גשר אווירי לעצמאות ״איש מהם לא לבש מדים. רק לעתים רחוקות דיבת על מלחמה. לעולם לא סיפרו איפה היו ולאן הם הולכים..." 1שלום פשוטו כמשמעו רוברט סנט גיון, וז ג צ מ ע ר ה ג מעירו ץזגניץזץץ T\NT\T\T\ **וכוי חיל־האוויר - הענף לתולדות חיל־האוויר סדרת מחקרים בתולדות חיל־האוויר עורן הסדרה - עמנואל לוטם וסיץ אבי כהן גשר אווירי לעצמאות להק תובלה אווירית צה״ל — הוצאת ״מערכות חיל-האוויר - ענף לתולדות חיל-האוויר Maj. Avi Cohen INDEPENDENCE: A BRIDGE IN THE SKY Air Transport Command 1949-1947 Israel Defence Forces The Air Force Air Force History Branch - סא״ל )מיל׳( צבי עופר עייד - אבי שרגאי התקנה והגהה - ארנון קרמר ציווים ואיורים אילן ורשאי - רות בית־אור עיצוג עטיפה ISBN: 965-05-0900-3 © כל הזכויות שמורות למדינת ישראל - משרד הביטחון נדפס בישראל, תל אביב, חשוון תשנ״ח, נובמבר סדר - אלי אורן בע״מ צילום, לוחות והדפסה - דפוס ניידט בע״מ All rights reserved to the Ministry of Defence, Israel תוכן העניינים 13 דגו מפקד חיל־האוויו אל שוימר מבוא - 15 הקדמה 19מבצע ״בלק״ - הרכבת האווירית מי׳עציוך לעקרון חלק ראשון: 21ההתחלות והיסודות פרק א: התוכנית והביצוע תוכנית ״יקום פורקן״ ״להביא הכל בכל מכל כל ארצה״ קומנדו ראשון לאירופה הרכש בצ׳כוסלובקיה תחילת ריכוז הפעולה מ״יקום פורקן״ ל״בלק״ ״נחשון התובלה האווירית״ תקנת הנשיא טרומן ״הממשלה הפנמית שוכנעה כי זהו הקו האווירי שלה״ תאונה קטלנית במקסיקו סיסי ״מדוע אין המשך לפעולות בלק ויקום פורקן!״ ״בשם אלוהים תמנעו מאתנו בלבולים מיותרים״ מתאנדרבולט ומיטשל למסרשמיט 63: ״יכולים להציל ואולי להפריע״ פרק ב ״איה האוירונים שלנו״ הטסת המטוס הראשון מפנמה לעקרון השתלבות מטוסי הקומנדו בהטסה מאיאצ׳יו ל״קזבלנקה״ 6 ״אנו עובדים כאן ממש כמלכים״ תאונה ראשונה במבצע ״בלק״ נחיתת־אונס בארקסוס ״חוסר יד מאומנת בהנהלת הטייס״ ״להגביר ההובלה במטוסים״ ״הרגשה של שעה גדולה״ ״יום חג לתושבי תל־אביב״ רכש מבצע ״בלק״ והפצצת דמשק ״צריך להזהר מכל מקום שיש בו אמריקאים״ ״מחלקת קומנדו לאפס״א״ הגעת הקונסטליישן נחיתת־אונס בטרוויסיו ״אין יותר סחורה עבור הבלקים״ ״מחסלים את היש בפעולה אחת או שתיים״ ״כל הרוצה נכנס ויוצא״ היערכות מחדש בבסיס עקרון פרק ג: אגף תובלה אווירית ״נוסדה מחלקה לטרנספורט אוירי״ הקמת מטה עצמאי הטסת נוסעים - ״עד איזה גבול אפשר לעשות יוצא מן הכלל״ ״חוששים מאד לסיבוכים״ פער התשלומים - ״אך אין מנוס מזה״ שבועת האמונים לצה״ל ״רוב פעולותינו הן פעולות של חברת תעופה״ ״מעמדם כאן הוא במגויסים לצבא ההגנה לישראל״ ״ההשגחה החמורה של הפ.בי.י פרק ד: הגשר האווירי בבניינו ״אוירון מטוס הקומנדו הראשון חוזר לאירופה ״תביעות גדולות מהארץ״ ״הודות לו ולירידתו הוירטואוזית ניצלו חיי ״זהו מעשה תרמית״ הפצצת קהיר ״כיצד להסביר כל אלה?״ תוכן העניינים ״איום של התפטרות מעבודה״ רשימת בד״ח )בדיקות חיוניות - ״ ״רוח האנשים במחנה היא רעה מאד״ ״כאשר יפציצו את עקרון, לא נהיה מוכנים״ ״הסכנה הנשקפת לאווירוני בלק״ ״לא נהיה מוכנים לבצע טיסות נוספות״ - מטוסי הליפקס ואירובאן ״בסיס מעבר לבלקים אצל יורם״ תחנת ביניים בקטאניה וביוון שחרור שני מטוסי הקומנדו ביוון ובאיטליה נחיתת־אונס בצ׳מפינו בין מסרשמיט לספיטפייר ״לא ראיתי לי זכות לדרוש זאת לפני הפסקת האש״ ארגון מחודש במטה חיל־האוויר 195מבצע ״אבק״ - הרכבת האווירית לנגב חלק שני: 197פינוי זאטץ פרק ה: ״חושבים שהמלחמה כבר ממרה״ ״הוחלט באופן עקרוני להעביר את הבסיס לארץ־ישראל״ ״אין עם מי לעבוד כאן, לכן דרשתי להעברה מהירה יותר״ בין העברת בסיס האחזקה לטיפול ב״חבר העובדים״ מבתי־מלון למחנות צבא ״לרגל התערבות אמריקאית באיומים עד הצ׳כים״ ״הסמי ״הרגשת שייכות, ותחושה שהוא חלק מהארגון השלם״ ריכוז הפעולה באירופה ״טיס החשוד ברגול״ חנוכת בסיס עקרון מטיסות ראווה למבצע ״התש״ח״ 237 פרקו: הטסת אלף טון ״בנגב יש עייפות ומתיחות גדולה״ התוכנית והביצוע לקראת המבצע מבצע ״אבךהנגב׳׳ ״מצב רוח עצום בכל העב״ ״מעולם לא פעלו בתנאים כאלה״ 8 ״אין עם מי לדבר״ בין מטוסי הקומנדו למטוסי הדקוטה נוהלי ההטסה ״אי מלוי הדרישות והמחסור המורגש בכל השטחים״ העיכובים בפינוי ״גבעתי״ מעקרון ״ההתמרמרות בין חבר המכונאים הולכת וגדלה״ ״מיואשים ומלאי מרירות״ ״שדותינו ממוקשים באופן חשמלי״ ״מצומצם עד כדי גיחוך״ תנאי הפעולה ב״אבק־ ״ההחלטה להפחית... באה בשעתה״ 275: מאגף ללהק פרק ז ״סבוכים קשים בא.ת.א״ פקודת ארגון - ״כנף תובלה אווירית״ ״תקנים קבועים עבור כל בסיסינו״ צו מבנה מס׳ ריכוז התובלה האווירית - ״הפתרון הטוב ביותר״ ״קביעת צנורות הפקוד״ - בין מטה החיל, המטכ״ל ומטה הלהק 293מתובלה צבאית לתעופה אזרחית פרק ח: מ״סכינים״ ל״יורקים״ מ״ממלכות קטנות״ לריכוז הפעולה ״הקשיים לחדוש ההובלה ב׳בלקים׳ עצומים״ ״אין מתחשבים באנשים הטכניים״ מבצע ״ולווטה״ ״יסוד והתחלה לכל תעופה בארץ ואף של חיל־האויר העברי״ ״הגרעין והיסוד לתעופה האזרחית כולה בארץ״ ״כשם שהכל כשר, יהיה גם זה כשר״ מבצע ״שחר״ - הבאת הנשיא ויצמן ״לטוס במטוס העברי הראשון״ 319האטה, ושוב האצה פרק ט: ״מסתובבים בבלויי סחבות או ערומים למחצה״ ״השמירה היא אפסית״ - אבטחת עקרון ״ניכרת הזנחה וזלזול״ - אבטחת ״אבק־ ״העלמת״ השדה תוכן העניינים ״בגלל אפסותם של טייסי האויב, המטוס שלנו לא נפגע״ ״לא נוכל להתמיד בכך זמן רב״ האחריות לאספקה: ״חיל אויר או לתא״ ״המצב באימרה היה קשה שבעתיים״ 341מ׳׳אבק״ ל״אגווף״ פרק י: מכה אווירית מקדימה ״עד הבוקר שלטנו לגמרי באויר״ ״דרגת מהירות מפליאה״ ״הגורמים המכריעים בכל מבצע אוירי״ ״החלה ההכרה באיכות חיל האויר שלנו״ ״הצלחה יוצאת מהכלל״ 363: מלהק לטייסת חלק שלישי 365: ״עברו הזמנים היטובים׳ של זברה״ פרק יא ״הפעם לא יעזרו להם שום איומים ומרידות״ מבצע ״הנרי״ מבצע ״הנרי־ גורל שדות ״אבק״ - ״שעמום וירידת המוסר מכל הבחינות״ היחידה הניידת ותובלה אווירית לסדום ״להפסיק כל עבודה נוספת״ - ״רוב העבודה היתה לשוא״ תובלה אווירית לגליל 387: קביעת דפוסי הפעולה פרק יב ״רשות להתערב בענייני ל.ת.א.״ - בין מטה החיל למטה הלהק ניסוח דרכי הפעולה - תחבורה, כספים ואפסנאות כוח־אדם: ״השארנו את ההגדרות למציאות שתדריך אותנו״ התארגנות בבסיס עקרון ״לא הוברר עדיין היחס בין השדה והמטה״ בידי מי הסמכות צניחה קטלנית ״קיימת מתיחות זה זמן מה״ - פינוי ״גבעתי״ מעקרון 407: ״מחאה אולטימטיבית״ פרק יג ״הסגת גבולם וחשש למעמדם העדיף״ אזרחים או חיילים׳ 10 ״מחאה אולטימטיבית״ מבצע ״נצחוף - הטסת יגאל ידין ״בצבא מוכרחה להיות משמעת״ ״גוף נפרד שאינו מהווה חלק של חיל־האוויר״ ״פרק מסובך עם כאב גדול מאד״ ״יש להתייחס אליו כמו למרגל ובוגד״ ״חוסר כל קו פעולה״ ״כה מבולבל, עד כי לא ידענו לאלו אנשים הוא מתייחס״ ״והרוחות תשקטנה...״ הטסת עולים לארץ ״כאבן על הנשמה״ צוותים אזרחיים בשירות חברת תעופה אזרחית הטסת מכשירים, חימוש וחלקי־חילוף החלפת המנוע בסקיימסטר מבצע ״ולווטה־ 457: מלהק לטייסת פרק יד ״האנשים מתנוונים מחוסר מעשה״ ״בזבוז אקסטראווגנטי״ ״שינוי במבנה של להק תובלה אוירית״ מבתי־מלון לעקרון ״בזמן מלחמה אין מקום לשיקולים אלה״ ממנוע למנוע סקיימסטר מעל תל־אביב ועדת החקירה - ״הודות לחנינה הכללית הופסקה כל פעולה בנדון״ 475: אחרית דבר פרק טו ״אווירה של משמעת וסמכותיות״ מבצע ״עובדה״ תאונת מטוס הקומנדו ״להסב את יעוד הטייסת״ ״הגיעו כבר המים עד נפש״ - מ־ ״להעביר את המטוסים האלה על הצוותות שלהם לתעופה אזרחית״ העברת מטוסי הקומנדו ל״אל־על״ המשפטים בארצות־הברית תוכן העניינים 497 סיכום 501הנופלים נספח א: באוקטובר ־)נכון ל מטה הלהק נספח ב: 505: צוותי האוויר נספח ג 507הסתר נספח ד: בימיי 509 תעודות תעודה מס׳ תעודה מס׳ תעודה מס׳ תעודה מס׳ תעודה מס׳ תעודה מס׳ 539 רשימה ביבליוגרפית 543 מראי מקום 607 מפתה דבר מפקד חיל־האוויו ללהק תובלה אווירית שמור מקום מיוחד ויוצא דופן בתולדות חיל־האוויר. זה הלהק אשר ביצע את שתי הרכבות האוויריות החשובות של מלחמת העצמאות: בראשונה שבהן הוטסו המסרשמיטים, מטוסי הקרב הראשונים של חיל־האוויר, ואמצעי לחימה אחרים מצ׳כוסלובקיה לארץ באחת התקופות המכריעות במלחמה, עת עשה חיל־חאוויר המצרי בשמי ישראל ככל העולה על רוחו! ובשנייה הועברו לעב הנצור אספקה, לוחמים ואמצעי לחימה, אשר איפשרו את המשך אחיזתנו בו. לילות כימים עשו הצוותים, בהטיסם את המטענים, אשר סייעו להדוף את התקפתם של צבאות ערב, ולשמור את הנגב בתחומיה של מדינת ישראל. לצד מבצעים אלה, הידועים בשמותיהם ״בלק״ וייאבק״, ערכו מטוסי הקומנדו של הלהק גם גיחות הפצצה במהלך מבצע ״יואב״ לשחרור הנגב. בד־בבד עם פעולות אלה הניח הלהק את ובטיסתה הראשונה של החברה הטיסו צוותי ; היסודות לתעופה האזרחית ולהקמת ״אל־על״ האוויר של הלהק את ד״ר חיים ויצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל משווייץ ארצה. על יסודות הלהק הוקמה טייסת לוחמים ואספקה לשחרור אילת במבצע ״עובדה״. ייחודו של הלהק בתוך חיל־האוויר - בהיותו ארגון אוטונומי כמעט לחלוטין, עם מטה משלו, שריכז את התובלה האווירית בארץ ומחוצה לה. ואמנם, מאז מלחמת העצמאות לא היה בתוך החיל ארגון שדמה לו. אין ספק שאת עצמאותו הניכרת כל־כך במסגרת הכוללת בחיל־האוויר השיג להק תובלה אווירית בזכות משימותיו החשובות. ביטוי לייחודיותו בחיל־ האוויר נמצא אף בכינויו - ״להק״, שנטבע במיוחד עבורו על־ידי שר התחבורה דאז, דוד רמז, אביו של מפקד החיל באותה תקופה, אהרון רמז. במחקר זה מתוארות קורות הלהק. אף שפעל במשך זמן קצר בלבד, היתה תרומתו להצלחת חיל־האוויר וצה״ל במלחמת העצמאות מכרעת. שיתוף הפעולה בין חלקי העם היהודי למען מטרה אחת התבטא בפעילותם החשובה של הישראלים עם צוותי האוויר המתנדבים, שהתקבצו ובאו מכל קצווי תבל, והיה הגורם העיקרי להצלחה. כשאר המחקרים ההיסטוריים, הנערכים בענף לתולדות חיל־חאוויר, תורם ספר זה תרומה חשובה ללימודה של אותה מורשת חשובה, שהורישו לנו מייסדי החיל. איתן בן־אליהו, אלוף מפקד חיל־האוויר 14 גשר אווירי לעצמאות מנוא אל שוימר הרעיון לרכוש את מטוסי התובלה, אשר שימשו את הלהק לתובלה אווירית במלחמת העצמאות, עלה בראשנו עת שמענו על ההסגר, אשר הטילה בריטניה על חופי ארץ־ישראל: יהודים, פליטי שואה, אשר ניצלו בעור־שיניהם התדפקו על דלת ארצם ההיסטורית, אך הבריטים מיאנו להתיר את כניסתם אליה. חשבנו לרכוש איפוא אותם מטוסים על־מנת לבצע בהם העפלה אווירית מאירופה לארץ, ולכשירווח - להפעילם במסגרת של חברת תעופה אזרחית במדינת ישראל. אולם, קצב האירועים בארץ היה מהיר מאוד, ותוך זמן קצר התברר לנו הצורך של היישוב היהודי באמצעי לחימה. כך הלכה והתרקמה התוכנית להטיס את המטוסים לאחד הבסיסים באירופה, אשר יוכן מראש לייעוד זה, ומשם לבצע גיחות לארץ לשם העברת כל הנחוץ ליישוב במלחמתו לעצמאותו. הקשיים, אשר הטיל הממשל האמריקני על כל פעולותינו להכשרת המטוסים ולהוצאתם היו עצומים ואף־על־פי־כן, הודות ללהט שאחז בכולנו, הדבקות והשותפות במטרה - ולא פחות הודות לתושיה ולעורמה - הצלחנו להבריח מארצות־הברית את מטוסי הקומנדו ואף מטוס קונסטליישן אחד. אלה היוו את ״האגף לתובלה אווירית״, או כפי שקראנו לו אנו: ״אייר טרנספורט קומנד״. כאשר רכשנו את המטוסים וגייסנו את המתנדבים, לא שיערנו עד כמה עתידים הם אכן ליטול חלק מכריע במלחמתו של היישוב היהודי לעצמאותו: במאמץ מתמשך, ללא ליאות, פעלו הצוותים להחשת מטוסי הקרב הראשונים של חיל־האוויר, להעברת אמצעי הלחימה החיוניים, לאספקה לנגב הנצור ולכינון יסודות התעופה האזרחית של מדינת ישראל. ספק רב אם מדינת ישראל היתה שורדת ללא תרומתם האדירה של כל אותם הצוותים שהפעילו את אותן רכבות אוויריות. מאז ומתמיד ידע חיל־האוויר להוקיר את פועלם של כל אותם אנשי החזון והמעש, אשר הניחו את יסודותיו, ולחנך את המשרתים בו על יסוד אותה מורשת מופלאה, אשר הורישו לו מקימיו. ספר זה מתאר אותם ימים סוערים ואותם אנשים מסורים, שהפכו חלום למציאות, ובכך מנציח חיל־האוויר אותו פרק מפואר בתולדותיו ובקורות האומה היהודית בכלל. 15 הקדמה ב־ בחיל־האוויר, ובה נכתב: בהתחשב במפנה שחל במצב החזיתות, המצב בשטח המטוסים וקשיים בכוח־ אדם, ציוד, יחול שנוי במבנה של להק תובלה אוירית. יש להשלים את תהלין השינוי עד תאריך ומחלקה מיוחדת ליד אגף המבצעים. פרסומה של הוראה זו שם קץ ללהק הראשון של חיל־האוויר, אשר רק תשעה חודשים קודם לכן החל את דרכו במסווה של חברת תעופה אזרחית פיקטיבית בשם לאפס״א. במהלך פעילותו במלחמת העצמאות ביצע הלהק כ מטען ויותר מ בעת ובעונה אחת. בחודש דצמבר ומנה מעל עוד קודם שהסתיימה המלחמה? מה היו הגורמים העיקריים להקמתו? מה היו יחסי הגומלין בין מטה הלהק לבין מטה חיל־האוויר ולמטה הכללי? מה היתה תרומתו למאמץ הצבאי והאזרחי במלחמת העצמאות? כיצד איפוא ניתן לתאר את קורותיו ולהעריך את תרומת הלהק הראשון של חיל־האוויר? נראה כי לא ניתן לעשות זאת אלא מתוך הבנת מעמדה המדיני של ישראל והבהרת הקשיים, שבהם היה נתון צה״ל בכלל, וחיל־האוויר בפרט, בתהליך המעבר מארגון ה״הגנה״ לצה״ל. ליסודות, אשר הונחו בתקופת ה״הגנה״, ולפעולה המאומצת, אשר נערכה במיוחד בארצות־הברית ברכישת המטוסים ובגיוסם של צוותי האוויר במחצית הראשונה של שנת תוך התבססות על מקורות גלויים, ובמיוחד על שפע התיעוד הראשוני אשר הותיר אחריו, נטווה הסיפור השלם של הלהק לתובלה אווירית, של צוותי האוויר והקרקע שלו, של אנשי המבצעים והמנהלה, של הישראלים המעטים שהיו בו ושל מגויסי חוץ־לארץ)גח״ל(, אשר קבעו יותר מכול את אופיו ואת דפוסי פעילותו המבצעית. כל זאת - לצד תיאור תהליך ארגונו של בסיס עקרון, פעילות הרכש והגיוס בארצות־הברית ובאירופה והטסת מטוסי הספיטפייר לארץ במבצעי ״ולווטה״. הרעיון להקים חברת תעופה אזרחית, אשר תטיס עולים מאירופה לארץ־ישראל, נהגה אולם, מפאת ; בארצות־הברית על־ידי אל שוימר בימים שקדמו להחלטת כ״ט בנובמבר התמורות המדיניות והצבאיות בשאלת ארץ־ישראל והחמרת האמברגו האמריקני על משלוח אמצעי לחימה, ובכללם אף מטוסים, הוחלט להטיס את אמצעי הלחימה במטוסי הקומנדו 16 גשר אווירי לעצמאות והקונסטליישן, אשר נרכשו בארצות־הברית במסגרת חברה פיקטיבית בשם לאפס״א. החרפת המאורעות בארץ־ישראל, ההכרזה על הקמת המדינה ובמיוחד תחילת ההפצצות האוויריות על מרכזי אוכלוסייה ישראליים היו הגורמים להפניית המטוסים לזאטץ שבצ׳כוסלובקיה, ומשימתם: להוביל את מטוסי הקרב הראשונים של חיל־האוויר מסוג מסרשמיט לארץ. ברכבת אווירית רצופה, אשר נקראה מבצע ״בלק׳/ ביצעו טייסי התובלה למעלה ממאה גיחות, ובהן הועברו בצ׳כוסלובקיה, הוטסו אמצעי לחימה רבים ותחמושת רבה, והובטח הקשר האווירי של מדינת ישראל עם העולם הרחב - למרות המצור האווירי. כבר עם תחילת הגעתם של המטוסים לארץ התלבטו במשרד הביטחון ובצה״ל באשר למסגרת הארגונית המתאימה עבורם. בתחילה אף חשבו להפעילם במסגרת ארגון הרכש או ארגון החימוש, שכן המטוסים על מטענם נרכשו על־ידי אנשי הרכש. לעומתם טען חיל־האוויר, עם סד״כ המטוסים הדל שהיה לו, שיש לכלול את המטוסים בחיל. בסופו של דבר הוחלט להקים מסגרת ארגונית מיוחדת במינה - להק תובלה אווירית: המטוסים והצוותים יופעלו על־ידי מטה מיוחד - הכפוף למפקד חיל־האוויר - שהוקם לטובת העניין בראשותו של איש הרכש הוותיק מאיר )מוניה( מרדר )לימים, מרדור(, מבוגריה הראשונים של חברת ״אוירוף בארץ. על רקע ההחרפה הבין־גושית בתקופה זו והתביעה האולטימטיבית של ארצות־הברית מהצ׳כים להפסיק את פעילותם של צוותי האוויר האמריקניים מארצם, דרשו הצ׳כים ב באוגוסט בבהילות רבה לשדה התעופה עקרון)תל־נוף(. הפעולה האינטנסיבית והשוחקת במבצע ״בלק״ נתנה את אותותיה בצוותים ובמטוסים, ומטה הלהק נערך למתן התחזוקה ההולמת למטוסים ולדאגה לרווחתם של צוותיו. אולם, עוד קודם שהחלה הפעולה, כבר ב אשר נקראה מבצע ״אבק״, להעברת אספקה חיונית לנגב הנצור ולהכנת התשתית הצבאית לקראת כיבושו. מטוסי הלהק ביצעו מאות גיחות תובלה מבסיסם בתל־נוף לשני מסלולי נחיתה מאולתרים: האחד ליד רוחמה, והאחר סמוך לאימרה. כך הצליח הלהק לסייע גם בהכנת התשתית הראויה לקראת מבצע ״יואב״)שהחל ב המצור המצרי. יתרה מזאת, מטוסי התובלה השתתפו במבצע עצמו, והפציצו ב )במהלכן הוטלו כ הלהק את התשתית להקמתה של ״אל־על״, חברת התעופה הלאומית של מדינת ישראל. במטוס הסקיימסטר, שהפעיל הלהק, ועל־ידי צוותיו בוצעה טיסתה הראשונה של החברה, ובה הובא ארצה נשיאה הראשון של המדינה, ד״ר חיים ויצמן. הלהק ביצע עוד מספר טיסות אזרחיות, ובנובמבר מאירופה לארץ־ישראל. ברם, עוד טרם ביצועה הוחלט על פירוקו של הלהק בגלל כמה גורמים, והעיקרים שבהם: הפרסומים הרבים בעיתונות חוץ שכללו, בין השאר, פרטים שנמסרו על־ידי אחד מאנשי הלהק שנחשד בריגול, ועל אודות המשפטים, שהתנהלו בארצות־הברית עד כמה מהאנשים, שהיוו הקדמה המתחים הרבים אשר התעוררו בחיל־האוויר ובלהק כתוצאה ; את עמוד השדרה של הלהק מהשביתה, שהוכרזה על־ידי צוותי האוויר של הלהק בתחילת נובמבר! והצורך לצמצם בכוח־ האדם של חיל־האוויר. על בסיסו של הלהק הוקמה טייסת הספיקו ליטול חלק במבצע ״חורב״ )דצמבר שוחררה אילת. כעבור כחודשיים הוחלט גם על פירוקה של הטייסת ועל העברת חלק מטייסיה וממטוסיה לטייסת יחסי הגומלין בינו ובין חיל־האוויר, צה״ל ומשרד ; ארגונו ופעולתו השלמה של הלהק הביטחון! ותרומתו לפעילות חיל־האוויר וצה״ל במלחמת העצמאות - כל אלה נחקרים לראשונה בספר זה, המתבסס על מקורות ראשוניים המרוכזים בעיקרם בארכיון צה״ל. אלה כולילים מאות מברקים בין בסיסי הפעולה באירופה, דו״חות פעולה רבים ומפורטים וכן פרוטוקולים של דיוני מטה הלהק ומטה חיל־האוויר, המתארים בזמן אמיתי את מסכת הלבטים והקשיים של האחראים לפעילותו התקינה של הלהק בארץ ומחוצה לה. בניגוד לרושם הקיים במחקר מלחמת העצמאות - כאילו אין תיעוד ראשוני או שלא נשתייר תיעוד כזה - מוכיח המחקר על להק תובלה אווירית בפרט, ועל חיל־האוויר בכלל, שהפעילות תועדה גם תוך כדי המבצעים. להשלמת התמונה נעזרנו בראיונות רבים המרוכזים בארכיון הענף לתולדות חיל־האוויר, ובכללם הראיונות שערך דוד פרר - אחד מחוקריו הנלהבים של חיל־האוויר במלחמת העצמאות - עם רבים מבני התקופה במהלך השנים גם מספר ראיונות עם מפקד הלהק, מוניה מרדור, עם מפקד עקרון דאז, אלכס זילוני, ועם עוד כמה מאנשי הלהק. כן נסתייענו באלפי מסמכים, שנאספו בענף במהלך השנים על־ידי חוקרי הענף לתולדות חיל־האוויר לטובת המחקר הכולל על אודות פעולתו של חיל־האוויר במלחמת העצמאות. פרט לכך נעזרנו במקורות משניים. החשוב שבהם הוא חיבור מסכם, נרחב יחסית, תחת אשר נכתב על־פי בקשתו של מפקד הלהק, מאיר מרדור, סקירה על להק תובלה אוירית, השם כבר לקראת סוף חודש דצמבר ידי יעקב פלדמן, השליש של הלהק. סקירה זאת היתה לנגד עיניו של מרדור, והוא נעזר בה שהתפרסם שליחות עלומה, ובמקורות נוספים בכתיבת הפרק על הלהק בספרו החשוב פרט לספר יסוד זה מצויה התייחסות נרחבת לפעולת הלהק בספרו של 2 לראשונה בשנת בנימין קגן)אשר למן חודש אוקטובר כנפי שראה אור בשנת הם המריאו בעלטה, הספיטפייר(, משנת הניצחון, שהתפרסם בשנת הנאמנים, המח״ל־גח״ל, גם לפעילותו של הלהק. ספרו של ליאונרד סלייטר, יש בו תיאור נרחב ביותר - ; 1971 המסתמך גם על מקורות ראשוניים וגם על ראיונות עם רבים מאלה שהשתתפו בפעולה המאיר היטב את הפעילות הענפה של יהדות ארצות־הברית, שסייעה להקמת הכוח האווירי פרט לספרים אלה ראוי להזכיר גם 3 העברי, מנקודת המבט של אותם היהודים שהגיעו משם את שני ספריו של הרולד ליווינגסטון, אשר שירת כאלחוטאי בלהק תובלה אווירית. בספרים אלה הוא מתאר בעיקר את מערכת היחסים הסבוכה בין הקבוצות השונות, אשר שירתו בלהק, 18 גשר אווירי לעצמאות את הגורמים להתנדבות, את ציפיותיהם של המתנדבים, ולבסוף גם את אכזבותיהם של אחדים מהם בתום מלחמת העצמאות.* כן ראה אור לאחרונה ספרו החשוב והמקיף של )מערכותאמברגו, עוצמה והכרעה במלחמת תש״ח עמיצור אילן, ראשוניים, שנחשפו לאחרונה. מחקר זה נכתב על־ידי רס״ן אבי כהן, רמ״ד מחקר היסטורי בענף לתולדות חיל־האוויר. שורשי חיל־האוויר, התפתחות התעופה הבטחונית בין השאר היה שותף לכתיבת הספר ההגנה על מקורות וכתב את הספר ; שפורסם בשנת בארץ־ישראל עד הקמת המדינה, שפורסם המים, מדיניות הפעלת חיל־האוויר לתקיפה בגבול ישראל־סוריה בשנת שבו מתוארות ההתחלות והיסודות של הלהק. עיקרו שורשי חיל־האוויר, שכתב המחבר בספר של פרק זה, תוך השלמות נוספות, פותח איפוא ספר זה על הלהק לתובלה אווירית. טיוטת המחקר הועברה לעיונם של אלכס זילוני, דוד פלג)פליגלמן(, יעקב פלדמן, אליהו סחרוב, מיכאל קול נשר, אל שוימר ודניאל שמשוני. אלה הוסיפו הערות חשובות, וחלקן שולב בספר. שלמי תודה נתונים לידידיה )אדי( קפלנסקי, מטייסי מלחמת העצמאות, אשר סייע לנו באוסף התמונות המצוין שלו, וכן במקורות ובהבהרות של סוגיות בלתי ברורות! לדוד פרר, תודה למר הרולד ; שחלק מהראיונות והתמונות שהעביר לענף היוו מקורות חשובים למחקרנו לגב׳ מרים דרמוני־שרביט )מקצינות ; ליווינגסטון, שהעביר לנו כמה מתמונותיו מאותם הימים לנועם הרטוך, קצין מילואים בענף, שהערותיו תרמו ; הענף בעבר(, שסייעה לנו באיסוף מקורות למחקר! לסא״ל )מיל׳( ד״ר אלחנן אורן ממחלקת היסטוריה במטכ״ל, שהבהיר לנו כמה סוגיות חשובות. תודה מיוחדת לסא״ל ארנון קרמר, שציוריו, המבטאים את רוח התקופה, וכן; מעטרים ספר זה, ולסג״ם אילן ורשאי, שהיטיב לצייר את מטוסי התקופה עבור הספר לקצינים הסדירים בענף: רס״ן מוטי חבקוק, סרן משה נאור, סרן משה אהרונוב וסגן אבינועם וואקנין, אשר סייעו בכל שלבי המחקר. תודה להוצאת ״מערכות״ ולעורך הספר, סא״ל )מיל׳( צבי עופר, אשר ליווה אותנו בשלבי עריכתו והפקתו של הספר. ולבסוף תודה מיוחדת לעובדי ארכיון צה״ל על התמונות שהעמידו לרשותנו ועל השירות המקצועי והאדיב, לו זכינו מהם: לאביבה קרטון, לדורית ; למיכל צור - סגניתו ; לאל״ם )מיל׳( אורי אלגום, מנהל הארכיון ולאליקום ; הרמן, לחוה ביבס, למיכה קאופמן, לבת־שבע נפתלי, לגואל אמיר, לבן־ציון שוסט מילצנזון, שנפטר בטרם עת. כבר במהלך מלחמת העצמאות החלו לכתוב את תולדות חיל־האוויר, ובכללן את קורותיו של הלהק לתובלה אווירית. חיבורים אלה, שנכתבו סמוך לאירועים ועל־ידי עושי ההיסטוריה עצמם אינם משקפים, מטבע הדברים, את כל המציאות המורכבת והשלמה, שבה פעלו צוותיו של הלהק, ואת תרומתם החשובה לניצחון במלחמה. מחקר זה, המבוסס בעיקרו על מקורות ראשוניים מאותם הימים וגם על הספרות הגלויה שהתפרסמה מאז, נועד איפוא למלא את אותו חלל בתולדות חיל־האוויר ולהנציח את אותה תקופה עלומה. אבנר פז, סא״ל ראש הענף לתולדות חיל־האוויר חלק ראשון מנצע ״בלק״ הרכבת האווירית מ׳יעציוף לעקרון ״מאמץ מטורף של תחרות עם הזמן הדוהר, בשהמברקים והמכתבים-הפתקים המגיעים מן הארץ חמורים ומחמירים, דוחקים ומצליפים, והשאלה הגורלית התלויה על ראשינו נימים ובלילות ללא שינה נמעט, היספיק הנשק ההכרחי להגיע במועד! היספיק!״ 1עם דור ההגנה v 20 גשר אווירי לעצמאות מקסיקו סיטי סיציליה קורסיקה . פרק א ההתחלות והיסודות התוכנית והביצוע ב הביטחון בסוכנות היהודית. על־פי תפישתו, אבטחת היישוב היהודי בארץ־ישראל היתה המשימה החשובה ביותר כדי לקיים את המשך המפעל הציוני. בעקבותיו הלכה גם הנהגת היישוב, וגברה הפעילות להקמת כוח צבאי, שיהיה מסוגל להתמודד לא רק עם ערביי ארץ־ ישראל, אלא גם עם הצבאות של מדינות ערב המאיימות. מאז פעלה הנהגת היישוב ביתר־שאת לגיוס משאבים ולהרחבת פעולת הרכש של אמצעי הלחימה. לפי בקשתו של בךגוריון, הוכנו מספר תוכניות פעולה, שכללו בתוכן גם מרכיב כוח אווירי, והיו תוכניות שהתייחסו לכוח 2 האווירי בלבד הנרחבת והיסודית שבכולן היתה תוכניתם של אהרון רמז )בנו של דוד רמז, יושב־ראש הוועד הלאומי( וידידו היימן שכטמן)שמיר(. רמז, ששירת במהלך מלחמת העולם השנייה בחיל־האוויר המלכותי באשר לדרך הרצויה להקמת כוח אווירי עברי כבר במהלך המלחמה. אולם, רק לקראת סוף שנת בהכנתה של תוכנית ״להקמת כוח אווירי יהודי בארץ״. ב התוכנית. במכתב הלוואי הם הדגישו: ״ברור לנו כי מבלי הקמת מחלקה לטפול בענין אשר 3 בכחה יהיה להזיזו, נדון הדבר לדחייה ולאכזבות, גם אם יחליטו החלטות חשובות.״ התוכנית התבססה על פעולה אינטנסיבית לרכש אווירי בארצות־הברית. שם, הניחו מחברי התוכנית, אפשר יהיה לרכוש את כל הנחוץ להקמתו של כוח אווירי מודרני. היה להנחתם על מה שתסמוך: עקב צמצום הכוח הצבאי של ארצות־הברית, בשנת מיליון חיילים, והציוד הצבאי הרב שהשאילה לבעלות בריתה באירופה - נותרה ארצות־ הברית עם ציוד לחימה עודף רב מאוד )ספינות, מטוסים, רק״ם, תותחים, תחמושת, ציוד 22 גשר אווירי לעצמאות אלקטרוני וכוי(, שהצטבר הן בתחומיה הן בתחומי כמה מדינות אחרות. מדיניות ארצות־ הברית היתה איפוא לחסל עודפים אלה בסיטונות היכן שנמצאו, גם אם משמעות הדבר היתה לקבל תמורתם מחיר של גרוטאות. על־מנת למנוע מעודפים אלה להגיע לשימוש, הנוגד את האינטרס האמריקני, חוברו תקנות מפורטות, שבאו לידי ביטוי גם בחוזי המכירה. על־פי אחת התקנות, למשל, היה צריך ״לנטרל״ כל אמצעי לחימה לפני מכירתו באמצעות ״הרס או פגימת המנגנון.״ כך, למשל, במטוסים סילקו את אמצעי הקשר, הניווט, מערכות הנשק וכף. כדי לפקח על כל הפעולה הקים הממשל בארצות־הברית את ״מנהל נכסי המלחמה״, שהיה כפוף למחלקות המלחמה )אחר־כך - ההגנה( והמסחר, ומחוצה לה - את ״משרד המפקח על 4 החיסול בחוץ־לארץ״, שהיה כפוף למחלקת המדינה מחברי התוכנית המליצו איפוא לשגר לארצות־הברית משלחת, שתכלול אנשי מקצוע בתחום האווירי, כדי לרכוש מטוסים ולארגן את העברתם לארץ־ישראל, להקים מנגנון גיוס ולקבוע נוהלי עבודה ושיטת קשר עם הארץ. עיקרי התוכנית אושרו על־ידי דוד בן־גוריון, ועל־ פי הוראתו יצא בתחילת נובמבר יהודה ארזי)אמנם מהבכירים שבין פעילי הרכש, אולם לא ״בעל מקצוע בתעופה״, כפי שהמליצו מחברי התוכנית( לפעולת רכש כללי בארצות־הברית. בה־ בשעה אומצה ההמלצה להקים את ה״מחלקה״, וב־ דוסטרובסקי )דורי( על הקמתו של ״שירות־האוויר״ של ה״הגנה״. בראש השירות הועמד יהושע אייזיק )אשל(, שכיהן למן חודש מארס כממלא־מקומו וכראש המטה מונה אלכס זילוני, ששירת במלחמת העולם השנייה כקצין טכני בחיל־האוויר המלכותי הבריטי. באותה השעה פעלה בארצות־הברית משלחת ה״הגנה״ בראשותו של שלמה רבינוביץ )שמיר( וסגנו טדי קולק מ״מלון 5 החמישית, שבמרתפו שכן ה״קופקבנה״, אחד ממועדוני הלילה הזוהרים של אותם הימים פעילותה של המשלחת קיבלה תנופה כשנתיים קודם לכן כתוצאה מאותה פגישה, שקיים בן־ גוריון, ב בעקבותיה הוקם מכון ״סונבורן״, שנועד בעיקרו להעניק ליישוב שירותים משפטיים, כספיים ומסחריים בתחומי רכש, צבא ומודיעין. מסוף שנת ובגיוסם של אנשי צבא. פעולותיו כוונו על־ידי משלחת ה״הגנה״ בהתאם לצורכי היישוב. בדרך כלל, התבצעה הפעילות על־ידי אזרחים אמריקניים, ארץ־ישראליים ששהו זמן רב בארצות־ אחד מאלה היה גם דני אגרונסקי)אגרון(, אשר הגיע 6 הברית או כאלה שזה מקרוב באו לשם שערך אביו גרשון. כמה שנים קודם פלסטיין פוסט, לשם כדי לרכוש ציוד דפוס עבור העיתון 7 לכן, במהלך מלחמת העולם השנייה, פעל דני בשליחותו של יהודה ארזי ברכש עבור ה״הגנה״ עם הגיעו לארצות־הברית נועד ארזי עם ראש משלחת ה״הגנה״ באשר למטרת שליחותו. בעקבות זאת הפגישו רבינוביץ עם אדולף)אל( שוימר - יהודי אמריקני בעל רשיון טיס פרטי, שעבד כמהנדס טיס בחברת התעופה גם לא לארץ, שכן הבריטים מנעו ; היהודיים שנותרו במחנות מבלי לדעת לאן מועדות פניהם את כניסתם אליה. בפגישתו עם ארזי העלה איפוא את הרעיון לשבירת ההסגר הימי הבריטי באמצעות הטסת עולים מאירופה לארץ. התוכנית התקבלה על דעתו של ארזי, אלא שבמקום ההתחלות והיסודות 2 3 בשדה התעופה בג ר בנק, משמאל רכבת אווירית להטסת העולים החליט ליזום רכבת אווירית להטסת אמצעי לחימה מארצות־ הברית לאירופה, ומשם ארצה, וביקש מאגרונסקי להשתלב בפעולה כולה. בעקבות זאת החל שוימר לבחון במסוף של חברת ״לוקהיד״ בברבנק שבקליפורניה כמה מטוסי קונסטליישן )מטוס תובלה בעל ארבעה מנועים(, שהוצעו למכירה בעודפים המטוסים לא הוטסו זמן רב, והיו במצב שמישות רע מאוד, 8 במחיר של ושוימר היה צריך לדאוג גם ״לנטרל״ אותם - להעבירם מתצורה צבאית לתצורה אזרחית על- פי התקנות המחמירות של רשות התעופה האזרחית האמריקנית. על־מנת לחסוך בעלויות הגבוהות, הקים חברה בשם ״שירות תעופה שוימר״, אשר לפי תוכניתו תוכל להכשיר את המטוסים במחיר זול בהרבה. הוא רכש איפוא שלושה מטוסי קונסטליישן, וכעבור זמן־מה גם חמישה מטוסי קומנדו )מטוס תובלה דו־מנועי( במחיר ניאותה להשכיר לו חדרים למשרדים עבור החברה שהקים וכן אזור לעבודה על המטוסים, והוא החל לשכור מכונאים לביצוע העבודה. את הייעוץ המשפטי, שנדרש לביצוע תוכניתו, קיבל מעורך־הדין נחום ברנשטיין, שהיה אחד מהפרקליטים ״הנמרצים והמבטיחים ביותר 9 בניו־יורק.״ באותה עת עבד בחברת מלחמת העולם השנייה טס לואיס כטייס החברה בפיקוד התובלה האמריקני חוזה הובלה מיוחד, שנחתם בין החיל ובין חברת התעופה. בטיסות אלה העביר נוסעים כך, למשל, הטיס ; ומטענים צבאיים מארצות־הברית לחזיתות השונות שבהן התנהלה הלחימה לקזבלנקה את כל אנשי התקשורת שהתלוו לביקורו של הנשיא רוזוולט, שטס במטוס השני. רוב הטיסות בוצעו בלילה, והוא צבר ניסיון רב על סוגי מטוסים שונים. במהלך פעולתו זו, בהיותו מעל תעלת סנט־גיורגייה )סמוך לאירלנד(, הותקף מטוס הסקיימסטר )ארבעה־מנועי( 24 אווירי לעצמאות שבו הוא טס על־ידי שני מטוסי קרב )לימים שיער לואיס, שהיו אלה מטוסים בריטיים, הוא אף הותקף מעל צפון אפריקה, בהיותו ; שטייסיהם חשבו שמדובר במטוס תובלה גרמני( בטיסה ממרקש לקהיר, על־ידי מטוסים איטלקיים. באותה התקופה אכן הופלו מספר מטוסי תובלה אמריקניים, שנורו על־ידי צוללות גרמניות. לואיס הצטרף איפוא למימוש התוכנית של 10 שוימר, ואף יצר קשר עם טייס נוסף בשם ליאו גרדנר גרדנר שירת במהלך מלחמת העולם השנייה כמדריך טיס בתחילה, ולאחר מכן בדאלס שבטקסס - בביצוע טיסות העברה למטוסים שונים לחזיתות השונות. על פעולתו באותה התקופה סיפר גרדנר לימים: היה לי ניסיון בהחלט מגוון. יכולתי יום אחד לפנות בית־חולים, למחרת - לקחת מפציץ לטיסה אל מעבר לים, ואחר־כן למצוא את עצמי במשימה למזרח הרחוק, וכשאני חוזר מיד להישלח למשימה באירופה... יצא לי לטוס בכל סוגי מזג־ האוויר הקיימים, בתוך סופות ורוחות עזות, מעל מדבריות ומעל יבשות וכן כל מיני טיסות קשות ומסובכות... אני חושב שיצא לי להטיס בימי חיי כמעט כל דבר שאפשר להטיס. מקובל שיש לטוס לפי הספר אבל עם ניסיון כמו שלי היה - ידעתי בדיוק מתי מותר לי לסטות מהספר... כל הידע הזה והניסיון שצברתי עזרו לי אחרי כך בישראל." לואיס וגרדנר הכירו בעבר, שכן משפחותיהם היו מיודדות, ומפעם לפעם, אף במהלך מלחמת העולם השנייה, נפגשו באקראי במשימות ובמקומות לא צפויים. הפעם שוב נפגשו לפעולה משותפת - בהכשרתם של מטוסי התובלה שנרכשו על־ידי אל שוימר. סייעו להם בכך המכונאים - רנולד סלק, ויליאם סוסנוב, ומאוחר יותר - גם ארנסט סטליק, אמריקני ממוצא צ׳כי, מכונאי ותיק בחברת ״לוקהיד״. ב 12 בחברת התעופה של אל שוימר מטוסי הקומנדו, שנרכשו מ״מנהל נכסי המלחמה״ בשדה התעופה קלארו באונטריו שבקליפורניה, הועברו גם הם, לאחר שיפוץ ראשוני שהכשיר אותם לטיסה, לברבנק להמשך ״נטרולם״ ושיפוצם הכללי והיסודי על־ידי מכונאים, שנשכרו על־ידי אל שוימר. אחד מאותם מכונאים היה טמפלטון טיילור, לא יהודי, ועל־פי בקשתו של שוימר הביא מכונאים נוספים: ברקר גרדנר, פרדריק דהמס, רוברט דון, מיכאל אונדרה, ויליאם פוסטל, אלפרד פוזולי ורוברט בקבלו אותם לעבודה אמר להם שוימר, לדבריהם, כי המטוסים מיועדים לפעולה 13 פוצ׳ר באירופה מהמרכז ברומא! הבטיח להם חוזה לשנה אחת עם תשלום כל ההוצאות, כולל נסיעות ודמי קיום למשפחת העובד, ועוד בארצות־הברית. התנאים הללו היו מצוינים: חברות נפט אמריקניות שילמו פחות, ואישרו הבאת המשפחה למקום העבודה רק לאחר בהכשרת המטוסים." אולם, בניגוד לציפיות החלה להסתמן נסיגה בתמיכתה של ארצות־הברית ביישוב היהודי. כבר ב ההתחלות והיסודות 25 מכונאים בשדה התעופה בברבנק נשק וציוד צבאי מכל הסוגים לארצות ערב ולארץ־ישראל. הגורם העיקרי לכך נכתב בתזכיר סודי ביותר, שהוגש לו כחודש קודם לכן: אל לנו להרשות יצוא של שום ציה־ מסוג זה לארץ־ישראל או לארצות ערב השכנות כל זמן שהמתיחות נמשכת, אחרת הערבים עלולים להשתמש בציוד ממוצא אמריקני נגד יהודים, והיהודים עלולים להשתמש בו נגד הערבים. בכל מקרה נהיה מטרה להאשמות חריפות. בעקבות זאת נאסר הייצוא של אמצעי לחימה, לרבות משלוחים שכבר הוסכם עליהם וגם עודפי ציוד, מחוץ לארצות־הברית. הוקמה גם ועדה משותפת למחלקות המדינה וההגנה, והיא 15 עדכנה את רשימת הסחורות האסורות לייצוא למדינות, שעליהן הוטל האמברגו לאחר לארגון ה״הגנה״, החמיר והתהדק עוד יותר מעקב הבולשת הפדראלית של ארצות־הברית FB1-n) אל שוימר. על־מנת להתחמק ממעקב זה הוטמעה חברת ״שירות תעופה שוימר״ בתוך חברה בלתי פעילה בשם ״שירות נתיבי אוויר׳׳, שהיתה בבעלותו של אירווין ״סוויפטי״ שינדלר, ששירת כטייס בפיקוד התובלה האווירית של ארצות־הברית במלחמת העולם השנייה. כל מטוסי התובלה הועברו איפוא לבעלותה של חברת ״שירות נתיבי אוויר״, שינדלר מונה לנשיא החברה, סטיב שוורץ )נווט לשעבר בחיל־האוויר האמריקני, אשר יצר את הקשר עם שינדלר( - לסגן־נשיא, ורנולד סלק - לסגךנשיא שני. תחת קורת הגג של חברה זאת בוצעו איפוא כל 26 גשר אווירי לעצמאות הפעילויות הקשורות לתוכניתו של אל שוימר - רכישת המטוסים וגיוסם של הצוותים 16 לפעולה בינתיים התנהלה בקדחתנות הפעולה להשמשת המטוסים. ב של הקונסטליישן הראשון, והוא הוטס על־ידי סם לואיס וליאו גרדנר )אל שוימר היה מהנדס הטיס( מברבנק לשדה התעופה מילוויל שבניו־ג׳רזי. היה זה בסיס חיל־האוויר האמריקני לשעבר, שהוסב למתן שירות אזרחי. במקום זה קבע שוימר את בסיסו המזרחי, קרוב לניו־יורק - ועם זאת די צדדי ורחוק מתשומת־לב. באשר למטוסי הקונסטליישן האחרים, תבעה רשות התעופה האזרחית שיפורי בטיחות במנועים, ואלה הצריכו השקעה נוספת של עשרות אלפי דולרים בכל מטוס. בה־בעת היה צריך למצוא מוצא גם ממעקב FB1-n לאפס״א מוגבל״( בבעלותו של מרטין בלפונד, אשר שירת בעבר כטייס בדרגת רס״ן בחיל־האוויר 17 האמריקני והכיר את שינדלר אף חברה זאת הוקמה על־ידי בלפונד, כדי לעקוף את החוקים המחמירים של רשות התעופה האזרחית האמריקנית. להקמתה הסתייע בעורך־הדין גילברט אריאס, אחיינו של נשיא פנמה, אשר בהיותו סטודנט באוניברסיטת הרוורד, הכיר את אשתו של בלפונד, שלמדה באותה העת במכללת רדקליף. לממשלת פנמה היה אינטרס ברור לאשר את פעולת החברה, שכן באותה העת סיימה את בנייתו של שדה תעופה גדול מאוד בטוקומן מנת לפתח בו שירות בינלאומי, אולם זה נותר ללא שימוש, שכן חברות התעופה הבינלאומיות, שחששו מחוסר היציבות הפוליטית בפנמה, העדיפו את שדה התעופה אול ברוק שבאזור האמריקני של התעלה. התקופה היתה ״ערב־בחירות״ בפנמה, ונציגי האופוזיציה תקפו את הממשלה על שבזבזה כסף רב עבור שדה תעופה שאין בו צורך. בלפונד הבטיח איפוא להביא לשם מטוסים, שיישאו את דגל פנמה ובפעילותם יספקו עורךהדין אריאס טיפל בכל ההיבט 18 גם את ההצדקה להקמת השדה ולחיוניותו המשפטי, ולפי תנאי הרשיון נועדה לאפס״א להיות חברת התעופה הייצוגית של פנמה, ובלפונד קיבל את הזיכיון לשמד ולהשכיר כלי שיט ואוירונים מכל מין וסוג... לתחזק, להפעיל ולתקן בתי מלאכה ונמלים, מגנים, מוסכים, מסלולים, שדות תעופה... לייצר, לבנות, לקנות, למכור, להפעיל, להשכיר, לשכור, לנהל, לתקן ולתכנן. בפגישתם של שוימר, שינדלר ובלפונד הוחלט להעביר את כל המטוסים לבעלותה של חברת לאפס״א. החוזה נחתם ב התעופה האזרחית של פנמה. שוימר החל איפוא בפעולה קדחתנית, שנועדה להעביר לפנמה את ב 19 כל המטוסים והצוותים 20 בג׳מייקה, ומשם לטוקומן בפנמה ההתחלות והיסודות תוכנית ״יקום פורקן׳ מטה ״שירות־האוויר״ כמעט לא היה שותף לכל הפעולה האווירית שנערכה בארצות־הברית. בדצמבר קצין התכנון, היימן שכטמן, שהיה מפקד קורס הטייס שהתקיים אז בבית פעילי ההסתדרות בתל־אביב, ועמי קופרמן, קצין המבצעים, בעריכת התוכנית להפעלתם. התוכנית נקראה ״יקום פורקן״ על־פי פסוק מן התפילה. לדברי אהרון רמז, נלקח השם ממכתב שהגיע אליו מידיד. הוא סיפר בו על התנדבות בנו ל׳׳שירות־האוויר״, והוסיף: ״יהא רצון כי תטוסו בשם ה׳ בשמיו ויקום פורקן מן שמיא לכל ישראל.״ בתוכנית נקבע שאמצעי הלחימה, שיירכשו בארצות־ הברית, יועברו לאחד הבסיסים אשר יוכן מראש באירופה )באיטליה או בצרפת או באיים סרדיניה או קורסיקה(, ומשם במטוסי קומנדו - לאחד ממסלולי החירום, אשר יוכנו לאורך 21 מישור החוף בתוכנית פורט מקומם המדויק של המסלולים, לרבות אורכם, רוחבם וטיבם. גם שדות התעופה הצבאיים של שלטונות המנדט נועדו לנחות בשדה התעופה לוד. הכנת מסלולי החירום נעשתה מתוך התחשבות בתנאי הקרקע, בקרבה למקום יישוב יהודי וביכולת להסתיר את הפעולה בהם מעיני הערבים ובמיוחד מהבריטים. על חשבון תקציב ״שירות־האוויר״ החל ״סולל־בונה״ מסוף חודש דצמבר בהכשרת שני מסלולים בהרצליה, מסלול אחד ברשפון, שניים באבן יהודה ומסלול נוסף בחדרה, ובמקביל לאלה הוחל בהארכת המסלול בשדה דב. IP: MSilX III - landing Faointlqa Hots 1 Itvo types of Landing Facilities may tg available. 1< salf prepared, unsaved stripe. 2 )RAT Lromoo (Pxo&lamatio - con bo uood only oftar authorlaatlon from Pal. Li at of both, types a* tnahoA, CoAo fox - o«lf pi^.ttrlpo, atriya range from A to U. Codo for RAF Dromoa range fiura fl - Z. Additional oltea ft 50*50 010/190 50 800x50 0 50/230 20 700x50 100/200 Lat. . Long• 320SB 3449S 3212H 2450B 3210S 3449 S 3213B 34492 3216U 3451E 521&S 34 51E 320CK 3154JS 320CZJ H47S 1) SXElt'j Army Grid E H 132S/1705 1344/1763 1324/1755 13/52/1797 1304/1062 135C/1056 1405/204C 1245/1GS4 CodsNI ?lnca lotto*] AMI Qlryat iiljaul Jterzliya "A* Hornliya «B« };lshpon Bvt?n rahuda Evan Xohuda "A" 13voa Eadora T^l-Avlv IX :3 4 cT l£ n uf? מסלולי ״יקום פורקן״ 28 גשר אווירי לעצמאות התוכנית נכתבה בשפה האנגלית, והיא כללה את נוהל ההתקשרות בין המטוס ובין תחנת הקרקע בארץ, ורשימת צופן מפורטת למטוסים ולמדינות. היא הוכנה על־ידי פרץ רוזנברג ששירת במהלך מלחמת העולם השנייה כקצין קשר מקצועות התעופה הנחוצים להפעלת הכוח האווירי. כמעט כל המטוסים היו מתוצרת מערבית, ובמיוחד מארצות־הברית. כקודמתה - תוכנית רמז־שכטמן מאוקטובר התבססה איפוא תוכנית ״יקום פורקן״ על ההנחה, שעיקר צרכיו של הכוח האווירי במטוסים ובצוותים יימצא בארצות־הברית. בד־בבד עם הכנתה של תוכנית ״יקום פורקן״ הלך והתגבש גם התקנון לגיוסם של המתנדבים מארצות־הברית ל״שירות־האוויר״. תקנון זה היה אמור לחייב הן את ״שירות־ האווירי׳ הן את המתגייס, והתבסס על העיקרים הבאים: ההתגייסות ל״שירות־האוויר״ תיחשב בהתנדבות אישית של המגויס לשירות מלא במשך כל תקופת החירום בארץ־ישראל, אך עם זאת יוכל המתגייס להשתחרר כל אימת שימצא לנכון! המתגייס מתחייב לצאת דמי הנסיעה ; מארצות־הברית ולבוא לארץ־ישראל - גם אם ייעשה הדבר בדרך בלתי־חוקית בהתחשב במקצועו של המתגייס ובניסיונו ; הלוך וחזור ימומנו מתקציב ״שירות־האוויר״ תיקבע דרגת משכורתו כאחת מחמש דרגות שכר ״המקבילות בערך לדרגות הארגון מחצית ממשכורתו, אך לא ; תוספת מרבית של פחות מ לחשבונו בארצות־הברית. עוד קבע התקנון את צורת המימון של ״סידורים אחרים״: דיור, מזון, טיפול רפואי וביטוח. אלה ימומנו רובם על־ידי ״שירות־האוויר״ ומקצתם על חשבון המתגייס. הוצאות הלבוש האישי ימומנו מכיסו של המתגייס, ואילו ההוצאות על בגדי עבודה 22 בעת שירותו יחולו על ״שירות־האוויר״ תקנון הגיוס היה איפוא חוזה בין ״שירות־האוויר״ לבין המתגייס מארצות־הברית. עיקריו התבססו על נוהלי הגיוס שהיו קיימים בארגון ה״הגנה״ מחד גיסא, ועל המציאות שהכירו מחברי התקנון בתקופת שירותם במסגרת המחברים יצאו מתוך ההנחה האופטימית, כי כשיגיעו המתגייסים לארץ־ישראל יהיה ״שירות־ האוויר״ ערוך כבר למימוש התקנון על כל פרטיו. כן הניחו כי רבים מיהודי ארצות־הברית מעוניינים להתנדב למאמץ הכללי של היישוב, והבעיה העיקרית היא לרכז את הטיפול בהם באמצעות מערכת נהלים מסודרת. עד חודש פברואר הכשרתם של מסלולי החירום. בחודש זה קיבל מטה ״שירות־האוויר״, לראשונה, עדכון מפורט על הפעולה בארצות־הברית מפי יהודה ארזי, אשר הגיע לארץ. המטה ראה במטוסי התובלה שנרכשו אמצעי להעברת ציוד הלחימה הכללי שנרכש בארצות־הברית — ולא ״למטרה ישירה של צורכי ׳שירות־האוויר׳, במובן של יצירת זרוע אווירית.״ על־מנת לתעל את הרכישה בהתאמה לצורכי ״שירות־האוויר״ ועל־פי תוכניותיו, נפגשו ב ואהרון רמז עם דוד בן־גוריון, והציעו כי למען כל האווירונים יש להקים בסיס באיטליה - עד יום הפינוי. מציעים שיסעו שלושה אנשים לאירופה: אחד ירכז הקניות, אחז - טייס שיבדוק ההתחלות והיסודות 29 האווירונים, שלישי - מהנדס תעופה. יצאו לחודשיים לאירופה. נוסף על אלה - יצאו שניים לאמריקה: אהרון ויחזור לאירופה, השני יטפל ב בפגישתו של היימן שכטמן עם בן־גוריון ב לארצות־הברית, ועלה הצורך ברכש מטוסי הרוורד ומוסטנג. בעקבות זאת התגבשה תוכניתו לרכש מטוסי קרב )מוסטנג(, מטוסי הפצצה )מיטשל(, מטוסי תובלה )דקוטה( וציוד קרקע וקשר, שלא היה אפשר לרוכשו בארץ. כן היה אמור לגייס ולהביא ארצה אנשי צוות אוויר, לתאם את פעולות הגופים העוסקים ברכש תעופתי בארצות־ ; מכונאים ומומחי תעופה אחרים ולהחיש את הבאת המטוסים, שנרכשו ; הברית וליצור קשר בינם לבין ״שירות־האוויר״ בארץ על־ידי קבוצת שוימר על צוותותיהם." שיחה טרפוגית מ -Ull אל־ 2£ ׳° •'J'f,fCH W/fr^fl I f*jti nu?) •D%'1/fc*/, C-hC^! - ..'?״ 9J f-*pf XV tj.T ^1 ft'•'* }!L ^ *(2u..L ו ' iJ t G'hW!43 ^v'lfilALJ1 B^l^JfA xdhJ-^I. Ct.1.i?M rW/ JjYtf, >jdf 3/a Hf *f **ft? מעד, ל.ס׳ i חבור wAf jA /1948 קבלה לרמז מקולק איטליה; דטרויט - ארצות-הברית; פלורידה - צרפת; רוני - אהרן רמז; נורמן - היימן שמיר; נאש - מטוס מיטשל; דודני - קומנדו; פונטיאק - אולי הכוונה לקונסטליישן )כינויו בתוכנית - קדילק( 30 גשר אווירי לעצמאות ;׳להביא הכל בכל מכל כל ארצה״ ב ל״שירות־האוויר״. בין אלה היו תוכנית ״יקום פורקן״, תקנון הגיוס וכן מכתב מבן־גוריון לגולדה מאיר )״פזית״( - אשר עסקה שם במגבית חירום - המייפה את כוחה להקציב לו 250 אמריקאני, נוסע בשליחות השרות האווירי של הבטחון לרכוש כלי תעופה. הוא נוסע לייעץ את אלון בהגיעו לארצות־הברית נפגש שכטמן עם ארזי, וזה קישר בינו ובין אל שוימר. על־פי דיווחו של שוימר, נמשכה הפעולה האינטנסיבית להשמשתם של המטוסים ולהעברתם לפנמה. לתיאום הפעולה בין מילוויל, לניו־יורק ולפנמה היו אחראים סוויפטי שינדלר ומרטין בלפונד. מטוסי הקומנדו שנרכשו עד אז )מספרם הגיע לעשרה( הועברו בשלבים בקליפורניה: משדה התעופה אונטריו למסוף של חברת ״לוקהיד״ בשדה התעופה בברבנק. בשני אתרים אלה הוכשרו המטוסים בשלבים לקראת הטסתם למילוויל שבחוף המזרחי של ארצות־הברית. שם נערכו הבדיקות האחרונות, והמטוסים שנמצאו כשירים הועברו לפנמה. פעולות אלה חייבו העסקת מספר רב של אנשים, ועתה מנו כ התעופה מילוויל בניו־גירזי, וב לאחר שעמד שכטמן מקרוב על פעילות הרכש, שהתנהלה עד אז בארצות־הברית, התברר לו, לדבריו, כי אכן ״האגוז קשה לפיצוח״: הציפיות שהיו לו בארץ לא עלו בקנה אחד עם המציאות, שבה פעלו שליחי הרכש בארצות־הברית. במכתבו לרמז ב אני מצטער בכל נפשי על שלושה דברים - א( שלא נשלחתי הנה לפני ששה חדשים )אפילו לפני ] לפחות מושחתים ומזיקים נשלחו מהארץ לעבוד כאן, ברגע כה מחריד. אינני מגזים! תוך זמן קצר נוכח שכטמן, כי מימושן של שתי המטרות העיקריות )רכש וגיוס(, לפי התוכניות P-51) שהותוו בארץ, איננו מציאותי: הפיקוח בארצות־הברית על מכירת מטוסי מוסטנג הוחמר עוד יותר בעקבות ניסיונם של כמה טייסים אמריקניים שכירי B-25) ומפציצי מיטשל חרב להפציץ את ונצואלה, ונאסרה הוצאת כל מטוס מדגם צבאי מארצות־הברית. בעקבות החמרה זו נתגלעו, כמובן, קשיים ברכישת חלק מהמטוסים שפורטו בתוכניות שהביא שכטמן, שהוסבו לשימוש אזרחי, וברכישת מטוסים אחרים. B-25 וכתחליף החל בחיפוש אחר מטוסי אף כי במטה ״שירות־האוויר״ בארץ התעקשו לרכוש מטוסי דקוטה - ולא קומנדו, קבע עתה שכטמן כי ״לפי דעתי צריכים לעשות מאמץ להביא הכל בכל מכל כל ארצה.״ גם האופטימיות בעניין גיוס בעלי מקצועות אוויריים הלכה ונמוגה. התברר כי יש קושי רב במציאת ״אנשי מפתח ממש.״ אמנם בידי שכטמן היתה רשימה שמית של טייסים ואנשי ; מקצועות תעופה אחרים מבני הקהילה היהודית, שנערכה בארצות־הברית עוד לפני בואו אולם, מכאן ועד לשיגור האנשים לארץ־ישראל גילה שכטמן כי רבה הדרך: ״אני נפגש אתם, בורר, מתחיל להכינם לדרך. אך כאן יש כל מיני עכובים ותסבוכות, פספורט דורש כעת עד ההתחלות והיסודות 31 שבועיים שלושה, ויזות דווקא יש.״ באשר לתקנון הגיוס, שחיבר מטה ״שירות־האוויר״ בארץ נוכח שכטמן ״שאין לו ערך רב״: המציאות החדשה בארצות־הברית הכתיבה גישה חדשה וגמישה יותר. על שיטת הגיוס שהונהגה סיפר לימים סטיב שוורץ, סגן נשיא חברת ״שירות נתיבי אוויר״: ״לא היה פנאי לעשות זאת בצורה מדעית ואנו פשוט בחרנו מתוך רשימת החיילים שמות שנראו יהודיים. היינו מדברים בצורה מעורפלת על עבודה בתעופה ועל ארץ־ ישראל.״ שכטמן הצליח לגייס גם מספר טייסים מבין חברי המועדון, שהוקם על־ידי כמה מראשי האצ״ל בארצות־הברית" הפער בין תקנון הגיוס לבין המציאות, שנתגלתה לשכטמן בארצות־הברית, נבע ממספר גורמים, שלא נחזו מראש: הקפדנות, שבה שמר הממשל האמריקני על האמברגו בדבר משלוחי נשק למזרח־התיכון, הקשתה גם על גיוס המתנדבים, וזה נערך עתה במחתרת ובזהירות רבה - בניגוד לציפייתם של רמז ושכטמן, שאפשר יהיה ״לעורר תנועת התנדבות רחבה״! הקשיים מתנדבים רבים התקשו להשתחרר ממקומות ; בארגון הגיוס על־ידי מספר קטן של פעילים עבודתם, להפסיק את לימודיהם ולנטוש את משפחותיהם! והידיעות באמצעי התקשורת בארצות־הברית על מצוקתו הקשה של היישוב היהודי, בעיקר למן חודש מארס, הרתיעו רבים. נוכח כל הקשיים הללו לא עזרו גם לחציו של בן־גוריון על פעילי הגיוס והרכש ״שלא שלחו עדיין אנשים.״ פעולתו של היימן שכטמן בארצות־הברית אכן הבטיחה התאמה רבה יותר בין הניתן להשגה בארצות־הברית לבין צרכיו הממשיים והמידיים של ״שירות־האוויר״ בארץ, אולם הקמת המנגנון לגיוס המתנדבים ולרכש המטוסים גזלה זמן ממושך. בתשובתו לתביעתו של בן־גוריון כתב שכטמן ב הדבר אינו נעשה בן רגע.״ מחמת דוחק הזמן ביכר שכטמן את שיטת הגיוס שהיתה קיימת לפני בואו, על פני הנהלים המפורטים בתקנון הגיוס: ״החלטתי לשלוח את האנשים בערך לפי כלל זה - רווק... יקבל להוצאותיו לקיום משפחותיהם בתנאי אמריקה כיום - דהיינו שישולם פה. סמוך עלי - זוהי הגישה הטובה ביותר, והתנסתה כבר בקשר עם אנשי יקום פורקן העובדים כבר.״ ההוצאות הללו, לדבריו של שכטמן, ״נכסה לעת עתה ע״י סכומים 25 מיוחדים העומדים לרשות יהודה גישה זאת הבטיחה, לפחות להלכה, מניעת פערים ניכרים ברמת השכר בין אלה, שכבר גויסו על־ידי אל שוימר ועל־ידי החברות שהוקמו ביוזמתו, לבין העתידים להתגייס. עם אחדים מאנשי המפתח שגויסו נחתמו חוזים פרטיים, וככל הנראה נתלוו אליהם גם הבטחות בעל־פה שלא בהתאם ל״תקנון הגיוס״. הובהר לשליחי הרכש שאל להם ״לעסוק בקטנות״ - כפי שניסח זאת בן־גוריון: ״אם נצא בשלום מהתנפלות הערבים - מה ערך יש למליון דולר פחות ואם לא, ודאי ששוב אין לכסף שום ערך...״ לפיכך המשיך שכטמן בשיטת הגיוס ; או יותר שהיתה נהוגה עד אז, ואת המימון לפעולותיו קיבל מן ״הכספים המיוחדים״ שהועמדו לרשות ב התחייבות בסך 32 גשר אווירי לעצמאות יהודה ארזי. לשם כך ערך תוכנית מסע, שכללה את קנדה, קליפורניה, שיקגו, פילדלפיה אך טרם נתפנה לצאת לדרכו זו, משום שלא מצא, לדבריו, ״איש שיוכל לנהל ; ומקומות נוספים את הענין בשלמות פה בניו־יורק.״ צורכי הרכש והגיוס של הכוח האווירי חייבו ביזור סמכויות בין הגופים השונים, שעסקו אולם, ארזי טרם ; בכך בארצות־הברית, והאצלת סמכויות לאנשי המקצוע בתחומים אלה השתחרר משיטות הרכש שהיו נהוגות עד אז ב״הגנה״, אשר התבססו בעיקרן על מאמציו ועל תושייתו של הפרט, ופחות על עבודת צוות. הוא המשיך איפוא לרכז את רוב סוגיות הרכש בידיו הוא - או בלשון אחר, כדבריו של שכטמן לרמז: ״בשל זה שאין ביכולתו מבחינה נפשית עם זאת, אין ספק שלפחות בתחום אחד חרג מגישתו זאת והאציל סמכויות נרחבות 27 עצוב...״ לקבוצת אל שוימר, שפעלה לרכישת מטוסי התובלה, העתידים למלא תפקיד מפתח בתוכנית ״יקום פורקן״. עליה כתב שכטמן לרמז: ביחס ליקום פורקן - הרושם שלי הוא שנעשתה כאן עבודה גדולה. יש הבו אנשים מצוין, מוכשר בעל רצון טוב ויכולת פעולה עצומה. טייסים מומחים מאוד. ואותו איש מרכזי בהמשך דבריו התייחס שכטמן מפורשות יותר למרכזיות פעולתו של אל שוימר: את ענייני יקום פורקן מנהל בחור יוצא מן הכלל. לאט לאס הוא עובר לעבוד בענין שלנו, ז.א. ענייני ש.א )כשיתפנה מעבודות כאן, בדרום אמריקה ואולי באירופה( ויבוא ארצה, דומני שהוא האיש לנהל את ענייננו. הוא טייס, מכונאי, אינספקטור טכני, יודע לעבת בידיו, בעל כושר ארגוני עצום, בחור הגון וישר מאוד, איש משק - 28 ממדרגה ראשונה, מסור בלב ונפש לענין. הוא יהיה נכס חשוב לכשיבוא בינתיים נערכו צוותי ״יקום פורקן״ להטסת חלק ממטוסי הקומנדו לארץ־ישראל, כדי לשלבם הבעיה היתה כיצד להסתיר ; בתובלה האווירית בה. המטוס הראשון יצא לאירופה ב מטוס קומנדו מעינו הפקוחה של שלטון המנדט הבריטי, וכפי שכתב שכטמן לרמז: ״היות ודודג׳ים בעיות קשות בארץ, יש בדעת יהודה לשלחם על מנת שישארו. התוכלו להסתיר ענק כזה?״ ואכן, כך תואר לימים הקומנדו על־ידי אחד הטייסים שהטיסו אותו: ה־ בן שתי קומות, ומשקלו הכללי דאקוטה. היה זה אחד המטוסים הדו מנועיים הגדולים ביותר שנבנו ־ד ה אי פעם, ויצאו לו מוניטין בלתי מוצדקים של מחסל האנשים הטסים בו. היה 29 זה מטוס קשוח, נוקשה ומרווח, המסוגל לשאת עד מטוס קומנדו בפנמה קומנדו ראשון לאירופה עד אז השתדלו פעילי הרכש באירופה להשיג את הרשיון לנחיתת הביניים של מטוסי התובלה באירופה בדרכם לארץ־ישראל וממנה על־פי תוכנית ״יקום פורקן״. כבר ב דיווח האחראי לפעולת הרכש באירופה, אהוד אבריאל, לבן־גוריון את אשר שמע מפי דן טולקובסקי, שסייע לפעיל ״שירות־האוויר״ באירופה, פרדי פרדקינס: ״שני בחורים אנגלים, שנשלחו על־ידי פרדי באווירון מחפשים שדה תעופה באיטליה.״ 27-1 הבטיח דלרמינא לתת לנו בסיס באגצ׳יו)איאצ׳יו - קורסיקה ואכן, בעת ביקורו של ארזי באיטליה בתחילת פברואר הושג אישור לנחיתת 30 מצפון לבארי.״ מטוסי התובלה שם. האישור ניתן על־ידי אנג׳לו אמברוסיני, בעליה של חברת תעופה שהפעילה את מטוסיה משדה תעופה קטן בקסטיליונה דל לאגו שבצפון איטליה. דני אגרונסקי נשלח מארצות־הברית לאיטליה בהוראתו של ארזי, על־מנת לתאם ולארגן שם את כל הכרוך 31 בפעולתם של מטוסי התובלה העתידים להגיע לשם ב היציאה הושג בתואנה שהמטוס זקוק לשיפוצים נוספים באיטליה, על־מנת להופכו למטוס אזרחי להטסת נוסעים. היה זה ניסיון ראשון לבחון אם אכן ניתן לבצע את תוכנית ״יקום פורקן״ הלכה למעשה. צוות המטוס כלל את ליאו גרדנר כקברניט, ארנולד אילווייט כטייס־ משנה, בוב פיין כקצין שני, סטיב שוורץ כנווט, ארט ידווין כאלחוטאי, וסם פומרנץ וארנסט סטליק כמכונאים. הנחיתה הראשונה היתה בגוז ביי שבלברדור )מזרח קנדה(, ולאחר תדלוק ומנוחה קצרה המשיך המטוס לגרינלנד, לאירלנד, ונחת בגינבה ב הבחינו המוכסים השווייציים במספר אקדחים שהיו בו, ודיווחו על כך לשגרירות ארצות־ 34 גשר אווירי לעצמאות הברית בברן שעות מספר לאחר המראתו לאיטליה. סוכנות הביון המרכזית של ארצות־הברית .32C1A) הצוות הגיש מירשה טיסה לרומא, אך לא ציין בו את נחיתתו המתוכננת בקסטיליונה דל לאחר שנחת ובדק את השדה, נוכח הצוות מיד כי אין הוא מתאים 33 לאגו. ב לנחיתת מטוסי התובלה עמוסי המטען, העתידים להגיע מארצות־הברית: המסלולים היו רכים וקצרים מדי. משלא נחת המטוס ברומא, כמצוין בתוכנית הטיסה, הוכרז כנעדר, ולפי תקנון התעופה האזרחית הוזנקו מטוסי סיור לחפשו. רק כשדיווח שוורץ לדני אגרונסקי, האחראי באיטליה להפעלת מטוסי התובלה לפי תוכנית ״יקום פורקן״, על הטיסה ועל האכזבה מהשדה בקסטיליונה דל לאגו, נודע לצוות כי מחפשים אחריו. אגרונסקי השיג אישור נחיתה זמני 34 בשדה פרוג׳יה מצפון־מזרח לרומא, והמטוס יצא לשם פרשת החיפושים אחר המטוס ה״נעדר״ הגיעה גם לשגרירות ארצות־הברית ברומא. הפרשה צורפה למידע, שמסרו המוכסים השווייציים, ועוררה חשד שהמטוס מעורב בפעילות בלתי חוקית. בינתיים הושאר מטוס הקומנדו בפרוג׳יה ושימש לאימוני הסבה של הטייסים האמריקניים המגויסים, שהתקבצו באיטליה והמתינו להטסה לארץ־ישראל. על רקע המתיחות הבין־גושית בתקופה זאת והחשד, כי המטוס הוביל נשק לקומוניסטים באיטליה, התהדק המעקב אחר כל מטוסיה של חברת לאפס״א ואחר פעולותיה של חברת ״שירות נתיבי אוויר״. ההמולה הרבה, שהתעוררה בעקבות היעלמותו של המטוס, הניאה את פעילי הרכש באיטליה מלשלוח את המטוס לארץ־ישראל וממשלוח מטוסים נוספים מארצות־הברית לאירופה. בדו״ח שהגיש ראש ה נאמר כי ינואר, בעקבות גילויו של מטען חומר־הנפץ בניו־ג׳רזי. מן הדו״ח עולה, כי פעולות חברת התעופה — לרבות הקשר הפנמי שלה - היו גלויות לפני ה רבה: נראה ני פעולות בלתי אחראיות נוספות של בעלים פרטיים של מטוסים אמריקניים וחברות תעופה בלתי סדירות )הפועלים על בסיס שכר בלבד( עלולות להשפיע לרעה על בטחונה הלאומי של ארצות־הברית: א( גידול בפוטנציאל של הקומוניזם האיטלקי במיוחד בצפון איטליה; ב( מבוכה לארצות־ הברית עקב הברחה של אמצעי לחימה לאהד מן הצדדים במעשי האיבה הנוכחיים בפלסטינה; ג( התנגדויות של ממשלות ידידותיות; ד( קידום מטרותיהן של אומות בלתי ידידותיות בפעולות שעליהן אין לארצות־ הברית 35 שליטה בינתיים, ב הרכש לבין השלטונות היוגוסלביים, כי לנמל רייקה )פיומה( שביוגוסלביה נכנסה ספינה להעמסת נשק, שרכשו נציגים סוריים בצ׳כוסלובקיה. אהוד אבריאל בדק והודיע לו כי המדובר באנייה האיטלקית ״לינו״, המובילה ההתחלות והיסודות עמודי חשמל על הסיפון. בהתייעצות בין שליחי הרכש באירופה - שלום לוין, יהודה ארזי, עדה סרני ומאיר )מתיה( מרדר - גובשה התוכנית להפציץ את האנייה ממטוס הקומנדו, האחריות לפעולה הוטלה על שלום לוין, שעסק באותה העת גם 36 שכאמור חנה בפרוג׳יה בענייני ״שירות־האוויר״ באיטליה. הוקם מטה מבצעים, ובו השתתפו בין השאר ליאו גרדנר, סטיב שוורץ, ויליאם ון ליר ודן טולקובסקי, והוחל בביצוע סיורים אוויריים מעל הים האדריאטי לאיתורה של האנייה. בד־בבד הכינו יוסף דרור )איש הפלי״ם שעסק בעלייה ב׳( ואנשי הרכש בצפון איטליה פצצה אווירית. ב משלטונות יוגוסלביה לחזור לנמל היציאה, הופסקו טיסות הסיור. המטוס נשאר בפרוגייה. קשיי התיאום ושיתוף הפעולה הלקוי בין כל הגורמים באירופה - בינם לבין עצמם ובינם למרכזי הפעולה בארץ, ובמיוחד עם מטה ״שירות־האוויר״ - הקשו, ככל הנראה, על תכנונה וביצועה של פעולה מתואמת להטסת המטוס, או לכל הפחות הטסת מטען של אמצעי לחימה לארץ. גם הפרסום הרב שכבר היה למטוס והגיחות הרבות, שנעשו בו לצורך איתורה של האנייה ״לעף׳, מיקדו את תשומת־ליבם של הגורמים החשאיים הבריטיים והאמריקניים, שממילא עקבו בקפידה רבה אחר כל הפעולות להברחת נשק ותחמושת לארץ. תפיסת המטוס בפעולה מעין זו עלולה היתה לפגוע בהמשך הפעולה להוצאתם של מטוסי התובלה, שנרכשו בארצות־הברית, ובכך לשים לאל את מימושה של כל תוכנית ״יקום פורקן״. זאת ועוד, ״שירות־האוויר״ טרם היה ערוך לקליטת המטוס ולהפעלתו, גם חששו מהחרמתו על־ידי השלטונות הבריטיים בארץ)שכן לא היתה אפשרות להסתיר מעיניהם את המטוס הגדול(. אלה היו הגורמים העיקריים לכך, שגם הפעם לא נשלח המטוס לארץ. בה־בשעה התנהלה באירופה, ובמיוחד בצ׳כוסלובקיה, פעילות רכש ענפה, גם בתחום האווירי, העתידה להשפיע על כל התוכניות להקמת הכוח האווירי, ובמיוחד על צורת הפעלתם של מטוסי התובלה שנרכשו בארצות־הברית. הרכש בצ׳כוסלובקיה בשנים עממית״, גרורה של ברית־המועצות. בין מנהיגיה הלא־קומוניסטים היו ידידים נאמנים לעם היהודי, ובראשם תומאס בנש ויאן מסריק )בנו של תומאס מסריק, מייסד הרפובליקה הצ׳כוסלובקית ונשיאה הראשון(. אף מנהיגיה הקומוניסטים התייחסו בחיוב לפניותיהם של אנשי הרכש: גם לאור האינטרס הסובייטי בהקמת המדינה היהודית ובדחיקת בריטניה מהאזור, אך בעיקר בגלל קשייה הכלכליים של ארצם, אשר נקלעה לקשיים מבניים בעקבות המעבר ממשק פרטי למשק ריכוזי־קולקטיבי. סדרי העדיפויות בייצור ובסחר החוץ, כפי שהוכתבו על־ידי ברית־המועצות, גרמו לירידה בתוצר הלאומי הצ׳כי ולנפילה בהיקפי סחר החוץ. על רקע זה באו צרכיה של ישראל באמצעי לחימה ובמטוסים בזמן הנכון מבחינת הציכים, אשר סיפקו באותה העת אמצעי לחימה גם למדינות ערב. במחקרו התייחס עמיצור אילן, בין השאר, לסוגיה זאת: 36 גשר אווירי לעצמאות היתה מידה רבה של הדדיות במניעי שני הצדדים: מן הצד הישראלי - מצבה הנואש של ישראל מבחינת החימוש... ומן הצד הצ׳כי - צרכיה הפיננסיים הנואשים של ממשלת פראג. שילובם של מניעים אלה יצר מלט סימביוטי חזק, שקשר את שתי הממשלות ביחסי סחר בנשק ובשירותים צבאיים... רק אי- שם ברקע פרשה זו, עמד אינטרס אסטרטגי סובייטי, אשר ככל הנראה מעולם לא הוגדר בבירור... אך ברור לחלוטין שהנקודה המכרעת בהטיית מרבית הסיוע הצבאי לישראל לא היתה השאיפה להקנות לישראל כוח צבאי מכריע, 37 אלא היותה של ישראל הלקוח המועיל יותר לכלכלת צ׳כוסלובקיה כבר בספטמבר מיכאל פליקס, יליד פראג. הוא סיפר לבן־גוריון על קשריו של אחיו, ד״ר אוטו)אוריאל( פליקס )דורון(, עם אנשי צמרת צ׳כיים בכל המגזרים הממשלתיים. פראג: אוטו פליקס ורעייתו יונה ההתחלות והיסודות אוטו פליקס, משפטן יליד פראג, היה פעיל באגודת הסטודנטים הציונים לפני המלחמה ובהתאחדות עולי צ׳כוסלובקיה. בקיץ יהודים וצ׳כים, שחזרו ממחנות ריכוז ומן המחתרת, ואשר מילאו תפקידים בכירים בממשל החדש על שני אגפיו: הדמוקרטי והקומוניסטי. בן־גוריון אכן זימן אותו אליו ביום הכיפורים תש״ח וביקשו לצאת שוב לפראג, על־מנת לבדוק את אפשרויות הרכש בציכוסלובקיה. ב באוקטובר וליצור קשרים טובים עם אנשי מפתח רבים בצבא, בתעשיית הנשק ובמשרדי הממשלה. כחודש מאוחר יותר, בישיבה שהתקיימה ב )מומה( מרדר)מרדור(, הטיל בן־גוריון את האחריות לריכוז פעילות הרכש באירופה על אהוד אבריאל, מהבולטים בפעילי עלייה בי. פנחס ואזה התמנה למרכז פעולת הרכש בארץ, ואילו אבריאל ומרדר יצאו לעסוק ברכש במערב־אירופה. באותו הזמן נשלח גם פרדי פרדקינס, טייס בחיל־האוויר המלכותי הבריטי לשעבר, מטעם ״שירות־האוויר״ - באישור בן־גוריון - לפעילות רכש אווירי באירופה. בהגיעו לצ׳כיה נפגש מרדר עם פליקס במלון ״סטיינר״ בפראג, ושמע ממנו על דרכי הפעולה, שאפיינו את הרכש שם. בה־בעת חיפש אבריאל אחר מקורות לרכישת נשק. כך נפגש עם סוחר נשק יהודי רומני בשם רוברט אברמוביץ׳)אדם(, אשר לרגל עסקיו עם שותפו, יוזף נאש, הרבה לבקר בצ׳כיה. זה הציג לפניו שני קטלוגי נשק של בית־החרושת ״זבריובקה, ברנו״. בעקבות זאת יצאו אבריאל, אברמוביץ ומרדר לפראג. ב החרושת הצ׳כי לנשק ועם ידידו - אוטו פליקס. נציגי בית־החרושת השתוקקו מאוד למכור את הנשק, אולם ביקשו מהם לדאוג לקבלת האישור ממשרדי הממשלה הצ׳כית. בעקבות זאת נפגשו עם שר החוץ הצ׳כי, יאן מסריק. אבריאל התבקש לדאוג לכיסוי של מדינה ריבונית, שתחתום על עיסקת הנשק! ואכן, כעבור כמה ימים הוא חזר עם טפסים רשמיים של השגרירות האתיופית בפריס, שבהם נעשה שימוש לרכישת נשק עבור אתיופיה. כך נחתם 39 החוזה הראשון לרכישת רובים, מקלעים ותחמושת, ונסללה הדרך לחתימת חוזים נוספים עם זאת טרם הוסדרו דרכי העברת אמצעי הלחימה, שנרכשו בעיסקה זאת ובחוזים הנוספים שנחתמו בעקבותיה. פעילי הרכש באירופה, רובם אנשי העפלה לשעבר, הכירו היטב דא עקא, היה צריך ; את דרכי ההובלה הימית וחשבו להעביר אף משלוחים אלה בדרך הים ועם הזמן הרב הנדרש ; עם חוסר נמל בצ׳כוסלובקיה עצמה ; להתמודד עם המעקב הבריטי להובלה הימית, מצד אחד, ועם ההחמרה במצבו של היישוב היהודי בארץ־ישראל, מצד שני. כל אלה דרבנו לבחון את האפשרות להעביר את אמצעי הלחימה שנרכשו בדרך האוויר. ב בפברואר, בעת ביקורו של פרדי פרדקינס בארץ, הוא דיווח שהחל לנהל משא־ומתן סביב נושא זה. מאוחר יותר הפך מלון זה למרכז הפעילות בציכיה. על־פי בקשתו של אבריאל רכש אורי גורן, פעיל ה״בריחה״, מכשיר קשר ״קולינס״ רבדעוצמה )יקותיאל פדרמן(. הוא הביא את המכשיר לציכיה והתקין אותו במלון, לרבות אנטנה גבוהה, ופעל משם 38 תקופה ארוכה. כך היה להם קשר ישיר עם הארץ. קודם לכן הועברו ההודעות לארץ דרך פריס 38 גשר אווירי לעצמאות ElFrtR : h*NOZ6AO| TRA -A P10SSE, 6£lJTiff's T { 1 I f O N1 An A 7S3-1: Wotoi/ziz.br ZBROjOVKA BRNO NAroon! POD NIK PRAHA VI I. CZ ECH^SIOVAKIA 18 30 Janvisr 1948. Monsieur George Uiberall, d616gu6 du,Gouverneoent Imperial d EtMople, JLA r 4 .a. Monsieur, E11 V0U8 accusant recaption de votre Xettre ההתחלות והיסודות 39 תחילת ויכה הפעולה בעקבות דיווחו של פרדקינס, ולנוכח העיכוב המתמשך בהפעלת מטוסי התובלה שנרכשו בארצות־הברית ונועדו לפעול במסגרת ״יקום פורקן״, ניתן האישור לשכור מטוסים כדי להוביל את הרכש מצ׳כוסלובקיה. על מוניה מרדר הוטל לרכז את הטיפול הקרקעי במטוסים ולהפעילם להובלת הרכש. במכתבו של ישראל גלילי למרדר נאמר: ייקבעו שני מרכזים מוסמכים, אחד באוץ ואחד בלאונרד נקבע למרכז אהרון הקשר עם הארץ ומהארץ בענין העברת שליחי פרדי יהיה רק בין ישעיהו לבינך 40 וההיפך. לך סמכות התאום וההכרעה בענין זה ואכן, ב למוניה כל הפרטים הנתונים בידינו.״ בעקבות חששו של אבריאל ממשלוח בדרך האוויר, דרש ממנו בן־גוריון ב באווירון. יש סיכון בדרך זו - אבל פחות מאשר באי־משלוח בדרך זו... מוטב שאווירון ייתפס כשיישלח - מאשר לא יישלח כלל.״ ב ופרדקינס לדיון בתיאום פעילות הרכש, ובין השאר עסקו גם בתובלה אווירית. בפגישה השתתף גם עמי קופרמן, איש מטה ״שירות־האוויר״ שנשלח כדי לסייע לפרדקינס. קופרמן, ממחברי תוכנית ״יקום פורקן״, שמע מפי פרדקינס על הקשיים בהשגת טייסים וברכש מטוסים, ובשובו ארצה דיווח למטה ״שירות־האוויר״ על תוכניתו של פרדקינס להטיס את אמצעי הלחימה שנרכשו במטוס שכור. לחצו של בן־גוריון - להחיש את העברת הנשק שנרכש גם בדרך האוויר — הלך והתגבר עם החרפת המצב הצבאי של היישוב היהודי בארץ, ובמיוחד לנוכח הדיווח הקשה שקיבל מגולדה מאירסון)אשר הגיעה מארצות־הברית( על סיכוייה הקלושים של ״תוכנית הרכישה של יהודה ארזי.״ בעקבות העיכוב אף שלח ״לימים אחדים לאירופה״ את שאול מאירוב, שיועד להיות נ ל 2 6. 3 ,46 ז גוון! לן 1 0« # *״יי ןליך לסיר ןל ש כל לה ג באוייונים ל* פסתדר פיך. חאלת ד.נ דרישה אולטימטיבית לתובלה אווירית 40 גשר אווירי לעצמאות ״אלוף הנגב״, ״לבדוק את המצב כדי להחיש משלוחי הנשק, שבהם תלוי עתידנו בפועל ממש ואכן, עם הגעתו של מאירוב לאירופה ב 41 לחיים או למוות.״ מוניה מרדור לימים - הרשות העליונה שהיוותה גורם קובע ומאזן, ״מכריע ופוסק לגבי כל 42 רשויות ההגנה )רכש, עליה ב׳ ועוד( בפעולותיהן הרבגוניות באותה תקופה בחוץ־לארץ.״ , מ׳׳יקום פורקן״ ל״בלק׳ מטה ״שירות־האוויר״ החל להיערך לקראת מבצע ״בלק״ - הכינוי שניתן לתוכנית ״שירות־ האוויר״ להוביל את הרכש מצ׳כוסלובקיה במטוסי תובלה שכורים. רמז סיפר לימים, כי הכינוי נבע מדברים שאמר אחד המשתתפים בדיון המסכם על המבצע: הוא הזכיר את בלק בן ציפור, ששכר את בלעם בן פעור כדי לקלל את ישראל, אך נמצא מברך: ״על שניסו לקללנו הבריטים — בבגידה בהתחייבויותיהם! ; שלוש פעמים: הערבים - בפעולות רצח והאמריקאים - בהכריזם אמברגו! יש ללמד את העולם כולו את פרשת בלק.״ הבעיה המרכזית היתה איתור מנחת מתאים בארץ, ולכן נערכו סיורים נרחבים למציאתו. חברות התעופה שעמן באו במגע לצורך שכירת מטוס התובלה, התנגדו לנחיתת מטוסים במסלולי עפר, שכן היתה כרוכה בסיכון למטוס ולצוותו. משום כך נבדקה האפשרות לנחיתה בבית דראס - אחד ממנחתי החירום של חיל־האוויר הבריטי במלחמת העולם השנייה, סמוך 43 למושב באר טוביה, שפונה על־ידי הבריטים והושאר תחת שמירה סמלית של שומרים ערבים ההיערכות הראשונית של ״שירות־האוויר״, כפי שבאה לידי ביטוי בתוכנית ״יקום פורקן״, נוצלה במבצע ״בלק״. האחריות לכל בעיות הקשר בין המטוס לבין הארץ הוטלה על פרץ רוזנברג, והוא צריך היה להתמודד עם בעיות קשר, שלא היו מוכרות עד אז בארגון ה״תגנה״ מבחינת טווחי שידור, עוצמה ותדרים. מכשיר הקשר, שבנה עבורו מישה גורדין, עבר ניסויים ונמצא מוכן לשימוש מבצעי. במקביל לקבוצת הקשר של רוזנברג פעלה קבוצת קשר אחרת בפיקודו של יוחנן שפינגרן. עיקר תפקידה היה לתכנן, להקים ולקיים את הקשר בין מטה חטיבת ״גבעתי״)האחראית על האבטחה(, לבין המסלול בבית דראס, לכוח המאבטח ולמטה הכללי בתל־אביב. לפי הוראותיו של ישראל גלילי, לא הוכפפה קבוצה זו למטה הפעולה 44 שבראשו עמד אהרון רמז לצורך אבטחת השדה נערכו עד עירנותם של הכפרים הערביים הסמוכים. סיורים אלה נועדו גם לקבוע עד היכן נשמעים רעשי המכוניות, הנעות על המסלול. נערכו גם תרגילים לאבטחת השדה, ולחיילים נאמר ש״התכונה נועדה לתקיפת קדחתניות להתקנת מערכות התאורה, התחזוקה והתדלוק. גם כאן שימשה תוכנית ״יקום פורקן׳ כיסוד לשיטת תאורת המסלול, אולם הציוד הנחוץ לביצועה היה יקר המציאות ונאסף בקושי רב ממקורות שונים. יהודה הלביץ היה האחראי לתיאום התחבורה, התאורה והמנהלה, ויהודה רבין - על הטיפול במטוס ותדלוקו. על פרץ פוזנר )פורן( הוטלה האחריות להכנת המטוס ולבדיקתו לפני המראתו בחזרה לפראג. פריקת הנשק הוטלה על חיילי ״גבעתי״. לאחר חיפוש ממושך נמצא אצל תושב נתניה ציוד, שנחשב כמתאים לתאורת המסלול. במשך שעות ארוכות חיברה ״קבוצת התאורה״ נורות חשמל לכבלי תיל ארוכים)חלקם הגיעו ההתחלות והיסודות 41 לאורך של כארבעה ק״מ!(. הגנרטור, שסיפק חשמל להפעלת מכשיר הקשר בתחנת הקרקע היה מקור המתח גם למערכת תאורת המסלול, ואילו מכשירי הקשר ששימשו לתיאום בין חוליות הקרקע, הופעלו באמצעות מצברים. בנוסף הוכנו ארבע משאבות־יד לתדלוק המטוס, וחביות הדלק הוצבו על המשאית שנועדה לכך. קבוצת התחזוקה הורכבה מאנשי מקצוע, שטיפלו במטוסי תובלה במסגרת שירותם בחיל־האוויר המלכותי הבריטי. במבצע זה אורגנה לראשונה ״קבוצת מסלול״, ובה כמעט כל הגורמים המצויים בשדה תעופה קבוע. בהכנות למבצע היה הכרח לברוא כמעט את הכול יש מאין. אף שב״שירות־ האוויר״ פעלו עד אז רק מטוסים קלים, הצליחו אנשיו לארגן תוך זמן קצר את כל הדרוש להנחתת מטוס התובלה הכבד, לפריקתו ולטיפול בו לקראת המראתו בחזרה. קודם צאתו של עמי קופרמן לצ׳כוסלובקיה, לצורך ליווי המטוס והנחייתו לבית דראס, נדברו הוא ורמז שיצירת הקשר הראשוני בין המטוס ובין התחנה בארץ תיעשה באמצעות הפסוק הארמי מהתפילה: תחנת הקרקע תיקרא ״יקום פורקן״, ומהמטוס ישיבו - ״מן שמיא״. ״נחשון התובלה האווירית״ בעקבות העיכוב החוזר שב בן־גוריון ב האחרונה, עליך לסדר משלוח ע״י אווירונים. אם אינך יכול או משום מה נראה לך שזה לא 45 יתכן - עליך לבוא מיד ולהרצות על נימוקיך.״ ואכן, באותה שעה הגביר פרדקינס את מאמציו למציאת חברת תעופה, שתהיה מוכנה ליטול על עצמה את הסיכון שבהעברת אמצעי הלחימה לארץ. חברה אמריקנית בשם ״אושן טרייד איירווייס״,* בבעלותו של ראלף קוקס, הסכימה לבצע את הטיסה באחד ממטוסי צוותו כלל את הנווט היהודי סימור ; הסקיימסטר שלה לתר. עקב התחייבות קודמת שהיתה לחברה התעכבה הטיסה, ורק ב בפראג. משנתקבל בארץ המברק המודיע על צאת המטוס, גברה התכונה. בבוקר אותו היום יצאו אנשי ״שירות־האוויר״ לשרונה, מקום הריכוז של השיירה שיצאה לבית דראס. קודם היציאה נבדקה הדרך עד ראשון לציון, ושם המתינו שוב לבדיקת הדרך עד רחובות. לאבטחת השיירה על־ידי ״גבעתי״ סייע מטוס אוסטר, שהוטס על־ידי בן־פורת. עם השקיעה הגיעה השיירה לשדה בית דראס, והקבוצות השונות החלו בפעילות נמרצת להכנת השדה לנחיתה: משני צידי המסלול, שרוחבו שורות של נורות חשמליות מחוברות לגנרטור! מכשירי הקשר חוברו למצברים, ומשאית פיקוח הטיסה המאולתרת הוכנה לפעולה. נשמרה דממת אלחוט מחשש לקליטת השידורים על־ידי הצבא הבריטי, אך למרות החשש מהתגלות הודלקו אורות המסלול להרף עין: מטה הפעולה חשש, שמא המערכת המאולתרת שטרם נוסתה תאכזב ברגע הקריטי. כוח ״גבעתי״ נערך להגנה היקפית: שרשרת בתוך שרשרת, ברדיוס של קילומטר וחצי סביב שדה התעופה. ciA-n.46 זהו שם החברה המופיע במסמך של ר׳ ה׳ הילנקוטר, ראש ייתכן ששם החברה שונה או שמדובר ; בספרנו( נכתב, ששם החברה הוא ״אטלנטיק נורתרן איירליינס בע״מ״ בחברה־בת.42 גשר אווירי לעצמאות משאבות היד נבדקו, והמשאית העמוסה בחביות דלק הועמדה הכן. משנסתיימו ההכנות, 47 החלה ההמתנה המתוחה להקמת הקשר הראשון עם המטוס בהגיע השעה היעודה, החלה תחנת הקרקע לשדר את הצופן המוסכם - אולם כל תשובה לא הגיעה. לאחר קריאות רבות, ולאחר שאנשי הפיקוח איבדו כל תקווה, נשמעה לבסוף תשובת המטוס. לאחר מעשה התברר, שקריאות התחנה אכן נקלטו במטוס - אולם עקב הטווח הקצר של מכשיר הקשר שהיה בו לא קלטה תחנת הקרקע את תשובתו. עוד התברר כי התכנון הקפדני לא הביא בחשבון את הבדלי השעות בין ארץ המוצא לבין היעד. משהשיב המטוס בצופן המוסכם, נערכו הקבוצות לתפקידיהן; וכשניגש המטוס לנחיתה, הופעלה מערכת התאורה. הנחיתה היתה ללא תקלות, ועם סיומה כובו אורות המסלול. צוותי הקרקע החלו בפעולתם לאור פנסים. באותו הלילה נפרקו מהמטוס רובי מאוזר ״צ׳כיים״ וכ־ הואר המסלול שוב, והוא המריא בחזרה לפראג. יחידת חי״ר בריטית, שחנתה במרחק ממקום האירוע, ישנה במשך כל הזמן הזה באין מפריע. בשדה בית דראס לא נשאר כל סימן וזכר להתרחשויות ליל לממונים עליו על הנחיתה ועל הנשק שהובא במטוס. את דיווחו סיים בידיעה שקיבל מתושבי בית דראס, ולפיה נוחתים מטוסי אוסטר של היהודים בקביעות בשדה בית דראס, ומשום כך 48 לא הופתעו מהופעתו של מטוס הסקיימסטר משמאל.- אבריאל, גוטוולד, ראש הממשלה הציבי ההתחלות והיסודות מבצע ״בלק תקווה כי נמצאה הדרך המהירה להעברת חלק, לפחות, מאמצעי הלחימה שנרכשו באירופה, כפי שכתב בךגוריון ביומנו ב במלחמה על תחבורת ירושלים, בתוכם גם מהמכונות החופשיות יישלחו באוויר לירושלים - כעדוד וכסמל.״ ואכן, ״בלק בעיצומו של ״משבר השיירות״, סייע לחימוש הכוחות שנועדו להשתתף במבצע ״נחשון״ - הבקעת הדרך לירושלים. היה זה איפוא נחשון התובלה האווירית. במטה ״שירות־האוויר״ ובמטה הכללי של ה״הגנה״ קיוו, שבעקבות מטוס זה יגיעו מטוסים נוספים, אולם תקוותם נכזבה: בהגיע מטוס הסקיימסטר לפראג ציפתה לו ״קבלת־פנים״ מאת נציגי השגרירות האמריקנית שם; השגריר ואנשיו חקרו את הצוות האמריקני והאשימוהו, בין השאר, גם בהברחת נשק לכוחות הקומוניסטיים באיטליה. כדי להפריך את ההאשמה הודה הצוות, כי הוביל ״ציוד רפואי״ לכפר קטן בפלסטיין. סיימור לרנר סיפר בחקירה, כי המטוס הושכר בפריס לנתין בריטי בשם קופר ללא ידיעת בעליו, ראלף קוקס. החקירה נסתיימה באזהרתו החמורה של השגריר כלפי הצוות לבל יתפתו לשוב על מעשה זה: טיסה נוספת למוקד המתיחות במזרח־התיכון תיחשב כהפרה בוטה של מדיניות ארצות־הברית כלפי המזרח־התיכון *9 וכעבירה חמורה, ותגרור אף סנקציות חריפות כלפי החברה והצוות בעדות מאוחרת התייחס אוטו פליקס גם לאירוע זה: ״הצוות האמריקני יצא בשלום מהחקירה אחרי שהתברר שהסחורה לא היתה מיועדת לפרטיזנים ביוון כפי שאנשי השגרירות האמריקאית פחדו.״ לדבריו, פקיד של חברת התעופה ההולנדית ב50 הענין לאמריקאים.״ רמז(, ובה נאמר כי אתי הסמים תהיינה פעולות נוספות עד להודעה חדשה. הכלי חוזר ליטער 51 עמי ללא קשר לאירוע זה, ועל־מנת לשפר את שיתוף הפעולה בין אירופה ובין מטה ״שירות־ האוויר״ בארץ, הוחלט בינתיים לשלוח לאירופה את יהושע גילוץ, ששירת כקצין טכני בדרגת רס״ן בחיל־האוויר הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה, והיה מצוי היטב בתחומי הפעלתו וצרכיו של הכוח האווירי. כסגנו התלווה אליו יצחק לוי, שנמנה עם הגרעין שהקים את ״שירות־האוויר״ והיה מעורב ברכש בארץ. במכתבו לאבריאל כתב בךגוריון, כי גילוץ ״נשלח בהגיעם לשם ב 52 לרכז את כל הפעולות הקשורות לתעופה באירופה.״ שאול מאירוב )״אור״( והציגו בפניו את משימתם להקים ״מטה עצמאי שלהם העובד בביצוע המשימות והקשור באופן ישיר למטה״ חיל־האוויר )זהו המינוח כבר אז( בארץ, ופועל לפי הנחיותיו; אולם, הם ״לא הגיעו להסכם עם אור על תנאי עבודתם.״ במכתב ״מראש החיל״ לבן־גוריון ולגלילי הם התבקשו ״לתת את ההוראות המתאימות״ שיאפשרו להם את ביצוע - אולם, ללא הועיל: מאירוב סירב ״להחליף את הסוסים,״ כדברים שכתב בן־ 53 עבודתם44 גשר אווירי לעצמאות גוריון ביומנו. השניים חזרו לארץ, והפעולה הקשורה לתחום האווירי המשיכה איפוא להתנהל בעקבות זאת כתב 54 על־יד פרדי פרדקינס, ובאיטליה - על־ידי ״אסף״ )הוא שלום לוין ״ישעיהו״ )אהרון רמז( ל״אסף״ ב שמענו דו״ח מלא מפטר וצ׳רלס עבודתנו ככל האפשר עמכם... העבודה מתיבה והטייסים מועטים. ד. המחסור באוירונים ובחלקים רזרווים הופך לרציני ביותר. עשו את כל המאמצים מצדכם להחשת העברתו של כל אוירון הנרכש... ערן גורלי למציאות מספר אוירוני קרב בידינו. אם יש להשיגם עשו כל מאמץ להעברתם המידית. בהזדמנות ראשונה אשלח לך תכניות מפורטות שלפיהן אנו משתדלים לפתח את כוחנו האוירי. ח. הודעתי לנורמן 55] היתה איפוא תקווה שמטוסי הקונסטליישן שנרכשו בארצות־הברית יגיעו לאירופה - אולם לא כך התפתחו הדברים. תקנת הנשיא טוומן בברבנק שבקליפורניה נמשכה עבודתם של הצוותים בהנהגתו של אל שוימר בקדחתנות רבה: נרכשו מנועים וחלקי חילוף רבים למטוסי התובלה, מכשירי קשר וציוד קרקע - וכל זאת תחת מעקב הדוק של CIA^ ענין הקדילקים גרזי קשר כספי שהאוירונים הם שלנו. על כן אסרו עלינו במפורש)לאחר משא ומתן ממושך ומייגע בו הבטיחו וחזרו בהם וכר וכוי, והכניסו כל מיני נימוקים 56 אחרים( להוציאם החרפת ״המלחמה הקרה״ - המתיחות ביחסי מזרח ומערב - והחשש כי ציוד, העלול לשמש לצורכי לחימה, מוברח למדינות המזדהות עם הגוש המזרחי, גרמו לפרסום הוראה מיוחדת בנושא זה מטעם הנשיא טרומן ב הלחימה וכל הציוד הצבאי, שייצואם טעון אישור מיוחד ממשרד החוץ האמריקני. התיקונים החשובים ביותר נגעו לייצוא כלי טיס: ״כל כלי טיס אזרחיים, כל חלפי המטוסים, חלקים ואבזרים, ציוד בקרת־אש וקביעת טווחים, מכשירים אלקטרוניים צבאיים מסוימים לרבות 57 מכ״ם.״ הוראת הנשיא היתה אמורה להיכנס לתוקף ב משרד החוץ האמריקני, שראה את האינטרסים של ארצות־הברית בשיתוף פעולה עם העולם הערבי ועם בריטניה; ואשר הצליח באמצע חודש מארס, להביא לביטול תמיכתה של ארצות־הברית בהחלטת כ״ט בנובמבר ולהחלפתה במשטר נאמנות ״זמני״ בחסות האו״ם - היה עתה המכשול העיקרי על דרכם של פעילי הרכש. כאשר בא דין ראסק, מנהל המשרד ההתחלות והיסודות 4 5 לענייני האו״ם בממשל האמריקני, להסביר את הרחבתה המתמדת של רשימת הסחורות האסורות לייצוא למדינות הכפופות לאמברגו, אמר: ״אין להרשות שאזרחי ארצנו ישמשו 58 מבריחי נשק ויסבכו את יחסינו עם בריטניה כל עוד היא מחזיקה במנדאט בארץ־ישראל.״ פעילי הרכש בארצות־הברית היו מודעים לכך, ולכן חתרו להעביר את כל הפעילות משם לפנמה לפני המסחר לידי ועדת הפיקוח על חומרי מלחמה במשרד החוץ האמריקני. על כך כתב שכטמן: ה־ רק לאוירונים גדולים מאוד, ז.א. למעלה מ־ לכל אוירון ולו Munitions Control Boards מוכרחים לבקש רשיון אכספורט מאת 59 הפעוט ביותר עתה היה ברור, כי הסיכוי לרכישת מטוסי קרב בארצות־הברית קלוש ביותר. לכן הוחלט לבדוק את אפשרות רכישתם במקסיקו - מקום שבו, לדברי שכטמן, ״הצלחנו לקשור קשרים ] P-47 ] B-25 נהדרים עם הגדולים שם... על־ידם נוכל להשיג חומר קרקעי)תותחים, טנקים...(.״ בה־בשעה יצא גם יהודה ארזי לאירופה כדי לבדוק את סיכויי הרכש, שנתגלו לו בביקורו הקודם שם, ובעקבות זאת, כדבריו של שכטמן, ״נשארנו כאן בלי פרוטה )בלי הגזמה( כבר שבועיים ומעלה שאנו מבקשים מאירופה כסף, ואין. הדבר מעכב 60 את הפעולה במקסיקו, גם את הגיוס ואין קול ואין מען.״ ״הממשלה הפנמית שוכנעה כי זהו הקו האווירי שלה״ בדו״ח, שהגיש ב ״מבצעי תעבורה אווירית חשאית באירופה״, הוזכרו הן מטוס הסקיימסטר שהשתתף במבצע ״בלק״, הן מטוסי התובלה, שנרכשו בארצות־הברית על־ידי יהודה ארזי ואל שוימר. המזכר המפורט מעיד על המעקב האינטנסיבי שניהלו בארצות־הברית ואף באירופה. מעקב זה הקשה איפוא מאוד על מאמציהם לרכוש אמצעי לחימה בכלל, ומטוסים בפרט. 15 להשמשת מטוסי התובלה שנרכשו בארצות־הברית ואת אופייה. ביטוי לאותה העבודה המאומצת מצוי בעדותו המופלגת משהו של רוברט פוצ׳ר, אחד המכונאים הראשונים שהשתלבו בפעולה: כל אחד היה צריך לעבוד וכשהתעייפת - שכבת ונרדמת, וכשהתעוררת - חזרת לעבודה. הקמנו מטה קטן שם; ומעולם לא עזבנו את המטוס. כשהמטוס היה מוכן - לא היתה טיסת מבחן. אנו רק העמסנו אותו. הוא המריא. אם הוא עלה השמיימה - הוא ימשיך לנוע הלאה. המטוסים הועמסו יתר על המידה עד שהיינו צריכים להוסיף אוויר בגלגלים ששקעו תחת העומס." 46 הל אורבך במטוס קומנדו כל צוות כלל שני טייסים, שלושה עד ארבעה נווטים ; עד תחילת אפריל גויסו ואלחוטאי אחד. ארבעה ממטוסי הקומנדו נמצאו במילוויל - בסיס אווירי צבאי לשעבר - ותושבי המקום היו באים לחזות בהם בימי א׳. עד אז לא הושלמה השמשתם של כל המטוסים. יתרה מזו, רוב צוותי האוויר לא טסו זה שנים מספר, ורובם אף לא הכירו את מטוס הקומנדו כלל ועיקר. בהנחייתו של סם לואיס, הטייס הראשי, ומרטין ריבקוף)מהקברניטים המנוסים שגויסו עד אז( עסקו איפוא בהדרכתם. בה־בשעה נקבעו גם ממלאי־תפקידים בתחומים השונים כמו כוח־אדם, ציוד, ניווט, הכשרות להפעלת אלחוט, תיאום נתיבי טיסה וכיו״ב. ביל גרזון היה אחראי על הארגון הכללי בתחום רכש הציוד, חלקי־חילוף ואספקה, וכן על ארגונם, אריזתם והעמסתם על מטוסי התובלה. אחד מהטייסים שהצטרף לפעולה היה הרולד )הל( אורבך, ששירת כטייס בצי האמריקני במהלך מלחמת העולם השנייה, ולאחריה עבד במנהל התעופה האזרחי כמפקח תעופה כללי באוקלנד שבקליפורניה. כאשר ביקר בשדה התעופה של אלינור רודניק* בבייקרספילד, קליפורניה, היא הכירה לו את סם לואיס, שלדבריה ״היה הטייס הראשי במה שעתידה להיות חברת תעופה,״ העתידה לקום בארץ־שראל. לואיס סיפר לו על כל הפעולה שנעשתה עד אז, באותו זמן ארגנה רודניק בית־ספר לטיסה עבור סטודנטים יהודיים ארץ־ישראלייס, שלמדו בארצות־הברית, וחיפשה מדריך טיסה לשם כך. אורבך יצר קשר עם טייס הצי לשעבר, פאול קליסי, וזה הצטרף לבית-הספר כמדריך טיסה ראשי. מאוחר יותר, כאמור להלן, הגיע לארץ וטס עם אורבך כטייס־משנה ברכבת האווירית 62 לנגב ההתחלות והיסודות 47 בקזי והפגיש אותו עם מרכזי הפעולה. בעקבות זאת התפטר אורבך מעבודתו, אך לא לפני שארגן פגישה בין לואיס ובין בעליו של מטוס קומנדו חדש, שחנה ללא שימוש בשדה התעופה של אוקלנד. חברת לאפס״א רכשה את המטוס ב 130 הדרכה ואימון על מטוסי הקומנדו)המראות, נחיתות, כניסה עם מנוע אחד וכף מטוסי הקומנדו תוכננו לצאת לפנמה בליל היתוספו אף שני מטוסי אימון מדגם ראב ונורמן מוניץ. בה־בשעה צבעו על המטוסים מספרי רישום פנמיים וכן את דגלה של פנמה. לפי תוכנית הטיסה, היה על המטוסים להמריא ממילוויל, לטוס דרומה לאורך החוף המזרחי של ארצות־הברית עד צירלסטון שבדרום קרוליינה, ומשם לטוס מעל האוקיינוס האטלנטי לקינגסטון בג׳מייקה, לתדלק שם ולהמשיך לפנמה. ב המראת המטוסים בטענה שהם מטיסים נשק, תחמושת ושאר דברים, האסורים על־פי החוק האמריקני.* הם הקיפו איפוא את שדה התעופה בכלי־רכבם ודרשו לפרוק את תכולת ואכן, במטוסים אלה היו אמורים להטיס משם גם עשרות מנועים שמישים וכן טונות של קני מכונות ירייה, אשר נרכשו בתחילת אפריל על־ידי הרמן גרינשפן וליאון סוסנוב בהונולולו, שם היה באותו הזמן ״בית הקברות״ הגדול ביותר בעולם למטוסים משומשים! אולם, על המנועים נמצאו סימני היכר צבאיים, והיה צריך רשיון מיוחד להוציאם. בלית ברירה הועלה איפוא כל הציוד הזה על ספינה קטנה כדי להעבירו למקסיקו. הספינה היתה עמוסה עד אפס מקום, ולא אחת עמדה בסכנה שתרד למצולות. את הדרך מקליפורניה למקסיקו, שבדרך כלל נעשית ביומיים וחצי, עשו נוסעי הספינה בשבועיים וחצי. הציוד הגיע 63 לבסוף לתעודתו, ומשם נשלח לארץ 48 גשר אווירי לעצמאות המטוסים על־מנת לבודקה. רק למחרת היום, ולאחר דין־ודברים קשה עם מנהל המכס בפילדלפיה, ולאחר שהוצא צו מניעה נגד ממשלת ארצות־הברית - המריאו ממילוויל: ריבקוף ואורבך - במטוס קומנדו RX-137-1 גרזון היה היחיד, שביצע את הטיסה כמתוכנן לג׳מייקה ללא חנייה בתחנות ביניים. ריבקוף ואורבך נחתו לתדלוק בווסט פאלם ביץ׳, פלורידה לראב אזל הדלק, והוא נאלץ לגלוש את ; בנאסאו, האיים הבהאמיים המיילים האחרונים לנחיתה על המסלול בקאמאגווי, קובה. בצהרי יום ראשון לשדה התעופה הבינלאומי של פנמה בטוקומן. מאחר שטסו ללא מפות עדכניות ומתאימות לאזור, הפרו את איסור הטיסה מעל לתעלת פנמה. לימים נודע להם שתותחי הנ״מ 64 האמריקניים שהיו מוצבים שם להגנת התעלה, לא עמדו, למזלם, בכוננות באותו הזמן ״הממשלה הפנמית,״ כדברי הרולד ליווינגסטון, אלחוטאי באחד ממטוסי הקומנדו, ״שוכנעה כי זהו הקו האווירי שלה.״ פקידי ממשלת פנמה אף זכו לטיסת חינם במטוס הקונסטליישן מן 65 האוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי וחזרה )טיסה של לדברי אורבך לימים, הוכיחה הטיסה לפנמה ״כי רק ביל גרזון ידע איך לטוס טיסה ללא היה צריך איפוא לשקוד על אימונם של הצוותים ; חניית ביניים של במטוסי הקומנדו, בתחזוקתם של המטוסים ובהתקנת מכלי דלק נוספים בהם: מכל דלק אחד נוסף הוסיף למטוס טווח טיסה של כ הטייס הראשי, סם לואיס, כיצד לנהל נכונה את תצרוכת הדלק במהלך הטיסה, שכן היתה על66 צפויה להם טיסה של תקופת השהייה בפנמה סיפר לימים אורבך: הלכנו לצבא האמריקני לבדוק אם אנחנו לא נמצאים באזור מטווחי אש. הקצין ענה לנו שיש לנו מזל שלא ירו בנו עד עכשיו כיוון שאנו טסים באזורים אסורים לתנועה אזרחית. הוא הנחה אומנו איפה כן לטוס. גרנו בבית־דירות בפנמה סיטי. והיו לנו משאיות שהיו לוקחות אותנו אל השדה וממנו. על כל הענין היה אחראי סם לואיס, שאימן אותי במטוס הקומנדו שהיה לדעת רבים מטוס די מסוכן... התקיימו אז בחירות לנשיאות פנמה, והיתה הרגשה שהמטוסים הללו 67 מנסים להשפיע על תוצאות הבחירות מאמה קטלנית במקסיקו סיטי אולם, עוד קודם שהוחל בביצועה של תוכנית האימונים נקראו לואיס, אורבך, ריבקוף וגרזון לשוב לקליפורניה. בברבנק נשארו חמישה מטוסים, ו טרומן - קרב ובא. הם טסו איפוא בטיסה מסחרית של אחת מחברות התעופה, על־מנת להבריח את מטוסי הקומנדו לטיחואנה שבמקסיקו, הסמוכה לגבול המקסיקני־אמריקני. בהגיעם לברבנק מצאו את המטוסים טעונים ומוכנים להמראה: כמעט כל הציוד שנרכש מאז ההתחלות והיסודות 49 sent 30,4.48 recvdl 1,5.48 Tol Jevagency Tel Aviv From* Rudolf Jevagency New York 43/64 loll owing for Hlllel Diki Rony STOP tix immediately going Request destination for three Dodges in a accession Approximate depart- are 3rd May Eli approximately 48 hoars later stimulating will try come 21 your time call sign 11 STOP 5 Dodges to follow ill ase strip 14 STOP Advise תחילת פעילותה של חברת שוימר הועמס על מטוסים אלה. ב־ ללוס אנג׳לס, ומשם לטיחואנה. למחרת היום, באותו נתיב, המריאו מברבנק RX-131 במטוס RX-130) גם שלושת הטייסים האחרים. סם לואיס חזר בינתיים לברבנק, והטיס מטוס נוסף 68 לטיחואנה. האחרון, כדברי היימן שכטמן, ״יצא שעתיים לפני חצות, שאז חל האיסור.״ על־מנת להגיע לפנמה תוכנן נתיב טיסתם של המטוסים לטיסות קצרות־טווח תוך תדלוקם בדרך בנמלי תעופה הנמצאים בגובה הים. על־פי תוכנית זו היה עליהם להימנע מהטסת המטוסים העמוסים לעייפה באזור ההרים המסוכנים שבמרכז מקסיקו; אולם, בהיותם במזטלאן שבמקסיקו נודע להם כי הדלק בנמצא באקפולקו - תחנת התדלוק המתוכננת הבאה. בלית־ברירה טסו איפוא לשדה התעופה של מקסיקו סיטי, הנישא לגובה ימים אחדים לפני המשך הטיסה לשדה התעופה טוקומן בפנמה. תקופת שהייתם שם תוארה בספרו של סלייטר: השהייה בנירה המקסיקנית אפופת האויוה האקזוטית על מראותיה וניחוחה כמו חילצה אותם מהבעיות והעכבות של חיי יומיום. הם נמצאו בארץ זרה; הם שמעו רמזים על עסקי־נשק גדולים ועל רכש מטוסי־קרב׳, נודע להם כי אל שוימר ביקר במקום. והיו שם גם נערות ובארים, נוסף על היותם שיכורי 69 התלהבות מהיותם חלק מההרפתקה הגדולה בשמי המאה־העשרים any change Dany in Illinois Cable immediately RUDOLF יציאתם המתוכננת של מטוסי הקומנדו)דודג׳ 50 גשר אווירי לעצמאות ב במטוס של המסלול השני, שהוטס על־ידי ריבקוף, גמא את כל אורך המסלול וניתק ממש במטרים האחרונים. במטוס השלישי היו ויליאם ג׳ גרזון וגלן קינג, מכונאי מוטס ששימש כטייס־משנה.** כקודמיו ביצע מטוסם את ריצת ההמראה, נסק לגובה שלושים מטר בערך - ואז נטתה הכנף השמאלית מטה, והמטוס נעלם. אזעקת ההתרסקות הזניקה חוליות כיבוי והצלה לאזור. אורבך, שהיה אמור להמריא אחרי גרזון והמתין במנועים מונעים, הסיע את המטוס לקצה המסלול במהירות רבה מאוד, כיבה את המנועים, טיפס מעל גדר שדה התעופה ורץ למקום הנפילה. המטוס החל לבעור, אך לא התפוצץ, ובינתיים הגיע למקום אמבולנס. גלן קינג נמצא גרזון הועף אל מחוץ למטוס ונמצא חסר הכרה, נאנק ונושם בקושי רב. צוות ההצלה הניח ; מת אותו באלונקה והעביר אותו לאמבולנס. ליד האלונקה ישב אורבך, אשר כתב לימים: התחלנו במסע בתוך התחבורה המטורפת של מקסיקו סיטי. נמעט בכל פינת רחוב, מבלי שהם מתחשבים בסירנות ובאורות המהבהבים של האמבולנס, פרצו מצמתי הרחובות מכוניות הנוסעות במהירות גדולה. לאחר הרבה מאוד מקרי ׳כמעט ונפגע׳ באותם ימים, לא היה ציוד החייאה. בבית החולים, ביל עדיין הצליח לנשום 72 בכוחות עצמו ולשרוד אולם גרזון מעולם לא שב להכרה, וכעבור שש שעות נפטר. בנופלו היו לו טיסה. חלק ניכר מהן עשה בהיותו טייס בחיל־האוויר האמריקני במהלך מלחמת העולם השנייה )בין השאר שירת משפחתו וקריירה עסקית מבטיחה,״ כדבריו של אורבך, ״כדי להתנדב לשירות האומה היהודית כטייס. הוא קיווה להגר לישראל עם משפחתו ולהשתלב בחברת התעופה לעתיד של 73 המדינה היהודית.״ סם לואיס, שכבר היה באוויר בזמן התאונה, נחת בטפצ׳ולה שעות. המשיך למנגואה ונחת שם כעבור שעתיים וחצי. ב לאחר מעשה סיפר על התדריך שנתן לגרזון קודם ההמראה: ״המטוס היה 74 הגיע לטוקומן כבר בסוף שנות ה ניקרגואה. אז סייע לו סומוזה לרכוש נשק בפולין תחת שמה של ניקרגואה. גם הפעם, בהגיעו לשליחות בארצות־הברית ביקר ארזי את סומוזה, וחזר משם נושא את הכינוי ד״ר חוזה ארזי על דרכון דיפלומטי של מדינה זו. קשרים אלה נוצלו גם לרכש אמל״ח באירופה בשיתוף הפעולה של ארזי עם רוזן פולני בשם סטפן צירנצקי, אשר כונה ״הסיני״. קרוב־משפחה של אל שוימר בשם אירבינג סטרוס נפגש אחר־כך מספר פעמים בניקרגואה עם סומוזה, ותמורת סכום מצטבר של למעלה מ לפעם, על רכישות נשק כאילו עבור ניקרגואה. כך, למשל, באמצעות כיסוי זה וקשריו של הרוזן צ׳רנצקי עם 70 שווייץ, רכש ארזי את תותחי הנ״מ היספאנרסואיזה, אשר הגיעו לארץ ב לאחר התאונה הועבר מספר זה 71 ** מספר המטוס היה למטוס אחר, ככל הנראה, ולכן, כמתואר להלן, מוזכר מספר זה בתאונה נוספת שאירעה מאוחר יותר. ההתחלות והיסודות 51 מאוד כבד ואני הזהרתי שאם בהמראה הוא יאבד כוח שלא ינסה להישאר באוויר, יוריד את המהירות וישאר על המסלול... הוא היה יותר מדי אמיץ, לא רצה לרסק את המטוס בדרך בטוחה וחשב כי יוכל להציל את המטוס.״ בעקבות התאונה נפרק המטען העודף משני המטוסים הנותרים, והם המריאו לפנמה. התאונה במקסיקו סיטי עוררה התמרמרות רבה אצל צוותי האוויר: הם ראו בה תוצאה ישירה של ניהול בלתי אחראי של מבצע ההטסה. לואיס, אשר ניהל את המבצע, קיבל את האחריות לתאונה והתפטר מתפקידו. על־פי בקשתו 75 החליף אותו אורבך היימן שכטמן ואל שוימר יצאו לפנמה כדי לפתור את הבעיות שהתעוררו. חלק מצוותי האוויר אף האשימו את האחראים להטסה בהעמסת יתר של המטוס. לימים כתב שכטמן: ״כמה מהצוותות סירבו להמשיך והוחזרו מיד לארה״ב. הצוותות הנותרים בצירוף צוותות נוספים שגוייסו בינתיים התחילו בתוכנית הדרכה מסודרת שכללה טיסה ונווט שמימי כהכנה בתחילת מאי הצטרפו לצוותים בפנמה אל רייזין, טריג 76 לטיסתם מעל לאוקינוס האטלנטי.״ מסינג, פיל שילדס, משה רוזנבאום וריי קורץ. רוזנבאום מונה לקצין כוח־האדם, והצוותים העבירו אליו למשמרת מסמכים עם מידע רפואי, שהיה עשוי להיות חיוני אם היה צריך לתת למישהו מהם טיפול רפואי. נמשכה השמשתם של המטוסים, בכמה הוחלפו מנועים ובוצעו גם טיסות ניסוי לבדיקת שמישותם. כך למשל בחן סם לואיס באותם הימים בטיסות מקומיות בה בשעה המשיכו הצוותים באימוני ; את מטוסי הקומנדו ההסבה, כולל טיסות לילה, בהעמסת המטוסים, ובשאר ההכנות החיוניות להעברתם לארץ־ ישראל. על אותו הזמן כתב קורץ: ״קבלנו אימוני מעבר והמטוסים הוכנו, לאחר קשיים רבים בקשר להחזקה, ממשלה, רשיונות, זכויות נחיתה, כוח־אדם, ויזות, פספורטים, ועוד קשיים 77 שהם רבים מדי כדי לפרט כאן.״ אחזקת המטוסים בשדה התעופה טוקומן ״מדוע אין המשך לפעולות בלק ויקום פורקן ן״ למן נחיתתו של ״בלק הלחימה שנרכשו בציכוסלובקיה. ציפו שם, כאמור לעיל, למטוסי הקונסטליישן)״קדילקים״( והקומנדו )״דודג׳ים״( העתידים להגיע מארצות־הברית לארץ, אולם אלה היו עדיין בדרך. ״מדוע אין המשך לפעולות בלק ויקום פורקן׳׳׳ שאל ב והמבצעים של ״שירות־האוויר״ בארץ, את שלום לוין, מרכז הפעולה באיטליה. 52 גשר אווירי לעצמאות הצורך להעביר במהירות במטוסי התובלה את מה שנרכש באירופה ולהשתמש במטוסים אלה להעברת אספקה ליישובים מנותקים ולשמירת הקשר בין הארץ ובין אירופה הלך וגבר. ואכן, הפעולה שנעשתה עד אז נועדה הן לחידושו של מבצע ״בלק״ הן לבדיקת האפשרות לשלוח לארץ את מטוסי התובלה שנרכשו בארצות־הברית. לא נזקקו עוד למסלול בבית דראס )שבו, כזכור, נחת מטוס ״בלק התובלה בשדה עקרון)עקיר - תל־נוף( - אחד מהשדות הגדולים והטובים ביותר, שנבנו על־ ידי חיל־האוויר הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה: לאחר שהבריטים עזבו אותו, השתלט עליו אחד מגדודיה של חטיבת ״גבעתי״ והתמקם בו. ב אולם, ב 78 ״רשאי להוציא כל ציוד ממחנה עקיר.״ פקודת משלוח מסי היה בכך משום ביטוי ממשי להערכה, שקרובה הגעתם. 79 התובלה מאירופה ומארצות־הברית אולם, אלה בוששו לבוא: תוצאות ״בלק לארץ, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בדיווח שקיבל בן־גוריון ב הש״י בצ׳כוסלובקיה: אחרי התקלה בצ׳כיה אין לצאת מפראג באווירון של מנועיים. מנהלים משא־ ומתן בקורטיקה וביורם הבטיט באיטליה לא בא בחשבון בשביל סחורה מ תיפתר שאלת ההובלה באוויר... יהודה בריגר הת ואכן, בריגר הגיע למרכז ״עלייה ב״ בפריס על־מנת לסייע בפעולות הרכש. בתחילת פעולתו התקשר עם פרדי פרדקינס, ובאמצעותו חודש הקשר עם צוות מטוס הסקיימסטר, שביצע את טיסת ״בלק אך בתנאי שנקודת המוצא לא תהיה בציכוסלובקיה. משום כך הוחל בחיפוש אחר שדה תעופה ואכן, כבר 80 מתאים ואחר חברת תעופה, שתיאות להעביר את הנשק מצ׳כוסלובקיה לצרפת ב 1 הם נזהרים בפני ערבים בדרום רוב המיניסטרים תומכים במטירת אווירונים. הקושי הוא לא בעיקרון אלא ביכולת - המומחים טבורים שיש להם מעט אווירונים כדי צרכיהם האטטרטגיים.. אולם מטפלים בדבר ביניים 81 מן החוץ בסיועו של זאב)מיה( פומרנץ)הדרי(, שפעל במרכז ״עלייה ב״ בפריס, סודרה לבריגר פגישה עם המפקח על התעופה האזרחית בצרפת, מקס היימנס, ונקבע שאפשר יהיה להשתמש בשדה ההתחלות והיסודות 53 התעופה קמפו דל אורו לאסור קישר בין מפקד השדה ובין פישר ומרק ירנבלום, שאף הוא היה אחד מנציגי הסוכנות היהודית 82 בצרפת, והם קבעו ביניהם את שיטת הפעולה כמתואר להלן בינתיים הועבר לשם שליח הרכש, פולי פרקש)בן־זאב( שפעל אז במרסיי, כקצין קישור ליד דזיר לאסור, מפקד שדה התעופה. לאסור תואר לימים כ״איש גדול ומגושם עם פנים אדומות, אשר לבש מדים צרפתים ממלחמת העולם הראשונה וענד אותות מלחמה על כל החזה שלו. בה־בשעה היתה חברת תעופה צרפתית, שהפעילה 83 הוא לא דיבר אנגלית ולכן מישהו תרגם.״ מטוסי תובלה בינוניים מסוג יונקרס, מוכנה לבצע את הטיסות מברנו שבצ׳כוסלובקיה יהודה בריגר דיווח על כך לשאול מאירוב, וזה הודיע לרמז בארץ ב 84 לאיאצ׳יו מאירוב החליט איפוא 85 ״יהודה יודיעכם על פעולת בלק. עשו כל הסדורים לפי דרישתו.״ שבריגר ירכז את כל פעולת ״בלק״. ואכן, למחרת היום הודיע בריגר לרמז במברק מצרפת, כי ״בלק שניים צריך להגיע אליכם בערך בין השעות DC אכן, מדובר 86 ששה טון. פרוט המטען עוד יבוא... אם בלק באותו המטוס שבו בוצעה טיסת ״בלק ככל הנראה בעקבות ניסיון לערער אחר החלטתו של מאירוב - למנות את בריגר למרכז פעולת ״בלק״ - הדגיש מאירוב באותו היום, כי ״הפעולה נעשית בידיעתי, ויהודה פועל בענין הוא ביקש איפוא מ״שירות־האוויר״ להיערך על־פי ההודעה שקיבל. רמז 87 זה בשם אור.״ ביקש משלום לוין לדאוג שצוות הסקיימסטר יקבל את ״הקוד של יקום פורקן״ ולדאוג ברם, למחרת היום, ב 88 ש״פעולותינו תתואמנה דרכך.״ ״מתוך סיבות בלתי צפויות נדחית פעולת בלק שניים. עושים כל מאמץ לסלוק המכשולים. ענו הסיבה לביטול הטיסה המתוכננת 89 מיד אם אפשר לרדת אצלכם ביום. על מועד חדש נודיע.״ של ״בלק־ הצרפתי, ולפיה הועברו כבר כל פרטי החוזה לידיעת הבריטים. התברר כי כתבנית החברה, שעבדה בשירות הבריטים, העבירה לידיהם העתק מהחוזה. כך התבטלה התוכנית עוד קודם כל האירוע הזה בא לידי ביטוי במברקם של בריגר ושל קסיל )יקותיאל( 90 שהוחל בביצועה פדרמן למאירוב: אשר לחברה הנטרית אינה פלנלית פ״א ] למנוולים. זרקוה עתה מהחברה בגלל זאת. המוסדות הרשמיים הציעו לנו לא לטפל יותר בחברה זו, וניתקנו אתה נל המו״מ שהיה באמצעות רענן ויסמן. החברה )אולי גם המנוולים( יודעים המקום המדויק בעפרי 91] 54 גשר אווירי לעצמאות ״בשם אלוהים תמנעו מאתנו בלבולים מיותרים״ לנוכח הצורך במטוסי תובלה בארץ נבדקה בינתיים האפשרות לשלוח לשם את מטוס הקומנדו הראשון, שהיה באותה העת באירופה. עד אז הוצאו כבר מטוסי התובלה מתחומי ארצות־ הברית, ופג החשש שמא העברתו לארץ תפגע בהוצאתם משם. עם זאת, צריך היה עדיין ומצד שני, ככל הנראה, הוטל גם ספק ביכולתו ; להתחשב בנוכחות הבריטים בארץ, מצד אחד של ״שירות־האוויר״ לקלוט מטוס זה במערך המטוסים שברשותו ולהפעילו. יהודה ארזי, השותף לכל פעולת רכש המטוסים בארצות־הברית, שב לאירופה בעקבות הקשיים שהתגלעו שם, ודחף גם הוא, כנראה, להעברה מהירה של המטוס לארץ - בעקבות 17-1 האכזבה שהיתה עד אז מתוצאות שליחותו, כפי שבאה לידי־ביטוי בדברי בן־גוריון ואכן, ב 92 באפריל: ״התייאשתי מיהודה. אינו מסוגל להבחין בין דמיון ועובדה.״ ביקש ארזי מאהרון רמז ומישראל גלילי לדעת אם נכונים הם לקבל ״באמצע שבוע זה דודג׳ ] בתגובה לכך ביקש רמז מ״אסף״, שיתאם עם ארזי את פעולותיו ביחס למטוס 93 לשמושכם.״ באפריל עודכן רמז על־ידי לוין ופרדקינס, בין השאר, כי ״מכינים טיסת 17-1 ואכן 94 הקומנדו ס אולם שוב 95 אמרו, שאם ״לא יהיה שרות אויר״ לאירופה אזי אפשר יהיה להסתייע במטוס זה עלתה בעיית ריכוז הפעולה, וארזי החליט שדניאל אגרונסקי, שכאמור היה פעיל בארצות־ הוא; הברית ומצוי בפעולת הרכש שנעשתה שם - הוא אשר ירכז את הפעולה, ולא שלום לוין אכן כתב לרמז: דני הוא האיש שנקבע לטפל בענייני מטוסי טרנספורט הגאים מנורמן שמיר - ארצות־ הברית פורקו׳ 96 המטוס ככל הנראה לא קיבל רמז את הידיעה על מינוי אגרונסקי, ולמחרת היום כתב שוב לשלום לוין, כי ״טרם קיבלנו ידיעה מאלון על מועד בואו של הקומנדו. רצוי לזרז.״ כן ביקש לדעת אם כבר ב 97 נקבע ״בסיס לכלים של נורמן.״ חוסר התיאום בין הפעילים בתחום האווירי 98 פורקן... בטלו הסימנים שקבעתם ואשרו מיד...״ היה הגורם העיקרי למכתבו של מאירוב לבן־גוריון ולגלילי למחרת היום: דעתי הסופית היא שהנהלת עניני הש.א הצרכים. אני אין בכוחי לפקח גם על המפעל הזה ביחוד שמרכזו ברומא וארצות־הברית. עבודתי הישירה מחייבת ישיבתי אצל ברג מציע לשלוח מהארץ מיד את חי סחרוב שישמש מנהל כללי לש.א. כאן. לידו יש לקבוע מומחה טכני. חוזר ומדגיש שהענין אינו סובל כל דיחוי. בין האנשים 99 שסביבי איני רואה מועמד מתאים. כולנו נסייע בידי חי במכתבו לבן־גוריון היה גלילי ברור יותר: ״עניני שרות האויר בחו״ל בכל הנוגע לרכישות, ההתחלות והיסודות 5 5 בסיסים, הטענה, קשר עם אמריקה ודרום אפריקה, קשר עם הארץ וכר - אינם מאורגנים כהלכה. אנשי ש״א בארץ מזהירים כי תהיינה תקלות. פרדי פעיל ואלון פעיל ואין ריכוז. ודאי בה־בשעה שב וכתב מאירוב 100 קבלת את מברקו של שאול בנדון ויש לטפל בדבר במהירות.״ לגלילי ולאהרון רמז: ״קבלנו מברקים סותרים... בשם אלוהים תמנעו מאתנו בלבולים 101 מיותרים.״ ב אגרונסקי ל״רוני״)אהרון רמז( פורטו שמותיהם של צוות המטוס וכמה הנחיות נוספות: העובדים הקבועים לכלי זה הם אונולד אילווייט - טייס ראשון, הארי שווארץ - טייס שני וג׳ק גולדשטיין - אלחוטאי. אני מציע שארנולד ימשיך לשמש כמפקד הכלי אבל את הארי כדאי להחליף. הם אינם מסתדרים ביניהם והארי הוא בעל ניסיון ותק גדול מדי לשמש טייס שני. ארנולד הוא בין אלה שהביאו את הכלי מאמריקה. הארי צורף אליו כאן אחרי שנשלח מנורמן. ג׳ק נשלח גם הוא על־ידי נורמן והנו הצפור הראשונה מקנדה. יתר השניים, ציטראון וקאופמן הם הראשון נווט, אלחוטן והשני הוא מכונאי לאוירונים מטיפוס בריטי. שניהם, ככולם, כמובן לרשותכם. 2 הראשון את מספר ה־ הפנמזי החדש של המטוס. את תעודת הרישום הפנמזית אעביר אליך מיד 102 לכשתתקבל על־פי מירשה הטיסה, תוכנן המטוס לצאת לטיסת מבחן מפרוג׳יה לקטאניה שבסיציליה, ומשם - חזרה. המטוס הגיע אמנם לקטאניה ב נציגי ״שירות־האוויר״ באיטליה דיווחו לפרוג׳יה, שהמטוס נאלץ לנחות נחיתת־אונס באיאצ׳יו שבקורסיקה. בדרכו לארץ לא היה לצוות המטוס קשר רדיו עם הארץ, והצוות חשש מאוד, שמא בעקבות המצב הצבאי לא יוכלו לנחות בעקרון, ואז לא יידעו היכן לנחות. בהגיעם לעקרון לא ראו שום אורות מסלול. הם חגו איפוא מעל השדה מספר דקות. אילווייט הדליק אורות ניווט וטס לכיוון תל־אביב. הדלק במכלי המטוס הלך ואזל, והוא נאלץ לשוב לעקרון. הפעם הודלקו אורות המסלול, והמטוס נחת כשמכליו כמעט ריקים מדלק. אף־על־פי־כן לא כיבה הטייס את מנועי המטוס, וגולדשטיין עמד עם אקדח שלוף בפתח המטוס, בכוננות למקרה שהשדה בידי כוחות ערביים. פרץ פוזנר )פורן(, שעמד בראש היחידה הטכנית הקטנה, שהוקמה בשדה לקבלת המטוסים העתידים להגיע מאירופה, קיבל את פניהם. ב לאחר שהטילו את המטען, שבו לעין שמר, הטעינו שוב 103 ובציוד להטלה את המטוס, הטילו שוב את המטען ביחיעם, נחתו בעין שמר, ומשם המריאו בחזרה לעקרון. למחרת שוב ביצעו שתי גיחות לעין שמר. ב גם פרץ פוזנר ופרדי פרידמן)איש שלום(, מאנשי האחזקה הראשונים שהגיעו לעקרון, וכן כמה 56 גשר אווירי לעצמאות עתונים שוויים מודיעים ע ״קראויך ציוני״ ביז אוה״ג לשואל ש ט ו? הו ל ם ית החת ד׳זוודי לא יכול היה עתון חזנגר* על בן דור ייי להכחיש או לאשר ידיעות שנת- פרסמו אמש בעתוניס. עי סיי־ סיס שוודים עורכים טיסוח חשאיות בין ארהיב ומדינת ישראל. כפי שמסרו נפתח ..קו ה ה*יוני־ הזה לפני שבוע. מסרו שטייסים שוודים מקבלים את האוירונים האמריקאיים בקאי יאבלאנקה ומשם מסיסים או• תם לישראל דרר טריפולי. מסרי כ׳ ששה טייסים. שלשה אלחיסאיס ושלשר מכינאיס עובדים בשירות וה. :מפר בי אחד הטייסים שימש לפנים כטייס קרב בחיל התעופה הב- ן ריטי i 0 למ דבר קיבוצניקים, שסייעו בהטלת המטען. בהיותם מעל יחיעם נורו לעבר המטוס יריות מהקרקע. אילווייט נפגע מרסיס בגבתו הימנית, וגם גולדשטיין ופוזנר נפצעו קל*. פרידמן סייע בטיפול בטייס ובאלחוטאי, ובינתיים המשיך פוזנר להטיס את המטוס. את הנחיתה ביצע אילווייט למרות פציעתו. לאחר הנחיתה ראו פגיעות של עשרות קליעים, ולא היה אפשר להמריא בו שוב. היחידה של ״שירות־האוויר״, שעד אז התמקמה בעקרון נאלצה להקצות איפוא כמה אנשים 105 לתיקון המטוס הגעתו של מטוס הקומנדו הראשון על־פי תוכנית ״יקום פורקן׳/ והאפשרות שמטוסי תובלה נושאי אמל״ח יגיעו מאירופה במסגרת מבצע ״בלק״ חייבו להרחיב את היחידה שנמצאה בעקרון. ב שכותרתה ״פתיחת מחנה עקיר כמחנה חיל התעופה״. בפקודה זאת נאמר, כי המטרה היא לפתח את מחנה עקיר ולשכן שם יחידה של חיל התעופה למטרות כדלקמן: א. אכסון מטוסים וההשגחה עליהם. ב. שרות מטוסים עוברים. ג. יכולת החזקת נספחת. ד. תקון ואסוף חומו מכני במקום. ה. אמון האנשים במקצועותיהם השונים כדי להתאימם לעבודה יעילה ביחידת חיל התעופה. הכוונה היתה להקצות בשלב ראשון ביום שישי בשלב השני - למנות מפקד ; להכשרת הצד הטכני של המחנה לפי המשימות שהותוו לעיל לשדה ולארגן את מפקדת השדה ואת השירותים לפי התקן המוכן! ולבסוף - ״הפעלת המחנה כיחידת חיל התעופה״ תוך ״השלמת המצבה לפי התקן שישתנה מזמן לזמן לפי המשימות.״ על יחידת ההנדסה הוטל להתכונן לביצוע המשימות הבאות הקבועה רסיס המתכת נתקע מבתו של אילווייט, ורק ב 104 להסרתו. בדצמבר ההתחלות והיסודות 57 להכין תכנית שרות עבור הפעלת ששה מטוסים דו־מנועיים.״ יחידת הקשר שהופנתה למקום 106 נדרשה להקים מיד ״ יעקב פרנק, שהיה קודם לכן מפקדה של יחידת ״צפורה״ בשדה התעופה לוד)אשר נועדה להגן על העובדים היהודיים בשדה ופונתה משם ב 107 האחראי לפעולת היחידה בינתיים נמשכו המאמצים למציאת הדרך לחידושו של מבצע ״בלק״. ואכן, בתחילת מאי נוצר קשר עם קבוצת טייסים שוודיים שהיו להם מטוסי דקוטה. הודעה על כך הועברה לבריגר על־ידי קסיל )יקותיאל( פדרמן, ששהה באותה העת בבלגיה. במברק למאירוב נאמר, כי הם מנהלים ״עתה מו״מ עם איש שוודי - מנהל חברה - וטייס בעצמו. יש לו כיום רק מטוס אחד. יכול לקחת 108 החברה הצרפתית, כמוזכר לעיל ואכן, אלה היו מוכנים לבצע את העברת הנשק מברנו, וכעבור זמן קצר סוכם העניין. כל הפעולה תואמה בין אהוד אבריאל, שהכין את הנשק בפראג, לבין צוות הסקיימסטר שהתבקש להגיע לאיא׳ציו, ולבין פולי פרקש, קצין הקישור בשדה זה, ומטה חיל־האוויר בארץ. מרדכי )״מוקה״( לימון צורף לצוות כמלווה וכמאבטח. הטייס השוודי אולף כריסטרנסן הוביל את הנשק בשתי גיחות מברנו לאיאצייו, שם הועמס המטען על מטוס הסקיימסטר. ב מאיאצ׳יו בקורסיקה. לפי התכנון היה המטוס אמור להגיע לארץ בשעה הוא ביקש להודיעו את ; גריניץ׳(, כשהוא נושא מטען אמל״ח במשקל כולל של שישה וחצי טון 110 שם השדה, שאליו צריך לשלוח את המטוס, ולאשר לו כי אכן הם ערוכים ומוכנים לקבלו ואכן, לאחר שהגיע מטוס הסקיימסטר לאיאצי׳ו והועמס עליו כדי תכולת שני מטוסי הדקוטה, יצא המטוס לארץ. הוא נחת ב בעיית העברתם של אמצעי הלחימה שנרכשו בצ׳כוסלובקיה מצאה איפוא סוף־ 1 כ״בלק סוף את פתרונה. ממאנדובולט ומיטשל למסדשמיט בינתיים הסתמן במקסיקו סיכוי לרכישת שלושה מפציצים דדמנועיים מסוג מיטשל ו מטוסי קרב מסוג תאנדרבולט. אולם, לדברי היימן שכטמן, ״ברגע המכריע במו״מ נדרש סכום של כמליון דולר כדי להביא את העיסקה לסיומה. אנו חיכינו להעברת הסכום הזה מאירופה 112 יום יום ולא יכולנו לקבל הסבר לעיכוב.״ שכטמן יצא איפוא לאירופה, והגיע לשם ב נתחוורה לו הסיבה שבגינה לא נשלח לו המימון הנחוץ לרכישה במקסיקו: מאירוב הפנה את הכספים לרכישת עשרה מטוסי קרב בצ׳כוסלובקיה. יהודה ארזי, שהיה כפוף עתה לשיקולי בהמשך המברק פורט גם מחירה של הטיסה כולה: ״התשלום לפי שעות העבודה באויר. כל שעה שוודיים שהם 10, ישולם לערך עבור 58 גשר אווירי לעצמאות התקציב של מאירוב, לא יכול היה גם הוא לסייע לו ולשכנע את מאירוב כי המטוסים האמריקניים טובים יותר, וכי הטייסים שגויסו עד אז בארצות־הברית אינם מכירים כלל את מטוס המסרשמיט.* רכישת המטוס על אף כל אלה היא ביטוי לחומרת המצב כפי שחשו אותו העומדים על הרכש, ובעקבות זאת - לצורך האקוטי ברכישת מטוס קרב כלשהו לקראת ההתפתחויות הצפויות. בעקבות הצלחת רכש אמצעי הלחימה בציכיה, ביקש בן־גוריון מאהוד אבריאל כבר ב בפברואר לברר גם ״אם יש אפשרות לרכוש מאת הממשלה הטשכית והיוגוסלאווית אווירונים לוחמים עם הנשק הדרוש בתוכם למטרת התגוננות ומפציצים. אם התשובה תהיה חיובית יבוא אחד המומחים שלנו מיד לאירופה לשם קביעת הטיפוסים.״ ואכן, באותה השעה בדק אוטו פליקס גם את האפשרות לרכישת מטוסים. היכרותו הקודמת עם אנשי מפתח במשטר הצ׳כי הוא העביר S-199 סייעה לו בכך, ותוך זמן קצר הוצעו לו באותו היום הועברה הידיעה לרמז 114 את הידיעה לאבריאל, וזה העבירה ב גם על־ידי פרדי פרדקינס. באותו המברק גם הודיע פרדקינס, כי לפי דבריו של ארזי יש לו תשעה מטוסי מוסטנג במקסיקו, והציע להעבירם בתוך מטוס סקיימסטר. כדי לבדוק את ברם, 115 מטוסי המסרשמיט נשלח מהארץ עמי קופרמן, קצין המבצעים של ״שירות־האוויר״ האישור מהארץ לרכישתם בושש לבוא. מטוסי המסרשמיט, שכונו על־ידי פעילי הרכש ״סכינים״)מגרמנית: מסר - פירושו סכין(, לא התאימו לתוכניותיו של מטה ״שירות־האוויר״: בתוכנית להקמת כוח אווירי עברי מחודש אוקטובר המטוס הזה כלל לא הוזכר בהן. רק לקראת סוף מארס - משהתברר שתוכניות הרכש בארצות־הברית רחוקות ממימוש בעיקר בגלל האמברגו האמריקני, והמלחמה בארץ הלכה והתרחבה - אישר שאול מאירוב, מרכז פעולת הרכש באירופה, לרכוש את מטוסי המסשרמיט. עם זאת הגביל את הרכישה לעשרה מטוסים בלבד. לימים כתב פליקס: ״ידעתי שהחלטה זו היתה שגויה. לא הכסף גרם למגבלה. לא הסכום היווה בעיה אלא ההשערה שעשרה מטוסים יספיקו לנו, לפחות בינתיים.״ עדיין קיוו שאולי תוך זמן קצר יוסר האמברגו, וניתן יהיה לרכוש את מטוסי הקרב שהעדיף ״שירות־האוויר״. לדברי פליקס, התייעץ עם חבריו הצ׳כיים, ואלה הבהירו לו, כדבריו לימים, המטוס תוכנן על־ידי מהנדס המטוסים הגרמני פרופי וילי מסרשמיט, וטיסת הבכורה שלו נערכה בספטמבר 1935 המטוסים בגרמניה היו נתונים תחת הפצצות כבדות, פתחו הגרמנים קו־ייצור במפעלי ״אוויה״ שבצ׳כוסלובקיה, אולם עד תום המלחמה לא סיים המפעל להרכיב אפילו מטוס אחד. עם הקמת ציכוסלובקיה העצמאית הוחלט לנצל את חלקי המסרשמיט שנותרו במפעלי ״אוויה״ ולהרכיב מהם מטוסים אולם, כיוון שלא נותרו s-99 BF-109 עבור הצ׳כים. כך הורכבו מנועים מדגם דיימלר־בנץ בתכנון חרטום המטוס וגם תוכנן מדחף תלת־להבי חדש. מחודש פברואר עד לסגירת קו הייצור בשנת s-199 להיכנס לשירות תחת הסימון 113ונועדו לאימון ולהסבת טייסים cs-199 מטוסים דרמושביים, שסומנו ההתחלות והיסודות 59 שמהר מאוד - יפחת מספר המטוסים לשלושה בגלל סיכוני ההובלה, אבידות על הקרקע ובאוויר; זאת במיוחד היות וטייסינו לא מנוסים עם מטוסים אלה ולבן צפויות הרבה תאונות בימים הראשונים אחרי הכשרה קצרה מדי. השלישייה שתשאר לא תאפשר טיסות מבנה ותון ימים נאבד את השליטה על 116 המרחב האווירי שעלינו להשיג ולשמור הטיעונים היו משכנעים, אולם ניסיונות פליקס לשנות את ההחלטה עלו בתוהו. הוא החליט איפוא לעגן במסגרת החוזה גם את האפשרות לרכוש האישור בעתיד. ואכן, ב אולם גם אז הדבר טרם נחתך, שכן 117 מסרשמיט, ובעוד ששה שבועות ישיג עוד מטוסים אכן היו בנמצא, אולם אלה יועדו לחיל־האוויר הצ׳כוסלובקי, ולא היה די במשא־ ומתן שניהל פליקס עם מנהלי התעשייה האווירית הצ׳כית. היה עליו, כדבריו, ״למצוא אנשים בדרגות בכירות, עם מספיק עוצמה, ידע והשפעה פוליטית, כדי לנטרל את הפחד המובן של הגנרלים והקולונלים, שלא יתנו את הסכמתם ללא אישור מיוחד.״ בסופו של דבר הצליח בכך, והחוזה הרשמי נחתם ב היהודית חתמו עליו אהוד אבריאל ואוטו פליקס, ומהצד הצ׳כי - הגנרל בדז׳יק בוצ׳ק, הרמטכ״ל הצ׳כוסלובקי. החוזה אושר ב סוובודה )מפקד הצבא הצ׳כוסלובקי בברית־המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה( ועל־ ידי ראש הממשלה ק׳ גוטוולד )ראש המפלגה הקומוניסטית, ולאחר מות בנש - נשיא צ׳כוסלובקיה(. החוזה היה על סך מעוות שהסתמך על שער החליפין הרשמי של המטבע הצ׳כי, הקורונה, ביחס לדולר קורונות צ׳כיות לדולר אחד! ואילו בשוק השחור ניתן היה לקבל עבור דולר אחד פי עשרה ויותר. אין ספק שגם במושגי אותם הימים מדובר במחיר מופקע,* אולם היה זה מטוס 119 הקרב היחיד שהוצע ל״שירות־האוויר״ במסגרת החוזה התחייבו הצ׳כיס גם לאמן טייסים שיישלחו מישראל ולהסב אותם לטייסי קרב על המסרשמיט וכן לאפשר אימון פרחי טיס חדשים, המיועדים לשמש טייסי קישור או טייסי קרב. במקביל לאימון הטייסים היה צריך לאמן צוותי קרקע, מכונאים וקשרים: מכונאים - בבית־הספר למכונאים בליבריץ, וקשרים - בחרודים. האחראי לביצוע התוכנית Alois vicherek).120 היה מפקד חיל־האוויר, גנרל אלואיס וידריך התוכנית המקורית היתה להעביר את הטייסים שיישלחו מישראל קורס הסבה על מטוס המסרשמיט, ולאחר סיום הכשרתם יעבירו, הם עצמם, את מטוסי הקרב לארץ. בקבוצה שנבחרה לקורס ההסבה הראשון היו טייסים, שקיבלו את הכשרתם במסגרת מחלקת הטיס של הפלמ״ח וחברת ״אוירוף, ושידעו להטיס מטוסים קלים בלבד, וגם טייסים יוצאי חיל־ האוויר המלכותי או הדרום־אפריקני, שהיו בעלי עבר עשיר בהטסת מטוסי קרב. לקורס זה יצאו ב־ ב־ 190,000s...118 תחמושת60 גשר אווירי לעצמאות מטוס מסרשמיט בן־חיים, נחמן המאירי, סנדי ג׳ייקובס, מישה קנו ופנחס בן־פורת כמפקד הקבוצה. במברקו לשאול מאירוב ביקש אהרון רמז ״לעשות את כל המאמצים שראשוני אוירוני הקרב יופיעו 121 בארץ מיד אחרי ה כעבור ארבעה ימים נפתח הקורס בבסיס חיל־האוויר הצ׳כי בצ׳סקה בודיוביצ׳ה. מיד התברר הפער הרב הקיים בין החניכים שהשתתפו בקורס, והוחלט איפוא לחלק את החניכים לשתי קבוצות: האחת - למתקדמים )בן־פורת, אלון, ויצמן והננסון(, והשנייה - לאלה הצריכים אימון מקדים נוסף על מטוס האימונים אראדו)בן־חיים, קנר, המאירי וג׳ייקובס(. ב לקורס גם אדי כהן, לו לנארט ורובי רובנפלד, שנשלחו מהארץ והובאו לשם על־ידי אוטו פליקס וסם פומרנץ )טייס ומהנדס אווירונאוטי, אשר גויס בתחילת הפעולה לרכש מטוסי התובלה בארצות־הברית והגיע, כאמור, במטוס הקומנדו הראשון שהוטס לאירופה(. לאחר שפליקס שוחח עם המדריכים על רמת החניכים והתקדמותם בקורס, סוכם לבסוף לסיים את הכשרתם של כל חניכי הקורס, אולם לזרז ככל האפשר את אימוניהם של טייסי הקרב, בעלי הניסיון שביניהם. תוך זמן קצר ביותר הסתבר, שלא ניתן להגיע לארץ בטיסה במסרשמיט, שכן המטוס לא יכול היה לבצע את הטיסה בגיחה אחת )יכולת שהייה של שעה וחצי באוויר במהירות של 400-350 אישרו את נחיתת מטוסי הקרב בתחומן, שכן היה בכך משום הפרה בוטה של האמברגו שהוכרז מטעם האו״ם. הוחלט איפוא לפרק את המטוסים, וכדבריו של בן־פורת, מפקד הקבוצה, ״בררתי את אפשרות פירוק המכונות: האפשרויות ישנן והפירוק מהיר לגמרי. עם המכונות ההתחלות והיסודות 61 פליקס היה 122 יישלחו פחות אופטימי; במכתבו למאירוב ב־ 10 לרשות הפעולה מסלול ״במקום מיוחד של 123 מטוסי הקרב ייעשה מיד עם ״מסירת הסכינים אחרת לא ישחררו את האוירונים.״ ב כדי להטיסם״ בתוך מטוס תובלה גדול. באותו היום הודיע פליקס לבן־פורת, כי השיג אישור לבסיס עבור הטענת מטוסי המסרשמיט. בסיס זה היה סמוך לכביש מזאטץ לעיר הקרובה פוסטולופרטי מרחק ארבע שעות נסיעה מפראג, היתה עיירה אירופית טיפוסית, ולה כיכר)שנקראה ״כיכר . שם,124 אדולף היטלר״ בזמן הכיבוש הגרמני( בעלת רחובות צרים עם מזרקות מעוטרות בבסיס חיל־האוויר הציכי, בפיקודו של הקולונל פראנטשיק זומר, היו משואת אלחוט לטווח של כ נחיתה מאספלט באורך של כ הגרמניים. הבסיס יכול היה לספק תחזית מזג־האוויר שלוש פעמים ביום, והיא כללה גם את סביבות ישראל. לאחר המלחמה שימש הבסיס כתחנת ניסויים למטוסי הסילון הראשונים, שקיבלו הצ׳כים מברית־המועצות. הבסיס היה מגודר בקפידה רבה, ועל הכביש לא רחוק ממנו הוצבו שלטים, אשר התריעו על כך שאסור להתעכב במקום. תוך כדי העבודה, במסגרת מבצע ״בלק״, הובאו לשם כמה מכולות מיוחדות, ששימשו גם כמשרד וגם לאחסנת חלקי־החילוף בשפת קוד כונה הבסיס ״עציון״ או ״זברה״. 125 למטוסי התובלה אולם, למרות האופטימיות הרבה, שבאה לידי ביטוי בדברי בן־פורת בדבר היכולת להעביר במהירות את מטוסי הקרב, התברר מהר מאוד שיש עיכובים גם בהעברת המטוסים לבסיס בישיבת 126 בזאטץ לשם פירוקם והטסתם. עד מנהלת העם בתל־אביב באותו היום קבע בן־גוריון: אם נשאר רק עם הנשק שיש עכשיו בידינו - יהיה מצבנו מסובן מאוד. אולם יש להניח שמצבנו מבחינה זו ישתפר, ואם כי יהיה חמור אך, לדעתי, לא מסוכן. כי יש לנו כבר אוצרות נשק - אמנם לא בארץ. אילו היה כל הנשק שברשותנו אי־ שם כבר נמצא פה היינו יכולים לעמוד בלב שקט... אבל לא קל להעביר מיד ארצה כל מה שרכשנו בחוץ־לארץ. יש סיכויים שיגיע לפחות חלק מהרכוש שבידינו אבל מתי! כמה! התשובה על שתי שאלות אלו תמלא תפקיד 127 רב וגדול על־מנת להחיש את העברתם של מטוסי המסרשמיט ובמיוחד כדי לתאם טוב יותר את הפעולה, הוחלט לשגר לציכוסלובקיה את אליהו סחרוב. הוא שב לארץ משליחות בארצות־ הברית שבה עשה בשליחות ״תעש״. ב ישראל גלילי, וזה הטיל עליו את השליחות, וציידו ב״פתק״ לשאול מאירוב. לאחר מכן אף נפגש עם בן־גוריון, וזה חזר והדגיש בפניו את הצורך להעביר במהירות את מטוסי הקרב 62 גשר אווירי לעצמאות שנרכשו. במברק ״לאור מיוחדת להחיש ככל האפשר הבאת מטוסים מאירופה ואמריקה ועליך להעמיד לרשותו כל 128 החברים הפועלים בשטח זה. הודענו לאליהו סמכותך העליונה.״ סחרוב המתין איפוא למטוס, שבו יוכל לצאת לאירופה. באותה השעה המתינו אתו גם טדי קולק* וגולדה מאיר, שעמדו לחזור לארצות־הברית. בעקבות הקשיים למצוא טיסה נערכו לטוס במטוס ביצ׳קראפט, שהוחכר על־ידי עיתונאים צרפתיים שבאו בו לסיקור המצב באזור. אולם, בעוד המטוס מניע את מנועיו, הודיעו לסחרוב כי יוכל לטוס במטוס של חברת התעופה הצ׳כית - היחידה שטסה אז לארץ וממנה - שעמד להמריא משדה התעופה בחיפה. הוא טס בו לפראג, ולמחרת נפגש שם עם אהוד אבריאל ועם יהודה בריגר, ואלה שמעו מפיו על שליחותו. בשיחה עמם התברר גם לו, כי מטוס המסרשמיט אינו מסוגל לטוס טיסה ארוכת־טווח מבלי להצטייד בדלק בתחנת ביניים כלשהי בדרך לארץ. הוחלט איפוא לפרק את המטוסים ולהטיסם במטוס הסקיימסטר, אשר השתלב עד אז במבצע ״בלק״ בהטסת אמצעי לחימה מאיאצ׳יו בקורסיקה. הם סיכמו, כי על־מנת למנוע כפילויות ובלבול בסדרי ההודעה על יציאת מטוסי המסרשמיט, יהיה בריגר אחראי וחתום על כל ההודעות על יציאתם, נוסף למשלוחים בריגר יצא לפריס כדי להביא את מטוס הסקיימסטר, אשר היה שם לצורך בדק 130 האחרים צוות הרכש בפראג החל בסידורים ובהכנות הנחוצים; מטוסי המסרשמיט הראשונים ; קל והחלה ; הוטסו על־ידי טייסים צ׳כיים מבית־החרושת הצ׳כי בעיר ברנו אל שדה התעופה בזאטץ נמצאה איפוא הדרך להטסת מטוסי הקרב. 131 ההמתנה לבואו של מטוס התובלה קולק יצא לשם כשברשותו מכתבו של בףגוריון מ מכתב זה הוא עדות נוספת לכך, שהעבודה בכללה לא היתה מתואמת, ואנשים רבים פעלו בתחומים שונים ללא הכוונה מסודרת. על קולק הוטל איפוא ״לתאם בין השליחים השונים. למנוע כפילות ולפסוק ולהכריע ולתת הוראות בשעת הצורך. על כל שליחי ההגנה בארצות־הברית לקיים אתך מגע קבוע, למסור לך דוחים 129 סדירים על עבודתם ואת הוראותיהם מהארץ יקבלו באמצעותך...״ פרק ב ״יכולים להציל ואולי להכריע״ ״איה האויוונים שלנו״ תמורות מרחיקות־לכת התרחשו בינתיים בארץ: הפינוי הבריטי התקדם במהירות, והמלחמה בארץ הלכה והחריפה. תחושת האיום והצורך הבהול להאיץ את הפעולה האווירית באו לידי ביטוי ב )״אור״( וליהודה ארזי)״אלון״(: אויוונינו נחבלים בנחיתות ונפגעים מיריות. אחה גדול יוצא משימוש. המחסור במטוסים מאיים. החישו שליחת המנטורות מקנדה. הקונסטליישן האחד וה־ 16 1 לשני הקונסטליישן. יישארו באשר הם ויגיעו האחרים ב הרגיש היישוב היהודי היטב את משמעותה של העובדה, שאין לו מטוסי קרב להגנת שמיו: מטוסי חיל־האוויר המצרי* החלו בסדרת הפצצות על תל־אביב ובכללה שדה התעופה שם, וגם על שדה התעופה עקרון. מטוס דקוטה ומטוס הקומנדו הראשון שהגיע לארץ, והיה בתיקונים למחרת היום, ב 3 בעקרון, נפגעו אף הם בהפצצה זאת 12 ; מצבת מטוסיו של חיל־האוויר המצרי כללה במועד זה 12 ; )תשעה שמישים המורד! ו לחיל־האוויר הסורי היו בסך־הכול, נכון לתחילת המלחמה, כ )חמישה - ספיטפייר שמישים מוט, שישה פייפר־קאב, ארבעה פרוקטור ועוד ארבעה פיירצייילד(! וכן היו שמונה מטוסי תובלה )ארבעה 2 מטוסי דקוטה וארבעה יונקרס 64 עם פינוים של הכוחות הבריטיים שלטו איפוא המטוסים המצריים 4 התגוננות בפני הרעשות״ בשמי המדינה ללא מצרים. אזלת־היד של חיל־האוויר הישראלי בימים אלה היתה איפוא בשיאה. בעיתון דגו נכתב כי בפי כל עולה השאלה: ״איה האוירונים שלנו״, ועיתון ערב אחד אף הפך את הנושא לבדיחה: הדי ההפצצות 5 ״האוירונים שלנו הם הטובים בעולם - לא רואים אותם ולא שומעים אותם.״ המצריות הגיעו אף לג׳נבה, ומרכז הרכש, שאול מאירוב, שאל איפוא את גלילי ואת רמז אם ״מחשש הפצצות״ עליהם לעכב את מטוסי הנורסמן העומדים להמריא לארץ. ב למאירוב ״א. תנצלו הכרזת המדינה והכרזת אמריקה להשגת רשות לבסיסי מעבר לאוירונים ולרכישות רשמיות. ב. טורים משורינים של האויב פורצים בדרום בצפון ובמזרח. השימוש במטוסינו כמעט מן הנמנע מפני הספיטפיירים של האויב.״ כעבור יומיים שוב כתב למאירוב: ״היום בפעם הראשונה התחילו מפציצי האויב ממטירים ממכונות יריה ברחובות העיר. אני מתוצאות התקפת המטוסים המצריים בתל-אביב ״יכולים להציל ואולי להכריע״ תחושת חוסר האונים הלכה 6 מעריך כי נוכחו שאין לנו מטוסי־קרב ואינם חוששים לתגובה.׳׳ איפוא והתעצמה, והצורך הדחוף במטוסי הקרב הלך וגבר. באותו היום, ב־ מועצת המדינה הזמנית, אמר בן־גוריון: לפי שעה השלטון באויר נמצא בידי האויב. מה פירוש הדבר לגבי תל־אביב יודע כל אחד מהמסובים כאן. יש לנו יסוד להניח, שמצב זה לא יימשך זמן רב; לצערי לא אוכל לקבוע את התאריך. השלטון באויר נותן יתרון רב לאויב, אבל ציבורנו לא נפחד... הייתי ברחוב בשעת ההפצצה הראשונה בשבת לפנות בוקר, 7 למחרת הכרזת המדינה. ראיתי את הציבור אבל לא מצאתי סימן של בהלה הטסת המטוס הואשון תחילת ההפצצות המצריות על מרכזי האוכלוסייה והצורך המידי במטוסי קרב לשם הגנת שמי המדינה היה עתה במרכז מעייניהם של כל פעילי הרכש בכלל, ובצ׳כיה בפרט. צוות מטוס הסקיימסטר החכור )כאמור, המטוס התעכב לצורך בדק שטחי בפריס( ניאות - למרות האיסור המפורש שהוטל עליו על־ידי השגרירות האמריקנית בציכוסלובקיה, להגיע לשדה התעופה בזאטץ ולהטיס משם את מטוסי המסרשמיט לבסיס עקרון. ב ל״ישעיהו״ - כינויו של אהרון רמז, כי בלק ארבע יצא אליכם מעופרי ב־ ננסה להוביל את המסרשמיטים. באם בלתי אפשרי נוביל שלושים ושבעה. הודיעו מיד אם השדה בסדר. בגלל ההאפלה בתל־אביב הכרחי שבשדה יהיה ] Radio Beacon באותו היום הודיע גדוד המטוסים, שרביעיית ״אוירוני אויב הטילו פצצות על האוירונים הבריטיים הישנים הנמצאים החשש, שמפאת ההפצצות 9 כאן בתל־נוף. לנו לא נגרם נזק. באו מדרום וחזרו מדרום.״ האוויריות לא תתאפשר נחיתת מטוסי התובלה גם בעקרון, היה איפוא במרכז שאלתו של בריגר: ״הודיעו מיד אם השדה בסדר.״ ההוראות לקשר עם מטוס התובלה, אותות הקריאה וסימני הזהות של המטוס נקבעו אף הם, כמו בכל שלוש הטיסות הקודמות, על־פי תוכנית ״יקום פורקן״)כזכור, זו הוכנה במטרה לקבוע את צורת ההתקשרות בין המטוסים ובין תחנת הקרקע במהלך הטסתם המתוכננת של אמצעי הלחימה ו/או המטוסים מארצות־הברית לאירופה ולארץ(. בכך הובטחה, לפחות למחרת היום, ב 10 להלכה, ״שפה אחת״ בין צוות המטוס ובין תחנת הקרקע באותו היום מסר בן־גוריון על המינויים הבאים במטה חיל־האוויר: ישראל זבלודובסקי)עמיר( - מפקד חיל־ האוויר וקצין המטכ״ל בענייני אוויר! חי יששכר - מנהל משק חיל־האוויר! אהרן רמז - ראש מטה חיל־ 8 האוויר ** תחנת קרקע קבועה המשדרת אותות הכיוון אליה. 66 גשר אווירי לעצמאות בריגר והודיע כי המטוס יגיע רק ב דקוטה נוספים. הוא ביקש להכין בשדה התעופה ואכן, רמז הודיעו כי הם מוכנים לקבל 11 להודיעו מהו התדר ואות הזיהוי של משואת האלחוט את ״בלק הקריאה לפי יקום פורקן״, את סוג אופי המטען, ולכוון לכך שהמטוס יגיע בשעה אולם, מועד הגעתו של מטוס התובלה נדחה שוב בגלל קלקול באחד ממנועי 12 שעון גריניץ׳ המטוס. ב גריניץ׳. הוא ביקש מרמז להכין ציוד מתאים, הכולל גם מנופים לפריקת המסרשמיט)ששקל, לדבריו, כ שמא לא יהיה אפשר לקיים קשר אלחוטי בין המטוס לשדה, ביקש בריגר לאותת ״מתל־אביב מ הדקוטה )״בלק־ בעקבות בקשתו החוזרת ונשנית של בריגר לציין את שם השדה, שבו 13 והאחר - ב ינחתו מטוסי התובלה, שב רמז וציין ב עקיר,״ וכן שהם מוכנים ״לקבל בלק 14 פעולות נוספות.״ ב על הכוונה להטיס את מטוס המסרשמיט הראשון, וביקשם לעשות את כל ההכנות לקבלתו ולהרכבתו המהירה. לדבריו, יחד עם המטוס יבואו גם ה״נהגים״ - הטייסים אשר יטיסו את מטוס הקרב, וכן ״הגוים המומחים״ - הטכנאים הצ׳כיים, אשר ירכיבו את מטוסי המסרשמיט. על־מנת להנחות את צוות מטוס התובלה בדרכו לארץ, ובמיוחד כדי לוודא שמטוס הקרב אכן יגיע ליעדו, ביקש מאירוב לשלוח חזרה ל״עופרי״ — הכינוי של צ׳כיה - ואכן,15 שניים־שלושה אנשים ״הדרושים לנו לליווי הבלקים. אינם חייבים להיות טייסים.״ לטיסות מטוסי הדקוטה הצ׳כיים, המוזכרים לעיל, וגם לטיסות במטוס הסקיימסטר צורפו מלווים ישראליים, כפי שכתב בריגר: ״יש מלווים רק ב־ פרט למוקה לימון, שהוזכר לעיל, היו 16 בפרינציפ יהיו מלווים כאשר הנהגים הם לא שלנו.״ ביניהם גם ישעיהו גזית, יצחק וולוביץ, מאיר רוף ודני שפירא, שיצאו לאיטליה כדי להשתתף בקורס טיס, ונלקחו זמנית ללוות את שני מטוסי הדקוטה של ״באטא״, חברת הנעליים 17 הלאומית של צ׳כיה, שמאותה להעביר נשק במטוסיה מועד הגעתו של מטוס הסקיימסטר לזאטץ יישכח. ידענו היטב אילו גורלות תלויים בהצלחת נסיוננו הנועז. גל של התלהבות הציף את בהגיעו לשם, היה כבר מטוס הקרב הראשון 18 כולנו, והחששות המכרסמים נשכחו לרגע קט.״ מפורק. הטכנאים הצ׳כיים התקינו מנוף מיוחד עם גלגלת, שהרים כל חלק מפורק של המסרשמיט עד לגובה פתח המטוס, ואז דחפו אותו קלות לתוך המטוס. שם, על רצפת המטוס, הונחו החלקים על לוחות־עץ לבל יינזק אף לא אחד מהם. המדחף והכנפיים של המסרשמיט הוכנסו בקלות לתוך המטוס, אולם הכנסת גוף המטוס נתקלה בקשיים רבים, כדבריו של סחרוב לימים: ״יכולים להציל ואולי להכריע״ 67 הטכנאים כמעט אמרו נואש. פתחו של הדי־ סי הוא בצד המטוס, ורוחבו לא הספיק כדי לקלוט את מלא אורכה של שילדת המסרשמיט. ואילו משניסו להכניס את הסכין באלכסון, התחכך דופן השילדה העשוי אלומיניום דקיק 19 בפתח ואיים להיקרע באותה השעה הציע ג׳ראלד רואלנד, אחד מצוות מטוס התובלה, להכניס את גוף המסרשמיט מאחוריו, כך ״שזנבו ייכנס לתא הטייסים״ של המטוס. סיימור לרנר, אף הוא מצוות המטוס, סייע לו בכך, ואכן, לאחר מאמץ קל הצליחו להכניס את גוף מטוס הקרב לתוך מטוס התובלה במקום המתאים על־מנת להבטיח שמירת איזון מתאים גם בשעת ההטסה. לימים ציין פליקס: 20 ״הדבר לקח בפעם הראשונה כשמונה שעות עד שהפועלים מצאו את השיטה הנכונה...״ לתוך מטוס התובלה העמיסו גם ״עשרה מצנחים, חלקים רזרביים, שני צמיגים, ארגז שנים־עשר ארגזים כל ; כלים, ארבעה ארגזים כל אחד מאתיים מסמרים אבל, בניגוד להודעה הקודמת של מאירוב, לא יצאו במטוס זה 21 אחד גם הטכנאים הצ׳כיים, שכן הועדפה הטסתם רק לאחר העברת שלושה מסרשמיטים, ״כדי 22 שתהיה להם תעסוקה מלאה ויעילה,״ כדבריו של סחרוב לימים יחד עם מטוס הקרב המפורק טסו במטוס זה גם עזר ויצמן ומרדכי)מודי( אלון. הם נחפזו לשוב ארצה למרות שלא סיימו את קורס ההסבה, אך ידעו כבר להמריא במטוס הקרב, לנחות ולהחזיקו באוויר. קודם לכן, בשיחה עם המדריך הצ׳כי בקורס ההסבה, סיכמו הוא ובן־פורת יחד עמם היה מוקה לימון, אשר 23 לוותר)כפי שכתב ביומנו( ״על המטווח של מודי ועזר.״ כך תיאר לימים ויצמן את הטיסה לארץ: 24 אבטח את המטוס אחת־עשרה וחצי שעות מגיאטץ לתל־נוף, בלי חניית ביניים ובלי תדלוק, נמשכה טיסתו של מטוס התובלה הראשון, שהביא לארץ את מטוס הקרב הראשון, האמיתי של חיל־ האוויר בחיתוליו... קיווינו שהחבריה האלה שמטיסים את מטוס התובלה, מכירים את הדרך. אבל זו היתה תקוות־שוא. בארץ שררה אפילת־מצרים, עד שזיהינו את המגדלור בחיפה. עזרנו לצוות 25 המטוס לנווט, דהרנו לאורן החוף ונחתנו בתל־ נוף במקום הנחיתה המתין להם מנוף, ותוך שעתיים, כמעט ללא בעיות מיוחדות, נפרק מטוס הקרב מתוך מטוס התובלה. באותו היום כתב ישראל גלילי, ראש המטה הארצי של ה״הגנה״, לשאול מאירוב: ״ברכתי למסר נשמיט המסרים יכולים להציל ואולי להכריע באם יהיו במספר מספיק.״ אולם, למרות הרצון להפעיל במהירות את מטוס המסרשמיט על־מנת ״לכבוש חזרה את העליונות באויר מידי בני דודינו,״ כלשונו של סחרוב, הוא הדגיש במכתבו לרמז, כי יודעי דבר כאן מזהירים אותנו מפני הפעלת סכין אחד בודד ולדבריהם היחידה האופרטיבית הקטנה ביותר היא של שני סכינים, אולם יחידה של שלושה 26 יעילה יותר וצופנת בתוכה אפשרויות יותר רבות של תמרון ולהטי קרב דברים דומים שמע בן־גוריון גם מפי מפקד חיל־האוויר, ישראל זבלדובסקי)עמיר(. זה דיווח 68 גשר אווירי לעצמאות נחיתת ביניים בנאטל, ברזיל לו, כי על־פי דבריהם של שני הטייסים)מרדכי אלון ועזר ויצמן(, אשר באו במטוס הסקיימסטר 27 עם המסרשמיט, המטוס אינו ״יכול לפעול יחידי.״ הלחץ והמתח להחיש ככל האפשר את ההעברה של כל עשרת מטוסי הקרב שנרכשו נותרו איפוא בעינם. היה ברור, שלא ניתן להסתמך רק על פעולתו של צוות מטוס חסקיימסטר החמר, שכן כמה גיחות ארוכות יכול היה לבצע ללא מנוחה?! לפיכך נבדקה האפשרות לשלב בהובלה גם את שאר מטוסי הקומנדו אשר נרכשו בארצות־חברית, ואת הטייסים אשר גויסו שם. באותו היום, שבו הוטס המסרשמיט, כבר היו בצ׳כוסלובקיה גם שני מטוסי קומנדו, שעשו את כל הדרך מפנמה לארץ וחזרה לזאטץ. כבר אז הודיע מאירוב* לישראל גלילי: ״ננסה 29 להשתמש גם ב מפנמה לעקרון בד־בבד עם הפעלת הסקיימסטר החכור נמשכה בארץ הציפייה להגעתם של מטוסי התובלה מארצות־הברית על־פי תוכנית ״יקום פורקן״. כבר ב רמז בדבר שלושה מטוסי קומנדו, הצפויים להגיע לארץ. לדבריו, המטוסים ה״נושאים אתם יתרה מזו, כבר ב לארץ ״להטסת הסכינים מעפרי לארנון. ווזאת מבחינה טכנית ומבחינת הניירות שלו. אלון נראה שמאירוב לא ידע שהמטוס נורה בהטיסו אספקה ליחיעם, ועקב כך הושבת 28 לסיבוכים פורמליים...״ מפעילות. ״יכולים להציל ואולי להכריע״ 69 את כל החלקים הרזרביים״ עתידים לצאת מפנמה ב־ כדי ״להשאר לרשותכם.״ פרט לכך ציין שמטוסים אלה, שבהם הותקן מכל דלק נוסף, יכולים ״לטוס מאהוד משנודעו לאגרונסקי פרטים נוספים ביום שני 30 שלהם ליותר מ את רמז. באשר לשאר מטוסי הקומנדו ציין אגרונסקי: חמשת הדודגים האחרונים עוזבים )לפי התכנית( את פנמה ב־ להיות כאן ב־ בהשגת בסיס באיטליה שממנו אפשר יהיה לעבוד במידת החופש ההכרחית לפעולה. נעשים כעת סדורים במקמות אחרים, ובאם אלה יושלמו בזמן נעביר את הכלים לשם והם יוכלו לנסוע הלוך וחזור מבלי לקבל דלק בארץ. הוא התייחס גם למטוסי הקונסטליישן )ה״קדילקים״(. לדבריו, מצבם של השניים שנותרו בארצות־הברית ״עדיין לא ברור.״ בשיחה טלפונית הודיעו לו, שעד סוף השבוע יקבלו ״כן מוחלט או לא סופי מהממשלה האמריקאית על הוצאתם לפנמה. עד אז לא רוצים לסכן את זה האחד שכבר נמצא בפנמה ומחזיקים בו עד שיתברר המצב.״ נראה כי הוחלט שלא להטיסו לארץ מפאת החשש שהטסתו עלולה להוכיח שאף השניים האחרים מיועדים לארץ. הוא סיכם איפוא: ״על כל פנים ההכנות כבר נעשו ועם התקבל התשובה הסופית יעמוד לפחות האחד אולם, לא כך התנהלו הדברים. 31 לרשותנו לעבודה.״ AREAS DE PANAMA GNATURE AND THIS CARD IDENTIFIES THE BEARER TO BE AN EMPLOYEE OF THE NED COMPANY. ADEQUATE RY PROOF THAT THE IS A CiTfZEN OF THE UNITED IS IN OUR FILES. HERWISE ON THE OFFICER PROPERTY OF THE ABOVE COMPANY. ILLEGAL USE OR POSSESSION tO THE FULL EXTENT OF THE LAW. \ (.OVeM תעודת עובד טל טרע מסית בלאפס״א 70 גשר אווירי לעצמאות התכוננות הצוותים בפנמה להעברת מטוסי התובלה נמשכה זמן רב יותר מהמתוכנן, ורק ב־ מיועדת לבדיקת נתיבי טיסה עבור חברת התעופה לאפס״א. במקום נכחו נציגי הממשלה הפנמית, צלמים ועיתונאים רבים, והם הנציחו את האירוע. ארבעה מטוסי קומנדו אחרים ומטוס הקונסטליישן הושארו שם לשיפוצים נוספים. בלילה הגיעו המטוסים לפרמאריבו שבסורינאם. למחרת המשיכו שני מטוסים לברזיל, ואילו שלושת האחרים נשארו לחניית לילה במקום)האחד - עקב קלקול במערכת השמן, והשניים האחרים - משום שצוותיהם העדיפו שלא לצאת לטיסה מעל הג׳ונגל בלילה(. ב־ לנטאל שבברזיל. הם נחתו שם בשדה פנמרים גרנדה״. לשם הגיעו גם שני מטוסי הקומנדו האחרים. בברזיל נעשו תיקונים נוספים לפני חציית האוקיינוס האטלנטי. בהיותם שם קיבל אורבך מברק מאל שוימר, ובו נאמר, שהמסלול בקסטיליונה דל לאגו באיטליה אינו מתאים לנחיתת מטוסי הקומנדו, ולכן יש להפנות את מטוסי הקומנדו לנחיתה בקטאניה. ב שלושה מטוסים לדקר, אולם כעבור מחצית השעה חזר אורבך במטוסו עקב בעיות במדחף. הוא גם חלה תוך זמן קצר בשפעת חזקה. בינתיים התפרסם באחד העיתונים המקומיים בנטאל מאמר תחת הכותרת ״חלוצי טיס פנמיים מכוח אווירי ציוני״. הטענה המרכזית של הכתבה היתה, שקיים קשר בין עובדת היות הטייסים יהודים לבין האירועים בפלסטין. אורבך פרסם הכחשה )שתורגמה לפורטוגזית( וטען, כי המטוסים נושאים דגל פנמי, והטייסים מבצעים טיסות ניסוי לבדיקת נתיבי טיסה. חלק מהצוות הוא אכן יהודי, אולם לדבריו, עובדה זו מוכיחה את העקרונות הדמוקרטיים, המנחים את ממשלת פנמה ואת הנהלת חברת 32 התעופה שני מטוסי הקומנדו האחרים - מוטסים על־ידי ראב ושילדס, ריבקוף וקורץ - המשיכו מזרחה מעל לאוקיינוס האטלנטי ונחתו בדקר שבסנגל. את הלילה בילו שם, ולמחרת הגיעו לקזבלנקה אחרי טיסה של שבע שעות. על טיסתם של שני מטוסי הקומנדו סיפר ראב: המטוסים שלי ושל ריבקוף טסו כמו חלום. שאר המטוסים היו גרוטאות - היו אלה מטוסים צבאיים בעבר... ריבקוף תמיד המריא ראשון, אגל אני תמיד נחתתי ראשון. רוב הזמן היינו טסים במקביל ובקשר־עין. כשנחתנו בקזבלנקה, ניגש מפקד השדה עם ג׳יפ למטוס, ולקח את כולנו לבנין הטרמינל, ושאל אותנו אין המלחמה בפלסטיין. היינו המומים ואני לא אשכח את זה נחת ריבקוף. השארנו מישהו לשמור על המטוסים והשאר נסעו לעיר, לבית־ מלון... ומישהו לקח אותנו לסיור בעיר. גם היינו בקסבה. ביקרנו בבית־זונות 33 מקומי. בקיצור עשינו חיים. הצרפתים היו אז בשליטה על קזבלנקה בראשון היה אלברט שינדלר הקברניט ואל רייזין טייס־המשנה! בשלישי קורץ טייס־המשנה! ברביעי היה לארי ראב הקברניט, פיליפ שילדס טייס־המשנה, ג׳וליוס קוברניק הנווט, ובוב דון מהנדס הטיסה. ״יכולים להציל ואולי להכריע״ 71 ״ ־ mm** מטוס קומנדו באיטליה בבוקר שברו לסיציליה. בצהרי אותו היום נחתו המטוסים בקטאניה. שם המתינו להם היימן שנטמן )שמיר( ודני אגרונסקי)האחראי לקליטת כל מטוסי התובלה שנרכשו בארצות־הברית(. אלה הבהירו, קודם לכן, להנהלת השדה כי בדעתם להשתמש בקטאניה כבסיס קבע לטיסותיהן של החברות לאפס״א ו״שירות נתיבי אוויר״, המבקשות להיכנס לפעילות באירופה. הפוטנציאל הכלכלי, שהיה טמון בפעולתן של חברות אלה לשדה התעופה בפרט ולקטאניה בכלל, קסם עם זאת, כעבור זמן קצר עלה חשד 34 מאוד להנהלת השדה, והיא אישרה איפוא את הבקשה בקרבה בדבר נכונות הדברים, ולכן ניסתה לעכב את המראת המטוסים משם. רק בהתערבות משרד האווירייה ברומא, תחת השפעתם של נציגי ה״הגנה״ שם, המריאו לבסוף שני מטוסי הקומנדו ב בין השאר, גם מטוס בי־טי בגלל העדר קשר תקין בין מטה חיל־האוויר לבין מנגנון הפעולה באירופה, ומחמת המתח הרב ששרר בשדה דב לאחר ההפצצות המצריות עליו באותו הבוקר, נפתחה אש מן השדה לעבר המטוסים, והם פנו לעקרון. תהליך ההזדהות ההדדית בין המטוס ובין תחנת הקרקע, שפורט ביסודיות כה רבה בתוכנית ״יקום פורקן׳׳, לא עלה יפה. לאחר ניסיונות התקשרות חוזרים ונשנים בין המטוס, שבו טס שכטמן, לבין תחנת הקרקע בעקרון הודלקה לבסוף תאורת המסלול בשדה - וגם זאת לא על־פי הכתוב בתוכנית ״יקום פורקן״. בלית־ברירה נחת המטוס המוביל, ואילו השני המתין באוויר. מטעמי זהירות לא הודממו מנועי המטוס, על־מנת שהטייס 72 גשר אווירי לעצמאות יוכל להמריא במהירות, אם ייווכח, שאין השדה בשליטה ישראלית. אך לא היה צורך בכך: 35 אהרון רמז ויהודה רבין יצאו לקראת המטוס, וכעבור זמן קצר נחת גם הקומנדו השני השתלבות מטוסי הקומנדו בהטסה למחרת, ב בשני מטוסי הקומנדו מעקרון לקטאניה שבסיציליה, ושם פגשו את דני אגרונסקי. הוא הסדיר להם לינה במקום, ולמחרת היום המריאו לברנו לאחר נחיתת הצוותים בזאטץ הם פגשו שם את אוטו פליקס. הוא הדריך אותם באשר לאופי הפעולה המתוכננת ובאשר לכוונה להטיס במטוסי הקומנדו את מטוסי המסרשמיט שנרכשו שם. בזאטץ פגשו גם את סם פומרנץ, שהיה בין הראשונים שהגיעו לבסיס זה והחל בהכנת התשתית לקבלתם ולאחזקתם של מטוסי התובלה ומצד שני - לפירוקם ולהטסתם של מטוסי המסרשמיט. הוא היה מודע לקשיים השונים שהיו בהעמסת מטוס הקרב במטוס הסקיימסטר, ועתה, עם הגעתם של ראשוני מטוסי הקומנדו, החל להכין את התשתית לשילובם של המטוסים במבצע הטסתם של מטוסי הקרב. במכתב שכתב לו דניאל אגרונסקי ממש באותו הזמן הוזכרו שני מטוסי הקומנדו, שהגיעו כבר לארץ, תוך הבעת צער על כך ״שהאנשים שלנו בצד השני קרב אחד, כך שהעניין תלוי בך.״ על־מנת לסייע לו בהקמת התשתית התחזוקתית החיונית לטיפול במטוסים, שלח אליו אגרונסקי את קוק - לדבריו, מכונאי טוב, כיוון ״שעבודת ההחזקה היעילה ביותר נעשית אצלך,״ ולפי־שעה אין להקים ״בסיס באוקלהומה הטעם ש״השדות באוקלהומה מופגזים פחות או יותר מידי יום ביומו. לכך יש שתי מסקנות: אף אחד ממטוסי התובלה לא יכול לחנות כאן, והם חייבים לנחות בלילה ולהמריא לפני הזריחה. זוהי משימה קשה מאוד.״ אגרונסקי הזכיר בהקשר זה את מטוס הקומנדו הראשון שהוטס לארץ, כאמור, על־ידי ארנולד אילווייט: אוני עשה עבודה טובה באוקלהומה, וקבלתי שבחים עליו מאנשינו שט. אבל כמובן ברגע שהספיטפיירים של צבאות ערב נכנסו לפעולה למטוס שלו לא היה סיכוי. בהתחלה נורה המטוס מהאויר למרבה המזל אף אחד לא נפצע באופן רציני למעט ארני שנשרט בלחיו אבל לא 36 באופן רציני עוד עדכן אגרונסקי את פומרנץ באשר לצורת התקשורת בין איטליה, צ׳כיה והארץ. לדבריו, הוא מנסה לקבל אישור ״לכינון שתי תחנות רדיו לשימושנו״, אולם עד אז תיעשה התקשורת בין איטליה וצ׳כיה דרך הטלפון הפרטי של פנחס )פינו( גינצבורג בג׳נבה. באשר לתקשורת עם הארץ כתב לו, שכאשר הוא מתכוון לשלוח מטוסים לארץ, הוא צריך להודיע להם על כך שעות לפני ההמראה. לדבריו, הודעה זאת צריכה לכלול את סימן הקריאה של המטוס, זמן נחיתה קרוב ככל האפשר, סוג המשלוח, כמות הדלק החיונית ותיאור של כל איש צוות בעייתי הזקוק לטיפול ״יכולים להציל ואולי להכריע״ 73 מיוחד וכל מידע אחר חיוני... לבל האלחוטנים יש העתקים של השדרים עם אוקלהומה. תקרא את זה כדי לקבל את התמונה המלאה. כן, כאשר אתה מעדכן את אנשי הצוות, שלא היו כאן קודם, עדיף שאחד מהטייסים המנוסים 37 ואלחוטן יהיו נוכחים, ותן להם למלא את הפרטים בינתיים, עם הגעת שני מטוסי הקומנדו הראשונים, נבדקה האפשרות להטעין בהם את מטוסי הקרב. מהר מאוד התברר, שלא ניתן להטיס מטוס מסרשמיט שלם במטוס קומנדו, ויש צורך לחלקו בין שני מטוסים: באחד - גוף המטוס, ובאחר - הכנף, המדחף, התחמושת והפצצות למסרשמיט. עם זאת הסתבר, כי שילוב מטוס הקומנדו בהטסת מטוסי המסרשמיט התגלה כמוצלח יותר אף ממטוס הסקיימסטר, כיוון שלדבריו של סחרוב ״הדלת שלו רחבה למדי ונמצאת בקטע נוח של גוף האוירון״, כך שאפשר היה להעמיס את מטוס הקרב ולפרקו ביתר קלות. היו מעמיסים אותו תחילה ״על גבי מכונית בעלת פלטפורמה גדולה״ על־מנת להגביה את המסרשמיט לגובה הדלת של מטוס התובלה, ואז, בדחיפות קלות, היו מכניסים את המטוס 38 לתוך הקומנדו 74 גשר אווירי לעצמאות ואכן, תוך זמן קצר הועמסו חלקי מטוס הקרב המפורק בשני מטוסי הקומנדו, ואלה התכוננו להמריא: המטוס האחד נשא את גוף המסרשמיט, והמטוס האחר המדחף.* במטוסו של ראב היה גם לו לנארט, יליד הונגריה ואיש חיל־המרינס לשעבר, אשר חזר לארץ לאחר שסיים את קורס ההסבה על מטוס הקרב. מהר מאוד התברר, שמטוסי הקומנדו העמוסים ״לא. יוכלו לעבור בקפיצה ישרה לארנון מסלול הטיסה של מטוסי 39 לקלמן הקומנדו היה איפוא: מזאטץ ישר דרומה לעבר פלזן, צ׳סקה־בודיוביצ׳ה, לינץ, בתחום ומשם דרומה, עד שהים האדריאטי נראה באופק, יוגוסלביה נראתה מבעד לאשנב ; אוסטריה הטייס, ואיטליה - בצד טייס־המשנה. כאן, למרות שישראל נמצאת בכיוון אחר, פנו מערבה ודרומה, שכן כאמור היה צריך לתדלק את הקומנדו. הם המשיכו איפוא מעבר לירך המגף האיטלקי עד לים הטירני, סבבו את חודו הצפוני של האי ונחתו כעבור כארבע שעות טיסה לתדלוק בשדה התעופה באיאצ׳יו, אשר כונה ״רצועת ג׳וק״. השדה, קמפו דל אורו, בפיקודו של הקברניט דזיר לטור, החל לשמש עבור המטוסים גם כתחנה לניתוקם מפיקוח התעופה הבינלאומי. משם דווח לפיקוח על המראת המטוס כאילו לקזבלנקה)מרוקו היתה פרוטקטורט צרפתי עד שנת על קטאניה, שבה, כזכור, הערימו השלטונות האיטלקיים קשיים שונים. פרט לכך היה בשדה התעופה באיאצ׳יו הסכם עם מפקד השדה, ולפיו תודלקו מטוסי הקומנדו באמצעות ״מכתבי זיכוי״, אשר שולמו על־ידי נציגי הרכש בצרפת.** היחס בשדה התעופה לצוותים שנחתו שם היה קורקטי, ״ולא נשאלו שאלות.״ מפקד השדה היה ידידותי, ותמיד שמח להצטרף לצוות 41 המטוס לאיזו כוסית משקה לאחר שמילאו דלק במכלי המטוס וגם במכל הנוסף, שהותקן בגוף המטוס, המריאו שני הצוותים לטיסה בת בעדותו של אחד הנווטים, שהשתתף בטיסות אלה: טסנו לסרדיניה ומצרי מסינה, כמטחווי ואיה מהר הגעש אתנה, לאחר מכן לאורן הים כל הדרך לתל-אביב, ללא שום טריטוריה ידידותית מצפון או מדרום במקרה של צורך. יוון תורכיה וקפריסין היו מתרימות את מטוסינו ללא היסוס. ארצות ערב מדרום היו ודאי ששות לתפוס את המטען היקר על צוותו... סמכנו על המזל בלבד במקרה ודבר מה יקרה כדרך. הניווט מעל לים היה קשה משום שחסרו אמצעי ניווט, היינו רחוקים מקשר עין עם החופים למשך כשש שעות, הניווט היה בסיסי... בסיוע מצפן, חישוב הדוח, הסחיפה ומהירות במטוסים היו גם בסךהכול ארגז נפצים, ארבעה ארגזי חיבורים ** על אחת הדרכים לתשלום עבור הדלק הזה מצאנו בדבריו של אליהו סחרוב לחי יששכר ב שינדלר דרש לשלם הובטח שתנתן־ הוראה להמשיך לתת דלק בקלמן וזה עדיין לא מסודר. לדרוש משינדלר שתנתן ההוראה 0 המתאימה.״ בשדה התעופה איאצ״ו המכונאי דייב הקרקע האמיתית. דאגנו לבן שהחלק הסופי גמסע ייעשה בחשיפה כך שנתהמק מהתקפה מצרית. ההתבייתות לעקרון נעשתה על פי קרן רזיו, לרוב 42 אחרי לאחר פריקה מהירה של מטוס הקרב בעקרון, תדלוק מטוס התובלה, ומנוחה קצרה של הצוותים, המריאו אותם הצוותים, או לעתים צוותים אחרים, במטוסי הקומנדו לפנות בוקר* חזרה לזאטץ. ייתכן שבדרכם לציכיה הפציצו מטוסים אלה את צמח, כפי שכתב גלילי למאירוב ב ] רבה הצילו המצב בעמק הירדן...״ גשר אווירי לעצמאות לאור הניסיון המוצלח בשילוב זוג מטוסי הקומנדו הראשונים, ועל־מנת לזרז ככל האפשר את הטסתם של עשרת מטוסי הקרב, ביקש סחרוב מגלילי ומאהרון רמז להפנות את כל מטוסי הקומנדו שנרכשו בארצות־הברית לזאטץ - ולא לארץ. סחרוב עצמו היה בארץ, עת תקף חיל־ האוויר המצרי את תל־אביב, ונוכח בעליונות האווירית המוחלטת של המצרים. כבר אז הבין את ״הסכנה במשלוח אוירונים אזרחיים ומחוסרי כל מגן כל עוד לא יהיו תחת ידינו מספר ראוי של אוירוני קרב שיוכלו להבטיח את שדות התעופה.״ היה ברור איפוא, שכל עוד חיל־ האוויר לא מסוגל להגן על שמי המדינה ולא הגיע לעליונות אווירית, לא יוכל גם להגן על 44 מטוסי הקומנדו, החשופים להפצצותיו של חיל־האוויר המצרי בקשה דומה הפנה סחרוב גם לטדי קולק. אולם, זה ביקשו להמתין מספר ימים עד שישלח אליו גם את מטוס הקונסטליישן, ״עד אשר תתבהר האפשרות של קניית מפציצים שם למען סחרוב ביקש להחיש את 45 יוכל להוביל כמות גדולה של תחמושת ופצצות למפציצים אלה.״ העברת המטוס, שהיה בעל פוטנציאל הובלה עצום. על־פי שיחתו עם קולק הבין, כי עקב האמברגו האמריקני קשה לשחרר את מטוסי הקונסטליישן האחרים אשר נרכשו בארצות־ גם היימן שכטמן ביקש לזרז את שילובם של מטוסי התובלה, ובמכתבו לדני 46 הברית אגרונסקי, שאל: ״כמה דודג׳ים 47] נחיתת ביניים בדקאר, סנגל מאיאצ׳יו ל׳׳קזגלנקה״ שלושת מטוסי הקומנדו, שהוטסו על־ידי שינדלר, מוניץ ואורבך, התעכבו בנטאל בעטיין של כמה תקלות טכניות והצורך בחלקי־חילוף לתיקונן. לתיקון המטוסים ולהספקת חלקי־חילוף הם הסתייעו אף בחיל־האוויר הברזילאי. בימים שלאחר מכן הגיע למקום מטוס קומנדו RX-137) לדקר! שני מטוסים נוספים הגיעו למחרת היום: האחד והאחר לקטאניה. ״יכולים להציל ואולי להכריע״ 77 לאחר שהושלמו כל התיקונים המריאו אורבך, שינדלר ומוניץ בליל שבברזיל, מזרחה מעל האוקיינוס, לדקר באפריקה. אורבך שמע באלחוט, כי שינדלר חזר לנטאל עקב בעיות במדחף מטוסו. הוא ומוניץ המשיכו בטיסתם, וכעבור בדקר. לאחר תדלוק המטוסים המריאו למחרת היום בבוקר לקזבלנקה במרוקו. לאחר כתשע שעות טיסה )כ לאחר ליל שינה ״במלון מוכה 48 שישמרו על המטוסים, והלכו ללון באחד מבתי המלון במקום פרעושים״, המריאו למחרת היום בשעה שעות לאורך החוף הצפוני של אפריקה, חצו את היס־התיכון לכיוון סיציליה, וחצי שעה מאוחר יותר שמעו באלחוט מטוסם את דניאל אגרונסקי ממגדל הפיקוח של שדה התעופה בקטאניה מברך אותם על הגיעם. לאחר שנחתו, לא נאמר להם מהו יעדם המתוכנן, ורק לאחר יום מנוחה עודכנו שיעדם הבא הוא ברנו הרי האלפים של אוסטריה ואיטליה, היישר למרכז אירופה. הם טסו לשם, למרות שיעדם הסופי היה הבסיס בזאטץ, כיוון שבברנו היה שדה תעופה בינלאומי מוכר, וטיסה ממנו בתוך ציכוסלובקיה לזאטץ לא היתה אמורה לעורר ״תשומת לב מיוחדת בשלטונות הכיבוש האמריקניים של אוסטריה.״ הטיסה לשם היתה במזג־אוויר ערפילי, גשום ומעונן של אירופה, קשה יותר לטיסה אף מזה של פנמה ואמריקה הדרומית. פרט לכך, שדה התעופה של ברנו היה למעשה מגרש דשא - ולא מסלולים, והיה קשה מאוד לאתרו מהאוויר. מוניץ )במטוס אולם אורבך )במטוס אורבך חג מעליו הדריך אותו מוניץ ממכשיר האלחוט שבמגדל הפיקוח והנחה אותו איך לנחות. לאחר נחיתתם, לדברי אורבך, ניגש אליהם ״האיש עם המזוודה השחורה, מי שהתברר 49 לנו מאוחר יותר כדוקטור פליקס, ודאג ללינה שלנו במלון במשך הלילה.״ בנטאל נשאר איפוא רק מטוסו של שינדלר. האלחוטאי במטוסו היה החלד ליווינגסטון. כאמור, הם המתינו שם עד להבאת חלקי החילוף עבור מטוסם המושבת. כעבור כמה ימים הגיע לשם מכונאי מברבנק מטעם חברת לאפס״א, ולאחר שתוקן המטוס, טסו לדקר. משם המשיכו לקזבלנקה. לאחר נחיתתם התכוננו לנוח מספר שעות, וביקשו מחדר המבצעים אישור לטוס לקטאניה. אז הודיעו להם משם, כי אחד ממטוסיהם )המטוס של ריבקוף( אמור להגיע מקורסיקה ולנחות אף הוא בשדה. מהר מאוד התברר להם, שבמהלך השבוע האחרון נחתו בשדה התעופה המרוקני מטוסי קומנדו של לאפס״א שהגיעו מקורסיקה. כשעה וחצי מאוחר יותר חזר ליווינגסטון לחדר הרדיו, וגילה כי מטוסו של ריבקוף נחת כבר - אבל לא במרוקו, אלא במקום אחר. הם הסיקו איפוא, כי ההודעות המרוקניות היו כוזבות, לא בזבזו זמן, .50 וכעבור מספר דקות המריאו לקטאניה כיוון ששדה התעופה היה סגור, קיבלו אישור להגיע לרומא, ושם נחתו ב התעופה בצימפינו. היה שם דני אגרונסקי, אשר הביע סיפוק מכך שלא נחתו בקטאניה, כיוון שעקב לחץ אמריקני ובריטי סגרו האיטלקים את שדה התעופה בפני מטוסיה של לאפס״א. כאן נודע להם על העברת מטוסי המסרשמיט מזאטץ דרך איאצ׳יו, ועל כך, כדברי ליווינגסטון, ש״ההודעות על נחיתות והמראות מקזבלנקה במרוקו היו תרמית כדי להסוות את הידיעה על 78 גשר אווירי לעצמאות נחיתות והמראות מישראל״: מישהו במרוקו היה מודיע על נחיתת המטוס שם, וכעבור זמן־מה - על המראתו משם. בבוקר למחרת המריא שינדלר משם לצ׳כוסלובקיה, ולאחר שנחתו בבסיס בזאטץ, פגשו את סם פומרנץ. בבית־המלון שבו התאכסנו הצוותים פגשו את אדי צ׳ינסקי ואת הל אויבך, וזה מסר לשינדלר, שעל־פי הוראתו של אל שוימר איננו מתוכנן 51 להשתלב בפעילות הרכבת האווירית, ועליו לחזור למחרת היום לארצות־הברית ״אנו עוכדים כאן ממש כמלכים״ למרות כל הקשיים הרבים בקליטת מטוסי התובלה, היו מוכנים אז בארץ לקלוט בעקרון אף יותר ממטוס קרב אחד ללילה - בתנאי שהודעה על כך תועבר מראש כדי שאפשר יהיה ב 52 להיערך לכך מסרשמיט נוסף - ובכך הגיע מספרם לשלושה. במטוס זה יצאו גם חמשת המומחים הצ׳כיים, כדי להתחיל בהרכבת מטוסי הקרב בארץ ובהדרכת אנשי התחזוקה של החיל על מטוס זה.* סחרוב ביקש להעמיד לרשותם מהנדס דובר צ׳כית כמתורגמן, ולדאוג לכך שירגישו 54 עצמם ״כמו בביתם״ מפאת ההאפלה הכבדה, ששררה בכל האזור, ביקש בריגר באותו היום להמשיך ״לאותת וציין שוב כי אותות הקריאה והזיהוי של 55 מתל־אביב משנים עשר פנסים, את האות המטוסים יהיו לפי תוכנית ״יקום פורקן״. הוא הדגיש כי הכרחי לאשר כל ״בלק״ שמגיע אליהם, שכן לדבריו ״אין אפשרות להסדיר את סידורי הרכבת המשלוחים אם אין לי אישור אהרון רמז השיב לו, כי ״האיחור באישור על בלק בא הודות לקשיים 56 על כל בלק שמגיע.״ בקשר הפנימי.״ גם בסוגיה זו, כמו בסוגיות נוספות, טרם הוגדרו דפוסי הפעולה בין חיל־ האוויר ובין שירות הקשר. לעיתים היו המברקים מאירופה עוברים דרך גורמים שונים, לא כך היה נגרם עיכוב במועד הגעת המברק לנמען לפעולה, וזה ; מכותבים או מכותבים לידיעה 57 האחרון לא היה מספיק, כמובן, לאשר או לפעול לפי העניין בשדה עקרון נערכו לקבלת המטוסים, אולם אלה לא נחתו על־פי המתוכנן. מפאת מזג־ אוויר רע ״התעכבו מספר כלים ונשארו תקועים בדרך, מבלי שתהיה ידיעה מדויקת על מקום ב 58 המצאם ״ ובריגר ביקש מרמז להודיעו מי מהמטוסים כבר הגיע לעקרון רמז לבריגר ולמאירוב, כי אחד המטוסים הגיע בסדר, אולם השני ״הגיע אחרי הזריחה וללא הודעה מוקדמת על האיחור הרב בבואו.״ לדבריו, ״בדרך נס נמלט לפני שהגיעו אוירוני האויב.״ הוא חזר והדגיש, ש״אין להביא אוירונים באור היום בשום פנים כל עוד שאין אנו כוונת דבריו של 59 שולטים באויר רמז היתה, ככל הנראה, לאחד ממטוסי הדקוטה הצ׳כיים, אשר הוביל אמצעי לחימה והגיע נכון למועד זה פעלו בעקרון לאחזקת מטוסי התובלה ולהרכבתם של מטוסי המסרשמיט, שהחלו מגיעים לבסיס, האנשים הבאים: טוביה צימרמן, בלפור מזרחי, יצחק יודוסיץ, אמנון מלחי, שבתאי כץ, פרץ פוזנר, יהודה פלפל, דניאל שטילר, ברוך פלמן, גד רצק, אריה שקולניק, משה כץ, יוסף גדעוני, יוסף הויזמן, מיכאל ברגמן, מאיר סולודוחה, יעקב איש שלום )פרידמן( , בנימין וידנפלד )פלד(, מנחם נוימן, נתן רפלופיץ, דוד לנדסמן, חיים גריבלר. קבוצת זו השתייכה למחלקת ההנדסה בראשותו של יהודה רבין, והגיעה לעקרון 53 בתחילת מאי ״יכולים להציל ואולי להכריע״ 79 ביום שישי המטוס, ורק ״במקרה הרגישו התותחנים שאוירון זה מתקרב שלא במטרה להתקיף,״ ולכן ״האוירון לא נורה על ידם.״ קצין ההנדסה של חיל־האוויר בעקרון, פרדי פרידמן)יעקב איש שלום(, דיווח על המקרה למטה החיל: אינני צריך להדגיש באן את אי האחריות, לחנות באור היום. רגעים מספר לאחר המראת האוירון, הופיע ספיטפייר אויב, שסבב בשמי שדה התעופה. לא תמיד ישחק לנו מזל בזה. אני חושב שישנה איזו תקלה שהיא בשיטת העברת המברקים. את המברק המוסר לי שהאוירון יחנה בעקיר בשעה קבלתי בשעה זו הפעם הראשונה שקרו מקרים כאלה. אינני רוצה להיות אחראי לשום תאונה שקרתה בגלל אי־אחריות של איזו מחלקה אחרת, והנני מבקש לברר מדוע 60 ההודעה האלחוטית אחרה לבוא הנחיתות האווירית של החיל התבטאה אף בדברי טוזרוב: ״הערבים מנצלים מלוא יתרונם באויר ובהעדר כח ראוי של אוירוני קרב, אנו עומדים חטרי־ישע מול ההתקפות שלהם.״ מציאות קשה זו היתה הרקע לתוכנית טחרוב ״להוציא מכאן מפציצים כבדים )כמובן בתנאי שנשיגס בימים הקרובים( ולהפציץ מטרות שונות בארצות האויב על מנת שירדו אח״כ בארץ.״ יתרה מזאת, לדברי סחרוב גם אם ״יחזרו המפציצים הנה על יחס הצ׳כים הוסיף וכתב: 61 אנשי המקום דמעות על כך.״ אנו קבלנו באן לרשותנו שדה תעופה צבאי שלם... מחוץ לעשרות של פועלים + טכנאים ומהנדסים מקומיים העומדים באן לשרותנו לבל הצרכים, הבאנו הנה טכנאים משלנו הבודקים כל אוירון ועושים בו את כל התיקונים הדרושים... עזרתם ואהדתם של האנשים המקומיים ומחלקות הממשלה השונות מלווים אותנו בכל תנועה שלנו כאן. כל הופעה של טייסים אמריקאיים במשטר השורר היום במדינה זו היא ממש בלתי אפשרית, פרט לטייסים שלנו הנהנים מהכנסת אורחים מלאה מצד נציגי הממשלה כאן ונמצאים תחת חסותם של קציני משטרה מיוחדים — המצווים לדאוג לאכסונם וכלכלתם ולמנוע כל אי־נעימות היכולה להגרם להם. במלים אחרות אנו עובדים כאן 62 ממש במלכים ואכן, בצ׳כוסלובקיה הלכה והתארגנה העבודה. בזאטץ הועמד לרשות הצוותים מלון ״זלאט־ לייב״ )אריה הזהב(, וכעבור זמן מה גם מלון ״סטאלינגרד״ )נקרא אחר־כך ״הנזליק״( שם. הפיקוד על הפעולה בזאטץ והקישור עם מפקד הבסיס הצ׳כי, קולונל פראנטשיק זומר, היו בידי לוי קופילביץ )ארגוב(, יליד ציכיה. הוא היה גם האחראי למחסני הנשק המיועד למשלוח לארץ. סם פומרנץ ריכז את כל הטיפול התחזוקתי במטוסי התובלה ובהבנתם של מטוסי הקרב להטסה. לאחר נחיתת המסרשמיטים בזאטץ, היה פומרנץ עורך טיסת ניסיון למטוס. לאחר נחיתתו היו מוציאים את הגליקול)נוזל קרור( מהמנוע, מפרידים את הכנפיים והפרופלור מגוף 80 מכונאים במלון ״סטלינגרד״. משמאל: מיכאל אונדרה ופרד דהמס המטוס, ומכינים הכול להעמסה על מטוס התובלה. ארני סטליק, שהיה ממוצא צ׳כי ושלט היטב בשפה הצ׳כית, סייע לו במיוחד בקשר עם הצ׳כים" על פומרנץ כתב סחרוב ממש באותם הימים: איש זה הוא ממש אנציקלופדיה חיה של תורת הארונוטיקה על כל הסתעפויותיה ואחד הבחורים המסורים והיקרים שיש לנו כאן... הוא חיוני מאד לפעולה התקינה של הבסיס שהקמנו כאן ולמעשה משמש בתור האיש המרכזי בו... ללא ספק יוכל במשך זמן זה להיות לכם לעזר רב בעצה ובניסיון המעשי העומד לרשותו. הוא בקיא בכל האספקטים של האויריה המלחמתית 6 ורצוי שישעיהו אחד ממהנדסי הטיסה הראשונים, שסייעו לפומרנץ בשדה התעופה בזאטץ, היה רוברט )בוב( דאון הוא נשאר בזאטץ, ובעדותו לימים נזכר כי היו אלה ״ימי גהינום מטורפים,״ שבהם שהו בשדה התעופה משעה חמש בבוקר עד תשע בערב, בכל יום מימי השבוע, למשך חודש שלם. עמלו עד כדי התמוטטות מעייפות. אוטובוס מיוחד, בליווי חייל ציכי נושא תת־מקלע, היה לוקח אותם 65 מבתי־המלון אל השדה כל בוקר על־פי אחת הרשימות, פעלו בואטץ בעיצומו של המבצע היה גם ריכרד פופר, יליד ציכיה, שגר באחת החוות, שלושה ק״מ מזאטץ, והגיע ביוזמתו כדי לסייע בפעולה 66 שם. הוא סייע גם בהכנת מטוסי ״המבצרים המעופפים״ להפצצה, כמתואר להלן ״יכולים להציל ואולי להכריע״ 81 יהודה בריגר היה אחראי על הקשר בין זאטץ ובין פראג, על הקשר עם הארץ ועם השליחים בארצות אירופה ובארצות־הברית, ונשא ב״אחריות כללית״ לכל מבצע ״בלק״. כדי למנוע ״כפילויות ובלבול״ בהודעות על משלוחי הנשק ומטוסי הקרב, קבע סחרוב כבר עם הגעתו ו זr זנQ U, 13 » . r ״^ I ri>c.-/1 -J. C-Vt .•0r, f2 TM fob *!Jit •ft *!a t^ G> v , ^ ^ *1J *xUy \k *hti !'•?b £> F*J<><> j - 1m *,^ ^ Q k ^ ^r ^ u v^ .1V/1& - ),00J5 ׳f ־׳ י אזי/>׳׳ , ה ״fo-riS ^ ^tu r kT^ 7 ^ i-rw ^ ,די-י U*> r prc-H-t ^ «-• ^ HOTEL PAR12 PRAhA 2 r,,u»0 rv ז 4 ־־, ׳ 1,/U u Lr^ •1S5 Gt 1JK I ־־לגדי» ; n X m uioanlm miniiii'a V n 1 I t n I H 0 OICHOOU j ״ 111(׳I\i» ICaja•1, זגלןוןו Ija-> K IX *1pL( w-tf ממכת82 גשר אווירי לעצמאות לצ׳כוסלובקיה, שבריגר יהיה האחראי והחתום על כל ״ההודעות בדבר יציאת הסכינים נוסף תיאום הפעולה 67 למשלוחים שלו הואיל והמשלוחים של הסכינים משולבים במשלוחים שלו.״ בין כל אלה שעסקו במשלוח אמצעי הלחימה, ומטוסי הקרב בכללם, היה לקוי למרות שהיה חיוני מאוד, ועובדה זו הקשתה עוד יותר על המאמצים להעביר במהירות את מה שנרכש לארץ. ״בלק״ תאונה ואשמה במבצע הצורך לזרז ככל האפשר את העברתם של מטוסי המסרשמיט הלך ודחק. דא עקא, לא חסרו קשיים גם בקבלת המטוס בארץ. פרט לעליונות האווירית של חיל־האוויר המצרי, שכאמור סיכנה את מטוסי התובלה והיתה הגורם העיקרי לכך, שכל המטוסים הגיעו לארץ עם חשיכה, והמריאו קודם עלות השחר, ופרט למצבם הטכני הגרוע של חלק מהמטוסים אשר נרכשו - חסרו גם שדות תעופה חלופיים למטוסי התובלה. מסלולים חלופיים אלה היו חיוניים ביותר, שכן היה חשש שבגלל תקלה טכנית כלשהי או מפאת קשיי מזג־אוויר לא תהיה אפשרות לנחות בשדה עקרון. יתרה מזו, הבסיס טרם היה ערוך מבחינת הגנת נ״מ. חיל־האוויר המצרי הכיר היטב את הבסיס בעקרון, והיה חשש שאם יפציצו - יצליחו, בסופו של דבר, להשבית את המסלולים, לפגוע במטוסים ולהוציא מכלל פעולה את שירותי הבסיס. היה ברור איפוא שנחיתתם הקבועה של מטוסי התובלה בעקרון אלא שהמסלול בשדה דב היה קצר ; מסוכנת, ויש צורך להחליף מפעם לפעם את שדה התעופה מדי לנחיתתם של מטוסי מבצע ״בלק״, ובסיס במכתבו לגלילי ולרמז הציע סחרוב ב 68 הבריטי בבית דראס או אף בשדה התעופה בחיפה - אם כבר נרכש מהבריטים - שכן הוא העריך ואכן, הלחץ והמתח של הטיסות 69 שהערבים לא יפציצו שדה זה מפאת נוכחות הבריטים שם במסגרת מבצע ״בלק״, וחוסר חלופה אחרת לשדה עקרון היו מהגורמים העיקריים לתאונה הראשונה במבצע זה. בינתיים, כאמור, הגיעו הל אורבך ובוב לורי במטוס קומנדו התכונן הצוות לטיסתו הראשונה לארץ ואל דוברוביץ הצטרף אליהם כנווט. במטוסם הוטענו, בין השאר, שלושה מדחפים למסרשמיט )במשקל תחמושת RX-136) שלדון אייכל - טייס־המשנה, אהרון משה רוזנבאום - הנווט, ואדוארד סטירק האלחוטאי. במטוס הוטען גוף מטוס המסרשמיט הרביעי)במשקל במשקל לנחות בעקרון בשעות הלילה. מזג־האוויר היה טוב וקשר אלחוטי נקבע עם שניהם. כ לימים העיד ממיץ שבמטוסו היה מטוס זאטץ הוביל מוניץ במטוסו מטוס לאישוש הנחה זאת ראה דבריו של אגרונסקי במכתבו לפומרנץ: ״החלטתי שמשלוח ה-־ד ואכן, ידוע לנו שמטוס 70 ועדיף לפרקו אצלך ולקחת אותו מאוחר יותר כשלא יהיה דבר חשוב יותר להעביר.״ כזה היה בזאטץ, וסם לואיס טס בו, באירוע המוזכר להלן על הקונסטליישן שנחת נחיתת־אונס בזאטץ. ״יכולים להציל ואולי להכריע״ 83 יומיים לאחר התאונה. משמאל: נורמן מתיץ, אייכל שלדון ואדוארד סטי דק לפני המועד המשוער לנחיתה עלה ערפל כבד מצד הים וכיסה את שדה התעופה בעקרון. בשדה המתין להגעת המטוסים היימן שמיר. בהעדר אמצעי הנחתה נאותים הבעירו בשדה אשפה טבולה בנפט לאורך המסלול, וזרקורים שהוצבו על מכוניות כוונו אל על. אורבך הצליח לנחות, אולם מוניץ, שהתקרב במטוס השני אל השדה מצד מערב, לא הצליח לראות את המסלול. בין צוות המטוס ובין פיל בלוך, פקח הטיסה במגדל הפיקוח, היה קשר רדיו, אולם מוניץ לא הצליח לנחות על־פי ההוראות שקיבל ממנו, שכן לא ראה את אורות המסלול מבעד הערפל. בלוך הורה לו לצאת לכיוון הים ולחזור אל שדה התעופה ולהיזהר לבל ייתקל בגבעות סביב. 84 גשר אווירי לעצמאות כשהיה המטוס ממש מעל השדה, ניתנה לטייס הוראה לטוס בכיוון מזרח במשך שתי דקות, לפנות חזרה לעבר שדה התעופה ולהנמיך אגב התקרבות עד לגובה, שיאפשר לו לראות את המדורות שהועלו ליד המסלול. מוניץ אישר את קבלת ההוראות, אולם לא הצליח לבצען. הוא הודיע שיש לו דלק עוד לשעה נוספת בלבד, ובשלב זה נותק קשר הרדיו עם המטוס. כוח ״גבעתי״, שנשלח לחפש את הצוות, לא מצא דבר, ושב לבסיס כעבור שעה בערך. אורבך התכונן בינתיים לטוס במטוס הקומנדו, שבו הגיע לארץ, על־מנת לחפש את המטוס; אולם בינתיים הגיעו שלושה מצוות המטוס כשהם ״פצועים וסובלים מזעזוע.״ מוניץ ניווט באמצעות המצפן שרכש בפנמה, תוך שהוא נושא על־גבו את האלחוטאי אדוארד סטירק* שנפצע בתאונה. אנשי הצוות העידו כי שניות ספורות לפני התאונה נכנס הנווט משה רוזנבאום אל פנים המטוס, וכפי שנכתב בתחקיר התאונה, ״נראה שהמסרשמיט שהיה בתוך המטוס נפל קדימה אנשי הצוות ניסו לחלצו מן 72 בזמן הנפילה, ודרס את המנוח, בהצמידו אותו אל המטוס.״ המטוס, אולם כיוון שהמטוס החל לבעור ועמד בסכנת התפוצצות, לא המשיכו בניסיונותיהם. למחרת נמצאה גופתו של רוזנבאום." צוות המטוס עבר בדיקה רפואית, טופל והועבר לבית־ הבראה בגבעת ברנר למספר ימים, ולאחר מכן שבו אנשיו והשתלבו בפעולה של מבצע בעקבות התאונה כתב סחרוב להלל ולאהרון: 74 ״בלק׳׳ שמענו בכאב את הידיעה על התרסקות ה ותסלחו לי על הציניות בשאלתי אם נוסף לאבדות בנפש נפגע גם הסכין. אנו יודעים את החשיבות הגורלית הנוגעת לכל סכין ועד מה גדולה כל אבדה... בהזדמנות זו עלי לציין את המתח והעומס שבו עובדים הצוותים של ה ואחת ממטרות נסיעתי לאמריקה היא להשיג מספר טייסים נוספים לכלים 75 אלה למען יוכלו לעבוד בתנאים יותר נורמליים ואכן, בגלל הצורך הדחוף לגייס לשורות חיל־האוויר כמה שיותר טייסי תובלה וטייסי קרב )כמעט שלא היו כאלה ביישוב היהודי(, לא התאפשרה ״בדיקה בציציותיו״ של כל מועמד - מה גם שטרם הוקמו המסגרות המסודרות לבחינת מהימנותו של האיש הן מהבחינה הביטחונית והן מהבחינה המקצועית. ביטוי לכך מצאנו באחד המברקים של שאול מאירוב לראש מטה חיל־האוויר, אהרון רמז, ב קרב, התעוררה שאלה אם מותר לנו לגייס טייסים גויים אוהדים לענייננו. המדובר בשורה הראשונה בטייסים ספרדיים, ריפובליקאיים, מומחים ומוכנים להתנדב. יש רבים כאלה.״ על כך השיב רמז: במידה שגויים מתנדבים ומהימנותם ברורה, לדעתי יש לקבלם. יש לעשות מאמץ לגייס עוד טייסים באנגליה, ארה׳׳ב, הולנד, בלגיה, צרפת וכוי. הרזרבה שלנו כאן קטנה מאוד והצרכים מתרבים והולכים. אד סטירק בן שהעבירה מעפילים מאירופה לישראל. האניה נתפסה על־ידי הבריטים, והוא נשלח לחדר מעצר בכלא עכו. 71 הבריטים שחררו אותו כעבור שישה שבועות, לאחר שהוכיח להם כי אינו יהודי, שכן לא נימול ״יכולים להציל ואולי להכריע״ 8 5 בינתיים, עד לגיוסם של טייסים נוספים ובמטרה להקל את ״המצוקה בצוותים לאוירוני ההובלה,״ הציעו מאירוב וסחרוב שישלחו מיד מהארץ לצ׳כיה את הטייסים של מטוסי נוסף לטייסים 76 הקומנדו, אשר יצאו ״מכלל שימוש בארץ, מחמת פגיעות או סיבות אחרות.״ ביקש אגרונסקי שישלחו גם חלקי־חילוף שמישים, שניתן להוציאם מהמטוסים שהושבתו, פרט לצורך בהקלת קצב העבודה, שהתעורר 77 עבור כל מטוסי הקומנדו העתידים להגיע בעקבות התאונה, התעוררה מחדש שאלת ביטוחם של הטייסים. במברק ממאירוב לרמז נאמר כי ״חוזר לענין ביטוח הטייסים. הענין בלתי נדחה. הכרחי שממשלתנו תבטח חייהם ותודיע על 79עניין הביטוח עוד יעסיק את מרכזי הרכש גם בהמשך הפעולה 78 כך. זכרו - דחוף ביותר.״ שרידי מטוס הקומנדו נחיתת־ אונס באוקסוס בעיית תחזוקתם של המטוסים ורמת שמישותם התבטאה כבר עם המראתו של מטוס הקומנדו RX-130) אתו במטוס טס לראשונה גם הנווט סיריל שטיינברג מדרום אפריקה, אשר הועבר ממחלקת הנווטות של החיל להשתתף במבצע ״בלק״. הוא היה עד לתאונה שאירעה למטוסו של מוניץ, והיא הותירה עליו ועל שאר האנשים רושם קשה ביותר. בטיסה זאת טס כעוזרו של הנווט, אל 80 דוברוביץ, שהיה בדרכו חזרה לארצות־הברית לאחר כמה שעות טיסה, בהיותם בין האיים היווניים, דמם המנוע הימני. המטוס בקושי מחזיק גובה. הם מתחילים להשליך חלק מהמטען - בעיקר ארגזי תפוזים, שיועדו למשלחת בציכיה ולחלוקה בין הפקידות הבכירה שם - כדי להפחית ממשקל המטוס, אולם כמעט ללא 86 גשר אווירי לעצמאות הועיל. היה ברור להם, שלא ניתן להמשיך בטיסה על מנוע אחד עד איאצ׳יו, ולאחר עיון במפה שהיתה ברשותם נחתו בשדה תעופה באי ארקסוס. לאחר הנחיתה גילו, כי מדובר בבסיס תעופה צבאי לכל דבר. הם התקבלו ״בסבר פנים יפות,״ ובה־בשעה חיכה מפקד הבסיס, 81 הקומנדנט דמיטרי סקלטסויאניס, להוראות מאתונה כיצד עליו לנהוג מצב הביטחון ביוון היה אז מעורער, שכן הממשל באתונה היה מצוי באותה השעה במאבק נגד הגנרל היווני המורד מארקוס ואפיאדס, מנהיג כוחות הגרילה הקומוניסטיים, אשר הכריזו בסוף שנת ואכן, כעבור זמן קצר נשלח לבסיס קצין מודיעין יווני, וזה בדק 82 נבדק איפוא בשבע עיניים את תעודותיהם של אנשי הצוות, תחקר אותם גם באשר למהות קשריהם עם המורדים, והורה לעוצרם לפי שעה בבסיס. גם תכולת המטוס נבדקה, ואז התברר ש״בשעת החלפת העובדים ] ״לא היה בידו דבר מחוץ לרשיונו כטייס. הודיעו לו שהכלי עצור עד אשר יגיש את כל הדוקומנטים לבקורת.״ מטוס זה לא היה היחיד: כבר ב כאז כן עתה שוחרר צוות 83 היווניים ברודוס ארבעה מטוסי האנסון, אשר היו בדרכם לארץ מטוס הקומנדו, והוא יצא ב הנדרשים.* ואכן, מרומא הודיע אגרונסקי לרמז כי ״תעודת הרשום״ של המטוס נמצאת אצל הל אורבך, וביקשו לשולחה לו במטוס. באותה הזדמנות גם ביקשם להחליף את אותות הקריאה והזיהוי של המטוסים באותות אחרים - אף הם על־פי תוכנית ״יקום פורקן״, ב 85 שעדיין היוותה את הבסיס להתקשרות עם מטוסי מבצע ״בלק״ מאירוב, ״שניירותיו אינם בסדר וכל מה שישהה שם כן תגדל הסכנה שלא יוכל לצאת. פעלו 86 בענין זה בדחיפות והודיעו המצב והעיקר תזורז המראתו מטנור.״ בעקבות התאונה ונחיתת־האונס, נגרעו איפוא שני מטוסי קומנדו מהסבב של מבצע ״בלק״ - נוסף למטוס הקומנדו הראשון 87 הוחלט איפוא לשלחו - לאחר תיקון מקומי, שיאפשר לטוס בו - לתיקון יסודי בצ׳כיה רמז ושמיר ביקשו לבדוק אם ניתן 88 בינתיים שהה המטוס בשדה עקרון, חשוף לעיני כול להנחית את המטוס בקטאניה שבסיציליה, שכן לדבריהם ״מצב המטוס הוא כזה שטיסה עם זאת, אם לא יהיה אפשר לנחות שם היה מוכן הל ; קצרה עם מטען דלק מוקטן רצויה״ אולם הטסת המטוס נדחתה שוב ושוב, כיוון שהיה צריך 89 אורבך להסתכן ולטוס עד איאצ׳יו 90 להכשירו לטיסה, ותיקונו נמשך מעבר לצפוי בינתיים, כיוון שהיה קל יותר להעמיס את גוף המסרשמיט על מטוס הקומנדו, העדיפו אותו על־פני הסקיימסטר. ב הובל מסרשמיט בלי מדחף, וכן ״ארגז זכוכית משוריינת, שישה גלגלים, ארבעה ארגזי חלקים ובסקיימסטר הובלו ; רזרביים וחבית גליקול״ בהגיעם לנמל התעופה באתונה המריא הצוות משם לרומא - פרט לשטיינברג, שכאזרח דרוס־אפריקני היה צריך להצטייד בוויזה איטלקית כדי להיכנס לאיטליה. הקונסול הדרום־אפריקני ביוון, דוד פישר, המציא לו אותה כעבור זמן קצר. ב 84 ולמחרת, בשעה ״יכולים להציל ואולי להכריע״ 87 כמה ״ארגזי חיבור״ וכן ארבע ״מכונות למילוי כדורים ( ארגזי תחמושת מ״מ(״. ב־ אולם, להמשך הפעולה נותרו שני מטוסי קומנדו בלבד, שאחד הוטס 91 מספרם בארץ לשישה בידי ריבקוף וקורץ, והאחר - בידי ראב ושילדס להחיש ככל האפשר את הטסת מטוסי הקרב, ולכן חזר ובדק היכן ארבעת מטוסי הקומנדו, ״שעוד נותרו לנו חוץ מאלה הטסים כבר בקו הזה וכן את הקונסטליישן ולא עלה בידי עד היום לברר היכן הם. איש איננו יודע. אני מקוה לפתור חידה זו... ואז נוכל לפתוח קו סדיר רצוף תשובה לחידתו נמצאה בדבריו של אגרונסקי מיום 92 ורחב־היקף של הובלה על כל סוגיה.״ במאי, כפי שכתבם לרמז ולשכטמן: הגיעו עד עתה חמישה דודג׳ים שלושת ד. לא נכלל הכלי של אוני האחרונים עדיין בנטל ה. הקדילקים שבפנמה דורש החלפת מוטור. ו. אל 96 שוימר באים הנה חששם של צוותי האוויר - שמא יתעו בדרכם ולא יצליחו להגיע למחוז חפצם - גבר עוד למרות זאת נמשכה 97 יותר לאחר נפילת שני צוותי מטוסי נורסמן בשבי המצרי ב הפעולה האינטנסיבית במבצע ״בלק״. למחרת היום יצא לארץ ריי קורץ במטוס מסרשמיט ללא מדחף, חמש חגורות לטייסים, שני גלגלים ואף חבית גליקול. לאחר נחיתתו שב והמריא קורץ לצ׳כיה וב היום המריא גם הל אורבך במטוס הטיסה התנהלה ללא כל הפרעה, אולם לפתע הבחין במטוס קרב צמוד לזנב המטוס, המסמן לו לעקוב אחריו. כך עשה, וכעבור זמן מה נחת בעקבותיו בשדה התעופה בטרוויסיו שבאיטליה. הצוות נלקח למועדון הקצינים, ושם סיפרו, שהם בדרכם לאיאצ׳יו ומשם לקזבלנקה. מפקד הבסיס בדק את מטוס התובלה וראה את מטוס הקרב. הוא אף הראה לאורבך עיתון, ובו כתבה על הארץ. הוא אישר לאורבך להתקשר לרומא ולדבר עם דני אגרונסקי, וכעבור מספר שעות קיבל אורבך אישור להמריא. כיוון שהיה כבר מאוחר מכדי להמשיך בטיסה, נותר הצוות ללינה שם. מפקד הבסיס בא למלון שבו התארחו ולקחם לארוחת ערב. למחרת היום, המריאו לאיאצ׳יו. במברק לארץ העביר אגרונסקי את הודעת אורבך, שהשדה בטרוויסיו ״מצוין. קבלת בדו״ח של גרדנר על תוכנית זו ב מפציצי מיטשל - נוסף למכונות ירייה ותחמושת רבה. ב־ להיפגש עם יועצים ועוזרים צבאיים בכירים כגנרל רודריגו וגנרל גונזלס, כדי להחליט אם לאשר את הרכישה." כן ציין גרדנר, כי ״במקרה של קשיים במקסיקו אנו מתכוונים להשתמש בסינים כנמענים למטען זה. קולונל לארי איבס, נשיא לממשלה הסינית.״ אליהו סחרוב וגיר איזן )איתן( פנו לטקסס שבוע קודם לכן, כדי ליצור קשר עם איבס במקסיקו סייע גם 94 ולעקוב אחר עיסקת מקסיקו. באותו הזמן יצא שוימר לקנדה לרכישת מטוסים נוספים אילי סוראסקי: הוא דאג לאשרת כניסה למקסיקו עבור סחרוב, וסייע במשא־ומתן עם ראשי הממשל שם '5 וברכישת מלאי גדול של דלק למטוסים 88 גשר אווירי לעצמאות בשדה התעופה באיאצ״ו, משמאל: גיוליוס קוב ר ני ק וריי קורץ פנים יפה. הכל בסדר.״ אורבך דאג להפיץ בין הצוותים את המידע: אם תוך כדי הטיסה 98 מתעוררות בעיות כלשהן, שיפנו לטרוויסיו, ״כי יש לנו חברים.״ ״חוסר יד מאומנת בהנהלת הטייס״ על רקע מציאות קשה זאת התנהלה איפוא הרכבת האווירית מצ׳כיה לארץ. ביקורתם של טייסי התובלה על תנאי הפעולה במבצע ״בלק״ היתה מקיפה, והם חילקו אותה עם יהודה ארזי, ממרכזי פעולת הרכש והגיוס בארצות־הברית. ואכן, ב הטייסים האמריקאיים מתאמנים במכתביהם לחבריהם, על חוסו רשת גדעון ] הטייס באירופה. התסיסה הזאת שהדיה מגיעים לאמריקה, תקטול את הגיוס. בן־יהודה שאול מאירוב לא היה מוכן למנות את פרדי פרדקינס למרכז הפעולה האווירית באירופה, 100 והעדיף למנות לתפקיד זה את אליהו סחרוב יחד עם ״מומחה רציני״ מהתחום האווירי ב וארה״ב, יוצא מתי כמרכז אדמינסטרטיבי של ענייני התעופה. הדבר דרוש בהחלט. נדהמתי בשמעי שהוא הגיע לזמן קצר. כבר הודעתי שאין בכוחי לרכז גם עניינים אלה וחוסר ריכוז מתאים מתנקם. עומד 101 על תביעתי בכל תוקף.״ ״יכולים להציל ואולי להכריע״ 89 לקראת סוף חודש מאי נפגש סחרוב עם חי יששכר, הממונה על כל הצד המשקי של חיל־ האוויר, אשר הגיע לאירופה על־פי דרישתו של בן־גוריון, כדי למצות אף את הסיכוי הקלוש ב 102 לרכישתם של מטוסי ספיטפייר בפריז. הואיל ואני נוסע לאמריקה, קבלתי מידיו כל העניינים... חי נוסע לפגישה עם אור ואכן, סחרוב יצא לארצות־הברית, ויששכר נפגש עם 105 ואחריה יודיעכם מתי חוזר לארץ.״ שאול מאירוב. זה היה מעוניין להשאירו כמרכז כל נושאי התעופה: אני חוזר להכרח למנות כאן מרכז לענייני תעופה, תחת פקוחי. בזמנו הצעתי את חי ישכרוב, או אליהו סחרוב, הנמצא היום באמריקה. חי נמצא אתי וסבור שעליו לחזור ארצה לתפקידו, אן יקבל כל הכרעה. מחמת רבוי העניינים והסבוכים אני תובע להפריש אחד משניהם למלוי התפקיד. אם לא אקבל תשובתכם עד 104 דחוי אולם, מאירוב לא המתין עד ״חי ישאר באירופה לרכוז ענייני התעופה עד שובו של אליהו מאמריקה. מיד עם שובו על־מנת לסייע לו 105 יחזור חי לארץ ואליהו ישאר בקביעות לידי לריכוז הענינים.״ בעבודתו, מינה מאירוב תחת כפיפותו גם את יהודה פישמן למרכז רכישת חלקי־החילוף 106 למטוסים מתוך מטוס הקומנדו, משמאל: הל אורבך והארי ש 90 גשר אווירי לעצמאות החלטתו של מאירוב - להשאיר את יששכר - לא היתה לרוחו של חיל־וזאוויר, ורמז גם יששכר העדיף 107 ביקש ממנו לעשות כל מאמץ ״שחי יחזור במהירות האפשרית״ לארץ לשוב לארץ, וכפי שכתב: ״ידוע לכם שאור מעכב אותי כאן בקשר עם הענינים שלנו באירופה. בתגובה 108 אור עומד לצאת לארץ וצריך יהיה לקבוע גם ענין זה הקשור אתי באופן אישי...״ לכך השיב מאירוב: כבו הודעתי שלא אסכים בשום אופן שחי יחזור לפני שובו של מתי סחרוב הכרחי שיעמדו לרשותי האנשים הדרושים. אם יש מועמד מתאים יותר לרכוז 109 עניני האויר כאן - הציעו. חי יטוס מיד עם הכנס מחליפו לרכוז הענינים , בה־בשעה חזר מאירוב והדגיש במברקו לגלילי, לאשכול ולאהרון רמז, שלמרות הביקורת, שככל הנראה הושמעה על המשך פעילותו של יהודה בריגר כ״אחראי על הטרנספורט האוירי לארנון״ - ״שיהודה חוזר לתפקיד זה והוא היחיד שיעמוד בקשר עם הארץ לעניינים אלה. 111 עליכם לעמוד בקשר אך ורק עמו. הוא ינהל את כל הצד הארגוני של הטרנספורט.״ כפוף למאירוב היה גם יהודה ארזי, והוא חלק על הדרך שבה ריכז את הפעולה. את דעתו הביע בפגישתו עם בן־גוריון, וזה כתב ביומנו: ״בשמונה וחצי בערב - בא אלון הוא מתאונן על הססנותו של שאול להמשיך לעבוד. בן־גוריון הסביר לו ״שיש הכרח בריכוז ובפיקוח. אמר לאמריקה. אמרתי לו שגם שם קבענו פיקוח מרכזי.״ ככל הנראה, לא אמר לו בן־גוריון, שטדי 112 קולק כבר הביע את התנגדותו ״לבואו של אלון אולם, בעיית ריכוז הפעולה האווירית באירופה לא היתה היחידה ! היה קושי רב בבקרה ובשליטה, בריכוז ובתיאום של קליטת מטוסי התובלה וצוותיהם בארץ, ובשדה התעופה בעקרון בפרט. כאמור, העיבה בעיה זו על כל הפעולה למן ראשיתה, ושבה ומצאה את ביטויה בתקשורת בין הארץ ובין אירופה. במברקו של בריגר לגלילי ולרמז נאמר, כי לאחר שנתגלו פגיעות באוירוני בלק, שבלי ספק נגרמו ע׳׳י אנשינו, ולאחר שנודע על קרבות אויריים בלילה, מודאגים מאד טייסי הבלקים. אבקשכם לתת הוראות מתאימות לא לירות על אוירונים בתוך רצועה ברוחב של שני מילים מבת־ים 113 עד עקיר כמה ימים לאחר מכן נאמר שוב במברק מצ׳כיה, כי ״על ונורו יריות בטיסתו האחרונה מאזור רחובות־ראשון. תבינו שדברים אלה הורסים את כל עבודתנו. הטייסים אינם מוכנים למות מכדורים יהודיים, תנו מיד הוראות למניעת מקרים יתרה מזו, במברק אחר של בריגר, ב 1 כאלה בעתיד.״ הודעה מידכם על צאת בלק ככל הנראה נכתבו דברי מאירוב גם עקב החלטתו של בריגר ״לעזוב את העבודה ולחזור בהקדם״ לארץ, שכן לדבריו ״נעשה מינוי בתחום עבודתי בלי ידיעתי שמבטל את מעמדי בעבודה ולאחר שאור לא ברור לאיזה מינוי התכוון בריגר. 110 את הדבר במקום.״ ״יכולים להציל ואולי להכריע״ 91 דרישה זאת קיבלה משנה תוקף 115 חזר ודרש לדייק בהודעות המועברות מהארץ לצ׳כיה לנוכח הודעה נוספת, שהועברה לארץ מאוחר יותר: ״יש להודיע לכל המטוסים היוצאים לעפרי, שאנשי עפרי התחילו בפיקוח חריף ודייקני על התנועה בשמי עפרי. זה בכדי שלא יבואו על116 מטוסים שלא שלנו. מודיעים שיוכל לקרות שיכריחו אחד ממטוסינו לרדת לבקורת.״ הקשיים בקליטת המטוס בעקרון כתב שוב שאול מאירוב לאהרון רמז ב טייסי ההובלה מתאוננים קשות על חוסר סדר בשדה החניה, בזמן חנייתם בארץ. יש צורך לקבוע אחראי בשדה, שאליו יפנו וממנו יקבלו כל ההוראות. 117 ממנו נקבל אנחנו הודעות על בוא המטוסים והמראתם ״להגביר ההובלה במטוסים״ למרות כל הקשיים הללו, נמשכה בינתיים הרכבת האווירית באותם מטוסים ספורים. על " למרכז 8 הפעולה כתב קורץ: ״טסנו יומם וליל ללא הפוגה, כדי להטיס אספקה לצבאנו.״ פעולת הרכש באירופה, שאול מאירוב, היו ברורים סדרי הקדימויות בהטסת ה״אספקה״: ״לעשרת הסכינים זכות בכורה על הכל.״ עם זאת, ביקש מגלילי לציין ״את סולם הבכורה,״ אם לאחר שנשלחו ״ בדרך הבלק לא ברור אם תהיה הפסקת אש. הקרבות נמשכים. באם תמשך האש הכרחי להגביר הזהירות. להמשיך אריזה מוסוית ולהגביר ההובלה במטוסים. גדלים צרכי הגנת השדות ומקומות מרכזיים חיוניים מהרעשות מהאויר. לכן דרוש שתטיסו מיד לפחות 119 על פני חלקים וביצים היה ברור איפוא, שיש לנצל את התובלה האווירית היקרה והמהירה מאוד, מצד אחד, ובעלת התפוסה הנמוכה, יחסית לתובלה הימית, מצד שני, להטסתם של אמצעי הלחימה היותר חיוניים. אולם, כדי לקבל הוראות מפורטות ומדויקות יותר באשר לקדימויות בהטסת המטענים, וכדי לדווח על הפעולה שנעשתה, ולפעול ליתר ארגון ותיאום בין הפעולה בארץ ובין ציכיה, יצא יהודה בריגר, על־פי הוראותו של מאירוב, ב־ גלילי, ולאחר מכן עם בן־גוריון. הוא דיווח לו על הכוונה לרכוש עוד מטוסי ספיטפייר )מודל לאחר מכן נפגש בריגר עם לוי אשכול ממשרד 120 ״אלה מסוגלים לבוא הנה בכוחות עצמם.״ הביטחון, וזה הבהיר לו את החיוניות של ההעברה המהירה של החומרים הדרושים לתעשייה הצבאית. ב מקלע־בינוני צ׳כי. משקלו כ ** מקלע־קל גרמני, שיוצר גם בצ׳כיה. משקלו כ 92 גשר אווירי לעצמאות להחיש את הטסתם של מטוסי הקרב, וכן, ״שהם יכולים להתחייב על 121 נשק כבד ואוירונים. אם כי אין הכסף עוד בידינו.״ באותו הלילה המריא בריגר באחד ממטוסי הקומנדו, שעשה דרכו חזרה לזאטץ. בהגיעם לסביבות זאטץ, שרר במקום מזג־אוויר גרוע ועננות נמוכה מאוד, אשר הקשתה לאתר את השדה. לאחר שורה ארוכה של חיפושים החליט הטייס לבקש אישור לנחיתה בשדה התעופה אך כאשר ; הראשי של פראג - למרות האיסור לנחות שם. באי־רצון ניתן האישור לנחיתה הגיע המטוס מעל שדה התעופה, התברר כי המנגנון ההידראולי המוציא את כן־הנחיתה לא אולם ״ברגע ; תקין. בשדה התעופה הושמעה אזעקה, ורשויות השדה התכוננו לנחיתת חירום האחרון ובטיפות הדלק האחרונות הצליח הטייס בתמרון נועז להוציא את הכן, ולנחות בשלום בערבו של אותו יום הופעלה לראשונה רביעיית מטוסי 122 בין אמבולנסים ומכוניות מכבי אש.״ מסרשמיט לתקיפת הכוחות המצריים. ״הרגשה של שעה גדולה״ ב פצצות ושמונה ארגזי נפצים. עד אז הגיעו לארץ שבעה מטוסי מסרשמיט מפורקים, ובשדה התעופה בעקרון, בהנחייתם של הטכנאים הצ׳כיים, התנהלה פעולה קדחתנית להרכבתם ולהכנתם לקראת הפעלתם נגד שדה התעופה אל־עריש, שממנו יצאו מטוסי חיל־האוויר המצרי לתקוף מטרות בישראל. מטה חיל־האוויר במלון ״ירקון״* בתל־אביב הועיד את ההפעלה הראשונה של מטוסי הקרב הראשונים למשימה, שתכליתה השגת עליונות אווירית, כפי שבאו הדברים לידי ביטוי בדברי בן־גוריון בישיבת הממשלה: ״לעשות את הפעולה הראשונה לאור־ הבוקר - להפציץ את בסיס הספיטפיירים המצריים באל־עריש. זו דעת אנשי התעופה 123 והסכמנו לה.״ חיוניותם של מטוסי הקרב באה לידי ביטוי ב ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן־גוריון, אשר עקב מקרוב אחר קצב הכנתם: ״מקווים שמבין הארבעה שיש לנו - מחר שלושה כבר יהיו מוכנים לפעולה.״ ואכן, באותו היום דווח לו כי שלושת המטוסים הראשונים יהיו מוכנים למחרת היום. לאחר מכן נדחה המועד ליום שישי בבוקר )בפגישתו עם בן־גוריון( בבעיית חימוש המטוסים: ״הסכינים לא היו מוכנים באחת בלילה בחימוש, הפצצות לא היו מוכנות, ואין לנו מומחה. חסר היה משהו בפצצות... המומחים הציכים לא יכלו לטעון התותחים - זהו טיפוס חדש של תותחים.״ למחרת היום, ב הבנזין, ו׳הברקס׳ לא היו בסדר. באחת עשרה יהיו מוכנים.״ אולם, לפנות ערב הגיעו לבן־גוריון ״ידיעות מדאיגות על טור מצרי כאילו של 16:45 מפקד חטיבת ״גבעתי״, שמעון אבידן, תבע איפוא מהמטכ״ל סיוע אווירי 1241300 המלון הופקע לצורכי מטה חיל־האוויר ב ״יכולים להציל ואולי להכריע״ 93 פצצות של מטוסי הקרב, ובאותה השעה הגיעה בקשה דומה גם מאזור הקרבות בלטרון. ראש אג״ס, יגאל ידין, אישר את הפעלת המטוסים נגד הטור המצרי. בעקרון המתינו טייסי הקרב, שסיימו את קורס ההסבה על המסרשמיט, להוראה להמריא. לימים סיפר אחד מהטייסים, עזר ויצמן: ״היתה הרגשה של שעה גדולה. שהנה סוף־סוף עומד האגרוף הקמוץ הזה, שקיומו נשמר בסודיות, להנחית את עוצמתו על האויב.״ ב רביעיית הטייסים לתקיפה מבצעית ראשונה על הטור המצרי בין אשדוד לג׳סר אשדוד. את המבנה הוביל לו לנארט, ובשלושת המטוסים האחרים היו מרדכי)״מודי״( קליבנסקי)אלון(, עזר ויצמן ואדי כהן. הם התכנסו למבנה מעל אשדוד, הטילו את הפצצות, ואף צלפו בתותחים למרות האש האנטי אווירית החזקה שנתקלו בה. כעבור מספר פגזים נגרמו להם תקלות בהפעלת תותחי ה־ של הפעולה פנו לשוב לשדה התעופה בעקרון. לנארט נחת כשורה, אולם לאלון היתה תקלה בבלמי המטוס, ובנחיתה )בשעה בקרקע. ויצמן נחת כעשר דקות אחריו ללא כל תקלות. אולם, אדי כהן לא הגיע. הוא נפגע ככל 125 הנראה מאש נ״מ בעת שצלל לצלוף על הכוחות המצריים באירופה המתינו בדריכות לדיווח מהארץ על אודות ״טיב פעולת הסכינים בקרב,״ ואהרון אולם, 126 רמז עדכן את מאירוב: ״אבדנו שני סכינים בפעולה. אדי כהן חסר. השני נצל.״ למרות כל התקלות והמחיר הכבד של התקיפה הראשונה של מטוסי המסרשמיט, הועלתה תוך זמן קצר ההערכה, שמצאה את ביטויה הראשוני בדברים שכתב דוד בן־גוריון ביומנו למחרת נראה שהופעת מטוסי הקרב 127 היום: ״יתכן שההפצצה שלנו אתמול - הבריחה רבים.״ בזירה ״טרפה את הקלפים,״ ומבחינת המצרים הכניסה גורם חדש, אשר אילץ אותם לשוב ולשקול מחדש את תוכניותיהם. ואכן, הטור המצרי נעצר בהתקדמותו לכיוון תל־אביב. וכך בשדות פלשת תיאר את הדברים אורי אבנרי בספרו ופתאום מופיעים האויווכים. האנשים מתפזרים בבהלה. הפצצות נופלות ופוגעות. הנזק מועט. מהיכן יש ליהודים אויוונים! זהו גורם חדש שלא הובא 94 גשר אווירי לעצמאות בחשבון. המצרי הוא אדם זהיר. את תורת הצבא שלו למד באקדמיה הבריטית, שחינכה אותו לחשוב במושגים אורתודוכסים.... יש לחכות, לאסוף כוח גדול יותר, להביא תותחים אנטי אוויריים. יש להתכונן בשקט, לתכנן תכניות חדשות, להכין מהלומה גדולה. ניתנת הפקודה: להיעצר, להתחפר, להיערך 128 בהגנה התקפית ב־ המצריים שהותקפו על־ידי מטוסי הקרב באזור אשדוד, ירד לגובה נמוך, והאלחוטאי בצוות, אדי צ׳ינסקי, הטיל לעברם פצצות מטען שהותיר שם ליאו גרדנר. בדרכם הם נחתו בקטאניה, ושם הסב את תשומת־ליבם איש תחזוקה איטלקי לכך שבמטוסם נפער חור של כדור, אשר נורה לעברם, ככל הנראה, כאשר הפציצו את הכוח המצרי. לאחר שהעמיסו, בין השאר, מערכת טייס אוטומטי וגנרטורים, המשיכו בטיסה לזאטץ. ביומנו באותו היום כתב בן־גוריון: ״הגיעו הלילה שני מסרשמיטים 129C-46-m ״יום חג לתושבי תל־אניב״ תוך זמן קצר, לאחר הפעלתם הראשונה של מטוסי הקרב, ניכרו סימנים של שינוי בדפוסי הפעולה של חיל־האוויר המצרי. טייסיו, אשר הכירו היטב את שדה התעופה עקרון, היו עד אז חולפים מעליו, לעיתים משתהים וחגים מעליו וככל הנראה בוחנים את התכונה בו, אולם ברוב הפעמים הם לא פגעו בשדה, שכן העדיפו את הפגיעה בשדה דב, בתחנת רידינג, בנמל תל־אביב ובמטרות ״איכותיות״ אחרות - ואילו לעקרון לא ייחסו, ככל הנראה, בפרק זמן זה חשיבות צבאית רבה. אולם, בעקבות פעולת התקיפה של מטוסי הקרב שהמריאו מעקרון החלו המצרים להתמקד יותר ויותר גם בהפצצתו. ואכן, ב במשך חצי שעה חג המפציץ בגובה לאחר מכן באו שני מטוסי הספיטפייר ״מדרום וצללו מאחורי העננים מצד השמש לגובה של 600 עמדות הנ״מ ירתה רק עמדה אחת הספיטפייר ״היו יותר מדי נמוכים בשביל עמדת התותח.״ בשעה )ספיטפייר אחד ושני מפציצים( ותקפו את המוסכים בשדה. הספיטפייר הטיל שתי פצצות, והמפציצים שלוש העמדות על המטוסים. נראה כי בהפצצות אלה הצליחו המצרים לפגוע, בין השאר, בשני מטוסי מסרשמיט שטרם הסתיימה הרכבתם, וגם במטוס הקומנדו החשוף, שכבר נפגע בעבר - בהטיסו אספקה ליחיעם. בעקבות זאת הוחלט להעביר את הרכבת המסרשמיטים 130 ״להרצליה - לשדה תעופה מוסווה יפה.״ ההפצצות על עקרון הלכו ותכפו, וגבר החשש שמטוסי הרכבת האווירית של מבצע ״בלק״ לא יוכלו לנחות בו. לכן נבדקה האפשרות שבסיס רמת דוד - אשר פונה כבר ב ״יכולים להציל ואולי להכריע״ 95 131 ידי הבריטים והוחל בו בתהליך התארגנות בפיקודו של יהושע גילוץ - ישמש בסיס חלופי ואכן, בסוף מאי הודיע רמז למאירוב, ליהודה בריגר ולדני אגרונסקי, כי ״שדה אלטרנטיבי אולם, גם באמצע חודש יוני, בעת ביקורו של דן טולקובסקי, 132 לפעולת בלק יהיה רמת דוד.״ קצין המבצעים של חיל־האוויר, ברמת דוד, עדיין לא היה הבסיס ערוך כראוי לקליטת מטוסי התובלה במבצע ״בלק״.* לאחר שיחתו עם גילוץ ברמת דוד, כתב טולקובסקי: לפני שנחליט על נחיתת אויווני בלק ברמת דוד בתנאים מסוימים יש לזכור שלא קיימות בשדה זה כל אפשרויות של מילוי דלק... כמו כן אין בשדה לא טנדר כבאים ולא אמבולנס׳, יש לזכור שבית החולים הקרוב ביותר הוא בעפולה כעשרה ק׳ימ מהשדה. כן הוסיף טולקובסקי את בעיות הספקת המזון, המגיע ברובו מתל־אביב, את העובדה שנחיתות לילה אפשריות רק על מסלול אחד, וכי רק החלו בהתקנתן של מנורות עבור המסלול השני. לדבריו, אם יהיה צורך לשכן במקום 134 למזון ולמטבח, לטכנאי רדיו ולאלחוטאים, לכלי תיקון עבור המטוסים ולאמצעים נוספים מפקד הבסיס, יהושע גילוץ, התבקש להיות ערוך ומוכן גם ״לאכסון קבע של טייסת קרב של 135 מסרשמיטים בערך תחושת חוסר האונים של אזרחי ישראל לנוכח ההתקפות האוויריות החוזרות ונשנות היתה עדיין קשה: חיל־האוויר המצרי עשה עדיין בשמי ישראל ככל העולה על רוחו. בעיתון ב דבר הקוראים להסביר את המצב: הרי ׳בדרן הטבע׳ אי אפשר שיהיו לנו כבר אוירונים ואע״פי כן - יש גם אוירונים. ואם לדון לפי מה שהושג עד כה הרי יש להניח בבטחון גמור כי מספרם ילך ויגדל במהירות רבה ועוד נראה את האוירונים שלנו ולא רק בשמי ארצנו בלבד. עוד יראו וישמעו אותם גם בקהיר וברבת־עמון, בביירות ובדמשק. הביקורת על חיל־האוויר היתה גם מבפנים. בפגישתו של חי יששכר, הממונה על כל הצד המשקי של חיל־האוויר, עם בן־גוריון בסוף מאי אמר הראשון: ״המצב הפנימי בחיל־האויר - גם ביקורת המטה הכללי על תפקודו של חיל־האוויר היתה נוקבת. כך, למשל, 136 לא טוב.״ בעקבות האיחור בהפצצת אשדוד, בלילה שבין חיל־האוויר, לראש אג״ם יגאל ידין: ״מאחר שתקלות ארגוניות מסוג יום ביומו יש לקרוא את האחראים בתא. לבצוע, לאחריות מוחלטת בדיוק בצוע משימות שמטילים עליהם.״ משך הזמן שנדרש להרכבת המסרשמיטים שהובאו במבצע ״בלק״, התקלות בהפעלת מטוסי הקרב וגם חוסר מיומנותם של חלק מטייסי הקרב גרמו לכך, שנכון לתחילת יוני היו עדיין כמה מטוסים בתהליכי הרכבה שונים, והיה מטוס מסרשמיט שמיש אחד בלבד. ב 153 כך, למשל, ב 96 גשר אווירי לעצמאות W ושירוה טלפונית X אל J מאת 3u ו J( )ייA 5T A יAP, ..ז י (ץ־גן׳3 .A> 9V A15KX 1} ו ה סיוע בהרכבת המסרשמיטים ביוני, בסביבות השעה מרדכי אלון רדף אחריהם במטוס המסרשמיט והפילם: האחד ירד מעל יפו ״אחוז להבות״ ליד נבי־רובין, והשני - ליד רחובות. הקרב נערך מעל תל־אביב ומעל רחובות ונצפה על־ידי האזרחים שם. הוא עודד את רוחם של הישראלים, כפי שנכתב בעיתון דגר למחרת: ״הקהל הרגיש במקלטים בקרב האויר המתחולל בחוץ הגיח ממחבואיו ובראותו את המפציץ צונח פרץ בתשואות... קהל אלפים, ילדים ונוער, מי ברכב , מי ברגל, נהר אל בודים.״* היה זה ״יום חג 137לך שמים לן אוץ לתושבי תל־אביב,״ כתב ויצמן בספרו, פעילות מטוסי הקרב החלה איפוא להניב פרי, ובעקבות הפלת שני מטוסי הדקוטה החל להסתמן שינוי נוסף בדפוסי פעולתו של חיל־האוויר המצרי: עד אז נהגו להסתובב - לא רק מטוסי ספיטפייר, אלא אף מטוסי דקוטה - זמן רב בשמי תל־אביב ללא שום חשש מנ״מ או מפעילות מטוסי הקרב, אך ״לאחר הפלת הדקוטות חדלו המצרים ממנהג זה ודבקו בשיטה של פגע וברח בספיטפיירים בלבד.״ היו אמנם עוד כמה גיחות של מטוסי דקוטה מצריים להפצצה, אולם התלוו אליהם מטוסי ספיטפייר להגנתם. למחרת היום, ב אביב. למן השעה המטוסים פגעו בהן שתי פגיעות ישירות, אולם בגיחה השביעית, שבה המריא פיירצייילד בשעה המטוס מתותחי אחת האניות ונפל לים. הטייס, דוד שפרינצק, רהנווט־מטילן, מתתיהו סוקניק, נהרגו. נערכו טיסות סיור באזור לחיפוש הצוות והמטוס, אולם עקבותיהם נעלמו עד עצם היום הזה. נראה כי מפאת המחסור במטוסי קרב והחשש שייפגע מטוס המסרשמיט שנותר, לא הופעל מטוס זה עד האניות. ״יכולים להציל ואולי להכריע״ 97 רכש מסרשמיט ללא מדחף, ולמחרת היום הטיסו RX-135 ב ראב ושילדס עוד מטוס קרב ללא מדחף. בכך הסתיימה הטסתם לארץ של עשרת מטוסי הקרב הראשונים. אלה הלכו והתכלו, וטייסת הקרב נזקקה נואשות למטוסים נוספים. בה־בשעה הלכה ונגוזה התקווה שאולי יירכשו בארצות־הברית מטוסי קרב זולים יותר, טובים יותר ומוכרים לטייסים שהתנדבו לחיל־האוויר. לנוכח גלי ההתקפות של חיל־האוויר המצרי על מרכזי אוכלוסייה ישראליים ואף על בסיסי חיל־האוויר הוחלט איפוא לרכוש עוד מטוסי מסרשמיט. עם זאת הוגבלה הרכישה ל אולם, המציאות הפוליטית הנזילה בצ׳כיה והתמורות הפוליטיות המהירות, שהלכו והתממשו בה בתקופה שבין חתימת החוזה הראשון ועד ההחלטה על רכש הנוספים, הקשו על מימושה של האופציה - למרות שעוגנה במסגרת החוזה הראשון. המשטר הקומוניסטי החדש בציכיה מינה יותר ויותר קצינים בכירים בשורות הצבא; ובמסגרת השינויים הללו והצורך לסלק מתוך שורות הצבא את כל אלה, שלא הזדהו עם המשטר החדש, ולעקוב אחר כל אלה גם בין האזרחים - התבסס יותר ויותר מעמדו של הקולונל היהודי בדריך רייסין, סגן שר ההגנה וראש שירותי המודיעין הצ׳כיים. אנשי שגרירות ארצות־הברית פליקס הכיר אותו 138 בפראג, למשל, העריכו כי הוא ״האיש החזק ביותר בציכוסלובקיה.״ היטב, והעובדה שיכול היה להתקבל אצלו בכל עת חיזקה את מעמדו הן בעיני אנשי הצבא הן בעיני מנהלי התעשייה האווירית הציכית. ואכן, מיד עם הנחייתו של מאירוב לרכוש מטוסי קרב נוספים נפגש פליקס עם מנהלי התעשייה האווירית הצ׳כית, הזכיר להם את האופציה לרכוש מטוסי קרב נוספים, המוזכרת במסגרת החוזה הראשון וביקשם לאשר את הרכישה. אולם למחרת היום, בפגישתם של אלה עם הפיקוד הצבאי הבכיר, לא אושרה הבקשה. רק לאחר התערבותם של קצינים בכירים כאמור, הצורך של הצ׳כים 139 נוספים אושרה לבסוף רכישת במזומנים גבר בסופו של דבר על כל השיקולים האחרים. ואכן, ב לגלילי ולרמז על ההתקשרות לרכישת ו״במידה שיהיו ; ש״למימון התכנית באים בדברים עם פזית אמצעי תובלה תוסיף רכבת האויר לתפקד וגם להגביר את פעולתה.״ עם זאת הוסיף שאינו במברק 140 סבור שכדאי ״להתקשר מיד ל־ לרמז, ב בארץ המתינו איפוא יום־יום להודעה בדבר חידוש הטסתם של 141 גמר מטוסי המסרשמיט, במסגרת מבצע ״בלק״, אולם זו בוששה לבוא: בתחילה חל העיכוב מפאת ולבסוף - ; שיקולים פוליטיים! אחר־כך - מפאת שיקולים כספיים)הצ׳כים תבעו יותר כסף( מטעמים טכניים: העברתם של מטוסי המסרשמיט לזאטץ והכנתם להטסה. בינתיים נמשכה הטסתם של מקלעים, פצצות אוויר ותחמושת גם עבור מטוסי הקרב, וכן הוטסו טייסים)כמו אלה שסיימו, למשל, את קורסי ההסבה על מטוס הקרב(, נוסעים אחרים או שליחים של ה״הגנה״, שיצאו לפעילות או שבאו לדווח על הפעילות. אותות הקריאה והזיהוי דוגמה 142 של המטוסים במבצע ״בלק״ המשיכו אף הם להיקבע על־פי תוכנית ״יקום פורקן״ 98 גשר אווירי לעצמאות מטוס הדקוטה שהפציץ את דמשק אחת, מני רבות, לרב־גוניות המטען שהגיע במטוסי ״בלק״ מצויה בהודעתו של בריגר לרמז ב יגיע אליכם ב RX-137 ביוני: ״בלק תוכנו לסכינים.״ מטוס זה הגיע על־פי המתוכנן, ובאותו הלילה הגיע מטוס קומנדו נוסף, אשר הוביל ב־143 ״ציוד למסרשמיט.״ ( אשר הובילו, בראשון - ״ RX-135 ,RX-137) קומנדו ובשלישי - במטוס הסקיימסטר ; עבודה״! בשני - עשרה ארגזי ביצים RX-135 30 - 144[RX-137] מקולקל. הוא יטוס יחד עם בלק מבצע ״ הקדימות והעדיפות הרבה, שניתנו למבצע ״בלק״, והשפעתו הישירה אף על הפעילות המבצעית של החיל באו לביטוי ב כדי להיטען בשתי טונות חומר־נפץ להפצצת דמשק. בהגיעו לשדה התברר לו שיש רק טונה אחת, והשנייה אמורה להגיע בכל רגע. ואכן, בשעה הנפץ. באותו הזמן הגיעו לשם שני מטוסי ״בלק״: מטוס הסקיימסטר החכור, אשר הוביל היה145עם פצצות ותחמושת למסרשמיט RX-138) מכונות כבדות ותחמושת, ומטוס קומנדו צריך איפוא להטעין את מטוס הדקוטה ולפרוק את מטוסי הקומנדו. את אשר התרחש תיאר דן טולקובסקי, קצין המבצעים של החיל: ״יכולים להציל ואולי להכריע״ 99 באותו לילה נחתו שני מטוסי ׳בלק׳ בעקיר וכתוצאה מהמחסור בידים עובדות במקום נגמרה הטענת המטוס ב־ שני המנועים. לא היה אף חשמלאי במקום שיכול היה לבדוק את מנגנון ההנעה של המנועים ואן ורק הודות לנוכחותו של ביל גרי ממחלקת הקשר הותקן הקלקול. בינתיים הפציע השחר. המשימה להפציץ את דמשק נדחתה, ומטוס הדקוטה חזר לחיפה. מטוסי הקומנדו המריאו חזרה לזאטץ, ורק בסוף אותו היום יצא הדקוטה מעקרון והפציץ את "6 דמשק ההסתמכות הרבה על פעילותה של הרכבת האווירית במבצע ״בלק׳/ והציפייה לתחילת הטסתם של מטוסי המסרשמיט הנוספים שנרכשו ולהגעתם של מטוסי תובלה נוספים מארצות־הברית - באו לידי ביטוי בדיווח של אהוד אבריאל, מרכז כל פעולת הרכש בצ׳כוסלובקיה )אשר הגיע במטוס הסקיימסטר בלילה הקודם(, לדוד בן־גוריון ב יש לנו בחו״ל פעמים בשבוע נרכשו לאווירונים - מחפשים טנקרים מ״מ... יישלחו באוירון... מטוס ואלפיים פגזים )כ״א 147 הקונסטליישן שלנו. כל אחד יכול להביא אתו שבעה וחצי טון ואכן, באותו היום הצטרף מטוס קומנדו נוסף כאמור, הגיע מטוס זה, מוטס בידי שינדלר, כבר ב אולם, ככל הנראה מפאת בעיות שמישות השתלב ; אמור להיכנס לסבב כבר למחרת היום 148( לארץ ,׳ בפעולה רק ב בינתיים, למרות הצטרפותם של צוותים ומטוסים נוספים לפעולה במבצע ״בלק״, המשיך יהודה בריגר להסתייע גם באולף כריסטרנסן והאלחוטאי שלו - הצוות השוודי, אשר כאמור לעיל סלל את הדרך לחידושו של מבצע ״בלק״ - גם להטסתם לארץ של מטוסי תובלה שנרכשו. במכתבו לרמז כתב בריגר כי צוות זה יטיס ב דקוטה שנרכש עבור החיל. לדבריו, כריסטרנסן ״מוכן לעבוד בשבילנו אצלכם והוא טייס בחסד עליון ומוכן לכל... האיש הזה שירת אותנו בנאמנות ומסירות בפעולת בלק. באם אינכם צריכים אותו אני מאד מעונין לקבל אותו חזרה... חבל יהיה לאבד איש נהדר זה בשביל הענין עליהם כתב שוב בריגר לרמז: 149 שלנו. אנחנו חייבים לו הרבה תודה.״ קפיטן קריסטרנסון והנווט שלו, שני שוודים שעבדו אתי בפעולות בלק. בארץ. נאמר לי שהם דרושים מאוד אצלכם. במקרה שלא JU-52 בהיותם עם תשתמשו בהם מיד, אבקש להחזירם כי הם נחוצים כאן מאוד. החליטו מיד אם תשתמשו בהם שם או כאן. קפיטן קריסטרנסון עובד אצלנו על בסיס של 100 גשר אווירי לעצמאות THE FOLLOram STAHDABD 13SSAJE *ILL BE S3IT BJHEDIAKLY AFTER CONTACT IS KADE. U "HI CONSIST OF TWO FIVE FIGWiB GROUPS AND INCKTDE THE FOLLOHNO HfOEMATIOK 1 X). E. T. A. 2). Oas required. 3). Type af cargo. tiT>3 of cargo will be : 14 » Aircraft, Crane required. Ammunition, guns etc. 22 «= ilisoellaneour, no crane required. 27 - Hi0.081 lanaous, craiw required. r.i-ano ea." and trill be sent as foiloms 1 "39 001 20023" fu13n, Q. A. K. ״יכולים להציל ואולי להכריע״ 101 קוונים שבדים בחודש ו־ 150 ואבקשכם לקבלם בשדה ואכן, צוות זה השתלב בהטסות של מבצע ״בללן׳׳, וכמתואר להלן הביאו עוד כמה צוותי אוויר שוודיים, אשר סייעו באורח ניכר לפעולה. בינתיים, נכון ל־ האוויר פנימה( רק ארבעה מטוסי קומנדו הסקיימסטר האמריקני החכור, שכזכור ביצע את טיסת ״בלק הראשון. ארבעה מטוסי קומנדו לא נכללו כלל בסבב RX-132 ; שהתרסק במקסיקדסיטי( היה בפנמה מקורקע בעקרון. נכון לאותו היום, כללה מצבת האגף אלחוטאים, שמונה נווטים, ארבעה מהנדסים, שלושה מכונאים. על אחזקת מטוסי הקומנדו והכנת המסרשמיטים להעמסה היה אחראי סם פומרנץ. בכל גיחה במטוס קומנדו מעקרון לזאטץ השתתף, בדרך כלל, צוות שכלל טייס, טייס־משנה, נווט ואלחוטאי.** ״צריך להזהו מכל מקום שיש בו אמריקאים״ לאחר מספר ניסיונות של המתווך מטעם האו׳׳ם פולקה ברנדוט להפסקת־אש, שלא עלו יפה, נכנסה ב החלטת מועצת הביטחון של האו׳׳ם קראה לתקופת הפוגה בת ארבעה שבועות, שבמהלכם יפקח המתווך על כך שלא יועברו לאזור אמצעי־לחימה. הפיקוח היה אמור להיעשות באמצעות משקיפים צבאיים, שארצות־הברית, צרפת ובלגיה )החברות בוועדת ההפוגה( היו אמורות לשלוח לאזור.״* לפעילי הרכש באירופה לא היה ברור בתחילה כיצד ישפיע הדבר על המשך קליטתם של מטוסי ׳׳בלק׳׳ בארץ, ולכן כעבור מספר ימים הודיע ראש מטה חיל־האוויר, אהרון רמז, עם זאת, מפאת 155 למאירוב ולבריגר כי ״אפשר להמשיך בבלק וללא תקלה מצד המשקיפים.׳׳ השער אז היה כ הרולד אורבך, מרטין ריבקוף, נורמן מוניץ, לורנס ראב, ריימונד קורץ, דון הטייסים ** צוותי האוויר כללו את קוסטף, אירווין שינדלר)היה בארצות־הברית(, ארנולד אילווייט, פיליפ שילדס, טריג מסינג, ארס ידווין)היה שלדון אייכל, ג׳וליאן סווינג, נראיין, אל רייסין, רוברט לורי, סיריל כהן טייסי־ המשנה בארצות־הברית(! את שמואל הנווטים )היה באנגליה(, הארי שוורץ, גורדון לוויט, יצחק הננסון, בן סקלאר, פסח טולציינסקי! גולומב, ג׳וליוס קוברניק, אל דוברוביץ׳, ג׳ון גרוס, סיריל שטיינברג, הרולד סימון, יהודה שמעוני, רוברט אדי צ׳ינסקי, ריימונד בלוך, יוסף סיגל, הרולד האלחוטאים ; קוק, וילסון, דון, ארניק המהנדסים ! לוטראל אקסלורד, המכונאים ליווינגסטון, סול פיינגרמן, חיים גולדשטיין, אדוארד סטירק, מאיר קסטנר, פול דונסקי! 151 פרנטס, פרדי ״* הקמתו של כוח זה היתה איטית ביותר, ופעולתו במהלך ההפוגה לא היתה יעילה. עם זאת, ב החלו המשקיפים בסיורים אוויריים במטוסי האוסטר שהועמדו לטובת הפעולה. ב לרשותו שלוש משחתות אמריקניות, והחלו בסיורים ימיים לאורך חופי הארץ, לבנון ומצרים. ב־ 152 התמקם מטה המשקיפים הקדמי בחיפה, ומטהו של ברנדוט הועבר מקהיר לרודוס x 0 2 גשר אווירי לעצמאות •m צוות קומנדו, משמאל: הרווי נחמן, גורדון ל המשך נוכחותם של הבריטים בשדה התעופה בחיפה כתב רמז, מאוחר יותר: ״אל תשלחו ציוד או אנשים בניגוד לתנאי ההפוגה לשדה התעופה בחיפה. לשאר השדות אפשר לפי שעה ואכן, המשך פעולת ״בלק״ לא הופרעה על־ידי פיקוח האו״ם, ובישראל הבינו כי 154 לשלוח.״ 155 הוא ״חסר שיניים״ כך, למשל, ביקש לויטננט־קולונל מרטין, מפקד טייסת הסיור של האו״ם, מידע באשר למיקום שדות התעופה של חיל־האוויר וסדרי פעולתם, על־מנת, כדבריו, להכין תוכנית עבודה משותפת. הרולד סיימון, קצין מבצעים במטה החיל, המליץ לו להגיש את בקשתו בכתב לקצין הקישור הראשי לאו״ם במטכ״ל, סא״ל ברוך קומרוב, והוסיף, כי ״טייסי האו״ם יסכנו את עצמם אם יטוסו בסביבות בסיסי חיל־האויר ללא רשות.״ ״יכולים להציל ואולי להכריע״ 103 לתחילת ההפוגה לא היתה איפוא כמעט כל השפעה על יכולת קליטת המטוסים בארץ אולם היתה לה השפעה ניכרת על הפעולה באירופה ועל מידת נכונותן של המדינות שבדרך )בציר התנועה של מטוסי ״בלק״ מזאטץ לעקרון( לאפשר את המעבר או הנחיתה של מטוסי הן חששו שמא יואשמו בשיתוף פעולה ובהפרת תנאי ; התובלה או כל מטוס מכל סוג שהוא ההפוגה. ביטוי מידי לכך נמצא בהשפעת ההפוגה על המשך האישור לנחות באיאצ׳יו שבקורסיקה, כפי שהתבטא הדבר בהודעתו של בריגר לרמז ב־ ממשלת נטר בזמן שביתת הנשק. הפסקנו את עבודת ה־ הגזרה. ב( למצוא מקום אחר לחניה. ג( להוסיף כלי שיוכל לעשות את העבודה בקפיצה אחת, 156 ההפוגה השפיעה גם על הפעולה לרכש מטוסים: היא גרמה להחרפת המעקב - במיוחד של שירותי הביון האמריקניים והבריטיים - אחר כל פעילותם של מטוסי התובלה, ובעקבות זאת - להחמרת התנגדותן של מדינות שונות לאפשר את שחרורם של מטוסים שנחתו מאונס בשטחן. כך היו הדברים גם לאחר הברחתם של שלושה מטוסי הפצצה אליהו סחתב, האנק גרינשפון ורעייתו במקסיקו סיטי 104 גשר אווירי לעצמאות מעופפים״( מארצות־הברית. הדחיפה לרכוש מטוסי הפצצה והשגת המימון הנדרש לכך היו מפעולותיו הראשונות של אליהו סחרוב בהגיעו להמשך פעולת הרכש בארצות־הברית. כמו מטוסי התובלה של לאפס״א, נרכשו אף מטוסים אלה על־ידי אל שוימר, ובהברחתם סייעו לו צ׳ארלס וינטרס וליאו גרדנר, שכזכור הבריח את מטוס הקומנדו הראשון משם לאירופה. כל צוות מטוס כלל תשעה אנשים, ולאחר המראתם ממיאמי נחתו בפורטרו־יקו, הצטיידו בדלק והמשיכו את הטיסה לאיים האזוריים. לאחר הנחיתה והתדלוק שם וקביעת תוכנית הטיסה 157 לאיאצ׳יו המריאו המטוסים ב הגיעו בלי פצצות, בלי ציוד ובלי מכשירים לפצצות. מתקנים עכשיו בצ׳כיה מכשירים להפצצה. דא עקא, השדה באיאצ׳יו לא דיווח לאיים האזוריים על נחיתתם 159 ישיגו פצצות צמות.״ ״כאילו״ של המטוסים שם. לפיכך פורסמה בהרחבה בכלי התקשורת הידיעה בדבר היעלמם ב 160 של המפציצים לארץ, כיוון שמפקחי האו״ם ״מצפים להם כאן״! ובינתיים הוא ביקשם להכשיר את המטוסים 161 להפצצה ולהמתין להוראות ריימונד קורץ, שהשתלב בפעילות במבצע ״בלק״ למן ראשיתו, מונה לקצין המבצעים בזאטץ, עם תחילת ההפוגה הראשונה. בהיותו מפקד טייסת בתקופת מלחמת העולם השנייה, הכיר היטב מטוסים אלה. הוא נטל איפוא על עצמו את האחריות להכנת המטוסים לפעילות מבצעית. לקראת סוף החודש אף קיבל מטעם מטה חיל־ האוויר את הפיקוד על שלושת המטוסים, והוטל עליו להביאם לכשירות מבצעית במסגרת מבצע ״נבוט״, שבה הותוותה הפעולה הכוללת של החיל עם תום ההפוגה. הכנת המפציצים לפעולה נעשתה בד־בבד עם המשך מבצע ״בלק״, ואין ספק שהדבר הוסיף קושי נוסף לפעולה בזאטץ, כפי שהדברים באו לביטוי בעדותו של קורץ: אין באפשרותי כלל לתאר את כל הקשיים, והמכשולים והצרות שעמדו לנו בדרכנו להכנת ה-ד הגרוע, וחג הסוקול בציכיה, בו לא עבד איש במשך שלושה ימים מתוך החמישה שעמדו לרשותי. התנאים הבלתי אפשריים בשדה התעופה, חוסר שיתוף פעולה מצד הצ׳כים, חוסר ציוד מתאים, חוסר שיתוף פעולה מצד 162 שליחינו היהודים בצ׳כיה, חוסר תחבורה וקשיים רבים אחרים הברחת ה ובכלל זה מטוסי הנורסמן, שנרכשו על־ידי פרדי פרדקינס )מפעילי הרכש הראשונים, שנשלחו לאירופה על־ידי ״שירות־האוויר״( מדוד מילר - יהודי אמריקני שישב בפריס וסחר במטוסים 163 משומשים עם עוד כמה פעילים בארצות־הברית היה גרדנר מעורב בפעולה להשגת אישורי הנחיתה עבור המטוסים, שיוברחו מארצות־הברית לאירופה מהמדינות שבדרך. כך, למשל, הושגו אישורי נחיתה בהאיטי, בקובה ובניקרגואה עבור מטוסי קרב, שיוברחו מארצות־הברית, מפורקים בתוך מטוס תובלה סקיימסטר, אשר יוכל לנחות שם נחיתת ביניים לשם תדלוק! או עבור מטוסי הפצצה, שיטוסו דרך האיים האזוריים וינחתו שם ״יכולים להציל ואולי להכריע״ 105 ב הצירות האמריקנית בפריס. בפגישה ״נחקר ארוכות על האוירונים ועל תעודתם,״ והנספח ציין שהוא יודע שהמטוסים מיועדים ליהודים בישראל. לדבריו, ״קיבל הוראות ישירות ממחלקת המדינה בוושינגטון לעכב בכל האמצעים שלרשותו העברת אוירונים לישראל.״ מילר נדרש ״לחתום על הצהרה שמכר את הכלים לחברה בלגית ועל הצהרה נוספת המבטלת את רשום האוירונים בשמו והמשאירה אותם למעשה בלי כל דוקומנטים.״ הנספח אמר למילר שהעביר הוראות לעצור את הנורסמנים בכל מקום שיימצאו. באותו העניין נחקר מילר גם על־ידי הצירות האמריקנית במדריד )רכישת המטוסים עצמה אורגנה על־ידי ידיד של מילר, ויקטור 164 אוסוולד, שהתגורר במדריד שלטונות צרפת עצת שאריס שהגיעו כיום ב׳ נעיצה עצרה משטרת חיל־החעלפה מרשתי לפי הוראות השלטוגווז האמריקאיים חמשי׳ מטר 0 סרבי לגלות פרטים נגספיס על ענין זה. אולם' לפי מקורות בלתי רשמיים היו המטוסים נררכס לאיי. לפי ידיעוח אלה היו האררונים שנעצרו מטוסי הובלה סס־ג ..סטינסון -נורסמן' שהוכשרו לשמש קלים. שנים *הטייסים שנעצרו תיו אמריקאיים. שנים צרפתיים יאחד אנגלי. הלחץ האמריקני: דבר ואכן, ב ביוני, ובו נאמר: ב בהולנד. הדיווח של פרדקינס התבסס על דברים ששמע מפי ידידו ״הצירות של ארצות־הברית שמה יד על כל המכונות שלנו ולא נותנת להם להמריא מודיע על אותו הדבר מהולנד. הוראות דומות ניתנו לכל אירופה.״ פרדקינס שיער ״שהדבר יימשך לכל זמן שביתת הנשק, כתשובה על האשמות הבריטים שארה״ב סייעה בהוצאת B-17-n המשיך להעביר אמצעי לחימה. לדבריו, ״צריך להזהר מכל מקום שיש בו אמריקאים ולא ואכן, 165 לנסוע מעל אוסטריה היות וייתכן מאד שיכריחו את האוירון לרדת ע״י מטוס קרב.׳׳ הילנקוטר, ראש אחד ממטוסי התובלה בעוברו מעל אזור כיבוש אמריקני, ו״אם לא ייכנע - לירות בו.״ אולם 166 מחלקת המדינה דחתה את ההצעה בה־בשעה פנתה הצירות האמריקנית בפריס, באמצעות מחלקת המדינה האמריקנית בוושינגטון, לשר החוץ הצרפתי בבקשה שלא לשחרר את הנורסמנים. למרות זאת, שוחררו המטוסים כעבור מספר ימים. עם זאת, בעת ההמראה של המטוסים מבלגיה, למשל, הופיע הנספח האווירי האמריקני בשדה התעופה, והגביל את זכות הטיסה של שני הטייסים ואכן, 167 האמריקניים לצרפת בלבד, אף השגיח על כן שיינתן להם דלק רק כדי הטיסה לצרפת ב האמריקנית )״הסמית״( בהולנד נאמר לו, שההוראה לעוצרם נבעה מהחשש שהם מיועדים להטסה לארץ, ובכך יהיה משום הפרת ההפוגה. פרדקינס הבהיר להם ״שהכוונה להשתמש בהם כאוירוני עזרה ראשונה ושכרגע הם אינם יוצאים לשם.״ הוא ציין כי ״בנוכחותו צלצלו 106 גשר אווירי לעצמאות באותו עניין כתב בריגר: ״נתברר 168 מהצירות לממשלה ההולנדית״ והודיעו כי הם משוחררים שהענין הוא מוגזם. ההוראה היתה רק נגד הנורסמנים כפי הנראה בלי כל קשר אתנו. מקוים ב 169 שהיום ישוחררו הנורסמנים שבנטר ופועלים לשחרור אלה באמסטרדם.״ בריגר לחי ״שאפשר יהיה להעביר את הכלים של פרדי דרך עפרי, אלא עליהם לקבל הודעה במכתבו של יהודה 170 מוקדמת של לנורמן וישעיהו מ 171 את כולם לעופרי. עד היום הגיעו אולם, למרות שחרור הנורסמנים הורתה הצירות האמריקנית בפריס באותו היום ״לעכב בצרפת שני אוירונים ד.ס לא בכדי כתב חי יששכר לאליהו סחרוב, שנמצא באותה העת בארצות־ 172 העובדים עליהם.״ הברית, על כל הסוגיה הזו, והוסיף: לדעתנו יש באן פעולת רדיפה נגדנו ודבר זה נראה תמוה מאד. מצאנו לנחוץ להביא זאת לידיעתן מתוך הנחה שאולי תמצא דרן ללחוץ במקום המתאים. הרדיפה אחרי הנורסמנים בצרפת ובארצות השפלה מוזרה מאד מאחר שלמטוסים הללו אין כל תכונות ׳מלחמתיות׳. הרגשתנו שישנה באן פעולה 173 להכעיס הלחץ האמריקני ילך ויגבר, וכמובן ישפיע גם על מהלך מבצע ״בלק״, שכאמור התבסס בעיקרו על מטוסים וצוותים אמריקניים. הוא יגיע לשיאו כעבור זמן קצר, כמתואר להלן. ״מחלקת קומנדו לאפס׳׳א״ לשדה התעופה בזאטץ היה איפוא תפקיד מכריע בהברחתם של המטוסים מכל קצווי תבל: למן מטוסי הקומנדו, דרך ״המבצרים המעופפים״ ועד למטוסי הנורסמן. לבדיקתם של המטוסים ולהכנתם קודם המראתם לארץ היה אחראי, כאמור, סם פומרנץ, ועליו נכתב באותו הזמן ממרכז הפעולה בג׳נבה לטדי קולק מרכז הפעולה בארצות־הברית: ״עליכם לדעת שסם הוא עמוד התוך שלנו בכל הנוגע לתעופה. היותו אתנו והשבעת רצונו חשובים מאד לעבודה.״ בכלל זה היה גם המאמץ להביא את אשתו אליו לצ׳כיה, וגם דאגה לאביו שלא היה אז בקו הבריאות והטיפול במכירת רכושו בארצות־הברית. כעבור שלושה חודשים לערך הצטרפה לסם פומרנץ 174 בפראג אף אשתו, אלסי בינתיים, שוכנו צוותי האגף, כאמור, בשני בתי המלון)״סטאלינגרד״ ו״זלוט לב״(. אחד הטייסים תיאר לימים את האווירה, שאפפה את המקום: מלון ׳סטאלינגרד׳ נראה כמגורי סמלים במלחמת העולם השנייה. צוותים רעננים יצאו, צוותים מתמוטטים מעייפות חזרו. אי אפשר היה לנחש את השעה על פי הפעילות שהתרחשה באותו רגע. יומם ולילה היו אכילה, שינה, שתייה, ישיבה בבאר, פוקר ורמי. החדרים היו עלובים, חדר האוכל והמטבח תמיד היו 175 פתוחים, אנשי הצוות הוטרדו ללא הרף, אך קיבלו את ההטרדות בהבנה ״יכולים להציל ואולי להכריע״ 107 פראג,מימין: ס למן תחילת הגעתם של מטוסי הקומנדו לאירופה, החלה ההתארגנות בבסיס בזאטץ כדי לתת את התחזוקה הראויה למטוסים אלה. קצב הטיסות ושעות הטיסה הממושכות מזאטץ ואליה חייבו שימת דגש מיוחד בכך, שהמטוסים יתוחזקו כראוי. בחלק מהמטוסים הראשונים שהגיעו לזאטץ הובאו גם חלקי־חילוף, מכשירים ומנועים, ועוד עשרות טונות נשלחו בדרך 176 הים. הפעולה לרכישת כלי־עבודה, חלקי־חילוף ומנועים נוספים נמשכה איפוא ביתר־שאת אולם, עד להגעתם של אלה, היה צריך למצוא מקורות נוספים מידיים לשם אחזקת מטוסי הקומנדו בזאטץ. מקורות אלה היו כמה מחברות התעופה האזרחיות באירופה. כך, למשל, במכתבו של אירוין)סוויפטי( שינדלר לאוטו פליקס בציכיה נאמר, כי בדק ומצא, שלחברה באנגליה בשם ״וורלד וייד אוויאשן״ נציג החברה, וזה אמר לו, שיוכל להשיג חלק ניכר ממה שצריך, בהעבירו את הדברים לג׳נבה, ומשם ״אנחנו״ נוכל לקחת. לדברי שינדלר, ״הוא איננו יודע דבר עלינו חוץ מזה שאני מייצג את חברת ׳ בוודאי, או סם היה שימוש איפוא בשמה של לאפס״א אף לרכישת חלקי־החילוף למטוסים. בה־ 177 לכם.״ בשעה נמשכה הפעולה לארגון אחזקת המטוסים. 108 גשר אווירי לעצמאות ב נדונו הדרישות ״לטיפול מתמיד באוירונים של אגף תובלה אווירית״ בזאטץ. לדברי אורבך: כרגע נעשית בל עבודת הטיפול באויווצים מסוג המהנדסים כולל כיום על אוירוני קומנדו, אבל אלו הם מכונאים פרופסיונאליים והקשר היחיד 178 הקושר אותם הוא המשכורת הגבוהה שהם מקבלים פרט למכונאים אלה, היו בבסיס זאטץ גם שני מכונאים יהודיים, אשר נשלחו לשם כמתלמדים אורבך הדגיש כי ״מנקודת מבט מרחיקת לכת״ יש ; לצורך לימוד והכרה של מטוס הקומנדו צורך להכשיר מכונאים מקצועיים, ״אשר אפשר יהיה לסמוך עליהם לא רק מסיבת המשכורת הגבוהה שהם מקבלים.״ לפיכך, הציע להתחיל באימון בחורים יהודיים לטיפול במטוסי הקומנדו. לדבריו, כבר התקיימו מספר דיונים במטה חיל־האוויר עם ״הקצינים המטפלים בהחזקת אוירונים,״ על־מנת שאלה יקצו מספר אנשים למטרה זו. אולם, כדבריו, ״יש לראות את צרכינו באור הצרכים הכלליים של חיל־האוויר ברגע זה.״ עם זאת, כתב אורבך כי ישתדל לשחרר מהעבודה על מטוסי הקומנדו בעקרון את רוברט כהן, שהיה בעל דרכון אמריקני, ואת לסלי רוזובסקי וטיב צימרמן, שהיו בעלי דרכון דרום־ אפריקני, שכן הם ״ידועים כמכונאים מוכשרים היכולים להוות את הבסיס של האירגון שיטפל באוירונים, ואשר תעבור למדינת ישראל כאשר המצב הצבאי ירשה.״ הוא ציין כי לכשיטוס לזאטץ, ידון בשאלה זו עם סם פומרנץ. בינתיים הציע להיפגש עם אנשים נוספים בארץ גם כדי לדון בשאלה זו וכן בשחרורם של רובינס ואקסלורד, אשר לכל אחד מהם היתה תוכנית באשר 179 לטיפול במטוסי הקומנדו במהלך ההתארגנות של הבסיס בזאטץ ושל בסיס הקליטה בעקרון נקבע, שלמן תחילת יולי ייכנס לתוקפו הסדר חדש, ״אשר לפיו יהיו כל הצוותות המצורפות כיום לאגף תובלה אווירית בבסיס טולסה וימשיך להיות התחנה המרכזית להטענה וטיפול באוירונים. צוותות מספיקות ישארו בזברה 180 לטפל באוירונים הנמצאים שם כיום, ופרסונל אחר הנמצא שם כיום יוטס לטולסה.״ בהמשך לכך אכן מונה רוברט כהן לאיש קשר, לריכוז ולתיאום כל עבודת ההנדסה על מטוסי הקומנדו בין זאטץ ועקרון. במכתבו של בוב לורי, ״סגן מפקד למבצעים במטה האגף״, לזאטץ הוא מבקש שיתוף פעולה עם כהן והעברה מידית מזאטץ לעקרון של ״כלים וציוד״, הנמצאים 181 בזאטץ ״ברזרבה״ ונחוצים לעבודה שוטפת בעקרון ״כלים וציוד״ אלה אכן היו נחוצים ביותר לעבודה בעקרון. אמנם עיקר עבודת האחזקה של מטוסי האגף נעשה עדיין בזאטץ, אולם גם בשדה עקרון ניתנו, כאמור, שירותי אחזקה ראשוניים למטוסים קודם המראתם בחזרה. אנשי אגף הנדסה של חיל־האוויר, בניהולו של יהודה רבין, טיפלו שם בתיקונו של מטוס הקומנדו הראשון שנפגע בהטיסו אספקה ליחיעם, הם גם הרכיבו שם מטוס ; ואחר־כך גם מהפצצה מצרית על השדה ממטוסי ״בלק״ הראשונים. הרכבת מטוסי המסרשמיט הועברה, כזכור, להרצליה. יחידת האחזקה הראשונה של מחלקת הנדסה אורגנה בשרונה והוקמו לה שתי נספחות: ״יכולים להציל ואולי להכריע״ 109 האחת בהרצליה והשנייה בעקרון. חסרו חלקי־חילוף כמעט לכל מטוסי החיל,* פרט למטוסי המסרשמיט ולמטוסי האוסטר. היה מחסור חמור גם במכשירים, במכונות ובכלי־עבודה, ולכן הוחלט, כדברי רבין, שבמקום לרכז את כולן בית מלאכה משוכלל, יותר רצוי לפזר אותן לכל היחידות שלנו וליצור בתי מלאכה קטנים יותר בכל היחידות. לאור זה חולקו המכונות והוקמו בתי מלאכה בעקיר, רמת דוד, שדה תל־אביב ושרונה. רק חלק מהן עובדות כי חטרים להן חלקים רבים וכן גם יש מהטור בהמרי גלם. על כל פנים זה הקטין 183 כבר במידה ניכרת את ההזמנות שלנו לבתי מלאכה פרטיים בעיר הגעת הקונסטליישן בינתיים, כמעט בו־זמנית ולמרות המאמץ האמריקני למנוע את הברחת המטוסים מארצות־ הברית, נמשכה הצטרפותם של מטוסי תובלה נוספים, אשר נרכשו שם, לפעילות במבצע ״בלק״. בה־בשעה נמשכה גם גריעתם של מטוסים מהסבב של המבצע כתוצאה מנחיתות־אונס במקומות שונים. במחצית יוני כתב טדי קולק לבן־גוריון כי ״קנה גם ב 184 אם יתגבר על קשיים פוליטיים מסוימים.״ ואכן, ב למטוס זה ממטוס הקומנדו שהתרסק במקסיקו־סיטי(. המטוס הגיע לקטאניה, ולמחרת היום ברם, לא היה במטוס זה כדי להחיש 185 הוטס על־ידי פולנסקי לזאטץ והצטרף למבצע ״בלק״ את פעילותה של הרכבת האווירית באורח ניכר, שכן למן ממצבת המטוסים: מרטין ריבקוף, שהטיס את מטוס אגרונסקי, שחש לטפל בשחרור המטוס, 186 אוויר קשה, ונאלץ לנחות בצ׳מפינו שבאיטליה התרעם על כך ששולחים ״מטוסים ללא נירות ומניפסטים,״ וכדבריו, ״בכל מקרה של ירידת אונס יש צרות.״ רק כעבור כשבוע )ב 187 לסבב במבצע ״בלק״ אולם, בינתיים הגיע לאירופה מטוס הקונסטליישן מטוסי הקונסטליישן אשר הוצא מתחומי ארצות־הברית - אשר התעכב בפנמה ובקנדה לצורך תיקונים. המטוס הוטס מ סד״כ החיל נכון ל RWD, 13-10 RWD, 13- דקוטות רפיד BT-13 ניסיון RX-132) באותו השבוע 1822 110 גשר אווירי לעצמאות הסקיימסטר והקתסטליישן בזאטץ דרך טוקומן, פאראמריבו, דקר, קזבלנקה, קטאניה, ונחת בזאטץ ב־ דיווח בריגר, שהקונסטליישן הגיע לזאטץ בשעה טיסתו הראשונה במסגרת מבצע ״בלק״ )״בלק לימים, בהתייחסו לטיסה זאת אמר סם לואיס, שצבר עד 18825 הציפייה 189 אז מעל היתה שהשתלבות מטוס ענק זה, המסוגל לשאת מטען כה רב ולבצע טיסה ישירה מזאטץ לעקרון ללא חניית ביניים, תקל במידה רבה ביותר על הלחץ של הצוותים האחרים, אשר טסו ללא־הפוגה על מטוסי הקומנדו. אולם, לא עבר זמן רב, ועוד מטוס אחד יצא מסד״כ המטוסים. נחיתת־אונס בטווויסיו , ״בלק RX-137) ב המטוס כלל גם את ג׳וליאן סווינג - טייס־משנה, רוברט)בוב( לוטרל - נווט, וסול פיינגרמן - אלחוטאי, והיו בו גם סיד כהן ואהרון )רד( פינקל, שני טייסי קרב שסיימו את קורס ההסבה על המסרשמיט. המטוס נשא גם שמונה מקלעי ״בזה״ ו־ המטוס נכתב - כמו שנכתב לגבי שאר טיסות מבצע ״בלק״ שיצאו מזאטץ - שיעד הטיסה 190 הוא איאצ׳יו ומשם קזבלנקה, ושהמטען הוא ״כלי זכוכית״ ״יכולים להציל ואולי להכריע״ 111 תוך כדי הטיסה מעל הרי האלפים כוסה המנוע השמאלי בשכבת קרח, שכן לא היה למטוס שום מכשור להמסת קרח. טמפרטורת המנוע החלה לרדת )מ לכך שהדלק הגיע בקושי למנוע. פעולת המנועים לא היתה תקינה. קוסטף הורה לכולם לחגור מצנחים ולהתכונן לנטוש. לא היה ברור להם עדיין היכן הם נמצאים, היה קר מאוד בתוך המטוס והם הוצפו בזיעה קרה, כדבריו של סווינג, הממשיך ואומר: ״לפתע, ללא הכנה יצאנו ממזג האויר הזה ושוב ראינו אדמה ושמיים. הרגשתי כאילו משכו אותי מהגליוטינה שניה לפני שהסכין נפלה.״ הם החלו להנמיך והחליטו לנחות בשדה הקרוב ביותר - בטרוויסיו שבצפון איטליה. הם ידעו כי לצוות אחר, שנחת שם בעבר, לא אונה כל רע.* לאחר נחיתתם פגשו שם את מפקד הבסיס, קולונל אוטרו ברצ׳י שם. הם סיפרו לו שהם עובדיה של החברה הפנמית לאפס״א, ולאחר שיחת נימוסין קצרה נבדק המטוס. על כל הארגזים היה רשום ״שביר״, והקולונל עבר עליהם ברפרוף, ואמר שהכול נראה לו בסדר, והם יכולים להמריא כשירצו - אולם, בגלל הסופה החזקה הם החליטו להישאר עד שוך הסערה. בינתיים שוחחו אנשי הצוות עם כמה מהקצינים האיטלקיים שם. אחד מהם אף ניגש לסווינג, הציג עצמו כיהודי העומד להשתחרר בקרוב, ושאל כיצד יוכל להצטרף לחיל־האוויר הישראלי. הם ידעו איפוא היטב מי הם. סווינג אף רשם לו על פתק את הכתובת של אגרונסקי ברומא )מלון ״מאסימו״(. לאחר שקיבלו את תחזית מזג־האוויר, החלו להתכונן להמראה. לפתע, בדרכם למטוס, נצטוו לחזור למשרדו של מפקד הבסיס. שם פגשו ארבעה שוטרים במדים ועוד שניים לבושים אזרחית. לאחר מספר שאלות הבהרה כלליות, ניגשו למטוס. הפעם שלפו השוטרים פטיש ומברג, פתחו את אחד הארגזים, וראו את מקלעי ה׳יבזה״ בתוכו. כולם חזרו למשרד, והשוטרים פתחו בסדרת טלפונים קדחתנית אף לרומא. לבסוף ביקשו השוטרים מהצוות ונוסעיו להתלוות אליהם ברכב המשטרתי לטרוויסיו. שם התברר להם שהם מטופלים על־ידי המשטרה החשאית. כעבור זמן מה אושר לצוות להתקשר 191 לאגרונסקי, וזה הבטיח לפעול מיד בינתיים הוסע הצוות משדה התעופה ליעד בלתי ידוע. בהגיעם הוכנסו כולם למעצר, שהיה באחריות רשויות המכס האיטלקי. הם קיבלו שמיכות והובלו לאחד התאים, שהיה מלא מקקים. בינתיים לא איפשרו להם להתקשר החוצה, אולם למחרת היום התירו להם להזמין אוכל מבחוץ. עוד יום עבר, והם החלו אף לגלגל מחשבות בדבר בריחה מהכלא. כעבור שלושה 192 ימים מאז שהגיעו לכלא שוחררו ועברו לבית־מלון בטרוויסיו תוך כדי כך, ב כאלחוטאי(. מפאת מזג־האוויר נאלצו אף הם לנחות נחיתת־אונס בטרוויסיו. אורבך לא חשש לנחות שם, כיוון שכבר נחת שם בעבר עם מסרשמיט שהיה בדרכו מזאטץ לארץ. אז התיר לו מפקד הבסיס להמריא משם על סמך הוראות שניתנו לו מרומא. בשדה התעופה ראו את מטוסו של קוסטף, ומפקד הבסיס סיפר להם את שהתרחש. אורבך התקשר לדני אגרונסקי, מרכז כל פעולת המטוסים האמריקניים באיטליה, וזה הבטיח לטפל בעניין. כן הורה להם לעזוב את ב 193 טרוויסיו בהקדם האפשרי ראה לעיל עמי 112 גשר אווירי לעצמאות מס׳ בסדר. היה בדרך מקלמן לעפרי וימשיך מחר בבקר. ביחס לאוירון הראשון RX-137) 194 הסחורה ואכן, בה־בשעה החל אגרונסקי לטפל בשחרורם של המטוס והצוות. כבר בתחילה נאמר לו כי אם ״לא יהיה רעש בעתונות ישחררו את יחרימו את המשא.״ לדבריו, ״האיטלקים רוצים כיסוי,״ ולכן ביקשו ממנו להגיש ״מכתב המעיד שהסחורה מיועדת לדרוס אמריקה.״ לא ניתן היה להסתייע בהתערבותה של עדה סרני, מראשי ההעפלה והרכש באיטליה, ש״במקרה דומה אורבך ״השאירה את הקשרים הפוליטיים בידי אדם שעושה את הכל.״ ואכן, בחקירתם הודו הטייסים שאמצעי הלחימה מיועדים לניקרגואה. הידיעה על המטוס וצוותו הועברה גם 195 לידיעתם של הבריטים גם למחרת היום, בשעה להודיע בקשר עם הכלי. מעבירים ממיניסטריון אחד לשני מיניסטריון החוץ, הפנים והאינפורמציה.״ רק ב למחרת הודיע אגרונסקי ל״רמי״ )אברהם טייבר(, כי הצוות השאיר במטוס ״מכתבים ומפות שוחח אגרונסקי עם הצוות אשר שהה במלון, ועל־פי דבריהם המליץ לשלוח לשדה התעופה באיאצ׳יו, מיד עם שחרור המטוס, מכונאי טוב עם חלקי־חילוף לתיקון מנועי המטוס כדי ״למנוע תקלות בעתיד.״ אגרונסקי הודיע שהוא מטפל בנושא דרך משרד בינתיים, 196 החוץ, שכן ״אין להם רשות להחרים או לאסור. פשוט רוצים להרוויח זמן.״ ב כעבור שלושה ימים הודיע חי יששכר למאירוב 197 הביע את התנצלותו ״על הפניקה.״ ול״ישעיהו״ )רמז(: דני מודיע כי שהממשלה האיטלקית הודיעה לו על המטוס המטוס אין השפעה על הפעולות בקטאניה או באיטליה בכלל 198 צריך לצאת אתמול. אין כל ידיעות צוות מטוס הקומנדו יצא איפוא לרומא ונפגש עם אגרונסקי. לאחר מכן חזרו לטרוויסיו, שכן המטוס היה עדיין שם. כל כמה ימים נסעו לשדה, בדקו את המטוס, הניעו את מנועיו, ושמרו גם על קשר חם עם מפקד הבסיס שם ואף עם סמל הכלא שבו נכלאו. בין לבין ביקרו גם בוונציה בהמתנה לשחרורו של המטוס. לאחר האירוע אכן חזר קוסטף, קברניט המטוס, לא יורשה לעזוב RX-130) לארצות־הברית. תוך זמן קצר התברר, שגם מטוס הקומנדו המוזכר 199 את יוון לפני תום ההפוגה ״יכולים להציל ואולי להכריע״ 113 ״אץ יותר סחורה עבור הבלקים״ דיווח ישיר על מטוסי הקומנדו באיטליה וביוון ועל הפעולה במבצע ״בלק״ קיבל בן־גוריון משאול מאירוב, שהגיע לארץ ב הראשון בארץ מאז צאתו, במחצית מארס, לריכוז פעולת הרכש והגיוס באירופה. ביומנו רשם בן־גוריון את דיווחו של מאירוב: ״לרשות המשלוח שלנו יש שמונה )שכור(. בקרוב יהיה עוד נחת מתוך אונס לאיטליה עם נשק - וייתכן שיוחרם.״ תמונת מצב כוללת ומפורטת של סד״כ מטוסי האגף וצוותיו מצויה בדו״ח מ מטוס הקונסטליישן, מטוס הסקיימסטר נגרע מהמצבה )התאונה RX-134 ;שפעלו במבצע ״בלק״ RX-133, RX-134, RX-135, RX-138) בזאטץ בהחלפת מנוע RX-131 עצור ביוון RX-130 שבה נספו ויליאם גרזון וגלן קינג נגרע מהסד״כ בתאונה, RX-136 מקורקע בעקרון )מאז שנפגע ביריות מעל יחיעם RX-132 200עצור, כאמור, באיטליה RX-137 שבה נספה הנווט משה רוזנבאום; ומטוס הנה כי כן קצב העבודה והטיסה במטוסי הקומנדו, שלא תוחזקו כיאות ושנרכשו לאחר הבלאי של המנועים ושל ; תקופה ארוכה שבה לא הוטסו - פגעו באורח ניכר בבטיחות הטיסה חלקים אחרים במטוס היה גדול במיוחד, והיה צורך להחזיק מלאי גדול לצורך החלפתם. ואף־ על־פי־כן העבירו הטייסים לארץ במטוסי התובלה את מטוסי הקרב, החיוניים ביותר להגנת שמי המדינה ולהשגת עליונות אווירית, ושאר אמצעי הלחימה החיוניים. אין ספק, שבפעולתם סייעו לכך שב יותר תותחים מאנשים המוכשרים לטפל בהם... יש רובים אפילו ל 201 המשקים, ועוד יישאר עודף.״ בעקבות החשש שתתחדש הלחימה עוד לפני סיום ההפוגה הראשונה — ברגע שהבריטים יפנו את המאסף שלהם מחיפה —״הבהיל״ אליו בן־גוריון את מאירוב מקיבוץ כינרת, כדי שיחזור לאירופה להחיש את הטסתם של שלושת מטוסי ה המעופפים״( ושל המשיך להעניק עדיפות עליונה לרכש תותחים ומטוסי קרב והפצצה; הוא הודיע לאליעזר קפלן, שר האוצר, אשר ביקש להתערב בכספים שנודבו מיהודי ארצות־הברית, ״שרק אם אבטיח די דולרים בשביל תותחים ואוירוני קרב — ויהיה עודף של דולרים — אפשר 202 להוציאם בארץ.״ בה־בשעה, למרות הקצאת הסכומים הנחוצים לרכישת מטוסי הקרב, טרם התחדשה העברת מטוסי המסרשמיט לארץ. בסוף חודש יוני דיווח יהודה בריגר, האחראי לכל פעולת ״בלק״, לראש מטה חיל־האוויר, אהרון רמז, ש״הואיל ואין יותר סחורה עבור הבלקים נוכל כבר לא היה צורך דחוף גם כטייסים 203 בעתיד הקרוב להוביל רק סכינים, אם יהיו מוכנים.״ למסרשמיטים, כפי שכתב היימן שכטמן)״נורמן״( לאור, חי ודני ב־ באותו הזמן גם דווח מצ׳כיה ש״אין לשלוח גויים לעופרי. ישנם האנשים 204 טייסים לסכינים.״ הדרושים לכל ויש אפילו עודף.״ 114 גשר אווירי לעצמאות ב ב את מבצע ״בלק״ בתחילתו, בוצעו בתקופה מ הובא מטען של תחמושת 206 ארגזי פצצות תחושת המחסור הקשה, שהעיקה על כל פעולת הרכש והגיוס בראשיתה, פינתה איפוא את מקומה לתחושה של תחילת רוויה, כפי שבא הדבר לידי ביטוי גם בדבריו לעיל של ראש אג״ם, יגאל ידין. תחושת רווחה זו באה לידי ביטוי גם בדברים שכתב ביומנו דוד בן־גוריון ב ״עזב אחרון האנגלים את חיפה... הוסרו כל המחסומים הבריטיים.״ לכבוד האירוע הגיע בן־ 207 גוריון באותו היום לחיפה - ״ישר לחגיגה בנמל.״ ״מחסלים את היש בפעולה אחת או שתיים״ עם זאת, ולמרות ההישג הברור בעקבות הפעלתם של מטוסי המסרשמיט, עדיין סבל חיל־ האוויר ממחסור חמור במטוסי קרב, כפי שהדבר בא לידי ביטוי גם בדבריו של קצין קשר אג״ם־חיל־האוויר שלמה אורן: ״בניגוד לשמועות מעודדות המתהלכות באגם עלי להדגיש כי יש לקחת בחשבון רק בפעולה, טעונים לרוב תיקונים שונים הנמשכים ימים מספר.״ הוא הציע איפוא שלא להשתמש במטוסי המסרשמיט לפעולות צליפה מגובה נמוך )סטרפינג(. לדבריו, לפעולות מסוג זה ״צריך שיהיו בקביעות בפעולה, אחרת אנו מחסלים את היש בפעולה אחת או שתיים ומאבדים לימים את היה ברור איפוא הצורך להחיש ככל האפשר את הטסתם 208 השליטה בשמים לאור היום.״ של תובלה לא חסרו. פרק זמן זה, למן תום הטסתם של עשרת מטוסי הקרב הראשונים, מתאפיין איפוא בהמתנה דרוכה לתחילת הטסתם של האקוטי במטוסים אלה - במיוחד לאור התאונות הרבות שאירעו למטוסים - לא הוטס לארץ במהלך כל חודש יוני אף לא מטוס אחד. זהו גם פרק של התכנסות, שבו הלכו והגיעו כמעט כל מטוסי הקומנדו לזאטץ. עם זאת, מעולם לא פעלו בדזמנית כל המטוסים במסגרת המבצע, שכן לא חסרו נחיתות־אונס עקב בעיות תחזוקה או מזג־אוויר, שגרמו להוצאת מטוסים מהסד״כ. כל זאת — לצד הקשיים הרבים שאפיינו את הפעולה מבסיס עקרון )תל־נוף(. המניין 205 במאי ״יכולים להציל ואולי להכריע״ מטה חיל• האוויר במלון ״ירקון״ תל-אביב ״כל הרוצה נכנס ויוצא״ בבסיס תל־נוף, שבו נמצאה טייסת הקרב הראשונה של חיל־האוו־יר, טרם נקבעו דפוסי פעולה מתאימים לעבודה בין מטה חיל־האוויר לבסיס ובין מטה הבסיס ליחידות הנמצאות בו. נכון ל למרות התרחבות העבודה, חסרו עדיין אף אמצעים אלמנטריים הנחוצים לפעולתו התקינה של הבסיס. חסרו ערכות הסוואה למטוסי המסרשמיט של טייסת הקרב וכן מכוניות להובלת נוסעים ומטען בתוך הבסיס ומחוצה לו. מפעם לפעם התנתק הקשר הטלפוני בין הבסיס ובין מטה חיל־האוויר, ולא היה ניתן להזניק את מטוסי הקרב נגד המטוסים המצריים. כך, למשל, באחת מהפצצות חיל־האוויר המצרי נפגעה תחנת הכוח במקום, ושדה התעופה נותר ״ללא גם לא היו די אמצעי נ׳ימ להגנת הבסיס מהתקפה אווירית! והיה חסר 209 מאור וכוח חשמלי.״ אף כוח־אדם מיומן להפעלת ארבעה תותחי הנ״מ 210 בבסיס המצוקה הכללית לא פסחה גם על היחידה, אשר טיפלה בעקרון בקבלת מטוסי התובלה ובפריקתם במבצע ״בלק״ — בקליטת הצוותים, בבדיקתם הטכנית של המטוסים, בתדלוקם ובהכנתם לטיסה הבאה. היה מחסור בכוח־אדם, וזה שנשלח ליחידה שטיפלה בטעינת המטוסים ובפריקתם לא התאים לעבודה. היה ברור שהעובדים ביחידה זאת ״צריכים להיות בריאים בגופם ומנוסים בהובלת משקל כבד״, אולם בפועל הופנו ליחידה בעיקר אנשים, שלא 116 גשר אווירי לעצמאות התאימו לשירות ביחידה אחרת. היה ברור איפוא ״שבהתחשב בתפקיד החשוב של המחלקה כרגע המצב אינו בריא לגמרי,״ כפי שנכתב באחד המקורות, ולכן הומלץ שקצין כוח־האדם במטה חיל־האוויר יפעל לאיוש המחלקה ב״עובדי־נמל״, המיומנים לטיפול במטענים. כמה ליקויים נוספים פורטו באחד הדו׳יחות מ שדה התעופה אינו נשמר בהחלט לפני אנשים זרים. כל הרוצה נכנס ויוצא. ] גדוד מהחטיבה אמנם חונה שם נכללה שמירת השדה. בהגיע אוירון שלנו אצים אליו מכל הנוכחים במחנה לעבודת פריקה. אין במקום איש אחראי שיכוון את פני הדברים. כתוצאה מהאמור לעיל הגיעו... תלונות מפי טייסים המתלוננים על אבידות, הן מרכושם 2 הפרטי וכן מפות ומכשירים השייכים לאוירון בתנועה ואכן, בבסיס נמצא גם גדוד היערכותו המסודרת של חיל־האוויר בבסיס - למרות שחייליו סייעו מפעם לפעם בפריקת מטוסי המסרשמיט, כפי שכתב אורי אבנרי, שהיה אחד מהם: ״בין פטרול לפטרול עבדנו ב 212 בלילות בפריקת מטוסי הקרב הראשונים שהגיעו לצבא ההגנה.״ גילוץ, קצין מטה לעבודות של חיל־האוויר, עם נציגה של חטיבת ״גבעתי״, על־מנת לתחום את מיקומם המדויק של הגדוד ושל החיל בבסיס. בפגישה זאת נקבע שחיל־האוויר יקבל ״חלק ממחנה עקרון הקרוב להנגרים ושדה התעופה )כולל את ההנגרים( ואותו חלק ״ ושאנשי הגדוד יצאו מהאזור שנקבע לחיל־ ; המזרחי עובר דרך מגרשי הספורט שלשעבר ביטוי לכך מצאנו בדבריו של ישראל גלילי ל״גבעתי״ ב 213 האוויר שדה תעופה בעקיר נועד בעיקר להיות בסיס המשרת את חיל־האויר. יפנה אליך מפי החיל ישראל עמיר במטרה לתאם אתן את עניני השכון ושאר הסדורים במחנה ואבקשך להענות לו ולהגיע להסכמה הדדית בכל הנוגע "4 להבטחת התנאים לפעולת חיל־האויר במקום. לחיל־האויר הבכורה במקום אולם, למרות זאת לא יושרו ההדורים, ונוכחותו של הגדוד תמשיך להפריע לכל פעולת ההתארגנות של החיל בבסיס. היערכות מחדש בבסיס עקרון צעד ראשון וחשוב בדרך לשיפור דפוסי הפעולה בעקרון ולהגברת רמת תיאום הפעולה במבצע ״בלק״ היה בשורת המינויים החדשה, שפורסמה בתחילת יוני. אלכס זילוני מונה למפקד הבסיס! פנחס בךפורת, שלא מכבר חזר מקורס ההסבה על המסרשמיט, מונה לקצין המבצעים פיטר 215 של השדה; וישעיהו זרובינסקי נתמנה לאחראי לפריקה ודלק בשדה התעופה עקרון קולינס בר* מונה לקצין המנהלה של השדה. אין ספק, שמינויו של זילוני, ששימש כראש מטה בריטי. שירת כטייס בפיקוד המפציצים הבריטי במלחמת העולם השנייה, והשתתף בשתי סדרות הפצצה על יבשת אירופה מאנגליה. מאוחר יותר שירת בעקרון ונשאר בארץ גם לאחר הפינוי הבריטי. בהיותו שם, התאהב במרים דורון שעבדה כפקידה בבסיס, ולאחר שהתגייר נשאה לו לאשה. דיון במטה חיל-האוויר משמאל.- נט בהן,!, דן טולקובסקי, אהרון רמז, מרדכי אלון, היימן שמיר החיל קודם לכן, עשוי ללמד על הקדימות הרבה שהעניק החיל לארגונו המהיר של בסיס עקרון בכלל ולפעולה במבצע ״בלק״ בפרט. על־מנת לתאם טוב יותר את הפעולה במבצע חזר אהרון רמז, שהחליף את זילוני בתפקיד ראש המטה, ב של פעולת ׳בלק׳ לקצין התורני במטה, את זמן הנחיתה ואח״כ את זמן ההמראה של כל בלק. 216 חוסר הודעה זו יכול לגרום לתקלות.״ כדי לעמוד מקרוב ובאורח בלתי־אמצעי על הבעיות, שאפיינו את הבסיס שקלט את מבצע ״בלק״, ולהעניק להן את מלוא הטיפול המתאים והמהיר, הגיע כמעט כל מטה החיל למקום ב מגמות הבסיס — ״להוות שדה תעופה צבאי הפעיל במשך יחידת אכסון לשתי טייסות נעות המתארחות,״ המספקות לעצמן את ״שירותי התקומם״ למטוסיהן. על־פי מגמות אלה נגזרו גם המסקנות: הבסיס צריך להיות מנגנון עצמאי, המספק ליחידותיו שיכון, כלכלה, ציוד אישי וכללי, הנהלה יום־יומית, כסף! וכן שרות קשר, שירותי פיקוח טיסה והספקת דלק — משך * באותה פגישה נכחו מטעם מטה חיל־האוויר, בין השאר, ראש המטה — אהרון רמז, קצין מבצעים - דן טולקובסקי, קצין תכנון - היימן שכטמן, קצין ארגון - אליעזר לקס, קצין מנהלה ראשי - זלמן גולן, קצין ציוד ראשי - יצחק לוי, וכן הרולד סימון ונט כהן! משדה התעופה עקרון - ממלא מקום מפקד השדה - יעקב פרנק, קצין המנהלה - פיטר בר, קצין ההנדסה - פרדי פרידמן )יעקב איש שלום(, האחראי על העבודות - מרדכי בורנשטיין, קצין המבצעים - פנחס בךפורת, קצין הביטחון בשדה - יוסף כבוינק, 217 האחראי על האפסנאות - אלכס הלפרין 118 גשר אווירי לעצמאות כל המחלקות של השדה לפי תקן השדה באות תחת פקודו הישיר של מפקד השדה בכל מה ששייך לנהול הכללי במסגרת השדה. בו בזמן גאות מחלקות השדה תחת פקוד השרותים המקבילים במטה ח.א. בכל מה שנוגע לעבודתם הטכנית המיוחדת. יחד עם זאת חייבות מחלקות השדה להעביר את הקשר שלהם לשרותי המטה דרך מנהלת השדה בכדי לאפשר למפקד השדה לזכות בתמונה מלאה על הנעשה בשדה. לאחר דברים אלה שטחו קציני הבסיס שנכחו בפגישה את טענותיהם בדבר הצורך בכוח־אדם נוסף למחלקת ההנדסה )לפי המינוח הבא: ״שני מכונאי אוירונים, שני גופנים ושני מתקני מכשירים במקום... אפסנאי טכני ופקיד טכני״(, ועל איכות כוח־האדם הנמוכה הנשלחת על המחסור החמור בכלי־רכב והצורך לרכז את ; לבסיס, במיוחד למחלקת הטעינה והפריקה על; כלי־הרכב הקיימים הבסיס במקום אחד לשם אחזקה, פיקוח וניצול טוב יותר של הקיים העדר פיקוח היגייני ורפואי מסודר בבסיס )״בקשר לסכנת היתושים ברמת הבריאות״(; על הצורך לשלוח מהנדס אזרחי למקום ולחזק את מחלקת עבודות - ״ע״י ציודה במכשירי ועם מחלקת 1 עבודה וציוד מתאים״ - אשר פעלה תוך שיתוף פעולה עם ״סולל בונה״ ההעלמה של חיל ההנדסה בהקמת עמדות הגנה אנטי־אוויריות עם מקלטים, בתיקון רשת החשמל וצריפי המחנה על־מנת להכשירם למגורים ובהקמת ״מצפנות 219 אוירונים.״ בפגישה זאת הובהר גם אחד הגורמים לכך, שהתקשורת בין הבסיס למטה לא היתה כשורה. מטעם מחלקת הקשר בבסיס ״התאוננו שמתקבלות טלגרמות מהמטה שאינן מפרטות את המחלקה שממנה נשלחה הטלגרמה והנותנות שם פרטי בתור כתובת השולח וכתובת המקבל.״ לכן סוכם שקצין הקשר ״יוציא הוראה מתאימה בדבר נסוח מברקים.״ דובר גם על הצורך להגדיר במדויק את תפקידיו של קצין הביטחון של הבסיס, שאינו יודע מהם. הוחלט על יתר מעקב ובקרה אחר ״רשיונות החופשה״ של החיילים. גם הוכר הצורך להוסיף ל המכוניות שהיו בבסיס: ״אמבולנס, מכונית כבוי, מכונית תאונה 220 אופניים.״ כן הוחלט לשלוח למקום מורה לעברית כן הועלו תלונות על כך, שאין בבסיס מספיק מצרכים כדי לספק את כל צורכיהם של אנשי הבסיס. ואכן, המחסור באספקה סדירה, בעיית איכות המזון הירודה יחד עם המחסור אף בכלי־אוכל, שלמרות הפניות המרובות לא סופקו על־ידי אגף האפסנאות במטכ״ל )אשר גם אסר לרוכשם בשוק האזרחי( - כל אלה הקשו עוד יותר על תפקוד הבסיס. הדבר בא לידי ביטוי בדו״ח של נ׳ שפירא ממחלקת הקניות של חיל־האוויר, אשר שהה מספר ימים בבסיס ב ] בשביל אנשים במקרה של התקפה אווירית אישור כספי, לא הסכים ״סולל בונה״ לבצע את העבודות הבאות: ״ תקון החשמל בבתים הוא כתב ב־ 218 הוראות מחלקת העבודות, בסכום עד ״יכולים להציל ואולי להכריע״ 119 ועמד מקרוב על הבעיה. הוא קיבל תלונות ״ממרבית הטיסים על שאין הם מקבלים את המינימום המגיע להם לאחר שעות עבודה כה מרובות בהגיעם בלילה עייפים ורצוצים.״ שפירא ציין, שעל־מנת למנוע מחסור יש לקחת בחשבון בעת תכנון האספקה הנחוצה, שהמספר המרבי של הטייסים הוא במשך ארבעת הלילות האחרונים בבקרי בעקיר נוכחתי לדעת שמצב הספקת המזונות והפרודוקטים לקנטינה עבור הטיסים הבאים ערב ערב נמצאת במצב ירוד מאוד. הממונה על הקנטינה מר קופלר מתאונן על שאין באפשרותו לספק את דרישות הטיסים מחוסר פרודוקטים סיגריות, בשר וכוי. מר קופלר הודיע ששני המשלוחים האחרונים של הבשר היו במצב גרוע ונדף מהם סרחון, ולכן היה נאלץ לזרוק את הבשר היות ולא יכול היה להשתמש לבשול. זאת ועוד, למרות מזג־האוויר שהלך והתחמם - לא היה במקום אף לא מקרר אחד. ואכן, לנוכח מצב זה הותקן כעבור מספר ימים ״מקרר קרח רגיל,״ והועברה לבסיס ״כמות ידועה של כלי אוכל.״ יצחק לוי, קצין אפסנאות של חיל־האוויר, הבטיח שעם התקנת ״זרם חשמל מתאים במחנה״ יועבר לשם גם המקרר החשמלי שהיה ברשות החיל. הוא הוסיף: ״בקשר לתלונת הרופא שמורל החיילים סובל בגלל המחסור באוכל, לצערי לא יהא בידי לעזור מאחר 221 שהם מקבלים את מנת המזון שנקבעה ע״י תקן הצבא.״ לצד הניסיון לארגן את הספקת המזון הסדירה, להגדיל את מצבת כלי־הרכב ואת מצבת כוח־האדם בבסיס, נמשכה הפעולה — על־פי הנחיותיו של ראש מטה חיל־האוויר, אהרון רמז - לארגון הפונקציות השונות ההכרחיות לארגון מחלקת המבצעים בבסיס, ובכללה כל נושא הנווטות. קצין הנווטות של חיל־האוויר, אליעזר קובץ׳, מינה ב ״בתור קצין נווטות אחראי בשדה,״ והגדיר את תפקידיו ואת כפיפותו המקצועית והפיקודית: בריפינג, דיבריפינג, סדורים בחדר המבצעים וכל עבודה אחרת מסוג עבודות נווטות. אתה תהיה נתון לפקודו של האחראי במקום, מפקד השדה. בקשר לעניני נוטות תקבל הוראותיך באופן ישיר מהמטה. בין היתר מוטלת עליך החובה להמציא מדי יום ביומו דוי׳ח יומי על כל הפעולות שנעשו בשדה. 222 העברה זו אינה תמידית ונשארת בתקפה עד להודעה חדשה אולם, עוד קודם שהחל שמעוני את תפקידו, ביקשו הל אורבך, מנהל מחלקת המבצעים, ובוב לורי, הנושא את התואר קצין מבצעים של ״לפסא החיל, שאם יהודה שמעוני ושמואל קלויזנר סיימו את תפקידם הנוכחי וניתן להעבירם ״לקבוצת מטוסי הקומנדו״ - הם מציעים להעסיקם מידית כנווטים במבצע ״בלק״. בתשובה לכך כתב קובץ׳, כי שני הנווטים הללו לא טסו מאז שנת ריענון, שעתיד להסתיים תוך שבעה ימים. עם זאת, כיוון שיכולתם לא נבדקה על־ידי מחלקתו, אין הוא מוכן להתחייב באשר ליכולתם ולכישוריהם. הוא הציע להיפגש עם אורבך ולורי על־ מנת ״לדון בכל הצרכים של לאפס״א ובעזרה שהיא יכולה לקבל ממחלקת נווטות.״ לבסוף הזכיר קובץ׳ גם את העובדה, ששמעוני הוצב כקצין נווטות של עקרון, ומשום כך אינו יכול 120 גשר אווירי לעצמאות לעזוב תפקיד זה עד שלא ישלים את הכנתו של חדר המוטות בעקיר. בהקשר זה ציין קובץ׳ ב 223 הציוד הנחוץ, ״עומדים לגמור סדור זמני להכנת חדר הניווט בעוד כשבוע ימים.״ ואכן, ברור שהמחסור הרב בכל התחומים שהוזכרו לעיל פגע גם בפעילות המבצעית. כך, למשל, כתב קצין הנווטות לקצין המבצעים של החיל, דן טולקובסקי: ״הואיל וחדרי המבצעים בעקרון נמצאים מרחק ניכר ממרכז האדמיניסטרציה והפעולות בשדה, יש צורך דחוף לספק לקצינים מכונית קטנה לשם מלוי עבודתם הרגילה בשדה. כעת קשה מאוד להשיג טרנספורט בשדה משום שישנו חוסר בטרנספורט במקום עצמו.״ זאת ועוד, מכיוון שהבסיס לא היה ערוך לאכסן את הקצינים, נאלצו אלה ״לבלות את הלילות בתל־אביב או להביא מכאן מיטות לשדה. הסדור הנוכחי הוא כי קצינים נוסעים לעקרון בבוקר וחוזרים בערב היות ולא היו מיטות 224 במחסן המרכזי.״ חיכו איפוא להספקת המיטות כאמור, נפגעה ההיערכות המסודרת בבסיס גם בגלל נוכחותו של גדוד בעקרון. למרות כל ההבטחות, שחלק מהצריפים התפוסים על־ידי הגדוד יפונו עבור חיל־ האוויר — ״כמעט שלא פונה כל צריף״ עד של הרמ״א, ישראל גלילי, החלה מחלקת העבודות של החיל לתקן כמה ממתקני המחנה כדי להכשירם עבור הפלוגות של הגדוד המפנות את הצריפים, ובכלל אלה גם המטבח שהוכן עבורם. אולם, גם לאחר שהסתיימו העבודות לא פינו חיילי הגדוד את המקומות שיועדו עבור החיל בטענה, ״שכמה דלתות או חלונות חסרים בצריפים.״ במכתבו לראש מטה חיל־האוויר הזכיר מפקד הבסיס, אלכס זילוני, כי מספר חודשים קודם לכן, בשלבי התארגנותו של ״שירות־האוויר״ במעברו לחיל־האוויר, סוכם עם אג״ם/ מטכ״ל ועם אג״א/מטכ״ל שכל המחנות, ששימשו בעבר את חיל־האוויר המלכותי הבריטי, יעברו ״באופן אוטומטי על ציודם לחיל־האויר.״ למרות זאת ולמרות כל ההתרעות של נציגי ״שירות־האוויר״ הוצא ציוד רב בזמנו מעקרון, ״וכתוצאה מזה מצבנו בציוד קשה מאד.״ לפיכך המליץ זילוני: להוציא הוראה בכתב כי על כל יחידות הצבא השוכנות במחנות חיל־האויר להבין שעניו שכונן ותפיסת בתים וחלקי המחנה תלוי ברשותו של מטה חיל־ האויר. בעקרון הדבר הוא למעשה הפוך. גדוד גבעתי נהפך למארח שלנו. בנינים וכר, במחנה נתפסים על ידו מבלי כל אשור ממטה חיל־האויר. הדבר גורם להפרעות רציניות ביותר לארגון עבודתנו, וכתוצאה השפעה ישירה על עבודתנו הביצועית. בתכניתנו לתקן כמה מתקנים ובנינים בשדה בעתיד הקרוב, 225 ועל כן דחוף הדבר שהוראה זו תצא מיד כדי למנוע אי נעימויות נוספות למרות כל הפעולה האינטנסיבית שנעשתה לשיפור ארגונו וציודו של בסיס עקרוף עדיין רבה היתה הביקורת על תפקודו של הבסיס. לקראת סוף חודש יוני התבטא הדבר בדיווח של שלמה אורן, קצין קשר אג״ם/חיל־האוויר, לראש אג״ם, יגאל ידין: נכון ל 22,565 ״יכולים להציל ואולי להכריע״ 1 2 1 בשדה עקרון אין אחראי הנותן הוראות לטייסים. הטייסים פועלים על דעת עצמם ואף עוזבים את השדה מבלי לקבל רשות לכך. בתחנת הבקורת אין יודעים על המקום והזמן של המראת האוירון. טיסות מתבטלות ברגע האחרון, היות והטייסים מאחרים לבוא לשדה. חסרה תחבורה בשדה והטייסים הולכים ברגל מרחקים גדולים אל האוירון ומהאוירון. כמובן כי תנאים אלה משפיעים לרעה על נכונותם של הטייסים. יש לסדר בשדה מחלקה להספקה 227 מוטסת מתחילת יוני, בד־בבד עם הניסיון לשפר את דפוסי הפעולה בתל־נוף, ולצד המשך הפעילות של לאפס״א במבצע ״בלק״, הלכה ונשלמה הקמתו של האגף לתובלה אווירית בפיקודו של מאיר האגף, אשר פעל בתחילה מתוך מטה חיל־האוויר במלון ״ירקון״, הפך ; )מוניה( מרדר )מרדור( 228 מהר מאוד למטה עצמאי ברחוב שמריהו לוין מסלולי עקרון פרק ג אגף תובלה אווירית ״נוסדה מחלקה לטרנספורט אוירי״ מפאת לחץ האירועים והצורך המידי במטוסי הקרב לבניית יכולתו של חיל־האוויר להגן על שמי המדינה ולהשגת עליונות אווירית, טיפל מטה חיל־האוויר* בראשות ראש המטה, אהרון רמז, בכל פרטי מבצע ״בלק״. היתה זו משימתו החשובה ביותר של החיל באותו הזמן: תוך כדי ההפצצות המצריות, להעביר במהירות לארץ את מטוסי הקרב ואת הטייסים, שסיימו את קורס ההסבה, ואת כוח־האדם הטכני, הדרוש להרכבת המטוסים ולאחזקתם השוטפת. אין ספק, שההתעסקות הרבה במשימה זו באה לעיתים גם על חשבון ביצוע יעיל של פקודות מבצע אשר הוטלו על החיל. כך ב כתב שלמה אורן, קצין קשר אג״ם־חיל־האוויר, ליגאל ידין, ראש אג״ם, כי הדבר נבע גם הפעם מ״עכובים טכניים ארגוניים מסוג זה חוזרים ונשנים מדי יום ביומו. הכרח שייעשה משהו לתיקון ליקוי משווע זה במהלך העבודה של חה״א.״ על אותו הדו״ח הוסיף ידין בכתב־ידו: ״האם אין אפשרות להתגבר על הקשיים השונים החוזרים ונשנים.״ למחרת שוב כתב: ״גם מה שגרם לאי מציאת המטרה ע״י ; הפעם היה איחור של 2 שניים מהם. הסיבה — אותם ליקויים ארגוניים טכניים בשדה.״ עתה, עם הכרזת ההפוגה, ניתנה האפשרות למטה חיל־האוויר לטפל ביתר תשומת־לב בדרך המיטבית לארגונה של התובלה האווירית במבצע ״בלק״. עד אז נעשו כבר כמה צעדים חשובים לבנייתה של המסגרת המתאימה להמשך ריכוז המבצע, ונבדקו המועמדים המתאימים לעמוד בראשה. ואכן, כבר בתחילת יוני כתב שאול מאירוב: ״שמעתי שבן מוצע לתפקיד זה. תומך בסוף מאי שירתו במטה חיל־האוויר: היימן שכטמן כקצין התכנון, דן טולקובסקי כקצין המבצעים, משה הורוביץ כקצין המודיעין, יהודה רבין כקצין ההנדסה, שרגא ינובסקי כקצין הביטחון, יצחק לוי כקצין 1 האפסנאות, ויהודה גלעדי כקצין החימוש 124 גשר אווירי לעצמאות בקורס הטיס ״בן״ זה, המוזכר במברקו של מאירוב, הוא מוניה מרדר, 3 במועמדותו, הודיעו מיד התוצאות.״ בוגר קורס טיס בחברת ״אוירון״ בשנת הביטחונית של ה״הגנה״ בארץ ומחוצה לה בפעולות רכש. כחודש קודם לכן, ב דיובל חזרה לארץ )לאחר שהטיס את החניכים, אשר יצאו לקורס ההסבה על המסרשמיט(. באותה טיסה הגיעו, בין השאר, טדי קולק והקולונל דוד מרכוס. מרדר נאלץ לנוח מספר ימים עד שהחלים מקדחת מלטה, אשר פקדה אותו עוד בהיותו באירופה. אז התייצב בפני הרמ״א, ישראל גלילי, וזה זימנו לפגישה עם אהרון רמז, ראש מטה חיל האוויר, ועם היימן שכטמן )שמיר(, סגנו. בפגישה זו הוצע לו להקים יחידה לתובלה אווירית, אשר תכלול את כל מטוסי התובלה הדדמנועיים והארבעה־מנועיים של החיל, שכן לדברי מרדור לימים: ״באותם הימים התקשה חיל־האוויר - שאך החל להתארגן - ׳לבלוע׳ ולעכל את המטוסים הכבדים, על סדרת הבעיות הקשורות בהם ובעיקר ארגון צוותות המח״ל והסיבוכים השונים הקשורים עם הוא ניאות לעמוד בראש יחידה זו והחל ללמוד את 4 טיסות התובלה מחוץ־לארץ )הבלקים(.״ פרטי מבצע ״בלק״, כפי שהתנהל עד לאותו המועד. ב חיל־האוויר במהלך ההפוגה לקראת המשך הלחימה, הודיע היימן שכטמן, כי למרות פגישתו של ראש המטה אהרון רמז עם ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן־גוריון, טרם סוכמה ״פוליסה כללית לעתיד.״ עם זאת, ציין שכטמן, כי אגף תובלה אווירית 125 נוסדה מחלקה לטרנספורט אוירי - מוניה נקבע לאחראי עליה, ומחלקה זו תדון בכל הבעיות בקשר לטרנספורט אוירי. מחלקה זו בעקיר וזכות מיוחדת לה לבקר את כל מה שעובר דרכה, אבל הראשות תהיה גמפקדת הטרנספורט 5 האוירי ב והזכיר כי במועד ביקורו בארץ הובטח לו שימונה אחראי לקבלת ה״בלקים״, ושתוקם ״תחנה מיוחדת לזה.״ הוא שב וציין כי הוא מקבל הודעות שונות, לעיתים מנוגדות, בדבר מספר ה״בלקים״, שהם מסוגלים לקלוט כל לילה בארץ. פרט לכך גם קיבל בכל מטוס תובלה שחזר לזאטץ ״הוראות והזמנות מאנשים שונים ומשונים.״ לרגל ההפוגה שב וציין כי יש ״לשים לב דבריו אלה מלמדים איפוא 6 במיוחד בתנאים הנוכחיים לסודיות בפעולת בלק כאן ואצלכם.״ עד כמה היה צריך לטפל בדחיפות גם בארגון המסגרת הנאותה לקליטת מטוסי ״בלק״. ואכן, ב־ וירכז מעתה את כל ענייני בלק וכו. הסדורים המיוחדים יושלמו בקרוב.״ הוא הדגיש כי מכאן ואילך ״הוראות והודעות יש לקבל רק מישעיהו מרדור ישעיהו.״ הוא הוסיף כי רצוי בשלב ביניים זה של ההתארגנות שלא יועברו ״יותר משני בלקים 7 לערב אחד,״ תוך הבטחה, שעושים ״כל המאמצים למנוע הישנות מקרה היריות על מטוסינו.״ בתחילת דרכו פעל מרדר לאיתורם של האנשים המתאימים לצורך ארגונה של המחלקה כאגף תובלה אווירית בתוך מטה חיל־האוויר במלון ״ירקון״, וללימוד הצרכים החיוניים לתפקודה של היחידה המבצעית, אשר קיבלה את מטוסי התובלה בעקרון. סייעו לו בכך הל אורבך, אשר נשאר מספר ימים בארץ ולא חזר לציכיה, וגם סם פומרנץ, אשר הגיע לארץ ב ביוני לשם התייעצות עם אהרון רמז ״על בעיות שונות שנתקל בהן״ בזאטץ, וכדי ״ללמוד את אורבך ופומרנץ התעכבו בארץ יותר מן הצפוי, שכן היו מעמודי 8 הצרכים של הכח בארץ.״ השדרה של כל מבצע ״בלק״, והסיוע שלהם לארגונו של האגף לתובלה אווירית היה חשוב ביותר. בעקבות זאת כתב ״אוריה״)שם הקוד של יהודה בריגר( לרמז ב ואכן פומרנץ חזר לשם, 9 סם ואורבוך לעופרי דחופה ביותר. העבודה סובלת בגלל העדרם.״ אולם, אורבך נשאר בארץ, והיה לו תפקיד חשוב בהמשך תהליך ההתארגנות של האגף ובקביעת דפוסי פעולתו בכל התחום המבצעי. מפאת הסודיות הרבה, שבה התנהל מבצע ״בלק״, הוקפד בתחילת פעולת ההתארגנות לבחור אנשים מוכרים, מהימנים ואחראים, שלרובם היה עבר פעיל בשורות ארגון ה״הגנה״. צבי סוקוליק מונה לקצין הביטחון של האגף, ותחומי פעילותו כללו סידור רשיונות כניסה למטה חיל־האוויר ולשדות התעופה וכן רשיונות להחזקת נשק, לחלוקתו ולרישומו. מולאו שאלונים אישיים לכל אלה שהיו מועמדים להתגייס לאגף, ורק לאחר בדיקתם הביטחונית אושרו לגיוס - או נמסרו לבדיקה נוספת לקצין הביטחון של חיל־האוויר. בד־בבד הוחל בהכנת תעודות זהות מיוחדות לטייסים וכן בביקורת של כל הדואר הנכנס והיוצא באגף. עד סוף חודש יוני גויס הגרעין המרכזי לתפקודו של האגף: לשליש האגף מונה יעקב פלדמן, למפקד היחידה בעקרון מונה מיכאל קולנשר, אשר ; מאנשי הקשר של הרכש בנמל תל־אביב 126 גשר אווירי לעצמאות מינה לסגנו את שמואל שלום תגיר, שהכיר מהמועדונים היהודיים ששירתו את החיילי• מריאנה, אשתו של קולנשר, שימשה כמזכירת האגף. ; הארץ־ישראליים בצבא הבריטי בקהיר ״כל אחד מאתנו הכיר היטב את הצוות המצומצם,״ כדבריו של קולנשר לימים. לצוות זה נוספו גם חיים אבינדב, עמנואל גרופר, אברהם זינגר, יואל הלפרין, ישעיהו שפירא וחנה הורן. ב TWA לימים תיאר קולנשר את תחילת 10 היחידות שבמרחב תל־אביב, לקצין המנהלה של האגף הפעולה: בדרכו המיוחדת הציע לי מוניה ללוות אותו בערב למשהו שיעניין אותי. מבלי להסביר לי פרטים הגענו בלילה למסלול בשדה עקרון אשר גו נחת מטוס לקול תרועה רמה של עשרות בחורים אשר עמדו על שתי מכוניות משא אזרחיות... ברגע שהמטוס נעצר החלו לצאת מתוכו אנשי צוות ועוד מספר אנשים. הבחורים במכוניות המשא החלו לפרוק את מטען המטוס. מבעד החשכה התקרבה מכונית עמוסה חביות דלק ומפעיל משאבה ידנית החל לתדלק את המטוס. הכל היה מלווה המולה בלתי רגילה ובהעדר יד מתאמת. הוסבר לי כי צוות הפריקה הם בחורי קבוץ מתנדבים אשר מוזעקים בשעת הצייד למשימה דרך חבר קיבוץ בשם אהוד שאליו מתקשרים. ניגש אלינו גם גבר שיצא ממכונית נוסעים קטנה. מוניה הציג אותי לפניו. האיש הוצג כאלכס זילוני מפקד השדה... בדרן חזרה... אמר לי לארגן את הפעילות בעקרון בקבלת המטוס, דאגה לפריקה, דאגה לתדלוק, דאגה להאכיל את הצוות ורשום הסחורות המגיעות.׳ תוך ימים מצאתי את עצמי אכן אחראי למשימה." בה־בשעה, אחד הנושאים הראשונים, שבהם טיפל הרולד אורבך בתקופה זו, היה קביעת המדיניות באשר להטסת הנוסעים אל הארץ וממנה במטוסי התובלה. כבר בתחילת הפעולה נקבע שהסמכות להחליט מי יוטס במטוסים נתונה בידי ראש המטה, אהרון רמז, או סגנו היימן שכטמן או מפקד אגף תובלה אווירית מוניה מרדר. במסמך תחת הכותרת ״הובלת נוסעים באוירוני לאפס״א״ הציע אורבך ב יוטסו רק במטוס סקיימסטר, אשר אינו עושה כל חניות ביניים למן המראתו מעקרון )״אוקלהומה״( ועד נחיתתו בזאטץ )״זברה״(. לדבריו, אם הכרחי להטיס נוסעים גם ״מזברה לשדה אוקלהומה,״ אזי ״יש לקחת בחשבון שע״י תוספת המשקל של הנוסעים וחפציהם, יפחת משקל המטען שאפשר לקחתו.״ הוא הצביע גם על הצורך לדאוג שבכל אחד ממטוסי הקומנדו אולם, למרות חיוניות הציוד לביטחון, חיפוש והצלה, 12 יהיו שישה מצנחים לשימוש הנוסעים ובכללו מצנחים עבור נוסעי המטוס, לא תמיד אפשר היה לספק ציוד חיוני זה. במכתבו של מרדר למפקד אגף המבצעים של החיל נטען בהקשר זה: הננו להביא לתשומת לבכם כי למרות הפניות הרבות לקבלת מצנחים עבור הנוסעים באמצעות א.ת.א לא נענינו עד עתה. בהתחשב עם התנגדותם של אגף תובלה אווירית 127 מחלקת המבצעים של א.ת.א. להטסת אנשים גלי מצנחים, הננו נאלצים להפסיק את הטסתם של אותם האנשים עד אשר נקבל מצנחים במספר 13 מספיק המחסור החמור בציוד הייעודי וחוסר הבהירות באשר למעמדו של חיל־האוויר התבטאו בדבריו של מפקד החיל, ישראל עמיר, למטכ״ל/אג״א: ״הנני לציין שעד היום טרם הצלחנו לקבל את הדרוש לחיל־האוויר גם לא מהבסיס המרכזי של אגא. מה יהיה גורל חיל־האוויר עדות למצוקה הקשה, שבה היו שרויים 14 כשיהיה נתון לחסדים של כמה בסיסי אספקה.״ האגפים השונים, מצויה במכתבו של יצחק לוי, קצין האפסנאות של החיל, שבו כתב, כי ״מפאת העכוב באשור התקציב, שבא כתוצאה ממחסור בכספים, הוא מבקשם להיות סבלנים 15 ולא לפנות בתזכרת בקשר להזמנות ציוד שאין להשיגו ממקורות הצבא.״ אמנם, מטה חיל־האוויר השתדל להעניק עדיפות ראשונה לצורכי הפעולה במבצע ״בלק״, כפי שבא הדבר לידי ביטוי, למשל, בהקצאתם של כלי־הרכב לאגף מתוך אלה שהגיעו לחיל באמצע יוני)ארבעה ג׳יפים מתוך שבעה שהתקבלו, משאית אחת מתוך שתיים ושתי מכוניות אולם, כמובן, לא היה די בכך כדי לספק אף את המינימום ההכרחי, שהיה 16; מתוך שתיים נחוץ לקבוצות העבודה השונות שקלטו את המטוס בעקרון. כך, למשל, נאלץ מרדר בתחילת הפעולה לטפל אף בהשגת מנוף עבור פריקתו של המטען. בכך הגיע אף ללוי שקולניק )אשכול( במשרד הביטחון, וזה כתב ״למר זיפשטיין. אבקשך אם אפשר לעזור למוכ״ז ע״י השאלת מנוף וקבוצת פועלים מתאימה לעבודה כפי שיסביר לך המוכ״ז מר מוניה מרדר. הענין מאד בעיה נוספת, חשובה לא פחות, היתה לקבוצת התדלוק: לא היו לה ״באמרים״ 17 חשוב.״ )מכליות תדלוק(, והיא נאלצה לתדלק את המטוס במשאבות־יד. לימים כתב מפקד האגף, כי כמות ה׳באוזרים׳ בארץ באותה תקופה היתה מוגבלת ביותר. חלק מהם היה מיועד להעברת הדלק מצפון הארץ לדרומה ורק בודדים עמדו לרשות חיל־ האויר בשדות מסוימים. כשהתחלנו להתארגן ונתקלנו בבעיה זו, פניתי אל אנשי הרכש וביקשתים לנסות ׳לרכוש׳ באוזרים בכל דרך שהיא ואלה ישמשו לאספקת דלק למטוסינו בעקרון. אולם, לכל אשר פנו נתקלו בסירוב לותר על 18 הבאוזרים שלהם, בגלל חיוניותם ואכן, נושא זה היה מן הראשונים, שבו טיפל מרדר בתחילת צעדיו לארגונה של היחידה, והוא פומרנץ, שהיה מצוי ברזי מבצע ״בלק״ 19 עלה גם בפגישתו עם סם פומרנץ, שהיה אז בארץ כמעט למן ראשיתו, הודיע לו ששלח מספר שבועות קודם לכן ״משאבה למלוי דלק בעלת כוח של העברת הנדסה במטה החיל, וביקשם להשיב לו ״אם משאבה זו נמצאת בשימוש ובידי מי היא רק כעבור כחודש, במכתב לבריגר בנושא זה, נכתב: ״בדקנו ומצאנו שמשאבה זו 20 נמצאת.״ נמצאת בשימוש בשדה עקרון אלא שכוח שאיבתה אינו עולה על 21 שהודיע סם.״ בעקבות בקשתו ערך קצין מחלקת הדלק של חיל־האוויר, א׳ ראכלין, מיפוי של כל המשאבות בחיל, ואת ממצאיו העביר למפקד החיל כעבור מספר ימים. נכון ל־ 128 גשר אווירי לעצמאות לחיל־האוויר רק שני באוזרים ״במצב של עבודה, והשאר הם כולם מפורקים או מקולקלים.״ בכל שדות התעופה לא היתה איפוא אפשרות לתדלק את המטוסים ״בצורה המניחה את הדעת,״ ובחלק מהמקומות תדלקו את המטוסים מחביות. לדבריו, כוח־האדם שהיה ברשותו לא יכול היה לתקן את המשאבות המקולקלות, ולכן הציע להעבירן למומחים לתיקון יסודי ״בבתי מלאכה פרטיים כי ההתרוצצות ממשרד אחד למשנהו אצל שלטונות הצבא נמשכת ימים שלמים, והעבודה בינתיים סובלת.״ ואכן, אושר לו לתקן את המשאבות, אך לא את 22 המכוניות הצורך למנוע את ה״התרוצצות ממשרד אחד למשנהו״ היה אחד הגורמים העיקריים לכך, שתוך זמן קצר ביותר למן ההחלטה על הקמת האגף לתובלה אווירית - הוכר הצורך גם בהקמת מטה נפרד משלו, שירכז את כל הפעולה של האגף במבצע ״בלק״. הקמת מטה עצמאי כבר בתחילת ההתארגנות חשוב היה להגדיר את דפוסי הפעולה בין האגף לתובלה אווירית ובין שכן בשלבים הראשונים של ; האגפים השונים שבחיל־האוויר, במטה הכללי ובמשרד הביטחון ההתארגנות, לדברי מפקד האגף לימים, טענו אנשי החימוש והרכש, שיחידה זו מקומה אצלם, מכמן שעיקר פעולתה בהעברת ציוד שנרכש על־ ידי הרכש; ומאידך טענו אנשי שירות־ האויר, שזוהי יחידה תעופתית, שאמנם נותנת, במקרה זה, שירות לרכש, אולם מטוסים אלה מיועדים לא רק לטרנספורט הרכש אלא גם לפעולות מבצעיות אחרות. לדברי מרדור, בתחילת יולי ״הועברתי כליל לחיל־ ; אולם, חילוקי הדעות נמשכו זמן קצר בלבד האוויר להמשיך בו לפקד על התובלה האווירית.״ יתרה מזו, עד אז נוכחו לדעת במטה חיל־ האוויר וכן בצוות ההקמה הראשון של האגף לתובלה אווירית, שעקב תנאי הפעולה הקשים והמיוחדים של מבצע ״בלק״, יש לבסס את פעולת האגף על מטה משלו בתוך המסגרת הכללית של חיל־האוויר, שיוכל לרכז ולכוון את כל הפעולה, כדוגמת האמריקני. הם הבינו כי פיזור פעילות התובלה האווירית במחלקות חיל־האוויר השונות עלול לפגוע ביעילות העבודה ולהקיף יותר מדי אנשים, אשר היו הופכים להיות שותפים לפרטי המבצע, ובכך לפגוע גם בסודיות אשר התחייבה במבצע. לפיכך, הוחלט להקים מטח, אשר ירכז את כל הפעולה במבצע ״בלק״. עם קבלת ההחלטה על הקמת מטה עצמאי נקבעו בו שתי מחלקות ראשיות: מחלקת המבצעים בראשותו של הרולד )הל( אורבך; ומחלקת המנהלה, בראשותו של דוד פליגלמן )פלג(. בפעולתם הראשונית פעלו השניים הן להשגת התקציב הנחוץ המידי להוצאות השוטפות ; הן לקביעת סעיפי תקציב קבועים, החיוניים לבנייתו המסודרת של האגף ולעבודתו הסדירה והם המשיכו והרחיבו את הפעולה שכבר נעשתה קודם לכן, תוך ניסיון לקבוע דפוסי עבודה מסודרים, שבמרכזם שליטת המטה בכל פעולות האגף. בד־בבד עם המאמץ לארגן את האמצעים החיוניים, פעל המטה להסדרת שיתוף הפעולה בינו ובין הגורמים, שנטלו חלק בפעולה במסגרת מבצע ״בלק״. אגף תובלה אווירית 129 בגלל התקלות החוזרות ונשנות בתקשורת עם אירופה והצורך לשמור על חשאיותו של מבצע ״בלק״ ניתנה הדעת לקביעת דפוסי הפעולה בין שירות הקשר של החיל ובין האגף לתובלה אווירית. הוסכם שאת המברקים על הגעתם המתוכננת של מטוסי ״בלק״ יקבל מטה האגף ישירות מתחנת השידור, מבלי שיעברו תחילה דרך משרד הקשר. כן סוכם שהבלדר של שירות הקשר, הבא מתחנת השידור, יעביר את עותק המברק הראשון קודם למטה האגף בתל־ אביב ורק אחר־כך לשירות הקשר, וזה ידאג להעברת העותקים האחרים לאלה ששמם רשום על המברק. באשר למבדקים שהאגף אמור לשלוח לחוץ־לארץ, סוכם שמטה האגף יודיע למשרד הקשר, וזה ישלח בלדר לקחת משם את המברק לתחנת השידור. נקבע שתחזית מזג־האוויר* תועבר למשרד הקשר עד בזמן. כן סוכם כי ברגע שיתקבל במטה האגף מברק על אודות מטוס ״בלק״ העתיד להגיע לארץ, יישלח תוכנו המלא של המברק לדייויס, משירות הקשר של החיל, וזה יבריק את כל משרד הקשר שם יעביר את תוכן המברק למיכאל קולנשר, מפקדה של ; תוכנו לבסיס עקרון יחידת האגף, ורק את חלקו הראשון של המברק — בעניין מספר ה״בלק״ וסוג המטוס — למפקד עקרון, אלכס זילוני. כן הוחלט שמשרד הקשר יודיע לבסיס בזאטץ, שכל המברקים הקשורים למבצע ״בלק״ יישלחו ל״בן״ - ולא לשלושה או ארבעה אנשים, כפי שהיה נהוג עד אולם, למרות קביעה ברורה ומפורשת 24 אז, ומטה האגף יחליט למי להעביר העתק מהמברק זו לא תמיד הקפידו על הנוהל בשירות הקשר של חיל־האוויר. כחודש מאוחר יותר הודיע קולנשר, שאינו מקבל את התוכן המלא של המברקים הקשורים למבצע. בבדיקה שנערכה אז התברר, שמחלקת הקשר בשדה עקרון קיבלה רק חלק מהתוכן שהעבירה מחלקת מטען ונוסעים של מטה האגף בגלל ״חוסר בקוד מתאים לשאר המברק.״ דבר הזה גרם לקשיים ניכרים בהיערכות של יחידת האגף בעקרון לקבלת המטוס מכיוון שלא ידעו ״איזה הכנות 25 עליהם לעשות כדי לפרוק את המטענים השונים.״ בד־בבד נקבעו דפוסי הפעולה של האגף לתובלה אווירית גם עם שירות החימוש. סוכם שמטה האגף יעביר את ההודעה על הגעת משלוח עבורו, ועל סמך הודעה זו ישלחו לבסיס עקרון את בא־כוחם עם אישור, הנושא גם את חותמת השירות, ועם רכב תובלה מתאים לסוג המטען ולהובלתו. זה היה אמור לפנות לקולנשר או לסגנו, שמואל שלום תגיר, ולקבל מהם את ההוראות באשר למשיכת המטען. כדי למנוע מצב, שבו יושארו מטענים במחסני האגף, נקבע שעל שירות החימוש ״להמציא את הטרנספורט המתאים״ מיד עם העברת ההודעה ממטה כן אושרו רשיונות כניסה לעקרון לשלושה 26 האגף גם עבור מטען, המגיע ללא הודעה מוקדמת בינתיים 27 אנשים מתעש עם מכוניותיהם, על־מנת להוציא משם את המטען שהגיע עבורם 28 נקבע גם שכל המטען, המגיע בדרך האוויר גם לשדה חיפה, יועבר אך ורק לידי בא־כוח האגף עם הקמת מטה האגף לתובלה אווירית החל יהושע מרש, שמונה לקצין מטען ונוסעים במטה, בהכנת טפסים מיוחדים לרשימת המטוסים, סוג המטען ורשימת הנוסעים. מפאת ״הטרמינולוגיה המקצועית המיוחדת״ של תחום זה וחוסר הניסיון המוקדם, הסתייע אף לדברי מרש, היו טפסים אלה אמורים לבטל את ״הנוהג 29 ב״ועד הלשון שליד בית ביאליק.״ שכן, כפי שכתב בריגר ב־ ; אולם בזאטץ לא נזקקו ל״תצפית מזג־האויר״ 23 פעמים ביום בשביל הדרך עד ארנון.״ 130 גשר אווירי לעצמאות •־ יי J" / י J ימי »Vf -y J J '•'•> 2M M-y ,,t/ r W / « 7 r/s--ז7pcv v^ ' / ^^ ׳ I f.l* s— (/k xy r זל/י־ נ< י מס שת משעיט ד׳אגן״ — פדסקי ;פד שהיה קיים עד כה, אשר לפיו התנהלו רוב הענינים ע״י מסירת הודעות בעל־פה או על 30 פתקאות.״ הכוונה היתה ש״לא תעשה שום פעולה מבלי שתהיה רשומה במקום מתאים.״ במהלך השבוע השלישי של יולי גם נרכשו שני מאזניים: האחד לשקילה עד בתהליך הארגון נקבעו 31והשני, לשקילה עד ; לשדה עקרון הוראות גם למטוסים הממריאים מעקרון והנוחתים בו במסגרת מבצע ״בלק״: בל הנוסעים בולל את הצוותות יעברו בקרת בטחון במחלקת הנוסעים והמטען. זה בולל דאר. בקורת המטען תעשה אן ורק ע״י מח׳ מטען ונוסעים. לטייסים ינתנו שלושה טפסים אגף תובלה אווירית 131 )טופס הנדסה(. על טופס אחד יחתום אחד משלושת המכונאים הרשומים מטה או ע״י איש שיתמנה על־ידי)יחתום גשמו של אחד מאלה( יהודה רגין, 32 גץ הריסון, פרץ פוזנר הטסת נוסעים - ״עד איזה גבול אפשר לעשות יוצא מן הפלל״ כבר בתחילת פעולתו של מטה האגף ניתנה שם הדעת, כאמור, לקביעת נהלים מסודרים להטסת נוסעים במטוסיו לארץ וממנה. הדרישה היתה מגיעה, בדרך כלל, ממטה חיל־האוויר אשר ״בלק״, או ממשרד הביטחון למפקד האגף, וזה היה מתכנן את הובלתם באחד ממטוסי פרקו את מטענם ונותרו בדרך־כלל פנויים להובלת הנוסעים. כל זה היה חיוני ביותר על רקע 33 קשיי התובלה האווירית בין ארץ־ישראל ובין אירופה באותו הזמן לא חסרו תלונות של מרכזי הפעולה בציכיה על שנוסעים רבים נשלחים לצ׳כיה, ״ואיש מהם אינו יודע מה הם צריכים לעשות שם... לפיכך מבקש שידאגו לכך שכל אדם הנשלח בה־בעת נמשכה פעולת מטוסי האגף 34 יצוייד עם מכתב ליווי אל האדם אליו הוא נשלח.״ להטסתם מהארץ של הטייסים, אשר נשלחו לקורס ההסבה המזורז על מטוסי המסרשמיט. כך, למשל, ב לצ׳כיה במטוס הקומנדו 35 והחזירוהו בהקדם.״ מטה האגף השקיע מאמצים רבים גם בהסדרת הוויזות עבור הנוסעים שטסו במטוסיו. לעיתים קרובות מדי הגיעו אלה לטיסתם מבלי שהסדירו לעצמם את הדרכון או את הוויזה. מפאת אי־הסדר ששרר בארץ בעניין זה לא הצליחו בתחילה להקפיד על נהלים מסודרים. נוסעים רבים הגיעו איפוא לצ׳כיה ללא ״תעודות מסודרות״, וזה גרם לסיבוכים ניכרים - בעיקר בעבודתו של יהודה בריגר, שהיה אחראי לכל הקשר בין הארץ לבין צ׳כיה. הוא חזר איפוא והדגיש במכתבו לארץ כי מצב זה ״מסכן את הסידור אולם, עקב ״לחץ חזק ומתמיד״ שהופעל עליו ״למשלוח 36 עם משרד הפנים מידי של אנשים לתפקידים חיוניים,״ שב מפקד האגף וביקש מבריגר לבדוק באילו 37 ״תנאים אפשר לשלוח נוסעים להבא ועד איזה גבול אפשר לעשות יוצא מן הכלל.״ ואכן, לבסוף ציין בריגר כי במקרים מיוחדים ניתן להעביר אליו מראש את שמות האנשים עם פרטי הדרכון שלהם, וכן את המטרה שלשמה הם מגיעים, ורק ״לאחר אישור מצדנו, שלח אותם... יש אפשרות לקבל עם דרכיה, בלי זריעה לבסוף, בהתערבותו של אהוד אבריאל, הוסכם כי 38 של סידור מוקדם של זריעה אצלנו.״ 39 ״הקונסוליה הצ׳כית בתל־אביב תתן ויזות לכל איש המצויד במכתב של משרד החוץ.״ ב 41 המאפשר טיפול, או בלי ויזה.״ כך למשל נכתב במברק מציכיה לארץ: ״היום הגיעו חמישה מכונאים בלי בגדים. חוסר דאגה שתטיל עלינו 40 סבוכים מיותרים בעתיד נחזירם כלעומת שבאו.״ 132 גשר אווירי לעצמאות היתה גם בעיית הטיפול בנוסעים, אשר הגיעו ב״דרכי הבלק״ ״אל גופים שונים מבלי שגופים אלה ידאגו לקבלתם.״ ב האוויר: ״לא יתכן שקצין המבצעים של אגף זה יתרוצץ בשעות הבוקר המוקדמות מבית מלון אחד למשנהו כדי לאכסן נוסעים אלה.״ לפיכך הודיעו מרדר: ״להבא לא נוכל להיות אחראים ראש המטה הציע, שמצ׳כיה יודיעו מראש לארץ על הנוסעים העתידים 42 לאכסון נוסעים.״ אולם על כך השיבו מרדר, כי כבר הועברה ; להגיע, על־מנת שאפשר יהיה להיערך מבעוד מועד דרישה מעין זאת, אולם משם הודיעו ״שאנשים נשלחים לשם סידור טיסתם, זמן קצר לפני הטיסה, ואין אפשרות לשלוח לצד השני הודעה מוקדמת על בואם, כך שאנו מוצאים את עצמנו עומדים בפני עובדה.״ הוא ביקשו איפוא להודיעו למי להפנות את אלה, על־מנת שידאגו לאכסונם. רמז השיב לו שרצוי להביאם למשרדי המטה של האגף ברחוב שמריהו לוין ואם לא נקבע להם מקום לקבלתם, יש להפנותם לקצין התורן במשרדי מטה חיל־ ; אביב האוויר במלון ״ירקון״ בתל־אביב. בהמשך להנחיה זו פורסם בפקודות יום של מטה חיל־ האוויר, כי הקצין התורן במטה החיל יקבל ממחלקת האכסון של החיל את רשימת המקומות 43 הפנויים בבתי־המלון, והוא ימסור למחרת היום את מספר המקומות אשר נוצלו בפועל עם זאת, מטה החיל הלך עוד יותר לקראת צוותי האוויר של האגף, ובכמה בתי־מלון אף הוקצו באורח קבע כמה מקומות לטובת האגף. אולם, גם בסידור זה לא הלך הכול למישרין. כך, למשל, במלון ״עדן״ ברמת־גן דאגה מחלקת האכסון של החיל ל האגף. נקבע שאנשי האגף יגיעו לשם עם שובר, ומטה האגף יעביר למחלקה כל יום חוזר יומי, ובו יפורטו שמות האנשים שלנו שם ״לשם נוחות ודיוק הבקורת.״ אולם, במטה האגף לא הקפידו על כך, ו״בעל בית המלון לא יכול היה למסור שום פרטים,״ כיוון שלדבריו ״אנשיכם מובאים אליו ביום או באמצע הלילה, ע״י נהגכם, מבלי למסור לו איזה שובר או רשום השמות.״ לפיכך, הוזהר מטה האגף, שאם לא ינהיגו את ״סדורי האכסון לפי ההסכם ולפי השיטה שדרשנו מכם, והנהוגה במטה ח.א. נהיה נאלצים לקחת חזרה מכם את המקומות במלון ׳עדן׳ ותהיו נאלצים בעתיד להפנות אלינו כל איש, שתרצו לאכסן במלון הנ״ל, מה 44 שיגרום לכם אי נעימות רבה.״ ״אי־נעימות״ רבה יותר נגרמה, כמובן, לצוותי האוויר שנטלו חלק במבצע ״בלק״: בהגיעם לארץ, לאחר טיסה מתישה במטוסים בלים - שלא תמיד היו בטוחים אם אכן יצליחו להגיע בסופו של דבר לארץ - עברו משדה עקרון לתל־אביב! ושם המתינו והמתינו, עד שיוסדר להם מקום ללון בו. כל ההתרוצצות הזאת עוררה מצידם ביקורת נוקבת. ״חוששים מאד לסיבוכים״ ואכן, אין ספק שאחד הגורמים החשובים להחלטה על הפסקת הפעולה כאגף מתוך מטה חיל־ האוויר, ועל הפרדת הצוותים והקמת מטה מיוחד, שיטפל בהם באופן מרוכז - טמון בבעיית תנאי שירותם ובקשיים הרציניים, אשר התעוררו עם צוותי התובלה שפעלו במסגרת מבצע ״בלק״, והמתח הרב שנוצר על רקע השוני הרב בתנאי הגיוס והשירות של הקבוצות השונות, שעתה שירתו בחיל. למרות כל הפעולה שנעשתה היה נושא זה אחד מסלעי המחלוקת העיקריים, שהעיבו על כל אגף תובלה אווירית 1 3 3 הפעילות של צוותי האוויר במבצע ״בלק״, ובמבצעים האחרים שבהם שולבו צוותי האוויר של האגף לתובלה אווירית מאוחר יותר. משום חשיבותו והסתירות הרבות, המוצאות את ביטוין במקורות השונים, נרחיב את הדיון בנושא זה, החיוני כל־כך להבנת התפתחותו של האגף. מורכבותה של סוגיה זאת עולה במכתבם של מאירוב ויששכר לרמז ולשקולניק כבר ב 1948 יואל של הארץ. נאמר להם שהתנאים הם החזקה ותשלום של בערן שלוש לירות בחודש. חוששים מאד לסיבוכים שיתעוררו עם פגישת מגוייסי דרא״פ עם 45 מגוייסי ארה״ב בתשובה לדברים אלה נאמר להם מהארץ: ״מה נעשה לחששותיך?״ ומאירוב הציע בתגובה לכך: ״לקבוע התנאים סופית ועל ליש 46] באותו יום, שבו הובע חששם של מאירוב ויששכר, נכתבה גם הצעתו של בוב לורי, שפעל כקצין מבצעים וכקצין מקשר בין הצוותים של מבצע ״בלק״ ובין מטה חיל־האוויר. לורי סייע למרדר בתחילת ההתארגנות, ועל־פי בקשתו הגיש לו ב־ לפעולת ״מחלקת משלוחי אוויר״ ״בלק״: בית מלון מיוחד, השגת קרדיט בבית מסחר מקומי להלבשה )לא מר ירקוני(, שירות רפואי, שירות ריפוי שיניים, סכום כסף מספיק בידי בא כח מחלקת משלוחי־אויר כדי שיוכל לספק סכומים לצוותות באות, אנשים במעבר והוצאות יום יומיות, אמצעי תחבורה מספיקים לצוותות בלילה ולפעולות 47 מחלקת משלוחי אויר ביום ואכן, רוב טייסי לאפס״א פעלו מלכתחילה כקבוצה מגובשת של אנשים, שגויסו ופעלו באותה משימה והגיעו לארץ כקבוצה אחת - בניגוד לשאר המגויסים, שרובם הגיעו על בסיס אישי.* חלק מאנשי קבוצה זו, שהיתה הגרעין בהקמתה ובהפעלתה של לאפס״א, טענו כי הובטח להם, בין השאר, במועד גיוסם בארצות־הברית, עמדות בכירות בתעופה האזרחית, לכשתיכון במדינת ישראל, דרגת משכורת גבוהה, מעמד של אזרחים, ״חנייה קבועה״ באירופה, דאגה למשפחותיהם ותשלום כל ההוצאות נוסף על המשכורת. כך, למשל, כשנפגש דניאל אגרונסקי, מרכז כל פעולת המטוסים והצוותים האמריקניים באיטליה, עם אשתו של אליוט פולנסקי, שמע ממנה כי ארווין)סוויפטי( שינדלר הבטיח לה ולכמה נשים אחרות שתצאנה עם הבעלים לאירופה ושתוכלנה להישאר בג׳נבה. אגרונסקי בדק את טענתן, ואכן המשרד לגיוס בניו יורק לחלקם הובטח מקום גם בתעופה האזרחית. כך, למשל, במברקו של רמז לשלום לוין באיטליה נכתב: ״בנידון פינקל, נא לברר תנאי קבלתו ע״י יואל. פינקל טוען, כי הובטח לו כי יעבד בשרות תעופה ציוילי ומסרב בהחלט להשתתף בפעולות. נא לברר את הענין במהרה כי הסכום שהובטח לו הוא גבוה מאוד ואיננו יודעים מה 48 לעשות.״13 4 גשר אווירי לעצמאות AIR FORCB H«Q« m/395/l/alr 16th 1946, Mr• Hanlftf Following 18 reqairei for A TO operation•* 1) Ons Hotel exclusively 2) letter of cmslit for clothing to local store (not Mr. Yarkoni) 3) Me Ileal Service available (Doctor) 4) Dental Service availoble 5) Adequota money for ATC repreeantative to distribute fands to incoming or ens, transit personnel, daily ejrpensse 6) Adequate transportation (night for arevra} daily for ATC ope. Larry בוב לורי למונית מ רד ר: צעדים ראשונים הוא העביר איפוא את הדברים לטיפולו של חי יששכר, וזה כתב לטדי 49 אישר את דבריהן קולק ולאליהו סחרוב: ״קשה לנו לתאר שהדבר נקבע על ידכם. איך שלא יהיה בשאלה כזו עליכם היה להתייעץ אתנו.״ עם זאת הוסיף במכתבו אליהם גם את מה ששמע מפי סם פומרנץ: האנשים שהגיעו אליו טענו, כי ״נקבע להם שכר של מ פומרנץ טען ״שהשכר הוא גבוה מאד וזה גורם לדמורליזציה בין האנשים ; ] האחרים.״ ואכן גם יששכר הביע את דעתו, שניתן ״להשיג נהגים ברמה מקצועית גבוהה בשכר של בערך עד מהם יששכר: להמציא לנו בבירור בקשר עם הנהגים והעובדים האחרים: השם המלא, תאריך ומקום הלדה, כתבתו, מקצו ודרגתו, מספר השנים בשרות, מספר שעות הטיסה, תפקידים מיוחדים שבוצעו ע״י האיש. המלצות. ומצב משפחתי. הסכם עבודה 50 ולמשפחתו, מקום התשלומים, מטבע התשלומים, זמן התחלת התשלומים פער התשלומים - ״אד אין מנוס מזה״ ההוראה שלא לאשר את הצטרפותן של המשפחות למגויסים הועברה לטדי קולק, מרכז כל פעולת הרכש והגיוס בארצות־הברית, והיא עוררה מורת־רוח בקרבם של אלה, שניהלו את אגף תובלה אווירית 135 הפעולה. לדבריהם, גרמה ההוראה לכך, שמספר אנשים חיוניים ביותר החליטו שלא להתגייס המשרד המרכזי בניו־יורק, שנוהל על־ידי אל שוימר וסטיב שוורץ, ביקש איפוא ממרכז הפעולה בג׳נבה לשקול שוב את ההחלטה. ״בעיית כוח האדם כאן היא עצומה ומגוונת,״ נכתב ממרכז זה באחד מהדו״חות שבו פורטו דרכי עבודתו וגם התנאים, שלפיהם גויסו חלק מהאנשים. עד אז הוקמו מרכזי גיוס בקליפורניה, דטרויט, שיקגו, מיאמי ומזרח קנדה, אשר נשלטו מהמרכז בניו־יורק! ופעולת הגיוס הלכה והשתכללה: המשרדים השונים היו מתקשרים עם מגויסים פוטנציאליים, ואם נתגלה עניין בגיוסו של מועמד כלשהו, היה המשרד שולח פרטים עליו למשרד הראשי. שם היו בודקים את כישורי האיש ומידת התאמתו לצורכי חיל־האוויר בארץ. אם אושרה העסקתו — היו מתחילים במשרד המקומי להכין את גיוסו, לרבות זריקות חיסון וסיוע לקבלת דרכון. בתחילה, כדי לזרז את קבלת הדרכון, היה האיש מצהיר בפני הרשויות המתאימות שהוא איש מכירות או נציגו של עסק כלשהו, והמשרד המגייס היה מספק לו אישור להצהרתו. אולם, כיוון שהמחלקה להנפקת דרכונים המציאה דרכונים באותה מהירות לאנשי עסקים כמו לתיירים, החלו המגויסים להצהיר שהם מבקשים דרכון לשם יציאה לטיול במדינות אירופה, כמו צרפת, בלגיה, הולנד, אנגליה ואיטליה. לאחר קבלת הדרכון היה המשרד המקומי רוכש עבורם כרטיס טיסה לאותה עיר באירופה, שנקבעה כנקודת המפגש, ולא היו יוצרים אתו קשר מחודש, אלא לאחר שהגיע לאירופה. וכיוון שמשרדי הגיוס לא ; המגויס החל לקבל את שכרו מאותו יום, שבו עזב את מקום מגוריו יכלו ״להתארגן כחברה ליגאלית״ המעסיקה את האנשים — ״לא החזקנו בחשבונות בנק וכתוצאה מכך, לא היה באפשרותנו לשלם את השכר בהמחאות מסחריות.״ גם הוחלט כי השיטה הבטוחה ביותר היא לשלוח למגויסים בדואר שכר דו־שבועי, במזומן. פעילי הגיוס בארצות־הברית הבחינו בהחמרת יתר שנקטו השלטונות נגד פעילותם - במיוחד בתקופה שלאחר הקמת מדינת ישראל, כפי שהדבר התבטא באחד המקורות: למעשה, הם היו די רכים כלפינו בעבר והעובדה כי לא פעלו נגדנו בעבר היא תוצאת רגשות סותרים במחלקת המדינה. עם זאת, אנו יודעים בוודאות כי FBIO עוברים על החוק, הדבר מתוסף לרשימת העבירות שכבר ביצענו. ביצוע תרמית, לשם קבלת דרכון היא עבירה חמורה, ודי בה כדי להגיש תביעה נגדנו ולהרשיע אותנו בבית־משפט... עמדות הרשויות הממשלתיות הרלבנטיות הפכה לפחות אוהדת לפעילויותינו, מאז שניתנה הכרה אמריקנית דהייורה במדינת ישראל... עתה משקיימת מדינת ישראל, פעילויות כגון אלה שלנו הופכות לפוגעות ומעליבות לרשויות הממשלתיות 51 של קנדה וארצות־ הברית עד הפסיקו לבטחם ״עקב סיכונים בטחוניים גדולים וכן מכיוון שכולם מבוטחים על־ידי חברה אחת.״ אליהו סחרוב הודיע, שכל מי שלא בוטח - יבוטח בארץ. 136 גשר אווירי לעצמאות גם טדי קולק, מרכז הפעולה בארצות־הברית, התייחס לסוגיית ביטוח צוותי האוויר והמטוסים. הוא ציין שמטוסי התובלה שנרכשו שם בוטחו על־ידי חברת הביטוח ״לוידס״. לדבריו, מטוס הקומנדו שהתרסק בהגיעו לעקרון בסוף מאי היה מבוטח, ואפשר היה לקבל ״בקרוב ברור, שתביעה מעין זו עלולה לגרור אחריה חקירת האירוע על־ידי חברת הביטוח, ולכן צריך היה לשקול ״אם צעד כזה הוא נבון.״ הצורך לשקול אף הגשת תביעה מעין זאת עורר, כמובן, את השאלה אם כדאי בכלל לבטח את המטוסים - מה גם ש״טיסת הטייסים מכאן מעל האוקינוס גם היא בלתי ליגלית או ליגלית למחצה ולכן סיכון זה אינו מכוסה.״ עם זאת, כיוון שהמטוסים היו עדיין מבוטחים בהיותם בארצות־הברית, לא רצו להפסיק את ביטוחם לפחות עד עוזבם את המקום. קולק ביקש איפוא מהארץ את תשובתם לבעיה זאת. הוא התייחס גם לסוגיית ביטוח צוותי האוויר, אשר נשלחו מארצות־הברית לארץ. לדבריו, אכן ״מבחינת זהירות ובטחון לא מן החכמה לבטח אותם כאן. אבל זה היה מחייב אתכם לבטוח בארץ.״ הוא חזר והדגיש: עליכם להבין שטייסים אמריקאים לא יצאו לשום תפקיד, אפילו אם הם מתנדבים, באם הם לא מבוטחים ב־ מכאן היו מבוטחים בשיעור הנ׳יל. עובדה זו יוצרת הבדל בין אמריקאים ואי״ים שהטייסים והמכונאים האחרונים שיצאו, יצאו בהנחה שהם מבוטחים אך למעשה אין זה כך. התחייבות זו חלה עליכם. 52 הוא הציע איפוא לבדוק אם אפשר יהיה לבטח את צוותי האוויר באיטליה או בשווייץ בינתיים חזר ושאל יהודה בריגר, שריכז את כל הפעולה במבצע ״בלק״, את אהרון רמז, ראש מטה חיל־האוויר: ״כל הטייסים רוצים לדעת האם בטוח חייהם יסודר כפי שהובטח להם. מי דואג לכך?״ בעקבות זאת פנה רמז לראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן־גוריון: זה כמה פעמים ששאלת בטוח חייהם של הטייסים עולה על הפרק. למעשה הננו עומדים כבר בפני עובדות של צורך בתשלום הבטוח, ועדיין אין כל החלטה על כך מצד המוסדות המוסמכים. המדובר הוא כמובן ביחס לטיסים המגויסים מחוץ לארץ אשר הבטוח היה אחד התנאים להתגייסותם והם גם בוטחו, אך הפוליסה שלהם כמובן אינה מכסה מקרי תאונה בארץ בשרות מלחמתי או אבדן החיים בקרב. נא להודיעני בידי מי ההחלטה בשאלה זו ומהם הסדורים 53 הבאים בחשבון סוגיית הביטוח של האנשים שבה ועלתה גם בפגישתו של חי יששכר עם ג׳ו אייזן)איתן(, שפעל אף הוא בארצות־הברית והגיע לאירופה בתחילת יולי. הוא הביע את דאגתם של המגויסים לכל סוגיית ביטוחם )אשר לדבריו נעשה בארצות־הברית דרך חברת ״שירות נתיבי אויר״ Airlines מטרת המפגש היתה בעיקרה ניסיון להתמודד עם קשיי התיאום של הפעולה בין שני המרכזים אגף תובלה אווירית 137 במיוחד בכל הכרוך לסוגיית תנאי ההעסקה של המגויסים. נכון ל במשרד המרכזי, שנוהל על־ידי אל שוימר וסטיב שוורץ בניו־יורק, שמרכז הפעולה בג׳נבה לא מודע דיו ליכולת פעולתם, שכן מפעם לפעם היו שולחים משם שליחים עם הוראות לרכש ציוד אווירי, ולגיוס צוותי אוויר וקרקע. בדו״ח של מרכז זה נאמר, שנראה להם די ״מוזר שאנשים אחרים חסרי ידע וניסיון כשלנו — מנסים לכסות שטח זה. במספר מקרים מצאנו עצמנו בפגישה זו עדכן אייזן את יששכר באשר לכל פעולת 54 מתחרים על אותו ציוד עם אנשינו״ הגיוס בארצות־הברית, ולדבריו: היימן ונסע לפנמה ומשם יצא לארץ. בניו יורק לא ידעו מזאת... השאיר את הפעולה בידי סטיב שלא היו הרבה טייסים מתגייס. הבררה להמשיך בגיוס אולם ללא הצלחה גדולה. נהיה זקוקים לבעלי מקצוע להטסה. ישנם אלפי טייסים 55 ישנם גויים הרוצים להתגייס למרות זאת הצליח המרכז בניריורק לעשות עד אז פעולה חשובה. אייזן העביר ליששכר רשימת מגויסים שכללה כ עם משפחותיהם שם( ואת תאריך התנדבותם ומועד יציאתם המשוער לאירופה ובאיזה נתיב. פרט לרשימה זו היתה כוונה לשלוח כל שבוע עוד רשימות שמות של מגויסים עם תמונותיהם, טביעות־האצבע שלהם, וכן מכתב נלווה, שיקבל כל אחד מהמגויסים. כוונת המפגש היתה לתאם טוב יותר את הפעולה בין שני המרכזים, ולהפוך את המשרד בגינבה למשרד תיאום מרכזי: לאתר ולתעד במדויק את מקום הימצאם של האנשים ברשימה, וכעבור שבועיים־שלושה לעדכן את המשרד בניו יורק לגבי מקומות הצבתם. כך התכוונו להקים בגינבה מנגנון בקרה ומעקב אחרי כל המגויסים, שכן מפאת המעקב של השלטונות אחר כל פעולת המשרד בניו־יורק לא ניתן היה - וגם לא היה רצוי - לשמור שם את התיעוד, העלול ליפול לידיהם של חוקרי ה לגיוס, המגיעה למרכז בניו־יורק — מרומא, או מצ׳כיה ואף מישראל — תהיה טעונה את 57 אישורו של המרכז בג׳נבה עד אז גייסו את המתנדבים ״המיועדים לטיסה״ לפי התעריפים הבאים: רווקים — לא נשואים קיבלו ; קיבלו משכורת, אלא רק את הוצאות קיומם אולם, היו גם יוצאי־דופן: צוותי אוויר מומחים )גם לא־יהודים(, שהיו להם משכורות גבוהות מאוד בחברות התעופה שבהן עבדו, וכדי לגייסם לפעולה היה צריך איפוא להציע להם תנאי אולם, למרות פגישת תיאום זו כתב שוורץ ב חיונית למדי, או לפחות רשימת המשך... הרשימה האחרונה שקבלנו כאן היה מגיו איזן )איתן(, שהיא בת חודש. בקשתי קודם שכל המועסקים הנוספים ישלחו, וחובה לעשות זאת באופן מיידי. בנוסף, אנשים החלו לבוא שוב ללא מכתבים שמציגים אותם. אם יש צורך - יש להפסיק את הגיוס עד לעדכון המסמכים והבאתם 56 הנה״138 גשר אווירי לעצמאות שכר טובים יותר - ״עד של הפעולה הודגש, כי ״אנו בטוחים שאלה שיתקבלו יעשו עבודה טובה, ואם ג׳נבה לא תאשר זאת, יש סיכוי קלוש מאוד להשיג כוח־אדם מוכשר.״ קולק הוסיף וכתב על אלה שגויסו בארצות־הברית כי מתוכננת יציאתה של ״קבוצה רצינית עד מאוד של טייסים״ ושל שני מהנדסים )חניכי בית־ספר הריאלי בחיפה( ״בעלי דרגה גבוהה ביותר.״ לדברי קולק, ״חומר אנושי זה יכול להוסיף הרבה לתכנון בכל שטחי האויר.״ הוא קיווה איפוא שחיל־האוויר ישתפם בפעולה ויסתייע בעצתם ״כי לאחר הכל עולה לנו כל איש, למרות שהם מתנדבים, 58 בסכום כסף ניכר, וגם חבל לבזבז את המרץ.״ הפערים בין הקבוצות השונות שגויסו לחיל־האוויר באו לידי ביטוי ברור גם באחד מגילויי הדעת, בשפה האנגלית, שנשלח ב סכסים״ ששירתו בחיל. במסמך זה נאמר כי בעקבות פגישה שקיימו ב להציג בפני ״ראשי חיל־האוויר״ רשמי, ובמיוחד - סדרי תשלום שווים ומוגדרים לכל צוותי האוויר בכל מחלקות החיל. כן התייחסו לצורך בשיפור כלכלתם של כל חיילי החיל, ללא כל קשר לדרגתם או בביטול ההבדלים הקיצוניים ברמת המזון המוגש במסעדות השונות, כמו ; לתפקידם ״המוזג״, ״גלי-ים״ ומלון ״פרק״! וכן בריכוז הספקת מזון לחיל־האוויר בידי החיל עצמו — ולא בידי ספקי מזון פרטיים. הם גם ביקשו מספרה, סנדלרייה, ארגון סידורי הכביסה, ניקוי מקום המגורים ותוכניות בידור לשעות הפנאי; לדאוג שלכל איש צוות אוויר יהיה נשק! ולהקים משרד דואר מרכזי לטיפול ולניהול בכל דברי הדואר היוצאים מהארץ והנכנסים אליה. הם התייחסו גם לצורך בהקמת מועצה בת חמישה חברים בתוך חיל־האוויר, אשר תדון בכל הצעה, תלונה או מחדל בתוך החיל ותמליץ על דרך פעולה לתיקון המצב. מועצה זאת, כך נאמר באותו גילוי הדעת, תפיץ בחיל דו״חות מסכמים על פעילותה ותבטיח בעצם קיומה גם את זכותו של כל פרט בתוך החיל לחזור לארץ מולדתו. כן ביקשו להקים משרד מיוחד ״להכוונת כל דוברי שפות זרות למשרדים המתאימים כך שהתופעה של אנשים הנודדים ללא מטרה תיפסק!״ שאחת לשבוע יתקיימו מפגשים פתוחים עם האחראים לנושאי כוח־אדם ולנושאים הטכניים בחיל; ולבסוף, שכל ההוראות והפקודות יודפסו גם בעברית וגם 59 באנגלית אחד הצעדים החשובים שננקטו לשם שיפור קליטתם של המתנדבים בצה״ל היה מינויו של הלל יפה ״כקצין מטכל/אכא לענייני מתנדבים מחוץ לארץ.״ בכתב המינוי שלו הודגש כי כל המתנדבים מארצות דוברי אנגלית, מצרפת, מארצות השפלה, מארצות סקנדנביות, מאמריקה הדרומית וכר - יעברו לטפולו מיד עם בואם ארצה. * באשר לדרישה לצרף תרגום אנגלי לפקודות ולשאר המסמכים שנכתבו בשפה העברית, לא חלף זמן רב ומפקד חיל־האוויר עצמו נאלץ להדגיש: ״א( כל פקודות, תעודות ומסמכי חיל־האוויר חייבות להיכתב עברית. ב( הרשות בידי האגפים, המחלקות והמפקדים לצרף תרגום אנגלי להנ״ל בשעת הצורך. ג( תרגום אנגלי בלבד בלי 60 המקור העברי לא יתקבל כפקודה רשמית של החיל...״ אגף תובלה אווירית 139 ״אלטלנת״ בוערת מול חוף תל-אביב מיונם, העברתם והדאגה לטפול האישי בהם - יהיו מסמכותו של הנ״ל. 3 הגיוס, אינו מתחום סמכותו של קצין מטבל/אבא לענייני מתנדבים מחוץ 61 לארץ בעקבות התלונות הרבות בדבר הדרכונים, הנלקחים מהמתנדבים בשעת נסיעתם לארץ או עם הגיעם, טיפל הלל יפה בתחילת פעולתו גם בנושא זה. הוא פנה לאגפי המטכ״ל וביקשם להעביר לו רשימה שמית מלאה של כל ״המגויסים והמתנדבים״ מהארצות המוזכרות לעיל, שכן לדבריו ״מעתה קיימת אפשרות להחזיר לכל המתנדבים מחו״ל את כל הפספורטים שנלקחו אולם, גם לאחר פנייה זו לא נפתרה בעיית הדרכונים, ומאוחר יותר פנה אהרון רמז 62 מהם.״ למחלקת העליה: הנוהג של לקיחת הדרמות מאנשי הגח״ל והחתמתן בנגוד להוראותינו מביא לידי סבוכים מיותרים וקשים בעבודת החיל. נבקשכם לשלוח אלינו מיד את כל דרכיות אנשי הגח״ל בחיל־האויר ולהבא להשאיר את הדרכיה בידי המגויס 63 ולא להחתימה 140 גשר אווירי לעצמאות שבועת האמונים לצה׳יל התסיסה שהתעוררה בקרב אנשי גח״ל שהתגייסו לחיל־האוויר, לא שככה גם בעקבות הכוונה להשביעם שבועת אמונים לצה״ל — זאת במיוחד על רקע משבר ״אלטלנה״,* אשר גרם למתח רב גם בתוך חיל־האוויר )ככל הנראה גם עקב השמועות כאילו מתוכננת ב 65 הפצצתה של הספינה מהאוויר האגפים של החיל בדרישה להיות נוכחים באותו יום בשעה 66 יתקיים במשרדו של ראש המטה בפגישתו של רמז עם בן־גוריון כעבור יומיים, ב גח״ל בחיל. רמז ציין כי ״הטייסים הזרים, כשלוש מאות זרים )קנדים, אמריקנים, אפריקנים(. חציים מסרבים להשבע גם מחשש של מלחמת אזרחים. אם מאה וחמישים איש בךגוריון הציע להעמיק את ההסברה בסדרת 67 סבור רמז שכוח האויר שלנו יסבול קשה.״ הרצאות בנושא ״מההגנה לצבא ההגנה״, שתאורגן על־ידי אליעזר)לסיה( גלילי, שבה ירצה אף משה שרתוק )שרת(, שר החוץ, על ההתנדבות. כן הציע ״להפגש עם שר המשפטים או עם עורך 68 דין כדי לשנות את נוסח השבועה כדי שאנשים לא יעברו את חוק מדינתם.״ ואכן, כל הסוגיה הועברה לבדיקתו של היועץ המשפטי לממשלה, יעקב שמשון שפירא. בתחילה בדק רק את סוגיית ההשבעה של אנשי גח״ל מארצות־הברית ומאנגליה. בדיקתו העלתה שקיים הבדל ניכר בין שתי מדינות אלה: ביחס לארצות־הברית, ״הרי שבועת אמונים לצבא זה, יהיה אשר יהיה הנוסח שלה, גוררת אחריה את אבדן הנתינות האמריקאית, ודעתו של המומחה האמריקאי אשר בדק שאלה זו היא ששום שינוי בנוסח השבועה שהצעתם לא יועיל בכדי למנוע תוצאה זו.״ לפיכך הציע, שלא להשביע ״את אנשי גח״ל שהם נתינים אמריקאים.״ לעומת זאת, ביחס לאנגליה אין נוסח השבועה הנדונה גווי אחריו את אבדן הנתינות הבריטית, אט כי עצם השירות בחיל זה מהווה עברה פלילית אם הוא נעשה מבלי ליטול דשות מאת המלך הבריטי, ואם תוך כדי פעולות האיבה יפגע כל חלק מהכוחות הבריטיים )כגון נניח אוירון בריטי בעבר הירדן( הרי פעולתו של חבר צבא הגנה לישראל שנתינותו בריטית, עלול להיות נאשם בבגידה לפי החוקים הבריטיים, עברה 69 הגוררת אחריה עונש מות לפי שעה הוחלט, ככל הנראה, שלא להשביע את אנשי גח״ל בחיל־האוויר, ולהמשיך ולבדוק על־פי איזה נוסח שבועה אפשר יהיה להשביע את הניתנים להשבעה. * נחתת אמריקנית, שנרכשה על־ידי אצ״ל להעברת אמצעי לחימה שנרכשו על־ידיו לארץ. אף היא הופעלה תחת דגל פנמי. ב מפאת ההגבלות, שהוטלו על הצדדים הלוחמים עם כניסת ההפוגה, הוחלט שהאנייה תגיע לחוף כפר ויתקין, ושם יפרקוה. בינתיים נערך משא־ומתן עם נציגי האצ״ל באשר לעתיד האמל״ח. בעקבות חילוקי דעות בסוגיה זו הידרדר המצב, למן מועד הגעת האנייה לארץ ב 64 הרוגים ופצועים 141 אגף תובלה אווירית חיל אויר /יולי / לכבוד, מר רוזן, מהרד שר החוץ. חיל אויר /יולי / הבטחתך לעזור לבו. ברז ני לנצל את ץ סרבו ל חתו ט על טופס מגויסי חוץ לאר ולצבא, היות ושבועה שב ו עת האמונ ים למדינה ו חזירתם למקומות מהם בא כוו מסכנת אח אניהרות נסח ם אוו נתינותם. ה חל ס ל , י׳ט חוש ש י ט ?ויסללו פו וו ד חחיגט בלמי הגבא מ!ד א צורת שבועה כזו, אשר ים יותר מהמצב נו הם נ ת ו נ ולא תעמידט גמצב קסה ך לעזור לנו בנסוח זה״ כלפי ארץ מוצאם, אבקש לת־ז ס ין י אוכל לראותך, פדי התוכל להודיעני ותר בקשר לכך. בתורה לסם רע , מ ״ מ תוכל ח . א. לך אינפורמציה רחבה י הפנייה למשרד החוץ בעניין שבועת האמונים לצה״ל ״רוב פעולותינו הן פעולות של חבות תעופה״ הפער בין הקבוצות השונות ומשמעויותיו באו לידי ביטוי גם עת נידונה במטה חיל־האוויר צורת העסקתם של ״חבר העובדים של חיל־האוויר אשר אינם ארץ ישראליים,״ ובכללם ״חבר העובדים״ של האגף לתובלה אווירית. במהלך הדיון הציע סם לואיס, הטייס הראשי של האגף, להתייחס לצוותי לאפס״א כאל עובדים בחברת תעופה: מכיון שבין כה ובה רוב פעולותינו הן פעולות של חברת תעופה. כתוצאה מזה יש לשלם לצוותות משכורות הנוהגות בחברות תעופה, כלומר משכורות גבוהות יותר. הם לא יחשבו כמתנדבים אלא כ׳עובדים׳. הצוות בודאי יהווה כ׳ יהודים וכי 500 אם הוא נשוי או אב לילדים. כמעט כל האנשים הסכימו להצעה זו מלבד כמה מקרים יוצאים מן הכלל של בעלי משפחות גדולות. בשעה שהטייסים מטייסת הקרב שמעו על ההצעה הזו התנגדו ואיימו להפסיק את עבודתם, ומסיבה זו ההצעה לא יכלה להתקבל. מכיון שלא שלמנו משכורות גבוהות הצטרכנו לקבל 142 גשר אווירי לעצמאות גם כמה טייסים ממדרגה שניה. אני מציע לשלם משכורות גבוהות יותר 70 ותמורת זה לקבל טייסים ממדרגה ראשונה הצעתו של לואיס נדחתה איפוא, ובלוח התשלומים שגובש נקבעו דרגות השכר תוך התחשבות במצב המשפחתי ובמספר הילדים של העובד. במסמך, שהיה אמור להיכנס לתוקף ב ולבסוף — מתלמדים. דרגות השכר שלהם נקבעו תוך התחשבות במצבם המשפחתי היה השכר הגבוה ביותר, וקיבל אותו קברניט נשוי עם שלושה ילדים ואת הנמוך ביותר דולר, היה אמור לקבל מי שנמנה עם הדרגה האחרונה ללא ילדים. באשר לאופן התשלום נאמר, כי מתנדב שמגיע ארצה, רשאי לקבל מענק של במהלך שירותו יקבל את התשלום במטבע של הארץ, אשר בה הוא משרת, בהתאם לדרגתו ולמקצועו. כן נקבע כי ״הסכום הזה יהיה שוה לסכום שנתיני ארץ־ישראל אשר משרתים באותו תפקיד מקבלים.״ סכום נוסף של המשרתים מעבר לים מקרן מיוחדת, שתוקם למטרה זו. כלכלה וכביסה יעמדו לשירותם נוסף לכל המנוי לעיל. נקבעו גם מספר תנאים מיוחדים ל״חבר העובדים״ של האגף לתובלה אווירית, ולפיהם על כל; יהיו רשאים להוציא כספים עד לסכום של אחד מהם הוטל לשאת ״פנקס תשלום מיוחד״, שבו רשומים כל הכספים שהוציאו בישראל, בצ׳כיה ובמקומות אחרים כל חודש. גם נקבע ששערה של לירה א״י אחת יהיה שלושה דולר. כל אחד התבקש להודיע ״למפרע על הסכום שהוא חושב להוציא במשך החודש, כך שיהיה באפשרות משרד התשלומים המרכזי בארצו... להכין בזמן את התשלומים המגיעים לאנשים התלוים בו.״ באשר ל״חבר העובדים הישראלי״ המשרת באגף, נקבע שיקבל את ״המשכורת היסודית״ בהתאם למה שנקבע על־ידי מטה חיל־האוויר. סכום של כתשלום נוסף ״עבור הוצאות לאנשים העובדים מעבר לים בבסיסים״ של האגף. גם נקבעו סנקציות נגד אלה, שלא יקפידו על ההוראות הללו, עד כדי הפסקת תשלום לעובד )אך לא 71 לתלויים בו בארץ שממנה הגיע לוח תשלומים זה הועבר ממרכז הפעולה בג׳נבה לידיעתם של טדי קולק ושל אליהו סחרוב, ובמכתב שהתלווה לו נכתב: היינו רוצים לשמוע מכם גאיזו מידה תוכלו להתאים את ההסכמים הקיימים לרמת השכר הנקובה בהוראות... בהזדמנות זו הננו לבקשכם להודיע לנו אם נוסף לסכום הנקוב בשאלונים, שהעברתם אלינו... היו איזו שהן הבטחות לאנשים. בפי כל הבאים פזמון אחד. נאמר להם כי נוסף להוצאות הקיום 72 למה שניתן למשפחותיהם ואכן, לוח תשלומים זה עורר ביקורת נוקבת ביותר במרכז הפעולה בניו־יורק. אל שוימר וסטיב שוורץ הציעו, בראש ובראשונה, שהמרכז בגינבה — הוא אשר ינכה ממשכורותיהם של המגויסים, כיוון שהם כבר נמצאים בארץ, וביקשו שישלחו להם רק רשימה מעודכנת של דירוג המשכורות החדשות, כדי שיוכלו לעדכן שם את רשימותיהם. הם התחייבו לעשות כל מאמץ במטוס סקיימסטר, המוביל פצצות לגיוסם של אנשים מתאימים בעלי ניסיון וותק בתחום האווירי - למרות המשכורת הנמוכה שהוצעה — אולם הם הטילו ספק רב באשר למידת ההצלחה הצפויה. הם הוסיפו וכתבו, כי ההוראה שלא לגייס לא־יהודים מגבילה מאוד את אפשרויותיהם לגייס את היותר טובים ו שלהורדת המשכורות תהיה השפעה שלילית במקום השפעה מייצבת! וש״שלושים המכונאים הגויים בעלי רמה מקצועית גבוהה המוצבים בפרג וישראל לא יסכימו אף פעם לדרוג המשכורות החדש.״ הם חזרו והדגישו, שאלה שגויסו נשכרו תחת רמת שכר מסוימת בהתאם לצורכיהם האישיים וצורכי משפחותיהם, ובעקבות המדיניות החדשה יש לשקול היטב כמה יבחרו להפסיק, ואילו סוגי אנשים יחליטו להישאר. עוד הוסיפו: ״זה תפקידך לקבוע את ההשלכות שיהיו לכך על אנשי צוות אויר וקרקע המגויסים עתה בארצות־הברית ואירופה;״ וסיימו: ״למרות שברגע זה נראה, שאין אדם שאין לו תחליף, זה לא היה המצב עד לפני זמן קצר, מצב זה יכול להשתנות בנקל עקב ישום שינויי מדיניות רציניים ללא שיקול דעת 73 מתאים.״ לוח התשלומים הזה עורר איפוא התנגדות רבה לא רק בארצות־הברית, אלא גם בארץ. צוותי האוויר בארץ, בעיקר בטייסות האחרות של החיל, התרעמו על דרגות השכר שנקבעו בו. הצורך בקביעת לוח כזה ילווה עוד תקופה ארוכה את חיל־האוויר בכלל ואת האגף לתובלה אווירית בפרט! ויהווה אחד הגורמים למשבר חמור בתולדותיו, כמתואר להלן. 144 ״מעמדם כאן הוא כמגויסים לצבא ההגנה לישראל״ תוך כדי הניסיון לטפל בסוגיית הגיוס בארצות־הברית נקבעו גם כמה נהלים עקרוניים, כדי לשפר גם באירופה את דפוסי הגיוס. תוך כדי ביקורם בארץ של אהוד אבריאל ושל שאול מאירוב, התעדכן מטה חיל־האוויר, בראשותו של אהרון רמז, ומטה האגף לתובלה אווירית, בפיקודו של מוניה מרדר, באורח בלתי־אמצעי באשר לפעולת הגיוס באירופה. על־סמך לקחי העבר נקבעה גם מדיניות חדשה לרכש ולגיוס לקראת המשך הלחימה. על־פי התוכנית לביסוסו ולחיזוקן של האגף נקבעו ההנחיות העיקריות באשר לרכש מטוסים ובאשר לפעולה בזאטץ. כך הודגש, בין השאר, שיש לרכוש לפחות שני מטוסי סקיימסטר לפעולתו של האגף. אהרון רמז ביקש לזרז את הכנת שלושת מטוסי )״מבצרים מעופפים״(, לרבות החימוש הדרוש להפעלתם, וציין שיש להטיס את מטוסי הנורסמן רק לאחר קבלת אישורו של של סם פומרנץ. הוא התייחס גם לצורך לרכוש מטוסי מוסקיטו וספיטפייר לצד הדרישה ״להחיש ככל האפשר את העברת 74 כן לקנות ולהעביר את מדיניות הגיוס החדשה באה לידי ביטוי ב־ ידי ״בךיהודה״)מאירוב( ו״ישעיהו״)רמז(: הפסיקו לחלוטין גיוס גויים לצוכי ישעיהו בכל מקום. הודיעו מיד למטי - אליהו סחרוב אישור מכאן תוכלו לגייסם. פרטים יביא בףיהודה המגויס להביא אתו מסמכים מספיקים המעידים על רמתו המקצועית. יש להקפיד שבחינת האדם תערך ע״י בעל מקצוע. כל הנ״ל לא חל על עובדי קרקע המאושרים ע״י אל שוימר ועל מספר מגויסים גויים שכבר הוכיחו למעשה 75 התאמתם לתפקידם בעבודתם אצלינו דברים אלה הודגשו שוב במסמך, שנשלח למחרת היום שוב לחי יששכר. בעקבות הקשיים שהתעוררו עם המגויסים, אשר השתלבו בפעילות חיל־האוויר, פירט בו רמז את ההנחיות החדשות גם בתחומים אחרים: להקים באירופה כמה מרכזי קלט, שינוהלו על־ידי ועדה מוסמכת, לקליטה ולטיפול באנשים המגיעים לשם בדרכם לארץ. שם תועבר להם סדרת הרצאות הסברה בענייני הארץ והצבא, ויודגש בפניהם כי לכשיגיעו לארץ, ״מעמדם כאן הוא כמגויסים לצבא ההגנה לישראל.״ כן התבקש חי יששכר ״להסדיר שיטת תשלום מתואמת עם הארץ וארצות המוצא לפי הוראות אשר נשלח בקרוב.״ ההנחיות החדשות הועברו לכל מרכזי הרכש והגיוס בכל רחבי העולם, ובכללם ארצות־הברית. בסוגיית הגיוס נכתב שם: אץ־זנו מבינים שבתוך המולת הדברים קשה לעמוד על טיבו של האדם, אולם בשטח זה אנחנו חייבים להקדיש את הזמן ותשומת הלב הדרושים, כי התוצאות במקרים רבים - אכזבה והפסד כספי רב. לכן אנחנו חוזרים ומדגישים שתקפידו לקיים את ההוראות של מטה ח.א. ובכל מקרה, כשנדמה אגף תובלה אווירית 145 לכם, שהמועמד ראוי לה שלח התקשרו אתנו ואנחנו נקבל את הערות ׳ארנון׳ 76] ״ההשגחה ההמווה של הפ.בי.י בד־בבד עם פעולת הגיוס של צוותי האויר והקרקע, נמשכה בארצות־הברית גם הפעולה לרכש מטוסים נוספים מסוגים שונים — כולל חלקי־חילוף רבים — ובמיוחד מנועים למטוסי התובלה שנרכשו - למרות ״ההשגחה החמורה של הפ.בי.י. והבינה הצבאית,״ כדברים שכתב 77 טדי קולק, מרכז הפעולה בארצות־הברית, לבן־גוריון עד נוספים ועוד שני מטוסי תאנדרבולט מניקרגואה״ בדבר שימוש בבסיסי מעבר בדרך להברחת המטוסים לארץ. עד אז נמשכה הפעולה להשמשתם של שני מטוסי הקונסטליישן, שנרכשו עם שאר מטוסי התובלה בתחילת הפעולה. אולם, למרות לחץ פוליטי ומאמץ ניכר לעמוד בתקנות התעופה האזרחית, עדיין לא הצליחו להבטיח רשיון ייצוא מטעם ״מועצת התחמושת האמריקנית״. לפיכך הוחל בתכנון 78 הברחתם לצ׳כוסלובקיה מועד ההברחה של המטוסים נקבע ל אחד )עוד אחד תוכנן כעבור שבוע, ובכך הסתכם מספר מטוסי הקומנדו שנרכשו בארצות־ הברית ב הקונסטליישן היו מוכנים אז לטיסת מבחן. כאשר עמדו להמריא, הופיעו לפתע בשדה התעופה של מילוויל פקידי מכס וסוכני כעבור חודש לערך הודיע קולק לרמז, שיש ״סיכויים לשחרור הקונים באם יועמדו 79 המטוסים למרות 80 לרשות חברה ממשלתית ישראלית כדוגמת אוירון,״ אולם גם זה לא יצא אל הפועל זאת נמשכה הכנת מטוסי להוצאה אל מחוץ לתחומי ארצות־הברית. ב לואסטציאסטר, שם תדלק, והודיע על המראה לצורך אימונים לחוף המערבי. מפאת מזג־אוויר קשה הוא נחת בדארמות שליד האליפאקס בקנדה, והמטוס והצוות נעצרו. ב־ 81 הפרשה בכל עיתוני ארצות־הברית, ונאמר בהם כי הצוות ניסה להבריח את המטוס לישראל בעיתון מעריב ב שוטרי מכס אמריקניים החרימו שני מטוסי הובלה מסוג קונסטליישן שעמדו לטוס אל הכוחות הלוחמים הישראליים, ההחרמה בוצעה בשדה התעופה של מלוויל לפי פקודה של שופט בית הדין הפדראלי בקאמדן. שוטרי המכס פעלו בהתאם לאמברגו, האוסר משלוח ציוד מלחמתי לארץ ישראל. שני המטוסים שייכים ל׳סרוויס איירוויס׳ מניו יורק. הטייסים לא נעצרו. קולק הזדרז להודיע למרכז באירופה ״שענייני הקונים ב 82 בעיתונות. מקווים לשחררם תוך זמן קצר.״ 146 גשר אווירי לעצמאות שינדלר משמאל, מכחיש כל קשר להברחת המטוסים לו לטוס לניו־יורק. כעבור שלושה ימים המריא המטוס לבוסטון על־פי תוכנית הטיסה שהגיש, אולם לאחר בדלק ולהמשיך בטיסה הלכו לנוח מספר שעות. בעקבות הלחץ של מחלקת המדינה 83 האמריקנית עצרו השלטונות הפורטוגזיים את המטוס על צוותו במכתבו של קולק לבן־גוריון נותחו הסיבות העיקריות לכשלון הפעולה: ״ בעניני זהירות ובטחון מספר אנשים מצומצם הוסיף כי בעניין שני מטוסי הקונסטליישן ״מתנהל משא ומתן משפטי שיצריך עוד טיפול ממושך,״ וציין כי הם מנהלים כעת משא ומתן על קניית מספר בהאיטי. לשם זה יצטרכו קשר עם ארץ באירופה אשר תהיה מובנה לקנות זאת עבורנו. אנו ממשיכים לטפל בהוצאת אוירוני מוסטנג באריזות דרן הים. הבולשת ערה מאוד והגיעה להרבה נקודות קשר ועלול מאד להיות שהם יצליחו 84 לקשור פעולה זו עם פעולת המשלחת שלנו התקווה לקבלתם המהירה של שני מטוסי הקונסטליישן, העשויים לסייע באורח ניכר בקידומה של הפעולה במבצע ״בלק״, נראתה איפוא רחוקה יותר מתמיד. אולם, למרות כל אגף תובלה אווירית 147 המעקב נמשכה הפעולה בארצות־הברית, ובדיווח מפורט של אליהו סחרוב - שכזכור יצא לארצות־הברית ולמקסיקו על־מנת לסייע בגיוס צוותים, ברכש מטוסים ובהעברתם - נאמר כי ״מגמתנו היא להתרכז בסוגים מסוימים ואחידים של אוירונים כגון ס קומנדו סחרוב הרעיף שבחים רבים על עבודתו של אל שוימר: ״מסופקני אם יש לנו עוד שני לו בידיעה, עד אז נרכשו כ 85 העזה וחריצות, וכשרון לשלוט באנשים בכל הענף הזה.״ מנועים וחלקי־חילוף עבור מטוסי הקומנדו )כ־ מארצות־הברית לא היתה פשוטה, כדברי סחרוב למאירוב: כידוע לן קיימות כאן חומרות קשות מאוד להוצאת סחורות אלה שדינן לגבי הוצאה כדין כלים ממש. עבדנו כימים האחרונים תכנית כיצד להוציא מכאן אוצר בלום זה שעלה לנו באופן יחסי בפרוטות, בהשוואה למחירם הנומינלי, ואפילו למחירים הנוכחיים בשוק החופשי. ייתכן שנקנה לשם כן אניה קטנה... במחיר זול למדי, ועשינו כבר סידורים די מסובכים להוצאת הסחורה מכאן. אינני יודע עדיין אם דבר זה יעלה בידינו היות והביצוע הוא מסובן וקשה ביותר. אולם נעשה כל מאמץ להוצאת הרכוז הזה היות ובלעדיו לא נוכל 86 לקיים את הכלים שלנו זמן ממושך בשדה התעופה באיאצייו,משמאל: אדוארד סטירק,הרולד לווינגסטון, הארי שוורץ,אל רייסין,סיריל שטיינברג, אדי ציינסקי, גורדון לוויט, שלדון אייכל, מוריס בקווייט, לן דצייק, אל דוברוביץ 148 גשר אווירי לעצמאות מטוסי הקומנדו נסי מתם הפנמי באיאצייו לדבריו, למרות שעבודת הגיוס והרכש עולה על דרך המלך, הרי ש״בשלב זה של עצוב דרכי העבודה ושיטותיה, הכרחית נוכחותו של אחד מאתנו. אני מקוה שעם כניסת העבודה למסלול, ועם סלילת הדרכים יוכל אל התייחס גם לנושא הגיוס: ״אנחנו נמצאים עוד בשלב מפגר יותר, הואיל שעם כל חריצותם ומסירותם של האנשים העוסקים בענף זה הם אינם משעור קומה ומידת בגרות המציינים את אל ועוזריו, ועלינו עוד להשקיע בהם עבודה לא מעטה, להדריכם ולפקוח עליהם עין עד אשר 87 יוכלו לפעול באופן עצמאי.״ סחרוב הופתע איפוא ״מהידיעה שהתקבלה הוראה מהארץ״ להשאירו ״בקביעות לרכוז ענייני האויר באירופה״ במקומו של חי יששכר, שביקש לחזור לארץ. לדבריו, ״עוד לא הושגה המטרה שלשמה הגעתי הנה. העבודה נמצאת רק בצעדיה הראשונים, ואנחנו עוד רחוקים מלפתח את מלוא התנופה שאליה אנחנו נושאים את נפשנו... עלינו לעבור עוד כברת דרך ארוכה למדי עד אשר תקבל עבודה זו את הממדים הנכספים.״ לפיכך הציע, שאם שובו של יששכר, שריכז לפי שעה את כל הפעולה באירופה, הוא אכן בלתי נמנע, אזי לתבוע מאנשינו בארץ שיגור איש מיוחד מרמה רצינית לקבלת המכשלה הזו תחת ידו. אני ממליץ לן על בן בהצלחה. אם באמת נודעת לתפקיד זה חשיבות חיוניות פה רבה, על אנשינו בארץ להקדיש לו איש מנוסה ובר יכולת, אפילו אם יגרום הדבר נזק לתפקיד 88 שהוא ממלא בארץ אגף תובלה אווירית 149 עם הטיפול בכל סוגיית צוותי האויר הלכו ונשלמו בארץ הכנותיו של מטה האגף לתובלה אווירית, בפיקודו של מוניה מרדר, לקבלת האחריות על כל הפעולה במבצע ״בלק״. הצורך לטפל בבעיות, שנבעו מחוסר גוף אחד שירכז את הפעולה בארץ, נראה אז חשוב יותר, ולכן, ככל הנראה, לא התקבלה הצעתו של סחרוב לשלוח את מרדר לאירופה. 150 גשר אווירי לעצמאות פרק ד הגשר האווירי גגניינו ״אויוון ב בעיסקה השנייה עם הצ׳כים. באותו היום קיבל מטה האגף לתובלה אווירית, בפיקודו של מטה האגף מוקם ברחוב שמריהו 1 מוניה מרדר, את האחריות המלאה להמשך מבצע ״בלק״ לוין 2 היוו בתחילה את כל ריהוטו של מטה האגף. מאותו היום הונהגה בו אף תורנות לילה היעדים העיקריים של המטה היו: להגדיל עד כמה שאפשר את מספר הגיחות במבצע וכן את כל; לקבל את האחריות לכל התובלה האווירית המגיעה לארץ והיוצאת ממנה ; ״בלק״ התובלה האווירית הכבדה בתוך חיל־האוויר. אולם, מפאת המחסור בכוח־אדם והדחיפות והקדימות של מבצע ״בלק״ קיבל על עצמו האגף אך ורק את האחריות לקבלת ״שני בלקים ללילה.״ גם מפאת הצורך ״ברזרבה של זמן לפריקה ומילוי דלק,״ מצד אחד, והכורח להוציא את המטוסים חזרה לצ׳כיה עוד באותו הלילה, מצד שני, ביקש מטה האגף מבריגר לכלול בהודעותיו המוקדמות את משקל המטען העתיד להגיע, ושמטוסי ה״בלק״ ״יגיעו בשעות אולם, למרות ההתכוננות של מטה האגף להכין את כל הנחוץ לפעולה 3 המוקדמות של הלילה.״ על־פי היעדים - הוצא אחד ממטוסי הקומנדו)כמתואר להלן( מכלל הסד״כ של האגף כעבור ימים ספורים בלבד, והדבר השפיע, כמובן, על קצב ההטסה. ב מדחף. בהודעתו של מאירוב למרדר נאמר, שמסרשמיט זה הוא ״הראשון שנבדק על־ידי סם ] של פומרנץ נאמר: ״היום שלחו סכין אחד. מקוה שיהיה בסדר. אם יהיה צורך בטיפול נוסף אפשר בנקל לעשות זאת בארץ.״ הוא גם הביע את התקווה, שבמשך הלילה יגיעו מבית־ אולם, למחרת לא יצא לארץ אף לא מטוס אחד. בריגר דיווח ; החרושת עוד שני מטוסי קרב 152 גשר אווירי לעצמאות לחי יששכר כי ״משתדלים לסדר העמסה של סכין אחד או שניים מחר, בכדי לשלוח בימי החג.״ המדובר בחג הסוקול, שבו יצאו הפועלים הצ׳כיים לחופשה למשך שלושה ימים, והדבר 4 השפיע גם על המשך ההטסה במבצע ״בלק״ בה־בשעה, כדי להחיש את קצב ההטסה, נבדקה על־פי הנחייתו של אהרון רמז, ראש מטה חיל־האוויר, האפשרות לרכוש מטוסי סקיימסטר נוספים. ואכן, ויננטל, המהנדס הראשי של חברת התעופה באותו יום יצא 5 ב מטוס קומנדו לואיס, שוב עם מטוס קומנדו המטוס 6 באותו היום המריא מזאטץ מטוס קומנדו )״בלק הורה מטה האגף לתובלה אווירית ״לנסות את הציוד החדש למילוי דלק.״ ש׳ דימנט פיקח על התדלוק באמצעות המשאבות החדשות, שהיו ״מונעות על־ידי מוטורים של בנזין.״ במהלך תדלוק מכל הדלק הממוקם בכנף השמאלית, סגר לפתע אחד המתדלקים ״את הברז בכדי לבדוק את מצב הבנזין במיכל,״ אחד מקטעי הצינור התפרק מחיבור הנחושת שלו ודלק רב ניתז על הכנף. מחצית השעה לאחר שסיימו את התדלוק הבחינו שהדלק עדיין נוזל מהכנף. העניין דווח לק׳ רוזנברג)אחד מהאחראים להכנת המטוס לטיסתו חזרה לצ׳כיה(, ונאמר לו גם שמקרה כזה כבר אירע בעבר. הוא שיער כי הדבר נובע ״מהתרחבות טרמית של הדלק.״ כעבור זמן מה הגיעו למקום מיכאל קולנשר, מפקד היחידה לקליטת מטוסי ה״בלק״ בעקרון, וברוך פרידן, קצין המבצעים התורן בשדה התעופה בעקרון, כדי לאשר את יציאתו של הקומנדו חזרה ״בדרכו הקבועה לעציון הטכנאי התורן לבדוק את המטוס. הבדיקה נמשכה כשעה, ולאחריה דיווח הטכנאי כי מדובר בסך־הכול ב״נזילת עודף דלק וכי אין בזה שום סכנה.״ משנוכח פרידן כי מכבי־האש לא נוכחים במקום )נאמר לו כי ״הוזנח הסידור שמכבי האש נוכחים בשעת הפעלת המוטורים״(, הוא הזעיק אותם, אך רק שניים הגיעו, לאחר שהעירו אותם משנתם. לפי התמקמותם)״כמטר לפני האוירון״( נוכח פרידן לדעת שלא היה להם שום ניסיון בתחום זה, והוא הורה להם היכן עליהם להתמקם בשעת התדלוק. ב בכיסא הימני במטוס, ו״כיוון את מחניק־האויר ואת מכווני התערובת.״ בו־בזמן הכין טייס־ המשנה את המנוע לפעולה. בתחילה ״הסתובב המנוע מבלי להתפס במשך שתי שניות,״ ואז ראה קרוקסטד להבה. הוא שיער שמקור הלהבה הוא מצינור מפלט הגז והחניק איפוא את האוויר בקרבורטור. כעבור מספר שניות שמע קול נפץ חזק וראה להבה עוטפת את הכנף. הוא וטייס־המשנה ירדו מיד מהמטוס. קבוצת האנשים שעסקה בהכנת המטוס לטיסה, יחד עם שני מכבי־האש, החלו נלחמים באש החזקה. כעבור יותר התגלו ניצוצות, ולכן שוב הציפו את הכנף ״בנוזל כבוי.״ במברק של מרדר לבריגר בשעה 10:15 הגשר האווירי בבניינו 153 היתה תוצאה מבק־פייר במוטור השמאלי בשעת ההתנעה לפני ההמראה חזרה. לאנשים שלום .7 לסכין שלום״ בה־בשעה ביקש מרדר ממפקד עקרון, אלכס זילוני, להביע את הערכתו הרבה לשניים כעבור זמן 8 מחייליו ״מקבוצת כיבוי אש״ על ״אומץ הלב והאחריות״, שגילו במלוי תפקידם מה הביע פרידן את דעתו, שלא היתה כל הזנחה באירוע, ולכן גם ״אין להאשים שום איש.״ לדבריו: rOSEPH SHALMUK nf Lirfiiiknl* imicr l oitci: »! 1: 11 1 to KHajirJcn *t. ׳r 11 WGLOVELSKY CENTRt ׳ לכבוד ! • •! • ספקו חיל המדידה ׳.אדן.-י >זמל ג׳; ח י־ י ־*־־ י סL,*-•I RcgVcfd ,J J j1 מכיון שידוע לי ׳ לכבוי א׳ג מכל נ!ני סוגים וס ׳ הותיקה ביותר פה נאיץ ל!נ האויר ביוץ לארץ. את רהזמייזז מהצבא ב ז! ר ץ ותהגנא בהוץ לארץ עדיין נ ראם ראירו טקרים נאלר גנד קדו ו הזיקו לחיילים שמילאו ז!ת המכעיריפ. נאפפולווו כרו בקבלתם היום *ין משתמעים בכל ה׳גולם. is גס מפני להגיש •;ציוה יש גר נר?ותי טכעיריס ני ו ננבוד יii*1׳15 .־ A/y אמצעים לכיבוי אש 154 גשר אווירי לעצמאות זה שורה של מקרים קטנים שאף אחד אין לו ערך בפני עצמו - אגל בצירוף הם גרמו למקרה, למשל לא היה בסדר האש לאחר מכונית כבוי 9 הנזק, אס כי קרוב לודאי שאי אפשר היה למנוע את ההתפוצצות המטוס הוצא מכלל שימוש, ומפקד האגף כתב למחלקת הנדסה של חיל־האוויר להתחיל בפירוק המידי של חלקי המטוס ״בהתחשב עם החשש מפגיעה מהפצצות האויב העלולות במכתבו לבריגר בצ׳כיה נאמר גם, כי לאחר שיסתיים פירוקם של 10 להרוס את המטוס.״ החלקים החשובים ממטוס לימים ״ מטוס הצביע מפקד האגף מומה מרדור על המחסור במשאבות למילוי הדלק כגורם העיקרי לאירוע. צוותי האוויר, ובראשם סם לואיס, הפנו את זעמם וכאבם כלפי מרדר, ולדבריו ״הבינותי לרוחם, שהרי ידעתי כמה עמל וסיכון השקיעו הם בהשגת המטוסים והעברתם לארץ, ואילו אנחנו איננו מסוגלים, כביכול, לפתור בעיה כה פעוטה, לפי מושגיהם האמריקאיים, ולספק את עד12 הבאוזרים הדרושים.״ האירוע נגרם עקב שיטת הפעלה לא נכונה של טיס)שודי(, נזילת הדלק בשעת המילוי גרם להיווצרות אדי בנזין בחלל הכנף, והבק־פייר הציתם. ייתכן שצנור בנזין המוביל אל הטנקים נשבר או נסדק וגרם לשפיכת בנזין אל תוך הכנף; 13 ייתכן שניצוץ מחיבור חשמלי לא מוגן גרם אף הוא להתלקחות מטוס הקומנדו הראשון חוזר לאירופה עם הוצאתו של מטוס שבלאו הכי היה מצב שמישותם גרוע. הוחלט איפוא לזרז ככל האפשר את העברתו של מטוס RX-132 שנורתה מהקרקע בהטיסו אספקה ליחיעם. אמנם כבר בסוף מאי עלתה המחשבה להטיסו לשם, אולם בגלל מצבו הטכני הגרוע נדחה שוב ושוב מועד הטסתו. תוך כדי כך ניסו לתקנו, 14 על־מנת שאפשר יהיה להטיסו בבטחה יחסית המטוס היה אמור לצאת לקטאניה בחצות של אולם למחרת היום הודיעו על דחיית הטיסה ועל כך שהמטוס עתיד לצאת לזאטץ ״בדרך ובטרנזיט הרגיל,״ כלומר דרך איאצ׳יו. אחר־כך שוב הודיעו על דחייה, ולבסוף יצא המטוס רק בליל היה שם גם 15 בו רק נוסע אחד בלבד, וכשהגיע לאיאצ׳יו, התעכב שם מפאת בעיות מזג־האוויר מטוס הגשר האווירי בבניינו 155 המריא משם ללא נוסעים. לאחר נחיתתו באיאצ׳יו עיכבו שם את המטוס מפאת ״קלקול 16 רציני״, כדברי בריגר ב האוויר הגרוע. למחרת כתב בריגר למרדר: ״ ב 17 נמצאים בקלמן. מתעכבים בגלל מזג האויר הקשה.״ אשר הטיס יום קודם לכן מסרשמיט לעקרון, חזר לאיאצ׳יו, וכשיצא משם - חזר כלעומת משהשתפר מזג־האוויר הקשה, יצא מאיאצייו לזאטץ מטוס 19 שבא ״בגלל קלקול״ כדי להשלים בו את התיקונים ההכרחיים. עד היום בוצעה בו טיסת ״בלק פצצות. במטוסים אלה, שרמת שמישותם היתה כל־כך גרועה, תוך כדי בעיות תדירות של מזג־ אוויר, התנהלה איפוא הרכבת האווירית של מבצע ״בלק״. ״תביעות גדולות מהארץ״ בינתיים, למן תחילת יולי, לא שולב צוות מטוס הסקיימסטר החכור במבצע ״בלק״. אין ספק שהשתלבותו של מטוס הקונסטליישן איפשרה לפעילי הרכש לשלב יותר את המטוס הזה במקום הסקיימסטר. אולם, כשביקשו לחדש את פעולת הצוות, אשר שהה עם המטוס בפריס - הם סירבו, אף התלוננו על אי־קיום ההסכם שנחתם עמם, ותבעו תשלום גבוה יותר. בתגובה לכך כתב בריגר לאברהם טייבר )״רמי״( בג׳נבה ב לאנשי ה־ המקסימלי שאפשר להגיע הוא מאתנו את כל הדלק חוץ מנסיעות קלמן־ פריס־ עופרי. כמו כן הם מקבלים את כל הקיום. האיחור בתשלומים הוא באשמתם בגלל אי הגשת החשבונות 20 בזמן צוות המטוס לא ניאות איפוא לעזוב את פריס עד שלא יקבל הוראה מרולנד, אחד מאנשי אולם, בצהרי 21 הצוות, אשר היה בגינבה לשם ניהול המשא־ומתן על תביעותיהם החדשות ביולי פנה בריגר בדחיפות לג׳נבה וביקשם שפינו גינזברג, האחראי על הצד הכספי, יסיים את המשא־ומתן אף ״על מחיר גבוה מ מהארץ. כמה סכינים נפגעו. והיה צורך בכלי שיהיה מחר בעופרי.״ ואכן, בערבו של אותו היום הודיע שמעון אורנשטיין, שהם סיימו את המשא־ומתן על הפעלת מטוס הסקיימסטר ב הסכם זה היה טעון עדיין את ניסוחו 22 דולר לשעה, ולמחרת היום יגיע המטוס מפריס לזאטץ 23 הסופי על הכתב ואת חתימתו של ראלף קוקס, בעל המטוס מפאת עייפות הצוות לאחר הטיסה הארוכה מהארץ, נשארו לעיתים האנשים ללינת לילה באיאצייו, והמשיכו , רק למחרת היום לזאטץ. העיירה עצמה לא היתה רחוקה מהשדה, והצוותים לנו שם ״ב׳הוטל דיאטרנזיה )מלון הזרים(. מלון נעים של שני כוכבים, עם מיטות ענקיות, מזון טעים ומרפסות המשקיפות על הים 18 התיכון.״156 גשר אווירי לעצמאות למחרת היום הגיע המטוס לזאטץ, וב מסרשמיט שלם, שני מדחפים, ואף ״שני ארגזי חלקי־חילוף למכונות לעקרון, נפרק המטען, והצוות המריא חזרה לזאטץ ב ב למסרשמיט אולם בינתיים, בגלל ״לחץ ; הגיע לארץ ללא כל תקלות מיוחדות, ולאחר פריקתו חזר לזאטץ הסמים 25 המטוס מטה חיל־האוויר תבע להחיש את הטסת שאר מטוסי המסרשמיט שנרכשו, ובזאטץ היו מוכנים לשלם אף מחיר גבוה בהרבה ממה שחשבו בתחילה, כדי לשכנע את צוות הסקיימסטר להמשיך בהטסה. זאת, למרות שהיה להם מטוס הקונסטליישן שהעריכו כי ניתן יהיה להטיס בו אף שני מטוסי מסרשמיט. יתרה מזו, באותו הזמן הודיע שמעון אורנשטיין כי ״הקוני עומד נראה איפוא, שבזאטץ לא הצליחו להעמיס על הקונסטליישן את 26 כי אין מה לשלוח אתו.״ אפשר שהעדיפו את הדרך הבטוחה, שכבר נוסתה פעמים רבות, בהטסת מטוס ; מטוס הקרב הקרב בסקיימסטר, על־פני ניסיון שהיה עלול גם לפגוע במטוס הקונסטליישן, שכל־כך חיכו להגעתו. כך או כך, לא חלפו אלא ימים ספורים ואף מטוס זה יצא מסד״כ המטוסים של מבצע ״בלק״.* ״הודות לו וליוידתו הוירטואוזית ניצלו חיי ב BZ-37 ״בזה״ לארץ עברה ללא כל תקלות, אולם בהגיעו לנחיתה בעקרון היו לו קשיים בהפעלתה של המערכת ההידראולית להורדת גלגלי הנחיתה. בסופו של דבר הצליחו בכך. לאחר הנחיתה נבדק המטוס בידי רוברט קלרנס וודל, מהנדס טיס, והוא דיווח כי הצליח לתקן את הליקוי 28 שגרם לתקלה בשעת הנחיתה למחרת היום, ב־ אדוארד סטירק ; טייס־המשנה - מישה קנר,•** רוברט קלרנס וודל - מהנדס טיסה ; ריבקוף — אלחוטאי! וסיריל שטיינברג — נווט )הגיע מאנגליה(. במטוס היו כמה בני משפחה של עובדי הנציגות הישראלית בפראג, כמה שליחי רכש וגם היימן שמיר, סגן ראש מטה חיל־ B-17-n האוויר, אשר נסע לזאטץ כדי לעקוב מקרוב אחר ההכנות האחרונות של שלושת מטוסי המשך ההטסה היתה כדלהלן: ב שכבר הוטסו, ולמחרת הוטסו במטוס הקונסטליישן מסרשמיט ללא מדחף שוב במטוס מכונות 27 לאיפוס.״ ** קיבל את הכשרתו בחיל־האוויר הרוסי. היה מהראשונים שגויסו לטייסת אי של ״שירות־האוויר״ בסוף שנת 1947 הגשר האווירי בבניינו 157 )״מבצרים מעופפים״( לקראת המראתם מזאטץ לביצוע המשימות שהותוו להם עם חידוש הלחימה במסגרת מבצע ״נבוט״. בהמראה היה הכול תקין: כן־הנסע חזר למקומו ללא תקלות וכל מחווני המטוס ושעוניו הראו קריאות תקינות. מזג־האוויר היה טוב האדריאטי, לאורך חופי יוגוסלביה, הבחין אחד מהצוות כי בקרבת מטוסם מצוי מטוס קרב עם סימונים קומוניסטיים של כוכב אדום. המטוס זוהה כיאק של חיל־האוויר היוגוסלבי. הם ציפו איפוא ״בחשש לרגע בו יוריד את כן הנסע ויסמן לנו לבוא בעקבותיו, אך כל שעשה היה לתמרן סביב מטוסינו, עד שהשתכנע כנראה כי מדובר במטוס נוסעים אזרחי ושבר חזרה 29 לבסיסו.״ אולם, בהגיעם לנחיתה בזאטץ, בשעה אחד הסתובב המטוס במשך כשעה מעל השדה. בינתיים המריא סם לואיס במטוס אימונים קטן מדגם המטוסים, וכל הצופים מהקרקע עקבו אחר הפעולה ״בעצירת הנשימה.״ אולם, לאחר כמה בינתיים בתוך המטוס, לדברי ריבקוף, 30 ניסיונות סרק חזר לואיס לנחיתה טייס־ המשנה והמהנדס ניסו להתגבר על הבעיה במשך הועיל. אני ניסיתי להחזיר למצבו הקודם את הגלגל השמאלי ואז, להוריד את כל הגלגלים יחד. ואולם, זה נתקע וסירב לחזור למצבו הקודם. ניסיתי להוריד את הגלגל הימני ואת גלגל חרטום המטוס, ע״י ביצוע טיסת צלילה ואחר, עלייה חדה מעלה, ואולם ללא הועיל. שעה ורבע של טיסה, לאחר ניסיון הנחיתה הראשון שלי, החלטתי לנסות ולנחות על גלגל אחד. ראשית, כיביתי את מנועים מס׳ על גלגל אחד, תוך שאני מנסה לייצב את המטוס על אותו גלגל, עד שיאבד את מהירות הנסיעה שלו. בשלב זה, המטוס נטה לימין על הכנף הימנית, עשה 31 סיבוב של באותו היום כתבו ״נורמן״ )שמיר( ובריגר לרמז ולמרדר: ״הקוני ניזוקה קשה בזמן נחיתה מאוחר יותר, לאור התרשמותו 32 בזברה. שלום לכל נוסעיה. אין להפעיל בזמן הקרוב...״ כבר עתה עלתה ; הראשונית של סם פומרנץ, נמסר לחי כי ״הקוני כפי הנראה אבוד״ ״שאלת הביטוח״: היכולת לקבל את דמי הביטוח עבור המטוס שאכן היה מבוטח בניו־ יורק באמצעות חברת למחרת היום 33 אולם ״הוחלט לא לנקוט בצעדים בכדי לא לעורר את שאלת הבלקים.״ במהלך נובמבר • לאחר טיסה של מספר שעות רב במזג־אוויר נוח ללא ׳ הצהרה, שלפיה המריא מזאטץ לביצוע טיסה מקומית תקלות, בבואו לנחיתה - אירעה התקלה. אסור היה להזכיר בהצהרה זאת שהיו במטוס נוסעים, והיה צריך לרשום את אנשי הצוות, שהיו מוסמכים להטסת המטוס. ואכן, ריבקוף הכין הצהרה כנדרש, ולפיה כלל הצוות 34 שלו את לארי ראב, דונלד )״דון״( רוברטס - מהנדס, ואלי כהן - אלחוטאי 158 גשר אווירי לעצמאות הובעה ההערכה לקברניט המטוס, והשתנתה ההערכה באשר ליכולת לתקן את המטוס, כפי שזה בא לידי ביטוי בדבריו של יהודה לחי ולרמי: ״הטייס הראשי היה ריבקוף. הודות לו ולירידתו הוירטואוזית ניצלו חיי באותו יום מונו מוריס קאופמן, ארני סטאליק 35 והרבה כסף, אולם אפשר יהיה לתקן.״ ודונלד )״דון״( רוברטס כוועדת חקירה לבדיקת נסיבות התאונה של מטוס זה. בראש 36 הוועדה הועמד סם לואיס אחד המטוסים החשובים והמרכזיים, שעליהם קיווה האגף לתובלה אווירית לבסס ולהגדיל את כושר פעולתו, נגרע איפוא ממצבת המטוסים. יתרה מזו, היה צריך להקצות עבורו אבדן הקונסטליישן היווה מכה קשה לאגף, ובמיוחד 37 גם את כוח־האדם הדרוש להשמשתו לגרעין המייסד של לאפס״א, אשר רכש את המטוס וטיפל בכל שלבי השמשתו והברחתו מארצות־הברית לישראל; גם מתוך תקווה, ככל הנראה, שהמטוס יועבר בתום הפעילות הצבאית לתעופה האזרחית. נחמה פורתא היתה כבר למחרת היום, עת הצטרף לסבב של מבצע ״בלק״ מטוס סקיימסטר ״זהו מעשה תרמית״ מטוס הסקיימסטר נרכש בארצות־הברית במהלך חודש יוני והגיע לזאטץ, מוטס בידי כזכור, היה אפשר לבצע במטוס זה, בעל ארבעת 38 מוריס קאופמן, כבר בסוף אותו החודש המנועים, את כל הדרך מזאטץ לעקרון ללא נחיתת ביניים, והתקוות שתלו בו להחשת הטסתם של מטוסי הקרב לרבות אמצעי הלחימה - היו רבות ביותר. אולם, גם האכזבה ממטוס זה היתה רבה. בדיווחו של של צבי דינשטיין לחי יששכר ב טוב,״ ותיקונו יעלה מטוס הסקיימסטר החכור, שהיה אותה שעה בפריס, שכן קברניט המטוס, מוריס קאופמן, אולם, המטוס לא יצא למחרת 39 יצא למספר ימים לביקור באנגליה, כפי שלדבריו הובטח לו היום. לאחר בדיקה מדוקדקת יותר של סם פומרנץ הסתבר שההערכה הראשונית היתה אופטימית מדי, ויש להשקיע בו הרבה יותר עבודה ממה שחשבו בתחילה, וכמובן גם סכום כסף גדול בהרבה: שבועיים עבודה, בעלות של אף נאמר: ״מתוך בירור של אנשי ה לעבודה הקשה והשוחקת 40 מ של אנשי התחזוקה, בהנהלתו של סם פומרנץ, על מטוסי הקומנדו בזאטץ נוסף איפוא למטוס הקונסטליישן גם מטוס הסקיימסטר. ב מוביל בין השאר מסרשמיט, שני מדחפים טיסה זאת נועדה גם ״לראות 41 ק״ג כל אחת, חלקי־חילוף וחלקי מכונות וגם שבעה נוסעים את כושר פעולתו״ של המטוס. ואכן, המטוס הגיע לעקרון ללא תקלות מיוחדות, ולאחר פריקתו חזר לזאטץ. הגשר האווירי בבניינו 159 הצוות ליד ה הפצצת קהיר באותו יום לפעולתם הראשונה. חלק מהצוותים, שהבריחו את המטוסים מארצות־הברית, שבו לשם, וכמה מצוותי האוויר של האגף לתובלה אווירית )שהכירו מטוסים אלה מתקופת פעילותם במהלך מלחמת העולם השנייה( השתלבו בהפעלת המטוסים. זהו אחד הגורמים העיקריים לקשר החזק, שנמשך גם מאוחר יותר, בין צוותי ״המבצרים המעופפים״ לבין צוותי האגף לתובלה אווירית במהלך הפעולה בארץ. בפעולתם הראשונה הפציצו מטוסי טעות בניווט — הפציץ את רפיח במקום את אל־עריש. ריימונד )ריי( קורץ, כבן טייסיה של חברת לאפס״א, אשר טס גיחות רבות במבצע ״בלק״, היה קברניט המטוס, ויליאם)״ביל״( כ״ץ — טייס־המשנה, ועוד שישה אנשי צוות. במטוסם היה ; שהפציץ את קהיר 160 גשר אווירי לעצמאות מתוצאות הפצצת קהיר גם סגן ראש מטה חיל־האוויר, היימן שמיר. בהיותו מעל אלבניה נורתה אש ני׳מ על המטוס, ולאורך הדרך היו להם תקלות טכניות רבות. מעל כרתים פנה המטוס לכיוון צפון־אפריקה והחל להגביה מחשש לאש נ״מ. בשעה היתה מוארת באור מלא, ואף אורות המסלול דלקו. המטוס הטיל שתי טונות של פצצות סמוך לארמונו של המלך פארוק, ולאחר ההטלה יצא לעבר הים ועבר ממערב לפורט־סעיד. משם פנו לעבר עקרון, ובשעה האחרים. להפצצת קהיר היתה השפעה מרחיקת־לכת: היא עוררה חרדה רבה במצרים, ומפקד הצבא הבריטי במצרים אף הציע לדרוש מהאוי׳ם לפרסם הוראה, ולפיה תיאסר הפעלת כוחות ואם ההוראה לא תיענה - יופעל חיל־האוויר המלכותי להשמדת כל חילות־ ; אוויר במלחמה 42 האוויר המעורבים הופעת ״המבצרים המעופפים״)אשר כונו ״פטישים״, ככל הנראה על שם פעולתם הראשונה במסגרת מבצע ״נבוט״( חוללה מפנה חשוב בקרבות ״עשרת הימים״ החל להסתמן שיפור ניכר ביכולתו של חיל־האוויר. כבר למחרת היום הפציצו את שדה התעופה המצרי באל־עריש, וחזרו לנחיתה ברמת דוד, שהפך להיות בסיסם. שלושת המטוסים הללו היוו את הגרעין הראשון של טייסת העצמאות ביצעו המטוסים גיחות הפצצה רבות, שבהן הטילו חימוש רב על מטרות רבות.* צוותי הטייסת פעלו מפעם לפעם גס לביצוען של טיסות תובלה במטוסי האגף לתובלה אווירית, "5 מטוסים אלה הופעלו אף במבצע ״קדש״ הגשר האווירי בבניינו 161 ומטה האגף טיפל עוד תקופה ארוכה גם בהסדרת תנאי שירותם, ושאר הבעיות שהתעוררו במהלך פעולתם, כמתואר להלן. ״כיצד להסביר כל אלה?״ למרות ההשתדלות הרבה של המטכ״ל ושל מטה חיל־האוויר - במיוחד למן ראשית ההפוגה הראשונה - לארגן את כל הנחוץ לפעולתו התקינה של החיל, לא עלה עד אז הדבר יפה, בעיקר מפאת המחסור הכללי וגם מהעדר תפיסה מסודרת ושיטתית לדרך, שבה יש לבנות את הצבא בכלל, ואת חיל־האוויר בפרט. אמנם, החלו לתת את הדעת גם על הדרך שבה יש לארגן את בסיסי החיל, אולם כל מה שנעשה היה רחוק מכדי לאפשר פעולה מסודרת ומאורגנת. ביטוי נוקב לכך מצוי בדו״ח של שלמה אורן, קצין קשר אג״ם/חיל־האוויר, שהועבר לראש אג״ם, יגאל ידין: בחיל־האויר יש כ־ כלומר כ־ מספיק מכונאים, אין מספיק טייסים, אין מספיק צוותים להטלה. כיצד להסביר כל אלה זה - לפיקודו, למבנהו ולקביעת מגמתו. כי באם יוסיפו להתנהל שם העניינים בשגרה הקיימת, נראה לי כי מוסר אנשי חיל זה ויעילותם הממשית - במאמץ הכללי, יורדים כליל.** בתוך מציאות זו הלך ונמשך תהליך ארגונו של האגף לתובלה אווירית באמצעות המטה שלו, אשר ריכז את כל הפעולה. עד אז נעשתה גם פעולה ענפה להמשך גיוסו של כוח־אדם מתאים לשירות באגף. לשם כך פנה מטה האגף אף ישירות לאכ׳׳א/מטכ״ל — ולא על־פי הנהלים, דרך מטה חיל־האוויר. ביטוי לכך מצוי בדברי אכ״א/מטכ״ל למטה חיל־האוויר: ״בזמן האחרון הגיעו אלי מכתבים מ׳חיל־האוויר לישראל, מטה כללי, אגף תובלה אווירית׳, חתומים על־ידי מפקד א.ת.א. עלי לציין שנוהג זה הוא בניגוד לפקודות המטכל ואכן, לימים כתב מרדור: ״לא היתה לנו ברירה אלא לספק 45 שמקרים כאלה לא יישנו״ ממקורות שונים ובשיטות בלתי־אורתודוכסיות לעתים קרובות״ את צורכי האגף. כאשר הטיפול דרך אגפי מטה חיל־האוויר לא פתר את הבעיה, היה פונה ״ישירות למקורות המטה הכללי״: בענייני כוח־אדם — למשה צדוק, ראש אכ״א! בענייני אפסנאות — ליוסף אבידר, ובמקרים חמורים - אף להכרעתו של יגאל ידין, ראש אג״ם. ; ראש אג״א, או לפנחס ספיר ״לא נקטנו בה,״ לדברי מרדור, ״אלא כאמצעי חירום ואפילו בידיעתו הבלתי־רשמית של אהרון 46 רמז.״ ב אביב, ו חמישה מתדלקים, שלושה פקידים, שני אלחוטאים, אפסנאי, מכונאי וטבח(. בדו״ח ציין פליגלמן, כי מספר זה אינו ״כולל את הטייסים ולא את העובדים המצורפים לא.ת.א., גם מלון ״פרק״ בתל-אביב בשדה תל־נוף וגם במקומות אחרים. צריך להחליט באופן סופי מהו מצבם של עובדים מסוג זה. רצוי היה לספחם אל א.ת.א. אין עדיין ברשותי רשימה מלאה של הטייסים העובדים לרשותנו וצריך להחליט אם הם משתייכים לכח האדם של א.ת.א. ככל האחרים או לגביהם נקבע סטטוס מיוחד.״ פרט לכך ציין כי ״בקשר לטיסים צריך לקבוע את צורת התשלומים ואת 47 ההוצאות עבור הלבשה, כביסה וכר.״ ״שאלת כח האדם קרובה לפתרונה,״ כתב קצין המנהלה, דוד פליגלמן, ב החקירה, שכאמור נעשתה למועמדים לגיוס לאגף )אין הכוונה לתפקידי צוות אוויר, אלא למשימות אחרות במטה הלהק או ביחידה בעקרון( - למשל ״מתוך אנשים קודם שהתקבלו - שניים לא התקבלו ושלושה נמסרו לטיפול נוסף לקצין בטחון ח״א והשאר אושרו.״ איש ביטחון הוכנס למלון ״פרק״ ברחוב הירקון בתל־אביב, שבו השתכנו רוב צוותי האוויר של האגף, והוחל בביקורת הדואר הנכנס לאגף והיוצא ממנו. צוותיו הוזהרו, שבכל התקשרות מהארץ לציכיה לא יוזכר אף שם או כתובת של האגף לתובלה אווירית, ושעליהם להשתמש בכתובת הקבועה, שניתנה לאנשים בהתכתבותם עם צ׳כיה, ולחתום בשמם בה־בשעה ניתנה הדעת גם לקביעת סידורי אבטחה בשדה עקרון, לשם 48- ולא בתפקידם 49 ״מניעת אנשים זרים להכנס לשדה, הבטחת המטוס וסביבתו.״ על־מנת לשפר את תנאי שירותם של צוותי האוויר, הוחל בארגונו של ״בית־הטייס״ בתל־ ובית נוסף ; אביב עבור צוותי האוויר של האגף, ששהו בארץ בין הטיסות שלהם לזאטץ וממנה בבסיס עקרון לאלה, שהגיעו מצ׳כיה או יצאו לשם. ב״בית־הטייס״ בעקרון אורגנו סידורי הלנה, וסודר בו גם מטבח למתן ארוחות. חלק מהציוד הנחוץ לריהוטו של הבית נרכש מהשוק הגשר האווירי בבניינו 163 נכון ל 50 האזרחי, וחלקו הומצא בסוף יוני אף מן הרכוש הנטוש של ערביי יפו של קצין המנהלה, ״נרכשו מזרונים, כרים, מגבות, מפות ומפיות. בזה למעשה כמעט והושלם 51 הציוד לבית הטיס.״ בו־בזמן אורגן ״בית־הטייס״ בתל־אביב. תחילה היו למטה האגף תוכניות לשכן את הטייסים בגבעת ברנר או בכפר שמריהו, אולם מפאת התנגדותם נאלץ המטה להחזיקם במלון ״פרק״ בתל־אביב. לעיתים, עם הצטרפותם של צוותים חדשים וגם בגלל אופי הפעילות של מבצע ״בלק״, חסרו שם מקומות לינה עבורם, ועם הגעתו של צוות מטיסה ארוכה ומתישה, כמתואר לעיל, היו מתחילים לחפש עבורו מקום לינה באחד מבתי־המלון באזור. לפיכך, הוחל בהכשרתו של מלון ״בריסטול״ ברחוב בן־יהודה בתל־אביב כמלון בלעדי לצוותי האגף. ההסכם נערך ונחתם על־ידי קצין הכלכלה של החיל, ובמסגרתו התחייב בעל המלון להעמיד לרשות החיל עם קבלת התקציב הדרוש להתארגנות במלון החלו 52 בטול שבוע לאחר הודעה מטעם החייל.״ לפנות ממנו את כל אלה שלא היו שייכים לאגף, הופעל המטבח,* מונתה מנהלת למלון ועוד שני עובדים מקצועיים. כן הוצבו שוטרים צבאיים בשעריו. מ ל״בריסטול״. כך, לדברי קצין המנהלה, הופחתו בהרבה הוצאות החזקתם של האנשים, שהיו נהוגות עד אז. עם זאת היה צריך לפנות מהמלון ״עוד 55 פעולת ׳פטיש׳ בתהליך ארגון האגף ובהיערכות לקראת המשך פעולתו נעשה איפוא ניסיון רציני לשפר ככל האפשר את תנאי שירותם של צוותי האוויר,** ולקרבם לרוח הישראלית ולתרבותה: אורגנה ועדו! נשים המורכבת מחמש נשים... אלה... קושרות קשרים אישיים עם הטייסים ומזמינות אותם לביקורים בביתן. הועדה פעלה בארגון קבלות פנים בביתן, בעריכת מסיבות ונשפיות, בקורים בהצגות והיכרויות בעיקר של בחורות. כן נערך טיול למקוה ישראל בו השתתפו מפי מנהל המקום ותולדותיו. כן נערכה מסיבת תה בבית אחת הנשים, שתי מורות לעברית גויסו ותתחלנה בהוראת השפה העברית ופעולות תרבות נוספות. תוכנן להביא הרצאות על ארץ ישראל, על הציונות, המלחמה, והרצאה ראשונה 57 של לסיה גלילי תוכננה השבוע. כן תוכנן טיול לעיו־השופט מחלקת הכלכלה של חיל־האוויר הקציבה מנות מזון נוספות עבורם. שירות הכלכלה של החיל הודיע למפקד האגף: ״בזמנו קבלנו בתור מפרעה להפעלת מטבחי א.ת.א. תל־אביב )בריסטול( ועקרון סכום של התברר שהסכום הזה אינו מציאותי ואינו עובר בשום יחס לא למספר האוכלים ולא להוצאות הכרוכות בהפעלת מטבחים מהסוג הזה. המצב בשוק מחייב קניות במזומנים, והספקים אינם יכולים ואינם רוצים לחכות לתשלום. היה גם צורך לקנות כמויות ידועות של מצרכים מסוימים כדי לחסוך כסף וזמן. מסיבות אלו רצוי שנקבל מפרעה חד־פעמית יותר גדולה, מיועדת רק למטרה זו 5, אלו לפעול בלי מעצורים.״" על כך השיב לו מפקד האגף, שהוא צריך לפנות לקצין הכספים של החיל ״ בתחילת חודש יולי הגיש פליגלמן את התקציב הנחוץ לפעולות האגף בחודש יולי. סך כל התקציב היה 10,785.00 אף; 1,600) 56 להארחה, למסיבות ולטיולים הוקצו 164 גשר אווירי לעצמאות בתחילת יולי אף פורסמה בחיל־האוויר הידיעה בדבר הקמת ״מחלקה לטפול באנשים הבאים מחוץ לארץ לחיל־האויר. עד הודעה חדשה המחלקה נמצאת במטה מלון הירקון חדר מסי כחלק ממדיניות 58 בכל הענינים להפנות את אנשי הגח״ל זו ועל־מנת להתחשב ב״צרכי האנשים שאינם דוברי עברית״ הורה גם סגן ראש המטה, היימן שכטמן, לדאוג לכך ״שהשלטים על דלתות כל המשרדים יהיו בעברית וגם באנגלית. ב. שכל 59 פקודות היום יודפסו בשתי השפות.״ לקראת סוף יולי נערך טיול לעין השופט, לאחר מכן שני טיולים לירושלים, ובשבוע השני של אוגוסט נערכה אף ״מסיבת תקליטים״. כל זאת, כדברי מפקד האגף — כדי ״להחדיר עד כמה שאפשר את הרוח הישראלית וליצור בין טייסינו גישה אחרת לגבי צורת חיינו.״ הכוונה היתה שהמחלקה תסייע ״לטייסים מחוץ לארץ להתאקלם כאן, להסביר להם את נקודות השקפותינו ולעניין להם את תקופת שהותם אתנו.״ שתי המורות אכן החלו בהעברת שיעורי בתחילה היו 61 עברית, אולם, לדברי מרדר, ״לצערנו לא נראית התלהבות לכך בין הטייסים.״ אף כמה משפחות תל־אביביות, שניאותו לארח ולשכן בביתן את צוותי האוויר הנמצאים בארץ למשך כמה ימים)היה בכך, כמובן, גם כדי לפתור בעיות דיור קשות של צוותי האוויר המגיעים כן הועברג אז הרברט פרידן, יצחק הננסון, פסח 62 מטיסה, שהעיקו על הפעולה במבצע ״בלק״ טולצ׳ינסקי, אורי ברייר ומישה קנר מטייסת תל־אביב לפעילות באגף כדי לסייע בהתערותם 4 של טייסי האגף בניסיון המתמיד להכין את מיטב התשתית החיונית למבצע ״בלק״, נמשכו הקשרים הישירים של מטה האגף עם אגפי המטה הכללי של צה״ל. נערכה ״פגישה עם האפסנאות של המטה הכללי ובה אושרה הזמנות ציוד,״ לדברי פליגלמן, ועד בתל־אביב ״את הציוד האישי המגיע להם לפי התקן, וכן השלמות בחלקי לבוש שונים.״ לרשות האגף הועמד גם מחסן בשרונה, אשר ״נוקה וסויד והוכשר לתפקידו.״ כן פעלו במטה האגף להגדיל גם את מצבת כלי־הרכב*** ״על־מנת למנוע ניצול יתר של כלי הרכב הקיימים״ להעברת המטען והנוסעים גם מהמטה והשדה ואליהם. לטובת המשך הפעולה נדרשו עוד כמה אמצעי תחבורה, וקצין המנהלה אף העלה את הצורך החיוני ״בסדנא משלנו,״ ולדבריו, דובר על הקמת סדנה משותפת עם ״מחלקת הרכישה״. במסגרת המנהלה היה אמור להתחיל לפעול גם 65 ״קצין הטרנספורט״ עד כדי כך רווח השימוש באנגלית בחיל, שב לא להוציא מן הבית הזה מכתבים בכל שפה אחרת, אלא בעברית בלבד. ב. סגנון המכתבים לקוי. כל מנהלי המחלקות המתקשים בכתיבת עברית מתבקשים להכניס את מכתביהם למזכירות ראש המטה לשם תיקון 60 הסגנון.׳׳ ״ היה בכך, כמובן, גם כדי לסייע בהכשרתם של הישראלים! ואכן, אחדים מטייסי לאפס׳׳א ראו בכך משום 63 ניסיון לדחוק את רגליהם מהתעופה האזרחית - לכשירווח •״ עד מהדגמים הבאים: ״דה סוטו״, ״דודג׳״, ״הילמן״ ו״המבר״; וכן מכונית גרר מדגם ״פדרלי׳ עם שני מכלים אופנוע אחד עם רץ להעברת הודעות בעיר; וגם ״אוטובוס של אגד העומד ; שלושה טריילרים לג׳יפים ; לדלק לרשות האגף.״ נהג האוטובוס היה נתן בלאו, אשר עמד לרשות מטה האגף בכל עת, ״הכיר כל איש וידע למי 6 מותר לנסוע... ידע היכן למצוא כל אחד, באיזה בר וכוי...״ AEMAMBMT Albreeht WJSCHAMIOS Siome Btrvaro HAYIC-ATOHS ?! a •be' rn i a f>rosp ^echman HAMliKR. PROGRAM UK >11. 50J.4ebra OK KL 5024N Zebra OK NL 109 &N Zebrs RADIO liloctt Fingorman Soldstein PIL01S Moonita Kurtz Raisin xatz Miller EXT*BOTKD OKDER wrm RX 1>5 RX 121 GROUHDEP•OR RESTRICTED GR 1?$ Mudhen GR 123 Mudhen GR 130 George Xebrft HE 1?J Z^bra HE 134 Zebra RE NC 58021 ^eter Peter ATC E.g. Personnel. Frit-iien Heneosoa NAVIGATORS (eOEt IX, 1;lson " E 20P Z Z z z 20P Rothenberg Bethelhsmy glausner Shiraont Levin© Z z z ISP EH'ilMEKBS Roberts Whettie BK°tron Liniulst MteOHAHISS Cook Wilson fcrnio K&hc Lee lie Slo»9 MAINT. Poraorantz Z RADIO PROCUREMAK J. MAICT. riaskin ~ Z UHCXA .3IT1H? sanam Jockstrap Stockholm Z 2. AKron A&ron Fulaa it Zebra S(Sadlo) OUT HI 121 Kouffman P Waterhouse C/P Klausnor N Cohen K iVtBtrend R Roberta Swrt. IN RX 121 FJibokoi'f P Eichel C/P Chinsky R Levlne N Ro tjien berg Micha C/P NO.l "RJ-W CeVett-? Mlcha C/P Beckvit N Stry&K R HO .2 CREW Anderson P Bryant-Magsner C/P Liebing R Linquist Engr. Svieiieh UifiWR OPERATIONAL OK 121 Zebra OK 135 Zebra OK 138 Zebra CAPTAINS L Aucrbach 24P Kaab Z llowite George Maacng Lewis Z z oaffman z Polansky 2 Appelbeum Z FaokBteflt z Kleiner. Ami 1• r.ion ־Levett 12P HoboKoir ZIP CO PILOTS ׳ Etche1 22P swine 2 Brlor Z Luxery 12P Delwarta Z Pussy Z Z >3 tort Z aterhouse Z novicJc Z Si.Bke I Lehnan 1?P Orlof Z Keplan z Boshes z Micha 21F RADIO CMnstcy 24P aiegei Z Livingston Z, ־22P Dunaky Z Bsas Georgo Ffwer S frond IS Liebins l-'ip Cohen z felairian z Long z navigators GaLomb z DobTOHitT. z Steinberg ?IP fleokvit 19F Ci-traon 2 צוותי האוויר של האגף 166 גשר אווירי לעצמאות ״איום של התפטרות מעבודה״ בה־בשעה פעל מטה האגף גם להסדרת אספקה סדירה לעובדי האגף בזאטץ. כמעט כולם השתכנו במלון ״סטאלינגרד״, שהועמד כולו לרשותם. בעדותו של אחד מהצוותים לימים תוארו תנאי המגורים שם: החדרים היו גדולים ופשוטים ושירותיה היו בבל קומה. הצנרת הימה עלובה ומים חמים סופקו לפי לוח זמנים... היה לנו שם חדר ישיבות, חדר לקלפים וחדר לכתיבה. האוכל היה עלוב וגרם לנו לבעיות עיכול. רק ארוחת הבוקר היתה בסדר עם ביצים טריות. היו לנו גם ארגזי תפוזים ואשכוליות מישראל שהצילו לנו את החיים. מידי פעם הבאנו גם בשר מאיאצ׳יו או סיגריות אמריקניות שלא החזיקו זמן רב. האוכלוסייה היתה פשוטה ולבבית. מטה המפלגה הקומוניסטית היה דקות מספר מהמלון. היו שני בתי־ קולנוע וגם 66 מועדון לילה על־מנת לבדוק את המצב לאשורו ולהציע דרכים לשיפורו, נשלח לשם בסוף חודש יוני ניסן שפירא מאפסנאות חיל־האוויר. על־פי הדוי׳ח שחיבר לאחר ביקורו, היה מדובר בכ הנמצאים בצ׳כיה אנשי הצירות והמזכירות ו הוא נפגש שם עם לוי קופילוויץ)ארגוב(, ששימש למעשה כמפקד השדה, והיה האחראי ״על כל הענינים הקשורים ביבוא וביצוא בעציון )סיגריות, שוקולד, חלב משומר ומעילי טייסים(, שהוא עצמו שלח מהארץ - נעלמו. התברר שדברים אלה הורדו בפריס בטיסה של מטוס הסקיימסטר החכור. לדברי שפירא, ״מתוך הסכמה משותפת בין האנשים הממונים בצ׳כיה הוסכם שלא לעורר את שאלת האשם או האשמים, אלא להסדיר את בטחון המשלוחים בעתיד.״ הוא ציין כי ״שאלת המזון במקום היא קשה מאד, והמחסור במצרכים ראשונים במעלה הוא רב.״ בדו״ח שלו הדגיש: מה שנוגע להספקה לטייסים האמריקאיים, המהנדסים וכל בעלי המקצועות המיוחדים העובדים בהתנדבות בשרותנו ממדינות שונות, קיבלתי תלונות רבות מאד מאנשים בעלי חשיבות מקצועית רבה עבורנו על מחסור רב בכל השטחים ועל אי שביעות רצון, שהביאה עד לידי איום של התפטרות מעבודה. עלי לציין שאנשים אלה באו לצ׳כיה לפני זמן מה, אנשים שהורגלו לנוחיות ולמותרות וטבעי הוא שאינם יבולים להסתגל למצב הקיים בשטח ההספקה בעציון, מחוסר מצרכים מיוחדים שנדרשים על ידם. למרות שהאנשים המטפלים בהם עושים את מיטב יכולתם בכדי לספק להם את כל הדרוש במסגרת אפשרותם ובהתאם להספקה שקבלו מהארץ עד כה, שאינו מרצה את הדרישה 67 המינימלית בסיכום דבריו התייחס שפירא גם לצורך בשיפור רמת התיאום בין הארץ ובין צ׳כיה, ״שכן מתקבלות הזמנות שונות ורשימות של מצרכים שאינן חתומות וזה גורם בצירות בפראג לאי הגשר האווירי בבניינו 167 בשדה התעופה בזאטץ. משמאל: אורי ברייר,!, גורמן מוניץ,סול פי כן עמד על הצורך בהעברת תשובות מידיות, ככל האפשר, 68 בטחון ולאי רצינות ההזמנות.״ להצעות שנשלחות מהארץ על־ידי פליקס, שכן ״דחיות התשובות גורמות להפסדים במצרכים חשובים שבהשגת מקורותיהם דרוש טפול רב, וכשההצעות מתקבלות הרי הן מתקבלות באופציה לתקופה מסוימת ואם האשור מהארץ מאחר ואינו בא בזמנו אנו מאבדים את המצרך.״ לבסוף התייחס גם לצורך ״להסדיר לשכת מודיעין לרכוז ההזמנות והקניות,״ על־ מנת למנוע ״טיפול מיותר של כמה סוכנים במצרך אחד.״ לדבריו, כבר אירע שאחד מפעילי הרכש התעניין ברכישת מוצר מסוים, ואחר התעניין באותו המוצר, וכך ״הם התחרו ביניהם וגרמו להעלאת המחיר מבלי שידעו איש מרעהו.״ הוא המליץ שלשכת המודיעין תהיה מסונפת למרכז הרכש בג׳נבה. בתום ביקורו במקום ולפני שובו לארץ צייד אותו קופילוויץ ברשימה של 168 גשר אווירי לעצמאות מצרכים, שלדבריו ״אין להשיגם כאן בשום אופן והנחוצים מאד לאנשים העוסקים בסוג 69 העבודה שלנו.״ אולם, מפאת המחסור הכללי בארץ התעכבה אף הספקתם של מוצרים חיוניים אלה. במכתבו של קופילוויץ מאמצע יולי נכתב: ״עדיין טרם שמענו או קיבלנו דבר מה מכל זה. לכן עד אז70 אני חוזר ומזכיר לכם לעשות זאת בהקדם היות וזה מקשה מאד על ביצוע העבודה.״ לא אישרה אפסנאות חיל־האוויר את הסכום לרכישתם של מצרכים אלה, ובתגובה לעיכובים הרבים כתב הרולד )״הל״( אורבך: אוכל לזבוה - עיכובים שלא לצורך הענין במשלוח מאבלים לזגרה עזב אומם בלי כל משלוח זח כבר שבועיים. זח גורם למצב רוח רע בין המכונאים במיוחד, ויכול להיות סיבה קובעת להתפטרותם של חרבה מחמכונאים שלנו. אני מציע שאנחנו נקנה ביצים, חמאה, באיזה שהוא אופן נשיג בשר, פירות מעורבים וירקות טריים במשך זמן המעבר, עד שייעשו סידורים עם האפסנאות למשלוח המאכלים. אם נחכה עד שהאפסנאות תתחיל לפעול אנו יכולים למצוא שלא יהיה לנו צורן בזה יותר. תשלחו את המאכלים עוד היום, גם אם יהיה צורך 71 לקנות אותם בסיטונאות בחנות מכולת בסופו של דבר, ב תקבלו את מרבית הדברים.״ הוא ביקשו לשלוח אליו דו״ח על החלוקה למחלקות השונות: תלמידים, בתי־חרושת, הארחה, טייסים, עובדי קרקע וכוי. לדבריו ״בצורה כזו נוכל להתגבר 72 על האי סדר ששרר בנדון זה עד כה לרגלי מרבית התלונות ואי שביעות הרצון.״ ושימת בד״ח )בדיקות חיוניות - ״ תוך כדי התארגנותו של האגף לשיפור הפעולה במבצע ״בלק״, פעל עד אז הרולד אורבך גם לארגונה של מחלקת מבצעים באגף. ראש לכול קבע ב ומדוקדקות, המחייבות את קציני המבצעים במהלך תורנותם. ברשימת הבדיקות החיוניות פירט אורבך את המטלות, שהיה על קצין המבצעים התורן של האגף לערוך במהלך תורנותו: לוודא את תפקודן התקין של מערכות הרדיו בעקרון, להיערך למשיכת ציוד תקשורת חלופי למקרה של תקלה בציוד הקיים, וכן ״לדאוג להמליץ לגורמים המוסמכים להכיר את בקרת התעבורה האווירית של המטוסים.״ כן היה עליו לעדכן בפרטי הטיסה ההכרחיים את צוות המטוס המתוכנן ליציאה לטיסה, לדאוג לכך שיאורגנו ״הסדרי מגורים נאותים למי שצפויים להגיע )נוסעים וצוותים(,״ לוודא ש״מנות מזון״ יוכנו עבור הצוותים היוצאים לטיסה לזאטץ ועבור אלה העתידים להגיע משם. פרט לכל אלה היה עליו לבדוק באופן אישי את מסלולי הנחיתה בבסיס, לבל יהיו עליהם מכשולים העלולים לסכן את המטוס המגיע או הממריא; לדאוג לכך שמשואות האלחוט BEACON) לוודא שקבוצות העבודה השונות - הפריקה, ההעמסה והאחזקה - מוכנות כראוי לפעולתן על כל הנחוץ להן; ולהכין מראש אמצעים חלופיים, אם מערכת החשמל תקרוס. בשדה הגשר האווירי בבניינו 169 התעופה היו אמורים להיות גם אמצעי חילוץ והצלה למקרי התרסקות מטוסים, כמו מנוף ואמבולנס; וכן אמצעים זמינים להשמשת מסלולים מושבתים. כל כוח־האדם הזה, שנדרש להפעלתם, היה צריך להיות מאומן ומוכן לפעולה גם מבסיס אחר ״במקרה שהדבר מתחייב, 73 כתוצאה ממזג אוויר או שיקולים צבאיים.״ תורנותו של קצין המבצעים התורן נמשכה והצהריים אמור היה קצין המבצעים לשהות במטה האגף בתל־אביב או במלון ״פרקי׳)מאוחר יותר במלון ״בריסטול״(. עד השעה עם המרכז המטאורולוגי, ; עם מרכז הקשר בשדה התעופה בעקרון ; בעניין תנועות המטוסים כדי להתעדכן בדבר שינויים במזג־האוויר העלולים לגרום לדחיית טיסה של מטוסי התובלה עם מטה חיל־האוויר, כדי להיות מוכן לתגובה בעקבות שינויים במצב ; מהארץ בחזרה לזאטץ הצבאי בכלל, והאווירי בפרט )כמו, למשל, פריסה של מטוסי אויב או מטוסי החיל, העלולה להשפיע על הפעולה של מטוסי התובלה במבצע(. בשעה הטיסה בדבר לוחות הזמנים הצפויים לטיסה בלילה, תוך התייחסות לכל ההודעות או השינויים שהגיעו במהלך היום. עד שעה להשלים את מילוי רשימת הבדיקות החיוניות ולהיכנס לכוננות לקבלת המטוסים המגיעים לעקרון, הפנייתם לשדות תעופה חלופיים או כל טיפול מתבקש אחר. עד השעה — בשיתוף פעולה עם מיכאל קולנשר, מפקד היחידה בעקרון — לטפל בכל העניינים הנוגעים לקליטת מטוסי התובלה של מבצע ״בלק״: לחנייתם, לפריקתם, לבדיקתם הטכנית, לתדלוקם, להעמסתם ולהוצאתם לטיסות המתוכננות. הוא היה אמור להישאר בשדה עוד מחצית השעה לאחר שאחרון המטוסים עזב את המקום, מחשש שאחד המטוסים יחזור לנחיתה עקב תקלה כלשהי. על־מנת לסייע לקצין התורן, נקבע בפקודת הקבע גס עוזר לקצין המבצעים. זה ישהה בתפקיד במלון ״פרק״ ויהיה אחראי להוצאתם של צוותי האויר המשובצים לטיסה מהמלון לשדה התעופה בעקרון, וידאג לכלכלה ולמגורים עבור אלה המגיעים. על האווירה, שאפיינה את עבודתו של קצין המבצעים האחראי במלון ״פרק״, כתב הסופר והעיתונאי רוברט סנט ג׳ון, אשר שהה ממש באותה העת במלון, והיה בקשר עם אחדים מצוותי האוויר של האגף: בקומה השנייה של בית המלון היה חדר תפוס על־ידי אמריקני קצת יותר קשיש מהאחרים. לעתים היתה דלת החדר פתוחה. בצד אחד של החדר נראו חבילות כבסים מלוכלכים. בצד השני של החדר היו ארגזים של לבנים נקיים. פינות החדר היו מלאות כמעט עד התקרה תרמילים ומזוודות קטנות, כל אחת מצוידת בתוית של שם. בחדר לא היה חוץ מזה שום דבר אחר, חוץ משולחן עבודה ומטה קטנה. השולחן היה על פי רוב מלא תעודות. קיר אחד היה רפוד מפות, אבל בשעה שהנמצאים בחדר היו מסתכלים במפות, היתה הדלת ננעלת ולא ניתן לאיש להכנס. על המפות היו תלויים מעילים כדי לכסות אותן. לעתים היה האמריקני הקשיש עובד לבדו בחדר כל הלילה. בזמנים אחרים היה מכנס 74 עשרה־תריסר מן הצעירים, והם היו מתייעצים במשך שעות 170 גשר אווירי לעצמאות נכון למחצית יולי היו במחלקת המבצעים של האגף, פרט להרולד אורבך, גם בוב לורי אשר שימש למעשה כסגנו של אורבך. תפקידו הוגדר כ״קצין מבצעים אחראי בכיר״, ועליו היה לפרסם )לפחות שבוע מראש( לוח זמנים לתורנות קצין מבצעים אחראי. תחומי אחריותו כללו גם טיפול ב״חבר העובדים, טיפול מתמיד באוירונים, קשר ובקורת נוסעים.״ הרברט פרידן היה אחראי על ״קשר, תכנון, משקל ושווי משקל מטאורולוגיה,״ ויצחק הננסון — על ״קשר עם עקרון, כלכלה עם חיל אויר.״ בעיקרו של דבר היתה מחלקת המבצעים של האגף בתהליך מהיר ומסודר של התארגנות, שהקיף גם את היחידה בעקרון, כדי להגיע לכלל אפשרות לקליטת ״ או לעתידם של המטוסים וצורת הפעלתם ע״י חברה ממשלתית אזרחית בימי שלום.״ כעבור זמן מה מונה אלי רוזנבאום לקצין ״פקוח בטחון והצלה אווירית״, ועל־פי המדיניות של מפקד האגף, ״היתה כוונה לצרף לכל ממלא תפקיד עוזר ארץ ישראלי שילמד את התפקידים וסוג 75 העבודה.״ בשלב זה של תחילת ההתארגנות באגף הועברו אליו וממנו מגויסים גם על־פי החלטתם של הל אורבך ושל סגן ראש מטה חיל־האוויר, היימן שכטמן)שמיר(, שהכיר חלק ניכר מהאנשים שגויסו בארצות־הברית. כך, למשל, אישר שמיר ב־ לתובלה אווירית כמהנדס טיס, על־פי המלצתו של סם לואיס. הפעילות העצמאית של מחלקת המבצעים של האגף בתחום זה לא נראתה למפקד האגף, וב הימים האחרונים קבלנו מכתבים ממחלקת כוח־אדם של חיל האוויר על העברות של אנשים שונים מא.ת.א ולא.ת.א. למשל לא.ת.א.״ הוא ביקשו איפוא שיודיעו אם העברות אלו בוצעו לפי בקשתו, והדגיש כי ״בעתיד בשלב זה של עיצוב המסגרת היה חשוב לפקח 76 הוא מעדיף כי יודיעו על כל העברה מתוכננת.״ אחר כל תנועות כוח־האדם, על־מנת להעניק להם את הטיפול הראוי. כך, למשל, פנה מפקד האגף ב בקונסטליישן ״ולברר אם הם שייכים 77 ידאג לצרכיהם. ברור שהם לא יוכלו להשאר בבריסטול.״ תוך כדי ההתארגנות ותחילת פעולתו של האגף החלו כבר להסתמן ניצנים של חילוקי דעות בין אגף המבצעים של החיל ובין מחלקת המבצעים של האגף. אגף המבצעים של החיל היה מעוניין להשתמש במטוסי הקומנדו של האגף כמפציצים, כפי שהשתמש גם במטוסי התובלה האחרים. התעניינות זו לא מצאה חן בעיני אורבך, ובתגובה להצעה להשתמש במטוס למטרה זאת, כתב שמטוס זה אינו מתאים לכך, ויש חשש לאבד את המטוס בשלב זה, בו צריכים כל מטוס להטסת מטען מזאטץ מצד אחד, ומצד שני טרם הוצאו מטוסים נוספים מעבר לחשש לאבד את המטוס בפעולות הפצצה ועקב 78 מארצות־הברית מפאת האמברגו עומס הפעולה, ניתן לראות בדבריו של אורבך גם חשש למעמדו של האגף ביחס לאגף המבצעים של החיל ואת הסימנים הראשונים למאבק של האגף על האוטונומיה שלו: הוא שיקבע מה לעשות במטוסיו - ולא כל מסגרת אחרת, לרבות אגף המבצעים של חיל־האוויר. מצב דומה החל להסתמן אז גם בין מטה חיל־האוויר לבין המטה הכללי. הגשר האווירי בבניינו 171 ׳יווה האנשים במחנה היא רעה מאד׳׳ בד־בבד עם הפעולה לארגון המטה לאגף תובלה אווירית נמשך המאמץ לשפר עד כמה שאפשר את פעולתה של היחידה שקלטה את מטוסי מבצע ״בלק״ בעקרון. למרות הניסיונות של מטה חיל־האוויר, של מוניה מרדר, מפקד אגף תובלה אווירית, ושל אלכס זילוני, מפקד בסיס עקרון, לארגן ולספק את כל הנחוץ להפעלת הבסיס ולהמשכו התקין של מבצע ״בלק״ — עדיין היה המחסור רב. מפקד עקרון היה הראשון שהוציא פקודות־קבע מפורטות ומסודרות לבסיסו, והוא אף קבע את צורתן של הדרגות לבעלי התפקידים השונים בבסיס. אלה גם אלה התבססו בעיקרן על הארגון שהיה קיים בבסיסי השנייה. בפקודות, שפורסמו באנגלית ב הבסיס, וכן נקבעה צורת ארגונו. כך, למשל, פורטו שעות העבודה בבסיס, נוהלי העברת הדואר, האפלה, אבטחת מידע, הגשת תלונות, ואף נהלים באשר להחזקת בעלי־חיים בבסיס. באשר לצורת הארגון של הבסיס נקבע, שיהיו בו שלושה קצינים ראשיים: קצין תעופה, קצין טכני וקצין מנהלה, והם יהיו כפופים למפקד הבסיס. קצין התעופה הראשי היה אחראי כלפי מפקד הבסיס בכל הנוגע למשימות התעופה: ארגונן ותפקודן היעיל של הטייסות בבסיס! פיקוח על טיסות המטוסים, על חקירת תאונות טיסה, הגשת דו״חות על כל טיסה היוצאת מהבסיס, על הכנת תוכנית אימונים מבצעיים לאנשי צוות־אוויר! ולבסוף — אף פיקוח על ציוד הבטיחות ביחידה. לעומתו היה הקצין הטכני אחראי לאחזקתם של המטוסים בבסיס, ותפקד כיועצו של מפקד הבסיס לכל ענייני ההנדסה של הבסיס. תחומי אחריותו כללו, בין השאר: תדלוק המטוסים! ביצוע הביקורות היומיות במטוסים! ארגונם ופעולתם היעילה של בתי־המלאכה ארגונה ופעולתה התקינה של ; של הבסיס! ביצוע ביקורות מצומצמות ומורחבות במטוסים הספרייה הטכנית! פעולתם התקינה של כל המחסנים הטכניים; השלמת כתיבת הפקודות הטכניות ופרסומן! אחזקת כל ציוד הבטיחות. לעומת חובותיהם של שני קצינים אלה כללו חובותיו של קצין המנהלה את התחומים הבאים: טיפול באחזקה ובבקרה של ציוד כללי, חזות המחנה, חינוך וספורט! אחריות על גף ; בקרה תקציבית ; ביגוד, נשק ותחמושת! כלכלה הכיבוי! הגנה על מתקני הבסיס! פיקוח על הכספות, בניינים, בנזין ודלק. בפקודות־הקבע פורטו גם תחומי אחריותם של של שליש המחנה, קצין התובלה, קצין ההגנה, קצין כיבוי האש, קצין החינוך, קצין הספורט ואף של ״קצין הגרוטאות״ חלק מפקודות־קבע אלה אומץ גם 79 של כל חלקי המטוסים שהותירו הבריטים בשטח הבסיס בבסיסים אחרים, וצורת הדרגות שנקבעה על־ידי זילוני הונהגה בחיל־האוויר בכלל, עד לקביעת דרגות אחידות בכל צה״ל. עדות מפורטת למצב בשדה עקרון נכתבה כמה ימים לאחר הוצאת פקודות אלה בדו״ח של 80 שמחה אלשטיין, שמונה אף הוא בתחילת יולי לקצין קשר בין מטכ״ל/אג״ם לחיל־האוויר בדיווחו המפורט לראש אג״ם, יגאל ידין, הוא מתאר את כל מה שראה ושמע על אודות הפעולה, הארגון ו״רוח האנשים״ בבסיס עקרון, ובכללם מבצע ״בלק״. הוא התייחס גם לאירוע השריפה של מטוס הקומנדו בעקרון: 172 גשר אווירי לעצמאות 3 מקרה התפוצצות הכנפיים של האוירון מהבלק )וכתוצאה מכן האוירון יצא מכלל שימוש( - נגרם לדעתי מאי־הזהירות ואי־ידיעת הטיפול הנכון בזמן מילוי הבנזין. לפי דעתי אין לעבור על המקרה בשתיקה. יש למנות ועדת חקירה שתחקור את המקרה בשלמותו... כאמור, אכן הוקמה ועדת חקירה, ובדבריו אלה אין משום חידוש לעומת הנאמר לעיל בדו״ח אולם, הדו״ח המפורט שלו הוא עדות בלתי־אמצעית המתארת את ; של סגן ראש מטה החיל המציאות כהווייתה בבסיס הקליטה של מטוסי האגף בעקרון. בתחילת יולי היו בבסיס לבסיסה החדש בהרצליה. לפיקוד הבסיס לא היתה בקרה, המאפשרת לדעת אם האנשים אכן נמצאים בבסיס. לא היה שיתוף פעולה בין מפקדי המחלקות השונות בבסיס וביניהן ובין מטה חיל־האוויר. מפאת העדר נהלים מסודרים באשר לדרך העברת המברקים לנמענים והמחסור ברצים, באופנועים ובטלפונים, לא מילאה מחלקת הקשר בבסיס את תפקידה כראוי. זאת ועוד, לדברי אלשטיין, ״האנשים אשר נמצאים בשדה להארת המסלול - נרדמים, והאוירון אינו יכול להמריא או לנחות עד שהולכים אל העובדים ברגל להעירם.״ היתה בבסיס יחידת תותחנים עם ארבעה תותחי נ״מ ואכן, למשל, 81 ״בזה״ ושני ״הוציקס״, אשר לדבריו אינם מספיקים ״להגנת שדה כה גדול.״ בדו״ח של מפקד גדוד חיל־האוויר לראש המטה נכתב כי בהתקפה על שדה התעופה בעקרון ניתנה האזעקה רק ״בזמן שאוירוני האויב צללו כבר על המטרה.״ זאת ועוד, מיד לאחר שראה את המטוס המצרי, הצופה בתצפית הגשר האווירי בבניינו 173 נתן את אות ההזעקה ונמלט למקלט. בל קשר עם התצפית נפסק. המוצאה מזה מפקד ההגנה א.א. לא יבול לפעול. לא ידוע לו מאיזה כיוון בא האוירון, סוג האוירון, מספר האוירונים, גובה ומהירות. בל הפרטים האלה מפקד ההגנה א.א. צריך לקבל מהתצפית על מנת שיוכל לתת את הפקודות המתאימות לעמדות. יתרה מזו, בין העמדות עצמן לא היה כל קשר טלפוני וגם לא ״התחבורה המספיקה״ כדי 82 להזעיק תגבורת, להחלפת עמדות ולקישור בין העמדות אלשטיין הוסיף שגם השמירה הקרקעית על הבסיס היא ״למטה מכל בקורת,״ ואפשר היה להיכנס לבסיס ולצאת ממנו ללא כל אישור, ו״בכלל מורגש בין האנשים )ומספר קצינים( זלזול במשמעת.״ במקום לא היו קצינים ״בעלי ניסיון צבאי״ וגם לא סמלים. לדבריו, פיטר בר, קצין המנהלה של הבסיס, ״נראה אדיש מאד לנעשה בטענה שאין מרשים לו להוציא לפועל את תוכניותיו, כך שאינו יכול לעזור לתקון האי־סדר במקום.״ אין קצין שיכון, תנאי השיכון היו גרועים מאוד, ו״האנשים מפוזרים מבלי לדעת היכן הם שוכנים;״ לא היו להם די כובעי פלדה והיה מחסור רב אף בכלי אוכל; מפאת המחסור במכונת כתיבה נכתבות פקודות־היום בכתב־ יד, ״ואחוז גדול מהאנשים אשר אינם יודעים היטב קרוא עברית, לא יודעים מה הן הפקודות 83 אשר הוצאו לאותו היום.״ הוא סיכם: ״רוח האנשים במחנה היא רעה מאד.״ בדבריו ייחד אלשטיין מקום גם לצורת הפעולה בבסיס בהקשר למבצע ״בלק״. לדבריו, הפריקה והטעינה של המטוסים ״נעשית על־ידי קבוצת אנשים קטנה שעובדים לפקודת הא.ט.ס אחר אין מטפלים.״ ואכן, קבוצה זאת סירבה לפרוק משלוח חומר־נפץ)שלושה וחצי טון שרכש יהודה ארזי(, אשר הגיע לעקרון, ב היה גם מטוס אחר שהגיע 84 פקודה מפורשת של מפקד האגף, מוניה מרדר, פרקו את המטוס עם מטען מסדום, וגם הפעם סירבה קבוצה זו לטפל בו. לדבריו, נשאר המטען חמישה ימים במטוס, ״עד שהגיעו אנשי הפלמ״ח והם פרקוהו מכיון שאותו אוירון צריך היה לשמש להם.״ הוא הציע איפוא ״לסדר מחלקת פריקה מיוחדת במקום שתקבל את כל הסחורות הנכנסות באשר לפעולה במבצע 85 והיוצאות — או להודיע לא.ט.ס. שהיא חייבת לטפל בכל המשלוחים.״ ״בלק״, הוסיף וכתב: ״אין קצין בטחון במקום... מפטפטים יותר מדי על הפעולות הנעשות, לדוגמא: נהג משרות האוירון ותכנו. אין בקורת או השגחה על האנשים המתקרבים לאוירונים.״ אלשטיין הציע להזהיר גם את הטייסים שלא ידברו בזמן שהותם בעיר על פעולתם במבצע, ושלא יקבלו מכתבים מאנשים פרטיים כדי למוסרם לחוץ־לארץ. הוא גם המליץ למנות קצין ביטחון וגם עם זאת, בדיווחו על היחידה המבצעית של האגף בבסיס עקרון, כתב: 86 קצין מודיעין המחלקה במקום תחת הנהלת קולי סגנו לפועל עבודות גדולות במינימום של זמן. גם קצין ביטחון אוויר התייחס לסוגיית אי־השמירה על חשאיות הפעולה במבצע ״בלק״: 174 נ״מ בשדה דב ״אנשינו אשר היו בלילה בשדה התעופה בעקרון מבקשים להסב את תשומת הלב לעובדה, כי לכל מטוס גדול הבא מחו״ל בלילה, נגשות כמה מכוניות באורות מלאים ומאירות אותו מכל 87 הצדדים. דבר זה נראה אף מהמושבה עקרון...״ תגובתו של מפקד שדה עקרון לדו״ח של אלשטיין לא איחרה לבוא. במכתבו לראש אג״ם, יגאל ידין, האשים את אלשטיין בחריגה מתחומי סמכותו, בחוסר ידע באשר לדברים שעליהם כתב בכלל, ובחוסר הבנה אלמנטרי בכל הקשור לתחום האווירי בפרט. לדברי זילוני, ביקש מאג״ס/מטכ״ל שיפרטו לו בכתב מהם ״תפקידיו וסמכויותיו״ של אלשטיין, אולם אלה השיבו לו בעל־פה ״כי תפקידו העיקרי לטפל בכל עניני הצבא שבהם יש לחיל־האויר תפקיד.״ זאת ועוד, לדבריו, ״לא הוגד לי לא ע״י קצין הקשר אג״ם, או מטה חיל־האוויר שלאדם זה יש 88 להגיש דו״ח על הנעשה במחנה חיל התעופה שעליו אני מפקד.״ גם מתשובתו של זילוני עולה, שאכן חסרו האמצעים האלמנטריים כדי לקיים את פעולתו הסדירה והשוטפת של בסיס עקרון, כפי שהדברים באו לידי ביטוי מספר פעמים בתשובתו. כך, למשל, במקום אחד כתב: ״לו היה משיג לי יותר מכל הערותיו הרבות חסרות היסוד.״ הוא אכן אישר את העובדה שמטוסי תובלה, הנושאים אמצעי־לחימה ונוסעים, היו נוחתים בבסיס מפעם לפעם ללא תיאום מראש עם מטה חיל־האוויר או עם מפקדת הבסיס, והיו מעמידים את פיקוד הבסיס ״בכל פעם בפני ואכן, בעקבות נחיתתו של מטוס ההולטון המוזכר לעיל נכתב למחרת הנחיתה: 89 עובדות.״ אתמול ירד אוירון הולטון בעקיר ללא הודעה למפרע ואחרי שנשלחה הוראה גרורה ומוחלטת לא לשלוח אוירונים אלה לעקיר או לבסיס אחר של הח.א. לא היו יל הכנות בשדה. האוירון היה צריך להשאר ללון במקום בשעה שהבינו למטוסים אחרים שאסור היה לטייסי ההולטון לראותם. הדבר כמעט גרם לאסון ולתקלות רציניות. נתנו הוראות לבסיסינו לא לתת לאוירונים אלה לרדת באם יבואו שנית ואנו מורידים מעצמנו כל אחריות לתוצאות באם הדבר ישנה. סיכומו של דבר: גם בתחילת יולי עדיין חסרו האמצעים הבסיסיים ההכרחיים להפעלת עקרון, ומידת תיאום הפעולה בין כל העוסקים במלאכה היתה עדיין לקויה ביותר. זאת ועוד, גדוד הגשר האווירי בבניינו 175 של חטיבת ״גבעתי״ היה עדיין בעקרון, והדבר הוסיף, כמובן, על הקושי בארגונו של הבסיס כבסיס חיל־האוויר. ״כאשר יפציצו את עקרון, לא נהיה מוכנים״ לחטיבת ״גבעתי״ היה מחסן גדול של נשק ותחמושת באחד הבניינים בעקרון, ולמרות פניות חוזרות ונשנות של אלכס זילוני, מפקד הבסיס, למטכ״ל/אג״ם, והבטחות רבות שהעניין יוסדר - לא הועבר המחסן מהמקום. הימצאותו של מחסן זה הפכה להיות סכנה גדולה במיוחד, כשהוקמה באותו הבניין תחנת שידור. אז, לדברי קצין הקשר של חיל־האוויר, ש׳ מונסטירסקי, ״חבר הפקידים מסרב לעבוד בזמן ההפצצות בבנין שבו נמצא מחסן הנשק.״ 90 הוא ביקש איפוא לנקוט צעדים מידיים להעברת הנשק למקום אחר אימת ההפצצות על עקרון והשפעת הנוכחות של גדוד השירות הרפואי של חיל־האוויר, שמעון וינטר, לראש מטה החיל, אהרון רמז, ב הקצין הרפואי בשדה עקרון מסר לי היום שאף על פי שגדוד לעזוב את המרפאה בעקרון אתמול ב עוד הפעם במטה הכללי. זה דבר דחוף - כאשר יפציצו את עקרון, לא נהיה 91 מוכנים ואכן, בעקבות פנייתו של ראש המטה למטכ״ל, הורה שמעון אבידן, מפקד חטיבת ״גבעתי״, למפקד גדוד 92 לאפשר התקנת והתאמת המקום לצרכים לו נועדו.״ המחסור באמצעים חיוניים לניהולו ולהפעלתו של הבסיס והפחד מההפצצות על עקרון השפיעו, כמובן, גם על הפעולה במבצע ״בלק״. מעבר לכך היה צורך גם לתת מענה למצב חירום, שבו לא יהיה אפשר לנחות בבסיס, והבסיסים בשדה דב וברמת דוד נקבעו איפוא אלא שבשדה דב טרם הוכשר מסלול מתאים לנחיתת מטוסי התובלה, ; כבסיסים חלופיים וברמת דוד היו עדיין בתהליכי ארגון של המקום, ועדיין חסרו האמצעים האלמנטריים להפעלתו כבסיס חיל־האוויר. בישיבת מטה החיל בתחילת יולי נקבע: ״יש להפוך את המקום הכנת התשתית ההכרחית לנחיתת מטוסי התובלה בשני בסיסים אלה 93 לתחנה אקטיבית.״ נמשכה, וב לאגף המבצעים בחיל, ״שמהיום ועד להודעה חדשה יהיו שדות התעופה של תל־אביב ורמת דוד מוכנים במקרה של צורך לקבל את האוירונים שלנו אם יתבקשו לעשות כך, ושאנשי שירות של שדות תעופה אלה יהיו במצב הכן משעות מחלקת הקשר של חיל־האוויר ב באותן השעות שפורטו לעיל ״קשר אלחוטי דיבור במגדל הפיקוח על התדירות 94] Beacon^ בעקבות ההצלחה במבצע ״דני״, שבו הורחק האיום הישיר של הלגיון על שדה התעופה בכפר סירקין, ובעקבות כיבושו של שדה התעופה לוד, ביקש מפקד האגף, מוניה מרדר, ב ביולי מקצין המבצעים של האגף, הל אורבך, לבדוק גם את אפשרויות הפעולה של היחידה 176 גשר אווירי לעצמאות מגדל הפיקוח בשדה התעופה בלוד לאחר כיבושו כן התבקש לבדוק, באמצעות האנשים סיו־קין. המבצעית של האגף משדה התעופה בכפר שעבדו בשדה התעופה בלוד בעבר, אם ניתן לבקר שם על־מנת לקבל מיד, באמצעות אפסנאות בפגישתו של מפקד 95 חיל־האוויר או גורמים אחרים, כל מה שעשוי לסייע לפעולות האגף האגף עם מפקד יחידת האגף בעקרון, מיכאל קולנשר, סוכם הצורך להיערך כראוי למצב, שבו בהתרעה קצרה יהיה עליו לנוע מבסיס לבסיס על כל פקודיו והציוד הנדרש. הוא התבקש איפוא להתחיל לאמן את היחידה לביצוע תוכנית זו ולהתוות בפקודת־יום את כל פרטי 96 התוכנית לביצוע ״הסכנה הנשקפת לאוויווני בלק״ לחשש מפני הפצצת הבסיס בעקרון על־ידי חיל־האוויר המצרי נוסף גם החשש של צוותי האוויר, שמא תותחני הנ״מ של צה׳׳ל בעמדותיהם השונות יפתחו באש על מטוסם, כפי שכבר נעשה הדבר בתחילת מבצע ״בלק״ וחזר ונשנה גם בתחילת חודש יולי. היה ברור שצריך לקבוע נהלים מסודרים, שיאפשרו למטוסים המגיעים לארץ להתקשר עם שדה התעופה, ובמקרה חירום - גם עם שדות אחרים, על־פי קודים מוסכמים, על־מנת שאלה הגשר האווירי בבניינו 177 ייערכו כראוי לקראת נחיתתם. כזכור, נהלים מעין אלה הוכנו כבר בתחילת פברואר ופורטו במסגרת תוכנית ״יקום פורקן״, אולם לאור ההתפתחות הרבה, שחלה בחיל־האוויר מאז נכתבה התוכנית, היה צריך לעדכנם. הצורך בהעברת מידע מוקדם לגורמים השונים על הגעתם הצפויה של המטוסים היה בבחינת אליה וקוץ בה, שכן פיזור המידע עלול לפגוע בשמירה על חשאיותו של מבצע ״בלק״. סוגיות אלה באו לביטוי בפנייתו של ראש האגף, מוניה מרדר, לאגף המבצעים של החיל: הנני להפנוה אה השומה ליבכם לסכנה הצפויה למטוסי א.מ.א. בעברם מעל להל־אביב. הנני מבקש לעשוה אה הסידורים המהאימים שימנעו פהיהה אש על־ ידי ההגנה האנטי אוויריה נגד מטוסינו. בקשו לבן הנני להעיר אה השומה לבכם על ההכרח להמנע מפרסום יהו על מבצע בלק וזמן בואו. נא להודיעני 97 לפני ביצוע הכניהכם אה הצעדים שהנכם עומדים לנקוט בקשר להודעה זו ב בדרך הרגילה, כלומר על השדה להודיע להג״א כחצי שעה לפני בוא המטוס שעומד הוא לבוא. 98 הג״א מודיע על כך לרשת ההגנה האנטי־מטוסית.״ בדיוק באותו היום, שבו נכתבו דבריו אלה של סניור, הגיע לארץ מטוס מוסקיטו, מוטס בידי ג׳ון הארווי. המטוס היה אמור לנחות בעקרון, אולם מפאת המחסור בדלק פנה הטייס לשדה התעופה בחיפה. יחידת הנ״מ שישבה בכרמל אמנם פתחה באש על המטוס, אולם הטייס הצליח לנחות. באותו יום כתב לוי אשכול ממשרד הביטחון למפקד החיל, ישראל עמיר: ״שמענו שבבא הזבוב שלנו. כיצד קרה הדבר ומה לעשות בכדי למנוע הישנות מקרים כאלה.״ תשובתו של ראש מטה החיל ממחישה היטב את האנומליה ששררה בתחום זה: הטייס מודיע כי קבל הוראוה מאנשים בפריז לעבור מעל חיפה ומשם יקבל ליווי מטוסי קרב לעקיר. ב. לנו לא היהה כל ידיעה על סדור אבסורדי זה. ג. לפי ההסכם שלנו עם צור ועם יהודה בצופה היה צריך הזבוב לבוא ישר לעקיר ושם היינו מוכנים לקבלו. ד. אהמול קבלנו אשוו להסכם זה. ה. להבא יש לדאוג שעל בואם של אויוונים יבוא הסכם מוקדם, מאושו למפוע בכדי למנוע הישנוה מקוים כאלה." חשוב היה לקבוע את ; אולם, לא היה די בהעברת ההודעה שמטוס כלשהו אמור להגיע לארץ מסלול טיסתו של המטוס בשמי ישראל, כדי שאפשר יהיה להבחין בינו ובין מטוסי האויב, שעדיין הופיעו בשמי הארץ. למרות כל הטיסות, שנערכו עד מועד זה במסגרת מבצע ״בלק״, טרם נקבעו פרוזדורי אוויר עבור המטוסים בעת כניסתם לשמי ישראל ובמהלך הטיסה מעליהם. לכן, עם הגעתם היתה לעיתים מופעלת אזעקה, ומפעם לפעם נורתה עליהם אש אף מתותחני צה״ל. ביטוי למצב זה וניסיון להתמודד עמו מצוי במכתבו של מפקד האגף לתובלה אווירית למפקד חיל־האוויר: ״לרגל הסכנה הנשקפת לאווירוני בלק ע״י פתיחת אש אפשרית עליהם 178 גשר אווירי לעצמאות מטוס האירובאן באזור ת״א, ובגלל החשש שיתקלו באוירוני האויב, הודענו לזברה שיורו לקברניטי המטוסים לבל יטוסו מעל ת״א.״ לאחר התייעצות נוספת עם הל אורבך נקבע ב ייכנסו מצד הים במרחק של גם העובדה, שחלק מטייסי האגף היו ״טסים מעל החוף בשטח היהודי ובלי 100 עקרון.״ אורות,״ גרמה לאזעקות ולפתיחה באש על מטוסי האגף. בעקבות זאת התבקש קצין הקשר של חיל־האוויר, שברגע ״שיהיה לכם קשר עם המטוסים״ להודיע להם ״שעליהם להדליק את נקבעו איפוא 101 האורות מרגע שיהיו במרחק של הנחיות, אולם בין הקביעה לביצוע היה עדיין המרחק רב, וגם שבועיים מאוחר יותר טרם הקפידו עליהן. כך, למשל, המריא מטוס הקומנדו לא לאגף המבצעים של החיל ולא למרכז הג״א. בעקבות זאת ביקש מפקד האגף להורות לקציני המבצעים התורניים שיבטיחו שתנתן הודעה מתאימה למבצעים ח״א ולמרכז הגי׳א חצי שעה לפני המראתו של המטוס או הגעתו, לשם ביקורת כפולה. לכל הקברניטים היוצאים שלא ימריאו עד שיהיה ברור להם שניתנה הודעה על המראתם. לקברניטים הנכנסים שיקבלו אישור על 102 מתן הודעה על הגעתם לפני שיעברו את החוף ״לא נהיה מוכנים לבצע טיסות נוספות״ - מטוסי הליפקס ואירובאן העדרה של מערכת שליטה, בקרה ודיווח בין כל הגורמים המעורבים בארץ ומחוצה לה, מצד והצורך בתקשורת אמינה בין המטוס ובין }המחסור בשדות תעופה חלופיים, מצד שני ; אחד הגשר האווירי בבניינו 179 שדות התעופה במהלך הטיסה - כל אלה המשיכו להעיק באורח ניכר על כל הפעולה במבצע ״בלק״. נראה שרק מקצוענותם הרבה של צוותי האוויר של האגף ופעולתם )שנכנסה למסלול שגרתי, יחסית, ידוע וקבוע( - הם אשר גרמו לכך שפרט לתאונה המוזכרת לעיל, שבה נהרג משה רוזנבאום ב אירעו במהלך חודש יולי שתי תאונות חמורות בחיל־האוויר: האחת - למטוס ההליפקס, והאחרת — למטוס האירובאן. מטוס ההליפקס נחכר על־ידי עמנואל צור, מחלוצי התעופה העברית בארץ, כדי להעביר חלקי־חילוף וחימוש עבור מטוסי המוסקיטו והבופייטר שרכש. ההליפקס הוטס על־ידי ג׳ון הארווי, והגיע לתל־אביב בליל לא האירו לו את המסלול, ולאחר שאזל לו כמעט כל הדלק, נאלץ לנחות נחיתת־אונס על חוף ימה של תל־אביב, סמוך לשדה התעופה. הטייס לא נפגע וכך גם חלקי־החילוף והתחמושת - אולם המטוס נהרס לחלוטין. בעדותו קבע הטייס כי אין; כל עוד לא יהיו אמצעים מתאימים כדי להודיע לאנשים על הגעת מטוסים כל טעם לבזבז זמן וכסף בביצוע פעולות מן הסוג הזה. מחמת התקשורת הגרועה, זו הפעם השניה שאני נתקל בצרה מהסוג הזה. אי לזאת אני מעריך שאני וחבריי לא נהיה מוכנים לבצע טיסות נוספות במצב העדר הארגון השורר 103 כעת תאונה אחרת אירעה כמה ימים קודם לכן למטוס אירובאן, שאף הוא נרכש בידי עמנואל צור. המטוס המריא ב אמריקני, שהתנדב לחיל־האוויר. מפאת בעיות בהעברת דלק מהמכל הרזרבי שבמטוס נאלץ הטייס לבצע נחיתת־אונס כ־ על־ידי כנופיה ערבית ששוטטה באזור — פרט לאחד שלא נהרג מהירי ושניים נוספים, שיצאו מיד לאחר הנחיתה להזעיק עזרה.* אירוע זה מוכיח בין השאר, ששדה דב, שכאמור היה אחד הבסיסים החלופיים למטוסי מבצע ״בלק״, טרם הצליח להיערך כראוי למקרה שיצטרך לקלוט את אחד ממטוסי המבצע. ממצאי ועדת החקירה, שבדקה את האירוע, מצטרפים למסכת הדברים שתוארה לעיל בדבר הצורך האקוטי במערכת קשר, בקרה, שליטה ודיווח בחיל־האוויר. בדו״ח הוועדה נכתב: ״אין קשר יעיל במידה מספקת בין כל בסיסי ח.א. לבין המטה בדרך כלל ובעיקר לשם פיקוח על תנועת האוירונים.״ גם חסרו נהלים אלמנטריים לדרך, שבה יש לטפל באירועים מעין אלה לאחר התרחשותם. בהקשר לארגון שדה דב נכתב בדו״ח: ״לא נמצא יומן של סיסמאות המטוסים לא במחלקת התדריך ולא במגדל פקוח התנועה. אין יומן האזעקה בעמדת האזעקות. אין פקודות קבע לפעולה אשר צריכה להעשות בזמן שאוירון לא פירוט מלא של האירוע יופיע במחקר על חיל־האוויר במלחמת העצמאות. כאן נציין רק שעם הטייס היו הנוסעים הבאים: גרשון סטרוסטה, יוסף בן־עמרם, צבי גלזר, חנה אברך, פסח אוקראיניץ, אמנון וונטיק ומרדכי גליקסון. סטרוסטה ובן־עמרם יצאו להחיש עזרה, וצבי גלזר אמנם נורה יחד עם השאר, אך נותר 10 בחיים וחולץ מהמקום 180 גשר אווירי לעצמאות חוזר בזמן הנחיתה המשוערת לו. גם במטה אין פקודות קבע על הנהלת חקירות... אין הוראות ברורות לשתוף פעולה וקשר יעיל במדה מספקת בין חיל-האוויר והצבא.״ ב התמקדה איפוא ועדת החקירה בצורך לטפל בליקויים אלה, בהדגישה את הצורך להקים ״ועדת חקירה קבועה״, שתצא לחקירת האירוע מיד לאחר ההתרחשות. עוד קבעה הוועדה, בין השאר: יש להוציא פקודת קבע על דבר הפעולה שצריכה להעשות ע״י כל יחידה והמחלקות הנוגעות בדבר של המטה בזמן שאיזה שהוא מטוס אינו חוזר לבסיסו כעבור עשרים דקות אחרי שעת הנחיתה המשוערת. רצוי שבפקודת הקבע זו יקבע, כי בשדה צריך תמיד להמצא ברזרבה מטוס אחד עם הציוד המלא על מנת לצאת לפעולות סיור, חיפוש והצלה - עד שהדבר אפשרי - במקרה של תאונה - ואם התנאים מאפשרים זאת.... יש להגביר את שתוף הפעולה עם שלטונות הצבא והשלטונות האזרחיים במקרה של תאונה לאיזה שהוא מטוס על מנת לקבל את עזרתם הפעילה והמהירה בעבודת ההצלה... רצוי לקבע את הקשר האלחוטי בין המטוס והבסיס כך שיפעל באופן יעיל... יש לקבוע מינימום של ציוד בטחון והצלה החייב להמצא בכל סוג של מטוס ועבור כל סוג של מבצעים ובייחוד בטיסה מעל לשטח אויב או שטח לא 105 בטוח אולם, למרות ההמלצות המפורטות בדבר הדרך לשפר ככל האפשר את מערך הבקרה והשליטה, כדי למנוע הישנותם של מקרים מעין אלה, חלף עוד זמן רב עד שההכרה בדבר צורך זה הפכה לצעדים של ממש. כך, למשל, ב חד־מנועי ירד בשדה והם רוצים לדעת מדוע אין אנו מוסרים להם הודעות על אוירונים המגיעים לעקיר.״ ״קצין המזעיקים״ הודיע על הדבר לחדר הפעולות של שירות ביטחון אוויר, ומשם ענו לו, שיבררו את העניין. כעבור זמן מה הודיע לו קצין חדר הפעולות ״שהאוירון הוא שלנו וכי הם לא יכלו להודיע על כך. כשהערתי לו שזה לא בסדר, ענה לי על כך, שאגיד לו תודה על הידיעות שבכלל מוסרים לנו. החוצפה של הקצינים עוברת כל גבול ונא להעמידם 106 במקום.״ אירועים אלה, שאמנם אינם קשורים ישירות למבצע ״בלק״, מוכיחים עד כמה רב היה הסיכון שנטלו על עצמם צוותי האויר של האגף לתובלה אווירית בהטיסם במטוסי התובלה - שלא תוחזקו כראוי גם מפאת המחסור בחלקי־חילוף — נוסעים, ציוד לתעש, מטוסי קרב ושאר אמצעי־לחימה בנתיב הארוך שמזאטץ לעקרון. כל זאת — למרות שלא היתה להם כמעט כל אפשרות לנחות בתחנת ביניים במקרה של תקלה כלשהי, למעט שדה התעופה באיאצ׳יו, שבו נחתו המטוסים לשם תדלוק. ביטוי לכך נמצא בדבריו לימים של גורדון לוויט, אחד הטייסים: טסנו בחשאי, ללא תקשורת עם איש. איש לא ידע מי אנו, מהיכן אנו באים, לאן מועדות פנינו, מה אנו נושאים עמנו. לא יכולנו לערוך תוכניות טיסה רישמיות. לא יכולנו לבקש במהלך הטיסה מידע על מזג האוויר, או לדווח על הגשר האווירי בבניינו 181 מיקומנו. לא היה לנו יעד נחיתה אלטרנטיבי, בתום הטיסה הארוכה. לא היו לנו מסמכים. לא כולנו היינו מורשים לטוס. לא היו לנו חמצן, סירות הצלה, חגורות הצלה, או ציוד לנחיתת מכשירים. כאשר נגיע לעקרון, לא יכולנו להיות בטוחים שהיא לא בידיים ערכיות. כיוון שלבשנו בגדים אזרחיים נראינו כשודדים מפחידים. במיוחד בטיסה חזרה. כאשר לא היינו מגולחים. היינו מפרי חוק, מבריחי נשק ממסך הברזל דרן מספר גבולות בינלאומיים, בניגוד 107 לאמברגו של האו׳ים ואכן, בד־בבד עם המשך ההתארגנות לקליטה טובה יותר של מטוסי התובלה בעקרון והכנתם של שדה דב ורמת דוד כשדות חלופיים עבור מטוסי ״בלק״, ניתנה הדעת גם למציאת תחנת ביניים נוספת באירופה בדרכם של מטוסי ״בלק״ לארץ. MEMO FOR All* CAP? AIRS 3ub>ct1 Approaching T«1-At1t ^nay. 1, Until further mdvie• *11 Captain• will turn on navigation running li^ht• wh«n 30 •1190 away fro® Tel**Aviv and continuo to die* play running light• until final landing. 2, Dti* to th* chang* 1a th« a«thod of r*00g- niticca of friondly •lrora/t, thia mv prooodur• boooao* n*o#asary» ״בסיס מעבר לבלקים אצל יורם״ הסיכון הרב, שהיה כרוך בטיסה מזאטץ לעקרון עם אפשרות לנחיתת־ביניים רק באיאצ׳יו העובדה שהשדה באיאצ׳יו היה שדה אזרחי וכל חברות התעופה שנחתו שם ראו ; שבקורסיקה את מטוסי התובלה של מבצע ״בלק״! יחד עם הלחץ האמריקני, הבריטי וגם הערבי, אשר הופעל ככל הנראה על צרפת, כדי למנוע את נחיתתם של מטוסי ״בלק״ באיאצ׳יו - כל אלה I.A.F. Operation* Aqir Plying Control 0• 1/°• °p"» A.T.C 1A/U. הוראות שנועדו למנוע ירי על מטוסי ״בלק״ 182 גשר אווירי לעצמאות היו הגורמים העיקריים למאמץ הרב, אשר הושקע במציאת תחנות־ביניים נוספות לנחיתת מטוסי הקומנדו. מאמציו של שייקה טרכטנברג )דן( להשיג את האישור לנחיתת ביניים ביוגוסלביה הניבו פרי, וב היום נתבשרנו שהותר לנו בסיס מעבר לבלקים אצל יורם חשוב בתכלית ויאפשר המשכת הפעולה של ] אנו מנסים להפנות ליורם את ספינת הדלק ובה 108 מסידני הוחלט איפוא להעביר ל״יורם״ את הדלק עבור מטוסי התובלה של מבצע ״בלק״ — למרות המחסור החמור בדלק למטוסים בארץ, כפי שבא לידי ביטוי בדיווח שנמסר לבן־גוריון באותו זמן: ״מצב הפטרול יש במקסיקו.״ בהמשך הועברה ליוגוסלביה האניה ״שיערי, אשר נשאה כ 109 והוא הועבר מן הנמל ברכבות לשדה התעופה גדע שוחט, מהטייסים הארץ־ישראליים שרכשו את הכשרתם בחיל־האוויר הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה, מונה למפקד השדה, שכונה ״אלבמה״. היה זה שדה קטן, סגור מכל צדדיו על־ידי רכסי גבעות, ליד הכפר דוראצ׳וב אשר על חוף הים האדריאטי, רחוק מאוד מכל נקודת יישוב סמוכה.* המסלול, באורך הצדדים. זה התאים לנחיתת כל סוגי המטוסים שהופעלו באגף, ומטוסי הקונסטליישן או הסקיימסטר אף יכלו לטוס משם לעקרון וחזרה מבלי לתדלק בארץ. תחנת ביניים זו היתה עדיפה על איאצ׳יו בשל האפשרות להסתיר את הפעולה במבצע ״בלק״ והקיצור באורך 110*4 הטיסה במקום לא היו שום אמצעי אלחוט, ולכן הוחל בהקמתה של תחנת רדיו בת ובבניית ״מחסות לכלים״, כפי שהדברים דווחו ב אשר שהה אז בארץ: ״תוקם שם גם תחנת רדיו. אין שם דלק — נשלחו כבר שמה למחרת 1 דלק, ישלחו לשם עוד היום הודיע בריגר לארץ, כי אם יגיעו לשם שלושה אלחוטאים, ״אפשר יהיה להתחיל לעבוד ב 112 לאחר יומיים.״ שני אוטומובילים 113 מאה וחמישים אקדחים אולם, גם ב 18; מיקום השדה 4,068 בסך־הכול ; ** מזאטץ לאיאצייו מ״אלבמה״ לעקיר ; 600 ו הגשר האווירי בבניינו 183 שדה התעופה ״יורם״ בשדה התעופה ״יורם״, משמאל: פרד דהמס, האר 184 גשר אווירי לעצמאות יהודה״( ורמז ביקשו מחי יששכר להחיש את הטיפול בעניין. ואכן, למחרת הוא הודיעם כי ״הקמת תחנת גדעון ביורם אפשרית מיד!״ באותו היום הודיע בריגר לחי כי ״הבסיס ביורם לא יהיה מוכן לפני וב 1 המלאכה רק ב 115 להקים שם תחנת אלחוט הכלי הראשון דרך יורם. הכלי טעון תיקון. יגיעו בו ביולי הודיע מרדר לבריגר כי ״מצרכים ראשונים ליורם כבר הוזמנו ויישלחו בימים הקרובים.״ 116 מטה האגף החל איפוא לטפל גם בכל מחסורם של העובדים בשדה ״יורם״ תחנת ביניים בקטאניה וביוון הניסיון לארגן עוד כמה תחנות ביניים בדרך מאירופה לארץ, הן עבור מטוסי הרכבת האווירית של מבצע ״בלק״ הן עבור המטוסים שנרכשו בארצות־הברית ובאירופה, וגם כדי לאפשר טיסה בטוחה יותר - נמשך. למרות העובדה, שמטוסי לאפס״א השתלבו במבצע ״בלק״, ולמרות ההפוגה ונחיתות האונס, לא ביטלה ממשלת פנמה את רשיון פעולתה של חברת לאפס״א. ב הפנמזית ביקשה מממשלת רומא רשות וזכות להשתמש בקטאניה ובצ׳מפינו באופן תמידי. מקווים שזה יאושר תוך יום־יומיים.״ לדבריו, אם יינתן האישור, יטוסו המטוסים מזאטץ דרך כן ביקש אגרונסקי שלא להשתמש בספרי־ 117 קטאניה, וכך ״יהיה חסכון של שלוש שעות דרך.״ הטיסה )״לוג־בוקס״( של הצ׳כים, כיוון שאינם ״מודפסים לפי הפורמט הבינלאומי המוסכם.״ הוא הדפיס באיטליה ספרי־טיסה ״לפי הצורה המוסכמת בספרדית והחתים עליהם את 118 הצירות הפנמית.״ ב למטוסים וכלי־עבודה, על־מנת שישמש כבסיס תיקונים ובסיס מעבר למטוסי הקומנדו. על־פי תוכניתו, ״כלים רקים יצאו מקטניה לעופרי, משם יצא טעון לקלמן, מקלמן יצא לארנון ומארנון בחזרה לקטאניה ריק. שם יעשו את כל סידורי הניירות וחוזר חלילה.״ לדבריו, הביצוע על־פי תוכנית זו ״יחסוך שלוש שעות טיסה ואפשר יהיה גם לקחת יותר מטען.״ כיוון שקיבל ״תעודות משלוח על חלקי חילוף במשקל של אולם, בעקבות ההפוגה התעכב 120 בסיס בקטאניה, ״אזי מוטב להשאיר החלקים אצלם!״ בינתיים מתן האישור להפעלת קטאניה. ב של ענייני ח״א באיטליה כולל גם את הקשר אל הארץ וממנה״ במקום שלום לוין, אשר שוחרר מתפקידו על־פי בקשתו - הוא חזר שוב על הצעתו להפנות את מטוסי התובלה לקטאניה בעיה זאת באה לידי ביטוי גם בדברי סחרוב למאירוב: ״מתברר שאין לנו כל סיכויים להשיג את הלוג־בוקס המבוקשים אצל ויקטור לאחר שהס ושוב אין לצפות להקלות ולעזרה מצדו, ופחות מכל לקוות להשגת לוג־בוקס שכמוהם כרכוש חניה תחת דגלו. לעומת זאת מתברר ששינדלר בהיותו אצל עופרי מסר לידי משה אונגר טופס של לוג־בוק מסוג זה וגם דוגמא של חותמת למען נדפיס בעצמנו ספרים מסוג זה ונחתום עליהם בחותמת רשמית לפי הדוגמא. הואיל וויקטור 119 נמצא במרחקים, הוא איננו חייב לדעת על כך ואני סבור שבשעת הדוחק גם זו דרך שאפשר לנצלה...״ הגשר האווירי בבניינו 185 ליד קומנדו בזאטץ, משמאל, דני אגרונסקי, ?,!, גיוליוס קוברניק פיינגרמן,!, נורמן מוניץ בדרכם חזרה מהארץ. לדבריו, ״בקטאניה ישנס סידורים מתאימים עם החברות אגרונסקי הודיע, שהוא רק ״מחכה לחתימת המיניסטר ואז אפשר 121 לקבלת דלק למטוסים.״ יהיה לעבוד בקטאניה.״ אולם, גם הפעם לא יושמה הצעה זו. עם זאת, היתה תקווה, שתיאום הפעולה וריכוזה ישתפרו, שכן עד אז, כאמור, טיפל אגרונסקי רק בצוותים ובמטוסים האמריקניים. הפרדה זאת עוררה ביקורת נוקבת של שלום לוין, והוא כתב בדו״ח הסיכום שלו, בין השאר, כי ״הגורם ההרסני ביותר היה פיצול העבודה והפרדת הטיפול ב׳מטוסים אמריקאים׳, דבר שהביא לכך שמספר אנשים עבד יותר מכוחותיו בזמן שלחלק שני לא היתה עבודה מספיקה. תופעה אשר מעצם טבעה הנה מקור לחוסר תיאום 1 ואינטריגות.״186 גשר אווירי לעצמאות באותה שעה פעל ביוון סמי כהן, נציג לשכת המסחר בארץ, להשגת אישור מהממשלה היוונית לקבלת ״הקלות על שדה התעופה בכדי שהאוירונים שלנו יוכלו לחנות באיזה שהוא מקום בכרתים בלי שאלות, לקבל דלק ולהמשיך.״ הוא הביע את ביטחונו, שאם ״מיניסטר האויריה״ יקבל ״סכום די הגון בין כן דיווח לדן טולקובסקי, קצין המבצעים של חיל־האוויר, ״ששליח העובד בשירות 1 רבה חיל הים ביון הנמצא עתה בארץ״ גר בביתו של מפקד חיל־האוויר היווני, וזה התחייב לו לדאוג לשדה תעופה ביוון, שיהיה אפשר להשתמש בו: בתור שדה תעופה וציוד בדלק בחסאני)שדה התעופה העיקרי באתונה( לכל מיני אוירונים ובתנאים הבאים: ציוד האוירונים ב האוירון, רשיון לאלחוט האוירון, רשיון הטייסים. האוירונים צריכים להגיע לחסאני בפרק זמן של הטיסה. בתנאים הנ״ל מפקד האויריה היוני מקבל על עצמו ב האחריות להצלחת הפעולה. הסכום שהוא דרש לכל אוירון העובר בצורה כזאת 124 הוא חודש חלף למן הצעה זאת, ולמרות כל המאמצים — לא יצא רעיון זה מן הכוח אל הפועל, והמטוסים לא הורשו לנחות ביוון. עם זאת, במחצית יולי, אישרו היוונים את הוצאתו של מטוס הקומנדו, שנעצר שם. שחרור שני מטוסי הקומנדו ביוון ובאיטליה בארקסוס שביוון ב־ RX-130 לאחר נחיתת־האונס של מטוס קומנדו קצר ישוחרר המטוס לדרכו. אולם היוונים לא ניאותו לשחרר את המטוס ודחו שוב ושוב את הבקשה. חודש לאחר מעצר המטוס דיווח אגרונסקי לחי יששכר: לכלי מיוון יש תקוות טובות. דורשים את הלוג־בוק הישן. דיבר עם וניה שישב בפריס השדה הרקסוס יצא לטיסת ניסיון ובדיקת RX שבבוקר ה־ והקורס שלו היה לצאת מקלמן, לעבור ברומא ליוון ולחזור לקלמן מבלי לרדת 125 בשום מקום ואכן, בסוף יוני נשלח לשם ארנולד אילווייט, כדי להטיס את המטוס! אולם, שוב נכזבו התקוות, ויציאתו של המטוס לא אושרה. ב 126 ״מחכים כל רגע ליציאת ה אך המטוס לא יצא, כיוון שהממשלה היוונית דרשה לקבל גם מכתב מטעם חברת לאפס״א ״בעלת האוירון המסביר את סיבת הטיסה ואת העובדה שהכלי היה חסר תעודות.״ ואכן, המכתב נשלח, וכן הוכנו עבור המטוס ״כל הניירות הנדרשים ע״י החוק הבינלאומי,״ לרבות ״לוג־בוק חתום ומאושר על־ידי הקונסוליה הפנמיזית.״ עם זאת התכונן אגרונסקי, כדבריו, הגשר האווירי בבניינו 187 אד נולד אילוויט באתונה שאם ״יתפתחו קשיים נוספים,״ יבקש אף את ״התערבות הממשלה הפנמיזית דרך נציגה כאן ב 127 אשר אתו אנחנו ביחסים טובים.״ להגיע לקטאניה אחה״צ מחר, יצטייד בדלק ויסע לקלמן. רצוי לשלוח לשם נהג ראשי יותר טוב להחליף את ארני אילווייט.״ למחרת הודיע אגרונסקי לחי יששכר כי ״ארנולד עם ה שחרור 128 בערך ב המטוס היה הישג חשוב, שכן היוונים התירו למטוס זה להמריא, ומנעו את המראתה של רביעיית מטוסי האנסון, שכזכור נעצרו ב הקומנדו, אולם ״מסיבת קלקול במנוע״ בוטלה יציאתו. המטוס יצא רק למחרת היום )״בלק 129 ארבעה נוסעים שכזכור RX-137 יום אחד לפני המראתו של מטוס זה, ב נחת נחיתת־אונס ב השלטונות האיטלקיים, ורק אחרי משא־ומתן ממושך עמם הובטח שהמטוס ישוחרר עם תום ההפוגה. ואכן, ב המטוס, ואף הורה למשרד התעופה ״לתת את הפקודות המתאימות.״ נכון ל־ עם המטוס הצוות הקודם )למעט הטייס הראשי, דון קוסטף(, שיועד להעביר את המטוס אולם, המטוס לא יצא, כיוון 130 לאיאצייו לשם תיקונו ובדיקתו לפני המשך טיסתו לארץ שהאיטלקים תבעו להשאיר באיטליה את מטען האמל״ח שהיה בו. רק ב הפוגה נוספת ובעקבותיה החשש, שמא לא תותר בכלל הוצאתו, המריא משם )בהותירו אחריו 188 גשר אווירי לעצמאות את המטען שכלל תחמושת וכמה מקלעי ״בזה״(, מוטס על־ידי ג׳וליאן סווינג כטייס ראשי באותו יום שבו 131 ודניאל רוזין)טייס מתנדב שהגיע לאירופה מדרוכז־אפריקה( כטייס־משנה שוחרר המטוס על־ידי האיטלקים, הם עצרו מטוס קומנדו אחר אונס בצ׳מפינו. RX-134 - נחיתת־ אונס בצ׳מפינו כאמור, התעכב מטוס מיד עם השיפור שחל במזג־האוויר המריא משם לזאטץ. ב הליקויים שהתגלו בו, הועמס במסרשמיט ללא מדחף ובצינורות פלדה לתעש, והמריא מזאטץ. במקום היה גם מטוס מוסקיטו, 152 בהגיעו לאיאצ׳יו התעכב שם ״כתוצאה ממחלת הנווט.״ שנרכש על־ידי עמנואל צור באנגליה, בדרכו לארץ. למחרת היום, בבוקר להמריא לארץ. הוא הניע והחל בהסעת המטוס תחת רוח חזקה שנשבה במקום. בהגיעו לאמצע מסלול הדשא הפסיק המנוע השמאלי את פעולתו, והמטוס החליק אל מחוץ למסלול. לצד המסלול עמד המכונאי האמריקני טמפלטון טיילור )שגויס, כאמור, על־ידי אל שוימר(, האחראי שם לתדלוק מטוסי מבצע ״בלק״. בהגיעו למטוס, לדבריו, לא האמין למראה עיניו: ״המטוס לא היה יותר מערימת שבבים שהטייס יצא ממנה על שתי רגליו.״ מפקד שדה התעופה, קומנדט לטור, ביקש לסלק את הטייס מהמקום, שכן המשטרה הצרפתית היתה 133 בדרכה למקום האירוע. טיילור ומכונאי אחר שהיה שם הובילו את הטייס לחדרם במלון המטוס מיהר 134 בשעה להמריא, אולם מפאת תקלה טכנית כלשהי נאלץ הטייס לנחות נחיתת־אונס בצ׳מפינו שבאיטליה. עוד קודם שהצליחו לעשות דבר מה לשחרור המטוס, הוכרזה הפוגה בקרבות בארץ. הקרבות, שקיבלו בדיעבד את השם קרבות ״עשרת הימים״, הסתיימו ב פה ושם נמשכו מספר פעולות(, ונקבעה ההפוגה השנייה. לא הוחלט על מועד סיומה, אולם נקבע שיש להמשיך בה עד אשר יימצא פתרון של שלום. הידיעה על אודות נחיתת המטוס הועברה מידית לדני אגרונסקי ברומא, והוא החל לטפל הודעתו למוניה מרדר לא הותירה פתח לתקווה רבה: 135 בשחרורו RX-134 הכלי; ב( שלושה מעובדיו נשלחו לארנון, יתר השלושה מסתתרים עד הוצאתם מהארץ. הצירות האמריקאית מחפשת אחריהם; ג( אין סיכויים לקבל שחרור הכלי בקרוב אלא אם כן אנו נכונים להשאיר כאן את הסכין שבתוכו. שאלת 136 הוצאת הכלי בשחור ואכן, שלושה מעובדי המטוס יצאו לארץ במטוס אחר. הטיפול בשחרורו של המטוס הועבר גם לידיה של עדה סרני, שהיו לה מהלכים בממשל האיטלקי. נמסר לה שהעניין בטיפולו של משרד החוץ האיטלקי, וכי ב האיטלקיים, הוראות ״לעצור את כל העובדים של המטוסים השייכים לחברת לאפס״א הגשר האווירי בבניינו 189 ] התערבות האמריקאים - מרוב פחד המקומיים עצרו את הכלי. לא רצוי להעביר כנפיים 137] היתה תקווה, שמטוס זה ישוחרר כעבור זמן קצר, אולם הוא עוכב זמן רב ביותר, וכמתואר להלן הוחזר לארץ רק בתחילת חודש נובמבר תחת הרושם הקשה, שהותירו נחיתות־האונס על צוותי האוויר של האגף. בין מסושמיט לספיטפייו למרות זאת נמשכה הפעולה במבצע ״בלק״, ועד מסרשמיט. באותו יום כתב מנהל אגף הנדסה של חיל־האוויר, יהודה רבין, לאהרון רמז, ראש מטה חיל־האוויר, כי ״המשלוח של הסכינים 138 בפני העובדה שנצטרך לעבוד במה שיש לנו ללא עזרה מארץ המקור.״ אולם, עד אז ניכרה התקדמות במגעים עם הצ׳כים לרכישת והם הביעו הסכמה לספקם. על־מנת להחיש את הטסתם, שאל בריגר את מרדר אם מסוגלים הם לקלוט בעקרון שלושה מטוסי ״בלק״ כל לילה. מפקד האגף השיב לו כי הם מוכנים - אך קבלת שלושה מטוסי ״בלק״ חייבה גם 139 בתנאי שרק שניים מהם מביאים מטוסי מסרשמיט הכנת מלאי דלק גדול יותר! ואכן, מרדר פנה לרמז וביקשו לדאוג לכך שמלאי הדלק בשדה התעופה בעקרון יוגדל ל 140 ודיווח על כך, שבשדה נשמר מלאי של מזאטץ לעקרון לטיסת ״בלק NC-58021) ב בריגר טס במטוס לארץ, כדי לעדכן את כל המעורבים בפרטי המבצע. בארץ נפגש עם המעורבים במבצע ״בלק״ — אנשי משרד הביטחון, המטכ״ל ומטה חיל־האוויר ובכללם עם מטה האגף לתובלה אווירית - ושמע מהם על סדרי הקדימויות בהטסה של המטענים וגם על תוכניות האגף להמשך מבצע ״בלק״. ב לשני הסכינים, לחלקים רזרביים לסכינים ולמכונות אולם, לא היה 142 מטוס הסקיימסטר החכור היה ״טעון תיקונים דחופים וזקוק למנוע רזרבי,״ ניתן לשלחו לפריס )המקום שבו תוחזק( בגלל צו המעצר שהוציאו השלטונות הצרפתיים לפיכך, נשקלה האפשרות לשולחו לשווייץ, שכן נראה ; )כאמור לעיל( נגד המטוס ונגד עובדיו שאחד הצעדים להתמודדות עם צו המעצר שהוצא נגד המטוס, היה החלפת ניירותיו בניירות NC.58021-143 במקום RX-121 וכך נקבע כי מטוס הסקיימסטר יהיה ; של מטוס הקונסטליישן במטוס היו גם המריא בחזרה לזאטץ. שם העמיסו עליו ארגזי פצצות של שני ק״ג ושני מדחפים למסרשמיט. במטוס היה גם ססיל מרגו)ראה להלן(. לאחר פריקתו חזר לזאטץ, וב השני 1*1RX-135 190 גשר אווירי לעצמאות חיל האדיר לישראל •מסה כללי אגף תובלה ארירית 24.7.48 מאריך */ >נ ת •ל : יהודה בריגר - זנרה למסור גו ® לידיעתך ק*ין המנגעים של סייפת הקרב וזבקש ׳זסם יודיע לו פיר *ם *מזו למלוח « nr *יטוגיהם ויוחזרו וו אולם מפאת המחסור ״בלק״, ב הוא חזר איפוא לשם רק ב 144 בדלק לא יצאו טיסות לארץ NC-56011) לדקוטה וגם מסרשמיט, לרבות מדחף. במטוס זה הוטס ב ומדחף - האחרון שנותר מעסקת הרכש השנייה, שבה נרכשו איפוא הטסתם לארץ, אולם טרם הסתמן שום סיכוי להגעתם של מטוסי קרב מארצות־הברית. חיל־האוויר נזקק נואשות למטוסים נוספים. בינתיים, ב אולם כעבור כמה ימים הודיע חי יששכר שלא ניתן להתחיל לבודקם כיוון ; להתחיל בבדיקתם ״שרוב האנשים המטוסים עלולה לקחת יותר זמן ממה שציפו, נשאל אהרון רמז אם להתקשר לרכישת מטוסי מסרשמיט נוספים על־פי התוכנית הקודמת. על כך השיב: ״אם הספיטפיירים מתעכבים מאירוב, שהגיע אז לארץ, 145 יש לדעתנו לקנות מיד דיווח על כך גם לבן־גוריון, וציין שיש גם ״הצעה על ב הטסת טייסי קרב לקורסי הסבה )אימונים רחוקה...״ הגשר האווירי בבניינו 191 ״לא ואיתי לי זכות לדרוש זאת לפני הפסקת האש״ שאול מאירוב, מרכז כל פעולת הרכש באירופה, לא השתתף בהלוויית בנו, גור, אשר נהרג בקרבות סגירה ב רק עם הפסקת קרבות ״עשרת הימים״ ותחילת כניסתה של ההפוגה כתב לבן־ 147 אליכן מיד.״ גוריון וללוי אשכול: אני מבין שהפסקת האש נכנסת לאט לאט לתוקפה. אם הערכתי זאת היא נכונה הריני פונה בעקבות האסון שקרה לי - בבקשה לשחרר אותי מתפקידי או לפחות לאפשר לי חופשה ארוכה לביקור בארץ. לא ראיתי לי זכות לדרוש 148 זאת לפני הפסקת האש - אן עכשיו אני פונה אליכם בעניו זה בקשתו אושרה! אולם רק ב במטוס של ״אייר פרנס״ לארץ. לזכרו של בנו גור שינה את שם משפחתו ממאירוב לאביגור. ב בדיווח לבך 149 ולבקשו לאשר לו חופשה, כדי שיוכל לשהות במחיצת המשפחה בכינרת גוריון ציין מאירוב, ש״ועדה ממשלתית״ צ׳כית בדקה את הטענות בדבר אי־תקינותם של המסרשמיטים שנרכשו, ומצאה שהמטוסים דווקא ״בסדר, אלא שהטייסים שלנו אינם מומחים דיים, והציעו לשלוח אחדים לצ׳כיה להתמחות.״ הוא תיאר את דרך הפעולה באירופה על כל מורכבותה: אין פרדי לאמריקה, יעסוק רק באירופה... משלוח האוירונים מאמריקה נכשל. יש הוצאות ארגוניות מופרזות באמריקה. עומדים לבוא מומחי טיס אחדים מאמריקה התחרות ותוהו ובוהו. יש סוכנויות אחרות... דרושה סוכנות מרכזית בשווייץ עם מחלקות מחלקות ומומחין בראשן. קוזלובסקי זאת. יש לשלוח איש במקום פינו ] שאול שחי יששכר צריך לצאת מיד ולשהות בחו״ל עד בואו של אליהו סחרוב 150 המטופל במקסיקו ואכן, ב שקוזלובסקי יחליף את מאירוב ויגיע לג׳נבה כעבור מספר ימים. אמנם הסתיימה הטסתם של מטוסי המסרשמיט, שהעסיקו באופן מלא את צוותי האוויר של האגף לתובלה אווירית, אולם, הם היו נחוצים עדיין להמשך הטסתם של הנוספים. בינתיים המשיכו צוותי האגף בהטסת חלקי־חילוף למטוסי המסרשמיט, צינורות לתעש, מקלעים ותחמושת לאגף החימוש, פצצות לחיל־האוויר ונוסעים מהארץ ואליה. מ ביולי ועד אז ביצעו 192 גשר אווירי לעצמאות מדחפים.* מטוס מסרשמיט אחד ומטוס הקומנדו שבאיטליה. ב־ לביצים פצצות שני ק״ג. כן הוסיף כי ״דעתו של אור אולם בריגר 152 את המכונות השיב למרדר, כי את ההזמנה של ״מכונות ואכן, מרבית המטען בשבע טיסות ; בדרך הים.״ לפיכך, המשיכו לשלוח פצצות של 153 ״בלק״)מ ארגון מחודש במטה חיל־ האוויר עד אז חלו תמורות מרחיקות לכת בחיל־האוויר. למן הגעתו לארץ, ב מרגו, ששירת בעבר כמפקד כנף בחיל־האוויר הדרום־אפריקני והוזמן על־ידי בן־גוריון כיועץ אווירי, ביחידות השונות של החיל, וגיבש את המלצותיו באשר לדרך הרצויה לארגונו המחודש 15 של חיל־האוויר נראה שלתהליך ארגון זה התכוון ראש אג״ם, יגאל ידין, כאשר כתב לאהרון רמז ב ביולי: ״אני מקווה שעם השיפורים שייעשו בחיל־האויר ועם מינוי קצין אוויר באגם ישופר הדבר.״ באשר לביקורתו של רמז על קציני הקשר של אג״ם/מטכ״ל שהוצבו בחיל, קבע ידין: ״הבעיה היא אחרת. בגלל סיבות שמן הראוי שלא אעלה על הכתב, היה עליהם לעסוק בעניינים אחרים כגון השגת מכוניות טקסי לטייסים, השגת אוכל לטייסים אמריקאיים שהתהלכו 155 רעבים וכיו״ב.״ ואכן, למחרת היום נערך דיון במטה חיל־האוויר, ובו נכחו, בין השאר, אהרון רמז וסגנו היימן שמיר וגם מוניה מרדר. ססיל מרגו הרצה בפני הנוכחים את עיקרי השקפתו באשר לסוגיית מעמדו של החיל, והשיב לשאלותיהם. בפתיחת דבריו קבע כי המטרה הראשית של חיל־האוויר היא ״השמדת הכוח האוירי של האויב.״ באשר לסוגיית מעמדו בתוך הצבא: ״חיל־האוויר יהיה חיל עצמאי במדה רבה אך יהא נתון למרות עליונה של המפקד על כל הכחות הלוחמים... יהיה קשור לצבא בחלק מהאפסנאות: דלק, אוכל, תחבורה, אך הציוד הטכני יסופק באופן נפרד ועצמאי.״ מרגו תמך בביטול תפקיד ראש מטה החיל ובמינוי סגן לשר הביטחון בענייני אוויר. באשר לשאלתו של רמז - ״מהי תלותו של ראש החיל בגורמים שמחוץ לחיל?״ - השיב מרגו: ״קשר כפול - א. בענייני מבצעים נתון למרות המפקד הכללי! 156 ב. בעניני כסף וכוי בסגן השר לעניני אויריה.״ כן הוטסו פצצות אוויר במשקל כולל של ועוד כמה אלפי פצצות של שני ק״ג כל אחת ; 133 נוסעים. בסךהכול במשקל כללי שנשלחו גם על־ידי אגף מבצעים ואגף הנדסה של החיל וגם על־ידי מוסדות ממשלתיים אחרים. כן נשלחו דברי 151 דואר, מזון, עיתונים ושבועונים, ואף הוחזר משלוח פגום של תחמושת לאימונים הגשר האווירי בבניינו 193 נכון ל ב 157 החיל היה צפוי גידול בזמן הקרוב ביותר ל ״התייעצנו על הצעות מרגו,״ וכי הוויכוח נסב על עצמאות חיל־האוויר. הוא ניסח את המסקנות ואת המינויים, ובעקבות זאת הורה רמז לפרסם בפקודות־יום כי ״לפי הודעת שר הבטחון מיום חיל־האוויר, הרולד גרין - מפקד אגף האמונים, משה הורוביץ - מ״מ מפקד אגף מנהל וכוח־אדם, דב יהודה — מפקד אגף המבצעים, נס כהן — מפקד אגף המודיעין, יהודה גלעדי 158 — מפקד אגף הנדסה.״ המינוי של רמז למפקד חיל־האוויר ושל שכטמן לסגנו מהווה נקודת מפנה בתולדות חיל־ האוויר בתקופה זו, וגם בתולדותיו של האגף לתובלה אווירית. הם היו ממניחי היסודות של האגף לתובלה אווירית בארץ, ובפעולתם מאז ואילך המשיכו להושיט את מלוא העזרה למימוש משימותיו, בהשגת הנחוץ להמשכו של מבצע ״בלק״, ובתמיכה חזקה בשילובם של צוותיו בהקמתה ובביסוסה של התעופה האזרחית של מדינת ישראל. 19 גשר אווירי לעצמאות MINUTES OF MEETING HELD AT A.T.C. H. חלק שני מבצע ״אבק״ הונבת האווירית לנגב ״את כולם אחזה אותה קדחת שינקה מן המסירות של האנשים שלמענם טסו - לוחמי הנגב הנצור, אלה שעמדו במצור בכל התנאים. הטייסים מיזגו את מאמציהם לתוך המעגל הגדול של המאבק הכללי.״ 1, שלושה חצים ואת ש׳ טנאי פרק ה פינוי זאטץ ״חושבים שהמלחמה כבר נגמרה״ שוך הקרבות וההפוגה — ובעקבות זאת ההאטה הניכרת בקצב הפעילות של חיל־האוויר בכלל, ושל צוותי האוויר של האגף לתובלה אווירית בפרט, עם סיום הטסתם של מטוסי המסרשמיט - איפשרו למטה האגף, מצד אחד, להתחיל בשחרורם של אחדים מצוותי האוויר, שדרישותיהם ומעשיהם לא עלו תמיד בקנה אחד עם הדרך שבה ראה האגף את תפקידיהם, ומצד שני - להיות קפדניים יותר בקבלת אנשים חדשים. ביטוי מוחשי לכך נמצא בדבריו של מפקד האגף ליהודה בריגר, מרכז הפעולה במבצע ״בלק״: בבלק אלפרד דוברוביץ ובוב לוריה. אין למת להם כל סכומי כסף חוץ מאשר בשביל כלכלתם במקום וכרטיסים לג׳נבה. נא הודיע לג׳נבה כי גם להם אין לתו! כל שהם סכומי כסף חוץ מאשר המינימום הדרוש לכלכלתם ועד להעברתם לפריז. בידי כל אחד מהם כרטיסי טיסה מפריז לניו־יורק עם תאריך פתוח. יש לדאוג להזמין מקומות למפרע במטוס היוצא מפריז כדי שלא יסתובבו במקום. לאנשים אלו מגיעים סכומי כסף שונים אשר ישולמו בניו יורק. את הפרטים על כך נודיע בעצמנו למשרד בניו־יורק. בגינבה יש להודיע לאנשים כיצד להתקשר עם המשרד בניו־יורק. בידי כל אחד מהם סך מאה ועשרה דולר כל 2 אחד מגינבה כתבו באותו העניין: ״חוזרים כ הקונסטליישן מגמות אלה באו לביטוי 3 לעבודה. זה ענין של גם בדברי חי יששכר, מרכז כל הפעילות האווירית באירופה: ״מדברי סם 198 גשר אווירי לעצמאות אנוכי מבין שאחוז האנשים החוזרים גדל והולך. את השורות צריך למלא, ולכן ענין המשכת הגיוס מקבל חשיבות גדולה... צריך לעמוד גם על טיבם החברותי־המוסרי של האנשים. מהארץ 4 באופן קטגורי מסרבים לקבל נהגים שלא מבני עמנו.״ אולם, להאטה הניכרת בקצב העבודה היתה גם תוצאה נוספת: והיא ירידת מתח העבודה בקרב צוותי האויר והתלבטות חזקה בקרבם באשר להמשך דרכם אם באגף תובלה ובחיל־ האוויר ואם בארץ בכלל. תוצאות אלה באו לביטוי בדברי מפקד חיל־האוויר, אהרון רמז )המתבסס על מכתב של הרולד ג׳פר, אשר ניהל את מטהו של רודולף סונבורן בארצות־הברית( בדיון מטה ב הבטחות שנתנו להם בארצותיהם, שאלת התשלומים, הרבה שהם יושבים פה באפס מעשה וכוי.״ היימן שמיר הוסיף, כי ״יש הרבה הרוצים לחזור כי הם חושבים שהמלחמה כבר 5 נגמרה.״ היה צריך איפוא לנצל את ההפוגה תרתי־משמע: לטיפול בבעיות צוותי האוויר של האגף, למתן הטיפול התחזוקתי ההולם למטוסי התובלה, ובמיוחד למימושם של הצעדים הראשונים בתוכניות להעברת בסיס התיקונים הראשי של האגף מזאטץ למקום מתאים יותר באירופה או בארץ. סוגיות אלה היו במוקד דיון נרחב של מטה האגף לתובלה אווירית, שהתקיים ב ביולי בראשותו של מוניה מרדר ובנוכחותם של הרולד אורבך, מפקד מחלקת המבצעים, סם לואיס, הטייס הראשי, ברוך פרידן, קצין מחלקת המבצעים ויעקב פלדמן, שלישו של מפקד האגף. בפתיחת הדיון ציין מרדר כי ״דרישות החזית הם שקבעו עד עכשיו את קו פעולותינו,״ אולם עתה, לנוכח ״ההפוגה וההובלה הימית,״ נוצרה ההזדמנות לצמצם את מספר הטיסות ולהטיס רק ״סחורה הדרושה הטסה אווירית.״ לפיכך קבע: ״עכשיו עלינו להתרכז בבנין המתוכנן של א.ת.א. גם מבחינת עתיד הרכוש והמשקמת,״ ובראש ובראשונה ״מתוך הדאגות והאחריות לצוותות הננו חייבים לתת זכות בכורה לטיפול יסודי במטוסים.״ צמצום מספר הטיסות יצר, לדברי מרדר, לראשונה גם את ההזדמנות ״למיין ולבחור את האנשים הרצויים לטובת 6 לנו. יש לבנות מיד צוותות מובחרים, בהתאם לתכנית המינימום להרכב א.ת.א.״ הארגון המתוכנן קבע מפקד האגף: ״אנו נצטרך לבחור לעצמנו את הטיפוס הנכון והמתאים מכל הבחינות לעבודה,״ שכן לדבריו ״ההכשרה המקצועית המלאה אינה בפני עצמה הגורם היחיד בישראל והשתקעות בארץ... הם צריכים לראות את עצמם גם כאזרחים בישראל העובדים ובונים את הארץ.״ לכך היה צריך לשאוף, אולם בינתיים בעקבות צורת הגיוס, כפי שהתנהלה עד לאותו המועד, היו מצויים באגף לפחות ״שלושה סוגים של טייסים,״ כדברי סם לואיס: אלה שבאו ״אלה שרוצים מתוך רצון עצמי ושאיפה ציונית להשאר ; לעזור, אבל יחזרו מיד לאחר השלום ולבנות את המסגרת של חיל־האויר וגם להשאר בארץ בפרוש השלום ולהמשיך בחייהם האזרחיים — במקצוע התעופה;״ ולבסוף, הרפתקנים. היה ברור איפוא, שיש להתמקד בטיפוחם של האנשים מהטיפוס השני. דא עקא, סם לואיס חזר והדגיש: הבחורים אשר נכללים בסוג השני מוכנים להקריב הרבה כדי להשאר בארץ אבל הם מבקשים גם שיקחו בחשבון את האפשרות להעסקתם בשוותי האויד פינוי ואטץ 199 הממשלתיים לאחר השלום. האנשים לוחצים אותו בנקודה זו והיה רצוי להבהיר זאת לפני אנשים. יש לקחת בחשבון כי אנשים אלו עוברים מתנאי חיים אחרים לגמרי באמריקה ויש לפחות להבטיח להם כי הם יוכלו להוות את הגרעין של שרות האוירי הממשלתי העתידי, כדי שיוכלו לפחות להמשיך בחייהם במקצוע. אולם, מרדר לא היה מוכן להתחייב ל״עתיד היותר רחוק,״ שכן חסרו לו לפי שעה הנתונים כדי להקיף את הנושא בכללו. עם זאת הבטיח להיפגש עם הגורמים הרשמיים העוסקים בתחום זה ״תוך מגמה לקבל את הסכמתם לו.״ ללא כל קשר לסוגיית התעופה האזרחית העתידית של מדינת ישראל הציע לשלב בין צוותי האגף גם טייסים ארץ־ישראליים, גם ״כדי שיתבוללו בין אנשינו וכדי להקל על הסתגלותם של אנשי הגח״ל לארץ ולתושביה.״ לואיס תמך בהצעה זו 7 תוך הבעת ספק רב, אם ניתן בכלל למצוא כאלה מבין ״הבחורים הארץ־ישראליים.״ הצורך לשלב את הי׳בחורים הארץ־ישראליים״ עלה גם כאשר דנו בסוגיית צוותי האחזקה של האגף שהיו בזאטץ, כלומר אלה שטיפלו במטוסי התובלה תחת השגחתו של סם פומרנץ. כבר למן ההתחלה נשלחו מהארץ מספר אנשים כדי להשתלם בעבודה, אולם בכך לא היה די. סם לואיס חיווה את דעתו, ש״תוספת בחורים ארץ־ישראליים תפתור במידה גדולה שאלת המוסר )המוראל( בזברה כיום.״ לדבריו, ״שבעה מכונאים )זרים(״ שהגיעו לאחזקה של הקונסטליישן חזרו לארצות־הברית, ובכך ״חלה הטבה גדולה במצב רוחם של האנשים במקום.״ לואיס קבע, שיש ״לשאוף עכשיו להקמת יחידת מכונאים של מומחים אמריקאיים בתוספת של שבכך ״אנו נתקרב יותר לשאיפתנו מאז ומתמיד והיא להשתלט על אותן הנקודות שבהן אנו עדיין תלויים בעבודת זרים ף הוא הבטיח להעלות אותה בפגישתו עם מפקד אגף ההנדסה של חיל־האוויר. עם זאת, ביקש מפקד האגף לקבוע מי הם האנשים הנכללים במסגרת האגף, שכן עדיין היו בו טייסים, שאמנם היו ״שייכים לגח״ל״, אולם טופלו על־ידי מטה האגף, כמו למשל 8 חלק מצוותי האוויר של טייסת ״הוחלט באופן עקרוני להעביר את הבסיס לארץ־ י שואל״ פרט לסוגיות אלה - הטיפול במטוסים ובצוותים - שעמדו במוקד דיון מטה האגף, ניתנה הדעת גם לסוגיית העברתו של הבסיס המרכזי של האגף מזאטץ למקום אחר. קשיי הפעולה הצפויים שם כתוצאה מבעיות מזג־אוויר העלו את הצורך להכשיר את הבסיס לעבודה בחורף )לכך נדרש, לפי אחת ההערכות, חצי מיליון דולר לפחות( או לדאוג לבסיס אחר, או אף להעביר 9 את הבסיס לארץ באופן כללי, כאמור, היחסים ששררו בין צוותי האוויר והקרקע של האגף לבין הצ׳כים ״היו טובים מאד, והגישו לנו את העזרה המלאה בבצוע עבודתנו. גם בהכשל טייס אחד או שנים בהתנהגות משפילה עזרו לנו קציני המשטרה הצ׳כית בשחרור האנשים, וחסכו לנו על־ידי כך אי נעימויות גדולות בשלטון,•״ אולם, ״עד כמה שהשתדלו לפקח ולארגן את העניינים בבסיס עציון, לא הצליחו להכניס שם סדר רצוי. הטיפול במטוסים ובשאר ענינים פורמליים לא היה 2 00 מכונאים בקטאניה בסיציליה. יתי מאורגן די צרכו, וכתוצאה מכך נגרם שם בזבוז רב ביותר, אשר בלי כל ספק לא היה מתבזבז, 10 באם היה מנגנון פקוח יותר יעיל, דבר שקשה היה לעשותו בארץ זרה.״ החלופה לזאטץ, נכון ל ידי דני אגרונסקי, מרכז הפעולה באיטליה. לדבריו, ״המקום בא בחשבון מבחינת האקלים, הסידורים הטכניים, כושר האכסון למספר מטוסים גדולים, ובתי המלאכה המסודרים והמתאימים לצרכינו!״ אולם, מטה האגף התלבט אם לקבל את ההצעה בגלל ״האי בטחון ביסודיות של הסדר הפוליטי באיטליה )התערבות בריטית־אמריקאית( העלולה במקרה כזה לעלות לנו במחיר הרכוש שנביא לשם.״ הוחלט איפוא בינתיים, שאם יתברר לאחר בדיקתו של בריגר שאפשר יהיה להשתמש בשדה - אזי להשתמש בו ״כמקום רזרבי במקרים דחופים כאשר נהיה נאלצים להשתמש בו לירידות אונס או כדומה.״ אולם, ההצעה שנראתה ביותר למטה האגף היתה להקים את בסיסו העיקרי של האגף בארץ, מן הטעמים הבאים: א. בין כה וכה נצטרך להקים בארץ את הבסיס העיקרי. ב. ההשקעה הכספית שיש להשקיעה במקומות זריס, שלא נוכל להעביר לישראל כעבור זמן, תהיה רנטבילית פי כמה אם תושקע ישר בבסיס א.ת.א בישראל. ג. הבסיס בישראל יפתור במידה רבה את בעית המומנט החברתי של אנשי הגח״ל )כיום המצב במובן זה גרוע ביותר; התוצרת נמוכה ואין בטחון באיכות התיקונים(. הרצינית שבהן 11 עד אז כבר נבדקו החלופות האפשריות, ולמטה האגף הוגש אף מצע לדיון היתה העברת בסיס האחזקה המרכזי של האגף לעקרון)תל־נוף(. שלמה גילוץ, ראש מחלקת פינוי ואטץ 201 העבודות של החיל, סייר באותו הזמן בבסיסי החיל, ובדו״ח שכתב מצויה תמונת מצב של הבסיס בעקרון, נכון לאותו המועד: השדה עושה רושם טוב והסדורים בו הולכים ומקבלים צווה צבאית. קיימים בו כל הבניינים הדרושים לנוחיות העבודה, כגון: הנגרים, בתי־מלאכה, חדרי אוכל ומנוחה ושכון גדול. כל הנעשה בשדה בא תחת פקודו של מפקד השדה, ] א.ת.א מלבד אדמיניסטרטיביים, והעצמאים לחלוטין בשאר הדברים. יש לדאוג בעוד מועד למצב הצריפים והבנינים ולטפל בתקונם מיד. אחרת הבנינים יהרסו במשך הזמן. רצוי לסדר כאן בית מלאכה לתקון אוטומובילים אשר יחסוך הרבה צרות המן. השדה יכול לשמש מקום לתקוני אוירונים בקנה מידה ארצי; 12 לקלט עבור אנשי ח.א. ומקום לרזרבה של אנשים אשר יהיו באמונים הקמת הבסיס בעקרון היתה עשויה לחסוך גם את הצורך לשלוח אנשים נוספים ״לעבודה אדמיניסטרטיבית בזברה״ על־מנת לשפר את תנאי הפעולה שם. זאת ועוד, להערכתו כאשר יוקם הבסיס, הוא יהיה ״הגדול ביותר מסוג זה בכל המזרח התיכון, הן מבחינת היקפו, כלי העבודה ומומחיות העובדים בו, ויוכל לשמש גם לצרכי התעופה האזרחית בימי שלום, גם לקווים הזרים שיעברו בישראל.״ לפי־שעה החלו במטה האגף לבדוק את עלותה של התוכנית, 13 אשר חייבה גם הקמת ״מקלטים מיוחדים לאוירונים.״ בדיון מטה האגף ב הבסיס לארץ־ישראל.״ הוא המליץ כבר להעביר מטוס ראשון לתיקון בארץ, והציע לבדוק אם אפשר יהיה להקים באבן־יהודה את הבסיס המרכזי לתיקונים של מטוסי האגף, בעוד שהבסיס בתל־נוף ישמש למבצעים בלבד. אורבך, אשר בדק יחד עם מהנדסי חיל־האוויר את התאמתו של הבסיס בתל־נוף לשמש כבסיס הראשי של האגף, העלה את הצורך להגביה בינתיים את המקלטים ״בגובה הוא הציע לרכז שם יותר הגנה נ״מ • ולשפר את ; ומיריות, עד לבניית ״מוסכים תת־קרקעיים״ היערכותו של הבסיס )״תוספת של פרסונל, טרנספורט נוסף, מקומות לינה, אוכל, רשת טלפונים״( לקליטת כוח־אדם נוסף. בישיבת המטה סוכם איפוא כי ״יובא ארצה מיד מנהל יחידת המכונאים כדי לבדוק את השדה וכדי שיוחלט איזה מכשירים דרושים על מנת להתחיל בעבודה.״ הודגש הצורך בתיאום ובשיתוף פעולה מלא עם אגפי המבצעים וההנדסה במטה חיל־האוויר. היה צריך גם להחיש לארץ את העברתם של מנועים וחלקי־חילוף, שנשלחו מארצות־הברית לאיטליה עבור מטוסי התובלה של האגף. בסיס עקרון אמור היה לקלוט כ מכונאים, שיועדו לעבוד בשיתוף עם אגף ההנדסה של החיל ולהשתכן בשדה." דברי אורבך, כפי שנאמרו בישיבת המטה, היוו את הבסיס לתוכנית ההיערכות לקליטת מטוסי האגף בעקרון, אשר הוגשה למפקד האגף כעבור כמה ימים. בתחילת דבריו כתב: אחרי ישיבת א.ת.א. בנוגע להחזקה, הגענו ליד המסקנות הבאות: א. בגלל מזג אויר רע ותנאי עבודה בלתי נוחים בזברה, הכרחי בשבילנו להעביר את בסיס ההחזקה שלנו מזברה. ב. אין באפשרותנו בגלל סיבות פוליטיות, 202 גשר אווירי לעצמאות להשתמש בקטאניה ובבסיסים אחרים באירופה. ג. יש להעביר את בסיסי הההחזקה שלנו לאוקלהומה זאת גם הבאנו לתשומת לבן. ד. יש להתחיל בהעברת ההחזקה, חבר 15 העובדים והציוד מיד על־מנת להיערך כראוי לקראת האפשרות הסבירה ביותר - שחיל־האוויר המצרי יפציץ את מטוסי התובלה בעקרון עם התחדשות הלחימה, והצורך להמשיך במתן שירותי התחזוקה העיקריים גם תחת הפצצות אלה — הציע אורבך לחפש מקומות שיתאימו ״להחזקה מוסתרת ותת־קרקעית,״ ולהתחיל בהכשרתם. בינתיים הציע להקים ״החזקה זמנית״, והמקום הראוי לה ביותר, לדבריו, הוא ״מחוז המכלאות היו די גבוהים עבור מטוסי התובלה, ובבסיס לא היתה הגנה נ״מ מספקת - היו המטוסים שם חשופים להפצצה מצרית. הוא הציע איפוא להגביה את ״המכלאות ב במקום את מספר קני הנ״מ וגם לשפר את איכותם, כדי שאפשר יהיה ״להרוס את מפציצי הקרב של האויב ומפציצי האויב מנמיכי טוס.״ שבעת הדירים הספיקו לסך־כל מטוסי האגף, 10 ודיר אחד יישמר כרזרבה. מפאת הנחיצות בתוספת של ; מטוסים בטיסה, ושישה בתוך הדירים פנים הציע אורבך לדחות לפי שעה את צירוף מטוסי הדקוטה של טייסת שיועדו לבצע את התובלה הפנימית בארץ — למטוסי האגף בעקרון. ממטוסי הקומנדו אחד פינוי זאטץ 203 כדי לאפשר תחזוקה הולמת של הדירים היה צריך להתקין בהם חשמל, לסלול קווי טלפון בינם לבין המקומות הנחוצים לעבודה סדירה, לשנות את ייעודו של הבניין הסמוך להם ״לבנין החזקה ומשרד״ ואת ״הבנין הסמוך למחסן — לחלקים הטכניים.״ כל זאת בד־בבד עם הכנת ״מקלטים וחפירות מספיקים״ וכן ״מקומות לינה ושכון למקסימום של - להעביר לרשות היחידה לפחות שישה טנדרים. ההיערכות הזאת היתה צריכה להתחיל מיד ולהסתיים מהר ככל האפשר, לדברי אורבך, שכן ב קומנדו ראשון עם ארבעה מכונאים, ב 16 הנדרשים, ושאר המטוסים - ב ב האחזקה המרכזי מזאטץ לעקרון, והדגיש את הצורך ״להקים מיד קשר אלחוטי עם עצמן,״ כדי לתאם העברה מסודרת של המטוסים והצוותים. ההצעה היתה להשתמש במכשיר האלחוט ללא כל קשר ישיר עם הגורמים, שעמדו בבסיס ההחלטה 17 של מטוס הקונסטליישן המושבת של מטה האגף להעביר את הבסיס לארץ, תמך גם בריגר בהחלטה, כפי שכתב: ״לאחר בדיקת המצב כאן החלטתי שיש להחיש העברת החיילים והעובדים מכאן לארנון.״ לדבריו, אם יקבלו את האישור מהארץ, ימשיכו להוביל מזאטץ את כל ״הדברים החשובים להקמת הבסיס והתחמושת שביקשתם, ברגע שתהיה בידינו. נשלח המכונות והטייסים מלבד המועטים שיהיו דרושים כאן בעתיד לשני הבסיסים.״ ואכן, גם על־פי התוכנית שהתווה אמור היה להגיע בליל 30 הבסיס ביוגוסלביה, היו אמורים להגיע עוד שלושה מכונאים אזרחים אמריקניים. לדבריו 18 ״סידור זה הותאם עם חי שידבר אתכם וימסור עליו. החליטו מיד והודיעו.״ ״אין עם מי לעכוד כאן, לכן דרשתי להעברה מהירה יותר״ חי יששכר היה אמור להגיע לארץ, אלא שיציאתו התעכבה מפני שהמתין לבואו של אל שוימר )״השחיין״(, כדי לשמוע ממנו באורח מפורט על הפעולה האווירית שנעשתה עד לאותו המועד בארצות־הברית, וכן כדי להתייעץ אתו באשר לסדרי הפעולה להעברת בסיס האחזקה המרכזי מזאטץ לעקרון. יששכר החשיב מאוד את ביקורו של שוימר באירופה ובארץ גם עקב העובדה, שבאותה השעה היה החיל מצוי בשלב חשוב בעיצוב יסודותיו בסיועו של ססיל מרגו, ושוימר עשוי היה לתרום בנושא זה! וגם מהיבט נוסף, העולה ממכתבו של חי יששכר לטדי קולק: ״הפרובלמות האישיות והחברתיות הן מרובות ולדברי החברים אל, אשר נחשב אצל כולם ל׳אב׳ שלהם, במכתב אחר לקולק הוסיף 19 שהותו בתוכם זמן מה יכולה להבהיר ולהבריא את המצב.״ יששכר: אנחנו מבינים שבגלל הפרעות שונות, לוח הזמנים של השחיין וחבריו קצת הניסיון המעט ובאמון. הופרע. אנחנו מעונינים מאד בבקורו הקרוב אצלנו שרכשנו בחדשיים האחרונים מחייב לבון הדברים וקביעת מסגרת ומנגנון אשר יקיפו את כל הארצות. בברור משותף עם סם 204 גשר אווירי לעצמאות מתאימים מהארץ ואנחנו נוכל לעשות זאת. נבקשכם להודיע לנו בהקדם מה הן 20 האפשרויות של בקור מצד השחיין שבוע חלף — ואל שוימר טרם הגיע לאירופה. בינתיים נידונו ענייני תעופה שונים גם עם סם פומרנץ, אשר היה ״עמוס עבודה עד מעל לראש״ - ככל הנראה, טיפל במימוש תוכנית ההעברה של בסיס התחזוקה מזאטץ. יששכר כבר לא יכול היה להמשיך ולחכות לבואו של שוימר, כיוון שהיה צריך לטפל בכמה נושאים שלא יכלו לסבול דיחוי, והוא יצא איפוא ב ביולי לארץ. למחרת היום שאל מרדר את בריגר, אם ידועה לו הסיבה לעיכוב שחל בהגעתו לארץ של שוימר — ״האיש המומחה לייעץ בהקמת בסיס התיקונים בהתאם לצרכים בריגר השיב מניה וביה:* 21 שהתעוררו בקשר להעברה.״ היה שוב לו הייתם מסכימים גם אתי בצורת העבודה בבסיס. סם לואיס ברח למחרת בואו הנה לארצות־ הברית, בלי ידיעת איש מאתנו. עכבתיו בנסר ודרשתי חזירתו המידית הנה. אך אין עם מי לעבוד כאן, לכן דרשתי להעברה מהירה יותר. לא ידוע לי אפילו על מומחה להעברה שצריך להגיע אליכם." ובתגובה השיב מרדר לבריגר 24 הוא ביקש ממרדר שיפסיקו ״להקשות על עבודתנו ללא צורך,״ כי לא ידועה לו סיבת נסיעתו של לואיס לארצות־הברית, ולדבריו ״הפרטים לשיחתנו עם סם בריגר השיב 25 לואיס שטרם היו ידועים לך באו לרגלי חידוש דברים מסוימים עליהם אודיעך.״ נזעם: ״החזירו את סם לואיס בהזדמנות ראשונה. מלבד פוליטיקה מרחיקת לכת ישנה עבודה יום־יומית, הסובלת באין איש אחראי.״ הוא התרעם גם על העובדה, שלא שיתפו אותו ״על מרדר השיב לו כי חלק 26 עתיד העבודה״ בדיון מטה האגף ב כי לואיס יצטרך להישאר מספר ימים ; מהדברים בעניין ההעברה סוכמו לאחר עוזבו את הארץ ולבסוף — על־מנת להקל עליו — המליץ ״שקפטן סיסקו ; בארץ בריגר השיב: ״אין לי 27 כאחראי על כל בעיות הפרסונליות של הגח״ל וכקצין מבצעים בעציון.״ צורך בקצין מבצעים, אלא באחראי על הטייסים והמכונאים. אין טעם להוסיף יותר אחראים, ואכן, למרות האיסור יצאו אחדים מהצוותים לבלות 28 מבלי להגדיר בדי)ק תפקיד כל אחד.״ סיריל שטיינברג, אחד 29 בפראג, והתארחו שם במלון ״פלורה״ הישן או ״אלקרון״ החדש מנווטי הלהק, תיאר לימים את זיכרונותיו מביקוריו שם: פראג היתה יפהפיה ומעניינית כפי שאכן ספרו לנו, נהר הוולטווה )מולדבה בגרמנית( מתעקל דרך העיר תחת לגשר קארל)קארלובי מוסט( הידוע. על גשר זה נמצא הפסל המפורסם של ישו עם כתובות גדולות בעברית ׳קדוש, קדוש, קדוש — אלוהי החוסים׳״. בין המקומות המעניינים היה גם בית־ הכנסת היהודי העתיק ה-׳אלטנשול׳ בגטו היהודי הישן, נבנה בשנת הצורך בתיאום פעולה עם בריגר בא לביטוי בדברי מאירוב לרמז כבר ב והתייעצות עם אתי שבעפרי יימצא שליח מוסמך ומומחה של אגף המבצעים של ישעיהו 22] פינוי זאטץ 205 הכנסת העתיק ביותר ששרד באירופה, ועדיין בשימוש. בבית הקברות היהודי 30 היו לימים כתב בריגר: ״חלק מן הטייסים לא השלימו עם הגבלת תנועתם ונסעו לפראג. באחד המברקים שלי ארצה אני מתאונן, כי לפעמים לפני יציאת אוירון עלי לעבור את מרבית בתי לעיתים היה נקרא גם אוטו פליקס 31 הזונות של פראג כדי לאסוף את הצוות או חלק ממנו.״ לדברים אלה הוסיף פליקס, ; כדי לסייע בחילוצו של אחד מהצוותים, שלא נהג על־פי הוראותיו כי חלק מהצוותים היה נכנס לתגרות עם אנשי זאטץ, בילה הרבה בבארים המקומיים, התעסק עם הנשים במקום, נסע תכופות לפראג מבלי להתחשב במשימותיו, ובקיצור - אלה היו יעד קל ״לזונות שעבדו עבור השירותים הבריטים והאמריקאיים.״ מעשים אלה היו כה חמורים, שלדבריו ״הרחקתי לכת פעם עד כדי כך שהצעתי שאחד מהם ייעצר לזמן קצר להרתעת 32 האחרים.״ הפעילות במבצע ״בלק״ סבלה גם בגלל המתח בין צוותי מטוסי הקומנדו לבין הצוותים השוודיים והצוות של מטוס הסקיימסטר החכור שעות טיסה. מתח זה בא לביטוי בדו״ח שנכתב על־ידי אל שוימר וסטיב שוורץ, שהגיעו לג׳נבה בדרכם לארץ. ההתמרמרות גאתה עוד יותר, עת נודע להם שנציגי החברה )״נורת׳ אטלנטיק״( התבקשו לבדוק העסקת מטוס סקיימסטר נוסף. בדו״ח נאמר כי אין הם ״יכולים להבין את ההיגיון בהעסקת צוות זר על בסיס חוזה של שעות. לאור העובדה, שיש לנו קבוצה משלנו, אשר יכולה לעשות אותה עבודה, ושרק מחכים להוראה להמשיך במבצע זה.״ הם הציעו איפוא לבטל את החוזה המתוכנן עם הצוות. זאת ועוד, בהתייחסם למטוס הסקיימסטר מימין, אל שוימר, רמי טייבר ורעייתו, ליאו גרדנר 206 גשר אווירי לעצמאות שנרכש בזמנו בארצות־הברית, דיווחו שקיבלו אז הודעה מהארץ לשלוח מטוס סקיימסטר ״בכל מחיר,״ ומפאת הדחיפות התפשרו אף על חוזה רכישה פחות טוב. לאחר שנשלח המטוס, הורו להם מהארץ שלא לרכוש עוד מטוסי סקיימסטר. הם ביטלו איפוא את המשא־ומתן לרכישת המטוס בסכום ובנוסף אנו יכולים להציב עליו צוות טיסה טוב. תוך זמן קצר המטוס יחזיר את ההשקעה עליו, בתגובה לדו״ח זה כתב רמי טייבר, שבהעדרו של חי יששכר ריכז 33 והמטוס יהיה עדיין שלנו.״ בג׳נבה את הטיפול בתחום האווירי: רצימי רק להבהיר כמה נקודות בעניו ג׳ונס וקוקס עבודה על כלי שני. נאמר להם רק שאם ברצונם להביא כלי שני לחלק זה של העולם, הם יכולים לעשות זאת. ייתכן ונשתמש בכלי זה אולם אין אנו לוקחים שום התחייבות על זאת הרי התעריף לשני הכלים יפחת רק על מחירים של כלים מסוג זה אצלכם. אולם אם הבינו מתון כן שאנו 34 רוצים שהם יקנו עבורנו כלי הרי כל קו המחשבה הזה בטעות יסודו בין העבדת בסיס האחזקה לטיפול ב׳יחבר העובדים״ ב בינתיים על־ידי בן־גוריון )לפי הצעתו של ססיל מרגו( ״למנהל מחלקת חיל־האוויר במשרד הבטחון״. בתפקידו זה היה יששכר אמור לרכז את כל הפניות של החיל למשרד הביטחון ולדאוג, ככתב המינוי שכתב לו בן־גוריון, ״לכל צרכי חיל־האוויר - תקציב, כוח־אדם, תחבורה, ציוד, אווירונים, שדות תעופה וכל שאר הענינים, מחוץ לאלה שהם בסמכותו של 35 המטה הכללי.״ ב לסכם את היערכות האגף להעברת בסיס האחזקה לארץ ולקביעת המשך תוכניות הפעולה. כבר בפתיחת דבריו הדגיש מרדר, כי ״הבסיס העיקרי הוא לא באירופה אלא בישראל וזאת עלינו לזכור תמיד. בכל זאת יש גם לרכז בסיס אחד באירופה. כרגע העבודה באירופה לא 36 מסודרת ביותר. יש לעבוד בקוים מסוימים ותפקידים מיוחדים צריכים להנתן לכל איש...״ אולם, בניגוד לכוונה המקורית - בעקבות ממצאיה של ועדה,* שהוקמה לבדיקת הגורמים בוועדה השתתפו גם סטיב שוורץ, הל אורבך וריי קורץ. ב התברר כי האנשים הבינו מפגישת גח״ל, שהתקיימה שבוע ימים קודם לכן, ״שהוצג להם אולטימטום, התובע מהם להסכים להישאר בארץ ללא הגבלת זמן״ עד לשחרורם מהחיל. הוועדה הסבירה כי חלה אי־הבנה, וכי הם התבקשו ״להסכים לשהות של שישה חודשים, לפחות, או עד שיוחלפו, לפי התקופה הקצרה יותר. אם יפרצו קרבות בינתיים, הם יידרשו להישאר, ללא הגבלת זמן, עד שיוחלפו על־ידי טייסים אחרים.״ בעקבות זאת הסכימו טרם החליטו מפאת בעיות שהיו צריכים למצוא להן פתרון, ו־ לבתיהם 37 המעוניינים לפרוש, ולטפל בבעיות המוכנים להישאר פינוי זאטץ 207 לרצונם של והעיקו מאוד על ״חבר העובדים״ של האגף — כמו, למשל, תנאי השכר והשירות שלהם וכן 38 היחס הכללי לגח״ל בחיל־האוויר לראשונה נפגשו בדיון זה יחד כל מייסדי לאפס״א והעומדים בראש כל הפעילות המבצעית של האגף - שוימר, לואיס, אורבך וגרדנר - עם מוניה מרדר, מפקד האגף, והביעו בפניו מעט מהלכי־הרוח שרווחו בין עובדי האגף. מרדר השיב כי אכן ״יתכן ששגינו ביחסנו לאנשי הגח״ל מכיון שהשפה ונקודת המבט של ארצות־הברית שונה משלנו.״ לדבריו, אכן היו כבר כמה שעזבו את האגף בשל בעיות אלה, ויש צורך איפוא לפתור את הבעיה הזאת ״פעם ולתמיד״ לפני שיעזבו אנשים נוספים. הוא הדגיש: ״אנו צריכים לדעת בדיוק מה הם חובותינו כלפי אנשים אלו, ומאידך גיסא אנו דורשים מהטייסים ערנות לעבודה ולא נוכל לסבול חוסר אחריות בהתנהגותם ועבודתם.״ מפקד מחלקת המבצעים של האגף, הרולד אורבך, הביע את דעתו ״שמתנהגים בדרך לא רצויה לאנשים החדשים הבאים ארצה. הם צריכים לעבור כל מיני פרוצודורות לא נעימות לפני שנותנים להם הזדמנות להסתגל לתנאי הארץ בכלל.״ הוא שאל את מפקד האגף אם מטה חיל־האוויר אישר את הצעת המשכורת, כפי שהותוותה בלוח התשלומים שהוזכר לעיל. מרדר השיב, שטרם קיבל תשובה רשמית. לדבריו, כיוון שמדובר בסכומי כסף גדולים, ״עלינו להיות זהירים ביותר בהחלטתנו. לנו בישראל יש גישה שונה לשאלת הכסף. אנו יודעים שכספים אלו באו מתרומות של יהודים בארה״ב ובאירופה, שבודאי ויתרו על הרבה בכדי לתרום את הכספים הללו.״ לואיס הצביע על כך, שלמרות הכול מצבם של צוותי האגף היה יחסית טוב יותר משל מגויסי חיל־האוויר האחרים, שכן כדבריו ״לנו יש את היתרון שמוניה נלחם בעד כל זכויותינו, אבל האם יש לאנשי הגח״ל גם אדם אשר יעמוד על זכויותיהם׳!״ עם זאת ציין, שהדאגה רק לצוותי האגף עלולה לגרום ״לקנאה״, ולפיכך הציע ״שגם לטייסי הקרב יהיו אותם היתרונות אשר יש לטייסי א.ת.א.״ מרדר שוב ביקש לדעת, בראש ובראשונה, שוב ״מי שייך לא.ת.א. ומי שייך ואם לא יצליח בכך — ״יסיקו האנשים את ; לגח״ל,״* והבטיח להחיש את הטיפול בסוגיה המסקנות, ואו שישארו או שיחזרו לביתם.״ הצורך לטפל בדחיפות ״בשאלת הגח״ל״ הודגשה שוב גם בדברי סם לואיס, והוא קשר אותה בסוגיית משכורתם של המגויסים: ״יש בין האנשים בחורים עם הכשרה מקצועית גבוהה אשר אין להם כל אידאלים... אם לא נשלם משכורות מתאימות נאבד את האנשים האלה וכרגע אנו לא יכולים להרשות לעצמנו לוותר עליהם.״ לדבריו, אילו היו ״לנו מספיק לצרכינו, אבל לדאבונו אין בישראל אפילו טייס אחד ומסיבה זו אנו תלויים לגמרי כטייסים מהחוץ.״ לואיס הקביל בין השירות באגף לשירות בפיקוד התובלה בגלל נסיבות הגיוס והפעילות המבצעית טיפל האגף עד אז, כאמור, גם בצוותי טייסת להעבירם למסגרת האגף. מרדר הסכים ״בתנאי, שאנשים אלה ישתייכו לא.ת.א. לגמרי ויקבלו את 39 הוראותיו.״208 גשר אווירי לעצמאות האמריקני מלחמת העולם השנייה: בזמן המלחמה העולמית השנייה היו לצבא האמריקאי מספר מספיק של טייסים כדי להפעיל את האגף תובלה אוירית שלהם אבל מפיון שלא היה שם כל סדר וארגון הם היו צריכים לפנות לחברות תעופה ולהשאיל מהם טייסים. הוא בעצמו עבד בשביל הא.ת.א. האמריקאי בתור אזרח, במשכורת גבוהה, באותו זמן שטייס מהצבא עבד באותו תפקיד אן קיבל משכורת רגילה של 40 טייס אשר משרת בצבא האמריקאי לואיס הציע איפוא לשלם לצוותי האוויר של האגף בחברת תעופה, ובכך, היה משוכנע, אפשר יהיה ״להשיג צוות מוסמך ומנוסה, ואז גם האידאלים שלהם יהיו בלי חשיבות בשבילנו.״ אולם, מרדר השיב כי ״זו לא רק שאלה של משכורת אך גם שאלה של שיטה. בזמן מלחמה א.ת.א. שייכת לחיל־האוויר, ושאלת המשכורות צריכה להווסד על עובדה זו.״ הוא תלה את האשם בשאלת גח׳׳ל, בעיקר בנסיבות הגיוס בארצות־הברית, כלומר בעובדה ״שלא נותנים לאנשים שם מושג נכון ומדויק בנוגע לתפקידם, תנאי העבודה והחיים בארץ.״ ליאו גרדנר, שלא מכבר שב מפעילות רכש והתוויית הדרכים להברחת מטוסים מארצות־הברית, הצביע על כך שהגיוס שם נמשך: ״יש כבר מתנדבים, הם באים ארצה בקבוצות של לארץ וטיפל בכל נושא הגיוס בארצות־הברית, יפרט במכתב לשם את כל תנאי השירות בחיל־ האוויר, על־מנת ״שתהיה לאנשים תמונה יותר ברורה ממה שצפוי להם בארץ, במובן תפקיד, 41 משכורת וכף.״ ביטוי נוקב ביותר לפער המשכורות בין מגויסי גח״ל ביחידות השונות של החיל - למרות שמדובר באנשים בעלי אותה רמת ״הכשרה מקצועית או טכנית״ - אכן נמצא בדבריו של קצין הכספים של טייסת הקרב. הוא מציין, שבמקרים ידועים ״מגיעים הבדלים אלה עד לכדי 1650% לא רק שמגויסים מאושרים האלה מקבלים משכורת שרק הכנוי ׳פלוטוקרטי׳ יאה להן כשנשווה אותן עם משכורתם של חבריהם לנשק הפחות מאושרים, אלא שאת תשלומם זה הם מקבלים במועד הקבוע. ידענו גם ידענו שיש הסברים רשמיים ורשמיים למחצה למכביר כדי להסביר הפלייה זו בין האמריקני הוקם ב ATC-n .ATC כאמור, בכל התכתובת של האגף בשפה האנגלית מכונה האגף רוב המטוסים Air Transport Command^ ב Air Corps Ferry Command תחת השם היה מדגם דקוטה. כשהוחמר המצב בסין, הועברו קווי אספקה מעבר להרי ההימלאיה לתוך סין. ב בזירת סיךבורמה־הודו: כ שהיו בעלי כושר נשיאה רב יותר. בספטמבר פאטון בצרפת. בזירת האוקיינוס השקט הרבה בפעולות לאחסון עודפי מטוסים בארצות־הברית, באירופה וגם בפקיסטן, בפיליפינים ובמצרים. פינוי זאטץ 209 מגויסים אלה שלכאורה משרתים באותו חיל... המצג הקיים הוא לא רק בלתי בריא כי אם גם בלתי דמוקרטי. הוא מביא לידי אי שביעת רצון כללית, גורע מערך העבודה וגורם להלן רוח אשר לא יביא בחובו ברכה יתרה לחיל־ האוויר 42 הישראלי סוגיית המשכורת באה לידי ביטוי ב כתוב בו, כי ״הרגשה בלתי נעימה נוצרה בין מגוייסים אלה לרגל ההבדלים הקיימים ביניהם לבין עצמם בקשר עם תשלום המשכורות והתנאים האחרים. דבר זה נוגע ביחוד למגויסי חיל־ האויר בו קיימים הבדלים ניכרים בין מגויס אחד למשנהו.״* תנאי השירות, דרגת השכר והתעופה האזרחית שוב עלו לדיון של מטה האגף ב בדיון זה הביע מפקד האגף את תקוותו ״שפעולותינו יכוונו בעתיד הקרוב לקו תעופה אזרחי, ולכן רצוי שנציגיו של קו כזה יהיו יהודים. מלבד כך יש לקחת בחשבון את שאלת הבטחון.״ הוא הציע להקטין את משכורתם של השוודים לדרגת התשלום המוצעת, ולהשוות גם את ״תנאי עבודתם״ לתנאים של הטייסים האחרים! ואז, אם ירצו להישאר בתנאים אלה — לחדש עמם את החוזה, שכן הם ״שרתו אותנו באמונה מהתחלה.״ בעניין העסקת השוודים היתה בעיה אחרת, ועליה עמד אורבך: ״לעת עתה מקבל הקברניט פחות מהמכונאים. מהנדסי המטוסים השוודים מקבלים 44 מאשר לקברניט.״ הוא הציע לחדש את החוזה עם השוודים למשך שלושה חודשים נוספים החוזה שלהם היה אמור להסתיים ב ברצוננו להמשיך לעבוד ברצינות, דעתי שכדאי להמשיך את החוזה. הם זולים 45 דבר בינתיים שילמו לכל חבר מצוותי האוויר של האגף מסודר ומאורגן, שיאפשר למנוע קבלת סכום זה גם בארץ ופעם נוספת בזאטץ. על־מנת למנוע מצב זה הציע מרדר ״לקבוע מועדים קבועים שבהם ייערכו תשלומים פעם אחת בשבוע.״ בינתיים הציע להחליט על הסכום שישולם ״לחבר העובדים״, ו״להשתמש בשער של לכל השחור אפשר לקבל כ ואיזה בצ׳כיה. שכטמן הציע להמשיך לשלם יהיה רשאי למשוך כאן פעם בשבועיים סכום של בזברה לפי שער החליפין הרשמי. במקרה שחבר העובדים לא ירצו למשוך את ה קירשנר הציג תמונה מפורטת על מאפייני הגיוס בארצות־הברית. לדבריו, הדיווחים משם מלמדים ״שקיימות שאלות עקרוניות רבות בהן אמריקה זקוקה להוראות מאתנו. חוסר ההחלטה בענינים השונים מקשה על העבודה באמריקה ומפחיתה מתועלתה.״ הוא התייחס לסוגיית ה״מומחים״, והצורך לקבוע ״מאיזה סוג דרושים לנו... מה מספרם בכל סוג וסוג... משכורתם ותנאים אחרים לקבלתם.״ גם ציין ש״כיום אנו משלמים באופן ממוצע כ באמריקה אך לפעמים חלק קטן ממנה משתלם פה אשר תנאיהם שונים במידה רבה מהאחרים.״ עוד כתב כי ״הגיוס לחיל־האויר נפרד הוא,״ וצריך להחליט אם 43 ״להכניסו למסגרת הכללית.״ iEBBBBg bu been reached this day between the Representative of the Provisional Covenment of tha State of Israel, later cell ad la brief the Representative, and tha fallaviftg Gentlemen, later o» oalled la brief tba Peepla of tba Crews, on tba cthar band« }at fllof •lisson Ounner Irokstedt Bertll lndoresoD Toxrald Kahnko Rlobajd 2aS Pilot• Bryant Meissner, Rudolf Mekberg, Lannart He Inane Jcrta Llljebarg, Ike Virelese- Ekstrand, Karl Oustav te»catan irne Lieblog, ilM Thurberg, Bengt ftflglpe^fa Carlesoa, Thure Hallberg, •IU1 Hrnrikssoti, Guzmar PoroBon, Svan Svemson Erik >11Kaon, Runa Ohmsrn, Sven Erik. 1. Tha People of tha Crews give air tho disposal of tha Representative and tha Repreeentative accepts tha services of tba People of tha Craws for tha purpose of flying aircraft fron Europe to tha State of Israel, and within tha Stata of Isrmel. Tha People of tha Crava agree to fXj aircraft oarrying adlltary supplies, but ara under no obligation to asks enaed attacks. 2. Tba people of the Crow• will five at tha disposal of tha Xeprsoen- tatlve thalr services as whole crava, i.e. as whole personnel naeded for tha •annlng of the respective aircraft. 3. Flights vlll be exeouted and tlaed In aocordrtr.ee with iBstruotloa• Issued by tha Representative, or his responsible personnel. The Representative will pay tha People of the Craws according to the following schedule• 1st Pilot'• salary, par •onth Sv. Crowns iOQO— 2nd Pilot •e salary, " • 2800~ Engineer •od Ulrwloae Operator, par nontb 2800— 5. Insurance In the snount of 3w. Crown! 1000 will be provided by the Representative to cover the People of the Crews whorevever their official duties tale then, inclnding within the State of Israel, 10 addition to the store •entloned salaitee, tha •rpena• of Roan, board, and laundry will be provided by tha Representative, Advances paid tgr the Representative to the Faopla of the Crews will be deducted by tha Representative fron monthly salaries. 6. Payment will be effected by tfee Representative Into tha hands of Mr. Gert Lollb&ck, Etokholra, who will have instruction• to pay the resp-ective azaounts to pereone lndiostad by the People of the Crewe. 7. If the case of foroe majeure or other rsaons the regular timing of the flights should hnve to be interrupted for at le89t two weeks, the R-preaentatlve may arrange for the People of tha Crews to take derstot>3 that in suoh ease the Represen- tative will pay the People of tho Crews 50< of their respective basic salary for tha time of leave In question. Travailing expenses vlll la be paid iiy the Representative מהחוזה עם השוודים פינוי זאטץ 211 בזכרה, הנהלת הפנקסים בתל־אביב תקבל הודעה על כך וההפרשים ישולמו כאן או שיזכו את 46 חשבונם בסכום זה. כל הסדורים הנ״ל מופנים רק לחבר העובדים הנמצא בתנועה.״ בדיון על דרגת התשלום שאל אורבך אם יהיה שוני בין טייסי הקרב ובין טייסי התובלה, ושוורץ השיב ש״כולם יקבלו כאן את אותה דרגת תשלום. רק עובדים בארצות־הברית יקבלו תשלום שונה. חבר העובדים בארצות־הברית נדרש רק באופן זמני ובהזדמנות ששרותם לא יזדקק יותר, נשחרר אותם.״ בהמשך הדיון גם עלתה השאלה ״אם אנשי גח״ל חייבים בחוק הצבאי.״ שוורץ הביע את דעתו, ש״היות ותפקידם אינם תפקידים אזרחיים — עליהם להיות חייבים בחוק צבאי״! הוא הזכיר ״שמוניץ במקרה זה נתעוררה השאלה של החוק הצבאי.״** אורבך תמך בעמדה זו, אך הדגיש את הצורך ״להודיע על כך למפרע לחבר העובדים לפני עזבם את ארצות־הברית. עד עתה הובטחו העובדים שהם יחשבו בתור אזרחים ולא אנשי צבא... את הדברים הללו יש להדפיס ולמסור 49 לעובדים אשר נמצאים בדרכם לישראל.״ בדיון מטה זה נידון גם עניין העובדים בזאטץ. סטיב שוורץ הזכיר את החלטת מחלקת גח״ל של חיל־האוויר - לשלוח לשם את מלקולם וולקוביץ בתפקיד מארגן ומשגיח על הנהלת לדבריו, ״בריגר יהיה שבע רצון מהרעיון שאמריקאי בעל כושר עבודה 50 חבר העובדים במקום יהיה על המקום ויפתור את שאלת חבר העובדים האמריקאי.״*** מרדר חזר על הצורך שוולקוביץ יעבוד ״בשתוף פעולה מלא עם שליחנו יהודה בריגר. הדבר חשוב מאד, ביחוד היות ובריגר נמצא בארגוננו מתחילתו.״ לדבריו, ״לפני שבוע ימים שלחנו לבריגר מברק ובו הודענו לו על שאנו ממנים את סיסק ואכן, במכתבו לבריגר הביע מרדר את תקוותו, 52 אך הוא ביקש שתפקידי סיסק יוגדרו בדיוק.״ שעם מינויו של וולקוביץ יוכל בריגר להשתחרר ״מהעול והטרדה של רדיפה והשגחה על חבר הטייסים.״ כן הזכיר את מינויו של סיסק לקצין המבצעים בזאטץ." למחרת היום שב בריגר והביע את מורת־רוחו מחוסר התיאום: ״מחכה עדין למכתבך. סם לואיס עזב בינתיים ונסע לאמריקה, לפי דבריו בהסכמתכם. אם היה הסכם מדוע לא מרדר השיב לו כי לואיס נסע לשם בשליחות חיל־האוויר, וכי ״סוכם עם השחיין 54 הודעתם.״ מוניץ היה מראשוני טייסיה של לאפס״א, כמתואר לעיל. הוא היה בין הטייסים שהטיסו את אחד משלושת מזאטץ לארץ. בהגיעו לרמת דוד, נשאר שם למשך מספר ימים. בפרק זמן זה היו לו תלונות ו 1-17 מטוסי ה קשות על רמת תנאי השירות בבסיס. על רקע זה פרצה תגרה בינו ובין מפקד הבסיס יהושע גילוץ, וב הגיש גילוץ תלונה נגד ״הטייס האמריקאי מוניץ מיחידת האזרחים עובדי ה למשרדו ותקף אותו, בכך שגנב מכונית, השתמש בלי רשות בדלק, התפרץ דרך שער המשמר ואיים באקדח על 47 השומרים ״ סוגיה זאת לא היתה ברורה די צורכה בחיל־האוויר במהלך כל מלחמת העצמאות - למרות שבסעיף חוקת השיפוט תש״ח נקבע כי ״חייל״ הוא ״כל מי שפועל מזמן לזמן במסגרת הצבא או בשליחותו אף אם לא נתקבל לצבא לפי תקנות הגיוס דינו כדין חייל.״ מכאן משתמע בבירור כי ״האזרחים המועסקים ע״י חיל־ האוויר הנם חיילים לפי מובן חוקת השפוט ולמטרות חוקת השפוט והנם כפופים לכן לשפוט צבאי.״ לפיכך נקבע כי ״אזרח הכפוף לשפוט צבאי אשר עבר עבירה צבאית כלומר עבירה שחייל היה עלול לתת הדין עליה 48 בפני בית דין צבאי יעמוד לדין בפני בית דין צבאי אלא אם יחליט הפרקליט אחרת.״ *** נראה שהיחסים בין העובדים במקום היו עכורים במידה רבה מאוד. כך, למשל, ב את מכתבו של לוי קופילוויץ)ארגוב(, מפקד שדה התעופה בזאטץ, שבו נכתב, כי לנג נשלח לארץ, ואין לשולחו 51 עוד לזברה, כיוון שהיתה לו קטטה גשר אווירי לעצמאות לבסוף, הודיעו לבריגר כי 55] ליאו גרדנר )שהיה באותה השעה בליסבון שבפורטוגל, לצורך סידור נחיתתם של מטוסים במקומות שונים בדרכם מארצות־הברית לארץ( עתיד להגיע לזאטץ ולהחליף את סם לואיס בתפקיד. כך או כך, צורת פעולה זאת לא נראתה לבריגר והוא רצה ״שיחה רצינית עם חי על מצב זה שמתקבלות הוראות מכמה מקומות בבת אחת.״ פרט לכך ציין ש״אין לו מה להוביל. 56 את הביצים אל שוימר לא נפגש איפוא עם בריגר. הוא חיבר תוכנית להעברת בסיס האחזקה המרכזי מזאטץ לעקרון, לרבות חלקי־החילוף וכל אנשי האחזקה, בתוך שלושה שבועות מתחילת הוא יצא מהארץ לרומא, נפגש שם עם יהודה ארזי, ויחד אתו בדק את ההצעה 57 הביצוע לרכוש מטוסי ספיטפייר, שהוצעו על־ידי האיטלקים. ברומא היה גם ליאו גרדנר, אשר התכוון לצאת לפורטוגל כדי לארגן אישור לנחיתת מטוסים נוספים באיים האזוריים. מבתי־ מלון למחנות צבא בינתיים הלכה ונמשכה ההיערכות הן במטה האגף בתל־אביב הן בעקרון הן בזאטץ לפעולה על- פי התוכנית להעברת בסיס האחזקה מזאטץ לארץ. ב מארצות־הברית לג׳נבה שבשווייץ. אולם, כבר בהגיעו אובחנה בעיה באחד ממנועיו. המטוס 58 קיבל את הרישום כחלק מהיערכות מטה האגף בארץ לקליטת האנשים הבאים מזאטץ, פנה שוב מפקד האגף לטפל בפינויו של מלון ״בריסטול״ מהדיירים, שלא השתייכו לאגף. במכתבו למפקד חיל־ האוויר הביע קורת־רוח רבה באשר להתקדמות המהירה, שבה הוכשר המלון לייעודו, ואשר כבר אכלס את רוב צוותי האוויר של האגף. אולם, לדבריו, כדי להעביר אליו את כל הטייסים יש עדיין לפנות מספר זוגות נשואים אשר יש להמציא להם שכון מתאים אחר, וכן מספר טייסים של פעולת ״פטיש״ אשר אגף המבצעים קיבל על עצמו את הדאגה להם. במידה שיתישו את פינוי האנשים האלה יוכשר המלון לקלוט את כל האנשים המתגודדים עדיין במקומות אחרים, ואת אלה העומדים להגיע לרגלי העברת הבסיס של א.ת.א לארץ. השהייה נוספת של העניין עלולה להיות גורם המעכב בהעברת הבסיס ארצה, לכן אבקשכם לעשות את המאמצים הדרושים להביא את הענין 59 לסיומו בתחילת אוגוסט שהו עדיין במלון ״בריסטול״ מספר משפחות שלא השתייכו לאגף. ב באוגוסט התרה קצין המנהלה של האגף בקצין האכסון של חיל־האוויר ״כי לאחר יום א׳ 608.8.48 כאשר הוצא ; כאמור, היה סימון זה של מטוס הקומנדו הראשון שהגיע לארץ, ושנפגע בהטיסו אספקה ליחיעם לתיקונים בצ׳כיה, קיבל המטוס את הרישום לטובת המטוס החדש. פינוי זאטץ 2 13 ביטוי למשמעות האופרטיבית של הוראה זו נמצא בתלונתו של בנימין אימברג, מפקד שדה דב, אשר גר ב״בריסטול״ למן סוף חודש מאי: ב העומד בכניסה למלון, לאשתו של אימברג, שעליהם לפנות את המלון עד פנה לאורבך ושאלו מדוע ״מעבירים הודעה לקצין על־ידי שוטר צבאי ף מי נתן את הסמכות לפנות מהמלון קצין בעל משפחה, אשר חיל־האוויר אישר את מגוריו שם, מבלי להציע לו מקום מגורים חלופי׳ ומדוע הכרחי לתבוע פינוי תוך יומיים וחצי ״לאחר שהיה ידוע להם כבר לפחות חודש ימים שאני גר באותו מלון ולא מצאו לנכון עד עכשיו אפילו לרמוז לי שרוצים שאפנה את המקום.״ השיבו לו שהדרישה לפנות אותו נמסרה לקצין האכסון של חיל־האוויר זה מכבר, לבסוף לא 61 והוא גם הודיע להם שאימברג סירב לעבור לאחד מהמקומות האחרים שהוצעו לו הועבר אימברג מהמלון. נראה שהפתרון שנמצא לבעיה כרוך בעובדה, שכעבור זמן קצר נמנה אימברג בין צוותי האוויר של האגף לתובלה אווירית. בינתיים הועמדו בשערי המלון שוטרים צבאיים לשמירת המקום, וגם כדי למנוע את כניסתם של עיתונאים ואנשי או״ם, אשר חלק מצוותי האוויר של האגף הכיר אותם עת השתכנו במלון ״פרק״ קודם לכן. בתוך בית־המלון פנימה נקבעו הנחיות כלליות להתנהגות נאותה על־ידי הל אורבך, מנהל מחלקת המבצעים של האגף. הוא ציין שבית־המלון, שהוא אזרחי באופן פורמלי, הופך למעשה למעין ״בסיס״ צבאי, ולכן יש להקפיד על מספר כללים של ביטחון־שדה: לא להשתמש בשם ״בריסטול״; הכניסה למלון תותר רק למי שמורשה או לאורחיו, ולכן המליץ להעביר את שמות האורחים לשומרים בשער; אורחים לא יישארו במלון אחרי השעה מהמלון. לבסוף כתב אורבך, כי ״תחת הנחייתה של הגברת אידלמן, הנהלת המלון והמועסקים בו יתנו לנו את הטוב ביותר. הצעות לשיפורים יתקבלו בברכה... יוקם ועד בית של חמישה 62 חברים.״ ״לרגל התערבות אמריקאית באיומים נגד הצ׳כים״ היערכות האגף להעברת בסיס התחזוקה מזאטץ נתנה את אותותיה גם בפעולה בעקרון. ב באוגוסט הגיע מטוס הכול מטען בן תוקנה התקלה, ובמברק מבן ליהודה נאמר כי ״ במטוס נשלחו לשדה־התעופה ביוגוסלביה )״יורם״( גם ״המזונות 63 מחר ה 64 ושלושת האהלים.״ כעבור יומיים נשלח מזאטץ לשדה ״יורם״ גס מטוס מרדר הודיע לבריגר, 65 לרבות לקשר בין הארץ לבין צ׳כיה - ״עד שתוקם התחנה הקבועה.״ שכל הציוד להקמת התחנה מוכן, לרבות כוח־אדם, וכי ״בא כוח קשר ח״א, דייויס, יצא ליורם מטה 66 מחר או מחרתיים עם כל הציוד הדרוש. משם ימשיך אליכם כדי לתאם את העבודה.״ האגף החל איפוא להתארגן ולהיערך לקראת העברתם המדורגת של מטוסי האגף מזאטץ לעקרון, וב 67 אלינו. העבודה תעשה כאן. הל אורבך מבקש שתשלח ארצה את אמי סטליק לכמה ימים...״ 2 14 גשר אווירי לעצמאות הפינוי החפוז כפי שנראה מתוך מטוס קומנדו באוויר עד אז גם הסתיימה כמעט ההטסה של כל הטעון הטסה מהירה, לרבות פצצות אוויר, ומפקד חיל־האוויר אהרון רמז ביקש לשלוח במטוסי ״בלק״ ״הגנה אנטי אווירית לשדות מ״מ רצוי או כל מה שניתן... הודיעו אם יש תקוה לקבל בקרוב כלי תחבורה לפי הרשימה. ואכן, בדיון מטה חיל־האוויר ב 68 המצב דוחק.״ בענין א.ת.א יהיה צורן להעביר את הבסיס לארץ. א.מ.א יטפל בכל תובלה אווירית איזה שהיא כלומר כל הובלה שאינה מבצעית. יקבעו לא.ת.א בסיס ראשי. חוץ לזה יפעל א.ת.א. גם מבסיסים אחרים. כן יהיה בסיס של החזקה 69 לא.ת.א. ולמבצעים באותו היום ממש, ב את כל הכלים שישנם אצלכם גם את ה לפיכך, נמסרה הודעה לשדה עקרון לעכב את כל מטוסי ״בלק״ עד 70 יותר עד להודעה חדשה.״ .71 להודעה חדשה ב ״לרגל התערבות אמריקאית באיומים נגד הצ׳כים קבלנו הוראה לעזוב עד מחר 11:00 בשעה 72 הכלים ליורם וכל הטייסים לארנון.״ פינוי זאטץ 215 החכור בשעה מטוסי קומנדו מטוסי הקומנדו נשלחו ליוגוסלביה, כיוון שהאחד וכדי לאפשר קשר נשלח לשם יחד אתו, ; מבחינה טכנית וגם לא היה לו מכשיר קשר ״לשמש שם כתחנה,״ מטוס הקומנדו השני לעייפה. בריגר ביקש איפוא שישלחו ״כלי ליורם עם צוות שיביא את הוא הודיע גם על 73 יהיה במקומו לצורך קשר, שכן ״בלי קשר יהיה קשה לחדש העבודה.״ נורסמן ש״ניזוק בזמן טיסת ניסיון ונשאר אצלנו בלבוש צ׳כי.״ פרט לסם פומרנץ נשארו 74 שם עוד שני מכונאים, על־מנת שאפשר יהיה ״בזמן של הסדר - לחדש את העבודה.״ כעבור זמן מה הודיע בריגר כי ״האחראי על המכונאים הוא הרץ 75 הוא ברייר,״ ובידיו מצויות ״רשימות מלאות שלמות על אנשים וציוד.״ בארץ נערכו לקבלת הצוותים והמטוסים, ובאותו היום בשעה לדעת כמה צוותים דרושים לו כדי להעביר את המטוסים: ״תודיע מה דרוש לך ונעשה את בשעה 76 המקסימום האפשרי לעזור לך.״ הכלים כפי שנמסר... עזבו, מחוץ לאחד הנורסמנים שלא היה יכול לעזוב.״ הוא העריך שתוך אולם, למחרת היום, ב 77 שבוע יהיה אפשר להתגבר על הקשיים ולחדש את העבודה באוגוסט, כבר העריך בריגר ״שההפסקה תארך כשבועיים.״ כן הדגיש, שבכל מקרה הדברים לא יהיו כתמול־שלשום: ״הצ׳כים הבטיחו שדה חדש. המקום סגור לגמרי, ולא נוכל להחזיק בשעה 78 שם הרבה אנשים. להעמיס ותיקונים קלים, נוכל לבצע במקום.״ לבריגר כי ארבעת מטוסי הקומנדו בדיון מטה חיל־האוויר 79 הסקיימסטר אותו יום התייחס מפקד החיל לפינוי הבלתי צפוי: לאור המאורעות בצ׳כיה הוכרחנו להעביר את א.ת.א. לארץ. כל המטוסים עזבו את זברה. חלק מהם הועבר ארצה וחלק נמצא ביורם. כל הפרסונל הועבר הנה. מצב זה דורש מאתנו להקים במהירות מחנה בעקרון. שם יהיה הבסיס, כל הפרסונל, המטוסים וההחזקה הדרושה להם. דברנו על עקרון כעל בסיס של כל ההחזקה של החיל. נצטרך לקשר בין השניים. קבוצת החזקה של א.ת.א. )שהם אזרחים גויים( יישארו גם כאן אזרחים העובדים בשירות ח״א. בעיה 80 נוספת תהיה הגנת המטוסים והגנת הפרסונל באותו יום ציין אליעזר בודנקין, מפקד מחלקת עבודות בחיל־האוויר, שהתקציב בסך 6,000 מתקציב חודש אוגוסט. הוא ביקש ממפקד החיל להבטיח את התקציב, שכן ״התחלת העבודות בעקבות זאת כתב רמז לשר הביטחון, דוד בךגוריון, ללוי אשכול 81 הנ״ל אינה סובלת דיחוי.״ ולאברהם זברסקי, גזבר משרד הביטחון, כי ״לאור המצב שנוצר לפתע הודות לצורך הפתאומי להעביר את בסיס א.ת.א מעפרי לעקרון תוך שעות ספורות״ יש הכרח מידי ״לבצע עבודות 2 16 גשר אווירי לעצמאות ביצור, הסוואה והתקנה״ בבסיס, ״כדי להבטיח את האוירונים ואת שירותם.״ הוא ביקש לאשר את הסכום הנדרש, שנמחק בשעתו ״מתוך התקציב שלנו במחשבה שההעברה תמשך ואכן, בישיבת ועדת התקציב לענייני ביטחון, שהתקיימה כעבור יומיים, 82 מספר חדשים.״ 83 הוחלט לאשר את הבקשה בה־בשעה פנה מפקד החיל גם למטכ״ל/אג״א וגם למטכ״ל/אכ״א בבקשה לסייע לנוכח פינוי הבסיס בצ׳כיה ״הודות לפעולה מסוימת מטעם הקונסוליה האמריקאית בצ׳כיה.״ הוא ביקשם לספק מידית את הציוד וכוח־האדם הנדרש לשמירה ולעבודות, ולהגדלת כוח במקביל פנה גם מפקד האגף, 84 גדוד חיל־האוויר, וכן להקצות מיד תותחי נ״מ נוספים מוניה מרדר, ישירות למפקד אגף האפסנאות, יוסף אבידר, בבקשה לספק את הציוד האישי ״המחושב לאכסון בשדה עקרון. בינתיים שוכנו חלק מצוותי האוויר גם בבתי־המלון ״עדן״, ״יעקב״ ו״גן רנה״ ברמת־גן עד להעברתם לשדה עקרון. היה ברור, שפיזורם בכמה מקומות עלול לפגוע החיפזון שבו עזבו 85 בתהליך קליטתם בארץ מצד אחד, ובהפעלתם המיטבית מצד שני הצוותים את הבסיס בזאטץ גרם לכך, שהשאירו שם אף חלק מבגדיהם. כשהגיעו לארץ, היה צריך איפוא לספק להם את הציוד האישי האלמנטרי. מאוחר יותר אף פוצו הצוותים 86 על אובדן בגדיהם תוך כדי אנדרלמוסיית הפינוי הבריח הטייס מור ליווינגסטון לארץ גם את אשתו הצ׳כית הלנה רוסבלקובה במטה האגף 87 למטוס בלבוש נער בצבע חאקי, הוסתרה מאחורי תא הטייס וכוסתה בשמיכה לא ידעו כיצד לטפל בעניין. עם זאת, במכתבו של מרדר לבריגר נאמר כי ״שיבתה לצ׳כיה 88 תגרום התמרמרות רבה ותגרום לנו קשיים,״ וביקשו איפוא לראות כיצד להסדיר את העניין לימים הוזכרה פרשייה זו 89 ואכן, פרטיה של האשה הועברו לבריגר, והוא הסדיר את העניין בספרו של בריגר, כאחד מהגורמים, שהעכירו עוד יותר את מערכת היחסים עם הצ׳כים: הבדיקות נעשו יותר קפדניות, ונעלמה הידידות הספונטנית והלבבית שכל־כך אפיינה את 91 הפעולה בראשיתה בה־בשעה נמשכה הפעולה לקבלתם של האמצעים החיוניים לשם ההיערכות מחדש של כל צוותי האגף בארץ. בפעולה זאת פנה מטה האגף לגורמים הרלוונטיים הן בחיל־האוויר הן בצה״ל הן במשרד הביטחון. כך, למשל, בפנייה לקצין הכספים של חיל־האוויר ביקש קצין בתחילת פברואר ליווינגסטון את הארץ ב קריביאף. כעבור זמן קצר הודיעו משם לאשתו הצ׳כית, שנשארה בארץ, כי אין להם שום איש העונה לשם ליווינגסטון. באשר לאשה, כתב ארמון, כי היא ״בארץ, בלי דרכיה או כל נירות אחרים. ברגע זה היא מתגוררת אין לה כל אמצעי קיום ובשל היותה בלתי ליגלית בארץ גם אינה יכולה ״א... עם מכרים ציכיים בסביבת ת לעבוד. במשך היומיים האחרונים הורגש כי היא מחפשת חברת אמריקאים צעירים, ויתכן מאוד כי התנאים יביאו לידי זאת שהיא תתידד עם אנשי או״מ. יש לציין כי היא יודעת הרבה על מבנה ח.א. מאחר שנלוותה 0 לבעלה לכל מקום.״ פינוי זאטץ 2 17 August U , 1948 Fronu O.C. A.T,C. To 10 1/c Op•. A.T.C Following cablet have been r«o«iv«d from Tehudai- The weather conditions at Alabama and Zabra ar• unfavourable, 80 find out from Alab«r»a the possibility of airprnft arrivals tfiare th©s« days. We hava to bo rory careful.* a^The right hand side engine of RX-13S has to be changed. The other has bean changed her•. b) It saOTis that •o long as there is no air communication between here and Ala bin! a, it will not be possible for Borahi1• party to get her•.* המנהלה של האגף, דוד פליגלמן, להוסיף לתקציב חודש אוגוסט* עוד )בעיקר מכונאים(, שלא נכללו ברשימות הקודמות; אולם, חלו עיכובים רבים בהעברת בפגישות עם קצין הכלכלה של חיל־האוויר נידונו גם בעיות הכלכלה של צוותי 93 הכספים האוויר והוסדרה הספקתן של ״מנות מוטסות מתאימות,״ והובטח לשפר את המזון 94 ״ולהתאימו לדרישות הרופאים.״ ב ה״התערבות האמריקאית שאיימה בהחרמת המטוסים ובמעצר הצוותות;״ על תחילת מדובר ב 250.000 — • הלבשה } משכורות לטייסים לטייסים ניקיון משרדים ; 120.000 150.000 - ,2 הוצאות בלתי נראות מראש ** נכון ל ביוגוסלביה - שני קומנדו ; לפעולה; בתיקון ובטיפול - שני קומנדו באיטליה - קומנדו המצב ב״עציון״ וב״אלבמה״ 218 גשר אווירי לעצמאות על התקווה שתוך שבועיים תתחדש העבודה בצ׳כיה מבסיס ; הקמת בסיס האחזקה בעקרון אחר ״למספר מוגבל של אמריקאים ולהמשך העבודה בשיטה זהירה יותר;״ על תחילת ההיערכות להקמתה של תחנת קשר בבסיס ״יורם״ ביוגוסלביה! ועל כך שלדעת שייקה טרכטנברג )דן( יש סיכויים טובים לפיתוח רחב יותר של הבסיס שם. עוד עדכן אותו כי למן פצצות אוויר במשקל 96 תחמושת ונרתיקים.״ ״הסמי הלחץ האמריקני על הצ׳כים להפסקת הרכבת האווירית היה רצוף ף והשאלה היא איפוא מדוע דווקא הפעם, ב פינוי מהיר של הצוותים והמטוסים. לפי אחד המקורות, החלו לדלוף יותר ויותר פרטים על המבצע ״מתוך הלשנה וכן מתוך חוסר זהירות בחליפת מכתבים בין האנשים בבסיס עציון, ובעיקר הגויים שבהם, לבין אמנם, בדו״ח מאוחר על ממצאי הצנזורה באגף נכתב 98 משפחותיהם בארצות־הברית.״ ״שבמכתבים הנשלחים לחו״ל בלי ציון השולח ומספרו נמסרו פרטים על הרכב הטיסות וסוג אולם, אין בהסבר זה כדי להבהיר את סוגיית העיתוי של 99 המטוסים הנמצאים בשרותנו...״ הפינוי ודחיפותו. אין כדי להסבירה גם בדברים שכתב בנימין קגן, מפעילי הרכש בצ׳כיה. לדבריו, עד אז צילמו האמריקנים מהאוויר את הבסיס בזאטץ, ומחלקת המדינה האמריקנית פנה לציכים עם הוכחות מצולמות על הפעולה האווירית של הצוותים האמריקניים הנעשית שם, ואף איימה להעלות את הסוגיה באו״ם! מעבר לזה, לדבריו, אף רמזו שאם תופסק 100 הפעולה - יסירו חלק ממגבלות הייצוא האמריקני לארצם אין ספק, כי סיום הטסתם של מטוסי המסרשמיט ושל עיקר אמצעי הלחימה הקל על הצ׳כים לקבל את ההחלטה, אולם אין בכך כדי להסבירה בשלמות, שכן עדיין נידונה רכישת מטוסי מסרשמיט נוספים, ונותרה סוגיית הטסתם של רק להניח, כי הדברים קשורים אולי למשבר ברלין ולהחרפת המלחמה הקרה בין ארצות־ הברית לברית־המועצות. הנחה זו מסתייעת בדרך עקיפה בדבריו של גורדון לוויט, אחד מהטייסים של מטוסי הקומנדו במבצע ״בלק״: מספר דוגמאות הוזכרו לעיל. עדות נוספת לכך מצויה במברקו של מזכיר המדינה האמריקני, ג׳ורג׳ מרשל )שימש כרמטכ״ל צבא היבשה במלחמת העולם השנייה( למתווך האו״ם ב את העברת המסרשמיטים, הפצצות והתחמושת לארץ, וכן את הערכתו שמדובר ב המשתתפים בפעולה. לדבריו, מידע זה הועבר על־ידי אזרחים אמריקניים ששבו לארצות־הברית מזאטץ. כן כתב, כי הממשל האמריקני פנה לציכים כמה פעמים כדי שיורו על הפסקת הפעילות וכדי שיאלצו גם את המכונאים האמריקנים בזאטץ לשוב לארצות־הברית. לדבריו, הציכים השיבו בעל־פה שהמטוסים לא העבירו 97 אמצעי לחימה פינוי זאטץ 2 19 המלחמה הקרה היתה בשיאה, הרכבת האווירית לברלין והמקארתיזם החל להרים את ראשו המכוער. הצוותים האמריקניים היו תחת האיום כי יאבדו את אזרחותם האמריקנית. מבצע ׳בלק׳ כבר לא היה חשאי אז. כל אימת שבאנו למסעדה החביבה עלינו בפראג היתה התזמורת מנגנת את ההימנון הלאומי של ישראל, ודגלים ישראליים הוצבו על 102 שולחננו סוגיית העיתוי והדחיפות מובהרת טוב יותר בספרו של שמעון אורנשטיין־אביאלי.** לדבריו, על־פי עדותו של ולדימיר קלמנטיס, שר החוץ הצ׳כי, ביקר שגריר ארצות־הברית, לורנס שטיינהארט, בזאטץ. לא הותר לו להיכנס לבסיס, אולם הוא ראה מרחוק את המטוסים ואת המטענים. משם נסע למלון שבו גרו הצוותים, ובהתחזותו לסוחר אמריקני, הסוחר בבירה והמתעתד לחזור לארצות־הברית, מסרו לו הצוותים דרישות שלום למשפחותיהם שם, לרבות השמות והכתובות המדויקים. אז הגיע למשרד החוץ הצ׳כי בפראג, נפגש עם קלמנטיס ומחה בפניו על הפרת האמברגו על־ידי הצ׳כים. קלמנטיס הכחיש מכול וכול, והזמינו לבקר למחרת היום בשדה, על־מנת להיווכח במו־עיניו כי אכן כך הדבר. מיד לאחר פגישה זאת פנה קלמנטיס לצירות ישראל בפראג והוסכם ביניהם לסלק משדה התעופה כל סימן לפעילות ישראלית שם. למחרת היום, לאחר שהוצאו המטוסים, בא השגריר עם קלמנטיס לשדה ו״נוכח״ כי אכן לא 103 היו דברים מעולם תימוכין להתרחשות זו מצויים במברק ״בזמן אמיתי״ של שמעון אורנשטיין ב בשעה סיכום הדברים בא לביטוי מפורט במברקו 104 הסמי של בריגר למרדר: היתה התערבות נמרצת של ציר להביא לפני פורום בין-לאומי את עובדת החזקת מטוסים וטייסים אמריקאים על אדמת צ׳כיה לפעולה בלתי־ליגלית. מחר בשעה מיניסטר־החוץ של צ׳כיה ויגיש מחאה רשמית. השלטונות הצ׳כיים דרשו מאתנו לסלק עד לשעה הזאת את כל האוירונים, כי אין ביכולתם להגן עליהם בפני החרמת האמריקאים ולהוציא את כל הטייסים האמריקאים, כי יש בידם 105 רשימת חלק מאנשינו והוכחות על כולם ראשיתה של הרכבת האווירית ב אספקה לעיר החצויה, לאחר שמפקד הרכבת סירב לאפשר להם את בדיקת תכולתה. הסובייטים החזירו את האספקה, ודרשו את התפנותם המוחלטת מברלין. הם איימו, שאם לא ייעשה כן, יטילו מצור על העיר. בעקבות זאת הכריז הגנרל לושיוס קליי, המושל הצבאי של ברלין מטעם ארצות־הברית, על תחילת רכבת אווירית ב בסךהכול הוטסו במבצע 101 מדי יום ** שירת בצירות ישראל בפראג, שהה גם בשדה התעופה בזאטץ, ודאג לארגון המשלוחים ולהטענתם במהלך מבצע ״בלק״. מדצמבר 220 גשר אווירי לעצמאות עדותו המאוחרת של אוטו פליקס מרחיבה את היריעה ואת ההקשר הכללי, שבו התרחשו הדברים. לדבריו, לא היה ניתן להסתיר את הפעילות בשדה התעופה בזאטץ: המקום נראה היטב לכל מי שעבר בכביש המהיר, ובמשקפת ניתן היה להבחין כמעט בכל תנועה בבסיס. אפילו גדר לא היתה, ולעיתים קרובות מדי נכנסו כלי־רכב, שנהגיהם טענו שכאילו תעו בדרכם. הוא הביא את הדבר לפני שר הפנים ושר האוצר הצ׳כיים, אולם התרשם, שאין הדבר מטריד עד שיום אחד נקרא בדחיפות לשר החוץ הצ׳כי, שהיה נתון ללחציו של ; אותם כלל ועיקר מנכ״ל משרדו, ד״ר היידריך שהם חוששים מסיבוכים בינלאומיים, ובמיוחד עם האמריקנים. לדברי פליקס, באותו הלילה ״היידריך שנחשב על־ידי הצ׳כים כאמין למדי, חצה את הגבול לגרמניה, לפי שמועות מבוססות 106 ברכב דיפלומטי אמריקאי...״ ״הרגשת שייכות, ותחושה שהוא חלק מהארגון השלם״ הפסקת מבצע ״בלק׳/ הצורך בהיערכות מהירה לקליטת המטוסים והצוותים, והצורך לקבוע לאן מועדות פני האגף היו הגורמים העיקריים לכתיבת כמה תוכניות להמשך פעולתו של האגף, הן בריכוזה של כל התובלה האווירית הפנימית בארץ הן באחריות על הפעלת מטוסי האגף כחברת תעופה אזרחית. אולם גם הפעם צריך היה, לצד הדיון בסוגיות אלה, לתת את הדעת שוב לבעיית תנאי שירותם ומשכורתם של ״חבר העובדים״ באגף. כבר בפתיחת דיון המטה, ב העובדה שזכרה נסגרה לפרק זמן אינה בעיה חמורה כל־ כן בשבילנו. כל בעיות המנהלה, הארגון והתכנון נתנות לפתרון, אן אס אנו לא נקדם את הבעיה העיקרית - שהיא כרגע בעיית חבר העובדים - אנו ניפול. חבר העובדים האמריקאי צרין שתהיה לו הרגשת שייכות, ותחושה שהוא חלק מהארגון השלם. כעבור יומיים, בדו״ח 107 ״שאלת חבר העובדים היא הבעיה הבוערת ביותר,״ קבע מרדר מפורט למפקד חיל־האוויר, ציין מפקד האגף כי ״חבר העובדים״ כולל ״אנשים מסוגים שונים ומשונים. מעטים מהם באו ארצה כדי לעשות את המלאכה ובכוונה גם להשאר בארץ ולעזור בבניינה ועם אלו לא היו כל קשיים כי הם הבינו את מצבנו. עם השאר נתקלנו בקשיים מרובים שהתבטאו בעיקר בחוסר משמעת וביחס אדיש לכל בעיותינו.״ לפיכך, כבר למן תחילת הפעולה ״מצאנו מצב גרוע ביותר בין אנשי הצוותות.״ אולם, מטה האגף לא יכול היה להתמודד עם בעיה זו, כיוון שלא היה באפשרותו לעשות כל צעד עקרוני, מבלי שהדבר ייקבע על־ידי המסגרת הכוללת של גח״ל. הבעיה העיקרית היתה ״שאלת המשכורות,״ ולדבריו — ״דבר זה התנקם לא נקבע לוח תשלומים אחיד וגם תשלומי המקדמות 108 וממשיך להתנקם בנו גם כיום.״ לצוותי האוויר לא הועברו במועדם מפאת עיכובים, שנגרמו על־ידי מחלקת הכספים של החיל. לפיכך ביקש מרדר ״להעמיד לרשות האגף מפרעות נכרות על חשבון התקציב שיוכל להשתמש 109 בהן בהתאם לצרכים השוטפים.״ במטה האגף קיוו, שעם מינויו של סטיב שוורץ בראש מחלקת גח״ל של חיל־האוויר ישתפר פינוי זאטץ 221 בינתיים נפגש עם משה הורוביץ, ממלא מקום של מפקד מחלקת כוח־אדם בחיל 110 המצב ושמע ממנו על צורת היערכותו של החיל לטיפול בבעיית גח״ל. כן, תוכננה לו פגישה עם היימן שכטמן, סגן מפקד חיל־האוויר. שוורץ ציין שאכן היו ״כבר לעבודה כיוון שהפספורטים שלהם נלקחו מהם בחיפה ועדיין לא הוחזרו להם.״ מלקולם וולקוביץ, שמונה, כאמור, לטפל בבעיות ״חבר העובדים״ בצ׳כיה, לא יצא לשם מפאת פינוי זאטץ, ולכן החל לטפל בנושא בארץ. הוא הציע שתינתן להם ההזדמנות לבקר בתל־אביב בקבוצות של של שלושה או ארבעה אנשים כל פעם. מפקד האגף הציע לשמור באופן קבוע חדר אחד פנוי ב״בריסטול״, לשימושם של האנשים הבאים לתל־אביב. קולנשר ציין שבשדה עקרון מצויים לאנשים אלה כיוון שהם גויים.״ אורבך ציין כי אם יהיו מיטות, אפשר יהיה להביאם לתל־ אביב ״ולשכנם זמנית )אפילו במרפסות ׳בריסטול׳( עד אשר ההכנות לשיכונם בעקרון — יוסדרו;״ מרדר הביע את חששו, כי אם יובאו לתל־אביב, יהיה קשה בשבילם לשוב לשדה כיוון שהם, כדברי 111 עקרון. לפיכך הוחלט לשפר עד כמה שאפשר את תנאי שהייתם בעקרון 112 מפקד האגף, ״מסורים ונאמנים בעבודה והם מבצעים אותה לשביעות רצוננו המלאה.״ מרדר המליץ שמחלקת גח״ל תהיה אחראית גם על בדיקה יותר מדוקדקת של איכות האנשים בשעת גיוסם בארצות־ הברית, חקירה נוספת מנקודת המבט של בטחון. יש להקים צוותות מובחרים ולמיין ולבחור את האנשים הרצויים לנו. הכשרה מקצועית גרידא אינה מספיקה, יש לקבל את אותם הטייסים אשר במובן הרוחני והציוני מוכנים לשרות קבע ולהשתקעות בארץ. ואכן, בנושא כוח־אדם בכלל כבר הכין אורבך הצעה מפורטת, שבה הגדיר את מערכת שיתוף הפעולה בין מחלקת המבצעים לבין מחלקת כוח־האדם. בדיון המטה הוא קבע כי ״עד היום מחלקת כוח־אדם היתה בתוך מבצעים. היום זה ישתנה, כאשר שתי המחלקות יהיו שתי מחלקות נפרדות. אם אדם ירצה לעזוב הוא צריך קודם ללכת למבצעים, ואז ללכת לקצין כוח־ אדם לקבלת שהם שותפים. עם זה עליהם לציית לפקודות ולהתנהג בצורה מכובדת, שכן ״התנהגות כמו שהיתה בזברה לא תהיה להציב ״את האנשים, השייכים לבסיס מסוים, באותו הבסיס,״ אולם, כיוון שהאגף טרם נערך לספק תנאי מגורים נאותים בעקרון, המשיכו צוותי האוויר להשתכן במלון ״בריסטול״. לעומת זה הופנו המכונאים האמריקניים לעקרון, והוחלט שהם יעבדו תחת פיקודו של יהודה גלעדי, ראש אגף הנדסה של חיל־האוויר, תוך התחייבות של מפקד האגף ״למילוי כל התחייבויותינו 113 לפי החוזים שנחתמו עמם.״ לצד האפשרות להשתלב בתובלה האווירית הצבאית בארץ או בתעופה האזרחית של המדינה, הניח מטה האגף, שגם כאשר תחודש העבודה בצ׳כוסלובקיה, לא יהיה קצב מוגבר של טיסות ״בלק״ ״מחוסר סחורה למשלוח.״ לדברי מרדר, ״כשתגיע הסחורה מיעל ידרשו כ Ill גשר אווירי לעצמאות אווירית בתוך הארץ ולהקדיש יותר זמן לתיקונם ולאחזקתם של המטוסים. בעקבות הפינוי מזאטץ, שבו נעשתה כל עבודת האחזקה של המטוסים, היה צורך להכשיר את הבסיס בעקרון למלא את מקומו. היה ברור שיש לפזר חלק מהמטוסים ״בשדות עזר להחסנה בכדי למנוע 114 ריכוז גדול מדי וסכנה בפני התקפות האויב.״ ואכן, כבר ב מנת לבחון את המקומות המתאימים, שאליהם ניתן לפזר את המטוסים בשעת הצורך, ואת הדרך הרצויה להסוואתם. הבעיה היתה שהשדות היו רכים מדי לנחיתתם של מטוסים כבדים כמו אלה של האגף. בינתיים הוסרו ממטוסי האגף כל הסימנים של חברת לאפס״א, וכל המטוסים נצבעו בצבעי חיל־האוויר. מפאת אי־הבהירות באשר למועד חידושו של מבצע ״בלק״, המליץ מפקד האגף ש״הסימנים צריכים להיות כאלה שניתן להסירם בנקל ולהחזירם בנקל.״ לדבריו, צריך מפקד שדה עקרון, אלכס זילוני, ״לנקוט בצעדים מידיים להסוואת כל המטוסים, ואם אינו מסוגל - אנו נעשה זאת.״ בה־בשעה פתחו במטה האגף ב״מאמצים ששדה עקרון יהיה בסיס א.ת.א. וכל האנשים והציוד יהיו שייכים לא.ת.א.״ מפקד האגף ציין כי הוא לוחץ לקבלת כל התובלה הפנימית להטסת נוסעים ומטען בארץ, אולם ״עד שלא יקבל 115 את מינימום דרישותיו, אינו מעוניין לקבל על עצמו משימה זאת.״ ריכוז הפעולה באירופה בה־בשעה עלתה גם סוגיית ריכוז פעולת חיל־האוויר באירופה. למרות מינויו על־ידי בן־גוריון ״למנהל מחלקת חיל־האוויר במשרד הבטחון״, חזר חי יששכר לרכז את ענייני חיל־האוויר באירופה עד למועד הגעתו של אליהו סחרוב, שכאמור היה עסוק בפעילות רכש וגיוס בארצות־ הברית, והיה אמור להחליף אותו בתפקיד זה. אולם ב לקבל ענייני ח״א באירופה לידיו. עומד לשוב ארצה בקרוב עם משפחתו.״ יששכר ביקש איפוא מלוי אשכול ומאהרון רמז לדאוג לכך ״שחבר אחר יגיע הנה בימים הכי קרובים,״ שכן, לדבריו, לנוכח 116 הוא ״עושה כל הסדורים הדרושים״ לשובו ארצה עד ההתנגדות של סחרוב הציע יששכר שיהודה בריגר, אשר ריכז, כאמור, את כל הפעולה במבצע " רמז השיב לו כי פנחס קוזלובסקי 7 ״בלק״, ירכז גם את כל ענייני חיל־האוויר באירופה )ספיר( מתוכנן לצאת לריכוז כל הפעולה באירופה במקום שאול מאירוב, וכי יש לו ״הוראה לאליהו אל שוימר וליאו גרדנר, ומה הסיכויים לרכש מטוסי הספיטפייר. בעקבות הפינוי של זאטץ שאל רמז את אבריאל ואת יששכר למצב העניינים בציכיה, והדגיש כי ״הכרחי שליאו יחזור מהר לארגן את הבסיס כאן.״ באותה שעה היה עדיין אל שוימר ברומא, מטפל ״בעניני חלקי חילוף ומכשירי קשר,״ תוך שהוא ״מחכה כל יום לסיום קניות הששה ספיטפיירים הראשונים״ ולבדיקתם. לעומתו, ליאו גרדנר שהתכונן לצאת לליסבון )כדי לארגן תחנות ביניים בדרך להברחת מטוסי הקרב מארצות־הברית( עוכב על־ידי יששכר, שביקשו לצאת לארץ. ואכן, 118 גרדנר חזר לארץ ב בינתיים לא מונה מחליף לחי יששכר. ב פינוי זאטץ 223 פעולת הרכש באירופה. למחרת היום התקיים שם דיון כולל בסוגיית תיאום הפעולה בין המרכז באירופה למרכז בארצות־הברית ולצרכים של הארץ בכל הנוגע לפעולת הגיוס והרכש עבור חיל־האוויר. בדיון זה שב ועלה הצורך ״לברר עם ליש המגויסים אשר לא בוטחו בארצם,״ שכן הוסכם אז שהם יבוטחו בארץ על סך כתוצאה מכך היו כאלה, שלא בוטחו כלל. נכון לאותו מועד, העיקה מאוד בעיית המגויסים אשר החלו חוזרים לארצות־הברית, מבלי שהפעולה תתואם בין המרכזים השונים. עובדה זאת גרמה לפגיעה הן במגויסים עצמם הן בצורך להמשיך ולשמור על חשאיותה של הפעולה. לפיכך נקבע שיש לרכז את כל הטיפול בבעיה זאת בידי אדם אחד בג׳נבה, והוא יטפל בכל מקרה לגופו: הוא ישלח כל מגויס כזה עם מכתב נלווה, שבו יפורטו, בין השאר, מהם הגורמים לשובו, הוא גם יצייד כל אחד ; האם יש כוונה להחזירו לארץ, וכן התנאים הכספיים שסוכמו אתו ב ״להחזיר את האנשים בודדים או בקבוצות קטנות דרך מרכזים אחדים )ליאונרד, נטר, ברג( כל זאת — גם כדי למנוע, עד כמה שאפשר, דליפתן של ידיעות 119 ואם אפשר בדרכים שונות.״ הקשורות לפעולות חיל־האוויר בכלל ולפעילות האגף לתובלה אווירית בפרט. ואכן, עד אז התפרסמו, כאמור, ידיעות רבות באמצעי התקשורת באירופה על אודות הרכבת האווירית מציכיה לישראל. ״טיס החשוד בדגול״ מקורן של הידיעות באנשים מסוימים, שהתנדבו לשרת בחיל־האוויר בתחילת הלחימה, והחלו לעזוב את שורות החיל — במיוחד למן תחילת ההפוגה השנייה. אין ספק, שהמידע הרב שפורסם על מבצע ״בלק״ היה מהגורמים, שדחפו עוד יותר את הצ׳כים להורות על פינוי הצוותים והמטוסים מצ׳כיה. אולם ייתכן שלהוראת הפינוי היה גם קשר כלשהו למידע הפנימי המפורט, שהועבר ככל הנראה לאנשי האו״ם ולאמריקנים על־ידי חשוד בריגול, שפעל בתוך שורות האגף לתובלה אווירית. בתנאים של מבצע ״בלק״ על כל מאפייניהם, כמתואר לעיל, לא היה קשה להסתנן לבין שורות הצוותים. כמעט כל תחום ביטחון השדה היה פרוץ לכל רוח. שמו של החשוד היה הנס אלכס ליהמן, לא יהודי, יליד שווייץ. הוא טס כטייס־המשנה במבצע ״בלק״. בין שאר טיסותיו טס גם עם לארי ראב, מקברניטי האגף. ברשימת האיוש המוקדמת ביותר של הצוותים שפעלו במבצע ״בלק״, מ 120 ל־ ליהמן הגיע למשרד הסוכנות היהודית ברומא ב השווייצי, כדי להתנדב לחיל־האוויר הישראלי. לאחר שהמתין שם מספר ימים, נשלח לפריס, ולאחר מכן לציכוסלובקיה. שם אורגנה לו ויזה למשך שלושה חודשים )מ מספר ימים השתלב במבצע ״בלק״. מהר מאוד - כבר בשבוע הראשון של חודש יולי - עורר את חשדם של מרכזי הפעולה בצ׳כוסלובקיה, והם שיתפו בחשדם את מטה האגף לתובלה אווירית בארץ. זה ביקש מהם, ב 224 גשר אווירי לעצמאות כמו כן תפרטו את האשמותיכם.״ עם זאת, מפאת חומרת העניין לא שולב ליהמן בטיסה החוזרת לזאטץ, ובינתיים עוכב בארץ. כעבור ימים ספורים, ב ממרדר לאורבך, כי בעניין החקירה המתנהלת נגד ליהמן התקבלו מזאטץ הפרטים כדלקמן: לעתים תכופות ; הוא בהחלט חשוד כמרגל. היה לו קשר עם יצאנית הידועה כסוכנת בריטית יצא מזאטץ לפראג, שם שהה בבתי־המלון היקרים ביותר — אף שכאשר גויס לפעולה במסגרת הוא נפגש שם עם אזרח שווייצי לא מוכר, ואמר לו ; מבצע ״בלק״ היה חסר אמצעים. זאת ועוד ״שהוא עובד כרגע בשבילנו ושהוא סוכן של השירות השווייצרי החשאי.״ כן הראה לו פקודה, שהופצה בזאטץ ושנשאה את הכותרת ״קרא והשמד״. מרדר הורה לסלק את ליהמן מיד מהבסיס בזאטץ, שכן היו שרויים שם במאמץ קדחתני להשלמת ההכנות להפעלת מטוסי B-17-n בארץ ולפיה יועדו המטוסים להפציץ בדרכם לארץ את קהיר, עזה ואל־עריש. הומלץ איפוא שקצין המבצעים של האגף יתייעץ עם צבי סוקוליק, קצין הביטחון במסגרת האגף, באשר לפעולה מידית נגד האיש, אף מעצרו או כל פעולה אחרת שתימצא לנכון. בעקבות זאת הוחלט למנוע את יציאתו מהארץ, והמעקב אחריו נמשך. בדו״ח של דוד פליגלמן)פלג(, קצין המנהלה של אגף תובלה אווירית, מ שאר הצעדים שננקטו הוכנס איש בטחון מיוחד למלון ׳פרק׳ למטרה זו.״ גם לאחר המעבר של צוותי האוויר למלון ״בריסטול״, נמשך המעקב אחר ליהמן. הוא לא שולב בטיסות ״בלק״, ולא ניתנה לו האפשרות לעזוב את הארץ. בה־בשעה נעשה מאמץ רציני במטה האגף לקבוע כללים ברורים יותר לשיפור נושא ביטחון־ השדה. צבי סוקוליק מונה לקצין הביטחון של האגף, ותחומי פעילותו כללו חקירות שונות, סידור רשיונות כניסה למטה חיל־האוויר ולשדות התעופה וכן רשיונות להחזקת נשק, לחלוקתו ולרישומו. כן היה אחראי להסדרת נסיעתם חזרה של הטייסים השבים לארצות־הברית. בד־ בבד הוחל בהכנת תעודות זיהוי מיוחדות לטייסים וכן בביקורת של כל הדואר הנכנס והיוצא באגף. מולאו שאלונים אישיים לכל עובדי האגף ולאלה שהיו מועמדים להתגייס לאגף, ורק לאחר בדיקתם הביטחונית אושרו לגיוס - או נמסרו לבדיקה נוספת לקצין הביטחון של חיל־ 121 האוויר. רק באמצע אוגוסט סיימו כל עובדי האגף בעקרון את מילוי ״שאלוני הבטחון״ ולראשונה התאפשר למטה האגף לדעת גם את הפרטים האישיים החיוניים על אודות האנשים 122 העובדים במסגרת האגף בינתיים נמשך המעקב אחר ליהמן. יוסף הורנגרד, ממחלקת הביטחון של החיל בראשותו של שרגא ינאי, נפגש עמו במלון ״פרק״ כדי לטפל בבקשתו להסדיר עבורו ״פספורט א״י ישראלי סיפר לו ליהמן, שהוא ״היה בשרות פעיל בחיל התעופה השויצרי וערק משם״ כדי להתגייס לאגף לתובלה אווירית. לדבריו, בהיותו ברומא פגש את אחד העיתונאים השווייציים שהכיר בעבר, וזה פרסם כעבור זמן מה מאמר עליו)עם תמונתו(, ובו כתב כי התגייס לחיל־האוויר הישראלי. בעקבות זאת היה ליהמן בטוח, שאם ייאלץ לנחות נחיתת־אונס, ״ימסרוהו לקונסול השויצרי והאחרון ישלח אותו חזרה לשויצריה. בגלל סבות אלו ביקש פספורט א״י אך אינו מוכן להפסיד את הפספורט השויצרי שלו.״ על־פי השיחה שהיתה ביניהם, סיכם הורנגרד: C* tMM mm II «¥VVV¥»VVV¥¥»¥VVVV*VVVVV»WV¥V«VVV< Ws 1164602 ״״vvvvy*aaaaa«aaaaa*aaaaa•! 1*AAAAA*AA*AA«AAAAA»AAAAA»i ־—׳>־״׳ COHFfDfBATIOH SUISSE SCHWEIIE8ISCHE E106 EN0S31 EN SCH A FT CONFEDERAIIOHE SVIHERA PASSEPORT PASS PASSAPOBTO ]CHWEIZE RIUROt• CITOTCMS SUISJES CITTADINI iVIZZ דרכונו של החשוד בריגול 226 גשר אווירי לעצמאות ״קשה לי מאד לתאר שהבחור הזה הנו סוכן סודי. אמנם יש לי הרושם שהוא מפטפט הרבה... אני מחכה לדין וחשבון של מרגיטאי.״ ואכן, תומס )גד( מרגיטאי, יחד עם בנימין קגן, שניהם ממחלקת הביטחון של חיל־האוויר, נפגשו ב את הנ״ל.״ הם הציגו את עצמם בפניו כאנשים המעוניינים בתותחים בני להם ״ישנה ללהמן אפשרות להעבירם ארצה.״ במהלך פגישתם שוחחו על מבריחי הנשק הגדולים שהם מכירים ועל העברות נשק באירופה, והשתדלו לתת לו את הרושם, שעבור כסף הם מוכנים לעשות הכול. הם התרשמו מדברי ליהמן, ״שאינו שבע רצון מהתנאים שלו בארץ, מהמשכרת שצריך היה לקבל מאתנו, ושהנו מוכן לעזוב את הארץ ולעבוד באירופה ולעשות שם את הדברים שידרשו ממנו.״ הם נדברו להיפגש למחרת היום, אולם בכוונה דחה מרגיטאי את הפגישה ל קפה שקט ברחוב בן־יהודה פינת טרומפלדור. שם הציע ליהמן ״לעשות עסקים טובים לא רק במסחר בנשק אלא גם בידיעות.״ מרגיטאי שאל אותו: אם ישלח אותו ״לפריז או למקום אחר באירופה, האם יהיה מוכן למסור ידיעות שרכש בארץ ואח״כ לחזור ארצה ולעבוד עבורי,״ וליהמן השיב בחיוב, תמורת משכורת שתיקבע מראש — לפחות מעסקי נשק.״ כעבור ארבעה ימים שוב נפגשו במלון ״עדן״ ברמת־גן. לדברי מרגיטאי, עשו בפגישה זאת רושם ״שהאדמה בוערת תחתנו ושאנו עוזבים את הארץ בחפזון.״ הוא הציע לליהמן לצאת לפריס על־פי התנאים שהוא הציג בפגישתם הקודמת. הם נדברו להיפגש למחרת אולם, ליהמן פנה ; היום בקפה ״ברזיל״, שם יעביר לו ליהמן תמונות לסידור הדרכון שלו לקצין הביטחון של האגף ״מרוגש ומבוהל, והודיע שסוכן זר רצה לקנות ממנו ידיעות והוא מפחד שיהרגנו. כמו״כ מסר.... את כל מה שהצעתי לו במלון עדן.״ אף־על־פי־כן כתב מרגיטאי, כי ״למרות התגובה של להמן לדברי, אין אני בטוח בנאמנותו.״ הוא סיכם איפוא: אין אני חושד בלהמן שהנו מרגל טפוסי, שנשלח אלינו ע״י אויבינו אלא אני מוצא בו אדם שיכול להיות מרגל תכני את תולדות חייו. כמו״ב אינני חושב שזה רצוי להחזיקו במלון בריסטול בתי׳א. הצעתי היא לשלחו לאחד מהבסיסים שלנו לעבודה, לא בטייס, ולהחזיקו שם במשך זמן תחת השגחה של חברים. אולם, למרות המלצה זאת דווח בשבוע השלישי של חודש אוגוסט למפקד האגף על ״סיום ענין ליהמן ע״י קבלת החלטה לשלחו מהארץ.״ זה לא השלים עם ההחלטה לשלחו מהארץ, וכתב מכתב אישי מפורט לנט כהן, ראש אגף מודיעין של חיל־האוויר. הוא ציין בו, כי לאחר שיחה ממושכת עם ״בנימין שרגר״, שהוא שרגא ינאי, ראש מחלקת ביטחון באגף המודיעין של החיל, הוחלט לשחררו מהאגף לתובלה אווירית ב הצורך בחקירה, אולם ״עד היום אינני יכול לתאר לעצמי איך נוצר נגדי החשד.״ באותו מכתב ציין ליהמן, שאין באפשרותו לחזור לשווייץ, ובגלל עובדה זאת, ״כמו גם בגלל האהדה״ שהיתה לו לדבריו עם העניין הישראלי, הוא מוכן לצאת על אחריותו ובמימונו בשליחות מיוחדת לקהיר. פינוי זאטץ 227 במכתבו לא ציין ליהמן מה היתה ההתייחסות של חיל־האוויר לבקשתו! אולם, באחד הדיווחים המאוחרים, שנכתב ככל הנראה על־ידי בנימיו קגן, האחראי גם לענייני ביטחון בכל הקשור לפעילות חיל־האוויר באירופה, מצוייה התייחסות לכל סוגיית ליהמן: הנס להנץ היה חשוד בריגול למען בריטים בעופרי ] לא עלה בידינו להביא עובדות. מגבוה ביטלו הצעתנו לחסלו בלי עובדות והוחלט להחזירו לאירופה. לפני יציאתו הוא הציע לנו לחדור למצרים ולעשות שם עבודה. הוא טען שבזה הוא רוצה להוכיח שהוא ישר והוא רוצה להתחיל חיים חדשים בארץ. מפני שהחלטה להחזרתו נתקבלה, הודענו לו שיכול לעשות לפי רצונו אבל הוא לא יקבל שום עזרה מאתנו ואנחנו גמרנו אתו. הוא ניסה להתקשר עם מצרים לפי שאני יודע אבל כנראה באותו הזמן התקשר גם עם 123 הבריטים ואכן, גם במכתבו ציין ליהמן כי יצר קשר עם הבריטים, ולדבריו התיר לו ינאי למסור ידיעות שכבר פורסמו באמצעי התקשורת. לאחר שיחתו עם ינאי, הגיע לרומא, נפגש שם עם דני אגרונסקי, מרכז הפעולה האווירית באיטליה, וקיבל ממנו הוראות באשר לצורת הפעולה והקשר ביניהם. אולם, לדבריו, מאז לא שמע מאגרונסקי ולא קיבל שום התייחסות לשלושה מברקים ששלח אליו. במכתבו זה חזר ליהמן על נכונותו לפעול בקהיר לטובת ישראל, וסיים אולם, לדבריו, ״הוא חושש רק ; בהדגשה כי הוא מודע לכך שמכתב זה עלול לגרום לו סיכון רב מכך שהוא עלול להיות אויב הישראלים או היהודים, שכן לאויב כזה העולם הוא כה קטן.״ בזה הסתיימה לכאורה פרשת ליהמן, אולם לא נשלמה - ועוד נשוב אליה בהמשך.* חנוכת בסיס עקרון בינתיים נפסקה הפעילות האינטנסיבית, שבה היו שרויים צוותי האגף למן רכישתם של מטוסי הקומנדו בארצות־הברית. הפסקת מבצע ״בלק״ הותירה את המסגרת בערפל כבד וב״ימים של אף עלתה שאלת נחיצותו של האגף. אמנם, מטה האגף נערך 124 אי־בהירות״ באשר לעתידה במהירות לקליטת מטוסיו וצוותיו בארץ, וקצין המבצעים של האגף ערך תוכניות לעתידם, שכללו בין השאר גם ״תכנית מקצועית לקברניטים... והעברת האמונים בשביל טייסי המשנה״ - אולם פעילות קונקרטית להעסקתם טרם נתגבשה לכלל מעשה. חוסר מעש ועתיד מעורפל איימו להשפיע באורח הרסני על מידת המוטיבאציה, והבעיות האישיות ושאלות תנאי השירות במסגרת הפעילות צצו ועלו ביתר־שאת. פתרון זמני לבעיית חוסר התעסוקה נמצא בהחלטה לשלב את מטוסי האגף בטקס חנוכת בסיס עקרון, שבעיקרו נועד לשקף את ההתקדמות הרבה 125 שחלה בבנייתו ובארגונו של הבסיס בסיכומו של דיון במטה האגף ב לחנוך את פתיחת שדה התעופה עקרון ב־ ראה להלן 228 גשר אווירי לעצמאות חיל האויר לישראל שדה חע המפקד, חבר הקצינים והא הישראלי בעקרון סתכברים בזה להזמין את כבי לפתיחה הרשמית של הבסיס, אשר תערך ביום שלישי י״בבאב החשידו 171 מפקד שדה תשפה עקרזן הזמנה לפתיחתו הרשמית ממטוסיו: שלושה מטוסי קומנדו ומטוס סקיימסטר במפגן, אשר ״יהיה קצר אך מרשים.״ אורבך שאל אם יש די דלק )ייתכן ובכך התריס נגד הרעיון לבזבזו על טיסות ראווה(, אולם, מרדר ראה באירוע הזדמנות: ״זו הפעם הראשונה מזה חמשת אלפים שנים, שליהודים יש חיל־אוויר משלהם. הזדמנות זו צריכה להיחגג כראוי, והכל יוקצה להצלחת האירוע.״ דבריו אלה של מפקד האגף והצורך לברוא הכול כמעט יש מאין היו הבסיס לכינוי הפעולה בשם מבצע ״התש״ח״.* מרדר מינה איפוא את הרולד אורבך, מיכאל קולנשר ויהודה גלעדי לגבש תוכנית לאירוע והמליץ שתכלול נחיתה, תדלוק וכל שאר הדברים, שאפיינו את פעילות מטוסי 126 האגף במהלך מבצע ״בלק׳׳ גם מפקד חיל־האוויר, אהרון רמז, הזכיר בדיון מטה חיל־האוויר את מועד חנוכתו של שדה עקרון, וציין: ״ראש הממשלה יוצא לביקור בשדות התעופה. כמו כן יהיה ביום שלישי הפתיחה ואכן, על־פי 127 הרשמית של שדה עקרון. יש צורך להראות להם קצת ממה שיש לנו בעקרון.״ הנחיותיו ותכנונו של מפקד שדה עקרון, אלכס זילוני, הוכנה הזמנה, ותוכנית סדר־היום חולקה לכל המכובדים הרבים שהוזמנו לאירוע.** במרכזו, כפי שנכתב בהזמנה, היו ״טיסות ראווה על־ידי חיל־האוויר.״ מטיסות ואווה למבצע ״התש׳׳ה״ הנחייתו של מפקד האגף ב הזמנים, שאפיין כל שלב משלביו, היה הגורם העיקרי לקשיים הרבים, שאפיינוהו במהלך 5,708 ״ לקראת האירוע אף יזם ותכנן מפקד הבסיס, בסיועו של שמואל רוזוב מיחידת ההסוואה של החיל, את עיצובו 128 של דגל הבסיס, אשר הפך להיות, מאוחר יותר, דגל חיל־האוויר פינוי זאטץ 229 ביוזמתו של הל אורבך החלה מתרקמת התוכנית, שהפכה את 129 התכנון, התרגול והביצוע המפגן המתוכנן למבצע המשולב הראשון של חיל־האוויר הישראלי. כאמור, היה אורבך בעל עבר פעיל בשורות חיל־האוויר האמריקני, וניסיונו, בצירוף ניסיונם של הטייסים האחרים שפעלו במסגרת האגף, תרמו לגיבושה של התוכנית. מאידך, פעילותו של מוניה מרדר בשורות ה״הגנה״ כמפקדם של רבים מאלה, שמילאו תפקידים בכירים בשורות צה״ל, תרמה להוצאת התוכנית שהתרקמה מן הכוח אל הפועל. מרדר נפגש עם מפקד חטיבת ״גבעתי״, שמעון אבידן, וביקשו להקצות פלוגה מחטיבתו לתוכנית אשר הלכה והתגבשה. ואכן, הוחלט שפלוגה בפיקודו של שלמה להט )צייץ׳( מגדוד אמנם, נוכחותו הקבועה של הגדוד בשדה עקרון הפריעה למימוש תוכניות 130 תשתתף במבצע האגף להעברת צוותי האוויר ממלון ״בריסטול״ לעקרון, אולם, הפעם לרגל המבצע - סייע הדבר. לצורך תיאום הפעולה הוקם מטה מיוחד, וישבו בו נציגי האגף ונציגי חטיבת 131 ״גבעתי״ תרגולה של הפלוגה מהחטיבה החל בהרצאה בת כמחצית השעה, שתורגמה בדזמנית מאנגלית לעברית. נסקרו בה תכונותיו של המטוס - מרחק הטיסה, המהירות וסוגי המטען שהוא יכול לשאת. כן הובאה לידיעתם ההיסטוריה של מטוס הקומנדו כנושא כוחות סער בחזיתות רומא, סין והודו. ניתנה להם הקדמה כללית לטיסה, והודגשו אמצעי הביטחון שעל החיילים לנקוט במהלך האימונים, הטיסה או בשעת סכנה באוויר. כן הובהר להם כי הפיקוד על החיילים מזמן העלייה למטוס ובמשך כל זמן השהות באוויר עד הירידה ממנו הוא בידי משהסתיים הלימוד העיוני, תורגלה הפלוגה בעליות וירידות 132 ״המפקד האווירי״ בלבד חיילי2 30 גשר אווירי לעצמאות מהירות מן המטוסים תוך ניסיון מתמיד לשנות ולהתאים את צורת מדרגות הירידה ואת זווית השיפוע שלהן. החיילים תורגלו על ציודם האישי המלא, ואף ביצעו תרגילי העמסה ופריקה של הנשק המסייע, שכלל אף תותחים. הלל אולדג)אל־דאג(, קצין ההנדסה של חטיבת ״גבעתי״, בסיום התרגול על הקרקע הצליחו 133 תכנן ובנה את המתקנים להעמסת הציוד ופריקתו 134 החיילים לשפר את זמן ההורדה מארבע דקות ל־ שלב הלימוד העיוני ותרגול ההעמסה והפריקה המהירה היו חיוניים ביותר, מכיוון שלרוב החיילים היתה זו הטיסה הראשונה בחייהם, ומן הראוי היה להבהיר להם — לפחות באורח עיוני - את ההוראות הקשורות בה, כפי שהסביר מאוחר יותר הל אורבך. מאידך, היה ברור למתכנני המבצע כי הזמן, שבו מתארגן הכוח המוטס למן שלב הנחיתה בעומק שטח האויב ועד השלב שבו הוא מסוגל לפתוח בלחימה, הוא קריטי. התמשכותו של השלב הזה מבטלת את גורם ההפתעה אצל היריב, מסכנת את הכוח המונחת ואת המטוס, ואף עלולה למנוע את נחיתתם של מטוסים נושאי גייסות נוספים. משום כך תורגלה הפלוגה בעלייה ובירידה, בהעמסה ובפריקה במשך זמן רב לצורך צמצום זמן ההיערכות לאחר הנחיתה ככל שאפשר; ייתכן שהסיבה 135 אולם, הכוח לא ביצע אף לא טיסת אימון אחת ממש קודם הביצוע עצמו לכך טמונה ברצון לחסוך בדלק מטוסים או בלחץ הזמנים. כך או כך, בפקודות־יום של מטה חיל־האוויר ב באותו היום יצאה הפלוגה של 136 תתקיים הפתיחה הרשמית של שדה התעופה עקרון.״ ״גבעתי״ במטוסי הקומנדו לשדה התעופה ברמת דוד. בהגיעם לשם פשטה השמועה על המפגן המתוכנן מעל שדה התעופה בעקרון, והגיעה גם למפקד טייסת אישור של מפקד בסיס רמת דוד, דב בן־צבי,* ״לטיסת מבנה, לבדיקת טייס חדש ולבדיקת כוונות הפצצה נ שם(, אם זה ״בסדר לטוס מעל עקרון.״ דיובל השיב, ״שהוא לא חושב״ שזה בסדר, אולם אם יחליט לטוס — ״ פעולת הטייסת, ואכן שלושת ״המבצרים המעופפים״ המריאו אף הם לפעולת ריכוך של ״עמדות האויב״, שהוקמו במרחק־מה משדה עקרון במיוחד למטרת המבצע.** אחריהם, לאחר 137 על־פי פקודות יום מ ** בעקבות הופעת המטוסים הורה מפקד אגף מבצעים של החיל עוד באותו היום בשעה מחלקת ביטחון של החיל, בנימין קגן, להודיע למפקד בסיס רמת דוד ״שהנו נחשב במעצר חופשי.״ יעקב אופנהימר נשלח לשם כדי להודיעו על כך. אולם, כשהגיע לשם לא מצאו, אלא רק את קלוד דיובל, מפקד טייסת תעופה ומ״מ מפקד הבסיס. הוא שאל את הרולד סיימון ממחלקת המבצעים ״אם פקודת המעצר חלה גם על מ״מ מפקד שדה התעופה ברמת דוד.״ הוא ענה על שאלתו בחיוב, והוא מסר לו איפוא את ההודעה ושמע מדיובל, שמפקד טייסת הפטישים ״הודיע לו שהוא יוצא לתמרונים בכדי לנסות את כוונות הפצצות החדשות שקבלו. והיות ונערך באותו יום נשף פתיחת שדה עקרון הוא ביקש רשות לטוס מעל לשדה הנ״ל. תשובתו של מ בעקבות האירוע הועבר כץ מתפקידו כמפקד הטייסת, והפיקוד הועבר לאל רייסן. פעולתו של מפקד אגף מבצעים לא נראתה למפקד החיל, והוא כתב לו : ״יש להימנע להבא מחזרה על המקרה בו פקדת לאסור את מפקד בסיס רמת דוד. א. אין בסמכותך לאסור קצינים גבוהים נושאי תפקיד אחראי בחיל. ב. אין חוס־מזג 158 ומעשי פחז כאלה עולים בד־בבד עם תפקידך ועמדתך במטה.״ פינוי זאטץ 231 ״המבצרים המעופפים״ המתנה ארוכה, חשופים לקרני השמש הקופחות - עלו אף החיילים למטוסי התובלה ברמת 139 דוד, ואלה המריאו כעבור זמן קצר ראשונים הגיעו ״המבצרים המעופפים״, ולאחר שהפציצו את ״עמדות האויב״ ופנו לצאת מהאזור, נראו ארבעת מטוסי האגף: מטוס הסקיימסטר בחודם ושלושת מטוסי הקומנדו בשורה אחריו. אמנם, הופעת המטוסים - שטסו בגובה נמוך ובמרחק למטוס - הותירה רושם רב על המכובדים שצפו במבצע, אולם טיסתם הנמוכה והצפופה של המטוסים, הבנויים לטיסה בגובה רב, גרמה ל״בורות אוויר״, ובכך הגבירה את הרגשת הקבס והבחילה של חיילי הפלוגה המוטסת, שממנה סבלו ממילא עקב חוסר אוורור נאות בתוך 140והדבר השפיע מאוד על הביצוע לאחר הנחיתה ; המטוס ו״מכת השמש״ שקדמה לעלייתם חרף הרגשה רעה זו היתה המשמעת בקרבם טובה מאוד — למעט מקרה שבו הצטופפו כדי להשקיף על תל־ אוו־בך, החיילים בצידו הימני של מטוס הסקיימסטר, שהוטס בידי הל אביב, ובכך גרמו לחוסר איזון של המטוס. חרף המגבלות בשמירת קשר תקין בין המטוסים )עקב המחסור במכשירי קשר אחידים בכולם( נשמר בדרך כלל המבנה, אולם משנפרדו המטוסים לצורך הנחתת הכוח הרגלי, חלף זמן רב בין נחיתתו של כל אחד ואחד מהם. עיכוב זה, ועמו הרגשת הבחילה אצל חלק מחיילי הכוח, גרמו להארכת שלב התארגנותו. גם כלי ההעמסה והפריקה נתגלו כבלתי מתאימים: שיפוע הסולם שהוצמד למטוס הקומנדו היה תלול חיבור סולם ההטענה למטוס עבור הג׳יפ לא תוכנן כהלכה, ועקב ; מדי והקשה על היורדים תזוזתו של הסולם נותר הגייפ תלוי בגלגליו הקדמיים במטוס, ורק באמצעות מנוף הצליחו 232 גשר אווירי לעצמאות , • , , ״;•!,.׳, .׳ . גי. מטוסי האגף: סקיימסטר ושלושה קומנדו בטיסת הראווה לבסוף להורידו. אולם, למרות כל התקלות הללו ירד הכוח המוטס תוך כ לדברי מפקד האגף, נגרמה ״הפתעה בלתי־נעימה, כשעל אף כל ההוראות החמורות שלא להכניס זרים למטוסים, הופיעו פניה של היפהפיה - חברתו של הלל המטוס מיד עם הפתחה. לרגע קט הופנתה תשומת־לב הקהל אליה, אולם מיד היינו שוב 141 רתוקים להתפתחות התמרון.״ בפרק זמן זה תקפו מטוסי טייסת הקרב״ את ״עמדות האויב״ כהכנה לקראת פריצתו של הכוח המונחת. משתמה ירידת חיילי הפלוגה, המריאו מטוסי האגף כלעומת שבאו, ומטוס תובלה נוסף הצניח עוד אספקה ותחמושת לפלוגה. בינתיים תמה היערכותה של הפלוגה, והחלה התקדמותה לעבר ״עמדות האויב״. ״המטרה נכבשה, והתוצאות של המבצע עלו על המשוער — הקהל שנכח היה עד למבצע מסוג זה, שהוא היה ראשון, בכל שנות ההיסטוריה של בסכמו את אירועי היום כתב דוד בן־גוריון ביומנו: ״אחרי הצהריים יצאתי 142 עם ישראל.״ לא ידוע מתי הוחלט לשלב גם את מטוסי הקרב במפגן, וייתכן שאף כאן היתה יוזמה מקומית; שכן לנוכח המחסור במטוסי קרב ובעייתיות ההטסה של מטוסי המסרשמיט קשה להניח, שמטה חיל־האוויר אישר את השתתפותם. פינוי זאטץ 233 לשדה התעופה בעקרון שנחנך מחדש. סודר מסקר מרהיב של אווירוני קרב ומפציצים למחרת היום 143 ׳מבצרים מעופפים׳ וצבא מוטס שערך קרבות עם ׳האויב׳. צומח חיל־האוויר.״ שלח מרדר מברק למאירוב, אשר שהה עדיין בכינרת, ובו כתב: ״אתמול נערך טקס פתיחה של שדה עקרון בנוכחותו של בן־גוריון. הופעתנו עם 144 רושם ניכר.״ במכתבו של מוניה מרדר למפקד חיל התותחנים צורף הדו״ח על הפעולה, כפי שנכתב על־ ידי הל אורבך, קצין המבצעים של האגף, ונאמר בו: ״מלבד הטקס של פתיחת בסיס עקרון, היה בכוונתי ע״י בצוע פעולת ובמכתבו 145 אפשר להגיע לידי השגים ויעילות בבצוע פעולות הטסת ציוד, הספקה וחיילים.״ למפקד חטיבת ״גבעתי״, כתב: רוצה אני להודות לך על שיתוף הפעולה שלבם בביצוע פעולת זו נסתיימה בהצלחה רבה והדגימה אפשרויות שיש לפתחן. על־ידי שיתוף פעולה ביניכם ובינינו הראינו שאפשר להגיע לידי השגים ויעילות בביצוע פעולות הטסת ציוד, הספקה וחיילים. אנשיך אחר אימון קצר בלבד, הראו כושר פעולה רב וזריזות רבה. טייסינו אשר הם בעלי ניסיון בפעולות כאלו מזמן שירותם בצבא האמריקאי, מלאים תשבחות לאנשיך ולכשרם, ומתוך הערכת 146 היכולת, מאמינים בהצלחתנו בהקמת חיל־מוטס אלבס זילוני, מפקד הבסיס, נואם בטקס. מאחור: בןיגוריון, היימן שמיר, מתיה מ רד ר 2 34 גשר אווירי לעצמאות בן-גוריון בעקרון, עומדים משמאל פרץ פורן)פוזנר(,!,!, אלבס גטמון, ?,אגאסי, ?,?,!; יושבים משמאל: נחמיאס)סגן מפקד משטרת ישראל( ורעייתו, יחזקאל סחרוב)מפקד משטרת ישראל( ורעייתו, נחמיה ארגוב)שלישו של בן-גוריון(, היימן שמיר, דוד בן-גוריון, אלכס זילוני, מרדכי בורנשטיין, פיטר בר גם חיים גורי, מפקד קורס הצניחה הראשון שנערך בצ׳כיה, מזכיר את תרגיל ״התש״ח״ במכתבו לראש אג״ם, יגאל ידין, בעניין ״הקמת יחידת צנחנים״: ״בשבוע שעבר נעשה ניסיון מענין בעקיר בשדה התעופה בהפעלת יחידות חיל מוטס בפעולת פשיטה. בפעולה זו ישלבו אלמנטי הצנחה. יש לתאם את כל הנסיונות הנעשים בשטח זה עם אמוניה ותכניותיה של יחידת הצנחנים לשם שלוב ולמוד הדדי...״ ואכן, ידין הציע לרמטכ״ל, יעקב דורי, למנות את גורי למפקדה הראשון של יחידת הצנחנים, אשר תצורף לשירות המודיעין. בפגישותיו של גורי קודם לכן עם ראש מטה חיל־ האוויר נאמר לו, כי ״חיל־האויר מצדו מסוגל למלא על הצד היותר טוב את הקשור בתפקידו הוא ז.א. הספקת מטוסים לאמון ולפעולה, מצנחים לאנשים ואספקה, מכשירי אמון וכף. הוא קובע כי בשרות ח.א נמצאים כיום טייסים שיוכלו בבטחון גמור לאחר אמון מסוים לעסוק ואכן, ב־ 147 בהצנחת אנשים.״ נקבע יואל פלגי,* אשר חזר לא מכבר מפעילות רכש מטוסים וגיוס מתנדבים בדרום־ 149 אפריקה במלחמת העולם השנייה שירת פלגי ביחידת הצנחנים של ארגון ה״הגנה״ שפעלה במסגרת הצבא הבריטי. בשנת פלגי נחקר, עונה ונשלח למחנה השמדה. הוא קפץ מהרכבת, חזר לבודאפשט והצטרף שם למחתרת יהודית "8 שהצילה יהודים. אחרי המלחמה פעל ב״מוסד לעלייה ב׳.״ פינוי זאטץ 235 תרגיל ״התש״ח״ הוכיח אמנם את הפוטנציאל, הגלום במטוסי התובלה של האגף לתובלה אווירית להעברתם של כוחות מוטסים מעבר לעורף האויב; אולם הבעיה הבוערת ביותר באותה השעה היתה מצבו של הנגב, אשר מקורות האספקה שלו הלכו והידלדלו. לפי החלטת כ״ט בנובמבר נכלל הנגב להלכה בתחומי המדינה היהודית, אולם למעשה נותק מתחומיה. פינוי המטוסים מזאטץ והפסקת מבצע ״בלק״ יצרו את שעת הכושר לפתרון בעיית ניתוקו של הנגב. העברת נוחות מוטסים 2 36 גשר אווירי לעצמאות שיירה לנגב הנצור קיבוץ יד מרדכי לאחר ההפגזות המצריות פרק ו הטסת אלף טון ״!נגב יש עייפות ומתיחות גדולה״ על אף הצלחות מקומיות, נשארה הדרך מבית־גוברין למג׳דל בתום קרבות ״עשרת הימים״ בדרום בידי המצרים, והם הצליחו למנוע בכך את הקשר עם היישובים היהודיים בנגב. האו״ם הכיר אמנם בשליטת ישראל על הדרך שיצאה מח׳רתייה דרומה לנגב, ובימים הראשונים להפוגה השנייה עוד קיוו שהאו״ם יצליח להסדיר העברת אולם המצרים מיאנו להסכים לכך, ואף תקפו את השיירות. מצבו של ; שיירות לנגב 1 הנגב הלך והחריף ב על תוכניות המצרים, על מצבם הקשה של היושבים בנגב, ועל הצורך בתגבורת מהירה באנשים בין שאר דבריו אמר שריג: 2 ובאספקה אין תחבורה לנגב. ביחידות ובמשקים בנגב יש עייפות ומתיחות גדולה. המשקים כמעט שאינם מתקיימים המשקים, אין אנשים לקציר. הצנור לא פגוע. קו הצנור כולו בידינו, אן אין כוח להפריע למצרים להתיישב על קו המים. דרושה תגבורת מהירה... אנשים אפשר להוריד בגניבה, אבל תחריף בעיית האספקה. המלחמה בנגב לא נפסקה. הפסקת הפעולות בצפון הגבירה פעולות המצרים בנגב. התנועה באויר בנגב מיד לאחר ההפוגה היתה בסדר. עכשיו רק בלילה כי התגברה פעילות 3 המצרים238 גשר אווירי לעצמאות ב צה״ל בארבעה מרחבי פיקוד: חזית הצפון, המזרח, המרכז והדרום.* בראש הפקודה הובהר כי ארגון זה ״יאפשר א. ריכוז מהיר של מקסימום כוח־אדם, ציוד ושירותים בנקודות הכובד, הן להתקפה הן להגנה. ב. שחרור המטה הכללי מהצורך לטפל באופן בדיון מטה 5 ישיר בצרכים האופרטיביים של מספר גדול של יחידות משנה לוחמות.״ באותו יום הודיע מפקד החיל, אהרון רמז, ש״לפי כל הידיעות שנתקבלו עומדת 6 המלחמה להתחדש.״ אולם, המלחמה לא התחדשה, ועיקר המאמץ של צה״ל ושל חיל־האוויר בכללו הופנה 7 לאספקה לנגב הנצור. עד אז לא הצליחו כמה ניסיונות להעביר אספקה בדרך היבשה התובלה האווירית במטוסים הקלים לא יכלה לפתור את הבעיה, עקב המטען הזעום שניתן היה להעביר במטוסים אלה. עיקר הנטל נפל איפוא על טייסת מרמת דוד. מטוסים אלה היו ממריאים משם לשדה דב בתל־אביב, מחלקת אספקה מוטסת של מטכ״ל/אג״א** היתה מעמיסה את המטוסים במטען, שהיה מוכן שם מבעוד מועד, ומשם המריאו לפריקתו בנגב. נתיב טיסה זה גרם לבעיות תחזוקה רציניות, כיוון שדרוש היה להחזיק מכונאים וחלקי־חילוף גם ברמת דוד וגם בשדה דב. זאת ועוד, שניים ממטוסי הדקוטה היו רשומים על שמה של חברה אזרחית מדרום־אפריקה, ולפי הודעת הממשלה היה צריך להחזירם ״לדרום אפריקה לזמן מה לשם שמירה על הזכויות הרשמיות שלהן.״ ראש אג״ם, יגאל ידין, פנה איפוא לראש הממשלה, דוד בן־גוריון, וביקשו ש״לרגל מצב האספקה לנגב״ הכרחי לאשר את דחיית יציאתם של המטוסים לפחות בשבועיים ימים - ״אחרת לא תהיה אפשרות להעביר את האספקה המינימלית 9 הדרושה.״ ב עוזר ראשון לקצין ; קצין המבצעים - יצחק רבין ; סגנו לענייני המחוזות - אברהם נגב ; ירוחם כהן קצין האפסנאות - ; קצין המודיעין - זרובבל ורמל! קצין המנהלה - בני אדן ; המבצעים - אחיאל עמיחי מפקד מחנה המטה - יצחק לוי. נקבע שמחנה המטה ייקרא ; קצין השלישות - ארנן עזריהו ; חנן דשא מחנה ״יואב״, לפי כינויו של יצחק דובנו, שנפל במערכה על נגבה. עוד נאמר כי למפקד מטה מחוז השפלה מונה עמנואל נשרי, אשר יהיה כפוף למפקד חטיבה 4 לברטובסקי, שיהיה כפוף למפקד חטיבת ״יפתח/פלמ״ח״, שמואל כהן ** בפקודת אפסנאות מס׳ הספקה מוטסת״, אשר ״מתפקידה לדאג לסדורים מתאימים לשם הצנחה, זריקה והטסה של ציוד מכל המינים הנדרש באופן דחוף. א. מחלקה זו עומדת תחת פקוחו הישיר של מטכל/אגא בכל הקשור בהטסה, זריקה והצנחה של ציוד ומזון. ב. יש לזכר כי אך ורק במקרים מיוחדים יש הצדקה לשמוש במטוסים לשם העברת מצרכים. ג. בכל הענינים הנוגעים לאספקה מוטסת יש לפנות ל׳מחלקה להספקה מוטסת׳ במישרין, ולא לחיל־האוויר, או לאגם. העתק של מברקים למחלקה זו יש לשלוח לאגא. ד. העתק יש לשלוח גם לחיל־ האוויר בכל מקרה שנמסרת אינפורמציה על תוצאות זריקה או הצנחה, ואינפורמציה זו יכולה לשפר את 8 השטות המקובלות...׳׳ הטסת אלף טון 239 התוכנית והביצוע בעקבות אישור בקשתו של ראש אג״ם חוברה באגף המבצעים של החיל תוכנית פעולה, ולפיה הוקצו שני מטוסי דקוטה להובלת אספקה לנגב לתקופה של שבעה ימים למן הודגש בה כי היא מותנית בכך ״שמצב מזג־האויר ושרותים טכניים ירשו שכל מטוס יעשה שלוש טיסות כל לילה.״ עוד הודגשו בה העיקרים הבאים: אגא, אג״ם יהיו אחראים להטענוג המטוס בשדה תל־אביב ומפקד גדוד סרגיי ] אחראי לפרוקם במקום ירידתם 21:00 יכולה להבטיח את הוצאת לפועל התכנית של שלוש טיסות ללילה, היות ותנאי מזג האויר עלולים למנוע טיסות אחרי שעה של כל הצדדים, מספר הטיסות כפי התכנית יושג, יש להניח כי חיל־האוויר יוכל להוביל כ־ המטען כדלקמן הואיל ותוספת של שני מטוסים תעמוד לרשות חיל אויר אן ורק למשך התקופה הנ״ל, אין באפשרותנו לקיים הובלת מטען בכמות של יותר ארוכה. גם נאמר שלאחר מימוש התוכנית יהיו צוותי האוויר זקוקים לפחות ל 10 גם תדון מחדש סוגיית האספקה לנגב ״בהתחשב עם מצב המטוסים וצוות אויר.״ ברם, הפעולה לא התנהלה על־פי התוכנית, ובדיון מטה ב האוויר, אהרון רמז, כי למן הפעולה התעכבה בעיקר בגלל המחסור בחלקי־חילוף למטוס הדקוטה והמחסור באמצעים במימון לרכישתם של אותם חלקי־חילוף שניתן היה לרוכשם. יהודה רבין, מפקד אגף הנדסה, ציין כי ״שלחו אווירונים בלי חלקים נוספים. זה גורם שעומדים אוירונים הדורשים תיקון ואי אפשר לתקנם.״ מפקד החיל ציץ גם את אחריותו של אגף מבצעים של החיל: ״במובן ידוע מוטלת האשמה במבצעים. פקודה ממבצעים צריכה להנתן לכל האגפים והמחלקות עם כל פירוט הפעולה, בכדי שיוכלו כולם להתכונן. מבצעים צריך להיוועץ בכל המעוניינים בנוגע לפעולה.״ הוא שב וציין את הצורך להחליף את האנשים בנגב, אשר ״רעבים, חולים ופצועים,״ אף דיבר על כך שניתן לשלב ; ולעשות כל מאמץ להעביר לפחות ואכן, באותו יום הוציא קצין 11 בפעולה גם את מטוסי הנורסמן וגם את מטוסי הקומנדו המבצעים הראשי של החיל, דן טולקובסקי, פקודה, ובה נכתב: ״מהיום וככל האפשר בכל יום יגיעו לשדה ת״א 12 לדאוג לכך שיהיה מספר מספיק של אנשים ממחלקותיכם לשם טיפול במטוסים הנ״ל.״ כדי לשפר את הפעולה ולהחיש את האספקה לנגב, נעשתה פעולה בשני מישורים: במישור האחד נבדקה האפשרות לשנות את בסיסה של טייסת הדקוטה או את בסיס ההעמסה והטעינה של האספקה על המטוסים. כך, למשל, הציע בנימין אימברג, מפקד שדה דב, בתחילת 240 גשר אווירי לעצמאות אוגוסט, שעל־מנת לחסוך שעות טיסה יקרות המתבזבזות בטיסות שבין רמת דוד לתל־אביב — להעביר את בסיס הטייסת )לרבות חלקי־חילוף ואנשי אחזקה מיומנים( לשדה שבפיקודו. בכך גם ייפסק המצב, שהמטוסים נמצאים ומתוחזקים ברמת דוד - בעוד שהעמסתם ותדלוקם נעשים בשדה דב. הוא לא הסתפק בכך והציע חלופה נוספת: העברת הטייסת לשדה לוד, אשר לדבריו ״עונה מכל הבחינות לדרישותינו הטכניות, ולהשאיר בתל־אביב צוות ברם, ככל הנראה מפאת הקושי להעביר 13 מצומצם לטיפול בתנועת מטוסים ובנושא הקשר.״ את כל התשתית של הטייסת לשדה דב, הציע טולקובסקי להעביר את בסיס האספקה וההעמסה לרמת דוד, שבו ״ישנם כל המתקנים והשרותים הדרושים להפעלת מטוסים אלה ככל הנראה נדחתה הצעה זאת על הסף.* 14 באופן יעיל.״ במישור השני ביקש מפקד החיל מחי יששכר )שכאמור המשיך לרכז את כל הפעילות האווירית באירופה( לבדוק אם ניתן לרכוש מטוסי דקוטה נוספים וחלקי־חילוף עבורם. ואכן, אולם אל שוימר, שהיה באותה עת יחד עם יששכר ; הסתמנה אפשרות לרכוש מטוסים מסוג זה באירופה, העדיף רכישת מטוס סקיימסטר אחד ״אשר ישחרר שתיים או שלוש דקוטות לעבודה הפנימית הדרושה.״ מפקד החיל, אהרון רמז, אישר ב בעקבות החלטה זו שב דניאל 16 מטוסי דקוטה עם חלקי־חילוף וגם של מטוס סקיימסטר אגרונסקי, מרכז כל הפעולה באיטליה, ושאל ״אם העברת בסיס הבלקים אליכם אינו משנה אולם, מפקד חיל־האוויר חזר והזכיר: 17 את החלטתכם בקשר לרכישת שתי דקוטות נוספות?״ מצג צל המטוסים מסוכן מחוסר חלקי חילוף. זוזו שליחת חלקים שהגיעו לנאפולי וכל חלקים אחרים הנמצאים כבר ברשותכם; זרזו משלוח החלקים שנקנו אצל הסמים; זרזו במיוחד משלוח חלקי חילוף של דקוטות לפי הרשימה 18 הזו ב המוקדמת אליכם.״ רמז שב ותבע לשלוח את ״חלקי החלוף בסטדיות במהירות האפשרית בינתיים הלך והעיק המחסור בחלקי־חילוף 19 מבלי לחכות לסיום כולל. דרושים לנו מאד.״ עבור מטוסי הדקוטה, והתוכנית להטסת אספקה לנגב עלתה בתוהו. הביקורת הנוקבת על פעולת חיל־האוויר בפעולת ההטסה לנגב באה לידי ביטוי בדבריו של קצין הקשר לחיל־האוויר של חטיבת ״הנגב״. בדו״ח שלו כתב, כי המטוסים המיועדים לפעולה בלילה אינם נבדקים במשך היום; וגם כשנבדק מטוס כלשהו, אין המכונאים של משמרת הלילה ״יודעים אם מטוס נבדק במשך היום, כך שזה גורם אי סדרים ואי דיוק בשעת ההמראה )עקב חיפוש אחר האחראי על המכונאים(.״ לדבריו, ב שמטוס לא יכול היה לצאת מכיון שאיש בשדה לא ידע היכן נמצא מפתח דלת המטוס״ בתגובה להצעה זאת כתב מפקד בסיס העורף של חטיבת ״הנגב״ למטכ״ל/אג״ם, כי פירושה הוא ״בזבוז כוחות ואמצעים להעברת חלקי מכונות, ציוד והספקה שמקורם רק בתל־אביב.״ טיסה הלוך ושוב מרמת דוד לתל־ אביב מסתכמת ב לנגב,-״ והוא הוסיף: ״בסיס ברמת דוד פירושו העדר מגע רצוף בין מטכל אג׳׳א - אג״ם לבין בסיס העורף של חטיבת הנגב וח.א., דבר שהוא הכרחי במצב החמור של הנגב.״ לעומת זה, תמך אף הוא בהצעה להעביר את 15 בסיס האספקה לעקרון הטסת אלף טון 241 ולמחרת היום ״חכה מטוס כשעתיים וחצי למטוס שצריך היה להגיע מרמת דוד, כדי להעביר אלחוטאי.״ לדו״ח זה הוסיף גם מפקד בסיס העורף של חטיבת ״הנגב״ את הדברים הבאים: על בטיט הדו״ח דוקרה אה העין העובדה שח.א. אינו מאפשר - בסדורים הקיימים בשדה התעופה וסביבו — בצוע יעיל של עבודות שהוכרו כחיוניות בשביל הנגב, ומחייבות מאמץ ארגוני החורג ממטגרת המקובל בשרות הנ״ל. במשימת הטפקת ׳זריקות׳ .א. אני משתמש בהזדמנות זאת כדי להעיר שחלק ח לנגב, אינו פותר ברצינות את הבעיה איך במטגרת האפשרויות המצומצמות בשטח זה, יש בהתחייבות ח.א. להעביר 20 שהרשלנות תקבע בדבר זה מכתבו של קצין הקשר לחיל־האוויר של חטיבת ״הנגב״, על נספחיו השונים, עורר כעס רב במטה חיל־האוויר, ובעקבותיו כתב ב כי באשר לתלונות עצמן אין לו מה להעיר ״חוץ מציון חוסר ההבנה הגמור לקושיים שאנו נתקלים בהם שמגלה כאן קצין הקשר. לא מקרה קוריוזי זה או אחר הוא המעיד על מדת המאמץ והיכולת.״ הוא הוסיף כי תלונות מעין אלה, הנשלחות ישירות לאג״ם/מטכ״ל ״ומשם לשר הבטחון מבלי שהן מתבררות לפני כן אתנו ואפילו ללא העתק אלינו אינן עשויות להביא את התוצאות הרצויות.״ לגופו של עניין כתב: א( מתוך הכרת חומרת המצב בנגב התחייבנו לעשות מאמץ לספק אך הודות לתנאים אוביקטיביים)חוטר חלקי חילוף לדקוטות( שלא הצלחנו עד עתה להתגבר עליהם, למרות עבודה מאומצת שנעשית בעקרה בבטיט המטוסים )ושעליה ידוע מעט מאד לקצין הקשר של חטיבת הנגב( לדאבוני לא הצלחנו להטיס את האוירונים באינטנסיביות המקווה. ב( חלקי חילוף היו צריכים להגיע זה מכבר אך טרם קבלנום. שוב נעשה מצדנו מאמץ מיוחד ואני מקוה כי יגיעו בימים הקרובים. ג( ברגע שיוכשר מסלול בנגב לירידת להכפיל ולהשליש את הכמויות אך זרוז הכשרת המסלול אינו בידינו." ביטוי לאותה ״עבודה מאומצת״, שעליה דיבר מפקד החיל, כמעט שלא שרד בין מקורות התקופה — פרט לדו״ח בודד אחד, שחובר ב־ רמת דוד, אשר השתתף בכמה מטיסותיה של טייסת של הטייסת בפעילותה להעברת אספקה לנגב, ועל המשמעות של העדר ״חלקי־חילוף״ מבחינת הצוות. כל יום לאחר ארוחת הערב היה צוות מטוס הדקוטה עוזב את הבסיס, בדרך כלל בשעה 18:30 המטוס, היה הצוות מקבל תה, משקאות קרים מוגזים, כריכים ועוגיות. כל טיסה לדורות נמשכה כ היוצאים לחופשה(. הכוונה היתה לבצע כמה שיותר גיחות בין תל־אביב והנגב. אפשר היה 242 גשר אווירי לעצמאות חיל אויר אגף גיבעעים מ מט כ ל/א גם 3C הנדר ן: מטו סי דקר טה בחשובה ׳!מכתבכם בעבין הנ״>, הנני להודיעכם כדלקמן: 1 2 נוספים דו ״חים נוספים בדבר ה ג ״ ל ישלחו אליכם ב ה ׳:ן ד נ לפיכך, אפיסר עתה לערוך רק מיסות בודדות במסרסים ^!^ I י ד/הד מצב מטוסי הדקוטה: ״אפשר לערוך רק טיסות בודדות״ לבצע עד ארבע גיחות ליום )כפי שאכן בוצע ב־ 22 במנוע, אולם בדרך כלל בוצעו שתיים־שלוש גיחות אולם, לא כך התנהלו הדברים ב באותו יום חזר המטוס לתל־אביב בשעה בעיות במנוע. בעת הגישה לנחיתה כמעט צללו לים, ולאחר מכן לא הצליח הטייס להוריד את גלגלי המטוס והתכונן לבצע נחיתת־גחון. ברגע האחרון השתחררו הגלגלים, והמטוס נחת. מחצית השעה לאחר הנחיתה אותרה התקלה, אולם כבר הוחלט שלא ייערכו טיסות נוספות לנגב. הצוות המתין להשמשת המטוס כדי לחזור לרמת דוד, ובינתיים נרדם חלק ממנו על כיסאות־נוח, שהיו במקום, והרופא - על השולחן, ״ללא כרית וללא שמיכה.״ הוא הוסיף וכתב: ״זה דבר חמור, שכן מקרים מעין אלה הם הכלל, תחת להיות היוצאים מן הכלל. אין זה מספיק — העבודה מייגעת מנטלית, כמו כל עבודה אחרת שאני יכול לחשוב עליה ובחורים הטסת אלף טון 243 אלה זכאים למשהו טוב יותר מן הטיפול המקרי, שהם זוכים לו כעת.״ הוא המליץ איפוא לארגן מקומות לינה מבעוד מועד למקרים מעין אלה, ולדאוג להספקת מזון טוב יותר." הפינוי הכפוי של מטוסי האגף לתובלה אווירית מזאטץ יצר איפוא את ההזדמנות לסייע אך קודם לכול צריך היה לבדוק כמה מסלולים בנגב, ; לצוותי מטוסי הדקוטה של טייסת על־מנת לראות אם מתאימים הם לנחיתת מטוסי האגף. בה־בשעה נכשל ניסיון נוסף להעביר 24 שיירת אספקה לנגב לקראת המבצע ב בנוכחותו של בן־גוריון ושל מנכ״ל משרד הביטחון, לוי אשכול. היו בו ראשי האגפים במטכ״ל וכן מפקדי החזיתות. לדיון הוזמנו גם מפקד החיל, אהרן רמז, ומפקד האגף, מוניה מרדר. באותה שעה, לדברי מרדור, ״נותר בישובים מלאי של מזון לשבוע ימים בערך — בשביל חיילים ואזרחים, ואף האספקה לבהמה הלכה לקראת גמר בעוד כדי לאפשר את המשך עמידת הנגב, היה צריך להעביר כ חטיבת ״יפתח״ היה לעבור לנגב, כדי להחליף את חטיבת ״הנגב״. יגאל אלון, מפקד חזית הדרום, העריך שניתן לפרוץ דרך לנגב להעברת השיירות, אולם לא יצליחו להחזיק בה יותר מעשר עד החיל יצליח להעביר את האספקה. עם זאת, ציין את המחסור בדלק הצורך להיערך מבעוד מועד להגדלת המלאי. אשכול מסר, שהנושא מטופל, ויש יסוד סביר 26 להניח שכמויות הדלק* שנרכשו יגיעו במועדן בעקבות דיון זה זומנה פגישה מידית עוד באותו היום של מטה האגף לתובלה אווירית, ובו השתתפו גם מפקד חיל־האוויר וסגנו היימן שכטמן, ומפקד אגף המבצעים, דוד יהודה. על סדר היום עמדה היערכותו של האגף להפעלת הרכבת האווירית לנגב. מפקד החיל העריך כי הקרבות עומדים להתחדש, ועמד על הצורך להעביר בחודש הפעולה הראשון מפקד האגף הביע את ביטחונו 27 לבסיס מרכזי בנגב, ומשם יחולקו לנקודות ההתיישבות שם שאפשר לעמוד בדרישת חיל־האוויר, אם אכן יקבל האגף את כל הנחוץ לו בכוח־אדם ובכלי־ רכב והקצאת הנ״מ הנחוץ להגנת שדה עקרון. כן הדגיש את הצורך בפיקוד ישיר של מטה האגף בתל־אביב על שדות התעופה, בקשר ישיר עם מטה חיל־האוויר ובקשר פנימי מסודר בינו ובין עקרון והבסיס בנגב. למפקד חיל־האוויר היה ברור, שהמסלול בנגב ייחשב כבסיסו של האגף, וכי הארגון יהיה תחת פיקודו של מטה האגף. הוא העריך ש״בעתיד מגדלו** של חיל־האויר,״ ולכן יש לדאוג לארגונו ולסידורה של העבודה המתוכננת; לדבריו ואכן, לקראת מבצע ״יואב״ הגיעו לחיפה ממקסיקו שתי ספינות, ובהן כשני מיליון ליטר - כמות שהספיקה 25 לחיל־האוויר לכדי חצי שנה ״ לפי דו״ח מצב כוח־אדם, נכון ל והסתיים באותו היום. הארץ חולקה לשישה אזורים, ואליהם יצאו פוקדים כדי לקבוע מהו מספר האנשים מפקד החיל העריך כי לפי קצב התפתחותו, יש 28 בחיל, היכן הם נמצאים ומהו מקצועו של כל איש בחיל לצפות כי במשך מחצית השנה הקרובה, אם יגיעו המטוסים המתוכננים, יהיה המספר החיל״244 גשר אווירי לעצמאות צפויה תנועה רבה של מטוסים, ויהיה צורך להתמודד אף עם שלושה מטוסים, העשויים להגיע יחד לבסיס בנגב, ויצטרכו אף לפרוק את כולם יחד. הוא הציע שמשרד המבצעים של האגף 29 ימוקם במטה חיל־האוויר במלון ״ירקון׳/ כדי לשפר את שיתוף הפעולה בין שני המטות עוד קודם הדיון, כבר ב־ סיור נרחב בנגב למציאת מקום העשוי להתאים לנחיתת מטוסי התובלה של האגף. בין רוחמה ושובל איתר מקום מתאים להכשרת מסלול מסוג זה,* ועל־פי הוראותיו החלו באמצעות גרדנר העריך כי 31 טרקטור ט״ד משימות האגף פורטו אז 32 בבוקר יום ראשון במכתבו של מרדר למאירוב: ״נערכות הכנות להעביר לידינו את שדה עקרון ולהקים בסיס בנגב. המטרה היא שנקח לידינו את ההספקה לנגב בכמות של בערך 33 יפרקו את ההספקה בבסיס מרכזי בנגב ומשם מטוסים קטנים יחלקוה לישובים בודדים.״ בדיון במטה האגף שהתקיים למחרת היום, ב אשר ״היה רך וצר מדי,״ ואשר כל נחיתה והמראה עוררה בו גלי אבק רבים - אכן מתאים לנחיתתם של מטוסי התובלה. מפקד האגף חשש שאחרי ״כל חניה ישארו שבילים הנעשים ע״י גלגלי המטוסים.״ גרדנר ציין שאורך המסלול בערך עבודות של חיל־האוויר, אליעזר בודנקין, על הספקתו של ״לוח ברזל״ לדבריו, עדיין אין במסלול חשמל, אולם ״עם כלי הארה שונים שם לא יהיו קשיים במציאת הבסיס על־ידי המטוסים.״ כן סבר שניתן להתמודד עם האבק באמצעות שפיכת שמן על המסלול ותיקונו כל בוקר לאחר פעולות הלילה. בעקבות הספק הרב אם אכן יתאים המסלול לפעולה, הציע מרדר שגרדנר או אורבך יישארו במסלול החדש גם למחרת במשך היום - גם ושהטיסה הראשונה, שתוכננה להתבצע ב ; אם ימצאו שהשדה מתאים תהיה במטוס קומנדו אלא במטוס קטן יותר. הוא סיכם: ״אין לנו מה לעשות לפני שבדקנו את 34 השדה. במקרה שהשדה לא יתאים, ימשיכו להעביר את ההספקה לנגב באמצעות הכביש.״ לאחר הדיון במטה האגף טס גרדנר לראשונה למסלול במטוס קומנדו ונוכח כי אכן לקראת תחילת הפעולה מונה גרדנר למפקד 35 המסלול מתאים לנחיתתם של מטוסי קומנדו המבצעים בשדה עקרון, וברוך )הרברט( פרידן נקבע למפקד המסלול בנגב, אשר נקבע כשדה לצידו, כקצין מבצעים שם, הועמד ויליאם )ביל( נוביק, סטודנט לרפואה שהגיע 36*\208 מקנדה, ונחשב לאחד הטייסים המנוסים באגף. לממלא מקומו ולמחליפו של נוביק מונה יוסף סיגל. כן סוכם בינתיים, שמפעילי המסלול בנגב יתאכסנו בקיבוץ רוחמה, אולם מטה האגף יספק את האמצעים לשיכון זה. הקיבוץ היה מוכן לספק גם את כלכלתם של העובדים, אם המיקום המדויק של המסלול מצוי במכתבו של מפקד מחלקת עבודות חיל־האוויר למפקד אגף המבצעים ב־ בספטמבר: ״מקום המסלול הים - מטוסי הובלה כבדים 30 המטוסים...״ ** המספרים למסלולים השונים היו כדלהלן: רביבים 17203) הטסת אלף טון טופס מבדק י״־גייקיס הרדארא245 אי•״ ב ת ״ 3 < ו^ \ &•. vivto/- •Too .Ma _ p!»> <•«•? ..c , .JMC/<•? !,)32, 0/3 3 r03 ״ י י׳ /לי )י יייי׳/י ,i.7*h >a י׳.!׳ גרדנר למרדר - לקראת הטיסות הראשונות לשדה יסופקו לו שני טבחים, ולשלוח גם מספר חיילים לשמירת מטוסי התובלה. למסלול נשלחו 38 בינתיים גם ארבעה אנשי מכבי־אש עם ציוד מלא למחרת היום, ב בני אדלמן)אדן(, קצין המנהלה של חזית הדרום, וסוכם ביניהם שהמטוסים שיועדו לטוס ורק אם תהיה הצלחה בטיסות אלה - תוגדל ; באותו לילה לנגב ייקחו הכמות למחרת היום ואילך. כן סיכם עמם את אחריותם לספק את כוח־האדם ואת אמצעי ואת אי־אחריותו של האגף ; התחבורה לשדה עקרון, כדי להעמיס את האספקה על המטוסים להטעין ולפרוק את האספקה ולחלק אותה בנגב ליישובים שאליהם היא מיועדת. בינתיים בנו במחלקת עבודות של חיל־האוויר את ״סולם הפריקה״. כן הגיעו למסלול בנגב 39 לפרוק את המטענים בדיון מטה באותו היום הדגיש מפקד האגף את הצורך למנות פקח העמסה, שיהיה אחראי להעמסה נכונה של המטענים בתוך המטוס. גרדנר ציין את הצורך להכין טפסים)״מניפסטים״( עבור הסימון המדויק של המטענים, על־מנת שפקחי ההעמסה יוכלו לדעת מהו סוג המטען ולטפל בו באופן המתאים. מרדר ציין את הצורך שכל מטוס ייצא עם צוות שלם, אשר ישמור על קשר תמידי עם עקרון במשך כל זמן הטיסה. לדבריו, יחידת קומנדו ממונעת בג׳יפים תגן על שדה הפעולה תוכנן להסתייע בתחנת הקשר, שהיתה בדורות. טד קרינקין, אשר מונה לאחראי על הקשר במסלול בנגב )בסיס וכיו״ב( להקמת תחנת הקשר במסלול מוכנים. לדבריו, התחנה תוקם שם, ״אנו ננסה את סדורי הקשר בשדה ותועבר לשדה.״ בינתיים הנחה קרינקין ״להודיע לדורות את זמן ההמראה המשוער ולבקשם 246 גשר אווירי לעצמאות בטיסות שתוכננו בלילה הראשון היו אמורים להשתמש 40 להעביר את ההודעה לבסיס ״בקשר מינימלי״ במכשירי ווקי־טוקי. על־פי תוכנית הטיסות, אשר היתה אמורה לפתוח את מבצע ההספקה לנגב באותו הלילה, אמור היה אורבך לטוס במטוס הראשון, ואחר כך גם במטוסים השלישי והרביעי. ליאו גרדנר תוכנן לטוס בשני. על־פי תוכניתם של גרדנר ואורבך, אמור היה להימצא אחד מהם בכל מטוס, ועל כל בעלי ההסמכה כקברניטים באגף הוטל לטוס במשך הלילה אפילו כנוסעים — כדי שיכירו את מסלול הטיסה ואת הבסיס בשדה לשבוע מראש ובקביעת קצין קישור בין האגף ובין הצבא. הוא סיכם: בידי כל אחד מהטייסים יהיו מפות מיוחדות למקרים של נחיתות־אונס, ובכל מטוס צריך להיות אקדח רקטות וקוד, ואם יצטרך מטוס לנחות נחיתת־אונס בשטח אויב, ; כדי להתקשר עם רוחמה במקרה תאונה אסור לעזוב את המטוס לפני שהרסוהו לגמרי. לדבריו, האחריות מוטלת על הקברניט ״להחזיר 41 את כל אנשיו לחבל יהודי. אין לעזוב פצועים...״ מבצע ״אבן־ הנגב״ ב בהטסת נוסעים ומטען לנגב וממנו. ליאו גרדנר העביר תדריך מפורט לצוותים שהגיעו לעקרון, וקצין המודיעין — באשר לפעילות הקרקעית באזור ועל המקומות שבהם מצוי נשק אנטי־ אווירי. קצין הקשר תדרך את הצוותים באשר לקודים השונים והדגיש את הצורך להמעיט ככל האפשר בשימוש ברדיו. לבסוף קיבלו הצוותים גם תדריך מטאורולוגי. נאמר להם שאורות המסלול בנגב יודלקו, רק לאחר יצירת קשר רדיו עם המסלול באמצעות הקוד של אותו היום. ג׳42 עם זאת, ״מזניקים יודלקו בצורת יהלום לזיהוי השדה לפני שאורות השדה יודלקו.״ סווינג, שטס שלישי בלילה הראשון, תיאר את ההמראה מעקרון ואת הטיסה: יצאנו לדרך והמראנו ממש על סף המסלול... לאחר ההמראה ראינו אמ אורות המסלול כבים. המשכנו להתרומם לאט לאט בגלל המטען הכבד... נזקקנו ל דקות טיפוס כדי להגיע לגובה הרצוי לנו נורתה לעברנו וכל הזמן חיפשנו סימנים של אש נגד מטוסים... היינו די מתוחים... שש דקות עברו והערכנו שאנו כבר על סף גבול איזור האויב... התחלנו לחפש את אורות היהלום של היעד ואכן ראינו אותם בודאות. אותות רדיו נשלחו ונתקבלו, והגיע האישור לנחות... אורות הסימון נדלקו ונחתנו... כ־ 43 בתוך ענן אבק, שהפרופלורים שלנו עשו הם נחתו קרוב מאוד לשני המטוסים הקודמים, אשר פריקתם התנהלה בקדחתנות רבה. כל האנשים מסביב היו מכוסים באבק רב. משאיות החלו מתקרבות למטוס, והצוות מסר לאחראי שם את תעודות המטען שהובא במטוס. לאחר פריקת המטוס יצאו המשאיות לרוחמה, והמטוס שב כלעומת שבא לעקרון. בלילה הראשון לא התכוון מטה הלהק להוכיח את מלוא הטסת אלף טון 247 יכולתו, אלא רק לבחון את התנאים ואת היכולת לנחות. ואכן, בלילה ההוא הוטסו בסך־הכול 29 בה־בשעה נמשכה הפעולה להכשרת המסלול. למחרת היום, ב דיווח מפקד השדה לגרדנר שרוחבו של השדה לקבלת ״תשעה צפורים.״ הוא ביקשו להסדיר ״תחילת הפעולה והפרש הזמן בין צפור לצפור״ ולשלוח אליו במטוס התובלה הראשון המגיע אליו גנרטור למחרת היום, ב 44 גוזניקים להארת השדה אורכו הגיע לכדי תוך כדי 45 לשלוח מטוסים אחרי השעה כך הוגבר באורח ניכר קצב הטיסות. בלילה השני בוצעו שהעבירו מעל שהעבירו מעל גלי האבק הגדולים, שעלו כל אימת שנחת מטוס התובלה בשדה והאבק הרב ששרר בכול גרמו לכך, שעובדי האגף וטייסיו החלו לכנות את המבצע בשם מבצע ״אבק״, ואת המסלול בנגב - ״אבק המקורי של המבצע — ״אבן־הנגב״. תוך כדי הפעולה הלכו והוסדרו גם נוהלי הטיסה והתקשורת בין המטוסים לבסיסים. כך, למשל, במברק משדה ״אבק באוגוסט נאמר: ״הערב ידליקו בשדה פנסי נפט בצורת )אותה שיטת התקשרות, שעליה סיפר סווינג לעיל(. 46 עליו להודיע בקשר והמסלול יודלק״ מפאת התקלות התכופות בגנרטור שהיה שם נאלצו להאיר את המסלול בגוזניקים, ולעיתים נאלץ הטייס לחוג שעה ארוכה מעל השדה בעלטה גמורה, עד שתודלק תאורת המסלול. עקב בעיות בתקינותו וסדירותו של קשר הרדיו בין המטוס ובין השדה השתמשו ברקטות בצבעים אדום, ירוק ולבן, לשם מתן הוראות לטייס: כאישור לנחות, להמתין או איסור לנחות. לאחר ניסיונות טיסה בנתיבים שונים ובגובה שונה במשך שלושת הלילות הראשונים, גילו הטייסים ״כי הנתיב הישר לפלוג׳ה, נראה כטוב ביותר.״ פעילות הצבא המצרי בקו זה כמעט ולא הורגשה, בו בזמן שבנתיבים בכיוונים מזרח ומערב - נראתה דרוכה יותר. בפועל הוכח כי רצוי לטוס מעל לעקרון או בסיס ״אבק״ בגובה הטיסה הדרוש, אף־על־פי שההמראה ארכה כ 47 והנחיתה כ־ תוך כדי הפעולה בימים הראשונים המשיכו ליישר את המסלול. החול שעל המסלול סייע לעצירת המטוסים העמוסים, אולם האט קצת את המראתם. לשדה הובא חלק מהציוד המשרדי החיוני לניהול סדרי הפריקה ולבקרתם. הוקמה במקום תחנת עזרה ראשונה, אך זו היתה רחוקה מלהניח את דעתם של טייסי האגף, שכן ״הסידורים הקיימים בכל שדה תעופה בעולם לנוכחותו של אמבולנס עם רופא במשך כל השעות שבהם נוחתים המטוסים״ לא היו מצויים בשדה — עובדה שהיה בה, לדברי גרדנר, משום ״סיכון נפש רב.״ הטיפול בכך הועבר 48 למפקדת חזית הדרום גם בעקרון לא היו שירותי העזרה הראשונה המתבקשים לצורך המבצע. אלה היו חיוניים 2 48 במיוחד גם מפני שהעברת הפצועים והחולים מהנגב נעשתה בדרך האוויר, וחוסר תשתית מתאימה בעקרון וברוחמה גרם לקשיים רבים. ״המצב כעת אינו משביע רצון בעינינו,״ כתב ד״ר וינטר, ראש המחלקה הרפואית של החיל, לרופא הראשי של מטה חזית הדרום. החובש היחיד שהיה מוצב ברוחמה ביצע גם תפקידי שמירה לילה־לילה, ועייפותו פגעה בתפקודו. לקצין הרפואי בעקרון היה אמבולנס אחד בלבד, וכאשר הועברו בו חולים או פצועים לבתי־ החולים, נותר הבסיס ללא כל אמבולנס — אף ש״באופן פרינציפיוני, האמבולנס לא צריך לעזוב את השדה.״ בשיחה שהיתה לו עם ד״ר מלצר ממטה השירות הרפואי סוכם, שמנהל בית־החולים הצבאי ברוחמה יעביר ״חובש מנוסה עם אמבולנס לעתים קרובות לכל הלילה כדי לאפשר לחובש חיל־האויר לנוח ף שהרופא הראשי של חזית הדרום - על־פי הודעתו של מנהל בית־החולים ברוחמה - יקצה ״אמבולנסים ופרסונל רפואי הדרוש לשדה עקרון, לקבלת ואכן, בעקבות זאת הורה 49 החולים ד״ר גלטנר ממטה חזית ד׳ לחטיבה ״אען- ס לון־2122 0 011.1 —1—1 ״ u_. CVj' י יJ}: ׳ j: : Li! • ״j- jf ״M»t MANUTACf. KiUl »OIH TEL AVIV (PALESTINE) PHONE HI2 P. O. BOX B£M h.t'.. ft e.C .A, 1U&IA , הל א נ ־ t/TA f-.. •*/•A R«r. '׳ pjf r-J.)/"* •J riy/7 :ft Wlf•* dfjfsF vf/•^ > הטסת אלף טון 249 שאם ״יותר מדי אמבולנסים שלכם לא ראוים לשמוש כרגע, עליכם להעביר אחד האמבולנסים 50 המקולקלים לשם תקון לרשותי.״ אמצעי הכיבוי, שהובאו לצורך המבצע בימים הראשונים, לא התאימו, והיה צורך גם הכבאים שנשלחו הוחזרו כלעומת שבאו, כיוון שלא התאימו לעבודתם. הציוד ; להחליפם האישי עבור עובדי השדה סופק רק בחלקו ולא בזמן, ובימים הראשונים היו כמעט ללא כלי־ אוכל. אמנם את כלכלתם היו אמורים לקבל ממשק רוחמה )תמורת תשלום מרוכז של האגף מאוחר יותר(, אולם מכיוון שרובם הגדול עבד בלילות, קשה היה להם להתאים את עצמם גם ״כלי המטה סופקו כעבור יום״ ו״בלילה הראשון לא היה 51 לזמני הארוחות בקיבוץ לאנשים היכן לישון פשוטו כמשמעו.״ לא ניתנו לחיילים מיטות ולא כילות, וכיוון שהפעולה נערכה בלילה, היו צריכים לישון ביום. אולם לדברי קצין המנהלה של האגף, דוד פליגלמן, ״לא תתכן השינה בתנאים הקשים שבשדה מבלי כילות וזה גורע בצורה מבהילה מיעילות העבודה 52 של האנשים בלילה.״ משק רוחמה לא הקצה עבור העובדים את חדרי הצריפים לשיכונם התנאים הקשים בשדה נתנו את אותותיהם, ובמהלך השבוע הראשון למבצע חלו ארבעה למרות כל זאת, סיכם מפקד חיל־האוויר, 53 מעובדי השדה בדיזנטריה והועברו לבית־חולים אהרון רמז: במשך שלושה לילות ״העברנו 54 מספר כפול מהמתוכנן, כדבריו ״מצב רוח עצום בכל הנגב״ מידת הניתוק הרבה של הנגב ומשמעותן האמיתית של אותן טיסות ליליות לנגב באה לביטוי אשר היה אחד הטסים לנגב הארץ, באחד ממאמריו של שלמה טנאי, הכתב הצבאי של עיתון עד שעה 55 ב בשדה עקרון. מחוצה לו השתרך תור ארוך של משאיות עמוסות במטענים, שהמתינו לפריקתם ולהעמסתם במטוסים. תוך כדי ההמתנה בחשיכה ששררה בשדה התעופה, הבחינו הנוסעים )שיועדו לטוס לנגב( בתנועה בלתי פוסקת שרחשה סביב מטוסי התובלה. טונות המשא הועמסו בקדחתנות, ומפעם לפעם נשמע זמזומו של מטוס ממריא או של מטוס נוחת. ״בין רעש לרעש,״ לדברי טנאי, ״היה נטוש מאבק חשאי, שהפך בשעות הקטנות לרעשני למדי, על זכות העדיפות בטיסה. כי חילקו את האנשים בין המטוסים, ואלה שנדחו אל המטוסים האחרונים חששו שמא תתבטל טיסתם בשעה מאוחרת מאוד הגיע 56 במקרה שתתבטל טיסת המטוסים, אם יקדים השחר ויפציע.״ תורו של טנאי. מנהל המשלוחים האיץ בו להיכנס מהר למטוס, תוך שהוא מסתכל בתעודתו ומוצא את שמו ברשימת המאושרים לטיסה. יחד אתו במטוס היו גם אהרון ידלין ועמנואל דלת המטוס ננעלה, והוא מצא עצמו שכוב על ערימת אוהלים בין ארגזים ותיבות מלאי 57 גלבר סבונים ומיץ פרי הדר. כשהחל המטוס ״לקרטע־קרטועי־קרקע ראשונים,״ החלו הארגזים והתיבות לנדוד במטוס ״ אולם, תוך ; עד שלדבריו חשש ״כי טרם אגיע לנגב, אהיה למרמס לכמה טונות של סחורות זמן קצר ״משהחלו הזמזומים החזקים, סימן להמראה קרובה, חזרו הארגזים ונתיישבו 58 במקומם.״250 גשר אווירי לעצמאות עלינו לאויר, בתוך הלילה האפל. לאט־לאט התרוממנו, כנראה לגובה רב, על־ פני שדה התעופה. זמן מה ראיתי עוד את האורות למטה. אחר־כך נדמה היה לי שזה נמשך שעות, עברנו על־פני הרצועה האפלה, השטח שבידי האויב. הלילה היה שקט. אומרים שלילה קודם לכן המטירו המצרים אש על מטוס. עוד אנו טסים באפלה והנה נגלים אורותיו של שדה תעופה. הנגב! שוב אנו חגים שעה ארוכה על־פני שדה התעופה, עד שנוחתים במסלול הארעי, שלא היה אלא חלקת אדמה מיושרת שהיתה מעלה ענני אבק כל שעה שנחת עליה 59 מטוס לאחר נחיתת המטוס נעו לעברו משאיות, והוחל בהעמסתן בתכולת המטוס. למרות הקור הרב נעשתה העבודה בקדחתנות ובמהירות, על־מנת להותיר אולי זמן לטיסה נוספת של המטוס עד הנץ השחר. באחת ממשאיות המטען הללו נסע גם טנאי לאחד מהיישובים בנגב, ומשם לרוחמה - ״מטרופולין הנגב המנותק.״ משמעותן האמיתית של טיסות התובלה - מעבר להטסת המטענים - באה לביטוי בדבריו אלה: בכל הנגב עברה השמועה כי צפרי הפלדה הכבדות של חיל־האוויר הישראלי, צפרים שלא נראו עדיין כמותן בשמי ישראל, מופיעות בלילות אי־ שם בשדות תעופה סודיים. הצפון לא היה עוד כל־ כך רחוק, כל־כך בלתי נתפס. בכל זאת אפשר בטיסה של חצי שעה להיות בצפון, בבית. סימן שמשתנים העניינים, שהמצב משתפר, שמצב האספקה טוב יותר, שדואגים קצת לאנשים ואולי חושבים גם מחשבה מרחיקה־לכת, לעתיד לבוא. המטוסים שהיו תלויים בעצמם במצב הרוח, ולא פעם נתעכבו בגללו, הפיחו מצב רוח עצום בכל הנגב. ״מעולם לא פעלו בתנאים כאלה״ ימים אחדים סייר טנאי בנגב הנצור, ואחר־כך חזר לשדה ״אבק-!״ להמריא חזרה לצפון. בשדה היו אנשים רבים, האמורים לחזור צפונה. בינתיים התגודדו חבורות חבורות בשולי השדה, ממתינים לתורם. ״מטוס בא — חלק עולה, אך רבים עדיין נשארים,״ כתב טנאי, ״כל פעם מעורר המטוס ענן אבק עצום המכסה אותנו שעה ארוכה. על ג׳יפ בקרבת מוטור המספק חשמל לתמרורי האור הצבעוניים של שדה התעופה, וגם למנורה אחת גדולה בשביל הג׳יפ עצמו, יושבים כמה מהטייסים העליזים המשעשעים את עצמם, וממילא גם את כל הקהל שמסביב, בתזמורת גיאז קולנית.״ הוא מוסיף וכותב: מתוך מצב־ רוח זה, הקל, הפשוט, העליז, עשו הטייסים מלאכתם באותם לילות. מאמציהם הקדחתניים, מסירותם, לילות ללא שינה, עשו את הקשר לנגב, ששימש התחלה למפנה שחל בנגב כעבור זמן לא רב. הם היו רגילים לתנאי עבודה נוחים, לתנאי טיסה טובים, לשדות תעופה משוכללים, לשעות טיסה מוגבלות. כל אלה לא נכללו במבצע המטוסים הליליים. כל מטוס שנחת בנגב העלה ענני אבק כבדים, שהזיקו למטוסים עצמם, מעולם לא פעלו הטסת אלף טון 251 בתנאים באלה. אבל את בולם אחזה אומה קדחת שינקה מן המסירות של האנשים שלמענם טסו — לוחמי הנגב הנצור, אלה שעמדו במצור בכל התנאים. הטייסים מיזגו את מאמציהם לתוך המעגל הגדול של המאבק הכללי. לאחר הגעת המטוס ופריקת המטען מתוכו התרכזו האנשים ליד פתחו, שמתוכו נשפך ״מלבן של אור אל השדה.״ ואז ראה הוא, לדבריו, את אחד המחזות הקשים והמפוארים של ההווי בנגב: פלוגת חיילים על ציודם הקל. לא, זה לא הכל. החיילים היו לבושים קרעים, קרעי חולצות במכנסים בלויים. הפנים - זקנים או זקנקנים, שפירושו רק הפסקה גדולה בין גילוח מחזה קשה הימנו. לך לגילוח. חיילים לבושי עוני, אין הטסים צפונה נכנסו מאושרים, במהירות על נשקם למטוס, ישבו שורות־שורות לאורכו, קשובים להוראות האחרונות של צוות המטוס. ״צעקת חדוה אדירה״ פרצה מפיהם עת החל המטוס לזוז, ולאחריה פצחו ב״שיר אחד מאותם שירים ראשונים וסנטימנטליים של המלחמה שצליליהם אוהבים לראות דמעות בעיני הישראלים...״ אחר־כך השתררה דממה עד נחיתת 60 המטוס בעקרון ״אין עם מי לדבר״ בה־בשעה נמשכו המאמצים לשפר ולהדק את התיאום ואת שיתוף הפעולה בין מטה חיל־ האוויר למטה האגף לתובלה אווירית. ב אגף מבצעים: ״להסדיר את משרד א.ת.א באגף המבצעים מיד ולדאוג לתאום הפעולה של המבצעים וא.ת.א! כדי לאפשר את הנהלת מבצע ׳אבן הנגב׳ בסדר יש לאפשר את הקשר בין 61 משרד א.ת.א ועקרון ע״י הרשת הטלפונית של מפקד אגף המבצעים ראה את הדברים קצת אחרת. בעקבות הוראתו של מפקד החיל הוא קבע במכתבו למפקד אגף המנהלה של החיל: ״מאחר שא.ת.א. מסופח לסדר עבורם משרד בקרבת מקום למשרדי אגף המבצעים. על החדר להיות במלון ירקון קומה לקראת סוף החודש מוסדה עבודתו של משרד האגף 62 ב׳ ובקרבת מקום למשרדי האגף.״ במטה חיל־האוויר, ואורי )אשר( בראייר, מחלוצי התעופה העברית בארץ ומהישראלים הבודדים אשר שירתו כטייסים באגף לתובלה אווירית, מונה לעמוד בראשו. ׳ ב ובמיוחד למצוא דרך להתמודד עם האבק הרב, אשר הקשה על העובדים ופגע בבטיחות הטיסה ובשמישות הציוד והמטוסים. כבישת המסלול נעשתה ״כולה ע״י אוטופטרול.״ בדו״ח שנכתב ״ לכל אורכו ; לאחר הסיור במסלול נקבע ש״המצב הטופוגרפי של שדה התעופה הוא אידיאלי בסיומו של המסלול, משני צדדיו, היה ; היה המסלול בשיפוע טבעי של שלושה-חמישה אחוזים גם רוחב המסלול היה בשיפוע קל של שני אחוזים ; ואדי שאפיקיו נשפכו בכיוון הפוך מהמסלול ונשפך לתוך תעלה המובילה לוואדי. כל השטח, חוץ מ 252 גשר אווירי לעצמאות טבעית מוצקה!״ לשם הבטיחות בזמן ההמראה אפשר היה להאריך את המסלול עד 1,300-1,200 בזמן נחיתת אוירונים בעלי 20 הקרקע הוא קטן. אולם זה מהווה אבק עצום ביחוד בזמן שהאוירון נעצר וצריך 63 לעשות תנועות סבוב מחוסר כבישי צר בדו״ח נכתב, שניתן לפתור את בעיית האבק על־ידי שפיכת רבע גלון סולר לכל מטר מרובע ולאחר חדירתו להפוך את הקרקע עם ״האוטופטרול״ )הנמצא שם( ולהדק אותה שוב עם מכבש קטן של שבועיים. לדבריו, פעולה זו לא תחייב כוח־אדם נוסף על אלה שנמצאים במקום, וגם לא תפגע בהמשך הפעולה האווירית. עם זאת הדגיש, שפעולה זאת לא תפתור את בעיית האבק הנישא 64 על־ידי רוחות הסביבה באשר לבעיית הגשם, העלול להפוך את השדה ״לעיסה דביקה של בוץ,״ הוצע בדו״ח לכסות את המסלול הוא טול משובח עבה בערך עבודה לפריסת המלאכה, ואפשר היה לבצעה תוך כדי המשך הפעולה האווירית במסלול. כיוון שהנתונים הטופוגרפיים של המסלול היו טובים, סבור היה כותב הדו״ח, שפתרון זה ״יחסן את השטח נגד מים. ולא תהיה סכנה של בוץ בתקופת הגשמים.״ עם זאת, היה ברור לו ״שהצעה זו לא פוטרת את השאלה כולה, אלא תשמש לתקופה של שנה או יותר. במשך כל התקופה יצטרכו להחזיק 65 באופן מתמיד את השדה ע״י הדבקת חלקים מזמן לזמן.״ האבק הרב פגע גם בתקינותה של מערכת התאורה של המסלול לנחיתת המטוסים. קושי זה וקשיים נוספים התבטאו בדיווחו המפורט של חיים פרידלנדר, קצין הקשר לתחבורה אלחוטית של חיל־האוויר. ב שנמשכה יכול היה המטוס לנחות, כיוון שמספר ג׳יפים ואנשים רבים התרוצצו כל הזמן על המסלול, ופנסי הג׳יפים ״משום מה מכוונים כלפי מעלה... עוורו את העינים.״ לאחר שפונה המסלול, נחת המטוס. גם ״אורות המסלול פעלו בכל רע. היות והגנרטור לא בסדר כבו האורות כל רגע.״ אמנם הובאו לשדה הציוד והחשמלאי להתקנת תאורה מסודרת, אולם בעטיו של האבק הרב 66 פעולתו של הגנרטור היחיד לא היתה רצופה ותקינה, ולא היתה לו כל חלופה לאחר נחיתתו שם התברר לו, שלשדה לא היו כל הוראות כיצד להתקשר עם המטוס הראשון, שכן הוראות הקשר בין המטוסים לשדה ״אבק לשדה רק עם נחיתת המטוס הראשון שם. גם אז לא היו בהן פרטים חיוניים על אפשרות קשר עם המטה ושדות אחרים במקרה בהול. הוא הורה איפוא לכלול נתונים אלה בהוראות הקשר ולהבינן למשך כל השבוע מראש. כשפגש פרידלנדר את ברוך פרידן, מפקד השדה )הוא הגיע לקראתו בג׳יפ, שנמסר לו למטרות קשר(, שאל אותו היכן ציוד הקשר שהיה על הג׳יפ. זה הטסת אלף טוו ד ןT»s1 Tiium rnj יור־אביג. חי • •די J V ל, J }*; -toL y.1 .ץ- ׳ נוו0 A 4 « > G ^ ^^ א י jU^ £ A I J - ,pi. (3 ^ - • י? י נוסעים במטוסי האגף הובילו למקום, שם עמד ה״טרילור״ ועליו כל מכשירי הקשר. לדבריו, במשדר כמשואה אלחוטית המכשירים כלל לא השתמשו. מפקד השדה נמנע מהתקנתן של מערכות הקשר במבנה כלשהו וגם כיוון שהעריך ; בשדה ״אבק שמיקום השדה טרם התגלה לחיל־האוויר המצרי, והקמת מבנה עלולה לסייע להם לדייק בהפצצותיהם על השדה. הוא העדיף איפוא להתקין את תחנת הקשר ברוחמה, אולם מפאת התנגדות הקיבוץ לספק כלכלה ולינה למפעילי הקשר לא בוצע הדבר! ובגלל המחסור בכלי־רכב גם לא יכול היה להביא את האנשים מדורות לתורנות קשר ברוחמה. לפיכך נמשכה פעולת תחנת הקשר מדורות. פרידלנדר רצה לגשת עם מפקד השדה למפקדת חזית הדרום, כדי לפתור את בעיית השיכון ברוחמה, אולם, לדבריו, ״השתוממתי לשמוע כי אין קצין תורני כבר יומיים במפקדת החזית ואין עם מי לדבר.״ הוא גם נוכח לדעת שלא היה כל ״פקוח על כניסת האנשים לאוירונים בשדה העובדים״ יתרה מזאת, לתמהונו נודע לו ש״בשדה זאת - למרות כל הנהלים שנקבעו בתחילת 67 למטען שאוירונים אלה הביאו מהבסיס.״ הפעולה באשר להטסת המטען והנוסעים. 254 גשר אווירי לעצמאות בין מטוסי הקומנדו למטוסי הדקוטה חוסר תיאום היה בתחילת הפעולה גם בין האגף לתובלה אווירית לבין טייסת לא הובהר אם מטוסי הדקוטה של טייסת מטוסי האגף בשדה ״אבק-!״. ב האוויר על־ידי מפקד ״אבק 68 העומדים שם המגמה של אגף המבצעים היתה, לרכז עד כמה שאפשר מהר יותר את פעילותם של כל מטוסי התובלה תחת כפיפותו של האגף לתובלה אווירית, שאותו ראה, כאמור, מסופח אליו. אולם, מטה האגף דחה זמנית מגמה זאת עד להשלמת התארגנותו, וטייסת איפוא את טיסותיה לנגב. אלה התרכזו בעיקר בהטסה לרכיבים, לנבטים או למקומות אחרים בנגב, שבהם יכלו לנחות במטוסיהם. ב מפקד יחידת האגף בעקרון, כי למחרת היום יגיע לשם דקוטה על צוותו כדי להטיס מטען ההודעה על כך לא הועברה, כנראה, לליאו גרדנר, קצין המבצעים של האגף בעקרון, 69 לנבטים וזה לא ידע שהמטוס עתיד להגיע, אף לא לגבי המטען, ״שהצבא״ היה אמור להביאו לעקרון. מטוס הדקוטה )מס׳ לאחר עיכוב ממושך התברר שמטען זה כבר לא יגיע. לכן ביקש הצוות מהטייסת שלו לשוב תחילה נענתה בקשתם בחיוב, אולם לאחר מכן הורו להם מהטייסת להשתלב ; לרמת דוד בפעילות של מבצע ״אבק״, ולהטיס מטען ממחסני האספקה של עקרון לשדה ״אבק ברוחמה. בינתיים הגיעה לגרדנר קריאת חירום מאחד ממטוסי האגף: יחד עם מטוס נוסף, שהיה עמו בדרכם לרוחמה, קיבל הוראה לשוב לעקרון ״לנוכח פעילות האויב הקודם״ באזור. לדבריו, הדאיג אותם דיווח זה מאוד, ולפיכך, מיד עם נחיתת המטוסים נלקחו טייסיהם לתחקיר במשרד המבצעים. צוות מטוס הדקוטה רצה להיות נוכח אף הוא בתחקיר, אולם מאחר וגרדנר לא הכירם, לא אישר את בקשתם. עם זאת, בתום התחקיר נמסרו תוצאותיו לקברניט הדקוטה ולצוותו. אלה התלוננו בפניו של דניאל רוזין, מפקד טייסת וזה ביקש הסבר מדוע לא שותפו בתחקיר. גרנדר תיאר את השתלשלות העניינים המתוארת לעיל, והוסיף: אירחנו את הצוות, בצורה הטובה ביותר שיכולנו. לא היימה בל כוונה למנוע מן הצוות מגוריה, או לעכב אותם בביצוע משימותיהם. תמיד היה זה הנוהג של אנשינו לסייע בכל דרך אפשרית להצלחת המשימה של כל צוות מטוס זר, שביקר אצלנו. מצער כי העובדות בולבלו ופורשו לא נכונה על־ידי האנשים, שמדובר עליהם במכתב זה, ואנו מקווים כי יש בכך כדי להסביר את השתלשלות העניינים... היו לנו יותר מחמישה נוסעים, שחיכו להובלה, והיו יכולים להשלים את מכסת הנוסעים. המידע שלהם בנוגע לעניין זה היה לא אכן, במברק ממפקד בסיס ״אבק״ למפקד את״א בעקרון ב 70 בשטח בשעות הבוקר המוקדמות. אל תשלחו צפורים החל מהשעה הטסת אלף טון 255 נכון. כדי להימנע מהישנות מקרים שכאלה, מומלץ ליידע בהקדם את פיקוד התובלה האווירית בפרטי כל טיסה מיוחדת, דוגמת זו, ואנו כאן נדאג כי בלבול 71 כזה לא יקרה להבא היה צריך איפוא להמשיך ולשפר את שיתוף הפעולה בין האגף לבין מטה חיל־האוויר וטייסותיו, וכן בינו ובין הגופים השונים שנזקקו לתובלה אווירית בתוך צה׳׳ל ומחוצה לו. נוהלי ההטסה בד־בבד עם הפעולה האינטנסיבית פעל מטה האגף עם הגורמים המסתייעים לקביעת נוהלי ההטסה של המטען והנוסעים.* במכתב מ המנהלה של חזית הדרום, למטה האגף, נאמר שחטיבת ״יפתח״ תעביר כל לילה במטוסי האגף 50 73 הטונז׳.״ למחרת היום, ב במטה האגף, למפקד יחידת האגף בעקרון, כי אושרה הטסתם מעקרון לרוחמה של עשרה נוסעים מחטיבת ״יפתח״. הם היו אמורים להביא כרטיסי נסיעה שהוצאו על־ידי החטיבה או אלה היו מחוץ לנוסעים, שאושרו לטוס על־ידי אסמכתה ממטכ״ל/אג״א או ; מטה חזית הנגב ממטה האגף. לעומת זאת, בטיסה חזרה מרוחמה לעקרון אושרה הטסתם של אולם, למרות הוראות אלה עדיין הוטסו נוסעים, שלא היו להם 74 היותר על ציודם האסמכתאות הדרושות, ומפקד האגף היה צריך להדגיש לקולנשר בעקרון, ש״יש להודיע לכל הטייסים וחברי הצוותות שאין ברשותם לקחת שום נוסע לנגב מבלי אישור שלך או של באותו יום, ב 75 תג׳ר.״ ראשי המחלקות, שעל הנוסעים המקבלים מהם אסמכתה לטוס ״באמצעות הקו שלנו לרוחמה״ לעבור רישום מוקדם במשרד מטה האגף ברחוב שמריהו לוין 76 צאתם לעקרון הנהלים שנקבעו לא היו מספיקים, והמציאות בשטח חייבה הוצאת נהלים חדשים תוך התייעצות גם במחלקת ההטסה של מטכ״ל/אג״א. במכתב נוסף של יהושע מרש מ־ למחלקת מטען ונוסעים בעקרון, אשר החלה בהתארגנותה בראשותו של אייזיק אנסלם,** נקבע שחיילי ״יפתח״ יגיעו לעקרון כל לילה עם רשימת האנשים האמורים לטוס, ועל מחלקת מטען ונוסעים בעקרון להוציא את כרטיסי הנסיעה שלהם. באשר לאנשי מטכ״ל/אג״א, נקבע שמחלקת ההטסה שלהם תשלח למטה האגף, כל יום, את רשימת האנשים המתוכננים לטוס עם זאת, הודגש שוב: ״עליכם להבטיח ששום 78 בלילה, ושם הם יקבלו את כרטיסי הטיסה באמצע אוגוסט הוציא מטכ״ל/אג״א הוראות עבודה באשר להטסת נוסעים. בפקודה מוזכרת מחלקת פיקוח על התנועה וההובלה במטכ״ל/אג״א, המרכזת את הבקשות להטסת נוסעים! ומחלקת הספקה מוטסת לשם תיאום הטיסות. עוד נקבע שם שהסמכות המכרעת לקביעת עדיפות הטיסה היא בידי מטכ״ל/אג״ם, והמחלקה להספקה מוטסת אחראית לביקורת מטענו ומשקלו האישי ולסידור ״כל הנוגע להמראת הנוסע.״ לבסוף הודגש 72 כי ״חיל־האויר יסרב לסדר כל המראת נוסעים אלא באמצעות המחלקה להספקה מוטסת.״ 77 ** מנעוריו עבד בחברת התעופה בי־או־אי־סי, ושלט היטב בכל התחום המנהלתי של הטסת נוסעים ומטען 256 V.J 13 ^, אגף תןבלה א noTl —^— 1948 1 ז מסכי / ד״נדיז : משלזח דאד צבאי מם כ רו חמד, לבסיס א' בחל-אביב . 1 חייל ניוס הסרכזי. 2 קבל אותו מפקד בסיס ראד זנכאי א 3 דרכה משדה התעוהה בעקרון לתל-אכיב 4 הן לשרות הדאר הצבאו והן לחיילים ואזרחים 5 להכמיח העברת משלוחי דאר משודרת לתקינה לפעולתכם. ) ס?קד ) דואר לנגב 79 אדם לא יוטס אם שמו לא יופיע ברשימת הנוסעים שתקבלו מאתנו כל יום בצורת מברק.״ ואכן, בדו״ח השבועי של מחלקת מטען ונוסעים נאמר, כי עם תחילת פעולת ״אבק״ גדל נפח העבודה. היה צריך להכין את כל הטפסים הנחוצים, להחזיק משרד קבוע בעקרון, להכין שם 80 חדר המתנה לנוסעים ולפתוח משרד של המחלקה גם ברוחמה ב המנהלה של חזית הדרום, בנימין אידלמן)אדן(, למפקד האגף, מוניה מרדר, וקצין הקישור של בפגישה סוכם שיש להטיס עבור 81 האגף עם החזית, רפאל טראוב)שהיה קודם לכן בחטיבה חטיבת ״הנגב״ להוראות: משקל החבילה ותוכנה מסומנים עליה, תעודת משלוח כוללת לכל המטען, והמשקל והתוכן של כל חבילה וחבילה. חוץ ממטען זה סוכם להטיס גם בקבוצות של יועברו הטסת אלף טון 257 השדה. כן סוכמו בפגישה זו הדברים הבאים: ״מפקדת חזית הדרום בתיאום עם מזכירות מפקדת ; קיבוץ רוחמה תבטיח את אכסונם בצריפים וכלכלתם בקיבוץ של אנשי א.ת.א בשדה 82 חזית הדרום תבטיח קבוצת פריקה קבועה, אשר תעמוד לרשות מפקד השדה לפי הצורך...״ בנהלים שהורדו על־ידי אידלמן הודגש, שיש להביא את כל המטען לשדה התעופה בעקרון כל יום עד השעה 83 חזית הדרום מונה אהוד מנדל כקצין מקשר עם האגף תוך זמן קצר הזמינה הרכבת האווירית לנגב גם צרכנים נוספים המעוניינים בשירותיה. כך, למשל, פנה מטה שירותי הדואר למטכ״ל/אג״א וביקשו לחדש באמצעות האגף את שירותי הדואר לנגב, אשר הושבתו בעקבות הפסקת השיירות לנגב. מטה זה העריך שאם יחודש תוך זמן קצר הוחל 84 השירות לנגב, יצטרך להעביר כל יום מטען דואר של איפוא בהטסתן של חבילות דואר לנגב וממנו. אולם, לא חסרו בעיות: כך למשל, שלושה ממשלוחי הדואר שהיו מיועדים לרוחמה נעלמו בדרך, ומספר משלוחים אחרים הגיעו בעקבות זאת נקבעו נהלים מדוקדקים ביותר, שיאפשרו מעקב 85 לתעודתם באיחור רב מדוקדק אחר הדואר היוצא מהאגף והנכנס אליו. אלה פורסמו בהוראות-הקבע של הקצין לאחר שהחלה כבר הטסת משלוחי הדואר, התקבל ב 86 התורן במטה האגף האישור של ליאון שליט, מאגף האפסנאות במטכ״ל, לשירותי הדואר הצבאי להעביר כל יום 87100 ״אי מלוי הדרישות והמהסוו המורגש נפל השטחים״ תוצאות הפעולה של האגף בלילות הראשונים הוכיחו ללא צל של ספק את יכולתו להטיס מטען ניכר מדי לילה. עם זה רווחה במטה האגף ההערכה, שלא יהיה אפשר להמשיך באותו הקצב בגלל אפיסת כוחות של הצוותים והרעה ניכרת במצב שמישותם של המטוסים. הפעולה נעשתה ״ללא תנאים אלמנטריים,״ כתב קצין המנהלה, והוסיף: מצד כל האנשים ישנה נכונות מוחלטת לעבוד גמרץ רב, אולם אי מלוי הדרישות והמחסור המורגש בכל השטחים בתנאי עבודה קשיט בלאו הכי, גורמים למרירות ועצבנות רבה בקרב האנשים. העומס על המטוסים גדול, גם מבחינת המשקל וגם במספר הנחיתות לילה לילה, חוסר תנאים למכונאים גורם לעיכוב בטיפול ובשירותי הקרקע הדרושים להחזקת האוירונים במצב 88 תקין כאמור, כבר למן תחילת הפעולה הוגשו למטה חיל־האוויר ולאגף האפסנאות במטה הכללי אולם חלק ניכר ; רשימות מפורטות של כל הצרכים בכוח־אדם, בכלי־רכב ובציוד אחר מהדרישות לא סופק לאגף - למרות שלפי דברי מפקד החיל, אהרון רמז, ״בישיבות שהתקיימו אז וימולאו במשך שבוע שבועיים ועל פי אישור זה התחלנו בעבודה קדחתנית בתנאים גרועים ביותר.״ לדבריו, כבר אז הבהיר, כי מבלי מימוש ההבטחות ומבלי הכנת בסיס עקרון לתעודתו 258 גשר אווירי לעצמאות לא יוכל החיל לעמוד זמן ממושך בהתחייבותו, והדבר עלול ״לגרום להתפוררות אגף התובלה 89 האוירית שלנו וקלקול רכושו.״ קצין האפסנאות במטה האגף, חיים אבינדב, סיכם את התקופה הראשונה בזו הלשון: ״התחלנו את הפעולה בתנאים הקשים ביותר בחוסר כל ציוד בתקוה שההבטחה שנתנה לנו תתמלא ובימים אחדים יסופקו לנו כל הדברים הדרושים.״ ואכן, מטכ״ל/אג״א אישר בתחילת הפעולה את הדרישות ואף העמידן ב״עדיפות מס׳ מוגברת למצרכים )כ אישור ממטכ״ל/אג״א לשירות ציוד. ואכן, בשיתוף פעולה עם אפסנאות חיל־האוויר הוצא בימים הראשונים כל הציוד שאפשר היה לקבל מהמחסנים, אולם לא היה בכך די להמשך הפעולה התקינה. נערכו איפוא מספר פגישות עם אליהו)״לי״( רוטנברג, מפקד אגף האפסנאות של החיל, ובעקבותיהן התבקשה מחלקת הקניות לקנות את כל הנחוץ מהשוק האזרחי. אולם, המחלקה המשיכה לחפש את הציוד בתוך המסגרת הצבאית, ורק לאחר בירור נוסף עם אגף 90 האפסנאות, בתחילת ספטמבר, הובטח שתוך ימים ספורים יקבלו את כל הציוד שדרשו בינתיים, שבוע למן תחילת הפעולה, הועבר חלק מהציוד הדרוש גם ממחסני הצבא בתל־ ליטוינסקי לבסיס ״אבק״ באחד ממטוסי התובלה. כשהגיע המטוס, נפרק ממנו הציוד יחד עם שאר המטענים אשר הגיעו עבור היישובים והפלמ״ח. כיוון שלא היה ממונה אחראי, אשר יבקר את תעודת המשלוח של המטוס וימיין לפיה את המטען, לא הועבר הציוד ההכרחי לבסיס ״אבק-!״. קצין האפסנאות במטה האגף טס איפוא לנגב, ולאחר חיפושים ממושכים מצא, היו גם כמה מקרים, שמטען 91 לדבריו שהועבר במטוסי הקומנדו לא נפרק, שכן במטוס היו שני אזורי מטען)״בבטן המטוס ובקבינה העליונה שלו״(. לעיתים ״שכחו לפרוק את המטען בבטן המטוס,״ כדבריו של אורבך לימים, 92 ״וציוד שהגיע לנגב היה חוזר אתנו בטעות למרכז הארץ.״ ואכן, גם על־מנת להדק את הפיקוח והניהול אחר כל הפעולה במבצע הורה מרדר ליחידות האגף במטה, בעקרון ו״באבק העקרוניות, כמו כן יירשם כל מה שקורה במשך היום ותנתן תמונה שוטפת על יום העבודה... יומן זה יועבר מידי פעם לבקורת למטה א.ת.א. הנהלת יומן זה הנה נוספת להגשת דוח כדי לשפר את שיתוף הפעולה עם מטה חזית 93 התקדמות השבועי ואינה באה במקומו...״ הדרום מינה מרדר, זמן קצר לאחר תחילת הפעולה, את רפאל טראוב ל״קצין קשר של א.ת.א 94 עם הצבא בעמן פעולת הנגב.״ ב גם קצין התכנון של מטה חיל־ 95 מפקד הבסיס רשימות מדויקות של כל הציוד שנמצא שם קודם לכן הגיע לשם ראש מחלקת 96 האוויר, אליעזר לקס, הגיע ל״אבק כוח־אדם של חיל־האוויר, דוד קורנל, על־מנת ״לברר מצב כוח האדם במקום ואת הדרישות.״ לאחר שביקר במקום הוא כתב ב גדולה: האויראים עובדים עד כלות הכוחות והכרחי להחיש תגבורת.״ לדבריו, עם התקדמות המבצע התברר כי מספר האנשים, אשר ביקש האגף ב הצרכים. הם ביקשו איפוא תוספת של הטסת אלף טון 259 קיבלו מתוכם רק הקשה בלאו־הכי.״ לפיכך ביקש להעביר את האנשים הללו - אשר תוכננו להשתלב, בין השאר, בקבוצת פריקה, בקבוצת דלק, בפלוגת חיל־האוויר ובמשטרה צבאית - מיד לחיל־ בה־בשעה שמר מטה האגף גם על קשר שוטף עם מחלקת גוויל של החיל כדי לקבל 97 האוויר דרכה את האנשים, העשויים להתאים לעבודה המיוחדת במבצע ״אבק״. כך, למשל, הגיע לאגף קלט מימון, אשר ״עבד במשך שלוש שנים בתובלה האווירית של הצבא האמריקאי, ורכש לו ידיעות נכרות במקצוע.״ לאחר שעבר את החקירה הביטחונית, שנערכה על־ידי קצין הביטחון של האגף, הועבר למפקד יחידת האגף בעקרון לתקופת ניסיון של שבועיים בפיקוח על העמסת QQ המטוסים המחסור באמצעים המשיך להעיק על כל הפעולה. מטה האגף לתובלה אווירית העביר לאגפים השונים במטה החיל רשימות מפורטות, ובהן פירט לכל אגף בתחומו את הפער בין מה שביקש ובין מה שקיבל." למרות פתיחת משרד קישור במסגרת אגף המבצעים של חיל־ האוויר, בפועל היה קשר ישיר של מפקד האגף ושל קציניו עם מפקד חיל־האוויר. עובדה זו העמידה באור מגוחך את פנייתו של מפקד אגף המבצעים בחיל למפקד האגף, שבה נאמר: ״הנני להזכירכם כי עד כה לא קבלתי את תשובתך בדבר הצרכים החסרים ״אבק 100 כך שהפגישה הנדונה הנה הכרחית.״ מימוש הצרכים דחק, וב אף כל פניותי לספק את הצרכים ההכרחיים לביצוע פעולת אבק טרם סופקו הצרכים המינימליים בכדי להחזיק את הרמה אותה השגנו ואשר באפשרותנו להעלותה אם ההבטחות יקויימו.״ מרדר ציין כי הטייסים עובדים ״בתנאים קשים ביותר ובמתח גבוה״ וכי ״הנטל המנהלתי של הפעולה נופל על שכמם של מתי מספר הסובלים מחוסר ציוד ואמצעי תובלה.״ גורמים אלה, לדבריו, ״עלולים לתת תוצאות חמורות ויתבטאו קודם כל בירידה ניכרת של עם זאת, למרות כל הקשיים הוטסו לנגב עד אז 101 המשקל המוטס.״ נוסעים, ומהנגב נוסעים. תוצאות אלה עלו בהרבה על כל הציפיות והתקוות, אשר הוצגו בתחילת הפעולה, והיוו 102 מהפכה של ממש בעקבות מכתבו של מרדר כתב רמז ב קיבל רק חלק מהציוד ומכוח־האדם שהובטח לו קודם תחילת המבצע, וכי טרם נעשו גם ״הסדורים הראשוניים ביותר בבסיס עקרון.״ הוא הדגיש ש״אין להניח בשום פנים כי נוכל ; להמשיך בקצב עבודה זו למרות כל מאמצינו,״ מבלי שיושלמו הציוד וכוח־האדם החסרים והוסיף כי בעקבות המחסור ״הננו סובלים אבדות ותקלות הן בכוח האדם המקצועי שלנו הן במצב מטוסינו.״ הוא חזר וציין את התנאים הקשים בשיכון, בכלכלה ובעבודה השוררים ומצד שני היו ; בעקרון, אשר בגינם לא התאפשרה העברתם של צוותי האוויר לשם, מצד אחד הגורם לכך ש״הטייסים יוצאים מפעולה מעיפות, מחלות בטן וכף״ וכן ״המכונאים הגויים ואכן, בתגובה ללחץ עבודה זה ולמתח, שבו היו שרויים 103 מאיימים יום יום ׳לחזור הביתה׳.״ צוותי האויר של האגף, כתב ש׳ וינטר, ראש המחלקה הרפואית של החיל, למפקד החיל: 260 גשר אווירי לעצמאות עלי להגיש תלונה נגד הסדר הקיים בנוגע לחופש של טייסי א.ת.א. בנראה נקבע בי הטייסים לא יקבלו חופש למשן שלושה חדשים הבאים וגם בשלושת החדשים שעברו אחדים לא קבלו חופש. עלי לציין כי החופש דרוש לאנשים אלה, בדיוק באותה מידה שדרושים להם האוכל, השינה וכר כי חופש אינו דבר של הנאה בלבד, כי אם דבר הכרחי. בטייסות אחדות של חיל־אויר נהוג כי הטייסים מקבלים שבוע חופש לכל ששה עד שמונה שבועות. נא לתת הוראות 104 ברורות לתקון המצב על־מנת לבחון את המצב לאשורו ולהתוות את הדרכים לשיפורו ביקרו נציגי אג״ם ואג״א במטכ״ל עם נציגי האגף לתובלה אווירית בשדה עקרון וברוחמה. עיקרי הדברים הועברו בדו״ח של אלוף יגאל ידין, ראש אג״ם, לרמטכ״ל יעקב דורי. בפתיחת הדו״ח הדגיש גם ידיו ״כי הענין בכללו לע״ע ציין, כי אם ייכשל עניין האספקה המוטסת לנגב, יגרום הדבר ל״קשיים גדולים ואי יכולת האספקה לנגב, וכן יהרוס לנו את האינונטר האוירי וגם את רוח הטייסים שבאו מחו״ל.״ ראש אג״ם פירט בדו״ח את הנושאים הטעונים תיקון: ״בעיית השמן״ בנגב של אנשי האגף לתובלה אווירית היא אחת מהבעיות, אולם, לדבריו, מבחינת כוח־אדם ורכב ״הענינים מסתדרים ע״י העזרה הרבה והרצון הטוב מצד אנשי הנגב.״ הוא הדגיש במיוחד את העובדה, שטרם אורגן שם בסיס האספקה, ועקב כך לא היה פיקוח על הסחורה המתקבלת ועל חלוקתה. מצב זה גרם לכך, שיישובים בנגב או יחידות צבאיות לא קיבלו את כל צורכיהם. היה צריך איפוא ״לפתור את בעית הבסיס בהקדם למען קבלת הסחורה וחלוקתה וכן קביעת הפריוריטי והצרכים בנדון.״ באשר לשדה עקרון ציין ידין, שלאגף לתובלה אווירית הועבר מת- אדם ״כפי שביקשו,״ ובאשר לתוספת, המליץ להודיע לחיל־האוויר כי ״מתוך שהקצבו להם בחלוקה בזמן הקרוב )יש להקדים אותו( יש לתת את רב האנשים לצרכי שדה עקיר ואתא. יש בעיקר צורך באנשים מקצועיים.״ הוא הוסיף כי יש לעזור לאגף ברכב )שכן האגף לא קיבל לפי מה שהובטח לו( וגם ״בציוד לשדות״ עד כמה שאפשר, כיוון שהמחסור גורם התמרמרות. לבסוף, התייחס ידין גם לבעיית השיכון בעקרון, ולדבריו ניתן לפותרה על־ ידי ״פנוי שטח מסוים התפוש ע״י אנשי ׳גבעתי׳ ואשר לפי מיטב ידיעותי כבר דובר זה מזמן על 105 פנויו.״ העיצובים בפינוי ״גבעתי״ מעקרון כבר בדיון מטה חיל־האוויר ב צבא. בדיון זה קבע מפקד החיל, כי ״יש צורך לקבוע תאריכים סופיים לכניסה למחנות.״ היה ברור שיש לעשות זאת בהקדם, ועם זאת הודיעו לשלישו של ראש הממשלה ושר הביטחון, נחמיה ארגוב, ״שכל עוד לא נקבל את כל הציוד שנדרש לא נפנה אף מלון אחד בעיר, אם נקבל 106 את כל מה שאנו דורשים נכנס מיד למחנות.״ עמדה זו היתה תקפה, כמובן, גם לגבי צוותי האוויר של האגף, שלגביהם כבר הוחלט שישוכנו בעקרון! אולם, נכון ל־ הטסת אלף טון 261 )״רובע הקצינים ™־ האגף על בקשתו ״לעשות צעדים נמרצים לפנוי שכוני הקצינים בעקרון התפוסים ע״י חטיבת עוד באותו היום כתב מפקד החיל 107 גבעתי. כל הצעדים שנעשו עד עתה לא נתנו כל תוצאות.״ לראש אגף אפסנאות במטכ״ל, יוסף אבידר: ״בשעתו הוסבר על־ידי כי באם הסדורים הדרושים לשכון צוות האויר והמכונאים בעקרון לא יוסדרו לא נוכל להמשיך בעבודה סדירה על־מנת לפתור את הבעיה, סוכם ב 108 משם.״ ממטכ״ל/אג״א, כי בעיית שיכונם של צוותי האוויר של האגף לתובלה אווירית ושל המכונאים הלא־יהודיים תיפתר על־ידי פינוים והכשרתם של ״בתי השכון של הקצינים של המועדון שלהם התפוסים כרגע ע״י גדוד של גבעתי.״ שומכר התחייב לבחון אם ניתן לפנות את הגדוד של חטיבת ״גבעתי״ משדה עקרון, או לפחות לפנותו מהמקום למקומות אחרים בתוך השדה עצמו. כן סוכם ביניהם, שבינתיים ב 109 ימשיך חיל־האוויר להשתמש במטבח ובחדר האוכל של קציני המחנה מפקד החיל העביר 110 ביקש מרדר מרמז להודיעו את ההתקדמות בעניין הדיור בשדה עקרון את שאלתו של מפקד האגף לשומכר, הזכירו את מה שסוכם ביניהם, ביקשו להודיעו את 111 תוצאות בדיקתו, את המועדים לסיום העניין וזירזו לפעול כי ״מצב הענינים שם הולך ורע.״ אולם, קצרה ידו של שומכר מלפתור את הבעיה, ובתשובתו לרמז תלה את הדבר ״בהתפתחויות טקטיות שאין לדעת מתי תתקיימנה.״ מפקד החיל פנה איפוא ב שוב לרמטכ״ל וציין, שלמרות המסקנה המשותפת בדבר ההכרח לפנות את ״גבעתי״ כדי לשכן והוא חזר והדגיש, כי אם ; שם את ״צוותות האויר והמכונאים השכירים״ - לא נעשה דבר "2 ״הענין לא ייעשה מיד נעמוד בפני עובדות חמורות.״ ״ההתמרמרות בין חבו המכונאים הולכת וגדלה״ כדי להבטיח את פעולתם התקינה של המטוסים, נמשכה בינתיים עבודתם של המכונאים האמריקניים בעקרון, אך בתנאים קשים ביותר וללא תנאי בטיחות הכרחיים. מטה האגף לתובלה אווירית והעומדים בראשו שאפו להבטיח להם את כל הנחוץ, לרבות ״נעליים בלי מתכת בסוליות ובעקבים. מתכת בסוליות ובעקבים מהווה סכנת אש כתוצאה מניצוצות בזמן אולם, למרות הרצון הטוב לא הצליחו לעשות הרבה 113 הטיפול באוירונים בדלק ובשמן;״ לשיפור תנאי עבודתם. לקראת סוף חודש אוגוסט כתב הרולד אורבך, מפקד מחלקת המבצעים במטה האגף, למפקד האגף: ״ההבטחות ביחס לשיפור מקום המגורים לא הוצאו לפועל,״ 114 והזהיר כי ״אנו נפסיד עוד מכונאים בגלל אי יכולתנו למלא את הבטחותינו.״ היה ברור איפוא ש״יש צורך לשפר את תנאי החיים שלהם מיד אחרת יחזיקו מעמד רק זמן בעקבות זאת, פנה מפקד האגף למפקד החיל וביקשו ״להקדיש תשומת לב מיוחדת 115 קצר.״ לשאלה זו ולרכז בה את כל הטיפול האפשרי,״ שכן, לדבריו, על־פי העולה משיחות אתם ומידיעות שהצנזורה אספה ממכתביהם הם מתכוננים לחזור לארצות־הברית אם לא יטופל הדבר. תימוכין לכך היו בדו״ח, שקיבל רמז עוד באותו השבוע על ״הלכי הרוח״ של המכונאים בעקרון. הודגש בו ש״כולם בעלי מקצוע ממדרגה ראשונה וחשוב שימשיכו בתפקידם בשרותנו.״ עם זאת, צוין שרובם התגייסו מסיבות הרפתקנות ושבעת גיוסם בארצות־הברית 262 גשר אווירי לעצמאות נאמר לרובם )כ כשהגיעו לאירופה ונודע להם שהם עתידים לעבוד עבור ישראל, השתחררו ה־ כחיילים,״ כמעט שלא רקמו קשרים עם בני הארץ, כמעט שלא ביקרו ב״מועדוני החיילים בעיר״ תל־אביב )למרות שסודרה להם אפשרות נסיעה לשם כל ערב(, מפני ש״איש כמעט אינו 116 מבין את שפתם - ולכן גם מצב רוחם היה בכי־רע.״ התמרמרותם של המכונאים על תנאי השירות בשדה עקרון היתה רבה: על התנאים הסניטריים הגרועים, על תנאי השיכון העלובים, על התזונה הדלה ועל שבשטח התרבותי ובכל הקשור לענייני סעד לא נעשה דבר. כן התלוננו כי ״למרות ההבטחה שהמשכורת תשולם להם בסדר, קיבלו עד כה רק עבור החודש הראשון.״ יתרה מזאת, לדבריהם אף ה״חמרים הנחוצים לעבודתם מגיעים באיחור רב וע״י זה נשקפת סכנה לחיי הטייסים.״ הודגש איפוא החשש הרב, שאם לא ישופר המצב, עלולים המכונאים או לעזוב את הארץ — ואז לא יימצאו אנשים מתאימים למלא את מקומם — או אף ״למרות העובדה שאפשר לסמוך על ישרם, קיימת סכנה שהמצב ישתנה לרעה.״ זאת - עוד קודם שנמצאה דרך לנצל את ידיעותיהם כדי לארגן המצוקה היתה כל־כך קשה, שמפקד האגף שב וכתב 117 קורסים ולאפשר השתלמות לישראלים למפקד החיל ב ההתמרמרות בין חבו המכונאים הולכת וגדלה וכבר התבטאה בהתפטרותם של כמה מהם. כפי שהצנזור שלנו מספר הרי שבמכתביהם מובעת הדעה שאם הדבר לא יסודר במשך ימים אחדים, הרי שיעזבו לגמרי. אנו עלולים בזמן הקרוב לעמוד בפני הפסקת כל עבודת תיקוני המטוסים ונצטרך להפסיק את "8 כל טיסותינו ״מיואשים ומלאי מרירות״ כפי שראינו לעיל, לא היתה התמרמרות זאת רק נחלתם של המכונאים וצוותי האוויר של האגף, אלא גם של ״מתנדבי גח״ל״, שפעלו בתוך חיל־האוויר וצה״ל. מכתבו של שר החוץ משה שרתוק )שרת( לרמטכ״ל באותו הזמן הוא ביטוי למצב זה, מצד אחד, ולמאמצים הרבים, שהושקעו כדי לשפרו, מצד שני. לדברי שר החוץ, בשיחתו עם אנשים ״מרכזיים אחדים בקרב מתנדבי גח״ל״ עלו מספר תקלות בסוגיית הטיפול בהם בבואם לארץ. לדבריו, אכן שמע בינתיים על המאמצים ״לתיקון המעוות,״ ועם זאת הדגיש את הצורך להוסיף לאלה החוזרים לארצותיהם עוד איזו תוספת כספית להוצאות הנסיעה, שכן הקצבת סכום זעום גורם למרירות רבה ״בלב החוזרים, הרגשה של כפיות טובה מצד ממשלת ישראל.״ מעבר לכך, הדגיש שרת, עלולים החוזרים להוציא ״דיבתנו רעה״ ולהזיק ״לכל עבודתנו הציונית,״ ולכן רצוי לציידם גם במכתבו של שר הביטחון, 119 המביע הערכה להתנדבותם ולשירותם בארץ מאידך, וממש באותם הימים, כתב משה פרלמן, מפקד יחידת הקשר לעיתונות של צה״ל, לרמטכ״ל בעניין ״בעיות גח״ל״. מכתבו משקף במידה רבה גם את הצד השני של המטבע. הוא הטסת אלף טון 263 התייחס ל״קבוצות שלמות של אנשי גח״ל פורקי־עול, אשר הובטח להם רבות לפני שעזבו את ארצות־הברית ואת צרפת. ההבטחות לא קוימו, והאנשים אינם יכולים למצוא את מקומם בצבא.״ הוא המליץ איפוא להפסיק מיד בגיוסם של אנשים, שאין בכוונתם להשתקע בארץ לבחור אנשים ה״מסוגלים לרסן את לשונם,״ ולהימנע מ״מתן כל מיני הבטחות ; בעתיד למגויסים לפני בואם ארצה.״ באשר לאלה שכבר נמצאים בארץ, הציע להחזירם ״על חשבוננו לארצות מוצאם. צעד זה יראה כמסוכן משום שאלמנטים כאלה אינם עלולים, לאחר שיחזרו לחו״ל, לשמש ממליצים טובים ביותר לענייננו. ובכל זאת באם יוחזרו, נפתור את הבעיה אחת 120 לתמיד.״ אולם, הבעיה לא נפתרה. בדו״ח של שירות המודיעין מ הביטויים לחוסר הטיפול הנאות באנשי גח״ל. אין הדו״ח מתייחס ישירות לצוותי האוויר והקרקע של אגף התובלה, אולם אותם ביטויים חזרו ונשנו גם ביחס אליהם והיו מסלעי המחלוקת העיקריים שהעיבו על כל פעילותם. באותו הדו״ח נאמר כי ״אי שביעת הרצון גדלה והולכת מיום ליום בגלל אי הסדרים הרציניים בארגון עבודתם, הזנחה בטיפול האישי כגון אוכל בלתי מספיק ושכון לא מתאים )בעיקר לטייסים העובדים בלילות(. נוסף על כך אין כל טיפול בהם בענייני סעד, והטייסים והמכונאים מנותקים כמעט כליל מהיישוב האזרחי, דבר 121 הגורם למרירות ואכזבה.״ הדיווחים הכלליים על אודות הלכי הרוח וה״מורל הגרוע״ של אנשי גח״ל באו לביטוי מפורט ביותר ב לא יהודים, שבהגיעם לארץ ״היו מלאי התפעלות, שבח ורצון טוב לעזור לנו,״ אולם בעוזבם את הארץ, חזרו לשם ״אנטישמים מובהקים.״ הוא פגש גם יהודים ״שבבואם ארצה היו 122 ציוניים ומלאי התפעלות,״ אך אחרי כמה שבועות חזרו לביתם ״מיואשים ומלאי מרירות.״ בשיחותיו אתם התלוננו, בין השאר, על הדרכונים שנלקחו מהם בהגיעם ועל ״התרוצצות גם על; במשך שבועות על שבועות ממשרד למשרד,״ עד שהם מצליחים לקבלם בחזרה ״הבטחות שונות מעבר לים לפני התגיסותם שלא קוימו כאן.״ על־מנת לשפר מצב זה הציע להגדיל את מספר האנשים המטפלים בגח״ל, ולמנות לכך אנשים מתאימים: היודעים גם את השפה האנגלית, ושבילו זמן מה באמריקה, בקנדה, באנגליה ובדרום־אפריקה ו״מכירים את החיים״ במדינות אלה. עוד המליץ להיפגש אתם מפעם לפעם ״לשם שיחות והסברות״! לארגן חוגי משפחות דוברי אנגלית, שיזמינו אותם להתארח אצלם; לשתפם בטיולים בארץ, בהרצאות, בנשפים, בקונצרטים ואף בקבוצות שונות של ספורט! לשלבם בקורסים לעברית, 123 היסטוריה עברית ותנ״ך ואכן, חלק מצעדים אלה נידון בפגישתו של ד״ר שאנן, קצין התרבות והסעד הארצי של חיל־האוויר, עם נציגי גח״ל של החיל, ביניהם סטיב שוורץ. בין השאר הומלץ על הקמת מועדון לגח״ל, וסוכם על אירוחם של אנשי גח״ל בבתים אזרחיים, וכך יתהדק הקשר בין אנשי גח״ל לאזרחי הארץ. גם הוחלט על מינוי שלושה נציגי גח׳יל בשדות רמת דוד, הרצליה ועקרון: אלה ד״ר שאנן נפגש גם עם מ׳ 124 ״יהיו בני חו״ל, הדוברים גם עברית והמכירים את הלכות ארצנו.״ ח׳ כהן, אשר ריכז את כל הטיפול בסוגיית הסעד והתרבות באגף לתובלה אווירית, ובעקבות 264 גשר אווירי לעצמאות מיל. ה חיל תותחניס תיק 1 חמו״ . א ד0 »K3 הנדון: חגגה »1 שופרי שדות וז?ו שרגז! חעייפה. 2 גע ל ד! נ ל א. הקן הבליס לכל שדה ב, הגבת הכלים לכל עדה הגווהות לכליה ואמונם ר קז הכלים ל ת 3 המפקדים גג״ל ואשודו זיי האג• > יש לחיל מאייו להגנה הכלים שנתנו וינהגו ל למסרה FK1 הגנת ניימ על שדות התעופה זאת נקבע שבמטה האגף, בעקרון וגם השדה ברוחמה יקבלו ״את כל חומר הקריאה בעברית 125 ואנגלית אשר יתקבל באופן קבוע ע״י קצין התרבות של ח.א.״ ביטוי כללי לתחושת התסכול של אנשי גח״ל בחיל־האוויר ולהרגשה שאין הם זוכים ליחס ההולם, שלו ציפו לפי ההבטחות שקיבלו, נמצא גם במכתבם של פיליפ צוקרמן וסטיב שוורץ. הם כתבו בו כי ״בעיית רווחתם של אנשי גח״ל חיל־האויר חשובה, שכן כמעט כל בעלי התפקידים המבצעיים בחיל־האויר הם מתנדבים מעבר לים. לפיכך, כל אי־שביעות רצון שלהם וטיפול כושל בהם ישפיע ישירות על היעילות המבצעית של חיל־האויר.״ לדבריהם, מטעמים ביטחוניים וגם כתוצאה ממחסור באמצעים לא הושקע די ביצירת יחסי ציבור טובים לתרומתם הרבה, ולא ניתן פומבי לפעולתם החשובה: ״במאמרים ובשידורים מספרים לציבור על המאמץ המלחמתי של חיל־האוויר והתפתחותו המרשימה בחודשים האחרונים, ללא שנרמז הטסת אלף טון 265 הם המליצו איפוא, מחד גיסא, שגם במחיר של 126 על פעילות אנשי הגח״ל, שאיפשרה כל זאת.״ פגיעה מסוימת בביטחון יש ליידע את הציבור בישראל בנושא תרומתם של ״המתנדבים מעבר לים למאמץ המלחמתי!״ ומאידך גיסא לפעול בקרב אנשי גח״ל, על־מנת שיבינו טוב יותר את התנאים השוררים בארץ, הבעיות והקשיים שעמם מתמודדים תושבי ישראל. כן המליצו קצב הטיפול בבעיית אנשי גח״ל היה איטי מדי - 127 לנקוט את רוב הצעדים, שהוזכרו לעיל לפחות לטעמו של שוורץ, וכעבור עשרה ימים לערך הגיש למפקד החיל את התפטרותו מתפקיד ראש מחלקת גח״ל למן תשובות לבעיות הקשות והמסובכות של האנשים.״ כן טען שהחלטות בעניין המדיניות בסוגיה אולם, 128 זאת התקבלו ״ללא שהייתה לגח״ל כעבור זמן מה שוכנע שוורץ להסיר את התפטרותו. בפגישה של ועדת גח״ל ב להורות על הפסקת הבטחות שאין להן כיסוי בשעת הגיוס, ולהקפיד על מסירת אינפורמציה מדויקת באשר לשיעור השכר ותנאי השירות. גם צוין הצורך לפעול בקרב הישראלים לשם בין השאר נקבע בוועדה זאת כי ״המינוח גח״ל ישונה } פיתוח ״עמדה שונה כלפי אנשי הגח״ל״ למינוח מח״ל, שפירושו מתנדבים מחו״ל, בניגוד למינוח גח״ל שפירושו מוביליזציה של כוח־ אולם, למרות החלטה זאת כמעט שלא מופיע במסמכים המונח ״מח״ל״. 129 אדם מחו״ל.״ בעיית תנאי־השירות והשכר ומידת התערותם של צוותי האוויר והקרקע של האגף לתובלה אווירית לא נפתרה. רוב הסוגיות שפורטו לעיל - ובמיוחד סוגיית בכורתם בתעופה האזרחית של מדינת ישראל, כפי שהובטח לחלקם במועד גיוסם - ימשיכו לצוף ולעלות מפעם לפעם, במיוחד בתקופות ה״הפוגה״ מהמבצעים, שבהם השתתף האגף. ״שדותינו ממוקשים באופן חשמלי״ למרות חיוניות הפעולה בעקרון והתרחבותה במסגרת מבצע ״אבק״, ועמן ההכרה בצורך לספק הגנה למטוסים ולאנשים הרבים שהיו שם מחשש הפצצותיו של חיל־האוויר המצרי, לא פוזרו בינתיים המטוסים במשך היום, לא הוגבהו ולא הוכשרו הדירים )ה״מחסות״, ה״פנים״, כפי יתרה מזאת, 130 שנקראו אז( להגנת המטוסים בעקרון, אף לא סופקו האמצעים להגנת השדה בדיונים שהתנהלו באותו זמן, במהלך ההפוגה השנייה, בין נציגי צה״ל וחיל־האוויר לבין משקיפי האו״ם שהוצבו באזור, נידונה בקשתם של אלה להטיל פיקוח צמוד יותר על בסיסי 132 החיל. דבר זה עלול היה לשים לאל גם את כל פעולת האגף לתובלה אווירית בעקרון ב ראש אג״ם אלוף יגאל ידין וקצין ; אנדרה סטנק( ואברהם אקסלרוד מטעם חיל־האוויר וכן ראשי משקיפי האו״ם, וביניהם גנרל אאגה ; הקישור של צה״ל לאו״ם ברוך קומרוב בתשובה לבקשת מפקד החיל לתוספת הגנה לשדות, כתב מטכ״ל/אג״ם כבר ב הנשק האנטי אוירי שלנו אין אפשרות להקצות נשק נוסף, פרט למספר מכונות יריה מסוג בזה אשר אפשר יהיה לספק. נא שלח את בא־כחך עם רשימת הנשק שברשותך וחלוקתו לפי שדות התעופה ונראה אפשרות הגברת הנשק האנטי־אווירי ע׳׳י מספר בזות. כן נא התקשר עם חיל התותחנים בקשר לארגון יעיל של הצבת 1 כלי הנשק להגנה א.א.׳׳ 266 גשר אווירי לעצמאות לונדסטרום, גנרל ויליאם ריילי וקולונל אריק גרדין. זה האחרון נחת באותו יום, וגם שלושה ימים קודם לכן, בבסיס עקרון במטוס האוסטר שלו מבלי שקיבל אישור בכתב, וכתוצאה מכך כמעט שהופעל כוח פיסי כדי למנוע ממנו ומאנשיו לסייר בשדה. בתגובה לכך הורה מטה חיל־ האוויר ״לעצור כל מתפרץ כזה, לכלוא אותו בחדר המעצר הבסיסי, לשים משמר על מטוסו, 133 ולא לשחררו עד קבלת הוראה.״ היחסים עם משקיפי האו״ם הגיעו אז לכדי משבר, ופגישה זאת נועדה איפוא ליישר את ההדורים. נידונה בה הדרישה הישראלית, שמשקיפי האו״ם לא ייכנסו בדרך היבשה לשדות התעופה של חיל־האוויר, ובהיותם בשדה התעופה לא ינסו לערוך ביקורות בשום מתקן בשדה, אלא אם כן ילוו בקצין הקישור ויהיו בעלי אישור מודפס. דרישה זו נתקלה בהתנגדות נחרצת של נציגי האו״ם. הם טענו, שהדבר ״יפגע במהות תפקידו של האו״ם,״ וצריך שתהיה שמורה להם הזכות לבדוק כל דבר בכל מקום ובכל עת. הם רצו לערוך רשימות מצאי של מטוסי החיל, והתעקשו שיש לבטוח בהם, שכן ״לעולם לא ימסרו דבר לאויבינו.״ הם היו מעוניינים להקים עמדות ביקורת בכל שדות התעופה של החיל, וידין הבהיר להם, שאין הם מפקפקים באשר לזכויות האו״ם, ולכן ביקשם להכין ״תוכנית להקמת עמדות אלה, אנו נבחן אותם, וללא ספק נגיע להסכם טוב לשני הצדדים. בינתיים, הוא מעדיף לדחות את הדיון בפרטי סעיפים אלה, 134 שכן הם עוד צריכים להספיק לדון בעניינים חשובים ביותר, במהלך הפגישה.״ עיקרי הדברים הללו באו לידי ביטוי בדבריו של מפקד החיל באחד מדיוני המטה: ״יש לנו ידיעות שמשקיפי האו״ם עומדים להיכנס לשדותינו.״ הוא הבהיר לרמטכ״ל יעקב דורי, שפעולה זאת עלולה לגרום לריגול, להפסקת הפעילות במבצע ״אבק״ וגם ל״הפסקת העברת מטוסים הנה.״ על־מנת להרתיע ציין מפקד החיל, כי ״יש המציעים שנכריז ברבים ששדותינו ממוקשים באופן חשמלי.״ בינתיים הורה מפקד האגף לתובלה למפקד עקרון שלא ״להרשות בשום פנים ואופן את כניסתם של באי כוח האו״ם לתחום שדה עקרון מבלי שתנתן רשות בסיכומו של דבר ״בסיסי חיל־האוויר 135 מיוחדת לכך ע״י מפקד ח״א או מפקד א.ת.א.״ 136 הישראלי נותרו, מכל בחינה מעשית, מחוץ לתחום פיקוחם של המשקיפים.״ ״מצומצם עד כדי גיחוך׳ פרט לבעיית משקיפי האו״ם היה צריך להתמודד עם סוגיות אחרות, שהיו עלולות לשתק את כל הפעילות המבצעית. כך, למשל, שבוע עבר מאז תחילת מבצע ״אבק״ - אך טרם הונח קשר ישיר סדיר בין עקרון ובין בסיס ״אבק 137 האוויר לא היה תקין ולא היה רציף כל הזמן בחדר התכנון בעקרון לא היו כיסאות לעובדים, לא לוחות למפות ולא תנאים אלמנטריים לביצועו ולניהולו של תכנון כולל ולהעברתו לצוותים לפני הטיסה. לבקרים בשדה עקרון לא היה ניסיון קודם בהעסקה של יותר ״ממטוס אחד בבת־אחת,״ ולכן לא הצליחו לסיים את ההמראות והנחיתות במהירות רבה יותר. זמן רב ״בוזבז ע״י החזקת מטוסים בשטח שהיה צריך פנוי להמראה, ובהפניית המטוסים למגרש הריק בקצה מסלול החניה.״ גם לא היה בשדה כל ציוד ״לעזרה בשעת מקרה סכנה, כגון: מכונית מוכנה למקרה התרסקות מטוס, מכשיר לכבוי דליקה ועזרה מהירה.״ למרות קצב העבודה המפרך והשוחק לא היו לצוותי האוויר הטסת אלף טון 267 הטענת אספקה על מטוס הקומנדו תנאי מנוחה סבירים בין הטיסות, והתאפשרה להם רק ״שינה קלה על אחת מספות חדר 1 הקצינים.״ היו גם קשיים רבים בהטענת המטוסים בעקרון. אלה היו רבים במיוחד בתחילת הפעולה הן מפאת המחסור במספר מספיק של קבוצות טעינה ופריקה הן מפאת העובדה, שחלק ניכר מהעובדים לא התאימו מבחינה גופנית והיו ללא כל הכשרה מבחינה ארגונית. עקב המחסור כשהגיע מספרם של עובדי 139 בציוד מתאים להעמסה ולפריקה הצטברו עיכובים רבים ההטענה ל העובדים חולקו לשתי מחלקות, וכל מחלקה - לשתי כיתות. היו גם עיכובים קלים עקב המחסור בפקידות מתאימה לרישום הנוסעים והמטענים. לאחר שהתקבלו ג׳יפים נוספים, בתחילת העבודה, הוקלה בעיית ״הטרנספורט״, אולם ״בגלל מצבם הרע של המכוניות וחוסר ארגון מתאים של המחלקה״ לא נפתרו כל בעיות ״הטרנספורט״ גם לאחר שהסתיימה הטסת 140 טון האלף למרות העבודה האינטנסיבית והמפרכת, לא היתה תזונתם של העובדים בעקרון נאותה. בדו״ח מפורט של שמעון לוי, מפקד שירות הכלכלה, למפקד חיל־האוויר ולמפקד האגף לתובלה אווירית ב 268 גשר אווירי לעצמאות אינו מתאים לייעודו, וכי הציוד בו ״מצומצם עד כדי גיחוך.״ בייעודו המקורי שימש המטבח בקנטינה לאירוחם של בזאטץ וריכוזם של כל האנשים משם בעקרון הפך המקום צר מלהכיל את כולם. לדברי קצין הכלכלה, מגיעה האספקה בשלמותה על־פי פקודות האפסנאות של צה״ל, אולם חסרים טבחים ועוזריהם. לפיכך, נוכח לדעת לאחר בירור שערך, כי אכן הטענה על טיב האוכל מוצדקת, אולם חלף שבוע, ולמרות הדו״ח ״לא נעשה כל צעד ממשי 141 אינה מוצדקת לגבי כמות האוכל לתיקון המצב במטבחים.״ בפגישתו של ד׳ פליגלמן, קצין המנהלה של האגף, עם קצין הכספים של החיל ב יוקצב הסכום של לחשבון הארחה שיופיע בתקציב החודשי״ של האגף, ולמחרת היום גם פורסמה רשימת הרשאים לאכול במטבחי האגף. לצפיפות הרבה בחדרי האוכל היתה, כמובן, גם משמעות היגיינית ורפואית, ועל כך כתב פליגלמן לד״ר וינטר, ראש השירות הרפואי של חיל־האוויר: ״מתפקידי המחלקה לדאוג למניעת מחלות ולא להתחיל בדאגה לאחר שהמחלה כבר 142 התפשטה.״ תנאי הפעולה ב״אבק קשה יותר היה המצב בשדה ״אבק״, כפי שהדברים באו לידי ביטוי בדברי קצין המנהלה של האגף: ״המסלול החדש לא זו בלבד שאינו מן הטובים, הרי אינו מצויד כראוי. הירידה והעליה בו קשות מאד ומצריכות שמוש כטייסים המעולים העובדים ללא הרף. המטען הנלקח בכל פעם היה מקסימלי ואינו פוחת עם התמעטות הדלק כתוצאה מהמרחק הקצר של הטיסה. לכן 143 נעשית הנחיתה עם מטען מלא ודורשת מאמץ רב.״ למרות ההצעות השונות לא נעשו כל סידורים למניעת האבק במסלול ולא להכשרתו גם לימי החורף. כאמור, השתמשו בתחילה בגוזניקים - קופסאות קטנות שמולאו בחול ספוג בנפט - להארת המסלול, אך אלה הקשו מאוד על הנחיתה. ״לאחר כמה ימים של ריצות,״ ואז144 כדברי קצין האפסנאות של האגף, נשלח לבסוף למקום גנרטור עם תאורה חשמלית סודרו פנסים חשמליים בתאורה של שני פסי אור. הם סימנו את גבולות המסלול, וכך הקלו בהרבה על הנחיתה. עם זאת, מפאת התקלות התכופות בגנרטור והעובדה שלא היו במקום כלי־עבודה לתיקונו או גנרטור חלופי, נאלצו מפעם לפעם לשוב ולהשתמש בגוזניקים, ובמקביל התבקש אליעזר בודנקין, ראש מחלקת העבודות של חיל־האוויר, לספק את הנחוץ להארה לשם כך גם ביקש מפקד האגף ב 145 תקינה של המסלול ״חשמלאי־מכונאי ממדרגה ראשונה״ במקום האיש שנשלח קודם, אשר לא יכול היה להתגבר הוא חזר והדגיש: ״הניסיון של הימים האחרונים בבסיס אבק אחד 146 על הקשיים הטכניים מוכיח כי גנרטור נוסף דרוש במקום מיד. בלילות האחרונים היו תקלות חמורות מאוד בעבודה מסיבת קלקול במנוע ולא יתכן שהמשקל המוטס יופחת בגלל היעדרו של גנרטור טוב.״ בשדה ״אבק״ לא היתה משואת אלחוט, והיה ברור שלנוכח כיסוי עננים גדול יהיה קשה מאוד לאתר את מקומו של השדה. לא היו בו גם מקלטי רדיו או משדרים חלופיים, וענני האבק, שהיתמרו כל אימת שמטוס המריא או נחת, פגעו בשמישותם של מכשירי הקשר. ניצולו הטסת אלף טון 269 של המטוס הנוחת כתחנה לבקרת הטיסה עד המראתו גרם אף הוא להאטה ניכרת בקצב ובמהלך המבצע לא היה 147 הגיחות. גם קשר טלפוני לא נסלל בין ״אבק 148 ניתן להתעדכן באשר למתרחש בשני השדות בעניין המראות, נחיתות, תקלות וכיוצא באלה עם זאת, בדרך כלל בוצעו הטיסות ״בתנאי ראות טובה, והעננים לא הסתירו למעלה מ 149 של הקרקע.״ שיתוף הפעולה בין עובדי חיל־האוויר בשדה ״אבק״ ובין מנהלי קבוצות הפריקה לא היה טוב, ודבר זה השפיע אף הוא על משך הפריקה ועל כמות הטונאז׳ הכוללת. טרם אורגנו התנאים להחסנת המטען והציוד, ולא נקבעו נהלים לבקרתו. היה צריך איפוא לשלוח לשם ; מחסנאי, שירכז את כל הדברים ויהיה אחראי לקבלת המטען, להוצאתו ולרישומו המדויק ולהקים שם צריף מיוחד למטרה זאת, כדי לא לערבב תחומים עם יחידת ״יפתח״ שנמצאה פעילות משאיות המטען ליד המטוסים בשדה היתה חסרת ״כל ארגון ומשמעת,״ לא 150 במקום היה פקח העמסה )אז הוא נקרא ״מפקח טיסה״( כדי לפקח על פריקת המטענים ועל המקשר האחראי על קבוצת הפריקה. דלתות המטוסים נחבלו בשעת הפריקה על־ידי משאיות שקרבו אליהם יותר מדי, וגם כתוצאה מפריקה לא נכונה של המטענים. אחד ממטוסי הקומנדו אף 151 יצא מכלל שימוש בגלל אי־זהירותו של נהג ג׳יפ, שנתקל בזנבו מים, אשר פרצו ללא הפוגה מאחד הצינורות והציפו חלק גדול מהמסלול, החמירו את התנאים הקשים, שאפיינו את הפעולה במקום מראשיתה. הצוותים נאלצו לעבוד אז תוך סיכון אולם לאחר 153;והיה חשש רציני שהדבר נגרם על־ידי מעשי חבלה 152 עצמם, מטוסם ומטענם בדיקת מקור הנזילה התברר, שהצינור נשבר באופן מקרי על־ידי אחד מכלי־הרכב. עם זאת, ממסמך שנכתב ב ; לא היה שום קושי לחבל בפעולת השדה מואווי, המפקד הכללי של הכוחות המצריים בארץ, ניתן ללמוד עד כמה היו המצרים מעודכנים גם באשר לפעולה במבצע ״אבק״: בגלל חסימת כל הדרכים בפניו לא מצא האויב, לאחר מפלותיו האחרונות, דדך לאספקת מושבותיו בדרום אלא ע״י אוירונים. דרך יקרה מאוד, שהשימוש בה מצטמצם רק ללילה... המושבה רוחמה נחשבת למרכז האספקה הראשי. מטוסים מגיעים אליה בלילה... מספר המטוסים העוסקים בכך נאמד ב־ 154 ליום כבר ב נאמר כי ״מטוסי קרב של האויב היו בשטח בשעות הבוקר המוקדמות. אל תשלחו צפורים החל אולם, למרות החשש שמטוסי חיל־האוויר המצרי יתקיפו את השדה ואת 155 מהשעה המטוסים, לא נעשתה כמעט כל פעולה רצינית לשיפור אבטחתו של השדה באשר ל״הגנה קרקעית והגנה אנטי־אווירית.״ הנושא הועלה שוב במכתבו של פליגלמן למפקד האגף, מוניה מרדר, בסוף החודש. הוא ציין, כי למרות העובדה שהשדה נמצא מבחינה גיאוגרפית במקום ה״עלול להיות מופתע,״ למרות הריכוז הרב של המטוסים, ולמרות התנועה הרבה בשני השדות אשר היוו ״מטרה נוחה למטוסי אויב ופעולות קומנדו״ - היו השדות ״מופקרים כמעט לגמרי,״ וכבר קרה מקרה 270 גשר אווירי לעצמאות ״שערבים הגיעו עד למסלול עצמו ונסו לחבל בו.״ לכן, ביקש ״לתת מקסימום של הגנה, הן קרקעית על־ידי יחידות קומנדו ממונעות ומזוינות הן על־ידי הגנה אנטי אווירית ע׳׳י עמדות תותחים ומכונות יריה.״ הוא הציע אף לקבוע הגנה של מטוסי קרב על השדה. זאת ועוד, גם סדרי האבטחה האישית של העובדים בשדה לא היו כראוי, ולדבריו סופק להם רק מספר קטן לדברי מפקד השדה, ״הובטח לו על־ידי הפלמ׳יח לקיים יחידת תותחנים 156 של אקדחים במקום״ וכן סיור של פטרולים קבועים במשך כל היום לאבטחת השדה, אולם הדבר לא 158 נעשה.* כן הוסיף כי אין לו ״כל שליטה על תנועת אנשי הפלמח ומכוניותיהם בשטח השדה.״ ההצעה להציב מטוסי קרב להגנת השדה נבדקה, אולם כדברי מפקד טייסת אלון, למנהל אגף המבצעים, מהר מאוד התברר, כי החקירות שנעשו ב אפשרות נחיתה במסלול החולות הרכים שלצדיו ובגלל שטחו שאינו חלק. לתקון המצב אפשר את החולות שמצדי המסלול 159 שהשטח הוא ישר והאדמה אינה חולית ביותר אולם, דבר לא נעשה למימושן של המלצות מפקד הטייסת, וההצעה ירדה מסדר היום. יתרה מזו, ספק אם מלכתחילה ניתן היה לממשה עקב המצוקה האיומה במטוסי קרב, והצורך לשמר 160 את המסרשמיטים הספורים להמשך הקרבות בינתיים נידון שוב נושא אבטחת השדה בפגישת תיאום בין מפקד חטיבת ״הנגב״, נחום שריג, וקצין מנהלת חזית הדרום, בנימין אידלמן, לבין מפקד האגף לתובלה אווירית מוניה בין השאר סוכם בפגישה, כי מטה 161 מרדר וקצין הקישור של האגף עם החזית, רפאל טראוב חזית הדרום יאבטח את השדה במשך על־ידי ג׳יפים! וסדרנות של משטרה צבאית במשך שעות העבודה: שמירה בשדה ועל רכושו. אולם לדברי מרדר, עד 162 בסיכום הפגישה הודגש כי ״תוכן ההחלטות הנ״ל יבוצע מיד,״ בספטמבר ״לא נעשה מאומה בשטח זה.״ הצורך בהיערכות טובה יותר גם מבחינת הגנה נ״מ התחזק במיוחד לאחר שב סיירו מטוסי חיל־האוויר המצרי מעל האזור. גם ההבטחה, שתבוצע שמירה ממונעת בג׳יפים 163 במשך מפקד חיל־האוויר התערב בעניין ובמכתבו ב קטנה ועובדת קשה והוסכם כי כל תפקידי השמירה במקום ייעשו ע״י החטיבה. אבקשך איפוא בדו״ח מפורט מאוד של מטה שירות המודיעין נאמר: ״שדה 164 לתת הוראות ברורות בנדון.״ התעופה ברוחמה חובל זאת הפעם השניה במשך שבוע ימים. פעם נותקו חוטי החשמל במסלול ההמראה ובפעם השנייה הוצף במים שטח של קרוב למאה מטר מאותו המסלול. המים כוונו אבטחת השדה עד גדוד 157 בעמדות האבטחה עד הנץ השחר ותום פעולת המטוסים הטסת אלף טון כאמור 165 למקום מצינור המים אשר נוקב באותו הלילה. השמירה במקום לקויה ביותר...״ לעיל, צינור המים לא חובל, אולם אין ספק, שלא היה כל קושי לבצע זאת. תנאי הפעולה הקשים היו איפוא הגורם לדברים שכתב מפקד ״אבק למפקד האגף לתובלה אווירית: ״אם לא ישלחו הנה מיד קצין מבצעים בעל משקל למלא למחרת היום שוב חזר על 166 מקומו של מור וקצין מנהלה, שדה זה לא יפעל מחר בלילה.״ תביעתו האולטימטיבית: ״עד שעה לבסוף הופעל שדה ״אבק 167 אם לא תתקבל תשובה מספקת עד אז שדה זה ייסגר הלילה.״ ב אורות המסלול לא יופעלו כמתוכנן, יחוג המטוס בגובה לקבלת אור ירוק לנחיתה. כן הודיע לו שאם לא יהיה קשר רדיו, ימתין הטייס לזיקוק ירוק 168 כאישור לנחיתה או לזיקוק אדום — אות לחזור לבסיס כך,; למרות הקשיים השונים, שאפיינו את המסלול, נחתו במקום גם מטוסי הסקיימסטר למשל, הביא אחד המטוסים ב גלילי. בין השאר הגיעו בו גם דב כנרתי ודניאל שמשוני, ששימשו יועצים למפקד חיל־האוויר! היה שם גם ברוך רבינוב, ראש אגף הכספים במטכ״ל, חיים פוזנר, גזבר הסוכנות באירופה, הרכבת האווירית לנגב הבטיחה איפוא 169 ואף רות קליגר)עליאב(, מראשוני המוסד לעלייה ב׳ קשר נגיש, מידי ומהיר, וחילצה אותו במידה רבה מהניתוק שכפו עליו המצרים. באחד מעיתוני הערב נכתב: האספקה בדרך האויר הצליחה הצלחה שלמה והיא אחד המבצעים הדרמטיים ביותר במלחמה זו. גניגוד לכל ההשערות הרשמיות הצליח חיל־ האוויר הישראלי להעביר מאות טונות של אספקה בזמן קצר להפליא לאזורים שנותקו מדרכי התחבורה היבשתיים. שרות זה קויים ללא הפסקה. נראה בי מבצע זה הוא שאילץ את המצרים להגיע לידי הסכם עם או״מ כיוון שנכשל נסיונם 170 להטיל מצור על יישובי הנגב ואכן, למן השתתפו וארבעה מהנדסים(; הופעלו עשרה מטוסים )שישה קומנדו, שני סקיימסטר ואחד דקוטה(. בתקופת זמן זו הוטסו מעקרון ל״אבק 171 לעקרון ׳׳ההחלטה להפחית... באה בשעתה״ משהוטס טון האלף, ב הישג זה,״ כתב יהושע מרש, ראש מחלקת מטען ונוסעים, ״נעשה מאמץ על־אנושי על־ידי צוותותינו ועובדי הקרקע למרות הקשיים הגדולים שהיו כרוכים בבצוע פעולה זו.״ הנתונים על אודות הטיסות, שבוצעו למן תחילת המבצע, מוכיחים שלא היתה הטסה של טונאז׳ קבוע ושל מספר גיחות קבוע במשך אותה התקופה. הגורם העיקרי לכך היה התלות במצב שמישותם 272 גשר אווירי לעצמאות המשתנה של המטוסים, במאמצם ״העל אנושי של הטייסים ועובדי הקרקע,״ וגם במספר הנוסעים )מבסיס ״אבק 172 קשור ביכולתו המרבית של האגף להטיסם לדברי מפקד מחלקת מבצעים של האגף, עד אז ״בזמן שעבדנו במלוא הכוח היה באפשרותנו להחזיק״ סקיימסטר אחד וארבעה קומנדו באוויר ״כמעט כל לילה.״ אולם, היה ברור ש״חבר העובדים״ הנוכחי לא יוכל להתמיד ״בשיא מצוין״ זה. במהלך הפעולה נאלצו כמה מאנשי צוותי האוויר לטוס במשך שלושה לילות רצופים. כך לא התאפשרה להם מנוחה במידה מספקת, ו״מתח עבודה״ זה פגע בבריאותם. אף לא נעשו שום סידורים קבועים ומאורגנים להוצאת הצוותים לחופשות קצרות. לא נערכו כל טיסות אימונים, כיוון שכל הצוותים וכל המטוסים הועסקו במבצע. המחסור בחלקי־חילוף הקשה מאוד על הפעולה בראשיתה, אולם הבעיה הלכה ונפתרה עם הגעת החלפים באנייה מחוץ־לארץ. רמת האחזקה של המטוסים ויעילותה נפגעו גם כתוצאה מכך, שהמכונאים עצמם מילאו גם תפקידי שמירה בעקרון. חמש נחיתות־חירום אירעו עד אז, ובאחת מהן אף נגרם נזק רב למטוס. שלוש מהן אירעו כתוצאה מקלקול במערכת הדלק, והשתיים האחרות — כתוצאה ״מקלקול במנוע עצמו, לא שרדו173 שנגרם במקרה אחד בגלל שגיאה במבנה ובשני על־ידי שריפת דלק לא נכונה.״ המקורות לתיאור כל התאונות הללו — פרט לאחת. ב ארבעה מטוסי קומנדו המכונאי התורן, רוברט פוצ׳ר ובהסכמתם של הטייסים התורנים, הוחלט לתדלק כל אחד מהמטוסים הללו רק לאחר טיסתו השנייה: זמן הטיסה היה קצר, ולא היה צורך לתדלק לאחר כל נחיתה, ועל־מנת להטיס יותר מטען מילאו איפוא פחות דלק. לאחר הגעת כל מטוס מטיסתו הראשונה היה פוצ׳ר מתחקר את הקפטן אם הטיסה התנהלה כשורה ללא תקלות, ומעדכן אותו כי המטוס יתודלק רק 174 לאחר טיסתו השנייה. מטוס לאחר שמטוסי התכוננו לגיחה נוספת. אז הגיע לנחיתה קפטן קרוקסטד מטיסתו השנייה במטוס לאחר שהמריא הטייס משדה ״אבק״, טיפס לגובה הפסיק לפעול. הוא העביר אליו דלק מהמכל הקדמי, אולם המנוע עדיין לא פעל. הוא המשיך לטוס לכיוון עקרון. בהגיעו לאזור לא הצליח לאתר את שדה התעופה מפאת העננים שם, וחלף מעליו. הוא ניסה לחזור שוב לנחיתה, אולם לאחר חצי דקה נדם גם המנוע הימני בגובה בשדה החקלאי הקרוב ביותר שנראה באופק. המכונאי התורן הגיע מיד למקום, ומצא שאיש לא נפגע. בדיווחו של קצין המבצעים, פרדריק ויינבלט, נקבע כי התאונה נגרמה מבעיות בשני ב 175 המנועים כתוצאה מחוסר דלק פרידן, מפקד ״אבק בהתחשב עם חוסו התנאים להחזיק את ומת וטמפו עבודתנו בהתאם לשאיפתנו לעשות את מה שביכולתנו לעשות לו היו התנאים ההכרחיים לבן, הטסת אלף טון 273 הננו נאלצים להקטין - לאחר שהשגנו את האלף טון הראשונים את מספר הטיסות ללילה. זה יאפשר לנו: א( לתת לצוותים ולעובדי הקרקע אפשרות למנוחה הכרחית ב( הזמן ההכרחי להתארגנות שלא השגנו בגלל הטמפו והוסר התגבורת מהמטה ג( תיקון וטיפול באוירונים שעשו את המאמץ במבצע ׳אבק׳ 176 זה ״ההחלטה להפחית במספר הטיסות ללילה באה בשעתה,״ כתב מנהל מחלקת מטען ונוסעים במטה האגף, ועל מטה האגף להיערך לנצל את ה״הפוגה״ כדי להתארגן מחדש לקבלת תגבורת בכוח־אדם, תחבורה, שיכון לצוותים ולעובדי הקרקע בשני הבסיסים, לתיקון ולהחזקת המטוסים ולשיפור המסלול ב״אבק ראש אג״ם, יגאל ידין, סיכם 177 ולהמראתם ״מתקלקלים המנועים למעלה מן המשוער.״ בישיבת הממשלה ב אווירית במבצע ״אבק״: בלי חיל־האויר לא יכולנו לפתור את שאלת הנגב/ אן כמובן שזה בכל זאת אינו לפרסום, שחיל־ האוויר שינס את מתניו, ובמשן גדולה יותר של מצרכים שונים, מאשר אנחנו הספקנו לספק בהפוגה הקודמת בשיירות. המעבר ממבצע ״בלק״ למבצע ״אבק״ היה מהיר וחד. עוד קודם שהוכנה התשתית האלמנטרית להפעלתה של הרכבת האווירית לנגב, החל מבצע ״אבק״. לא היה מדובר במבצע מסוגו של ״בלק״, שבו הגיעו לכל היותר שניים־שלושה מטוסים כל לילה, אלא במבצע שבו הגיעו לעקרון או יצאו ממנו יותר מארבעה מטוסים במשך כל לילה ולעיתים בו־זמנית. היה צורך בכוח־אדם מקצועי מאוד לא רק של צוותי אוויר, אלא גס - ובמיוחד - של מערך השליטה והבקרה, האחזקה וההנדסה בבסיס עקרון, כדי להמשיך, להחזיק ולשמור על קצב זה מבלי שתקרוס כל המערכת. חשיבותם של אלה היתה רבה במיוחד לנוכח העובדה, שמטוסי ואשר לאחר ; התובלה היו מעודפי הצבא האמריקני, ששכבו כאבן שאין לה הופכין עד רכישתם רכישתם הופעלו בקצב אינטנסיבי במסגרת הרכבת האווירית לצ׳כיה, ולאחר מכן — ברכבת האווירית לנגב. המשותף למבצעי ״בלק״ ו״אבק״ הוא שבשניהם התחילה קודם כול הפעולה - ורק לאחר זהו אחד ; מכן, ותוך כדי הפעולה, ניתנה הדעת גם לדפוסים הארגוניים שיש לשוות לה ממאפייניה העיקריים של צורת התהוות האגף לתובלה אווירית במהלך מלחמת העצמאות, ובמידה רבה - של חיל־האוויר בכללו במלחמה זאת, שבה נאלצו להקדים ״נעשה״ ל״נשמע״. 274 גשר אווירי לעצמאות סורי מקורו! הרבב כ!ס. ס מרזה להק חובלה א ו יריח המג חי> אויר ל מ תכנון/ארגון » פשמבר 1 בהתאם לעקרונות גו זזסבגה היהירות הדרושות לנגוע תפקידי ההובלה האוידית וי!וקוז עליהן. 2 בצוע ש• רמזה י. המשה יקרא: ״סטה להק תובלה אויריח״. 4 כלכלה ושאר דשרותיס המעקיי• ממחנה אריאל, בהתאם >הור ריחפקירים והחובות יול מחנה זה. 5 SEZXI-CiEIJE^ 6 הא ו י ר 7 הא ו י ר מבנה המי 8 9 פקודת ההקמה של הלהק פרק ז מאגף ללהק ״סבוכים קשים בא.ת.א״ הפעולה האינטנסיבית של האגף לתובלה אווירית, כפי שהתנהלה במבצע ״אבק״, חייבה להגדיר את מעמדו של האגף בתוך חיל־האוויר ולקבוע את דפוסי הפעולה בינו ובין מטה החיל. ה״הפוגה״ בקצב ההטסה איפשרה למטה האגף לעשות ״בדק בית״ יסודי כדי להיערך, מחד גיסא, טוב יותר לקראת המשך המבצע, ומאידך גיסא - להשלים את פקודת ארגונו של האגף בתוך חיל־האוויר בפרט, ובתוך צה״ל בכלל. כבר למן תחילת פעולתו של האגף היה מעמדו מיוחד במינו: היה לו מטה משלו, רחוק ;מפקד משלו, מהבולטים במפקדי ה״הגנה״ בכלל ובפעילות הרכש בפרט ; ממטה חיל־האוויר ומשימה חיונית ביותר, אשר בה היה תלוי במידה רבה כושר לחימתו של צה״ל בכלל, ושל חיל־ האוויר בפרט. ואכן, כל עוד פעלו מטוסי האגף וצוותיו במבצע ״בלק״ במסלול שבין זאטץ ובין עקרון)כאשר הבסיס בציכיה משמש כבסיס התחזוקה העיקרי של האגף, ואילו עקרון משמש כתחנת־קצה רק לפריקת המטען החיוני(, פעל האגף בצורה אוטונומית כמעט מוחלטת. הצורך האקוטי באמצעי לחימה, ובמיוחד בהחשת הטסתם של מטוסי המסרשמיט, הצדיק את קיומו של האגף ואת התנאים המיוחדים שניתנו לצרותיו, ובכללם שכירת מלון מיוחד לאנשיו. הבדידות המזהירה של מטה האגף, מבחינת מיקומו, והקשר הרופף במיוחד של צוותיו עם צוותי חיל־האוויר סייעו גם הם. בגלל הפעילות המבצעית האינטנסיבית והקשיים הרבים במימושו של תהליך המעבר מ״שירות־האוויר״ לחיל־האוויר - העדיף גם מטה החיל את המסגרת האוטונומית של האגף לתובלה אווירית. בעקבות המלצותיו של ססיל מרגו, אשר הגיע לארץ על־פי בקשתו של בן־גוריון, החלה התארגנותו המחודשת של חיל־האוויר. כך נקבעו למן בפיקודו של אהרון רמז. בדיון מטה חיל־האוויר ב־ 276 גשר אווירי לעצמאות להעלוה על ניר אה חוקה חיל־האויר ובה לציין את הקשו בין החיל ובין הצבא בכל הפרטים הקטנים כגון כסף, כוח־אדם, רשיונוה חופש, דרמה וכר. כלומר יש צורן להגיש לבן־גוריון הצעה איך אנו רוצים שייראה החייל. החומר צרין 1 להיות מוכן עד יום ראשון, שני דא עקא, באותו יום שבו נאמרו דבריו של מפקד החיל, פונו צוותי האגף ומטוסיו מהבסיס בזאטץ והועברו לעקרון. הפינוי נכפה על החיל, ומה שתוכנן להיעשות בשלבים וביסודיות — נעשה בלית־ברירה ובחיפזון רב. היה צריך להחליט אם יש צורך להמשיך לקיים את האגף, ובאיזו צורה. כל מטוסי המסרשמיט שנרכשו וכמעט כל אמצעי הלחימה שנרכשו בצ׳כיה הועברו לארץ, והיה ספק רב אם הצ׳כים יאשרו את חידושו של מבצע ״בלק״, מצד אחד; ולא היה ברור הצורך להמשיך ולהחזיק את כל מטוסי התובלה הללו בגבולותיה הצרים של מדינת ישראל, מצד שני. מבצע ״התש״ח״ הוכיח איפוא את נחיצותם להעברת כוחות רגליים מעבר ומבצע ״אבק״ הוכיח את הפוטנציאל הרב, הטמון בצוותי האגף ומטוסיו ; לקווי האויב לשבירת המצור היבשתי על הנגב. עם תחילת פעולת ״אבק״ התברר ביתר־שאת הצורך בהגדרת מעמדו הארגוני של האגף בתוך חיל־האוויר. ארבעה ימים לאחר תחילת המבצע הצביע מפקד החיל על כך, שמבצע זה ״העלה סבוכים קשים בא.ת.א״, ועל־כן ״לישיבה הבאה תוגש פקודת מבנה של א.ת.א וכל היה צריך להגדיר את 2 מפקדי האגפים יצטרכו לדאוג שהכל יעבוד לפי התקן של א.ת.א.״ מעמדו של האגף ושל מטהו הן ביחס לאגפי המטכ״ל הן ביחס לאגפי החיל. האגף, שכמתואר לעיל שירת גורמים שונים, פנה ישירות לאגפי המטה הכללי — אם לאגף אפסנאות ואם לאגף כוח־אדם - ואף למקורות אחרים במשרד הביטחון, כדי לקבל את כל הנחוץ לו לביצוע הרכבת האווירית לנגב, ודבר זה לא עלה בקנה אחד עם ארגון ומנהל תקינים, במיוחד על־פי הבנתו של אגף האפסנאות בחיל. אלא, מכיוון שפרטים רבים סוכמו ; ניצני העימות באו לידי ביטוי כבר במהלך מבצע ״בלק״ בעל־פה ישירות בין הגורמים המעורבים בפעולה, ללא הקפדה על נהלים שחלק ניכר מהם טרם חובר אפילו — לא נמצאה כמעט עדות כתובה המוכיחה על קיומם של אלה, והמעט ששרד הוא איפוא בבחינת הפרט המלמד על הכלל. המגע הבלתי־אמצעי, הישיר, עם כל הגורמים השותפים במבצע ״בלק״, תוך הבנה לקשיים שהיו חלק יום־יומי מהפעולה, לא תמיד הובנו בכל המסגרות של החיל, ולעיתים נוצרו קשיים לא מבוטלים. כך, למשל, כתב קצין חימוש חיל־האוויר למטה האגף ב בו לא הגיעו אליו, ומנין לו לדעת ״אם לא נסחבו.״ יתרה מזאת. לדבריו, לאחר ששאלוהו על החגורות, הודיעו לו כי ההודעה על המשלוח מבוטלת. לבסוף העיר שיש ״להעביר דברים אלה מפקד האגף השיב לו מניה וביה: 3 בכתב... בזמן הנכון.״ הנני מתפלא על סגנון הכתיבה והגישה של אי אמון מחוצף ובלתי מבוסס שהובאה בתזכירך זה. אין סגנון כזה הולם קצין בחיל אויר ישראלי... אם יש לן איזה שהן שאלות להבא, הנן מתבקש להגישן אלינו דין הצנורות המתאימיס מאגף ללהק 277 א חיל אויר ססה כללי ם 5 בוזעובה לסלכט אתא כל ציוד המתקבל דרך האויר אליפסה/יי ר׳ קליפס להקבירו לאגף האפסנאות״ אגף זה אזזדאי לחלוקת הסחורות לתעודתן. ר*וי לפי כקסתנס מחבואו בדכרים קם מפקד האגף י־ה״קילה ר n^tpgp בין אגף האפסנאות לאגף לתובלה אווירית כך ניתן לראות גם את דבריו של מ׳ הרון בשמו של מפקד אגף האפסנאות לראש מטה חיל־ האוויר בסוף חודש יולי בעניין ״ציוד המתקבל בדרך האויר.״ לדבריו, לאחר בירור שערכו בענין משלוח שנשלח ב אווירית ולצרכיו, ולכן אין האגף מוכן להעביר את אותו הציוד לאגף אפסנאות. האגף לתובלה אווירית היה מוכן לכל היותר ״להעביר את שאר הציוד לאחר סיפוק צרכיהם.״ באשר לשאר הציוד נאמר לו, כי הוזמן על־ידי אגף ההנדסה של החיל והועבר אליהם ישירות. ולבסוף נאמר לו ממטה האגף, כי ״זהו הסידור בהתאם להוראות שניתנו להם.״ הוראות אלה לא נראו לו; ״לפי הבנתנו את תפקידי א.ת.א בשטח זה,״ כתב, ״חייב מפקד האגף להעביר את כל הציוד 5 שמתקבל בשביל ח.א. לאגף האפסנאות, והוא אשר יחלק אותו למחלקות הוא מיועד.״ בתגובה לדברים אלה הבהיר מפקד האגף בתחילת אוגוסט, שעל־פי הוראות מטה החיל מקבל כל אגף ממחסני האגף לתובלה אווירית - על־פי הודעה שהוא מקבל מהאגף - ״את הדברים השייכים לסקטור העבודה שלו.״ לדבריו, אם יורה מפקד חיל־האוויר על העברת המטענים כולם לאגף האפסנאות — יעשה כך, ואגף אפסנאות יהיה ״אחראי על החלוקה.״ כך או כך, לדבריו ״אין הפורמליות היבשה גרידא, הדרך הרצויה ביותר לפתוח ונהול פעולותינו... בהזדמנויות אחרות דומות, רצוי יהיה לבוא אתנו במגע ישיר בע״פ ואז אני משוכנע שנוכל 278 גשר אווירי לעצמאות ואכן, בעקבות דברים אלה הורה מפקד החיל אהרון 6 להבהיר את הדברים בצורה יעילה יותר.״ רמז ב־ 7 עליהם יהיה להעבירו לאגף האפסנאות ברם, גם הוראה זאת היתה נתונה לפרשנות שונה של כל אחד מהצדדים, והאגף לתובלה ; אווירית המשיך, כמובן, להפריש מהדברים שהגיעו את הדברים הנחוצים לו להמשך פעילותו וגם פנה ישירות לכל מי שניתן היה להסתייע בו הן בצה״ל הן במשרד הביטחון, ואף לגופים אזרחיים, כדי לקבל ממנו את מה שאפשר לשיפורה של הפעולה במבצע ״בלק״ בתחילה, פעילות זאת עוררה שוב את ביקורתו של מפקד אגף אפסנאות, והיה צריך ; וייאבק״ אחר־כך איפוא לקבוע נהלים ברורים להסדרת הפעולה בין שני האגפים. ואכן, על־מנת להקהות מעט את חילוקי הדעות, כתב מפקד החיל ב לתובלה אווירית: בימים הקרובים מצא פקודה מבנה של א.ת.א. עד לפרסום פקודה זו חייבים צל דרישות א.ת.א להמסר לאגף האפסנאות אשר יהיה אחראי להשגה ומסירת הדברים לא.ת.א. אין לפנות ישר לצבא או למקורות אחרים בלי אגף 8 האפסנאות פקודת ארגון - ״כנף תובלה אווירית״ באותו יום, ב החתומה על־ידי מפקד החיל, ליצירת ״כנף תובלה אווירית״. מטרת הפקודה היתה ״לתת תוקף מתאריך פרסום פקודה זו להרכב ׳כנף תובלה אווירית׳, להגדיר את פעולת הכנף ולהתוות קוים 9 לארגונה בתוך מבנה החיל.״ תפקידי הכנף היו לתכנן את העקרונות, לבצע ולפקח על טיסות תובלה בנתיבים קבועים בתחומי הארץ ומחוצה לה; על טיסות מיוחדות לכל מקום; על הטסתם והעברתם של מטוסים לישראל; על הצנחת מצרכים והטסת ״צבא מוטס״ ו״חיל צנחנים״. באשר לארגון נקבע, כי הכנף ״תתארגן בחטיבה פיקודית כהקבלה לחטיבת המפציצים ומטוסי הקרב ובהתאמה ארגונית לצרכים המיוחדים של הכנף.״ צרכים אלה כללו קשרים הדוקים עם הצבא ומוסדות אזרחיים, קשרים עם חוץ־לארץ וטיפול במטענים ובנוסעים. לצורך תיאום הפעולה עם חיל־ האוויר נקבע, כי באגף המבצעים של מטה החיל תוקם מחלקה לפעולות הכנף ובראשה יעמוד קצין מטה של אגף המבצעים. הודגש שכל פקודות־הקבע באגף המבצעים של החיל )בעניין טיסות בארץ, הודעה לחדר הפעולות של החיל, למודיעין וכיו״ב( חלות גם על הכנף ובסיסיה. כן נאמר שמפקד הכנף ימונה על־ידי מפקד החיל, והוא יהיה אחראי בפניו ״על ארגון, פיקוד ויעילות הביצוע של הכנף.״ ליד מפקד הכנף יאורגן מטה, ומיקומו יהיה בתל־אביב. בסיסו הראשי של הכנף נקבע בעקרון, ובסיסי־המשנה יהיו תחת פיקודו של מפקד הכנף. הודגש שבסיסי־המשנה של הכנף ״יחשבו כיחידות נספחות עצמאיות או כנספחות לבסיס הראשי של הכנף.״ האספקה האפסנאית לבסיסי־המשנה, הנספחים לבסיס הראשי, תיעשה דרך המחסנים המרכזיים של הכנף בבסיס הראשי, ״חוץ ממקרים שבהתחשב עם המצב מאגף ללהק 279 הגיאוגרפי יחליט מטה החיל להטיל את דאגת האספקה לבסיס המשנה על בסיס ראשי של כנף אחרת.״ לעומת זאת, בסיסי־המשנה, אשר ייחשבו כיחידות עצמאיות, יתוספקו ישירות על־ידי אגף אפסנאות של החיל. עוד נאמר שדרישות היחידות של הכנף ״לציוד, אספקת כספים וחיול יועברו למטה הכנף וממנו לאגפי המטה הכללי של החיל, אשר יהיה אחראי לספק את הנ״ל ישר ליחידות הכנף, אשר תחשבנה כיחידות חשבון.״ מידה רבה של אוטונומיה התבטאה גם בסוגיית ״צמרות הפנייה ודרכי התאום והפיקוד.״ נאמר שם כי הפנייה לחיל־האוויר בעניין תובלה אווירית ״תיעשה ישר למחלקה המיוחדת לכך של כ.ת.א.״ עם זאת נאמר שעל מפקד הכנף להעביר דרישות שאינן בגדר הפעולה הרגילה והמאושרת לאישור של מפקד החיל לפני התחייבו להוציא לפועל כל משימה חדשה חד פעמית או תכנית פעולות ממושכות. כמו כן על מפקד הכנף לקבל אשור ממפקד החיל על כל שנוי עקרוני או שנוי בזכות קדימה של תכניות פעולה מאושרות. עוד נאמר כי ״תכנון ראשוני של פעולות מאושרות ע״י מפקד החיל ייעשה ע״י מחלקת התובלה באגף המבצעים של המטה הכללי לכך נוסף כי פקודות מבצע למפקד הכנף יוצאו על־ידי מפקד החיל או על־ידי קצין המבצעים במטה בשמו של מפקד החיל. עם זאת הודגש כי ״התכנון המבצעי הסופי בתחומי פקודת המבצע והאחריות על יעילות ומהירות הבצוע מוטלים על מפקד הכנף״ וכן ״בתחומי פעולות מאושרות יהיה מפקד הכנף חפשי להוציא פקודות מבצע למפקדי הבסיסים.״ באשר ל״פקודות מבצע קרביות״ נקבע, כי הן יישלחו לכנף על־ידי מפקד החיל או על־ידי מפקד אגף המבצעים בשמו של מפקד החיל, ועל־פי שיקול דעתו יוכל מפקד הכנף ״להעביר את תאום הפעולה בנדון ישר לאגף המבצעים במטה הכללי ויודיע על כך למפקד הבסיס.״ עם זאת הודגש שוב שכל הפקודות למפקדי הבסיסים של הכנף ״תצאנה או תעבורנה דרך מפקד הכנף.״ ״תקנים קבועים עבוד כל בסיסינו״ בדיון מטה באותו יום, ב - בדבר היערכותו המחודשת של האגף ציין מרדר: ״מסגרת הפעולה מתרחבת יותר ויותר, ולא נוכל להמשיך בפעולות מבלי להחליט על קוי פעולה מסוימים ומבלי להקים תקנים 10 קבועים עבור כל בסיסינו. עתה הזמן המתאים לפעול לפי בסיס של חבר עובדים קבוע.״ לדברי מפקד האגף, הוא נכח בדיון מטה חיל־האוויר, שבו נדונה סוגיית ארגונו מחדש של החיל והכנת תקן מאורגן לאגף לתובלה אווירית, וניתנו לאגף יומיים על־מנת להכין את התקן עבור האגף. לשם כך הציע מרדר לשחרר את הרולד אורבך ואת ליאו גרדנר מהשתתפותם הקבועה, לילה־לילה, בטיסות לנגב, ולמנותם לעסוק בתכנון הפעלת הצוותים, אימונם והחזקת המטוסים - ובמיוחד בדרך שבה יש לארגן את האגף. הוא הציג את תפיסתו באשר למבנה שיש לשוות לאגף: המטה היה אמור לכלול את בעלי התפקידים הבאים: מפקד, שליש, קצין מנהלה, קצין קשר עם חו״ל, קצין תכנון, קצין מבצעים, קצין ביטחון, קצין מודיעין וקצין קשר עם הצבא. 280 גשר אווירי לעצמאות מפקד שדה עקרון, אלכס זילוני, היה אמור להכין את התקן עבור השדה - למרות שעקרון אמור היה להיות הבסיס העיקרי של האגף, וברור היה שמטה האגף יקבע את קווי הפעולה, שלפיהם יתנהלו כל הבסיסים. לדבריו, ״שדה עקרון יחולק לאגפים הנ״ל: מפקד, מנהלה, מבצעים. קצין המנהלה יהיה אחראי לשרותים שונים בשדה שאינם מסוג מבצעים. קצין המבצעים יהיה אחראי ויפקח על תקון המטוסים, קביעת הצוותות, פקוח על התנועה האווירית, חדר המבצעים, נווטות, מטאורולוגיה, קשר, משקלות ושווי משקל. יש להכין גם את התקנים עבור שדות המשנה.״ מפקד האגף העריך כי ״במשך יומיים כל השדה יעבור לא.ת.א. באופן רשמי. מבלי להתחשב בתפקידו הנוכחי של כל אחד מחבר העובדים שלנו, אנו ננתח את יכולתו של כל אדם ואדם ונקבע להם מנויים מתאימים.״ הוא הציע שהנוכחים בפגישה יגישו את דרישותיהם המינימליות עבור שדה עקרון, קודם 11 שיועבר השדה באופן רשמי לאגף אורבך הציע לחלק את הבסיסים לדרגות: ״עקרון יהיה בסיס מדרגה א. בסיס מדרגה ב יהיה בסיס עזר לבסיס הראשי אשר בו נערכים התיקונים. בסיס ג יהיה שדה כגון בסיס אבק מבלי כל אמצעי תקונים״. קצין המבצעים בעקרון, ליאו גרדנר, הציע את ״שלשלת הפיקוד״ הבאה: מפקד א.ת.א יקבל פרטים ממפקד מטה ח.א. בקשר למבצע שיש לבצע. מפקד א.ת.א יקרא לפגישה את הקצינים שימצא לנחוץ וביחד יתאימו את התפקידים על הקצינים השונים. קצין המבצעים בבסיס העיקרי יצטרך למנות צוותות ולסדר את ההכנות וההחלטות מנקודת מבטו. הוא יודיע על פעולות אלו למפקד א.ת.א, והאחרון יקרא מחדש לפגישת מטה. על התוצאה הסופית יודיע מפקד א.ת.א למפקד מטה חיל אויר. לדבריו, באמצעות שיטה זאת ״כל קציני המטה יקבלו אחריות מסוימת״. מפקד האגף חזר והדגיש את הצורך ״למעט במנוי קברניטים לתפקידים אחרים מאשר תפקידי טיסה כיון שאחרת יהיו לנו תכניות נבחרות אך יחסרו לנו אנשים להטיס את המטוסים.״ הוא הדגיש במיוחד את הצורך למנות קצין כוח־אדם, כיוון ש״בעתיד הקרוב חבר העובדים שלנו יעלה 12 ל צו מבנה מס׳ נכון ל לאשר תוספת של כ רמז, ״התראינו עם צדוק ראש אכא הוא לגמרי הפסיק את קשריו ושרותיו לחיל בשמעו שהחיל הוא עצמאי...״*" החיל היה ערוך בבסיסיו בצורה הבאה: בשדה דב - טייסת בשדה עקרון - ; בשדה יבנאל — טייסת ; טייסת ״טייסת א.ת.א וטייסת מס׳ מאגף ללהק 281 סוגיית ארגונו של החיל נידונה שוב בדיון מטה ב עומד להתחלק לאגף מפציצים, לאגף קרב, לאגף אימונים והדרכה ולאגף לתובלה אווירית. בדיון הוחלט להעביר לעיונם של האגפים השונים את טיוטת פקודת המבנה של כנף תובלה באותו היום כתב מפקד 14 אווירית, כפי שפורסמה, ולדון עליה בדיון מטה החיל מאוחר יותר החיל למנהל אגף המנהלה ולמחלקת הארגון: להלן המגמה והמדיניות בענין א.ת.א ושדה עקיין. עליך לעבד פקודת מבנה סופית, תקן למטה א.ת.א ותקן לשדה עקרון. תקנים אלה הנם הראשונים בזכות הקדימה. בוא בדברים מיד עם מפקד א.ת.א ומפקד שדה עקרון למען קבל מהם את הצעותיהם. המשימה של שדה עקרון לשמש בסיס ראשי לא.ת.א ולשרת את נורסמנים כן כתב רמז גם למפקד האגף לתובלה אווירית ולמפקד שדה עקרון: ״עליכם להתחיל מיד לפעול לפי סמכויותיכם לשם הפעלת א.ת.א. ושדה עקרון בהתאם לעקרונות שבפקודת המבנה. כעבור שלושה 16 ההסדר הסופי יופעל לפי פקודות המבנה והתקנים שיוצאו בימים הקרובים.״ ימים, ב המבנה של האגף, אולם לדייק טוב יותר בניסוחה, ולאחר תיקונים אלה להעבירה שוב למפקדי 17ואם יהיו תיקונים — יועברו בכתב למפקד החיל ; האגפים בחיל־האוויר התחבטו באשר לשם, שיבטא ביותר את אופיו המיוחד של האגף. היה ברור שהשם ״אגף״ אינו מתאים כלל, שהרי לא דמה כלל לאגפי החיל. כאמור, ראו עצמם טייסי האגף בתחילה כחברת לאפס״א או עצמם בכל התכתובת שהתנהלה, למשל, בשפה האנגלית. בטיוטה הראשונה שהתפרסמה והיו שהציעו ״פיקוד״. אולם, כעבור 18 בחתימתו של מפקד החיל נקבע, כאמור, השם ״כנף״ זמן קצר, ועל־פי המלצת שר התחבורה, דוד רמז, הועדף השם ״להק״, המקביל את מטוסי 19 התובלה האווירית לקבוצת ציפורים. כך נקבע לראשונה השם ״להק״ בחיל־האוויר ב — ״להק תובלה אווירית״. בפקודה זו לא היו כמעט כל שינויים בהשוואה לפקודה הקודמת, במכתבו של מפקד חיל־האוויר למפקדי האגפים במטה החיל 20 כפי שפורסמה ב למחרת היום נאמר: ״ר״פ פקודת המבנה הסופי של ילהק תובלה אווירית׳. עליכם לקראה ולתת את הוראותיכם ואכן, באותו היום פורסם על־ידי רמז צו מבנה מס׳ 21 בהקדם האפשרי.״ אווירית )לת״א(. כפי שנאמר בפקודה, בסיסו הראשי של הלהק יהיה באחד השדות בארץ )בפקודה הקודמת נכתב כי יהיה בעקרון(. עוד הודגש, כי יחידות הלהק יתוספקו בהתאם לשיטת האספקה הנהוגה בחיל. במטה הלהק היה אמור להיות קצין מטה, אשר יקבע את חלוקת האספקה בתחומי הלהק בהתאם לתוכניות המבצעיות המאושרות על־ידי מטה החיל. כעבור יומיים פורסמה גם פקודת הרכב מס׳ כוח־האדם במטה הלהק יקבל שיכון, כלכלה ושאר השירותים ; המטה ישכון בתחום העיר יפו 2 82 מטה חיל-האוויר במחנה ״אריאל״ מטה הלהק, כך נקבע, ״כפוף באופן ישיר למטה הכללי של חיל־ ; המשקיים ממחנה אריאל האוויר;״ ויהיו בו שש מחלקות: מבצעים, מודיעין, אימונים, מנהלה, אפסנאות, הנדסה. ואכן, התרחבות מסגרת הלהק וקשיי התארגנותו במטה הקטן בתל־אביב ברחוב שמריהו לוין אולם כוונה זו בוטלה לאחר שבתחילת 22 המגרש ברחוב שמריהו לוין אוגוסט הוחלט להעביר את מטה הלהק למלון ״סמיראמיס״ ביפו, אשר היה חלק מהמכלול השלם של מחנה אריאל, שיועד להוות את מטה חיל־האוויר ולאכלס כ התהליך. ואכן, לשם כך ״הופקע בנין ביפו ״להזזת המחסום בכדי להתחיל בהכנות להכנס לתוכו.״ במהלך השבוע השלישי של אוגוסט לאחר שהושלמה הכנתם 23 פונה המלון מדייריו הקודמים והוחל בהכשרתו לקראת ייעודו הבסיסית של משרדי מטה הלהק, פורסם בפקודת־יום של יחידת המטה הכללי של חיל־האוויר כי ״החל מיום ראשון 25גם לאחר ההעברה עוד נמשכו העבודות להשלמת הנחוץ בבניין 24 ליד כיכר העיריה.״ ריכוז התובלה האווירית - ״הפתרון הטוב ביותר׳׳ זמן קצר לאחר פרסומן של פקודות ההקמה נפגש ברוך פרליס, קצין פיקוח בסיסים של חיל־ האוויר, עם הרולד אורבך, קצין המבצעים של הלהק, לדיון בסוגיית ריכוז כל התובלה מאגף ללהק 283 האווירית במסגרת הלהק, כפי שנקבע בפקודות ההקמה. סוגיה זאת כבר עלתה קודם לכן מספר פעמים, אולם הפער בין התוכניות ובין הביצוע, במיוחד בתחום זה, היה רב מאוד. לתוך תחום זה השתרבבה גם בעיית המשך פעילותה של מחלקת ההספקה המוטסת, אשר היתה חלק ממטכ״ל/אג״א. כזכור, כבר בדיון מטה של האגף לתובלה אווירית ב צוותים מטייסת לטייסת ״תכנית לאחוד כל הפעולות בתובלה אווירית״ בתוך הארץ ומחוצה לה תחת פיקוד האגף. מטרות התוכנית היו: 1 להשתתף באופן מלא בבל הצורות של תובלה אווירית הכח האוירי הישראלי בשטחים של תובלה אווירית והספקה בדרן האויר בשטח הצבאי והאזרחי חבר העובדים, מטוסי תובלה אווירית והציוד ע׳׳י: א. למנוע את הבפל בעבודה הקיים בתפקידי קרקע ותעופה. ב. למנוע 26 בזבוז וכפל בתפקידי השגת הספקה אשר הנם עד עתה בלתי מותאמים אורבך הציע לארגן בתוך מסגרת האגף תוכנית מלאה להדרכת הטייסים בתובלה אווירית, אשר תכלול את הפיקוח על הדרכת הטייסים באופן מדורג: ״טייס תלמיד במטוס נורסמן, קברניט במטוס נורסמן. טייס־משנה במטוס דקוטה, קברניט במטוס דקוטה. טייס־משנה במטוס קומנדו, קברניט במטוס קומנדו. טייס־משנה במטוס סקיימסטר או קונסטליישן, קברניט במטוסים אלו;״ כן הציע להקים בית־ספר ללימוד עיוני, שיפעל בהתאמה עם שיעורי הטיסה, הדרכתם של חניכים נוספים שימלאו תפקידים אחרים בצוותים, ו״הדרכה מלאה לחבר עובדים יעיל על הקרקע בטיפול במטוסים מכל הסוגים.״ הוא נתן את הדעת גם על דרך אחזקתם של מטוסי התובלה! על־מנת להתמודד עם ה״סכנה מהתקפות״ על בסיסי האחזקה, הציע אורבך לקבוע חלוקה מתוכננת של שלושה או ארבעה בסיסי אחזקה, וכל אחד מהם יהיה מצויד ובעל יכולת לספק שירות לתיקונים רגילים וגם מיוחדים )החלפת מנועים ותיקונם, 27 תיקונים בגוף המטוס, תיקון הידראולי, רדיו, חשמל וכוי פעולות מתואמות בתחום התובלה האווירית עשויות, לדבריו, למנוע בזבוז ולסייע בניצול מיטבי ויעיל של המטוסים, הצוותים וציוד הקרקע. וכך, אם יידרשו ״באופן פתאומי להעביר 40 הפעולה מבלי להפריע לתפקידים המיוחדים של כל אוירון ואוירון.״ זאת ועוד, אם יצטרך האגף להשתמש במטוסי התובלה להצנחת חיילים, אפשר יהיה ״להפוך כמה מאוירוני הקומנדו שברשותנו באופן יעיל יותר לתפקידים של הורדת צנחנים.״ מספר המטוסים הכולל לביצוע תוכניתו היה באותו הזמן היו לאגף פחות מ 28 קומנדו, ארבעה מטוסי סקיימסטר ושלושה קונסטליישן מטוסים שמישים. 284 גשר אווירי לעצמאות ואכן, ב ונושא העברת טייסת 29 כפיפותו של האגף לתובלה אווירית ב 30 של דיון מטה חיל־האוויר האספקה מתל־אביב לרמת דוד, ובמקומה לרכז את כל ענייני האספקה תחת כפיפותו של האגף ברם, כעבור שלושה ימים הודיע מטה האגף לדוד יהודה, מפקד 31 לתובלה אווירית בעקרון אגף המבצעים של החיל, כי ״בענין מטוסי דקוטה, ברצוני להודיעך כי אין המטוסים האלה וב 2״; עומדים לפקודתנו, כמו כן אין אנו עדיין ממלאים את המוטל על האספקה המוטסת באוגוסט הוסיף מטה האגף: ״אנו חוזרים ומדגישים שהועבר אלינו רק תפקיד מסוים בנגב ולא 33 קבלנו לידינו את כל פעולותיה של האספקה המוטסת.״ ב־ עדיין מחכה להודעה ממנו בדבר התאריך, אשר בו אפשר יהיה להעביר את מטוסי הדקוטה לפקודתו. כן הזכיר לו בעניין ״אספקה מוטסת״, כי ״רשויות אג״ם יעריכו מאד באם תודיעם את עמדתך בעמן. אשמח לראותך בזמן הנוח לך בכדי להסדיר ענייני האספקה המוטסת מפקד האגף השיב לו כי הוחלט ״לדחות את קבלת 34 בא.ת.א. ולהפעיל את הדבר בהקדם.״ הדקוטות לפיקוח אגף זה״, וכי ״אגף זה לא יוכל לקבל על עצמו ביצוע עבודות נוספות עד אשר האגף המשיך איפוא לרכז את הפעילות במטוסי 35 תאורגן כראוי ההספקה לבסיס רוחמה.״ הקומנדו והסקיימסטר בלבד, ומנגד נמשכה עבודתם של טייסת המחלקה להספקה מוטסת. פיצול האחריות לתובלה האווירית לא היתה לטובת העניין, אולם הקשיים והמחסור האקוטי בציוד הבסיסי וההכרחי, שמהם סבלה פעולת האגף, יכולים להסביר במידה מסוימת את הדחייה. לאחר פרסומן של פקודות ההקמה של הלהק לתובלה אווירית ומטהו נפגש איפוא ב בספטמבר קצין פיקוח הבסיסים של חיל־האוויר, ברוך פרליס, עם הל אורבך לדיון בסוגיה. לדברי פרליס, למרות שאורבך ״הסכים עם פקודות הקבע והטפסים שהבינונו,״ הוא התנגד לכך שכל התובלה המוטסת בארץ תיעשה על־ידי הלהק, ״היות והם עוד לא מוכנים לתפקיד זה וחסרים להם האמצעים הדרושים.״ פרליס הציע לספק ללהק במידת האפשר את כל האמצעים הנחוצים לו לביצוע כל התובלה בארץ ולחייב אותו לעשות זאת, שאם לא כן, אמר, יהיו שני גופים שיעסקו בכך )הלהק בשביל הנגב, וחיל־האוויר ליתר חלקי הארץ( - ״סדור כפול זה בארץ קטנה וכמויות מוגבלות אינו מהוה את הפתרון הטוב ביותר ועולה יותר ביוקר מכל כמוכח לעיל, גם מטה הלהק היה מודע ליתרונות אלה, הטמונים באיחודה של 36 הבחינות.״ התובלה האווירית בארץ. עם זאת, בעיצומה של הפעילות במבצע ״אבק״ עדיין לא יכול היה מטה הלהק לטפל גם בסוגיה זו. ״קביעת צנווות הפקוד״ - בין מטה החיל, המטכ׳יל ומטה הלהק לא רק בסוגיה זו התנהלו העניינים שלא על־פי פקודת ההקמה, אלא גם בסוגיות נוספות שבתחומי הפעולה בין הלהק ובין חיל־האוויר. אף הן הושפעו מכך, שטרם הוגדר כיאות מעמדו של החיל בצה״ל ושיתוף הפעולה בינו ובין המטה הכללי. דיונים בסוגיה זאת נערכו במטה החיל במהלך השבוע השני של חודש ספטמבר מאגף ללהק 2 85 בספטמבר קבע מפקד החיל כי תפקידו של המטה הוא לקבוע ״את השיטה )פוליסי( של החיל...יש לקחת את הפרינציפים)המתאימים לתנאים שלנו( של עוד קבע כי יש 37 האמריקני ולעבד לפיהם פוליטי לכל המחנות שיוקמו ע״י ח״א הישראלי.״ לתת דרגות גם לאנשי גח״ל, והוטל על מפקדי האגפים, הבסיסים והטייטות להגיש את הצעותיהם בקווים כלליים: כיצד הם רואים את ״צורת עץ הדרוג באגפים, בשירותים בדרך להגדרת מערכת היחסים בין המטכ״ל ובין חיל־האוויר פורסם בפקודת־ 38 ובבסיסיהם.״ יום של מטה החיל, כי ״נוצרה מחלקת המפקח הכללי לחיל־האויר במטה החיל. אלוף מ. גרין נתמנה ע״י הפקוד העליון כמפקח כללי. י. גיל )גילוץ( נתמנה ע״י מפקד החיל כעוזר למפקח במקום גילוץ, שהיה מפקד שדה רמת דוד, מונה דב בן־צבי. 39 הכללי.״ בינתיים טרם פעלו בחיל על־פי פקודת הארגון של הלהק, ובתגובה לכך פנה מפקד הלהק, מוניה מרדר, ב־ גופים שונים לכל מיני גורמים בתוך אגף תובלה אווירית, בבסיסים ולפרסונל, באופן ישיר, בעניין פעולות תובלה אווירית. כל הפניות בקשר לסדר העבודה ובשאלות עקרוניות יש להעביר ואכן, עוד באותו יום הורה סגן מפקד 40 ע״י הצנורות המקובלים דרך ראש האגף ומטהו...״ החיל, היימן שכטמן )שמיר(, למפקדי האגפים בחיל לפעול על־פי הקווים, שהותוו בפקודת ההקמה של הלהק, והדגיש כי ״כל הפקודות למפקדי בסיסי ל.ת.א תצאנה או תעבורנה דרך על רצף זה של הדברים ניתן לראות גם את אי־ההבנה בין מפקד עקרון לבין דן 41 מפקד ל.ת.א.״ טולקובסקי, קצין המבצעים הראשי של החיל. טולקובסקי טען, שלמרות ״שסימני זהות מיוחדים שנקבעו בשדה אבק ימים, לא נמסר על סמן זהות זה למטה מבצעים או מודיעין מדוע לא העביר אינפורמציה זו לאגפי המבצעים והמודיעין של החיל, על־מנת שאלה יעבירוה לשאר שדות החיל. בתשובה לכך הודיעו מפקד עקרון כי אין זה מתפקידה של יחידה או בטיס להעביר בל אינפורמציה שנתקבלה מסמכות עליונה יותר למטה. הפעולה היחידה שבסיס עושה היא להודיע ליחידות הנמצאות תחת פקוד מפקד השדה. היות והאינפורמציה הזו נתקבלה 42 ממטה האגף שלנו, נבקשכם להתקשר אתם לשם קבלת הפרטים הדרושים היו גם חילוקי־דעות נוספים. בדרך לארגונו של הלהק על־פי הפקודה הושמעה ביקורת נוקבת על דרכי הפעולה שלו. השתקף בה ויכוח עקרוני באשר לסמכויותיו של כל אגף בחיל־האוויר, וחילוקי דעות באשר למידת האוטונומיה שיש להשאיר ללהק בתוך החיל. כך, למשל, נאמר במכתבו של אליעזר קובץ׳, קצין הנווטות של חיל־האוויר, לאגף המבצעים של החיל, שלאור שיתוף הפעולה שלהם עם הלהק הם נוכחו לדעת, כי אין אצלם דאגה שיטתית לציוד המוטות הנמצא ברשותם: הם איבדו את המפות שנמסרו להם, אין סדר במכשירי הנווטות במטוסים, אין רשימה של מכשירי נווטות )שהם בעלי ערך רב( הנמצאים במטוסים ואצל הנווטים, אין ״איפוס מצפן רגיל וכוון מכשירים אחרים״ כמו שצריך למטוסים הגדולים, המופעלים על־ידי הלהק. הוא הוסיף כי יש בו, בלהק, ״נווטים שטסים בחו״ל שאינם ממלאים את תפקידם כראוי.״ לדבריו, כל הליקויים הללו היו נמנעים, אילו היה ״נוט ראשי ממונה על־ידינו.״ לפיכך 286 גשר אווירי לעצמאות לרכז את כל המכשירים המיותרים במחלקת נווטות של החיל, ; הציע למנות נווט ראשי בלהק וסיכם: ״יש צורך לתת ; כיוון שאין מספר מספיק של מכשירים כדי להחזיק בכמה מחסנים 43 סמכות למחלקתנו לפקח על עבודות הנווטות בל.ת.א.״ היו קשיים גם בעבודה עם שירות הקשר. בניגוד לסיכומים שנערכו, כאמור, בין שני המטות בסוף יוני, לא עמד השירות בסיכום זה. סוכם אז שהמברקים המיועדים ללהק יגיעו ישירות וכשכבר ; אליהם, אולם בפועל עברו מברקים דרך גורמים נוספים במשרדי הקשר של המטכ״ל הגיעה ההודעה למטה הלהק, המכותב לפעולה — באיחור רב - היתה פעולתו מיותרת. כך, למשל, קיבל מטה האגף ב בריגר בצ׳כיה, שנמסר ב שאנו נוכל לעשות את ההכנות הדרושות לקבלתו, ואמנם הגיע מבלי שנהיה מוכנים לו, דבר זאת ועוד, במכתב למפקד השירות כתב מפקד הלהק: ״אבקשך 44 שהיה יכול לגרום לאסון.״ להודיענו למפרע על כל העברות פרסונליות והחלפת מכשירים שייעשו בשדות השייכים ל.ל.ת.א 45 מהיום ואילך.״ לא חסרו בעיות גם בשיתוף הפעולה בין אגף אימונים של חיל־האוויר ובין מטה הלהק בעניין הטסת צנחנים במטוסי הלהק. לדוגמה: ב יוצנחו שלושה צנחנים במטוסי הלהק. כעבור כרבע שעה הופיע הרולד גרין, מפקד אגף אימונים פקודה שנייה 4 והדרכה, ובידו פקודת הצנחה מרמז לאגף המבצעים של החיל מ ממבצעים מטכ״ל מ המבצעים של הלהק באותו יום. בפקודות נכתב שההצנחה צריכה להתבצע ״היום 0700 הנני מתפלא על צורת וזמני ההודעה שהגיעוני היתה צריכה להיות מבוצעת. כמו הן לאחר כל ההרצאות בקביעת צנורות היתה 11/9 הפקוד, אינני מוצא שצורת הפניה והטפול בביצוע הוראתן מיום בהתאם לקו שהותווה. הודעתי לאגף המבצעים )לידי אריה( כי עליו להמציא 47 פרטים בנדון בדי לתאם את בצוע הפעולה נוקב במיוחד היה העימות בין אגף אפסנאות חיל־האוויר ובין הלהק. גילוייו הראשונים באו לביטוי כבר במהלך מבצע ״בלק״, כפי שתואר לעיל, והס הלכו והחריפו על רקע המצוקה האפסנאית הקשה במבצע זה. במסגרת התארגנות הלהק לקבלת הסמכות והאחריות על שדה עקרון פנה דוד פליגלמן, קצין המנהלה של הלהק, למפקד אגף האפסנאות של החיל, אליהו רוטנברג, וביקשו למנות בא־כוח מטעמו, אשר יגיע לשדה עקרון כדי לקחת את כל המטענים, ואכן, ב 48 אשר הובאו מחוץ־לארץ על־ידי הלהק, ויעבירם לרשות אפסנאי השדה ; הגיע קצין האפסנאות של הלהק, חיים אבינדב, לשדה עקרון על־מנת להסדיר את הדברים אולם, אפסנאות השדה בעקרון דרשה להעביר לרשותה גם את כל הציוד שהתקבל עבור הלהק. בפקודת מפקד החיל נכתב: ״בהתאם לסדורי האמונים של אגף האמונים וההדרכה עם יחידת הצנחנים יש להוציא פקודה לל.ת.א. להכין את אוירוניהם לקפיצות ולתאם את הפעולות עם אגף האמונים וההדרכה. 46 הקפיצה הראשונה תוצא לפועל היום.״ מאגף ללהק 287 m/mmf• מנסיונות הצניחה הראשונים: קומנדו מעל שדה תל-נוף לדרישה זאת לא הסכים אפסנאי הלהק, וקצין המנהלה של הלהק פנה למפקד אגף אפסנאות והדגיש בפניו, שכל הציוד שהתקבל עבור הלהק ״ואשר עבורו קיים רישום מדויק יישמר 49 במחסנים בשדה עקרון עד להוראות מתאימות מצדך אל אפסנאות השדה.״ בתגובה לכך ביקש מפקד אגף אפסנאות* ממפקד הלהק להורות ״שכל הציוד המתקבל עבורנו באמצעותכם מחו״ל, יועבר למחסן המרכזי. מחלקת הקניות והספקה שליד אגף עימות זה יושב לבסוף בנוסחה, 53 האפסנאות תדאג להעברת הציוד משדות התעופה למחסן.״ אשר מצאה את ביטויה במכתבו של קצין מחלקת מטען ונוסעים, יהושע מרש, למפקד אגף אפסנאות: ״כל הציוד שיתקבל בעתיד מחו׳יל עבור חיל־האוויר יועבר ישר למחסנכם המרכזי באמצעות מחלקת קניות ואספקה שליד אגפכם.״ נוסחה זאת, לפחות, מותירה את הרושם דין ודברים זה היה ככל הנראה גם 54 כאילו אין להק תובלה אווירית חלק מחיל־האוויר הבסיס להערת מ׳ הרון, ראש מחלקת תכנון וארגון באגף אפסנאות חיל־האוויר, למפקד החיל סוגיה זאת לא נפתרה אף לאחר פירוק הלהק, כמתואר להלן. בתחילת שהגיעו מחוץ־לארץ לעקרון חולקו ליחידות מבלי שעברו דרך אגף האפסנאות. מיכאל קולנשר, קצין המנהלה של עקרון, השיב לו שסידור זה ״אינו נראה״ בעיניו ״כטוב לאור הניסיון״, והציע לחזור לסידור המקורי: העתק של כל תעודת משלוח נשלחת למחלקת תובלה אווירית, והמשלוחים מתקבלים כנגד אסמכתה אולם ב־ 51מרש הסכים להצעתו 50 מהמחלקה אני יודע שהדרך האחת לבקשת הציוד ורשומו היא העברתו לרשות אגף האפסנאות ושחלוקתו תעשה רק 52 באמצעותנו.״288 גשר אווירי לעצמאות על פקודת הארגון של הלהק, המוזכרת לעיל. הוא הציע אז שעל־מנת למנוע ״אי הבנה לכל הנוגעים״ בסוגיית האחריות על חלוקת הציוד, ייקבע כי במטה ל.ת.א יהיה קצין אפסנאות אשר יקבע את חלוקת הציוד בתחומי ל.ת.א בהתאם לתכניות המבצעיות המאושרות ע׳יי מטה החיל. כמו כן הוא ייצג את 55 ל.ת.א במטה אגף האפסנאות בכל שאלות מדיניות האספקה של הלהק חילוקי דעות היו גם באשר לניהול האפסנאות בבסיס עקרון. בדו״ח כולל מאוד של אפרים מייזל, אשר מונה לקצין האפסנאות של הלהק במקום חיים אבינדב)שיועד להיות מפקד יחידת פורטו הבעיות והוצגו המלצותיו לקראת העברת הבסיס לרשות 56 המטה מ הלהק. לדבריו, הבעיה העיקרית היתה שטרם הוגדר מהו תפקידה של האפסנאות בעקרון. לא היה ברור אם האפסנאות כוללת בתוכה גם את כל הציוד הטכני למטוסים - או רק את הדברים שאינם קשורים לצד הטכני: ״עתה כמובן אין כל הסדר או שיטה. כל מחלקה עובדת על דעת עצמה. מזמינה חלקים וכל מיני דברים ולאפסנאות השדה אין שום יכולת של פקוח, הרשמה ובקורת על כל הדבר הזה.״ הוא המליץ שאפסנאות השדה תדאג לכל התחומים, ״ אולם לדבריו ; וכמובן - ״לדאוג בראש וראשונה לחיל לפי מה שראיתי הדבר הוא בדיוק להיפך. האוכל לא בסדר. אין מספיק בגדים ובגדי עבודה במיוחד. החיל הוא כרגע מוזנח במחנה. אף אחד לא מתחשב בו. התוצאות כבר מורגשות על כל צעד ושעל. המרירות של האנשים גדולה. הזנחה בעניו זה עלולה לגרום לתוצאות שליליות. לדבריו, האשמה לא רק באפסנאות השדה, אלא גם בפיקוד המקום ובאגף אפסנאות של מטה חיל־האוויר, אשר לא ״נותנת עזרה מספיקה.״ הוא הציע שאפסנאות השדה תהיה תחת כפיפותו של קצין האפסנאות הראשי של מטה הלהק, אשר תפקידו ״להיות המיעץ, המוציא לפועל והמבקר של כל שדות ובסיסי לתא.״ מייזל התייחס גם לבעיית הכלכלה והמטבחים בשדה. לדבריו, מטבח האוויראים ״אוכלים בו בערך מהבניינים שהוא תופש, יעברו לחדר אוכל אחר...״ באשר למטבח המשרת קצינים וגח״ל, ציין מייזל: ״גם בשביל המטבח הזה צריכים לעבד תקן של טבחים ועוזרים. המטבח הזה עובד שעות רצופות ומצבו מיוחד. אוכלים פה טייסים, מכונאים מהגח״ל שלפי ההוראות צריכים לקבל אוכל וטיפול מיוחד.״ הוא ביקר גם את חוסר הקביעה הברורה של מטה חיל־האוויר באשר לזכויותיהם של אנשי גח״ל: אנשים שהגיעו אלינו מכל מיני ארצות, מדברים כל מיני שפות, באים בכל מיני דרישות משונות, מקבלים משכורת גבוהה. עובדים בעבודות מקצועיות חשובות ואחראיות. מקבלים תנאים מיוחדים מכל הבחינות. צריכים לקבוע מה מגיע להם במובן תלבושת ואוכל. האם בכלל מגיע להם תלבושת או שהם צריכים לקנות אותה מכספם. מה הוא התקן של תוספת האוכל המגיע להם. הדבר הזה מאגף ללהק 289 לא נעשה עד היום וזה מגיא לכל מיני קשיים, תלונות מצדם והתרגזויות 57 מצדנו למטה הלהק היו קשיים גם בעבודתו עם מחלקת התחבורה של חיל־האוויר ועם שירות התחבורה של צה״ל. לדברי קצין המנהלה של האגף, ״מחלקת התחבורה של חיל־האוויר במכתבו של רוברט שפיץ, קצין 58 מקשה באופן שיטתי על עבודת קצין התחבורה שלנו.״ התחבורה של מטה הלהק, למפקד הלהק ב על כל כלי-הרכב שברשות הלהק, ויש לפחות שלוש רשויות מעורבות: מטה הלהק, פיקוד ואכן, עובדה זו והשלכותיה באו לידי ביטוי, בין 59 עקרון ואף שירות התחבורה של צה״ל השאר, גם בסוגיית הנהגים וכלי־הרכב, אשר נשלחו על־ידי מטכ״ל/אג״א לטובת הפעולה במבצע ״אבק״. בעקבות הדרישות שהוגשו למטכ״ל/אג״א לקראת תחילת מבצע ״אבק״, והחשיבות הרבה שהעניק המטה הכללי לפעולת ההספקה האווירית לנגב, הורה מטכ״ל/אג״א לשירות התחבורה להקים מחלקה מיוחדת, שתהיה מוכנה לסיפוח ללהק. הודגש כי להקמת המחלקה ניתנת ואכן, הוקמה יחידה כזאת ונשלחה בפיקודו של רס״פ חיים לוי. 60 דרגת דחיפות ראשונה אולם, ב צורך במינויו של לוי לאחראי על יחידה זאת, כיוון שכלי־הרכב שהתקבלו חולקו בין בסיסיו של הלהק. הוא ביקשו איפוא ״לצרף את הנהגים על מכוניותיהם אל א.ת.א ולבטל את הצורה בתגובה לכך שלח מפקד שירות התחבורה את מכתבו של פליגלמן למטכ״ל/ 61 על סיפוחם.״ אג״א. לדבריו, כשקיבל את ההוראה להקים מחלקת הובלה מיוחדת ולספחה לחיל־האוויר, הבין שהמחלקה תפעל כמחלקה אחידה מבלי להתפצל, ואם יתהווה צורך מיוחד, אפשר יהיה להשתמש בה גם לצרכים אחרים. לפיכך, מכיוון שאנשי מחלקת ״הפורצים״ לא הועסקו באותו זמן, הועברו ברובם למחלקה זו. הוא הופתע איפוא ממכתבו של קצין המנהלה, כיוון שלדבריו פיזורם של המכוניות והאנשים והעמדתם תחת פיקוד חיל־האוויר מנוגדים בהחלט לכוונות שהיו קיימות בזמן יצירת המחלקה. הוא הדגיש איפוא: אס מטרת חיל־האויר היא כי האנשים והמכוניות יועברו אליו אין אני יכול לתת את הסכמתי לכך ואבקשך לתת לחיל־האויר הוראות מתאימות. בכל אופן אם תחליט שהמכוניות תועברנה להיל־האויר ושעל שרות תחבורה לספק מספר נהגים לחיל־האוויר, הנני מבקש להודיע לי על כך בכדי שאוכל להחליף את הסמלים ואנשי מחלקת הפורצים אשר סופחו זמנית לחיל־האויר באנשים אחרים כי שרותי אינו מוכן לותר עליהם." למחרת היום נפגש רס״פ חיים לוי עם ר׳ שפיץ, קצין התחבורה של הלהק, והודיע לו כי נשלח על־ידי דב שמורק )שמר( ממטה שירות התחבורה לקחת ״את העסק בידיים״. שפיץ הסביר לו שכל זמן שהוא האחראי על התחבורה של הלהק, אין הוא מקבל פקודות מקצין שאינו שייך לא ללהק ולא לחיל־האוויר. לוי ביקש איפוא להיפגש עם מפקד הלהק באותו יום בשעה לא ידוע כיצד נסתיימה מחלוקת זאת, אולם אין ספק שהיא 63 מנת להסדיר את הסוגיה 290 גשר אווירי לעצמאות מבטאת בראש ובראשונה את המגמה העיקרית של מטה הלהק - לבנות לעצמו מסגרת אוטונומית עד כמה שאפשר. מגמה זאת התבטאה גם בהמלצתו של קצין התחבורה - להקים סדנה בשדה עקרון)עם העברתו המתוכננת לפיקוד הלהק(, על־מנת שיוכלו ״להקפיד ולשמור על כלי הרכב שלנו שיהיו במצ בה־בשעה היו עוררין על כמה מהוראות מטה הלהק בנושא התחבורה גם 6 לחלקי חילוף.״ בעקרון. כך, למשל, כתב שפיץ ב־ בפיקודו של פרץ פוזנר סירבה לקבל נהגים צבאיים שינהגו את כלי הרכב של המחלקה בניגוד סוגיה זו נשארה תלויה ועומדת ובאה לידי ביטוי גם ב־ 65 ל״חוק כללי של התחבורה.״ באוקטובר; אז, בתשובה לבקשות מטה הלהק לתוספת אמצעי תחבורה, כתב סגן מפקד החיל, היימן שכטמן, למפקד הלהק: הדרישות לתחבורה סופקו עד עתה במיטב יכולתנו ובמידת האפשר. לשם הקלת העבודה ולמען המנע מכפילות באחריות על מבונות ותחבורה רצוי שתורה ותדאג לבצוע אחוד מערכת הטרנספורט והפקוח עליו בשדה עקרון 66 בשתוף מפקד השדה, כאשר שדה זה הוא כיום בסיס ל.ת.א קשיי הפעולה בשדה עקרון נגרמו גם כתוצאה מחוסר הגדרה מדויקת של חלוקת האחריות והסמכות בין מפקד השדה ובין מפקד הלהק. מצב זה גרם לבזבוז כוח־אדם ולחוסר ניצול מיטבי של הציוד ושל כל התשתית הנלווית. למרות ההחלטה שבסיס עקרון ישמש כבסיסו של הלהק, לא הוגדרה ולא נוסחה כראוי מערכת היחסים בין הלהק ובין מפקדת השדה, ומטה הלהק עדיין לא היה מוכן לקבל את השדה תחת אחריותו. קודם ההחלטה דה־פקטו על העברת שדה עקרון תחת כפיפות הלהק, ועל־מנת להתכונן היטב לקראת הפעולה לשחרור הנגב, נערך מטה הלהק לגיבושם של הנהלים ולמינוים של הקצינים המתאימים לאייש את התפקידים השונים. ואכן, ב למחרת היום נקבע 67 בא בנימין בוניסלבסקי)בונה(, אשר שימש קודם לכן כמפקד שדה דב בפקודת־יום של מטה הלהק שמיכאל קולנשר מחליף את פיטר בר כקצין מנהלה עקרון, ומשה וולוביץ התמנה לקצין המנהלה בשדה 68 וריימונד קורץ מתמנה לקצין מבצעים למפקד השדה כבר מונה קודם לכן, בתחילת אוקטובר, רפאל טראוב במקומו של 69 ״אבק 70 ברוך פרידן, אשר עבר לשרת במחלקת המודיעין של חיל־האוויר כפיפותו של שדה עקרון למטה הלהק באה לידי ביטוי גם בשיחתו של קצין המנהלה של הלהק, דוד פליגלמן, עם המפקד הנכנס, בנימין בוניסלבסקי, ב את; בה כי עד הערותיו לגבי התקן שהוצע לשדה עקרון; ואת התקציב המשוער לחודש נובמבר )אפסנאות 71 וכסף מזומן העברת שדה עקרון כולו לכפיפותו של הלהק לתובלה אווירית מהווה מפנה מרכזי בתולדותיו של הלהק, שכן למן מועד זה הלכה והתרחבה האוטונומיה שממנה נהנה. תוך כדי פעולה מאגף ללהק 291 אינטנסיבית לקביעת דפוסי הפעולה הארגוניים בין מטה הלהק לבין שדה עקרון, ובין מטה הלהק למטה חיל־האוויר על אגפיו השונים, הלכה והתגברה פעילותו המבצעית במבצע ״אבק״ שכן רווחה ההנחה, שתוך זמן קצר תתחדש הפעולה ; והתבוננותו להמשך הפעולה בחוץ־לארץ לאוידאי באשי ז אי סלאיו ;וו תעלינו אח 010931 לו noon א לקיומי ועתידו 0 אנו במאמין ת >פ*יעי ולאלח כוונו מאוידי על ענ לה ביגנית, י וקיס את •נ* ת זמעלאח כשי נ י לקדאח חתאקייי גואתון• מצ׳כיה. 04 פקידח ייס לראש חש גת - תש 00 מיניה סדדר - ם וו״יל אייד מידיי פקודת יום של מתיה 292 גשר אווירי לעצמאות c >ב נא e % «r x j a j .r ^ 5Sv vl VJ > a Lf —4 tS . a 1 o » ^ :1 ט נ- וב B * ־/י1 0 5 c o z > 1— > < » -I 0 2 חo J י* וזz m 1— o o I ו־ :יי w ft 2 t > -f I N. J ! s t < י ׳^ ^ :> :5 יo 11 ״0 > 3e ;3 11 J 3 » מ03 :a ״יומן מסעות״ ראשון של ״אל-על״ פרק ח מתובלה צבאית לתעופה אזרחית מי׳סבינים״ ל״יווקים״ תוך כדי התגברות הפעולה במבצע ״אבק״, בד־בבד עם הפעולה הארגונית הענפה לקביעת מעמדו ומקומו של הלהק ביחס לחיל־האוויר ולמטהו, ובמקביל להעברת כפיפותו המוחלטת של בסיס עקרון - שדה התעופה הגדול ביותר של חיל־האוויר - ללהק לתובלה אווירית - נמשכה פעילות הרכש, ההכשרה וההדרכה בצ׳כוסלובקיה. למרות הפינוי המוחלט של כל מטוסי הקומנדו של חברת לאפס״א מצ׳כיה והפסקת מבצע ״בלק״ נותרה התקווה שתוך זמן קצר יעמידו הצ׳כים שדה אחר לשם חידוש הפעולה. כל עוד נמשכה הלחימה וצה״ל נזקק לאמצעי לחימה, וחיל־האוויר — למטוסי קרב ולטייסים, לא היה פנאי לדקדק ב״קטנות״ — בארגונה של העבודה ובקביעת נהלים מסודרים. עד אז נעשתה פעולת רכש ענפה ביותר: עד אמצע חודש ספטמבר נרכשו הגיעו לחיל גרוע מזה. עד אז טרם היה לו כל מטוס 1 בתיקון. לחיל היו איפוא רק קרב אמין, שאפשר להתבסס עליו לצורך הגנת שמי המדינה ולהשגת עליונות אווירית.* על המסרשמיט )״סכין״( לא ניתן היה לסמוך! אמנם נרכשו ממנו מספר המטוסים השמישים לא עמד מעולם אף על מחצית מספר זה. כבר היה ברור שגם על ההבטחות מארצות־הברית לא ניתן לסמוך, והיה צריך איפוא לרכוש בדחיפות מטוס קרב אחר. ההפסקה בקרבות וההכרזה על ההפוגה השנייה איפשרו לטפל ביתר־אינטנסיביות בסוגיית הרכש בכלל, ובסוגיית רכש מטוס קרב בפרט. במצב דברים זה הציעו הצ׳כים, לאחר נכון ל שני ספיטפיירים הורכבו ; שני מטוסי מוסטנג הגיעו מארצות־הברית והיו בתהליך הרכבה ; מטוסים שמישים 2 בארץ: אחד היה בשימוש, והשני עדיין בהרכבה 2 9 4 גשר אווירי לעצמאות שנפטרו מהמסרשמיטים שהיו להם, למכור לישראל את מטוסי הספיטפייר, שאותם קיבלו בתום מלחמת העולם השנייה מהבריטים. כאמור לעיל, הציעו גם האיטלקים באותה שעה מטוסי ספיטפייר. יהודה ארזי העביר את אולם, ב ; ההצעה לארץ, ואל שוימר אף יצא לשם כדי לבדוק את העניין לאשורו הודיעו למטה חיל־האוויר כי ״התחילו בבדיקת היורקים בעפרי. טדי מביא הצעה של מאמריקה. שתי ההצעות זולות בהרבה מזו של אלון [P-51 ] לצורך בחינת ההצעה ועמידה 3 לאלון שיפסיק המשא ומתן בעמן קניית היורקים בליאונרד.״ מקרוב על הפעולה בצ׳כיה הוחלט שסגן מפקד חיל־האוויר היימן שכטמן)שמיר( יטוס באחד ממטוסי התובלה של הלהק לצ׳כיה. ואכן, ב שביקורו של היימן דחוף ביותר לכן נבקשכם להודיע מיד אם חנייתו של די סי במברק ממרדר לשדה ״יורם״ נאמר למחרת היום כי ״מחר לעציון. יביא לכם מטען הכולל מצרכי מזון.״ כן הוחלט להטיס במטוס זה עוד האוויר - רובם מיוצאי מחלקת הטיס של הפלמ״ח, אשר יצאו לקורס טיס על מטוסי קרב בצ׳כוסלובקיה. ואכן, ב 4 במטוס הגיעו בה־בשעה צריך היה שמיר לטפל בסוגיית ריכוז פעולת חיל־האוויר באירופה, אשר כזכור השפיעה על כל הפעולה במבצע ״בלק״. פנחס קוזלובסקי )ספיר(, מרכז כל פעולת הרכש באירופה, שב והזכיר כי ״הובטח על־ידי חי לדאוג מיד לממלא מקומו באירופה לעניני תעופה... יהודה בריגר רוצה לחזור מיד ארצה מה דעתכם.״ ואכן באותו היום כתב בריגר למרדר כי ״לפי הסכם עם חי מסרתי את עבודתי ליצחק פיקל. חוזר בשבוע הבא ארצה.״ אולם, עמדת רמז היתה ש״כל עוד ענין היורקים שיחליטו על כך בהתייעצות עם שמיר. למחרת הודיע לו רמז כי ״א. נורמן שדרוש אשור מידי לרכישת בעקבות החלטה זאת כתב בריגר, שריכז 5 מחליפי חי ויהודה, הימן שכטמן ייצג עניני האויר.״ את פעולת מבצע ״בלק״ למן ראשיתה, תוך התמודדות קשה ביותר עם המחסור החמור בכל התחומים, למרדר: ״סיימתי את העבודה. אגיע בשבוע הבא לארנון 6] ב ספיטפייר )לרבות חלקי־חילוף( במחיר של מפוזרים בבסיסי תעופה ובמחסנים שונים בכל רחבי צ׳כוסלובקיה, ועל־פי החוזה צריך היה לרכזם )לרבות חלקי־חילוף, ציוד קרקע והחימוש שלהם( בבית־החרושת בקונוביצה, ולערוך בשנת שהיו כרוכות בהטסת כל מטוס בדרך האוויר מציכיה לארץ: מעבר ל״מחיר היסודי״ של הסכומים הבאים: טיסת העברה 1,420 שילמו ליוגוסלבים 7 שולם איפוא מתובלה צבאית לתעופה אזרחית 295 בהם את התיקונים ההכרחיים לקראת הטסתם לארץ. על הטיפול בכל אלה הופקד סם פומרנץ המליץ לרכוש את מטוסי הספיטפייר - למרות 8 פומרנץ, ובוריס סניור סייע לו בכך שהיתה ידועה לו בעיית המחסור בחלקי־חילוף ובחימוש המתאים למטוס. הוא הדגיש במיוחד את העובדה, שהספיטפייר הוא מטוס קרב המתאים לאימונם של טיייסים חסרי ניסיון. באשר לחימוש, ציין פומרנץ שאפשר יהיה ״להתקין בו שמונה מכונות ירייה על כל כנף ולהפכו למטוס יעיל מאוד.״ במכתב, שבו פירט את תוכניתו להמשך הענקת התמיכה התחזוקתית למטוסי הקרב של החיל בכלל, ולספיטפייר בפרט, כתב: ניתן יהיה להאריך את חיי הספיטפייר על־ ידי כינון מקורות הספקה בשביל מדחפים, מנועים, חלקי מנוע וצמיגים. בנוגע למדחפים, אנו חייבים לרכוש לפחות ישירה תוכה כלא מעשית. לגבי חלקי מנוע, לא יהיה לנו קשה להשיג את זה מעודפים באמריקה... ייתכן ויהיה קושי מסוים בהשגת צמיגים. למעשה, אנו יודעים שהצ׳כים קרקעו את המטוס ביוני מכיוון שלא יכלו להשיג צמיגים. עם 50 9 לפחות כדי לטפל בבעיות הצפויות כתוצאה מהמחסור בחלקי־חילוף ובחימוש עבור מטוסי הספיטפייר, וגם להמשך אחזקת מטוסי המסרשמיט, נערך פומרנץ להקמת מחלקה טכנית נבחן ; נרכוש חלקים מחנויות מקומיות ; בצ׳כיה, אשר תתכנן את ״השינויים הרצויים בשבילנו אותם כאן! ונייצר אותם ונעבירם לישראל להתקנתם... אנו מתכוונים להרחיב את הארגון כך שיהיה מסוגל להמשיך את פעולותיו העכשוויות בכל הנוגע לרכישת ציוד טכני טהור, יעוץ באימון טכני, המשכת פעילות מטוסי ספיטפ״ר, מבצע ״ולווטה״ 296 גשר אווירי לעצמאות פומרנץ הניח, שמפאת קשיי הפעולה בארצות־הברית אין מנוס מהעמקת הקשר עם הצ׳כים - למרות ש״באמריקה עקב השקעות גדולות במחקר מצוי הציוד הטוב ביותר והיקר ביותר. מחקר במדינות קטנות כמו צ׳כיה מבוסס על מידע ממחקר שנעשה בחו״ל וקצת מחקר עצמאי. ברם, אותן תמיכה ואהדה של הצ׳כים, 10 לכן המוצרים הם פחות טובים, אך יותר ברי קניה.״ שמהן נהנה סם פומרנץ וכל אלה שפעלו קודם לכן במבצע ״בלק״, כבר לא שררו לאחר פינוי זאטץ, כפי שכתב פומרנץ להיימן שמיר: כללית המצב הפוליטי הורע. הם מפעילים ביקורות מכס קפדניות, במעבר דרכו אנחנו יוצאים. הם קרקעו אותי והם מעכבים את הניסויים על הספיטפיירים מטוסים היו מוכנים יום שישי אבל אנחגו מקורקעים. פליקס פועל ללא הוף להסרת ההתנגדות הרשמית. בוריס והחבריה אשר אינם מורשים לצאת מתחום בית המלון, נרגזים מאוד מחמת היחס לו הם זוכים." ואכן, גם פליקס כתב למפקד החיל כי ״אנו נתקלים בזמן האחרון בקשיים גדולים בקשר לסדורים במקום, ביחוד ויזות, רשיונות וכדומה. משתדלים להתגבר ומקוים שנצליח לשפר 12 התנאים. בינתיים אין ערך להשתדלויותיכם לזרז אותנו במברקים רבים.״ מ״ממלכות קטנות״ לריכוז הפעולה בדיון במטה חיל־האוויר ב לארץ, למרות שטרם נמצא לו מחליף. אליהו סחרוב, שהיה מועמד לכך, טרם סיים את 13 שליחותו בארצות־הברית. הוחלט איפוא למנות את שלמה דורי לריכוז הפעולה שם הצורך לתאם את הפעילות האווירית בין כל הגורמים המעורבים הן באירופה והן בארצות־ הברית, לבין משרד הביטחון ומטה חיל־האוויר )על סמך לקחי העבר( היה בבסיס הנהלים החדשים, שגובשו עד הפעולה מטעם משרד הביטחון ומנהל טכני של חיל־האוויר. תפקידו היה לאשר מבחינה טכנית לקבוע את הקדימות שיש לתת לרכישה בהתאם לתוכנית ; כל רכישה של שליחי החיל באירופה לעזור למרכז המשלחת בתיאום ובריכוז של עבודת המשלחת באירופה ו ; הכוללת של החיל ולהשתתף במיון ובקביעה של סדרי הגיוס והעברת המגויסים לארץ. עוד הוחלט שבאיטליה יישבו נציגי חיל־האוויר, והם יקבלו את ההוראות בתחום הרכש ממטה החיל דרך המשרד 14 בג׳נבה. על ריכוז הפעולה שם הושאר דניאל אגרונסקי באשר לפעולה בציכוסלובקיה, הוחלט שהיא תתואם עם ג׳נבה, ״אך מסיבות אובייקטיביות תשאר ההכרעה לשקול דעתו והכרעתו של נציג חיל־האויר בצ׳כיה.״ מפאת העבודה הרבה הצפויה שם, לנוכח רכישת הספיטפיירים, הוחלט, שמרכז הפעולה בג׳נבה והמנהל הטכני יסייעו להם לפי הצרכים והאפשרויות. למרכז הפעולה שם מונה יהודה רבין והואצלה לו הסמכות להחליט באשר לקדימות ולשיטת העבודה ביחס לזירוז הכשרתם והכנתם של מטוסי הספיטפייר, בעניין חלקי־החילוף להם, למטוסי המסרשמיט, למטוסי התובלה )״בלקים״(, למכשירי קשר ולשאר הציוד לחיל־האוויר. כן היה אמור לייעץ לצירות הישראלית בפראג 15 באשר להסדרת הבסיס החדש בציכיה לפי הוראות החיל מתובלה צבאית לתעופה אזרחית 297 בעקבות התייעצות משותפת עם משלחת הרכש בג׳נבה סוכם לאחר מספר ימים הצורך החיוני ״בהחזקת מומחה לאוירונים כאן עם תנועה חופשית לארצות השכנות שישמש יועץ טכני כללי לענין רכישות של חיל־האויר בחוץ לארץ.״ את אל שוימר )שמונה למנהל אגף שהוכיח כבר את כישוריו בתחומים אלה, לא היה 16 ההנדסה של החיל למן אפשר למנות גם מכיוון שהיה נתון למעקב אינטנסיבי של הבולשת האמריקנית. קוזלובסקי, המליץ איפוא 17 אשר זכה להערכה רבה של אנשי המשלחת על ארגונה של עבודת הרכש בג׳נבה למנות את סם פומרנץ לתפקיד זה, ומפקד חיל־האוויר אף הציע לצייד אותו בדרכון 18 דיפלומטי במקביל לכך, וכדי לקבל דיווח מפורט על הפעולה האווירית באירופה בכלל ובצ׳כוסלובקיה בפרט, וגם כדי להחיש את הטיפול בהעברתם של מטוסי הספיטפייר לארץ, שיגר חי יששכר לאירופה את בנימין קגן, אשר שירת עד אז במחלקת הביטחון של חיל־האוויר. בסוף אוגוסט הוא ביקר ברומא ובג׳נבה,* ומשם יצא לפראג. שם נפגש עם אהוד אבריאל ועם אוטו פליקס, אשר ״כל חוטי הקשר... עם ממשלת צ׳כוסלובקיה הנם מאומה.״ הוא מצא שהצ׳כים ״עדיין היו מסבירי פנים ונכונים לעזור, אך בכל זאת השתנה משהו ביחסם.״ שינוי היחס התבטא, בין השאר, בהערמת קשיים על פעולת ההכשרה בבתי־ באי־שיתוף פעולה מלא בתיקונו של ; הספר השונים, שבהם הוכשרו ארץ־ישראלים ומקומיים 20ובבעיות שונות בסוגיית הכנתם של מטוסי הספיטפייר להטסה לארץ ; מטוס הקונסטליישן לדבריו, לא זכה קגן לשיתוף פעולה לא מצד הצירות ולא מצד האנשים, שמונו על־ידיה לטפל בענייני חיל־האוויר. היחיד שסייע לו היה שמעון אורנשטיין. בדיקתו העלתה, שכל פעולת החיל מתנהלת על־ידי פליקס בסיועם של מספר אנשים, שלא היה להם, לדבריו, כל מושג על ״הצד הטכני של דברים שהם עושים.״ אלה בנו ״מסביבם ממלכות קטנות,״ שבהן ״השקיעו רצון טוב רב, אך השיגו תוצאות גרועות למדי.״ הם דחו את ביקורו בבתי הספר, בבתי־ החרושת ובשדות התעופה, שבהם פעל החיל, מכיוון שלדבריהם הממשלה הצ׳כית מסרבת לאשרו. אולם, באופן כללי, לדבריו: המצב שם הוא כך שכל אדם שומר על הכסא שלו ומפחד שיבוא אחו תחתיו ואותו ישלחו לארץ. מפני זה לא מרשים לאדם שבא להכנס לתוך הענינים. זוהי הסיבה שאין מקבלים רשיונות כניסה לבתי הספר ולבתי החרושת. הוא ״גמר אומר לברר את התלונות אשר הגיעו אליו,״ ונכנס איפוא לאותם המקומות ללא הוא מצא כי ביזור העבודה וחוסר המקצועיות אפיינו גם את כל סוגיית 21 הרשיון הרשמי אריזתם ומשלוחם של חלקי־החילוף והציוד עבור חיל־האוויר. חלקי־חילוף רבים נשארו בזאטץ מהתקופה שבה נערך מבצע ״בלק״, ולא נערכו רשימות מדויקות של מה שהתקבל ומה שנשלח לארץ. לכך היתה חשיבות רבה, כיוון שבמסגרת עסקת הספיטפיירים היה על הצ׳כיים ואכן, במחצית חודש ספטמבר הזכיר אברהם )״רמי״( טייבר את ביקורו של קגן בג׳נבה, אשר לדבריו נועד להסדיר ענייני ביטחון שונים, ואת המלצתו של קגן ״שאין טעם בהקמת מנגנון נפרד לחיל־אויר בעמן זה.״ עוד כתב: ״שאלת החלקים עדיין לא נפתרה באופן רציונלי. אנו מבינים שיש מחסור גדול בארנון בחלקים לכל 19 הכלים, אולם מצד שני הדרישות שהגיעו הנה לא היו מסודרות, לא ברורות... לא מרחיקות ראות.״ 298 גשר אווירי לעצמאות להעביר ״ האריזה בכדי שתתנהל בסדר.״ קגן ביקר גם את כל צורת הקשר בין הארץ ובין מרכזי הרכש בשווייץ ובצ׳כיה. לדבריו, ״חוסר קשר תמידי הוא הדבר המפריע לנו בעבודה.״ מברקים ומכתבים רבים, שנשלחו מהארץ עם הוראות לאנשי חיל־האוויר בפראג, לא הגיעו ליעדם. הוא תלה קלקול זה בשיטת העבודה: ״מברקים שעליהם מופיע השם ׳פליקס׳ מועברים ישר לפליקס ונשארים על שולחנו, למרות שתוכנם מכוון לא רק לפליקס אלא לכל הגרעין של ח.א. הנמצא בפראג.״ הוא המליץ איפוא ״לקבוע שפליקס הוא לא שם בן אדם אלא מכוון לאנשי חיל האויר בפראג,״ או להוסיף לכל מכתב או מברק גם את השם ״בנימין״ או ״יהודה״. כן הזכיר, שבשבוע האחרון של חודש ספטמבר הגיעה פקודה ממפקד החיל, ובה נאמר כי עליו להישאר בצ׳כוסלובקיה - אולם הוא לא ידע עליה כלל. כאשר התכונן לצאת לצרפת והודיע על כך בטלפון לאברהם )״רמי״( טייבר שישב בג׳נבה, שאלו זה אם הוא עושה את הדבר ״נגד פקודה של המטה״ וקרא לו את הפקודה אשר היתה מונחת על ״שולחנו של פליקס זמן רב.״ בעקבות זאת הוא נשאר בצ׳כוסלובקיה לריכוז כל מבצע העברתם של מטוסי הספיטפייר לארץ. לימים כתב כי ראה את תפקידו החדש כ״עוזר אדמינסטראטיבי לסאם 22 הספיטפיירים ״הקשיים לחדוש ההובלה ב׳בלקים׳ עצומים״ כבר למן ההתחלה נשקלה האפשרות להטיס את מטוסי הספיטפייר בתוך מטוסי התובלה, כפי אולם, למרות ההבטחות בתחילה לא ; שנעשה הדבר עם מטוסי המסרשמיט במבצע ״בלק״ הסכימו הצ׳כים להעמיד שדה תעופה אחר לטובת המבצע, ולא אישרו אף את נחיתתו של מטוס תובלה נוסף בשטחם. ואכן, פנחס קוזלובסקי, מרכז כל פעולת הרכש באירופה, כתב למנכ״ל משרד הביטחון, לוי אשכול, ב שהקשיים לחדוש ההובלה בבלקים עצומים. לא מצד אנשי עופרי אלא מצד התזן והממונים עליו. שליטי עופרי רגישים להתערבות זו...״ על־מנת למנוע את חשיפתה של הפעולה הציעו הצ׳כים לפרק את הספיטפיירים ולהעבירם בדרך הים, אולם מהארץ שבו ותבעו את העברתם המהירה של המטוסים." הלחץ האמריקני, אשר השפיע על הצ׳כים, נתן את אותותיו גם על ; יתרה מזאת האיטלקים,** ובסופו של דבר פגע גם בכל פעולתה של חברת לאפס״א. ב מוניה מרדר את דני אגרונסקי, מרכז הפעולה באיטליה, אם ניתן לשלוח מטוס קומנדו עם דגל פנמי לקטאניה כדי להביא משם, בין השאר למחרת היום, ב ״ תוך זמן קצר הודיע אגרונסקי גם על השבתת הקשר בין איטליה ובין הארץ, מכיוון שהאיטלקים ״נטלו הרשות מפאן אפריקן, השירות הצ׳כי והשרות הצרפתי לקחת נוסעים משם״ לארץ. הוא הציע לרכוש בדחיפות דקוטה, שתופעל על־ידי איטלקים בין הארץ לאיטליה, ואז ״כל הטיפול בידם. אנו נשלם ההוצאות וחמישה עד שמונה 2, אחוז ריווח. שירות זה ישמש את כל צרכי הטרנספורט האוירי שלנו: צבא, רכש, ממשלה...״ מתובלה צבאית לתעופה אזרחית 299 למחרת היום השיב 25 נוסעים עם פספורטים אמריקנים בלי ויזות טרנזיט בדרכם לאמריקה.״ אגרונסקי: לידיעתכם, נמסר לי שנערכה חקירה מקיפה בקטאניה מטעם הקונסוליה האמריקאית, כרשותם כעת כל שמות האנשים, טייסים ומכונאים, אשר עכרו את קטאניה. ג. לשלטונות האיטלקיים הוראה לעצור כל מטוס עם רישום פנמי, ולמסור דרכיות נוסעיהם האמריקאיים לצירות כאן. ג. בתנאים אלה כמובן לא תתכן טיסה הנה ויש גם להזהיר את הטייסים לפני ירידה באיטליה, אפילו בגלל סיבות טכניות." כעבור מספר ימים, ב בהוראת הביטול נאמר כי על־פי מידע שהתקבל משגריר ארצות־הברית בפנמה, מונאט ד׳ דייויס, הוכח כי מטוסי חברת לאפס״א ״שימשו למעשה לפעולות בלתי־חוקיות של תובלה והפצצה מבסיסים בציכוסלובקיה ובארץ־ישראל, ושל הובלת פצצות, חלקי מטוסים ונשק מכל בזה בא הקץ לרשיון הכמעט בלתי־מוגבל, שהעניקה פנמה לחברת המטוסים 27 הסוגים.״ הלאומית שלה, אשר פעלה במשך כשלושה חודשים בקו שבין צ׳כיה לארץ, ובכך איפשרה הזרמת אמצעי הלחימה והמטוסים, שהיו כה חיוניים למדינת ישראל באותה שעה. ״אין מתחשבים באנשים הטכניים״ הסיכוי לחידושו של מבצע ״בלק״ - הטסתם של מטוסי הספיטפייר בתוך מטוסי הלהק - הלך ונמוג, והיה צריך איפוא להיערך לאחת משתיים: או להכשיר את המטוסים לביצוע טיסה ישירה מ״יורם״ שביוגוסלביה לארץ ללא חניית ביניים - או לקבל את אישורן של מדינות נוספות בדרך לנחות בשטחן. נכון ל תעופה ביוון. בשיחה שהיתה לו עם שר החוץ היווני, קונסטנטין צאלדאריס, הציע זה, לדבריו, שתנתן לנו האפשרות להגיע לשדה התעופה ביון, מבלי להפגש בשאלות והפושים, לקבל שם דלק ולהמשיך משם בדרך הדרושה. שר ההוץ נתן לי את הבטחתו שאם דבר זה לא יעמיד את ממשלת יון במצב לא נח היא תהיה מוכנה לעשות זאת. הוא גם התקשר מיד עם שר האוירייה כדי לברר באופן טכני אם הדבר אפשרי. עלי לציין ששר האויריה הוא בן אדם של כסף ולא יעשה דבר כל 28 עוד לא יקבל סכום הגון, אבל לכשיקבל את הכסף אפשר יהיה לעבוד אתו אולם, כשם שבהטסת מטוסי המסרשמיט לא התקבל בסוף האישור לנחות בשטחן של המדינות שבדרך )פרט לשדה ״יורם״ ביוגוסלביה( — כך בהטסת מטוסי הספיטפייר לא התקבל האישור לנחיתה במדינות נוספות, גם לא ביוון. היה צריך איפוא להמשיך בהכשרת המטוסים לטיסה ישירה מ״יורם״ לארץ, או במקרה גרוע יותר - מצ׳כיה לארץ. לפי תוכניתו של סם פומרנץ, אשר הופקד על כל מבצע הספיטפיירים, יקלו ככל האפשר ממשקלו של מטוס הקרב: יוציאו ממנו את המכשור הפנימי, לרבות אמצעי קשר)ציוד זה יועד להעברה במטוסי נורסמן מצ׳כיה ליוגוסלביה(! ולעומת זאת יוסיפו מכלי דלק )אשר יוצרו 300 גשר אווירי לעצמאות בבית־החרושת בקונוביצה( להארכת טווח הטיסה שלו. לפיקוח על מימוש תוכניתו הוא נכח בדרך כלל בבית־החרושת בקונוביצה. בוריס סניור ועוד מספר טייסים המתינו בפראג להוראתו להגיע לשם לביצוע טיסות מבחן, שנועדו לבדוק את טווח הטיסה המרבי של המטוסים בתצורתם החדשה. בקונוביצה לא היה מסלול מתאים שאפשר היה לבדוק בו את היכולת להמריא עם מטען דלק כה רב, והיה צריך ללחוץ על הצ׳כים לטפל בבעיה זאת. תיאום הפעולה אתם בעניין זה ובשאר הדברים הקשורים למבצע היה מופקד באופן בלעדי בידיו של אוטו 29 פליקס בדיון מטה חיל־האוויר השמיע סם פומרנץ ביקורת נוקבת על דרך הפעולה בצ׳כוסלובקיה. היתה לו התחושה כי ״פליקס לא מתייעץ ועושה הכל על דעת עצמו,״ וכי ״אין מתחשבים באנשים הטכניים.״ הוא חש שהצירות דוחה את בקשותיו לסייע לו בהכנת המטוסים, וכי אין לו שם מי ״שיטה אוזן קשבת לתביעותיו.״ לדבריו, במקום להפקידו על בחינת המטוסים קודם עריכת החוזה על רכישתם - ביקשוהו לבודקם לאחר הרכישה, וגם אז לא אמרו לו היכן הם נמצאים. לרשות הצירות היו אמנם שבע מכוניות, אולם לא היתה לה מכונית אחת עבורו כדי ״ וכך, לדברי פומרנץ, ״עבודה של יום אחד נעשתה ; ״לשרת מפעל כה חשוב כמפעל היורקים במשך שבוע.״ לא שיתפו אותו בכל הדיונים על הרכש ועל החוזים, גם ״לא רצו לגלות לו מחירים;״ ו״כשסוף סוף גילו מספרים, היו אלה סכומים עצומים,״ שחרגו בהרבה מהערכתו בדבר שוויים של המטוסים. כשהיה צריך לבדוק את כשירותם של מטוסי הספיטפייר, הוא חש שהתייחסו אליו ״כאל גנב... כאל פושע.״ אנשי המכס היו בודקים אותו ואת אנשיו ״מכף רגל ועד ראש ומחפשים אחר כל דולר וקרונה, בשעה שקונים בצ׳כיה דברים בעד מליונים של 30 דולרים.״ פומרנץ ביקר גם את יחסם הכללי של המנהלים ושל הפועלים בבית־החרושת לפעולה כולה, ובמיוחד את קצב העבודה, אשר להערכתו היה איטי מדי. ״הערותיו שלא הפליגו בשבחם של השלטונות, הגיעו לאזניהם של אנשי משטרת הבטחון,״ ואלה הטילו עליו מעקב שוטף. לבסוף אף האשימוהו בריגול לטובת ארצות־הברית בגלל כמה נחיתות־חירום בשדות תעופה סודיים ביותר של הצ׳כים, שבהם נאלץ לנחות, בהטיסו טיסות מבחן את מטוסי הספיטפייר. הם אף תבעו לסלקו מצ׳כוסלובקיה. למרות שלא התירו לו לערוך עוד טיסות מבחן, המריא באחד ממטוסי הספיטפייר והצליח להשלים ״טיסת מבחן של ארבע שעות וחצי״ - ״הישג ניכר, 31 שכמוהו לא נודע עדיין בתולדות מטוסי קרב אלה,״ לדברי קגן במקביל לכך נבדקה על־ידי שייקה דן, שהיה המוציא והמביא של כל הפעילות ביוגוסלביה, הסכמתם של היוגוסלבים לנחיתתם של מטוסי הספיטפייר בשטחם בדרכם לארץ. בתחילה סירבו, שכן ״יחסיהם עם מוסקבה ועם גרוריה היו רעים, והם חששו לסיבוכים נוספים.״ הבולגרים דווקא הסכימו, אלא שדרשו מאמצי שכנוע רבים של דן הסכימו לבסוף היוגוסלבים, אף העמידו לרשותו של גדע שוחט )האחראי על השדה הראשון בתקופת מבצע ״בלק״( מטוס במשך שבוע ימים על־מנת למצוא שדה תעופה מתאים לפעולה. הוא בחר בניקשיץ שבמונטנגרו, סמוך לגבול אלבניה. היה זה השדה הדרומי ביותר שניתן היה למצוא, והמרחק ממנו לישראל היה מרחק רב לספיטפייר, שטווח הטיסה שלו הוא מתובלה צבאית לתעופה אזרחית 301 שדה ״יורם״, ניקשיץ,יוגוסלביה פרדי פרדקינס, מוריס בן-סימון, לו נאגלי הוצבה במקום לשמירה על השדה ולהבטחת השירותים בו. דלק נותר עוד מהתקופה של מבצע ״בלק״, אולם שמן למטוסים, ציוד קשר ואף מזון לצוותים הוטס מהארץ. סודר להם מקום לינה בעיר ללא הגבלת תנועותיהם, אולם נאסר עליהם לקנות מזון מאנשי המקום. תוך ארבעה 32 ימים ארגן שוחט את הבסיס והתקין קשר אלחוט עם השגרירות בפראג ועם ישראל מבצע ״ולמטה״ עד הגיש אהוד אבריאל לשלטונות הצ׳כיים בקשה רשמית לאישור המראת המטוסים; אולם, בתחילה הם סירבו לאשר את הטיסה הישירה, ואף שלחו טייסי ספיטפייר צ׳כיים כדי לשכנע בצורך לבטל את התוכנית המסוכנת. מעבר לכך הזהירו הצ׳כים, שאם ייאלצו הטייסים לנחות נחיתת־אונס ביוון או בקפריסין, לא תהיה להם ברירה אלא להפסיק את הספקת המטוסים, שכן לא יוכלו להרשות לעצמם שערורייה בינלאומית וחידוש ההתערבות האמריקנית. הצ׳כים אף הגבירו את תקנות הביטחון 33 שלהם, וחייבו את האנשים להישאר בחדריהם שבבית־המלון, אך לבסוף אישרו את הטיסה מברק נשלח לישראל, והוצאה פקודת־הכן לכל הכוחות שעמדו להשתתף במבצע, שכונה ״ולווטה״. היה צריך לשלוח מטוס תובלה ליוגוסלביה כדי להעמיס בו את כל כל מה שהוצא )כולל אמצעי קשר וניווט( מתוך מטוסי הקרב, את החימוש שלהם, והחשוב מכול — לעמוד בחודם במהלך הטיסה כדי לסמן להם את מסלול הטיסה לארץ. בליל כלל את מוריס קאופמן כטייס ראשי, את טייס־המשנה ג׳וליאן סווינג, הנווטים סיריל 302 גשר אווירי לעצמאות מטוסו של בלאו לאחר הנחיתה שטיינברג וליאונרד לוין, האלחוטאי אדי צ׳ינסקי, ומהנדס הטיס יואל סלום. בתדריך לטיסה, הודגש לצוות הצורך לשמור על סודיות המבצע. האנשים התבקשו להישאר בחדריהם שבבית־ המלון או בשדה התעופה, ואם ייאלצו לנחות מאונס ביוון או באלבניה - יאמרו שהם בדרכם 34 עם המטוס לארץ באותו יום, השכם בבוקר, המריאו מקונוביצה שישה מטוסי ספיטפייר מוטסים על־ידי סם פומרנץ, מרדכי אלון, בוריס סניור, נפתלי בלאו, ג׳אק כהן וסיד כהן. לאחר טיסה שנמשכה כשעה וחצי, ללא כל תקלות מיוחדות, הגיעו המטוסים לניקשיץ. בזה אחר זה החלו הטייסים לנחות, אולם אחד מהם, נפתלי בלאו, ניגש לנחיתה מבלי להוריד את גלגלי המטוס. הטייס לא נפגע, אולם המטוס ניזוק באורח קשה למדי. גדע שוחט דיווח לפראג על נחיתת המטוסים, 35 ואלה מסרו את ההודעה לצ׳כים לאחר שתוקנו מספר קלקולים טכניים במטוס הסקיימסטר, המריאו ב חמשת הספיטפיירים בעקבות מטוס התובלה, אשר התייצב בחודם. הטיסה התנהלה על־פי התוכנית. המטוסים טסו מעל יוון, ובעוברם שם ראו ״סופת ברקים ורעמים מתקרבת בתוך ענן קומולונימבוס. עקיפת הענן לקחה הסקיימסטר מדרום לאי רודוס. לפתע שמעו במכשיר הקשר של המטוס את בוריס סניור ואת מודי אלון מודיעים להם, כי ״בשעה שהעבירו את הדלק מן המיכלים הרגילים אל מיכלי העזר, הוסיף מד הדלק להורות על אפס.״ הם חששו איפוא שאין העברת דלק סדירה, ונאלצו לנחות נחיתת־חירום ברודוס.* שלושת הטייסים האחרים המשיכו בטיסתם לארץ. בחלוף מטוס לאחר נחיתתם שם נעצרו מרדכי אלון ובוריס סניור על־ידי היוונים. הם נחקרו שעות ללא כל הפסקה, אולם הם חזרו על גירסתם כי המריאו מיוגוסלביה, ולא הזכירו כלל את צ׳כוסלובקיה. היוונים בודדו את הטייסים ולא איפשרו להם להיפגש אף לא עם אחד מהנציגים הישראליים באתונה, וכך לא ידעו אפילו במטה חיל־ האוויר מה עלה בגורלם. ב־ היוונים סירבו להתיר את העברתם של הספיטפיירים לארץ. ב שהביא אותם לארץ." מתובלה צבאית לתעופה אזרחית 303 תעופה אזרחית: מטוס רפי ד של חברת ״אוירון״, שני מימין, עמנואל צור הסקיימסטר את הנקודה המזרחית ביותר של כרתים, גילה הצוות שלו שני מטוסי קומנדו ואחת מאניות חיל־הים, שהועמדו בכוננות לחיפוש והצלה. בהתקרבם לחופי הארץ גילו ספינה שנייה. חלפו מעל חיפה, המשיכו לרמת דוד, ושם הורו למטוסי הקרב לנחות. לאחר שאלה 37 נחתו, המשיך הסקיימסטר ונחת בעקרון בה־בשעה הלכו ונשלמו הכנות הלהק לקראת ביצועה של הטיסה האזרחית הראשונה של חברת התעופה החדשה ״אל־על״. טיסה זו נועדה להטסתו של חיים ויצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל. עד למועד ביצועה של טיסה זאת כבר החלו לטפל במשרד התחבורה בכינונה של התעופה האזרחית, וחברת ״אוירון״ שבה וטענה לזכות בכורה בתחום זה בשל התפקיד החשוב שמילאה בו במהלך התקופה שקדמה להקמת המדינה. ״יסוד והתהלה לכל תעופה בארץ ואף של חיל־האויו העברי׳׳ משהחלו חברות התעופה הזרות לחדש את טיסותיהן לארץ ומטוסי התובלה של הלהק רוכזו בארץ בעקבות פינויו של הבסיס בזאטץ, הסתמנה ההזדמנות שלה ייחלו צוותי האוויר של הלהק, ובמיוחד אלה שהשתלבו למן תחילת הפעולה במסגרת לאפס״א — לעבור מתובלה צבאית לתעופה אזרחית. אולם, כיוון שבאותה השעה התעורר ביתר־שאת הצורך להעביר אספקה ואמצעי לחימה לנגב המנותק, נדחתה שעת הכושר הזאת, וצוותי הלהק פתחו בביצועה של רכבת אווירית שנייה - היא מבצע ״אבק״. התחלות בתחום התעופה האזרחית היו ביישוב היהודי כבר בתחילת שנות ה שהתבטאו בפעולותיה של חברת ״נתיבי אוויר לארץ־ישראל״, ובמיוחד של חברת ״אוירון״. אולם, אלה היו התחלות צנועות ביותר, והיקפן ומשכן היו תלויים במידה רבה בשלטונות המנדט הבריטי ובהתפתחויות הצבאיות בשטח: חברת ״נתיבי אוויר״, למשל, חדלה להתקיים 3 0 4 גשר אווירי לעצמאות במהלך מלחמת העולם השנייה; ומטוסי חברת ״אוירון״ וצוותיה היוו את המסד הראשוני להקמתו של חיל־האוויר, ובשל כך גם נפסקה פעולתה בתעופה האזרחית עם תחילת מלחמת העצמאות. לא בכדי כתב ועד העובדים להנהלת החברה דווקא ב המדינה: מתוך חרדה לגורלה והמשכה התקין של התעופה האזרחית ובשים לב למצבים החדשים שנוצרו בחברה בעקב מצב המלחמה שאנו נתונים בו ועם גיוסו של חלק הארי מעובדי החברה הנצו לפנות אליכם בתזכיר דלהלן: שמחנו לראות בזמן האחרון התעוררות ניכרת בפעולות החברה ופעילות מוגברת למען פתוח וקידום התעופה האזרחית, מטרה שלמענה הקדשנו זה שנים את מיטב מאמצינו, שכם אחד עם הנהלת החברה, החל בהתחלות הצנועות והחלוציות בעמק הירדן, בקשיי התנאים ברמלה ולבסוף בלוד ובתל־אביב. יש לציין שחברתנו היא ששמשה יסוד והתחלה לכל תעופה בארץ ואף של חיל־האויר העברי בכלל זה. שרותי חברתנו לחיל־האויר העברי מיומו הראשון - ערכם לא מועט גם עתה. אין ספק שזכות ראשונה זאת תעמוד לה גם בפעולותיה 38 להבא אולם, לדברי ועד העובדים, עם החרפת המלחמה חלה ״ירידה עצומה בפעולות החברה,״ וכך התעוררה אצלם חרדה ״לעתיד הענין שעמל רב כל־כך הושקע בו על־ידינו.״ הם ציינו איפוא את הצורך בקיומה של התעופה האזרחית לא רק לזמני שלום בלבד, אלא במיוחד לזמני חירום - גם אם כרוך הדבר ״בקשיים שאין לזלזל בהם.״ לכן, לדבריהם, ״יש לחשל את הכלים, ולהכין את המסגרת ולמלאה תוכן לקראת הזמנים שיבואו עם גמר המלחמה והתפקידים הגדולים שיוטלו עלינו, למען נוכל להם.״ הם ביקשו איפוא להמשיך ולעשות כל מאמץ להמשך קיומה של החברה ולפיתוח פעולותיה ולדאוג לכוח־אדם מתאים לביצוען של המשימות — גם אם יצריך הדבר שחרורם של כמה מהאנשים מחובת הגיוס. זאת ועוד, הם גם הדגישו את הצורך ״לדרוש מהמוסדות המוסמכים בחיל־האויר, לראות את יתר עובדי חברת ׳אוירון׳ המגויסים כצוות אחד ולאפשר להם להמשיך את עבודתם המשותפת כחבורה מלוכדת, אף במסגרת חיל האויר, לשם שמירה על שלמות של גוף זה למען זמנים טובים יותר, אשר לפי 39 אמונת כולנו, לא יאחרו לבוא.״ בה־בשעה נקבע במטה ״חיל התעופה״, ש״במשך שעות חתם״ האחריות על הטיסות גם נאמר כי ; האזרחיות הן בארץ הן בקשר שלה עם חוץ־לארץ תוטל על ״חיל התעופה״ ״החזקת המטוסים שיקבעו למטרה זו גרידא )חוץ ממקרים דחופים( והטסתם תפול על חיל התעופה.״ עוד נקבע, שתוקם במסגרתו מחלקת מטען ונוסעים, וחברת ״אוירון״ ״תפעל בכל עניני מכירת כרטיסים לנוסעים אזרחיים״ בתוך מסגרת המחלקה הזאת, אשר תתואם עם ואכן, כבר ב־ 40 משרד התחבורה של מדינת ישראל, לכשיקום ״אוירון״, אורי מיכאלי, למרכז המפקד לשירות העם, שבהתאם להחלטת ״המוסדות העליונים״ ישמש שדה התעופה בחיפה לצורך הקשר עם חוץ־לארץ, וכן שהוטל על החברה להפעיל מטוסי נוסעים מתאימים. לפיכך ציין את הצורך של החברה לדאוג להקמת ״מנגנון מתובלה צבאית לתעופה אזרחית 305 מינימלי בחיפה לשם הפעלת השרות לנוסעים שלנו ונוסעים של חברות אחרות. ב( להקים בית מלאכה בחיפה לשם הגשת שרות טכני לאוירוני נוסעים שלנו ושל חברות אחרות החונים שם.״ לדבריו, הקמת שירותים אלה הכרחית, שכן בלעדיהם אין חברות התעופה מסכימות להפנות את מטוסיהן לארץ. הוא ביקש איפוא שאותם עובדי החברה חייבי הגיוס, שגויסו לחיל־האוויר ועובדים בשירותי הקרקע שלו, יימצאו ברשותה המלאה של החברה ״גם בהיותם מגויסים.״ לדבריו, ״דבר דומה לזה היה קיים בזמן המלחמה בחברות תעופה בינלאומיות שקבלו עזרה 41 באנשים מבין המגויסים לצבא.״ במכתב נוסף של מיכאלי למחרת היום הועלה שוב הצורך להסדיר את ענייני כוח האדם עבור ענפי התעופה השונים, שהם: חיל־האוויר, המחלקה לתעופה אזרחית של המדינה וחברת ״אוירון״. הוא ציין שהחיל גייס לשורותיו כמה מעובדי המחלקה והחברה, ולמרות שהוא מכיר בזכות הקדימה שלו בתנאים הנוכחיים, בכל אופן ״יש לקחת בחשבון כי עלינו לשמור על המנגנון של המחלקה לתעופה אזרחית, שעבד בעיקר בלוד וכן בירושלים ובחלקו ממשיך לעבוד עכשיו בשדה התעופה בחיפה.״ הוא ציין, שלאחר שתחודש העבודה בשדה התעופה בלוד ובשדות אחרים, תזדקק חברת אוירון ״לבעלי מקצוע מסוגים שונים.״ בינתיים נזקקה החברה לעובדים נוספים לשדה התעופה בחיפה — ״השדה היחיד שבאמצעותו אנו מקיימים קשר עם חו״ל״ — שרובם גויסו לחיל־האוויר, למרות שחלקם לא היו חייבי גיוס מבחינת הגיל. הוא ביקש איפוא לסייע לחברה ״בכדי שתוכל לקיים את השירותים הטכני והארגוני הן של חברת התעופה שבאמצעותה מפעילה חברת ׳אוירוף אוירוני דקוטה לאירופה הן של חברות בינלאומיות אחרות, התובעות קיום שרותים נורמליים בחיפה כאחד התנאים לפעולתם 42 בארץ.״ חברת ״אוירון״ אכן קיימה בחיפה שירות לחוץ־לארץ באמצעות מטוסי הדקוטה של חברת ״פאן אפריקף׳. מיכאלי אף ביקש ממפקד החיל, ישראל זבלדובסקי)עמיר(, לאשר את המשך חופשתם של נחום שניאורסון, הממונה על התנועה, ושל מרדכי ישראלי, מנהל חשבונות, לצורך ב־ 43 הפעולה עם חברה זאת אווירית במטוסי רפיד, ואף לחדש את לימודי הטיס במטוסי טילורקרפט ואוסטר - אם אכן ניתן יהיה להקצות אותם למטרה זאת. לדבריו, ״התנאים בחיפה כיום נוחים לפעולות אלו וכדאי היה לנצל את ההזדמנות;״ זאת ועוד, לצרכים אלה יכלה חברת ״אוירוף, לדבריו, ״להעמיד את הטייסים צור, ברייר ורפופורט וכן להוסיף טייסים אחרים,״ ואף להפעיל על־פי הצורך ״בית מלאכה מחיפה בהנהלת המהנדס פוהורילה...״ אולם, אהרון רמז, ראש מטה ובפגישה של מפקד החיל עם באי־כוח של חברת ״אוירון״ 44 החיל, דחה את הצעתו של מיכאלי סוכם כעבור מספר ימים: חברת אוירון לא תובל בימים אלו לקיים שרות אזרחי המגויסים בח״א משתדלים להחזיר לחב׳ אוירון את מכשירי וכלי העבודה שלקחנו אצלם בכדי 45 שיוכלו לחדש את השרות כשתהיה האפשרות לכך בשיחתו של רמז עם בר כוכבא מאירוביץ, ראש אגף נמלים, ים ואוויר של משרד התחבורה, 306 גשר אווירי לעצמאות ח חל-אביב, רח סל .א ו י ר l"»LESTIXl A¥1ATI0* C0HF4MT LTD. TEI-*VIV, 70, AHAD-HA'AM ST. PHONE 5300 r. 0. 6 ;14 AVIRON" >סברזיס ווי-אביב.—.28 ״ לכב ו ד זז י ל אויר היעראלי 8339/-/43 פחלקת הכספים כ א. נ. הננו מחזירים בזאת את מכתבכם כס המצורפים, היות והחמבוובות הנ״ל אינם מייבים לנו ואין אבו פביבים כדון זזיינו״נ את חעבוננו בהם. ה*וירוניס סלבי הועברו אליכב גזמנו ועהדיז באי ע.ז, לא ק׳ ינגן י ל ברור כי היא ׳ כ איבו שייך לבו וגם לא היד, לנו אף פעם א וירון בזה. ב* לבהל את החיוב הנ״ל ולהודיענו על ניתן באמצע יוני האישור לכך, שמשרד התחבורה ״החליט להשתמש בתקופת החרום בשדה התעופה בחיפה לתעופה אזרחית,״ וכי כל ההוצאות הקשורות בשימוש בשדה זה ימומנו על־ידי המשרד. באותו זמן נקבע גם שדה התעופה בעין שמר, לצד שדה התעופה בחיפה, לטובת 46 ״התעופה הציוילית.״ תוך כדי העבודה בתחום זה של התעופה האזרחית, ולצד המשך הטיסות במבצע ״בלק״, התעוררו ספקות באשר לגורם האחראי לקליטת מטוסי התובלה, המגיעים מחוץ־לארץ לא במסגרת מבצע ״בלק״. בעקבות זאת הבהיר אהרון רמז לשמעון פרסקי )פרס( ממשרד הביטחון, כי אם ״א. המשלוח הנ״ל נעשה ע״י אוירון צוילי רשמי יש להפנות את הדבר למחלקת התעופה האזרחית ולהורידו בחיפה או בעין שמר שהם שדות בהם תרוכז התעופה 1^י טחל בין חברת ״אוירון״ לחיל• האוויר מתובלה צבאית לתעופה אזרחית 307 הציוילית. ב. אם הדבר שייך לסוג העבודה שלנו לא נוכל לטפל בו לפני שנדע את הפרטים הבאים: א( סוג האוירון, ב( קשר ישר אל שולחיו כדי להודיעם על שנויים. ג( תאריך בואו. ד( אמצעי הקשר לאוירון והקוד אשר נעבוד בו.״ אולם, כללים לחוד ומציאות לחוד, וכפי שתואר לעיל אכן היו מטוסים אשר הגיעו ונחתו אף בשדות חיל־האוויר בעקרון וברמת דוד ללא כל תיאום עם החיל. מצב זה עורר בעיות ניכרות: למן תחום השליטה והבקרה על המרחב האווירי של המדינה דרך פריצת ביטחון־שדה וכלה סיכומו של דבר: 47 בסוגיות מי האחראי לטיפול במטוסים כמו פריקתם, בדיקתם, תדלוקם למרות כל ניסיונותיה להמשיך ולהוביל את התעופה האזרחית, כמעט שלא התאפשר לחברת ״אוירוף׳ להשתלב בתחום זה. חלק ניכר מהנוסעים של משרדי הממשלה השונים או של הצבא, שהיה חיוני להטיסם מהארץ, הוטסו במטוסי האגף לתובלה אווירית, שתפקד למעשה גם 48 כחברת תעופה אזרחית. מטוסיו, שהשתתפו במבצע ״בלק״, היו פנויים בחוזרם לצ׳כיה בישיבת ההנהלה של החברה ב אפשרות להוציא לפועל עבודה במשותף עם חיל האויר,״ יש צורך להחליט על העברת רכוש החברה לחיל, ״ועל שימוש בכספי המכירה לשם רכישת אוירון דקוטה בכדי להתחיל בטיסות לארצות אירופה.״ ואכן, בישיבה זאת הוחלט ״לאשר את הקו שנקטה ההנהלה בשאלת הפרדת הפעולות בין אוירון וחיל־האויר, לרכוש דקוטה, לאשר את ההסכם עם פאן אפריקן... לפנות הניתוק של 49 לממשלה בדרישה להכיר באוירון כבמכשיר נבחר לתעופה של מדינת ישראל.״ ״אוירון״ מהחיל קיבל משמעות סמלית נוספת, עת הוחלט באותו הדיון לאשר את הודעת ההתפטרות של יהושע אייזיק )אשל( מהנהלת החברה, שכן ״חדל לייצג את מוסדות הבטחון בתעופה״! ואכן אייזיק, שעמד בראש ״שירות־האוויר״ עם הקמתו, חדל מתפקידו זה למן חודש אפריל בעקבות פניית חברת ״אוירון״ להכיר בה ״כבמכשיר נבחר לתעופה של מדינת ישראל,״ נכתב ממשרד התחבורה של הממשלה הזמנית ב אויר״ הודיעו על נכונותן להתאחד לחברת תעופה אחת ״לשירות עניני הלאום״ לפי תנאי הממשלה. לנוכח ההפסקה המחודשת של טיסות חברות התעופה הזרות לארץ והסיכוי ״להתקדם בפעולה לשחרור נכסים מסוימים העשויים להועיל להתפתחות מהירה של התעופה הלאומית״ — הציע איפוא משרד התחבורה, בהסכמת שר האוצר: א( להקנות מעמד של ׳מכשיר נבחו׳ בשטח התעופה לחברה המאוחדת, כפי ההחלטה אשר נתקבלה בזמנה עוד בממשלת המנדט. ב( להטיל על משרד התחבורה ומשרד האוצר לקבוע עם החברה המאוחדת את התנאים להבטחת 50 הבקורת הממשלתית על החברה ופעולתה ״הגרעין והיסוד לתעופה האזרחית בולה בארץ״ ברם, למעט החלטה עקרונית זו, טרם התגבש עד אז לכלל מעשה כל קו מעשי ושיטתי לטיפול בסוגיית התעופה האזרחית, שכן הכול היה נתון בידי חיל־האוויר בגלל מצב המלחמה. היה צריך איפוא לברוא כמעט הכול מבראשית. 308 גשר אווירי לעצמאות לטייסי האגף לתובלה אווירית היו הבטחות רבות במועד גיוסם לשורות חברת התעופה לאפס״א באשר למקום החשוב, שהם עתידים למלא במועד שבו תכונן התעופה האזרחית של מדינת ישראל. כל עוד נמשך מבצע ״בלק״ — פעלו הצוותים ללא ליאות בהעברת אמצעי הלחימה, ומטוסי הקרב בכללם, למדינת ישראל, ונושא זה טרם עלה ל״סדר היום״ של טייסי האגף. אולם, עם פינוי המטוסים מזאטץ והפסקת מבצע ״בלק״ נוצרה הזדמנות של מטה האגף להיכנס לעובי הקורה גם בתחום זה. באחד המקורות נכתב: טח* גלוי הוא כי רבים מאנשי צוותות האויר של הלהק תובלה אווירית ראו את עתידם בתעופה האזרחית הישראלית אשר תקום מיד לבשהדבר יגיע לידי אפשרויות ביצוע, והם ראו את פעולתם למען המאמץ המלחמתי כשלב מעבר לתעופה האזרחית. נוטף לכך אופי העבודה של להק תובלה אווירית היא לדעתם הקרוב ביותר לתעופה אזרחית, גם מבחינת סוגי המטוסים ואפשרויות הטיטה בהם. וכך הלכה ונוצרה הדעה כי עתיד גוף זה ששמו להק תובלה 51 אווירית להוות את הגרעין והיטוד לתעופה האזרחית כולה בארץ החלה איפוא עבודת מטה במחלקת המבצעים של האגף בראשותו של הרולד אורבך, בסיועם של חלק מצוותי האוויר שהכירו היטב תחום זה עקב ניסיונם הקודם בארצות־הברית. בין שאר הדברים נבדקו אז, למשל, אף הסוגיות המשפטיות באשר לדרך להשתלב בארגון התעופה האזרחית, התקנות וחוקי הבריאות והבטיחות השונים. שותפו בה בתחילה גם נציגים ממטה החיל, נציגי משרד התחבורה ואף עוו־ך־הדין ש׳ א׳ שצ׳ופק, מוסמך לחוקי תעופה בינלאומיים. עד ובו פורטו באופן כללי הפעולות שיש לעשות לארגון התעופה האזרחית: הקמת מחלקת תעופה הקמת ״החברה הלאומית לתעופה׳/ שהמנהל הכללי שלה יהיה ; אזרחית במשרד התחבורה מפקד הלהק מוניה מרדר, ומועצת המנהלים שלה תורכב מנציגי הממשלה, ההסתדרות הציונית, הסתדרות העובדים, אחד מ״נתיבי אויר״, שניים ממחזיקי המניות, ושמונה מחיל־ האוויר. כן פורט הציוד ועובדי התעופה הנדרשים, והודגש כי הטטת אוירוני החברה הלאומית ובדקם יעשו ע״י לתא )להק תחבורת אויר( בלבד, בהתאם לחוזה שיחתם בין החברה הלאומית ולתא. באם יהיה צורך בקבלת עובדי תעופה נוספים יעשה הדבר רק בהטכמת לתא. בפעולותיה הראשונות של החברה, נקבע במסמך, עליה להתחיל בהקמת קו תעופה בין ישראל לצרפת ולהגיע עד כדי הפעלת קו שבועי קבוע. עוד נאמר כי חיל־האוויר מוכן להעמיד לרשות 52 החברה סקיימסטר ודקוטה למרות שאין המסמך מזכיר כלל את חברת ״אוירון״, וספק רב אם כותב המסמך הכיר את פעולותיה של החברה בעבר, התכוננה גם החברה ״לקראת הקמת החברה הלאומית לישראל״. בישיבת האסיפה הכללית בראשותו של אורי מיכאלי ב חברת ״אוירון״ על פעולותיה, על שירותי האוויר שלה, על בית־הספר, על בית־המלאכה ובסיכומו של המסמך נאמר כי ״חברת ; ושירותי הקרקע, על התמיכה בתעופה הספורטיבית מתובלה צבאית לתעופה אזרחית 309 אוירון לאחר סיום תקופה של נכנסת לגוף החדש המוקם ע״י משרד לתחבורה של ממשלת ישראל כשותף וכגרעין יסודי בעל 53 זכויות רבות בפעולתה בשנים שעברו.״ אולם, בפועל הוטל עיקר הנטל על מטה הלהק לתובלה אווירית. זה קיבל את כל ההתכוננות הזאת כעין התחלה, שבסופה, עם תום מלחמת העצמאות, יקבל, כפי שהובטח, את האחריות לכל תחום זה. היערכות זאת לביסוסה של התעופה האזרחית קיבלה תאוצה מיוחדת בתחילת ספטמבר בעקבות ההחלטה להטיס את נשיאה הראשון של מדינת ישראל, חיים ויצמן, מג׳נבה לארץ באחד ממטוסי הלהק ועל־ידי צוותיו. ׳׳כשם שהכל כשר, יהיה גם זה כשר״ ב מפקד חיל־האוויר, אהרון רמז, כי ״הברירה בין שיטה לטיסה הוכרעה מצד ד״ר חיים ויצמן - לטיסה: המועד בן ארבעה מנועים למטרה זו.״ בו־בזמן החל משרד החוץ ״לטפל בהשגת הרשיון מממשלת 54 שוויצריה לטיסה זו.״ לביצוע טיסה ישירה היה צריך להעמיד לטובת הפעולה מטוס ארבעה־מנועי. לחיל־האוויר היו שני מטוסים כאלה, אולם שניהם לא היו שמישים: הקונסטליישן היה בתיקון יסודי בזאטץ לאחר נחיתת־חירום, והסקיימסטר שנרכש בארצות־הברית היה טעון תיקונים שונים. מחברת ״טרנס־קריביאן״ NC-58021) נותר איפוא רק מטוס הסקיימסטר האמריקני החכור שבבעלותו של ראלף קוקס. כזכור, ביצע מטוס זה את טיסת ״בלק השתתף באופן סדיר במבצע ״בלק״. הוא ״נתקע״ בארץ על צוותו לאחר פינוי זאטץ ב באוגוסט בעקבות הלחץ האמריקני. שניים מאנשי צוותו, הקפטן קמפוס והמהנדס אוונס, טסו לפריס, והשניים האחרים )היל והילרין( המתינו בארץ כדי לדעת מהו המצב המשפטי של הצוות בארצות השונות באירופה, ואם יש באפשרותם לחזור לארצות־הברית לשם תיקונו 1ב היסודי של המטוס, לכשיוחלט על כך. הציכיים הורו לאסרם ולמוסרם לקונסוליה האמריקנית, ולכן אינם ״יכולים לגשת לארצות אלו בלי חשש למאסרם ולמעצר הכלי.״ לבסוף ציין, כי בשיחה עם יששכר הובטח לקמפוס 55 ״שנדאג להם גם בעתיד כאשר לא נוכל או לא נרצה להמשיך לעבוד עם הכלי.״ בינתיים, בעקבות ההחלטה של מטה חיל־האוויר לרכוש מטוס סקיימסטר נוסף, נבחנה גם האפשרות לרכוש את המטוס הזה מראלף קוקס. סם פומרנץ העריך את שוויו ב מנהל החברה של קוקס, ג׳ונס שמו, 56 דולר, והמליץ להתחיל במשא־ומתן מ הגיע לצרפת והמתין שם לקבלת ייפוי־כוח מבעל החברה לנהל משא ומתן על מכירת המטוס. בארץ המתינו להגעתו של גיונס גם כדי לסיים את עניין הרכישה וגם כדי לדעת מה יעלה בגורל 57 הצוות — בייחוד לאחר הידיעות ״שהבולשת האמריקאית מחפשת אותם.״ ב באירופה, על רצונם לרכוש את מטוס הסקיימסטר ב 310 גשר אווירי לעצמאות עומד להגיע לג׳נבה על־מנת לסכם את חשבונותיהם עם מנהל החברה ששהה שם. לאחר מכן התכוונו לחזור לארץ ולהמשיך לעבוד עם חיל־האוויר: קמפוס — בשכר )דולרים( לחודש, והמכונאים - ב התעופה בחיפה התעכבה, ורק ב־ לג׳נבה, הודיע למרכז שם כי יש כוונה להשתמש במטוס בזמן העדרם. הגזבר שלום רון־זינגר )המכונה ״מר״ ו״אוסקר״( ביקש איפוא ״בשום פנים לא לעשות כן, כדי לא לבוא בחיכוכים עם 58 החברה שאנו עמה במשא־ומתן.״ בינתיים הודיע רלף קוקס, בעל המטוס, שאין הוא מעוניין למוכרו. על־מנת ללחוץ עליו הוצע להודיע לו במכתב על הפסקה מידית של החוזה, שלפיו התחייבו ״למינימום של שעות בחודש ב לאחר הודעתם להחזיק במטוס עוד לאחריות בעליו, מבלי שתהיה על הצד הישראלי האחריות ״להביא הכלי לאיזה מקום שהוא עם גמר החוזה.״ היה ברור גם ״שהכלי עולה לנו יותר ממה שהוא מוציא תוצרת״, שכן בחודשיים האחרונים לא עשה המטוס יותר מ יששכר ורמז מקוזלובסקי ומזינגר להודיע לג׳ונס כי החוזה לא יחודש, וללחוץ על מכירת בעקבות איום זה הוערך 59 המטוס תמורת ״שהדבר השפיע עליו,״ והוא מוכן למכור את המטוס — אולם לא פחות מ הוא טען כי הובטח לסיי לרנר )היהודי היחיד בצוות המטוס( ״מאתיים וחמישים אלף סטפנים פצויים אם הכלי יינזק בארנון ״לחסל החשבונות והפרשה בכלל.״ אולם, עוד קודם שהסתיים המשא־ומתן חזרו ג׳ונס והצוות לארצות־הברית )״לדוד״(. ב 60 השכור עדיין תקוע ועומד.״ למרות שלא סוכמה רכישת הסקיימסטר, נמשכו בינתיים ההכנות המעשיות האינטנסיביות של הלהק להכשרתו למבצע הבאתו לארץ של ״הנשיא ד״ר חיים ויצמן, רעייתו ופמליתו במטוס עברי עם צוות עברי.״ ב־ כל הפעולה באירופה: עושים סדורים לשליחו להביא את הדייר ויצמן ורעיתו בטיסה ישירה לארנון. נשתמש במטוס של זיוהנס. הממשלה סדרה את רשיון החניה בג׳נבה באמצעות כהנא. הטיסה מכם תהיה לפני סוף החודש. מתכונים לשלוח אדם מיוחד לסדורים הסופיים 61 אליכם. הפרטים הנ״ל הם לידיעתכם בלבד החלטה זאת לא היתה לרוחו של קוזלובסקי. ״לא מובנת החלטתכם להשתמש במטוסו של ג׳ונס,״ כתב, והוסיף כי ״כאן הודענו להם על סיום החוזה עמם, ושהכלי עומד לרשותם. הדבר יביא לידי חיכוכים שמוטב להמנע מהם.״ יששכר ורמז השיבו כי ״חששותיכם בדבר מטוסו של ג׳ונס ידועים לנו. את זאת עושים באין ברירה אחרת. שוחחנו עם פינו 62 בסימני ישראל ליום הטיסה בלבד.״ מתובלה צבאית לתעופה אזרחית אהרון רמז מדדו לקראת הטיסה מעקרון לגינבה, צוות המטוס והדיילות עם משה שרת, מתיה והיימן שמיר מועד הטסתו של הנשיא נקבע ליום רביעי יוטסו לשם במטוס זה שר החוץ משה שרתוק )שרת( ומזכירותיו. עד אז, בפרק הזמן הקצר שנותר, היה צריך להכין את כל הנחוץ לארגונה של טיסה אזרחית על־פי חוקי התעופה הבינלאומיים, להכין את המטוס ולקבוע את הצוותים ואת התוכנית לפעולה. בר־כוכבא מאירוביץ ואורי מיכאלי במשרד התחבורה טיפלו בכל הסידורים הדרושים להשגת כל הרשיונות הנחוצים להכשרת חוקיותה של חברת התעופה הלאומית, ובהכנת כל התעודות - לראשונה בשפה העברית - הנחוצות למטוס. על־פי הצעתו של עו״ד ש׳ א׳ שצ׳ופק, קבע שר התחבורה, דוד רמז, את שמה של חברת התעופה הלאומית של ישראל ״אל־על״, על־פי הפסוק ״ואל על יקראהו יחד לא ירומם״ )הושע יא, ז(. על־פי הצעתו של מוניה מרדר, מפקד הלהק, נקבע כסמל החברה ״הגמל המעופף״, שאותו ראה מתנוסס מול הכניסה ליריד המזרח בתל־אביב. כעבור כמה ימים תפרו סמל זה על הכובע והשרוול במדיהם )״מקטורן בסגנון אפודת־קרב ומכנסי צמר סרוק בגון כחול־אפרפר־כהה״( של להכנת דברים דחופים נוספים היה צריך להסתייע בחברות 63 הצוותים שהשתתפו בטיסה אזרחיות, שכוח תפוקתן ומהירות פעולתן היו מוגבלים עקב גיוס רוב עובדיהן למלחמה. וכך, כפי שכתב שליש מפקד הלהק, יעקב פלדמן, אשר נקבע כמלווה לטיסה )״לדאוג להתאמת כל הגורמים במטוס״ כהגדרתו(, את התלבושת ״קבלנו רק לשדה בליל ההמראה.״ 312 גשר אווירי לעצמאות על כבש המטוס לפני טיסת הניסוי. מלמטה ושמאלה: דזד רמז, מוניה מרדר, בר-כוכבא מאירוביץ, אורי מיכאלי, אהרן רמז משרד התחבורה התבקש להעביר לצורך הטיסה העלולות להתעורר במקרה של ירידה מאונס״ דלק ״לסידורים שונים ותרבה.״ משרד התחבורה התבקש גם להורות לנציגו בג׳נבה להבטיח את הכנתם של הדברים הרשומים לעיל לקראת נחיתתו של המטוס בג׳נבה, וכן ״מדרגות מיוחדות״ ב 6 לסקיימסטר כל מה שצריך היה להעשות מצדנו - נעשה. מסרתי עוד הסברות נוספות לאליהו. התקשרנו עם מחלקת הבריאות)בתוספת השתדלות פרטית מצדי אצל רופא כשר. אחרי ׳שתמנה׳ רופא, שים לב 65 יותר משלנו כן ציין כי ״החותמות שלנו הם כאילו ששדה התעופה הוא לוד וצריך להסביר לצוות שידעו 66 זאת. כל התעודות הנתנות בקשר לטיסה זו, יש להחזיר לנו מיד אחר שהאוירון יחזור...״ בד־בבד עם פעולה זאת נמשכה הכנתו של מטוס הסקיימסטר, אשר עד אז נטל חלק במבצע נקבע בו ; ״אבק״. המטוס נוקה היטב מכל האבק שדבק בו והוכשר לקראת הטיסה לג׳נבה ועל; הוכנסו בו גם מקרר וכלי־מטבח ; ריהוט פנימי, על־מנת לאפשר טיסה נוחה ככל האפשר מתובלה צבאית לתעופה אזרחית 313 צדי המטוס הוטבעו דגל המדינה והשם ״אל־על״ — חברת התעופה הלאומית - בעברית 4X-ACAS.*67 ובאנגלית, וכן סימונו החדש מבצע ״שחו״ - הבאת הנשיא ויצמן הנשיא חיים ויצמן עמד להגיע במטוס הסקיימסטר עם אור ראשון, ולכן כונה המבצע על־ידי י׳ פלדמן, שליש מפקד הלהק, בשם ״שחר״. היה בשם זה, לדבריו, כדי לסמל את שחרה )הולדתה( של המדינה המקבלת את נשיאה הראשון, מצד אחד, ושל התעופה האזרחית שנולדה, מצד שני. על־פי תוכנית הטיסה, יועד המטוס לצאת מעקרון ביום רביעי לצאת משם ב ; להגיע לג׳נבה ב ; שעון גריניץ׳)כאן ובהמשך( חמישי הודגש: שעות וחצי. בתוכנית המבצע 11 — למרות שהטיסה הזאת מבוצעת בטיסה אזרחית־מסחרית נקבעו פרטיה כסודיים בהחלט. יש לאחוז באמצעים מיוחדים כדי למנוע מעשי חבלה במטוס בשעת המצאו על הקרקע. מתחילת הפעולה ועד סיומה המוצלח יחשבו כל 69 חברי הצוות כבשרות פעיל וחייבים בפקודת קברניט המטוס בכל שעה ושעה המבצע הוכן ותוכנן על־פי הנחיותיו של קצין התכנון של הלהק, הרולד אורבך, שהיה בעל עבר עשיר בתעופה אזרחית. סייע לו בכך גם מנהל מחלקת מטען ונוסעים של הלהק, יהושע מרש, אשר גם לו היה, כאמור, ניסיון רב בתחום התעופה האזרחית במסגרת חברת טיפל בהכנתם של טופסי הרישום, יומני־הטיסה ומסמכי כשירות המטוס. התכנון היה מפורט מאוד; בין השאר היה צורך להמציא לצוותים שמות עבריים, להכין להם תעודות זהות ותעודות רפואיות בעברית, לתכנן את מדיהם ולהכינם עד מועד הטיסה. עד הצוות לטיסה: הקברניט הרולד אורבך )שם הקוד שלו היה ״הלל בהיר״(, קצין ראשון ארנולד אילווייט )״אהרון נשר״(, קצין שני יצחק הננסון)״יצחק חמי״(, לאה מלמד )מזכירת מפקד נכתב: הארץ בעיתון 70 החיל( ולאה ברבש)מזכירת מפקד הלהק( נבחרו בדיילות לטיסה זאת.״ ״צוות העובדים היה כפול וכלל מיטות. במטוס היו גס שתי סדרניות מחיל התעופה ונמצא בו אפילו מלצר תל־אביבי ששירת 72 את הנוסעים.״ בתוכנית המבצע נקבע, שאנשי הצוות יתחלפו בשעת הטיסה בתורנויות של ארבע שעות טיסה וארבע שעות מנוחה. גם הודגש ש״חדרי השינה וכורסאות המנוחה הנם לשמושם האישי 896.186 פרטי הציוד 68 בספטמבר קיבלו כסף על חשבון. נראה איפוא שההכנות החלו כעשרה ימים לפני המבצע הנחוצים למטוס נקבעו על־ידי מרש ונבחרו ממחסנים שונים ביפו על־ידי מריאנה קולנשר, שפיקחה על הרכבתו. ** שאר אנשי הצוות: יהודה שמעוני, לואיס נגלי, הרברט בורנשטיין, מילטון שטן, שמעון כהן ויוסף סיגל. כן גויס 71 נורברט סלומון, רב־המלצרים במלון ״גת־רימוף׳ הסמוך לטיילת, והוא שימש כדייל בטיסה זאת 314 גשר אווירי לעצמאות בליל הטיסה, תדריך אחרון של האישים החשובים בלבד.״ בסוף התוכנית הודגש כי ״למעשה טיסה זו הנה הראשונה לתעופה הישראלית - האזרחית וחברי הצוות הזה זכו לאחריות ולכבוד הגדול להגשמתה המוצלחת בכל המובנים — בטחון, דייקנות, הופעה חיצונית והתנהגות יאה.״ כל המשתתפים במבצע התכנסו במלון ״בריסטול״ בתל־אביב ביום רביעי בשעה לתדריך אחרון, ולאחריו יצאו בנסיעה לשדה עקרון. כשהגיעו לשם, הוטענו חפציהם על המטוס, והם התאספו שוב להוראות נוספות בחדר המבצעים. אלחוטאי המטוס התעדכנו להערכתו, ; באשר לפרטי הקוד הסודיים של המבצע. המטאורולוג נתן סקירה על מזג־האוויר היה צפוי מזג־אוויר נוח לאורך כל נתיב הטיסה - פרט לגל עננים וקור חזק מצפון צרפת, שהיו עלולים להגיע לג׳נבה קודם הגעת המטוס לשם. להנצחתו ההיסטורית של המבצע הצטלמו משתתפיו סביב לשולחן המפות, והמשיכו משם לחדר האוכל ולמועדון הקצינים. בשעה השאר היו שם גם רופאו של ויצמן, ד״ר ס׳ צונדק! ד״ר ד׳ ברגמן, מנהל מכון זיו! וד״ר מ׳ סימון, ראש הטקס במשרד החוץ, ששבו עם ויצמן חזרה לארץ(, יצאו משתתפי המבצע למטוס 73 והתכוננו לטיסה. בשעה מיד לאחר שעברו את ״איזור הבטחוף׳ ולאחר שהואר המטוס, קיבלו הנוסעים הסבר מקיף מקברניט המטוס הל אורבך על תכונות המטוס, על הדרך, המהירות, הגובה ועוד אי־אילו פרטים הקשורים בטיסה. שר החוץ גילה התעניינות מיוחדת בפעולותיו של הלהק, וסופר לו גם על תוכניות הלהק לעתיד בתחום התעופה האזרחית. קשר הרדיו עם עקרון נשמר לאורך כל הטיסה. בדרום איטליה החל צוות המטוס לקבל נתונים מטאורולוגיים מג׳נבה: השדה שם מכוסה ערפל כבד ולא יהיה אפשר לנחות בו. למרות זאת המשיכו לטוס בנתיב המתוכנן מתובלה צבאית לתעופה אזרחית 315 ^fjy 13 • 7*-1 '-יelj-ic J><- V _/ylt v tr f/v& 1 >׳ י. יי ׳׳T JjipktT) cmbe jn^e ׳ iA -/*,Mf ^•oG i, .y caw,, 1/i ^s/^rj ע pfiv •*J-xQJ/ /T* T& am Oifi^/Z. Ct,oo Fr. s**r fiiJ&rtr A מחכים לנשיא בגינבה: משמאל, ארנולד אילווייט, לואיס נגלי, לאה מלמד, יהודה שמעתי, יצחק הננסון, הרולד אורבך, לאה ברבש, יעקב פלדמן,!, הרברט בורשטיין 3 16 גשר אווירי לעצמאות בתקווה שעד הגיעם לשם, יתפזר הערפל, ואכן כך היה. לשדה התעופה בג׳נבה הגיעו בשעה 14:00 אילווייט ו״היתה נוחה באופן יוצא מן הכלל.״ נחיתת המטוס הישראלי בשדה התעופה עוררה את סקרנותם של האנשים במקום, כדברים שכתב פלדמן: ״כל העיניים בשדה היו מופנות 74 למטוסנו. האמנם דגל עברי, מטוס ישראלי לפניהם?״ ״לטוס במטוס העברי הואשוף המטוס הועמד ליד שער היציאה משדה התעופה, מול משרדי המכס. אחד מבאי־כוח המשטרה המקומית עלה למטוס, בדק את תעודותיו השונות ורק לאחר מכן הורשו הנוסעים לרדת. לאחר שנמסר לו על הכוונה לשהות בשדה עוד כארבע שעות עד ההמראה, הורה נציג המשטרה להעביר את המטוס לצידו הימני של השדה. מכלית התדלוק הגדולה הגיעה, ותחת השגחה קפדנית תדלקה את המטוס. סביבו הושארה שמירה, וצוותי המטוס יצאו מחוץ לשדה התעופה לסעוד במסעדה מקומית. שלמה דוסטרובסקי)דורי(, שכאמור נשלח כדי לרכז את הפעולה של חיל־האוויר, קיבל את הצוותים ודאג לאירוחם. כן סייעו לו בכך האחים קקיון. הצוותים פגשו את פנחס קוזלובסקי, מרכז הפעולה באירופה, את הגזבר שלום זינגר־רון, ויעקב פלדמן העביר להם את המברק, שהיה צריך לשלוח לארץ. עד השעה עלייתו למטוס של הנשיא ויצמן ורעיתו ורה, בגינבה מתובלה צבאית לתעופה אזרחית 3 17 הצוות לאחר הגעתו לעקרון. שורה תחתונה, מהשלישי משמאל: אורי מיכאלי,חי יששכר, מתיה מ רד ר לקראת ההמראה. בדיוק אז הגיעו ד״ר ויצמן עם רעייתו ורה והפמליה. הצוותים הסתדרו ד״ר סימון הציג את הל אורבך כקברניט המטוס, ואורבך הציג ; בשורה לפני מדרגות המטוס את שאר חברי הצוות. ויצמן הודה לצוות ״במילים חמות על הכבוד שניתן לו לטוס במטוס בשעה 75 העברי הראשון וכמו כן על ההופעה הנאה של האנשים.״ התעופה. קברניט המטוס עדכן את הנוסעים בפרטים חיוניים על הטיסה, על אופי הטיסה הראשונה על פעולות הלהק, ובמיוחד על פעולת הלהק באספקה לנגב. אורבך אף שוחח עם הנשיא על ״האפשרויות וסיכויים לטיסה אזרחית בישראל בעתיד,״ והנשיא אף עיין בתוכניתו של הלל בהיר להקמת ״אייר ישראל״. המארחות והמלצר הראשי עשו כמיטב יכולתם כדי להנעים את טיסתם של האורחים, ואורבך טרח לעדכן אחת לשעה את הנשיא לגבי הטיסה. בהגיעם לחופי הארץ החל הצוות בהכנות האחרונות לנחיתה בעקרון. מטעמי ביטחון האפילו את המטוס, ונחתו בדיוק ביום חמישי המראתם מג׳נבה. לפני ירידתם ביטאו הנוסעים ״את תודתם העמוקה על השירות הנאה ועל הסידורים המתאימים במטוס, ואיחלו לנו,״ כדברי פלדמן, ״ולחברת אל־על ברכות לבביות לעתיד מזהיר לתעופה האזרחית הישראלית.״ בינתיים נערכו בעקרון לקבלת הנשיא ומלוויו על־פי פקודת מבצע ״רופא״, שהוצאה על־ידי מפקד הבסיס, אלכס זילוני, לכבוד האירוע. בין הבאים לעקרון להקביל את פני ויצמן היו ד״ר ו׳ איתן, ; השרים קפלן, רמז ובנטוב! שפרינצק, יושב ראש מועצת המדינה; חי יששכר ובר כוכבא מאירוביץ, בא־כוח משרד התחבורה. ליד ; מנהל משרד החוץ שייצג את שר החוץ המטוס נערך מסדר כבוד, ופלוגת צבא הצדיעה לכבוד הנשיא ודיגלה את נשקה. עמדו דום, 318 גשר אווירי לעצמאות נשמעה מנגינת ״התקווה״, וחיילת הגישה זר פרחים לרעיית הנשיא. לאחר שסקר את המסדר, עלה הנשיא למכונית שחיכתה לו, ובחברת קפלן, רמז ושפרינצק יצא בדרך לביתו, למכון ויצמן 76 ברחובות, תחת אבטחת ציר התנועה על־ידי חיילי ״גבעתי״ הצוותים, לדברי פלדמן, התרשמו מאוד ״מהכבוד שניתן להם בטיסת בכורה זו״, וקיוו ״כי אין זו אלא התחלה לחברה הלאומית האזרחית לתעופה אשר תפעל בקרוב״. ב התקיים דיון במטה חיל האוויר, ובו נאמר כי ״ביאת הנשיא - הטיסה היתה מוצלחת והכל פעל לפי התכנית.״ אך למטה הלהק לא היה את הפנאי לשקוע באופוריה ובהעמקת ההיערכות הנדרשת לביסוסה של התעופה האזרחית: צוותיו נדרשו לשוב ולהאיץ את קצב הגיחות במבצע ״אבק״, במסגרת התוכניות הכלליות לשחרורו של הנגב. פרק ט האטה, ושוב האצה ״מסתובבים בבלויי סחבות או ערומים למחצה״ בשלב ה״הפוגה״ של הלהק במבצע ״אבק״, מ התובלה לנגב: נערכו שתיים עד ארבע גיחות ללילה, ובממוצע הועברו כ צוותי האוויר והקרקע השתחררו מעט מהלחץ והמתח, 1 הראשון, ו שאפיין את המבצע עד אז, וניתן טיפול תחזוקתי טוב יותר למטוסי הלהק. לצד הטיפול בתעופה האזרחית)ששיאה היה הטסתו של הנשיא חיים ויצמן( וארגונו של הלהק)שבא לביטוי חלקי בפקודת הקמתו( פעל אז מטה הלהק גם לארגון מחדש של בסיס עקרון ודחיית הניסיון של משקיפי האו״ם לפקח על הפעולה בו, וגם התמודד עם בעיות תנאי השירות של צוותי גח״ל, שצפו ועלו ביתר־שאת. בעקבות ההחלטה לצמצם את מספר הגיחות לנגב היה צריך לעדכן לא אחת אף את נוהלי ולקבוע את דפוסי הפעולה בין מטה הלהק למטכ״ל/אג״א 2 ההטסה של הנוסעים והמטען אף הרמטכ״ל, יעקב דורי, הורה ב 5 ולמטה חזית הדרום מפקד חזית 4 הלהק אורחים, תיירים ועיתונאים לנגב ״מחמת מצב התחבורה החמור בנגב.״ הדרום, יגאל אלון, הדגיש אף הוא: ״ברור לכל שהטיסה היא מוגבלת מאד ולא תנתן רשות 5 טיסה אלא במקרים דחופים ורק לאנשים שאינם יכולים מסיבות בריאות לרדת ברגל.״ אולם, הלחץ להטיס נוסעים ברכבת האווירית, אם לצרכים מבצעיים ואם מנהלתיים, נותר בעינו, ולעיתים גרם לחיכוכים עם מפקדת שדה התעופה ״אבק־ עיכב מפקד השדה, רפאל טראוב, את מטוס הקומנדו שהחל להתקדם למסלול, מלהמריא. הוא עלה עם הל אורבך, מנהל מחלקת מבצעים של הלהק, ושניהם דרשו מקצין המודיעין של מטה החזית, זרובבל ורמל, לרדת מהמטוס. הם נימקו צעד זה, לדברי ורמל, כעונש על כך שלא נשלחו די פועלים לפריקת המטוסים. הוא הראה להם תעודת ״ש.ב הנסיעה״ — אולם ללא הועיל. טראוב לא ייחס שום חשיבות לתעודת ה״ש.ב 320 נ״מ בעקרון בלית ברירה, על־מנת שלא לעכב את המטוס 6 היתה פעם תעודה כזו ואין לה כל ערך לגביו.״ ״בשל ויכוח על פרסטיג׳ה״, כדברי ורמל, הוא ירד מהמטוס, ולאחר ״דין ודברים״ עם טראוב ואכן, אהרון ; טס במטוס אחר, באיחור של שעתיים. ורמל דרש להעמיד את טראוב לדין הסתבר שמפקד 7 מויאל, התובע הצבאי של חיל־האוויר, הגיש תלונה על התנהגותו של טראוב השדה תבע מוורמל להשתתף בפריקת המטוס שהגיע, יחד עם כל האנשים שעמדו לטוס, שכן — כדברי מרדור לימים — היתה לו הוראה ״שבמידה שיחסר לו כוח־אדם לפריקה הוא רשאי לגייס נוסעים כדי להמריץ את הפריקה ולאפשר על־ידי כך את הגדלת מחזור הטיסות של אותו לילה.״ רק בהתערבותו של מפקד הלהק ובהשתדלותו אצל מפקד החזית לא הועמד טראוב 8 לדין בד־בבד עם ההאטה בקצב הטיסות פעל מטה הלהק להשלמת הצרכים החשובים של הלהק להמשך המבצע. ב 60 ; וביקשו לפעול לתוספת תוספת מכוניות ; חיזוק ההגנה האווירית בשדה ; לתפקידי שמירה על המטוסים בשדה עקרון 9וכן השלמת הדרישות האחרות לכוח־אדם ולציוד כללי ; )ג׳יפים, מכוניות נוסעים וטנדרים( כבר למחרת היום כתב מפקד חיל־האוויר, אהרון רמז, לרמטכ״ל על הוראתו למפקד הלהק להפסיק את מבצע ״אבק״ עד לארגונם של ״הסדורים ההכרחיים״ להמשך הפעולה. הוא חזר והדגיש כי מצב המטוסים, מצב הטייסים וצוותית האויר, מצב השבע, כח האדם לעבודה וכר מחייבים הפסקה בפעולה להתארגנות, תקונים וכר. רק במקרים יוצאים האטה, ושוב האצה 321 מהכלל נוכל להיענות לדרישה מיוחדת להטסת צרכים חיוניים ביותר. גורם נוסף לכן משמש מצב הדלק והשמן המדאיג מאוד ביחוד מחשש התחדשות הפעולות בימים הקרובים והצורך להכין גם את המטוסים הנ״ל לפעולות 10 קרביות בתגובה למכתבו של מפקד החיל הביע ראש אכ״א במטכ״ל את תמיהתו: לדבריו, לא חל שינוי במצב, שכן למן ב 11 כוחכם הרבות לא נעשה דבר על־ מנת לסייע להגברת כוח האדם בעזרה למכונאים האמריקאים בעבודת החזקת המטוסים. מטוסינו העובדים ברציפות בפעולת ׳אבק׳ בתנאים קשים, דורשים טיפול מתמיד ולרשותנו עומדים רק מכונאים במספר קטן, נוסף לכך מוטלים עלינו תפקידי הסואה ופנוי המטוסים לבסיסים שונים. אין לנו שום אפשרות לטפל בדברים כה רבים כשלרשותנו כוח־אדם מצומצם כל כן. העבודה שלנו סובלת מאד ויש חשש לאסונות נוספים והפחתת הפעילות באם 12 לא ינקטו בצעדים מידיים להקל על המעמסה סגן מפקד חיל־האוויר, היימן שמיר, שכאמור, היה מעורה היטב בכל ענייני הלהק, השיב למרדר, כי בגלל המחסור הרב בכוח־אדם מיומן לא ניתן לסייע לו באופן מידי. בינתיים הציע הדרישה לכוח־אדם מיומן 13 לו להעסיק ״אויראים בלתי מאומנים״ כעוזרים למכונאים ולהשלמת ציוד נותרה איפוא בעינה. ב־ פליגלמן, עם ראש מחלקת כוח־אדם של חיל־האוויר את העברתם של אולם, ב 14; לשירות במסגרת הלהק 15 איש אחד מהדרישה הנ״ל.״ חמורים במיוחד היו תנאי השירות של צוותי האוויר והקרקע בשדה עקרון. כאמור, שיפור תנאי־מגוריהם היה תלוי גם בפינויו של השדה מכוח ״גבעתי״ שעדיין השתכן במקום. אולם, למרות הבקשות החוזרות ונשנות של מפקד הלהק לפנות אותם מרובע הקצינים, התפוס על־ידי ״גבעתי״, לא נעשה דבר. בתחילת אוקטובר פנה שוב קצין המנהלה למפקד חיל־האוויר והביע פליאה ״על העכובים בשטח זה מאחר שברור למדי הצורך בהעברת כל צוותות האויר בהקדם 16 לשדה עקרון.״ גם ראש ״שירות השדות״ של חיל־האוויר, מאיר סטול, פנה למפקד החיל במכתב ביקורת קשה על המצב, ומפקד הלהק השיב: ״בטוחני שאין חידוש מיוחד מהידוע לך על החוסר בציוד, תלבושת ודיור מתאים בשדה, לאור הפניות היום יומיות לאגפים במטה והישירות אליך בקשר עדות בלתי אמצעית למצב בעקרון מצויה בדברים שכתב פליגלמן לאחר ביקורו עם 17 לנ״ל.״ מפקד הלהק במקום: נתגלתה תמונה מחרידה של מצב הציוד האישי במחנה. האנשים וביחוד העולים החדשים מביניהם, מסתובבים בבלויי סחבות או ערומים למחצה, 322 גשר אווירי לעצמאות פשוטו כמשמעו, מחוסר בגדים. האנשים האלה לא קבלו כלום מיום בואם ארצה... בתנאים אלה אין לאנשים את האפשרות לבצע את התפקידים המוטלים עליהם ולא קיימת הזכות המוסרית לדרוש מהם לעבוד. מרדר פנה איפוא ליוסף אבידר, ראש אגף האפסנאות, במטכ״ל וביקשו להחיש את הטיפול במצב. ואכן, קצין המנהלה של הלהק ביקש מאליהו רוטנברג, מפקד אגף האפסנאות של החיל, לדאוג בינתיים לפחות ל 18 אבידר ״השמירה היא אפסית״ - אבטחת עקרון למרות חיוניות הפעולה של הלהק במבצע ״אבק״, טרם אורגנה עד אז כראוי גם אבטחתו של הבסיס. כך, למשל, נאמר בדו״ח של מטה שירות המודיעין של צה״ל, כי ״אנשינו טיילו בין 19 המתקנים בתל־נוף ואף נכנסו לתוך האוירונים.״ לא רק הגנה קרקעית היתה הכרחית - אלא גם הגנה מפני תקיפה אווירית, כפי שעלה מדברי הל אורבך, מנהל מחלקת המבצעים של הלהק. הוא המליץ לנצל את ה״הפוגה״ בקצב את המקומות שאליהם ; ההטסה כדי לקבוע את השיטה ואת האמצעים להגנת שדה עקרון הצורך לשפר 20ואת האמצעים לאחזקתם ולהגנתם בשדה ; יפוזרו מטוסי התובלה במשך היום את ההגנה על השדה, לדאוג לביטחונם של העובדים בשדה ושל המטוסים הנוחתים בו התחזק בעקבות 21 עוד יותר למן זאת נבדקה גם סוגיית הסוואתם של מטוסי התובלה בעקרון. שמואל רוזוב, קצין ההעלמה של שירות הבינוי בחיל־האוויר, הציג שלוש אפשרויות לשיפור המצב, שהוא הגדירו ״בכי רע״: ״א. להכניסם להנגר מכוסה. ב. לכסותם ברשתות הסוואה או יוטה. ג. לצבוע את האוירון בצבע מתאים לרקע הסביבה ואינו מבריק.״ ואכן, מחלקת עבודות של החיל בדקה את האפשרות ״לכסות ברשתות לולים כמה פנים גדולים שבהם יעמדו האוירונים.״ באשר לרשתות הסוואה ויוטה, היה מחסור רב בתחילה, וגם עם השיפור שחל במצב זה — עקב ייצור מקומי שהלך וגדל — לא הומלץ פתרון זה, שכן לדברי רוזוב ״יש לזכור שבתנאים של היום בזמן של חוסר ידיים גדול שיטה זו אינה פרקטית לשמוש. לאוירונים שעומדים להמריא כל יום. שעות עבודה רבות נדרשות בכדי לכסות אוירון וגם בשביל להוריד את הכסוי.״ לפיכך המליץ על האפשרות השלישית - למרות שאינה מהווה ״העלמה מספקת.״ לדבריו, כבר דיבר על כך בזמנו עם מפקד אגף הנדסה, אולם אז נאמר לו ״שמסבות שונות לא רצוי לעת עתה לשנות את החיצוניות של אוירונים אלו, ולכן הוחלט לא לצבוע אותם.״ הוא הציע איפוא, ״בהתחשב עם המצב של בה־בשעה הועברה לידי שליט 22 היום,״ לצבוע מיידית את המטוסים ״בצבע לא מבריק.״ במטכ״ל/אג״א רשימה מפורטת של מטה הלהק בדבר הנחוץ לאבטחת השדה: רובים, 23 אקדחים, רקטות, בזות וכן תותחי נ״מ אולם, ההמלצות באשר להסוואת המטוסים לא יושמו וגם כלי־נשק להגנת השדה לא ניתנו, כפי שהדברים באו לידי ביטוי בדו״ח מאוחר יותר של מפקד מחלקת ביטחון, שרגא ינאי: ״יש צורך להסואת כל האוירונים בשדה כי הם נראים בברור ממרחק רב. האוירונים שמטעמים האטה, ושוב האצה 323 U3 (anpv W^ ) ^OJfpy! JlfCp0/p בית משרד: רחוב הנז לכי י! ג־.;; ברקי־נז ״ לכג יד ״יי אויר זזיפה, M —RRN י׳ * י ־?יי R^O^VCV^^A ב נ ה י• ם: (מ>לו־ נדל ליס וז-סוז רדפה JT סלגרמען: יגטוהייוט גררו ;)לי וחדי ס על) ו לוווי רוני צב למו׳יררניג » .כ( רוט yf נהג ור יו ״״ גה ' צJ צבעים להסוואת המטוסים שונים לא צריכים להיות מוסווים צריכים להיות בתוך הנגרים או מכוסים ברשתות או צבועים בצבע לא מבריק.״ עוד כתב כי ״למרות החשיבות הרבה של השדה מצב הבטחון בו אינו משביע בסוף ספטמבר, 24 רצון...מגיעות אלי תלונות שהשמירה היא אפסית ושלשומרים אין נשק.״ כנראה, נכתב דו״ח של מפקד פלוגה, אלכסנדר הלוי אישטוב, על המצב בשדה ועל הנחוץ לשיפורו: פלוגת ההגנה נ״מ בשדה כללה BZ 37 שני מקלעי Hochkins) צרפתיים הוצ׳קינס )כולל זוהרת( רק לשני התותחים הצרפתיים, אולם לא היתה כל תחמושת זוהרת עבור האחרים, וכך לא היתה בהם כל תועלת ללילה. בין כל העמדות היה קשר באמצעות טלפון שדה. הוא הדגיש: 324 גשר אווירי לעצמאות כתוצאה מהעובדה שאין מספיק אהלים בשדה, תנאי החיים )במשלטי התותחים( הם קשים עד למאד. המצב הוחמר ע״י זה שאין מיטות, מזרונים וכר. ע״י זה מסכנים את הבריאות של האנשים ומפחיתים את היעילות שלהם. חוסר תחבורה גורם לאיחור לארוחות. זה מצב גרוע מאד מכיון שזה גורם להפרעה לעבודה הקבועה. התחבורה הרגילה מורכבת מזוג אפניים אחד והשאלה זמנית מפלוגת ההגנה הקרקעית של תחבורה. הפלוגה להגנה קרקעית על עקרון הורכבה מ Bren-guns החיים הם טובים.״ כדי להגן כראוי על השדה הן הגנה אווירית הן קרקעית נדרשו, לדעת אישטוב נשק אישי לכל ״אוויראי״ )רובים וסטנים( והספקת אקדחים לסמלים ולקצינים! משוריין אולם, 25 אחד, ארבעה ג׳יפים, שלושה טנדרים, שישה סוסים, ובסך־הכול תוספת של גם הפעם לא נעשה הרבה לשיפור המצב, וב האוויר: לעת עתה השמירה נשארה בלתי מספקת, הגדר עדיין לא מתוקן. בעקב מקרי הגנבות המרובות יש מיד להקים תחנת משטרה שתוכל לטפל בענינים אלה. אין בשדה הנ״ל מספיק נשק, או כל סדור של התגוננות נגד התקפה בדרך היבשה. דבר עדיין לא נעשה בקשר עם הסוואת האוירונים הגדולים החונים בשדה. מצב המורל אינו משביע רצון. אחת הסיבות היא המצב החברותי הירוד נ״מ בעקרון האטה, ושוב האצה 325 בין הקצינים והדרגות האחרות. האנשים גם מרגישים כי אין מפקדיהם 26 מתעניינים מספיק בגורלם ״ניכרת הזנחה וזלזול״ - אבטחת ״אבק־ חמורה יותר היתה בעיית אבטחתו של שדה ״אבק״. כזכור, נדונה כבר סוגיה זאת בהיערכות לקראת המבצע, אף הועלתה פעמים רבות - אך מבלי שתגיע לידי פתרונה. למרות ההבטחות לא נערכה השמירה כראוי, וחסרו האמצעים לאבטחתו. ב לשם שימוש במקרים של קלקול באלחוט או אי אפשרות טכנית איזה שהיא להתקשר עם המטוס. הכמות שקבלנו מחימוש היא זעומה והוצאה ברובה. ביקשנו אקדחים בשביל צוותות הטייסים אשר מספרם הוא חזר והדגיש כי שדה ״אבק ״ההבטחה אינה מספיקה וניכרת הזנחה וזלזול.״ אנשים רבים הסתובבו במקום ללא כל פיקוח ובקרה, וכך גם המטוסים וגם עמדת האלחוט, הגנרטור, פנסי התאורה של השדה ואף חוטי 27 החשמל בשדה היו בסיכון מתמיד, ו״מקרה סבוטג׳ה יכול היה להתבצע בקלות.״ כדי לשפר את המצב המליץ קצין הביטחון של הלהק על פטרול קבוע של ג׳יפים סביב השדה )שאורכו לצוותי האוויר )אקדחים ל עבור השומרים על המתקנים בשדה וליד המטוסים. כן ציין את הצורך ברקטות אדומות, ירוקות ולבנות, הדרושות באופן חיוני למקרה של קלקול באמצעי הקשר האלחוטי)הבודדות שהתקבלו נורו, לדבריו, כבר בימים הראשונים למבצע ״אבק״(. הוא ציין שוב את הצורך באבטחת נ״מ למסלול: תותחי נ״מ, מקלעים, חפירת תעלות אנטי־אוויריות ושקי חול סביב עמדות האלחוט והגנרטור. כן המליץ למנות קצין ביטחון בשדה, להקים יחידה בת שתשמש בתור משטרה צבאית מקומית של הלהק לשמירת המטוסים הנמצאים בשדה מזמן ולשמירת הרכוש של האגף במקום )תחנת האלחוט ומערכת התאורה ; נחיתתם ועד המראתם ברם, מפקד חזית הדרום, יגאל אלון, קבע: 28 של המסלול( במשך כל היממה במצב כוח האדם שלנו בעומס התפקידים איננו יכולים להוסיף להיות אחראים לפריקת אוירונים ולשמירת הסדר בש״ת. הדבר צריך להיות מוטל על המנגנונים של חיל האויר אשר ש״ת שיין לו ועל אג״א אשר בסיס התחבורה והאספקה שייכים לו. שדה התעופה מובטח במידה מספקת לקראת התקפות חיל רגלים, אולם אינו מוגן מול התקפה מן האויר מחמת מחסור במכונות 29 כבדות. אני דורש לשם הגנה אווירית על ש״ת ב שאבטחת שדה התעופה ברוחמה אינה ״מניחה את הדעת״: במשך היום נמצא רק שומר אחד ו ובמהלך הלילה ״המצב גרוע ביותר״: לא היתה כל אבטחה בין המשלטים הרחוקים מאוד 326 גשר אווירי לעצמאות מהשדה והמרוחקים גם זה מזה. הוא ביקשו לחדש את סיורי הג׳יפים, שהבטיחו קודם לכן את שטח השדה בלילה, ולהטיל על ״חוליית מגלה מוקשים״ לסרוק מדי יום, לפני תחילת העבודה, את שטח השדה המרוחק יותר מן המתקנים, ״כי מיקוש שטח זה ע״י האויב אפשרי בהחלט 30 בתנאי ההבטחה הקיימים.״ כמו בסוגיות רבות אחרות היתה גם בסוגיה זאת, כפי שבאה לביטוי גם בדברי מפקד החזית, אי־בהירות רבה באשר לאחריות ולסמכות במערכות הפעולה המשותפות של הלהק, חיל־האוויר וצה״ל. אותו מועד, שבו הועלה הדבר, לא היה הזמן המתאים לקביעת מסמרות באותם תחומים, ומידת שיתוף הפעולה וטיבה נגזרו אד־הוק בעיקר מחיוניות הסיוע שהוגש למסתייע. היה זה אחד ממאפייניו העיקריים של מבצע ״אבק״ וגם של ״בלק״. ״העלמת״ השדה סוגיית אבטחת שדה ״אבק תנאי פעולתם ותנאי שירותם של העובדים בשדה. כך, למשל, בעקבות ההחלטה להקים שני צריפים )״גודל סטנדרטי״ כל אחד - שני חדרים( וארבעה אוהלים בשדה ״אבק התעורר ביתר־שאת החשש 31 אחד גדול )שישה חדרים לפחות( ושני אוהלים ברוחמה עצמה לגילויו של השדה על־ידי חיל־האוויר המצרי. שמואל רוזוב, קצין ההעלמה, ביקר בשדה ב מוטב להקים אוהלים ״אשר יורגשו בסביבה זו הרבה פחות מאשר צריפים.״ הוא ביקר גם את עובדת הקמתו של מגדל הפיקוח שם, אשר למרות צביעתו ושינוי צורתו נשאר בולט בסביבה - זאת למרות שהיה ברור לו משיחתו עם מפקד השדה, ש״אין ספק שהאויב יודע על קיום השדה, כי המראה וירידת אוירונים נכרת מרחוק.״ עם זאת, סבר רוזוב, יש הבדל רב בין ידיעה על השדה לבין היכולת לפגוע: השדה בשלעצמו נסתר בין שתי גבעות והנוף בסביבה הוא חד־ גוני למרחק רב בלי נקודת אחיזת עיניים כלשהיא. אפילו אם ידוע לאויב שיש בסביבה שדה תעופה, לא יוכל התותחן למצוא את מקומו המדויק כל זמן שלא יראה סימן 32 בולט מעל פני הקרקע ״סימן בולט״ כזה היה מגדל הפיקוח, אשר לדבריו נראה למרחק של עשרות ק״מ, ו״בטריאנגולציה פשוטה״ ניתן לקבוע בקלות לפיו את מרחקו ומקומו המדויק של השדה, ואז לכוון אליו לאור היום את התותחים ולהפעיל אותם בלילה, כשיגיעו המטוסים. הוא הציע איפוא להוריד את המגדל ולהעבירו למקום אחר, מרוחק מהשדה, ״בשביל לבלבל את האויב.״ כן הציע ״להוריד לתוך הקרקע״ את כל הבניינים שנראו מעל הגבעות שבסביבה, ובכך לסכל 33 את סכנת התצפית המוזכרת לעיל, ולתת הגנה נוספת לבניינים מפני הפגזה בעקבות הצעתו של הל אורבך, מנהל מחלקת המבצעים - להכשיר במרחק מספר ק״מ קבע רוזוב כי אין ״הרבה 34 משדה ״אבק תועלת בהקמת מסלולי סרק בסביבה זו כי על רקע מדבר יראה האויב גם את מסלולי הסרק וגם את האמיתי ויתקוף את שניהם.״ לדבריו, האטה, ושוב האצה 327 התועלת היחידה מחיה כיצירת רושם של כוח כוזב של ריפה כוחותינו. אך אני משוכנע שבתנאים של היום עשיית והחזקת שדות סרק תדרוש השקעה יותר מדי גדולה של כוח־אדם והובלה אווירית בהשוואה לתועלת שתצמח מתכסיס הנ׳׳ל. מוטב להעביר בדרן האויר מזון ונשק מאשר חמרים לבניית מסלולי סרק. כדי לשפר את דרכי השוואתו של ״אבק וילונות תפור במיוחד בחתיכות גדולות, כל אחד בגודל הקרקע המקומי, ובו ישתמש לכסות את מטוס התובלה, אם ״במקרה יוצא מהכלל יצטרך אוירון להשאר על המסלול לאור היום.״ עם זאת הדגיש, שלמרות כל תחבולות ההעלמה קיימת סכנה של התקפה פתאומית אפילו בשעת הלילה, ומטוס קרב אחד מסוגל לגרום נזק רב אם יטוס נמוך בלי הפרעה. לפיכך המליץ לאבטח את השדה בהגנה נ״מ אפילו בקנה־מידה מינימלי, להורות לצמצם את זמן תאורת השדה עד המינימום האפשרי, ולהנהיג האפלה 35 מוחלטת של כל יתר האורות במרחב השדה )בתים, משרדים, תנועת משאיות ופו׳ אולם, למרות המלצותיו אלה של קצין ההעלמה, לא הורד מגדל הפיקוח ממקומו. בתחילת אוקטובר אף פנה קצין המנהלה של הלהק למפקד מחלקת הבינוי וביקשו להתקין בו, על־פי דרישת מהנדס שדה ״אבק למעלה משבועיים, טרם הותקנו שמשות בחלונות, וכתוצאה מהאבק הרב שחדר פנימה נפגעו מכשירי הקשר היקרים שנמצאו בו. פליגלמן הזכיר גם את שני הצריפים הקטנים שהובאו לעקרון, וביקשו לדאוג להטיסם לרוחמה ולהציבם שם כדי לפתור את בעיית השיכון במקום, 36 אשר לא נפתרה בעזרת הצריפים הקודמים שהובאו לשם ״בגלל אפסותם של טייסי האויב, המטוס שלנו לא נפגע״ החששות לביטחונם של העובדים והמטוסים בשדה ״אבק־ בקרבות שהתפתחו, כאשר ניסו המצרים לכבוש מידי הכוח של חטיבת ״יפתח״ את חירבת מחאז ואת התילים ממערב לה, הסמוכים לשדה. ב כעבור יומיים שוב תקפו את הכוח בסיוע מטוסי קרב." ; ״יפתח״ שבתל אל־נגיילה הסמוך אשר הושאר בשדה ״אבק RX-131 בדרכם משם תקפו המטוסים גם את מטוס הקומנדו לאחר שטייסו אורי ברייר לא הצליח לילה קודם לכן להמריא בו עקב קלקול במנוע. התקיפה תוארה בדיווחו של הטייס: בשעה בערך נראו משלט שבידינו. בדרכם חזרה עברו המטוסים מעל לשדה התעופה והתקיפו פעמים מספר את המטוס שחנה בשדה היריה הראשונות 328 גשר אווירי לעצמאות מפת הגזרה המזרחית, חירבת מחאז שוב באו היויה פעלו אז במידה קטנה. בשתי ההתקפות לא נגרם כל נזק למטוס. הוא הדגיש את הצורך בעיבוי מערך ההגנה נ״מ על השדה הפתוח, ואף לשקול בניית ״ באותו היום כתב אף יגאל אלון, מפקד חזית הדרום, למטכ״ל/ אג״ם: 38 משקי חול.״ בשעתו הצגתי לפניכם את הצורן להציב מספר מכונות יריה להגנת שדה התעופה ברוחמה. עניתם לי שאין הדבר בתחום דאגתי ומטה היליהאויר קיבל מספר בזות לצייד זה. היום הותקף מהאויר שדה התעופה בשעה שחנה בו מטוס מטפוס קומנדו שנתקלקל. לא היתה כל הגנה אנטי־מטוסית ורק בגלל אפסותם של טייסי האויב, המטוס שלנו לא נפגע. בינתיים הציבה חטיבת ייפתח׳ מכונה אחת שהובאה מאחד המשלטים אולם הכרחי לפתור את הבעיה 39 באופן יסודי נפתלי קדמון, ששירת אז כגופנאי בעקרון ויצא במטוס נורסמן לשדה ״אבק המכונאים האמריקניים כדי לתקן את מטוס הקומנדו, התייחס לימים לאירוע זה: כשנחתנו ברוחמה והתחלנו לטפל בקומנדו... גילנו לרוגזנו שהמתנע שאותו הבאנו עמנו התאים רק למנוע השמאלי, ולא לימני. באין ברירה טסנו חזרה האטה, ושוב האצה 329 לעקרון. בנחיתה ביצע הטייס גראוצד־לופ שבמזל יצאנו ממנו אנו והמטוס בשלום... הצטיידנו איפוא במתנע הנכון ושוב ירדנו דרומה. בינתיים כבר הפציע השחר והמצרים ירו לעבר המטוס שלנו, אך בדור אחד פילח את הגד של הגה הגובה. כשהגענו לרוחמה גילינו לתמהוננו שעוד בלילה ניסו להסוות את הקומנדו הכסוף ברשת ירוקה. מובן שה״ירק״ המוזר הזה בערבות הנגב הצחיחות בלט לעין ונראה למרחוק. אחרי שהחלפנו את המתנע בהצלחה והתנענו את המנוע לנסיון והכל היה כשורה, המראנו בחזרה בטיסת מבנה. טייס הקומנדו היה לא אחר מאשר אורי ברייר והחלטתי לשוב לעקרון עמו על מנת לא להסתכן בגראונד־לופ נוסף בנורסמן. למטה חיל־האוויר אמנם הגיעה בקשה לסיוע אווירי בעת ההתקפה, אולם כדבריו של שלמה אורן, קצין קשר אג״ס/חיל־אוויר, המברקים לא היו מדויקים ולא ברורים. במברק, שבו הזמינו מידית את מטוסי המסרשמיט, ״לא צוין כיוון תנועת רכב האויב. מובן שאי אפשר היה לשלוח הסכינים לסריקה מכ.י המתנועע בכיוון מסוים הנו של האויב בהחלט.״ לפיכך דרש מקצין חיל־האוויר במקום להגיע למטה חיל־האוויר עם פרטים מדויקים יותר, ואפילו נשלח מטוס להביאו משדה התעופה עקרון. אולם הוא הגיע רק לאחר יותר משעה, ובינתיים החשיך היום, ומטוסי הקרב לא יצאו באותו היום. מכיוון שהנתונים שנשלחו במברקים לא היו ברורים ומושלמים, נאלצו להשתמש בטלפונים להשלמת האינפורמציה - מה ש״פותח סדק לנזילת ידיעות.״ הוא ציין כי המצרים יודעים את הפירוש ל״סכינים״, ולפחות ״במקרה אחד הוזהרה כנראה טייסת מצרית מלהופיע באזור הקרבות מפאת סכינים העלולים להופיע בכל רגע. עובדה זו מאשרת אמנם ידיעות 40 קודמות כי המצרים, בפרט הטייסים, חוששים מאד מהסכינים שלנו.״ עם זאת, ב באותו יום פנה מפקד 41 ובתותחים — גם את נגבה, בית דראס, באר טוביה, ברקא, גן יבנה השדה ברוחמה למפקד הלהק וביקשו לספק לבסיס עוד שלושה מקלעי ״בזה״ לרבות צוותיהם 42 וכל הנחוץ להפעלתם למרות כל הרצון והצורך להימנע מחשיפת הפעולה במבצע ״אבק״, כמפורט לעיל, פורסמו הראשון, שיצא לאור לקראת סוף ספטמבר, גם רשמים בבטאון חיל־האויר בהרחבה דווקא בארץ. בכתבה תחת השם ״טיסת הניו-יורק הראלד־טריביון מטיסתו לנגב של קנת בילבי, כתב בקור לנגב״ כתב: המראנו משדה תעופה ישראלי מרכז וטפסנו במעגלים משופעים מעל לים התיכון. לאחר שעלינו לגובה מספיק כדי להיות מחוץ לטוח האש המצרית, הפנה הטייס האמריקאי הצעיר את ספינתו דרומה. כאשר חצינו את החזית, התלקחו מדי פעם והבהבו אורות בכפרים הערביים. אורות ירוקים ואדומים וגם רקיטות, הטילו זוהר על הנגב הצפוני. בלא עזרת מכשירי חניה כלשהם הטיס הטייס את האוירון אנה ואנה בשעה שתר אחר מקום החניה. לפתע פרצה מפיו קריאת גיל - ׳זהר, אלפי רגל מתחתנו נסתמנה פסת קרקע 330 גשר אווירי לעצמאות מוארת. הטייס השיב בשפה המוסכמת, בהשתמשו לשם בן באורות חניה... כשנגעה הספינה העמוסה בקרקע, לחץ הטייס השני בחזקה על המעצורים, 43 והמטוס התנודד ונעצר רק מטרים אחדים מקצה המסלול ״לא נוכל להתמיד בבן זמן רב״ למרות כל המאמץ הניכר שהשקיע הלהק במבצע עד אז, והמטען הרב שהוטס )כ־ היה עדיין מצבו של הנגב בכי רע. כך, למשל, כתב יוסף וייץ, ראש ועדת הנגב, ביומנו ב בספטמבר כי ״ועדת הנגב בישיבתה שמעה שוב תאניה על הטרנספורט האוירי שהוא בכל רע, ואין מספיקין להעביר את צרכי הצבא, כל שכן צרכי האזרחים. אינני רואה לכך כל תקנה. 44 יוסקה הציע פריצת הדרך בשיירות גדולות, אבל מטה החזית אינו גורס הצעתו.״ נכון ל מלאי הבנזין היה אמור להספיק לשלושה ; ביישובים היה מזון לחודש ; לכלכלתו במשך שבוע שבועות! והיה מחסור מוחלט בסולר ובנפט. הגורמים העיקריים לכך היו: מכלל המטען החלפת חטיבת ״הנגב״)כ ; שהוטס היו ״יפתח״)כ בעשרת הימים שקדמו למועד בדיקת המצב בנגב היתה, כאמור, ; כיוון שהיו אלה חודשי הקיץ האטה ניכרת בפעילות הלהק, והוטסו מטענים נוספים פרט לדלק ומזון)זרעים, דשנים, אמל״ח גם לאחר המאמץ האדיר שהושקע היה איפוא מצבו של הנגב עגום למדי; והתחזית 45 ועוד להמשך הפעולה היתה קודרת אף היא, שכן היה ברור שהחורף הקרב ובא יגרום להאטה נוספת בקצב הפעילות האווירית — במיוחד מכיוון שהמסלול ברוחמה לא התאים לפעילות בחורף. ב הממשלה בפעולה צבאית להסרת המצור מהנגב. במטה חזית הדרום הוחל איפוא בפעילות להגברת קצב התובלה האווירית עד תחילת החורף ובניסיון להכשיר את המסלול ב״אבק לנחיתה גם בחורף. ב ואכן, 46 במאמץ להעביר ציוד לחימה לנגב במשך שבועיים, ולאחר ריכוזו — לדון מחדש במצב בעקבות זאת הלך והגביר הלהק את קצב ההטסה לנגב,** כמתואר להלן. בעת ביקורו במטה חזית הדרום בגדרה ב על היערכות צה״ל והיערכות הצבא המצרי. על סמך הערכתו - שלפי כל ״הסיכויים אנו הריסק של הפוגה ללא הכרעה גרוע וקשה הרבה ; עתידים לנצח, כי הערבים לא נשתנו בינתיים בדיון של ועדת הנגב כעבור שלושה ימים נידונה השאלה כיצד להכין את הנגב לחורף. דיון זה התקיים לאחר שהממשלה לא תמכה בהצעת בן־גוריון לפעולה בחזית המרכז נגד הלגיון. בכך למעשה נפתח סיכוי, שהמאמץ העיקרי יועבר לנגב. בדיון זה היה צריך להחליט איפוא בין הטסת מטען, שישרת בעיקר את צורכי חזית הדרום לקראת פעולה צבאית, לבין העברת אספקה חקלאית עבור היישובים, אם יוחלט שלא נוקטים פעולה צבאית. מפקד החזית, יגאל אלון, הציע להעביר את הדילמה להחלטתו של בן־גוריון. ** כך, למשל, ב 47 פיציט, שעד אז עשה את עיקר הגיחות בטייסת האטה, ושוב האצה 3 3 1 ביחוד בדרום, והבריטים לבדם לא יתנו עזרה גלויה״ ; אין לחשוש עכשיו מסנקציות ; יותר 48 הביא ב־ לדבריו, אספקת היישובים וכוחות הצבא בנגב נעשתה על־ידי החיל בלילות, אולם עומדים אנו לפני החורף. לקראת החורף צרין א( להגביר את הביצורים. ביצורי הקיץ אינם מספיקים. אמנם יש די חול בנגב, אך ישנם חמרים שצריך להביאם מכאן. כדי להעביר חמרים אלה דרוש לנו כח אוירי שאינו בנמצא בידינו. ב( צריך להעביר אספקה לאנשים הנמצאים בנגב. נעשה מאמץ גדול באופן יוצא מן הכלל מצד חיל האויר והעבירו עד שבעים טון בלילה. אולם דבר זה דרש מאמץ גדול וכל האוירייה עסקה בזה בלבד. לא נוכל להתמיד בכך זמן רב. אנשינו ומשקינו בנגב עומדים בסכנה, אם לא נוכל להעביר אליהם אספקה על- פי החלטת ארים. בן־גוריון הזכיר כי כבר נעשו מספר ניסיונות להעביר אספקה על־פי החלטת האו״ם, אך המצרים מנעו את הדבר. לפיכך הבהיר כי אם יוחלט לממש את החלטת האו״ם, עלולה ״להתפתח תגרה,״ ובעקבותיה יופעל חיל־האוויר לתקיפת שדה התעופה המצרי באל־עריש. הוא הניח ״שהתקפה זו תביא אתה הפצצת תל־אביב,״ אולם עם זאת הדגיש ש״אם יגיע הדבר להתקפות אויריות הרי נוכל לגרום לקהיר הרס גדול יותר מאשר הם לנו.״ הממשלה אישרה את הצעתו של בן־גוריון - לפרוץ בכוח דרך לנגב ב באותו יום כתב בן־גוריון ביומנו: ״קבלנו היום בממשלה ההחלטה החמורה ביותר מאז 49 החלטנו להכריז על הקמת המדינה.״ בדיון בממשלה למחרת היום חזר והדגיש הרמטכ״ל יעקב דורי את המשמעות האופרטיבית של החלטת הממשלה. לדבריו, אמנם ניתן לעשות ״מאמץ לפתוח פרוזדור לנגב, אבל לא נוכל להחזיק בו, הם יכולים לזרוק אותנו ממנו בקלות. זה יכול לפתור את הבעיה רק לזמן מה...״ הוא הדגיש איפוא את הצורך ב״פתרון רדיקאלי וזהו לפתוח בהתקפה על המצרים במגמה למגר אותם.״ ראש אג״ם, יגאל ידין, הוסיף: צריכים לקחת בחשבון שהעברת כל טון לנגב אומרת הוצאה של חמישים גלון דלק מיוחד לאוירונים, שהמלאי שלנו ממנו הוא די ירוד. בשביל החזקת היחידות שלנו בנגב עלינו להעביר שוב כמה מאות טונות, ואם נמשיך פעולתנו כמו עד עכשיו באוירונים, בעוד שבוע או שבועיים אנחנו גומרים עם האוירונים שלנו, ונוסף לזה - כל שדות התעופה בנגב אינם באים בחשבון לתעופה בכלים אלה בחורף. עשינו מאמץ כביר השבוע בשביל לחייב את חיל האויר שיעביר עוד הפעם כמות הגונה אולי ארבעים טון, לכל הפחות הדרוש בשביל האופרציות, והחלטנו לתת רשות לחיל־האויר להשתמש אפילו במלאי הברזל של הדלק המעולה. ואכן, חיל־האוויר נערך לגיבושן של תוכניות הקרב וההפצצה שלו, ובמקביל נערך גם הלהק להגברת הפעולה במבצע ״אבק״ להטסת הנוסעים והמטען. בדיון מטה החיל ציין אהרון רמז: 3 32 גשר אווירי לעצמאות L רזקל^Gilkatf דוברה ק=ל:ית לחקלאוח AamCkjkTUftM. COMIKAClmO CO. (POUNDIO • האטה,ושוב האצה 3 3 3 כלל בתוכניות, בהחלטות ובכל פעולת הרכבת האווירית לנגב, שבוצעו עד אז במלואן על־ידי הלהק. היה ברור שעל־מנת לעמוד בלוח הזמנים, יש לאחד תחת כפיפותו של הלהק בעקרון את כל יכולת התובלה של חיל־האוויר, כלומר לרכז גם את מטוסי הדקוטה והרפיד שם. הנוכחים היו מודעים לבעיה הרצינית העלולה להתעורר עם ריכוזם של כל המטוסים בעקרון מבחינת הגנתם מתקיפה אווירית, שהרי כזכור לא היו בו מספיק דירים ולא די הגנת נ״מ. לפיכך סוכם לבסוף: לוותר על מטוסי הרפיד לצורך הפעולה, שכן ממילא היו להם בעיות שמישות! ועד שהלהק יוכל לקלוט את כל הצוותים והמטוסים בעקרון ואף להגן עליהם, יגיעו מטוסי הדקוטה )המשתתפים במבצע( על צוותיהם כל יום מרמת דוד לעקרון, ויחזרו לשם עם סיימם את כשיוכל הלהק לקולטם, יועברו לכפיפותו השלמה בעקרון, לרבות צוותי ; הפעולה כל לילה אולם אם יתחדשו הקרבות, יועברו כל המטוסים לכפיפות אגף המבצעים של החיל. ; אחזקתם בינתיים הוחלט שאף הצוותים של טייסת מפעם לפעם לסייע בפעולה.* על דעת כל המשתתפים בדיון סוכם, שמבצע זה עומד בראש סולם העדיפויות של חיל־האוויר, והמטכ״ל התחייב להושיט את כל העזרה הנחוצה לפעולה." בתשובה לשאלת מטכ״ל/אג״א מי אחראי להפעלתם של מטוסי הדקוטה במבצע התובלה לנגב, השיב ב הסדורים הקיימים בחיל־ האוויר הנם שכל מטוסי הדקוטה נמצאים בשרות להק תובלה אווירית )ל.ת.א.( לשם הטסת אספקה לנגב. במקרה והנך נזקק לדקוטה לשם העברת אנשים, יש לפנות אל מבצעים ל.ת.א. בעקרון בבקשה להעמיד מטוס לשם המטרה הנ״ל. מבצעים ל.ת.א. יעשו את בל הסידורים הדרושים בקשר עם הנ״ל. יהודה השיב איפוא על־פי הנוהל, שנקבע עוד בפקודת ההקמה של הלהק, ושהתפרסמה כזכור חודש קודם לכן - אולם לא יושמה עד אז מפאת אי־מוכנותו של הלהק לקבל את האחריות גם למטוסי הדקוטה. כאז כן עתה, לא ניאות מטה הלהק לקבל את האחריות למטוסי הדקוטה ולצוותיהם. עם זאת המשיכה טייסת ספוראדיות,** כמעט ללא כל קשר עם להק תובלה אווירית. אולם, לא רק טייסת לא צורף ללהק. ב אחדים מצוותי האוויר של הטייסת פעלו במבצע ״אבק״ בלי שהדבר אושר או תואם עם אגף מבצעים של החיל. לימים סיפר טריג מסינג: ״באותו הזמן... לא היה לנו בעצם מה לעשות. אז כל פעם שהגענו לתל־אביב אני הייתי מתנדב לטוס על בדיון הוחלט איפוא לאשר בדיעבד את המצב, אולם לקבוע כללים לסיוע זה מעתה ואילך. בעקבות 51 פיציט.״ זאת סופח ללהק צוות מטייסת אחר. עוד נאמר כי ״על כל האנשים המשתייכים לטייסת 52 דוד.״ ״ כך, למשל, ביצעו ב 5 מעקרון לרוחמה במטוס דקוטה ליד מטוס וידגיון בעקרון. מימין: הי י מן שמיר, אלכס זילוני, ליאו גרדנר, אל שוימר, סם לואיס ולמפקד הלהק, מוניה מרדר, וביקשם להודיעו באשר ל״פוליסה אשר יש לנקוט כלפי טייסת מס׳ אזור המשתייך לחזית הדרום, המקבלת את אספקתה על־ידי הלהק - יש להעביר אף אותה אולם למחרת השיבו מפקד הלהק: ״אנו מסכימים לקבל את הטייסת הנ״ל 55 לפיקוד הלהק לפקודתנו,״ אלא ש״העכוב הוא בקשר עם מצב השדה והתארגנות במטה ל.ת.א. ברגע שנכנס 56 להסדר נהיה מוכנים לקבל את הטייסת. יש להניח שהעיכוב יהיה רק למשך טייסת ערבוב המסגרות וקשיי הפעולה היו הגורמים העיקריים לשאלת מטכ״ל/אג״א ב משאלה 57 באוקטובר: ״נא להודיע... מי האחראי על ההספקה לסדום חיל אויר או לתא.״ האטה, ושוב האצה 335 זאת משתמע כאילו הלהק לתובלה אווירית הוא גוף מקביל לחיל־האוויר, שאינו נכלל בו. על־ מנת להעמיד דברים על דיוקם, השיב מפקד החיל כבר למחרת היום: חיל האויר אחראי לכל פעולות אגפיו ולהקיו. ל.ת.א הנו הלהק העוסק בהטסת אספקה ומשאות כשם ששמו מעיד עליו — ׳להק תובלה אוירית׳. להק זה ירכז בתוכו את כל עבודות ההובלה האוירית ולכן כל הפניות מצדכם בנדון צריכות להיעשות ישר ל־ל.ת.א. את האשור לעבודה והסדרת התנאים לבצועה יקבל 58 ל.ת.א ממטה החיל בה־בשעה, כחלק מההיערכות לקראת חידוש הקרבות ובהמשך לדיון בנושא זה במטה חיל־ האוויר ב מטוסים, מקלט לאוירונים והגנה אנטי אווירית למטוסי ל.ת.א וליתר המטוסים החונים ואכן, בעקבות פעולה זאת נקבע שהמטוסים 59 בעקרון בקשר לסכנת חדוש פעולות איבה.״ יפוזרו כדלהלן: לחיפה - סקיימסטר וקומנדו, ולעקרון - ״כל המטוסים במקלטים מיוחדים״ - סקיימסטר, שישה קומנדו, וידג׳ון ולודסטר. פרט לכך סוכם, שאגף המבצעים של החיל יספק להגנת עקרון מפני הפצצה אווירית: שני תותחי ועוד מקלעי בזה. כן הוחלט כי ״ל.ת.א יהיה אחראי לפיזור מטוסיו הוא, ומטוסים אחרים כגון 60] CUB ״המצב באימוה היה קשה שבעתיים״ ההיערכות לקראת מבצע ״יואב״ לשחרור הנגב הצריכה את הגדלת מספר הגיחות לנגב וכן הכשרת מסלול נוסף, דרומי יותר למסלול ״אבק של מיכאל ויימארט )אשר כונה כבר אז ״מלך הנגב״(, כי ״רב היה חלקו בהכנות למסלול אבק [*]1 ויימארס הכיר היטב את הנגב, והשקיע מאמץ רב באיתורם של שדות נחיתה מתאימים בו למרות שלא נמנה עם אנשי הלהק )וגם באגף מבצעים של חיל־האוויר שאלו מפעם לפעם בשם מי הוא פועל״(, ביקר מפעם לפעם במטה הלהק והביא לעיונם תוכניות שונות להקמת בסיסים בין שאר המקומות אשר בחן לצורך הפעולה היה אזור סמוך לתחנת המשטרה 63 נוספים בנגב באימרה)אז התמקם שם קיבוץ אורים(, במרחק־מה מנחל עזה וכארבעה ק״מ מתל־פארא)שם ישב כוח מצרי(. לאחר שגילה את המנחת, בא בדברים עם המהנדס החטיבתי של ״יפתח״, ונאמר לו ״שהצבא במקום מוכן להכין תוך זמן קצר מסלול של המשטרה.״ הוא העביר את הדברים למטה החיל, וקצין המבצעים, דן טולקובסקי, פנה 64 לאג״ם/מבצעים בבקשה לאשר את הכנת המסלול ראה, למשל, אחד הפתקים שלו, שבו נכתב: ״הרשימה הבאה דרושה לי עבור מסלול התעופה ברוחמה גנרטור 612 .3 ״ ואכן, לאחר פרק זמן ארוך, שבו טיפל ויימארס בכל הנושאים הללו אף ללא מינוי רשמי ומסודר, הוגדר סוף־ 62 סוף תפקידו ומעמדו כקצין מבצעים של חיל־האוויר, המייצג את החיל בחזית הדרום 336 גשר אווירי לעצמאות ב־ הסימון שנמסר למהנדסים במקום ע״י מיכאל.״ בעקבות זאת פנה מהנדס חזית הדרום למטה למטה הלהק ולשלוחתו בשדה 65 החיל, וביקשם לשלוח מישהו כדי לתאם את הפעולה עד66 ״אבק המסלול באימרה )מספרו נקבע ל־ סקיימסטר, והורחב ב איפוא הצורך לדאוג לאבטחתו. ב מלאים בנפט)גוזניקים(, והתכונן לנחיתת המטוס הראשון. תואם אתו, שעם הישמע רעש מנועי 67 המטוס יאיר את המסלול באותו זמן הגיע לעקרון מפקד הלהק, מוניה מרדר, כדי להצטרף לטיסה הראשונה למסלול. ליאו גרדנר התכונן להטיס את מטוס הלודסטאר, שהגיע כמה ימים קודם לכן מאוסטרליה. תוכנית הטיסה היתה להגיע למסלול ״אבק יגאל אלון, ואת שלישו, ירוחם כהן, ומשם להמשיך לאימרה. במטוס היתה גם כיתת חיילים, שיועדה לאבטח את המסלול החדש. אולם, לאחר ההמראה החל המטוס להסתחרר, והיה קשה מאוד לאזנו. רק כעבור מספר שניות ״שנראו כמתמשכות לאין סוף,׳׳ כדבריו של מרדור לימים, הצליח גרדנר לחזור לנחיתה על המסלול המואר. לאחר נחיתתם הוזנקו למקום מכוניות כיבוי־ אש ועזרה ראשונה וגם אנשי המבצעים והקרקע, אשר עקבו בחרדה אחר סחרורי המטוס באוויר. לאיש לא היה מושג אז מה אירע למטוס, ורק כעבור זמן מה נודע שהגורם העיקרי לסחרור היה חוסר ידע באשר לכללים המקובלים להובלת מטען ונוסעים באותו סוג מטוס: לא הוטען משא בתא המטען באופן יחסי למשקל הנוסעים. לאחר מנוחה קצרה ב״בית־הטייס״ בעקרון שבו והמריאו ישירות לאימרה )מפקד החזית ושלישו ויתרו על הטיסה( במטוס הסקיימסטר, שחזר משדה ״אבק־ לאחר זמן מה החלו מבצבצים והולכים פנסי הנפט המוארים. עקב האיחור בהופעת המטוס חשש ויימארס שמא המטוס לא יגיע כלל. לאחר נחיתתם התפזרה יחידת החיילים בשטח המסלול ותפסה עמדות לאבטחת השדה. לאחר טיסה זאת הגיע מטוס קומנדו מוטס על־ידי הל אורבך, וממטוסו יצרו קשר עם המטוסים האחרים, שנחתו שם באותו הלילה. מפקד מסלול 68 ״אבק ל״אבק כל הגיחות בלילות. לדברי אורבך וגרדנר, המסלול שם היה ״אידאלי״ לנחיתת המטוסים 69וגם ״חדרי האוכל והמנוחה בשדה עבור חברי הצוותות היו מצוינים.״ ; ולהמראתם ממנו לעיתים, כשנאלצו הטייסים להמריא אחרי עלות השחר עקב התמשכות זמן הפריקה או עיכוב בהעלאת הטסים חזרה לעקרון או תקלות טכניות, היו ״טסים נמוך מאוד במשך זמן־מה כדי כוח־האדם לקליטת המטוסים ולפריקתם 70 לא להראות למרחק, ואז היו נוסקים לגובה רב.״ הועבר לשם בעיקרו משדה התעופה ברוחמה. העבודה הרבה, הקשה והשוחקת פגעה ביכולתם של האנשים, וגרמה להאטה בקצב העבודה בשני המסלולים. לפיכך התבקש מטכ״ל/אג״א להגדיל את מספר עובדי קבוצת הפריקה בשני השדות מ מטופלים וכפופים כבעבר: הכפיפות המנהלתית )הדאגה לכל צורכיהם האישיים( - לחטיבת האטה, ושוב האצה 3 37 הסה חיל אן יין״ ק. הקטר ליד חיל אויד. מסדו » יי הגיוז: חכגיחהילזגו תר לאהד ד •י ו בו־צובי ס תבצעו .אה ההכבית הבאה:- rT.-ytg יו ה וגיגית ; בלילה? דזדע? יום ך « יו כ יוס יי לקטעיטז 1 אגייג־וגי ה געה מל ה:גויב. 2 אותה. חסדיח לבשו* אוידי .נח ליוס שבח על המדיר ההכבייז נודיעכם בזמן המהאיש. ״ יןציז דור-ב:צעי \ r\ •s י׳ רבין למטה חיל-האתיר: ״תבנית חיל אויר״ למבצע ״יואב״ ב 71 ״יפתח״, והמקצועית — למפקד שדה ״אבק שעניין קבוצת הפריקה נמצא בטיפול, אולם סוגיית הכפיפות ״תחול בודאי לאחר ההסדר על 72 מחלקת ההספקה המוטסת״ של אגף האפסנאות במטכ״ל 338 גשר אווירי לעצמאות היה צריך להיערך גם לקראת החורף, ומפקד אגף האפסנאות התבקש לספק בגדי חורף״ לאנשי ״אבק־ ולאנשים אין כל בגדי חורף לעבודה. נוסף להפרעות רציניות במהלך העבודה כתוצאה מכך, באחד המקורות נכתב: 73 קיימת סכנת הצטננות רצינית ביותר.״ אם חשבנו שהעבודה ברוחמה נעשתה בתנאים שהיו למעשה פחות מהמינימום הדרוש, הוי המצב באימרה היה קשה שבעתיים. אולם במקרה זה, חשיבות הפעולה היא שעוררה את האנשים למאמצים על אנושיים, ובלי כל ספק 74 בזכותם הצליחו להעביר את האספקה הדרושה בזמן הדרוש ולמקום הדרוש למן בממוצע הנוסעים לרוחמה על חשבון הקטנת כמות המטען. עם זאת, גם המטען שהוטס בתקופה זו היה בעיקרו מטען בעל אופי צבאי, כתשתית לקראת המשך הפעולות הצבאיות בנגב: דלק, סולר נשק ותחמושת - בעוד שבתחילת המבצע הועבר בעיקר מזון ומטען מעורב)אוהלים, כלי בית כחלק מההתבוננות לקראת החורף הוחלט בה־בשעה על 75 ובניין, כלי־עבודה, חוטי תיל ופו׳ הקמת מסלול נוסף לשדה רוחמה: מזרחית מהקיים ומקביל לקו הכביש והמים באופן שהמסלול החדש וכן המסלול הקיים יהוו יחידת שדה אחת מתאים לתפקידו בתחילת האביב. מפקד מחוז י. לברטובסקי ידאג לכמות מים מספיקה להשקאת המסלול החדש לזמן העבודה חיל הנדסה יספק מכבש קל )אבק המכני לכן ויהיה ראוי לשמוש בזמן הגשמים 76 בסביבות הכפר קופחה או מוחרקה תוך כדי כך, ובמקביל להטסות במבצע ״אבק״ וכחלק מהתבוננות הלהק לקראת פעולת ההפצצה שהוטלה עליו במבצע ״יואב״, הותקנו בחלק מהמטוסים גם נושאי פצצות מיוחדים.* ב נבדקה שמישותם של נושאי הפצצות. הגיחה נמשכה 16:06 נערכו איפוא כדי למלא את חלקם במבצע ״אגרוף״ - פעילות החיל במבצע ״יואב״ — ובה־ בשעה להמשיך גם במבצע ״אבק״ לשני המסלולים: ליד רוחמה ואימרה. התקנתם של נושאי פצצות על מטוסי הקומנדו נבדקה במהלך ההפוגה השנייה על־ידי פ׳ י׳ פיאטלי. ב בספטמבר כתב מפקד מחלקת חימוש של החיל ״כי הסדור הקיים לא מתאים לצרכינו ויש צורך בשינויים,״ ולדעתו הם אפשריים. היה צריך, למשל, ״להרחיק את נושאי הפצצות אחד מהשני בכדי שהפצצות לא יגעו אחת בשניה״, ובכך להגדיל גם את העומס. ואכן, השינויים נעשו ונבדקו במהלך התקופה עד מבצע ״יואב״." האטה, ושוב האצה 339 חיי! האויר ליסץ־ מטה כלל! י 15 ט לכל הטייסים, אנמי הגיחות, המפקדים, וזאויואיט ועובדי חיל האויר באקר הם - אנו נקראים חיום להיות החלוץ וראלז חחץ לכח המחץ היסראלי ז לנתק את הנ/$ב מאתנו. לפנינו קרבות קסי ס ועבודה מפרכת. הגורל הוטל ופנינו לקרב. ידע כל חיל, כל טייס ואיש גוות, כל מכונאי על מיזמרתו לזבערותו, בחריגותו ובנכונותו לכל תלוי; גורל החיל, גורל העם והמדינה. חילינו לחזיתות מ נכה באויב. נהימה תוך בסחון בצדקגו ונתרום תרומתנו למען הגגחון - קוממיות העם ול׳חרור המולדת. אהדו ן ר מפקד חיל האויר פרק י מ״אבק״ ל׳׳אגתף״ מכה אווירית מקדימה ביום שישי המתוכנן, יצאה השיירה של צה״ל בשעת הצהריים מחירתייה. בתחילה המצרים לא הגיבו, ורק 1 משקרבה כ כך נסללה הדרך לתגובה צבאית: הפגיעה בשיירה היתה, בראש ובראשונה, הפרה של החלטת האדים, שהתירה להעביר שיירת אספקה באותן השעות, ופעולת ישראל היתה בבחינת מימוש כך החלה בערבו של אותו יום פעולתו של חיל־ 2 זכותה להגנה עצמית על־פי החלטת האו״ם האוויר במבצע ״יואב״, על־פי פקודת ״אגרוף״. למן השעה גרדנר, אשר בראייר, מוריס קאופמן ונורמן מוניץ. נלוו אליהם גם שני מטוסי דקוטה של טייסת קודם לכן בהטלת הפצצות. שני זוגות של מטוסי מסרשמיט פגשו את מטוסי התובלה מעל הים, וליוו אותם עד המטרה וממנה. בשעה של הקומנדו, תיאר את שיטת ההפצצה: פצצות של בהגיעם למטרה, ועם הישמע צלצול אחד של הנווט, העבירו המטילנים את הפצצות זו אחרי זו לעבר דלת המטען האחורית. שם עמדו שני מטילנים )קשורים למטוס כדי שלא יעופו החוצה(. האחד משך את נצרת הפצצה, והשני היה הודף אותה החוצה. שני צלצולים היו הסימן של 5 הנווט להפסיק את הטלת הפצצות באותו זמן הפציצו את מג׳דל שלושה מטוסי אל־עריש — שלושה מטוסי ספיטפייר ושני מטוסי בופייטר במשקל כולל של ק״ג מן הספיטפיירים(. אחד הבופייטרים נחת נחיתת־אונס בעקרון עקב פגיעת נ״מ במנועיו, 342 גשר אווירי לעצמאות בישיבת הממשלה דיווח בן־גוריון על פעולת חיל־ 4 והשני חזר לנחיתה בבסיסו ברמת דוד האוויר: באל־עריש פגעו אוירונינו במספר אוירונים, הרסו את שדה התעופה וגרמו לשריפות. בעזה, כפי שהודיע משקיף או״ם היו שלוש שריפות גדולות. במג׳דל פעלו המבצרים המעופפים. הם אחרו קצת ובאו לאחר שהופיעו אוירוני הקרב ולבן נפגעו באש חזקה. אנשי המטה בגדרה מספרים שהומטרה עליהם אש איומה... מכל שלוש האופרציות האלה שבו כל האוירונים ללא פגיעה, מלבד 5 אחד שנפגע באופן קל, אן ירד בשלום לבסיסו האזנת חיל־האוויר קלטה ״עצבנות רבה ובהלה בתחנת האלחוט של האויב״ עם תחילת במשך הלילה יצאו 6 ההפצצות, ומעזה ירו אש נ״מ כבדה ובינונית לעבר חלק ממטוסי התובלה שוב שלושת ״המבצרים המעופפים״ לתקיפת שלוש המטרות על־פי התוכנית — אחד לכל מטרה. כן יצאו מטוסי ספיטפייר, והם הוסיפו ופגעו במספר מטוסים שנמצאו עדיין בשדה התעופה באל־עריש. במהלך הפעולה לא נראו כלל מטוסי חיל־האוויר המצרי, וראש הממשלה העריך שהדבר נבע מכך ש״הפעולה באל־עריש היתה אפקטיבית מאוד... חיל האויר שלנו מאזין לפקודות חיל האויר המצרי ובלילה שמעו פקודה לאוירונים המצרים לא לרדת באל־עריש, אלא דרומה יותר.״ לדבריו, מסבירה עובדה זו את הסיבה לאי־הפצצת תל־אביב)בן־גוריון היה 7 בטוח שתופצץ למן הפעולה המשולבת ב לתובלה אווירית בו־זמנית גם במשימות תובלה וגם במשימות הפצצה. אלה נעשו לרוב במשולב: בין הפצצה להפצצה היה מטוס מוריד מטען לנגב, ובין הטסה להטסה היה המטוס מפציץ את אחת המטרות. בדבריו של ריימונד קורץ, אשר סמוך לתחילת המבצע מונה לקצין המבצעים של עקרון, תוארה שיטת הפעולה הכללית של חיל־האוויר בכלל, ושל הלהק בפרט: חמישה מטוסי ל.ת.א. מסוג קומנדו ללילה טסו לפי התכנית הזו: שלושה מפציצים ושניים כמטוסי תובלה. כשאפשר היה להשתמש בסקיימסטר - השתמשו בארבעה מטוסי קומנדו כבמפציצים ובמטוס אחד נוסף לסקיימסטר כבמטוס תובלה. על שני מטוסי התובלה היה להמשיך בהטסת האספקה והציוד היום־יומי בזמן שעל ארבעת מטוסי הקומנדו היה לטוס בהתאם לתכנית ההפצצות. מטוס קומנדו אחד היה ממריא עם דמדומים, וכשלפי ההערכה הוא נמצא מעל המטרה )היינו — עזה(, היה המטוס השני ממריא מיד בכיוון מג׳דל. כשחזר מטוס הקומנדו הראשון מעזה, היה המטוס השלישי יוצא גם הוא לעזה. באותו הזמן היה על המטוס השני לחזור ממג׳דל, והרביעי היה יוצא לשם. בינתיים חומשו מחדש המטוסים מס׳ והמטילנים נחו, המטוסים תודלקו, ובשעה שמטוס מסי 8 מס׳ מ״אבק״ ל״אגרוף״ 343 Boriblng of (Ja*«. is Oct 4a Bumber of Blroraft- 4 0-4 8 jlircraft-C-4« R-13S Ti»e of Tuie-off- 1643 • Time over target 1748 Tine off target 1744 Landing tine 1 1B00 Xoad 815 Cl Kfi Fligtit altitud• י Banting altitud• ׳ General YiBibiHty Hat* ut ten Hilea 1ever target Bombing datB.ll• One run, 8 bomb• dropped and all explcded Bombing datB.ll• hit target area from Kidvoy ooa»t to oity, paralleling road on north aid• and into railroad depot Anti-ulroriift aotiv Ity 1500' below and belli fld airor&ft* believed to be 40 mm* 11,/nt to medium Mi«c. It ia believed that the raid oa*ght enemy by eurpri•• awing to late opening of aok&ok Aircraft ~C-46 B-131 i Tfciie of take-off 1644 Time ever target 1752 Title off target יגד Landing time 1020 Load 8x50 Kg i'light altitude 10,000' 30mbing altitude ׳ General vialblllty Good Bonbing detail• Bomba fall moBtly nortbweat of wain oity one fell on the ea»t-we»t road not far from polioe etation. All bombe neon exploding Enocy interception- Hone, not a single air or ait in the skies Enocy interception- beal^ee our own• Anti«aircr. ft activity Sore was obeorred by the droppar• behind tta• aircraft• Enany 0 -aght by surprl•• and U/ j had not tine t9 open fire on u». K1 '־ י Fighter protection excellent Aircraft •*' C-46 R-130 Tina of take-off 1645 Time ofor target 1732 lima off target 17S? lundlng tine 1809 LCN'd. 7x50 Kg 1'lirht altitude 10,300' lambing altitude 10,000' General Visibility Good lonibing detail• 2 b«l« fell into the aea and 6 bomb• fell in the center of the town. Anti-!Aircraft aotiirity Enany caught by surprise und afljeuak •tarred when pi; oe was far away f ran target r!i9C. Our fighter e»eart very good Aircraft C-46 R-137 Tiro 3f take-off 1645 Ti j o?er target 1740 Vino off target 1742 time 1SOO Lo~d 8x30 Kg it altitude 10000' aom^ing iiltitide 10000' General Visibility Good Bocilng Dotall» Started bashing northveat frao the town• Bataba fell on the right side of the road fro• th• eoaet to Gain tare. Th• town w«-»n't hit. Antl-alroruft •atlvity All kind• af unti-aircrart were observed. מהתחקירים של טייסי הקומנדו שהפציצו את עזה 344 גשר אווירי לעצמאות בדרך־כלל ביצע כל מטוס שלושה יעפי הפצצה מעל המטרה- בעיקר כדי ליצור רושם כאילו ב 9 יש יותר מטוסים מפציצים במבצע, אולם התקיפה היתה בלתי מדויקת ולא היו נפגעים. שלושת ״המבצרים המעופפים״ הפציצו את פלוג׳ה מגובה אש נ״מ. הפצצות נפלו באזור המטרה, ונצפו התפוצצויות מלווות בעשן רב. גם שני בופייטרים שני מטוסי מסרשמיט נפגעו במהלך 10 הפציצו את פלוג׳ה, וכדברי בן־גוריון ״עשו שמות.״ והאחר נחת ; פעולתם: האחד נחת ליד פתח־תקווה, טייסו נחלץ בשלום אולם המטוס נפגע בהרצליה, אך טייסו — מפקד טייסת גוריון: לטייס זה יש היסטוויה גדולה. ודאי זוכוים אתם באשו הוודו לאוו היום בת״א שני אויוונים מצויים, אחד אחוי השני — את זאת עשה הטייס הזה. הוא בחוו אוצי־ישואלי, חבו חניתא. הוא הוליך את שייות הספיטפייוים ביום הואשון להתקפה... טייס זה היה אחד המשובחים שלנו." ביטוי לתחושה, שאחזה בטייסת ״הטייסת היתה שרויה בהלם... האבל שנסך מותו של מודי אלון לא פג עד סוף המלחמה, וגם הרבה אחריה. כל עוד היה אתם, מקפיד עליהם ודורש שהכל ייכתב בעברית, היתה ה טייסת ישראלית. באמצעותו אם רצו בדבר או לא, נגרפו המתנדבים בגל רגשות ההתעלות 12 שאפף את מאבקה של ישראל לעצמאות.״ משמאל: סיד כהן, גדעון לי כטמן, מורי אלון, עזר מ״אבק״ ל״אגרוף״ ״עד הבוקו שלטצו לגמרי באויו׳׳ ב שנמשכה לעבר עזה והפציץ את מרכזה עוד בעשר פצצות ספיטפייר מצרי בגובה מעל למדי. לימים זכר אורבך אירוע זה וסיפר, כי ברגע האחרון הצליחו להימלט מהספיטפייר; אולם כיוון שלא סיימו להטיל את כל הפצצות על אל־עריש, המשיכו לכיוון עזה והטילו אותן 13 שם בסביבות השעה בהפרש של כמה דקות ביניהם - שוב להפצצת עזה. על גיחה זו שרד תיאור מפורט יחסית של מפקד הלהק, מוניה מרדר, אשר הצטרף לטיסה במטוסו של מוניץ. במטוס זה היו גם מפקד החיל, אהרון רמז, וסגנו, היימן שמיר, וכן כמה מטילנים. עזה. הלילה היה חשוך מאוד. גם ההאפלה ששררה בכל האזור הקשתה ביותר על זיהוי המטרה. מפעם לפעם פנה מוניץ לכיוון הים כדי לאתר את עזה על־פי קו החוף, והיה רגע, לדברי מרדר, ששני מטוסי הקומנדו ״כמעט התנגשו תוך סיבוכיהם באזור המצומצם ובאותו גובה בערך.״ לפתע הוצפו שמי עזה באור זרקורים חזק, ואש נ״מ חזקה ניתכה לעבר המטוסים. המטרה זוהתה: עמדות הזרקורים יצרו עיגול רחב־ידיים, ולקוטרו הוחל להטיל - על־פי השיטה שכבר תוארה לעיל - את הפצצות בנות כדי כך, לדברי מרדר, מאחר שהקשר בין המטוסים לא ׳דפק׳ חששנו פחות מהתותחים האנטי־ אויריים של עזה מאשר מההתנגשות באויר עם המטוס השני, או מפצצות המוטלות מתוכו, שמדי פעם ראינון מתפוצצות על הקרקע. כעבור ימים מספר נודע, שבליל הפצצה זה נפגע בין השאר גם הבנץ, בה שכנה באותו הזמן 14 ממשלת הנפל הפלשתינאית של המופתי בתחקירם של הטייסים נאמר, כי לעבר המטוסים נורתה באזור עזה אש נ״מ כבדה, אולם המטוסים הצליחו להפציץ. מכל מטוס הוטלו נפילת פצצות במרכז העיר ועל פריצת אש גדולה מדרום־מזרח לעיר, ואילו פורד — על פגיעה ישירה בין שני זרקורים ועל אש גדולה שפרצה לאחר ההפצצה. בדו״ח שהועבר באותו היום ממפקד אגף המודיעין, נתנאל כהן, למפקד החיל פורטו הדברים, שנשמעו בהאזנות לשידורי הצבא המצרי: 1 עריש. נזרקה פצצה שפגעה במספר חיילים וגרמה לדלקה על ההנגו לשלוח מיד מספר מכסימלי של מטוסי קרב ומפציצי קרב לעריש. האויב תוקף את קוינו בנקודות רבות, ומגלה פעילות אווירית גדולה 346 גשר אווירי לעצמאות הרעישו אמש את שדה התעופה באל עריש, והטילו 15 המראת האוירונים. אין אבדות. המסלול תוקן באותו יום ראו, לדברי ראש הממשלה ושר הביטחון, ״ספיטפייר מצרי חג מעל ראשינו בגובה רב מבלי שזרק פצצה... עד הבוקר שלטנו לגמרי באויר, אולם במשך היום נראו כבר פעם תיאורה של הפצצה אווירית ומשמעות 16 מצריים ופעם שישה. הפציצו את גבעה הארץ, העדר עליונות אווירית באו לידי ביטוי בתיאורו של ש׳ טנאי, הכתב הצבאי של עיתון שנמצא באותה העת באחד המשלטים באזור: הגוף נדחק, בצפיפות - כי בכל שוחה יש במה אנשים - להנמיך, להעמיק, להתחפר. ללא מחשבה תחילה, אינסטינקטיבית, מעשה חיה. ובתוך רגעים מעטים אלה של צפיה נשמע לפתע רעם אדיר: צרור פצצות ירד על המשלט. אנחנו נרעשים, נפחדים, מחליפים מילים, סימן שאנחנו חיים. אבל מה זה! אזני סתומות, פי מלא עפר, אני ממשש את גופי, אבק עד העצמות. הדף האויר של הפצצות זעזע את אדמת המשלט. אנחנו מתחפרים יותר. המטוסים מתרחקים, עגים עוגות סביב למשלט, חוזרים ומתקרבים. ושוב הרעם. עוד צרור פצצות ירד על המשלט. שוב הם חגים, מתרחקים, זמזומם נשמע עדיין, מתקרב ומתרחק חליפות, ונעלם. אבל הכל נשארים בחפירות, עד שנשמע קולו 17 של סגן מפקד הגדוד השואל לשלום האנשים על־פי פקודות המבצע, שהורדו מאגף המבצעים של חיל־האוויר למחלקת המבצעים של הלהק והחתומות בידי דן טולקובסקי ואריה רוזנבלום, המשיכו מטוסי הקומנדו של הלהק לפעול. ב דקות בערך המריא גם מוריס קאופמן לאותו כיוון. בהגיעם למטרה הופנו לעברם זרקורים, ובעקבותיהם נורתה אש נ״מ מדויקת. כל מטוס הטיל בדו״ח של שירות המודיעין לפרק הזמן שלמן 18 שונים של העיר למחרת היום בשעה הופצצו מג׳דל, עזה, אלעריש, באר־שבע, פלוג׳ה, עירק אלמנשיה וחוליקאת. הנזקים שנגרמו ע״י ההפצצות כנראה רציניים בפרט במג׳דל. השפעתן הפסיכולוגית של ההפצצות הן על הצבא הן על האוכלוסיה האזרחית ניכרת. במג׳דל מורגש מחסור ברופאים ובאישפוז מאחר שבית החולים נפגע, ויש צורך להוציא את הפצועים לעזה דרך הים.״ בסיכום הדו״ח נכתב: ״פעולות 19 חיל־האוויר וחיל התותחנים היו גורם חשוב ביותר להצלחותינו עד כה.״ למחרת היום, ב המשנה יצחק הננסון והאלחוטאי וולטר טובקין( את עזה. גם ג׳בליה וגם בית להיה הופצצו ב - משני הצדדים לכל רוחב הכנף באופן אלכסוני - ״כנפיים היו מסומנים עדיין בסימון של לאפס״א: הגה הכיוון - אותם ; להעביר סרטים בצבעים - לבן, שחור או כחול, לבן. רוחב כל פס 20 הצבעים באופן מקביל לקרקע... נא לדאוג שעל המטוסים לא יהיו שום סימנים של דגלים זרים.״ מ״אבק״ ל״אגרוף״ 347 במהלך גיחה זאת. בסך־הכול הוטלו פצצות במשקל כולל של כ ארנולד אילווייט)בצוות היו פסח טולצ׳ינסקי טייס־המשנה, בן סטורי 21 חטף אש נ״מ נווט, ולואיס מסראו אלחוטאי(, שהמריא בשעה במשקל כולל של בשעה מג׳דל. בגלל החשש מנ״מ, שעליו דיווחו קודמיו, טס בגובה RUNS) לנחיתה בשעה הטיל פצצות במשקל כולל של במג׳דל, בפלוג׳ה ובעירק אל־מנשיה. ב עדות נוספת להשפעת הפצצת 22 יפה,״ והעתיק את הדו״ח של שירות המודיעין המוזכר לעיל מג׳דל מצויה בדו״ח של אחד השבויים, ששירת שם כנהג במחלקת הקשר: הפצצות האויריה הישראלית במג׳דל פגעו: בעמדת אלחוט של התותחנים. מן הצוות נהרגו היתה הפגיעה בפליטים שמתגוררים באל־ גיורה. לדבריו נהרגו ונפצעו כ חיילים בעיקר בכדורי מכ״י. שתי פצצות נפלו אמנם בקרבת המשטרה אן לא 23 גרמו כל נזק ב המבצעים של עקרון, במטוס קומנדו להפצצת עזה. במטוס היו עמו גם בנימין )ריינהרט( אימברג כטייס־המשנה, יהודה שמעוני - נווט, ויוסף סיגל - אלחוטאי. כעבור נמצא הצוות מעל המטרה והפציצה בפצצות במשקל כולל של שבע דקות, תוך שהוא סופג אש נ״מ קלה, הוטלו הפצצות באזור שלמן הנמל ועד העיר. הוא נחת בשעה השעה הוטלו שפרצה במקום. בשעה והאלחוטאי תיאודור סטרן( במטען פצצות במשקל כולל של חזקה בעיר. בשעה הנווט בן סטורי והאלחוטאי טובקין( את מג׳דל, המשיך לעזה והפציצה כעבור ולבסוף, בשעה 24 כעבור מ דבר בעיתון מסתבר שחיל האויר הישראלי הוריד מכה קשה על ריכוזי המטוסים המצריים שחנו בבסיסים הראשיים באל־עריש, ובמקומות אחרים. בהרעשת פתע זו מעין המהלומה שהונחתה בשעתה על פרל הארבור האמריקני באוקינוס 348 גשר אווירי לעצמאות השקט על־ידי היפאנים, וכן בהרעשת מרכזים נוספים של האויב, יש לבאר און אי פעילותה היחסית של האוירייה המצרית בשטח הדרום. פעילות מטוסי התובלה למשימות ההפצצה נמשכה, למרות ש״אור ליום מהאויר את עקיר, רחובות כפר־גנים וגבעת השלושה.״ בדו״ח קצין ביטחון אוויר נאמר, כי בשעה בראשון־לציון הודיעו: ״חושבים שהם שלושה אוירונים והם מפציצים ברציפות.״ בעיתון נכתב כי ״בשעה הארץ הוטלו מספר פצצות. איש לא נהרג. אנשים אחדים נפצעו קל והנזק שנגרם לרכוש הוא 25 אפסי...״ ב טולצ׳ינסקי, הנווט לואיס נגליי והאלחוטאי רודולף נוימן( את מגידל מגובה ירדו לגובה זה על סמך דיווחים קודמים שאין במקום נ״מ. בהמשך הפציצו גם את עזה ורפיח. בשעה 11,000-10,000 אורבך עם שישה מטילנים והפציץ שוב את עזה ואת מגידל. בשעה היו גם טייס־המשנה פרד ויינבלט, הנווט ליאונרד לוין והאלחוסאי יוסף סגל וכן שבעה מטילנים( להפצצת אל־עריש. בשלושה יעפי הפצצה בגובה במשקל כולל של בשעה אש הנ״מ הפציץ את העיר כעבור הפצצה מגובה שהוטענו הפצצות בתא המטען של המטוס וסולקו דלתות המטען של המטוס כדי לאפשר הטלה קלה יותר של הפצצות, המריאו במטוס יחד עם המטילנים פרחי־הטיס. מחשש לאש הנ״מ הכבדה, שנורתה לעבר המטוסים על־פי הדיווחים הקודמים של הטייסים, טיפס המטוס במעגלים נרחבים מעל עקרון עד לגובה נראתה עזה באופק. ממשיכים לטוס. לפתע הודלקו הזרקורים, ואלומות האור שלהם החלו לחפש אחר המטוס. ואז, לדברי לוויט, הופתעתי לגלות כי אני נפחד. ככל שהזרקורים זחלו והתקרבו אלינו בשמי האוייב, חשתי פגיע עד כדי יאוש בקליפת אלומיניום דקיקה זו, הקרויה מטוס. לא היו לנו מצנחים... הרעש והחבטות שנגרמו בשל היעדר דלתות המטען נשמעו באוזני כהתגלגלותן של חביות במורד, ללא מעצור. התיישרתי לאורכה של עזה המואפלת, אן הנראית היטב, והתחלתי את הטיסה בנתיב ההפצצה. החיילים שמאחור כבר העבירו את הפצצות קרוב לדלת הפריקה, כאשר לכדו אותנו ארבעת הזרקורים, והחלה אש הנ׳׳מ. קרני הזרקורים נינעלו עלינו, למרות נסיונותי הנואשים להתחמק. מסלולי המוות היו יפהפיים: הפגזים התפוצצו והפכו לצרורות ססגוניים של כחול, לבן, צהוב ואדום, כשבשוליהם תכנון בחדר המבצעים בעקרון הטלת פצצות מהקומנדו 3 50 גשר אווירי לעצמאות עשן שחור. יכולתי לשמוע את רעמם של הפגזים המתקרבים. הייתה מערבולת חלושה, באשר טסנו דרך פגזים שבגר התפוצצו. אור הזרקורים היה צח חזק, עד שיכולנו לקרוא ספר לאורם, בתא־הטייס. כיוון שלא הצליח לזהות אף לא מטרה צבאית באזור, יצא לכיוון הים. משם, ביעף נוסף נמוך ״מעל עזה בגובה של גגות הבתים,״ המשיך לחפש מטרה צבאית. לבסוף יצא שוב לים, ובגישה 26 מצפון־מזרח, תחת אורות הזרקורים ואש הנ״מ, הפציצו את מסילת הברזל לכל אורכה באותה השעה, ב גם טייס־המשנה רוברט בטלר והנווט אברהם ציטרון( להפצצת מג׳דל. בשלושה יעפים, ללא כל תגובת נ״מ, הפציץ את העיר מגובה הופצצו גם בגיחתו של ארתור פורד)צוותו כלל את הרבי רוטנברג, מרטין פסקמן ושלמה לנדאו כמטילן(, שהמריא בשעה 27 ק״ג בדיון מטה חיל־האוויר ב כי ״חיל־האוויר עשה עבודה יוצאת מהכלל.״ הוא ציין במיוחד את פעולות ההפצצה של הלהק לתובלה אווירית, שלדבריו היו מעבר לכל הציפיות: ״בראשונה היה חשש שמא לא יצליחו מטוסי ל.ת.א בהפצצות על מטרות מוגנות יפה בא.א. ורק לפי דרישותיו של אהרון הניסיון בכלל, ואת הפגיעה המסיבית במסלולים ובהאנגרים בשדה התעופה אל־עריש בפרט. עוצמת הפגיעה התבטאה בשידורי הצבא המצרי, שביקש תגבורת עבור שדה התעופה. הוא סיכם איפוא: ״מטרתנו — החזקת חיל התעופה של האויב על הקרקע ומניעת הפעלתו — הושגה!״ עם זאת הדגיש: ״לא נוכל להמשיך זמן רב בפעולות בהיקף זה, כי א( מזג האויר עומד ב( יעילות טיסה של המטוסים ; להשתנות )מטאורולוגיה מנבאה גשמים כבר בשבת זו( 28ג( מצב הטייסים.״ ; הדורשים תיקון למחרת היום, ב הפציצה כעבור כמחצית השעה מגובה בפצצות עמדות בין עזה ומג׳דל. בשלושה יעפי הפצצה מגובה 05:00 תגובת נ״מ, בפצצות במשקל כולל של בדו״ח של שירות מודיעין הנסמך על 29 הקשה על הטייסים לקבוע את רמת הדיוק של הפעולה 30 תצפיות נאמר כי בהפצצת עזה נפגעו שם מחסני דלק וגם ריכוזי רכב יואש צידון)צ׳אטו(, אחד מאותם פרחי־טיס, אשר השתתפו בהטלת הפצצות, תיאר לימים את אחת מגיחות ההפצצה על עזה: ביום בליל בערפל, בספרו האש נ״מ)נגד מטוסים( המצרית היתה תמיד חזקה. סיפרו שברשותם התותח הגרמני המפורסם בקוטר הזרקורים הענקיים של ההגנה נ״מ. לילה אחד, כשהתכופפתי החוצה לנסות מ״ אבק״ ל ״ א ג ר ו ף ״ 351 ולזהות פגיעות בעזה, נתפסנו באלומת האור המסנוורת של זרקור אחד, שאליה הצטרפו מיד בהצלבה אלומות נוספות. תגובתי האינסטינקטיבית הצהיקה אותי, לאחר מעשה, כמובן. כאיש הי״ר דאגתי להסתתר מאחורי דופן המטוס סמון לפתח הדלת החסרה - שלא יראו אותי. טרם התרגלתי לכך שבאוויר האדם והמטוס חד הם, שהפגיעה במטוס היא פגיעה באיש הצוות. הטייסים התחילו לזרוק את המטוס אנה ואנה, לנסוק ולצלול והמשיכו להתפתל עד שנחלצנו, בקושי, מצבת אלומות הזרקורים, בעוד פגזי נ״מ המכוונים לנקודת ההצלבה קרובים מדי לטעמנו. בסך־הכול השתתפו במבצע ״אגרוף״ למן ליל קומנדו,* אשר ביצעו 872 היתה המטרה שהופצצה יותר מכל המטרות פצצות הוטלו גם על ג׳בליה, ; על האזור שבין עזה ומג׳דל בית להיה, פלוג׳ה, עירק אל־מנשיה, בית גוברין וג׳ביה. בסכמו את פעילות חיל־האוויר בכללותה כתב שירות המודיעין לראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בךגוריון: פעולות חיל־האויר מעל לאשדוד, מג׳דל, עזה, רפיח, אל־עריש, באר־שבע ובית גיברין תרמו מלבד לסיוע ישיר לכוחות הקרקע שלנו תרומה מכרעת לשבוש דרכי התחבורה של האויב. עקב הפצצתה השיטתית של אל־עריש לא יכלה אווירית האויב לתת למעשה סיוע אסטרטגי ורק במידה מצומצמת סיוע טקטי לכוחותיהם. ע״י הפצצת תחנת הרכבת בעזה הופרעה באופן חמור גם תנועת 31 הרכבות של האויב לדברי מנהל מחלקת מודיעין של חיל־האוויר, נתנאל כהן, ההפצצות המסיביות על שדה התעופה באל־עריש היו הגורם העיקרי לכך, ש״חיל התעופה של האויב״ נשאר ״על האדמה במשך כל שבעת ימי הפעילות.״ כאמור, גם מטוסי הלהק הפציצו את אל־עריש, אולם עיקר הפצצותיהם כוונו נגד עזה. ביומנו כתב בן־גוריון, שבמבצע ״יואב״ התגלתה בין השאר ״יכולת כוח האוויר שלנו, מכה אנושה לממשלת עזה״ - אותה ממשלה שהוקמה בידי הליגה הערבית 32 בספטמבר כמשקל־נגד ליומרות הסיפוח של עבדאללה, וכונתה ממשלת ״כל־פלסטין״ ״דרגת מהירות מפליאה״ מאפייני פעולת הלהק במבצע ״אגרוף״ תוארו בהרחבה בדו״ח של ליאו גרדנר ממחלקת המבצעים של הלהק. במיוחד הדגיש את רצף הפעילות של מטוסי הלהק — אף שלקראת סוף 33 המבצע תקפו מטוסי חיל־האוויר המצרי אזורים קרובים מאוד לשדה עקרון הדו״ח מתייחס עדיין למספר הרישוי הפנמי של המטוסים 352 גשר אווירי לעצמאות עם זאת, ציין גרדנר, כי מטוסי הקומנדו לא נוצלו ביעילות המרבית: ב חימוש במשקל כולל של בעוד שכושר נשיאתו של המטוס הוא כשישה טון בטיסות קצרות, המצריכות הרבה פחות דלק. כזה היה המצב גם לגבי כל מטוסי החיל, ולפי הערכת מנהל אגף המודיעין של החיל, ״למרות אמנם היו ״בעיות בשטח ההנדסה בקשר להגדלת 3 המאמץ - אחוז היעילות היה יעילות הטלת הפצצות״ ממטוס הקומנדו, אך לדברי גרדנר יכולים היו להטיס מטען גדול פי שלושה, ״אילו היו מקדישים תשומת לב מספקת לסדורי נשיאת הפצצות לסוג מטוסים זה״ או ״אילו נעשו סדורים לחבור הפצצות מבחוץ, יכולים היו המטוסים לשאת פצצות בעלות משקל עד ל שבאופן כללי ״מטוסי הובלה לא מתאימים יותר למבצעים אלו, בעיקר מבחינת הבטחון, בזה שאין להם מיכלי דלק הנסגרים מעצמם. אף על פי כן הם יכולים להיות משכנעים ביותר עם סיכון מה, שיש לחשבו בקשר לתכסיסי האויב וציודו.״ פעולת הלהק נפגעה גם מכך, ששיתוף הפעולה בין מטה חיל־האוויר ובין המטה הכללי במהלך המבצע לא התנהל על־פי התוכניות. מחלקת המבצעים של החיל קיבלה ״תמיד באחור את הידיעות שהופצו בקשר למטרות האויב,״ ולדברי גרדנר לאחר שהטייסים תודרכו באשר למטרות מראש למשך כל תקופת המבצע, קרה ש״תוך שעתיים״ חל ״שנוי בתכנית הבצוע שבע פעמים.״ בעקבות זאת נאלצה מחלקת המבצעים של הלהק בעקרון לנהל תדריך בכל לילה, כדי להבטיח מסירת המידע המעודכן והמרבי לצוותי הטיסה. שיפור במידת שיתוף הפעולה בין מחלקת המודיעין בעקרון ובין מחלקת המבצעים שם הושג גם באמצעות העברת מחלקת המודיעין ״לחדרי בסיס המבצעים בעקרון.״ כך הובאו ״כולם אל מתחת לגג אחד. כל הקשרים עוברים דרך חדרים משותפים אלו ואנשי מודיעין משתפים פעולה עם עבודת בסיס המבצעים, ויעילות מתן תדריכים בעתיד, יכולה לעלות בהרבה.״ כדי לשפר מצב זה ולייעל את הפעולה הציע גרדנר להדפיס את פקודות המבצע ולחלקן לכל הצוותים. כל פקודה מעין זו תכלול את המטרות, ״מטען הפצצות, זמן השהייה מעל למטרה, הנתיב למטרה, גבהים תהליכים, הנתיב מן המטרה, הוראות קשר וכל הוראות דרושות נוספות.״ כך ניתן, לדבריו, ״למנוע הרבה מן הבלבול והדעות השונות המתעוררות בזמן מסירת ידיעות בע״פ, כפי שקורה עתה בהמסר 35 התדריכים.״ במהלך המבצע לא היו מספיק בגדים לצוותים, ולדברי גרדנר ״אנו מעריכים את קיום המחסור במלבושים, אולם הערכה זו בלבד אין בכוחה לחמם את הידים האוחזות בהגה בימי הקור.״ לצוותים לא חסרו תיקי עזרה ראשונה וציוד כיבוי אש, אולם חסרו מצנחים, ובעקבות זאת התעכבו מספר טיסות - למרות שהמטוסים והצוותים היו מוכנים לטיסה. אמנם ניסו לשאול מצנחים משדה דב, אולם עד שהובאו לעקרון ״היה כבר מאוחר מדי ליציאת המטוס.״ עיכובים ואף ביטולי טיסות נגרמו גם כתוצאה מכך שלעובדים במגדל הפיקוח בעקרון לא היתה המיומנות הראויה לפקח על כל התנועה האווירית האינטנסיבית. גם לא היה מספיק ציוד ביטחון במגדל פיקוח הטיסה. היו מקרים, שבהם לא התאפשר מסיבות טכניות להזעיק למקום את רכב הכיבוי, והיה צריך להסתפק ״בבקבוקי כבוי אש ג׳יפ.״ הבסיס גם לא היה ערוך לקדם נחיתת־אונס בתחומיו: לא היו בו ״בגדי אסבסט, כובעי מ״אבק״ ל״אגרוף״ 353 פלדה וכוי.״ רק אמבולנס אחד הועמד בכוננות, וכאשר הועברו בו הפצועים שהובאו במטוסי הלהק מהחזית לבית־החולים, נותר הבסיס ללא כל אפשרות להגיש עזרה ראשונה במקרה הצורך. גם ״הבטחת שדה עקרון הנה כשלון גמור,״ לדברי גרדנר, ולמרות ההבטחות מהמטכ״ל לא סופקה שום הגנה נ״מ. הוא ציין שהבטחות אלה נתנו רק כשהמצב היה מסוכן ונעשו כן בגלל הערך הרב שבפעולת אבק. הבטחות אלו לא אושרו וכמו כן לא נתמלאו. לא קבלנו שום נשק נוסף ויש להודות אך למזל שלא אבדנו מטוסים ע״י הפצצות אויב. יש הבדל רב בין התאמצות רבה בכדי להטיס את מטוסינו בבטהון גמור, ובין הזנחתם לפעולות 36 של האויב כשהם חונים על הקרקע בלי כל הבטחה הומלץ איפוא לפחות להכפיל את אמצעי הנ״מ בעקרון ולהגדיל פי בבסיס. לדעת גרדנר, קירות מגן אינם מספקים הגנה מלאה למטוסים, ורק היערכות מסיבית של נ״מ עשויה לסכל כל התקפה אווירית מדויקת מגובה נמוך )לתוקף מגובה רב סיכויי פגיעה נמוכים(. גרדנר ציין שבמשך החודשים האחרונים ניסה מטה הלהק לשפר את המצב, אולם קיבל ״מעט מאוד תמיכה״ ממטה חיל־האוויר. אמנם היה מודע למחסור שהיה קיים, אולם הצביע על כך שלמחלקת החימוש בתוך אגף ההנדסה של החיל ״יש 37 מ״מ, שאחדים מהם אפשר היה לשלוח לעקרון.״ גם מצב ביטחון־השדה בעקרון במהלך המבצע ״אינו משביע רצון״, לדברי גרדנר. אמנם הוצבו ברחבי הבסיס ״בנקודות אסטרטגיות״)כניסות, מקומות התקרבות למסלול ושטחי פיזור הקשר בין ; מטוסים( עמדות שמירה, אולם מספר השומרים היה קטן, ורובם לא היו מאומנים המשמרות לא היה ״מושלם״; ולא היתה כל תוכנית ״מובנת הכוללת זהוי האנשים לפי כרטיסים, סיכות״ וכיו״ב. הוא המליץ איפוא לנהוג על־פי השיטה הנהוגה בעולם כולו: חלוקת סיכות זיהוי לכל מי שנוכחותו מתחייבת ליד המטוסים, והם ייענדו רק במשך תורנותם של בעלי התפקידים. לדבריו, עלות ייצורה של סיכה זאת)מחומר פלסטי עם סיכת מתכת פשוטה מאחור, כדי להדקה לבגדו של העובד בארץ( נמוכה מאוד. על הסיכה תהיה תמונת הנושא, דרגתו, שמו 10 ושם משפחתו, מספרו הסידורי ותפקידו, חותמת קצין הביטחון וחתימת הנושא ״המדמים המצדיעים גבל מגצע אוידי״ בדו״ח המפורט של מחלקת המבצעים על פעילות הלהק במבצע ״יואב״ הודגש, כי ״קשר והחזקת המטוסים הנם שני הגורמים המכריעים בכל מבצע אוירי. בלעדיהם אין מבצע.״ תחושתם של קציני המבצעים במחלקה היתה, שאין מודעים בחיל־האוויר לעיקרים אלה, ועקב החיוניים מאוד למתן 39 מחסור בכלי־רכב )״בעיה כה פעוטה, לפי מושגיהם האמריקאיים״ תחזוקה וקשר, נפגעה תנופת המבצע ונשארו מטוסים על הקרקע - למרות שאפשר היה להוציאם לגיחות תובלה או הפצצה נוספות. עמד על חלק מהבעיות שאפיינו את הפעולה ׳ אדוארד קרבנוב, קצין הקשר של ״אבק־ בתחומו: תחנת הקשר שלהם פעלה במשק רוחמה ״בתוך מקלט שלא היה נוח לעבוד בו ואפילו ״ אנשי המשק לא הסכימו בתחילה ״להקדיש לנו ; התנאים המינימליים לעבודה לא היו בו 354 גשר אווירי לעצמאות ה 1 *העברה. הפכיתככיף נו ר.ם )!קירי התנועות בעדות, חדו מטה ראסי בלבד. יריעות ב״דניור" יכולות להכלה בטלפון .־!ו באלתוס. 2 יויעה אסר כזאת יק להעביר .־רך ה צ נ ו ר ו ה המקובלים ״ל מחלקת הזכר וכחני 'סתר, אין לערבב לע־ון פעוטה עפ הקוד. בטקוה סבלה מסוימת חסרה בקוד "נניור", יל ל!!ית !;ותה לעי האלף-ביח המיוחד כל הקור. בכל הודעה נוו כל ידיעה הבצוינה לבון פכוטה יותר מ כידיעת קכר רגילה. 4 ר,נדדכ, רלכלדח את כחי האוחיוח הכעמכות צירים ; ק ו!! ו ר ד י נס ו ח ( למלה או המכפט הנ״ל, באופן ?ראות בראע העמודה תופיע ראדדונה, והאות נ צ 5 י-ל ה;!לף-נית המיותר המופיעות בידיעה )בנקרה כהמונח או הכלה הדריכה איננה בקוד( אינן מהוות זוגות בנ״ל, י;־ להוסיף •זות חסרת מובן בסוף :וו תיו ת ה;! ל ן•-ב י ח כה נ ך מעת ^ לפון פביטו.", ו:;זוו כך ל::יית את המלה או המליס נעזרת האלף-בית המיותר, ולבסוף להרכיב את האמרה: "סוף לכ־ון טכוטה". בפענוח ידיעה עליך למצוא את האות הראעונד, !דל נל זוג בראע העמודה, ואת תכרהה בגד הכורה, האמרה בלדון מובנת ופעוטה תמצא במקום )הרבוע(בו נ פ גע י על כל יוי זג כעל המקבל אותה להעבירה יכ לציין זאת בסופה בקוד ע״י מ:!מרה: "העבר ל..,.יי ואחרי כן ציון המקום. )כמיבך לצי קוד(. י.. כל הו מ זים והקואודדינטוח נחנות בכת׳ אוו&יות וכני מספרים, באופן כהרבוע "מיוחס לקואורדינסה אותיות המספרים. לבך, זול ח נ סד לפענח א "לייחס לק ו המתאימות. )לפי וז:!לף-ביח המיוחד(. 1• המקבל לקראן בכהנו מאיית את האלו-בית, היות והגיאה באות אחה •עלולה לשנות את מעניעות כל הידיעה. 11 המהקבלים ברגע עוזזוון להוסיף ריר עש קבלתן 12 לפיכן צריכים בכל ידדה כני לוחות, כי יתכן רידידות הנשלחות בחצות לערך תגענה רק כעבור הזכן ד,זה, 1.'• 11 המתקבלת - ס ככן ל;: ותו .־!דר נתקבל. פקידי התנועות יעני אח פסי הצירים כדי לילה בחצות לפי הגלי,־ן המצורף. 1* חלק מתוך אגרו ף״ ל״ מ ״אבק״ אותו... ע״י כך יצא שנכנסנו אליו כאילו בכוח.״ בתגובה לכך באו מהמשק כדי להוציאם משם ״בכוח. לא הסכמנו לזה והיינו מוכרחים לוותר להם ולהכניס הנה - למרות שהמקלט לא היה מוגן מפני התקפות אוויריות! ואף־על־פי־כן לא הופסק הקשר ״גם בזמן שהתנהלו קרבות אויריים מעל לראשנו וסכנה היתה אז לשהות במקלט זה.״ זאת ועוד: הצבא לא דאג לקשר טלפוני בין בית החולים במקום אל תחנו! הקשר שלנו וע״י בן לא יכולנו להודיע במועד לבית החולים על מועך בוא המטוסים לשם העברת הפצועים. אנו נאלצנו לכן להקים בעצמנו את הקשר הנ״ל ואף השתמשנו לשם כך בציוד שלנו. לשם כך הוצאנו מכשיר טלפון אחד שהיה 40 אמצעי הקשר אל אחת ממחלקותינו וקבענו אותו בבית החולים קרבנוב התייחס גם לבעיית השימוש בקודים שונים. בתחילת המבצע בוטל קוד ״פאי״ והם עברו לשימוש בקוד ״סניור״ והאלחוטאי שם לא רצה לקבל את המברקים. לכן נאלצו לקבל מעקרון את המברקים על תנועת המטוסים בקוד ״גריהאונד״, ובכך נגרם ״בלבול בעבודה, ולבסוף חדלה התחנה בעקיר גם כך הגיעו כל המברקים הללו, שנשלחו הן משדה 41 לשלוח מברקים על תנועת האוירונים.״ דב והן מעקרון, ״תמיד באיחור״. יתרה מזו. הוא לא הבין מדוע ביטלו את זאת במיוחד ״בפעולות מבצעים שהזמן הוא גורם ; לדבריו נוח, יעיל ומהיר יותר חשוב מאוד וגורם מכריע.״ גם המברקים, שהתחנה שלחה לצאלים ולנבטים דרך ״מחלקת הקשר של הצבא לא הגיעו אף פעם לתעודתם... ויצא כאילו שלחנו אותם לריק.״ לבסוף, אף התנגדו שם לקבל מהם את המברקים, ולכן פתחו תחנה בשדה ״אבק העבירו את המברקים לאותם המקומות. אולם, גם סידור זה לא נמשך זמן רב, ומהתחנה באימרה הודיעו להם ״שגם אצלם ישנם אותם הקשיים )שנגרמים ע״י מחלקת הקשר של הצבא( בהעברת המברקים למקומות הנ״ל.״ לפיכך ביקש קרבנוב ״לא לשלוח לנו ולאימרה 42 בעתיד מברקים על מנת להעבירם לצאלים ולנבטים.״ גם ציוד הקשר במטוסים לא קיבל את האחזקה והטיפול הראויים, וברוב המקרים במהלך הפעילות המבצעית לא היו כל מכשירי הקשר במטוס תקינים. חלקי־חילוף לתיקונם לא חסרו, אולם אלה היו מפוזרים ברחבי הבסיס במספר מקומות, וחסרו אמצעי תחבורה כדי להעבירם למטוס. הומלץ איפוא להעמיד כלי־רכב באופן קבוע לרשותם של אנשי הקשר ולרשותו של קצין הקשר, שתפקידו לעדכן את המבצעים בהוראות הקשר לפני הפעולה. גם הטיפול בתדרים היה לקוי. שירות הקשר התבקש מספר רב של פעמים לשנות את מספרי התדרים לעיתים קרובות יותר מטעמי ביטחון שדה,* אולם אלה לא הוחלפו. רק כשנודע שרדיו דמשק היה בלהק לא הקפידו בנושא ביטחון שדה. באחד הדו״חות נכתב: ״ביום בכמה בתי מלונות ברחי הירקון, ומלון בריסטול, באחרונה מצאתי מסיבה שבה היו נוכחים אנשים זרים )אזרחים( ביחד עם אנשי ל.ת.א.. לוח גדול באותו האולם עם שמות הטייסים שימש למקום של חלוקת תפקידים...״ הדברים הורחבו בדיווחו של שרגא ינאי: ״בליל שבת שבת... בהשתתפות אורחים מוזמנים מחוץ לתא. סוד גלוי בין המסובים היתה הפעולה שהיתה אז בעצם תוקפה ושרבים מאנשי הל.ת.א. השתתפו בה — הודעה המציינת את זמני יציאתם של האנשים האלה היתה 43 תלויה בחדר בו התקיימה המסיבה...״ 356 גשר אווירי לעצמאות מתקשר עם מטוסי הלהק על אחד התדרים ונותן הוראות נחיתה מטעות לחיפה ולרמת דוד, הוחלפו מספרי התדרים. כדי לשפר את שיתוף הפעולה מונה חיים פרידלנדר, אשר שירת כקצין הקשר הראשי של מחלקת הקשר במטה חיל־האוויר, לקצין הקשר במטה הלהק. ואכן, לדברי גרדנר, ״אדם זה היה היחידי שהראה הבנה ושיתף פעולה כלשהי, ומאז הצטרף לחבר עובדינו הורגשה הטבה במצב הקשר. אולם נראה שקיימים חיכוכים אישיים או פוליטיים בין אנשים מסוימים במחלקת הקשר ח.א. לבין קצין הקשר הראשי שלנו. חיכוכים אלה צריכים להפסק 44 מיד לטובת כל הנוגעים בדבר.״ כאמור, באו הליקויים בתחום הקשר לידי ביטוי גם במבצעים הקודמים של הלהק. למטוסים שהגיעו מחוץ־לארץ היה קשר עם מטה חיל־האוויר, אך לא היה להם קשר עם תחנת האלחוט בעקרון, ובמבצע ״אבק״, וגם במבצע ״אגרוף״, ״מטוס שנמצא היה ולא היה לו קשר עם מגדל הפיקוח, או שהמטוס היה שומע איך מהמגדל היו מעבירים הוראות ״ וכן ״לעתים קרובות היו מטוסים על ; למטוס אחר על הקרקע, אך המגדל לא היה שומע אותו הקרקע בזמן נסיעתם או בגמר ריצתם משמשים אמצעי העברה בין המגדל ובין המטוס גרדנר סיכם: 45 בטיסה.״ פושר פעולת המבצע ויעילותו תלויים באופן ישיר בכושר פעולת מחלקת הקשר - אחת הברכות של כוח אוירי היא הרווח בזמן. חסכון הזמן מצד אחד כתוצאה ממהירות המטוס, ובזבוזו מצד שני ע״י חוסר בקשר מתאים, מאבדים את יעילות הכוח האוירי. פעולות המחלקה בעקרון לאחזקת המטוסים היו בסךהכול ״משביעות רצון״. עם זאת, חסרו אמצעים לטיפול במטוסים. התקלות הטכניות במטוסים לא תוקנו באורח מושלם, ולאחר תיקונן של תקלות חמורות מאוד לא נבדקה טיסתם התקינה של המטוסים לפני יציאתם לפעילות המבצעית בלילה. בעקבות זאת נגרמו עיכובים בטיסות או אף ביטול טיסה וחזרה 46 דחופה לבסיס ״החלה ההכרה באיכות חיל האויו שלנו״ מחלקת המבצעים של הלהק קבעה, כי עיכובים רבים נגרמו במהלך המבצע כתוצאה מחוסר ״אמונה מוחלטת בתביעות האויר...: חבר עובדים בכל מקום שיהיה כשאינם בקיאים במבצעי אויר, לא יכולה להיות להם השקפה נכונה בקשר ליעילות מטוסים ועליהם לסמוך על אלו אשר להם יש ניסיון בנדון זה וצריכים להתיעץ אתם במקום להשתדל ללמוד את התהליך קודם 47 ולעשות את החלטותיהם בקשר למבצעי האויר.״ גרדנר שב והדגיש, שהפעולה החשובה ביותר של הלהק היא ״מבצעי אויר״, אולם כאשר מבצעים מתעכבים, ומספר הטיסות שאפשר היה לבצע מצטמצם ״בגלל חוסר שיתוף פעולה הגיוני של מחלקות מסוימות בשדה, אנו מכשילים את סיבת קיומנו. משטר צבאי לחוד וחוסר התעניינות בכל המבצע מצד אנשים ידועים, לחוד.״ לדבריו, במקרים רבים במשך תקופת 48 המבצע, יכלה ״איניציאטיבה יותר מזה: מ״אבק״ ל״אגרוף״ 357 אין אנו מבינים מהי הסיבה ומדוע כל השאלות והפניות שלנו מקבלות כל בך מעט תשובה ותמיכה. הגיע הזמן שחיל האויר יקהו עליהם את האחריות יחד עם סמכויותיהם וסמליהם, ויגשו לעבודה על פתרון בעיות אלו, במקום להיות מועסקים בבעיות של מי ילבש איזו תלבושת. מטוסינו יקרים מאד, ואנו מוציאים את כל מאמצינו לקראת השגת תועלת מקסימלית ויעילה. ״לעקרון יש את הסכום הגדול ביותר של מבצעי האויר בישראל״ ולכן, לדבריו, מצד אחד ביקורתו לגיטימית, ומצד שני, המשימות המוטלות על עקרון מחייבים ״אותנו לדרוש התחשבות גדולה יותר בכל דרגות המאמץ שלנו,״ לכן לא מספיק לשלם לפי שרות, והזמן לא ירשה דחיות. מחלקה זו לא תסבול כל ליטורגיה מצד כל אדם או קבוצה בכל מקום שלא יהיה, בתוך ממשלת ישראל או שרותי הצבא שלה, והננו מנצלים הזדמנות זו כדי לציין כי תדרש חקירה מתוכננת היטב בקשר ליעילות החיילות והמחלקות הקשורות במבצענו, אלא אם נראה מאמץ מידי ושנוי לטובה בכל הבקשות ההגיוניות וההכרחיות שהגשנו. ״התפקידים שהוטלו על ל.ת.א בוצעו ביעילות הרבה ביותר בהתחשב עם התנאים שהיו,״ סיכם גרדנר: החלה ההכרה באיכות חיל האויר שלנו. ישנו מספר קטן של אנשים מומחים המהוים את הגרעין של הפעלת הכוחות והייצור בשטח האויר. בעבר נגרמו דחויים רבים בגלל העכובים והיחס המבטל של אישים בתוך גופים שונים כגון הממשלה, חיל האויר והצבא אשר מתון סיבות איזה שהן - פוליטיות, ספוק עצמי או בורות גרידא, עכבו באופן מתמיד את התפתחות חיל האויר. יכול להיות שדבר זה לא נגרם בגלל כוונות מראש מצד הני׳ל, אן מצד שני היה מעין מעצור בעד נצול מלא של האנשים המוסמכים לתפקידים האלה. עתה הגיע הזמן להשתדלות מלאה לפתוח כח האויר הישראלי למכסימום האפשרי 49 בתנאים הנוכחיים עם זאת, למרות הביקורת הנוקבת, הדגיש גרדנר: השבח מגיע ללא ספק למטילי הפצצות. בחורים צעירים אלה הם תלמידי הטיס אשר נבחרו על סמך בריאותם, השכלתם ורוחם ואשר יהוו פעם את גרעין חיל האויר הישראלי. גישתם ואמץ לבם הם ללא פגם, ואת תפקידם למדו ובצעו היטב. נערים אלו פתחו דרגת מהירות מפליאה. בטיסה מעל עזה הטילו בממוצע. מפעל לא קטן, כשיש לזכור כי כל זאת נעשה ביד. של אחד מהם, כפי שהתפרסם ממצה בתיאורו לימים באה פעולתם של המטילנים לידי ביטוי בבטאון חיל-האויר: 358 גשר אווירי לעצמאות עד היום תוהה אני, מה עמד לנו אז, מהיכן שאבנו את הכוח באותם לילות הטחב. היינו מטילים עליהם טונות של גושים כבדי משקל... והידים פצועות היו, שרוטות עד לעצם, ויבלות קרועות, והדם נוטף היה, דבק בפלדה הקרה ויורד עם הפצצות אליהם. הקור האיום מזרימת האויר שבאה ממדחפי המטוס, דקר כמדקרות בפצעים, — האצבעות הפכו כחולות וטרוטות, אן העבודה לא פסקה. ׳זרוק זרוק׳, ׳עשר חתיכות מן התבערה׳, ׳יותר מהר, יותר מהר׳. ההיה 50 בזה מן הגבורה מטוס הסקיימסטר לא שולב בפעולות ההפצצה, אלא הועסק רק להטסת מטען לנגב. כן שותפו בהפצצות מטוסי הדקוטה של טייסת ברמת דוד, הטילו את המטען ונחתו בעקרון. שם נבדק המטוס וטופל מבחינת אחזקה, ואחר הוטען במטען פצצות לגיחת הפצצה נוספת עוד באותו לילה. כל צוותי הלהק שותפו במבצע ההפצצות — פרט לצוות השוודי, אשר ״בגלל הסכם שבחוזה שלהם״ לא הועסקו בהפצצות אלא המשיכו בהטסת מטען לנגב. הפעולה בשני המבצעים הללו נמשכה ללא הפסקה - למעט מספר מקרים בודדים, שבהם התבקש הלהק להקצות מטוסים נוספים למטרות מיוחדות 51 בזמנים מיוחדים בהתאם להתפתחות המבצעית ״הצלחה יוצאת מהכלל״ בד־בבד עם גיחות ההפצצה במסגרת מבצע ״יואב״ נמשכה איפוא פעולת הלהק במבצע ״אבק״. כך אפשר היה לתת קדימות לסוגי מטען ומטרות לפי הוראות מטה הלהק, אשר העמיד עצמו ״באופן מוחלט בקשר לזכות קדימה ומטרות.״ כמה ימים לפני תחילת מבצע ״יואב״ סוכמה בין שני המטות תוכנית לתובלה אווירית, ולפיה קצין המנהלה של מטה חזית הדרום, סא״ל בני אדלמן, יהיה אחראי להכין ולשמור בעקרון אספקה תמידית של וכיו״ב(. אולם, לא כך התנהלו הדברים: מטה החטיבה צריך היה לסמוך על האספקה מהמטכ״ל, וייתכן, טוען גרדנר, ״כי זה הוא מקום השגיאה.״ אחת הבעיות שהעיקו על המבצע היתה הפריקה הבלתי מאורגנת בשדות ״אבק עמוסות למחצה, ״רק מפני שהן צריכות היו לשאת רק סוג מיוחד של המטען שבא במטוס.״ בעקבות זאת התארך משך זמן פריקת המטוס - דבר שגרם להפחתה במספר הטיסות שאפשר למרות כל אלה, סיכם ראש מחלקת מטען ונוסעים, יהושע מרש: 52 היה לערוך במשך הלילה אם נקח בחשבון את התנאים בהם קבלנו על עצמנו את מבצע ׳אבק׳ והאמצעים המועטים אשר הועמדו לרשותנו, ניווכח שבכל זאת היה מאמץ עובדינו מתמיד, ולו היו מתמלאות דרישותינו בהתאם לצרכים שלנו בכל עת, היינו יכולים 53 להגיע לתפוקה גדולה ויעילה תוך התאמצות ובזבוז כוחות קטנים יותר אולם, גם כך היו ההישגים ניכרים. בסכמו את הפעילות במבצע ״אבק״ למן ראשיתו ב באוגוסט ועד סיומו ב מ״אבק״ ל״אגרוף״ 359 מעקרון לרוחמה 3,187 בדו״ח מפורט, החתום על־ידי ״תאומי מבצע אבק״)כך כונו הל אורבך וליאו גרדנר(, סוכמו מאפייניו של כל המבצע. במהלכו התמידו הצוותים לטוס בנתיבי הטיסה המוזכרים לעיל: מעקרון לרוחמה - בגובה הוא אכן נפגע מירי נ״מ מכללן לא הושלמו בגלל בעיות במזג־האוויר. המסלול ברוחמה, ״אבק אולם היה קצר מדי עבור הפעילות שבוצעה בלילה במטוסים כבדים מאוד. עובדה היא, ששלושה מטוסים עברו את המסלול לכל אורכו ונחתו מחוצה לו, ״אך למזלנו לא נגרמו כל אסונות.״ תאורת המסלול, שבתחילה היתה לקויה ביותר וגרמה לעיכובים בנחיתת המטוסים והמראתם, שופרה בהרבה במהלך המחצית השנייה של המבצע. מחשש להפצצות ליליות אף הקפידו לכבותה, כל אימת שלא נזדקקו לה עבור המראת מטוס או נחיתתו. לעומת זה המסלול 55 ב״אבק במהלך המבצע היה מחסור באמצעי תחבורה עבור צוותי האחזקה, שעבדו במשך היום על הכנת המטוסים לפעילות בלילה, וגם עבור הצוותים משדה התעופה עקרון ואליו. ככלל לא התנהל בתחילה תהליך הכנת המטוסים לטיסה בצורה מסודרת. הפיקוח, הבקרה והמעקב אולם, באלה חל שיפור במחציתו ; אחר הטיפולים שנערכו במטוסים השונים לא היו מסודרים השנייה של המבצע, עת הוכנסו טפסים מסודרים, אשר איפשרו שליטה גם בתחומים אלה. עם זאת צוין בדו״ח, ש״העבודה היעילה והמאומצת של עובדי ההחזקה בלילה בראשותו של ג׳מס קופר ראויה להערכה מיוחדת.״ במהלך המחצית השנייה של המבצע שופר בהרבה גם הקשר בין המטוסים לבסיסים, אולם הקשר בין הבסיסים לבין עצמם היה טעון שיפור ניכר, בעיקר מפאת המחסור במשדרים ארוכי־טווח. למרות המודעות לצורך לשנות את התדרים )״התכפים״, כפי שכונו אז( כדי למנוע האזנה והפרעה, לא נעשה דבר בתחום זה — למרות שמפעם לפעם היו הפרעות של המצרים באותם התדרים, והיה ברור שהם מאזינים להם. מבחינת שיבוצם של צוותי האויר לטיסה, נמצא תוך כדי הפעולה, שקביעת שלושה צוותים לביצוע הטיסות בכל לילה על ארבעה מטוסים המוכנים לפעולה היא הדרך הטובה ביותר להשגת תוצאות טובות. כל איש צוות שובץ לפעולה למשך לילה אחד מכל שלושה לילות, וכך התאפשרה מנוחה נכונה לצוותים מבלי שיתערער מצבם הבריאותי. זאת ועוד. כעבור זמן קצר, משהכירו הטייסים את נתיב הטיסה, שבסך הכול היתה גם קצרה, לא נדרש לצרף לכל טיסה נווט, ואלה הופנו לסייע לקציני המבצעים בעבודתם. הסיוע היה חשוב, כיוון שקציני המבצעים וגם מכווני המטוסים נשק ; דלק ; * סוגי המטען כללו: מזון סולר ; טון מעקרון לרוחמה הועברו אנשים ממטה ״יפתח״, ממטה חזית הדחס, מ״קבוצי גוש תחמה״, ממחלקת הקשר של החיל, מהשירות הרפואי, מחיל־התותחנים, מחיל־ההנדסה, ממוסדות ציבוריים וממשלתיים, עיתונאים וגם אורחים חשובים מחוץ־לארץ. מרוחמה לעקרון הועברו אנשים מחטיבת ״הנגב״, מחזית הדרום, מ׳׳קבוצי 54 גוש רוחמה״ ואף פצועים 360 גשר אווירי לעצמאות התקין של המבצע. הוצע איפוא ״לקבוע מפקד קבוע וקצין מבצעים קבוע,״ אשר יהיו בתפקיד ״לתקופת שרות של לא פחות משלושה חדשים.״ קבוצת הפריקה של המטען שפעלה ב״אבק ובסדר מופתי.״ לעומתה התנהלה פריקת המטען ב״אבק מקצועיותה של קבוצת הפריקה שם, ובכך נגרם עיכוב נוסף בקצב המבצע. כדי לשפר מצב זה שכרו באורח ניכר. אין ספק שעבודתם של אלה, ושל כל עובדי הקרקע האחרים ברוחמה, הושפעה גם מהעובדה שתנאי המגורים שלהם שם היו קשים, ומקומות לינתם לא היו ממוגנים. הם נאלצו וגם כאשר לא שמרו, לא ; לעבוד במשך כל הלילה ולהשתתף במשמרות השמירה במשך היום יכלו לנוח כראוי מפאת האזעקות. כתוצאה מכך סבלו מעייפות רבה וממוראל נמוך. בסיכומו של דבר כתבו גרדנר ואורבך: מבצע ׳אבק׳ הוא אסטרטגי, אשר סיפק את התשתית הלוגיסטית למערכה על הנגב. ללא היתרון הצבאי, שהושג על־ידי המבצע בהמשך החזקתם של המשלטים השונים ושל נקודות ההתיישבות בנגב וחיזוקם של הכוחות שהיו שם — היה המצב קשה ביותר, אם לא בלתי אפשרי. הההשפעה המורלית של הרכבת האווירית שלנו, אשר מטוסיה עברו מעל עמדות האויב כל הלילה וכל לילה חייבת להילקח אף 56 היא בחשבון כאחד הגורמים לסך־כל ההצלחה במאמצי המערכה על הנגב הערכת משמעותו הכוללת של מבצע ״אבק״ באה לידי ביטוי ממצה גם בספרו של ש׳ טנאי, : ״הטונות של אספקה, של ציוד, של כוח, של מצב רוח, שהועברו הארץ הכתב הצבאי של עיתון בלילות במטוסי הכסף — עושים את שלהם. אנשים נועזים, אמיצים - אחים בני הארץ והגולה, טייסים וחיילים רגלים, חברו יחדיו למאמץ אחד. זו היתה משמעותו של מבצע להערכות אלו מצטרפת גם הערכתו של ברזנר: 57 המטוסים הליליים.״ מלבד העזרה הממשית שהוגשה לנגב במשך מבצע ׳אבק׳ נמצא שליכולתו לפתור בעיה לוגיסטית ניתוסף ערך מדיני וצבאי חשוב כלהלן איפשר לדרגים המדיניים והצבאיים שלא להסתבך במערכה מוגבלת, שעלולה היתה גם להתרחב, לשם העברת שיירות אספקה לנגב בחופש פעולה לקבוע היכן יהיה המאמץ האסטרטגי העיקרי ולדבקות בתפישתו מבלי שבעיית הנגב תסיט אותו ממנה האסטרטגי יהיה בחזית הדרום ניתן היה להסתמך על מבצע ׳אבק׳ בהכנת 58 הנגב למערכה הצפויה בהופיעו בפני הוועדה לענייני חוץ וביטחון של הכנסת בדיון רחב על חיל־האוויר ב 1950 התשתית למבצע ״יואב״:• ״הרי עיקר הכוח והציוד הובא למבצע זה בדרך האויר, ואילולא יכולנו לעשות זאת זאת באותה מהירות בדרך האויר, יתכן מאוד שכל מצב הנגב היה שונה עם מ״ אבק״ ל״ א ג רו ף י׳ 361 סיום הקרבות. אם כוח זה היה צריך לפרוץ קודם כל את המעבר ואחר כך לעבור לפעולה, ברור 59 שיכולתנו היתה אחרת לגמרי.״ אחד האירועים שהעיב על ההישגים של הלהק מיד לאחר ההצלחה המרשימה במבצעי ״יואב״ ו״אבק״, היה התפוצצות מטוס הדקוטה קיבוץ יסודות. מטוס זה יועד להטיס אספקה לסדום ועל־פי הנוהל הרגיל הגיע לשדה התעופה פרד סטיבנסון — טייס שני, וולף פישר — נווט, ; בתל־אביב, מוטס בידי הטייס וילפרד קנטר וליאון ליכטמן - אלחוטאי. המטוס הועמס שם על־ידי מחלקת אספקה מוטסת של מטכ״ל/ אג״א ב ויימארס, שכאמור עסק רבות באיתורם ובהכשרתם של מסלולי תעופה בנגב, והיה לו חלק חשוב גם בהקשר של מסלולי מבצע ״אבק״. המטוס המריא לעבר סדום. סמוך מאוד לשדה התעופה בעקרון, בגובה באוויר, והכנף נותקה מהמטוס. כעבור זמן קצר נפלו המנוע והגלגל בצידו הימני, והמטוס נפל בסיבובים ״יותר ויותר קצרים ומהירים עד שהתרסק על הקרקע ועלה באש.״ הצוות והנוסע פרד סטיבנסון הועבר לבית־החולים הצרפתי ביפו, ; נספו. החללים היהודיים נקברו ברחובות 60 ונקבר בבית־הקברות הנוצרי שבמקום עם סיומו של מבצע ״יואב״ התפנה חיל־האוויר לגיבושן ולהשלמתן של התוכניות להתארגנות ולהתבססות ולהתאמת המבנה הארגוני על־פי לקחי העבר ועל־פי יעדי העתיד - ובכלל זה ביסוס הלהק לתובלה אווירית והגדלת מצבת מטוסיו. ב שנה לפרסומה של תוכנית רמז־שמיר )שבה פותח ספרנו(, פרסמו מפקד חיל־האוויר, אהרון רמז, וסגנו היימן שמיר, תוכנית מפורטת מאוד להשלמת התארגנותו של החיל. התקציב 61 שנדרש להשלמת התקן של חיל־האוויר עמד על סך שינוי ארגוני חשוב בא לביטוי גם בהחלטה למנות למן האוויר: היימן שמיר - כסגן מפקד החיל לאוויר )סמח״א(, ודב כנרתי - כסגן מפקד החיל 62 למנהלה )סמח״מ על רקע השינויים הארגוניים הללו בחיל־האוויר וה״הפוגה״ שהשתררה במבצעים, החל החיל להיערך להכנת פעולתו במסגרת התוכנית לשחרור הנגב כולו. מרכיב מרכזי בתוכנית זאת היו מטוסי הספיטפייר שנרכשו בציכיה, ושרק שלושה מהם, כזכור, הגיעו בינתיים לארץ. כמו במבצע ״בלק״, גם הפעם עלה הרעיון להטיס את המטוסים בתוך מטוסי התובלה, ושוב התעוררה התקווה, שאולי יש סיכוי לחדש את הפעולה האינטנסיבית שהיתה בתקופת הפעילות בזאטץ. ללהק היתה צפויה איפוא עוד מלאכה רבה - מה גם שתוך כדי כך הוטלו עליו עוד כמה טיסות אזרחיות. בין לבין עסק מטה־הלהק גם בארגון שורותיו ובמיסוד מערכות יחסי הפעולה בינו ובין שדה עקרון ובינו ובין מטה חיל־האוויר. בינתיים, עד לקביעת הדרגות, הורה רמז ב של נקבעה חובת ענידת סרט בתוך היחידה ומחוצה לה, אולם הודגש ש״אין סרט זה מבטל את הדרגות הזמניות והמקומיות *של יחידות שהנהיגו דרגות כנ״ל״, וכי רק עם היציאה מהיחידה ״יש להחליף את סמן הדרגה 63 בסרט הכחול.״ 362 גשר אווירי לעצמאות תיל האדיר לישראל מטה להק ת דבלה יאדיר יו! לתא לנובמבר 25ה ספקיי בזה הנבי פד נ? ין אותך דאת חברי ׳מ-פטה חיל האדיר למסכת הצוותות של להק תובלה אויריח לכבוד יד חיל האויר וסיום מבצע •אב?". המסכה על, 1948 nsv בא לראות הזמנות אלה בזוגיות מפקד הלהק למפקד החיל: ״לכבוד יום השנה להוסד חיל-האויר וסיום מבצע יאבקי״ חלק שלישי מלהק לטייסת ״מה שאגו משתדלים לבנות כאן הוא לא חיל תעופה בלבד אלא חיל תעופה ישראלי ולא יתכן שבחיל כזה חליפת המכתבים בין המחלקות תעשה לא בשפה העברית 1, מפקד טייסת מוד> אלון 364 גשר אווירי לעצמאות ״עברו פרק יא הזמנים ה׳טונים׳ של זברה״ ״הפעם לא יעזרו להם שום איומים ומרידות״ בעקבות נחיתת־האונס של זוג מטוסי הספיטפייר ברודוס במהלך הטסת מטוסי הספיטפייר מצ׳כיה )מבצע ״ולמטה״( וההדים הרבים שהיו לאירוע זה באמצעי התקשורת גם לגבי השתתפותם של מטוסי תובלה גדולים בעלי מספר רישום אמריקני — הואשמה יוגוסלביה בשיתוף פעולה עם ארצות־הברית. גדע שוחט וצוותו הושמו במעצר־בית כמעט ללא כל מזון, ורק בהתערבותו של שייקה דן שוחררו. אולם שדה התעופה שם נסגר, מבלי שנקבע המועד 2 לחידוש הפעולה משם שוב התעוררה הבעיה כיצד להעביר את שאר מטוסי הספיטפייר. המטוסים נדרשו מיד, ופירוקם, אריזתם והובלתם בדרך הים עלולים היו להימשך כשלושה חודשים לפחות. סם פומרנץ הציע להטיסם בטיסה ישירה מצ׳כיה לישראל באמצעות הוספת שלושה מכלי דלק מיוחדים )במקום מכשירי האלחוט שהוצאו(, המגדילים את טווח הטיסה בשעתיים נוספות. אולם, בטיסה בתצורה זאת היה סיכון רב מפאת משקלו של המטוס - כ במטען מלא המטוס עלול לאבד מיציבותו, והמסלול בקונוביצה לא היה מן המשופרים, המאפשר המראה בטוחה עם מטען מעין זה. למרות זאת, מפאת הצורך הדחוף במטוסי קרב, אישר מטה חיל־האוויר את התוכנית הזאת - אם לא תאושר נחיתת ביניים ביוגוסלביה. פומרנץ חזר איפוא לפראג, ובעקבותיו, על־פי בקשתו ובקשת אבריאל, חזר גם בנימין קגן כדי 3 להמשיך בטיפול המנהלתי להטסת שאר מטוסי הספיטפייר בד־בבד עם רעיון הטיסה הישירה הועלה שוב הרעיון לפרק את הספיטפיירים ולהובילם במטוסי התובלה, כשם שנעשה הדבר במסגרת מבצע ״בלק״, שבו הועברו מטוסי המסרשמיט. ד״ר אוטו פליקס התבקש איפוא על־ידי מטה חיל־האוויר ללחוץ על ממשלת צ׳כוסלובקיה שיעמידו לרשות הפעולה שדה עם מסלול ארוך, כך שמטוסי התובלה יהיו מסוגלים לנחות בו ולהמריא ממנו, וכן להחיש את הספקת החימוש של מטוסי הספיטפייר ולשתף יותר את סם 3 66 גשר אווירי לעצמאות פומרנץ גם במשא־ומתן על רכש מטוסי הספיטפייר. בעקבות זאת דיווח פליקס ב מ״עופרי״ לחי יששכר ולשאול מאירוב: מנסים להשיג רשיון לעבודה בשדה החדש... מקוים שסם יוכל לעבוד כאן חפשי, אן בלי רשיון טיסה ובלי לווי בתוך עופרי; עשרו! אלפים מסמרים עבור היורקים מוכנים. היתר בעוד שבוע. אין סיכוי לחידוש אצל יורם. סיכויים חלשים אצל ברון 4 היורקים ואכן, הצ׳כיס הבטיחו להעמיד לרשות הפעולה תוך שבועיים שדה, שארכו יתאים גם לנחיתת מטוס סקיימסטר. כתוצאה מהבעיות שהתעוררו עקב נחיתות־האונס של מטוסי הנורסמן, החליטו מארגני הפעולה להביא מטוס דקוטה מהארץ, כדי להעביר בו - ולא במטוסי הנורסמן - את הציוד של הספיטפיירים מצ׳כיה ליוגוסלביה או למדינות אחרות. ואכן, בדו״ח מ הבלקים. השלטונות הזהירו שאם ישנה העניו שקרה בזברה הס יפסיקו פעולה זאת מיד. הבלקים דרושים בכדי להטיס את חלקי היורקים, תחמושת וכמו כן את היורקים עצמם.״ עם זאת חזר קגן והדגיש כי בצ׳כיה ״בדרך כלל יש קושיים רבים. אין לצירות השפעה על החוזים השונים. הצ׳כים עושים קושיים על כל צעד. יכול להיות שזהו קו פוליטי שלהם שאנו עדיין לא רואים אותו. הס מאשימים אותנו בזה שנגלה הענין בזברה: אנשי ל.ת.א. גרמו לכל הצרות: 5 שוק שחור, זונות, שכרות וכו׳.״ בעקבות אזהרת הציכים הוחלט שלקראת הפעלת השדה החדש יינקטו אמצעי זהירות חמורים במיוחד, ויוסבר לצוותי האוויר עוד קודם צאתם מהארץ, ״שעברו הזמנים ה׳טובים׳ של זברה, נגמרו ושלא תהיה להם רשות לעזוב בדרך כלל את השדה ולצאת לעיר.״ ההצעה היתה שאם יתחדשו ה״בלקים״, יגורו אנשי הצוותים במחנה מיוחד, יקבלו אוכל והוצאות, ורק סכום קטן מאוד הנחוץ להם בתוך המחנה. בנימין קגן הדגיש כי ״הפעם לא יעזרו להם שום איומים ומרידות כי אמצעי בטחון אלה יישמרו על־ידי ככתבם וכלשונם. יש להסביר להם כי הפעם כל תשלומיהם המופרזים יופסקו.״ לדבריו, ״הגזבר של הצירות הסב את תשומת לבי כי החשבונות של זברה מגיעים לסכומים פנטסטיים של מליונים.״ הוא המליץ איפוא שכל אדם המגיע לצ׳כוסלובקיה, בלי הבדל ״עמדתו ומקצועו״, כולל צוותי להק תובלה אווירית, שלדבריו ״מספיק בהחלט בשביל בית מלון מדרגה 6 יקבל סך של ראשונה, אוכל והוצאות קטנות!״ ולהפסיק כל תשלום במטבע זר, כפי שנהגו לשלם לטייסי הלהק לתובלה אווירית. הצורך להקפיד מאוד על התנהגות הצוותים הודגש ביתר־שאת על רקע ההערכה, שבאה לידי ביטוי בדברי קגן: ״המצב הפוליטי בצ׳כוסלובקיה לגבינו אינו משביע רצון. יש לי הרושם הכללי שמצד אחד השתנה היחס של השלטונות אלינו ומצד שני אני קובע שבאופן בלתי פרופורציונלי הוגברה הרכישה הערבית בצ׳כוסלובקיה... אם נקח בחשבון כי גם המצרים, שהם הרוב בקניות האלו, מביאים לצ׳כוסלובקיה מטבע קשה ומסתובבים בצ׳כוסלובקיה באופן חופשי בדיוק כמונו. אין שום ספק שזה ישפיע גם על מצב הרכישה ״עברו הזמנים הטובים של זברה״ x ק חי ל אויר מטח. כללי לי י להק חיבלה אויגיו! ,-י 11^ וזג •יין >י לחל זז « א י ל ו י ז ל ו וס a ורץ P stp 3 בה ו י0 ו י דום נבר ג 5 ם יוקלר ג סקאלה BXD שלוש יבt yי1 « ^ 1 פר ידל 5 ,•» בה ן פ ו ו גסדן! א ט י ל ור קארל *נ 1 ד וברטט הרם ל % פט ה 3 קלקי די ל p כד קר DBI1 J0610 בג נ ום בן ו י ט ניזרון ל ליין ג גליי מס י גבר בוז ן י פטר ot»r כיין ז • לו י ז!סיסי ויש יזל אי־ גולו גוריו ן נור ר י י 500 0 ם וד י מורי( 0 י ז ליאן •ר י » » דאל ד,ר כרס נגי ס יואל פקס12.300 12.500 12.500 12..G00 500 12:.,500 20 '. 500 12*500 1 2(. 600 50 0 12 . 500 12.500 ו לז א ל פר ד לפטר מייאל גו 12:.0 3 ר ונר 19.0 00 פ ג, -,׳ 19V- ג י י סס ד ו נ ל י רוגד 19.- 19.- 10!.-- י פר י ז ן —ל 500,;121 ׳ גז .גן J מורי ס בד ר וברק לז ל•*יק ט יד ל אלי גן TK טי פאול לקבל נ י ו 9 מ מסר ן סד א ד ב 08 בוק נ ורה ין 0 a 0 poo בל יד גד ו נר ו י סו1 ש וילקוכיץ ז1a יל ו רמזי פרשס זז ברדס ז ן ג י ל בריא נד & י א ?פאר נ פגר ל י ב ל י ג א קפמרו פ קדל ל *ו י וולז ו ו יטע כ י ש ר ודלף V ו אבד דיס ל ו א יס סולטן מיכאל ו ו לטר 11 פרט י ן ר י י ל י א ו תל מלקול »0 ל ר י אדני *וני ד ו נלד פ י ל 0 ה ורד ס ורf ו י121.500 12!.;500 121.00 0 1 2(.; 50 0 121.1500 1 2;.: 500 1 2;. 500 1»,:500 500 12&500 12;. 500 12;. 5*00 1 2J..500 1 2f.,00 0 1 2!,:50C1 500 12(. 500 000 2 5[.:000 2 5(. 00 0 25(. 00 0 2 51,00 0 S5t.,00 0 25(,.000 251,000 £5^,000 12!.: 500 121. 50 0 500 121.. 50 0 133 3t-/0 0 0 ק גי ו בשם מפקד ד ל ״תשלום לטיסים״ 368 גשר אווירי לעצמאות ואכן, ב־ 7 שלנו.״ לאביגור, לחי ולאהרון רמז: בגלל התערבות מצרית רצינית מאוד, בוטלה אפשרות בלקים וגם טיסות ישירות של היורקים. כמו כן עלינו להפסיק את בל בתי הספר. תלמידים ישראליים יחזרו במשך ימים מספר. תלמידים אהרים ימשיכו עד גמר סידורים פורמליים הקשורים עם העברתם ארצה. משתדלים בכל האמצעים להשיג הסכם על העברתם של חלק לפחות של יורקים לעזוב בדרן החמישה 8 הקודמים חידושו של מבצע ״בלק״ להטסת מטוסי הספיטפייר נדחה לפי שעה, והצורך המידי במטוסי הלהק הלך איפוא ופחת. עם זאת, גם לפי התוכנית שמטוסי הקרב יטוסו בכוחות עצמם, היה ברור הצורך להעמיד כמה ממטוסי הלהק, כפי שהיה במבצע ״ולמטה״, בכוננות לטובת הסיוע בניווטם של מטוסי הקרב, וכן להובלת חלקי־החילוף והחימוש עבורם. יתרה מזו, באותה השעה הוטלה על הלהק גם המשימה להטיס את הנרי מורגנטאו. מבצע ״הנוי״ לא חלף אלא זמן קצר למן הטסתו של הנשיא חיים ויצמן מג׳נבה לארץ במבצע ״שחר״, ולהק תובלה אווירית נערך לביצועה של טיסה אזרחית שנייה. הפעם היה צריך להטיס מאירופה את הנרי מורגנטאו, יושב־ראש המגבית המאוחדת בארצות־הברית, לשעבר שר האוצר של ארצות־ הברית. במחצית השנייה של חודש ספטמבר הנרי מורגנטאו בגיוס כספים למען מדינת ישראל, על פגישתו עם ג׳ימס פורסטל, שר ההגנה של ארצות־הברית, על ידידים חשובים שיש לו בקנדה, ועל כך שהוא מעוניין לבוא לביקור בארץ )״לקנות פה אדמה ובית ולשוב לפעול באמריקה,״ כפי שכתב בן־גוריון ביומנו(, אם הוא, בן־ בעקבות זאת, ככל הנראה, הורה בן־גוריון לארגן את הטסתו של מורגנטאו 9 גוריון, יזמינו לארץ. המשימה הוטלה על הלהק לתובלה אווירית, ולמרות היותו שרוי בפעילות מסיבית במסגרת מבצע ״אבק״ ובהכנות לקראת ההפצצות במבצע ״יואב״ - פתח בהכנות קדחתניות לארגונה של הטיסה, אשר כונתה מבצע ״הנרי״. כמו במבצע ״שחר״, הוחלט גם הפעם לערוך את הטיסה הזאת במטוס הסקיימסטר של רלף קוקס, שהמשא־ומתן לרכישתו טרם הסתיים. תוך כדי ההתכוננות לפעולה כתב רמי טייבר, מרכז פעולת חיל־האוויר בג׳נבה, ב לרלף קוקס בפיטסבורג פנסילבניה, וביקשו להגיע לארץ לסיכום סוגיית רכישת המטוס. עוד כתב במכתבו: אני רק רוצה לציין כי הדו״חות אינם מעודכנים, מאחר והיו כמה סיבוכים תודות לשינויים בנסיבות ואנו נצטיד להסכים על אופן קביעת התשלום לתקופה המתחילה מן היום בו הפסקת לטוס. בנוגע למר ג׳והנס: הוא לא הציג ״עברו הזמנים הטובים של זברה״ 3 69 איזושהיא הצעה, כמו גס לא הגענו לאילו שהן החלטות. הוא רק מסר לנו בשמך שאתה מוכן למכור את המטוס וכי אתה מעוניין בהצעת מחיר. אנחנו מסרנו לו הצעת מחיר ואז, הגיעה התשובה שאתה לא מוכן למכור את המטוס. בנוסף לכך, לא נעשה שום שימוש במטוס, כפי שאתה יודע מפאול קמפוס Paul Campus) 10 בכל מקרה, נבהיר את המצב כאשר ניפגש בינתיים, כאמור, נמשכו ההכנות להטסת מורגנטאו. אמנם היתה זאת טיסה אזרחית שנייה, אולם כשם שבטיסה הראשונה היה צריך לארגן כמעט את כל הדברים מבראשית — כך היה גם הפעם: לאחר מבצע ״שחר״ הוצאו ממטוס הסקיימסטר כמעט כל אותם הדברים החיוניים, אשר הותקנו בו לקראת הטיסה האזרחית, והמטוס שולב במבצע ״אבק״. היה צריך איפוא לדאוג שוב לריהוטו מחדש. על כך כתב דוד פליגלמן, קצין המנהלה של הלהק, שהשתתף כמלווה בטיסה זאת: הזמן הקצר שנתן גרם לקשיים מרובים ולמתח והתאמצות גדולים מדי מצד האנשים שטפלו בדבר... יש לקחת בחשבון כי היה צורך: להכשיר את המטוס מבחינה דקורטיבית פנימית )הכסאות ושאר הסדורים הוצאו לאחר פעולת ׳השחר׳(; להכשיר ולבדוק את המטוס מבחינה טכנית-, להכין את כל הנירות והמסמכים הנוגעים למטוס ולטיסה; להתאים את התלבושת ולמלא את החסרות; להכין צרכי מזון. עם זאת, ״מכל הסדורים צלע קצת ענין הכשרתו הפנימית של המטוס ונקיונו אשר לא היו לגמרי בסדר... יש לתת שהות גדולה יותר בהכנות לטיסות מסוג זה כל עוד אין קו תעופה קבוע, כי כל טיסה מעוררת בעיות משלה ודורשת עבודת הכנה מרובה ואחראית ביותר.״" בתוכנית למבצע ״הנרי״, אשר נכתבה על־ידי קצין התכנון הראשי של הלהק, נקבעה מטרת המבצע: ״העברת אישים חשובים במסע הלוך ושוב מעקרון, מדינת ישראל לפריס צרפת.״ מטוס הסקיימסטר, בסימון 17 ההמראה מעקרון תוכננה ל־ 12 בליון נקבע כשדה לנחיתת־חירום בדרך מעקרון לפריס הגעה לשדה התעופה לה־בורג׳ה בפריס בשעה ; באוקטובר בשעה חזרה לארץ בשעה ״היו הרבה דחיפות מרפקים כדי להימנות על צוות הטיסה,״ כתב לימים גורדון לוויט, שכן ״חוץ מן ההיבט החלוצי של הטיסה עצמה, לילה במועדוני הסטריפטיז בפריס יתקבל בברכה, לאחר הצנע של ישראל.״ הוא הופתע להיווכח כי למרות שלא היה, כדבריו, ״חלק מה׳לובי׳ למען חברת התעופה״ - שולב כקברניט בטיסה לפריס וכקצין ראשון בחזרה, ונורמן מוניץ כקצין ראשון בטיסה לפריס וכקברניט בחזרה משם! פרדי ויינבלט - קצין שני, שמואל גולומב ורוברט סיטרון - נווטים, הרברט בורנשטיין ובן סקלאר - מהנדסים, פאול דנסקי וליאו פלדמן - אלחוטאים, סיי כהן - אלחוטאי מדריך, נתן שלמה - טבח, ושתי מארחות 370 גשר אווירי לעצמאות - לאה ברבש ונורה שרף.* כמלווה לטיסה נקבע, כאמור, קצין המנהלה של הלהק. חייט מקומי תפר לצוות מדים כחוליס־בהירים, ועל מדיהם של לוויט ומוניץ נתפרו ארבעה פסי זהב על כל שרוול, כנפיים רקומות בזהב וקישוטי זהב על הכובעים. כל אלה, לדברי לוויט, שיוו להם הופעה של ״אדמירלים ברפובליקת בננה.״ ביום ראשון בשעה התחבורה מבקש את גולדברג 13 אוציאניה להשגת נוסעים לארנון ואכן, באותו יום בשעה תדריך וארוחת ערב שם התייצב הצוות במטוס. על־פי תכנון מוקדם צורפו לטיסה גם נוסעים, 14 אשר שילמו דרך חברה אזרחית עבור טיסתם )״הרווחים הועברו לקופת הממשלה״ בסביבות השעה המטוס. הטיסה התנהלה על־פי התוכנית ללא כל אירועים חריגים, ונוסעי המטוס בילו את זמנם במנוחה או בקריאה. עם אור היום הלך והורע מזג־האוויר לרוחב נתיב הטיסה של המטוס: ענן חזיתי, כעין מסך אנכי מוצק, השתרע מפני הים ועד לגובה רב, ולפניו ״היה ענן מתגלגל, רותח, קוצף שהפך את הים לעיסה של גלים זועמים ורוחשים.״ לאחר שנכנסו לתוך חזית הענן, היתה המערבולת מתונה למדי, אולם לפתע הכתה בהם התזזית בכל כוחה הפרוע, כתיאורו של לוויט: היוגה זו מערבולת של כוח פרוע ובימי משוגעים של ועש. המנועים מחו, גוף המטוס נאנח והרק, מגבי השמשות עבדו כמטורפים, הגשם נשפך עלינו כמו מדוד רותח, הברד מכה בנו, כאילו גמר אומר לחדור דרך קליפת האלומיניום הדקה. שכבות קרח הופיעו ונעלמו כדוחות׳ רפאים. קומולו־נימבוס אחד העביר אותנו למישנהו, כקנקן יין. ברקים הבזיקו. אש ההתפרקות החשמלית חוללה ריקוד מאקאברי לאורן הכנפיים. עמדנו על סף אובדן השליטה במטוס, או קריעת כנף מהגוף... ידענו כי גורלנו מונח על כפות המאזניים. כמוצא אחרון הורדתי את כן־הנחיתה. הרעש גדל, כאשר זרם האוויר היכה וחדר דרך פתתי הכן... אז ״לפתע כאילו נלאו הענקים מאתנו, הושלכנו החוצה מצידה השני של התזזית אל שמיים 15 בהירים, שקטים מסבירי פנים. הכל נגמר...״ כך נמשכה טיסה שקטה לעבר פריס. אולם, בעקבות מזג־האוויר הקשה צרך המטוס דלק רב, ובניגוד לתוכנית המקורית נאלצו לנחות לתדלוק בליון. נחיתת המטוס שם עוררה תמיהה וסקרנות מלוות בחשד, אולם הביקורת עברה ללא כל תקלות. התוכנית היתה לתדלק ולהמריא מיד, אולם תוך זמן קצר ביותר התברר שחברת הדלק מתעקשת לקבל את התשלום עבור הדלק רק בפרנקים, ורק לאחר משא־ומתן ממושך ומייגע)שבמהלכו התקשר פליגלמן טלפונית למשרד השמות הפיקטיביים, על־פי הסדר של השמות לעיל: גדעון לבבי, נתן אהרון, נתן כרמי, שמואל בךגיל, אברהם סיטרון, צבי זהבי, בנימין כהן, פסח צור, אריה שדמי, שמעון כהן, נתן שלום, לאה יורם. ״עברו הזמנים הטובים של זברה״ משמאל: הנרי מורגנטאו,!, נורמן מוניץ, פרד ויינבלט, שמואל גולומב בפריס על־מנת לטפל בבעיה( הסכימה החברה לקבל את התשלום בדולרים)על־פי שער החליפין הרשמי הנמוך(. התדלוק היה איטי ביותר, ופרק־זמן זה נוצל לארוחת צהריים לצוות ולנוסעים. העיכוב שם נמשך אמנם רק כארבע שעות, אולם הוא גרם לדחיית כל לוח הזמנים ב 16 כך התאפשרה לצוות, לאחר נחיתת המטוס בפריס, שהות ממושכת מהמתוכנן שם המטוס נחת בלה־בורזיה בשעה המכס נכח צבי דינשטיין, נציג המשלחת של משרד הביטחון בפריס. ביקורת המכס לא היתה קפדנית. המטוס אובטח לאחר הנחיתה על־ידי שני המהנדסים מהצוות, ולאחר מכן על־ידי ״משטרת האויר הצרפתית״. הטיפול במטוס ובנוסעים, אשר הופקד בידי חברת ״אוצאניה״, לא נעשה כראוי. לא טיפלו לא בנוסעים שהגיעו ולא במטענם, ובכך גרמו להתמרמרות רבה מצידם ולעיכובים מיותרים. גם לא היה כל ארגון מסודר של הטסת נוסעים חוזרים לארץ, ואף לא עדכנו אותם באשר לשינויים בלוחות הזמנים. הצוות נאלץ איפוא להסתייע בשירותיה של חברה צרפתית בשם ״אייר טרנספורט״, אשר קיימה קו תעופה לחיפה ושיתפה פעולה עם ״אייר פרנס״. חברה זאת אף סיפקה להם מנות מוטסות לדרך חזרה, ונשיא החברה הביע את בפגישתו עם גולדברג, הקונסול הישראלי 17 נכונותו לשמש כסוכן של חברת ״אל־על״ בפריס בצרפת, הביע פליגלמן בפניו את מורת־רוחו הרבה מהטיפול הבלתי מתאים שלו זכו בהגיעם לפריס, וביקשו לדאוג לתשלום עבור הדלק למטוס ולכך שחברת ״אוצאניה״ תעשה את המוטל עליה. זה קבל על חוסר תקציב ועל שלא עודכן בפרטים החיוניים של הטיסה. פליגלמן ציין 18 במיוחד ״את היחס הטוב והעזרה המרובה שהוגשה לנו ע״י אנשי אוסקר 372 גשר אווירי לעצמאות לאחר שהנרי מורגנטאו, קורטיס בטיגר )נכדו של פרנקלין רוזוולט, לשעבר נשיא ארצות־ הברית(, נתן שטראוס, מאיר שטיגלס ואנשים נכבדים אחרים עלו למטוס, המריא הצוות מפריס בחזרה לארץ ב והטייס, נורמן מוניץ, החל להנמיך לקראת הנחיתה בעקרון. לפתע נסק המטוס בזווית חדה כלפי מעלה. התברר, שהאורות שנראו מהמטוס לא היו אורותיה של תל־אביב — אלא של הטיסה נמשכה עשר שעות וחצי, והמטוס נחת בעקרון. בתחקיר הטיסה ציין 19 אלכסנדריה מוניץ במיוחד את בעיית המשמעת של אנשי הצוות: הנני מרוגז מאד לשמוע מהם ׳מדוע׳ ראני חושב אחרת׳ בתנאים רגילים לאחו שהנני מסביר להם פעולות מיוחדות שנקטתי. אולם מאחר ששמעתי מהם את התנגדותם למלוי פקודות ולאחר שהנני מודיעם לפעול בהתאם להוראותי — יש להשמע לדבר בלי כל דיבורים יתרים... רק לקברניט ישנה המסגרת הכללית של הטיסה ולמרות שפקודותיו לצוות יכולות להיות בניגוד לנוהג ולחוקי הצוות - יש לבצעם, היות וזה הכרחי בהתאם לתכנית ולמסגרת הכללית של הטיסה. כקודמתה, הניחה אף טיסה זאת כמה יסודות בארגונה של התעופה האזרחית. על סמך הלקחים פורטה שורה של המלצות לקראת הטיסות האזרחיות של חברת ״אל־על״: להודיע על לתאם מראש עם שדות תעופה מרכזיים )כמו ניקוסיה, אתונה, ; מועד הטיסה מבעוד מועד אג׳קיו, רומא, מארסיי ופריס( ולקבל את האישור - לא לטיסה מיוחדת, אלא לתקופה ארוכה - לנחות בהם אם יהיה צורך לנחיתת חירום החברות ״שלי׳ או ״סוקוני ואקום״( ולקבלת שירותי אחזקה למטוס — כל זאת באשראי! כן הומלץ לקבוע את מארסיי כתחנת מעבר עבור טיסות לפריס בעתיד, ובכך להבטיח רזרבה להתקשר עם חברה המסוגלת לטפל במטוס, בנוסעים ובמטען וכן בארגון ; גדולה יותר של דלק הנוסעים חזרה לארץ! לדאוג שאבטחת המטוס לאחר הנחיתה לא תיעשה על־ידי אנשי הצוות ; העייפים מהטיסה! להכשיר את הצוות ״לתפקידי טיסה אזרחית וכל הבעיות הקשורות בה״ להכשיר היטב את האלחוטאים לפעולה בתחום התעופה האזרחית! לשפר את השירות ואת התנאים לנוחיותם של הנוסעים! ולהכשיר במיוחד נשים מתאימות לתפקיד ״המטפלות״ Hostesses) הקשורות בטיסות מסוג זה ואין צורך בסוכן משנה. כי מסירת הטיסה לסוכן משנה מפחיתה עם זאת סיכם פליגלמן: 20 את מספר הנוסעים אשר באפשרותנו לקבל.״ הצלחנו ליצור אוירה ישראלית יפה ומלבבת ביותר. ההרגשה הכללית היתה כי לוקחים אנחנו אתנו כברת ארץ מישראל ומעתיקים אותה זמנית לפריס, ולהיפך בו ברגע שעלו האורחים החשובים על המטוס מיד הרגישו באוירת הארץ. מר מורגנטאו ומלוויו וכן שאר הנוסעים הביעו פעמים מספר את שביעת רצונם הרבה מסדרי המטוס הנוחים, השרות והיחס הטוב, אשר ממנו הם נהנו ואשר השווהו לשרות בחברות תעופה בעלות שם עולמי. ״עברו הזמנים הטובים של זברה״ 373 משמאל: סיי כהן, פול דונסקי, פרד ויינבלט, קורטיס בוטיגר, הנרי מורג נורה שרף, ליאו פלדמן מיד לאחר הגעתו יצא מורגנטאו לרחובות, לפגישה עם נשיא מדינת ישראל, חיים ויצמן, ועל־פי התוכנית היה אמור להתארח אצלו במשך ביקורו בארץ. ב־ גוריון, וזה תיאר בפניו את המצב הצבאי בחזית! בן־גוריון הגדירו ביומנו כ״יהודי נאיבי, ישר באותו היום התפרסמו בעיתוני הארץ דבריו של מורגנטאו, ובין השאר - כי עמידתה 21 וטוב.״ האיתנה של מדינת ישראל במלחמתה נגד הערבים העלתה בהרבה את כבודם של יהודי אמריקה; הוא הוסיף כי ״אמריקנים רבים משווים את מלחמת ישראל לעצמאות, לימיה הראשונים של מלחמת אמריקה לעצמאות, שעה שג׳ורג׳ ושינגטון עמד מול כוחות שעלו על ובאותו 23ב 22 כוחותיו הוא בהרבה...״ 24 יום אף הוקם בחרבת בית־פאר יישוב על שמו )תרגום שמו מלועזית( בשם ״טל־שחר״ בפגישתו עם בן־גוריון אף מסר לו בשמו של ויצמן, ״שהוא רוצה להתפטר כי לא משתפים אותו 25 בענינים.״ מבצע ״הנוי ב ואכן, עד אז הלכו ונשלמו הכנותיו של הלהק להטסתו של הנרי מורגנטאו לפריס 26 לפריס.״ במבצע שכונה ״הנרי 374 גשר אווירי לעצמאות ראשון־נורמן מוניץ וקצין שני - ריי קורץ.* כאחראי לליווי הטיסה נקבע מיכאל קולנשר, קצין המנהלה של עקרון. על־פי תחזית מזג־האוויר נלקחה בחשבון האפשרות שהם ייאלצו לנחות 27 במארסיי לצורך תדלוק בהתאם לתוכנית הגיע הצוות לעקרון בשעה תחושת קברניט המטוס היתה שבניגוד לטיסות הקודמות, לא ניתנה הפעם ״לטיסה חשיבות מספקת״: לא הוקצו די עובדי קרקע לארגון הנחוץ, מועדון הקצינים לא הוכן להגשת הארוחה לצוות, המקרר לא הועמס על המטוס ולא נקשר, ״הדרמות והרשיונות״ לחברי הצוות ותעודות הנוסעים והמטען לא הוכנו מבעוד מועד, וחלק מהנוסעים עלה למטוס קודם שהושלמה הכנתו ובכך הפריע לעבודת הצוות. בעקבות כל אלה המריא המטוס באיחור של דקות למן ההמראה הוחזק המטוס בהאפלה. הדיילות החלו להגיש אוכל לנוסעים. לאחר חמש שעות, שבהן היתה הטיסה די שקטה, נכנס המטוס במשך כמה שעות ״לסופת אויר בינונית שהיתה מלווה בקרח, שלג וגשם כבד.״ לעומת זאת, הטיסה בין מארסיי ולה בורג׳ה היתה שקטה מאוד, ובמהלכה הוגשה ארוחה נוספת לנוסעים. עיקרו של דבר, כדבריו של קברניט הטיסה מוריס קאופמן, ״במשך כל זמן הטיסה האכילו את הנוסעים במאכלים קלים ומשקאות. התחשבו כל הזמן בצרכי הנוסעים ובנוחיותם. למרות הסופה הביעו את שביעות 28 רצונם המלא מהדרך...״ בלה־בורז׳ה לא המתינו נציגי ישראל לצוות, ולאחר שחיכה שם מספר דקות, הושארו המהנדס והטבח לאבטח את המטוס, והשאר פנו לכיוון משרדי ״אייר פרנס״ בפריס, בהניחם ששם הם עשויים לפגוש מישהו המעודכן באשר להגעתם. ואכן, מאוחר יותר, בשעה פגשו שם את הנציגים, שהיו אמורים להמתין להם בשדה התעופה. קברניט המטוס, מוריס קאופמן, הבהיר להם שאינם יכולים להמריא מיד לארץ, כיוון שיש צורך לטפל טיפול טכני הכרחי למטוס, לאפשר לצוות לנוח, וכן לקנות ציוד למוטות וציוד אחר שהיו ״נחוצים בהחלט להבטחת טיסה בטוחה יותר.״ הנציגים ״אשר חסרים כל מושג על צרכי המטוס והצוות... התייחסו... לצוות כאל זרים ומושפלים,״ לדברי הקברניט, לא הבינו מדוע אין הצוות יכול להמריא חזרה מיד לארץ. עד לקבלת החלטתם, במשך למעלה משעה, המתין הצוות, שטס כל הלילה, ללא שינה וללא ארוחת בוקר. רק לאחר דין־ודברים קשה ובאי־רצון מובהק הסכימו הנציגים להעביר לצוות את הכסף עבור ארוחת הבוקר שלהם. לצוות המטוס היו רשימות מפורטות של קניות שהיה עליהם לעשות בפריס, אולם מפאת ״קשיים כספיים שהיה צורך לראותם מראש — נסגרו החנויות לפני שאנשינו הספיקו לעשות דבר. כמו כן היה על קולנשר לרדוף אחרי נציגינו במשך שבע שעות עד שקיבל מהם כסף להוצאות הצוות.״ גם אז לא היה ברור אם על אנשי הצוות לשלם עבור לינתם בבית־המלון, שכן בטיסה הקודמת שולם החשבון עבור הצוות. קברניט המטוס, שלא היו לו הוראות אחרות, עמד על כך שהצוות ישלם — למרות שזה גרם ״לאי נוחות ולזעם לכמה מחברי הצוות שהיה עליהם ללוות מאחרים כדי לשלם אלחוטאי מדריך: סיי כהן: אלחוטאים: אדוארד צ׳ינסקי ; כן היו בצוות הנווטים: אלי כהן, משה בקויט וריכרד בלוך! מהנדסים: צבי בורנשטיין ויואל)רוברט( סלום! טבח: נתן שלום! דיילות: ליין קאופמן ולאה ברבש. ״עברו הזמנים הטובים של זברה״ 375 חשבון שלא התכוננו לו.״ במשך למעלה משבע שעות לא היה בשדה התעופה אף לא נציג אחד שיתאם את נקיון המטוס עם חברת ״אייר פרנס״, ורק בסיומן הוחלפו המהנדס והטבח שלא נחו ולא אכלו דבר, ״כשהם קפואים כמעט היות ולא דאגו עד אז להספקת 29 שומרים אחרים.״ גם ארגונם של הנוסעים חזרה לארץ לא טופל כראוי - למרות ההמלצות שהוגשו לאחר הטיסה האזרחית הקודמת. כשהגיע הצוות לפריס, נאמר לו על־ידי הנציגים שם כי אין כל נוסעים חזרה לארץ, ואולי יימצאו מספר נוסעים עד מועד טיסתם למחרת היום בשעה )זמן מקומי(. למחרת היום השכם בבוקר יצאו הטבח והמהנדס לשדה התעופה על־מנת להכין את המטוס לקראת הטיסה. שאר הצוות היה מוכן לעזוב את בית־המלון כבר בשעה מקומי(, אולם הם המתינו כשעה ורבע להודעה ״מנציגינו בקשר להכנות לעזיבה, נוסעים, הובלה, מזג אויר או כל דבר אחר העלול לעכבנו.״ כאשר הגיע הצוות לשדה התעופה, שוב חל עיכוב בהמראה, כיוון שהספקת המזון הנחוץ לנוסעים ולצוות לא הוזמנה מבעוד־מועד. הקברניט נאלץ ״לקנות עוד עוגות וממתקים להגשה בין הארוחות הקלות היות והנ״ל לא סופקו.״ מפאת ״ארגון גרוע ומסירת ידיעות בצורה לא מסודרת״ נותרו מושבים פנויים בדרך 30 חזרה לארץ בשעה דרך מארסיי וכרתים. מזג־האוויר בין מארסיי לכרתים היה סוער למדי, כדברי הקברניט: ״עברנו בקרח, גשם חזק, ופעם אחת נפגעתי על־ידי ברק.״ מפאת מזג־האוויר הקשה ששרר גם בעקרון לא נחת המטוס שם, אלא המשיך לרמת דוד ונחת שם בשעה ברמת דוד הוגשה לנוסעים ארוחה נוספת, ולאחר מכן יצאו באוטובוס לשדה התעופה בתל־ אביב לצורך בקרת המכס. שעתיים וחצי לאחר הנחיתה השתפר מזג־האוויר, והמטוס המריא למרות כל התקלות שיבחו הנוסעים את הצוות והודו להם ״על הארוח הנאות 31 לעקרון והשרות הנהדר,״ וחלקם אף העירו: ״זה טוב כמו ב׳אייר פרנסי, ו׳אפילו ט.וו.א. אינו נוהג כל כך טוב.״ כדי לשפר את היערכות הלהק לקראת הטיסות האזרחיות הבאות, המליץ קברניט המטוס, מוריס קאופמן, להכין מראש תלבושת עבור כל איש צוות אוויר, המיועד ״לעבוד בקו טיסה מסחרית,״ ולא לגרום לאי־נוחיות ״לצוות לפני כל טיסה בהתאמת תלבושות, דבר שגוזל כמה ימים ובסופו של דבר הן אינן מתאימות.״ יתרה מזאת, הוא הציע להחליף בכלל את התלבושות, שכן לדבריו ״האריג אינו מהסוג הנראה תמיד מגוהץ. הדוגמה אינה נותנת את החום הדרוש וכן אינה מונעת מיציאת חולצה מחוץ לחגורה״ - מה גם ש״החולצה הכחולה אינה מוסיפה למארחות חן נשיי ומראה מושך.״ כן המליץ להטיל על שירות הכלכלה של החיל לדאוג לכל הצרכים לכלכלתם של הנוסעים והצוות ולהעברתם למטוס שעתיים לפני מועד ההמראה. עוד הציע, שבגמר הטיסה לפריס יהיה שם צוות אחר לביצוע מידי של הטיסה חזרה לארץ, ואם אין הדבר אפשרי - ״לתת לצוות מנוחה של יום אחד ואם אפשר - יומיים,״ על־ מנת לתחזק את המטוס ולאפשר לצוות לנוח! ולהתיר שימוש בקרן, המצויה בידי הקברניט, 32 לכל הצרכים הנחוצים 376 גשר אווירי לעצמאות גורל שדות ״אבק״ - ״שעמום וירידת המוסר מצל הבחינות״ עם ההיערכות לחידוש הפעולה בצ׳כיה להטסת מטוסי הספיטפייר ועם ביצוען של טיסות ״הנרי״ טיפל מטה הלהק ביתר תשומת־לב גם בכל אותם הנושאים, אשר נדחקו לקרךזווית מפאת הפעילות המבצעית. בראש ובראשונה היה צריך לקבוע את אופן היערכותו של מטה הלהק לטיפול ולשליטה ביחידותיו בעקרון ובשדות ״אבק עם סיומו של מבצע ״יואב״ נותרו למעשה שדות ״אבק״ ללא ייעוד מידי. אדוארד קרבנוב, כתב בהקשר זה: ״אחרי נצחוננו ואחרי שהדרך לנגב פתוחה אין ׳ קצין הקשר של ״אבק כמובן כרגע צורך חיוני כל כך בתובלה האוירית כמו קודם.״ לפיכך ביקש מחיים פרידלנדר, קצין הקשר של הלהק, להעבירו לשמש כקצין קשר באחד משדות התעופה הגדולים או להיות אלחוטאי במטוס, כפי שהובטח לו, שכן, לדבריו: ״אני מרגיש את עצמי מיותר במקום הזה ולפי דעתי יוכל לשמש במקום הזה בתפקיד זה אדם בעל ידיעות יותר מצומצמות ממני. ואהיה נראה שמפאת חוסר 33 לממונים עלי אסיר תודה אם יעבירוני למקום המובטח לי מראש.״ הבהירות באשר לעתיד השדה לא הועבר קרבנוב מהמקום, אולם מפקד שדות ״אבק״, רפאל טראוב, אישר לו לצמצם את שעות הפעילות של התחנה. עובדי השדות נותרו איפוא, גם לדברי טראוב בדיון מטה הלהק, ב״חוסר עבודה ומעשה ובעקב זה שעמום וירידת המוסר מכל 34 הבחינות.״ עם זאת, למרות שטרם הוחלט מה יהיה גורלם של הבסיסים הללו, ומפאת הצורך להתכונן להמשך הלחימה, המשיכו בהכשרתו של מסלול נוסף בשדה ״אבק מזג־האוויר החורפי והגשם השוטף הקשו ביותר על אלה שנשארו שם, ופגעו 35 הוזכרה לעיל גם ברכוש ובמכשירי הקשר שנותרו במקום. ב בדו״ח של קרבנוב מאותו היום פורטו בעיות 36 אחרים, המצוידים ״בציוד מלא כולל מזרונים.״ 37 הקשר עם בסיסי החיל וקשיי הפעולה עקב חוסר התיאום עם פעולות הצבא הצבא יצא ועזב את המקום מבלי להודיע לנו. הוא קיצץ את חוטי הטלפון וע״י כך לא יכולנו להתקשר עם דורות)הקשו הטלפוני היה דרך המוכזיה הצבאית לפני כן(. עד היום אין לנו קשר טלפוני עם דורות - לא עזרו בקשותיו של מפקד טייטת הנגב ולף מוטטו ולא הועילו טענותיו. הוא גם הודיע זאת למבצעים במטה ח.א. - שום טענות לא הועילו ועד היום אנו נתונים ללא קשו טלפוני עם דווות. במחצית נובמבר שב קרבנוב ופירט את קשיי הפעולה בשדה התעופה, במיוחד עקב קשיי מזג־האוויר: הגשמים השוטפים חדרו לצריף ״פיקוח התנועה״, שם היו ממוקמים מכשירי הקשר, וגרמו להם נזקים ניכרים. בגלל הגשם החזק שירד באזור הוצפו הדרכים שהובילו לשדה, ובכך נמנעה גישת מכוניות למקום. עם זאת נמשכה כסדרה הפעלתה של ״תחנת האלחוט המקומית״ )כנראה ברוחמה( במשך עם הגורמים האחרים. לדבריו, ״קשר בין תחנתנו לטייסת הוקם עד היום היות ואין לנו חוטים בכדי לקבוע את הקו וחוץ מזה נודע לנו שהטייסת הנ״ל עוזבת את המקום ״עברו הזמנים הטובים של זברה״ 377 בשדה לבסוף הוא 38 כל שבוע באלחוטאי אחר משדה פירט את הדברים הנחוצים לו להפעלה תקינה של התחנה ב״אבק ״תנור קטן לחמום״, שכן לדבריו אנו האנשים היחידים כאן העובדים בלילה. עלי לדאוג למצרן זה היות ולא קכלנו כגדים חמים לחורף וכמו כן אין לנו אלחוטאים מיותרים שיכולים למלא את מקומם של אלה עלולים לחלות מתנאי הקור הנוכחיים - צריפנו מלא חורים ורוח פרצים נושבת בו... רק ב יהודה, מפקד אגף מבצעים של החיל, הורה על סגירתו המידית של בסיס ״אבק־ על העברת כל הציוד וריכוזו בהתאם להוראות ראשי המחלקות ; כל העובדים למחלקותיהם ועל העברת כלי־הרכב הממונעים למחלקת התחבורה המרכזית במטה החיל. ; הנוגעות בדבר על־פי הוראתו של יהודה, יועד ״אבק ברם, לא חלפו אלא 39 הקשר בו — לתחנת האלחוט המרכזית לכל בסיסי חיל-האוויר בנגב שלושה ימים, ומפקד אגף מבצעים הורה בדחיפות על ביטולה של הוראתו הקודמת. בפקודת התיקון הוא כתב כי שדה ״אבק וכוח האדם יש לחלק ו/או להחזיר בהתאם להוראות מפקדי האגפים והמחלקות הנוגעות, תוך באותו יום 40לעומת זאת הורה על סגירת ״אבק ; שיתוף עם מפקד ל.ת.א.״ הורה קצין המנהלה של הלהק על סגירת שדה התעופה באימרה ועל העברת הציוד והאנשים משם לשדה התעופה ברוחמה - חוץ מציוד הקשר המוחזר לשירות הקשר של החיל, וכבאי 41 האש החוזרים לעקרון אחד הגורמים לשינוי בעמדתו של מפקד אגף מבצעים מצוי, ככל הנראה, בדבריו של מפקד הלהק בדיון מטהו: ״רצינו אמנם להשאיר בסיס בנגב, ומה שיותר דרומה - כלומר אימרה, אולם מאחר שהודיעונו כי האויב העמיד תותחים במרחק קטן מהשדה, ועל־ידי כך מנע את הגישה לשדה,״ הוחלט לסגור את בסיס ״אבק נלקחו, אם לעקרון, ואם לבסיס ״אבק מרדר, ״כל ערך מבצעי־טקטי,״ ובמטה הלהק תוכנן להעביר את כוח־האדם משם לסדום מפקד שדות ״אבק״, רפאל 42 כיחידה מגובשת, עם פתיחתו של המסלול החדש שם)ראה להלן טראוב, הציע להמשיך ולהחזיק ביחידה גם בעקרון, שם תמשיך באימוניה מתוך מגמה ״להכין יחידה לדוגמא שתוכל לעבוד בכל התנאים כמו יחידת רוחמה, ותוכל להתחיל בעבודה יעילה בכל מקום תוך ניידות נוספות, יוכל מטה הלהק להוציא כאלה בעזרת בסיס עקרון, ואפשר יהיה אף להקים 43 בלהק ״אגף יחידות ניידות.״ ב בבסיס ״אבק התעופה בו, תוך שהוא מדגיש את הצורך ״למנוע בכל תוקף את השימוש במסלולים כדרכי 378 גשר אווירי לעצמאות תחבורה וכו׳ מאחר שתוך ימים מספר יתקלקלו ללא תקנה.״ הוא הציע להקים גדר מסביב לכל השטח, שאם לא כן ״עלולים לרדת לטמיון כל העבודה והכספים שהושקעו בהכנת מסלולים אלה.״ מפקד אגף המבצעים ביקש את תשובתו של ראש אג״ם באשר להצעה זאת עד במקום לפרק את .א. מוצאי שבת בינתיים, כבר למחרת היום, הורתה מחלקת מבצעים של 44 כל המבנים ולהעבירם מהמקום.״ הלהק למפקד ״אבק האנשים והציוד לעקרון, ועל כך ש״אנשי שדה רוחמה בהיותם בשדה עקרון יהוו יחידה אולם, ההעברה לא הוצאה לפועל 45 עצמאית בפיקוד וישארו תחת פקודו של מפקד רוחמה.״ בגלל קשיי עבירות ונגישות: בעקבות הגשמים הקשים, שפקדו את האזור, היה מצב הדרכים גרוע. רק ב הבסיס על כך, שמצב הדרכים מאפשר העברת היחידה מרוחמה. בעקבות זאת הוחל בביצוע 46 ההעברה עד סירובו של מטה המחוז לקבל על עצמו את האחריות לציוד בשדה ולשלמותם של המסלולים שם, הוטל על שירות הבינוי של החיל להעביר משם את שני הצריפים הקטנים, את מגדל הפיקוח ואת הבונקר. במכתבו למפקד אגף המבצעים של החיל שב קצין המנהלה של הלהק והתריע כי ״המסלול הישן נשאר ללא כל שמירה וטיפול ומכיוון שהוא נמצא ליד הדרך, בלי כל ספק ישמש מעבר לכלי הרכב העוברים שם ובמשך זמן קצר יתקלקל ויצא מכלל שימוש... מצב דומה יתעורר גם לגבי המסלול החדש לכשייגמר או באיזה שלב אחר של בניינו.״ הוא הציע איפוא להטיל את האחריות לשלמות המסלולים ״על שלטונות הצבא באזור או לגדר את בה־בשעה הודיע יצחק רבין, קצין המבצעים של חזית ד׳: 47 השטח.״ אין באפשרותנו להטיל על המחוזות את השמירה הטכנית וההנדסית על שדות התעופה, לדעתנו האחריות לכך היא על חיל האייי. לפיכן רואים אנו את החזית משוחררת מהאחריות הנ״ל - כל עוד לא הוצאו הוראות אחרות על־ידי 48 המטכל המשך קיומה של היחידה)שפעלה ברוחמה במסגרת מבצע ״אבק״( היה תלוי בראש ובראשונה בצורך של הלהק להשתמש בה לטובת התובלה האווירית לסדום, שנידון באותה השעה. הניסיון הרב, שרכשה יחידה זאת במהלך פעולתה במבצע ״אבק״, וההתייעצות שקיים מטה הלהק ״עם המחלקות הנוגעות בדבר״ היו ביסוד ההצעה לבניית ״יחידה הנשלחת מאת ל.ת.א. להקמת מנגנון לקבלת מטוסים בשדה חדש. הוא בנוי על חשבון מינימום של כוח־אדם עם מקסימום של בצוע בתנאים האפשריים.״ בהצעה זאת נאמר: אם יורד למקום השדה החמר וכה האדס הרשום לאחר גניו המסלול, הרי צרין להיות השדה מוכן כעבור ולמקסימום של כלכלה, ד. פריקה. ג. נספחת ליחידה במקום, בקשר ל: א. בטחון, ב. שמירה, הערה: א. באם ימצא שלחץ העבודה גדל או מצב הבטחון מחמיר הרי יש ״עברו הזמנים הטובים של זברה״ i H( 44jl4% יי/*י י״׳׳ י׳/׳ ״ ^ . J* /">«»' /-! '/'is* יי'•-׳ >״ to1>1 4.*,ן'״ י/. f >״ J ,../..־ If'"/ו״/••/* **י S1>> />! j•/Sf!t•* J•/• J.M 'it fy* •"׳ir ״ץ י f1״ jj'v *fn jo,! fj> ^1 ׳-׳יי- 'f*י־׳ lynyr: . Ct*f*n ^5׳1, י יי ״- י ׳- '׳״,י״'; י׳׳' ז־ג fr 1»./v ^ v/V ־ »-<< •A^A/* ftav v> joS w ־״ ׳ y»//4 Slrf AA » A fS/0 ינ ׳' ׳•/ ,.״,-י 4 ׳ • ״־/־ ׳ ״־״ * A- ) v "׳w ///ו, ״ ־ ׳ ^"•,*- J-Jו,יו י J jy IN, -", י׳׳־ */*?/'•י "־/ <׳ 7V n.2 /)׳,>>׳•׳ cjrljij. ג Cij» frtit! 1J« /(f. >l/A j •rljhtr n"* /״'/נ•׳ ( י/י/ר. jt-3 ־׳ ft). יל׳׳׳ ג//י ׳ י•'"- /יי׳ ,J י /* *>׳ ,/׳״,y ־ ^,׳ '״׳" י J •/. ־ צי המצב ב 380 גשר אווירי לעצמאות אפשרות לשנות את מספר האנשים העובדים בהתאם לדרישות ובצורת סיפוח. ב. הופש וההלפות יתכנו אם יעבוד הבסיס בשתוף עם הבסיס הראשי אשר 49 יוכל מדי פעם בפעם לספק החלפות בגלל מחלות, הופש וכר היחידה הניידת ותובלה אווירית לסדום בתחילת פעולתו של הלהק, במהלך מבצע ״בלק״, ראו את עיקר חשיבותו בקשר האווירי שבין הארץ ואירופה, אולם פעילותו במבצע ״אבק״ הוכיחה את קיומו של כר פעולה נרחב לתובלה האווירית אף בתחומיה המצומצמים של הארץ. אחד המקומות שהיו זקוקים לכך היה סדום 50- מקום נידח ומבודד, שמטוסי הנורסמן של גף גם לאחר סיומו של מבצע ״יואב״ נותר הקשר האווירי אמצעי יחיד לשמירת הקשר עם כאמור, כבר הוחלט עקרונית על הכפפתו של הגף ללהק, אולם ביצוע ההחלטה נדחה 51 סדום על־פי בקשת מטה הלהק בשל אי־יכולתו לארגן העברה מסודרת מפאת הפעילות המבצעית האינטנסיבית שבה היה שרוי. כמו לאחר מבצע ״בלק״, נותרו מטוסי הלהק לתובלה אווירית ללא תעסוקה מבצעית בסיומם של מבצע ״אבק״ ומבצע ״יואב״. נבדקה איפוא האפשרות להפנות את מטוסי הלהק לביצוע רכבת אווירית שלישית בתולדותיו - והפעם לסדום. כחלק מריכוז המאמץ ועל־פי ההחלטה העקרונית נערך מטה הלהק לקבלת גף הלהק למפקד אגף המבצעים של החיל, כי הם מוכנים לקבל את הגף תחת פיקודם. אולם, ככל גם52 הנראה מפאת קשיים פנימיים בתוך הלהק )כמתואר להלן(, חל עיכוב בביצוע ההעברה פגישה בנושא זה ב מבצעים לא הועילה. ב חיים פרידלנדר ממחלקת המבצעים של הלהק למפקד אגף המבצעים של החיל נאמר: ״אין כרגע כל אסמכתא או פקודה באשר לתקן המטוסים בשדה עקרון. ברור לגבי קומנדו 53 וסקיימסטר אך לא ברור מה לגבי הנורסמן ויתר המטוסים החונים בעקרון.״ אולם, לא היה בכך כדי לעכב את פעילות הלהק באשר להטסת האספקה לסדום. ב־ וב בודנקין, ראש שירות הבינוי של חיל־האוויר. הם נפגשו שם עם המפקד הצבאי במקום, עם ״מהנדס הצבא״ ועם ״חבר העובדים במגדל פקוח התנועה,״ ונוכחו לדעת כי לא ניתן לפתח את ״המשטח התחתי״ — אך ניתן לפתח את ״המשטח העילי״ לנחיתת מטוסי תובלה כבדים בכל מזג־אוויר. כדי להעביר את האספקה מהשדה לסדום החלו בסלילת דרך, והעבודה עליה היתה אמורה להסתיים תוך שלושה עד ארבעה שבועות. בינתיים הציע להמשיך בתובלה אווירית במטוסי נורסמן ודקוטה לשדה התחתון, והמליץ לטוס במטוסי קומנדו מעקרון לשדה העליון, המלצת קצין התכנון של הלהק 54 ומשם להעביר את האספקה במטוסי נורסמן לשדה התחתון התקבלה על דעתו של מפקד חיל־האוויר, והוא הפנה אותה לאישור המטה הכללי. ואכן, ראש אג״ם, אלוף יגאל ידין, אישר את הצורך בהקמת השדה, וביקש לדאוג לכך שהמסלול יוקם ״בהתאם לתכנית שאושרה. בצרוף כל המתקנים ההכרחיים, על מנת לא לעכב את ההספקה ״עברו הומנים הטובים של וברה״ 3 81 בעקבות האישור הוחל בהכשרת ״המשטח 55 האוירית הקבועה לסדום גם בעונת החורף.״ העילי״, ומפקד הלהק פנה למפקד החיל בבקשה להורות על העברת השדה בסדום לפקודתו הבלעדית של הלהק לשם תחילת העבודות. למפקדה של היחידה שם מונה רפאל טראוב, אשר ב־ 56 היה אמור להעביר לשם את ״הבסיס הנע״ - היא יחידת רוחמה, שמנתה בנובמבר ביקר מוריס קאופמן, קצין התכנון של הלהק, בסדום ונוכח לדעת כי המסלול העילי טרם מוכן לנחיתת מטוסי הקומנדו. הוא העריך כי הסלילה תסתיים עד 57 יהיה - לאחר שיבדוק שוב את המסלול - להתחיל במבצע כעבור ארבעה ימים בינתיים פורסמה באנגלית ב־ Saltpeter יתחיל בערך ב האוויר - ייערכו טיסות עד אשר תושלם הדרך בין המסלול העליון ובין המסלול התחתון. למרות התוכניות 58 מטוס נורסמן יעביר את האספקה מהמסלול העליון למסלול התחתון לפתוח במבצע ״לוט״ את הדרך הקרקעית לסדום, נמשכו ההכנות להכשרתו של שדה התעופה העליון שם. בדיון מטה הלהק סיכם מוניה מרדר: יתכן ובימים הקרובים תעשה הפעולה לכבוש סביבות סדום. אנו עוסקים בענין ההובלה לסדום ובגלל מצב השדה העילי אי אפשר לתת מאמץ גדול יותר מהנתן. באם הדרן תהיה פתוחה, אזי במקרה שתנותק או תנוקש נוכל תמיד 59 לספק את הצרכים הדרושים בדרן האויו למרות זאת, 60 ואכן, ב מפאת קשיי הנגישות למקום גם עקב בעיות מזג־האוויר, נמשכו הטיסות לסדום, ובמקביל נמשכה הכשרת השדה העליון. אולם, הכשרת השדה התמשכה מעבר למה שהוערך בתחילה, ולכן נמשכה הפעולה רק במטוסי דקוטה ונורסמן, בעוד הלהק ממתין לשיפור התנאים שיאפשרו את פעולתו לשם. בפגישת מפקד אגף המבצעים של החיל עם מטכ״ל/אג״א ב האוויר יערוך מדי שבוע שלוש גיחות בדקוטה לסדום, ובהן יוטסו כ בדו״ח הסיכום, 61 בנורסמן כל שהעביר רס״ן שליט למטה עורפי/חבל סדום, הדגיש כי ״למותר לציין כי הוצאות ההובלה באויר הן גדולות מאד ויש ע״כ לעשות כל מאמץ להקטין את השימוש בה עד כמה שאפשר... שדה התעופה הישן בסדום - ערכו השמושי יורד עם התחלת עונת הגשמים. יש ע״כ לאחוז סיכום זה עורר את ביקורתו של קצין 62 באמצעים מידיים להתקנת שדה התעופה החדש.״ המבצעים בלהק, וב קבלנו היום את מכתבו של מר שליט... למרות דרישותינו הרבות לא קבלנו עד היום את החלטתן בכתב באשר לאחריות המוטלת עלינו לאספקה לסדום. באם הנך עומד על כך כי הטיפול כיום בקשר לאספקה לסדום חל עלינו, לא ברור לצו מדוע לא הוזמן נציגנו לישיבה עם מר שליט בנדון, שהתקיימה ב־ 63 לקבל את תשובמך בהקדם 3 82 גשר אווירי לעצמאות ואכן, מפאת אי־היכולת לשלב בהטסה את מטוסי הקומנדו, קבע אגף המבצעים של החיל את נוהלי הפעולה של מטוסי הדקוטה של טייסת יועברו מעקרון לסדום במטוסי הדקוטה והנורסמן. עוד נאמר כי ״התכנית והבצוע לכל הסדורים הנ״ל )נוסעים ומטען( יעשו ע״י ל.ת.א פרט להבאת הדקוטות לת״א שייעשה ע״י נהלים אלה הושתתו איפוא במידה רבה על סמך הניסיון, שנרכש 64 מבצעים מטה ח.א.״ בהפעלת מטוסי הדקוטה במהלך מבצע ״אבק״. אולם נהלים לחוד —ומציאות לחוד: ב 65; בדצמבר נקבע כי טיסות הנוסעים בדקוטה לסדום ייערכו משדה דב שלוש פעמים בשבוע ולמחרת היום קבעה מחלקת המבצעים של הלהק, כי מ מטען ונוסעים לסדום על מחלקת מטען ונוסעים של הלהק. בניגוד לתיקון הקודם נאמר שוב, כי הובלת הנוסעים לסדום תהיה מעקרון — ולא משדה דב, וכי הנוסעים יקבלו כרטיסי טיסה 66., במרוכז ממטה הלהק ביפו, כפי שנהגו במבצע ״אבק׳ במקביל לקביעת נוהלי ההטסה לשדה התחתון נמשכה העבודה על הכנת השדה העליון לנחיתתם של מטוסי קומנדו ולהכשרתה של הדרך משם. ב־ החיל ללהק ש״היחידה הניידת״ שלו, הנמצאת בעקרון, תעמוד ״הכן לשם העברה לשדה העליון בסדום.״ העברתה לשם היתה תלויה בחוות־דעתם של נציגי הלהק ושירות הבינוי, אולם, כבר ב־ 67 שביקרו בסדום, באשר למידת התאמת השדה לפעילות המבצעים, דן טולקובסקי, כי מנתוני מטכ״ל/אג״א עולה שבניית הכביש בין השדה העליון לבין השדה התחתון בסדום תסתיים תוך שבועיים־שלושה. לפיכך סוכם עם מטכ״ל/אג״א שאין להפעיל מטוסי קומנדו להובלה לסדום כל עוד לא הושלמה הדרך. ממילא לא היה צריך, לפי 68 שעה, להעביר לשם את היחידה הניידת של הלהק בעקבות זאת הורה קצין המנהלה של הלהק ב של אנשי הלהק ביחידת ״אבק תתעורר מחדש שאלת הקמת יחידה ניידת לסדום, תורכב יחידה זו מתוך בסיס עקרון ותשלח לתעודתה.״ במקביל הוחזרו כל האנשים, שלא נכללו במסגרת הלהק, ל״שרותים השונים אולם ב 69 שדרשו אותם.״ להלן( וסיום פריסתה המתוכננת של טייסת ״הנגב״)טייסת מס׳ - הורה אגף המבצעים של חיל־האוויר למפקד הלהק להרכיב מיד את 70 ראשון היחידה הניידת של הלהק, והודיעו כי מיקומה עלול להשתנות מפעם לפעם על־פי הוראות האגף. פעילות היחידה תתרכז במתן שירותי קרקע לכל סוגיהם לטייסות בעת פעולתן המבצעית במרחבי הנגב. באשר ״למכונאים, גופנים, חשמלאים משקים,״ הוצע שהטייסות תספקנה את אנשיהן לפי ״ראות עיני מפקדי הטייסות.״ באשר לאחריות ולסמכות נאמר: מפקד היחידה יהיה אחראי לשמושיות השדה על שרותיו בכל עת פעילות הטייסות הנ״ל מבסיס היחידה הניידת. בידי מפקדי הטייסות הנדונות יהיה הפקוד המבצעי על אותם המטוסים המשתייכים לטייסותיהם שיופעלו מהבסיס הנ״ל. על קצין קשור חזית ד׳ ומנהל אפסנאות לברר את אפשרות שכון היחידה בבאר שבע עם שלטונות הצבא. בכדי למנוע תקלות בשכון היחידה יש להקציב מיד מספר מספיק של אהלים. אספקת מזון ליחידה ״עברו הזמנים הטובים של זברה״ 383 וגעשה ע׳יי הצבא בבאי שבע. מנהל אגף מנהל וכוח־ אדם יודיע תוך מעת קבלת פקודה זו על הרכב היחידה למפקד אגף מבצעים... למסמך זה צורף גם תקן ציוד, שהוכן בזמנו עבור היחידה הניידת של הלהק על סמך הלקחים אולם, בתשובה לכך השיבה לו מחלקת מבצעים 71., שהצטברו במהלך הפעילות במבצע ״אבק׳ של הלהק, כי ״היחידה הניידת של ל.ת.א פורקה לפי הוראותיך ואנשיה משרתים בשירותים בעקבות זאת הורה דן טולקובסקי לאגף מנהל וכוח־אדם לעבד תקן 72 השונים שדרשו אותם.״ כוח־אדם וציוד ליחידה הניידת, להוציא פקודת מבנה עבור יחידה זו - אך לעכב את 73 המינויים הקשורים בהקמתה ״להפסיק כל עבודה נוספת״ - ״רוב העגודה היתה לשוא״ בינתיים נמשכה הפעולה בסדום להכשרת המסלול העליון לנחיתת מטוסי הקומנדו. בביקור של נציגי הלהק ושירות הבינוי של החיל ב קטנה של מלח, דבר שאינו מאפשר ייצוב מלא של הקרקע כמו בשדה התחתון.״ אורכו של המסלול הגיע כדי היטב שאר המסלול מיושר היטב. לפיכך נקבע כי ״במצבו הנוכחי אין המסלול יכול לשמש לנחיתת מטוסים כבדים כי אם רק במקרה הצרך ורק במשך היום כאשר הרוח היא צפונית.״ היה צריך איפוא ליישר פעם נוספת את השטח המרכזי ולהדקו ״בתוספת מי מלח לייצוב הקרקע.״ בדו״ח נאמר כי אחד החסרונות העיקריים הוא ״האבק הרב הנוצר בשדה כתוצאה מאי יציבות השכבה העליונה.״ עבודה זאת הצריכה איפוא ״תנועה רבה של מכוניות שתספקנה מי מלח מהתחנה לשדה,״ וכן שימוש ״במכונית גוררת גלגל הדוק או כל מכונית כבדה אחרת היכולה לעשות את אותה הפעולה.״ הוערך שהעבודה תימשך עשרה ימים. על הדרך משדה התעופה נאמר: 100 החזקים, אולם אנשי סדום מכינים דין אלטרנטיבית שנייה שתעבור בשטח הנקי משטפונות. שאר הדרך מכיל חלקים מסוכנים ובעיקר רבים מאד הנהפכים לאבק אולם גם כאן נעשו נסיונות בייצוב ע״י מי מלח, דבר זה הצליח ויש להמשיך בדרן זו. אמנם יש באפשרותנו בעת הצורן לספק רשתות שתאפשרנה את המעבר הקל בדרך. בסיכום הדו״ח נכתב כי ״נוכל לקבוע שדרושה לנו האינפורמציה המדויקת על עתיד השימוש של המקום כדי לקבוע את מידת וגודל הטיפול שנצטרך עבור שדה זה, היינו האם מקום זה 74 ישאר מקום קבוע לנחיתות רבות או ישמש רק לזמן חירום ולנחיתות מעטות באופן יחסי...״ בעקבות ביקור נוסף של נציגי חיל־האוויר ב התפתחות מצב הדברים שם. דו״ח זה מפרט את המצב במסלול הנחיתה העליון בסדום ומסכם, כי נורסמן בסדום לאור המצב הנוכחי של המסלולים הללו הננו מציעים להפסיק כל עבודה נוטפת בשטח העילי ובדרך אליו, בגלל סוג הקרקע שמבלי השקעה רבה של עבודה 75 ותחבורה )ייצוב הקרקע( לא תאפשר תנועה תכופה של מטוסים בדיון של ראשי המחלקות באגף המבצעים של החיל סוכם הנושא בזאת הלשון: ״הכביש המחבר העובר דרך ואדי, שוטף בזמן הגשמים; חוץ מזה האדמה בשדה עצמו רכה מדי כעבור מספר ימים אף הציע החיל להצניח את 76 ומתברר שרוב העבודה היתה לשוא.״ האספקה לאנשים בסדום. תגובת מטכ״ל/אג״ם ב־ אינני חושב שהרכב הקרקע בסדום השתנה מאז הוחלט להקים שם את שדה התעופה העליון. לכן לא מובן לי למה בכלל התחילו בטפול בשאלה זו במקום בלתי מתאים. הצעתכם שמטכל/אגא ידאג לאפשרות של הספקה במצנחים נראית לי בלתי מעשית בהחלט, בהתחשב עם המספר הגדול של האנשים 77 במקום תובלה אווירית לגליל ההפוגה, שהשתררה בקרבות לאחר מבצעי ״יואב״ ו״אבק״, איפשרה למטה הלהק לתת את הדעת גם להיערכות לקראת מצבים, העלולים להתפתח בהמשך הלחימה לאחר ההפוגה. אחד ״עברו הזמנים הטובים של זברה״ 385 מאלה היה ההיערכות לקראת האפשרות, שהלהק יצטרך להעביר אספקה בדרך האוויר אף לגליל, כשם שהעביר לנגב במבצע ״אבק״. כדי להתכונן מבעוד מועד ולמנוע ספקות וחששות באשר ליכולת נחיתתם של מטוסי התובלה הגדולים של הלהק בגליל, הוחל בחיפוש אתר מתאים להכשרתו של מסלול נחיתה שם. מגמה זאת באה לידי ביטוי בדברי מפקד החיל ב פורענות בצפון יש להכין תכנית מפורטת לסדור מסלול נחיתה למטוסי ל.ת.א. בעמק החולה ואכן, ב 78 הצפוני. יש להביא בחשבון כי החורף מתקרב וכמות הגשמים הרבה היורדת שם.״ בנובמבר יצאו הרולד אורבך ומוריס קאופמן, קציני המבצעים והתכנון במטה הלהק, עם נתן פרמן, מהנדס שדה אזור הצפון, לגליל העליון ולעמק החולה בכללו, כדי לאתר מקום העשוי להתאים לנחיתת מטוסי הלהק. הם ביקרו בעמיר ואורה, אולם מצאו שהשטח שם איננו ראוי למסלול, כיוון ש״הוא מכוסה מים רוב ימי החורף היות הוא נמצא במורד התחתון של ההר״. מקום ראוי למסלול הם מצאו בסביבת כפר בלום. עלות הכשרתו הוערכה בסכום של 2,000-1,500 נוח לנקוז היות והירדן נמצא בקרבתנו ואינו מקבל מים מהסביבה. כווני הרוחות במשך כל ימות השנה הן מצפון ומצפון מערב, ובחודשי הסתיו )כיום( הן צפון מזרחית. כמות הגשמיט במשך השנה היא האדמה היא שחורה דבקית קלה, השטח חרוש כבר. בשטח עוברות כמה תעלות שטחיות שאינן מפריעות למסלול ובעבוד קל ע״י ׳אוטוגרידר׳ אפשר לעשות את המסלול בארך של 79 כביש אכן נמצא בקרבתו היערכות זו בגליל הוזכרה גם בדבריו של מפקד הלהק בדיון מטה של הלהק. הוא אמר כי יש כוונה לבנות את השדה שם, כדי שאפשר יהיה להטיס לגליל אספקה במקרה של ניתוק. לדבריו, ״אמנם אין סכנה לכך כיום, אולם צריך להיות שדה כזה בגליל העליון למקרה הצורך. קו המחשבה של הלהק הוא לבנות שדות למטוסים גדולים — לבנותם דווקא כיום, בימי מלחמה - שאז יותר קל ופחות מתחשבים בחשבונות שונים אולם, בסיכומו של דבר לא הגיעו התוכניות לכלל ביצוע גם 80 מאשר בימי שלום.״ בסוגיה זאת. ב ספק רב ביכולת לממש את התוכנית מפאת הגשמים! יתרה מזאת, אף הטיל ספק באשר לנחיצותה: ״מנסיוננו במקומות אחרים בארץ אנו למדים כי מסלולים כאלה עלולים ללכת לאיבוד, אלא אם קיימת יחידת ח.א. בקרבתם או אם משתמשים בהם מטוסים 81 לעתים קרובות.״ הפעילות המבצעית של הלהק בפרק הזמן שלמן תום מבצעי ״אבק״ ו״יואב״ כללה איפוא היערכות לקראת הטסת מטוסי הספיטפייר במבצע ״ולווטה״; הבאתו והחזרתו של הנרי ובדיקת אתרים בגליל, ; תחילת הפעולה להפעלת רכבת אווירית שלישית לסדום ; מורגנטאו העשויים להתאים לנחיתה והמראה של מטוסי הלהק. למרות העבודה הרבה שהושקעה 386 גשר אווירי לעצמאות בהכשרתו של המסלול בסדום לנחיתת מטוסי קומנדו והפעולה בגליל - לא נחת שם, בסיכומו של דבר, אף לא מטוס אחד של הלהק. גם סיפוחו של גף העשיר שצבר הלהק בהפעילו את שדות התעופה ברוחמה ובאימרה במבצע ״אבק״, ובמידה מצומצמת יותר אף במבצע ״בלק״, העניק לחיל־האוויר את האפשרות להסתייע בו לשם גיבוש תורת הפעלתה של היחידה הניידת. פרק יב קביעת דפוסי הפעולה ״דשות להתערב בענייני ל.ת.א בד־בבד עם הפעילות להכנת התשתית הן בגליל הן בסדום ובדיקת חיוניותן של יחידות הלהק בשדות ״אבק״ בנגב, נתן מטה הלהק את הדעת גם להגדרת דפוסי הפעולה בינו ובין מטה חיל־ האוויר ומול הגורמים השונים בתוך צה״ל ובמערכת האזרחית. לא היתה כל משנה סדורה גם בעניין זה, והיה צריך איפוא לברוא כמעט הכול מבראשית. בדיון מטה הלהק שנסב סביב סוגיות אלה, התייחס מפקד הלהק לבעיה זאת באומרו בעניין בניית הלהק וארגונו, כי עדיין ״איננו יודעים עדיין בדיוק כיצד נעשה ומה״ מאידך, לדבריו, גם חיל־האוויר בכללו אינו יודע ״מספיק בנידון ועי״כ יש קשיים הנגרמים מחוסר ניסיון שלהם ושלנו.״ עם זאת, הדגיש: ״הנקודה העיקרית היא — השקפת האנשים שהם בונים גוף. כל אחד יבנה את פנתו הוא תוך 1 ראיית בניית הגוף כולו.״ ואכן, תהליך זה של הנחת היסודות הארגוניים לפעולה משותפת בין יחידות הלהק ובין העובדים מולו התרחש במקביל גם במטה חיל־האוויר. אחת הסוגיות החשובות, שמטה החיל התמקד בהן בתחילת נובמבר, היתה ארגונו של מרכז הפעילות האווירית באירופה, שהיתה לה זילוני,* שכאמור היה מפקד כס השפעה רבה גם על משימותיו ואופן פעולתו של הלהק• אל עקרון עד מבצע ״יואב״, מונה לנהל את המשרד המרכזי של חיל־האוויר באירופה. מפקד החיל קבע: זילוני יועד בתחילה לעמוד בראש מחלקת הארגון של החיל, כפי שכתב רמז: ״הודות לצורך הדחוף לחזק את מחלקת הארגון שלנו הנני מתכוון להעבירך למטה בתפקיד ראש מחלקה זו...״ רמז ביקשו איפוא לבוא בדברים עם מפקד הלהק על־מנת להכניס מועמד אחר לתפקיד זה! אולם מינוי זה התעכב, ובינתיים, מפאת 2 הצורך לשפר את דפוסי הפעולה של המרכז בחוץ־לארץ, הוחלט למנות את זילוני לתפקיד זה 388 גשר אווירי לעצמאות כל העבודה תהיה מאורגנת במשרד מרכזי אחד בשוויצריה שיפקח על כל המשרדים האחרים באירופה. העבודה תיעשה רק דרך או בתיאום עם המשרד הנ״ל. החלטות בענינים עקרוניים תתקבלנה מחיל־ האוויר בארץ אבל כל העבודה היומית תהיה תחת פקודו של המשרד המרכזי. בנימין קגן יועד לחזור לפעילות בצ׳כיה כדי להמשיך את עבודתו בכל סוגיית הביטחון, אשר לדברי רמז ״כבר הביאה לשיפור המצב״. הודגש הצורך לתדרך היטב את היוצאים באשר לתפקידם ולציידם אף במכתב, המפרט את מטרת נסיעתם ואת התשלומים שיש לשלם להם. פרט לכך, מפאת בעיות התיאום שהיו עד אז נקבע הצורך בהקמת משרד רישום מרכזי במטה תחת פיקוחו של היימן שמיר, סגן מפקד החיל לאוויר )סמח״א(,* עם קשר הדוק לחי יששכר, ראש המחלקה לאוויר במשרד הביטחון. הוא יקבל את כל המברקים מחוץ־לארץ, ירשום אותם, יעביר למפקדי האגפים הרלוונטיים, ידאג שימסרו את תשובתם, יקבלה ויעבירה חזרה למי שצריך. בראש משרד זה הועמד אברהם )״רמי״( טייבר, אשר הגיע אז לארץ וניהל עד אז 3 את הפעולה האווירית בגינבה באותו הדיון במטה חיל־האוויר נידונו גם סוגיות הארגון בבסיס, היחס בין המטה ובין הגופים השונים בבסיס והכפיפות. כעבור שבוע פורסמה גם פקודת הרכב, אשר קבעה את הקמתה של ״מחלקה לתפקידי מטה״, ומכאן ואילך פורסמו גם פקודות־קבע ליחידות השונות בה־בשעה נידונו מחדש במטה הלהק גם משימותיהן של המחלקות השונות במטה 4 של החיל הלהק ודפוסי הפעולה ביניהן ובין אגפי מטה חיל־האוויר. בין מחלקת המבצעים של הלהק ובין אגף המבצעים של חיל־האוויר התגלעו חילוקי דעות רבים באשר לצורת שיתוף הפעולה בין שתי המסגרות. ביסוד הוויכוח היתה שאלת הסמכות והאחריות הן בתחום המקצועי הן בתחום המנהלתי והארגוני. חלק מהם, כפי שראינו לעיל - גם בסוגיית ההטסה לסדום, ויתרם באו לביטוי גם בישיבת ראשי המחלקות של אגף המבצעים. באחד הדיונים בוטאה ביקורת כלפי פעולת הלהק במספר תחומים: דוד יהודה - מתריע על לקויים בנווטות ל.ת.א וצטט דוגמאות של אי ידיעת נווטים שם בשימוש מכשירים כמו סקסטנט ומצפן אסטרונומי. מציע להקים ועדת בחינות שתבקר את כושרם של הנוווטים. דני מילר — לפני כמה ימים שמעתי פקח תנועה בעקרון קורא לפקח תנועה ברוחמה ומודיע לו בשפה רגילה על תנועת אייייו מעקרון לרוחמה. פיליפ בלון - ל.ת.א. מעבירים אנשים 5 ממחי פקוח תנועה מעקרון לרוחמה מבלי להודיעני מאידך, התלוננה מחלקת המבצעים של הלהק על כך, שלא שותפה בהכנת התוכניות המבצעיות. צעדים ראשונים לפתרון הבעיה באו לביטוי במינויו של אורי ברייר למן בתפקידו זה התמקם ברייר 6 באוקטובר לקצין מטה באגף המבצעים לענייני תובלה אווירית נכון למועד זה היו שני סגנים למפקד חיל־האוויר: האחד, היימן שמיר, לאוויר! והאחר, דב כנרתי — למנהלה )סמח״מ(. קביעת דפוסי הפעולה 389 באגף המבצעים של חיל־האוויר, אשר שכן במלון ״ירקון״ וייצג את מחלקת המבצעים של 7 הלהק, אשר שכנה, כאמור, במלון ״סמיראמיס״ ביפו אולם, למרות המינוי נמשכו תלונות מחלקת המבצעים של הלהק. לפיכך ביקש דוד יהודה, מפקד אגף מבצעים, ממפקד חיל־האוויר ב 8 ״אי אפשר לדרוש ממבצעים להזמין אנשים מחוץ לאגף בזמן שנערכות תכניות מבצעיות.״ בתגובה למכתב זה פירט ראש מחלקת מבצעים של הלהק, ליאו גרדנר, במכתב למפקד החיל את דברי ביקורתו, הערותיו ותלונותיו על השיטה, שבה היו מודיעים ללהק על מבצעים משותפים ועל טיסות מיוחדות לחוץ־לארץ. לדבריו, ״בעבר הודיעו לנו ברגע האחרון היות ומחלקות מודיעין ומבצעים החזיקו את הדבר בסוד עד הרגע האחרון. לדאבוננו כמעט בכל מקרה חלו שינויים ברגע האחרון.״ הוא גם ביקר את התוכניות, שהוכנו על־ידי חיל־האוויר, ולדבריו, ״הוכרחנו ברוב המקרים לשנות את התכנית היות והתכנון שנעשה ע״י מבצעים ח״א לא היה מדויק״. הוא הדגיש איפוא את הצורך בשיתוף פעולה מלא בידיעות החיוניות להצלחת המבצע, ובצורך להודיע למטה הלהק מבעוד מועד על ״שליחויות סודיות של חיל־האוויר,״ על־ העניין הועבר לטיפולו של היימן שמיר, סגן מפקד החיל 9 מנת שיוכל להיערך כראוי לביצוען לאוויר, וזה זימן ב אולם, דיון זה לא התקיים, וב 10 ״נציגות ל.ת.א באגף מבצעים.״ בינתיים, 11 להיימן שמיר את הצורך לקיים את הפגישה לדיון וליישוב ״חילוקי דעות בולטים״ כפי שהדבר בא לידי ביטוי בדבריו של קצין המבצעים בדיון מטה הלהק, לא היה ברור כל־כך אך מפקד הלהק הבטיח כי ; מהו תפקידה של מחלקת המבצעים של הלהק במלון ״ירקון״ 12 ״הענין יתברר סופית״ עד דיון המטה הבא ב ביקורת אגף המבצעים של החיל על פעולת הלהק כללה שוב את ביקורתו החוזרת ונשנית של אליעזר קובץ׳, קצין הנווטות של החיל במסגרת אגף המבצעים. הוא שב והתריע במכתבו למנהל האגף על אודות תפקודו הלקוי של הלהק באשר לרמת הניווט של נווטיו ובאשר מפקד אגף המבצעים העביר 13 לאחזקתם הלקויה של המכשירים היקרים שהיו ברשות הלהק את ביקורתו של קובץ׳ למפקד חיל־האוויר עם מכתב נלווה, ובו ציין כי כבר כתב ללהק על הצורך להקים ״ועדת מבחנים תחת פיקוחו של קצין נווטות ח.א. שתבחן את הנווטים של ל.ת.א,״ אולם, לדבריו, טרם קיבל מהם כל התייחסות להצעתו. הוא ביקש איפוא מרמז להורות, שכל הנווטים בלהק יצטרכו לעבור בחינה מטעם קצין הנווטות של החיל, ואלה שייכשלו - ״יאבדו את הסטטוס שנקבע להם ע״י ל.ת.א.״ הוא ביקש לדון בדחיפות בסוגיה זאת ״בהתחשב עם העובדה של.ת.א חייב להוות את הגרעין של התעופה האזרחית.״ בעקבות מכתב זה הבהיר ליאו גרדנר בשיחה טלפונית לדוד יהודה, שאין לאגף בפיקודו ״רשות להתערב בענייני ל.ת.א.״ יהודה היה בטוח, כמובן, שנושא זה נוגע במישרין לתחום סמכותו ואחריותו, ולכן ביקש מסגן מפקד החיל לקבוע פגישה עם קצין הנווטות החילי כדי לדון בחילוקי דעות 14 אלה ככל הנראה גם בעקבות טענות אלה הוחלט בינתיים במטה הלהק להתחיל בתוכנית הדרכה מסודרת בתחום הנווטות, אולם הותירו הכול באחריות ובסמכות של מטה הלהק. יהודה שמעוני התמנה לנווט ראשי, ולואיס נגלי לסגנו. חדר נווטות הלך והוקם במטה הלהק ביפו, 390 גשר אווירי לעצמאות ומחלקת הנווטות של החיל התבקשה לסייע ללהק בעזרים ובמכשירים החיוניים לו לצורך בה־בשעה החלו במטה הלהק בארגונה של תוכנית הדרכה ואימונים מסודרת בכל 15 הפעולה התחומים הרלוונטיים ללהק. כך, למשל, במכתבו של חיים פרידלנדר, ממחלקת המבצעים של הלהק, לשירות הקשר של החיל נאמר: ״היות ותנאי ההפוגה כיום מרשים לנו קצת מנוחה בטיסות מבצעים, אני מציע בזה להתחיל באימונים והשלמת אימונים של אלחוטאי האויר של ל.ת.א. מקום האימונים יהיה במטה ל.ת.א יפו.״ הוא ביקשו איפוא לסייע לפעולה זאת בעזרים כחלק ממגמה זאת, וגם בשל הצורך להיערך לפעולה על־פי הנהלים של 16 ובמכשירים הנחוצים התעופה האזרחית, נערכו במטה הלהק מבחנים לצוותים בתחומים השונים, ולמחלקת המבצעים של הלהק הועברה גם חוות־דעת מקצועית על יכולתו של כל אחד מצוותי האוויר של 17 הלהק בתחומים השונים ניסוה דוכי הפעולה - תחבורה, כספים ואפסנאות במקביל לקשיים בשיתוף הפעולה בין אגף המבצעים של החיל ובין מחלקת מבצעים של הלהק, התגלעו קשיים גם בין המחלקות השונות של החיל ובין הקצינים הייעודיים, שמונו על־ידי מטה הלהק. עם סיומם של מבצעי ״אבק״ ו״יואב״ נערכו מספר פגישות, ובהן סוכמה ונוסחה מערכת היחסים של מטה הלהק עם מטה חיל־האוויר. פקודת הארגון, שעל־פיה הוקם הלהק לתובלה אווירית, לא התאימה דיה למציאות הדינמית שבה התנהלה העבודה. צה״ל בכלל וחיל־האוויר)ובכללו הלהק( בפרט סבלו ממחסור חריף בכלי־רכב, ודבר זה פגע במידה רבה גם ביכולת למלא חלק מהמשימות המבצעיות. לפיכך ניתנה הדעת לקביעת דפוסי פעולה ברורים בתחום זה. כך נקבע ב הלהק לבין מפקד שירות התחבורה של החיל יהיה באמצעות קצין התחבורה במטה הלהק. הוא נקבע אחראי בפני מפקד שירות התחבורה להגשת דו״חות על אודות מצב כלי־הרכב, אחראי בפני מטה הלהק להסדרת ; החזקתם וניהולם של ספרי הרכב בכל בסיסי הלהק בבסיס עקרון תוקם ״עזרה ראשונה למכוניות״, והיא תעסוק בתיקונים ; התחבורה בבסיסיו קלים, ואילו התיקונים האחרים ייעשו על־ידי שירות התחבורה; פניות שירות התחבורה לבסיסי הלהק יהיו באמצעות קצין התחבורה; חלקי־החילוף הנחוצים יסופקו לקצין כלי־רכב נוספים יימסרו דרך קצין התחבורה, והוא ידאג ; התחבורה על־ידי שירות התחבורה לחלוקתם בבסיסים בהתאם לעדיפות שהוא יקבע. כן סוכם שמטה הלהק ״רשאי להעביר כלי 18 רכב בין בסיס לבסיס לפי ראות עיניו בהתחשב בצרכים.״ תחום נוסף, לא פחות רגיש, היה תחום הכספים. אמצעים רבים חסרו אז לצה״ל, לחיל וללהק, וחלק ניכר מהם הוצרכו לרכוש בשוק האזרחי. העדר כללים ברורים באשר לרכישתם, לאופן התשלום לצד מימון משכורתם של צוותי הלהק, תנאי שירותם וכיוצא־באלה גרם לחילוקי־דעות נוקבים בין מטה הלהק לקצין הכספים של חיל־האוויר. בפגישת קצין המנהלה של הלהק עם קצין הכספים במטה החיל נקבע, כי בכל הבעיות הכספיות העקרוניות, הנוגעות תקציבי היחידות של הלהק יוגשו למטהו, ; ליחידות הלהק, יפנה קצין הכספים למטה הלהק קציני הכספים ביחידות הלהק יהיו אחראים ישירות כלפי קצין ; וזה יעבירם לקצין הכספים הכספים של הלהק לכל סכומי הכסף אשר יקבלו ממחלקת הכספים על חשבון התקציב, קביעת דפוסי הפעולה 391 להגשת החשבונות ולכל הסוגיות השוטפות המתעוררות בקשר לכך! קציני הכספים או השלמים ביחידות הלהק יעמדו בקשר ישיר עם שירות התשלומים בשאלת המשכורות, ואלה 19 ישולמו לפי רשימות חודשיות שיוגשו לשירות התשלומים של החיל בעיות דומות היו גם בתחום מערכת היחסים בין מטה הלהק ובין אגף האפסנאות של חיל־ האוויר. כבר בפגישה ב מרדר, סוכם, כי צוותי האוויר של הלהק ״נחשבים כמגוייסים לכל דבר״ בתחום האפסנאות. ניסוח מפורט, שבו הוגדרה מערכת שיתוף הפעולה בין שני הגופים, נשלח ב קצין המנהלה של הלהק למפקד אגף האפסנאות. אפסנאות הלהק היתה אמורה להיות השנייה — ; מורכבת משלוש יחידות חשבון: האחת — ״יורם״, ״בריסטול״ ויחידת המטה בסיס עקרון)הכולל גם את בסיס סדום, כל עוד יהיה הקשר לשם בדרך האוויר, ולכשתיפתח והשלישית — רוחמה ושאר הבסיסים בנגב. הזמנות ציוד ; הדרך ביבשה — יצורף לרוחמה( רגילות להשלמת התקן של הבסיסים הכפופים למטה הלהק יוגשו ישירות למחסן המרכזי של החיל. נקבע, שבכל מקרה שתידרש ההחלטה באשר לקדימות, יועבר הדבר לאחריות אפסנאי מטה הלהק. הזמנות לא שגרתיות - כמו, למשל, הגדלת התקן הקיים או הקמת מחלקות חדשות — יוגשו על־ידי אפסנאי מטה הלהק. בעיות עקרוניות, הנוגעות ליחידות הכפופות ללהק, יוכרעו על־ידי קצין האפסנאות במטה הלהק תוך התייעצות עם מטה אגף האפסנאות של חיל־האוויר. הקשר בין אפסנאי הבסיסים הכפופים ללהק לבין מטה אגף האפסנאות יהיה באמצעות מטה הלהק. כל הפניות בין אגף האפסנאות לבין אפסנאות בסיסי הלהק יופנו בדרך 20 כלל לאפסנאי מטה הלהק כוח־אדם: ״השארנו את ההגדרות למציאות שתדריך אותנו״ בעקבות מבצע ״אבק״ גדלה מצבת כוח־האדם של הלהק באורח ניכר. כזכור, תוך כדי המבצע התעוררו בעיות כוח־אדם רבות, והן נפתרו אד־הוק. גם בתחום זה נוסחו איפוא ב כללי הפעולה בין מטה חיל־האוויר למטה הלהק. נקבע, כי מטה הלהק יעמוד בקשר עם מחלקת כוח־אדם של החיל בכל סוגיות כוח־האדם כל כוח־האדם ; כל הפניות של יחידות הלהק לתוספת כוח־אדם יופנו למטה הלהק ; של הלהק עבור הלהק יופנה אל מטה הלהק, וזה ידאג לחלוקתו בבסיסים השונים על־פי העדיפות שתיקבע מטה הלהק רשאי להעביר כוח־אדם מבסיס לבסיס לפי ; על־ידי קצין כוח־אדם של הלהק מטה הלהק יגיש למחלקת כוח־אדם של החיל את הדו״חות ; שיקוליו בהתחשב בצרכיו השונים מטה הלהק יודיע למחלקת כוח־אדם של החיל על כל שינוי או העברה בכל ; עבור בסיסי הלהק 21 אחד מבסיסיו. כל ההתכתבות בכל הקשור לכוח־אדם תיעשה באמצעות מטה הלהק התארגנותה של מחלקת כוח־אדם במטה הלהק איפשרה לנהל מעקב מסודר אחר מצבת כוח־האדם של הלהק. באותו יום שבו נוסחה מערכת היחסים בין שתי מחלקות כוח־האדם, אכן, תחזיתו של מפקד חיל־ 22 כלל הלהק על־פי החלוקה הבאה: במטה )״אבק392 גשר אווירי לעצמאות האוויר בדבר האפשרות, שהלהק לתובלה אווירית יהפוך להיות כמחצית מגודלו של החיל, כפי בסכמו את סוגיית 23 שנאמרה קודם פתיחתו של מבצע ״אבק״ - התממשה כמעט במלואה כוח־האדם בלהק אמר ליפא בס, ראש מחלקת כוח־אדם במטה הלהק: ״טעות אחת הביאה סבל רב על כל הלהק וזאת היא שהכניסו אנשים מבלי למיין אותם.״ לדבריו, לרגל הצורך בכוח־אדם נוסף לעבודות פריקה והעמסה בתחילת מבצע ״אבק״ הוחל ברישום כוח־האדם על־ כן הוחל בטיפול ״באנשים בלתי חוקיים״ - אלה אשר ; מנת לדעת מהו מספר האנשים בלהק לא עברו קלט ואשר לא היה ברשותם פנקסי שירות ומגויס. בכל אלה טיפלה מחלקת כוח־אדם של הלהק - פרט לצוותי האוויר של גח״ל, אשר שאלת חיולם טרם נפתרה, ועקב כך היתה 24 ״התמרמרות רבה.״ בדיון מטה הלהק התעוררה גם שאלת תפקידיה של מחלקת כוח־אדם. פליגלמן ובס סברו, שאחד מתפקידיה החשובים הוא לבקר את ניצול כוח־האדם בבסיסים, אולם מפקד עקרון וקצין המנהלה שם חלקו על דעה זאת. גם טראוב סבר, שתפקידה של מחלקת כוח־אדם הוא: מפקד הלהק סיכם 25 ״א. כרטיסיה. ב. מכשיר למפקד לפקח על התעסוקה. ג. יד עוזרת לסעד.״ דיון זה באומרו כי ״ברור שמחלקת כוח־אדם צריכה לרכז את כל החומר וצריכה להיות מוכנה להמציא את כל החומר אשר ידרש. המחלקה גם רשאית להעיר את הערותיה, ולהביא אותן לתשומת לב המפקד או קצין המנהלה. אך אין מחלקת כורדאדם מחליטה אם צריך להעביר אדם.״ הוא הוסיף כי אכן ״במקרים רבים השארנו את ההגדרות למציאות שתדריך אותנו.״ לדבריו, בתחילה בחירת כוח־ האדם הלכה לפי איכות ולא לפי כמות, לכן רק מסיבה זו יכולנו לעבוד מבלי לדרג במיוחד בתפקידים. האנשים עבדו בכל עבודה. עד היום אין במטה חיל־ האוויר דרוג סופי. רוב תקופות המבצעים עבדנו בחוסר כוח־אדס, דק בסיום מבצע ׳אבק׳ קבלנו כוח־אדם נוסף. הכוונה לעתיד היא שכל כה האדם שאינו הכרחי יוחזר בחזרה לכוח־אדם של חיל־ האוויר על מנת שיוכל 26 לשמש במקום אשר בו יהיה דרוש ככלל, היתה העברת כוח־אדם מהלהק למסגרות השונות בחיל־האוויר צעד רגיש ביותר, שכן חלק מהאנשים רצו לשרת בלהק בעיקר מתוך מחשבה )כמתואר להלן(, שתוקנה להם בעתיד עדיפות כלשהי בהשתלבות בתחום התעופה האזרחית. כך, למשל, עם הקמתה של תחנת ^hf למפקד הלהק וביקשו להעביר ארבעה אלחוטני מורס כאלחוטני קרקע, כדי שיוכלו להוציא במקומם ארבעה לאימונים. הוא נימק את בקשתו בכך, ש״לאחר ההעברה האחרונה של אלחוטאי אויר מל.ת.א. לתפקידי קרקע האשימו אותנו ב׳סדור׳ כמה אלחוטאים, ונבקשך 27 הפעם להחליט בעצמך.״ ב ביטחון, והוא יהיה כפוף לפיקוח מחלקת אפסנאות של הלהק. בעקבות זאת הוכנו במחלקת מבצעים של הלהק הוראות ביקורת ואריזת ציוד ביטחון, שכללו היוזמה של מחלקת המבצעים 28אלה הועברו למפקד עקרון ב ; סירות הצלה ועוד קביעת דפוסי הפעולה 393 של הלהק לא נעמה כל־כך למחלקת ציוד ביטחון באגף החזקה והנדסה של מטה חיל־האוויר והיא כתבה למטה הלהק: מחלקת ציוד בטחון שליד בסיס החזקה ואשי אחראית לאספקה והחזקה של כל ציוד בטחון... אין אנו מתנגדים באופן עקרוני לאחת מן ההוראות שבהצעתכם, אן לפי דעתנו כדי לשמור על אחידות ועקביות ההוראות של כל בסיסי חיל־האוויר. יש ציין שמקור כל ההוראות הנ׳׳ל יהא מחלקת ציוד 29 בטחון.״ גם מערכת היחסים בין צבי סוקוליק, קצין הביטחון של הלהק, לבין מחלקת הביטחון של החיל טרם הוגדרה כדבעי. בדו״ח של שלמה ארמון, ממלא מקומו של מפקד מחלקת הביטחון של החיל, למפקד החיל בסוף חודש אוקטובר נאמר: ״לא נתקבל כל דו״ח שבועי מקצין הבטחון של מטה הלהק,״ ולדבריו ״אני עומד להבהיר השבוע את מצבו של קצין בטחון ל.ת.א. לגבי מחלקת הבטחון. הצעתי היא כי קצין בטחון ל.ת.א. יהיה כפוף לקצין בטחון מאזור הדרום.״ עם זאת, בהתייחסו לסוגיית הביטחון בשדה עקרון, הוא ציין כי מורגשת התקדמות והטבה בפעילות השדה מזמן מינויו כמפקד השדה של בנימין בונה. פעילות של מחלקת בטחון בשדה מתקדמת. טפלנו ותקננו בכמה מקרים בלתי חשובים של נזילת ידיעות. בגלל חוסר אנשים לשמירה, עבודת מחלקת הבטחון היא קשה, ולעתים בלתי אפשרית. המשמעת אינה משביעה רצון ביותר, ואנשי גח״ל הם הגורמים לקשיים מיוחדים. המשמעת והלכי 30 הרוח סובלים מאד מההבדלים שבתנאים שבין אנשי גח׳׳ל ויתר האנשים התארגנות גגסיס עקוע כזכור, בתחילת מבצע ״אבק״ התברר הצורך להעביר מיד את שדה עקרון כולו לרשות הלהק כבסיס ראשי למטוסים ולהחזקתם. בפקודת ההקמה של הלהק נאמר כי בסיסו הראשי של הלהק יהיה בעקרון. ב ״בשום פנים ואופן את כניסתם של באי כוח האו״ם לתחום שדה עקרון מבלי שתנתן רשות 31 מיוחדת לכך ע״י מפקד ח״א או מפקד א.ת.א.״ אולם, רק למן ממלאי התפקידים, והוחל בריאורגניזציה מקפת: הסדרת שיתוף הפעולה והתיאום בין המטה ובין הבסיס בעקרון! שיפור מערך התחזוקה למטוסים; ושיפור היערכותו והתארגנותו של הבסיס בעקרון תחת פיקודו של בנימין בונה. כל זאת - לרבות הטיפול בסוגיות ״תרבות וסעד״, שכן לדברי מפקד עקרון, נכון ל לא ייתכן שיהיה רק אדם אחד המטפל בסוגיות אלה, ואי־הטיפול הנאות גורם לכך ש״המורל 32 בשדה אינו על הגובה הדרוש.״ בדיון מטה הלהק העיד בונה, כי כאשר קיבל את הבסיס ב תאום פעולה בין המחלקות השונות, וחוסר הגדרות תפקידי כל מחלקה ומחלקה.״ לפיכך החל, 394 גשר אווירי לעצמאות בראש ובראשונה, בהסדרת סוגיה זו באמצעות ״פקודות קבע ופקודות ישירות.״ לדבריו, שופרה כך העבודה במחלקת המבצעים בבסיס, והיא החלה להתנהל ללא התערבותו או התערבות קצין המנהלה של הבסיס. לדברי בונה, ״לטייסת הכבדה אין אחראי,״ ויש לדאוג לכך. הוא ציין את השיפור שחל לגבי המשמעת האווירית ולגבי המוראל בבסיס — אם כי, לדבריו, עדיין ״לא עומדת המורליות בשדה על הגובה, ונעשים מעשים שונים שכלפיהם אני חסר אונים... כמו כן אני ממליץ להעביר מספר אנשים מסוימים מהשדה, מבלי שאאלץ לתת נמוקים, שהם עדינים ביותר.״ כן אמר כי ניתן לשחרר להם תעסוקה. מפקד עקרון הוסיף כי ההגנה האווירית )תותחים נ״מ אולם, גם בתחום זה 33 ומקלעי ״בזה״( בבסיס ״בסדר״, והעמדות מוגנות ומוכנות גם לחורף שרר עדיין חוסר תיאום בין מפקד הגדוד ובין מפקד הבסיס. כך, למשל, העיר לו בונה על כך, שכאשר ביקר בבסיס ב מזאת, נתן פקודות לכמה מאנשי הבסיס, וכל זאת - מבלי שתהיה לו הסמכות לכך, אליבא 34 דמפקד עקרון בה־בשעה ביקרו בבסיס ב ויצחק לפין, ; מרדכי הרון, סגן ראש מחלקת ארגון ותכנון באגף ; סגן מנהל אגף האפסנאות ראש מחלקת פיקוח מחסנים. היתה להם שורה של הערות והצעות לשיפור עבודת האפסנאות בבסיס. מפאת הפעילות האינטנסיבית שהיתה בבסיס במהלך מבצע ״אבק״ נשמר במקום מלאי גדול מאוד של דלק, שכבר לא נצרכו לו, ולפיכך הציעו לצמצמו בחצי ולהעמידו על 10,000 עוד מחסן כללי שכלל, בין השאר, כמות גדולה של צבעים, ציוד שהוזמן עבור בית־הספר לטיסה, משקפי שמש ואף תלבושת לטייסי מסרשמיט. כן היו שני מחסנים: האחד למחלקת הנדסה, והאחר למחלקת עבודות. לשתי מחלקות אלה היה תקציב, ומנהליהן קנו ציוד שלא נרשם במחסן הכללי שבשדה וגם לא ברשימות ״מחלקת הקניות הארצית״. נוסף לכך קיבלו המחלקות ציוד ישר מהמחסן המרכזי בלי ידיעת האפסנאי של השדה ושלא באמצעות המחסן הכללי. פרט לכל הציוד הרב במחסנים אלה, היה מפוזר בבסיס )חלק ניכר ממנו הושאר שם לאחר הפינוי הבריטי(, כפי שכתבו מחברי הדו״ח: ״ציוד משומש בכמויות גדולות מאד, כמו מנועים, גופות אוירונים וכיו״ב העלול להיפגע מהגשמים הקרבים ובאים.״ הם הציעו איפוא לאסוף את הציוד ולשלוח למקום קבוצת מכונאים ״לפרוק חלקים ומיונם.״ במסגרת השירותים האישיים עבור החיילים היה בבסיס סנדלר, אולם חסרו לו כלים לעבודתו. החיילים מסרו כביסה למחסן הכללי, כל אחד לעצמו, והם הציעו איפוא שכל מחלקה תעביר לשם באופן מרוכז את הכביסה של חייליה. המטבח הגדול ״כבר נמצא ברשות השדה,״ אולם הוא נצרך למספר תיקונים באינסטלציה הפנימית! היה צריך להחליף מקרר חשמלי ״שארגזו רקוב ומעביר חום,״ להתקין ״מוטור קמר״ במקרר השני שהיה במקום, לספק מכונת קילוף לתפוחי אדמה ולהוסיף שולחנות וכיסאות לחדר האוכל. על־מנת לשפר בכלל את עבודת האפסנאות הציעו: לאחד את המחסנים השונים! למנוע צבירת ציוד בכמויות מוגזמות במחלקות שונות! לנצל את כוח־האדם המועסק במחסנים השונים ולהעמידו תחת פיקודו של קביעת דפוסי הפעולה 395 אפסנאי השדה! לשים קץ לקניות נפרדות של המחלקות ולרכז את ״הקניות המקומיות״ בידי אפסנאי השדה! לשפר את תנאי ההחסנה ולמנוע קלקול ציוד. בסיכום דבריהם כתבו: על־ידי אחוד המחסנים ישופר במידה ניכרת המצג בכוח־אדם ובן יהיה צורן להוסיף כמה פקידים מנוסים למחלקת האפסנאות. ישנם בשדה כמאדניים איש העסוקים בטעינה ופריקה של מטעני הלהק לתובלה אווירית. עם סיום עבודתם בתפקיד הנ״ל יש להעביר אותם למקומות אחרים. ההצעה היא 35 שחמישים מהם ימסרו למחסן המרכזי ועשרים - לשירות חמוש ההפוגה בקצב הפעילות המבצעית איפשרה לתת את הדעת גם על שיפורה של הפעולה לאחזקת המטוסים בעקח־ן, אשר לא התנהלה כסדרה עקב הקצב המהיר של הפעולות במבצעי ״אבק״ ו״יואב״. עם זאת, גם לאחר סיומם של המבצעים הללו, ולמרות הגדלת מספר אנשיה של יחידת האחזקה בעקרון, קבע מפקד הבסיס בדיון המטה של הלהק ב אינה בסדר.״ הוא העריך כי הגורם לכך הוא ״חוסר אחראי או מפני שהיו שניים )בונה לדבריו, ״ישנם בשדה כמה אנשים אשר אינם שייכים במאה אחוזים לשדה, אלא ; ושוימר(״ גם מפקד הלהק ראה באופן כללי את הגורם לכך באגף הנדסה של חיל־האוויר, 36 לאל שוימר.״ והצביע על העובדה שאי־אפשר לסמוך על יחידת האחזקה בבסיס ״בכל ענין הקשור בדיוק ובטחון המטוסים.״ עם זאת, קיווה שבעקבות מינויו של מהנדס חדש )וולפמן( תשתפר רמת תפקודה של היחידה. בדיון המטה נידונו מצבם הגרוע של המטוסים בעקרון; העבודה המרובה שעל הלהק לבצע בזמן הקרוב; המחסור בכוח־אדם מקצועי; הצורך בבניית שיטה יעילה לאחזקת המטוסים; המחסור החמור בחלקי חילוף למטוסים. בסיכומו הוחלט כי יועברו הוראות למפקד עקרון ולקצין הטכני לבצע את אחזקת המטוסים בשיטה זו: כל מטוס יקבל אם תוטל משימה נוספת ; את טיפולו הנפרד עד לגמר אחזקתו והכשרתו לביטחון טיסה מלא ואם העזרה לא תינתן, לא ; על הקצין הטכני הוא ידרוש סיוע מאגף הנדסה של חיל־האוויר 37 יהיה מטה הלהק אחראי על ביצוע המשימה בזמנה כן ניתנה הדעת לשיפור אמצעי הקשר בבסיס עקרון. בתחילת חודש נובמבר הוקמה שם תחנת בשדה עקרון חלשה מדי, ולכן ביקשה מחלקת המבצעים של הלהק ממפקד שירות הקשר להחליף את התדרים )״התכפים״( ; לדאוג להתקנת משואה חדשה בעוצמת שבהם פעלו המשואות בעקרון וברוחמה, ״כיוון שתכפים אלו מופעלים גם ע״י שוודיה ומלטה והם מטעים את הטייסים;״ להתקין מגדלור מיוחד ליד חוף תל־אביב, אשר עשוי לסייע 38ולהחליף כל שבוע את התדרים בגלל הפרעות שונות ; בקביעת כיוון הטיסה למרות הביקורת החוזרת ונשנית על המחסור הרב בתחום הכלכלה בבסיס לא שופרו הדברים באורח משמעותי. כך, למשל, פנה ב הראשי בעקרון, לדב כנרתי, סגן מפקד חיל־האוויר למנהלה, ולמפקד הלהק בעניין הספקת מנות מזון למבקרים ולצוותי אוויר, שלא השתייכו ליחידות הבסיס: יש מספר גדול של אנשי צוות אויר הבאים משדות אחרים לשם טיסת נסיון ונשארים כ־ 396 גשר אווירי לעצמאות חיי; ז,;.ויר י,יי מסה י;הס חוב>ז! ;?וידיח o^v 13 ק הובילה Oh'/ ־ מחלקח אב 3«;• ,a 14. NOV. 1948 הנידון:- ל חמנונאים ח לפנסיון ימרגולי הרחובות כחור שכון קבע. מרור זח ג סל היל ז!אויר עבור סנוג בסך של כערך ־ רזזז מצורף חסב ו ן לזג י בסך של פנלזיון ״מרגוע" וכן אבקשכם להתקמר דם וכל זוגוומיט האתרים הנוגדים בדבר, נדי להסדיר ״ת לוז. מק ו ה זז הזג י ן כדרך טייסים בתפקיד העובדים כל הלילה ודורשים לקבל ארוחה חמה. בכל יום נמצאים במקום כ ושוהים בין השעוה מחלקת הכלכלה הורתה לא לספק להם ארוחת צהריים, שכן החיל ״לא יכול להוציא עבור אותם האנשים מזון בשני מקומות.״ קולנשר הציע איפוא להודיע יום יום את כל הפרטים על אודות המבקרים, כדי ״שמנת המזון תנוכה ממכסת המזון של יחידתם.״ הוא התרה כי אם לא יקבל את מנות המזון הנוספות, יבקש מהמטה להודיע לכל היחידות והבסיסים ולמטה חיל־ האוויר, כי שום ארוחה לא תוגש למי שאינו נמנה עם מצבת השדה. הוא הדגיש במיוחד את הפגיעה, העלולה להיגרם מהחלטה זאת לצוותי האוויר, אשר טסו כל לילה לסדום ונכללו בגף 3935 מעקרון ל״מרגוע״ ברחובות קביעת דפוסי הפעולה ״לא הובוו עדיין היהס בין השדה והמטה״ בה־בשעה ניתנה הדעת לגיבוש דפוסי פעולה מוגדרים בין בסיס עקרון ובין מטה הלהק, תוך התייחסות למקומו ולמעמדו של מטה חיל־האוויר בסוגיה זאת. למרות העובדה שלמן באוקטובר הפך בסיס עקרון לבסיסו של הלהק, הנתון לכפיפותו של מפקד הלהק, סיכם בנימין בונה, מפקד הבסיס, ב־ הוברר עדיין היחס בין השדה והמטה.״ גם בחלק מאותם תחומים, שבהם היו למפקדת השדה 40 ערוצים ישירים אל מטה חיל־האוויר, נתגלעו קשיים, והם השפיעו גם על העבודה ואכן, בחליפת המכתבים בין מטה הלהק לתובלה אווירית ובין שדה עקרון מצויות עד לאותה העת דוגמאות לאותה אי־בהירות, שעליה דיבר מפקד עקרון. כך, למשל, ב באוקטובר העיר דוד פליגלמן, קצין המנהלה של הלהק, למפקד עקרון על כך, שבקשות להעברת כוח־אדם מגיעות למטה הלהק מבלי שיעברו כל עיון וסינון אצלו. הוא ביקשו איפוא לבדוק היטב את הבקשות, ורק את אלה שיימצאו מוצדקות להפנות למטה הלהק. פליגלמן אף העיר לו על כך, שבפקודות־היום של הבסיס מצויות שגיאות כתיב, וביקשו להקפיד על עניין זה. כן העיר לו על כך שבפקודות־יום שפורסמו ב כמסמל יחידת אנשים,״ והוא חזר והדגיש כי כל האנשים בעקרון ״הם אנשי לתא. ולכן אין לציין קבוצת אנשים מסוימת בשם זה.״ הוא ביקשו להקפיד גם על עניין זה כדי למנוע הישנות 41 התופעה ראש מחלקת כוח־ 1 חריקות היו גם בתחום כוח־אדם. ב האדם במטה הלהק, למפקד עקרון את הנוהל המסודר, אשר חיבר לצורך הטיפול בהעברות ובסיפוחים של כוח־אדם. הוא הדגיש, כי ״כל העברה בלהק לתובלה אוירית בין אם פנימית או חיצונית תעשה אך ורק ע״י מטה לתא/מכא... אחרי פרסום נוהג זה לא תבוצע כל העברה או ברם, כעבור יומיים, ב 43 ספוח שלא לפי הנוהג.״ עקרון נושאים עקרוניים לגבי העברת כוח־אדם, שנעשו שלא לפי הנוהל. כך, למשל, ביקשו להחזיר אליו שני אנשים, אשר הועברו לעקרון על־ידי אל שוימר כדי לברר את עניין העברתם. הוא חזר והדגיש: ״עליכם להחזיר מיד כל אויראי המגיע לעקרון ללא צו תנועה ממטה לתא/ אכ״א או הודעה מקדמת בדרך אחרת ממחלקה זו.״ החרה החזיק אחריו גם קצין התחבורה הוא העיר למפקד עקרון ב ; במטה 44 ח.א. מבלי לעבור את מטה ל.ת.א. נא להסביר.״ בידי מי הסמכות! לא רק בתחום המנהלי הוחמר הפיקוח של המטה על הפעילות בשדה עקרון, אלא גם בתחום כך, למשל, הורה ריימונד קורץ, ; המבצעי. הוחל בהגדרת תפקידיו של קצין המבצעים בבסיס מטייסי הלהק, ב מאת בסיס מבצעים הנמצא אחרי מגדל פקוח הטיסה.״ כן הדגיש במיוחד את הצורך ״למלא 42 הוא השתלב בלהק בסוף אוגוסט. קודם לכן היה בגדוד 398 >לדס מטוס טופס רשיון לפני ההמראה וטייס המטוס חיב לחתום בספר היציאות. כל הידיעות בקשר 45 לטפול במטוס, החזקה, זמן השהייה וסוג השליחות צריכות להמסר לפקיד המבצעים.״ הוראתו של קורץ עוררה את ביקורתו אריה רוזנבלום מאגף המבצעים של החיל. הוא כתב למפקד הלהק ״שאין בסמכות מחלקת מבצעים ל.ת.א. לתת הוראות למחלקות מבצעים בשדות אחרים. במקרה זה היה על מחלקת מבצעים ל.ת.א. לפנות אלינו ולבקשנו להעביר את ההוראה עם זאת המשיכה מחלקת המבצעים של הלהק בניסיונה להגדיר את דפוסי 46 לשדות השונים.״ הפעולה בתחומים אלה. ליאו גרדנר, מפקד המחלקה, הורה כי כל טייס המשתייך ללהק לא יטוס מעקרון, מבלי שיביא אתו פקודת טיסה בכתב, או אם הדבר בלתי אפשרי - פקודה בעל־ או מהרולד אורבך ממחלקת ; פה מליאו גרדנר וריי קורץ ממחלקת מבצעים במטה הלהק ין! או מנורמן מוניץ, ״קצין מדריך׳ במטה הלהק. כיוון שהטפסים טרם חוברו והופצו, תכנ אושר בינתיים להטיס את המטוסים על־פי פקודות באמצעות הטלפון. גרדנר הדגיש במכתבו, ש״כל בקשות לטיסות יועברו למבצעים בסיס עקרון, כמו כן כל הבקשות לטפול במטוסים, החזקה קשר וכר. מחלקת מבצעים בסיס עקרון תפיץ את הנ״ל בין המחלקות הנוגעות ותהיה 47 אחראית לידיעות בקשר לסטטוס הדרוש לפני הטיסה.״ נראה כי פקודות אלה נבעו, בין השאר, גם כתוצאה מהתאונה שאירעה ב בשעה 101 היה אמור להסתיים באותו היום. אולם בהגיעו לשם טרם הסתיים התיקון, והוא התבקש על־ ידי פרץ פוזנר, הקצין הטכני הראשי של הבסיס, לערוך טיסת ניסיון ללודסטר. דונלד רוברטס, מהנדס טיס בלהק, הציע לנצל את הטיסה גם להעברת חלקי־חילוף מהרצליה לעקרון. לאחר שהודיעו לקצין המבצעים של עקרון, רוברט בטלר, ״כי קבלו רשות מאת המטה הכללי של לבחון את המטוס,״ נתן להם את ״רשיון הטיסה הרשמי״ - אם כי, לדבריו, ״בתאריך .א. ל.ת זה לא היה דרוש לתת רשיון טיסה. הסמכות היתה בידי המטה הכללי של ל.ת.א.״ לאחר שהמריא דייויס מעקרון, התגלתה נזילת שמן במנוע השמאלי, והוא חזר לנחיתה. לאחר תיקון התקלה המריאו קביעת דפוסי הפעולה 399 להרצליה; לאחר נחיתתם שם קיבלו את חלקי־החילוף ממחלקת ההנדסה בבסיס, ולאחר עיכוב קצר המריאו חזרה. אז, לדברי הטייס, כשעברנו כ־ האווירון ללכת ימינה. השתדלתי להחזיר אותו לכוון המסלול אך האוירון פנה לכוון הבתים. באותו רגע השתמשתי במעצור שמאלי שמלא ומנוע ימני והאוירון הסתובב שמאלה. הרגשתי שהרגל של כן הנסיעה נשברה והאוירון שכב על כנפו הימנית. האלחוטאי נסה לצאת מהאוירון דרן החלון ואני 48 ורוברטס פתחנו את הדלת למקרה חרוט והוצאנו אותו לצוות לא קרה דבר, אולם המטוס ניזוק. הידיעה על התאונה הועברה באיחור רב )בניגוד לנהלים( לוועדה לחקירת תאונות ומניעתן של החיל. בחקירתה קבעה הוועדה שמצד אחד, כלל לא היו צריכים ״טיסת ניסיון״ לאור התיקונים שנעשו במטוס! ומצד שני, כדי להביא את חלקי־החילוף מהרצליה ניתן היה לעשות זאת במשאית — ״ביחוד לאור מיעוט המטוסים לתפקידים יותר חיוניים...״ כן חרצה ״שהטיסה הזאת לא אושרה באופן רשמי על־ידי מטה לת״א, אלא אורגנה באופן ׳פרטיזני׳ בעקרון.״ עם זאת ״הועדה קבלה את הרושם שכך היה נהוג ביחס לרוב הטיסות של לת״א מעקרון באותו הזמן.״ בין השאר קבעה הוועדה לחקירת תאונות, כי רשות ההמראה תינתן רק על־פי אסמכתה מרשות מוסמכת ובהתאם לפקודת קבע מס׳ הוציאה הוועדה את המלצותיה. עוד נקבע, כי אחריות הקצין הטכני הראשי לכך, שטיסות מבחן יבוצעו אך ורק אם אכן צריך אותן )״טבע התקונים״(; גם הודגש שאין ״להשתמש בתובלה אווירית אלא אם אין אפשרות אחרת בכדי לשמור על שעות טיסה העומדות לרשותנו 49 עבור מבצעים בעלי חשיבות צבאית.״ אולם, תוך כדי חקירת הוועדה, ועוד בטרם גובשו מסקנותיה והמלצותיה, אירעה תאונה נוספת בעקרון, שכקודמתה מעידה אף היא על אי־הסדר באשר לנוהלי פעולה תקינים בין המטה ובין השדה, ובמידה רבה על חוסר המשמעת, שאפיינה אחדים מצוותי האויר של הלהק )אשר פעלו בניגוד לאותן פקודות־קבע שכבר גובשו(. הפעם היה מעורב בתאונה נורמן מוניץ, בן 27 ובמפציצים, והיה מהגרעין המייסד של לאפס״א ב ניסיון״ לבדיקת תקינותו של מטוס קומנדו אתו לטיסה את צ׳רלס נוט )טייס קרב ששירת בעבר בטייסת אמונים״. בהגיעו לעקרון, לא היה המטוס מוכן, ולכן לקח את מטוס הקומנדו לאמן את נוט. הוא אישר לעצמו את הטיסה, ובאותה הזדמנות לקח במטוס גם את הטייסים ויליאם ברדשוי ויעקב פיאלה, את האלחוטאי א׳ חולי וגם שני ילדים. בשעה כשנוט יושב במושב השמאלי, ללא תקלות. נוט ביצע כראוי נחיתת ״גע והמשך״ על מסלול הסתובב וחזר למסלול הוא האט את המהירות ל־ ; לשעה(. מוניץ ביקשו להתקרב לאמצע המסלול 400 גשר אווירי לעצמאות וניסה ״ליישר את המטוס בהגה ימני ובמנוע שמאלי,״ אבל לא הצליח. מוניץ ניסה לעזור לו, אולם ״הוא השתמש במעצורים יתר על המידה ובאותו הזמן הגביר את כוח המנוע השמאלי, דבר שעוד הוסיף לרומם את הזנב,״ ואז ״המטוס התהפך על אפו״. שני מדחפי המטוס נשברו, 50 החוטם נמחץ וגם תורן האנטנה נשבר — אולם לא היו נפגעים הוועדה לחקירת תאונות קבעה, שהסיבה העיקרית לתאונה היא ״שגיאת טיסה ושגיאת הדרכה,״ וכסיבות נוספות קבעה חוסר ניסיון הדרכה אצל המדריך! חוסר שיטת אימונים קבועה בלהק! וגם חוסר משקל בזנב לשם איזון המטוס. המלצות הוועדה מלמדות במידה רבה על חוסר הסדר ששרר בתחום האימונים, ההדרכה ומתן אישורי הטיסה בלהק, והן התמקדו איפוא בתחומים הבאים: מדריך טיסה יהיה רק מי שעבר ״בחינה מקצועית חריפה בישראל״ מתיץ והילדים ליד המטוס קביעת דפוסי הפעולה 401 ומסוגל על־פי ניסיונו, כושר הטיסה שלו והכרתו את המטוס לשמש בתפקיד זה; הודגש הצורך לקבוע פקודות ברורות ״שבשעת טיסות ; לעבד תוכנית אימונים מסודרת על כל סוג מטוס ״ בכל טיסת אמונים או הדרכה יהיה ״רק מינימום הכרחי של ; ניסיון לא יעשו אמונים אנשים ף להקפיד על שמירת פקודות קבע בכל הקשור לאישור טיסות! ושכל טייס ירשום את ״זמני הטיסות בספרי הרישום.״ בסוף עדותו אמר מוניץ: ״הנני מצטער מאוד שלקחתי את 51 הילדים אתי. עשיתי את זאת מפני שהיו נוהגים לעשות כך ולא היו הוראות נגדיות.״ לאור מסקנותיה והמלצותיה של הוועדה לחקירת תאונות בשתי התאונות, וככל הנראה גם מפאת אי־הקפדתם של צוותי האוויר אשר טסו לעקרון, פירטה שוב מחלקת המבצעים של הלהק כעבור זמן קצר את ההוראות לטיסה בשדה עקרון: החל ממחר ותחתם עי׳י קצין מבצעים ל.ת.א עבור מבצעים בשדה למבצעים ויתר המחלקות הקשורות בנדון למפקד שדה עקרון כל יום בשעה 5 קצין המבצעים בלבד, ופקודת הטיסה תימסר בידי הקברניט האחראי לצוות היוצא." ב חובתם של הטייסים להתייצב בפני קצין המבצעים בעקרון לאחר נחיתתם או לפני המראתם, וכן את סוגי הטפסים אשר עליו למלא." אולם, לא חלף זמן רב - עשרה ימים בלבד - ותאונה נוספת התרחשה. כזכור, אחת ממשימות הלהק, כפי שנקבעה בפקודת הארגון שלו, היתה להטיס ״צבא מוטס״ ו״חיל צנחנים״. כבר הוזכר חוסר התיאום ששרר אף בנושא זה בין אגף המבצעים של החיל ובין מטה עם זאת נמשכה הפעולה, ומפעם לפעם הטיס הלהק את חיילי יחידת הצנחנים, שהגיעה ; הלהק לשם כך מבסיסה באחוזה שבחיפה לרמת דוד. צניחה קטלנית ב ברמת דוד למשימת אימון צנחנים. אימוני הצניחה ממטוס זה נעשו זאת הפעם הראשונה. מהירות הרוח היתה היו 54 קודם לכן, ב גולני ניצב איפוא בדלת המטוס והתכונן לצניחה. המטוס ״ישר ומאוזן״, מהירות לשעה, גובה פעם.״ אלפרד שוקרון, המדריך הראשי לצניחה )משלח ראשון בטיסה זו(, העביר את גולני למצב ״הקשב״! חיבר את ״הוו לטבעת על חבל הפלדה בתוך המטוס 402 גשר אווירי לעצמאות צלצול ראשון. שוקרון העביר את גולני ל״היכוף׳ ונתן לו הוראות אחרונות. צלצול שני — וגולני קפץ לפי הוראת שוקרון. גולני קפץ, אך שוקרון עמד בכיוון הטיסה ולא יכול היה, כדבריו, לעומתו, ראה אותו בנימין כהן, מדריך 55 לראות את מצבו של גולני לאחר שיצא מהמטוס צניחה )משלח שני( צולל בדרך הרגילה וכמעט מיד ראיתי את המשי של המצנח. הייתי בטוח שהמצנח נפתח, סובבתי אחורנית והודעתי לשאר הבחורים שהכל בסדר. בדרך כלל אינני יכול לראות את המשי לאחר הקפיצה מכיוון שהקופץ נעלם משדה הראיה שלי לפני שהמצנח נפתח. אחרי כן הסתובבתי שוב פעם בכדי לראות איד הוא נופל, ראיתי אותו נסחב מאחורי האוירון. הוא הודיע על כך לשוקרון, וזה אכן ראה את גולני. רוב חבלי מצנחו היו מתחת למטוס, ורק חלק ממנו נתפס על הזנב. הטייס הרגיש ״משיכה חזקה בהגהים ולמטוס נעשה קשה מאד לטוס.״ הוא טיפס לגובה שונים — אולם ללא הצלחה. במטוס המולה. כהן עמד בדלת המטוס ודיבר עם גולני, שהיה בהכרה מלאה. לדברי כהן, ניסה גולני ״כמה פעמים להשתחרר אבל לא הצליח, כנראה מכיוון שהידיים היו קפואות.״ תוך כדי כך ניסה שוקרון להרגיע את האנשים והציע לצאת לכיוון הים. שעה ממגדל פיקוח הטיסה הוקם קשר אלחוטי עם המטוס, והטייס הודיע על כוונתו לצאת לים ו״להוריד את האיש מערבה לנמל.״ בהגיעו למפרץ חיפה עשה מעל המקום שלושה סיבובים. אז הודיעו לו שהמצנח מתחיל להשתחרר לאט לאט מעל להגה הגובה. הוא החליט איפוא לטפס לגובה של ״האיש שחרר את עצמו,״ והטייס הרגיש ״משיכה קלה בהגהים.״ הודיעו לו שהצנחן קפץ. הוא חזר לרמת דוד. לאחר שנחת שם בשעה קרוקסטד עלה מיד למטוס פייפר וטס למקום האירוע, אולם לא מצא דבר. גופתו של איתמר 56 גולני לא נמצאה עד עצם היום הזה בעדותו לאחר האירוע אמר יואל פלגי, מפקד גדוד הצנחנים, שאכן אין ביחידה פקודות־ קבע מפורטות בכתב על תפקידם של כל האנשים המשתתפים בהצנחה! ואילו מפקד רמת דוד, דב בן־צבי, הצהיר: אין קיימות פקודות קבע, מה שנוגע לבסיס זה בנוגע לאמוני צנחנים. הסיבה היא כי לפי דעתי אמונים אלה נכנסים לתחום דאגתה של יחידת הצנחנים ובל אחריותנו היא לספק ליחידה זו מטוסים וצוותי אויר במסגרת האפשרות. בדו״ח של ועדת החקירה, שהוקמה על־ידי חיל־האוויר לבדיקת האירוע, נאמר כי ״האסון קרה עקב פתיחה מוקדמת של המצנח.״ עם זאת קבעה הוועדה, ש״אין לדחות את ההשערה ששלושת החוטים הסוגרים את בד המצנח בתוך השק לא היו במקומם כך שהמצנח נפל מיד מהשק.״ ועדה זאת הביעה את עמדתה, שהקפיצה לים היתה צריכה להיות ״האפשרות האחרונה,״ ולדבריהם היו ״צריכים לעשות ניסיון הצלה בעזרת מטוס אחר... דקוטה יכלה קביעת דפוסי הפעולה לטוס מעל ה־ הוועדה, כי כמה צנחנים הביעו ״בשיחה את הדעה, שהסדורים הפנימיים, ההדרכה והארגון של 57 הגדוד אינם משביעים רצון. אולם כולם סרבו להעיד על כך בעדות בכתב.״ בתאונה זאת לא תמה מסכת האירועים בגדוד הצנחנים. בטיסת אימונים שגרתית להצנחת הצנחנים בעמק יזרעאל ב עריש( קפץ בנימין קורין)אחרון בדבוקה של עשרה אנשים( מהמטוס, אולם מצנחו לא נפתח. הוא צלל לאדמה, ונפטר כעבור חובלו המצנחים בתוך היחידה. בסופו של דבר הוחלט לבטל את המבצע להצנחה באל־עריש גם CO מטעמי מזג־אוויר למרות כל התאונות הללו - ובמידה רבה גם בעקבותיהן - הלכו והוגדרו דפוסי הפעולה בין מטה הלהק ובין שדה עקרון, וננקטו צעדים נמרצים לשיפור דפוסי הפעולה בין מטה הלהק לבין מטה חיל־האוויר. נראה היה, כאילו הדברים הולכים ומתגבשים לכלל מסכת סדורה, כפי שבאו לידי ביטוי בדברי קצין המנהלה של הלהק, דוד פליגלמן, ב הקשר בין מטה הלהק לבין הבסיסים עדיין לא הובן בכל המקומות, אך נתברר דבר אהד והוא הרצון הטוב השורר בכל מקום. מפיון שלא היה לצו מבצע מיוחד בזמן האחרון ואף מבצע לא מתוכנן לעתיד הקרוב ביותר, נצלנו את הזמן להתארגנות משולשת: מחלקה, בסיס ומטה. בשטח המנהלה סומנה הצלחה ידועה ביחסים שבין המחלקה ומטה ח״א. מדו״ח שהוגש עי׳י מח׳ כוח־אדם שלנו הורגש שהיחסים לכל המחלקות במטה ח״א מתקרבים לשלמות שאליה 59 אנו שואפים קביעת דפוסי הפעולה בין מטה הלהק לעקרון ולמטה החיל לא התנהלה על מי־מנוחות, כפי שניתן היה להתרשם, לכאורה, מהתיאור לעיל. בסיכומו של דבר נעשתה כל הפעילות הזאת בעיקרה על־ידי מטה הלהק, בעוד שרוב צוותי הלהק שבתו ממלאכה באותו הזמן. בה־בשעה נידונו במשרד הביטחון ובמטה חיל־האוויר כמה סוגיות עקרוניות, אשר הפכו את הקערה על פיה. אחת מהן היתה העברת צוותי האוויר מבתי־המלון, שבהם גרו, לבסיס עקרון. ״קיימת מתיחות זה זמן מה״ - פינוי ״גבעתי״ מעקרון כזכור, כבר לאחר פינוי שדה התעופה בזאטץ תכנן מטה הלהק להעביר את כל הצוותים מבתי־ המלון אל שדה התעופה בעקרון! אלא שהדבר לא יצא לפועל מכיוון ששדה עקרון טרם הוכן לספק את השירותים ההכרחיים לצוותי הלהק, וגם מפאת תפיסתם של אחדים מהמבנים שם בינתיים שוכנו צוותי האוויר בעיקר במלון ״בריסטול״, 60 על־ידי גדוד ומקצתם בבתי־מלון אחרים, כמו ״עדן״ ברמת־גן ו״אקסלורד״ )צוותי האוויר השוודיים( הסמוך ל״בריסטול״ בתל־אביב. המגורים בבתי־מלון עוררו ביקורת נוקבת ביותר, כפי שבאה לידי ביטוי, בין השאר, בעמדת מחלקת תשלומים במטכ״ל: 404 גשר אווירי לעצמאות אחרי כל ברורים החלטנו לשלם את חשבונות החוזים שלכם עם מלון בריסטול בסך אנו עומדים על עצם הסכומים כי הרי ידוע לכם שמחוץ לסכומים אלה אנו משלמים לכם כ־ חוזים אלה אין להם דוגמה בשום יחידה אחרת. א( הם נחתמו ללא חקירת העסק ומבלי להועץ תחילה לא במחלקת התשלומים במטכל, לא בשירות האכסון ולא בשום מוסד מוסמך אחר. ב( החוזים הם רעים ויקרים. לאור העובדות הנ״ל הננו להודיעכם שלא נכיר להבא בשום התחייבות שלא תקבל 61 אשור מתאים למפרע בתגובה לביקורת זאת חזר מפקד הלהק והדגיש ב להעביר בקרוב את כל הטייסים לשכון בעקרון וכל שאלת השכון במלונות בת״א תופחת בהרבה.״ ואכן, עד אז כבר החלו בהעברת הציוד החיוני לשיכונם. נציגי אגף האפסנאות של החיל, שביקרו בבסיס ב סיומו של מבצע ״יואב״ והירידה 62 טייסים )אנשי בריסטול( מונחים במחסן ללא שמוש.״ במתח הפעילות המבצעית היוו את המועד המתאים לקביעת דפוסי פעולה גם בתחום זה. בחיל־האוויר הוקמה ועדה לחקירת מצב האכסון, ובראשה דב כנרתי, סגן מפקד החיל למנהלה. בעדותו בפני הוועדה התייחס דוד פליגלמן, קצין המנהלה של הלהק, בעיקר ל׳׳שאלת המשפחות נ המליץ להשאיר את מלון ״בריסטול״, גם לאחר פינוים של צוותי הלהק לתובלה אווירית ממנו, תחת אחריותו של קצין האכסון של חיל־האוויר, ״על־מנת לשכן את הטייסים המבלים בתל־ ואכן, המלצה זאת 64 אביב. חלק מהמיטות יוקצה לל.ת.א והשאר לבסיסים אחרים של החיל.״ הוזכרה בדו״ח של הוועדה מ החיל מבתי־המלון בתל־אביב למחנה ״אריאל״ ביפו, ולשכן ״את האויראים ובנות החן במחנה... לשכן משפחות )א״י וגח״ל( בתחום המחנה ובשטח מיוחד ונפרד.״ באותו זמן היו ב״בריסטול״ בסך הכול הדירה לחודש היה, כאמור במלון לעבור בקרוב לבסיס עקרון וע״י זה יתפנו כ בהחזקת ציינה שבעקבות אי־ידיעתה די פרטים על אודות תוכנית המטכ״ל לאכסן את אנשי גח״ל במלון ״סךרמו״, היא מציעה להעביר את ״הרשאים לקבל שכון במלונות סוג א,״ ולדון בשאלת חיסול ״בריסטול״ כשתתברר תוכנית המטכ״ל. באשר למשפחות גח״ל, נכתב בדו״ח: ״משפחות אלו ברובן גרות בצפיפות רבה בבתי מלון וחלק קטן בחדרים פרטיים. בשעת גיוסם בחו״ל הובטח להם שכון מתאים ונוח, ורבות כעבור כמה ימים, ב־ 65 התלונות מבין אנשי הגח״ל על אי שביעת רצון מתנאי שכמם.״ משפחות ; משפחות בלי ילדים ; מספר משפחות גח״ל הזקוקות לדיור היה בעל ואשה מגויסים קביעת דפוסי הפעולה 4 0 5 בנובמבר, הציעה הוועדה להפוך את ״בריסטול״ למלון עבור ״כל קצינינו)כולל ל.ת.א.( הבאים 66 לתל־אביב אם לחופשה ואם לרגל תפקידם הצבאי.״ בינתיים, ב שם. ההחלטה היתה להקים יחידת אחזקה עצמאית בבסיס. כנרתי הורה לראש אגף הנדסה ולאחר פינוי השטח, הנמצא בידי ; להעביר מיד גדוד אולם פינויו של הגדוד התעכב. בדיון מטה חיל־האוויר ב ״העברת אנשי הנדסה לעקרון צריכה להיעשות בהקדם האפשרי. יש לדאוג לכך שהצבא יעזוב ב 67 את המקום מיד.״ והסב את תשומת־ליבו לעובדה, כי ״שטח המגורים של הקצינים עדיין תפוסים ע״י אנשי גבעתי,״ וכי גם ״העברתם של צוותות האויר לשדה עקרון מתעכבת כמו כן בגלל אי פינוי השטחים הנזכרים לעיל.״ באותו יום נפגש אליעזר בודנקין, מפקד שירות בינוי חיל־האוויר, עם בנימין בונה, מפקד עקרון, וסיכם אתו שגדוד ובד־בבד, יתחיל שירות הבינוי של חיל־האוויר בהכשרת ; בבוקר, והפינוי יושלם עוד באותו יום הצריפים שיפונו עבור אנשי הלהק, ולאחר מכן יכשיר צריפים גם עבור יחידת האחזקה. בודנקין קבע שתוך עשרה ימים תושלם הכשרתם למגורים - ״מבלי להביא בחשבון עכובים שיכולים להגרם ע״י מחסור בציוד ואפסנאות.״ ב אנשי ׳גבעתי׳ לפנות את שטח שיכון הקצינים.״ הוא ביקשו איפוא להורות על הכשרת הצריפים באזור, כדי ״לאפשר את העברתם המידית לשדה של אנשי צוות האוויר, וכדי להקל על בעקבות זאת הבהיר קצין המנהלה של הלהק לקצין 68 הסידורים בשביל אגף ההנדסה.״ המבצעים של הלהק, כי על־פי הוראתו של מפקד הלהק ״ישוכנו אנשים חדשים המתקבלים לל.ת.א או החוזרים מחו״ל בשדה עקרון. סידור זה נעשה בקשר עם הכוונה להעביר את כל אנשי צוותות האויר הרווקים לשדה עקרון אשר תעשה לפי הוראה מיוחדת בימים הקרובים.״ על־פי הוראה זאת הודיע מפקד יחידת המטה של הלהק למלון ״עדן״ ברמת־גן כי ״החל ממחר ה־ כך לאנשינו המתאכסנים אצלכם.״ במקביל לכך הלך והתארגן בסיס עקרון להקמתה של יחידת האחזקה המרכזית של חיל־ האוויר בתחומו, כפי שנאמר בדו״ח של שירות הבינוי של החיל: ״מתכננים באופן יסודי את באחד 69 השטח המיועד להקמת בסיס מרכזי להנדסה ואחזקה כולל תקון ההנגרים הגדולים.״ המקורות נכתב: הועברו לשדה כל המכונאים וכלי העבודה, וכמו כן החלקים הרזרביים ממרבית השדות, ורוכזו בעקרון. יש לציין כי העברת יחידות אלו וספוחן לשדה עקרון, לא יכול היה להעשות לולא הרה־אורגניזציה רבת הממדים שנעשתה בהצלחה במקום. כיום הגיע שדה עקרון כמעט בכל השטחים לידי שלמות די רבה ובלי ספק הנו אחד הבסיסים המאורגנים והמסודרים ביותר בכל החיל. יכול לסגל 70 את עצמו לכל תפקיד אשר יוטל עליו ולאו דוקא בשטח התובלה האוירית 406 גשר אווירי לעצמאות במקורות אלה לא באה לידי ביטוי מורת־הרוח הרבה של צוותי האוויר של הלהק על הוצאתם המתוכננת ממלון ״בריסטול״ ומשאר בתי־המלון. כל עוד נכח גדוד היה אפשר להיתלות בגורם זה כאחד הגורמים העיקריים, המעכב את העברתם של צוותי האוויר של הלהק מבתי־המלון אל הבסיס! אולם משהתפנו והוכשרו המגורים, היה צריך להתחיל בביצוע ההעברה. עתה, כמובן, היה צריך להתחשב גם ברצונם של צוותי הלהק. לא היה זה פשוט, שכן עניין זה היה אחד מתוך כמה עניינים התלויים, בראש ובראשונה, בשאלה העקרונית: האם נכונים צוותי האוויר להתגייס לצבא? שלובה בבעיה זאת היתה גם שאלת מקומם בתעופה האזרחית. עיקרי הדברים הללו באו לביטוי כעבור זמן קצר במכתבו של קצין המנהלה של הלהק בעקבות ההחלטה להעביר ממלון ״בריסטול״ את כל צוותי האוויר של הלהק עד סוף חודש דצמבר: אין עדין צל פתרון סופי לשאלת תצאי שירותם של אנשי המח״ל מבין צוותות האויר. קיימת מתיחות זה זמן מה והעברת האנשים לעקרון ברגע זה עלולה להגביר את המתיחות ולהקשות על הסדר סופי משביע רצון... אשר למשפחות עם הילדים, אינני חושב כי בפרק הזמן הקצר עד סוף החודש יוכלו לאפשר להם את כל תנאי השכון הדרושים במחנה אריאל... עצתי בענין זה מתון הכרת המסבות והאנשים לעכב את העברתם של הדוקים ממלון בריסטול לעקרון עד לפתרון הבעיות העקרוניות המחכות לפתרונן זה זמן רב. להכין שכון מושלם 71 למשפחות לפני העברתן למחנה אריאל ואכן, רוב צוותי האוויר של הלהק לא ראו את עצמם כחיילים, אף לא היו מוכנים להתחייל, והיו מעוניינים להשתלב בתעופה האזרחית ״אן־בלוק״. אולם, מתוך ראיית הצרכים המבצעיים של החיל )התעופה האזרחית, עם כל חשיבותה, לא עמדה בראש סולם הקדימויות( ובתהליך המעבר מ״לבוש אזרחי״ לדפוסים צבאיים והצורך לצמצם ככל האפשר את כוח־האדם - הוחלט במטה חיל־האוויר להחתים את צוותי האוויר של הלהק על תנאי שירותם, שבמסגרתם יתחייבו לשרת בחיל־האוויר כחיילים לכל דבר. תנאי השירות, אשר גובשו במשרד הביטחון, הגיעו לידיהם של הצוותים עוד קודם שדנו בהם בחיל־האוויר, ועל רקע זה )כמתואר להלן( פרץ משבר עמוק. שיאו היה בהגשת אולטימטום למפקד חיל־ האוויר, וסופו בפירוק הלהק לתובלה אווירית. פרק יג ״מחאה אולטימטיבית״ ״הסגת גבולם והשש למעמדם העדיף״ היערכות מטה הלהק לביסוס התעופה האזרחית במדינת ישראל הושפעה באורח מכריע מהמתח שנגרם כתוצאה מהמאבק של חלק ניכר מצוותיו כלפי חוץ )משרד התחבורה, חברות תעופה אזרחיות בארץ ואף חיל־האוויר( על תפיסתם - כי הם זכאים לבכורה בתחום התעופה האזרחית, וכן מן המאבק כלפי פנים — מי מבין הצוותים בתוכם יזכה להתקבל לפעולה בתחום התעופה האזרחית.* על רקע המאבק הפנימי היו גם כמה התפרצויות זעם בין צוותי הלהק בכלל, ובין האמריקנים והישראלים בפרט. הראשונים חששו בעיקר שהכשרת הישראלים עלולה לפגוע בסיכוייהם להשתלב בתעופה האזרחית, כפי שהדבר בא לביטוי בדבריו לימים של מוניה מרדר, מפקד הלהק: ״לכתחילה התייחסו אנשי המח״ל בחשד־מה ובהסתייגויות להכנסת הישראליים ללהק ולמסגרת האימונים. הם ראו בדבר משום הסגת 2 גבולם וחשש למעמדם העדיף - בעיקר בנוגע לעתידם בתעופה האזרחית של ישראל.״ חמור מהמאבק הפנימי היה המאבק החיצוני על בכורתם של צוותי הלהק בתחום התעופה האזרחית. בשלוש הטיסות האזרחיות הראשונות הפגינו צוותי האוויר של הלהק התלהבות, מקצוענות ומיומנות רבה, מתוך מגמה ״כי לא רחוק היום וקום תקום חברת התעופה 3 הלאומית אשר, אם לא לכל האנשים, הרי לפחות לחלק ניכר מהם יהיה חלק בהקמתה.״ אולם, אז התברר להם ש״רוחות חדשות החלו מנשבות בקרב חוגי משרד התחבורה הממשלתי ומטה חיל־האוויר, אשר שינו את פני התמונה לחלוטין.״ התברר להם שכבר הוחל שם בהיערכות מתקדמת ביותר בהקמת חברת התעופה, מבלי לשתפם כלל. הדבר גרם להתמרמרות הדברים הגיעו אף לידי החלפת מהלומות: ב בא לקבל מדים עבור טיסה אזרחית, וכעס מאוד על ששובץ בצוות השלישי. במכתבו של ברייר למפקד הלהק 1 ציין, כי זאת הפעם השנייה שלארי ראב תקף אותו 408 גשר אווירי לעצמאות רבה ביותר - במיוחד לי׳קבוצה מסוימת מבין אנשי צוותות האויר אשר שרר ביניהם מעין הסכם פנימי כי עליהם לעמוד בראש החברה או לפחות להיות עמוד התווך שלה.״ לקבוצה זאת - הגרעין שהקים את לאפס״א — כפי שנכתב באחד המקורות, היו זכויות רבות בשטח של רכישת המטוסים, הבאתם לארץ ועבודה וגה בעבר למען התעופה הישראלית בכלל, וכן גם היו הם בין אלה שהגו את הרעיון להקמת חברת תעופה לאומית עוד בהיותם בארץ מוצאם, שם גם קבלו הבטחות מסוימות לגבי שתופם בחברה זו, גלו קוצר רוח מסוים לגבי התפתחות הענינים. הם למעשה נהלו תעמולה בין שאר אנשי הצוותות ולפני אשר היו הדברים מחוורים די צרכם, הסיקו מסקנות נמהרות ומרחיקות לכת לגבי 4 שתופם בתעופה אזרחית כתוצאה מאי־קיומו של קו מוגדר בתחום התעופה האזרחית, וגם על רקע העובדה שלא היה ״קיים חוזה מתוכנן וברור בין מטה חיל־האויר ואיש צוות אויר״ — התעוררה תסיסה פנימית 5 חריפה ביותר בין הצוותים אזרחים או חיילים! המעבר מזאטץ לעקרון, אשר נכפה על צוותי האוויר של גח״ל בלהק, לא היה לרוחם: לרבים מהם הובטח כי מרכז פעולתם יהיה באירופה - ולא בארץ־ישראל, והמעבר משגרת חיים קלה יחסית לפעילות בתוך מסגרת צבאית נוקשה עם לחץ זמנים קשה, כפי שהדבר בא לביטוי במבצעי ״אבק״ ו״יואב״, לא היה קל כלל ועיקר. עם זאת, הדבר כמעט ולא העיב על המוטיבאציה שלהם, והם פעלו לילות כימים בהטסת נוסעים ומטען לנגב! בכך תרמו תרומה מכרעת להמשך עמידתו ולשחרורו. אין ספק כי אחד מהגורמים העיקריים למוטיבאציה, שהופגנה על־ידי הצוותים הן במבצע ״בלק״ הן במבצעי ״אבק״ ו״יואב״, היה ציפייתם כי הם עתידים להיות המסד של התעופה האזרחית במדינת ישראל. ואכן, ארגונן וביצוען של הטיסות האזרחיות על־ידי הלהק — ובמיוחד מבצע ״שחר״ )הטסתו של הנשיא חיים ויצמן( — הוכיחו את יכולתם של הצוותים בתעופה האזרחית, הלכה למעשה. הערכת תרומתם באה לידי ביטוי גם בדברי אהרון רמז, הוא ציין, כי בעקבות הצלחותיו של הלהק בתעופה אזרחית ו״התקדמות ; מפקד חיל־האוויר המדינה״ - החלה הממשלה לגלות עניין גובר והולך בארגונה ובביסוסה של התעופה 6 האזרחית ברם, תוך זמן קצר נכזבה תקוותם. במכתבו של שליש הלהק, יעקב פלדמן, האחראי מבחינה מנהלתית על הצוות במבצע ״שחר״, למפקד הלהק ב הקשה של האנשים בתחום התעופה האזרחית, והציע ״להחדיר ללבם של צוותי האוויר כי הם שותפים לאותו מפעל והס המה אשר יהוו את הגרעין של החברה לעתיד.״ הוא המליץ לשתף אותם בתוכניות ובדיונים, ולדבריו, כבר היום ״ישנה הרגשה אצל כמה מהאנשים שהם גמרו את עבודתם והם יכולים לחזור לבתיהם. יש לדאוג עתה שביתם יהיה כאן בארץ.״ הוא הוסיף, כי אצל אותם האנשים התעוררה ״הרגשת הזלזול כלפיהם, הרגשה שכאילו אין בהם צורך ״מחאה אולטימטיבית״ 409 מלבד בעבודתם היוכדיומית.״ פלדמן הדגיש איפוא ״שיש בין אותם האנשים בחורים שלא בלבד, שהם בעלי מקצוע מסוג ראשון, אלא גם אנשים אשר בלבבותיהם מפעמת אהבה לציון, 7 ואשר בטיפול יתר ודאי היינו גם משכנעים שיישארו עמנו להמשכת בנין התעופה ובנין הארץ.״ לרגשות תסכול אלה של צוותי האוויר בתחום התעופה האזרחית היתוספו גם בעיות בתנאי השירות, שלא עלו בקנה אחד עם ההבטחות שהובטחו להם במועד גיוסם. אלה נבעו במיוחד מחוסר הגדרת מעמדם המשפטי: השאלה העקרונית והחשובה ביותר אשר פתרונה יקבע בהרבה גם בפתרון שאלות אחרות, היא השאלה של מעמד האנשים - האם מעמדם הוא של חיילים והם נכללים במסגרת הכללית של המגויסים, או האם הנס אזרחים. מדבריכם הבינותי כי הכוונה היא לכלול אותם במסגרת של המגויסים, ובאור זה יש לראותם. לדעתי, צורה זו היא היעילה ביותר ותקל על כל מהלך העבודה בעתיד, ובמידה שיקדימו לסכם זאת סופית תלכנה ותפחתנה בעיות רכות הגורמות כיום לקשיים מסוימים בעבודה. שאלה זאת קשורה קשר ישיר 8 לקביעת דרגת משכורת לכל סוגי המקצועות אין ספק: רוב צוותי האוויר, אשר גויסו בתחילת הפעולה בארצות־הברית ואשר שירתו במסגרת הלהק, לא ראו עצמם מעולם כחיילים בצבא הגנה לישראל. נושא זה עמד פעמים רבות על סדר היום של משרד הביטחון, המטכ״ל ומטה חיל־האוויר, ובא לידי ביטוי גס בסוגיה העקרונית: האם להשביעם את שבועת האמונים לצה״לז אולם בעקבות המצב הצבאי וסוגיות דוחקות יותר לא הוכרעה השאלה. בעקבות זאת לא היו ברורים גם תנאי השירות של האנשים, ובכך נערמו קשיים רבים על פעילותו של מטה הלהק, והתעוררה התמרמרות רבה מאוד בקרבם של צוותי האוויר. אולם, כל עוד התנהלה המלחמה בחזיתות השונות, וצה״ל בכלל וחיל־האוויר בפרט היו מצויים בתהליך של התארגנות במעבר מה״הגנה״ אך עם תחילת ; לצבא סדיר, נמצאו לסוגיית תנאי השירות פתרונות מאולתרים זמניים ההתארגנות המסודרת של צה״ל בחודש אוגוסט, ובמיוחד לאחר סיומו של מבצע ״יואב״, עלתה איפוא שוב השאלה על סדר היום. ואכן, בפגישתו של מפקד הלהק עם מפקד חיל־האוויר ב כמגויסים ויקבלו פנקסי חיל לפי סידורים מיוחדים שיערכו בקשר לכך בתאריך מאוחר יותר. לפי שעה ימשיכו לקבל מפרעות על חשבון משכורתם אשר נמצאת עדיין בבירור ואשר תקבע בהתאם לכך.״ אולם, ההחלטה לא כללה את כולם, והוציאה מן הכלל ״צוותות אויר ומכונאים שוודיים מוצאם ואשר מקבלים כאן מפרעות ע״ח משכורתם.״ באשר לאלה הוחלט שימשיכו להיות ״אזרחים ולגביהם אין כל כוונת חיול.״ עד לאותו המועד היו גם כמה צוותי אוויר של הלהק, 10 אשר כבר חוילו והיו ״להם מספרי חייל.״ מטה הלהק העריך מאוד את פעילותם של השוודים. כך, למשל, כתב מפקד הלהק ב מעוניינים מאד לספק את דרישותיהם היות והם משרתים אותנו במסירות ובשהותם בחופש הצליחו לגייס אנשים נוספים לשירותנו...״' 410 גשר אווירי לעצמאות בעקבות ההחלטה הזאת היה חיל־האוויר צריך להגדיר את המדיניות באשר לסוגיות הוראות ברורות לגבי הבאת משפחות או קרובים אחרים של ; הבאות: קביעת דרגת המשכורת איש צוות האוויר לארץ! מציאת פתרון קבוע לשיכונן של המשפחות )מספרן היה חמש( המשתכנות במלון ״בריסטול״, ואשר גם הן וגם הצוותים האחרים המשתכנים שם נפגעים מכך )בכל בתי־המלון האחרים סירבו לשכן משפחות(; המשכורת שיש לשלם למשפחות בארץ כמקדמות על חשבון המשכורת הכללית המשולמת בארצות־הברית )בינתיים שולמו לכל אשה על מי חלה כלכלת המשפחות ובאיזו צורה )בינתיים ; 8 התכלכלו ב״בריסטול״, וקיבלו 12 הטיפול הרפואי למשפחות, כאשר השירות הרפואי של חיל־האוויר לא נותן טיפול כזה הוצאות הכביסה של המשפחות ושל צוותי האוויר הרווקים, המגיע עד סכום של ולבסוף - ; לחודש; על מי חלות הוצאות גן הילדים)הוצאה המגיעה לסך 13 מי מממן את הוצאות התלבושות לאנשי צוותי האוויר כן היה צריך להחליט, כאמור לעיל, בסוגיית העברה של צוותי האוויר לבסיס עקרון. על־פי התוכנית שהתגבשה במטה הלהק, תוכנן להעביר בשלב ראשון מ״בריסטול״ ומ״עדן״ ברמת־גן לעקרון את הרווקים - למרות ש״אין דעת האנשים נוטה להעברה;״" היה ברור ש״ריכוז האנשים בבסיס עקרון יפתור בעיות רבות ויהיה יעיל ביותר למהלך העבודה בעתיד.״ בינתיים הועברו אפילו המכונאים האמריקניים מבסיס עקרון )למרות ההחלטה לשכנם שם( לשיכון קבוע בפנסיון ״מרגוע״ שברחובות. שם השתכנו והתכלכלו על־פי אישורו של אל שוימר, מנהל 15 אגף החזקה והנדסה של החיל בינתיים נשא מטה הלהק בכל ההוצאות הללו של צוותי האוויר. רובם ככולם טענו, כי ההוצאות הללו הובטחו להם במועד גיוסם, אך הקשיים להשיג את הכספים הללו מקצין הכספים של חיל־האוויר, אריה לק, הלכו ותכפו. בעקבות החריגות הרבות בהוצאות הללו הורה קצין המנהלה של הלהק לאברהם זינגר במלון ״בריסטול״ להפסיק לשלם את כל החשבונות המוגשים אליו ״עבור טקסי, כביסה, רופא, מלון וכוי,״ לשלם את המשכורת על־פי רשימה ״מפורטת ומדויקת שתעשה בהתאם למצבה של היום מלפני תאריך התשלום,״ ולהפנות את צוותי האוויר למטה הלהק בכל ״שאר העניינים הכספיים.״ הוא גם ביקשו לפרסם את ההוראה באנגלית על לוח המודעות במלון ״בריסטול״. במקביל נדונה הבעיה עם קצין הכספים של חיל־האוויר, וסוכם כי ״כל חשבון אשר יוגש ע״י אנשי הגח״ל או מישהו אחר ושלא יהיה מאושר מראש — לא ישולם. מטה ל.ת.א יהיה אחראי בפני קצין הכספים 16 לחוקיותם של החשבונות המוגשים.״ קצין המנהלה פירט את כל הסוגיות לעיל במכתב מפורט מאוד למחלקת גח״ל של חיל־ האוויר, וחזר והדגיש, כי ״חוסר הגדרה של הדברים גורם לידי אי נעימויות רבות, קשיים הדים למרירות זאת הגיעו אף לבוורלי־הילס 17 בעבודה, ומרירות שהולכת ומצטברת.״ שבקליפורניה בארצות־הברית. במכתב מפורט, ששלח פיינמן לטדי קולק ב אם הוא ״מודע למהפך שחל אצל המתנדבים האמריקאיים לחיל־האוויר, והמוראל הירוד שלהם.״ לדבריו, ״המתנדבים האמריקאיים אינם חשים רצויים. למעשה, ההיפך הוא הנכון; הם קיבלו את הרושם כי הם אינם רצויים.״ הוא ציין שמפקד החיל כינס את המשרתים בחיל ״מחאה אולטימטיבית״ 411 חי> אויר >יער טסה קד! ק חוב>ה או ירית ל ת״/נ! נ ח לה נג ובמנר ם 1 קגין בטחון מוווז ה NM18£ הנידון:- חסכון שמיש במוניות וכדון דברים מסיחה טוזחקי יסה ב הריני לסכנו אה שיחתנו מהתאריך הנ״ל : 1 מופנים אל מחלקת הנטחון 2 טלסוגית לססזז >.ח.א ניפו ן; בו ופו'. 3 עד הגיע התחבורה ימתינו האנשים ב שדח התעופה » 4 שכירת מונית בלי אשור אינו מחייב וזיל האייר ל השלו ס ה חשב ו ן 5 קצין הב&חון מחוז ח*סון אשר ידאג לשכונם במשך הלי לח. אני מקוח כי בעזרת מדור זה נ למנוע כעד הונאות כספיות למוניות במקרי הוגאוה ואמר להם, ״כי הם נמצאים בחיל־האוויר באופן זמני, וכי יש צורך בהם עד שניתן יהיה להתחיל לאמן ישראלים שיחליפו אותם, וכי אם מישהו מביניהם לא מרוצה, הוא יכול לעזוב.״ בעקבות זאת קמו דרכוניהם של המתנדבים נלקחו על־מנת שאחרים ישתמשו בהם, וכן: ״חסכון שימוש במתיות״ 412 גשר אווירי לעצמאות האנשים קיבלו הוראה להישבע שבועת נאמנות למדינת ישראל, מה שעלול היה לעלות להם באובדן אזרחותם... לכולם נאמר בארה״ב, כי לא ידרשו לעשות זאת. כמו כן, כל המסמכים שהאנשים נדרשו לחתום עליהם הודפסו בעברית, אבל הפעם הזאת הם חשדו כל־כן, עד כי לא היו מוכנים לקבל את התרגום של המסמכים לאנגלית כאמין... הרשויות, שלפעמים עמדו בראשן אמריקאיים בעצמם, התעלמו לחלוטין מן ההסדרים הפינאנסיים, שהוסכם עליהם עם האנשים, קודם שעזבו את ארה״ב. כאשר הם מחו על כן, נאמר להם כי הם עתה בישראל וכי הם יקחו מה שניתן להם, ולא ... כמו כן, נאמר להם כי הרשויות לא יכירו בהתחייבויות, שנעשו על־ידי ״סוכניהם״ בארה״ב. הוא ביקר גם את צורת הגיוס של האנשים: לחלקם נאמר להמתין בבתי־מלון שונים עד שייצרו אתם קשר, ולפעמים נאלצו להמתין שבועות. אמנם הוא ציין, כי ״כמה מעניינים אלה יישמעו אולי טריוויאליים, ואולי, במידה מסוימת, היו בלתי נמנעים בארגון חדש הרגיז את האנשים במיוחד ״פחות העובדה שהמקרים האלה התרחשו ויותר, העובדה שלאף אחד לא היה אכפת מכך.״ כל אלה גרמו לאותם האנשים שחזרו לארצות־הברית לתחושות פגיעה, מבוכה ותרעומת. פיינמן הדגיש איפוא במכתבו: האמריקאי שעוזב את מקום עבודתו, חבריו ומשפחתו, כדי להילחם למען ישראל, ומסבן את חייו, בהחלט זכאי לכל התחשבות אפשרית, והעובדה כי כמה מהם מבקשים שכר מסוים כדי לפרנס את אלה המתקיימים על־ידם, אינה צריכה לשנות עובדה זו. אני בטוח כי מה שרוצה המתנדב האמריקאי הממוצע הוא לחוש כי הוא רצוי ומתקבל בברכה. אם, כאשר הוא מגיע, הוא יתקבל בחמימות ואם תינתן לו התחושה כי הוא שיין למשפחה, שבואו לעזור בעת משבר, מועיד, הוא יתעלם ממצבים פסולים - בהם נתקל מספיק פעמים 18 בצבא האמריקאי ״מחאה אולטימטיבית״ ב והשתלבותם בתעופה האזרחית של מדינת ישראל. כאמור, כבר בחודש יוני הובטח להם פרסומו הרשמי של לוח תשלומים ותנאי שירות, אולם הדבר לא נעשה. אמנם מאז נערכו במטה החיל מספר דיונים בנושא ואף גובשו כמה טיוטות, אולם אלה לא הגיעו לכלל סיכום ממשי עם משרד הביטחון. הדברים נותרו מעורפלים ומטופלים בפתרונות ארעיים. המבצעים הצבאיים הסתיימו, ובהמתנה להשתתפות במבצע ״ולמטה״ או באחת מהטיסות האזרחיות הבאות היה לאנשים גם זמן רב לדון במה שהובטח ובמה שלא מומש: השמועות על הכוונה לבטל את מעמדם המיוחד כאזרחים והעברתם מבתי־המלון לשיכון בעקרון! התוכנית ובמיוחד אי־הביטחון באשר לזכות הבכורה שלהם ; לגייסם לחיל־האוויר ככל יתר המגויסים בתעופה האזרחית של מדינת ישראל. כאילו לחזק את השמועות הללו, גם התגלגלה לידם ״מחאה אולטימטיבית״ 413 טיוטה )תחת הכותרת ״זכרון דברים״, שיועד להחתמתו של המועמד לגיוס לצבא הגנה לישראל(, שגובשה במשרד הביטחון בדבר תנאי השירות ולוח התשלומים. טיוטה זאת היתה אמורה להיכנס לתוקף למן צבאי של שנה אחת בחיל. בפתיחת ״זכרון דברים״ זה נאמר, כי החתום עליו ״הסכים מרצונו הטוב להתנדב לשירות צבא ההגנה לישראל וקבל על עצמו מיד בהגיעו לישראל לעמוד לרשותו ופקודתו של צבא ההגנה ולנהוג תוך תקופת שירותו לפי הכללים החוקים והפקודות המוטלים על כל אחד מהמשרתים בצבא ההגנה.״ כן צוין כי השינוי היחיד לגבי החתום משאר חיילי צה״ל הוא משך השירות - תקופה של שנה בלבד. כן פורטו הכללים למקרה שיופסק השירות של החתום, אם וכן; הכללים באשר להוצאות עבור הנסיעה לארץ וממנה ; ביוזמתו או ביוזמת משרד הביטחון הטיפול והמימון, אם ירצה המתנדב להעביר את משפחתו לארץ! לוח תשלומים מפורט, שבו פורט גובה משכורתו של האיש לפי הדרגות השונות, שנקבעו לפי מומחיותו ומצבו המשפחתי כן נקבע שיקבל כלכלה, דיור, תלבושת ואספקה קטנה ״לפי ; - לרבות פיצויים למקרה פטירה הנוהג בצבא ההגנה לישראל.״ במכתב הנלווה של לוי אשכול ויוסף יזרעאלי ממשרד הביטחון הודגש: על זכרון דברים זה יכולים לחתום אן ורק בעלי מקצוע אשר הוזמנו ע״י הצבא או משרד הבטחון לתפקידים שונים. אין זה חל על כל מתנדב הרוצה לשרת בצבא ההגנה לישראל. לגבי אלה האחרונים אצו משתדלים גם כן ליצור הוקה ונפרסמה בזמן הקרוב ביותר. עוד נאמר שם, כי ״לגבי כל אלה אשר שייכים לסוגי זכרון הדברים וכבר נמצאים בישראל 19 נשתדל אנו כאן להחתימם במקום.״ סיכומו של דבר: ב״זכרון הדברים״ ראו צוותי הלהק הפרה בוטה של כל אותן ההתחייבויות, אשר לדבריהם ניתנו להם בעת התנדבותם לשירות בחיל. לאחר דיון ממושך ניסחו אולטימטום למפקד החיל, ועליו חתמו רבים מאנשי הלהק. הם הביעו בו את עמדתם השוללת גיוס לצבא בכל תנאי, וכן תבעו פרסומה של חוקת תשלומים עד החזרתם המידית לארצות מוצאם. האולטימטום היה אמור להיות מועבר למפקד חיל־האוויר על־ידי אל שוימר, מנהל אגף החזקה והנדסה של החיל, וסטיב שוורץ, ראש מחלקת גח״ל של חיל־האוויר. למחרת היום, ב מדינת ישראל בנוכחותם של חי יששכר, אהרון רמז, דב כנרתי, מוניה מרדר, דניאל שמשוני, אל שוימר, הל אורבך וליאו גרדנר. יששכר הציג את ההצעות לגבי עתיד התעופה האזרחית ואת נציגי הגופים השונים בחברה אשר תוקם. בתגובה להצעות אלה טען אל שוימר, כי כל המדיניות ברמה הגבוהה ביותר נקבעה על־ידי אנשים, אשר אינם מבינים דבר בעניין תעופה. לפיכך היה מעוניין להיפגש עם בן־גוריון ולהציע לו חלופה אחרת, אשר לפי דעתו עשויה להצליח. גם ליאו גרדנר מחה על כך, שצעדים רבים נעשו מבלי להביא כלל את הדבר לידיעתם, וגם הוא היה מעוניין להיפגש עם בן־גוריון. רמז התנגד לכל הגישה שהובעה בדבריהם. בשעה 414 גשר אווירי לעצמאות צוות ״נצחון״, משמאל: מוניץ, יגאל ידין, אדי ציינסקי,!, בן סקלאר, ריי קורץ, סיי כהן, אלי כהן 15:00 וגרדנר, תידון בוועדה האווירית. עוד נקבע שדוד יהודה, מפקד אגף המבצעים, ייצג את האינטרסים של יוצאי דרום אפריקה. לאחר סיכום הנושא בוועדה תוגש ההצעה לאישור 20 הממשלה נראה כי לאחר הדיונים הללו מסרו שוימר ושוורץ לחי יששכר ולהיימן שכטמן את האולטימטום של צוותי האוויר. צוותי הלהק היו קרובים יותר להיימן שכטמן, שכאמור פעל בתחילת השנה בתחומי הרכש והגיוס בארצות־הברית, והכיר מקרוב את אותם האנשים לאחר שראה את התביעה אמר 21 שייסדו את לאפס״א ונטלו חלק בתוכנית ״יקום פורקן״ יששכר, כי ״אין זו שאלה,״ וכי ״דרגת המשכורת נקבעה על־ידי הממשלה.״ שוימר ושוורץ ראו את לוח התשלומים ותנאי השירות אשר הוכנו על־ידי משרד הביטחון - מסמכים אשר מטה חיל־האוויר טרם דן בהם. שוורץ קרא את המסמכים בפני אחת האסיפות של צוותי גח״ל של הלהק, ושוימר הודיע למשתתפים כי מסמכים אלה הם התשובה לדרישותיהם מ ״מחאה אולטימטיבית״ 415 וכי אם ״לא יחתמו נראה לצוותי האוויר, אולם רשימת תנאי השירות, אשר צורפה לדרגות השכר ולפיה התחייב כל אחד מהם לחתום ״שהוא בצבא הגנה ויציית לכל פקודה״ - לא נראתה להם. לשוימר נראה ש״האנשים אינם מרוצים משני טעמים לפיקוד הגבוה. והם נרגזים על תנאי השירות — כי הם מילאו את חובתם כהוגן ועכשיו הם 22 נדרשים להגיד שימלאו חובתם.״ על־פי בקשתם נפגש מפקד החיל עם נציגי השובתים, ואכן לא הכחיש את השמועות בדבר תנאי השירות שלהם והכוונה להחתימם לשירות צבאי. תוך כדי שיחתו עמם התברר ששכטמן כלל לא העביר לו את נוסח האולטימטום! וכשהעביר לו אותו, הגיב מפקד החיל בכעס גדול וביקשם לעזוב באחת את החדר. בעקבות זאת התאספו שוב צוותי האוויר של הלהק ב בנובמבר, הקימו ועדה שכללה את הטייסים קורץ ומוניץ ואת ליווינגסטון האלחוטאי, והחתימו האוויר, ולפיה ״מתוך חישובים בקשר לתעופה האזרחית,״ כדבריו של מפקד הלהק, הם דרשו שלא יקשרו את תנאי המשכורת עם התחייבות לשירות צבאי ותנאי שירות אחרים, ולא — יסרבו לטוס כבר למחרת היום משעה החיל, וזה השיב להם כי ״התנאים הם של הממשלה, ועליו לבצע זאת - בלי שינויים.״ לדברי שוימר רגז מפקד החיל על האולטימטום, איים עליהם במשפט צבאי, ציווה עליהם לעזוב את כשברקע 23 החדר ולא רצה לקבלם עוד מבלי שכל אחד מהם יחתום על ביטול האולטימטום אירועים אלה, הגיעה בקשתו של ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן־גוריון, לארגן את הטיסה האזרחית הבאה של הלהק. מבצע ״נצחוך - הטסת יגאל יזין ב שם התקיימה באותה השעה עצרת האו״ם. ראש הממשלה ושר הביטחון ״קיווה לקבל ׳אור אולם שרת תבע בתוקף להימנע מכל פעולה צבאית ולנקוט 24 ירוק׳ למבצע בחזית המרכז,״ ״זהירות עליונה... לאור המצב העדין ביותר במועצת הבטחון.״ לאור דברים אלה הסיק בן־ גוריון ״שיש צורך שאיש צבאי ילך לפריס להסביר למשה את המצב, וגם יביא משם הערכת המצב המדיני.״ הוא זימן אליו את יגאל ידין, וזה הביע את נכונותו לצאת מיד לפריס. בן־גוריון הנחה אותו באשר לפעולתו בפריס, והדגיש כי ״יש להתחשב רק בקשיים שיגרמו לנו פה — בכוח המעצמות,״ ולא ב״קשיי יחסים עם אנשי או״ם ומועצת הבטחון, מתיחות, טענות, רוגז וכוי.״ הוא ביקשו איפוא ״לסדר מיד הפספורט והויזה״, וטלפן לחיל־האוויר ״שיכין מטוס 25 בשבילו.״ אולם, באותה שעה לא היה מטוס הסקיימסטר, שבו בוצעו שלוש הטיסות הקודמות, מוכן לפעולה. עד אז נמשך המשא־ומתן לרכישת המטוס, ולקראת סיכום התשלום עבור פעולת המטוס והצוות ביקש מפקד הלהק ב ואכן, ב 26 בסך באוקטובר הודיע מפקד החיל למפקד הלהק, כי מטוס הסקיימסטר של ״הטרנסקריביין נקנה 416 גשר אווירי לעצמאות ושייך עתה לחיל־האויר. יש להוציא מכך את המסקנות ביחס לסידורי החזקתו תקוניו וכו׳.״ ב אולם, עוד 27 ״שנקנה לאחרונה״ הועבר ללהק, והאחריות לאחזקתו הוטלה על בסיס עקרון קודם שנשלמה הכשרתו לטיסה נדרש הלהק, כאמור, להיערך מידית להטסתו של ראש אג״ם לפריס. היתה זאת שעתם של כמה מצוותי האוויר להוכיח את רצינות כוונותיהם, והם סירבו לבצע את הפקודה - דבר ש״לא יתכן בשום חיל ובפרט בימי מלחמה,״ כדבריו של מוניה 28 מרדר, מפקד הלהק בדיון מטה חיל־האוויר באותו יום ציין מפקד החיל, כי ״מספר אנשי גח״ל המשרתים בל.ת.א הגישו אולטימטום והתחילו בשביתה מבצעית.״ לדבריו, הסיבה לאולטימטום היא התנגדותם ל״תנאי השירות״ שהוצעו על־ידי הממשלה. הוא הציג עמדה נחרצת, ולפיה עד אשר לא יבטל כל אחד מהחותמים את חתימתו על האולטימטום, אין הוא שייך לחיל־האוויר, וב״הזדמנות ראשונה״ יוחזר למדינה שממנה בא. לאחר דיון ממושך הוצע לבטל את האולטימטום באחת משתי דרכים: כל מי שחתם על האולטימטום יבטל אותו על־ידי חתימה על נוסח, שייקבע על־ידי ועדה אשר תיבחר למטרה הזאת, ואלה אשר יסרבו — יופסק או שלא להתחשב כלל באולטימטום הקיבוצי, וכל אלה אשר יסרבו למלא פקודות ; שירותם יועמדו למשפט צבאי. ברוב של שישה קולות כנגד חמישה הוחלט לקבל את הדרך הראשונה אל שוימר טען, 29 ולמנות את חי יששכר, דב כנרתי, דניאל שמשוני ומוניה מרדר כחברי הוועדה כי הצוותים אכן שגו בהגישם את האולטימטום, אך ״חשב שהשפלה זו כך שהם מסירים את האולטימטום מתפקידו כמנהל אגף החזקה והנדסה. גם צוותי האוויר הכירו בחולשת כוחם ושלא היה מקום לצעד זה, כפי שהתבטאו אחדים מהם: ״אנו שיחקנו פוקר אתכם, עשינו בלוף ואתם דרשתם לראות את הקלפים שלנו ולנו לא היה מאומה.״ עוד באותו היום אורגן איפוא צוות מלא 30 למבצע הטסתו של יגאל ידין, שכונה מבצע ״נצחון״ כיוון שלא ניתן היה לטוס בסקיימסטר, נערכו להטסה במטוס קומנדו אזרחי נקבע כקברניט, נורמן מוניץ — קצין ראשון, אלי כהן - נווט, אדי ציינסקי - אלחוטאי, וכמהנדס - בנימין סקלר. צוות זה היה מיומן מאוד, והיו לו שעות טיסה רבות במטוס הקומנדו הן במבצע ״בלק״ הן במבצע ״אבק״ הן במבצע ״אגרוף״. שני נוסעים יועדו לטוס במטוס: יגאל ידין ומאיר שרמן)שהיה בדרכו לארצות־הברית, שם פעל בתחום הרכש עם טדי קולק(. בניגוד לשלוש הטיסות הקודמות, הוחלט שלא לשלוח ״מלווה ישראלי״ לצוות, ועל שלום רון זינגר )המכונה ״מר״ או ״אוסקר״( הוטל להיות בקשר עם קברניט המטוס, לדאוג מראש לסידורי דלק ואוכל באג׳קיו ובלה־בורזיה, לאבטחת המטוס בפריס, לכלכלה, לי׳כסף להוצאות״ וללינה. כן נאמר לו ש״אין לקחת נוסעים בטיסה חזרה פרט לאנשי השירות הדיפלומטי או מקרה יוצא מן הכלל אחר.״ לפיכך ביקשו ממנו לעמוד בקשר עם קברניט המטוס ולדאוג, שהנציג הבא להקביל את פני הצוות יוכל להעבירם העירה ולמסור להם סכומי כסף לפי המוסכם:״ בתוכנית הטיסה נקבע כי ביום חמישי 31 עליהם להודיענו כדי לחייב את חשבונם.״ ״מחאה אולטימטיבית״ 417 בשעה הוראות אחרונות, הכנת המטוס לטיסה, ארוחת ערב והתארגנות במטוס — ימריא הצוות ב לאחר תדלוק ומנוחה קצרה, המראה בשעה התעופה לה־בורז׳ה בפריס. נקבע כי הצוות ישהה בפריס ״לפחות יום שלם אחד״ וימריא חזרה 32 ב הכנות הצוות נשלמו עד המועד שנקבע. לאחר שיגאל ידין ומאיר שרמן עלו למטוס, המריא הצוות ב אוויר מדויקת של קצין המטאורולוגיה, אורי שוורץ, היתה הטיסה שקטה: הוא חזה תנאי מזג־אוויר קשים וסערה מעל לחוף יוון, והקברניט עקף אזור זה. כשלוש שעות לאחר שעבר את כרתים, נוכח קורץ לדעת כי צריכת השמן במנוע השמאלי גבוהה מדי, ומחשש שייאלצו לנחות נחיתת־ביניים ברומא המשיך איפוא לכיוון איטליה. כשהגיעו מעל איטליה, נהנה הצוות מ״רוח ערפית מצוינת״ ונוכח כי יוכל להגיע לאג׳קיו ״בזמן יותר טוב משהגענו אי פעם בסוג זה של מטוס.״ ואכן, הם הגיעו לשם בשעה סעדו הצוות והנוסעים, וכעבור כשלושים דקות המריא המטוס שוב. באמצע הדרך בין מארסיי וליון ״הרגשנו בקול דפיקות במנוע השמאלי וזעזועים קלים,״ ואף־על־פי־כן המשיכו לטוס לכיוון פריס. לאחר כארבע שעות למן ההמראה מאג׳קיו, בשעה המטוס בלה־בורז׳ה. בניגוד לפעם הקודמת, המתינו להם הפעם ״הסוכנים שלנו״, ועל־פי עדותו של קברניט המטוס, ״הטיפול בפריס שופר באופן ניכר והסידורים היו לשביעות רצוננו.״ לאחר ירידת שני הנוסעים הוסע המטוס לבדיקה במוסכי חברת־התעופה ״אייר פרנס״. לאחר בדיקתו היסודית התגלו בו כמה ליקויים, שכללו בין השאר כמה ״ברגים רקובים וכמו כן קלקולים קטנים במצפן ובצילינדר.״ אלה תוקנו על־ידי החברה במשך מספר ימים, בעוד הצוות ממתין בפריס ומתארח באחד מבתי־המלון שם עד להשלמת 33 המלאכה. אז נערך הצוות לטיסה חזרה לארץ ב כשלוש שעות לאחד הנוסעים, שהגיע בטעות לשדה תעופה אחר. בשעה היו בו שלושה נוסעים, וכן מטען שכלל חלקי־חילוף עבור מטוס הסקיימסטר, ; לכיוון אג׳קיו בלונים מטאורולוגיים, מצפנים וחומרי צילום עבור חיל המדע. במזג־אוויר נוח עברה הטיסה ללא כל תקלות, וכעבור שלוש שעות ורבע נחת המטוס באג׳קיו. בפרק־זמן זה צרך המנוע השמאלי שמן רב )שישה גלון לשעה(, ועל הקברניט היה להחליט כיצד להמשיך את הטיסה לארץ. כדבריו של קורץ, הוחלט ״להמריא לראות עד לאיזה מקום נוכל להגיע במה שהיה לנו ובמקרה הצורך - לרדת באתונה.״ לאחר תדלוק המטוס המריאו איפוא מאג׳קיו ב־ מזג־האוויר היה נוח פרט לרוח נגדית חזקה, והטיסה התנהלה ללא כל אירועים חריגים. ליד חוף איטליה הובחן שצריכת השמן עדיין גבוהה מדי. על־פי חישובי הצוות היה ברור שאם תימשך צריכת השמן באותו קצב, עלול הצוות להגיע לעקרון ״במלאי של גלון אחד שמן או ללא שמן בכלל.״ לפיכך, הוחלט לנחות באתונה. לאחר קבלת האישור, נחת המטוס באתונה 34 ב418 גשר אווירי לעצמאות ליד שגרירות ארצות-הברית בפאריס. משמאל: נורמן מתיץ, ריי קורץ, בן סקלר ״מחאה אולטימטיבית״ 419 כל תעודות המטוס והצוות)הלוג־בוק, דרכונים, תעודות הטייסים, רישום המטוס ותעודות יעילות טיסה( נבדקו בשדה התעופה, ולא נמצא בהם כל פגם. ברם, כשביקש הקברניט שמן ודלק עבור המטוס ואישור להמריא מהשדה למחרת בלילה, נאמר לו כי מטעמים פוליטיים לא יוכל להמריא אלא באישורו של ״שר האוויר היווני״. כן ציינו את העובדה שלא היה לו רשיון לנחות באתונה - למרות שלפי תקנות הטיסה הבינלאומיות מותר היה לו לנחות עקב התקלה שהיתה במטוסו. כיוון שהצוות נחת בליל־שבת, ״היו כל המשרדים סגורים ואי אפשר היה למצוא אף אחד כדי לסדר את שחרורנו.״ לפיכך התקשר קורץ עם ״סמי כהן, אחד משליחינו, עם האמריקן ג׳וינט דיסטריבושן קומיטי וגם עם חברה לטפול בכל המקרים הקורים בשדה.״ בינתיים התייחסו לצוות כאל עצירים, והם הובלו לחקירה ממקום למקום תחת משמר. למרות התנגדות הקברניט והצוות נכנסו היוונים בכוח למטוס, בדקו את תכולתו ואת כל המצוי אצל הצוותים, ואף החרימו את המצלמות ולקחו את התשלילים. במשך שני לילות לן הצוות במטוס תחת שמירה. לבסוף, הודות לפעילותו ״המצוינת של סמי כהן ומר אללוף ושות׳,״ הורשה סוף־ סוף הצוות להמריא מאתונה בבוקר יום שני קומולוס בחוף ישראל, והטיסה התנהלה ללא כל תקלות. בשעה במברק מ״מר״ למפקד הלהק התבקש זה לשלוח בטיסות הבאות 35 טיסה, נחת הצוות בעקרון ״אחראי על הצוות הדורש דאגה וטפול כל זמן שהותו.״ בתחקיר הטיסה ציין הקברניט, כי ״הטיסה בכללותה היתה מתוכננת ומבוצעת טוב מאוד. הטפול, הטיסה, הנווטות ומזג האויר היו יוצאים מהכלל.״ הערותיו היחידות היו כדלהלן: רשיון נחיתה באתונה אפשר ויש להשיג? יש למנות סוכנים שתפקידם היחידי הוא — טפול בנוסעים ובמטען; יש לשאת המחאת זבוי עבור שמן ודלק בתוך הלוג־בוק יחד עם מסמכים אחרים; רשימה הכוללת את שמות, כתובות ומספרי הטלפון של כל האנשים שאתם יש להתקשר במקרה של סכנת נחיתה בארץ זרה או מקום זר, צריכה אף היא להימצא בתוך הלוג־בוק; פנקסי הוצאה וקבלה בקשר לכל הפרטים הנוגעים לקרן הקברניט צריכים אף הם להימצא 36 יחד עם המסמכים האחרים ״בצגא מוכרחת להיות משמעת״ בינתיים געשו הרוחות במטה חיל־האוויר ובמטה הלהק. בשל הקשר הברור בין האולטימטום ובין סוגיית התעופה האזרחית נידונה סוגיה זאת ביתר־אינטנסיביות תוך ניסיון להגיע לכלל סיכום משותף גם עם משרד התחבורה. עיקרי הדברים בדיוני מטה חיל־האוויר הוצגו על־ידי חי יששכר ומוניה מרדר, מפקד הלהק, ב נמלים, ים ואוויר במשרד התחבורה. על־פי בקשת שר התחבורה, הבטיחו יששכר ומרדר לבדוק את ; להודיע בכתב על הסכמתם למינויו של מרדר למנהל חברת התעופה ״אל־על״ האפשרות להעמיד לרשות ״אל־על״ שניים־שלושה מטוסי קומנדו להבאת עולים מנמלי אירופה! ולפעול לרכישת סקיימסטר אחד או שניים. בדיון זה גם הובאה הפנייה של 4 2 0 גשר אווירי לעצמאות ההסתדרות להשתתף במימון הפעולה, הקשורה בהקמתה ובארגונה של חברת התעופה ״אל־ על״. בדיונים של נציגי החיל עם נציגי הממשלה הציעה הממשלה למנות למועצת המנהלים של החברה: שני נציגי הממשלה, שני נציגי החיל)חי יששכר ומוניה מרדר( וכן שני מנהלים נוספים. כן נקבע שהיועצים ליששכר ולמרדר יהיו חברי מטה החיל ויועצים נוספים שייבחרו לזאת. בסיכום הדיון העלה מפקד החיל מספר סוגיות עקרוניות, המלמדות כי החיל אכן טרם גיבש כל עמדה מבוססת בעינין התעופה האזרחית: האם אנו מסכימים שחי׳א יקה חלק בתעופה האזרחית כיום! כיצד נשתף את החיל: האס נשחרר חלק מאנשי החיל למטרה זה האס לא נשחרר אף אדם מהחיל למטרה זוז מהי דעת חברי המטה בנוגע למועצת המנהלים י מה דעתנו 37 בנוגע לועדה המייעצת שליד משרד התחבורה בסופו של דבר נרשמה חברת ״אל־על״ ב לישראל בע״מ״, עם הון מניות בסך שני מיליון לירות ישראליות. הממשלה החזיקה ב אחוזים מהמניות, והיתרה חולקה בין ארגונים ממלכתיים אחרים, בהם אף חברת ״צים״ לספנות. מועצת המנהלים המקורית כללה את ח׳ יששכר, מ׳ מרדר וכן את א׳ בבלי, צ׳ 38 איסרזון, ב׳ כ׳ מאירוביץ וא׳ רוטנברג. ד״ר אברהם ריבקינד מונה לעמוד בראש החברה בינתיים הובא עניין האולטימטום ב בדיון 39 דוד בךגוריון, וזה כתב ביומנו: ״מתיה, חי, אהרון רמז - על הסכסוך עם אל שוימר.״ מטה חיל־האוויר באותו יום נידונה סוגיית התשלום ותנאי השירות לאנשי גח״ל. כן נידון סוף ספטמבר ״מחאה אולטימטיבית״ 421 למחרת היום החלה 40 סיווגם המקצועי, ונקבע שרובם הגדול יקבלו רק סוג מקצוע אחד הוועדה, שהוקמה לטפל באולטימטום, לברר עם כל אחד מהחותמים את המניעים לחתימתו, בנוסח שהכינה לצורך החתמת 41 ולהציע לו לחתום על הצהרה המבטלת את חתימתו שם מגישי האולטימטום נאמר, בין השאר, כי ״מובן בזאת שעם סירובך לבטל את האולטימטום הנ״ל נגמר שירותך בישראל ותוחזר לארצך.״ עד לסלמון ג׳ייקובס ; )חמישה נעדרו מהארץ בתפקיד והרשל דביס לא פנתה הוועדה כלל, ושמם נמחק מהרשימה על סמך הצהרות בכתב וארבעה מהם)ליאופולד פלדמן, נורמן מוניץ, גורדון לוויט והרולד ; שחתימותיהם היו מזויפות ליווינגסטון( סירבו לחתום על ביטול האולטימטום. ב נדרש להתכונן לנסיעה חזרה לארצות־הברית באותו יום. במכתבו של קצין המנהלה של הלהק למפקד החיל באותו יום נאמר, כי הרולד ליווינגסטון ״משוחרר מתפקידו החל מתאריך מכתב ואכן, באותו היום באו לקחתו ממלון ״בריסטול״ לשדה 42 זה ובהתאם לכך חוזר לביתו.״ התעופה בחיפה כדי לשלחו משם מן הארץ. אל שוימר היה שם, ואמר ״ללויגסטון שלא יילך, כי שוימר הצהיר כי פעל בניגוד 43 יש זכות לחיל־האויר להוציאו להחלטות מפקד החיל, וכי הוא ״הולך לפגוש את שר הבטחון השבוע ורוצה שכל האנשים בתגובה לכך זומנו שוימר וליווינגסטון לפני הוועדה. 44 הנוגעים בדבר יהיו נוכחים.״ ליווינגסטון נשאל אם קרא את ההצהרה, שהיה עליו לחתום עליה, והוא הודה שלא עיין בה. נאמר לו שוב שאם לא יחתום על ההצהרה - ישוחרר מידית מן השירות. ליווינגסטון השיב לכך: תרמתי הרכה למדינה זו ואיני מתכוון להישלח באופן שכזה. אני מבקש יומיים כדי לשקול מחדש את כל העניין הזה. אל־שוימר אמר לי לא ללכת. אני מקכל ממנו את ההוראות. הוא זה ששכר את שירותיי והוא זה שיפטר אותי. אתם יכולים להיוועץ בו. מדוע האחרים, אשר סירבו גם הם לחתום, לא שוחררו מן השירות! בתשובה לכך נאמר לו, שכל מי שסירב לחתום ישוחרר מהשירות. לאחר מכן התבקש לצאת מהחדר, ואל שוימר נקרא פנימה. כך התנהל בשפה האנגלית עיקרו של הבירור במשרדו של דב כנרתי, סגן מפקד החיל למנהלה: ...הוא כנרתי: ...כל שאני חש הוא, שגירוש אנשים מהארץ הוא מעשה לא דמוקרטי. שוימר: האם אתה חושב שיש לך את הסמכות לפסול החלטה שהתקבלה על־ידי המועצה כנרתי: לענייני תעופה אני רואה בזה יותר משאלה במדיניות המותווית על־ידי המועצה לענייני תעופה. שוימר: עמדותיי בעניין ברורות. אני חולק על סמכותך לגרש מישהו מהארץ. אני מקווה שאין בידך סמכות זו. הצעתי את התפטרותי מחיל־האוויר. היא לא התקבלה. 422 גשר אווירי לעצמאות בתקופת הביניים פנייה לבן־גוריון. באיזו דרך אתה מרדו: פעולותיי בעבר מדברות בעבור עצמן. איני בטוח שדרכך לנסות ולבנות את חיל־ שוימו: האוויר מוטעית ודרכי היא הצודקת, אבל ללא ספק הדרך לבניית החיל אינה בהשפלת אנשים, אשר משרתים ואשר שירתו בו! חיל־האוויר צריך להיבנות על בסיס כבוד המוענק לאנשיו... האם אתה חושב שאהרון רמז ידע שתנקוט בצעדי־נגד מיד? בנימי: אמרתי לו שוימו: לסמכויות גבוהות יותר, לטיפול בעניין, אפילו בן־גוריון. אני מערער שוב על סמכותה של המועצה לענייני תעופה לגרש מישהו מהארץ הזו. הדבר חמור מאוד, שאדם אשר נתן שירות בעל ערך כה רב למדינה - ייזרק מהמדינה. האם זו היא צורה טובה להודות על שירות טוב?! אני חושב שזה רק הוגן שניתנה לו האפשרות לחתום על החוזה, במקום להיות כנותי: משוחרר מן השירות. אני מתנגד לגירוש מישהו מהמדינה, רק מפני שסירב לחתום. אולי הוא רוצה שממר: להישאר בארץ ולחיות כאן כאזרח. דעתי היא, שניתן לזרוק אותו מחיל־האוויר, אבל לא מן הארץ. האם אמרת זאת למפקד חיל־האווירז שמשוני: לא ידעתי על מקרים אלה. גם לא האמנתי שמישהו ינסה לעשות דבר שכזה. עשיתי שוימר: אבל לא עבור כאלה דברים. ; יותר ממה שהייתי מחויב לו ונלחמתי עבור דברים אולי אני שוגה, אבל כך אני חש... אבל זאת היתה ההוראה! בגומי: איני מכיר בפקודות, אלא במצפון. ליווינגסטון תרם כה הרבה, שלא ניתן לזרוק שוימו: אותו החוצה. איני יודע מי הוא הפסיכולוג במועצה לענייני התעופה, אבל אני יכול 45 לומר שלהחלטה זו יש השפעה קשה על )מוראל( האחרים חלק מהדברים הללו הובאו גם לידיעת מפקד החיל. במכתב נזעם לאל שוימר ציין, כי ״החלטת המטה לשחרר משירות בחיל ולשלוח חזרה לביתם את האנשים אשר יסרבו לחתום על ביטול האולטימטום שלהם הובאה בפני הרמטכ״ל וקבלה את אשורו.״ רמז הוסיף וכתב: א. הובא לתשומת לבי כי הנך נותן הוראות לאנשי חיל־האוויו, שאיו לן כל סמכומ פקודימ עליהם, בניגוד גמוו לפקודותי והחלטומ מטה החיל. הנני שולל זכומך לעשות זאת בכל מוקף. ב. בשיחמן עם חבוי הועדה המיוהדמ מהיום הודעת דבוים מסולפים ביחס לשיחה שהיתה בינינו בענין המפטוותן. לא וק שלא הסכמתי לכך שקצין מטה יפעל בחיל בניגוד להחלטות המטה, אלא הודעתי לך במפווש כי הדבד היחידי אשד אוכל להסכים לו הוא לסדו עבווך 46 פגישה, ובקווב תקבל הודעה על מועדה ״מחאה אולטימטיבית״ 423 אל שוימר השיב למפקד החיל שלא פעל בניגוד להחלטות מטה החיל, אולם אכן הבהיר להם שאין בסמכותו של איש להוציאם מהארץ. הוא חזר והדגיש, שהביע בפני האנשים את אותה העמדה אשר הביע בדיון המטה, המנוגדת לעמדת מטה החיל בסוגיית הצורך להחתים על ביטול האולטימטום. לבסוף הוסיף כי לא ביקש ממפקד החיל לארגן לו פגישה עם ׳׳מר בן־ ולדבריו, אם מפקד החיל חוזר בו, הוא מתכוון ; גורמן״, אלא מפקד החיל התנדב לעשות כן חילופי מכתבים אלה מחזקים עוד יותר את אשר נכתב 47 לארגן פגישה זאת בכוחות עצמו לעיל: אל שוימר ואנשיו לא ראו כלל את עצמם צריכים להישמע או לנהוג לפי ההוראות הנהוגות והמקובלות בכל צבא, ומכאן גם ה״קצר בתקשורת״. ואכן, ב סיפר לו כי גייס כ אשר ריכזו את כל פעולת הרכש בארצות־הברית בתחילת פעולתו, הודיע למגויסים ״שהם יקבלו רק הוצאותיהם ולא יותר.״ ברם, לדבריו בעקבות תנאי השירות הקשים של צוותי גח״ל, הם ערכו בחודש יוני ״אסיפת גח״ל״, ובעקבותיה הבטיחו אהרון רמז והיימן שמיר ״שכר יותר הוגן - לפי המקצוע.״ אולם, לדברי שוימר, ההבטחה לא קוימה, ו״רבים נמצאו בתנאים קשים - חוסר שיכון מתאים ועוד.״ לפיכך שבו ונפגשו הפעם כל צוותי האוויר להביע את מחאתם על העובדה, שטרם נקבע להם לוח תשלומים, ועל תנאי השירות שנקבעו להם. לדבריו, הם הבינו כי שגו וחזרו בהם מן האולטימטום, ולכן אין גם צורך להחתימם על כך. בדבריו לבן־ גוריון סיכם שוימר, ככל הנראה, את הבעיה העיקרית: ״הוא וקבוצתו אינם רוצים להיות עוד 48 חיילים, ילמדו בחורי א״י את המלאכה ויסתלקו.״ בן־גוריון העלה את השיחה עם אל שוימר למישור העקרוני - ״כיהודי ליהודי״, ויעץ לו שלא לעזוב את חיל־האוויר לפני תום המלחמה. לדבריו, ״השתתפות בני אמריקה, קנדה וארצות אחרות במלחמתנו אין ערכה רק בתוספת כוח־אדם - אלא בגילוי הסולידריות של העם היהודי.״ לפיכך פרישתם מן השירות קודם סיומה של המלחמה היא ״תבוסה מוסרית, ״יש אי הבנות שהן כמעט מוכרחות בפגישת שני ; להם ליהדות אמריקה, לנו.״ זאת ועוד עולמות שונים — נוער יהודי אמריקני ונוער יהודי ארץ־ישראלי, אבל אין להפריז בחומרתן.״ עם זאת הדגיש בן־גוריון, כי ״בצבא מוכרחה להיות משמעת,״ שהרי ״בעיני חייל זה או אחר המפקד לא מוצא חן, אבל עליו להשמע. אחרת אין צבא.״ לפיכך סיכם בן־גוריון, כי גם ״מבלי לדעת כל הפרטים, נראה שנעשו שגיאות,״ אולם ״אסור להגיש אולטימטום בצבא.״ לדבריו, ״ייתכן שלא טיפלנו דיינו בגח״ל - ויש לתקן המעוות במידה האפשרית. אנשינו פה מעריכים פעולת הבחורים מאמריקה.״ הוא הציע איפוא שכל ׳הניירות׳ שנטפלו ליחסים: האולטימטום, הודעת ההסתלקות מהאולטימטום, ההתפטרות של שוימר ייחשבו כלא היו )ילקחו בחזרה( ונדון על העניינים לגופם, בתנאי שאל שוימר וחבריו יכירו בשני יסודות עוזבים חיל־ האוויר לפני גמר המלחמה לברר הטענות השונות ולחפש דרך לסיפוק עד כמה שאפשר. אל שוימר הסכים 49 לכך424 גשר אווירי לעצמאות f 1 ״יייז! >ייי ריסבר 21. -0 25.-» 12.500 ם12.800 «» 25. - ניas. -» 1. .500 1> 25. -« 12.500 נו12 . SOO « י ניוסן רורו>ף 25. - •ק 20.500 בורסון12.SOO בוק25. - ג * >םין >ינו 12.500 נ1 •i.503 itolg 2C.500 נ1 . i 0 וזוינב יי>י 12.500 נינדר ו.זבד 20.500 0 12.5 00 ב׳גיר וייפונו 25. — 0 0 ב ג l^.i',0 0 12.530 בקויוו פורי 1. . 500 oo 12.500 נו l.'.S 0 1 25. - בריין 20.500 0 12-500 1 1-.500 D1>g 12.5:0 1... 50 9 0 12.300 דו נסקי ג>ו 13. - >0011) 25. -» -» 19. -»» 1-.500 •וק25. f « 12.500 •ירך12.500 1 0 » 12.5 0 וולו 12.500 » 12.500 יונ 1 .5 :0 0• 19. - וי?נ 25. -» 12.500 הנר 12.500 » 12.500 0 5"0 » 25. - 2;.5 '0 >ן12.500 « 10.000 ק10.50 י*נקנר מורים 21. 5 00 ׳זייז ויי 12.500 «»»» 25. - קרוקשסר נווי 12.600 בהן 15. - קי> ני 1- . 500 נ ה - •צ.׳. קי12.500 ג.׳,! סקס 12. £00 ר12.500 בי ז 19 - רוברli.SOO כהן 12.500 רוווגנרנ הדבר 12. 60,0 בז וי>י 2•5 50 ויבקיו12.5T0 >י ו • ביררו ן 25. - ריצן ב * י12.500 >ו 12.500 ר20.500 >וין >י 5 00 ®• 19. - >ו 12. ;•00 «» ־ ?יונס ל 20.500 •י>ר12.500 > י ו י ג 12.500 x •<•0 25. - נוייניוו 25. - 25. -»? >יבבוי 25. - >י>סברג 12.SCO •ננרר >ו Vr&oo טובין קצי נ מג zJ j.3, תשלומים לטייסים ״מחאה אולטימטיבית״ 425 ואכן, שוימר חזר בו מהתפטרותו, וב ״הניירות,״ שהיו קשורים לנושא שעליו דובר. כן צירף את ״האולטימטום השני״, ולדבריו ״האולטימטום הראשון אשר הועבר למר חי יששכר - אבד;״ כן צירף עותק מתנאי השירות 50 ומלוח התשלומים ״גוף נפרד שאינו מהווה חלק של חיל־האוויר״ בינתיים סיימה הוועדה של חיל־האוויר את מלאכתה ופרסמה דו״ח מפורט, ובו הסתמכה על עדותם של רוב צוותי האוויר של הלהק. חברי הוועדה קבעו בדו״ח כי ״חלק ידוע מהרגשות אשר מצאו את ביטוים באולטימטום היו אמיתיות, אם גם... קובלנות מעטות בלבד היו מוצדקות.״ עם זאת הבהירו לצוותי האוויר, כי החיל לא מכיר בקבוצות של אנשים בתוכו אלא ביחידים, וכי ״הפעולה אשר נעשתה מהווה למעשה מרד.״ הם הדגישו כי חתימת הביטול היא שאלה עקרונית, אינה מהווה עונש, ואין לה כל קשר עם תנאי השירות ולוח התשלומים, אשר טרם אושרו על־ידי מטה חיל־האוויר. הוועדה המליצה לתת הזדמנות נוספת )כשם שניתנה לליווינגסטון( לחתום על ביטול האולטימטום גם לנורמן מוניץ, לגורדון לוויט ולליאופולד פלדמן. אמנם הוועדה מונתה לצרכים אופרטיביים - החתמת החוזרים בהם מן האולטימטום ושילוחם של המסרבים לארצות מוצאם - אולם היא לא הסתפקה בכך וכתבה דו״ח מפורט, שבו תואר גם הרקע לכתיבת האולטימטום. נגבו איפוא עדויות בזמן אמיתי, ויש בהן כדי להאיר את מקומו של הלהק בתוך חיל־האוויר, את האווירה שבה התנהלה פעולת צוותי האוויר של הלהק, את ההתנצחויות של הקבוצות השונות שבתוכו, ובמיוחד את הזיקה שבין האולטימטום ובין התעופה האזרחית של מדינת ישראל - כל אותם נושאים, שבדרך־כלל לא ניתן למוצאם במסמכים הרשמיים. חברי הוועדה הסבירו כי ״הנטיה לחשוב את ל.ת.א כגוף נפרד שאינו מהווה חלק של ח״א״ נובעת מ״מסיבות הגיוס בארה״ב, הבטחות של עמדות עתידות בתעופה האזרחית וההתבודדות הגיאוגרפית והחברתית בישראל.״ מהדו״ח עולה, כי למן הקמתו של חיל־האוויר, היו לצוותי אולם במקום להביאן לפני מפקד הלהק, הם היו פונים ישירות ; האוויר של הלהק תלונות רבות לאל שוימר, הקצין הטכני של חיל־האוויר )זהו המינוח של חברי הלהק(, או לסטיב שוורץ, ראש מחלקת גח״ל, או לקצינים אחרים במחלקת המבצעים של הלהק, כלומר לכל אותם הגורמים אשר היו מעורבים בפעולת הגיוס בארצות־הברית. אלה נתנו להם ״הבטחות והמלצות אשר למעשה היו בלתי מאושרות.״* ההבטחות היו בעניין ״עמדות בתעופה האזרחית,״ כן ותק בעמדות המנהלה, לוח תשלומים לאנשי גח״ל, הקצבות ושיכון ודברים עדויות מאוחרות מאששות עוד יותר קביעה זאת. כך, למשל, במכתבו של מנהל אגף מנהלה נכתב: ״אלה המטפלים כעת במח״ל קבלו מקודמיהם ירושה כבדה ועשירה, הן בחמר הן ברוח. מי כס.מ.ח.א. יודע כיצד גויסו מח״ל אלה, שסבלם הוא מתאר במכתבו, מאיזה חמר הם נחרצו, איזה הבטחות נתנו להם ועל־ידי מי מאיזה יחס מיוחד נהנו ונהנים. רבים מהם הסיקו את ; נתנו, איזה יסוד חוקי או ממשי היה להבטחות אלה המסקנה ההגיונית מהטפול המיוחד הזה תביעותיהם הלכו וגדלו, וכאשר לא נענו, הם פנו לאותם האנשים 51 שטפחו את התקווה...״ הדברים שבו ונכתבו גם בדו״ח מפורט של ועדת גח״ל מאוחר יותר 426 גשר אווירי לעצמאות שלא היו כלל בסמכותם של שוורץ ושל שוימר. כן נרמז לחלק מהאנשים, ששוימר יהיה המנהל הכללי ו״כי כאילו והם לבדם יחזיקו בידיהם את הענינים״ בתחום התעופה האזרחית. זאת רבים מבין האנשים טענו ״שהקבוצה הקטנה השלטת במחלקת מבצעים של ל.ת.א ; ועוד למעשה תחלק את התפקידים בתעופה האזרחית,״ וגם נרמז להם, כי ההצעות, שהועלו באשר לפיקוח ממשלתי על חברת התעופה הלאומית, תמנע מהם קבלת תפקידים בתעופה האזרחית. השיחות עם האנשים גילו גם אי־שביעות רצון לגבי בחירתם של צוותי האוויר לטיסות אזרחיות חשובות במיוחד, טיסות מעבר לים וחלוקת תפקידים; הם טענו כי יש ״הפליה בבחירת צוותות גח״ל ושהקבוצה השלטת מונעת את מינויים של טייסים ישראליים.״ באי־כוח צוותי האוויר השוודיים הופיעו בפני הוועדה וטענו, כי לא נתנו להם להשתתף אף באחת מהטיסות לאירופה. כן טענו חלק מצוותי האוויר על אי־שוויון במשכורת עבור אותה עבודה )מ קיבלו שכר גבוה יותר, ועל חששם שהם עלולים לקבל את עמדות המפתח בתעופה האזרחית. הם התלוננו על האיחור בפרסום לוח התשלומים: הובטח להם כי יפורסם ביולי ושוב באוגוסט ואחר־כך גם בספטמבר( וטרם פורסם. כן היתה להם תחושה חזקה כי סיימו את תפקידם וכי כבר לא זקוקים להם עוד." הוועדה הסבירה לצוותי האוויר כי הלהק לתובלה אווירית הוא ״רק אגף אחד במבנה החיל ותנאי השירות והזכויות של אנשי ל.ת.א אינם שונים במאומה מהזכויות של אנשי כל יחידה או אגף אחר של חיל־האוויר. על כל אנשי ל.ת.א להבין שהם אנשי חיל־האוויר אשר הועברו לל.ת.א ועליהם לפנות למפקד ל.ת.א בתור מפקדם הישיר בכל ענייני פיקוד ומנהלה.״ בתשובה לשאלות האנשים באשר לתעופה האזרחית, השיבו חברי הוועדה כי טרם הוחלט סופית על מדיניות חיל־האוויר. עם זאת הביעו את דעתם הפרטית ואמרו, שיעשו את הכול בתור חברי המטה כדי להבטיח אפשרויות שוות בתעופה אזרחית לכל אנשי חיל־האוויר בהתחשב אך ורק עם כשרונותיהם ושירותם לישראל. הם הדגישו כי ״שירות בל.ת.א אינו תנאי מוקדם לתעסוקה בתעופה האזרחית ואין לשום איש, קבוצה או חבר אנשים זכות איזו שהיא להבטיח לאיש או קבוצת אנשים זכות קדימה בשירות בתעופה האזרחית.״ כן הביעו את דעתם כי יש לתת לצוותי האוויר השכירים את האפשרות ״להתנדב באותם התנאים כמו למתנדבים אחרים,״ ואם לא יסכימו - לוותר על שירותם ״מיד לאחר שדרישות השירות תרשינה 54 זאת.״ במברק ממרדר לקוזלובסקי ב־ להם את הקרונים לפי שוק שחור בשוודיה ישתלם לנו הדבר ולא יעלה לנו ביוקר מדי.״ ואכן, החוזה נחתם. ב־ ברשותם חוזה הסכם מתוקן.״ ב השוודים. החוזה כלל את דרגת משכורותיהם, צורת התשלום ועוד. ב מחלקת חו״ל וקישור, עם הטייסים נילסון מר ובריינט־מסנר רודולף והאלחוטאי אקסטרנד קרל גוסטב, אשר ייצגו את השוודים, שמהמרכז בגינבה ישלמו ״למשפחת טייס ראשון 4-3 = נקבע, שתהיה להם זכות ״ליתרה כדלהלן: לטייס ראשון 52 אויר אחר ״מחאה אולטימטיבית״ 427 בסיכום, המליצו חברי הוועדה על החזרתם לארצם של כל אלה, אשר יסרבו לחתום על ביטול האולטימטום, אם לא ירצו להישאר בארץ לאחר שחרורם מחיל־האוויר! על פרסום על מסירת הודעה רשמית בדבר מדיניות החיל ; תנאי שירות ולוח תשלומים בהקדם האפשרי ביחס לתעופה האזרחית בהקדם האפשרי; על בקרת הארגון של הלהק וכוח־האדם שבו, על־ על הגברת ״תכנית ההסבר והשעשועים״ עבור גח״ל ; מנת להעביר מתוכו ״אלמנטים חותרים״ על קיום קשר גיאוגרפי ואישי הדוק בין פיקוד הלהק ואנשיו באופן ; בכלל והלהק בפרט ועל ״פעולה מידית נגד אלה שהשתמשו בעמדתם ; שללהק תהיה גישה בלתי אמצעית לאנשים 55 הרשמית בחיל כדי לגרום ולעודד סטיות מהמדיניות של חיל־האוויר.״ בעקבות ההחלטה להפסיק את שירותו של ליווינגסטון בחיל־האוויר, ביקש שוב מוריס קאופמן, קצין התכנון והטייס הראשי של הלהק, ממפקד הלהק ב ההוראה להחתימו על ביטול האולטימטום. לדבריו, ליווינגסטון - מהמוכשרים שבין אלחוטאי הלהק ובעל ותק רב בטיסות מסחריות - ביטא את טענות כל צוותי הלהק, ואם תבוצע החלטת מטה חיל־האוויר, עלול הדבר לפגוע קשות בהם! ולהערכתו למעלה מ ברם, בדיון מטה 56 מהאנשים יבטלו מיד את התחייבויותיהם ולא ירצו להמשיך ולשרת בלהק הלהק קבע מרדר, כי מפאת סירובו של ליווינגסטון לחזור בו מהאולטימטום, הוא יוצא מחיל־ באשר לשניים האחרים )ככל הנראה מוניץ וקורץ( ; האוויר ויוחזר לארץ מוצאו, אם ירצה בכך ואכן, הרולד ליווינגסטון, מהגרעין 57 נאמר, כי עדיין ״לא סוכם הענין ועדיין מטפלים בו.״ הראשון של חברת לאפס״א, עזב לבסוף את הארץ מבלי שניאות לחתום על ביטול האולטימטום — למרות שהכיר בכך שלא היה מקום להגיש אולטימטום למפקד החיל. לימים כתב שני ספרים על הפעילות של הלהק במלחמת העצמאות, ובשניהם התייחס באריכות רבה גם לפרשייה זאת.* ״פרק מסובן עם כאב גדול מאד״ טרם נדמו ספיחי המשבר שהתלוו להכרזת האולטימטום של צוותי הלהק, וב בן־גוריון בדיון מטה חיל־האוויר. אל שוימר התאונן בו ״על יחס לגח״ל, דרש ׳גמישות׳ 59 במשמעת, התאונן על ארגון לקוי.״ הדי ״המשבר החמור העובר על חברי הגח״ל מיוצאי אמריקה״ הגיעו גם הפעם)כפי שראינו לעיל( לחברי משלחת צה״ל בארצות־הברית בראשותו של טדי קולק. ב לחי יששכר על סוגיה זאת תוך התייחסות לכך, שטרם נשלחו אף תעודות המוות עבור אחדים שנהרגו במהלך המלחמה. ״בדרך כלל אם יש לאנשים האלו הזכות לההרג עבורנו,״ הוא כתב, ״יש להם לפחות גם הזכות לקבל את תעודת המוות.״ באשר לחילוקי הדעות ולמשבר, כתב: כעבור זמן קצר כתב ליווינגסטון ספר בשם הלהק תוך שימוש בשמות בדויים. בשנת בעיניו כסיפור האמיתי של הלהק. בספר זה התייחס באריכות רבה לשביתה ולעמדתם של הצוותים עד הגיוס לחיל־האוויר. ספרו זה מלמד על מעמדו המיוחד של אל שוימר בעיני צוותי האויר של הלהק. ליווינגסטון שגה 58במקום למקם את אירועי השביתה בחודש נובמבר, מיקמם בחודש דצמבר ; בו בחודש שלם 428 גשר אווירי לעצמאות ועכשיו לענין עדין מאז*. שמעתי על אי שביעת רצון גדולה בין הקבוצה האמריקאית הראשונה, אל, ליאו, טטיב ואחרים. בזמנו הבטיח להם יהודה ארזי שהם ינהלו את החברה הישראלית הלאומית שתקום. עכשיו כאילו מטרו את הדבר הנ״ל לדרום אפריקאיים ולקבוצה האמריקאית אין בזה כל חלק. קשה לי מרחוק לשפוט בענין, איני יכול גם להעריך טגולות מקצועיות או אישיות שהתבררו מתוך העבודה, יש לי רק כמה דברים שברצוני להעביר אליך למחשבה הבטחות מוטמכות לארצם תוך תקופה ארוכה למדי 60 משפיע לרעה על כל יתר האמריקאים והקנדים שאצלכם בתגובה למכתבו השיב לו חי יששכר: ״בענין תעודות המוות בקשתי שימציאו את כל התעודות במידת האפשרות ונעבירם אליכם.״ לדבריו, לא נמסרה חברת התעופה הלאומית לניהול ״בשום צורה לדרום אפריקאיים,״ ו״המחלוקת בין קבוצת אל לבין המטה שרשיה עמוקים יותר.״ הוא ציין כי הוא עצמו התעד להצעה למנות את שוימר לאחד משני נציגי חיל־האוויר בהנהלת ״אל־על״, כיוון שהיה סבור ״כי במצב הענינים שלנו ובתפקיד שממלא אל)מפקד אגף ההנדסה וההחזקה( אסור לנו להטיל עליו כל תפקיד אחר.״ אולם, גם הוא וגם מוניה מרדר הביעו את נכונותם - ״עם בוא השעה״ - להתפטר ולהעביר את התפקיד לאל שוימר. לבסוף כתב יששכר: זה פרק מטובך עם כאב גדול מאד. נושא זה אינו למכתב כי הוא חושף ערכים וענינים רבים. ואשר לענין של הבטחה אין כאן שאלה של מקח וממכר. איש אינו שולל את הזכות הגדולה שעמדה ועומדת לצד החברים. וצר לי מאד שהם לא גילו את ההבנה הדרושה ביחט לענינים החיוניים בארץ. אנחנו בכל אופן משתדלים להרחיק את המרירות ולהטדיר את הענינים... לוח התשלומים ותנאי השירות אשר קבלת מצריך חתימה של כל אדם. נקודה זו עוררה את חמת הבחורים וקבוצה מהם הודיעה באופן קטגורי שהם לא יחתמו על שום הצהרה, וזה הגיע עד לשליחת אולטימטום. מובן שהודענו להם שלא נכריח 61 אותם לחתום ונטתפק באיזו צורה אחרת. גם עובדה זו אומרת הרבה במכתב לשר הביטחון ולרמטכ״ל מ הברית, משתקפת תמונת המשבר כפי שנראתה להם משם. לדבריהם, האמינו ש״יד הזמן תאחה את הבקיעים ותגשר על ההבדלים האנושיים בינם לבין הצבא שלנו ף אולם, לפי הידיעות שהביאו עמם אנשים שחזרו מהארץ עולה הרושם ״שהקרע בין האמריקאים לבין הפיקוד של חיל־האוויר הלך והעמיק וכאילו הגיעו הדברים לידי כך שגמלה אצלם החלטה לעזוב את הצבא באופן קולקטיבי ולחזור לאמריקה.״ הם ביקשו שלא יחסכו בארץ ״במאמצים למניעת פורענות זו.״ היה ברור להם כי מפאת הנסיבות, שבהן גויסו האנשים בארצות־הברית, אולם לדבריהם ״רובם נתגייס מתוך מניעים הכרתיים ; היו ביניהם גם טיפוסים לא רצויים במכתבם של חברי 62 ובמקרים רבים היה הדבר כרוך בשבילם בקרבנות אישיים גדולים.״ ״מחאה אולטימטיבית״ 429 המשלחת לבן־גוריון לא נעלם גם הקשר שבין ״המשבר החמור״ ובין התעופה האזרחית לדבריהם משנתגייסה קבוצה זו הובטח לה שישתפו אותה ביסודו ובפתוחו של הקו האוירי האזרחי כתגמול לשירותם בחיל־ האוויר שלנו. אנו מבינים מדברי החברים שחזרו מן הארץ שאחד הגורמים המכריעים באכזבתם של אנשים אלה נובע מן העובדה שהקו האוירי האזרחי הולך ומוקם מתוך התעלמות גמורה מאנשים אלה ודבר זה מוסיף מרירות למרירותם. יותר מכל מכאיבה להם העובדה שהקמת הקו נמסרה לאנשים שכמעט לא לקחו חלק במלחמה בה־בשעה שהם נשאו בכל פגעיה הן בארץ הן בחו״ל. צוותי האוויר גם ציפו, כי לאור ניסיונם התעופתי העשיר בתקופת מלחמת העולם השנייה יתייעצו בהם יותר, ״ויוכלו לתפוס את התפקידים המרכזיים בחיל־האוויר שלנו ושתנתן להם האפשרות המלאה להשפיע על הקמת החיל, מבנהו, טיפוח יעילותו וכף.״ אולם, לדבריהם התייחסו אליהם בבחינת ״כבדהו וחשדהו והעובדה שמוצאם מאמריקה פסלה אותם בעיני 63 הפקוד של חיל־האוויר לכל עמדות המפתח של החיל.״ חברי המשלחת שבו והתריעו כי שובה של קבוצה בת מאה אנשים עלולה לעורר עניין בתקשורת ולהעביר בציבור הציוני גל התמרמרות, כיוון שהם עלולים לראות בכך ״ללא ספק ״; אותות של אי אמון בטובי בניהם, דבר העשוי לפגוע בראש הגאון שלהם כיהודים וכציונים זאת ועוד: לדבריהם, שובם של מאה אנשים ״מרי נפש שיוציאו לרחוב היהודי את מרי לבם״ עלולה להפוך את פעולת הגיוס ״לבלתי אפשרית לגמרי.״ כן עלול הדבר לספק לשלטונות ארצות־הברית מידע נוסף, העלול ״להדק יותר את עניבת הפקוח והעקוב אחרינו.״ גורם שלישי זה היה חמור במיוחד על רקע תחילתם של המשפטים לטייסים, שהואשמו בהטסת מטוסים בניגוד לחוקי האמברגו אשר הטילה ארצות־הברית על האזור. הדברים באו לידי ביטוי רחב באמצעי התקשורת, וב נגד חלק מהם. כמעט כל הגרעין הראשוני של הלהק הוזכרו באותם הפרסומים: אל שוימר, צ׳רלס ט׳ ווינטרס, אירוין שינדלר, אברהם גי לוין, ליאו גרדנר, ויליאם סוסנוב, ריימונד סלק, 64 ריי קורץ, נורמן מוניץ, סם לואיס, הל אורבך, סטיב שוורץ ואף היימן שכטמן במשפטים אלה ניצלה התביעה במיוחד ״את העובדה שהאוירונים הוטסו לצ׳כוסלובקיה כדי לשוות לפעולותינו אופי של קנוניה בינינו לבין ארצות מזרח אירופה, קרי הרוסים, מתוך כוונה לקומם נגדנו את דעת הקהל ואת ידידנו הספורים בחוגי הממשלה.״ חברי המשלחת שבו איפוא והפצירו בשר הביטחון וברמטכ״ל כי יעשו כל אשר לאל־ידם על־מנת למנוע את התוצאות העלולות להיגרם מעזיבתם של צוותי האוויר של הלהק את חיל־האוויר - במיוחד על רקע העובדה שאחדים מהאנשים ״השליכו מאחריהם מעמד והכנסה ניכרת, הרסו את חיי משפחותיהם ובמאמציהם להוציא מכאן אוירונים וציוד אוירי הפכו לפושעים לפי מושגיה של 65 מדינה זו. הם אינם יכולים לחזור לאמריקה כיוון שהם צפויים לעונשים.״ תוך כדי משבר זה פורסם בהבלטה באחד מעיתוני פריס גם סיפור פעולתו של אלכס ליהמן, 430 גשר אווירי לעצמאות שנחשד בריגול. פרסום זה הצטרף איפוא לשורה ארוכה של פרסומים בעיתונות־חוץ על הרכבת 66 האווירית מצ׳כוסלובקיה לארץ ועל הטייסים שנטלו בה חלק מכריע ״יש להתייחס אליו כמו למרגל ובוגד״ כזכור, שולח אלכס ליהמן מהארץ ב הוא הגיע לרומא ונפגש שם עם דניאל אגרונסקי, מרכז הפעולה באיטליה, ולפי הוראותו של סטיב שוורץ נתן לו זה כרטיס לפריס ועוד מברקים ומכתב מעזיז אל חורי מקהיר. המעקב אחרי ליהמן נמשך. מפקד החיל, אהרון רמז, ביקש ב לצרפת עבור בנימין קגן, שכאמור החל לרכז את הטיפול בכל נושאי הביטחון במרכזים השונים של פעילות חיל־האוויר, כדי ״שיוכל לעקוב אחרי להמן אשר נמצא שם.״ הנחייתו של רמז היתה: ״על בנימין לחסל את הפרשה של להמן. באם אי אפשר לחסל זאת באירופה יש להביאו ב 67 אלינו.״ בקשרים עם הבינה של האויב. האיש ידוע לבאי כח חיל התעופה שלנו באירופה. הם טוענים שלרמן נליהמן השיגו את צילומו והעבירוהו אלינו.״ אולם, ליהמן חזר וביקר בארץ במהלך חודש אוקטובר ופעל בשליחות ישראל - ככל הנראה ישירות עם אגף המודיעין של חיל־האוויר - כפי שכתב בעדותו שהתפרסמה כאמור בעיתונות: ״בפעם האחרונה שהייתי בארץ־ישראל בחודש אוקטובר, מלאתי שני תפקידים לישראל באירופה והשלטונות האמריקניים יודעים עתה מה הם תפקידים אלה.״ אין ספק, שדייק בכך, שכן הוא מזכיר בעדותו פרטים על מבצע ״אבק״. ב 1948 ״אמבסדור״ בפריס עם רלף באנץ׳, מתווך האו״ם. שם סיפר לו את כל סיפור פעילותו בלהק לתובלה אווירית, למן מועד גיוסו ברומא, ב את כל מה שידע גם על חיל־האוויר בכלל. בסוף דבריו הדגיש כי חייו בסכנה וביקש את לה־מונד הגנת האו״ם. לקראת סוף החודש אף התפרסם ריאיון מפורט של ״מר הצרפתי, ובו סיפר את כל סיפור פעילותו בחיל־האוויר, וכעבור ימים ספורים פורסם הסיפור בהרחבה גם בעיתונות בישראל. בפרסום זה נאמר, בין השאר: ״יש קו אספקה סודי משדה תעופה בצ׳כוסלובקיה לארץ ישראל. כמאתיים טייסים רובם אמריקאים ב 68 עובדים בשביל ארגון ששמו אגף התובלה האווירית הישראלי.״ התייחסות לאלכס ליהמן: במכתבו של שרגא ינאי, מפקד מחלקת ביטחון באגף מודיעין חיל־האוויר, למחלקה המדינית של משרד החוץ. במכתב זה הוא העביר להם שתי תמונות של ליהמן, והדגיש כי ״נמצא ברשותנו חומר נוסף על הנ״ל, כגון תמונה של הפספורט שלו, התחיבות לא להשתמש בידיעות שרכש בזמן שירותו בישראל, וכף, שאנו מוכנים להעביר בתגובה לפרסומים אלה של ליהמן הכריז דובר 69 לרשותכם באם יש לכם צורך בהם.״ המשקיף: משרד החוץ הישראלי, כפי שהתפרסם בעיתון ״מחאה אולטימטיבית״ 431 ישראל לא קיבלה עזרה צבאית מרוסיה. כל הסיפור יסודו בדמיון והוא וקום שקרים זדוניים... הסיפור אופייני לתעמולת ההשמצה שבמה צדדים מעונינים ניהלו נגד ישראל מאז הקמת המדינה. יש כאן כל הסמנים של סיפור בלשים. להשלמת התמונה הפיקאנטית חסרה רק אולי יפהפיה בלונדינית המשמשת 70 כמרגלת בה־בשעה, ב ליהמן - ״סוכן הבינה ״התגייס לשירות האויר היהודי ברומא, משם הועבר לפראג וערך כמה טיסות לארץ. את הארץ עזב לפני זמן מה וחזר לאירופה. כיום הוא נמצא בפריז.... סדרנו עם להמן שהוא יסע ארצה. אנו שולחים אותו בימים הקרובים.... דאגו לקבלו ולהמשיך בטפול האיש.״ אולם ליהמן חש במעקב ההולך ומתהדק סביבו, ולא הגיע בסופו של דבר לארץ. ב בדצמבר הועברה לאהרון רמז, לחי יששכר, לשאול מאירוב וגם לבנימין קגן, שנמצא באותה השעה בצ׳כוסלובקיה, סטנוגרמה )המחזיקה שמסר ליהמן למתווך האו״ם. למחרת היום כתב בנימין קגן, שנמצא באותה השעה בצ׳כוסלובקיה: דעתי הפרטית אחרי שחקרתי אותו היתה תמיד שהוא מסוגל לכל בעד כסף... אין לו שום קשר עם מחלקת בטחון של ח״א. יש להתייחס אליו כמו למרגל ובוגד. ברשות מחלקת בטחון בארץ נמצאת הצהרתו שלפיה הוא מתחייב לא לגלות שום פרטים על עבודתנו. הזהרתיו לפני יציאתו מהארץ שדינו מר אם ידבר. לפי דעתי אם יש עובדות מספקות יש לחסלו. אסרנו פה את לילין הופ אהובתו. באותו יום כתב גם ל״ישעיהו״)אהרון רמז( עבור שרגא ינאי, ש״מסרתי לנט כ כהן לעשות את זה אם העובדות הן מספקות.״ אתאל־מצרי בזה לא תם העניין. כעבור זמן־מה, ב ״וידויו המלא״ של אלכס ליהמן ״על פעולות הברחת נשק ליהודים.״ ליהמן חזר על כל הסיפור, לרבות שמות כל העומדים בראש הלהק, הטייסים הפועלים בו, המטוסים ושגרת יומם של טייסי התובלה. הוא אף הזכיר את מרגיטאי והורנגרד - שני אנשי מחלקת הביטחון של חיל־האוויר שנפגשו עמו, כאמור, במהלך יולי־אוגוסט מגמתו של הפרסום היה להוכיח עד כמה חזקים הם קשרי שיתוף הפעולה בין ישראל הכוונה ללילאן מופה, אשר גרה אז בפריס ברובע השמיני ברחוב דה לה נפאלס מכתב לרמי טייבר שישב בגינבה, והזכירה את ליהמן כאזרח שווייצי. היא ביקשה ממנו לומר לה היכן הוא נמצא, כיוון שלדבריה הכירה אותו היטב מהתקופה שבה שהתה בפראג, והיא מעוניינת לחדש אתו את הקשר. 4 3 2 גשר אווירי לעצמאות ובין ברית־המועצות באמצעות צ׳כיה, וסביב עניין זה רבה עד מאוד ההגזמה בתיאור.* בסוף דבריו בפרסום זה הוסיף וכתב: ״למודיעין הבריטי שלחתי כעשרים דוחים הכוללים לפחות שמסרתי לד״ר בנץ׳ בספטמבר חלק מדברי ליהמן 72 הדו״ח וד״ר בנץ׳ הבטיחני לשמור עליו בקופסת הברזל שלו.״ אומתו במכתבו של ראש שירות המודיעין, חיים הרצוג, לראש אג״ם: שם האיש אשו מסו את הדו׳׳ח על חיל־ האוויר לסופו ׳אל־מסוי׳ הוא באמת אלכס להמן, כפי שהיה חתום בדדיה. להמן הוא טיס שוויצוי אשו שות תקופת מה את חיל־האוויו הישואלי. הוא היה חשוד בסוכן הבינה הבויטית, ובשעת שהותו בפויס נפגש עם הד״ו באנץ ומסו לו דו״ה מפווט, דומה לזה שנמסו לאל מסוי. בידי קצין מודיעץ־חיל האוויו, נמצא תיק 73 מפווט על האיש והננו מציעים לפנות אליו ההצעה לפגוע בליהמן הוסרה מעל סדר היום על־ידי ״בן־יהודה״)שאול מאירוב־אביגור(. במברק בהול לפריס הורה: ״אינני מאשר תכניתכם. לא נטפל בשרץ. ילך לכל הרוחות.״ ברור שאף פרסום זה של ליהמן, המדויק בחלקו הניכר, פגע בצורך להעלים את הפרטים על דרך פעולותו של הלהק בפרט, ושל חיל־האוויר בכלל. זאת ועוד, ברור שבעיצומם של המשפטים, שנערכו בארצות־הברית נגד הטייסים שהשתתפו במבצע ״בלק״, לא הוסיף פרסום זה, המלא פרטים על הסיוע וההשפעה הקומוניסטית על מדינת ישראל, ליכולת הסניגורית שם להגן על מעשיהם או לפחות להכחישם עד כמה שאפשר. עם זאת לא צריך להפריז בחשיבותם של הפרטים שמסר ליהמן, שכן בדיווח של חיים הרצוג, ראש שירות המודיעין, ב נכתב: המשוד הואשי של ה טייסים אמויקאיים שהתנדבו לשות בחיל התעופה הישואלי בתוך ישואל ומחוצה לה. ושימות אלו הגיעו למשודי לפעמים בהעתקים ובים. שולחי ושימות אלו נשאוו אנונימיים והמשלוח נעשה בצודה דומה כפי שהיה נהוג בזמן שהודיעו על משלוחי ט.נ.ט. ונשק מאוה״ב לישואל הפרסומים על קשרי ישראל עם ברית־המועצות היו רבים, ונועדו בחלקם לשרת גם את מדינות ערב להצדקת מ אל־מצוי הצורך בהמשך האמברגו של הגוש המערבי על ישראל. בעיתון וכן נכתב שלישראל יש אף ״מכרתם ליהודים בנגוד לתנאי החוזה שלפיו נמכרו לה האויתנים. היהודים העבירו את המטוסים האלה מפורקים באוירונים הגדולים הצבאית הרבה שרוסיה תומכת ביהודים היא מטוסי המסרשמיט, שישראל קנתה ״בציכוסלובקיה ויוצרו בביח״ר סקודה עבור הממשלה הרוסית לפי חוזה הקיים עוד לפני השתלטות גוטבלר! היהודים לא יכלו לרכוש 71 את המטוסים בלי רשיון רוסיה.״ ״מחאה אולטימטיבית״ 433 האחריות לקו זה בלפי 74 הנ״ל מקורן בסוכנים בריטיים מאידך, יכול להיות שהבחירות, שהתקיימו בחודש נובמבר בארצות־הברית, השפיעו אף הן למיתון כלשהו בתגובת הממשל האמריקני מד אלה שסייעו למדינת ישראל בשעתה הקשה, בשל חשיבותו של הקול היהודי. עם זאת אין ספק, שהתעמולה על ההשפעה הקומוניסטית על ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי בפרסומים הגלויים, חלחלה היטב בדעת הקהל בארצות־ הברית, והשפיעה במידה רבה גם על הממשל האמריקני. הדברים באים לידי ביטוי בעדות מאוחרת קצת יותר של קולונל ארצ׳יבלד, הנספח הצבאי האווירי בארץ. באחת השיחות אתו אמר, כי ״בבואו הנה חשב כי עיקר עבודתו התרכז בעבודה עם חיל־האוויר ובדיקת המצב כיצד לעזור לחיל־האוויר, אולם התברר לו כי תפקידו הראשי הוא לעמוד על מידת ההשפעה הרוסית בארץ זו, לצערו האנגלים מפרסמים עובדות המזיקות לנו ביותר.״ ההסבר הישראלי לתעמולה הבריטית* היה שהם מעוניינים כנראה ״לחדד את היחסים בינינו ובין ארצות־הברית וכן כדי להצדיק בפני אנשיהם הם הפוליטיקה שהם מנהלים כאן.״ הוא הוסיף ואמר, כי הוא מסכים אתנו, בי אין בל רע בזה שקנינו נשק מצ׳כוסלבקיה בזמן שאמריקה ואנגליה לא היו מוכנות למכור לנו דבר, הוא מבין כי לא היתה לנו כל ברירה וכי עניו זה הוא מסחרי ולא פוליטי אולם דבר זה עושה רושם עצום בארה׳יב כי הבעיה איננה מובנת שם, בחוגי האינטליגינט האמריקאי וכן בחוגי מינסיטריון החוץ לא בשלה עדיין ההכרה כי בראשית המלחמה לא היה ליהודים כל נשק וכי היה הכרח להשיג מכל הבא ליד, שם בטוחים כי ליהודים היה נשק למכגיר וכי תוספת הנשק שקבלנו היתה כרוכה כנראה בהסכמים או בהתחיבויות כלפי הרוסים, גם הערות של הקהל ואנשי הצבא לשמור על סודות והסודיות האופפת כל דבר בארץ זו מזיקות לנו ביותר, היות ונוצר מסך )אמנם לא של ברזל אלא של משי( 75 והסודיות המיותרת מעלה חשדות שונים מ הארץ בעיתון מצ׳כוסלובקיה. בין השאר הוזכרה הטסת המסרשמיטים ושאר אמצעי לחימה, וגם ״חניכי טייס״ שנשלחו להכשרתם כטייסי קרב. זאת ועוד. ״צי קטן של מטוסים אמריקאיים, המשתמשים לעתים קרובות בסימני היכר ובסימני קריאה של ארץ לא אירופית ישראל בשעור של ביוגוסלביה, וטסים לאורך חופי אלבניה ויוון והחוף הדרומי של כרתים לתל־אביב. המטוסים נהוגים בידי שכירים מנוסים מקבלי שכר גבוה בעלי אזרחות זרה, והפעלת הצי הוקלה על־ידי כך שאנשיו נפטרו מרבות מן ההגבלות המוטלות על זרים בצ׳כוסלובקיה... משלוחי נשק צ׳כוסלובקי... בממדים כאלו ובאופן שיטתי כזה אי אפשר היה לערוך אלא בידיעה ובהסכמתה של רוסיה שקשריה עם התעשייה הצ׳כוסלובקית הודקו... מאז תפסה הממשלה הקומוניסטית את השלטון בפראג בפברואר אשתקד...״ 434 גשר אווירי לעצמאות ״חוסו כל קו פעולה״ למרות תחושת המרירות הרבה של צוותי האוויר טרם הוגדרה עדיין בארץ מדיניותו של של דוד פליגלמן )פלג(, קצין במכתבו חיל־האוויר באשר לסוגיות העיקריות, אשר הועלו המנהלה של הלהק, בתחילת נובמבר. במטה הלהק היו קשובים ביותר למצב אנומלי זה — להתמודדות יום־יומית עם כל הקשיים שנגרמו לצוותי האוויר שלו, ובמיוחד לאלה, שמשפחותיהם היו עמם בארץ. המצב הגיע עד אבסורד! ב מטה הלהק למפקח על המזונות: ״הנ״ל היא אשת טייס אמריקאי אשר בא עם אשתו ושתי בנותיו. דרוש להן בעיקר חלב לילדות, ירקות טריים וסוכר. שאר הדברים הם מקבלים מהמטבח של הצבא מאחר ׳טייי־ ״יכלים שם. אבקשך לאפשר להם לקבל את 76 המצרכים.״ גם בעיית מגוריהן של המשפחות לא משה מסדר־היום.* היה ברור ש״המצב הקיים של החזקת המשפחות בבריסטול או בכל בית מלון אחר אינה מהווה פתרון רצוי לענין.״ קצין המנהלה הציע מספר חלופות: לשכן את המשפחות עם הילדים בדירות שכורות בתל־אביב או ביפו או אף בצריפים בבסיס עקרון. היה ברור לו שמפאת העלות היקרה, אי־אפשר יהיה לשכנן בתל־אביב, וגם לא בעקרון, ומשלושה טעמים: בשדה לא היו מוסדות חינוך )גן ילדים או בית־ לא היה רצוי שילדים ימצאו במקום שעלול להיות ״מופצץ במקרה של חידוש הקרבות״; ; ספר( 78 והימצאות משפחות עם ילדים היתה עלולה לפגום ״במדה רבה באופיו הצבאי של השדה.״ קצין המנהלה של הלהק הציע איפוא לשכן את המשפחות בבית־דירות ביפו. האוכלוסייה היהודית שם מנתה כבר כדי וכיו״ב אוטובוסים בזמנים קבועים למטרה זו.״ הוא הציע לרהט את הדירות ״בריהוט מינימלי״ ולדאוג שלכל משפחה תהיה ״האפשרות להיות חפשית ועצמאית ולנהל את משק ביתה בעצמה.״ את ההוצאות האחרות, ״כגון כביסה וכוי,״ המליץ לפתור ״בצורת הקצבה 79 חודשית.״ למחרת היום ובפנייה נוספת למשרד גח״ל חזר וביקש את תשובתם ״באותן הנקודות הדורשות את פתרונן הדחוף,״ תוך הדגשה כי ״חוסר כל קו פעולה קבוע בעמן זה מקשה עד למאד על העבודה וגורם לרוגז ולהתמרמרות רבה מצד האנשים ולכן אין בשום פנים לדחות יותר את מתן למחרת היום פנה פליגלמן אף למפקד חיל־האוויר, וציין כי בעניין משפחות 80 ההחלטות.״ נושא שיכון המשפחות נידון כבר בעבר בדיון מטה חיל־האוויר. ב־ החיל רק ״לזוג בלי ילדים וששניהם משרתים באותו מקום. במקרה שרק אחד מהזוג משרת בחיל נרשה לשני להצטרף בתור מתנדב וולקבל חדר בשכון המשפחתי. החיל לא יטפל בילדים.״ מפקד אגף המודיעין הביע את דעתו ש״בבסיס אופרטיבי אסור שיהיה שכון משפחתי.״ מפקד החיל הציע לבסוף ״לקחת בית ביפו )מחוץ למחנה( בו ישוכנו כל משפחות החיילים )גם אלה שלא נמצאים דוקא בתל־אביב( ולפתוח במקום חנויות 77 וכדומה. צריך למנות אדם שיטפל בענין הזה!״ אולם אז לא הגיע נושא זה לכדי מיצויו ״מחאה אולטימטיבית״ 435 צוותי האוויר* המצב הולך ומחמיר: למרות סירוב קצין הכספים של החיל לממן את ההוצאות עבור המשפחות, ״נאלצים אנחנו להמשיך לשאת בכל ההוצאות שנהגנו לשאת בהם עד עתה.״ מטה הלהק לא ראה כל דרך לפתור את הבעיה מבלי לקבל הוראות ברורות. יתרה מזאת! לדברי קצין המנהלה, ״יש להביא בחשבון גם את המצב המתוח שהתהווה בקשר למקרה האחרון, ויש להניח כי פתרון משביע רצון בשטחים אלה יקל במאוד על המתיחות הכללית ואכן, בעקבות זאת נפגש א׳ אילון, קצין הסעד במטה 82 ויאפשר הסדר מתאים בשאלה כולה.״ החיל, עם המשפחות. אלה שטחו בפניו את טענותיהן: נציגנו בחו״ל הבטיחו להם דיור בארץ, רהוט ואוכל למשפחות, ועל סמך הבטחה זו באו לשרת בארץ והביאו אתם את משפחותיהם. קצץ מנהלת למא הודיע לי כי אין להם ידיעה על ההתחייבות הני׳ל, אולם הם לא במצב כזה שיכולים להכחיש הבטחה כזו. הוא הציע איפוא לשכן חלק מהמשפחות )ללא ילדים( בעקרון, ולאחרות, עם הילדים, לדאוג לשיכון ארעי מטעם חיל־האוויר. באשר ״לעזרה רפואית מלאה עם בית חולים והשתתפות בהוצאות לידה עבור משפחות המחל,״ כתב אילון, קיבלו ״הצעה ממחי שלוח בע״מ של חיפה,״ אשר ״מוכנים לקבל על עצמם את כל הטפול הנ״ל בסכום של לדבריו, כיוון שמדובר בסך הכול ב רוטשילד מרחוב בן־יהודה בתל־אביב - אשר לדבריו נקרא בחודשים האחרונים לעיתים קרובות לתת טיפול רפואי למשפחות — לטפל בכל משפחות גח״ל על בסיס ״הסדר קבוע על בסיס משכורת חדשית אם מספר המשפחות די גדול או אם מספר זה קטן לסדר את הענין 82 בהתאם למספר המשפחות.״ על־מנת לקדם את הטיפול בצוותי גח״ל בלהק, מונה בתחילת דצמבר הרי שצופק ל״קצין פרסונל גח״ל״** הממונה ״על כל השאלות האישיות של אנשי גח״ל כגון דיור, כספים, חופשים, אולם, מינוי זה לא פתר את בעיית המשפחות, לרבות בעיית הטיפול הרפואי, וב 84 וכדומה;״ בדצמבר שב וביקש קצין המנהלה מפיל צוקרמן במשרד גח״ל להעביר אליו תקציב מיוחד עבור ״משפחות גח״ל״ בסך כביסה מיוחדת לתינוקות. הוא סיכם כי מוטב לדאוג לאישור הסכום ״כי בגלל סכום כזה אשר 85 בלי ספק לא ישנה פעמים רבות לא כדאי למתוח ולהחריף את היחסים עם צוותות האויר.״ המשפחות כללו )ילד אחד(, שילדס )שני ילדים(. משפחות ללא ילדים: סלומון, קאופמן, גולומב, לוין, ניוטון, הננסון, פיאלה, 81 כהן, בטלר, מזרוב ** ב 13,256 בדצמבר למפקד החיל נכתב כי מספר המח״ל בחיל הוא 100 - 101 מדויקים436 גשר אווירי לעצמאות חיל האויר לישראל סטה ראשי מ 30 תת הבדרן:- ח הנני מצרך לאעורך. אחרי *זיתערסמו "תנאי המרות" כמוכן » אך דעתי היא כי עד לפרסום "תנאי הערות עלינו ל ״בעין יפה" את בל הפר עזה הז את . אח חמבו ן הגננת על סך /י הנני משאשו להחלטתך. הימן שמיר, רא* להק סגן מפקד החיל לאויר היימן שמיר לחי יששכר: ״על מנת לסיים ׳בעין יפה׳ את כל הפרשה הזאת״ ״כה מבולבל, עד כי לא ידענו לאלו אנשים הוא מתייחס״ בדיון מטה חיל־האוויר ב תנאי שירות מחייל, כפי שגובשה על־ידי משרד הביטחון. בין השאר נקבע בה, שסכום הפיצויים שישולמו ״למשפחת מחייל שנהרג לא יעלה על לא״י לחודש. תהיה רק דרגת תשלום אחת והיא דרגה ב׳ בהצעה הקודמת. אם אשת המתנדב 86 גם היא תשרת בצבא היא לא תקבל כל תשלום מיוחד.״ כעבור זמן קצר נשלחו ההנחיות החדשות למרכז הגיוס בארצות־הברית. זה השיב: ״הובטח לנו בחודשים שעברו כי נקבל סולם שכר חדש ברור ומובן מכם. כאשר הגיע לידינו סולם השכר האחרון, ביחד עם הוראות תנאי השירות, הוא היה כה מבולבל, עד כי לא ידענו לאלו אנשים הוא מתייחס. גם שלחנו דו״ח ביקורת ארוך על הוראות תנאי השירות, ואנו מנהלי מרכז הגיוס שם הציעו למשרד הביטחון 87 מבינים כי לא חל בהוראות אלה כל שינוי.״ ״מחאה אולטימטיבית״ 437 לאמץ את סולם השכר לצוותי האוויר היהודיים שלפיו פעלו בקנדה ובארצות־הברית מאלה הורדו ; ״בחודשים האחרונים״: רווק להם ״הניכויים המתאימים.״ נוסף לאלה נמסר למגויס, שהוא יקבל בארץ עוד דולר( לחודש כדמי־כיס נוסף למזון ומגורים. עם זאת ציין המשרד לגיוס, שבחודשים לאלה שולם: ; האחרונים חרגו מסולם שכר זה בהקשר לתשלום עבור מכונאים לא־יהודיים לרווק העובדה, שהם מבינים שסולם שכר זה אינו מקובל על משרד הביטחון בארץ, אין הם ״מסוגלים להמשיך ולבצע את פעולת הגיוס כאן.״ מנהלי המשרד התייחסו גם לתנאי השירות שנשלחו ממשרד הביטחון: ״מצאנו כי נכתב בפזיזות ובהרבה מובנים אחרים, בלתי מקובל. אנו מחכים עתה לחוזה חדש של תנאי שירות.״ המשרד ביקש להתייחס במיוחד לסוגיית ביטוחם של המגויסים! הם המשיכו להבטיח למגויס כי הוא מבוטח על סך ב״הסכם ג׳נטלמני״ בין המשרד למגויס נאמר לו כי הוא עתיד לשרת בארץ לפחות שנה אחת, ואם יחליט להפסיק את שירותו לפני תום השנה - יחויב לממן את הוצאות חזרתו, מבלי שהמשרד יתבע אותו על הפרת ״ההסכם הג׳נטלמני.״ עם זאת הובהר למגויס, שלא חלה חובה להעסיקו תקופה של שנה, ואם לא יהיו מרוצים מעבודתו — אפשר יהיה להפסיק את שירותו. היה ברור למרכז הגיוס כי ״תנאי שירות אלה אינם תואמים את תנאי השירות שאתם הייתם רוצים.״ לפיכך ביקש לשלוח אליו ״מערך מתוכנן היטב של 88 תנאי השירות.״ עיקרי הדברים סביב ״סולם השכר״ ו״לוח תנאי השירות״ המוזכרים מלמדים שטרם הושג התיאום המתחייב. לסוגיות אלה נוספו עוד כמה עניינים חשובים, המוכיחים עד כמה לא תואמה הפעולה בין ארצות־הברית והארץ. כך, למשל, כתב המשרד כי לעתים נודע לו על נפילתו של אחד מהמגויסים ״מפי האם או האלמנה,״ וכי לא הועברו אליהם )כפי שטדי קולק טען לעיל( ״תעודות פטירה״, פרט לתעודה אחת. הוא ביקשם איפוא להעביר פרטים על החללים וגם על הפצועים והשבויים, שכן ״ההורים, או שארי הבשר של שבויי מלחמה אלה נמצאים במצב קשה, בשל אי קבלת חדשות על יקיריהם.״ גם התכתובת לא התנהלה באורח או שלא הגיעו כלל לנמען ; מסודר, ומברקים רבים שנשלחו מארצות־הברית נותרו ללא מענה או מברקים שנשלחו לארצות־הברית עם שמות שגויים או הוראה לתשלום של סכומי ; בארץ או עם ״נקודה עשרונית,״ שלא כל־כך ברור אס היא אכן ; כסף גדולים ללא כתובת מדויקת במקומה הנכון. סוגיית החוזרים לארצות־הברית וקנדה היתה לא פחות בעייתית. אלה הגיעו, מבלי שהמרכז עודכן באשר לסיבות הגעתם ומבלי שתודרך באשר לאופן הטיפול בהם: ״מעולם לא קיבלנו מכם הוראות בנוגע למצב מעין זה, וגם האיש עצמו מעולם לא הביא עמו מסמך עם האישור המתאים.״ למרות המברק שנשלח לארץ כדי שייקבע מהו הסטטוס של האיש, ״ב אחוז מהמקרים״ לא הגיעה כל תשובה, ואלה המשיכו להסתובב ״ברחבי ארצות־הברית ממורמרים מאוד.״ פרט לכך נותר מספר רב של אנשים שהמשיכו לקבל שכר, למרות ששירותם 438 גשר אווירי לעצמאות הופסק, כיוון שהמשרד לא עודכן על־ידי הארץ, או כיוון שהאיש לא עדכן אותו עם חזרתו, או כיוון שהחליט להמשיך בטיול באירופה. על־פי בקשת מנהלי המשרד לגיוס בארצות־הברית היה צריך איפוא להעביר אליו את כל האינפורמציה ההכרחית באשר למגויסים החוזרים לארצות־הברית על־מנת למנוע את המצבים הללו. הם המליצו שכל מי שמופנה ישירות מהארץ לניו־יורק יעודכן שעליו במספר הטלפון של המשרד שם EV) לבקש שם את ״זאב״ זאת יעדכנו בפרטים הנחוצים! ומכיוון שלעיתים לא ניתן להתקשר אתו באופן מידי, מוטב שיהיו ברשות החוזר די מזומנים לשהייה של עד קשר. יתרה מזאת. לדברי המשרד היו כמה אנשים שקיבלו חמש לא״י )כ אולם הם נדחפים כל־כך מהר למטוס, שאין להם פנאי להחליף את הכסף לדולרים. כך הם מוצאים עצמם חסרי כול למימון הוצאות הדרך או השהות בנידיורק. בסיכומו של דו״ח מפורט זה — שיש בו כדי לשפוך אור רב על הגורמים העיקריים לקשיי הפעולה ובמיוחד לתחושת התסכול וההתמרמרות של חלק מהמגויסים שגויסו בארצות־הברית - נכתב: אם מתזכיר זה נואר כאילו אנו מטילים את כל האחריות לאי־היעילות והבלבול על הצד שלכם, הרי שאנו מתנצלים. נשמח לתקן את הנוהלים אצלנו, בכל דרך שתציעו. עם זאת, את זה ניתן רק להשיג באמצעות שמירת קשר איתנו. יש לנו משימה גדולה לבצע, כאן, בארה״ב, ולכך יש השלכות רבות. אנו גם מוציאים סכומי כסף גדולים ואנו צריכים להיות בטוחים כי כסף זה לא מבוזבז, בשל אי־קיום תיאום בין המשרדים שלנו. אנו, לפיכך, מבקשים כי בל העניינים האלה יוסדרו מן הדרגים הבכירים ביותר לדרגים הזוטרים יותר. לא ניתן לסבול עיכובים נוספים וכל הארגון הזה יתרסק, אלא אם כן ייעשה 89 משהוא דרסטי ״והדוחות תשקטנה..,׳׳ בה־בשעה נמשכה הפעולה לארגונה של התעופה האזרחית בארץ ולהגדרת יחסי הגומלין בינה ובין חיל־האוויר. בתוך החיל הוכנה הצעה מפורטת בסוגיה זאת. בדיון מטה החיל ב בנובמבר חזר והדגיש מפקד חיל־האוויר את חשיבותו של קו תעופה אזרחי גם למטרות צבאיות. לדבריו, הצעת החיל הובאה בפני בן־גוריון, והוא לא התנגד לה. בהצעת החיל נקבע כי חברת תעופה זאת תהיה החברה הלאומית של ישראל, כי; ובמשך ״שעת החירום״ תשכור את חיל־האוויר כדי להטיס את מטוסיה ולתחזקם החיל ירשום מספר ממטוסיו בחברה! וכי מועצת המנהלים של החברה תכלול שישה אנשים, שמתוכם יהיו לחיל שני נציגים: חי יששכר ומוניה מרדר )אשר נקבע להיות גם המנהל הכללי של החברה(. היה ברור כי בעקבות מינוי זה יעזוב מרדר את תפקידו במטה החיל היו שסברו, שיש להפריד בין חיל־האוויר לבין התעופה 90 כמפקד הלהק אזרחית, וכי צורת הפעולה המוצעת עלולה לגרום סיבוכים בתוך החיל ולהעלות בעיות ״מחאה אולטימטיבית״ 439 רבות וקשות.* מפקד החיל סיכם כי כל סוגיית התעופה האזרחית תוסבר היטב לאנשי חיל־האוויר, וכי מטה החיל יעשה כל אשר לאל־ידו כדי להתמודד עם הבעיות העלולות לצוץ בסוגיה זאת. לדבריו, ״נעשה שגיאה גדולה אם נענה לממשלה בסירוב. כי אז ייתכן מאד שהממשלה תעשה חוזה עם חברה זרה וכספי ישראל יזרמו לתוך כיס זר.״ עם זאת ציין כי ״אם קיום הקו האזרחי יפריע בעד פעולות מבצעיות — נפסיקו.״ בסיכום הישיבה מסר יששכר את החלטת הממשלה לפתוח כעבור שבוע את שדה 92 התעופה בלוד בדיון מטה הלהק ב ״תהיה זו פתיחה שקטה מאד, ונשתתף בה כנראה בכמה מאוירונינו. להבא לאחר פתיחת שדה לדבריו, התעופה 95 לוד, יגיעו כל מטוסי החברות לתעופה אזרחית ללוד במקום לחיפה.״ האזרחית בארץ התחילה לצמוח מתוך הלהק, ומשיקולים מדיניים וכלכליים שונים ממשיך הלהק בפעולתו גם בתחום זה. אולם, לדבריו, אין ספק כי ״ברבות הימים תהיה מנותקת ממנה חוץ משתוף מסוים שעדיין לא ידוע במה יתבטאו)טייסים, החזקה או מבצעים(.״ הוא העריך, כי מכיוון שהתעופה האזרחית החלה בלהק, זורזו התהליכים לפיתוחה ולביסוסה. עם זאת חזר והדגיש: התעופה האזרחית נתונה בידי הממשלה וחיל־ האוויר. חיל־ האוויר יחליט מי מאנשיו ישתייך לתעופה האזרחית ומי יטפל בה. בקשר לטייסים הנמצאיס בעת בשירות תתעוררנה בנראה בעיות בקשר לקו האזרחי - מהי משברתם! או האם גם הם יעבדו בקו בשירות כמונו. כל הדברים האלה עדיין לא סוכמו. כל אחד רשאי בעתיד ולפי החלטת ח.א. לשרת בתעופה האזרחית. בקרוב 94 יסוכם הענין ויוברר לכולם והרוחות תשקטנה ואכן, ב נפתח לפעולה רצופה של להפעלתו בלילה וגם לא כוח־האדם המיומן הנחוץ. המחלקה לתעופה אזרחית, בראשותו של אורי מיכאלי, פנתה לחיל ״לשחרר לפחות שני אלחוטאים וטכנאי רדיו אחד מהמנגנון הקבוע של שדה התעופה לוד שהתגייסו בחודש אפריל כתוצאה מכך היו כמה מקרים, שמטוסיהן של חברות תעופה אזרחיות, 95 היה להיענות לכך מאידך, במסמך באנגלית, שנכתב באותו הזמן, פורטו הסיבות מדוע חברת תעופה אזרחית, הפועלת במסגרת הלהק של חיל־האוויר, פוגעת בתעופה האזרחית. להלן עיקרי הדברים: הצורך להעביר כל החלטה ״בצמרות המקובלים״ בחיל עלול ליצור סרבול ארגוני, שיפגע בגמישות ההכרחית לפיתוח חברת תעופה אזרחית בתחילת דרכה! לחיל־האוויר משימות מבצעיות רבות, וכל משימה חייבת לעבור דרך אגף המבצעים של החיל - מה הנהלים והדו״חות, שחברה זאת תצטרך לפעול לפיהם, אינם מתאימים לצרכיה ; שעלול לפגוע ביעילות החברה ניהול החברה בידי קצינים העסוקים במשימות צבאיות, יגרום לכך שצורכי ; המצומצמים של חברת תעופה החברה יידחקו לעדיפות נמוכה יותר! כיוון ששיקולי רווח והפסד אינם עומדים בראש סולם העדיפות של בסיכומו של דבר חברת תעופה אזרחית הפועלת ; הצבא, עלול הדבר לפגוע בהתפתחותה הכלכלית של החברה מחוץ לחיל־האוויר עשויה לתרום לשיפור גם בחיל, ומאגר כוח־האדם שלה עשוי להיות זמין לפעילות מבצעית 91 בחיל־האוויר בשעת חירום 440 גשר אווירי לעצמאות שהגיעו בלילה, לא יכלו להתקשר עם שדה התעופה בלוד ונאלצו לנחות בסופו של דבר בעקרון בתגובה לכך השיב לו 96 — דבר שעורר ביקורת נוקבת מאוד של מנהל אגף המבצעים של החיל מיכאלי, כי הוא מקווה שעם הפעלתו הרצופה של שדה התעופה בלוד במשך ״לא יטרידו אתכם יותר בשאלות החניה בשעות לילה, אף על פי כן אין אנו סבורים, כי אתם יכולים להסתלק מלהענות להגשת עזרה לאוירונים אזרחיים במצב חירום, כנהוג בכל מדינות העולם.״ עם זאת הוסיף: להערותיו של דוד יהודה, ראש להק מנהל אגף מבצעים, על ׳עמדת משרד התעופה האזרחית בלתי אחראית וכר... ׳אין אנו מוצאים לנחוץ להגיב. אנו מצטערים על שהוא מתעלם מהעובדה, כי מאז קמה מדינת ישראל, באשר קבלנו על עצמנו, בתנאי מלחמה חמורים ובחוסר מנגנון וציוד מספיק, את האחריות לשדות התעופה האזרחיים, עלה בידינו להבטיח קשר אויר מסודר עם העולם החיצוני, ונתנו אפשרות לקיום התחבורה האוירית, שהעבירה אלפי נוסעים ועולים רבים, בלי אסונות ותאונות. יצוין בהזדמנות זו, שבחודש ינואר ש.ז. בלבד קבלנו בשדה התעופה לוד כ־ מספר נוסעים מקסימלי בחדש של תנועה רבה בימי ממשלת המנדט — על אף 97 התנאים הקשים שהם אנו נתונים ואכן, היה בכך הישג ניכר, שכן בדו״ח של ועדת חקירה שבדקה תחום זה של התעופה האזרחית נכון לתחילת ינואר בשעה זו אין פקוח מרחבי של מטוסים אזרחיים ואין פקוח התקרבות של מטוסים של ח.א. או אזרחיים בתנאים של טיסה לפי מכשירים. יש להבין את הסכנה של התנגשות באויר, בעיקר בלילה, אם כי אפשרות זו רחוקה ויש לנקוט בפעולות כדי להקים פקוח מרחבי ופקוח של גישה. כן צוין בו, שאם ״חיפה חדלה להיות שדה התעופה הראשי אותו החלק של פקוח קשר הבין־לאומי הנמצא בישראל צריך להיות מועבר ללוד ויש ללמד את חבר העובדים את ענין התנועה הכללית של מטוסים אזרחיים ושל מטוסים צבאיים בתחנות אזרחיות.״ פרט לכך הודגש בו הצורך לנסח בכתב קו משותף בתחום התעופה האזרחית והיחס בינה ובין חיל־האוויר — דבר שיביא לתיאום האחריות של כל צד בתחום זה, 98 שחשיבותו הולכת וגדלה הטסת עולים לארץ למרות האווירה הקשה, שאפפה את כל מסגרת הלהק בהקשר זה של תנאי השירות והתעופה האזרחית, נענה מטה הלהק לפניות משרד התחבורה להטסת עולים מאירופה לארץ במטוסי הקומנדו. ב המטוסים וצוותי האוויר של הלהק, תוך פירוט יכולת פעולתו בטיסות מקומיות ובטיסות ״מחאה אולטימטיבית״ 441 ארוכות גם לחוץ־לארץ ועד המבצעים והתכנון של הלהק, תוכנית להטסת העולים. בתוכנית נאמר כי ממשלת ישראל מעוניינת להטיס ״אל־על״, והטיסות יבוצעו בשלושה ממטוסי הקומנדו של הלהק. בסיכום התוכנית נכתב כי ללהק ״יש חבר עובדים, ציוד אוירי וניסיון במידה מספקת כדי להתחיל מיד בהעברת בדיון מטה הלהק באותו היום גילה מרדר, כי מספר 100 נוסעים לחודש ממארסיל לעקרון.״ חברות תעופה מעוניינות להטיס את העולים. לא היה לו ספק באשר ליכולת צוותי הלהק לבצע את הטיסות, אולם הדבר היחיד שעיכב את הפעולה היה מצב המטוסים. שלושה ממטוסי הקומנדו היו בכוננות למבצע ״ולווטה״, ולפיכך ציין כי ״אם נתחייב נוכל לעשות זאת רק על סמך המטוסים שעדיין לא מוכנים.״ אגף הנדסה של החיל היה אמור להודיע לו כמה זמן ייקח באותו יום פנה מרדר גם למפקד החיל וביקשו 101 להם להכשיר את המטוסים לביצוע ההטסות להורות כיצד לנהוג או לתת את אישורו לביצוע התוכנית להטסת העולים. לדבריו, אם יקדישו באגף ההנדסה של החיל ״את תשומת הלב הדרושה,״ יוכלו להשמיש שלושה ממטוסי הקומנדו של הלהק תוך בהקשר זה נכתב 102 להכשרת מטוסים אלה, ואז יקבל הלהק על עצמו את תחילת הביצוע באחד המקורות: בלבם הבהבה התקוה בי אולי בכל זאת תנתן להם כאן האפשרות לעבוד ולפעול במסגרת של תעופה אזרחית לאומית. ההצעות הוגשו בזמנן והחישובים הראו כי אפשר לעמוד בהתחרות בשטח זה עם הצעות שהוגשו ע״י חברות תעופה אחרות... אלא שכאן ניגודים עקרוניים היוו את המכשול. היה אז בדעתנו להפעיל את קו התעופה להעברת עולים מחוץ־ לארץ במסגרת של הלהק לתובלה אוירית ואשר יהווה למעשה קרש קפיצה למבנה של חברה לאומית לתעופה. ברור היה כי אי אפשר היה באותה תקופה להקים בזמן כה קצר את המנגנון הדרוש כדי להפעיל טיסות אלו. היה אפשר להשתמש בכל אותם האנשים מאנשי הלהק בעלי הניסיון בעבודה זו, כדי לאפשר לתעופה האזרחית בצעדיה הראשונים לפעול כראוי. היה זה גם מהוה כעין כור היתוך לכל אותם צוותות האויר וכל החיל, 103 לאמנם ולהכשירם לקראת תפקידם בעתיד אולם, ככל הנראה בגלל הצורך להתכונן להמשך המערכה לשחרורו של הנגב על־פי תוכנית מבצע ״חורב״ )כמתואר להלן(; וגם כדי לשמור את מטוסי הקומנדו ואת צוותי האויר של הלהק אס לצורך מבצע ״ולווטה״ להבאת מטוסי הספיטפייר מצ׳כיה ואם לצורכי הפצצה והצנחה במסגרת מבצע ״חורב״, דחה מפקד החיל את ההצעה להפקיד את המשימה בידי הלהק. לחיל לא היו הזמן, לא המטוסים ולא אנשי האחזקה, שהיו צריכים לטפל בתוכנית להטסת העולים, ובלית־ברירה הועברה משימה זאת לידי חברות תעופה אחרות. כך, למשל נבחרה 4 4 2 גשר אווירי לעצמאות בעוד מטה חיל־האוויר מפנה 106 חברת התעופה ״אלסקה איירליינס״* להעברת עולי תימן איפוא את עיקר מרצו להיערכות לקראת חידוש המערכה על העב. אך סמלי היה הדבר, שחברת התעופה לאפס״א — בשמה הלועזי בחיל־האוויר ״אייר טרנספורט קומנד״ Transport Command לכוננה נבע בעיקר לשם פתרון בעיית ההסגר אשר הטילו הבריטים על העלייה לארץ — לא זכתה גם הפעם לממש את הרעיון הזה להטסת עולים למדינת ישראל. ״כאבן על הנשמה״ בעיצומם של אירועים אלה באה לקיצה פרשייה נוספת: מטוס הקומנדו נחיתת־אונס באיטליה, הוחזר לארץ. למן נחיתתו בצ׳מפינו המשיכו מרכז הפעולה באיטליה, דניאל אגרונסקי, ועדה סרני)״דניאלה״( בניסיונם לחלצו משם. היה חשש שהאיטלקים יחרימו את גוף מטוס המסרשמיט שהיה בתוך המטוס, כפי שנהגו במטוס הקומנדו בזמנו רק לאחר שהאיטלקים החרימו את המקלעים שהוביל לארץ. באחד המכתבים להיימן שמיר כתב אגרונסקי: ״ 107 מזניחים את הענין.״ ואכן, כעבור זמן מה הודיע אגרונסקי שהחלטת האיטלקים היא ״להחרים את הסכין״ ולאפשר למטוס הקומנדו להמריא. הוא הציע איפוא שמוטב לדחות לפי שעה את הפעולה, שכן ייתכן שינוי בהחלטה מאוחר יותר. הפעולה נדחתה, ועדה סרני המשיכה במשא־ומתן עם השלטונות האיטלקיים לשחרור המטוס על מטענו. חודש מאוחר יותר, ב אגרונסקי למפקד החיל כי סרני הודיעה כי ״השלטונות המקומיים מסכימים לשחרור הקומנדו העצור יחד עם הסכין שבו. עוסקים בחפוש סדור שיספק את דרישתם לכסוי לגבי הסמים. ב 108 באין בררה אחרת נשלח את הקומנדו ריק ואת משאו בדרך הים.״ ״ אולם, אז צצה בעיה אחרת: לא הציכים ולא ; אגרונסקי כי מחכים לשחרור המטוס ״בכל רגע היוגוסלבים ניאותו לקבל את המטוס בתחומן או לפחות ״לאשר בואו.״ כעבור יומיים שוב הודיע אגרונסקי, שעדה סרני ״השיגה אישור סופי לשחרור הסכין לתיבת נח ללא תנאים,״ מבצע העלאת יהודי תימן היה מסובך בעיקר עקב קשיים פוליטיים וטכניים, בהם האיסור שהטילו ארצות ערב על מעבר מטוסים ישראליים בשטחן, מחסור בדלק תעופתי, סירוב הבריטים, שעדיין שלטו בעדן, לאפשר תדלוק מטוסים ישראליים בשטחן, ובעיות טווח קשות. בחברת ״אל־על״ הוכנה לבסוף תוכנית להקים חברת שכר בשיתוף האמריקני גייימס ווטן, מאנשי חברת התעופה ״אלסקה איירליינס.״ חברה זו, שכונתה ״חברת התובלה האווירית למזרח הקרוב״ יהודי תימן במבצע ״מרבד הקסמים״. מצבורי דלק מתאימים אותרו באסמרה שבאתיופיה, והדבר חייב להאריך את נתיב הטיסה במעין משולש לוד-אסמרה-עדן-לוד, המטוסים ששותפו במבצע היו מדגם קומנדו וסקיימסטר, שחלקם הושאלו על־ידי ״אל־על״. סם לואיס היה אחד מהטייסים, שביצעו טיסות רבות בין בשיאו של המבצע בוצעו שבע עד שמונה גיחות ביום, וכל טיסה עברה כ 104 החודשים מרס־מאי קילומטרים בזמן ממוצע של תשע שעות. עד סיום המבצע, בספטמבר כ במבצע, ובאחת הטיסות, למשל, כתב בספר־הטיסה שלו שהטיסו 105 היה להטיס בו ״מחאה אולטימטיבית״ 443 ולדבריו תוך הימים הקרובים ייצאו המטוס על מטענו המסרשמיט לארץ. היה לו שם צוות 109 מוכן להטסתו, והוא טיפל גם בתדלוק מלא של המטוס, כדי שיוכל לטוס ישירות לארץ אולם, שוב חלו עיכובים — ככל הנראה מפאת הסבך הביורוקרטי, כפי שמופיע באחד המקורות: ״מהשגת הרשיון הפורמלי באינסטנציה הגבוהה ועד העברת ההוראות לאינסטנציות יותר נמוכות נדרש זמן.״ לאחר שהדברים נתמשכו וב ש״הקשיים רציניים,״ הועלה שוב הרעיון לוותר על גוף המסרשמיט ולהסתפק בהוצאת 110 הקומנדו כשהתקבל סוף־סוף האישור להוצאת המטוס עם מטענו, כבר לא היה שם צוות שלם להטסתו. אגרונסקי ביקש איפוא שישלחו מהארץ טייס־משנה ואלחוטאי להטסתו ״בטרנס קרביאן הנוסע מחיפה.״ בעקבות הודעתו — שאם דרכוניהם אנגליים או אמריקניים, אזי אין צורך בוויזות - הוחלט לשלוח לשם ביום ראשון " במכתבו של קצין המבצעים, דן 1 ניומן. ואכן, אלה הגיעו לאיטליה בטיסה אזרחית טולקובסקי, למחלקת המבצעים של הלהק ב ״הקומנדו ומשאו יוצאים אליכם הלילה.״ שעת יציאתו המשוערת נקבעה ל אלחוטאי ; גריניץ׳. צוות המטוס כלל את גורדון לוויט כקברניט, טייס־המשנה - שלדון אייכל מהנדס - מקס כהן. בארץ התבקשו לחכות להם בעקרון ולהכין את כל ; - רודולף ניומן ״סידורי הקשר״ הנחוצים. אגרונסקי ביקש שעם הגעת המטוס לארץ ימחקו ״מיד את ואכן, ב 112 המספרים המטוס לארץ. הטסת המטוס, ששכב כאבן שאין לה הופכין במשך כמה חודשים, בלילה במזג־ אוויר רע, היתה כרוכה בסיכון רב, אולם בסופו של דבר הצליח הצוות להביאו לארץ. לאחר בדיקתו ותיקון הליקויים שנתגלו בו הועמד המטוס בכוננות עם עוד שלושה מטוסי קומנדו 113 לטובת מבצע ״ולווטה״ צוותים אזרחיים בשירות חבות תעופה אזרחית בינתיים נמשכה היערכותו של הלהק למילוי המשימה שהוטלה עליו במבצע ״ולווטה״. כאמור, עמדו שלושה ממטוסי הקומנדו של הלהק ״במצב הכן״ לטובת המבצע. אולם, באותה השעה הלכה ונמשכה גם הכשרתו לטיסה של מטוס הסקיימסטר, שבו בוצעו שלוש הטיסות האזרחיות הראשונות. נראה כי לקראת סיכומו של המשא־ומתן שוב התעוררו חילוקי דעות, וחיל־האוויר לא רכש את המטוס. בדיון מטה הלהק ב 114 ״במטוסים שלמעשה אינם שלנו)די. סי ואכן, מתוך הסתמכות על הנחה זאת הוטל על הלהק גם הפעם להכין את המטוס לטיסה ישירה מהארץ לצ׳כיה לשם העברתם המידית של המכשירים, החימוש וכל חלקי־החילוף של מטוסי הספיטפייר, שפורקו מהם כאשר הוכנו לטיסה ישירה דרך יוגוסלביה במסגרת מבצע ״ולווטה״. באותו יום התבקש מפקד עקרון על־ידי מחלקת התכנון של הלהק ״לספק למהנדס הטיס שלנו, בורשטיין, את כח האדם, המכשירים והחמרים שיידרשו לסידור המטוס על בצורה המבריקה ביותר. הוא יגיע אליך ב 444 גשר אווירי לעצמאות אולם, עוד קודם שהושלמה העבודה 115 היות וברצוננו להשתמש במטוס לטיסה חשובה.״ הודיעה מחלקת המבצעים של הלהק למפקד עקרון ב היות ואנו מתבוננים לבואו הקרוב של בעל המטוס והחשש שהנ״ל ירצה לבדוק את המטוס יש לנקוט מיד בפעולות הבאות: להוריד מיד את כל הסימנים החיצוניים של המטוס )שם, דגל וכוי(; להוציא מהמטוס את כל הציוד שלנו )בסאות שטיחים, מטות ובר(; לבדוק היטב באם לא נשארו כל סימנים אחרים המעידים שהמטוס היה בשמוש אצלנו; להחזיר ולהתקין במטוס את הציוד "6 המקורי שלו נראה שעם הגעתו של אחד מבעלי המטוס לארץ סוכם עמו, שטיסה זאת תהיה האחרונה " הכנת המטוס לטיסה נמשכה איפוא, ובארץ 7 במטוס זה, ולאחריה יוחזר להם המטוס המתינו לאישור הצ׳כי להגעת המטוס לפראג. ואכן, ב )עם סירות הצלה וחגורות ביטחון( מתוכנן לצאת מישראל בשבת בערב, ויגיע לפראג ביום אולם, כבר למחרת היום הודיע קגן לרמז וליששכר כי יש לעכב את הוצאת 118 ראשון בבוקר המטוס ״עד להודעה חדשה.״ לדבריו, אמנם שדה התעופה ״יורם״ )שני מייל מדרום לטיטוגראד( ביוגוסלביה נפתח, אולם ״הדרישות שהעמידו לנו אנשי יורם הן קשות מאד ואינן מתקבלות על הדעת.״ היוגוסלבים דרשו, שמטוסי הספיטפייר יסומנו בטיסתם בסימניו של ואם; חיל־האוויר היוגוסלבי, והיה חשש שעם סימון זה עלול חיל־האוויר של יוון ליירט אותם תהיה נחיתת־אונס של אחד המטוסים ביוון, עלול הדבר לגרום ל״צרות מרובות.״ לבסוף 119 הוסכם לסמן את כל המטוסים בסימני חיל־האוויר הישראלי בה־בשעה פעלה מחלקת ביטחון של החיל להכנתו של סיפור הכיסוי עבור כל הצוותים שהשתתפו במבצע ״ולמטה״, לרבות צוותי הלהק, למקרה של נחיתת־אונס או תקלה כלשהי. הם הונחו להסיר מהמטוסים את כל הסימנים הצ׳כיים או הזרים הנמצאים על הציוד המוטס, ולסלק כל אמצעי נלווה אחר כמו ״פנקסים, ניירות/מסמכים, ספרי הדרכה, תעודות משלוח, שטרות מטען, וכיו״ב.״ הוטל עליהם למסור את תעודות הזהות שלהם וללמוד היטב את ״פרטי הזהויות הבדויות שלהם״ ואת ״חברת התעופה, שכביכול, הוא טס בשירותיה.״ הודגש כי עליהם לזכור שהם צוותי חברת תעופה אזרחית, הזכאים לקבל את הסיוע הנדרש על־פי ואם אינם מקבלים את העזרה, רשאים הם לתבוע לראות את השר ; הסכמי תעופה בינלאומיים בכל מקרה התבקשו לא לגלות את שדה התעופה שממנו ; האחראי לענייני התעופה האזרחית 120 המריאו, אף לא פרטים על מטען המטוס ב לדצמבר בשעה המובילים למטוסי הספיטפייר, והשני יחזור לארץ עם ״היורק השבור״ למחרת היום אחרי הצהריים. אז, ב המטען וישמש כמטוס מוביל שני. כל זאת - על־מנת למנוע שהיית שלושה מטוסים בו־זמנית ב״יורם״. המטוס הראשון יחזור ל״יורם״, לאחר נחיתת הספיטפיירים בארץ, כדי ״לאסוף ״מחאה אולטימטיבית״ 445 **רוח ישראל כמראהא I EGA T ION niSJAEL A PJtAhA ר ו ח מסי שי- החוץ. ״טרוזוק, ט מר אל: מאת: א.אכריאל, ציר יסראל כפראהא. or מילוי ההסתדרות בארז ל י לי י ו- ההטתדר ות ג סלובקיה כאוירון מיוחד, שנ להוביל ארצח וזלק י האויר כאופן דחוף, קבלנו את התפוזים בדי להסוות את חנית הנוירון ב של פראהא מסראהא שעמד לראותנו במטך חדטים אוזריס, חוסל בנזפממכר גסר ההזכלה האוירית העויסתיח ומחוז לחץ המתאווז האמריקאיות וו את החפוזים בסקס קטן לאיגודים זגמקגועייס כמתנת ילדי ההסתדרות בארז לילדי ההעזוזררות כאן. באו לגיווח כאי כח האיגודיס המקצועיים, החברים 22/12 ביו וצלב צי נזזביר מחלקת מחוץ, דייר י מולחן ערוך. מצדנו הסזתחפו בפגישה רפי כנשלוס, דייר אדרי גאור, דייר אדריכל דורון ואבני. י״י־ דורון אמד כמה מלים על עצם סיבת עליה, המצב הצבאי יכיוצא כזה. אורחינו הביעו אח או•,רחם לישראל ילבאבקה, הודו על המתנה הנאה, והודיעו לילדי הה למחרח הופיעה ידיעה על בוא החפוזיס ועל המסיבה בצירות כעתון האיגודים ר,מקצועיים, ובצרוף לידיעה זו מאמר על היחסי• הפוליטיים כהפחררוה, מאת צחב טיבנוזז היריעות הציכדסלוכקית כתל-אביכ, קראום, חכר אח מ מתנות לתג ו,מזלו לככוד ראש ד, עי כד, הנוצרי וחג ד,מ ז לד, ש לח נ ז כר לזקן הקורמוה הדיפלומטי, לכ ו לאני.׳ י היד ל ט ו ז הראשיים, לאחדים סב י ז הפקידים כמטרד החוץ, מאוזס אבו גמ מיצי?, ומוצרי מצדד י לראש העוגה. המצב בהונגריה - ב יקורז של פסדפיביקי• מר כסופי כפדאהא בנדי לברר עניני• שובים 26/12 ביזם עם הצירות, המחלקה הקונסולרית וקצינת העל יה. עס טיו • פיהווזיו דכרחי אחו אריכות על עניני הונגריה. שתי הנעיוח העיקריות בהונגריה הן: החוזר, המסחרי בו מטפל דייר כינורי זה זמן רב, ועליי, המונית. החוות המסחרי יתת ״הטסת תפוזים״ ואכן, מטוס קומנדו 121 המחנה.״ פיאלה כטייס־משנה, שני נווטים - סטורי ובקוויט, שני אלחוטאים - ונס וגולדבלט(, המריא מעקרון לשדה התעופה ביוגוסלביה ב כלל מזון, שמיכות, מצעים למיטות וגם ציוד רדיו. פרט לצוות המטוס היו גם חמישה נוסעים: שני טכנאי רדיו ושלושה מכונאים. 446 גשר אווירי לעצמאות קצת לאחר אור ראשון נורתה לעבר המטוס אש לא מדויקת)ככל הנראה מתותחי מאלבניה. הצוות המשיך לטוס לאורך חופי יוגוסלביה עד לנחיתתו בשדה. בתחקיר ציין הצוות פרטים מדויקים על השדה: ] צפונית לאותו עמק. השדה עצמו הוא איזור ענק בצבע אפור־ חום. גבולו הדרומי של השדה הוא נהר וגבולו המערבי מקביל לכביש ומסילת רכבת. השטח מסביב לשדה מספיק לביצוע המראה. סימון בצורת ׳ באיתור נוח של השדה. הכניסה לעמק יכולה להיעשות מ־ צפון־מערב, מזרח דרך אלבניה, דרום דרך סדלבק. ההר הוא בגובה ונמצא דרומית לסדלבק. בטיסה מעל האגם, רואים את העיר המצוייה 122 למרגלות הגבעה השדה היה סגור ומסוגר, ולא הותר לאזרחים יוגוסלביים לעבור דרכו. במקום היו די מצעים ושמיכות, אולם לא היו מגורים לשיכון האנשים, וכמה מהם אף ישנו בתוך המטוס. מזג־ האוויר היה קר מאוד, לרבות רוחות מקפיאות. לאחר הטענת המטוס )בין השאר כלל המטען גם מנוע של ספיטפייר ותותחים( המריא הצוות לארץ במזג־אוויר בהיר. שעתיים וחצי לאחר ההמראה מ״יורם״ נתקל המטוס במזג־אוויר רע )סמוך לקצה המזרחי של האי כרתים(, והטייס נאלץ לטפס לגובה במהלך הטיסה לא טס לפי הנתיב המומלץ, והיו לו בעיות קשר לאורך כל הטיסה. אף־על־פי־כן נחת המטוס בעקרון ב הטיסה שנקבע)טיסה מעל הים לטווח רחוק מדי ללא קשר רדיו(: לטוס משדה ״יורם״ לנקודה כך תימנע טיסה לאורך חופי אלבניה. הם המליצו ; לאורך החוף האיטלקי, ומשם לעבר הארץ גם על הנתיב העובר מצפון לאי כרתים, שבו ניתן לנחות בשדה התעופה הרקליון בשעת חירום. עוד ציין הצוות במיוחד את הצורך להבטיח שמזג־האוויר לכל אורך נתיב הטיסה יהיה טוב. הטסת מכשירים, חימוש וחלקי־ חילוף בינתיים הסתבכה הוצאת הספיטפיירים מצ׳כיה בגלל בעיה נוספת: הצ׳כים דרשו להסדיר לאחר שסולק חלק מהחוב, הם התירו להוציא 1 קודם לכך את עניין התשלום עבור המטוסים אולם, הקשיים התקציביים המשיכו לרחף מעל המבצעים גם מאוחר ; חלק מהספיטפיריים יותר. ואכן, בהודעתם של אוטו פליקס ושל בנימין קגן לארץ מ־ התירו את נחיתתו של המטוס המוביל)סקיימסטר( בפראג בסוף אותו השבוע. לדבריהם, יהיה הדבר רשמי, והודעה על כך שישראל שולחת בתוך המטוס מתנה לפראג אף התפרסמה 124 בעיתונות הצ׳כית. הם ביקשו שיישלחו בתוך המטוס ״לא פחות מחמישים ארגזי תפוזים.״ ואכן, במכתבו של דן טולקובסקי למפקד הלהק באותו יום נאמר, כי מטוס הסקיימסטר ימריא מעקרון לפראג עם המטען שיוקצה עבורו, ואשר יימסר שם לסם פומרנץ או לנציגו; והמטוס יחזור לישראל עם גמר הטענתו או בהתאם להוראות סם פומרנץ. למחרת היום הודיע קגן ״מחאה אולטימטיבית״ 4 4 7 טיסת הסקיימסטר תוכננה ל 125 ש״עושים כל הסידורים להבאת בדצמבר. באותו יום בשעה החיל ״להוציא לפועל את התכנית ופעולת ולווטה״, מיהושע מרש, מנהל מחלקת מטען ונוסעים בלהק, את ״היומנים האזרחיים והתעודות״ של הסקיימסטר. כעבור שלוש שעות ערך את התדריך הכללי של הטיסה במלון ״בריסטול״ בתל־אביב. במקום היו כל אנשי הצוות של המטוס וגם מרטין ריבקוף, קצין המבצעים בפועל של הלהק. מזג־האוויר בעת התדריך לא היה נוח, אולם את תצפית מזג־האוויר המעודכנת היו אמורים לקבל בשדה עקרון לפני הטיסה. בהגיעם לשם קיבלו את התדריך והתחזית לדרך לפראג, וכדבריו של אקסלרוד: ״תכנית הטיסה נערכה באופן ארעי והיא היתה תלויה במזג האויר לאורך הדרך. ההחלטה בדבר תדריך לדרך חזרה הושארה לפי ראות עיניו של הטייס שצריך היה להתחשב במטען וזמן ההמראה... תכנית הטיסה לא נשלחה אל אף אחד, אבל תחנות הרדיו בעקרון ובמטה נצטוו להאזין לשדוריהם.״ בתדריך זה הוא גם הבהיר שטיסת הסקיימסטר ״אינה קשורה במבצע ׳ולווטה׳ 126 ולכן צריך תדריך הקשר להיות כמו בשביל טיסה רגילה של לת״א.״ ואכן, לא עובדה תוכנית מבצעית מקיפה של כל פרטי הטיסה שתבוצע! וכיוון שהניחו שהטיסה חזרה תתבצע במהלך דצמבר, לא סיפקו לנווט המטוס ״לוח אוירי לנווט שמימי הכולל את תקופת ינואר עד מרץ בחו״ל וגם שלטונות חיל האוויר לישראל לא שלחו לו ספר כזה.״ גם לא לקחו בחשבון את תנאי מזג־האוויר הגרועים השוררים באירופה בעונה זאת של השנה, ו״מטוסים נשלחו לתפקיד דחוף בלי מיתקנים מסירי־כפור בשביל הכנפיים ובלי ציוד מסיר כפור הפועל כהלכה בשביל 127 המאייד והמדחף״ ב 4X-ACB גם: טייס־המשנה - הרשל דויס, הנווט - אלי כהן, מהנדס טיסה ראשי - הרברט בורנשטיין, מהנדס טיסה שני - סטן מילטון, מהנדס טיסה שלישי - שלמה יואל, ואלחוטאי המטוס - אלי צינסקי. לצוות המטוס היה ניסיון רב בהפעלתו ובהטסתו של מטוס זה. במטוס טסו גם הטייסים, שיועדו להטיס את מטוסי הספיטפייר מצ׳כיה לישראל. בשעות הערב הגיע המטוס, לאחר טיסה רצופה ללא תקלות שנמשכה עם מטען התפוזים לפראג. במקום חיכה להם בנימין קגן, ולאחר פריקת המטען ותהליך ״סידורי מכס ופספורטים,״ שנמשכו כשעתיים, לקחם לארוחת צהריים בצירות. בדו״ח של אהוד אבריאל, ציר ישראל בפראג, למשה שרתוק )שרת(, שר החוץ, נכתב: קבלנו האוירון בשדה התעופה הרשמי של פראהא. שדה התעופה המיוחד בזאטץ, במאתיים קילומטר צפונית מפראהא שעמד לרשותנו במשך חדשים אחדים, חוסל בספטמבר עם גמר ההובלה האווירית השיטתית ותחת לחץ המחאות האמריקאיות והמצריות. אחרי התייעצות עם המטה הכללי כאן החלטנו למסור 4 4 8 גשר אווירי לעצמאות את התפוזים בטקס קטן לאיגודים המקצועיים כמתנת ילדי ההסתדרות בארץ 128 לילדי ההסתדרות כאן בינתיים ביקש צוות המטוס שלא לטוס למחרת היום ולאפשר לו יום אחד למנוחה. ב בדצמבר לקח קגן את בורנשטיין מהמלון, ויחד נסעו לשדה להעמסת המטוס. למחרת היום שוב נמשכה ההעמסה, ועם הצוות שהגיע מאוחר יותר תודלק המטוס והוכן לטיסה. בשעה 15:24 חוזרת( במנוע מס׳ המקומיים של חברת התעופה הצ׳כוסלובקית )צס״א( נבדק המאייד והוחלפו המצתים. בשעה 19:00 מס׳ לתקן את המנוע שם או בפריס או להעביר מהארץ מנוע במטוס חברת ״באטא״ הצ׳כית, שחנה אז בלוד. מהארץ ביקשו לדעת אילו חלקי־חילוף דרושים לתיקון המנוע, אולם כעבור זמן קצר הם ניסו להשיגו בצ׳כיה ; נוכחו בצ׳כיה לדעת שלא ניתן לתקן את המנוע, ויש צורך במנוע אחר 129 ואף בצרפת החלפת המנוע בסקיימסטו במטה חיל־האוויר נשקלה האפשרות לשלוח לפריס את אל שוימר ״ועם אחד מבעלי המטוס אשר היה באותו הזמן בישראל,״ כדי להשיג מנוע השייך ״לקוקס ורולנד בעלי המטוס.״ היה צריך לשלוח מברק לפאול קמפוס, בא־כוחם של בעלי המטוס, שיסדיר את העברת המנוע 130 ״לידינו כדי שנוכל לשלחו לפראג.״ באותה שעה היה צריך קצין הקשר לענייני חוץ של חיל־האוויר להבטיח את אישור הצ׳כים לנחיתה בארצם של מטוס קומנדו, אשר היה אמור להביא את המנוע. מפאת עיכוב זה וההערכה, כי לפחות שבועיים יעברו עד שיספיקו להוציא את המנוע מפריס, נדחתה הצעה נבדקה איפוא מידת התאמתם של המנועים שהיו באותה השעה בארץ. נדונה 131 זאת האפשרות להטיס לפראג את אחד המנועים החדשים, שיועדו למטוס הסקיימסטר בעקרון באותה שעה בשיפוצים. ואכן, דן רוברטס, מפקד יחידת האחזקה והתיקונים בעקרון, התבקש על־ידי דב כנרתי, סגן מפקד החיל למנהלה, להביא מהמחסן המרכזי בצריפין את אחד המנועים החדשים. המנוע הובא לעקרון, אולם מכיוון שהיה מפורק לגמרי ביטל כנרתי — על- פי הצעתו של דניאל שמשוני, מנהל אגף החזקה והנדסה - את פקודתו הקודמת, ובמקומה הוחלט לקחת ״את אחד המנועים הטובים שנשארו מנוע המורכב בשלמותו יקל על החלפת המנוע ברוז׳ינה ויזרז את העבודה״! הועלה גם הנימוק נימוק נוסף העלה 132 כי יתכן ויתגלה ספק בכושר הפעולה של ״מנוע חדש שלא נבחן מקודם.״ הל פייס, סגן מפקד אגף החזקה והנדסה: ״את ה הטיסה הזאת ו של צורך מבצעי. לכן אילו היינו שולחים את אחד המנועים 133 האפשרות להכשיר לפעולה את ה ״מחאה אולטימטיבית״ 449 עתה היה צריך להחליט איזה מארבעת המנועים לשלוח לפראג. היה צורך בטוב שבהם אולם לא היה ניתן למצוא שום ספרי רישום או כל רשימה אחרת על טיבם ושעות פעולתם של המנועים. בהתייעצות עם כמה מכונאים שהכירו את המטוס הוחלט לשלוח את מנוע מס׳ למרות שצרך שמן רב, והם ביקשו לטפל בליקוי זה בפראג. בדיעבד נודע שלמנוע זה היה מספר השעות הרב ביותר. זאת ועוד. בגלל מצבו הגרוע של המנוע ושריפת השמן המופרזת שלו ״נתנו פקודות שהוא יפורק לראשונה.״ המנוע היה איפוא זמין, ולכן שלחו אותו. ״מסתבר שאיש לא לקח אל לבו את הצורך ההכרחי במנוע חלופין טוב שיש לשים על המטוס שנכתב מאוחר יותר, ״בהתחשב במצב הרע של שלושת מנועיו האחרים ובאפשרות שישררו תנאי מזג אויר גרועים.״ המנוע הוטס ליוגוסלביה במטוס קומנדו סוסנוב, מהנדס טיס )קרקע(, אך הצ׳כים לא אישרו את נחיתתו של המטוס בארצם. מפאת החיוניות של המטען להפעלת מטוסי הספיטפייר והדחיפות בהעברתו לארץ נבדקו בינתיים האפשרויות כיצד להעביר מטען זה בדרך אחרת. לבסוף ניאותו הצ׳כים לבצע את ההטסות במטוסי הדקוטה של חברת הנעליים הצ׳כוסלובקית ״באטא״, אשר היו פנויים להובלה. חברה זאת הפעילה את מטוסיה מהעיר זלין, שהיתה כולה ״עיר של נעליים,״ וכאמור, בתחילת מאי שבנחיתת הביניים של המטוסים האלה באתונה )אלה לא יכלו לטוס ישירות לארץ( יוחרם כל המטען. המוצא שהסתמן איפוא היה להטיס את המטען במטוסי הדקוטה ליוגוסלביה, ומשם במטוסי קומנדו - לארץ. אלא שלנוכח מערכת היחסים העכורה בין יוגוסלביה וצ׳כוסלובקיה היה ברור, שהצ׳כים לא ירשו לטייסים שלהם לטוס ליוגוסלביה, והיוגוסלבים מצידם לא ירשו למטוסים בסימון ציכי לנחות שם. לפיכך הועלה הרעיון לבקש את הסכמת הצ׳כים, שצוותי חיל־האוויר יטיסו את החימוש ואת חלקי־החילוף ליוגוסלביה במטוסי החברה )שמהם יוסרו כל הסימונים הצ׳כיים(, ומשם במטוסי קומנדו לארץ. במשא־ומתן עם חברת ״באטא״ הובטחה לה אחריות מלאה למטוסיה, והוסכם לשלם לה מראש את הסכום אשר ביקשה ללא כל התמקחות. אנשי החברה, ״קומוניסטים ידועים, שהיתה להם השפעה מסוימת על החלטות מדיניות,״ השיגו את האישור המדיני לפעולה. במקביל לכך טיפל שייקה דן בהשגת האישור היוגוסלבי לתוכנית. הם הסכימו לכך — בתנאי שהפעולה במטוסי הדקוטה תהיה בשעות הלילה, ושמטוסי הקומנדו ימריאו לישראל בשעות הבוקר המוקדמות. לאחר שקגן תדרך את לארי ראב, טייס הסקיימסטר, שהמתין לתיקון המטוס, בדבר התוכנית כולה, יצאו השניים יחד עם הצוות לשדה התעופה בזלין. השדה היה קטן, בין בנייני בתי־חרושת, לא היו בו כל מתקנים חוץ ממגדל פיקוח פרימיטיבי, והמסלול היה מכוסה שלג עמוק. הטסת דקוטה ממנו בשעות היום היתה קשה, ועל אחת כמה וכמה בלילה. אף־על־פי־כן ניאות הצוות לפעול על־פי התוכנית. באותו לילה טסו במטוס הדקוטה הראשון הטעון נשק מזלין לשדה ״יורם״ ביוגוסלביה. בדרכם חזרה לאחר פריקת המטען, בעוברם סמוך לאלבניה, נורו יריות משם לעבר המטוס, הצוות ראה את הפגזים נופלים אל הים האדריאטי. לא היתה זו הפעם הראשונה: כזכור, כבר ב קודם לכן)ב 450 גשר אווירי לעצמאות בשערי הצירות הישראלית בפראג. משמאל: מוריס בן-סימון, ארנולד רוך, סם פומרנץ והפציצו בדרכם את קהיר, עזה ואל־עריש. בטיסה השנייה הועבר מטען נוסף, ובדרך חזרה העבירו מ״יורם״ את המנוע אשר הובא עבור הסקיימסטר, יחד עם מהנדס הטיסה ויליאם סוסנוב.* בינתיים נבדק המנוע שהובא מהארץ על־ידי המכונאים של חברת התעופה הצ׳כית )צס״א( בפיקוחו של מהנדס הטיס ויליאם סוסנוב. ב ״ב־די סי הם תיקנו במנוע כמה 135 ב־ ליקויים, החליפו בו מספר חלקים, ולבסוף הרכיבו אותו במקומו של מנוע מסי את הרכבת המנוע ואף הפעילו. נתגלו עוד כמה ליקויים, וגם הם תוקנו. העבודה נעשתה בתנאים קשים ביותר, כפי שהדבר עולה גם מתיאורו של קגן: ״עבדנו כל היום בשדה הפתוח בטיסה השלישית, ב רזרביים. כל המטענים הללו הועברו במטוסי הקומנדו לארץ. לאחר שמטוס הקומנדו האחרון העביר את כל ציוד הבסיס )שכונה ״אלבמה״(, נסגר הבסיס ביוגוסלביה. במברק לחי יששכר ולאהרון רמז ב נכתב: ״גמרנו את הטיסות של הדקוטה ליורם. יחד העברנו ליורם ששה טון ציוד. לאחר שגדע יעביר הציוד אליכם וכל מה שיש לו יחסל את התחנה.״ לימים התייחס ראב לטיסות אלה: ״מזג האויר היה נוראי, וזה היה 134 נס שהצלחנו להשאר בחיים... לא הייתי עושה זאת היום שוב...״ ״מחאה אולטימטיבית״ 451 בטמפרטורה שלמטה מאפס. כולנו היינו מיוגעים וזקוקים למנוחה לאחר לילות רבים של נדודי הכול היה מוכן לטיסת 136 שינה ונסיעות תכופות במכוניות בקו פראג־קונוביצה־באטה.״ המטוס לארץ. מבצע ״ולמטה־ בינתיים המשיך סם פומרנץ בהכנת הספיטפיירים לטיסה: התקנת מכלי דלק נוספים והוצאת מרב הציוד הפנימי, שניתן היה לוותר עליו, על־מנת להקל ככל האפשר ממשקלו של מטוס הקרב. כל זאת - תוך כדי בדיקת צריכת הדלק של כל מטוס ומטוס. ב פומרנץ למפקד החיל, שבשמונה מטוסים הותקנו במקום ציוד האלחוט שלושה מכלי דלק נוספים, והם מאפשרים תוספת של שעתיים טיסה )בסך הכול בפגישתו של פומרנץ עם אחד הקצינים הטכניים הצ׳כיים הבהיר לו הלה, כי ממילא האלחוט בספיטפייר טוב רק לתקשורת בין המטוסים עצמם, ולא ניתן לקבל דרכו דיווחי מזג־ אוויר או לכוונו לנחיתה. בשאר שבעת המטוסים, שהיו מוכנים לטיסה, לא הוצאו מכשירי הכוונה היתה להסיעם ברכבת ; האלחוט. עשרה מטוסים נוספים נארזו למשלוח בדרך הים ליוגוסלביה )משך הנסיעה כשלושה שבועות(, ומשם באנייה לארץ. הם היו מוכנים לשלוח עוד עשרה מטוסים בדרך הים, אולם גם היו מודעים לדחיפות שבהבאת המטוסים לארץ. מצידם העדיפו הצ׳כים שכל הספיטפיירים יועברו בדרך הים, והביעו את התנגדותם הנמרצת לטיסה ישירה מפאת הסיבוכים העלולים להתרחש כתוצאה מנחיתת־אונס. אף־על־פי־כן ביקש פומרנץ מאבריאל ומפליקס להעלות את דרישתו בפני הציכים לשיפור מרבי של מסלול ההמראה בפודגוריצה, על־מנת לאפשר המראה בטוחה יותר של מטוס הקרב העמוס בדלק רב )ובשל כך — חסר יציבות כתוצאה מסטיית מרכז הכובד של המטוס( או אף לאפשר טיסה ממסלול דרומי יותר, כדי שאפשר יהיה לקצר יותר את משך הטיסה. לנוכח התנגדותם הנחרצת של הצ׳כים החליט פומרנץ לא להתעקש יותר מדי על עמדתו לטיסה ישירה, שכן הניח שמצד אחד, בשעת חירום )אם יהיה חשש לנחות בתחנת ביניים(, ממילא יטוסו ללא חניה, ואחר־כך יתנצלו 137 על כך! ומצד שני, אם יתעקש על עמדתו, עלולים הצ׳כים לנקוט צעדי מניעה נוקשים יותר בה־בשעה הקדיש פומרנץ את עיקר מרצו להכנת שמונת המטוסים שיועדו לטיסה ישירה. באשר לקשיי ההטסה של המטוס העמוס בדלק ציין, כי ״לאחר ש הדלק הנוספים נשרפים — מרכז הכובד חוזר לקדמותו והמטוס חוזר למצב תקין.״ היתה סכנת סחרור, אולם לדבריו הצליח להטיס ״את המטוס עם מקסימום סטייה של מרכז הכובד״ וגם הצליח ״די טוב״ להנחית אותו עם סטייה ממרכז הכובד. הוא ביקר את העובדה שמהארץ לדבריו, לא היו צריכים להישלח, עד אשר ניתן היה ; שלחו כבר טייסים להטסת הספיטפיירים להתחיל לפעול מ״אלבמה״ )יוגוסלביה - שדה ״יורם״( - במיוחד מכיוון שהם ״מסבכים אותנו בבעיות,״ כדבריו, וגם לנוכח התנגדותם של הצ׳כים לאפשר להם להתאמן בהטסת המטוסים. לבסוף התייחס גם לדרך ניהול המשא ומתן עם הציכים: הבחנתי בגישה מוזרה אצל אנשינו בעת דיוני הרכש עם הצ׳כים. נלאה כאילו אנחנו נותנים להם את הרושם כי הם עושים לנו טובה, בעצם מוכנותם לעשות 452 גשר אווירי לעצמאות עסקים עימנו. נראה כאילו אנחנו תמיד מתחננים לפניהם. עמדה כזו אינה מסייעת לי מאוחר יותר, כאשר אני צריך להתעקש על מספר זכויות שלנו לביצוע העבודה שהזמנו. איך אוכל אני להציג תביעות כשהבכירים מבינינו מתחננים בפני הציכימו הייתה מתיחות קבועה בניסיונות שלי לנסות לשנות את הגישה המנטלית של האנשים שאני עובד עימם, כמו המהנדס הראשי, מנהל המחסנים/בתי המלאכה וכיו״ב אנשים. הם היו ממש בלתי מרוצים כאשר התחלתי להתעקש על רישומי זמן מדוייקים של שעות העבודה והמציאו כל מיני תירוצים... אבל הדברים מתנהלים עתה יותר על מי מנוחות וכולנו 138 חברים טובים עכשיו בד־בבד עם התנגדותם של הציכים לביצוע טיסה ישירה ובעיית הסימון והמימון של המטוסים, התעוררה גם בעיית מזג־האוויר הקשה שפקד את כל האזור. לפי התחזית היתה צפויה התבהרות ב ליוגוסלביה. סם פומרנץ וחמשת הטייסים — ג׳ורג ליכטר, ביל פומרנץ, סאנדי ג׳קובס, אהרון פינקל ומרדכי )מוטי( פיין )הוד( - נערכו לטיסה. מרדכי הוד היה הישראלי היחיד באותו השני היה דני שפירא, אשר יועד לטוס במבנה השני. בסך הכול היו להם שבע שעות ; המבנה טיסה על ספיטפייר, ולאחר שפומרנץ בחן אותם - הוא אישר את השתתפותם במבצע. השאר היו אנשי מחייל בעלי ניסיון טיסה עשיר על מטוסי קרב. לקראת השעה בפינוי המסלול לטיסה. שוחט הודיע בקשר שאצלם מזג-האוויר נוח, אך הוא גרוע בדרך. סם פומרנץ החליט להמריא בטיסה במבנה מכונס ככל האפשר: שלושה מטוסים יטוסו במכלי דלק לטיסה ארוכת־טווח ובלי מכשירי רדיו, ואילו שלושה אחרים יהיו מצוידים ברדיו. תדרוך אחרון לפני ההמראה על־פי פקודת מבצע ״ולווטה־ האוויר, ניתן על־ידי אברהם אקסלרוד. סיפור הכיסוי למקרה של נחיתת־אונס ביוון או במקום אחר היה שהמטוס יצא לשם ביצוע טיסת ניסוי לבדיקת יכולת הטיסה של המטוס עם מכלי הדלק הנוספים שלו. לטייסים ניתנה גם הכתובת של סמי כהן, אשר הגיע במיוחד ליוון כדי 139 לסייע אם תתרחש נחיתת־אונס שם סם פומרנץ המריא ראשון, ואחריו יתר המטוסים. כולם נפגשו מעל השדה בצ׳כיה - חוץ מביל פומרנץ, שהשלג שהחל לרדת מנע ממנו את האפשרות למצוא את השדה, ולכן המשיך בטיסת יחיד. שאר המטוסים המשיכו כשעה וחצי בטיסת מבנה בגובה הלכה והחמירה, ובעקבותיה איבד סם פומרנץ את המבנה. הטייסים במבנה קלטו את הודעתו שהוא מתרומם לגובה שהמשיך לרדת, היה קושי רב באיתור המקום המדויק של המסלול בקונוביצה. רק לאחר מאמצים רבים אותר השדה, והטייסים נחתו בו. סם וביל לא היו בין החוזרים. ב נודע שביל פומרנץ נחת על חוף הים בעיר זאדר. הוא היה נתון בחקירה קשה של שלטונות הביטחון היוגוסלביים, ורק בהתערבותו של שייקה דן )אשר ישב במלון ״אספלנד״ בזאגרב( 140 שוחרר מידיהם. גורלו של סם פומרנץ טרם נודע ב להמראה ל״יורם״ שביוגוסלביה: ג׳ורג׳ ליכטר טס בראש, אחריו מרדכי הוד ודני שפירא, 453 מרדכי פיין )הוד( ודני שפירא בשדה ״יורם״ במבצע ״ולווטה״ 454 גשר אווירי לעצמאות וצמוד להם עוד מבנה של שלושה! בראשו ג׳הן פ׳ מקלרוי, ואחריו ארנולד )״אמי״( רוך וסיזר דנגוט. אחריהם יצא מבנה נוסף של חמישיית מטוסים, שהוטסו בידי רלף )לי( סינקלייר, אלכסנדר ג׳קובס)סאנדי(, אהרון פינקל, ג׳ק כהן וביל שרודר. לאחר טיסה של שלוש שעות ו־ דקות נחתו המטוסים ביוגוסלביה. הכוונה היתה שלמחרת היום ימריאו המטוסים לארץ, אולם הם התעכבו שם מספר ימים ובמהלכם הוכנו המטוסים לטיסה הארוכה לארץ וכן סומנו בסמלי חיל־האוויר. באחד המטוסים התגלו תקלות מכניות, והוחלט להשאירו במקום. ב בדצמבר המריאו איפוא מטוס קומנדו: את החמישייה הוביל סם לואיס במטוס קומנדו קומנדו 141 במנוע! שאר המטוסים המשיכו בטיסה, ולאחר שש שעות ו־ בינתיים התקבלו ידיעות מכפריים על מטוס שהתרסק בהרי בוסניה. בהתערבותו של שייקה דן שלחו היוגוסלבים צוות אלפיניסטים למקום. לאחר שאיתרו את המקום, הסתבר שהמטוס נשרף לחלוטין. הצוות אסף לתוך המזודה את כל השרידים שנותרו במטוס, לרבות אקדח ורצועת־שעון, והעבירוה לידי שייקה דן, וזה הפקידה בידי ביל פומרנץ להעברה לארץ. ב עצמותיו יועברו לגד ג לארץ...״ סם פומרנץ, המוציא והמביא במבצע ״בלק״ בכל הפעילות הענפה שהתנהלה בזאטץ, בבדיקתם של מטוסי המסרשמיט, בהכנתם לטיסה ובאחריות לאחזקתם השוטפת של כל מטוסי הקומנדו שהשתתפו במבצע - נהרג איפוא בהעבירו עוד מטוסי קרב לארץ. כמו במבצע ״בלק״, כך במבצע ״ולמטה״ לא ניתן להעריך נכונה את מלוא הפעילות האינטנסיבית שנעשתה בשני המבצעים הללו בפרט, ובתרומה הגדולה לבניית חיל־האוויר בכלל, ללא הבנת גודל התרומה של סם פומרנץ. מטוסי הספיטפייר הגיעו בזמן לתחילתו של מבצע ״חורב״ - השלמת שחרורו של הנגב, וחיל־האוויר קרא את בסיס טייסת הקרב בחצור ״שדה שמואל״, על בדו״ח שכתב ציר ישראל בפראג, אהוד אבריאל, לשר החוץ, משה שרתוק, נכתב: 144 שמו בשבועיים האחרונים הטסנו מבאן מספד אוירוני קוב מטיפוס ספיטפייר על פני יוגוסלביה לארץ. הפעולה הצליחה בדין כלל למרות מזג האויר הרע, אבל קרה לנו אסון גדול בנפלו של אוירון אחד ביוגוסלביה בו נהרג סם פומרנץ. סם היה ראש היועצים הטכניים של היל־האויר בחוץ לארץ, אחד הטייסים האמיצים ובעלי ניסיון עשיר בכל שטחי התעופה, איש בעל מצפון ומסירות ־ נפש בלתי רגילה. ב 142 ברדשוי וכן בן סטירי כנווט. למחרת היום חזר המטוס לארץ, מלווה בשני מטוסי ספיטפייר * ״מחאה אולטימטיבית״ 455 O.C. EKSON To : HQ OPS Date : 6.1.49 TBLVETTA It is brought to your notice that the C.46 craft working on Velvetta came back heavily overloaded and that the irresponsibility of the persona responsible endangered the life of the crew and passengers and the safety of the a/0 and its cargo Details are as follows: On December 30th BXL37 returned with 4130 kg payload On January 4th HXL35 returned with 510d leg payload. All pilots Qomplained of "heaviness1 .׳ It i8 pointed out that on long trips necessitating the use of extra tanks of petrol and oil etc, the p&yload is 2300 kg. O.C. EKRON STATION Copy to 106 Squadron " " Bq., Freight & Passengers מטוסי קומנדו במבצע ״ולתטה״ 4 גשר אווירי לעצמאות 29 th R ־ Tot Tha Deputy Air Officer Commanding (Air) Subject! A.T»C» Sir, I wish to submit the folloi/ing points for your consideration prior to tha tables diBCU3sion on A,T,C. at the neit Air Council Meeting* 2» The present krganlsatlon of Air Transport Command 1(1 the I.A.7. is, in the opinion of the Departintint of Operations an extravagant waste of manpower skilled and unskilled and also of equipment. 3. The present s&perata establishment of A.T.C. administration "13 Ilk9wi3e open to the above objections. The existing separatist tendency In A.T.C. which persiiateutly regards itself 83 independent of the I.A.F. is contrary to official I.A.F. policy and must therefore be eradicated without any further delay. . 5. (a) It ia submitted that Operations must be the responsible authority forJannine the present functioning training and future activities of all Squadrons of the,Israel Air Force. {bf Operations must further be the responsible authority for control of aliir-fielie^id the training of all peraonell for flvinj operational duties in a future Governneat-oponBOred Civil Air tine? Cc) The aatters specified in paragraph (b) hereof, arn matters which in the opinion of this Department fall to be decided at Staff level, by Air Council decision, and not Coanand level, it is only if auch affairs are decided at such a level that there can be a •uniform policy for the I.A.F. and a proper rationalisation of personnel and equipment as between the several rerjuiremanta of the X,A,F. and the State. 6. It is finally submitted that the present formation order of A.T.C. mitigataB against clear cut policy and effectivo planning and execution of Air Force Activities. 7. Operations therefore wishes therefore to make the following reoommendations1 (a) The existing formation order f»r A.T.C. be cancelled immediately, (b) that a formation order be i38uad for the establishment of a Transport Squadron along the lines of the other Squadrons of the I.A.F. (c) That thiB Squadron be based at Aqir. (d)l» That a decision bs taken in principle that 411 personell . on the Squadron to be established livq^t the baee, 2. That this decision may be open to midification in the case of rnrried men! with children. 3. That immediate action be taken to investigate the possibilities of accommodating the families described above in the near vicinity of the base, e.g. Rechovot or Hischon Le Zion. d»inl8tr6tion Offices in Jaffa be closed la terms of paragraph (b) hereof and that a Squadron administration K established on tha Squadron Base, (f) (Continued Over) מפקד אגף המבצעים למטה ר,להק כין פרק יד מלהק לטייסת ״האנשים מתנוונים מחוסר מעשה״ בעוד שבצ׳כיה פעלו באינטנסיביות במסגרת מבצע ״ולמטה״ בהכנתם של מטוסי הספיטפייר להטסה לארץ, לא היתה כמעט כל מלאכה לצוותי האוויר של הלהק בארץ, ורובם היו שרויים במעין המתנה דרוכה לראות כיצד ייפול דבר בשאלת התעופה האזרחית, בסוגיית תנאי שירותם, ובכלל זה גיוסם לשורות הצבא. ביטוי לחוסר המעש מצאנו בדבריו של קצין הקישור של הלהק לאגף המבצעים של חיל־האוויר, אורי אשר ברייר, בדיון מטה הלהק ב המצב בין הטייסים, הנווטים ופו׳ הולך ורע. האנשים מתנוונים מחוסר מעשה. כל אחד משתדל למצוא לעצמו תפקידים והתעסקויות, אולם לא זה המצב הרצוי. לא ייתכן שבזמן שקט יקפצו כולם לחפש תפקידים ועבודות לעצמם. שומעים על תכניות השתלמות כבר זמן רב, אולם מתוך כל מני סבות, ואולי אפילו מוצדקות, לא הוצאו התכניות הנ״ל לפועל. כיום אפשר לעשות זאת, 1 וצרין לעשות זאת. צריך גם אדם שירכז ויטפל בדברים אלו ואכן, גס מפקד הלהק, מוניה מרדר, הסכים עם דברים אלה וציין כי ״כולנו, חוץ מהעובדים יום יום, מרגישים בזאת כי חוסר המעשה ועודף המרץ גורמים לחוסר המורל בכל השטחים.״ הוא הורה איפוא להקים ועדה, שתגיש תוכנית להעסקת האנשים באימונים, בהדרכה ואף בבילויים. סוגיית התעופה האזרחית היתה מן הנושאים המרכזיים שעמדו על סדר היום של מטה חיל־האוויר. היה צורך דחוף להגדיר את עמדתו של החיל, שכן היא היתה בלב־ליבו של המשבר, שגרם לשביתה צוותי האוויר של הלהק. בדיון מטה החיל ב גם תת שר הביטחון לאוויר וגם שר התחבורה, הסתמנו שתי גישות לעניין התעופה האזרחית: האחת קבעה שבזמן מלחמה יהיה החיל הארגון היחיד, אשר יטפל בתעופה האזרחית. לשם כך 458 גשר אווירי לעצמאות יכול החיל להשתמש בשמה של חברה אזרחית, ולאחר המלחמה יועבר הטיפול לידיים אזרחיות. הגישה האחרת קבעה שחיל־האוויר לא יהיה אחראי לתעופה האזרחית, אלא כל האחריות תהיה בידי חברה אזרחית־ממשלתית, וחיל־האוויר ישחרר עבורה כמה מומחים לתעופה אזרחית. עמדת משרד התחבורה והחברה לתעופה אזרחית היתה זו: אין הם רוצים להיות מוגבלים באפשרויות של כוח־אדם והזמן שחיל־האוויר יכול ביום להקדיש לענין התעופה האזרחית. מאידך הם מוכנים לשיתוף פעולה מלא אתנו ומוכנים לתת לבעלי המקצוע המוסמכים של חיל־ האוויר שאנו נשחרר לשם כן, זכות בכורה בתעסוקה בקוי תעופה אזרחיים. כיום המצב הוא כזה שיש מבצעים ידועים אשר החברה עדיין איננה מוכנה להם ואשר ברצונם 2 למסרם לנו לבצוע. למשל את הטסת העולים מאירופה במטה חיל־האוויר הוחלט שיש לשכנע את משרד התחבורה להקים ועדה ממשלתית לקביעת שהחיל יהיה מיוצג בוועדה זאת והכללים אשר ; הרשיונות והבחינות לאנשי התעופה האזרחית ייקבעו על־ידיה יחייבו את אנשי החיל; לדאוג לכך שבתוך החיל יאורגנו קורסים, אשר יאפשרו לאנשיו לעבור את הבחינות הדרושות ולקבל את הרשיונות להשתלב במקצועות השונים בתעופה האזרחית. עוד הוחלט שחיל־האוויר ימשיך להיות מיוצג בחברת התעופה האזרחית על־ידי שני נציגים, אולם לא ימנה את אחד המנהלים של החברה ולא יהיה אחראי למדיניות החברה; שהחיל ישתדל להעניק חופשות לזמן ארוך וללא תשלום לצוותי האוויר בעלי ההכשרה הדרושה לתעופה האזרחית, על מנת שיתחילו מיד בשירות בחברת התעופה האזרחית לפי חוזים מיוחדים ובתנאי שירות אזרחיים; ולבסוף שבשעת חירום תהיה לחיל־האוויר הסמכות לדרוש את החזרתם המידית של צוותי האוויר הללו לשירות צבאי. משרד הביטחון 3 יקבע אם הזמן הוא אכן שעת חירום, המצדיק את החזרת צוותי האויר האלה לשירות בחיל עמדה זאת של החיל הועברה לוועד המנהלים של חברת התעופה ״אל־על״, ונתקבלה על־ ידיו באופן חיובי. מפקד החיל, אהרון רמז, התבקש לברר מהו מספר חברי הצוותים שהחיל יכול לשחרר לאלתר. סוכם שלאחר שוועד המנהלים יודיע לחיל־האוויר על הסכמתו להצעות מפקד החיל, יובאו ההצעות המפורטות למטה החיל לאישור. בעניין אחזקת מטוסי החברה, הביע מפקד החיל את עמדתו, שגם אם חיל־האוויר יטפל באחזקת מטוסי החברה לתעופה אזרחית, ייעשה הדבר ״לפי חוזים מיוחדים לכל מקרה ומקרה אשר ייחתמו ע״י החיל בהתחשב עם האפשרויות העומדות לרשותו.״ עוד ציין מפקד החיל, שהחיל ״אינו מתחייב כעת חיל־האוויר לא היה מוכן איפוא לפעול על־פי ההצעות, אשר הוגשו 4 למסור אוירונים לחברה.״ לו על־ידי קציני התכנון והמבצעים של הלהק לתובלה אווירית, להפעלתם של מטוסי התובלה כחברת תעופה אזרחית לכל דבר. חיל־האוויר, וצה״ל בכללו, היו עדיין שרויים במלחמה; אך מכיוון שכמעט ולא היתה להם פעילות מבצעית לאחר מבצע ״יואב״, חשו צוותי האוויר של הלהק יותר ויותר כאילו מצב החירום הסתיים, ועתה ניתן להפוך את כל הלהק לתובלה אווירית, כמות שהוא כמעט, לחברת התעופה הלאומית של מדינת ישראל. אלה שרכשו את המטוסים ועמדו בראש הפעילות המבצעית של הלהק לא ראו את עצמם במהלך פעילותם כחלק מחיל־האוויר וכחלק מהצבא; מלהק לטייסת 459 הם באו להושיע את המדינה שזה עתה קמה, ולכונן בה את התעופה האזרחית - לכשירווח אולם, לא כך ראה מטה חיל־האוויר את הדברים: מטוסי הלהק וצוותיו הם חלק בלתי נפרד מחיל־האוויר, והם נהנו ממידה רבה של אוטונומיה ותנאי שירות מיוחדים, שהיו בבחינת כורח והחשוב מכול - נוכח הצורך לעמוד במשימות החיוניות: ; השעה לנוכח נסיבות הגיוס שלהם הטסת מטוסי קרב ואמל״ח למדינת ישראל והעברת אספקה ואמל״ח לנגב הנצור. למטה חיל־האוויר היה ברור לגמרי שקיומו של הלהק, לרבות המטה שלו, במתכונתו הנוכחית הוא זמני, ועם סיום מצב החירום והגדרת תנאי השירות של צוותי האויר בתוך החיל יחדל מלהתקיים. כיוון שטרם השתנה מצב זה וגם לא הסתיימה הלחימה, לא הגיעו עדיין במטה חיל־האוויר לכלל סיכומים אופרטיביים — למרות שכזכור עלה הנושא לדיון. הפרסומים הרבים בעיתונות הזרה לגבי פעולות הלהק, השביתה של צוותי האוויר שלו, האולטימטום והמשקעים שצפו ועלו בעקבות אירועים אלה - העלו את הנושא שוב לסדר היום וחייבו את ההכרעה היחידה שהתבקשה באותו הזמן: לפרק את הלהק ולהופכו לטייסת כשאר טייסות החיל - למרות שטרם הסתיים מצב החירום. ״בזנוז אקסטראווגנטי״ ב מטה בחיל, תזכיר של ד׳ יהודה, מנהל אגף המבצעים של חיל־האוויר, בעניין ארגונו מחדש של הלהק לתובלה אווירית. הוא ביקשו, שתוך התייעצות עם יהודה יגבש בדחיפות ״הצעה 5 לפקודת הרכב חדשה עבור טייסת תובלה אווירית בהתאם לקוים הכלליים אשר בתזכיר.״ ואכן, כפי שראינו, היתה למפקד אגף המבצעים של החיל עמדה נחרצת באשר לדרך, שבה יש לרכז את הטיפול של חיל־האוויר בכל התובלה האווירית. הוא היה סבור שצורת ארגונו של הלהק בחיל־האוויר היא ״בזבוז אקסטראווגנטי מיומן, וגם של ציוד.״ לכך מוסיפה, לדבריו, גם עובדת קיומו העצמאי של מטה הלהק. לדבריו, המבנה הנוכחי של הלהק ״סותר כל מדיניות חד־משמעית של תכנון יעיל בביצוע פעולות חיל־ האוויר.״ הוא הוסיף כי ״נטיית הבדלנות הקיימת בל.ת.א, המתעקש לראות עצמו כגוף עצמאי ובלתי־תלוי של חיל־האוויר, נוגדת את המדיניות הרשמית של החיל. לפיכך יש לפרקו ללא כל עיכוב.״ הוא המליץ איפוא לפרסם מיד פקודת פירוק של הלהק, ולהוציא פקודת הקמה לייסוד טייסת תובלה על־פי הקו הקיים באשר לטייסות אחרות בחיל־האוויר. הוא גם הציע שאגף המבצעים יהיה הסמכות האחראית לתכנון האימונים והפעולות העתידיות של הטייסות בחיל־ האוויר הישראלי! הוא יהיה האחראי גם לבקרת כל פעולות בסיסי חיל־האוויר והאימונים של בסיס טייסת התובלה ימשיך להיות בשדה עקרון, וכל כוח־האדם שלה ; כל אנשי חיל־האוויר אלה ישוכנו סמוך לבסיס - ; יגור בבסיס )תוך התחשבות באלה מביניהם שיש להם משפחות 6ולבסוף, לבטל את קיומו של מטה הלהק ביפו ; ברחובות או בראשון־לציון( בעקבות התייעצותם של גלובר ושל יהודה, העביר הראשון לסגן מפקד החיל למנהלה כבר ב הטייסת תוך כוונה להכין גם הצעות לפקודות הרכב עבור בסיס עקרון ושאר היחידות השוכנות להוציא הוראות מפורטות לכל .א. בו. בצו הביצוע נכתב: ״על מנהלי האגפים במטה הראשי ח 460 גשר אווירי לעצמאות הגורמים המעוניינים בפירוק בקשר עם נצול כח־האדם, הכספים, הציוד האספקה, הדלק, החימוש, התחבורה וכיו״ב של שני הגופים המפורקים.״ מפקד הלהק התבקש להתחיל מידית בביצוע הצו. בפקודת ההרכב עבור טייסת התובלה, טייסת ומקצועית יהיה מפקד הטייסת כפוף )באמצעותו של מפקד הבסיס אשר בו תמוקם הטייסת( למנהל אגף המבצעים במטה חיל־האוויר; הוא יעמוד תחת פיקוחו של מפקד הבסיס, ובאמצעותו יהיה אחראי לארגון ולפיקוד היעיל וכושר פעולתה של הטייסת. למפקד הטייסת נקבעו סמכויות פיקודיות מלאות לגבי אנשי הטייסת, והוא יהיה אחראי כלפי מפקד הבסיס עבור הסדר והמשמעת בטייסת. באשר למבנה הארגוני של הטייסת, נקבע ש״תהווה מבחינה מבצעית, מנהלתית ומשמעתית גוף עצמי אשר יהיה מורכב ממספר מסוים של פלגים FLIGHTS) בהתאם לצורך.״ באשר לשירותים הנחוצים לטייסת, נקבע כי ״חבר עובדי הטייסת״ על כל דרגותיו יעבור לגור בבסיס הטייסת. עם זאת, הואצלה למפקד הטייסת הסמכות לאשר ל״נשואים ובעלי ילדים״, הגרים בקרבת הבסיס, לגור מחוצה לו. הבסיס היה אמור לספק לטייסת את כל השירותים המנהלתיים והאישיים. לבסוף נקבע שתקן כוח־האדם* של הטייסת ייקבע על־ידי המחלקה לתפקידי מטה בחיל, ואילו תקני האפסנאות והתחבורה שלה ייקבעו 8 על־ידי מנהל אגף האפסנאות ״שינוי במגנה של להק תובלה אויוית״ הדיונים בדבר דרך פירוקו של הלהק וההצעות שחוברו בעקבותיהם המשיכו להעסיק את המחלקה לתפקידי מטה של החיל. ב מטה הלהק, העברת תפקידיו למטה החיל, ותפקידיה של טייסת המודיעין של מטה הלהק הועברו לאגף המודיעין במטה החיל; אגף המבצעים במטה החיל יועד לטפל בכל תפקידי המטה הקשורים בתכנון התובלה האווירית ובפיקוח עליה! האגף יועד לרכז את כל הדרישות וההזמנות להטסת נוסעים או מטען, את כל המידע החיוני לצורך ביצוען של הטיסות וטיפול בכל סוגיות התובלה האווירית, הקשורות עם מוסדות הצבא, הממשלה כן נקבע שמיקומה של טייסת ; והתעופה האזרחית תחת פקודו הישיר של מפקד החיל.״ הבסיס יועד לספק לטייסת את כל השירותים הנחוצים 9 לה לאחר שנידונו הצעות ארגון אלה, נוסחו שוב פקודות הארגון הרלוונטיות לפירוקו של הלהק ומטהו ולהרכבתה של טייסת מפקד החיל: בהתחשב במפנה שחל במצב החזיתות, המצב בשטח המטוסים וקשיים בכוח־ אדם וציוד, יחול שינוי במבנה של להק תובלה אווירית. יש להשליט את תהלין נכון ל הכללי היו 756 - מלהק לטייסת 461 השינוי עד תאריך ומחלקה מיוחדת ליד אגף המבצעים. תפקידי התובלה האווירית האזרחית שהיו מוטלים עד כה על ל.ת.א יועברו למחלקת התעופה האזרחית במשרד התחבורה ולחברת אל־ על. על מטה הלהק הוטל להקים עד לפקודת אגף המבצעים את כל מטוסי הלהק ואת כוח־האדם. כן התבקש מטה הלהק לתאם עד 31 העברת האחריות לטיפול באנשי הלהק במלון ״בריסטול״ בתל־אביב או במקומות אחרים להעביר לידי מפקד מחנה אריאל - מטה חיל־האוויר - את הבניין שבו נמצאו משרדי מטה הלהק לכשיתפנה; ולבסוף - ״להעביר את כל התיקים, המסמכים והארכיוניים של מטה 10 ל.ת.א ומחלקותיו לאגפים המתאימים במטה החיל.״ כן פורסמה הפקודה המעודכנת להרכבת טייסת טיסות ; תפקידי הלהק: טיסות הובלה של מטען ונוסעים בנתיבים קבועים בארץ ומחוצה לה הטסה והצנחה של מצרכים ואספקה ; הובלה מיוחדות, הטסת מטוסים לישראל וממנה מוטסת; הטסת צנחנים ו״צבא מוטס״; לכל זה נוסף גם ״כל תפקיד אחר אשר יוטל על הטייסת על־ידי מפקד החיל או בפקודתו. הודגש שמפקד הטייסת יעמוד תחת פקודו הישיר של מפקד הטייסת אחראי כלפי מפקד הבסיס ובאמצעותו כלפי ; מפקד הבסיס בו חונה הטייסת מפקד החיל לארגון הטייסת ולכושר פעולתה,- כל אנשי הטייסת כפופים לפקודו של מפקד הטייסת.״ בפקודת הארגון הוגדר גם תפקידו של שליש הטייסת: אחראי כלפי מפקד הטייסת עבור כל העניינים המנהליים של הטייסת, לתיאום הפעולה עם מפקד הבסיס אשר בו חונה הטייסת. הבסיס יספק את כל השירותים הבאים לטייסת ולאנשיה: כלכלה, שיכון, תחבורה, ציוד אישי, אפסנאות כללית, תשלומים, שירות רפואי, תרבות, סעד, בידור ואימון גופני וכן מחלקה לטיפול במטען ונוסעים; אחזקת מטוסי הטייסת ותיקונים שוטפים וכל שאר שירותי אגף החזקה והנדסה; מבצעים ומודיעין. לבסוף נאמר כי ״מפקד הטייסת יפנה לאגפי המטה הראשי ושירותיו אך ורק באמצעות מפקד הבסיס. כל פקודות המבצע תמסרנה לטייסת על־ידי 11 קצין המבצעים הראשי של הבסיס...״ מטה הלהק החל איפוא בפעולות לפירוקו של הלהק על־פי פקודת הפירוק. מפקד הלהק, מוניה מרדר, כבר לא היה בו: על־פי בקשתו של ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן־גוריון, קיבל על עצמו להיות ממלא מקום של מפקד חיל־הים. שלישו, יעקב פלדמן, עבר לשרת במחלקה לחיל־האוויר של משרד הביטחון תחת הנהלתו של חי יששכר. אל שוימר, שהיה מנהל אגף הנדסה וסיים את תפקידו ב באוסטרליה, )לפי הידיעות שהגיעו למטה חיל־האוויר בארץ, היו שם ״מאות יורקים ארוזים יהושע מרש, קצין מחלקת מטען ונוסעים של הלהק, עבר לאגף המבצעים של 12 בארגזים״ החיל כקצין אחראי על ״התנועה במחלקת לתובלה אווירית שעל יד האגף.״ קצין המנהלה של הלהק, דוד פליגלמן, עבר למן שוורץ, ששימש כמנהל משרד גח״ל, סיים את תפקידו ב 462 גשר אווירי לעצמאות מרטין ריבקוף בן ה 13.106 מבתי־ מלון לעקרון בה־בשעה הואצה הפעולה להכשרתו של בסיס עקרון לקליטת מטוסי הלהק וצוותיו על־פי פקודת ההקמה של טייסת בעקרון ברשות פלוגה א׳ של גדוד חיל־האוויר נשק נ״מ כדלהלן: שישה תותחי נעשה מאמץ רב לשפר ככל האפשר את מגוריהם של 14 הוצ׳קיס אחד ושמונה מקלעי ״בזה״ צוותי האוויר. שבויי מלחמה אף הועסקו בניקיון הבסיס בתחומי המגורים, הנמצאים הרחק 15 מהשדה בדו״ח מפורט של שירות הבינוי של החיל סוכמו הפעולות העיקריות שנעשו בבסיס עד סוף חודש דצמבר. בין השאר כללו ״טפול במתקני החשמל ובמכונות, תקון מקומי של כבישים מסלולים משטחים בניני מגורים,״ ואף החלו ״בהקמת עמדות קבועות להגנה אנטי אווירית ואהלי שיכון לתותחנים ליד העמדות.״ בדו״ח פורטו גם העבודות הבאות: א. מסלולים: נוקו רצועות הבטחון לאורך בל המסלולים בעזרת אוטו פטרול נבדקו ונוקו כל תעלות הנקוז בשדה. נעשו התקונים הדרושים במסלולי הגישה והמשטחים וזפות עליון במקומות תורפה. ב. מבנים: נסתיימה במשך החודש הגבהת ששה פנים גדולים להגנת אוירוני ל.ת.א. כולל הקמת העמודים לרשתות העלמה, הוקמו ורוצפו חמש מצפנות נוספות לאוירוני קרב. במשן החודש תוקנו כל הצריפים שנעזבו ע״י גדוד המרכזית, כמו כן תוקן גם כן חדר האוכל לשמושם הם. הותאמו בנינים שונים בבתי מלאכה ומחסנים עבור יחידה זו ביניהם בתי מלאכה למכשירים עדינים ומחסן טכני מרכזי, הוקמו גגות לבונקרים המשמשים להחסנת פצצות, נעשו כל השפורים להתאמת אולם התרבות של המחנה שנזוק בהרעשה, מסיימים 16 את הקמת המקלט הרפואי התת קרקעי ובנית מקלטים נוספים למרות כל השיפורים הללו טען ראש השירות הרפואי של החיל, ד״ר צירלס וינטר, ב בדצמבר, כי המצב ההיגייני בבסיס עדיין אינו מאפשר את העברתם של צוותי האוויר לעקרון. מפקד הבסיס, בנימין בונה, השיב כי אמנם ״מצב הנקיון בבסיס עקרון אינו יכול להשתוות למצב השדה בימי הצבא הבריטי כאשר עבדו בו כיום מניח את הדעת. ניקוי בתי השמוש המקלחות והוצאת הזבל פועלים באופן סדיר וקבוע,״ כפי שנוכחו לדעת גם קציני מטה חיל־האוויר, ובכללם מפקד אגף המבצעים, אשר ביקרו בבסיס ב ואכן, ב 17 להפסקת העברת טייסים לשדה זה.״ החיל להיימן שמיר, סגן מפקד החיל לאוויר, והעלה בפניו שוב את עניין שיכונם של אנשי טייסת מלהק לטייסת 463 אנשי טייסת הנשארים בשרות. בבקרי את צריפי השכון בעקרון מצאתים מתאימים בהחלט למטרתם. ס.מ.ח.א ום.מ.ח.מ. מתבקשים להוציא הוראה מיוחדת לשרות בנוי ועבודות להוציא לפועל את השינויים הדרושים בצריפים אלה, להתאימם ולספק את דרישות ראש המחלקה הרפואית. יש להורות למפקד עקרון להזמין 18 דרך אפסנאות את המטות והרהוט המתאים לשכונם תוך כדי הכשרת הבסיס לקליטת צוותי האוויר והכנת התשתית לארגונה המסודר של טייסת 106 האנשים מבתי־המלון ולכנסם במחנות הצבא ״בזמן מלחמה אין מקום לשיקולים אלה״ בתום מבצע ״יואב״ היו הכוחות המצריים מרוכזים בשני קווי הגנה צרים: האחד לאורך החוף בין עזה לרפיח, והשני — בדרום־מזרח הנגב, בין ביר עסלוג׳ לעוג׳ה אל־חפיר. בכל אחד משני צירים אלה ריכזו המצרים כשתי חטיבות חי״ר, וחטיבה מצרית נוספת היתה מכותרת על־ידי צה״ל ב״כיס פלוג׳ה״. ב הראשונה בשמם של יעדיו העיקריים: עוגיה, עזה, עסלוג׳(. תוכנית המבצע כללה גם פעולה של כוחות מוצנחים בשדה התעופה אל־עריש.* שעת האפס נקבעה בתחילה לליל אולם בגלל גשמים חזקים, שהציפו את הוואדיות וגרמו לשיבושי תנועה חמורים, נדחה המבצע 20 ב למן השעה התעופה באל־עריש ואת ריכוזי הצבא המצרי ברפיח, חן יונס ופלוג׳ה. יצחק הננסון כטייס ראשון ומישה קנר כטייס־משנה הפציצו את עזה ממטוס קומנדו חלה הרעה ניכרת במזג־האוויר, ונפגעה יכולת החיל לעמוד בהמשך המשימות. הרעה זו במזג-האוויר גם היתה אחד הגורמים העיקריים לביטולו של מבצע הצניחה באל־עריש. הגשם נמשך כיממה ודחה את הפעולות בגזרת המאמץ העיקרי - המערך המצרי באזור עסלוג׳־ 21 עוגיה ב טייסת ניכר במזג־האוויר, ולכן הוחלט לעשות מאמץ מרבי ולהוציא גיחות רבות ככל האפשר. מגמה זאת תואמה עם קצין הקשר של מטכ״ל/אג׳׳ם שישב באגף המבצעים של החיל במלון ״ירקון״, וסוכמה בשעה של חיל־האוויר. על־פי רוח דברים זו הוחלט להעמיד לרשות הפעולה שני מטוסים, וכל אחד ואכן במהלך חודש דצמבר נערכו מספר טיסות אימונים במטוסי הקומנדו למטרה זאת. כך, למשל, ב בדצמבר וב בדצמבר טס יצחק הננסון כטייס ראשי ומישה קנר כטייס־משנה במטוס קומנדו עם צנחנים מרמת דוד. מבצע 19 הצניחה בוטל, כאמור להלן, ככל הנראה גם עקב תאונות הצניחה שתוארו לעיל 464 גשר אווירי לעצמאות מהם יעשה ארבעה יעפי הפצצה בכל גיחה. סוכם עם קצין המבצעים בעקרון, ששני צוותים מלאים יילקחו ממלון ״בריסטול״ בשעה לדייק בזמנים, כיוון שלפי התוכנית היה על המטוס הראשון להיות מעל המטרה)זמי׳מ( בשעה 18:00 אולם הדברים השתבשו. בשעה אגף המבצעים של החיל. סיימון הופתע למצוא את מרטין ריבקוף יחד אתם — ולא בעקרון, יחד עם הצוותים שאמורים היו לטוס באותו הערב. ריבקוף הודיע לו שלא הצליח להציב שני צוותים למשימה שתוכננה, כיוון שחלק מהאנשים היה חולה, ואילו האחרים לא היו מוכנים לטוס, כיוון שהיו צריכים להשתתף בכל מיני אירועים חברתיים בחגיגות השנה החדשה. ״בזמן מלחמה אין מקום לשיקולים אלה,״ זעם סיימון ודרש לעשות כל מאמץ כדי לעמוד במשימה שתוכננה. לדבריו, המשימות תוכננו ותואמו גם עם חיל הים, ולא ייתכן שמזג־האוויר, המאפשר פעולה מסיבית, לא ינוצל הפעם. לשאלתו של סיימון מי יוכל להשתתף במשימה, ענה ריבקוף שיצחק הננסון יכול לטוס, וגם הוא עצמו. סיימון ביטל מיד את הצעתו של ריבקוף לטוס בעצמו, שכן היה אחראי לכל ההכנות לפעולה במשך היום, וודאי שלא יהיה מסוגל להמשיך ולתפקד למחרת היום, לאחר ביצוע הטיסות המתוכננות. סם לואיס הציע לבטל את השתתפותו של טייס־משנה בטיסות אלה, אולם סיימון לא היה מוכן אף לשקול הצעה זאת, שכן לדבריו היה בכך כדי לסכן את המטוס, את הצוות וגם את המטילנים. ההצעה ירדה איפוא מעל הפרק. בשלב זה עזבו לואיס ואורבך את משרד אגף המבצעים של החיל. סיימון המתין להגעתו המתוכננת של דוד יהודה, מפקד אגף המבצעים של החיל, על־מנת לדווח לו על המצב, שנראה לו שערורייתי ביותר ונוגד את כל הסדר הטוב. ריבקוף נשאר אתו, וכשהגיע יהודה, שוחחו על יהודה יבהיר היטב לכל צוותי האוויר, ; המצב והוסכם ששלושתם יגיעו למלון ״בריסטול״ מיד ; שאי־ביצוע המשימה עלול לגרום לביטול החוזה של אותם האנשים המועסקים לפי חוזה וכנגד אלה אשר כבר חוילו, עלולים להינקט צעדים משמעתיים לנוכח מצב החירום שבו הם נתונים. ואכן, יהודה השמיע דברים אלה באוזניהם של הצוותים שכונסו במלון וסיים בכך, שעד שלא יהיו שני צוותים למשימות באותו הערב - אין יוצא ואין בא למלון ״בריסטול״. איומיו של יהודה לא מצאו חן בעיני האנשים, והיו להם כמובן הערות רבות. יהודה וסיימון עזבו למלון ״ירקון״ מתנהלים לפי התוכנית, אולם, טרם נמצאו שני צוותים. ריבקוף הציע שהצוות הראשון יכלול את יצחק הננסון ופסח טולציינסקי וכן נווט ואלחוטאי, ואילו בצוות השני יטוס הוא עצמו יחד עם נווט ואלחוטאי. סידור זה לא נראה לסיימון, כיוון שהיה סבור שזה מטיל עומס־יתר על ריבקוף. סיימון דיווח על כך ליהודה וגם להיימן שמיר, סגן מפקד החיל לאוויר. שמיר תמך בדעתו של סיימון, וביקש להודיע לריבקוף שעליו להעמיד שני צוותים מלאים, שאינם כוללים אותו, למשימה המתוכננת. לאחר שריבקוף הודיע לסיימון שאין הדבר בתחום סמכותו להכריח את האנשים לטוס, אלא רק ״להציבם למילוי המשימות ההכרחיות״ — הצטרף אליו סיימון * ב 22כמה ימים קודם הטיס גס אולף כריסטנסן מטוס דקוטה לישראל ; פגר( מלהק לטייסת 465 כדי לסייע לו להרכיב את הצוות החסר. הם הלכו למלון ״ירדן״, אולם שם לא היה אף לא טייס אחד. הם חזרו ל״בריסטול״. שם הציב סיימון את ברדשוי וריי פוקס בצוות אחד שיטוס בלילה. ברדשוי עמד על דעתו שיטוס רק כקפטן, וריבקוף ״לאחר בדיקה ושיחה אתו - הסכים שיש לו את הכישורים הנחוצים.״ אולם פוקס אמר שהוא טס בלילה הקודם, והביע גם אי־רצון בולט לטוס עם ברדשוי, שלא היתה לו הסמכה כקפטן. לבסוף ניאותו לטוס יחד. אותו הלילה הפציצו את עזה גם יצחק הננסון כטייס ראשי ופסח טולצ׳ינסקי כטייס־משנה. בחוזרו למלון ״ירקון״ דיווח סיימון על פעולתו להיימן שמיר ולדוד יהודה, ומאוחר יותר גם לדב כנרתי. בדבריו חזר והדגיש שבתנאים כאלה ״זה פשוט בלתי אפשרי למלא את המשימות המבצעיות המתוכננות, ולא ניתן להגיש את הסיוע האווירי הנדרש מהחיל עבור כחות הקרקע.״ אכן, אירוע זה ממחיש היטב את תחושת ההתפרקות שאחזה באחדים מטייסי הלהק וחוסר הזדהותם עם גודל המשימה, גם כאשר היה מדובר בפעילות מבצעית חיונית ביותר 23 בתקופת המעבר מלהק לטייסת ממנוע למנוע אותו יום לארי ראב, בדק את המטוס בטיסה שנמשכה כשיר לטיסה. בצהריים נשלח מברק שהמטוס ימריא בין ההמראה המדויק יאושר מאוחר יותר. אולם, הוחלט להמריא למחרת היום ״לרגל אי רצונם להיות באויר ביום החג של השנה החדשה.״ בשעה מטאורולוגית. המברק הגיע כעבור עשר דקות להרולד סיימון )״סמוקי״(, ששימש בתפקיד קצין המבצעים ״דרך המטה הכללי של הצבא.״ במברק היה כתוב: ״שלח דו״ח מזג אויר למחר הוא הפנה את הבקשה ליוחנן רוטקוגל מיחידת המטאורולוגיה של חיל־האוויר, בפיקודו של ליאו קראון, וזה הכין את התחזית על־פי הנדרש. בשעה 24 בנתיב הטיסה המתוכנן למחרת היום, ב בלוד בשעה המריא המטוס רק בשעה לשעה בגובה ליברות(, עשה המטוס את דרכו לארץ. הצוות מנהל בצורה מסודרת את יומני הרישום של 25 המטוס, הנווט, האלחוטאי ומהנדס הטיס באותו הזמן חזר בנימין קגן למשרד הקשר בשגרירות ישראל בפראג, וחיבר שם מברק על יציאת המטוס. כיוון שבאותה השעה לא היה שם איש בתפקיד שיוכל לשדר את המברק לארץ, כל הזמנים להלן לפי שעון גריניץ׳. להתאמה לשעון ישראל יש להוסיף שעתיים. 466 גשר אווירי לעצמאות ״הוא קבע את המברק על הדלת של תא שירות הקשר״. כוונתו היתה לוודא אחר־כך בטלפון שהמברק אכן נשלח.* שעה הקברניט מעדיף להמשיך את פעולת המנוע על־מנת לשמור על ״מהירות־אויר בטוחה״ וגם כדי ״למנוע את המדחף הנמצא במצב נוצי מלהתכסות בכפור עד מדה כזאת שאי־אפשר יהיה להשתמש בו שוב בטיסה.״ חלפו שמונים דקות. המטוס מעל צפון יוגוסלביה. מנוע מס׳ בפנס אלדיס על־ידי מהנדס הטיסה, הרברט בורנשטיין, והוא מוצא כי ״שמן דולף מהמכסה הקדמי של המנוע ומחוטם של המדחף.״ המנוע צרך עד אז מדו״ח ועדת החקירה שהוקמה לאחר האירוע ניתן ללמוד כיצד התנהל הקשר בין הארץ לבין תחנות אחרות מחוצה לה. תחנת השירות במטה הכללי היתה האחראית על הקשר. מברק שהיה מתקבל מתחנה כלשהי בחוץ־לארץ היה מועתק, לרבות מספרו, על ״תלוש תזכורת״, ואז היה נשלח למטה חיל־האוויר, בדרך כלל ללא ״חתימה של האיש מהמטכ׳׳ל המקבל והשולח את המברק הנ״ל או של זמן המשלוח,״ וגם ללא ציון הזמן או החתימה של מי שמקבל בחיל את המברק. לתחנה בארץ היה קשר בזמנים קבועים מראש )בשעה ב לאחר השעה להיווצר מצב )כדוגמת האירוע הנחקר(, שמטוס העוזב את פראג בשעה 26 המודיע על צאתו מלהק לטייסת 467 היא עד שני גלון לשעה(, ואף־על־פי־כן, ״בגלל תנאי הכפור החמורים הנמשכים, הקברניט מרשה להוסיף שמן נוסף למנוע מספר 21:00 שמן, לאחר שצרך לפעם. נשקלת האפשרות לנחות נחיתת־אונס ברומא או ביוון, אולם מפאת החשש שהמטוס והמטען יוחרמו הוחלט להמשיך בטיסה. למרות ניסיונותיו החוזרים ונשנים ליצור קשר עם ישראל באחד מן התדרים שיועדו לכך, אין אלחוטאי המטוס, אדי צ׳ינסקי, מצליח להקים קשר. עד אז היה לו קשר עם פראג, עם רומא וגם עם אתונה. בשעה מאתונה את התחזית ומבקשם גם להודיע ללוד את זמן הנחיתה המשוער של המטוס. ואכן, בשעה 4XACB רגל.״ קימלמן ניסה לקבל אישור על אודות זמן הנחיתה, ולא העביר בינתיים את המברק למבצעים. באותה השעה לערך מתקשר קגן בפראג לשגרירות לראות אם אכן שודר לארץ המברק, שבכל מקרה כבר ; המודיע על צאת המטוס. נודע לו שאנשי הקשר שם כלל לא ראו אותו מאוחר לשלחו, שכן הם קיימו קשר עם ישראל במועדים קבועים )ב והמועד האחרון כבר עבר. הם הבטיחו לנסות להעביר את ההודעה דרך תחנות אחרות. בינתיים, בשעה מסי ונעצר לרגע.״ הוא מותנע מיד על־ידי ״תערובת חירום וע״י משאבות הריס.״ בו־בזמן מופעל מנוע מס׳ להפיק כל טיפה. זורקים את הדלת. זורקים חלק מהמטען.״ ממשיכים לטוס. חמש דקות לפני השעה אחת. אדי צ׳ינסקי משדר קריאת אס־או־אס בתדר מאוויר לקרקע(. עתה אין לו קשר אף לא עם תחנה אחת. אין שמן, ובמקום זה מוסיפים מפעם לפעם נוזל הידראולי לכל המנועים. על־מנת ״לחסוך את המנוע מספר מועבר ״למצב מצי.״ המכשירים אינם פועלים ״היות ומשאבות הריק הן במנועים מספר הנמצאים במצב נוצי. במשרד הקשר בשדה התעופה חיפה מתחלפים האלחוטאים, ומקבל המשמרת, אליהו שפיצר, רואה את המברק שהגיע מאתונה. הוא מבקש מתחנת הקשר בניקוסיה לשדר לו שוב את המברק, ולאחר שהיא מאשרת לו את הידיעה, הוא מעבירה בטלפון לידיעת המבצעים בשדה חיפה, לחדר לשדה התעופה בלוד, שכן אין לו קשר לשם. בחדר דודקין, את השדר לסמל הינברג בשדה התעופה בלוד. זה אומר לו שסימן ההיכר של המטוס ACB ומציע להפנותו לנחיתה בחיפה, שכן בשדה לוד אין ״מתקנים לנחיתה בלילות.״ דודקין מעביר את המברק המלא יחד עם דברי הינברג לדן קרוויט, קצין המבצעים התורן במטה חיל־האוויר, ומודיע לחיפה להתקשר עם המטוס ולהפנות אותו לנחיתה שם. 4 6 8 גשר אווירי לעצמאות סקיימסטו מעל תל־אביג בינתיים מבצע ״חורב״ בארץ בעיצומו. בבסיסי הטיסה של חיל־האוויר, ובמיוחד בשדה התעופה עקרון, פעילות ערה של מטוסים, הממריאים לביצוען של פקודות מבצע שתוכננו להם במסגרת המבצע להשלמת שחרורו של הנגב. בתדריך שמסר דוד יהודה, מפקד אגף המבצעים של מטה חיל־האוויר, באותו היום לקציני המטה נמסר ״כי יש לחכות לפעולות חיל התעופה האסטרטגי של האויב, אשר... יהיה מצויד במטוסים בעלי ארבעה מנועים.״ על־פי הדיווח המודיעיני שהגיע ליהודה, תכנן חיל־האוויר המצרי לתקוף את תל־אביב או מטרה אזרחית אחרת בישראל. לפיכך הורה לחמש את ״המבצרים המעופפים״ של טייסת מאת קצין המבצעים הראשי של הצבא יתקיף את תל־אביב או מטרה אזרחית אחרת בישראל.״ 2 על־פי־כן מתחיל צוות המטוס להבחין בקו החוף של הארץ. אין להם ספק בזיהוי, שכן רוב האנשים השתתפו במבצע ״בלק״ והכירו היטב את המקום. לקברניט המטוס, למשל, זו הגיחה ה אדומה אחת. נותנים סמנים אס.או.אס. בפנס אלדיס. מדליקים את אורות הניווט. עושים פניה דרומה לכיוון עקרון. קוראים את עקרון ברדיו־טלפון אולם באותה השעה מתקשרים מחדר המבצעים בעקרון לדניאל קרביט, קצין ; סימן מהשדה המבצעים התורן במטה חיל־האוויר, מדווחים שמטוס בלי אורות עבר מעליהם, ושואלים אותו מה לעשות. הוא ביקשם להפעיל את האזעקה ולהמתין. מיד אחר־כך דווח לו מצופי חדר ״שנופלות פצצות בקרבת עקרון.״ קרוויט שיער איפוא ״שהפצצות נופלות מן המטוס שלא זוהה.״ הוא מתקשר לדוד יהודה, מפקד אגף המבצעים של חיל־האוויר. מפאת השעה המאוחרת מחליט יהודה שלא להוציא את מטוסי טייסת להיתקע במצרים עם אור היום(. כעבור זמן קצר שמע רעש של מטוס. הוא פתח את תריסי החלון וראה מטוס שלא הצליח לזהות, ״שכל אורותיו, כולל אורות התא מודלקים בגובה נמוך מעל העיר, בערך ה ואכן, יהודה ראה את המטוס אשר חזר שוב לתל־אביב, ירד לגובה כל האורות, גם הפנימיים. טייס־המשנה הרשל דייויס יכול היה להבחין ב״אניה שהיתה צריכה להיות אלטלנה.״ במשך כעשר דקות למן השעה התצפית על גג מטה חיל־האוויר במלון ״ירקון״ מודיעה לחדר הריכוז של המטה ״כי מטוס תחנת התצפית בראשון־לציון מודיעה ; גדול בלי אורות טס מעל תל־אביב בכיוון דרום מזרח״ משדה עקרון מודיעים שהמטוס שלא זוהה חג בלי אורות; ; שמספר מטוסים עוברים מעליהם ותחנת התצפית בבת־ים מודיעה שמטוס בלי אורות עובר מעליהם. קצין המבצעים במטה חשב הוא שיער ״שהמטוס נשאר זמן כה רב ; שהנה ״בעוד דקות מספר תתחלנה פצצות ליפול״ בסביבה, כדי לקבוע את מקומה המדויק של מטרה מסוימת בעיר.״ באותה השעה במטוס ״מנוע מסי מלהק לטייסת הנסיעה, תריסי הכנף והמכשירים.״ כל אורות הניווט והתא דולקים, ויורים עוד כמה ״להבות וריי״. מנוע מס׳ בסחיבה״ מונע מחדש מנוע מס׳ 2 התצפית במטה חיל־האוויר במלון ״ירקון״ מודיעה על מטוס המנמיך טוס, כשאורות הניווט שלו דולקים. המטוס ממשיך להסתובב מעל תל־אביב, זורק חלק מהמטען לים וקורא שוב ושוב לשדה התעופה בתל־אביב בתדר דקות, ומנוע מס׳ אפשר לשמור על גובה טיסה. ״האלחוטאי מוריד את המפתח)על ׳אס.או.אס׳ אחרון.״ בראשון־לציון, ברחובות ובתל־אביב הופעלה אזעקה ״נגד מטוסים״. תחנת התצפית מעל מטה חיל־האוויר מודיעה שמטוס חג מעל שדה דב כשכל אורותיו דלוקים. בהתייעצוות עם דן קרוויט, קצין המבצעים התורן במטה החיל, חדר הריכוז בשדה ״מחליט לא לפתוח באש אנטי־אווירית ומודיעים על כך לקצין התורני של השרות האנטי אמרי.״ רעש מנועי המטוס העיר מאות מבני העיר, והם עקבו אחר תנועות המטוס מתוך חשש שמא מדובר 27 במטוס אויב. גם קציני מטה חיל־האוויר הסמוך לשפת הים עקבו אחר תמרוני המטוס כל אורות המטוס דולקים, אורות הנחיתה מהבהבים, והמטוס חג מעל שדה דב נמוך מאוד בגובה470 גשר אווירי לעצמאות המטוס בים אותה השעה קצין פיקוח טיסה, אלסנר תיאודור, והוא עוקב אחרי תמרוני המטוס. לדבריו, ״בכל פעם שהמטוס היה חג הייתי מתקשר עם המבצעים בשדה ואלה האחרונים התקשרו עם המטה. אחרי הסבוב החמישי הודעתי למבצעים בשדה שיש בדעתי להדליק את האורות והם ענו לי - ׳בסדר, הבה נעשה את זה על אחריותנו, אנו׳.״ ואכן, בשעה אורות המסלול בשדה דב, ואלסנר נתן ״למטוס אור ירוק.״ הטייס אישר ״בהדליקו ובכבותו את אורות הנחיתה פעמים״ - ״עשה סיבוב צר ויצא לים והתקרב לנחיתה הסופית.״ הטייס לארי ראב תמרן את המטוס כדי להגיע לנחיתה במסלול מזרח־מערב. מנוע מס׳ גבוה מדי על המסלה במהירות גדולה מדי. הטייס קורא למהנדס להרים את ״תריסי הכנף בגלל אבוד העצמה, אבל אין לחץ הידראולי.״ המטוס החל לאבד גובה. הטייס מאבד את השליטה במטוס. בשעה הודיעו משדה דב ״כי המטוס טבל בים,״ כ דרומי והמזרחי־מערבי של השדה. כעבור ארבע דקות - בשעה הופעל אות הארגעה. ״לאחר מכן״, כדברי הטייס, ״הוצאנו את הסירות והגענו אל החוף. על החוף עמדו אנשים אשר הביאונו במכונית משא לשדה תל־אביב. נתנו לנו תה ועוגות, ואז הביאונו למלון בריסטול.״ ב נסיבות האירוע. ליו״ר ועדת החקירה בארץ מונה ברוך פרליס, שעמד בראש הוועד לחקירת תאונות ומניעתן בחיל־האוויר, וחבריה היו הרולד אורבך וסיימור כהן! על מלהק לטייסת 471 בודינת ישויאל לס בם>וא 1 4,1.49 ל ר a ® 4 התעופה ונמל היסה, אין זה מקרה ראשון אתה מתבקש לתת הוראה לדוד שאלתיאל שיבדוק כל האהלת שדות התעופה ומקבלי המשלוח כחיל-האויר מה, או האשם - קודם כל בעקרה האזורון, היכן הסשנה ולסגוא 0 ואם א אלכס זילוני, מרכז כל פעולת חיל־האוויר באירופה, הוטל לחקור את כל האירועים שקדמו לצאת המטוס לארץ. באותו היום כתב בן־גוריון ביומנו: ״בסקיימסטר שהביא חלקי חילוף ליורקים, נתקלקלו מול שדה התעופה בתל־אביב - כל האנשים ניצלו. אפשר יהיה להוציא האוירון.״ אולם, הוצאת המטוס לא היתה פשוטה כלל, שכן הוא נסחף לתוך המים במרחק כ מטר מהחוף ״עם האף מופנה צפונה.״ לקראת השעה בעומק של שני מטר בערך ״עם כל האף וכן מעל החלונות של גוף המטוס.״ בסיועם של חיל־ההנדסה וחברת החשמל, ובתנאי מזג־ הוראה להקמת ועדת חקירה 472 גשר אווירי לעצמאות אוויר סוערים ביותר, הצליח חיל־האוויר עד סוף החודש להוציא חלק ניכר ממכשירי 0 המטוס וממטענו בינתיים נמשכה הפעולה במבצע ״חורב״. כמו בשלהי מבצע ״יואב״, גם הפעם הפנו המצרים את מסוסיהם להפצצת שדה התעופה עקרון: ב הפציץ מטוס מצרי את עקרון בעשר פצצות תבערה בקרבת המסלולים, אולם לא נגרם כל נזק. במהלך הימים שלאחר מכן, עד 30 הפצצה על עזה בסיכום פעולתו של חיל־האוויר במבצע, כפי שנכתב בדו״ח של אגף מודיעין חיל־האוויר, בוצעו המטרות של גף נכתב: ״הפרטים הבאים בלטו בהפצצות חיל־האוויר הישראלי במבצע יעיף ספציאליזציה גדולה בשמוש במטוסים נשאו מטען גדול יותר בכל טיסה מאשר בפעולות קודמות.״ במבצע זה הפציצה טייסת באחד הדו״חות 31 ורק את עזה, וב המסכמים על פעילות המטוסים בעזה נכתב: גואה שהאוכלוטיה והוכוש האזוחיים טבלו ביומו מהפצצות אלה; פוצו דלקות במחסני עצים, נפגע שוק, נשופו תחנת קמח, מטפו ניכו של אזוחים נפגעו וכר. נגום נזק מועט לאובייקטים צבאיים במו למשל ב־ הפצצה פגעה בתחנת הוכבת, אחות הוטה אופנוע ומכונית צבאית ואחות גומה למותם של גומה לפויצת דלקות בחלקים השונים של העיו." היום האחרון למבצע ״חורב״ בין מצרים לישראל. באותו יום אירעו כמה קרבות אוויר בין טייסי חיל־האוויר לבין טייסי חיל־האוויר המלכותי הבריטי, ובמהלכם הופלו חמישה מטוסי קרב בריטיים, ואף לא מטוס 33 של חיל־האוויר הישראלי חיל־האוויר פיצה באורח חלקי את אנשי הצוות והנוסעים, אשר איבדו בתאונה זאת חלק מחפציהם האישיים, וגם את חברת התעופה ״אטלנטיק נורטוורן איירליינס בע המטוס, הביע דאגה רבה ״בקשר עם גורלו לאחר שיחזור לארה״ב, מאחר שהממשלה עלולה לחשוד בו כי מכר את המטוס לממשלת ישראל, דבר שבנגוד לפוליסה של משרד החוץ האמריקני.״ הוא טען ״כי השתמשו כי מוכן לשכוח מכל במקרה באם ממשלת ישראל תתן לו x-b במטוסו בלי הסכמתו ובלי ידיעתו... הוא מסר מכתב שהוא ואנשיו משוחררים מכל אחריות המקרה שגרם לאבדן המטוס, ולאחר שיקבל את הפיצויים המתאימים בדולרים.״ ואכן, בזיכרון דברים שנחתם עם ג׳רלד רולנד מהצוות, שייצג את החברה, נקבע שהחברה תקבל 29 או עתידה לעמוד בהקשר עם מטוס זה.״ מלהק לטייסת שברי מטוס ספיטפייר בריטי שהופל ליד קבוץ נירים ועדת החקירה - ״הודות לחנינה הכללית הופסקה כל פעולה בנדון״ ב עמודים והכולל בין השאר המבצעים, התחזוקה, הקשר, ניתוח העדויות וקביעת רמת מהימנותן במקרים שהיו סתירות ולבסוף - המסקנות, קביעת רמת האחריות של הגורמים השונים לתאונה והמלצות ; ביניהן באשר לפעולה שיש לעשות, כדי למנוע תאונות מעין אלה בעתיד. חשיבות המסמך אינה מתמצית רק בבדיקת תאונה זאת, אלא בעיקר בשל היותו דו״ח מפורט, שנכתב בעיקרו על־ידי הל אורבך, מעמודי התווך של להק תובלה אווירית, והמתאר בזמן אמיתי, ללא כחל ושרק, את האופן ואת התנאים שבהם פעל חיל־האוויר, והלהק לתובלה אווירית בתקופת המעבר שלו לטייסת, במספר תחומים מרכזיים בפעילותו. אירוע זה שונה מכל הגיחות, שנערכו במהלך מבצע ״בלק״ או אלה שנערכו כטיסות אזרחיות של הלהק, שכן טיסת מטוס הסקיימסטר תוכננה ונשלטה על־ידי אגף המבצעים של חיל־האוויר — ״הנהלה אשר לפי פקודותיה נעשתה הטיסה.״ צוות המטוס תודרך על־ידיו, וכמעט ולא היה לו קשר למטה הלהק, שבתקופה זאת היה, כאמור, מצוי בתהליך של פירוק. אין תמה איפוא, שעיקר הביקורת של ועדת החקירה הופנה כלפי אגפי מטה חיל־האוויר: מבצעים, החזקה והנדסה וגם קשר. הוועדה הדגישה את אחריותם של העומדים בראש אגפי המבצעים, ההנדסה ושירות הקשר של החיל, אולם במיוחד הדגישה את אחריותו של בנימין קגן, שלא העביר בזמן לארץ את המברק על יציאת המטוס. בינתיים פורסמה פקודת החנינה הכללית, ולדברי מפקד החיל, 474 גשר אווירי לעצמאות אהרון רמז, לרמטכ״ל היא ״מוחלת למפרע על כל האשמות הנ״ל.״ ואכן, הרמטכ״ל כתב למפקד החיל כי ״מצערת העובדה שלרגלי החנינה הכללית אין אפשרות להעמיד את האשמים לדין.״ מנגד נחלץ אוטו פליקס בצ׳כוסלובקיה ללמד סניגוריה על בנימין קגן, ובמכתבו לחי יששכר המליץ בפניו לבטל את ההאשמה, שכן לדבריו ״בנימין ממלא את תפקידו בכל המובנים בנאמנות ובהקפדה יוצאות מן הכלל.״ באותה שעה כתב קגן מפראג לאלכס זילוני, שריכז את כל הפעולה האווירית באירופה: אין אפשרות לעבוד ולהיות תלוי בין השמים והארץ. את החקירה בענין ה עשית בעצמך, דיברת וראית אנשים, וסוף סוף הייתי רוצה לדעת מה מקומי בכל הפרשייה הזו. סיפורים יום־יומיים, שכביכול אני צריך לעמוד בפני משפט 34 צבאי הורסים את המורל והחשק לעבודה.״ בהתייעצות משותפת של חי יששכר ואהרון רמז ניסחו לו לבסוף השניים כתב נזיפה, שאינו ״כתוצאה מחקירת תאונת הד.ס ; משתמע לשתי פנים של הזנחה פלילית בשליחת המברק המבשר את בואו. הודות לחנינה הכללית הופסקה כל 35 פעולה בנדון. עליך להמשיך בתפקידך.״ סיכומו של דבר: תיאור הוועדה את האירוע, מסקנותיה והמלצותיה מוכיחים כי גם בתקופה זו" של תחילת הבסיסיים, שהם המסד להפעלת הכוח האווירי, כמו מבצעים, תחזוקה וקשר. זאת ועוד. האירוע של מטוס הסקיימסטר מלמד, כמובן, גם על חבלי הלידה הקשים של המעבר מתובלה צבאית לתעופה אזרחית, עת בוצעו טיסות אזרחיות עוד בטרם הוכנה התשתית האלמנטרית הנחוצה לקיומן. ניתוח הגורמים של האירוע והמלצות הוועדה מוכיחים יותר מכול את המורכבות הרבה של הקמת הכוח האווירי והפעלתו לנוכח הדלות האיומה כמעט בכל הנחוץ 36 להקמתו, ובצורך לברוא כמעט הכול יש מאין אירוע זה הוא עדות בלתי־אמצעית למורכבותה של הפעולה, אשר ביצע הלהק לתובלה אווירית במלחמת העצמאות, ופותח צוהר רחב למדי לשם הערכתה בפרספקטיבה היסטורית. אין ספק, שבסיכומו של דבר היתה מקצוענות צוותי האוויר של הלהק אחד הגורמים העיקריים לכך, שלא התרחשו עוד כמה תאונות כדוגמתה. נזכור שהלהק לתובלה אווירית ביצע למעשה למעלה מ תקלות - ונוכל אז להעריך גם את מלוא הסיכון שנטלו על עצמם הצוותים במהלך מבצע ״בלק״ ובשאר המבצעים שתוארו בספר זה. פרק טו אחרית דבר ״אווירה של משמעת וסמכותיות״ תוך כדי הפעילות במבצע ״חורב״ חלו חילופין מהירים מאוד בפיקוד על טייסת ריבקוף, שכאמור מונה לממלא מקום מפקד הטייסת, הוחלף ב אולם עוד באותו היום בוטל מינויו, ובמקומו מונה לכך גורדון לוויט. ריבקוף ; למפקד הטייסת לצידו של גורדון לוויט כמפקד 1 מונה לקצין מטה לתובלה אווירית באגף המבצעים של החיל הטייסת היה תיאודור אפלבאום מס׳ הטייס הראשי, לואיס נגלי — נווט ראשי, סיי כהן — האלחוטאי הראשי, דוד בן־אור — שליש הטייסת, ואברהם זינגר - קצין האספקה והאפסנאות. לימים כתב לוויט: לת״א כבר החל להתפורר. הוא לא עשה הרבה בשבועות האחרונים. חלק מצוותי האוויר ומצוותי הקרקע שלו כבר חזרו הביתה. אחרים הצטרפו לחברת התעופה הממלכתית החדשה, ׳אל־על׳. היו כאלה שהתנגדו לנסיונותיו של היימן וסמכותיות. הגיעה העת לשים קץ למצב שבו לת״א מהווה חיל אוויר בתוך חיל האוויר. אלה שנותרו הוזמנו להצטרף אלי לטייסת אותו הדבר התרחש בכל רקמותיה של החברה הישראלית, בממשלה, בצבא, במיגזרים האזרחיים. היה זה רגע בלתי־נמנע, אך עתה. חשתי דקירה בלבי, 2 כאשר הבנתי כי תקופת האנארכיה המיוחדת חלפה לבלי שוב כחלק מאותה מגמה של ארגון הצבא, וחיל־האוויר* בתוכו, פעל מטה החיל ביתר־נחישות לממש את ההחלטה לפנות את מרבית בתי־המלון, שבהם השתכנו עדיין חלק מאנשיו, ובכללם דו״ח מצבה שבועי ל 906 3 קצינים ו 476 גשר אווירי לעצמאות מלון ״בריסטול״. ב יתבטל חוזה השכירות של מטה חיל־האוויר עם בעל בית־המלון ״בריסטול״. לפיכך קבע ״שכל אנשי טייסת ואם לא יוכנו ; הטייסת! ואילו בעלי המשפחות המשרתים בטייסת יועברו למחנה אריאל ביפו עד אז מקומות למגוריהם - אזי ישארו ב׳יבריסטול״ או יועברו לבתי־מלון אחרים בתל־אביב על בסיס תעריף יומי. לבסוף הודגש כי כוחן של ההוראות יפה לכל אנשי הלהק ״לשעבר אולם, למרות כל ההודעות נעשה 4 הממשיכים עדין להתגורר בבתי המלון השונים בתל אביב.״ פינוי האנשים מ״בריסטול״ ומ״ירדן״ והעברת חלק מהם למחנה ״אריאל״ ביפו ״לבסוף בצורה 5 בהולה במקצת בגלל לחץ משרד הבטחון.״ בד־בבד עם הפעולה להכנת בסיס עקרון לקליטת צוותי הלהק וארגונה של טייסת הוחלט גם על פירוקו של גף שמר תקופה ארוכה על הקשר האווירי לסדום במטוסי הנורסמן, ותקף במטוסי ההרוורד את כיס פלוג׳ה, סיים את פעילותו, וצוותיו נותרו כמעט ללא תעסוקה. את זמנם הפנוי בילו אחדים מאנשיו במועדון הקצינים בבסיס, לעיתים עד כדי שכרות והתפרעות ן באחת הפעמים )ב־ בינואר ככל הנראה היה אירוע זה 6 בקבוקים, ואף ירו לעבר מכשיר הרדיו, תקרת המועדון וכתליו הזרז לפירוקו של הגף. הדרך לפיזור צוותיו ומטוסיו של גף טולקובסקי, קצין המבצעים הראשי באגף המבצעים: מטוסי הנורסמן יועברו לטייסת הקלה בשדה דב, ומטוסי ההרוורד - לאגף הדרכה )חוץ משניים שיותאמו לצילום ויועמדו לרשות הטייסת בשדה דב(. אם יתאפשר הדבר, יוקצו מספר מטוסי הרוורד לטייסות אחרות לאימונים מבצעיים במסגרת תוכנית ההדרכה הכללית. הציוד יועבר לאגף האפסנאות, והטייסים - ליחידות אחרות, בהתאם להוראה נפרדת של אגף המבצעים. ואכן, ב 7 ראש המחלקה לתפקידי מטה, צו פירוק לטייסת למרות כל ההכנות נאמר בדו״ח של שלמה שלוס, ראש מחלקת ביטחון חיל־אוויר, למפקד אגף מודיעין של החיל: ״הלך רוחם של אנשי מח״ל״ בשדה עקרון ״עומד בשפל המדרגה 8 מהם חזרו כבר לארצות מוצאם ורבים עומדים לעשות זאת כתוצאה מהבטחות שלא קוימו.״ לכל אלה שנשארו לשרת בטייסת תוכנית לימודים ואימונים בתחומי התעופה השונים. מכיוון שרוב אנשי הטייסת לא ידעו עברית, המשיכה הטייסת ״להתנהל באנגלית.״ בתחילת פעולתו כתב לוויט באנגלית לדוד יהודה, מנהל אגף המבצעים: ״על־מנת למנוע עיכובים ומבוכה מתבקש שכל ההוראות בה־בשעה, ניתנה הדעת גם 10 המבצעיות וכל הצעדים הנדרשים - ייכתבו באנגלית...״ בסוגיה זאת כתב מרדכי אלון, מפקד טייסת הסרקסטי שלו לא מצא כלל חן בעיני. ידוע לי יפה שחלק ניכר מאנשי חיל־האוויר הם דוברי אנגלית, אך אין עובדה זו מצדיקה כלל שליחת דאר רשמי בשפה זו. מה שאנו משתדלים לבנות כאן הוא לא חיל תעופה בלבד אלא חיל תעופה ישראלי ולא יתכן שבחיל כזה חליפת המכתבים בין המחלקות תעשה לא בשפה העברית)מה יעשו מפקדים מילידי הארץ שאינם שולטים בשפה האנגלית?( ברור לי שבמקרים רבים כמו במקרה שלך כרוך הדבר , בקשיים מסוימים)העסקת מזכירה השולטת בשתי השפות( אך במעט רצון טוב אפשר להתגבר עליהם בנקל.״ אחרית דבר 477 ב11 לקביעת דפוסי פעולת הטייסת בארגונן של טיסות צבאיות ואזרחיות לחוץ־לארץ פנה מפקד אגף המבצעים של החיל לסגן מפקד החיל, היימן שמיר, וביקשו ״לקבוע פגישה עם קצין תובלה אווירית שליד אגף המבצעים כדי לקבוע את הסדורים הדרושים״ לטיפול בנושא 12 זה. המחלקה הזאת לתובלה אווירית נקבעה גם כאחראית לכל טיסות התובלה לחוץ־לארץ ואכן, לאחר מספר פגישות בין אברהם טייבר, מנהל משרד חו״ל וקישור, ויהושע מרש, מנהל מחלקת תובלה אווירית באגף המבצעים, גובשו ב הטיסות לחוץ־לארץ, ופורסמו על־ידי אוריאל גורניצקי, שלישו של סגן מפקד החיל לאוויר. סך כל הניסיון, שנרכש בטיסותיו של הלהק לתובלה אווירית באותן טיסות שביצע עד אז, בא לידי ביטוי בפקודות אלה, המתפרסות על־פני שמונה עמודים. בראשן נכתב כי קצין המבצעים במחלקה לתובלה אווירית יהיה אחראי לתכנון מבחינה מבצעית, ומנהל מחלקת מטען ונוסעים - מבחינה ארגונית. לאור ניסיון העבר, ובמיוחד תאונת הסקיימסטר, ניתנה תשומת־לב מיוחדת לכל סוגיית הקשר בין כל הגורמים המעורבים בטיסה: המחלקה לתובלה אווירית, משרד חו״ל וקישור במטה החיל, חברת ״אל־על״ והמחלקה לתעופה אזרחית של משרד התחבורה בקריה, נציגי החיל בחו״ל, שדות התעופה האזרחיים בחו״ל ושאר גורמים רלוונטיים. עוד נאמר: ״על קצין המבצעים במחלקה לתובלה אווירית לדאוג לקשר אלחוטי 13 תמידי עם המטוס עד רדתו בחו״ל״ וכן באשר לדרך חזרה לארץ בינתיים כתב היימן שמיר למנהל אגף המבצעים ב לוויט, מפקד הטייסת, שאין אחראי לארגון הטיסות לחוץ־לארץ. לפיכך חזר והדגיש כי זהו תפקידו של אגף המבצעים, אשר ״חייב לקבל על עצמו אחריות מלאה לארגון ובצוע טיסות אלה״. בתשובה כתב לו דוד יהודה, כי ״האחריות לתכנון טיסות מסוג זה תיפול בדרך כלל מהצד התעופתי הטהור על מפקד טייסת תעופה של עקרון ומפקד טייסת להשגחתו המבצעית של קצין המבצעים הראשי. עניינים, שאינם נוגעים לצד התעופתי של המבצע, יקבלו טיפול על־ידי מחלקת נוסעים ומטען של אגף המבצעים תחת השגחתו של קצין 14 המבצעים ראשי באגף המבצעים של החיל.״ באותה שעה היתה המחלקה בעיצומן של ההכנות לביצועה של טיסה אזרחית נוספת על־ידי טייסת ועל כך ש״כל ההנהלה)!( יוצאת לאמריקה - כשרק ; עם משה שרת, לוי אשכול ואליעזר קפלן יהיה אווירון. לשם מהי לסדר סכסוך המגבית.״ ואכן, ב לתובלה אווירית תוכנית מבצע ״בקשר לטיסה לפריז״, אשר נקבעה ליום ראשון בטיסה זאת יועדו לטוס כמה מחברי הממשלה לארצות־הברית, ובראשם שר האוצר, אליעזר ואכן, באותו יום הוגשה תוכנית הטיסה לאגף 15 קפלן, במטוס קומנדו ״אל על״ מס׳ המבצעים. הקפטן שנקבע לטיסה זאת היה סם לואיס; טייס שני - יצחק הננסון, וכן אורי נווט - לואיס נגלי, וגם בנימין אימברג הטייס ; אלחוטאים - סיי כהן ולואי מסרוי ; ברייר הצטרף כנווט. הצוות היה אמור לצאת ממלון ״בריסטול״ לעקרון ולהמריא משם בשעה 16ולאחר תדלוק המטוס שם להמשיך לשדה התעופה בלה־בורז׳ה ; לאיאצ׳יו ואכן, המריא מטוס הקומנדו על־פי התוכנית מעקרון, אולם מפאת מזג־אוויר רע נאלץ לנחות ברומא. למחרת המריא, שוב, אולם נאלץ לחזור לשם ״עם מנוע אחד.״ הנוסעים הועברו 478 גשר אווירי לעצמאות למטוס אחר, והקומנדו הושאר שם לתיקון. ב ״קלקולים במנוע,״ נאלצו להשאירו שם בהמתנה להגעתם של מכונאים מהארץ על־מנת כיוון שהתברר שיש צורך להחליף את המנוע, הוסר מנוע מאחד ממטוסי הקומנדו 17 לתקנו בארץ ונשלח לאתונה באחד ממטוסיה של חברת ״אלסקה איירליינס״. זו גם הרכיבה את המנוע בעזרת אנשיה, והמטוס הוטס בחזרה לארץ. לאחר שנבדק בעקרון, נמצא המנוע שהוחלף בלתי מתאים והוחלף במנוע אחר, שהגיע ממשלוח של מנועים אחרי שיפוץ כללי כך הספיק אף מטוס זה לחזור לארץ ולהשתתף יחד עם שאר מטוסי הקומנדו של 18 מאיטליה טייסת של הנגב. ההתכוננות לקראת ביצועו של מבצע ״עובדה״ היתה בצל ״ערפל כבד״, שריחף מעל הסוגיות כבדות־המשקל באשר להמשך פעילותו והתפתחותו של החיל* מתקופה זאת ואילך. בפגישת קציני מטה החיל, ב שמיר, את המצב בזאת הלשון: כרגע ישנה התרופפות העלולה להרוס אומו המתאימים... בטהוננו תלוי על בלימה ואמצעינו להקים גוף חדש בזה, הנם מוגבלים מאד... המצב בחיל קשה. המחסור גדול, אולם פתרון מעשי לבעיות - אין... כדי לקיים את הדברים החיוניים בחיל, מתון שקול של עדיפויות ומתוך חשוב כללי, יהיה צורך לקצץ ויחד עם זה לדרוש ציות ומשמעת פנימית חזקה... צרכי הצבא והמדינה תובעים לשחרר אנשים והשחרור, בסופו לחול גם על אנשי ח.א. החיל יכול בנקל, ע״י אבוד מספר מסוים של אנשים, לקבל מכה קשה לזמן מסוים... כרגע אין באפשרותנו להציב תנאים לאנשים שרצונם להשאר בחיל. החיל קשור במדינה, בממשלה ובצבא ועוד לא הגיעה השעה 20 שנדע מהו מצבנו בעתיד מבצע ״עובדה״ בפקודת מבצע ״עובדה״, שהופצה לקראת סוף פברואר טון אספקה ו שיאותר שם כמתאים לנחיתתם של מטוסי התובלה, שהוקצו לטובת המבצע: שלושה מטוסי 21 קומנדו של טייסת בסיור מקדים, בהשתתפותו של אליעזר בודנקין, ראש שירות הבינוי של חיל־האוויר, באזור הנגב הדרומי נמצא בבקעת עובדה אתר מתאים )נ״צ יחידת שדה ״אברהם״)כך כונה האתר( מונה יוסף רייסמן)רענן(. ב ושיחידת החלוץ של חיל־האוויר לשדה ״אברהם״ בראשות רייסמן תצא עם כוח החלוץ 19 נכון ל אחרית דבר479 גשדה ״אברהם״ הקרקעי של הצבא, ותגיע לשדה יומיים לאחר תחילת המבצע. יחידה זו נועדה להכין את כל ואכן, ב 22 האמצעים הנחוצים לקליטת מטוסי התובלה הראשונים 05:40 משה נימרוד ; יוסף רענן ; תאודור אפלבאום ; חיל־האוויר: קצין המבצעים של טייסת על־מנת להגיע 23ומש״ק כיבוי האש, יהודה פרלשטיין ; המהנדס אמיל ריגלר ; פקח הטיסה בעוד מועד לשדה ״אברהם״, הם הצטרפו לשתי מחלקות ג׳יפים שהופרדו משאר הכוח של החטיבה, והחלו בהתקדמות מהירה לעבר השדה דרך ראס רמון)הר רמון( וביר אידד )באר ב24 כרכום(. למחרת היום בשעה שאר הכוח של חטיבת ״הנגב׳/ ובמקום הוחל בהתחפרות ובהכנה לקליטת מטוסי התובלה הראשונים. כמחצית השעה מאוחר יותר התקבל מברק במטה החיל: ״שדה אברהם מוכן 25 לקליטת הזבובים הגדולים.״ בשעה המוביל הטיס גורדון לוויט, טייס־המשנה היה צילמרס גודלין והנווט — הרולד סיימון; ואת למטוסי התובלה 26 השני - פסח טולצ׳נסקי, הנווט - בן סטורי, והאלחוטאי - ג׳ק סמית ואליעזר קובץ׳, ; סיריל הורוביץ מאגף המבצעים ; הצטרפו אליעזר בודנקין, ראש שירות הבינוי מעל בסיס חצור הצטרפה אל זוג מטוסי הקומנדו רביעיית מטוסי 27 קצין המוטות של החיל ספיטפייר, והיא ליוותה אותם במסלול ממערב לבאר־שבע לעבר שדה ״אברהם״. בקרבת מפרץ שני מטוסי הקומנדו פנו ממפרץ עקבה לכיוון צפון־מערב, 28 עקבה שבו מטוסי הקרב לבסיסם 480 גשר אווירי לעצמאות ובמשך כ־ כיוון שלא היו בטוחים בזהותם, לא סימנו להם מלמטה. המטוסים פנו איפוא חזרה ונחתו 29 בעקרון בשעה בשעה נאמר כי הם יגיעו לשם ב לתאורת המסלול היה במטוסי הקומנדו, שהיו אמורים להגיע לפני חשיכה. ואכן, כעבור דקות ספורות נראו המטוסים. מהשדה נורו רקטות צבעוניות. לאחר נחיתת המטוסים הוחל מיד בפריקת המטען, שחלק הארי שלו נועד להכנת השדה לייעודו. לאחר פריקתו המריא משם המטוס הראשון, שהוטס על־ידי גורדון לוויט, ואילו השני הושאר )על־פי התוכנית( לשמש כתחנת קשר קרקעית. בשעה הוקמה שם גם תחנת הקשר. אז המריא משם מטוס הקומנדו השני לעקרון. בשעה מטוסי התובלה להנחית בשדה ״אברהם״ את הפלוגה המיוחדת של גדוד במהלך הימים שלאחר מכן — במזג־אוויר 30 מחלקות רגלים ונשק מסייע ו חורפי קשה במיוחד שהקשה הן על הטיסות הן על פעולות ההעמסה והפריקה של המטוסים - נמשכה פעולתן של שתי טייסות התובלה. באחד מסיכומי המבצע נכתב כי ״סבל משני חסרונות עקריים רע מאוד, וקרה בעת המבצע שרק שני מטוסים מהסוג הנ״ל היו ראויים לשמוש.״ ב־ 32 בשעה תאונת מטוס הקומנדו לאחר השתלטות כוחות צה״ל על שטחי דרום הנגב, הוחל בחזית הדרום בהיערכות חדשה לשליטה על השטחים החדשים שנכבשו. כחלק מההיערכות החדשה הוטל על טייסות ו 33 הציוד הרב שהצטבר עד אז בשדה ״אברהם״. תחילת הפעולה נקבעה ל ב מטייסת RX-133 1708 המטוס היה פסח טולצ׳ינסקי, טייס־המשנה ידידיה )אדי( קפלנסקי, האלחוטאי — ז׳ק סמיט, והנווט — בנימין סטורי. המטוס נשא מטען של 3,478 החיל, נתנאל כהן, ומנהל אגף המנהלה, קורונל דוד. היה זה אותו המטוס, ששבועות ספורים קודם לכן הוטס לאירופה ונחת נחיתת־אונס באתונה, ושם הוחלף לו אחד המנועים. על ״חברת התעופה 4XACG המטוס היו מסומנים עדיין הסימנים האזרחיים של המטוס 34 הלאומית הישראלית, אל־על״ המבצע נמשך עד בהן הובילו איש." אחרית דבר 481 מטוס הקומנדו לאחר המראת המטוס נשמעו דפיקות חזקות מצד המנוע השמאלי, והתלוו לו קולות נפץ חזקים. כעבור זמן קצר הגיע המטוס לגובה לנחיתת־אונס. במצב חירום זה הוריד קפלנסקי את כן הנסע, על פי הוראתו של טולציינסקי, אך עוד קודם שכן הנסע התכנס, הזדקר המטוס ונחת נחיתת ריסוק, כשהוא פוגע בקרקע בצידו השמאלי קודם. המנוע השמאלי יצא מתוך המעטה שלו. המטוס פגע בקרקע בכנפו הימנית וצידו הימני, ועשה סיבוב של כנף שמאל ונדלק, וכך גרם להתפשטות הדליקה ליתר חלקי המטוס. האש התפשטה עד למטען חומרי־הנפץ שהיה במטוס וגרמה להתפוצצותו. בשעת פגיעתו הראשונה של המטוס בקרקע נפצעו כמה מהנוסעים והטייס פצעים קלים. הם הועברו משם מיד לשדה ״אברהם״ וקיבלו 35 טיפול רפואי ראשוני. בשדה כבר לא היה צוות רפואי המוקשים והתחמושת הרבה שבמטוס התחילו להתפוצץ וההתפוצצויות נמשכו יותר משעה. ברדיוס של התפוצצו, והועמד משמר מסביב לשרידי המטוס. לאחר שליחת מברקים, המודיעים על התרסקות המטוס, הגיע בשעה עם רופא, אחות והקצין הטכני של טייסת 36 ששכבו על אלונקות, הוטסו במטוס־אמבולנס מסוג ראפיד ועדת החקירה שהוקמה לבדיקת התאונה קבעה, כי הסיבה הראשית לתאונה היא כישלונו החלקי של מנוע שמאל מיד לאחר ההמראה. הסיבה המדויקת לכישלון מנוע זה לא נקבעה, מפני שלא היה אפשר לגלות את כל המנוע בגלל מקום התאונה ותוצאותיה. כזכור, הוחלף מנוע 482 גשר אווירי לעצמאות המטוס לאחר התאונה זה מספר פעמים במטוס. עוד קבעה הוועדה שלטייס הראשי של המטוס ולטייס־המשנה לא היו המיומנויות הנדרשות להטסת המטוס. לפיכך המליצה שטולצ׳ינסקי לא יטוס עוד כטייס ראשי באשר לקפלנסקי, ; אלא כטייס־משנה, עד לבדיקה מחודשת של יכולתו לטוס כטייס ראשון קבעה הוועדה שיחדל מהיות טייס־משנה עד אשר יעבור אימונים נוספים, ותיבחן יכולתו לשוב לתפקד כטייס־משנה. פרט לאלה המליצה הוועדה על שיפורים רבים בתחומי הכשרת צוותי האויר, תחזוקת המטוסים וגם הובלה אווירית של חומרי־נפץ: נאסר להטיס בו־זמנית גם ״לפרק את הפצצים ; נוסעים וגם חומרי־נפץ רישום ברור ״סכנה — חומר נפץ״ על כל המכלים, שבהם הוא מצוי. עיקר המלצות אלה הפך 37 לפקודת־קבע, שפורסמו גם על־ידי ראש אג״ם מטכ״ל, יגאל ידין ׳׳להסב את יעוד הטייסת״ אין ספק שהתאונה הוכיחה, מצד אחד, עד כמה היה הכרחי להגביר ולשפר את רמת האימונים ומצד שני הוכיחה פעם נוספת את הקושי הרב לשמור על ; של צוותי האוויר בטייסת בטיחות טיסה, לנוכח הבלאי ההולך ומחמיר של מטוסי הקומנדו וההידלדלות החמורה במלאי חלקי־החילוף לשם אחזקתם התקינה. משמעות עיקרי דברים אלה מבחינת המשך פעולתה של הטייסת למשימות תעופה אזרחית, והצורך המתבקש בשינוי יעדיה של הטייסת באו לידי ביטוי מובהק בדבריו של מפקד הטייסת, גורדון לוויט, כבר למחרת התרחשותה של התאונה, ב במארס יעודה של הטייסת טרם הוגדר, ברם לאור הפעלתן של טיסות אזרחיות ושיפור היחסים הבינלאומיים כי אז פוחת הצידוק להמשך פעילות של טייסת תובלה אחרית דבר 483 בינלאומית ארוכת טווח. מירב אנשי הטייסת המם אנשי מח״ל אשר הולך וקרב מועד סיום שירותם בח״א. יקח c- האדם של הטייסת לרמה מקובלת של נורמות טיסה בינלאומית. מטוס ביצע מספר רב של גיחות וקשה יותר להבטיח אותה רמה של שמישות. לאור האמור אני ממליץ להסב את יעוד הטייסת לטייסת תובלה לטווח ביניים אשר תפקידה העיקרי יהיה מורבב מאספקה פנימית והובלה. הסבה זו ביעוד 38 הטייסת תביא לביטול כל צורן להכשיר צוותים באימוני טיסה ואכן, הצעתו של לוויט ״להסב את יעוד הטייסת לטייסת תובלה לטווח ביניים״ - גם לנוכח והצורך לקצץ ; הגורמים שפורטו לעיל וגם כחלק מההיערכות החדשה של חיל־האוויר בבסיסיו בכוח־האדם ולדלל בסוגי המטוסים השונים בחיל — שני אלה העלו שוב על סדר היום של מטה חיל־האוויר את סוגיית איחודה של הטייסת עם טייסת הלהק לתובלה אווירית היתה כוונה שבמסגרתו תיכלל גם טייסת ארכה זאת נתמשכה, ; הלהק ארכה נוספת להתארגנות קודם שהוא מקבלה אל בין שורותיו ובסופו של דבר לא בוצע האיחוד. אולם גורדון לוויט, מפקד הטייסת, כבר לא טיפל במימוש האיחוד, שכן עוד קודם שהחלו הדיונים היותר ממשיים כבר לא היה בטייסת: הוא עזב את הארץ. נראה שאחד הגורמים לכך היה גם אותו עימות נוקב, שפרץ בנוכחותם של כמה מאנשי טייסת לפי עדותו של מפקד בסיס עקרון, בנימין בונה, לואיס ״הודה כי מתח ביקורת חריפה על שיטת טייסת דל וואב484 גשר אווירי לעצמאות האימונים וטייסת ההדורים הפגיש בונה בין השניים לשיחת הבהרה ופיוס, אולם פגישה זאת גלשה לכלל דין ככל39 ודברים קשה, ובמהלכו אף קרא לואיס ללוויט בשמות גנאי. אז הופסקה הפגישה הנראה חיזק וזירז אירוע זה את כוונתו של גורדון לפרוש מתפקידו ולחזור לאנגליה, ארץ 40 הולדתו אולף כריסטרנסן, שעמד בראש הקבוצה של הטייסים השוודיים אשר השתלבה בפעילות הלהק במבצעי ״בלק״ וייאבק״ התמנה למפקד הטייסת למן תחילת אפריל מינויו שקד על תוכנית אימונים לכל צוותי הטייסת, וכדבריו הקפיד כמדיניות ״לבצע טיסות קצרות עם כל הטייסים בטייסת.״ הוא טס עם הטייסים במטוס הווידגיון שהיה בטייסת ונועד באפריל עם הנרי וולף, אף שזה טען שיש לו ניסיון טיסה על 1-1 לאימונים. כך, למשל, טס מטוס זה — ונוכח לדעת, שאכן חסר הוא אף את הידע הבסיסי הנדרש בטיסה. ״היה זה כמו לקבל חניך טיסה בפעם הראשונה,״ כתב בדו״ח שלו. הוא ביקש איפוא להעבירו מהטייסת בהקדם האפשרי. אולם, אין ספק, שעיקר מרצו של מפקד הטייסת הוקדש, בסיכומו של דבר, 41 לטיפול בכל תהליך פירוקה של הטייסת ״הגיעו כבר המים עד נפש״ - מ סוגיית פירוקה של הטייסת והצורך לשקול את איחודה עם טייסת חיל־האוויר ב סיימון )״סמוקי״( הציג את עמדת אגף המבצעים בדבר הצורך לאחד את שתי הטייסות לטייסת אחת בבסיס עקרון)״בגלל מיקומו המרכזי״( בגלל המחסור בציוד, ברכב ובכוח־אדם. על־פי הצעת סיימון, ירכשו צוותי האוויר בטייסת זאת מיומנות על שני סוגי המטוסים, וכך אפשר יהיה לשחרר חלק מהצוותים ולהפנותם לאימונים ולהדרכה. מפקד טייסת שלצוותי האוויר תידרש מיומנות הטסה של שני סוגי המטוסים, כיוון שלדבריו מטוס הקומנדו קשה יותר להטסה — מה גם שבין כה וכה חלק מהצוותים עומד על סף סיום החוזה. לבסוף ציין כי מטוסי הקומנדו אינם מתאימים לצורכי אימון. מפקד טייסת העלה את הצורך להעביר את האימונים לחוץ־לארץ, כיוון שלדבריו לא ניתן לקיימם בתנאי הפעולה בארץ, וכן צורך לקבוע אם בכוונת חיל־האוויר להשתמש גם בעתיד במטוסי הדקוטה לשם הפצצה! ועל־פי החלטה זאת יהיה צורך לארגן מחדש את הטייסת. פרט לכך ציין את התערערות האמון הכללית של רוב צוותי האוויר בחיל־האוויר. אחד הביטויים לכך היה המוראל הירוד ביותר בטייסת מצומצמת״, העדיפה ללא ספק על־פני ״שימוש בטיסות מסחריות יקרות.״ סגן מפקד החיל קבע, שאכן הוחלט לערוך את טיסות האימון בחוץ־לארץ, אך לדבריו ״הדבר יקח זמן״. עם זאת ציין, כי החיל ירכוש את חלקי־החילוף הנחוצים עבור המטוסים הקיימים — כמובן על חשבון רכישת מטוסים דו־מנועיים. לפיכך, המשיך, ״אין לוותר על מטוס בשתוף פעולה עם חיל הים או טיסות לחו״ל. )גם כמקור הספקה של צוותים לטיסות לחו״ל(.״ בסיכום הדיון הוחלט שצוותי האוויר של טייסת אחרית דבר 4 8 5 וכאשר כמה ממטוסי הקומנדו יהיו שמישים - יועברו אף הם לשם על צוותי הקרקע שלהם ״כצעד ביניים לפני המעבר הסופי״ של כל הטייסת המאוחדת לעקרון. לבסוף ביקש שמיר ממפקדי הטייסות לקרוא לאנשיהם ״להישאר ולסייע לחיל־האוויר להתגבר על התקופה אחד מהביטויים המוחשיים ל״תקופה הקשה״ ולמוראל הירוד גם של 42 הקשה הניצבת לפניו.״ טייסת א( אין האנשים מקבלים תשלום בזמן. תוצאות - התמרמרות וירידה במורל. ב( אין משפחות האנשים מקבלות תמיכה בזמן. תוצאות - העדרות על מנת לעבוד ולהרויח בסף בעיר; גניבות מהשדה ומהחברים. ג. מעולם לא פורסמה שיטת השחרורים. תוצאות - עצבנות, אדישות וירידה ביעילות ובתוצאות. ד. טרם פורסמו תנאי שירות לזמן שלום... ה. הרהוט היחידי שנתן לאנשים הוא מיטה. תוצאות - לכלוך ואי־סדר, ובסוף - רשלנות. ו. כבר שבוע ימים אין סגריות בקנטינה. תוצאות - עצבנות שרק מעשן יכול להבינה דבר וכאן הגיעו כבר המים עד נפש. אני מבין כי זוהי תקופת מעבר וכי הענינים יסתדרו ויתגבשו בעתיד הקרוב ביותר. אבל בינתיים האנשים נדרשים להוציא 43 תוצרת רגילה כל הזמן, ומשפחותיהם דורשות שלוש ארוחות ליום כל הזמן הדיונים בסוגיית איחודן של שתי הטייסות נמשכו. בדיון מטה חיל־האוויר ב סגן מפקד החיל, היימן שמיר, על עיקרי הדברים שהתקבלו: להפוך את טייסת לבטל את טייסת ; תפקידים כלליים בטייסת האחזקה האווירית בעקרון)יא״א להשלים ״תקן של טייסת מלאה.״ סוכם שמפקד החיל יודיע בכתב על מועד פירוק טייסת ואכן, ב 44 ויקבע מי האחראים לביצוע המפרטות בעיקרן את מה שהוחלט באשר לפירוק לת״א ואחריותו של אגף המבצעים למימושן. באותו יום הוגש בדיון מטה חיל־האוויר 45 מועד פירוקה של טייסת גם הדו״ח של ועדת התכנון של החיל בדבר ארגון בסיסי החיל. בין השאר אמר מפקד החיל בפתיחת הדברים: ברור לגמרי שאנו עומדים בפני מצב קשה וחמור בעיקר מבחינה כספית. מדברים על צבא כולל )רגלים, אויר וים( של אינו מכוסה עדיין והתקציב מגיע ל־ יודע מה תהיה ההחלטה הסופית, אך בכל אופן כולם דברו על זה שלא צריך לקצץ את חיל־האוויר... אנו לוחצים עכשיו על אשור מידי של תקציב לרכישות עבור אמונים וחלקי חילוף עבור דקוטות, רפידים, ס עכשיו מטוסים מן התקן שלנו ונתרכז על טפוסים יותר מעטים. אנו תובעים גם ב 46 האוויר חייב להגיע למצבה של 486 גשר אווירי לעצמאות ם ור־ ם ל — יי מ חת 0 » £ ipsa ר פטקד טייסת כ נוקד ב י יפה האדיר חיל - גטה ר 5 77/ 2 4/0 גז* גיסן וזק״ט 26 הנדון ג »1 א. לןז ב. באופן דמני בדית אנזי ג. ־להעביר א ימאינו לתפקידי , לתפקידי זזדרכת, ובמדד הדונה, לטייסת ד* להעביר *ח בל מטוסי זזשייסח לכנף התחזקה בבחים עקרון. 2 אוייר 3 4 לה י., על מנהלי אגף מנהלה המתאימים לר 5 דו "ח ב Nn 1 . / 1• SIC מפקד חיל מיזוג טייסות התובלה תקציב מידי לקניית מטוסים נוספים להשלמת התקן שלנו. היום עלינו להחליט סופית על צורת הארגון המידי של החיל ועל הבסיסים. התפתחות 47 נוספת שחלה היא אפשרות של אמונים בארצות־הברית בסיכום הדברים צוין, כי בהקשר הכולל של ארגונם המחודש של בסיסי החיל יש להשלים גם את כל התוכניות לאיחודן של הטייסות ואכן, למחרת היום, ב 48 פקודת הרכב ותקנים לרמת דוד ועקרון...״ טייסת אחרית דבר 487 קרוקסטד וריצרד קונקה! טייסי־משנה - ידידיה קפלנסקי ועמנואל מינסס! הנווטים 50 סטפן אדלשטיין, לואיס נגלי ואקסטרנד קרל גוסטב אולם, עוד קודם שהוחל במימוש התוכניות הציע מפקד אגף המבצעים לשנות מהחלטות המטה, ולהעביר לטייסת כל כוח־האדם והציוד ההכרחיים להפעלתם ולהחזקתם. סגן מפקד החיל השיב כי לפי שעה כל המטוסים צריכים לעבור לטיפול ממושך בכנף לכשיושמשו ויהיו להם גם חלקי־החילוף השונים - תועלה מחדש לדיון השאלה באשר למקום ברם, בסיכומו של דבר, לאחר שראש להק דניאל שמשוני, מנהל אגף ההנדסה של 51 הצבתם מצוידים בחלקי אוירונים ומכונאים לשדה C-46 החיל, הביע את דעתו ״כי אפשרי להעביר שני רמת דוד תוך שבוע ימים,״ ולאחר התייעצות בין מפקד אגף המבצעים למפקד טייסת שבה הוסכם כי למען היעילות של הטייסת מוטב להעביר גם מטוסי קומנדו לרמת דוד, אישר היימן שמיר את העברתם של שני מטוסי הקומנדו. ואכן, על־פי התוכנית הודיע מפקד אגף המבצעים למפקד החיל ב פורקה לפי הוראותיך,״ ועל כך ששני מטוסי קומנדו, עם אנשי ההחזקה הנדרשים והציוד, יועברו מעקרון לרמת דוד ב בדבר ״ארגון בסיסי ח.א לימי שלום,״ ולפיה תועבר כנף המפציצים )טייסת שדה קסטינה ייסגר כבסיס ; כנף הקרב)טייסת ; דוד לעקרון ויהפוך לשדה־משנה למטרות הטעיה ופיזור לעקרון. כחודש מאוחר יותר, ב התפרסמה פקודת הקמה לטייסת טייסת תפקידים כלליים.״ מיקומה נקבע בעקרון, ותאריך הקמתה — למן למפקדה נקבע דניאל קרביט." ״להעביד את המטוסים האלה על הצוותות שלהם לתעופה אזרחית״ גורלם של כלל מטוסי הקומנדו בחיל־האוויר, מטוס הסקיימסטר היחיד שנותר בעקרון, וכן מטוס הקונסטליישן היחיד מבין השלושה שהוברח מארצות־הברית והיה זה חודשים ארוכים בתיקון בזאטץ - נידון באותו הזמן גם בוועדה שהוקמה בחיל לבדיקת ״טפוסי המטוסים בחיל״, והצורך לצמצם ככל האפשר את סוגי המטוסים. להחלטה באשר למטוסים אלה היה קשר ישיר עם כל סוגיית התעופה האזרחית של מדינת ישראל בכלל, ושל חברת ״אל־על״ בפרט. עניין זה בא לידי ביטוי מובהק בדבריו של דניאל שמשוני, מנהל אגף אחזקה והנדסה: ״מבחינת כוח־אדם ותקציב נמצא כיום החיל במצב ירוד ביותר. גם מבחינת אספקת חלקי חילוף וציוד טכני איננו רואה אפשרות של שפור בעתיד הקרוב.״ לפיכך הציע ״לצמצם במהירות את מספר טפוסי המטוסים בחיל, הן מבחינת יעילות ושמישות הן מבחינת האפשרות ; בקלט צוות אוויר הוצבו הטייסים ריי פוקס ופסח טולציינסקי, האלחוטאים - אברהם טראוב ומנדל וונס על אורי אשר ברייר, בנימין מכנס ויצחק הננסון ציין ; באגף אימונים של חיל־האוויר הוצב מוריס בףסימון מפקד הטייסת כי ״לא ברור מהו עתידם בחיל־האוויר הישראלי.״ הוא עצמו, יחד עם רון אלגהורן )נווט ואלחוטאי(, יועד לצאת לחופשה בשוודיה עד מחצית יוני.'י 488 גשר אווירי לעצמאות הקיימת להחזקתם במצב טוב בהתחשב בתקציב, כח־האדם והציוד שיעמדו לרשותנו;״ באשר למטוסי התובלה הוסיף וכתב: אינני רואה את מטוסי ה־ להעביר את המטוסים האלה על הצוותות שלהם לתעופה אזרחית במקום שיביאו תועלת רבה יותר. את הצוותות יהיה לאמן בטיסות למרחקים גדולים והמטוסים יוחזקו במצב שימושי טוב בלי כל הוצאות לחיל. בזמני חרום יעמדו 5 המטוסים לשירותו של החיל עקרונית קיבלה ועדה זאת את המלצותיו של ראש להק שמשוני בדבר הצורך ״למכור או לחסל מטוסים מטיפוסים בלתי סטנדרטיים בחיל.״ באשר לשמונת מטוסי הקומנדו, המליץ שמשוני לחתום על חוזה עם חברת ״אל־על״, ולפיו יוחכרו לה שישה מטוסים לשימוש, כאשר ״כל מלאכת השיפור וההתקנה תחול על החברה, בתנאי שבשעת חרום יוכל חיל־האוויר באם ובאשר ; יצטרך לקבל מטוסים אלה בחזרה לשמושו.״ אותו סידור גם לגבי מטוס הסקיימסטר ואכן, מטוס הסקיימסטר 55 לקונסטליישן — ״לתיקון בהולנד ולמכירה כאשר סוכם בעבר.״ הועבר לשדה התעופה האזרחי בלוד להפעלה על־ידי ״אל־על״ על־פי התנאים, אשר סוכמו בינה ובין חי יששכר, ראש המחלקה לחיל־האוויר במשרד הביטחון. אולם, באשר למטוס הקונסטליישף היו הדברים הרבה יותר מסובכים. תיקון המטוס בזאטץ, באחריותו של ארנולד )ארני( סטאהליק ובסיועו של ג׳ונס מנואל, הלך והתקדם - במיוחד לאחר שהועברו מהארץ האמצעים שלהם נזקק. היתה תקווה שתוך זמן קצר ימריא ב 57 המטוס משם ״פליקס עליכם למצוא אקספרט לבטוח עבור הקוני, יהודי או שיעיד על עצמו כיהודי. אחרת לא יתנו העפריים דיציק והשחיין הקוני.״ אולם, בדו״ח מ חדשים, אולם יעשה כנראה באמסטרדם או באירלנד. בינתיים נעשה עליו עד היום תקון ארעי אשר יאפשר להטיסו למקום התיקון היסודי. העבודה נעשית ע״י מכונאים צ׳כיים בפקוח של 58 שני מכונאים שלנו המומחים למטוס מסוג זה.״ בסוף מארס מסרבים לאשר את הוצאת המטוס עד שלא ישולמו כל חובותיה של ישראל עבור מה שרכשה בארצם. מאידך, הצורך להוציא את המטוס מצ׳כיה ״מסיבות פוליטיות״ היה ברור - על־מנת שלא ייראה כאילו השאירה ישראל את המטוס בצ׳כיה כחלק מאיזשהו הסכם חשאי או שיתוף פעולה נרחב, הקיים בינה ובין הגוש הקומוניסטי, כפי הטענות שפורסמו באמצעי התקשורת. באשר לשני מטוסי הקונסטליישן שעוכבו בארצות־הברית, אמר חי יששכר בדיון ב מברק, שלפיו אפשר למוכרם בחצי מיליון דולר. אל שוימר הציע ש״אלסקן אייר לייף׳ תקנה אותם. הוא היה מוכן לשלם עבור שלושת המטוסים חצי מיליון דולר ולדאוג גם לכל ״ההוצאה לשחרורם.״ חי יששכר ציין בהקשר זה: ״אני חושב שאנו חייבים משהו לאנשי קבוצת שוימר עבור עבודתם הרבה בארצות־הברית.״ אולם, מפאת התמשכות האמברגו)והדעה שהוא יימשך עוד חצי שנה לפחות( הציע פנחס קוזלובסקי לבסוף 56 למכור את המטוסים אחרית דבר489 היה איפוא צורך להביא את המטוס לכלל כושר טיסה לפחות עד הולנד — שם היתה חברת 59 התעופה ההולנדית ואכן, בישיבת משרד הרכש בפריס ב שלא יחול עיכוב בהוצאתו״ של הקונסטליישן, וכן נשלח תזכיר לארץ ״לשלוח מיד הצוות״ 60 לאיטליה על־מנת שימתין שם להוראה להטיס את המטוס סם לואיס, שכזכור הביא את המטוס מפנמה בסוף יוני בדבר השלמת תיקונו של המטוס. ב האחרונות להטסת המטוס)מספרו שונה בינתיים המטוס היה רוברט דון - טייס־משנה )הוא היה במקצועו מהנדס טיסה( וסיי כהן - אלחוטאי. ארני סטאהליק, שכאמור היה שם, יועד להיות מהנדס הטיסה. בפגישתו עם סטאהליק שמע לואיס על כל התיקונים שנעשו במטוס, ובמיוחד תיקונם של הכנף השבורה וכן הנסע. במשך יומיים נערכו בדיקות סופיות על הקרקע, וב לאחר שבע דקות טיסה חזר לואיס לנחיתה מפאת תקלות טכניות באחד המנועים. מפאת הקושי הרב בתיקון המנוע בזאטץ הציע לואיס שסטאהליק יתקן את כן הנסע, ואז)כפי שכבר עשה בעבר בחברת אלכס זילוני, ראש משלחת חיל־האוויר באירופה, סיכם את המצב ב־ 61 תקין הלשון: לאחר המראתו מעפרי בדרכו לק.ל.מ. לתקונים התקלקל מנוע והטייס נאלץ להחזירו לשדה התעופה שיצא ממנו. הטכנאי האחראי לתקונים נמצא בדרכו לדוד כדי להשיג ש בטיסה. האחרות הן בסדר. הכמה להטיסו בעזרת שלושה מנועים רק באם לא נשיג מנוע. תקונים אלה יעשו אחר שהטכנאי 62 מחופשתו מהדוד ואכן, לבסוף, ב ונחת בשדה התעופה סכיפהול שבאמסטרדם. משם הוטס כעבור זמן מה לשיפוצים כלליים 64 בארצות־הברית העבות מטוסי הקומנדו ל׳׳אל־על״ בינתיים נמשך גם המשא־ומתן בין המחלקה לאוויר במשרד הביטחון לבין חיל־האוויר ולבין חברת ״אל־על״ באשר לתנאים להעברת מטוסי הקומנדו לחברה. תוך כדי דיונים אלה בשבוע האחרון של חודש אוגוסט בחוזרו לארצות־הברית הקים אל שוימר את חברת ״אינטרקונטיננטל איירווייס״ וגם מכון בדק קטן, שבו שיפץ את שלושת מטוסי הקונסטליישן שרכש בתחילת הפעולה בסוף שנת תובלה צבאיים למטוסי נוסעים אזרחיים מהודרים. חברת ׳׳אל־על״ רכשה את המטוסים באוקטובר ובמארס 1955 490 גשר אווירי לעצמאות נ־ יי" * י ת ל וזנקו וזיל האויר o נ-- ייי שגן הוזיל לאויד , " 1 ידגדון: — י » מ •ווי כל אגדזי וזיל ה קכי גפודיזזוז ; אגו רואים *דך רב בסוזווז בדה ז י ר0 » כוכן יבמיוו מ , אגדי גווויל. כסי -״ נ׳ , הי מארץ הע ;r נ׳רוחיןייו *־ר וזנוחיןנד כי׳יזיסויז אקלי.: הדוח ידג:. *,•ץ:, י ז דסקוט לפרס איז כל הז!ס?רויות זזגליטוו יונ7, מיד שני יוזז ו ו זז קבו! י( זזוונלי: <וידר העביד כיזכעל ד • י מאומן יערוי־ בכל •דעת הרום נבין לבירור! עמיל לחיל -*ו דייק יקכוזיזגו נ• כמו "מ דדז ר •זבnr י יכוה העולה לחברה ל־ש -ן ו!ייב הקלי! וזנרוז זו אולם הדגיש את זצוייויז העבר יל ו״זהדוו ins ו ה: העוכדיס ג > רה סעונינח ליאר לנוא לידי ד.:זג י ו ת ובכר דיזגהל נכוון זה סו בזהן ״זקרוב. י ד י זז־& כסי שאמרנו קיז־ס קכוגחנו מורכלוז יתלקדז • נ י ד- י r ו כה אנדדיס היונגיט לזז־קי n רב סרן יגחין לוי כדרתעוסזד כ י £ בקר «1 ל!רד די לי או ן גוונו וזד י לד ו י לי « ל ה ין בר י ם י המו "מ כ C י יי ק לקבל ינויג גו=פים יזת >י יל לאור מאמיר לעיל גגיקימוך לד?די? לדבר *ת וזדוהז לבך לנו אי! הדת דעיזך ועזרתך להגחסיו דספ nc: a ר» בין בני הארץ לטייסי המח״ל: תעופה אזרחית אחרית דבר 491 בהגיעו לג׳נבה היה מטוס זה רשום בקובני. השלטונות השווייציים תבעו שהקונסול הקובני בארצם יחתום על רשיונות הטייסים, שיועדו להעביר את המטוס לארץ. מפאת העדרם של מסמכים המעידים על מצב המטוס, תבעו הכנתה של ״תעודת כושר טיסה׳/ והיו אמורים לספק תעודה זאת לאחר בדיקת המטוס ותיקונם של כל הליקויים שהתגלו בבדיקה. הוערך שתוך שישה שבועות ובעלות עד ואכן, כאמור, לאחר שהושלמה הפעולה הוטס המטוס לארץ. לאחר הגיעו 65 המטוס משווייץ כתב בוריס סניור למפקד החיל ב על המטוס אשר הגיע לפגי ימים מספד לחיל, בהתאם לנוהג המקובל להכנס לכנף שיוכל להכנס לשמוש מיד בך טייסת לקרקע אחרי שלב המבצעים הנוכחים את כל מטוסי הס הנ״ל בכל זאת נכנס לכנף 66 והבקורת תמשך מספר שבועות ב East Air Transport שני מטוסי קומנדו עם מכלי דלק לביצוע טיסה ארוכת־טווח ״לשם העברה סדירה, של כל כמויות הלא מתוכננות של פליטים אשר הצטברו במחנה פליטים בעדן.״ לדבריו, הוסכם על־פי החוזה על העברת עם זרם היהודים שהגיע מתימן לעדן. אולם, נהירת היהודים מתימן הלכה וגברה, וכך התאספו במחנה בעדן היה איפוא חשש רציני להתפרצות מחלות ומגפות במחנה, וכן הלכה וגברה ״סכנה כי פעולה ערבית תינקט כנגד עלייתם ארצה של היהודים.״ המפקד הבריטי במקום טען שאינו יכול עוד לערוב לביטחונם של פליטים אלה, ודרש מהחברה לנקוט פעולה מידית לפינוי כל היהודים בעדן: העמדת שישה מטוסים מוכנים לפעולה מידית עד מוכנה לספק צוותים להטסת המטוסים או אף לכך שכל הפעולה)צוותים להטסה, דלק ושמן( תבוצע על־ידי החיל, והיא תשלם בתמורה ואכן, כבר ; החברה ביקשה שבכל מטוס כזה אפשר יהיה לטוס הלוך ושוב פעם אחת ליום למחרת היום סוכם עם ״אל־על״, ששני מטוסי קומנדו)לרבות צוות לכל מטוס( יועברו מהחיל לחברה כבר ב אולם, תהליך ההעברה התנהל בעצלתיים, וב 67 מטוסי הקומנדו לחברה הועבר מטוס אחד בלבד( שבו וסיכמו נציגי ״אל־על״, משרד הביטחון וחיל־האוויר שכל המטוסים, לרבות חלקי־חילוף, יועברו לחברה תוך התחייבות שבכל עת יהיו ברשות החיל שני מטוסים שמישים. ב מטוסים מסוג החילוף שלהם ואביזריהם.״ כן הוחלט שהחל ב £0 מטוסי קומנדו 492 גשר אווירי לעצמאות דצמבר בה־בשעה הוגדרו גם הנהלים להעברת צוותי אוויר בשירות פעיל בחיל לחברת ״אל־על״, ונקבעו גם ההנחיות באשר לדרך הפעלתה של התובלה האווירית בשעת חירום: חברות וארגוני התעופה הישראליים על כלי הטייס והעובדים שלהם יועמדו לרשות חיל האויר לישראל. העובדים עם הגורמים האלה, העובדים הישראליים בחברות תעופה זרות וכן עובדי שדות התעופה האזרחיים מהווים )למעשה כבר כיום( יחידות של עתודות מיוחדות המסונפות לחיל־ אויר. בשעת חירום יועמדו הכלים והאנשים של חברות וארגוני תעופה ישראליים תחת פקוד חיל־האוויר. טיסות אזרחיות במידה שיהיה צורך בהן, יתנהלו במסגרת חיל־האוויר, אולם לפי כללי התעופה האזרחית)רשום ורשוי, 69 מדים של עובדי חברות ועובדי שדות תעופה אזרחיים וכר אין ספק שהניסיון העשיר, שהושג מתקופת הפעלתו של הלהק לתובלה אווירית בתוך החיל - הוא אשר תרם באורח ניכר לגיבושם של דפוסי הפעולה הללו. אולם, למרות המאמצים הרבים שהושקעו בפיתוחה של התעופה האזרחית, היה מצב כוח־האדם והמטוסים בחברות ״אל־על״ ו״ארקיע״ כדלהלן, נכון ל־ קומנדו; מבין שלושה ישראלים, ששימשו רק כטייסי־משנה! ומבין חמישה נווטים היו ארבעה ישראלים. בדו׳׳ח שבו פורטו נתונים אלה נכתב: ״מספר זה יש לראות במצומצם ביותר, גם בתנאי 70 העבודה הקיימים על אחת כמה וכמה בשעת חירום.״ אחרית דבר 493 המשפטים בארצות־וזגיית נתונים מספריים אלה מוכיחים יותר מכול את התרומה הרבה, שתרמו צוותי האוויר והקרקע אשר התנדבו ובאו לשרת בחיל, ובכלל אלה את תרומתם של צוותי הלהק לתובלה אווירית, ק״, ״עובדה״ אב אשר בזכות ניסיונם התעופתי העשיר התאפשר ביצועם של מבצעי ״בלק״, " והטיסות האזרחיות הראשונות של חברת ״אל־על״. כאמור, חלק קטן מאותה קבוצה נותר בחיל, אחרים השתלבו בחברת התעופה ״אל־על״, והשאר חזרו לארצות מוצאם. אותו גרעין ראשוני, שהקים את חברת לאפס״א ביוזמתו ובהנחייתו של אל שוימר, הועמד, כאמור, לדין בארצות־הברית. ההערכה הרבה של מטה חיל־האוויר לפעילות זאת, ובמיוחד לאל שוימר, באה לידי ביטוי בהמלצתו של היימן שמיר, סגן מפקד החיל - אשר היה מצוי מקרוב בכל הפעולה הזאת כמעט למן ראשיתה — להעניק לו אות הצטיינות על כך שבמהלך התקופה שלמן ארגן ובצע רכישת מטוסים וציוד לחיל־האוויר והוצאתו והברחתו מחצי הכדור המערבי לישראל דרך יבשת אירופה וגיוס מתנדבים מחו״ל לשירות בחיל־ האוויר תוך סבון עצמו ומעמדו. ביום עומד למשפט בארה״ב יחד עם רבים מחבריו. שמש כמנהל אגף הנדסה ח.א. מתאריך 71 ייצוג ראש להק אולם בינתיים, ב מפקד אגף המודיעין, זאב גלס, לשמיר, נאמר כי פקודות מעצר הוצאו על־ידי בית־הדין הפדרלי צ׳רלס ט׳ וינטרס, ארוין ר׳ ; העליון בארצות־הברית נגד האנשים הבאים: אדולף ו׳ שוימר שינדלר, אברהם ג׳ לוין, ליאון גרדנר, ויליאם סוסנוב, מיכאל קיין, לאונרד ברנט, אדוין לי ג׳ונסון, צ׳ לי ג׳ונסון. צוין עוד, שאף לא אחד מהם נמצא במעצר פדרלי, וניתן לנאשמים ״זמן מוגבל״ כדי להסגיר את עצמם מרצונם הטוב. זמן המשפט נקבע ל המחוזי במיאמי, פלורידה, בארצות־הברית. הם הואשמו במיוחד על הברחת שלושת ״המבצרים המעופפים״ לאותה הפעולה. שמם של היימן שמיר ודני אגרונסקי הוזכר ביניהם, וכן גם ריינולד סלק, 73 ריימונד קורץ,* נורמן מוניץ, הרברט פרידן)ברוך פרידן(, סם לואיס, הל אורבך וסטיב שוורץ בתגובה להעמדתם לדין פרסמו ארגונים יהודיים שונים בארצות־הברית גילוי דעת, ובו נכתב בין השאר, כי ״האמריקאים יכירו כי הרוח שהפעילה את הצעירים האלה התנוססה תמיד בלבותיהם של אמריקאים בני כל הדתות בשעה שחרותם ועצמאותם של עמים אחרים היו נתונים בסכנה. הם ביקשו רק לסייע בידי אנשים, נשים וטף בישראל שהיו בלתי מזוינים וחסרי מגן, ורבים מהם ניצלו זה לא כבר מידי היטלר, ומצאו את עצמם לפתע שוב בפני סכנת 7 השמדה.״ כבן והפצצה. ב במבצע ״בלק״(, עת הטיסו מטוס מוסקיטו מארצות־הברית לארץ. המטוס התרסק בחוף לברדור. ב 72 בפברואר4 9 4 גשר אווירי לעצמאות משפטם של פעילי הרכש והגיוס בארצות־הברית נמשך זמן רב למן תחילת בארצות־הברית, י׳ גינזברג, אף כתב במאמרו כי ״דברי עשרות הבוקר שנת העדים, הערות השופטים ופרטים על המסמכים השונים נאספו ונכרכו בעשרה ספרים שראוי עיתוני התקופה גוללו באריכות 75 היה להועיד לה• מקו• בארכיון של צבא ההגנה לישראל.״ רבה את סיפורם של הנאשמים, ובה־בשעה החלו אף חלק מהאנשים עצמם, אשר שירתו בלהק לתובלה אווירית, לפרסם את סיפוריהם האישיים. בעקבות זאת הוגברה פעילותו של ה כפי שבא הדבר לידי ביטוי באחד הדיווחים של מרכז פעולת הגיוס בניו־יורק ב־ 1949 רוברט לוטרל ניה׳ Elbert Cox ששהה כאן, לצורך ביצוע משימה כלשהיא. גיבורנו, רוברט ה. סמית׳ H. Smith משימות הקרב בהן נטל חלק. מרבית המידע במאמרים אלה, היה ידוע כבר לרשויות הממשלתיות כאן. ואולם, הציבור לא ידע על פעילויות אלה עד לעת שבה התחילו מאמרים אלה להתפרסם. לפיכך, הרשויות הממשלתיות נאלצו, פחות או יותר, לנקוט בצעדים להפסקת פעילויותינו, מחשש ללחץ ציבורי. באחרונה, כמעט כל אחד שחזר לכאן, אם לשם חופשה ואם לאחר ששוחרר מהשירות בארץ, תושאל על־ידי אנשי יודעות, בשלב זה, כל פרט ופרט בפעילויותינו, אם אלו שבעבר ואם אלה 76 שבהווה באותו הדיווח מצויה התייחסות גם למשפטים, שהתנהלו שם באותה העת: שלושה מהם חיכו אז לתחילת משפטם: ״אחד מהם כבר נשפט ל עונשו. נכון לדקה האחרונה, נראה היה שאדם שני יקבל עונש מאסר. במזל, הוא קיבל רק עונש 77 על תנאי... כ ואכן, בחודש מארס המעופפים״, אולם הוא זוכה. ברם, צירלס ועטר נשלח לכלא למשך גרינשפון,* אשר הועמד לדין באשמת הברחת תחמושת למקסיקו, הודה באשמה ונקנס בסך 10,000 79 הוכשרו בו( נקנסה ב בתחילת וויליאם סוסנוב. בסופו של דבר הם הורשעו בדין, כל אחד מהם נקנס בסך והסוכנות היהודית שילמה את הקנס. חברי ״מכון סונבורף׳ המשיכו להיפגש גם לאחר תום למעשה נשלח גרינשפון בשליחותם של קולק ושוימר למשימות רכש גם בהוואי, ברפובליקה הדומיניקנית ובפנמה. ״הוא ארגן תיעוד מזויף, קווי אשראי בנקיים ומשלוחי נשק לישראל.״ הוא חדל מכל עיסוקיו והקדיש 78 את כל זמנו לסיוע לישראל אחרית דבר 495 מלחמת העצמאות, אלא שאת עיקר מעייניהם הפנו מאז לסיוע בהספקת צורכיהם של רבבות 80 העולים החדשים שעלו לארץ. בשנת תוך כדי המשפטים בארצות־הברית, הדיונים בסוגיית התעופה האזרחית והארגון המחודש של החיל, נפטר חי יששכר, מנהל המחלקה לחיל־האוויר במשרד הביטחון. באחד ממברקי התנחומים ב בחסרון אישיותו, הדרכתו וחברותו שהיו השראה לכולנו.״ מוניה מרדר, שהיה מפקד הלהק לתובלה אווירית ועבר משם על־פי בקשת בן־גוריון לשמש כממלא מקום )על־פי בקשתו עצמו( 81 של מפקד חיל־הים, החליף את יששכר בתפקיד זה למן ההחלטה למנותו למפקד הלהק הקדיש מרדר הכול למען ביסוסו של הלהק ולשיפור תנאי הפעולה של צוותיו. בתפקידו כמנהל המחלקה לחיל־האוויר במשרד הביטחון סייע למפקד החיל, אהרון רמז, ולמטה החיל להתמודד בבעיות הקשות, שלא משו מסדר היום, של ; חיל־האוויר: פרישת רוב אנשי מח״ל! הכנת התשתית להכשרת ישראלים שימלאו את מקומם החלפת ה״ערב־רב״ של מטוסים, שנרכשו תוך כדי המלחמה, במטוסים המתאימים ביותר למלא את משימות החיל; ולבסוף — בסוגיית מעמדו וארגונו של חיל־האוויר בתוך המטה־ הכללי ובצה״ל. 496 גשר אווירי לעצמאות לכינוס חיל האוויר ... אולם הוברר ללא בלספק גם במלחמת־העולם השניה וגם במלחמתנו — שבלי כוחי אויר עליון אין שום אפשרות ואין שום סיכוי לנצח. לא היינו מגרשים הפולש המצרי ולא היינו משחררים הדרום והנגב - בלי עליונותו של חיליהאויר שלנו על כוח-האויר המצרי. ואם מדינת־ישראל קיימת עכשיו וגבולותיה משתרעים מדן ועד אילת — יש בכך לחיל-האויר חלק לא-קטן. לא היינו מקיימים בידינו כמה נקודות בצפון, במזרח ובדרום בלי ה״פרימוסים״ לפני הכרזת המדינה - ולא היינו באים עד הלום בלי חיל- הארר שנתארגן, תצטייד בעיקרו תוך כדי המלחמה. ועוד עובדה מרכזית אחת יש לציין: חלוצי האויר וחילו בזמן הראשון היו בני הארץ, וחלקם של הטייסים הארצישראלים במבצעים ובנצחונות וגם בקרבנות של חיליהאויר הוא לא־קטן. אולם לא היינו מקימים ולא היינו מקיימים חיל־האויר, שנעשה בזמן קצר לאחד הכוחות המכריעים במלחמת קוממיותנו — בלי מתנדבי־חוץ, בעלי-מקצוע ובעלי נסיון, שרכשו ידיעתם ונסיונם במלחמת־העולם השניה בצבאות בעלות־הברית. מתנדבים מ־ ובאויר: מעולם לא נתגלתה בצורה מוחשית ומובהקה כזו אחדות ישראל, ולא היה כמדומני מעולם גוף יהודי שגילם בתוכו קיבוץ גלויות מלא כזה שבצבא-הגנה לישראל. ובכל החילות עשו המתנדבים מחו״ל את שליחותם באמונה ובהצלחה, אם כי רבים לא ידעו הלשון ולא היו ציונים. אולם בשום חיל לא מילאו מתנדבי חו״ל תפקיד כל כך חשוב, אחראי ורביברכה, כבחיליהאויר הישראלי - באשר חיל זה דרש יותר מומחיות, מקצועיות ונסיון מכל ענף אחר בצבאנו, ובקרב יהודי דרום-אפריקה, אנגליה, אמריקה, קנדה ועוד נמצאו המומחים ורבי־הנסיון אשר התנדבו בגופם למלחמת- יחוד ויעוד( השחרור של ישראל בארצו. )ד׳ בךגוריון, סיכום ב לשם ״בדיקת ניצול כוח־אדם״ בחיל. בין שאר דבריו התייחס למתנדבי חוץ־לארץ )מח״ל( בכלל, וללהק לתובלה אווירית בפרט: שאלת אנשי המח״ל היא שאלה שנכנסנו אליה בלית בורה וגחפזון, ובמובן שהביאה אתה פרובלמות מיוחדות, חלק מאנשי מהמח״ל נקלט יפה ויש תקוה שחלק גדול יותר יקלט עם הכנס החיל למסלול של חיל האוויר סדיר. חלק ] )ל.ת.א אחר של המח״ל האוויר)למרות שהחיל השתמש בו( אלא למטרה מסוימת והיא תובלה אווירית 1 שבסופם שירות אוירי אזרחי אין ספק, שדבריו של מפקד החיל באשר לצוותי הלהק מהווים את תמצית ההסבר הכללי לאופן, שבו התפתחו תולדות הלהק, ולגורמים העיקריים שהשפיעו על כיווני התפתחותו. רכש מטוסי התובלה וגיוס צוותי האויר להפעלתם נעשו בתחילה כמעט ללא שום תיאום עם מטה ״שירות־האוויר״ בארץ, ונבעו בעיקרם מיוזמתו של הגרעין המייסד בראשות אל שוימר, ליאו גרדנר וסם לואיס בארצות־הברית, והסיוע שנתן לו בכך על־ידי יהודה ארזי. כדבריו של ליאו גרדנר לימים, היתה מטרתם הראשונית ״להקים חברת תעופה יהודית, שאחר כך תהפוך לחברת התעופה של ישראל. כשהמלחמה נמשכה, עשינו הסבה לחברה צבאית 2 ולמטרות צבאיות... פשוט לא היתה ברירה.״ מידה מסוימת של תיאום עם ״שירות־האוויר״ בארץ הושגה במהלך תקופת פעילותו של היימן שמיר, אשר הגיע לארצות־הברית לקראת סוף פברואר ופעל שם עד מחצית מאי. הכללת המטוסים והצוותים ב״חברות הקש״, שפסגתן חברת התעופה הפנמית לאפס״א, איפשרה לגרעין המייסד להתמודד עם האמברגו, שעלול היה לשים לאל את כל תוכניותיהם. אולם אין 498 גשר אווירי לעצמאות ספק, שעד תום הפעולה של הלהק לתובלה אווירית - וגם לאחר מכן - לא הושג תיאום פעולה הדוק ומסודר בין מרכזי הפעולה בארץ ובין אלה שבארצות־הברית ובג׳נבה. תנאי העסקתם של צוותי האויר וההוראות הסותרות - לרבות ההבטחות השונות שניתנו במרכזי ובסיומה של הפעילות ; הרכש והגיוס השונים — פגעו במידה לא מבוטלת באחדות השורה החשובה, שנעשתה על־ידי הצוותים הללו, גרמו לתחושה של התמרמרות בקרבם - כאילו לא ידעה מדינת ישראל להעניק להם את אותה הכרת תודה על מעשיהם, במיוחד בכל הקשור לסוגיית התעופה האזרחית בה. אף היום, כ 3 תחושה זו עם זאת, הודות למבצע ״בלק״, שבו הובאו מטוסי הקרב הראשונים של חיל־האוויר, הצליח החיל לעבור ממצב של נחיתות אווירית מוחלטת למצב של עליונות אווירית. אמנם, מחיר המטוסים הרקיע שחקים, היו קשיים בהפעלתם, מספר התאונות היה רב, ובסך הכול גם מספר הגיחות שבוצע במטוסים אלה בחיל־האוויר היה נמוך מאוד, בכל קנה־מידה - אולם אין ספק באשר לתרומתם המכרעת באותו פרק זמן קצר שבו הופעלו, באותן גיחות ספורות שביצעו: בתקיפת הטור המצרי בסוף מאי, בהפלת מטוסי הדקוטה המצריים בתחילת יוני, ובעצם העובדה שנכחו מפעם לפעם בשמי המדינה. היה בכך משום ביטוי לעוצמה, ואין ספק שהשפיעה על מהלכי חיל־האוויר המצרי וגרמה לשינויים בדפוסי פעולתו. ביטוי קולע לכך נתן : ״המסרשמיט היה בשלב מסוים פאר מטוסיה של ישראל, לך שמים לן ארץ עזר ויצמן בספרו 4 אבל האכיל אותנו הרבה מרורים.״ באותו זמן קריטי, בחודש הספיגה והבלימה, שבו נזקקה מדינת ישראל נואשות למטוסי הקרב, עת שטו להם מטוסי חיל־האוויר המצרי בשמי המדינה ועשו בהם ככל שעלה על רוחם בלילות, בתנאי מזג־אוויר קשים, ללא ; - היו שם צוותי התובלה של הלהק לתובלה אווירית אישור לנחיתת ביניים, כמעט, אף לא באחד משדות התעופה בדרך, במאמץ מרוכז ומתמשך, במטוסים בעייתיים שסכנה ריחפה על כל מי שטס בהם, עם קשיים רבים בקליטת המטוסים בארץ - החישו את כל מטוסי הקרב שנרכשו ואת כל הטייסים, שסיימו את קורס ההסבה למטוס, וכן מקלעים, תחמושת ואף אמצעי ייצור לתעש. למעלה ממאה גיחות בוצעו במבצע זה. מתוך את הנווט מוזס רוזנבאום, עת נתקע בגבעה סמוכה לעקרון, והשני הובא לארץ רק בנובמבר 1948 באיטליה, והשלטונות שם מנעו את המשך טיסתו. אין ספק שגם מבצע רכישתם, השמשתם והברחתם של מטוסי התובלה מארצות־הברית לארץ - שבו נהרגו ביל גרזון וגלן קינג - הוא אחד מהמבצעים הנועזים של מלחמת העצמאות, שבו חברו יחדיו מקצוענות של העושים בפעולה עם תושייה רבה ודבקות ללא־חת במטרה. במבצע ״בלק״ הובאו מטוסי הקרב במטוסי התובלה של הלהק לתובלה אווירית ״בדקה ה לאספקת הנגב הנצור, בוצע במטוסי הלהק כמעט ״בדקה ה היבשתית והאווירית לתספוקו נכשלו. חיוניותם של מטוסי הלהק בשני המבצעים היתה איפוא גם בתזמון: כאשר נצרכו להם - הם היו שם. בלילות, במאמץ רצוף שנמשך כחודשיים מ סיכום499 באוגוסט, הטיסו מטוסי הלהק אספקה לנגב, וכן את התשתית הצבאית החיונית לקראת מבצע ״יואב״ לשחרור הנגב. כך התאפשרה שמירת הקשר השוטף והישיר עם יושבי העב, וניתן ״אורך הנשימה״ החיוני לדרג המדיני כדי לשקול כראוי את המשך צעדיו במבצע זה, והועברו בו מתל־נוף לרוחמה למעלה מ הוטסו משם למעלה מ של המטוסים והמחסור בחלקי־חילוף, בעיות קשר, שליטה ובקרה, קשיי הנחיתה במסלולי הנגב המאובקים והאינטנסיביות הרבה של הפעולה — לא נפגע אף לא אחד מצוותי הלהק — גם לא במספר נחיתות־אונס. לקראת סיומו של המבצע ותוך כדי ביצועו שולבו מטוסי הלהק גם במבצע ״אגרוף״ )הפעילות האווירית במבצע ״יואב״( ובו ביצעו הטילו כ בין לבין נקבעו דפוסיו הארגוניים של הלהק לתובלה אווירית בתוך חיל־האוויר. פקודת ארגון מס׳ בזה לא תמו, כמובן, הבעיות שאפיינו את יחסי הפעולה המורכבים בין הלהק ובין החיל: שעה שחיל־האוויר נאבק על מעמדו ועצמאותו במטה הכללי של צה״ל, פעל מטה הלהק להגברת עצמאותו בתוך חיל־האוויר, תוך שהוא מצוי בפעילות האינטנסיבית של מבצע ״אבק״. ממש ערב מבצע ״יואב״ קיבל מטה הלהק תחת פיקודו את בסיס תל־נוף, אולם דחה את דרישת אגף המבצעים של החיל לקבל את האחריות הפיקודית על טייסת אף הן בתובלה האווירית. תוך כדי כך הניח מטה הלהק את היסודות לארגונה של ״אל־על״ - חברת התעופה הלאומית של מדינת ישראל, וצוותיו ביצעו את טיסתה הראשונה, שהביאה לארץ את הנשיא, ד״ר חיים ויצמן, בסוף ספטמבר אזרחיות, שבוצעו לאחר מכן על־ידי צוותי הלהק במטוסיו, יכלה חברת התעופה הלאומית של ישראל לצאת למרחב. לאחר סיומם של המבצעים הלכו ומוסדו יחסי שיתוף הפעולה בין המחלקות השונות של חיל־האוויר ובין מטה הלהק. בה־בשעה הלכה וגברה התרעומת בקרבם של צוותי הלהק על אי־ הטיפול הנאות, לטעמם, בסולם השכר שלהם, בתנאי השירות שהובטחו להם, במקומם בתעופה האזרחית של מדינת ישראל ובמגמה של מטה חיל־האוויר להופכם ״למגויסים לכל דבר.״ בעקבות זאת הלכו ונעכרו היחסים. הצוותים הכריזו על שביתה וחתמו על אולטימטום, ובו דרשו לקבוע את עמדת חיל־האוויר בסוגיות שפורטו לעיל, תוך כדי סירובם להטיס את ראש אג״ם, יגאל ידין, לשיחות מדיניות בפריס. לאחר מספר פגישות עם הצוותים, שבהם אולם, הדברים כבר לא ; נדרשו לחתום על כך שהם מתנערים מהאולטימטום, יושרו ההדורים חזרו להיות כתמול־שלשום. השביתה והאולטימטום היו בבחינת ״הקש ששבר את גב הגמל״, ובעקבותיו הוחלט, ככל הנראה, להקדים את מועד מיסודה של המסגרת בתוך חיל־האוויר, כשאר יחידותיו. ב־ חלק ניכר מצוותי הלהק - כמעט כל אלה שהיוו את הגרעין המייסד של לאפס״א - עזבו את חיל־האוויר. טייסת טייסת איפוא איישם בטייסת 500 גשר אווירי לעצמאות שהוקמה בארצות־הברית. בישיבת הממשלה ב הבאים: עשינו בשטה זה מאמץ מקסימלי, אבל בלי עזות העם היהודי כולו ובעיקר בלי עזרת יהודי אמריקה לא היינו עומדים. העם היהודי עזר לגו בשני דברים, אשר בלי אהד מהם לא היינו עומדים: א( בכסף - לא היינו רוכשים את הנשק שרכשנו בלי אמצעים בעיקר מאמריקה. ב( מומחים - את חיל־ האוויר לא היינו מקימים בלי גח״ל... בספר זה תוארה איפוא אותה עלילה רבת־הוד של אנשים, שברגע האחרון ממש הצליחו להפוך את הקערה על פיה: להטיס מטוסי קרב לארץ, לחלץ את הנגב הנצור מבידודו, להניח את התשתית להקמתה של חברת התעופה הלאומית של מדינת ישראל, ולהניח אחדים מיסודותיו של חיל־האוויר הישראלי. נספח א הנופלים ויליאם )״ביל״( גוזון נולד בשנת בארצות־הברית. במלחמת העולם השנייה שירת כטייס תובלה בחיל־האוויר האמריקני בזירת האירופית. צבר שם אלפי שעות טיסה. אונסט )גלן( קינג בן למשפחה אמריקנית נוצרית. רווק, מכונאי מוטס במקצועו. בתחילת גויס על־ידי אל שוימר להשתתף במבצע העברת מטוסי הקומנדו מארצות־הברית לאירופה. בתחילת הקומנדו הראשונים מארצות־הברית לאירופה. ב למנגואה, בירת ניקרגואה. לאחר המראת שני המטוסים התכונן גרזון להמראה. במטוס היה אתו קינג כטייס־משנה. מטוסם ביצע את ריצת ההמראה כקודמיו, נסק לגובה שלושים מטר בערך - ואז נטתה הכנף השמאלית מטה, והמטוס נעלם. אזעקת התרסקות הזניקה חוליות כיבוי והצלה לאזור. קינג נמצא מת, וגרזון, שהועף אל מחוץ למטוס, היה חסר הכרה. צוות ההצלה הניח אותו באלונקה והעביר אותו לאמבולנס, ומשם העבירוהו לבית־החולים; אולם גרזון מעולם לא שב להכרה: כעבור שש שעות נפטר. גשר אווירי לעצמאות מוזס אהרון ווזנבאום נולד למשפחה יהודית ב היגרה המשפחה לארצות־הברית והתיישבה בברוקלין בניו־ יורק. בפרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב לחיל־האוויר האמריקני. הוסמך כנווט וצורף לאוויריית בעלות־הברית באזור היכז־התיכון. במהלך שירותו נפל בשבי הגרמני, ובמאי 1945 הנדסה בארצות־הברית, ובתחילת בהעברת מטוסי הקומנדו מארצות־הברית לאירופה. בטיסתו הראשונה לארץ במסגרת מבצע ״בלק״ ב כלל גם את נורמן מוניץ הקברניט, שלדון אייכל טייס־המשנה ואדוארד סטירק האלחוטאי. במטוס הוטען גוף המסרשמיט הרביעי)במשקל והוא עמד לנחות בעקרון בשעות הלילה. מפאת ערפל כבד, שכיסה את שדה התעופה, לא הצליחו לראות את המסלול. כל הניסיונות לכוונו לשדה עלו בתוהו. מוניץ הודיע שיש לו דלק לעוד שעה נוספת בלבד, ואז נותק הקשר עמו. כעבור זמן מה הגיעו שלושה מצוות המטוס לעקרון. לדבריהם, נתקע המטוס באחת הגבעות הסמוכות לעקרון. כעדות אנשי הצוות, נכנס רוזנבאום אל פנים המטוס, שניות ספורות לפני התאונה, והמסרשמיט שהיה בתוך המטוס נע קדימה ומחצו למוות. הם ניסו לחלצו מהמטוס, אולם עזבו בגלל האש שאחזה בכול. למחרת נמצאה גופתו של רוזנבאום. מיכאל ויימארס נולד למשפחה יהודית ב בן בשדות התעופה בלוד, רמלה וחיפה. עבר לקיבוץ אלונים, ומשם לרכיבים בנגב, וסייע שם בהקמת תחנה מטאורולוגית. בפרוץ מלחמת העצמאות שירת בחיל־האוויר, ועסק רבות באיתורם של מסלולים מתאימים בנגב לנחיתת מטוסי החיל בכלל, ומטוסי להק תובלה אווירית בפרט, ולכן כונה ״מלך הנגב״. היה לו מקום חשוב באיתורם ובהכנתם של מסלולי ״אבק נחתו מטוסי הלהק במבצע ״אבק״. בליל וליאון ליכטמן — ; וולף פישר — נווט }פרד סטיבנסון — טייס שנה ; הטייס וילפרד קנטר אלחוטאי. סמוך מאוד לשדה התעופה בעקרון, בגובה המטוס, מכל הדלק התפוצץ באוויר, והכנף נותקה מהמטוס. כעבור זמן קצר נפלו המנוע והגלגל בצידו הימני, והמטוס התרסק על הקרקע ועלה באש. הצוות והנוסע, ויימארס, נספו. 502 הנופלים503 החללים היהודיים נקברו ברחובות; סטיבנסון הועבר לבית-החולים הצרפתי ביפו, ונקבר בבית-הקברות הנוצרי שבמקום. שמואל)סם( פוממץ שמואל )סם( פומרנץ נולד ב להנדסה באוניברסיטת ניו־יורק ובעל רשיון טייס. בפרוץ מלחמת העצמאות התנדב לסייע בהעברת מטוסי התובלה שנרכשו בארצות-הברית. היה בצוות, אשר הטיס את המטוס הקומנדו הראשון לאירופה. מונה אחראי לכל תחזוקת מטוסי התובלה בזאטץ שבצ׳כוסלובקיה במסגרת מבצע ״בלק״ להעברת מטוסי המסרשמיט משם לארץ. המשיך לרכז את הפעולה גם במבצעי ״ולווטה״, שבהם הועברו מטוסי הספיטפייר לארץ לקראת מבצע ״חורב״ לשחרור הנגב. ב פומרנץ ראשון במבנה של שישה מטוסי ספיטפייר מצ׳כיה ליוגוסלביה. מזג-האוויר היה קשה מאוד, ושלג כבד ירד בכל האזור. תוך כדי טיסה קלטו הטייסים את הודעתו של פומרנץ, שהוא מתרומם לגובה נותק עמו הקשר. כעבור מספר ימים נמצאה גופתו במטוס הספיטפייר, שנפל ונשרף בהרי בוסניה ביוגוסלביה. ב־ בינואר הקרב בחצור על שמו — ״שדה שמואל״. 504 גשר אווירי לעצמאות נספח ב מטה הלהק )נפון ל־ מאיר מרדו - מפקד הלהק הרולד אורבך - קצין מבצעים ראשי חיים פרידלנדר - קצין עוזר לקצין המבצעים הראשי צבי סוקוליק - קצין ביטחון אהרן קפשוק - קצין אפסנאות ליפא בס - קצין כוח־אדם ישראל הקר - שלם ומנהל־חשבונות חיים בתדר - סמל תחבורה עמנואל גרופר -סמל תחבורה אברהם זינגר - סמל מבצעים יואל הלפרין - מכונאי מרים גולד - מזכירת מטען ונוסעים יעקב פלדמן - שליש דוד פליגלמן - קצין מנהלה ראשי יהושע מרש - קצין מטען ונוסעים רוברט שפיץ - קצין תחבורה חיים אבינדב - מ״פ יחידת המטה דוד ולבלסקי - שליש המנהלה אליהו רטושניאק - סמל ביטחון משה כהן - פקיד ראשי במחלקת מטען ונוסעים שושנה פרגר - מזכירת מבצעים ישראל אידלשניידר - מחסנאי לאה ברבש - מזכירת מפקד הלהק אביבה יעקובסון - סמלת ח״ן בסיס עקרון בנימין בוניסלבסקי)בונה( - מפקד בסיס עקרון מיכאל קולנשר - קצין מנהלה ראשי ריי קורץ - קצין מבצעים עקרון שלום תגיר - שליש בסיסי ״אבק״ רפאל טראוב - מפקד מטה הלהק 505 נספח ג צוותי האוויר לורי, רוברט גרדנר, ליאו אורבך הרולד ליווינגסטון, הרולד גרוס, ג׳ון אייכל, שלדון ליווינגסטון, מור גרזון, וויליאם אילווייט, ארנולד לייבינג, ארנה דוברוביץ׳, אל אימברג, ריינהרט לילייברג, אקה/הק דויטש, מיכאל אנדרסון, טורוואלד לנארד, לואיס דונסקי, פול אפלבאום, תיאודור מוניץ, נורמן דייוויס, הרשל אקסטראנד, קרל גוסטב מילטון, סטן הננסון, יצחק בוק, זולטן מלברג, לכארט וולף, הנרי בורנשטיין, הרברט מסינג, טריג ויינבלט, פרד בטלר, רוברט מסראו, לו ונס, מנדל בעדר, הווארד מלי, לואיס טובקין, וולטר בלוך, ריימונד נוביק, ויליאם טולצ׳ינסקי, פסח בנסימון, מוריס נוט, צ׳רלס טראוב, אברהם בס, ג׳ק נורטון, מייקל יאנקנר, מוריס בקווית׳)בק(, מוריס נממן, רודולף ידווין, ארט בראדשו, ויליאם נילסוך, גונאר כהן, אלי בראייר, אשר סווינג, ג׳וליאן כהן, מקס ברודיגן, צ׳רלס סולומון, פיליפ כהן, סימור בראיינט־מייסנר, רודולף סטורי, בן כהן, סיריל גולדבלט, דניאל סטירק, אדווארד לוויט, גורדון רוברט גולדשטיין, חיים סטרן, תיאודור לוטרל, רוברט גולומב, שמואל סיגל, ג׳וזף לוין, ליאונרד ג׳ייקובס, סלומון 506 גשר אווירי לעצמאות ראב, לורנס פסקמן, מרטין סיטרואן, אברהם רוזנבאום, מוזס אהרון ציבר, ויקשור סימון, הרולד רוטנברג, הרברט צ׳ינסקי, אדי סינקלר, ראלף ריבקוף, מרטין קאופמן, מוריס סיסק, רוברט לסטר רייסין, אל קוברניק, ג׳וליוס סלום, יואל רימן, ינס קונקה, ריכארד סמית׳, ג׳ק רסקין, ליאונרד קוסטף, דון ספר, טד שוורץ, הארי קורץ, ריימונד סקלר, בן שוימר, אל קינג גלן פאגר, ארנה שטיינברג, סיריל קנטבל, ויליאם פומרנץ, שמואל שילדס, פיליפ קנר, מישה פורד, ארתור שינדלר, ארווין קסטנר, מאיר פיאלה, יעקב שמעוני, יהודה קרוקשטאט, ברטיל פינגרמן, סול תורברג, בנגט קרלסון, תור פלדמן, ליאופולד כינויי הסתר 507 נספח ד כינויי הסתר יורם - יוגוסלביה אוסקר - שלום זינגר )רון( יורק - מטוס ספיטפייר אוקלהומה - עקרון, ארץ־ישראל יסער — צרפת אור — שאול מאירוב )אביגור( יעל - פינלנד אוריה - יהודה בריגר ישעיהו - אהרון רמז איתי - אהוד אבריאל יתוש — מטוס מוסקיטו אלבמה - תחנת ביניים ביוגוסלביה ליאונרד — איטליה אלון - יהודה ארזי ליש - לוי שקולניק )אשכול( אלי - אלכס זילוני מגדל - לונדון אמיתי - דוד בן־גוריון מומר - מוניה מרדור אסף - שלום לוין מטוס נ״א ארנון - ארץ־ישראל מנוולים — בריטים ׳( מרדר )מרדור( , בן - מאיר )״מתיה מתי —אליהו סחרוב ברג - ג׳נבה, שווייץ נורמן - היימן)שכטמן( שמיר ברוך - בולגריה סטפנים — דולרים גד - פנחס קוזלובסקי)ספיר( סכין — מטוס מסרשמיט ג׳וקסטאר - איאצ׳יו, קורסיקה סמים - אמריקנים ג׳ורג׳ — יוון)גריס( עופרי - צ׳כוסלובקיה גושן — מצרים עציון - זאטץ, צ׳כיה דודג׳ - מטוס קומנדו פטר־פטר - פריס דני - דניאל אגרונסקי פליקס - אוריאל )אוטו( דורון דניאלה - עדה סרני קדילק - מטוס קונסטליישן הדוד - ארצות־הברית, טדי קולק קלמן - איאצ׳יו, קורסיקה הלל - ישראל גלילי 508 גשר אווירי לעצמאות זברה — זאטץ, צ׳כיה חי — חי יששכר טולסה — תל־אביב, עקרון טנור - יוון שחיין — אל שוימר קטהאוס - קטאניה, סיציליה קסיל - יקותיאל פדרמן רוני - אהרון רמז רמי - אברהם טייבר כינויי סתר* המוזכרים בספרו של מ׳ מרדור, ״שליחות עלומה״: ג׳וני אדיר - ג׳וני גרוס הלל בהיר - הרולד אורבך שלדון אילן - שלדון אייכל הרברט איש שלום - הרברט פרידן רוברט בוץ׳ - רוברט וודל לארי ברוך — לארי ראב וילי ברוש - ויליאם סוסנוב ויליאם גומולקה - ויליאם פולנסקי אלי גנן - ליאו גרדנר מרטין דייג — מרטין ריבקוף אדוארד טירה - אדוארד סטירק שמואל כרמל - סם לואיס ארני לבן - ארנולד אילווייט סיי לוי — סיי כהן בוב מיכאל - בוב לורי ביל נור - ביל ליכטמן לו נורטון - לו לנארט רונן סהר — נורמן מוניץ מוריס סופר - מוריס קאופמן דסטי קמחי - דסטי מילר ויליאם קנדי - ויליאם נוביק ויליאם קציר - ויליאם כ״ץ ארוין שאנן - ארוין שינדלר דון שקט - דון קוסטאף ; סטיב תימן — סטיב שווארץ רשימה שקיבל מחבר הספר ממוניה מרדור בשנת תעודות509 תעודה מס׳ תעודה מס׳ תעודה מס׳ תעודה מס׳ תעודה מס׳ תעודה מס׳ תעודות דיון מטה האגף לתובלה אווירית דו״ח על פעולות א.ת.א בגמר מאה טיסות כפולות דו״ח על מבצע ההפצצה של ל.ת.א דו״ח על מבצע ״נצחון״ תוכנית להטסת פרטי־כל ישיבת מטה ל.ת.א 510 גשר אווירי לעצמאות ps דדיו; צל ישיבה שהונ הגוגחי0 - הל אוירבך 00 מ סיס ראשי ברוך פלדפן י?קנ j»*p - פזניו 8 סם לואיט טוניה סרדר 0 ,1 פתוח זנת הנקודות •י x a -.3 ג.- ה .עאל פודיע ש הבריון ונציין שעל ילי כך הלה הסבה גדולה ב על האנ&יט בפיזום. *נו גריבים ל״אוף עכשיו להי׳טת יחידת סכונאים של *יש K ידי תופפת בתורים ה שפכים להגעה זו ו ישראליים *נו נ:־:ץרנ •ותר לש*יטתגו להשתלט על *וחן הנקודות סנהן אנו עוד תלוייג( בעבודת זרים. ד.ו* יסכם בענין וה וישוחון ע• ם כיום י׳ לגחיל ועדיין פקבלים סיפול » אנו נגסוך לבחור לןגםגו ־, לעבירה נ-*.ה.א. ההבהרה ה , הבחינו נגני את אות:! הסייסים ״ו בסוכן הרוחבי והגיוני ;ן, . .4 קבע ;י.יו״ל ו״תקעוי. באיץ. ׳ גדולה לבעיות ביחסינו של אנשי גוויל נעכר, ום צריכים לואות *ח 1 סציין שישנם בינינו בסלחפת העם היהודי בישראל וכבבין פדינתו. * אלה שנאו לעזור *בל יחזרו סיד לאחר השלוה. ין ע ר יניד 0 נ,- אלה שרוציס ולבנות את הפטגרת של חיל האויר וגם להש*ר !*רץ בנרו הוון ופה . ג הוטתקניט. ברור שרק בנידון זה יש ל ה ד נ י השני פוכנים להקריב הונה כוי לה ג הפפשלתיים ל*חר תשלוט, תעודות511 2 הזובחים לוחצים *דתו בנקודה זד ר ר.י ה רצוי ל למני האבז* יט. יע לקחו! ב לפחות ל ה & ש י ך בחייהם נמקגוע, את הגרעין של זווות ח*ויו פונית טרור׳ פיכן לה הרעיון הזד. תוך &בםח לקבל זנת הטכסתה לו םיימים * רץ — ימ ר*ל י י ם לזומויו בדי ׳זיחבוללו בין *בשייכו וכדי להקל על הם מגלותם סם לו*ים מסכים לרעד ה* • א סרב יהיה להכניס אותם ל ג ו ת ד ת . הל אוירבך סזכיו מבינתיס בעשית פזיולת גיוס גנוי-יורק ל*,ת.א. וימ להודיע לנוהים תאחראיס להעסיק ג מוניה מרדו־ מבטיל! לבדוק היד את סז הל *ו י־ רב ך פגיע לד.תעב ין מיד כגודלם בווס*. מבקז פוביה טרדו ס ב ס י ח ל ה ת ע נ י ן בדגר סיו, מצב המ הונית טרדו דויעות !!ווזיר הס מקבער עד עכשיו את קו פעולותינו, זכזיו עלי־נר להתרכז כבנין סתוכבן מל א..ת.א״ בם מבחינת עתיד הרב וזי דהמסקיות, כמו כן מתוך הד*גות והאחריות ל* ותות הננו חייבים למת זכות נכווה ל ם ס תנאיס אלו אופשרו על ידי ה ר.טיגה וההובלה דימית. י אופן לזכור ע במקרה ו המיקוח על הנמלים על •די ם מק חי א ו יוחמר נ*פרך לחדור למינה הקודמת, הלדמר למאמץ־ יו** &ן הכלל . בהתאם לסידור הדזדפנות למיין ולבחור *ת האגמים הד* וי ים לגו, י מיד גותוי! סובחויב, בהת*ס לתכנית הם י ביסי סם לואים ה בעני ן קנית טסוס זה וכאשר לו*י בחקירת העני! ויעבירו לגומים המוסמכים* אבל למי ויונים 0 0 סרביה טרדו מגיע ס״יכיאו *ת העגין לטבי אהוד ה מוכיה מרדד סוכם והוחלס בארנון וקורני להעביר את וזבםי• ל*רז-ישר*ל, ולמרות מבעשות כיום הבכות מינות בכוון זק ו1 את עזסנו בפני העובדה מל ידיי כך מנעביר מסרס ליבראל מיד ל הל *רירבך •מוסר ר ד׳ ח על ביקורו ב*דח תל-כוןי עט הםהנו *בנוגע לקוכי - נשכר לבי כי מסרם זד מבימת ב להעי ב לי ו ז דולר 512 גשר אווירי לעצמאות 0300 םזניד הל *ויו־בן• י חל אוידבך םוניוו8 10 י תהיה הננז דגר הרגי •ותר פרוכזת, פ *ת מבסיפ לתיקונים היוכנית המי שהו* התוה קודם לכן הי* זמנית, התוכנית ה *י *פזו שיד להניג *ת התנאים האייאליס *בל הכובה הוכרחה להיות חזברמ ובשיח *דנה. לפרות שנעפוד ג קשיים סרובים והגנות ל* קסנות הרי ה/קוון הו* יז הדרגתית בל הטס וסיס,׳ יש להשי נו סגסיח להסדיר יובא *וגה סיר השיה וכרי •יוחלט *יזה ב • ויווול ם , הדרו• 07 ב לנו. כלים *לו דרושים לנו אר ס כ ר ם נ ל ל י א לכל תגיזותנו, נ,- כהורים להתרכז לתיקונים יסודיים בפפוסינו. ג.- הגס יס חשבדת הבסיס מכמכים י תעודות513 הודי בהחלט אל! מ מנידון; דר״דו על פעולות א.ת.א. כגמר מאה אגף תוכלת אוידית דזמל כמעולות אירגון כיוס כתעולות אלו נכללו! אירגון בסרדי תמסה, הקמח יחידיו שדה, אירגון יחידת המבצעים, הםגת כוי! אדם מינימלי להתחלת העבודה, הסגת אינונסר, ולימוד כתינה ומכרת העבודה תקשורת ככלקים כפי סהיתה נהוגה עד חאריר וזז. כיום על עצמו אג ואח ההתקדמות כעבודת וכל הכעיווו הקשורות כת *וכל ל ר. בצע י א. הכר הסייםים זזגני ל שונית כקשר לסייסים, םצ;:נו 0* עלה בידנו להתקדם נגינה בכל השסחים מסיכה באפשרותנו לעשות כל צער עקרוני סכלי שדבר זה יעשה קודם כל ע״י הגת״ל. השהגלה העיקרית שעדיין >* מצאה את פתרונה היא ש ה&יזכורות והנני סוברת לציין כי דכר זה התנקם ואמשיך להתנקם כנו גם כיוס. •ש לזכור כי חבר הסייסים בולל אנשים מסוגים סונים ומעונים. מעסים מתם כאו ארצה כדי ולעזור ככניגה ועס אלו smcs is מדזמעח וביחס כדי להניח את דעתם של האנשים, הצלחנו להסיג סלון שיענוד לרשות אגפנו בלבד. עשינו"סדורים לסםרעות כספיות שתספקנה לצרכים יום יומייס שלהם, הצלחנו ב׳עמצי אוכל יוחד גדולות ורב גוניות, ארגנו מחלקת הארוזה המפסלת בסיולי:, הרצאות, שעורים בעברית, נשיים ומסיכות ועוד ידינו נתויה ככיוון שניתן לטייסים שלנו אח המקסימום שבאסשרותינו לחת. נדור כי ר אין אנו יכולים לכוא כדרישות אליהס לשני שאנו מצדנו עושים ל צתי514 גשר אווירי לעצמאות הדרישות במקרה זת הן הדדיות ובוז במידה שנעזור להט ונאפשר להם להכיר את הארץ על כל בעיותיה נוכל גם אנו לבוא בדרישות י אנו אס בואו של תקרה כי נמגא את ההדרכה והעזרה הדרושה ממחלקה זו. בדור רי לא עלינו חלה האחריות לשאלות העקרוניות הקשורות כטייסים כי אם על הגת״ל. בדז דולקוביץ על מנת להסדיר את כל משאלות הכרותות בחני העובדים במקום. לדגלי פדוקו יזל הבסיס הועברו בל האנשים לצרין וולקוביץ ממפל כאן בדזסדרת היח בין האנסיס שהובאו ארצה נמצאייז לא יהודמיס ויעבדו בוזל-נוף. אנו דואגיס לשגלל אח תגאי ולשבור על שביעות רבוניס. סגידנו ראוי לגיין שהלא יהודים דזללו מסורימ ונאמנים כעבודת והם פננעיס אותם לשכיעוח רגוננו המלאה. « מדוקדקת של איכות האנשיס כשעת גיוסם בארגות הבריוז, חקירה נוספת מנקודת יזמכס של בטחון. יש להקיס בלתזת מובחרים ולמין ולבחיר את האנשים הרעויים לגו. הכשרת סקגועית גרידא אינה מספיקה, יע לקבל את אותם הסייסיס אשר כמובן הרוחני והגיוני מוכגים אנו עוכדיס על ריכוז העובדים בעקרון. לשם כך נרתיב ונשפר את תנאי המגוריט שם. מלון בדיסמול •ש במטה, לוסה בזה פטומים לרגלי חיסול הבסיס כע*יון הוגברו ההסוגה, נקמנו בלזיסה להפתית את במידה זדאנ העבר- מידית סוזתה במידה נ״בריז וכעיקר מעבירים כיונו ביגיט של 0 בלקיס מתיסר טתורה למשלוח. כשתגיע הסהורת מיעל - יורשו כ בלקיס להעברתה. נוכל להשתמש כמסוסינו בעיקר להובלת !נינית כאיז. כמו כן נוכל להקדיש תשומת לב מוגברת למטוסים ותיקונים בכדי שבעתיד בעת הגברת העבודה יפעלו ביעילות. לומה כלה נ טישול ״ל: ו ירו נ*ייז ורל>יז היו מרורים ב, עד ערד, היד, הבסיס לחקוגיש סי ממיטייי קלילז ביותר לתקוניה ייסהייש. עתה התחלנו כעכרת כסיס היזקוגי • העקרי לעקרון. את הממוסים הגוססים נדור במוות ׳,זר לה״נה ככדי יכני התק-־ות האויב. ו , ד־וז גדוי מד י תעודות515 הגמוקיפ העקרייט להקפת הכפיט כאי״ז הגס ד א. כין כה וכה נצפרך להקי ב. ההשקעה ודכסבית שיש להשקיעה בפקופווז וריק, שלא נוכל להעביר לישראל כעכור K.T.K ג. הגסיס כישראל יפתור כפירה רכר, *ת המומנט ההכרח* *ל אנשי הגויל ל-י הקהו , לאחר שהכסיס יוקם יהיה הוא הגדול ניזזור פ מפזרח התיכון, הן מנהיגת הק ויוכל לשמש גס לצרבי התעופה האזרמית ל שיעברו כישראל, התעלנו את וזגודמים המתאימיש להכנת וותכניח להקפת הבסיס בארץ. השימות רבה ישנה לסיורי הכטחון" והגנת הבסיס פהתקכות אויריויז שנצמרך לאחוז כהן בהתחשב א ני העבודה תעשה בשתוף עם אגר ההנדסה כזזל ניד. על עגט וזעכדרוז רםכני ״ כחקוגיט תהיה אחראית מתלקח ההנדסה וההנונאי: ש>נו יהיי כעין נספחי א.ת.א. בחון המכנה הכללי ש״לזח הדרסונלשל וזהגויזזיס־שלנד: יהיו קשורות לקגין הכרפונל של א.ת.א. על כל הניט עי אשר הגתיל ישהרר מיתנו ממכקיו זה. הכוני חיא להכשיר כתוריב א*' בעבודתם עיי הפכונאיפ הסקצועייפ הללו ובתכניתנו להק כתו יקבלו על עצ&ם את האתרי ויו לעכודוו. בסיב :!עולה. תכסיס לקכלת וזגלקים הוא סדי עקרון. הקימונו יחידת א.ת הכוללת פחלקת סדיקה, פחלקה לפלוי דלק ובהלקת הארחה. היחידה כלה מאורגנת היטב ויש לציין כי העכורה בס בואו נעשית בכינימום זטן הדרוש לכו, כסר־י וכזגחריווז. היוד-. ונגדי. ד היא שנקבל שיה משל ע אוירית כ;ןי מהסבקה ובח האדם המתאיפים לצרכיו. וז:ר-ג ו ך וג־ ודאד תולקי זז קידיס שונינ לאגף המכגעים במפה ת.א ולמפה א,ת.א הל אורוכון• פונה כמ<ז?ד פחלקת דפכ*עי כנ׳תוי והגלה אזידיה. לבי בפלא תפקיד כמחלקה זו יש גבודגתניד לצרף עוזר פנוייס נוס נקדוך לשש פדור עבודה יעיל מ!ני סלא הפרנו כראוי אזן ר.אנשי והמקצועית.516 גשר אווירי לעצמאות הוכנו ככב תכניווז עיי מפקד מחלייי סכ של המסוסיש וזורה הפעלתה. עיי ז(נדה לוסת כזה מסמך ג' זלעתק אנגלי על כ גב גד ן אפסנאות נ זז ה־ות ומחלוננ ורהו רכים נעשו ונעשינו על ירינו גקיזר לויפוד יוטגב אך גוזקליס אנו נקשיי: רכים והציוד המובמזז לנו אינו מהקבל . ביפיש ה:!חווני לנו שיחות עם המפקד החדש של ;׳.חלקת האפסנאות הנליית של והובמוזה לנו תמומת לב והבנ האינוגסר דכוגכל זזנמצל; בידנו סידדרייס ועכר דשו• של שרות ד,כקורת של קטן בשדוגה אך עם הדברתנו ליפו יעבדו ללשותנו מזזסנים נו כשפת הגיוד האישי יש ?ציין כי האנשים קבלו לאחד סאמ כיזיא. לשדות שהיו גיויגן תכניות להעברת השייכים לסביבות אחדות כגון גבעה כדנד או כמר שמריהו נתקלנו בהחנגדותס של המייסים ונאלגגו להחזיקש כת״א. החל ומאותו תאריך החלו מקבלים שש .נם איז כלדלתס, לגי הידור כהרכה הודאות החזקת הסייסים. עתה סעצ״ון נןנסרן־ ליזכשיד שכון סוב כשדה עקרון ולהשתמש במיון בריסטול כנלקוס לתו את סדור׳ הכלכלה כמלון כריספול שפרנו בעזרת מתלקת הכלכלה של י בשדה עקדון רהסנווצידנו בית-מייס לשכון אלה הנסחרים שט ללון כן קייס משבח סוב ל אנעי האז זייר אך עדיין לא הגענו להסרר קכוע ו עייכי; י־כים, נמסר. עוגדיס כיום •>זה"כ האמריקאיים והשודיס גאת זלגנשיה בדודזז -אשר עוביים למעשה עבור אכל אינט סצוופיס אליה, ן לפי סעה דר מנהל לכות ה*ד חגכורת לקבו תעודות517 ה אורגנה פחלקוז הפטפלח כהאימז! הטייסים ד *שר לפיו יוכלו לבגע המזל תכניות מעגינות! כיגיוזן סיוליס ומסיבות,. ביקורים כתאסדונים, מוסדות !בוריים, תעשיה וכוי. נערכו טיולים לעין ולידדשלים ד הישראלית וליגור כין סיימנו גישה אתדת לגבי גודת תיינו הזותרח פועלת גס בתל-זלביב וגם כמדד, רעליה לעדור לטייסים התיז-ל להחאקלם כאן, להסביר להס שזזוחם אתנו נראיח התלהבות לכר כ ס נת כטלוי ה?ז:?לוניס האישיים, סדור רשיונות, החזקת הנישק וחקירות ״וונות. נבו כן מחלקת הכטחון עוטקול ;:סדורים של נסיעתם סזרח לארה״ב של הסייסים וזדיכיס, כמלון כדיגזטול הועמדו עופרים צבאיים השופריס על מבנין בשמו ביום ובודקים אוו זזזותס עקישתט של אנשינו ע כמלון םרנ לגרוה שהגלתנו להשיג מספר סכוגיווז וגופי םם כסרנטפוים נוסף לפגוע עכוכים בעבודת. מחלקת הסינטמודט שלנו דואגז< לשמירתם זחקונם של הפכוניזם הנמצאות בידיגו גורם לגצול יתר על ממדה של חסרנס לקלקולים ונין, חדיש t. לשס קשר ׳׳יוסד לי-שותנו אופנוע עם רץ, לפני ימים פספר י 4 ככר הקשר עמזז ג!חל?י מחלקה זו פס־זלת כמשלוח וקבלת ם עי היום הגיעו W 117 (*, הדברים יזוכאו פהונוזז לוזו״ל טון סתורה, ולפעלח כ.פז:ה נוסעים. המטען היוגא היה מיועי לכסישיגז בעציון וביורם וכמח*יתו היה מורכ עחוניש ודו:(ד. כמשך הזפן הידפיסו מספר גדול של סססיט הגוזוביש כמה והונהגה שיפה פדויקת של רישום הבלקים הנכנסים ויובאיס, פשקלות, םו.גי ידסיזורווז, רישום הזמנות סחורות מחויל וכוי 518 גשר אווירי לעצמאות 0 3 07 בתקציב ::וגוסט כסך של הסייסים דהסבונאיגו אר הדורשות חקציביס גדולים יותר, השיטה שבוז סתקבליס כיוס יזבםסיה מסתלקת תכם כשהלך העגי חשבון התקציב שנוכל לה צדרך דחוף כדברה ככ ר דבר פרוש תהוצ*ות עד לתאריך תעודות519 ר k ־ י יובסנר *=/ / מפקד להק תובלה אויר מפקד חיל אויר אגף מנ נודי דו ״ח מבצע ההפצצה ע 22/10 - 14/10 ר.פ. ס לסחרור הגגב נין •תאריכיט 0 כל סמוטי זז לא זוטתווטנו לסב**״ ההפגזה אולם המשכנו להעסיקו ( רב. כטמוס בהעבדת טטען לנגב• פ כל הזווהוה מחוץ לגווה הטורי הטחהפו בטבבע• השווים לא •יווכו בגלל הסכ כל הפמוסים והאגסים רעהו,פ ו ל האד ירי ת לנגב • ו!)י הפקריגו היהירים טבח• הי.ה קומי , היו ע״י o'oieo 1 המטציגיט התנהלו בסדר מספיק 01 לש־ניהוהט הראזניגה מומה דוד. יהי ל ו אה מ ט ז ן ה פגע ו ח ויודו ב לבפל במ הכעינו פגצווו והטילון פעפייס נעילה. יעלילוח ההג הוורכו ע״י קבו 1 מ*נתיט הוכנו ?כל הצוותות אול ד,תו לולא חפרו מוינחיש גמקריב סוניס, כסדםסומיט ותיוווו בבר היו סו כגיס. ־חיקי זורה ראעונזז וניוד כבוי א• חיו ותו ב אין לא יכלה >בוא פסינוה מכגיוה״ והיוו גורך לה 520 גשר אווירי לעצמאות ד.נ גרר יש ע יי י ג יינו. *יוד 0jJ>1d okלא היו בכלל בעדה 10 מספיק כיון ססמוסיגו >•* ר-ין.. נגוןו הנן למקרה וו !רות תחבורה וזח!,בורה היווה נקודז• חלזוח מאד בנ!נ ה ;סדר, ווי >ם זזיח חוסר עגונו כל מכוניות נ in ובווזרה ד וק=ר ול כולו. הדבר גו על שני הקרקע בו ב זגן לב קגין ד 31 י סרנסו<ורג< עבוד האנשים וונוונינו נהקעלוו המנ עיי אנטי הקרקע, זהו לא !.מגב ט*ריך >וויווו. הפעילו! ו.ר מנגדי יו, וג נג>י. הישר סוזו « לטסר נמקריג רביב בסונך תקופת המבגע, יכלה ייהר מכוסי:! למחזור, לנ מבגע אלו קזוווו ומרוחקות בארגון יוו נוג!ו « •!רות- >זרקע ר םעוקומ !זוו>ןג זו בדרך בלל וזיו הטטול נטטוטיב הממונע גסבר, יל* היד גיד רזרבי מוכן, כמה מן הקלקולים הטכניים ענתנלו במטוסי תק ו ן קלקולים רמורימ יותר לא נשו את ו,ט לדע!,גו גריני. הוזוזזקיז לררו ?גרו• *ו גרמו לעכוב או בטול מסוג זה גרסו לבטול םי 03 » אין מספיק >יוך איטי )בגדיב( ־צאנ ומבגע "ו.>ו ה״ויר 3 חבר ה ע ו כ די ט כ מ י־, לקה זאת, ׳:חפו ;עולה נזוווו י נוב* בנייגזול ב,-,!וער! *ויריוו, יזי או בוגלו בזמן שטזג אייר חרשי עופר להתקרב, י*פרך עקווז בבדר גמור, כי א״ לא בן תורנה יזרבת טיסות ינלא חבר עובדי בסים פב*עים !ויניס לעבוד ע ה תעודות521 ננ?> וי.ו סר ->ווח תחבורה .!נסלח i>1ja והו ;וסי הגתן > וו י » תלקי הלוף י החכורז! דרועה י,!;! כן•. הטבריב נזניני קטר דויד דרוזבינו ויהיו דרוכים להב.א, וו.ק 1 קנרכי נודלקוז רקי*ר ב ק?ו ל- "/•׳ r> נזה שנו היווורונים לעגוה אח התכיפויות לעהים קרוביו! מ לא נחקגלו •/ל* בחטוב p> SZ2.5 >1• זג מעו 0 )סוות וזק 0ינ פיגיר סרו וניב ל ה כל ויינויייג עב מנו! חקי היל ה העירריור, נ נטה יש קזצין קי״ר ו י הוא ללא נעויו ויה לרוקנו מיד, בדי •וזז מ תסובזז ט הרגה ביותר גז ו,יוי>!ץמ לוזה לכעולות העמידות לבוא *ח במחון בעקרון ייגנג י;נרוח העומדים כנקודות אי גניסוו., מק ופו ר. התקרבות לטסלול וסזסזזי פ טל בטחון זה אינו מגביע רגון , מ עובדי• מאומן, קכךר לא מוטלב בין המעמדות וחוסר תכגית מובנת הכוללת זחוי ז!;ונ״יג לפי כרטיםי הגוותות ,זעק י דב, ו ט לי;יו כל הו לחזקה לבגרו גוין והפקירו, וווחמת קגין הב!זחון וחתיוזת חנו גסיכוו! אלו הוא קל, והפזתן יבולה להוות בעקרון . התגוננות יל ?פרור! למכ הרגימה זוינו, -היוו, מוגדלת פי רק ע "י להתקפה מגובה נפוך ותעפ&ר רק הסגגד. רגינית בגובה רב. מחלקה !ו ד ו, וורצי 6 נטשך וקנ?ו ס צוין כי למיהקת החמו «; כל השאלות והגניוח סלני מקבלות בל כ ,־,אויר יקהו עליהם אה האתריוה יוזר עג טפנויוחיהב והמ על כתרון נעיח! אלו , נמקו ו.לבו ווועלר. מכםיס>ית ויעילה. 522 גשר אווירי לעצמאות >ע 11.11.>3 קקפי ערו,-!, וה לסל יותר בבה דרגו.־ ירדג וגיוח, סחילקזז זו >א ו הגב;. כ>וו, והננו , בג זוזרסנות זו כדי ־:*יין כי הדרסויזירזז והטו,עקות הקשורות ב חכקעוח ההגיוניות וההנר חיות 6 :זבעה ימים, היו סל >פי הטכילאות רסעורפווו תראו ני במהך פחוו ל* שכ> ארד -( טטוסי נמשך י ו הר מהון אחד >סיסח באופן מג׳גוע • ידוע >נו ני י חהנ -ל נ המסו א>ו !•יה הסדור >ונ ״ וזאפ:׳רוו אנ.:ר >תר! זכו.־! קדיניח ?סוני בטען ומטרות באופו יסיר -נסטה חזית הדרום. ה בקער •לובוח קדימח ומטרות והיינו ינו>י *!קי התכנית שהכינו נערך sm כגון ד>ק. עמן . מזיו, חחניועיז, וניוד רפואי.מסען זח גריך ו.יזז >ו!ייי ב?קרון ו>ה תקופת המבע כשוזדפוסיס שעבדו בתובלה >לנגב , א>וף בני אד היו גרווזטה ומיסדה ז!יו אר, הזמן הדרו! ״לפריקת המפו•, וכתוגאה מכך הקטין אד, יעי>ות ה עיי הפחהזז מספר הטיפות =א 3 זזונןן שהופ בל מספר השימות רא \3 ע האספקה סד.ם )•ל נוכחנו כי סטה החטיבה גריך >ססוח זח וו ו א מקום ר מוו׳>סוו ב נב וע אתם כסקיס >ו!:ווו> >>נוזור את זזתיז >סבדעי האויד. אנו מרגיעים כי י*טרכו ?המעיך אח ה תד, > י ך הזה בסיסו.־! תו ב •לה בעתיד וכ גוותות !׳.אויר, ב ו ו ד. ו ו! נ בדוח טינה, ופ >ו םח?קח טבצ׳ני• >.ת.א. >ג תעודות523 דויח מבצעי היגצית סגיוגי ל.ה.א. - כ 14/15 - 21/22 מסמר כטוהיס ססעד מסען כללי פםכד סצצות דקות פיסה בפעולדי! פין הגגצות n"0 )מם קומנדו, 61 30: 34.623} 872: ס 2669: i"f 20 X 291: i'p 40 x 4: A'p 50 x 575i r x 2j :דח AsasildxavKatf XCXKOSX 2 *חיו מסען כללי סל פ**ות כל ספרויו : עזה, פגידל, גיכליה, בית-לוזיה, *ל עריש, ג״לוגיה, עירן פגמיה, ביזן-גיובדיןן גיכית, בין 3 עזה פג' דל *'בליה ביח-ליויה — *ל עריש - סלוגיח - בית ג'וכדין- >ייק פנשיח — גיכיה בין עזה ומגידל 339 2 • 18.430 8.330 100 350 2.460 230 100 200 100 4.400 96 "3Z7S7S &פען 15-16/1C 18—17/' 10 17-18/10 18-19/10 19-20/10 20-21/10 21-22/10 n"0 ammmmmm^mma ZOO 1550 3C43 2C00 3500 G049 t>2C0 1:120 1 מ ג )תמרון( קי ג הפלת כרוויס :כליל הסכצעיס לכל nmt jy-te דקות כאויר פם. פיסות מס!!ר סו; T0SIT 23a 1) 4 130 קו5.020 339 1) 5 131 • ב2 ד132 n C8 738 2) 7 133 m 2,600 249 1) 3 13? m 5.2C0 363 4 138 m i."p 34.8io <:669 J 30 סן הכל גשר אווירי לעצמאות רו״ח ע> סיכת ה-**-אכג על״ הכרת יא; r r12 המפיס CQ.lb} קי ד. קכר מ ו נ י.i שני קכרנזדי כויד» ^ א יו בזזן * . ג י ו 3 כ נו.־,גדם . נ ו2 וכננו כן זמן מקומי, יוזיוו!ור Q2.00~> גקכ ״ ני ו ן ד.עיםזז וויתה ד.י׳פ . •יורי -•יר 11» כ-״ :;דית אחרי עיגזגגד זו-סמיו ר או >א, כשווגזנו י: א י ס -ל י ה ד.יתזז > נ ו דוח lea ?3 >הני ?נן המשכנו ?*ניקיו, והגינו מ הגייה והגוסגיג אנ>ו ניוגין יו נסזיירו הסמוס נד>ק, והמראנו נ ״ו "־;:!ריק וחגגנו ד18- נ המהום היג "ננוע רודס »• 1 כנו*;ן וב י י. - ע כי;נחך!ני בפרי נינו, וחסיווריט היו >;ניזו כי ז> סוכנינו י.היוו 0 הטיודיג >י )זמן בג cג 03.5. ) מ׳•'••: - ב ו דג י 3 מקומי גי ידני J Zo-> כיון ב >ח>יז כשח עז־.יח >גו. ובפקדוו הזירן - >דדח באחינה. י**נו כ תעודות525 •>יד ד 00 נ הווקסרגי אחונה ובקרנו רשיון ז כי:נחי רעיג ה ( בוק, דרכונים, תנודות ה >נו ני כ> מגירוי! בסדר. ני יוד, בקדתי ג ניביה פו > י ס י ו ר.. זז ס נ נו כי >״וסיוו סבח , היו כ? המזררי:; נ 1c> ג־ויג ב״יז. היינו ׳זגוריב ב נם 1 2 ־:מרוח הווננדוח נ>ו,י החריפו אז< ט ך בנקר יז ס> המי גהן וטו .׳,סרוונו כ היי. זח יזיז ג 14.60) פגו ם הפיפה בכ>-לה היחיו ר.ש ה י ה י ר ו וו הן ר 1 a1J0,L 2 יד יל״יות ו,גודאר, וכוי גגור ו! תר י 4 י 1 » .5 *ריכיט Jolnn גשר אווירי לעצמאות ^ 0!1 פיגנן - םרגי> - י;רא iji מטר י ה » הוז גו מ ן ׳•:.זר כדרך ?;!יננן. רדי ב ין ונימ :5 דרך מרעיי ד ו :ך, יוין חזי ו,מייד 9 !;?:*ר יירו ?נוז ג־.> >זזנ אויר נשיסוח ?>וינכן כי מן יזיזגרח יו ו.ר.גגיוז מג״וגזו ב ויי ייז a; tG ר*ו at ו-ידוריהפ •זגגיפייג׳ ו.נונז דירי• ; י>:י •יי.-.!- די . ־ים ו*י־ג 1;< גינוני )ג !):;ים, ע?ג תעודות527 » קי ג י׳ז >וו 8 800 a 3>d קו ניגוו• א 1200 1& קי « 1600 מט 00 יור נ •וזי ז ״ ז זו * ישי י p?T JBP נופ00 1000 6,300 ( P>J 1060) 50a 38,040 נוס ב 9-800 ס׳48,100 34 30,500 BOO 1,000 7,800 1300) 40,^00 7.6? 9 48.ISO *2 xx 30,730 400 1,oao 10,200 1700) m. 42.B50 47,910 n x >קיהי ד •m >p?0 xx >קני528 גשר אווירי לעצמאות איידי ך־ נ p'oOB 0 < פט&ד וןני נחיזנזו זוחגיזו הטו »» י >">ן, זו בכמרנווו. n X נהירה וזנ״יב זזלויח >זן בוז *פערויווו >ז יו ד קקכ>ם » ל י KQ»on גללoM>« 3s» » |»>»a 1690 •»* - pr י •ג י1600 ״קרון/הי? ליו ן מילין 6'10 p» • 12 הדי1610 » 3 » n«-'p' 755» |« 4 » 6 הר « 620 » הרי-ק 700 XX ו xxx בהבדל ק תעודות529 זזווי. ג ג. ־ ־ ד—׳!י 1 «11 1 11 ק 11 n«n> .5 • 00 לכן •נו ןז ד ור » n 1 1030 «? בו ..;ו>< דין ( נו .> רזרבה ג ייזיווח הוזוניט בחון ><.רן. « » 22 ו נו דלק 0» • 70 0& + הו r »r 9> 6.00/ ~> דז 1> « לך זז ם « *•aw•( nocvi; 0 להורס נ 0>> וויבה. י נ דבר דמי יו nhan 530 •ב בם ו * nn® «י נוז 1- ?.0$ י!*נח, ח ב no'n <1.1.1 מ •י 3> קשר דםברקי סז P1«n!1 :1up י3p> « ויי י חי « ט •זוכ זו<ו330 Z04B SJ76 זז״י״ נו 3nimn » וז>ו י הa a •: 1 1 >יו ניוי 9 .2 » » •3 וינו >י*ו גרדגר ה> אוארנך בבצ׳גינ תעודות531 היי; ר<.ויר >יערא ססד! יצד.ק ר;ו צ פו־בי-בל ע> יטיגת מכה >.ת.א. עהווקיטד. במטה ביפו ביום - 21.11*1948 הגובחים מ,מרדי; בונזז; רפי; קאועמן; י.פ>דפן; קולגזסי; חייט פ י חיי• א; ניייו! וני ארקה; ר 7CO0 לעולות *באיות הגו! הובל!* אויריוו: י 00 השייכת בחלקה, כלומר ב א ־n-m ננ חיצוזק שו £ ד,ד,פיצות נימי מאבק הנגב גבא פופם ותרגול כמכ 11 כ ג ג ר זח מי־זו ב. תעופה ® הקרוב יהיו הטיסה האזרחית נ מולנו, ונווו>ן מקביל לםב*עים אחרינו אך יוזכן שדוקא בתקופח המבודח חמאופעת, הי יוהד מאסר גסיסה ה א הרוגן! • יועידני נסיסוו ד »1 אזרחית ותעופה גבאית, הפועלי• באופן מלחמה אעלנו הונויג הפוכים ביקעת• מעלנו לא חיתה התעופה האזרחית פמזלתית ילודאליח, אלא ממ ?א דק שלא הפיכים וכושר הסהו ח היי מוגבלי "אוירון" לפעול, גחקלה בקשיים וגיס, כיון עלא ג תמכה >'׳ המכשלה nn» •תחלנו קודם כל » יבענותקנו לסעעוח סכל יתר האדעות, דנר קלא היח קורה אילו חיתח לנו כבר אז תעופה אזרחית, רק אז התחלנו אזרחיה. 1:< פי שברבות וזימים החיה פגותקת ממנה חון משחור מסוים שעדיין לא ידוע נפה יהבפאו )טייסים, התזקח או נג התעופה האזרחית היעראלית תתחיל ל נ ג התעופה האזרחית, הימה פעליחה להתקדם אך כ אפיי כיום, תעופה אזרחית היא כאילו סנוו *באי מתוך הודאות •ל חיל האויר. 532 גשר אווירי לעצמאות אי ווכנוו! וסבוכים יחון• ונ.׳ עקב קוי מחשבה טסויטי מגח״ל ימהגווחויו ה מפסיקים בקשר לגובה ח פתוך השונים בקן!ר להעו פח !•אזרחית. גך »> וסיבו, דבר הלא יהכן ב במפז! ח פז! הגיעו לחתום על כחג חאולפיפןוים, זיזי לוותום על ה יו לארץ ברור זה גלה כי יענן חרבה אי הנגות שנגרפו *קב ® לא הוגשה לאשרו ולא אוסרה » אחד מהם, לאחר פתיל ״זוויו! ויווזזר - בא • ירנה - •כארץ השנים האחרים עדיין לא מם י.: עניו התעופה ח*זדחיו כאילו וחס לכרם יחזיקו בידיהם את חענינים. דגר זה נכון, כי התעופה האזרחית גחונה כידי חפסשלה וחיל האויר. חיל חאויר יחליט טי מאנשיו ישתייך לתעופת האזרחית וני זר• יטטל בה. בקשר לטייסים חנמ*אים נעח כשרות חר.עו ררנר. כנראה בעיות בקשר לקו האזרחי - מחי ממברתס? או האב: גס חם *•*א* יעכרי חקו בערות במינו. כ? הדברים האלה עדיין לא סו כסו . כל אחד רשאי בעתיד ו>פי הו׳לפו! ה.א. לשרת בתעוטח האזרחית בקרוב יסוכט הענין ויוברר לכולם, וחרווזות תש ק ט נ ה , ס ר ו פבירוח סדוב. אנו עוסקיט כענין חחוכלח לסדום ובנלל פ באם חדרך תהיח פתוחה, אזי כמקרה נוכל תסיר לספק אח הערבי• הדרושים כדרך האויר. על כן העעתבו לחיל האויר ) מחי מביעים ( שאפילו א• >א יהיה עורך דחוף לבסיס כסדום, בדאי לדאוג לשיוח י.פסו גדולים בכע פנית הארץ, כך ש>א נעמוד שוב גפני ת פרוע ו ת כפי שהית עב סדום ביום, ושנהיה > ל י ל - י כגלו> העליון, כך שמבקרת של נהו; שעלול היה לקרות, נוכל להפיס אס אי! סכנה לכך כיום, או?ס עריך >חיוו בעליון לפקרה העורך. כבי ם - קו המחשבה של *ילון הלהק •וא - לבנות נדוליט - לבנותם דוקא כיום, ביטי פלחטח - שא ופחות מתחשבים בחשבונות שונים טא כמפקד חשדת בסדוב סוגה רפי טראוב, שיעביר את יחידת רוחמה ״חבםים הנע" תפונה ב כזה תעודות533 » ביפי הפעילות בנגב ייזו בכסיס זה חגרתי כל ו דרומה - כלומר איפרה, אולם טאחר שחודיזוגו כי האויב העמיד ו לשוח, וחאגשיס הועברו משם והחזרו נח>ן ר ו בל כך להחזיקה, ססטיבים בעת רק בבניו! פסקול הדשא, וכנראה ® נתקפת מסלול הדשא מפול באוירוניס והחזקה ״ בעקרון• ז ו זו י פרשה ל* טוגלחת. אמנם אין להשוות אח המ וולח התקדמות גגות. ח ח.א. מצב המטוסים אינו בסדר. וו ולגרות ג חי הו! אוג « ככל עגין תקשור בדיוק ובטחון המטוסים כך שהלחץ הגדול תעד פקוד שדה עקרון וטכגעיב, עריך להיוה מופגח בעיקר ליחידת ההזזזקת. כעת יטגו ז מר וולפמן! ובעזרתו יש לתריס את רמת יחידת זז לרמה הר התעופה וזאזרוזיוו פתיחה שקפה שאר, ונשוווזף בח כנראה בכמה טאוירוגיגו להבא, לאחר פתיחת לוד, יגיעו כל משוטי החברות לתעופה אזרחית ללוד בסקום לוויפזו, אבק כס ים י חס. מפקד עוה עקרון בונה כשקבלתי את חשדה לידי ב בין המחלקות העוגות• וחופר הגורות תפקידי כל מתלקו! ומתלקח כדבר ראשון הסברתי זאת ע״י פגודות קבע ופקודות ישירות. אח « למי י סת הבג !.משסעת האו ירית לשמחתי הרכון בסדר נבר, וי בין ן המחלקה הסגנית היא היחידה א נבע בגלל חוסר אחראי או מפני שחיו תמיד זזטתוו ביגיהם. גקז ה שלהבא יגמרו השנויים טגע תועמד בגומה תדרוש, וע״״י נמנע פהפתעות במ*ב דטפוסיב ובנן י אלא לאל שוו יפר. י מתון גדוד ח.א. אפשר למחרר תת ג ג ד. הא .א. בסדר, י ונוסף לכך ביזות. כסו כן ישנן עמדוח מוגנות לחורו• pa הן אחרי שהדגשתי זאת פעפיפ רבות, יושגו אגשים יתקגיבים כפתן תרבות ושעשועים לאנ מאז סורג! נבר אולם בכל ז*ח לא עופרח המורליות בשדה על תגובה, יגעשים מעשים שוגים שכלפיהם אני חטר אוגים, וקשת פאר לשמור על בך אגי מזיע שתבוא ועדה שתסביר לאנשים איך להתנהג במקרי• מסוימים וכוי. כטו כן אגי מפליץ להעביר מסטר אגשים מסוימים מהשדה, מב>י עא״לז לחת נמוקיס, שחם עדיגיס ביותר. תעו אזרתיו( ב 0 זודר ו534 גשר אווירי לעצמאות psp וזי י ממקד עדה עקרון בו נח י היח בול *ולי מפני שלא זזוברר הנני ססוה כי בישיבזז ח עד מפקד שדה אבק ב גויוזזסח רפי רץ במסך ,תקופח זו הורידו לרווזממ לפעלה מ נערך באותו לקראו יחידח מה הבנה בטיס זה מקכל *ך אינו !דולר. יל בסיס זח לחיו מחלקוח ־ מבעעים, קשר, עבורויז ל מנגזזו חטיורד המתחלק וסנהלון. משיבות HD נחלקו לשדה עקדון ובחלקו לדכוזז, ומהי ויקמר סולר כלפי ספח a! !!*גפינו. ב *דיך >זיז!יה מבנה בגלל חעבודח חקפזו נ לאחר זוהן!וגזז נעבודח אפשר וויזו להסדיר אוז עניני ה » בתופעת קשזז וווי* - ווובר ?בודה ונז וירידו! המו יש לקבוע חנניוו לחל אנשי ה כדי להעהיק אח האנסים נמעוח היוט זזפנוייח מעבודה, ונפקרי על הפוגה. דבר וזוהי בעיח •ז ג ופעד מפותח, אגך הדוו noian 0 זתחנאי לדוגמא שתיבל ל׳׳נוד בכל התנאים כסו יחידת רווופוו״ ווזונן: ל-חהיל כעבודה יעילח בכל יו לוזחזיק ביחידה הקיימת ול*עוה בוו *ת וזנםיונוח. הירידה בדוח עובדת, אולם י אבל כחור יתידח. ננעיווו חקידמוח נפ מביזינוו ב קצין כ׳;ה>ה פסה דו־ ע. ק*ין חחכגון, מר קאופמן, ד מפ?ר ־פ1 קצין מבצע מייב פ. יחידיו ניידוו זו, נמקדח זיזווונו לעוד כאלון, חפוזל, או 0 מפקד כדד. אבק רפי־ היחידה חיא ניידת. א 5 ב וכל לכשי בלזזק אגף יוזידות וייוווו, ולהכין יחידיה בסספד חדריש. תעודות535 קצין וזנגון קאופמן 1 *נץ לחנים >מ יהיה להחזיק את בל טפוטינו כ נקבל כנראח בקרוב ג ריפלו&פיווז. אגשים פי 93 םםחריווו ולסיסוח בארץ בק ידיעתם ה זגכיא אח בולם לדרגה ידיעות גלוהזו מן c. 46-n»0 בסקרו! על מביתה נשק או רוזגי !זדרלם, וגובל ליזיבייר• אליג% הגי(. ס. קר ק ברי יו נחםםן לדברי רעי - חכ וו.־, האנשים סחנונים החוסר סעקוז, בל אחד משתדל ל לע לא יתכן סבזפן שק • יקפנו נולס לחפש תפקידים וענודות לע ® 0 ניו ויפפל נרנויפ אלת, ייעור א דורש פפול מחיר כיון שהמורל יורד. PiVl IPSO פגישזז זו היא וורשטונה בסיגה, ופ בנראה אחת לשביע י פרם שהיינו מובנים לה. לכן הגעיוה חפתעיררות ביום זזה ל* חרושים, ואין להעכיר זן כקורת על נ או םר לא ההתשבגו שהעבודה או התפקיד שהופלו עליגו - יבונזו נ>זי החזית, ירק אחד כך חיה טבלי להראות להון שאיננו מספיקים; טבוזינו! *ישיח וזיב בל *הד >לב לסעון אחה לתקן את העתיד מתון שגיאות העבר. אנו כוניג להק תובלה אוירית. איננו בוגי ® בדיוק ני וע"כ י כמי שחגענו לבסיסים תנעים,לא כן לא סב נפי שעשינו בעבר וגם בעתיד באם לא גיזיה אפילו כוכניב ב נכון שכל גיסקד בסים עריך לשאוף להקי• את ב זזו תפקידו, עליו לבנות כסיס נתור הלדק. אני נונז! גיך ח.א. ילה.*. על סנת שניך זה יערו! אח הוזיל, החזית וכזיודבר » יש לראות חפיר את תפגפה שהיא - לבנות י: ה ק הובלה אוירית ואט גקכע שעקרון כמיס ראשי ואכל בסיס טסגה אי יחידה נעה - חדי זח בן. ואם אדם כיום בתפקיד כזה יכול הוא להיות מחר טתפקיו־ חפוזלקית, ויש להדגיש תמיר 536 גשר אווירי לעצמאות ד רי חוסר ו מוז ף -ץ ג. :• ״• ם >חינ ־:פורל בכל רסטוזיס. י; *״רכיב •>: .; מיוהדת שו להתגבר על נגיז! זי. ;-*ן ב? זמן אירי עעית הגנידחן כסו כן ו״!ג נז*חן אגו נ:י וווק •ין חדבד גבון בי חעוח )'קרון( איגו מוכן לקראה טי אזרחיה, נ מוכן. האנשים יעקרכו רק להשתדל יותר ולעבוד בריח הנגינה רו ה"ים - בקשתי וו״חיס םמם ?ויי בי שתתקבל ח ז>ינו וזגקורה *ועיקרית וזי בל אחד יבנה את ש!>יע מי; קד ד,>דזק 10 1> » ועדה, וזזאר• וזנ״ל חיו מפקד רפי מזו נשיון בדה. דגני מציע כי טביזיג!( הדרמה ואמוגיס ללהק, »»« רב בכגון אלה גק!זר >ם ע ד, אין ט י־ הרבות כמטה, הרי ע?ינו לנשוח ?הניי א ין לגי אי( אוחו זו א » לעשוח זאת בעעמו . ינ היא ל*ג מקום, וידעו ?התגבר נקודה זו. י! לבהו." נויוס טאבק. מעקרון, מבריכטול ומהמטזז, והם ירד יעסו מאמץ מש 32 רפי מפעך ד>לר>ק וה שייך יותר לחיל חאויר. את ה נקבל, כיון שד,אמונים א •ד הדרכה של ח.א, 1 לנווטים ובו', א י ו הר קרוב ו מהאי ה נ rtu ipsa ב ובה בעקרון נמעט העלחנו להסדיר את מחלקה המרבית והסעד ויזנני מוכן סדחלקה וו בעזרה הועדה שתבחר ותדאג גס לםדו 0 אח שכ וע ו נ י על* דאגה לבך. כדי לז 0 תעודות537 ק רו ד מ. אמנם תדברו! וסעד ע עקב ® וטעו והודגש, כי היחידה חנ״ל פועלת וקימת ימרנ בל הקשרי• *ל הוכית וסעו כך שאי כיין שכולם חיו עמוסים עבורה. 3 הבעית xkjxr ,neon a כשעון העיקרי קייטת יהידח כזו. אולט אגו ג*פרך לכלול כו!קן הטפח ק ה הוץ וזב חכם י אשד לועווו, זויא אינוז ״זקגין שישסל בות אלא , רטי וביב בריסמו? % תוספת אני ס וזה בולל אוו ג אח חקו חדרו מפקד עדה עקרון בוגד. אין ז נרגע אין המחלקה קצין מנהיגו• מסה דוד פ. קצין קולי ק דוד פ • נדמ כצי ו ?י.?י מפקד בגיס אבק רפי מפקד די?הק מפקד בביש אבק רפי מפקד ם>ק בונה תרבות וסעד ויו קשר אמיץ ויו• יוגי ע • החיץ בקשר לסעד והרבות ואט איט !קרון י ו בקשות האנשים ודבריה•. לכן כדאי יוהד שיהיה קעין תרכות וסיד, לקיוב הטגע י מוזלות חדגות וסעי־ הו רק תביעות ב&טיוון. כע דח זוהי עכורה רופיגיח, הכובלת מלוי פמסי • ושליוזתט למחלקח הסעד במשח ע״ב קנין סעד שישפל בעגיני• באו >זויוי, דוקא במפה• אין לפער קשר ע נורך סיחיח לכך *דם בפתה, אפשר להעכיר טעקרון לספח אח ה תרבו ת ארם ס י ו חד לכן. יש התרבות שעל ירד. נספור על הסוסרתמגע ויוון ד אינני מבשל את חתרנות אך אני מו סיוחד לש• כן . מתוך שלשון חמחקקוזז החשובות בגון סער, ,תרבוח, והדרגה - אין לא טח ה״וזך ? MXK לטגוח אי! להפקידי הוונזו )אפילו כתפקיד נוסף להרבות וסעו. הוא יוכל לרכז •ביבו ועדה לתרבות. ויועעי• לז.ודכה. איו זזוערה נרי וקעיגי המפות והבסיסים, זוזוי סיח י ו דו קא טוו קובי, קולי, רפי ואיס מה*וותות )כהעעתי של קובי(, ייערו גוף שיעבד וי*יע קו נשאלות החרוו ת ו באס י ק*ין או וזיל• יגיעו זאת ויגסקו - ואז גהלילז. עד הישיבה הבאה )חייו כבר אררי הויוגיס בניוון יו!. בקשר לגוף שייעץ בעגיני הורכזז, וחבביווו האמיני•, הייתי מ אפוני• לעויהות. הנני ל פתקב 538 קצין מבצעי חייב קד דזלהק קצין סח• מטען ונובעים - מר .הסל מפקד ו! מ רפי יש מפקד ה?הק קיכי מפקד דו>הס גשר אווירי לעצמאות na ה » יום 0;1 > ט אני ו ® כ גקודזז יו חיובין *בורח סטודרח. רשימה ביבליוגרפית 539 ושימה ביבליוגרפית עברית ההגנה, חלק ב, מערכות, תל־אביב דור 1 מערכות, מהדורה שנייה, תל־אביב בדרך לצה״ל, 2 מהדורה רביעית, טברסקי, תל־אביב תש״י בשדות פלשת 3 מעריב, תל־אביב פתחו שערים, 4 משרד צבא נולד - שלבים עיקריים בבניית הצבא בהנהגתו של דוד בו־גוויון, 5 הביטחון - ההוצאה לאור, תל־אביב חלקארץ הנגב, 6 א )עורכים: א׳ שמואלי, י׳ גרדוס(, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תל־אביב, תשל״ט עם הספר עלילה בפראג, 7 זמורה ביתן מודן, תל- אביב צניחה עיוורת - הצניחות העיוורות של שייקה דן, 8 מערכות, מארס חטיבת גבעתי במלחמת הקוממיות, 9 מערכות, מאי חטיבת גבעתי מול הפולש המצרי, 10 11 כרך עשירי)עורך ההיסטוריה של ארץ־ישראל: מלחמת העצמאות דצמבר יהושע בן־אריה(, כתר ויד יצחק בן־צבי, ירושלים מערכות ומשרד הביטחון - ההוצאה לאור, אמברגו, עוצמה והפרעה במלחמת תש״ח, 12 תל־אביב כרך שני, עם עובד והספריה הציונית המאבק על המדינה, 13 קובץ לזכר הטייס מרדכי אלון, עם עובד, תל־אביב תש״י איש גנפיים בישראל, 14 מערכות ומשרד הביטחון - ההוצאה לאור, תל־ הרצש בארצות־הברית 15 אביב שורשי חיל־ האוויר - התפתחות התעופה הבטחונית בארץ ישראל עד 16 חיל־האוויר ומשרד הביטחון — ההוצאה לאור, תל־אביב הקמת המדינה, 30ביעף 17 )מאנגלית: יוסף נדבה(, אחיאסף, ירושלים דרך כוכב במזרח־התיגון 18 44בטאון חיל־האויר 19 ע״ע )מהדורה שלישית(, הוצאת מפא״י, תשי״א. בהילחם ישראל 20 כרך ראשון, עם עובד, תל־אביב מדינת ישראל המחודשת, 21 שלושה כרכים )עורכים: ג׳ יומן המלחמה - מלחמת העצמאות, תש״ח-תש״ט, 22 ריבלין, א׳ אורן(, החברה להפצת משנתו של דוד בן־גוריון - ומשרד הביטחון/ההוצאה לאור, תל־ אביב הוצאת מורשת וספרית פועלים בזכות אותם ימים, 23 540 גשר אווירי לעצמאות 1948-1941 הגגב בהתיישבות ובמלחמה המאבק על הנגב 24 ה״הגנה״ על שם ישראל גלילי ומשרד הביטחון - ההוצאה לאור, תל־אביב מערכות ומשרד הביטחון - ההוצאה לאור, תל־ בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 25 אביב הוצאת ברונפמן, תל־אביב מסילות למרומים, 26 יד יצחק בן־ גרעין לצבא עברי סדיר — תרומתם של יוצאי הצבא הבריטי להקמת צה״ל, 27 צבי, ירושלים הייגו כחולמים — קובץ מחקרים 28 )עורך: יהודה ואלך(, מסדה על מלחמת הקוממיות 29 )מצ׳כית: נפתלי בר־שלום(, יוני זמורה ביתן מודן, תל־אביב היימן - האיש והתקופה, 30 זמורה ביתן מודן לקסיקון לבטחון ישראל, 31 מערכות המשימה - רכש, 32 כרך שלישי יומני ואגרותי לבנים, 33 ספרית מעריב לך שמים לך ארץ, 34 ספרי גדיש שלושה חצים ואת — מסעות המלחמה בנגב והמאמצים להחייאת אדמתו, ש׳ טנאי, 35 .(1955 תל־אביב, בשיתוף עם קרית ספר, ירושלים תשט״ו)מארס 65בטאון חיל־האויר 36 )עריכה ותרגום: תא״ל יפתח עליונות אווירית - סיפורו של חיל־האוויר הישראלי 37 ספקטור(, כתר מערכות, אפריל ללא עקבות, 38 39 פרסום פנימי, ענף תולדות חיל־האוויר 40 האוויר 41 הוצאת עמיקם, תשכ״ט לאור היום ובמחשך, י׳ כהן, 42 )מאנגלית: רמי טל( הוצאת מערכות ומשרד הביטחון - ההוצאה לאור גוי של שבת 43 .1989 מסדה וידיעות אחרונות - ספרי חמד קורות מלחמת העצמאות, 44 ספריית מעריב שותפים לדבר מעשה - בתוככי הברית הישראלית־אמריקנית, י׳ מלמן, ד׳ רביב, 45 .1994 מערכות, תל־אביב שליחות עלומה - פרקי מבצעים מיוחדים במערכות ה״הגנה״, 46 .1965 המרכז לתולדות כוח המגן גחלת לוחמת - גיוס חוץ לארץ במלחמת העצמאות, 47 ה״הגנה״ על שם ישראל גלילי ומשרד הביטחון — ההוצאה לאור, תל־אביב משרד הביטחון על הגובה, 48 נובמבר בטאון חיל־האויר, 49 36זמנים 50 אביב, זמורה ביתן 5.5.1965 הארץ 51 כרך שלישי: ממאבק למלחמה, חלק שני, עם עובד, תל־אביב ספר תולדות ההגנה, 52 רשימה ביבליוגרפית 5 41 מערכות, אוגוסט הנאמנים — מסודות הרכש בתש״ח, 53 )מאנגלית: ברוך קרופניק(, אחיאסף, ירושלים שלום פשוטו כמשמעו 54 זמורה ביתן מודן, תל־אביב ההגנה - הדון הציונית אל הנוח, 55 עמיחי, תל־אביב בחייהם - כליל דמויות ממלחמת השחרור, 56 משרד הביטחון - ההוצאה לאור בדרך לא סלולה, 57 כרך עשירי)עורך ההיסטוריה של ארץ־ישראל: מלחמת העצמאות, 58 יהושע בן־אריה(, כתר ויד יצחק בן־צבי, ירושלים )מאנגלית: ש׳ רוזנפלד(, מהדורה שנייה, אחיאסף, ירושלים מקהיר עד דמשק 59 דבר, תל אביב הם המריאו בעלטה, 60 264-263 מערכות 61 מערכות ומשרד הביטחון הכרעה - הכרעה צבאית במלחמות ישראל-ערב 62 - ההוצאה לאור היינו כחולמים - קובץ מחקרים על 63 )עורך: יהודה ואלך(, מסדה תולדות מלחמת הקוממיות קובץ לזכר הטייס מרדכי)מודי( אלון, עם עובד, איש כנפיים בישראל, 64 תל־אביב תש״י, ע״ע משרד הביטחון - מתנדבים בכחול - ארצישראלים בשירות חיל התעופה המלכותי, 65 ההוצאה לאור עם הספר כנפי הניצחון - לתולדות חיל־האוויר ומח״ל, 66 נובמבר יפתח אחוזת הסופה, 67 44-43 בטאון חיליהאויר 68 ספרית מעריב לבד בשחקים, 70 ביתן, תל־אביב אל־על, אודיסיאה בשחקים, 71 )מאנגלית: אריה חשביה(, ביתן, תל-אביב ברק ברקיע, 72 פרסומי הדרכה חיל־האוויר, ספטמבר ח״א - צה״ל במלחמת העצמאות, 73 לועזית 1. J.D. Bercuson, The Secret Army, Toronto, Ontario, 1983. 2. U. Bialer, Between East And West: Israel's Foreign Policy Orientation 1948-1956, Cambridge University Press, 1990. 3. B. Cull, S. Aloni, and D. Nicolle, Spitfires Over Israel: The First Authoritative Account of The Air Conflict During The Israeli War of Independence, 1948-1949, Grub Street, London 1995. 4. Evelyn Mcdaniel Dahms, Goyim, San Diego, California 1995. 5. M. G. Goldman , EI-AI, Star In the Sky, World Transport Press Inc, Miami, USA,1991. 6. S. Green, Taking Sides, America's Secret Relations With a Militant Israel, New York 1984. 7. A. Krammer The Forgotten Friendship, Israel and the Soviet Bloc, 1947-1953, University of Illinois Press Urban Chicago, London 1974. 8. H. Livingston, The Coasts of the Earth (A Novel Of The American Volunteers Who Flew For Israel), Hoighton Mifflin Company, Boston 1954. 9. H. Livingston, No Trophy No Sword, An American Volunteer In The Israeli Air Force During the 1948 War of Independence, Chicago, Berlin, Tokyo, And Moscow 1994. 542 גשר אווירי לעצמאות 10. J. Moch, line si Longue Vie, Editions Robert Laffont, 1976. 11. Y. Ro'i, Soviet Decision Making in Pratice: The USSR and Israel, 1947-1954, New Brunswick & London 1980. 12. J. Swing, God's Little Air Force (unpublished manuscript), Archion Ha'anaf Letoldot Chel-Ha'avir. מראי מקום 543 מראי מקום ביאור ראשי התיבות והקיצורים א״א — ארכיון אמ״ן אב״ג - ארכיון המכון למורשת בן-גוריון, שדה בוקר אחה״א - ארכיון הענף לתולדות חיל-האוויר אה״מ - ארכיון המדינה א״צ — ארכיון צה״ל מראי מקום להקדמה הדברים נאמרו על צוותי להק תובלה אווירית. ; 1 2 אביב א׳ שחן, כנפי הניצחון - לתולדות חיל־האויר ; 3 ל׳ סלייטר, הנאמנים - מסודות הרכש בתש״ח, מערכות ; ומח״ל, עם הספר H. Livingston, The Coasts Of The Earth (A Novel Of The American Volunteers Who Flew For .Israel), .4 .Hoighton Mifflin Company, Boston. 1954 ספר זה תורגם לעברית תחת השם ״ירכתי ארץ״, ופרקיו פורסמו בעיתון ידיעות אחרונות במהלך החודשים מרס-אפריל H. Livingston, No Trophy No Sword, An American Volunteer In The Israeli Air Force During The .1948 War Of Independence, Chicago, Berlin, Tokyo, And Moscow, 1994 מראי מקום לפרק א 1 על כל; 2 הפעולה שנעשתה עד אז בתחום האווירי ראה ע׳ אמבר, א׳ אייל, א׳ כהן, שורשי חיל-האוויר התפתחות התעופה הבטחונית בארץ ישראל עד הקמת המדינה, חיל־האוויר ומשרד הביטחון - ההוצאה לאור, תל־אביב 3 4 1995 5 הישראלית-אמריקנית, ספרית מעריב 6 544 גשר אווירי לעצמאות 7 ; 1.8.50 הבקר 8 עיתון זה נשמר גם בא״צ 9 10 11 12 .Evelyn Mcdaniel Dahms, Goyim, California, San Diego, 1995 .13 14 כרך שני, עם עובד והספריה הציונית המאבק על המדינה, 15 ע׳ אילן, שם, ע״ע כרך שלישי: ממאבק למלחמה, חלק ספר תולדות ההגנה, 16 שני, עם עובד, תל־אביב 17 היימן - האיש צ׳ דרזנין, ; 18 זמורה ביתן, מודן, תל-אביב והתקופה, 32-33 .No Trophy No Sword, pp 19 20 21 22 44-43 בטאון חיל האויר 23 24 25 עמישורשי חיל-האוויר, 26 27 28 )מאנגלית: רמי טל(, מערכות ומשרד הביטחון — ההוצאה לאור גוי של שבת 29 .152 תש״ח־תש״ט, כרך ראשון, משרד הביטחון יומן המלחמה — מלחמת העצמאות, 30 ההוצאה לאור, תל־אביב 31 s. Green, Taking Sides32 295 ..America's Secret Relations With A Militant Israel, New York, 1984, p 33 ראה גם עדותו של אילווייט ב ; 34 35 מערכות, אפריל ללא עקבות, 36 עמיאמברגו, 37 )בעריכת יהודה ואלך היינו כחולמים - קובץ מחקרים על תולדות מלחמת הקוממיות ישראל״, מסדה Orientation 1948-1956, Cambridge university press, 1990, pp. 174-175 38 מראי מקום 545 צניחה עמי אמברגו, 39 כן; זמורה ביתן מודן, תל־אביב עיוורת - הצניחות העיוורות של שייקה דן, זמורה ביתן מודן, תל־אביב ההגנה — הדרך הציונית אל הכוח, ראה י׳ עילם, 306-285 40 41 מבט כללי על פעולת הרכש ראה ע׳ אילן ; מ׳ מרדור, שם, עמי ; 42 ע״ע אמברגו, 43 44 45 46 מערכות, מארס חטיבת גבעתי במלחמת הקוממיות, 47 עלהוצאת ברונפמן, תל־אביב מסילות למרומים, 48 המשימה משרד הביטחון - ההוצאה לאור, מהדורה שנייה הגובה, מערכות רכש, מורשת וספרית פועלים בזכות אותם ימים, 49 50 51 52 53 54 55 56 57 מעריב פתחו שערים, עמי אמברגו, 58 ״המאבק המדיני על הקמתה של מדינת ישראל ועל ביסוסה וריבונותה, נובמבר כרך עשירי)עורך: יהושע ההיסטוריה של ארץ־ישראל: מלחמת העצמאות 1949 על כל הסוגיה הזאת ומה שקדם לה ; בן־אריה(, כתר ויד יצחק בן־צבי, ירושלים היינו כחולמים — קובץ ראה גם צ׳ מין, ״יחסה של ארה״ב להקמת מדינת ישראל )בעריכת יהודה ואלך(, מסדה מחקרים על מלחמת הקוממיות 59 60 61 62 ע״ע שורשי חיליהאוויר, ראה גם ; אחה״א 63 64 אחה״א 65 66 67 546 גשר אווירי לעצמאות 68 להק תובלה אווירית, אחה״א 69 70 71 72 73 74 75 ע״ע 76 77 B. Cull, s.ע״ע שורשי חיל-האיויר, המתוארת ראה ספרנו, Nicolle, Spitfires Over Israel: The First Authoritative Account of the Air Conflict .During the Israeli 73-89..War of Independence, 1948-1949, Grub Street, London 1995, pp 78 79 חיל התעופה 80 עמי שורשי חיל-האוויר, 81 Jules Moch, Une si longue vie, Editions Robert Laffont, 1976, p. 252 .82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 טלפונית מהבירה 3.5.48 .99 100 5.5.48 .101 102 103 מראי מקום 547 104 105 ,29.4.49 ג. גולדשטיין גולדשטיין במהלך מלחמת העצמאות. ללו האריס ממחלקת מבצעים, מסמכי יסוד להק תובלה אווירית, אחה״א; ריאיון של זילוני עם פרדי איש שלום )פרידמן(, 3.5.1970 106 דיווחו של רמז לבן־גוריון יומן המלחמה, 107 ראה גם, י׳ בן־חורין, שם, ע״ע ; 108 109 יומן המלחמה 110 עמי 111 112 113 114 115 116 .12.4.48 יומן המלחמה 117 בן־גוריון הסתמך על הדיווח שנשלח מג׳נבה ב־ ; עמי יומן המלחמה, 118 א״צ 119 120 צ׳כוסלובקיה לחיל־האוויר הישראלי בהתהוותו בשנת 1992 6.5.48 .121 122 123 124 יומן המלחמה ראה גם דיווחו של שעד לבן־גוריון ב ; 125 עמי 126 )מהדורה שלישית(, הוצאת מפא״י, תשי״א גהילחם ישראל 127 13.5.48 .128 129 ראה גם להלל וישעיהו ממתי ; 130 .5.5.65 האיץ א׳ סחרוב, ״כך הוטסו המסרשמידטים הראשונים לישראל״, 131 מראי מקום לפדק ב 11.5.48 .1 2 1995 548 גשר אווירי לעצמאות 3 4 מכתב למערכת של ש׳ אלבר דבר, 5 6 עמי בהילחם ישראל, 7 16.5.48 .8 9 10 11 12 13 14 15 16 א׳ שחן, שם, עמי ; ספרית מעריב לבד בשחקים, 17 18 19 20 21 סחרוב, שם ; 22 23 ספרית מעריב לד שמים לד ארץ, 24 25 26 עמי יומן המלחמה, 27 10.5.48 .28 20.5.48 .29 30 וגם דיווחו של אגרונסקי ; ישעיהו, שיחה טלפונית 24/54/5 31 32 33 34 בסביבות שנת 35 36 37 ראה גם להלל וישעיהו ממתי ; 38 39 40 מראי מקום 549 41 לרמז מסחרוב ב ; 265-263 ראה ; עמי יומן המלחמה, סחרוב! ראה גם דיווחו של שינד לבךגוריון על היעד קזבלנקה ראה גם ז׳ מוש, עמי ; גם י׳ בן־חורין, שם, ע״ע 42 43 44 45 46 יומן47 ע״ע המלחמה, 48 49 וכן הודעה טלפונית ; ראה גם הודעה טלפונית של אהוד ב ; 1996 של אגרונסקי בשעה 21.5.48 .H. Livingston, No Trophy No Sword, pp. 89-91 .50 51 52 53 54 55 56 20.5.48 .57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 עמי יומן המלחמה, 68 69 70 ראה גם סלייטר, שם, עמי ; 1995 .H. Livingston, No Trophy No Sword, pp. 88 .71 72 73 74 550 גשר אווירי לעצמאות 75 24.5.48 יומן המלחמה אווירית! ראה גם 76 77 78 79 עם חי ב 80 ראה גס למשרד גח״ל מקצין ; במקור נאמר כי ״הנ״ל עובד בשרותנו החל מתאריך מנהלה לת״א, סירל שטיינברג שטיינברג 81 36זמנים 82 אביב, זמורה ביתן עמי שורשי חיל-האוויר, 83 84 ;דו״ח על מצב האוירונים באיטלי וביון, רומא ; 85 ריאיון של דוד פור עם הל אורבך בסביבות 86 1995 87 א״צ 88 89 90 עמי יומן המלחמה, 91 .452- 92 במהלך החודש, אחה״א 93 ראה גם א׳ שחן, שם, עמי 94 95 96 97 חיל-האוויר, אחה״א 98 שיחה טלפונית מדני לנורמן ; ראב ואדי צ׳ינסקי בסביבות שנת א״צ 28.5.48 .99 עמי יומן המלחמה, 100 יומן101 ע״ע המלחמה, מראי מקום 551 עמי יומן המלחמה, 25.5.48 .102 .6/137/51/31 .103 104 105 א״צ 106 107 108 109 19.6.48 .110 111 וכן שם ; 30.5.48 יומן המלחמה 112 אביגור לבין ארזי ראה גם ש׳ אביגור, שם, ע״ע 113 30.5.48 יומן המלחמה הנשק הכבד: ה 469 114 115 116 117 118 מרדור ב 119 י׳ בן־חורין, שם, ע״ע ; 27.5.48 יומן המלחמה 120 עמי יומן המלחמה, 121 122 לסגן מפקד החיל למנהלה ועוד מאת ל׳ רוטנברג, חוזי שכירות של חיל־ ; 123 האוויר בטאון היה ברחוב הירקון. על כך ראה י׳ בן־אמיר, ״קפיצות הדרך היבשתיות של המטה האוירי״, 44 חיל-האויר 124 264-263 מערכות 125 ע״ע 126 30.5.48 יומן המלחמה 127 מהדורה רביעית, טברסקי, תל־אביב, תש״י, ע״ע בשדות פלשת 128 יומן129 30.5.48 המלחמה תיק 2.6.48 יומן המלחמה 130 552 גשר אווירי לעצמאות 131 הוראות מנהלה מסי עמייומן המלחמה, בו כבר - ארגון ומבצעים, טיוטה בכתב־יד 132 133 134 135 25.5.48 יומן המלחמה 136 137 138 139 לאהוד אבריאל 140 141 142 143 8.6.48 יומן המלחמה 144 10.6.48 יומן המלחמה 145 146 גלילי(, א״צ ידיעות על חיל התעופה הישראלי לאמיתי ממודיעין ; לישעיהו מיהודה ; 6/137/51/31 10.6.48 יומן המלחמה ד׳ בן־גוריון, ; ח״א, דו״ח פעולת ח״א )מאנגלית: ש׳ רוזנפלד(, מהדורה שנייה, אחיאסף, מקהיר עד דמשק 501 ירושלים 10.6.48 יומן המלחמה 147 148 149 150 151 תיק מסמכי יסוד להק תובלה אווירית, אחה״א ע״עאמברגו, 152 17.6.48 .153 154 ע״עאמברגו, 155 156 157 באנגלית מאת ליאו גרדנר, ״דו״ח על מצב כלי הטייס בארה״ב״ ראה גם ריאיון של פרר עם גרדנר בסביבות ; 158 29.6.48 יומן המלחמה 159 160 161 מראי מקום 553 162 .282 163 164 האמריקאים בענין האוירונים, ללא תאריך, אי׳צ 216-215 165 לחי מפרדי ; ״שאילו האוירונים 3.7.48 166 167 168 169 170 171 172 173 174 גם זיכרונותיה של אלסי פומרנץ באנגלית, תיק 175 .152 176 177 178 179 180 ופירושם ראה א״צ 181 מוניה מרדר( רוברט כהן, א״צ 182 183 184 20.6.48 .185 186 187 188 189 Julian Swing, God's Little Air Force (unpublished manuscript), Archion Ha'anaf Letoldot .Chel- .190 Ha'avir, n.d, p. 15 191 .105-104 554 גשר אווירי לעצמאות ריאיון עם פינקל ; סווינג, שם, ע״ע Livingston, No Trophy No Sword, p. 161; D. J. Bercuson, The Secret Army, Ontraio, .1983, PP. 133- .134 .H. Livingston, No Trophy No Sword, pp. 161-166 .193 194 195 לחי מדני 196 197 2.7.48 .198 ב לעצור את המטוס הגיעה מברנדוט. 199 200 במסמך זה כתוב כאילו מטוס ; אווירית כן הוכנסו במסמך כמה תיקונים נוספים. השווה ; בפנמה, אולם כאמור, כבר הגיע המטוס לזאטץ 27.6.48 יומן המלחמה דיווחו של מאירוב לבן־גוריון, ע״ע יומן המלחמה, 201 רוכל )אבידר(, אשר )אשרקה פלד( ויוחנן)רטנר( לבן־גוריון ״על זיון המשקים ל עד נחשון היו לחטיבות כאלף רובים. קיבלנו מאז 21.6.48 יומן המלחמה 202 203 204 205 206 207 208 209 חתום: קצין הארגון - לקס, דו״ח על פגישה בשדה התעופה בעקרון ; 210 ב ביוני, א״צ לטנא, שדה ; 211 זילוני, ישיבת מפקדי בסיסי שדה, סם פומרנץ ונט ; תעופה תל־נוף לאמתי ממודיעין ח״א, דו״ח פעולות ח״א מ ; כהן, ב 8.6.48 יומן המלחמה ד׳ בךגוריון, ; תיק מסמכי יסוד להק תובלה אווירית 212 213 ״ לגבעתי משלמה גילוץ, קצין מטה לעבודות ח״א, מחנה עקרון ; ואושרו על ידו 7/137/51/14 214 215 ב׳ מס׳ 1/137/51/1087 מראי מקום 555 216 217 ב יצאו מינויים שונים לאותו איש במהלך מספר ימים סמוכים. כך, למשל, יומיים לפני פגישה זאת ב טולקובסקי נתמנה כמנהל מחלקת מבצעים. משה הורוביץ נתמנה כמנהל מחלקת מודיעין.״ פקודות ב׳ מסי 218 .7/137/51/14 219 מקצין עבודות מטה חיל־האוויר, דו״ח שבועי לשבוע הנגמר ביום ה׳, י׳ סיון תש״ח ; 7/137/51/1 17.6.48 220 א״צ התעופה בעקרון ב 221 ליצחק לוי, שמעון לוי והיימן מאת נ׳ שפירא, מחלקת קניות והספקה, טענות מהקנטינה בעקיר 12.6.48 222 223 מחלקת המוטות 224 ימי 225 19.6.48 226 29.6.48 .227 228 .12/137/51/29 מראי מקום לפוק ג 1 2 12/13 3 4 5 א״צ כפולות 6 7 .50/137/51/70 556 גשר אווירי לעצמאות 8 9 10 כלכלה, א״צ 11 12 .12/137/51/5 13 על בעיות אגף אפסנאות חיל־האוויר ראה מכתבו של יצחק לוי, מפקד ; 4.7.48 .14 האגף אויר פועל כיחידה הספקה עצמאית ולכן הכרחי שהתכנון בקשר לציוד הדרוש ומנגנון ההספקה יהיו מרכזיים וישרתו את כל החיל.״ 18.6.48 .15 16 16-15 4.7.48 .17 18 19 8.6.48 יומן המלחמה תובלה אווירית, אחה״א! כן ראה ד׳ בן־גוריון, 20 21 22 לשאיבת בנזין למלוי אוירונים 23 24 25 26 27 28 במכתבו של מרש למפקד שדה חיפה נאמר, כי רוברט שפיץ הוא בא כוח האגף לקבלת המטען שהגיע עבור האגף, א״צ 29 כן נקבע טופס חדש לדיווח על מטען המגיע, ראה ; 11.7.48 .30 דוגמה על הגעתו של הקונסטליישן ב 31 .2/137/51/65 על הפעילות ראה גם ; 32 למפקד חיל־האוויר ממפקד את״א, דו״ח על פעולות א.ת.א בגמר מאה טיסות כפולות א״צ 33 של שמעון פרס למוניה מרדר, ובו בקשה להטיס את רענן ויסמן לאירופה. הפתק הוא דוגמה לצורה, שבה שולבו נוסעים בתוך טיסות ״בלק״ חזרה, א״צ 34 מראי מקום 557 29.6.48 .35 6.7.48 .36 .12/137/51/65 8.7.48 .37 38 39 40 לישעיהו ויהודה ; 41 מאתי, טופס מברק 11.7.48 .42 פקודות ; 43 יום של מטה ח״א 44 א״צ 16.6.48 .45 46 אחה״א 47 48 49 50 51 הגיוס של אנשי חילות־האוויר של ארצות־הברית וקנדה 52 א״צ 53 54 דו״ח בנוגע להעסקת נשים באמריקה 55 מגעבה 56 דו״ח בנוגע להעסקת אנשים באמריקה ; 25.6.48 .57 ולמי מיועד(, א״צ לטדי ומתי מגינבה נשאלים הם אם הבטיחו למגויסים, שפרט להסכמים אלה ישולמו להם עוד שטענו כל המגויסים שהגיעו לגינבה. 58 כסטיב ואל ברור מי הכותב ולמי מיועד(, א״צ 59 60 61 558 גשר אווירי לעצמאות 62 א״א 63 64 בדרן המדבר והאש - תולדות גדוד 156-148 Livingston, The Coasts, pp. 79-95; לוויט, שם, ע״ע 151-159. 66 התעופה עקרון מקלמן טורין, טייסת מס׳ 67 68 69 השבועה של אנשי גח״ל למכתבך מ 70 71 להק תובלה אווירית 72 .2384/50/1 73 .50/137/51/90 74 75 לאור ויהודה מישעיהו 76 77 78 79 80 81 82 על; 83 הברחת מטוס 84 על־ידי שמעון פרסקי ב 85 86 87 88 .50/137/51/73 מראי מקום 559 מראי מקום לפרק ד 1 2 3 12/137/51/91 4 מסמכי יסוד להק תובלה אווירית, אחה״א 5 6 אחה״א! לישעיהו בן מיהודה 7 10.7.48 .8 9 תובלה אווירית, אחה״א 10.7.48 .10 11 עבור 12 13 14 15 על המטוס בא״צ מיהודה 16 5.7.48 17 18 19 20 21 22 23 24 7/137/51/206 25 26 27 הקונסטליישן המטוסים והצוותים, נכון ל 28 עבור הקונסטליישן, א״צ ריבקוף. 29 560 גשר אווירי לעצמאות סלייטר טועה בכותבו, שטייס הקונסטליישן היה סם לואיס! שם, עמי ; 30 31 א״צ לידיעת שוימר הביטוח של המטוס. 32 33 13.11.48 .34 35 שם 36 37 לישעיהו מאור ברג ; 38 וחי 39 40 אחה׳׳א; ראה גם דו״ח מפורט שכתב סם פומרנץ על המטוס מ לטדי ומתי מג׳נבה ראה גם דברי סם לואיס, הטייס הראשי, בדיון מטה אגף תובלה אווירית 38/137/51/263 41 324 מערכות 42 .57-44 משרד הביטחון מעצמאות לקדש - חיל־האוויד בשנים 43 ההוצאה לאור 44 א״צ 45 46 47 48 49 50 לאגף אפסנאות ממפקד האגף דו״ח על פעולות א.ת.א בגמר מאה טיסות כפולות 51 52 .106/54/41 53 .1335/51/39 54 55 56 מראי מקום 561 57 58 59 60 61 למפקד חיל־האוויר ממפקד את״א, דו״ח על פעולות א.ת.א ממר מאה טיסות כפולות א״צ ה 163-156 62 63 .7/137/51/55 64 65 למפקד חיל־האוויר ממפקד את״א, דו״ח על פעולות את״א בגמר מאה טיסות כפולות א״צ H. Livingston, The Coasts, 66 67 הסדרת האספקה לאנשינו שם״ 68 1/137/51/1986 מצרכים שונים. אבקשך להודיענו בהקדם באם חתימתו של הנ״ל מחייבת.״ על מה שנשלח ראה גם א״צ 69 הסדרת האספקה לאנשינו שם״ 70 ארגוב(, הנדון: אספקה 71 בנושא: משרד מפקד המבצעים את״א, א״צ ב ; 72 לראש המטה כי ״היום יוצא המשלוח הראשון הדרוש״, א״צ 17.7.48 73 1-48 74 75 א״צ אורבך, משרד מפקד ; 1948 מבצעים את״א, דו״ח התקדמות שבועי כנראה במהלך המחצית השנייה של חודש יולי)נכתב כנראה על־ידי אורבך( בנושא: משרד מפקד המבצעים את״א, א״צ 76 562 גשר אווירי לעצמאות 77 78 למבצעים״ 79 ב 80 81 82 א״צ 83 יסוד להק תובלה אווירית, אחה״א 84 משמחה אלשטיין, קצין קשר ח״א־אג״ם 85 אווירית, אחה״א! לשדה עקרון ממרדר 86 יסוד להק תובלה אווירית, אחה״א 87 88 הקשר של האגם שדה עקרון 89 90 91 92 93 94 הקשר של חיל־האוויר קורות מלחמת העצמאות, נ׳ לורך, ; 95 מסדה וידיעות אחרונות, ספרי חמד 96 .12/137/51/65 97 98 א״צ 99 של רמז בכתב־יד על מכתבו של לוי אשכול 17.7.48 .100 א״צ 101 המדבר על כך שבאותו היום היו אמורים להגיע שני מטוסי ״בלק״, א״צ 102 103 האוויר מראי מקום 563 104 המרכז לתולדות כוח המגן ה״הגנה״ על שם ההגנה על סדום שם ראה גם ד׳ קיין, ישראל גלילי, משרד הביטחון - ההוצאה לאור 105 106 עמי שם, 107 ראה גם למאירוב ובריגר מרמז ; 108 .24/54/10 ראה גם אטינגר, שם, ע״ע ; 13.6.48 יומן המלחמה 109 110 סקירה על להק תובלה אווירית ; למפקד את״א ממחלקת מבצעים את״א, א׳׳צ מרדור, שם, עמי ; שם, עמי 27.6.48 יומן המלחמה 111 112 יומן אווירית, אחה״א; לחי מיהודה 27.6.48 המלחמה 113 114 115 לחי מבריגר ; יהודה וישעיהו מאור, חי ברג ממוניה 116 מיהודה 20.6.48 .117 מרמז ] אחת של כמה ממטוסי הקומנדו בקטאניה, לישעיהו ונורמן מדני, שיחה טלפונית מהבירה 14.6.48 21.6.48 .118 119 120 121 11.7.48 ;לרמי מדני ; 122 לישעיהו וליש מאת חי, שיחה טלפונית מהבירה 123 124 המכון למסחר חוץ מיסודן של הסוכנות היהודית לארץ־ישראל והתאחדות בעלי התעשייה בארץ ונציג חיל־הים ביוון במכתבו למח״א ב 125 126 564 גשר אווירי לעצמאות 127 להק תובלה אווירית, אחה״א! ראה גם פירוט פעולתו במכתבו למח״א ב־ 7/137/51/2 טולקובסקי על כך, שהוא מכירו זה שנים ועל פעילותו של כהן עבור חיל־האוויר: למר ג׳ הירש משרד החוץ ממשלת ישראל, מקצין מבצעים ראשי חיל־האוויר, דן טולקובסקי, ״מר סמי כהן - יון״ 128 129 .7/137/51/206 130 131 ראה גם סווינג, שם, ע״ע ; לעופרי מרמי ברקוסון, שם, עמי ; 142-118 לבן מיהודה ; 132 133 134 אחה״א 135 136 שיחה של חי עם עדה סרני ; 137 להק תובלה אווירית, אחה״א; לאליהו)סחרוב( מחי, ג׳נבה של עדה סרני ועל כך שלדבריה קודם עוזבה את איטליה ״הצד הטרגי הוא שההתנגדות כלפי פוגעת במישרין במאמצנו המדיני כאן,״ ראה מכתבה לבן־גוריון ועוד ב ארכיון המדינה 138 ליהודה מבן ; לבן מיהודה ; 139 140 .12/137/51/17 141 12/137/51/91 למבצעים את״א ממפקד את״א ; 142 24.7.48 143 144 145 50/137 31.7.48 1.8.48 יומן המלחמה 146 .5.8.88 הארץ 147 17.7.48 .148 149 1.8.48 יומן המלחמה 150 151 מראי מקום 565 152 ע״ע אמברגו, 4.8.48 153 154 155 תובלה אווירית, אחה״א 156 פרטי כל מישיבת מטה ; גלעדי, יצחק לוי, יהודה רביו, שרגא ינאי, משה הורביץ, ורבר הופמן תמר מיום : שלבים עיקריים בבניית הצבא בהנהגתו של דוד בן־גוריון, משרד הביטחון צבא נולד אוסטפלד, גרעין לצבא עברי סדיר - - ההוצאה לאור, תל־אביב יד יצחק בן־צבי, ירושלים תשמ״ו, ע״ע תרומתם של יוצאי הצבא הבריטי להקמת צהי׳ל, 362-359 157 יומן158 עמי המלחמה, מואי מקום לפרק ה שלושה חצים ואת - מסעות המלחמה בנגב והמאמצים להחייאת 1 ספרי גדיש, תל־אביב, בשיתוף עם קרית ספר, ירושלים תשט״ו)מארס אדמתו, 2 3 4 5 6 7 8 9 אחה״א 10 11 אחה״א 12 13 וראה חזרה על נימוקים אלה בדו״ח המפורט של מפקד את״א למפקד חיל־האוויר, דו״ח ; אחה״א על פעולות את״א בגמר מאה טיסות כפולות להק תובלה אווירית, שם. דיון מטה אגף תובלה אווירית ; 14 א״צ 15 א״צ 16 566 גשר אווירי לעצמאות 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 1.8.48 .27 28 .H. Livingston, No Trophy No Sword, pp. 132-133. .29 30 31 ראה ; 32 .H. Livingston, The Coasts Of The Earth, p. 28 33 34 35 חיל־האוויר״! על הגעתו של שוימר ראה: לליש, חי, יהודה ובן מאור 12/137/51/92 36 37 להשתחרר 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 אווירית, אחה״א 49 ב ; 50 וחתומים עליו מפקד חיל־האוויר ומפקד אגף תובלה אווירית, א״צ 51 52 53 מראי מקום 567 לבן מיהודה ; 54 גם מברק של בריגר לרמי, שבו נאמר ״סם לואיס מודיע שקבל רשות מאל לנסוע לחופש לארה״ב״, שם. 55 7.8.48 .56 57 .7/137/51/55 58 להק תובלה אווירית, אחה״א 59 60 א״צ 61 באוגוסט(, א״צ 62 א״צ Roost 63 64 65 66 .12/137/51 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 .7/137/51/172 12.8.48 .84 85 86 568 גשר אווירי לעצמאות 12/137/51/56 87 88 89 עמי 90 .1782/65/204 91 .148-142 92 93 15.8.48 94 א״צ לחי יששכר מפליגלמן 95 12/137/51/92 96 97 ידע על כך, או שמא מצויה טעות בתאריך המופיע על גבי המברק 98 99 100 Arthur Pearcy JR., "The Berlin Airlift", Journal Of The American .Aviation Historical Society, .1989, .101 .pp. 197-201 102 103 104 ראה גם אילן, אמברגו, שם ע״ע ; כדי לטפל בקונסטליישן, דהמס, שם, עמי 105 ראה ; 106 גם עדותו בכתב של אוטו פליקס)ככל הנראה לאהוד אבריאל מזכיר פליקס ״את הביקור המפתיע של הנספח האוירי האמריקאי בשדה תעופה זה״. בספרו Soviet Decision Making In Practicc: The USSR And ,Israel, 1947-1954, New Brunswick And London 160 .1980, p במערב גרמניה סיפרו על הסיוע הצ׳כי לישראל 107 108 א״צ 109 110 111 מראי מקום 112 א״צ 113 114 א״צ 115 116 לישעיהו מחי יסער, מברק 117 118 50/137/51/74 12/137/51/92 119 120 הברחת נשק ליהודים״, פרסום פנימי, ענף תולדות חיל־האוויר, יולי 121 א״צ 122 א״צ 123 124 125 .50/137/51/69 126 127 ב־ מבצעים עקיר ונט כהן 128 129 130 131 132 על ״התקנת המתקן להורדת והעלאת חיל הרגלים״ נמצא אזכור במכתב ; 133 למהנדס חטיבת ״גבעתי״ מקצין מנהלה אגף תובלה אווירית 134 135 136 137 570 גשר אווירי לעצמאות 138 ממפקד אגף מבצעים ח״א ; 18.8.48 מפקד שדה רמת דוד בדבר טיסת הפטישים מעל עקרון.״ למפקד אגף מבצעים ממפקד ח״א 25.8.48 יד עדותו של ביל כ״ץ מצורפת ; מרדור, שם, עמי ; 139 למסמך הבא באנגלית: למח״א ממפקד אגף מבצעים ח״א מאת מפקד שדה רמת דוד בדבר טיסת הפטישים מעל עקרון.״ 140 מרדור, שם, עמי ; 141 142 ע״עיומן המלחמה, 143 144 27.8.48 .145 27.8.48 .146 147 148 שלגי ההסטוריה של הצנחנים, 149 מראי מקום לפרק ו המרכז לתולדות כוח הנגב בהמיישבות ובמלחמה - המאבק על הנגב 1 המגן ה״הגנה״ על שם ישראל גלילי, משרד הביטחון - ההוצאה לאור ע״עיומן המלחמה, 2 3 4 5 6 7 ראה גם י׳ ; 8 מהדורה שנייה, מערכות בדרן לצה״ל, אבידר, 9 7/137/51/2 10 .895/52/65 11 12 אספקה לנגב 13 א״צ 14 דן טולקובסקי למטכ״ל/אג״ם, למפקד חיל־האוויר ולמחלקת אספקה מוטסת ; א״צ מטכ״ל, הספקה מוטסת לנגב מראי מקום 571 15 לחי ודני אגרונסקי ; 16 לנורמן, ישעיהו ובן מדני ; מישעיהו לחי ואתי)יסער( מישעיהו ; 17 18 19 .50/137/51/77 20 21 22 .38/137/51/223 23 24 חלק א )עורכים: אי שמואלי, י׳ גרדוס(, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשל״ט, עמי 400 25 26 27 28 על מצב כח האדם בחיל והצרכים המידיים מצבה, נכון ל 29 30 באגף המבצעים של החיל כתבו על המסמך: ״פניתי לא בדבר אבק ; 340/52/3 צאלים.״ סקירה על להק תובלה אווירית, עמי ; 31 מרדור, שם, ע״ע 32 33 34 .133-116 35 36 אווירית, אחה״א 37 38 39 40 41 42 43 44 מסקרובאל, א״צ 572 גשר אווירי לעצמאות 45 46 47 באנגלית, למפקד לת״א מקצין תכנון לת״א, דו״ח סופי פעולת אבק וליאו גרדנר — תאומי מבצע ״אבק״ 48 49 מהנגב לעקרון 50 16.9.48 לח״א שירות ; מרופא חזית ד, העברת פצועים משדה התעופה תל־נוף רפואי ממנהלה חזית )ד׳ אדן(, העברת פצועים וחולים מהנגב לעקרון 51 קצין אפסנאות לת״א, חיים אבינדב, דו״ח על פעולת אבק, בערך סקירה על להק תובלה אווירית, שם, עמי 52 סקרובל, למוניה ׳ 53 54 6בגטאון חיל-האויו דבריו פורסמו ; 55 מטוסים ליליים פורצים לנגב שלמה טנאי, שם. 56 57 58 59 קובץ לזכר הטייס איש כנפיים בישראל, 60 מרדכי)מודי( אלון, עם עובד, תל־אביב, תש״י, ע״ע 61 62 63 64 65 66 יתוקנו ויוחזרו אליך בהקדם״, א״צ 67 העמוד ייתכן שהוא חיים פרידלנדר(, דו״ח על ביקור בשדה אבק 68 69 70 71 מכתבו של גרדנר נכתב בתגובה למכתבו של מפקד ; 29 הטייסת באותו עניין מראי מקום 573 72 להטסת נוסעים 73 74 75 76 למפקד פעולת ״בצר״)הפעולה לאיתור משתמטים( מאת״א ; 77 א״צ 12/137/51/68 78 א״צ 79 80 .12/137/51/31 לאגף כספים ; 81 מרכזי מקצין מנהלה את״א 82 מפקד את״א. הפגישה נערכה ב עמי 83 84 85 86 מטען ונוסעים עקרון ממנהל מחלקת מטען ונוסעים ונוסעים ממרש 87 88 89 א״צ 90 91 92 93 ונוסעים, מחלקת בטחון ומחלקת תחבורה ממזכירות מטה את״א 94 95 96 97 98 99 למפקד אגף אפסנאות חיל־האוויר מקצין מנהלה את״א חימוש חיל־האוויר ממפקד את״א 574 גשר אווירי לעצמאות למפקד אגף כוח־אדם חיל־האוויר מקצין מנהלה את״א, ; האוויר 6.9.48 6.9.48 .100 חיל־האוויר, א״צ 101 102 וללוי שקולניק, משרד הביטחון! למפקד חיל־האוויר ממפקד את״א, דו״ח על מבצע אבק עד ה בספטמבר 103 א״צ 104 .1/137/51/2205 105 מסי מ 106 107 108 .7/137/51/55 109 4.9.48 .110 111 112 8.9.48 113 114 115 תובלה אווירית, אחה״א 116 אעלו־סכסיות מס׳ אגף הנדסה, יהודה גלעדי, תשלום לאנשי גח״ל 117 118 119 120 8.9.48 121 122 הגח״ל 123 124 וסעד״ מראי מקום 575 125 התרבות מאת מ׳ ח׳ כהן, מחלקת תרבות לת״א 126 127 128 תובלה אווירית, אחה״א 129 130 131 לשירות חימוש/מטכ״ל ממפקד חיל־האוויר ממפקד ח״א ע״עאמברגו, 132 עמיאמברגו, 133 תיק זילוני, אחה״א 134 מס׳ 234-232 אמברגו ביולי, א״צ 7.9.48 .135 עמיאמברגו, 136 137 29.8.48 138 139 מסמכי יסוד להק תובלה אווירית, אחה״א 140 141 לקצין כלכלה ח״א }142 מקצין המנהלה של לת״א 13.9.48 143 144 למחלקת עבודות ; 145 חיל־האוויר )לידי מר בודנקין( ממפקד את״א 146 147 148 149 150 קצין אפסנאות לת׳׳א, חיים אבינדב, דו״ח על פעולת אבק, בערך 151 152 153 אחה״א576 גשר אווירי לעצמאות מערכות, מאי חטיגמ גגעתי מול הפולש המצוי, 154 155 156 157 158 העמוד ייתכן שהוא חיים פרידלנדר(, דו״ח על ביקור בשדה אבק 159 160 לתולדות חיל־האוויר לאגף כספים מרכזי ; 161 מקצין מנהלה את״א 162 מפקד את״א, הפגישה נערכה ב 163 5.9.48 164 165 166 ״אבק 167 168 169 מצוי פירוט הסחורות שהוטס במבצע ״אבק״ מ־ ; 12/137/51/68 דיאגרמות תיק חודש ספטמבר 1.9.48 .170 171 למפקד להק תובלה אווירית מקצין מחלקת מטען ; דו״ח פעילות מבצע אבק ונוסעים, דו״ח פעילות מבצע אבק 172 מסמכי יסוד להק תובלה אווירית, אחה״א 173 174 שם גויים, 175 פרדריק ויינבלט, שם! ראה גם למבצעים ח״א מאת״א ראה גם תיאורו של סווינג, שם, ע״ע 176 177 א״צ מראי מקום לפוק ז 1 מראי מקום 577 2 3 4 5 6 .12/137/51/9 7 30.8.48 .8 9 10 11 12 13 טולקובסקי 14 למפקדי אגפים ממטה כללי חיל־האוויר 15 16 17 18 19 20 9.9.48 .21 22 לקצין ההפקעות ח״א ממפקד את״א ; - מחנה אריאל 12/137/51/68 23 למפקד האגף מקצין המנהלה, דו״ח התקדמות שבועי מ ; א״צ ביולי, א״צ למפקד מחלקת עבודות ; 12/137/51/68 לקצין קשר ח״א מקצין המנהלה של את״א ; ח״א מקצין מנהלה את״א למפקד מחנה אריאל ממפקד את״א 24 מפליגלמן 25 26 מסמכי יסוד להק תובלה אווירית, אחה״א 27 28 29 30 העברת טייסת 31 578 גשר אווירי לעצמאות 32 33 4.9.48 .34 5.9.48 .35 36 .38 37 38 39 לחיל־האוויר 40 41 42 למטה ראשי ח״א ממפקד שדה עקרון, סימני הכר לשדות ; א״צ 1107/51 קשה להניח שנוסח כזה נכתב על־ידי מפקד עקרון אלכס ; - לפי ראשי התיבות של החתימה( זילוני. 43 א״צ 44 45 46 47 48 3.9.48 .49 50 51 52 ראה גם למרש מקולנשר ; של מפקד אגף מבצעים, משלוחים מחו״ל 25.1.49 5.9.48 .53 14.9.48 .54 26.9.48 .55 56 57 אווירית )נראה שהדו״ח נכתב על ידי אפרים מייזל 58 59 60 61 62 63 .12/137/51/68 מראי מקום 579 64 שם 65 ראה גם ; 66 דיון מטה חיל־האוויר ב השדה, שבה יידון ״ענין שדה עקרון״, א״צ 67 קרופינסקי, אשר היה קצין מנהלה בשדה דב, התמנה להיות מפקד שדה דב, א״צ 68 69 70 שוב למחלקת כוח־אדם/ תעסוקה מלת״א על עקרון ראה גם סקירה על להק תובלה ; 71 אווירית, שם, ע״ע מראי מקום לפרק ח 17.9.48 יומן המלחמה 1 ראה גם דיון מטה חיל־האוויר בעניין רכש ; לבן־גוריון 215/79/37 2 3 4 ליהודה מבן לברג גד מחי ; 5 לברג וגד מליש, חי וישעיהו ; וישעיה א״צ 6 7 לגד, נורמן וברג ; 8 מישעיהו 9 10 11 12 13 14 קגן, שם, עמי ; 15 16 .27.9.48 יומן המלחמה 17 18 היימן, שוימר, סם פומרנץ וחי יששכר 19 580 גשר אווירי לעצמאות 20 21 קגן, לא ברור מתי)במסמך מוזכר התאריך יסוד להק תובלה אווירית, אחה״א; דו״ח של בנימין 22 גם קגן, שם, עמי 23 ליש, בן־יהודה מגד 24 25 26 27 28 לארץ־ישראל והתאחדות בעלי התעשיה בארץ עמי 29 30 31 שם, עמי 32 33 34 35 36 עמי קגן, שם, ע״ע ; 37 באחד ממטוסי הקומנדו להק תובלה אווירית, אחה״א. 38 39 40 מחיל־האוויר( נושא המסמך: ארגון טיסות אזרחיות במשך שעות חתם, א״צ 41 42 43 44 45 46 התחבורה, אגף נמלים, ים ואוויר 47 48 .38/137/51/263 49 מראי מקום 581 50 51 52 26.9.48 .53 54 55 56 57 לליש חי וישעיהו מגד ; 27.8.48 א״צ 31.8.48 א״צ 58 א״צ בן גרי משירות הקשר של חיל-האוויר נעצר לזמן קצר ושוחרר ; מבן ללא דרכון: לבן מדני 12/137/51/92 59 למר יסער מבן ; 60 12 61 62 19.9.48 ביתן, תל־אביב אל-על, אודיסיאה בשחקים, 63 64 65 66 67 68 69 70 טיסות אזרחיות מוולובלסקי 71 .1.10.48 הארץ 72 73 .12/137/51/21 74 75 1.10.48 על המשמר ראה גם ; 1.10.48 הארץ 76 582 גשר אווירי לעצמאות מראי מקום לפרק ט 1 א״צ 2 15.9.48 א״צ 3 4 5 6 .137/51/33 7 8 9 10 11 12 13 24.9.48 .14 15 16 17 18 באנגלית ב around in underpants. Work also suffer 19 20 21 זו יכנס מצב הכן לתוקפו וכל החופשות מבוטלות עד להודעה חדשה״ 38/137/51/263 22 .5/137/51/4 23 24 .6/137/51/381 25 .12/137/51/14 26 24.10.48 27 28 מראי מקום 583 29 אלון, נאמר בנדון שדה התעופה בנגב בספטמבר למטכ״ל/אג״א, מפקד חיל־האוויר ומפקד את״א, א״צ לסבלים, למשל, אשר פרקו את המטענים, היתה בידי מפקד פלוגת המטה של חטיבת ״יפתח״ עד ראה למנהלת חיל־האוויר )נגב( ממ״פ המטה של ״יפתח״, סידור פועלים לפריקת ; סוף ספטמבר האוירונים 30 א״צ 31 .12/137/51/68 32 לאת״א ממטה חיל־הנדסה 33 .12/137/51/74 ההצעה הוזכרה ; 34 גס בדו״ח של מטה שירות המודיעין, דו״ח מודיעין מסי 35 12/137/51/68 .12/137/51/11 36 נובמבר יפתח אחוזת הסופה, 37 ״הקרבות על חירבת מחאז״, שם, ע״ע לורך, שם, ע״ע ; שם, ע״ע המדיני״, עמי 38 בספרו של מרדור על קלקול במערכת הדלק ועל כך שמישה קנר, שנשאר במקום, הופתע לראות שלמרות הצליפות של הטייסים המצריים לא פגעו במטוס. ייתכן גם שיש כאן שילוב של שני המקרים. מרדור, שם, עמי שדה התעופה רוחמה ב שם, ע״ע 39 .895/52/18 40 תל־אל־קוניטרה וחרבת אל מוחז פעילותם של מטוסי הקרב בתקרית זאת ראה א׳ כהן, ״המסרשמידט - מטוס הקרב הראשון של חיל־האוויר״)פרסום פנימי(, הענף לתולדות חיל־האוויר, אפריל 41 אחה״א 42 20.9.48,1 בטאון חיל-האויו 43 פורסם שוב בביטאון מס׳ דרך כוכב במזוחיהתיכון כעבור זמן מה הוא כתב גם ספר על תקופת שהותו בארץ: ק׳ ו׳ בלבי, )מאנגלית: יוסף נדבה(, אחיאסף, ירושלים 5 84 גשר אווירי לעצמאות כרך שלישי יומני ואגרותי לבנים, 44 45 וייץ, שם, עמי ; 46 47 5.10.48,4.10.48 יומן המלחמה 48 49 50 51 52 38/137/51/1181 53 מפקד אגף הנדסה, דן טולקובסקי, קצין המבצעים 38/137/51/154 54 היא בדקוטה: ראה ספר הטיסות של דניאל קראוויט, תיק 55 56 בהעברת גף 7/137/51/86 57 58 59 60 א״צ 61 62 במטה לת״א, מיכאל ויימארס 63 )חתום סקרובאל ויימארס 1.9.48 .38/137/51/263 64 65 12/137/51/92 למטה חיל־האוויר ממהנדס חזית הדרוס 66 67 7/137/51/55 )אופנהיימר(, א״צ למיכאל אימרה וג׳ו סגל ; 68 )קצין המבצעים ב״אבק-!״(, מברק באנגלית, א״צ מראי מקום 585 69 וליאו גרדנר, תאומי מבצע ״אבק״ 70 71 72 7.10.48 .73 74 75 .12/137/51/31 76 7/137/51/55 77 המחלקה הטכנית ממפקד מחלקת חימוש, אגף הנדסה מראי מקום לפרק י 1 16.10.48 יומן המלחמה 2 3 4 תובלה אווירית, אחה״א 5 6 7 8 מרדור לענף, מסמכי יסוד להק תובלה אווירית, אחה״א! ראה גם מ׳ מרדור, שם, עמי 9 10 16.10.48 יומן המלחמה 11 )עריכה ותרגום: תא״ל יפתח עליונות אווירית - סיפורו של חיל-האוויו הישראלי 12 בחייהם - כליל דמויות ספקטור(, כתר עמיחי, תל־אביב. ממלחמת השחרור, 13 14 15 עמייומן המלחמה, 16 17 18 19 20 .12/137/51/1 21 586 גשר אווירי לעצמאות עמייומן המלחמה, 22 .754 23 האירועים במג׳דל שבה שירת כנהג במחלקת הקשר, א״א 24 25 21.10.48 .22.10.48 הארץ א״צ 26 27 28 29 30 31 א״א לידין ועוד מקצין קשור אג״ם - ח״א, שלמה ; 32 ד׳ בן־גוריון, יומן ; אורן, הערות לפעולות חיל־האוויר במבצע יואב הבועה - הגועה צבאית במלחמות ישראל-ערב א׳ קובר, ; 23.10.48 המלחמה מערכות ומשרד הביטחון - ההוצאה לאור 1982-1948 33 של ל.ת.א מפני שנכתב בעיצומה של המתיחות בין צוותי הלהק לבין מטה חיל־האויר ומשרד הביטחון סביב פרשיית התעופה האזרחית והאולטימטום. 34 35 26.10.48 וכן דו״ח על מבצעי ההפצצה, שם ; לפעולות חיל־האוויר במבצע יואב 36 37 38 39 מתאימים אף כאן 40 41 42 43 7/137/51/81 16.10.48 44 45 46 47 מראי מקום 587 48 בפעולות אגרוף בנגב 49 ״אגרוף״, א״צ שנה בטאון חיל-האויו, 50 .22-21 51 52 53 .12/137/51/31 54 55 וליאו גרדנר, תאומי מבצע ״אבק״ 56 57 58 59 ד׳ בן־גוריון ; וכן א״צ ; 60 ע״ע יומן המלחמה, ;1107/51/162 ראה גם 22.10.48 .61 62 63 .1335/51/1 מראי מקום לפרק יא 1 2 יומןראה גם דיון מטה חיל־האוויר ; 3 11.10.48 המלחמה 4 5 6 .137/51/49 7 וברור שלא נכתב לפני תאריך זה(, אחה״א )להלן: דו״ח כללי(; ראה גם דו״ח של בנימין קגן 12.10.48 8 19.9.48,13.7.48 יומן המלחמה 9 10 588 גשר אווירי לעצמאות 11 .12/137/51/44 12 בשמו של מנהל אגף מבצעים ח״א, תובלה אווירית — חשבונות עבור טיסות אזרחיות א״צ וכן על תשלומים לאנשי הצוות. 13 15.10.92 14 15 16 .12/137/51/21 17 18 19 20 12/137/51/21 25.10.48 21.10.48 יומן המלחמה 21 .21.10.48 הבקר 22 עמי יומן המלחמה, 23 24 25 26 27 מבצעים ח״א, תובלה אווירית - חשבונות עבור טיסות אזרחיות 28 29 30 31 32 33 .12/137/51/5 7 34 35 36 37 38 אלחוט 39 ראה גם לאגף אפסנאות ח״א מקצין אפסנאות לת״א ״אבק 40 מראי מקום 589 41 42 43 44 45 46 .520/52/7 47 48 .2539/50/12 49 50 51 הענף לתולדות חיל־האוויר 52 לת״א 7/137/51/86 למנהל ; 53 אגף מבצעים ח״א מפרידלנדר, מבצעים לת״א, תקן מטוסים בשדה עקרון 12/137/51/66 ראה גם סקירה על להק תובלה אווירית, שם ; 54 7.11.48 .55 פירוט הדרישה של לת״א )באנגלית( לצורך מבצע ״סלט־פיטר״ 56 מתקני קשר בסדום למרדר מדוד יהודה 57 58 59 60 61 אווירית, אחה״א 62 63 64 .12/137/51/20 65 66 .12/137/51/20 67 68 69 70 590 גשר אווירי לעצמאות 71 72 73 74 .50/137/5160 11.1.49 .75 76 מאגף מבצעים, דו״ח ישיבת ראשי מחלקות אגף מבצעים ביום 1107/51/37 פעולות, מנהל מחלקת פקוח תנועה ומנהל שרות בטחון אוויר מאגף מבצעים חיל־אוויר, דו״ח ישיבות ראשי מחלקות מבצעים ביום שלוס, ראש מחלקת בטחון חיל־אוויר, דו״ח שבועי עבור השבוע הנגמר ב 24.1.49 77 אגף מבצעים משירות בינוי חיל־האוויר 15.2.49 מטה ראשי פיקוח טיסה מטר״ש חיל־האוויר מפקוח טיסה מרחב סדום, דו״ח שבועי 29.5.49 .1107/51/163 78 ממחלקת מבצעים לת״א, שדה התעופה בגליל 79 9.11.48 80 81 מראי מקום לפוק ע 1 2 3 מברק הבטחון המחלקה לחיל־האוויר 4 5 .1107/51/28 6 7 .12/137/51/6 8 9 13.11.48 יומן המלחמה הוא יצא לאמריקה ״לרגל עניין משפחתי״, ד׳ בן־גוריון, ; בארץ 10 מראי מקום 591 11 12 13 .12/137/51 14 15 נווטים: שמעוני, לוטרל, בקויט, סטורי, כהן אלי, ציטרואן, לוין, נגלי, בוטלר, ג׳ כהן, גולומב ו למפקד אגף מבצעים ח״א וקצין נווטות ראשי של ח״א מקאופמן, הוראות לנווטים א״צ 24.10.48 .16 17 למבצעים לת״א מטייס ראשי וקצין תכנון, דו״ח על טייסים חסרים מטעם הטייס הראשי 26.11.48 25.11.48 ידיעות האלחוטאים 18 8.11.48 .12/137/51/66 19 ראה, למשל, גם לקצין כספים ח׳׳א מפליגלמן, דרישה לתשלום לטייסים עבור מחצית ; 12/137 ראשונה של חודש דצמבר מפורטים כל השמות. 20 12/137/51/66 21 22 11.11.48 לשבוע 23 24 25 26 מסמך זה, על העברתו של הנהג אשכנזי משה מלמד, על המשך העבודה הרגילה בלהק — למרות צו הפירוק כמתואר להלן; ועל תחושת הכוח של מטה הלהק מול חיל־האוויר. 27 28 29 30 14.11.48 ,10.11.48 31 32 .7/137/51/14 33 592 גשר אווירי לעצמאות 34 35 מבקור בשדה עקרון ביום מרדכי )ראש מחלקת ארגון ותכנון(, יצחק לפין )ראש מחלקת פקוח מחסנים 17/137/51/11 36 37 מ ; 38 10 .12/137/51/36 39 23.11.48 ראה, למשל, למפקד החיל ועוד ממפקד ; 40 עקרון, עקרון האנושיות לבונה מפליגלמן ; 41 לבונה מפליגלמן 42 43 44 לת״א 45 46 10.11.48 5.11.48 .47 48 באוקטובר 49 50 אוויריות הפרטי של מתיה מרדור, דצמבר 16.48 51 52 53 54 כרך א ההיסטוריה של הצנחנים, ראה גם א׳ מילשטיין, ; היינברג, תאונת המצנח שלגי 55 56 עדותו של דב בךצבי, מפקד שדה ; 57 התעופה ברמת דוד, שם! הוועד למניעת תאונות וחקירתן, המטה הראשי - חיל־האוויר 1.12.48 58 מראי מקום 593 59 60 61 ראה גם למפקד שירות אכסון ממטכ״ל/מת״ש 62 האפסנאות, מפקד שדה עקרון, מטה לת״א ועוד מאפסנאות מטה חיל־האוויר, דו״ח מבקור בשדה עקרון ביום )ראש מחלקת ארגון ותכנון(, יצחק לפין )ראש מחלקת פקוח מחסנים 17/137/51/11 63 בבתי המלון השונים, נכון לתחילת דצמבר, ראה א״צ 64 65 66 67 החיל, יחידת החזקה בעקרון 10.11.48 הורה מטכ״ל/אג״א למטה חזית ד׳ ולמטה חטיבה מגדוד א״צ 68 לסגן מפקד החיל למנהלה ממפקד שירות בינוי, יחידת ההחזקה בעקרון 137/51/16 אווירית, שם, עמי 69 ברמת־גן ממפקד יחידת המטה )ראשי תיבות שמו: ח״א( של הלהק 12/137/51/66 א״צ 70 71 בריסטול מראי מקום לפרק יג 1 2 3 4 5 6 7 8 מבין צוותות האוויר של לת״א ומשפחותיהם 594 גשר אווירי לעצמאות 9 10 אווירית בנובמבר מקצין מנהלה לת״א לקצין הכספים של חיל־האוויר. לקצין הכספים ח״א מקצין מנהלה לת״א ועובדי קרקע גח״ל בלהק לתובלה אווירית ברשימה של מחלקת כוח־אדם במטה לת״א, נכון ל האמריקניים 8 + 4) האוויר 11 12 א״צ 12/137/51/66 הרפואי למשפחות הטייסים 13 הגח״ל מבין צוותות האוויר של לת״א ומשפחותיהם 14 15 הגח״ל מבין צוותות האוויר של לת״א ומשפחותיהם לקצין הכספים ח״א, אריה לק, מפליגלמן מקצין מנהלה לת״א 18.11.48 לאברהם זינגר/מלון בריסטול מקצין מנהלה לת״א, אישור הוצאות ; 16 6.11.48 חיל־האוויר 17 הגח״ל מבין צוותות האוויר של לת״א ומשפחותיהם 18 19 התשלומים במטכ״ל, ממטכ״ל אכ״א האגפים בחיל ועוד ממ״מ מפקד אגף מנהל וכוח־אדם, הצעה לחוקת התשלומים בחיל־האויר, א״צ בכתב עד ליום 20 בפגישתו עם בן־גוריון אמר לו שוימר, כי לא מצאו את ; ע״עיומן המלחמה, 21 מפקד חיל־האוויר, ולכן העבירו את האולטימטום ליששכר ולשמיר דו״ח הוועדה לחקירת מניעי השביתה נכתב אחרי ; ע״ע יומן המלחמה, 22 בנובמבר, א״צ שם.יומן המלחמה, 23 של דוד בן־גוריון, כרך יומן המלחמה 24 ג, עמי מראי מקום 595 מבצע פייס, מודיעין ע״עיומן המלחמה, 25 הוצאת רמות, אוניברסיטת תל־אביב ודיפלומטיה חשאית בראשימ המדינה, 124-121 26 27 יהודה יומן28 H. Livingston, No Trophy No Sword, המלחמה, ע״ע 29 30 .7/137/51/166 31 32 33 א״צ 34 ראה גם סמי כהן, דו״ח על נסיעתי ליון מ ; 35 בדו״ח זה הוא מציין כי ״אחרי פקידים של מיניסטריון זה, אשר הם אנשים קנויים על ידינו. הוא פעל שם להשגת אישור קבוע לחניית מטוסי ׳אל־על׳.״ 36 את בעיות התחזוקה והחשש, כי גם שאר המטוסים אינם שמישים כראוי. ראה גם סקירה על הלהק לתובלה אווירית, שם, ע״ע 37 .Marvin G. Goldman, El-Al, Star In The Sky, World Transport Press Inc, Miami, USA, 1990 .38 13.11.48 יומן המלחמה 39 40 41 42 ע״עיומן המלחמה, 43 44 45 .921/51/102 46 14.11.48 47 מדובר ב ע״עיומן המלחמה, 48 49 50 7/137/51/166 51 המשפטי, דו״ח של הועדה לעניני גח״ל 596 גשר אווירי לעצמאות לקצין הכספים ח״א מקצין מנהלה ; לאור ורמי מנורמן וסטיב ; 4.9.48 .52 לת״א, חוזה עם השוודים ולמשפחותיהם 53 כן ראה מרדור, דיון מטה לת״א ; 54 55 56 ; ב על הוותק הטיסתי ופרטים אישיים נוספים של חלק מטייסי הלהק ראה גם א״צ 57 מקצין מנהלה לת״א שסירבו לחתום על הביטול. 58 23.11.48 יומן המלחמה 59 60 61 62 צבי ברנר, מאיר שרמן, אליהו סחרוב, ג׳ו בוקסנבאום 63 64 אחה״א; ראה גם אל סמח״א, היימן שמיר מסגן מפקד אגף מודיעין, זאב גלס, המשפטים בארה״ב 65 66 .Bunche -- Le Rapport D'un Aviateur 67 11.9.48 30.1.49 הארץ 7.11.48 דבר 7.11.48 הבקר 7.11.48 הארץ 68 .215/79/9 69 70 71 72 73 74 גיוס טייסים אמריקניים לחיל התעופה הישראלי 75 76 77 78 79 80 החיל מפליגלמן, שכון משפחות הטייסים מראי מקום 597 81 82 83 7/137/51/55 ומשפחותיהם יהודה ראה גם למטכ״ל אכ״א ; 1/137/51/1983 אדם, דוד קורונל, רשימת האזרחים המועסקים בח״א 84 במכתבו מ טייסי לת״א ומבקשו לסייע בעניין, א״צ 85 86 87 דצמבר, א״צ 88 89 90 תיק ; 91 92 93 94 95 96 1308 13.1.49 במקום בלוד 97 אזרחית 98 99 100 מהתבוננות הלהק להשתלב בתעופה האזרחית הוכן, ככל הנראה, עד שבו פורטו שמות צוותי האוויר המורשים לטיסות ורמת הרשאתם, וכן מצב מטוסי הלהק, א״צ 520/52/702 101 102 על שאיפתם להשתלב בתעופה אזרחית ראה גם קגן, שם ; 103 עמי 104 ראה גם ספר הטיסות של סטורי, אחה״א ; 105 106 7.12.48 יומן המלחמה חשבון הג׳וינט״: ד׳ בן־גוריון, 598 גשר אווירי לעצמאות של מועצת ההנהלה של חברת ״אל־על״, שהתקיימה במשרד התחבורה ביום ה׳, ל׳ חשוון כן ראה למשרד התחבורה ומחלקה לתעופה אזרחית מרמז, העתק ; 2.12.48) דו״ח של מנהל אגף מבצעים לאחר שיחה עם אחד ממנהלי חברת ״אלסקה״ בנידון הטסת עולים מתימן 107 108 109 27.10.48 110 .7/137/51/300 למנהל אגף מבצעים ח״א ממחלקת מבצעים לת״א ; 111 צוות למטוס הקומנדו חשבון חב׳ הלל ושות׳ 112 26.11.48 113 114 115 116 מפקד הלהק, דיון מטה הלהק, א״צ 117 הסקיימסטר, שם 118 119 120 הצוות 15.12.48 .121 122 .38/137/51/225 123 124 125 א״צ 126 127 128 25/14/14 129 130 131 132 הסקיימסטר, שם 133 מראי מקום 599 134 מעפרי 1980 135 136 137 138 139 א״צ של יון אשר לדעתי, בקרוב, ירכיב ממשלה ביון, להשתמש בשדה תעופה עזוב שבזמנו השתמשו בו הגרמנים בכרתים במקום אשר שמו קסטלי פדיאדוס.״ 140 .319-318 ראה גם ד׳ שפירא ; אל חי וישעיהו מרן ואלי ; 141 Cull, Aloni And Nicolle שם, ע״ע 293-295 .Spitfires Over Israel, pp 142 143 144 א״צ 145 2514/14 מראי מקום לפרק יד 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Cull, Aloni And Nicolle38/137/51/263 170 ..Spitfires Over Israel, p 12 ד׳ בן־גוריון, יומן ; האכסון מקצין המנהלה של לת״א, אכסון צוותות אוויר המלחמה 782/65/854 א״צ600 גשר אווירי לעצמאות 13 למנהלי אגפים מאת ש׳ גלובר, כתב מנוי מסי ; 11.1.49 51/137/51/248 ראה גם עדות אישית של ריבקוף ; ועוד ממפקד חיל־האוויר, מנויים תיק 14 .895/52/49 15 6/137/51/714 שבויים 18.12.48 ב מ 16 17 המחלקה הרפואית מ 18 19 20 21 האוויר 22 הרולד אורבך ואולף כריסטינסון ראה ספרו, פרק 23 137/57/29 24 25 לחקירת תאונת הסקיימסטר. דו״ח זה כולל גם עדויות רבות וחשובות המצוטטות במהלך התיאור; הדו״ח נמצא בא״צ 26 27 28 29 ב כן ראה כך, למשל, בוצעה ב ; 30 - אף הן על עזה. מישה קנר היה הטייס, וסטורי היה הנווט. ראה ספר הטיסה של סטורי אחה״א. 31 במבצע ״עין״, א״צ 32 א״צ מראי מקום 601 33 לתולדות חיל־האוויר 34 35 ישראל, הצירות ליד ממשלת הריפובליקה הציכוסלובקית מאוריאל פליקס 782/65/214 ממח״א, דו״ח תאונת המטוס כמה ממסקנותיה של ועדת החקירה ״מוגזמות במידה רבה,•״ כן התייחס לאפשרות הענקת מכתב הוקרה ללארי ראב על פעולתו, ועל שהוא עזב את הארץ ״מר נפש כיון שדרישות רבות שלו... לא מולאו...״ 36 האוויר מיהודה רבין, מ״מ מנהל אגף הנדסה, חלקי 7/137/51/150 מראי מקום לפרק טו למנהלי אגפים ועוד מאת ; 1 שי גלובר, כתב מנוי מס׳ 2 3 4 .7/137/51/8 5 מנהלה ממנהל אגף אפסנאות חיל־האוויר, כלכלה לנשי טייסים אזרחים וילדיהם 7/137/51/10 6 7 35 8 הנגמר ב 9 10 38/137/51/125 לסמח״א מאגף מבצעים, דוד בן אור ; בטייסת 50/137/51/62 11 12 לסמח״א מדוד )דב( יהודה, מחלקת תובלה אווירית - פספורטים ויזות 13 14 עמי יומן המלחמה, 15 16 11.3.49 602 גשר אווירי לעצמאות 17 18 .50/137/51/31 19 20 20:30 21 ׳עובדה׳״, טיוטה בכתב־יד, הענף לתולדות חיל־האוויר, אחה״א 22 א״צ אל מפקד חיל־האוויר ועוד מדוד יהודה, מנהל אגף מבצעים, מבצע ״עובדה״ - ; 38/137/51/162 פקודה 23 24 ;ספר הטיסה של נתן נומק, ארכיון הענף, תיק ; 25 אל אג״ם מת״ם ינשוף ומטה ח״א מבצעים ועוד ממבצעים מטה קרבי ד׳, שדה אברהם א״צ 26 27 .38/137/51/189 28 מחטיבה ; 29 30 31 א״צ 38/137/51/173 17.3.49 32 33 .6308/49/146 34 35 1708 הרפואית, ש׳ ועטר, שירות רפואי בשדה אברהם 36 37 במטוסי הובלה 38 39 אירוע זה הוזכר לימים על־ידי לוויט גם בריאיון שערך עמו דוד פרר, תיק ; 38/137/51/125 אחה״א 40 7/137/51/23 מראי מקום 603 לראש מכא ; מאוחר יותר התייחסו במכתב זה לכך שחלק מהציוד שהיה ברשותו לא הוחזר לחיל 11 5.6.50 המבצעית 41 א״צ 137/51/125 42 43 7/137/51/14 והמליץ את המלצותיו 44 יהודה, מזיגה של טייסת 45 10.5.49 .46 47 48 ראה גם למנהל מבצעים, לפיל צוקרמן משרד המח״ל, מקפטן אולף כריסטרנסן ; 49 10.4.49 50 27.4.49 51 52 למנהל אגף מבצעים מאגף הנדסה, העברת מטוסים ; מבצעים א״צ 53 ממח״א, ארגון בסיסי חיל־האוויר 895/52/11 54 55 ; נערכה ישיבה. מטעם משרד התחבורה נכחו בה בר־כוכבא מאירוביץ, א׳ מיכאלי ויי פרידמן ומטעם מטה חיל־האוויר - רמז, שמיר, יהודה, שמשוני, ; מטעם משרד הביטחון - חי יששכר פופקין וכץ. בישיבה זו נדונה התעופה האזרחית וחיל־האוויר בעניין שדות התעופה בחיפה, בתל־ אביב ובלוד, עניין השירות הסינופטי, בדיקת אווירונים ואנשי צוות אזרחים, תחוקה אווירית, מכירת אווירונים על־ידי חיל־האוויר ומרכז אזורי לפקוח טיסה 56 57 במשרד הביטחון מריבקינד 58 25.2.49 59 60 61 604 .782/68/35 62 ח״א באירופה ביום על הפלת המטוס ראה מסמכים באה׳׳מ, תיק ; 63 למנהל משרד החוץ מחי יששכר, אגף חיל־האוויר ; 64 ״מטוסי תובלה של חיל־האוויר, לוקהיד ; 21.9.49 1983 ,47גיעף 69 65 זילוני, ראש משלחת ח״א באירופה, דו״ח מצב עניני ח״א באירופה ביום מסמכי אלכס זילוני, אחה״א. 66 67 דברים מפגישה שהתקיימה בין חי יששכר, מנהל אגף חיל־האוויר במשרד הביטחון, אהרון רמז מפקד חיל־האוויר, והחבר יואל פלגי, נציג חברת ״אל־על״. הפגישה התקיימה בחיפה ב בעניין ניצול שני מטוסים מסוג ס 68 ח״א/משרד הביטחון, יעקב פלדמן, ראש מחלקת מבצעי אוויר והמהנדס הראשי בעניין העברת מטוסי הקומנדו מחיל־האוויר לחברת ״אל־על״ לראש אגף ציוד ועוד מדב פלג, מ״מ ראש אגף אוויר, ; רמז סיכום זה, ראה א״צ העברת מטוסים מח״א לחברת אל־על מטוסים מחא״ל לחברת אל־על 1983,45 ביעף ל״אל־על״ ראה גס ״מטוסי תובלה של חיל־האוויר, קרטיס י׳ בורוביק(, ע״ע 69 וועדת־המשנה למשק התחבורה — תעופה אזרחית חתומים חברי ועדת־המשנה: א׳ מיכאלי — מנהל המחלקה לתעופה אזרחית; ש׳ לנדאו, ראש טייסת בחיל אוויר; לרמת״מ מרמז, נוהל העברת צוות אוויר בשירות פעיל בתא.ל. לעבודה באל-על בה־בשעה הוגשה גם בקשתם של כמה ישראלים וכמה מאנשי ; 70 מח״ל, ביניהם אף ליאו גרדנר ואל שוימר, להקמת קווי תעופה פנימיים בתוך הארץ, ראה, למשל למפקד החיל ועוד מיהודה גלעדי ועוד, תעופה אזרחית 71 20.5.49 23.5.51 מעריב 22.5.51 מעריב 72 73 .38/137/51/263 74 1.8.50 הבקר 75 נשמר גס בא״צ 76 הגיוס של אנשי חילות־האוויר של ארצות־הברית וקנדה 77 78 מראי מקום 605 ראה גם א׳ שחן, שם ; 79 י׳ גינזבורג, ״כיצד הוברחו מטוסים״ ; עמי ראה גם א׳ שרמן, גוק ברקיע)מאנגלית: אריה חשביה(, ביתן, תל־אביב, ; 80 ראה גם קגן, שם, ע״ע ; 1973 81 מראי מקום לסיכום 1 2 3 4 מפתח אישים אביגור, שאול: ראה מאירוב שאול. אבידן, שמעון אבידר, יוסף אבינדב, חיים אבנרי, אורי אבריאל, אהוד 365 ,301 ,297 ,222 ,204 ,144 ,131 ,99 ,87 ,69 .507 ,454 ,451 ,447 ,444 אברך, חנה אגרונסקי, גרשון אגרונסקי )אגרון(, דני 109 ,95 ,87-85 ,82 ,77-76 ,72-71 ,69-68 ,296 ,240 ,227 ,200 ,187-184 ,133 ,113-111 .507 ,461 ,443-442 ,430 ,299-298 אדלשטיין, סטפן אולדג)אל־דאג(, הלל אתגר, משה אונדרה, מיכאל אוסוולד, ויקטור אופנהימר, יעקב אוקראיניץ, פסח אורבך, הרולד )הל 119 ,112-111 ,108 ,101 ,94 ,89-86 ,84-82 ,203-201 ,198 ,194 ,168 ,128 ,126-125 ,224 ,222-221 ,217 ,213 ,211 ,209 ,207-206 ,279 ,271 ,261 ,258 ,247-246 ,244 ,233-227 ,322 ,319 ,317 ,315-313 ,308 ,284-282 ,280 ,398 ,385 ,360-359 ,348-347 ,345 ,338 ,326 ,512-510 ,505-504 ,493 ,473 ,464 ,429 .530 ,516-515 אורן, שלמה 329 ,181 ,178 אורנשטייךאביאלי, שמעון אחיאל, עמיחי איבס, לארי אידלמן, בנימין אידלשניידר, ישראל אייזן)איתן(, ג׳ו אייכל, שלדון אילווייט, ארנולד 505 ,348-347 ,316-315 ,313 ,187-186 .435אי אילון, אימברג )ריינהרט(, בנימין 505 ,477 איסרזון, צ׳ אישטוב, אלכסנדר הלוי אלגהורן, רון אלדאריס, קונסטנטין אלון, יגאל אלון)קליבנסקי(, מרדכי)מודי 476 ,344 ,302 ,270 ,117 אלמאן, מיגואל אלסנר, תיאודור אלשטיין, שמחה אברמוביץ׳)אדם(, רוברט אמברוסיני, אע׳לו אנדריוס )אנדרה(, סטנלי)סטנק אנדרסון, טורוואלד אנסלם, אייזיק אפלבאום, תיאודור אקסטרנד, קרל גוסטב אקסלורד, אברהם ארגוב, נחמיה ארזי, יהודה 137 ,113 ,90 ,88 ,75 ,68 ,63 ,58-57 ,55-54 .507 ,497 ,428 ,294 ,212 ,191 ,173 אריאס, גילברט ארמון, שלמה אשכול)שקולניק(, לוי 477 ,413 ,368 ,298 ,243 ,223-222 ,215 ,209 .507 אשל )אייזיק(, יהושע באומן, כרמלה באנך, רלף 608 גשר אווירי לעצמאות בדז׳יק, בוצ׳ק בודנקין, אליעזר בונה )בוניסלבסקי(, בנימין 534 ,533 ,504 ,485-483 ,476 ,463-462 ,405 .537-536 בוק, זולטן בורנשטיין, הרברט 505 ,466 בורנשטיין, מרדכי בושט, שמואל )סם בטיגר, קורטיט בטלר, רוברט בעדר, הווארד בלאו, נפתלי בלאו, נתן בלוך, פיליפ בלוך, ריימונד בלוך, ריכרד בלפונד, מרטין בן־אור, דוד בךגוריון, דוד 95-88 ,67 ,65 ,63-61 ,59-58 ,54 ,52 ,44-43 ,41 ,140 ,136 ,124 ,114-113 ,109 ,104 ,99 ,228 ,222 ,215 ,206 ,193-190 ,182 ,146-145 ,294 ,276-275 ,243 ,241 ,238-237 ,234-232 ,373 ,368 ,351 ,347-346 ,344 ,342 ,331-330 ,438 ,435 ,429-428 ,425 ,423-422 ,415 ,413 .507 ,500 ,496-495 ,471 ,461 בן־חיים, יעקב בךסימון, מוריס בן־עמרם, יוסף בן־פורת, פנחס בן־צבי, דב בנש, תומאס בס, ג׳ק בס, ליפא בקווית׳)בק(, משה )מוריס 505 בר, פיטר קולינס בראיינט־מייסנר, רודולף ברבש, לאה ברגמן, מיכאל ברגמן, ד׳ ברדשוי, ויליאם ברודיגן, צ׳רלס בריגר)בן־חורין(, יהודה 110 ,106 ,103 ,101 ,99-98 ,95 ,92-90 ,82-81 ,152-151 ,136 ,131 ,129 ,127 ,125 ,113 ,190 ,189 ,184 ,182 ,168 ,158-157 ,155-154 ,216-214 ,212-211 ,209 ,205-203 ,200 ,197 .309 ,294 ,286 ,222 ,219 ברייר, אורי 531 ,505 ,487 ,477 ,457 ,407 ,388 ,350 ,347 .537 ,535 ברנדוט, פולקה בתדר, חיים ברנט, לאונרד ברנשטיין, נחום ברצ׳י, אוטרו גדעוני, יוסף גוטוולד, ק׳ גולד, מרים גולדבלט, דניאל גולדשטיין, ג׳ק גולדשטיין, חיים גולדשטיין, פרץ גולומב, שמואל גולן, זלמן גולני, איתמר ג׳ונסון, ארוין ר׳ גורדין, מישה גורי, חיים גורן, אורי גורניצקי, אוריאל גזית, ישעיהו גטמון, אלכס ג׳יקובס, סלמון גיייקובס, סנדי גילוץ, יהושע גילוץ, שלמה גינזברג, י׳ גינצבורג, פנחס )פינו גלבר, עמנואל גלובר, ש׳ גלזר, צבי גלילי, אליעזר גלילי, ישראל 97 ,91-88 ,84 ,82-81 ,76-75 ,68-67 ,64-63 .507 ,294 ,271 ,124 ,120 ,116 גליקסון, מרדכי גלס, זאב גלעדי, יהודה גנר, נילסון מפתח609 ג׳פר, הרולד גרדין, אריק גרדנר, ברקר גרדנר, ליאו 279 ,254 ,247-244 ,222 ,212 ,208-207 ,205 ,389 ,360-356 ,353-351 ,346 ,341 ,334 ,280 ,505 ,497 ,494-493 ,441 ,429 ,428 ,413 ,398 .530 גרוס, ג׳ון גרופר, עמנואל גרזון, וויליאם )ביל 505 גרי, ביל גריבלר, חיים גרץ, הרולד גרין, מונטי גרינשפן, הרמן)האנק דאון, רוברט)בוב 489 דהמס, פרדריק דובנו, יצחק דוברוביץ׳, אל דודקין, אריה דויטש, מיכאל דונסקי, פול דורון, אוריאל )״פליקס״ 300 ,298-297 ,220 ,205 ,167 ,107 ,97 ,77 ,72 .507 ,488 ,474 ,446 ,368 ,366 ,356 דורי)דוסטרובסקי(, יעקב 471 ,429-428 ,422 ,346 ,331 ,266 ,320-319 .474 דורי, שלמה דיובל, קלוד דייויס, הרשל דימנט, ש׳ דינשטיין, צבי דיציק, לני דן)טרכטנברג(, ישעיהו)״שייקה״ 454 ,452 ,449 ,365 ,300 דתר, יוסף דשא, חנן הארווי, ג׳ון הוד )פיין(, מרדכי הויזמן, יוסף הורוביץ, משה הורן, חנה הורנגרד, יוסף היימנס, מקס הילנקוטר, ר. ה הלביץ, יהודה הלפרין, אלכס הלפרין, יואל המאירי, נחמן הנטוש, יצחק הננסון, יצחק 505 ,487 ,477 ,465-463 ,435 ,346 ,315 ,313 הרון, מרדכי הריסון, ג׳ין הקר, ישראל הרצוג, חיים ואפיאדס, מארקוס וואב, דל ואזה, פנחס וודל, רוברט קלרנס ווטרהאוס, פרנק וולוביץ, יצחק וולף, הנרי וולקוביץ, מלקולם וונטיק, אמנון וידנפלד )פלד(, בנימין ויטאקר, א. ה ויימארס, מיכאל ויינבלט, פרדריק וייץ, יוסף וינטר, שמעון וינטרס, צ׳ארלס ויסמן, רעע ויצמן, חיים 499 ,408 ,373 ,368 ,319-316 ויצמן, עזר ולבלסקי, דוד ון ליר, ויליאם ונס, מנדל ורמל, זרובבל זברסקי, אברהם זומר, פראנטשיק זילוני, אלכס 228 ,222 ,201 ,189 ,175-174 ,171 ,152 ,129 ,471 ,387 ,334 ,317 ,294 ,290 ,280 ,234-233 .507 ,489 ,474 610 גשר אווירי לעצמאות זינגר, אברהם זינגר־רון־, שלום זרובינסקי, ישעיהו חולי, אי חורי, עזיז אל טובקין, וולטר טולצ׳ינסקי, פסח 487 ,482 ,480 טולקובסקי, דן 346 ,336-335 ,285 ,240-239 ,186 ,126 .477-476 ,446 ,443 ,385 ,383-382 טייבר, אברהם )״רמי״ 388 ,368 ,310 ,298-297 ,219 ,206-205 טמפלטון, טיילור טנאי, שלמה טראוב, רפאל 487 ,393-392 ,381 ,378-376 טרומן, הרי יאנקנר, מוריס ידווין, ארט ידיך, יגאל 260 ,239-238 ,234 ,192 ,174 ,171 ,161 ,482 ,468 ,417-414 ,380 ,331 ,273 ,266-265 .499 ידלין, אהרון יהודה 333, 350, 377, 381-380, 389-388, 440, 459, .465-464, 468, 477-476, 487 יודוסיץ, יצחק יזרעאלי, יוסף ינאי, שרגא 431-430 יעקובסון, אביבה יפה, הלל ירנבלום, מרק ישראלי, מרדכי יששכר, חי 152 ,148 ,144 ,137-136 ,134-133 ,113-112 ,197 ,191-189 ,187-168 ,184 ,182 ,158-157 ,297-296 ,240 ,222 ,212 ,206 ,204-203 ,416 ,414-413 ,388 ,368 ,320 ,317 ,310-309 ,444 ,439-438 ,431 ,428-427 ,425 ,420-419 .508 ,495 ,488 ,474 ,461 ,454 ,450 כבוינק, יוסף כהן, אדי כהן, אלי כהן, בנימין כהן, ג׳ק כ״ץ, ויליאם )״ביל״ כהן, ירוחם כהן, מקס כהן, משה כהן, נט כהן, סיד כהן, סימור )סיי 524 ,505 ,489 כהן, סיריל כהן, סמי כהן, רוברט כהן, שמואל כהן, שמעון כנרתי, דב 465 ,448 ,422-421 ,416 כ״ץ, משה כ״ץ, סם כ״ץ, שבתאי כריסטרנסן, אולף לאטור, דזיר לברטובסקי, ישראל להט )צייץ(, שלמה לואיס, סם 199-198 ,170 ,158-157 ,154 ,152 ,143-141 ,464 ,442 ,429 ,334 ,212-211 ,208-207 ,204 ,511 ,510 ,497 ,493 ,489 ,484-483 ,477 ,474 .515 לוויט, גורדון 484-480 ,477-475 ,443 ,425 ,421 ,370-369 .505 לוטראל, הברט )בוב לוי, חיים לוי, יצחק לוי, שמעון לוין, אברהם ג׳ לוין, ליאונרד לוין, שלום 507 לונדסטרום, אאגה לורי, בוב )רוברט 505 ,197 ,170 ,134-133 מפתח611 ליהמן, הנס אלכס לימיעסטון, הרולד 505 ,427 ,425 ,422-421 ,415 ליווינגסטון, מור לייבינג, אורנה ליכטמן, גדעון ליכטר, ג׳ורג׳ לילייברג, אקה/הק לימון, מרדכי)מוקה לנארט, לואיס לנדאו, שלמה לנדסמן, דוד לפין, יצחק לק, אריה לקט, אליעזר למר, סימור מאיר )מאירסון(, גולדה מאירוב)אביגור(, שאול 97 ,95 ,93 ,91-88 ,86-84 ,78 ,75 ,68-66 ,64-60 ,144 ,133 ,125-124 ,122 ,113-111 ,104 ,101 ,217 ,204 ,192-190 ,184 ,182 ,151 ,148-147 .507 ,432-431 ,308 ,244 ,233 ,222 מאירוביץ, בר־כוכבא 420-419 מאן, מוריס מויאל, אהרון מונאט, דייויס ממיץ, נורמן 374 ,372-369 ,348 ,345 ,341 ,211 ,185 ,493 ,435 ,429 ,425 ,421 ,418-414 ,401-398 .524 ,505 ,502 מוסטר, רלף מונסטירסקי, ש׳ מזרחי, בלפור מיטלמן)גזית(, זהבה מייזל, אפרים מיכאלי, אורי 440-439 מילטון, סטן מילר, דוד מילר, דני מימון, קלט מינסס, עמנואל מכנס, בנימין מלברג, לנארט מלחי, אמנון מלמד, לאה מנדל, אהוד מסינג, טריג מסראו, לואיס מסריק, יאן מסריק, תומאס מרגו, ססיל מרגיטאי, תומס )גד מרגנטאו, הנרי מרדר )מרדור(, מאיר )מוניה 149-148 ,144 ,134-124 ,121 ,54 ,40-39 ,171-170 ,168 ,164-163 ,161 ,157 ,155-151 ,194 ,192 ,190-188 ,184 ,178-175 ,173 ,212-211 ,209-206 ,204-203 ,201 ,199-197 ,233-232 ,229-226 ,224 ,222-219 ,217-215 ,272-267 ,262 ,259-258 ,256 ,246-243 ,298 ,294 ,291-289 ,287-284 ,281-276 ,334 ,329 ,321-320 ,317 ,312-311 ,309-308 ,387 ,385 ,382-380 ,377 ,370 ,362 ,345 ,408-407 ,405-404 ,398-397 ,395 ,392-391 ,441 ,439-438 ,427-425 ,422-419 ,416-413 .534 ,531 ,512-510 ,507 ,504 ,495 ,460 ,457 מרכוס, דוד מרש, יהושע 538 ,504 ,447 ,461 ,447 ,358 מרשל, ג׳ורג׳ נאש, יוזף נגב, אברהם נגלי, לואיס )לו 505 ,487 ,477 ,475 נוביק, ויליאם נוט, צ׳רלס נוימן, מנחם נוימן, רודולף ממיס, אל מרטון, מייקל נחמן, הרמי נימרוד, משה נשרי, עמנואל סגל, יוסף סוובודה, לודוויק סווינג, ג׳וליאן 505 ,464 ,341 סולודוחה, מאיר סולומון, פיליפ 612 גשר אווירי לעצמאות סומוזה, אנסטזיה סונבורן, רודולף סוסנוב, ויליאם סוסנוב, ליאון סוקוליק, צבי סוקניק, מתתיהו סוראסקי, אילי סחרוב, אליהו 142 ,135-133 ,106 ,104-103 ,90-87 ,85-84 .507 ,222 ,191 ,184 ,149-147 ,144 סחרוב, יחזקאל סטאהליק, ארנולד)״אמי״ 489-488 סטול, מאיר סטורי, בנימין סטיבנסון, פרד סטירק, אדוארד סטרוס, אירבינג סטרוסטה, גרשון סטרן, תיאודור סיגל, יוסף )ג׳ו סיטרון, רוברט סיימון, הרולד )״סמוקי״ 506 ,484 ,465-463 סימון, מ׳ סינקליר, רלף סיסק, רוברט לסטר סלום, יואל סלומון, נורברט סלק, מולד סמיט, ג׳ק סמית׳, רוברט ה׳ סנט ג׳ון, רוברט סניור, בוריס ספיר )קוזלובסקי(, פנחס 488 ,454 ,426 ,368 ,316 ,310-309 ,298-297 .507 ספנסר, בויד ספר, טד סקלאר, בן סקלטסויאניס, דמיטרי סרני, עדה עזריהו, אמן פאגר, אורנה פדרמן, יקותיאל פוזולי, אלפרד פוזנר )פורן(, פרץ 399-398 פוזנר, חיים פולנסקי, אליוט פומרנץ, אלסי פומרנץ, ביל פומרנץ )הדרי(, מיה )זאב פומרנץ, שמואל )סם 151 ,144 ,134 ,131 ,127 ,125 ,108-106 ,101 ,204-203 ,199 ,197 ,190-189 ,186 ,158-157 ,446 ,366-365 ,309 ,302 ,300-295 ,215 .506 ,503 ,454 ,452-451 פוסטל, ויליאם פופר, ריכרד פוצ׳ר, רוברט פוקס, ריי פורד, ארתור פורסטל, ג׳ימס פיאטלי, פ׳, י׳ פיאלה, יעקב פיין, בוב פיינגרמן, סול פייס, הל פינקל, אהרון)רד פיציט, ליאונרד פיקל, יצחק פישמן, יהודה פישר, דוד פישר, וולף פישר, מוריס פלגי, יואל פלדמן, יעקב 531 ,510 ,504 ,461 ,409-408 פלדמן, ליאופולד פליגלמן)פלג(, דוד 286 ,269-268 ,249 ,224 ,217-216 ,212 ,404-403 ,397 ,372-369 ,327 ,321 ,290-289 .504 ,461 ,434 ,426 ,410 דורון אוריאל פליקס, אוטו: ראה פלמן, ברוך פלפל, יהודה פסקמן, מרטין פרגר, שושנה פרדקינס, פרדי 301 ,191 ,106-104 ,88 פרולוב )פרי(, יעקב מפתח613 פרידלנדר, חיים 504 פרידמן)איש־שלום(, פרדי פרידן, ברוך 510 ,493 ,290 ,272 פרליס, ברוך פרלמן, משה פרלשטיין, יהודה פרמן, נתן פרנטס פרנק, יעקב פרסקי)פרס(, שמעון פרקש )בן־זאב(, פולי צ׳בר, ויקטור צדוק, משה צונדק, סי צוקרברג, יהודה צוקרמן, פיליפ )פיל צור, עמנואל צידון)צ׳אטו(, יואש ציטרון, אברהם ציימס, אליעזר צימרמן, טוביה )טיב ציינסקי, אדי 524 ,506 ,467 ,416 ציינסקי, אלי צירנצקי, סטפן קאופמן, ליין קאופמן, מוריס 531 ,506 ,435 ,427 ,385 ,381-380 ,375-373 .537-534 קגן, בנימין 465 ,454 ,450-446 ,444 ,431 ,388 ,366-365 .474-473 ,467 קדמון, נפתלי קובץ׳, אליעזר קוברניק, ג׳וליוס קולנשר, מיכאל 290 ,287 ,269 ,255-254 ,234 ,228 ,221 ,176 .531 ,504 ,395 ,374 קולנשר, מריאנה קולק, טדי 410 ,203 ,146-145 ,142 ,138 ,136 ,134-133 .507 ,494 ,437 ,427 ,423 ,416 קומרוב, ברוך קונקה, ריצירד קוסטף, דון קופילביץ )ארגוב(, לוי קופרמן, עמי קוק, דייב קוקס, ראלף 494 ,472 קורץ, בנימין קורנל, דוד קורץ, ריי)ריימונד 374 ,347 ,342 ,290 ,206 ,185 ,159 ,104 ,101 ,504 ,493 ,435 ,429 ,427 ,418-414 ,398-397 .525-524 ,506 קיין, מיכאל קילגרו, גימס קימלמן, רמי קינג, גלן קירשנר, אלי קלויזנר, שמואל קליגר )עליאב(, רות קליסי, פאול קליי, לושיוס קלמנטיס, ולדימיר קמפוס, פאול קנטבל, ויליאם קנטר, וילפרד קנינגהם, אלן קנר, מישה קסטנר, מאיר קפלן, אליעזר קפלנסקי, ידידיה )״אדי״ קפשוק, אהרון קראוויט, דניאל קרבנוב, אדוארד קרוקסטד, ברטיל 506 ,487-486 קרינקין, טד קרלסון, תור קרסנר, אפריים ראב, לארי)לורנס 470 ,465 ,450-449 ,447 ,407 ,224-223 ,157 .506 ראכלין, אי ראסק, דין רבין, יהודה 416 ,296 ,239 ,189 614 גשר אווירי לעצמאות רבץ, יצחק רבינוב, ברוך רדניק, אלינור רואלנד, ג׳ראלד רובינפלד, רובי רוברטס, דניאל רוזוב, שמואל רוזובסקי, לסלי רוזופסקי, ראלף רוזין, דניאל רוזנבאום, אהרון משה )מוזס 506 ,502 ,498 ,179 רוזנבאום, אלי רוזנבלום, אריה רוזנברג, פרץ רוזנברג, ק׳ רוטנברג, אליהו)״לי״ 420 ,391 רוטקוגל, יוחנן רוך, ארנולד רוךזינגר, שלום רוסבלקובה, הלנה רוף, מאיר רטושניאק, אליהו ריבקוף, מרטין 506 ,475 ,465-462 ,350 ,158-156 ,109 ,101 .537 ,536 ריבקינד, אברהם ריגלר, אמיל ריזייק, נחמן רייזין, אל ריילי, הווארד ברלי ריילי, ויליאם רייסין, בדריך רימן, ינס רמז, אהרון 82-80 ,78 ,76 ,72 ,69-64 ,61-60 ,58-57 ,55-53 ,117 ,113-112 ,106 ,104-101 ,99-97 ,95 ,93-84 ,136 ,133-132 ,127-124 ,122 ,120-119 ,172 ,164 ,161 ,157 ,152 ,145-144 ,140-139 ,198 ,194-192 ,190-189 ,184 ,182 ,177 ,175 ,241-238 ,230 ,228 ,220 ,216-214 ,212 ,204 ,270 ,267-265 ,262-259 ,257 ,251 ,249 ,243 ,312-309 ,306-305 ,287-285 ,281-275 ,350-345 ,339 ,335 ,331 ,321-320 ,318-317 ,406 ,393 ,389-387 ,385 ,381-380 ,362-360 ,431-430 ,423-419 ,416-415 ,413 ,410-408 ,458-457 ,454 ,451-450 ,444 ,441 ,436 ,434 ,497 ,495 ,491 ,488-487 ,474-473 ,461 .508-507 רמז, דוד רסל, מילטון רסקין, ליאונרד רענן)רייסמן(, יוסף )ג׳ו רפלוביץ, נתן רפופורט, ארנסט רצק, גד שאלתיאל, דוד שאנן א׳ שוורץ, אורי שוורץ, הארי שוורץ, סטיב 413 ,265-263 ,222-221 ,211 ,208 ,206-205 .514 ,493 ,476 ,461 ,430-429 ,427 ,425 שוחט, גדע שוימר, אל 144 ,142 ,137 ,135 ,104 ,87 ,78 ,76 ,70 ,222 ,212-211 ,207-203 ,191 ,188 ,148-147 ,415-413 ,410 ,397 ,395 ,334 ,297 ,294 ,240 ,461 ,448 ,442 ,429-428 ,426-425 ,423-420 .533 ,508 ,506 ,501 ,497 ,494-493 ,488 שומכר, מכס שוקרון, אלפרד שטיגלס, מאיר שטיינברג, סיריל 506 שטיינהארט, לורנס שטילר, דניאל שטן, מילטון שטראוס, נתן שילדס, פיל )פיליפ 506 שינדלר, אירווין 429 ,184 ,146-145 ,136 ,133 ,107 ,101 .506 ,494-493 שינדלר, אלברט שלוס, שלמה שליט, ליאון שלמה, נתן שמיר )שכטמן(, היימן )״נורמן״ 106 ,87-86 ,83 ,76 ,57 ,55-54 ,51 ,49 ,45-44 ,157-156 ,154 ,137 ,131 ,124 ,122 ,117 ,113 ,221 ,209 ,198 ,194-192 ,170 ,164 ,160 מפתח615 ,321 ,311 ,296 ,294 ,285 ,243 ,234-233 414 ,388 ,361 ,345 ,334-333 ,487 ,485-484 ,477 ,475 ,470 ,464 ,462 ,442 .507 ,497 ,493 שמיר )רבינוביץ׳(, שלמה שמעוני, יהודה שמר )שמורק(, דב שמשוני, דניאל שניאורסון, נחום שפינגרן, יוחנן שפיץ, רוברט שפיצר, אליהו שפירא, דני שפירא, יעקב שמשון שפירא, ישעיהו שפירא, ניסן שפרינצק, דוד שצ׳ופק, שיאי שקולניק, אריה שרודר, ביל שריג, נחום שרמן, מאיר שרף, נורה שרתוק )שרת(, משה 477 ,454 ,447 תגיר, שמואל שלום תורברג, בנגט מקומות ״אמבסדור״, מלון אבן יהודה רוחמה. ״אבק אימוה. ״אבק איאצייו. אג׳קיו: ראה אול ברוק, שדה תעופה אונטריו, שדה תעופה אוסטריה אוסטרליה אוקלנד אורה אורים איאצ׳יו, שדה תעופה 182-180 ,155-154 ,112-110 ,104-103 ,88-86 .529 ,524 ,507 ,428 ,417-416 ,372 ,188-186 איטליה 136-135 ,133 ,113-111 ,109 ,106 ,94 ,87-86 ,296 ,231 ,227 ,201-200 ,192 ,187-186 ,184 ,525-524 ,507 ,498 ,443-442 ,432 ,417 ,299-298 .565 ,563 ,550 ,546 אילת אימרה 590-589 ,534 ,533 ,522 ,502 ,386 ,377-376 .585 אירופה 107 ,104 ,90-88 ,71 ,68 ,61-60 ,54 ,45-43 ,184 ,149-147 ,144-143 ,137 ,133 ,129 ,227-226 ,223 ,208-206 ,204-203 ,198-197 ,388-387 ,310-309 ,307 ,298-296 ,294 ,262 ,489 ,480 ,474 ,471 ,438 ,431-430 ,426 ,408 .604 ,557 ,545 ,526 ,509 ,503-501 ,493 אירלנד אלבניה אל־גרנדה, מלון אלונים, קיבוץ אלכסנדריה אל־עריש 523 ,463 ,450 ,403 ,351-350 ״אלקרון״, מלון אמסטרדם אמריקה 500 ,477 ,433 ,428-427 ,368 ,298 ,295-294 .557 ,511 אנגליה 484 ,433-432 ,263 אסמרה ״אספלנד״, מלון ״אקסלרוד״, מלון אקפולקו ״אריאל״, מחנה 602 ארצות־הברית 68 ,61-60 ,58 ,56 ,54 ,51-50 ,48 ,44 ,39 ,35-34 ,105-104 ,101 ,99 ,97 ,89-88 ,84 ,82 ,78 ,76 ,158-157 ,147 ,145 ,143 ,138-136 ,112 ,109 ,209-206 ,204 ,201 ,199-198 ,190-189 ,185 ,170 ,293 ,263 ,261 ,227 ,222-221 ,219 ,212-211 ,425 ,423 ,416 ,412 ,410 ,368 ,365 ,310-309 436 ,433-432 ,429-427 ,517 ,514 ,510 ,507 ,503-501 ,498-497 ,495-493 .605 ,597-596 ,568 ,557 ,553 ,550 ,545 ארקסוס, שדה תעופה אשדוד616 גשר אווירי לעצמאות אתונה 533 ,528 אתיופיה באר טוביה בארי באר־שבע בולגריה בוסטון בוסניה בורמה בייקרספילד ביירות ביר אידר ביר עסלוג׳ בית־גוברין בית דראס בית החולים הצרפתי, יפו בית הספר הריאלי, חיפה בית להיה בלגיה בן יהודה, רחוב חצור. ״בסיס אימוה. בסיס מחמה. בסיס ברבנק ברזיל אגגליה. בריטניה: ראה ברינדיזי ״בריסטול״, מלון 370 ,355 ,314 ,226 ,224 ,221 ,217 ,213-212 ,447 ,434 ,421 ,417 ,410 ,406-403 ,391 ,514 ,477-476 ,470 ,465-464 ,461-460 .601 ,594-593 ,568 ,537 ,517-516 ברית המועצות ברן ברנו בת־ים ג׳ביה ג׳בליה גבעת במר, בית הבראה גבעת השלושה גוז ביי, קנדה ג׳ימייקה ״גלי ים״, מסעדה גליל ג׳נבה 212 ,206-205 ,197 ,191 ,186 ,167 ,142 ,388 ,368 ,317-310 ,298-296 ,294 ,223-222 ,565-564 ,561 ,559 ,557 ,554 ,454 ,431 ,426 .580 ,567 גן יבנה ״גן רנה״, מלון גרמניה ״גת רימון״, מלון ״ד׳אטרנז׳ה״, מלון דאלס דב, שדה־תעופה 355 ,352 ,290 ,280 ,241-238 ,213 ,181 ,179 .601 ,580 ,571 ,562 ,476 ,470-469 ,382 דוראצ׳וב דורות 577 ,574 ,382 דטרויט דמשק דקר דרוכדאמריקה דרוס־אפריקה האיטי האליפאקס ההסתדרות, בית פעילי הודו הולנד הירדן, עמק ״המוזג״, מסעדה הרצליה, שדה־תעופה 399-398 ,344 ,280 הרקליון, שדה תעופה וונציה ווסטצ׳אסטר וושינגטון ויצמן, מכון ונצואלה זאגרב זאדר זאטץ 126-125 ,114 ,111-106 ,104-103 ,101 ,99 ,94 ,162 ,159-154 ,152-151 ,148-147 ,145-143 ,129 ,192-187 ,184 ,181-180 ,178 ,170-169 ,167-166 מפתח617 ,268 ,235 ,224 ,222-216 ,213-209 ,205-197 ,408 ,403 ,366 ,361 ,308 ,295-294 ,276-275 ,514 ,510 ,508 ,503 ,489 ,487 ,454 ,449 ,447 .604 ,569-568 ,562 ,557 ,555-554 ״זלוט לב״, מלון זלץ, שדה תעופה חדרה חוליקאת חיפה 401 ,356 ,335 ,310 ,306-304 ,265 ,263 ,222 ,557 ,533 ,502 ,467 ,443 ,440 ,439 ,435 ,411 .604-603 חירבת מחאז חלוצה חן יונס חצור חצרים חומדים ח׳רתייה טוניסיה טוקומן, שדה־תעופה טיחואנה טיטוגראד טפציולה טקסס טרוויסיו יבנאל יד מרדכי יואב, מחנה יוגוסלביה 366-365 ,302-299 ,294 ,234 ,218-213 ,203 .564 ,507 ,503 ,455-449 ,446-443 ,433 ,391 יוון 467 ,444 ,433 ,417 ,302-301 ,299 ,187-186 .599 ,595 ,566-565 ,550 ,508-507 ,524 ״יעקב״, מלון יפו 561 ,531 ״ירדן״, מלון ירושלים ״ירקון״, מלון 551 ,538 ,468 ,465-463 ,435 ,389 ,251 ישראל 158 ,145 ,143-142 ,135 ,133 ,105 ,92 ,77 ,72 ,214 ,207 ,204-200 ,199-198 ,193 ,188 ,184 ,365 ,317 ,310-307 ,299 ,262 ,250 ,227 ,223 ,433-430 ,419 ,413-412 ,408-407 ,400 ,369 ,494-493 ,472 ,467 ,461 ,448-447 ,442-440 ,545-544 ,526-525 ,522 ,515 ,511 ,507 .587 ,581 ,569 ,564 ,549-547 כינרת, קיבוץ כפר גנים כפר סירקין כפר שמריהו כרתים לבנון לברדור לה בורג׳ה, שדה־תעופה 477 לוב לוד, שדה־תעופה 533 ,502 ,491 ,488 ,467 ,465 ,448 ,442-440 .603 ,597 לטרון ליבריץ ליון, שדה־תעופה לינץ ליסבון מארסיי 530-528 מג׳דל 587 ,523 מונטנגרו מזטלאן מטר״ש)מטה ראשי - חיל־האוויר(: ראה ״אריאל״, מחנה. מיאמי מילוויל, שדה־תעופה מנגואה מנהטן מסינה, מיצרי מפרץ עקבה מצרים מקסיקו 494 מקסיקו סיטי ״מרגוע״, פנסיון מרוקו618 גשר אווירי לעצמאות מרקש משמר הירדן נאסאו נאפולי נבטים נבי־רובין נגב 303 ,290-289 ,284 ,279 ,276 ,273 ,271-270 ,387 ,385 ,360 ,339 ,335 ,333-329 ,319-317 ,499-498 ,496 ,480 ,478 ,468 ,463 ,459 ,454 ,577-575 ,573-571 ,533 ,531 ,522 ,520-519 .589 ,588 ,586 ,584 עבה נטאל ניו ג׳רזי נידיורק 596 ,557 ,511 ,503-502 ,438 ,197 ,146-145 .605 ניצנים ניקוסיה ניקרגואה ניקשיץ, שדה־תעופה ניר־עם סגירה סדום 590 ,564 ,532 ,502 סדלבק סורינאם ״סטאלינגרד״, מלון ״סטיינר״, מלון סין סיציליה סכיפהול, שדה תעופה ״סמיראמיס״, מלון סנט ג׳ורג׳יה, תעלה סרדיניה ״עדן״, מלון 593 עדן עוג׳ה אל־חפיר עזה 601 ,523 ,472 ,465 ,463 ,450 עין גב עין שמר עירק אלמנשיה עכו, בית כלא עמק החולה זאטץ. עציון: ראה עקיין. עקיר: ראה עקרון 99-98 ,94-90 ,86-85 ,83-82 ,79-78 ,75-774 ,136 ,130-129 ,127-113 ,110-108 ,103 ,101 ,169-168 ,163-160 ,158 ,156 ,154-152 ,222-221 ,218-212 ,203-200 ,191 ,181-171 ,269-265 ,263-254 ,251-243 ,240 ,235-227 ,293 ,291-284 ,281-280 ,276-275 ,273-271 ,324-319 ,317 ,314-313 ,311 ,307 ,302-301 ,353-351 ,348-347 ,345 ,341 ,338 ,336-328 ,380-377 ,375-374 ,372 ,370-359 ,357-355 ,410 ,407-403 ,401-397 ,395-390 ,387 ,382 ,441-440 ,435-434 ,419 ,417-416 ,412 ,472 ,468 ,464-462 ,460-459 ,454 ,448-443 ,511 ,508-507 ,504 ,502 ,499-483 ,480-476 ,537-533 ,529-528 ,523-520 ,516-514 ,563 ,559 ,565-555 ,550-549 ,547-546 ,586-585 ,583 ,580-577 ,575-571 ,566-565 .603 ,600 ,598-597 ,593-590 פאלם ביץ׳, ווסט ״פאלס״, מלון פאראמריבו פאריס 375-370 ,369 ,226 ,223 ,197 ,189 ,186 ,177 .533 ,524 ,507 ,477 ,448 ,432-429 ,417-415 פודגוריצה פוסטולופרטי פורטוגל פורט־סעיד פיטסבורג פילדלפיה פיליפינים פינלנד פירנצה פלוגיה 523 ״פלורה״, מלון פלורידה פלזן פנמה 494-493 ,489 ,299 ,240 ,184 ,137 ,109 ,101 .555 מפתח619 פנסילבניה פסקרה פקיסטן פראג 224 ,219 ,216 ,205 ,166 ,156 ,143 ,107 ,444 ,433 ,431 ,365 ,301-300 ,298-296 ,566 ,561 ,554 ,474 ,467-465 ,451-446 .601 ,599-598 פרוגייה, שדה תעופה פרמאריבו ״פרק״, מלון פתח־תקווה צאלים ״ציון״, מלון ציכוסלובקיה 91-90 ,88-85 ,82 ,80-77 ,72 ,69-68 ,66-65 ,61 ,162 ,151 ,142 ,132-131 ,125 ,107-104 ,99 ,97 ,209 ,204-203 ,191-190 ,187 ,184 ,166 ,276-275 ,234 ,227 ,223-221 ,219 ,217-212 ,366-365 ,361 ,307 ,302 ,300-297 ,295-293 ,452 ,449-446 ,443 ,441 ,433-430 ,388 ,376 ,547 ,544 ,514 ,507 ,503 ,488 ,474 ,465 .601 ,588 ,581-580 ,570 ,565 ,562-561 צמח צ׳מפינו ״צנטרל״, מלון צ׳סקה בודיוביצ׳ה צ׳רלסטון צרפת 448 ,431-430 ,369 ,314 ,309 ,263 ,204 ,135 .507 קאמאגווי קהיר 468 ,450 קובה קונוביצה קופקבנה קורסיקה 187-186 ,184 ,182-181 קזבלנקה קטאניה 202 ,200 ,187 ,185-184 ,154 ,112 ,110-109 .564 ,529-528 ,508 ,299-298 קינגסטון קלארו, שדה־תעופה קליפורניה 549 ,546-545 קמפו דל אורו קנדה 605 ,597 ,557 ,437 ,368 ,263 קסטיליונה דל לאגו, שדה תעופה חצוו. קסטינה: ראה קפריסין קרוליינה ראשון־לציון רביבים רבת־עמון רודוס תחמה 360-358 ,353 ,332-325 ,338-335 ,319 ,522 ,502 ,499 ,391 ,386 ,382 ,379-376 .590-584 ,580 ,577-576 ,574-572 ,534-533 רומא 297 ,229 ,227 ,223-222 ,216 ,212 ,188 ,186 ,546 ,529 ,524 ,511 ,477 ,467 ,431 ,417 ,372 .582 ,568 ,565 ,550 ,548 רומניה ברית המועצות. רוסיה: ראה רחובות רייקה, נמל רמלה רמת־גן רמת דוד 280 ,263 ,242-240 ,238 ,231-230 ,211 ,202 ,382 ,375 ,342 ,356 ,333 ,307 ,285-284 ,553 ,487-486 ,484 ,463 ,435 ,402-401 .592 ,575 ,572-571 רפיח רשפון שדה ״אברהם״ דב, שדה־תעופה. שדה דב: ראה חצוי. שדה ״שמואל״: ראה שווייץ 507 ,491 ,388 ,309 שוויץ שווצריה: ראה שטוקהולם שיקגו שרונה תורכיה620 גשר אווירי לעצמאות תימן תל־אביב 226 ,221 ,212 ,179-177 ,161 ,151 ,138 ,129 ,305-304 ,284 ,262 ,256 ,243-240 ,238 ,404-403 ,395 ,375 ,372 ,361 ,338 ,333-331 ,525 ,520 ,508 ,476 ,471-468 ,461 ,435-433 .602 ,594 ,585 ,581 ,577 ,573-572 ,559 דב, שדה תעופה תל־אביב, שדה: ראה תל אל־קוניטרה תל־ליטוינסקי עקדון. תל־נוף: ראה תל־פארא מטוסים אוסטר אירובאן אנסון בוננזה בוסטון בופייטר ביצ׳קראפט דוב דקוטה 281 ,271 ,254 ,243-238 ,208 ,202 ,124 ,333 ,330 ,308-307 ,305 ,302 ,298 ,284-283 ,449 ,403-402 ,382-381 ,366 ,361 ,358 ,341 ,561 ,531 ,502 ,498 ,491 ,485-484 ,478 ,464 .573 ,571 הדסון הולטון הוקר האריקיין הליפקס הרוורד וומפייר וידג׳ון טייגר־מוט טיילורקרפט יאק יונקרס לודסטאר ״מבצר מעופף״ 231-230 ,224 ,211 ,199 ,163 ,160-159 ,157-156 .494-493 ,468 ,449 ,344 ,342-341 ,333 ,233 מוסטנג מוסקיטו מיטשל מסרשמיט111-108 ,101 ,99-91 ,87-86 ,84 ,82 ,79-77 ,156-155 ,153-151 ,144 ,131 ,124 ,116-113 ,276-275 ,232 ,218 ,197 ,192-191 ,189-187 ,158 ,433-432 ,365 ,344 ,341,329 ,299-298 ,296-293 ,540 ,517 ,507 ,503-502 ,498 ,472 ,454 ,450 .577 ,547 נורסמן 335 ,333 ,329-328 ,299 ,284-283 ,281-280 .544 ,476 ,396 ,384 ,382-380 ,366 סיבי ספיטפייר 327 ,302-293 ,222 ,218 ,189 ,144 ,109 ,96 365 ,361 ,346-344 ,342-341 ,479 ,457 ,454-449 ,447-446 ,444-443 ,385 .599 ,584 ,546 ,541 ,507 ,503 ,485 סקיימסטר 62, 68-65, 73-72, 78, 86, 90, 92, 98, 99 106-104, 110, 114-113, 126, 144-143, 152, 156-155, 158, 182, 189, 202, 206-205, 208, 214, 217, 228, 232-231, 240, 253-252, 272-271, 281, 284-283, 294, 303-301, 310-308, 318-312, 336-335, 342, 358, 366, 375-368, 380, 417-415, 419, 444-442, 450-446, 467-465, 474-469, 489-487, 493-492, 519, 535, 587, 598-597, 600. סקיימסטר 511 סקיימסטר סקיימסטר סקיימסטר סקיימסטר סקיימסטר פייפר־קאב פיירצייילד פרוקטור קומנדו 89-84 ,82 ,80 ,77-68 ,66 ,63 ,56-54 ,51 ,49-46 ,114-112 ,110-106 ,104-103 ,101 ,99-98 ,94 ,92 ,152-150 ,148-147 ,145 ,136 ,131,126 ,123 ,119 ,192 ,188-184 ,182 ,178 ,172-170 ,158 ,155-154 ,232-228 ,218-217 ,215-212 ,208 ,205 ,203-202 ,272-271 ,269 ,267 ,258 ,254 ,244 ,241 ,239 ,235 ,333 ,328-327 ,319 ,303 ,298 ,287 ,284-283 ,386 ,383-380 ,352-345 ,343 ,341,338 ,336-335 ,450-448 ,445-432 ,419 ,417-416 ,414 ,403-398 ,492-491 ,489-477 ,472 ,468 ,463 ,455-454 ,533 ,530-526 ,524-522 ,519 ,507 ,503-501 .604-602 ,598 ,592 ,586 ,581 ,564 ,560 ,544 ,535 מפתח621 קומנדו 217 ,215 ,187-186 ,131 ,119 ,113-112 ,101, .523 ,454 ,402-401 ,399 ,351 קומנדו 217, 327, 351, 523, 560 קומנדו 155-154, 212, 217, 351, 401-399, 523, 592 קומנדו 463 ,351 ,338 ,272 ,215 ,212 ,155-154, .581 ,523 ,481-480 קומנדו 511 ,443 ,442 ,217 ,192 ,189-188 ,155-154, .555 קומנדו 563 ,560 ,272 ,217 ,215 ,170 ,156 ,131 ,113 קומנדו 446-445, 502 קומנדו 442 ,351 ,272 ,215 ,213 ,188-187 ,178 ,113, .523 ,463 ,454 קומנדו 272 ,217 ,215 ,213 ,203 ,155 ,152 ,113-112, .560 ,525-523 ,449 ,419 ,417-416 ,351 קומנדו קונסטליישן 70-69, 76, 82, 87, 110-109, 114, 145, 152 158-155, 182, 189, 197, 203, 281, 283, 297, 309, 489-487, 507, 557, 561-560, 569, 604. קונסטליישן־ רפיד תאנדרבולט בוסטון. A-20 מבצר מעופף B-17 מיטשל B-25 BT: 47, 72-71, 82, 109-108, 157.-13 קומנדו C-46 דקוטה C-47 סקיימסטו C-54 דובDH-104 תאנדרבולט P-47 מוסטנג P-51 RWD : 109.-13 עניינים מבצע ״אבק״. ״אבךהנגב״: ראה ״אגד״ ״אגרוף״, מבצע 523-519 ,509 ,499 ,463 ,458 ,409-408 ,404 ״אוירון״ ״אושן טרייד איירווייס״ או׳׳ם 341 ,331 אחזקה 158 ,155 ,131-130 ,118-117 ,113 ,109-107 ,215 ,213-212 ,203-201 ,199 ,187 ,171 ,165 ,262-261 ,259 ,240-239 ,222 ,218 ,217 ,356 ,329-328 ,321 ,308 ,297-295 ,273-272 ,473 ,450-448 ,441 ,409 ,405 ,393 ,359-358 .515-514 ,512 ,510 ״אטלנטיק נורטוורן איירליינס״ אלטלנה ״אל־על״ 458 ,442-441 ,420-415 ,375-372 ,373-368 ,493-491 ,489-487 ,480 ,478-477 ,475 ,461 .525-524 ,500 ״אלסקה איירליינס״ ״אייר פרנס״ אמברגו אפסנאות 337-336 ,333 ,322 ,288-286 ,277 ,261 ,258 .520 ,516 ,395-394 ,392-391 ,384 ,381 אצ״ל ״ארקיע״ ביטוח צוותי־האוויר ביטחוךשדה 393 ,388 ,355 ,353 ,307 ,230 ,226 ,224-223 .521 ,516 ,476 ״בלק ״בלק ; ״בלק ״בלק־ ״בלק ״בלק 152 ״בלק 197 גף ״בצר״ גיוס 221 ,208 ,207 ,198-197 ,161 ,148 ,144-141 .412 ,305-304 ,223 622 גשר אווירי לעצמאות דלק 338 ,331 ,243 ,230 ,228 ,190-189 ,185 ,182 .452-451 ״דני״, מבצע דרכונים הוראת עברית הטסת דואר ״הנרי״ מבצע ״הנרי הסוואה והעלמה 327-326 הרכבת האווירית לברלין ״התש״ח״, מבצע ״ולווטה״, מבצע 503 ,457 ,443 ,441 ,412 ,366-365 ״ועד הלשון שליד בית ביאליק״ ועדת הנגב ״זבריובקה, ברנו״ ״חורב״, מבצע 503 ,499 חטיבת ״גבעתי״ 406 ,403 ,261-260 ,233 ,230-229 ,175-174 חטיבת ״הראל״ חטיבת ״יפתח״ 337 חטיבה חימוש 523 ,519 ,352 ,338 ,277-276 ,218 ,214 טייסת טייסת טייסת 503 ,487 ,344 ,329 טייסת 499 ,491 ,487-483 ,382 ,361 ,358 ,333 ״טרנס־קריביאן״ ״יואב״, מבצע: ראה ״אגרוף״. יחידה ניידת יחידת אחזקה אווירית )יא״א יחידת ״ציפורה״ ירי על מטוסי ״בלק״ כיבוי-אש כלכלה 396-395 לאפס״א 207 ,189-186 ,184 ,158 ,141 ,133 ,121 ,119 ,427 ,414 ,408 ,399 ,308 ,303 ,299 ,293 ,211 .545 ,501-499 ,497 ,493 ,442 ״לוט״, מבצע ״לוקהיד״, יצרן מטוסים ״לינו״ מחלקת אספקה מוטסת מטאורולוגיה ״מקוה־ישראל״ משואת אלחוט 268, 395 ״נבוט׳׳, מבצע נווטות נחיתת אונס נ״מ 335 ,328 ,326-325 ,322 ,320 ,270 ,265-264 .521 ,394 ,353 ״נצחון״, מבצע ״נתיבי אוויר לארץ־ישראל״ ״סולל־בונה״ ״סונבורן״ ״עובדה״, מבצע עולים, הטסתם 530-526 ,509 ״פאן אפריקן״ פיזור מטוסים ״צים״ צניחה קורס הסבה למסרשמיט קשר 266 ,253-252 ,245 ,218 ,213 ,184 ,182 ,179 ,356-353 ,347 ,342 ,327 ,298 ,286 ,269-268 ,473 ,470-465 ,447 ,395 ,390 ,379 ,377-376 .521 ״רופא״, מבצע מפתח623 ריגול רפואה 463-462 ,353-352 שוודיים 487-486 ״שחר״, מבצע ״שירות־האוויר״ 497 ,120 ,104 ,58 ,56 ,54 ,52-51 ״שירות התגוננות בפני הרעשות״ ״שירות נתיבי— אוויר״ )ארצות־הברית 157 ,136 ,71 ,34 ״שירות תעופה שוימר״ שליטה ובקרה תאונות 481-480 ,470-465 ,454-451 ,403-398 ,361 ,344 תוכנית ״יקוס־פורקן״ 414 ,177 ,97 ,78 ,71 ,68 ,66 ,58 ,56 ,54-53 תוכנית רמז־שמיר תוכנית מקסיקו תחבורה 520 ,516 תעש 208-207 ,128 ,105 ,25 ,23 : ATC .145 ,137 ,105 ,45-44 ,35-34 ,6 :CIA ,146 ,145 ,137 ,135 ,47 ,45-44 ,35-34 ,25 ,6 :FBI .494 .489 ,152 ,105 : KLM .285 ,120 ,82 ,59 ,37 ,28 ,21 :RAF .489-488 ,126 ,23-22 :TWA