קשה מאד במהירות, לעלות ולררת מגובה )בג״צ נסנו ביעף שטוח. הפגיעות של אחת ושתיים היו טובות מאד. מיד כשיצאנו קיבלנו בגובה נמוך - אך לא ראינו טילים. לקראת התעלה משכנו לגובה וחצינו בגובה שבאיזור הזה, היות והוא צר מאד, רצוי לחצות בגובה נמוך״ המליץ איתן בן אליהו. 12 את מבצעי התקיפה - במיוחר אלה של הפנטומים נגר המחפורות- ליוו, כמתואר, שיגורים רבים של טילי קרקע־אויר. הרוסים לא חסכו בטילים. יהורה קורן ודני שליידר, מטייסת גבוה והיו ערים ל״הצגה הגדולה״ שהתנהלה מתחתם, מול האגם המר, בה התמודרו המטוסים התוק- פים נגר הטילים. בזמ״מ ״אחרי התקיפה הראשונה של פוצצו בגובה של עקומת רריפה, והתפוצץ קצת אחרי המטוס המערבי. כק״מ בהמשך שוגרו כ־ מערבית לאבו סואר, שהתפוצצו מעט מערבית לאיסמעיליה, בגובה של הנה כי כן, מעבר לסכנה שהיוו המחפורות המאוישות בטילים, הן קיבלו גיבוי קטלני של הסוללות השכנות שכיסו בטווחים האפקטיביים שלהן את המחפורות המותקפות. 947 פנטומים במפגן- שובלי העשן התבדרו ע• אדי הדלק אנשי חיל הארה התכוננו גם לכך: את מבצעי התקיפה של המחפורות, ליוו שלושה מטוסי רוטור, נושאי מערכות ״יבלת״. היתה זו אחת הפעמים הבוררות בהן טסו שלושה מטוסי ל״א יחה למשימה חיונית אך מתישה זו. הלילה לא הביא מנוחה לחיילים המצריים בקו התעלה. בליל 22:10 ציוד לעבר התעלה. הם השתמשו בפצצות נפל״ם ותקפו לאור ירח חדירת גישוש לאיתור טילים . המט-5 החשש מפני מארבי טילים היה צרוב בתורעתם של המתכננים, כאשר הכינו את המבצע הבא רות הפעם היו באיזור קנטרה - ראס אל עיש. בפקורה נכתב: ״כהקדמה לתקיפה, תבוצע חדירה לגי- שוש, לאיתור טילי הקרקע־אויר על ידי קורנס, שימשיך לפטרל תוך כרי התקיפות, הלוך וחזור, בגובה״. לא רק פנטומים יצאו למשימה זו: ״בשעה שהפנטומיס יתקפו, יבצע עיט של תור שיגורי טילים ויתחלף עם הקורנסים״. מבצע התקיפה נוער להתבצע משעות הבוקר עד אחר 948 רוח רפאים מעל קהיר סגן יפתח שדנ׳ו סגן אלעזר ליאור הצהריים. מטוסים של מירז׳ים של ארטילריה. אלה נוערו למשוך את תשומת הלב של המצרים בעור התקיפות הבאות נערכו נגד סול- לות הטילים. בשעה פצצות ״חווה בזוג שיצא לעבר ״חווה יש הרבה מאד חפירות ומחפורות חרשות, הרבה מאה חיות והרבה מאה נ״מ״. הוא ריווח על פגיעות באיזור המטרה, והמליץ לשלוח מטוס צילום כרי לצלם את הפעילות בעזרת מצלמות ״מושל״. הזוג השני, ובו חנקיז־קמאי, גיל־כץ, תקף את מחפורת ״עין מאה נ״מ sa שיגור טיל״ הם דיווחו על פגיעות טובות במטרה ולאחר מכן הונחו על ירי הבקר לפטרל מעל האיזור כדי להת- ריע בפני המטוסים הבאים. היו אלה זוג סקייהוקים של פצצות 949 חץ נפל לילה אדום בקו קנטרה־שלופה בשעה . המטרות העיקריות היו סוללות הארטילריה אשר המשיכו להפגיז את מוצבי צה״ל בתע- 6 שלופה לה. ארבעה זוגות סקייהוקים של השעה אש ארומה. חלק מן הפצצות היו מיוצבות וסייעו לריוק ההפצצה. את התקיפה החלו פריגת־מרחבי מטייסת פי אש וגם בקנטרה ירו לפני הכניסה. בשטח שלנו נראו דליקות קטנות. נפל״ם נפל במטרה של מפעל טיהור ונראתה רליקה באיזור״. פסח תקף אחריו באיזור שלופה: ״ראיתי אש ארטילרית מרוכ- זת מסוללה בת שישה קנים, מערבית למטרה שתקפנו. פגיעות טובות״. גורן ממבנה ״לימה״ תקף בג׳ניפה, ודיווח כי ״היער כוסה בנפל״ם״. לניר מ־ נראו במטרה״. בסטר הוביל את המבנה האחרון)מספר שתיים היה דגן(. לאחר התקיפה דיווח: ״לפני התקיפה נראה נקי. לאחר עזיבת המבנה האחרון נראתה כל המטרה מכוסה בנפל״ם״. לאחר שיצאו המטוסים מן האיזור נראה המרחב כולו כשרידים של מדורות- עשן אפור־אפור התמר מעל המטרות שחלקן עוד בערו, ונסחפו ברוח הקלה שנשבה. הרוסים משבשים את התקשורת כמתואר למעלה, הביאו הרוסים לאיזור מערכות לשיבוש התקשורת, ובמיוחר כיוונו לשבש את .7 הקשר בין מערכת הבקרה למטוסים התוקפים. בישראל היו מודעים לפעילות זו. בפקורה הבאה למבצע שתוכנן ליום רביעי בהוראות מבצעיות״. שם נכתב כי יש לדווח מיה על ההפרעות, ומטוסי הל״א והמערכות הקרקעיות נדרשו לפעול בעזרת מכ״ן)מגלה כיוון(, כדי לאתר את נקורת הציון של השידור. לאחר מכן ״מטו- סי עיט וקורנס יקחו כיוון למקור ההפרעה״ כרי לתקוף ולהשמיר את התחנה. החלק הראשון של מבצעי התקיפה באותו יום החל בשעה מכל טייסות הקרב, יצאו לתקוף סוללות ארטילריה, מוצבים וסוללות נ״מ לאורך התעלה. בעיקר נטל תקיפות הארטילריה נשאו טייסות של אחרי הצהרים החל החלק השני של מבצעי התקיפה שנערך במשולב: מטוסי בעוד שני זוגות של ב נצנצה והלקה קבוע. יותר מאוחר, ביעף נרלק צהוב ואדום״, סיכם חץ את התקיפה וההתרעות שקי- בל. בן אליהו־גולדווסר ורותם־הרן היו בזוג השני אשר יצא עשר דקות לאחר מכן לעבר מחפורת ״צי- פור". ״בוצע נתיב נמוך, עם משיכה לפי הפ״מ. במטרה נראה בונקר עילי בשלבי סיום. פגיעות של מספר אחת ושתיים משוך למטרה. נ״מ רב. פופים בגובה הו. 950 רוח רפאים מעל קהיר בהמשך היום נערכו תקיפות נוספות של סוללות הארטילריה, אשר נמשכו לאורך הלילה. אנשי המבצעים הזהירו בפקורה מפני ״מארבי סא באיזור איסמעיליה. מטוסים בודדים של מטוסי מיסטר וזוג סמב״ד יצאו לתקיפת ארטילריה ״לפי הבהקים״. יבום חמישי של עריכת מסיבות כטייסות וערב צוות אויר מיוחד ערב יום החיל, בו יכלו הטייסים להפגש זה עם זה ולהחליף חוויות מן המלחמה, נשמרה. מפקדים בכירים השתתפו באירועים וגם אורחים לא מעטים. טייסות החיל התכוננו לקראת השתתפותן במפגן האוירי בחצרים, והיתה זו מעין אתנחתה לקראת הפעילות הצפויה בימים הבאים. רק פטרולים אלימים בוררים נשלחו באותו יום לעבר התעלה, לתקיפת מוצבים ומרגמות. החל משעה ריכוך מערכי הנ״מ אנשי המבצעים נערכו כבר ביום זה לקראת המבצע הגדול שתוכנן לשבת. ביום שישי, חורשו התקי- פות המאסיביות לאורך קו המים. היתה זו פעולת ריכוך מקיפה של סוללות הנ״מ, כהכנה לקראת המבצע של יום המחרת שתוכנן נגר סוללות הטילים. בשעה כאשר זוג מירזיים של ובהם שוחט־אראל, שעני־נאמן)טייס צעיר שיצא כמפעיל המערכות( לתקיפת מחפורת. הם היו חמושים בארבע פצצות ושני דקר. ״מיד לאחר הכניסה לתקיפה, קיבל מספר שתיים התרעת שיגור״ כתב שוחט בדו״ח. ״מספר אחת פגע טוב במטרה. מספר שתיים פגע אנדרשוט. הנ״מ התחיל לירות אחרי היציאה ובכי מות מועטת. המבנה בתוך המחפורת גמור, ונראה שהוא נמצא בשלבים שלפני כיסוי בארמה״ הבחין שוחט בנעשה במטרה. שני המטוסים, נקיים מפצצות, נשלחו לפטרול מעל המבנים הבאים. משעה הנ״מ בכל הגיזרה. זוג סמב״ד הצטרף אליהם בשעה נים, מיסטרים וסמב״דים לפטרולים אלימים, כרי לגלות תנועה באזורים שהופצצו. מתכנני התקי- פה לא הסתפקו בסוללות הנ״מ: בשעה ירי שישה זוגות של צפוי כי ינסו ליירט את מטוסי התקיפה האיטייים. אך אלה לא התקרבו לאיזור. הגזרה שקטה בשעות הקרובות וגם הלילה היו רגוע. בליל שבת פטרלו זוג של לאור הירח מעל קו התעלה, וניסו לאתר הבהקי ירי של סוללות ארטילריה. הם לא הבחינו בהם: הפעולה בשעות היום נגר סוללות החת״מ עשתה את שלה. הארטילריה המצרית שככה ולא נורו פגזים לעבר מוצבי צה״ל. היה זה הלילה השקט שלפני הסערה הגהולה של המלחמה. 951 חץ נפל מאמץ מרוכז נגד הסוללות התחושה כי פעילות חיל האויר היא מעשה סיזיפי, הלכה והתחזקה. הרוסים ואלפי הפועלים המצ- רים עמלו במשך הלילות והימים הבאים, כרי להקים מחרש את הסוללות שנהרסו בימים האחרונים. המוריעין שהלך ונצבר על הפעילות היה מתסכל- הסוללות הרוסיות זחלו מערבה והגיעו כבר למרחק של שי. רבים בקרב המפקרים והטייסים התקוממו, כמתואר מקודם, נגר שיטת התקיפה של סוללות או מחפורות בוררות. "שיטת ה׳דקירות׳ אינה פועלת ואינה משיגה את האפקט הנדרש״ הם התבטאו בגלוי. רבים דרשו כי חיל האויר יצא לפעולה מקיפה, אחודה ומתואמת נגד מערך הטילים שהלך וסיכן את העליונות של חיל האויר בזירה. עתה הגיע הזמן למחשבה חרשה. סא״ל יעקב אגסי, אשר אך נכנס לתפקידו כמפקר ענף)אח״כ מחל- קת( אויר־ היתה לו הזרמנות להוכיח את יעילות השיטות בהן רגל: הרבה מטוסים, פעולות הטעייה, שיבוש והסחה ובמרכז כל אלה מבצעי תקיפה אחוד, מורכב ובכוח גרול. ״פודי הקסם״ מגיעים ב־ אל ברחיפות אמצעי ל״א אקטיביים, למלחמה במערכות הטילים הרוסיות. היה זה לאחר נאום של ריצ׳רר ניכסון, בו הצהיר כי המזרח התיכון מהווה ״חבית אבק שריפה״ והוא ״מסוכן להחדיר״. הוא הזהיר כי המעצמות עלולות להיגרר לעימות מסוכן, בשל המצב הנפיץ בסכסוך המקומי באיזור. יחד עם כך חזר נשיא ארה״ב על הצהרתו כי ישמור ויקיים את עוצמתה הצבאית של ישראל. גולרה ניצלה את הסיפא של ההצהרה, כדי לדרוש את ״האמצעים המיוחדים". במברקה היה גם איום מרומז: אם לא יסופקו לישראל אמצעים חיוניים אלה, תפתח ישראל במבצע צבאי רב־היקף לתקי- פת כל סוללות הטילים החדשות, גם אם משמעות הדבר תהיה עימות ישיר עם ברית המועצות. ארה״ב היתה בחורשים אלה של קיץ כוחות רבים, לפעולה מקיפה נגר אנשי הוייטקונג שחדרו דרך מרינה זו לדרום וייטנאם. מאות אלפי בני ארם הפגינו ברחובות הערים נגר המלחמה בוייטנאם. נשיא ארה״ב לא רצה הסתבכות נוספת במזרח התיכון. האיום של מאיר השיג את מטרתו: יומיים לאחר מכן אישר הנשיא ניכסון משלוח מארזים אלקטרו- ניים מיוחדים כרי להתמודר עם המערכות הרוסיות. היו אלה מערכות מסוג . ב־ 8 חברת יוז)יוצרו גם על ידי ג׳נרל אלקטריק יתרת מטוסי הסקייהוק והפנטום שעוכבו בארה״ב. 952 רוח רפאים מעל קהיר p » » הוד וחץ מציגים טילים ואת ״פודי הקסם האלקטרוניים״ בפני דיין וברלב ״אפונה ריחנית״ בקיץ חים לל״א - מייג׳ר בוב ביל ומייג׳ר דייב ברוג)לימים בריגדיר ג׳נרל(. הם היו מפקרי ענף הל״א של חיל האויר האמריקני בפנטגון, ולשעבר אנשי צוות אויר אשר שרתו תקופות ארוכות בטייסות ה־ ״הבואשים הפראיים״ או טייסות הלוחמה האלקטרונית של חיל האויר האמריקני - - wild Weasel והיו בעלי נסיון רב בתחום הל״א והלחימה בטילי קרקע־אויר. לאחר שהציגו הישראלים את הבעי ות המבצעיות יכלו האמריקנים לפרט בפניהם את השיטות בהן נקט חיל האויר האמריקני בוייטנ- אם. האמריקנים נערכו גם לספק לישראל ברחיפות את המארזים המיוחרים. . ב־ 9 ואכן הם עמרו בהבטחתם לישראל שני מומחי הפנטגון, יחר עם אנשי צוות טכניים. על פעילותם בתקופה זו סיפר דויד בחג: "בשנת הישראלים הגיעו לוושינגטון כרי לבקש סיוע. הסיוע הגיע בדמותם של לוטננט קומנדר בוב פוליי, לימים גנרל מבסיס קוראט בתאיל- wild Weasel גון, מייג׳ור בוב ביל ומייג׳ר דייב ברוג - שניהם אנשי צוות 87-10 נד. הבאנו אתנו מספר יחידות של האויר טינקר באוקלהומה סיטי. "הנסיעה שלנו היתה אמורה להיות ׳מתחת למכ״ם׳ - כך שיצאנו בטיסה מסחרית וללא פקורות. הגענו ב־ SAM ״חיל האויר הישראלי תכנן מבצע תקיפה נגר המצרים שנוער ל־ 953 חץ נפל פנסום רועם בשמי רוצרים- הופעה ראשונה של המסוס בפני הציבור ה״פגטום״ - הופעה ראשונה מקרוב בכל תקופת מלחמת ההתשה, שמר חיל האויר על רמה גבוהה של מידור וסודיות. המידע נמסר לציבור במשורה, ומעטים מאד בקרב הטייסים נחשפו וסיפרו על מבצעיהם או תחושותיהם. למרות מאות הגיחות שנערכו בתעלה ומעבר לה, המידע בירי הציבור היה קלוש ומעורפל. דובר צה״ל הוציא מירי יום הורעה לקונית בנוסח ״מטוסי חיל האויר תקפו מטרות באיזור התעלה״ או ״בצפון התעלה״ שהסתיימה בדרך כלל במשפט המרגיע ״כל מטוסינו חזרו בשלום״. הנתק בין הציבור לבין הלוחמים היה רב. לא מעט מקרב אנשי האויר אשר חזרו מגיחות וביקרו בתל אביב למשל, הבחינו במצב בו ״עם ישראל מבלה בבתי הקפה בעור אנחנו נלחמים״. בדרך כל הם הרגיעו את עצמם ואמרו כי ״אלה החיים וכך זה צריך להיות״. או משהו בנוסח: ״אנו נלחמים כרי שהם יוכלו לבלות״. תמונות הנספים שהתפרסמו בעמורים הראשונים של העתונים, הם שהביאו את המלחמה לתורעת הציבור הרחב. מגוחך יותר מכך היה היחס לחשיפת המטוסים החדשים לעיני הציבור. למרות שהציבור נקרא לתרום לרכישת מטוסי הפנטום, הוא לא ראה אותם בהופעה פומבית, למעשה, עד חורש מאי ביום העצמאות תש״ל. לבד מקצינים בכירים בצה״ל, אנשי הסוכנות היהודית ותורמים נכבדים, איש לא ירע מה רמותו של המטוס בו דובר כה הרבה. לצפות בו מקרוב זכו רק המוזמנים למסדר הכנפיים ביום חיל האויר לאחר מכן בטיסות סולו מול הבימות. 954 רוח רפאים מעל קהיר של שמונה מטוסים מחצור)הנמצא בדרום מרכז ישראל( מהטייסת של חץ. היה גם מבנה של שמונה מטוסים מרמת דור)בסיס הנמצא בצפון ישראל( מהטייסת בפיקורו של אביהו בן נון)אביהו היה לימים מפקר חיל האויר הישראלי. הוא היה גם הקצין הישראלי הראשון שהשתתף הספר ללוחמה אוירית- בבסיס מקסוול(. .״ ״בוב ביל ואני, תדרכנו את שתי הטייסות אורות הטקטיקות שלנו בפעולה בסביבת שני המומחים והצוות הטכני שלהם, הדריכו את הטכנאים של להק ציוד, וטייסות להתקין ולחבר את הפור החרש שהגיע מארה״ב, מתחת למגרעת הגוף של אחר ממטוסי הפנטום. הם הביאו גם ספרות הדרכה מתאימה למערכות ולשיטות ההפעלה שלהן במהלך התקיפה. בחיל האויר זכה המארז הסורי לכינוי ״אפונה ריחנית״. מוטי הור, יחד עם ראשי המערכת הצבאית, הוזמנו לחצור, כדי ללמוד את סודם של ״פודי הקסם״ ואת יכולותיהם. אנשי מפקרת חיל האויר ואנשי המבצעים כונסו בחדר התדריכים, לדיון מקיף וסורי על המצב, בחינת הבעיות בשיטות התקיפה הקיימות, ומציאת דרכים חרשות להתמודרות עם הטילים. נכתב גם ״נוהל אפונה ריחנית״ אורות השימוש הטקטי במארזים הסוריים. במפגש שהתקיים בכנף ואנשי הלשכה שלו, ומפקר חיל האויר אלוף מוטי הוד. לא כולם הורשו להכנס לתדריך הסורי. אנשי האלקטרוניקה האמריקניים ואלה של לצ״ר - להק ציוד - הסבירו את תיאורית ההפעלה של ה״פורים״ החדשים, יחד עם אמצעים אחרים - והבטיחו כי הם יתנו הגנה מספיקה נגר הטילים. לאחר מכן יצאו כולם לאחר ההת״קים ושם הוצגו בפניהם הפורים הלבנים, וכן שורה ארוכה של טילים בהם משתמש חיל האויר במלחמה. לאחר שאלות כלליות ביותר, נפררה החבורה. למחרת, יום שני, נבדק הפור על הקרקע, ומטוס פנטום ובו איתן בן אליהו, סמ״ט ב׳ של הטייסת, ומנחם עיני, הנווט הבכיר שלה - המריא לאויר, כרי לבהוק את פעולתו ואת השפעתו של המתקן החרש על מערכות ההתרעה של המטוס. "המטרה היתה רק לראות אם הוא עובר- אם הוא משדר״ סיפר לימים עיני. ״הפעלנו את המערכת אבל לא שידרנו מול שום דבר. קלטנו אותו על ייחס לזה. זה לא היה ניסוי של ממש״. אך הניסוי הזה הספיק. משנבחן הפור באויר, כינסו בוב וברוג את בכירי הטייסים, הנווטים ואנשי המבצעים, ופרטו בפני- הם את השיטות האופטימליות להפעלה מבצעית של המערכות המסתוריות, על המבנים שיש לשמור לפני הכניסה למטרה ועל תפקירי מבני ההסחה. הם הרגישו בפני המפקרים את הצורך שהמ־ טוסים ישמרו על מרחקים ומצבי טיסה מסוימים במבנים, כדי שהמערכות ישיגו את הכיסוי הנדרש, וכן יקפירו על זויות הטייה מסוימות של הכנפיים, כרי שהפודים לא יאברו מהאפקטיביות שלהם. .12 ה״פורים״ המסתוריים הוצאו מהארגזים, והותקנו מתחת למטוסי טייסות ״כשהגענו עם מטוסי הפנטום, היה לנו מכשיר השונים בזירה על המכשיר אפשר היה לקבל אותו כאשר יופיע. ״רק לאחר שהתחיל המאבק על עצירת ׳שטיח הטילים׳- זה היה באפריל או משהו כזה - רק אז 955 חץ נפל מפקד חיל האויר, אלוף מוטי הוד: ,,בעבד הצבת סוללות , י )ראיון לבנימין לנדאו, שבועון ״במחנה׳ הרמטב״ל בתחילתו של ידי - המאורע הבולט ביותר בשבועות האחרונים - זה שהוגרר על שלב חרש בלחימה בחזית המצרית - היה הקמת מערך הטילים המצרי מול גזרת איסמעילה- סואץ. האם הקמת מערך בזה היתה צפויה מראש, בתוצאה מהגיון פנימי של התפתחות המלח• מה חאוירית בחזית המצרית? אלוף הור: היא היתה צפויה בהחלט. לרעתי העוברה שהקמת המערך התעכבה עד עכשיו - היא רק לזכותנו. היה ברור לנו שפעילות חיל האויר תגרור אחריה מאמצים על־אנושיים של המצרים והרוסים כרי למנוע אותה, כי פעילות זו מאד מאד מכאיבה, אבל הקמת המערך התעכבה שנה שלמה, מאז החלה הפעילות האינטנסיבית בתעלה. אני רוצה להסב את תשומת לבך לדבר נוסף: עדיין אין טילים לאורך התעלה. מערך הטילים שבו מדובר, הוצב באמצע הדרך בין קהיר לתעלה, ועריין אינו מגן על חזית התעלה. אנחנו נזעקנו, כיוון שהיה יכול להיות תחילת שלב שממנו מציבים עור כמה טילים קרימה ולבסוף מגיעים לתעלה. מסיבה זו היתה ראגה. אבל בשלב זה הטילים עדיין אינם אפקטיביים לאורך התעלה, ואני מקווה שנצ- ליח למנוע את הצבתם במקומות שבהם יהיו אפקטיביים. אני מניח שלא נשאיר את הטילים האלה בשקט במקרה שישתנה משהו בעליונות האוירית שלנו לאורך התעלה. - גם לאחר שהוקם מערך הטילים החרש, נמשכות תקיפות של מטוסי חיל הארר בתעלה. האם נורים לעברם טילים מהמערך החרש? האם הוא משבש,למעשה את פעילות חיל חאויר באותה גזרה של התעלה? אלוף הור: ״הטילים מגינים כיום על שטח גדול יותר מזרחה לקהיר. זהו ההברל העיקרי. כמו־ בן, אם אנחנו מתקרבים לטווח הטילים האפקטיבי, הם יורים. אבל הבעיה שלנו כרגע היא חופש הפעולה לאורך התעלה. ושם אנחנו ממשיכים בפעילות - אפילו מוגברת- של תקיפות מחפורות, ארטילריה, נ״מ ומוצבים - כל אותם יעדים שתקפנו קורם. בנוסף למה שאנו משי- גים בעצם התקיפה, היינו רוצים שיהיה ברור, לכל מי שחשב כי על ירי הצבת מערך הטילים נירתע מהפעלת חיל האויר לאורך התעלה, שזה לא כך. - מה ׳רוע לחיל האויר על ה־ אלוף הור: ״לא הרבה יותר ממה שידענו קודם. אנחנו יודעים שזו מערכת טילים לגובה נמוך, הנראית יעילה יחסית. איננו יודעים פרטים רבים משום שלא ירו אותם, לעתים קרובות מרי. אנחנו מעריכים, שירו עלינו פעם אחת, והצלחנו להתחמק. אבל כמו לכל מערכת אחרת, גם למערכת הזו יש צדרים חלשים. בשלב זה אנחנו לומרים את כל מה שניתן ללמור על המער- כת, כרי שנוכל לטפל בה כשיהיה צורך בכך. אינני חושב שזו תהיה בעיה גדולה יותר מהב- עיות שעמדו בפנינו בעבר״. 956 רוח רפאים מעל קהיר חיל האויר מול האמריקנים - שיטות פעולה שונות היה הבדל משמעותי מאה בין שיטות התקיפה בהן נקטו טייסות הקרב האמריקניות בשמי צפון ויטנאם, נגד מערך סוללות הטילים, לבין השיטה עליה הוחלט במפקרת חיל האויר. האמריקנים שיגרו לתקיפה"אומדות״ של מטוסי תקיפה מסוג נים הגדולים שכללו עשרות מטוסים, יצאו חלוצים מטוסי ל״א, שכונו בארה״ב פנטום, או הטילים והנ״מ של הצפון. הם היו אמורים לגלות את הסוללות המאיימות, לתקוף אותן או לסמן את מיקומן בעזרת רקטות זוהרות, עבור מטוסי התקיפה. באחר המבצעים הראשונים של האמריקנים, לתקיפת שלוש סוללות מטוסי תקיפה. לחיל האויר הישראלי לא היו מטוסי ל״א ייעודיים ולא מטוסי פנטום במספר רב. בשל כך תוכנן מאמץ משותף ומשולב של שתי טייסות הפנטום, שניצל למעשה כל איש צוות זמין. כל אחר מן המטוסים היה מצויד במארז ל״א להגנה עצמית. עם כך כל אחד מן המארזים, וכולם במשולב, שימשו כמערכת אחורה, להטעייה ושיבוש מערכי הטילים. לאחר מכן הם נפררו והפכו למטוסי תקיפה שפעלו עצמאית. במקביל היתה כוונה להפעיל מערכות שיבוש נגד טילי התחלנו לשוחח ולדרוש מאמריקנים)שבינתיים פיתחו את הדברים האלה בוייטנאם(, שיתנו לגו את הפודים נגר הטילים. כשביקשנו לא ירענו שיהיה SA-2 חיל חאויר למר גם את השיטות בהן השתמשו מטוסי התקיפה האמריקנים, בסיוע מארז הל״א, נגד : ״אנחנו הכרנו את שיטת 13 סוללות הטילים בויטנאם נים בטיסות לגובה״ סיפר אביהו. ״את הפודים עצמם קיבלנו ממש ביולי, שבוע קורם המשימה. היה ברור לנו שהם טובים נגד אישית יצא לטוס ולראות אותו בעיניים. צילמתי אותו עם מצלמה פנורמית״. מארזים אלה היו אמורים לתת תשובה לטילים מסוג SA-3 כמתואר בפרק קורם, האמריקנים הכירו את מערכות פיתחו אמצעים אקטיביים נגרן. חיל האויר הישראלי ידע פרטים טכניים רבים על תחומי התדרים ושיטות השידור של מערכות הטילים החרשות, אולם לא היתה לו יכולת לפתח מארזים מוטסים נגרו. הוא נאלץ להסתפק, מחוסר ברירה, באמצעים שהופעלו מן הקרקע. ואכן אנשי הל״א של להק ציור, פיתחו בשלב זה של המלחמה במבצע חירום, מערכות לשיבוש מער- כות הדבר בסודיות רבה. מפקדי הטייסות הישראליות לא ידעו על כר וגם לא צוותי האוויר, שלא לדבר על כך שגם הקצינים האמריקניים אשר הגיעו לסייע לישראל, לא שותפו במירע זה. 957 חץ נפל האמריקנים הופתעו ממערך הטילים בתעלה הגילוי של מערכות תדרי השידורים של מכ״ם הבקרה שלהן. בישראל החלו להיערך לפעולה נגד מערכות אלה, אולם האמריקנים, שהיו שותפים לקבלת מירע מהמוריעין הישראלי, סירבו להאמין כי סוללות טילים ומכ״ם מסוג זה כבר מוצבים במצרים. הם שלחו לישראל משלחת של מומחים, בהם אנשי טייסות בוייטנאם. אלה קיבלו את ההקלטות של שידורי מערכות המכ״ם, ולאחר שפיענחו אותן אמרו לאנשי חיל האויר: ״אלה תדרים בהם פועלות מערכות של המטוסים שלנו לא טסים עור בגובה נמוך, והם משתמשים בפוד מיוחר לחסימה מגובה רב. גם המטוס עושה תנועות ימינה ושמאלה. האמריקנים היו מאה מעונינים לנסות את המערכות נגר הטילים בזירה. נגר טילי מ״ג׳ר ד״ב ברוג עת שרת כמפעיל מערכות, ליד מטוס 958 רוח רפאים מעל קהיר האויר שהיה מעורב בקשר עם האמריקנים בתקופה זו. אולם התמונה היתה מורכבת מעט יותר: בראשית שנת ההגנה של קובה. הוא הוכשר לפני כן בברית המועצות, והביא עמו מסמכים רוסיים מסווגים, ובהם פרטים על מערך ההגנה האוירית הרוסי. בין אלה היו נתונים מפורטים על טילי ה־ 3-14SA ידוע אם האמריקנים הספיקו לפתח ציוד שיבוש אלקטרוני נגר המכ׳׳ם והטילים מסוג זה ציור זה הוכן, כאמור על ירי אנשי הל״א של חיל האויר הישראלי ונשמר בסודיות רבה לא רק מפני אנשי חיל האויר האמריקני - גם אנשי המבצעים של חיל האויר הישראלי והטייסות לא ידעו עליו דבר. במהלך המלחמה בוייטנאם נגר טילי האלקטרוני הסודי שנשאו, נפל בירי הוייטנאמים והועבר לידי הרוסים. כך יכלו האמריקנים מארז להעביר ציור מסוג זה לישראל, כאשר ירעו כי הסורות הטכניים שלו נמצאים זה מכבר בירי הרוסים, ואם יופל מטוס ישראלי, לא יגרום הדבר נזק רב מרי. הם היו להוטים, כפי שמעירים אנשי הל״א של חיל האויר, לבחון את הציור גם מול המערך המצרי של טילי היה באותה תקופה, מתקדם יותר מאשר זה שהופעל נגרם בוייטנאם. יש לציין כי מידע על אספקת מערכות ל״א לישראל בתקופה זו התפרסם בתקשורת, מספר .15 ימים לאחר הגעת הפורים הסודיים לארץ 959 חץ נפל תקיפה מאסיבית בחיפוי מערכות אלקטרוניות כמתואר למעלה, אנשי המבצעים ניסו כבר כמעט את הכל נגר סוללות הטילים: הם הורו לתקוף מגובה רב והסתכנו בפגיעה של מטחי טילי קרקע־אויר. הם עברו לתקיפה מגובה נמוך, ובזבזו מאמץ רב, כדי לגלות לאחר התקיפה, כי למעשה תקפו סוללות ריקות או טילי רמה. עתה, עם הגעת ״פת- רון הקסם האלקטרוני״ היה סיכוי שניתן יהיה לתקוף מגובה רב ולחמוק מטילים, וכך להבדיל בין סוללות רמה לסוללות אמיתיות. במחלקת המבצעים של חיל האויר, החלו בתכנון מבצע מאסיבי ומיוחר, לתקיפת הסוללות החדשות, שנערך בשילוב עם מומחים ממדור הלוחמה האלקטרונית ואלה שהגיעו מארה״ב. "אנשי המודיעין לא רצו שהרוסים ירעו, שאנחנו יורעים שיש להם מערכות אחר הנווטים שהיה מעורב בגיחה. ״הם רצו להפתיע את הרוסים - אם אלה יחליטו להפעיל את הטי- לים החרשים - ולכן מנעו כל ניסוי או שירור של מכלולי השיבוש בתדרים אלה״. הכל היה סודי, ממודר וחשאי. לקראת המבצע הגרול המתוכנן, חולקה פעולת המערכות האלקטרוניות האקטיביות לשתיים: 1 - נגד טילי א. פודים אלקטרוניים"אישיים״ מסוג ב. מערכות ״כתף״ לסוגיהן, שהופעלו ממסוקי סופר פרלון ובל ג. מערכות ״יבלת״ אותן נשאו שני מטוסי ווטור. -נגר טילי א. רגם מיוחר של ה״יבלת״ נושא מערכות שיבוש סודיות שפותחו בישראל, ונשאו על ידי ווטור. ב. מערכות ״כתף״ שהותאמו לשיבוש ופעלו בתחומי השידור של טילי סופר פרלון גרולים. המערכות נגר הטילים החרשים לא הותקנו במטוסים שחצו קו- הן היו סודיות ביותר והחשש הגרול היה שמטוס הנושא אותן יופל והן יחשפו. 2 וגם את הטילים החדשים מסוג בתדרי השידור של סוללות כאמור, הפעלת הפעלתן של המערכות נגר טילי המבצעים, כולל מפקרי הטייסות, לא הובא בסור הענין. הוחלט להפעיל אותה רק אם מערכות הקליטה יקבלו חיווי על הפעלת טילים אלה בזמן התקיפה. המבצע הגדול נגר הטילים שכולם ציפו לו, החל להתגלגל בחדרי התכנון. . אנשי התח־ 16 במשך השבוע הבא, למרו טייסי הפנטום את שיטות התקיפה במבני זוקה כטייסות הפנטום, ובמיוחד טכנאי האלקטרוניקה, החלו ללמוד את רזי ה״פורים״ החרשים, את החלפת גבישי התדרים, בתחושה כי כלי נשק חרש ומהפכני הגיע לזירה. הכל היה סודי ביותר ורק מתי מעט ירעו על כך. במהלך שבוע ההכנות לא נעשו כל תרגולים של שילוב ה״פורים״ והם לא נבחנו מול מערכות מכ״ם משדרות. 960 רוח רפאים מעל קהיר ״השבת חץ ימות״ יום חיל האויר של שנת בו ציין חיל האוויר הישראלי מלאת לו הציבור הצוהל והמריע, ובין הטייסים המבצעיים שניהלו למעשה את המלחמה. מטוס הפנטום האדיר הוצג ביום זה מקרוב בפני הציבור, כמעט עשרה חודשים לאחר שנכנס לשרות מבצעי. את המטוסים הוביל יורם אגמון, והם הסתערו על המסלולים במבערים לוהטים, וברעש מחריש אוזניים, ויצאו לתמרן בשמים הכחולים והבהירים של הצרים. הקהל שהגיע למפגן המרשים, לא ירע את נפשו מרוב התלהבות וגאווה. סא׳׳ל שמואל חץ, כמו חבריו לטייסות הפנטום, לא בלט בין המפקדים שבאו למסדר הכנפיים. הוא הביא אתו לחצרים את בנו אורי בן החמש, והם צפו במטוסים המתמרנים, בפרחי הטיס שעמדו לקבל את כנפיהם ודרגותיהם באותו יום. כל מי שהכיר אותו יכול היה להבחין כי חץ היה מתוח ומהורהר. לאחר הטקס הוא הסתובב בין מטוסי הפוגה מגיסטר הקטנים, מעניק לבנו הקטן רגעים של חיבה ותשומת לב, שנמנעה ממנו בתקופה האחרונה, בשל הפעילות המבצעית הרצופה. הטקס החגיגי תם. מפקר חיל האויר, מוטי הוד, מפקד בסיס חצרים ג׳ו אלון ומפקר בית הספר לטי- סה, רן פקר, ירהו מהבימה ונפנו לעבר קציני חיל האויר והמשפחות. רן עמר לסיים באותו שבוע את תפקידו כמפקר בית הספר לטיסה. הוא הבחין בשמואליק - כך קראו לו כולם - וניגש לשוחח אתו. חץ לא היה שקט. הוא גילה לרן כי עומרים לנקוט שיטת תקיפה חרשה בתקיפה ביום שבת הקרוב, ואמר לו כי הוא מהסס כיצר יש להשתמש בפורים החדשים וכיצר יש למנוע פגיעה במטוסים במהלך התקיפה. חץ לא פרט. רן הבין לרוחו של חץ. ״דיברנו על כל ההתלבטויות, הלבטים והקשיים. ואז הוא סיפר לי על הגיחה ״. שניהם היו טייסי קרב ששמו את יהבם על יכולת הטיסה 17 בשיטה החרשה המתוכננת לשבת שלהם, על תמרון עירני מול מטוסי קרב ומול טילים, וחמיקה מהם. לחץ היו חששות. השיטה החרשה- לטוס במבנה צמור והרוק, ללא תנועה כמעט, מול מערכי הטי- לים הקטלניים- נראתה לו בעייתית. האם יש לסמוך על מומחי האלקטרוניקה, שהבטיחו כי הפו- רים המוזרים יערבו לביטחונם, או לחזור לשיטות הקלאסיות, הותיקות והטובות, אשר אומנם גבו מחיר, אך נתנו לטייסים אפשרות לפעולה עצמאית מול הטילים? ״השיטות הרגילות״ היו יעילות עד רמה מסוימת- טייסים למרו לחמוק מהטילים ששוגרו לעברם בזה אחר זה. אך גיחות רבות בוזבזו בחורש האחרון, וחיי אדם סוכנו ללא צורך, כאשר התברר כי חלק מן הסוללות ריקות, או היו סוללות רמה. בקרב המפקרים היתה תחושה עמוקה וכנה, שחייבים לנצל את האמצעים החדשים כרי לתקוף מגבוה ולהיות יעילים יותר. אלה שצדדו בכך שאלו: מדוע לא לתת הזדמנות לאנשי האלקטרוניקה- הרי אלה הבטיחו שהשיטה עוברת בוייטנאם? רן וחץ הבטיחו להפגש לאחר המבצע כדי לדון בתוצאותיו וללמוד מלקחיו. ״חץ, למה אתה עושה את זה?״ את אותו ערב שישי, לא ישכח יפתח ספקטור, לעולם. יפתח היה חברו הקרוב של חץ, ושכנו לכנף 4 961 חץ נפל V • ה״פודים״ הסודיים מטוס פנטום נושא את המתקן הסודי מתחת לגחונו 962 רוח רפאים מעל קהיר ״באותו ערב נסענו יחר באוטו של חץ למטה, לתדריך לפני הפעולה״ הוא סיפר. ״הייתי אז מפקד 101 רות ובמונחים חדשים. למשל ׳ל״א׳ - אני כטייס מירז׳ לא הבנתי הרבה בנושא זה. דובר על Pod Formation^ ״ישבתי בתדריך לגיחה, ולא האמנתי למשמע אוזני. היה לי כבר נסיון- תקפתי טילים לפני כן יצאנו מהתדריך ואז חץ אמר לי: ׳תשמע, יש לי פגישה עם האמריקני במסערה ביפו. תבוא, אבל אל תשב איתנו, כי יש לנו דברים סוריים. אתה תשב בצדי. אמרתי ׳בסדר גמור׳. ״הגענו למסערה ביפו העתיקה. האמריקני הזמין. הם דיברו על הטיסה ועל המתוכנן ליום שבת. ״הגענו למסערה עם אוברול. במסערה היתה אוירה אחרת- אורות עמומים ומפיות, ונרות - ואנחנו עם אוברול, ואפילו קצת מזיעים. חשתי לא נוח בגלל הסוריות. קמתי, הלכתי לשרותים, חזרתי. האנגלית שלי לא היתה עריין טובה אז. הטכניקה לא היתה מובנת לי, אבל הבנתי מה הם אומרים. הטכניקה של התקיפה- לא לזוז, כן לזוז, להפעיל את המערכות בזמן מסוים, להפסיק בזמן מסוים. ״האמריקני הלך, ואני ׳יררתי׳ על חץ כל הדרך הביתה. לא הבנתי איך הסכים לצאת לתקיפה בשיטה הזו. ׳חץ׳, שאלתי אותו, ׳תגיר לי, אתה מתכוון להכנס ללב מערכת הטילים, מול מערכות שיורעות לפגוע ולהפיל, עם פורים. למה׳? ימה אתה עושה כאן בכלל׳ הוא החח אותי. ׳זה סורי׳. ואני עונה לו: ׳יש פיזיקה בעולם! איך אתה יכול לטוס ככה?׳ ׳הם לא יפגעו בי׳ אמר. ״אמרתי לו: ׳חץ אתה צריך להתמרד; אסור לך לתקוף ככה. אתה צריך להתמדה!׳ וחץ משתיק אותי. לא יכולתי להניח לו: ׳אתה צריך להתקשר למוטי! הם מוציאים אותך להורג! אל תעשה את זה! אבל הוא ניסה להסביר לי שהכל נבדק. ואני לא מרפה: ׳אסור, אסור לך! אל תעשו את זה׳. הזהרתי אותו: ׳אני אתקשר לאגסי׳ והוא ביקש: ׳לא, אל תתקשר! ואני לוחץ: יחץ, למה אתה עושה את זה?! אני ממש לא מכיר אותך!״ שניהם נסעו בדרך מיפו לחצור. יפתח נואש מהנסיון לשנות את רעתו של חץ. שניהם התכנסו בתוך עצמם ושתקו. הם נסעו לאט, כל אחר נתון במחשבותיו האישיות לאחר השיחה הסוערת. השתיקה היתה רועמת. לפתע הפנה חץ את פניו לעבר יפתח. ״חץ כיבה את האורות של הרכב, נסע קצת לפי הירח, ובלי הירח, בחושך״ סיפר יפתח, ״זה היה כאשר חצינו את יבנה. חץ נשמע נסער״. ״אני רוצה לספר לך משהו״ אמר לספקטור, כשקולו סדוק, ״אני אספר לך את החלום שחלמתי. בלי- ״18 לות האחרונים אני חולם על אקי היתה שתיקה ארוכה ומעיקה. חץ הנסער וספקטור ההמום, לא הוסיפו לדבר ביניהם. הם חזרו ברממה מעיקה למגורי המשפחות בחצור. ספקטור נכנס לביתו ואמר לאשתו: "טלי. השבת חץ ימות״. 963 חץ נפל בערב שבת נפגשו שמואל חץ ומנחם עיני לארוחת ערב בביתו של עיני. אליהם הצטרף גם אל״מ רפי הרלב, שזה מקרוב חזר משנת השתלמות בארה׳׳ב, וקיבל את הפיקוד על כנף יאק נבו. ״חץ ואשתו באו לאכול אתנו ארוחת ערב. לא דיברנו על המשימה, אבל באויר היתה תחושה . הרלב, שהיה לפני כן ראש ענף מבצעים במטה חיל האויר, לא היה שקט. לרפי 19 כברה״ סיפר עיני היו הסתייגויות מאיוש ה״נבחרת״ שהכין חץ למבצע התקיפה. במיוחר הוא היה מוראג מהעוברה שציוות למטוסו את מנחם עיני, הנווט הבכיר. ״כל הידע המבצעי של הטייסת נמצא אצל שניכם״ הוא אמר לו בתביעה לשנות את האיוש. חץ ועיני היו אנשי צוות ותיקים ומנוסים. הם פטרו את ההסתייגויות של מפקר הכנף בחיוך. חץ סמך על השיטה, והתכוון לממש אותה במלואה במבצע התקיפה מבנים להטעייה, הסחה ותקיפה מבצע ״אתגר״ אכן היה אתגר ליכולת חיל האויר להוציא מבצע תקיפה אחור, בהיקף גדול, נגר ״אתר טילים״ ובו מספר גרול של סוללות שהגנו זו על זו בצפיפות. לפי התוכנית נועדו להיערך, בו זמנית פעולות הטעייה, הסחה ותקיפה. כפי שנכתב בפ״מ, היתה ״לתקוף ולהשמיד סוללות טילי קרקע־אויר 20 המטרה של מבצע ״אתגר״ בגזרה הצפונית של מערך הקו השני, כדי לשבש את קירום הסוללות לקו התעלה״. הפעם לא היו אלה תקיפות של סוללות בודדות: הטייסים והנווטים נוערו להכנס ללוע הארי, ולהשמיד מערך אחור, אותו הקימו הרוסים והמצרים בקרבת כביש איסמעיליה־קהיר. 964 רוח רפאים מעל קהיר במערך שכיסה את מבואות המרחב שבין איסמעילה־אבו סואר ער מבואות קהיר, היו סוללות ומח- פורות רבות. חלקן היו מאוישות ואחרות היו סוללות רמה. באיזור התקיפה היו לא פחות מארבע סוללות לא היה שמץ של מידע על כך שהפעולה עומרת להיות מול סוללות החרשות. הטייסים ידעו על כך רק לאחר הפעולה. אנשי הצוות לא התוננו בשל כך להתמודד מול סוללות טילי ״הנחת היסור היתה שאין ני שיפעל כהטעייה ומיסוך כנגד את המבנה של למרות שהדבר הופיע בפ"מ, אנשי הצוות ידעו רק על שמונה סוללות ו/או ״עבסה ג׳", "כרמל בי״ ו/או ״יונה )בספק( וסוללות ״משה השניה בחפיפה כפולה ומשולשת. למרות מבצעי התקיפה נגר הנ׳׳מ הובאו לאיזור סוללות הרשות ובהן מאות קנים של תותחי נ״מ, בהם חדישים ביותר ומונחי מכ״ם)ראה מפה(. צוותי הפנטומים של טייסות עייה וצוותים נוספים של הפעולה היתה מורכבת וחייבה עמירה קפרנית בלוח הזמנים. ההסתערות של טייסות הפנטום נוערה להתחיל בשעה 965 חץ נפל סקייהוק של טייסת אמורים לשאת רק מיכלי דלק(. זוג מטוסים נוסף יצא לטיסה מעל סיני, כדי לשמש ממסר קשר)אלה היו חמושים בשלוש כוורות רקטות למקרה שתדרש התערבותם בהגנה על פעולת חילוץ(. את התקיפה נוערו לפתוח שני זוגות פנטומים של ״כרמל הלב של מערכות המכ״ם כרי שמטוסי התקיפה יוכלו לחדור בלא להתגלות. בשעה מערכות ״כתף״ וה׳׳יבלת׳ SA-3T1 ונגדהופעלו ה״אפונות״ SA-2T1 נגד מערך הל״א היה כפול: 966 רוח רפאים מעל קהיר יוסף נאור: ״הייתי מאד סקפטי״ שיטת אנשי המבצעים ובמיוחד צוותי האויר. מעטים אם בכלל, בקרב הטייסים והנווטים, ידעו ער כמה סייעו מערכות הל׳׳א למבצעים בהם השתתפו- הנושא כולו היה תחום חסוי וסודי ביותר בחיל האויר. רבים מזכירים ער היום כי אנשי האלקטרוניקה הם אלה שרחפו להפעיל את השיטה במבצע ״אתגר״, וישנם כאלה אף המאשימים אותם ברשלנות. האיש שעמד מאחורי פעילות הל״א בחיל האויר אותה עת, היה סא״ל)לימים אל״מ( יוסף נאור. נאור אינו מתנער מאחריותו לתחום הל״א, ואף גאה מאה בפעילות היחירה שבראשה עמר מאמין - ויש לו על מה לסמוך - כי הגורם המרכזי להצלחת חיל האויר במלחמת ששת הימים, כמו מבצעים רבים אחרים במלחמת ההתשה, היו מערכות הל״א. אולם מסתבר כי לגבי הרעיון החרש להפעיל את ה״פודים״ נגר הסוללות בימי המשבר של יולי 1970 "הרעיון של אותו גם אצלנו. בהוראה של הפנטגון, שהבין שיש כאן קטסטרופה, הגיע לכאן דייויד ברוג, ששיכנע אותנו לטוס כי ל״א זה הייתי אני, ואני הסברתי את השיטה. האמריקנים דחפו שנתקוף את המערך. זו היתה החלטה יותר פוליטית מאשר טכנית. ״עם ה־ ירעו, וגילו את העניין במקרה באיזור נורבגיה. מסתבר כי הרוסים הסתירו את תדר הפיקוה בתוך ספקטרום ההפעלה של המערכת, וגם אם קלטת אותו לא ירעת שזה תדר הפיקוה. זה היה ב־ גם לגבי המירע המועט שנמסר לטייסים על מערכות הל״א יש לנאור הצרקה: "היינו חייבים לשמור על סוריות. בכל התקיפות נגר הטילים הייתי צריך לשמור על הביטחון והחשאיות של המערכות, אבל לא לפגוע בבטיחות. אמרתי לאנשי הצוות, בלי לפרט מה ואיך: ׳תראו, תהיה חסימה נגר בשבי. השתרלנו להסביר לטייסים מה שפחות- היות וכאשר הופלו הם סיפרו את הכל והדבר .21 הגיע לרוסים. אני עצמי הייתי המבוקש מספר אחת אותו חיפשו הרוסים באירופה״ 967 חץ נפל רוח רפאים מעל קהיר nwint^inwir^Mi'ii'awi•*^-.- . קורס ההסבה השלישי לפנטום, שנערך בטייסת ל׳, גדי סמוק, עדי בניה, מיכאל דביר )מפקד הקורם( מנחם שגיא, אברהם וילן, אמנון גוריון. באמצע: עמוס לויטוב, יהלום, יורם רומם, גדעון שפר, איתן לוי, דני שפיצר. בשורה הקדמית: גיל הרן, זאב יוגב, מאיר גור, ליאור אלעזר, עוז׳ שמיר, עופר צידון, יצחק כץ, פלטי ברק. וזוג שני לתקיפת ״יונה וסוללת ״עבסה ג׳״. כל אחר ממטוסי הפנטום נשא שש פצצות כבדות מסוג ריחנית" בתחנה קיצונית. המבצע כולו - מכניסת מטוסי ההטעייה ועד ליציאת מטוסי התקיפה האחרונים - נוער להיערך כאבחת חרב מהירה: אנשי התכנון הקצו לפעולה עשר דקות בלבד. מערכות מסייעות להגנת התוקפים המבצע הגדול קיבל גיבוי ניכר של מערכות מסייעות: שלוש רקות לפני התקיפה היו שני זוגות מירז׳ מתוכננים לפטרל מעל סיני: אלה של היו ספקטור מפקר הטייסת ואריק עזוז, שהגיע מהמבצעים(. זוג נוסף של סת הוריק, מפקד בסיס רמת דוד( תוכנן לפטרל בגזרה הדרומית. שני מסוקי יסעור של מרפידים כרי להיות בכוננות חילוץ מול איזור הפעולה, למקרה של פגיעה באנשי הצוות. המעיר האלקטרוני שנוער לתמוך בפעולה היה מן המסועפים ביותר שהופעלו על ירי חיל האויר: שני מטוסי סטרטוקרויזר של טייסת 969 חץ נפל לתשדורות ולשבש אותן. שני מטוסי ווטור נשאו מערכות ״יבלת״ ותוכננו לטוס בשלושה נתיבים ניצבים מול זירת הלחימה, כדי לשבש את מערכות המכ״ם של סוללות הטילים מרגם שלישי נשא לראשונה מערכות נגר התפזרו לרוחב איזור הפעולה ו״גיהצו״ בניצב לתעלת סואץ. שני מסוקי בל יצאו גם הם למשימות ל״א מצוידים במערכות ״כתף״. תדרי הפעולה של מערכות אלה היו שונים והותאמו לתדרי ההפעלה של מערכות המכ״ם והנ״מ הטילים מולן פעלו. יחר עם המטוסים ומסוקים, הפעיל חיל האויר גם מערך קרקעי של משבשי מכ״ם וטילים. אנשי הל״א של חיל האויר החליטו להפעיל את מערכות השיבוש הסודיות נגר ״ידליקו״ את מערכות המכ״ם של הטילים החרשים. מפעילי הל״א היו בכוננות באום חשיבה- רכס גבוה אולם הרחק מאיזור הלחימה, ולכך היו השלכות חמורות על התפתחות מבצע התקיפה המור- כב ועל הפגיעה במטוסים התוקפים את סוללות הטילים. מבצע ״אתגר״ תוכנן ליום המחרת, יום שבת חץ: חייבים לשמור על המקום במבנה בשבת בשעה עלה לבימה המוגבהת בחדר התדריכים של רפי הרלב ובכירים אחרים ממחלקות המבצעים, המודיעין. בשורות האחרונות ישבו גם אנשי הל״א. חץ אהב את המעמר הזה - הצגת התכלית, התדריכים המבצעיים - ונהג לצייר בגירים צבעוניים את הנתיבים, המטרות והמטוסים. המטרה להיום, הוא אמר, והמתיחות ניכרה על פניו, תקיפת שבע סוללות- בהן סוללות SA-2 אמר. חץ תיאר את נתיב הגיחה. ״הפעם זו גיחה מיוחדת״ הוא הרגיש בפני הצוותים - "בניגוד לגי חות קודמות, הטיסה ער ׳הרפסורה׳ בברראוויל תהיה בגובה רב. מכאן לא יוררים לגובה נמוך אלא נוסקים לגובה רב. ״יש שיטה חרשה לתקיפת מערך הטילים שפתחו בוייטנאם־ הגיעו פורים מתאימים" הוא גילה להם. ״הם טובים נגר טילי פה החרשה אותה הפעילו האמריקנים בהצלחה בוייטנאם, את החיוניות הקריטית של החיפוי ההררי בין המטוסים, השמירה על מרחקים מרויקים בין המטוסים ועל טיסה ישרה ואופקית, כרי שהפורים יפעלו בזוית מתאימה וישבשו את פעולת הטילים. ״אסור לשבור, אלא אם אתה רואה טיל בא ישר אליך - אתה מחכה שניה ושובר״ הבהיר חץ. חץ לא הזכיר את סוללות טילי צותי האויר הקשיבו בדריכות לדבריו של מפקר הטייסת. זו היתה הפעם הראשונה בה שמעו על שיטת התקיפה החרשה. חץ היה אדם אמין ומעולם לא נחשה בעיניהם כאדם פזיז או רשלן. הם היו בטוחים כי השיטה החרשה עליה דיבר, נברקה ונבחנה. לעוזי שמיר, נווט צעיר בטייסת, הוא נראה רגוע ובטוח לחלוטין בהצלחת השיטה החרשה. אבל איש לא היה רגוע. ברמת רוה העביר אביהו בן נון את התדריך. אביהו, שהתמורה לא אחת מול טילים, והצליח לחמוק מהם בשלום, היה מוכן לקבל את השיטה החרשה והרגיש את הצורך במשמעת מבצעית. אך גם הוא 970 רוח רפאים מעל קהיר לא היה שקט. ״אי אפשר להיות שקט במצב כזה, כי אתה חייב לסמוך לא רק על עצמך, ועל זה שהמכשיר שלך פועל ועובר, ומת- אים לאיומים - אתה צריך לסמוך על כל המבנה שלך. אם יטוסו בצורה לא מרויקת, או מישהו מהם יצטרך לשבור בצורה זו או אחרת ־ בגלל טיל כזה או אחר - אז אתה בעצם חשוף לחלוטין. אתה נמצא בגובה שלא מאפשר לך מספיק זמן לתמרן ולהתח- מק מטילים נוספים. ״מצר שני המגבלה של לטוס בגובה נמוך, היתה מגבלת מוריעין. הסיבה שטסנו בגובה רב והצטיירנו בהגנה הכי טובה שיש - הפו- רים - היתה כדי לראות מאיפה יוצאים הטי- לים. על כל סוללה חיה, היו שתיים־שלוש רמה, והם היו מעבירים ביניהן את הסוללה החיה. אנו יורעים שהרוסים עשו את זה״. גם מפקדים בכירים לא ירעו כיצר לעכל את משמעות הנשק החדש, את יתרונותיו ומגבלותיו. אך היו מפקרים שהסתייגו מן השיטה: ״כל הרעיון של ימים לפני כן את תפקידו כראש מחלקת מבצעים. ״הפורים הגיעו שבוע לפני הפעולה. הגיעו אלינו מומחים - ׳הקוסמים האמריקנים׳ - והציגו את הנושא. אבל זה לא היה נכון- לא משנים באמצע .22 המלחמה את השיטות״ חמושים בפצצות, פודים ותפילה בלב צוותי הפנטום נצרבו כבר בקרבות קשים מול הטילים וברוב המקרים התגברו עליהם. הפעם חשו תחושה מוזרה. במהלך התדריך הם שמעו לראשונה על השיטה החרשה. אחרים מהם נעו בחוסר נוחות במקומם. חלק מהם חשב: ״מוזר לטוס ישרה ואופקית מול טילים הבאים אליך- פור או לא פור״. מעולם הם לא נדרשו להמיר את ביטחונם האישי, ואת יכולתם המבצעית, שנרכשו במשך שנים, בתפיסה מבצעית כה פסיבית ומקוממת. הפעם היה עליהם לסמוך ברגעים הקריטיים על הפור: מיכל לבן בגורל פצצה בינונית, שנתלה מתחת למגרעת השמאלית־קרמית במקום טיל הספראו. והוא היה אמור לשדר קרניים אלקטרו־מגנטיות כרי שישמשו להם ״מגן אלקטרוני״. ככל שניסו להתעמק בתיאוריות, הם הפכו רגועים פחות. מישהו החליט להמיר את חוקי הפיזיקה, התמרון וההמיקה, בחישובים מתמטיים מסובכים על טווחי חסימה, קרניים וסימוי הדרי של מטוסי מסוסי וו 971 חץ נפל מארז הלוחמה האלקטרונית מסוג המבנה. והפעם, במקום לסמור על האינסטינקטים הטבעיים שלהם - שנרכשו במלחמה קשה מול מטוסי קרב מאויישים ומול טילים מונחים - אמורים עתה מבנים של מטוסי פנטום, חמושים ומלאי הלק, לטוס זה בצר זה, לשמור על מרחק קבוע ביניהם, ולסמוך על כר שהפורים ישבשו את מער- כות המכ״ם של סוללות הטילים. סרן דני חלוץ, טייס ב־ רונות טובים לבעיית הטילים לא היו לנו״ כתב לימים בהשלמה כלשהי, ״ניסינו שם שיטות תקיפה למיניהן וזה לא כל כר הלר. ואז בשבוע אחר, הוריעו לנו שהגיע פתרון קסם: פורי ל״א שיגנו עלינו מהטילים. אנו נוכל לטוס חופשי, גבוה וישר, לשמור מבנה, להתעלם מהטילים המשוגרים אלינו 972 רוח רפאים מעל קהיר גבעת האנטנות באום חשיבה במהלך מלחמת ההתשה הפעילו חילות הקשר, המוריעין וחיל האויר מערכות אלקטרוניות, להאזנה, שידור ושיבוש ברכס ההרים אום חשיבה, המתנשא מול התעלה. אנשי חיל האויר הפעילו את הנדבך התחתון. הם התקינו בבסיס היחירה שלהם מערך של מקל- טים ומשדרים שנועדו מצד אחד לעקוב אחר תשדורות- קשר, מכ״ם ומערכות שיבוש של המצרים/רוסים. כמו כן התקינו במקום מערכות שידור בעלות הספק גדול ביותר, שנועדו לתת ״הגנה אלקטרונית״ למטוסי חיל האויר על ידי שיבוש מערכות מכ״ם, העברת תשדורות ועור, של סוללות הטילים. בשל המרחק הרב מהמטרות היה על המפעילים לשדר בעוצמות שידור חזקות ביותר וכיווניות- ולא אחת נשרפו גנרטורים לאחר שידור ממושך של המערכות. אנשי המוריעץ כינו את הבסיסים שלהם על ההר ״נשר״ ו״שנער״, בעוד פיקוד דרום כינה את כל האיזור, ובמיוחד את מרכזי הפיקוה והשליטה שלו, ״דבלה״. .23 והכל יהיה בסדר. בנאיביות רבה קיבלנו זאת כאורים ותומים״ ״המתיחות רבה, כיוון שברור שהמשימה מסוכנת״ נכתב בספר טייסת טה: ״אנחנו היינו חיילים״ אומר עוזי שמיר, נווט צעיר בטייסת התדריכים בחצור וברמת דור הסתיימו. טייסים ונווטים שאלו עור שאלות, ניסו להבהיר דברים. הם למדו את המטרות, תכננו את הניווט והתכוננו לצאת לדרך. אנשי הצוות עזבו את התרריך, השלי- מו את שרטוט מפות הניווט, לקחו את התצ״אות, ויצאו לעבר החצר הגרולה. ״היה יום חם. זמן התקיפה המיוער היה של לטיסה. היו שם שני טורים: טייס ונווט. ״אחר מהטייסת ניגש לחץ, הסתכל על כף ידו ואמר: ׳לפי כף היה שלך, אתה תמותי. אחר כך ביקש .24 לראות את כף ירי: ׳אצלך זה בסדר׳ אמר״ כאשר גמרו את התיאומים, נטלו אנשי הצוות ואנשי המבצעים כריך, ושתו מעט קפה. הפעם הם לא דיברו ביניהם - גם המהססים העריפו שלא להביע את רעתם בגלוי. את השקט בה עשו את פעולו- תיהם ניתן היה לחתוך בסכין. הטייסים והנווטים, מתוחים מתמיה, עלו על האוטובוסים שהובילו אותם אל הדת״קים. שם חנו כבר מטוסי הפנטום כשהם חמושים בפצצות גרולות וטילים מתחת לגחונם. גם פורי הל״א הסוריים, היו מתחת למתלים שלהם. חץ ועיני נסעו ער הרת״ק האחרון והר- חוק ביותר. לשם הגיעו גם מספר שתיים, רוני חולראי ו ברק )״סאפוש״(, ואנשי הצוות של הזוג השני, איתן פלה ומשה גולדווסר וגם רן חלוץ עם עוזי שמיר - הרביעייה המובילה של הגיחה. בשעה בה החלו מטוסי הפנטום הגרולים להתגלגל על מסלולי חצור ורמת דוד, נערך בגזרה המרכ- זית של התעלה, מבצע אחר, אשר נוער למשוך את תשומת הלב של מערכת ההגנה האוירית המצרית/רוסית ולהציג יום פעילות שגרתי. במבצע התקיפה ״שיער השתתפו שני מיסטרים, שני סמב״רים, שני סקייהוקים של מטרות באיזור קנטרה. 973 חץ נפל ״מבצע ״אתגר״ יוצא לדרך היה זה יום שבת סים הגרולים המחרירים את מסלולי ההסעה ורחבות החניה בכנף גרולה, משמעותית, עומדת להתרחש. זו לא היתה הפעם הראשונה- אבל הפעם המספרים היו גרו־ לים הרבה יותר, הרעש אדיר וההמולה רבה. המטוסים הרו־מנועיים הגדולים - כבדים, מסורבלים משהו - עלו בנהימה רועמת על מסלול בחצור ועל מסלול המירז׳ים יצאו במנועים רועמים לעבר התעלה. הפנטומים הלכו והתכנסו לרחבות, בהמתנה לתורם לעלות למסלול. רחבות החניה היו מלאות- הפנטום הוא מטוס גרול וכל תנועה שלו היתה תנועה איטית, אצילית, רושפת אש. אחד אחרי השני בחנו אנשי הצוות את מספרי הזנב, הצטוותו לזוגות, ועלו על מסלול ההמראה. הנווטים היו עסוקים בבדיקת מערכות הניווט לאחר שכיילו אותן שעה ארוכה. למרות שהטייסים הם שיתחמשו אותן וילחצו בסופו של דבר על ה״פיקל״ שמשחרר את הפצצות, ״הברנשים במושב האחורי״ הם הבודקים ומווראים במהלך הטיסה לעבר המטרה, שהכל מוכן לתקיפה. חץ וחולראי הפעילו את המבערים ונסקו מערבה. אחריהם יצאו זוגות זוגות של פנטומים ונסקו במבערים לוהטים מחצור, ויצאו בגובה נמוך לעבר הים. משם פנו דרומה, חלפו מעל סיני והגיעו לנקורות היציאה. את נתיבי הטיסה שלהם ניתן היה לראות למרחוק- מנועיהם הגדולים פלטו שוב־ לים ארוכים של עשן שחור. המטוסים הצפוניים כבר היו בדרכם דרומה לעבר סיני. הם הצטרפו בזמן המדויק למטוסים מחצור והיו כבר מעל ימת הבארדוויל. חץ מוביל את מבנה ״חגור״ למרות שהמטוסים יצאו במבנים גדולים לעבר סיני, בנקורה מסוימת הם התפצלו לזוגות, ונכנסו למקומות שנוערו להם בתכנון הכולל של מערך השיבוש האלקטרוני. שמואל חץ־מנחם עיני)מבנה "חגור"( הובילו את השישיה הראשונה. חולדאי־פלטי ברק )סאפוש( היו מספר שתיים. איתן פלד־ משה גולדווסר מספר שלוש, ודני חלוץ־עוזי שמיר מספר ארבע )״אפורה״(. יחד אתם יצאו אורי יערי־משה ברטוב ובהן בן עמי פרי־עורר ארז)״מכנס״( כמטוסי ההסחה. את הרביעיה השניה מחצור הובילו איתן בן אליהו־יוני אראל. אורי שעני־מנחם שגיא היו מספר שתיים. הזוג השני ברביעיה הזו היו יגאל שוחט־שמעון נוי, וחיים רותם־גיל הרן. ״לפני העליה למטוס התחבקנו, טפחנו על הכתף, כאילו הרגשנו שמשהו עומד לקרות״ סיפר עיני. ״חץ ישב מלפנים, אני מאחור. שש פצצות היו בגחון .25 ים מבנה ״טופז״ ממריא מרמת דוד רביעיית המטוסים אותם הוביל אביהו בן נון־שאול לוי מרמת דור)מבנה ״טופז״(, כללה את דן לניס־ זאב יוגב כמספר שתיים. אביאם סלע־דני ויטמן ומיכאל דביר־דני שפיצר)״רויאל״( היו הזוג השני של 974 רוח רפאים מעל קהיר בן עמי פרי ועודד ארז יצאו בין ט״ס׳ זוג ההסחה של המבנה הראשון אל פרנס־ אורי עופר)הובק( היו בזוג השלישי של שרמי־ראובן פישר )הפנה(. הם היו אמורים להיות מעל מטרתם בזמ״מ המבצע כולו. ריכוז כוח התקיפה למבצע מתח את היכולות ער תום: היו אלה למעשה כל מטוסי הפנטום השמישים בשרות חיל האויר הישראלי. למבצע גויסו כל אנשי הצוות הכשרים והמוסמכים להפעיל את המטוסים הגדולים. לבר מאלה היו עוד טייסים רבים במטוסי תקיפה אחרים שהמריאו לאדר, ונועדו לפעול במקביל נגר סוללות ארטילריה, נ״מ מוצבים ומחפורות. מתיישרים בגובה כל המבנים היו כבר מעל ימת הבארדוויל כאשר החלו לתפוס כל אחר את מקומו במבנה ה־ Pod Formation מעל בארהאוויל החלו המטוסים לנסוק לגובה. הם התישרו מעל הקו הדמיוני שצויר על מפות המשימה - באיזור בלוזה. כשחצו את התעלה היו כבר ב־ במרחק שנקבע, ברירוג מעלה ולאחור, בריוק כפי שהכתיבו להם אנשי האלקטרוניקה. מערכות ״אפונה ריחנית״ היו במצב מתוח. מירה רבה של ריסון ושליטה עצמית נדרשה עכשיו מן הטייסים, כדי לטוס בצורה כה גלויה לעיני מערכות המכ״ם הרוסיות. לרבים נראו המטוסים כמו המבנים של מפציצי תוך הגנת מקלעים הדדית, בשמי אירופה. הפעם ההגנה היתה אלקטרונית- הפודים הופעלו ושיר־ 975 חץ נפל 976 רוח רפאים מעל קהיר רו קרינה אלקטרומגנטית לעבר הסוללות ומערכות המכ״ם שאיימו עליהם. הגובה שנבחר היה הגובה האופטימלי להפעלה מתואמת של הפודים. הטייסים והנווטים במטוסים המתינו במתי- חות, תוך שהם עוקבים בדריכות אחר צגי מערכות ההתרעה. לפתע החלו מנורות ההתרעה להבהב בכל הצגים. המטוסים נתגלו. ״הייתי מספר ארבע במבנה שהוביל חץ״ סיפר סרן רני חלוץ, ״טסנו, התיצבנו בגובה 18,000 עוברים, ואנו בתחושה שאנו מלכי העולם ומנצחים את כולם. כעשרים שניות עד חצי רקה, מרגע שחצינו את התעלה, התחילו לשגר לעברנו טילים. קיבלנו על כך התר- עות במערכת, אך הנחו אותנו שלא לזוז מהמבנה כי אנו מגינים כך, הררית, זה על זה״. בחררי המבצעים של הטייסות שהשתתפו במשימה, וגם באחרות, התרכזו טייסים ומומחים אחרים אשר לא יצאו לטיסה, והאזינו למערכת הקשר. הם לא יכלו לשמוע דבר- דממת אלחוט שררה בכל. דריכות היתה גם בצר השני. בצר המצרי, מול מסכי המכ״ם של מרכזי הבקרה, ישבו המומחים והט- כנאים הרוסים. הם לא הבחינו בכל פעילות מיוחדת, ער לשלב בו נסקו המבנים מעלה והופיעו לפתע על המסכים של מערכות המכ״ם של סוללות של האנטנה המשיכה לחוג על הצג השחור, כאשר פתאום החלו ״רעשים לבנים״ לכסות את צגי מערכות המכ״ם מסוג ״ את פעולת המערכות, אך הסימוי המסנוור נמשך. דני שפיצו יצא כנווט עם ״קשר עין עם המטרה״ את המבצע החלו שני זוגות הסקייהוקים: משה סער)סימי( ודב יעקבס חדרו בגובה נמוך ומשכו מעל צפון התעלה לגובה רב. באותה שעה חדרו אורי שחר וקדמון מדרום ונסקו לשמים, כדי למשוך את תשומת הלב של מפעילי מערכות המכ״ם של הסוללות. זוג נוסף ובו אייל ופלטר כבר פטרל בשמי סיני כדי לשמש ממסר. הראשונים אשר נכנסו לתחום הקטל של הטילים, היו מטוסי הפנטום של מבנה ההסחה. הם היו אמו- רים להופיע מ״שום מקום״ ולנסוק לגובה, כרי להפנות לעברם את מערכות המכ״ם, בעור המבנים האחרים, ה״מוגנים״ יחדרו ללב המערך. במטוסים האלה היו פרי בן עמי ועודד ארז, עם אורי יערי ומשה ברטוב. 977 חץ נפל נזכר ברטוב, הנווט הותיק: ״הובלנו את שני מטוסי הפתיון. טסנו לגובה וחרדנו לאיזור, במהירות של .26 תשמע, שמתי אותך בין מטוסי הפתיון. אתה ואורי תשגיחו טוב- כי זה מאה מסוכן שמה!״ ארבעה זוגות של מטוסי פנטום של טייסת להטעייה- התקרבו זה בצר זה, כמתוכנן, לעבר איזור התקיפה. המתיחות היתה בלתי נסבלת, אך תשומת לבם של אנשי הצוות היתה נתונה עתה למשימה שלפניהם. הטייסים הביטו בצגי מערכות ההתרעה בעלי טבעות הטווחים העגולות בצירי לוח המכשירים. הנווטים אימצו את עיניהם. הם יכלו להבחין כי הפורים לשיבוש אכן פועלים: ״קווי הטילים׳ שעל צגי ההתרעה היו שבורים וקטו- עים. מה קרה למערכות נגד מערכות המכ״ם קלטו את המטוסים. במרכז השליטה של חיל האויר, היו שותפי סור מעטים לאמצ- עים שהוכנסו בגיחה זו לראשונה, לשימוש מבצעי. כולם המתינו לראות האם יפעילו הרוסים את טילי קלטו מערכות הקליטה את שידורי מערכות המכ״ם של כפי שירע המוריעין הישראלי, הרוסים קרמו בימים האחרונים לקרבת התעלה, חלק מסוללות טילי כאשר היו התוקפים מעל קו החדירה, הורו אנשי השליטה והבקרה לאנשי הל״א להפעיל מיה את מעיר ה״כתפים״ באום חשיבה ועל המסוקים הגדולים, כרי לסמא את המכ״מים של המערך החדש. המפעילים הרוסיים של סוללות עריין בטווח האלכסוני האפקטיבי של הטילים הקטנים והקטלניים. הטילים הראשונים ששוגרו התבייתו בדיר כלל על המטוסים המובילים. קו המטוסים הישראלים הלד והתקרב ל״טווח הקטל״ של הטילים. הם הבחינו במטוסים- אבל השיבוש לא פעל. המלחמה החלה. מטוסי התקיפה היו כבר בלב הסכנה. ההתכתשות התנהלה עתה בכל עוזה. רון חולדאי, מספר שלוש, מתפרץ לרדיו: ״קשר עין עם איזור המטרה!״ מערכות ההתרעה החלו לזמזם באוזניות שבתור הקסדות, ומנורות ארומות הבהבו בתור טבעות הטווח של צגי מערכות ההתרעה. טילים החלו לנסוק לשמים, בהותירם אחריהם שובל עשן לבן. זה היה רגע האמת: האם יתפתו הטייסים לשבור את המבנים ההרוקים, לנוכח הטילים שסיכנו אותם ישירות, או ישמרו מבנה? הרגע הקריטי היה קרוב. כולם הביטו במטוס המוביל: מה יעשה חץ? האם ינהג לפי ההוראות של המומחים האמריקנים, או ישפוט לפי האינסטינקטים של טייס קרב? ״היה לנו במטוס ציור לוחמה אלקטרוני. אמרו לנו שזה יעיל נגר הטילים. לכן לא ניסינו בכלל להתחמק״ מסביר עיני. חץ המשיר לטוס ישר. היתה לו מחויבות אישית: הוא האיש שהשתתף בתכ- נון המבצע הסורי הזה. הוא סמר על אנשי האלקטרוניקה. אבל הוא לא ידע כנראה על טילי ברגע שנקלטו השידורים במערכות הקליטה של המוריעין, הורו אנשי השליטה להפעיל את המשר־ 978 רוח רפאים מעל קהיר הים באום חשיבה, במטוס הווטור ועל מסוקי הסופר פרלון הגדולים, שטסו מול איזור הפעולה. .27 אך משהו השתבש- מערכות האלקטרוניקה הופעלו אבל הכזיבו חץ לא ירע מה התחולל מאחור- הוא המשיך לטוס ישר, נאמן להוראות ולהנחיות. חץ עשה זאת ער הסוף. ״שים לב. ישר מלפנים״ שבר חץ את השתיקה הרועמת שלו, כ־ לסיים את המשפט, ולפתע חלף טיל מהיר בצידו- מתחת לפנטום של איתן פלה שהוביל את הזוג השני. פלד, טייס הקרב המנוסה, היה גם איש טכני שהיה בקיא ב״רזי הקוסינוסים״, אך הפעם לא נתן לפור האלקטרוני לפגוע בשיקוליו. הוא ראה את הטיל, תימרן בחוזקה וחמק ממנו. היה זה הראשון מבין יותר משלושים טילי קרקע־אויר משלושה דגמים שונים, אשר שוגרו לעבר מטוסי הפנטום במבצע ״אתגר״. המבנים הלכו והתקרבו לאיזור המטרה ולנקורת המשיכה לתקיפה. רבים המשיכו לשמור על מבנים, מקפירים על משמעת מבצעית ומצפים למטח הטילים הבא. רון חולראי הבחין בטיל נוסף. הוא פרץ שוב לקשר והזהיר מפניו. הטיל נע ישירות לעבר מטוסו של חץ. אבל חץ, מוביל המבנה, המשיך לטוס ישר. הוא לא תמרן ולא חמק. איתן פלה היה עריין בפניית המיקה, הבחין בטיל הזה, והזהיר את חץ. הוא לחץ לשיחור, וצעק לו: ״חגור אחד- עקרבים. שבור!״. 28 חץ לא שמע את האזהרה: מערכות הקשר שלו היו מכוונות לערוץ אחר איתן פלד נזכר בענין התדרים השונים שהוקצו לכל זוג- ונשך את שפתיו. הוא הביט בעיניים כלות בטילים הסוגרים את המרחק ומתיחסים למטוסו של מפקר הטייסת. ״נראו שני טילים, בהפרש של כשתי שניות ביניהם, נורים לעבר מבנה ׳חגור׳״ כתב פלד בתחקיר, ״לא היינו על אותו ערוץ ולכן לא יכולנו לרווח להם. טיל שני פגע פגיעה ישירה במספר אחת של ׳חגור׳ והתפוצץ מ׳חגור׳ אחת יצא פוף עשן וחתיכות עפות וכן כניסה חריפה לפניה שמאלית. לאחר כעוד רקה נראו פנטום 979 חץ נפל שני טילים נוספים משוגרים מאותו מקום וטסים לכיוון מזרח, בערך באותו נתיב כמו הראשון׳׳. האם לא הבחין חץ בטיל הזה, או עריץ היה תחת המחויבות לתכנית ולפקורה לא לשבור מבנה? חץ המשיך לטוס טיסה ישרה ואופקית. מטען הפצצות הכבר שלו היה עדיין מתחת לכנפיים. פור הל״א הלבן בלט מתחת לגחון המטוס. הוא פעל היטב נגר טילי SA-3 בוש באום חשיבה ומהאויר. הם אכן עשו זאת, אך מערכות השיבוש הכזיבו חץ נפגע! SA-3n תוכנן לפגוע במטוס המוביל, שטס ללא תמרון כמעט. כאילו כוון לפגוע אישית בחץ. המרחק היה על גבול הטווח היעיל שלו, אבל הוא המשיר לטוס בקו ישר. הוא סגר את המרווח במהירות. לפתע נשמעה מכת הפגיעה- הטיל התחכך בעוצמה רבה בגופו של הפנטום, והתפוצץ לרסיסים בפיצוץ אפור־שחור, מזוהם. הטיל התנפץ אחרי כנף שמאל של חץ, מאחורי הגוף. מטוסו של חץ נפגע ונעטף בענן עשן שחור. פנטום מספר חריף שמאלה. חלק גרול מכנף שמאל של המטוס נתלש ממקומו. ״פתאום הרגשתי כאילו מישהו ריסס את רופן פח המטוס בחצץ״ סיפר עיני הנווט, ״לא ראינו אש ולא עשן. הקשר נפגע. השלכנו את הפצצות, יררנו לגובה התעלה ולנחות בבסיס שלנו. פחרנו שכוחות צה״ל יירו עלינו. כדי להתגבר על החררה, דיברנו בינינו כל הדרך״. הטייסים לא היו רגילים ל״פוף״ האפור־שחור שפלט הטיל הזה בשעת ההתפוצצות. חרי העין הבחי- נו כי הפיצוצים של טילי .29 ואכן היה זה הטיל חדש משהו השתבש כאן, השתבש בצורה רצינית. מערכות הלוחמה האלקטרוניות החדישות, תוכננו לפעול ולשבש את מערכות ההנחייה של לרגמיו. והן פעלו היטב. ״על ה׳כומר׳ ראינו את הסטרובים של בדרך כלל הקוים נראו ישרים ורציפים״ מעיד עוזי שמיר, הנווט במטוס מספר ארבע. ״זה נראה כאילו לא נעלו עלינו. עכשיו הם היו שבורים. אין לי ספק שהשיטה של .30 היטב״ הטילים שפגעו במטוסים היו מסוג כפי שתוכנן: הוא התביית על המטוס של חץ, טס לעברו במהירות על־קולית והתפוצץ לירו. מערך השיבוש שהוכן נגד טילים חרישים אלה, לא היה יעיל. כך נותר חץ, ויחר עמו המטוסים האחרים, חשופים וללא הגנה נגר טילים קטלניים אלה. ״היום אני מבין שזו היתה טעות נוראה, כי ישבנו בתא כמו טפשים, ולא נקפנו אצבע״ סיפר עיני, ״האמנו שהמערכת, כמעשה קסמים, תציל אותנו. זו היתה טעות מצר המומחים להציג לנו את 980 רוח רפאים מעל קהיר אוספים את השברים הפעילות האוירית במהלך מלחמת ההתשה, היתה הזרמנות טובה לאנשי המודיעין של המערב והמזרח, ללמוד על מערכות מתקרמות שמפעיל הצד השני. במהלך כל המלחמה, וגם אחריה, אספו המצרים, והעבירו לרוסים, חלקי מטוסים, מערכות וכל ציוד בעל ערך מוריעיני היכול להועיל לפיתוח מערכות־נגד. לא אחת נותרו מטוסים שהופלו או נפגעו, במצב בו ניתן היה לפרק חלקים וללמור על התכנון ועל היכולות של המערכות. במצרים נוהלה פעילות עניפה בתחום זה על ירי ״מנהלת המוריעין הקרבי והסיור״. באחר מן נכתב כי ״בעבר התרבו מקרי הפלת והשמרת מטוסים של האויב הישראלי, 31 הדו״חות שפרסמו במסגרת תחום יהירות החופים)היבשתיות או הימיות(, במהלך הפעולות וההתנגשויות האוי־ ריות. דבר זה מחייב שכל החיילים ירעו ויבינו היטב, ויהיו בעלי דרגת יעילות גבוהה, בביצוע המשימות והצערים שבהם יש לנקוט במצבים כאלה״. הפקורה היומית של הרמטכ״ל)ושר המלחמה הנוכחי( מה־ רלהלן: ״נפילת מטוסי הקרב החדישים, כולל ציוד ומנגנונים אלקטרוניים מתקרמים, היוותה הזדמנות פז עבור מומחינו ומהנדסינו, ללימוד הציור והמכשירים האלה, ולפעולה מיידית לנקיטת אמצעי נגד, דבר שיפחית את האפקטיביות שלהם ויגריל את הצלחתנו ועליונותנו עליו״. למרות שהפקורה פורסמה ביום האחרון של המלחמה, הרי המשמעות שלה היתה בתוקף גם לפני כן: מומחים מצריים ובעיקר רוסיים, אספו כל שבר של ציור, ומיהרו להעביר אותו למרכזי הפי- תוח והמודיעין, כדי ללמוד את תכונותיו. נפילת מערכות אלקטרוניות מתקדמות, בירי האויב, היתה סיבה שלא למכור אותן לישראל או למצרים. אולם שתי המעצמות לא נמנעו ממכירת מערכות אלה - מופחתות מעט ביכולותיהן - לשני הצבאות. כמו כן רבו היריעות על העברת מטוסים, כולל כמובן הפנטום ומערכותיו, למכוני מחקר ברוסיה. סיפורים שנפוצו אחרי מלחמת ההתשה תיארו את ״שבייתו״ כביכול, של שמואל חץ והעברתו לברית המועצות. אולם הרוסים שהעירו על כך, סבלו מבעיה המוכרת כ״טלסקופינג״- שיוך של אירועים מסוימים לתקופות אחרות. כך סיפרו על שביית מנחם עיני ״הטייס האמריקני״, כאשר ידוע כי יצחק פיר, שנשבה בפעולה של ה־ נים וטכנאים רוסים של סוללת טילים קרובה. גם זמיר ולויטוב, שוחט וגולדווסר, נתפסו בידי חיילים רוסיים, בעוד עיני נתפס בידי חיילים מצריים. עוברה זו יכולה להעיר על המעורבות הישירה של הצוותים הרוסים באיזור התעלה. סיפורים על העברת טייסים שנשבו - בוייטנאם או במצרים - לרוסיה, ממשיכים להתפרסם, אולם לא נראה כי הם מבוססים על מירע מהימן כלשהו. 981 חץ נפל סרן רון חולדא׳ סרן פלס׳ ברק )ספוש( .32 המערכת בצורה כזו״ תיאר את הרגעים האלה סרן דני חלוץ, מצעירי הטייסת: ״טיל אחד ששוגר חלף במבנה. הטיל השני פגע בחץ. אני - יחד עם מספר שלוש שהוביל אותי - שברנו מיד כשראינו את הטיל הראשון חולף במבנה״. דני, כמו איתן פלה שהיה מספר שלוש, היה טייס קרבי טבעי, צעיר אמנם ומקפיר על משמעת, אבל גם זו הסתיימה בנקורת סיכון מסוימת: בטחונו האישי ובטחון מטוסו. טילים המשיכו להתעופף ולטוס לעבר המטוסים. היה ברור לו שמשהו לא פועל כאן. לנגר עיניו התרחשה ההתפוצצות ליה מטוסו של חץ, והוא חש תחושה עמוקה של צער. ״לראות את מפקר הטייסת הנערץ שלך, חוטף טיל - הוא העיר לימים. 33 ומתרסק על הקרקע- זו חווייה שמשאירה עליך את רישומה לכל החיים״ איתן פלה, מתוסכל וכועס, המשיר לעקוב אחר מטוסו של חץ והבחין בפגיעה ובהתפוצצות. הוא הפנה את מבטו לנקורת המשיכה לתקיפה, שהלכה והתקרבה במהירות. עכשיו חזר למחויבות המבצ- עית שלו - היתה לו מטרה לתקוף. הוא פנה לעבר המטרה שלו, ובמקום המתאים משר מעלה, התח- פר, זיהה את סוללה ״יונה צפתה לו אכזבה: למרות נסיונותיו ניעור נואשים לשחרר את הפצצות, הן נשארו תלויות מתחת לגחון ולכנפיים. תקלת מחשב מנעה ממנו להפטר מהפצצות הכברות. מספר שתיים שלו, חלוץ־שמיר, הטילו את הפצצות במרויק על הסוללה. פלד תמרן בחריפות וחמק באמצע התקיפה, תור שהוא מפנה מבט לעבר הסוללה המותקפת: הטילים במחפורות התפרקו אר לא התפוצצו: הם היו עשויים עץ. סוללת רמה. איתן נסק, התנער ושבר בחוזקה, תוך התרחקות מאיזור המטרה. במהלר המשיכה הוא הבחין בשני טילים הנוסקים מסוללה ״כרמל לים מסוג 982 רוח רפאים מעל קהיר השלב הראשון שלהם ופנו לעבר מטוסם של אביהו ולוי. הם הובילו עכשיו לזירה את המבנים של טייסת הפנטום הצפונית. הדרמה סביב מטוסו של חץ היתה עתה בשיאה. חץ ועיני התרחקו בינתיים מהאיזור. הם המשיכו להתמודר עם המטוס הפגוע שלהם כרי לנסות לחלץ אותו מהמקום. רון חולדאי וסאפוש, מספר שתיים של חץ, עקבו אחר מטוסו של המוביל. "אחת- האם נפגעת?״ פרץ הולדאי לקשר. חץ לא השיב. הוא היה נתון עתה במאבק הישררות אישי, עסוק בהפניית מטוסו - שטס בגובה העצים מזרחה, לעבר תעלת סואץ. הפנטום הגרול והפצוע, שירך אחריו שובל ארוך ולבן של דלק שפרץ מבעד למיכלים המרוסקים של הכנף. חולראי היה מספר שתיים נאמן, אר גם טייס אחראי וביצע גם את משימתו: הוא הטיל את הפצצות שלו על הסוללה, נסק, שבר מספר פעמים כדי להתנער ולחמוק מהטילים שכבר מילאו את השמי- ים, וחזר ללוות את מטוסו של חץ־עיני כדי לסייע לו במידת הצורך. הפנטום של חץ התנהג בצורה מוזרה. הוא טס בצורה לא מקובלת. חולראי הרהר: האם חץ עוד שולט במטוס? הוא העריך כי הפגיעה בחלק האחורי של המטוס השביתה את מערכת ההגאים. לפתע ערר הפנטום הגדול של חץ גלגול והחל לצלול מטה במהירות. "איבדנו את השליטה במטוס״ בתא הקרמי נאבק חץ עם ההגאים, וניסה להפעיל אותם, למרות המערכות ההדדאוליות הפגועות. הוא טילטל את ההגאים פעם שניה ושלישית, הסיט את הסטיק מצד לצד, אך הסטיק - הנוקשה בדרך כלל - היה הפעם רך, רופס, חסר אנרגיה. ״חץ הביט בלוח המכשירים ואמר שהכל בסדר״ סיפר עיני, ״טסנו בזהירות, פתאום, כמה שניות לפני התעלה, המטוס התחיל לבצע הטייה שמאלה ולמטה, וחץ צעק לי: ׳הובה, הובה׳. ״איברנו את השליטה על המטוס״. מנחם עיני, מוותיקי הנווטיים במערך הפנטומים לא הספיק לעשות הרבה. מיטלטל מצד לצד בתא האחורי של המטוס, הוא המתין לראות אם יצליח חץ לחזור ולשלוט במטוס הצולל מטה. בשלב מסוים גם הוא הבין שהעניין אבור ועשה את הדבר המתבקש. ״משכתי בירית כסא המפלט. ואז איברתי את ההכרה״ הוא סיפר. חץ היה עריין בתא הקרמי, מנסה לחלץ את המטוס, או נאבק במערכת הנטישה. ״נטשנו ב־ בגובה נמוך, במהירות גבוהה, עם קשר פנים בלבה. ניסיתי לבצע הפלטה, אר חץ הקדים אותי. החופה עפה, איברתי את ההכרה ומצאתי את עצמי בהכרה על הקרקע. שברתי יד ורגל, כמה צלעות וס״ו מנחם עיני 983 חץ נפל וכתף. לא היה לי נשק כי לא רציתי. יה שמאל היתה בסהר כי החזקתי ידית תחתונה. הכל עף מעלי .34 בנטישה. נרמה לי שאת הרגל שברתי בנחיתה״ חץ עשה מאמצים נואשים להיחלץ מן המטוס, אולם מצא עצמו במלכורת: החופה הקרמית של התא, לא נפתחה. הוא רחף את החופה מעלה וניסה לחלץ עצמו מיכנית, אך נשאר לכור בתוך התא הקד־ מי, במטוס שהלך וצלל לעבר הקרקע המתקרבת במהירות. הולראי וסאפוש המשיכו לעקוב אחר המטוס הצולל של חץ. לפתע, כחצי רקה לפני התעלה, נפלט מצנח אחר מהתא האחורי של המטוס. זה היה התהליך בפנטום: המושב האחורי נפלט ראשון. זה וראי עיני. מה קורה עם חץ? חולראי הביט לצדדים, וחיפש מצנח שני, אבל לא ראה אותו. בלבו קיווה כי .35 שמואל חץ, מפקר הטייסת ומוביל הגיחה, אכן נפלט הפנטום הגרול והבוער המשיך בצלילה, והמשיך בצילה ישרה ער שהתרסק לקרקע דרומית מער- 36 בית לאיסמעיליה חץ שילם בחייו על רבקותו במשימה ובשיטת התקיפה החרשה. שאר הטייסים המשיכו במשימה. צוותים רוסיים ומצריים ליד שברי אחד הפנסומים שהופלו בשבועות אלה במצרים 984 רוח רפאים מעל קהיר Soft 8 utof Hanem: (7.14 -17.30 10 C3M. flomepu 3PB noepexdeHQ 3PK 0 Bbiood u3 crnpoft 3PK 0 Homepu aeuauuu C6umo 3PB 0 C6umo 3A u n3PK 0 Boh 7 WON Hanem: 10.04-1011 8 cm. ,י flomepu aeuau,uu flomepu 3PB C6umo 3PB 0 floepexdeHO 3PK 0 C6umo 3A u fl3PK 0 Bbieod u3 cmposi 3PK 0 מתHanem: 13.34-t3 45 16cau. Boil 13 wo™ Hanem: 16.04-16.12 10 CAM. ^ ii y\ \ <5 \V \ flomepu 3PB floepexdeiio 3PK 0 Bbieod u3 cmport 3PK 2 flomepu aauauuu C6umo 3PB 6 CGumo 3A u I13PK 0 flomepu 3PB noepemdeHO 3PK 0 Bt>1eod u3 cmpoft 3PK 0 Homepu aeuattuu C6umo 3A u n3PK - yaap no cn c ;• - ocTaaneHHbie noswunn - cxpenb6a 3PK C-125 ' - c6nTne caMoneTa © . ניתן לעמוד על , תרשימי ימי הקרב, כולל ה־ השינויים הגדולים במיקום סוללות האמת,טילי הדמי,והסוללות הריקות במהלך ימי 1970 985 חץ נפל המבנים של את מבנה ״טופז״ ובו הפנטומים של טייסת שאול לוי. במטוס מספר שתיים היו דן לניס וזאב יוגב. לאחר התקיפה של המבנה הראשון המפעי- לים הרוסיים היו בכוננות מוגברת. כבר עם כניסתם של המטוסים לאיזור, התמלאו השמיים במאות פיצוצים. תותחי הנ״מ פתחו במט- חים של אש וגם סוללות הטילים נכנסו לפעולה. פופים אפוריברלבנים התנפצו באויר והתפוגגו בשמי האיזור. טילי באויר גם שובלים באפור־שחור - אלה היו של אביהו הוביל את המבנה בגובה הצוות המוביל של וזיהיתי את הסוללה ששיגרה עליו. התכוונתי להכנס אליה עד שראיתי שהם משגרים עלי מאותו מקום. הנחיתי את מספר שתיים שזו המטרה שלנו״ סיפר אביהו. הוא הספיק להביט מטה ולראות את המטוס הפגוע של חץ חולף מתחתיו ביציאה מהסוללה, כששובל של עשן נשרך מאחוריו. למעלה מ־ - עמוק בתוך מערד הסוללות. אביהו סובב את ראשו ימינה ושמאלה, כדי לעקוב אחר תנועת השוב־ לים הלבנים. הוא ירע כי הטילים הראשונים משוגרים תמיד לעבר המטוס המוביל. כשלושים שניות לפני שהגיעו למטרה הוא ראה טיל יוצא מן הסוללה אותה התכוון להפציץ. ״שוגר!״ הוא הודיע ברריו. 986 רוח רפאים מעל קהיר ״איפה?״ שאל לנים, מספר שתיים. ״שעה לכיוון שלו יצאו שני טילים. טיל אחר חלף מתחת לזוג הראשון ופנה מזרחה. הם טסו עכשיו במהי- רות "שים לב. טיל משוגר״ הוא אמר לשאול בקשר פנים, והתכונן להתמוררות הגרולה״. הרבה שיקול דעת, קור רוח ונסיון נדרשו ברגעים אלה. אביהו היה רגיל להתמודר עם האיום הזה- הוא עשה זאת מזה מספר חודשים וחמק כבר מעשרות טילים. הוא הכיר את בתמרון מהיר וחריף. מטוסו של אביהו היה מסורבל- מתחת לגחונו וכנפיו הוא נשא עריין טונות רבות של פצצות. היה צריר עתה הרבה איפוק, תזמון נכון ופעולה מהירה. פנטום אבל הפעם זה נראה שונה - הטיל עימו התמורה היה מסוג הרבה שלו. אביהו עקב אחר הטיל עור שניה קצרה. ״פתחנו מבערים, האצנו וחיכינו עד שנראה את הטיל בעי- ניים״ הוא סיפר. ״ שהטיל לא יוכל לתקן את הנתיב שלו. פעלתי בריוק לפי התכנון. ראיתי אותו טס וחיכיתי ער שאראה אותו בגודל המוכר. הוא כבר היה קרוב מאה - אז קלטתי שזה יותר״. אביהו תפעל את ההגאים באלימות, רחף את הסטיק מעלה, המתין רגע קצר, ואחר כר צלל מטה בבת 987 חץ נפל סרן דן לניס ונווטו סגן זאב יוגב ליוו את מטוס• הפגוע של אביהרלו׳ לנחיתה ברפידים אחת. הטיל חלף בוווששש צווחני. כן, זה היה קרוב מאה הפעם. הטיל לא פגע- אבל התפוצץ מתחת לגחון הפנטום הגרול. שנים אחר כך נזכר אביהו ברגעים האלה, שנמשכו חלקי שניות, אך נראו ארוכים כנצח: ״כשראיתי את הטיל הזה לא חששתי בכלל. עשיתי את כל הפעולות שהייתי רגיל לעשות בהתחמקות מ־ SA-2 אליך או לא - לפי ההתנהגות שלו, לפי כיוון הטיסה שלו- ואז, כשאתה רואה אותו בגורל טבעי אתה שובר. ה״גורל הטבעי" שאני חיכיתי לו, היה הגורל הטבעי של לקחתי בחשבון: אחר - שזה לא פחות. והשני- מתי לשבור. אם הייתי רגיל לשבור במרחק מסוים הפעם זה היה שונה. השבירה שלי היתח מאוחרת והביאה בעצם לכך שלא היתה פגיעה ישירה בי, אבל היא לא מנעה את פיצוץ הטיל .38 ממרעום הקרבה״ אביהו חש בפיצוץ גדול משמאל ומאחורי המטוס. הפנטום הגרול הזרעזע והטלטל מצד לצד. מנורת אש נרלקה, קשר החוץ אבר וגם האינטרקום בין אביהו לשאול ניתק. מצב חמור במטוס פגוע. אביהו הפעיל את ״כפתור הפניקה״ והשליך את כל הפצצות, על המתלים שלהן, בבת אחת. הוא סימן לשאול ביריו כי עשה זאת. השלכת הפצצות גרמה למטוס לנתר מעלה. היה לו חשש כי שאול יחשוב שטיל נוסף פגע במטוס ויפעיל את מערכת הנטישה. שאול, ממושמע, עקב אחר הנעשה, וברגעים אלה, לא נותר לו אלא להתמודד עם חוסר הנוחות הפיזי של הטלטולים ועם התפקיד שנועד לו לרג- עים קריטיים אלה: להיות זוג עיניים נוספות המתריעות מפני טילים. שאול שמע את ההתפוצצות, ואחריה את עשרות הרסיסים שרססו את התא האחורי בו ישב. בעוד אביהו נאבק לשלוט במטוס, הביט שאול בלוח שלפניו ופעל במהירות: סל״ר מנוע שמאל הלך וירה. המטוס מאבר כוח. הוא כיבה את המכ״ם ומערכות לא חיוניות אחרות. ״היו רגעים קשים. היו רגעים 988 רוח רפאים מעל קהיר 989 רוח רפאים מעל קהיר מטוס קטלני- כשהוא נושא פצצות שאתה אומר או־טו־טו או שאני נגמר או שאני נחלץ מזה״ הוא סיפר על תחושותיו, ״ברגע כזה אין לך זמן להתפלל. אתה מרגיש עצמך קטן. אתה מרגיש כמו בורג מסכן. אתה לא יכול לעשות הרבה. הבורג הזה משתולל באותו רגע, רץ כמו מטורף. עובד כמו אידיוט. יש רגעים קשים אבל רוקא ברג- .39 עים כאלה, אין לך זמן להתפלל״ אביהו הביט לאחור וגם שאול בחן את המטוס מצד לצד. חלק גרול מכנף שמאל נעלם. אביהו הזיז את הסטיק וזה היה רך וגמיש. מבט על לוח המכשירים הראה לו כי רק אחת משלוש המערכות ההרה־ אוליות תפקרה. ״מנוע שמאל היה אש וגריסה. כיביתי אותו מיד" סיפר אביהו, ״גם על מנוע ימין היתה מנורת אש, אך המכשירים שלו היו בסדר״. הפצצות גשרו מגחון המטוס זה מכבר, אולם המטוס היה פגוע. המבנה כולו היה מרוסס ומנוקב מפגי־ 990 חץ נפל עות. המטרה העיקרית של אביהו היתה להיחלץ עתה מן התופת, ולהגיע לשטח ישראל - לצאת הביתה. הוא הפנה את הפנטום הגדול מזרחה, לכיוון רפירים. אנשי הצוות במטוס מספר שתיים, לנים ויוגב, עקבו אחר מטוס המוביל. הם לא ראו את הפגיעה ולא שמעו כל דיווח על כך בקשר. לנים המשיך בנסיקת התקיפה, צלל והטיל את הפצצות על המטרה, סוללה ״כרמל מרוע הוא פונה מזרחה. לאחר שהבחין בפצצות הנושרות באחת מתחת לכנפיים ולגחון, הבין כי המטוס נתון בבעיה קשה. הוא הצטרף אליו וטס בצר השני, ואז נגלו לפניו הפגיעות בצד שמאל של הפנטום. לניס ויוגב פנו יחד אתו מזרחה. ״קיויתי למשוך איכשהו ער התעלה, ושם לנטוש" סיפר אביהו, ״בינתיים עפו סביבנו טילים מיתר הסוללות, ויכולתי להתבונן בהם דרך החורים שבמטוס. מתוך שלוש המערכות ההדראוליות - פעלה . עברנו את התעלה והפנטום עריין סחב. 40 רק אחת - ובזכותה הצלחתי להמשיך להטיס את הפנטום 991 חץ נפל בניתי על נחיתת אונס בהפיהיס. חלק גדול מהכנף השמאלית הלך, לא הצלחתי להטיס את המטוס מתחת למהירות מסוימת. הייתי עדיין כבד מאה והחלטתי לרוקן חלק מן הדלק״. לניס, מספר שתיים, ליווה את אביהו בנאמנות כל אותה עת, והמשיך להביט בנסיונותיו לשוב ולה- שתלט על המטוס. לא היה קשר בין המטוסים וכל מאמציו לקרוא לאביהו לא נענו. גם לשאול לוי, בתא האחורי, לא היה קשר פנים עם אביהו. המהירות עלתה ל־ המטוס להטות כנף הוא העריך שהם עומדים לצלול לארמה. הוא כבר אחז במנוף הנטישה, אבל המטוס התישה והוא הרפה ממנו. הוא שלף את מכשיר ה״רינה״ וניסה לקרוא למספר שתיים. הקשר לא נוצר - כל התדרים היו מלאים בקריאות ודיבורים בין צוותי החילוץ לבין עיני שהיה בדרכו לקרקע, ואנשי המבנה שלו. אביהו הביט לעבר מספר שתיים שלו ורמז לו בסימני יריים שהוא עומד לנחות ברפידים. זאב יוגב, ראה לפתע אש מתפרצת ליד מעצור האויר של הפנטום של אביהו. הוא סילק את המסכה 41 הנווט מעל פניו וניסה לסמן לו. "טופז אביהו לא יכול היה לשמוע אותו. העשן הלבן אפף את שורש הכנף וחלף מעליה לאחור. הפנטום הפגוע טס מעל כביש לאסמעילה וחצה את התעלה. אביהו קיווה כי הוא יחזיק מעמד. לאחר כשישים ק״מ נראה כבר רכס אום מרג׳ם המוכר שבלט צפונית לרפירים. הוא פנה פניה רחבה דרומה ומזרחה, כרי להגיע למסלול מספר שתיים טיפל בינתיים במנהלות: הוא קרא לבקרה אך לא קיבל תשובה. הוא עלה על התדר של המגדל ברפירים והודיע לפקח, כי מטוס עומר לנחות שם נחיתת חירום. לאחר מכן ביקש להע- לות רשת ולשגר רקטה ירוקה כאישור לנחות. במהלך הטיסה מזרחה, עקב אחר מטוסו של אביהו וכאשר זה החל להתיישר לעבר המסלול, יצא מעלה, מעל גובה הקפה כדי לעמוד על התקדמות הנחיתה ולסייע. אביהו המשיך להתמודד עם מערכות ההיגוי הפגועות. הוא ערך פניה רחבה מעל השרה ויישר את המטוס מול המסלול. מצבן של המערכות ההדראוליות לא היה ברור - האם יהיה הי לחץ להפעלת ההגאים בזמן הנחיתה, האם הבלמים יגיבו? הוא הוריה את מנוף החירום של וו העצירה. לאחר מכן את מנוף הגלגלים. יש תגובה - הם נפתחו וננעלו מטה. סימן מעודה. עכשיו הבחין כי מהירות הנחיתה גבוהה מרי, אך לא היתה דרך אחרת לשלוט במטוס. הוא הגיע לסף המסלול והוריה אותו בחבטה על משטח הבטון. הבעיות הופיעו עכשיו בזו אחר זו. ״נגענו - והמצ־ נח נקרע מהמשקל והמהירות. וו העצירה לא עצר, כי לא היה כבל. לא היו לי בלמים. נסחפנו ללא שליטה לצירי המסלול. כשירתו מן המסלול, נשבר הגלגל הקרמי והמטוס המשיך להחליק על הגחון על פני העפר, עד שעצר״ סיפר אביהו. אחר המאנשי צוות הקרקע רץ למסלול כדי להרים את הרשת. הוא הבחין בפנטום השועט לעברו וקפץ לתוך שוחה. המטוס עבר סנטימטרים אחדים מעל ראשו. המטוס הגרול התגלגל במהירות של 100 פצצות ובורות, ער שתלולית פסולת קטנה גרמה לשבירת כן הנסע הקדמי שלו. אז נעצר 992 רוח רפאים מעל קהיר אביהו פתח ירנית את החופה ויצא ברילוג מהתא. שאול הפעיל את מערכת הפתיחה בחירום והיה נרמה לו כי הכל מסתבך מעליו- המצנח והרתמות. אך גם הוא נחלץ מהתא בשלום. ״יצאנו שנינו ברגליים רוערות, הסתכלנו זה על זה, ואחר כך על המטוס, וראינו שהוא החל לבעור. ללא מלים התרחקנו מהמקום״ סיפר אביהו. מבט אל מתחת לגחון הראה להם כי אש ממשיכה לבעור בתא של הגלגל הימני וסביב אחר מטילי הספראו הצמודים לגוף. חומר ההדף שלו בער, ונזל לארמה בקילוחים גרולים. פצצת זמן. הם התרח- קו במהירות מהפנטום הפגוע. אך המטוס לא התפוצץ: צוותי החילוץ הגיעו למקום בו נעצר, כיבו את האש והכינו את הפנטום לפינוי. אביהו ושאול עמרו בצירי המסלול, מתאוששים מן החוייה המהממת. אביהו הרהר בפעולות שעשה באותה טיסה גורלית. הוא הביט על הפנטום הגדול, מטוס מספר המטוס - ער לפני כמה רקות כלי לחימה אדיר כוח ועתיר עוצמה - היה נטוי עתה על חרטומו השבור בצירי המסלול, פגוע ושותת רם. ״חשבתי שעשינו שטות״ סיפר אביהו. ״היינו צריכים לנטוש את המטוס הבוער, שעמר להתפוצץ בכל רגע, ולצנוח בשטחנו מיה עם חציית התעלה. אך הרגשתי שאיני יכול לנטוש את המטוס - זה היה כמו לעזוב ידיד בצרה. הוא הביא אותנו חיים אל מעבר לתעלה, והלב לא נתן לי לעזוב אותו .42 כך שיתרסק בחולות סיני בחוש ההומור האופייני לו, סיכם אביהו את הגיחה: ״אלוהים החליט שלהרוג שני מפקדי טייסות ביום אחר, זה יותר מרי". סלע: ״אם אני ממשיך- אני מת״ אביאם סלע היה כבר טייס מנוסה בהתמודרות מול טילים. הוא טס למטרה יחר עם אביהו ובנקורה המיוערת הם התפצלו והוא פנה והוביל את בן זוגו לעבר מטרתו המיוערת, ״יונה השני והעמוק יותר. הזמ״מ שלו היה זהה לזה של אביהו אבל ברגע שהתחילו הטילים להתעופף סביבו והוא העריך מה עומד להתרחש, הוא לא היסס. "אני זוכר את התקיפה ואת הטילים. ואני זוכר ששברתי מהם, כי הבנתי שזה לא עובר. לא היו לי ספקות: הטיל שבא אלי היה אלי וגם לא אלי. זה היה ברור לי: אם אני ממשיך אני מת- זה היה כל כך ברור, כיוון שידעתי כבר להתמודד עם טילים, לשרור ולחיות, ולהבין את הדברים. "שברתי בפראות והטיל לא פגע בי. ובאמת .43 השניה האחרונה - אבל אז שברתי בחוזקה וחמקתי׳׳ הבן זוג שלהם, רביר־שפיצר )טייס ששימש הפעם כנווט( הטילו את הפצצות שלהם על הסוללה וחמקו מן המקום בזריזות. סרן איתן בן־אליהו, יחר עם הנווט יוני אראל ומספר שתיים, אורי שעני ומנחם שגיא, הובילו את הזוג השני של יותר, של המערך. הזמ׳׳מ שלהם היה לא היה היחיד: זמן קצר לאחר מכן הבחינו בעוד שלושה־ארבעה טילים המתפוצצים כשני ק״מ לפני־ הם, בהיותם בגובה של 993 חץ נפל בן אליהו היה טייס מנוסה. הוא התמודד כבר בעבר מול האיום הזה. הטילים לא הרתיעו אותו. בשקט לא אופ- ייני, הוא הודיע בקשר: ״מושך!״ שני המטוסים משכו, גלגלו, התישרו, ושחררו בצלילה את הפצצות. הן פגעו בסוללה, אך התפזרו לאורכה. בן אליהו משך בסטיק, רחף מצערות והפנטום הקל מפצ- צות נסק מעלה, אנכית כמעט תוך פנייה חרה והטיית כנף, לבחינת התוצאות. במהלך המשיכה שוגר לעברם עוד טיל. איתן גלגל את מטוסו, צלל, שבר וחמק בשלום. את הזוג הבא של ועמו חיים רותם־גיל הרן מאותה טייסת. גם הזמ״מ שלו היה אביהו. שוחט הבחין בטילים ובמטוסו הפגוע של אביהו הנאבק להיחלץ מאיזור הסוללות מזרחה. ״בדרך הלוך, לאחר חציית התעלה, ראיתי פגיעה במטוס- כנראה המוביל של הרביעיה של כתב בתחקיר, ״הפגיעה נראתה קטנה. לאורך הטיסה למטרה, התפוצצו מסביב כ־ קים לא קרובים״. שני הטייסים, שוחט ורותם, קיבלו את הנתונים מנווטיהם, נוי וגיל, הבחינו במט- רה, סוללה ״עבסה ב׳״, משכו, גלגלו, שחררו את הפצצות הגדולות ופגעו בדיוק במרכזה. מערכת המכ״ם והמנ״א)מרכז ניהול אש( הושמרו והתפוצצו בענן גרול של אש ואבק. בזמן הנסיקה שלאחר שחרור הפצצות, הם עקבו אחר הטילים אשר שוגרו לעבר הזוג של בן אליהו ושעני. אלה חלפו בצידם. גם לעברם שוגרו טילים: ״תוך כרי תקיפה, התקבלה התרעת שיגור מכוון ״כרמל חזרה לגובה. באיזור שנמצא מזרחית לעבסה ב׳, יש בין חמש לשבע סוללות תותחים, לא ידוע קלי־ בר. נראו הרבה רשפים״. שני המטוסים הטילו את פצצותיהם פנו חדות וחמקו בשלום. במרכז השליטה של חיל האויר ישב מוטי הור ושמע את הריווחים בזמן אמיתי. תוצאות התקיפה ער כה היו טובות. נותרו עוד מספר מבנים לתקיפה. ״אתה סופר אחת, שתיים שלוש ושובר״ זירת הלחימה החלה להתרוקן מן המטוסים הראשונים שהסתערו על סוללות הטילים, שחררו את מטען הפצצות שלהם וחמקו בפניה חרה חזרה מזרחה. רעם מנועי הפנטומים ואוושת מעוף הטילים הלכו ודעכו. רק שובלים לבנים־אפורים שנותרו בשמיים הכחולים, מתפזרים והולכים עם משבי הרוח, העידו על אשר התחולל כאן ברקות האחרונות. מבנים אחרונים עמרו להכנס עתה לתקיפה. חנקין־בן שוע ופרנס־עופר תקפו בזמ״מ סוללה ״כרמל עים הדבר נרמה כנצח. 994 רוח רפאים מעל קהיר הזוג השני שיצא עם חנקין היה אורי גיל־יוסי קמאי ויפתח שרמי־ראובן פישר. הם היו הזוג האחרון של טייסת תר, שהיתה בתוך הדלתא״ מספר אורי, ״היא היתה מאד רחוקה. עד שחציתי ראיתי את כל הבלגן. ״חץ כבר נפל. שמעתי שמדברים עם עיני, הנווט שלו, בקשר: ״איפה ה... שלך?״ ״נשאר באויר״. ״נתקשר אליך ברבע לשתיים״ ״אין לי שעון. הוא עף לי בנטישה״ השיב עיני. אורי גיל היה טייס מנוסה, שקול ומהיר תגובה. הוא נכנס לתקיפה, ובמהלך המשיכה התמורה עם טילי לפחות שני טילים איברו את הכיוון כשהיו בדרך אליו. אבל נדרשו לו הרבה מאמץ, סבלנות, וקור רוח כרי להמשיך בתקיפת המטרה וגם להתמודד עם טילים נוספים. מספר אורי: "באויר היו המון טילים. ראיתי שיגור אחר, ושני, ואת המנ״א)מרכז ניהול אש( באמצע. טיל אחר נסק מעלה, עשה תנועה בליסטית ונפל לארמה. ״יצאתי אחרון, למטרה הכי רחוקה. ראיתי את התקיפות - כולן היו מצד שמאל שלי. עלי שיגרו כבר טילים לפני כן, והיתה לי טכניקה איך לחמוק מהם: אם אתה רואה טיל, ואתה בגובה, אתה מוריד אף, אבל לא יותר מרי נמוך. שם אותו משתנה- הוא בא אליך. סופר -אחת, שתיים, שלוש - ושובר מוקדם, או ספר מהר מרי- חטף אותה. נגדנו לא שיגרו עריין טילים. והיו שם הרבה טילים. ״באתי למטרה. במהלך הצלילה קיבלנו התרעה בגובה אף מעלה, עם פלפל מלא... ואז שברתי. הטיל עבר לירי, עשה ווווםםם כלפי מעלה, והתפוצץ. רק אז התישרתי חזרה. ״ראיתי עוד טיל משוגר בשעה חמש שלי. הוררתי את האף. ההתיחסות חשובה, אולי הוא קצת רחוק. ואז ראיתי שהוא מאבר את האנרגיה שלו, הרים אף מוקדם ועבר מתחתי. ואז הכל היה שקט. זה היה SA-2 אורי גיל ומספר שתיים שלו, יפתח שדמי־ראובן פישר, היו כבר תשושים מהתקיפה והחמיקות. הם השלימו את תקיפת סוללה ״עבסה ג׳״ שיוערה להם ונערכו לצאת במהירות אל מעבר לתעלה. ״טסנו בשקט. גובה ״אנחנו לבר בשטח. מספר שתיים היה בצד ימין. פתאום לפני אבו סואר, הנווט אומר לי: ׳יש לי אינ- פורמציה חשוב...׳ לא גמר את הב׳ של ״חשובה״- ואני לא שאלתי- ראיתי מה קורה - פלפל מלא, שברתי שמאלה והנמכתי. בזוית של ״שברתי שברתי ממנו ברגע האחרון. נשארתי מתחת ל־ גומר אותי. "כשיצאנו הרגשתי תחושה של מחנק. הפה היה יבש- לא יכולתי להוציא מלה מהפה 995 חץ נפל סרן אור׳ גיל ונווטו סגן יום׳ קמאי היו במטוס האחרון במבצע התקיפה הגדול נורא .44 אינפורמציה עליו ממקור ראשון״ גיחות צילום להערכת נזקים במפקהת חיל האויר רצו לרעת את תוצאות מבצע התקיפה הגדול, ולצלם את הפגיעות תוך כרי תקיפה. בשעה בגובה פנטום שטסו נמוך יותר וממערב להם, ונוערו להתריע על שיגור טילים לעבר מטוסי הצילום. כל המטוסים היו אמורים לשחרר את מיכלי הרלק שלהם ול״התגקות״ לפני הכניסה המהירה לפס הצי- לום. מטוסי הפנטום לצילום של שהיה האחרון בין המבנים התוקפים, כרי לתער את הפעילות. שני המירז׳ים של 69 לפי הוראה של אנשי המבצעים פותחו הסרטים בבח״א רונים הרבים שערכו המטוסים במהלך התקיפה, לא ברור אם תוצאות הצילומים היו טובות. בעקבות כך, הוחלט להוציא טיסת צילום נוספת של הפנטומים. אברהן וילן, מטייסי קורס ההסבה השני ב־ לקח כיוון רגל, ובמהירות מאר הוא חלף מעל המרחב הבוער. שובלי טילים עוד נותרו בשמים, מתפזרים עם הרוח. למטה נראו תוצ- אות הפגיעות בסוללות. וילן לא חש בכלום בגובה בו טס. ״הטיסה בגובה רב היתה אחת הטיסות השקטות ביותר שאני זוכרי׳ הוא סיפר. ״אתה מהיר יותר ממהירות הקול- וכל הרעש מאחוריך. טיסה 996 רוח רפאים מעל קהיר שקטה מאד. טסנו לאודר התעלה והשלמנו את המשימה. הייתי מטוס נקי- בלי מיכלי דלק וללא חימוש. בגובה הזה אתה לא יכול לתמרן כמעט, אבל בסיום פס הצילום ערכתי פניה רחבה שמאלה כרי לצאת מן האיזור. ״לא שוגרו לעברי טילים. גם לא לבשתי חליפות לחץ בטיסה הזו- לא היו כאלה בחיל האויר אותה עת. כל הביטחון שלי ושל הנווט היו תלויים במתג קטן, ששלט על ריחום התא- אם הוא היה ׳הולך׳, .45 לא הייתי חוזר מן הטיסה״ מוטי: כולם לחזור הביתה המהומה שהתפתחה ונמשכה מעל שרה הקרב, עוררה חששות בקרב אנשי המבצעים. הקריאות בקשר, האזהרות, ההתרעות מפני טילים המזנקים לאויר - כל אלה היו ״קריאות קרב״ מוכרות. הפעם היו גם הורעות על נפגעים, על צניחות ונטישות- התרעות אלה רמזו לכל מי שהאזין לקשר: יש בעיה - הגיחה הזו נמצאת במשבר. מפקד חיל האויר, מוטי הוד, ואנשי המבצעים שלו, עקבו בצמידות אחרי התקרמות הפעולה. מטו- סים של טייסות התקיפה והיירוט, כבר התנקו והוריעו על יציאה. הזמ״מ האחרון התקרב והם המתי- נו לשמוע את המלים ״יוצא״ של מבנה ״הפנה" של חנקין וגיל, לאחר שהזמן שחלף מאז שמעו את ה״נכנס״ של המבנה הראשון - ״חגור״ של חץ - היה ארור כנצח. מוטי היה ברילמה קשה: הוא לא ירע מה עלה בגורלו של חץ, מפקר טייסת ה״גארר״ הוא שמע כי מטוסו נפגע וגם את גורמי ההצלה שהחלו להיערך לחילוץ אפשרי. מסוקי היסעור כבר היו בדרכם לעבר התעלה עם צוותי הלוחמים. עם עיני נוצר קשר לזמן מה עד שחדל להגיב. מטוסו של אביהו, מפקר טייסת הטיל. איש בחדר המלחמה, לא ידע אותה עת כי הצליח למשור את מטוסו ולהגיע לסיני. האם הפעולה נירונה לכשלון? חשב מוטי, איבדתי שני מפקדי טייסות בכירים, וזה יותר מרי. הוא התיעץ עם אגסי ואנשי המבצעים והחליף מלה עם אנשי המוריעין. בינתיים הוריע המבנה האח- רון של התקיפה כיח הוא יוצא. השלב הקריטי של מבצע ״אתגר״ הסתיים. הפעולה כולה ארכה כעשר רקות - הכל היה דחוס, מרוכז, צפוף וקטלני. המטוסים הגרולים היו כבר בדרך החוצה- נשאבים מזרחה לעבר סיני. טייסי הפנטומים שיצאו מהזירה, עשו פעולות מתחייבות אחרונות, כדי להתנקות ולצאת משטח מצרים. חלק מהם היו פגועים ואנשי צוותם ביצעו פעולות חיוניות שנוערו להחזיר אותם לנחיתה בשלום. אחדים יצאו לעבר התעלה, אחרים המשיכו משם צפונה לעבר הים. במרחב הגרול בין איסמעילה לסואץ- שם היתה ההתכתשות הגרולה -התרוממו עמודי עשן שחו- רים - אות לדרמה הקטלנית אשר התחוללה שם אך לפני מספר דקות. במרחב חסר־הנופים על הכביש לבילבייס, נותרו סוללות טילים מדממות, מחפורות מפוררות וכתמי עשן ופיח שחורים על הקרקע, שהעירו על הסוללות ששיגרו טילים. השובלים של עשרות טילים ששוגרו לאויר, עריין ציירו נתיבים לבניבראפורים שהתבררו בשמיים, ואלה שנותרו על המשגרים התפוצצו זה מכבר 997 חץ נפל -יf נתיב׳ מטוסי הצילום במבצע ״אתגר סרן אברהם וילן ועלו באש. מרכזי הבקרה של הסוללות נראו הרוסים. מבני הבונקרים העשויים בטון והמצריות שהגנו על הטילים התמוטטו וקרסו. מערכות המכ׳׳ם היו פגועות. הטילים הרוסים. עשרות אנשים נהרגו ונפצעו על הקרקע. רובם הגדול רוסים. עשן רק כיסה את איזור הפעולה. המרחב נראה כאיזור קטל חרוך ושחור. מאות פופים שחורים אפורים שעדי- ן ריחפו באויר, התפזרו עם כל משב רוח ונעו מזרחה. ענני האבק שליח הלכו ושקעו. הפעולה המורכבת והמסובבת שהתחילה בצורה מאורגנת, נפסקה כמעט באחת- התכתשות מהירה ואלימה, שיגורים, הטלת פצצות וחמיקה מהירה מן האיזור. אולם כמעט כל משימותיו של מבצע ״אתגר״ בוצעו. מטוסי התקיפה כמו מטוסי ההסחה וההטעיה יצאו לעבר תעלת סואץ. אחר מהם, מטוס העלה עשן מערבית לאיסמעילה, מטוס נוסף, של אביהו, נפגע ונחת ברפירים. המטוסים האחרים היו בדרכם צפונה, לחצור ורמת דור. חלקם היה פגוע אולם הם היו בשליטה. במהלך מבצע ״אתגר" הושמרו שש מתוך שבע סוללות טילים - סוללה אחת לא נפגעה. לאחר שאנשי המודיעין בהקו את צילומי המחפורות הם העלו ארשת של מבוכה: שלוש מן הסוללות שנפג- עו היו סוללות רמה. הרוסים לא היו חסכנים: הם שיתפו בהגנת מערך הטילים שבנו סוללות רבות- אלה שהיו המטרות, כמו אחרות שסוככו עליהם מכל עבריהן. לעבר הפנטומים הם שיגרו שלושים טילי קרקע־אויר- כמות הטילים הקבועה של חמש סוללות - יותר מטיל לכל מטוס תקיפה. 998 רוח רפאים מעל קהיר אביהו: ״הגיחה היתה הצלחה״ ״הגיחה היתה הצלחה גרולה מאה״ אומר אביהו בן נון, ״חיסלנו את כל הקו הזה של סוללות הטילים. הבעיה היתה שנפגענו - גם חץ וגם אני. ״לא ניצלו את ההצלחה הזאת. אנחנו יצאו לשם עם לנו. חץ ואני נפגענו- אבל שש סוללות שהיו שם הושמרו, כולל הסוללה שירתה עלינו. מספר שתיים שלי נכנס עליה. אני נפגעתי, אבל הוא נכנס וחיסל אותה". "התקיפה הצליחה ומפקר חיל האויר, עוד לפני שירע שנחתתי בשלום, החליט להחזיר את כולם הביתה- את כל המטוסים שהיו מתוכננים לבוא לתקוף שם את הארטילריה, ואת אותן מטרות מצרי- ות. ״בעצם המשימה לא בוצעה בשלמותה- בעור שהמחיר שולם. יתר עשרים המטוסים שתקפו שם פגעו בסוללות הטילים האחרות. הרושם הראשון היה שזה מבצע מוצלח מאה״. הרוסים נשארו- המצרים ברחו המבצע של ה־ קולונל בוריס ז׳יבורונוק, מפקר אחת מבריגרות הטילים שהוצבה בתעלה: ״ב־ יותר קשה. בצהריים היכו הישראלים בגדור המצרי. כעבור שעתיים היתה התקפה אוירית נוספת. הפעם היתה זו קבוצה גרולה של מטוסים. הם הגיעו, ערוכים בדרגים לגובה ולעומק. לקרב זה הצטר- פו הגדודים של מאיור מנסורוב ומאיור טולוקוניקוב. ״ההתחלה לגבינו היתה מוצלחת. שני שיגורים- שני מטוסים מושמרים, ביניהם פנטום נוסף. אבל בהתקפה הבאה, הגיהו מן העורף ארבעה פנטומים והפציצו את הגדוד ברקטות. אחר כך הונחתו פצצות. שמונה אנשים נהרגו. מתקן השיגור נשרף והתפוצצו רקטות וגנרטור. יום קשה! יחירת .46 המשנה הועברה לעורף״ הרוסים מאה לא התרשמו מיכולת הצוותים המצריים של הסוללות. הסוללה של טולוקוניקוב היתה הראשונה שנפגעה. קולונל ז׳יבורונוק, יצא באותה שעה לערוך ביקורת בסוללה עליה פיקד מאיור מנסורוב, שהיתה ליה הסוללה של טולוקוניקוב. הוא נכנס למרכז ניהול האש שם ישבו מול המס- כים אנשי בקרה מצריים, שהיו אחראים על מעקב אחר נתיבי הטיסה של המטוסים הישראלים החוד- רים. באותה שעה בריוק החלה ההתקפה הישראלית על הסוללה. סיפר ז׳יבורונוק לעיתונאי שראיין אותו: ״ההפצצה החלה, והסוללה שלנו רערה מעוצמת ההתפו- צצויות... כאשר הקואוררינטות של נתיבי הטיסה הראו שהפנטומים הולכים ומתקרבים אלינו, התמוטטו העצבים של הערבים. הם סילקו את האוזניות שלהם, זרקו את הקסרות והחלו לברוח מהח- דר. היית צריך להיות שם, כרי להבין ער כמה חם היה בפנים. כל אחד ישב בבגריו התחתונים, ועליו קסרות ומסיכות גז, שהתנועעו בעצבנות. אחד מאיתנו תפס את אחר הערבים, בתחתוניו, וחבט בראשו בעזרת קסרה, בעודו משמיע לעברו קללות שלא ניתן לתרגם אותן כאן. ׳אתה ממזר!, אנו- שהגענו כל הדרך- נשארים בעטרות שלנו, ואתה בורח?!. .47 לא היה אף מקרה אחד בו אחד מאתנו נכנע לפחה״ 999 חץ נפל שמונה טילאים רוסיים נפלו הסוללות הרוסיות הצליחו לפגוע בשני מטוסי פנטום ישראליים- אחר התרסק והושמה, השני נחת נחיתת חירום ברפירים- מטוס פגוע שיצא משרות והושמש רק לאחר כשנה. אך מחירה של הגיחה עבור הרוסים היה גם הוא כבד. סיפר קוטינצב, מפקר אחת מסוללות הטילים . ״בקיץ 48 שהגנה על קהיר הפציץ ללא רחם את הצבא המצרי. חיפשנו דרך להגן על החיילים. החלטנו לארגן מארב טילים ובלילה הכנו מראש את העמדות- אמיתיות ומהומות- והצבנו בתוכן צוותים ערביים שאימנו. אלא שעוד באותו יום ירה עליהם חיל האויר הישראלי והפציץ אותם. מטרות המארב לא הושגו. עשינו עוד מספר נסיונות, אך בלא הצלחה. באחר הנסיונות הללו השתתפה יחידתו של ידידי, ואסי־ לי טולוקוניקוב. הטילאים שלנו הספיקו אמנם לרפוק שני פנטומים, אך ספגו בעצמם מהלומה. ידירי המפקר ושמונה טילאים נפלו בקרב״. גם הרוסים נדרשו לבחון מחרש את שיטות הפעולה שלהם. העימות הבא יהיה גם הוא מהיר, חד, וכואב לשני הצדדים. ״בספר שכתבו הרוסים על התקיפה הזו, נאמר שנהרגו להם שם SA-3 ״אל תחכו לחץ - הוא לא יחזור״ טייסי הפנטום, תשושים ועייפים, חזרו מעל סיני והים התיכון לבסיסים מהם יצאו. הם הסיעו את מטוסיהם, באיטיות מתבקשת, חזרה לרת״קים. האנשים הטכניים, המכונאים ואלה שלא השתתפו במבצע, עקבו אחר מערכות הקשר וירעו על הפגעות המטוסים. האוירה היתה קשה. פנטומים של 201 חלוץ ושמיר הפנו את מטוסם לדת״ק הרחוק ממנו יצאו גם חץ ועיני. הם גלשו לדת״ק אבל לא ראו את המכונאים - כולם הסתודרו בכיפה ממנה יצא הפנטום של חץ. חץ גילה יחס מיוחד לאנשי צוותי הקרקע, והיה רגיל לשתף אותם בסיפורי הגיחות, מיד לאחר שחזר. חלוץ ושמיר נכנסו לכיפה שלהם, כיבו את המנועים ופתחו את החופות. מכונאי או שניים שהגיעו לבסוף, הציבו את הסולם לאנשי הצוות. חלוץ ושמיר ירהו לאיטם מן התאים. חלוץ הביט במכונאים: הם כבר ירעו. המטוס של חץ היה היחיד שלא חזר לרת׳יק. "אל תחכו לחץ״ הוא הציע ביובש למכונאים. המכונאים שקיוו לשמוע אולי תקווה בדברים שישמיע להם, לא זזו ממקומם. הם עריין קיוו כי מטוס 680 התקיפה. חלוץ ושמיר אחזו בקסרות ובמפות הטיסה, והלכו סביב כרי לבחון את הפגיעות בפנטום מספר מיהרו חזרה לכיפה של חץ. "אל תחכו לו - חץ לא יחזור" נפרה מהם חלוץ. מספר שעות לאחר מכן נערך בשרה רב בתל־אביב תחקיר מיוחד, כאשר בלב כולם תחושה מעיקה: למרות שהפורים עשו מה שתוכננו לעשות, היו נפגעים. חיל האויר ספג בעבר פגיעות קשות- אבל 1000 רוח רפאים מעל קהיר •גן עוז׳ שמיר יורד מהתא האחורי של הפנסום הפעם היתה תחושה כברה יותר. הרבה תקוות תלו ב״פורים האלקטרוניים״ ובקרב כולם היתה תחושה כי השיטה לא פועלת- ״הפורים האמריקנים איכזבו. אנחנו שילמנו מחיר כבר״ אמרו. הקצינים הסתוררו ושוחחו על הנופלים ועל השבויים. כולם הפנו מבטים לעבר השורות הראשונות- אלה הסגירו את התוצאות בצורה מוחשית יותר: חץ לא היה שם, עיני היה לפי הדיווחים כבר בשבי. הסיכויים לחלץ אותם היו קלושים. אביהו ושאול לוי נפגעו, וטייסים אחרים שנחתו בשלום, החזי- רו לנחיתה מטוסים נקובים ככברה. על תחושתו בדרך לתחקיר סיפר אורי גיל: ״נסעתי לתל־אביב לכל התחקירים. נסענו בסוסיתא ברחוב אבן גבירול, בדרך לקריה. אנשים ישבו במסעדות, אכלו גלירה ושתו קפה. ולאנשים אין מושג מה קרה בשעה האחרונה. והנה אנחנו- שני אנשים שעדיין לבושים בסרבלים - איש לא ידע איפה היינו ומה עבר עלינו. התחושה שלנו היתה: ׳ככה זה - אנחנו השכפ״ץ שלהם״. נוכחותם של מפקר חיל האויר, מוטי הוד, ראשי יחירות המודיעין, המבצעים, מפקרי בסיסים וטיי־ סות, אר הגבירה את תחושת המשבר. כולם היו שם כדי לשמוע את קורות הדרמה הטראגית שהת- חוללה בשמי התעלה. מדוכרכים הם הקשיבו לביקורת של הטייסים. ״כך לא מנהלים מלחמה!״ אמרו הנועזים בהם. ״אסור היה לנו לסמוך על הפורים האלה״ אמרו אחרים. תחושה של מרי היתה באויר. אחד אחר עלו המפקרים, אנשי המוריעין, המבצעים, מפקרי הטייסות, מובילי המבנים וסיפרו את הקורות אותם בגיחה. מנחם עיני, ששלוש וחצי משנות חייו בילה בכלא עבסיה המצרי, אמר לאחר המלחמה: ״הכוונה היתה שנטוס בשיטה הזו לתקיפה רים האלה לא נוערו של חיל האויר. בתחקיר לאחר תקיפה קורמת, ב־ נתנו לנו תחושה שהוא מצליח לתת הגנה. נתנו לנו להבין שהוא יספק הגנה וכמובן שהוא לא סיפק״ 49 1001 חץ נפל היתה זו תקופה קשה בלחימה נגר סוללות הטילים. ניסינו שיטה חרשה והיא לא עובדת. מוטי שמע את כל הטענות אך לא הסגיר את תחושותיו. הוא נשך את שפתיו ולא השיב לטענות. גם לאנשי הצוות הלוחמים הוא לא הסגיר את כל סורות המבצע והאמצעים שהופעלו לטובתו. המלחמה נגר סוללות הטילים תימשך- לא היה לו ספק בכך. אבל חייבים למצוא פתרונות טובים יותר. הוא הבין לרוחם של אנשי הצוות- הביקורת של הטייסים כאילו הוטחה בפניו אישית. אנשי המבצעים ובמיוחד אנשי האלקטרוניקה, היו נבוכים יותר מתמיה ולא השמיעו הגה. זה לא עובר- שיטה נוספת בה תלו הרבה תקוות, נכשלה. שנים אחרי האירוע הטראומטי, מנתח אביהו בן נון בצורה שקולה את האירוע: ״אחרי המקרה הזה, היו הרבה מאה שהזרהו, כאילו שהם התנגרו לפני הפעולה״ אומר אביהו. ״זה היה ויכוח מקצועי, והבנה שבעצם אם נלך בגובה נמוך, יכול להיות שנתקוף מחפורות ריקות- עם כל הסיכון של הנ״מ האדיר שהיה בגובה נמוך. ״פה ירענו מה צפוי לקרות, והיינו בעלי ביטחון עצמי. היה לנו נסיון רב נגד הפודים עבדו טוב נגר קהיר- אני עצמי צילמתי אותם שם באחת הגיחות- אבל לא ירענו שיש בתעלה. ״מתי חששנו שיש נרלקו. ומה שאנשים עשו - זה כיבו אותו בכלל, כי הוא לא יכול היה לתת שום אינריקציה- היה שם הנ״מ עם המכ״מים ולכן לא יכולת להתיחס לדבר הזה. "לכן אם מסתכלים על זה - היה ויכוח. היה חשש אצל כולם - גם אצלי - אבל היה ברור שחייבים לתקוף את המערך הזה, והיה ביטחון שאנחנו יכולים להתחמק מהטילים״. תקיפת סוללות הטילים ב־ שיטת לחימה חרשה שהיתה אמורה לשלב את!?"׳ נגר סוללות טילי רייב ברוג, האיש שהמליץ על אימוץ התקיפה בשיטת על הפעלת מערך הל״א נגר טילי היטב וביצעו את אשר תוכננו לבצע. הסיבה לאבירות, הוא מעריך, היתה בעיית משמעת: ״היה צורך לשמור על מרחקים מתאימים בין המטוסים, כרי שהם יהיו יעילים" הוא אומר בביקורתיות, ״כן, היה צורך לשמור על מרחקים מתאימים!״ ברוג מציין כי"ישנן הוכחות שטילי צגי מערכות נועדו נגר גם נווטים שיצאו לגיחה זו אישרו, כמתואר למעלה, כי אכן הבחינו שה׳׳סטרובים" על צגי מערכות ההתרעה היו ״שבורים״ וטילי אבל, כאמור, לא היה זו הסיבה לפגיעה במטוסים. 1002 רוח רפאים מעל קהיר ישראל הורשת ״חבילה אנטי־טילית״ לאמריקנים היה אינטרס משלהם, למצוא דרכים להלחם במערך הטילים הרוסי החרש, שהיה עשוי בעתיר הלא רחוק לאיים גם עליהם בשמי וייטנאם. לכן הם חיפשו בכנות דרכים לסייע לחיל האויר הישראלי לצאת מן המשבר. שני הקצינים האמריקנים ניתחו את האירוע, בחנו את התוצאות והח- ליטו להמליץ למשרה ההגנה האמריקני לספק לישראל אמצעים מתאימים. סיפר ברוג: ״בהתבסס על כל מה שראינו והנו עם אנשי חיל האויר, בוב ואני הגשנו שורה של המלצות במהלך התחקיר שלנו. האחר היה לספק להם טילי ׳שרייק׳ לשימוש נגר CBU טיקות ״.50 )סוכנות הביון המרכזית של ארה״ב( לגבי במהלך מלחמת האויר בוייטנאם, הפעיל חיל האויר האמריקני מטוסי ל״א, או ״המאשים הפראיים״ Wild Weasel) נים הפעילו את המטוסים, כשהם מצוירים בשלושה אמצעים עיקריים רו לפגוע בסוללות הנ״מ, מערכות ל״א אקטיביות לשיבוש מערכות המכ״ם. כמו כן פיתחו מעברות הצי האמריקני טילים מיוחדים מסוג ולהשמיר אותן. היו אלה מערכות מסווגות מאה במערכי חיל האויר והצי האמריקני. מיד לאחר המבצע של ה־ צוות מיוחד של חיל האויר יצא לארה״ב לאחר המלחמה, כדי לאתר מערכות שיועילו למלחמה נגד הטי־ לים. מימין: חנקין, ברוג, סומך, רונן, שניר וביל 1003 חץ נפל טיל׳ ״שר״ק״ נגד קורנים היו בראש רשימת הדרישות של ישראל לנשק נגד טילים מהממשל האמריקני לאשר לה אספקת פצצות מצרר וטילים נגד קורנים, כדי שתוכל להתמודד עם הסוללות הרוסיות החרשות. האמריקנים, כצפוי, רחו את הבקשה, בעיקר משיקולי סודיות, אך גם משיקולים פוליטיים. רק ב־ ה״הבילה האנטי־טילית״. אולם האמריקנים לא מיהרו למסור את המערכות, בגלל התנגדות של הדרג המדיני, קרי מחלקת המרינה של ארה״ב. היו אלה ימים בהם לחצה ארה״ב על ישראל לקבל .51 את תוכניתו של שר החוץ, וויליאם רוג׳רם, ומניעת הטילים היתה חלק מלחצים אלה יש לציין עם כך כי גם מערכות אלה לא יכלו לתת אותה עת, תשובה מתאימה לבעיית הטילים: לטילי ה״שרייק״ הראשוניים, היו מגרעות מבצעיות: טווח הטיל היה קטן יותר מאשר טווח מערכות הגילוי של המכ״ם, או אף טילי הקרקע־אויר מסוג ל״תחום הקטל״ של טילי הקרקע־אויר, ושם לשגר את טילי ה״שרייק״)״אגרוף״ כפי שכונו בחיל האויר(, לעבר המכ״ם. התעשיה הצבאית פיתחה במהלך המלחמה פצצת מצרר מסוג ״טל", )אשר הגיעה לבשלות במהלך המלחמה, ואף ערכה ניסוי מבצעי של הפצצות מעל סוללת נ״מ מצרית מעבר לתעלה(. אולם בעיות בייצור מנעו את הכנסתה לשימוש בכמויות משמעותיות. גם האמריקנים ידעו על מגרעות אלה ולמעשה גם הם היו במבוכה. הם הורו בשלב זה כי אין בידם תשובות טכנולוגיות מתאימות לטילי סגן שר החוץ האמריקני, בפגישתו עם שגריר ישראל בארה״ב, יצחק רבין, אמר לו מפורשות: ״בו- ייטנאם עמדנו מול מערכות נשק רוסיות נגר־מטוסים, שהן יותר מיושנות מאלה המצויות במצרים. אם תשאל אותי היום, מעבר לכל שאלה מדינית, אם יש לארה״ב האמצעים להשמיר את הטילים הסובייטיים ללא אבירות גרולות לכם - התשובה המפורשת היא: לא! וחשוב מאה שלא תשגו באש־ לייה: גם אילו מסרנו לכם כל מה שיש לנו בתחום זה, לא הייתם מצליחים לגבור על מערך הטי- .52 לים הוא ציין כי ארה״ב בוחנת את הנושא מבחינה טכנולוגית והרגיש כי"אנשינו זקוקים לשנה בערך, ללמור את הנושא ולפתח מערכות נשק חרישות שיענו על עליונותם הנוכחית של הטילים. איני 1004 רוח רפאים מעל קהיר יכול להבטיח לך ברגע זה שום דבר, אבל אני יכול לומר שתוך כשנה, יהיו בידינו תשובות טובות בהרבה ממה שיש לנו היום בנושא הטילים״. רבין העביר את התשובות הלא מעודדות לישראל. הדרג המריני היה מאוכזב. חיל האויר נאלץ להוד מודה עם הנושא באופן עצמאי ולמצוא לו תשובה מבצעית וטכנית. אנשי המבצעים והאלקטרוני- קה פיתחו לימים טקטיקה שתאפשר השמדת מערך סוללות טילי קרקע־אויר מורכב, המשלב סול- לות נייחות לאושש את מוטי חש כי יש צורך לשנות את השיטה ולתקן את הפקורות. אך משימתו המיירית עכשיו היתה לסגור את הרווחים הגהולים שניבעו בפיקור על טייסת הפנטום של עיני. במהלך התחקיר בשרה רב, הוא כתב פתק קטן, והעביר אותו לידי סא״ל רן פקר, אשר סיים יומיים לפני כן את הפיקוה על בית הספר לטיסה. ״האם אתה מוכן לקחת את הפיקוה על הטייסת?״ הוא כתב לו. רן הביט בפתק הקטן. שעה קלה לפני כן הוא הגיע לתדריך ממלון דן־כרמל בנתניה, שם נפשו מפקדי בית הספר לטיסה וטייסיו. זה מכבר הוא אירגן הכל כדי לצאת לשנת לימורים באנגליה. רן היה יכול לסרב- איש לא היה מקבל זאת בביקורת. הוא היה יכול לבקש מספר ימים להתיעצות. אך הפעם לא היסס. הוא חש כי ממנו ציפו למסירות כמעט טוטלית. חיל האויר במשבר, והוא נקרא לרגל. האמון של מפקר חיל האויר החמיא לו. הוא הפך ברף הקטן והפך בו שוב, וכתב: ״חיובי. עכשיו!״ סא״ל יפתח ספקטור, מפקר טייסת בפנטום. הוא פנה למפקר הכנף, רפי הרלב, שזה מקרוב קיבל את הפיקוד על חצור. ״יש לך טייסת 101 תיים השלימו מוטי ורן את העברת הפיקוה על הטייסת. רפי הרלב לא יכול אפילו להמשיך בטיפול בבקשה״. מוטי סגר עוד מספר קצוות עם הרמטכ״ל ועם אנשי כוח ארם, והודיע לרן כי מעתה הוא מפקר טייסת הפנטומים רן חזר לאנשים במלון וסיפר להם על אירועי היום. לחרותה אשתו הודיע על נפילת שמואליק חץ וגילה לה כי התנדב לפקר על טייסת הפנטום שלו. מופתעת והמומה, היא פרצה בבכי מר. רן הגיע למחרת לטייסת המוכה והחבולה. בטייסת מי להחליף. מפקר חיל האויר לא היה שם וגם לא מפקר הכנף. הוא אסף את כל אנשיה לרחבה שלפני בניין הטייסת, ועמד שם מולם לבהו. הזכיר את שמואל חץ, מפקרם הנערץ שנהרג, וקרא להם לשמור על הציווי והצוואה שלו: ״יש להמשיך בלחימה!״ בטון שקט הוא הבטיח לקומם את הטייסת ולהחזיר אותה לקו המוביל של טייסות חיל האויר. שעה ארוכה הוא עמד מולם ונשא דברים, בעוד אנשי הטייסת, ישבו מולו והקשיבו, חלקם בעינים ארומות מהמעות. ״כשרן בא לטייסת, הוא עשה כמה טיסות והכריז על עצמו מבצעי״ נזכר משה ברטוב, ״הוא רק ביקש שישימו לו נווטים ותיקים. יצא לי לטוס איתו כמה טיסות. רן הוא פשוט מנהיג. הוא השרה הרבה רוגע. אחרי 1005 חץ נפל .54 טראומה לא קלה״ גם גורי פלטר, אשר הצטרף לטייסת בימים קשים אלה של הלחימה, ועשה הסבה על הפנטום, נזכר בהשפעה החיובית שהיתה לרן פקר על פעולת הטייסת: ״רן הוא מנהיג טבעי. הוא איש מבצעים היורע להוביל אנשים למלחמה. אדם כריזמטי. בשעת המשבר הזה, הוא היה האיש הנכון לפקד על .55 הטייסת הזו״ בוחנים שיטות משולבות שיטת בשיטה רומה ער סוף מלחמת ההתשה. עם כך מפקרי חיל האויר, לאחר שבחנו בקור רוח את האירוע ונתחו אותו, החליטו לא לוותר על תרומת המארזים האלה נגד סוללות טילי טום ימשיכו לשאת את מארזי הל״א - ״אפונה ריחנית" או הרגם המתקדם יותר ״אפונה צבעונית״ - גם במשימות הבאות. אולם ההתיחסות היתה עתה שונה: לא עור המרכיב העיקרי בשיטת התקי- פה, אלא גורם מסייע למשימה. אביאם סלע, לימים מאנשי המפתח בתכנון מבצעי תקיפה בחיל האויר, אינו רואה בפעולה הכוש- לת של ה־ טובים. ההפצצה בשיטת הזה נבחנו שיטות שונות - חלקן הצליחו ואחרות לא. גם בעתיר היו מבצעים שלא הצליחו ועברנו .56 לשיטות אחרות״ גם אברהם רודן, מטייסי קורס ההסבה הראשון, וטייס ב־ משבר כה טראומטי: ״ניסינו הרבה הברים במלחמה הזו. לא הכל עבד. המשבר לא היה כל כך .57 עמוק״ במישור אחר המשיכה להתעורר בעיית אמת: ״היתה תחושה קשה שאין לנו מענה לבעיית הטילים״ אומר קצין בכיר במערך המוריעין. ״היה דיון אצל מוטי ברמה של מפקדי בסיסים, כנפות וטייסות. מוטי הבין שצריך פסק זמן, צריך לעשות חושבים. בעקבות זאת מוטי פנה לרמטכ״ל ודיבר אתו על .58 כך. עזר צרק: הטיל אכן כופף את כנף המטוס״ חוזרים לתקוף בתעלה שתי טייסות הפנטומים ליקקו בימים הבאים את פצעיהן. אולם לא זמן רב יכלו הצוותים התשושים לעסוק במשבר שעברו. גם חיל האויר לא יכול היה להמנע מפעולה נגד מערך סוללות הטילים אשר הלך והתעבה משעה לשעה. רן פקר הכין תוכנית להחזיר את טייסת הוציאה מחלקת המבצעים פקורות משימה לטייסת לתקיפת מטרות במצרים. אביהו בן נון, מפקד 69 כמיהה גרולה יותר של נחישות, לצאת למבצעים הבאים ליום ראשון לתקיפת מחפורות, ארטילריה, ביצורים ומארבי טילים)״שיער 1006 רוח רפאים מעל קהיר פצצות 1007 חץ נפל סרן מיכאל דביר סרן יעקב שמואל׳ הפעולה החלה בשעה יצאו עור מטוסים מכל טייסות הקרב, לתקיפת המטרות שיוערו להם. בסך הכל יצאו לפעולה מטוסים. בין המטוסים התוקפים שולבו גם תקיפות נגד מחפורות, על ידי מטוסי רן הציב את איתן בן אליהן־נוי ואיתן פלר־שגיא להוביל את הגיחה. בשעה מול מרכז התעלה. מטוסם היה מצויד בפור הל״א ״אפונה ריחנית״ ושש פצצות פטרול לפי פ״מ. לא נראו שיגורים. הופיעו התרעות של ׳צהוב, אדום לבן׳ מאיזור שבין איסמעילה לדוור מואר. כוונים בין משימתם בשעה עור בהיות הזוג הראשון בפטרול, יצא עור זוג מטוסים של הל״א. חולדאי־אראל, הוביל את חלוץ־רומם לתקיפה בגזרת התעלה. המטרה היתה סוללת טילים ״דור בה שגי פתחים. לא היה נ״מ ולא נורו טילים. לא היו התרעות מיוחדות״ סיכם חולראי את הטיסה. שלושה זוגות של כות ל״א פאסיביות ואקטיביות משך כל הגיחות: שלושה מטוסי ווטור נושאי מערכות ״יבלת״ לשי- בוש מערכי המכ״ם טסו מעל איזור התקיפה, שלושה מסוקי סופר פרלון נושאי מערכות כתף, וגם מטוס סטרטוקרויזר מצויד במערכות הטעייה ושיבוש, שייטו בגובה רב לאורך התעלה. כמו כן הופעלו מערכות ל״א קרקעיות רבות. את פעילות אותו הים השלימו דביר־שמואלי שיצאו לגיחת צילום בפנטום כדי לתקוף לאור ירח ביצורים על גרות התעלה)שיער בפעולה שנמשכה משעה 1008 רוח רפאים מעל קהיר סגן ישראל פרנס סגן יצחק כץ שלושה ימי קרב לוהטים בשמי התעלה שלושת הימים הבאים, היו ימי קרב, בהם הופעלו מטוסי תקיפה של חיל האויר ברציפות משעות הבוקר ועד הערב, וגם בשעות הלילה. נערך ביום שני 59 המבצע הבא לה. אנשי הל״א לא רצו להסגיר את המטוסים המפעילים את מערכות ה״אפונה הריחנית״ והורו להפעיל אותן בשיטה חרשה: משך כל הטיסה הן תהיינה במצב - כלומר התרעה על טילים - יש להפעילה לשיבוש מערכות המכ״ם. את המבצע פתח זוג של תיים מהפעולה בשבת, וכבר ביום זה הובילו את התקיפה. מספר שתיים שלהם היה פרנס־כץ. בשעה 09:15 התרעה ממערב למטרה״. מייר בכניסה לתקיפה הם קיבלו התרעה על ״עקרבים חמים״. מערכת "אפונה״ שנשאו מתחת לגחונם, היתה מוכנה להפעלה. הם העבירו את המתג למור הפעולה הנכון ושבשו את פעולת מערכות המכ״ם. משהו בכל זאת פעל במערכות האלה. אביהו הבחין כי ״ליה המחפורות יש עוד שתי מחפורות מכוסות״. שני זוגות של 201 לחוש את טעמה של גיחה מבצעית בפנטום, עם נווט ותיק, יאיר דוד. עבור ערי בניה, טייס מירז׳ שמאה רצה להצטרף לטייסות הפנטום, זו היתה אחת הגיחות המבצעיות הראשונות. אולם בפקורה נכתב בפירוש: ״אין להכניסם לקרב״. שמונה מטוסי סקייהוק של ריה ומוצבים. טייסת 1009 חץ נפל הצטרפו רביעייה מטייסת במבצעי התקיפה הבאים שולבו תקיפות של שתי מחפורות נוספות. שוחט־גולר ובניה־הרן יצאו לתקיפת מחפורת ״זאב אנדרשוט של מספר אחת בצר שמאל, ופגיעה של מספר שתיים במטרה. אחת מסוללות הנ״מ דרו- מית למטרה פתחה באש לא יעילה לעבר המטוסים, אולם אלה תקפו וחמקו הזרה בשלום. הזוג השני תקף את מחפורת ״הגר התרעה על שיגור טיל. המטוסים פגעו היטב במטרה, אולם ההתרעות היו לשווא: טילים לא שוגרו לעברם. התקיפות על המוצבים נמשכו גם לאחר מכן. רביעיות מטוסים מטייסות 2) רביעיות של במהלך כל הפעילות פטרלו מטוסים של סופר פרלון וטסו בגובה הכל הפעלו באותו יום למעלה מ־ במצרים. היה זה אחר הימים המפרכים ביותר במלחמה נגר סוללות הטילים. הרוסים ליקקו את פצעיהם- מספר הטילים ששיגרו בימים אלה, היה נמוך משמעותית לעומת הימי־ מהאחרונים. אך לא היה זה סימן לבאות. התקפות יום, התקפות לילה ומיגים . נערכו במהלך יום שלישי 60 מבצעי ״שיער הם כללו שלושה חלקים: חלק א׳ וב׳ נערכו בשעות היום והחלק השלישי נערך בלילה. הפעולה כוונה לעבר המוצבים מקנטרה וצפונה לעבר פורט סעיר. חלק א׳ החל בשעה שעות. חולדאי־אדאל וחלוץ־רומם היו בזוג המטוסים. הם נשאו שבע פצצות לביד ומערכת ״אפונה ריחנית״. תולראי הבחין כי המחפורת אינה מכוסה, בניגור לתצ״א שהיה בידו. לאחר מכן יצאו המטוסים לפטרול מעל המבנים הבאים שהגיעו לתקיפת מוצבים וארטילריה. חלק א׳ נמשך ער השעה מית לפורט סעיד וצפונית לקנטרה. מירז׳ים של שיצאו בשעה ממערב. הבקרה הורתה למטוסי הפטרול: ״כיוון צפון, כח מלא!״. אבל משהו השתבש בבטחון של הבקר והוא לא מסר חיתוך נכון לזוג המירז׳ים. הוא גם לא היה בטוח אם יש לו מטרה אמיתית או לא. ייתכן שאנשי הבקרה חשבו כי הכליפים בהם הבחינו לא היו אלא מטוסי תקיפה ישראליים .6 הפועלים באיזורי המירז׳ים המשיכו צפונה כאשר הם נושאים עריין את מיכלי הרלק מתחת לכנפיים. ״אם היה במטה ביטחון במטרה - ייתכן והיינו תופסים אותם״ ריווח קובי המאוכזב. לאחר מכן התבררה הסיבה להי־ 1010 רוח רפאים מעל קהיר סוס של הבקרים. מטוסים ישראלים אחרים אכן פעלו באיזור. בהיותם בפטרול בגובה חתך לפתע את זוג המירז׳ים זוג סמב״הים- מבנה ״חציל״ של תע: ״הייתי צריך לשבור כרי לא להתנגש״ הוא סיפר. ״בקר תקיפה הוריע ל״חציל״ שאני מעליו, ובקר יירוט הוריע לו שאני שבר גם הוא וגם בר זיו מצא סיבה להתלונן: ״חצו אותנו מדרום לצפון, בגובה שהיו בפטרול- ללא התרעה״ הוא כתב בתחקיר. משהו השתבש על מסכי המכ״ם של הבקרה באותה שעה. כשעה לאחר מכן הוזנק זוג של הוראה לבצע פטרול נמוך ברממת אלחוט, בנתיב טאסה־גידי. בשלב מסוים נאמר ׳כוח מלא!׳ לכיו- ון קנטרה, עקב תקיפה, אך המרחק לא נסגר כנראה״. דיווח שרון לאחר הטיסה. המטוסים המשיכו לפטרל מעל האיזור. לא ידוע אם מטוסים מצריים הספיקו לתקוף אותה עת מטרות ישראליות- כאשר הגיעו המירז׳ים למקום, הם כבר לא היו שם. חלק ב׳ של המבצע החל בשעה המטוסים נשאו שבע פצצות פלד־גולדווסר, ומספר שתיים היה גוריון־צידון. ״מספר אחת פגע בול. מספר שתיים בקרבת המט- רה״. במהלך הטיסה הם היו בכוננות להפעלת מערכת ה״אפונה״ ואכן בכניסה לתקיפה הם ״הוארו״ על ידי מערכות המכ״ם ומיר הפעילו את המערכת. איתן פלה, היה האיש הטכני של הטייסת והצליח להביא אותה למצב שהיא תשבש את השירורים של מכ״ם הטילים, בלי להפריע למערכות של המטוס: ״החלשנו את מור במצב זה, והתפעול היה נוח בצורה הזו״ הוא סיכם את הנושא. כל משך הטיסה ליווה את הפנטומים ברד של פגזי נ״מ מתותחי לאחר התקיפה ופטרלו מעל האיזור. תקיפה עמוקה של מחסני תחמושת על ידי רביעייה של מטוסי סקייהוק של הבאה בתקיפות אותו היום. סא״ל יוסף אביב, מפקד טייסת מצרים ליד פורט סעיר. היה זה איזור רגיש בו פעלו ספינות רוסיות שלעתים אף ירו לעבר מטוסים ישראליים. תוך כרי טיסה הוא הבחין ב״שלוש ספינות העוגנות בפורט סעיד ליר המזהים המערבי- ים - ליה הקצה המזרחי של המזח ספינה אחת, ושתי ספינות צפונה״. הוא ריווח כי ״הפצצות פגעו על שפת המוסך, מול סימון היער, ופצצות מושחות פגעו במרכז היעד״. אחרי מבצעי תקיפה אלה הותקפו מוצבים, עמרות ארטילריה ומחסנים, על ירי מטוסים של כל טיי- סות הקרב. בסך הכל נערכו ביום הקרב הזה שנקבעו בין קנטרה לפורט סעיד. כמו כן יצאו מטוסי יירוט לפטרולים בשמי האיזור. המבצע האחרון נערך בלילה, עת יצאו תריסר מטוסי סקייהוק, ווטור ואורגן לתקיפת מטרות. בסך הכל בוצעו חיל האויר נערך לפעילות האינטנסיבית בימים הבאים. 1011 חץ נפל 22 המחפורות והקמת מערך הטילים עריין היו במרכז תשומת הלב של מפקדת חיל האויר. מוטי ואגסי החליטו על מבצע גדול נוסף נגר סוללות הטילים והמחפורות. מבצעי התקיפה הגרולים התחרשו בכל עוצמתם. מבצע ״שיער במשך כשש שעות הלמו השתתפו שלוש טייסות הסקייהוק, טייסת שם טון. היה זה אחר המבצעים המקיפים ביותר במלחמה. חיל האויר החליט לנקוט בשיטה חרשה, חסכונית יותר: מבנים יצאו לתקיפת שתי מחפורות בו זמנית, מכיוונים שונים. בן אליהו־ברטוב, חלוץ־רומם וחולדאי־שמיר, תקפו את מחפורות ״פסל ו״ ו״סמך את מחפורת ״ציפורי׳ הירועה לשמצה. על הקמתה והריסתה של מחפורת קריטית זו, שחלשה על נתיב טיסה חיוני, התנהלה מלחמה עיקשת בין חיל האויר הישראלי לפיקור ההגנה האוירית המצ- רי. פלה חר־העין הבחין בבונקר בטון ליה המחפורת, וציין כי ״המטרה עצמה מכוסה עפר ונראים רק פתחי האוורור)הבונקר לא מופיע בצילום(״. פלה הורה ללכת על הבונקר והזוג תקף אותו בשבע פצצות שניים־שלושה מעגלים״. חנקין־בן שוע, וילז־גור, דביר־ויטמן ורודן־עופר, מטייסת הרביעיה התחלקה לזוגות: בעוד זוג אחר נוסק לשמים, מושך את האש, ומשמש כ״צופה אוירי", הסתער הזוג השני לתקיפה מגובה נמוך. המטוסים התחלפו לאחר מכן בתפקירס. האיזור בו תקפו היה תחת כיסוי של סוללות אחרות, "כרמל" ו״יונה", שאכן הפעילו את המכ״ם שלהן עם כניסת המטוסים, אך לא שיגרו טילים. כמו כן נורתה על המטוסים אש מתותחי המטרות. גם מטוסים אלה קיבלו התרעות מכיוון מערב. מטוסי הפנטום היו מצוידים במערכות"אפונה" אותן הפעילו עם התקרבותם לאיזור המטרה. ואכן המערכות פעלו: הן נתנו התרעה על סוללות הטילים, ואף שיבשו אותן. אף טיל לא נורה לאויר. 14 מחפורות ״עין גם רביעיה של מטוסי סער של היה צפוי כי מטוסי קרב מצריים או רוסיים, ינסו לירט את מטוסי התקיפה. לשם כך נשלחו שתי רבי- עיות של אך המיגים נשארו הרחק מהמקום- הם לא התערבו. פטרולים מוגברים ב־ מבצע "שיער והתקפית של המצרים ושלחו מטוסי קרב רבים לפטרולים, החל משעה 1012 רוח רפאים מעל קהיר סער של גיחות יירוט והגנה בשמי התעלה. המיגים פטרלו מעל הדלתא, אך לא באו. יש לציין כי במשימות אלה השתתפו מטוסי הסער, אשר השתלבו במשימות הפטרול וגם בתקיפת מטרות בקו התעלה. לחיילי המעוזים הוצאה באותו היום פקורה לפתוח באש ״נגד מטוסי סילון בלבר, המנמי־ כים טוס והטסים בכוונים דרוכדצפון וצפון־דרום, מערב־מזרח. אין לירות על מטוסי סילון הבאים ממזרח למערב. על מטוסים מטילי חימוש יש לירות מכל כיו- ון״. מטוסים של גשר וסוללות מרגמות, מטוסי סקייהוק של תקפו מרגמות וכן הותקפו מוצבים ובונקרים על ידי מטוסים של בהשמרת סוללות הנ״מ ושלחו גם את המטוסים האיטיים יחסית לתקיפה. בסך הכל הטילו התקיפה לילה של אש ביום המהפיכה במצרים לא ידוע כיצר ציינו המצרים את יום המהפיכה של שנת מטוסי חיל האויר בלילה זה בשפע. ליל . מטוסי התקיפה שכללו שישה זוגות של 6223:35 זוג של התעלה. המבצע כולו נוער להתבצע לאור הירח. עם כך טייסי המבנים הראשונים התלוננו כי שעת התקיפה הראשונה היתה מוקרמת מרי, והיה רצוי לאחר אותה: ״שעת הירח בתעלה שונה מאשר בצפון" העירו הטייסים. . החל משעה 63 יום שישי 10:08 הרבות שכיסו את המרחב בין איסמעילה וסואץ )סוללות "יונה ואחרות( חייבו הוצאת הנחייה מיוחדת, להתרחק מתחומי הכיסוי של הסוללות. זוג של שלום, תקף בזמ״מ זור ומזרח כ־ ריווח פלד. סרן מנחם שרון 1013 חץ נפל חולדאי־טלמור ובניה־ברטוב תקפו לאחר מכן את ^SMp^fc. T&B^Bfe הפוך והצפון נראה כדרום: ״רצוי צילום חרש״ הוא הציע. מספר אחת של הזוג הלך על ״ציפור ולא נראה לי ללכת שוב על הבונקר המגולה. מספר שתיים פגע בבונקר״. עוד דיווח חולדאי כי ״כ־ jjjttj J^^^B^ טייסת ״הוגלה״, היה הראשון במבצע זה שנכנס לתקיפה. 99 והבחין ב״פגיעות טובות בסוללה. עמרות ישירות. אחת מהן החלה לבעור והעלתה עשן״ אבל •ר! גור׳ פלטר היה במחזור ההסבה המבנה התעכב זמן ממושך מרי מעל המטרה. מבנה 201 ־ליר והצ ׳ בהתשה ו האחי ״אנקור״ אותו הוביל גורן, היה אמור לתקוף אחרי הרביעיה הראשונה של אחר. התוצאות עם כך היו טובות: "שלושה יעפים במרכז המטרה. ארבעה יעפים במטרה בחלקה הצפוני והדרומי. יעף אחד בחוץ. חלק ניכר מפגיעות ישירות. עמרה מספר ממבנה ׳חוגלה״׳ הוא ריווח. שתי רביעיות של מטוסי סער מ־ הוביל את מבנה ״תלתן״ והבחין ב״נ״מ עם נותבים מסוללה שתי רביעיות של האיום הגובר של סוללות הטילים, ריחפו או פטרלו מול איזור הפעולה ארבעה מסוקי סופר פרלון, מצוידים במערכות ״כתף״ בתדרים שונים. מטוסים של להזנקה מיידית ברפידים. המשימה הסתיימה והמטוסים חזרו בשלום לנחיתה. 1014 פרק ״רימון התנגשות בלתי נמנעת שני גורמים עיקריים פגמו בימים אלה של מלחמת ההתשה בעליונות האווירית שהשיג חיל האויר בשמי מצרים: מערכות הטילים המצריות רוסיות ומטוסי הקרב הרוסיים. ישראל ראתה בהצבת סול- לות טילי קרקע־אויר באיזור התעלה איום, לא רק על חופש הפעולה שלה בתור מצרים, אלא גם על הפעילות האוירית בתוך סיני ובקרבת התעלה. בשל כך ערכה מבצע אחר מבצע להשמרת הסול- לות, כאשר בין אלה נמשכו תקיפות ממוקדות נגר סוללות שהוצבו באזורי מפתח. טייסי חיל האויר המצרי לא השכילו להתמודר עם טייסי חיל האויר הישראלי, והוכו שוק על ירך בכל מפגש אוירי. בפיקור המצרי הבכיר היתה תחושה של כשלון מתמשך, אשר לא השתנתה למרות רום׳ בתחפושת - מטוס׳ המיג הציור החדש שקיבלו ולמרות דור חרש של טייסים להוטים, אשר הוצבו בעמרות הכוננות של טיי- סות הקרב. השליטה של ישראל בשמי מצרים היתה מוחלטת- מטוסי פנטום טסו בלב מצרים ופגעו בבסיסים, סוללות קרקע־אויר ומתקנים צבאיים אחרים; מטוסים אחרים תקפו והשמידו יום אחר יום עמדות מצריות בקו התעלה. הנסיונות של חיל האויר המצרי לתקוף מטרות בשטח ישראל בשיטת ״חדור־וברח״ נכשלו גם הן והיה חסרות משמעות. רבים מהם הופלו בשמי סיני. הפיקוד המצרי, שנואש מיכולת הטייסים המצריים- הרחיק אותם מקרבות אויר. היה ברור כי ידם ״רימון של הטייסים הישראלים על העליונה, לא רק אישית- טייס מול טייס- אלא המערכת המצרית כולה כשלה מול יכולת השליטה והניהול של קרבות אויר שהפגין חיל האויר הישראלי. הטייסים המצריים הוכו שוק על ירך. המפקרים המצרים הנואשים החליטו לדרוש מהרומים ליטול את האחריות על ההגנה האוירית. כמתואר למעלה, הלכה המעורבות הרוסים והתרחבה מאיזור מרכז מצרים לעבר התעלה. הרוסים גם העבירו סוללות חדשות של טילי קרקע־אויר שהוצבו במרכז מצרים, ולאחר מכן החלו בזחילה לעבר ״איזור החדירות העמוקות עוררו משבר רציני בקרב ההנהגה המצרית, ובשל כך הבקשה להציב טייסות קרב רוסיות - על טייסיהן וציורן - להגנת שמי מצרים, היתה אחת הדרישות העיקריות של נאסר במוס־ קווה. מוסקווה נענתה. היא החליטה לשלוח למצרים ריוויזיה הגנה אוירית על כל מרכיביה- טיי- סים, מטוסים, מערכות בקרה ושליטה, מכשירי קשר ושיבוש אלקטרוני ועור. היחידות הרוסיות התקניות החלו להגיע למצרים כבר בחודש פברואר, ובמרס הגיעה המאסה הגדו- לה של טילים ומטוסי קרב. וכמו בהצבת הטילים, השליטה הרוסים על שמי מצרים התרחבה צעד אחר צער, ככל שהגיע הציור ומולאו תקני הטייסות. מטוסי הקרב המתקדמים מדגם מיג את ההגנה על קהיר ודרומה, והדבר איפשר להעביר צפונה את הטייסות המצריות שהיו שםי. במרס 1970 טו על חמישה, וזמן קצר אחר כך פעלו מתריסר בסיסים אחרים, לשם רילגו לטיסות אימון והיכרות השתתפו בתרגילים אויריים עם המצרים. לאט לאט הם הרחיבו את השליטה האוירית שלהם בשמי הרלתא. קורוטיוק: הישראלים גילו אותנו מיד טייסות הקרב הרוסי, עמד קולונל קונסטנטין אנדרייביץ׳ קורוטיוק. ״בסיס האויר 2 בראש רג׳ימנט העיקרי של הרג׳ימנט שלי היה בבני סואף, והשני היה בקום אוושים״ הוא סיפר עשרים שנה לאחר המלחמה, ״הישראלים גילו אותנו מן האויר, מיד ברגע שנחתנו בשרות התעופה המצריים. מספר ימים מאוחר יותר שודרה ההצהרה של גולרה מאיר ברהיו הישראלי: ׳אנו יודעים שטייסים רוסיים .3 נמצאים במצרים. אנו מוכנים להלחם. כאשר נידרש לעשות זאת, אנו נעשה׳ וממשיך המפקר הרוסי: ״רגימנט של מטוסי קרב סובייטיים, וטייסת קרב נפרדת מברית המועצות הובהלו למצרים מיד לאחר מכן. הצוותים נבחרו בקפירה- טייסים מרמה היו אלפי שעות טיסה. הם גייסו רק מתנדבים. הציור היה המתקדם ביותר, רגם מיג שים ביותר, עם תותח ״המשימה של הטייסים הרוסיים היתה למנוע תקיפות אויר ישראליות על מטרות באזורים האחורי- .4 ים של מצרים, כולל מפעלי תעשיה, בסיסים צבאיים, חציית הנילוס ומרכזי אוכלוסיה״ כאמור למעלה, הטייסים הרוסיים, שנבחרו לצאת למצרים, היו טייסי קרב מצטיינים בעלי מספר רב .5 של שעות טיסה. אולם הם לא טעמו את טעמו של קרב אמיתי מאז מלחמת האויר בקוריאה 1016 רוח רפאים מעל קהיר בין הטייסים הרוסיים והמומחים שהגיעו מברית המועצות, לבין אנשי חיל האויר המצרי, שררו יחסים מתוחים. הראשונים האשימו זה מכבר את הטייסים המצריים, כי הם אינם משתמשים נבון בציור שהם מקבלים, והם בורחים מקרב. המצרים מצירם האשימו את הרוסים, כי המטוסים שהעבי- רו למצרים לא התאימו לקרב עם הישראלים- הם היו נחותים בביצועיהם- קצרי טווח, בעלי חימוש לקוי, וגם משך השהייה שלהם בזירת הקרב היה קטן. מיה עם הגיעם למצרים פנו הרוסים למארחיהם בחיל האויר, וביקשו ללמוד את אזורי הפעולה, קבוצת טייסים מבני לעמור על לקחי המלחמה שלהם, שיטות הפעולה של הטייסים הישראלים והאמצעים בהם השתמ- שו. למרבה ההפתעה, המצרים לא התנרבו לספק להם את המידע. קולונל )לימים גנרל לוטנגט( יורי נסטנקו, מפקד אחד מגדורי המטוסים הרוסיים, סיפר כי על שולחנו של אחר מאנשי בסיס האויר המצרים, סאלח שמו, הוא מצא ספר ובו תיאור מפורט של קרבות האויר שנערכו נגד מטוסים ישראליים, כולל ציור גראפי של האירועים. הוא ביקש ממנו לתרגם עבורו את הכתוב. "במשך שבועיים, ולא יותר מאשר שעה אחת ביום, הקשבתי למידע החלקי אך החשוב הזה. לאחר כל תיאור חזרתי מיד לבונקר שלי, כדי לצייר ולכתוב מזכרוני את מה ששמעתי״, הוא סיפר על שיתוף הפעולה הלא־הרוק בין שני חילות האויר. 1017 ״רימון ״מי שנופל בשבי- הוא לא משלנו״ ככל שחלפו הימים היתה העברת האחריות מקיפה יותר: הטייסים הרוסיים קיבלו אחריות על הגנת הבירה המצרית ומרובע רחב, בין הבסיסים בהם פעלו הטיסות הרוסיות, שהשתרע מצפון הרלתא ועד מערבה לסואץ. המצרים הפנו את מטוסיהם למבואות הצפוניים של הדלתא, ולאיזור מערבית לתעלה סואץ. המוריעין הישראלי ירע על הגעת היהירות החדשות, עור לפני שהן הגיעו למצרים. מיד כאשר פרקו את ציורן ממטוסי התובלה הגדולים, כוונו כל מערכות המוריעין של צה״ל וחיל האויר, לעקוב בצמידות אחר מיקומן, ציורן וטיסותיהן. הטייסות קיבלו את השליטה על חמישה בסיסי אויר: בני סואף, קום אושים, קהיר מערב, מנסורה וכותמיה. אולם הם נקטו בשיטה שנוערה לבלבל את המו־ ריעין הישראלי, כפי שנקטו בסוללות הטילים: את המטוסים הם העבירו בסבב אקראי בין הבסיסים כרי שיהיה קשה לעקוב אחריהם. אנשי הבקרה הרוסים קיבלו פיקור על השליטה המבצעית, וחיברו בין מרכזי המבצעים של הטייסות ומרכזי השליטה האוירית. הרוסים פעלו בזהירות. הטייסים הרוסיים קיבלו הוראות שלא להתקרב לאיזור התעלה ולא לחדור לשטח סיני. מפקר חיל האויר הרוסי, קוטיחב, הודיע לכל אחר מן הטייסים כי מי שייפול בשבי ״הוא .6 לא טייס משלנו״ בשלב ראשון יצאו הרוסים לטיסות אימון מעל הדלתא, למדו את המרחבים שהוקצו להם והגבילו את טיסותיהם ללב מצרים. הם לא ניסו להסתיר את בואם: השיחות בקשר התנהלו ברוסית לפי נהלים ושיטות פעולה שהביאו מבסיסיהם ברוסיה. בין אנשי הבקרה היו אף מספר נשים שאת קולן ומבטאן קשה היה להסתיר. הטייסים הרוסים ממריאים לטיסות גישוש היה ברור למפקרי חיל האויר כי אסור לאבר את השליטה, שהושגה בעמל רב, בשמי מצרים. גם הדרג הפוליטי הסכים לכך. עם גבור הפעילות הרוסית לא היה עור ספק כי יהיה צורר להתמורר עם הטייסים הרוסיים ומערכות הטילים החרשות. איש לא השלה את עצמו. מצד שני הדבר היה גורר התמודרות מול מעצמה עולמית חזקה, אגרסיבית, שאת צעריה קשה היה להעריך, שהבינה את משמעות הפעולות שלה ואת האפשרות כי הדבר עלול להתפתח לעימות ישיר מול האמריקנים ולהפוך למשבר עולמי. בשל כך ניסתה ישראל, בשלב ראשון, למתן את הפעילות נגר הרוסים ולא לפרסם דבר על פעילו- תם. מנהיגי ישראל רמזו כי הם מוכנים להגיע להבנה עם הרוסים: אם אלה יגנו על מרכז מצרים ולא יתקרבו למרחק של שלושים ק״מ מהתעלה, ישראל לא תחדור לעומק מצרים. כצפוי הוביל שר הבטחון את הקו הזהיר: ״הנחתי היא כי בשלב הזה יכולים הרוסים מבחינתם הם, להסתפק בהגנה על מקומות חיוניים עיקריים במצרים וימנעו - לא ירתעו אלא ימנעו - מלהכנס . ״אפשר להניח, שהרו- 7 לאיזור הקרבות של התעלה וסביבותיה״ אמר ריין בהופיעו בפני עתונאים סים יחליטו כי הם מגינים על שמי קהיר ואלכסנדריה ואסואן ומקומות רומים להם. בלי להכנס לאי־ זור התעלה״. 1018 רוח רפאים מעל קהיר עוד אמר ריין כי ״נצטרך, ואני מקווה שנצליח, להגיע לרו־קיום יחריו עם הרוסים בשמי מצרים- לא בשמי ישראל. אני מקווה שהם ימצאו במקומות שלא ניאלץ לתקוף אותם - וזה עדיין יותיר לנו מרחב מספיק להגנה על קו הפסקת האש ולפעילויות חיוניות אחרות״. הרוסים לא התכוונו לשחק לפי הכללים שקבעה ישראל ולא לקבוע גבולות למרחבים האויריים בהם יטוסו. מטוסי המיג אף חדרו לגיחות קצרות לתוך סיני. הם נעזרו גם בתחנת מכ״ם רוסית אשר הוקמה באיזור ההררי צפונית לסואץ, והיתה באחריות ישירה של מפעילים רוסיים. לשני הצדרים היה ברור כי העימות בין מטוסי חיל האויר הישראלי לרוסים, הוא בלתי נמנע. השאלה היתה מתי, ובאילו נסיבות הוא יתרחש. מבצעי ״פריחה״ נמוגים, ומופסקים לאחר שהיה ברור כי הרוסים נטלו את השליטה על מרכז מצרים התרחקו מבצעי ״פריחה״ של חיל האויר הישראלי)החל מאמצע פברואר לעבר שולי הרלתא הצפוניים. עתה הותקפו רק מערכות מכ״ם או סוללות טילים, שהפריעו לחופש הפעולה של ישראל במרכז מצרים ובאיזור התעלה. כאשר הרחיבו הרוסים את טיסותיהם גם לאיזור הרלתא, היתה תחושה כי מבצעים אלה מיצו את עצמם, וישראל הפסיקה כליל את תקיפות העומק בלב מצרים. ב־ ראס עובייד מערבית לאגמים, וסוללות מעתה בתקיפת מטרות באיזור התעלה בלבד. ישראל לא רצתה להתעמת עם ברית המועצות ולא איפשרה לטייסים ישראלים להתמודר עם הטיי־ סים הרוסיים. בזכרונותיהם כתבו טייסים רוסיים כי ״הטייסים הישראלים חששו להכנס לקרבות עם טייסים רוסיים״. אולם הרוסים פירשו לא נכון את העוברה הזאת: הטייסים הישראלים עשו זאת מתוך ריסון ולא מתוך חשש להתמודד בקרב. אך הרב הרוסי היה תאב להתמודדות של ממש. מיגים רוסיים מיירטים פנטומים ריין ומנהיגים אחרים הביאו בפני הממשלה הצעה, ואחר כך אף הצהירו על כך בפומבי, כי ישראל תפעל בתחום כבתוך שלנו בשמי קהיר. איננו חייבים להבטיח לעצמנו תנאים, שיאפשרו לנו לחרוש שתי וערב את המרחב האוירי שמעל קהיר, אלכסנדריה או אסואן, כאילו היו אלה שמים שלנו. אבל חייבים אנו להבטיח לעצמנו יכולת להחזיק החזקה צבאית בקו הפסקת האש לאורך תעלת סואץ, כל עוד נמשכת הלחימה. על כן חייבים אנו להבטיח שמטוסינו יוכלו לפעול שם. אין זו קהיר, זהו קו הפסקת האש. אני מקווה כי במריניות זו נמנע מן ההכרח לפגוע בחיילים סובייטיים, ומכך שחיילים סוביי- טיים יפתחו באש על מטוסים שלנו״ אמר ריין. אך זו היתה אשליה- התפתלות והתפלספות ישראלית פנימית. במרחב האויר מעל מצרים הדברים התפתחו אחרת. 1019 ״רימון ביום שבת לצלם מטרות בלב מצרים. הם טסו דרומית לקהיר - המרחב שהיה באחריות של הטייסות הרוסיות. קהיר מערב היתה אחר הבסיסים בהם שכנו טייסות אלה. הרוסים הזניקו רביעייה ראשונה לאויר, ומיד אחריה את רביעיית הכוננות השניה. המטוסים נשאו את סמלי חיל האויר המצרי, אולם הוטסו על ידי טייסים רוסיים. באחר מהם היה קולונל קונסטנטין קורוטיוק, מפקד טייסת מערכות ההאזנה של ישראל שמעו את השיחות בין הטייסים למערכת הבקרה הקרקעית. העתון ״ניו יורק טיימס״ כתב כי"טייסים דוברי רוסית יצאו)לעבר מטוסים ישראלים( במטוסי מיג .8 תקיפה, כמעט בכל מקרה של התקרבות אפשרית של מטוס ישראלי, וביריהם פקורה ליירטו״ העיתון ידע גם לספר כי ב־ אחר שני מטוסים ישראלים. ואכן ביום זה יצאו אביהו בן נון ורמי הרפז, לצלם אימון צליחה של הצבא המצרי שנערך באגם קרעון, דרומית לקהיר. סיפר אביהו: ״נשלחנו לצלם אימון זה. בדרך חזרה הקטין רמי, מוביל הגיחה, את המהירות. הקטנת המהירות נוערה לחסוך הלק ולהביא לכך שנוכל להגיע עד רמת דוד ולא ניאלץ לנחות ברפידים. רמי פשוט עשה שיקול, שצריך עוד לראות את הילדים בערב... בשל כך לא התריעה הבקרה על שמיניית מיגים שהוזנקו ליירט אותנו. הם)הבקרה( חשבו שהיינו הרבה יותר קרובים הביתה משה- יינו באמת. המיגים היו ממש מעלינו. רק בגלל שלוש־ארבע שמיניות עננים, שהיו על הנתיב מתחתם והסתירו אותנו, לא התגלינו. בשלב זה עדיין לא ידענו דבר על עצם קיומם בקרבתנו. ״באותה עת הבחין הליווי, שחיכה לנו בצר השני של התעלה, שאיננו מושכים בזמן ואפילו מפגרים. הם התחילו לראוג ופנו לכיוון המיגים. המיגים התיחסו אליהם ואיפשרו לנו, בעצם, לעבור ביניהם ולהתחמק. רק אז נעשינו מורעים לאיום בו היינו נתונים. בדיעבר התברר שהיו אלה טייסים רוסי- ים שנשלחו להגן על דרום מצרים״ . אך אף10 ברשומות המצריות מובא כאילו קוריוטק שיגר באותו יום טיל אטול והפיל אחר הפנטומים אחר מבין המטוסים הישראליים לא נפגע, והם חזרו בשלום. ישראל עריין התאפקה, אך אנשי המבצ- עים החלו כבר לגלגל רעיונות כרי לתת תשובה לבעיית הטייסים הרוסיים. העימות הלך והתקרב לתעלה. הרוסים כלל לא התיחסו לרמיזות הערינות של מנהיגי ישראל. גם רעיון ״חלוקת אזורי פעולה״ לא היה מקובל עליהם. מטוסי מיג טת הרוסים הלכו והתקרבו ל״מרחב האדום״ שהגדירה ישראל ממערב לתעלה. ובמקרים רבים הם זינבו במטוסים ישראלים שהשלימו גיחות תקיפה. ישראל חושפת: טייסים רוסים מגינים על מצרים הציבור בישראל לא היה מורע להתפתחויות בשמי התעלה והדלתא. ב־ ממשלת ישראל לפרסם בפומבי את דבר מעורבותם של טייסים רוסיים בהגנת שמי מצרים. ביום זה פורסמה הורעה רשמית לפיה: ״בימים האחרונים הוברר לממשלת ישראל, למעלה מכל ספק, כי לראשונה מופעלים טייסים סובייטיים במשימות מבצעיות, ממתקנים צבאיים שברשות הרוסים במצרים. הפעולות המבצעיות של הטייסים הסובייטיים, לא הגיעו ער כה אל קו הפסקת האש, והם י.1 לא היו מעורבים בקרבות שנערכו באיזור זה״ 1020 רוח רפאים מעל קהיר כותרות העתונים בישראל ובעולם הוציאו מהדורות מיוחדות כדי לפרסם את היריעה. ראיונות עם ראש הממשלה, שר הבטחון והרמטכ״ל נערכו בכלי התקשורת והציבור בארץ ובעולם היה המום. ראש הממשלה, גולרה מאיר, בראיון ל״הארץ" אמרה: ״מאז שהטייסים הסובייטיים טסים בשמי מצרים, בטוחה מצרים שגבה מוגן, ואין זה פלא שבימים האחרונים המצב בתעלה הוא כפי שלא היה מזה זמן רב. אנו עומרים בימים אלה בפני אלמנט חרש, אותו הכניסה לזירה המעצמה השניה בגוד- לה בעולם״. עוד אמרה גולרה: ״אין מלחמה בינינו לבין ברית המועצות. איננו רוצים לפגוע כטיי- סים סובייטיים ולא במצרים, ואין לנו איריאל לפגוע במישהו. אך נוכחותה ופעילותה של ברה״מ, .12 אין בינה ובין טובת העם המצרי ולא כלום״ הרוסים, כמו המצרים היו מופתעים מהפרסום העולמי של נוכחות טייסיהם במצרים. אולם כצפוי התגובה היתה שקרית: ״לא ידוע לגו על כך דבר״ הגיבו הרוסים. ״זהו מסע שקרים של ישראל״ הכחיש אחרי יום אחר חסנין הייכל. מכעיסה מכולן היתה התגובה של ארה״ב. רונלד זיגלר, דובר הטייסים הרוסיים טסו לא אחת באזור התעלה כדי להתגרות במטוסים הישראליים הבית הלבן הגיב על הידיעות: ״נשיא ארה״ב רוצה לערוך חקירה מלאה של היריעות בהן נאמר כי טייסים סובייטיים עורכים טיסות הגנה בשמי מצרים״ אמר, זאת למרות שמקורות מודיעין עצמאי- ים של ארה״ב ירעו זה מכבר על הגעת הטייסים. 29 מוטי הור היה להוט ללכוד את אחר המיגים הרוסיים ולהפיל אותו"למען יראו וייראו״. יום לאחר חשיפת המעורבות של הטייסים הרוסיים, ב־ נזכר מנחם שרון, סמ״ט א׳ של טייסת בשני היה קרב של ממש. היה תכנון להפיל את הרוסים. קיבלנו טלפון להכין נבחרת. ספקטור אמר 1021 ״רימון למוטי הוד: ׳אצלי אין נבחרות׳״. הוא בחר במנחם שרון, סמ״ט א׳ שלו, כמספר שתיים. כל טייסות הפנטום והמירז׳ היו מעורבות במבצע. ״כשהגענו לאיזור ׳טקסאס׳, שמנו לב שכל הטיי- סות שלחו טייסי נבחרת. לפי הקולות זיהינו מיה את כל החברים. היו שם עמוס עמיר ואשר שניר מ־ .13 בן אליהו־משה גולדווסר״ סיפר שרון זוג מטוסי פנטום של טייסת סואץ. הם היו אמורים לתקוף במתכונת המוכרת של הסקייהוק: תקיפה ראשונה, יציאה להתארגנות וכניסה לתקיפה שניה. לפי התכנון, הפנטומים היו אמורים לררת לאחר מכן לגובה נמוך ולהמתין להופעת המיגים, כדי להסתער עליהם מלמטה. במקומם כ״סקייהוקים״ החוזרים, תוכנן להכניס את צילום אלים - מטוס מיג שני המירז׳ים של מיד עם הופעת המיגים ממערב, היו הפנטומים אמורים לנסוק במהירות לעבר המיגים, וליירט אותם על רקע השמים, שם יכולת ההבחנה של טילי מכ״ם טובה יותר. הטייסת הרוסית בבני סואף היתה אחראית על הגזרה, והיה צפוי כי הסקרנות תגרום לטייסיה להתק- רב לאיזור כרי"להביט מקרוב״ במטוסים הישראליים. השאלה הגרולה היתה: האם יתפתו הרוסים להמריא לקרב? לא הרבה זמן היה לטייסים הישראלים להרהר בכך. מיד לאחר שיצאו הפנטומים המחופשים להתא- רגנות נוסח סקייהוק, נראו לפתע ארבעה מטוסי מיג מערב. הטייסים הרוסים נכנסו למלכודת. ארבעת המיגים נפרדו לזוגות צמודים. אחר המיגים חלף במהירות רבה על פני הפנטום של איתן־גולדווסר. איתן היה להוט להתמודר עם המיגים- זו הרי היתה מטרת הגיחה: להפיל מיגים. ללא היסוס הוא לחץ על כפתור ה״פאניק״, השליך את כל הפצ־ 1022 רוח רפאים מעל קהיר רב־אלוף ברלב: ״הרוסים עדיין לא התקרבו למגע עם טייסינו״ הרמטכ״ל, רב־אלוף חיים ברלב, התראיין ב״קול ישראל״ ביום בו החליטה ישראל לפרסם את דבר פעילותם של טייסים רוסיים בשמי מצרים. להלן הראיון. שד,ניעי סובייטיים במצריים, מה לרעתך הסיבות טייסים - נובח הורעת הממשלה ברבר פעולת ברית המועצות לנקוט בצער זה? את ברלב: ״במרס אשתקר הוריעה מצרים על ביטול הפסקת האש. מיה עם הורעתה, החלה מצרים במה שכינתה ״מלחמת ההתשה/ כעבור עשרה חודשים, כלומר, בראשית לרעת כי בכוחה היא, לא תוכל להמשיך במדיניות זו, ולכן עמדו בפני מצרים למעשה שתי ברי- רות: לחזור להפסקת האש; להמשיך במריניות של אי־קיום הפסקת האש, אבל לא רק בכוחה היא כי אם בעזרת סיוע רוסי פעיל. צריך להניח שהמצרים הסבירו זאת ופנו בדבר לרוסים, והרוסים נענו. אינני יודע אם הרוסים נענו לכל בקשותיה של מצרים, אבל הם נענו במתן סיוע פעיל מסוים״. - במה מתבטאת פעילותם של הטייסים הסובייטיים? ברלב: ״טייסי היירוט הסובייטיים שקבלו על עצמם משימות מבצעיות, מהוים למעשה את החו- ליה המשלימה של מערכת ההגנה נגד מטוסים. אני מרגיש את הטייסים הללו, משום שכבר לפני כן היו קיימים טייסים רוסיים בתוך מצרים, במשימות הררכה וגם במשימות סיור - ולאו דוקא נגדנו. ידוע שקיימת קרוב לשנה טייסת של מטוסי ׳טופולב׳ מוטסים על ידי הרוסים. המטוסים הללו ממלאים משימות סיור בים התיכון. אבל אחרונה, מזה כשבועיים, אנחנו יודעים על קיום טייסי יירוט סובייטיים והם משלימים את מערכת הגנת הנ״מ: טילים נגר מטוסים SA-3 כת בקרה. וכרי להשלים את הקומפלקס הזה, נוספו לאחרונה גם טייסים רוסיים לתפקידי פטרול ויירוט בזהות מוסוות. לא מעל כל שטח מצרים כי אם בגזרות מסוימות״. - אלו מטוסים מפעילים הטייסים הרוסיים? ברלב: ״את המיג -האם נתקלו טייסינו במטוסים המוטסים על ירי רוסים?" ברלב: ״לא התקיים קרב בין טייסים שלנו לטייסים רוסיים. כאשר תקפנו באזורים מסויימים לאורך קו הפסקת האש, פטרלו הטייסים הסובייטיים בגזרות מסויימות, אבל הם לא התקרבו עד כרי מגע עם טייסינו״. - האם זה עלול להביא לשינוי בפעילות המצרית? ברלב: ״אני סבור שאנחנו למעשה כבר ערים לשינוי בפעילות המצרית לאורך קו הפסקת האש. בשבועיים האחרונים אנחנו עדים להגברה רצינית- גם של כמויות האש שלהם וגם חידוש תקי- פות האויר שלהם, וגם נסיונות של פשיטה. אין ספק שהפעילות המצרית של השבועיים האח- רונים, יונקת השראה מבצעית מהצער הפעיל הרוסי. כי הרוסים, בפעילות זו, משחררים את המצרים יותר לפעולות לאורך קו הפסקת האש״. 1023 ״רימון סכימת צביעה מדברית - המצרים אימצו מספר סכימות צביעה למטוסיהם צות שנותרו לו, ופנה לעברם. אך חץ היסס להכנס לקרב. הוא הורה לו, מסיבה לא ברורה, לנתק מגע. ״בתחקירים אחר כך, תיאר לנו איתן בריוק איך המיג נראה - הוא היה צבוע כמו ׳שלרג׳ והיה מן המיגים המתקדמים ביותר שראינו״ נזכר שרון. לעבר המיגים הופנה זוג מטוסי המירז׳ של טייסת התכוונו להכנס לקרב: הם נעלמו הרחק לתוך הדלתא, כאשר הבחינו במטוסים הישראלים הרבים. מוטי החליט לסלק את המטוסים מן האיזור, ולא אישר להם להמשיך במרדף. בספר הטיסות שלו, כתב קורן: ״פטרול וכמעט קרב עם הרוסים״. לא בדור אם טייסי המיגים לא הבחינו בפנטומים, או גם הם קיבלו הוראה להתרחק מן המקום. הם .14 רחרחו, ערכו פניה רחבה ונעלמו מהאיזור העימות עלה מדרגה נוספת. ישראל הרשמית המשיכה להכחיש את המפגשים הקרובים. בנסיון להפחית מחומרת הנסיון ליירט את הפנטומים, אמר ברלב כי ער כה "לא התקיים קרב בין טייסים שלנו לטייסים רוסיים. כאשר תקפנו אזורים מסוימים לאורך קו הפסקת האש, פטרלו הטייסים הסובייטיים בגזרות מסוימות, אבל הם לא התקרבו עד כדי מגע עם טייסינו״. ברלב ניסה להסיט את תשומת הלב לבעיה אחרת שגרמו הטייסים הרוסיים. הוא ציין כי נוכחותם בלב מצרים גרמה ״לשינוי בפעילות המצרית לאורך קו הפסקת האש - בשבועות האחרונים אנו ערים להגברה רצינית של פעילות האש שלהם- גם חירוש תקיפות האויר שלהם וגם נסיונות של פשיטה״. משה ריין הופיע בראשית מאי בפני סטורנטים בחיפה ואמר: ״בנושא המלחמה אדון קודם ברוסים. המשימה שקיבלו על עצמם, היא הגנה צבאית על מרכזים חיוניים במצרים מפני תקיפות אויריות. ולכך שלוש השלכות: 1024 רוח רפאים מעל קהיר - האחת שקהיר, אלכסנדריה, איזור אסואן ודרכי הגישה אליהם, מוגנים היום הגנה סובייטית, מן האויר במטוסים, ומן הקרקע בטילי הרבה יותר מבעבר. - השניה השתקפה בנאומו של נאסר באבו זעבל, כשהודיע שכוחותיו יחרשו את היוזמה הקרבית. כוחות מצריים, שרתוקים היו קורם למשימות הגנה, שוחררו ויועסקו מעתה בתקיפת הכוחות היש- ראלים. - ההשלכה השלישית והחשובה מכולן היא, כי בעצם קבלת תפקיר מלחמתי על עצמם, הפגינו הסובייטים באופן מאיים - כלפי ישראל וכלפי ארצות הברית כאחת - את מידת נכונותם למעור- בות במלחמה הזאת. אינני צריר ואינני רוצה לנבא על הבאות. אבל מה שעושים הרוסים היום, יש בו משום זריקת כפפה, אשר כמו באה לומר: ׳לא זו בלבה שאנחנו מגינים על קהיר, לא זו בלבה שאנחנו משחררים מן ההגנה הזאת כוחות מצריים - כרי שיהיו חופשיים לתקוף את הכוחות היש- ראלים לאורר התעלה- אלא אף זאת: ישראל וארה״ב- אנו כאן מעורבים במלחמה המצרית נגד ישראל״ אר היתה זו הונאה או אשליה עצמית מצר מנהיגי ישראל. המריניות ההססנית מצד ישראל וההתגרויות מצר הרוסים נמשכו עור זמן מה. הרוסים ניסו להב־ טייסים רוסיים על רקע מסוסי מיג 1025 ״רימון למרות שהיו בפיקוח מצרי הצוותים הרוסיים גילו עצמאות רבה חיש את היריעות על הגעת הטייסות. על כל פנים לא אישרו אותן. ב־ במסיבת עתונאים קוסיגץ, במצרים טייסות אחדות, נשאל ראש ממשלת ברית המועצות אלכסיי במוסקבה, על האשמות ישראל כאילו טייסים רוסיים פועלים במצרים. הוא לא הכחיש את השתת- פותם בפעילות מבצעית, אך לא הורה בכך בפה מלא. באותו שלב עדיין לא פורסם בברית המוע- צות עצמה, כל מידע על משלוח יחידות לוחמות רוסיות להגנת מצרים)למעשה יורו הרוסים במש- לוח הטייסים והמומחים למצרים, להפעלת מערכות ההגנה האוירית, רק עשרים שנה לאחר המלח- מה(. גם המצרים שמרו את הדבר בסוריות. ב־ הנשק המודרני ביותר וציוד אלקטרוני. היא נתנה לנו כלים שהותאמו בשבילנו למלחמה זו הגנה ׳.6 אוירית מודרנית הוקמה סביב קהיר, ועל ידי כך פסקו החדירות הישראליות העמוקות״ קולונל יורי ו. נסטנקו, מפקד דיביזיית הגנה אוירית רוסית, התיחס לבעיות התפעול של הטייסות הרוסיות ולקשיים של הטייסים. הוא דיבר על תקיפות העומק ואמר כי הטייסים הרוסיים הגיעו למצרים והחלו לטוס בשמיה, ״לאחר מכן הפסיק חיל האויר הישראלי את הגיחות העמוקות לתוך מצרים. רק מטוסי סיור הופיעו וניסו להמנע ממגע עם טייסינו. הנוכחות שלנו לברה הבהירה את המצב בשמי מצרים. חיל האויר הישראלי העביר את פעילותו העיקרית לתעלת סואץ. מלחמת עצבים ואופי ומאבק להתיש אותנו וליצור עייפות החלה עבורנו״. 1026 רוח רפאים מעל קהיר הם נלחמו בצורה אינטלגנטית האם חששו הטייסים הרוסיים ממפגש עם טייסי חיל האויר הישראלי? מרוע הסתלקו מהקרב של ה- 29 נות הם למדו ותרגלו את כל התמרונים האפשריים בקרבות אויר- קרבות של בוררים, זוגות או אף קרבות המוניים, לא היו זרים להם והם שלטו בכל הטכסיסים של קרבות אלה. מולם עמדו טייסים רוסיים- שבויים בדוקטרינת הפעלה סובייטית קשוחה. את הקרבות ניהלו למעשה אנשי הבקרה האוירית שנתנו להם מיקום של מטוסי האויב, גובה והתרעה וכיוונו אותם למצבי יירוט אופטימליים. הטייסים הרוסיים היו מיומנים בתפעול המטוסים, אך חסרו את הנסיון המבצעי, את הבנת שיטות הקרב המתקרמות, ואת המתח החיובי של קרבות אויר ממשיים. הם כנראה גם חששו מהמיפגש: "היתה מתיחות קבועה ועצביו של כל אחר היו על גבולם״, סיפר מפקר אחר הגדורים הרוסיים, קולונל יורי נסטנקו. הרוסים לא הסתפקו רק בלימוד תיאורטי של לקחי הקרבות של המצרים. הם הרבו לטוס בשמי מצרים, כדי ללמור את הזירה, תנאי האקלים ופרטי הנוף ולתרגל את שיטות הפעולה עם הבקרה. בממוצע טסו הטייסים, כשלושים שעות טיסה לחודש ואף יותר. בראשית יוני כבר צברו הטייסים הרוסיים לפחות מטוסי חיל האויר, טרם השיגו. על פעילות מבני הקרב הישראליים אמר קולונל נסטנקו: ״ככלל, רק קבוצה אחת של מטוסים טסה בגובה רב, כרי להפגין נוכחות. אולם קבוצה אחרת, שלא היתה גלויה למכ״ם שלנו, טסה מעל הקרקע במקום כלשהו משמאל, לימין או רק מאחורי הקבוצה שטסה בגובה רב. היה עלינו לנסות ליירט ולנטרל אותה. בשל כך, ברגע שגף אחר המריא, כל השאר הוכנסו לכוננות קרבית. לדגם החדש של המיג שכונה ״פישבד 1027 ״רימון ״על הטייסים היה לשבת בתאי הטייס של המטוסים שחנו ברת״קים בכוננות מלאה- הם רק לחצו על כפתור הנעת המנוע, הסיעו אותו החוצה לעבר המסלול והמריאו. הטייסים ישבו בדת״קים, בתוך חליפות הטיסה שלהם לגובה רב, ללא כל רוח קלה - וזה היה ב־ יכולה להמתין משך שעות...״. הוא גם לא שכח להעלות טיעון שהיה אופייני לטייסים המצריים: ״האויב היה רציני. היה להם בית ספר מעולה לטיסה וחלק מהם - בטיוחה יהודים ממוצא אמריקני- היה עם נסיון קרבי מוייטנאם מאחוריהם. הם נלחמו בצורה אינטלגנטית ובצורה הוגנת, למרות שלעתים בצורה סטריאוטיפית. הם נמנעו מכניסה לקרב עם שווים, אולם הם היו זהירים״ בשלב זה עור ניסו טייסי החיל האויר למשוך מטוסים מצריים לקרבות באיזור ״טקסאס״, המרחב הפתוח מערבית לעיר סואץ. אולם המצרים לא נפלו למלכוהות שטמנו להם טובי הטייסים של חיל האויר הישראלי. הם הבינו את המסתתר מאחורי הרעיון ונמנעו מלהסחף לשם. דווקא אתגר זה שהציבו הטייסים הישראלים, מצא חן בעיני הטייסים הרוסיים: אם הטייסים המצריים חוששים להיכנס לקרב כרי להגן על ארמתם. הם יראו למצרים כיצד מגינים על ארמת המולרת. לאט לאט החלו המיגים לזנק לעבר מטוסים ישראליים שפעלו גם באיזור זה ובאיזור התעלה. בשבועות הבאים נמשכה המתיחות. מטוסי התקיפה של חיל האויר נמנעו מחדירה אל מעבר לתחום שלושים הק״מ שאותו קבעה ישראל, אך המצרים לא שיתפו פעולה: הם המשיכו להחדיר סוללות של טילי קרקע־אויר אל מעבר לתחום זה. בעור המלחמה על השליטה באויר, בין מטוסי חיל האויר הישראלי, לבין סוללות הטילים החדשות של מערך ההגנה האוירית המצרי, נמשכת בכל עוזה, נמשכו ההתגרויות של הטייסים הרוסיים. המו־ ריעין גילה כי מטוסי הקרב הרוסים התקרבו לתעלה יותר ויותר. ההתערבות של הרוסים, גרמה לשינויים מהותיים ביכולת הפעולה של חיל האויר הישראלי. ישראל היתה זהירה, כרי להמנע מעי- מות. חיל האויר הפסיק, כאמור, את מבצעי ״פריחה״ כאשר האפקט המצטבר שלהם היה מורגש בכל מצרים. לאחר מכן נאלץ להפסיק את התקיפות במרכז מצרים ובשלב הבא גם בצפונה. גם מספר ההפצצות באיזור התעלה, געשו בזהירות , בשל מארבי הטילים שהלכו ורבו. המיגים הרוסיים פטרלו מעל לב הרלתא, קהיר והערים הראשיות. הם אף התקרבו יותר ויותר לשמי התעלה. אך טייסי ״הכוכב הארום״ הגאים, רצו קרבות אויר, ובעיקר הפלות. הם היו כמהים להכנס לקרב. ב־ מטוסים הופלו למחרת על ירי טייסי חדשות, שקודמו ל״איזור החם״ בפורט פואר בצפון התעלה ובג׳מייל מערבית לפורט סעיר. המצרים השיבו במטח רצוף של אש ארטילרית קומנרו. חיל האויר תקף בעקבות זאת לאורך כל התעלה. גם בשלב זה נמנעו מטוסי תקיפה של ישראל מלהתקרב לתחום מעבר ל־ סים הרוסיים פטרלו מעט מערבה משם. ישראל וברית המועצות שמרו על מרחק זה מזה, אר היה ברור לכולם כי רגע האמת הולד ומתקרב, והעימות בלתי נמנע. ההתרחקות של מטוסי התקיפה של חיל האויר הישראלי מלב מצרים, שאבה את המטוסים הרוסיים מזרחה, לעבר התעלה. מיגים רוסיים החלו להתקרב יותר ויותר לאיזור ולהפריע לפעילות מטוסי 1028 רוח רפאים מעל קהיר חיל האויר הישראלי. הי היה בטיסות המטוסים באיזור, כרי למנוע התקרבות המטוסים הישראליים. אנשי בקרת הקרקע דיברו עם הטייסים ברוסית באופן גלוי, ולאנשי המודיעין הישראלים שהאזינו לשיחות לא היה ספק כי מדובר בצוותים רוסיים. הרוסים נקטו, כמתואר למעלה, בשיטה של העברת טייסות ומבנים מבסיס לבסיס, כרי להטעות את המוריעין הישראל. כך קורמו בימים אלה שישה מטוסים לכותמיה, ו־ שישה ער שמונה מטוסים נותרו בבסיס האויר בני סואף. הרוסים: פגענו במטוס ישראלי המצרים, כדרכם, והרוסים שלא כדרכם, סיפרו לא אחת על התקלויות עם מטוסים ישראליים. ב־ ביוני שני מטוסי פנטום. היו אלה ריווחי שווא- שום מטוסי פנטום לא נפגע באותו היום. תקרית שניה נרשמה, לדברי המצרים והרוסים, ב־ של טייסים רוסים עם טייסים מצריים. רביעיות של מטוסים יצאו לאויר, מבנה אחרי מבנה, כאשר . הפיקוה של חיל האויר המצרי 18 הבקרה נעשית על ירי פקחי טיסה ובקרים רוסיים ומצריים כאחת חשש, כנראה, מיוזמות מקומיות של טייסים רוסים, שהיו אגרסיביים יותר מעמיתיהם המצריים. הרוסים סיפרו כי שני מטוסי מיג . אחר הטייסים 19 הטייסים הרוסיים טענו לאחר מכן להפלה של שני מטוסי סקייהוק ישראליים .20 הטוענים להפלות היה סמילקוב אכן, ביום זה תקפו שני זוגות של טייסת רביעייה של הטייסת)פריגת, אולמן, מלניק ורוזן( תקפה את מכ״ם אל סוחנה בתוצאות טובות וזוג נוסף)שפירא ושפיר( תקף גשר ליה האי בלאח וארטילריה צפונית לקנטרה. מיגים התקרבו לאיזור במגמה תוקפנית. אולם כל המטוסים חזרו בשלום, ואף אחר מהם לא נפגע. ראש הממשלה, גולרה מאיר, אמרה בריון שהיה ב־ רוסי ובין טייס שלנו, נפיל את הרוסי. אני לא אהיה מאושרת באותו היום - בכל זאת ברית המוע- צות זה גוי גדול. אני לא פוחרת באופן פילוסופי או נפשי מהגויים - אבל גוי גרול כזה, זה בכל זאת .21 לא מצרים ולא סוריה. אני לא אהיה מאושרת באותו יום שנפיל את הרוסי״ מיגים פוגעים בסקייהוק ישראלי הזירה הלכה והתקרבה לעימות, שהיה, ככל הנראה בלתי נמנע. הצערים הראשונים כבר נעשו. ההעזה של הטייסים הרוסיים הלכה לגברה. הפיקוה של חיל האויר המצרי חשש, ככל הנראה, מיוז- מות של טייסים רוסים. אולם המפגש הבא בין מטוסים רוסיים למטוסים ישראליים, היה דרמטי יותר. ביום שבת . המבצעים נערכו במקביל: זוגות זוגות של מטוסי יירוט יצאו בשעות הבוקר לפט־ 22 באיזור התעלה רול מעל המטוסים התוקפים. ראשונים היו מטוסי סופר מיסטר שהתיצבו בנתיב החל משעה 1029 ״רימון סכימת הצביעה של המיגים הרוסיים השתלבה היסב בצבע המדבר אחריהם הגיעו מטוסי המירז׳ של הטייסות, לאורך התעלה, כאשר מערכות ההתרעה שלהם מופעלות והטייסים עירניים במיוחד. מטוסים אלה השתלבו במבצע אשר החל בשעה מבצע התקיפה נערך בשני שלבים והמטרות היו ביצורים לאויר הקו. ראשונים תקפו מטוסי סקיי־ הוק של טר. הזוג האחרון היה של טייסת אד זמן קצר לפני כן לתפקידו, כמפקר בח״א לות באיזור התעלה ועברי לא היסס לעשות זאת. מטוסי התקיפה קיבלו פקורה לטוס בגובה הנתיבים, בעור מטוסי היירוט טסו לשם בגובה רב. השלב הראשון הסתיים בשעה של ״צלצלים״ בשמי התעלה באותה שעה רחשו השמיים מיגים, שהגיעו מהבסיסים המצריים הקרמיים. היו שם גם מטוסים רוסי- ים. מערכות המודיעין עקבו אחר השיחות בין הטייסים. אנשי המבצעים צפו כבר לפני כן שהם עלו- לים להתערב. בפקורה נכתב כי״ייתכנו נסיונות לבצע יירוטי משיכה על מטוסינו, בתקיפה בגזרה הצפונית ובגזרה הדרומית של התעלה״. כמו כן נכתב כי ״במקרה של חשש ליירוט משיכה, ירווח הבקר למטוסי התקיפה ולמטוסי היירוט במלת הקוד ׳צלצל׳ בצירוף ההוראות״. בזמ״מ המיועד נכנס זוג של 1030 רוח רפאים מעל קהיר מטוסי ווטור שתקף ארטילריה. המיגים פטרלו בשמי הדל־ תא, אך לא התקרבו לאיזור התעלה. היה זה פיתוי שהרוסים לא יכלו לעמוד בפניו: אורגנים ומיסטרים, סמב׳׳דים ווטו־ הים - המטוסים הישראליים שהשתתפו בתקיפה היו נחותים בצורה ברורה ממטוסי המיג. אחריהם באו גם סקייהוקים. בזמ״מ ״צ׳רצ׳יל״( לתקיפת ארטילריה, כשהם חמושים בשמונה פצצות באויר היו גם מטוסי הפטרול: זוג מירז׳ים של לום )אבשה( פרידמן ודני שליידר. לפי הפקורה הם היו אמו- רים לפטרל ״בנתיב פטרול בלוזה מערב, גובה רגל״. בזמן שנכנסו הסקייהוקים למעגלי תקיפה, היו המיגים בגובה נמוך. לפתע הם נסקו מעלה לביצוע יירוט משיכה במגמה להפיל אותם. אורי שחר, מטייסת היו מטוסי יירוט או קורנסים שהסתובבו ב׳מעגל אינדיאני׳ כרי למשוך את הרוסים. היו שם כמה מיגים. הם התקרבו לתעלה. לא נוצר שום מגע בזמן ההוא. היי־ רוט של המטוס של מור היה אחרי זה״. את מטוסי הסקייהוק של המבנה הבא, הוביל סא״ל משה)סימי( סער, מפקר הטייסת, ומספר שתיים .23 היה רס״ן אלי מור שהיה הצ״ח בטייסת סיפר סימי: ״זה היה יום שבת. קיבלנו פ׳׳מ לתקוף בתעלה. גרתי אז בבסיס בחצרים, וגם רס״ן אלי מור, שהיה מפקר טייסת הדרכה בבית הספר לטיסה. חשבתי שאין טעם להזעיק טייסים מהבית בצפון. זה היה בשעה שנמצאים מיגים מאחורינו״. רס״ן אלי מור סימי ואלי, למרות שהטיסו מטוסי סקייהוק, הבחינו במיגים אה לא נרתעו: הם הטילו את מטען הפצ- צות שלהם, וקלים יותר הם נסקו ופנו חזיתית לעבר המיגים. התפתח מעגל אינריאני והם אף הגיעו למצבים מאיימים מאחורי המטוסים הרוסים. המיגים היו יותר מהירים, הפעילו מבערים והתרחקו. ״זה לא היה קרב ממש - לא היה טעם להכנס איתם לקרב - עשינו פניות יותר לשם הגנה עצמית״ אומר סימי. אולם הטייסים הרוסיים לא יכלו להבליג על העזת הטייסים הישראלים, שניסו להתמודד איתם במטוסי הסקייהוק האיטיים יותר. מטוסי התקיפה קיבלו הוראה לצאת מן האיזור. פטרול המירז׳ים היה רחוק מעט משם. הרוסים ניצלו את המצב. מבנה המיגים פנה שוב לעבר התעלה כרי לזנב בסקייהוקים שהחלו לצאת מן האיזור. . המטרה נראתה למוביל הרוסי קלה להשגה והפיתוי 24 במיגים היו הטייסים קראפיבניק וסליוקוב היה גרול: הוא רדף אחר הסקייהוקים החוזרים לתיה סיני, התארגן מאחורי מספר שתיים, ושיגר 1031 ״רימון לעברו טיל ״אטול״. הטיל פגע בזנב המטוס. אלי מור לא איבר את השליטה על המטוס והמשיך בטיסתו. ״ירדנו לגובה נמוך ואז אלי מור חטף פגיעה״ סיפר סימי, ״החלטנו שהוא ילך לרפירים ואני .25 ליוויתי אותו. הסתכלתי על המטוס הפגוע שלו, ראיתי שהוא נוחת ברפידים וחזרתי לבסיס״ המירז׳ים ובהם פרידמן ושליידר, הוזעקו על ירי הבקרה לאיזור כדי לסגור את נתיב החזרה של המי־ גים, אולם לא הספיקו להכנס לקרב. המיגים חמקו ונעלמו מערבה. האוירה התחממה. במפקרת חיל האויר סערו הרוחות. מוטי עקב אחר האירועים, כולל הדיווח המו־ דיעיני על טייסים רוסיים, תוך כרי התרחשותו. הפעם כבר לא ניתן היה לעבור על המקרים בשתי- קה. במהלך שלושת הימים הבאים, התגלגלה ההחלטה, והוכנו התוכניות המבצעיות לקראת התמוה־ רות גרולה, יזומה עם הרוסים. בינתיים נמשכו מבצעי התקיפה נגד מטרות קרקעיות. נסיון שני למשור את הרוסים לקרב מוטי הור התכוון לשלב במבצעי התקיפה של הימים הבאים, גם מלכורות לטייסי המיגים הרוסיים, ולנסות לפתות אותם להכנס לקרב. ל־ עים שיפרו את תוכנית הקרב המוכרת לאיזור טקסאס, וקבוצה מיוחדת של טייסים נבחרה כרי לצאת לפטרולים מעל זירת הקרב. השלב הראשון, שנוער להסיח את תשומת לב הבקרה המצרית והרוסית, נערך בבוקר. רביעיית פנטומים של יצא זוג פנטומים ובו שוחט־אראל, חולדאי־נאמן, לפטרול בגובה רב 27 נגר המיגים. בשעה מעל התעלה. המטרה היה שהמטוסים ירחרחו וינסו לאתר סוללות אורבות באיזור התעלה וימשכו אותן לחשוף את עצמן על ידי ירי. רביעיה של נשלחה לטיסה בגובה נמוך מאחורי רכס ההרים גירי מתלה. רביעיה אחרת של שלמון וגלעד( יצאה לפטרול מעל הסואץ בגובה רב, כרי למשוך את המיגים. שלושה זוגות של )קירר צוק, ספקטור הבר ושרון הרץ היו בכוננות להזנקה מיידית ברפירים(. בסך הכל היו באויר ובכוננות על הקרקע מבצע התקיפה הנמשכים נגר המחפורות, חייבו את המצרים והרוסים להציב מחדש את סוללות הנ״מ, אשר הגנו על סוללות הטילים ועל פעילות הבניה המואצת של המחפורות. ב־ מספר טיסות צילום שנערכו בשמי התעלה ומעבר לה, הכינו אנשי המודיעין מפת טילי קרקע מעד רכנת אשר הופצה לטייסות. גם היערים סומנו בשיטה שונה כרי לפשט את הזיהוי. בשעה 69 המטרה ופגיעת אנדרשוט 20,000 במטוסים היו גיל־פישר ושדמי־שמואלי. גיל ריווח על פגיעה מדויקת במרכז המטרה 4 את ״נשר גם זוג זה נסק לגובה רב, כדי לשמש מטוס התרעה לשיגורי טילים. 1032 רוח רפאים מעל קהיר במשך השעה הבאה הסתערו נגר מטוסים. בין מטוסים אלה השתלבו שמונה מטוסי מיסטר של המיגים לא התפתו להכנס לקרב למרות שטייסים רבים היו בכוננות הזנקה, במחסות היוקרים שלהם בשמש המדברית של כותמיה וקום אושים. ״שים לב: צלצל!״ נגד מחפורות, סוללות ארטילריה ומוצבים 28 ב־ מצרים לאורך התעלה. המבצע נוער להיערך משעה קיוו כח מבצעי התקיפה שהלכו והתקרבו ללב מערך הטילים הרוסי החדש, ימשוך את המיגים לקר- בות אויר. היה צפוי כי המיגים יגיעו מגובה נמוך, וימשכו מעלה לעבר המטוסים התוקפים. אנשי הבקרה והמודיעין נדרכו ועקבו אחר הפעילות האוירית בשמי מצרים. את המבצע פתחו שני זוגות של מטוסי ווטור שתקפו האחד ארטיליה וזוג שני שתקף מוצבים. מטוסי הווטור)בהם בודינגר וצבעוני, ישורון ובהט( הצטיינו בתקיפת מטרות נקוהה. את המחפורת הרא- שונה, "לאה שלושה זוגות של 105 לעבר שתי מחפורות שהיו בבניה. הם תקפו במקביל בשעה שגיא, הסתער על מחפורת ״זאב גבוה, אולם עריין לא כוסה בחול. הזוג השני)פלד־ברטוב, גוריון־נאמן(, תקף את ״כרמל בשעה שתקפו שני גשרים ליה בסיס האדר ההרוס בג׳מיל ליד פורט סעיד. מספרי שתיים נועדו לתקוף את הגשר שהותקף על ירי זוג הפנטומים הראשון ולא התמוטט. חנקין דיווח על פגיעות ישירות במט- רות. סוללות הנ״מ מפורט סעיר התפוצץ לא הרחק מהמבנה״, הוא כתב ברו״ח הטיסה. אך הם נחלצו בשלום. הפעילות באותו היום קיבלה גיבוי אלקטרוני של ארבעה מסוקי סופר פרלון נושאי מערכות ״כתף״ אשר פטרלו מול המערכות הקורנות של סוללות הטילים ומכ״ם מערכות הבקרה. במשך כל מבצע התקיפה הגרול של אותו היום, פטרלו מיגים בשמי התעלה. אנשי המבצעים שלחו לאויר פטרולים חזקים של מטוסי מירז׳ ופנטומים. היה צפוי כי המיגים ינסו לבצע יירוטי משיכה על מטוסי התקיפה. לשם כך נקבעה התרעה חרשה: ״שים לב. צלצל!״ שנוערה להזהיר כי מיג מבצע יירוט משיכה. בשעה פנטומים של מוטי ניסה למשוך את המיגים להתקרב לאיזור התעלה. בשעה ובהם זיק ובר ארז כרי לשמש פתיון למיגים. אך אלה שמרו מרחק מעבר לתעלה. שלמון, דרור, ניר וגלער המריאו לאויר בשעה 1033 ״רימון המריאו לאויר לבושין וכץ. באותן שעות הוצבו שלושה זוגות מירז׳ים בכוננות כרפידים. הפטרולים שמרו על נוכחות קבועה בשמי סיני, ונתנו חיפוי אוירי לתקיפות שנערכו מעבר לתעלה. המיגים הרוסיים לא יצאו ליירט את המטוסים אולם חיל האויר המצרי החליט לשלוח מטוסי תקיפה נגד מטרות ישראליות, כתגובה למבצעי התקיפה של חיל האויר. 2 בשעת צהריים גילתה הבקרה מבנה של מטוסי מיג בגיזרה הצפונית של תעלת סואץ. יפתח ספקטור ואורי יערי היו בכוננות ברפידים, והוזנקו לעבר המטוסים המצריים. מתחת לכנפיים נשאו שני טילי .29 רת בטייסת. היה זה שלושה ימים לאחר שטילים חרישים אלה הוכרזו מבצעיים במטוסי המירז׳ ספקטור הורה להשליר את הנתיקים, ויצא עם יערי לחפש את המיגים. המיגים ריקטו אותה עת את מוצב ״אלון״ בצפון התעלה. שמונה חיילי צה״ל נפצעו. מטוס מיג אחד נפגע מאש נ״מ. בשעה בה יצאו המיגים - שנתגלו כמטוסי מיג עליהם שני המירז׳ים. ספקטור לכד את אחר המיגים והתקרב אליו לטווח תותחים. הכוונת היתה מיוצבת במרכז צינור הפליטה של המיג, הוא סחט את כפתור הירי, אד רק תותח שמאל ירה- רצף הפגזים פגע במיכל הרלק שמתחת לכנף שמאל ופוצץ אותו. טייס המיג ניסה להנחית את מטוסו על המים הרדורים של ביצות מנזלה, המטוס הפגוע קיפץ פעם ופעמיים על המים לפני שהתפוצץ ושקע טיל׳ ״דקר״ הותקנו על ידי טייסת 1034 רוח רפאים מעל קהיר פיפר על מרכז הגוף- אחד משני הסיגים שהופלו על ידי יפתח ספקטור מעל מנזלה 1035 ״רימון בתוכם. ספקטור משך הצירה ופינה את הדרך ליעדי. יערי נכנס על אחר המיגים, שיגר טיל ״דקר״ אך הטיל, שהותקן בצורה חפוזה, התפוצץ מתחת לכנף והיא החלה לבעור. ספקטור הפנה את מבטו מהמיג המקרטע על הביצות, כדי לאתר את מספר שתיים שלו, והבחין באש מתחת לכנפו. ״שתיים. מה מצבך?!״ הוא שאל. ״המטוס בשליטה" השיב יערי. ספקטור נפנה לעבר המטוס השני והפיל גם אותו. שני מיג ללב מצרים. ספקטור הביט לעבר מספר שתיים, והבחין כי האש מתחת לכנף הלכה וגרלה. הוא ריסן את עצמו הפעם והחליט לחזור וללוות את מספר שתיים לנחיתה. שני טייסי המיגים נטשו את מטוסיהם הבוערים. עבור יפתח חורש יולי בתוך מספר שבועות- את המטוס הרביעי לחורש זה יפיל שלושה ימים לאחר מכן. טייסים רוסיים חודרים לסיני הקרב בצפון התעלה, בו הופלו שני מטוסי מיג המירז׳ים לשמי מצרים, הם הזניקו שלושה זוגות מיג מכותמיה, הבסיס הקרמי של הטייסות הרוסיות. אנשי הבקרה עקבו אחר הפעילות של חיל האויר הישראלי, וניהלו את השיחות עם הטייסים בגלוי בשפה הרוסית- כל מחסומי ביטחון שרה הוסרו. הרוסים גילו את מטוסי הפטרול הישראלים כשהם טסים בגובה רב. אולם הם לא התקרבו יותר מרי: כאשר המטוסים הישראלים פנו מזרחה, לעבר סיני, אזר אחר הטייסים הרוסיים אומץ, ושיגר שני טילי"אטול״ לעבר אחר המירז׳ים. אבל הטווח היה רחוק מרי. הטיל התפוצץ בלהבה גרולה אולם לא פגע במטוס הישראלי. זוג טייסים רוסי אחר היה אף נועז יותר: הוא חדר לסיני, ערך הקפה רחבה מעל מזרח התעלה, במעין .30 התרסה כלפי המטוסים הישראלים, וחזר לשטח מצרים היה זה המפגש האוירי האחרון לפני שישראל החליטה לשים סוף להתגרויות של הרוסים. 1036 רוח רפאים מעל קהיר ״השיירה הגיעה מהסואץ עד קהיר״ ימי יולי החמים והארוכים, והאובך הרב שכיסה את שמי התעלה, אפשרו למצרים ולרוסים להמשיך בפעילות הנרחבת לבניית המחפורות ושיקומן. מודיעין רב שהגיע מגורמים קרקעיים, וצילומי אויר שצולמו כמעט מירי יום, נתנו ללמר״ן תמונה מפורטת על הפעילות הרבה שניהל פיקוד ההגנה האוירית של מצרים בימים אלה. מירע שהגיע ממטוסי תצפית גילה כלי רכב רבים שנערכו בין קהיר לסואץ. כולם המתינו לשעות הלילה. הלילה יורד מאוחר בחורשים אלה של השנה. חיל האויר החליט לנצל את שעות הרמרומים והחשי- כה לפעולה נגד השיירות. בשעה . המטוס הבודה, נשא שש פצצות 31 ויטמן מעל מזח פורט איברהים את הפצצות מעל מבנים על המזח. ״פגיעות טובות במטרה. יש שם מבנים לבנים גרולים. מבנה מרכזי גדול ועוד אחד ז. פגיעות טובות מבנה לבן שחור מול שורת סירות שנראו מדרום״ ריווח אביהו. אחרי התקיפה נסק אביהו מעלה והבחין בשיירה ארוכה, אשר נמשכה מחמישה מייל לפני העיר סואץ וער קהיר. הוא מסר לבקרה פרטים אורות השיירה וביקש אישור לתקוף אותה. האישור ניתן, והוא ירה לגובה נמוך ופתח באש מתותח הוולקן המהיר על כלי הרכב הראשונים. ״המכוניות הרא־ שונות בשורה נצלפו וכיבו אורות אך האחרות לא״ כתב אביהו. ״הצליפה היתה לאורך נראו שני מוקרי התפוצצויות. אחרי היציאה נראו התפוצצויות משניות משני מוקרים. הצרור היה ארוך וכיסה כמה מאות מטרים על הכביש. לא נראה נ״מ״ הוא דיווח. השעה היתה כבר השיירה הארוכה המשיכה לעשות את דרכה מזרחה, וכבר התקרבה לאיזור סואץ. במרחב המדברי הפתוח מערבית לסואץ התכוונו הרוסים להקים את הנדבך הדרומי של מערך הטילים הגרול, וביום זה נמשכה, ללא הרף, הזרמת הציור והחומרים להשלמת המחפורות לסוללות הטילים. המטוס הבא מעל סוללות המרגמות הגיע בשעה פישר. הם טסו גבוה, הטילו נורים ושחררו את הפצצות על הסוללה שנקבעה להם כמטרה. גם הם הבחינו בשיירה הארוכה שנעה באורות רולקים על כביש סואץ־קהיר. ״שיירה ארוכה נכנסה לסואץ, נמשכה ער קהיר. מיד אחרי הנור הראשון שנזרק באיזור יער התקיפה, כבו בה חלק מהאורות״ כתב חנקין. הוא טס בגובה נמוך ופתח באש מתותח המטוס על השיירה: ״יעף צליפה אחד ארוך ויעיל מאד גיל־שמואלי היו במטוס השלישי שהיה בזמ״מ ליה סואץ. הם הטילו את ששת הפצצות הגהולות על המוצבים ונסקו מעלה. ״פגיעות בדרום חלק ב׳, קרוב לתעלת המים״ דיווח גיל. ״בוצעה צליפה על השיירה שנכנסה לסואץ. לא נראו תוצאות בגלל הפניה הביתה״. כותשים את כביש סואץ הפעילות הרבה של המצרים בלילה האחרון, עודרה את אנשי המבצעים לפגוע בצורה קשה בתש- תיות באיזור סואץ. למחרת 1037 ״רימון .32 ומוצבים אחרים את פעילות היום פתחו שני מטוסי פנטום של את מחפורת ״כרמל בסים רמת דוד, פטישי ואדר( את הארטילריה. מספר דקות לאחר מכן תקפו שתי רביעיות וזוג של 105 פת מוצבים באיזור התעלה המבצע נמשך גם אחר הצהריים. בשעה סואץ במטרה לכתוש אותו ולמנוע העברת ציוד וחומרים עליו. המטוסים היו מצוירים בשלוש פצצות גדולות אותן הטילו לאורך הכביש כדי להרוס אותו ולשבש את יכולת הנסיעה עליו. פעולות התקיפה נמשכו עור חצי שעה. בכל אותה עת פטרלו באויר מטוסים של נוף ואחר הצהריים גם מטוסים של נות ברפידים. . את33 למחרת נערכו מבצעי תקיפה בשעות הבוקר על מוצבים מצריים בין קנטרה לראם אל עיש התקיפה החלו זוג פנטומים של 32 102,113,110 . עת יצאו מטוסים של 34 רוט מטוסי אויב. הפעילות נמשכה בשעות הערב את דרכי הגישה למזח פורט איברהים. המטוסים תקפו והרסו גשרים וצלפו על שיירות של כלי רכב שנעו על הכביש. המלחמה על בניית המחפורות היתה בכל עוזה. אולם תשומת הלב של טייסות הקרב המובילות, נפנתה עתה למבצע אחר. 1038 רוח רפאים מעל קהיר יש אישור לקרב עם הרוסים המעורבות של הטייסים הרוסים במבצעי התקיפה, יותר משהיתה מטרה, הפכה עתה לאיום. היה נרמה כי כל הגבולות נחצו. הדרך לעימות ישיר עם הרוסים היתה עתה פתוחה. אלוף הוד, אשר זעם עריין על תוצאות התקיפה של ה־ לקבל את הפרת ״ההסכם הבלתי כתוב״, שפגעה בחופש הפעולה של חיל האויר מעל איזור התעלה. נגר הטילים ומערכות הנ״מ החרשות, לא היתה לו תשובה מספקת, אולם תחום קרבות האויר היה ה״בייבי״ שלו: הוא ירע להכין תוכניות יירוט, הוא ירע לפענח ברמיונו את מהלכי הקרב ולנהל קרבות אויר בהצלחה, כפי שעשה משך כל השנים האחרונות. באוירה השפופה בה התנהלה המלח- מה מול סוללות הטילים, רצה הור להעניק לחיל האויר גם זריקת עידוד ונצחון מוראלי. הור לא חשש מרמת הטייסים הרוסיים: ״המעורבות הרוסית הושפעה על ירי מלחמת ההתשה. לפני המפגשים עם הטייסים הסובייטיים, אמרו שהטייסים שלנו הרבה יותר מקצועיים מכל טייס אחר בעולם, ושהרוסים הם בערך כמו כל טייס אחר. בשאלת המעורבות הסובייטיית לא הציק לי ענין , אמר. ער כה התנהלו רוב מבצעי ״רימון״ בשמי מערב סואץ, או ״טקסאס״. מוטי הור 35 האיכות״ הביא את הרעיון לטמון מלכודת לרוסים, בפני הרמטכ״ל חיים ברלב ושר הביטחון משה דיין. דיין, כדרכו, נרתע מפני כל עימות ישיר וגלוי עם הרוסים והיסס. לאחר הריון הבין כי רמיזותיו, הצעו- תיו ורעיונותיו ל״חלוקת אזורי טיסה״ בשמי מצרים לא התקבלו על ירי הרוסים. הפעם כבר נדחק לפינה. הוא דרש מחיל האויר לתכנן מבצע שלא יסבך יותר מדי את ישראל. היות ולא היה מוכן לקחת אחריות בלערית להסתבכויות אפשריות של הפעולה, הוא דרש ממוטי הור להציג את התכנית בפני הממשלה. ב־ הפעולה עליהן חשב. הוא הציג את המטרה של הפעולה ומה היא נוערה להשיג. המוטו שלו היה: ״עלינו להכות ברוסים במקום בו יש לנו יתרון - קרבות אויר. ברלב סיכם את דבריו בפני הממשלה בשפתו המיוחרת: ״הוחלט שנלך נגר הרוסים ונפגע בהם כרי . הממשלה רנה בתכנית והחליטה לאשר אותה. 36 שהמורא שלהם יהיה מעשי ולא רק תיאורטי״ יעקב אגסי, ראש מחלקת מבצעים שכבר נצרב במבצעי מחלקת המבצעים ושלט בה ללא מצרים, המתין בדריכות לתגובה של הממשלה לפעולה שתכנן חיל האויר. ״והנה בניגור לצפוי, הממשלה .37 מאשרת את הפעולה״ הופתע אגסי את התכנון המפורט של המבצע, הטיל אגסי על רס״ן דוד פורת, ראש מדור הגנה בענף מבצעים של חיל האויד. פורת היה טייס מירז׳ עתיר נסיון, שהשתתף בקרבות אויר ובמבצעים רבים. הוא היה המתכנן והאחראי לפעולות הקרב היזומות בלב מצרים. למעשה פורת לא היה צריך להתאמץ במיוחר: הוא נטל אחת מפקודות ״רימון״, שהוכיחו את עצמן בעבר בקרבות"טקסאס״, שיכלל ושיפר אותה, כרי שתתאים למציאות החרשה. בין השאר הוא תכנן את הפעולה לאפשרות שהרוסים ישלחו לאיזור מספר גדול של מטוסים. כך נולד מבצע ״רימון טה, וכמובן, כושר הלחימה הגבוה של טייסי הקרב. 1039 ״רימון מכינים ״נבחרת״ לקרב עם הרוסים עם אישור הפעולה נדרכו כל המעורבים. ריח של מבצע מיוחר, חשאי, היה באויר. אנשי המודיעין בהקו שוב את המידע שביהם, אנשי המבצעים התאימו את הפקורה. מפקדים חזרו מהקריה ובפיהם אך רמזים. הפקודות כבר היו בדרכן לכנפות ולטייסות. בקרב המתוכנן נוערו להשתתף טייסים משלוש טייסות המירז׳ ומטייסת הפנטום חיוך חסכוני כאשר נשאלו על המבצע המתוכנן. טייסי קרב רבים ראו עצמם מועמרים ללא ספק, אחרים הודיעו כי ברצונם להשתתף. הלחץ על מפקרי הטייסות, האחראים על הציוות, הפך בלתי נסבל. מוטי הוד רצה את הנבחרת הטובה ביותר - הפעם אין מקום לטירונים. מפקרי הטייסות הבינו את הדבר ובחרו בשורה של מפילים מקצועיים בכל טייסת. לקראת הקרב הצפוי, הוכנה נבחרת של טייס קרב מנוסים, אשר הצטיינו בהישגים בקרבות אויר, בתפעול מרויק של המערכות שהטיסו ובמשמ- עת קרבית, כפי שהתחייב מהמצב המתוח בשמי מצרים. האיוש בכל הטייסות הושלם. הוא הועבר לאישורו של מוטי. היה הי לו במבט חטוף על השמות, כדי להבין כי רוב הטייסים היו השאור בעיסת טייסי הקרב של ישראל. הוא הכיר את כולם אישית וירע על היכולות שלהם בקרבות אויר. מפקרי הטייסות המשתתפות לא יכלו לוותר על הזדמנות להפיל רוסים, והציבו עצמם כמובילי המבנים. את הרביעייה של טייסת קפדן ואיש משמעת מבצעית. עמיר היה מזה שלושה חודשים אלוף טיס, לאחר שצבר חמש הפלות בקרבות אויר. מספר שתיים שלו היה סרן אשר שניר, אשר היה כבר ״ כפול, ולו גלער. שלמון המופנם, היה מן הנועזים בטייסי הקרב וכבר רשם לזכותו שש הפלות בקרבות אויר. לזכות אבי גלער שתיים. אבי גבה הקומה, היה טייס אמין, ממושמע ונחוש בביצוע מטלות שהוטלו עליו. הוא שמע על המשימה ערב לפני כן, ופנה לעמיר: "אני רוצה להיות בקרב הזה!״. עמיר נעתר לו. נציגי הטייסת הצפונית היו המפקד, סא״ל אורי אבן־ניר ומספר שתיים סרן איתמר נוינר. אורי היה טייס ״חם״, להוט לקרב, שלא הרפה מטרפו גם במצבים קשים. כמפקר ומוביל ותיק, הוא התנסה לא אחת במצבים מיוחדים ועמר בהם היטב. נוינר, צנום, נמוך קומה ומקצועי, ירע למצות את כל יכו- לותיו של המירז׳, ואף מעבר למותר - שניהם יהיו בקרוב אלופי טיס. בזוג השני סרן יהורה קורן וסרן יעקב ריכטר. קורן היה מבכירי טייסי המירז׳ ומראשוני המפילים של חיל האויר הישראלי. לזכותו נרשמו כבר שבע הפלות בקרבות אויר. גם ריכטר הצעיר וחר־העין צבר כבר שבע הפלות- הי והותר כרי להכנס לרשימת הנבחרים. יפתח ספקטור, שנכנס לתפקיד מפקר טייסת בכוננות הזנקה מיידית ברפידים. לזכותו נרשמו שמונה הפלות- שתיים מתוכן הוא רשם בשמי מצרים, רק שלושה ימים לפני כן. עמו היה סרן מיכאל צוק, טייס צעיר אמנם, אבל כבר השתתף בקרבות אויר וצבר הפלות. הם היו בכוח העתורה ברפידים. גיורא פורמן)רם( שהיה אמור להכנס לתפקידו כמפקר בית הספר לטיסה, עם השלמת הבחינות באוניברסיטה, נפגש עם מח״א ערב הקרב, וביקש להצטרף למשתתפים. ״אני אבקש לאשר את האיוש של הטייסים״ אמר לו מוטי, ״ולך לא 1040 רוח רפאים מעל קהיר צריכות להיות בעיות אם תבקש״. . הוא התיצב 38 ״תורה. אני כבר רץ״ השיב לו פורמן בכוננות ברפירים. את ״קלף ההפתעה״ של הקרב - מטוסי הפנטום- איישו טייסי והנווט שאול לוי היו המובילים. לאביהו היו כבר שתי הפלות במירז׳ והא היה ״מר פנטום״ בכבורו ובעצמו. לוי היה מותיקי הנווטים ומפעילי המער- כות בטייסת- אדם מקצועי ובעל חוש מיוחר לקליטת מצבים מרחביים. מספר שתיים היה אביאם סלע והנווט ראובן רשף )פישקו(. אביאם האנרגטי וגבה הקומה, היה מן המקצועיים בקרב קאדר טייסי הפנטום הצעירים. הוא הכיר את הפג־ ^^ ןצית אחת לךז ח 1 טןם היעב ןצבר כבף הפק רשף השתתף כבר במבצעי תקיפה וקרבות רבים והיה מנוסה ובקי. את זוג הפנטומים השני הוביל אהוד חנקין. אהור היה המפיל הראשון בין טייסי הפנטום, ומאה אהב את המטוס הגדול. לפני כן צבר גם הפלות במטוסי מירז׳. מספר ארבע היה אורי גיל ואתו ישראל פרנס. אורי גבה הקומה והצנום, שכונה ״הצייר״ צבר מספר הפלות במלחמת ששת הימים. הוא היה טייס קר מזג, שקול שהתיחס לכל קרב אויר בסבלנות ונחישות, כמו צייר לפני לחיצה על ההדק. פרנס היה טייס צעיר, עתיר נסיון שהכיר היטב את הפנטום, ואויש בגלל מחסור בנווטים מנוסים. למעשה, לבד מטייסת שספגה במבצעי התקיפה האחרונים, השתתפו במלכורת המתוכננת נציגים של כל טייסות היירוט המתקרמות של חיל האויר הישראלי. מוטי הוד רצה נבחרת, והוא קיבל את מה שביקש. מבצע מפורט ולוח זמניים מדוקדק אנשי המוריעין והמבצעים בחנו מספר מקומות לניהול הקרב. בין אלה צפון הדלתא ואיזור פורט סעיר, אולם לבסוף החליטו להכגס לגוב האריות עצמו: לאיזור שמול הבסיסים בהן פעלו הטייסות הרוסיות. הזירה נקבעה בשליש הדרך המובילה מהעיר סואץ לקהיר- איזור ״טקסאס״ המוכר שהיה בעל יתרונות ירועים. מרו״חות של המוריעין התברר כי מטוסי המיג הרוסיים מופעלים בימים אלה, בבסיסים הבאים: - בסיס מנסורה: כ־ - בסיס כותמיה - בסיס בני סואף - בסיס קום אושים: מעל 1041 ״רימון מנתוני המוריעין היה ירוע כי זמן התגובה של המערכת- מגילוי מטוסי אויב ועד להזנקת מטוסי היירוט הנמצאים בכוננות הוא כ־ הטייסים הישראלים הכירו את האיזור היטב מגיחות ומבצעים קורמים. הם כינו את האיזור ״טקס־ אס" - אך הפעם לא סמכו רק על יכולת השליפה שלהם. צוות מיוחר במחלקת המבצעים, עיבד מחרש מבצע שנבחן והוכח בעבר, מדוקדק לפרטיו ובעל מספר שלבים. נכללו בו הונאה, ניצול היתרונות הטכניים של המטוסים והטילים, ושילוב של רעיו- נות מבצעיים. מערכות אלקטרוניות נתנו גיבוי. וכמובן היתה שם היכולת האישית של הטייסים. הטעיה והונאה, מארב וכוח אש תוכנית הקרב של מבצע ״רימון - שני מטוסי פנטום עמרו לתקוף את מכ״ם א- סוחנה ליה אל־ערבייה דרומית לעיר סואץ. המטו- סים נוערו להגיע למקום ולתקוף ב״מעגל אינדיאני״ ובזוית של סי סקייהוק בגיחות התקיפה השגרתיות שלהם. שני מטוסים אחרים היו אמורים בשלב מסוים להצטרף לזוג התוקף. - ארבעה מטוסי מירז׳ היו אמורים לחדור לשטח מצרים באיזור גררקה בדרום, בנתיב שהיה מוכר למצרים כנתיב חדירה שגרתי למשימות צילום. המטוסים היו אמורים לטוס צמורים כמעט, שניים מאחורי שניים, כדי שמערכות המכ״ם יחשבו כי מדובר במטוסים החודרים לגיחת צילום. הם היו אמורים לדווח ריווחים המוכרים בטיסות צילום - ״הפעל״, ״הפסק״ ועור. מטוסי המירז׳ ה״מחופשים לצלמים" היו אמורים לגרות את הרוסים לקרב, ולהתרחק מעט מזרחה, כרי לפנות מקום לשלב הבא. - עם התרחקות המירז׳ים, וכניסת המיגים המיירטים מאחוריהם, היו מטוסי הפנטום אמורים לסיים את התקיפה, להצטרף לרביעייה ולצאת צפונה ומערבה בגובה נמוך. היה צפוי כי המיגים הרוסיים יגיעו ממספר בסיסי אויר. הפנטומים נועדו לבצע יירוט משיכה, ולפגוע בהם מלמטה, בטילי המכ״ם, על רקע השמים הבהירים. - והיו גם מטוסי תגבור. ארבעה מירז׳ים של רודס, כדי להסתר מאונות המכ״ם של מערכות הבקרה המצריות. היו אלה מטוסי תגבור שנוערו לסייע למבני המטוסים שכבר פעלו במצרים, מול מבנים נוספים של מיגים. הם היו אמורים לטוס מעל סיני ולהמתין לאות להצטרפות לקרב. - שני זוגות נוספים של מטוסי מירד מטייסת ברפירים, כשמנועיהם פועלים. הם נועדו לתת למפקר הפעולה כוח נוסף במקרה של תקלה באחד המטוסים. בנוסף לכל אלה היו מערכים של יחידות קרקעיות שהועמדו בכוננות)ראה בהמשך(. היה זה תכנון זהיר, שלקח בחשבון אפשרויות רבות, עם טבלת ״אירועים ותגובות״ ברוקה והוכיח עצמו במהלך הקרב. מפקר חיל האויר אישר את התוכנית והציג אותה בפני הרמטכ״ל ושר הבטחון. הם הורו לו להוציא אותה לפועל בזמן המתאים. משתם ניסוח הפקורה, הביאו אותם רצים מיוחרים לכנפות ולבסיסים. הפקורה היתה ארוכה ומפור- טת, ובה נרשמו כל המטלות של הטייסות, לוחות זמנים ומיקום. כל יחירות חיל האויר הוכנסו לכוני 1042 רוח רפאים מעל קהיר ים התיכון סנזלי! < ׳ דמ״כוו/ן nan יהי 4 ״מחופשים למטוסי צילום האגם ׳ ו׳מי מתמי )׳ מערב זוגות בכוננות •-*מוזנקים מרפידינ שיופה, - 5 מיג מחבקות לקרב 4 ן תוקפים בעדבייון !זזנק׳ם מול הט׳גיב קרבות ״סקסאם 4 מאחורי רכס הרים 5 רוסיים מופלים בקרב מצרים מפת איזור הקרבות והבסיסים מהם יצאו הרוסים לקרב 1043 ״רימון נות. כוננות מיוחרת הוכרזה ביהירות הנ״מ, הבקרה, יחירות החילוץ ומטוסי הממסר שהיו אמורים לטוס בשמי סיני ולתווך בין מטוסי הקרב ל״בור״. קריאת תיגר על מעצמה עולמית ערב המבצע בינם מוטי הוד את קומץ מפקרי הבסיסים, הטייסות ואנשי המודיעין והבקרה שהובאו בסור המבצע. הוא תיאר את הפעולה המתוכננת ואת חשיבותה. מוטי רגל בהבאת תוצאות חד משמ- עיות. לפני כל המפגשים הוא אמר: ״אני רוצה קרב עם תוצאות על האפס״- הפעם הוא הדגיש את הדברים: ״בכל מקרה, עדיף לי בפגישה עם הטייסים השתתף גם משה דיין, שר הביטחון. סיפר אביאם סלע: ״נפגשנו עם דיין לפני הפעולה וגם אחריה. כל ההכנות נעשו אצל מוטי הור לפני הקרב עם הרוסים. הציגו למשה ריין את התוכנית, השיטות והמהלכים. בסוף - ברייניות האופיינית לו - הוא אמר לנו: ׳כל התיאור הטכני שתיארתם כאן - איך תעשו ועם איזה טיל - ממש לא מעניין אותי׳. אבל הוא נתן לנו להבין את החשיבות הלאומית של הפעולה, ואמר שזו קריאת תיגר על מעצמה עולמית, שמאז מלחמת קורי- אה זו הפעם הראשונה שטייסיה נפגשים בקרב אויר. ״הוא הרגיש את החשיבות של הפעולה. זה מבצע, שבו על הכתפיים שלנו היה מונח עול רב מאה. לי זה מזכיר היום את הגיחה על הכור- אנחנו צריכים להביא את הפתרון למרינה. באופן טבעי זה .39 גרם למתח רב מאה, לחששות גרולים ולתחושה של אחריות כברה״ התאריך הראשון שנקבע למבצע את הפעולה למחרת. תוקפים את המחפורות היה זה יום חמישי בבוקר שים עם הפוליטיקאים, מתודרכים על ירי המפקרים הבכירים ועורכים עירונים אחרונים כטייסות, ניהלה מחלקת המבצעים את הפעילות השגרתית באיזור התעלה. יצאו זוגות זוגות של מטוסים מכל טייסות הקרב, 40 במבצעי התקיפה שהחלו משעה לתקיפת מחפורות, סוללות אריטלריה ומוצבים. ראשונים היו זוג מטוסים של רת ״זאב שלושה מעגלים״. התקיפה הסתיימה בתוצאות טובות והמטוסים חזרו לנחיתה בשלום. לאחר תקיפה של זוג מ־ ית המחפורות. היה צורך בתיאום זמנים מדוקדק עם המודיעין, שעקב אחר תנועת הרכבת לתחנת. ״ייתכן והרכבת תאחר לתחנה, ואז יידרש להמתין מעט. אם לא תגיע ער סוף הדלק, לתקוף מטרה אחרת״ נכתב בפקורה בסעיף שיוער לטייסת 116 מחפורת ״יונה ק״ג ועוד כי ״הבונקר בשלבי סיום, כולל סוללת העפר מסביב״. שני המטוסים נסקו לאחר התקיפה מעל האי־ 1044 רוח רפאים מעל קהיר זור, ובמהלך הפטרול קלטו מערכות ההתרעה שידורים של מערכות מכ״ם מהסוללות המאוישות. שני המטוסים נחתו בשעה טילים לא שוגרו לעבר מטוסי התקיפה, מטוסי הקרב הרוסים לא התפתו להכנס לקרב. הזירה היתה פנויה עתה למלכורת הגרולה. המטוסים יוצאים לקרב בשעות הצהריים הכל היה מוכן לקרב. ל״בור״ הגיעו מפקר חיל האויר, מוטי הוד, ראש מחלקת מבצ־ עים, אל״מ יעקב אגסי, ראש מחלקת המוריעין החדש, אל״מ שמואל שפר)שטופה(. גם אל״מ מנחם זהבי איש השליטה והבקרה ואל״מ יוסף נאור היו שם. מאחור ישבו רס״ן דוד פורת ואנשי המבצעים. לאחר זמן הגיע למקום גם משה דיין, כדי לעמוד מקרוב על מהלך הקרב ולבלום את המהלכים אם יידרש, כדי שישראל לא תסתבך עמוק מרי עם מעצמה עולמית. לא היה מקום לכולם בחדר המלחמה של חיל האויר, אבל מוטי היה סבלני. בכל מקרה לא היה מתערב בהתפתחות הקרב, אלא אם היה צורך בקבלת החלטה קריטית. כל שאר המקצוענים היו בתאים הקבועים שלהם במשל״ט )מרכז השליטה(. מרגע שהמטוסים יקבלו אישור להכנס לקרב, ינועו כל הגלגלים בתזמון מרויק- הם יהיו נתונים בקרב חריף ותובעני. מוטי לא נטה להתערב במצבים כאלה. כטייסות היו שותפי סור מעטים למשימה- מפקדי ארבע הטייסות העבירו את התדריך האחרון לטייסים בקול בוטח- לפניהם ישבו נרשמו ער אותה שעה ״הגברדיה הרוסית״ בסיני נערכת גם על הקרקע הלכו ההכנות ונשלמו. אנשי הל״א כוונו את המשדרים והמקלטים שלהם לתדרים בהם פעלו מערכות הקשר בין הבקרה הרוסית לטייסי הקרב. שלושה מסוקי סופר פרלון ויסעור, עמדו הכן ברפידים מוכנים לעלות לאויר, ולהפעיל את המשדרים ברגע שיקבלו פקורה. על הצוו- תים היה אחראי רס״ן יצחק פרנקו, איש הל״א. גם ה״גדצ׳קואים״ היו מוכנים. רס״ן)לימים אל״מ( טוביה פיינמן, איש המוריעין הותיק ומפקרה של ״יחידת מסרגה" )או הגרצ׳קואים״( ביחירה וגם שיבוש של תשדורות ברוסית(, היה ערוך מול המשדרים והמקלטים בחדרון קטן על רכס אום חשיבה. אנשי הצוות ה״רוסיים" שלו, שפעלו אותה עת מול איזור הקרב, הכירו היטב את שיטות ההפעלה של מערכות הבקרה הרוסיות, למדו את מילות הקור והכינו את מכשירי הקשר והשיבוש. במרכז הבקרה של יחירה יעקב אלמוזנינו)אלמוג, לימים אל״מ( וסרן אברהם יהורה - היו מיוערים ״להחזיק מבנה״ מאחת הטייסות במהלך הקרב. אנשי הבקרה קיוו כי יוכלו לעקוב אחר המטוסים בצורה טובה, היות וכיסוי המלים היה מגבלתי, למעשה בשולי הטווח של המכ״ם שהופעל ביחירה. ואז התחילה הפעולה. 1045 ״רימון המירז׳ים חודרים רביעיית מירז׳ים יצאה בשעה היעורה מהרת״קים בתל נוף ונעה לעבר המסלולים. מתחת לכנפיו נשא כל אחר מהמטוסים מיכלי דלק ושני טילי ״ מירז׳ים חמושים נוספים ועוד רביעייה של מטוסי פנטום יצאו מהדירים ברמת דור. הפנטומים היו מצוידים בשלוש פצצות, שני טילי ״דקר״ וארבעה טילי בבסיס האויר רפירים הפעילו טייסי המית׳ את המנועים מספר דקות לאחר שהחל הקרב. גם הם היו חמושים בטילים. רביעיית המירז׳ים של טייסת נוערה להיות ״מבנה הפתיון״. בשעת צהדיים מוקרמת הם המריאו מתל נוף, טסו מעל סיני בגובה רב. הבקר יעקב אלמוג היה מול צג המכ״ם באום מרג׳ם. אקט הפתיחה החל. כתב על כך עמיר: ״לא בפעם הראשונה- אך בעוצמה גבוהה מתמיה, הרגשתי איך מתפשטת ברמי, בעצבי, תחושת ההתמודרות ההולכת וקרבה. זה יותר מסתם ציד- זה אחרת ממרדף של פנתר אחרי איילה נפחרת. זו התמודרות שבה מוטלים כל הקלפים על השולחן. וההימורים גבוהים ער מאה. כאן צפוי מפגש כוחות לחיים ולמוות. הכל פתוח- שכל, תחבולות, תושייה, ירע, יכולת אישית, אומץ, כוח- כל אלה צפויים לעמוד בקרוב למבחן. ידעתי בריוק מה מצופה ממני ומחברי ועל אף אי ההיכ- . המטוסים יצאו מערבה 41 רות המוקרמת עם הטייס הרוסי בקרב, חשתי בטחון וששתי אלי קרב״ לעבר מצרים וטסו בגובה רב כרי להתגלות בפני מערכות המכ״ם המצריות. רק במרכז סיני, בהיו- תם מעל ג׳בל ליבני לערך, הם ירהו לגובה נמוך. הם ירדו דרומה, עריין במבנה הדוק, חצו את המפרץ ומול גררקה חדרו לשטח מצרים. משם פנו צפונה ונסקו כרי להתישר בגובה של כ־ רגל, למה שנראה ככניסה תקנית ל״פס צילום״. טייסי"העטלף״ היו מומחים בטיסות צילום- הם טסו בריוק בגובה ובמהירות המתאימה למשימות מסוג זה. בהיותם בגובה רב ״כולם כבר ראו אותם״- מערכות הבקרה הרוסיות וגם המערכת היש- ראלית שאחריה עקב בצמידות מפקר חיל האויר באופן אישי. האם יתפתו הרוסים וימריאו לקרב? ״היו לנו כל הסיבות להניח שכך אמנם יהיה- אבל לא יכולנו לדעת זאת בוודאות, אלא שעות אחרי שהקרב יסתיים- אם בכלל יהיה קרב כזה״ חשב עמיר. הרביעייה הטראגית של בני סואף השעה היתה כבר ריות״ שלהם, ובלעו את הפתיון. הם החליטו ללכור את המטוסים בצבת הרוקה. בהיות המטוסים הישראלים בטיסה צפונה, לעבר מרכז הרלתא, הם הזניקו רביעיה ראשונה מבסיס האויר קום אושים אותה הוביל קפיטן קמנייב. המטוסים החומים בהירים, יצאו מן המחסות, עלו על המסלול הלוהט והמריאו במדורג, בזה אחר זה. הם היו להוטים לקרב- את מה שהחסירו בפעמים הקורמות הם קיוו למלא בקרב זה. מרובר הרי במטוסי צילום - מטרה רכה: מטוסי צילום לא חמושים יהיו טרף קל למי־ גים חמושים בטילים וצמר תצותחי 1046 רוח רפאים מעל קהיר הרביעייה הראשונה של קמנייב נשלחה לאיזור צפונית למבנה הישראלי. שתי דקות לאחר מכן הזניקו את רביעיית הכוננות מבני סואף. את המבנה הוביל מפקר הטייסת קפיטן יורצ׳נקו ועמו הטייסים מקארה, יאקובלב וסירקין. יורצ׳נקו שנשלח דרומה ללכירת מבנה ה״מצלמים״, לא ירע על המארב שטמנו לו המטוסים הישראלים. המבנה איחר להגיע לקרב, הסתבך והפך למבנה הטראגי של ההתכתשות כולה: שלושה מבין הטייסים לא יחזרו לנחיתה. שלוש דקות לאחר מכן המריאה עור רביעייה מבני סואף אותה הוביל קפיטן סראנין, ועמו ואסילי־ . השאר המשיכו מזרחה. 42 יב, מאזור וסופרין. לפתע נראה אחר המטוסים הרוסיים פונה חזרה. תקלה הפקורה שקיבלו הטייסים הרוסיים היתה חר משמעית: "להפיל את המטוסים הישראליים". מאז ומתמיד רגלו הרוסים בהפעלת מאסות של מטוסים. כרי להבטיח את ההצלחה שלהם הזניקו הרוסים במהלר הקרב, עוד שלוש רביעיות מכותמיה וקום אושים. הרביעייה הראשונה שנכנסה לקרב היתה זו שהגיעה מבני סואף. אמונים על שיטת התפעול הרוסית המסורתית, היו כל המיגים על תדר אחר- את שהתנהל במערכות הקשר, לא קשה לדמיין- קריאות של מערכת הבקרה התע- רבבו עם הוראות של מובילי המבנים וגם עם קללות שהשמיעו הטייסים הרוסיים. נוסף לכל אלה התערבו גם מערכות השידור הישראליות. :43 ולדימיר איבלב, בן ״בשעה מקומית ׳הישראלים מתקרבים בעוצמה!׳. למרות שהמטוסים שלנו היו צבועים ומסומנים במטוסים מצריים, היו הטייסים סוביטיים, כפי שגם הטכנאים והבקרים בתחנות סוביטיים״. ״אני הייתי אז סרן צעיר, וטסתי כמספר שתיים של מוביל המבנה. שני רגיימניטים של מטוסי מיג 21 בני סואף ״בזמן ההסעה מהדיר הייתי מאה עצבני, היות שההזנקה הפעם - שלא כמו בעבר - נראתה אמיתית. מטוסי הפנטום הישראלים נעשו כל הזמן יותר ויותר תוקפניים, וגם אם לא גרמו נזקים חמורים לצי- ור, היתה לדבר השפעה חמורה על המורל״. המיגים הרוסיים היו מצוידים בשני טילי אויר־אויר מתקדמים כל אחר, שני תותחים בגחון, ונשאו שני מיכלי הלק מתחת לכנפיהם. היה נרמה כי המעגל הולך ונסגר על ארבעת המירז׳ים הישראליים. הדבר עורר ראגה קלה בקרב המפקדים בבור. חרר מכולם היה אל״מ אגסי, ראש מחלקת המבצעים, שזה מקרוב קיבל את אחריות על המחלקה: ״הם שלחו לאיזור יותר מטוסים מאשר חשבנו. היינו צריכים לשלוח לשם יותר מטו- חשב. אבל מחוגי השעונים לא המתינו. עכשיו היה מאוחר מרי 44 סים שלנו, כרי לא לסכן אותם״ לתיקונים ושיפורים. בשעה דים, היתה במרחק של כעשרים ק״מ מהמטוסים הרוסיים שהתקדמו לעברם ממערב, כמו מניפה גרו־ לה- הם יכלו לראות את המיגים, שהגיעו משלושה בסיסים, הרחק משמאלם. המיגים קיבלו הוראה 1047 ״רימון לנסוק לגובה הוא הורה לאנשי המבנה שלו. המירז׳ים פנו ימינה ומזרחה. בפניה הם השליכו את מיכלי הרלק על פי מילת קור והחלו לנסוק. תוך שניות השלימו הקפה מהירה בת המירז׳ים מופנים מערבה, חזיתית אל מול המטוסים הרוסיים. מערכת הבקרה הקרקעית של הרוסים הבחינה במכלים, וכוונה את המיגים לשם )לימים יסבירו הרו- סים כי היה זה חלק משיטות ההונאה של הישראלים...( המרכז כיוון את כל הארמרה בשתי מגמות: חלק מהמטוסים פנה ליירוט ״שני המצלמים״ ואחרים ליירוט ה״סקייהוקים״ שתקפו באיזור סואץ. עמיר פעל בקור רוח: הוא המתין שניה ועור שניה, וכאשר היו המירז׳ים בתנאים המתאימים, הוא דווח לבקרה וזו הורתה לו לפנות בזמן המדויק לעבר המיגים. המירז׳ים התנערו ופנו באחת לעבר המיגים. עמיר הורה לפנות ולהכנס לקרב. אך כאן החלה להתפתח בעיה מבצעית. המירז׳ים של המיגים. הם פנו לפי פקורה מפורשת של הבקרה, אך הפניה שלהם היתה הרוקה מן הצפוי. במקום פניה רחבה, שתגרה את המיגים לטוס מזרחה, ותאפשר לפנטומים להכנם מלמטה ליירוט משיכה, חזרו המירז׳ים בפניה חרה מרי. המיגים הרוסיים היו עריין מולם כשהחלו לפתע להתפזר. לפתע נשמע קול נשי במערכת הקשר- היתה זו אחת מאנשי הבקרה הרוסיות בחדר המבצעים שהז- הירה את טייסי המיגים מפני ה״סקייהוקים״ - הפנטומים שהסתערו מגובה נמוך. לימים הסבירו גורמי מודיעין ישרארליים כי הרוסים התכוונו להחזיר את כל המטוסים לנחיתה ברגע שגילו את המספר הרב של המטוסים הישראליים. חלק מהם קיבל הוראה שלא להמשיך מזרחה ולפנות חזרה, כפי שעשו לא אחת בתקריות קורמות. אבל הפעם לא התכוונו הישראלים לאפשר למיגים למלט מן הקרב. מערכת הבקרה הרוסית פיצלה את הרביעיות: שתי הראשונות הופנו לעבר ״מטוסי הצילום״ כרי לסגור עליהן מצפון ומדרום. את שתי האחרונות שלחו ללכור את מטוסי ה״סקייהוק״ שנתגלו . יורצ׳נקו, מפקר 45 מדרום)בספרים רוסיים מתוארים ער היום מטוסי הפנטום במטוסי ״סקייהוק״ טייסת רוסית, היה נחוש לפגוע במטוסים הישראליים ולהפיל אותם. מאיור ילצ׳נין)לימים מיוד גנרל בחיל האויר הרוסי( ראה את המירז׳ים הנערכים מולו כאשר הבחין בפנטומים שהפנו לעברו את חרטומיהם השחורים. גם הטייס איבן קוסלב ראה את המירז׳ים - הוא הופתע מאד לגלות כי ה״סקייהוקים״ הפכו מול עיניו לפנטומים רועמים. אלה הסגירו את בואם בשובלי עשן שחורים. עכשיו הבין: כאן טומנים לנו מלכורת! זו לא היתה ההפתעה היחירה שהמתינה לקוסלב וחבריו: כאשר נסקו הפנטומים לשמים, נפסקו לפתע השידורים של מערכת הבקרה. אנשי הקשר בתחנות השליטה והבקרה שידרו כיוונים וגבהים למיגים- אך איש לא שמע אותם. מערכת הקשר שובשה על ירי אנשי הל״א שהפעילו את המשר- .46 דים שלהם 1048 רוח רפאים מעל קהיר מטוס מיג הפנטומים מסתערים ממזרח אביהו־לוי וסלע־פישר השלימו את התקיפה. אחריהם היו הנקין ונווטו ואורי־פרנס. "תקפנו מכ״ם שלא היתה בו נפש חיה״ סיפר חנקין המאוכזב בתחקיר- ״לא אנשים ולא מכ״ם ולא כלום״. ״היו לנו פצצות מספר שתיים של חנקין וטסתי מימין לו. אנחנו תקפנו בשני יעפים. היינו הכי דרומיים. טסנו כמייל אחד מאחורי הזוג של אביהו וסלע״. כאשר עסקו בתקיפה, היו אוזניהם של טייסי הפנטום כרויות להוראה להתנער ולנסוק לקרב. הם הטילו את הפצצות כמתוכנן, המתינו עוד שניות אחדות, וכאשר קיבלו את מילת הקוד, יישרו קו ונסקו לשמיים במבערים לוהטים, כרי להצטרף לפנטומים של אביהו וסלע. ארבעת מטוסי הפנטום התקרבו בשורה חזיתית לאיזור הקרב, מרוחקים כאלף מטרים זה מזה ונוסקים לתוך הקרב במהירות, כפי שרק מטוסי פנטום מסוגלים לעשות)באותה שעה לא היה קשר בין אביהו לבקרה אך הוא המשיך לפי לוח הזמנים. את התיאומים עשה עם עמיר(. אך כאן ציפתה להם הפתעה: במקום מיגים על רקע שמיים בהירים, הם ראו ערב רב של מטוסים- מירז׳ים ומיגים - המנהלים מררפים זה אחר זה. אביהו היה מופתע מהמראה שנגלה לעיניו. ״אנחנו בעצם היינו אמורים לתקוף, בזמן שמירז׳ים עושים ׳פרצוף של צילום׳״ סיפר אביהו. ״הם היו אמורים כאילו להמשיך בצילום ולאפשר לנו שמיים נקיים. כלומר הם עוברים אותנו ואנחנו באים מלמטה כרי לנצל את טילי המכ״ם שלנו, מול .47 המטוסים שירדפו אחריהם - תקפנו את המטרה שלנו, פגענו במטרות ואז טסנו מולם״ המירז׳ים היו כבר מעורבים עמוק בהתכתשות עם המיגים. ״הם לא היו כל כך ממושמעים״ כעס אביהו לנוכח התמונה שנתגלתה בשמים הכחולים מעליהם. 1049 ״רימון ״מיתיים פנו מיד חזרה, במקום להמשיך ולאפשר לנו ליירט את המיירטים שלו. הם זרקו את הבי- תנים ואז המכ״ם - המצרי או הרוסי - זיהה אותם כמטרות שנשארו באיזור. היות והם פנו מיה חזרה, אנחנו לא היינו יכולים לשגר- לא ירענו מי זה מי. על המכ״ם אתה צריך הפררה. לא יכולנו להשת־ מש בטילים, למרות שהיו לנו הפרדות טובות. שיגור מלמטה למעלה - זה היה קלאסי״. שם המשחק עכשיו היה ניהול מרדפים. באותה שעה הבחין חנקין בשני מיגים משמאל. הוא החל לרדוף אחרי שני הראשונים. לפתע פרץ מישהו לקשר: ,מספר אחת שבור!" הוא שבר חזק וראה אחריו מיתי מרים את האף גבוה לירי. היה זה עמוס עמיר שנצר ברגע האחרון את האש. אורי גיל, מספר ארבע, ראה איך תמונת הקרב מתפתחת. הוא גילה את המיגים בשעה הו רצה ללכת אל המיגים. הם היו בשורה עורפית. פניתי לאביהו ואמרתי ׳תמשיך למעלה!׳ לפתע אני רואה עוד אחד מאחור. הוא היה בפניה ימנית. צעקתי לחנקין: ׳הפוך ימינה חזק, ובוא אחרי!׳. פנ 1050 רוח רפאים מעל קהיר אבל הנקין לא שמע ופנה שמאלה. חנקין היה טייס מעולה ובחור אמיץ. אבל הוא לא ראה את המי־ גים ולא שמע מה שאמרתי. הוא הפך שמאלה - איברנו את המיגים האלה. אספתי את חנקין. נשאר- . הפנטומים, עדיין שומרים על מבני זוגות מסור־ 48 תי צמוד מאה אליו. אבל הוא לא ראה אף מיג״ דים, התפזרו. ״המירז׳ים נכנסו לסנדביץ׳ בין שני זוגות של מיגים״ סיפר אביהו, ״ואנחנו המתנו ער הזוג האחרון, כפי שצריך. ההפגעות של שניר היא תוצאה של הכניסה לסנרביץ׳ הזה. הם נכנסו לקרב באותו גובה שלהם. התכנון לבוא מלמטה כרי להשתמש במכ״ם- שובש. נכנסנו לקרב רגיל - לתוך אותה סמטו־ כה״ סיפר אביהו. שני מירז׳ים יוצאים מהקרב מיד לאחר המפגש של המירז׳ים עם המיגים, התפתחה דרמה משנית בשמי סיני. מטוסי המירז׳ של 117 1051 ״רימון ההרים בגרה המזרחית של המפרץ. המיגים הצטרפו לקרב והיה צורך במטוסים נוספים נגדם. הבקרה הורתה להם להצטרף לקרב. ״טסנו למקום הפטרול״, תיאר יהורה קורן, ״חכינו למילת הקור, משכנו למעלה והתישרנו בשורה עורפית״. הבקרה ציפתה כי ארבעת מטוסי המירז׳ יצטרפו מיה לקרב וישלטו על ה״מחסום״ המזר- חי של הקרב. המירז׳ים אותם הוביל אורי אבן־ניר, נסקו מנתיבם בסיני מערבה לתוך מצרים. הם התגלו לפתע על מסכי מערכת הבקרה של הרוסים. הבקרים הורו להזניק עוד שלוש רביעיות מבסיס האויר קום־ אושים. אך לפתע בעיה: תוך כרי נסיקה לגובה, נרלקה נורת לחץ שמן מנוע במטוס של נוינר, מספר שתי- ים. במירז׳ זו תקלה חמורה: בתוך מספר רקות הוא יאבה את הלחץ ההדראולי במערכות ההיגוי. הוא הוריע על כך למוביל, ויצא מהמבנה. אורי אבן־ניר היה מתוסכל, אך לא היסס: מטוס פגוע בסביבה לוהטת ורוחשת מיגים, הוא טרף קל ומזמין בעיות. כמפקד ומוביל אחראי, החליט לנטוש את הקרב וללוות את נוינר הביתה. הוא הודיע על כך למרכז השליטה ושניהם יצאו מהקרב. קורן וריכטר, הזוג השני של בשמי מצרים. הם הבחינו כבר מרחוק במיכלי הרלק של המטוסים, הנושרים לעבר הארמה. עשרה מטוסים ישראלים היו עתה באויר מול עשרים ואחד מטוסים רוסיים)שלושה פרשו בינתיים מסיבות שונות(. ״לא התכוננו לקרב הזה!״ חשב וראי הבקר האוירי הרוסי. היות ואקט הפתיחה של הקרב השתבש, ניהלו עתה כל המטוסים קרבות רריפה קלאסיים, קרבות זוגות ובוררים למעשה. זו היתה דמותם של הסוערת של קרבות האויר- התכנון המקורי והדרישה של מוטי להשאר בזוגות התפוגגו בתוך זמן קצר. המטרה של הקרב היתה ברורה היטב גם לטייסים הישראלים: הפלת מיגים רוסיים. ללא פשרות וללא היסוס. המטוסים התפצלו לזוגות- מוביל ומספר שתיים. לאחר זמן קצר היה כבר כל אחר לעצמו. הזמן שעמד לרשותם היה קצר. שלמון, ראשון המפילים פסי ההתעבות שמשכו מטוסי המירז׳ והמיג מקצות כנפיהם, ועשן מנועי הפנטומים כבר התערבבו זה בזה בפניות אלימות וחריפות. טייסים זריזים התרחקו בינתיים מן המהומה כשהם רודפים אחר מטוסים באויר לחיים ולמוות. כך היה גם ברביעיית המטוסים של משלהם ונפרדו. ״אברמיק״ שלמון הוביל את מספר ארבע, אבי גלער, ער הקרב וכאן הם נפררו. ״זה היה דבר טבעי״ אומר היום גלער. אולם מה שהחסירו במשמעת מבצעית, השלימו ה״עטלפים" בהפגנת יכולת אישית. סיפר אברמיק: ״המיגים באו ממערב, ואנחנו בשלב מסוים, פנינו מזרחה, כשהם למשוך אותם מזרחה. בשלב זה זרקנו כידונים ופנינו מערבה - ״פנימה פנה״. הבקר יירט אותנו אל הבירונים של המיגים ולכן איבדנו אותם. 1052 רוח רפאים מעל קהיר מספר שתיים שלי שבר ממני, ואני ראיתי מיג והרמתי עליו ׳כפית/ אלא שהוא לא נראה בדיוק כמו מיג ולכן לא שיגרתי )בטווח רחוק פנטום נראה כמו מיג כי יש לו רלתא וזנב( אכן היה זה פנטום )אביהו בן .49 נון( ואז ראיתי שמאחוריו יש זוג מיגים״ אברמיק התפרץ לקשר והזהיר את חבריו: ״שימו לב- קורנסים!״. אברמיק הנסער מעט, שמח על השליטה העצמית שגילה. הוא הזהיר את אביהו, פנה שמאלה והתיישר מאחורי המטוס האחורי בזוג המיגים. הוא היה רחוק מדי- למרות זאת שיגר טיל במטוס. המיג התפתל, הרים חרטום, ולפתע התפוצץ. שלמון ראה מצנח. היה זה קפיטן ניקולאי יורצ׳נקו, מוביל המבנה הרוסי ומפקר טייסת בבני סואף. המיג הרוסי נפגע, משך אחריו עשן, צלל והתרחק מערבה. טייסו שניסה לצנוח, נהרג. סיפר גלעד, מספר שתיים: ״ראינו הרבה מיגים. נפררנו מהר מאה. זה לא כל כך קולגיאלי להפרה מיד, אבל נגר ה׳ערבים׳ לא היה טעם להתנהג אחרת. רמת הטיסה של רובם כל כך נמוכה,שאין טעם להתעסק בטקטיקות של הגנה הדדית. וכאשר אני ננעל על מישהו, לא מעניין אותי שום דבר. ״מהר מאה התלבשתי על אחר המיגים. אבל הייתי רחוק מדי. הוא פתח מבער והיה בצלילה, וברח. פתחתי מבער אחריו. הגובה היה כאלף רגל. המרחק בינינו היה כשני ק״מ. לא הצלחתי להשיג אותו. באיזשהו שלב ראיתי שהדלק לא יספיק לי לחזור. עניין של רקה. ראיתי שאני לא משיג אותו. אז .50 פניתי חזרה״ גלער יצא מן הקרב והלך הביתה. הרוסים היו מופתעים מן האגרסיביות של הטייסים הישראלים. מספר איבלב: ״מטוסי הקרב שלנו היו מדגם המיועד ליירוט עם מיכל הלק גחון נוסף, שני טילי אויר־אויר אינפרא־ארום ותותח פנימי תמרונים, אך בעל מגבלות בכמויות הרלק, החימוש וטווח המכ״ם שבמטוס. מגבלה נוספת היתה הראות המוגבלת לאחור, אשר תוקנה במירת מה על ירי מראות ועל ידי טקטיקה של מבנה עוקב, אך דבר זה גרם למספרי שתיים להיות חשופים. ״במקרה שלנו, לאחר ההמראה, היינו שלושה זוגות במרחק של של כעשרים מעלות. מטוסי המיג המריאו משלושה בסיסים )ארבעה מטוסים נטשו בגלל סיכות טכניות( ופנינו לעבר תעלת סואץ. זיהינו את האויב במכ״ם ואחר כך גם בעיניים. היה זה מבנה קטן של מטוסי פנטום ומירז׳ בגובה קצת יותר נמוך מאתנו. לאחר מספר שניות הודיע לנו בקר .51 שיש מטוסים נוספים, לא מזוהים מעלינו״ ציוני ההפלות של שלמון ושביר 1053 ״רימון המצרים הכירו את תרגילי ההונאה לאחר המלחמה ירעו המצרים לספר, כי כאשר נפתח הקרב עם הרוסים, הזהירו אנשי הבקרה האווי- רית המצריים את עמיתיהם הרוסים מפני מלכורת. אלה דחו אותם ואמרו ״אותנו לא יפתיעו״. עיון במסמכים מצריים מתקופת מלחמת ההתשה, שנתפסו בירי המוריעין הישראלי לאחר מלחמת יום כיפור, מעלה כי חיל האויר המצרי אכן הכיר היטב את תרגילי ההונאה והמבצעים שעשה חיל האויר הישראלי במהלך המלחמה. היות ומרוב הקרבות יצאו הטייסים המצריים בשן ועין, הם לא התפתו ״להשתתף במשחק״, מתוך יריעה כי המחיר עלול להיות גבוה מרי עבורם. בפרק השני של המסמך ״לקחים מקרבות אויר בין מטוסינו לבין מטוסי האויב בתקופה שבין ועד אמצע ״הטקטיקות שבהן השתמשו מטוסי הקרב הישראלים במשך פעולות הקרב. 1 2 ולהשמירם במקום ובזמן המתאים לו״. בהמשך מתוארות השיטות של חיל האויר הישראלי, הכול לות את ״איזור היתקלות האויר״, ״כוח המטוסים המוקצב למבצע״, ״המרכיבים הסקטים״, ״מבני הקרב של מג׳מועת)מבני( המטוסים הנמצאים בשימוש״, ״האמצעים למתן סיוע ושליטה על המבצע מהקרקע ומהאויר״. עוד מפרט הדו״ח כי ״האויב משתמש לרוב באזורים שבצפון איסמעילה ובאי־ זור זעפרנה ועין אל־סוחנה, בזירות לקרבות אויר יזומים, והוא שולח לשם שלוש־ארבע מג׳מועות אויר טקטיות ולכל אחת מהן אופי ומשימה המיוחרות לה: 1 2 3 4 בהמשך מופיעים נתונים טקטיים מפורטים ביותר, על מרחקי המבנים זה מזה, והפרשי הגובה ביני הם, מרחקי המטוסים בתוך המבנים, נתיבי הכניסה והיציאה ועוד. לאחר מכן מנותחים מספר קרבות אויר שנערכו בתקופות שונות. הרו״ח הזה התפרסם לפני הקרב עם הרוסים והנתונים המופיעים בו מתארים בפרוטרוט את הטקטי- קה של הקרב, שנוהל על ירי חיל האויר הישראלי. יש לציין כי סיפורי הטייסים, ולא נתונים אוב- ייקטיביים משמשים את אנשי המבצעים המצריים כבסיס ללקחים, וגם בריות שלא היו מעולם, בגון הסיפור על הפלת הפנטום הישראלי בדצמבר בסוף המסמך מופיעות מסקנות אלה: ״מורלם של חלק מהטייסים המצריים ידה, כתוצאה מהאבירות שחזרו ונשנו בהתקלויות האויר. כמו כן יררה רוח הלחימה, דבר הגורם למתיחות עצבים במהלך הטיסה, לאיבור השליטה ברוחם, לירירה במהירות החשיבה וחוסר חופש פעולה בקרבות אויר. כל אלה הביאו להכפלת טעויותיהם. מובן מאליו שהאויב הבחין בכך, ולכן הטייסים הישראליים נצלו את חולשתם זאת של הטייסים המצריים בקרבות אויר, לשם הוכחת הבריה על עליונותם האוירית״. 1054 רוח רפאים מעל קהיר אשר שניר- המפיל השני השני בין הטפילים היה אשר שניר. הוא טס עם עמיר כמספר שתיים. בהיותו בגובה הבחין במיג רוסי, התקרב אליו והודיע לעמיר: ״מיג אחר חלף אותי משמאל- אני הולך עליו". עמיר הופתע - מספר שתיים אמור להגן על המוביל ולהשאר צמוד אליו. שניר היה נמרץ ופעל במהירות. הוא הביט סביב: ארבעה מיגים ושני פנטומים היו סביבו. הוא פנה לעבר המיג השמאלי, שמשך מעלה בכוה מלא ונסק אחריו, אבל הוא היה במהירות נמוכה יחסית לנררש מתמרון כזה, ואיבר את הפוטנציאל בתוך זמן קצר. מערכות הקליטה פעלו היטב: ראש החישה של הטיל בלחיצה על מתג השיגור. הטיל נסק מעלה, ננעץ בבטן של המיג ופוצץ אותו. חלקים של המיג המתפרק נפלו על גוף המירז׳ וכנפיו. המיג כאילו נעצר במקומו ונפל לקרקע. טייס המיג, קפיטן יבגני יאקובלב, מיהר לפלוט עצמו מהמטוס הבוער בגובה רב, ומצנחו נפתח פתאום. לא פותחים מצנח בגובה כזה, אולם נראה כי המצנח נפתח מעצמו או הטייס הרוסי היה פצוע. הוא גלש לאיטו לעבר הקרקע המדברית, ולמעשה קפא כל הדרך למטה. מצנחו הארום־לבן, שימש מעתה נקורת ציון לכל הטייסים. למרות שצנח ופלט עצמו בשלום ממטוסו הבוער, לא שפר מזלו: הוא נהרג בהגיעו לארמה, היות ולהברי הרוסים ״השטח היה הררי והרוח היתה בודד על רקע המדבר - פנסו• על רקע חוליות סיני 1055 ״רימון . זה היה הטייס השני שנהרג במבנה הטראגי של יורצ׳נקו. 52 לשניה״ איבלב היה עד לקרב המהיר בו הופל אחר המטוסים הרוסיים. ״לבי החל לפעום בחוזקה״ סיפר איב־ לב, ״ובמרחק כמה קילומטרים משמאל ראיתי לפיד, במקום שקורם לכן היה מיג. כמו מהופנט הבטתי בנעשה. ראשית נפתח מצנח ואחר כך התמלאו השמים במטוסי מירז׳. הקרב החל. הישראלים אשר מטוסיהם בעלי כושר התמרון הנחות, נסקו כלפי מעלה )הכוונה היתה כמובן ל״סקייהוקים עליהם קיבלו התרעה, שהיו למעשה הפנטומים - ד״ש(. לא ראיתי עור את המוביל. ובצעתי זיגזגים נואשים כרי לנקות את הזנב. ראיתי מירז׳ שניסה להתמקם לירי טילים. שחררתי את המיכל הנתיק וצללתי, ובקרן זוית של העין עקבתי אחר מסלולו של הטיל אשר עבר אותי מצד שמאל, כנראה .53 התבלבל בגלל החום של המדבר אורי גיל ראה את הקרב של שניר, את הטייס הצונח ואת מצנחו, וכמעט הסתבר בו: ״באותו זמן הפיל שניר את המטוס שלו. הטייס נפלט והוציא מצנח. פרנס שהיה מאחור, צחק כל הקרב- הוא לא הפסיק לצחוק... ואנחנו טסנו קרימה, לא שמנו לב, וכמעט שנכנסנו בטייס הרוסי הצונח!" שניר שהיה עריין בנסיקה מעלה, צהל משמחה בתוך התא. הוא ריווח על ההפלה, אולם בלהט הקרב לא הבחין כי מאחוריו נוסק מיג רוסי אחר במבער מלא - היה זה קפיטן איבלב, שהתאושש בינתי־ מירד 1056 רוח רפאים מעל קהיר יפתח ספקטור היה בכוננות ברפידים והסתער לבדו לתוך הקרב עם הרוסים ים ממראה חברו הנופל. הוא סיפר: ״לפני, קצת יותר גבוה הבחנתי אחריו ושחררתי במהירות את טילי במטרה, אך השני גרם כנראה לנזק בזנב המטוס, וזאת למרות תמרוני ההתחמקות של הטייס הישראלי. בכל מקרה המירז׳ .54 הפסיק את הקרב וצלל לכיוון מזרח״ טיל האטול הגיע אל מאחורי מפלט המנוע, אך נדחף לאחור על ירי הגזים של מבער האטאר, והתפוצץ בגלל מרעום הקרבה. מרסיסי ראש הנפץ התנפץ הזנבון של המירז ונפתח לצדדים כמו פרח, תוך שהוא נפרה מהגוף לעשרות חלקים. שניר הודיע: ״נפ- געתי. הולך הביתה״. הוא יצא מהקרב, צלל במהירות וחמק מזר- חה. כאן אין מקום לציפורים פגועות. המירז׳ חצה במהירות את התעלה וחזר לנחיתה בדפידים. מיד כאשר נגעו גלגליו במסלול, כיבה שניר את המנוע הפגוע. איבלב עקב אחר המירז׳ המתרחק של שניר, אולם לפניו נקרתה חצי עכשיו מטרה נוספת: ״מספר שניות לאחר מכן, חצה מטוס פנטום את הנתיב שלי. יריתי צרור ארוך בתותח, אך ככל הנראה, ללא במירז׳ בפניה ימנית. פניתי ־־'. :;ד.., 70 7 30 יפונה ספ IT'S נויגof הפלה ניתנה לספקסור 1057 ״רימון תוצאות. לאור כמות הדלק שנשארה לי במיכלים נאלצתי בשלב זה לנתק מגע ולשים את החרטום לכוון כותמיה, שם נחתתי ללא כל בעיות" סיפר איבלב. הוראות מוזרות ברוסית הטייסים הישראלים, שנפררו זה מכבר זה מזה, ניהלו את הקרב בקור רוח. הם ידעו כי כאן רק המק- צוענים שורדים. ברי המזל גם זוכים להישגים. מיגים ומירז׳ים התכתשו זה עם זה, והפנטומים הצטרפו לקלחת ואנשי צוותם, מתאמים נעילות ושי־ גורים כרי להביא תוצאות. המיגים חמקו לא פעם, התרחקו סביב איזור הקרב וחזרו לזירה כשהם חולפים במהירות מצד לצד, תוך שיגור טילים, נסיקה וחמיקה. הטייסים הישראלים ניהלו את הקרב כפי שהם יודעים- באגרסיביות ובתמרונים מפתיעים. הרוסים קיבלו הנחיות רבות ממערכת הבקרה שכיוונה אותם לעבר מטוסים ונתנה להם הוראות כיוון וגובה. תוך כדי קרב, נכנסו לפתע למערכות הקשר הרוסיות שידורים לא ברורים. שיטת הפעולה של הטיי- סים הרוסיים)אשר אומצה גם על ידי מדינות ערב(, היתה סמוכה מאד על מערכת הבקרה. זו ניהלה למעשה את הקרב כאשר היא מפנה מטוסים, שולחת אותם לעבר מטרות ומספקת להם נתונים שוט- פים על הקרב ועל מטוסי האויב. הטייס רוסי היה מוגבל בפיתוח יוזמה עצמאית בקרב גם כאשר היה בלב האירועים. את העוברה הזאת ירעו אנשי המודיעין הישראלים לנצל היטב. זמן קצר לאחר שהחל הקרב, החלו ה״גרצ׳קואים״ של טוביה פיינמן, לשדר הוראות מטעות לטייסים הרוסיים. הם התערבו במערכת הקשר, העבירו הנחיות והוראות שגויות, והטייסים הרוסים היו מבו- לבלים. בזמנים אחרים הם שיבשו את התשדורות על ידי"רעש לבן״ שמנע מהטייסים לקלוט את ההוראות של מפקריהם. הטייסים הרוסיים היו במלכודת ונותרו נבוכים- מה קורה כאן? הקרב המשיך להתנהל בשמי המדבר הפתוח בכל עוזו. המבנים המסורתיים נפררו זה מכבר. המפקרים הרוסיים על הקרקע היו במבוכה- הם הגיבו בדרך השגרתית והמוכרת: הזנקת עוד רבי- עיית מיגים מבסיס כותמיה. מוטי עקב אחר מספר המטוסים הרוסיים שהלכו והצטרפו לקרב. במהלך כל ההתכתשות הוא היה יכול רק לרמיין את המתרחש- את התנהלות הקרב הוא לא שמע. שני מירז׳ים לא נכנסו לקרב, מירז׳ שלישי כבר יצא ממנו. עכשיו חשש כי עלול להתפתח חסרון מספרי מוגזם מדי, לרעת הטיי- סים הישראליים. הוא הורה להזניק מיה את מטוסי הכוננות מרפידים. רב־סרן יפתח ספקטור, מפקר טייסת הקרב הראשונה עמד כבר בקצה המסלול, במנוע מופעל, כאשר קיבל את הפקודה להצטרף לקרב. הוא האזין כל אותה עת, קצר רוח, למתחולל בשמי מצרים, ולא היה זקוק לעדור נוסף. הוא דחף מצערת, עלה על המסלול והסתער אל תוך הקרב. למטה היו עוד שני מטוסים של יפתח נסק במהירות צפונה ופנה מערבה בפניית נסיקה. מספר שתיים שלו היה סרן מיכאל צוק. היה מעט אובך באיזור. תוך כרי טיסה והסתערות לתוך הרלתא, הביט ספקטור סביב וניסה לאתר את מספר שתיים, אך זה נעלם לו. ״אין לי קשר עין אתך״ התפרץ צוק לקשר. 1058 רוח רפאים מעל קהיר אביאם סלע וראובן פישר לאחר הקרב עם הרוסים ״לך הביתה!" הורה לו ספקטור בלי היסוס, וחדר לבדו לקלחת הקרב. זוג שני של הוביל רס״ן גיורא פורמן. ״הייתי בכוננות בחצור״ סיפר פורמן, ״ הספקתי להמריא לפני שהיה קרב בכלל. רצנו נמוך ואחר כך אמרו לנו לטפס לאיזור הקרב, לגובה בקרב תסכלו בשעה על מצנחים". פורמן קיבל הוראה לטוס צפונה, ולנסוק לגובה רב. הוא נסק ופנה התעלה. שם אימץ את עיניו ושאל: "איפה הקרב?!״ ״שעה פורמן המשיך לשמוע את הקרב המתנהל, את הנשימות המהירות של חבריו שהתמודרו עם המיגים, אבל לא הבחין במטוסים. "אתם חולפים עכשיו... חלפתם את הקרב - התחל פניה לאחור״ תיקן אותו הבקר. ׳לכל הרוחות! זעמו פורמן ובן זוגו- כאן כל רגע קובע ואנו מאבדים דקות חשובות בתמרונים מיותרים׳. ״לא ראיתי את הקרב וגם מספר שתיים לא. הבקר הפנה אותנו ואמר להסתכל לשעה למטה. לא ראינו כלום. הכל היה באיזור הדרום. את קהיר ראיתי מצפון. הייתי רבע שעה בשטח . פורמן ערך פניה הרוקה מעל מרחבי המדבר כדי לחזור לזי- 55 מצרים כולם היו כבר בדרך הביתה רה. הבקר, בקול מתנצל סיפר לו שהוא גבוה באלפי מטרים. "סליחה. כנראה שטעינו בגובה הקרב. עברתם מעל הקרב". מאוכזב, יצא פורמן ממרחבי הדלתא, וחזר לסיני. 1059 ״רימון אביאם־פישר מפילים מיג שלישי הזירה מעל איזור טקסאס היתה רינמית והשתנתה בכל רגע. חלק מהמיגים התפזרו כבר והתרחקו לעבר הרלתא הבטוחה. המירז׳ים שהיו באויר היו על גבול הרלק. הפנטומים נמצאו זה מכבר בלב המהומה, כאשר הם מנהלים את הקרב בזוגות, על פי הוראה מפורשת ומחייבת של מוטי. סיפר אביאם סלע, מספר שתיים של אביהו: "אביהו היה מוביל. התחיל קרב ואני מביט ורואה שאבי־ הו נכנס לסנרוויץ- המיגים באו זוגות זוגות ואנו היינו בפניה. אביהו הרף אחרי מיגים ואחרים הגיעו מאחוריו. הוא נכנם לסנרוויץ׳, והזהרתי אותו שילך אחרי המיגים האחוריים. אמרתי לו ׳אל תמשיך׳ .56 בא נלך למיגים הבאים!׳ כל אחר מאיתנו הלך למיג שלו״ הקרב הלך והתפרש והמטוסים הלכו ונפררו. אביאם ונווטו פישקו, היו עריין למעלה, מנסים לאתר מיגים - אולם אלה חמקו ונעלמו בזה אחר זה. לפתע הם הבחינו בשני מיגים המתרחקים מהקרב בגובה נמוך. אביאם צלל לעברם, כיוון את מטוסו לעמדת ירי מאחורי אחר מהם, אולם טייס המיג הבחין בו וחמק בפניה מהירה. המטוס השני היה רחוק מרי. מיג אחר טס לעברו במהירות גבוהה. הוא שבר ממנו בחוזקה. סיפר אביאם: ״הרוסים תמרנו במבנים ובבודדים, אבל לא איימו עלינו ברצינות. הם שיגרו המון טילים, סתם, ללא כיוון וללא מחשבה. אביהו ואני הסתובבנו שם זמן־מה בלי שהצלחנו להתמקד על אחר המיגים - כל פעם שכבר נכנס- נו על אחר המיגים, בא אחד אחר מאחורינו. המיגים ירו מכל הזויות ומכל מצב. אי אפשר היה לתפוס מיג בלי להכנס לסכנה. הי מהר נפררנו, חששנו שהקרב ייגמר בלי שנפיל אפילו מטוס אחד״. אביאם לכד במבטו אחר המיגים. הוא פנה לעברו ושניהם ערכו סהרה של תמרונים, אולם לא הגיעו למצבי ירי. המיג ערך פניה רחבה והגיע מולו בהתקפת מצח. ״זו המטרה שלי, אני לא אתן לו לברוח!״ הבטיח לעצמו אביאם. המיג כבר היה קרוב וחלף- אביאם דחף מצערות, משך סטיק וגלגל את הפנטום הרועם בחריפות. תרגיל אימלמן זריז הביא אותו מעל ומאחורי המיג הרוסי. ״גיליתי שאחר המיגים מנסה להכנס עלי. הוא שבר, ניסה להרים את האף ועשה את כל הטעויות האפשריות״ הוא סיפר. ״הוא התפתה לתרגילים שלי ויצא מולי קדמי ועליון- מצב אידיאלי עבורי. התחלנו פניות בגובה צברתי מהירות והתקרבנו לגובה נמוך. בגובה נסע, הגיע, יצר פיצוץ גדול ואני כבר התחלתי לחכך בגרוני. אלא שמתוך האש הגרולה יצא המיג - שלם לחלוטין! ״שיגרתי טיל שני - אך לפני שהוא פגע, המיג התפרק לחתיכות. כנראה שהטיל הראשון פגע בו, אך לא היתה לי סבלנות לחכות לתוצאה״. טיל לא היתה מטרה והוא נכנס אל בין השברים ונעלם. ממשיך סלע: "הטייס קפץ. שברתי הצירה ובדקתי שאין שום מטוס מאחורי״. היה זה, קפיטן סירקין, מספר ארבע במבנה ביש המזל של יורצ׳גקו ומצעירי הטייסים. הוא פלט עצמו מן המטוס ונחת על ארמת הדלתא. סירקין היה צנחן מיומן שעבר השתלמויות רבות בצניחה- הדבר עזר לו הפעם להיחלץ ולנחות בשלום. המיג התנפץ על הקרקע והתפוצץ. ״נותר לי הרבה הלק ופניתי הביתה״ סיפר אביאם. ״בדרך ראיתי על הקרקע את המדורות של המי־ 1060 רוח רפאים מעל קהיר פנטום גים האחרים ואת ׳הצנחן׳ שעריין היה תלוי באויר, גולש מטה בקור המקפיא של מעריך שהוא היה כחצי שעה באויר. אנו כבר נחתנו, תחקרנו, שתינו קפה - והוא עוד ריחף באויר. אם רוצים לרעת מה באמת היה שם- צריך ללכת אליו״. גם המירז׳ים ניהלו מרדפים אחרי מיגים, שחמקו פעם אחר פעם. לאחר ששניר חזר הביתה, נותר עמיר לבדו בשמים, מתמרן לעבר המיגים שניתקו מגע ונעלמו, והמשיר לחפש את המטרה הבאה. פתאום הבחין בצללית גרולה שחלפה מימין לו. מטרה טובה. הוא הפר הטייה, ופנה לעבר המטוס. הוא דיווח ברריו על המררף שניהל. אנשי הבקרה יכלו לשמוע את נשימותיו המהירות, אד לא יכלו הרבה לעזור לו. המטוס הגרול הלר והתרחק בינתיים ממנו. הוא דחף מצערת והחל לסגור את הטו- וח, ברק שהמפסקים במקום, הרים את ״כפית״ הנצרה המכסה על לחיץ התותח, והתכונן לפתוח באש. מצלמת הכוונת למעשה התחילה לצלם את המצב, כאשר לפתע פנתה המטרה שלו שמאלה, והיטתה כנף. אצבעותיו של עמיר קפאו במקומן: זה היה מטוס פנטום ישראלי שהיה במרדף אחר מיג רוסי שחמק לו מערבה. במהלך הקרב קרו עוד מספר מקרים בהם חשבו טייסי המירז׳ כי פנטומים הם מטוסי מיג עמוס פנה הזרה, שמח על הריסון העצמי שהפגין ברגע הקריטי של הקרב. עמיר יצר קשר עם טייס הפנטום שאותו כמעט הפיל, והתברר לו כי זה מוביל הזוג השני של הפג־ טומים- אהוד חנקין שהתרחק מעט מהזירה. הוא הורה לו להתכנס אליו ושניהם חזרו מזרחה לעבר שטח ישראל. בדיר הם יכלו לראות את מצנחיהם של שני טייסים רוסיים שהמשיכו לררת לאיטם מטה לעבר פיתולי הנילוס. אביהו־לוי הופכים את המיג ל״אבק קוסמי״ ״הגענו ער לנילוס וחזרנו חזרה אחרי שלוש־ארבע, אולי חמש דקות, כרי לתפוס מישהו בכלל״ אומר אביהו, ״ואתה צריך להזהר לא לשגר על כוחותינו- והיה שם ׳כמעטים׳ מהסוג הזה. המירז׳ים גם לא 1061 ״רימון רגילים לראות את הפנטומים- פנטום בזוית צידוד מסוימת דומה למיג - גם לו יש זנב. למירז׳ אין .57 הגה גובה וגם במרחקים גרולים אתה יכול להבחין בכך״ לאט ובהדרגתיות החלו המטוסים הרוסיים לנתק מגע, במגמה לצאת מהקרב. מחוג הסטופר של מוטי נע במהירות לעבר הספרה שתיים. עכשיו הזמן להתחיל להתנקות ולחזור הביתה. אביהו בפנטום המירז׳ים שנותרו מהרביעייה של היו אלה יהורה קורן וקובי ריכטר. במטוס הרוסי היה קמנייב, מוביל אחר המבנים שהמריא מקום אושים. הוא העריף לחמוק הביתה. יהורה וקובי הבחינו במיג המתרחק ונכנסו עליו במהירות. ״ראי- .58 נו מטוס אחר שהסתובב באיזור הקרב. זה היה בגובה קובי הזדרז ושיגר טיל שפריר לארמה. יהורה נכנס מאחורי המיג הרוסי, הגיע למצב ירי, הרים את ה״כפית״ המסתירה את מתג הטילים, לחץ- ואין תגובה! לא היו טילים מתחת לכנפי המירז׳ שלו. כאשר ניתק את מיכלי הדלק, תוך נסיקה לכניסה לקרב, השתחררו גם שני טילי השפריר מאוכזב הוא ניסה להתקרב למיג לטווח תותחים, כאשר חלף מעליו לפתע טיל ספראו לבן וענק שמשך אחריו עשן לבן וסמיך. ״מה קורה כאן?״ הוא הפנה את מבטו לאחור. מיה בעקבות הטיל נשמע רעם הפנטום הענק ששיחרר אותו, וחלף אותו במהירות. היה זה מטוסם של אביהו־לוי שררף אחרי קמנייב במיג החומק. לאביהו- תחרותי מתמיה - היה חשש שקורן יקדים אותו ויפיל את המיג. הוא הזדרז. "טסנו בשורה חזיתית, כאלף מטר על אותו מטוס שרץ בגובה נמוך לכיוון הנילוס" סיפר אביהו, "עם הירירה מהגבעות שיגרתי עליו קודם ״רקה" - שבגלל המהירות הגרולה מאה והטווח - פגע בו פגיעה מאה קלה. הוא המשיך לטוס עם שובל הלק". אביהו היה נחוש להפיל את המיג. הגובה שלהם היה נמוך מאה. הוא הופתע ממהירות הטיסה של המיג הזה- לפי מוריעין שהיה בחיל האויר, המיגים לא היו מסוגלים להגיע למהירויות כאלה בגובה נמוך. אבל זה היה מיג מדגם חדש ולא מוכר. שאול לוי, הנווט המצטיין, ידע לקרוא את תמונת המב״ם גם בסביבה מלאת הפרעות קרקע. "זה בסדר", אמר שאול לאביהו. "אני נועל עליו!״ ״מי שעשה בעצם את העבורה היה הנווט שלי, שאול לוי" מספר אביהו. "זה היה מאד לא שיגרתי, כי צריך מומחיות מאד גדולה, כרי להבהיל בהחזר המטרה בגובה נמוך כזה. זו היתה ירירה, והמי־ גים לא שמרו על גובה נמוך ממש- היו עור כמה עשרות מטרים עד הקרקע. אבל שאול הצליח לנעול". לוי הביט במסך המכ״ם, ועל רקע ההחזרים הקרקעיים הבחין במיג הנע על גבי הצג. ״חכה. חכה. חכה. חכה״ הוא אמר לאביהו - ״עכשיו - שגר!״׳. הכל התרחש במהירות רבה. על המכ״ם הופיע החיווי המרמז על נעילה. המטוסים טסו במהירות והמיג חמק בגובה נמוך מאה במהירות הקרובה למהירות הקול. אביהו סחט את ההרק. הטיל יצא מתחת למגרעת הגוף, פנה לעבר המיג וחדר לתוכו בעוצמה רבה. המיג התפוצץ והתפרק. באויר לקמנייב מוביל המבנה הרוסי הראשון שנכנס לקרב, לא היתה אף הזדמנות לנטוש. 1062 רוח רפאים מעל קהיר זוריק לב, מפקד רמת דוד משוחח עם הסייסים. מימין אביהו, משמאל ראובן פישר ואורי גיל ״הטיל חיסל אותו מאה נמוך, במהירות שהיא קרובה למהירות הקול- מהירות שהמיגים, לפי הספ- רות, לא היו בכלל אמורים לטוס בה. זה היה כגראה מיג משופר, שהיתה לו יכולת לטוס במהירות הקול בגובה הזה". נזכר אביהו. אורי גיל שמע את התנהלות הקרב הזה, וראה בזוית העין את אביהו מזנב אהה המיג שלו למטה, כמעט בגובה העצים ומשמיד אותו. קובי ריכטר, שתמרן עם קורן מאחורי המיג, היה מאוכזב. המירז׳ים לא הפילו את המיג, אבל היה זה שכן מרמת דור שעשה זאת: הוא ראה את הספראו מצייר שובל לבן ארוך, ואת הפגיעה במיג, ותיאר לאחר מכן כיצר המיג הופך ל״אבק קוסמי״. במערכת הקשר נשמעו קללות נמרצות ברוסית: ״יהודים מלוכלכים!״. גיל: הייתי ממושמע וזו טעות חיי אהוד חנקין ואורי גיל, ניהלו מרדפים סוערים ומשיכות ארוכות אחרי מיגים רוסיים, שחמקו להם ונעלמו הרחק מאיזור הקרב. אך הם לא הגיעו למצבי ירי ולא זכו להפלות. אביהו לא אהב את הבי- צועים של הזוג השני שלו. "חנקין וגיל התעסקו כל הזמן עם המירז׳ים - במקום להתעסק עם המי־ גים״ אומר אביהו. גם אורי יצא מאוכזב מאה מהקרב, וצרב במוחו מספר לקחים לקרבות האויר הבאים שניהל. בקרב הזה, הוא היה, שלא כדרכו, מספר שתיים ממושמע, ונשאר צמור לחנקין. ״ידעתי דבר אחד: אם יש אחר שלא מגינים עליו- זה אני״ סיפר גיל, ״הייתי נאמן לפקורה לשמור על מבנה צמוד. אחרי הקרב אביהו אמר לי ׳היית מאה אחוז - לא עזבת את מספר אחת שלך׳. ואני - אני כעסתי מאד״.״ 1063 ״רימון אביהו בן נון, אביאם סלע וראובן פישר מספרים את קורות הקרב- זוריק לב משמאל אני פעמיים מפסיד מיגים בגלל שלא עזבתי אותו. אני ער היום מתוסכל מהקרב הזה״. קרב אויר הוא מפגש חר ומהיר, קטלני לעתים., שתי רקות הקרב הראשונות חלפו. הזירה החלה להתרוקן. המבנים מרוטי־הכנפיים של המיגים היו כבר מפוזרים. מירז׳ים עדיין תמרנו מאחוריהם, כשכל אחר מן הטייסים הישראליים מנסה ללכוד אחר מהם, לפני שגילה שגם מאחוריו נמצא מיג אחר. הפנטומים המעשנים חלפו בשמיים וצללו לארמה ברעם שהרעיה את האויר. הם חיפשו את הקורבנות שלהם בקצה המרחב. כולם היו נגד כולם. בשעה בה הפיל אביהו את המיג הרביעי, הבחין שלמון במיג המוביל של הזוג, שאת מספר שתיים שלו הפיל לפני כן. היה זה ז׳ורובלב שטס בכיוון הרלתא, מנסה להתרחק ולצאת מן הקרב. שלמון האיץ במירז׳ טיל ששיגרתי הופעל על ידי מרעום קרבה והמיג לא נפל. המיג שבר כמטורף, ואז אני רואה טיל עובר שני מטר מעל החופה שלי, לכוון המיג". את הטיל שיגר ספקטור. יפתח היה כדרכו נחוש, זריז ופעל במהירות. הוא נכנס מיד לזירת הקרב, וכמו צלף מיומן בחר מיג, ייצב את המטוס, לחץ על מתג השיגור - וראה את הטיל העושה דרכו לעבר המיג. הוא שיגר טיל נוסף ושניהם טסו כמו במבנה לעבר המיג ופצעו אותו. יפתח יצא מהזי- רה. הדיווחים בקשר לא היו ברורים, איש לא ירע אם המיג אכן נפגע, נפל או התפוצץ באויר. לאחר .59 הנחיתה התברר כי מצלמת הירי של יפתח לא צילמה את הקרב וההפלה שלמון היה המום מן ה׳׳חטיפה" של ספקטור, אבל קרב אויר הוא קרב אויר. הוא הביט במיג וזה 1064 רוח רפאים מעל קהיר המשיך לטוס עריץ מערבה וצפונה. אברמיק רדף אחריו עד איזור קהיר ויכול היה לראות את פיתו- לי הנילוס הבוהקים. המיג התגלגל בלי פניות כמעט, ולכן הטווח לא נסגר ביניהם. ״המיג לא נפל. המשכתי אחריו ברריפה ער לחילואן כשהטווח בינינו כ־ הוא נפל - אלא שחילקו אותו ביני לבין ספקטור, חצי חצי" סיפר שלמון מאוכזב. שלמון היה כבר קצר ברלק. הוא כיבה מבער עיר פניה מזרחה וחצה במנוע חסכוני את העיר סואץ בדרכו לרפירים. זה היה הטייס הרוסי קפיטן ולדימיר ז׳ורובלב. הרוסים מתארים כי ״מטוסו נפגע מצרור תותח של מירד. הטייס צנח אבל בגלל הגובה הנמוך ביותר, מערכת המצנח לא הספיקה לפעול״. המטוס הרוסי המשיר עור שניה קלה לטוס, כשהוא משיר אחריו שובל של עשן לבן. טייסו עשה נסיונות להרחיק אותו מן הזירה, אך כנראה נפגע בעצמו. המטוס צלל לפתע, נחבט על הקרקע והת־ פוצץ. זמן קצר לאחר מכן נמצא ז׳ורובלב מת, במרחק עשרות מטרים ממטוסו. מוטי: ״כולם - נתק מגע!״ כל אותה עת עקב מוטי הוד אחר הקרב בצמירות. הוא שמע את הריווחים והיה יכול לדמיין את מהלכי הקרב. מוטי חשש מפני פגיעה במטוס ישראלי. התוצאות ער עכשיו היו טובות מרוצה. שתיים וחצי דקות עברו. הוא לא התערב בינתיים בקרב עצמו. הוא סמר על טייסיו והניח להם לנהל אותו כפי שלמרו, וכפי שהתנסו בקרבות בעבר. המיח׳ים והפנטומים המשיכו לחפש מיגים, אך בשעה זו הטייסים הרוסיים הנבוכים, התרחקו בצלי- לה מהמקום וחמקו לבסיסיהם. הרלק היה הגורם המכריע ברגעים האלה, ומטוס קרב היה במצב קריטי לאחר מספר דקות במבער מלא. מנועי הטורבו־סילון של המטוסים היו ״צמאים״ לרלק. הזירה הלכה והתרוקנה. המבנים נפררו זה מכבר זה מזה, מיגים נראו מרחוק חוזרים לבסיסיהם ובש- מיים היו גם מירז׳ים שהתנערו, התנקו ופנו חזרה מזרחה. הדלתא ומרחבי המדבר דרומית לסואץ התרוקנו בתוך מספר דקות. בשמיים נותר עתה רק ״הצנחן״ - סמל חסר אונים ועדות לכשלון הרוסי הצורב. ירו של מוטי החזיקה בשעון העצר עליו לחץ כשהקרב החל. שתי רקות וחצי חלפו. הרוסים הוסיפו ברגעים אלה עור רביעייה. שלוש רקות חלפו. מוטי ואנשי המפקרה התלוננו לאחר מכן בתחקיר כי בגלל בעיות קשר ״לא שמענו את הקרב!״. למרות זאת הוא משר את הזמן. הוא סמר על הטייסים. הוא ירע כי המטוסים מנהלים עכשיו תמרוני ניקוי וניעור אחרונים. לאחר ״כולם. נתק מגע!״ תרגם הבקר את תנועת היה ההחלטית של מוטי. הטייסים היו ממושמעים. הם השלימו פניות ניעור אחרונות בשמי הרלתא, התנקו ופנו מזרחה לעבר סיני. לאחר עוד רקה וחצי שנרמו כנצח הורה מוטי ״הפסק קרב!״. הקרב תם. המירדים והפנטומים השתחררו מעומס הקרב וחזרו הביתה. במרחבי המדבר ועל ארמת הרלתא במצרים נותרו חמישה עמורי עשן שהתמרו לשמים. מיגים פגועים חזרו לבסיסיהם והתגלגלו על 1065 ״רימון המסלולים לקראת עצירה. המירז׳ים והפנטומים ערכו פניות ניקוי אחרונות, ויצאו מזרחה. השמש בשמים החלה להנמיך, האובך המדברי נפרש מאופק לאופק. יפתח ספקטור, הלוחם הבודה, חזר עם מטוסו לרפירים. יהורה קורן וקובי ריכטר התכנסו למבנה, פנו מזרחה ויצאו ישירות לעבר סיני. יהורה הכיר את הזירה.כאשר הגיע לנחיתה במירז׳ מפוזרים על מסלולי רפירים: המטוס הפגוע של שניר עמד בצירי המסלול, ולירו שלושת המטוסים של בשרה היה סא״ל שעייה לזרסון, מפקד בח״א מסלול ההמראה וההסעה, ובשני מסוקי הבל אויב עלולים לתקוף את המטוסים הרבים החונים על הקרקע. ״לא היה לי זמן להתארגן- פתאום כולם נחתו אצלי״ הוא סיפר. ״אני חושב שהיינו האחרונים שנחתו ברפידים״ סיפר יהורה קורן, ״המטוס של נוינר נשאר שם לטי- פול והוטס חזרה צפונה לאחר כמה ימים. אחר כך כולם חזרו הביתה. ״חשבתי לרגע על כל הטייסים שהיו שם״ הוא נזכר, ״בסך הכל היו לנו רות הפילו- רק הפלתי עם הכלב שלך! בבסיסי ארבע הטייסות אשר מטוסיהן השתתפו בקרב, המתינו לבוא המטוסים. חלק מן הטייסים והמפקרים שמעו את מהלך הקרב במערכות הקשר בחדרי המבצעים. התוצאות היו ברורות. כולם היו שמחים, כולם ירעו שפעולה רצינית ביותר הסתיימה- אך אף אחד לא ירע את האמת. איש לא ירע מה בריוק התרחש שם במרחבים הגרולים של הרלתא בואכה קהיר. טייסי המירז׳ים שנחתו ברפידים- תשושים אך מרוצים, נשארו בתוך התאים, בעוד אנשי התדלוק ממלאים את מטוסיהם בנוזל החיוני לטיסה צפונה. המכונאים בתל נוף עקבו אחר חזרת המטוסים. הם כבר ירעו על המירז׳ הפגוע של שניר שנחת ברפירים, וציפו לבוא האחרים. עמיר החזיר שלושה מטוסים לתל נוף, מרוצה כי מטוסו הפגוע של שניר, מספר שתיים שלו, הצליח לנחות בשלום. אורי אבן ניר, שיצא אך שעה קלה לפני כן"מושחז" לקרב, זעם על ההחמצה הגרולה. אך הוא מצא ניחו- מים ברוח הקרב ובראגה לחבר שעזר לחלץ ממצב קריטי. עכשיו ארגן את שני המטוסים האחרים, דחף מצערת והוביל את המבנה החסר שלו חזרה לעבר רמת דור. המכונאים של במיה׳ של נוינר שנותר בסיני. שני מטוסי המירז של בעור ההמולה נמשכת ברפידים, ורחבות החניה מתמלאות במירז׳ים תשושים, שנחתו צמאים לרלק, חלפו ראשוני הפנטומים של עשן ארוכים. את הדרך חזרה עשו אביאם ונווטו פישר לבדם. לאחר זמן מה הם הצטרפו למטוסם של אביהו ושאול לוי מעל סיני. אביאם הבחין כי מתחת לכנפיו ולגוף הפנטום של אביהו, חסרים שני טילים. "איך הפלת?" סימן אביאם לאביהו בתנועת יריים. 1066 רוח רפאים מעל קהיר ״עם הכלב שלך״ השיב לו אביהו. שם הכלב היה"ספראו״. גם אורי גיל־ישראל פרנס ואהור חנקין ונווטו - מעט מאוכזבים מהתוצאות האישיות שלהם בקרב, עשו דרכם לצפון ונחתו לאחר דקות ארוכות ברמת דוד. אביהו ואביאם בישרו על תוצאות הקרב בבז נמוך מעל מסלולי הבסיס, ואחריו גלגול ניצחון רועם לעבר השמים הכחולים.לאחר שנחתו, הם הסיעו לעבר הרת״קים וירהו מהם באיטיות מתבקשת. צוותי הקרקע מהרת״קים מהם יצאו המטוסים, לא יכלו שלא להבחין בטילים החסרים מתחת לגחון הפנטומים ״שלהם״ ומתלי הכנף. הם עזרו לשחרר את הטייסים המחייכים מרצועות האבטחה, ושמחו בשמחתם. צוותי האויר חייכו חיוך של שביעות רצון, אך לא הסגירו את סור הקרב. זוריק, מפקר הכנף, קיבל את פני הצוותים החוזרים בטפיחות על השכם. את פרטי הקרב הם סיפרו למתחקרי המו־ דיעין, מסרו נתונים על המטוסים והמערכות. אך לא מעבר לכך. ״אני זוכר את הפורקן שהיה לאחר הנחיתה״ סיפר אביאם, ״התברחנו שהנה אנחנו נחתנו ושתינו שמפניה והטייס הרוסי היה עדיין באויר- לקח לו חצי שעה ער שנחת- שם הכרזנו: ׳אנחנו שותים עכשיו לחייו של הטייס הרוסי, שנמצא עדיין באויר וקופא מקור!" לכל אחר מהמובילים ציפתה בחרה המבצעים פקורה קצרה: ״להתקשר למח״א״. מוטי הור היה מרוצה מהתוצאות וכדרכו רצה לשמוע על הקרב ממקור ראשון. הרמטכ״ל, חיים ברלב, נלהב אך עצור, ביקש להיות נוכח בתחקיר עם הטייסים. גם עזר ויצמן, עכשיו שר התחבורה בממשלת האחרות הלאומית, התקשר, והתענין בפרטי ההצלחה הגרולה. דיין שמע ונשם לרווחה כשנורע לו על התוצאות. הוא שמח כי הקרב לא הסתבך מעבר למרחבי סואץ. ארבעה מטוסים רוסיים הופלו בוודאות. לבד ממטוסו של שניר שניזוק והצליח לנחות - לא נפגע אף מטוס ישראלי. בחיל האויר שמחו על תוצאות הקרב. על המטוסים צוידו סמלים עגולים של חיל האויר המצרי. מסיבות ניצחון- גם במצרים באותו ערב נערכה מסיבה צוהלת בבסיס האויר בתל נוף, בה השתתפה צמרת הפיקוה של חיל האויר הישראלי וכל הטייסים אשר נטלו חלק בקרב. עמום עמיר, שאירח את המסיבה, סיפר כי באותו ערב נערכה מסיבה רומה גם בבסיס האויר בפאיד על גרות התעלה. השמחים שם היו דוקא טייסי קרב מצריים: במשך שנים ארוכות זלזלו הרוסים ביכולתם, והאשימו אותם כי אינם מוכשרים מספיק להטים את המטוסים המתקרמים שהעניקו להם ביד נריבה. תחושה של שמחה לאירם של הטייסים הרוסים השחצנים מלאה את טייסי הקרב המצריים. לאחר הקרב התברר ממידע מוריעיני כי מבין המטוסים המופלים, שלושה המריאו מבסיס בני סואף. מטוס נוסף היה מבסיס קום אושים- ככל הנראה מוביל הרביעייה בעצמו. במשך תקופה ארוכה לא ידעו בישראל על הפלתו של המטוס החמישי. רק לאחר שנים רבות, גילה אנואר סארת, במהלך ביקורו בישראל, כי למעשה חמישה מטוסים רוסיים הופלו, ולא ארבעה. התברר כי גם המטוס בו פגעו ספקטור־שלמון, התרסק. לאחר שנתקבלה עדותו של סארת, החליט מוטי לחלק את ההפלה בין יפתח לשלמון. גם סמלי ההפלות בצירי המטוסים שונו לסמל ״הכוכב האדום" הרוסי. 1067 ״רימון ״למעשה תוצאות הקרב הזה לא היו חמש אפס- הקרב עם הרוסים התחיל ב־ אפס״ אומר אביהו בן נון, מפקר טייסת הרוסים: ״לא היינו מוכנים לקרב״ ״המאזן של הקרב הזה לא היה מהמשטחים ביותר״ יכול היה הטייס איבלב, לאחר שנים לפרש את הקרב. ״סך הכל איברנו חמישה מטוסי מיג)אחר מהמבנה שלי( וטייס אחר, ולזכותנו היו רק מטוסים ׳נפגעים׳. התרשמנו כל כר מהתוקפנות של יריבינו, שכתוצאה מכך שינינו בהמשר את הטקטיקות שלנו, כדי לעשותן יותר גמישות״. הרוסים יודעים לספר כי אחר ממטוסי המירז׳, עליו ירה הטייס יוררנקו הופל ככל הנראה היות ו״מסוקי חיפוש והצלה של ישראל חיפשו משהו במשך זמן רב". אד המסוקים היו באויר ללא קשר להפלת מטוס כלשהו. החיפושים אחרי הטייסים הרוסיים שנטשו ואלה שנהרגו, נמשכו יום תמים, והשתתפו בהם מסוקים מצריים רבים. בתום יום הקרב הוחזרו לבסיסי הטייסות הרוסיות טייס אחד בריא, אחר פצוע ושלו- .60 שה הרוגים. שלושה טייסים נהרגו אחד נפצע ואחר צנח בשלום מפקרי ״חיל האויר האדום״ זעמו, כצפוי, על תוצאות הקרב. הפלת חמשת המיגים זיכתה את מפקרי הטייסות הרוסיות בביקורת נוקבת של הפיקוה העליון. מרשל־האויר פאבל ס. קוטכוב, מפקד חיל האויר הרוסי, שתכנן זה מכבר לנסוע למצרים זירז את יציאתו ומיהר להגיע לקהיר עם משלחת של מומחים, כדי לחקור את שהתרחש בשמי הרלתא. הטייסים ואנשי המבצעים בחנו את התפתחות הקרב אולם עסקו גם במה שקדם לו. לאחר ששמעו את מפקרי הטייסות והטייסים, הם הגיעו לבסוף למסקנות הבאות: א. הכשרת הטייסים. הטייסים הרוסיים לא הוכשרו רי לניהול קרב תמרון רינמי. הם אומנו לקרבות מבוקרים, אשר הונחו ונוהלו מן הקרקע על ידי מערכת הבקרה. ב. האימונים לקרב. הטייסים הרוסיים עברו תרגולת חפוזה מדי לפני צאתם למצרים, בתנאי התפ- עול והמרחב של הזירה. הם גם לא למדו הי את שיטות הלחימה שפותחו בחיל האויר הישראלי ומאפ- ייני קרבות האויר בזירה. ג. מרחבי פעילות מוגבלים. מרחב הפעילות של הטייסים הרוסיים, היה מוגבל מאד מאחר שנאסר עליהם לחצות את הגבול והיה עליהם לפעול באזורים בהם היתה הגבלה מבצעית של מערכות ההגנה האוירית. מסקנות אלה אך אשרו את הירוע: הטייס הרוסי לא היה מוכן לניהול קרבות כפי שהתפתחו מאז התמודד עם טייסים אמריקניים בשמי קוריאה. גם התלות הגוברת במערכות הבקרה, ואיסור על הטייסים לקיטול יוזמות לניהול הקרב, עמדו לרעתם וגרמו לכשלון המחפיר. התגובה הרוסית לא איחרה לבוא, אך היא חיתה מרוסנת: הם העבירו למצרים טייסות נוספות של 61ולפי אחר המקורות, גם מטוסי יירוט ארוכי־טווח מסוג סוחוי 21 מטוסי מיג כדי לאושש את מערך היירוט במצרים. 1068 רוח רפאים מעל קהיר כיצד יגיבו הרוסים? לאחר שהשמחה על הנצחון שככה, נפנו עתה המפקדים לנושאים מעשיים יותר. המתיחות היתה רבה. בצה׳׳ל הוכרזה כוננות וחיל האויר נערך לתגובה אפשרית של הרוסים.מה יעשו עכשיו הרו- סים? תהו כולם- כיצר תגיב המעצמה האגרסיבית על התבוסה המכאיבה? האם יתקפו את בסיסי חיל האויר- אולי ינהגו באלימות וישלחו עשרות מטוסים לתקיפת מטרות בתוך סיני? כולם המתי- נו בציפיה דרוכה. חיל האויר הכריז על כוננות גבוהה והיא נשמרה עור תקופת מה. ישראל שמרה על שתיקה רועמת - היא לא התפארה בהפלת המטוסים והסיפור לא דלף לתקשורת. היה נוח לראשי המרינה ולראשי מערכת הביטחון וצה״ל, להשתיק את הסיפור כדי לא לפגוע בכבו- דם הרגיש של הרוסים ולהחריף את המעורבות של ברית המועצות. מי שצריך לרעת על האירוע יורע, הם סברו ובצדק, ומי שצריך להסיק מסקנות וראי יעשה זאת, הסכימו כולם. רק לאחר חודשיים לערך פירסם ה״דיילי אקספרס״ את הסיפור. בכתבה שפורסמה על סמך מקורות מצריים, הופלו חמישה מיגים ורק שלושה טייסים הצליחו לצנוח. שני האחרים נהרגו. הכתב הבכיר של ה״וושינגטון פוסט״, ג׳ורג׳ אולסופ, הגיע במיוחד מארה״ב לרמת דוד, וראיין את יעקב אגסי ואת אביהו בן נון על הקרב ועל הפעלת חיל האויר במלחמת ההתשה. שנים אחר כך סיפרחוסני מובארק, עת היה מפקר חיל האויר המצרי, לטייסים ישראלים, כי הבחין מיה בתחילת הקרב בתרגיל ההונאה ישראלי. התרגיל היה מוכר למצרים, וההפתעות צפויות)ראה מסגרת(- הוא הזהיר את הרוסים מפני מלכורת אך אלה התיחסו לאזהרות בביטול. ״לא, לא״, אמר מפקד חרר הבקרה הרוסי שניהל את הקרב- ״אותנו לא יתפסו!״ סיפר איתן בן אליהו: ״באחרונה נפגשנו עם טייס בכיר בחיל האויר המצרי)הדברים נאמרו בשנת 1980 עצמו אלא מזוית הראיה של טייס בחיל האויר המצרי. זה היה חיל אויר שפחות או יותר היה מותש מבחינה אוירית. זה היה חיל אויר שלמעשה נכנס להרדות מפגשי־אויר אתנו, והוא בלם - וזה נורע לנו במפגש הזה באופן חר־משמעי. הוא בלם פעילות תוקפנית- אפשר היה לראות זאת בשטח. ״בדרך כלל אנחנו טיפלנו במיגים תוך כדי נסיגתם. מדבריו של הטייס הסתבר לנו, שבעצם הגישה שלהם היתה מאד מאד רפנסיבית ונסיגתית במושגים של אויר־אויר. נרמה לי שזה גורם מכריע בכשלון בקרב אויר, כי כל החוכמה בקרב אויר, זה להיות אגרסיבי מהרגע הראשון. הרוסים תפסו את זה. הם פנו לנשיא ואמרו לו שחיל האויר המצרי פחדן- שכך אי אפשר להמשיך, וצריך לעשות משהו. ואז התגלגל הענין הזה של קרב אויר בינם לבינינו. הם התחילו להיות יותר אקטיביים. ״היה קרב, וכמובן שהיה מעקב מצרי צמור על הקרב. הטייס המצרי מתאר: ׳אנחנו ראינו את היש- ראלים בתרגיל הירוע. הרוסים נכנסו למלכורת ואז הופיעו המבנים התוקפניים, האימפריאליסטי- ים, והפעם זה לא היה במושגים של תעמולה. ואנחנו עקבנו בדיוק וירענו שזה הולך להיות לקרות, .62 ואכן זה קרה: הרוסים הופלו״ לאחר המלחמה אמר ברלב: ״היה ברור שאם לא נתיחס להתגרות זו יגיעו הטייסים הרוסיים ער לתע- לה. תגובתנו לא איחרה לבוא. יצרנו מצב כזה, שבו היפלנו חמישה מטוסים סובייטיים. הקרב הדליק .63 ׳נורה ארומה׳ אצל הרוסים, ו׳עזר למצרים להשתכנע להפסקת אש״ 1069 ״רימון חוזרים לכתוש את הארטילריה פרטי הקרב עם הרוסים לא פורסמו, כאמור, אולם המלחמה בתעלה נמשכה בכל עוזה. המצרים המשיכו בהפגזות הארטילריות ואף הגבירו אותן למחרת. ליום שישי . התקיפות נערכו לאורך כל הגיזרה המרב־ 64 תקיפות על ארבע מחפורות ועשר סוללות ארטילריה זית והדרומית: מטוסים הסתערו על סוללות באיזור שלופה, פיררן, סואץ, איסמעיליה, וארבע סול- לות באיזור קנטרה מעבר לתעלה. את פעילות היום החלו ארבעה פנטומים של התפצלו: הזוג הראשון)בן נון־לוי ורורן־שמואלי( תקף את ״חווה אולם הפעילות לבנייתה נמשכה. לאחר התקיפה הם יצאו לפטרול מזרחית לסואץ וטסו בסביבות השרה בכותמיה. היה זה בסיס האויר ממנו המריאו יום לפני כן מטוסים רוסיים לקרב. ״בשלב מסוים נראו מאיזור מרכז השרה בכותמיה רקטות צהובות או כתומות״ ריווח אביהו, שהיה דרוך לאפשרות שמטוסים ימריאו מהשרה ליירוט המטוסים התוקפים. האם הרקטות האלה מזניקות את מטוסי הכוננות לאויר? ״לא נראו מטוסים ממריאים״ הוא סיכם ברו״ח, מעט מאוכזב. המטוסים קיבלו התרעות מכ״ם רבות אולם לא הפעילו את מערכת ״אפונה״ שנשאו מתחת לגחונם. גם סול- לות הזוג השני)דביר־קמאי, וילן־שפיצר( תקף את מחפורת ״כרמל במטרה. הרבה התרעות". התקיפות נמשכו גם לאחר מכן. בין השעות ו־ במהלך כל הפעילות פטרלו מטוסים של צוק, קירר סלע, ספקטור עזוז( היו בכוננות להזנקה ברפירים. בשעה מחפורת ״כרמל הנראה גוף לבן, שעושה מסלול בליסטי כלפי מטה ומתרסק. כנראה טיל ׳זרת׳ שהגיע לקצה הטווח״ כתב סלע לאחר הטיסה. גם מטוסים אלה קיבלו התרעות רבות. במהלך התקיפה קלטה הבקרה מטו- סים המפטרלים הרחק משם. האם אלה מטוסים רוסיים? ויטמן קלט את המטוסים על המכ״ם: ״קשר מכ״ם עם זוג מטוסים שלהם ב־ המיגים נשארו מרחוק. לאכזבתם של אנשי הצוות, לא התפתח קרב הפעם. את מחפורת זאב סער נפגע בפעולה לילית בליל שבת שהוצאה באותו היום. 65 מטרות במצרים״ נאמר בפקורת המשימה המטרות היו ביצורים של צבא מצרים ופיקור ההגנה האוירית בגיזרה הצפונית והדרומית של התע- לה. הפטרולים תוכננו להתחיל בשעה גות. הם נשאו פצצות 1070 רוח רפאים מעל קהיר K|)fl9E המירדים צברו את מספר ההפלות הגדול ביותר בין מ 1071 ״רימון סער עודד שגיא, מפקר הטייסת הוביל את המבנה הראשון ועמו בר זיו. הוא השלים את משימתו ודיווח על פגיעות טובות במטרה. במבנה השני היו שוהם ולניר)שני הסמ״טים של הטייסת( והזמ״מ שלהם היה בסער הופעלו מערכות המנוע על ירי המערכת ההדדאולית. ככל הנראה נפגעה המערכת במהלך אחר היעפים. בהיות המטוס באיזור רפיח, כבה לפתע מנוע המטוס. גירי ניסה להניע אותו מחרש אולם המטוס הלך ושקע לעבר הים. הוא יישר את המטוס ומשך אותו עד חוף אשקלון, שם נטש. לניר המשיך לטוס ליה מקום הנפילה ער שהגיעו כוחות החילוץ. שוהם חולץ זמן קצר לאחר מכן על ירי מסוק של חיל האויר. 1072 פרק - נקמת הרוסים ,, ״טילי אוגוסט צוותים עמוסים- משפחות חרדות כל העוקב אחר דו״חות צוותי האוויר, של טייסות הפנטומים, שהוצאו בחודשים ספטמבר אוגוסט שמות אותם אנשי הצוות, למרות ששמות חרשים הופיעו מירי פעם. היו אלה ״עשרת המופלאים״ הראשונים, אליהם נוספו עוד קומץ ממחזורי ההסבה השני והשלישי - אשר הובילו את המשימות ללב מצריים ונלחמו בטילים הרוסיים. נפילת הטייסים והנווטים, הפגיעה במטוסי הפנטום הכל־יכולים, הכניסה אוירה של חשש ומתח רב בקרב משפחות אנשי צוותי האויר. הדבר לא החל בימים אלה, אלא נמשך מזה תקופה ארוכה. בקרב רבים שררה התחושה המעוררת כי הטייסים הותיקים והמנוסים - אלה שעברו כבר מלחמה או שתיים ומבצעים מורכבים מול הטילים - היו חסינים. אך היתה זו אשליה שהתמוססה. הותיקים נפגעו וגם הצעירים. מבין עשרת הטייסים והנווטים הראשונים של הפנטום- נפגעו או נפלו בשבי רבים. רמי הרפז ואייל אחיקר מ־ ב־ מטוסם של אביהו בן נון מפקד ובמנחם עיני הנווט הותיק, גברה התחושה שהמלכורת הולכת ונסגרת סביב כל אחד מ״עשרת המו- פלאים״ וחבריהם- ותיקי טייסות הפנטום שהקימו את הטייסות ועתה נשאו בעול הלחימה המפרכת בסוללות הטילים. יפתח ספקטור, מפקר טייסת והיתה גם קבוצה של נשים בשיכון של חצור, שהרגישו ש׳מחסלים את הקבוצה׳. איש לא ירע כמה טייסי ־.־• י רוח רפאים מעל קהיר .1 זמן זה יימשך״ במבצעים האחרונים נפגעו גם צוותים צעירים- עמוס זמיר ועמום לויטוב מטייסת הטילים החדשות של הרוסים, פגעו בכולם - הן לא הבהילו בין מפקדים ותיקים לטייסים זוטרים. והמלחמה עדיין לא הסתיימה. תחושת החררה חילחלה בקרב משפחות הטייסים: מי יהיה הקרבן הבא- מי יהיה הבעל, האב או החבר מהשיכון שייפגע או ייפול? כל מכונית ״פליימות׳״ של מפקד בכיר שנסעה בקרבת מגורי המשפ־ העומס על צוותי טייסות הפנטום היה גבוה יותר מאשר על חות, עוררה חששות עמוקים בקרב נשות הטייסים ובני המשפחות. המפקרים הבינו את הבעיה. במשך שעות היום הם נמנעו מלבקר בשיכון- מפקדים נסעו בדרכים חלופיות וחנו הרחק מהבתים. ״כל פעם שהיינו מגיעים לשיכון״ כתב דן פקר, המפקד החרש של טייסת הר, לא לבוא באמצע היום, לצאת מוקדם בבוקר ולחזור בחושך. בכל פעם שהיינו עוברים בשיכון- מפקר הבסיס או אני- מיה הנשים, חלק מהן לפחות, היו מסתגרות או בורחות מאיתנו, כאילו באנו .2 להוריע להן על שבי או מוות״ 1074 ״טילי אוגוסט״ -נקמת הרוסים טייסות הפנטום עמוסות מדי לרבים היתה תחושה כי טייסות הפנטומים נתונות בעומס כבד מרי, וכי לא מחלקים את עומס המבצעים עם שאר הטייסות. מפקדי טייסות אחרות, טענו לא אחת, כי מטוסיהם יכולים לבצע פעי- לות התקפית, למרות כמויות החימוש הפחותות שנשאו, לא פחות טוב מאשר טייסות הפנטום. יפתח ספקטור, שהיה מראשי הטוענים שאין משתמשים במטוסי שאר הטייסות לתקיפת סוללות הטילים, אף ניסה להוכיח זאת במחקר מיוחד. כמתואר למעלה, בכל המבצעים בהם תקפו מטוסי הפנטום של טייסות ות״. אולם היה הברל משמעותי: לכל הטייסות האחרות היה ״מרחב נשימה״ גדול יותר. בכל הטייסות הותיקות שירתו אנשי מילואים רבים. הטייסות הצרפתיות היו המאושרות מכולן: כמעט כל טייס במערך הקרב עבר באחת מהן בשלבי הכשרתו, במיוחד כטייסות האורגן והמיסטר. ״לא היתה לי בעייה של טייסים״ סיפר משה )סימי( סער. גם יוסף אביב, מפקד טייסת רומה: ״לא היה לחץ על הטייסים״. ״היו לנו מספיק טייסים״, הסכים גם נסים אשכנזי - שלוש טייסות הסקייהוק היו כבר בנות שנתיים־ שלוש והיה להן קאדר של טייסים שעברו הסבה או היו כבר הצ״ח. לא כך היה כטייסות הפנטום. 1075 ״טילי אוגוסט״ -נקמת הרוסים ״הכוח היה ממש מתוח ער קצה המיתרים״ סיפר אביהו בן נון, מפקד טייסת הקורנס הצעירות, בהן היו המטוסים הכי מתאימים לעשות כל משימה דרושה. אי אפשר להסתיר כי היו אי־ הבנות בדרגי הפיקוה, בגלל אי הכרה מספקת של הקור- נס - חוסר ביטחון מסוים, שהביא לירי זה שהגישה היתה: ׳בוא נשמר את הכוח ונחזק אותו, ונהיה יותר כשרים לטפל בטילים ובמה שמתחתיהם׳. עומס רב היה גם על צוותו הקרקע. לבד מהצורר ללמור את המערכות תוך כרי מלחמה, נדרשו מספר רב של אנשי קרקע כרי לטפל במטוסים, לחמש אותם ולהכינם לפעולה. באחר מימי המלחמה פנה הקצין הטכני של סרן נתן סגלאת ל ע שתבט יצ סרן נתן סגל לאביהו, ואמר לו: ״אני מ הפ״מ של מחר- אנו זקוקים ליום מנוחה״. היה זה לאחר שקצין החימוש של הבסיס נפצע, מכונאים עשו טעויות בהתקנות והעייפות היתה מובחנת. אביהו נענה. המשימות ליום המחרת בוטלו והצוותים נטלו יום אחר להתאוששות. אנשי המטה טענו, כי לבר מהיעילות הגבוהה יותר של מטוסי הפנטום במשימות אלה, והיכולת שלהם לפעול באמ״ט)אזורים מוכי טילים(, היתה גם סיבה נוספת: הרצון לשמר את המטוסים הצרפ- תיים, בתקופה בה אחת למספר שבועות, היה איום מוחשי ומעשי, כי ארה״ב תטיל אמברגו על אספקת המטוסים מסיבות פוליטיות. טייסים ומפקדים אחרים יכלו להבחין בכך מהצד: ״ראיתי את התהליך הזה ב־ ״הם היו חבריה מאה אמיצים, אבל לא נהגו בחוכמה. הם היו צריכים להתמקד בנושא אחד או שני- ים. המטה היה עושה מה שהם היו אומרים לו. אנשי המבצעים היו כותבים פקורות לפי מה הם אמרו. במטה לא הכירו את המטוס המענין הזה. במקום למקר את הפעילות של הטייסות האלה, למשל בתקיפה, אמרו: יבואו ננסה גם ליירט בפנטום׳. כל הזמן נכנסים לסכנה". שיבוש המעיר המצרי עכשיו התנהלה מלחמה קשה ולא היה זמן לדקרק באפקטיביות המטוסים ובאמצעים. בשני הימים הראשונים של אוגוסט, נמשכו מבצעי התקיפה נגד תשתיות, בונקרים ועטרות של הצבא המצרי. היתה ״לתקוף בהפצצה ולהשמיר מטרות בקו התעלה, ולהפיל 3 המשימה שנקבעה ל־ בקרבות אויר מטוסי אויב שינסו ליירט את מטוסינו״. הפעולות החלו בשעה מטוסים אחרים של בדוור סואר, קנטרה ואיזור הפיררן. המטרה היתה לערער את בטחונם של החיילים המצריים, ולשם כך הותקפו ברציפות המחנות והמבנים בתוכם. לאויר נשלחו מטוסי מירז׳ של המטוסים התוקפים, וזוג פנטומים של 1076 רוח רפאים מעל קהיר שינסו ליירט את מטוסי התקיפה. הפעולה הסתיימה ללא אירועים מיותרים, והמיגים שפטרלו מעבר לתעלה, לא התקרבו לאיזור. היתה רומה. משעה 4 גם הפ״מ שנשלח לטייסות לקראת המשימות ביום ראשון תקפו מטוסים של מטוסי פנטום של פגע מערבית, שתיים פגיעות במטרה- לא ברור אם היתה פגיעה בגלל עשן רב. לאחר זאת ראינו עשן של מעוף טיל בסביבות גובה בדו״ח הטיסה. המטרות שהותקפו במהלך הפעילות שנמשכה ער שעות הצהריים, היו מוצבים באיזור בספרית, סכר, גשר אבו סולטן ועמדות לאורך התעלה. בליל התקיפה, ניתוק הדרך לפורט איברהים. לפי ריווחי הטייסים היו פגיעות במטרה. כל מטוסינו חזרו בשלום״ נכתב במברק שנשלח באותו לילה לטייסות. כל אותה עת רחש המרחב בין התעלה לקהיר בתנועה בלתי פוסקת של שיירות שהעבירו ציוד לבני- ית המחפורות. המצרים גייסו כל שניתן- רפסודות, משאיות, טנדרים ואפילו עגלות סוסים - כרי להשלים את ההיערכות הקרקעית. התחושה בקרב הרוסים והמצרים היתה כי הם קרובים מאה להשלמת הקמת הבסיסים- כל שנותר עתה היה להציב את מערכות המכ״ם והטילים במקומם. ״מתיחות מבצעית חיובית״ מיה עם בואו, ניסה רן להכניס אוירה של פעילות מבצעית נמשכת בטייסת המבצעים שהורידו את פקורות המשימה, להמשיך ולהוציא את הפ׳׳מים לטייסת הפגועה, כאילו לא אירע דבר. ״אנו לא נישבר גם בתקופה הקשה הזו״ הוא שידר לטייסים ולאנשי צוותי הקרקע. רן הצטיין בשכנוע וביצירת אוירה של"מתיחות מבצעית חיובית". הוא הרבה בשיחות עם מפקדים וחיילים בטייסת, ועודד אותם לתרום יותר כרי להביא לביצוע מרויק ונכון של המטלות. רן היה טייס ירוע בחיל האויר, ולמרות השמועות על אופיו ועל קשיחותו המבצעית, הוא השרה עם בואו ביטחון ואוירה בטוחה יותר בטייסת. אך רן לא היה טייס פנטום. את יכולתו הוירטואוזית בטיסה, הוא הפגין במטוסי המירז׳ החר־מושבי־ ים, בקרבות אויר ובמבצעים רבים אחרים. עכשיו הוא עמד בפני אתגר: להוביל טייסת מוכה למבצ- עים בשטח אויב, כאשר אין הוא מכיר את המטוס - לבר מטיסת היכרות בארה״ב שנים רבות לפני כן - הוא לא טס עליו מעולם. כאן היתה דרושה"מנהיגות מבצעית". מיה עם הגעתו לטייסת הוא הבטיח לעצמו: ׳אני אצא לטיסות מבצעיות מהר ככל שאוכל׳. הוא קרא לחדרו לשני הסמ״טים, יורם אגמון ואיתן בן אליהו, והציב לפתהם את הבעיה: מה עושים כדי ללמור את הפנטום במהירות, ולצאת לגיחות מבצעיות? יורם ואיתן היו מהוססים- שניהם הכירו היטב את המירז׳ ויצאו איתו לקרבות אויר. אבל הפנטום הוא לא מירז׳. הפנטום הוא מערכת נשק מורכבת - כבר, מהיר, בעל יכולת נשיאת חימוש גרולה. הוא יכול היה לשאת שמונה טילים מסוגים שונים, ותפעולו המבצעי היה מורכב- לא מפתיע שהוא תוכנן להפעלה על ידי שני אנשי 1077 ״טילי אוגוסט״ -נקמת הרוסים צוות. רן הביט בפניהם המהססות, והבין. הם לא יגירו לו -אבל לא היה סיכוי בעיניהם שהוא ישלוט במהירות במטוס, עד כדי יכולת לצאת לגיחות מבצעיות- יש צורך לשם כך בשבועות ארוכים. ואנו עכשיו במלחמה. הם רמזו לו כי יבינו אם הדבר יצריך זמן רב- אולי שבועות. זה לא התאים לרן. הוא היה קפדן ועקשן בנושאים מבצעיים- אך הפעם הוא דרש לעגל פינות. במשך שעות ארוכות הוא ישב ללמוד את עיקרי ספר הטייס ואת טבלאות הביצועים. הוא עיין בתר- שימים ובסידור המתגים, אבל יותר מכל הוא רצה לצאת לתקיפה- להוביל, להכנס לקרב, לתקוף ולחזור הביתה כאשר כל המתלים ריקים מחימוש. רן יצא לטיסת הדרכה ראשונה ושניה, שכללו נושאים שונים, ולאחר מספר טיסות חש כי הוא שולט מארב טיל׳ במטוס. הוא יכול היה להתרשם מגורל הפנטום וממשקלו- היה צורך בכוח רב יותר כרי להתחיל לנוע על מתלול היציאה מן הרת״ק, או לבלום את המטוס לאחר ההתישרות על המסלול. בריצת ההמראה על המסלול רטטו כנפי המטוס ונעו מעלה ומטה. היה עליו להפעיל כוח לא מבוטל כרי לרחוף מצערת, להזיז את מוט ההיגוי. כן - אין ספק שמרובה בחיה מסוג אחר. אך רן לא היה מוכן לוותר. בין תדריך לגיחה מבצעית, בו ישב בשורות האחרונות של החדר, ליציאה לשיחות עם צוותי הקרקע בדת״קים, הוא שילב עצמו בטיסות ההדרכה. שמונה ימים לאחר שקיבל את הפיקוד על הטייסת הוא יצא לטיסת הסולו הראשונה שלו- יורם אגמון ישב מאחור כחונך. עריין לא היתה זו טיסה קרבית- הם ערכו פניות, גלגולים, כרי לחוש את המטוס וביצועיו, וגם טיסה למטווח כרי לבחון את מערכות החימוש ולירות בתותח. שבוע אחר כך כבר חש רן כי הוא מוכן לטבילת האש הראשונה. 1078 רוח רפאים מעל קהיר מה יעשו הרוסים? המתקפה של ה־ הים בחיל האויר ובצה׳׳ל. למרות הנצחון הגרול על הטייסים הרוסיים כשבועיים אחר כך, ב־ לי, רושמה של הפעולה הגרולה של ה־ לים נגר סוללות הטילים והמבנים חזרו לתקיפות מפוזרות של מחפורות. חמישה ימים בלבה חלפו מאז הופלו חמשת המטוסים הרוסים - גורמי המודיעין כבר ירעו כי שלושה טייסים מתוכם נהרגו - ובאויר היתה מורגשת עדיין מתיחות רבה. ׳מה יעשו עכשיו הרוסים׳?, ניסו אנשי המוריעין והמבצעים לצפות, אולי לנבא. נרתעים מעט מהה- צלחה הם שאלו עצמם: האם ירסנו הרוסים את עצמם כרי שלא לסבך את המצב, או יבצעו פעולה התקפית יזומה על מתקנים ישראליים בסיני? ואולי נגד מתקנים בתוך ישראל עצמה? אולי יטמנו מארב המוני למטוסים ישראלים, שיצאו לתקוף מטרות במצרים? כולם ציפו למפגש הבא. הרוסים הבינו כי לישראלים יתרון בקרבות אויר. הם הורו לטייסיהם תאבי־הנקם שלהם להשאר במחסות ולנצור את אש תותחי המיגים. הם בחרו להגיב בתחום בו היה להם יתרון: מערכות הטילים נגד מטוסים. צוות הפעלה רום׳ ליד סיל 1079 ״טילי אוגוסט״ -נקמת הרוסים מארבי פתע ליד התעלה המציאות בשטח השתנתה במהירות: הרוסים והמצרים קידמו סוללות חדשות לעבר התעלה. הרוסים המשיכו לתכנן מארבים חדשים, מורכבים ומתוחכמים יותר. חיל האויר בחן את המצב, והמשיך בהתקפות על מוצבים ועמרות בתעלה. הפעולות המבודרות של חיל האויר נגר המחפורות, היו נסבלות מבחינת הרוסים- לרשותם עמרו אלפי פועלים מצריים שהקימו אותן מחרש. הם החליטו לטמון את המארבים ממש בפאתי התעלה: אם הישראלים יצליחו לחדור מבער למסך הטילים, הם יופתעו מטילים שישוגרו לעברם לא ממע־ רב- אלא ממזרח. את משגרי טילים, הציבו המומחים הרוסיים בשטח פתוח, מוסווים בענפים ורשתות הסוואה, בלי מחפורות ובלי קירות הגנה סביבם. משגרי הטילים מסוג לבסיסים קבועים- ניתן היה לשגר ולהנחות אותם ממשאיות. גם את משגרי הטילים מסוג היה לשגר מבין ערמות עפר מאולתרות או גדרות שיחים. האיזור שנבחר למארב הגרול, היה אבו סואר בין איסמעילה לקהיר. הציור והטילים הובאו בשעת לילה, הוקמו והוסוו היטב. בחלק ניכר מהמחפורות הוצבו משגרים וטילי דיקט. המבצע תוכנן ונעטף במעטה סודיות עמוק. "על המארב ידעו רק ארבעה אגשים" סיפר קוטינצב, מפקד אחת מיחידות הטילים, ״קיבלתי עמדה במקום ניהח ששמו אבו סואר, כ־ פופוב, אותו הכרנו בעת קבלת המשימה. פופוב מצא חן בעיני. כאשר סיכמנו את פרטי המבצע, הוא גילה מחשבה טקטית מדויקת, בטחון מקצועי ופעלתנות רבה". סיפר פופוב: ״את המסע למארב התחלנו בשעות היום, ואת הקילומטרים האחרונים כבר עשינו בחו־ פניה כל תותחי הנ״מ 1080 רוח רפאים מעל קהיר שך. מיד התחלנו בהכנות לקרב. עמרות האש מוקמו בסמוך לגן־ירק. לידינו עברה תעלת השקיה לא גדולה, ומסביב גני־ירק של הפאלחים. להסוואה השתמשנו ברשתות ירוקות, צהובות, בענפי שיחים ובגבעולי תירס. על מפלטי הגנרטורים הרכבנו צינורות גומי, והסתרנו אותם בשיחים שליד תעלת ההשקיה. בקיצור- הכל הוסווה כך, שאפילו מן הקרקע קשה היה לזהות את הטילים, וכל זה .5 לאור פנס חשמלי״ הסוללות יצאו לעבר העטרות החרשות, ויחד איתן עשרות תותחי נ״מ שהוצבו בין החורשות. הפעם הוחלט להפעיל במארב גם טילי כתף נ״מ מסוג ״סטרלה״. הכל נעשה בחשאי, בליל חושך, ותוך פיזור של הגנות נ״מ ההרריות סביב טילי המארב. ב־ בימים הבאים תקפו מטוסי חיל האויר עמרות ותשתיות. אנשי המבצעים פענחו את התצלומים הכינו את המפות ונערכו למבצע הבא. ״שיער ל־ ושם הובא6 עילה: ״חיל האויר יתקוף מחפורות ומכ״ם בגזרת התעלה״ נכתב בפקודת ״שיער פירוט המטרות ומגוון האמצעים. הפעולה תוכננה להיעדר בשני שלבים: הראשון נוער להתחיל בשעה השלב השני נוער להתחיל בזמ״מ המודיעין כרויות לקלוט את המתרחש. אתגר מיוחר ניצב בפני אנשי המבצעים: אלה נערכו לפענח את תוצאות התקיפות הראשונות כדי לערכן את המשימה של הגל השני. וכך אכן אירע. בתקיפה בגל הראשון, תוכננו להשתתף, לבד משתי טייסות הפנטומים ייהוק זוגות של נה סוללות הטילים והמחפורות. אנשי המבצעים ציפו למארבי טילים: ״ייתכן קירום סוללות בכל גזרת התעלה״ נכתב בסעיף המוריעין של הפקורה. \ מארבי ׳זרת׳ היה חשש כי מיגים, בהם רוסיים, ינסו ליירט את מטוסי התקיפה. בסעיף המתייחס ל״מטוסי אויב״ נכתב כי ״ייתכנו נסיונות לבצע יירוט משיכה על מטוסי התקיפה״. שני מטוסי מירז׳ של לצאת לפטרול אוירי. שלוש טייסות היירוט לבר מזוג מטוסי מיח׳ שהיו בכוננות ברפירים, הוצבו שישה מטוסים בכוננות הזנקה בטייסת 117 מתחת למתלי הכנף החיצוניים, כרי לשפר את יכולתם מול המיגים - היתה זו אחת הפעמים הרא שונות בהן צוירו מטוסים אלה בטילי אויר־אויר להגנה עצמית. טייסת שיטת התקיפה שפורטה בפקורת המשימה: ״קורנסים יבצעו יעף אחר של הפצצת מחשב ב׳מטח׳ 1081 ״טילי אוגוסט״ -נקמת הרוסים בגובה מזערי ימצא הזוג השני בחיפוי, מזרחית למטרה ולאחר התקיפה יעבור הזוג הראשון לחיפוי, והזוג השני יכנס לתקיפה. בגמר התקיפה יבוצע פטרול לירוט ולמתן התרעות למבנים הבאים כמפורט בפ״מ״. מנהיגות בקרב רן פקר, מפקר טייסת פה המבצעית הראשונה שלו במטוס. למרות הסיכונים, הוא ביקש לצוות אותו כמספר שתיים של המוביל, יורם אגמון, שיצא עם הנווט אורי טלמור. בתא האחורי של הפנטום ישב דוד יאיר, מותיקי הנווטים בטייסת. הזוג השני כלל את איתן פלד ושמעון נוי, דני חלוץ עם עוזי שמיר. ״היה ברור לי שמבחינת הכרת המטוס ומערכת הנשק, אין לי נסיון״ כתב רן לימים בספר הטייסת, אבל לא היתה שום ברירה, אלא לטוס עם כל הסיכונים. זו היתה החלטה אישית שלי בלבד- אף אחר לא אמר לי ׳תעשה או לא תעשה׳. מצד אחר זו הרגשה מאה טובה של גיבוי מלא, ומצר שני היה חסר לך, כי לא היתה לר השתתפות באחריות ובמעשה״. מתכנני המבצע החליטו כי לא חוזרים לשיטת בשיטה הקלאסית של ״צייר ותוקף״. מטוסי הפנטום נשאו אמנם את פור הל׳׳א - ״אפונה ריחנית״ כינויו- אבל רק כמכשיר התרעה מסייע ולא כ״מגן האלקטרוני״ העיקרי. לא עור הסתמכות על פורי קסם ולא על אלקטרוניקה עלומה - החליטו טייס הקרב. מעל זירת הלחי- מה הם יתנהגו כמו לוחמי אויר - כניסה במהירות מירבית, תמרון, חשיפה מינימלית, מבט סביב, לחימה אקטיבית ושיטתית, והגנה הררית של מבנה על מבנה- כמו שירעו לעשות בטיסות קרב, כמו שהוכיחו בעבר. אך הפתעות המתינו להם גם בתקי- פות הבאות. תותחי המבנים הראשונים חזרו בשלום חלק א׳ של המבצע החל. שני הפנטו־ מים של הזוג הראשון של כבדים, עמוסים במיכלי הלק, פצצות וטילים. חנקין הוביל את מבנה ״פקיד״ מרמת דוד ואחריו אורי גיל, 1082 רוח רפאים מעל קהיר שמבנהו נשא את הכינוי המשמעותי"צייר״. גיל היה צייר כשרוני, לבר מיכולתו הרבה כטייס קרב. בריוק בזמ״מ הם הסתערו זה אחר זה על מחפורת "כרמל במטרה״, כתב חנקין. גיל ריווח על "פגיעות בול במטרה״. הנ״מ נית ולא יעיל, בגובה עות על שיגור ולאחר מכן גם התרעת מסך ובאותו רגע כבה ונדלק הוא כתב ברו״ח. המערכת האלקטרונית פעלה נגר מה שתוכננה: מערכות לאחר שעה ועשרים רקות, הם חזרו לנחיתה ברמת דוד. בעור התקיפה של אגמון על המסלול, מאחוריו ולצירו היה המטוס של רן פקר. שם המבנה שלהם היה ״ארון״. הטייסת השתמשה לא אחת בכינויים של ריהוט. יורם עיכב מעט את ההמראה כדי לאפשר לרן שהות להת־ סרן איתן פלד פנטומים על המסלול- מספר שתיים ממתין ליציאת המוביל 1083 ״טילי אוגוסט״ -נקמת הרוסים עשן מכסה מחפורת - תקיפת המחופורות נמשכה ברציפות עד הפסקת האש ארגן בתא. ורן, עדיין מסוחרר מכמות המפסקים והאורות המנצנצים, שדרשו הפעלה נכונה כרי לתקוף, החליט לעשות מעשה חריג: הוא הפעיל, בהשגחתו הזהירה של דור, את כל מפסקי החימוש על הקרקע. היה בכך סיכון רב: אסור למטוס להמריא לאויר כאשר הפצצות שלו חמושות- כל תקר באחר הגלגלים בזמן ההמראה, או ירירה מן המסלול היו הופכים אותו לפצצה של אש, חומר נפץ והלק. הוא לחץ על כפתור ״עוקף חימוש״ וביקש מדור להקריא לו את כל הבריקות לפגי התקפה. רוה לא נשאל לרעתו- הוא הגיב ברממה. ״חץ היה מפקר שכולם היו תלויים בו. אחרי נפילתו היה צריך להוכיח מנהיגות בהובלה מבצעית. אני לפחות פירשתי זאת כך. הרגשתי שאני טס עם טייס מאה אמיץ, אבל תהיה לנו בעיה עם חירום .7 רציני. אני לא יכול להגיר שהרגשתי לא נוח- הייתי שלם עם הענין״ כתב יאיר ארבעת המטוסים התגלגלו על המסלול, זה בצר זה במדורג. המנועים רעמו ושירכו אחריהם ענן עשן שחור. רן אהב את התחושה הזו של כוח. הוא חש נוח יותר כשטס מעל המרחבים המוכרים של סיני, כאשר מטוסו מוכן לקרב והפצצות שלו חמושות. המטוסים חצו את התעלה בגובה נמוך, ונסקו מעלה. כל שנותר עתה הוא לזהות את המטרה, לבצע את ״הפצצת החתף" המסוכנת אך מוכרת, אשר אמורה להביא אותו אל מול סוללת הטילים, לגלגל את המטוס, לשחרר בזמן ובגובה הנכונים את הפצצות ולהשתחרר מזרחה, בכיוון הבית. הביצוע היה מושלם. ״פגיעות טובות במטרה. היו עקרבים והרבה, ללא שיגורים״ נכתב ברו״ח צ״א. 8 חמים ההפצצה עברה בשלום. לאחר התקיפה התברר כי מחפורת ״כרמל בטילי רמה. לא היה בכך כרי להעיב על תחושת שביעות הרצון של רן. ארבעת המטוסים חדרו, תקפו ושיחררו את הפצצות ויצאו משם בשלום. רן קנה לו את כרטיס הכניסה לשורת הטייסים חרא־ 1084 רוח רפאים מעל קהיר שונה של טייסת הפנטום. בזוג המטוסים השני, היו איתן פלד־שמעון גוי ודני חלו־דעוזי שמיר. נציגים של הדור השני והשלישי של טייסי הפנטום ומצעירי הטייסת. גם המבנה שלהם, ״כסא״, תקף את מחפורת ״כרמל משם בשלום כדי לפטרל מזרחית לאיסמעיליה ולהגן על המטוסים האחרים במבצע התקיפה הגרול. ״פיטרלנו מזרחית לאיסמעיליה״ סיפר איתן פלר, ״חיכינו עד שישגרו עלינו טילים. ואכן שיגרו חמישה יוצאים, ער שהם גמרו את גמרנו את העצבים - חזרנו והורעתי שזיהיתי את . בדו״ח שלאחר 9 איזור הירי מזרחית לאבו סואר״ טיסה כתב פלד: ״לאחר מספר מעברים קבלנו לוטננט גנרל קונסטנטין פופוב מנורת אש וארבעה מעגלים של אדום. הפעלנו ׳אפונה׳. ראינו את הטילים יוצאים מאיזור מערבית .10 לאיסמעיליה. במשר כל זמן השיגורים המשיכו כל המנורות לפעול על שחור, גבעה, אדום וחום להגנת סוללות הטילים הציבו הרוסים מאות סוללות נ״מ מסוג ״שילקה״ מונחות מכ״ם 1085 ״טילי אוגוסט״ -נקמת הרוסים שוגרו שני טילים בהפרש של שלוש שניות, ולאחר טרקה שוגרו עור שני זוגות טילים, בהפרש של 10 אותנו״. באותה שעה זמזמו מטוסי הסקייהוק הקטנים מעל מחפורות אחרות בין איסמעילה לאבו סואר. שחר מ־ פקטורי הוביל רביעייה של בסטר מאותה טייסת. לאחר תקיפה רצופה שנמשכה המטוסים התנערו ויצאו מאיזור הלחימה, כשהם מותירים אחריהם איזור חרוך, התפוצצויות ועמודי עשן שהתמרו מהמטרות עור שעה ארוכה. הטייסים מסרו את הריווחים לאנשי המוריעין. במחמץ עקבו אחר השידורים של המטוסים וגם של מערכות הבקרה המצריות והרוסיות, והחלו להשלים את פסיפס תוצאות ההתקפה. לפניהם ניצב עתה השלב השני של המבצע, שהיה עז לא פחות מהראשון. ״כעבור שעתיים תקפו הישראלים שנית״ עוצמת התקיפה היתה רבה ונערכה בו זמנית על מספר מחפורות. הדבר הימם את המפקרים הרוסי- ים שהופתעו, ולא הספיקו להפעיל את המארב שהכינו. הם הבחינו במטוסים המתקרבים- אך אלה עריין לא היו ב״איזור הקטל״ של הסוללה החבויה. בכל מקרה הם יכלו לפעול רק נגר המטוסים המו- בילים, ועל מסכי המכ״ם שלהם הופיעו גם שיבושים חזקים. פופוב, מפקד גדור הטילים שליה התעלה, סיפר: ״רק ב־ מפקר המכ״ם לגילוי והנחייה, על ׳התקפה אוירית של מטוסים מדורגים לגובה ולעומק׳״. ״הגיעו פנטומים ומירז׳ים. אלא שהם היו רחוקים מאיתנו. אנשי ההגנה האוירית המצרית שיגרו .11 לעברם כמה טילים. מירז׳ התלקח ונפל כעבור שעתיים תקפו הישראלים שנית. הפעם היתה יתעה להם ההיערכות של הגדור המצרי, ו־ ממטוסיהם עברו את תעלת סואץ במטרה לחסל את הגרור. כאן הרגשנו את עוצמתו האדירה של הפנטום!״. הרוסים נצרו את האש ער להגעת מבנה שיטוס לעבר סוללת המארב. אבל מפעילי הסוללה השכנה - גם היא היתה במארב - שהיו חיילים מצריים, לא המתינו, ושיגרו את הטילים שלהם. בכך הם חשפו את מקומה של הסוללה. ״הטילאים המצריים לא התאפקו ופתחו באש״ סיפר קוטיגצב מאוכ- זב, ״בכך גילו את העמרות שלהם לעיני הטייסים הישראליים. הכל ציפו עתה למכה אוירית מוח- צת״. ואכן, טייסי חיל האויר גילו את המארב, ובהיות מטוסי הגל השני כבר באויר הם קיבלו שינוי משי- מה: מטוסי הפנטום של פנטומים נגד המארב באבו סואר בשלב השני של מבצע ״שיער ״כרמל 1086 רוח רפאים מעל קהיר סרן יאיר כפרי- בקר ביב״א הדרומית סרן חיים רותם - מ מחפורת ״כרמל 25 איתן פלה ונווטו שמעון נוי, הספיקו לנוח ולהתאושש אן מעט אחרי הגיחה הראשונה. הם למרו את המטרות, הכינו את המפות והתצ״אות. לא היה להם הרבה זמן לכך: הם היו מיוערים להוביל את הזוג הראשון לתקיפת"כרמל איתם היה אמור לצאת זוג נוסף: סרן יגאל שוחט וסגן משה גולרווסר ומספר ארבע שלהם, סגן רענן נאמן וסג״מ יורם רומם, הנווט. שם המבנה: ״כורסא״. הזוג האחרון היה הצוות הצעיר ביותר בטייסת. רן עסק אותה עת בלימוד מערכות המטוס. המדריך היה שוחט, קצין ההדרכה של הטייסת. זמן היצי- אה לגיחה התקרב. רן הביט בלוח הצרק: שוחט היה אמור להוביל את הזוג השני בגיחה. ללא השהי- ות הוא הפסיק את השיעור והורה: יגאל שוחט יצא לתקיפה כמתוכנן. גם בגל השני של מבצע ״שיער הראשון צולל ותוקף את המטרה במקום שם אותרה, היה הזוג השני אמור לטוס מזרחית לו, לקלוט התרעות ולהזהיר את הזוג התוקף מפני מלכודות וטילים ששוגרו לעברם. לאחר מכן היו הזוגות מתחלפים בתפקידים. רביעייה של רביעיה נוספת של הטייסת אותה הוביל פסח. רביעייה של לעבר ״כרמל בסך הכל השתתפו בתקיפה שני מטוסי מירז׳ של 1087 רוח רפאים מעל קהיר בזמ״מ המתוכנן מעל הזירה. לוח הזמנים היה מרוקרק: המטוסים היו אמורים להיות מעל המטרות כאשר הפרשי הזמנים בין מבנה למבנה לא היה יותר מעשר רקות. ה״ארמרה האוירית״ יצאה לדרך. בינתיים התרחשו דברים על הקרקע: הרוסים הבינו כי המארב שלהם התגלה. הם הורו לקפל את הסוללה אשר הסתתרה במארב ליד חורשות אבו סואר, ולהעביר אותה למקום מסתור אחר. הפנטומים היו חלוצי התוקפים. זוג המטוסים הראשון התקרב לאיזור הפתוח מערבית לאיסמעילה. אנשי המבצעים הספיקו ער אותה עת, לפענח את תוצאות התקיפה הקודמת, ולזהות במרויק את מיקומה של סוללת המארב החבויה. הם העבירו את הנתונים למוביל, איתן פלה, והוא שינה את נתיבו בזמן הטיסה: במקום לסוללה ״כרמל תצפית מצרית גילתה את המטוסים בשעה הראשון נכנס לתקיפה על המחפורות המזרחיות, שהכילו טילי רמה. סוללת המארב כבר יצאה ממקומה, כאמור. קוטינצב המתין לתוקפים במקום אחר. הוא החליט להתרכז במובילים של שני הזו- גות. פלה צלל והיה מאוכזב: ״משכנו ולא ראינו שום סוללה״ הוא סיפר לאחר התקיפה. ״ביציאה ראיתי את הסוללה לצד אחר הכבישים, עם שמונה משגרים, בחפירות מאולתרות ושני ריכוזי רכב על ירה. הסוללה כבר היתה כנראה בדרך לנסיעה״. איתן ביקש, וקיבל, רשות לתקוף. הוא צלל ושיחרר את הפצצות שלו על כלי הרכב. ההתפוצצויות החדירו את האיזור וכיסו את השמיים בעמודי עשן שחורים. למהומה הגרולה הצטרפו הטילים חמוש לקרב- מגוון החימוש שנשאו הפנסומים היה רב 1088 ״טילי אוגוסט״ -נקמת הרוסים ששוגרו לאויר, משרכים אחריהם שובלי אש ועשן לבן. טרטור תותחי הנ״מ נשמע מרחוק, חלקם היה ממערכות ״שילקה״ מונחות מכ״ם וירה בקצב מהיר. טילי סטרלה קטנים התעופפו לאויר. איתן ופרי השמירו את הסוללה. בדו״ח מחלקת מודיעין אויר שנכתב לאחר התקיפה היה כתוב: ״היו פגיעות טובות במארב הטילים ליד איסמעיליה״. אך הרוסים טמנו הפתעה נוספת. לפתע נורו לעבר הפנטומים טילים ממארב של סוללה אחרת אשר התמקמה צפונית לאבו סואר. היתה זו הסוללה של קוטינצב שהתמקמה בצורה מאולתרת בצד איזור הפעולה. היה ברור כי היה כאן מארב חרש ולא מזוהה, שהוצב בלילה האחרון. מול מסכי המכ״ם ומערכות ההפעלה עמד קוטינצב ולירו לוטננט בשנצב, המפעיל הרוסי. קוטינצב נטל את השליטה על הפעילות באופן אישית. הוא המתין לרגע המתאים, נעל על אחר המטוסים והורה לבשנצב לשגר שני טילים במטח אחר. הרוסים הפעילו את הסוללות שלהם תוך כרי חיפוי הדרי ואלה ירו לעבר המטוסים כרי להגן על הסוללה המותקפת. שני הטילים נסקו לאויר, ואחרי- הם נורה עור מטח של חמישה טילים. איתן פלד שהשלים את התקיפה, הספיק לחלוף ולצאת מהאיזור. הטילים עברו מתחת לגחון הפנ- טום שלו, והמשיכו לעבר המטוס של פרי ברעמי. ״שים לב- שני טילים שוגרו!״ הוא פרץ לקשר. בן עמי אישר. הטיל נסק לעבר המטוס של בן עמי. הנווט, משה ברטוב נזכר: ״אנו נכנסים. היו הרבה טילים. שבי- רות פראיות. היינו רביעייה. הזוג הראשון היה נכנס לתקיפה והשני מפטרל למעלה להזהיר אותו. אנחנו נכנסים, פתאום התחילו, מיותר ממארב אחד, לירות עלינו. זה נמשך רקה או יותר של שבי־ 1089 ״טילי אוגוסט״ -נקמת הרוסים סגן משה גולדוומר סרן יגאל שוחס רות פראיות. סיימנו ואחרי זה נכנסו הזוג השני ושם נפגע יגאל שוחט". איתן היה טייס מנוסה, מקצועי ואמיץ לב. הוא תמרן בחריפות ושבר לכיוון מקום השיגור, כדי לגלות את מקום המסתור של הסוללה. ״לא היו התרעות״ כתב פלד ברו״ח צוות אויר. ״נכנסנו לפי הפ״מ גובה נמוך. במשיכה הפעלנו ׳אפונה׳. נכנסנו לעבר המטרה. כ־ נראית עמרה חרשה חפורה וקרובה. כלי רכב באיזור המטרה. נראו עמרות השיגור מהבוקר מפויחות וללא הרכב והמכ״ם. לא שחררנו חימוש. בקשנו אישור להכנס למטרה הדרומית שגילינו וקיבלנו. נכנסנו על המטרה. הפצצות פגעו באיזור כלי הרכב. חלק מכלי הרכב נראו עשנים וחלק נראו בור- חים״. מערכות המכ״ם לא הצליחו לעקוב אחרי התוקפים. הם הופנו מעלה לעבר ה״ציידים״- מטוסי ההתרעה של שוחט־גולדווסר ונאמן־רומם. פלה: ״בכניסה קיבלנו התרעות מכל התחומים - מאיזור המטרה ומצר שמאל. ביציאה נראה טיל מגיע מצד שמאל. שברנו שמאלה. מספר אחת שבר למעלה. מספר שתיים שבר למטה - וכל הטי- לים הלכו לעבר מספר שתיים. הטילים נראו שתיים, כאשר שלושה מנהגים ושניים עברו גבוה. מקום יציאת הטילים זוהה בבידור על ידי מספר . ״עברתי מעל הסוללה הפרושה לאורך הכביש״ הוא סיפר, ״הודעתי לשוחט שיש לי קשר עין 12 אחת י. סיפר פלד: ״כיוונו את ׳כורסא׳ לעבר המטרה 3 עם הסוללה ונתתי לו תדריך היכן היא נמצאת״ הזאת, באישור הבקר. בכניסה ליעף שוגרו לעבר ׳כורסא׳ טילים מאותה נקורה, כאשר שלושה טילים שוגרו בכיוון צפון, ושניים בכיוון מזרח לעבר ׳כורסא׳. הפיצוץ שפגע באחר המטוסים היה ארום והשאר לבנים. ׳כורסא׳ ריווח על ׳גבעה דולקת. לאחר ההורעה נפסק הקשר אתו״. התברר שהמארבים האלה הגנו על סוללת החרשים שהכניסו הרוסים לזירה. 1090 נקמת הרוסים שוחט־גולד נפגעים התפקירים התחלפו עתה- פלה ובן עמי ״התוקפים׳/ נחלצו מגיחת התקיפה ונסקו מעלה ומזרחה כדי לשמש כ״ציירים״. שוחט ונאמן צללו לתקיפה. שוחט, שפיטרל אותה עת לאורך התעלה ושימש כצופה, איתר את מקום הסוללה אותה חשף איתן והתכונן לצלול לעברה. באותו זמן כבר היה במרכז כוונת מסכי המכ״ם של מספר סוללות: הסיכויים של המטוס הגדול נראו קלושים. כבר בכניסה ליעף החלו מערכות ההתרעה שלו להבהב באור ארום ולוהט, ולהשמיע צליל שגבר בקצב מצמרר. ענני אבק לבנים חשפו את מקום השיגור - לפתע נסק לאויר מטח של שלושה טילים. אחריהם עור שניים. כל השמיים התמלאו שובלים חומיס־אפורים בהירים. ״הישראלים נכנסו כנראה למצב של בלבול, ובשום אופן לא הצליחו לזהות את הסוללות האמיתי- ות שירו עליהם״ סיפר קוטינצב, ״הם שבו ותקפו פעם אחר פעם את עמרות הרמה״. שוחט הבחין במקום ממנו שוגרו הטילים. הוא נסק, התהפך, צלל וכיוון עצמו לעבר המטרה. לאחר ששיחרר את הפצצות, החל בנסיקה החוצה תוך שהוא חומק מן הטילים. אבל בתוך שניות אחרות נפגע מטוסו מסוללה אחרת, אותה הפעיל קפיטן נ. ליאשנקו. מטוסו החל לשרך עשן לבן וארוך. הצוות היה במצוקה. גולדווסר צעק לו בקשר הפנים: ״שבור, שבור, שבור!״ "אני שובר״ השיב לו שוחט בשפתיים נאנקות מעומס התמרון. החבטות בגוף המטוס היו חזקות ושברי מתכת החלו להתעופף. ״נפגעתי!" הוהיע שוחט, ״אני חוזר!״ ״משכתי לגובה. מנוע אחר כבה, אני חושב. משכנו מזרחה ואז פיצוץ נוסף״ סיפר שוחט לאחר חזרתו מן השבי. "עם גולה יש לי כל הזמן שיחה. אנחנו מנסים לאתר תקלות, בשלב מסוים המטוס מאבר שלילי ומתחיל להסתחרר. אנחנו מהברים בינינו ונוטשים כחמישה מייל מהקו, g שליטה, עושה צפונית לאיסמעילה. לפתע פוגע במטוס טיל נוסף ומתפוצץ בחבטה אדירה״. שוחט הרהר מה עלה בגורלו של מספר שתיים שלו, רענן ויורם. ״אני לא יורע מה קורה עם רענן- אין לי קשר אתו״ הוא כתב. אך שוחט היה נתון עתה בבעיות הקיומיות שלו. הוא הורה לגולרי להת- כונן לנטישה, משך בירית ושניהם נפלטו החוצה. ״עם פתיחת המצנח החלו יריות ופיצוצים. נטשנו גבוה ואני הייתי תלוי הרבה זמן על המצנח. הוצאתי את ה׳רינה', הודעתי שמצבי בסדר גמור, וגו- לה, בחמישים מטר ממני, נראה בסדר גמור אך אין לי קשר איתו ב׳רינה׳״. שוחט גלש מתחת למצנחו מטה ונחבט על הקרקע. חיילים מצריים ליוו את גלישתו בירי נק״ל. בשל הפגיעה ושטף הרם הוא איבר את ההכרה. לאחר מכן נודע כי נפגע מרסיסים ברגליו וכדור נכנס ויצא מרגלו השמאלית. אחד מרסיסים אלה פגע בכלי דם ראשי באיזור הברך הימנית, וגרם לאיבור כמות גרולה של רם. חיילים מצריים שהתקרבו אליו, מצאו אותו מעולף וחסר הכרה, כשלידו שלו- לית דם גרולה וסמוקה. הוא נלקח לבית חולים מצרי וקיבל עירוי רם. הרופאים בחנו את מצבו והח- ליטו לקטוע את רגלו הימנית. גורלו של הנווט, סגן משה גולדווסר היה מר יותר. ״גולד״ בפי חבריו, הגיע לקרקע ללא פגע. הוא השתחרר מרתמות המצנח במרחק לא גרול מיגאל שוחט וניסה לחמוק מן המקום. החיילים המצרים 1091 ״טילי אוגוסט״ -נקמת הרוסים רדפו אחריו ותפסו אותו. תמונתו הופיעה למחרת באמצעי התקשורת במצרים. הוא נראה חבול וחבוש, אך היה חי. לאחר זמן מה נודע כי נרצח על ידי המצרים. בשעה בה הופלו שוחט־גולר, חלף מעל האיזור פנטום היו מיכאל דביר־בן שוע ומלווים במטוס נוסף. ״שמענו ברהיו שיגאל שוחט נפגע. היו הרבה ריבו־ .14 דים על הגארד״. נזכר דביר את הפנטום בו טסו שוחט־גולדווסר הפילה סוללת טילים בפיקודו של לוטננט קולונל קונסטנטין פופוב. על הפגיעה במטוס הוא סיפר: ״הישראלים חשבו שלפניהם גדוד אחד בלבד ומבלי לרעת נכנסו לשטח אש של הגדוד שבפיקודו של לוטננט־גנרל קוטינצב. מיד באה הפקוחה להשמיר את המטוסים, אלא שבגרור השכן- כך שמעתי במכשיר הקשר- השיגור התעכב. הבנתי שהגיע זמננו לפעול. בציפיה דרוכה ציפו ראש המטה מאיור קרילוב, קצין תיאום־האש, קפיטן דטקין, והמפעי- לים טוראים שיאן וז׳דרבניק. הכלים שלהם כבר היו מאופסים לעבר המטרות. ״דיווחתי: ׳מוכנים לפתוח באש!׳ וכעבור שניות עזבו שגי טילים את מתקני השיגור. כשמכשירי המטוס הבחינו בשיגור הטיל, ביצעו המטוסים תמרון גרול וצלילת תפנית לכיוון התעלה, תוך .15 הפעלת מבערים. אף על פי כן אחר הפנטומים לא הצליח להמלט והושמר״ פופוב ולוטננט קולונל נ. קוטינצב קיבלו את עיטור"גיבור ברית המועצות״ ו״כוכב הזהב״ בעקבות הפלת המטוס של שוחט־גולדווסר, על ״מיומנות גבוהה וגבורה בהריפת תקיפות של חיל האויר הישראלי״. רענן נאמן: ״היתה לי תחושה שלא נצא משם״ הגיחה הזו היתה טבילת האש הראשונה של סגן רענן נאמן. רענן, צנום ונמוך קומה, היה קיבוצניק בן שדות ים - טייס צעיר ונלהב. הוא סיים את קורס הטיס, ולאחר הקא״מ ב־ השתתף בו בגיחות מבצעיות רבות נגד מטרות בתעלה. בראשית הוא מיוער לצאת להסבה לפנטום. הוא החל את הקורס, אולם היה מעורב בשני אירועים שקרקעו אותו לחודשים ארוכים. האחר היתה תאונה, בה נפצעו גם דני חלוץ ופרי בן עמי, והשניה אירוע בטייסת שאחריו שבר את ידו. רענן התאושש ושמח לחזור עתה לטיסה מבצעית. עתה הוא היה מספר שתיים בתקיפת הטילים באיסמעיליה. איתו היה סג״מ יורם רומם- נווט צעיר שאר לאחרונה סיים את הכשרתו כנווט בפנטום. שניהם חוו את אחת הטיסות הקשות של חייהם. רענן ויורם הביטו במוביל הפגוע. סיפר רענן: ״היינו בפטרול וראיתי את הטילים עפים על איתן ובן עמי. איתן יצא ותיאר לנו את המטרה על יה הצומת של הכביש לסלחייה. בגובה לנו להכנס. לא העזתי להגיד דבר ברדיו, אר היתה לי תחושה ש׳אנחנו לא יוצאים משם׳. אמרתי ליורם- שלא טסתי איתו קודם ולא ירעתי את היכולת שלו- לשים על חודרים, חודרים חודרים ואני כבר מחכה שיתחילו לירות עלינו- אבל שקט״. כרי להיות בכיוון מזרח בזמן היציאה, הם ערכו הקפה רחבה ותקפו ממערב. ״שוחט מודיע: ׳אני נכנס׳. אני רואה אותו מתקפל למטה, כאלף מטר לפני, ו׳חנוכיית האורות׳ 1092 רוח רפאים מעל קהיר חח, לחצתי פיקל, ומשכתי הכי חזק שאני יורע. כשהאף ת 'קיב ״ 7ז״יזיסת"על ט זי 79 לטוס ואי רענן נאמן חזר היה לאופק, אירע פיצוץ אדיר מצד שמאל. טיל! יורם גם כן לא ראה את הטיל. הוא היה עסוק בקריאת גבהים, והזוית שבה היינו, הפריעה לו לראות״. הפנטום של רענן ויורם נפגע מהטיל ורסיסים רבים נקבו את גופו וכנפיו. נאמן בתא הקרמי נפצע קשות וירו השמאלית התרסקה. מספר פופוב על התקיפה של שני הזוגות: ״דקות מספר מאוחר יותר, הגיחו מן העורף ארבעה מטו- סים והתחילו להפגיז ברקטות ובפצצות. למזלנו היו אלה עמדות רמה. בעת שניהלנו אש, פוצצנו שם אמונלים, תוך חיקוי תהליך שיגורי הטילים, והאויב נפל בפח. כרי להפחית את הסימנים המד 1093 ״טילי אוגוסט״ -נקמת הרוסים הים של סוללת טילי האמת בעת השיגור, שפכנו מים מסביב למתקני השיגור ומיד לאחר השיגור כיבינו את האש. לאחר רבע שעה בערך זיהינו קבוצת מטוסים המתקרבת במהירות לעבר הגרור. הנחנו שהטייסים איתרו את עמרותנו האמיתיות. אלא שאנחנו כבר היינו מוכנים. ״הפנטום הראשון התפוצץ מול עינינו ואילו השני נפגע. הטייסים נפלטו וחיילינו שבו אותם ומסרו את השניים לירי המצרים. הפנטום השלישי ביצע תמרון, לאיגוף מאחור, אך הופל על ירי חיילי הגדור של קוטינצב. ההתקפה נבלמה. שאר המטוסים חזרו את מעבר לתעלת סואץ. תוך יום אחר .16 איבר חיל האויר הישראלי חמישה מטוסים, וזה היה חסר תקדים״ אבל באותו היום הופל רק פנטום אחד- השני הצליח להיחלץ. בסך הכל הטילו ארבעת המטוסים פצצות של רענן על הסטיק- רומם על המצערות רענן, עדיין מעל מצרים, פגוע לאחר הפיצוץ, נאבק עתה על הצלת הצוות והמטוס: "הפיצוץ המם אותי לרגע והטיח אותי לדופן. יה שמאל שאחזה במצערת עפה גם כן, וחטפתי מכה חזקה בראש. התעוררתי. הרגשתי חום ביר. אני פותח את העיניים ורואה את כל הגועל נפש. הוררתי את המסי- בה עם האגורל לפני שקפאה, כרי שלא להקיא לתוכה. אחר כך, כל פעם עם הכתף, הייתי מכניס את המסיבה חזרה לפרצוף. ניסיתי להגיד ליורם שיסתכל סביב ויזהיר אותי. למעשה לא הוצאתי אף סוללה רוסית במצרים - טיל׳ 1094 רוח רפאים מעל קהיר מילה מסודרת. בתחקיר סיפר יורם שהוא לא ירע מה קורה איתי. המטוס לא בער, וההגאים קצת .17 התנודדו ואצלו נשברו בסך הכל כמה זכוכיות של שעונים״ ״האינסטינקט הראשוני שלי היה לקפוץ- אבל פתאום נזכרתי שאני מעל מצרים. נזכרתי בסיפור של טייס בוייטנאם שעבר לו פגז דרך התא, העיף לו גם את היה והוא המשיך לטוס, צנח מעל הים וחולץ. הוא עשה - גם אני עושה. ״הבעיה הראשונה שלי: איך מתחמקים מהטילים. הטכניקה בעצם לא היתה ירועה. עיצבן אותי שאני לא רואה אותם- שהם בשעה לכן. בסרט אומר אחר ה״זקנים״ לאחד הצעירים: "אם אתה טס ישר במשך עשר שניות- מפילים אותך״. הוא אמר עשר שניות- אני אומר חמש שניות. וככה טסתי. ״היה ברור לי שכאן כל הזמן צריך להתפרע ולא- יהיה רע מאה. מההתחלה הודעתי שייתכן ואצט- רך לנטוש. היתה לי החלטה ברורה- אם אני מתערפל אני יוצא החוצה. האמת היא שלא הכרתי את יורם, בשביל לסמוך עליו בכל נושא הטיסה. תוך כרי קבלת ההחלטות האלה- וזה היה קצר מאה- יורם ממשיך להקריא לי גבהים כאילו שאני עריין בהפצצה. רציתי להגיר לו שיפסיק להקריא ושי־ סתכל סביב. אני לא יורע מה אמרתי - אבל זה מה שהסתובב לי בראש. יורם לא הבין אף מילה ממה שאמרתי. היה הפצועה היתה כל הזמן על המצערת. ״בשלב שאני גומר את הארגון הראשוני, אני רואה פיצוץ אדיר- שוחט נפגע פעם נוספת. הבנתי שהוא נוטש- שמעתי אותו, כנראה, אומר שהוא נוטש. התחלתי להתפתל. לא רציתי להתהפך על הגב, ולכן ביצעתי כל הזמן פניות לצדדים, קצת הרמה, רחיפה- כל הזמן תמרונים אקראיים, בקצב די מהיר, כשכל הזמן אני עובר עם הראש מהר לצדרים לחפש טילים. ״מהפציעה, מהמהומה והפניקה ראיתי הכל לבן, לא יכולתי להתמקר עם העיניים במשהו. במשך כל הזמן הזה היו סביבי עוד ארבעה־חמישה פיצוצים רציניים. מדורות אדירות שעברו אותי. חשבתי: ׳איזה נ׳׳מ כבר הם יורים׳. אלה היו כנראה טילים שהם שיגרו לעברנו ועברו קרוב מאה. ״הקפדתי לא להנמיך יותר מדי, לא לררת לתנאים שיכניסו אותנו לפינה, לסכנה שלא תתבצע נטי- שה. שמרתי כל העת על גובה בין בגלל היה. הייתי משעין את הפרק על המצערות ורוחף קרימה. ״לא שכחתי את יורם. זוהי אחריות קצת אחרת בקוקפיט, כשיש עור מישהו איתך. זה לא שיחק תפקיר אימים, אבל באיזשהו מקום זה שיחק לי, שאני מסבך עם עצמי בצרה עור מישהו. הגענו לתעלת המים המתוקים של איסמעיליה. הייתה בטוח שהגענו לתעלה. נרגעתי. אמרתי ׳הנה הביתי והפסקתי לתמרן. ״הסתכלתי עוד פעם ביר המרוסקת והיא התחילה להתנפח. הקוקפיט היה מלא חתיכות בשר- גועל נפש. ביצעתי שמאלה־למעלה־ימינה כזה, וראיתי מצר ימין, בשעה שלוש חתיכת ברזל ענקית, לא בוערת, נופלת- המטוס של שוחט. זה צבט לי בלב- כי הקורנס היה בעיני מטוס חזק אימים, ופת- אום אתה רואה אותו נופל. אני מסתכל לראות היכן המטוס נופל אבל כבר בבית, ככה, יש נפילה במתח - ואז אני רואה שתי מהורות של מזיז קצת את הסטיק- גם הם ״הנמכתי בניגור לכל התכנונים שלי. מרגע הפגיעה- זאת היתה הנקורה הכי קשה. כל הזמן רץ לי 1095 ״טילי אוגוסט״ -נקמת הרוסים בראש: הנה ה־ רג. עכשיו המרתי על כל החיים- או שאני יוצא או שלא. רהפתי את הסטיק קרימה הי חזק, והנמכ- תי. מצמצתי בעינים כדי לחדר את הראיה הבלתי מפוקסת שלי, וראיתי איזה עמוד טלפון בצד. הייתי כשני מטרים בלבה גבוה ממנו. בטח הייתי מתחת למאה רגל. אמרתי לעצמי: ׳רענן זהו, אל תנמיך יותר!׳. זה היה נמוך נורא. אז גם אני הבנתי שזו תעלת המים המתוקים. גמרתי להנמיך. ה־ APR נקי. ואז סוף סוף ראיתי את התעלה. סטיק בבטן- ומשכתי. יפגעו טילים- אני נוטש ועם הרוח המערבית אנחת בשטח שלנו״. להגיע לרפידים נאמן היה בגובה ועשן שחור יצא ממנו. מאחוריו ביצע מטוסו של שוחט תנועות אחרונות בדרכו לארמה. רענן הספיק לראות אותו בזוית העין, והנחישות שלו להביא את מטוסו הביתה, גברה. ״חצינו את התעלה וממש רציתי לנטוש מרוב שמחה והתרוממות רוח״ הוא סיפר, ״עור פעם הסת- כלתי למטה- חולות וזבובים. לא בריא לפצע. רפירים על האף, אז ׳ניסע׳ לשם וזהו״. יורם רומם, היה כאמור נווט צעיר שטרם התנסה בהפעלת המטוס, שלא לדבר על הטסת מטוס פגוע. ״הצעתי בקשר שאני אטיס את המטוס״ הוא סיפר לאחר הגיחה, ״האמת היא שלא ידעתי כל כך .18 לטוס. לא למרנו את הנושא ברצינות בקורס, אך לא היתה ברירה״ ממשיך רענן: ״אמרתי ליורם: ׳זה הכביש לרפידים, סע עליו! אני צריך לטפל ביד שליי. כמו שיורם לוקח, הוא נותן הטייה לתקן את הכיוון. נבהלתי נורא. חהטייה היתה פתאומית. הייתי משוכנע שנתפסו לו ההגאים. הייתי כבר עם הידיים בדרך לידיות, בדרך נעצרתי על הסטיק. קצת צעקתי על יורם- אבל הרי לא היה לו נסיון בהטסה - אבל לא לקחתי את זה בחשבון באותו רגע. הייתי נורא לחוץ. ״חבשתי את היד. עוד לא אמרתי ליורם שמגיעים לרפירים ונוטשים. לא האמנתי שנוכל לנחות. אמרתי ליורם: ׳בוא נאמר שאין לי יש שמאל. אתה אחראי על המצערות- אני אחראי על הסטיק, תפתח את הבד״חים נראה מה אפשר לעשות, ותודיע לבקרה שאנחנו נוחתים ברפידים׳. ״פחדתי אימים מהנחיתה. זכרתי את הנחיתה של אביהו ביום שחץ נהרג. הייתי משוכנע שיש לי פנצ׳רים ואין לי היגוי קרקע ולחצים הדראוליים. קורם כל ניסינו להוריד גלגלים בחירום והצלח- נו. עברנו צעד אחר צעד על הבר״ח. המדפים לא ירדו מחוסר לחץ. אמרתי ליורם להודיע על ערוץ מגדלים חילי, שאנחנו נוחתים ברפירים. הוא לא ירע את הערוץ, ושוב התעמרתי בו - והוא הרי בסך הכל צעיר, בקושי תקופה על המטוס. אני מוכרח לציין- יורם היה מאה אחוז, עם מוטיבציה, לוחם בסדר גמור, לא אריש. היו שלבים שציפיתי ממנו ליותר- אבל הוא פשוט לא יכל- אגרה. ״התקרבנו לרפידים. ראינו את הרקטות הירוקות והמוהל קפץ לי מהחזה. עם בירון בצד אחר, ללא מדפים ובצורה די כברה- לא סימפטי בהחלט- ניגשנו לנחיתה. ״חשתי סימפטיה עצומה למטוס, והחלטתי לקחת שוב סיכון ולא לנטוש... נסחפנו שמאלה ובאמצע הפיינל החלטתי לעשות הקפה נוספת. גיורא אפשטיין, שהיה ׳מיירי׳ בשחק בקצה המסלול, כבר היה בטוח שאנחנו נוחתים עליו. אמרתי ליורם: ׳מנועים מלא קרימה׳- כמו בצי. זה נורא הצחיק אותי". 1096 רוח רפאים מעל קהיר ער לנחיתה הררמטית של רענן ויורם היה, כאמור, גיורא אפשטיין, סמ״ט א׳ של טייסת תי באחר המטוסים בכוננות, כאשר פנטומים שלנו תקפו סוללות טילים מעבר לתעלה. שמעתי בקשר שמטוס אחר שלנו נפגע, והצוות נטש במצרים. פנטום שני נפגע קל יותר והוריע שהוא חוזר לנחיתה ברפירים. הטייס של אותו מטוס, חטף פגיעה ביר שמאל, ולא יכול היה להטיס את האוירון. המירז׳ בו ישבתי, עמד ממש בצר תחילת המסלול. ראיתי את הפנטום הפגוע מתקרב לנחיתה כשהוא נסחף לאט לאט שמאלה, ער שהיה ברור לי פתאום, שהנה הוא הולך לנחות עלי ולא על המסלול. הייתי קשור בתא ולא יכולתי לזוז, אבל צעקתי לכל המכונאים שסביבי שיברחו מן המקום לפני שאנחנו מתפוצצים. ברגע האחרון הם הלכו סביב, ובהקפה הבאה הצליחו לנחות, כששניהם 19 מטיסים במשותף״ ״הלכתי סביב ועשינו הקפה ענקית״ סיפר רענן, ״ניסינו להוריד מרפים והם לא ירהו. הוררתי חוק, יורם פתח קצת מנוע, המטוס התאזן ונוחתים. לחצתי על הבלמים ובו זמנית הוצאתי את המצנח. יורם שאל אם למשוך בלמי חירום. עזבתי את הבלמים והוא משך. התחלנו לעצור. המטוס נסע ישר על המסלול, לא היתה בעייה. כיבינו מנוע אחר. חשבתי להסיע לתחילת מסלול, היה תקר בגלגל ועצרנו ליד הטרמינל״. רענן ורומם הצליחו להנחית את מטוסם בשלום לאחר הגישה הארוכה. גם גיורא בתא המיתי נשם לרווחה. ״רציתי לצאת החוצה. הקוקפיט הסריח מבשר ודם" ממשיך רענן, ״אך החופות לא נפתחו מחוסר לחץ פגיאומטי. שקלתי להעיף חופות, אבל אמרתי ׳זה עור ייפול לי על הראש!׳. צעקתי ליורם: ׳תוציאו אותי כבר מפה!׳. "לא היה לי כוח. הפעלתי ניתוק חופת טייס, והמצנח התלבש לי על הראש. חשבתי להתרומם ועם הראש להרים את החופה, אבל לא היה לי כוח. התעצבנתי ושוב צעקתי ליורם שיוציאו אותי. אני מסתכל למטה- מסביב למטוס מכבי אש ורכב הצלה והם לא מבינים. ער שנפנפתי עם היה הפצועה וכל הבוכהלטריה. מיה הסתערו על הקוקפיט מכל הכיוונים אלפי אנשים. תקעתי מהר את הסיכה של ירית ההפלטה... חציו הימני של המצנח לא התנתק עקב רסיס. הם הרימו את החופה - לא החזי- קו אותה - והיא החלה לרדת בחזרה, וכמעט הותרה את הראש לאחר האנשים. ער שאחר החיילים נעמד מקרימה והחזיק אותה. ״יורם חולץ ראשון, הוא בא אלי והתיר אותי מהמצנח. אז הוא גם ראה בפעם הראשונה מה קרה לי בעצם. אחר האנשים ׳תלש׳ אותי מהכסא ושם אותי על הסולם. חשבתי שארד לבר- כמעט התעלפ- תי. כאן סחטו ממני החבריה חיוך: הם עמרו עם אלונקה מתקפלת. הידיים רעהו להם והם לא הצלי- חו לפתוח אותה ער הסוף. די צחקתי. אחר כך רצו שאשים את הראש רק בצר מסוים של האלונקה והאלונקה הרי סימטרית. על ידי עמד מנחם מ־ נפררתי מהמטוס, מטוס "בבית החולים קטעו לי שלוש אצבעות, והתחילה מלחמה אדירה לחזור לטיסה. גולרה ביקרה אותי ושאלה אותי: ׳נו- מה תעשה עכשיו?׳ ״אני רוצה לחזור לטיסה״ השבתי. גולרה הסתובבה בהרמת גבות לעבר מוטי הוד, שעמד מאחוריה. וכך סחטתי הבטחה שיאפשרו לי לחזור לטוס. באפריל 1097 ״טילי אוגוסט״ -נקמת הרוסים למסיבת יום העצמאות, מפריע לי יותר מחוסר האצבעות. חשבתי שאולי אצליח עם היה לעשות משהו בפנטום, כי זה מטוס שאני אוהב אותו ער היום - המטוס הכי רציני למלחמה - אבל זה לא היה אפשרי. באחר הימים באתי מבית החולים לראות את המטוס. איתן הביא אותו מרפירים, אחרי שסתמו לו במסטיק איזה בכנפיים נפגעו. באיזור המצערת היה כסח רציני. הזנב היה פגוע והחליפו אותו. מטוס עם נשמה. .20 "אבל כשהציעו לי לטוס על ה־ יורם רומם: ״הוציאו אותנו בהזנקה כמעט״ על שירותו והטיסה באותו היום, סיפר יורם רומם: ״התגייסתי ב־ מה. חשבתי להתגייס לצנחנים, אבל הציעו לי ללכת לקורס טיס. זה מצא חן בעיני. היתה זו התקו- פה אחרי מלחמת ששת הימים, עם כל הזוהר והתהילה. זה היה כמו חלום. במהלך הקורם נוצר צורך בנווטים והחליטו לקחת מספר גרול של חבריה להיות נווטי קרב. הקורם היה די מוזר- המדריכים היו נווטי תובלה ולא ידעו מה ללמר אותנו. עשינו טיסות במטוסי תובלה ובמטוסים קלים, טסנו בגובה נמוך ולקחו אותנו למספר טיסות ב״פוגה״. הקורס לא הכין אותנו למעשה למשימה שלנו. באנו לטייסת במרס קורס בחצרים ואת ההסבה ברמת דור. המעבר היה מרהים- באנו מקורס טייס, מטוסים קלים ותובלה, קצת טיסות בסילון, ועכשיו נוחתים בטייסת עם המטוס הכי מתקרם בעולם- הפנטום. היינו הי בהלם- גם לטייסים לקח זמן להתאקלם. המנטליות שלנו היתה עדיין של פרחי טיס בקורס, ולא של אנשי צוות בוגרים. ומעבר לכל קפיצת המהרגה הזו, זה לא היה בית ספר אלא טייסת שהיתה בלחימה. מרם אפריל חלפו ובמאי החלו כבר כל המבצעים הגרולים. בחיל האויר עריין לא ירעו להתמורר עם בעיית הטילים- זה היה דבר חרש. עשו ניסויים והיו טעויות. גם ה״גדולים״ לא כל כך הבינו מה צריך לעשות. ועבורנו חיל האויר היה חיל שמנצח, ויש לו תשובות לכל דבר, ופתאום בעיית הטילים. היינו במלחמה. אנו יושבים בטייסת וגדעון מגן מעביר את החומר, ויש סירנה, והוא יוצא ולא חוזר. נפל בשבי בסוריה, באמצע השיעור. אבל היינו בטוחים שמה שעושים בחיל האויר זה הכי טוב ונכון. בטחנו ביכולת המקצועית שלהם לעשות כל דבר. ואם יש נופלים ונפגעים זה חלק מהחיים הנורמ- ליים של הטייסת. אחרי הקורס נסענו לטהרן לאימון בסימולטור יירוטים. המדריך היה יאיר דור והטייס היה פיר או חנקין. הסימולטור הזה הקפיץ אותנו מדרגה. טסתי טיסת יירוט עם חולראי והוא, בתחקיר, אמר שהוא מרגיש שטס עם מישהו ותיק ביירוטים. ואז חזרנו לטייסת, אני הגעתי ל־ נהנתי מכל רגע- זה היה כיף אחד גדול. אתגרים מרהימים. אתה מתחכר עם טייסי הקרב, עם המפק־ רים הבכירים, וכל המי ומי הגדולים שרצו לבוא ולספוג את מה שקורה בקרב הטייסות המובילות של חיל האויר. לא מיה השתלבנו בטיסות המבצעיות. בבוקר היה מגיע פ״מ. חץ היה יוצא עם כדור ביד וזורק לנו אותו: ׳אתם היום הולכים לשחק כדורגל׳. לא נתנו לנו אפילו להיות בחדר בזמן התדריך. היה כבר חודש מאי. בקושי חודשיים בטייסת, פתאום אחר מאתנו מופיע על לוח האיוש לגיחה מבצעית. זה היה עוזי שמיר. היינו מופתעים ובשבילנו זה היה כבוד גרול. הנה לוקחים אותנו ברצינות, כאילו 1098 רוח רפאים מעל קהיר אמרו: אתה מספיק טוב, והולך לקורש הקורשים של הפעי- לות: גיחה מבצעית בפנטום! לא היה דבר שרצינו לעשות כמו גיחה מבצעית. לא היה לנו עריין נסיון, והחליטו על כך לא בגלל שאנו כל כך טובים. המציאות הלכה והש- תנתה ולא היתה ברירה. והנה גם אני יוצא לגיחה. איישו אותי עם בן עמי פרי- סגן צעיר אבל כבר עם נסיח קרבי. הוא היה מבוגר מאתנו. היינו מספר שתיים. המוביל היה איתן פלה. ואני נכנס סוף סוף לתדריך לפני טיסה. בסך הכל מה שנדרש ממני כנווט של מספר שתיים לא היה יותר מרי. החלק העיקרי היה בזמן היעף, לעזור לזהות את המטרה, לראות אם יש שם טילים, ובזמן היעף לנעול על המטרה במכ״ם ולתת נתוני גובה. בסך הכל מבחינת תפעול לא מסובך. יצאנו לתקוף מחפורות. כשאנו מתקרבים למטרה משגרים עלינו פתאום טילים. מתחילות צעקות ׳לשבור!׳. לקח לי כמה שניות עד שראי- תי את הטיל. מישהו ראה לפני, והזהיר. פרי שבר כמו שצריך מיד אחרי שתקפנו את הסוללה. הוא עשה שתי שבירות חזקות והם לא פגעו. אנו מתרחקים וחוזר השקט והשלווה. חוזרים לבסיס. לא ראיתי בזה דבר מיוחד: שיגרו טיל, זה חלק הגיוני של הפעולה, ועניין אינטגרטיבי. אבל בתחקיר היתה התרגשות גרולה. איך שברת? איזה טיל זה היה ומה הוא עשה? מה היו האינדיקציות, עשן הפתיע אותי. ברוב הטיסות לא היה כזה אקשן. HHMMI סג״מ יורם רומם בכוהלך קורם ההעברה 1099 ״טילי אוגוסט״ -נקמת הרוסים אחר כך עשיתי עור כמה טיסות מבצעיות שהיו יותר שקטות. בדרך כלל מספרים את הסיפורים של הגיחות שבהן משהו משתבש, אבל ברוב הטיסות, מבחינה סטטיסטית, לא קורה כלום. ואז מגיע ה־ 3 אני ורענן היינו אמורים באותו היום לצאת בכלל לטיסת אימונים. אנו מגיעים לדת״ק ואומרים לנו ׳תחזרו, יש פ״מ׳. היינו שני זוגות. בזוג הראשון היו איתן פלד ונוי. בן־עמי פרי ומשה ברטוב היו מספר שתיים. מאיישים אותנו כמספר שתיים של יגאל שוחט וגולה, מובילי הזוג השני. זה היה נגד מחפורת. מישהו טס שם וראה בה טילים. החליטו להוציא אותנו לתקיפה מיירית, בהזנקה כמעט. אנו מגיעים לאיזור המטרה. הרעיון היה שהזוג הראשון של פלה נכנם ואנחנו טסים למעלה ומזהי- רים. זה היה כ־ שומעים ולא רואים שום דבר. בזוית העין אנו רואים מחפורות וגם טילים. אנו אומרים להם איפה הטילים נמצאים, מחכים, מקבלים אישור. יש אישור לזוג השני לתקוף. איך שאנו נכנסים, הפס־ טורליה נגמרת- כל אמצעי ההתרעה שלנו מתעוררים לחיים, מזמזמים ומהבהבים. כל הצגים והה- תרעות. היה ברור לנו שרואים אותנו, שנועלים עלינו. לא ירענו אז - אבל שיטת התקיפה שלנו היתה בלב מעטפת הטילים. לא היינו גבוהים והתחלנו לצלול. היתה לי הרגשה שכאן יבואו טילים והנה, אוטוטו, יש גם טילים. אנו מזהים את המטרה, אני נועל מכ״ם ופתאום אנו שומעים את שוחט צועק: ׳מספר אחת נפגע!׳. אני מרים את הראש מהמסך של המכ״ם. זה רגע מאד מסוכן ואני רואה כדור אש סביב המטוס של שוחט, ואיך שאני מרים את הראש אני שומע בום נוראי וקול נפץ חזק. המטוס שלנו רעה והטלטל גולדה מאיר מבקרת את יגאל שוחנ 1100 רוח רפאים מעל קהיר מצר לצר. לי לא היה ברור עריין שאנחנו נפגענו- זו היתה הפעם הראשונה שראיתי מטוס נפגע שלא לדבר על המטוס שלי שנפגע. המחשבה הראשונה היתה שזה ההרף של הפגיעה במטוס של שוחט או התפוצצות של טיל. רענן התחיל פתאום לצעוק צעקות נוראיות מכאבים. חדרו למטוס המון רסיסים והם פגעו בנאמן ביר שמאל. אני לא נפגעתי. הייתי עם ראש בחוץ, והיה ברור שאם יש טיל אחר, יהיו עור אחרים. אני מסתכל על המטוס של שוחט שצולל בוער. הכנסתי את הראש פנימה- כל הזכוכיות של הפאנל הקרמי התנפצו. כל זה קורה כשאנחנו היינו בצלילה. נאמן צועק ואני לרגע לא הבנתי מה קורה, אולי הוא לא שם לב שאנחנו צוללים? אני אומר לו: ׳גובה. שים לב!׳ נאמן שחרר את הפצצות ב׳פאניק׳ כרי לנקות את המטוס ושבר לאחור כרי לצאת לכוון השטח שלנו. הדבר הראשון שאני שומע בקשר החוצה: ׳מספר שתיים נפגע׳. היה ברור לי עכשיו שאנחנו נפגענו. הוא מתחיל לבצע שבירות פראיות עם המטוס. אני מביט החוצה. שוחט עשה נסיונות לפנות לעבר שטחנו. פתאום הוא מודיע: ׳מספר אחת. נוטש!׳ כל שניה קורה כאן משהו. וזה ענין של מזל. אני רואה אותו נוטש ויוצא מהמטוס. ואז נאמן מוריע החוצה: ׳שתיים. כנראה שאצטרך לנטוש׳. לא הבנתי למה צריך לנטוש. מבחינתי אין בעיה - אני בסדר, המטוס נראה בסרה והוא טס. אני במנטליות של אמונה שלמה במטוס הכי טוב בעולם. חשבתי שצריך לעשות דברי נכונים והוא יחזיר אותנו הבי- תה. לא צריך לקרות כלום אם לא עושים טעויות. אמרתי לנאמן: ׳אולי אני יכול לעזור לך?׳ ׳לא, אתה לא יכול לעזור׳ הוא ענה לי. ועכשיו גם ניסה להסביר לי שהוא פצוע. כל הסיפור הזה כולו התרחש במהירות, ונמשך אולי מספר שניות. אנחנו בכוון חזרה לשטחנו. אחרי שנאמן הוריע שהוא הולך לנטוש, פלד נכנס לקשר ואומר לו: ׳אולי יש לך מישהו שיכול לעזור לך?׳ כששמעתי את זה, זה עזר לי להיות יותר החלטי. אמרתי: ׳נאמן, אני לוקח!״ לשמחתי הוא אמר לי: ׳אוקיי׳. עד אז לא למדו אותנו בצורה מסודרת להטיס את המטוס. בזמן הטיסות זה היה יותר כשעשוע - כמה שהטייס היה יותר שובב כך הוא נתן לנווט שלו לשחק בהגאים ולהטים את המטוס. ואני מאה אהבתי להטיס וגם יצא לי להטיס. זאת כשעשוע ולא במחשבה שזה יהיה שימושי. כולם היו במחשבה שהטי- יס לא ייפגע והמטוס לא ייפגע ולא צריך ללמר את הנווט להטיס. אני לוקח הגאים. אנו עשרה ק״מ בתוך השטח המצרי. רואים קרימה את תעלת המים המתוקים, ואחר כך את התעלה. הדבר הראשון שאני עושה, שם את המטוס לכיוון. נאמן היה מופתע וכמעט נטש. הוא צעק לי: ׳אתה רוצה להרוג אותנו?!׳ הפניה היתה גרועה. נאמן צעק מכאבים והדבר שהכי הפחיר אותי היו הצעקות האלה. מאז עשיתי הכל יותר ערין. הבנתי. אף אחד לא אמר לי איה לעשות. עשיתי את זה כדי שנאמן לא יצטרך לקחת יותר. כוונתי את המטוס לעבר רפידים. אנו מתקרבים לתעלה. נאמן התארגן בינתיים וחבש את עצמו וענה בצורה מסודרת. חוצים את התעלה. על הגארר שמענו צעקות של שוחט ואנשי החילוץ ששאלו אותו: ׳איפה אתם?׳ אף אחר לא התעניין בנו. ואנו היינו ממוקרים במה שקורה לנו. ברגע הזה חצינו את התעלה לכיוון רפירים. צריך לדבר בקשר. לפני כן לא דברתי בקשר. הטייס היה מדבר - הנווט לא. אני מדבר בקשר וזה דיבור לא שגרתי: ״המטוס נפגע. אנו נמצאים בדרך לרפידים. צריכים להכין אמבולנס בשרה״ 1101 ״טילי אוגוסט״ -נקמת הרוסים ״אפונה ריחנית״ - פנסו• חמוש במערכת ל״א חוזר מגיחה בשבילי לדבר עם הבקר היה בהחלט אירוע ראשוני. למזלנו המטוס המשיך לטוס. היו נורות אזהרה של שמן, מערכות הדראוליות אבל תכל׳ס, המטוס טס. הדברים שרצו לנאמן בראש, כך התברר אחר כך, היו שבכל רגע אנחנו עלולים להתרסק. לי היתה אמונה שלמה מלאה במטוס. הוא היה מודאג שמא יירו עלינו ה׳הוקים׳ שהיו באיזור התעלה, ואני לא ירעתי ממה לפחה. הייתי כל כר צעיר ולא מנוסה ולא הכרתי את הסכנות. ממש לא פחד־ תי. להיפך: התחושה היתה של התפעמות, הנה אנחנו טסים ומתמודרים עם טילים וזאת מלחמה ואני חלק מהענין הזה. נאמן היה יותר מנוסה. אני מטיס ומדבר עם נאמן והוא מנחה אותי מה לעשות. מגיעים לרפירים. אני הייתי על ערוץ הבקר. מהמגדל יורים רקטות ירוקות שמסמנות שאנו רשאים לנחות. לי היה ברור שאנו הולכים לנחות. נאמן התלבט. מבחינתי זה טבעי וברור, ואם היה נותן לי הייתי מנסה לנחות. מעל הבסיס הוא אומר לי: "אני לוקח הגאים, אתה תשב על המצערות. תעשה מה שאני אומר לך וננחת״. אנו נכנסים להק- פה, ואז הוא אומר לי: ׳אני לא מצליח להוריד גלגלים ומדפים. המערכות לא עובדות - אתה מוריה בחירום׳. אני הייתי מומחה בהכרת המטוס. יומיים קורם לכן הגיע לטייסת מפקד חדש, רן פקר, ולי נתנו את הג׳וב ללמד את רן על התא האחורי. בשבילי רן היה ״מפקד בית הספר לטיסה״. פחדתי ממנו מאה. לפני שהלכתי ללמר אותו את התא האחורי, חרשתי ולמהתי הכל וזה ממש עזר לי עכשיו. אני הייתי בקי בכל השעונים והמתגים והמנופים. בביטחון עצמי אני מוריד בחירום את הגלגלים, וגם המר- פים ירדו בלי בעיות. מתקרבים לנחיתה והיינו בלחץ. הגענו לא טוב לנחיתה, ועל הקרקע היו כבר 1102 רוח רפאים מעל קהיר פופוב וז׳יאבורונוק- גיבורי ברית המועצות כמו בכל מלחמה, הטענות על הפלות או השמדת מטוסים היו מוגזמות. מפקדי הסוללות ידעו לטעון בדיווח הראשון, כי ביום זה הפילו לא פחות מ־ לא רק זאת: על מבצעי אותו היום זכו שני מפקדים, מפקר חטיבת הטילים בוריס א. ז׳יאבורונוק ומפקד אחד הגדודים שלו, קונסטנטין א. פופוב, בעיטור ״גיבור ברית המועצות״. הם קיבלו את האות ב־ כמו כן קיבלו כל המשתתפים במבצעים את ״אות השרות הקרבי״. בטוחים שאנו מתרסקים. ׳מנועים מלא קרימה׳ אומר לי פתאום נאמן, בשפה של ימאים. אני רוחף את המצערות ואנו הולכים סביב ועושים הקפה רחבה, בשקט ונוחתים. אנו על המסלול ואז נאמן אומר לי: ׳הבלמים לא עוברים!׳ ואני מומחה - יש לי בלמים בחירום. אני מפעיל והמטוס עוצר בשני שליש מסלול. אני מנסה לפתוח את החופה. נאמן היה תשוש והוא אומר לי בקול חלש: ׳יאללה, תוציא אותי החוצה!׳ אני לא יכול לראות אותו מן התא האחורי. אי אפשר היה לפתוח את החופה והנה מגיעים כל המכבי־ אש והם עומרים בחוץ ומתחילים לטפס על המטוס. יש לנו מנוף עלול לפגוע בהם. ואני מכיר הכל ויודע שיש אפשרות לשחרר ירנית את החופות. אני מאמץ את שרירי הרגליים ומצליח לרחוף את החופה למעלה. ואז בפעם הראשונה אני רואה מה קרה לנאמן. התא היה מלא רם. נאמן היה מכונס ומוטל על הכסא, חצי מעולף. זה היה מראה קשה. והוא מצליח להוציא בקול חלש: ׳תוציאו אותי מפה׳. חילצנו אותו מהתא והוא נלקח באמבולנס למרפאה. אותי לקחו לעמדת יירוט של אתי? זה היה קטע לא פחות מלחיץ מהטיסה עצמה. מוטי אומר לי: ׳אני רוצה שכל דבר תזכור ותרשום ותספר מה היה׳. כן, הייתי היחיר מכל המבנה שנשאר והיה יכול לספר את הסיפור. שלחו נורה לקחת אותי ומהטיי־ סת נסעתי עם יורם אגמון לתחקיר החילי שנערך בלשכת מח״א. באותו ערב נערך ערב טייסת. רן אהב את הדברים האלה. כל הטייסת יוצאת למסערה. אחרי שעתי- ים ישבנו במסערה, מפטפטים, אוכלים ומספרים. שוחט וגולה היה בשבי. נאמן היה בבית חולים ואני ...21 כאן, יושב עם החבריה ״לאותו ערב תכנן רן יציאה של אנשי צוות אויר״ נזכר משה ברטוב, מהנווטים הותיקים של חיל האויר באירועי אותו היום. ״רן החליט שלמרות מה שקרה, לא מבטלים ויוצאים. ישבנו בבית קפה בתל אביב. אנו יושבים ומדברים, ואשתי אומרת לי: ״משה. אתה לא מפחר לטוס עם כל הילרים האלה?״. ואני עונה לה: "לא, אלה לא ילרים - אלה חבריה נמרים!״. 1103 ״טילי אוגוסט״ -נקמת הרוסים על הביצוע של המשימה והחזרת המטוס, הוענק לרענן עיטור המופת. וכך נכתב שם: ״ביום ה־ זור המטרה נפגע המטוס מטיל השמאלית של סגן רענן התרסקה. למרות פצעיו והפגיעות הרבות במטוס, החליט שלא לנטוש את המטוס ולהחזירו לבסיסו. בררכו לבסיס הוטס המטוס על ידי סג״מ יורם רומם, לפי הנחיותיו של סגן נאמן, והוא עצמו הצליח לחבוש את ירו הפצועה. בעת הנחיתה תפעל סגן רענן את מוטי ההיגוי ביד אחת, בעודו נעזר בנווט, לתפעול המצערות. במעש הו מנע סגן נאמן את נפילתו ונפילת הנווט בשבי, והציל את המטוס שהוחזר לשירות מבצעי לאחר שתוקן". ״על מעשהו זה הוענק לו אות המופת״ סיוון תשל״ג, יוני )-( דוד אלעזר, רב־אלוף, ראש המטה הכללי. .22 סג״מ יורם רומם, נווט ומפעיל המערכות במטוס, זכה בצל״ש הרמטכ״ל מתחקיר שנערך לאחר המלחמה התברר כי הטילים, ששוגרו לעבר מטוסיהם של יגאל שוחט־משה גולדווסר ורענן נאמן־יורם רומם, היו מסוג ממרחק של בסיומו של יום הקרב הדרמטי נשלח ליהירות חיל האויר המברק הבא: 1 115,109,69,102 של טילי 2 עיליה. המטוסים לא נפגעו. השיגור היה ממארב ה־ 3 נטש ונשבה. מטוס שני נפגע ונחת בשלום 4 וחלקם טילי 5 טייסת "הנה כך״ סיפר לימים קוטינצב, ״השמתו תשעה טייסים נפלו בשבי. כל הדברים הללו התרחשו בתוך להפסקת אש זמנית". אך זו לא היתה, כמובן, האמת. באותו יום לא נפגעו הופל וטייסו יגאל שוחט נפל, כאמור בשבי והנווט, משה גולדווסר נרצח בירי המצרים. המטוס השני 1104 רוח רפאים מעל קהיר שנפגע, הצליח, בשיתוף פעולה של שני אנשי הצוות, לחזור ולנחות ברפירים. יש הסוברים כי המארב שטמנו סוללות הטילים ליד אבו סואר, והפלת המטוס של שוחט, היו הנקמה של הרוסים על הפלת חמשת מטוסי המיג שלהם מספר ימים לפני כן. נאסר לרוסים: ״אבל הם ממשיכים לתקוף!״ במהלך אותם ימים התנהל מו״מ חשאי להפסקת אש במזרח התיכון. התחושה בקרב ההנהגה המצ- רית היתה, כי אין להמנע מהסכם הדש- לאור התוצאות הלא מבטיחות גם לאחר המעורבות הרוסית. הלקוח המצרי התברר כלקוח תובעני מאד כלפי הרוסים. ההנהגה המצרית היתה בטוחה כי הסוללות הרוסיות, יצליחו לגרום לנזק חמור במיוחר למטוסים הישראליים התוקפים, ער כרי כך שהם יפסי- קו את הגיחות שלהם במצרים. והנה, למרות הריביזיה שהגיעה למצריים על מאות טיליה, המשיכו הישראלים לתקוף, וביתר שאת. נאסר היה באותו יום מערך ההגנה המצרי, אלא גם של המערכות הרוסיות החרשות. היה זה היום בו הופל מטוסם של יגאל שוחט ומשה גולדווסר - הוא הגיע למוסקבה, וניצל את הביקור כרי להתלונן קשות בפני המז- כיר הכללי, ליאוניד ברז׳נייב, על כך שמטוסי הפנטום אינם מופלים על ירי סוללות הטילים הרו- סיות, וממשיכים בהפצצות. ״הבטחתם להגן על מצרים והנה הם ממשיכים לתקוף׳״ הוא אמר לבני שיחו. האוירה בפגישה היתה קשה - מפקדים בכירים נתבקשו לתת תשובות אך לא יכלו להבטיח דבר. תוך כרי שיחה שהתנהלה על גבול העוינות, כאשר נאסר סובל מכאבים עזים, הגיעו ריווחים ממצ- רים על תשעה מטוסים שהופלו באותו יום. במהלך השיחה, נכנס אחר הקצינים והעביר פתק לגר׳צקו, בו נכתב כי ״שבעה מטוסי פנטום הופ- לו״. הוא העביר אותו הלאה לשני המנהיגים. ברז׳נייב תרגם לנאסר את הבשורה- נשיא מצרים שמע אך פקפק בנכונות המירע- הוא לא רצה להאמין לדו״ח הרוסי, אלא עד שיקבל דיווח מאנשיו במצ- .23 רים. לאחר זמן מה הגיע גם הריווח מקהיר. רק אז הוא הביע את הערכתו לקצינים המעורבים הריווח אכן התברר כשגוי: לאחר מכן הרוסים הקטינו את מספר המטוסים שהפילו לשניים. חיל האויר לא תוקף סוללות רוסיות אנשי המבצעים של חיל האויר, כמו הלוחמים בטייסות התקיפה, חשו כי השיטות בהן נקטו ער כה לתקיפת הטילים הגיעו עד משבר. הם ניסו שיטות שונות- ״צייר״ ו״תוקף״, תקיפות גבוהות ותקי- פות נמוכות, שימוש במערכות ל״א, שילוב שיטות תקיפה ומערכות ל״א. אך הסוללות ומפעיליהן נתגלו כקשוחים מתמיה. גם היועצים האמריקנים הרימו יריים: לא היו להם אותה עת תשובות - מבצעיות או טכנולוגיות מוכחות - לטילי בחינה אובייקטיבית מראה, עם כך, כי האבהות שספג חיל האויר בתקופה זו, לא היו בלתי סבירות: במהלך אלפי גיחות תקיפה בחורשים האחרונים, אבדו רק חמישה מטוסי פנטום מטילי קרקע־אויר .24 בשמי מצרים לא היה זה אובדן חמור, בהתחשב במספר הגיחות שביצעו שתי הטייסות הפנטום, באופיין ובמטרות 1105 ״טילי אוגוסט״ -נקמת הרוסים המוגנות מאה שתקפו. גם חיל האויר האמריקני התמודד עם טילי קרקע־אויר מרגמים נחותים יותר בשמי צפון וייטנאם, והמחיר ששילם היה גדול הרבה יותר. אך התחושה בארץ היתה קשה ביותר. בקרב הפיקוה הבכיר של צה״ל, אנשי המבצעים של חיל האויר, ובמיוחר הפוליטיקאים, חילחלה ההכרה כי חיל האויר מכלה את כוחותיו בהתנגשות חזיתית, לא מול הצבא המצרי אלא מול עוצמ- תו הבלתי נרלית של ״הצבא הארום". בקרב רבים היתה תחושה מתסכלת כי ברית המועצות, מעצמה עולמית, לא תאפשר לישראל לנצח את המערך הגרול שהציבה במצרים, ובמקום המערכות שהושמרו, היא תשלח מערכות מתקדמות אף יותר. כר היה במבצע התקיפה האחרון בחודש יולי, כאשר חיל האויר נערך להתמודר עם ה־ SA-2 כולם הסכימו כי המצב הגיע למבוי סתום- מבצעית וטכנולוגית. רמזים שהגיעו מוושינגטון על אפשרות של הסכם הפסקת אש, עוררו את הממשלה המותשת, וגם את מפקרי חיל האויר, להסכים לתנאי ההסכם שהביא שר החוץ האמריקני. תוקפים גשרים וביצורים יום ה־ ממשימות התקיפה - חלקם עשו זאת פעמיים באותו יום - ישבו בחדרי התדריכים ועל מרפסות הטייסת, כדי לספר את קורות אותו היום ולנסות להבין את המשמעויות המבצעיות שלהן. המורל היה גבוה, נזכרים טייסים רבים. למרות המתיחות ונפילת החברים, איש לא התכוון לפרוש או להמנע מיציאה לגיחות הקרובות שתוכננו לטייסות. ואכן, לימים הבאים הכינו אנשי המבצעים סדרה ארוכה של מטרות ועירבו בפעילות את כל טייסות הקרב. אולם במפקרת חיל האויר החליטו לעשות בחינה מחרש של המצב. ברקע היו השיחות על הפסקת האש שנוהלו בקדחתנות, בין ארה״ב, מצרים וישראל. ברית המועצות לא היתה אלא ברקע הדיונים, למרות שעקבה אחריו מקרוב)ואכן היא לא היתה חתומה על הסכם הפסקת האש, שנחתם מספר ימים לאחר מכן(. היה ברור כי אין עור טעם במלחמה חזיתית נגר הטילים הרוסיים. לימים הבאים הועירו אנשי התכ- נון מבצעים כדי לשבש את קירום הטילים. ההערכה היתה כי המצרים יקדמו את כל צבאם יחר עם הסוללות, לעבר התעלה. התקיפות התמקרו בכל מה שהיה יכול להפריע לכך: גשרים, דרכים, צירים ומעברים אשר יכלו לשמש לתנועת הכוחות והסוללות מערבה. ליום המחרת גשרים, ביצורים ועמדות ארטילריה במרכז התעלה. הפעם נבחרו מטרות רחוקות מאיזור התעלה הסוער. ארבעה מטוסי פנטום של צורפו גם מטוסים צרפתיים - שגי זוגות אורגן, שני זוגות מיסטרים, שמונה סמב״דים ושלושה זוגות של ווטורים של 117 זוג פנטומים ובו בן אליהו־ברק, דן פקר־רור, יצא בשעה 1106 רוח רפאים מעל קהיר הגנה על שאר המטוסים התוקפים. ״תקיפה לפי פ״מ. פגיעות של מספר אחת בכניסה לגשר. לאחר התקיפה בוצע פטרול. קבלנו התרעת ״צלצל״. שמרנו קשר עין עם התוקפים ער מגבלות הדלק״ כתב איתן בדו״ח לאחר הטיסה. משימת פטרול רומה ביצע גם הזוג השני, הולדאי־אראל ורותם־צירון: ״נכנסתו לתקיפה כאשר הפצצות מתפוצצות בול בגשרון, אם כי בהמשך הפטרול, לאחר ההפצצה, נראה כאילו הגשרון שלם״ סיכם חולראי. מטוסי התקיפה פעלו ללא לאות כרי לכתוש את העמרות המצריות לאורך התעלה. הם באו בגלים - מבנה אחר מבנה. ״היום בין השעות 105,109,113 בתעלה. לפי ריווחי הטייסים נראו פגיעות טובות בכל המטרות, מלבר הגשרים שכנראה לא נהר סו״. זה היה נוסח המברק שפלטו הטלפרינטרים, בתום גיחות אותו היום, שהסתיים לרווחת הכל במשפט: ״כל מטוסינו חזרו בשלום״. הגיחות נמשכו לתוך שעות החשיכה, למרות שלא היה אור ירח שהיה יכול לסייע להם. לאור גורים שהבזיקו מעל המטרות פעלו המטוסים שוב בפקודת ״שיער "לנתק את הדרך למזח פורט איברהים ולהשמיד מוצבים בגיזרה הצפונית״. תחילת התקיפות בשעה 20:05 מום הגובה להטלת פצצות ״יתכן וקיימים מארבי טילים״ מתוסכלים מכולם בתקופה זו, היו אנשי המודיעין, תחת פיקורו של אלוף־משנה שמואל שפר, שזה מקרוב נכנס לתפקירו. שלא כמו במאמץ השיטתי אותו ניהלו בחודשים האחרונים, בו זיהו מטרות וקבעו יערים, הם נאלצו להתמודד מול שיטות רוסיות חדשות, שכללו דילוג אקראי של הסוללות ממקום למקום, תרגילי הסוואה והונאה בשעות היום והלילה. כל שיכלו לעשות אנשי המוריעין היה לאסוף בקרחתנות את המירע על ״הסוללות המדלגות". כולם ידעו כי איזור מרכז התעלה הפך למאיים מתמיה, וצפו כי הרוסים ימשיכו בנקיטת שיטות הלחימה האגרסיביות כפי שעשו בשבועות האחרונים. לטייסות הוצאו הנחיות לגבי הפעילות האפשרית בגיזרות התקיפה מעבר לתעלה: ״באיזור אבו סואר ישנם, כנראה, טילי קרקע־אויר מסוג "האיזור שבין האי באלח לכברית, ועוד קידום מארבים של טילי קרקע־אויר מזרחה ואף הצבתם בשאר האזורים, לרבות טילי ׳זרת״׳ הזהירו אנשי המודיעין. למרות האיום של סוללות הטילים, חיל האויר לא התכוון לוותר. "חיל האויר יתקוף מטרות במצרים, בגזרת קנטרה ובגזרת סואץ" נאמר בפקורה שהוצאה ביום רבי- .25 עי מטוסים של 1107 ״טילי אוגוסט״ -נקמת הרוסים חת למגרעת בכונס האויר שלהם ורכנפיהס, מערכת ל״א ״אפונה ריחנית״ וטילי"לביר״ ו״דקר״, למקרה שמטוסי מיג ינסו למנוע את פעולת מטוסי התקיפה. מטוסי סקייהוק של למבצעי התקיפה ביום זה, שכוונו נגד ארטילריה, מוצבים ומחנות בגזרה הצפונית והדרומית של התעלה ״באבו סואר נמצא, כנראה, מארב״ . הגשרים שהובילו אל התעלה התגלו כקשיחים במיו־ 26 פעולות התקיפה נמשכו גם אחר הצהריים חד: שני זוגות של ומתן התרעות למטוסי התקיפה שנועדו לבוא אחריהם. בן אליהו־נוי ופרי־צירון היו במטוס הראשון, שתקף בשעה ושחור מאיזור אבו סואר״ הם ריווחו. ״לאחר היציאה, כחמישה מייל בשטחנו, קיבלנו מנורת בוצע פטרול להתרעות״. גיל־רודן וצור־שמואלי דיווחו ״בוצע לפי פ״מ. הגשר נפגע. מספר אחת פגע בגשר. מספר שתיים מעט אנדרשוט. התרעות מכל הסוגים ומנורת התקבלה מנורה משעה שש. התרעות התקבלו מכוון משוער של אנשי המוריעין שלחו לטייסות מפות מעוהכנות של בסיסי הטילים. הם ציירו את מיקום הסוללות, אולם עריין היה ספק בקשר לסוללות אורבות ומיקומן: ״באיזור אבו סואר נמצא, כנראה, מארב של מספר סוללות כמעט בחוסר אונים, בסעיף המוריעין למבצע הבא. היה זה כבר יום חמישי כמתואר למעלה, התנהלו באותם ימים מגעים להפסקת אש, אולם צה״ל וחיל האויר החליטו לנצל את התקופה ער חתימת ההסכם, להשמרה רבה ככל האפשר של מטרות מצריות, כולל סוללות טילים בבניה, מחפורות ומתקני מכ״ם. במבצע ״שיער בשלב הראשון יצאו לתקיפה שני זוגות מטוסי פנטום אליהם הצטרפו שמונה מטוסי סמב״ד/סער של מיסטר של שני זוגות של לאחר תקיפת מטרותיהם. הם שייטו למעלה לאורף התעלה, כאשר אנשי הצוות שלהם מאמצים את עיניהם לגלות שיגורים, שובלים של טילים ששוגרו לאויר, או ענני אבק שסימנו את מקום מארב הטילים. אד הרוסים נצרו את האש. מטוסי הפנטום הפעילו את מערכות הל״א האקטיביות שלהם. באויר מול קו התעלה ריחפו גם שישה מסוקי סופר פרלון, מצוידים במערכות ״כתף״ שנועדו לשבש את מערכות המכ״ם הרוסיות. למרות שהרוסים יכלו להבחין בשיבושים אלה, ואולי הורות להם, לא שוגרו לעבר המטוסים טילי קרקע אויר. בשלב השני של מבצעי אותו היום, יצאו לתקיפה שי שנערך נגד סוללות הארטילריה השתתפו המטסים נמשכו בזה אחר זה בהפרש של מספר דקות. 1108 רוח רפאים מעל קהיר ״ציידי הטילים״ אך הפעולה נגר הסוללות לא נפסקה כליל. היה זה כבר ליל שישי, ולכל היה ברור כי הסכם צפוי למחרת, ערב שבת. מתוך חשש שהרוסים/מצרים ינסו להעביר את סוללות הטילים מזרחה, בחסות החשיכה - וכאקט אחרון וכוחני לפני הפסקת האש - הוחלט לשלוח פטרולים כדי לגלות את השיי- רות ולפגוע בהן. היה חשש נוסף כי הם יטמנו מארבי טילים גם למטוסים שתקפו את סוללות החת״מ והמוצבים בקרבת התעלה.. כרי להימנע מהתקפות מצח, העלולות לתבוע קורבנות נוספים, הוחלט להפעיל שיטה משולבת: "חיל האויר יהיה בכוננות לתקיפת סוללות .27 שהוצא באותו היום הטייסים של מטוסי התקיפה שתוכננו לתקוף בגיזרת התעלה באותו יום, כונסו כטייסות כרי לקבל תדריך מיוחר. הם הונחו לפקוח עין ולנסות לאתר טילים ששוגרו לאויר בגזרת איסמעיליה, מזר- חית לקו אורך על מיקום הסוללה. בעקבות הריווח, הוזנק לאויר זוג מטוסי קורנס מטייסת חילית, כדי לפטרל לאתר התרעות נוספות ולמנוע, על ירי תקיפה, את תזוזת המארב ששיגר, מהמקום בו נמצא. זוגות של מטוסי"פנטום״ מטייסות מכל טייסת )אלה היו בכוננות SA-2 במבצעים ליליים אלה הופעל מערך אלקטרוני תומך: שלושה מטוסי ווטור של טייסת רים במערכות"יבלת שחורה״ לשיבוש, נשלחו לפטרול מול מערך הסוללות הרוסיות. כרי לסייע בהגנת מטוסי הקרב מפני מערכות המכ״ם וסוללות הטילים, שייטו החל משעות הבוקר מול אזורי התקיפה, שישה מסוקי סופר פרלון. כל אחר מהם היה מצויד במערכות ״כתף״ שמכשי־ היה כוונו לתחומי תדר שונים, כדי לשבש את מערכות השידור והקליטה של מערכת הבקרה המצ- רית וסוללות הטילים. כמו כן עקב אחר הפעילות ושימש למשימות ל״א, מטוס סטרטוקרויזר שטס במרחק של כעשרים ק״מ מזרחית לתעלה. הליל ירה אולם הסוללות הרוסיות לא זזו ממקומן. מערכות המכ״ם פעלו אך מפעיליהן לא הראו כוונה לשגר טילים נגר המטוסים הישראלים שפטרלו ממעל. לליל שבת תכננו הרוסים והמצרים מאמץ גדול הרבה יותר. חופש הפעולה של ישראל בין אר לים הרוסית - הלך למעשה והצטמצם. מאז אפריל תר. בעוד שבתקופת מבצעי"פריחה״ הראשונים שלט חיל האויר וביצע תקיפות בכל שטחי מצרים, ובמיותר בלב הרלתא, הרי עם כניסת מטוסי הקרב הרוסיים לפעילות מבצעית, החליט חיל האויר להתרחק מלב הרלתא ולהסתפק בתקיפת מטרות בצפון מצרים ובאיזור התעלה. שלב הנסיגה השני היה כאשר התברר כי הרוסים הם המפעילים את מערכות הטילים החרשות. חיל האויר התכנס אל איזור התעלה, בעור הרוסים מקרמים את הסוללות מהקו השני אל הקו הראשון. השלב האחרון היה בחודש יולי, כאשר התברר כי הרוסים הם המפעילים את סוללות הטילים, לא רק ליה קהיר אלא גם בקרבת התעלה. ישראל ביקשה להמנע מעימות עם הרוסים. 1109 ״טילי אוגוסט״ -נקמת הרוסים נאסר הצליח לערב את הרוסים ישירות במלחמה, אולם לא השיג את יעדו: מניעת פעילות מטוסי חיל האויר בתוך מצרים. גם התקווה שלו כי יצליח להבין את צבאו לשלב האחרון של מלחמת ההתשה - שלב ״התחריר״ או ״השחרור״ - לא התממש. הוא לא ציפה עור לחצייה קרובה של התעלה על ירי צבאו. עתה היה היעד המיידי שלו צנוע הרבה יותר: למנוע את פעילות חיל האויר בשמי מצרים, ובמיוחד בשמי קהיר. העברת סוללות הטילים מזרחה אל קו התעלה, הפכה לאתגר לאומי־ פסיכולוגי אותו שאף להשיג בכל מחיר - מלחמה חזיתית או אפילו הונאה. כך הוא תכנן, בסיוע הרו־ סים, להסכים להפסקת אש ולחתום על הסכם שסעיפיו מנוסחים במעורפל. תוכנית ״אמל״ במת- כונתה הרוסית, להעברת סוללות הטילים)ראה שם( היתה מוכנה זה מכבר, ועתה נותר רק לממש אותה בחסות ההסכם. בישראל היתה תחושה כי המצרים לא יעמרו בהסכם ויעשו לאחר מכן פעולות להזזת מערך הטילים לעבר התעלה, בהזרמנות הראשונה שתיקרה להם. בין אלה שצפו את המהלר הזה והתריעו עליו, היה . אולם איש לא דמיין כי הדבר ייעשה דקות אחדות לאחר כניסת 28 ראש אמ״ן, אלוף אהרון יריב הפסקת האש לתוקפה. 1110 פרק ההונאה הגדולה דיין גולדה וברלב- ישראל לא הקפידה על ניסוח ההסכם בצורה מחייבת ניסוח מעורפל של ההסכם בעור המתיחות בשמי התעלה נמשכת, הושג, בתיווכה של ארה״ב, הסכם הפסקת האש בו נכתב: א. ישראל וקע״ם יכבהו הפסקת אש הנכנסת לתוקפה ביום שישי שעון גריניץ׳. ב. שני הצדדים יפסיקו כל הדירות וכל ירי ביבשה ובאויר אל מעבר לקוי הפסקת האש. ג. שני הצדרים יימנעו מלשנות את הסטטוס־קוו הצבאי, בתוך האזורים המשתרעים ומערבה לקו הפסקת האש. אף צד לא יכניס, או יקים מתקנים צבאיים חרשים כלשהם באזורים אלה. הפעילות בתחום אזורים אלה תצטמצם לאחזקת המתקנים הקיימים במקומותיהם ובעמרותיהם הנוכחיים, ולרוטציה של הכוחות הנמצאים עתה באזורים אלה ולאספקתם. ד. למטרות אימות כיבורה של הפסקת האש, יסתמר כל אחר מן הצדרים על אמצעיו הלאומיים, כולל מטוסי סיור, אשר יהיו חופשיים לפעול ללא הפרעה עד מרחק האש בצרו שלו של הקו״׳. על ההסכם חתמו ישראל, מצרים וארה״ב. רוסיה לא התחייבה לכלום, ולא חתמה עליו. 1111 ההונאה הגדולה במהלך הניסוח ישראל תבעה סעיף מפורש שיאסור על מצרים להזיז את הטילים. המצרים דחו את הדרישה על הסף, כצפוי, ונערכו בריוק לכך- הם התכוונו להזיז את הטילים בתוך יממה אחת, וסיר- . נציגי ישראל, אולי 2 בו בתוקף לכל מחויבות מעין זו, למרות שבעל פה אמרו כי הם ״מקבלים אותה״ בלחץ האמריקנים, לא הקפידו על ניסוח ברור וחר־משמעי של הסכם הפסקת האש עם מצרים, והיו מוכנים לחתום על הניסוח הריפלומטי המעורפל במכוון, למרות שדרישתישראל כי הטילים לא .3 יקודמו נרחתה כפי שמופיע בסעיף ג׳, דובר באופן כללי כי ״שני הצדרים יימנעו משינוי הסטטוס־קוו״- כך יכול היה נאסר, ללא התפתלות רבה מדי, לומר כי למעשה לא הקים סוללות חרשות, לא שינה את המצב ולא הפר את ההסכם. מערך הטילים המצרי מול התעלה כלל ב־ SA 2-1 מהתעלה עור באותו הלילה השתנתה תמונת מערך הטילים תכלית שינוי. ״שיער מוער הפסקת האש נקבע לחצות בין השעות האחרונות שנותרו ער לכניסת הפסקת האש, כרי לכתוש את המוצבים, העטרות והמתקנים הצבאיים מול התעלה. מסיבות לא ברורות- סוללות הטילים לא היו בין המטרות. היה זה האקט ההתקפי האחרון בפעילות שנמשכה שלוש שנים. בשעת בוקר יצא סרן יצחק ניר מטייסת )מטוס טות את כל המערך המצרי. מטוס פנטום צילום של עיני, שנועד לתת בידי ישראל עדות למצבו של המערך לפני הפסקת האש וגם לשמש לסימון המט- רות למבצע התקיפה האחרון שנוער להתבצע עור באותו היום, לפני כניסת הפסקת האש לתוקפה. הטיסה של ניר ארכה הם לא ירו על המטוס ולא שיגרו לעברו טילים. ניר נחת בתל נוף בשלום. גם הפנטום של המוריעין הפיקו מיד תצ״אות מעורכנות של האיזור המערבי של התעלה ושלחו אותם לטייסות. מטרת הפעולה שמערה לשעות הבאות היתה: ״לתקוף ולהשמיד ארטילריה, נ״ט ומתקנים ולבצע פטרולים לאיתור מארבי טילים״. הפעולה נוערה להתבצע בשני שלבים. השלב הראשון החל מהשעה לעבר איזור הסואץ. אחת לשעה יצאו זוגות של מטוסי פנטום לפטרול ומתן התרעות מעל קנטרה, בשלב הראשון ולוו את המבנים התוקפים דרומה, אל מעל הסואץ. את הפטרול הם ערכו בגובה רב, כשאנשי הצוות עיר־ ניים להתרעות של מערכות המכ״ם והטילים. בגובה נמוך יותר יצאו מטוסי סקייהוק של טייסות 109,102 1112 רוח רפאים מעל קהיר היה עשר רקות בלבה. באותה שעה תקפו מטוסי אורגן ומיסטר מטרות באיזור ראס אל עיש דרומה יותר. השלב השני החל בשעה מיסטרים, סמב״רים ומטוסי ווטור, תוקפים מטרות באיזור מערבית לאגם המר הגרול. במבצעי התקיפה האחרונים נעשה גיוס של רוב מצבת מטוסי חיל האויר: טייסת 22 10 וטייסת באחר הזוגות הראשונים שיצאו לתקיפה ופטרול היו חולדאי־נוי ושעני־ברק מטייסת או בשעה מטרותיהם ונסקו לפטרול בגובה רב: ״מספר אחת פגע בשני היעפים, לפני ואחרי המטרה. מספר שתיים פגע פצצה אחת ביעף הראשון בגשר. ביעף שני מצד שמאל וקצת אוברשוט״ נכתב בדו״ח צוות אויר. לאחר התקיפה הם פטרלו להגנת גל המטוסים שבא אחריהם. לאחר כשעה וחצי חזרו המטוסים לנחיתה. לפנות ערב הוחלט לשגר מבנים נוספים נגד עמדות, מוצבים וגשרים באיזור התעלה. אנשי המבצ- עים החליטו לשבש תוכניות אפשריות של המצרים לחצות את התעלה או להניע כוחות מזרחה. לשם כך מוטטו גשרים מרכזיים, בהם גשר פיררן, כבישים שהובילו לתעלה וגשרים קטנים שהיו עליהם ועוד. יורם אגמון־עודד ארז ולוי צור־גיל הרן יצאו בשעה בשעה זוג המטוסים האחרון ברצף המטוסים היה של טייסת עם עודד ארז. ״בטיסה האחרונה שלי, לפני הפסקת האש, יצאנו לתקוף את גשר פירדן״ סיפר ברטוב, ״רן כיוון היטב ומוטט את הגשר. הוא התקפל ונוצר מרווח בין החלקים שלו״. במברק שנשלח לכל היהירות בשעה 1 ה־ 2 אורגנים 3 4 5 מכל התקיפות חזרו כל מטוסינו בשלום״ היה זה אחר המבצעים האויריים הגדולים ביותר במלחמת ההתשה. 1113 ההונאה הגדולה ״סוללות הטילים נעות מזרחה!״ כל הישראליים. המצרים לא שלחו מטוסי קרב כדי לתקוף עמדות ישראליות או לנסות ליירט מטוסים ישראליים. תשומת הלב של המפקרות המצריות והרוסיות, היו נתונות עתה למבצע אחר: מבצע "אמל״ המשופר, להזזת הטילים מערבה לעבר התעלה. בשעות אחר הצהריים יצא מיכאל דביר־אורי עופר מטייסת מיכאל יצא לפני כן באותו לילה עם בן שוע, לגיחת התקיפה האחרונה במצרים. ״שמענו בערב את גולדה״ סיפר דביר. ״עשינו מסיבה קטנה בטייסת. לקראת חצות, פתאום יש הזנקה. רצנו למטוס. בדרך נפלה לשבתאי הקסרה. אשתי ראתה את זה. היא לקחה את האוטו, מיהרה לדת״ק ואחר כך לרחבות ליה המסלול, והביאה לו את הקסרה. זינקנו לתעלה. היה הי חם. טיפסנו לגובה רב, והחזי- קו אותנו שם במעגל המתנה. בסוף נתנו לנו לתקוף. תקפנו מטרה ליה האגם המר הקטן. חבר שלי, יאיר, היה במוצב מול התעלה. מולו תקפתי וקיבלתי ממנו דרישת שלום. למטה היתה ממש מלחמה. ירו כל הזמן. ער פצצה אחר פצצה על מטרות בקו. היינו לבד- אנו מנידים ותקפים. אני נזכר שלא גמרנו את החי- מוש״. הטיסה ארכה היתה זו גיחת התקיפה האחרונה של חיל האויר במלחמה. סיפר עודד ארז: "זה היה ערב שבת, ה־ חיל האויר. יורם אגמון ואני הוצבנו בכוננות ליירוט ותקיפה. בערב עשיתי קבלת שבת בביתו של מפקר הכנף רפי הרלב. באותם רגעים התחילו להגיע שמועות שמתחילים לדבר על הפסקת אש. ואכן, בחרשות של שמונה בערב הופיעה ראש הממשלה, גולרה מאיר ז״ל, והוריעה שהלילה בחצות תיכנס הפסקת האש לתוקפה. מאותו רגע היה לי ברור שאנו עומרים להיות מוזנקים״. טייסות הפנטום החזיקו בכוננות לילה ״מטוס כלבויניק״: הוא נשא טילי אויר־אויה, פצצות ונוהים, כרי שיוכל לפעול במשימות יירוט או תקיפה. בכוננות בשעה זו היו יורם אגמון ועודד ארז. סיפר ארז: ״בשעה היינו באויר, בדרך לתעלה. ״בקשר שמענו מטוס אחר שחוזר מהתעלה. זה היה אביהו בן נון. שאלנו אותו ״מה קורה״? והוא השיב: ״אני מקווה שיהיה לכם יותר מזל מאשר לי״. הוא לא קיבל אישור לתקוף, וחזר עם כל החימוש. המחזה שנתגלה לצוותי המטוסים האחרונים, שטסו בחשיבה כברה, היה מרהים ומפתיע: שיירות ענק של כלי רכב נעו מזרחה, חלקן באורות מלאים, בחסות ההסכם להפסקת האש. ״טסנו דרומה״ ממשיך עודר, ״השעה היתה סיני. כבר לא ראינו שום דבר בחושך הזה. היו התרעות של מערכת ׳כומר׳ על מכ״ם. באנו לתעלה, לא נתנו לנו לעבור את הקו. טסנו על קו המים ובדיוק בחמש רקות לחצות ראינו אורות נדלקים, ושיירות שמתחילות לזוז לכיוון התעלה. לא היה כל ספק: המצרים התחילו להזיז טילים לכיוון התעלה. צעקנו, ביקשנו, ׳תנו לנו להיכנס!׳ כי ירענו היטב איך תוקפים שיירות בלילה. שום דבר .4 לא עזר. בחצות וחצי נחתנו עם החימוש וכך סגרנו את מלחמת ההתשה״ יורם ועודר, השלימו את הגיחה האחרונה של מלחמת ההתשה. 1114 רוח רפאים מעל קהיר סגר את הפעילות - עודד ארז הגיע מהמטה כדי להצטרף לגיחות הלילה האחרון הרוסים מתכננים את תרגיל ההונאה בערב ה־ סוללות הטילים, ועל תזוזה של סוללות שלמות, על ציודן, מזרחה, לעבר קו המים. היה זה ליל שבת. עוד טרם יבשה הריו על נוסח ההסכם, החלו מאות משאיות, מובילים, כלי רכב וציוד נייד אחר, לנוע מזרחה, לעבר התעלה. אורות כלי הרכב נראו למרחוק והילות הריכוזים האירו את שמי הלילה. איש לא ניסה להסתיר את המבצע הגהול. כל הקרונות של רכבות המשא גויסו וכן מאות משאיות. הרוסים והמצרים לא היו צריכים לטרוח הרבה: את המחפורות הקימו זה מכבר - חלקן היו מחפורות רמי שהפכו עתה למחפורות מבצעיות, ובמחפורות אחרות, שנוערו להצבת טילים מסוג מתקרם, הוצבו טילים מרגמים ישנים יותר. את המחפורות שנפגעו הם התכוונו לבנות מחרש. במהלך שעות היום האחרונות, ובשעות הלילה, פתחו מאות תותחים של הצבא המצרי באש על המעוזים והביצורים של ישראל לאורך התעלה. התותחים הפגיזו לכל אורר הקו. מי שרצה לפרש זאת כחלק מ״הפנטזיה הגדולה״ של סיום הלחימה טעה. לא היתה זו תגובה על תקיפת מטוסי חיל האויר: היה זה חלק מתרגיל ההונאה הגרול שבחסותו נעו סוללות הטילים לעבר התעלה. היה זה הפיינלה אותו ביקש נאסר להשיג בשלב זה של המלחמה נגד ישראל. הוא לא הסתיר את כוונתו. כתב על כך איש סורו, חסנין הייכל, אז בתפקיר הממונה על עניני החוץ, בספרו ״הדרך לראמדן״)עמודים פעם נוספת עם ברז׳נייב וקיבל תשובה על בקשותיו לנשק. בפגישה מוקרמת הוא הזכיר לברז׳נייב שהוא עומד לקבל את יוזמת רוג׳רס. ברז׳נייב רחף את משקפיו לתחתית האף ובהה מעליהם בנאסר. ׳אתה מתכוון לספר לי שאתה עומר לקבל הצעה, כאשר דגל אמריקני נישא מעליה?׳ הוא שאל. 1115 ההונאה הגדולה נאסר אמר: 'בדיוק. אני עומר לקבל אותה רוקא בגלל שיש עליה דגל אמריקני. אנו חייבים מרחב נשימה כך שנוכל להשלים את אתרי הטילים שלנו. אנו חייבים לאפשר לצבא שלנו הפסקה ולהק- טין את מספר הנפגעים האזרחיים שלנו. אנו זקוקים להפסקת אש - והפסקת האש היהירה שהיש- ראלים יקבלו, היא זו שתוצע על ידי האמריקנים. אולם אני לא חושב שליוזמה יש סיכוי כלשהו . ברז׳נייב הופתע אולם אני חושב שהוא הבין״. , להצליח. אני לא הייתי נותן לה יותר ממחצית האחוז יותר מכך: הייכל שניהל את המו״מ מול דונלד ברגוס, הממונה על האינטרסים האמריקניים במצ- רים, נתבקש על ידי נאסר למשוך את המו״מ מספר שעות נוספות. "נאסר ביקש ממני להעניק לו זמן קצר נוסף: הוא היה זקוק לשש שעות, כך שהוא יוכל להכניס מספר דמיי טילים לתוך העמדות. האמריקנים היו מצלמים, כמובן, מהלוויינים שלהם את המיקום המדויק של כל דבר ברגע הפסקת האש, ונאסר רצה להיות מסוגל לאחר כן להחליף את הרמיים בטילים אמיתיים״. הייכל השיג את הזמן הנוסף עבור הראיס שלו, והמצרים הציבו בקרחתנות את הדמיים ״נאסר קיבל את שש השעות שלו והודות לנס של אלתור,הוכנו אתרי הטילים המפוברקים במהלך הלילה״. המבצע הגדול נערך ביריעה מלאה ובשיתוף פעולה מלא מצר הרוסים. מפקר חיל האויר הרוסי, פאבל ס. קוטאחוב, שיצא ב־ סים הרוסיים, נשאר במצרים ער ה־ . ערב הפסקת האש, שיגרו הרוסים גם לויין ביון בסדרת"קוסמוס״, כרי לצלם את ההי- 5 לות הטילים . כך הצליחו הרוסים, והמצרים, לשנות את המצב בחסות 6 ערכות של צה״ל וצבא מצרים מול התעלה הסכם הפסקת האש, ולהשיג במשך מספר שעות את אשר מנע מהם חיל האויר הישראלי בחורשים ארוכים של לחימה קשה וממושכת ובאבירות. תחושה צורבת של כשלון חיל האויר הישראלי נדרש לאמת את המירע שהגיע מהמודיעין הקרקעי ומהאזנות. התכונה שנקל- טה היתה רבה, למרות שלפי הוראות מבצע ״אמל״, הכל היה אמור להתרחש ברממת אלחוט. המוריעין של צה״ל קלט את התזוזה ברגע שהחלה. ראש אמ״ן, אלוף אהרון יריב הודיע על כך לנספח הצבאי של ישראל בוושינגטון, אלי זעירא, כדי שיעביר זאת לאמריקנים. באותו לילה התקשר יריב לרמטכ״ל, חיים ברלב, וריווח לו: ״הם מזיזים את הטילים!״. בישראל היתה הממה מעיקה ותחושה של כשלון צורב. יום שבת עבר בפעילות דיפלומטית קדחתנית. רק ביום ראשון, נשלחה גיחת צילום לאיזור. מטוס מירז׳ של טייסת של סוללות טילים פעילות. הטיסה המתוחה ארכה בהשלמת ההיערכות ולא שיגרו לעברו טילים. פענוח הצילומים הראה את הדבר באופן חר משמעי: בפני צה״ל היה מוצב עתה מערך טילים חרש - גדול, עמוק וצפוף יותר מאשר נצפה בכל מקום אחר בעולם. חיל האויר: לתקוף או לוותר? בפני מפקרי צה״ל וחיל האויר עמרה עתה ברירה מכאיבה: האם לתקוף את המערך או להמתין להתפתחויות הפוליטיות, שהסיכויים שלהן להביא להחזרת המצב לקרמותו היו אפסיים. הבעיה 1116 רוח רפאים מעל קהיר היתה מבצעית: בכל שעה נוספו טילים למערך, בכל רגע התנשאו מערכות מכ״ם ליה הסוללות. פעולה מיירית היתה מקטינה את הסיכון לצוותי האויר- חלק גרול מן הסוללות עריין לא היו מוכ- נות ללחימה. לעומת זאת כל השהייה ועיכוב, הגרילו את הסיכון לצוותים התוקפים. פענוח הצילומים וקליטת שידור המכ״ם, ומערכות המוריעין האחרות הראה, כי מערך הסוללות הלך והתעבה ואנטנות המכ״ם התנשאו לשמים באתרים רבים. פעילות המערכות תואמה זו עם זו כרי להשלים את טוויית רשת מערכת הבקרה וההגנה האוירית של מצרים. ״חומת הטילים״ בין קהיר לתעלה הלכה והושלמה. האמריקנים מרסנים את ישראל הפוליטיקאים חשו נפגעים, אולם לא התירו לחיל האויר לפעול. מערך ההגנה המצרי עובה גם בשבועות הבאים. בתוך שישה שבועות הקימו המצרים באיזור ״ההקפאה״ מערך טילים גרול וצפוף. במערך זה הוצבו קרוב למחצית ממספר סוללות הטילים שהיו בידי מצרים. בעור שלפני כניסת ההסכם לתוקפו היו באיזור לה( הגיע מספר האתרים בתוך כחורש, ל־ ברוחב .7 מדגם ב־ טילים שעבר קרימה. סדר גורל של לאחר כניסת הפסקת האש לתוקפה, ואולי היתה התקרמות גם אחרי כן. ברור שהם דוחפים קרימה. רוב הסוללות הן את התעלה. ״זה היה מבצע שנוהל בלחץ גדול, בפיקוד רוסי ובפיקוח רוסי מלא... נראה שהענין תוכנן היטב מראש, כרי לנצל מצב בין לבין - בין השעה שבה מפסיק חיל האויר לפעול, לבין הזמן שהפסקת האש עריין לא יציבה - ער שמסתובבים אנחנו כבר כאן. יתכן אפילו שזה מהלך שתוכנן במוסקבה, כשנאצר והרוסים דברו על התוכנית. כי ברור שמהלך זה יש לו לא רק רווחים צבאיים אלא גם רוו- חים פוליטיים״ אלוף אהרון יריב, ראש אמ״ן, אמר במסיבת עתונאים שכינס מספר שבועות לאחר שתם הויכוח עם האמריקנים, כי מערך הטילים באיזור התעלה הוא ״הצפוף והמפותח מסוגו בעולם, מלבד ברית המועצות״. אך לישראלים ציפתה מכה קשה נוספת, שהיתה מכאיבה לא פחות מהמציאות הצבאית החרשה שניצבה עתה מול צה״ל מעבר לתעלה: התגובה העוינת של הממשל האמריקני. מסיבות פוליטיות, וכרי לא לפגוע ביוזמה להפסקת האש, סירב הממשל האמריקני לאשר את הנתו- נים שנמסרו לו על ידי ישראל, ואשר היו ידועים לו ממקורותיו העצמיים. צוות בראשות סא״ל יוסי שריג, שכלל אנשי מבצעים, מודיעין ומפענחים, יצא לארה״ב וישב עם מומחים של נות הביון המרכזית של ארה״ב - כרי לפענח את הצילומים ולעמוה על ההפרות. אבל האמריקנים לא הופתעו- המקורות שלהם גילו את תזוזת הטילים זה מכבר והדברים לא היו חידוש עבורם. הם 1117 ההונאה הגדולה משכו את העניין יום אחר יום, דרשו הבהרות, ביקשו עור פרטים ומיסמסו את העניין, עד שהמתי־ חות תרה והמערכת הפוליטית תחליט מה לעשות. מול תחושה קשה זו של ישראל, האוירה במצרים היתה של רוממות רוח. את צהלת הנצחון על ההישג הגרול של הפסקת האש, מיחסים המצרים למבצע הצבאי ולסיוע שקיבלו מהרוסים בשלב האחרון של העימות. ״לפני שלוש שנים״, אמר אינטלקטואל מצרי לכתב ניוזוויק בקהיר, ״חשבנו שהמנהי- גים שלנו חסרי אונים, עד כדי טפשות. נאסר זכה כיום מחרש לכל הכבור וההוקרה ואפילו החיבה .9 שלנו. זו הקלה רבה לראות שהוא עושה את הרבה הנכון״ מטוסי ערב החתימה על הסכם הפסקת האש, הודיעו האמריקנים לישראל כי ברעתם לבצע טיסות של מעל האיזור, כרי שתהיה להם תמונה בהירה על מצב הפתיחה של הפסקת u-2 מטוסי ביון מסוג האש)רבץ, פנקס שירות עמוד האש. נספח צה״ל בארה״ב אלוף אלי זעירא הודיע לאמריקנים על סירובה של ישראל ואף איים כי ישראל תיירט את המטוסים אם יטוסו ללא אישור. למרות הנחישות- לחיל האויר לא היו אמצעים ליירט את המטוסים האלה. בכל מקרה האמריקנים .10 החליטו לבצע את הטיסות גם ללא הסכמת ישראל ביום ראשון u-2 לוקהיר נה במטוס, שטם בגובה אום עם ישראל, ולכן הוחלט להזניק לעבר המטוס ארוך־הכנפיים שני מטוסי פנטום של טייסת המטוסים, ובהם יורם אגמון וחיים רותם, נסקו ליירוט המטוס המסתורי ואף הגיעו למצב שיגור טילים. האישור לירי לא ניתן. יומיים אחר כך שוב טס מטוס הביון האמריקני בגובה מטוסים אחרים הוזנקו לעברו. יורם אגמון־דוד יאיר יירטו אותו ופרי בן עמי־שמעון נוי, מספר שתי- ים, הגיעו למצב שיגור בגובה לפתוח באש. נוסף מתורכיה, לטיסת ביון בשמי התעלה. הצילומים u-2 ב־ שצילם אישרו סופית, מה שהיה ירוע זה מכבר: המצרים הפרו את ההסכם להפסקת האש בצורה בוטה וברורה. המתיחות בין ישראל לארה״ב ובין הגורמים הצבאיים בשתי המרינות היתה רבה. רק שלושה שבו- עות לאחר חתימת ההסכם, ב־ מצרים הפרה את ההסכם. מצרים טענה בתשובה לכך כי לא היתה הפרה של ההסכם היות והיא התח- ייבה לא להכניס את טילים חדשים לרצועת ההקפאה, אולם לא הסכימה שלא לשנות את מיקום .11 הטילים בתוך המערך 1118 רוח רפאים מעל קהיר סיסות על מסיבות לא ברורות אמרה ישראל אמ״ן עקב אחר השינויים המצרים לא היססו עור: לאור התגובה המרוסנת של ישראל וההכחשה או חוסר ההסכמה של האמ- ריקנים, המשיכו כוחות פיקור ההגנה האוירית של מצרים להקים ולחזק את המערך ללא הפוגה. בשבועות הבאים הוצבו מערכות המכ״ם שהיו מקושרות ביניהן במערכות שליטה והעברת מירע מתקרמות, שאך זה הגיעו מברית המועצות. נבנו עמרות לסוללות חרשות והן עובו. אלפי מערכות נ״מ קניות, חלקן מונחות מכ״ם, הקיפו אותן מכל עבר. את המחפורות ריפנו בשקי חול ואף כיסו את הבונקרים למערכות המנ״א בשכבות חול עבות. ישראל עקבה בשבועות אלה - מן האויר ובעזרת אמצעים אחרים - אחר המערך המצרי מול התע- לה. בחודש אוקטובר, כחודשיים לאחר הפסקת האש, הופיע ראש אמ״ן, אלוף אהרון יריב במסיבת עתונאים דרמטית, ואמר כי ״חלו שינויים רציניים מאד באיזור הפסקת האש- הוא האיזור המשת- רע כ־ הוא ציין כי המצרים הפרו שבעה סעיפים בהסכם, מתוכם ארבעה המתייחסים להזזת מערך הטילים לעבר התעלה: א. הכנסת סוללות טילי קרקע־אויר חרשות - מאז הפסקת האש הוכנסו בין חרשות, שכולן הוקמו באיזור ההקפאה. ברצועה ברוחב של לות הטילים מאחת ב־ ב. הזזת סוללות באיזור ההקפאה - צה״ל גילה כי סוללות טילים הוזזו מעמרותיהן לעמדות אחרות באיזור ההקפאה. ג. איסור הקמת עמדות טילים חדשות - איסור זה הופר כפי שמשתמע מן ההפרות למעלה. ד. שיפורן של עמרות טילים קיימות - בתום ההקפאה היו קיימות עמרות טילים שנהרסו על ידי 1119 ההונאה הגדולה StCWt T DISPOSITION OF SAM NOSSILES IN THE CANAL ZONE 14 10.ro ׳ QUI !!POSITION OF SAM IMMMNLK• IN THE CANAL ZCJIiH /. 8.73 TOTAL NUMBER OF SITES — 1 4 5 TOTAL NUMBER OF OPERATIONAL BATTERIES— «S-So INCLUDING 15-20 SA-3 OPCRATICMAJ. BATTERIES TOTAL HIUMMID: OF SITCS I *1 I'OTAL MJMBtfl OF OPEH1ATKWAI BATTERIES -11 including 1 s.a-3 ofmiia1k3ma4 MATTERV שינוי מערך סוללות המילים: משמאל בתאריך 1120 רוח רפאים מעל קהיר ד־זי בלביס מירח ta^^iU \ •J0 .קתמיה סוללות נייחות סוללות ניידות וקפים 6 1121 ההונאה הגדולה m u• 1. V-; ; -V לפני ואחרי- איזור במערב התעלה בו הוצבה סוללת טילים מיד לאחר הפסקת האש חיל הארד, בהתקפותיו קורם שנכנסה לתוקפה הפסקת האש. עמהות אלה שופצו בתקופה זו. אלוף יריב ציין כי לבר מהפרות אלה, ערכו המצרים ארגון מחדש של עמרות הארטילריה, השריון והמוצבים מול התעלה, כולל הצבת תותחי הגיע ל־ אלוף יריב האשים גם את הרוסים בשינויים אלה, ואמר כי הם נטלו חלק בתכנון, בפיקוח ואף בבי- צוע עצמו. "אין לשכוח שסוללות טילי לות נ״מ עם צוותים רוסיים, ומאובטחות על ידי צוותי קרקע רוסיים״ אמר יריב. ראש אמ״ן קבע כי ״הקמת מערד הטילים, מהווה חלק מן האיסטרטגיה הסובייטית־מצרית המשות- פת, שעליה הוסכם עוד בביקורו של נאסר במוסקבה ביוני "תפקידו של מערד הטילים באיסטרטגיה כוללת זו, הוא לנטרל את חיל האויר שלנו, ובכך לאפשר לארטילריה, לשריון ולחי״ר המצריים, להפעיל לחץ צבאי כבר בתעלה, להגדיל את אבידותינו ולהקשות על החזקת הקו. מטרתו הסופית של תהליך זה- להביאנו להסכים לאותן תוכניות שהסוב- ייטים והמצרים מעונינים בהן״. דעת הציבור בישראל געשה לנוכח הפרת ההסכם וגם בפיקור הבכיר של חיל האויר היו שדרשו להשמיר את הסוללות באיזור התעלה. רבים דרשו לתקוף את מערך הטילים ולהחזיר לחיל האויר את חופש הפעולה בשמי התעלה וסיני. אולם היה גם צר שני לתחושה זו: בקרב רבים היתה תחושת הקלה כי המלחמה בתעלה הסתיימה- לאחר לאחר היסוסים רבים, החליטה ישראל להגיב תגובה מתונה, ואף זאת במישור הריפלומטי: הממשלה הוריעה כי עד שלא יוחזר מערר סוללות הטילים למצב שהיה לפני ההסכם, היא לא תשתתף בשי- חות עם שליח האו״ם, גונאר יארינג. הממשל האמריקני לא היה נבוך מול ההתפתחויות. הוא ירע עליהן דקות אחדות לאחר שהחלה 1122 רוח רפאים מעל קהיר תזוזת הסוללות מזרחה. הוא הצליח לשכנע את ישראל שלא להגיב תגובה צבאית. פקיד בכיר במשרה החוץ האמריקני, שמעולם לא נחשב אוהד של ישראל, אמר לכתב השבועון ניוזוויק: ״אנו עוצרים את נשימתנו ומקוים שהפסקת האש תחזיק מעמד״. ועור הוסיף: ״ הבט, ישנה מירה מסוי- מת של חוסר בהירות במצב הזה, היות וגם הישראלים מסכימים שתזוזת הטילים החלה כבר לפני לפני שהחלה הפסקת האש. כמובן- המצרים והרוסים היו יכולים והיו צריכים לעצור את זה. אולם במונחים צבאיים טהורים, אף דבר מבין הדברים שראינו אינו מרמז על כך שהאירוע הזה לבהו ״. הממשל אף החליט לרכך את התחושה הקשה 12 משפיע בצורה כלשהי על מאזן הכוחות באיזור בישראל, על ידי אספקת מערכות נשק מתקרמות. ממשל ניכסון הבטיח לזרז אספקה של טילים נגד קורנים מסוג תותחי נ״מ, מכלולי מוץ/נורים להגנה על המטוסים וכן טילים ומערכות ל״א מתקדמות. בטיפול בהעברת מערכות אלה עסק דייב ברוג, נציג חיל האויר האמריקני שהיה אחראי באותה תקופה על הקשר עם חיל האויר הישראלי. כמו כן הוחלט ״לשחרר" לישראל את המטוסים והטילים שעוכבו מאז חודש מרס בהוראת נשיא ארה״ב. האם היה על חיל האויר לתקוף את הסוללות? האם היה צורך להפציץ את סוללות הטילים שקודמו לעבר התעלה? בשאלה זו דגו רבים, אנשי צבא, פוליטיקאים ופרשנים צבאיים, אשר חלקם האשימו את הממשלה וצה׳׳ל כי נמנעו מתקיפת המחפר רות, ובכך גרמו להרעה חמורה במצבה של ישראל, ולמצב בו היתה בחסרון ברור ערב מלחמת יום כיפור. רבים מקרב המפקרים בחיל האויר, והמומחים הצבאיים בארץ ובעולם, כתבו, כי תקיפה מיידית של סוללות הטילים לאחר הזזתן לעבר התעלה, היתה מונעת את יתרון הפתיחה של הצבא המצרי במלחמת יום הכיפורים, עת נמנעה ממטוסי חיל האויר היכולת לתקוף את השריון והחי״ר המצרי שחצו את התעלה. אך הריעות על כך נשארו חלוקות, גם בקרב מפקרי חיל האויר ואנשי המקצוע. עזר ויצמן, מפקר חיל האויר וראש אג״מ במלחמה, היה חד משמעי במסקנותיו. בספרו ״לך שמים, לך ארץ״)עמוד השלימה, כביכול בלית ברירה, עם קידום מערך הטילים המצרי אל תעלת סואץ - תוך הפרת הסכם הפסקת האש במפורש - והסתפקה בהבטחות אמריקניות, במקום לנתץ את המערך הזה ולא להותיר ממנו זכר! זה היה אבי אבות המחדל. בגללו, ולא רק מפני שהמילואים לא גויסו בזמן, ערב יום הכי- פורים, והשריון לא נערך כראוי - הצליחו המצרים לצלוח את התעלה ולהתבסס במזרחה״. לדעת עזר ויצמן הפסדנו את פירות מלחמת ששת הימים, ונכשלנו במלחמת ההתשה: ״ככל שהמ- לחמה הזאת נמשכת, וככל שצה״ל אינו מוצא את התשובה לשים לה קץ - הולך ומתחוור לי, מה שטענתי מאז פעמים אין ספור, בניגור לריעות אחרות, כי זוהי המלחמה הראשונה בתולרות מלח- מותינו, שבה אנחנו איננו מנצחים. נכשלנו במלחמה הזאת. לא קראנו אותה נכון. את הסכמתם של המצרים להפסקת אש באוגוסט חיל האויר. בלי להמעיט מאומה מהסבל הרב שנגרם למצרים, כתוצאה מפעילותו של חיל האויר, 1123 ההונאה הגדולה אין לי צל של ספק כי המצרים רצו בהפסקת האש, כדי לקדם את מערך הטילים שלהם לתעלה ולנטרל את חיל האויר הישראלי, בעת שכוחותיהם יצלחו את התעלה. לכן שתי הטענות שלי מבוס- סות: אם זו התוצאה- מלחמת ההתשה, שבה הוקז דמם של מיטב הבחורים, שהמצרים השיגו לעצמם למעלה משלוש שנים של חופש פעולה מלא, להכין את הקו למלחמה הגרולה של אוקטובר זו אלא איוולת לטעון כי הצלחנו במלחמת ההתשה. להיפך, על אף קורבנותיהם, המצרים הם שהצ- ליחו בה. ״שנית במחדלינו מאז מרס הטילים, סללנו במו ירינו את הדרך המצרית ליום כיפורים, ולכן אז ושם, בנסיבות אומללות מבחי- נתנו, כאשר בעיוורון עצוב לא קראנו את הכוונות המצריות ולא ייחסנו להן את המשמעות האמי- תית ולא פעלנו לסכל אותן, התחילה מלחמת יום הכיפורים, על כל מה שהשתמע ועוד ישתמע ממנה" )עמוד מפקר חיל האויר במלחמת ההתשה, אלוף מוטי הוד אמר לאחר המלחמה: ״כשקורמו הטילים המצ- רים, היה על הדרג המריני להחליט אם לבטל את הפסקת האש. הדרג המריני החליט שלא לעשות זאת, אבל החליט גם שלא לקבל את הקירום בשתיקה. הצענו מספר אלטרנטיבות לתקיפה, ביניהן בטילים מתבייתים. הכוונה היתה לתקוף פעם אחת כרי להראות שאנו לא עוברים על כך בשתיקה, ולתת לאמריקנים לטפל בהמשך הפרשה״. על הטענה כאילו ההימנעות מתקיפת מערך הטילים גרמה ליתרון המצרי במלחמת יום הכיפורים הגיב הוד: ״לדעתי קירום הטילים, לא שינה את המצב במלחמת יום כיפורים. עברו שלוש שנים בין המלחמות, ולא היה שום המיון בין המערכים של היתה ניידת, ובכל מקרה היינו מוצאים אותה באוריינטציה אחרת ב־ 1973 .13 בית, שלא תאפשר פעילות חופשית של חיל האויר הישראלי מעל לקו החזית גם יצחק רבין, רמטכ״ל צה״ל ולימים ראש הממשלה סבר, בהיותו שגריר בארה״ב, כי למרות הפרת ההסכם, אין ישראל צריכה לתקוף את סוללות הטילים: ״באוגוסט לתקוף את הסוללות, שהוחדרו לשטח הרצועה בניגור להסכם, מפני שהתוצאה מבחינה צבאית .14 בשום פנים לא תחפה על הנזק המריני״ מוטי הוד צרק: בחינה קרובה של תצ״אות מתקופת אוגוסט־אוקטובר ערכות המצרית ערב מלחמת יום הכיפורים מראה, כי מערך הסוללות במרחב התעלה, בסוף מלחמת ההתשה היה מעובה, עמוק ונרחב יותר מאשר בפתיחת מלחמת יום כיפור. ההברל הגרול היה בסוגי הטילים: ביום כיפור נוספו למערך טילי 1124 רוח רפאים מעל קהיר מלחמה א־סימטרית ועליונות אוירית מלחמת ההתשה היתה ״קורס האימון המבצעי״ האמיתי של מערך הלחימה של חיל האויר הישרא- לי. הדבר התבטא בתחומים רבים: קרבות אויר - מה שהחל בשנים שלפני מלחמת ששת הימים בקרבות בוררים או זוגות, הפך למער- בי קרב מורכבים שכללו מספר מבנים, מארבים, הטעיות, כוחות תקיפה וכוחות הונאה. הטייסים הישראלים ואנשי המבצעים שתכננו את קרבות האויר, פיתחו את התורה, שיפרו אותה, והגיעו לכלל מימוש של לקחים אלה. בזכותם המשיכו טייסי חיל האויר הישראלי לצבור נצחונות בקרבות אויר. גם למפקחים של חיל האויר המצרי היו לקחים: אין טעם להתמודר עם הטייסים הישראלים. קרבות אויר הם סיכון מבצעי ועריף היה להתרחק ממנו. כך אכן הופעל חיל האויר המצרי במהלך מלחמת יום כיפור מטרה אחת, יצאו לתקיפה חוזרת, ולאחר מכן הם נעלמו מהשמיים. רוב קרבות האויר במלחמת יום כיפור נעשו מיוזמה ישראלית, וכולם התנהלו מעל שטחים של מדינות ערב- הרלתא של הנילוס, או מבואות דמשק. אומר יהורה קורן, מפקה טייסת ׳הנבחרות׳- שם נלמדו כללי המשחק, ושם הטייסים למדו איך עושים קרב אויר־אויר טוב, איך מפי- לים מטוסים, איך לא נופלים, איך משגרים טילים. במלחמת ששת הימים, פה ושם היה קרב אויר. בהתשה זה התחיל מזוג נגר זוג והגיע לקרבות אויר המוניים של שמונה עד עשרה מטוסים שלנו מול פתחות הזו של קרבות אויר, הלכה והתגבשה התפיסה שלנו איך לנהל קרבות אויר, איך לגבש את ״.16 התורה של קרבות אויר המוניים ואיך להתאמן במהלך מלחמת ההתשה בות אויר. מתוך אלה סוריים כמו כן הופלו . מערכי טילים - 1528 סוללות הקרקע־אויר בתקופת מלחמת ששת הימים היו מטרה. מבני התקיפה עקפו את סוללות הטי לים, ויצאו לפגוע בהם כשהם מצוירים בתותחים התקניים שלהם. החל מסוף חודש אוקטובר החל מערך הטילים המצרי להיות המרכיב הרומיננטי על השליטה בשמי מצרים. ואכן, חיל האויר הישראלי מיקר בתקופה זו את תשומת לבו בהשגת חופש הפעולה למשימות התקיפה בקרבת התע- לה. אלפי גיחות נעשו נגד מערך הטילים, וחוסר היכולת להתמודר עם שיטות הלחימה החרשות שהביאו אתם הרוסים, היה אכן הגורם העיקרי להפסקת המלחמה. מערכות ל״א - האמירה של ריין כי קיץ מה בשלב האחרון שלה. ישראל, כמו הרוסים הפעילו מערכות ל׳׳א לקליטה, שיבוש וסימוי של מער- כות קורנות לסוגיהן. המערכות פעלו נגד מערכות שידור של הצבא כמו נגד מערכות המכ״ם של מערך ההגנה האוירית. חיל האויר פיתח את מערכותיו בסוריות כה רבה ער כי הצוותים עצמם לא ירעו מה מסייע להם ללחימה, ולעתים אף לא נאמר להם. שיאה של פעילות זו היה בהפעלת מער- כות סימוי אישיות למטוסי התקיפה כפי שהיה ב־ 1125 ההונאה הגדולה הכשרת לוחמים - אל טייסי הקרב של חיל האויר - שרובם טעמו את טעמו של קרב במלחמת ששת הימים - הצטרפו קדרים של טייסים חרשים, שהתחשלו במהלך המלחמת ההתשה ובנו את הנבחרות של חיל האויר במלחמה עצמה ולאחר מכן. בית הספר לטיסה, כמו בית הספר הטכני והמחלקות לאלקטרוניקה ואחרות, נדרשו בתקופת מלחמת ההתשה להגביר את פעילותן ולהפיק כמויות גדולות של יותר של טייסים, נווטים, מכונאים ואנשי אלקטרוניקה. אלה השתלבו במהירות בבסיסים ובטייסות ואיפשרו לאנשי המבצעים לנצל כל מטוס וכל מערכת לחימה. טייסות התובלה והמסוקים - טייסות התובלה והמסוקים שימשו במלחמת ההתשה גם למשימות תקיפה ולחימה בעומק מצרים וסוריה. מטוסי נורד חזרו לשיטות של תש״ח והטילו מטענים מבער לדלתות האחוריות הפתוחות ומסוקי תובלה שימשו למשימות בעומק באויב, שחיל האויר לא חזר עליהן אלא עשרות שנים לאחר מכן. ביצע חיל האויר הישראלי בין 17 על פי נתונים רשמיים מבצעי תקיפה בשטח מצרים, שבהן בוצעו כ־ גיחות קרב ופטרול. במהלך תקיפות אלה הוטלו הוטלו מאות פצצות נפל״ם ושוגרו מאות רקטות אויר־קרקע. במהלך המלחמה הותקפו 85 629 חיל האויר נגר מתקנים תומכי לחימה, בהם לה שובשו יותר מ־ במלחמת ההתשה נהרגו ו־ מלחמת ההתשה היתה טראומה שכולם ביקשו לשכוח. היא לא זכתה לאות אלא ער שנת שכתב הרמטכ״ל רב־אלוף חיים בר לב: ״המלחמה הזאת לא הוגדרה בזמן ולא נכבשו בה שטחים לכן היא לא רשומה כמלחמה של ממש. לא כל צה״ל לחם. הייתה חזית ברורה והיה עורף. לכן לא חשבתי ״.18 שצריך ליחה לה אות, אלא הסתפקנו בהענקת ׳אות השרות המבצעי׳ לכל מי שנטל בה חלק ״מלחמת ההתשה היתה המלחמה הקשה ביותר שעברה על חיל האויר״ סיכם מוטי הור את המלחמה זמן קצר לפני שסיים את תפקירו. ״המטרה שהוגדרה ללחימת צח״ל במלחמת ההתשה היתה: ׳השגת 19 הפסקת אש׳. מטרה זו הושגה ואין לי ספק שהגורם הרומיננטי בהשגתה היה חיל האויר״ עוד אמר כי ״מלחמת התשה היתה מלחמה מהסוג שבו לא ניתן להשיג הישג מיירי. ההישג הוא הנזק המצטבר, ותקיפות העומק היו הדבר הכואב ביותר שקרה למצרים. הן בפירוש הביאו לזירוז תכנית ההגנה האוירית של מצרים, לא לייזומה, ובסופו של דבר הביאו להפסקת האש. במבט מהיום, ברור שההישג של מלחמת ההתשה הוא בכך, שהפסקת האש נמשכת לא שלושה חודשים, כפי שנאמר אז, אלא כמעט שלוש שנים. בטווח ארוך יותר, יתכן שהישג האמיתי יהיה מניעת מלחמה נוספת״. אד הערכה זו נתברתה. כחצי שנה לאחר שפרש מוטי הוד מתפקירו, פרצה מלחמת יום כיפור. 1126 ביבליוגרפיה מקורות ארכיוניים: פקודות מבצע של ענף/מחלקת המבצעים של חיל האויר בין יוני תיקי מבצעים לפעילות חיל האויר במלחמה: תיקי מבצעי ״ילק״, ״גביר", "קרחת״, "שיער״, קשת אויר׳״׳, ״בוקסר״, ״רביב" ואחרים. תיקי מבצעי צילום במלחמת ההתשה. תיקי מבצעי ״פריחה״ במלחמת ההתשה. חיל־האויר פקודות מבצע מצריות לתקיפת ישראל. מפקדת חיל האויר מודיעין, יוני מבצע"מוקד״, פקודת אב, מפקדת חיל־האויר, מחלקת אויר, ענף אויר חיל־האויר במלחמת ששת הימים, ספר ראשון, השגת עליונות אוירית, מפקדת חיל־האויר, מחלקת אויר, ענף אויר מרם הערכת מטוסי תקיפה, סיור נובמבר מטוסי תקיפה מטוסי חיל האויר בסד״כ מסמכי שלל )מסמכים אשר נתפסו שלל לאחר מלחמת יום כיפור ועוסקים בתקופת מלחמת ההתשה- מתורגמים על ידי אנשי יחידה - לקחים מקרבות אויר בין מטוסינו לבין מטוסי האויב, בתקופה שבין ים, אינדקס - המרכיבים, התכונות הטכניות והתפעול הקרבי של מערכת הנחיה המכנית של סוללות אש)טילים( מערכת אסור־ קה - ליוו מחמד עלי פאהמי: הוראות ארגון שיתוף הפעולה, בין כוחות ויהירות ההגנה האוירית. מפקדת כוחות ההגנה האוירית - עבד אל גאני גמאסי: ההחלטה לקדם את הטילים לחזית התעלה, ישיבה בתאריד - מחקר ומסקנות על פשיטת צה״ל על האי גדין, מנהלת המודיעין והמודיעין הקרבי 105/018 - נתוח פשיטת צה״ל על עמדת פלוגת מכ״ם מצרית במרחב פיקוד ים סוף. מפקדת חטיבה - הוראות אבטחת הכוחות, בקשר לטיל התבערה הישראלי קוטר - ליוא איברהים עבר אל פתאח מוסטפא, מפקד יחידה שיבוש אלקטרוני של האויב ובסיסי השיבוש, ארגון ההגנה האררית על סיני, היקף הכוחות ואמצעי ההגנה האוירית על סיני, טילי נ״מ מסוג הוק - שלבי הטקטיקה של הקרב האוירי- מסמך שנמצא ברשותו של טייס סוחוי ביוגרפיות וספרי זכרון: עמיר עמוס, אש בשמים, משהב״ט, ההוצאה לאור, ישאל בדרכם, חברי האיחוד שנפלו במערכה, איחור הקבוצות והקיבוצים ברטוב חנוך, דדו, ספר ראשון, ספרית מעריב, תל־אביב 1127 ביבליוגרפיה דיין משה, אבני דרך, אוטוביוגרפה, תל-אביב׳ עידנים שלמה וינטרוב)נכות(, ספר זכרון בהוצאת המשפחה ויצמן עזר, רב גולדשטיין, לה שמים לר ארץ, ספרית מעריב, תל-אביב חגי, חגי רונן, ספר זכרון בהוצאת המשפחה עומר דבורה, לפתע באמצע החיים)על זוריק לב( פלד בנימין ימים של חשבון, מורן הצאה לאור, בן שמן צידון- צ׳אטו יואש, ביום, בליל בערפל, ספרית מעריב, תל־אביב צור מירון, מוקה לימון, ספרית מעריב, תל־אביב רבין יצחק עם רב גולדשטיין, פנקס שירות, כרך ראשון, ספרית מעריב, תל-אביב, ??. רונן)פקר( רן עם שלום דני, נץ בשמים, יריעות אחרונות, תל־אביב אהוד שלח, הוצאת המשפחה שפירא דני עם שלום דני, לבד בשחקים, הד־ארצי, תל־אביב תכלת וארגמן, אודות סא״ל שלמה בית־און ספרים בעברית: עידו אמבר, אלי אייל, אבי כהן, שורשי חיל־האויר, תל־אביב, משרד הביטחון/הענף לתולדות ח״א אבנרי אריה, היום הקצר ביותר, הוצאת י. גוטמן, תל־אביב בן גוריון דוד, מערכת סיני, תל־אביב, עם עובד בר־זהר מיכאל, גשר על הים התיכון, תל־אביב, עם הספר סודות המסע למצרים, תל־אביב, מערכות ׳ בלומברג ס. ומ. גלבוע א. משה, שש שנים, ששה ימים, הוצאת עם עובד,, תל־אביב דיין משה, יומן מערכת סיני, תל־אביב, עם הספר דימה אדמסקי, מבצע קווקז, צה״ל- הוצאת מערכות,, תל אביב הבר איתן)עורר( טייסת הקרב הראשונה, פרקי יומן, טייסת הקרב הראשונהמאי קם. א)עורך(, חוסין פותח במלחמה, משרד הביטחון, תל־אביב הלפרין מירב, לפידות אהרון, חליפת לחץ, משרד הביטחון־ההוצאה לאור, תל־אביב יונאי אהוד, עליונות אווירית, כתר הוצאה לאור, ירושלים יצחקי שמשון, בעיני הערבים, ההוצאה לאור־משדד הביטחון, תל־אביב כהן אליעזר ולביא צבי, השמיים אינם הגבול, ספריית מעריב, תל־אביב מייזל מתתיהו, המערכה על הגולן, יוני מרדור)מ( מוניה, רפא׳׳ל, משרד הביטחון-ההוצאה לאור, תל־אביב נדל חיים, בין שתי מלחמות נוינר איתמר, שעה שש ברגילה, כנרת, תל־אביב ספרן נדב, העימות הערבי ישראלי עברון יוסף, התעשיה הביטחונית בישראל, משרד הביטחון-ההוצאה לאור, תל־אביב פרס שמעון, קלע דוד, ירושלים, וידנפלד וניקולססון שאזלי סעד אלדין, חציית התעלה, צה״ל מערכות, תל־אביב שחן אביגדור, כנפי הניצחון, תל־אביב, עם הספר שחן אביגדור, חישול הכנפיים, מערכות, תל־אביב שטייגמן יצחק, מעצמאות לקדש, משרד הביטחון- ההוצאה לאור שלום דני, כל מטוסי חיל־־האויר, ראשל״צ, באויר פרסומי תעופה שלום דני, מטוסים וטילים בעולם, תל־אביב, כנרת שלום דני 1128 רוח רפאים מעל קהיר שלום דני, כנפי מלחמה, כנפי שלום, תולדות התעופה באר׳דישראל במאה העשרים, הד־ארצי שלום דני, כרעם ביום בהיר, כך הושמדו חילות האויר הערביים במלחמת שלום דני, מעל האופק שלום דני, מטוסי חיל האויר- מהטייגר מות עד הסופה, באויר פרסומי תעופה תומם א. קיני, אליוט כהן, סופה בשמי עיראק, הוצאת מערכות, תל־אביב פרסומים פנימיים, חיל־האויר וטייסות אמיתי מאיר, תולדות טייסת המוסקיטו הראשונה, פרסומי ח״א אמיתי מאיר וצבי ורד, תולדות טייסת הסילון הראשונה, פרסומי ח׳׳א ניר אריה, ספורה של טייסת תובלה, תל־אביב, ספטמבר והיא זוהרת, טייסת שטרסמן גבריאל, נמרוד וארז, טייסת העקרב, תל־אביב מרום עודד, טייסת הזנב האדום, תל־אביב, משהב״ט ספרי טייסות הקרב שפעלו במלהמת ששת הימים אתרים: אתר חיל האויר אתר צבא ההגנה לישראל http://www.aeroflight.co.uk, Israel Air Force, Phantomll - http://home,att,net, Phantom with Israel -http://www.acig.orgACIG, War of Atrrition -Mig 25 Foxbat@Everything2.com -Syrian Air-to-Ait Victories since 1948, ACIG, Sep 25 2003 —11ttp://www.acig.orgEgyptian Air-to-Ait Victories since 1948, ACIG, Sep 25 2003 -http://www.acig.org Phantoms Phorever, Part 3, Israel, ACIG, Nov 16, 2003 ספרים בלועזית William Green, combat planes (Vol. I & II), London, MacDonald, 1966 Bishop Chris, Moeng Soph, The Aerospce Encyclopedia of Air Warfare, Vol. 2, Aerospace Publishing Ltd., London, 1997. - Isabella Ginor and Gideon Remez, Foxbats over Dimona, Yale Univesity Press, New Haven& London, 2007 - Jackson Robert, The Israeli Air Force Sory ,Tom Stacey Ltd., London, 1970 - Mohamed Heikal, The Road to Ramadan, Ballantine Books, New-York, 1975. - Nordeen Lon, Fighters Over Israel, Greenhill Books, London, 1990. - Pearson Anthony, Conspiracy of Silence, Quartet Books, Londonl978. - Lon O. Nordeen and David Nicolle, Phoenix Over The Nile, Smithsonian Institute Press, Washington and London, 1996. - William Green & gordon Swanboroough, Soviet Aircraft Directory, London, Pilot Press, 1975 - Brian Cull, Shlomo Aloni and David Nicolle, Spitfires Over Israel, Grub Street, London, 1129 ביבליוגרפיה Brian Cull with David Nicolle and Shlomo Aloni, Wings Over Suez, Gubb Street, London, 1996 - Robin Higham, John T. Greenwood& Von Hardsy Russian Aviation& Air Power in the Twentieth Century, Frank Cassn Newbury House 900 Eastern Avenue London - David Kimche, The Last Option, Weidenfeld & Nicolson, London 1991 - Ahmed Samih Walid IChalidi, A Perspective on the Startegy of Attrition: The Egyptian-Israeli War of Attrition 1969-1970 ,Kings College, University of London, 1981 Walid Khadduri, International Documents on Palestine 1970, The Institute for Palestine Studies Beirut, 1973 - Alvin Z. Rubinstein, Red Star over the Nile, Princeton, New Jersy 1977 - David C. Isby, Weapons and Tactics of the Soviet Army, Janes Pub. Co. 1981 מאמרים וראיונות אל״מ אי, תקיפות אויר־קרקע בשרה הקרב המודרני, מערכות מקורות ערביים על מלחמת ששת הימים, ליקט סא״ל לכיש זאב: - גמאל מראד, מי גרם להשמדת חיל־האוויר המצרי? - גמאל מראד, סגירת מפרץ עקבה גרמה לפרוץ המלחמה. - מוחמר וגדי קנדיל, סודות חמישה ביוני. הכל במערכות רבין יצחק, רא״ל, מלחמת ששת המים, מאפיינים והישגים, מערכות לויטה יוסף, גיבורים ומעשי מופת, במחנה - מאמרים בעיתונות היומית בתקופת מלחמת ההתשה ואחריה: הארץ, הצופה, ידיעות אחרונות, למרחב, מעריב ועוד, - ראיונות עם עשרות מפקדים, טייסים ונווטים שנטלו חלק במלחמת ההתשה)ראה במראי מקום( - פרסומים של משרד החוץ על מלחמת ההתשה שפריר מאמרים מתור העתונות המצרית )מתורגמים על ידי חצ״ב( אגדת עליונות חיל האויר הישראלי נופצה לחלוטין, אל גומהוריה סיפוריהם של כמה מטייסי הקרב של חיל האויר המצרי, אל אהרם כיצד פועלת ארטילרית הנ״מ המצרית נגד מטוסי ישראל החודרים בתעלה, אחבאר אל יום כתבה וצילומים על הפלת חוזר בנוגע לביצורים, מפקדת ההגנה האוירית הלוחמה האלקטרונית בתחום האלחוט והרדאר, אל אחבר חוברות בעברית באויר- מגזין התעופה לישראל 1130 רוח רפאים מעל קהיר בטאון חיל־האויר- חוברות שונות. מערכות- חוברות שונות רומח תקופונים לועזיים: The Aeroplane Air Combat Air Enthusiast Air Force Air International Aviation Magazine Air Warfare Aviation Week & Space Technology Fana de L aviation Flight international History of Flight Interavia International Countermeasures Handbook RAF Flying Review Wings ואחרים מאמרים בלועזית Amira Ibrahim, Loopin the Loop, A1 Ahram 19-25 October 2000 - Amira Ibrahim, Father of the Fourth Force,A1 Ahram 16-22 September 2000 - Isabell Ginor, Under the Yellow Arab Helmet Gleamed Blue Russian Eyes. Harry S. Truman Reaserch Institute, Hebrew Univesity of Jerusalem, 2002 - Dima Adamsky& Uri Bar-Yoseph, The Russians are not Coming Israel s Intelligence Failure and the Soviet Military Intervention in the War of Attrition in Intelligence & National Security Vol 21 No.l Feb 2006 - Dima p. Adamsky, Zero- Hour for the Bears :Inquiring into the Soviet Decision to Intervene in the Egyptian-Israeli War of Attrition, 1969-1970 Taylor& Francis 2006 - Relief for Egypt, Anxiety for Israel, Time Magazine May 11, 1970 - Col Charles P. Wilson,USAF, Strategic &Tactical Aerial Recc in the Near East, 1999 - Isreal s Bar Lev: How to Cope With the Arab Armies, Time Magazine April 6, 1970 rmy, 2004 CGSC-Middle East: That Electronic Summer, Time Magazine. July 20, 1970 - Israel and the War of Attrition, U.S. A - Jeffry T. Richelson,A Rifle in Space, Air Force Magazine, june 2003 - Jeffry T. Richelson,U.S. Satellite Imagery, 1960-1999, National Security Archive BB No. 13, April 14, 1999 JP4 Aeronautica, II Diario del Colonel Ivlev, January 1st 1993 1131 מראה מקום הקדמה מבוא 1 עמור 2 3 4 מלחמת ההתשה, "תורת השלבים שפיתח נאסר למלחמה, אותה כינה ״חארב אל אסינתינזאף״- ״מלחמת הקזת הרם", לא פותחה אחרי המלחמה אלא בשלב מאוחר יותר, בראשית שנת 1969 5 המרחיבה אשר אומצה גם על ידי מחלקת הסטוריה של צה״ל, כוללת "מלחמת ההתשה״ לא רק את התקופה בין יוני מגיעה עד מלחמת יום כיפור ב־ באוקטובר 6 .159 7 פרק פרק 1 בוגרי קורס הטיס הראשון שקיבל את כנפיהם בישראל. יחד עמו היו מוטי הוד, דני שפירא וטיבי בן שחר 2 רה״ הצרפתי, הנטינג"ג׳ט פרובוסט האיטלקי mb-326 הבריטי המאקי ״שוטינג סטאר" האמ- t-33 והלוקהיר ריקני(. 3 מבסיס סירקין ליר פתח תקוה לתל נוף, מאותה סיבה 4 5 6 7 8 פעל חיל האויר בי׳תקופות" שארכו ארבעה חודשים - שלוש תקופות לשנה. רק בראשית שנת על מעבר לתקופה בת שישה חודשים - שתי תקופות לשנה( פרק 1 2 3 טייסת 4 5 6 7 8 9 פרק 1 2 פרק 1 2 3 4 5 שתי סכימות צביעה: המטוסים שהו פעלו מבסיסים בדלתא נצבעו בצבעי חום־ירוק תרד והמטוסים שהופעלו מאזורים מדבריים נצבעו בחום חול־ חום אבן כהה הבסיסים הגיעה ההוראה לצבוע את המטוסים, אולם בשל מחסור בצבע מתאימים ועמיר למטו- סים הם השתמשו בצבעים למכוניות 6 7 8 9 10 עמוד 11 12 13 14 15 16 מפקדת כוחות האויר מתור אוסף מסמכי שלל של הצבא המצרי- חצב. חלק מן הבסיסים לא היה פעיל 17 רישום 85/70 18 במלחמת יום כיפור. חיל האויר בשי תוף חיל ההנדסה וצוותי בינוי, ערכו לפני פינוי הבסיס האוירי, ניסויים כדי לבחון את עמידותם. התברר כי רק פגיעה ישירה של פצצה בת לפחות, היתה יכולה להבקיע את גג המחסה ולמוטט אותו. בעקבות כך פותחו במערב פצצות חודרות בטון מסוגים ומשקלים שונים, שנועדו במיוחר לפצח את המחסות האלה 19 20 21 עמוד 22 23 24 1132 מראה מקום 25 26 27 28 29 של מערכות המכ״ם והטילים, התגלה בשנות התשעים, אנו מעדיפים להשת- מש כאן בסימולים המערביים, כפי שהיו מוכרים לאנשי חיל האדר פרק 1 2 3 4 5 6 גס" עמוד 7 8 זכי הוא ה־ טעות בעדותו או טעות בספ 9 10 11 12 13 14 15 16 הימים, שיגר סרן אמנון ארד, מטייסת 117 לב רונן ארבעה מטוסי קרב ערביים: הנטר ירדני בנובמבר באפריל 17 וגם ״מיגס" עמוד 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 פרק 1 111 2 המטוסים הישראליים, שסומלו מעתה מיה׳ EC 3/13 Auvergne בשנת EC 3/3 Aardennes שנתיים לאחר מכן המטוסים של הטייסת השניה, הועברו לאחר שנתיים וחצי לטייסת EC 2/13 Alpes EC 3/3 טייסות אלה הפעילו את המטוסים m5j שנשאו עליהם את הסימול Mirage כשהם כסופים, ולאחר תקופת מה הם נצבעו בצבעי ההסוואה התקניים למטוסי תקיפה 3 אויר בהיר, ולא התאימו לתפעול באי רופה 4 הוי מטוס המנהלים ג׳ט קומנדר- האות V 5 מתחת כנפיהם״- עמוד 6 7 פרק 1 2 3 טייסת אחרת, אולם נאלץ להסתפק בתפקיד זה בינתיים 4 בחצור 5 חיל האוירמס׳ 6 טייסת יצא שוב למפקדת חיל האויר כמפקד יחידה במחלקת המבצעים )במקומו נתמנה לפקד על טייסת הסקייהוק סא״ל עמיחי גולדשטיין )גולדי( שנהרג ערב מלחמת יום כיפור בטיסת אימון 7 האדר מס׳ 8 9 10 26 11 ייטר שני )מטוס שלא כקודמו הוא נשא גם מערכת תדלוק זכרית שהתאימה לתדלוק מטוסי פנטום. אלה נכנסו שנה לפני כן לשרות מבצעי. מטוס תדלוק שלישי מסוג סטרטופרי־טר 1972 בלוד בליל עת הוא נגרר על מסלול בשעה שמטוס בואינג 12 פרק 1 2 חי״ר. מחלקת הכימיה. מספר רישום ת 3 כות קורנות, אשר ישוגרו מן הקרקע פותחו לאחר מלחמת ההתשה כמערכת "פוטיפר". היה זה למעשה טיל אויר- קרקע מסוג ״שרייק״, שהותקן על גבי זחל״מ. כאשר התברר כי הטווח של הטיל קצר מדי, הוסיפו לו אנשי ההנד- סה של חיל האויר שלב האצה נוסף. כך נוצרה מערכת ״כחלילית" שהוצבה על גבי תובת טנק מסוג ״שדמן". ראה 1133 רוח רפאים מעל קהיר בטאון חיל האויר, מס׳ 4 זה בספר"מעל האופק 5 37 6 1630/554/71/16 מסמכי שלל- חצב פרק 1 ראש מחלקת אויר. ראה גם בטאון חיל האויר 2 תקיפה נשמרה ובתקריות הבאות מול מצרים וסוריה יצאו המירז׳ים גם לתקיפת מטרות קרקע 3 4 5 6 7 8 9 10 2 בעת הזנקה לקרב אויר, עת היה סמ״ט ב' של הטייסת 11 12 13 32 14 15 16 17 רס״ן עמי איילון, דצמבר 18 19 20 21 מפקד אגף המחקרים הצבאיים בפועל במסמך: "לקחים מקרבות אויר בין מטוסינו לבין מטוסי האויב, בתקופה שבין22 23 24 אר 25 26 27 28 פרק הגיע 1 בנובמבר נספרו 25 ל־ 2 3 4 5 6 גם בספר טייסת 27 7 8 9 10 פקודת מבצע פ׳׳מ 1968 11 12 13 טייסת בשמים" עמור נולד בראש שלי, באחר מן הערבים העליזים של הטייסת, כשישבנו בערי־ מה צפופה, וצפינו על חוף הכנרת במערבון מרוט וישן שהוסרט על גבי סדין שנמתח על דופן המשאית שלנו. הכינוי נקלט מהר ואומץ ללא סייג בכל טייסות החיל״ 14 "רודיאו", רובארב" ואחרים, וגם הגרמ נים במבצעי"פריי יאגד״, נקטו בשי- טות דומות במלחמת העולם השניה, כדי למשוך מטוסי אויב לקרב, להפי- לם, ולדכא את רצון הלחימה שלהם. אולם מבצעים אלה נפסקו לאחר שהצד השני"לא שיתף פעולה" ולא המריא לקרב, היות שהיה תמיד בחסרון מול מטוסים תוקפניים 15 "עמוד 16 דגם זה לא היה מצויד בתותח אלא רק בשני טילי אויר־אויר מסוג"אטול׳׳- אולם טייסי חיל האויר נדרשו להת־חס לכל מיג כאילו היה מצויד בתותחים 17 18 19 20 במחנה 21 886/70/278 1989 22 עד מרס 23 24 25 .(294) 26 207/69 27 28 29 חיל האדר מס׳ 30 31 32 33 34 35 36 1970 37 פרק 1 2 1134 מראה מקום 3 פרק המיגים 1 2 3 טייסת 4 5 את שיטות הפעולה של חיל האויר הישראלי, וכאשר הפכו מבצעים אלה ל״שגרתיים״, הם ידעו לא אחת מה צפו־ להם- ראה על כך בפרק על הפלת המטוסים הרוסיים 6 7 8 9 10 11 פרק בתעלה 1 2 .(3 3 ! 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 מבצעית מבצע"בוקסר 13 הקרנבבטאון חיל האויר מס׳ 14 של גיורא. כמו כן בטאון חיל האויר מס׳ 15 16 בר 17 מספר הטייסת- כך מעירים טייסיה. כה אהוב היה על הטייסים עד כי ספקטור כתב למענו שיר מיוחד, וגיורא אפשטיין כינה אותו"המטוס הטוב ביותר שה־ה לנו". מטוס שאבד ביום זה(. 18 118 19 20 21 22 23 24 25 פרק של אש״ 1 2 טייסת 3 4 5 פרק 1 משלושה מיכלי תותח מסוג מתחת לגחונו, אך אלה היו כבדים ופגעו בכושר התמרון שלו בקרבות אויר 2 של חיל האויר הישראלי עד אותה עת הווטור, היה בעל שני מנועים שסיפקו 3500 אחוריים(, והוא היה מסוגל לשאת לכל היותר כ״א. המירז׳ - מטוס הקרב המהיר ביותר בארסנל מטוסי חיל האויר - היה בעל מנוע טורבו־סילון שסיפק ק״ג דחף למאך היה שתי פצצות 1350 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 נהרגו ביום השני למלחמת יום כיפור במהלך תקיפה של סוללות טילים ברמת הגולן. 14 מכון פישר 15 האחורי מה( - בארץ נותר הכינוי "נווט״ עד היום, למרות שמערכות אינרציאליות ומנ״ל )מערכת ניווט לויינית עושות את הניווט, ותפקידיו במטוס הם, אכן, הכנה ותפעול מערכות הלחי- מה 16 בדק רעיון דומה. חברת מקרונל־דוגלס הציעה את דגם להיות חד־מושבי, אך הוא נועד למשי- מות אויר־אויר בלבד. הוא לא נבנה לבסוף 17 כפי שלמד את המערכות של כל המטו סים בהם טס. 18 פנטום 19 20 21 22 23 את חברת דוגלס שם החברה נקרא מעתה מקדונל־דוגלס 1135 רוח רפאים מעל קהיר 24 25 26 27 מספר לטייסת היה טייס מירז׳ צעיר. לאחר מכן הצטרף לקורס ההסבה השני על הפנ- טום. ביצע במהלך שירותו גיחות, מתוכן טייסת פנטום, וטס על מטוסי אף לזכותו חמישה מסוקים בפרוץ מלחמת יום כיפור. 28 29 30 Control הגבול. המערכת הקיזה אויר חם מהמר־ חם והשיבה אותו על החלק האחורי של הכנפיים, כרי להגביר את השליטה במטוס בזויות מסוימות. בגלל האויר החם מאה, כל תקלה במערכת היתה עלולה לגרום לשריפה במטוס, והוגה־ רה תקלה חמורה שחייבה נטישה פרק 1 2 עמוד 3 כמובן עם השנים. דוד עברי עצמו פיקה על היל האויר ב־ כאשר מערך הנ״מ של הסורים בבקעת הלבנון, הושמד בסיוע של אותן ״מער- כות קסם״ אלקטרוניות 4 1969 של חיל האויר, על אפשרות לשאת מוץ מתחת למעצורי האויר של הפנ- טום 5 D: 1 E: 2 F: 3 G: 4 עדH: 6 בתחומי תדר אלה פעלו מערכות המכ״ם של פרק 1 של משרד המלחמה היאת׳)מחלקת המחקר הצבאי- לקחי קרבות מספר 2 3 4 5 שהוחלף מאז מלחמת ששת הימים 6 204 7 כאשר מטוסו פגע במימי הכנרת לפני כניסה לקרב עם הסורים 8 ראיון עם גיורא אפשטיין 9 ובטאון מס׳ 10 חיל האויר 11 אחר, דודי אוגרטין, אולם הלק ממטו־ סיר הוא הפיל במהלך מלחמת העולם השניה, בשמי אירופה 12 24 בדצמבר עות שבי. יחר עמו הוחזר גם רס״ן נסים אשכנזי, מפקר טייסת 13 14 15 16 17 ממטוסיו כטייס בחיל האויר האמריק ני, במהלר מלחמת העולם השניה, בשמי אירופה 18 19 ההתשה להקמת טייסת פנטום וטייסות סקייהוק 20 21 (1969 פרק התעלה 1 2 3 4 הקרב 5 לבין מטוסי האויב בתקופה שבין ועד אמצע 6 7 התמודדו מול המיגים הרוסיים לדגמי־ הם, אמרו כי הופתעו מביצועי המטו- סים ומכושר התמרון שלהם. אחדים אמרו בבטחון רב, כי אין להם ספק כי אילו יצאו לקרב בתא הטייס של המי־ גים מול מירז׳ים, היו התוצאות דומות. ההבדל הגדול היה ברמת הטייסים- הם ציינו 8 9 10 11 12 "363 (2) 144 13 14 15 16 17 18 1971 19 עמוד פרק דון״ 1 1136 מראה מקום 2 1969 3 4 5 6 אל טייס ניסוי של חברת מקדונל־רוג־ לס, כרי להציג בפני אנשי חיל האויר- אנשי הצוות ומהנדסים - את הפיתוח החדש של החברה: דשי שפת התקפה לשיפור כושר התמרון של הפנטום אנש־ חיל האויר התרשמו מאד מן 4e הביצועים שהדגים מטוס הניסוי בסר טים. הטייס האמריקני אמר כי עריין אין ביטחון כי הרעיון יאומץ בארה״ב, היות והדבר עלול לסכן את פיתוחו של מטוסי הקרב החדש אלה, יחר עם התקנות אחרות בזנב, אומצו לבסוף על ידי כל חילות האויר שהפעילו את הפנטום מדגם זה 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 של הפנטום - עד חודש מרס־אפריל לא היו מטוסי הפנטום מצויירים במצלמת כוונת 18 האויר בשמי וייטנאם. מטוס־ הפנטום נכנסו לשרות חיל האויר f-4 מדגם האמריקני בשנת שנכנסו לשרות חיל האויר הישראלי, אולם את ההפלות הראשונות שלהם ירשמו מעל שמי הצפון רק בשנת 19 20 21 22 23 24 פרק מצרים 1 2 מראים כי למעשה פרץ נאסר לדלת פתוחה: זה מכבר התכוונו רוסיה וגרו- רותיה בברית ורשה, להגביר את מעורבותן במלחמה נגד ישראל ולש- לוח טייסים ומערכות הגנה אוירית מתקדמות למצרים 3 מצרים בקורס להפעלת סוללות טילי הם לא היו אמורים לחזור sa-3 למצרים לפני יולי 4 למצרים 5 לא היה ברור - כונו בעתונות המקצו עית למעשה מיג בניסוילאחר שורה של תקלות טכניות. המטוסים הועברו למעשה למצרים, כדי לשרת אינטרסים גלובליים של הרוסים במזרח התיכון, ולא כדי לעמוד לרשות המצרים בתקופת מלחמת ההתשה. רק בשנת ביון גם בשמי ישראל- ראה בהמשך 6 7 הצהובות...״ עמוד 8 זנאניה״. מובא ב״במחנה 1990 קוטינצב״ מאת יוסף ארגמן 9 10 11 12 13 הערה 14 15 16 17 18 מובא ברימה ״מבצע קווקזי׳ 19 20 ההסוואה היו צבועות בירוק- הצבע התקני בצבא הרוסי והיה צורך להחליף אותן לאחר מכן 21 עמוד 22 23 24 25 התברר לרוסים כי חיל האויר הצליח לשבש את התקשורת בין המטוסים למרכזי הבקרה. בשל כך הם שלחו למצרים מערכות תקשורת חסינות )מכונות במערב קישרו בין בסיסי מטוסי הקרב, סוללות הטילים ותותחי הנ״מ. כמו כן הביאו איתם הרוסים למצרים מערכות העברת מידע סודיות)מכונות בנאט״ו Markham נתוני מערכת הבקרה, ישירות לתאי הטייס של מטוסי הקרב. נתונים אלה כללו אזימות להכוונת יירוט, זיהוי וסימול מטוסי אויב מיירטים ועוד. מירע זה הועבר, ללא דיבור ברדיו, ישירות מתחנות הקרקע לצג־ם מיוח־ רים בתאי הטייס של מטוסי המיג 26 והערה 27 28 29 הערה 30 31 32 33 סים ללמור על היכולת וטכניקות ההפעלה של טילי הוק שבידי ישראל. 1137 רוח רפאים מעל קהיר לשם כך הם יצאו לטיסות ביון מול התעלה, כדי שהמטוסים ״יוארו״ על ידי המכ״מים של הסוללות הישראלי- ות וכך ניתן יהיה לפענח את התדרים, מערך המופעים ועוד. הרוסים מצאו כי הטילים פועלים בשיטות מתקדמות מאד, אשר אכן אומצו בחלקן בפיתוח מערכות טילים רוסיות שנים לאחר מכן. 34 הערה 35 .Military.cz/russia/air/mig-25 .www 36 37 הערה 38 ל״כנף״ המקובלת במערב, בעוצמה מופחתת.גם הטייסות הרוסיות היו בעלות הטייסות המערביות בהן היו מטוסים 39 .ACIG .40 41 42 פרק 1 ע 19.4.1970 ראשית הפעלה לכוחות הנ״מ 2 3 250 4 4 חלידי, ״מלחמת ההתשה בין ישראל למצרים״ 5 יימה המלחמה, פורסמו ברבים הכינוי ים הרוסיים של מערכות המכ״ם והטי- לים, אנו מעדיפים להשתמש כאן בכי- נויי נאט״ו- אלה המוכרים לציבור והיו בשימוש בחיל האויר אותה עת 6 פרק הטילים 1 2 3 4 5 6 7 8 9 301-297 10 11 עטיף - לימים קולונל בחיל האויר המצרי - טען כ־ הפיל בסך הכל ארבעה מטוסים ישראליים בקרבות אויר שונים. אף אחת מהפלות אלה לא אושרה על ידי ישראל בתאריכים שמסר- כולל ״הפלת הפנטום הרא- שון". ראה גם ״מיגס״ עמוד 12 ההנעה של דגם ראש הביות המתקדם יותר של הטיל AIM-9D 13 14 15 16 17 18 19 קרב שהותאם לנשיאת חרטום הצי־ לום עמוד 21 22 23 24 עמוד 25 26 27 המבצעים במפקדת חטיבה של הצבא המצרי 28 25 1 מסמר של ראש המטה- מפקדת כוחות האויר מס׳ רשום המסמך חתום ליווא טיס מחמד חוסני מובארק, ראש מטה כוחות האויר במלחמת ההתשה ולימים מפקד חיל האויר ונשיא מצרים- מסמר שלל שתורגם על ידי חצ״ב 2 .2 הופעלו לאחר המלחמה בבסיסי האויר קהיר מערב ואל מנסורה נכנסו לשרות רק אחרי המלחמה( 3 Victor Flintham, Air Wars and Aircraft, Arms and Ar mour, 1989, London pp.61-62 4 5 6 מאלופי ההפלות של המירז׳ים עודד מרום הפיל מטוס אחד בששת הימים, ושישה מטוסים בהתשה. עוד 2.5 10.5 7 8 פרק פרוצים 1 2 30.3 4 נים דביר עמוד 5 ההגנה האוירית המצרית 6 לה, מחלקת המבצעים של חיל האויר 1138 מראה מקום המצרי 7 8 9 10 11 מופיע ב״מבצע קווקז" עמוד 12 13 מכן ללב מצרים, חיבלו בקו המתח הגבוה, בקו הטלפון ובצינור הנפט לאורך ציר סואץ־קהיר. כמו כן הופגזו מוצב ומהנות באיזור ביר ערידה, כ־ ק״מ מערבית לראס זעפרנה בחוף מפרץ סואץ 14 15 16 בינואר בוטל, כנראה בגלל מז״א 17 בר הספר למודיעין יולי 18. 19 20 21 מטוסינו לבין מטוסי האויב, בתקופה שבין נכתב: "פרק רביעי: ניתוח התקלויות האויר שאירעו במחצית הראשונה של שנת 22 עיני ביום הקרב של ה־ מטוס זה טרם הוסב לנשיאת לחצן שיגור טילים על מוט ההיגוי. היתה זו הבעיה שמנעה מהם לזכות בהפלה הראשונה של הפנטום פרק 1 1969 2 3 4 5 7 6 8 אברהם שלמון 9 10 הדבר יהיה לקח ומסקנות לעתיד מברק ענף מבצעים מתאריך 11 12 13 14 לבין מטוסי האויב, בתקופה שבין ועד אמצע 15 16 17 18 19 בטחון- מובא ב״מבצע קווקז״ עמוד 20 21 22 23 (8770 24 25 26 כריכת הספר 27 28 29 30 לבין מטוסי האויב", עמוד 31 מיגים מצריים שהופלו- ככל הנראה פגע בכל זאת אחד הטילים הישראלי- ים במיג רביעי וזה נפל בשטח מצרים 32 81 פרק 1 2 3 4 5 סומלו המחפורות בצורה סתמית, בספ רות ואותיות. לאחר מכן הן קיבלו סימולי אותיות, לפי הא״ב הפונטי הנהוג בצה״ל ולפי אזורים 6 ו״ילק 7 8 9 10 ששת הימים ובמהלכה, ועוד שבעה מטוסים במלחמת ההתשה. בסר הכל •צבור יפתח ו״עוד כמה מטוסים שחילקתי לטייסת" 11 12 13 14 15 16 17 18 טייסי הסקייהוק בשיטת קלע- תקיפה מנגד- של המטרות. מטוסי הסקייהוק היו נטולי מחשב ייעודי לשיטה זו, ובשל כך תוצאות הפגיעה לא היו טובות. טייסי הסקייהוק חזרו לשיטות התקיפה הישנות- מכתב מב 18.1.70 -1455 19 20 21 22 23 24 25 26 27 בטאון חיל האויר מס׳ 28 ששת הימים, ועוד ארבעה במלחמת ההתשה מת יום כיפור ובסך הכל 1139 רוח רפאים מעל קהיר ויהפוך בכך לאלוף טיס המוביל של תקופת הסילון, לא רק בישראל אלא גם בעולם כולו - ראה פרק "אלופי טיס" 29 30 31 שבעה מטוסי אויב, ובמלחמות הבאות עור חמישה- כל הטופלים היו מרגס מיג 21 32 33 1970 34 "התשה" עמור 35 1970 ההסברה אל כל נציגויות הארכיון הלאומי 36 37 אחת לטייסת האחות כרי להצטרף למבצעים מסוג זה 38 39 האוירמס 40 NIE 05-01-69.40 Soviet Guided Missiles AB SA-3 GOA P/34 ) National Intellig. Estimate Air and Surface to Air 41 פרק 1 עמוד 2 עמוד 3 4 מת ששת הימים, ועוד שישה מטוסי במלחמת ההתשה, ובסך הכל שבעה מטוסי אויב5 של חיל האויר במספר ההפלות הכולל הוא הפיל שני מטוסים בששת הימים, שישה וחצי מטוסים בהתשה ועור שישה במלחמות לאחר מכן ובסך הכל 14.5 6 7 רק שלוש שנים לאחר מכן, ב־ 1973 שנערכו לאחר מלחמת יום כיפור 8 הפלות בקרבות אויר. הוא הופל ביוני 1982 לוס", עמוד 9 10 11 כיפור לצל״ש הרמטכ״ל, עת היה בנחיתה והצליח למנוע פגיעה במטוס אחר שהיה על המסלול, למרות שמטו- סו היה פגוע. הוא נהרג ב־ בר 12 13 14 15 97 16 את המאמץ להעלות את משקל ההמר אה: "ניסינו לקבל אישור ממקרונל- דוגלס להעלות את משקל ההמראה ל־ 60,000 תר. כאשר המטוס היה עמוס ב־ פצצות עבר את ה־ התאמת החימוש לכל משימה, רצינו להשיג אפקטים מירביים. ברוב הטי- סות נשאנו תשע פצצות 340 שית מבחינת התצורה 17 והטופולב המסוגלים לתקוף מטרות בישראל. ערב מלחמת יום כיפור הם קיבלו מטוסי מיתי הנטר מעיראק - שני המטוסים הטקטי־ ים היהירים בעלי טווח מתאים 18 19 20 טייסת 21. 22 פרק 1 876 842/1972 2 3 4 5 6 7 "קרחת 8 9 10 11 בכיר שהשתתף בישיבה אולם שמו לא ירוע. הפנקס נלקה שלל לאחר מלחמת יום כיפור ומתוכנו מובא באינדקס 138730 12 ב״חרב איל איסטינזאף- מוסטפא כבהא עמור "רמדאן״, עבד אל עזים, תחטים אל אילהה. שני כרכים מכתבת מדבולי )קהיר 13 14 עמוד איסט רוויו" עמוד הנילוס״, עמוד ווטן, "מיוני בחינה מחרש של התעלה". ניו מירל איסט יוני עמורים 15 1637 1140 מראה מקום 222/70 17 18 19 20 והמבצעים הבאים"קרחת 26 21 22 הפיל מטוס סקייהוק מיג אויר- מקרה קורם היה בוייטנאם שם הפיל סקייהוק של צי ארה״ב מיג של צפון וייטנאם 23 מם׳ 24 ברטוב 25 שלמון, וראיון עם עמרי אפק 26 27 ("32" 28 29 30 31 ״קרחת 32 33 ה״פוחזים״, יהיו לימים מאלופי ההפ לות של חיל האויר הישראלי 34 35 המפקד הקודם של סת שניים מבין הטייסים, אולם הסי- בות לכר לא היו מבצעיות אלא אישי- ות 36 37 38 39 ל״פלוטילה המבצעית מספר הצי הרוסי, וחלקן השתתפו במבצע העברת הכוחות הרוסיים למצרים 40 41 עמוד 42 עמוד 43 44 "קרחת 45 פרק ביוני 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 פ"מ 14 מספר זור ממערב לקנטרה בליל ה שבין ה־ ל־ 15 עמודים 16 17 18 19 מתארים קרב אויר שהתנהל ביום זה בו יצאו הטייסים קרטאפיבניב וסלני־ קוב מהגדוד ה־ ויירטו מטוס סקייהוק ישראלי. לא ידוע על מטוס ישראלי שנפגע ביום זה. ייתכן שהם שיגרו טיל לעבר מטוס ישראלי מסוג זה, או כי מדובר באירוע של ה־ סקייהוק ישראלי מטיל "אטול״ של מיג רוסי 20 לא מן הנמנע כי היה זה טיל מסוג SA-3 21 22 23 24 25 26 27 28 סא״ל ־ היה טייס מיסטר צעיר במלח מת ששת הימים. לאחר מכן היה טייס מיח׳ בטייסת במרכז ניסויי טיסה של החיל. שניים מבניו הוכשרו כטייסי קרב. הוא נהרג בתאונה של מטוס אירובטי שהתרסק באיזור השרון 29 30 31 32 33 203 34 69 35 36 37 38.38 דוד יאיר פרש מטיסה מבצעית לאחר 3055 הוא טס לאחר מכן גם על מטוסי ער גילF-15 39 מהשבי לאחר שלוש שנים. אל סיפור השבי וההמתנה לחזרה הביתה, הצטרפו לאחר חזרתו בעיות משפחתיות. פיר הוחזר לישראל יחד עם השבויים הנוס- פים לאחר מלחמת יום כיפור. הוא נשלח לאחר החלמתו לקורס טייסי ניסוי בארה״ב ושימש תקופת מה מפקד מנ״ט- מרכז ניסויי טיסה. בסידן לאחד מחדש את קשרי המשפחה שלו לא 1141 רוח רפאים מעל קהיר צלח, ופיר ואשתו נפרדו. יצחק פיר משמש בזמן כתיבת הספר כטייס ניסוי בחברה לפיתוח מערכות טיסה מתקר־ מות בקליפורניה, ארה״ב 40 41 42 43 44 45 46 47 2.2.70 48 49 עמוד 50 51 - "קרבות טילים - לחימת מטוס נגד טילים" אוקטובר לידיעת בני פלד, מפקד חיל האויר אשר עודד את פיתוח תורות הלחימה, לא רק מן הצד הטכני שלהן- מערכות ל״א ועוד, אלא גם מבחינת טייסי הקרב 52 הנפץ של ה״דקר״ היה בו די לקצץ זנבות או כנפים, ופגיעתו לא היתה קטלנית כפי היתה פגיעת ראש הנפץ של ה״שפריר 53 ומשה גולדווסר את פנטום המטוס בו יטוס שמואל חץ ומנחם עיני בגיחת ה־ המטוס. איתן פלד הפיל במהלך מלחמת ההתשה, תקופת הביניים עד מלחמת יום כיפור ובמהלך המלחמה עצמה, שישה מטוסי אויב במטוסי פנטום, והוא אחד מאלופי הטיס הבור- רים במטוס זה 53 201 פרק את ההגדרה"אייס׳׳ המציאו הצרפתים במהלך מלחמת העולם הראשונה, עת ביקשו להבליט את פועלה של קבוצת טייסי הקרב, אשר זכו לצבור הפלות של מטוסי אויב, או כלי טיס אחרים, במהלך המלחמה. אלה זכו לכבוד רב ולעיטורים מיוחדים. מאז אומצה הגדרה זו בחילות אויר בעולם, וכל המפיל חמישה מטוסי אויב מוגדר כ״אלוף טיס". 2 ושרת בחיל האויר הישראלי, היה המתנדב האמריקני רודי אוגרטין. רודי ת׳נדרבולט p-47 היה טייס במטוסי בחיל האויר האמריקני באירופה, שם רשם את ההפלות הראשונות שלו. עליהן הוסיף עוד מספר הפלות בחיל האויר הישראלי. הוא שירת בטייסת הקרב הראשונה והיה בין הטייסים הבולטים ביותר שלה במלחמת העצמ- אות פרק 1 2 3 בהן נשאו מטוסי הפנטום מצלמות תקיפה. בימים אלה הוכנסו לשימוש במטוסים אלה גם מצלמות הירי שהו- תקנו בצורה מאולתרת על ידי צוותים ישראליים 4 15" 5 6 7 8 9 32 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 של חיל האויר הישראלי בקרבות אויר 48 13 מטוסי המירז׳ והפנטום. בין אלה היו מטוסים שהופלו בינואר )מתוכם שלושה סוריים בפברואר מטוסים )מתוכם מטוסים מצריים במאי ביוני)מתוכם אחד מסוק וארבעה סורי- ים פרק 1 עמוד 2 3 למספרי הפ״מ נוספה ביום זה ספרת מאות שמשמעותה היתה יום הביצוע פירושה יום שבת וכיו״ב 4 5 6 7 8 ל״א בסיסיות אשר שימשו את טייסי חיל האויר והצי של ארה״ב ללחימה בטילי QRC(8)513-160 s-Band הפעלת המשדרים קיבלו מערכות הקליטה של המכ״ם החזרים שגויים במופעי הזמן שגרמו לסטיות בקביעת מיקום המטרות במרחב. יש לציין כי קיומן של מערכות הל״א, ועצם השי־ מוש בהן, היו סודיים ביותר. גם קיומם של טילי אויר־אויר- ספראו, דקר או שפריר פורסם ער אמצע שנות השבעים 9 10 1142 מראה מקום שהיו מעורבים בנושא מציינים כי מדובר במערכות מסוג כמופיע בתיאור של דייב. הדגם המתקדם יותר הועבר לישראל לאחר מלחמת ההתשה 11 12 נערכה בדיקה טכנית כדי לבדוק אם הפורים אכן פועלים בכל המטוסים 13 אם, השתמשו מטוסי פנטום, אותם הוביל קולונל רובין אולדס, מטייסי הקרב והמפקדים הידועים במלחמה, בשיטת לתקיפה, אולם מיד לאחר מכן נפרדו המבנים והמטוסים יצאו להגן על עצמם - ראה להלן 14 40 15 16 לפני הפעלת השיטה בקרב- בספר הטיסות של חץ לא רשומה בימים אלה אף טיסת אימון אחת- כל הטיסות שביצע היו טיסות מבצעיות או תרגול קרבות אויר. נראה שהסיבה לכר היא הרצון לשמור על סוריות השיטה ועצם הימצאותם של המארזים בידי ישראל 17 18 של שמואל חץ- יחד עם מיכה רון ואורי וולף הם היו רביעייה שאותם קישרה רעות אמיצה מגיל צעיר. שלושת הראשונים סיימו את קורס הטיס. חץ היה מהבולטים בקורס ואקי נבחר כחניך מצטיין- ושלושתם נשלחו לטייסות הקרב המובילות. סרן מיכה רון, שהיה ממפילי המיגים הראשונים בטייסת הסופר מיסטר, נהרג בתאונת אימונים בראשית שנות השישים. יצחק ארצי נעדר מאז נפל מטוסו בטיסת צילום מעל שמי מפרץ סואץ בראשית דצמבר טייס, הוא היחיד שנותר בחיים מבין הרביעייה. הוא טיפל לימים בגילוי מקום נפילתו של חץ בלב מצרים 19 20 21 22 23 24 25 אחרונות 26 27 צרות מאד, ואם לא היו קרני השיבוש מופעלות מולן בדיוק, השיבוש לא היה יעיל. כר היה גם הפעם. המכ״ם שידר את הקרניים שלו אל הכיוון משם הגיעו המטוסים. ברגע שנקלטו השידו- רים הופעלו מערכות השיבוש באום חשיבה ומהמסוקים שהיו כ־ מהתעלה. אך אלה לא הצליחו לשבש את אונות המכ״ם של סוללות אל״מ יוסף נאור, מומחה הלי׳א של חיל האויר, העיד כ׳ המערכות הופעלו כמתוכנן ממסוקים, אולם, ככל הנראה הטילים הונחו על ידי אונות הצד או על ידי הנחייה אופטית: ״לאמריקנים לא היו מערכות נגד הטילים החרשים. אלה המערכות שהיו לנו- עשינו את המקסימום" הוא ציין. מערכות המכ׳׳ם של הטילים פעלו בתחום 28 רבים מן הטייסים התלוננו כי אי אפשר היה לדעת את מי מזהירים, ולא אחת שברו המטוסים בלי שההתרעות כוונו אליהם. בשל כך קיבלו הטייסים הפעם הנחייה לכוון את ערוצי מכשיר הקשר, כך שכל זוג מטוסים יהיה על ערוץ אחד. הסיבה לכר: הרצון למנוע שידו- רים רבים מדי על אותו ערוץ. אך ההשלכות של הפקודה היו חמורות- אנשי הצוות במבנים השכנים לא היו בקשר אחד עם השני ולא יכלו להזהיר אלא את בני הזוג. בנוסף היה לכל מטוס פנטום מקלט שכוון לערוץ הי׳גארד"- ערוץ החירום 29 טילי שמואל חץ ומנחם עיני, היה לוטננט קולונל ואסילי טולוקוניקוב. הוא דיווח לאחר מכן על ״שביית טייס ישראלי״ 30 31 1990 32 כוחות האויב 33 20 34 35 היתה תקלה בחופה הקדמית של הפנ טום. גם יצחק פיר לפניו לא הצליח לפתוח את החופה שלו אלא לאחר מאמצים נואשים. במטוס הפנטום, היושב במושב האחורי נוטש ראשון לאחר הנטישה. הסיבה לכך: אם הטייס היה נוטש ראשון, היתה להבת הרקטה שורפת את החופה האחורית. לפי ספר המטוס, הטייס היה נפלט לאחר הנווט. עם כך כאשר נטש הנווט מאחור, היתה נוצרת יניקה חזקה בתא הקדמי שהצמידה את החופה למבנה התא. זאת בגלל הפרש הלחצים שנגרם מהמהירות השונה של האויר בפנים התא לעומת הארד החיצוני המהיר יותר. הבעיה היתה מוכרת בארה״ב, ונמצא כי הכדורים הפירוטכניים לא היו בעוצמה שהספיקה להעפת החופה. ככל הידוע, בתא של חץ היו מותקנים כבר כדורים חזקים יותר שנועדו להתגבר על בעיה זו. עם כך חץ לא נטש והסיבה לכך נותרה תעלומה 36 בשנת הוא הובא לקבורה ברמת השרון 37 38 39 67 40 הדראוליות 1143 רוח רפאים מעל קהיר ממנוע שמאל, והפעילה את מערכות ההיגוי של כנף שמאל- מאזנת ומהב- לים. מערכת ימין והפעילה הגאי כנף ימין והמערכת השלישית המנועים והעבירה לחצים ממערכת למערכת. כאשר נפגע מנוע שמאל, מערכת וכאשר נפגעת גם מערכת יכול הטייס להפעיל רק את ההגאים בכנף ימין- זה מה שקרה, ככל הנראה, במטוסו של אביהו 41 שנערך בטייסת נחשב לאיש צוות מעולה באויר והיה ידוע כאיש עקרונות. הוא נהרג, יחד עם הטייס זבולון אמיצי ז׳׳ל, בליל באוקטובר 42 30 נספרו כאלף פגיעות של רסיסי הטיל בוב ביל ודייב ברוג, שני המומחים האמריקניים, הגיע לרפידים עם אנשי האלקטרוניקה כדי לבחון את הפגי- עות: הם מצאו שרידים של ראש הנפץ וחלקים של טיל הפגוע. סיפר דוד בחג: ״בוב ואני ראינו את המטוס לאחר מכן בבסיס. באותו לילה תחקרנו את אביהו במפק- דת חיל האויר, והוא סיפר לנו כיצד הטיל היה שונה ראינו את החורים במטוס: הם היו רבו- עים לעומת החורים העגולים של ה־ SA-2 המטוס הובל מרפידים למפעלי התע־ שיה האוירית על מוביל, שם נבנה מחדש במשך כשנה. לאחר מכן חזר לשרות מבצעי. ביום השני למלחמת יום כיפור, יצא הצוות עמי אלקלעי ז״ל ויהושע וולפסון לתקוף את הגש- רים על תעלת סואץ. המטוס, שמספרו עתה היה הצוות נשבו. לאחר המלחמה והחזרה מהשבי, התקשר עמי לאביהו ואמר, מתנצל: "מצטער שהרסתי את המטוס שלך״. אביהו פטר אותו בחיוך: "שטוי- ות- העיקר שאתה יצאת בשלום. מטו- סים אפשר תמיד לקנות..." השיב לו אביהו 43 44 45 46 47 12 48 49 50 51 52 53 ספקטור להקים טייסת פנטומים חדשה- טייסת בהצלחה בולטת בימים הסוערים והטר- אומטיים של מלחמת יום כיפור 54 55 56 57 58 ״טייסי האלקטרוניקה" התלהט גם בשנים לאחר מכן. לחיל האויר הישרא- לי לא היתה תשובה אמינה לבעיית הטילים, למעשה עד מלחמת של״ג. שיטות רבות נבחנו ויושמו- מהשיטות שפיתח יפתח ספקטור כמפקד טייסת 107 וער לשיטות התקיפה הרב־שכבתיות שאומצו לאחר מכן. השיטה הראשונה דגלה בשיטת ״צייד ותוקף" והשניה במבצעי תקיפה מורכ- בים, מרובי מטוסים, שנועדו להשיר, שכבה אחר שכבה, את ההגנה של הנ״מ ולאחר מכן הטילים. אלה זכו לימים לכינוי"אופרציות" תקיפה. אך היו להן מגרעות משלהן: הן לא התאימו לפעו- לה נגד סוללות ניידות, היו תלויות מזג־אויר וכרוכות במודיעין מדויק לפני הפעולה. כך נבנו תוכניות"תגר״ ויידוגמן" שהופעלו במצרים ובסוריה במלחמת יום כיפור 59 60 61 יכולת הכיסוי של מערך הבקרה בצפון מצרים היה מאז ומתמיד בעייתית 62 63 פרק מלכורת לרוסים 1 2 הרוסי, היה מורכב משלוש טייסות, כל אחת בת 3 ראה גם מתוך אלכסיי בסנקו ״באויר מעל מצרים: הגיע הזמן לדון בדבר" מתוך קרסניה זבזדה 1990 4 מתוך העתונות הרוסית 5 קרב רוסיים בקרבות האויר מול האט־ ריקנים בקוריאה, לא פורסם אלא לאחר התמוטטות ברית המועצות. אז התברר כי הם נטלו חלק פעיל בלחי- מה, הטיסו מטוסי מיג מספר לא מבוטל של מטוסי קרב של ארה״ב ובעלות בריתה 6 הטייסים לדרך 7 עמוד 8 9 10 רישום הפלות באינטרנט 11 והמזה״ת" ,עמוד 12 החייל החדש בירושלים - ״הארץ״ אפריל 13 14 1144 מראה מקום 71 15 16 17 ניה זבזרה הרוסית במלהמת ההתשה הישראלית־ ערבית" 18 בטחון 19 20 היה סמילקו. מתור רשימת הפלות רוסים במצרים באינטרנט 21 עם גולדה 22 23 1958 קרב. לאחר מכן שימש כמדהיר בבית הספר לטיסה ובשנת ריקה כדי לאמן טייסים באוגנרה ובט- נזניה. במלחמת ההתשה, הוא היה מפקד טייסת הדרכה בבית הספר לטיסה בחצר־ם, וטס בטייסת סקייהוק כהצ״ה. הוא קיבל את הפיקוה על טייסת קישור ולאחר מכן פיקה על טייסת תובלה. בשנת סא״ל ומונה מפקד בסיס אופיר. במלח- מת יום כיפור היה מפקד טייסת תוב- לה. אלי מור השתחרר בשנת והצטרף בשנת רית כאיש שיווק. הוא יצא למסע מכי־ רות של ה׳׳ערבה" במדינות אפריקה. במהלך אחת הטיסות התרסק המטוס אותו הציג)יחר עם טייס הניסוי רייב לוין ז״ל(, בפני נציגים של חיל האויר במאלווי, ושניהם נ־ספו 24 ההפלות מופיע שמו של סלמיקוב 25 26 פ״מ 28 29 התקניים של הפנטום, לטווח קצר. הם הצטיינו ביכולתם לפגוע במטוסים גם מגזרת צד. לאחר שהגיעו הטילים לארץ, העלה יפתח את הרעיון להתקין אותם גם במטוסי המירז׳ של הטייסת שלו. ואכן בקרב זה הם הגיעו לראשונה לביטוי במטוסי מירז׳ כאשר טיל אחד הפיל מטוס מיג הופל מיג פנטום(. לאחר מכן אומצו טילי"דקר" גם על ידי טייסת 30 ביולי 31 32 33 34 35 36 37 38 עמוד 39 40 41 42 43 למר באקהמיה הסובייטית והטיס ומיג L-29 מטוסי יאק לאימון. לאחר מכן הצטרף לטייסת מטוסי מיג צבאי מצטיין של ברית המועצות". הוא היה מפקר מחלקת הכוננות הקרבית, סגן מפקד גדור מיג האוירית וסיים את שירותו כקולונל מתוף ירחון התעופה האיטלקי ינואר JP4 Aeronautica) 44 45 ות וסכסוכים מזוינים במחצית השניה של המאה ה־ 46 הקשר, בקרב עם הרוסים, סיפר סא״ל )לימים אל"מ( יוסף נאור: ״ לפני הקרב קרא לי מוטי לחדרו. ושאל: ׳יוסק׳ה - מה עושים?׳ אמרתי לו: ׳יש לי פתרון טכני. אם זה יהיה מוכן, יהיה בסדר. בתחקיר לאחר מכן שמעתי שהפנטו־ מים רדפו אחרי המיגים, אבל אלה היו עצלים, כאילו לא ירעו מה לעשות. לא היה להם קשר". ראיון עם יוסף נאור 47 48 49 50 51 ינואר JP4 Aeronautical טלקי 1993 52 של "הטייס הצונח" במפגש שהיה לאחר שנים בין אחר הטייסים הרוסיים לאביהו בן נון במוסקווה, גילה לו המפקר הרוסי, שהיה סגן בזמן הקרב וגנרל אותה עת, כי הטייס הצונח איבר יד ורגל, ונותר משותק לאחר מכ 53 54 55 "א, היה או לא היה 56 57 58 59 עבור יפתח היה זה חודש מוצלח במיו חד: זו היתה ההפלה הרביעית שנרשמה לזכותו רק ביולי! טייסת הפילה באותו חודש 60 103 ביולי 61 וגם דייו"אבני דרר", עמור ירוע על מטוסים מסוג זה במצרים 62 63 64 64 65 פרק 1145 רוח רפאים מעל קהיר הרוסים 1 2 3.3 4 5.5 רוסיים 6 7 8 אויר 9 10 ההתרעה של המטוס 11 מטוס מירז׳ - אלה סיירו בגובה רק כדי להגן על המטוסים התוקפים 12 13 14 15 16 סים ומבנים, יש ליחס גם לפעולות מערכות השיבוש האויריות והקרקעי־ ות שהפעיל חיל האויר הישראלי, שהציגו בפני מפעילי המכ״ם מספר גדול יותר של מטוסים. ביום זה אבר רק מטוס אחד ולא חמישה, ומטוס נוסף, של רענן נאמן נפגע, כמתואר 17 201 18 האוירמס׳ 19 בטאון חיל האויר מס׳ 20 טייסת 21 22 ובמלחמת יום כיפור הטיס מטוסי שחק בטייסת בקרב באיזור ראס אל ג׳ונדי בסיני. לאחר מכן פקד בדרגת סא״ל על טייסת סקייהוק. כיום הוא מלמד בכולל בבני ברק. יורם רומם, לימים אל״מ, המשיר לטוס בטייסת והצטרף למעיר הטכני של חיל האויר והיה ממונה על מחלקות מחשבים בלהק ציוד 23 הערה 24 1969 שמונה מטוסים בלבד מסוג זה, בפעי־ לות מבצעית. לבד מהחמישה שנפגעו בתקיפות הטילים, נפגע מטוס אחד מאש נ״מ מעל ירדן, ושני הופל בשמי סוריה בקרב אויר 25 26 27 28 פרק 1 החוץ 2 3 אוקטובר לית של האו׳׳ם בניו יורק, והאשים את מצרים בהפרת ההסכם. הוא אמר כי היא התחייבה שלא להניע את מערך הטילים אל תחום כמו כן ציין כי היא התחייבה שלא לבנות ולא להציב טילים בסוללות באיזור. לאחר בירור שערכו כתבי השבועון ״ניוזוויק" בירושלים ובוושי- נגטון, התברר להם כי ישראל וארה״ב השיגו בינהן הבנות לגבי נושאים אלה. ״הישראלים קיבלו לאחר מכן את הדב- רים כאילו ארה״ב קיבלה את הסכמתה של קהיר בנושא הטילים" כותב השבו- עון, "אולם באופן מעשי, תוספת זו להסכם מעולם לא התקבלה על ידי מצרים. ״נראה הדבר, אמר אחד המש- קיפים הבכירים בוושינגטון, כאילו מתור שאיפתה להשגת הפסקת אש, עשתה ארה״ב תרגילים שונים". ניוזוו־ יק4 עמוד 5 6 2 עקבו האמריקנים בעזרת מטוסי ולוייני גורמי מודיעין סיפרו לכתב השבועון "ניוזוויק״ כי הרוסים סיפקו לצבא המצרי צילומים ממטוסי ביון ומלויי־ נים 7 8 1970 9 10 טיסות אלה נערכו מידי יום גם מהאי היווני כרתים, לאחר שסכנת הפגיעה מטילי הפסקת האש- ניוזוויק 1970 11 עמוד 12 13 14 308 15 .80 16 17 דות חיל האויר. נתונים אלה נותנים סדר גודל על היקף הפעילות הרב של חיל האויר הישראלי במלחמת ההתשה. 18 3 19 1146 אינדקס כללי א׳ א־טח־ א־סאלט א שאט א תינה אבו גוז אל חמרה אבו זעבל 1024 אבוחאסה 573 אבוסואר 551 ,502 ,500 ,468-467 553 ,687 ,680,579*573 ,566 692 ,932*927 ,925 ,919,853 ,1087 ,1080 ,1043 ,1042 1108 אבו חמד אבו סוחנה אבו סולטן 1077 אבו סמרה אבו קיר אבו רודס 313 ,283 ,114 1068 ,617 ,477 ,434 אויון מרסל דאסו אויר אויר אויר אויר אויר אויר אום חשיבה 516 ,423 ,412 ,359 ,352 ,979 ,976 ,973 ,969 אום מרג׳ם 423 ,308 אזורי הגנה או־רית אזרביז׳אז אילת 787 איסמעיליה 412 ,372 ,358,268 ,136 3 ,423 ,608 ,557 ,551 ,500 ,684 ,677 ,668 ,638 ,620 ,805 ,761 ,749,735 ,694 ,858 ,836 ,832 ,811 ,810 ,969 ,964 ,946 ,922 ,908 ,1080 ,1070 ,1033 1086 איסמעילה דרום איקונוס)לדיין אירופלוט אירן אירביד אישים אבו אל עז מדבור 130 ,115 ,112 אביב)אברבוך( יוסף 793 ,756 ,743 ,689 ,556 ,1075 ,1011 אבן ניר אורי 270 ,269 ,247 ,191 ,140 ,562 ,338 ,327 ,316 ,303 742 ,636,614 777 ,1032 ,1022 ,969 ,902 1052 ,1040 אברבנאל עודד אברהם יהורה אגוזי שלמה 840 ,823 ,794 ,754,399 אגמון יורם 389 ,384 ,187,124 469 ,408 ,396 557,553 ,502 ,624*622 ,612 ,609 ,579 655 ,650*649 ,643*638 681 ,657 785 ,737 ,725 ,707 ,700 ,865 ,836 ,805 ,795 ,788 858 888 1077 ,947 ,932 ,925 1113 ,1082 ,1078 1118 אגסי יעקב 170 ,165 ,44 ,33 ,30 327 ,690 ,652 ,648 ,582 ,575 878 ,790 ,788,749 ,1039 ,952 ,932 ,916 1045 ארהם וואליד אהרון עזרא אחרוני מתי אורן גיורא 756,743,473 ,363,190 1034 ,833,795 אורפאן אוויס, מוחמר אינשאס, 558 אחיהו נפתלי אחיקר )לוס( אייל 482 ,461 ,408 ,403 ,396 571 ,502 ,483 613 866 ,821 ,701 ,690,670 1073,903 ,890 ,882,870 אטקס יונתן איבלב איבנוב יאקובלב אייל מנחם 976,464 ,358,268,254 אימטאיסמעיל 648 איסמעילוב א איסמקוב א איתן רפאל אל באקי עבד אל בדרי חסאן אל דגידי עבד אל חמד, 82 אל חינאווי שלאבי 325 אל חמיד קדרי אל מארג׳י מורתדה אל סימרי אחמד אלון •וסף)פלצ׳ק 355 ,335 ,51 961 ,839 אליהו מנחם)מאן 856 ,267 אלמוזנינו )אלמוג( יעקב 1043 אלעזר דרד אלעזר ליאור אלקלעי עמי אמבר עדו 712 אנדרי־ביץ׳ אסר חאפז אמוק מיכאל אפק)הופמן( עמרי 126 ,53 702 ,577 ,352 848 ,814 ,788 ,769 אפשטיין גיורא 285 ,561 ,498,490,438*434 683 1147 אינדקס כללי 1097 ,900,895 אראל יוני 658 ,653 ,649 ,638 726 805 ,801 ,794 ,788 ,858,836 ,819-818,809 866 918 ,1007 ,995 ,974 ,951 1107 ,1033 ,1013 ,1010 ארד)פקטורי( אמנון ארז עודד 908 ,903 ,856 ,836 949 ,933 1113,1043 ,977 ארזי יוסי ארלוזור לב זוריק 931 ,921 ,878 ,134 1066 ,1038 ,969 ארז עופר ארצי יצחק)אקי 131 א־שזלי סעד א דין אש שמעון אשכול לוי 376 אשכנזי נסים 166 ,158,41 271 ,230 ,225 355 1075 אתרוג אשר בארקת עלי בבלוסוב ו בגדרי עלי מוסטפה בהרב ישראל 458-454 ,447-443 ,286 696 ,686 936 ,934 בורינגר הרצל 858,499 ,308 1033 בולוסוב בועז איתן בטיצקי פאבל ביל בוב ביקו יעקב בירן יצחק בית און)ביטון( שלמה, 118,38 בן אור)אורבך( אריה בן אליהו איתן 317 ,286,185 617 ,574 ,561 ,398,350 655,629 ,620,619 682 ,681 737 ,707 ,794*793 ,779 ,777 , 767 ,836 ,822 ,819 ,804 ,801 885,882 ,857 918,890 ,974 ,954 ,950 ,947 ,945 ,1069 ,1043 ,1022 ,1011 1077 בן אליעזר בנימין בן ארי אהוד בן ארי אריה בן ברק צור בן בשט יעקב בן רב גיורא בן נון אביהו 128 ,121 381 ,408 ,406 ,403 ,402 ,400 482 ,416 613 ,549 638 ,631 709 ,690 785 857 ,840 ,832 928,923*921 ,881 ,866 ,974,969 ,964 ,953 ,929 998 ,993*986 ,982 1001 ,1070 ,1041 ,1037 ,1020 ,1097 ,1079,1077 ,1073 1125 בן נון אסף 830 בן עמי פרי 913 ,779 974 1100 בן רום שמואל בן שוע שבתאי 571 ,754 ,723 ,718 ,673,643 ,925 ,921 ,882 ,857 ,848 ,1011 ,995 ,974 ,928 ,1091 ,1034 ,1033 ,1033 1114 בניה עדי 1008 בנימיני עודד בסטר ישראל בר ארז אפרים בר יהורה בר מנחם בר שלום יגאל 890 ,883 ,819 ,784 ,768 913 1013 ,1011 ברגוס רונלד ברוג רייב 1003*1002 ברוש רן ברז׳נייב ליאוניד 1 105 ,530 ,515 ,506 1115 ברכה שלמה ברטוב משה 617 ,581 ,576,417 655 ,638,629 737 ,715 ,700 ,689 785 ,771 ,974,947 ,945 ,933 ,928 ,1011 ,1009 ,1005 ,977 1087 ,1043 ,1033 ,1013 1113 ,1104 ,1088 בריל שבתאי בריסק דוד ברכה שלמה ברלב, חיים 395 ,328-326,278 ,259 ,700 ,663 ,620 ,610,581 715 ,709 953,944 ,844 ,811 1023 ,1021 ,1111,1126,1069,1066 1116 ברק)בדרג( אהוד 1113 ,1107 ברק שלמה ברקן יעקב ברקן יצחק ברקת שעייה 665 ,520 ,326 ,297 ,119 ,884 ,878 ,855 ,718 ,717 בשנצ׳ב ג׳אברה מוחמר גבע ישראל)סולו גזית ישעיהו גוב ארי צבי גוהר, סלאח גולדווסר)גולה( משה, 622 ,620,298 ,187 638 ,742 ,725 ,707 ,700 ,693 785 ,779 ,777 ,767 ,751 ,822 ,819 ,810,805 ,788 ,888 ,859 ,857 837 ,832 918 ,913 ,911 ,907 973 ,950 ,947 ,925 1009 ,981 1087 ,1038 1105 גולרשטיין משה גולהשטיין עמיחי)גולדי( 365 ,438,341 ,41 ,36 556 ,463 ,450,368 גונן אילן גונן מנשה ג׳ונסון לינרון ב 376 גורדון שמואל 832 ,561 ,556 ,354 גוריון אמנון גורן גיורא 1148 רוח רפאים מעל קהיר גורן רן 931 ,617 ,598,594 גיל אורי 851 ,823 ,810 ,805 866 ,890 ,858 996,975 1046,1041 ,1037 ,1033 1082 ,1069 גיל מיכאל גל יעקב גלבוע שאול גלנץ יצחק גלעדאברהם 658 860 ,835 ,826 ,801 1052 ,1040 ,1034 ,1032 1069 גמאסי, עבדל גאני 757 ,734 גרומוב לב גרציקו 530510 גת יצחק דאסו סרגי דאסו מרסל דביר מיכאל 785 911 ,840 ,835 ,823 ,821 921 ,912 1007 ,1091 ,1077 ,1043 ,1033 1114 דגן מאיר דגן נחמיה 713 ,586*584 ,314 ,262 875 ,844 דה גול, שארל רודנקו ניקולאי 518 דותן עזרא)בבן 338 ,241 ,226 ,195 ,170 368 ,831 ,793*780 ,742 ,686 901 ,895 ,851 דיאמנט דוד דיין משה 608 ,449 ,423 ,395 ,328 664 ,651 ,620 707 953 ,880 1018 ,1067 ,1043 ,1039 ריין עוזי דרור גדעון הבר מיכאל 1032 הד)הס( צבי 553 ,321 ,195 ,170 הוד מרדכי, )מוטי 142 ,113 ,29,28,26 185 ,285 ,275 ,270 ,286 ,282 301 385 ,340 ,330 394 466 ,461 ,454 ,549 ,532 ,524 ,494 ,492 ,608,,579 ,571 ,561 630 ,701-696 ,679 ,672,667 ,739 ,727 ,715 ,706*702 ,855 ,778 ,771 ,769 ,742 879 ,892 ,871 ,865 903 ,998,961 ,954*953 1001 1039 ,1032 ,1103 ,1098 ,1058 1122 הולצמן חיים הורוביץ נפתלי הייט אילן היינמן אד הייכל חסנין 1115 ,1021 ,812 המרמש משה הס כוכב הניג שלמה הראל ברור)פינקו הרימן אוורל הרלב רפי 877 ,800 ,430,265 ,190 ,1005,969 ,964,878 1114 הרן גיל 1113 ,1033 ,1009 הרפז רמי 406 ,403 ,396 ,392 571 ,502 ,490 ,673 ,671 ,638 ,631 ,592 785 ,723 ,710*709 ,681 840 ,801 ,795 ,788 857 1073 ,1032 ,1020 ,890 הרץ משה 1032 הררי עובדיה הרש סיימור וולנר חיים ויטמן דני 785 ,794,779 ,777 ,767 ,823 ,819,815 ,805 ,788 860 ,823 ,840 1037 ,1011 ,974 ,925 וילן אברהם 997 ,406 ,399 ,197 ,1070 ,1033 ,1011 וילנאי מתן 312 וין אסף ויצמן עזר 374 ,329*326 ,880,651 ,610,414 1122 ,1066 וליידי בנו זאכי תחסין 123 זהבי מנחם זהר אלי ז׳ורובלב. ולדימיר זורע גיורא ז׳ייורונוק בורים 573 ,515 ,511 999 זיגלר רונלד זיק יעקב זכרוב מטביי זמיר עמוס 785 ,767 921 ,858*857 ,840,835 ,1073 ,932 ,925 זמר יפתח זעירא אלי חאמשובסאם חואתמה נאף תאמר איברהים חולדאי רון 857 ,823 ,819 ,810 ,805 ,932 ,930,918,907 ,890 973 ,933 1010 1113 ,1107 ,1043 ,1038 חוסיין, המלר חילמי עבד אל חמיד חלוץ דני 857 ,837,818 ,805 ,779 ,925 ,920,909 ,890 ,859 972 ,947 ,933 ,928 1010 ,1007 ,1000 ,980 1082 ,1011 חמדי מוניר חנקין אהוד 642 ,408 ,403 ,396 ,391 ,723 ,718,701 ,682 ,673 727 785 ,826 ,823 ,821 ,815 ,810 ,909 ,882 ,857 ,840 ,835 949 ,925 ,921 995 ,974 ,964 ,1037 ,1033 ,1011 1046 ,1041 1099 חנקין יוסי חסדאי יעקב 1149 אינדקס כללי חסר אולג חץ שמואל 381 ,306 469 ,461 ,408 ,397 482 557 ,500 625 ,620 ,619 634 ,632 649 737 ,727 ,700 ,686 785 ,742 865 ,933 ,928,918 ,913 ,908 973 ,969 ,953 ,943 998 ,1097 ,1079 ,1073 ,1022 1125 ,1099 חריפונקוב יורי חריש דרור 741 902 חרפוש פאריר 123 טאבט שוקרי טובל יוסף טולוקוניקוב ואסילי 1000 טלמור אורי 777 ,767 ,727 ,725 ,707 785 ,779 1082 ,1013 ,913 ,908 טחן יוסי טרנר יעקב 327 ,320 ,132 יאיר דוד 469 ,396 ,392 557 ,553 ,502 ,500 ,483 622 ,620 ,612 ,558 634 ,629 655 ,689 785 ,771 ,700 ,681 ,836,810 ,805 ,795 873,871 888 1008 1082 ,1073 ,1034 1118 ,1107 ,1099 יאקובלב ייבגני יואלי אהרון 399 ,165 ,44 יואלי גיורא 203 822 ,348 יוגב זאב יורצ׳נקו ניקולאי 1067 ,1052 ילצנין יעקבס רב יערי אורי 195 785 ,1013 ,977 ,974 ,856 1036,1034 יפימוב אלכסנדר יצחק דוד)יצה ירון חיים יריב אהרון 1116 ישורון מוטי 1033 ,304 ישראלי חגי כאמל חאסן כאמל עלי כהן עמוס 1041 ,1034 ,1018 כץ 1034 ,1009 כהן אליעזר 222 ,62 597 ,583 ,417 כרם)כיפלאווי( אברהם 148 כרמי איתן 196 301 902 כסלו שמואל לאשנקו פיוטר לביב איסמעיל לבנה מאיר לבנת ארנון להט)צייץ׳( שלמה לוגינוב וסילי אי איתן ליס אורי לניס דן לניר אבי 1072 ,950 לוי חגי אי צור 945 ,725 ,689 ,674*673 ,1113 ,1033 ,1011 אי שאול 500 ,408,406,403 571 ,502 ,671 ,638 ,631 ,625 ,592 673 785 ,767 ,723 ,841 ,835 ,823 ,815 ,921 ,905 ,882 ,866 ,857 986 ,982 ,974 ,1070 ,1041 ,1008 ,1001 1125 ,1073 לוי שלמה 842 ,791 ,595 לויטוב עמוס 1073 ,932 ,925 לוין יוסף לזרסון שעייה ליאור אלעזר 949 ,870 ליאשנקו, נ איר אבי 852 ,832 לפידות )לבושין( ארנון 567 ,53 ,45 709 ,706 לפיתת עמוס 474 ,359 מאטי עמאר מאיר גולדה 952 ,807 ,651 ,448 ,1098 ,1029 ,1021 ,1016 1114,1111 מאיר רן 1034 ,1032 , 935 מגן גדעון 624 ,592 ,572-571 ,398 718,692 ,680 ,637 ,629 ,1099 ,882 ,723 ,721 מובארק חוסני 1068,615 ,276 מוראות מור אלי 1032 מור יגאל מטס זאב 800 ,713 ,586-584 מיטרוכין אלכסנדר מיכאיל סמיר מימון אבינעם מלניקמשה מנור דן מנור יהודה מנלח גדי מנסור פאיז מנסורוב מראיי סמי מרדכי יצחק 712 מרום נתן 673 ,194 מרום עודד 153,118 ,63 ,60,51 186 285 ,279 ,277 ,205 304 493 594 702 ,701-696 ,686 ,648 742 ,706 899 מרחבי נחום 934 ,926 ,614 ,504 נאביל אל מסרי מוחמר 756 1150 רוח רפאים מעל קהיר נאור יוסף 861*860 ,629 ,414*413 1043 ,967 נאמן אשר נאמן רענן 1033 ,951 ,779 ,430 1087 נאסר גאמל עברל 130 ,110 ,94 ,82 ,19 ,17 ,232 ,199,182 ,136,131 ,276*273 ,254 ,245 ,483 ,448,364 ,325*324 ,530 ,515 ,510 ,508*506 ,597 ,582,564 ,559 ,538 627,624 ,615*614 735 ,725 ,663 ,651 ,855,810,808 ,766 ,1109,1105,1026 ,880 1115 נבו דור נבו)יאק( יעקב 689 ,574 ,399 ,395 ,359 ,875 ,818,794 ,726 ,692 964 ,878*877 נבות)יינטרוב( שלמה 432 ,355 ,316 ,282 ,191 501 ,440 ,433 899 ,895 ,686 נגבי גרי נדל חיים נהוראי נדב נווה חיים נויאוהר נוינר איתמר נוי שמעון 673 ,649 ,638 ,631 725 ,836 ,832 ,822 ,809 ,806 ,913 ,907 ,890 ,859 ,857 ,945 ,932,930 ,919,918 1082 ,1007 ,995 ,974 ,1117 ,1113 ,1108 ,1087 1118 נוימן יאיר 1034 ,1032 נוימן יובל נוינר איתמר 594 ,282 827 ,767 1050,1040 ,1034 נור א־דין אחמד נחמני אמיתי נחמני פנחס 311 ,262 571 718 ,682 ,680 ,637 882 ניססון ריצ׳רד 952 ,715 ,666 ,651 ,519 ניר יצחק 741 ,683 1116 ,1112,1034 ,1032 נסטנקו יורי 1027 ,1026 ,1017 ,526 סאדת אנואר סאלמה פאוזי סבר רן סברון רפי סגל נתן סדן יפתח סוזינוב ו סומך יחזקאל 839 ,712 ,561 ,358 ,248 ,878 ,863 סחף דן סידקי מחמוד מוחמר סיסקו ג׳וסף סירקין סלטי מואפיק סליוקוב סלנט יוסי 363 סלע יאיר סלע אביאם 613 ,592 ,572-571 ,403 638 ,614 785 861 ,823 ,994,974 ,949,934 ,911 ,1043 ,1041 ,1034 ,1006 1070 ,1069-1046 סלפק אבנר סמוק גד סמיי מרי סמילקוב סמירנוב אלכסיי 544 ,515-513 סעיד נביל סער)סימי( משה 689 ,644 ,556 ,368 ,133 1075 ,1032-1031 ,976 ספיר פנחס ספקטור יפתח 203 ,190-188 ,134 ,118 279 382 588 796 ,686 ,676 ,934 ,905 ,899 ,895 ,842 936 ,1041 ,1036,1034 ,1032 1058 1075 סרקוב ולדימיר עאטף אחמד 558 עאזב, אימם טלמה עאמר עבדל חכים עבד אל יאסור עבד אל רחמן מוחמר עבדאללה תמים פאמי, 282 עברי דוד 247 ,201 ,138,48 329 461 737 ,550 876 ,863,821 ,971 ,928 ,906 עדו אמבר עופר אורי 1011 ,995 ,975 ,832 ,1114 ,1033 עזוז אריק 864 ,860 ,825 ,343 ,330 1070 ,871 ,865 עזיז סמיר מיכאל 440 ,254 עיני מנחם 469 ,461 ,397 ,396 ,553 ,500 ,497 ,487 557 634 ,632*631 658 , 653 ,650 673 737 ,871 ,857 ,818 ,809,801 ,913,890 ,882,876 917 973 ,964 ,954 ,950 ,1001-1000 ,996,984 1125 ,1073 עירן רם עלי אחמד איסמעיל 431 עלי פאהמי, מוחמד 762 עמיר עמוס 274 ,197 ,194 277 658 ,577 ,485 ,468,359 718 ,703 ,686 ,683 ,661 737 ,719 ,835 ,826 ,823 ,798 ,783 860 ,1040 ,1032 ,1022 1044 עמירם גיא עמרי יחיאל עפיפי גמאל פאוזי מחמוד 736,559 ,538 ,510,232 פאהמי עלי מוחמר 515 ,511 פאהמי עלי 538 פאוורס גארי 1151 אינדקס כללי פודגורני ניקולאי 508 פופוב אלכסנדר 1085 פורת אשר פורת דוד 1043 ,1039 ,233 פורת נפתלי פו מוטי פטרנקו פיינמן טוביה 1058 פיר יצחק 406 ,395 ,392 ,390*389 ,500,498,491 ,461 ,629 ,612 ,575 ,553 ,502 ,679*673 ,661*658 ,638 ,707 ,700 ,693 ,685 ,681 ,788*784 ,768 ,726 ,725 ,818 ,809 ,806*805 ,793 ,876 ,874*871 ,857 ,836 ,1073 ,903 ,882 ,881 1099 פישר ראובן 681 ,671*670 ,637 ,576 ,731*727 ,707 ,690 ,682 ,921 ,882 ,795 ,788*785 ,997*996,975 ,949 , 928 1037 ,1034*1033 פלג רב פלד איתן 794 ,788*784 ,768 ,727 ,919*918 ,890*887 ,883 ,1007 ,978 ,974 ,973 1009 1100,1089-1082,1038 1101 פלד בנימין 489 ,342 ,202 ,180 ,166 907 ,878,837 ,832 ,819 פלד דניאל פלטי ברק פלטר אלדד פלטר גורי פליי בוב פסח שרגא 638 ,626-625 ,575 ,502 793 ,707 ,681 ,643 פראונקנכט אלפרד פריגת אליעזר 169 ,167 ,165 ,122 906-905 ,834 ,682 ,504 פרי אברהם 311 712 ,950 ,933 ,908 ,857 ,822 1108,1038 ,977 פרי בן עמי פרידמן אבשלום)אבשה(, 434 1031 ,935 ,823 1034 פרידמן יעקב פרייסאהוד פרנס ישראל 810 ,805,801 ,779,777 ,995 ,975 ,857 ,832 1008 1077 ,1070 ,1069 פרנקו יצחק פרסבורגר שמואל צבעוני, אדם צוק מיכאל 353 ,350 ,1041 ,1032,1010 ,701 1058 ,1070 צידון עופר 1107 ,1038 צימל אריה קוטינצב 1086 ,1080 ,1000 1105 ,1091 קוטיחב קוטאחוב פאבל ס 1115 קונייב ד.א קונץסטיפן קוסיגין אלכםיי 1026 קוסלב קורוטיק קונסטנטין 1020,531 קורן יהודה 680 ,636 ,622 ,486 ,303 742 ,686 890 ,798,779 1022 ,947 ,902 ,1050,1040 ,1034 1032 1061 ,1069 קטישקין איבן קידר ירמי 1070 ,1032 ,823 ,675 קלדס אבינעם 648*644 קמאי יוסף 767 ,731*727 ,723 ,701 ,801 ,788*785 ,779,777 ,840 ,823 ,821,,805 921 ,949 ,910 ,857 ,1070 ,996 ,975 ,922 1077 קנטורג׳י)קבור( צבי 830 קראפיבניק קרופניק)קירר( אורי קריגר קרילוב קרן שמעון ראשוני איתן רבץ יצחק 1004 ,715 רגב אריה רובין דורון 844 רוג׳רס ויליאמט 1115 רודן אברהם 636 ,576 ,815 ,805 ,767 ,707 ,671 ,911 ,857 ,841 ,823 ,819 ,1033 ,1011 ,1006 ,928 1070 רוזן)רוביק( ראובן 252 ,233 ,197 274,270 ,269 ,267 ,318 ,316,311 ,304 ,292 ,485 ,468 ,426 ,359 ,351 ,570 ,564 ,561 ,504 ,498 658 ,614 857 ,771 רחר רפי רוז׳רנקין רום גיורא 437,368,301 ,298 898 ,895 ,686 רומם •ורם 1087 ,1011-1010 רונן חגי 428,218 ,195 רונן)פקר( רן 192 ,153 ,131 ,121 ,56 195 ,193 437 ,321 ,311 ,270 702 ,686 ,642 ,561 ,895 ,848,829*827 ,814 1005 ,961 ,898 1082 1113 ,1107 ,1104-1103 רוקח עמיחי 892 ,767 רותם חיים 997 ,974,950 ,913 ,806 1118,1107 ,1033 ,1009 רז אלחנן רחמני קרן ריאד, עבדל מונעים 232 ריכטריעקב 302 777 ,767 1052 ,1040,1010,901 1069 ריפעי רדפן רם)פורמן( גיורא 318-317 ,185 ,118,51 1041 ,382 ,350 רמי אשיר 1152 רוח רפאים מעל קהיר רחמים מרדכי רשף שאזלי, עז א דין שביט)ילו( אהרון 727 ,327 868 ,852 ,805 922*921 שבתאי יעקב שגיא מנחם שגיא עודר 341 ,225 ,148 ,819 ,792 ,756,466-465 ,995 ,905 ,931 ,857 ,852 1072 ,1033 ,1007 שדלובסקי יוסף 150 שדמי אוהד 823 ,673 ,321 ,218 ,195 ,949 ,925 ,911 ,890 ,841 ,1033 ,997-996 ,975 1034 שוהם גידי 1072 ,1014 ,931 שוחט יגאל 622 ,575 ,531 ,399 634 675 785 ,771 ,737 ,837 ,815 ,809 ,801 ,795 ,945 ,933 ,920,913,857 ,974 ,995 ,981 ,951 ,950 1087 ,1033 1105 שומרון דן שחר אורי 368-365 ,358-355 ,342 620 ,564 ,463 ,450,431 ,976,839,823,622 1031 שחר יהונתן שחר מאיר שחר עמוס 1087 שלו אריה שלח אהוד)אורי 368 687 ,682 שליי יהונתן שליידר רני 1012 ,1010,947 ,767 1031 שלמון אברהם 642 ,625 ,614 ,466 718,686 ,1034 ,1032 ,901 ,895 1052 ,1040 שמואלי יעקב 852-851 ,823,815,805 1007 1077 ,1070 שמואלי עמיחי 359 ,277 ,247 ,236 ,234 שמול מנחם 567 ,563 ,302 718,635 ,625 שמיר אמנון שמיר עוזי 973 ,969 ,911 ,1038 ,1011 ,1009 ,1000 1082 שניר אשר 266 ,254 ,498 ,441-437 ,312 ,284 702 ,686 ,635 ,625 709 ,893 ,857*856,852 ,801 ,1040 ,1022 ,898 ,895 1069*1051 שעני אורי 737 ,681 ,638 ,631 ,575 ,951 ,945 ,913 ,815 ,795 1113 ,995 ,974 שפי שאול 312 ,263 שפיצר דני 1070 שפירא דני 793 ,489,227,214,153 שפירא שלמה 926 שפר)שטופי( שמואל 878 ,335 ,262 ,34 ,31 1107 ,1043 ,882 שצ׳גלוב א.פ שרגא פסח 815 ,725 ,686*682 שרון דניאל שרון מנחם 189 742 ,686-681 ,660 1021 ,1010 ,902 1032 שריג זאב שריג יוסי 166 ,165 ,164 ,161 ,466,320 ,271 ,218 ,170 1117 ,942*936 ,884 תמרי רב תמרי שי אל בלאח)אי 680 ,653 ,648,619 ,499 ,905 ,846 ,832 ,687 ,681 ,1029 ,918 אל בריגאת אל גוז אל גיושי אל גלא אל ג׳עפרה אל דארג אל חאדר אל חמה אל חנכה אל חפייר 745 ,492 ,431 ,428 ,282 אל כף אל מאזה אל מנאשי אלמנייף 573 ,463 ,461 אל סחנה אל ערבייה אלעיאט אל על אל עריש 485 ,199 ,152 ,77 ,52 ,739 ,736 ,675 ,628 ,794 ,768 ,737 ,752 825 אל קאטור אל קנאטר אל קסיר אלופי טיס אלג׳יריה אלג׳יר אלכסנדריה 537 ,531 ,527,520 ,518 ,1018,716,664 ,627 1024 אמ״ן אמבאבה אמברגו אמל"ח־ אמנ״ט אמצעים מיוחדים אסואן 533*532 ,523 ,520 ,208 1024 ,1019 ,785 ,535 אסיוט 638 אקרמיה צבאית ארגון פתח ארגנטינה ארכנגלסק ארמיה אשרות יעקב אשרוד אשקלון אתונה ב׳ באב אל מנרב בארדוויל 571 ,527 ,502 ,485 969,784 ,736 באחר אל באכר באר שבע בדק מטוסים "בואשים פראיים 1153 אינדקס כללי בום על קולי בום על קולי מעל סוריה, 592 בום על קולי מעל קהיר 482 בוספורוס ביילורוסיה ביירות ביר תמרה ביר חסנה בית הספר לנווטים בית זכריה בית יוסף בית שאן בית שמש בית שערים בלוזה 788 ,768 ,684 ,485 ,454 975 ,843 בלונים להגנה אוירית 701 בלטים 637 ,707 ״בלייברג״)מטוס סער 149 במצ״א בסטת אל נטורי 687 ,649 ,629 ,624 ,623 726 בסיסי אויר - ארה״ב בסיס ג׳ורג׳ בסיס רייויס־מונת׳ן בסים יומה בסיס נליס בסיס סאן אנטוניו בסיס ססיל פילר 162 בסים צירי פוינט 160 בסיס שפרד בסיסי אויר - ישראל בח״א )מליז, ביר גפגפה 57 ,57 ,119 ,113 ,97 ,87 ,78 126 ,251 ,246,237 ,201 ,196 ,277 ,269,268 ,265 ,254 ,312 ,308,286 ,282 ,278 ,439 ,436,434 ,352 ,343 464 ,457 ,454 ,624 ,612,570 ,501 ,492 678,662 ,660,644 696,683 737 ,830 ,794,788 ,779 ,777 849 ,842 ,1032 ,1000 ,993 ,935 ,1081 ,1065 ,1058 ,1034 1102 ,1096 בח״א 628 ,87,67 ,57 בח״א 53 ,49,45 ,41 ,40 ,37 ,340 ,335,271 ,167 ,133 951 ,928,702 ,589,365 בח״א 87 ,67 ,57 בח״א -ג׳בלליבני 69 ,57 בח״א 133,113 ,99,44,40,33 ,254 ,219,168 ,165 ,144 ,359 ,335 ,292 ,269 ,265 ,498 ,492,466 ,438 ,414 ,691 ,684 ,660 ,612 ,589 1030 , 928 ,826 ,770 1068,1044 בח״א 700 ,643 ,637 בת״א בח״א )אופיח 315 ,313,274 ,263 ,210 598 ,561 809 ,800-799 כנף 132 ,113,41-40,32 ,30 ,247 ,234 ,233 ,214 ,165 295 ,271 399 ,395 ,335 ,612,589,561 ,492 ,466 ,790 ,724 ,689 ,652 ,648 ,953 ,952 ,921 ,826,978 ,969 ,974 ,929-928 1037 כנף 179 כנף 121 ,113 ,99 ,55 ,41 165 ,146,124 295 ,271 ,224 399 ,395 ,388 ,684 ,653 ,617 ,574 ,492 692 ,950 ,928 ,877 ,837 1058 ,974 ,961 בית הספר לטיסה בסיס קרם בסיס שרה תימן בסיסי אויר- מצרים בסים אינשאס 279,274 ,131 ,129 ,121 610 ,557 ,535 ,548 615 649 ,643*639 ,778 בסיס אל עזאם בסיס בארק 1007 ,995 בסיס בילבייס 436,274 ,131 ,115 ,969,936 ,913 ,778 בסיס ביר עריהה 880 ,844 בסיס בסיס בני מזר בסיס בני סואף 548,531 ,512 ,312 1016 ,714 ,558 1029 ,1022 1044 בסיס ג׳יאנקליס 537 ,531 ,522,196 בסיס בנהה בסיס ברקש בסיס ברנס בסיס בסיס בריין בסיס ג׳יאנקליס בסיס ג׳מיל 805 ,463 בסיס גרדקה 312 ,270 ,233 ,211 ,197 ,634 ,598 ,651 ,537 ,452 ,1028,799 ,786-5 ,645 1042 ,1033 בסיס דוחמיס בסיס החילה בסיס בסיס טנטה בסיס כברית 1 107 ,735 בסיס מתמיה 531 ,512 ,492 1044 ,1036 ,908 ,715 ,1070 ,1045 בסיס בספרית בסיס כפר א שייח בסיס מינייה בסיס מנסורה 548 ,537 ,512 ,358,437 בסים מרסה מטרוח בסיס סאן אל חג׳ר בסיס סלחיה בסיס פאיה בסיס קוויסנה בסיס קום אושים 537 ,512 בסיס חילואן בסיס קהיר מערב 624 ,112 בסיס קהיר בינלאומי בסיס שוביכת בסיסי אויר - סוריה בסיסי בסיס בליי בסיסי אויר- עיראק 1154 רוח רפאים מעל קהיר H, 3- בסיס בסיס בסיס בסיסי אויר - צרפת בסיס מריניאק בסיס סנט קלו בסים קולמר בסיס שאטאודן בסיס בצת בריגדה אוירית ברית ורשה ג׳ ג׳בל אל אלאוליאה ג׳בל ג׳ללה ג׳בלג׳ניפה 554*553 ,551 ,504 ,472 573 ,946 ,917 ,840,687 1108 ג׳בל חאשב ג׳בל חוף 649 ,629 ג׳בל חמזק ג׳בל יעלק ג׳בל ליבני ג׳בל מערה ג׳בל עובייה 692 905 ג׳בל עתקה 464,436 ,434,367 692 ,661 ,492 ,466 ,905 ,805 ,793 ,779,702 גבעתטאסה גדוד גדוד גדוד גדוד גיבל עתקה גדוד קשר ארצי גדודי נ״מ בצה״ל גדרה גור גושן גידי)מעבר גיזה ג׳נרל אלקטריק ג׳סם גדין)אי 628 ,616,566 ,502 ,406 725 ,701 ,690 ״גרצ׳קואים 1058 גשר)ישוב גשראידפו גשראיסנה 476 ,262 ,260 גשר דמיה גשר סוהייג׳ גשר פירדן גשר קינא ר׳ דבלה)מוצב דהשור 687 ,653 ,649,629 רוורסואר 648 ,631 ,628 ,625 ,596 930 ,848,761 דומייט דיביזיה דיביזיה דיביזיה דיביזיה 628 ,538,520 ,515 ,506 757 ,715 ,707 ריפה דיר אל גנדלה דיר אל חריר דמשק 888,712 ,592 ,236 1021 דראם דנייפרפטרובסק 518 דראו ה׳ "האח הגדול" )רוטור 290 ,132 ״האח הקטן" )רוטור 290 ,132 האנוי הבואשים הפראיים החזית העממית הייפונג)נמל ״המוסד״ הליופוליס הסכם הפסקת האש "הפסק קרב״ ״הפרדה" ו״פיצול״ הצי השישי הקסטאפ הר מירון הר עג׳לון הרצפרא התעשיה האוירית 145 ו׳ ואדי אל בורוב ואדי אל ג׳דיד ואדי זור ואדי חאסה 580 ואדי חוף ואדי מאהתרי ואדי ערבסה ואדי פיראן ואדי קינה והדור, מערכת וייטנאם ורטיגו ז׳ זאב זחילת הטילים זיהוי טילים ח׳ חאלב חומס חושניה חזית מזרחית חטיבה 713*712 חטיבה חטיבות אויר במצרים, 590 חטיבת אוירית 548 חטיבה אוירית חטיבות הגנה אוירית, 538 חיל האוירהיררני חיל האויר הלבנוני חיל האדר המצרי חיל האדר הסורי חיל האדר העיראקי חילואן 622 1064,726,649 חיפה חמריה חמה חמרה חמת גדר הנאזיר חנכה חפץ חיים חרטום חרמון ט׳ טאסה 788 ,702 ,684 ,516,423 טהרן טוברוק טוח טייסות - חיל האויר הישראלי טייסת 388 ,296 ,295 ,41 ,30 ,496 ,491 ,416 ,400*399 ,592 ,589*588,555 ,502 1155 אינדקס כללי 610 648 ,643 723 ,721 ,714 784 ,754 ,1073 טייסת "טייסת הקרב הראשונה", 118,113 ,,55 ,45 ,37 ,146 ,144 ,134 ,124 ,121 ,201 ,193 ,190 ,184 ,153 ,270 ,252 ,237 ,236 ,285 ,279,277 ,274,271 316 ,310 ,308 ,292 ,414 ,388 ,363 ,343 ,330 588 ,503 ,499 ,443 ,434 ,671 ,646,612 ,594 ,589 674 702 ,701 797 טייסת "הנמרים המעופפים", 158 ,133 ,55 ,40,37 165 ,271 ,454 ,448 ,430 ,364 ,556 ,499 ,492 ,487 ,485 ,670 ,645,644 ,594,589 702 ,689 ,674 טייסת ״הפילים המעופפים", 477,257 ,40,34 טייסת 123 ,40 ,39 ,37 ,26,24 ,271 ,226 ,223 ,149 ,147 307 ,466 ,442 ,363 ,349 ,347 692 ,594 ,589 טייסת לימים"בתומי הזנב״(, 796 ,296 ,41 ,40 ,26,24 טייסת ״טייסת העמק", 123 ,55 ,32 ,30,26,24 ,195 ,165 ,159 ,140 ,133 351 ,340 ,338 ,320 ,217 365 ,361 ,358 ,355 ,352 ,428 ,426,401 ,370 ,366 430 ,598 ,589,582 ,576 ,502 ,670 ,652,645 ,637 ,618 ,686 ,674,673 ,673 ,671 689 טייסת "אבירי הצפון", 37 ,33,30 ,28 ,26 ,24 131 ,54 ,40 ,304 ,290,269 ,235 ,217 307 487 ,485 ,419 ,399 ,643 ,624,616 ,612 ,593 674 ,652 טייסת 140,118,116,26,24 ,363 ,271,224 ,220 146 ,594 ,556,487 ,621 ,384 743,693*692 ,624 טייסת )לימים"מובילי הלילה"( 313 ,262 ,210 ,42 ,34 ,712 ,346 ,314 טייסת "הדרקון המעופף״, 167 ,165 ,55 ,36*35 ,33 ,484 ,438,370 ,358 ,340 ,598 ,557,504 ,498 ,492 ,686 ,680,645 ,643,624 722 ,691 ,671 טייסת "הכנף המעופפת", 123 ,35,33 ,28,26 ,24 ,254 ,219,168,140,133 628 ,368 ,359 ,352 ,342 ,727 ,691 טייסת ״טייסת הסילון הראשונה״, 24 ,233 ,217 ,213 ,201 ,195 ,302 ,283 ,282 ,269 ,247 354 ,338,320 ,316,310 433 ,384 ,355 501 ,499 ,485 588 667 ,674-673 ,662 ,777 ,767 ,706-702 ,701 798 טייסת 67 ,55 ,36 ,34 ,26,24 116 ,113 ,224 ,197 ,193 ,192 ,167 ,266 ,265 ,252,246 ,243 292 ,277 ,274 346 ,311 ,308*307 ,303 ,399 ,383 ,355,351 ,347 ,554 ,550 ,485 ,464 ,437 588 ,564*563 ,561 658 ,645 ,635 ,624 ,614 ,679*675 ,671,666 ,661 709 ,701 ,691 ,690 ,682 ,801 ,798,788 ,710 טייסת "הטייסת הבינלאומית", 691 ,131 ,125 ,122 ,42 ,969 ,768 ,727 ,706*702 טייסת טייסת טייסת "החרב המתהפכת״, 230 ,226 ,222 ,42 ,33 ,654 ,333 ,314 טייסת טייסת "שומרי הערבה״ טייסת טייסת 384,296,271 ,41 ,37 ,461 ,407 ,397,395 ,388 ,500 ,498,497,490 610 ,589*588 ,554 ,502 ,691 ,687 ,622 ,618 ,614 ,755 ,742 ,725 ,693*692 ,808 ,803 ,801 ,788*784 1075 טייסת טייסת למ״ק טייסת מנ״ט - )מרכז ניסויי טיסה 214 ,146 טייסות חיל האויר המצרי טייסות מצריות טייסת טייסת טייסת טייסת "העורבים השחורים״, 911 ,548 284*283 טייסת טייסים ערביים טילים טילי אויר-ארר AIM-9B ,302 ,284 ,270 ,246 ,252 ,461 ,437 ,405 ,380 ,307 *697 ,620 ,496 ,492 ,472 ,783 ,718 ,685 ,684 ,701 939 A1M-9D ,744 ,685 ,405 ,307 1043 ,1034 ,889 ,793 ,1113 ,1108 ,1044 AIM-9E ,660 ,589 ,499 ,561 ,307 ,789 ,742 ,739 ,685 AIM-7 378 ,307 ,680,676 ,620,527 ,490 ,751 ,739*737 ,744 ,700 ,1044*1043 ,889 ,793 1108, 1113 AA-2 ,194, 203, 239, 252 ,318 ,307 ,301 ,300 ,253 ,359*358 ,356 ,354 ,344 ,646, 560,558,533 ,490 ,1053 ,1032 מאטרה 413 ,380 ,316 ,307 ,246 ,685 ,499 ,486 ,472 1070 ,1033 1156 רוח רפאים מעל קהיר רפא״ל שפריר 269 ,246 ,233 ,129 ,122 ,465 ,413 רפא״ל שפריר 405 ,360 ,355 ,316 ,302 ,502 ,498 ,436 ,434 594 ,590 1061 טילי אויר-קרקע AGM-45 רוף״ 1121 ,1003 2I 405 AS-1 AS-2 טילי חלל אטלס אג׳ינה תור־אג׳ינה טילי קרקע-אויר SA-2 חוב", רכינה", "רסנה״ 99 ,97 ,95 ,75 ,20 ,329 ,307 ,297 ,239,232 ,355 ,352 ,343 ,341 ,338 ,416 ,415 ,412 ,410,364 ,426,421,419 ,418 461 ,431 ,428 ,535 ,520,504 ,503,500 571 ,565 ,554,547 ,629 ,623,614-610,591 655 ,653,650 694 ,673 ,672 802 ,726 ,716 ,715 ,709 1083 ,1080 ,960,803 1100 ,1093 ,1117 ,1112 SA-3 421 ,106 ,20 539 ,526 ,520 ,518,508 565 ,547 ,543 692,529 709 ,687 799,772 ,764 ,754 1091 ,960 ,807 1116,1112,1107-1100 1119 ,1117 SA-6 545 ,520 MIM-23 ,375 ,359 ,270 ,265 ,246 ,526 ,499 ,458 ,432 ,423 ,756,735 ,617 ,582 טיל"אינדיגו״ טילי כתף SA-7 464 ,716 ,671 ,652 ,616 ,546 ,1081 ,866 ,832 ,763 1108 ,1087 FIM-43A 465 רפא״ל ״חניבעל״ טילי קרקע־קרקע אל זאפר אל קאהר אל ראיה פרוג סקאד בי טילי יבדים סטיקם טילי מחקר טיסן ״לנייח״ טיסו״פלקון״ בסמ״ת טנטה טנק טיראן ״טקסאס״)איזור קרבות(, 306,301 ,250,162 ,17 ,1022 ,591 ,630 ,307 1059 ,1042 ,1032 ,1028 טרור אוירי - יחידות אחזקה אוירית יא׳׳א - יחידות בקרה אוירית יב״א יב״א יב״א יב״א 308,117 יב״א יב״א יב״א יב״א יב״א יב״א סטלה מריס יחידות ל״א)לוחמה אלקטרונית(: 545 ,521*520,505 ,412 557 ,555 יחידות מודיעין יחידה 1043 ,516 יחידת "מסרגה״ 1043 ,517 יחידות נ״מ יחידות תותחי נ״מ יחידות קשר יחידה ארצי ירתה כ׳ כבר־ת 932 כדורים פורחים כוברי כום דפנה כותמיה כלא עבסיה כפראגא כפר גלעדי כפר רופין כפר א־שאט כראמה ל׳ לבנון לוב לונדון לוס אנגלס לוקסור -לווינים "סאמוס״ "קוסמוס "קורונה״ לטקייה למד״ן לנינגרד מ׳ מאחרי מאזר מאפרק מבנה 960 1002 ,980 מבצעים ״איתן״ "אסותא״ "אתגר 974 ״באפלו ״בולמוס״ ״בוסתן״ "בוסתן 311 "בוסתן "בוסתן ״בוסתן "בוסתן ״בוקסר 1157 מבצע רימון ״פריחה מבצע"חיץ392 ,360-334 ,324,202 מבצע רימון "פריחה מבצעי"ילק559 ,466 ,463 ,425 ,393 מבצע רימון ״פריחה ילק880 ,746,608 מבצע רימון "פריחה ילק "בוקסר מבצע רימון "פריחה ילק "בוקסר 1039 "פריחה ילק "בוקסר מבצע"שבלול "פריחה ילק ״בוקסר מבצע"שיבולת״ ״פריחה ילק ״בוקסר מבצע"שפט מבצע ילק "בוקסר 888 ,714 מבצע ילק "בצורת״ מבצע"שפט מבצע"צרצר ילק מבצעי"גביר 888 ,714 מבצע"קווקז ילק "גביר״ מבצע"ששת588, 534 ילק "גביר״ מבצע"תופת״ מבצעי"קרחת ילק "גביר״ מבצע"תרכיב קרחת ילק ״גביר״ מבצע ״תרנגול קרחת ילק ״גביר״ מבצע"תרנגול קרחת ילק ״גביר״ 586 קרחת ילק "גביר״ מבצע ״תרנגול קרחת מבצע"ליינבקר ״גביר 843 קרחת641 "גביר מבצע ״תרנגול קרחת מבצע ״מוקד״ "גביר מבצע"תרנגול קרחת416 ,171 ״גביר 476 ,314 קרחת מבצע"מלכה ״גביר״ מבצע"תשורה״ קרחת מבצע"מלכה "גביר״ קרחת מבצעי ״מעופפים "גביר מגדל שאמס קרחת714 ,712 ,311 "גביר״ מווצלת אל ואהת קרחת מבצע"מרילין ״גביר״ מוסקבה קרחת מבצע"משוט ״גביר 724 קרחת מבצע"נתרן ״גביר״ מוץ קרחת מבצע"סרטן ״גביר״ מוצב"אלון קרחת מבצעי"פריחה ״גביר״ מוצב"הבלה קרחת607 ,596 ,588 ״גביר״ מוצב המזח קרחת1109,1019 ,731 "גביר מוצב"נשר מבצע"קשת אוירי״ ״פריחה "גביר מוצב ״שנער״ 788 "פריחה "גביר מוקטם, ג׳בל אל)מפקדת מבצע"רביב "פריחה "גביר הנ״מ634 ,597 ,441 "פריחה "גביר מזל״ט מבצע"רובינזון״ "פריחה "גביר מחלה אל כוברה מבצע ״רודוס״ "פריחה "גיאות מחנה הקסטאפ מבצע"רוצץ "פריחה מבצעי"הלם מחנה חנכה מבצע"רוצץ "פריחה311 ,257*256 מחנה מערי מבצעי ״רימון "פריחה ״הלם מחנה ספגה 246 ,725 ״הלם מחנות סולטן 1039 ,591 ,582 "פריחה ״הלם מחנות רחוקים מבצע"רימון ״פריחה מבצע"זיקוקית ב״׳ מחניים מבצע"רימון ״פריחה מבצע"זריחה מחפורת ד מבצע"רימון ״פריחה מבצע"חורש״ 1158 727 ,697 ,669 מטוסים - מטוסים אמפיביים קונבאייר קטלינה - מטוסי ביון איל א־נגליש אלקטריק קנב- רה u, 410, 11172 לוקהיד 1119 מטוס ביון ישראלי מרטין 150 מיג 520,508 ,300, (X-500) 527 - מטוסי קרב אויה אינגליש אלקטריק לייט־ נינג גלוסטר מטאור 288 ,43 ,36 ,34 419 גרומן 376 דאסו אורגן 242,224 ,220 ,216,149 ,382,363 ,340,337 ,271 ,621 ,589 ,419,416 ,384 ,735,680 ,671 ,668 ,628 789 ,754,750,743 ,833 ,806 ,793 ראסומיסטר 123,37 ,416,36 ,35 219,217 ,190,171 ,141 ,368,352 ,340 ,288,242 ,589,556 ,428 ,419 ,374 ,735,681 ,671 ,668 ,637 ,754,750 ,749,743 ,739 789 ראסו סופר מיסטר 153 ,147 ,123 ,39 ,37 ,242 ,226,171 ,156 307 ,272 ,271 ,363 ,350 ,340 ,330 ,321 ,418,416 ,399 ,385,374 ,580*573 ,499,466,442 ,637 ,668,661 ,598,589 ,701 ,689 ,680 ,67 3 ,671 751 ,750,735 ,796,794 F-2 דאסו מירז׳ 141 דאסומירז׳ 116 ,115,55,48,37 ,31 126,118 ,187 ,184 ,167 ,151 ,149 ,208,204 ,202,196,190 ,242 ,237 ,233 ,217 ,213 279,271 ,270,269,255 ,301 ,297 ,295*292 ,285 ,330 ,312,311 ,307,306 343,340 ,338 ,385 ,384 ,374 ,363 ,432,427,419,418,416 ,471 ,458,454 ,441 ,438 501 ,485 563 ,560 ,624 ,621 ,599*598,588 644 ,628 673 ,668,666 696 ,689 מיח 769,767 ,750,742 777 936 ,843 ראסומירז׳ דאסו מירז׳ 141 304 דה הוילנד ומפייר דה הוילנד מוסקיטו 399 ,288 ,36 רוגלס )עיט 48 ,41 ,36 ,33 ,32 ,26 ,147 ,146 ,102 ,56 ,55 155 ,153 ,151 ,149 ,210,208 ,207 ,195 ,184 ,269,256,226 ,224 ,218 ,331 ,329 ,320 ,279 ,272 364 ,361 ,358 ,342 ,335 ,414 ,401 ,384 ,376 ,368 ,448 ,442 ,441 ,425 ,416 483 ,472 ,466 ,463 ,452 ,551 ,492 ,491 ,486 ,484 573 ,573 ,557 ,555 ,628 ,617 ,614,598 ,589 ,661 ,645 ,637 ,635 ,630 ,680 ,679*675 ,673 ,668 696 ,681 ,743-742 ,735 ,715 ,706 751 ,749 ,748 772 ,766 ,754 ,794 ,793 ,791 ,785 ,783 811 דוגלס 157 הוקר הנטר 192 התעשיה האוירית לישר אל טכנולוג כפיר 190 לביא נשר סער 811 ,790 ,755 ,744 ,589 942-936 ,812 רעם F-104T7pf7 376 ,156,107 לוקהיד מרטין פה״ מיגים 769 ,767 ,689 ,634 795 מיג מיג 925 ,87 ,85 ,196 ,195 ,125 ,114 ,112 213 ,205 ,200 305 ,250 ,243 ,236 343 ,325 ,306 ,440 ,437 ,432 ,423 ,379 ,741 ,582 ,562 ,492 ,475 780 ,777 ,756 1036,812 ,790 ,788 מיג 260 ,255 ,126 מיג 83 ,77 111 ,108 ,106 ,105 ,94 123 ,121 ,112 237,203 ,254 ,252 ,243 ,235 ,277 ,270 ,269 ,266 ,298 ,286 ,284 ,279 302 316 383 ,379 ,376 ,374 ,458 ,445 ,440 ,438 ,434 ,473 ,464 ,461 ,460 ,459 488 ,485 507 ,501 ,498 ,534*530,527 ,524 ,517 557 639 ,636 ,628 657 ,648 683 718 ,714 777 ,767 ,810 ,796,794 ,793 ,791 942*936 ,843 ,812 מקדונל דוגלס מקדונל־דוגלס 56 ,48 ,33 ,30 ,19 ,13 ,156 ,151 ,150 ,147 ,118 ,187 ,184 ,171 ,162 ,160 ,230 ,218,216 ,194 ,193 ,300 ,297 ,295 ,271 ,233 373 ,330 ,628 ,631 ,625 ,415 ,414 634 481 ,476 ,451 ,448 488 ,485 549 ,534 ,531 ,527 ,526 557 ,550 610 ,589*588 ,681 ,679*675 ,673 ,670 ,709 ,696 ,691 ,687 718 ,715 754 ,750 ,742 ,739 1159 772 ,766 791 806, 852, 956 נורת׳אמריקן מוסטנג 743 ,367 נורת אמריקן סייבר נורת׳רופ 376 ,163 סוחוי 112 ,106 ,105 ,92 ,89 114 126 343 ,325 ,300 ,254 ,475 ,435 ,434 ,432 ,617 ,582 ,559 ,501 ,685 741 ,735 ,714 767 סוחוי )פלגון(, su-15 סוחוי 1068 סופרמרין ספיטפייר 39 מיד אויאסיון ווטור 131 ,110 ,38,34 ,33 ,28 ,217 ,202 ,171 ,167 ,134 ,269 ,236 ,235 ,221 ,220 ,304 ,297 ,295 ,291*287 319 ,31 ,308*3075 ,419,418,392,385 ,356 ,571 ,551 ,499 ,468 ,467 595 ,594 ,593 ,589 ,576 ,681 ,680 ,616,612 ,596 ,750 ,674 ,399 ,671 ,687 754, 768, 789 803, 809, 848, 854, 960, 969, 979, 1007 פיאט צ׳נס ווט 156 צ׳נס ווט קרוזיידר 378 ריפבליק תינדרצייף -מטוסי תובלה ונוסעים איליושין 298, 786 אנטונוב 664 אנטונוב בואינג בואינג בואינג סטרטוקרויזר )ענק 299, 420,417,416, 478 479, 557, 637, 673, 691, 723, 768, 825, 854, 969, 1007 בריאב דה הוילנד קומט רקוטה, C-47/DC-3 דוגלס 551 ,500 ,420 ,417-416 ,674 ,671 ,637 ,576 ,557 ,854 ,803 ,723 ,691 ,680 דוגלס 230 התעשיה האויר־ת לישר אל ג׳ט קומנדר ערבה ויקרס ואייקונט ויקרס "נוראטלס״, N-2501 נורד 257 ,170 ,41 ,476 ,314 סיד אויאסיון קרבל פיירצ׳ילד קורוג־ cv-880 קונוואיר דו - מטוסי תדלוק - מטוסי אימון בואינג סטירמן נורת׳ אמריקן הרברד גומהוריה יאק אירו אל פוטז איר מגיסטר 374 - מטוסים קלים מטוסי קישור דורניה695*694 ,503 ,299 פייפר קב 695*694 ,299 ,233 פייפר סופר קב - מסוקים אגוסטה בל 346 אלואט בל בל 420,333 ,314 ,312 ,239 463, 571, 576, 583 625, 671, 680, 690, 712, 746, 803, 960, 969, מיל 449,341 ,300 מיל Mi, 8- מיל סיד אויאסיון סופר פרלון 227 ,223 ,206 ,149 311 ,258 598 ,420 ,346 690, 713 800, 803, 960, 969, 979, 1007, 1014, 1033, 1043 סיקורסקי 420 ,223 ,42 סיקורסקי "יסעור 583 ,420 ,346 1043 ,809 ,746 ,723 - מפציצים בואינג המעופף״ איל 315 ,312 ,298 ,264 ,243 598 ,582 ,528 ,526 736 דוגלס 410 טופולב 522 ,374 ,300 מטס מייסלון מינכן מיצרי טיראן מכללה ימית מכ״ם אבו סואר מכ״ם אל סוחנה 1042 ,1029 מלחמת קרש מלחמת קוריאה מנזלה 1034 ,1019 ,846 מנסורה 707 ,701 ,673 ,649 ,642 1029 ,1018 ,940 ,723 ,1041 ,1030 מנקבד מעבר גידי מעוז חיים מערד הבקרה מערכות - מערכות כח״ן מערכת"קריסטל 168,163 - מערכות לוחמה אלקט רונית )ל״א(, 409 ״אליגטור׳׳ 952 ,421 ,418 ,ALQ-71 960 421 ,ALQ-87 422 ,ALQ-100 422 ,ALQ-1I9 422 ,ALQ-131 420 ,ALR-27 418 ,ALR-47 420 ,418 ,ALT-6/ALT-7 415 ,APR-37 416 ,APR-36 415 ,APR-39 "אפונה "אפונה ריחנית״ 1010 ,1008-1006 ,975 1082 "חלונות "יבלת 768,687 ,674 ,612 ,576 1160 ,969 ,960 ,809 ,803 1007 "יבלת שחורה״ "כומר "כומר עליז״ ״כומר עייף "כירן "כתף 1033 ,1014 ,976 ,969 ,1109 "מאירה "מוצץ״ ״עופרה״ "רקפת״ ־ מערכות מכ״ם מכ׳׳ם מכ״ם מכם 586*583 ,557 ,543 ,492, 702 ,701 ,690,649 ,622 מכם 690 p, 30- מכם מכ״ם מרקוני מערכות נ״מ בצבא הרוסי, 542 - מערכות צילום ״אוניברסלי״ ״גלולה״ "מושל״ 351 ״מפלס״ ״צניעות״ "שפופרת "תרמיל 554 ,498 ,468 "תשבץ מפעל בורדו מפעל הטילים מפעל זולצר מפעל להב מפעל מלח״מ מפקרת הקומנרו מפרץ סואץ מצייר מרכז מרסהמטרוח משחתת"אילת 232 ,136 משחתת סקורי משחתת נ׳ נאבק נאווה נגעחמארי 256,311 ,211 476 ,324 נווה אויר נחל ים נילוס נמל אויר חלרה נמל בני גאזי נמל מזו בלאנש נמל סארט נמל ספאגה נתיבי יירוט נתיבי פטרול נתיבי תקיפה "נתיבי נפט "נתק מגע", "הפסק קרב", 444 ,285 נ׳ סאפי סבין אל קנאטר סג׳ין סואץ 435 ,426*425 ,364 ,360 ,564 ,551 ,520 ,500 ,453 ,661 ,630 ,620 ,608,566 ,792 ,749 ,701*696 ,690 945 ,926 ,858 ,825 ,794 ,1037 ,1028,1022 ,946 ,1108 ,1107 ,1070 ,1042 1118 ,1113*1112 סודן סוהייג 773 ,761 ,714 ,TTTIO סוחנה סוכנות הביון המרכזית, 1117 - C1A סוללות נ״מ סיירת חטיבה 586 סיירת"אגוז סי־רת מטכ״ל סיירת"שקד״ סימבלווין מלחייה 832 סן פרנציסקו סנטהקטרינה סנג׳ה ספינה"אורית ספינת טילים"קומאר", 137 סנקמה ספאגה ספינות שרבורג 586 ספטמבר השחור סקרה סרפאום ע׳ עבד א־סיוד עגילה עגרוד 573 ,555 ,551 ,502 637 ערבייה "עטלף עיוןמוסה עיןסוחנה עין שמר עכו "עקרבים עקבה ערב אל מעזה עתקה פ׳ פאיר 866,773 ,648 ,620 ,502 927 ,918 ,908 945 פאיד מערב פאקוס פורט איברהים 566 ,503-502 ,474,472 ,749 ,701 ,690 ,655 ,628 925 ,825 ,811 ,805 ,792 1107 ,1077 ,1038,1037 פורט סודן פורט מעיר 116 ,343 ,338 ,336 ,329,308 486 ,437 ,425 ,360 553 ,551 ,551 ,527 ,579*573 ,571 ,567 ,564 ,738 ,716,661 ,648,608 ,805 ,802 ,761 ,758,749 ,826 ,823,820*819,813 ,860 ,842 ,834 ,832 1033 ,1011 ,1009 פורט פואר 1028 ,811 פורטתואפיק 364 ,207 פיקור האויר האיסטרטגי 479 ,410 פיקור האויר הטקטי פיקוד ההגנה האוירית, 548*535 ,94 פיקור המרכז)מצרים 634 פיראן פירדן 1076 ,1070 ,810 פנארה פצצות פצצת"אשלגן 478*476 ,259 פצצת"מזלף 223 פצצות מצרר 839, 1003 פצצת מצרר "טל 1004 פצצתמצרר״טל CBU, 24- פצצות פרס ביטחון ישראל 1161 רפיח1112 ,1108 ,1076 ,1070 פתח לנד 1113 פלורידה רקטות קסאס - רקטות וטילים קססין צ׳ זאב573 צוות אירובטי זוני908 ציריר לוז "צלצל גבריאל ר׳ צפון הדלתא טופז ראס אבו באכר ״צרור בהרב״ יריחו ראס אבו דארג 942 ,447 177 ,md-620 ראס אזברבן מרקיז ראס אל באר ק׳ שביט ראס אל עיש קא״מ)קורס אימון מבצעי( שביט948,933,908 ,905 ,856 54 שביט1113 קהיר 482 ,453 ,273 ,245 ,136 ,531 ,527 ,520 ,500 ,485 ,625 ,620 ,615 ,588 ,535 ,677 ,673 ,664 ,634 ,629 ,964 ,722 ,692 ,687 1016 ,969 1077 קהיר מערב 615 ,512 קוברלב קובה קוויסנה קום אושים 1016 ,557 ,533 1067,1050,1041 קונייטרה קוראט קטייפה קטנא קינה קירגיזיה קמבודיה קנטרה 360 ,343 ,329,200 ,125 ,485 ,475 ,473 ,423 ,349 ,616 ,608,594,565 ,516 ,671 ,653 ,646 ,628 ,619 696 825 ,805 856 ,846 ,843 ,841 926 ,908 ,866 ,1029 ,950 ,948 ,946 ראס אסרן ראס בנאס 784 ,790 ,627 ראס גארב 430 ראס גמסה ראס זעפרנה 430,428 ,426 ,351 ,745 ,742,714 ,621 ,466 1022 ,908 ,754 ראס מוחמר ראסמלעב ראס מסלה ראס סאדת ראס סודר 634 ,614,527 ,492 ,475 701 ראס ערבייה 370 ,368 ראס עובייה 1019 ,727 רג׳ימנט רגימנט רגימנט רודוס רומא רומני רחפות- הפעלה רכבת אוירית למצרים רכס ג׳ניפה רמון רפא״ל ש׳ שארם א שייח 304 ,274 ,262 809 ,785 ,617 ,527 שדואן)אי 625 ,600 שדה לוד שדה קלוטן שדות ים שדות מיכה שובין אל קנאטר 629 שוברה חית 701 שיגבין אל קום שייח מסכין שייטת 426 שלופה 1113 ,1107 ,905 ,777 ת׳ תדלוק אדרי תוכנית ״אמל״ 1116 ,776 ,766 תוכנית ״לפיד״ תוכנית ״מוקד״ תוכנית ״שמואל אי תוכנית רוג׳רס "תוכנית תורכיה תותחי נ״מ תותחי וולקן תותחי נ״מ תותחי נ״מ 423 zsu ,23-518 תותחי תותח נ״מ"שילקה״ 766 תל־אביב תל אל כביר 687 ,638 ,617 ,614 ,922 ,913 ,864 תל קציר תעלת העור תעש- התעשיה הצבאית, 174 תקיפות עומק תקיפת קלע תקיפת שדות תעופה 1162 באויר - פרסומי תעופה וחלל מציע מחיר הנחה מיוחד: 80 או שני הספרים במחיר של דני שלום מעל האופק 50 נותר מספר מצומצם של ספרים. כל הקודם זוכה מביא את סיפורם של כל הרקטות -״מעל האופק״ הטילים,הלויינים ומערכות החלל שפותחו בישראל משנת המון לחלל. -״מטוסי חיל האו׳ר - מהטייגר מות׳ עד הסופה״, מתאר את כל המטוסים אשר היו בשרות חיל האויר משנת שני הספרים מופיעים בפורמט גדול, בצבעים מלאים. ם קרבות אויר, תקיפות העומק במצרים לוחמה אלקטרונית מבצעים מוסקים ללב מצרים וסוריה מסוסים נגד סיל קרקע־אויר משברים בלחימה, הפלת המטוסים הרוסיים הספר ״רוח רפאים בשמי קהיר - חיל האויר במלחמת ההתשה 1967 - במלחמת ההתשה. הוא יכול להיות המשך לספר ״כרעם ביום בהיר״ על מבצע ״מוקד״ בששת הימים. עם כך, ובניגוד לספר הקודם, הוא עוסק בפעילות הלחימה בתקופת זמן ארוכה - אר- בע שנים - בהן ניהל חיל האויר הישראלי את אחת המלחמות הקשות ביותר בתולדותיו. הספר כולל את הפעילות המבצעית בין מלחמת ששת הימים ועד האש עם מצרים. בשל היקף המחקר, חולק הספר לשני כרכים: האחד מקיף את המלחמה מראשיתה ועד סוף מדצמבר מלחמת ההתשה כללה פעילויות אויריות רבות, ובהן קרבות או־ יר, תקיפת מטרות קרקעיות, לחימה נגד סוללות הטילים, פעו־ לות מוטסות ומוסקות ועוד. ספר זה הוא מן הראשונים הנכתב בשפה כלשה׳ על מבצעי האו־ •ר במלחמת ההתשה. הוא מבוסם על מקורות ראשוניים, מסמ- כים של טייסות ויחידות חיל האויר והמודיעין. את התיאור היבש של המסמכים, השלמנו בעזרת סיפורי קרב ועדויות ממקור רא־ שון, שכללו עשרות ראיונות עם המפקדים והמבצעים עצמם. כמו כן נעזרנו בתיאורים של הפעילות בכתבות שהופיעו מאז המלח־ מה. לבד מאלה השתמשנו במסמכי שלל רבים של מצרים וסוריה, אשר נתפסו בידי המודיעין של צה״ל לאחר מלחמת יום כיפור. אלה סייעו בידינו לראות את התמונה מהצד השני של הגדר. בספר גילויים רבים על מבצעי לחימה אשר לא פורסמו מעולם והנחשפים כאן לראשונה. באויר - פרסומי תעופה וחלל