המרחב הימי אסטרטגיה ימית ומה שביניהם שאול חורב המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית Maritime Policy & Strategy Research CenterHMSעניינו של ספר זה הוא המרחב הימי, האסטרטגיה הימית והנושאים המשיקים להם. חשיבותו ממשיכה לגדול, והמגמה הזאת, כנראה, תימשך כל עוד תימשך 21של המרחב הימי במאה ה־ הגלובליזציה, יתרחב הסחר הימי, יגדל השימוש במשאבים המופקים מהים, ויימשך הגידול באוכלוסייה השוכנת לחופי הים של המדינות השונות. הים כמרחב מגלם עבור האנושות ארבעה תפקידים עיקריים: הוא משאב, תווך של תעבורה וסחר, תווך של מידע והעברת רעיונות ותווך לשליטה. נוסף להכרה בעליית חשיבותו של המרחב הימי בכלל, יש צורך להבין ולהפנים את השינויים המתחוללים במערכת האקולוגית של מרחב זה. כחוט השני לאורך הספר מודגשת החיוניות להבחין הבחנה מושגית בין ''אסטרטגיה ביטחונית Naval( ובין ''אסטרטגיה ימית'' במשמעותה המצומצמתMaritime Security Strategyימית (, וזאת אף־על־פי שהמונחים קשורים זה Maritime Strategy(, או במשמעותה הרחבהStrategy Maritimeלזה. נוסף על כך, חשוב שיובנו ויזכו להכרה המרכיבים הנוספים שיש למונח "ביטחון ימי (, הכולל במשמעותו המודרנית את המרכיבים הבאים: ביטחון לאומי המתבסס על עוצמה Security (, הפיתוח הכלכלי בסביבה הימית והבטיחות במרחב הימיHuman Securityימית, הביטחון האישי Safety in the Maritime Domain) שתי מטרות עיקריות עמדו לנגד עיני המחבר בכתיבת ספר זה: האחת, להביא בפני כל המתעניין בנושאים אסטרטגיה ודוקטרינה ימית במובנן הרחב, אם במסגרת לימודים אקדמיים, או כחלק מהרחבת אופקים בתחום, בכפיפה אחת מרוכזת בשפה העברית. השנייה, לחזור ולהסב את תשומת הלב הציבורית בישראל שאי אפשר להתעלם מהשינויים המפליגים המתרחשים בעשורים האחרונים במרחב הימי של ישראל, ולמקם את הנושא בשיח הציבורי, שכן לטיפול בהם )או להזנחתו( יכולות להיות השלכות מכריעות על ביטחונה של ישראל וחוסנה. במרכז הספר מובאת הטענה כי הדרך הנכונה להתמודד עם המצב מחייבת גיבושן של מדיניות ואסטרטגיה למרחב הימי, שיאפשרו לישראל שימוש מיטבי במרחב הימי מצד אחד, והגנה על מרקם החיים העדין שבו מהצד האחר, כפי שנעשה בהצלחה במדינות ימיות מערביות רבות. המחבר פורש דוגמאות אחדות מן העולם המערבי, המתארות כיצד מכוני מחקר ומוסדות המתמחים בתחום האסטרטגיה הימית, ( סייעו Policy Orientedהמאוישים בין היתר בחוקרים מומחים אקדמיים עם מוכוונות למדיניוּת לגופי הממשל במילוי המשימה. על אודות המחבר פרופסור שאול חורב הוא קצין צה"ל בדרגת תא"ל )בדימוס(, שכיהן במהלך שירותו בחיל הים, בין היתר, כמפקד שייטת הצוללות, כמפקד שייטת ספינות הטילים וכסגן מפקד חיל הים. בשנים כיהן בתפקיד ראש הוועדה לאנרגייה אטומית. כיום הוא עומד בראש המרכז לחקר 2015 –2007 מדיניות ואסטרטגיה ימית, ראש "מרכז עזרי לחקר איראן ומדינות המפרץ" וראש "קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה" באוניברסיטת חיפה. חורב הוא המוביל וראש התוכנית ללימודי תואר שני – מוסמך אוניברסיטה ב"ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית" בבית הספר למדעי המדינה שבאוניברסיטת חיפה. 9789657 437933המרחב הימי אסטרטגיה ימית ומה שביניהם תא"ל (מיל') פרופ' שאול חורב המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית Maritime Policy & Strategy Research CenterHMS עריכת לשון: מרים מילשטיין עריכת ליטוש: עדי לרנר עיצוב וגרפיקה: נוגה יוסלביץ עיצוב כריכה: נוגה יוסלביץ הדפסה: מפעל השכפול, אוניברסיטת חיפה © 2021אוניברסיטת חיפה הספר יצא לאור באמצעות "מערכות", בית התוכן המקצועי של צה"ל לצבא ולביטחון לאומי ISBN 978-965-7437-93-3 אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר, כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה. שימוש מסחרי מכל סוג בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט, אלא ברשות מפורשת בכתב מהמו"ל. Printed in Israel המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית Maritime Policy & Strategy Research CenterHMS Maritime Domain, Maritime Strategy and Everything in Between Rear Admiral (Ret.) Prof. Shaul Chorevתוכן העניינים 5הקדמה 9מבוא מושגים בנושאי המרחב הימי ואסטרטגיה על מרכיביה השונים – שער ראשון 15מוּדעות למרחב הימי 55מרחבים ואזורים בעלי חשיבות אסטרטגית במזרח התיכון 73מרחב החלל החיצון והמרחב הקיברנטי והשפעתם על המרחב הימי 87אסטרטגיה, דוקטרינה ואסטרטגיה ימית – מינוח והמשגה ההתפתחות ההיסטורית של האסטרטגיה הימית ומרכיביה השונים – שער שני 125 20רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־ Maritime( ואסטרטגיה ביטחונית ימית Maritime Strategyאסטרטגיה ימית 179 (Security Strategy 235חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית 299שיטות שונות של בנייה ופיתוח אסטרטגיה ימית אסטרטגיה ימית, הלכה למעשה – שער שלישי 307אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם הראשונה 337אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם השנייה 373אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה 433אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית לאחר סיום המלחמה הקרה 451 21גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־ 517סוף דבר 529טבלאות עזר 539רשימת מקורות נבחרים5הקדמה לקראת סיום תפקידי כראש הוועדה לאנרגייה אטומית פנה אליי אלוף )בדימוס( עמי אילון, ששימש באותה עת בתפקיד ראש הוועד המנהל של אוניברסיטת חיפה, והציע שאצטרף לאוניברסיטה כדי להקים בה את המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית. לדבריו, האוניברסיטה הייתה חסרה את הרובד העליון בתחום המדיניות והאסטרטגיה הימית. לפני שהשבתי להצעתו בחנתי בעצמי את הנושא, ואכן הבחנתי מהר בפער המובהק שיש בין Policyחשיבות מרחב הים לישראל ובין העיסוק המחקרי, הן מבחינה אקדמית והן מדינית ( בתחום הזה. Oriented , ואימץ2016הוועד המנהל של אוניברסיטת חיפה אישר את הקמת המרכז בתחילת את הגדרת ייעודו להיות מרכז מחקר וידע אקדמי, בין־תחומי, ישראלי, מוביל וייחודי בעולם בתחומי המדיניות והאסטרטגיה הימית במובנן הרחב, בדגש על מזרח הים התיכון והים האדום. לביטחונן וחוסנן של מדינות 21 וה־20על חשיבותו הגוברת של המרחב הימי במאה ה־ השוכנות לחופיו לא נדרש להכביר מילים, גם אם הנושא עדיין אינו זוכה להכרה בישראל. רוב הסחר העולמי, ובמיוחד בתקופת הגלובליזציה נעשה בנתיבי הים; כמות 21במאה ה־ הולכת וגוברת של משאבים מופקת מהים; מתרחבת השליטה של מדינות באזורי המים הכלכליים; משתמשים במי הים לאחר התפלתם כמקור שתייה במיוחד בארצות שחונות; המרחב הימי משמש מקור אפשרי להפקת מזון לאוכלוסיית העולם ההולכת וגדלה, ולבסוף, גם בהיבט האקלימי המרחב הימי הוא הגורם הראשון במעלה לתרום לתהליך הפוטוסינתזה שבו מיוצר החמצן. לצד יתרונות אלה מתחדדת הבעייתיות של הפרת איזון המערכת האקולוגית הטומנת בחובה סכנות רבות לאנושות, ומחייבת התגייסות בין־לאומית לפעול לשימורהּ. ( והלוחמה Maritime Competionחשוב לציין שהמחקרים על נושאי התחרות הימית ( התלכדו רק במקרים נדירים. עליית החשיבה המודרנית על ציים Naval Warfareהימית מלחמתיים ועוצמה ימית התרחשה עוד לפני התפתחות תחום היחסים הבין־לאומיים המודרני, אך שני הנושאים התפתחו עם הזמן לצד תחומי המשנה של מחקרים אסטרטגיים, International Securityמחקרי ביטחון ובאופן כללי יותר מחקרי ביטחון בין־לאומיים המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם6 מן הספרות שליקטתי לקראת התוויית כיווני המחקר, הן המדעי והן היישומי 1.(Studies ובשיחה עם אנשי תוכן העוסקים בתחום הבחנתי שיש ספרות ענפה באסטרטגיה הימית (, אך רובה ככולה אינה כתובה Disciplinesבמובנה הרחב, במכלול רחב של תחומים בשפה העברית. לאחר אישור פתיחת התוכנית ללימודי התואר השני בנושא "ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית" בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, נרתמתי בשיתוף עם עוזרת המחקר, שקד דברן, לכתיבת מקראה לקורס שכותרתו "אסטרטגיה ואסטרטגיה ימית" עבור הסטודנטים שיבחרו ללומדו. בהציגי את המקראה בפני פרופסור רותם קובנר מהחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה, המלמד את הקורס "התפתחות הלוחמה הימית", הוא שכנע אותי להרחיב את היריעה, להמיר את המקראה בספר, ולהוציאו לאור במהדורה רגילה. ברצוני להודות לו על שעודד אותי לכתוב ספר זה במתכונת הנוכחית, 19ועל הערותיו החשובות בנוגע להתפתחות האסטרטגיה הימית היפנית במאות ה־ . תודה גם לעמיתיי הפרופסורים מעוז עזריהו וארנון גולן מהחוג לגאוגרפיה ולימודי 20וה־ סביבה באוניברסיטת חיפה, שהעירו את הערותיהם החשובות, מיקדו אותי בשלבי העריכה הסופיים של הספר, וסייעו בידי להסב את כתב היד ממקראה לספר אקדמי. בכתיבת הספר עמדו בפניי שתי מטרות עיקריות: הראשונה, לספק ידע לכל המתעניינים במדיניות ואסטרטגיה ימית בת זמננו, לרבות אלה העושים זאת במסגרות האקדמיות השונות, בלימודיהם על נושאים הקשורים למדיניות, ביטחון ימי ואסטרטגיה ימית בעולם הרחב ובישראל. השנייה, לתרום להעלאת המוּדעות למרחב הימי בשיח הציבורי בקרב הציבור הרחב בישראל ומקבלי ההחלטות. צורך זה אף זכה לתמיכה אוהדת , 2018 ביוני10של נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין, בפגישה שנערכה במשכן הנשיא ב־ במעמד הצגת הדוח השנתי של המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית. נשיא המדינה בירך על הקמת המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה, ועודד את אנשי המרכז "להמשיך לחקור את התחום הימי רבתי, לשמש מוקד ידע בנושא עבור תושבי ישראל, לעורר את השיח הציבורי בנושאים אלה ולהשתלב בו". עקב ייחודיותו של הספר בחרתי בשלב הראשון להוציאו לאור כטיוטה, לקבל הערות והארות, הן מחוקרים ועמיתי מחקר של מרכז חיפה לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, והן מתלמידי התוכנית לתואר שני ב"אסטרטגיה ימית וביטחון לאומי" של בית הספר למדעי המדינה ויחסים בין־לאומיים. אכן, נתקבלו הערות והארות רבות לקראת פרסום הספר במהדורתו הנוכחית. השינויים המהירים המתרחשים במרחב הימי, כנראה, יחייבו בעתיד לשקול הוצאת מהדורות מעודכנות, שבהן ישולבו גם עדכונים והתאמות נוספים. פרקים אחדים בספר מַפנים את הקורא למאמרי מדיניות שפרסמו חוקרים ועמיתי המחקר של המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית. ובמיוחד להערכות מצב שנתיות שהמרכז מפרסם, שהן פרי רעיונו ויוזמתו של מר דוב )ברל'ה( שפיר, שבנוסף אליהן דאג לתמוך במרכז במשאבים מתאימים. עד כה פורסמו בעריכתו המסורה של מר אודי גונן Barry Buzan and Lene Hansen, "Beyond The Evolution of International Security Studies?", 1 .Security Dialogue , 4179(6) (December 2010), 659–667הקדמה7 ארבע הערכות מצב, ואחת מהן גם נמסרה במעמד חגיגי לנשיא המדינה. מסמכי מדיניות נוספים של המרכז שפורסמו בנפרד ועסקו בנושאים אחרים הקשורים למרחב הימי, שימשו גם הם בין היתר חומר גלם לספר זה, ועל כך תודתי לחוקרי המרכז ועמיתי המחקר שלו. תודות לחוקרים ועמיתי המחקר במרכז חיפה לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, לד"ר ישראל לֶשֶם על ההגהה המסורה והקפדנית, לד"ר בני בן ארי על הערותיו לכל הנושאים הקשורים לאזור דרום מזרח אסיה, תחום מומחיותו, ועל נכונותו לערוך את הנספח בנושא שמות ותפקידים של כלי שיט שהיו לי לעזר רב. לד"ר בני שפנייר שהערותיו לנושא חוק אמנת הים והיבטים של תיחום גבולות ימיים סייעו לי להשיג הבנה טובה יותר של הנושאים בפרקים הנוגעים בכך. לד"ר אריה רונה, שהאיר את עיניי בכל הקשור לנושאי הים המצויים בספרות היהודית העתיקה. ד"ר אריה רונה ואל"ם )מיל'( אריה גביש שסייעו בידי להבין את חשיבותה ותרומתה של ספנות ישראלית לביטחונה וכלכלתה של ישראל, ולשאר החוקרים במרכז חיפה לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית שקראו את כתב היד, והעירו הערות מאירות עיניים ובונות בנושאים השונים. כתיבת הטיוטה עד שלב ההוצאה לאור הייתה משימה מורכבת, וברצוני להודות לגברת נוגה יוסלביץ, העורכת הגרפית המסורה של קתדרת חייקין על הסיוע המסור שהעניקה לי בכך. ברצוני להודות לעורכת הלשון הגברת מרים מילשטיין, שנענתה לאתגר לשמש כעורכת לשונית גם עבור הוצאת "מערכות", ושתיקוניה והערותיה הנבונות שיפרו ללא ספק את הנגשת החומר הכתוב לקוראים העתידיים של ספר זה. כמו כן תודות למנהלת המסורה של המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, גברת זהבית סלמן־מאיר, שעצותיה הטובות בנוגע להתנהלות עד להוצאת הספר לאור, ותיאום השלבים השונים של כתיבתו ועריכתו קידמו את הוצאתו במתכונת הנוכחית. הגברת שחר גל סייעה אף היא יחד עם בת־אל פוליקוב בעריכה הסופית של כתב היד, ועל כך תודתי לשתיהן. ולבסוף, לד"ר אמיר גילת מפקד "מערכות", בית התוכן של צה"ל לצבא ולביטחון לאומי, על שנענה לשכנע את הגורמים המתאימים בחשיבות הוצאת הספר באמצעות "מערכות" ולעדי לרנר על הערותיו המועילות שסייעו להשלים את מלאכת הפקתו והפצתו. ואחרונים חביבים: ברצוני להודות לבני משפחתי היקרים, לאשתי רחל, לבנותיי מיכל ועופרה ובני זוגן, הראל ותמיר, שתמכו במסלול הקריירה השלישית שבה בחרתי ובהוצאת הספר הזה.9מבוא חייב כבר בראשיתו להבהיר את שני אסטרטגיה ימית ומרחב ימיספר הנושא את השם המושגים האלה, כיוון שגם אם הדבר נראה לכאורה ברור, יסתבר לקורא שהמונחים עצמם ומשמעותם השתנו במשך הזמן, וגם כיום יש אי־בהירות ופרשנות שונות בנוגע למשמעותם. ג'ון הטנדורף, אחד ההיסטוריונים הימיים הבולטים בתקופתנו, מזהיר מפני הניסיון להשתמש באירועים היסטוריים להסברת חלק מהמרכיבים באסטרטגיה הימית של מדינה כלשהי. לטענתו, אומנם באמצעות המחקר ההיסטורי מושגת הבנה עמוקה יותר של המציאות הקיימת, אך עם זאת, חייבים לנקוט משנה זהירות בבואנו ללמוד את התפתחות האסטרטגיה הימית במשך השנים וכיצד )אם בכלל( אפשר להשליך ממנה על 2אירועים המתרחשים בהווה, או צפויים להתרחש בעתיד , מה שגם תחם את 19האסטרטגיה הימית בת זמננו התפתחה רק בסוף המאה ה־ מסגרת הזמן של תוכן הספר לתקופה שתחילתה מעט לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, . אומנם יש היסטוריונים ימיים המערערים על 21וסופה בתום העשור השני של המאה ה־ , אך רוב 3קביעה זאת, וטוענים שיש עדויות לחשיבה אסטרטגית ימית החל מהמאה ה־ העוסקים בנושא, ובכללם המחבר, גורסים שהמרכיבים של אותה חשיבה אינם תואמים 3את מה שמגדירים כיום כחשיבה אסטרטגית עוסק בהמשגה, בביאור מונחים, בבחינת הראשוןבספר שלושה שערים ראשיים: השפעות של נושאים שונים על האסטרטגיה הימית, בביאור מוּדעות ימית, ובמונח החדש Maritime בנוגע להיבט הרחב יותר – ביטחון ימי 21שקנה לעצמו מקום במאה ה־ (. יתואר בו המקרה הישראלי בנוגע למוּדעות ימית, לרבות ביטויה )או החוסר Security שלה( בתפיסת הביטחון הלאומי. כמו כן תובא סקירה של אזורים אחדים בעלי חשיבות ימית במזרח התיכון שבו שוכנת ישראל, וגם מרחבים אחרים, כמו החלל והמרחב הקיברנטי שלהם השפעה גוברת והולכת על המרחב הימי. בהמשך יוסברו המונחים "אסטרטגיה", "דוקטרינה'' ו"אסטרטגיה ימית", ויבוארו הממדים השונים של האסטרטגיה רבתי. בכך יונח המסד לשער השני בספר. John B. Hattendorf, " What is a Maritime Strategy? ", Soundings 1 (October 2013) DoD, 2 .Sea Power Centre, Canberra, p. 1 Geoffrey Till, Seapower: A guide for the twenty first century , Routledge, New York & 3 .London, 2018, pp. 69–73המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם10 קושר את הרקע הכללי והמושגים שתוארו בראשון לתהליך התפתחותההשער השני ועד ימינו. מתוארות האסכולות השונות 19של האסטרטגיה הימית החל מסוף המאה ה־ שהתפתחו, נסקרים תפיסות ומונחים, ומתוארת גם השפעת תחומים שונים כמו המשפט ( על האסטרטגיה הימית Think Tanksהימי, הטכנולוגיה, הדיפלומטיה ומכוני מחקר בת זמננו. לנוחות הקורא, נידונו המונחים ותפיסות הלחימה שהתפתחו בצמידות לנושא המתואר. כך לדוגמה, סגרים ימיים חד־צדדיים מתוארים בפרק הדן בהשפעת המשפט הימי על האסטרטגיה הימית. כדי לעורר עניין אצל הקורא צורפו לחלק מהנושאים ניתוחי אירועים שבחלקם הגדול נוגעים לחיל הים הישראלי. מכיוון שהמחקר ההיסטורי בישראל בנוגע להיסטוריה של חיל הים הישראלי עדיין בחיתוליו, הספר הזה איננו מתיימר להחליף את המחקר, נהפוך הוא. מוקדש לאסטרטגיה הימית הלכה למעשה. מובא תיאור המרכיבים השער השלישי . הפרקים השונים בשער 19של האסטרטגיה הימית כפי שבאו לידי ביטוי מסוף המאה ה־ מתייחסים למלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, המלחמה הקרה, לרבות מרכיב ההרתעה הגרעינית שבה, ובמיוחד במרחב הימי. גם בשער הזה יוסברו מושגים ( ומאפייניה במרחב הימי, Limited Warשצמחו במשך התקופה, כמו מלחמה מוגבלת ואלה ילווו בניתוחי אירוע. כמו כן תתואר התפתחות האסטרטגיה הימית לאחר המלחמה . בסֵיפָה של 21הקרה והגורמים העיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־ השער אסקור שני נושאים: חשיבות המרחב הימי לביטחונה ולחוסנה של ישראל, וסוף דבר – מעין סיכום לספר, המוקדש רובו ככולו לחידוד האתגרים העומדים בפני ישראל במרחב . בפרק מובאות כמה הבחנות, תובנות 21הימי עם כניסתה לעשור השלישי של המאה ה־ ועם כל הצניעות הראויה, המלצות בתחומי מדיניות האסטרטגיה הימית של ישראל. המסר המרכזי בפרק הסיכום הוא החשיבות בגיבושה של אסטרטגיה ימית לישראל, ואישורה על־ ידי הממשלה בהקדם. חלקים רבים בספר מוקדשים לחשיבה הימית בת זמננו, ומטבע הדברים מתארים את הפעילות העיקרית בנושא המובלת מן הסתם על־ידי הצי האמריקני ומכוני מחקר אמריקניים. אומנם מתקיימות "חשיבות" גם במדינות בעלות מסורת ימית כמו בריטניה וצרפת, או מעצמות ימיות עולות כמו הודו ואוסטרליה, אך הן מצומצמות בהיקפן והנגישות אליהן מעטה ביחס לחשיבה של ארצות־הברית. בישראל, למרבה הצער, מוגבלת חשיבה זו לזרוע הים, וגם היא מתרכזת יותר בבניין הכוח ובפיתוחי מערכות לחימה ימיות מבהיבטים דוקטרינריים. אחת ממטרותיו של ספר זה היא להגביר את החשיבה הימית בת זמננו בנוגע למרחב הימי של ישראל, את הגופים המעורבים בה, את השקיפות למידע ולתהליכים, ולבסוף את הכרת הדרג המדיני בחשיבותם של תהליכים אלה ומעורבותו בהם. מאחר שהשפה העברית החדשה היא שפה צעירה יחסית, חשתי במהלך כתיבת הדברים קושי בהבהרת מושגים מסוימים, אשר בשפה האנגלית יש להם משמעות שונה Naval ו־Maritimeמן העברית, ובעברית אי אפשר למסור אותה. כך לדוגמה המושגים כשמות תואר זוכים לאותו פירוש – "יַמִּי" – בעברית, גם אם האחרון נוטה להיות משויך יותר לצי המלחמתי. לפיכך מונחים לועזיים אחרים המשמשים את עולם התוכן של מבוא11 Maritime Strategy, Maritime Security Strategy, Navalהאסטרטגיה הימית כמו , טעונים הבהרה והמשגה, ואלה יתבהרו Strategy, Cooperative Maritime Strategy בשער הראשון וברשימת מונחים וקיצורים בסוף הספרשער ראשון מושגים בנושאי המרחב הימי ואסטרטגיה על מרכיביה השונים15מוּדעות למרחב הימי (; כתווך Resourceעבור האנושות הים מגלם ארבע תכונות עיקריות: הים כמשאב ( לתעבורה וסחר; כתווך של מידע והעברת רעיונות; וכתווך לשליטה Medium ) 1.(Dominion ) The( מוגדרת כ"הבנה יעילהMaritime Domain Awarenessמוּדעות למרחב הימי ( של כל דבר הקשור למרחב הימי שיכול להשפיע על הביטחון, Effective Understanding המרחב הימי כולל את האוקיינוסים, הימים2הבטיחות, הכלכלה או הסביבה של המדינה (, האיים, אזורי חוף והמרחב האווירי שמעליהם כולל Estuariesהמפרצים, שפכי הנהרות 3.(Littoralהאזור החופי בארצות־הברית, 2001 בספטמבר11המושג החל להתפתח לאחר התקפת הטרור ב־ (, George W. Bushבשל אירועים שגרמו לחשש בממשלו של הנשיא ג׳ורג בוש הבן שהתקפת הטרור הבאה תשתמש במרחב הימי שזוהה כחדיר ופגיע כדי לפגוע בארצות־ (, ובה Presidential Directive פרסם הנשיא בוש הנחיה נשיאותית2002הברית. בינואר בוש הדגיש שחיוני עבור 4הגדיר את מושג המרחב הימי, לרבות "מוּדעות למרחב הימי ארצות־הברית לגבש מכלול אמצעים לזיהוי איומים במרחב הימי שלה, מוקדם ככל האפשר ; קטעים מהפרק הזה מתבססים על המאמר שפרסם ד"ר רם ארז: רם ארז, Till, 2018, pp. 5–6 1 ,2018/19הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל "מדיניות המרחב הימי: ממוּדעות למציאות", –168, עמ2019אוניברסיטת חיפה, המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית של אוניברסיטת חיפה .179 US, National Intelligence Manager (NIM) for Maritime, " National Concept of Operation 2 וכן עדכון שערך הארגון הימי הבין־ for Maritime Domain Awareness ", 2 December 2007. IMO, " Amendments to the International Aeronautical and Maritime .2010( ב־IMOלאומי . Search and Rescue (IAMSAR) Manual ", May 2010 .US, JCOS, " Joint Maritime Operations ", Joint Publication 8 June, (2018) pp. 3–32 3 US, Executive Office of the President, " National Security Presidential Directive NSPD- 4 41", 21 December, 2004. "The Maritime Domain facilitates a unique freedom of movement and flow of goods while allowing people, cargo, and conveyances to transit with anonymity not generally available by movement over land or by air. Individuals and organizations hostile to the United States have demonstrated a continuing desire to exploit such vulnerabilities" ; "…the effective understanding of anything associated with the global Maritime Domain that could impact the security, safety, economy, or .environment of the United States"המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם16 )מבחינת זמן( ורחוק ככל שניתן )במרחב הגאוגרפי(, למען בניית תמונת מצב אחידה וזמינה לכלל גופי הממשל האמריקני. ארצות־הברית, שהייתה חלוצה בעל כורחה בהגדרת יעדי הביטחון הלאומי, הגדירה שישה יעדי־על לצורך השגת ביטחון במרחב הימי אלה: 1 .מניעת התקפות טרור ופעולות פליליות המנצלות את המרחב הימי וצמצום הפגיעוּת של ארצות־הברית לתקיפה במרחב הימי. 2 .חיזוק הביטחון הלאומי וביטחון המולדת על־ידי חיזוק ההגנה על מרכזי אוכלוסייה תשתיות חיונית, גבולות, נמלים ונתיבי גישה במרחב הימי. 3 .שיפור וחיזוק יכולת ההתאוששות לאחר התקפה במרחב הימי 4 .הגברת המוּדעות לביטחון במרחב הימי נוכח איומים מזוהים 5 .חיזוק והרחבת שיתופי פעולה בין־לאומיים, וכן שילוב המגזר הפרטי למען גיבוש מסגרת ביטחון ימי גלובלית, כמו גם גיבוש וקידום אינטרסים משותפים במרחב הימי. 6 .הידוק שיתוף הפעולה הבין־סוכנותי למען יישום המדיניות המתואמת במרחב הימי, ומימוש הסמכויות של הגופים המעורבים. (, שהוקם Department of Homeland Security – DHSהמשרד להגנת המולדת , גיבש מסמך שמטרתו לשפר 2001בארצות־הברית בעקבות התקפת הטרור בספטמבר את המוּדעות למרחב הימי. היעד שהגדיר היה להשיג יכולת קבלת החלטות מדויקת ובזמן המתאים, כך שתאפשר פעולה יעילה לנטרול איומים מסוג זה במרחב הימי באמצעות מוּדעות מצבית בוחנת את 5.(Situational Awarenessמה שכינה מוּדעות מצבית האירועים המתרחשים בשטח, ומנסה לזהות את אלה שעלולים להפוך לסיכונים. לשם ( Data Fusionכך פיתח הצי האמריקני )ובהמשך גם ציים אחרים( יכולת היתוך מידע מכמות גדולה של אמצעי גילוי המופעלים על־ידי פעילות פִּיקוּחַ, מַעֲקָב והַשְׁגָּחָה ימיים (. אמצעים אלה מאפשרים לצי לבנות תמונה ימית Maritime Surveillance Mission ) עקרונות 6הכוללת כלי שיט, אנשים, אתרים, תשתיות, מטענים, נתיבי סחר ואיומים הגישה האמריקנית אומצו גם על־ידי מדינות אחרות, בהן מדינות נאט"ו והארגון הימי הבין־ הפיקוח וההשגחה הימיים 7.(International Maritime Organization – IMOלאומי (:1מתבססים על שלוש דרכי פעולה עיקריות )ראו: איור 1 .איסוף מידע ממקורות רבים בו בזמן, בדגש על מידע קיים וזמין הכולל בין היתר מידע מלוויינים, מקורות גילוי ימיים, אוויריים וחופיים, הנשענים על מאגרי מידע. Andrew Metrick and Kathleen H. Hicks, " Contested Seas: Maritime Domain Awareness 5 in Northern Europe ", Center for Strategic and International Studies )CSIS(, Rowman & .little Field, Washington DC. 2018, p. 15 .US Na vy, "Navy maritime domain awareness concept", 29 May, 2007 6 .IMO, 2010 7מודעות למרחב הימי17 2 .שימוש גובר במערכות לא מאוישות אשר מאפשרות יכולת רציפה ואמינה בְּעָלות נמוכה יחסית. 3 .אוטומציה בהתכת מידע מבוססת בינה מלאכותית בעקבות כך התקבל כלי יעיל ומעודכן, המגדיל ומשפר את המוּדעות המצבית, ובמיוחד את היכולת לזהות אי־סדירויות בהתנהגות במרחב הימי. איסוף המידע הרציף מאפשר לאחזר את המידע שנאסף. מאחר שאין למדינה אחת יכולת לפקח ולהשגיח על הפעילויות המתבצעות במרחב ( Geoffrey Tillהימי ושיתוף הפעולה הוא הכרחי, מבחין ההיסטוריון הימי הבריטי ג'פרי טיל Post Modern( לציי מלחמה בתר־מודרנייםModern Naviesבין ציי מלחמה מודרניים ( על בסיס נכונותם לחלוק מידע בעניין הזה. טיל טוען שציים מודרניים מתאפיינים Navies בחוסר נכונותם לחלוק מידע ולפעול על־פי אמנות בין־לאומיות בנוגע למוּדעות למרחב (. זאת אם בשל אי־רצון לחשוף את חולשותיהם, או Maritime Domain Awarenessהימי ( ליעילה. Complianceמכיוון שאינם בעלי רמת משילות מספקת ההופכת את היענותם לדברי טיל, התנהגות מהסוג הזה הקשתה בעבר לערוך פעולות נגד פירטיות באזורים ימיים 8.(Strait of Malaccaרגישים כמו מֵצַר מלאקה אם בתחילת הדרך העדיפה ארצות־הברית לגבש כלים ונהלים כדי להתמודד עם טרור מן הים, הרי שבחלוף השנים ועם התרחבות בעיות הפירטיות, הברחת סמים והטרור הימי, התרחבו הצרכים לפיתוח מוּדעות למרחב נגד איומים אלה, לרבות תפיסות הפעלה Maritime Interdictionשהתפתחו וזכו לכינוי "מבצעי התערבות או יירוט ימיים . Till, 2018 . p. 52 8סנסורים הפיכת מידע למשמעותאוטומטיים דיווחים, מפות, גילויים, ניתוח, מגמות, מומחים פעולות חוק, אכיפה, משילות, דיווחבניית יכולות נושאיאנושי 1סוכנות מס נושאי 2סוכנות מס נושאי 3סוכנות מס נושאי מקום סוכנות .... היתוך מידעשיתוף במידעהקהלים? : מערך הפיקוח וההשגחה הימיים1איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם18 נוסף לפעילות9(, אלה יידונו ביתר הרחבה בפרק – לוחמה בטרור ימי Operations – MIO המדינתית בנושא אפשר למצוא חברות אזרחיות רבות המעמידות שירותים ומוצרים דוגמה לכך אפשר 10בתחום זה, כמו גם ריבוי המדינות והציים המשקיעים בו משאבים , המגדיר את המושג "מוּדעות במרחב 2009למצוא במסמך האסטרטגיה הימית ההודית ל־ הימי" כך: מושג חובק־כול הכולל הכרה בעמדתם ובכוונותיהם של כל השחקנים, בין אם הם עצמם עוינים או ניטרליים, בסביבה הימית המתפתחת בהתמדה בתחומי העניין. פערי הידע ברמות השונות מתבקשים להיסגר באמצעות מעקב, מודיעין ושיתוף מידע. מוּדעות למרחב הימי היא מרכיב חיוני לביטחון הימי של המדינה ולרווחתה 11הכלכלית המוּדעות למרחב הימי התחילה לקנות אחיזה, אך הקשיים במימושה )כפי שמפורט בהמשך( נותרו רבים. בהקשר זה עולים שלושה קשיים עיקריים: קושי בהתמודדות עם היקף המידע ורמת המורכבות הטכנולוגית, קושי בשיתוף במידע והקושי להרחיב את מושג המוּדעות למרחב הימי בקרב גורמים רבים יותר. המוּדעות הזו היא מרכיב חיוני לביטחון הימי של המדינה ולרווחתה הכלכלית. איסוף המודיעין על נוכחות של יחידות ימיות זרות במרחב צריך להיעשות על־ידי אוניות מלחמה, צוללות ומטוסים, לרבות כלי טיס, כלי שיט וכלי שיט תת־מימיים בלתי מאוישים. יתרונם של האחרונים הוא יכולתם לשהות זמן ממושך בים, לשדר בזמן אמת למרכז המידע ורגישותם הפחותה לתנאי מזג האוויר. מערכות כאלה מאפשרות מעקב אחר פעילות כלי השיט הזרים השוהים במרחב הימי של המדינה, ומעקב אחר מגמות וניסיון להעריך את כוונותיהם. ראוי לציין, שלוויינים לסוגיהם השונים הפועלים ( מסוגלים לתרום לשיפור המצב הקשור למוּדעות מצבית Space Domainבמרחב החלל Global(. מערכת המיקום הגלובלית הלוויינית Maritime Situational Awarenessימית Global Navigation Satellite(, מערכות ניווט לווייני גלובלי Position System – GPS ,(Automatic Identification System – AIS( ומערכת זיהוי אוטומטי System – GNSS מאפשרות לספק ידיעה מיידית על כל כלי שיט הנושא מערכת מסוג זה, ולחלופין, להחשיד פעילותם של כלי השיט שאינם מפעילים מערכת זאת, או מפסיקים הפעלתה באזור מסוים. הגדרת מבצעים מהסוג הזה היא: "פעולת יירוט ומניעת העברת סחורה או אדם אסורים". 9 מציינת על אודות עיסוקיה: ווינדוורד היא המובילה Windward כך לדוגמה החברה הישראלית 10 העולמית בתחום התובנות הימיות והחדשנות הטכנולוגית. הודות לאופן הייחודי שבו אנו אוספים מנקים ומנתחים נתונים בזמן אמת – כולל נתונים קנייניים של השותפים שלנו – אנו יכולים לספק We enable maritime professionals to seeאת התובנות הנכונות, עם ההקשר הנכון, בזמן הנכון .beyond the horizon for every decision, no matter how big or small Maritime Domain Awareness (MDA) is an all-encompassing term that involves being " 11 cognizant of the position and intentions of all actors, whether own, hostile or neutral, in the constantly evolving maritime environment in the areas of interest”. Indian Maritime Doctrine, Indian Navy, Naval Strategic Publication 1.1 , "Maritime Domain Awareness, the .Concept ". New Delhi, 2009מודעות למרחב הימי19 Syntheticנתונים ממערכות לוויינים כגון תמונות אופטיות ומכ"ם צמצם סינתטי ( משפרים בצורה מעמיקה את הביצועים, ומציעים מידע מאמת Aperture Radar – SAR 12.(2מהחלל בנוגע לפעולות ימיות )ראו: איור (, Artificial Intelligence – AIההתפתחות המהירה בתחום הבינה המלאכותית והיכולת לעבד כמות גדולה של מידע, מאפשרים שילוב של אמצעים אלה כדי לספק תמונה מקיפה, אמינה, בזמן אמת כמעט של הפעילויות האנושיות במרחב הימי. עם זאת, יש להכיר בקושי של התמודדות עם היקף המידע ורמת המורכבות הטכנולוגית הנדרשים ככל שאורך חופי המדינה גדול יותר ושטח המים הכלכליים הבלעדיים גדל לפיהם. לדוגמה, הודו 250 ק"מ, ארבעה מיליון דייגים הפועלים לאורכו באמצעות7,50 0החולשת על חוף שאורכו 13אלף סירות דיג, שחלקן אינן מצוידות בחשמל, ולפיכך לא יכולות להפעיל אמצעי תקשורת 14לכן נדרש לעיתים לקדם פתרונות טכנולוגיים שהם פשוטים למימוש מוּדעות למרחב הימי הופכת משמעותית רק אם היא מסוגלת לגרום לפעולות נוספות כגון תגובות מהירות לאירועים המתרחשים בים, לרבות שיפור אכיפת החוק להשגת (; בניית מוסדות משפטיים ופוליטיים חזקים יותר; Good Order at Seaסדר טוב בים Christianמשילות בימים ברמה לאומית, בין־מדינתית, או רב־מדינתית. כריסטיאן בויגר Shaul Chorev, "The Importance of the Maritime and Space Domains for Israel’s security", 12 SAGAR Discourse – 2018 Security & Growth for All in the Region Space Partnership , Goa, .2018 בדיאלוג שנערך עם המרכז לחקר National Maritime Foundation – NMF מתוך סקירה של 13 .2018 במאי15מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה ב־ Christian Bueger, " Effective Maritime Domain Awareness in the Western Indian Ocean: 14 .Policy Brief ", Institute for Security Studies – ISS , 2017. p. 5 ( לפיקוח ולהשגחה הימייםAIS: תרומתה של מערכת הזיהוי הלוויינית2איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם20 ( המשמש כמרצה ליחסים בין־לאומיים באוניברסיטת קופנהגן שבדנמרק, עומדBueger על הבעייתיות במיוחד אם פעולות אלה יערבו קבלת החלטות ברמות פוליטיות גבוהות לדעתו, רמות גבוהות יותר אלה פועלות על־פי שיקולים שונים, והידע שמספקים מרכזים 15ופעילויות מסוגים אלה עלול להיות מנוצל לסדר יום פוליטי מסוים בארצות־הברית, הגדולה במעצמות, התגלה קושי בשיתוף מידע בין־סוכנותי שמקורו בריבוי הסוכנויות, היריבוּת הארגונית ביניהן ומאפייני התרבות הארגונית המוטמעים בהן זה שנים. קושי זה מצוי גם ברמה הבין־מדינתית, במיוחד כאשר מנסים לעבור מתמונת מצב מדינתית לאזורית. ייתכן שהאתגר המובהק ביותר לתפיסה של מוּדעות למרחב הימי עדיין ניצב בפנינו, שכן התהליך האמריקני הסדור לגיבוש מוּדעות המרחב הימי התמקד באיומים הביטחוניים באופיים, אך בכך פתר רק חלק מהמושג של חוסר מוּדעות למרחב הימי. הרחבת המוּדעות הימית לצד ההיבט הצבאי־ביטחוני החלה גישה חדשה כלפי המוּדעות למרחב הימי 20 של המאה ה־ 90מאמצע שנות ה־ לקנות לעצמה אחיזה רחבה יותר בקהילה האקדמית, גם אם מימוש הרעיון נתקל בלא 17 כחלק מהמהלך נעשה ניסיון להרחיב את משמעות המונח "ביטחון ימי16מעט אתגרים ואומנם מושג זה רחב יותר בהגדרתו לפי הגדרת צי ארצות־הברית במסמך "התפיסה ( שחיברו מפקד הצי, מפקד Naval Operations Concept 2010המבצעית הימית משמר החופים ומפקד המארינס. ולשונו: "משימות ומבצעים שמטרתם להגן על ריבונות ארצות־הברית ומשאביה הימיים, לתמוך בסחר הימי החופשי, למנוע פעולות טרור ימיות, הפצת נשק, פשע בין־לאומי, פירטיות, הרס סביבתי והגירה בלתי חוקית בים". ולמרות ניסיונות 18.3הרחבת ההגדרה עדיין המושג אינו כולל את כלל הנושאים המוצגים באיור אלה לפתח גישות חדשות בהקשר למוּדעות למרחב הימי ולביטחון הימי הן עדות לרצון )המוצדק, לדעתי( להרחיב את הדיון במוּדעות למרחב הימי, ובמיוחד לסוגיות שאינן נוגעות לממד הביטחוני־צבאי בלבד. בויגר ואדמונד אף טוענים כי יוזמות הביטחון הימי והפעילויות שנצפו במהלך העשור האחרון, מצריכות טיפול מהותי יותר בנושא בדיון האקדמי בתחום היחסים הבין־לאומיים ולימודי הביטחון, וכי הגיע הזמן שדיסציפלינות אלו יתנו דגש רב Christian Bueger and Amanu Senu, " Knowing the Sea: The prospects and Perils of 15 .Maritime Domain Awareness ", Piracy Studies.org , 8 July 2016 Barry Buzan, Ole Waever and Jaap De Wilde, Security: A new framework of analysis , 16 Lynne Rynner Publishers , 1998; Ole Waever, "Securitization and De Securitization", in Ronnie D. Lipschutz (ed.) On Security , Columbia University Press, New York, 1995, . האסכולה הזאת מדגישה שההצלחה להגדיר נושא מסוים כסוגיה ביטחונית מאפשרת לקבל46–86 תשומת לב ציבורית וממשלתית רבה יותר, וכן הקצאת משאבים. הפיכת נושא לביטחוני מעניקה לו עוצמה רבה, ובשל כך עצם הגדרתו כביטחוני משנה את העיסוק בו ואת השלכותיו על סוגיות אחרות. .Christian Bueger, "What is Maritime Security?", Marine Policy , 53 (2015), pp. 159–164 17 James T. Conway, Gary Roughead and Thad W. Allen, Naval operations concept 2010 , 18 .Implementing The Maritime Strategy , US Government, 2010מודעות למרחב הימי21 חשוב להבין שהעלייה19יותר לזירה הימית ויצאו אף הן ממצב העיוורון הימי בו הן מצויות בחשיבותו של המרחב הימי יותר מההיבט הצבאי נובעת מהתפתחותן של כמה מגמות: 1 .חלקו של המרחב הימי בסחר העולמי והמדינתי גדל, כפי שבא לידי ביטוי בתופעת הגלובליזציה. 2 .מרכיב "הכלכלה הכחולה" גדל, בין היתר בשל מצוקת שטחים וקיימוּת ביבשה לצד התפתחויות טכנולוגיות המאפשרות ייצור מזון והפקת אנרגייה מהים במחירים 20תחרותיים 3 .מקומו של המרחב הימי כבסיס להעתקת תשתיות חיוניות על איים מלאכותיים או 21לבנייתם גדל 4 .המרחב הימי משמש תווך לתשתית תקשורת באמצעות כבלים תת־מימיים 22.(Submarine Cables ) 5 .השימוש במרחב הימי לסחר לא חוקי בבני אדם ובסחורות, להגירה לא חוקית הברחת סמים ופירטיות גדל. 6 .יש עלייה במוּדעות לצורך לטפל בהיבטים אקולוגיים במרחב הימי, משום שהסביבה האקולוגית מושפעת מהתהליכים שהוזכרו לעיל, כמו גם מתהליכי רוחב נוספים המגבירים את העומס על הסביבה הימית, דבר העלול להפר את האיזונים הטבעיים שעליהם היא מבוססת. 23.(Maritime Blindnessהמונח ההפוך במובנו ל"מוּדעות ימית" הוא "עיוורון ימי , מציין 2006 –2003( ששימש מפקד הצי הגרמני בשניםLutz Feldtאדמירל לוץ פלדט שמדובר במונח ההולם במיוחד תעשיות סודיות שאינן מצטיינות בשקיפות ובהצגה מדויקת של נתוניהן, אך גם ארגונים ממשלתיים, ובמיוחד אלה שנמנעים מלחלוק מידע כדי להיחלץ 24.(Solution Orientedושתפיסת עולמם אינה מוכוונת "לפתרון בעיות מהבעיה פלדט מציע שתי המלצות שעשויות לשפר את המוּדעות הימית: הראשונה, Christian Bueger & Timothy Edmunds, "Beyond sea blindness: A new agenda for 19 .maritime security studies", International Affairs , 93(6), (2017), pp. 1293–1311 ( היא מדיניות אסטרטגית ארוכת טווח למיצוי מושכל, מקיים ומוסדרBlue Economy "כלכלה כחולה 20 של הפוטנציאל הכלכלי בים. המונח נטבע לראשונה על־ידי הנציבות האירופית שהחלה בקידום היוזמה. המדיניות צריכה לאפשר גמישות ולשלב בין ראייה אסטרטגית ארוכת טווח ובין כלים ליישום מיידי והיענות לתנאים המשתנים )לאומיים, אקלימיים וגלובליים(. , אוניברסיטת חיפה, קתדרת חייקין איים מלאכותיים בחופי ישראל , שמואל וייס להרחבה ראו 21 .2014לגאואסטרטגיה, ינואר Douglas Main, " Undersea Cables Transport 99 Percent of International Data ", Newsweek , 22 .4 February, 2015 .Bueger & Edmunds, 2017 23 Lutz Feldt, "A European Perspective", in Joachim Krause and Sebastian Bruns (eds.), 24 Routledge Handbook of Naval Strategy and Security , London and New York: Routledge, .2016, p. 12המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם22 ( קליט שימשוך את תשומת ליבם, הן של הפוליטיקאים והן שלNarrativeליצור סִיפֵּר האזרחים למוּדעות הימית. השנייה, לערוך שינוי תרבותי בנוגע לתרבות הקיימת המקדשת ( של ימינו מבוסס בין Security(, ולהטיף להבנה שמושג הביטחון Secrecyאת הסודיות ( הם חלק מהמונח Safety( ו"בטיחות Defenseהיתר על שקיפות, והמונחים "הגנה בזפת, שמקורה בשפך 2021הרחב יותר של "ביטחון ימי". זיהום חופי ישראל בפברואר אונייה ששייטה מערבית לחופי ישראל, ומבלי ששפך זה אותר במשך זמן ארוך עד הגיעו 25לחופים – מצביע אף הוא על "עיוורון ימי" שבו מצויה ישראל ביחס למרחב הימי שלה )Maritime Securityביטחון ימי ביטחון ימי הוא מונח חדש יחסית הנוגע לאתגרים חדשים העומדים בפני המדינה בנוגע למרחב הימי, ונעשה בו שימוש רב בהקשר הזה בעשרות השנים האחרונות. לדוגמה, "אסטרטגיית הביטחון הלאומי 2014האסטרטגיה הימית רבתי שפותחה עבור בריטניה ב־ (. מטרתה "לתאר את גישת The National Strategy for Maritime Securityהימית בריטניה לדרך שבה תספק הממשלה ביטחון ימי בשטחה ובזירה הבין־לאומית באמצעות ההסבר, כיצד תארגן בריטניה יכולותיה הלאומיות ותשתמש בהן כדי לזהות אתגרי הביטחון יש לשים לב שהמונח מתייחס למילה העברית 26במרחב הימי, להעריכם ולהגיב להם "ביטחון" ולא למילה "הגנה". בגלל "צעירותו" של המונח טרם התגבשה הסכמה בין־לאומית על הגדרתו המדויקת (. ביטחון ימי מצביע בין היתר על "האיומים" השוררים במרחב הימי. 3והשלמה )ראו: איור איומים אלה כוללים סכסוכים ימיים בין מדינות, טרור ימי, פירטיות, סחר בסמים ובסחורות (, דיג בלתי חוקי, סחר בבני אדם, Proliferation of Weaponבלתי חוקיות, הפצת נשק פשעים סביבתיים, או תאונות ואסונות ימיים. יש בעיה כשמושג מוגדר רק בלשון השלילית – איומים – ולא בדרך של אתגרים הכוללים הזדמנויות וסיכונים כאחד. בניגוד להגדרה השלילית של הביטחון הימי, מוצעת הגדרה של סדר טוב בים המשקפת את היעדרם של כל 27מגוון האיומים שצוינו לעיל, ותפיסה של מצב אידאלי מסוים שצריך להגיע אליו בויגר טוען שביטחון ימי יוצר רשת של קשרי גומלין בין ארבעה גורמים עיקריים: עוצמה ימית, בטיחות ימית, "כלכלה כחולה" וביטחון אישי: 1 .( קשורה לביטחון ימי בכמה דרכים. הכוח הימיMaritime Powerעוצמה ימית המזוין הוא אחד השחקנים המרכזיים בהשגת ביטחון ימי. יתר על כן, דיונים על Shaul Chorev, " Israel must increase its maritime awareness in light of recent oil spill ", 25 .The Jerusalem Post , March 1, 2021 The UK National Strategy for Maritime Security , Presented to Parliament by the 26 Secretary of State for Defence by Command of Her Majesty, Printed in the UK by the Williams Lea Group on behalf of the Controller of Her Majesty’s Stationery Office, May .2014, p. 9 .Bueger, 2015, p. 161 27מודעות למרחב הימי23 עוצמה ימית עוסקים בהסדרת פעילות הכוחות הצבאיים הימיים של המדינה הם קובעים מהן משימות הצי מחוץ למים הטריטוריאליים שלה ובאילו אזורים אחרים יפעל. לדוגמה, העדיפות שניתנה לצי ארצות־הברית לפעול באזור אסיה 28.(Pivot to Asia ) 2 .( עניינה בבטיחות השיט ובאמצעי הבטיחות של Maritime Safetyבטיחות ימית אוניות ומתקנים ימיים, כדי להגן על המפליגים בים למנוע עקב כך תקריות או תאונות דלף של חומרים הנישאים על־גבי כלי השיט ועלולים לסכן את הסביבה הימית או לזהם אותה. הבטיחות הימית קשורה גם לפיתוח כלכלי, שכן עיקר המסחר נעשה דרך הים ודיג הוא ענף רחב היקף. 3 .( הן גםBlue Growth( או "הצמיחה הכחולה Blue Economy"כלכלה כחולה כן חלק מהביטחון הימי מאז שאסטרטגיות ניהול דורשות סביבה ימית מאובטחת המספקת את התנאים המוקדמים לניהול המשאבים הימיים. לפי הוועדה האירופית (, "הכלכלה הכחולה" היא אסטרטגיה ארוכת טווח European Commission ) שנועדה לתמוך בצמיחה בת־קיימה בענפים הימיים כמכלול. הימים והאוקיינוסים הם נכסים עבור הכלכלה האירופית, ויש בהם פוטנציאל רב לחדשנות וצמיחה. ' מבטא שינוי באסטרטגיה הלאומית שנערך בתקופת Rebalancing, או Pivot to Asia המושג 28 ממשל אובמה, ונועד לתעדף את פעילות הכוחות האמריקניים בזירת אסיה, ובעיקר באזור ים סין הדרומי כתגובה לעלייתה של סין כמעצמה אזורית בעלת שאיפות אסטרטגיות להגמוניה באזור הזה.הסביבה הימיתפיתוח כלכלי ביטחון לאומיביטחון אישי כלכלה כחולהבטיחות שיט resilienceחוסן אישיעוצמה ימית תאונותזיהום הברחות הברחת נשק ואמל"חמחלוקת בין־מדינתיתהברחת אנשים ביםשינויי אקליםחקיקה נגד טרורפירטיותדיג לא מורשה ביטחון ימי בן זמננו : כלל הנושאים המרכיבים את המושג ביטחון ימי בן זמננו3איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם24 4 .( מתייחס למזון, למקלט, לפרנסה בת־קיימהHuman Securityהביטחון האנושי ולעבודה בטוחה. לביטחון האנושי יש כמה ממדים ימיים החובקים נושאים, החל בביטחון של ימאים בודדים וכלה בפגיעוּת של אוכלוסיות חוף מאיומים ימיים בישראל באזור זיכרון־יעקב 2018 האירועים שהתרחשו ב־ 29באופן רחב יותר ובהם תושבי האזור התנגדו למיקום דוברת ההפקה של שדה לווייתן בסמוך לחוף בגלל האפשרות שתסכן את חייהם בתרחישי תאונה, הם דוגמה טובה למרכיב הביטחון האישי. כל אחד מארבעת המושגים מצביע על הממדים השונים של הביטחון הימי. עיון בממדים האלה מוביל למתאר של מטריצת ביטחון ימי שיכולה לשמש כדי למפות תובנות 30.(3שונות, ולחקור כיצד שחקנים שונים מתייחסים למרחב האיומים )ראו: איור נדרש לעבור משיח על ביטחון לאומי במרחב הימי בלבד, לשיח רחב יותר שמבטא שלושה ממדים נוספים: חברה, כלכלה וסביבה, שכן מוּדעות למרחב הימי אמורה לענות על המתח המובנה בין השימושים, כמו גם בין המשתמשים. כמו כן על המתח בין הרצון לקיים פיתוח כלכלי במרחב הימי ובין הרצון לשמור על הסביבה )בתי גידול, בעלי חיים, חופי הים( ועל אתרים היסטוריים. המקרה הישראלי – הצורך לשפר את המוּדעות למרחב הימי בפתח הפרק הועלתה הטענה שישראל לוקה בחוסר מוּדעות למרחב הימי, וכי נדרשים צעדים ופעולות כדי לשנות מצב זה, מה שמחייב בחינה היסטורית כדי להבין את ההתייחסות למרחב הימי כפי שמשתקפת בראי ההיסטוריה והמורשת הימית שלה. כך לדוגמה, מסמך האסטרטגיה הימית הביטחונית הבריטי פותח בציון המורשת הימית של בריטניה: "בריטניה היא מדינת אי בעלת מורשת ימית חזקה ואינטרסים ימיים ברחבי העולם גם פורטוגל נשענת על המורשת הימית שלה, הנטועה עוד בתקופתו 31ולהשפיע עליהם 32.2013 –2012של וַאסְקוּ דה־גאמה, כפתיח למסמך האסטרטגיה הימית שגיבשה לשנים .Bueger, 2015, p. 161 29 .ibid 30 UK Government , The UK National Strategy for Maritime Security , 2014, p. 7. "The United 31 Kingdom is an island nation with a strong maritime heritage and maritime interests throughout the world. As a nation, we have always looked out into the wider world to .shape and influence international events" "הים שימש סימן דרך בהיסטוריה של פורטוגל. הקשר בין פורטוגל והים זכה לרלוונטיות רבה יותר 32 בתקופת התגליות הגדולות, והשפיע בצורה מכרעת על תהליך התפתחותה של הגלובליזציה , פורטוגל מעוניינת לקדם את עצמה 2020 –2013בהוצאתה אל הפועל של האסטרטגיה הימית לשנים ( על־ידי מצוינות שחיה לצד המרחב הימי, שתביא מרחב Maritime Countryלמעמד מדינה ימית Portugal, Politica Doזה בחזרה לאירופה בכללותה, ואשר תביא את אירופה בחזרה למרחב הימי .Mar, " National Ocean Strategy 2013–2020 (The NOS 2013–2020) "מודעות למרחב הימי25 בהקשר הישראלי פרק זה פותח בתיאור חוויות משותפות וסיפְּרים )נרטיבים שהתפתחו במסורת היהודית על הים, כדי לבחון בהמשך את השפעתם על התרבות וההתנהגות האסטרטגית הישראלית בת זמננו בנוגע לגיבושן של מדיניות ואסטרטגיה ימית את הסקירה הקצרה על המורשת היהודית ראוי לפתוח בשבט זבולון, המזוהה 33לישראל בתנ"ך כמי שעסק במסחר ימי ותפקידו היה לפרנס את אחיו, שבט יששכר שלמדו תורה. בעת 34בברכת יעקב לבניו נאמר: "זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת וְיַרְכָתוֹ עַל-צִידֹן חלוקת הארץ על־ידי משה ולאחר מכן על־ידי יהושע הוקצתה לשבט נחלתו לחוף הים, (.4וגבולה הצפוני היה צידון. ה"אות" של שבט זבולון הוא ספינה על רקע לבן )ראו: איור פרשת מטות מסעי מספר במדבר, המשרטטת את גבולות ארץ ישראל, מתארת את 35גבולה המערבי בלשון הזו: "וּגְבוּל יָם וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל יָם לכאורה נוצר הרושם שגבולה המערבי של ארץ ישראל הוא במקום המפגש בין הים והיבשה. הדיפלומט הישראלי, פרופסור שבתאי רוזן, מומחה למשפט בין־לאומי טוען בעניין זה כך: קביעה זו מתקבלת לכאורה על הדעת, שהרי בני ישראל לא הצטיינו אז בתודעה ימית כל שהיא, משום שנכנסו לארץ לאחר שהלכו ארבעים שנה במדבר. משום כך, לא נראה שהייתה לים שום משמעות מעשית בעיניהם, פרט למעשה קריעת ים 36סוף, ובוודאי לא לעניין קביעת גבולות הארץ וחלוקתה הרחבה בתת־פרק "התרבות האסטרטגית הישראלית". 33 .13 בראשית, מט 34 .6 במדבר, לד 35 ,פרשת מטות-מסעי", יהיה לכם גבול יםתרומת מקורות ישראל למשפט הבין־לאומי, זה שבתאי רוזן, " 36 (, גיליון 2004אביעד הכהן ומיכאל ויגודה )עורכים(, מכללת הרצוג דעת, לימודי יהדות ורוח, תשס"ד .172: הסמל של שבט זבולון4איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם26 בספר מלכים כתוב "וַיִּשְׁלַח חִירָם בָּאֳנִי אֶת עֲבָדָיו אַנְשֵׁי אֳנִיּוֹת יֹדְעֵי הַיָּם עִם עַבְדֵי לפיכך יש הסבורים כי ראשית היישוב היהודי בתוניסיה היה בקרתגו הפיניקית. 37שְׁלֹמֹה יש מסורת של יהודי האיים ג'רבה וכרתים על היותם צאצאי שבט זבולון שהגיעו לאזור עם בימי שלמה המלך שוגרה משלחת 38הפיניקים שהיו, בין היתר, גם מקימי העיר קרתגו מסחרית לאופיר, שממנה יובאו לארץ ישראל זהב ואוצרות טבע אחרים על־ידי עבדי שלמה 39ועבדי חירם מלך צור החשמונאים נלחמו במאה השנייה לפנה"ס לכיבוש יפו, והפכו אותה לעיר הנמל של ירושלים. במלחמות עם התושבים המקומיים נאלצו תושביה היהודים לברוח לים בסירות שהתנפצו על סלעי הנמל, וכנקמה שרף יהודה המכבי את העיר. בהמשך, לאחר שהשתקמה, כבש יונתן הוופסי את יפו, שמעון אחיו גירש את כל התושבים הנוכרים יוסף בן מתתיהו 40מתחומה ועשה אותה לנמל יהודי שהפך להיות מבוא אל איי הים האגאי )יוספוס פלביוס(, ההיסטוריון בן המאה הראשונה לספירה שהיה מצביא יהודי בתקופת , שהיהודים בארץ ישראל לא עסקו בסחר ימי בשל נגד אפיוןהמרד הגדול, כתב בספרו תרבותם ופוריות אדמתם: "הנה, אנחנו נותן שמחה בליבנו, ובעבור זה אין אנו באים בקהל עמים זרים, כי ערינו בנויות מרחוק לים, 41ונחלתנו היא ארץ טובה ופורייה, ואת אדמתה אנחנו עובדים בתקופת המשנה היה ניסיון לנסח תפיסה ייחודית בנוגע לגבול הימי, ולפיה מה שמכוּנה בימינו "תחולתו הטריטוריאלית של החוק" אינו מצטמצם ליבשה בלבד, אלא נמשך הדבר נדון בקשר לדין המחייב להפריש 42במידה מסוימת אל חלק הים הסמוך ליבשה מאחר שמדובר במצוות התלויות 43תרומות ומעשרות, וכן בעניין מצוות הפרשת חלה בארץ עלה הצורך להגדיר במדויק את גבולותיה של ארץ ישראל, דהיינו: מאיזה מרחק מן החוף רואים אונייה המתקרבת אל היבשה כאילו נכנסה לתחומי ארץ ישראל? באתר דעת מצוין: לשם כך הגדירו חז"ל קו מדומה המתוח בין שתי נקודות על היבשה. בהתאם לכך נקבע כי הגבול המערבי כבר איננו מקום המפגש של הים והיבשה. תחילה, בתקופת התנאים, הורחב תחומה של ארץ ישראל לעבר הים לעניין קיום המצוות .27 מלכים א', ט 37 .1957, דביר, תל־אביבהאי פֶּלִיא נחום סלושץ, 38 .28 מלכים א', ט 39 , משרד הביטחון ההוצאה לאור – מערכותהמערכה על הימים – תולדות העוצמה הימית מאיר שש, 40 .451, עמ1991 , עמ' ט"ז1968, א"י שטיבל, תל־אביבקדמות היהודים – נגד אפיון יוסף בן מתתיהו, 41 .(2004 רוזן, תשס"ד 42 .10; תוספתא, חלה, ב12 תוספתא, תרומות, ב 43מודעות למרחב הימי27 התלויות בארץ, ואחר כך, בתקופת האמוראים, הוחל הכלל גם לתחום המעמד 44האישי, בהלכת מי שמביא גט מעבר לים עדויות על ספנות יהודית מוצאים בכל הגלויות כמעט. כבר בתקופת המשנה והתלמוד השיטו ספנים יהודים ספינות על נהרות בבל, ומקצועות הים נתפסו למכובדים, כפי שמעידים מושגי ספנות הנזכרים בתלמוד הבבלי. בתקופה הביזנטית פעלו באלכסנדריה 200יותר מ־ יורדי ים ובעלי סירות יהודים. מאוחר יותר, עם התפשטות האסלאם, עסקו יהודים בעיר עדן בסוף ימי הביניים פיתחו מדענים יהודים בספרד 45בתימן בשיט ובמסחר באוקיינוס ההודי הנוצרית מכשירי ניווט ומיפוי ששימשו את מגלי הארצות בראשית העת החדשה. לאחר הם לקחו עימם את הידע שלהם לארצות השפלה, 15גירוש יהודי ספרד בסוף המאה ה־ וסייעו בבניית האימפריה הימית ההולנדית. כך לדוגמה התפרסמו לאחרונה עדויות על , ושימש רב ושודד ים )פירט( שלחם בספרדים 17 וה־ 16שמואל פלאג'י שחי במאות ה־ וחילץ אנוסים. הרב פלאג'י היה ממולח ומשכיל שעבד במשך שנים רבות בשירותו של קהילת הימאים 46סולטן מרוקו כשודד ים ודיפלומט לסירוגין, ותקף בעיקר אוניות ספרדיות היהודים בסלוניקי שלטה בכל מקצועות הסוורות, והמשיכה במסורת זאת גם עם עלייתה . בעת החדשה עסקו משפחות יהודיות בפיתוח סחר 20 של המאה ה־30לישראל בשנות ה־ ימי בין־לאומי, כמו למשל בין צפון אפריקה להולנד. סוחרים יהודים באמריקה הקימו את קווי הספנות הראשונים בין אירופה לארצות־הברית, וסייעו במימון מלחמת העצמאות שלה. יהודים עסקו גם בסחר על נהרות אירופה, בדומה למשפחת הכט שסחרה לאורך נהר הריין 47בגרמניה, ולימים הקימה את ממגורות "דגון" בחיפה אין ספק שבמשך אלפיים שנות הגלות של העם היהודי התרופף הקשר שלו עם הים. עם זאת טוען ההיסטוריון מאיר שש כי: "עיון בספרות המדרש והתלמוד מעלה שאבותינו היו בקיאים במלאכת הים על בוריה עדות היא כי היהודים לא רק נסעו בספינות, אלא אף הפעילו אותן". בהיותם בין ראשוני המתיישבים בעולם החדש שבפאתי המערב נלחמו רבי חובלים וקציני ים יהודים להגשמת 48רעיון חירויות האדם גם במלחמת השחרור של ארצות־הברית , ראתה 20 ובתחילת המאה ה־ 19בעת הקמת התנועה הציונית בשלהי המאה ה־ התנועה ביהודי העולם אומה אחת שלהּ עבר משותף, דת ותרבות, ולכן שאפה לעצמאות לאומית־מדינית בארץ ישראל לעם היהודי. חוזה המדינה בנימין זאב הרצל תיאר ברומן את התפקיד המרכזי שיהיה לעיר חיפה, לנמל ולהגעתן של אוניות אלטנוילנדהאוטופי (.2004 גטין ז ע"ב-ח ע"א; רוזן, תשס"ד 44 , קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה והמרכז לחקר מדיניותספנות בכתבי הגניזה הקהירית , אריה רונה 45 ב2020ואסטרטגיה ימית . 2019, כנרת זמורה־דביר, תל־אביב: מבצר העבדים 1שודדי המפרש השחור מושיק גולסט, 46 .2013 ,ענף הספנות, הספנות בארץ ישראל, משרד התחבורה 47 .452, עמ1991 שש 48המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם28 לטענת קובי כהן־הטב49ענק לנמלהּ המוגן )אך יש לזכור שמדובר ברומן אוטופי בלבד שחקר את המהפכה הימית בארץ ישראל עד הקמת המדינה, הושפעו דבריו של הרצל "בה תנועה ימית ערה והתפתחות נמלים היו לחלק 19מרוח התקופה של שלהי המאה ה־ חשוב בהוויה האירופית 50ימים את המפנה האמיתי בהתייחסות של הנהגת היישוב היהודי בארץ ישראל אפשר , שבהן חלה תמורה אצל מוסדות היישוב 20 של המאה ה־ 30לזהות מתחילת שנות ה־ של המדינה שבדרך לים ולמקצועותיו. הדבר התבטא בכך שהתחילו להגיע לארץ ישראל הוקמה "מחלקת הים והדיג" של הסוכנות 1935חברות ספנות יהודיות פרטיות. כמו כן ב־ הוקם נמל תל אביב – הנמל העברי הראשון – בתגובה לשביתה שפרצה 1936היהודית וב־ חשיבות הנמל של תל־אביב בהיותו 51 כחלק מהמרד הערבי הגדול1936בנמל יפו באפריל "שער ציון" הודגשה על־ידי מנהיגי היישוב, שהגעת העולים לארץ ישראל ועצמאותם היו כמו כן, באותן 52( באותה עת Geostrategic Imperativeעבורם בחזקת צו גאואסטרטגי שנים חל גידול בפעילויות החינוך ובהכשרה הימית במחלקות הימיות באגודות הספורט, והונחו היסודות לבית הספר הימי שליד הטכניון. בשנים אלה גדלה ההכרה של היישוב היהודי בקשר החשוב שבין הצורך באחיזה ימית של ממש ובין מימוש ריבונות יהודית 53עתידית בחלקי הארץ השונים ואולם, הקדימות הלאומית שניתנה לכיבוש וגאולת אדמות ארץ ישראל הייתה מובנת, ולמרות כינוי התהליכים שהתרחשו במרחב הימי כ"מהפכה ימית" שנגעה הן במרחב הגאוגרפי הימי בארץ ישראל, והן בתודעה הימית של הציבור היהודי בארץ ישראל, הרי שהיא נותרה שנייה בחשיבותה ביחס לפעילות ליישוב הארץ ולגאולת אדמתה. יתר על , נתפס הים כתווך שיש לעבור מיבשת 30כן, עם תחילתה של ההעפלה באמצע שנות ה־ המוצא )אירופה בדרך כלל( אל ארץ היעד, משום ששערי הארץ היו באותה תקופה סגורים בפני העלייה. יש המציינים את עמדתה של התנועה הרוויזיוניסטית בהנהגתו של זאב ז'בוטינסקי, שראתה בים חלק מהנכסים הריבוניים של ממלכת ישראל הקדומה. "יש זיקה קדומה .1961חברה להוצאת ספרים, חיפה, אלטנוילנד: ארץ עתיקה חדשהבנימין זאב הרצל, 49 , יד בן צבי1948 –1917המהפכה הימית – אחיזת היישוב היהודי בים ובחופי ארץ ישראל קובי כהן־הטב, 50 .25. עמ2019ירושלים .1991 שש 51 פרופסור מעוז עזריהו הפנה את תשומת ליבי למאמר קצר על פתיחת נמל תל־אביב שהתפרסם זה 52 לא מכבר בקטלוג התערוכה שנפתחת בוורשה בנושא "גדיניה ותל־אביב", המציין כי בתפקידו כ"שער היה סמל חיפושיה של תל־אביב להיות 20 של המאה ה־30ציון", "הנמל הצנוע שנבנה בסוף שנות ה־ מוקד השיקום הציוני של המולדת היהודית העתיקה. מבחינה ציונית, הנמל היה נכס אסטרטגי עיקרי במאבק לעצמאות יהודית. מנקודת מבטם של יהודים שמשאירים את אירופה מאחוריהם, נוחתים בתל־אביב, התכוון שער ציון לשער לחיים חדשים במולדת יהודית, עם סיכויי הפיתוח והסכנות שלהם". .328, עמ2019 כהן־הטב 53מודעות למרחב הימי29 כהן־הטב מציין54ומתמשכת בין הים לבין העבריות וההיסטוריה היהודית בארץ־ישראל כי: "הים נתפס כים עברי, לא כאמצעי למען המטרה היבשתית אלא כבעל תפקיד מכונן אחת הפעולות הראשונות שעשתה 55ועצמאי לביסוס הפרויקט הציוני בארץ המובטחת 1938 –1934התנועה הייתה להקים את בית הספר הימי של תנועת בית"ר שפעל בשנים ( שסמוכה לרומא באיטליה, אך יש חילוקי דעות בנוגע Civitavecchiaבנמל צ'וויטווקיה לחשיבותו של המהלך. ניסיון נוסף להעמיק את המוּדעות של הציבור למרחב הימי נעשה באמצעות קביעת מטעם מחלקת הים 1932 במאי29"יום הים" כיום חג של הימאות העברית. היום הוכרז ב־ של הסוכנות היהודית וביוזמת אגודת יורדי ים "זבולון" כיום חג קבוע לתאריך כ"ג באייר מדי (. החג נועד להגביר את המוּדעות לימאות, 5שנה, וצוין בארץ ישראל ובתפוצות )ראו: איור לצורך ביורדי ים בכל המקצועות והרמות ולקצונה ימית כדרך חיים. אירועי יום הים התפתחו והתרחבו במשך השנים, ובהם תערוכות של ציוד ואמצעים ששימשו את הימאות העברית כגון כלי שיט, עזרי ניווט, דגלים ועוד. כמו כן נערכו מפגני שיט של חניכי האגודות הימיות, ופעילות הסברה חינוכית בבתי הספר. אמצעי התקשורת גויסו לסקירה נרחבת על תקומת הימאות העברית והקמת צי עברי. בבתי הכנסת נערכו תפילות למען יורדי הים ולזכרם של חלוצים, ואורגנו סיורים בנמלים וביקורים ביישובים שבהם עסקו בדיג. כמו כן נערכו .29 שם, עמ 54 .30 שם, עמ 55 , עיצוב פרנץ קראוס1949: כרזה לרגל יום הים ב־5איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם30 יום56מצעדים, מסיבות, תוכניות אמנותיות ותערוכות אמנות שנושאם היה הים והספנות , ומאז נשכח והוזנח. 50הים צוין עד תחילת שנות ה־ ההעפלה הבלתי לגלית לארץ ישראל הייתה יעד פוליטי חשוב ביותר בתקופה שלפני הכרזת העצמאות, ובמיוחד לנוכח ההגבלות שהטילו הבריטים על העלייה החוקית לארץ אלף 84 הגיעו לארץ ישראל בדרך הים כ־1948 ועד קבלת העצמאות במאי1945ישראל. ב־ אוניות. יש לזכור שבפני ניצולי מלחמת העולם השנייה עמדה האפשרות 140מעפילים ב־ לשקם את חייהם באירופה או במדינות אחרות בעולם, והמוסד לעלייה ב' נאבק בשלב מסוים בהנהגה הפוליטית של הסוכנות היהודית, שבעת מסוימת רצתה להקטין את ממדי ההיסטוריון מאיר שש מציין בהקשר זה את התופעה המשונה כלשונו:57ההעפלה בדרך כלל, נוהגת כל מדינה להשליך באמצעות הצי את עוצמתה הרחק מחופיה, שהיא מהווה קו ראשון בין מגננה למתקפה. במאבקו של עם ישראל נוצר תהליך הפוך, חסר תקדים היסטורי ושונה לחלוטין. את מקום כוח האש ב"צי הצללים" מילאו הייאוש והתעוזה של רבבות המעפילים, שנשאו עימם את זכרה הטרי של טראומת השואה, מלווים באהדת הקהל העולמית ההפוך – לעבר המולדת כדי לכבשה ולשחררה מעול זרים כדי ליצור בה חיי אומה 58נורמלית ככל שתיאור זה מרגש, אין הוא סותר את הטענה שהמרחב הימי בעת ההעפלה שימש תווך מעבר מיבשת המוצא אל ארץ ישראל, ולא ניתן לתאר את חוויית המעבר שבו כגורם שהביא לגיבוש התודעה הימית אצל אזרחיה לעתיד של ישראל. לקראת תום מלחמת העולם השנייה הרחיב בן־גוריון את תפיסת החשיבות של הים לממדים רוחניים כמעט. הוא לא ראה בים גבול, אלא דווקא גשר לעולם היהודי בגולה, ואף התייחס אליו כאל בסיס קיומי. "משום מה חשבנו שחוף הים זהו הקצה של הארץ", אמר , "זוהי טעות. על חוף הים מתפשטת, במרחב של מאות 1944בנאום "חזון הים" שנשא ב־ לתפיסה זאת היו גם ממדים 59ואלפים ורבבות קילומטרים לאין סוף, ארץ ישראל ימית הקימו 'החבל הימי' ו'מחלקת הדיג' של הסוכנות היהודית את חברת 1945מעשיים. ב־ הספנות 'צים', ושנתיים לאחר מכן הוקמה חברת 'קדם', השותפות הראשונה של 'צים', שהפעילה את האונייה הראשונה של החברה, 'קדמה'. לאחר הכרזת העצרת הכללית של האו"ם בכ"ט בנובמבר על הקמת מדינה יהודית, הבינו בהנהלת 'צים' את הצורך להגדיל את צי אוניות החברה בהתבסס על ההנחה שהסוכנות היהודית "עושה תוכניות להבאת נוסף על כך, 60 עולים לחודש, ומלבד האונייה 'קדמה', אין6,000 .9–8(, עמ 1937 למאי19) ,דבר מאיר גורביץ, "היקיצה הימית", 56 ,הספינה שניצחה – קורות יציאת אירופה תש"ז דוגמה לכך אפשר לקרוא בספרה של ברכה חבס, 57 .1949מערכות, תל־אביב .456, עמ1991 שש 58 .4–2, עמ1946, ים, אוקטובר–נובמבר1944 דוד בן־גוריון, חזון הים, נאום ביום הים, חיפה 59 .144, עמ1978, הקיבוץ המאוחדהכובשים בים נתיבה – תולדות הספנות העברית צבי הרמן, 60מודעות למרחב הימי31 עדיין לא היו ברשות המדינה שבדרך אוניות משא, וביום שבו פרצה מלחמת העצמאות הרימו עוגן כל האוניות שנמצאו בנמלי חיפה ותל־אביב, הביאו סחורות חיוניות עבור היישוב ביוזמת משרד התחבורה ו'צים' 61בארץ, ועזבו את נמלי הארץ בלי שפרקו את סחורותיהן הוקמה 'חברת איחוד חברות האוניות הארץ ישראליות בע"מ', כדי לתאם את כל מאמצי 62ההובלה של כל חברות הספנות הישראליות בתום המנדט הבריטי על ארץ ישראל יצקו מוסדות היישוב העברי משמעות פוליטית ברורה למאבק שניהלו בנושא הימי, וראו בו חלק מהמאבק הלאומי־ציוני להשיג שליטה על האזורים שיועדו בהמשך להיות שטחה של המדינה. כהן־הטב טוען: "ניתן להבחין כי בד בבד עם התפתחותו ההדרגתית של הסכסוך היהודי ערבי בארץ ישראל והקצנתו, חלה 63השתרשות ציונית במרחב הימי, הן הגאוגרפי והן המקצועי בתחום הספנות הישראלית נטעו שלושת העשורים הראשונים לעצמאות ישראל סיבה החלה 'צים' בתהליך בנייה והתרחבות, תוך שהיא נתמכת על הסכם 1953לאופטימיות: ב־ אוניות חדשות, מה שאִפְשר הרחבה ניכרת שלה 36השילומים עם גרמניה. החברה בנתה החלה 'צים' להפעיל 20 של המאה ה־60(. בשנות ה־ 6ושל היקפי פעילותה )ראו: איור אוניות מתמחות כמו אוניות צובר, אוניות קירור ומכליות דלק. תחום פעילות חשוב של החברה היה הובלת נפט איראני לישראל, ומוצרי נפט מעובדים מישראל לאירופה. בשנות .154–153 שם, עמ 61 חברות הספנות הישראליות באותה תקופה היו: חברת 'צים', עתיד, נחשון והלויד הימי. האיחוד הצליח 62 ,1949 אוניות שלמעשה פרצו את המצור הימי על ישראל. לאחר התפרקות האיחוד במחצית34לחכור המשיכה חברת 'צים' למלא תפקיד זה. . 336, עמ2019 כהן־הטב 63 פרוטות ועליו תמונת אוניית הנוסעים "ציון1,000: בול ישראלי בערך של6איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם32 הוקם שירות המכולות של 'צים', והחברה הזמינה שש אוניות – דור20 של המאה ה־70ה־ 64ראשון מסוג זה 'צים' הפכה לחלוצת ההובלה במכולות, ובהדרגה הפך ענף ההובלה במכולות לתחום התחילה תקופת 20 של המאה ה־80הפעילות המרכזי שלה. עם זאת, בראשית שנות ה־ שפל בספנות העולמית ו'צים', שעמדה בפני משבר חריף, הצליחה להתאושש ממנו לאחר חידשה את צי האוניות שלה, 20 של המאה ה־90שנקטה צעדי הבראה קשים. בשנות ה־ אוניות מכולה חדשות במספנות בגרמניה. המהלך ששינה באופן מובהק את 15ובנתה , כאשר במסגרת גל ההפרטות, שנערך 2004מעמדה של החברה בישראל התרחש ב־ , החליטה המדינה למכור את אחזקותיה ב'צים' 80במשק הישראלי החל בתחילת שנות ה־ 65ל"חברה לישראל" מקבוצת האחים עופר, אך שמרה בידיה את "מניית הזהב חברת ספנות ישראלית נוספת שקמה לאחר פירוק 'איחוד חברות האוניות הארץ )ובמקרה זה חברה בבעלות פרטית(, הייתה חברת 'אל־ים' 1953ישראליות בע"מ' ב־ בבעלות האחים רפאל ויעקב רקנאטי. חברת 'אל־ים' התבססה כלכלית, ובהסכם השילומים שנחתם בין ישראל לגרמניה המערבית הזמינה ארבע אוניות משא להובלה ולשינוע של בנתה אוניות קירור מהמתקדמות בתחומן, וכן אוניית תפזורת. 1961מטענים ייעודיים. ב־ היא הפכה למתחרה של חברת 'צים' הוותיקה, ובמשך שנים רבות הובילה כמחצית מייבוא פעלה החברה בעיקר בשוק הבין־לאומי 20 של המאה ה־70הגרעינים לישראל. בשנות ה־ מאחר שצמחה מעבר לצורכי ישראל בהובלת סחורות, ותרמה בכך למשק הכנסות במטבע צירפה החברה לצי שלה אונייה שהובילה פחם לתחנת הכוח בחדרה, 80חוץ. בשנות ה־ צירפה לצייהּ את האונייה "לאון" שהובילה פחם לתחנת הכוח החדשה בחדרה, 1983וב־ המשיכה 90ומכליות נפט גדולות שהובילו חלק גדול מייבוא הנפט לישראל. עד שנות ה־ 'אל־ים' לפעול בהצלחה בזירה העולמית. במשך עשור זה צומצם בהדרגה הצי שלה, נמכרו האוניות האחרונות של החברה והיא חדלה מלפעול.2000ובראשית שנות ה־ החברה הימית להובלת פרי שהוקמה על־ידי איש העסקים ורב החובל מילה ברנר יחד צי של אוניות להובלה בקירור של 1962עם איש העסקים יעקב מרידור, החליטה להקים ב־ פירות וירקות מחצי הכדור הדרומי לחציו הצפוני. לאחר מלחמת יום הכיפורים ועם העלייה במחירי הדלק, נקלעה 'החברה הימית' לקשיי נזילות חמורים. אוניות החברה, ששימשו חדלה 'החברה הימית' להתקיים.1977ערבות למיזמי הבנייה החדשים, נמכרו, וב־ –1927 שנות ספנות עברית בארץ ישראל75 הרחבה אפשר למצוא בספרו של רב חובל הלל ירקוני 64 .2005, אפי מלצר בע"מ, מחקר והוצאה לאור, רעות2002 תהליכי הפרטה בישראל – הפרטת חברות בישראל שלמה אקשטיין, בן ציון זילברפרב ושמעון רוזוביץ, 65 , פרק ה' 'משקיעים זרים': 'מניית הזהב' – כאשר קיים 'אינטרס1988, אוניברסיטת בר־אילןובעולם ציבורי' שחייב להישמר גם אחרי מכירתה של חברה ממשלתית לידיים פרטיות, מקובל להשאיר בידי הממשלה 'מניית זהב'. היא אמורה להבטיח שהאינטרס הציבורי לא יקופח. באותן מדינות שבהן יושמה נועדה מניית הזהב בעיקר למטרות האלה: להבטיח את נוכחות הממשלה בחברות אסטרטגיות או בחברות בעלות אינטרס ציבורי, למנוע השתלטות 'בלתי רצויה', בעיקר זרה, למנוע הנפקת מניות עם זכויות מיוחדות, למנוע פירוק החברה, להבטיח שהמנכ"ל יהיה נתין מקומי, להבטיח שליטה במצבי חירום לאומיים. כמו כן מודגש שהשימוש במניית הזהב נעשה הן בהנפקת מניות והן במכירה ישירה. מודעות למרחב הימי33 רשם1960גם אנשי התנועה הקיבוצית יוצאי הפלי"ם וצי הסוחר הבריטי התאגדו, וב־ הקיבוץ המאוחד חברת ספנות חדשה בשם 'תרשיש', ובעקבותיה את חברת 'סלע' שנועדה לטפל בצד המסחרי. שתי אוניות נוספות הוזמנו במספנות הולנדיות: 'דרור' ו'החלוץ', אוניות נוספות והגיעה להסכמים עם 'צים'. הם 12. החברה חכרה1964ונכנסו לשירות ב־ ערכו תקנון בסיסי לחיים באונייה, שאמור היה לגשר על הפערים שבין ההיררכיה הקפדנית וחובת הציות – חלק כה מרכזי במסורת הימית, במיוחד הבריטית, שעליה התחנכו רובם – אוניות, 60ובין עקרונות השוויון שבבסיס האידאולוגיה הקיבוצית. בשיאה הפעילה החברה והייתה רווחית ביותר, ואז נמכרה בפועל ל'צים' בתהליך הדרגתי שבראשיתו שולבו קווי 'תרשיש־סלע' במערך הקווים של 'צים', ואוניותיה הוחכרו לחברה. כל החלק המסחרי, נקלעה 20 של המאה ה־ 80. בסוף שנות ה־ 1968הסוכנויות והארגון עברו ל'צים' ב־ 1992החברה לקשיים כספיים. גם הבעיות החברתיות־אידאולוגיות הציקו לה, ובמאי מכרה ל'צים' את שתי האוניות האחרונות שלה, "פלמ"ח" ו"מורן", ובכך הגיע לקיצו חלום 66הספנות הקיבוצית ההבנה שישראל היא במובן מסוים "מדינת אי" התלויה בסחר החוץ שלה, בנמלי הים להחלטה על תכנונו של נמל חדש 1957ובצי הסוחר בצורה מוחלטת כמעט, הובילה ב־ כאחד הבודדים בעולם 1965, ופעילותו כנמל החלה ב־ 1961באשדוד. בנייתו החלה ב־ שנבנו בים הפתוח. לאחר פתיחתו נסגרו נמלי תל־אביב ויפו כנמלים מסחריים, בים סוף המזח הראשון של נמל אילת. בעקבות הגדלת נפח התעבורה 1955ובמפרץ אילת נבנה ב־ שבו, וחתימת הסכמי סחר עם מדינות המזרח הרחוק, הוחלט לבנות נמל חדש דרומית והנמל החדש נחנך 1962לראשון לציון )שהועבר לרשותו של חיל הים(. הבנייה החלה ב־ נחנך בנמל מזח חדש לפריקת מכליות נפט לצורך העברתו 1966 באוקטובר25. ב־1965ב־ בצינור הנפט צפונה. התפתחות. לצד בית הספר 20 של המאה ה־50גם בתחום החינוך הימי חלה בשנות ה־ לצד הטכניון בחיפה, ונועד להכשיר נערים עבריים לשרת 1938לקציני ים בעכו )שנוסד ב־ למקומו הקבוע מדרום 1954כקצינים באוניות צי הסוחר של המדינה שבדרך והועתק ב־ הונחה 1966לעיר(, קם מוסד להכשרה ביישוב מכמורת בשם בית הספר "מבואות ים". ב־ אבן פינה לבית ספר ימי נוסף באשדוד, שנועד להכשיר כוח אדם בתחום רדיו, אלקטרוניקה 67וחשמל של 70בתחום כוח האדם המשרת בצי הסוחר הישראלי, שירתו באמצע שנות ה־ זרים. 785 ישראלים ו־1,360 קצינים ודירוגים2,165 בצי הסוחר הישראלי20המאה ה־ ישראלים 105 קצינים, צוערים ודירוגים, מהם425 שירתו בצי הסוחר הישראלי2016ב־ (. הסיבות העיקריות לירידה בנכונותם של ישראלים לעסוק בתחום 7 זרים )ראו: איור 320ו־ זה הן: תדמית הימאי, התפתחות הטכנולוגיה והאוטומטיזציה, פיחות באטרקטיביות של .2009, פרדס הוצאה לאור, חיפההים האנייה ועם ישראל הלל ירקוני, 66 .1978 הרמן 67המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם34 הצטרפות לצי הסוחר כדי לראות עולם )שהרי מחירי הטיסות נמוכים(, ירידה בתנאי השכר 68המגולמים וסיבות משפחתיות שונות 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016350 300 250 200 150 100 50 0קצינים ישראלים קצינים זרים 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016500 400 300 200 100 0דרוגים ישראלים דרוגים זרים2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 201635 30 25 20 15 10 5 0צוערים ישראלים צוערים זרים 69 בחתך ישראלים וזרים2016 –2005: מצבת כוח אדם בצי הסוחר הישראלי בשנים7איור שם. 68 .102, עמ2018 ,שנתון סטטיסטי ספנות ונמלים, ישראל, משרד התחבורה 69מודעות למרחב הימי35 אוניות במעמס 35 (2019צי הסוחר הישראלי )בעלות ושליטה( כולל )נכון למרס שנים. מתוך האוניות 11.6 טונות, והגיל הממוצע של האוניות הוא1,967,353כולל של אוניות 5 מכליות ו־5 מטען כללי8 הן אוניות מכולה17שבבעלות ובשליטה ישראליות אוניות שטות בהניפן דגל ישראל, נתון שהוא למעשה 6צובר )חלקן להובלת פחם(. רק היו של אוניות 4% פקידוֹת של אוניות בנמלי ישראל, רק6,300שיא היסטורי שלילי. מתוך 70.(8ישראליות )ראו: איור השתנה בצורה 21מצבה של הספנות הישראלית בסוף העשור השני של המאה ה־ מובהקת: הספנות הישראלית נמצאת בתחרות כלכלית מתמדת מול חברות ספנות ממדינות בעלות מסורת ימית ותיקה מצד אחד, מול מדינות המאפשרות ספנות בדגלי נוחות מצד אחר וכן מול מדינות עם סחר מקומי גדול המקנה להן יתרונות כלכליים מובהקים. אוניות שמניפות דגל ישראל מוגבלות בכניסתן או בפעילותן בחלק מהנמלים בעולם מטעמים פוליטיים, מה שמקשה על חברות ספנות ישראליות ליצור התאגדויות ובריתות עם חברות ספנות אחרות, כפי שמקובל כיום בספנות הבין־לאומית. לפיכך, יש כמה גורמים המציינים את מצבה הנוכחי הקשה של הספנות הישראלית, לרבות תשתית הקצונה הישראלית וכוח האדם הימי. חלק מהם מאמינים שיש צורך דחוף בבדיקה נוספת של השאלה: האם וכיצד אפשר להחיות את הספנות הישראלית? הם ממליצים לממשלה ולמקבלי ההחלטות במדינה לקבוע מדיניות שתאפשר קיום ספנות ישראלית על בסיס כלכלי ותחרותי, כדי למצות את מלוא התרומה האסטרטגית לחוסן ולעוצמה הלאומית של 71ישראל מבחינה כלכלית, ביטחונית ומסחרית מכליות5 שנים11.4גיל ממוצע אוניות צובר )חלקן פחם(5 שנים9.8גיל ממוצע אוניות מכולה8צים אוניות מכולה9 :XT אוניות צובר פחם2 מכלית1 אוניות מטען כללי7אחרות מכליות4 צובר3 אוניות מכולה17 שנים10.9 אוניות מטען כלליגיל ממוצע8 שנים11.6גיל ממוצע שנים10.9 טונות. גיל ממוצע1,967,353(. מעמס כולל2019 אוניות )מרס35סה"כ אוניות 7הערה: מספר האוניות הוא שיא היסטורי שלילי. נתון זה נמצא בירידה מתמדת בשנים האחרונות. רק שטות בהנפת דגל ישראלי. 72(2019: צי הסוחר הישראלי )בעלות ושליטה נכון ל־ 8איור .2019 )מהדורה השישית(, לשכת הספנות הישראלית, חיפה הספנות בישראל תעודת זהות יורם זבה, 70 הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל אריה גביש, זאב לשם ואריה רונה, "ספנות ישראלית לאן?", 71 .262–255, עמ2019, אוניברסיטת חיפה, המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית2018/2019 .2019 זבה 72המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם36 התרומה בקיום ספנות ישראלית לחוסן של ישראל מתבטאת בכמה תחומים אבטחת שרשרת האספקה לאוכלוסיית ישראל בעת חירום על־ידי ייבוא של מוצרים חיוניים, כדי לאפשר המשכיות בפעילות הכלכלית בישראל. מקור אספקה של עובדים מיומנים למקצועות "ביבשה", כגון נתבים ורבי־חובלים בנמלי ישראל, מפקחים ימיים ברספ"ן )ראשות הספנות והנמלים(, תפקידים בתחום הגנת הסביבה החופית, חינוך והכשרה ימית, תפקידים בחברות ספנות, סוכני אונייה ועוד. (.25הערך המוסף של אונייה ישראלית לכלכלה הישראלית )מוערך בכ־ מיליארד שקלים בשנה.14סך כול הפדיון של חברות הספנות הישראלית הוא כ־ חיסכון לספנות הישראלית בעיתות חירום שבהן מוטל היטל ביטוח סיכוני מלחמה על־ידי חברות הביטוח הבין־לאומיות על אוניות הנכנסות לאזור המסוכן, וכיסוי 73הביטוח נעשה על־ידי המדינה פיתוח תעשייה ימית )פיתוח מערכות ושירותים לתחום הימי ששוּקֵי היעד שלהם 74מצויים הן בארץ והן בחו"ל כאמור, הים ונתיביו היו מרכזיים בתפיסה הישראלית עוד מימי המנדט הבריטי, שהרי הים שימש ערוץ עיקרי להגעת מעפילים. זאת ועוד, הלחץ הערבי והחשש מאמברגו היו . 70בין הדוחפים להקמת צי סוחר בהנפת דגל ישראל, לחץ שהגיע לשיאו בשנות ה־ חל מהפך פוליטי בישראל, ומפלגת "הליכוד" עלתה לשלטון. היא אימצה 1977ב־ את השקפת העולם הנאו־ליברלית בנוגע לחברה וכלכלה, ופעלה להפחתת מעורבות הממשלה בפעילות הכלכלית של המשק הישראלי. בהתאם לכך החליטה ועדת שרים )בעת הקמת ממשלת 1985 חברות. ב־47 על הפרטת1978 במרס5לענייני כלכלה ב־ 2004 בינואר75האחדות הלאומית(, הוקמה ועדת שרים לענייני מכירת חברות ממשלתיות מיליון דולר, המשקף 115מכרה המדינה את אחזקותיה ב'צים' ל"חברה לישראל" תמורת מיליון דולר. בעקבות המכירה נשמעה ביקורת חריפה מפי גורמים רבים, 236.6שווי של מאז הובילו תהליכים גלובליים 76בטענה ש'צים' נמכרה במחיר הנמוך בהרבה משוויה את המשק הישראלי להסתמך על הספנות הבין־לאומית לצורך הסחר הישראלי, וכך גם לדעיכת הספנות הישראלית. בהקשר הזה יש לציין את כניסת המכולה כאמצעי סחר עיקרי שהביאה לסחר ימי המבוסס על נמלי שִטְעון וקווי הזנה. אלה הוציאו את העוקץ מהחרם הערבי על אוניות המבקרות בנמלים ישראליים, והפחיתו את הצורך להישען על אוניות עדות לכך אפשר לראות בפעולות חתמי הביטוח שהגדילו את הפרמיות לאוניות העוברות במפרץ 73 Adriano Lyle, " Persian Gulf באזור ראו2019הפרסי בתגובה לתקיפות שהתרחשו במהלך קיץ .Issues Prompt Surge in Shipping Insurance Costs ", Insurance Business Asia , 3 June, 2019 .2019 גביש, לשם ורונה 74 )סתיו חורף 35 ,מדינה ממשל ויחסים בין־לאומיים ", 1987 –1962 יצחק כ"ץ, "ההפרטה בישראל 75 .140–143תשנ"ב(, עמ .2005 במאי8 ,nrg ,"מוכרים בזול ליאור ברון, " 76מודעות למרחב הימי37 מניפות דגל ישראל, לצד גלובליזציה של מערכות רבות בשווקים הלאומיים וקריסת הגוש הקומוניסטי )הפרו־ערבי(. לבד מן האוניות ומן הנמלים, חלו שינויים ניכרים במרחב הימי של ישראל, הן במאפייניו המרכזיים והן בשל השינוי במוּדעות הלאומית כלפיו. מאפייניו משקפים במידה רבה את המרחבים הימיים של מדינות אחרות בים התיכון – בעיקר במתח שבין הדחיפה לניצול כלכלי מוגבר של המרחב הימי, ובין השפעת הניצול הזה על הסביבה והחרפת האיומים האקולוגיים. אלה עלולים להפוך את המרחב ל"מדבר ימי" בעקבות זיהום הים, עליית טמפרטורת מי הים, מליחות יתר, שינוי חומציות הים, הרס בתי גידול, דיג יתר וכדומה )ראו: (.9איור 7 שטח המים הכלכלייםגבול המים הכלכליים קמ״ר22,000כ־ קמ״ר4,000 שטח מימי החופין אורך החוף ק״מ195 טונות דגים בשנה2,400 מחקלאות ימית טונות דגים בשנה2,200 מעגנותמדיג בים התיכון7 נמלים5 אוניות מסחר בשנה11,000 כלי שיט קטנים22,500 BCM 1,000 גז )הערכה מלמ״ש600 מים מותפלים שמורות ימיות מוכרזות9 בתי גידול מזוהים48 אתרים ארכאולוגיים600גבול האזור הסמוךגבול מימי החופין : מאפייני המרחב הימי הישראלי מתוך תוכנית ימית לישראל של הטכניון9איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם38 השאלה שנעמוד עליה בהמשך חשובה ביותר: מדוע בתקופת המדינה שבדרך ולאחר הקמתה התגברה המוּדעות של החברה הישראלית למרחב הימי, ומה גרם לכך שהחל השתנתה המגמה עד כדי כך שיש הטוענים שאנו מצויים במצב 2000בתחילת שנות ה־ (? התופעה מתבטאת בחוסר Maritime Domain Blindnessשל "עיוורון למרחב הימי היכולת להעריך את התפקיד המרכזי שממלאים המרחב הימי והכוח הימי של המדינה בהבטחת ביטחונה ושגשוגה הכלכלי. ראוי לציין שבעיית העיוורון למרחב הימי איננה 77ייחודית לישראל, ומדינות נוספות כמו הודו חוֹווֹת אותה גם כן, גם אם בממדים שונים בלי משים, תשומת הלב הלאומית להזדמנויות ולאיומים במרחב הימי גדלה מאוד בשנים האחרונות, בעיקר עקב גילוי מאגרי גז במים הכלכליים של ישראל ומתוך הבנה שהיוזמות במרחב הימי יתרבו, ויש להתחשב בשינויים במזרח הים התיכון בפרט ובשינויים הגלובליים בכלל. מוביל מִנְהל התכנון )במועד כתיבת ספר זה במשרד האוצר(, תהליך 2014החל ב־ לגיבוש מדיניות למרחב הימי של ישראל. התהליך עצמו לוקה בשתי בעיות עיקריות: ( ויעדי־על מטעם הדרג המדיני. השנייה, Policyהאחת, שלא הוגדרו לפעולתו מדיניות שהוא מתרכז בים התיכון בלבד, ואיננו מתייחס למפרץ אילת והים האדום. מִנְהל התכנון פרסם טיוטת מסמך מסכם שהוא בבחינת מסמך תכנון 2018בסוף (, אשר במועד כתיבת הספר הזה טרם אושר Marine Spatial Planningלמרחב הימי הוציאה מנכ"לית מִנְהל התכנון מסמך חדש שאושר 2020 במרס78על־ידי ממשלת ישראל לדבריה על־ידי ולחוף )הוועדה לשמירת הסביבה החופית(, ובו מצוין כי "בקרוב, מנהל התכנון יחל לגבש את מתווה העבודה ליישום מסמך המדיניות". כל זאת בלי שהנושא נדון 79ואושר על־ידי ממשלת ישראל עדות נוספת לחשיבותו של המרחב הימי לביטחונה וחוסנה של ישראל עלתה בעת . 2020( בישראל במרס–מאי COVID-19הסגר הראשון שהוטל עקב מגפת הקורונה המשבר פגע באורח אנוש בתחבורה האווירית אל ישראל וממנה, אך דווקא נמלי הים של המדינה, המשמשים שער לסחר הימי לישראל, תפקדו בצורה סדורה וביעילות. ראש הממשלה בנימין נתניהו, בנסותו להרגיע את הציבור מהסתערות על מדפי המרכולים, מסר: "רוב האספקה לישראל מגיעה דרך הים – מוצרים, חומרי גלם, כולל מזון, ואין שום ואכן, למרות 80סיבה להסתער על הסופרמרקטים, כי יש די והותר מזון ויהיה די והותר מזון ההשפעה הקשה של נגיף הקורונה על כלכלת ישראל והמשק הישראלי, המשיכו הנמלים לתפקד בצורה סבירה באופן יחסי. עם זאת, הרוב המוחלט של האוניות הפוקדות את נמלי .Gurpreet S. Khurana, " India's sea-blindness ", Indian Defence Review ) IDR(, 24(1), 2009 77 מטרת התוכנית היא לצמצם את הקונפליקטים בין המגזרים וליצור סינרגיה בין פעילויות שונות 78 התהליך אמור לעודד השקעות באמצעות יצירת חיזוי, שקיפות וכללים ברורים יותר. התכנון מקדיש תשומת לב לשימור הסביבה – באמצעות זיהוי מוקדם של השפעה והזדמנויות לשימוש מרובה בחלל. .2020, מאימסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל, מנהל התכנון המרחב הימי של ישראל 79 .2020 במרס11 ,של ראש הממשלהדף הפייסבוק 80מודעות למרחב הימי39 ישראל אינן מניפות דגל ישראל, אלא אוניות זרות כיאה לתקופת הגלובליזציה. כל עוד השירות בנמלים מוגש להן בצורה טובה )גם אם צוותם מוחזק בבידוד(, הן ימשיכו לפקוד את נמלי ישראל. ואולם, בתרחיש שבו האיום על הספנות והנמלים לא יהיה גלובלי כמו נגיף הקורונה, אלא ביטחוני, כמו ירי של אלפי ועשרות אלפי טילים שיירו על נמלי ישראל מרצועת עזה, או משטח לבנון, סביר )לנוכח לקחי מלחמת לבנון השנייה(, שאוניות זרות יפסיקו לפקוד את נמלי ישראל. חוזרת ועולה המסקנה שאי־הימצאות צי של אוניות תחת דגל ישראלי לצורך שימוש בשעת חירום עלולה להביא לכך שקברניטי ישראל לא יוכלו 81להבטיח הגעת אספקה חיונית למדינה תפיסת הביטחון של המדינה שבדרך והמרכיב הימי שבה הפך הים בהדרגה למוקד תשומת הלב והפעילות הציונית. 20 של המאה ה־20בשנות ה־ סימנה את תחילתו של התהליך שהעניק לים עדיפות בהוויה הציונית, ושיאו של 1924 הקימו ההסתדרות הכללית של העובדים 1928. ב־ 30התהליך היה באמצע שנות ה־ העבריים בארץ ישראל והציונים הכלליים בעקבותיה אגודות ספורט ימיות, כדי למשוך את הנוער היהודי לפעילות ימית. הרעיון של הים כהזדמנות מסחרית ניכר בסדרה של יוזמות 82להקים חברות ספנות ודיג בבעלות יהודית על הקמת המחלקה הימית – המחלקה לדיג 1935 ב־19החלטת הקונגרס הציוני ה־ בתגובה לחרם הערבי על 1936ולים במסגרת הסוכנות היהודית; הקמת נמל תל־אביב ב־ הפעילות היהודית בנמל יפו בראשית המאורעות; הקמת חי"ל )חבל ימי לישראל( שהיה ולהעמקת התודעה הימית שנוסדה באותה שנה – כל אלה היו ימיתאגודה להכשרה אירועים שסימלו את החשיבות שהתחילה ההנהגה היהודית בארץ ישראל לייחס לים. לכך נוספו הקמת חברת הספנות הלאומית 'צים' בתום מלחמת העולם השנייה, ומאוחר יותר המאבק על ההעפלה של יהודים לארץ ישראל דרך הים, שהיה לאחד מסימני ההיכר 83הבולטים של התנגדות היישוב למדיניות העלייה של הבריטים הביע יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית דוד בן־גוריון את חשיבות המרחב הימי 1932ב־ במאמרו "לקראת הים" כתב בין השאר דברים שהיו בבחינת שינוי בתפיסה 84לישראל המדינית והפוליטית של הנהגת היישוב: הים הגדול הזה נחשב לתחום המערבי של ארצנו. זוהי טעות נפסדת שעלינו לעקור משורשה. מבחינה יישובית, כלכלית ופוליטית יש לראות בים התיכון לא את Shaul Chorev and Alex Gerson, " The Coronavirus Outbreak and Maritime Trade to and 81 .from Israel ", The Jerusalem Post , 6 April, 2020 Maoz Azaryahu, "The Formation of the 'Hebrew Sea' in Pre-State Israel", Journal of 82 .Modern Jewish Studies , 7(3) (2008), pp. 251–267 קובי כהן־הטב, "'ועדת המים' והניצנים הראשונים לתרבות ימית ציונית בארץ ישראל בראשית תקופת 83 .53(, עמ 2014 ) 22 ,ישראלהשלטון הבריטי", .181 בעמוד36 שבאיורNational Values & National Aims דבריו מבטאים למעשה את ה־ 84המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם40 גבולה אלא את המשכה של ארצנו. על חוף הים לא מסתיימת הארץ אלה יבשתה בלבד. האפשרויות הכלכליות והיישוביות הנמצאות בחובהּ של ארצנו מקומן לא רק 85ביבשה אלא גם בים , 1936דמות מרכזית בהקמת הספנות העברית בארץ ישראל היה ד"ר נפתלי וידרא. ב־ שלוש שנים בלבד לאחר שעלה לארץ ישראל, ובלי שהייתה לו כל הכשרה בתחום הימי, החל לנהל את המחלקה הימית של הסוכנות היהודית בחיפה. המחלקה הזאת הייתה למעשה הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית בתקופת המנדט הבריטי, במוסד השלטון של היישוב היהודי. וידרא היה גם מעורב בהקמת בית הספר הימי "קציני ים" שליד הטכניון. "אנו נוכחים שהימאות היא אחד מנדבכי היסוד של בניין זה, ואין ספק גם 86שנצליח להוסיף ליסודות מולדתנו, לחקלאות ולתעשייה גם את משק הים העברי אלה הם, ללא ספק, דברים שאפשר לראות בהם "ערכים לאומיים". נתפס המרחב הימי כחלק מהמרחבים 20 של המאה ה־ 30החל באמצע שנות ה־ האחרים שאותם נדרשה לכבוש המדינה שבדרך, והיה חלק בלתי נפרד מהאתוס הלאומי לקחה הנהגת היישוב תחת חסותה את מנגנון ההעפלה, 1939 החל בקיץ87שהתפתח וביולי אותה שנה הוקם "המוסד לעלייה ב" כזרוע של ארגון "ההגנה", הוכפף למחלקה המדינית של הסוכנות היהודית והפך לגוף המרכזי שהנהיג את ההעפלה בעזרת שלוחותיו אלף איש עלו לארץ ישראל לפני הקמת המדינה במסגרת 100בארצות השונות. יותר מ־ אוניות, והמאבק בשלטון הבריטי כדי לפרוץ את הסגר שהוטל על־120ההעפלה ביותר מ־ ידו היה מר. שמותיהן של מקצת האוניות אף שיקפו סמלי אתוס לאומיים כמו "אף על־ פי כן", "מדינת היהודים", "לא תפחידונו", "כנסת ישראל", "אקסודוס", "קיבוץ גלויות", 88"עצמאות" ועוד עם זאת, אנשי היישוב התגייסו לצי הבריטי כדי להילחם בשורותיו בגרמניה הנאצית, וכוח של "ההגנה" הכשיר עצמו לתוכנית שאפתנית במיוחד לפגוע בתשלובת זיקוק הנפט יצא הכוח בדרך הים ליעדו, ומאז נעלמו עקבותיו. 1941 במאי18בטריפולי שבלבנון. ב־ אלה היו "כ"ג יורדי הסירה" שאליהם הצטרף קצין בריטי. מאז ועד היום לא הצליח איש 89לפצח את חידת היעלמותם בתגובה לפעילות השלטון הבריטי למנוע עלייה בלתי לגלית לארץ, הקימו שלוש המחתרות )"ההגנה", אצ"ל ולח"י( כוחות ימיים שפעלו נגד מתקנים בריטיים כגון חבלה במתקני המכ"ם, במבני משמר החופים ובספינות משמר בריטיות. נוסף על כך, שליחי ארנון סופר, "האופציה הימית: הצורך ביציאה אל הים", קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת 85 .2014חיפה מתוך דברים שנשא פרופסור שאול חורב לזכרו של ד"ר וידרא נפתלי ביום העיון לזכרו של ראובן חייקין 86 .2019 בינואר23במושב על הספנות והנמלים לדוגמה, שירה של לאה גולדברג "שיר הנמל" לכבוד חנוכתו של נמל תל־אביב שהולחן מאוחר יותר 87 על־ידי רבקה לוינסון. השיר זכה להצלחה מיידית סוחפת ופשט במהרה בכל מושבות הארץ ועריה .2007, משרד הביטחון ההוצאה לאור, יולי1948 –1934ההעפלה מרדכי נאור, 88 .2019, רשת צומת ספרים, ינוארהכ"ג – שליחות עלומה הרחבה אפשר למצוא בספרו של מרדכי נאור, 89מודעות למרחב הימי41 ההעפלה יצרו קשר חשוב עם יהדות אירופה, החדירו בהם את התודעה הציונית, והכינו תשתית לרכישת נשק בחו"ל. פעולות ההעפלה הביאו לניסיון ימי לא מבוטל, בייחוד של הפלי"ם )היחידה הימית של הפלמ"ח( שליוותה את הספינות והייתה יסוד להקמת שירותי הים ובהמשך לחיל הים בצה"ל. ההעפלה העמידה לרשות המערך הלוחם של צה"ל , והיוו עתודה לוחמת חיונית ביותר במלחמת 25–18 אלף גברים, שהיו בתש"ח בני15כ־ העצמאות. חלקם אומנו על־ידי שליחי "ההגנה" עוד במחנות המעצר בקפריסין, ובהגיעם לישראל נשלחו ישירות להילחם בחזית תחת השם "גח"ל" )גיוס חוץ לארץ(. מרכיב הים בביטחונה של ישראל מצא את ביטויו עוד לפני הקמת המדינה באמצעות (. National Values & National Aimsשני המרכיבים: ערכים לאומיים ומטרות לאומיות המאבק במנדט הבריטי הסתיים על הים בהכרעה ברורה לצד היישוב היהודי, ואִפְשר לקבוע בבירור שהוא הגיע לעצמאות ימית מלאה: הוא שלט בשלושת הנמלים של ארץ ישראל, הייתה לו חברת ספנות לאומית, הדיג ומשקי הדיג התפתחו מאוד ואף בתחומי למרבה הצער, עם השגת העצמאות 90החינוך וההכשרה הימית ניכרה התקדמות רבה ופתיחת שערי הארץ ליהדות התפוצות התייתר מרכיב זה במדיניות הביטחונית של ישראל הצעירה, ותשומת לב ההנהגה הופנתה ליעדים ביטחוניים אחרים. ) של ישראל ומרכיב היםSecurity Doctrineתפיסת הביטחון לכאורה, למרכיב הים היה אמור להיות משקל גבוה ביותר בדמוגרפיה בישראל, שכן הכפלת התרחשה רובה ככולה דרך הים 1949 –1948אוכלוסיית היישוב העברי בארץ בשנים (. ובנוגע להיבטים הגאואסטרטגיים 1949 מיליון איש ב־1.3 ל־1948 אלף איש ב־650)מ־ נכבשה העיר חיפה, וחודש לאחר מכן הועבר 1948הקשורים למרחב זה יצוין שבאפריל סייע 1948נמל חיפה, שהיה נמל המים העמוקים היחיד והעיקרי, לידיים ישראליות. במאי על־1947חיל הים לשחרור הגליל המערבי ולכיבוש עכו שלא נכללו בגבולות החלוקה של , 1949ידי חטיבת כרמלי. כיבוש אילת, שלא הייתה מיושבת, בסיום מבצע "עובדה" במרס 91פתח בפני ישראל שער חדש לים סוף בהתייחס להתגבשות המסגרת הארגונית של חיל הים, יש לציין שתי אבני דרך עיקריות: הראשונה, פקודת יום שהוציא גרשון זק שדוד בן־גוריון מינה אותו להיות ראש חשוב לציין שבעת 92.1947השירות הימי לאחר החלטת החלוקה באו"ם בכ"ט בנובמבר הקמת השירות הימי לא הוגדר תפקידו של מח"י )מפקד חיל הים(, והשירות הימי בראשותו של זק היה מינוי פוליטי ללא רקע ימי וכפוף לשר הביטחון. השנייה, הגדרת תפקידי השירות . 2019 כהן־הטב 90 מבצעי הספר איננו דן במבצעי חיל הים במלחמת העצמאות. להרחבה ראו את ספרו של אליעזר טל, 91 , מהדורה שנייה מורחבת, ספרי מורשת ימית ישראלית עמותת חיל היםחיל הים במלחמת העצמאות .2002תשס"ב .14, עמ1948, חוברת ו', דצמברחיל הים , 1947 נובמבר29 פקודת יום גרשון זק, 92המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם42 עוד לפני הכרזת המדינה מטעם ראש מטה הפלמ"ח1948הימי שהתפרסמה בפברואר באותה תקופה, יגאל ידין. בהגדרה נקבעו הדברים האלה: התפקידים העומדים על הפרק, בעתיד הקרוב, מחייבים הגדלה מספרית והרחבה . 2. אבטחת חופים 1ארגונית של כוח המחץ הימי. התפקידים העיקריים הם . נחיתה 4. פעולות נגד בלוקדה אפשרית של ארצות ערב 3הבטחת הנמלים . הבטחת תחבורתנו 5מהים, נגד מטרות בעומק האויב, בתוך הארץ ומחוצה לה 93הימית, בעיקר העלייה הגדרות תפקיד אלה בבחינת יעדים לגיבוש אסטרטגיה לחיל הים היו בהירות, ואפילו (. בנוגע לדרכים למימושן, שררו Meansמרחיבות במובן מסוים, אך נעדרו מהן האמצעים בין מי שהיו אמורים להיות מובילי החיל בעתיד חילוקי דעות קשים, שנבעו מהשקפות עולם שונות וניסיון מבצעי שונה. בן־גוריון שהיה מודאג מהתארגנותו של השירות הימי, ובמיוחד מהמתחים ששררו בין אנשי הפלי"ם ובין בוגרי הכשרה ימית מסודרת בצי הבריטי, ביקש לקבל המלצה מקצועית חיצונית בעניין. לצורך כך נעזר במרכוס יוסף־זיו שהיה קפטן )מקביל לדרגת אל"ם( בצי המלכותי הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה. זיו הגיש לבן־גוריון את המלצותיו, והעיר שאף שייעודו ומבנהו של החיל נקבעו זה מכבר, עדיין לא נכתבה תוכנית גיוס וחימוש אופרטיבית המותאמת למבנה הזה. לדבריו, אף כי בבניין החיל מושקעים רצון טוב ומאמצים רבים, עקב חוסר הניסיון אין עדיין תוצאות ראויות. בהתאם לכך החליט בן־גוריון למנות את פול שולמן, ששירת בצי ארצות־הברית והשתחרר קומנדר 1948באוקטובר )סא"ל(, למפקד המבצעי הימי )עדיין ללא תואר מפקד חיל הים, אלא בתפקיד של ראש המטה, ובכפוף לרמטכ"ל(. למרות הקשיים בבניית חיל הים ובעיצוב אסטרטגיית הפעלתו, המשיך בן־גוריון המשיך להצביע על חשיבותו 1948להדגיש את חשיבות "כיבוש הים". בנאום שנשא ב־ של המרחב הימי והיסודות המגוונים הטמונים בו ואמר: יש עוד שטח אחד שימלא תפקיד גדול בביטחון, בעלייה ובהתיישבות, ושטח זה גדול אפילו מהנגב, גדול מכל ארץ־ישראל – זהו הים. זהו אחד החלקים החשובים של ארץ־ישראל, של המדינה היהודית. שם אין "שלנו" ו"לא שלנו", וגם לפי המושגים 94של אנשי קק"ל אין צורך לקנותו בטאבו. דרושים רק שני דברים: אוניות ויורדי ים לצד הצהרות כאלה המבטאות את "המטרות הלאומיות" במבנה גיבוש אסטרטגיה , לקראת סיום מלחמת 1949ימית, נתקל מימושן בפועל בבעיות ומכשולים רבים: במרס העצמאות, הוקמה ועדה בראשות שאול אביגור, ששימש סגנו של בן־גוריון במשרד הביטחון, לבחינת מעמד חיל הים, הרכבו וזיקתו למטכ"ל. על־פי המלצותיה הוחלט שמעמד חיל הים יהיה שווה ערך לזרועות האוויר והיבשה במסגרת פיקוד מאוחד לשלוש הזרועות .1948 בפברואר4 יגאל ידין, מסמך בדבר תפקידי כוח המחץ הימי – בשלב הנוכחי 93 בהקמת חיל הים עפ"י יומניו מתקופת מלחמת'הזקן' והים – מעורבות דוד בן־גוריון יהודה בן־צור, " 94 .1( עמ2007", אתר הפלי"ם וההעפלההעצמאות מודעות למרחב הימי43 שולמן התפטר מתפקידו95בדרג של הפיקוד העליון, ובראש החיל יעמוד מפקד מבצעי בשל מחלוקות קשות עם יגאל ידין, ממלא מקום בפועל של הרמטכ"ל, או הרמטכ"ל 1949בפועל באותה תקופה, ובעקבותיו התפטר גם ראש שירותי הים, גרשון זק. רק במאי מוּנה אלוף שלמה שמיר, איש צבא בריטי לשעבר וללא רקע ימי, למפקד החיל, ובכך תמה התקופה של מינוי כפול של ראש שירותי הים ומפקד מבצעי לחיל. בימיו של שמיר החל חיל הים בתהליך בנייה וארגון בעקבות הפקת לקחים מהיעדר מקצועיות בחיל. דברים שנשא ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן־גוריון בטקס סיום קורס חובלים , היו הזדמנות מתאימה לסקירת התפתחותם של התעבורה הימית והכוח הימי 1950ב־ בן־96מתקופת המקרא, כמו גם ההתפתחויות האחרונות בתחום לאחר הקמת המדינה גוריון הציג את המציאות שנוצרה לאחר קום המדינה שבה ישראל יושבת לחופי שני ימים, דבר המהווה מפנה וחידוש. הוא ציין שמהקמת המדינה תלוי ביטחונה בשליטה בים, וגם "ציודנו, מזוננו, מסחרנו נישא על גלי הים". ומכאן הסיק שללא כוח ימי, "לא יעמוד לנו צבא היבשה וחיל האוויר החזק ביותר" כלשונו. בנוגע להזדמנות שהמרחב הימי טומן בחובו ציין: הים אינו מדבר־מים, כפי שנראה הדבר לרבים. הים הוא אוצר בלום שלא יחסר בו כול להתרחב ולהתפתח אם נבין שחוף הים אינו מחיצה וגבול, אלא גשר ופתח לאימפריה ענקית המשתרעת כמעט לאין־סוף על גלי הימים השוקקים. מכל האמירות שהובאו לעיל עולה שלפי המתודה שמציע ג'פרי טיל לגיבוש עוצמה ימית, הצהרותיו של ראש ממשלתה הראשון של ישראל מביעות לכאורה את הערכים Maritime Policyהלאומיים והמטרה הלאומית, ובהתאם לכך אפשר לגבש מדיניות ימית (. אומנם דברי בן־גוריון משקפים ניסיון להתוות את הערכים הלאומיים בנוגע לים, Tier–1 אך בפועל, ובמיוחד בכל האמור להקצאת משאבים לאומיים לפיתוח הזרוע הימית של צה"ל, לא יושמו הכרזותיו למשאבים וסדרי עדיפויות. לפני שנושא תפיסת הביטחון של ישראל ייבחן נדרש להבהיר את חשיבותה של תפיסת ביטחון למדינה, ועל אחת כמה וכמה למדינה כמו ישראל. תפיסת ביטחון עדכנית חיונית ביותר כדי לאפשר את גיבושם של עקרונות המענה, לקביעתם של סדרי העדיפויות, ולניהול הסיכונים מול אתגרי הביטחון. בן־גוריון הבין זאת, והחל בסדרה של דיונים בפורומים שונים שסיכומיהם שימשו אותו בגיבוש תפיסת הביטחון הראשונה של ישראל, ולאישורה מיד לאחר שהגיש לה את עיקרי תפיסתו. ראוי לציין 1953בממשלת ישראל באוקטובר שהתפיסה שאושרה לא שיקפה )במרכיבים הצבאיים שלה( את החשיבות שייחס לכאורה למרחב הימי בקשר לחוסנה וביטחונה של המדינה, ומובן שהעדיפות הנמוכה שחיל הים קבע מח"י, רם 2014 בספר זה לעיתים מכוּנה חיל הים כחיל ולעיתים כזרוע. החל מחודש אוקטובר 95 רוטברג, את המונח זרוע הים כשמו הרשמי של החיל , כרך שלישי, מפלגת פועלי ארץ־חזון ודרך דוד בן־גוריון, "חיל הים – הרצאה בסיום קורס חובלים", 96 .1950ישראלהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם44 זכה לה בנוגע לתוכנית בניין הכוח שלו משקפת זאת נאמנה. ד"ר צ'ק פרייליך, לשעבר סגן יו"ר המל"ל )המטה לביטחון לאומי(, מציין בספרו: לתפיסת הביטחון של בן־גוריון הייתה השפעה עצומה על החשיבה האסטרטגית ]...[ 80של ישראל עד לשנות ה־ ביטחונית, והקיפה מרכיבים משמעותיים של מדיניות חוץ ומדיניות חברתית־ 97כלכלית, ולפיכך ראוי שיתייחסו אליה כאל דוקטרינת ביטחון לאומי קלסית גם אם הכיר בן־גוריון בחשיבותו האסטרטגית של המרחב הימי )כפי שביטא זאת בממשלת ישראל לא באו אלה 1953בנאומיו(, הרי שבתפיסת הביטחון שגיבש ואושרה ב־ לידי ביטוי. 98ההנחות שעמדו בבסיס תפיסת הביטחון של ישראל היו הא־סימטריה הכמותית – מדינות ערב עולות על ישראל בכל מדד כמותי. היעדר עומק אסטרטגי – שטח מדינות ערב גדול ביחס לשטח ישראל. חוסר אפשרות לניצחון סופי מול מדינות ערב. בן־גוריון כלל שני מושגים בקביעת תפיסת הביטחון של ישראל: כוח המחץ וכוח העמידה. הראשון הוא סך כל המרכיבים הצבאיים המשתתפים בלחימה ותורמים להכרעה )אך אינם מבטיחים את ההישגים במשך זמן(. השני הוא סך כל המשאבים העומדים לרשות המדינה )שטחה, כלכלתה, גודל אוכלוסייתה, יכולתה לספוג אבדות ולהוריד את רמת החיים(. היעד העליון בתפיסת הביטחון של בן־גוריון היה השגת שלום, או לפחות השלמה של מדינות ערב עם קיומה של ישראל כמדינה יהודית במזרח התיכון. בן־גוריון הבין את משמעות הא־סימטריה הכמותית בין ישראל לשכנותיה, כך שהכרעה ב"סיבוב אחד של עימות" לא תבטיח בהכרח שזאת ההכרעה הסופית. כדי להקטין את הפער הכמותי הבין שישראל תיאלץ להחזיק צבא סדיר גדול יותר )יחסית( בהשוואה למדינות המערב, דבר שחייב גיוס חובה לצה"ל )כולל אוכלוסיות חלשות(, שיפור מעמד הנשים וגיוסן לצה"ל. דרך פעולה נוספת להקטנת הא־סימטריה הכמותית הייתה בעידוד העלייה והילודה. בן־גוריון הבין את חשיבות הכלכלה כמרכיב חשוב בתפיסת הביטחון, ותלותה של ישראל ביכולתה המשקית והכספית של האומה. לצד הצורך בצבא סדיר גדול יחסית, הצבא חייב להיות חזק בכוח המחץ שלו, שיקטין את הוצאות האחזקה שלו )צבא חובה תמורת שכר נמוך(. כדי לא להעיק על כלכלת המדינה צבא המילואים צריך להיות "זול", להתאמן רק בתקופה מוגדרת וקצרה בשנה ולקבל את שכרו מהביטוח הלאומי. כמו כן, כדי לתעדף בניין כוח Charles D. Freilich, Israeli National Security: A new strategy for an era of change, foreign 97 policy response, diplomacy in support of strategic partnership , Oxford: Oxford University .Press, 2018, p. 14 , באר שבע: המכון1956 –1949תפיסת הביטחון השוטף של ישראל, מקורותיה והתפתחותה דוד טל, 98 .2008למורשת בן־גוריון, אוניברסיטת בן־גוריון בנגבמודעות למרחב הימי45 החליט בן־גוריון שלא לבנות תשתיות חדשות )מחנות ובסיסים(, אלא להישען על התשתית שהבריטים הורישו לצה"ל. בן־גוריון קבע שתינתן עדיפות להכשרת לוחמים ביחידות האיכות )חיל אוויר ושריון( על־ פני גורמים אחרים. בנוגע ליתרונות היחסיים שיש לישראל )שבניתוח גאואסטרטגי נמצאו גם כחסרונות( התייחס לגודלה המצומצם )גאוגרפית( של ישראל המאפשר שינוע מהיר של כוחות מזירה אחת לשנייה; למקום מושבו של עם אחד שהוא גם אומה אחת )בניגוד למדינות הסובבות את ישראל(; ליתרון הטכנולוגי שצריך להיות לצה"ל על־פני יריביו; ליתרון הרוח החלוצית שיש בצה"ל וכן לגורם האנושי והמדעי – הגניוס היהודי )התרבות היהודית החותרת למצוינות(, המדע והטכנולוגיה. "שלוש הרגליים" שעליהן נשענה תפיסת הביטחון )הרתעה, התרעה והכרעה( פירושן: על ישראל לגרום לאויביה לחשוש מלתקוף אותה, ואם לא תצליח – עליה לזהות היעדר הצלחה במועד מוקדם דיו כדי לגייס מילואים. אם אפשר אף להעביר את המלחמה לשטח האויב במכה מקדימה ולנצח במהירות )כדי שאפשר יהיה לשחרר את כוחות המילואים(, ובאופן מובהק ניצחון שיחדש את ההרתעה ויחזק אותה. תפיסת הביטחון הזאת נועדה לתת פתרון לבעיית "הביטחון היסודי", שהיא השמירה על קיומה של ישראל מפני איום צבאי קונוונציונלי חמור סביר. בכל סבב של עימות בינה ובין שכנותיה העוינות ישראל צריכה להכריע בעוצמה ובמהירות את העימות. סבב אחד של עימותים ככל הנראה לא יביא לרגיעה, ורק ניצחון בכמה סבבים יוכל למנוע מהאויב לרצות לשוב לשדה הקרב. בכך תתבסס יכולת "ההתרעה המצטברת", שייתכן שתניע את מדינות האויב לפתוח במשא ומתן על הסכמי שלום עם ישראל. ראוי לציין שהתפיסה הזאת לא ייחסה למרחב הימי )במרכיבים הצבאיים( חשיבות רבה, אלא נהפוך הוא. על־פי תרשימו של ג'פרי טיל )איור ( אפשר לומר שבן־גוריון הכיר בערכים הלאומיים ובמטרה הלאומית ואף 300 בעמ 63 ( של העוצמה הימית, כאמור, אך העדיף National Interestsבאינטרסים הלאומיים להסתפק בכך ולא להתמודד בתפיסת הביטחון עם קביעת המדיניות הימית והאסטרטגיה (. כך כאשר נדרש לקבוע את המשאבים Maritime Policy and Strategyהימית ( "נשאר חיל הים מחוץ למשחק". Priorities and Resourcesוהעדיפויות ייתכן שעל אף אי־ההתייחסות לתפיסת הביטחון למרחב הימי, ובהתאם לכך גם העדיפות הנמוכה שנפלה בחלקו של חיל הים הישראלי, הבין בן־גוריון את חשיבותו של כוח הצוללות לישראל, והמשיך במאמצים לפתח כוח זה. עדות לכך מוצאים בשיחתו (, שנערכה בתחילת Konrad Adenauerעם קנצלר גרמניה המערבית, קונרד אדנאואר במלון וולדורף־אסטוריה בניו־יורק. בשיחה דנו השניים בנושאים מגוונים כגון 1960 תמיכה כספית לישראל, אספקת כלי נשק לצה"ל, בעיות התִכְלול )אינטגרציה( של העולים החדשים בישראל, תנועת הקיבוצים והמצב הפוליטי העולמי בכלל. אחת מנקודות המפתח החשובות בשיחה נגעה לצוללות. מפרוטוקול השיחה בין השניים עולה שכוח הצוללות הוא מרכיב חשוב בעוצמה הביטחונית ולפיכך גם בעוצמה הימית, היה גורם מובהק בתפיסתו של בן־גוריון, גם אם לא מצא את מקומו בתפיסת הביטחון הכתובה, או בעדיפות בהקצאת המשאבים שנגזרו ממנה. בן־גוריון ציין בפני אדנאואר:המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם46 ישנם שני דברים שאנו צריכים מכם, ושבהם אתם יכולים לעזור לנו. הדבר הראשון – צוללות. הצוללות האנגליות שקיבלנו אינן מתאימות למטרות שלנו. הן מיועדות לטווחים ארוכים, ונדרשים בהן צוותים גדולים. אנחנו זקוקים למשהו שונה, קטן 99יותר שינוי מערכתי )פרדיגמטי( בנוגע לתפיסת ההפעלה של חיל הים בתהליך "מלמטה– –1960(, חל בתקופת פיקודו של אלוף יוחאי בן־נון על החיל בשנים Bottom Upלמעלה . בן־נון היה מודע לחולשתו של החיל באיכות ובכמות. הביטוי השגור אז היה "זה מה 1966 שיש ועם זה ננצח", אולם הדרישה מאנשי הים להקרבה לא אִפְשרה להביא להצלחה בקרב הימי. בן־נון הפעיל סיעור מוחות עם ריבוי משתתפים וניצל את הניסיון, ההשכלה והתובנה הוא סיכם את תפיסתו במילים 100של קציני החיל שדנו בבעיה ונדרשו להביע את דעתם הבאות: חיל הים מיצה את כל הפתרונות האפשריים לבעיית הזירה הימית באמצעות סדר הכוחות הקיים והזולה של השמדת צי האויב בימי הלחימה הראשונים, ושיהיה מסוגל לענות על מרב המשימות הנדרשות על־ידי המטכ"ל בנושא מלחמה כוללת גלומים בשינוי התפיסה ובפיתוח נשק עדיף וחדיש שישרת התפיסה. הנשק 101הנדרש: סטי"לים, צוללות ובתמורה השבתת הסד"כ, המשחתות והסט"רים דרך הפעולה שנבחרה הייתה הצטיידות בכמות גדולה של כלי שיט קטנים ומהירים המצוידים בנשק קטלני. כדי להשיג את כמות היחידות הדרושה ביכולת תקציבית סבירה, בהסכם לכינון יחסים 102היה ברור שעל כלי השיט הבודד להיות קטן־ממדים ככל האפשר שחתמו בן־גוריון ואדנאואר, הוכנסו כלי שיט עבור חיל הים לרשימת הציוד שיספקו ובהנהגתה של הקנצלרית אנגלה 21 גם בעשור השני של המאה ה־103הגרמנים לישראל 104(, ממשיכה גרמניה לשאת במחויבותה לביטחונה של ישראל Angela Merkelמרקל מלון ולדורף 1960במרס 14מן הארכיון, פגישת בן־גוריון – אדנאואר זכי שלום )הבאה ותרגום( " 99 .626–604( עמ1996 ) ,6 ,עיונים בתקומת ישראל", אסטוריה גם אלוף ביני תלם, מפקד חיל הים במלחמת יום הכיפורים, מציין: "במשך הרבה שנים לא נעשה שום 100 דבר בצה"ל לגבי חיל הים. זה נבע אך ורק מאי עשייה בתוך חיל הים בעניין זה. זה שבסוף כן נעשה נבע אך ורק מתוך הפעילות והלחץ של אנשים בתוך חיל הים. זה אף פעם לא מלמעלה כלפי מטה". שמעון .271, עמ2000, רעות: אפי מלצראנשי הברזל על ספינות עץ עדן, . סטי"ל – ספינת טילים; סד"כ – סדר 116, עמ2003, תל־אביבהתקופה לקחה אותנו יוחאי בן־נון, 101 כוחות, סט"ר – ספינת טורפדו הרחבה על התהליך שהתנהל בהובלתו של מח"י אלוף בן־נון, ההתנגדויות בתוך החיל ומחוצה לו 102 , צה"ל1 ,יסודות", 1962 –1953ראו: זאב אלרון ושאול ברונפלד, "המטכ"ל מול חיל הים בעשור עגום .163–127 ,(2019המחלקה להיסטוריה, )מאי , ירושלים ותל־אביב, 1960 –1948תחילתה של ידידות מופלאה? הפיוס בין ישראל לגרמניה דוד ויצטום, 103 .275, עמ2018 .Freilich, 2018, pp. 283–284 104מודעות למרחב הימי47 הגיש אלוף בן־נון את תוכנית בניין הכוח למטכ"ל, בראשותו של רא"ל צבי1963בינואר צור, ובה שתים־עשרה ספינות טילים. בסיכום הדיון אישר הרמטכ"ל לבנות סדרה ראשונה של שישה סטי"לים לחיל הים, אך הוא קיבל אישור להמשיך ולפתח אותם – כלים מהפכניים שפיתוחם היה עמוס בסיכונים טכנולוגיים ומבצעיים. שאול )סם( ברונפלד, עמית מחקר ב"מרכז דדו לחשיבה צבאית בין־תחומית" וזאב אלרון, היסטוריון צבאי טוענים: "בן־נון ויתר על הפלטפורמות המסורתיות, וכך קיבל אישור לפתח פלטפורמות חדישות, המטכ"ל קיבל 105בתמורה תפיסה ימית שתאמה עם תפיסת הביטחון (, 1963בתקופת כהונתו של לוי אשכול בתפקיד ראש ממשלת ישראל )החל ביוני ולמרות הגידול בסדר הכוחות של חיל הים שחל בתקופתו, בדיונים שהתקיימו בקבינט המדיני־ביטחוני של ממשלת האחדות הלאומית בראשותו על משימות וסדר הכוחות של חיל הים מוצאים בדברי הרמטכ"ל דאז רא"ל חיים בר־לב עדות לחוסר הכרה במרכיב הים בביטחונה של ישראל. בר־לב גרס: "המלחמה לא תוכרע בים. המלחמה תהיה קצרה וההכרעה בה לא תלויה באספקה מהים. תפקיד חיל הים הוא להגן על חופי המדינה בעזרת הדברים מלמדים שגם תהליך בניין הכוח של 106חיל האוויר, ויש מספיק כוחות למטרה זו והיה משמעותי ביותר מבחינת כלי 20 של המאה ה־60חיל הים, שהחל במחצית שנות ה־ נחתות חדשות(, היה בבחינת שיפור יכולותיו של 6 סטי"לים ו־12השיט שבהם הצטייד חיל הים. השיפור הזה אִפְשר לבצע את משימות אבטחת הגבול הימי של ישראל והקניית יכולת ביצוע מבצעי נחיתה, אך הן לא נתפסו כתורמים ישירות לאחת מ"שלוש הרגליים" שעליהן הייתה מבוססת תפיסת הביטחון. , הדגיש 1966אלוף שלמה אראל, שהחליף את אלוף בן־נון כמפקד חיל הים בינואר את חשיבות המרחב הימי כמעניק עומק אסטרטגי לישראל, ולפיכך לדבריו אין היא יכולה לוותר על השליטה בו. עוד הוסיף כי השליטה במרחב הימי מגוננת מפני איום פוטנציאלי מצד הים על יעדים אסטרטגיים בשטח ישראל, ומעניקה יכולת התקפה של חיל הים על מטרות ערכיות של האויב. לדעתו, יש לקיים שליטה במרחב הימי ולמנוע חופש פעולה של ציי האויב באותו מרחב, בין אם למטרות הגנה ובין אם לצורך שימוש בים כמרכיב כוח אסטרטגי. מכיוון שהשגת העליונות הימית היא תנאי שבלעדיו לא יוכל צה"ל להשתמש במרחב הימי לכל מטרה שהיא, העדיפות בבניין הכוח של חיל הים חייבת להינתן לכוחות 107החיוניים להשגה וקיום עליונות ימית נפתח נמל אשדוד 1965דווקא תחום הספנות והנמלים זכה בתקופה ההיא לעדנה: ב־ כנמל השני של ישראל בים התיכון. נמל אילת, ובמיוחד מסוף הדלק שבו קלטו נפט שיובא מאיראן, שוּנע דרך קצא"א )קו צינור אילת אשקלון(, ויוצא דרך המסוף באשקלון לאירופה. לישראל היו אז ארבע חברות ספנות: 'צים', 'אל־ים', 'החברה להובלת פרי' ו'החברה .216, עמ2019 אלרון וברונפלד 105 , עמ1998, משרד הביטחון – ההוצאה לאורלפניך הים – סיפורו של ימאי, מפקד ולוחם שלמה אראל, 106 .308 .(2003 ) 388, גיליון מערכות שלמה אראל, "הים כעומק אסטרטגי", 107המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם48 150 הפכה 'צים' לחברה בין־לאומית שהפעילה כ־60הקיבוצית תרשיש'. בסוף שנות ה־ קווים סדירים בכל רחבי 21אוניות מסוגים שונים )נוסעים, משא, צובר ומכליות דלק( ב־ אִפְשר להזרים 60 אין ספק שהסכם השילומים עם ממשלת גרמניה בשנות ה־108העולם כספים לאספקת אוניות ולמימון הקמת הצי הישראלי, והאוניות שנבנו בכספי השילומים הביאו לצמיחה מואצת של צי הסוחר הישראלי בכלל, וחברת 'צים' בפרט. במלחמת יום הכיפורים, שנתפסה בתודעה הישראלית כטראומה שהרעידה את אמות הסיפים במדינה, בלט תפקודו יוצא הדופן של חיל הים, שהשיג השפעה מכרעת במערכה פרופסור 109הימית, ואשר מהלכיו נלמדים בבתי הספר לאסטרטגיה צבאית במדינות העולם מרטין ון־קרפלד טוען כי: "מלחמת יום הכיפורים עשתה עבור ישראל ושכנותיה את מה שמלחמת העולם השנייה עשתה עבור המדינות המתפתחות – היא שמה קץ למלחמות למרות זאת, הדבר לא הביא לשינוי בתפיסת הביטחון 110הגדולות בין מדינות מפותחות הישראלית, והדגשים לבניית סדר הכוחות של צה"ל לאחר המלחמה נותרו באותם מרכיבים שהודגשו עוד בתפיסת הביטחון של בן־גוריון – חיל אוויר, מודיעין ושריון. כך לא נדון חלקו של חיל הים כמו לדוגמה מבצעים אמפיביים שתוכננו להתבצע במלחמת יום הכיפורים (. חשיבות הבטחת 1982)גם אם נעשה בהם שימוש מערכתי במלחמת לבנון הראשונה ב־ נתיבי השיט לישראל, ואִפשור התספוק המסיבי שהגיע לישראל מארצות־הברית לא זכו לניתוח אסטרטגי, ולכן אין פלא שבתודעה של מקבלי ההחלטות נשארה חקוקה רק הרכבת 111האווירית שהגיעה לישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים פעל חיל הים לשינוי התפיסה האסטרטגית, וטען שיש לשנות את תפיסת המלחמה ולאורה לתכנן את כלי המלחמה שלו. היה זה תהליך "מלמטה–למעלה" שבו ניסה חיל הים לשכנע את המטכ"ל ואת הדרג המדיני בצורך לנקוט תהליך שיבטא את העוצמה הימית הנדרשת לישראל. חיל הים בראשות מפקד החיל, אלוף זאב אלמוג, טען שהעומק האסטרטגי הימי של ישראל מאפשר להנחית אש וכוחות בעורף שטחי האויב הקרוב, להרתיע את האויב הרחוק ולשהות מחוץ לשטחים הפגיעים החליט 1979והמאוימים )מצד הים, טיל קרקע–קרקע וטרור( בחופי ישראל. אי לכך, ב־ חיל הים לנצל עומק זה באמצעות תכנון של סטי"לים וצוללות חדישים המצוידים בכמות ניכרת של טילים ארוכי טווח, בעלי רש"קים )ראשי קרב( עם כושר פגיעה נקודתית ועוצמת אש רבה. עוד נקבע כי לסטי"לים ולצוללות אלה תוּקְנֶה יכולת שהִייה מחוץ לנמלים, וכושר . מנהל 'צים'.נפתלי וידרא 108 ,ים; איליה שרקי, "25–16(, עמ 1999 ) 362, גיליוןמערכות ". להכרעה ביםהסטי"ל מרעיון רמי לונץ, " 109 באפריל14) מידה – כתבות תחקירים, ניתוח", במלחמת יום כיפור0:40ידע וקרבות: חיל-הים מנצח (.2013 ", בתוך: חיים אופז ויעקב בר־סימן־טוב צבאיות במהלך המלחמה אסטרטגיות מרטין ון־קרפלד, " 110 ,1998 באוקטובר27, האוניברסיטה העברית, מכון דיוויסמלחמת יום הכיפורים מבט חדש )עורכים(, .122–115עמ אומנם לאחרונה התווסף לוויקיפדיה הערך "הרכבת הימית לישראל במלחמת יום הכיפורים", אך טרם 111 בוצע מחקר היסטורי בנושאמודעות למרחב הימי49 פעולה על־ימי ותת־ימי במרחב הימי. כמו כן הם היו אמורים לסייע בהנחתת כוחות לוחמה זעירה וכוחות קרקעיים בתוך זירת האויב. כדי להבטיח השגת מטרות אלה אמורים היו הסטי"לים והצוללות להיות מצוידים באמצעי הגנה וכושר התחמקות מאיומים מהים, האוויר והחוף; לדלג במהירות מזירת לחימה אחת לשנייה; לגלות ולזהות מטרות שטח אויב מעבר לאופק, ולאתר צוללות אויב במטרה לפגוע בהן. הם היו אמורים גם לפגוע בנמלי האויב כדי לרתק את כוחותיו להגנתם, למנוע תגבור של כוחות משלוח וציוד אסטרטגי ולאפשר חופש תנועה לשיט הסוחר של 112ישראל מאחר שהתהליך היה "מלמטה–למעלה" ונשאר בתחום המטכ"ל בלבד, הגיע חיל הים לדיון בפני הדרג המדיני – שר הביטחון, אלוף )מיל'( אריאל שרון – ולא לקבינט הביטחוני־מדיני. הוא התמקד בעיקר בבניין הכוח ולא במקומה של העוצמה הימית כנגזרת (, אלא ברובד השני Maritime Policyמהאינטרסים של ישראל ותרגומם למדיניות ימית Deciding Resources and Settingשל "הקצאת משאבים וקביעת האסטרטגיה הימית (. יתר על כן, התפיסה שחיל הים ניסה לקדם נמצאה מאוחר יותר Maritime Strategy מנותבת לשטחים אחרים כגון: התמודדות מול פרויקט "הלביא"; המחסור במשאבים ( מהפנטגון )שהוביל את מאמצי Dov Zakheimהכנסת גורמים אמריקניים כמו דב זקהיים אמריקה לביטול פרויקט 'הלביא'(; עריכת ניתוחים כלכליים בנוגע ליכולתו של חיל הים כך לדוגמה הגיעה לישראל 113 ובצוללות דולפין 5הישראלי להתעצם בספינות סער הוועדה האמריקנית שבחנה את שני הפרויקטים שמח"י אלוף בן שושן 1985בפברואר ו'דולפין', וסיכמה את ביקורה במסקנה שטענת חיל הים על בעיות 5דחף לביצועם – סער מבניות בצוללות מדגם 'גל' איננה נכונה, ושחיל הים הישראלי אינו זקוק בעשור הקרוב 114לצוללות חדשות, ועל אחת כמה וכמה לצוללות גדולות יותר ובעלות טווח רחוק יותר אחד הראשונים והבודדים מתוך אלופי המטכ"ל שהבין את הצורך בשינוי תפיסת הביטחון בנוגע למרחב הימי היה דווקא "אבי טנק המרכבה" אלוף )מיל'( ישראל טל. בספרו כתב:ביטחון לאומי – מעטים מול רבים הכוח האווירי חשוב וחיוני מאין כמוהו, אבל הוא אינו יכול עוד לשמש גורם הרתעה והיסוד האסטרטגי הצבאי הבלעדי של ישראל אם קיים צי מלחמה המנצל את מרחביו ומעמקיו. על חיל הים של ישראל להפוך את 115הים לחלק מהעומק הביטחוני שלו , עורך: אריה אידן, רמת הכוח הימי המודרני של ישראל: שפותח לאחר מלחמת יום הכיפורים זאב אלמוג, 112 .2018גן: המכון לחקר מלחמות ישראל Dov Zakheim, The United States Navy and Israeli Navy, Background, Current Issues, 113 .Scenarios, and Prospects , CAN Analysis & Solution, February 2012, pp. 21–24 ; אינני מטיל ספק במאמצים שהשקיעו מפקדי חיל הים באותה עת בקידום תוכנית ibid. p. 21 114 ההצטיידות של החיל. ואולם, כאשר יש חוסר נכונות של הדרג המדיני לקשור את הנושא הזה להקשר הרחב יותר שלו – תפיסת הביטחון של ישראל – כך מתנהל וכך גם מסתיים המאבק. . 223, עמ1996, דבירביטחון לאומי – מעטים מול רבים ישראל טל, 115המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם50 ד"ר יובל שטייניץ הוא תומך נלהב ברעיון של הים כעומק אסטרטגי של ישראל. במאמרו הציג תפיסה שלפיה יש לפתח את חיל הים כזרוע 116"הים כעומק אסטרטגי של ישראל אסטרטגית ומערכתית נוספת על חיל האוויר. לטענתו, ישראל נעדרת עומק אסטרטגי, ובעת מלחמה מול אויב במעגל הקרוב והרחוק יהיו בסיסי חיל האוויר חשופים למתקפה. המרחב הימי של הים התיכון מסוגל להעניק לישראל את העומק האסטרטגי החסר לה. שרידותם של כוחות ימיים, הנמצאים בתנועה מתמדת במרחב היא גבוהה מזו של בסיסים קרקעיים. מינה שר הביטחון רא"ל )מיל'( שאול מופז ועדה בראשותו של חבר הכנסת 2004ב־ לשעבר עו"ד דן מרידור כדי לגבש את תפיסת הביטחון של ישראל. מופז וראש הממשלה אריאל שרון ביקשו מהוועדה לנתח את השינויים והמגמות בסביבה האסטרטגית־ביטחונית של ישראל, לבחון את תקפות התפיסה הקיימת ולהמליץ על תפיסת ביטחון מעודכנת (. 2016 –2006נוכח האתגרים העיקריים העומדים על סדר היום הביטחוני לעשור הקרוב בסיומו של תהליך שארך כשנתיים הניחה הוועדה בפעם הראשונה בפני קברניטי המדינה מסמך כתוב הפורס תפיסת ביטחון מקיפה בראייה אינטגרטיבית וארוכת טווח. דוח הוועדה אומַץ על־ידי שר הביטחון והוצג לראש הממשלה, לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי )הקבינט(, לראשי מערכת הביטחון, לפורום המטכ"ל של צה"ל ולגורמים נוספים. למרות הצגת הדוח באופן אישי לראש הממשלה וההסכמה הכללית הרחבה בנוגע לממצאיו ולנחיצותו, הוא לא אושר על־ידי הקבינט המדיני־ביטחוני. בהנחיית ראש הממשלה נקבע תהליך סדור לאישורו בוועדת השרים לביטחון לאומי, גובשה "הצעת מחליטים" מפורטת לשם כך, הוא הוצג בקבינט, אך לא נערכה הצבעה, ולכן הדוח לא אושר באופן פורמלי. ואולם חלק מהמלצותיו אומצו ומומשו בפועל, ובמיוחד נוספה לשלוש הרגליים של תפיסת הביטחון המסורתית של ישראל "רגל רביעית" – התגוננות. הוועדה הדגישה את חשיבותה של המועצה )לימים המטֶה( לביטחון לאומי, וציינה את הצורך שיהפוך לגוף המטה המרכזי של הממשלה. הדוח הציע שאחת לחמש שנים ייבדקו הנחות יש לציין שגם 117היסוד בתפיסת הביטחון, ויוקם מנגנון שיעקוב אחרי הטמעת ההמלצות בוועדה הזאת לא היה חבר או גורם עם רקע מתאים בתחום המרחב הימי, ולכן גם היא בדוח הגלוי לא התייחסה כלל לעוצמה הימית, לא לכל הקשור להיבטים הצבאיים של תפיסת הביטחון ולא לשאר ההיבטים הנוגעים למושג הרחב יותר של ביטחון ימי בן זמננו 118.(Maritime Security ) יש הסוברים שלצד התפיסה המוכרת המיועדת בעיקר להתמודדות עם מדינות אויב ישראל מחזיקה בתפיסת ביטחון נוספת המיועדת להתמודדות עם מצבים שאינם מלחמה (.2003 ) 383, גיליוןמערכות יובל שטייניץ, "הים כעומק האסטרטגי של ישראל", 116 דוח הוועדה לגיבוש תפיסת הביטחון של ישראל דן מרידור ורון אלדדי, "תפיסת הביטחון של ישראל", 117 .2018, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל־אביב182, מזכר(ועדת מרידור) ובחינתו בחלוף עשור עמוס הראל מציין בכתבתו כי ראש הממשלה שרון לא אישר את חברותו של אלוף )מיל'( עמי אילון 118 לחברות בוועדהמודעות למרחב הימי51 119כוללת – פעילויות טרור שונות מצד מדינות, ובמיוחד מצד גורמים שאינם מדינתיים לדעת מובילי הרעיון הזה, לא נכון להתייחס לתפיסת הביטחון של ישראל כאל שלם אחד, בין אם כתפיסה כתובה ובין אם כאוסף של רעיונות שונים. זאת מכיוון שהיא עלולה, לדידם, לפגוע בהבנת המטרות שישראל מנסה להשיג במצבים שונים ולהוביל לבחירה בפעולה שגויה, והדבר אף עלול להנחיל אכזבה לציבור ולצה"ל עקב פעולות שלא השיגו מטרות, שמלכתחילה מעולם לא נועדו להשיג. על־ידי הרמטכ"ל רא"ל גדי 2015"אסטרטגיית צה"ל" שגובשה ונוסחה באוגוסט אייזנקוט, מתייחסת בין היתר לנושא הזה, ומבהירה כיצד רוצה צה"ל לפעול נגד סוג כזה של איומים וכיצד הוא רואה את הסכסוך. חשוב לציין שבהיררכיה של גיבוש אסטרטגיה חסרים אותם רבדים, ובהם תפיסת ביטחון לאומי, והצבא לא אמור ליישם את האסטרטגיה שלו במנותק מן המטרות שקבעה הממשלה. החשיבה בנוגע לתפיסת הביטחון היא בדרך כלל פוליטית ביסודה, מכיוון שהיא משקפת את התפיסה וסדרי העדיפות של המנהיגות הבכירה על אודות איומים על המדינה והזדמנויות העומדות בפניה. לכן אסטרטגיית צה"ל היא אחת מאסטרטגיות העזר שצריכות להתגבש אחרי שהדרג המדיני הגדיר את להלן מוצגים ההבדלים העיקריים בין אסטרטגיית צה"ל 1יעדיו ומדיניותו בנושא. בטבלה "המסורתית" לעומת החדשה. ישראל מחזיקה בפועל בתפיסות ביטחון משלימות )או חלקים שונים של תפיסה(. עובדה זו בעייתית מפני שהיא איננה מגדירה לדרג הצבאי יעדים ברורים שאמורים להפוך בהמשך למדיניות ואסטרטגיה מתאימות. האסטרטגיות הימיות רבתי של מדינות כמו ארצות־הברית, בריטניה, צרפת ואפילו הדוקטרינה הרוסית, מצליחות להתמודד עם יעדים שונים ולהפוך אותם לאסטרטגיות ימיות רבתי או דוקטרינות. יתר על כן, אתגרים חדשים בהתפתחות במרחב החלל והמרחב הקיברנטי לא יצרו תפיסות הפעלה חדשות נפרדות, אלא שולבו בצורה מטריציונית באסטרטגיה ובדוקטרינה החדשה של אותן מדינות. גם ועדה בראשותו של מי שכיהן בתפקיד ראש המל"ל בממשלת נתניהו בשנים אישים בולטים ממגזרים מגוונים, ועסקה בשנים 100, ד"ר עוזי ארד, שכללה2011 –2009 בגיבוש תוכנית לאומית "לאסטרטגיית־על למדינת ישראל", גיבשה הצעה 2017 –2015 מרשימה לאסטרטגיה בכמה תחומים עיקריים: מדינאות, ביטחון, התפתחויות גלובליות ואזוריות והסדרים עם הפלסטינים; מדע, טכנולוגיה וחינוך; כלכלה, חברה וממשל. גם היא, למרבה הצער, לא הפנתה את הדגש הראוי למרחב הימי )ולפיכך גם לעוצמה הימית של 120ישראל .2018, מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחוןתפיסות הביטחון של ישראל יגיל הנקין, 119 , ישראל מוסד שמואל נאמןאסטרטגיית-על למדינת ישראל חיפה עוזי ארד, דרור שטרום וזאב תדמור, 120 .2017המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם52 121: אסטרטגיית צה"ל המסורתית ו"החדשה" – השוואה1טבלה האסטרטגיה המסורתיתהאסטרטגיה החדשה האיום הדומיננטיהתקפה יבשתית רחבת היקף. האיום נתפס כקיומיפיגועי טרור, ירי תלול מסלול, פשיטות )האיום אינו נתפס כקיומי( למעט איום הגרעין )אם יתממש( האויבים העיקרייםמדינות ערב הגובלות בישראל וכוחות משלוח(, חזבאללה, Proxiesאיראן ושלוחיה חמאס ופלגים אחרים פלסטיניים וגִ'האדיסטיים התגובה העיקריתהתקפה על האויב, השמדת כוחותיו וכיבוש שטחים – בעיקר באמצעות צבא המילואים ועוצבות משוריינותסיכול, הפעלת אש, פעולות יבשה מוגבלות, לוחמת סייבר. המטרה היא לגרום נזק לאויב עד שיסכים להפסקת אש מודיעיןקריטי למתן התרעה מקדימה לגיוס המילואיםקריטי לניהול המערכה והמבצעים זמןאילוצי זמן כבדים לגיוס המילואים ולסיום המלחמה בהכרעה לחץ ציבורי להפסקת הירי תלול המסלול על העורף מרחבמלחמה בשטחי תמרון רחבים ופתוחים מלחמה במרחבים אורבניים לחימה א־ סימטרית והיברידית, חשיפה תקשורתית כמעט מלאה הכרעהקריטית לסיום מהיר של המלחמה ולשחרור המילואים המלחמה יכולה להסתיים גם בהפסקת אש יציבה ובלא הכרעה פיתוח תפיסת ביטחון עדכנית " שגיבש 2030 הציג נתניהו לקבינט הביטחוני־מדיני את "תפיסת הביטחון2018בקיץ במהלך השנתיים שלפני כן, והודיע שמדובר בדיון ראשון מתוך סדרה שתתקיים בנושא. בדיון הציג נתניהו את האיומים הצפויים בעשור הקרוב, בניין הכוח הדרוש, העקרונות להפעלת הכוח והצורך להגדיל את תקציב הביטחון. באופן כללי הותר לומר שתפיסת הביטחון החדשה כוללת את העקרונות הבאים: חיזוק כושר התקיפה, יכולת סייבר 122מעצמתית, שדרוג ההגנה נגד טילים, המשך מיגון העורף והשלמת גדרות הביטחון אלוף )מיל'( יעקב עמידרור, לשעבר ראש המל"ל, התייחס לנושא: "העובדה שאחרי שנים רבות שהדבר לא נעשה על־ידי קודמיו, ראש הממשלה מוצא זמן לשבת ולמצות את פרייליך, 123הדיונים במסמך הזה בסיוע עוזריו חשובה מאוד לביטחון הלאומי של ישראל שכתב את ספרו על הביטחון הלאומי של ישראל, ועל הצורך להתאים את האסטרטגיה של ישראל לתקופת השינויים, מנסה להסביר את הימנעותו של הדרג המדיני להתחיל לגבש אסטרטגיה ביטחונית לאומית: ", בתוך: מאיר אלרן, גבי סיבוני, קובי מיכאל אסטרטגיית צה"ל בממד הזמן שמואל אבן וקובי מיכאל, " 121 , עמ2016, המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוגוסטאסטרטגיית צה"ל בראי הביטחון הלאומי )עורכים(, .54–45 הודעות", '2030הביטחוןראש הממשלה נתניהו הציג לקבינט את 'תפיסת משרד ראש הממשלה, " 122 .2018 באוגוסט15 ,דוברות .2018 באוגוסט15 ,ישראל היום", '2030הביטחוןנתניהו הציג: 'תפיסת אריאל כהנא, " 123מודעות למרחב הימי53 תהליך מהסוג הזה מתנגש בצרכים הפוליטיים של הדרג המדיני, וכי במערכת פוליטית קואליציונית, ראשי ממשלה כמו גם שרי חוץ וביטחון, אינם מעוניינים להיות מחויבים באמצעות תהליכים שבהם יהיו חייבים להציג בפני ממשלתם ניתוח שיטתי של יעדי ישראל, והאמצעים הנדרשים להשגתם מטבעה מעודדת מחלוקות ויוצרת סיכונים פוליטיים, לעומת זאת דו־משמעות 124יכולה להיות חיובית, ולאפשר לראשי ממשלות לשמור על יציבות קואליציונית יש בעיה נוספת החוזרת על עצמה בדיונים על ההערכה הביטחונית השנתית של המצב בראשות הדרג המדיני, והיא שמודגשים בעיקר האיומים החדשים שעל ישראל להתמודד עימם, ונזנחת הצגת ההזדמנויות החדשות שנפתחות בפניה בתקופה הנדונה. נוסף על כך, במקום לדון באסטרטגיה ובדוקטרינה פונים בדרג המדיני באופן ישיר במקרה הזה ההזדמנויות שמזַמֵן המרחב 125לפתרונות הטכנולוגיים כאילו הם חזות הכול הימי לישראל רבות מהאיומים, ומן הראוי היה שיוכנסו אף הן לתפיסת הביטחון החדשה, כפי שנעשה בעשור האחרון על־ידי מדינות רבות בעולם. התובנות שעלו מסקירת האירועים הן שהמושג "מוּדעות למרחב הימי" חשוב לשיח הציבורי בישראל, ויש מקום להרחיב את העיסוק בו ולהנחילו למגזרים רחבים בציבור ובמוסדות הממשל הישראלי. עדות לכך ששיח מהסוג הזה נעדר מההוויה הישראלית אפשר ללמוד מכך, שאפילו הספרות המקצועית שעניינה האסטרטגיה הביטחונית הלאומית של ( איננה דנה במרחב הזה ובאתגרים שהוא מזמן בעת Israeli National Securityישראל הנושא היחידי המוזכר בעניין הוא התפתחותה של תפיסת "עומק 126הנוכחית לישראל ( שנוצרה בעקבות שימוש רחב יותר Artificial Strategic Depthאסטרטגי מלאכותי 127במרחב הימי, ובכלל זה צוללות וכלי שיט שטח המצוידים בטילים בכל האירועים שבהם שונתה תפיסת הביטחון הישראלית, אם בצורה ממוסדת )בן־ גוריון(, חלקית )ועדת מרידור(, או במשתמע )קביעת אתגרים עיקריים לישראל בהערכת המצב השנתית שנערכת בקבינט המדיני־ביטחוני(, לא עלתה האסטרטגיה למרחב הימי לדיון מעמיק יותר כמרכיב בביטחונה וחוסנה של ישראל. רוב מפקדי חיל הים ניהלו מאבקים קשים ומרים על תוכנית בניין הכוח של הזרוע, חלקם בהצלחה, וחלקם פחות בהצלחה, ולא היססו כמו האלופים אברהם בן שושן, מיכה רם ועמי אילון, להתעמת עם הרמטכ"ל והמטה הכללי על הצורך בסד"כ צוללות ובכלי שיט שטח מתאימים, אך מעולם לא נדון העניין בפני הדרג המדיני בראייה רחבה יותר למרות שינויים שחלו בזירה הימית. במקרים מסוימים אף בחר הדרג המדיני למסור את ההכרעה בנושאים האלה לוועדה כמו ועדת טל בסוף שנות .Freilich, 2018, p. 7 124 ,TheMarker ,"ארבעה מיליארד שקל בשנה? ההתרברבות של ישראל תעלה הרבה יותר חגי עמית, " 125 .5, עמ2019 באוקטובר15 . כנ"ל גם במסמך הגלוי של הוועדה בראשותו של עו"ד דן מרידור Freilich, 2018, pp. 325–339 126 כדי לגבש תפיסת ביטחון לאומי חדשה לישראל2006שמונתה ב־ .Freilich, 2018, pp. 206–207 127המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם54 כך לדוגמה128, או להחלטה אישית של ראשי הממשלה כפי שאירע במיזם הצוללות80ה־ עם גילוי מאגרי הגז הטבעי בים עלתה לדיון אבטחת המים הכלכליים, וחיל הים אף זכה לתקצוב בניין כוח המתבסס על "ספינות מגן" שבנייתן מתבצעת בגרמניה בימים אלה. ברם, מרכיבים גאופוליטיים אחרים כמו ייצוא הגז הטבעי, משמעות מיקום מתקני ההפקה, הגנה על הסביבה לא נשקלו בראייה מקיפה יותר. הדבר גרם לכך שסוגיות אסטרטגיות כמו חופש השיט במְצָרי טיראן; הסרת הסגר במלחמת יום הכיפורים שהוטל על מֵצַר באב אל־מנדב; העברת תשתיות חיוניות כמו נמל המפרץ בחיפה; איום הסייבר על צי הסוחר הישראלי; חשיבות קיומה של ספנות ישראלית )מניית הזהב שבידי המדינה בחברת 'צים'( ועוד, טופלו אד־הוק – ולא בתהליך אסטרטגי כפי שנעשה במדינות אחרות, והוצג בספר הזה בפרקיו השונים. הוא עדות 2021אירוע זיהום חופי ישראל בים התיכון בזפת שהתרחש במהלך פברואר ל"עיוורון הימי" שבו לוקה ישראל בכל הקשור לנעשה במרחב הימי שלה. הזפת שמקורה ימים עד הגעתו 17בנפט גולמי ששוחרר מאונייה מערבית לחופי ישראל, נע בים במשך לחופיה בלי שיתגלה ושתינקט תגובה להכיל אותו, ובכך גרם לאחד האסונות האקולוגיים החמורים ביותר בישראל מאז הקמתה. אירוע זה הוא בבחינת קריאת השכמה לכל העוסקים בנושא ובמיוחד לאחראים על בניית תמונה ימית אחודה, ומענה למגוון תרחישי 129חירום אזרחיים במרחב הימי של ישראל מיקומה הגאואסטרטגי של ישראל קובע רבות בקשר לתפיסת הביטחון שלה, כפי שגם אמור להשפיע על האסטרטגיה הימית של המדינה לכשתגובש. Yaakov Lappin, "Germany’s Role in the Israeli Navy’s Developing Submarine Fleet", 128 .Jewish News Syndicate – JNS , 2018 Shaul Chorev, " Israel must increase its maritime awareness in light of recent oil spill ", 129 .The Jerusalem Post , March 1, 202155מרחבים ואזורים בעלי חשיבות אסטרטגית במזרח התיכון בפרק זה תובא סקירה של אזורים נבחרים במרחב הימי במזרח התיכון שלהם חשיבות גאואסטרטגית, גאו־כלכלית וגאופוליטית בימינו, אשר אמורים להשפיע על האסטרטגיה והדוקטרינה הימית של ישראל. מפאת קוצר היריעה צומצמה בחירת האזורים לאלה שלהם השפעה ישירה או עקיפה על ישראל, דהיינו הים התיכון, הים האדום, הים הערבי והמפרץ הפרסי. הבחירה הזאת איננה מקטינה את חשיבותם של אזורים אחרים שלא נדונים כאן, שלהם חשיבות גלובלית רבה, כמו האזור ההודי־שקט והאוקיינוס הארקטי. למרות קוצר היריעה תובא בפתח הפרק סקירה על נקודות משנק עיקריות ברחבי העולם, שבתקופת הסחר הגלובלית יש להן חשיבות רבה מבחינה גאואסטרטגית, גאו־כלכלית וגאופוליטית. Choke Pointsנקודות משנק ( הם מעברי מים צרים המחברים בין שני ימים, או שני אזורים גדולים Straitsמְצָרים יש מְצָרים שהם מקומות רגישים המציבים בפני המפליגים בהם אתגרים, 1אחרים של מים ובמיוחד במקומות שבהם נפגשים גאוגרפיה, מסחר ופוליטיקה. אלה זוכים גם לכינוי "נקודות משנק". עם הגידול בסחר הבין־לאומי הימי גדלה חשיבותן האסטרטגית של נקודות אלה, והאזורים שבקרבתם. חלק מנקודות משנק אלה שולטים על כמה מנתיבי השיט החשובים בעולם, ובסביבת כמה מהן מתרחשים סכסוכים בין־מדינתיים, פעילות טרור ימי, פירטיות, הברחות לרבות נשק ואמצעי לחימה. לעיתים קרובות מוצע להימנע ממעבר באזורים אלה כדי להימנע מהיקלעות לאירועים מעין אלה, אך מסלולים עוקפים וארוכים יותר עלולים לגרום לכלכלה העולמית הפסדים כבדים, שכן רוב תנועת המכליות נערכת דרך נקודות המשנק הללו. המפורסמות ביותר בעולם הן בין היתר: מֵצַר מלאקה באוקיינוס ההודי; מֵצַר הורמוז במזרח התיכון; תעלת סואץ המקשרת בין הים התיכון לים האדום; מֵצַר באב אל־מנדב בין האוקיינוס ההודי לים האדום, המשמש שער כניסה לכלי שיט העוברים בתעלת סואץ דרך החוף המזרחי של אפריקה; תעלת פנמה המקשרת את האוקיינוס האטלנטי עם האוקיינוס השקט; מצָרי הבוספורוס והדרדנלים המקשרים את הים התיכון לים השחור, ושלושת (. חסימת תעלת 10המצָרים הדניים המקשרים את הים הבלטי עם הים הצפוני )ראו: איור (, עצירת Ever Given על־ידי אוניית המכולות הענקית אבר גיוון2021סואץ בסוף מרס בנוגע להיבטים הלגליים של שיט במְצָרים ראו תת־פרק – "המשטר בנתיבי ים ארכיפלגים". 1המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם56 השיט בתעלה עד לחילוצה והנזקים הכבדים לכלכלה הגלובלית שנגרמו במהלך התקופה הזאת הם עדות אחת למשמעות הכבדה של חסימת אחת או יותר מנקודות משנק אלה. בעבר שלטו מעצמות כלכליות שונות על נקודות המעבר האלה, ומנעו בשעת מלחמה את מעבר התעבורה הימית של האויב דרכן. בריטניה בהיותה "גברת הימים" בעיקר בסוף , החזיקה בשליטה ימית על חלק גדול מן הנקודות, כולל באיי פוקלנד, 19 וה־18המאה ה־ ( Sea Controlשבמידה מסוימת אף חלשו על מֵצָר מגלן, וסייעו לה להשיג שליטה ימית באזור. בימינו יש חשש שמדינות השוכנות בסביבה פוליטית עוינת יציבו כוחות ימיים סמוך 3לנקודות המשנק )לדוגמה, סין בג'יבוטי(, ויערערו בכך את המצב שהוא שברירי בלאו הכי Naval(, מרצה לאמנות המלחמה במכללת הצי האמריקני Milan Vegoמילאן ויגו (, מונה את השיטות הקיימות למניעת שליטה על נקודות המשנק War College – NWC הימיות: מניעת שיט כוחות אויב דרכן; מניעת שיט מסחרי של האויב או העברת כוחות צבא דרכן; סיוע לצבא היבשה בהגנה על נקודות המשנק; הבטחה של העברת כוחות צבא של 4מדינות ידידותיות בנקודות אלה; מניעת מעבר כוחות של מדינות יריבות בהן .The National, (2017), " Maritime Choke Points – Interactive " 2 Peter A. Dutton, Isaac B. Kardon, and Conor M. Kennedy, China Maritime Report No. 3 6, Djibouti: China's First Overseas Strategic Strongpoint , U.S. Naval War College , China .Maritime Studies Institute, April 2020 Milan Vego, Maritime strategy and sea denial, theory and practice , Routledge, Taylor & 4 .Francis Group, London, 2019, p. 301מפרץ מקסיקומצר גיברלטר תעלת פנמה ארצות הבריתברזיל רשת דרכיםברזיל נמל דרומי דרכי מים ורשת רכבות מצרי טורקיהנמלי הים השחורתעלת סואץ מצר הורמוז רשת הרכבותמצר מלאקה מן הים השחור מצר דוברמצר באב אל־מנדב 2: נקודות משנק עיקריות במרחב הימי10איורמרחבים ואזורים בעלי חשיבות אסטרטגית במזרח התיכון57 הים התיכון מיליון קמ"ר )ראו: 2.5הים התיכון הוא הים הסגור הגדול ביותר בין הימים, ושטחו Mare(, או "הים הפנימי Mare Magnum(. הרומאים כינוהו "הים הגדול 11איור (. המונח Mare Nostrum(, ובתקופת האימפריה הרומית "הים שלנו Internum " מופיע רק מאוחר יותר במאה השלישית, ופירושו – "באמצעMare Mediterrāneum " הארץ". הים התיכון שימש נתיב שיט עיקרי לבני עמים רבים ושונים שפניהם היו לכבוש את הארצות לחופיו. כאן התפתחו לראשונה המדעים העוסקים בשיט כגון אסטרונומיה, גאוגרפיה, בניית כלי שיט ועוד. עמק נהר הפרת במזרח ועמק נהר הנילוס בדרום, היו שני אזורים בולטים שהשפיעו על התפתחותה של הציוויליזציה בעולם, ואילו מהים האגאי, 5הנמצא במזרח הים התיכון, התפתח הסחר עם כל ארצות האגן (, הנתפס כאבי האסטרטגיה הימית המודרנית, Alfred Tayar Mahanאלפרד תייר מֶהֶן טען: הים התיכון מילא בהיסטוריה העולמית תפקיד גדול יותר – מנקודת ראות צבאית ומסחרית כאחד – מכל חלקת מים אחרת בגודל דומה. אומה אחר אומה ניסו לשלוט בו, והמאבק עדיין נמצא בעיצומו העדיפות במימי הים התיכון, ובהם היא תלויה כיום, וכן בערך הצבאי היחסי של 6נקודות שונות לאורך חופיו, יהיה מועיל יותר ממאמץ דומה שיושקע בתחום אחר נראה ש"לא נס ליחם" של דברי מהן, והם יְשִׂימים למצב הנוכחי בים התיכון. באופן מסורתי שימש הים התיכון מעבר מים לסחר פנים־אירופי ולייבוא מאפריקה (, והוא נותר בעל חשיבות 1869ומאסיה )במיוחד מאז פתיחת תעלת סואץ לשיט ב־ . השליטה הבריטית בגיברלטר הבטיחה את השפעת הבריטים 20אסטרטגית גם במאה ה־ באפריקה ובדרום־מערב אסיה, והים התיכון שימש זירת לחימה ימית חשובה ביותר, הן במלחמת העולם הראשונה והן במלחמת העולם השנייה. בסוף האחרונה ועליית ארצות־ הברית וברית־המועצות כשתי מעצמות־על יחידות, ניסו השתיים למלא את הפער שנוצר מחולשת בריטניה וצרפת ששלטו בעבר באזור, ומאז החלו התחרות והמאבק בים התיכון בין שתי מעצמות אלה. אזור הים התיכון הוא אחד האזורים הבלתי יציבים בעולם. מתום מלחמת העולם השנייה התרחשו באזור שליש מהסכסוכים הפנימיים והבין־לאומיים. , אך גם משבר קפריסין, מלחמת 1973תקופת השיא הייתה במלחמת יום הכיפורים ב־ האזרחים בלבנון, אירועי "האביב הערבי" ועימותים נוספים הפכו את אזור הים התיכון למקור של חוסר יציבות. החשיבות האסטרטגית של הים התיכון מבוססת על כמה מרכיבים: החשיבות הגאוגרפית )גאואסטרטגית(, הפוליטית, הכלכלית והצבאית הנובעות מכך שהוא מחבר כמה ימים ואגנים באמצעות נקודות משנק אסטרטגיות. כאשר בוחנים את כל המרכיבים .23–22, עמ1991 שש, פרק א', יורדי ים ראשונים 5 , עריכה מדעית: יהודה ואלךהשפעת העוצמה הימית על ההיסטוריה, פרקים נבחרים אלפרד תיר מהן, 6 .68, עמ1985הוצאת מערכות צבא ההגנה לישראל, משרד הביטחון ההוצאה לאורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם58 הללו אפשר לומר שהים התיכון הוא נתיב המים החשוב ביותר המקשר מערב למזרח וצפון לדרום. זהו המסלול הימי הקצר ביותר להובלת חומרי גלם, במיוחד נפט, בין המדינות המייצרות למדינות המתועשות. כמו כן, הוא נתיב המים היחיד המאפשר למדינות הים השחור, ובמיוחד לרוסיה, גישה חופשית לנמלים נוספים בים התיכון במהלך כל עונות השנה. חשיבותו האסטרטגית של הים התיכון נעוצה בכך שהוא מאפשר למעצמה ששולטת בו מבחינה ימית לשלוט באמצעותו על שטחים גדולים של המזרח התיכון. חסימת הים התיכון (, עלולה לאלץ את היריב A2/ADלשיט באסטרטגיית "שלילת גישה לשטח או לאזור להאריך את מסלול ההפלגה שלו אל המזרח הרחוק, וממנו בנתיב דרך כף התקווה הטובה. אחדים מנתיבי השיט העמוסים ביותר בעולם עוברים בים התיכון. ההערכה היא אלף אוניות סוחר, שהן כשליש מכלל אוניות הסחר העולמי במעמס גדול ממאה 220שכ־ מתעבורת הדלק העולמי מועברים בו 20%טונות, חוצות את הים התיכון מדי שנה, וכ־ , עם זאת בשנים 20בכל שנה. מתחים פוליטיים באזור הזה קיימים מאז אמצע המאה ה־ האחרונות הם עלו מדרגה. הכישלון של ממשלות האזור לייצב את המצב באזור, היעדר Rougeיכולת ביטחונית ימית והאיומים הימיים הפוטנציאליים הנשקפים ממדינות סוררות 7( בו – כל אלה מציבים אתגרים לא פשוטים לביטחונו הימי של האזורStates טורקיהיוון סוריה עירק לבנוןקפריסיןירדן ישראלמצריםהאוקיינוסהים התיכון הים השחורהאטלנטי הים האגאיהים האדריאטי הים האדוםערב צרפתתוניסיהמרוקואלג'יריהלובהסעודית איטליהצ‘כיה אוסטריה רומניה הונגריהבולגריהסלובקיה ספרד פורטוגל 8: גאוגרפיה אסטרטגית של הים התיכון11איור Carlo, Masala and Konstantinos Tsetsos, "The Maritime Dimension of the European 7 Union’s and Germany’s Security and Defence Policy in the 21st Century," ISPSW , 229 (2013) pp. 1–4; Robert M. Shelala, Maritime Security in the Middle East and North Africa: .A Strategic Assessment . Center for Strategic and International Studies, 2014 Peter Engelke, Lisa Aronsson, & Magnus Nordenman, Mediterranean Futures 2030. 8 .Toward A Transatlantic Security Strategy , Atlantic Council, 2017, p. 5מרחבים ואזורים בעלי חשיבות אסטרטגית במזרח התיכון59 ההערכה הטובה ביותר של אחדוּת הים התיכון ומרכזיותו להתפתחויות המתרחשות בהקשר הבין־לאומי הרחב מתאפשרת באמצעות תפיסתו כ"מרחב מעבר" בצומת של כמה אזורים גאופוליטיים וגאו־כלכליים. מדינות הים התיכון ומספר גדל והולך של שחקנים חיצוניים מאירופה במזרח התיכון ובאפריקה, כמו גם באסיה, משתמשים באופן אינטנסיבי באזור כאמצעי תחבורה, תקשורת ומרחב להקרנת עוצמה. סביר לטעון שגורמים אלה הם בעלי עניין בשימור הקהילה האסטרטגית מצד אחד, ובה בעת הם משחקים בזירה למדינות האזור יש אינטרסים 9של תחרות כלכלית ואסטרטגית אינטנסיבית, מצד אחר ביטחוניים־אזוריים שחופפים ומצטלבים עם האינטרסים של המעצמות העולמיות כמו 10ארצות־הברית, רוסיה, סין ועוד אחת מתופעות הלוואי של "האביב הערבי" הייתה הגדלת חוסר האמון במוסדות Failedהחדשים של המדינה. הממשלות החדשות שקמו הפכו בעצם ל"מדינות כושלות (. במדינה כושלת המערכות הפוליטית, הכלכלית והחברתית חלשות כל־כך States שהממשלה אינה מצליחה לשלוט בהן, או שהן כבר לא בשליטה. יצוין ששתיים ממדינות בעקבות כך התרחשו 11הים התיכון )סוריה ולוב(, מדורגות גבוה במדד המדינות הכושלות בהן אירועי טרור קטלניים עם שאיפות אזוריות וגלובליות, ותנועות פליטים אל אירופה בהיקף שלא נראה כמוהו מאז מלחמת העולם השנייה. תופעת הלוואי של הכשל הזה היא תנועת הפליטים הגדולה בים התיכון, בעיקר מצפון אפריקה, אבל לא רק. זאת תנועה הנעה מהמזרח התיכון ועד חצי האי ג'רבה שבתוניס. בזרם הפליטים לאירופה קיפחו אלפים את חייהם בנתיב ההפלגה, וכמו כן "יצא מחדש מהבקבוק" שד הלאומיות. נושאים אלה הם אתגר ביטחוני מובהק מאחר שהם כוללים או עלולים לכלול בין היתר, סחר בבני אדם, טרור והפצת נשק להשמדה המונית. הצורך בהגברת הביטחון במרחב הימי כמו גם בנמלים, אומנם מתבטא במשאבים שמקצים האירופים לפן הצבאי של התופעה, אך הדבר מצריך גם שיתופי פעולה כלכליים ואסטרטגיים בין המדינות השונות כדי להגביר את רמת 12הביטחון הימי במסמך שכתבו חוקרים אחדים מאוניברסיטת ג'ורג'טאון שבארצות־הברית, שבוחן את , צוין שהגאופוליטיקה שלו ממשיכה 21עתיד הים התיכון לעשור השלישי של המאה ה־ להיות מעוצבת על־ידי חלוקתו המלאכותית בין מדינות השוכנות לחופו הצפוני, לאלה השוכנות לחופו הדרומי במעין קו דמיוני הנמשך מגיברלטר למְצָרים הטורקיים )בוספורוס Emiliano Alessandri, & Silvia Colombo. "Maritime Commerce and Security in the 9 Mediterranean and Adjacent Waters". Documenti Istituto Affari Internazionali , 10, (26 .December 2010 ) .Engelke, Aronsson & Nordenman, 2017; Alessandri and Colombo, 2010 10 .Fragile States Index , 2018 11 Engelke, Aronsson & Nordenman, 2017; Fabiano Schivardi. "Middle Sea: The 12 Maditerranean", In: Daniel Moran and James Avery Russell (eds.), Maritime strategy and global order: Markets, resources, security . Georgetown University Press 2016, pp. .91–120המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם60 ודרדנלים(. הקו הדמיוני הזה מחלק בין התרבויות השונות והמחלוקות הדתיות שמאפיינות כל־כך את האזור, ועם זאת החוקרים סבורים שבבואנו לבחון את סוגיית הביטחון במרחב הזה צריך לראות באזור מקשה אחת, ובהיבט האינטרסים אין המדינות שונות אחת 13מהשנייה נמנים דילול כוחותיו של 21בין האירועים המרכזיים שהתרחשו בים התיכון במאה ה־ הצי השישי האמריקני בעקבות שינוי המדיניות האמריקנית למדיניות עם הפנים לאסיה בעקבות מלחמת האזרחים 2008(; שובו של הצי הרוסי לים התיכון מ־ Pivot to Asia ) בסוריה; התבססותו של הצי הזה בנמלי סוריה והפיכתו לצי הדומיננטי במזרח הים זרם הפליטים שמגיעים לאירופה דרך הים התיכון, אם ממזרח )בים האגאי( או 14התיכון מדרום, מחופי צפון אפריקה בעיקר לאיטליה ומלטה. כל אלה חייבו מדינות כמו איטליה וספרד לרתום את הציים שלהן למניעת התופעה הזאת, או במקרים אחרים להגיש סיוע הומניטרי וליזום פעולות חיפוש והצלה ימיות. המאבק על המים הכלכליים בין המדינות השוכנות באגן המזרחי של הים התיכון הוא מתמשך, ולעיתים אף מאיים על היציבות באזור הזה. כך, טרם הוסכם על תיחום המים הכלכליים בין ישראל ללבנון, קפריסין היוונית והטורקית, ישראל והרשות הפלסטינית ועוד. לא די שלא חלה התקדמות בפתרון סכסוכים אלה, אלא שמזמן לזמן מתווסף אליהם חתמה טורקיה על מזכר הבנות עם ממשלת 2019סכסוך חדש. כך לדוגמה בסוף נובמבר ההסכמה הלאומית הלובית בראשות פאיז אל־סראג', ובו קבעה תחום אזור כלכלי בלעדי ( בין הממשלות. התיחום עתיד לחסום את החלק Exclusive Economic Zone – EEZימי המזרחי של הים התיכון ברצועה הימית הנחלקת ביניהן. הדבר עורר גל של מחאות והצהרות בין־לאומיות ובראשן מטעם יוון, מצרים וקפריסין הנפגעות מהמזכר במישרין או בעקיפין. המהלך הטורקי יכול ועלול לשנות את כללי המשחק בזירה הימית במזרח הים התיכון, והוא בעל משמעות גאואסטרטגית לעולם בכלל ולישראל בפרט וראוי לתשומת לב. נוסף על כך, לים התיכון יש בעיות חמורות בתחום האקולוגי והן נובעות, בין היתר, ממאפייניו הגאוגרפיים. היותו ים סגור ובעל פתח צר לאוקיינוס האטלנטי דרך מֵצַר גיברלטר מגביר את זיהומו. זורמת אליו כמות קטנה של מים מתוקים בשל בניית סכרים על הנהרות, מה שמגביר את מליחותו, מצמצם את כמות המים המתוקים ומאיט את תחלופת המים. זרם חופי של המים נגד כיוון מחוגי השעון לאורך חופי הים התיכון, ומשם לחופי הלבנט – ישראל, סוריה ולבנון – ומשם לאורך חופי טורקיה וחופי דרום אירופה גורם לכך, שמשך שנה. בים התיכון אין זרמי גיאות ניכרים שהיו 80הזמן הדרוש לתחלופת מי התיכון הוא כ־ יכולים לסלק מהחופים זיהום שנוצר משפכים עירוניים ותעשייתיים לא מטוהרים הנוצרים בערים גדולות. זאת ועוד, תנועה רבה של כלי שיט מנמלי אירופה דרך תעלת סואץ וממנה .Schivardi, 2016 13 ראו מאמרו של עידו גלעד, "סוגיות מרכזיות בפעילות הצי הרוסי באגן המזרחי של הים התיכון 14 ,2019 –2018הערכה ימית אסטרטגית רבתי לישראל", בתוך: שאול חורב ואהוד גונן )עורכים(, 2018ב־ Hillary Clinton, " America 's Pacific ;128–106, עמ2019המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית .Century ". Foreign Policy , (11 November 20 11)מרחבים ואזורים בעלי חשיבות אסטרטגית במזרח התיכון61 אל המזרח הרחוק גורמת לזיהום מימיו בשמנים, נפט ודלק, וחלק מהאוניות מזהמות את מימיו בשחרור מי הנטל. כמו כן נערך פיתוח מואץ של אתרי נופש ותיירות לאורך חופיו, והם מוקד משיכה לשליש מהתיירות העולמית. כל אלה נופלים בקטגוריה של "הסביבה הימית" בביטחון הימי בן זמננו, ומחייבים גיבושה של מדיניות כוללת בין מדינות האזור לטיפול בבעיות, דבר שבמציאות הפוליטית הקיימת בלתי אפשרי כמעט. לאזור הים התיכון יש מאפיינים מורכבים והטרוגניים. הוא מאכלס נאמנויות מתחרות; מדינות ערב הן ערביות לפני שהן ים־תיכוניות; מדינות דרום אירופה הן אירופיות לפני שהן ים־תיכוניות, ולכן אי אפשר להצביע על זהות של מדינה שהיא ים־תיכונית טהורה. התוצאה הטבעית של זהויות מזהויות שונות היא התעוררות חששות ביטחוניים תת־אזוריים מגוונים. על אף שמדינות אזור הים התיכון חלקו בעבר גורל משותף, גאוגרפיה משותפת והיסטוריה משותפת, רוב הזמן מנעו חששות ביטחוניים תת־אזוריים מתחרים היווצרות זהות וקהילה ים־תיכונית אחת. המצב הזה מקשה על המדינות השוכנות באזור לגבש מדיניות ואסטרטגיה ימית המותאמות לשינויים שמתרחשים בו, לבחון אפשרויות חדשות של שיתופי פעולה אסטרטגיים, במיוחד כאשר לחלק מהמעצמות יש אינטרס שחוסר היציבות באזור דווקא יימשך, ויאפשר להן להגדיל את נוכחותן בו. ) The Red Seaהים האדום הים האדום הוא ים בין־יבשתי )אסיה ואפריקה( – הוא שלוחה של האוקיינוס ההודי, ומחובר באופן מלאכותי לים התיכון באמצעות תעלת סואץ. לחופיו שוכנות המדינות ג'יבוטי, אריתריאה, סודאן, מצרים, ישראל, ירדן, ערב הסעודית ותימן. הים האדום מחובר בקצהו הדרומי לאוקיינוס ההודי דרך מֵצר באב אל־מנדב, ובקצהו הצפוני הוא מתפצל דרך מְצָרי The Gulfטיראן לשלוחה הצפונית־מזרחית למפרץ אילת, או בשמו השני – מפרץ עקבה (, ולשלוחה הצפונית מערבית – מפרץ סואץ, הנמצאות משני צידיו של חצי of Aqaba קילומטר. עומקו 300 מיל( ורוחבו המרבי כ־ 1,000 קילומטר )כ־1,900האי סיני. אורכו כ־ מטר. הים האדום עתיר במכשולי ניווט לכל 2,500 מטר ועומקו המרבי כ־500הממוצע כ־ אורכו, ובכמה מחלקיו הניווט אף מוגבל. הוא המלוח ביותר מבין הימים הפתוחים, שכן הוא מוקף מכל צדדיו במדבריות, והוא הים היחיד בעולם ששום נהר או נחל איתן נשפכים אליו (.12)ראו: איור מרכזיותו של הים האדום וחיוניותו לסחר ימי הוכרו במשך מאות שנים על־ידי כובשים כמו אלכסנדר מוקדון ונפוליאון בונפרטה, שהכירו בו כאזור עם משמעות גאופוליטית הגדילה את חשיבותו הגאואסטרטגית 1869חשובה ביותר. פתיחת תעלת סואץ לשיט ב־ והגאופוליטית. עם זאת התפתחו בשנים האחרונות בשוליו הדרומיים של הים האדום ובקרן אפריקה שמעבר למֵצַר באב אל־מנדב חוסר יציבות, ובמקרים מסוימים חוסר משילות. שתי נקודות המשנק של הים האדום הן תעלת סואץ העוברת בשטחה של מצרים קילומטר. האי פרים 29ומֵצַר באב אל־מנדב בקצהו הדרומי בין תימן לג'יבוטי. רוחב המֵצַר כ־ הנמצא בתחומו, מחלק את המֵצַר לשניים: חלקו המזרחי הקרוי בשם מֵצַר איסכנדר, רוחבו המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם62 קילומטר. החלק המערבי נקרא דקת אל־מאיון, דרכו עובר נתיב השיט העיקרי, ברוחב 3כ־ מטר. סמוך לחוף האפריקני מצויים כמה 300 קילומטר, ועומקו המקסימלי יותר מ־ 25כ־ איים קטנים הידועים בשם "שבעת האחים" או "סוואבע". באזור קרן אפריקה והים האדום מתרחשת בשנים האחרונות התמודדות בין מדינות מזרח תיכוניות בהן ערב הסעודית, איחוד האמירויות, קטר וטורקיה, המבקשות לבסס את נוכחותן במדינות אפריקניות, חלקן מדינות כושלות, כדי להשיג גישה לזירות מרוחקות ולהקרין עוצמה מעבר לגבולותיהן. התוצאה היא ששחקנים שונים, חלקם לא ידידותיים לישראל, מנסים להתבסס לאורך נתיבי הגישה הדרומיים למפרץ אילת ולתעלת סואץ – התפתחות העלולה אף היא ליצור סיכונים ביטחוניים על הסחר הימי של ישראל. קילומטר 2,000בדרום הים האדום ובצידו המזרחי שוכנת תימן בעלת קו חוף באורך של )חלקו הגדול בים הערבי/מפרץ עדן(. מלחמת האזרחים המתחוללת בה זה כמה שנים Iranian Revolutionaryהפכה אותה לכר נוח לפעילות משמרות המהפכה האיראניים (, וכל הניסיונות שנעשו עד כה להפסיק אותה לא צלחו. Guards שתי מדינות נוספות השוכנות לחופו המערבי של הים האדום חוו לאחרונה החלפת שלטון לאחר שהמשטרים הקודמים שלטו יותר מעשור. ערב־הסעודית ואיחוד האמירויות ( ולסייע לו Abiy Ahmedמיהרו לתמוך בראש ממשלת אתיופיה החדש אביי אהמד כלכלית. בסודאן לא התקבלו ההצעות של ערב־הסעודית ואיחוד האמירויות, והממשלה המעורבת מצבא ואזרחים נמצאת עדיין בתהליך התגבשות. להתפתחויות שייווצרו בה תהיה השפעה רבה על הגאואסטרטגיה של הים האדום. עיראק ערב הסעודית מצרים סודאן אריתריאה ישראלתימןאתיופיה בחרייןקטאר הים האדוםהמפרץ הפרסי באב אל־מנדבמצרי טיראןירדן כוויתסואץ ק"מ200 : הים האדום12איורמרחבים ואזורים בעלי חשיבות אסטרטגית במזרח התיכון63 אסטרטגים צבאיים מזהים את מֵצַר באב אל־מנדב כאזור שעלול להיות מושפע מפעילות עוינת, ולהשפיע על חופש התנועה שבו. המשטר האיראני מבין את החשיבות האסטרטגית של האזור הזה, ועלול להסתייע במורדים החות'ים בתימן לצורך פעילות עוינת 15במצרים, כפי שכבר דווח בעבר על ביצועה עבור ישראל החשיבות של הים האדום הולכת וגוברת ככל שהסחר עם מדינות מזרח ודרום־מזרח אסיה הולך וגדל. כיום הסחר למדינות אסיה עומד על כרבע מכלל הסחר (. כזכור, במלחמת יום הכיפורים הכריזה מצרים על חסימת באב אל־ 13כמעט )ראו: איור מנדב בפני ספינות ישראליות )בעיקר מכליות שסיפקו נפט לקצא"א(, והסגר נותר על כנו . בעקבות הסכם נרמול היחסים 1973 בנובמבר11עד לחתימת הסכמי הפסקת האש ב־ ( מתגבשת יוזמה ישראלית שלפיה יוצע 2020בין ישראל לאיחוד האמירויות )בספטמבר לאיחוד האמירויות לקדם הקמת מסדרון יבשתי להזרמת נפט, גז ותזקיקים לאירופה ולצפון אמריקה, ובתוך כך שימוש בתשתיות ההולכה של קצא"א. אם תתממש היוזמה יתווסף עוד 16נדבך לחשיבותו של הים האדום בתפיסת הביטחון הישראלית המעורבות הסינית הגוברת באזור הים התיכון ניכרת בבסיס הימי הראשון שלה בג'יבוטי שבקרן אפריקה, ובהשקעות הסיניות באזורי תעשייה באזור תעלת סואץ. Zach Vertin, " Red Sea geopolitics: Six plotlines to Watch ," Brookings , December 15, 15 .2019 .2020 באוקטובר1 ,מקור ראשון", הסיוט האיראני: צינור הנפט אילת אשקלוןפזית רבינא, " 16שאר העולם 22% איחוד אירופי 39%ארצות הברית 17%אסיה 22%2017סך הסחר של ישראל בשנת מיליארד דולר107.8 (2017: התפלגות הסחר של ישראל )על־פי נתוני משרד הכלכלה ל־ 13איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם64 הים הערבי הים הערבי הוא חלק מהאוקיינוס ההודי, משתרע על חלקו הצפוני־מערבי והוא חלק מתוואי הים בין אירופה להודו. לחופו הצפוני שוכנות פקיסאטן ואיראן, במערב מפרץ עדן, חצי האי Gulf ofערב ומזרח אפריקה, במזרח הודו ובדרום המשך האוקיינוס ההודי. מפרץ עומאן ( בחלקו הצפוני של הים הערבי מחבר את הים הערבי עם המפרץ הפרסי דרך מֵצַר Oman ( את הים הערבי עם הים האדום דרך מֵצַר Gulf of Adenהורמוז. במערב מחבר מפרץ עדן (.14באב אל־מנדב )ראו: איור יותר ממחצית מהסכסוכים המזוינים בעולם מתרחשים כיום באזור האוקיינוס ההודי, כולל הגידול בתחרות על ההגמוניה האזורית בין סין והודו, העימות הגרעיני הפוטנציאלי בין הודו לפקיסטאן, הטרור האסלאמי, שכיחות עולה של פירטיות בקרן אפריקה וסביבותיה וניצול יתר של משאבי הדיג המִדַלדלים באזור. בעקבות כל אלה כמעט כל הכוחות הגדולים 120 קרוב ל־2012 כבר ב־17בעולם פרסו כוחות צבאיים מובהקים באזור האוקיינוס ההודי .Sergei DeSilva-Ranasinghe, " Why the Indian Ocean Matters ", The Diplomat , March 2, 2011 17סוריה עיראק אפגניסטאןאיראןירדן ישראל ערב הסעודית פקיסטאןעומאןתימן המפרץ הפרסיהים הערבי הים האדוםכווית קטר הערביותהאמירויותאיחוד סודאן אריתריאה אתיופיה מצריםג'יבוטי מפרץ עדן : גאוגרפיה אסטרטגית בים הערבי14איורמרחבים ואזורים בעלי חשיבות אסטרטגית במזרח התיכון65 ציים שונים שהו באזור במשך כל השנה במטרה להגן על 20כלי שיט מלחמתיים של האינטרסים המדינתיים שלהם באזור. שנה 7 ,000הים הערבי היה משחר ההיסטוריה נתיב סחר ימי חשוב: כבר לפני כ־ התנהל בו נתיב סחר קרוב לקו החוף הצפוני של הים, ששימש את הספינות הקדומות (. בתקופה הרומית היו באזור Sumer( ושוּמר Indus Valleyשל תרבויות בעמק האינדוס כמה דרכי סחר ששילבו נתיבי ים ויבשה. החל במאה התשיעית וכלה בתקופת ימי הביניים המאוחרים נשלט הים בידי הסוחרים הערבים, שעל שמם הוא גם נקרא "הים הערבי". כיום יש נתיבי סחר ימיים חשובים החוצים את הים הערבי שבחלקם הגדול מפליגות מכליות הנושאות נפט שמקורו במדינות המפרץ הפרסי ועומאן. נוסף על כך, רוב התעבורה הימית מתעלת סואץ ואליה עוברת בים הערבי. הים הערבי מתוחם על־ידי שלושה חצאי־אי גדולים )או תת־יבשות(: תת־היבשת ההודית, חצי האי ערב וקרן אפריקה. הוא ים עמוק מאוד ברוב שטחו – עומק המים הממוצע מטר. הנמלים העיקריים בים הערבי 5,000 מטר, והמקום העמוק ביותר בו הוא 2,900הוא ( שהוא נמל הים הגדול והעמוס ביותר בפקיסטאן; נמל Karachi Portהם: נמל קראצ'י ( אף הוא בפקיסטאן בחבל בלוצ'יסטאן שלאחרונה נעשה בו Gwadar Portגוואדאר פיתוח מסיבי ביותר כנמל שיחבר את דרך המשי היבשתית הסינית במערב. סין חכרה מידי . פרויקט 2059פקיסטאן את הנמל, ותמורת הרחבתו קיבלה את האחריות התפעולית בו עד גוואדאר כולל פיתוח תשתית של כבישים מהירים ודרכי תחבורה, תחנת כוח, שדה תעופה ואזור כלכלי שיאפשרו לסין חיבור ל"מסדרון" הסחר היבשתי שלה עם פקיסטאן. ייתכן שסין מייעדת להציב בעתיד בנמל הזה כלי שיט צבאיים בהיותו קרוב יחסית למֵצַר הורמוז. ( שבעומאן גם הוא נמל מרכזי באזור. במרס Salalah in Salalahנמל סלאלה בסלאלה חתמה ארצות־הברית עם עומאן על הרחבת ההסכם הביטחוני שבין שתי המדינות 2019 2018(, ועל הנמל הדרומי בסלאלה. בפברואר Duqmשיחול גם על הנמל החדש בדוקם הודיעה הודו שהבטיחה גישה למתקנים בנמל דוקם עבור חיל האוויר וחיל הים שלה, וביוני 2019 הפעיל חיל הים ההודי שני כלי שיט שלו במפרץ עומאן. גם בריטניה חתמה ב־2019 על הסכמים ביטחוניים עם עומאן, ובהם עגינה ושימוש של כלים צבאיים ואזרחיים במתקני נמל דוקם. הגישה האמריקנית לנמל המים העמוקים בדוקם אמורה להעניק לצי החמישי של ארצות־הברית בסיס חשוב מבחינה אסטרטגית בנוגע להיערכותה הצבאית מול איראן. יש לציין שמערכת היחסים בין ארצות־הברית לעומאן היא ארוכת שנים: השתיים חתמו 1958(, שהוחלף ב־ Friendship and Navigation על חוזה של ידידות וניווט1833כבר ב־ 18.1972ב"אמנת החיבה", והן כוננו ביניהן יחסים דיפלומטיים ב־ התגברו ורבו באזור הים הערבי אירועי פירטיות ימית. 21בעשור הראשון של המאה ה־ בשנים האחרונות נרשמה עלייה ברמת האלימות, התחכום והשימוש בכלי נשק. שודדי הים כבר אינם מסתפקים בשלל שבאונייה, אלא לעיתים משתלטים עליה ומזייפים את .US Department of State, U.S. Relations with Oman , 7 August, 2018 18המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם66 החליטה מועצת הביטחון של האו"ם על הקמת כוח משימה ימי2008 באוקטובר19זהותה מדינות, והוא מתבסס בין 20(, שבו משתתפות יותר מ־ CTF-151 ) 151רב־לאומי משולב היתר על מתקני הצי החמישי של ארצות־הברית במנאמה בירת בחריין לביצוע משימתו. כוח משימה נוסף הפועל באזור הזה גם כן בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם, הוא כוח Maritime(, הפועל נגד טרור ימי ולמען הענקת ביטחון ימי CTF-150 ) 150ימי משולב ( באזור, וגם מפקדתו נשענת על מפקדת הצי החמישי Security and Counter Terrorism האמריקני בבחריין הים הערבי ומפרץ עדן הפכו בשנים האחרונות גם לאזור מסוכן לשיט לספנות 500( בהיותה בטווח Lori הותקפה אוניית המכולות לורי2021 במרס24הישראלית – ב־ מיל מחופי עומאן ובנתיב הפלגה להודו על־ידי טיל ימי ששוגר אליה ככל הנראה מכלי הישראלית נחכרה XTשיט של משמרות המהפכה האיראניים. האונייה שבבעלות חברת מחברה סקנדינבית. מעריכים כי התקיפה בוצעה כתגמול לפעילות חיל הים הישראלי נגד מכליות איראניות שעסקו בשנים האחרונות בהברחת דלק לסוריה ויצרה אתגר אבטחתי 20ביטחוני נוסף הן לישראל והן לכוחות הבין־לאומיים הפועלים באזור זה מפרץ עדן שוכן בים הערבי בין תימן בחוף הדרומי של חצי האי ערב וסומליה שבאפריקה )ראו: איור (. בצפון־מערב המפרץ מתחבר לים האדום דרך מֵצַר באב אל־מנדב. הנמלים העיקריים 15 במפרץ הם: עדן בתימן וברברה ובוסאסו בסומליה. בעקבות חשיבות מרחב השיט הזה הוא משמש גם אבן שואבת לפעילויות בלתי חוקיות כמו פעילויות של פירטיות ימית, דיג בלתי חוקי וטרור. פעולות אלו מוצאות באזור כר נוח לפעולה בעקבות מלחמת האזרחים בסומליה ובתימן המהווים אתגרים ביטחוניים מתמשכים המאיימים על היציבות באזור. למפרץ עדן חשיבות אסטרטגית רבה ביותר, שכן הוא נתיב מעבר הנפט מהמפרץ הפרסי לג'יבוטי, 21למדינות אירופה, מה שהופך אותו לאחד מנתיבי הסחר העמוסים ביותר בעולם הממוקמת לחוף המפרץ, יש נמל מסחרי מרכזי שהוא המפתח לסחר באזור. באמצעות בג'יבוטי 2017( חנכו הסינים ב־Belt and Road Initiative – BRI"יוזמת החגורה והדרך את הבסיס הצבאי הראשון מעבר לים בתולדותיהם, הכולל רציף לעגינה שיאפשר לאחר השלמתו עגינה של כלי שיט גדולים. הבסיס הזה הוא חלק מהתפיסה הסינית הנוגעת (, שאומנם אין להן הגדרה Strategic Strongpointsל"נקודות אסטרטגיות חזקות ( משתמשים בהן PRCרשמית, אך אנליסטים ופקידים של הרפובליקה העממית של סין כדי לתאר נמלים זרים בעלי ערך אסטרטגי וכלכלי מיוחד המארחים מְסוֹפים ואזורי מסחר .מגמות עולמית, האתגר: ביטחון בים מדינת ישראל, משרד התחבורה, רספ"ן, 19 Patrick Kingsley, Ronen Bergman, Farnaz Fassihi and Eric Schmitt, " Israel’s Shadow War 20 .With Iran Moves Out to Sea ", The New York Times , March 26, 2021 ראוי לציין שבאזור תימן מתנהלות זה שנים מלחמות א־סימטריות. אלו נמשכות מתקיפת המשחתת 21 ועד לתקיפות אוניות מצי המלחמה הסעודי בסירות מתאבדים, ומיקוש ימי2000האמריקנית 'קול' ב־ של עיר הנמל מוקה שעלול לגלוש אל מֵצַר באב אל־מנדב ולפגוע בתנועת צי הסוחר. מרחבים ואזורים בעלי חשיבות אסטרטגית במזרח התיכון67 הבסיס הסיני ממוקם במקום אסטרטגי חשוב בנקודת משנק22שמפעילות חברות סיניות בג'יבוטי עצמה קיימים זה מכבר בקצה השני 23 של הסחר העולמי דרך מֵצַר באב אל־מנדב של המפרץ בסיסים צבאיים נוספים השייכים לארצות־הברית, צרפת ויפן. בכך השיגה סין דריסת רגל צבאית באחת מ"נקודות המשנק" של הסחר העולמי. לאזור מפרץ עדן יש פוטנציאל של משאבים טבעיים, אך למדינות האזור אין תשתית מתאימה כדי להפיקם ולהפיצם. המדינות השוכנות לחופי המפרץ, ובמיוחד תימן וסומליה, נתונות לסכסוך מזוין, כולל מלחמת אזרחים הגורמת להגירה ותנועת פליטים ברחבי המפרץ. הסכסוך המתמשך בסומליה הוביל להופעתה של אל־שבאב – קבוצה מיליטנטית אסלאמית שהגבירה את פעילות הטרור באזור. הפירטיות גם אם הצטמצמה בעקבות הכוחות הימיים הפועלים באזור, הרי שבלי שתיפתר בעיית התעסוקה ויצומצמו ממדי העוני באזור, ימשיכו לשרור בו 24חוסר יציבות ואי־השקט הקשרים ההולכים ומתהדקים בין השיעים החות'ים של תימן ובין איראן יוצרים איום נוסף הן על ערב־הסעודית והן על ארצות־הברית, ומאפשרים לאיראן לפרוס כוחות אוויר Conor Kennedy, " Strategic Strong Points and Chinese Naval Strategy ." Jamestown 22 .Foundation China Brief , 19(6) March 22, 2019 .Dutton, Kardon, and Kennedy, 2020 23 .ibid 24ערב הסעודית עומאןתימן הים הערבי הים האדוםהאוקיינוס ההודי סודאן אריתריאה ג‘יבוטיאתיופיה סומליהמפרץ עדן : מפת מפרץ עדן15איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם68 וצי בתימן ולפעול מהאזור הזה. החות'ים מפעילים כוח ימי המצויד באמצעי לחימה ימיים שסופקו להם על־ידי האיראנים, והוא פועל בטקטיקות דומות לאלה של הזרוע הימית של משמרות המהפכה האיראנית נגד כלי שיט אמריקניים וסעודיים הפועלים באזור מֵצַר באב אל־מנדב. האיום הזה נראה עדיין מצומצם, אך חשוב לציין כי שטחי תימן והאיים 25באזור ממלאים תפקיד קריטי בביטחונם של מֵצַר באב אל־מנדב או "שער הדמעות המערכה הימית נגד המורדים החות'ים, גם אם מתנהלת לכאורה רחוק מחופי ישראל, עלולה להיות בעלת השלכות רחבות על הסחר אל ישראל וממנה. הסחר הימי בין ישראל ואסיה )ייצוא וייבוא( הוא מרכיב חשוב בסחר החוץ הישראלי, נמצא בגידול מתמיד, ועומד מהסחר הזה מובלים דרך נתיבי הים האדום, 15%על כשליש מסך כל הסחר של ישראל רובו באוניות שאינן מניפות דגל ישראל. טילי החוף–ים והמיקוש הימי שבידי המורדים החות'ים מאיימים על חופש השיט בים האדום בכלל ועל כלי שיט ישראליים בפרט, וזהו אחד מהאתגרים החשובים שחיל הים הישראלי יצטרך להתמודד עימם במשימת הבטחת שהותקפה 1971( ב־Coral Seaנתיבי שיט לישראל וממנה. אירוע מכלית ה"קוראל סי בעת מעבר במֵצַר באב אל־מנדב בדרכה לישראל יכול להמחיש את הצורך בהתאמת החשיבה האסטרטגית בישראל לשינוי במצב, כפי שמתרחש בדרום הים האדום. ראש בדברים שנשא בסיום קורס חובלים 2018ממשלת ישראל בנימין נתניהו התייחס באוגוסט של חיל הים לאיומים אלה: "ישראל תהיה חלק מקואליציה שתמנע מאיראן לחסום את מן הראוי שגורמי מערכת הביטחון יכירו את התפיסה שביטא ראש 26נתיב השיט בים סוף ממשלת ישראל, ויהפכו אותה לדוקטרינת הפעלה ממוסדת עם אותם הציים שאליהם כיוון נתניהו בדבריו. האינטרסים של מדינות המערב במלחמה בטרור, בממשל תקין ובצמיחה כלכלית, יכולים למצוא בסיס משותף עם הדאגות הביטחוניות במפרץ עדן, ולהיות אחד האתגרים הגדולים במאה הנוכחית. בגלל החשיבות האסטרטגית של הים הזה מפעילים הצי הסיני וההודי באופן עצמאי כוחות ימיים שיאבטחו את השיט הימי המדינתי שלהם מפני פירטיות או טרור ימי. המפרץ הפרסי המפרץ הפרסי הוא מעין "לשון" של מפרץ עומאן המשתרעת בין חצי האי ערב ואיראן אלף קמ"ר, ובמזרחו הוא מתחבר למפרץ עומאן דרך 251(. שטח המפרץ 16)ראו: איור קילומטר. 56 קילומטר, ורוחבו בנקודה הצרה ביותר )מֵצר הורמוז 989מֵצר הורמוז. אורכו מטר. המפרץ הפרסי וחופיו 90המים במפרץ הפרסי רדודים מאוד, ועומקם אינו עולה על מהעתודות הידועות בעולם מרוכזות 60%הם המקור הגדול בעולם להפקת נפט גולמי )כ־ בסביבתו(, גז טבעי, ותעשיות הנפט ומוצריו הן התעשיות העיקריות באזור. המדינות הרחבה אפשר למצוא במאמרו של אייל פינקו, "המערכה הימית מול המורדים הח'ותים בתימן", בתוך: 25 , המרכז לחקר2019/2018הערכה ימית אסטרטגית רבתי לישראלשאול חורב ואודי גונן )עורכים(, .102–92, עמ2019מדיניות ואסטרטגיה ימית ינואר ", שתמנע מאיראן לחסום את נתיב השיט בים סוףנתניהו: ישראל תהיה חלק מקואליציה נעה שפיגל, " 26 .2018 באוגוסט1 ,הארץמרחבים ואזורים בעלי חשיבות אסטרטגית במזרח התיכון69 United Arabהשוכנות לחוף המפרץ הפרסי במערבו הן: איחוד האמירויות הערביות (, ערב הסעודית, קטר השוכנת על חצי אי בחוף הסעודי, בחריין השוכנת על אי, Emirates כווית ועיראק בצפון־מערבו של המפרץ ואיראן בצפון ובמזרח. כמה איים קטנים שוכנים בתחומי המפרץ, והשליטה עליהם היא מוקד למחלוקות ועימותים בין המדינות השוכנות לחופיו. חשיבותו הכלכלית והספנותית של המפרץ הפרסי ידועה עוד משחר ההיסטוריה. אלכסנדר הגדול רצה לבנות באזור נמל ראשי, אך במרוצת השנים דעכה חשיבותו של המפרץ. במאות השנים שלאחר מכן היה המפרץ נתון לשליטה פרסית, ערבית, טורקית הכירו השיח'ים הערבים בדומיננטיות הבריטית 19ומערב־אירופית. באמצע המאה ה־ עזבה 1960 הכירו בכך גם המעצמות האירופיות. ב־ 20במפרץ, ובראשית המאה ה־ בריטניה את המפרץ הפרסי, ותחתיה ביססו ארצות־הברית וברית־המועצות את נוכחותן עם הקמתו 1983 הוקם הבסיס הצבאי האמריקני הראשון בבחריין, וב־ 1971באזור. ב־ 2002(, הוקם הבסיס הקדמי שלו ב־ Central Commandשל פיקוד המרכז האמריקני Al Udeid Air הועבר המטה הקדמי שלו לבסיס האוויר אל־עדיד2009בדוחא, קטר, שב־ אחראי הצי החמישי האמריקני לכוחות חיל הים במפרץ הפרסי, 1995( בקטר. מ־ Base בים האדום, בים הערבי ובחלקי האוקיינוס ההודי. מפקדת הצי החמישי ממוקמת בבחריין איראן עיראקערב הסעודית איחוד האמירויות הערביות כוויתעומאן המפרץ הפרסיבחרייןקטר : מפת המפרץ הפרסי ומפרץ עומאן16איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם70 מערך2014כחלק מהרחבת נוכחותה הצבאית במזרח התיכון הציבה טורקיה בקטר ב־ חיילים בבסיס צבאי שבנתה שם והיא ממשיכה בהרחבתו. למעשה 4,000כוחות של הנוכחות הטורקית בקטר משמשת מעין ביטוח לממלכה הקטרית נגד התערבות סעודית התפרסמו איומים סעודיים על קטר בדבר כוונת ערב־הסעודית 2018בענייניה הפנימיים. ב־ לבנות תעלה שתנתק את קטר מחצי האי ערב, ותאפשר לאוניות לעקוף אותה בדרכן 27למפרץ הפרסי. נראה כי בשלב הזה מדובר על איומים בלבד אזור המפרץ הפרסי הפך בעשורים האחרונים לאחד האזורים הבלתי יציבים ביותר בעולם, שהביאו לסכסוכי גבולות אלימים סְפורים. המפרץ הפרסי היה זירת הלחימה הימית ( בעקבות סכסוך גבולות ליד שט אל־ערב, 1988 –1980העיקרית במלחמת איראן–עיראק וכן על רקע המתח הדתי־עדתי בין הנהגת איראן השיעית ובין הנהגת עיראק הערבית מרקע סוני. שני הצדדים פעלו בין היתר כדי לפגוע בתשתיות הנפט של היריב. ארצות־ הברית נאלצה להגן על מכליות נפט חיוניות, ונאט"ו וכוחות חיל הים הסובייטיים במפרץ התמודדו מחדש עם אתגרים ישנים ממגוון איומים איראניים ועיראקיים. ככל שנמשכה ועד לסיומה ניהלו שני הצדדים מה שמכוּנה "מלחמת המכליות", שבה 1981המלחמה מ־ כל צד בסכסוך מנסה לפגוע במכליות שפקדו את יריבו באמצעים מגוונים, לרבות מיקוש בסכסוך 28ימי, ויציבותן הביטחונית של כל מדינות המפרץ הייתה בסכנה במלחמה הזאת מכליות להובלת דלק. בלחימה הא־סימטרית 259 כלי שיט מתוכם 340נפגעו במפרץ ( מטיל USS Stark המשחתת האמריקנית 'סטארק 1987שהתנהלה במפרץ נפגעה ב־ שוב עמד המפרץ הפרסי במוקד עימות צבאי, כאשר 1991עיראקי שנורה לעברה. ב־ פלשה עיראק לכווית ובסופו של דבר נאלצה לסגת ממנה, במה שנודע בשם "מלחמת במלחמת המפרץ השנייה(, אף שהסכסוך לא התמקד בראש 2003המפרץ הראשונה" )וב־ ובראשונה במפרץ עצמו. שינוע הנפט והגז מהמפרץ הפרסי דרך מֵצַר הורמוז הוא למעשה מעבר האנרגייה מהנפט הגולמי שעבר דרך 85%החשוב בעולם. מִנְהל מידע האנרגייה מעריך שיותר מ־ נקודת המשנק הזאת מגיע לשווקים באסיה, וייצוא הנפט הזה ממלא תפקיד קריטי באספקת אנרגייה לכלכלות מרכזיות כמו סין, הודו, יפן, קוריאה הדרומית וטייוואן, כמו גם להגבלת המחיר העולמי של נפט, גז ומוצרי נפט. הוא משפיע גם על המחיר העולמי של נפט ומוצריו במקום שאליו הם מובלים, והוא מרכיב מפתח במה שנוגע לבריאות הכלכלה 29העולמית מבין הבסיסים הזרים במפרץ, אלה האמריקניים הם הוותיקים והגדולים ביותר )ראו: (. בשטחה של בחריין נמצא הנמל הימי הגדול והוותיק ביותר של ארצות־הברית 17איור Jane Dalton, " Saudi Arabia Mulls Plans to Turn Qatar into Island by Building Canal Along 27 .Border and Dumping Nuclear Waste There ," Independent , April 10, 2018 .Ronald O'Rourke, " The Tanker War ", Proceedings , Vol. 114/5/1,023, May 1988 28 Anthony H. Cordesman, " America , Saudi Arabia, and the strategic importance of Yemen ", 29 .CSIS, 2015מרחבים ואזורים בעלי חשיבות אסטרטגית במזרח התיכון71 במפרץ הפרסי, ובשטחה של קטר נמצא בסיסה האווירי הגדול של ארצות־הברית במפרץ התרחשה בד בבד עם יציאת 2002ופיקוד המרכז של ארצות־הברית. הקמת בסיס זה ב־ מרבית הכוחות האמריקניים משטחה של ערב הסעודית. גם איחוד האמירויות הערביות נחתם 2014ועומאן מעניקות תשתיות וגישה לפעילות חיל האוויר וחיל הים האמריקניים. ב־ הסכם בין בחריין לבריטניה על הקמת בסיס ימי גדול בשטחה. כמו כן, סין אשר מעוניינת 31.להגביר את נוכחותה במזרח התיכון, מפעילה כעת טרמינל מכולות בנמל בַּצְרָה בעיראק הפך המפרץ לזירת עימות בין איראן 2000החל באמצע העשור הראשון של שנות ה־ (, ובין גוש המדינות הסוניות בהובלת ערב הסעודית. עימותים Iran's Proxiesושלוחיה אלה הלכו וגברו בעקבות ניסיונות איראן לקדם את תוכניתה הגרעינית, והסנקציות שהטילו עליה מדינות המערב, בהן בין היתר גם סנקציות בייצוא הנפט. על הרקע הזה חשוב לציין את התקרבותה של קטר לאיראן ולטורקיה, דבר שהביא לבידודה בין שאר מדינות המפרץ. הפכו ההתנגשויות בין איראן לארצות־הברית במפרץ הפרסי לחלק מהמאבק 2019בקיץ של איראן נגד הטלת הסנקציות של ארצות־הברית למנוע ממנה את ייצוא הנפט. בשורה של פעולות ימיות בהן מיקוש מכליות זרות שהובילו נפט באזור; פגיעה בהן באמצעות טילים והשתלטות על מכלית בריטית כתגובה לעצירת מכלית איראנית שנשאה נפט לסוריה בגיברלטר; הפלת מטוס ללא טייס אמריקני אשר הביא כמעט להתנגשות צבאית בין שתי המדינות. ארצות־הברית ניסתה לשכנע את בנות בריתה ליצור קואליציה בין־לאומית בעימותים הימיים 32במטרה מוצהרת לספק 'ביטחון" לשיט המסחרי העובר במֵצַר הורמוז באזור מופעלות שיטות לחימה מסוג "לוחמה א־סימטרית" ו"לוחמה היברידית" המתוארות בהרחבה להלן. , קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה, בסיסים זרים במזרח התיכון אנטון ברקובסקי, 30 .2018 , שאול חורב2018/19הערכה ימית אסטרטגית רבתי לישראל מורן זגה, "מרוץ החימוש במפרץ הפרסי", 31 .143–136, עמ2019ואהוד גונן )עורכים(, המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית .Pars Today , "Britain to Join US-led Naval Mission in Persian Gulf ", 6 August, 2019 32 איחוד האמירויות הערביות קטר ערב הסעודית בחריין כווית ארצות הברית צרפת איטליה אוסטרליה ארצות הברית בריטניה ארצות הברית בריטניה ארצות הברית ארצות הברית טורקיה 30: בסיסים זרים השוכנים לחופי המפרץ הפרסי ומפרץ עומאן17איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם72 נמצא מכנה 21בסקירת האזורים האסטרטגיים שלהם משמעות אסטרטגית במאה ה־ משותף שהוא חלק בחשיבה האסטרטגית של המדינות. אזור המפרץ הפרסי ומפרץ עדן הפכו לאזורים ימיים בעלי פוטנציאל להתלקחות הן בעקבות המאבק בין ארצות־הברית לאיראן על עצירת תוכניתה הגרעינית, והן בגלל רצון המשטר האיראני להפיץ את המהפכה השיעית לאזורים ולמדינות נוספים. הקמת בסיסים לחילות ים זרים במדינות המפרץ הפרסי משקפת את חשיבות הבסיסים מהסוג הזה, כפי שהדגיש מהן במשנתו. "יוזמת החגורה והדרך" הסינית הביאה להגדלת הנוכחות הצבאית והאזרחית הסינית באזורים אלה, ונגדה ארצות־הברית, בריטניה הודו ומדינות נוספות נוקטות צעדי בלימה. המערכה המתנהלת בים סין הדרומי על קביעת גבולות המים הכלכליים של האזור היא מוקד חיכוך נוסף המסכן את שלום העולם. יש אומנם חשיבות למרכיב הצבאי באסטרטגיות הימיות של הציים הפועלים באזורים אלה, אך הן באות לידי ביטוי יותר במהלכים של הקרנת עוצמה, הפגנת נוכחות, לרבות מבצעי חופש שיט וכלים נוספים באסטרטגיה רבתי כמו סנקציות (, המוצאים את ביטוים Brinkmanshipכלכליות, בידוד מדיני ומדיניות של הליכה על הסף באירועים המתרחשים באזורים אלה. לצד כל אלה נאלצים הציים השונים להתאים את ( Constabulary Missionsדוקטרינת ההפעלה שלהם באזורים הנזכרים למשימות שיטור נגד פירטיות ימית, טרור ימי ומניעת מעבר פליטים מחופי צפון אפריקה לאירופה יחד עם התמודדות עם משימות הומניטריות קשות. תהליך הגלובליזציה המתמשך מחייב את חיזוקם של מוסדות בין־לאומיים וכוחות רב־לאומיים הפועלים להבטחת השיט בנקודות אסטרטגיות.73מרחב החלל החיצון והמרחב הקיברנטי והשפעתם על המרחב הימי בין המרחבים של כדור הארץ מונים את המרחב היבשתי, הימי, האווירי, החלל החיצון (. השאלה שתידון היא מהן 18)להלן "מרחב החלל"( והמרחב הקיברנטי – סייבר )ראו: איור השפעות הפעילות במרחבים אלה על הגאואסטרטגיה והגאופוליטיקה העולמית בכלל, ועל האסטרטגיה הימית ותפיסת ההפעלה של ציי מלחמה בפרט. מחקרים שנערכו לאחרונה על ביטחון לאומי מדגישים את הצורך שלימודים בתחום הביטחון הלאומי יפנו תשומת לב רבה יותר לנושאים רלוונטיים הקשורים ליכולות חדשות ( המצויים, בין היתר, במרחבי החלל החיצון Power Projectionבתחום הקרנת עוצמה 1והמרחב הקיברנטי, כמו גם למשמעויות הביטחוניות של שינויי אקלים יםיבשהחמשת המרחבים אווירחלל סייבר ( כולל המרחב הקיברנטי )סייבר( Domains: חמשת המרחבים18איור Jonathan D. Caverley and Peter Dombrowski, " Too Important to Be Left to the Admirals: 1 The Need to Study Maritime Great-Power Competition ," Security Studies , 29(4), (2020a), .pp. 579–600המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם74 ) והשפעתו על המרחב הימיThe Outer Spaceמרחב החלל החיצון החלל החיצון או בקיצור החלל, הוא המרחב הקיים בין גופים שמימיים כולל כדור הארץ. National Aeronautics andצבא ארצות־הברית וסוכנות החלל האמריקנית נאס"א = מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי(, מעניקים את Space Administration – NASA תואר האסטרונאוט לכל מי ששוהה בגובה של יותר משמונים קילומטר. עם זאת, קו הבסיס (, שגובהו Kármán Lineהמקובל ביותר למקום שבו מתחיל החלל מכוּנה "קו קארמאן מאה קילומטרים מעל פני הים. בגובה הזה האטמוספירה דלילה מכדי לתמוך בכללי האדם ניצל מאז 2האווירונאוטיקה המסורתית, וכך מייצגת הפרדה סבירה של התחומים ימי קדם את התצפית בגורמי השמיים לניווט ימי ולקביעת לוחות השנה לסוגיהם. עם זאת, בעקבות הפיתוחים הטכנולוגיים שתמכו במרוץ המעצמות אל 20החל במחצית המאה ה־ החלל, אִפְשרו המשגרים שפותחו לשגר לוויינים לחלל למטרות שונות. בכלליות אפשר לחלק את סוגי הלוויינים הקיימים בעולם ללווייני חישה מרחוק, לווייני ניווט, לווייני תקשורת ולווייני מחקר. הלוויינים לסוגיהם נבדלים זה מזה בצורתם ובמשקלם, 3ומשקל הקטנים שבהם מאות גרמים בלבד, ואילו הכבדים יותר מעשרה טונות באופן עקרוני מסווגים את הלוויינים לקבוצות האלה: ( – זה מסלול Low Earth Orbit – LEOלוויינים הנמצאים במסלול לווייני נמוך קילומטר או פחות. רוב תחנות החלל המאוישות 2,000שמרכזו בכדור הארץ וגובהו הופעלו במסלול הזה. ( – אלה Medium Earth Orbit – MEOלוויינים הנמצאים במסלול לווייני בינוני NAVSAT Global Positioningכוללים בין היתר את מערכות הניווט הלווייניות (.Systems – GPS – (Geostationary Satellites – GEOלוויינים המבצעים מסלול גאוסטציונרי Geosynchronous Equatorialמסלול המכוּנה גם מסלול משווני גאוסינכרוני קילומטר מעל קו המשווה, ובעקבות 35,786( – הוא מסלול מעגלי ברום שלOrbit כיוון סיבוב כדור הארץ. אובייקט במסלול כזה נראה לצופה בכדור הארץ כחסר תנועה ובמצב קבוע בשמיים. רוב לווייני התקשורת הם מהסוג הזה, ונותנים שירות קבוע כתחנת ממסר לקליטה ושידור של אותות ונתונים, כגון שיחות טלפון בין־לאומיות או שידורי טלוויזיה. המסלול הקוטבי – הוא המסלול שמעבר למסלול הגאוסטציונרי והוא שימושי מאוד בחקר האסטרופיזיקה, במיוחד כאשר עוסקים במיפוי כוכבים. Stefanie Waldek, " Where Does Outer Space Start? It All Depends on Who You Ask ," 2 .Popular Science , 1 June 2018 מטבע הדברים, אין בכוונתנו להעמיק בלוויינות בספר הזה, כאן יתוארו בתמציתיות בלבד סוגי הלוויינים 3 וסוגי מסלוליהם כדי להבין את מגוון ההשלכות של השימוש בהם לשליטה בתחום החלל כמרחב שחשיבותו עולה וגוברת. למבקשים להרחיב את ידיעותיהם מומלץ לקרוא את הספרות הטכנית המתאימה. מרחב החלל החיצון והמרחב הקיברנטי והשפעתם על המרחב הימי75 חמש אמנות בסיסיות מנסות להסדיר את השימוש בחלל, והמרכזית שעליה חתומות (, שאושרה על־ידי האו"ם Outer Space Treaty מדינות היא "אמנת החלל החיצון100כ־ העקרונות המרכזיים כוללים את השימוש בחלל החיצון למטרות שלום על־ידי 4.1967ב־ כל המדינות, לרווחת האנושות, למניעת ניכוס לאומי או תביעות של ריבונות בחלל החיצון, ( נחתמה Moon Treatyואיסור על הצבת נשק להשמדה המונית בחלל. אמנת הירח בניו־יורק, ונועדה להפוך את הירח לבין־לאומי ולהסדיר את הפעולות 1979 בדצמבר18ב־ החלטות נוספות הנוגעות לשימוש בחלל לצורכי השלום נוסחו על־ידי 5הנערכות עליו האו"ם, אך לא מנעו מהמעצמות תכנון לפריסת נשק בחלל החיצון, ואף בדיקה בפועל של אמצעים להשמדת לוויינים. יש כמה סוגיות הנוגעות לאסטרטגיה במרחב החלל כגון גיבוש הסכמה רחבה בנושאים משותפים; מתן דין וחשבון על פעולות שונות של הגורמים השונים 6הפועלים בחלל; שימושים בני־קיימה בחלל וקיום "משילות יעילה במרחב החלל (, איש אקדמיה קנדי העוסק בנושאים Ram Jakhuבהקשר הזה טוען רם ג'אקו משפטיים וזכויות אדם, שההסדר המשפטי והפוליטי הבין־לאומי, שאמור להסדיר את פעילות החלל, אינו מספיק כדי להיענות לצרכים הקיימים ולהתמודד עם האתגרים . לפיכך יש לבחון בדחיפות את הלימות המערכת הקיימת של 21המתפתחים במאה ה־ ( ושמירה על הבטיחות )כפי שנעשה במרחב הימי Space Governanceמשילות בחלל (, מדען פוליטי ואיש אקדמיה אמריקני, טוען Eligar Sadeh אליגר שדה 7[ שמדינות העולם צריכות להתייחס להקשר הרחב יותר של הפעילות במרחב הזה כמו מסחר, תועלות לאזרחים ומיסודם במערכת החקיקה וההסדרה המדינתית. כמו כן נדרש להגן על נכסי החלל מפני איומים שונים כדי שיהיה אפשר להפיק מהם ערך מוסף בתחומי 8הביטחון, הכלכלה, השימושים לאזרח הפשוט ולמטרות הגנה על הסביבה ברחבי העולם פועלות כיום כשבעים סוכנויות חלל. לוויינים לסוגיהם השונים נבנים מדינות מחזיקות בבעלות על לוויינים או שותפות בבניית 65על־ידי מדינות רבות )יותר מ־ לוויינים(, וכמעט כל מדינה בעולם משתמשת בשירותי לווייניות לצרכים שונים. עם זאת ראוי לציין כי ביכולת השיגור של לוויינים )המוגדרת כיכולת אסטרטגית(, יש מספר מצומצם בעת כתיבת ספר זה(, ובהן גם לישראל. בעשור האחרון הצטרפו גם כמה 12של מדינות יזמים פרטיים והחדירו רעיונות חדשניים ספורים לתחום, והבולט בהם הוא אילון מאסק Space Exploration Technologies Corporation – Spacex( בעל חברתElon Musk ) ( הניתנים להנְצלה Falcon 9 ) 9המפעילה משגרי לוויינים רב־פעמיים מסוג פאלקון (.Dragonוחלליות מטען מסוג 'דרגון , "מושגי חלל".סוכנות החלל הישראלית – ISA 4 .Secure World Foundation , (2013 ) 5 Eligar Sadeh, "Towards A National Space Strategy," Astropolitics, The International 6 .Journal of Space Politics & Policy , 8(2–3), (2010), p. 75 Ram Jakhu and Joseph Pelton (eds.) Global space governance: An international study , 7 .Springer Press, 2017, pp. 305–327 .Eligar Sadeh (ed.), Space strategy in the 21st Century: Theory and policy , Routledge, 2013 8המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם76 ( שינו את פני הניווטGlobal Positioning Satellitesמערכות ניווט מבוססות לוויין העולמי, הן בתחום הצבאי והן בתחום האזרחי. כמעט כל מערכות הנשק הימיות תלויות בצורה זאת או אחרת במיקום הניתן להן ממערכות הניווט הלווייניות. תלות זאת הביאה (, האיחוד GLONASS( פיתחו מדינות כמו רוסיה GPSלכך שבנוסף לארצות־הברית ( מערכות ניווט מבוססות לוויין עצמאיות. בתת־פרק "מבצעי BDSהאירופי )גלילאו( וסין תמרון מהים" מודגש הצורך הגובר של ציים להשתתף בתקיפת מטרות ביבשה באמצעות נשק המשוגר מהים, שכן מסלול התקיפה שלו )נשק דוגמת טילי הטומהוק( מבוסס בחלקו הגדול על נתונים מלווייני ניווט, דבר המדגיש את הצורך לחסן מערכות אלה בפני שיבושים 9אפשריים. במלחמת פוקלנד שבה ניהלו הבריטים מבצע אמפיבי לכיבוש האיים מחדש ובמערכת היחסים האסטרטגית המיוחדת שבין בריטניה ובין ארצות־הברית, סיפקה האחרונה לבריטניה תצלומי לוויין לגבי היערכות הכוח הארגנטינאי באיים, וכן על היערכות 10הצי הארגנטינאי בנמליו מדינות שברשותן מערכות ניווט מבוססות לוויין משתמשות בטכנולוגיה הזאת כחלק מהפעלת כוח רך, ביודען שהמדינות המשתמשות בהן לצרכים מגוונים רגישות לשלילת יכולת זאת. לדוגמה, מערכת ניווט לווייני שפיתחה סין נועדה לשמש את "יוזמת החגורה והדרך" הסינית, וכמו כן מבטלת את התלות שלה במערכת ניווט הלוויינים הנשלטת בידי ארצות־הברית. סין גם לוטשת את עיניה להיות ספקית בין־לאומית של שירותי לוויינות בשוק שצרכיו הולכים וגדלים. עבור סין, שיגור של לוויינים ומתן שירותי ניווט לווייני הם כלים להשגת השפעה פוליטית על מדינות עולם שלישי, ועל תעשיית הניווט הלווייני באזורה. קישור "יוזמת החגורה והדרך" או "דרך המשי" למרחב החלל, ובמיוחד לתחום הניווט 11הלווייני, הוא צעד נוסף קדימה בהפיכת החלל למרכיב חשוב יותר בתחרות הגאופוליטית על העלייה בחשיבות מרחב החלל אפשר גם לעמוד לפי המקום שהוא תפס . יוזמת ההגנה האסטרטגית 80באסטרטגיית הביטחון הלאומי האמריקני של שנות ה־ ( נועדה לפתח מערכת אמריקנית נגד התקפות Strategic Defense Initiative – SDI ) גרעיניות אפשריות מברית־המועצות, והיא הוכרזה לראשונה בפי הנשיא רונלד רייגן . מכיוון שחלקים ממערכת ההגנה שיזם רייגן תוכננו להתבסס על החלל, 1983במרס כוּנתה המערכת המוצעת גם בשם "מלחמת הכוכבים", על שם נשק החלל של תמונת קולנוע פופולרית בשם הזה. המערכת נועדה להגן על ארצות־הברית מפני התקפות טילים ( על־ידי יירוט הטילים בשלבים השונים של ICBMבליסטיים בין־יבשתיים סובייטיים מסלולם. ראו בתת־פרק "ניתוח אירוע – מלחמת פוקלנד". 9 Christoph Bluth, "Anglo-American Relations and the Falklands Conflict", In: A. Danchev 10 (ed.) International perspectives on the Falklands conflict , Palgrave Macmillan, London, .1992, pp. 203–223 .Belt and Road Initiative, (2018), " China’s Space Silk Road " 11מרחב החלל החיצון והמרחב הקיברנטי והשפעתם על המרחב הימי77 השערה שרווחה בעבר גרסה ש"יוזמת ההגנה האסטרטגית" היא שגרמה לברית־ המועצות להגדיל את תקציבה הביטחוני, ובעקבותיה לקריסה כלכלית שהביאה בהמשך 12להתמוטטותה. רוב העדויות והמחקרים שנערכו לאחרונה אינם תומכים בהשערה זאת אישר ממשל הנשיא ברק אובמה לפרסום אסטרטגיית ביטחון לאומי למרחב 2011ב־ Office Directorהחלל שנכתבה על־ידי גורמי הפנטגון ומשרד מִנְהל הביון הלאומי (, אך היא הייתה ביטחונית בעיקרה. National Intelligence – ODNI פרסם ממשל הנשיא דונלד טראמפ את תמצית האסטרטגיה האמריקנית2018במרס הלאומית בתחום החלל. המסמך מדגיש את האינטרסים האמריקניים בראש ובראשונה (, את יחסי הגומלין הדינמיים והשיתופיים בין מגזרי החלל הביטחוניים, America First ) – ממשל אובמה(, ואת תרומת 2011המסחריים והאזרחיים )הנעדרים מאסטרטגיית עם זאת, יכולות החלל 13האמצעים האמריקניים במרחב החלל לשמירה על השלום העולמי A Cooperativeאינן מצוינות כמרכיב בולט לשימוש באסטרטגיה הימית האמריקנית .2015( שהתפרסמה ב־Strategy for the 21st Century Seapower מובא פרק 2015לעומת זאת, במסמך האסטרטגיה הימית של צרפת שפורסם ב־ ( ולנטר Monitor our Maritime Areasהמתייחס לצורך לפקח על המרחב הימי הצרפתי אותו, ומפורטים התחומים שבהם תשקיע צרפת מאמצים לשפר את יכולתה בתחום. בהקשר לכך החלל זוכה להתייחסות, ומתואר הצורך להעריך את הדרישות למעקב לווייני באזורים ימיים כאחת מהפעולות לשיפור יכולת הפיקוח והניטור הצרפתית במרחב הימי קבעה שהבטחת עליונות בחלל היא "גורם 2010 הדוקטרינה הצבאית של רוסיה מ־14שלה מכריע" בהשגת יעדיה האסטרטגיים של רוסיה. למרות החשיבות הרבה של מרחב החלל באסטרטגיה הימית, אין עדיין הכרה גורפת מצד גורמים האחראים לכתיבת האסטרטגיה הימית ביכולות שאמצעים במרחב החלל (. Control of the Seaיכולים לתרום לאסטרטגיה הימית, ובמיוחד בקשר לשליטה ימית כך לדוגמה, באסטרטגיה הימית של צרפת הפרק שעניינו "חיזוק השימוש בכלי מעקב" (, פותח בצורך של "פריסת מכ"מי מעקב Strengthen the Use of Surveillance Tools ) ,"(HFחדשים ומודרניזציה של ציוד קיים, המבוססים על ניסויים של מכ"מי תדירות גבוהה ורק בהמשך מציין כמי שקפאו שד ש"תעשיית החלל מחפשת תגובה טובה יותר לדרישות ( AISהממשלה למעקב ימי: מכ"ם או דימות לוויין אופטיות, מערכת מידע אוטומטית 15מרחבית ותקשורת לוויינית Pavel Podvig, " Did Star Wars Help End the Cold War? Soviet Response to the SDI 12 .Program ", Russian Nuclear Forces Project, Working paper, March 17, 2013, p. 19 Monica Smith, " White House Releases Fact Sheet on New National Space Strategy ", 13 .SpacePolicyOnline.com , March 24, 2018 France Premier Ministre, national strategy for the security of maritime areas , Adopted by 14 .the inter-ministerial sea committee on 22 October 2015 , p. 15 .ibid, p. 48 15המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם78 בהקשר למוּדעות הימית, טכנולוגיות החלל יכולות לספק תרומה חשובה מאוד לתמיכה בתפקידה של המדינה בהעלאת הפיקוח בתחום הימי בעידן של תחרותיות ימית. , נמצאת בשימוש בכלי שיט ובשירותי AISמערכת זיהוי אוטומטי, הידועה בראשי התיבות בקרת תעבורת כלי שיט לצורך זיהוי ומיקום כלי שיט באמצעות תשדורות מידע אלחוטיות עם כלי שיט אחרים. המידע המגיע ממערכת הזיהוי האוטומטי משלים את זה המתקבל ממערכות הגילוי החופיות של מדינות המבוססות בעיקרם על מכ"ם ימי ותצפיות חוף. וזאת כדי לחזק את מערכת השליטה והבקרה המדינתית שאמורה לסרוק שטחי ים גדולים יותר בעקבות הרחבת זכויותיה של המדינה בשימוש במים הכלכליים. החלק המיידי של מוּדעות ( של מדינה השוכנת לחוף Surveillanceימית תלוי ביכולת הפיקוח, המעקב וההשגחה . המערכת הזאת מאפשרת כיום לעקוב אחר AISהים, יכולת הנתמכת על־ידי מערכת ה־ אלף כלי שיט השטים על־פני שבעת הימים בעולם. 60תנועותיהן של יותר מ־ ( Signature Aperture Radar – SARבהתבסס על מערכת משולבת של מכ"ם ( אופטית, יכולה מדינה כמו ישראל לקבל תגובה או Imagingולוויינים בעלי יכולת דימות (. כך לדוגמה, מכ"ם )בניגוד 19פתרון מקיפים או יעילים לשירותי הניטור הימי )ראו: איור ללווייניות מבוססת אופטיקה( יכול לגלות מטרות בים בכל תנאי מזג אוויר וראות, ואילו חיישנים אופטיים יכולים להשלים את המשימה על־ידי גילוי וזיהוי כלי שיט בעלי חתימה מכ"מית נמוכה מאוד. מתוך הבנת החשיבות הגאואסטרטגית שמרחב החלל מעניק למדינות הפועלות ושולטות בו, אך טבעי שבעשורים האחרונים התפתחו אמצעים המיועדים לפגוע ביכולות . הסינים התחילו 1985אלה ולנטרלן. האמריקנים היו הראשונים להדגים יכולת כזו כבר ב־ ערכו הדגמת יכולת כזאת באמצעות פגיעה בלוויין 2007ביירוט לוויינים בחלל, ובינואר (SAR: לוויין תצפית מבוסס מכ"ם19איורמרחב החלל החיצון והמרחב הקיברנטי והשפעתם על המרחב הימי79 הודו, הרואה עצמה כמעצמה עולה, הדגימה השמדת לוויין הודי 16של מזג אוויר סיני קילומטר, ובעקבות כך גרמה לכמות שברים שהתפזרה 300שנע במסלול בגובה של כ־ אירועים אלה רק מדגישים את החשיבות 17בחלל וזכתה לגינוי מצד גורמים רבים בעולם שהמרחב הזה תופס בתחום הגאופוליטיקה, ומחייב בין היתר שהמסגרות האקדמיות בתחום מדעי המדינה ויחסים בין־לאומיים יפתחו מומחיות בנושא באמצעות מסלולי לימוד 18אקדמיים מתאימים גישת ישראל לפעילות במרחב החלל החיצון נובעת בעיקר מעמדתה במערכות האזוריות והעולמיות. כמדינה קטנה ומאוימת ישראל שואפת להבטיח את ביטחונה הלאומי. החלל, בדומה לתחום הימי, מספק עומק אסטרטגי על־ידי הרחבת שטח הפעילות הרבֵּה מעבר לגבולות הגאוגרפיים של המדינה. הצורך של ישראל להגיב למעגל רחב של מדינות המקיפות אותה, מעבר לשכנותיה המיידיות, כמו גם לאינטרסים הלאומיים והביטחוניים ועם 1979שלה, דורש שליטה בתחום החלל. החתימה על הסכם השלום עם מצרים ב־ הקטינה את האיומים מסביבתה הקרובה של ישראל, אך החל בתחילת שנות 1994ירדן ב־ גברו על ישראל האיומים ממדינות מעגל שני ושלישי כמו איראן של 20 של המאה ה־90ה־ ח'ומייני ועיראק של צדאם חוסיין. המצב הזה יצר אתגר עבור שירותי המודיעין הישראליים לאיסוף מודיעין חיוני. ההזדמנות לראות את שטח האויב מן החלל היא אפוא פתרון תפעולי וטכנולוגי לבעיה ביטחון לאומי – הגאואסטרטגית שישראל ניצבת בפניה. אלוף ישראל טל מציין בספרו , שנוכח השטחים שישראל פינתה בהסכם השלום עם מצרים והתפתחות מעטים מול רבים האיום הטילי עליה, נותרו שני מרחבים שבהם ישראל יכולה להשיג עומק אסטרטגי: מרחב שימוש במרחב החלל וניצול העומק האסטרטגי שהמרחב הימי מקנה 19החלל ומרחב הים לישראל הם ללא ספק יסודות הכרחיים בכל תפיסת ביטחון ישראלית עתידית. המרחב הקיברנטי (סייבר) והשפעתו על המרחב הימי המרחב הקיברנטי )או בכינויו "מרחב הסייבר"( הוא מרחב וירטואלי במהותו, שבו נערך עיבוד מידע אלקטרוני )נתונים( הכולל תשתית אחת או יותר של טכנולוגיות מידע. זהו מרחב מטפורי של מערכות מחשב ורשתות מחשב שבהן נאגרים נתונים אלקטרוניים ומתבצעת Craig Covault, "China's Asat Test Will Intensify U.S.-Chinese Faceoff in Space". Aviation 16 .Week , 21 January, 2007 Sandeep Unitthan, "I ndia Attains The Capability to Target , Destroy Space Satellites in 17 Orbit Anti-Satellite Capability Can Target Space Satellites and Act As Deterrent Against .India's Powerful Neighbors ". India Today , 28 April, 2012. Updated: 2019 ( שבקנדה, הנקראת בשם University McGill ראו לדוגמה התוכנית שמציעה אוניברסיטת מגיל 18 .(Study Governance Space Global"לימודי משילות בחלל הגלובלי .1996 טל 19המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם80 (, ללא תלות במיקום הגאוגרפי של המשתמשים Interactiveתקשורת מקוונת והידודית 20במרחב הזה בבואנו לבחון את הקשר שיש למרחב הסייבר על תחום היחסים הבין־לאומיים וההשפעה עליו, אחד הדברים החשובים ביותר הוא הבנת התהליכים המתרחשים בעולם הממוחשב, ויחסי הגומלין שלהם עם סוגיות הביטחון הלאומי. אפשר להגדיר את מאפייני המרחב הקיברנטי כך: המרחב הזה אינו חלק מהטבע אלא נוצר בידי בני האדם, ולא היה קיים ללא טכנולוגיות המידע שפותחו בעשרות השנים האחרונות. זהו מרחב מוחשי הרבה פחות מהמרחבים האחרים )יבשה, ים, אוויר וחלל(, הוא מורכב מכל הרשתות הממוחשבות בעולם ומכל נקודות הקצה שמחוברות אל אותן רשתות, ואלה נשלטות באמצעות פקודות 21העוברות בהן. במרחב הסייבר מתרחשות תופעות ופועלים בו בני האדם ההיבטים האסטרטגיים של המרחב הקיברנטי מתייחסים לשלושה יתרונות משמעותיים שהם מציעים למשתמשים במרחב זה בהיבט ההתקפי: מתקפת סייבר היא בעלת סיכון נמוך לתוקף עצמו; נגישות "הנשק" ודיוק הפגיעה שלו הופכים את ההתקפות 22לזולות, קלות לביצוע; יעילות יותר הן עבור מדינות והן עבור שחקנים לא־מדינתיים התקפות סייבר נערכות על־ידי ארגוני טרור, מדינות עוינות, פעילים פוליטיים וכמובן גורמים פליליים לשם רווח כלכלי. החשיבה על המרחב החדש יחסית, שחדרה למערכת הבין־ לאומית, עתידה לשנות בעתיד הקרוב את האופן שבו מדינות וגופי הביטחון שלהן, כמו מכאן עולה שהמרחב הקיברנטי של היום 23גם שחקנים אחרים במערכת, יילחמו זה בזה מעניק יתרון ברור להתקפה על־פני ההגנה. התקפה קיברנטית אינה כוללת פגיעה קינטית בתשתית הפיזית שעליה בנוי המרחב, אלא משתמשת בכלי נשק מסוג תוכנה וחומרה. לנוכח מאפיינים אלה, עצם זיהוי תקיפה קיברנטית איננו פשוט )תסמינים זהים משותפים לתקלות ולתוצאות של חדירה בלתי מורשית למשאבי המחשב(. על כן, קשה מאוד להעריך את זהות החודר ומטרתו. ההגנה מפני איום קיברנטי צריכה להתחיל מהמכנה המשותף הנמוך ביותר שלו – חדירה בלתי מורשית למערכת ממוחשבת. ההגנה צריכה להיות ממוקדת במאמצים טכנולוגיים לזהות חדירה בלתי מורשית, לאתר את מקור הבעיה, להעריך את הנזק הנגרם, " – מרחב קיברנטי – הופיע לראשונה בספרות המדע הבדיוני. מרכיביו הלשוניים cyberspace המושג 20 , שפירושה "הגאי". יישומה kybernetes מקורה במילה היוונית cyber. המילה space+cyberהם Wiener, שהוצג על־ידי המתמטיקאי נורוורט וינר cyberneticsהמודרני הופיע לראשונה במושג כדי לתאר שליטה, בקרה ותקשורת בעולם החי או בעולם המכונות. 1948( בספר שכתב ב־Norbert .6(, עמ 2011 ) ,(1)3 ,צבא ואסטרטגיהליאור טבנסקי, "לחימה במרחב הקיברנטי: מושגי יסוד", .80–65 שם, עמ 21 National Institute of Standards לפי הגדרת המוסד הלאומי האמריקני לסטנדרטים וטכנולוגיה 22 ( "התקפה דרך המרחב הקיברנטי, מכוונת לשימוש ארגוני במרחב הקיברנטיand Technology – NIST לצורך שיבוש, השבתה, השמדה או שליטה בזדון בסביבת / תשתית מחשוב; או הרס של שלמות הנתונים או גניבת מידע מבוקר". Peter Dombrowski, and Demchak, C. Chris, " Cyber War, Cybered Conflict, and The 23 .Maritime Domain ". Naval War College Review , 67(2), (2014), p. 7מרחב החלל החיצון והמרחב הקיברנטי והשפעתם על המרחב הימי81 כניסתו למערכות המחשוב והתפשטותו לרשת, ולשחזר את הנתונים שנפגעו. מגבלות ההגנה הן רבות מכיוון שנפח הפעילות עצמו מציב את המתגונן בעמדת נחיתות. הביזור של משאבי מחשוב ורשתות מאתגר כל ניסיון לזהות את גבולות תחומי האחריות. מערכות תעשייתיות מנצלות את יתרונות המחשוב, ובכך פותחות פתח לפגיעוּת, ולפיכך הנטל של ההגנה הפסיבית הולך וגדל. המרחב הקיברנטי פתח אפיקים חדשים, והוסיף שכבות נוספות של מורכבות למדיניות ולאסטרטגיה בת זמננו, ואפשר להבחין בכך שהוא משפיע יותר ויותר על השיקולים האסטרטגיים של המעצמות המרכזיות במערכת הבין־לאומית. לדוגמה, במסיבת עיתונאים הסכימו שרי הברית של נאט"ו רשמית לכלול פעולות סייבר בין יתר יכולות 2016 ביוני14ב־ הלחימה של הברית, יחד עם יכולותיה באוויר, ביבשה ובים, ולהגביר את ההגנה על רשתות ( מבית הספר למדעי המדינה Alison Lawlor Russell אליסון ראסל24המחשבים שלה (, מציינת שמרחב הסייבר הוא חיוני למבצעים Merrimack Collegeבמכללת מרימק הימיים המודרניים וללוחמה המודרנית מאחר שהוא מחזק את הפיקוד והשליטה של כוחות נוסף על כך, היא משתמשת בהשאלה בצורת 25ימיים שחיוניים לכלל המבצעים של הצי 26( למרחב הקיברנטי A2/ADהלחימה הימית המכוּנה "מניעת גישה והכחשת אזור היא בוחנת כיצד פעולות אסטרטגיות מהסוג המצוין לעיל יכולות לנתק מדינות מהמרחב הקיברנטי באמצעות תקיפה בשכבות הפיזיות או הלוגיות של מרחב הקיברנטי, ושימוש (. דוגמה לשימוש כזה אפשר למצוא בכתבתו של Coercionבו ככלי כפייה בדיפלומטיה ( אחרי הפלת המל"ט האמריקני על־ידי כוחות איראניים במפרץ Zak Doffmanזק דופמן . לדבריו: "ארצות־הברית תוקפת את איראן ללא טילים אלא באמצעות 2019הפרסי ביוני (, ולא מסלול Game Changerסייבר – ותקיפה זו היא בבחינת "משנה כללי המשחק גם גיא פאגלין מעלה את השאלה בקשר למונח ההרתעה ב"מהפכת 27פעולה משני המרחב החמישי", ותוהה אם ניתן לייצר את "נשק יום הדין" בעולם הסייבר הודות ליכולת 28להגיע לכל מקום בזמן אמת באמצעות הרשת ( בהשלכות האפשריות של התקפות IMOזה כמה שנים דן הארגון הימי הבין־לאומי פרסם הארגון הנחיות ראשוניות בניהול סיכונים 2017סייבר על הסחר העולמי. ביוני בתחום הסייבר הימי, מתוך כוונה לספק מסגרת למנוע התקפות סייבר בקנה מידה גדול. Anna Ferrara, and David Inserra, " NATO Designates Cyber as Official Domain for 24 .Warfare ", The Daily Signal , 29 June, 2016 Alison Lawlor Russel, "The Implications of Cyberspace for Naval Strategy and Security", 25 in: Joachim Krause and Sebastian Bruns (eds.), Routledge handbook of naval strategy and .security , Routledge, 2016, p. 199 .Alison Lawlor Russel, Strategic A2/AD in cyberspace , Cambridge University Press, 2017 26 Zak Doffman, "U.S. Attacks Iran With Cyber Not Missiles – A Game Changer, Not A 27 .Backtrack ," Forbes , June 23, 2019 ,"מרוץ החידוש" – טכנולוגיות מסחריות וצבאיות באמצעי לחימה – נקודת האיזון המתאימה גיא פאגלין, 28 .84, עמ2018קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה והמכללה לביטחון לאומי, ינוארהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם82 ניהול הסיכונים שיש לעשות כולל "תהליך זיהוי, ניתוח, הערכה ותקשורת של סיכון הקשור בסייבר, וקבלה, הימנעות, העברה או צמצום לרמה מקובלת ובהתחשבות בעלויות ויתרונות היעד שהגדיר הארגון הוא ספנות שתהיה בטוחה 29של פעולות שננקטו לבעלי העניין הארגון 30(, ובהפעלתה תהיה עמידה לאיומים במרחב הסייבר Secure( ומאובטחתSafe) טוען שאפשר לשלב את ההנחיות בתהליכי ניהול סיכונים קיימים, והן משלימות את שיטות ניהול הבטיחות והאבטחה שכבר הוקמו על־ידי הארגון הימי הבין־לאומי. הוועדה לבטיחות הימית של הארגון הימי הבין־לאומי אימצה החלטה הנוגעת לניהול סיכוני סייבר ימי במערכות לניהול בטיחות. ההחלטה קוראת למדינות החברות להבטיח שהתייחסות מתאימה לסיכוני הארגון 31.2021 בינואר1סייבר במערכות ניהול הבטיחות הקיימות תיעשה לא יאוחר מ־ פיתח והגדיר קווים מנחים כלליים המספקים המלצות ברמת המדיניות בנוגע לסייבר ימי וניהול סיכונים כדי להגן על המשלוח מפני האיומים הנוכחיים והמתפתחים של איומים 32ופגיעוּת , תקופה קצרה לאחר פרסום הנחיות הארגון הימי הבין־לאומי, נפגעה חברת 2017ביוני (, אחת מחברות הספנות A. P . Moller & Maerskהספנות הדנית 'א"פ מולר ומארסק (. התקיפה התבצעה דרך Petyaהגדולות בעולם, מתקיפת סייבר שכוּנתה 'פטייה , שתקפה אלפי מחשבים של Eternal Blue המכוּנה בשם Microsoft Windowsתוכנת החברה ברחבי העולם. החברה נאלצה לסגור מערכות כדי להכיל את ההתקפה. אף־על־ פי שהאוניות שלה היו מסוגלות עדיין להפליג בבטחה, יחידת הטרמינלים שלה לא הייתה מסוגלת לטפל במטענים באתרים שונים ברחבי העולם, ואוניות בנמלים כמו רוטרדם ולוס אנג'לס התעכבו ביציאתן. למרות שהתקיפה שויכה לשירותי הריגול של רוסיה, ויעדיה היו כלפי ארגונים וחברות אוקראיניים, היא פגעה במדינות כמו צרפת, גרמניה, איטליה, פולין, מכלל 80%רוסיה, בריטניה, ארצות־הברית ואוסטרליה, גם אם ההערכה הרווחת היא ש־ הנזק הישיר שנגרם לחברת 'מארסק' מהתקיפה הסתכם 33ההשפעות היו באוקראינה מיליון דולר, אך הנזק העקיף היה גבוה הרבה יותר. התקיפה הזאת הדגימה את 300בכ־ המשמעות החמורה של תקיפות במרחב הקיברנטי על אוניות, נמלים ותשתיות ימיות, שעלולות לשבש את הסחר העולמי, ולהוות ממד נוסף של טרור ימי שלא הוכר עד כה, ואשר המדיניות והאסטרטגיה הימית צריכות להתמודד עימו. שני אירועים נוספים הממחישים מצד אחד את התלות של הספנות העולמית במרחב הקיברנטי, ומן הצד האחר את פגיעוּתה לתקיפות במרחב הזה הם התקיפה שבוצעה נגד The process of identifying, analysing, assessing and communicating a cyber-related risk 29 and accepting, avoiding, transferring or mitigating it to an acceptable level, considering .costs and benefits of actions taken to stakeholders .International Maritime Organization – IMO, Maritime cyber risk 30 .ibid 31 .The Guidelines on Cyber Security Onboard Ships Version 3 32 Ellen Nakashima, " Russian Military was Behind 'NotPetya' Cyberattack in Ukraine, CIA 33 .concludes ", The Washington Post , 13 Jan., 2018מרחב החלל החיצון והמרחב הקיברנטי והשפעתם על המרחב הימי83 Mediterranean Shipping ) MSCחברת השילוח הימית השנייה בגודלה בעולם חברת , והתקיפה המיוחסת לישראל על נמל בנדר עבאס 2020( בתקופת מגפת הקורונה ב־Co. במענה 34באיראן כתגובה לתקיפות המיוחסות לאיראן על תשתיות המים בישראל , הופסקה פעולת 2020 באפריל10 ב־MSCלתקיפה על חברת השילוח הימית של חברת אתרי האינטרנט של החברה מחשש לתקיפת סייבר נגדם. יש לציין כי החברה מאפשרת ללקוחותיה לעקוב אחר משלוחי מכולות שלהם, דבר שחשיבותו עלתה במהלך משבר 35הקורונה בשנים הקרובות עתידים להתחיל בניסויים ובהמשך בהפעלה סדירה של אוניות Maritime Autonomous Surface Ships –סוחר אוטונומיות, או אוטונומיות למחצה פגיעוּת כלי שיט מהסוג הזה לתקיפות סייבר היא גדולה, ואף עלולה להוביל 36.(MASS להשתלטות מרחוק על כלי השיט, משום שהוא נעדר אנשי צוות שיכולים להגיב לתקיפת הארגון הימי הבין־לאומי 37סייבר, והדבר עלול ליצור בעיות בטיחות וביטחון חמורות ביותר יבחן את הנושא 2023 –2018קבע לעצמו שבאמצעות התוכנית האסטרטגית שלו לשנים 38לרבות הרגולציה שתידרש בנוגע לספינות שטח ימיות אוטונומיות הגנה על מערכות ורשתות מידע לאומיות וימיות מחייבת היערכות הגנתית מתאימה בתחום הזה כדי למנוע מהתקיפות לחדור למערכות שאליהן כוונו. כמו כן נדרש לקיים הערכת מצב ברמה ביטחונית לאומית וכן במסגרת הצי )חיל הים וצי הסוחר(, ולהידרש לנושאים הבאים: בחינת הצורך בהקמת יכולת סייבר התקפית כדי להרתיע יריבים מלתקוף את המדינה, או את חיל הים וצי הסוחר, ולמקרה שבו ההרתעה לא פעלה לאפשר (.In Kindתגובה בסוגה היערכות לשיפור ביכולות ההתגוננות בתחום הסייבר מתוך הנחה שהיריב יצליח להגדיל את טווח התקיפה ואת דיוקה. הדבר חשוב ביותר לציים שמערכת השליטה ( רבה, מה שהופך אותן Connectivityוהבקרה שלהם היא בעלת קישוריות לפגיעות יותר לסוג הזה של איום. Ronen Bergman and David M. Halbfinger, " Israel Hack of Iran Port is Latest Salvo in 34 .Exchange of Cyberattacks ", The New York Times , 19 May, 2020 Greg Miller, " MSC Sites Down: Carrier Not Ruling Out Cyberattack ", American Shipper , 35 .10 April, 2020 Autonomous surface ships (MASS) are seaborne vessels that transport either containers 36 .or bulk cargo over navigable waters with little or no human interaction .ibid 37 .IMO , Media Center, Autonomous shipping 38המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם84 התמודדות ישראל במרחב הימי עם האיומים במרחב הקיברנטי בהיות ישראל מדינה הנשענת באופן מסיבי על טכנולוגיית התקשורת והמחשבים, היא פגיעה במיוחד לתקיפות סייבר, ומשמשת מטרה לאויביה בתחום הזה. ראש ממשלת ישראל 39בנימין נתניהו הכריז שתקיפות סייבר הן "אחד מארבעת האיומים העיקריים לישראל "מטה הסייבר הלאומי" שייעודו לשפר את ההגנה על 2011עוד קודם לכן הוקם במאי צה"ל 40התשתיות הלאומיות החיוניות ולאבטח אותן, במידת האפשר, מפני התקפות סייבר במרחב הקיברנטי כמרחב אסטרטגי ואופרטיבי חדש, 2009עשה צעד חשוב בהכירו ב־ והקים את "מטה הסייבר" המטכ"לי לתיאום והכוונה של פעולותיו במרחב. מהתחום הצבאי של הלחימה במרחב הקיברנטי לתחום האזרחי. בעשורים האחרונים גבר השימוש של גורמי ספנות ונמלים, הן בכלי השיט והן בנמלי הים, במערכות המתבססות על מחשבים המשולבות בינן ובין עצמן, ומפעילות באופן עצמאי תהליכים, ציוד ותתי־מערכות. עם העלייה ברמת האיום בתחום הסייבר ברשתות השונות מחויבים גורמי הספנות והנמלים לערוך ניהול סיכונים שיטתי בקשר לעבודה ברשת, ובמיוחד ( והטכנולוגיה התפעולית Information Technology – ITככל שטכנולוגיית המידע ( משולבות ביניהן. הסכנה היא שתקיפה במרחב הקיברנטי Operation Technology – OT ) עלולה לגרום לכשלים תפעוליים, בטיחותיים או ביטחוניים עקב הפסקה באספקת המידע או בתפקוד המערכות. חשוב לציין שעולם התקשו"ב )תקשורת ובקרה( בתחום הספנות והנמלים מאורגן ומנוהל בידי חברות שחלקן בין־לאומיות שאינן בשליטת המדינה. רשת האינטרנט, שהיא מרכיב מרכזי ומתפתח במרחב הזה, בנויה בצורה מבוזרת כדי לאפשר את המשך ההתפתחות של טכנולוגיות המידע והשימוש ביישומים חדשים המנצלים את התשתית הפתוחה של הרשת הזאת )העברת תמונות, וידיאו וקול על־גבי תשתית האינטרנט(. כפי שבמרחבים אחרים מתנהלים מאבקים על השליטה בהם, גם במרחב הזה מתרחשים 41וצפויים להתרחש מאבקים וסכסוכים גם מגזר הנמלים והספנות בישראל )בעיקר בנמלי חיפה ואשדוד( חווה ביוני–יולי שיבושים בהפעלת מנופי הנמל ובמכולות בשטח הנמל בשתי מערכות המתבססות 2019 (. מערכות אלה משמשות לתפעול העגורנים ולאיתור GPSעל מערכת הניווט הגלובלית המכולות במרחבי הנמל. בעקבות ההפרעות האלה בחרו המפעילים בהפעלה ידנית של המנוף ונגרמו עיכובים בתהליך הפריקה. אין הסבר ודאי לפשר התופעה, ועוד פחות מכך לעיתויה, אולם אחד ההסברים שעשויים להיקשר לכך הוא תקיפת סייבר של גורם בעל עניין, כנראה זר. אין אפוא ודאות שהשיבושים בחיפה נגרמו בידי מי מהציים הזרים, ברם " בהתקפות מחשבים, נתניהו נמנע מהחלטה השב"כ ומטה הסייבר נאבקים מי יילחם ברק רביד, " 39 .2014 ביוני21 ,הארץ שם. 40 .85–80, עמ2011 טבנסקי 41מרחב החלל החיצון והמרחב הקיברנטי והשפעתם על המרחב הימי85 אפשרות כזאת קיימת, והיא מצביעה על איום מתמיד המגיע ממרחב הסייבר נגד פעילות 42הספנות במרחב הימי תכנון התגובה לאיום הסייבר צריך לבוא לידי ביטוי בהדרכה, בניית כלים טכניים נגדיים, ותפעול ברמת הארגון הדרוש להגנה על הסייבר באותו כלי שיט. החשיבה יהודה איתן, החוקר את 43או התכנון צריכים להיות משולבים בתוך מבנה הצי המסורתי הנושא במרכז חיפה לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, מציין: במרחב הימי המודרני טכנולוגיות מבוססות מחשב, הכוללות מערכות של הנחיה, חישה, בקרה, שליטה ותקשורת, כמו גם זיקה בין הפלטפורמות של כלי השיט לתשתיות החוף )כמו נמלים(, חיוניות לשם יצירת תפוקה והגדלת היעילות. המבנה הגלובלי של ענף הספנות יוצר מצב שבו לפגיעה בנמל מסוים או בחברה מסוימת 44עלולה להיות השפעה גלובלית מהבחינה הזאת יש חשיבות רבה לכך שישראל תגדיר באסטרטגיה הימית שלה את אותן תשתיות בתחום הספנות והנמלים שהן אסטרטגיות, ותשמור את הפעלתן בידיים ישראליות. בהקשר הזה במרכז למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה עלתה כמה פעמים לדיון העברת ההפעלה של נמל המפרץ בחיפה לידי חברה סינית כחלק מהיעדרה של מדיניות ואסטרטגיה ימית לישראל. בתחום הלוחמה במרחב הקיברנטי יצוין, שהפקדה בידי חברה סינית שתתפעל את נמל המפרץ, את תכנון מערכות התקשוב של הנמל ואת הממשקים שלהן אל המערכות הממשלתיות ששולטות על הנמלים, כמו סמיכותן לבסיס העיקרי של חיל הים בחיפה, היא בבחינת "פרצה קוראת לגנב". בדיונים שנערכו חזרה ועלתה הבעיה שישראל חסרה הן את התהליך והן את המנגנון להתמודדות 45עם סוג כזה של בעיות והחלטות Joe Charlaff, Port cranes GPS signals blocked , Dredging and Port Construction , August 5, 42 .2019 .Dombrowski and Demchak, 2014, p. 7 43 , אוניברסיטת2016הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל", ההיבט הימי של לוחמת סייבר איתן יהודה, " 44 .126–114, עמ2017חיפה, המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית , קתדרת חייקין היבטים גאואסטרטגים בתפעול הנמל 'הסיני' בחיפה , אהוד גונן הרחבה ראו: 45 .2020לגאואסטרטגיה והמרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה, ינואר87אסטרטגיה, דוקטרינה ואסטרטגיה ימית – מינוח והמשגה בפרק הזה יונחו היסודות למושגים ותפיסות אחדים שהם חלק מעולם התוכן של האסטרטגיה הימית בת זמננו. ההמשגה חיונית בכל תהליך למידה שבו רוצים להבחין בין תופעות, לתאר תופעה מסוימת או להגדיר אופן פעולה ייחודי. התפתחות האסטרטגיה על מרכיביה השונים (, פרופסור ללימודי מלחמה בקינגס קולג' בבריטניה Lawrence Freedmanלורנס פרידמן מחבר הספר על ההיסטוריה של האסטרטגיה כותב: כל אחד זקוק לאסטרטגיה: מצביאים צבאיים, מנהלי תאגידים גדולים, מנהיגי מפלגות פוליטיות, מכולם מצפים שיחזיקו באסטרטגיות, אבל בתקופתנו שום ארגון רציני לא יכול לתאר לעצמו להתקיים ללא אסטרטגיה של מציאת דרכי פעולה בעולם של חוסר ודאות ובלבול, גישה אסטרטגית עדיין נתפסת כעדיפה מפני טקטית, או בחירה אקראית בדרך מסוימת. הימצאותה של אסטרטגיה מאפשרת להתבונן מעבר לאירועים בטווח הקצר והפשוטים כדי לצפות לטווח הארוך והחיוני, לטפל בסיבות במקום בסימפטומים, ולראות את היער במקום 1את העצים אכן דבריו הם תיאור הולם להסכמה הרחבה הרווחת בימינו בדבר הצורך באסטרטגיה בתחומים רבים ומגוונים, גם אם ההבנה הזאת לא הייתה תמיד קיימת. לכן ראוי בפרק הזה לבחון את שורשיה ההיסטוריים של האסטרטגיה, ובמיוחד בעולם התוכן הצבאי. אסטרטגיה צבאית היא שם כולל לכל רמות התכנון והביצוע של מלחמה או לוחמה. האסטרטגיה עוסקת בתכנון וניהול מערכות מלחמה צבאיות המורכבות בדרך כלל מכמה קרבות, תנועתם ופריסתם של כוחות צבאיים, ובמיוחד שיטות להטעיית האויב. ההגדרות המקובלות למונח "אסטרטגיה" לפי מילון אוקספורד הן: "תוכנית פעולה שנועדה להשיג מטרה ארוכת טווח או כוללת", "אמנות התכנון והכוונה של פעולות צבאיות ותנועות כלליות 2במלחמה או בקרב", "תוכנית להכוונת הפעולות והתנועות הצבאיות המקור המוקדם והחשוב ביותר להבנת המונח "אסטרטגיה" הוא ביוון העתיקה במאה (. התקופה התאפיינה בין Greek Enlightenment לפנה"ס – תקופת ההֶאָרָה היוונית 5ה־ .Lawrence Freedman, Strategy, A history , New York: Oxford University Press, 2013, IV 1 .Oxford Learner's Dictionaries . "Strategy " 2המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם88 היתר בפעילותם של פילוסופים יוונים מפורסמים, לצד מאבקים פוליטיים קשוחים. ניצנים ( )תחילת Homersראשונים של חשיבה אסטרטגית אפשר למצוא כבר בגיבורי הומרוס לפנה"ס( בשני האפוסים )הסיפורים המיתולוגיים( הגדולים 8 עד סוף המאה ה־9המאה ה־ – איליאדה ואודיסאה. באפוסים אלה מתוארים מנהיגים כמו אכילס ואודיסאוס שהתאפיינו ביכולות מנוגדות: יכולת רטורית משובחת מחד גיסא, לצד יכולת החלטה וביצוע שאינם פחותים ממנה מאידך גיסא. עם זאת, בתקופת הנאורות היוונית קטן השימוש בהיוועצות עם האלים בני האלמוות, וגבר הדגש שהושם בהתנהגות הגורם האנושי והחלטותיו. מקור ( שמשמעה "גנרל" או "מצביא" שהתגבש Strategosהמונח במילה היוונית סטרטגוס שמשמעותו מחנה צבאי Stratos לפנה"ס. המונח מורכב מהמילים5באתונה במאה ה־ שמשמעותו להנהיג. היוונים התייחסו באותה עת למילה Ageinפרוס על־פני שטח, ו־ Strategon(, או ה"חוכמה הכללית Strategike Epistemeאסטרטגיה כאל "ידע כללי Techne Taktike(. הם כינו את מה שנוהגים לכנות כיום "ניהול המלחמה" בשם Sophia אסטרטגיה כללה גם את3שכלל לצד המונח טקטיקה גם את הרטוריקה והדיפלומטיה "הידע" של המצביא, או את מה שמקובל לכנות היום "אמנות המלחמה". מועצת המלחמה שהיו אמורים להוביל את הצבא, Strategoiהאתונאית הייתה מורכבת באותה עת מעשרה להילחם בעזרת יחידות העילית שלו ולהיות בעלי מחויבות מוחלטת לתוצאותיה. לפנה"ס נתפס כראשון 395–460 (Thucydidesההיסטוריון היווני הנודע תוקידידס ההיסטוריונים המדעיים, ואחד הראשונים שאיננו מסתמך בהסבריו על מעשים קפריזיים הקו המוביל בכתיבתו מבליט מרכיבים האופייניים כיום 4של האלים ועל סיפורי מיתולוגיה לאסטרטגיה כמו המגבלות שהשיתו הנסיבות על האירועים; חשיבות גיבוש קואליציות כמקור לכוח ועוצמה, אך גם כמקור לחוסר יציבות; האתגר של התמודדות עם מתנגדים פנימיים ולחץ חיצוני בו בזמן; הקושי שמציבות אסטרטגיות הגנתיות מול חוסר סבלנות להגיע לניצחון מכריע; השפעת הבלתי צפוי במערכה ותפקידה של השפה כמכשיר אסטרטגי. תוקידידס נתפס כאבי הגישה הריאליסטית המתמקדת בעוצמה, שלפיה 5אינטרסים אישיים מסבירים בצורה הטובה ביותר את ההתנהגות אמנות לפנה"ס ומחבר הספר 6סון טסו )מסינית – "החכם סון"(, שחי בסין במאה ה־ , אחד הספרים המשפיעים ביותר על האסטרטגיה הצבאית, הגדיר את מטרת המלחמה כל מלחמה כ"השגת הכרעה מהירה ומוחלטת". סון טסו ביסס את תורתו האסטרטגית על תפיסה ריאליסטית הרואה במלחמה תהליך בעל דינמיקה משלה, שקשה מאוד לשלוט בה במשך זמן. במונחים של ימינו אפשר לומר שסון טסו הבחין שהמלחמה היא שילוב של . Freedman, 2013 3 לפנה"ס. הם היו מורים שנדדו מעיר לעיר והציעו חינוך5 הסופיסטים פעלו ביוון העתיקה במאה ה־ 4 גבוה – בעיקר ברטוריקה. המפורסמים בהם היו פרוטגורס ואיסוקרטס. עם ייסודן של האוניברסיטאות לפנה"ס נעלמו הסופיסטים. 4של אפלטון ואריסטו במאה ה־ ( 1527 –1469(, מקיאוולי 460–400 BC ההיבט הריאליסטי הקלסי קשור לרוב בכתביו של תוקידידס 5 (. כל אחד מהם הדגיש מאוד את עליונותה של המדינה, אך גם הציג את "הטבע 1679 –1588והובס האנושי" המוצע של אגואיזם, אנוכיות וחמדנות על צביונה של המדינה.אסטרטגיה, דוקטרינה ואסטרטגיה ימית – מינוח והמשגה89 גורמים אקראיים ובלתי מסודרים שהם דטרמיניסטיים במהותם, אך רגישים מאוד לתנאי סף, ולכן אי אפשר לחזות בדיוק את אופן התפתחותם או תוצאותיהם. חוסר הסדר בטבע המלחמה ובתהליך קבלת ההחלטות במהלכה גורם לכך שתמיד יהיה בה מרכיב גדול של אי־ודאות. לפיכך, טען, שאחת היכולות החשובות ביותר הנחוצות למנהיג צבאי היא היכולת לדעת כיצד לנצל את ענייני אי־הסדר השורר לרווחתו באמצעות שימוש בהטעיה מכוונת של האויב מצד אחד, ופעולה בהתאם לתהליך מסודר ומהיר של קבלת החלטות וביצוען המדויק, מצד אחר. סון טסו הכניס למעשה מרכיב נוסף לתחום האסטרטגיה והוא המרכיב הפסיכולוגי. דהיינו: היכולת להשתמש במרכיבים כמו הטעייה ולוחמה פסיכולוגית בשדה בהבחינו במצב אי־הסדר השורר במלחמה, הניח את 6המערכה, ולא רק בכוח הצבאי אחד היסודות החשובים לתפיסה הריאליסטית של המלחמה בפרט, וההתנהלות המדינית בכלל. בהתאם לכך טען שיש להעדיף גמישות ואופורטוניזם על־פני עקשנות וסבלנות. לפי הגדרתו שכל מלחמה היא "השגת הכרעה מהירה ומוחלטת" הגדיר גם את סולם העדיפויות לפעילות צבאית על־פי היחס בין מוחלטות ההכרעה המושגת ובין מהירות ועלות השגתה. כך סיווג בסדר יורד את יעדי המלחמה: "הטוב ביותר במלחמה הוא להכריע את האויב ללא כל קרב; שני בטיבו הוא לסכל את האסטרטגיה של האויב; שלישי לכרות נגדו בריתות; רביעי להתעמת איתו בשדה הקרב, והגרוע ביותר הוא להטיל עליו מצור". סון טסו בחר להציג את ההבדל בין טקטיקה צבאית לאסטרטגיה, ולתפיסתו הריאליסטית יש עקבות .21בהתנהלותו של הצי הסיני במאה ה־ באירופה האסטרטגיה באה לידי ביטוי, במיוחד בנוגע למרכיב המדיני שלה, במשנתו . מקיאוולי בן 16( במאה ה־ Niccolo machiavelli, 1469–1527של ניקולו מקיאוולי העיר פירנצה שבאיטליה היה בין היתר מדינאי ופילוסוף פוליטי, ודמות מפתח בתאוריה נכתב הנסיךהפוליטית־ריאלית הקלסית בתקופת הרנסנס. ספרו המפורסם ביותר . הספר נכתב מתוך רצון לשפר 1532, אך פורסם כחמש שנים לאחר מותו, ב־ 1513ב־ את התנאים של הנסיכויות הצפון־איטלקיות, אך למעשה הפך לספר הדרכה כללי לסגנון ( עסק Dell'arte della guerra ) על אמנות המלחמה חדש בפוליטיקה. בספר אחר שלו מקיאוולי בעיקר ביחסים בין הדרגים המדיניים והצבאיים, ובכך ניסח את מה שאנו מכנים "אסטרטגיה־רבתי". ההשפעה הדרמטית של מקיאוולי ברוח התקופה שבה חי הייתה ההסבר החד שנתן להתנהגות פוליטית המבוססת על האינטרסים האישיים של השליט. חלה התפתחות בכל השימוש ב"אסטרטגיה" והפכה אותה 19החל בסוף המאה ה־ ל"מדע חדש" הכולל התמקצעות ותוצרים. המחולל של התופעה הזאת )גם אם לא היה Napoleon Bonaparte, 1769–התאורטיקן שלה( היה, ללא ספק, נפוליאון בונפרטה ( שליט צרפת, מייסד הקיסרות הראשונה, מצביא מהולל ואסטרטג צבאי. מלחמותיו 1821 – 19"הולידו" את שניים מההוגים האסטרטגים החשובים והגדולים שעיצבו את המאה ה־ ( – שעם עלייתם הסתיימה Jomini( ואנטואן־אנרי ז'ומיני Clausewitzקארל פון קלאוזביץ .Freedman, 2013, pp. 44–45 6המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם90 אף שהספר הזה עוסק באסטרטגיה ימית, חשוב לסקור את תורתם7התקופה הנפוליאונית של השניים משום שהיו האבן השואבת לגיבוש התאוריות של שני תאורטיקנים ראשונים בתחום הימי: מהן וקורבט, שעל גישתם נרחיב בהמשך. התאורטיקן ואיש הצבא הפרוסי קארל פון קלאוזביץ, שייסד את תחום העיסוק והמחקר של האסטרטגיה הצבאית המודרנית, הכניס לשימוש את המונח אסטרטגיה כ"שימוש בקרבות לצורך סיום המלחמה". בכתביו עסק כמעט בכל הסוגיות האסטרטגיות החשובות, (, ובכך היה לאחד Vom Kriege ) על המלחמהוהטביע עליהן את חותמו, בין השאר בספרו ההוגים הצבאיים החשובים ביותר עד ימינו. קלאוזביץ היה ריאליסט בהשקפתו, ועם זאת Theבעל כמה נטיות רומנטיות, והשפיע מאוד על הרעיונות הרציונליסטיים בעידן ההארה (. Age of Enlightenment קלאוזביץ טען ש"המלחמה אינה אלא המשך המדיניות בצורות אחרות" )הצבת היעדים הפוליטיים והמדיניים מעל ליעדים הצבאיים, שכל מהותם לסייע בהשגת היעדים המדיניים(. לדבריו, מלחמה שייכת עקרונית לתחום החברתי ולא לאמנות או למדע, ואילו אסטרטגיה שייכת בעיקר לתחום האמנות, אך היא מוגבלת על־ידי ניתוחים "כמותיים" של הטבות פוליטיות לעומת עלויות והפסדים צבאיים. בהתייחס לטקטיקה גרס קלאוזביץ שהיא שייכת בעיקר לתחום המדע )הצורה המובהקת ביותר היא בהתפתחות לוחמת המצור(. עוד טען ש"טקטיקה מלמדת כיצד לעשות את השימוש בכוחות מזוינים, באסטרטגיה, השימוש הוא ברור ותמציתי, אם כי קצת סטרילי". הוא הגביל את הגדרתו למונח אסטרטגיה לכוחות ופונקציות צבאיים, ועם זאת פָּתח פֶּתח לשיקולים נוספים בחקר האסטרטגיה. , כאשר אילץ נפוליאון את פרוסיה לחבור אליו למתקפה על רוסיה, החלטה 1812ב־ שקלאוזביץ התנגד לה בכל תוקף, הוא ערק מן הצבא מתוך דחף פטריוטי, וחבר לצבא רוסיה, שם שימש במגוון תפקידי פיקוד. לאחר מפלת נפוליאון שב לשורות הצבא הפרוסי, התמנה לראש מטה הארמיה שנשלחה לפולין לדכא מרידה, ומצא את מותו 1831ב־ בהתפרצות מחלת הכולרה. באותה עת לערך התפרסם אנטואן־אנרי ז'ומיני תאורטיקן נוסף בתחום האסטרטגיה. את דרגת הקולונל מנפוליאון 1805ז'ומיני שנולד בשוויץ התגייס לצבא צרפת, וקיבל ב־ Traité des Grandes Opérations ) הסכם פעולות צבאיות גדולותלאחר שקרא את ספרו (. הוא טיפס בסולם הדרגות עד לדרגת גנרל, ותיעד את מהלכיו של נפוליאון Militaires בפלישה לרוסיה, אך איבד את כתביו בנסיגה. למרות שקלאוזביץ ותורתו מוכרים יותר בימינו מתורת ז'ומיני, עדיין זוכה האחרון להכרה כמוביל בכתיבתו על אמנות המלחמה של נפוליאון Summary ) סיכום אמנות המלחמהושיטות ההפעלה של צבאו. יצירתו המפורסמת ביותר, (, נכתבה בדומה לעקרונות המלחמה של קלאוזביץ, עבור הנסיך הרוסי of the Art of War , גם ז'ומיני 1812אלכסנדר הראשון, שז'ומיני שימש לו מורה. כפי שקרה לקלאוזביץ ב־ "לחצות את הקווים" ולשרת במשך שש שנים בתפקיד גנרל בצבא הרוסי, 1813החליט ב־ הפך לעוזר לצאר ניקולאי הראשון 1826לאחר שהופסק קידומו בדרגה בצבא צרפת. ב־ .ibid, p. 71 7אסטרטגיה, דוקטרינה ואסטרטגיה ימית – מינוח והמשגה91 ארגן את האקדמיה הצבאית 1830, וב־ 1828בדרגת גנרל. הוא נלחם נגד הטורקים ב־ ז'ומיני 8הרוסית. החשיבות בהכרת תורתו נובעת מכך שלימים שימשה בסיס לתורת מהן The art of making war on theהגדיר את האסטרטגיה "כאמנות המלחמה על המפה (, ביכולתה להבין את זירת הלחימה של המבצעים. תפקיד האסטרטגיה הוא להחליט map היכן לפעול; תפקיד הלוגיסטיקה להביא את החיילים לנקודה המיועדת; ותפקיד הטקטיקה (. Decisive Point( להפעיל את הכוחות וריכוזם בנקודת ההכרעהGrand Tacticsרבתי לדברי ז'ומיני, האסטרטגיה תלויה בזיהוי נקודת ההכרעה בזירת הלחימה, ומזוהה – בריכוז כלל הכוח הלוחם נגד אותה נקודה. נקודת ההכרעה של שדה קרב תיקבע על־ידי תוואי קרקע, היחס בין התכונות המקומיות למטרה האסטרטגית האולטימטיבית והעמדות של הכוחות היריבים. אחד מעקרונות תורתו האסטרטגית של ז'ומיני שלא נס לֵיחם מתייחס למידת הכוח שיש להפעיל בקרבות. ז'ומיני גרס שבמערכה צבאית יש להפעיל את הכוח המינימלי הנדרש לשם השגת היעדים כדי להקטין את האבדות. הוא התנגד לגישה שמלחמה היא מדע מדויק, וטען שבמרכיביה היא אמנות. אסטרטגיה, לעומת זאת, יכולה להיות מוסדרת בעזרת חוקים קבועים הדומים לחוקים בתחום המדעים המדויקים, אך הדבר הזה איננו תקף למלחמה כמכלול. בין היתר, אפשר להתייחס לקרבות כעצמאיים מההקשר המדעי, והם יכולים להיות דרמטיים במהותם. איכות כוח האדם, ההשראה ואלפי דברים נוספים היכולים להיות הגורמים השולטים הם: הלהט שמניע את המסות שבאות לכלל התנגשות; האנרגייה והכישרון של המפקדים; הרוח של כוחות הצבא והעידן עצמו. במילים אחרות: לכל דבר שאפשר לכנותו הפואטיקה והמטפיזיקה של המלחמה תהיה השפעה קבועה על תוצאותיה. מלבד מערכות היחסים השונות של שני התאורטיקנים עם נפוליאון, ההבדלים המהותיים בין קלאוזביץ וז'ומיני נעוצים בתפיסותיהם השונות את התהליך ההיסטורי, אופיה ותפקידה של התאוריה הצבאית. קלאוזביץ ראה את ההיסטוריה במונחים יחסיים, דוחָה קטגוריות, סטנדרטים וערכים מוחלטים. צריך לקבל את העבר בתנאים שלו. על Theההיסטוריון להבין את תפיסות הרוח והגישות של כל תקופה נתונה – "רוח העידן (. ההיסטוריה הייתה תהליך דינמי של שינוי, המונע על־ידי כוחות Spirit of the Age שמעבר לשליטה, ולעיתים קרובות מעבר להבנה של כל פרט או קבוצה. קלאוזביץ ראה במלחמה "דרמה גדולה", במה לגיבורים וגאונים צבאיים שכישוריהם מעבר להבנתם של בני תמותה גרידא. את הלוחמה המהפכנית שבה הוא עצמו השתתף תפס רק כשלמות כמעט טכנית של תופעה בלתי משתנה ביסודה, והשינוי שיכול לחול בה הוא על־ידי עניינים שטחיים כמו רשימת הדמויות האישיות, הטכנולוגיה והמניעים הפוליטיים החולפים בלבד. את מרשמיו התאורטיים והמעשיים שאב מחוויותיו במלחמות נפוליאון. קלאוזביץ עסק במהות המלחמה, ואילו ז'ומיני באופן שבו צריך להילחם בה; קלאוזביץ חיפש את השוני בין John R. Elting, "Jomini: Disciple of Napoleon?" Military להרחבה על חייו ותורתו של ז'ומיני ראו 8 .Affairs , Spring 1964, pp. 17–26המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם92 המלחמות השונות, ואילו ז'ומיני חיפש קווי דמיון ביניהן; קלאוזביץ ראה במלחמה שילוש קדוש שבין התבונה, האלימות והסיכוי שפועלים יחד באינספור דרכים, לעומתו ז'ומיני האמין במלחמה לפי כללים; קלאוזביץ היה פילוסופי בגישתו, וז'ומיני בעל פרספקטיבה; Renéקלאוזביץ הושפע מהתנועה הרומנטית, וז'ומיני מהפילוסוף הצרפתי דה קארט ( שנודע בגישתו הרציונליסטית המעמידה את התבונה ותכונות המציאות הא־Descartes פריוריות שימשה מקור חדש ועצום של אנרגייה בעלת 1789אין ספק שהמהפכה הצרפתית של כוח חדשנות והרס כאחד. בהיבטים הצבאיים הובילה המהפכה להקמת כוחות צבאיים גדולים יותר ועממיים, שאמצעי תחבורה חדשים אִפְשרו להם טווחי פעולה גדולים יותר מבעבר. המלחמות חדלו להיות סכסוכים בין נסיכים ורוזנים מוגבלים באמצעים ומשאבים, ( Decisive Battlesונהיו טוטליות יותר, רב־מדינתיות ובעלות אופי של קרבות הכרעה ( חוזר, אלא חלק ממערכה גדולה Ritualגדולים. הקרבות עצמם חדלו להיות פולחן נכנסו לשימוש המונח והתפיסה של 18 מכאן אפשר להבין שרק בסוף המאה ה־9וכוללת אסטרטגיה בקרב חוגים צבאיים רחבים יותר. בין הגורמים שתמכו במגמה זו נוסף לתקופת הנאורות שצוינה לעיל היה גם הרעיון האופטימי שהעתיד יכול להיות נתון לשליטה רבה יותר באמצעות יישום של תבונה ומדע. לאחר הפריחה שחלה באסטרטגיה, החל מתחילת עלתה באופן טבעי השאלה שסקרנה היסטוריונים אחדים, ובהם גם את 19המאה ה־ (, והיא: האם לא הייתה קיימת Martin van Creveldההיסטוריון הצבאי מרטין ון־קרפלד אומנם זמן רב 10 האסטרטגיה במובן שאנחנו מבינים אותה היום19עד תחילת המאה ה־ עסקו כבר גנרלים בהפעלת צבאם, אך הדבר היה בעיקר 19לפני תחילתה של המאה ה־ במובן הטקטי, כפי שאנחנו מבינים זאת כיום. יחסי הגומלין המורכבים שבין התאוריה והמעשה באסטרטגיה בלטו בבירור רב (. דווקא צבא הדרום חתר להגיע 1865 –1861יותר במלחמת האזרחים האמריקנית לקרבות הכרעה, בעוד צבא הצפון שהיה עשיר יותר באמצעים, לא עשה זאת כמעט . הבחנה נוספת בנוגע לסוגי אסטרטגיות עשה ההיסטוריון הצבאי הגרמני 1865עד (, שהיה אחד מההיסטוריונים הצבאיים Hans Delbrück, 1848–1929הנס דלברוק המודרניים שעשה במחקריו גם שימוש בתחומי מחקר נוספים כמו דמוגרפיה וכלכלה. דלברוק שהתבסס בעבודותיו על תורתו של קלאוזביץ, הבחין בין שני סוגים אפשריים של , או Exhaustingאסטרטגיה: אסטרטגיית התשה, שמובנה לעייף את האויב ולהתישו (. הבחנות אלה Annihilation( ואסטרטגיית השמדה Ermattungsstrategieבגרמנית נגזרות למעשה מהגדרת היעדים האסטרטגיים שקלאוזביץ פיתח. הראשונה מציינת יעד אסטרטגי מוגבל, והשנייה יעד אסטרטגי בלתי מוגבל. הברירה לבחור ביעד כזה או אחר תלויה באופי היעד האסטרטגי שהגדיר הדרג המדיני, במגבלות הכלכליות ובגודלו של קולין גריי טוען שזאת הייתה אחת מהמהפכות הצבאיות היחידות בהיסטוריה בת זמננו ששילבה 9 Colin Gray, Strategy for chaos: Revolutions in militaryמרכיבים צבאיים, חברתיים וכלכליים .affairs and the evidence of history , London, Routledge, 2002, Ch. 6 .Martin van Creveld, Command is war , Harvard, MA: Harvard University Press, 1985 10אסטרטגיה, דוקטרינה ואסטרטגיה ימית – מינוח והמשגה93 הכוח הצבאי בהתאמה. לדוגמה, אם מדינה כמו גרמניה נלחמת בשתי חזיתות )מזרחית ומערבית(, היעדים האסטרטגיים הפוליטיים לחזית אחת יכולים להיות שונים מאלה של The Artהחזית השנייה. לורנס פרידמן מגדיר את האסטרטגיה כ"אמנות יצירת העוצמה (. עם זאת, הוא טוען שהאסטרטגיה היא הרבה יותר מאשר תוכנית of Creating Power כתובה, ומדגיש שבאסטרטגיה טובה נשקלות ההשפעות האפשריות של גורמים בלתי צפויים ותפקידם של אחרים שעלולים לשבש את האסטרטגיה הכתובה בגלל אינטרסים לאור האמור לעיל, נוכל להסיק לפי טיל: 11מנוגדים הבעיה האסטרטגית היא בעיקרה בעיה אינטלקטואלית, וכדי להגדירה רצוי בראש ובראשונה לשאול את השאלות האלה: מהו היעד? מהן הדרכים להשגתו? מה הם האמצעים הנדרשים כדי להשיגו? האם האמצעים זמינים? מהן העלויות? מהם היתרונות? הסיכונים? המגבלות? איך יגיב הציבור? האם הפעולות המוצעות מוצדקות מבחינה מוסרית? מהם לקחי ניסיון העבר? במה שונה ההווה מן 12העבר (, פרופסור בריטי ליחסים בין־לאומיים, מסביר את מורכבותה Colin Grayקולין גריי של האסטרטגיה וטוען: "זו לא קביעה נועזת לומר שהאסטרטגיה היא מורכבת, לעיתים לא גריי מצביע 13לינארית )בהיבט שאיננה ניתנת לצפייה ( המקיימים ביניהם קשרי גומלין Dimensions of Strategy ממדים של האסטרטגיה17על לשאלה המתבקשת: "אם התנהגות אסטרטגית 14מתמשכים, ויכולים להשפיע זה על זה ( היא כל כך מורכבת, לא לינארית וכאוטית, מדוע התנהגות Strategic Behaviorתכליתית אסטרטגית היא כמעט בלתי אפשרית?" משיב גריי "שהתנהגות אסטרטגית היא בדרך כלל אפשרית למרות שכל המבנה והדינמיקה האמיתיים של האסטרטגיה הם פשוטו כמשמעו 15מעבר להבנתו של מישהו את יחסי הגומלין שבין האסטרטגיה לטקטיקה אפשר לתאר בכך שהאסטרטגיה עוסקת בהכוונה הכוללת של הכוח, ואילו הטקטיקה היא דרך ההוצאה לפועל של יעדים ומטרות שנקבעו על־ידי האסטרטגיה באופן מיידי ובטווח הזמן הקצר. בסופו של דבר, כל אסטרטגיה (, הדרכים להשגתם והאמצעים Objectivesמורכבת מהקשר בין היעדים שנקבעו (. יעדי המדינה תלויים באינטרסים ובערכים שלה. 2שבעזרתם אפשר להשיגם )ראו: טבלה האמצעים הם התשומות שבהן משתמשים כדי לפעול באחת מדרכי הפעולה להשגת היעדים, והם יכולים להיות אחד או צירוף של אמצעים פוליטיים )דיפלומטיים(, כלכליים, אידאולוגיים, צבאיים ומידע )אינפורמציה(. .Freedman, 2013, p. xi 11 Geoffrey Till, Maritime strategy and the nuclear age , 2nd Edition, London: Macmillan 12 .Press, 1984, p. 64 .Gray, 2002, p. 115 13 .ibid, pp. 109–110 14 .ibid, p. 115 15המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם94 למרות הנטייה לחשוב שתהליך קביעת האסטרטגיה הוא מכוּון ורציונלי, שבו מחברים בין יעדים לאמצעים, רק לעיתים רחוקות מאוד תהליך קביעת האסטרטגיה נערך בדרך שיטתית ורציונלית. לכל ישות פוליטית יש דרך משלה לערוך את התהליך, וחלקים ממנה סמויים ורק מקצתם גלויים. תהליך גיבוש אסטרטגיה הוא למעשה תהליך של פתרון בעיות. יעדים ואמצעים אינם קבועים אלא משתנים, ונדרש להתאימם למציאות המתהווה. כך לדוגמה אירועים במלחמה: ההצלחות והכישלונות, התובנות מהלחימה עצמה, כניסת "שחקנים חדשים" והזדמנויות – דורשים שינויים הן של יעדים ומטרות המלחמה, והן (, ולכן נדרש לגלות End State(. אסור להניח שיש "מצב סופי 2של האמצעים )טבלה גמישות בשינוי היעדים והאמצעים לפי הצורך. : מרכיבי האסטרטגיה והגדרתם2טבלה המרכיבהגדרת המרכיב (Endsיעדיםהיעדים שאותם שואפים להשיג (Waysדרכיםדרכי הפעולה להשגת היעדים (Meansאמצעיםהאמצעים המאפשרים להשיג את היעדים בבואנו לדון על יעדים צריך להבחין מבחינה מוסדית בין שני סוגי יעדים מובהקים, אשר למרות ההבחנה הברורה ביניהם מתקיימים ביניהם גם קשר והשפעה הדדיים. הכוונה ליעדים פוליטיים־מדיניים ויעדים צבאיים־אסטרטגיים. המקור להבחנה כבר מצוי בספרו היעדים הפוליטיים־מדיניים נבדלים מהצבאיים באופיים: 16.על המלחמה של קלאוזביץ הפוליטיים מציינים מה היעד שברצוננו להשיג; הצבאיים – מה האסטרטגיה שבאמצעותה אפשר להשיג את יעדי הדרג הפוליטי. נוסף ליעדים אלה ובהיררכיה נמוכה יותר, יש לגורמי (. 20הצבא יעדים אופרטיביים־טקטיים – כיצד ברצוננו להשיג את היעדים )ראו: איור Limitedקיים מרחב אפשרויות להגדרת יעדים פוליטיים – בין יעדים מוגבלים (. יעדים בלתי מוגבלים – חיסולו של High End( ועד ליעדים בלתי מוגבליםObjectives היריב כישות פוליטית )מהדחה, הגליה ועד הריגה(, אם כי לא בהכרח של המדינה והחברה שאותה היריב מנהיג. בנוגע לנכסי השלטון )טריטוריה, משאבים, אוכלוסייה( אפשר להעביר לשלטון החדש, לספח )למשל, ברית־המועצות והמדינות הבלטיות(, לחלק מחדש (. יעדים מוגבלים אינם דורשים במפגיע 21)גרמניה ופולין(, או להכחיד לחלוטין )ראו: איור את חיסולו של היריב הפוליטי )למשל, צדאם חוסיין במלחמת המפרץ הראשונה(. המנהיג יכול להישאר על כנו, מוחלש כ"בובה" של הכובש. יעדים צבאיים אסטרטגיים נחלקים לשניים: 1 .( – לחסל את יכולתו Strategy of Inhalationאסטרטגיה של השמדת האויב להשתמש בכוח צבאי, ולהשאיר אותו חסר יכולת להתנגד לדרישותינו )לפרק אותו מנשקו, להכחיד את יכולתו להגן על עצמו(. זוהי אסטרטגיה שיעדיה הצבאיים בלתי Carl von Clausewitz, On war , (trans. and ed. Michael Howard and Peter Paret), Princeton, 16 .NJ: Princeton University Press, 1976, p. 582–617אסטרטגיה, דוקטרינה ואסטרטגיה ימית – מינוח והמשגה95 מוגבלים והיא מצריכה: יתרון ברור וחד־משמעי בכוח ובהפתעה, )לדוגמה, הגרמנים במלחמת העולם השנייה בצרפת; מתקפת הפתע של מלחמת ששת הימים(. 2 .( – לגבות מהאויב מחיר כה Strategy of Erosionאסטרטגיה של התשה גבוה, או חוסר נוחות פוליטית שתגרום לו להעדיף לסיים את מעשי האיבה )חוסר רצון להילחם( ולפתוח במשא ומתן בתנאים הרצויים לנו. זוהי אסטרטגיה שיעדיה הצבאיים מוגבלים, ונוקטים אותה כאשר לאויב עדיפות מובהקת בכוח הצבאי )לדוגמה, המורדים באפגניסטאן הצליחו לגרום לברית־המועצות לסיים את מעורבותה(; כאשר יש חוסר תמיכה מבית, או של בעלות ברית ליציאה למלחמה כוללת; כאשר אפשר להשיג את המטרות הצבאיות באמצעים כלכליים, דיפלומטיים או בלוחמה פסיכולוגית או בכולם, ובלי להיכנס ללחימה. Christopher Bassford , Policy, Politics, War, and Military Strategy , Clausewitz.com, Ch. 3, 17 .1997 יעדים פוליטיים מוגבלים צמצוםהפחדה יכולות צבאיותלקיחת שטח טריטוריהגרימת שינוי במדיניות החלפת כיבושהשלטון רצח עםאו סיפוח שינוי צורתאו חיסולו השלטון או האליטה השלטת יעדים פוליטיים בלתי מוגבלים הישות הפוליטית היריבה תשרוד את ניצחוננולא הישות הפוליטית היריבה תשרוד את ניצחוננוהישרדות : מרחב האפשרויות לקביעת יעדים פוליטיים 21איור 17)מוגבלים – לא מוגבלים( בהתמודדות צבאית Polital Policy האסטרטגיה הכוללת שמדינה מפעילה כדי להשיג את היעדים שלה Grand Strategy דרישות מתחרות של כפיית היעדים הנדרשים על־ידי האסטרטגיה רבתי Opera�onal Strategy השעבוד של הפעלת כוח צבאי כדי להשיג את היעדים המבצעיים Tac�cs Engagementאסטרטגיה רבתי טקטיקה אסטרטגיהלחימה מערכתית : יחסי הגומלין בין מדיניות, אסטרטגיה רבתי, אסטרטגיה מערכתית, טקטיקה ולחימה20איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם96 כיום נעשה שימוש רחב יותר במרכיב המכוּנה "עוצמה רכה". זוהי גישה שנועדה ( שלא באמצעים צבאיים אלא כלכליים או Persuasive Approachלשכנע את האויב 18חברתיים, לפעול בדרך מסוימת שתתאים ליעדים של המדינה המפעילה עוצמה זאת 19 מצביעה על הקשר הדיכוטומי בין יעדים פוליטיים ויעדים צבאיים22המַטְרִיצָה באיור כך בעצם יעד פוליטי יכול להיות מוגבל, ויעד צבאי יכול להיות בלתי מוגבל. לדוגמה, ( היעד הצבאי היה בלתי מוגבל. היה שימוש בכוח 1991במלחמת המפרץ הראשונה ובאמצעים כדי להכניע את צבא עיראק, עם זאת היעד הפוליטי היה מוגבל )נסיגת הצבא העיראקי מכווית, פיקוח ובקרה על תוכנית הנשק להשמדה המונית ומגבלות לפעילות צבא עיראק(, וצדאם חוסיין לא הופל במלחמה הזאת. בשונה מזאת במלחמת המפרץ השנייה ( היעד הצבאי והיעד הפוליטי היו בלתי מוגבלים – היה שימוש מסיבי בכוח והשלטון 2003 ) הוחלף. אף־על־פי שיעדים פוליטיים שונים מיעדים צבאיים, כאמור, הקשר ביניהם משפיע לבסוף על התוצאות. –1953נדון כאן במגבלותיה של האסטרטגיה כשיטה. נשיא ארצות־הברית בשנים (, שהיה גם מפקד כוחות בעלות־ Dwight David Eisenhower, דוויט אייזנהאואר1961 הברית באירופה במלחמת העולם השנייה, אמר: "תוכניות הן חסרות ערך, אבל תכנון הוא אפשר גם לגזור גזרה שווה בנוגע לאסטרטגיה – אימוץ אסטרטגיה כלשהי מחייב 20הכול בין היתר הבנה של מגבלותיה. הדבר איננו מתייחס רק ליתרונות שאסטרטגיה מעניקה, ( שבו היא פועלת. בחלק מהמקרים שבהם האירועים הם Domainאלא גם למרחב פשוטים והסביבה מוכרת, עדיף אפילו לא "להיכנס למגרש המשחקים הזה". ( Mor an & Rus sellאסטרטגיה צבאית בהגדרתה המודרנית לפי הגדרתם של מורן וראסל מהמרכז לחקר סכסוכים בני זמננו בבית הספר של הצי האמריקני במונטריי קליפורניה, היא שורה של פעולות שיוזמים אותן, בדרך כלל, הגורמים הפוליטיים, ובעיצובה משתתפים גם גורמים נוספים לרבות הצבא. שימוש בכוח צבאי איננו בהכרח דרך הפעולה הנכונה למימוש האסטרטגיה, ולא תמיד גם "הקלף המנצח" לשימוש, אולם שימוש בכוח הוא אחד מהאפשרויות, וממלא תפקיד גם אם במשתמע כקלף חשוב להשגת המטרות שקבע הדרג המדיני. היעדים והאמצעים הם הדברים המשפיעים ביותר על אופי האסטרטגיה, ומציבים בפניה את האתגרים המובהקים ביותר, ועם זאת, הם גם המסייעים לה להשיג תוצאות. כדי 21להשיג את מטרות האסטרטגיה נדרשת נחישות להילחם כמו גם נכונות להתפשר ראו פרק – עוצמה ועוצמה ימית. 18 .ibid 19 .Plan is worthless but planning is everything 20 Daniel Moran and James Avery Russell, "Introduction", in Daniel Moran and James 21 Avery Russell (eds.), Maritime strategy and global order: Markets, resources, security , .Washington DC: Georgetown University Press, 2016אסטרטגיה, דוקטרינה ואסטרטגיה ימית – מינוח והמשגה97 יעדים פוליטייםיעדים צבאייםיעדים מוגבלים יעדים בלתי מוגבלים יעדים מוגבלים יעדים בלתי מוגבלים Disarmפירוק מנשקו 1812נפוליאון נגד רוסיה 1846ארצות הברית נגד מקסיקו 1871–1870פרוסיה נגד צרפת רוב הכוחות במלחמת העולם הראשונה 1991ארצות הברית נגד צדאם חוסייןErodeהתשה 1783–1776ארצות הברית נגד בריטניה 1876–1865מלחמת האזרחים האמריקנית 1953אום/ארצות הברית נגד קוריאה הצפונית 1975–1960ארצות הברית נגד צפון וייטנאם 1980מוג'אהדין נגד ברית המועצות שנות ה־ 1995ארצות הברית בסרבייה Containהכלה המערב בראשות ארצות הברית מול ברית המועצות 1989–1947 ארצות הברית ודרום קוריאה נגד צפון קוריאה 2003–1992ארצות הברית מול צדאם חוסייןDisarmפירוק מנשקו 1783–1776פטריוטים נגד שמרנים 1865–1862מלחמת האזרחים האמריקנית 1944–1941גרמניה נגד רוסיה 1945בעלות הברית מול גרמניה ארצות הברית מול הוויאטקונג )מלחמת וייטנאם( שנות 1970–1960 מוג'אהדין נגד צבא אפגניסטן 1989ארצות הברית נגד פנמה 2003ארצות הברית נגד צדאם חוסיין : דוגמאות מן ההיסטוריה למרחב אפשרויות השילוב בין 22איור 22יעדי הדרג המדיני )פוליטי( ליעדי הדרג הצבאי )Grand Strategyאסטרטגיה רבתי צורת התכנון המורכבת ביותר של מדינה לקראת הגשמת היעדים ארוכי הטווח שהיא גיבוש ויישום של אסטרטגיה רבתי מחייבים זיהוי של מטרה לאומית 23קובעת לעצמה ( להשגת המטרה, הערכה של המשאבים הנדרשים Way(, קביעת הדרך National Goal ) לכך, והקצאתם של אותם משאבים באופן מסודר ביותר להשגת המטרה הלאומית. אף־ על־פי שאסטרטגיה רבתי עוסקת בענייניה הלאומיים של המדינה, הן בעיתות מלחמה והן בעיתות שלום, ההתפתחות ההיסטורית של המושג הייתה בעולם התוכן הביטחוני, דהיינו: גיבוש אסטרטגיה רבתי כדי להתגבר על האויב. לשם כך ניסו בדרך כלל קובעי המדיניות לפתח את הדרך הטובה ביותר, והיא כללה לרוב יכולת צבאית, מנוף פוליטי, יכולת דיפלומטית ועוצמה כלכלית באמצעות אסטרטגיה רבתי סדורה אחת. אסטרטגיה זו אמורה להבטיח לא רק את השגת הניצחון במלחמה אלא גם השגת שלום בר־קיימה. אסטרטגיה רבתי אמורה גם לספק חזון לאומי לעתיד ותוכנית מדויקת להגשמת אותו חזון. לפיכך אפשר להגדיר אסטרטגיה רבתי כך: "הפעלה תכליתית של כל אמצעי העוצמה העומדים 24לרשות מוסדות הביטחון במדינה להשגת המטרה הלאומית .Bassford, 1997 22 , ויוצאת בחתימתו של נשיא ארצות־National Security Strategy בארצות־הברית היא מכוּנה בשם 23 הברית Colin Gray, War, peace and international relations: An introduction to strategic history , 24 .New York: Routledge, 2007, p. 283המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם98 גיבוש אסטרטגיה רבתי "טובה" היא עניין של איזון בין אמצעים ומטרות, קביעת יעדים מציאותיים, ואז הקצאת כל המשאבים הדרושים להשגתם. בעת עריכת אסטרטגיה רבתי מקבלי ההחלטות במדינה צריכים להביא בחשבון שורה של גורמים היסטוריים ופסיכולוגיים, כמו מסורות מדיניות החוץ של המדינה והסובלנות שלה לעימותים ברמות שונות. לדוגמה, אסטרטגיה המסתמכת מאוד על יצירת בריתות ביטחוניות רב־צדדיות מיושמת בקלות רבה יותר בידי מדינה שיש לה היסטוריה של שיתוף פעולה בין־לאומי מאשר בידי מדינה שחפצה בבידוד או בניטרליות פוליטית. סוגיות של אסטרטגיה רבתי כוללות בדרך כלל את הבחירה בזירת הפעולה העיקרית של הצבא, לעומת הזירה המשנית, חלוקת המשאבים בין שירותי הביטחון השונים וכריתת בריתות במישור הבין־לאומי שישרתו את היעדים הלאומיים. כך לדוגמה קבעו בעלות־הברית במלחמת העולם השנייה את זירת המערכה באירופה ובאוקיינוס האטלנטי כזירה העיקרית ביחס לזירת האוקיינוס השקט ויפן. ( טען Basil Henry Liddell Hart ) 25ההיסטוריון הבריטי באזיל הנרי לידל הארט שתפקידה של אסטרטגיה רבתי הוא "לתאם את כל המשאבים של מדינה, או קבוצה של מדינות, למען השגת היעד המדיני של המלחמה למלחמה עצמה, טווח ההשפעה של אסטרטגיה רבתי הוא גם לתקופות שלאחר סיום הלוחמה, כמו על השלום שלאחר מכן – וזאת כדי להביא לאחר מכן למצב של ביטחון לדוגמה, תוכנית מרשל )שהארט היה אחד מתומכיה(, גובשה עדיין בשלביה 26ושגשוג האחרונים של מלחמת העולם השנייה, אך נועדה לעסוק בשיקומה של אירופה. לפיכך לסוג 27האסטרטגיה רבתי שמדינה מאמצת במלחמה יהיו השלכות מובהקות להבטחת השלום ( טוען שעיקרה של אסטרטגיה רבתי Paul Kennedyההיסטוריון הבריטי פול קנדי טמון אפוא במדיניות, כלומר, היכולת של מנהיגי המדינה לכלול את כלל המרכיבים, הן הצבאיים והן הלא־צבאיים, כדי לשמר ולטפח את חוסנה של המדינה למשך זמן ארוך ככל 28הניתן (, לשעבר קצין בצבא היבשה Joe Bassaniקולונל )מקביל לדרגת אל"ם( ג'ו בסאני האמריקני, ערך מחקר בנוגע לשלושה אירועים היסטוריים שונים: עידן הרומאים שלאחר (; עליית האימפריה המונגולית The post-Republican Era of the Romanהרפובליקנים בהנהגת ג'ינגיס חאן; בריטניה לאחר תבוסת הארמדה הספרדית ומלחמות ספרד. הדוגמאות האלה מצביעות על המאפיינים המשותפים לשלוש האסטרטגיות רבתי. הן גם מאפשרות להעריך אסטרטגיה רבתי כמוצלחת בכך שהיא חייבת להיות כללית דיה כדי ( ידוע בכך שטבע את המושג 1970 –1895 היסטוריון ותאורטיקן צבאי בריטי, באזיל הנרי לידל הארט 25 "אסטרטגיה של גישה עקיפה", לפיו "באסטרטגיה עשויה הדרך הארוכה ביותר, סחור סחור, להיות הקצרה ביותר למטרה". .Basil Henry Liddell Hart, Strategy London , Faber & Faber, 1967. 2nd rev. ed. p.322 26 Joseph Bassani , Saving the world for democracy: An historical analysis of America’s grand 27 .strategy in the 21st century , Joint Forces Staff College, Norfolk, Virginia, 2005 Paul Kennedy, Grand strategies in war and peace , New Haven: Yale University Press, 28 .1991, p. 169אסטרטגיה, דוקטרינה ואסטרטגיה ימית – מינוח והמשגה99 שאפשר יהיה לפרשה בהרחבה, ובנוסף ללמוד שהמדד החשוב ביותר בבחינת תקפותה של אסטרטגיה רבתי הוא המידה שבה הצליחה לשפר את רווחת המדינה שהיא משרתת 29לטווח זמן ארוך חלק מן ההחלטות המובהקות והקשות ביותר שמנהיגים בדרג הפוליטי והצבאי העליון צריכים להתמודד עימן כרוכות באסטרטגיה רבתי. החלטות אלה חשובות משום שלעיתים קרובות יש להן השפעה עמוקה על הביטחון הלאומי, הכלכלה ומדיניות החוץ. בתקופה המודרנית ברור שאסטרטגיה רבתי כוללת את שילוב כל הכלים של העוצמה הלאומית, הן 30בשלום והן במלחמה ) במערכהCenter of Gravityאסטרטגיה רבתי – זיהוי מרכז הכובד "מרכז הכובד" הוא מונח בתחום האסטרטגיה הצבאית שפותח במקור על־ידי קלאוזביץ. המונח בהקשרו הצבאי שאול מתורת המכניקה של ניוטון, אך ברבות השנים התעדכן ושוכלל על־ידי צבאות שונים, במיוחד הצבא האמריקני, והותאם מבחינה אסטרטגית לתקופה המודרנית. במקורו התייחס לבסיס כוחו של היריב ברמה המבצעית, האסטרטגית או הפוליטית, אם כי זהו רק מרכיב אחד שבו השתמש קלאוזביץ בנוגע למונח. מבחינה פיזיקלית, מרכז הכובד של גוף כלשהו נמצא בנקודה במרחב שאליה אפשר לשקלל את כל מסת הגוף: כל חלק בתוך הגוף משוקלל לתוך נקודת מרכז הכובד לפי חלקה היחסי של המסה שבו, ולפי מרחקו היחסי מנקודת מרכז הכובד, כך מרכז הכובד אינו חייב להיות נקודה בתוך הגוף עצמו. שתי דוגמאות לכך: מרכז הכובד של כדור חלול נמצא דווקא במרכז הכדור אף־על־פי שלא ממוקמת בה כל מסה; מרכז הכובד של קערה נמצא בחלל שהקערה מקיפה. מאחר שייעודו של הספר הזה הוא אסטרטגיה ימית, נשתמש בדוגמה של מרכז הכובד באונייה כדי להסביר את חיוניותו ליציבות האונייה, או במקרה ההפוך כדי לגרום לה לאבד את יציבותה )כפי שנראה שנדרש לעשות בשדה המערכה הצבאית(. בכלי שיט כוח הכובד פועל במרכז הכובד של האונייה – מרכז המסה שלה )ראו: איור (. משקלה של האונייה יוצר כוח – כוח כבידה – הפועל כלפי מטה, ואילו דחיקת המים 23 מפני משקל האונייה יוצר כוח הפוך – כוח עילוי – הפועל כלפי מעלה. השוויון בין שני הכוחות הוא היוצר את הציפה. מיקום מרכז הכובד משתנה לפי השינויים בחלוקת המעמס =מרכז G=מרכז הציפה Bעל האונייה. שלושה גורמים משפיעים על יציבות האונייה אפשר לראות שבציור מימין האונייה נוטה ימינה; מרכז 23=המטא־סנטר. באיור Mהכובד הציפה נע גם הוא ימינה עם הנטייה. האנך המועלה ממנו מצטלב עם האנך שהועלה ממרכז הציפה במצב נייח, ומסמן את המטא־סנטר. כאשר מופעל על האונייה כוח חיצוני רגעי )טלטול גל לדוגמה(, גוף האונייה מוטה ומערכת הכוחות יוצאת מאיזון, מרכז הציפה משנה מיקומו מאחר שהוא פועל ממרכזו של (.24הנפח הטבול, המשתנה עקב ההטיה, בשעה שמרכז הכובד נותר במקומו )ראו: איור . Bassani, 2005, p. 2 29 .ibid 30המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם100 עקב ההטיה הכוחות שוב אינם פועלים על אותו ציר, ונוצר מומנט השואף לגלגל את גוף האונייה. אם המומנט מיישר, תשאף האונייה לחזור למצבה התקין; אם המומנט מהפך, תמשיך האונייה בתנועתה ותתהפך. מכאן, שלגובה מרכז הכובד חשיבות רבה ליציבות כלי השיט מאחר שכלי בעל מרכז כובד נמוך יוכל לעמוד בזוויות טלטול גדולות יותר בלי להתהפך. אם כך, התפיסה העומדת ביסוד המונח האסטרטגי "פעולה על מרכז הכובד של האויב" )בהשאלה(, היא לגרום להפיכת כלי השיט, ובמשתמע להוציאו מפעולה. לפי קלאוזביץ, מרכז הכובד נתפס בדרך כלל כ"מקור הכוח" כי הוא מספק כוח מוסרי או פיזי, מרכז הכובד נמצא תמיד במקום שבו מרוכזת המסה 31וחופש פעולה או רצון לפעול הגדולה ביותר, ובעצם כל הפעלת כוח במרכז הכובד היא יעילה יותר. כך מושגת עוצמת הכוח החזקה ביותר באמצעות הפעלתו במרכז הכובד – כמו גם המצב במלחמה: שדה הקרב – ככל שיהא גדול או קטן, ומה שלא יהיה גודלם של הכוחות הלוחמים – מהווה יחידה המתבססת על מרכז כובד אחד שבו אמורה ליפול ההכרעה )כהסבר בכלי השיט(. המבצע המכריע, המעשה שמביא לתחילת הכרעתו של האויב )בהשאלה: יצירת המומנט להפיכת כלי השיט(, נעשה לרוב דרך מרכז הכובד המערכתי או הטקטי של האויב . Clausewitz, 1967, p. 567 31G B1 מרכז כובד נמוך, מומנט מיישר יציבות חיוביתG B1 מרכז כובד גבוה, מומנט מהפך יציבות שלילית : השפעת מרכז הכובד – שימוש בדוגמה של תרומת מרכז הכובד ליציבות כלי השיט 23איור G B ,Gמרכז הכובד ותלוי במבנה קבוע הספינה ומטענהBמרכז הציפה בהתאם לזוויתמשתנה הספינה ולשוקע : גוף כלי שיט בעת הפעלת כוח חיצוני24איוראסטרטגיה, דוקטרינה ואסטרטגיה ימית – מינוח והמשגה101 במערכה, או במבצע צבאי מסוים, כך שמרכז הכובד הוא הנקודה שאליה צריך להפנות את מרבית הכוח. בכל מלחמה וקרב בהיסטוריה אפשר בדרך כלל )גם אם בדיעבד( לזהות נקודה שבה צד אחד התחיל לנצח, והשני להפסיד. במלחמת העולם השנייה, בהתקפת , אִפְשרו האוגדות המשולבות הצרפתיות־בריטיות )בניגוד 1940הגרמנים על צרפת ב־ לצבאות קו מאז'ינו( שהתקדמו לבלגיה לקבוצת טנקי הפנצ'ר הגרמנית לעקוף אותם בפריצת הדרך המהירה, ולהגיע במהירות עד לנמלים שלחוף תעלת למאנש. במלחמת ( הייתה זו התקפת הנגד המוצלחת של אוגדת אלוף אריק שרון 1973יום הכיפורים בכביש לקהיר. בקרב על 101בחצייתה את תעלת סואץ והתקדמותה עד הקילומטר ה־ האוקיינוס האטלנטי הייתה זו סגירת "פער האוויר" האמצע־אטלנטי של מטוסי הליבראטור , שהביאה לקצב המהיר של השמדת צוללות גרמניה, שעלה 1943( באמצעLiberators ) על קצב טיבוע אוניות הסוחר שהובילו אספקה לברית־המועצות ולבריטניה עם השנים שִכְללו אקדמיות צבאיות את ההגדרה של המונח "מרכז הכובד", וכיום 32ההגדרה היא "מקור העוצמה המספק כוח פיזי, מורלי, חופש פעולה או רצון לפעולה (. אם נמצא את ההקבלה Source of Strengthולפיכך מרכז הכובד נתפס כמקור הכוח הצבאית לכך הרי שנוכל להגדיר את כוח הצוללות הגרמניות שפעלו באוקיינוס האטלנטי במלחמת העולם השנייה כמקור הכוח של הצי הגרמני בזירה הזאת. מקור כוח מורלי אפשר למצוא בגבורת הלוחמים הסובייטים במלחמת העולם השנייה. בחירה של יעדים אסטרטגיים מחייבת שיקול דעת בנוגע לארבעה נושאים קשורים ומגוונים: 1 .( – מורכב מישויות פיזיות או מורליות המשמשות Center of Gravityמרכז הכובד מרכיבים עיקריים של כוח פיזי או מורלי, עוצמה והתנגדות. ברמה האסטרטגית, מרכיבים אלה בדרך כלל הם מנהיגים ואוכלוסייה הנחושים בדעתם לנצח. ברמות האופרטיביות והטקטיות הם בדרך כלל כוחות צבאיים מסוימים. 2 .( – לכל מרכז כובד יש יכולות ראשיות Critical Capabilitiesיכולות קריטיות העושות אותו מרכז הכובד בתרחיש, מצב או משימה מסוימים, לרבות שלבים במערכות או במבצעים. אלה צריכות להקנות יכולות ל"הרוס" או "לכבוש" אובייקט, או למנוע מלהשיג משימה מסוימת. 3 .( – תנאים, משאבים ואמצעים חיונייםCritical Requirementsדרישות קריטיות למרכז הכובד כדי להשיג את היכולות הקריטיות שלו )לדוגמה, מזג אוויר טוב, מודיעין מדויק, אספקה חוזרת של תחמושת, השגת המשימה על־ידי כוח א' לפני פעולתו של כוח ב', תמיכה ציבורית בשיעור ניכר במבצע, תמיכת הקהילה הבין־ לאומית במבצע וכדומה(. Military Dictionary All official U.S. DoD( על פיCenter of Gravity הגדרה של "מרכז הכובד 32 military terms: "The source of power that provides moral or physical strength, freedom .of action, or will to act. Also called COG "המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם102 4 .( – הדרישות הקריטיות או הרכיבים Critical Vulnerabilitiesהפגיעוּת הקריטית הקריטיים שהם במחסור, החשופים לפגיעה והשמדה, ובמצב כזה עלולים להשפיע על מרכז הכובד, ולגרום לכישלון בהשגת היכולות הקריטיות שלו )מקור המפתח הפוטנציאלי של חולשת האויב(. אחת מתכונותיו החשובות של מצביא מוכשר היא היכולת לחשוף את מרכז הכובד האמיתי ואת מיקומו. יש הטוענים שבמלחמה בין מדינות מרכז הכובד נמצא בעיר הבירה, וכיבושה )בהשאלה( יוצר את המומנט ההופך את כלי השיט; במדינות קטנות הנשענות על בעלות ברית הריהו בצבאה של בעלת הברית; במדינות הקשורות ביניהן בבריתות מרכז הכובד הוא בעניין המשותף; אצל עמים שקמו ואחזו בנשק הוא באישיותו של המנהיג ובדעת הקהל. אל כל אלה יש לכוון את המכה המכרעת. השימוש במונח מרכז הכובד מחייב להתמקד בשאלה אילו גורמים הם החשובים ביותר בנוגע לאויב מסוים במצב מסוים, ולצמצם אותם לגורם מפתח אחד בלבד. ברמת המערכה ( מדובר על אלמנט אחד בלבד מתוך כלל הכוח הלוחם ואילו ברמה Operational Level ) .(3האסטרטגית ייתכנו כמה מרכזי כובד אפשריים )טבלה מבקרי השימוש במושג מרכז הכובד טוענים שיש לחדול מלהשתמש בו בגלל ההפשטה שהמושג מְשַווה למציאות המורכבת ולטבע הדטרמיניסטי, מאחר שהוא מגביל למעשה כל חשיבה ביקורתית הפוגעת בהבנת המציאות האמיתית, מגביל גישות בעלות נקודות מבט 33.21מגוונות, מעכב בירור ביקורתי וחוסם את החשיבה היצירתית הנדרשת במאה ה־ : דוגמאות למרכזי כובד שונים ברמות הלחימה השונות3טבלה )dמדוע זה מרכז הכובדדוגמה להתנגדות )cעיראקיתדוגמה למשימות )bהקואליציה)aרמת המלחמה הרמה האסטרטגית מסוגל לשמור על תמיכה עממית ולהפנות את הצבא העיראקי לקיים את כווית נגד כפיית מוּדעות לגינוי בין־לאומינשיא עיראק – צדאם חוסייןהשבת הממשלה הלגיטימית של כוויתמדיניות לאומית יכול להגן על כווית הכבושה מפני מתקפת כוחות הקואליציההצבא העיראקיהבסת הצבא העיראקי מדרום לנהר פרתהרמה האסטרטגית ( זירת Theater ) המלחמה הרמה המערכתית יכול למנוע כיתור של צבא עיראק המגן על כוויתמשמרות הרפובליקהבידוד וכיתור הצבא העיראקי בכוויתמערכות (Campaigns ) Christopher Paparone and William J. Davis, "Exploring Outside The Tropics of Clausewitz, 33 Our Slavish Anchoring to An Archaic Metaphor," in Celestino Perez Jr., Fort Leavenworth (eds.), Addressing the fog of COG Perspectives On The Center Of Gravity In US Military .doctrine , KS: Combat Studies Institute Press, December 2012, pp. 65–80אסטרטגיה, דוקטרינה ואסטרטגיה ימית – מינוח והמשגה103 )dמדוע זה מרכז הכובדדוגמה להתנגדות )cעיראקיתדוגמה למשימות )bהקואליציה)aרמת המלחמה יכול למנוע חופש פעולה של כוחות האוויר שחיקה של הקואליציה דרך התשה גבוהה של כלי טיס של בעלות־הבריתמערכת ההגנה האווירית המשולבת העיראקיתקטיעת התקשורת מבגדאד לכוויתמבצעים Majorעיקריים (Operations הרמה הטקטית VIIיכול למנוע חדירת הקורפוס ה־ להגנות קוויות עיראקיות באמצעות עמדות הגנה קבועות 12הקורפוס ה־ העיראקיחדירת יחידות ההגנה העיראקיות לאורך גבול ערב־ הסעודית(Battlesקרבות יכול להתנגד לתקיפה ולהביס VIIאלמנטים של הקורפוס ה־ התוקפים את חטיבת טאווקאלנה.גדוד טנקי העתודה של טאווקאלנההבסת חטיבת 73טאווקאלנה מזרחפעולות קרב (Engagements ) יכול להביס ניסיון פריצה באמצעות שימוש בירי ישירמתחם בונקר הגנתי עיראקיחדירת יחידות בקו ההגנה העיראקיפעילות יחידות קטנות המרכיב הכלכלי של האסטרטגיה רבתי תרבויות קדומות הכירו בכך שלוחמה כלכלית עלולה להשמיד יריב במהלך עימות, ולהחלישו בתקופות שבין העימותים, ובכך למנוע ממנו להפוך ליריב בעל יכולות. אחת שנה הייתה סוג של לוחמה 2,500הסיבות שהביאה למלחמה הפלופונסית לפני קרוב ל־ כלכלית שהפעילו האתונאים באמצעות סנקציות כלכליות משתקות נגד בעלות בריתה של יריבתם העיקרית – ספרטה. הם עשו כן כדי לזרוע חילוקי דעות ולהחליש את יכולתה של הקואליציה שבראשותה לאיים על אתונה ובעלות בריתה. ספרטה, שהבינה את משמעות האיום הכלכלי נגדה ואת סכנתו, הגיבה בפעולה צבאית. המלחמה הגיעה לשיאה במהלך אחרון שבו הופעלה על אתונה לוחמה כלכלית באמצעות מצור שהטילה ספרטה )בסיוע פרס( והכניעה אותה. במלחמת העולם השנייה עשתה בריטניה צעדים רבים במטרה לשבש את כלכלת הצלחת ארצות־ 34גרמניה, מתוך הכרה שאפשר להפעיל לחץ נוסף ניכר על כלכלתה הברית במלחמת העולם השנייה ובמלחמה הקרה הייתה כאשר רתמה את הכלכלה לשאת בנטל המלחמה: במלחמת העולם השנייה הפכה ארצות־הברית למחסן הנשק של מיליון חיילים חדשים(. במלחמה 16הדמוקרטיה )חימוש בעלות־הברית ותמיכה בגיוס הקרה לא יכלה ארצות־הברית להכניע את ברית־המועצות מבחינה צבאית, ונקטה מדיניות עקב חוסר יכולת כלכלית לתמוך בהמשך אחזקת 1989הכלה, אך ברית־המועצות קרסה ב־ צבאה. מנגנון הסנקציות על איראן ועל קוריאה הצפונית גם הוא מסתמך על המרכיב Nicholas A. Lambert, Planning Armageddon: British Economic Warfare and the First World 34 .War, Cambridge, MA: Harvard University Press, 2012, p. 124המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם104 הכלכלי בלחימה, ואפשר לראות שהאפקט הכלכלי מובהק, וללא ספק הוא שהביא את 35.2015איראן לשולחן המשא ומתן ב־ שבו השתמש 1990במאמר מכונן שפרסם האסטרטג וההיסטוריון אדוארד לוטווק ב־ (, הסביר כיצד במערכת הבין־לאומית בתקופה Geoeconomicsבמונח "גאו־כלכלה שלאחר המלחמה הקרה היריבויות העיקריות בין מדינות יהיו כלכליות ולא צבאיות. גם ( צפה שבמציאות Samuel Huntingtonהפרופסור למדעי המדינה סמואל הנטינגטון שבה עימותים צבאיים בין מעצמות יהיו נדירים, העליונות הכלכלית היא שתקבע את 36עליונותה של מעצמה אם מעוניינים להשתמש במרכיב הכלכלי של האסטרטגיה רבתי יש לבחון: את מידת התאמתה למצב; כיצד היא משתלבת עם אסטרטגיות אחרות; מה מידת הפגיעוּת של הגורם המותקף משימוש בסוג הזה של אסטרטגיה; מה התלות או העצמאות הכלכלית של המותקף. בהיבט הימי צריך לבחון עד כמה חשובים נתיבי השיט והאספקה הימית לכלכלת המותקף; האם ניתן לתקוף את התשתיות התעשייתיות של האויב; מה תלותם של כוחות צבא היריב בתקיפה של תשתיות אלה, ומהי השפעת התקיפות על יכולותיו במערכה. בהתמודדות בין 21בבואנו לבחון את המרכיב הכלכלי בעשור השני של המאה ה־ סין וארצות־הברית על ההגמוניה במזרח אסיה – התמודדות שבה סין רוצה להחליף את ארצות־הברית כשחקן העיקרי באזור – אפשר להבחין שבכלל היעדים שהציבה לעצמה סין יש גם יעדים כלכליים. לדוגמה, להשתמש בכוחה הכלכלי של סין כדי שמדינות האזור יתמכו במדיניותה הגאופוליטית, ולזרוע ספק בקרב מדינות האזור בדבר יעילות המודל הכלכלי האמריקני. מול 21בבוא צבא ארצות־הברית לשקול כיצד להילחם ולנצח במלחמות של המאה ה־ יריב כמו סין בעלת כלכלה המתקדמת במהירות בכוחות עצמה, ומצליחה גם לחדור לבסיס התעשייתי של ארצות־הברית, עליו לתת את הדעת על יכולת זאת של סין שעלולה בטווח הארוך להוביל לדעיכתה של ארצות־הברית ללא שימוש במרכיב הצבאי של האסטרטגיה. Research and Development Institute –כך לדוגמה, מחקר שערך התאגיד ראנד וחברות Huawei הזהיר את הממשל האמריקני מפני חברת התקשורת2005( ב־RAND סיניות פרטיות אחרות שהן רק לכאורה "הפנים הציבוריות", ובפועל הן מקיימות מחקר 37.(PLAמשותף עם הצבא הסיני Geneive Abdo and Firas Maksad, " Evidence Trump’s Iran Policy Is Working ", New York 35 .Daily News , 2 May, 2019 Edward N. Luttwak, The endangered American dream: How to stop the United States 36 from being a third world country and how to win the geo-economic struggle for industrial .supremacy , New York, Simon & Schuster, 1993, p. 92 Evan S. Mederios, Roger Cliff, Keith Crane, and James C. Mulvenon, A New Direction for 37 China’s Defense Industry , Santa Monica: RAND Corporation , Project Air Force, 2005, pp. .217–218אסטרטגיה, דוקטרינה ואסטרטגיה ימית – מינוח והמשגה105 מציין שהיכולת של מדינה להתמודד עלייתן ונפילתן של מעצמות פול קנדי בספרו עם מדינה אחרת, או עם קואליציה של מדינות אחרות, קשורה בעוצמתה הכלכלית של אותה מדינה. כאשר מדינות נמצאות בשיא כוחן הן עלולות גם להימצא בתנאים של ירידה כלכלית יחסית, ועוצמה אפשר לשמור רק עם שמירה על איזון נבון בין יצירת עושר ובין הוצאות צבאיות. מעצמות שמצויות בירידה מחישות בדרך כלל את תהליך שקיעתן על־ ידי הגדלת ההוצאות הצבאיות. קנדי טוען שהירידה בצמיחה התעשייתית האמריקנית בצירוף המחויבויות הבין־לאומיות הרבות שלה, והוצאות הענק שלה על בניין ותחזוקת הכוח הצבאי, יגרמו בהכרח לדעיכתה כמעצמה. לדעתו, האינטרסים הגלובליים של האימפריה האמריקנית נעשו רחבים ועמוקים יותר מיכולתה הכלכלית של ארצות־הברית 38לממן אותם המרכיב הגאוגרפי של האסטרטגיה רבתי הדוגמאות ההיסטוריות שבהן המרכיב הגאוגרפי השפיע רבות על תוצאות המלחמה הן רבות וכוללות, בין היתר, את המערכה בין אתונה וספרטה במלחמות הפלופונסיות. בהיותה מעצמה ימית אתונה התקשתה לנטרל את הכוח היבשתי הספרטני, ולהפך. באופן דומה, ההצלחה המוקדמת והמדהימה של גרמניה במלחמת העולם השנייה בחזית המערבית הניבה תשואות הולכות ופוחתות מול העומק הגאוגרפי של ברית־המועצות. לפוליטיקה יש תפקיד בהתמודדות עם ממד הגאוגרפיה. באופן אידאלי צריכה להיות התאמה בין יעדי המדיניות שקובע הדרג המדיני ובין המציאות הגאואסטרטגית שמולה הצבא אמור לפעול, ורצוי להימנע מלקבוע יעדים מדיניים המצריכים להתמודד עם מכשולים גאוגרפיים מאתגרים מדי. המרכיב האידאולוגי של האסטרטגיה רבתי לא אִפְשר לגרמניה הנאצית )למרות הסכם ריבנטרופ–מולוטוב( להימנע מהתנגשות עם ברית־המועצות. עם זאת, הדיאלוג האסטרטגי )בין הדרג המדיני לדרג הצבאי( היה אמור להבהיר בצורה טובה יותר 39את המרכיב הגאוגרפי לפני שנפתח מבצע ברברוסה בעקבות המתקפה היפנית על פרל הארבור ואובדן השליטה על הפיליפינים במלחמת העולם השנייה, הבינה ארצות־הברית את בעיית ניהולה של מערכה במרחבים העצומים של האוקיינוס השקט. כדי להתגבר על האתגר שהציבה בפניה הגאוגרפיה של האזור הזה השקיעה משאבים אדירים בכוחות אמפיביים, וכך הצליחה להתמודד עם האתגרים של הממד הגאוגרפי באוקיינוס השקט, ואפילו ניצלה אותם לרווחתה. אסטרטגיית "קפיצת (, שהתמקדה בעקיפת עמדות יפניות מבוצרות, ובמקום זאת Island-Hoppingמדרגה ריכוז המשאבים המוגבלים של בעלות־הברית באיים חשובים אסטרטגית שלא היו מוגנים היטב אך היו מסוגלים לתמוך לוגיסטית בהגעה לאיי יפן העיקריים, החלה להיות מיושמת ביוזמת הצי האמריקני. האסטרטגיה הזאת אִפְשרה לכוחות צבא ארצות־ 1943בסוף Paul Kennedy, T he rise and fall of the great powers: Economic change and military conflict 38 .from 1500 to 2000 , New York, Vintage Books, 1987, pp. 527–528 David J. Lonsdale, " Ordering and controlling the dimensions of strategy ", Defence 39 .Studies, 16(4), (2016), 390–407המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם106 הברית להגיע ליפן מהר יותר בלי לבזבז זמן, כוח האדם ואספקה כדי לכבוש איים יפניים בדרך, כמו גם לשמור על יתרון ההפתעה ולהפר את שיווי המשקל של היפנים. המאמץ הזה נתמך היטב באמצעות גיוס יכולות המודיעין של ארצות־הברית, שאִפְשרו לה להשתמש ביכולותיה ביעילות רבה יותר במרחבים העצומים של זירת האוקיינוס השקט. נוכל לסכם שלמעשה ביצועים צבאיים יעילים יכולים לנצל את הממד הגאוגרפי, או לפחות לנטרל את השפעותיו השליליות. ( טוען שהבידוד Paul van Hooftהחוקר בתחום לימודי הביטחון, פול ואן הופט ( הגאוגרפי של ארצות־הברית מיריבותיה דוחף ובו בזמן מושך את האסטרטגיה Insularity ) (. במאמרו מראה ואן הופט כיצד הדינמיקה Extremes לקיצוניויות21רבתי שלה במאה ה־ הזאת, המושפעת ממצבה הגאוגרפי של ארצות־הברית, מוצאת את ביטויה בתחרות על 40ההגמוניה בין סין לארצות־הברית במערב האוקיינוס השקט המרכיב הבין־לאומי של האסטרטגיה רבתי ( Balance of Powerהמרכיב הבין־לאומי של האסטרטגיה מתמקד במנגנון מאזן כוחות בזירה הבין־לאומית וביצירת בריתות וקואליציות. מדיניות וממשל עוסקים בחלוקת הכוח, וסכסוכים נוצרים בעקבות רצון לשינוי בחלוקת הכוח ושמירה על יציבות. מניעת התפתחותם של סכסוכים נעשית באמצעות מאזן כוחות שהוא מנגנון המיועד לשמר את המצב הקיים בהקשר לחלוקת הכוח. הדבר נעשה בדרך כלל באמצעות מערכת של בריתות ברמה הגלובלית )כפי שקרה בתקופת המלחמה הקרה בין מדינות המערב למדינות הגוש הקומוניסטי(, או ברמה האזורית )הציר הסוני לעומת הציר השיעי במזרח התיכון(. השתתפות בקואליציה מספקת אפשרות בת־קיימה עבור מדינה בודדת להשיג את המטרות האסטרטגיות הלאומיות שלה באמצעות פעולה רחבה יותר עם שותפים שיש להם מטרות אסטרטגיות דומות. קואליציות מספקות לאומות בודדות גישה למשאבים גדולים יותר, כמו גם לגיטימציה לפעולה הצבאית. באופן הזה מסוגלים ליהנות חברי קואליציה ייתכן שהשיקול החשוב ביותר 41מגישה ליכולות שלא היו עומדות לרשותן לוּ פעלו לבדן ביצירת קואליציה עם מדינות רבות הוא הלגיטימציה הרבה יותר מאשר במצב שבו מדינה תפעל לבדה להשגת מטרותיה המדיניות באמצעות כוח צבאי. כפי שציין חוקר במרכז (, "אפקטיביות Russell Glenn ראסל גלן ANUהאוסטרלי ללימודי אסטרטגיה וביטחון הקמת 42תפעולית בלי לגיטימציה דיפלומטית היא כלי מסוכן להפעלת העולם של ימינו האומות המאוחדות הביאה ליצירת נורמות התנהגות בין־לאומיות סביב השימוש בצבא כוח Paul van Hooft, "All-In or All-Out: Why Insularity Pushes and Pulls American Grand 40 .Strategy to Extremes," Security Studies , 29(4), (2020), pp. 701–729 M. J. Brick, Coalition perspectives on strategy, in: Nathan K. Finney (ed.), On Strategy: A 41 .Primer , Army University Press, 15 June 2020, Ch. 16, pp. 197–198 Russell W. Glenn, Band of brothers or dysfunctional family? A military perspective on 42 coalition challenges during stability operations , Santa Monica, CA: RAND Corporation, .2011אסטרטגיה, דוקטרינה ואסטרטגיה ימית – מינוח והמשגה107 כאופציה לפתרון סכסוכים בין־לאומיים. בעוד אמרתו של קלאוזביץ "המלחמה אינה אלא המשך המדיניות בתוספת אמצעים אחרים" נשארת תקפה גם כיום, קיים כיום מעין תנאי מוקדם )לפחות בקרב מדינות המערב(, שהשימוש בכוח להשגת מטרות מדיניות חייב להיות פעולה צבאית זוכה ללגיטימציה באמצעות 43עקבי, ובדרך כלל תואם את אמנת האו"ם (, 1991מנדט במסגרת אמנת האו"ם )כפי שהייתה המלחמה נגד עיראק של צדאם חוסיין ב־ או כאשר מדינות מחליטות לפעול יחד, אם כי בלגיטימציה קטנה יותר )כפי שהיה במלחמת ( מאוניברסיטת ג'ורג'טאון טוען:Andrew Pierre(. אנדרו פייר 2003המפרץ השנייה ב־ מבחינה פוליטית, קואליציה, ובמיוחד קואליציה מבוססת ורחבה, תיתפס על־ידי הקהילה הבין־לאומית כפועלת עם לגיטימיות גדולה יותר מפעולתה של מדינה יחידה, במיוחד אם הקואליציה נתמכת על־ידי מנדט בין־לאומי, כגון החלטת 44מועצת הביטחון של האו"ם עם זאת חשוב לציין שהמרכיב הבין־לאומי של האסטרטגיה רבתי האמריקנית בעשור (, Offshore Balancing, המכוּנה "איזון מחוץ לגבולות המדינה 21השני של המאה ה־ דוגלת בנוכחות מופחתת מחוץ לארצות־הברית. לפי האסטרטגיה הזאת, ארצות־הברית תימנע ממעורבות של ממש בענייני ביטחון מעבר לים, אלא במצב שבו מדינה אחרת תנסה להשיג הגמוניה באחד משלושת האזורים האסטרטגיים המרכזיים בעולם: מערב אירופה, מכל מקום, הממד הבין־לאומי של האסטרטגיה רבתי 45צפון מזרח אסיה והמפרץ הפרסי זוכה לחשיבות רבה בימינו, ויש להביאו בחשבון כאשר מול היעד שנקבע יש לבחור את הדרך והאמצעים להשגתו. המרכיב האידאולוגי של האסטרטגיה רבתי יש כיום הסכמה רחבה על כך ששורשי גיבוש האסטרטגיה רבתי עמוקים יותר מהחישובים של קובעי המדיניות העכשוויים, כמו גם על כך שיש השפעה לא מועטה לכוחות התרבותיים בחברה למשל, על צורת האסטרטגיה רבתי של המדינה. הסכמה זאת מחזקת את המגמה ההולכת וגוברת להתמקד בתפקידם של "גורמים רעיוניים" ביצירת מדיניות. המרכיב האידאולוגי באסטרטגיה רבתי מוגדר כ"מערכת שכנוע או הנחות המפחיתה את המורכבות של מציאות מסוימת, מפשטת אותם למונחים המובנים בקלות רבה יותר ומציעה דרכים 46מתאימות להתמודד עם מציאות זו .Clausewitz, 1976, p. 87 43 Andrew Pierre, Coalitions building and maintenance: The Gulf war, Kosovo, Afghanistan, 44 and the war on terrorism , Washington, DC: Georgetown University Institute for the .Study of Diplomacy, 2002, p. 4; Glenn, 2011, pp. 4–5 John J. Mearsheimer, and, Stephen M. Walt, "The Case for Offshore Balancing", Foreign 45 .Affairs , 95(4), (July/August 2016), pp. 70–83 Michael H. Hunt, "Ideology", in Michael J. Hogan and Thomas G. Paterson (eds.), 46 Explaining the history of American foreign relations , New York: Cambridge University .Press, 2004, p. 222המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם108 לדוגמה, ארצות־הברית יצאה למלחמת העולם הראשונה כדי להגן על זכויות ניטרליות וחופש הפלגה בימים, אך מטרות אלה השתנו במהלך ועידת השלום בפריז, והפכו להיות שאפתניות יותר. הנשיא וודרו וילסון, שהיה בוודאי המדינאי המשפיע ביותר שארצות־הברית סיפקה לזירה הבין־לאומית, הציג ממד אידאולוגי חדש למדיניות החוץ האמריקנית. בעוד המדינאים שלפניו צעדו על־פי עצת הנשיאים ג'ורג' וושינגטון, תומס ג'פרסון וג'ון אדמס, והפנו עורף לעולם הרחב, וילסון שכנע את העם האמריקני בדבר הצורך ליטול את מנהיגות הציע הנרי קיסינג'ר דיפלומטיההעולם, ולהופכו מחדש ל"עולם בטוח לדמוקרטיה". בספרו נקודת מבט ייחודית, הן כגורם מקצועי והן כמלומד. קיסנג'ר טוען שבתקופת הנשיא וילסון התגלתה אמריקה כשחקן מפתח בנושאים העולמיים, מצהירה על עקרונות אמריקניים חדשניים השונים מאלה של העולם הישן. לפיו, עליית מעמדה של ארצות־הברית הביאה לידי ביטוי לא רק את עליית יכולותיה, אלא הרחיבה גם את רצונותיה האידאולוגיים, המשתקפים גם באסטרטגיה רבתי שפיתחה. )Strategic Cultureהמרכיב התרבותי של האסטרטגיה רבתי – תרבות אסטרטגית הולך ותופס המושג "תרבות אסטרטגית" מקום 20 של המאה ה־70החל בסוף שנות ה־ חשוב יותר ויותר כמרכיב באסטרטגיה. עדות לכך מוצאים בהחלטת משרד ההגנה , לצרף למטות צבא אמריקה אנתרופולוגים שיסייעו 2003האמריקני לאחר כיבוש עיראק ב־ להעריך את יחסי הגומלין שבין פעולות הצבא האמריקני נגד מתקוממים ובין החברה עד אז לא ייחסה הפרשנות הקלסית שהתבססה על הגישה הריאליסטית 47העיראקית ביחסים בין־לאומיים חשיבות למרכיב הזה, אלא התבססה על מודלים תאורטיים כמו מודל הבחירה הרציונלית ותורת המשחקים. מודלים אלה הניחו שההיגיון המכוון את פעילות המדינות בכל מקרה הוא דומה, ומתבסס על השגת תועלת מֵרַבית לאינטרסים הלאומיים אין 48בסביבה אנרכית. בהתאם לכך הוזנחו גורמים תרבותיים כגון ערכים, רעיונות ואמונות זה אומר שגישת התרבות האסטרטגית דוחה לחלוטין שיקולים רציונליים, גם אם תרבות 49אסטרטגית מביאה בפועל לרציונליות מוגבלת (, Jack Snyderאחד מחלוצי המחקר של התרבות האסטרטגית היה ג'ק סניידר מחקר בנסותו להסביר את השונות בסגנונות קבלת ההחלטות הלאומיות 1977שפרסם ב־ בנשק הגרעיני, והאיר את הצורך לעמוד על ההבדלים התרבותיים הבין־מדיניים בתחום סניידר הגדיר תרבות אסטרטגית כ"סכום הרעיונות, התגובות הרגשיות המותנות 50הזה ודפוסי ההתנהגות הרגילה שרכשה קהילה אסטרטגית לאומית באמצעות הדרכה או חיקוי, .Freedman, 2013, p. 231 47 Rafał Kopeć, " The Determinants of the Israeli Strategic Culture ", Review of Nationalities , 48 .6(1), (December 2016), pp. 135–146 Alastair I. Johnston, "Thinking About Strategic Culture", International Security , 19(4), 49 .(Spring 1995), p. 34 Jack L. Snyder, The Soviet strategic culture: Implications for nuclear options , Rand 50 .Corporation , September 1977אסטרטגיה, דוקטרינה ואסטרטגיה ימית – מינוח והמשגה109 הוא הדגיש את השפעתם של המוסדות החברתיים על תהליך51והן משתפות בה זו את זו החִברות של שחקני העילית בתפקידים צבאיים־אסטרטגיים, והציע שהם עשויים להיות חברתיים לצורות מחשבה מובחנות בתוך תרבות אסטרטגית מסוימת, כלומר תת־תרבויות אסטרטגיות. לפיכך אפשר לאפיין תרבות אסטרטגית בדרך שבה התרבות הארגונית של מדינה מוצאת את ביטויה בתחום האסטרטגי. תרבות פוליטית היא גם אוסף העמדות, הערכים, הרגשות, המידע והכישורים הפוליטיים בקרב אזרחיה ובעלי התפקידים שבתוכה, המספקים את הנחות היסוד והכללים השולטים במהלך זמן ארוך על ההתנהגות של המערכת הפוליטית, ומשפיעים על התנהגות אזרחיה ומנהיגיה במערכת הפוליטית, בארגונים הצבאיים ובשירות הממשלתי, כמו בתכתיב גנטי. הכרת התרבות האסטרטגית והבנתה מאפשרות להבין טוב יותר את המניעים העומדים דמיטרי )דימה( אדמסקי מהמרכז הבינתחומי 52מאחורי פעולותיה של מדינה כלשהי בהרצליה מגדיר תרבות אסטרטגית כך: מכלול של אמונות משותפות, פורמליות ובלתי פורמליות, של הנחות ושל דפוסי התנהגות, שמקורם בחוויות משותפות ובנרטיבים מקובלים )המועברים בעל־פה ואף בכתב(, שמעצבים את הזהות המשותפת, ואת היחסים עם קבוצות אחרות, ואשר משפיעים, ולעיתים אף קובעים את המטרות ואת האמצעים להשגת יעדים 53ביטחוניים לדוגמה, התרבות האסטרטגית הישראלית לבעיות בתחום הביטחוני מאופיינת בהעדפה להפעיל את צה"ל במבצעים צבאיים בניסיון לפתור בעיות אלה )בשונה למשל ממדינות דמוקרטיות אחרות שבהן תינתן עדיפות לפתרון הבעיות בדרך של משא ומתן, או פנייה למוסדות בין־לאומיים כדוגמת מועצת הביטחון של האו"ם(. המאפיינים של תרבות אסטרטגית הם: מבנה חברתי; סגנון קוגניטיבי; התייחסות תרבותית לגורם הזמן; סגנונות של תקשורת; גישה ארגונית לחדשנות; העדפות באופן ניהול המלחמות; מבנה המערכת הצבאית והתפקיד שממלאים בה המטכ"ל של הצבא; המטות המשולבים והמפקדה הראשית; היחס לפיתוחו של הידע הצבאי; תפקידה של 54הטכנולוגיה בעניינים צבאיים; ולבסוף הגישות להצטיידות במערכות הנשק כדוגמה לכך ניתן לראות את החלק המכריע במרכיבי התרבות האסטרטגית הימית השונים, של סין ושל הפיליפינים, בסכסוך המתמשך על אזור המים הכלכליים בים סין . Snyder, 1977, p. 8 51 .Snyder, 1977, p. v 52 תרבות אסטרטגית וחדשנות צבאית, השפעת התרבות באסטרטגית על המהפכה דמיטרי אדמסקי, 53 , מודן ההוצאה לאור – צה"ל הוצאת מערכות, מושבבעניינים צבאיים ברוסיה, בארצות־הברית ובישראל .22–21, עמ2012בן שמן .26 שם, עמ 54המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם110 הדרומי. סכסוך זה זוכה לתשומת לב מחקרית רבה, המדגישה בין היתר את חשיבות 55המרכיב הזה באסטרטגיה הימית של הצדדים המעורבים בסכסוך התרבות האסטרטגית הישראלית (, שהשתתף במחקר השוואתי בנושא הזה עבור Gregory Gilesהחוקר גרגורי ג'יילס Defense Threat"הסוכנות להפחתת איומים ביטחוניים" של משרד ההגנה האמריקני (, מגדיר את התרבות האסטרטגית הישראלית כך: "אמונות Reduction Agency משותפות, הנחות ואופני התנהגות הנגזרים מחוויות משותפות ומסיפְּרים מקובלים )הן בעל־פה והן בכתב(, המעצבים זהות קולקטיבית ויחסים עם קבוצות אחרות, וקובעים התרבות 56."(Security Objectivesמטרות ואמצעים מתאימים להשגת יעדי ביטחון ( Institutional Arrangementsהאסטרטגית הישראלית היא תוצר של הסדרים ארגוניים שמעצבים את תהליך קבלת ההחלטות של גורמי השלטון של המדינה, וכן של הרעיונות אדמסקי טוען כי "למרות 57( המשפיעים על תוכן החלטות אלהAssumptionsוההנחות שהתרבות הישראלית היא מיזוג של מסורות יהודיות, אירופיות, לבנטיניות ואמריקניות, אין זה נכון לתארה כ"יציר כלאיים חסר צורה שבלתי אפשרי לחלוטין לעשות לגביו הכללות", 58ושההיגיון הפנימי הקוהרנטי של התרבות מתיר לדון בה כתרבות ישראלית נפרדת התנאים החברתיים של התרבות האסטרטגית הישראלית מושרשים בחלקם בעבר הרחוק, ובחלקם, לעומת זאת, מתייחסים להיסטוריה המודרנית של החברה הישראלית. אחד מסמלי המפתח הללו הוא דמותו של עם ישראל כעם נרדף. סמל מפתח זה אינו נגד יהודים במזרח אירופה, אלא אפילו 19מתייחס רק לשואה או לפוגרומים של המאה ה־ לעבדות של בני ישראל במצרים ולחיים בצל השלטון הבבלי והרומי. מיתוסים מסוימים שמקורם בעברו הקדום של העם היהודי עוד בימי בית שני, נותרו מרכיבים בתרבות האסטרטגית הישראלית עד ימינו אלה. יש לציין שצה"ל, המבוסס על שירות צבאי חובה ומשותף, הוא כלי המאפשר להעביר לחברה רעיונות האופייניים לתרבות האסטרטגית הישראלית. רעיונות אלה משותפים, אם כן, לא רק לאליטות הצבאיות או הפוליטיות, אלא הם מיוצגים בתודעה של החברה כולה. בהתחשב בתרבות האסטרטגית של ישראל נדרש להביא בחשבון גם את הגורמים הגאופוליטיים ואת אופייה של החברה בישראל. מרכיבים מרכזיים בתרבות האסטרטגית Lucio Blanco Pitlo III, " Strategic Culture and the South China Sea Disputes ", China US 55 .focus , Aug 31, 2015 Gregory F. Giles, "Continuity and Change in Israel’s Strategic Culture," in Jeannie L. 56 Johnson, Kerry M. Kartchner and Jeffrey A. Larsen (eds.), Strategic clture and weapons of mass destruction: Culturally Based Insights Into Comparative National Security .Policymaking , Initiatives in Strategic Studies: Issues and Policies, 2009, p. 7 Wendy Pearlman and Boaz Atzili, Triadic coercion, Israel’s targeting of states that host 57 .non-states actors , New York: Columbia University Press. 2018, p. 25 .175–174, עמ2012 אדמסקי 58אסטרטגיה, דוקטרינה ואסטרטגיה ימית – מינוח והמשגה111 נוצרו בהשפעת גורמים אלה, כמו "מנטליות המצור" והרצון להשיג הסדר צבאי מהיר שרצוי לעשות על־ידי העברת הסכסוך לשטח האויב. הרצון הזה מחוזק בעובדה שישראל נעדרת ( הגישה הישראלית, Specificעומק אסטרטגי. גורמים חברתיים מסבירים גם את ענייניות המוצאת את ביטויה בתרבות האלתור והיוזמה, האופיינית לתחום הצבאי הישראלי. גישה זאת מאדירה את הפעולות המעשיות על־פני דיבורי הסרק, ומשתקפת היטב באופייה של החברה בישראל. הנטייה להגדיל בשנים האחרונות את תפקיד הגורם הטכנולוגי בכל דיון 59על בעיה אסטרטגית נובעת מהתנאים החברתיים־כלכליים של ישראל הסדרים ארגוניים המעצבים את תהליך קבלת ההחלטות בישראל השימוש במונח "תהליך קבלת ההחלטות" מתייחס הן לתהליך הפורמלי המעוגן בחוק והמוסדות המשתתפים בו, והן לתהליך הבלתי פורמלי הכולל נהגים ונטיות המאפיינים את הגורם המקבל את ההחלטות במדינה, כמו גם לצורת קבלת ההחלטות. השפעת צה"ל בפרט, ומערכת הביטחון בכלל, על תהליך קבלת ההחלטות בישראל בתחום המדיני־ביטחוני היא מכרעת ובולטת בצורה מובהקת, גם אם מבחינה היסטורית עם זאת, מערכת 60תמיד פעל צה"ל על־פי החלטות הממשלה, גם אם לא הסכים להן היחסים עם הממשלה התפתחה למה שיורם פרי, פרופסור לסוציולוגיה פוליטית ולתקשורת, גם 61מכנה בשם "שותפות צבאית־אזרחית", ולא שליטה אזרחית מוחלטת על הצבא הקשר הישיר של ראשי הצבא לדורותיהם עם ראשי הממשלות בישראל אִפְשר להם להיות שותפים פעילים ומובהקים ביותר בתהליך קבלת ההחלטות, ולכן, לעיתים קרובות השפעתם על התהליך עצמו הייתה תלויה באישיותו של הדרג הצבאי הבכיר. היעדר של פיקוח פרלמנטרי יעיל על הצבא הביא לכך שצה"ל נהנה מאוטונומיה רבה יותר מאשר 62בדמוקרטיות מערביות אחרות מרכיב נוסף המשפיע על תהליך קבלת ההחלטות הוא חוסר העידוד לתכנון אסטרטגי ארוך טווח בדרג המדינה, ובמיוחד בתחום המדיני־ביטחוני, דבר שמשפיע על אופי תהליך האתוס של צה"ל 63קבלת ההחלטות והופך אותו לאישי־פוליטי, אד־הוקי ובלתי שיטתי מגולם גם במבנה הארגוני שלו כפי שמשתקף במערכות פו"ש )פיקוד ושליטה( של הצבא 64המגלמים את אתוס הביזור בסמכויות, ומתן אפשרות ליוזמה רבה למפקדים בשטח .Kopeć, 2016, p. 145 59 Yehuda Ben Meir, Civil military relations in Israel , New York: Columbia University Press, 60 .1995, p. 178 Yoram Peri, Between battles and ballots: Israel military in politics , New York: Cambridge 61 University Press, 1985; Yoram Peri, Generals in the cabinet room: How the military shapes .Israeli policy , United States Institute of Peace, 2006, pp. 17–32 .Peri, 2006, 175–191 62 Martin Van Creveld, The sword and the olive: A Critical History Of The Israeli Defense 63 .Force , New York, 2002, p. 161 .119–117, עמ2012 אדמסקי 64המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם112 דוגמה לכך היא ההחלטה במלחמת ששת הימים לכבוש את רמת הגולן, שהתקבלה בלחץ אלוף פיקוד הצפון אלוף דוד אלעזר, וזכתה לאישורו של שר הביטחון משה דיין בלי לקיים סבב דיונים אחד בממשלה. חוסר התכנון האסטרטגי מביא לכך ששיקולים לטווח הארוך ואפילו הבינוני נזנחים למען החלטות קצרות טווח. האתוס הזה השלוב במוסדות, מחזק את התרבות האסטרטגית של ישראל, ונוטה באופן קיצוני להעדיף שימוש בהפעלת כוח נגד כל איום שצץ ועולה מערכת הביטחון כולה )אנשי צבא ואזרחים( מסוגלת לנטרל את מעמדם 65מעבר לאופק של משרדי ממשלה אחרים, ובמיוחד משרד החוץ, שבגלל תקציבם הדל וגודלם המצומצם 66אינם מסוגלים להתמודד עם מערכת הביטחון בנושאי חוץ וביטחון שעולים לדיון בקבינט על־ידי ראש הממשלה לאחר מבצע "צוק איתן" 2015חוק המל"ל והוועדה שמונתה ב־ אומנם שיפרו מבחינה חוקית את 67לעניין עבודת הקבינט הביטחוני־מדיני )ועדת עמידרור מעמדו של המל"ל ואת תפקידו בישיבות הקבינט. ואולם, לדעת פרייליך, בהיעדר תקציב וכוח אדם איכותי ביחס לשאר גורמי הביטחון המשתתפים בתהליך קבלת ההחלטות, הוא עדיין מתמודד על מקומו ב"שולחן קבלת ההחלטות של הקבינט" בקשר להשפעתו על תוכן 68קבלת ההחלטות עצמן התוכן והאופי של תהליך קבלת ההחלטות בתחום המדיני־ביטחוני נחקר על־ידי חוקרים רבים מתחום מדע המדינה, ורוב הממצאים העולים בו מצביעים על כך שככל שחשיבותו של צה"ל בתהליך קבלת ההחלטות גדולה יותר, כך הוא מצליח להחדיר למערכת את האתוס הצה"לי המתאפיין כ"אינטלקטואליזם חלש", ויש אפילו המכנים אותו "אנטי־ ה"ביצועיזם" שולט כערך בתהליך קבלת ההחלטות, דוחף להבאת 69אינטלקטואליזם תוצאות בשטח, ולפיכך גם מעודד את "תרבות האלתור" בשדה הקרב. דמיטרי אדמסקי טוען את הדברים האלה: תרבות זו הפכה לאחת ממכפלות כוחה של הגישה האנטי־אינטלקטואלית בצה"ל, וזאת משום שלמאמינים כי יש ביכולתם לטפל בכל בעיה ברגע שהיא מתעוררת, קיים תמריץ קטן יותר ללמוד ולהפיק לקחים. צה"ל הנציח תרבות זו בכך שקידם את הקצינים ה"מאלתרים" "ופותרי הבעיות" על חשבונם של האינטלקטואלים הצבאיים. Gil-li Vardi, "Pounding Their Feet, Israeli Military Culture as Reflected in Early IDF 65 .Combat History", Journal of Strategic Studies , 31(2), (2008), p. 296 Charles D. Freilich, Zion’s dilemmas: How Israel makes national security policy , New York: 66 .Cornell University Press, 2012, p. 65 ,2016, כסלו תשע"ז – דצמבר הוועדה לעניין עבודת הקבינט הביטחוני־מדיני המלצות מדינת ישראל, 67 .18מיצוב המטה לביטחון לאומי, עמ .Freilich, 2012, pp. 238–243 68 Avi Kober, "What Happened to Israeli Military Thought?", Journal of Strategic Studies 69 .34(5) (2011), pp. 707–732אסטרטגיה, דוקטרינה ואסטרטגיה ימית – מינוח והמשגה113 התוצאה המזיקה ביותר של בעיה זו היא היעדר הרצון, ובסופו של דבר חוסר יכולת 70בסיסית להתאמה תפיסתית מראש לתמורות בהווייה הצבאית בניגוד לאבות המייסדים של צה"ל שהשכלתם הייתה אקלקטית, כלומר מבוססת על מקורות שונים ומגוונים, תפיסות ומושגים, גילו אלופי צה"ל ההרואיים והכריזמטיים סקרנות אינטלקטואלית מועטה בלבד ללימוד של המדע הצבאי. למרות קידומם לעמדות בכירות, מרביתם לא עשו את המעבר הנדרש לחשיבה אסטרטגית, 71והתמידו ביישום אותו היגיון טקטי גם כאשר עסקו בסוגיות אסטרטגיות העיסוק הרב במשימות השגרה הלוחצות ללא הרף הותיר להנהגה הצבאית זמן מועט בלבד לחשוב על עתידה של הלחימה, או להתנסות בתפיסות חדשות רוב המרץ האינטלקטואלי הושקע בהיערכות סביב השאלה "היכן אנו עומדים"? 72יותר מאשר בניתוח הסוגיה "לאן פנינו מועדות הביקורת טוענת שההעדפה של הביצוע על־פני התאוריה יוצרת התנגדות לחשיבה (. מאחר Self-Reflectionעמוקה, אפילו כאשר התנאים מחייבים הגות והתבוננות עצמית שהספר הזה עניינו אסטרטגיה ימית ומוּדעות למרחב הימי, אפשר להסיק שבתהליך קבלת ההחלטות בנוגע למרחב הימי של ישראל, ובמיוחד בנושאים שעלו על הפרק בתקופה האחרונה, חסר היה הגורם בעל ההכשרה המקצועית המתאימה. גורם שיביא את ההיבטים הרלוונטיים, בין אם בצורך להגן על המרחב הזה והתשתיות שבו מפני איומים מגוונים, 2018תוכנית בניית כלי השיט שנועדה למטרה זו, ובין בחקיקה בתחום הזה. לראיה, בקיץ ולאחר תחילת בניית "ספינות המגן" בגרמניה, שנועדו להגן על אסדות ההפקה בטווח רחוק מחופי ישראל, הוחלט לקרב את אסדת ההפקה של שדה לווייתן לקרבת החוף. ) בתרבות האסטרטגית הישראליתIdeasמרחב הרעיונות השימוש במושג "מרחב הרעיונות" נועד לכלול את ההשערות המובילות של ישראל בנוגע לסביבה הביטחונית והעקרונות כיצד להגיב לאיומים ביטחוניים. הוא כולל בתוכו נושאים כמו אסטרטגיה ביטחונית לאומית, אסטרטגיית הגנה לאומית, תפיסת הביטחון הלאומי, אסטרטגיית הצבא ודוקטרינת הפעלתו. כזכור, תפיסת הביטחון של ישראל התפתחה והיוותה את הבסיס 1953 המוקדמות, אושרה בממשלת ישראל ב־ 50במהלך שנות ה־ להתפתחות התפיסות הביטחוניות והדוקטרינות הצבאיות עד ימינו. בהקשר הזה יודגש שמזהים קושי של המערכת הישראלית להתמודד עם מרחב הרעיונות ככל שהדבר קשור National Securityלגיבוש תפיסות ברמה הלאומית ולאסטרטגיה ביטחונית לאומית (. הדבר בא לידי ביטוי בחוסר היכולת לאשר את עבודתה של הוועדה בראשותו Strategy כדי לגבש תפיסת ביטחון לאומי 2006של השר לשעבר עו"ד דן מרידור, שמונתה ב־ חדשה לישראל. כמו גם ביכולת של המערכת הביטחונית מדינית לאבחן את השינוי העומד .183, עמ2012 אדמסקי 70 .187 שם, עמ 71 .192 שם, עמ 72המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם114 Revolution inלהתחולל במישור הפרדיגמטי בנושאי ה"מהפכה בעניינים צבאיים או לגיבוש אסטרטגיה ימית רבתי למדינת ישראל.73,(Military Affairs – RMA תהליך קבלת ההחלטות שתואר לעיל, יחד עם הרעיונות המשתקפים בתפיסות ביטחון, אסטרטגיות ודוקטרינות, הם הדלק המניע ביצירתה של תרבות אסטרטגית ייחודית לפיכך התרבות האסטרטגית 74שהיא "רחבה יותר מאשר ההשפעות שמזינות אותה היא הדבק שמחבר את המרכיבים האחרים של נוף הביטחון הישראלי. בישראל מִיסדה התרבות האסטרטגית מערכת של יחסי גומלין, אמונות, ערכים והתנהגויות אשר הקנו מעמד עליון לכוח הצבאי בקשר לכל סוגי האיום החזויים. התרבות הזאת הועצמה בגישתה של המערכת הצבאית עצמה ביחס לאימונים, קידום הקצונה, והן ביחסים עם הממשלה לדברי אדמסקי, תרבות אסטרטגית זו נשארה ברובה בִּלְתי חֲדִירה 75והחברה עצמה 76( בפני מצבי שינויImpervious ) דוגמה לערך הזה בהוויה הישראלית אפשר לראות במסורת שהתגבשה עוד מימי המדינה שבדרך להעלות את יהדות התפוצות לישראל. ראשיתה בתקופת ההעפלה שלפני קום המדינה. המשכה בחילוץ בדרך הים של משפחות יהודיות שעמדו בפני איום נקמה ( 1956מהמצרים באמצעות ספינות דיג מגויסות שנכנסו לנמל פורט־סעיד במלחמת סיני 20 של המאה ה־70– החלק הימי של מבצע מלט, שבו מולטו לישראל בראשית שנות ה־ יהודים מסוריה, שהוברחו לבֵּירוּת וממנה הועלו בדרך הים לישראל. וכלה בחלקו הימי של (. הערך הזה הוא ייחודי 1985 –1984"מבצע משה" להעלאת יהדות אתיופיה לישראל לתרבות האסטרטגית הישראלית בבחינת "כל ישראל ערבים זה לזה", ומצא את ביטויו באסטרטגיה הימית הבלתי כתובה של ישראל. )Sea Power) ועוצמה ימיתPowerעוצמה משחר ההיסטוריה האנושית ביקשו אנשים ומדינות להיות בעלי עוצמה בכלל, ועוצמה במרחב הימי בפרט. עוצמה היא אחד המושגים החשובים והנדונים ביותר בתחום היחסים הבין־לאומיים, וחלק מההוגים מרחיקים לכת ומרמזים על כך שהיחסים הבין־לאומיים נשלטים על־ידי רעיונות ועוצמה. אומנם קיימות הגדרות רבות לעוצמה, אך ריצ'ארד פיין ( מגדיר אותה כ"יכולת לגרום לאחרים – אנשים, קבוצות או מדינות – Richard Payne ) ( מגדיריםViotti & Kauppi ויוטי וקאופי77להתנהג בדרכים שבדרך כלל לא היו נוהגים עוצמה כ"אמצעי שבו מדינה או שחקן אחר מפעילים או יכולים לטעון השפעה או כפייה .192 שם, עמ 73 .Pearlman and Atzil, 2018, pp. 28–29 74 Shimon Naveh, "The Cult of the Offensive Preemption and Future Challenges for Israeli 75 Operational Thought", in Efraim Karsh (ed.), Between war and peace: Dilemmas of Israeli .security , London: Routledge, 1996, pp. 168–187 .113, עמ2012 אדמסקי 76 .Richard J. Payne, Global issues , New York, New York. Pearson, 2013, p. 25 77אסטרטגיה, דוקטרינה ואסטרטגיה ימית – מינוח והמשגה115 ממשית או פוטנציאלית על מדינות אחרות וגורמים שאינם ממלכתיים בגלל היכולות הפוליטיות, הגאוגרפיות, הכלכליות והפיננסיות, הטכנולוגיות, הצבאיות, החברתיות, עוצמה ימית הייתה למעשה הבסיס לתורתו של ראשון 78התרבותיות או אחרות שיש להם האסטרטגים הימיים אלפרד תייר מֶהֶן. לפני שיורחב הדיון בעוצמה הימית, נשוא הספר הזה, מן הראוי להקדיש מילים ספורות לגישות שונות על עוצמה, כפי שהתפתחו עם השנים בתחום היחסים הבין־לאומיים. באופן כללי נוכל לומר שעוצמה היא היכולת של מדינה להשפיע על מדינה אחרת לעשות כרצונה. יש להדגיש שהמושג הזה הוא יחסי ותלוי במקום ובעת שבוחנים את מעמדה של מדינה בתוך המערכת הבין־לאומית. בתחום מדעי המדינה ויחסים בין־לאומיים יש כמה גישות להבנת העוצמה והגדרתה: הגישה המוסרית הקובעת כי שיקולי מוסר מחייבים לעיתים את הקרבתם של אינטרסים לאומיים מסוימים. זאת ועוד, יעילות "העוצמה" תלקה בחסר אם תושתת רק על מרכיבי העוצמה הפיזיים בלי שתתבסס על שיקולי מוסר ועל יסודות אידאולוגיים. הגישה הריאליסטית מציבה את המושג "עוצמה" בראש סדר החשיבות במעשה 79הפוליטי, וכך את המצוי והאפשרי ולא את הרצוי מבחינה מוסרית או ערכית גישת התלות שבה שני מרכיבי התלות העיקריים )אם כי לא היחידים( הם: התלות הכלכלית והתלות הצבאית )לדוגמה, תלותה של ישראל בארצות־הברית עקב הסיוע הביטחוני המוענק לה מטעמה(. הגישה ההתנהגותית שלפיה תמיד יש לבחון את העוצמה במונחים יחסיים: עוצמתו של צד אחד לעומת עוצמת הצד השני. האופי היחסי והמורכב הוא המרכיב המשפיע על התנהגות השחקנים בזירה הבין־לאומית. גישה זו איננה שוללת מיסודה את הגישה הריאליסטית, אך מנסה להוסיף עליה רבדים הנוגעים 80הן לסוגי העוצמה והן לנסיבות הפעלתה Paul R. Viotti, and Mark V. Kauppi, International relations and world politics , Fifth Edition. 78 .New York, New York. Pearson, 2013, P. 202 ( גישות שונות העוסקות בעוצמהThe Realist Approach עם השנים התפתחו בגישה הריאליסטית 79 Kenneth קנת' וולץ1979כך לדוגמה התפתחה הגישה הנאוריאליסטית, או ריאליזם מבני, שפיתח ב־ (, המדגישה את המציאות האנרכית ואת הצורך לקיים משחק כוחני כדי לשמור על האינטרסים. Waltz גישה זו מכוּנה לעיתים גם "ריאליזם הגנתי" משום שהיא מדגישה שהרצון להשיג עוצמה נובע Offensiveמחוסר ברירה ומרצון לשרוד. לעומת גישה זאת יש גישה המכוּנה "ריאליזם התקפי ( מבית מדרשו של ג'ון מירשהיימר, הגורסת שמדינות רוצות למקסם את העוצמה היחסית Realism Hans. J.שלהן. עקב רוחב היריעה מומלץ למעוניינים להרחיב את ידיעתם לעיין בספרות המתאימה Morgenthau, Politics among nations: The struggle for power and peace , New York: Alfred .A. Knopf, 1978 , האוניברסיטה הפתוחהמושגי יסוד ביחסים בין־לאומיים – עצמה ביחסים הבין־לאומיים שמואל צבאג, 80 .1997רעננההמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם116 (. השפעה היא יכולתה של מדינה Influenceחשוב להבחין בין עוצמה ובין השפעה לגרום למדינה אחרת לנהוג לפי דפוס התנהגות מסוים, לפי רצונה או תכתיביה של המדינה המשפיעה. לצורך כך משתמשת המדינה במגוון רחב של כלים כגון ענישה, תגמול, איומים או הבטחות. בשנים האחרונות, ובעיקר עם התפתחותה של המדיה ולוחמת המידע, הופיעו מושגים חדשים בתחום העוצמה כגון עוצמה רכה ועוצמה חכמה המשלבת בין עוצמה רכה לעוצמה קשה. ( – מונח ביחסים בין־לאומיים המתאר מצב שבו מדינה Soft Powerעוצמה רכה במערכת הבין־לאומית משפיעה על מדינה אחרת ללא הפעלת כוח, וכך משיגה יעדים שונים במדיניות החוץ. עוצמה רכה מבוססת בעיקר על יוקרתה של המדינה, כלומר כוח המשיכה שהיא יכולה להקרין, היכול לנבוע מהלגיטימיות שלה )בעיני אחרים(, תרבותה, המוסר שלה, ערכיה, האתיקה שלה ועוד. כך לדוגמה שלחה סין לאיטליה סיוע רפואי מסיבי 81.2020כדי שהאחרונה תוכל להתמודד עם מגפת נגיף הקורונה שפרצה בשטחה ב־ עוצמה רכה של מדינה יכולה להיות גם לא מכוונת, ולהשפיע באופן עקיף על מדיניות ( Hard Powerשל מדינה אחרת ללא בקשה ישירה. עוצמה רכה נבדלת מעוצמה קשה שמשמעותה שימוש בכוח צבאי או לחץ כלכלי כדי להשפיע על התנהגות, או האינטרסים ( מתייחסת לשילוב אסטרטגיות של Smart Power עוצמה חכמה82של גופים פוליטיים עוצמה רכה ושל עוצמה קשה. המונח עצמו הוגדר על־ידי המרכז ללימודים אסטרטגיים ( בראייה Center for Strategic and International Studies – CSISובין־לאומיים המתאימה לארצות־הברית בזה הלשון: "גישה המדגישה את הצורך בצבא חזק, אך בד בבד גם בבריתות, שיתופי פעולה ומוסדות בכל הרמות שמטרתם להרחיב את ההשפעה עם הירידה בחשיבותה של 83האמריקנית ולכונן את הלגיטימיות של השלטון האמריקני העוצמה הרכה במדעי המדינה בארצות־הברית, ובתגובה לפלישה האמריקנית לעיראק , הופיע המושג "עוצמה חכמה" כחלופה הליברלית למול זאת הנאו־שמרנית של 2003ב־ הנשיא דאז, ג'ורג' בוש הבן. המונח "עוצמה ימית" מתייחס לעוצמה שכוללת את "האמצעים שדרכם מדינה מרחיבה את עוצמתה הצבאית במרחב הימי". העוצמה נמדדת במונחים של יכולת המדינה להשתמש במרחב הימי, בהגנה נגד יריבים ומתחרים, ויש בידיה מרכיבים מגוונים לדוגמה, אוניות קרב ומערכות הלחימה שלהן, ספינות עזר, צי מסחרי, בסיסים ואנשי צוות מאומנים Chispian Balmer, " China Sends Medical Supplies, Experts to Help Italy Battle , 81 .Coronavirus " Reuters , March 13, 2020 ( שטען כי הדמוקרטיה )ובמיוחד הערכים Joseph Nye המושג הופיע לראשונה בכתביו של ג'וזף ניי 82 הליברליים שבה כגון זכויות האדם וחירויות הפרט( יכולה לגרום למדינות להעריץ מדינות שנתפסות כהתגלמות ערכים ליברליים, ולכן לנסות לְרָצות אותן עם סיומה של המלחמה הקרה, ואשר אפיין .2001 ב־9/11 ועד אירועי ה־90במידה לא מעטה את מדיניות החוץ האמריקנית מראשית שנות ה־ CSIS Commission on Smart Power: A smarter, more secure America , CoChairs: Richard 83 L. Armitage and Joseph S. Nye, Jr., Center for Strategic and International Studies, .Washington, D.C, 2007, p. 7אסטרטגיה, דוקטרינה ואסטרטגיה ימית – מינוח והמשגה117 ומוכשרים. יכולת הכוח הימי תלויה בגורמים כמו גודל האוכלוסייה, אופי השלטון, החוסן הכלכלי של המדינה, כמות ואיכות הנמלים, אורכו של קו החוף ומספרם ומיקומם של המושבות והבסיסים של המדינה ביחס לצפיפות הרצויה של התנועה בנתיבי השיט אליה. המטרה העיקרית של עוצמה ימית הייתה תמיד להגן על ספנות ידידותית מפני התקפות אויבים, ולהשמיד או להפריע למשלוח האויב – מסחרי וצבאי כאחד. כאשר צד יריב אחד ( משיג שליטה על שטח ימי או חלקים ממנו, משמעות הדבר שהשיג עליונות Belligerent ) ( ולשלול שליטהSea Lines of Communicationימית, וביכולתו להגן על נתיבי השיט שלו הגדרה נוספת לעוצמה הימית היא: "כלל האמצעים אשר מדינה, או קבוצת 84 זאת מהיריב מדינות הפועלות יחדיו, מנסות בעזרתם לקיים ולהבטיח שליטה בנתיבי הים כדי לאפשר 85העברת סחורות ומשאבים צבאיים הכרחיים לניהול הסחר והמאבק המלחמתי Sir Herbert Richmond 1871–האדמירל וההיסטוריון הבריטי סר הרברט ריצ'מונד ( טוען כי "העוצמה הימית בהיבטה הרחב יותר היא סוג של עוצמה המסוגלת לתמוך 1946 במדיניות הלאומית". הוא מייחס את הרחבת האימפריה הבריטית לעוצמתה הימית של (. ריצ'מונד רואה Ruling the Wavesהממלכה הבריטית שתוארה בעבר כ"גברת הימים בעוצמה הימית מרכיב בעוצמה הלאומית, ובסופו של דבר גם מרכיב חשוב בשלום העולמי: "כל המדינות הימיות הגדולות מבטיחות לעולם שחיל ים גדול הוא ערובה בטוחה ביותר לשלום, כי הוא מספק ביטחון נגד המלחמה, ולכן הוא מוסד מועיל מאוד". ריצ'מונד גם מציין בפני קוראיו )אם כי במונחים שונים(, תפקידים ימיים נוספים שאינם צבאיים כגון הסעד ההומניטרי ואכיפת השלום )הכלולים היום במשימת הדיפלומטיה הימית של ציים 86מודרניים ההיסטוריון הימי הבריטי בן זמננו ג'פרי טיל מבחין בין "עוצמה ימית" כתשומה (. מרכיבי העוצמה הימית כתשומה הם Output(, ובין "עוצמה ימית" כתפוקה Input ) ציי המלחמה, משמר החופים, התעשייה הימית )אזרחית וצבאית(, הכוחות היבשתיים והאוויריים התומכים ומסייעים לציים. עוצמה ימית כתפוקה היא "היכולת להשפיע על התנהגותם של אנשים אחרים, או דברים באמצעות פעולותיו של גורם כלשהו הפועל (, Consequencesמהים". הגישה הזאת מגדירה את העוצמה הימית במונחים תוצאתיים ולא התשומות או האמצעים שבהם משתמשים להשגתם. יתר על כן, לדעת טיל, היכולות בשנים האחרונות, 87( מבוססות ים הן שיגדירו אירועים הן בים והן ביבשהCapabilities ) Powerעם השינוי במאפייני הלוחמה הימית, אנו עדים להסטת ההדגש מעוצמה ימית (. טיל טוען שעוצמה ימית אומנם תלויה Power from the Sea( לעוצמה מהיםat Sea בכוחו של הצי המלחמתי, אך לא רק בו, אלא גם במרכיבים אחרים כמו המיקום הגאוגרפי .Encyclopedia Britannica, ed. s.v. " Sea power " 84 .1991 שש 85 Kevin Rowlands, "Decided Preponderance at Sea-Naval Diplomacy in Strategic Thought", 86 .Naval Diplomacy in Strategic Thought , 65(4), (2012), pp. 89–106 .Till, 2018, pp. 24–25 87המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם118 של המדינה )גאופוליטיקה וגאואסטרטגיה(, עוצמתה הכלכלית וערכיה התרבותיים והאידאולוגיים. באמצעות מרכיבים אלה ביכולתה של המדינה לקבוע או להשפיע על אירועים והתפתחויות הן בים והן ביבשה. עוצמה ימית מדגישה גם את התרומה שיכול הצי המלחמתי לתרום לאירועים המתרחשים במרחב היבשתי או האווירי )ולאחרונה אף לאירועים המתרחשים בחלל(. יתר על כן, עוצמה ימית כוללת לא רק את כל ההיבטים הלא־צבאיים של השימוש בים )צי סוחר, בניית ותיקון אוניות וכדומה(, אלא גם מגוון רחב של נושאים הקשורים למרכיב הים בתרבותן האסטרטגית של המדינה, הכלכלה, התרבות 88הפוליטית והמערכת הפוליטית (, בוחנת Neo Liberal Approachעוצמה כפי שמתבטאת בגישה הנאו־ליברלית ממדים נוספים התורמים לעוצמה כגון הסחר הימי. לפי הגישה הזאת, מדינה שבה הגורמים העוסקים בסחר ימי צוברים ממון ועושר, הם מצליחים בעזרת ממון זה לצבור כוח פוליטי שבאמצעותו יצליחו להשפיע על מדיניות הממשלה. רעיונות אלה הם נאו־ליברליים של שוק חופשי, רעיונות המעודדים את המסחר, חופש המידע, מיסוי הוגן, ובעצם תופעה כמו הגלובליזציה. מכאן קיים הקשר בין כוח ימי, הנאו־ליברליזם, השווקים החופשיים והשגשוג. ( המכהן בתפקיד מרצה במכללה ביוון, מציין Ilias Iliopoulosאליאס אליופולוס בדומה לג'פרי טיל, שבשנים האחרונות אכן חל שינוי בולט באסטרטגיה הימית, ותשומת 89הלב הגאופוליטית עוברת מהמושג "עוצמה ימית" ל"עוצמה מהים מושג נוסף בתחום העוצמה הימית הוא "הקרנת עוצמה". שימוש בה בסביבה הימית וממנה כולל קשת רחבה של פעולות צבאיות התקפיות החל בהשמדת כוחות אויב, תמיכה לוגיסטית או מניעת כוחות אויב להתקרב לטווח הנשק היעיל שלהם מכוחות ידידותיים. הקרנת עוצמה ימית עשויה להיעשות על־ידי פעולות תקיפה אמפיביות, תקיפת יעדים בחוף הגדרה נוספת להקרנת עוצמה ימית היא שימוש 90מהים, או תמיכה בפעולות שליטה בים בכוחות צבאיים מובלים על כלי שיט להשפיע ישירות על אירועים ביבשה. העיסוק מקיף קשת רחבה של משימות מפלישה ימית לכיבוש שטח יבשתי, ובקצה השני של הקשת הקרנת עוצמה ימית מגוונת 91( והפגזת חוף מכלי שיט Nuisance Raidsפשיטות הטרדה בצורותיה – הכול בהתאם לתכלית שלשמה הופעלה, המאמצים המושקעים בביצועה, וההשפעה האסטרטגית שהיא יוצרת אחרי שהופעלה. עד כמה הקרנת עוצמה ימית יכולה להיות מכריעה מבחינה טקטית? לעיתים היא רק "גורם אפשרי" מבחינת אסטרטגית – משהו המספק את התנאים שבהם כוחות הקרקע וחיל הרגלים יכולים להמשיך לנצח במלחמה. דוגמה לפעולה כזאת אפשר לראות בפלישה לנורמנדי במלחמת העולם השנייה. .ibid, p. 27–31 88 Ilias Iliopoulos, "Strategy and Geopolitics of Sea Power throughout History", Baltic 89 .Security & Defence Review , 11(2), (2009), p. 5 US Department of Defense, Dictionary of Military and Associated תרגום לעברית מתוך 90 .Terms, s.v. " Maritime power projection " .Till, 2018, pp. 252–255 91אסטרטגיה, דוקטרינה ואסטרטגיה ימית – מינוח והמשגה119 באופן ניכר יותר הקרנת עוצמה ימית יכולה להעניק למדינה את יכולת ההכרעה. אף־ על־פי שבמהלך ההיסטוריה לא הבינו תמיד לחלוטין את חשיבות הקרנת העוצמה הימית, המשיכו ציי העולם להדגיש את חשיבותו של המונח. בנסיבות הקיימות בתחילת המאה מתרחבת ההכרה בכך שהקרנת עוצמה ימית צריכה להיחשב לאלמנט מפתח 21ה־ המאפשר יכולת להשתמש באוקיינוס כמרחב התמרון הגדול ביותר בעולם. בעיני ארצות־ הברית והמערב החופש הזה להפליג ולנצל את המרחב הימי הוא אכן הסימן הברור ביותר 92ליכולת האמיתית של הכוח הימי הקרנת עוצמה ימית יכולה ללבוש צורות שונות שייקבעו בדרך כלל על־פי המטרה שהיא משרתת. ג'פרי טיל מציין כמה מטרות שלשמן ראוי להשתמש בהקרנת עוצמה 93ימית 1 .קביעת תוצאות הסכסוך )שלשמו הוקרנה העוצמה 2 .פתיחת חזיתות מבצעיות חדשות 3 .תמיכה ישירה בכוחות היבשה של המדינה בפעילותן החופית 4 .כוח עקירה 5 .לוחמה כלכלית 6 .תפיסה או התקפה על בסיס ימי ויציאותיו 7 .אילוץ יריב נחות לצאת ולהילחם )Security Doctrine) ותפיסת הביטחוןDoctrineדוקטרינה , שמשמעותה – הוראה, לימוד. Doctrinaמקור המושג דוקטרינה הוא במילה הלטינית מושגים של דוקטרינה צבאית ואסטרטגיה צבאית משמשים לעיתים בערבוביה, כאילו הם בעלי אותה משמעות. נוסף על כך, לדוקטרינה בהיבט המדיני משמעות שונה מדוקטרינה בהיבט צבאי, ולפיכך, חשוב להבחין בהבדלים שביניהם ולא לטשטש אותם. בהיבט המדיני, דוקטרינה משמשת כעיקרון קבוע של מדיניות הממשלה, בעיקר ביחסים בין־לאומיים או צבאיים. העיקרון הזה בא לידי ביטוי בדרך כלל בהצהרה של (. לדוגמה, דוקטרינת "טרומן" Fundamental Government Policyמדיניות עקרונית היא מדיניות אמריקנית שלפיה תתמוך ארצות־הברית ב"עמים 1947( ממרס Truman ) חופשיים הנאבקים בניסיונות שעבוד על־ידי מיעוטים חמושים או כתוצאה מלחץ חיצוני הדוקטרינה הזאת הייתה מדיניות שכוונה נגד פעולות ברית־המועצות באירופה, וגם נגד התנועות הקומוניסטיות שפעלו באותה תקופה באיראן, טורקיה ויוון במטרה למנוע .ibid, p. 252 92 .ibid, pp. 252–254 93המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם120 1823את התפשטות הקומוניזם בעולם. היא החליפה למעשה את דוקטרינת "מונרו" מ־ 94בעניינים זרים או צבאיים דוקטרינת הביטחון, או כפי שהיא מכוּנה בישראל "תפיסת הביטחון", היא מערכת של היגדים בסיסיים הנגזרים מנסיבותיה הביטחוניות־אסטרטגיות של המדינה. המערכת הזאת מנחה את הפעולה בתחום הביטחוני־צבאי, ומשמשת מעין מסגרת תפיסתית כוללת המבטאת את הערכים הלאומיים ואת התובנות המדיניות, החברתיות, הכלכליות, הגאואסטרטגיות והצבאיות. התפיסה משקפת את קווי המתאר העקרוניים ואת הגורמים היציבים בחשיבה הביטחונית. מתפיסת הביטחון נגזרת מדיניות הביטחון. המדיניות משקפת את השינויים ואת הפתרונות בנסיבות הנתונות. עניינה הוא היישום השוטף והיום־ יומי של התפיסה לפי הנסיבות הנתונות במגמה לממש את יעדי הדרג המדיני, ולתת פתרון 95לאתגרי הסביבה האסטרטגית לעומת זאת, דוקטרינה צבאית היא הביטוי לאופן שבו כוחות צבאיים תורמים למערכה, למבצעים גדולים, לקרבות וללחימה עצמה. הדוקטרינה הצבאית משמשת מדריך לפעולה ולא אוסף כללים נוקשים. היא מספקת מסגרת התייחסות משותפת לכלל הצבא משום שהיא משמשת כמערכת העקרונות הבסיסית המנחה את הכוחות הצבאיים בפעולתם יחד (.25עם שמירה על מטרות הביטחון הלאומי )ראו: איור אסטרטגיה צבאית משתמשת באמצעים צבאיים זמינים בדרכים ספציפיות להשגת מטרות אסטרטגיות צבאיות )יעדים( בהקשר אסטרטגי נתון. נקודת המפתח היא שלדוקטרינה יש השלכות על מבנה הכוח, האימונים והציוד העכשוויים והעתידיים )במקרה שאלה נתמכים מבחינה פוליטית(. אסטרטגיה צבאית במצב נתון חייבת להשתמש במבנה .David McCullough, Truman , New York: Simon & Schuster, 1992, pp. 547–549 94 ". אתר ייצור ידעהביטחון תורת הביטחון – תפיסת פנחס יחזקאלי, " 95 תפוקות ארגון ציוד מבנה הכוח תוכניות דרישות אימון תשומות האינטרסים של המדינה ובעלות בריתה היעדים הצבאיים של המדינה תפיסת האיום התאוריה הפוליטית היסטוריה יכולות אסטרטגיה צבאית דוקטרינה אסטרטגיה מערכה טקטיקה היזונים חוזרים ניסיון הקרב המתנהל תוצאות האימונים תוצאות ההערכה : יחסי הגומלין בין דוקטרינה לאסטרטגיה צבאית25איוראסטרטגיה, דוקטרינה ואסטרטגיה ימית – מינוח והמשגה121 הכוח, ההכשרה והציוד הקיימים. הדוקטרינה והאסטרטגיה הצבאיות יכולות להיות כמעט 96זהות בסביבה אסטרטגית קבועה, אך לעולם לא יהיו זהות בסביבה אסטרטגית משתנה United States( ממכללת הצבא האמריקני בווסט פוינט John Spencerג'ון ספנסר ( טוען: "הדוקטרינה היא החוכמה הקולקטיבית של Military Academy in West Point הצבא והשפה המשותפת של המקצוע. היא מספקת את הלקחים שנלמדו במהלך קרבות בבחינת שלוש רמות הלחימה השונות: 97קשים, מערכות ומלחמות מדורות של חיילים דוקטרינה, אסטרטגיה וטקטיקה – הרי שדוקטרינה מתארת כיצד הכוח יופעל, או כיצד הצבא יפעל; האסטרטגיה מתארת את הגישה הכוללת להשגת המטרה; והטקטיקה היא אופן ההוצאה לפועל של פעולה ספציפית להשגה מיידית של יעדים ומטרות ולטווח הזמן 98הקצר. ספנסר מציין את הנושאים הבאים כמרכיבים את הדוקטרינה עקרונות היסוד – משקפים את עמדות הצבא על סמך ניסיון העבר שלו. הם נועדו לטפח את היוזמה הדרושה לחיילים להיות יצירתיים ולפתור בעיות, ומספקים בסיס לשילוב רעיונות, טכנולוגיות ומבנים ארגוניים חדשים. ( – מטרתם Tactics, Technics and Proceduresטקטיקות, טכניקות, ונהלים לשלב את הניסיון ואת הידע המתפתח של הצבא. הם תומכים בעקרונות יסוד ומיישמים אותם: "איך" של טקטיקות, טכניקות ונהלים, כולל שיטות ותאוריות. טקטיקות הן הסדר התעסוקתי של הכוחות ביחס זה לזה. טכניקות הן דרכים או שיטות שאינן מתמצות בשימוש בתפקידים או במשימות. הנהלים הם צעדים סטנדרטיים ומפורטים הקובעים כיצד לבצע משימות ספציפיות. מונחים וסמלים – דוקטרינה מספקת שפה משותפת לאנשי מקצוע צבאיים לתקשר זה עם זה. הדבר חשוב במיוחד תחת אש כאשר הכרחי להעביר את המידע במהירות ובדייקנות, ועליו להיות מובן בצורה אוניברסלית. מונחים עם הגדרות מובנות בדרך כלל הם חלק נכבד מהשפה המשותפת של הצבא. הסמלים הצבאיים הם הדרך שלנו לספק הבנה גרפית משותפת של מידע ודרך אחרת להעביר מידע במהירות. הדוקטרינה הצבאית הרצויה – מייצגת נוהג של כוח מזוין וציפיות מנומקות באזור נתון של לוחמה. היא תאוריה צבאית מחוזקת על־ידי ניסיון, עם השלכות על הכשרה, ארגון וציוד. הדוקטרינה הזאת תהיה משותפת – כלומר שילוב של כוחות קרקע, אוויר וים בדרך יעילה. היעילות מכוונת להשגת היעדים הצבאיים והגמישות שבדוקטרינה לשם התמודדות עם מגוון רחב של איומים צפויים ולא צפויים, ועם משרעת רחבה של יעדים פוליטיים. עם זאת, המציאות היא "אכזרית יותר", שכן בנוסף לתרחישים בלתי צפויים שעלולים להשפיע על הדוקטרינה יגבילו שיקולים פוליטיים, כלכליים, או חברתיים את הפעילות וגם את שם. 96 John Spencer, " What is Army Doctrine?, The Modern War Institute ", West Point , 21 97 .March, 2016 .ibid 98המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם122 האסטרטגיה שכביכול נקבעה מראש. לכן, תמיד יהיה צורך להתאים את הדוקטרינה לתוכן 99אסטרטגי מסוים של משבר כלשהו או מלחמה דוקטרינה ימית בצי ארצות־הברית מוגדרת "כבסיס שעליו נבנים הטקטיקות, ( טוען John Hattendorf ההיסטוריון הימי ג'ון הטנדורף100הטכניקות והנהלים של הצי שיש דוקטרינות המתייחסות לארבע רמות חשיבה לפחות: פוליטיות, צבאיות־אסטרטגיות, מחבר ספר זה מסתייג מהקביעה הזאת, וטוען שנכון לאמץ רק את 101מבצעיות וטקטיות שתי הרמות שצוינו לעיל דהיינו: הרמה המדינית והרמה הצבאית־אסטרטגית, שכן ההנחיה לפעולה טקטית היא נוהלית במהותה ולא רעיונית. דוגמה לשינוי דוקטרינה שנערך ביולי ברמה המדינית היא הודעת רוסיה על תיקונים ושינויים לדוקטרינה הימית שלה. 2015 השינויים נומקו בהשתנות המצב הפוליטי העולמי והתחזקותה של רוסיה כמעצמה ימית גדולה, והצורך להגדיל את נוכחותה הימית באוקיינוס האטלנטי ואת פעילותה באזור 102הזה הפרק הזה סוגר את השער הראשון של הספר, והוא פרשׂ בפני הקורא, הן את מאפייני המרחב הימי והמושג מוּדעות ימית, והן את יחסי הגומלין של המרחב הזה עם מרחבים נוספים. Jacob Barfod, " Military Strategy vs Military Doctrine ", Krigsvidenskab. DK , 6 January, 99 .2015 US Department of the Navy , Office of the Chief of Naval Operation, Doctrine Publication 100 .1 )NDP1 ( Naval Warfare . 28 March 1994 John. B. Hattendorf, Naval History and Maritime Strategy: Collected Essays , Krieger Pub. 101 .Co.Publishing Company, Malabar, FL, 2000, pp. 241–242 ."Russian Maritime Doctrine ", Global Security.org , 2015 102שער שני ההתפתחות ההיסטורית של האסטרטגיה הימית ומרכיביה השונים125רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה 20הימית עד תחילת המאה ה־ קרבות ימיים התרחשו כבר משחר ההיסטוריה, אם כי לא כל המדינות שהתנסו במלחמות יבשתיות חוו התנסות דומה גם בתחום הימי. למרות זאת לקרבות הימיים יש חלק נכבד מאוד בעיצובה של ההיסטוריה האנושית. בין הקרבות הימיים המפורסמים נמנים קרב לפנה"ס בעקבות פלישת אחשוורוש 480( שניטש בספטמברBattle of Salamisסלאמיס ( מלך פרס לארץ יוון. הקרב היה בין הצי הפרסי לצי הברית ההלנית Xerxes Iהראשון ( לאי סלאמיס, צפונית־מערבית לאתונה; קרב Athicaבמימי המֵצַר המפריד בין אטיקה בין צי "הליגה הקדושה" הנוצרית )ונציה, ספרד ומדינת 1571( שנערך ב־ Lepantoלפנטו האפיפיור(, ובין הצי הטורקי )האימפריה העות'מאנית(, ונתפס כקרב הימי הגדול האחרון 1בהיסטוריה בין אוניות מלחמה שהונעו באמצעות משוטים חלה התפתחות גדולה ביכולת השיוט באמצעות המפרשים, והחלו 15במאה ה־ להיבנות אוניות מלחמה שהונעו בכוח הרוח ולא "הזרוע האנושית", שעד אז הפעילה אותן והתקנתם 16באמצעות המשוטים. עם הופעת תותחים ימיים משופרים לקראת המאה ה־ על כלי שיט החלו להופיע באירופה ציים משמעותיים שתמכו בתגליות של הפורטוגלים באפריקה והודו, והספרדים באמריקה הדרומית והאוקיינוס השקט. התפתחותה של אוניית המלחמה והופעתם של ציי מלחמה גדולים שהיו מסוגלים להפליג כצי במשך חודשים ארוכים, יצרו צורך להתאים את העקרונות הישנים של לוחמה ימית לתנאים החדשים. בעת שופרה 17( במחצית המאה ה־The Anglo-Dutch Warsהמלחמות בין אנגליה להולנד טקטיקת הטור העורפי שבאמצעותה הסתדרו האוניות בזה אחר זה, וירו ביריבותיהן מטחי דופן כדי להטביען. הצי היה נכנס לקרב בטור אחד ארוך, וכך היה אפשר לרכז את אש כל האוניות, או חלק גדול מהן, נגד מטרות מסוימות. דוגמה לשיפור טקטי מפורסם ויוצא דופן ( הבריטי בקרב Horatio Nelsonשל תמרון הטור העורפי היא של אדמירל הוריישו נלסון 27 במהלך הקרב הצליח כוח של הצי הבריטי בהרכב של2.1805( ב־Trafalgarטרפלגר . וכמו כן במונוגרפיה שכתב 192–197, עמ1991 הרחבה על הקרב הזה אפשר למצוא בספרו של שש 1 "הים שלנו", אסטרטגיה במלחמות הימיות של פרס ויוון במאה החמישית לפסה"נאריה רונה, " א, עמ' 2020, אוניברסיטת חיפה, קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, ינוארעיונים באסטרטגיה ים־תיכונית .29–11 .119–111א, "מלורד נלסון ועד הדר קמחי, עיונים בתורת הקרב" עמ2020 להרחבה ראו רונה 2המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם126 אוניות33אוניות מלחמה בפיקודו של אדמירל נלסון להביס כוח צרפתי־ספרדי משולב, שבו ( )ראו: Pierre-Charles Villeneuveמלחמה בפיקודו של האדמירל הצרפתי פייר וילנב (.26איור הניצחון הבריטי היה מכריע, אך נלסון נהרג בקרב הזה והוכתר כגיבור לאומי. נלסון, שפיקד על הצי הבריטי, תכנן לשבור את המערך הטורי של הצי היריב בעזרת שני טורים התקפיים במטרה לבודד את החלק המרכזי והאחורי של הכוח מן החלק הקדמי, ולבטל הניצחון הבריטי סיכל את תוכניתו של נפוליאון לפלוש 3בכך את היתרון המספרי של אויביו לבריטניה בדרך הים, והפך את הצי הבריטי לתקופה שנמשכה יותר ממאה שנה )ולמעשה 4( לכוח הימי החזק ביותר בעולם20 של המאה ה־30עד שנות ה־ התנהלו רוב הקרבות הימיים ברמה 20 ותחילת המאה ה־ 19עד סוף המאה ה־ ולא היה צורך 5האופרטיבית־טקטית. בחלקם נכח השליט עצמו בשדה הקרב )נפוליאון בגיבוש אסטרטגיה שתגדיר יעדים של הדרג המדיני לדרג הצבאי, כפי שהדבר מוכר כיום. (, אנשים מעטים ראו בכל 1862 –1571לדוגמה, בתקופת מלחמות הצי בעידן המפרשים .328–322, עמ1991 הרחבה על מהלך הקרב ניתן למצוא בספרו של שש 3 .Reg G. Grant, Battle at sea: 3,000 years of naval warfare . London, Penguin, 2011 4 .The Battle of Trafalgar , The Molossian Naval Academy, website of Spyglass Hill 5 5 1805: קרב טרפלגר – אוקטובר26איור20רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־127 סוג של אסטרטגיה רק מושג נפרד או תחום של תרגול: אדמירלים ומדינאים תרגלו את מלאכת האסטרטגיה הימית כאילו הייתה חלק מרצף אחד גדול, ורק לעיתים רחוקות תיעדו 6והסבירו את הסיבות לפעולותיהם בכתובים נעוץ בהתפתחויות 19 של המאה ה־80 וה־70חלק מהסיבות לשינוי שחל בשנות ה־ , לאחר ששופרו ביצועיהם של 19טכנולוגיות שהתרחשו באותה עת. במחצית המאה ה־ מנועי הקיטור ועם ראשית הבנייה של כלי שיט גדולים עשויים ברזל, דחקו אוניות הקיטור את אוניות המפרשים מנתיבי השיט בימים. ההיסטוריון הימי האמריקני ג'ון הטנדורף מסב את תשומת הלב לכך, שאחדים מקציני הצי שפיתחו מוּדעות לשינויים אלה, שאלו שאלות בעלות אופי אסטרטגי כגון "האם אנחנו באמת זקוקים לאמצעים והטכנולוגיות החדשים? אילו יכולות חדשות, אמצעים וטכנולוגיות יעניקו לנו? מה המשמעות הכספית של הדבר? מה המדד להצלחה שיספק אותנו?". ומכאן היו כמה קציני חיל הים המלכותי הבריטי ששאלו שורה של שאלות מעמיקות אף יותר כגון "מה תפקידיו של חיל הים? מהן הדרישות 7לכוח הימי? מה הקשר בין חיל הים להיבטים אחרים של הכוח הלאומי ראשוני התאורטיקנים בתחום הזה פנו לשני תחומי ידע שהלכו והתפתחו: תאוריה צבאית ומחקר היסטורי. המאמץ החל דווקא בצבא הגרמני, והתנהל בד בבד עם הפצת הרעיונות והנהלים המשמשים את המטכ"ל הגרמני לפיתוח תוכניות מלחמה, להכשרת קציני מטה ולייעוץ למפקדים בכירים. אפשר לראות בכך למעשה את הזרעים הראשונים שנזרעו, והיוו מאוחר יותר את הבסיס לתאוריה האסטרטגית הימית המודרנית. החל בשלהי עסקו התאורטיקנים הימיים המשפיעים ביותר בעיקר 20 ועד אמצע המאה ה־19המאה ה־ בחקר הכוח הימי כמכלול, ובאסטרטגיה ימית בפרט. רובם ככולם התייחסו למרכיב הצבאי של האסטרטגיה הימית ופחות להיבטים הבין־לאומיים, דיפלומטיים, כלכליים ואידאולוגיים של האסטרטגיה המוכרים לנו כיום. עם זאת, ראשוני האסטרטגים הימיים הבינו כבר Kevinאז שתפקיד הצי הוא רחב יותר מתפקידיו הצבאיים־מלחמתיים. קווין רולנדס ( איש הצי המלכותי טוען שגורם "היוקרה" העולה תדירות בכתביו של מהן, Rowlands ( של התאורטיקן המוביל המודרניPower of Attractionנראה דומה "לעוצמת המשיכה בנוגע ל"עוצמה חכמה" ו"עוצמה רכה" בפוליטיקה הבין־לאומית 8(Joseph Nyeג'וזף ניי לא יכלו התאורטיקנים 20 ובתחילת ה־19 עוד טוען רולנדס שבסוף המאה ה־9בת זמננו הימיים לחזות את עתיד ההתפתחות של האסטרטגיה הימית, ולפיכך התחילו להעלות על הכתב את העקרונות ההיסטוריים המתמשכים של האסטרטגיה הימית – אלה שעמדו 10בדרך כלל גם במבחן הזמן .Hattendorf, 2013 6 .ibid 7 ( היה משפטן אמריקני, שכיהן כיועץ המשפטי Joseph Nye Welch, 1890–1960 ג'וזף ניי ולץ 8 הראשי של צבא ארצות הברית, כאשר הצבא היה תחת חקירה בנוגע לפעילויות קומוניסטיות על ידי תת־הוועדה הקבועה לחקירות ביטחון לאומי של הסנאט של ארצות הברית. .Rowlands, 2012, 89–106 9 .ibid 10המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם128 המכנה המשותף לכל ראשוני התאורטיקנים הימיים היה הרצון שהקוראים את כתביהם יבינו את ממצאי המחקר ההיסטורי שהם מציעים, וזאת לא רק בתחום הצר של הנושא אלא בצורה רחבה יותר. הם קיוו שהמושכל הראשון שיובן הוא חשיבותו העצומה של הים להתפתחות הציוויליזציה האנושית, וכמו כן את חשיבותו של הים לעתידה של המדינה. מטרתם הייתה להוכיח עד כמה הצליחו מדינות לבסס את עוצמתן כאשר פעלו באמצעות אסטרטגיה ימית והפנימו את חשיבות הים מחד גיסא, ואת כישלונן לבסס את עוצמתן כאשר לא פעלו כך מאידך גיסא. באותה תקופה )כמובן נוכח הנסיבות( שימשה שלטה בימים, המקרה הטוב ביותר למחקר היסטורי. 1805בריטניה שמאז קרב טרפלגר ב־ ( יש שלושה יתרונות Seapowerתאורטיקנים אלה האמינו שלציים בעלי עוצמה ימית בולטים: 1 .עוצמה ימית תבטיח הצלחה להשגת עליונות ימית שתאפשר להם לשלוט על מושבות מעבר לים על הסחר עם מושבות אלה, ובהמשך להפוך למעצמה משגשגת. 2 .עוצמה ימית מקנה למדינה יכולת לשמור על הנכסים שבשליטתה באמצעות האפשרות לאיים, להרתיע ולהביס אויבים פוטנציאליים. בלעדיה ייפסק הסחר הימי ואימפריות יקרסו. 3 .11עוצמה ימית, צבאית ולא־צבאית, היא אמצעי הכרעה בעת סכסוך בין מדינות יש לציין שהנושא זכה גם לאתגור באמצעות תאוריות אחרות כמו התאוריה שפיתח (, Sir Halford John Mackinder, 1861–1947הגאוגרף הבריטי הלפורד ג'ון מקינדר אבי הגאופוליטיקה והגאואסטרטגיה המודרנית. אף שזוהי תאוריה יבשתית ראוי שתיסקר בקצרה. מקינדר פיתח תפיסה שונה מהרעיון של "השולט בים – שולט בעולם", וגרס שבתקופתו היתרון יעבור ממעצמות הים למעצמות היבשה עקב התפתחות תעבורת הרכבות, ובפרט פריסתן של מסילות רכבת בין־יבשתיות )הן ברוסיה והן בארצות־הברית(. התגשמה שאיפה ישנה 1860 ב־(Vladivostok )יש לזכור, שעם ייסוד העיר ולדיווסטוק של רוסיה לכונן נמל לחוף האוקיינוס השקט. בנייה סדירה של הקו הטרנס־סיבירי החלה )בד בבד עם בניית קו הרכבת בין החוף המזרחי לחוף המערבי בארצות־הברית(. 1891ב־ מסילות רכבת אלה אִפְשרו למעצמות היבשתיות לשנע כוחות צבא גדולים במהירות ממקום למקום, ולייתר לכאורה את השימוש בתעבורה הימית. לפיכך ראה מקינדר את הדברים 12כסכנה ממשית למעמדן של מעצמות דמוקרטיות כמו בריטניה, צרפת וארצות־הברית במאמרו 1904הוא פיתח תפיסה בתחום הגאוגרפיה הפוליטית שאותה תיאר לראשונה ב־ ( Eurasia מקינדר טען שאירוסיה 13"המרכיב הגאוגרפי כציר המרכזי של ההיסטוריה .Till, 1984, pp. 2–3 11 Joe Painter, Politics, geography and 'political geography': A critical perspective , London: 12 .Edward Arnold, 1995, p. 32 Halford J. Mackinder, "The Geographical Pivot of History (1904)", The Geographical 13 .Journal , 170(4), (2004), pp. 298–32120רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־129 ( והן מרכז ההתרחשותWorld Islandוצפון אפריקה הם מה שהוא כינה "האי העולמי בעולם. לטענתו, פנים אסיה ומזרח אירופה )לב היבשת( יהפכו במיוחד למרכז האסטרטגי של העולם עקב הירידה היחסית של כוח הים שאפשר יהיה למנוע את גישתו, לעומת העלייה בכוח היבשתי והפיתוח הכלכלי והתעשייתי של דרום סיביר. לפי תורת מקינדר (; השולט באי העולמי שולט בעולם Heartland"השולט במזרח אירופה שולט באי העולמי מקינדר ייחס חשיבות לתעבורה על־פני המרחקים הגדולים במסילות ברזל, אך 14כולו התעלם במפתיע מהפיתוחים שהתרחשו בתחום התעופה, ובמיוחד ממה שאירע לפני ( את האוקיינוס האטלנטי Wright brothersפרסום התאוריה שלו – חציית האחים רייט במטוס. המשותף למקינדר ולמהן הוא ההתייחסות ליחסים הבין־לאומיים, שנתפסו אצל שניהם כמאבק מתמיד וטבעי של מעצמות בקשר לשאיפות ההתפשטות שלהן בעולם. אף שמקינדר לא השתמש בתורתו כתפיסה גאופוליטית, הרי שהיא לכדה את תשומת ליבו (, מפתח התאוריה Karl Haushofer, 1869–1946של הגאוגרף הגרמני קארל האוסהופר (. תאוריה זאת נהייתה למרכיב חשוב באידאולוגיה הנאצית Lebensraum"מרחב המחיה )הגם שהאוסהופר לא היה נאצי(, ואחד מהעקרונות הפוליטיים המרכזיים שהצדיקו כביכול את פלישתה של גרמניה הנאצית כדי לכבוש שטחים עשירים בתבואה ובמקורות אנרגייה במזרח אירופה. גם חלק ממנהיגי אירופה ובמיוחד היטלר נשבו בתאוריה של מקינדר בשל פשטותה, שהפגם העיקרי שלה הוא חוסר יכולתה לתת משקל מתאים לחידושים טכנולוגיים. התאוריה גובשה בסוף תקופת מסילות הברזל, שבהן ראה מקינדר את שיאה של מערכת תחבורתית המסוגלת לחבר את כלל לב הארץ ליחידה מגובשת אחת, דבר שלא התממש. לעומת זאת, ההתקדמות הטכנולוגית שחלה מתום מלחמת העולם השנייה בתחומי החלל, הטילאות ( באמצעות Command of the Commonsוהגרעין, והיכולת להשיג שליטה במרחבים 15טכנולוגיות אלה הפחיתה מהחשיבות האסטרטגית של המרחבים הגאוגרפיים 1902ומה בנוגע לאסטרטגיה הימית? בעקבות הניצחון האמריקני על ספרד ב־ וההשתלטות האמריקנית על איי הפיליפינים, פרסם מֶהֶן מאמר בשם "מבט לאחור ותחזית כפי שכותרתו מציינת, מהן בוחן אירועים 16.(Retrospect and Prospectלעתיד כדי לזהות מגמות שבאמצעותן יוכל לגבש תובנות בנוגע לאירועים 19שהתרחשו במאה ה־ . מהן ראה את המלחמה בפיליפינים כחלק מהתקדמות גדולה יותר 20שיתרחשו במאה ה־ של ארצות־הברית לקראת "השפעה רחבה יותר" בעולם. בניסיון להסתמך על תהליכים שהתרחשו בעבר, ובאמצעותם להסביר את ההווה ולחזות את העתיד, העיד מהן על אופייה Geoffrey Sloan, "Sir Halfords J. Mackinder; The Heartland Theory Then and Now", 14 .Journal of Strategic Studies , 22(2–3), (1999), pp. 15–38 השליטה במרחבים מוגדרת כיכולת להפעיל כוח צבאי ולעסוק בסחר ימי בתקופות ובמקומות על־פי 15 בחירתו של השולט, אגב שלילת זכויות אלה מאחרים Alfred Thayer Mahan, Retrospect and prospect: Studies in international relations, naval 16 .and political , Boston; Little, Brown, and Company, 1902המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם130 ( הצפויה למחקר כזה. זאתOrientationשל האסטרטגיה והמדיניות בכלל, ועל הנטייה הייתה למעשה "יריית הפתיחה" להתייצבותם של האסטרטגים הימיים הראשונים על בימת ההיסטוריה. התפתחותן של אסכולות שונות בתחום האסטרטגיה הימית (, או "אסכולת חשיבה" מתייחס לאסופה או School of Thoughtהמונח "אסכולה קבוצה של יחידים, לרוב אינטלקטואלים, החולקים באופן מובחן מאפיינים משותפים של רעיון, ובמקרה הזה בקשר לאסטרטגיה ימית. Nature of War/חשוב להבהיר את הבדל בין המושגים טבע הלוחמה/מלחמה (. איש אינו טוען כי Character of War/Warfare( ובין אופי הלוחמה/מלחמהWarfare הלוחמה אינה משתנה, עם זאת, יש חילוקי דעות בין העוסקים בנושא בשאלה אם טבע הלוחמה משתנה, אופי הלוחמה משתנה, או שניהם גם יחד משתנים. לפי קלאוזביץ, טבע קלאוזביץ קובע שלמרות "הדמיון הצבעוני 17המלחמה הוא כאוטי, פוליטי מטבעו ואלים של המלחמה למשחק של מקריות, כל תהפוכות התשוקה, האומץ, הדמיון וההתלהבות במילים אחרות, כל השינויים 18שהיא כוללת – הם אך ורק המאפיינים המיוחדים שלה בלחימה הם קטעים קטנים יותר שמתפתחים ומתקיימים ביניהם יחסי גומלין כדי ליצור 19את אופי המלחמה. דהיינו, טבע הלחימה/מלחמה איננו משתנה, אך אופייה משתנה זאת הבחנה חשובה מאוד לשאלה: כיצד שינויים במאפייני הלוחמה הימית השפיעו על השינויים באסטרטגיה הימית, ואם לא – אילו תוצאות היו לכך? ( של הוגים ימיים בעלי גישות Clusters התפתחו אשכולות19החל בשלהי המאה ה־ דומות בנוגע לתפקידיו הרחבים של חיל הים ויכולותיו, והן נקראו "אסכולות של אסטרטגיה (. האסכולה האנגלית־אמריקנית לאסטרטגיה ימית Schools of Naval Strategyימית (, Stephen Luce(, סטפן לוס John Knox Laughtonקשורה להוגים ג'ון נוקס לוטון אלפרד תייר מֶהֶן, גוליאן קורבט וסר הרברט ריצ'מונד. בתחילתה היא כוּנתה "האסכולה ( משום שהמחקר האנליטי של ההתנסות ההיסטורית Historical Schoolההיסטורית בשונה מהגישה הזאת, 20מילא תפקיד חשוב מאוד בבסיס מחשבתם של ההוגים , 19( התפתחה במהלך המאה ה־ French Jeune Écoleהאסכולה הצעירה הצרפתית וכללה גיבוש תפיסות לרמות השונות )אסטרטגית, אופרטיבית וטקטית( בנוגע לאמצעי לחימה וטכנולוגיות חדשים, לרבות התייחסות לנושאים אתיים והמשפט הבין־לאומי אשר .Clausewitz, 1976, 85 17 .ibid, p. 86 18 הרחבה והתאמת המושג לימינו ראו פרסום משותף של מכון הדסון ומרכז חיפה למחקרי מדיניות 19 Douglas J. Feith, and Shaul Chorev, " The Evolving Nature of War ",ואסטרטגיה ימית National Institute for Public Policy, Issue No. 458 (May 6, 2020), National Institute Press, .Fairfax, 2020 .Hattendorf, 2013. pp. 5–6 2020רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־131 אסכולות אחרות התפתחו21להפעלת אמצעים חדשים כמו הטורפדו הימי נגד אוניות סוחר במדינות אחרות, כמו גרמניה, יפן, איטליה וברית־המועצות. עם זאת, בתי ספר אלה עסקו 22בתורת לחימה וטקטיקה, ולא באסטרטגיה ימית רחבה היא בעיקרה 19הקביעה שהאסטרטגיה הימית התחילה להתפתח רק בסוף המאה ה־ אורגנו 19נכונה, אך אי אפשר לראות בה קביעה גורפת. אומנם רק בסוף המאה ה־ ( לראשונה תאוריות האסטרטגיה הימית והחשיבה עליה, אך ראוי Codifiedוהוסדרו 17לציין שמדינאים ואדמירלים בריטים נהגו על־פי תפיסות מגובשות כבר מהמאה ה־ בכלליות אפשר לציין שתי אסכולות בולטות: 19ואילך. בגישות שהתגבשו בסוף המאה ה־ "האסכולה האנגלו־אמריקנית" ו"אסכולת הַיַּבֶּשֶׁת". The Anglo-American School of Navalהאסכולה האנגלו־אמריקנית )Strategy שני הוגים בולטים באסכולה זאת הם: ההיסטוריון הימי האמריקני אדמירל אלפרד תייר מהן, מי שנחשב אבי האסטרטגיה הימית המודרנית, והתאורטיקן הבריטי סר ג'וליאן קורבט. השניים סיפקו את המינוח, ההגדרות והתפיסות שהם היסודות של כל דיון על כוח ימי ואסטרטגיה ימית. שניהם השפיעו במידה מכרעת )גם אם בצורה שונה( על התפתחות האסטרטגיה הימית המודרנית ובניין הכוח הימי המלחמתי. יש המכנים את האסכולה גם 23.(Blue Water Schoolבשם "אסכולת מים כחולים מהן השפיע הרבה יותר מקורבט הן במשך חייו והן לאחר מכן. התאוריות שלו הושפעו Antoine-Henri Jomini, 1779–במידה רבה מכתביו של השוויצרי אנטואן־אנרי ז'ומיני ( ששירת כגנרל בצבאות צרפת ורוסיה, ונחשב לאחד הסופרים המפורסמים ביותר על 1869 רעיונותיו של ז'ומיני היו מצרך נדרש באקדמיות צבאיות24אמנות המלחמה הנפוליאונית של 70 השם ניתן לקבוצה של קציני ים צרפתים, קציני ים, עיתונאים ופוליטיקאים שעלו בשנות ה־ 21 , קולוניאליסטים, שסירבו להיכנע להתעלמות האפקטיבית הזאת למעמד נחות ביחס 19המאה ה־ , שהאמין כי במוקדם יתעורר Hyacinthe Aubeלאסכולות האחרות. בהנהגתו של סגן האדמירל קונפליקט בין צרפת לבריטניה בגלל סוגיה קולוניאלית כלשהי. האסכולה הציעה לאמץ מבנה כוח "א־סימטרי" שעשוי להציע סיכויים טובים להצלחה מול צי קונוונציונלי גדול יותר. הם הציעו להפסיק לבנות ספינות קרב גדולות ולעבור לבניית כוח גדול יותר המורכב בעיקר מסירות טורפדו זולות. הרחבה .Arne Røksund, The Jeune École: The strategy of the weak , Brill, Leiden, 2007ראו בספר Hattendorf, 2000, pp. 241–251; James J. Tritten and Vice Admiral Luigi Donolo, A doctrine 22 reader: The navies of United States , Great Spain, Naval War College Press, Newport, .1995 Blue Water School "A collective term for politicians or הגדרת המילון הבריטי למונח 23 political thinkers who regard a strong navy and the command of the sea as essential to the security of the country, or as the chief or the only sufficient defense." Origin: Late .19th century; earliest use found in Parliamentary Debates הרחבה על תפיסותיו של ז'ומיני ראו בפרק "אסטרטגיה, דוקטרינה ואסטרטגיה הימית – מינוח 24 והמשגההמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם132 והאקדמיה הצבאית של ארצות־הברית בווסט פוינט הייתה דוגמה בולטת לכך. התאוריות שלו השפיעו על קצינים אמריקנים שהשתתפו במלחמת האזרחים באמריקה. לפי ז'ומיני לדעת מילאן ויגו, מהן 25אסטרטגיה של התקפה היא צורת הלחימה החזקה והיעילה ביותר למעשה לא היה תאורטיקן ימי אלא היסטוריון של כוח ימי שהשתמש בהיסטוריה הימית Operationalכדי להפיק תובנות שאפשר ליישמן באופן אוניברסלי ללוחמה מבצעית בים (, במינוח של היום. קורבט דאג בעיקר לשאלה אם הצי המלכותי הבריטי Warfare at sea יהיה אפקטיבי מספיק במקרה שיתפתח סכסוך עם כוח יבשתי כמו גרמניה הקיסרית והתבסס על תאוריות מלחמה ועל היחסים בין אסטרטגיה למדיניות השייכים לכתבי הגנרל 26הפרוסי קארל פון קלאוזביץ )Alfred Thayer Mahanאדמירל אלפרד תייר מֶהֶן בבסיס הצבאי ווסט פוינט ששכן 1840 בספטמבר27אדמירל אלפרד תייר מֶהֶן נולד ב־ במדינת ניו־יורק ושימש אקדמיה של קציני היבשה. אביו שימש מרצה באקדמיה הצבאית, סיים 1859(, וב־Annapolisאך אלפרד בחר ללמוד דווקא באקדמיה הימית באנאפוליס ( 1865 –1861בה את לימודיו והוסמך לקצין ימי. במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית הוזמן על־ידי סטפן לוס, נשיא ה"מכללה 1884שירת בצי המלחמתי של מדינות הצפון, וב־ Newport( שזה עתה הוקמה בניו פורט, רוד איילנד Naval War Collegeללוחמה ימית ( להרצות על ההיסטוריה והטקטיקות הימיות. מֶהֶן התמנה in Newport Rhode Island התוודע לתאודור רוזוולט1887. ב־1889, ושימש בתפקיד עד1886לנשיא המכללה ב־ , אך 1896 מֶהֶן פרש מחיל הים האמריקני ב־ 27( והפך לידידו Theodore Roosevelt ) כדי להמשיך ולהשפיע על גורמי השלטון בפיתוח העוצמה הימית1897חזר לשירות ב־ The American Historical התמנה לנשיא האגודה ההיסטורית האמריקנית 1902ב־ חזה את תבוסת המעצמות המרכזיות וחיל הים 1914(, ולפני מותו בדצמבר Association הגרמני במלחמת העולם הראשונה ( Christian Mommsenבלומדו היסטוריה, נתקל מהן בספרו של כריסטיאן מומסן (, ושאל את עצמו מדוע בחר חניבעל דווקא בנתיב Römische Geschichte ) תולדות רומא היבשתי במסעו לכיוון רומא ולא נקט גישה הפוכה. מהן שיער שהשליטה הימית טרם 17נחקרה בצורה מקפת וראויה, דבר שדחף אותו לחקור את תולדות המלחמות במאות ה־ ולשאול את עצמו "מה גרם לעלייתן ונפילתן של מדינות?".18וה־ ראוי לציין שמהן לא התחיל את דרכו כתאורטיקן אלא דווקא כהיסטוריון, ובאמצעות מחקר היסטורי מקיף שערך פיתח תאוריה מגובשת. מטרת עבודתו הייתה לבחון את .Elting, 1964, pp. 17–26 25 Milan Vego, Naval classical thinkers and operational art , The Naval War College , New 26 .Port, 2009, p. 1 רוזוולט כתב בעת לימודיו באוניברסיטאות הרווארד וקולומביה ספר על המערכה הימית באמצעות 27 , ספר שביסס את מעמדו כהיסטוריון וייתכן שאף סייע ליצור בסיס משותף לקשריו עם1812מלחמת מהן.20רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־133 ההיסטוריות של אירופה ואמריקה מתוך התייחסות מיוחדת להשפעת העוצמה הימית על יצאו לאור 18 וה־17 מחקריו שעסקו בתולדות המלחמות ולוחמת הים במאות ה־2829מהלכן בשלושה כתבים עיקריים: 1 .השפעת העוצמה הימית – The influence of sea power upon history ,1891 על ההיסטוריה 2 . The influence of sea power upon the French revolution and ,1892 השפעת העוצמה הימית על המהפכה הצרפתית – empire 3 . Naval strategy compared and contrasted with the principles and ,1911 אסטרטגיה ימית לעומת העקרונות – practice of military operations on land .והביצוע של מבצעים צבאיים ביבשה ( ואת פעולותיהם העיקריות של 1897ספריו העיקריים האחרים כללו את חיי נלסון (.1913חיל הים במלחמת העצמאות האמריקנית שיצא לאור 1783 –1660השפעת העוצמה הימית על ההיסטוריה ספרו הראשון , מתרכז בניתוח מהפכני של חשיבות העוצמה הימית כגורם לעלייתה של 1891ב־ ."WWATMD: Mahan in Memoriam ", U.S Naval Institute Blog, June 17, 2013 28 מאת אלפרד1783 –1660 יהודה ואלך )עורך(, "מבוא לספר השפעת העוצמה הימית על ההיסטוריה 29 , הוצאת מערכות 1783 –1660השפעת העוצמה הימית על ההיסטוריהתיר מהן" בתוך: א"ת מהן, . 1985 28: אדמירל אלפרד תייר מֶהֶן – אבי האסטרטגיה הימית המודרנית 27איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם134 מֶהֶן טען שהשליטה הבריטית בים, בשילוב עם ירידה מקבילה 30האימפריה הבריטית בכוחם הימי של יריבותיה הגדולות באירופה, סללו את הדרך להתהוותה של בריטניה ככוח הצבאי, הפוליטי והכלכלי הדומיננטי בעולם, וכלשונו: עוצמה זו בים העשירה את אנגליה והגנה על הסחר שבאמצעותו צברה את עושרה. עוצמתה הגיעה לכל מקום שאליו הגיעו אוניותיה, ואיש לא חלק על שליטתה בים. באשר רצתה הלכה, ועימה הלכו תותחיה וגייסותיה. בעזרת ניידות זאת גדלו כוחותיה שבעת מונים וכוחות אויביה פוצלו. בהיותה גבירת הימים שמה מכשולים על נתיבי הים בכל פינה. ציי האויבים לא יכלו להתכנס, שום צי גדול לא היה יכול להפליג מנמליו, ואם הפליג, פגשו קציניו וצוותיו שלא עברו טבילת אש, 31בקצינים ותיקי סערות ומלחמות בין 17דעותיו של מהן עוצבו על־ידי עימותים ימיים שהתרחשו במהלך המאה ה־ עד סוף המלחמות הנפולאוניות בין 18הרפובליקה ההולנדית ואנגליה, ובמהלך המאה ה־ בריטניה לצרפת וספרד. העליונות הימית הבריטית היא שהביאה בסופו של דבר לניצחון על צרפת, ובתוך כך שהיא מונעת בעקביות פלישה לאי הבריטי ומסכלת מצור ימי יעיל. מהן 32הדגיש שהניצחונות שהשיג הצי המלכותי היו בקרבות הכרעה ובסדרת סגרים ימיים הוא וכמה פוליטיקאים אמריקנים מובילים כמו תיאודור ופרנקלין רוזוולט האמינו שאפשר ליישם את הלקחים האלה גם על מדיניות החוץ האמריקנית, במיוחד במערכה להרחבת שוקי ארצות־הברית מעבר לים. , הדגיש 1812 –1793השפעת העוצמה הימית על המהפכה הצרפתית בספרו השני, מהן את התלות ההדדית של השליטה הצבאית והמסחרית בים, וטען שהשליטה בסחר בים יכולה לקבוע את תוצאת המלחמות. שני הספרים נקראו בצורה נלהבת בבריטניה ובגרמניה, שם הם השפיעו רבות על התפתחות הכוחות הימיים בשנים שקדמו למלחמת העולם הראשונה. , אסטרטגיה ימית לעומת העקרונות והביצוע של מבצעים צבאיים ביבשהספרו השלישי, לא זכה לתשומת לב רבה בניגוד ליצירות הקודמות, ועם זאת, למרות כותרתו, עוסק במה 33שנתפס כיום כלוחמה מבצעית בים ספריו של מֶהֶן השלימו את עבודתו של היסטוריון אחר מבני דורו, פרדריק ג'קסון טרנר חשיבותו של הגבול , 1893(, הידוע בעיקר בזכות חיבורו ב־ Frederick Jackson Turner ) .(The Significance of the Frontier in American History ) בהיסטוריה האמריקנית טרנר היה פרופסור להיסטוריה אמריקנית באוניברסיטת ויסקונסין, וטען שההגירה מערבה בצפון אמריקה וגידול האוכלוסייה במדינה הביאו סוף סוף לסגירת הגבול האמריקני, אך בהוצאת "מערכות" ובעריכתו המדעית של אל"ם 1985 פרקים נבחרים מהספר הזה יצאו לאור ב־ 30 )מיל'( פרופסור יהודה ואלך .194, עמ1985 מהן 31 .Vego, 2009, p. 4 32 .1, עמ1985 מהן 3320רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־135 גם יצרו השלכות חברתיות וכלכליות עמוקות. טרנר לא טען במפורש לצורך לשנות מגמה Vigorousולהתחיל בהתפשטות אל מעבר לים, אך תמך במדיניות חוץ אמריקנית נמרצת ( שהתאפיינה בכך שרבים יותר מבין הפוליטיקאים האמריקנים התחילו Foreign Policy להפנות מבטם אל מחוץ לארצות־הברית היבשתית כדי להשלים את רצונם להזדמנויות ושווקים כלכליים חדשים. גם מֶהֶן היה בין התומכים במדיניות חוץ נמרצת יותר, כפי שיבוא לידי ביטוי בתוצאות המלחמה עם ספרד. התפיסה האסטרטגית הימית ששררה עד לפרסום ספריו של מהן התבססה על שתי תאוריות: הגנת חוף ופשיטה על נתיבי הסחר של האויב, כגון פשיטה על ריכוזים של (, והנחתת כוחות 1809 –1801שודדי הים בחופי צפון אפריקה – בתקופת הנשיא ג'פרסון . כך 1848 –1846אמריקניים על אדמת מקסיקו במהלך המלחמה עם מקסיקו בין השנים לדוגמה נשלח הצי האמריקני בחזית האוקיינוס השקט לכבוש את קליפורניה. למעשה תפיסתו של מהן הניחה את היסודות לחשיבה אסטרטגית חדשה שהדגישה את השליטה 34הימית והעליונות הימית, ולפיה החל להיבנות צי מלחמתי אמריקני חדש מהן היה ההיסטוריון הימי הראשון שהדגיש בשיטתיות את המשמעות האסטרטגית של מבצעי הלוחמה הימית. הוא גיבש וחשף את העוצמה הימית לא רק ככוח גיבוי או תמיכה, אלא כבעל השפעה מובהקת וחשובה לא פחות מהאסטרטגיה היבשתית. הוא הכיר בתרומתו של הסחר הימי לעוצמתן הכלכלית של מדינות בעלות מושבות מעבר לים, ואת חשיבות הכוח הימי המאבטח את מערכות השינוע והאספקה של צבא היבשה בפעילויות שנערכות ביבשה. ואולם הוא לא תמך ברעיון שפעולות פשיטה על המסחר הימי יכולות לספק יתרון אסטרטגי, או שימוש יעיל במשאבים הימיים. מהן היה הראשון לפתח תאוריה של עוצמה שזכתה להסכמה של אנשי הצי, ונוסף על כך השפיעה על השאיפות המדיניות 35ימית , בהן בעיקר ארצות־הברית, מדינות במערב אירופה 20של מדינות רבות בתחילת המאה ה־ ובראשן גרמניה. תרומתו של מהן היא בניסוח תאוריה חדשה לחלוטין של אסטרטגיה ימית ועריכת ניתוח ביקורתי על הטקטיקה של לוחמת הים שהייתה מקובלת בזמנו בקרב הציים. הוא היה הראשון שהבחין בין אסטרטגיה של לוחמה בים ובין הטקטיקה שלה. תורתו של מהן יוצאת מההנחה שכל המדינות זקוקות לנתיבי הים כדי לקיים קשרים הדדיים ולהחליף 36סחורות ביניהן, ועל כן בעל השליטה בים הוא גם בעל העוצמה הימית הוא 37הגישה של מהן הייתה היסטורית מטבעה בהסתמכות על חומרים משניים הסביר את השימוש בעוצמה ימית בהיבט הרחב ביותר שלה, ולא רק בהתמקדות בהיבטים ?, אוניברסיטת חיפה, המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה האם תורתו של מהן תקפה לזמננו אריה רונה, 34 .2. עמ2016ימית טוען שלמרות Seapower, a guide for the twenty first century( בספרוGeoffrey Till ג'פרי טיל 35 (, אלא רק באופן מוסק Explicitשספריו של מהן עוסקים בעוצמה ימית, הגדרתו איננה מפורשת (. Inferredבמשתמע .26, עמ1985 מהן 36 המצוי במקורות אחרים, לרובמידע או סינתזה של פרשנות מקור משני הוא תיעוד אשר מכיל ניתוח, 37 אך גם מקורות משניים נוספים. בשונה ממקור ראשוני שהוא מסמך מקור )כלומר מקורות ראשוניים,המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם136 הטקטיים שבהם השתמשו במלחמות צי )למרות שחלקים רבים מכתביו עוסקים בטקטיקות אלה(. הוא רצה להראות כיצד ציים במדינות ימיות שונות )ובעיקר בריטניה(, הצליחו לממש את היעדים המדינתיים, ואכן סקירת הספרות שלו עוסקת בעיקר בצי המלכותי . מהן לא היה רק 1783 ועד סוף המהפכה האמריקנית1660של בריטניה בין השנים אסטרטג שהתאים מושגים משל תורתו של ז'ומיני לחקר הלוחמה הימית. יחד עם אדמירל ואדמירל ג'ון נוקס לוטון, הם היו ממחדשי העניין במחקר 38(Philip Colombפיליפ קולומב בהנחת עלילת סיפוריו על המאורעות בים ושיוכם להיבט 39המדעי של ההיסטוריה הימית רחב יותר של ההתפתחויות הפוליטיות, הוא הצליח להפנות את תשומת לב ההיסטוריונים להשפעת העוצמה הימית על ההיסטוריה, דבר שהם התעלמו ממנו. מהן גילה שהשליטה הבריטית על הים הייתה ממד מרכזי שאִפְשר לה להישאר בלתי מנוצחת על־ידי המדינות היבשתיות שהתנגדו לה, וניסו לעשות זאת באמצעות כוחות יבשתיים בלבד. לדידו, הצלחת בריטניה מאששת היסק דדוקטיבי פשוט: גדולתה של מדינה וכוחה הם תולדה של עושר 40שמקורו בסחר, וציים מאפשרים סחר ומגינים עליו מנקודת המבט הזאת פיתח מהן גישה בנוגע להפיכתה של ארצות־הברית למעצמה עולמית, וטען שאם ברצונה של ארצות־הברית להיות כזאת עליה לשנות את נקודת המבט הלאומית שלה ממבט יבשתי למעצמה ימית. לדבריו, ההיסטוריה של העוצמה ימית היא השתקפות של המאבק בין מדינות – שהיא צבאית בעיקרה, ואם ננסה לשייכה לאסכולה ביחסים בין־לאומיים היא מתאימה לגישה הריאליסטית בהקשר לעוצמה. לטענתו, היסטוריה משקפת מסכת של יריבויות הדדיות ושל אלימות שהגיעו לעיתים קרובות לשיא בצורת מלחמה, אולם היא איננה רק אלימה בטבעה. ההשפעה העמוקה של הסחר בים על עושרן ועוצמתן של מדינות הוכרה בבירור, וכדי להבטיח למדינה נתח בלתי יחסי מטובות אלה נדרש לעשות כל מאמץ לדחוק החוצה את האחרים, אם בדרכים שקטות כמו רכישת 41מונופולין או תקנות מגבילות, ואם באלימות ישירה כאשר דרכי הנועם נכשלו מֶהֶן מפריד הפרדה ברורה בין אסטרטגיה לטקטיקה, גם אם לשיטתו כאשר עוסקים באסטרטגיה ימית יש להיסטוריה תפקיד חשוב מאוד בגיבושה. עם זאת, לפיו, הדברים אינם נכונים באותה מידה בנוגע לטקטיקה. "הטקטיקה הימית מבוססת על תנאים שלא נוצר על יסוד מסמך אחר( או חפץ פיזי שנכתב או נוצר בתקופה הנחקרת והמספק מידע ממקור ראשון, עדות ישירה לאירוע מסוים. (. יליד סקוטלנד, היה קצין חיל הים המלכותי, היסטוריון, 1899 –1831 אדמירל פיליפ האוורד קולומב 38 מבקר וממציא. אחיו הצעיר סר ג'ון קולומב גם היה חייל ואסטרטג של הצי המלכותי ( היה היסטוריון ימי בריטי הראשון שטען לחשיבות הנושא כתחום 1915 –1830 סר ג'ון נוקס לוטון 39 לימוד עצמאי. היה בהכשרתו מתמטיקאי ושימש כמדריך אזרחי בחיל הים המלכותי, לימים פרופסור להיסטוריה מודרנית בקינגס קולג' בלונדון ומייסד משותף של חברת רשומות הצי. כתב את הביוגרפיות The Dictionary of National אישים ימיים למילון הביוגרפיה הלאומית הבריטית900של יותר מ־ (.Biography .Till, 1984, p. 2 40 .1985 מהן 4120רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־137 שגורמיהם העיקריים, דהיינו כלי הנשק, עשויים להשתנות: הדבר הזה בתורו גורם בהכרח לשינוי במבנה האוניות, בדרך הפעלתן, ולבסוף בפריסת הציים ובניהולם". אין ספק שגם יישום העקרונות באסטרטגיה משתנה מזמן לזמן. עם זאת, לטענתו השינוי קטן הרבה יותר ולפיכך קל יותר לזהות את העיקרון המונח ביסוד האסטרטגיה. לפי מהן, מטרת האסטרטגיה 42הימית היא לבסס, בימי שלום כבימי מלחמה, את העוצמה הימית ולהגדיל אותה 43 מהן גיבש שישה תנאי יסוד לקיומה של עוצמה ימית 1 .המצב הגאוגרפי: יש חשיבות למיקום הגאוגרפי בהעניקו למדינות יתרונות להרחיב את האסטרטגיה שלהן ולהחליט היכן להציב את המקום המרכזי ובסיס טוב לתקוף שאין לה גבולות יבשתיים זוכה לעדיפות 44(Insularאת האויב. "מדינה מבודדת טבעית ביחס למדינות בעלות גבולות יבשתיים. זה היה יתרונה של בריטניה בהשוואה לצרפת ולהולנד. עוצמתה של הולנד ירדה בגלל הצורך בהחזקת צבא גדול נוכח האיומים מכיוון היבשה, ואילו מדיניותה של צרפת טולטלה בהתמדה בין מבצעים ימיים ובין כיבושים יבשתיים, ועקב כך נאלצה לפצל את מאמציה הצבאיים. האיים הבריטיים העניקו לבריטניה חסינות יחסית מפלישה יבשתית עוינת, ומצבם הגאוגרפי אִפְשר את ריכוזו של הצי הבריטי, הן לצורכי הגנה והן לצורכי הסגר על נמלי היבשת. כך יכולה הייתה בריטניה לבסס את שליטתה על נתיבי הים. 2 .הנתונים הפיזיים: חוף הים של מדינה כלשהי הוא גם אחד מקווי הגבול שלה ככל שהגישה אל חופי המדינה נוחה יותר, כך תגדל שאיפתה לקיים קשרים עם חלקי התבל השונים. מדינה בעלת חוף ארוך אך ללא נמלים, לא תהיה מסוגלת לפתח סחר ימי וספנות, ואף לא לבנות צי. נמלים מרובים בעלי מים עמוקים הם מקור לעוצמה ולעושר, על אחת כמה וכמה אם הם מצויים בשפך נהרות עבירים לספינות. עמים היושבים על איים או על חצאי איים כגון האנגלים, הספרדים, והאיטלקים, חזקים בים מטבע הדברים, אם רצונם בכך. כאמור, הים משמש גם גבול, ועוצמתה הלאומית של מדינה לחוף ים תלויה במידה רבה ביכולתה להרחיק גבול זה עד כמה שאפשר. 3 .תחום השליטה בהקשר של עוצמה ימית – אורך קו החוף: ככל שהדברים נוגעים להתפתחות העוצמה הימית יש להביא בחשבון את אורך קו החוף ואת טיב הנמלים, ולא רק את שטחה הכולל של מדינה מסוימת. אפשר לומר, שאם התנאים הגאוגרפיים והפיזיים זהים, יהיה גודלו של חוף הים מקור עוצמה או חולשה לפי גודל האוכלוסייה. מדינה דומה בעניין הזה למבצר: על חיל המצב להיות מותאם לגודל המצודה. דוגמה שמביא מהן היא התנאים שהיו למדינות הדרום במלחמת האזרחים האמריקנית. לטענתו, לוּ היה מספר התושבים של מדינות הדרום ביחס .18 שם, עמ 42 .17 שם, עמ 43 מדינה המבודדת מבחינה גאוגרפית ואין לה גבולות יבשתיים 44המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם138 ישר ללהיטותם לצאת למלחמה, וגודל הצי שלהם היה בהתאם למשאבים שעמדו לרשות מדינות הדרום, היה אפשר לנצל את חוף הים הארוך של מדינות הדרום ואת מבואות הנהרות הרבים שלהן כמרכיבים של עוצמה רבה יותר. אבל משום שלא פעלו כך, הרי שהתנאים הגאוגרפיים של קו החוף ומבואותיו הרבים הפכו למקור הפגיעה. 4 .גודל האוכלוסייה: כמו שצריך לבחון את גודל השטח, גודלו וטיבו של חוף הים ביחס לעוצמה ימית, כך יש לבדוק לא רק את השיעור הכולל של האוכלוסייה, אלא גם שיעור העוסקים בים, או לפחות כוח האדם הזמין מיידית להעסקה על סיפונן של אוניות, וייצור חומרים הדרושים בים. הסחר הימי של המדינה בימי שלום הוא קנה מידה ליכולת עמידתה במלחמה ימית. יש לפתח את הכישורים הדרושים לאחזקת האוניות בעיתות שלום ומלחמה, ולהכיר בכך שחלק ניכר מן האוכלוסייה הפונה לעיסוקים הקשורים בים הוא בימינו, כבעבר, מרכיב חשוב של העוצמה ימית. 5 .האופי הלאומי: אם אכן נשענת העוצמה הימית על סחר נרחב של זמן שלום, כי אז צריכה הנטייה המסחרית להיות קו אופי בולט במדינות שהיו מעצמות ימיות בזמן זה או אחר. כל בני האדם מבקשים להרוויח כסף, מי פחות ומי יותר, אבל הדרך שבה הם מנסים להפיק רווחים משפיעה רבות על ההצלחה המסחרית ועל ההיסטוריה של התושבים המאכלסים ארץ מסוימת. הנטייה לסחור, הכרוכה כמובן בדבר מה סחיר, היא קו האופי הלאומי החשוב ביותר להתפתחותה של עוצמה הימית. 6 .אופי הממשל וטיב המוסדות הלאומיים: הגורמים המכריעים העיקריים להתהוות העוצמה הימית הם החלטות הממשלה אם להקים בסיסים מעבר לים והיכן, המשפיעות ביותר על שליטת המדינה בים. רכישת מושבות ועוצמה ימית קשורות זו בזו קשר הדוק. יש לזכור שצורות ממשל מסוימות, המוסדות הנלווים אליהן ואופיים של שליטים בכל תקופה השפיעו השפעה ניכרת על התפתחותה של עוצמה ימית. כך לדוגמה עוצמתם הימית של הבריטים הושתתה בעיקר על שליטתם במְצָרי הים. הם הצליחו לרכוש כמות ניכרת של עמדות כאלה ולהשיג שליטה באוקיינוס האטלנטי המזרחי ובים התיכון בסיוע צי המלחמה. בתפיסה שגיבש מהן בדבר השפעת הכוח הימי בהיסטוריה של הציים במלחמה הוא התמקד במיוחד בציים המלחמתיים של בריטניה וצרפת בעידן אוניות המפרש. בהתבסס על מחקרו בתחום ההיסטוריה הימית התייחס לשתי שיטות עיקריות להשגת העליונות הימית והשמירה עליה: קרבות הכרעה והטלת מצור ימי על נמלי האויב. לטענתו, המשימה ( את צי האויב כדי להשמיד את כוחו Engageהעיקרית של צי מלחמה היא להעסיק זאת מושגת על־ידי צמצום גודלו של צי האויב, וזה גם 45המאורגן, ולהשיג עליונות ימית Overbearing power on the sea which drives the enemy's flag מהן הגדיר עליונות ימית כ 45 from it or allows it to appear only as a fugitive". Alfred Thayer Mahan, The influence of .Sea Power upon History, 1660–1783 , New York: Dover, 1987, p. 13820רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־139 מֶהֶן האמין באמונה שלמה שאפשר להשיג עליונות 46השיקול הקובע במלחמה הימית ימית רק באמצעות ניצחון מכריע וברור שנודע בכינויו "קרב הכרעה". הוא שאל מושג זה מז'ומיני, שהתייחס לדרך שבה השיג נפוליאון את ניצחונותיו בשדה הקרב על־ידי השמדת (. ההתמקדות שלו היא בהיבט הצבאי, ועם זאת, בכל Battle of Annihilationהאויב עבודתו מוצאים גם דוגמאות והערות על התועלת שיש באיום של צי בכוח מוגבל. מהן מודה גם בחשיבותם של הציים בעיתות שלום, בעומדו על ההבדל במצב כזה בין האסטרטגיה 47הימית לאסטרטגיה צבאית קרקעית, בכך שהראשון הוא הכרחי בשלום כמו במלחמה אפשר לומר שמהן רואה את הציים, הן ככלי של כפייה, והן כסוכנים של הפצת מוניטין לאומי. מהן התרכז בעידן אוניות המפרש במחקרו ההיסטורי והשווה בין שני סוגי מדינות: אנגליה והולנד שהיו מכוונות כלפי חוץ ל"השתלטות" על טריטוריות מעבר לים, לעומת צרפת שהתאפיינה במדיניות "זהירה", והסיק שסביר היה שאנגליה והולנד ישתמשו בכוח ימי להשגת מטרותיהן. מהן קשר זאת עם המרדף הפעיל של האינטרס הלאומי ו"יוקרה". לטענתו, התנגשויות ביבשה יובילו לעיתים קרובות יותר למלחמה מאשר לכיפוף השרירים גורם "היוקרה" של מהן דומה במידה מסוימת לכוחה של "משיכה" במילותיו 48בין ציים בים של ג'וזף ניי, ההוגה המוביל של תפיסת העוצמה הרכה והעוצמה החכמה בתחום היחסים 49הבין־לאומיים בזמננו כאמור, ההיסטוריה של העוצמה הימית איננה רק של מלחמות, לפי מהן, וכבר בתקופתו שררה הבנה שהסחר הימי בעיתות שלום משפיע רבות על עוצמתן ועושרן של מדינות. עם זאת, מלחמות שהתחוללו בים מסיבות אחרות השתנו במהלכן ובתוצאותיהן במידה ניכרת עקב השליטה בים. סיכום קצר של המונח "אסטרטגיה ימית" לפי מהן מוביל אותנו לטענה שעל־פיו, המונח המרכזי הוא דווקא בהקשר הצבאי, כלשונו: "ההיסטוריה של העוצמה הימית שחובקת בזרועותיה את כל אשר עשוי להפוך מדינה למעצמה אדירה מהן מפרש את האסטרטגיה 50בים או באמצעות הים, היא בעיקרה היסטוריה צבאית הימית כמקור לעוצמה ושליטה במערכת הבין־לאומית, שכן מי שמשיג עליונות ימית הוא בעל העוצמה הגדולה ביותר. התאוריה של מֶהֶן גרמה לטלטלה בחשיבה האסטרטגית הימית ברחבי העולם, והשפיעה בצורה בולטת במיוחד במדינות כמו ארצות־הברית, יפן, רוסיה הצארית וגרמניה Phillip A. Crowl, "Alfred Thayer Mahan: The Naval Historian", in Peter Paret, Gordon A. 46 Craig and Felix Gilbert (eds.), Makers of modern strategy from Machiavelli to the nuclear .age, Princeton: Princeton University Press, 1986, pp. 450–451 .Rowlands, 2012, pp. 89–106 47 .ibid 48 מדינות עשויות להימשך למדינות אחרות בשל דימוין המשקף עליונות בזירה הבין־לאומית. לדוגמה 49 אחדות ממדינות ברית־המועצות לשעבר רצו לאחר קריסתה של ברית־המועצות להצטרף לאיחוד האירופי בגלל הדימוי שהוא שידר באותה תקופה. .27, עמ1985 מהן 50המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם140 20בקשר להערכה מחודשת של חשיבות הכוח הימי בשנים הראשונות של המאה ה־ ( תחת הצאר ניקולא The Imperial Russian Navy הצי הקיסרי הרוסי51שעמדה בפתח (, שהושפע אף הוא מתורתו של מהן, האיץ את בניית כלי השיט 1917 –1894השני המלחמתיים, והפך לצי השלישי בגודלו בעולם דאז אחרי בריטניה וצרפת. עם זאת, חשוב להדגיש שללא קשר לתפיסת מהן מימשו מדינות כמו בריטניה תוכניות להתעצמות הצי ( הוא רק דוגמה אחת. החוק אושר Naval Defence Act 1889שלהן. חוק ההגנה הימי השפעת הכוח הימי עוד לפני פרסום ספרו הראשון של מהן 1889בפרלמנט הבריטי במאי , וכנראה גם השפיע על ציים יריבים בקשר להתעצמות הציים 1890 ב־ על ההיסטוריה (. 28באוניות מערכה ללא קשר לספרו )ראו: איור כמו כן, אי אפשר להפריז בהשפעתו של מהן על תוכנית בניין הכוח של הציים השונים באוניות מערכה משום שהצי הבריטי החליט על תוכנית התרחבות והתבססות על אוניות מערכה עוד טרם פרסום ספרו. עם זאת, בהמשך, הסתמך הצי הבריטי על ספרו של מהן כאמצעי להצדקת ההחלטות שהייתה להן משמעות תקציבית כבדה. הביקורת על מהן היא שהוא לא נהג כהוגה שיטתי ולא היה עקבי במחשבתו: מהן לא התחשב בגורמים חברתיים ותרבותיים בעלייתן של מעצמות ימיות, ולא נטה להישען בעבודתו על מקורות ראשוניים, דבר שאינו אופייני להיסטוריון, אלא שאל תפיסות רבות מבית מדרשו של ז'ומיני שהיו ישימות ללחימה יבשתית. מהן הדגיש את חשיבות ריכוז הכוח של הצי בלוחמה, והתנגד לכל פיצול של הכוח הימי, כמו כן לא ייחס חשיבות לתפקידו 52של הצי בסיוע לצבא היבשה בלחימה היבשתית .Till, 1984, p. 33 51 .Vego, 2009 521905 1910 1915 1920 1925 1930ועידת וושינגטון 1922פברואר 1935 1940 1945בריטניה צרפת גרמניה איטליה יפן ארה"ב80,000 70,000 60,000 50,000 40,000 30,000 20,000 10,000 0 : התעצמות בבניית אוניות מערכה מתחילת המאה28איור ועד סיום מלחמת העולם השנייה20ה־20רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־141 למרות כל האמור לעיל, חשוב לציין כי שני האישים שהשפיעו על התפתחותו של היו: מהן בתחום התאוריה )התפיסה המבצעית(, 20הצי האמריקני בתחילת המאה ה־ והנשיא תאודור רוזוולט בתחום המדיניות. רוזוולט פעל עוד בהיותו סגן מזכיר הצי, ומאוחר יותר כנשיא ארצות־הברית, להפיכת הצי האמריקני לשני בגודלו בעולם אחרי בריטניה כדי שיהיה מכשיר רב־עוצמה במדיניות החוץ האמריקנית. הוא גם אימץ את תפיסתו של מהן בדבר חשיבותו הלאומית של הצי כנקודת מוצא אסטרטגית, וראה בפיתוח הנרחב שלו פתח לשיפור כלכלת ארצות־הברית, תעשייתה, משאביה הטבעיים ויצירת אוכלוסייה שופעת ושאפתנית. בכך הראה רוזוולט כיצד הכוח הימי יכול להשפיע על אותם יסודות אחרים, ולשכנעם בחשיבות הכוח הלאומי הזה. זאת הייתה אסטרטגיה ימית סימטרית. מדד האפקטיביות ושיאה באותה עת היו כמות אוניות המערכה בתחרות ישירה עם ציים אחרים. ואולם הצי האמריקני החדש ייצג יותר מאשר את היכולת התעשייתית הדרושה לבנייה ולתחזוקה של צי גדול, את הרצון האמריקני להתחרות על בסיס גאוגרפי עם הכוחות האחרים של אותה תקופה, ושימש סמל להופעתה של ארצות־הברית כמעצמה גדולה (. זה היה כיוון חדש לאסטרטגיה רבתי של ארצות־הברית, 28בזכות עצמה )ראו: איור מבחינת הסתכלות 53והצי היה גם הסמל של האסטרטגיה הזאת וגם האמצעי למימושה ( של משנתו, מהן גם הפך לאחד החוקרים הראשונים במהDisciplinaryבתחום הלימוד שמכוּנה כיום "כלכלה פוליטית בין־לאומית" המקשרת בין רכישת צי רב־עוצמה עם 54אימפריות, שווקים גלובליים ושגשוג כלכלי מקומי התאפיינו בתסיסה חברתית וכלכלית ברחבי ארצות־ 19 של המאה ה־ 90שנות ה־ . פרסום ספריו של מהן 1894 ל־ 1893הברית, שהגיעה לשיאה במיתון הכלכלי שבין קדם להתעוררות התסיסה ואי־השקט החברתי, אך עבודתו נפלה על אוזניים קשובות של אינטלקטואלים ופוליטיקאים רבים, ובהם סגן מזכיר הצי רוזוולט ובנג'מין פרנקלין טרייסי –1889( מזכיר הצי של ארצות הברית בשניםBenjamin Franklin Tracy, 1830–1915 ) , שהיו מודאגים מהאתגרים הפוליטיים והכלכליים של התקופה ומחוסר ההזדמנות1893 1898הכלכלית ששררה אז ביבשת אמריקה. מעשי האיבה של אמריקה עם ספרד במאי הסתיימו סוף סוף בסיפוח איי הוואי באמצעות החלטה משותפת של הנשיא ויליאם מקינלי ( והקונגרס. בתום המלחמה הצליחה ארצות־הברית להשיג שליטה William McKinley ) על שטחים שיכולים לשמש כתחנות הספקה של פחם לספינות הצי כמו פורטו ריקו גואם והפיליפינים, פעולה שתאמה את משנתו של מהן. חמש שנים לאחר מכן אף השיגה Richard W. Turk, The ambiguous הרחבה על מערכת היחסים הזאת אפשר למצוא בספר 53 relationship: Theodore Roosevelt and Alfred Thayer Mahan , Westport: Greenwood Press, .1987 Jon Tetsuro Sumida, Inventing grand strategy and teaching command: The classic works 54 of Alfred Thayer Mahan reconsidered , Baltimore, MD: Johns Hopkins University Press, .2000. esp. chap. 2המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם142 (Guantanamo Bayארצות־הברית חוזה שכירות תמידי לבסיס ימי במפרץ גואנטנמו 55שבקובה ראוי לציין שההדגשה של מהן ברכישת בסיסים ימיים ברחבי העולם לא הייתה חדשה לחלוטין למדיניות האמריקנית: כבר לאחר מלחמת האזרחים ניסה מזכיר המדינה ויליאם ( להרחיב את הנוכחות המסחרית של William Henry Seward, 1801–1872הנרי סיוארד (, והגברת ההשפעה האמריקנית 1867ארצות־הברית באסיה באמצעות רכישת אלסקה ( שיחייב את שילוב Reciprocity Treatyעל איי הוואי באמצעות כריתת חוזה הדדיות כלכלת האיים עם כלכלת ארצות־הברית. סיוורד ניסה גם לרכוש בסיסים ימיים מתאימים באיים הקריביים, ולחתום אמנה עם ממשלת קולומביה שתאפשר לארצות־הברית לבנות תעלה דרך מחוז פנמה )לימים – תעלת פנמה(. עם זאת, בעקבות תוצאות מלחמת האזרחים הקונגרס היה עסוק בשיקום הדרום, ודחה את כל מאמציו של סיוורד ליצור רשת של בסיסים אמריקניים מחוץ ליבשת צפון אמריקה. להלן עיקרי משנתו של מֶהֶן: הלקח ההיסטורי מוכיח ששליטה של מדינה בים ובנתיביו היא הגורם העיקרי לניצחון במלחמה. הצלחה של אחד הצדדים בסכסוך למנוע מן הצד השני יכולת להשתמש בנתיבי הים תביא לקריסה בלתי נמנעת של כלכלת הצד השני ולניצחונו של הראשון. רומא ובריטניה הגדולה הצליחו להקים אימפריות חובקות עולם בזכות שליטתן בים. לעומתן, נכשלו חניבעל ונפוליאון מכיוון שלא שלטו בים. רק צי של אוניות מלחמה, במיוחד אוניות מערכה, מסוגל להגיע לתוצאה כזאת. על המדינה לבנות צי מלחמה גדול שגודלו יהיה תואם לגודל הסחר הימי ולאינטרסים 56הימיים שלה המטרה צריכה להיות בניית צי מלחמה שיוכל להשמיד את צי האויב בקרב אחד מכריע, כזה שלאחריו אפשר יהיה להטיל מצור ימי על האויב ולהשמיד את כוחותיו הנותרים. על המדינה להקים בסיסים מעבר לים שיוכלו להגן על צי הסוחר המפליג באותם אזורים. בסיסים אלה יהיו מוגנים על־ידי כוח צבאי. למדינה בעלת צי חלש יעץ מהן להחזיק את אוניותיה בנמל, לרתק את כוחות האויב לנמל הזה, אך להימנע מלצאת לים הפתוח. דהיינו – אסטרטגיה של "צי US Department of State, " Mahan's The Influence of Sea Power Upon History: Securing 55 International Markets in The 1890s ", Milestones: 1866–1898, DoS, the site of Office of .the Historian : כפי שהיה לאורך ההיסטוריה, בנייה ותחזוקה של צי מלחמתי היו יקרותCapital Ship מקור המונח 56 ביותר, ורמת ההתמחות הגבוהה הנדרשת לאוניות מלחמה פירושה שלא הן, ולא צוותיהם יכולים לשלם Capitalעבור עצמם על־ידי פעילות מסחרית בימי שלום. כך, נבנו בעבר אוניות כהשקעה הונית .Capital Ship(, ומכאן צמח המונח Investment20רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־143 בפועל", לאלץ בכך את צי האויב להקצות כוחות לצי שבפועל, ולצמצם את כוחותיו למבצעים בים הפתוח. את כתביו ותורתו ניתן גם לבקר. ההדגש שנתן מהן ללחימה החלטית ונמרצת הוביל ציים רבים לפני מלחמת העולם הראשונה להדגשת יתר של חשיבות הטקטיקה והטכנולוגיה ( הוזנחה, או התעלמו ממנה. הנחות Operational Warfareבעוד הלחימה המערכתית אלה של מהן זכו לתמיכתו של הנשיא תאודור רוזוולט, שהיה בעברו גם כן היסטוריון ימי, ההתעצמות נבעה 57.1907מה שהביא להתעצמות מסיבית של הצי האמריקני לאחר גם מהעלייה בדומיננטיות היפנית באוקיינוס השקט לאחר ניצחונה במלחמת רוסיה–יפן, ובגידול בכלכלה האמריקנית שנהייתה הגדולה ביותר בעולם, וחייבה בהתאם צי מלחמתי גדול. הביקורת על תורתו של מהן טוענת, בין היתר, שהדגשת העוצמה הימית כגורם החשוב ביותר לעלייתה של בריטניה כמעצמה עולמית, לפי מהן, גרמה לו להזניח נושאים חשובים אחרים כמו דיפלומטיה וחשיבות העוצמה היבשתית. יתר על כן, תאוריות של עוצמה ימית אינן מסוגלות להסביר את עלייתן של אימפריות יבשתיות כמו גרמניה של ביסמרק או האימפריה הרוסית. המבחן האמיתי לתורתו של מהן היה במלחמת העולם הראשונה. אף־ על־פי שמהן מעולם לא טען שלוחמת סיירות ונחיתות אמפיביות הן צורות לחימה חסרות תועלת, הגרמנים היו כה מרותקים לרעיון הקרב הגדול, עד שלא הקדישו כמעט תשומת לב לאפשרות של תקיפת הסחר הימי הבריטי, ולמניעת נחיתת חיילים בריטים בצרפת. הם גם לא עשו שימוש יעיל בעליונותם הימית נגד הרוסים בים הבלטי. הגרמנים שכחו את המרכיב החשוב ביותר בתורת מהן: הערך הקריטי של פעולת הצי באוקיינוס הפתוח. צי המלחמה הגרמני נמנע במלחמת העולם הראשונה מלפעול בים הפתוח של האוקיינוס האטלנטי נגד הצי המלכותי והסחר הימי אל נמלי בריטניה ומהם. במחדל הזה אִפְשרו 58למעשה הגרמנים לצי הבריטי להטיל סגר ימי על נמלי גרמניה בים הצפוני , עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שלטו התאוריות של מהן בחשיבה 1914במותו ב־ הימית. ואולם, מהן לא הספיק לחזות שלוחמה ימית חד־ממדית שבה הוא עסק )לוחמת השטח(, תהפוך החל ממלחמת העולם הראשונה למלחמה תלת־ממדית על־פני השטח, ( החלו Fix Wing Aircraftבאוויר ומתחת לפני הים. זאת למרות שמטוסים קבועי כנף כבר נערכה המראה וטיסה ראשונה של מטוס מהסיפון של 1910, וב־1903כבר לשרת ב־ סיירת חיל הים האמריקנית. אך בעוד ההיבטים הטקטיים של לוחמת הים השתנו שינוי מהותי לאחר התקופה המֶהֶנית, תורתו הבסיסית להשגת עליונות ימית באמצעות קרבות הכרעה קיבלה תוקף במלחמת העולם השנייה. המאבק על השליטה בים התיכון, בצפון האוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס השקט, שבו ניצחו בריטניה וארצות־הברית, הוכיח חיוניותו בהבסת מעצמות הציר. . Freedman, 2013, p. 120 57 .Crowl , 1986, pp. 453–455 58המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם144 )Blue Water Navyצי מים כחולים המונח "צי מים כחולים" משויך במידה זו או אחרת למשנתו של מהן, ולפיכך זה המקום לעקוב אחר ההתפתחויות שחלו במובנו של הביטוי הזה מתקופת מהן ועד ימינו. "צי מים כחולים" הוא הכינוי לכוח ימי המסוגל לפעול ברחבי העולם, בעיקר בים העמוק ראוי לציין שהגדרתו ההיסטורית של מהן למונח הזה הייתה "צי 59ומרחבי האוקיינוסים ( המסוגל לפעול בים הפתוח באופן עצמאי, מפעיל Capital Shipsגדול בעל אוניות קרב הגדרה נוספת ומרחיבה 60אסטרטגיית צי התקפית ובעל יכולת לנהל קרבות הכרעה היא "כוח ימי המסוגל לבצע במרחבי האוקיינוסים פעילות מתמשכת המאפשרת למדינה להקרין עוצמה הרחק מחופיה, ולכלול בסדר הכוחות שלה נושאת מטוסים אחת או יותר. הצי הזה צריך להיות בעל יכולת הגנה עצמית מפני מגוון של איומים )שטח, אוויר ותת־ במידה מסוימת "צי מים כחולים" מציין מונח בעל משמעות גאוגרפית השונה 61ימי נוסף על כך, "צי מים כחולים" אמור 63 או "צי מים ירוקים62לדוגמה מ"צי מים חומים להשיג שליטה ימית באזורים שבהם הוא פועל. בעוד ההגדרות בנוגע למרכיבי כוח של "צי מים כחולים" משתנות עם הזמן, הדרישה ליכולת לשלוט בים בטווחים שונים ורחוקים היא 64קבועה UK, Ministry of Defence, British maritime doctrine, BR 1806 (Third Edition), London, 59 .2004 ( והן לסיירת מערכהBattleship התייחס באותה תקופה הן לאוניית מערכהCapital Ship המונח 60 (. יש המגדירים את המונח כאוניות מלחמה מהדרגה הראשונה בגודל ובחימוש Battlecruiser ) מציין את ההון הרבCapitalאוניית שטח ראשית )כאוניות מערכה, סיירת, נושאת מטוסים(. המונח .1985שנדרש להשקיע באונייה מהסוג הזה. מהן US, Defense Security Service (DSS), Targeting U.S Technologies: A Trend Analysis of 61 Reporting From Defense Industry , 2012, p. 16 ; Michiko Phifer, A handbook of military .strategy and tactics , New Delhi: Vij Books India Pvt Ltd, 2010 ( מתייחס במובנו הרחב לכל כוח ימי המסוגל לבצעBrown Water Navy המונח "צי מים חומים 62 פעולות צבאיות בסביבה של נהרות גדולים, או בסביבה הקרובה לחוף. מקור המונח בחיל הים של ארצות־הברית מתקופת מלחמת האזרחים האמריקנית, והוא תיאר את פעולת הכוחות הימיים של ( שקיימו סיורים ימיים בנהר המיסיסיפי שמימיו הבוציים היו בצבע חום. מאז משמש Unionהדרום המונח לתיאור צי של סירות או ספינות מלחמה קטנות המבצעות פעילות מבצעית בנהרות. דוגמה בולטת לכך הן הסירות האמריקניות שפעלו במהלך מלחמת וייטנאם בדלתת המקונג. ( הוא מונח שנוצר כדי לתאר כוח ימי המיועד לפעול אומנם Green Water Navy "צי מים ירוקים 63 באזורים סמוכים לחוף של מדינתו, אך יש לו גם יכולות לפעול בים הפתוח ובאוקיינוס שגובלים באזור הזה. הוא מונח חדש יחסית שנוצר כדי להבחין טוב יותר בין "צי מים כחולים" ו"צי מים חומים". מקורו בצי האמריקני, המשתמש בו כדי להתייחס לחלק של הצי המתמחה בפעולות התקפיות במי החוף. בדרך כלל לציי מים ירוקים יש אוניות אמפיביות ולעיתים גם נושאות מטוסים קטנות, אשר אפשר ללוות על־ידי משחתות ופריגטות עם תמיכה לוגיסטית כלשהי של מכליות ואוניות עזר. כמו כן יצוין ש"צי מים ירוקים" אינו מציין שאוניותיו אינן מסוגלות לתפקד הרחק מהחוף או בים הפתוח, אלא בהיעדר תמיכה לוגיסטית ימית ציים אלה לא יכולים להיות פרוסים לתקופות ארוכות בים, ולצורך כך מסתייעים בנמלים במדינות אחרות כדי לקיים פעילות בים הפתוח ובמרחק גדול מהחוף. . Phifer, 2010 6420רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־145 ( ודניאל טודMichael Lindbergהפרופסורים האמריקנים לגאוגרפיה מיכאל לינדברג ( מציעים בספרם סיווג מפורט יותר של "צי מים כחולים" ושל צי שאיננו Daniel Todd ) ל"צי מים כחולים" צריכה 65.(4מים כחולים, והוא כולל ארבע קטגוריות שונות )טבלה להיות היכולת להשיג עליונות ימית, ועוצמה כזו שיריביו אינם יכולים לתקוף אותו ישירות. השגת העליונות הימית צריכה להיות מחופי מדינתו ועד למרחבי הים הפתוח והאוקיינוסים המרוחקים. כלומר, תנאי מחייב ליכולת העליונות הימית הוא "צי של מים כחולים". בלוחמה המודרנית נדרש "צי מים כחולים" לאחוז ביכולות התגוננות ושרידות מאיומים מגוונים הכוללים בין היתר איומים תת־מימיים, איומי שטח ואיומים אוויריים. יכולת כזאת מאפשרת משמע, פעילות בים 66לו לשהות בים במשך זמן בצורה נחושה, ולהפעיל יכולות מגוונות הפתוח ובמרחבי האוקיינוסים דורשת כוחות המסוגלים להישאר באזור הפעולה, ולמלא את משימתם לתקופות ממושכות, עם יכולת עמידה בפני מצבי ים קשים ויכולת תמיכה לוגיסטית )תדלוק ותספוק( המאפשרות לצי לשהות באזורים אלה שְהִייָה ממושכת. מאחר שלמדינות ספורות כמו סין והודו יש יכולות המתאימות להגדרת "צי מים כחולים", אך אזורי העניין שלהן מצומצמים יותר, נעשתה בשנים האחרונות חלוקה לכמה קטגוריות של "צי מים כחולים", המתייחסת בעיקר ליכולת הקרנת עוצמה של אותו הצי (:5)טבלה Multipleיכולת ביצוע משימות הקרנת עוצמה ממושכת בכל מקום בכדור הארץ ( – מצויה כיום בידי הצי and Sustained Power Projection Missions Globally האמריקני בלבד יכולת ביצוע של משימת הקרנת עוצמה בכל מקום בכדור הארץ לזמן מוגבל ( – מצויה כיום בידי רוסיה, סין, Limited Global – Reach Power Projection ) צרפת ובריטניה ( לאזורים Multi region Power Projectionיכולת הקרנת עוצמה רב־אזורית הסמוכים למדינה המקרינה כוח – מצויה כיום בידי הודו, ברזיל, איטליה וספרד. (, יכולת הקרנת Regional Power Projectionיכולת הקרנת עוצמה אזורית ( של אותה מדינה – EEZעוצמה לטווח פעולה מוגבל מעבר למים הכלכליים מצויה כיום בידי מדינות כמו יפן, אוסטרליה, קוריאה הדרומית וגרמניה. מינוח נוסף שנכנס לשימוש בעשורים האחרונים הוא "צי מים ירוקים". המונח נועד לתאר כוח ימי מדינתי שנועד לפעול באזור החופי של המדינה, והוא מסוגל לפעול גם בים הפתוח )אוקיינוסים( הסמוך למדינתו. המונח חדש יחסית, ונטבע בעיקר כדי להבחין טוב יותר ולהוסיף קטגוריית ביניים בין "צי מים כחולים" ל"צי מים חומים". Michael Lindberg and Daniel Todd, Brown-, Green- and Blue-Water Fleets: The Influence 65 of Geography on Naval Warfare, 1861 to the Present , Praeger Publisher, Westport CT, .2002, p. 195 .ibid 66המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם146 כפי שאפשר להבין, "צי מים כחולים" איננו מונח מוחלט אלא יחסי, ולכן הוא כולל כמה . 5 ו־4קטגוריות המוצגות בטבלאות : קטגוריות משנה בהגדרות "צי מים כחולים" ושאינם "ציי מים כחולים" 4טבלה דירוגייעוד סדר כוחות טיפוסיהגדרת יכולות דוגמאות ציי מים כחולים1הקרנת עוצמה גלובליתכל האוניות הגדולות במספרים רביםמשימות גלובליות רבות ושוטפות של הקרנת עוצמה נוסף להגנה על המולדתארצות־הברית )אין אחרות( 2הקרנת עוצמה גלובלית מוגבלת, אוניות נושאות CVN SSN\SSKמטוסים הרבה וספינות תומכות רבותלפחות כוח אחד בעל יכולות הקרנת עוצמה בצורה גלובלית נוסף להגנה על המולדתצרפת, בריטניה )נמצאת בירידה(, סין )בעליה( 3הקרנת עוצמה במרחב רב־אזורי, אוניות נושאות CVL מטוסים שונות, צוללות מספיק ספינות תומכותמשימות של הקרנת עוצמה EEZבאזורים שונים מחוץ ל־ נוסף להגנה על המולדתהודו, רוסיה, איטליה, ספרד, ברזיל )אין אחרות( 4הקרנת עוצמה אזורית בלבדאוניות נושאות מטוסים (, צוללות, כמה DD, FF ) אוניות תומכותאין צי אווירי של חיל הים חוץ ממסוקים, לכן מוגבל לאזורים עם בסיסי אוויר ביבשה, ונועד למשימות של הקרנת עוצמהיפן )בעלייה(, אוסטרליה )בעלייה(, קוריאה הדרומית, טייוואן, טורקיה, ניו זילנד, מדינות 8פקיסטאן )עוד מתאימות לקטגוריה( ציים קטנים יותר (לא ציי מים כחולים)5כוח ימי הגנתי אזורי, FFספינות קטנות קורבטות(, ללא חידושים שוניםמבצעים של הגנה חופית ומעט מעבר EEZבאזור ה־ לותאילנד )בעלייה(, מלזיה, אינדונזיה, בנגלדש, ישראל, ערב הסעודית, נורווגיה, מדינות 12סינגפור )עוד מתאימות לקטגוריה( 6הגנה חופית, FFרק ספינות קטנות קורבטות(מוגבל רק לאזור של מדינהEEZה־ווייטנאם, פינלנד, המדינות הקטנות במפרץ הגולף, מדינות 21קוריאה הצפונית בסך הכול בקטגוריה( 7כוח שיטור ימי אזוריספינות עם חימוש קל בשביל OPV, PB, PC משימות של משמר חופים, אבל 5טווח גאוגרפי דרגה שיטור ימי במקום הגנה ימיתמשמר החופים של איסלנד, אירלנד, מקסיקו, אורוגוואי )ועוד(. 8שיטור חופיספינות פטרולמאושר למשימות בתוך EEZ ב־200nmאזור ה־מיאנמר, פיליפינים, סרי־ מדינות 10לנקה )עוד מתאימות לקטגוריה( 9נתיב מים יבשתיספינות פטרולהגנה על נהרות במדינות מוקפות יבשהאזרבייג'אן, בוליביה, פרגוואי, מדינות 14לאוס )עוד מתאימות לקטגוריה( 10ציי כתפאורהבדרך כלל רק כלי שיט אחד או שנייםמשימות בסיסיות מאוד, אם בכלל ציים כאלה58יש .Lindberg and Toddמקור20רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־147 : מדרג היררכי של ציים על בסיס יכולות5טבלה משימות הצי קבוצת כוחהרתעה אסטרטגית 67וכפייה Strategic ( Deterrence & )Compellenceהקרנת עוצמה Power ( )Projectionשליטה Seaימית )Controlדיפלומטיה Navalימית )Diplomacyביטחון לאומי ושיטור National ( Security & )Constabularyסיוע הומניטרי Humanitarian ( )Assistance ציים בעלי עוצמה ימית Major Navalגדולה (Power+ + + + + + ציים בעלי עוצמה ימית Mediumבינונית (Naval Powers-בעיקר בשיתוף פעולה Mainly cooperativeמוגבל Limited+ + + ציים בעלי עוצמה ימית קטנה ומדינות צי חופי Small & Coastal ) (State Navies- -במים הריבוניים בלבד-+ במים הריבוניים בלבד Hayden, 2000מקור )Sir Julian Corbettסר ג'וליאן קורבט ג'וליאן קורבט הוא גדול האסטרטגים הימיים של בריטניה, והיחיד מבין האסטרטגים של תחילת , וסיים 1854 שלא התחנך במסגרת צבאית כלשהי או היה איש צבא. קורבט נולד ב־20המאה ה־ את לימודי המשפטים בהצטיינות באוניברסיטת קיימברידג'. למרות היעדר הכשרה ימית מסודרת (, Navy Record Societyנהיה בבחרותו לחבר מייסד בחברת הרשומות של חיל הים המלכותי כדי לערוך ולפרסם אוספי מסמכים מהארכיון של הצי הבריטי. המזכיר 1893חברה שהוקמה ב־ לערוך את כרך המאמרים האחד־עשר 1896הראשון שלה, סר ג'ון נוקס לוטון, ביקש מקורבט ב־ (, שבה גברה 1587 –1585שהחברה פרסמה, ובו מאמרים שהתייחסו למלחמת אנגליה–ספרד עניין שהשתלב היטב 68,(Cádiz על הספרדים בקרב הימי במפרץ קדיס1587יד האנגלים ב־ 69.(Francis Drakeבאותה עת עם עבודתו של קורבט על פרנסיס דרייק ( – היכולת של מדינה אחת לכפות על מדינה אחרת לבצע פעולה מסוימת, Compellence כפייה 67 ( שזכה בפרסThomas C. Schellingלרוב על־ידי איום בעונש. הכלכלן האמריקני תומאס סי שלינג ( הספר תורגם לעברית 1966 ) Arms and influence, טבע את המונח בספרו2005נובל לכלכלה ב־ (. שלינג תיאר את הכפייה כפעולה ישירה שמשכנעת את היריב לוותר על 1981 ) חימוש והשפעה משהו שרצוי. הוא הבחין בין כפייה ובין הרתעה, שנועדה להרתיע יריב מפעולה באמצעות איום בעונש )הרחבה ראו בפרק – הרתעה והרתעה גרעינית(. סר ג'ון נוקס לוטון היה היסטוריון ימי בריטי, ולטענתו הראשון שהבין את חשיבות הנושא כתחום לימוד 68 עצמאי. התחיל את עבודתו כמדריך למתמטיקה בחיל הים המלכותי, ולימים הפך לפרופסור להיסטוריה (.Navy Records Societyמודרנית בקינגס קולג' בלונדון ומייסד משותף של חברת רשומות הצי , היה מגלה עולם אנגלי, רב חובל, סוחר עבדים, קצין ימי 1596 –1540 סר פרנסיס דרייק שחי בשנים 69 . במסע1580 עד1577ופוליטיקאי. דרייק ידוע בעיקר בזכות הקפת העולם שלו במסע יחיד, בין השניםהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם148 קשר קשרים עם גורמים שונים בצי הבריטי המלכותי, ועד מהרה נהיה מעורב70קורבט בקבוצה שהלכה וגדלה, ותבעה ביצוע רפורמה עמוקה בצי המלכותי. תומכי הרפורמה הזאת מתוך הצי סיפקו לקורבט חומר לא מעובד למאמריו אשר הופיעו בסקירה החודשית של החברה. במאמריו קרא לרפורמה בחינוך הימי בקווים קפדניים ושיטתיים יותר, והלורד The Second Sea Lord, Sir Johnהשני של האדמירליות באותה תקופה, סר ג'ון פישר (, שנודע ברצונו לבצע רפורמות אלה, העריך את תמיכתו של קורבט במאבק הזה Fisher בפרסומיו. קורבט שרכש בינתיים מוניטין כחוקר, הוזמן למכללת הצי המלכותי בגריניץ ( ונענה להזמנה. Royal Naval Collegeלשמש מרצה במכללה הלאומית ללוחמה ימית ( Flag Officersהקורס נועד ללמד קצינים בכירים, מפקדים, קברניטים ואף מפקדי שייטות את "אמנות המלחמה", ובה היבטים אסטרטגיים וטקטיים כאחד, והוא נוהל על־ידי מייסד (. הרצאותיו של קורבט במכללה סייעו בידו להשלים את H. J. Mayהתוכנית, אדמירל מיי עבודתו העיקרית – פרסום שני קבצים, שהראשון בהם היה מחקר על עלייתה והשפעתה England in the Mediterranean: A Study of theשל העוצמה הבריטית בים התיכון זה הפליג באוקיינוס השקט, שעד אז היה אזור בעל עניין לספנים הספרדים, ותביעתו להכיר בניו (, אזור המזוהה כיום עם מדינת קליפורניה שבארצות הברית, כחלק מהקולוניות New Albionאלביון האנגליות. משלחתו פתחה עידן של סכסוך עם הספרדים בחוף המערבי של אמריקה, אזור שבעבר זכה בתואר אבירות, אך הספרדים התייחסו 1581לא נחקר כלל על ידי הספנות של ארצות אירופה. ב־ אליו כאל שודד ים. Steven Wills, " Clausewitz and Corbett are Now too Much ," CIMSEC , Center for 70 .international maritime security , March 5, 2015 70: סר ג'וליאן קורבט29איור20רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־149 ( שיצא לאורRise and Influence of British Power Within the Straits, 1603–1713 להיסטוריה הימית לתקופת1901. המחקר הזה היה למעשה המשכו של הפרסום ב־1904ב־ (. עבודתו במכללת הצי במשרת מרצה Naval History into the Stuart Periodסטיוארט אִפְשרה לו גם להתפתח יותר מכך, ולעסוק באסטרטגיה הימית ברמתה הגבוהה ביותר Applied(, שאותה כינה קורבט "ההיסטוריה היישומית The Higher Naval Strategy ) כל אלה ביססו את מעמדו של קורבט כהיסטוריון הימי המוביל בבריטניה 71.(History .(Fishpondבאותה תקופה, והלורד פישר צירף אותו לחוג מקורביו בשם "בריכת הדגים החסות שהעניק פישר לקורבט סייעה לו גם להצטרף לתמרונים הימיים של הצי המלכותי בתפקיד כתב מיוחד של עיתון הטיימס הלונדוני. לקורבט ניתנה גישה 1903שנערכו ב־ הביע בפני 1905חופשית למסמכים רשמיים, אך הוא דווקא לא התרשם ממה שקרא, וב־ פישר את דעתו על הרמה האינטלקטואלית הנמוכה והחובבנית של אנשי האדמירליות הבריטית בנוגע לחשיבה האסטרטגית. קורבט זומן על־ידי פישר, שהיה כבר הלורד הראשון של האדמירליות, יחד עם מנהל המודיעין הימי לדיון בנושא, ובסיומו סיכם מיד שבקורס על המלחמה שקורבט מלמד לקציני הצי תודגש יותר האסטרטגיה הימית. נעשה קורבט ליועץ האסטרטגי הראשי הבלתי רשמי של האדמירליות, וכיהן 1905ב־ (, והחל Cabinet Historical Officeבתפקיד מזכיר המשרד ההיסטורי של הקבינט עם הזמן שיעור המשתתפים 72להדגיש ביתר שאת בהרצאותיו את המרכיב האסטרטגי בקורס הלך וגדל, וקציני הצי שנטלו בו חלק שימשו עם סיומו סוכני שינוי להחדרת רעיונותיו ברחבי הצי. התמזל מזלו של קורבט לבחון את כתביו של מֶהֶן שכבר פורסמו, להעריך את תקפותם ולבנות על בסיסם מחדש את האסטרטגיה שלו מהמסד ועד הטפחות. כמו כן, הוא דאג לשבץ בהם את רעיונותיו של קלאוזביץ )בניגוד למהן שהתבסס על אלה של ז'ומיני(, ולהתאים אותם מעולם התוכן היבשתי לימי. את עקרונות האסטרטגיה הימית של קורבט ומושגי הליבה נוכל לתמצת במשפט אחד: קורבט מציין שהשגת 73"להבטיח את השליטה בים, או למנוע מהאויב את השליטה בו (, ללא קשר אם SLOCעליונות ימית אינה שונה במהותה מאבטחת קווי השיט הימיים בדומה למהן, תפס קורבט את הלוחמה הימית כחלק 74למטרות עסקיות או צבאיות ממדיניות רחבה יותר של המדינה. מבחינה זאת, ניכרת השפעה רבה של קלאוזביץ על משנתו של קורבט. השפעה חשובה נוספת הייתה של ג'ון נוקס לוטון, שיש הרואים בו את (.Protégéההיסטוריון הימי הראשון, ואשר קורבט מתייחס אליו כאל "מומחה Julian. S. Corbett, England in the Mediterranean: A Study of the Rise and Influence of 71 .British Power Within the Straits , Longmans, Green, and Co., 1904 Jerker J. Widen, Theorist of maritime strategy: Sir Julian Corbett and his contribution to 72 military and naval thought , Farnahm and New York: Ashgate, Routledge, (2012), pp. 1–2; .Freedman, 2013 Julian Corbett, Some principles of maritime strategy . Annapolis: Naval Institute Press, 73 .1988 .ibid 74המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם150 בשונה ממהן, קורבט לא גרס שלימוד מהיסטוריה יאפשר בניית חוקים מפורטים שבאמצעותם יהיה אפשר לחזות את ההתרחשויות בעתיד. חשיבות תפיסתו של קורבט היא בכך שהוא הצביע על התרומה של העוצמה הימית לאסטרטגיה לאומית – דהיינו, מה 75עוצמה כזו יכולה להשיג וכן גם מה מגבלותיה במהלך שירותו כמרצה בקולג' הממלכתי קורבט הוציא לאור כמה ספרים. הראשון ( שבו כבר שולבו חלק The Green Pamphlet ) החוברת הירוקה וכותרתו 1909ב־ מהעקרונות המרכזיים שמצויים בתאוריה שלו בנוגע למלחמה ימית ולחשיבות הים. כך לדוגמה, מציין קורבט את ההבחנה שלו בין אסטרטגיה עיקרית ואסטרטגיה משנית, ספר מאוחר יותר שפרסם 76תפיסה שמוכרת כיום כאסטרטגיה רבתי ואמנות מערכתית Some Principles of Maritime ) עקרונות ספורים של אסטרטגיה ימית נקרא 1911ב־ (, והוא נתפס כגולת הכותרת של קוברט האסטרטג הימי. קורבט התייחס Strategy . הספר מבוסס על טענות1905בהרחבה לקרב צ'ושימה שנערך בין הצי היפני לצי הרוסי ב־ נרחבות מ"החוברת הירוקה", עם זאת הוא הרבה יותר מפורט ומכיל הרבה יותר מאפיינים שתרמו רבות להכרה בקורבט כאחד ההוגים החשובים ביותר בתחום האסטרטגיה הימית. 77בשני הספרים מובא דיון נרחב על מרכיב מרכזי בלוחמה הימית – העליונות הימית לדברי קורבט, המטרה היא להשיג שליטה על המרחב הימי, ובעיקר להשיג על נתיבי השיט העיקריים שליטה שמשרתת שלוש מטרות מרכזיות: דיפלומטית, כלכלית וצבאית. צי 78המשיג עליונות ימית מסוגל להשיג את כל אחת משלוש המטרות האלה הוא מפעל חייו, טוען שגם קורבט וגם הגאוגרף אסטרטגיהלורנס פרידמן, שהספר מקינדר היו ערים לכך כי "נותרה עוד תקופה קצרה שבה בריטניה תמשיך להיות בעלת עליונות ימית". לכן הם פנו לחפש אסטרטגיות חלופיות הגורסות שהעליונות הימית המוחלטת והדרך להגיע אליה באמצעות קרבות הכרעה ימיים אינן בבחינת מושכל ראשון, קורבט הבדיל בין השגת עליונות ימית מוחלטת וקבועה ובין השגת עליונות 79כפי שמהן טען מקומית. עליונות מוחלטת יכולה להיות קבועה או זמנית. לדעתו, אין ספק שעליונות מקומית אינה חשובה יותר מזמנית, אלא בתנאים גאוגרפיים טובים מאוד, שכן בדרך כלל היא עלולה להפריע למערכה נוספת שעלולה להתרחש מאוחר יותר, כל עוד יש בידי האויב כוח ימי יעיל. עליונות ימית כללית קבועה בים יכולה להיות למעשה מוחלטת. קורבט הסביר שעליונות כללית וקבועה בים אין פירושה שהאויב אינו יכול לעשות דבר, אך אין הוא יכול להתערב בסחר 80הימי ובפעולות מעבר לים, ובכך אין לו אפשרות להשפיע קשות על תוצאות המלחמה . Till, 1984, pp. 39–43 75 .Widen, 2012 76 יכוּנה המונח הראשון Sea Control למושגCommand of the Sea כדי לעשות הבחנה בין המושג 77 "השגת עליונות ימית" והשני "שליטה ימית .Widen, 2012 78 .Freedman, 2013. p. 120 79 .Vego, 2009 8020רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־151 עליונות ימית מושגת על־ידי הגנה מפני פלישת האויב, תקיפה והגנה על סחר ימי ובעזרת תמיכה צבאית. בדיונו על רעיון העליונות הימית מבחין קורבט הבחנה חדה ומובהקת בין לוחמה יבשתית ולוחמה ימית. בלוחמה יבשתית המטרה היא להשתלט ולשלוט על טריטוריות האויב, ואילו בלוחמה ימית היא להשיג חופש שיט בים ולשמור עליו. השליטה בים מוגדרת כיכולת להשתמש בים ולהפליג בו, הן למטרות צבאיות והן למטרות קורבט גורס שטעות היא להאמין שאם צד אחד 81אזרחיות, ולמנוע אפשרות זאת מהאויב מאבד את העליונות הימית היא עוברת מיד לצד השני. לדעתו, המצב הבלתי יציב ביותר 82בלוחמה הימית הוא המצב שבו שום צד לא משיג עליונות ימית קורבט האמין שאחת השיטות העיקריות להבטחת השליטה בים היא באמצעות הטלת סגר ימי על נמלי האויב, ואף טען בניגוד למהן שכדי להשיג עליונות ימית אין בהכרח צורך להגיע לקרב הכרעה. לקורבט הייתה השקפה שונה מאוד מזו של מהן בנוגע לערך של ריכוז הצי לקרבות הכרעה. לפיו, מלחמה לא יכולה להצליח אלא אם כן לוקחים סיכונים גבוהים אך זהירים, ואחד מהם הוא בדבר הפיזור של הצי. היבט מרכזי נוסף בתפיסתו הוא שלא ניתן להתעלם מאחת המשימות החשובות ביותר של הצי בעת מלחמה, והיא ההגנה על הסחר הימי, ולמעשה, המשימה של הצי היא להגן על המסחר הימי בעת שלום כבעת 83מלחמה הוא ההפרדה עקרונות ספורים של האסטרטגיה הימיתאחד הרעיונות המהותיים בספרו Maritime( ואסטרטגיה ימית Naval Strategyבין אסטרטגיה של הצי המלחמתי (. קורבט טוען שאסטרטגיה של הצי רק קובעת את תנועותיו של הצי המלחמתי, Strategy בעוד אסטרטגיה ימית קובעת בנוסף את תפקידיו של הצי בלוחמה הנערכת על־ידי כוחות היבשה. השילוב בין רעיון המלחמה היבשתית לרעיון המלחמה הימית תרם את התרומה 84המרכזית שלו לרעיון התפתחות החשיבה על האסטרטגיה הימית החשיבה הכללית של קורבט על מלחמה ואסטרטגיה משקפת את החשיבה של קלאוזביץ, וכמוהו טען שהיעדים הפוליטיים הם הקובעים את היעדים הצבאיים, ובהתאם לכך יש לבחור את האסטרטגיה המתאימה כדי להגן על האינטרסים העיקריים של המדינה. קורבט אף הרחיב את שיקוליו לתחום הדיפלומטי )יצירת קואליציה לפני המלחמה ובמהלכה(, ולתחום הכלכלי והפיסקלי של מלחמה, כמו גם למרכיבים הטכנולוגיים והתעשייתיים שלה. לפיו, אסטרטגיה ימית היא עקרונות השליטה במלחמה שבה הים ממלא תפקיד מרכזי, אך עם זאת, הוא שב ומדגיש שכוח ימי בלבד אין בו די "האדם חי על האדמה ועל כן עליה צריכה להיעשות ההחלטה הסופית". ההצלחה תגיע רק מאיזון נכון בין שימוש בצבאות קורבט היה התאורטיקן הימי הראשון שחשב ברצינות על התרומה 85רגליים וציים ימיים .Till, 1984 81 .Vego, 2009 82 .Corbett, 1988, p. 86 83 .Widen, 2012 84 .Till, 1984, p. 40 85המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם152 הישירה של אסטרטגיה ימית למלחמה ביבשה. לדעתו, הדאגה העיקרית של אסטרטגיה ימית היא לקבוע את יחסי הגומלין של הצבא והצי בתוכנית של מלחמה. עיקרי משנתו ותרומתו של קורבט: הבחנה בין מה שהוא כינה בשם אסטרטגיה עיקרית ובין אסטרטגיה משנית: ( – עניינה יעד המלחמה, כולל Major Strategyאסטרטגיה עיקרית בדיפלומטיה והיבטים כלכליים ותקציביים שלה. ( – עניינה האופן הייחודי בהשגת Minor Strategyאסטרטגיה משנית הניצחון במלחמה, כולל תכנון המערכה הצבאית, הימית ומבצעים משולבים. הבחנה בין אסטרטגיה של הצי המלחמתי ובין האסטרטגיה הימית, ולא סביר שהחלטה על מלחמה תהיה לפי שיקולים שהצי רואה. הדרך הטובה ביותר לשמור על העליונות הימית היא באמצעות הטלת סגר ימי על נמלי האויב. כדי להשיג שליטה בים לא נדרש תמיד לנצח בצורה החלטית בקרב הכרעה. לא תמיד קיים הכרח להגיע לקרב הכרעה, ולעיתים אפשר להסתפק בקרב הגנה ובמלחמה מוגבלת. ממשיך להיתפס כספר קלסי בספרות הימית עקרונות ספורים של האסטרטגיה הימיתספרו וכבעל תרומה מקורית לחשיבה הצבאית הימית מהנימוקים האלה: מציג חשיבה יסודית ועמוקה בנוגע להיסטוריה הימית הבריטית המאפשרת במידה מסוימת לשמש בסיס אמפירי להסקת מסקנות כלליות. מוצגת בו הבנה ייחודית לתאוריה צבאית המוכתבת על־ידי יעדים פוליטיים. מתאר יכולת להציג בצורה פנומנלית רעיונות תאורטיים קשים בצורה נגישה ונוחה. You cannot conquerמדגיש את חוסר הדמיון בין נתיבי השיט הימיים ליבשתיים 86.(the sea because it is not susceptible to ownership אשר לתרומתו של קורבט לאסטרטגיה בת זמננו נוכל למנות את הנושאים האלה שליטה על נתיבי השיט, התמקדות באויב ותמרון להשגת יתרון טקטי. הדגשת הממדים הפוליטיים והכלכליים של ניהול מלחמה, כמו גם היבטים טכנולוגיים וחומרי גלם. עליונותם של היעדים הפוליטיים במלחמה, ולפיכך הצורך לגבש אסטרטגיה מתאימה שתגן על האינטרסים הלאומיים. ה"חסכון בקרב", דהיינו מתן דגש לניהול קרב יעיל ללא בזבוז נכסים יקרים. . Widen, 2012 8620רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־153 תפיסתו של קורבט את המלחמה המוגבלת, או מדינות לאום היא נושא קשה מאוד להשגה במורכבות הפוליטית והכלכלית בין אומות בצירוף הטכנולוגיות הקיימות בשדה הקרב הסימטרי, אם כי הן יכולות להיות ישימות בהצלחה בשדה הקרב הא־סימטרי. השוואה בין תורתם של מהן וקורבט למרות השיוך של מהן וקורבט ל"אסכולה האנגלית־אמריקנית" ההבדלים בין התאוריות דומים לניגודים שאפשר להציג בין תורתו של ז'ומיני לזו של קלאוזביץ. מהן הדגיש את האסטרטגיה והטקטיקות הימיות כניצחון בזכות עצמן במלחמה, בעוד קורבט התייחס (, ואילו קורבט ביטא Navalאליהן בצורה רחבה יותר; מהן העדיף את "הימי" הצר יותר (. מהן התייחס להשגת עליונות ימית כאל יעד העומד Maritimeאת "הימי" הרחב יותר בפני עצמו שיש להשיגו באמצעות קרב הכרעה שבו מושגת העליונות הימית על־ידי כוח אחד, ואילו קורבט טען שהשגת עליונות ימית היא בעלת ערך כל עוד היא תורמת לכוח הימי להשיג את יעדו, ולא כמטרה העומדת בפני עצמה. קורבט סבר שצי המתרכז יתר על המידה בקרב הכרעה עלול לגרוע מיכולתו להשיג ניצחון שאיננו גורף, והדגיש זאת עקב הבנתו שהניצחון במלחמות הושג בסופו של דבר על־ידי הכוחות הצבאיים בקרב היבשה, ולא על־ידי השגת עליונות ימית בים. בשעה שמהן התרכז בים בלבד ובצי, קורבט נקט את גישתו של קלאוזביץ שהמלחמה היא בסופו של דבר "המשך הפוליטיקה באמצעים שונים", מבחינת קורבט 87ולכן קורבט ראה את תפקידו של הצי כ"סיוע או חסימת מאמץ דיפלומטי תפקידה של האסטרטגיה הימית הוא לסייע בהשגת יעדים לאומיים, ולשרת את האינטרס הלאומי של ארצו. מהן אומנם היה התאורטיקן הראשון בתחום האסטרטגיה הימית, ולמרות גישתם השונה בכמה נושאים, שניהם הכירו בערך של השגת עליונות ימית, גם אם קורבט פעל להרחבת הרעיון. שניהם ראו את מטרתו של הקרב הימי בהשמדת צי האויב כדי שלא יוכל לשבש באמצעות פעילות מבצעית בים את הסחר הימי של המדינה. )Continental Schoolאסכולת הַיַּבֶּשֶׁת "אסכולת היבשת" מאגדת את תפיסותיהם של תאורטיקנים אירופים )בעיקר גרמנים בנוגע לאסטרטגיה ימית, והגאוגרפיה של ארצם היא 19וצרפתים( החל מסוף המאה ה־ מרכיב עיקרי בגיבוש תפיסות אלה. לפיכך, כאשר משייכים הוגה דעות לאסכולת הַיַּבֶּשֶׁת של האסטרטגיה, יש לכך בדרך כלל שורשים בגאוגרפיה האסטרטגית )גאואסטרטגיה( של האומה שאליה האסטרטג משתייך. על חשיבותו של כוח קרקעי שהוא אנטיתזה לכוח ימי אפשר למצוא כבר סימוכין ( וטיטוס ליוויוס Thucydidesביצירותיהם של ההיסטוריונים הראשונים כמו תוקידידס לפנה"ס, מתאר בצורה מבריקה 5(. תוקידידס, ההיסטוריון היווני בן המאה ה־ Titus Livius ) את המלחמה הפלופונסית שהייתה למעשה מאבק בין ספרטה היבשתית ובין אתונה הימית. באופן דומה מתאר טיטוס ליוויוס את המלחמות הפוניות בין רומא, בעיקר בעלת .Clausewitz, 1976 87המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם154 הכוח היבשתי, ובין קרתגו בעלת הכוח הימי הגדול. בשל כך נגזר על המדינאים עוד מימי קדם לקבוע סדרי עדיפויות ולהכתיבם בין היתר באמצעות האסטרטגיה )ובמקרה שלנו באמצעות האסטרטגיה הימית(. מדינה בעלת גבולות יבשתיים ארוכים יותר מאשר קו החוף שלה תעדיף כמעט בוודאות את בניית הכוח הצבאי שלה לכוחה היבשתי, בניגוד למדינות כמו בריטניה וארצות־הברית, שגבולן הימי ארוך יותר מהגבול היבשתי, והן יעדיפו את כוחן הימי. רק לשתי מדינות בהיסטוריה האנושית הייתה עוצמה מספקת שאִפְשרה להן להיות בעת ובעונה אחת כוח יבשתי וכוח ימי בקנה מידה עולמי: רומא העתיקה וארצות־הברית המודרנית. לפיכך, כשמדובר בהקצאת המשאבים הלאומיים רוב המדינות המודרניות בעקבות כך, עבור 88נאלצו בדרך כלל לבחור את האפשרות האולטימטיבית בין היבשה לים מעצמות יבשתיות גדולות כמו צרפת, גרמניה ורוסיה, המיקום הגאוגרפי קבע שהשליטה בשטח באמצעות כוח יבשתי תהיה בעלת משמעות רבה יותר לחוסן הלאומי מאשר שליטה אסטרטגים מן האסכולה הזאת זיהו 89בנתיבי הים ובסחר הבין־לאומי באמצעות כוח ימי את התלות ההדדית והצורך בשיתוף פעולה הדוק בין חיל הים לצבא. היו להם השקפות שונות בנוגע לעליונות ימית והדרכים להשגתה. לפי אלה, הם תפסו את האסטרטגיה (, והכירו בכך National Strategyהימית כחלק בלתי נפרד של האסטרטגיה הלאומית שההצלחה במלחמה תלויה בסופו של דבר בתוצאת המאבק בין צבאות יריבים. לכן אין זה פלא שהנציגים העיקריים של האסכולה הזאת היו אסטרטגים ימיים ממדינות שמתאימות להגדרה שצוינה לעיל, והם: האדמירל הצרפתי ראול קאסטה והאדמירל הגרמני וולפגנג וגנר. כבר בשלב הזה ראוי לציין שרעיונותיו של קאסטה על אסטרטגיה ימית היו רחבים ואוניברסליים יותר, והוא היה הוגה דעות שיטתי ומעמיק יותר מווגנר. המיקוד של וגנר היה צר מדי כיוון שדאגתו העיקרית והיחידה כמעט הייתה מיקומה הגאואסטרטגי הגרוע של 90גרמניה בים, וכיצד אפשר לשפר מצב זה בסכסוך גדול עתידי ביבשת עוד טרם נסקור את תורתו של קאסטה ראוי לסקור את האסכולה הצעירה הצרפתית בצרפת, ואשר בשונה מהאסכולה ההיסטורית, כללה גיבוש 1840שהתפתחה החל ב־ תפיסות לרמות השונות )אסטרטגית, אופרטיבית וטקטית( בנוגע לאמצעי לחימה וטכנולוגיות חדשים. זאת לרבות התייחסות לנושאים אתיים ומשפט בין־לאומי בהפעלת אמצעים חדשים כמו הטורפדו הימי נגד אוניות סוחר. המטריאליסטים הצרפתים מהמאה ביקשו אך לא הצליחו להגדיר אסטרטגיה שתפסיק את העליונות של בריטניה בים. 19ה־ לפיכך ניסו אנשי אסכולה זאת לבדוק את הפוטנציאל של טכנולוגיה חדשה שתצליח לפצות על העליונות המספרית של הצי הבריטי, ובאמצעות מה שמכוּנה כיום "לוחמה א־ סימטרית" להשיגה. חשיבה זו ליוותה את האסכולה הצעירה בצרפת בעשורים הבאים, Colin S. Gray and Roger W. Barnett (eds.), Seapower and strategy . Annapolis: Naval 88 .Institute Press, 1989 Colin S. Gray, "Geography and Grand Strategy", Journal Comparative Strategy , 10(4), 89 .(1991), pp. 311–329 .Vego, 2009 9020רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־155 והוגיה דגלו בשימוש בספינות קטנות וחמושות בכבדות כדי להילחם בספינות קרב גדולות יותר, ובשימוש בפשיטות על אוניות סוחר כדי לשבש את הסחר הימי של מדינת היריב. חיל הים הצרפתי, שהיה שני בגודלו לצי הבריטי )עד עלייתו של הצי הגרמני בתחילת המאה (, פיתח תפיסה זאת בצורה משוכללת יותר, כאשר רכש ניסיון בהפעלת טורפדו וסירות 20ה־ טורפדו. אפשר לזקוף את ההצלחות הימיות של הצי הצרפתי נגד סין במלחמת סין–צרפת )למרות כישלון צבא היבשה הצרפתי(. האסכולה הזאת השפיעה גם 1885 –1883בשנים , 19על התפתחותם של ציים קטנים אחרים, בהם הצי היפני הקיסרי במהלך המאה ה־ 91שניסו לפצות על חולשותיהם באוניות הקרב 92)Raoul Castexאדמירל ראול קאסטה לצי הצרפתי לאחר שסיים בהצטיינות 1896, הצטרף ב־1878אדמירל ראול קאסטה נולד ב־ התמנה למרצה באקדמיה ללוחמה 1919( בברסט. ב־ École Navaleאת האקדמיה הימית (, והתבקש לארגן מחדש את השירות ההיסטורי של הצי École de Guerre Navaleימית Institut des Hautes Études הקים את המכון הצרפתי לחקר הביטחון1936הצרפתי. ב־ (, שמטרתו הייתה לצמצם את הפער האינטלקטואלי de la Défense Nationale – IHEDN Hugues Canuel, " From a Prestige Fleet הרחבה על "האסכולה הצעירה" אפשר למצוא בפרסום 91 .to the Jeune Ecole ", Naval war college , 71(1), 2018 David March, " Theory into Practice: German Surface Raider Strategy ", World at war , 26, 92 .(October/November 2012) pp. 40–47 92: אדמירל ראול קאסטה30איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם156 , ואז התמנה למפקד1937בין הדרגים האזרחיים לצבאיים. קאסטה עמד בראש המכון עד )שנת סיום שירותו בחיל הים הצרפתי(. 1939הצי הצפוני עד ל־ כתב שורה של מאמרים שיצאו בחמישה כרכים שכותרתם 1939 –1929בין השנים (, שבהם דן בקשרים בין היבשה ללוחמה Théories Stratégiques )תאוריות אסטרטגיות הימית, והתמקד בפעולות שמדינות שעיקר כוחן הוא בשליטתן על שטחים יבשתיים צריכות לעשות בנוגע לאסטרטגיה הימית. לגישתו, צריך להעביר את תעשיית החימוש של צרפת ואת ההון לאלג'יריה, שכן אפשר להגן על המקום הזה בקלות רבה יותר במקרה שתפרוץ בו מלחמה עתידית. קאסטה הדגיש טקטיקות שעודדו את התפתחות מה שכינה "כוחות מאורגנים". כוחות ימיים אלה אמורים להיות מאורגנים למשימה, ויישלחו לים באופן זמני לפי הצורך כדי לבצע תקיפות מוגבלות. נוסף על כך, הוא הדגיש את הצורך בפשיטות על צי 93הסוחר של היריב בהטלת סגר ימי, בשימוש במיקוש ובמלחמה אמפיבית למרות שבתחילת מלחמת העולם הראשונה הושפעה הדוקטרינה הימית הצרפתית מתפיסתו של מהן על הכוח הימי, הרי שאירועי מלחמת העולם הראשונה שינו את התפיסה. סירובו של הצי הגרמני במהלך המלחמה להיכנס לקרבות הכרעה; כישלונו של פיתוח לוחמת צוללות והתגובה בדמות 94;1915חיל המשלוח הצרפתי בריטי לדרדנלים ב־ הבטחת שיירות – כל אלה חייבו לשנות את הדוקטרינה של הצי הצרפתי, ולהעדיף פעולות משולבות עם צבא היבשה. חלקו של חיל הים בהבטחת הניצחון לא הובן במלואו על־ , אך סינתזה של רעיונות ישנים וחדשים שעלו מלקחי 1918ידי דעת הקהל הצרפתית ב־ המלחמה שימשו כר פורה למשנתו של קאסטה, כפי שבאה לידי ביטוי בחמשת הכרכים שבהם כינס את מאמריו. הוא הפך את התאוריה של מהן, שלפיה תאוריות אסטרטגיותשל 95עליונות ימית קודמת לאבטחת נתיבי שיט, ודאג לשלב כלי טיס וצוללות בתפיסה זאת קאסטה שואל את השיטה ההיסטורית של מהן על מרכזיותו של כוח הים ועליונותו של צי אוניות המערכה. עם זאת, בשונה ממהן, עבודתו התמקדה באסטרטגיה בכללותה ולא רק באסטרטגיה ימית. לדעת קאסטה, אסטרטגיה כללית גדולה מאחדת את הפעולות של צבאות וציים בכל פעם ששני סוגי הכוחות חייבים לעבוד יחד, ואסטרטגיה, כמו מלחמה, 96היא אמנות ולא מדע, כלומר אין חוק קבוע ותמידי .ibid 93 במהלך מלחמת העולם הראשונה סגרה האימפריה העות'מאנית את מֵצַר דרדנלים במטרה למנוע 94 מרוסיה ומשאר מדינות ההסכמה לשלוח את אוניותיהן במְצָרים לכיוון הים התיכון. מטרת מדינות ההסכמה, בהן צרפת, ובעיקר בריטניה, הייתה לחסום את נתיבי השיט לכיוון רוסיה. השלב הראשון של קרב גליפולי היה השלב הימי: אוניות ומשחתות בריטיות נשלחו להפגיז את סוללות התותחים העות'מאניות במֵצַר דרדנלים, וכן להטביע אוניות עות'מאניות ובייחוד גרמניות. התקיפה הימית נמשכה . לבסוף הצליחו סוללות התותחים הטורקיות, וכן מוקשים שפוזרו 1915 לאמצע מרס1914בין נובמבר על־ידי אוניות עות'מאניות לפגוע באוניות ובמשחתות של הצי הבריטי. מפקד צי מדינות ההסכמה בדרדנלים הורה על נסיגה לאחר ששלוש אוניות מלחמה בריטיות עיקריות טבעו. Martin Motte, "L'epreuve des Faits: ou la Pensee Navale Française face a la Grande 95 .Guerre", Revue historique des Armées , 2, (1996), pp. 97–106 .Vego, 2009 9620רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־157 כמו קצינים ימיים אחרים בתקופתו, קאסטה הושפע מהטכנולוגיה החדשה שהתבטאה בצוללות ובמטוסים, והשפעתם באופן תאורטי ומעשי על הלוחמה הימית. עם זאת, הוא לא גרס שהפיתוחים החדשים הללו יוצרים שינוי בחשיבות אוניות המלחמה הגדולות. הוא הסכים לכך שהכוח האווירי הפך לגורם מכריע בהשגת עליונות ימית, אבל טען שאסור להוריד מערכו של צי אוניות השטח, ומלחמת העולם הראשונה הוכיחה שהעליונות הימית חיונית להצלחה ימית במלחמה. גם עליונות ימית אינה תפיסה שלֵמָה, שכן אפילו צי המשיג עליונות ימית מוחלטת על האוקיינוס אינו יכול למנוע מהאויב להופיע במים אלה. עם זאת, קאסטה טען שלעליונות ימית חשיבות רבה, והדרך להשיגה היא על־ידי ארגון הכוחות בצורה ובאופן היעילים ביותר, כמו שהוכיחה מלחמת העולם הראשונה שדברים 97שימושיים יכולים להיעשות גם על־ידי כוח ימי נחות אם הוא מנוהל בקפידה קאסטה היה סבור שלצד האסטרטגיה הימית והיבשתית יש גם מה שכינה "אסטרטגיה כללית" )במונחים של היום – אסטרטגיית ביטחון לאומי(, והיא נמצאת בהיררכיה גבוהה יותר. היו לו דעות סותרות בנוגע ליחסים הראויים בין אסטרטגיה וטקטיקה )הוא לא הכיר באמנות המבצעית כמרכיב של אמנות צבאית(. לדידו, האסטרטגיה הייתה האמנות העליונה של מנהיגים ברמה מסוימת של ההיררכיה ושל המטה הכללי המשרת אותם. מטרת האסטרטגיה היא לנצל את התנאים הטובים ביותר כדי להביא את התוצאות הטובות ביותר. היא מקשרת בין המערכות השונות, שולטת ומתאמת ביניהן בהתאם לתפיסה הכללית שבה מנוהלת המערכה, ובתוך תגובה לאירועים מתפתחים. לטענתו, האסטרטגיה היא ששולטת ומשפיעה על הטקטיקות לפני הקרב הימי, במהלכו ואחריו, והיא נמצאת בכל 98מקום ובכל רמה קאסטה, כמו מהן וקורבט, האמין בתוקף שמטרתם העיקרית של "מבצעים ימיים" היא להשיג עליונות ימית, ובאמצעותה לשמר את החופש להשתמש במרחב הימי מצד אחד, ולשלול אותו מהאויב, מן הצד האחר. לדעתו, להשגת עליונות ימית יש היבטים התקפיים והגנתיים. הוא זיהה את החשיבות הכלכלית הגדולה שיש להשגת העליונות הימית, ואת השפעתה על הפעילות המסחרית והתעשייתית של המדינה. לפיו, היבט התקפי והיבט 99הגנתי קשורים באופן הדוק, ומשפיעים זה על זה תמיד בניגוד למהן, קאסטה הכיר בכך שבמצבים מסוימים אפילו תוכנית התקפית חייבת לספק אפשרות לנהל קרבות הגנה בחלק מסוים מהזירה הימית. הוא טען נכונה שבמלחמה בין שתי מדינות יבשתיות שיש להן גם חוף ים, השגת עליונות ימית איננה תנאי הכרחי בתוצאות הלחימה מכיוון שתוצאות הקרב ייקבעו בסופו של דבר בקרב היבשתי. ובכל זאת, השגת עליונות ימית תשפיע לרוב ברצינות על פעולותיהם של צבאות אלה, ותועיל לכוח המשיג עליונות זאת. כמו קורבט, קאסטה האמין בחשיבות שיתוף הפעולה בין חיל הים . Till, 1984 97 .Vego, 2009, p. 9 98 Raoul Castex, Strategic tSheories , Selections. trans. and edited with an introduction by 99 .Eugenia C. Kiesling, pp. 30, 35. Annapolis, MD: Naval Institute Press, 1994המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם158 וצבא היבשה, ואמר: "חיל הים הוא לעיתים קרובות לצבא כמו הארטילריה לחיל הרגלים תמיכה בלתי נמנעת המאפשרת להשיג את המטרות". הוא הדגיש שההצלחה של פעולות קרקעיות היא, למעשה, החשובה ביותר, כי רק ניצחון על הקרקע מאפשר לכבוש את שטח האויב ולשכנעו שהובס. עבור קאסטה, חשיבותו של כוח הים קשורה ישירות לתרומתו לניצחון על הקרקע. רק במקרים חריגים יכול כוח ימי להשיג ניצחון מוחלט של המערכה 100הכוללת בעצמו בדומה לקורבט, קאסטה האמין שאין עליונות ימית מוחלטת אלא יחסית, שכן גם בהשגתה היא לא תמנע לחלוטין מכוחות אויב לפעול בים, גם אם במקומות מסוימים ובנפח פעילות קטן. אפילו שליטה בים באופן יחסי אי אפשר להפעיל בכל הנקודות בעולם באותו זמן, מכיוון שאפילו הכוח החזק ביותר חסר די כוח לביצוע משימה מהסוג הזה. קאסטה טען שמעולם לא הייתה שליטה כללית בנתיבי השיט בים אלא רק שליטה מקומית על חלקים מסוימים בזירה הימית, וגם הם מחייבים השקעת משאבים לא קטנה. נימוקו – לעיתים התנאים הגאוגרפיים ופריסתו של הצי במקומות שונים מאפשרים את השליטה המקומית בזירה הימית דווקא למען הצי החלש יותר. לדבריו, החופש להשתמש בים מאפשר גם לציים חלשים הזדמנויות לערוך פשיטות בחוף האויב, וקרבות בדידים בים הפתוח. באמצעות השגת שליטה בים, הצד החזק יותר יכול לשתק או לפחות להגביל את קשרי האויב עם מדינות זרות, לתקוף את חוף האויב ולנצל את היתרונות שיש לו בעצם העליונות הימית שהוא מחזיק בה. זאת כדי לבצע פעולות משולבות עם זרועות אחרים של הצבא, ולהגביל 101את יכולותיו של האויב לקיים קשר עם מדינות אחרות שאינן צד לסכסוך קאסטה לא ראה כל יתרון במימוש התפיסה של "צי בפועל" כתפיסה שמאפשרת לצי חלש יותר להתמודד עם עליונות ימית שהשיג יריבו. לטענתו, שגיאת הדוקטרינה האינטגרלית של תפיסת "צי בפועל" מבוססת על ההנחה המוטעית שעצם קיומו של צי כזה מספיק ליצור השפעה, גם אם הצי האמור הוא חלש, וכי בהכרח יצליח באמצעות אסטרטגיה כזאת לשתק את העליונות הימית של צי האויב שהשיג עליונות ימית. קאסטה טען עוד שאי אפשר להתייחס למאבק על העליונות הימית בלוחמה הימית כאל פעולה נפרדת משאר המאמץ הצבאי. השגת עליונות ימית בים היא מאבק צבאי בין ציים הלוחמים זה בזה, ומשעבדים לצורך כך את כל המשאבים הקרביים שלהם. קאסטה ראה במה שכינה "תמרון אסטרטגי" )שילוב של פריסה אסטרטגית ותמרון מבצעי( מרכז לתאוריות האסטרטגיות שלו. בהתייחסו למה שמובן בדרך כלל כהיערכות אסטרטגית, הוא כתב שהצי הצרפתי צריך להיכנס לקרב רק לאחר שהשלים את שלב התמרון, וזאת כדי 102שיחול שינוי חיובי במאזן הימי קאסטה הקדיש תשומת לב רבה למחשבה שיש לכוחות האוויר על ניהול המלחמה בים. הוא היה אולי אחד התאורטיקנים הראשונים שהאמינו באפשרות להפעיל מטוסים . Castex, 1994, pp. 43, 45 100 .Vego, 2009, p. 12 101 .ibid, p. 9 10220רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־159 נגד כלי שיט מסחריים של האויב ונגד נמליו. יתר על כן, הוא גרס שהתקפות על הנמלים יהיו אפקטיביות יותר מאשר התקפה אווירית על קווי הסחר הימי. כמו מהן, הוא הדגיש את החשיבות של הגאוגרפיה או הסביבה הפיזית לניהול המלחמה בים. הגאוגרפיה מספקת או מונעת עמדות קריטיות לפעילויות שונות, ויוצרת את התנאים הבסיסיים להטלת מצור ימי על מדינה מסוימת ונמליה. עם זאת גרס, שהשפעת הגאוגרפיה על שדה הקרב הימי והפעילות הימית עשויה להשתנות עם הזמן, ובמיוחד עם שינויים ועם התפתחויות 103טכנולוגיות התאוריות של קאסטה, שפותחו בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, תאמו באופן כמעט מלא למצבה של גרמניה כמעצמה יבשתית החזקה ביותר באירופה, אך נחותה ביחס לבריטניה בכוחה הימי. האסטרטגיה שלו מילאה חלק חשוב בחשיבה של מפקד הצי (, לפני מלחמת Erich Johann Albert Raeder, 1876–1960הגרמני אדמירל אריך ראדר העולם השנייה ובתחילתה. ראדר התרשם במיוחד מהרעיון של קאסטה שההזדמנויות לקרבות הכרעה ימיים במלחמה יהפכו לנדירים יותר ויותר, והניסיון להגיע לקרבות הכרעה הוא חסר תועלת. ראדר הדגיש טקטיקות שעודדו את התפתחות מה שכינה "כוחות משימה" שייקבעו עבורם משימות ייעודיות, שהם יישלחו למילוי משימות אלה לזמן מוגבל ויבצעו משימות תקיפה מוגבלות בהיקפן. עוד הדגיש את הצורך בפשיטות על קווי הסחר, בהטלת סגר ימי, בזריעת מוקשים ימיים בפתחי נמלים של האויב ובפשיטות אמפיביות מן הים. קאסטה, בדומה לראדר, ניסה לבחון אסטרטגיה ימית שעל־פיה יכול כוח ימי של מדינה יבשתית כמו צרפת וגרמניה להתמודד עם העליונות הימית הבריטית. לתפיסתו, אין צורך לחפש קרב הכרעה לפי הגישה המֶהֶנית, אלא ניצחון טקטי מוגבל במצב קריטי שיכול "לערער את האיזון". היתרונות של זכייה אפילו ביעדים משניים בשדה הקרב המשני עשויים לחרוג מהציפיות, ולהביא להצלחה ניכרת שתוקרן על שדה הקרב העיקרי ביבשה. תרומתו העיקרית של קאסטה לתאוריה הימית הייתה עיקשותו בנוגע לצורך לקבל את היסודות המושגיים כדי שתהיה לו אסטרטגיה ימית. יסודות אלה חייבים להיות בהירים וגמישים, שאם לא כן, לא יצליחו לשרוד בתנאים המשתנים. כמו מהן, קאסטה האמין בתקֵפותה של הגישה ההיסטורית בפיתוח אסטרטגיה ימית. עם זאת, בניגוד לרבים מבני דורו, הבין שיש לשנות את התפיסות שהוחדרו על־ידי מהן כך שיתאימו לנסיבות לאומיות ולתנאים ספציפיים. הביקורות העיקריות שנמתחו על קאסטה היו על הקשר שבין המחשבה 104האסטרטגית שלו ובין היכולת ליישמה: "קל יותר לפתח תאוריה מליישם אותה לפעולה ראוי לציין כי לעבודותיו של קאסטה לא הייתה השפעה מיידית, ורק שנים רבות לאחר פרסומן הבינו קציני חיל הים הצרפתי את ערכם האמיתי וחשיבותם של רעיונותיו האסטרטגיים. עבודתו זכתה דווקא להערכה רבה ומקובלת בציים רבים מחוץ לצרפת .ibid, p. 14 103 .ibid, p. 13 104המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם160 במדינות אמריקה הלטינית ובים התיכון. גרסאות מקוצרות ליצירותיו התפרסמו ביוגוסלביה 105ביוון ובברית־המועצות האסטרטג השני המובהק השייך לאסכולה זאת הוא האדמירל הגרמני וולפגנג וגנר. אי אפשר לדבר על הגותו וחשיבותו של וגנר בלי להתייחס לאסטרטג גרמני חשוב אחר שקדם לו, אך הגותו האסטרטגית הייתה שונה בתכלית מזו של וגנר, אם כי השפעתו על תוכנית בניין הכוח של הצי הגרמני לקראת מלחמת העולם הראשונה הייתה מכריעה, הוא אדמירל 106אלפרד פון טירפיץ 107 )Alfred von Tirpitzאדמירל אלפרד פון טירפיץ ( היה קצין הצי המשפיע ביותר בגרמניה לפני פרוץ 1930 –1849אלפרד פון טירפיץ ( Küstrinמלחמת העולם הראשונה. בן לפקיד ממשלתי בכיר, טירפיץ נולד בקיסטרין ( וגדל בפרנקפורט השוכנת על נהר האודר. הוא התגייס לצי Brandenburgשבברנדנבורג . Castex, 1994, xi 105 חשוב לציין כי הגותו של טירפיץ לא נכללת באסכולת הגישה היבשתית! חשוב להתייחס אל גישתו כדי 106 להבין את הגותו של וגנר Michael Epkenhans, " Tirpitz, Alfred von ", International encyclopedia of the first world 107 .war, 2016 107: אדמירל אלפרד פון טירפיץ31איור20רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־161 .1869( והוסמך לקצונה ב־Kiel, התקבל ללימודים בבית הספר הימי בקיל1865הפרוסי ב־ מוּנה להיות אחראי 1877טירפיץ התחיל את דרכו בצי הגרמני בשייטת הטרפדות, וב־ לפיתוח הטורפדו בצי. באחת הפעמים שבהן השתתף הקיסר וילהלם השני בארוחת הערב עם קציני הצי הבכירים בקיל ושאל את דעתם בנוגע לכיווני הפיתוח של הצי, ייעץ לו טירפיץ הוא הועבר לברלין כדי 1891לבנות ספינות קרב – תשובה שמצאה חן בעיני הקיסר – וב־ קודם לראש מטה 1892לעבוד על תוכנית אסטרטגית חדשה להקמת "צי ים פתוח". ב־ פיקד על 1897 –1896הצי, ושלוש שנים לאחר מכן קודם לדרגת אדמירל משנה. בשנים ( מסין Kiautschouשייטת הסיירות הגרמנית במזרח אסיה, ופיקח על העברת נמל קיאוצ'ו 108לידי הצי הגרמני עוד בהיותו צוער באקדמיה הימית הגרמנית ביקר טירפיץ בבסיס הצי הבריטי (, התרשם מאוד ולא נמנע מלהאמין שיכולתה של גרמניה Portsmouthבפורטסמות לזכות בתפקיד בולט בין המעצמות תלוי בפיתוח העוצמה של הצי הגרמני, וביכולתו להוכיח עוצמה זאת הלכה למעשה. לפיכך החל לטפח את יחסי העבודה הקרובים שלו עם הקיסר (, Reichsmarineamt התמנה על ידו למזכיר משרד הצי האמפריאלי 1897וילהלם השני, ב־ ובתמיכתו ניהל מאבק נמרץ להגדלת הכוח של הצי בצורה מהירה. טירפיץ הצליח לקדם , בעקבותיהם הפך הצי המלחמתי הגרמני 1912, ו־1908 ,1900 ,1898את חוקי הצי של (. טירפיץ הועלה 40% לשני בגודלו בעולם )נפל בגודלו מן הצי המלכותי הבריטי בכ־ 1914ב־ , והתמנה למפקד הצי הגרמני עם פרוץ 1911( ב־Grand Admiralלדרגת אדמירל בכיר מלחמת העולם הראשונה. לפני שהתמנה למפקד הצי נהיה טירפיץ לאדריכל "המהפכה הימית" של גרמניה, אשר כללה שילוב של טכנולוגיה צבאית עם היעד הפוליטי להפסיק את ההגמוניה של בריטניה בים על־ידי שינוי מאזן הכוחות הימי העולמי באמצעות הרחבה והגדלה של חיל הים הגרמני. טירפיץ היה בין אלה שהטיף לאימפריאליזם הגרמני, והצדיק כיבוש של ארצות מעבר לים כדי להשיג את חומרי הגלם שיספקו את צורכי התיעוש המוגבר של גרמניה. הוא טירפיץ היה האסטרטג 109נימק מהלכים אלה בצידוק שהם "בלתי נמנעים כמו חוק טבע המודרני הראשון שראה במרוץ חימוש כלי שיכול לשמש כמעין מנוף לאילוץ כוחות אחרים (, שהיא הרחבה The Tirpitz Plan הוא הגה את "תוכנית טירפיץ110לנוע בכיוון הרצוי אוניות 20 סיירות35ניכרת של הצי הגרמני )בניית שבע סיירות כבדות, אוניות מערכה צוללות(. מטרתו העיקרית לא הייתה להגדיל את עוצמת האש 40מלחמה קלות ויותר מ־ של הצי, אלא ליישם את הטכנולוגיה העדכנית ביותר ואת האיזון האידאלי בין ניידות, כוח (. זה היה שטח מוחכר גרמני בסין The Kiautschou Bay concession הוויתור על מפרץ קיאוצ'ו 108 Jiaozhou קמ"ר, ושכן סביב מפרץ ג'יאוז'ו552. השטח היה בגודל של1914 עד1898הקיסרית מ־ (.Shandong Peninsula( בחוף הדרומי של חצי האי שאנדונגBay .Kennedy, 1987, p. 211 109 ראו גם בפרק – "השפעת הטכנולוגיה על האסטרטגיה" בספר זה 110המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם162 אש ומעל לכול יציבות בשילוב עם אימונים אינטנסיביים והחדרת מוטיבציה בקרב צוותי כלי 111השיט ומפקדיהם טירפיץ ראה במעמדה ההגמוני של בריטניה איום קיומי על גרמניה, וסבר שלנוכח התעצמותה של הכלכלה הגרמנית לא תשלים בריטניה עם עלייתה של גרמניה לדרגת עם זאת, 112מעצמה, ותרצה לבלום התעצמות זו על־ידי התקפת מנע על הצי הגרמני טירפיץ זיהה את נקודות התורפה של האסטרטגיה הבריטית: בריטניה, בהיותה מעצמה עולמית, נדרשה להציב אוניות מלחמה רבות ברחבי העולם כדי להגן על הסחר הימי שלה, ולפיכך הוא פיתח את "תאוריית הסיכונים" שנועדה לאפשר לגרמניה להתמודד לפי התאוריה הזאת, אם עוצמת הצי הגרמני תגיע לרמה מסוימת 113עם בריטניה בים בהשוואה לרמת הצי הבריטי, אזי יימנעו הבריטים מעימות צבאי עם גרמניה. ובמונחים כמותיים – אם גרמניה תוכל לבנות צי שיהיה בערך שני שלישים ממה שיכולה הייתה בריטניה למקם בים הצפוני, אז היא תוכל לזכות במעמד אסטרטגי בכיר, להפחית את האיום במקרה 114של הצי המלכותי הבריטי על תנועת הצי המלחמתי שלה ועל הסחר שלה ששני הצדדים יגיעו להתמודדות חזיתית, סביר שהצי הגרמני יפסיד במערכה, אך אבדות הצי הבריטי יהיו כבדות מנשוא, וישפיעו על מעמדה העולמי. בבסיס "תאוריית הסיכונים" של טירפיץ עמדה ההנחה שעקב עליית איום הצי הגרמני תיאלץ בריטניה לשגר את הצי המלכותי שלה לים הצפוני כדי להטיל סגר ימי על נמלי גרמניה. בהקצאת כוחות למשימה הזאת ייחלש כוחה של בריטניה באזורים אחרים שבהם לצי יש חשיבות, וכך יוכל הצי הגרמני, לפי התוכנית, לשלוח כוחות לים הפתוח ולהילחם בכוחות הבריטיים. ואולם בשל מיקומה הגאוגרפי של גרמניה יָכְלה בריטניה להטיל מצור ימי על גרמניה על־ידי חסימת הכניסה לים הצפוני בתעלה האנגלית, ובשטח שבין ברגן לאיי־ שטלנד. כאשר הבריטים אכן הטילו מצור ימי במלחמת העולם הראשונה על הגרמנים, הם הצליחו לממש את תוכנית הסגר במשך זמן, ובפועל לא צלחה "תוכנית טירפיץ". בדיעבד אפשר לומר שהתוכנית הציבה מטרות לא ריאליות, גם אם הצליחה לעורר את דאגתם של . 20הבריטים ולפתוח מרוץ חימוש ימי יקר בעשור הראשון של המאה ה־ לתפיסתו של טירפיץ, גם גרמניה יכולה לבלוט בין המעצמות, ולכן דרש שהצי יצויד (, מכיוון שהאמין שיכולותיה התעשייתיות Battle Shipsבכמות גדולה של אוניות מערכה והטכנולוגיות של גרמניה יאפשרו לסגור את הפער שנוצר בין הצי הגרמני לצי הבריטי. ( לאשר את בנייתן Reichstagבאמצעות איומיו בהתפטרות מתפקידו כפה על הרייכסטאג (, והקפיא תקציבים שיועדו Dreadnoughtשל שלוש אוניות מערכה כבדות מסוג 'דרדנוט Patrick J. Kelly, Tirpitz and the imperial German navy , Bloomington: Indiana University 111 .Press, 2011, pp. 223–231 .Kelly, 2011, p. 262 112 Rolf Hobson, The German School of Naval Thought and the Origins of the Tirpitz Plan 113 .1875–1900 , Institutt for Forsvarsstudier, 1996, pp. 44–59 .Kelly, 2011, pp. 266–269 11420רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־163 1912 אוניות מערכה כבדות עד13לבניית צוללות חדשות. הוא עמד על כך שיהיו לגרמניה שתוכננו להיות באותה עת בצי הבריטי המלכותי. כאשר נחשפה תוכניתו 16בהשוואה ל־ לציבור בבריטניה, הופעל לחץ ציבורי שגבל בפניקה, וממשלת בריטניה נדרשה 1909ב־ להגדיל מארבע אוניות מערכה מהסוג הזה שנבנו באותה עת עבור הצי המלכותי לשמונה כלי שיט. ערב מלחמת העולם הראשונה הפך הצי הגרמני לשני בעוצמתו בעולם לאחר הצי הבריטי. לורד פישר הבריטי, הלורד הראשון של האדמירליות שדרישותיו לתגבור הצי לא תתרחש מלחמה בין בריטניה וגרמניה, והביע את חששו מסדר 1914מולאו, העריך שב־ פרש פישר בן השבעים לגמלאות, 1911הכוחות של הצי המלכותי באותה עת. בינואר ובסוף אותה שנה התמנה וינסטון צ'רצ'יל ללורד הראשון של האדמירליות. צ׳רציל דרש מראש הממשלה לויד ג'ורג להגדיל את תקציב ההתעצמות של הצי, כך שסדר הכוחות שלו מהצי השני בגודלו )למרות שלא היו בידי ממשלת הוד מלכותו 60%יהיה תמיד גדול בכ־ המשאבים למלא תביעה זאת(. , היא הצליחה 20למרות מרוץ החימוש שניהלה גרמניה בעשור הראשון של המאה ה־ אוניות מערכה עד תחילת מלחמת העולם הראשונה, לעומת 18להשלים את בנייתן של אוניות בריטיות דומות. עקב אכילס של "תאוריית הסיכונים" הגרמנית היה שגרמניה 29 נזקקה לזמן כדי להתחזק דיה בשביל להרתיע את בריטניה מפני תקיפתה – טירפיץ כינה זאת "אזור סכנה". באותה עת בריטניה יכולה הייתה להרחיב את אזור הסכנה באמצעות הרחבה ושדרוג הצי שלה, שלא לדבר על ניסיון הנחתת מכה מקדימה להרוס את הצי הגרמני לפני שיהפוך לאיום. טירפיץ למעשה לא העריך את רצונה ויכולתה של בריטניה לשמור על מעמדה הימי הדומיננטי. במקום להגיב לאתגר הגרמני, בריטניה תמיד שמרה על התקדמות בבניית הצי המלכותי, ואילצה את כל הכוחות האחרים להצטרף למרוץ החימוש. אחת מטעויותיו של טירפיץ הייתה שהטיל ספק ביכולתה של בריטניה לגייס משאבים נוספים כדי להגיב לאתגר הגרמני. כך, למרות הפיכתו של הצי הגרמני לשני בגודלו בעולם, לא הצליח טירפיץ לממש את האסטרטגיה שלו, וחולשת המנהיגות הפוליטית של גרמניה 115באותם ימים לא אִפְשרה ל"תאוריית הסיכונים" שלו להשיג את יעדיה בהמשך הפך טירפיץ לפסימי בנוגע לסיכוייה של גרמניה להגיע להישג מובהק מול בריטניה בים, והבין שרק יכולתן הקטלנית של הצוללות הגרמניות )שאת הקצאת התקציב לבנייתן עצר קודם לכן(, עשויה להטות את הכף. בהתאם לכך הצליח לשכנע את הקיסר לפתוח בלוחמת צוללות בלתי מוגבלת. אחרי כמה התקפות, 1915וילהלם השני בפברואר עם הטבעת אוניית הנוסעים הבריטית "לוסיטניה" 1915 במאי 7שהגיעו לשיאן ב־ אזרחי ארצות־הברית – הפסיקה 128 אנשים, כולל1,201( – כשעל סיפונהLusitania ) הממשלה הגרמנית את מדיניות לוחמת הצוללות הבלתי מוגבלת כדי להימנע מעימות עם מדינות ניטרליות, ובעיקר עם ארצות־הברית. בעקבות זאת, הצי הגרמני היה מוגבל באפשרויותיו להפעיל את כוח הצוללות שלו עד כדי כך שלא היה לו שום סיכוי להשיג .Kelly, 2011, pp. 446–449 115המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם164 הגיש טירפיץ את התפטרותו לקיסר וילהלם השני, שלהפתעתו1916את מטרותיו. במרס בפעם הזאת – הקיסר אף קיבל אותה. לטירפיץ היו רעיונות דומים לאלו של מהן. עם זאת, בעוד מהן שאב את השראתו מז'ומיני, טירפיץ שאב אותה מקלאוזביץ. לפי תפיסתו, למלחמה בים יש דמיון רב למלחמה ביבשה, דהיינו: לחימה של קרבות הכרעה צי בצי כדי להשיג עליונות ימית – מודל שנלקח בעצם ממודל הלחימה היבשתי. תוכניתו לבניית "צי קרב" רב־עוצמה כדי לאתגר את הצי המלכותי למען מימוש שאיפותיה של גרמניה לעוצמה גלובלית, השפיעה עמוקות על מדיניות החוץ הגרמנית ועל הפוליטיקה הפנימית. לאחר פרוץ המלחמה התברר עד מהרה שתוכניתו של טירפיץ נכשלה מבחינה אסטרטגית, מאחר שכל ניסיון לפרוץ את הסגר – המצור שהטיל הצי הבריטי בים הצפוני, נתפס על־ידי הצי הגרמני כמעשה התאבדות, והצי 116העדיף להישאר במגננה בבסיסיו טירפיץ היה, על־פי אמות המידה של זמנו, קצין ימי מודרני, אובססיבי במידה מסוימת בעבודותיו, וכאשר ביטא את עקרונותיו העלה אותם מיד למעמד של דוקטרינה בלי לדון בהם דיון ביקורתי. חשיבתו האסטרטגית לא הצליחה להרחיק ראות מעבר לפעילות במרחב 117הימי, ולא התייחסה לדוגמה לשיתוף פעולה בין הצי הגרמני לצבא היבשה הגרמני )Wolfgang Wegenerאדמירל וולפגנג וגנר . במלחמת 1894( שבגרמניה, והצטרף לחיל הים ב־Stettin בשטטין1875וגנר נולד ב־ העולם הראשונה שימש תחילה כראש מטה שייטת אוניות המערכה הראשונה. בשנים פיקד וגנר על כמה סיירות קלות. מינויו האחרון היה כמפקח על תותחני הצי 1918 –1917 ( שבצפון גרמניה )שבמספנותיה הושקה Wilhelmshavenשבסיסו בווילהלמסהאפן The "Pocket Battleship" Admiral אוניית "המערכה של כיס" 'הגרף שפיי1934ב־ , ובאותה שנה אולץ לפרוש מהצי הגרמני 1926]Graf Spee עקב דעותיו השנויות במחלוקת. וגנר היה האסטרטג הימי הגרמני החשוב ביותר במלחמת האסטרטגיה הימית של העולם הראשונה ובשנים שבין מלחמות העולם. יצירתו העיקרית . הספר היה 1929(, פורסמה ב־ The Naval Strategy of the World War ) מלחמת העולם הרהורים תחת הכותרת 1915למעשה גרסה מורחבת של המזכר שווגנר כתב בפברואר . וגנר הושפע ממֶהֶן ומקלאוזביץ. מכאן שלרעיונותיו היה עומק אינטלקטואלי על מצבנו הימי גדול בהרבה מאלה שהציעו מבקריו הרבים. התזה של וגנר נתפסת לעיתים קרובות כתרומה משמעותית לאסטרטגיית הצי הגרמני במלחמת העולם השנייה, אם כי המידה שבה אכן התממש הדבר שנויה במחלוקת. התזה פורסמה בברית־המועצות, שם שיבחו אותה הפרשנים על ההכרה בחשיבותו האסטרטגית של חצי האי הסקנדינבי. הפרשנים הבריטים .Epkenhans, 2016, p. 2 116 William Terdoslavich and Sanders Marble, "High Seas Fleet: Was the Strategic Concept 117 of the German High Seas Fleet Sound?" in Benjamin Frankel, Robert J. Allison and Denis E. Showalter (eds.) History in dispute , vol. 9, World War II: Second Series, St. James Press, .World History in Context, 2002, pp. 139–14520רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־165 לעומת זאת טענו אחרת, שלא במפתיע, נוכח העליונות הימית של בריטניה באותה תקופה – שהגאוגרפיה מעולם לא הייתה חשובה כמו כוח הקרב הימי החזק שנדרש כדי להשיג 118119שליטה ועליונות במרחב הימי הרעיונות התאורטיים הראשונים של וגנר פורסמו בחיל הים הגרמני בה בעת שהחל הביקורת 120הצי להתמודד עם ביקורת גוברת על כישלונותיו במלחמת העולם הראשונה נבעה מכך שבניית הצי הייתה כרוכה בהוצאות גדולות, והאמונה הגוברת הן של האזרחים והן של הצבא שהוא היה חסר תועלת, כאשר נראה לכאורה כאילו האוניות שלו נשארו בנמל, ולא הצליחו לשבור את הסגר בריטי. וגנר הניח שהאסטרטגיה שבה אחזה גרמניה במלחמת העולם הראשונה לא הועילה לה, שכן היא לא איימה על נתיבי הסחר של הבריטים באוקיינוס ולא פגעה בהם. הצי הגרמני לטענתו, שגה בכך שניסה להתאים עצמו לתפיסת הלחימה של הצי המלכותי. לאחר שניתח וזיהה את נקודות התורפה של הצי הבריטי, הציע וגנר שהצי הגרמני יקים בסיסים חדשים מחוץ לשטח גרמניה, שמהם יוכל לאיים על הסחר הבריטי. הוא דגל במתקפה צבאית או בהפעלת לחץ דיפלומטי כדי לקבל בסיסים כאלה בנורווגיה, דבר שיאפשר לאוניות גרמניות לחמוק דרך המרחב שבין נורווגיה לסקוטלנד, וכן . March, 2012 118 .ibid, p. 40 119 ראו בסקירה על טירפיץ והקיסר וילהלם השני 120 118: אדמירל וולפגנג וגנר32איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם166 יאפשר לאוניות גרמניות לתקוף שיירות של בנות הברית המפליגות לעבר רוסיה. לטענתו לאחר שיושגו הבסיסים הללו ייאלצו הבריטים להתמודד עם קו הלחימה הגרמני במצבים 121מבצעיים וטקטיים שלא יהיו עוד בשליטתם וגנר היה תומך נלהב בצורך של הצי הגרמני לגבש אסטרטגיה התקפית שתכליתה להשיג עמדה גאוגרפית מועדפת שממנה אפשר יהיה ליזום את המערכה על נתיבי הסחר מכיוון 122הימיים. הוא גרס שיש להתקרב תחילה לנתיבי הסחר ורק אז אפשר להילחם עליהם שהאסטרטגיה הימית קשורה לתצורת החוף. הוא טעה בהשקפתו לחשוב שהאסטרטגיה הימית נקבעת בראש ובראשונה על־ידי העמדה הגאואסטרטגית של המדינה בנוגע לנתיבי השיט של האויב. לטענתו, עמדתה הגאואסטרטגית הגרועה של גרמניה וחולשתה הגדולה ביותר היו בעמדתה הימית – שבסיס ההפעלה הגדול ביותר של הצי הקיסרי היה במפרץ הליגולנד, אתר המרוחק מכל נתיב סחר ימי. כך לדוגמה נתיב השיט המסחרי הבריטי שבין סקוטלנד לנורווגיה היה רחוק מאוד מבסיסי הצי הגרמני בצפון גרמניה, וכל הגיחות נותרו רק פעולות טקטיות חסרות השפעה מתמשכת, ולא אִפְשרו שליטה על נתיבי שיט אלה. מכאן שמגננה אסטרטגית שמטרתה לשמור על "עמדה אסטרטגית חסרת ערך" הייתה חסרת תועלת. וגנר התעקש שהמטרה העיקרית של שליטה על עמדה אסטרטגית כלשהי היא השגת עליונות ימית שתאפשר שליטה על נתיבי הסחר מאותה עמדה. מבחינתו, האסטרטגיה הימית הייתה אמנות המיקום הגאוגרפי והתאמתו ביחס לצירי סחר. אסטרטגיה התקפית משמעותה להשיג עמדה גאוגרפית טובה יותר, ואילו אסטרטגיה הגנתית מטרתה (. לדעתו, כל מלחמה Positional Stagnationלשמור על מה שווגנר כינה "קיפאון עמדתי בים סובבת סביב השמירה על חופש השיט בים למטרות המדינה הנלחמת במערכה זאת. הוא עמד על דעתו ששום פעולה של צי בים הצפוני לא יכולה להיות מכרעת, ושאיש אינו יכול לשנות את הגאוגרפיה כדבריו: "מה שאבד בעקבות כישלון בקרב יוכל להיות מוחזר רק על־ידי ניצחון בקרב, אבל את מה שאבד באמצעות הגאוגרפיה אפשר יהיה להחזיר רק 123באמצעות הגאוגרפיה וגנר היה אחד מהרדיקלים והקולניים ביותר בין מבקרי האסטרטגיה הימית של אדמירל Naval Basesטירפיץ )"תאוריית הסיכונים"(. בתזכירו "מדיניות הבסיסים הימיים והצי , מתח ביקורת על תוכנית בניין הכוח של 1915(, שנכתב באוגוסט Policy and Fleet טירפיץ. בניתוח שערך על תפיסת "צי בפועל" כתב: "אם הגרמנים אינם יכולים למנוע את קו החיים הכלכלי של יריבינו ממצוק הליגולנד, צי הים הפתוח הגרמני יוכל לצאת רק הוא הדגיש את הצורך ליישם את האסטרטגיה 124לפעולות טקטיות ספורות בים הפתוח Wolfgang Wegener, The naval strategy of the world war , Holger H. Herwig (Trans.), Naval 121 .Institute Press, Annapolis, 1989 .Wegener, 1989, p. 30 122 .March, 2012, pp. 40–47 123 ( היה הקרב הימי הראשון של מלחמת העולםHeligoland Bight הקרב הראשון מול מצוקי הליגולנד 124 בין אוניות הצי הבריטי והגרמני. הקרב התרחש בדרום־1914 באוגוסט28הראשונה שהתרחש ב־ מזרח הים הצפוני, כאשר הבריטים הציבו מארב ותקפו סיורי משחתות גרמניים מול החוף הצפון־ 20רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־167 של "צי בפועל" בים הצפוני כך שהצי הבריטי ירגיש מאוים, התנגד בתוקף למיקוש התקפי וטען כי פעילות זאת פוגעת בצי הגרמני. לדבריו, אם הצי כולו יוצא למבצעי מיקוש, הוא אינו עושה זאת כדי להפגין בפני האויב את תפקידו כ"צי בפועל", אלא רק כדי להגן על הכלים העוסקים בהטלת המוקשים. נוסף על התמיכה בפעילותן של ספינות הטורפדו בלילה נגד הצי הבריטי, טען וגנר כי דרכי הפעולה שנשארו עדיין פתוחות בפני צי הים הפתוח הגרמני (, Skagerrak( היו לקיים מערכה קצרה על סחר במְצָרי סקראראק Hochseeflotte ) הוא ציין שגרמניה בנתה את125והפגזת חוף על מטרות השוכנות לאורך חופי בריטניה הצי המלחמתי שלה בלי להתחשב בתנאים גאוגרפיים שבהם על ספינותיה לפעול, ובה בעת לא הצליחה להרחיב את בסיס פעולותיה עם הרחבת הצי שנבנה על־פי תפיסת "תאוריית הסיכונים" של טירפיץ. על כן הציע וגנר להילחם במצור הבריטי על נמלי גרמניה ( עד להשגת שוויון כוחות, ואז Kleinkriegבאמצעות ניהול מה שמכוּנה "מלחמה קטנה להציע לאנגליה הפסקת לחימה בתנאים שיהיו נוחים לגרמניה. חשוב להדגיש שתוצאות מלחמת העולם הראשונה הוכיחו שאי אפשר היה להגיע בשום מקרה לשוויון כוחות בדרך של "מלחמה קטנה" בהינתן המצור האנגלי הרחוק שהושת על נמלי גרמניה. וגנר הציע אסטרטגיה חלופית המבוססת על יצירת איום לקווי השיט של בריטניה באמצעות כוחות 126ימיים המורכבים מכלי שטח וצוללות לאחר מלחמת העולם הראשונה גיבש והעלה ונגר על הכתב את תפיסתו בספר . שם הרחיב עוד על "תוכנית נורווגיה", וקרא לרכוש אסטרטגיה ימית של מלחמת העולם בסיסים על החוף הצרפתי האטלנטי. עוד טען שכדי לאתגר את העליונות הימית הבריטית במלואה יהיה צורך בברית אסטרטגית עם מדינה אחרת. וגנר הסביר שמלחמה בים מורכבת הן מחלק טקטי והן מחלק אסטרטגי – הטקטי הוא פעולה והאסטרטגי הוא אפקט. אם המטרה האסטרטגית לוקה בחסר, הקרב חדל להיות אמצעי והופך למטרה בפני עצמה. לדידו, צריך אסטרטגיה ימית מכיוון שכאשר מתוכנן קרב ימי הוא אמור להשיג מטרה כלשהי, ולא להיות מטרה בפני עצמה. אסטרטגיה ימית קשורה לתצורה של החוף, ולכן יש חשיבות של גאוגרפיה בפיתוח אסטרטגיה ימית: "כל אחד יכול להילחם בכל הקרבות האפשריים בים הצפוני, אך הגאוגרפיה שבה כל דבר תלוי לא תשתנה בכלום, וחופש הפעולה בים המטרה העיקרית של בעל השליטה 127יישאר מעבר ליכולת ההשגה בכל עמדה אסטרטגית היא לממש את השליטה בים, טען, כלומר, שליטה על המקום ועל דרכי המסחר. וגנר כתב שתוכנית הפעולה הימית תלויה אך ורק במיקום האסטרטגי ולא מערבי הגרמני. צי הים הפתוח הגרמני שהה בנמליו בחוף צפון גרמניה ואילו הצי הגדול הבריטי נערך בצפון הים הצפוני. שני הצדדים ניהלו קרב תותחים לטווחים גדולים, סיירות ואוניות מערכה, ואת איסוף המודיעין על החוף עשתה משחתת בריטית. הבריטים, שהפעילו את התוכנית לביצוע מארב כלי שיט, ובסיום 31לצי הגרמני כדי לפגוע בכלי השיט הגרמניים בסיור היומי שלהם, ארגנו כוח של סיירות קלות ומשחתת גרמנית אחת. הקרב נחשב לניצחון גדול בבריטניה.3הפעולה הוטבעו . Wegener, 1989, pp. 166–167 125 .Wegener, 1989, p. 188 126 .Wegener, 1989, p. 37 127המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם168 בנקודות החוזק היחסי של הצי. בלי קשר לעוצמות צי הדדיות, מיקום אסטרטגי ותוכנית פעולה, המטרה האולטימטיבית של מתקפה אסטרטגית ימית היא להשיג שוויון עמדות 128גאוגרפיות בתקופה שבין שתי מלחמות העולם החלה דמות נוספת להשפיע ולהטביע את חותמה על הבנייה המחודשת של הצי הגרמני ועל תפיסת הפעלתו – אדמירל אריך ראדר, ( Oberbefehlshaber der Reichsmarine למפקד חיל הים הגרמני1928שהתמנה ב־ ונדרש להתמודד עם משאבים מוגבלים שעמדו לרשות הצי הגרמני באותה עת. ראדר תכנן צי בעל יכולות וגיבש אסטרטגיה ימית גמישה. התוצאות שהשיג היו ללא יחס להשקעה הכללית של גרמניה בצי שלה בהשוואה לשאר המרכיבים, ולפיכך אי אפשר היה לצפות לתוצאות טובות יותר ללא שינוי מהותי שיחול במדיניות הממשלתית בנוגע לצי הגרמני (.Kriegsmarine ) ההבדלים המהותיים בתפיסותיהם האסטרטגיות בין ראדר לווגנר נבעו אפוא מנקודות המבט השונות שלהם על אודות הבעיות שבפניהן ניצב הצי הגרמני לפני מלחמת העולם השנייה. ראדר, שהיה מפקד הצי הגרמני, היה מחויב לא רק לאסטרטגיה שגיבש, אלא גם למדיניות וסדרי העדיפויות הכלכליים והתקציביים הלאומיים שנקבעו באותה עת. לעומתו, התפיסות שפיתח וגנר לא היו מוגבלות בשל בעיות מציאותיות מהסוג הזה. וגנר נאחז בהתמדה ברעיונו שבריטניה הגדולה ושליטתה באוקיינוסים עמדו בדרכה של גרמניה להשיג את גדולתה. ואולם למעשה, מדיניות החוץ וההגנה הגרמנית בתקופת רפובליקת ( ואפילו בתחילת המשטר הנאצי, היו מכוונים לאו דווקא נגד Weimar Republicויימאר בריטניה, אלא נגד האיום של פלישה פולנית וצרפתית משולבת לשטח גרמניה. הנושאים הימיים היו משניים בחשיבותם, ולראדר היו הוראות של השר שאליו היה כפוף, שהנחה אותו "לבסס את הרעיונות המבצעיים הימיים יותר על מציאויות פוליטיות וצבאיות )כלומר, ( Kenneth Hansen קצין הצי הקנדי הקומנדר )סא"ל( קנט הנסן 129לחימה יבשתית , )ששניהם עימותים בנושא האסטרטגיה הימית הגרמנית בין ראדר לוונגר שבחן בספרו ] Flag Officer והגיעו לאותה דרגה1884התגייסו לצי הגרמני ב־ הגיע למסקנה שהנחיות הדרג המדיני היו לצנינים בעיני שניהם )גם אם כל אחד – מסיבה שונה(. בשעה שראדר ביקש וקיבל שוב ושוב הבטחות מהיטלר שמלחמה נגד בריטניה הגדולה איננה חלק מתוכניתו הגדולה, וגנר לא יכול היה לראות תוצאה אחרת מלבד : "כל עוד אנגליה פועלת כמאחז של ארצות־1929התנגשות עם בריטניה, וכתב בספרו ב־ 130הברית, לא ניתן להקים שום עולם אירופי .Vego, 2009, pp. 14–15 128 Willhelm Deist, "The Rearmament of the Wehrmacht," in Militärgeschichtliches 129 Forschungsamt (eds.), Germany and the second world war , vol. 1, Clarendon, Oxford, .1990, pp. 388–391 Kenneth P. Hansen, " Raeder Versus Wegener: Conflict in German Naval Strategy ", Naval 130 .War College Review , 58(4), (2005), p. 10220רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־169 ג'פרי טיל טוען שווגנר היה האסטרטג הימי הגרמני החשוב ביותר בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, שכן הוא האמין באמונה שלמה שמדיניותה של גרמניה בבניית צי קרב גדול ללא הבטחת גישה חופשית אל מימי האוקיינוס האטלנטי היא חסרת תועלת. וגנר ( שמוקמו בנקודות High Sea Fleetמתח ביקורת קשה על המפקדים של "צי הים הפתוח אסטרטגיות ברחבי העולם, בכך ששיחקו במשחק ההמתנה במהלך המלחמה הגדולה. לפי וגנר, כל דבר היה טוב יותר ממה שעשה בפועל הצי הגרמני. מובן שהצי הגרמני סבל מחוסר יתרון מובהק בהיבט התשתית התעשייתית, חומרי הגלם ומיקומה הגאוגרפי של גרמניה, 131אבל עדיין התפיסה האסטרטגית של הצי הגרמני, לטענת וגנר, היא שהביאה למפלתו לדעתו, למרות נחיתות הצי הגרמני הוא עדיין יכול ליזום תקיפות על הצי הבריטי, ולהיעשות כלי אסטרטגי חיוני לאסטרטגיה הגרמנית רבתי. טענתו, שגרמניה בתנאיה הגאוגרפיים איננה מדינה ימית מובהקת אלא במקרה הטוב חצי אוקיינית, נתמכה על־ידי רבים בממסד ( Karl Dönitzהגרמני, ולכן למעשה אומצה והוטמעה תפיסתו אצל אדמירל קרל דניץ באסטרטגיה הימית הגרמנית מאמצע מלחמת העולם השנייה. לפי וגנר, לכוח ימי יש שני מרכיבים מרכזיים: חוזקו של הצי והמיקום האסטרטגי שבו שוהים כוחותיו. הוא הבחין בין אסטרטגיה ימית התקפית )כאשר רוצים להשתלט ולהשתמש בכוח ימי להשגת מטרות במרחב הימי( ובין אסטרטגיה ימית הגנתית. כמו כן ( ובין פעולות Mastery of the Seaטען שיש הבדל חשוב בין הביטחון והתנאי לשימוש בו (. לחימה בים, הדגיש, Control of the Seaהקשורות בבלעדיות השימוש במרחב הימי מוצדקת רק אם המטרה האולטימטיבית דורשת זאת. עם זאת, אפשר לזהות נקודות תורפה בהגותו האסטרטגית של וגנר. חלקן מזוהות עם עודף החשיבות שייחס למיקומה הגאוגרפי של גרמניה, וחוסר תשומת הלב היחסית בקשר לנחיתות המספרית של הצי הגרמני בהשוואה לצי הבריטי. הטענה המרכזית של מבקריו היא שלמרות טענותיו, הצד החלש פגיע בים יותר מאשר ביבשה, ולכן ביטול נחיתות גודלו של הצי צריך להיות חשוב הרבה יותר בתפיסה האסטרטגית של מדינה. וגנר, בדומה למהן )ולמרות האוריינטציה הגאופוליטית(, התעלם מהמציאות הכלכלית בתאוריות שלו. מבנה הכוח הימי הגרמני נקבע על־ידי גורמים מערכתיים, וגרמניה אכן לא הייתה בעלת כך היה וגנר 132המשאבים הדרושים כדי לבנות את היכולת הימית מחזונו של וגנר כנדרש דמות שנויה במחלוקת בשנים שבין שתי מלחמות העולם, ואדמירלים רבים ביקרו אותו בחריפות על האסטרטגיה הימית שלו. עם זאת, רעיונותיו מצאו הסכמה בין שני דורות של תלמידי האקדמיה הימית הגרמנית. אומנם החשיבה שלו משמעותית פחות משל קודמיו, אך בכל זאת הדגיש כראוי את הצורך להחזיק בעמדה גאואסטרטגית נוחה כדי ליצור 133אסטרטגיה ימית מוצלחת .Till, 1984, pp. 51–52 131 .Hansen, 2005 132 .Vego, 2009 133המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם170 וגנר המשיך ללחוץ לאימוץ תפיסותיו, ובכך הרחיק עצמו מאוכלוסיית הקצינים הגרמנים הבכירה שהותירו אותו בודד ומר נפש. גם אם תורותיו המבצעיות היו לא מציאותיות דיין, הוא צפה במדויק את האויב העתידי, ועד מהרה ראה את ארצו העוסקת במלחמה שתמיד אמר עליה שהיא בלתי נמנעת. עם זאת, גם ראדר לא היה אופטימי בנוגע לסיכויי גרמניה במלחמה מול הצי הבריטי: התבטאותו הפטליסטית המצוטטת לעיתים קרובות על כך שכוחות צי השטח הגרמניים היו חלשים כל כך עד שיכלו, כלשונו: "לעשות יותר מאשר להראות שהם יודעים למות באבירות, ובכך מוכנים ליצור את היסודות לשיקום מאוחר יותר" מנוצלת יתר על המידה, תפיסת ההפעלה של הכוח הימי של ראדר 134והייתה מוכרת לבכירי הצי והשלטון הגרמני נוצרה ממבנה פילוסופי שאינו נטוע בהשקפה האנגלו־אמריקנית הטיפוסית, שהתבססה על כתביהם של מהן וקורבט, או אפילו מההשקפה הגרמנית של טירפיץ עשרות שנים –1904קודם לכן. ראדר שהיה דובר רוסית שוטפת, השתתף כמשקיף במלחמת רוסיה–יפן . שימושיו החדשניים בכוח הימי היו למעשה דוגמאות מוקדמות ללוחמה א־סימטרית. 1905 התאוריה שלו שהתקפה מבוססת באופן נרחב על כל מרכיבי הסחר הימי, יכולה להידמות במובן הזה, 135ולהתאים לתפיסות המודרניות על טיבה של המלחמה הא־סימטרית בים ראדר הצביע על דרך לכל חיל ים המסווג ככוח ימי בינוני, והשואף להפעיל עוצמה ימית הרחק מחופי ארצו. לאחר שהתמנה למפקד הצי וכדי לקדם את הלכידות בקרב קציני הצי, מיהר ראדר לאמץ תרבות של אחידות מחשבתית שבה לא נסבלו דעות חריגות. גישה זאת גרמה לפרישתו הכפויה של וגנר. לעומת ראדר, התזות של וגנר לא הוגבלו על־ידי מציאות זאת, וכך עמד וגנר בעיקשות על דעתו שבריטניה הגדולה ושליטתה על־פני האוקיינוסים בעולם בפתיחת מלחמת העולם השנייה 136לא יאפשרו לגרמניה לממש את שאיפותיה הלאומיות זכה הצי הגרמני בפיקודו של ראדר לכמה הישגים והצלחות מבצעיים ובהם הפלישה ( ו'גנייזנאו' Scharnhorstלנורווגיה, והפעילות המבצעית של אוניות המערכה 'שרנהורסט ( נגד אוניות בעלות־הברית באוקיינוס האטלנטי. ראדר ניצל את הכיבוש המהיר Gneisenau ) של צרפת בידי גרמניה, והכשיר חלק מנמלי צרפת לחוף האוקיינוס האטלנטי כבסיסים לצי הצוללות הגרמני ולאוניות המערכה שלו )ניצול המרכיב הגאוגרפי באסטרטגיה הימית(. הוא לא תמך בעדיפות שיש לתת לבניית צי הצוללות הגרמני בכמות הנדרשת כדי להטות את הכף במערכה על האוקיינוס האטלנטי. לאחר שגלגל המזל התהפך, והצי הגרמני איבד Barents(, ולאחר כישלונו של הקרב בים בָּרֶנְץ Bismarckאת אוניית המערכה 'ביסמרק , ומינה תחתיו את אדמירל 1943(, כפה היטלר על ראדר להתפטר מתפקידו בינואר Sea ( למפקד הצי הגרמניKarl Dönitzקרל דניץ .Vego, 2019, p. 104 134 .ibid, p. 104 135 .Hansen, 2005 13620רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־171 למרות עלייתם של שני הוגים אלו בו בזמן, היסטוריונים ימיים אחדים ביקרו דווקא את מנהיגותו של ראדר. לטענתם, מנהיגי הצי הגרמנים וראדר בהם, לא למדו דבר מהניסיון של מלחמת העולם הראשונה, וכיוונו את כל כוחם להכנות לקראת התנגשות צי גדולה נוספת נגד הצי המלכותי )כפי שהיה בקרב יוטלנד במלחמת העולם הראשונה(. ראדר הואשם בניסיון "לגבש אסטרטגיה כמו קודמו טירפיץ, ללא התייחסות למטרות לאומיות, אינטרסים, איומים או אסטרטגיות, ובכך לראות את הצי בעיקר כישות מבודדת, מנותקת למבקרי ראדר, טען שהאוריינטציה 1923מתכנון אסטרטגי גדול". גם וגנר שהצטרף ב־ האסטרטגית־הגנתית של תורת הסיכונים של טירפיץ אינה תְקֵפה, מכיוון שאיננה מאיימת על הפגיעוּת הבריטית העיקרית – הסחר הימי. הדרך הברורה להביס את האימפריה הבריטית, לפי וגנר, הייתה לנתק את יכולת הסחר הימי שלה, היגיון שהיה במקורו רעיון מֶהֶני – בכך ביקש לאיים על הסחר הימי הבריטי כאמצעי לאלץ את הצי המלכותי להיאבק 137עד מוות )Fleet in Being"צי בפועל , אם כי כל 17הן מהן והן וגנר השתמשו במושג "צי בפועל", מושג שהתפתח בסוף המאה ה־ ( של Concept of Operationאחד מנקודת מבט שונה. "צי בפועל" מציין תפיסת הפעלה צי מלחמתי אשר בלי לעזוב את נמלי הבית שלו יכול לשלוט ולהשפיע על אזור ימי הסמוך לחופיו. בבסיס תפיסת ההפעלה הזאת עומד הרעיון שאם ה"צי בפועל" יצא מנמליו, או ממימי חופיו, סביר שיובס בקרב ימי מול אויביו. לעומת זאת, אם הצי הזה נשאר בנמליו או בתחום מימי חופי ארצו, הוא יכול עדיין לשלוט על אזורי הכניסה והיציאה של הנמלים ועל המים החופיים, ובכך הוא מאלץ את היריב, בבואו לתכנן את המערכה הימית הכוללת, לרתק כוחות ימיים לזירת הלחימה שבה הצי נמצא. יש טענה שהמושג "צי בפועל" הוא אחד מהמושגים בעלי המשמעויות המגוונות שהיסטוריונים ואסטרטגים ימיים נטו להשתמש בהם לתיאור מצב בלתי ברור. המושג הופיע , במהלך מלחמת תשע השנים 1690לראשונה בהתייחסות לקרב הימי מול ראש חוף הים ב־ ( לתרץ Arthur Herbertבין אנגליה לצרפת, כחלק מניסיונו של אדמירל ארתור הרברט . ההיסטוריון הימי האמריקני ג׳ון 1690את אי־רצונו להיכנס ללחימה מול הצי הצרפתי בקיץ הטנדורף, שבחן את רעיון ה"צי בפועל" בראייה היסטורית מקיפה, מטיל ספק בכך, שכאשר טורינגטון נקרא להופיע בפני הפרלמנט כדי להסביר את תבוסתו הוא אכן השתמש בביטוי ובין אם לאו, זהו 1690"צי בפועל". אך הוא מציין כי "בין אם טורינגטון השתמש בביטוי ב־ 138מושג שהתקבע בעגה ההנחה הסמויה שעליה מתבססת תפיסה זאת היא שצי השוהה בנמל מוגן טוב יותר מזה השוהה בים הפתוח. המושג עצמו הפך לשגור בשיח של האסטרטגים הימיים כעיקרון .ibid 137 John B. Hattendorf, " The Idea of a Fleet in Being in Historical Perspective ," Naval war 138 .college review , 67(1) (Winter 2014), pp. 43–44המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם172 של האדמירל הבריטי פיליפלוחמה ימית , עם פרסום ספרו 1891אסטרטגי חשוב החל ב־ בהמשך, זכה המושג להתייחסויות רבות בקרב תאורטיקנים בולטים כמו מהן 139קולומב תפיסת ההפעלה של "צי בפועל" בעת המודרנית מוצאים בכוחות הצי הרוסי 140וקורבט ( במלחמת רוסיה–יפן. ערב המלחמה היו לרוסיה שלושה ציים: Port Arthurבפורט ארתור צי הים הבלטי, צי הים השחור וצי האוקיינוס השקט. האחרון והחדיש מכולם פעל במזרח אסיה, והיה ערוך ברובו בנמל פורט ארתור שבדרום מנצ'וריה ומקצתו בנמל ולדיווסטוק אומנם במהלך המלחמה שייטת אוניות המערכה של הצי יצאה 141לחוף האוקיינוס השקט את נמל פורט ארתור רק פעמיים, אך בעצם שאיפתה להמתין עד הגעת תגבור מן הצי של נכנעו הרוסים 1905 בתחילת ינואר142הים הבלטי היא נקטה למעשה שיטת "צי בפועל (.33בפני הגנרל היפני נוגי מרסקה, והסתיימה התפיסה של "צי בפועל" )ראו: איור 143: השמדת משחתות רוסיות על־ידי משחתות יפניות בפורט ארתור33איור .ibid, p. 43 139 .ibid, p. 45 140 .2005, מערכות, תל־אביב–יפוהמערכה הנשכחת: מלחמת רוסיה–יפן ומורשתה רותם קובנר, 141 המערכה הנשכחת: מלחמת רוסיה–יפן הרחבה לגבי המלחמה הזאת מוצאים אצל רותם קובנר בספרו 142 .ומורשתה Torajirō Kasai, Library of congress prints and photographs division , Washington, D.C. 143 .2054020רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־173 התפתחות מטוסי תקיפה של מטרות ימיות בים ובמים החופיים פגעה במוצקות של הוכיחה את מגבלותיה. 1941התפיסה הזאת, ותקיפת היפנים את נמל פרל הרבור בדצמבר במערכה על איי פוקלנד נקט הצי הארגנטיני אסטרטגיה דומה, נמנע מלהתמודד ישירות עם הצי הבריטי )למעשה נשאר מחוץ לאזור שהוכרז כסגור( והתקיפות נגד כוח המשימה הבריטי בוצעו באמצעות מטוסי תקיפה חמושים בפצצות או בטילים. הטנדורף טוען ש"צי בפועל" הוא אסטרטגיית הרתעה הגנתית של כוח ימי חלש יחסית המסוגל בין היתר גם לבצע התקפות נגד )דהיינו, פעולות התקפיות מתוך אסטרטגיה הגנתית(. לפיכך הוא מציע להרחיב את המושג "צי בפועל" ולחלקו לארבע קטגוריות בעלות (:34מאפייני פעולה שונים )ראו: איור 1 .השגת יכולת שליטה מוגבלת בים והימנעות זמנית מקרב הכרעה נגד הצי החזק יותר. 2 .ידי ביצוע משימות תקיפה של צי סוחר של האויב־ השגת תועלת אסטרטגית על והימנעות מקרב הכרעה עם הצי המלחמתי של האויב בעל היכולות הטובות יותר. 3 .השתת איום מתמשך על נתיבי השיט של האויב, הימנעות ממפגש איתו, ובכך מניעה מהאויב להשיג עליונות ימית. 4 .144שימוש בפעולות שנועדו להבטיח את הישרדותו של הצי החלש גישה התקפית מתונה גישה הגנתית סבילה : מנעד האפשרויות של פעולת "צי בפועל" לפי ג'פרי טיל34איור עוד טוען הטנדורף שבמצב אסטרטגי שבו הכוחות הימיים מפוזרים בכמה אזורים גאוגרפיים, "צי בפועל" הנוקט פעילות התקפית יכול להרתיע זמנית באזור אחד, גם אם לפרק זמן מוגבל מאוד, ובה בעת לנצל את הזמן לרכז כוחות באזור אחר שבו יש איום גדול יותר על מדינתו. עם זאת, ניסיון העבר מוכיח שזוהי אסטרטגיה בעלת סיכון גבוה, וכדאי להשתמש בה רק כאשר משאבי המדינה מצומצמים, והאיומים עליה מפוזרים באזורים גאוגרפיים שונים, ולפיכך מומלץ לא להרחיב את ההיגיון של האסטרטגיה הזאת ליציבה יש לציין שתפיסת "צי בפועל" איננה מאפשרת לצי 145( אסטרטגית כוללת Posture ) להשיג עליונות ימית באזורו, אך מנגד היא מאפשרת לו לאמץ אסטרטגיה של "שלילת 146.(Area Denialגישה לשטח .Hattendorf, 2014, p. 47 144 .ibid, p. 56–57 145 ראו הרחבה בתת־פרק – עליונות ימית 146המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם174 )Asymmetric Warfareלוחמה א־סימטרית המונח "לוחמה א־סימטרית" התחיל להתפתח במלחמת העולם הראשונה, ובמיוחד בקשר ל"לוחמה הא־סימטרית המשבשת" שהצי הגרמני התחיל לנקוט על־ידי צי הצוללות החל .1916ב־ בלוחמה א־סימטרית יש שוני מהותי בין הצדדים הלוחמים מבחינת הכוח הצבאי או הכלכלי. הגדרה זאת מבדילה בינה ובין לוחמה סימטרית, שהיא מצב לחימה בין שני כוחות בסדרי גודל דומים בשדה הקרב, המשתמשים בטקטיקות ובאסטרטגיות דומות. Andrewהפופולריות של המונח לוחמה א־סימטרית החלה עם מאמרו של אנדרו ג"ר מאק ( "מדוע עמים גדולים מאבדים מלחמות קטנות", שבו א־סימטרי התייחס לפער J. R. Mack 147משמעותי בכוח בין שחקנים יריבים בסכסוך במלחמת העולם הראשונה ובהמלצת האדמירל הגרמני הנינג פון הולצנדורף ( הפעיל הצי הגרמני צורת לוחמה שמכוּנה לוחמה א־ Henning von Holtzendorff ) (. הולצנדורף אולץ Disruptive Asymmetric Submarine Warfareסימטרית משבשת נוכח התנגדותו לתוכנית של טירפיץ 1913להתפטר מתפקידו בצי הקיסרי הגרמני ב־ להאיץ את התעצמות הצי הגרמני כדי לסגור את הפער ביחס לצי הבריטי, אך נקרא לחזור הציע הולצנדורף למטכ"ל הגרמני לעבור 1916 ולשמש ראש המטה שלו. ב־1915לצי ב־ למלחמת צוללות בלתי מוגבלת נגד בריטניה )בעלת העליונות הימית המובהקת אז(, גם אם יוביל הדבר להצטרפות ארצות־הברית למלחמה. בדצמבר אותה שנה אושר המזכר, והגישה הוכחה בדיעבד כנקודת מפנה במלחמת העולם הראשונה. למרות הצלחות ראשוניות בהטבעת אוניות סוחר שהובילו אספקה חיונית לבריטניה, לא הנחיתה האסטרטגיה מכה מכריעה שהייתה אמורה להביא את בריטניה להפסיק את הלוחמה. יתר על כן, היא גררה את ארצות־הברית למלחמה, והובילה לתבוסתה הסופית של גרמניה. זאת אם כן דוגמה ללוחמה א־סימטרית בתווך הימי שברמה האופרטיבית אומנם זכתה להישגים, אך ברמה האסטרטגית נחלה כישלון צורב. בלוחמה א־סימטרית יש פער רחב בין העוצמה הצבאית, הפוליטית והכלכלית של שני היריבים, והוא משפיע על דרכי הפעולה שיכול לנקוט כל צד להשגת יעדיו. זירות הפעולה של הצד החלש מתבססות על התחום הצבאי, התודעתי־פוליטי, התקשורתי ואף המדיני. צד מסוים ינקוט גישה א־סימטרית כאשר הוא איננו רוצה בה, או אינו יכול להתמודד עם יריבו, אך לעומת זאת הוא מעוניין לשנות את הסטטוס־קוו, והדבר תקף הן לגבי הצד החלש והן לגבי החזק. הגדירה סוכנות המודיעין האמריקנית את הלוחמה הא־סימטרית "אוסף של 2000ב־ פעילויות המיועדות לנטרל יתרונות ולנצל נקודות תורפה כאלטרנטיבה לעימותים של כוח Andrew J. R. Mack, "Why Big Nations Lose Small Wars: The Politics of Asymmetric 147 .Conflict", World Politics , (January 1975), pp. 175–20020רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־175 פרסמה המכללה לביטחון לאומי של צבא ארצות־הברית את נוסח 2007 ב־ 148בכוח ההגדרה בזו הלשון: "מלחמה א־סימטרית מתארת מציאות צבאית שבה שני הצדדים הניצים אינם בעלי עוצמה צבאית שווה, וכל צד בעימות מנצל לרווחתו את יתרונותיו ובתוך לפי הגדרה זאת, עיקרו של הסכסוך הא־סימטרי הוא היותם 149כך מנצל את חולשת יריבו של הצדדים המשתתפים בו בלתי שווים בעוצמתם, ואין התייחסות להתמודדות בין מדינות או בין ארגונים. לוחמה א־סימטרית לא חייבת להתנהל בהכרח בין שני צבאות סדירים, אלא שצבא סדיר עלול למצוא עצמו מתמודד בלוחמה א־סימטרית מול ארגונים שאינם (, ראש התוכנית ללימודי אסטרטגיה Steven Metzסדירים, או אינם מדינתיים. סטיבן מץ (, טוען United States Army War Collegeבמכללת המלחמה של צבא ארצות־הברית שנדרש להרחיב את ההגדרה של לוחמה א־סימטרית ולכלול בה לא רק הבדל בין היריבים (, בארגון Will(, במורל, ברצון Methodבעוצמה הצבאית, אלא גם בטכנולוגיה, בשיטות 150.(Patience( ובאורך הרוח להמשיך ולקיים את הלוחמהOrganization ) לוחמה ימית א־סימטרית מציבה לציים הפועלים במשימה כזו התמודדות עם צורות לוחמה א־ 151שונות של א־סימטריה המאפיינת כוחות צבא סדירים ובלתי סדירים סימטרית ימית בת זמננו היא אתגר לציים המודרניים והפוסט־מודרניים, שכן היא מחייבת את הכוחות הימיים להגיב לאיומים שעלולים להימצא בשולי המאפיינים המסורתיים לוחמה א־סימטרית מתנהלת מול שחקנים לא־מדינתיים 152של הלחימה או מחוץ להם היכולים להסב למדינה ולכוחות הימיים הפועלים מטעמה "כאב ראש" רציני, זאת גם אם 153מבחינה אסטרטגית הלוחמה הא־סימטרית איננה יכולה להיות גורם משנה מצב ( ועמי אילון, שכתבו במשותף מאמר על האתגרים Brian Jenkinsבריאן ג'נקינס שמציבה הלוחמה הא־סימטרית בת זמננו בפני דמוקרטיות מערביות, מציינים שהיא מציבה אתגרים קריטיים לדמוקרטיות כמו ארצות־הברית וישראל, ועלולה להישאר כסכסוך השכיח והדומיננטי שניצב בפני שתי המדינות בעתיד הנראה לעין. כמו סטיבן מץ, גם ג'נקינס ואילון מציינים שלוחמה א־סימטרית אינה רק בכלי נשק וטקטיקות של הצדדים הלוחמים, אלא גם בערכיהם הבסיסיים שבאים לידי ביטוי באסטרטגיות שלהם. אסטרטגיות למאבק , קתדרה חייקין לגאואסטרטגיה: התמודדות הצד הנחות במערכה ימית אסימטרית אייל פינקו, 148 .15, עמ2017אוניברסיטת חיפה שם. 149 Steven Metz and Douglas V. Johnson , Asymmetry and U.S. military strategy: Definition, 150 background and strategic concepts , Pennsylvania: Strategic Studies Institute, US Army .War College, 2001, pp. 10–11 דוגמה ללוחמה א־סימטרית בים, הכוללת את כל המרכיבים הנדרשים, יכולה להיות המקרה של 151 היפגעות אח"י 'חנית' בעת מלחמת לבנון השנייה מטיל חוף של חזבאללה Francois Vreÿ, "Asymmetric Threats at Sea: A Perspective on Three Cases", Copenhagen: 152 .Royal Danish Defence College Publishing House, 2013 Tim Benbow, "The Future of Naval Conflict" in Joachim Krause and Sebastian Bruns 153 (eds.), Routledge handbook of naval strategy and security , Routledge, New York, 2016, p. .36המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם176 באויבים א־סימטריים חייבות להתייחס באותו זמן לחזיתות צבאיות, דיפלומטיות, תקשורת ציבורית וחוקיות. לדעתם, הטכנולוגיה, ובמיוחד האינטרנט והמדיה החברתית, שינו באופן מהותי את שדה הקרב. במלחמות כאלה נדרש לטפל בקביעה נכונה של מטרות המלחמה, 154הגדרת הניצחון ותכנון סיום המלחמה עוד לפני שמתחילים בהפעלת כוח צבאי לוחמה א־סימטרית אינה מציבה רק אתגרים לכוחות הצבאיים המעורבים בה, אלא גם עלולה לשחוק את ערכי הליבה של דמוקרטיה ליברלית, וזאת גם כאשר הממשלה מבקשת להגן על אזרחיה, שכן לא קיים משטר חוקי נפרד למתארי לוחמה א־סימטרית. תרומתם של ההוגים הימיים הקלסיים – סיכום ההוגים הימיים הקלסיים עסקו בעיקר בהדגשת תפקידו וחשיבותו של הכוח הימי כמקור לעלייה ושגשוג של מדינות ימיות. תחום נוסף, חלוצי, של מחקרם היה האסטרטגיה הימית שבה הקדישו בין היתר תשומת לב מיוחדת לאמצעים העיקריים הנדרשים לצי מלחמתי להשגת העליונות הימית ולשמירה עליה. יתר על כן, כמו שנפוליאון ולאחר מכן היטלר גילו – ללא השגת עליונות ימית ושליטה בנתיבי הסחר הימיים יש מגבלות ביכולת להשיג ניצחונות יבשתיים, מה שמשפיע ישירות על היכולות הצבאיות כמו גם על מגבלות כלכליות 155ופוליטיות ובכך על המאבק של הכוחות הקרקעיים של מדינה כלשהי שתי האסכולות הדגישו את האסטרטגיה במובנה הצבאי: האסכולה האנגלו־אמריקנית שמדגישה את האסטרטגיה הימית באומרה שהיא אחת מהשתיים: או אסטרטגיה התקפית באמצעות קרבות הכרעה להשגת העליונות הימית, או תלויה בתלות הדדית ובצורך בשיתוף פעולה הדוק בין הצי והצבא. אסכולת הַיַּבֶּשֶׁת התמקדה יותר בצורך להשיג עליונות ימית ובדרכים להשיגה. שתיהן ראו באסטרטגיה הימית חלק אינטגרלי של המכ וּנה היום "אסטרטגיה רבתי לאומית", והכירו בכך שההצלחה במלחמה תלויה בסופו של דבר בתוצאת המאבק בין הצבאות היריבים ביבשה. כל אחד מההוגים ניתח היבטים רבים של מלחמה בים ששייכים לתחום האמנות המבצעית. יחדיו, התאוריות מציעות שפע של מידע וידע בנוגע להיבטים שונים של לוחמה ימית. לתאורטיקנים של אסכולת היבשת הייתה השקפה רחבה יותר על עליונות ימית ועל הדרכים להשגתה. איש מההוגים הקלסיים ( כתחום Operational Artהימיים לא הכיר רשמית בקיומן של פעולות או אמנות מבצעית ביניים בין אסטרטגיה והטקטיקה של הצי המלחמתי. עם זאת, כל אחד מהם ניתח היבטים רבים של המלחמה בים השייכים לתחום המבצעים הימיים. חלק מהרעיונות התיישנו עם הזמן בעוד חלקם לא היו מדויקים אפילו בזמנם. עם זאת, הדבר איננו מפחית את הצורך לקרוא ולהבין את עבודותיהם. לטוב ולרע, הוגים קלסיים ימיים השפיעו על דורות של אנשי Amichay Ayalon and Brian Michael Jenkins , War by What Means, According to Whose 154 Rules? Proceedings of a RAND–Israel Democracy Institute Workshop, December 3–4, .2014, RAND Corporation, Santa Monica, CA, 2015 Colin Gray, "The Leverage of Sea Power" in Eric Grove and Peter Hore (eds.), Dimensions 155 .of Sea Power , Hull: The University of Hull Press, 1998, pp. 32–4620רקע היסטורי להתפתחות הלוחמה הימית עד תחילת המאה ה־177 מעשה ותאורטיקנים. אי אפשר להבין את תרבותם של הציים השונים במחצית הראשונה דרך לחימתם ותורת הקרב שהם אימצו ללא הבנה מעמיקה של רעיונות 20של המאה ה־ 156הוגי דעות אלה כפי שראינו בסקירה ההיסטורית על התגבשות המונח אסטרטגיה ימית מתברר שכאשר דובר עליו באותה תקופה התכוונו למרכיבים הצבאיים של האסטרטגיה שכללה את הרצון להשיג עוצמה ימית ועליונות ימית. הים שימש אמצעי נוסף להשגת יעדים אלה אם על־ידי כוח צבאי או כוח כלכלי. כפי שמהן טען "השולט בים הוא בעל העוצמה הגדולה ביותר". מאז לבש המונח "אסטרטגיה ימית" צורה חדשה, והתפיסות עצמן התרחבו מבחינת הטיפול בממדי האסטרטגיה, דבר שהרחיב את יסודות התורה המודרנית עבור 157אסטרטגיות ימיות .ibid 156 .Hattendorf, 2013 157179) ואסטרטגיהMaritime Strategyאסטרטגיה ימית )Maritime Security Strategyביטחונית ימית אסטרטגיה ימית נמצאת במדרג נמוך יותר מאסטרטגיה רבתי, ובמדרג גבוה יותר מאסטרטגיה של חיל הים. אסטרטגיה ימית היא רחבה יותר בתוכנה מהאסטרטגיה של חיל הים וכוללת בין היתר את הנושאים האלה: היבטים מדיניים, הגנה ובטיחות השיט המסחרי בים, דיג, שימוש, שימור, הסדרה והגנה של אזורים כלכליים בלעדיים בים, הגנת החופים, אבטחת הגבולות, הגנה על איים, וכן השתתפות בארגונים ימיים אזוריים ובין־לאומיים. הטנדורף טוען שההיסטוריה הלאומית והניסיון באסטרטגיה ימית יכולים לכאורה לסייע לזהות אינטרסים וסדרי עדיפויות לאומיים קבועים כביכול. ואולם, אלה לא יכולים להתקיים במשך זמן רב נוכח שינויים שחלים במבנה היחסים ושינויים בין־לאומיים בתפקיד שמדינה מסוימת ממלאת במערכת הבין־לאומית. לפיכך, חשוב להבין שאסטרטגיה ימית משתנה עם ההקשר, המבנה, המטרות הלאומיות, המרכיבים הטכנולוגיים וציוד זמין, וכל העוסקים בתחום חייבים להיות מודעים לשינויים אלה. אכן ההיסטוריה מוכיחה זאת בכך שאסטרטגיה ימית השתנתה עם הזמן, ובחלק גדול מן המקרים השחקנים בהיסטוריה דוגמאות מובהקות לכך הן ירידתה של בריטניה ממעמדה 1לא היו מודעים לשינויים אלה כמעצמה ימית ועלייתה של סין, והשינויים המתבקשים באסטרטגיה הימית של כל אחת מהמדינות הללו. לפיכך, טוען הטנדורף, כדי להבין את מכלול הבעיות באסטרטגיה ימית, הניסיון ההיסטורי של המדינה צריך לבוא כתוספת להבנת חוויותיהם של עמים אחרים, 2בתקופות זמן מגוונות ובמצבים שונים בעקבות החשיבה האסטרטגית המופשטת יותר של קלאוזביץ וז'ומיני במחצית חל שינוי תפיסתי גם בחילות הים. כמה מקציני חיל הים בעלי 19הראשונה של המאה ה־ סקרנות אינטלקטואלית החלו להתמודד עם סוגיות רלוונטיות מתוך נושאים דומים שעסקו בהם השניים, אך קשורים למרחב הימי: האם אנו אכן זקוקים לציוד החדש? אילו יכולות חדשות יעניק לנו הציוד הזה ומה חיוניותן? מה תהיה העלות? מה הכמות המספקת? וכדומה. מכאן הייתה הדרך כבר קצרה לרובד האסטרטגי ולהתחבטות בסדרת שאלות מהותיות אף יותר כגון: מהם תפקידי הצי המלחמתי? מהן הדרישות מכוח ימי? מה הזיקות .Hattendorf, 2013 1 .ibid 2המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם180 החלוצים מבין הוגי דעות אלו 4? 3בין הצי המלחמתי להיבטים אחרים של העוצמה הלאומית היו סר ג'ון נוקס לוטון, אדמירל סר פיליפ קולומב וסר ג'וליאן קורבט בבריטניה, וכן אדמירל סטיבן לוס וקפטן אלפרד תייר מֶהֶן בארצות־הברית. כדי להתמודד עם שאלות כאלה הם פנו לשני שטחי מחקר, תאוריה צבאית ומחקר היסטורי, ששימשו בהמשך כיסודות בתחילה התמקדה האסטרטגיה הימית בחקר 5התאוריה האסטרטגית הימית המודרנית תפקידו של הצי המלחמתי בעת מלחמה, שחלוצי החוקרים שלה בחנו את הדוגמאות . 1815 –1689ההיסטוריות של המלחמות הימיות שהתחוללו בין אנגליה לצרפת בשנים מאז חלה התקדמות שהרחיבה את התפיסה, הן בתחום התרגול, והן בתחום התאוריה של האסטרטגיה הימית והים. במהלך העשורים האחרונים נראה שאסטרטגיה ימית היא קבוצת משנה של האסטרטגיה רבתי, שכן היא עוסקת במגוון רחב של פעילויות ותחומי עניין במרחב הימי, ומוגדרת כך: אסטרטגיה רבתי מוצלחת מנחה ביסודה שורה של עקרונות יסוד אשר מספקים (. עקרונות אלה הם ארציים 36את המסגרת האינטלקטואלית לפיתוחה )ראו: איור ייחודיים ונובעים מאלמנטים של גאוגרפיה, משאבי טבע, מוסדות פוליטיים, 6היבטים דמוגרפיים ותקדימים היסטוריים אנחנו עדים למגמת שינוי באסטרטגיות ימיות שונות ברחבי העולם, החל 21במאה ה־ במדינות אירופה מרכזיות כמו בריטניה, צרפת, הולנד, פורטוגל, ספרד וכלה בארצות־ הברית, סין, קוריאה והודו. מדינות אלה שינו את תפיסתן בנוגע לתכולתה של האסטרטגיה הימית, ורוב המדינות שנמנו כאן מדגישות שאסטרטגיה ימית היא רחבה יותר מאשר משימותיו של הצי המלחמתי, עם זאת, הציים המלחמתיים הם מרכיב חשוב הפועל במרחב (. הצי עוסק במגוון הרחב של פעילויות ביטחון לאומי מחד גיסא, Maritime Domainהימי ומעורב בכלל הפעילויות האזרחיות בים, ובמיוחד במדינות שבהן הצי גם ממלא את תפקיד , המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה מודל ומתודולוגיה לאסטרטגיה ימית רבתי בישראל עודד גור לביא, 3 .58, עמ2017ימית, אוניברסיטת חיפה .Hattendorf, 2013, p. 4 4 .ibid, p. 5 5 .Bassani, 2005, pp. 8–9 6 מנגנונים ממשלתיים ידע ומידעאסטרטגיה ימית רבתיאסטרטגיות תומכות מודעות ימית חיזוי התפתחויות משאבים גלובלי, אזורי, מקומיבקרה סקטורים שונים נושאים רוחביים 3: המרכיבים המעורבים בגיבוש אסטרטגיה ימית רבתי35איוראסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית181 ( הצי מעורבCoast Guardמשמר החופים מאידך גיסא. במדינות שבהן קיים משמר חופים (, אך במדינות שבהן הצי ממלא גם את Constabularyפחות במשימות בעלות גוון אזרחי משימות משמר החופים )כמו בישראל( הוא מעורב במשימת שיטור ומשימות אזרחיות נוספות. לאחר שהמדינה גיבשה ואישרה אסטרטגיה רבתי )או במדינות כמו ארצות־הברית (, מקיימים תהליך גיבוש ואישור האסטרטגיה הימית )או National Security Strategy (; מגבשים את אסטרטגיות העזר הכוללות בין Maritime Security Strategyבבריטניה (; Marine Spatial Planningהיתר גיבוש מדיניות תכנונית למרחב הימי של המדינה מקימים מאגר מידע לאומי בנושאים סביבתיים, טכנולוגיים, הנדסיים ומשפטיים הנוגעים למרחב הימי; יוצרים כלים לניהול משולב; מתאמים בין כלל הגופים העוסקים בים ומעודדים שיתוף פעולה ביניהם. במקרה של ישראל, למרות שהממשלה עדיין לא גיבשה אסטרטגיה ביטחונית ימית נערכה בשנים האחרונות תוכנית לתכנון המרחב הימי בהובלת (, והיא מתבססת על עקרונות שנקבעו 38 ו־37מנהל התכנון שבמשרד האוצר )ראו: איורים The Office of the United Nationsלנושא על־ידי גופים בין־לאומיים כמו אונסקו 7.(Special Coordinator for the Middle East Peace Process – UNSCO בתמצית – אסטרטגיה ימית היא ההכוונה הכוללת של כל מרכיבי הכוח הלאומי כדי להשיג את המטרות המדינתיות בים. באסטרטגיות הימיות שמתפתחות בעשור האחרון המרכיב הצבאי־מלחמתי עדיין חשוב ורחב )גם אם נמצא במגמת ירידה(. המגמה היא לשלב מרכיבים נוספים כדי לטפל בביטחון הימי הכולל היבטים בתחומי הביטחון האישי, הכלכלה הכחולה והחוסן האנושי של האוכלוסייה. בהבנת האסטרטגיה הימית הבסיסית .UNESCO, " Marine Spatial Planning – A step by step management ", 24 August, 2009 7 מטרות לאומיותערכים לאומיים אינטרסים לאומיים קביעת מדיניות ימיות קביעת אסטרטגיה ימית רבתי )העדפות ומשאבים( קביעת מדיניות צבאית ואסטרטגית מדיניות ואסטרטגיה של הצי1שכבה 3שכבה2שכבה 4שכבה : תהליך קביעת אסטרטגיה ימית רבתי ואסטרטגיה של הצי המלחמתי36איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם182 במושגים הכלליים אין אמירות מוחלטות )כפי שגרס בשעתו מהן(, אלא תאוריה המתפתחת 8בלא הרף ומתאימה עצמה למציאות המשתנה הגדרות אינטרסים לאומיים תשתית למרחב הימי לאיסוף מידע וצבירת ידע על כלי ניתוח המרחב הימי וחיזוי ארוכי הפנית משאבים טווח והגדרת סדרי עדיפויות למרחב הגדרת הליך בין הימי משרדי למיצוי וייעול תהליך היישום של האסטרטגיה למרחב הימי 9: מתודולוגיה ותהליך לבניית אסטרטגיה ימית רבתי37איור תוכנית מתאר 13ארצית תמ"א )על שינוייה( 1983 קביעת ייעודי קרקע לאורך החוף ומתייחסת לשטח הימי הצמוד לו רק במקרים נקודתיים מסמך מדיניות למימי החופין 1999 התוויית מדיניות מרחבית ונושאית למימי החופין בים מ' 100התיכון ועד מזרחה מקו החוף חוק שמירת הסביבה החופית 2004 הגנה על הסביבה מ' מקו 300בתחום החוף של הים התיכון לכיוון היבשה ועד גבול המים הטריטוריאליים המלצה על הקמת איים עבור אשכולות מתקני תשתית ומיקומם ביחס לחוף מסמך מדיניות לאיים מלאכותיים לתשתיות 2007פרויקט מדיניות מרחב ימי ים תיכון 2013 10: אבני דרך בקביעת המדיניות בנושא תכנון המרחב הימי בישראל38איור . Hattendorf, 2013, p. 7 8 .57, עמ2017 גור לביא 9 מסמך מדיניות לניהול הים ", הסדרת מדיניות במרחב הימי – רקע מדינת ישראל, מנהל התכנון, " 10 .התיכוןאסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית183 בהמשך יידונו שני מונחים חשובים בתחום האסטרטגיה הימית שלעיתים יש חוסר בהירות בנוגע להבדל ביניהם: עליונות ימית ושליטה ימית. )Sea Control) ושליטה ימיתCommand of the Seaעליונות ימית עליונות ימית היא מושג צבאי־ימי המתייחס לעוצמת צי מלחמתי מסוים, ולאזור ימי מסוים שבו הצי הזה שולט. צי מלחמתי מצליח להשיג עליונות ימית כאשר הוא חזק דיו עד כי יריביו אינם יכולים לתקוף אותו באופן ישיר. כאשר מדינה )או ברית של מדינות( משיגה עליונות ימית, היא יכולה להבטיח שהן הצי המלחמתי שלה והן צי הסוחר יהיו חופשיים להפליג באזור שבו הושגה העליונות, בשעה שיריביה ייאלצו להישאר בנמל, או להתחמק מהתמודדות עם הצי בעל העליונות. הבלבול בשימוש במונח "עליונות ימית" לצד "שליטה 11ימית" מאפיין גם גורמים העוסקים בנושא, והוא מחייב הבהרה והבחנה ביניהם טיל מציין ש"עליונות ימית" מבטאת את יכולתה של מדינה מסוימת להשתמש בנתיבי הים בצורה מקיפה יותר מאשר כל מדינה אחרת, ובלשון אחרת – היכולת להשתמש בים 12לצורכי אותה מדינה ולמנוע מהמדינות האחרות את השימוש בים ובנתיביו לצורכיהן כפי שגרסו קורבט וקאסטה, המושג שליטה ימית משמעותו השגת הזכות לנצל את האזור הימי המסוים לפרק זמן מסוים והבטחת שליטה בים יכולה להיות אזורית או גלובלית בעת שלום כמו גם בעת מלחמה. אפשר להשיג יכולת זאת על־ידי השמדת הצי המלחמתי של האויב, או על־ידי איום לעשות זאת. לעיתים די בהפגנת עליונות ימית, לאמור, קיום נוכחות מתמדת של אוניות מלחמה באזורים ובנתיבי ים מסוימים, או הטלת הסגר מן הים כדי להרתיע את האויב מלהוציא את אוניותיו מן הנמלים או להתייצב לקרב. אפשר להשיג שליטה בשטחי ים מצומצמים יותר כמו הים התיכון גם באמצעות טילים ארוכי טווח. עם זאת, השליטה בים לעולם אינה מוחלטת משום שלא ניתן לכובשו כדרך שכובשים שטח ביבשה, ואין זה מן הנמנע שהצד החלש יצליח מדי פעם לפגוע בספנות המסחרית של האויב, או להפעיל מקצת מאוניותיו למרות שליטת יריבו בים. בתקופת המלחמה הקרה התפתחה החשיבה שההתפתחויות האחרונות בתחומי טכנולוגיית החלל יקשו על השגת עליונות במרחב הימי. לדוגמה, חלק גדול ממשימות בניית התמונה הימית, הפיקוח וההשגחה יכולים להיעשות על־ידי לוויינים ומטוסי סיור, ( לאזורים Contested Areaולא נדרשת נוכחות ימית. גם העתקת אזורי הסכסוך הימיים שבקרבת החוף הובילה למסקנה שקשה להשיג עליונות ימית במונחים שאליהם התכוון מהן כך לדוגמה הוציא משרד הביטחון לאחר ניסוי שנערך במערכת נשק ימית הודעה כי "מערכת הטילים 11 החדשה בעלת יכולות תקיפה מדויקות יותר מסוגלת להגיע לטווחים רחוקים יותר, בעלת גמישות תקיפה משופרת ובעלת יכולת התמודדות טובה יותר נגד איומים מתקדמים. זרוע הים ומפא"ת קיימו סדרת ניסויים מתוכננת מראש על־מנת לבחון את כשירותה של המערכת החדשה, שתשמור על עליונות זרוע הים". הרי ברור שלחיל הים הישראלי אין עליונות על הצי הרוסי במזרח הים התיכון וגם חיל הים מאשר לראשונה: קנינו טיל לא על הצי הטורקי המאתגר אותו בתקופה האחרונה. אודי עציון, " .2020 בספטמבר25 ,גלובס", תקיפה חדש מהתעשייה האווירית .Till, 1984; Freedman, 2013, p. 14 12המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם184 במשנתו. לפיכך הלך והצטמצם השימוש במונח "עליונות ימית", ואת מקומו תפס המונח Stansfield"שליטה ימית", וגם הוא עם סייגים לא מעטים. אדמירל סטנספילד טרנר ( שהיה מפקד כוחות נאט"ו בתקופת הנשיא קרטר אמר:Turner השינוי הזה בטרמינולוגיה עשוי להיראות קטן, אך זה ניסיון מכוון להכיר במגבלה של עליונות מלאה על האוקיינוס, מצב שהתעצב ונגרם עקב פיתוח הצוללות והמטוסים. המונח החדש "שליטה ימית" מבטא שליטה באזורים מוגבלים מבחינת השטח לתקופת זמן מוגבלת 13במובן הרחב של המילה, או לשלול אותו לחלוטין מהאויב אם כך נוכל להגדיר מצב שבו צי השיג שליטה ימית, במקרה שלכוחות הימיים יש יכולת לבצע קשת רחבה של מבצעים ברמת סיכון סבירה ביחס לאיום וביחס ליעדים המבצעיים ( לאחר השגת ניצחון Actual Sea Controlשנקבעו לו. השליטה בים יכולה להיות ממשית ( Assumedבקרב ימי והשגת שליטה בזירה נתונה, או כוח בעל עליונות ימית מובחנת המוכן להתמודד במערכה ימית, כאשר התנאים יידרשו לכך. זוהי אבחנה בין שליטה בפועל ( Eric Groveלעומת שליטה בכוח. בהתאם לכך מגדיר ההיסטוריון הימי הבריטי אריק גרוב את המונח "שליטה בים": "התנאים שבהם לגורם מדינתי אחד יש חופש פעולה להשתמש בים למטרות שלו באזור מסוים ולתקופת זמן מוגבלת כרצונו". מכיוון שהמושג "שליטה 14 ימית" נהיה עם השנים יחסי, הורחבה הגדרה זו לחמש קטגוריות עיקריות 1 . .(Absolute controlשליטה מוחלטת לכוחותינו 2 . .(Working controlשליטה בפועל לכוחותינו 3 .15.(Disputing Sea Control( אוControl in disputeשליטה שנויה במחלוקת 4 . .(Enemy working controlשליטה בפועל של האויב 5 . .(Enemy absolute controlשליטה מוחלטת לאויב 16טיל מציע לקבוע ארבע תכליות לשליטה בים 1 .להבטיח את האספקה לתעשייה 2 .לחזק או לתספק מחדש את הכוחות הפועלים מעבר לים 3 .לתספק את כוחות בעלות־הברית מעבר לים 4 .להבטיח את פעולתם של כוחות ימיים הפועלים במשימה של הקרנת עוצמה בחוף ( Secure the Sea Lines of Communication – SLOCהמושג "אבטחת נתיבי שיט מתאר את אבטחת נתיבי הים העיקריים בין נמלים המשמשים לסחר, ללוגיסטיקה ולתנועת .Till, 2018, p. 151 13 Eric Grove, "Principles on maritime strategy" in Eric Grove and Peter Hore (eds.), 14 .Dimensions of sea power , Hull: The University of Hull Press, 1998, p. 27 .Vego, 2019, Ch. 4, "Disputing Sea Control," pp. 104–123 להרחבה ראו 15 .Till, 2018, p. 151 16אסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית185 כוחות צבאיים ימיים. נתיבי השיט הארוכים יכולים לעבור בים הפתוח, לאורך החופים, דרך ( ומפרצים. הם נתונים Canals and Channelsמְצָרים, מבואות נמלים, תעלות לסוגיהן לאיומים שונים ומגוונים בתקופת שלום כמו גם במלחמה, וחשוב למדינה שנתיבים אלה יישארו פתוחים ומוגנים מכלל האיומים האפשריים. בתקופת שלום האיומים יכולים להגיע (, בשעה שבעת משבר Proxies Groupsמפירטים, מטרור ימי ומקבוצות שלוחות מדינה במצב כזה מפעילה המדינה את הצי 17או מלחמה האיומים יכולים להיגרם מציי מלחמה המלחמתי שלה כדי לאבטח את נתיבי השיט. אם צי מעוניין למנוע מצי או ציים אחרים פעולה ושימוש באזור ימי מסוים, הוא מפעיל (. היעד של אסטרטגיה מן A2/ADאסטרטגיה המכוּנה "שלילת גישה לשטח או אזור ( Contested Zonesהסוג הזה הוא למנוע מהיריב להביא את כוחותיו לאזור התמודדות מסוים, ובתוך כך שימוש באסטרטגיה ובמערכות נשק המצויות בידיו של הגורם הנוקט אסטרטגיה זאת. השיטות למנוע מצי שליטה באזור ימי מסוים ולאתגר את השליטה הזאת ( הן רבות ומגוונות: הימנעות מהגעה לקרב הכרעה מול הצי Disputing Sea Control ) השני; כניסה לקרב הכרעה מולו; החלשת כוחות האויב והתשתו במשך זמן; תקיפת פתע 18של חופי האויב או התשתיות הימיות שלו; הגנה על נקודות משנק חשובות, או תפיסתן לדוגמה, הסגר שהטיל הצי המצרי במלחמת יום הכיפורים בדרום הים האדום על השיט כדי לאיים על 1974לנמל אילת )שהצליח(, או פריסת המשחתת המצרית למלטה בחורף השיט לישראל )שלא הצליחה(, היו שימוש באחת משיטות הפעולה של אתגור השליטה הימית של חיל הים הישראלי. מקצת מן הפרשנים רואים את פריסתו החדשה של הצי הרוסי במזרח הים התיכון ( כחלק מאסטרטגיה כזו, שבעת הצורך תאתגר את השליטה הימית של הצי 2008)החל ב־ מציג את מרכיבי המערך הסיני שנועד למנוע מציים 39השישי במזרח הים התיכון. איור אחרים, ובמיוחד מהצי האמריקני, גישה לאזור ים סין הדרומי. המערך מורכב מ"חגורות מיל מהחוף הסיני, ומורכבות מכלי שיט, מצוללות, מכלי 54מניעה" המשתרעות עד לטווח טיס ומטילי חוף–ים. שלילת גישה ליריב לחלק מסוים של המרחב היבשתי, האווירי או 2000 ותחילת שנות ה־20 של המאה ה־90הימי חדרה לתודעה הצבאית בסוף שנות ה־ כמונח המבטא את האיום המודרני שעימו מתמודדת ארצות־הברית בנשק מדויק, אשר עלול להיות מופעל על כוחותיה מן החוף או מן הים. כתגובה לתרחיש כזה אחת מעשר היכולות שהכוחות המשולבים האמריקניים נדרשו לפתח לפי מסמך ההנחיה האסטרטגית ( Project Power( היא היכולת להקרין עוצמהDefense Strategic Guidanceלהגנה ( מצד יריבים שונים A2/ADבצל האיום של אסטרטגיית שלילת גישה, או הכחשת שטח ( לפי מילון קיימבריג' בתרגום לעברית היא "מלחמה Proxies War ההגדרה של "מלחמת שלוחים 17 בין מדינה ובין קבוצות או מדינות קטנות יותר המייצגות כל אחת את האינטרסים של מעצמות גדולות . Cambridge Dictionary , s.v. " Proxy war "אחרות, ועשויות לקבל מהן עזרה ותמיכה .Vego, 2019, p. 118 18המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם186 בהיבט הזה אתגור השליטה הימית של צי ארצות־הברית הוא מוגבל, מטבע19ובהם גם סין הדברים על־ידי חגורות ההגנה שהצי הסיני בשילוב עם כוחות יבשתיים ואוויריים הצליחו 20לבנות על רקע השימוש ההולך וגובר במונח "שלילת גישה לשטח או אזור", וטשטוש ההבחנה מפקד חיל הים 2016בינו ובין שיטות אחרות של שליטה או מניעת שליטה ימית, הורה ב־ (, להפסיק את השימוש במונח הזה John Richardsonהאמריקני, אדמירל ג'ון ריצ'רדסון בצי ארצות־הברית: A2/ADכדי להבטיח בהירות בחשיבה ובדיוק שלנו ( העומד בפני עצמו, ויכול להשתמע כדברים שונים לאנשים Acronymכמונח שונים ( המתאימה לכל מצב One Sizeמציבים אתגרים ייחודיים, שימוש במידה אחת כדי לתאר את המשימה והאתגר הנלווה לה, יוצר בלבול ואי־בהירות במקום זאת נדבר בפרטי פרטים על האסטרטגיות והיכולות שלנו ביחס לאלה של היריבים הפוטנציאליים שלנו, בהקשר הספציפי של גאוגרפיה, מושגים 21וטכנולוגיות US, The Secretery of Defense , Sustaining U.S. global leadership: Priorities for 21st Century 19 .Defense , January 5, 2012 .Vego, 2019, pp. 266–267 20 Sam LaGrone, " CNO Richardson : Navy Shelving A2/AD Acronym ", USNI News , October 3, 21 .2016 סיןקוריאה יפןהודו מינמאר פיליפיניםתאילנד האוקיינוס השקטחגורת ההגנה השנייה: צוללות, כוחות אוויר מיל ימי540 –270 חגורת ההגנה השלישית כלי שיט שטח, צוללות, כוחות אוויר, טילי שיוט חוף־ים מיל ימי270חגורת ההגנה הראשונה טילים בליסטיים נגד כלי שיט, צוללות 1,000 –540 (I) (II) (III) : מערך הכוחות והאמצעים של הצי הסיני למימוש39איור האסטרטגיה של שלילת גישה או אזור בים סין הדרומיאסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית187 אין ספק שחוסר בהירות במחשבה וניסוח של אסטרטגיות הוא נושא חשוב, ובמיוחד בציים גדולים כמו צי ארצות־הברית המופקד על מימוש חלק מאסטרטגיות אלה. כיום נוטים הציים להצדיק את המאמץ הכרוך בבניית הכוח הימי להשגת שליטה ימית, ולהדגיש את מרכיב ההרתעה שיש לשליטה כזאת על יריבים אפשריים, לרבות היכולת אף למנוע את פריצתה של מלחמה. יש שלוש אסטרטגיות שהשימוש בהן מאפשר להשיג 22שליטה ימית 1 .קרב הכרעה פיזי בין שני כוחות ימיים שבו הכוחות הימיים העיקריים של האויב מושמדים פיזית. 2 .שימוש באסטרטגיית "צי בפועל 3 .הטלת סגר ימי שבאמצעותו הצי החזק מבקש לנטרל יריב ימי המסרב להילחם, או לכפות עליו כניסה לקרב. למרות שהמונח "שליטה ימית" מצא אחיזה רבה יותר באסטרטגיה הימית בעשורים האחרונים, אי אפשר שלא לדון במונח המקורי של "עליונות ימית" שהנחה את רעיונותיהם של ההוגים הקלסיים בנוגע לאסטרטגיה הימית. ניתוח אירוע – עליונות ימית ושליטה ימית במלחמת יום הכיפורים ( ראתה ישראל בזירות היבשתית והאווירית את זירות 1973עד מלחמת יום הכיפורים הלחימה וההכרעה העיקריות, ובהתאם לכך הקצתה את מרבית המשאבים לזרועות היבשה והאוויר. לפיכך, המשאבים שהוקצו לחיל הים למלא את משימותיו היו מצומצמים ( כאשר אורך הגבולות הימיים של ישראל 1967יחסית, וגם לאחר מלחמת ששת הימים מסך הוצאות הביטחון. הגנת חופי 6%גדל פי שלושה, עדיין זכה חיל הים ללא יותר מ־ ( נתמכה על־ 1956המדינה, שהייתה משימתו העיקרית של חיל הים ואשר במלחמת סיני ידי הצי הצרפתי, הסתמכה על סיוע של חיל האוויר. אבטחת נתיבי השיט הישראלי לא הייתה בראש משימותיו של החיל משום שההנחה של קובעי המדיניות הייתה שהמלחמות אם תתרחשנה, יהיו בעלות משך קצר )דבר שעמד בבסיס תפיסת הביטחון של בן־גוריון, וזכה לאישוש במלחמות סיני וששת הימים(. כך גם נבנתה תפיסת ההפעלה של החיל שאמורה הייתה להפסיק את תנועת השיט אל נמלי ישראל ומהם בשעת חירום, עד להשגת הכרעה והגעה להפסקת אש. במובן הזה, מלחמת יום הכיפורים הייתה שונה במאפייניה. חיל הים השכיל עד אותה מלחמה לגבש את תורת הקרב של ספינות הטילים החדשות, ולתרגל אותה בדקדקנות, הן במתקן האימונים הטקטי 23שהקים לצורך כך בבסיס ההדרכה שלו, והן בתרגילים בים .Till, 2018, pp. 157, 188–190 22 אריה רונה מגדיר במונוגרפיה שפרסם את המושג תורת לחימה: "התורה הקובעת את עקרונות הניהול 23 וההפעלה של יחידה, תוך כדי שימוש מושכל בנשקם וציודם על־ידי פעולה או הימנעות מפעולה. כל מלורד נלסון ועד הדר קמחי א, "2020זאת כדי להקנות לכוח יתרון על האויב במסגרת הקרב." רונה .136" עמעיונים בתורת הקרב המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם188 בהתקפת קואליציה של צבאות 1973 באוקטובר 6מלחמת יום הכיפורים פרצה ב־ מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלת סוריה ומצרַיִם. עם תחילתה הודיעו המצרים שהים התיכון והים האדום הם אזור מלחמה, והכריזו שכל מזרח הים התיכון – מחופי טורקיה ועד טוברוק שבלוב – הוא אזור סגור לשיט, וכל כלי שיט שייכנס לאזור הזה מסתכן בפגיעה. במטרה לממש את ההכרזה על חסימת נתיבי השיט לישראל, פרס הצי המצרי כמה צוללות מול חופי ישראל ובמרכז הים התיכון, והציב משחתת מדגם 'סקורי' בנמל בלוב כדי לשלוט על נתיבי השיט במרכז הים התיכון. עוד באותו הלילה עצרו הסורים את אוניית הנוסעים צליינים אמריקנים, והובילו אותה לנמל טרטוס 200היוונית "רומנטיקה", שהסיעה שבסוריה. בשונה ממלחמות סיני וששת הימים, שבהן הלחימה היבשתית והאווירית הייתה קצרה, התארכה מלחמת יום הכיפורים, גרמה לשחיקה גבוהה בחזית המצרית והסורית ונוצר צורך חיוני בדלק ובאמצעי לחימה שונים. אוניות טענו מטוסי קרב ורכב קרבי משוריין בפיקוח ביטחוני בנמלי היציאה. היו מקרים שצוותים 24בנמלים שונים באירופה ובאמריקה זרים ששירתו על סיפונן של אוניות ישראליות לא הסכימו להפליג באזור שהוכרז כאזור לחימה, למשל כל הצוות הזר שעל האונייה 'מיכל אנטרפרייז' של חברת 'גדות' נטש בנמל נאפולי. המכלית נשאה מטען חיוני של דלק סילוני ושמני סיכה מהקריביים לישראל, ורק 25בזכות עיקשותם של מעט אנשי הצוות הישראלי שנותרו על סיפונה היא הפליגה לחיפה המקרה הזה אמור לשמש תמרור אזהרה לכל הטוענים כיום, שבאמצעות פרמיות גבוהות לבעלי אוניות זרות אפשר יהיה לשכנעם להפליג לישראל במצבי מתיחות ביטחונית. בזירת הלחימה הימית השיג חיל הים הישראלי ניצחונות מרשימים על ציי סוריה ומצרים, ולמעשה השיג שליטה ימית הן במזרח הים התיכון, והן במפרץ סואץ ובצפון הים האדום. במלחמת יום הכיפורים הופעלו ספינות הסער של חיל הים לפי התורה המתורגלת, באוקטובר היה קרב הסטי"לים הראשון 7/6( בליל Latakiaולמעשה, קרב לטקיה ספינות טילים סוריות ומצריות, ואילו חיל הים לא ספג 12 במלחמה טובעו26בהיסטוריה אבדות בכלי השיט. כמו כן סוכלה תקיפה מצרית בדרום סיני, ולקראת סיום המלחמה 27נערכו הכנות למבצע נחיתה במפרץ סואץ של כוחות משוריינים בסדר גודל של אוגדה Simcha Dinitz, "The Yom Kippur War: Diplomacy of War and Peace", In Prasanna 24 Kumaraswamy (ed.), Revisiting the Yom Kippur war , London: Frank Cass, 2000, pp. 104– .126 הרכבת הימית בתקופת הרחבה על הרכבת הימית לישראל, ראו מאמרו של סא"ל במיל. איתן לביא, 25 .2018 בינואר17 ,משמר המורשת הימית, מלחמת יום הכיפורים – קרב הטילים הראשון בלחימה הימית המודרנית", בתוך: אריה 1973 אריה רונה, "קרב לאט'קיה 26 ,2007שמואלביץ' )עורך(, זירת קרב – קרבות הכרעה בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור .322–315 הרחבה על קרבות הזירה במלחמת יום הכיפורים שהביאו לשיתוק הצי המצרי במפרץ סואץ, וגם 27 השמדה ולקיחת שלל של עשרים ושמונה כלי שיט מצריים אפשר למצוא בספרו של זאב אלמוג , משרד עטלפים בים האדום – פעולות מיוחדות של הקומנדו הימי במלחמות ההתשה ויום הכיפורים . בתקופה זו שימש אלמוג כמפקד זירת 2007הביטחון – ההוצאה לאור ו"מכון גלילי לחקר כוח המגן ים סוף.אסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית189 היוזמה ושיטת הלחימה המנצלת את תנאי הזירה נטרלו את הכוח הימי המצרי במפרץ סואץ למרות שהכוח הישראלי נלחם שם ללא ספינות טילים ובעזרת כמות מוגבלת של כלי שיט מסדר גודל של "דבור" ויחידות קומנדו, והיה תחת תקיפות מצריות אינטנסיביות. כך גם נכשל הניסיון המצרי לחצות את המפרץ ולכבוש את דרום סיני. בידי ישראל נותרו כל שדות הנפט שהיו ברשותה לפני המלחמה, והנפט המשיך לזרום דרך מְצָרי מפרץ סואץ וטיראן לאילת. חיל הים היה יכול להשלים ולהדק את המצור על הארמיה השלישית המצרית באגפה הימי שמדרום, והמצרים פינו את כוחותיהם הימיים מן המעגן בע'רדקה, מול פתחו הדרומי של מפרץ סואץ. כך נוצר חופש פעולה לאוניות הישראליות להיכנס 28למפרץ ולצאת ממנו השגת העליונות הימית של חיל הים הישראלי במזרח הים התיכון לא נוצלה להטלת סגר ימי על נמלי האויב, והסורים והמצרים המשיכו לקבל סיוע צבאי מברית־המועצות עם זאת, השליטה הישראלית בנתיבי השיט אִפְשרה את המשך 29במהלך המלחמה האספקה הצבאית וסחר חוץ בים לישראל וממנה, ונמנע מהצי המצרי בים האדום להשפיע הטענה שחיל הים הצליח לרתק כוחות יבשה סוריים לחוף 30 על זירות הלחימה ביבשה הים התיכון, ובכך מנע את העברתם לתגבור כוחות ברמת הגולן, מבוססת על תגובתו של הרמטכ"ל רא"ל אלעזר )דדו( לדיווח מח"י אלוף בנימין )ביני( תלם על תקיפת בתי הזיקוק באוקטובר. דדו הביע התפעלות מחיל הים ואמר: 11/10בבניאס, ומטרות בחוף הסורי בליל בפועל לא 31"חיל הים תורם להכרעה, משחרר לי מטוסים מחוות הבניאס ומחוות לטקיה הייתה לאורך החוף הסורי יותר מחטיבת חי"ר אחת, והסְבָרָה שתרומתו של החיל למערכה ברמת הגולן הייתה בכך שריתק כוחות סוריים לאזור החוף – אין לה תימוכין. בסכמו את הישגי חיל הים במלחמת יום הכיפורים אמר מפקד החיל: חיל הים טען במשך שנים רבות שהמשימה המרכזית שלו קשורה לחופש השיט, אולם הדבר הזה לא היה מקובל עד למלחמת יום הכיפורים על המערכת הביטחונית במדינה. זאת מתוך הנחת היסוד שקבעה כי המלחמה תהיה קצרה, משכה יהיה ימים ספורים, ובמשך הימים הספורים האלה אפשר יהיה להפסיק את השיט 32ולהסתדר עם המלאי הקיים בתום המלחמה הפיק חיל הים הישראלי לקחים מחוסר יכולתו להטיל סגר מוחלט על נמלי סוריה ומצרים, ופיתח את היכולות והתפיסה המבצעית בתחום לוחמת המיקוש .13(, עמ 1985 )אוגוסט 299, גיליוןמערכות זאב אלמוג, "הזירה הימית של ישראל – הערכה ולקחים", 28 50 אלף טונות של ציוד צבאי שהגיעו למצרים וסוריה במהלך המלחמה מברית־המועצות65 מתוך 29 אלף טונות שוּנעו בדרך הים תלם בים. סיפורו של אלוף ביני הרחבה על מלחמת יום הכיפורים אפשר למצוא בספרו של אמוץ שורק, 30 .2009, אחווהתלם , משרד מלחמה ביום הכיפורים, קבלת ההחלטות בפיקוד העליון במלחמת יום הכיפורים שמעון גולן, 31 .693, עמ2013הביטחון, מודן (.2009 ) 424, גיליוןמערכות אלי סוחוליצקי, "תרומת העוצמה הימית לביטחון ישראל", 32המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם190 (, המתאימות ללחימה באזורים שבהם קיימת אי־ Offensive Mine Warfareההתקפי ודאות לגבי שליטתו הימית של חיל הים הישראלי. ישראל נזקקה לנפט אשר יוּבָּא אז מאיראן, וחלק ממנו יוּצָא לאירופה באמצעות קו צינור אילת–אשקלון ששימש תחליף לתעלת סואץ אשר נחסמה מאז מלחמת ששת הימים. הנפט האיראני הועבר לישראל במכליות שהקיפו את חצי האי ערב, נכנסו לים סוף והגיעו לנמל אילת. במהלך מלחמת יום הכיפורים הכריזה מצרים על חסימת מֵצַר באב אל־ מנדב בפני אוניות ישראליות, וכדי לקיים סגר זה הציב חיל הים המצרי כלי שיט מלחמתיים , לאחר מעבר במֵצַר באב 1973 באוקטובר7 בבוקר33בבסיסים קדמיים בתימן ובסודאן Rאל־מנדב, ובסמוך לנמל ג'דה שבערב־הסעודית, נורו מאחת הצוללות המצריות מדגם (. 40שני מטחים של שלושה טורפדו שכוונו למכלית 'סמסון' ששטה לכיוון אילת )ראו: איור המטח הראשון חלף בקדמת החרטום והשני, תריסר דקות אחר כך, חלף מאחורי ירכתיה. המכלית לא נפגעה, המשיכה בדרכה והגיעה בשלום לנמל אילת. הטורפדו אומנם החטיאו, כך 34אך בעקבות התקיפה הופסקה תנועתן של מכליות הדלק לנמל הדלק באילת וממנו התבטא אלוף תלם בעניין: מערך הספקת הדלק מאיראן לישראל על סף קריסה. הצי המצרי היה מודע לחולשת חיל הים הישראלי בים האדום כיוון שלא היו לו בזירה הזאת סטי"לים, שולות מוקשים ואוניות נגד צוללות. נוסף על כך המבנה הגאוגרפי של הים האדום מתאים להטלת סגר ימי. היה ברור למצרים שישראל תלויה בנפט מהמפרץ הפרסי )ובמיוחד לזה שהגיע מאיראן(, ואשר הספקתו לישראל הייתה באמצעות מכליות שנדרשו לעבור במֵצַר באב אל־מנדב. גם את הנפט שהגיע משדות הנפט שבשטח ישראל במפרץ סואץ נדרש היה לשנע דרך מְצָרי יובל בדרך לאילת, וחסימת המֵצר, שנעשתה באמצעות מיקוש ימי, פגעה בהספקתו הסדירה עד שחיל הים מצא דרך 35לפנות נתיב נקי ממיקוש באזור מְצָרי יובל הצי המצרי התכוון למנוע מעבר שיט ישראלי הרחק ממזרח הים התיכון, שם השיג חיל הים הישראלי לאחר כמה ימי לחימה עליונות ימית. הצי המצרי הציב משחתות במְצָרי מלטה. המצרים העריכו שמתן פומבי לפריסת המשחתות ירתיע את חברות הספנות, וכך תצומצם מאוד תנועת האוניות לישראל – ובכללן המכליות – בלי שהמשחתות המצריות יצטרכו לירות אפילו ירייה אחת. אלוף תלם כותב "ישראל הופתעה מכך שמצרים הפעילה קילומטרים מנמלי הבית שלו2,000את הצי המצרי בטווחים של עד בים האדום הצליחו המצרים 36."1973שבהם לא יכול היה חיל הים של ישראל לפעול ב־ (: לשתק את תנועת המכליות A2/ADלנקוט אסטרטגיה של שלילת גישה לשטח או לאזור Rear Admiral Ashraf M. Refaat, " How the Egyptian navy fought the october war ", US 33 .Naval Institute, Proceedings , Vol. 121/3/1,105, March 1995 ", ניר מאור, כוכבי אזרן ואלי רהב )מראיינים התגוננות המיכלית "סמסון" מטורפדו מצרי זאב תירוש, " 34 .2013 ,אתר משמר המורשת הימית שם. 35 .9, עמ2009 סוחוליצקי 36אסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית191 הישראליות אל נמל אילת באמצעות פריסה של כלי שיט מצריים לאזור באב אל־מנדב 37אזור שהיה מחוץ לטווח השליטה הימית של חיל הים הישראלי באותה תקופה ראוי לציין שדווקא בעניין הצורך של חיל הים להצטייד בכלי שיט שיוכלו לפעול בדרום הים האדום לא היו חילוקי דעות בין חיל הים לדרג המדיני בדבר חשיבות אבטחת השיט (, ובמיוחד לאחר תקיפת המכלית הישראלית "קוראל National Interestהימי בים האדום . הוקצו לכך משאבים )על־פי המודל של ג'פרי טיל(, ובנייתן של שש ספינות 1971סי" ב־ במספנות ישראל שבחיפה התחילה כדי לענות על צורך זה. הבעיה הייתה 4מדגם סער להקיף 1974התזמון: שתי הספינות הראשונות בסדרה )אח"י 'רשף' ו'קשת'( תוכננו באביב את אפריקה ולהגיע לזירת ים סוף. בפועל השתתפו שתי ספינות אלה בקרבות הימיים בזירת הים התיכון במלחמת יום הכיפורים. כתוצאה מכך חיל הים המצרי באמצעות שתי משחתות מיושנות ושתי צוללות שפעלו בדרום הים האדום הצליח להשיג שליטה ימית באזור, להטיל סגר ימי באזור על תנועת כלי שיט, ולחיל הים הישראלי לא הייתה תגובה של אבטחת שיט חיוני לישראל בים האדום. או כדברי אלוף במיל' זאב אלמוג ששימש באותה עת כמפקד זירת ים סוף: "בפועל נוצר, כביכול, מצב מאוזן מבחינה מדינית: בעוד כל חוף סיני משמש וגם ישמש לאחר מכן במשא ומתן עם המצרים קלף מיקוח בידי ישראל, הינה המצרים טענו שברמה 38בידי המצרים נותר קלף השליטה על השיט לאוקיינוס ההודי האסטרטגית השיג חיל הים שלו הישג חשוב בדרום הים האדום, וכך תיארו זאת: .70–68(, עמ 1993 ) 332, גיליוןמערכות ", המצור על באב אל־מנדב מוחמד שאכר, " 37 ; לעומת זאת הפרשן הצבאי אלוף )מיל'( חיים הרצוג ממעיט בערך 14, עמ 1985 זאב אלמוג 38 The Egyptian Red Sea blockade had little impact on Israel’s abilityהסגר המצרי ומציין to conduct its operations throughout the war as Mediterranean access was far more Important to the Israelis". Herzog, Chaim, The Arab-Israeli Wars: War and Peace in the Middle East from the War of Independence through Lebanon , New York: Vintage, 1984, .pp. 311–314 : המכלית 'סמסון'. באדיבות: רב חובל אריה לוי40איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם192 כדי להמחיש את חשיבות הסרת המצור מעל ישראל, קיסינג'ר הבהיר בפגישה את שתי הדרישות העיקריות 1973 בנובמבר 2עם הנשיא סאדאת בקהיר ב־ של ישראל, שהיו התנאים של ראש ממשלת ישראל להפסקת הלחימה, לנסיגה 39וליצירת תנאים לשלום: החלפת שבויים והפסקת המצור על באב אל־מנדב בין היתר להסיר את המצור מעל 101ואכן, ישראל הסכימה בשיחות הקילומטר ה־ יש הארמיה השלישית המצרית, בתמורה להסרת הסגר המצרי בדרום הים האדום. הטוענים שבידי ישראל היו אמצעים צבאיים להפסיק את הסגר הזה. בים התיכון המצב היה שונה: בעקבות ההצלחה בקרבות הימיים מול הצי המצרי והסורי בימי הלחימה הראשונים, השיג חיל הים שליטה ימית )ולא עליונות ימית כפי שחלק נוטים לחשוב( בכל מזרח הים התיכון. למרות ההישגים הטקטיים לא יושמו הניצחונות בקרבות הימיים להישגים אסטרטגיים; בשל התמיכה הסובייטית במצרים ובסוריה, ישראל לא הכריזה מצור ימי על מצרים או סוריה; ולמעשה בכל משך המלחמה לא פעל חיל הים נגד אוניות סוחר, ואף לא חסם את נמלי סוריה ומצרים לכניסת אוניות נושאות אמצעי לחימה המצור הימי שניסו המצרים להטיל על ישראל בים 40כדי להימנע מעימות עם הסובייטים התיכון בהכרזה על שטחים סגורים לתנועת כלי שיט, לא מומש. בסיכומו של דבר המשימה לאבטחת השיט בים התיכון, שהצורך בה עלה רק במהלך המלחמה, הצליחה. 49בתום שלושת הימים הראשונים של הלחימה הסתכמו אבדות צה"ל בציוד ב־ טנקים, וכן נעשה שימוש בתחמושת רבה ממחסני החירום. ארצות־500מטוסי קרב וכ־ הברית נענתה לבקשת ישראל לספק לה ציוד לחימה כפיצוי על האבדות האלה. במהלך ימי המלחמה התקיימו בבית הלבן ישיבות רבות לעדכון ולקבלת החלטות תחת ניהולו של מזכיר המדינה האמריקני הנרי קיסינג'ר ובהשתתפות קבועה של אנשי משרד החוץ, משרד (, נציגי המטות המשולבים ואנשי המועצה לביטחון CIAההגנה, סוכנות הביון המרכזית באוקטובר, כאשר החלה לזרום לישראל האספקה באמצעות הרכבת 13 ב־ 41לאומי האווירית, קיבל הצי השישי האמריקני הוראה לתמוך במבצע, ובעקבות כך נערכה קבוצת נושאות מטוסים ששייטה דרומית לכרתים לביצוע המשימה. בתגובה תגברה השייטת 42 כלי שיט69החמישית הסובייטית בים התיכון את כוחותיה ל־ באוקטובר נקבע שציוד חיוני המיועד לישראל יועבר באופן 16בישיבה שנערכה ב־ מיידי ב"רכבת ימית" שתופעל במשך ששת השבועות הקרובים. ארצות־הברית הזרימה .1993 שאכר 39 31 מפקד חיל הים באותה תקופה אמר אף הוא בהרצאה שנשא בפני קציני חיל הים בבסיס חיפה ב־ 40 לסיכום שלב הלחימה: "סבורני שבלילות הראשונים היו לרוסים ולסורים בעיות 1973באוקטובר בפריקת נשק בנמל לטקיה. לצערי לא יכולנו בתחום הזה לפעול רבות יותר. אין אנו בנויים להילחם . המסמך עצמו שוחרר על־ידי 418, עמקדמי מח"י במלחמת יום הכיפורים ברוסים, ולכן נמנענו מכך." ונמסר לי באדיבותו של אל"ם )מיל'( שלמה גואטה. 2018 באוקטובר3רע"ן ב"מ בחיל הים ב־ US National archives, Nixon Presidential Materials, NSC Files, NSC Institutional Files 41 .(H-Files), Box H-117, WSAG Meetings minutes, Originals, 1973 .Zakheim, 2012, p. 12 42אסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית193 בדרך האוויר במבצע שהוכתר5% מאמצעי הלחימה, ורק כ־95%לישראל בדרך הים כ־ (. מרבית סיוע החירום האמריקני הגיעה Operation Nickel Grassבשם "ניקל גראס בדרך הים כחלק מ"רכבת ימית" שהופעלה על־ידי אוניות סוחר ישראליות, ואובטחה על־ ידי חיל הים בכל מרחב האגן המזרחי של הים התיכון. היא פעלה במהירות וביעילות, ובסך אלף טונות של מטען צבאי, וציוד חיוני הושט ארצה ונפרק בנמלי אשדוד 27הכול נפרקו באוקטובר ערך קיסינג'ר מסע דילוגים בין מוסקווה, תל־22–20 בין התאריכים43וחיפה בחודש פגש בהרצליה את ראשת הממשלה גולדה מאיר בהשתתפות 22אביב ולונדון. ב־ של נציג המועצה לביטחון לאומי האמריקני ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, מרדכי גזית. 44 מטוסי סקייהוק ו־40 אוניות ועליהן20קיסינג'ר עדכן את ראשת הממשלה על כך ש־ 1973 בנובמבר14מטוסי פנטום נמצאות בשלבי טעינה, ויעשו את דרכן לישראל בקרוב. ב־ ( הודעה לעיתונות על כך שהרכבת Jerry Friedheimהעביר דובר הפנטגון ג'פרי פרידהיים (. הוויכוח הניטש 41האווירית תופסק, והאספקה לישראל תימשך רק בדרך הים )ראו: איור עד היום בנושא חשיבות הרכבת הימית לעומת האווירית מתמקד בשני עניינים עיקריים: נפח הציוד ששוּנע, ובנוגע אליו אין ספק שהנפח ששוּנע בדרך הים היה מכריע. ביחס למועד והמשמעות הגאופוליטית של הסיוע אין חולק שהרכבת האווירית הגיעה בעיצומה של המלחמה, והותירה רושם עז בקשר להתייצבות ארצות־הברית לימינה של ישראל, באוקטובר(, אם כי יש לזכור 23–22ואילו הרכבת הימית התנהלה לאחר הפסקת האש שהפסקת האש שהושגה הייתה מול המצרים בלבד, ואף היא הייתה שברירית. חיל הים אבטח את השיט לישראל באמצעות מבצעים שערך במזרח הים התיכון (, שנמשכו עוד שבועות ארוכים לאחר הפסקת האש 42בשם "מבצעי לינול" )ראו: איור John Scherer, "Soviet and American Behavior During the Yom Kippur War", World Affairs , 43 .141(1) (Summer 1978), p. 9 : מלחמת יום הכיפורים – הובלת מטוסי קרב לחיל אוויר על־גבי אוניית סוחר ישראלית41איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם194 . במהלך המלחמה ואחריה אבטח חיל הים 1973 באוקטובר 23שהושגה עם מצרים ב־ אוניות בים התיכון, ועליהן רכש צבאי בתשע גיחות של זוג או שלושה 14את הפלגתן של סטי"לים. הגיחות נערכו בין התאריכים 12סטי"לים. במשימה הזאת השתתפו בסך הכול בדצמבר בחמישה סבבים במזרח הים התיכון, אך המקרים הקיצוניים 3 באוקטובר ל־21 שבהם כלי שיט מצריים פרסו עד האי מלטה – חייבו את חיל הים לפרוס סטי"לים עד האזור 44הזה מבחינה בין־לאומית הובילה ההתחייבות של ארצות־הברית לספק לישראל ציוד לחימה בהיקף כה גדול לכך, שמדינות ערב המייצאות נפט בתוך ארגון מדינות ייצוא נפט ( הפעילו את נשק Organization of the Petroleum Exporting Countries – OPEC ) הנפט והזהירו את ארצות־הברית. הן הכריזו על אמברגו נפט מלא על ארצות־הברית והטילו הגבלות על מדינות אחרות. האירוע הזה והכישלון הזמני של המשא ומתן העיקרי . 1973על התמחור והייצור בין היצואנים לחברות הנפט הגדולות הביאו למשבר הנפט ב־ לסיכום ייאמר שבזירת הים התיכון הצליח חיל הים הישראלי כבר בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים להשיג שליטה ימית במזרח הים התיכון, ובהמשך גם לאבטח את ( בצורה מרשימה. SLOCנתיבי השיט לישראל בנוגע לחופש השיט במְצָרי טיראן: ישראל סיימה את אחיזתה בדרום האי סיני, ובמיוחד בבסיס שלמה )שארם א־שייח'( שממנו שלטה על הכניסה למפרץ אילת דרך מְצָרי טיראן .2018 לביא 44 הים התיכוןק"מ0 200 400 30oN 30oE 25oE 20oE 15oE 35oE35oN 1,000 m500 mסטי"לים ישראליםנתיב שיט לישראל איטליהיווןטורקיהסטי"לים ישראלים סוריהלבנוןישראללובמצרים קפריסין : אבטחת השיט בים התיכון במלחמת יום הכיפורים ואחריה )מבצעי 'לינול'( 42איוראסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית195 . הסכם זה סיים את מצב הלוחמה והביא1979לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים ב־ להכרה הדדית בין המדינות והוא כלל גם התייחסות למְצָרי טיראן בזו הלשון: היא צירפה הצהרה 1982 כאשר מצרים אשררה את אמנת הים של 1983ב־ הקובעת שההוראות בעניין מעבר במְצָרי טיראן ומפרץ עקבה הכלולות בהסכם השלום עם ישראל תואמות את המסגרת של הנורמה הקבועה באמנה בנוגע למצרים. ישראל, שאינה חתומה על האמנה, הגיבה על הכרזה זו בהודעה למזכ"ל 45האו"ם והודיעה כי הסכם השלום וההכרזה המצרית מתיישבים עם אמנת הים בעת הנסיגה 1982חשיבות מְצָרי טיראן לא ירדה מסדר היום גם בימינו. כבר ב־ של ישראל מחצי האי סיני פנו הסעודים למִצרים וטענו לבעלות על האיים טיראן וסנפיר. פרסם הנשיא המצרי חוסני מובארכּ צו נשיאותי המפרט את הקואורדינטות של 1990ב־ הגבולות הימיים של מצרים בים התיכון ובים סוף, ואלה לא כללו את האיים טיראן וסנפיר. , בעת ביקורו של מלך ערב־2016לדרישת ערב־הסעודית הופקד המסמך באו"ם. באפריל הסעודית במצרים, נחתם בין מצרים וערב הסעודית הסכם המסדיר את הגבול הימי בין שתי המדינות, והוא קובע שהאיים יועברו לידי הסעודים. מצרים עדכנה את ישראל על המהלך, וציינה כי בכוונת הסעודים לכבד את ההסכמים שבין ישראל למצרים, ולא לעשות באיים שימוש צבאי. עם זאת, העברת האיים טיראן וסנפיר לידי ערב־הסעודית יכולה לשנות וגם משנה את המצב. וכך כתב על כך החוקר בני שפנייר: כניסתה של סעודיה לאיים מעוררת שאלות משמעותיות בהיבט משפט הים, לפחות בכל הנוגע לשטחה. סעודיה אינה מחויבת להסכם השלום כיוון שהיא , ולפיכך סעודיה אינה רואה עצמה 1982איננה צד בו. ישראל אינה צד לאמנת מחויבת להעניק לה זכויות מטעם אמנה זו. מעל הכול, סעודיה אינה מכירה במדינת ישראל ונמצאת עימה במצב של מלחמה. ייתכן מצב, לפחות בראי משפט הים, שבו עלולים הדברים להידרדר שוב למקרה שלסעודיה תיתכן האפשרות לשלול את זכות המעבר במְצָרים הסמוכים לחופיה מכלי שיט ישראליים ומכלי שיט שעושים דרכם אל ישראל או ממנה. בהיעדר הסכם מפורש בין ישראל לסעודיה 46ייתכן שישראל חשופה שוב לסכנת חופש השיט במְצָרים הלקח שנלמד ממלחמות סיני, ששת הימים ויום הכיפורים, היה שסגר ימי הוא כלי לחימה מוכר בדיני המלחמה, ונעשה בו שימוש רב בהיסטוריה וגם במקרה של ישראל. זהו כלי סלקטיבי, בדרך כלל, המאפשר אכיפה ברמות שונות ובמשך זמן. כפי שמהן טען במאה , סגר ימי ומניעת סחר ימי הם הכלים המובהקים ביותר להשגת עליונות ימית. סגירת 19ה־ מְצָרי טיראן לפני מלחמות סיני וששת הימים, כמו גם הסגר הימי על ישראל במלחמת יום הכיפורים מאששים טענה זאת. השגת שליטה ימית ואבטחת נתיבי השיט היו מרכיב בולט חמישים שנה למלחמת ששת הימים: חופש השיט במצרי טיראן בראי משפט הים – תם ולא בני שפנייר, 45 .33, עמ2017, קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפהנשלם .39 שם, עמ 46המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם196 במלחמות ישראל מאז קום המדינה, גם אם לא תמיד ייחסו הדרג המדיני והדרג הצבאי הבכיר את החשיבות הראויה למרכיב הזה של האסטרטגיה הימית. מלחמת יום הכיפורים במרחב הימי התאפיינה בשימוש רחב של מרכיבים הכלולים בממד הצבאי של האסטרטגיה הימית החל בהכרזת סגר ימי, עבור דרך קרבות סטי"לים להשגת עליונות ימית, שליטה ימית ואבטחת נתיבי שיט, לחימה חופית שבה נעשה שימוש (, וכלה A2/ADבאמצעים כמו מיקוש ימי ותותחנות חופית לשלילת גישה לשטח או אזור בפעילות לוחמה זעירה. לעומת זאת, מבצע נחיתה אמפיבי שתוכנן בגדה המערבית של מפרץ סואץ לא יצא אל הפועל. בנוגע לממד הבין־מעצמתי שליווה את המלחמה, ורובו היה במרחב הימי: לקראת סיום כלי שיט בעלי 96 הסובייטית לשיא כוחה עם5 באוקטובר, הגיעה השייטת ה־30המשבר ב־ טילי ים–ים. במצב העדין שהיה לקראת סיום הלחימה בין ישראל למצרים 88יכולת לשגר באוקטובר, הייתה המתיחות הבין־גושית כה חריפה עד שארצות־הברית עשתה 25ושיאו ב־ שימוש חריג במערכים הגרעיניים שלה, והעלתה את כוננותם. לפיכך זכתה מלחמת יום 47הכיפורים גם לתואר "המשבר הימי החמור ביותר" שהתרחש במהלך המלחמה הקרה ישראל אומנם ניצחה מבחינה צבאית במלחמת יום הכיפורים, אך הפסידה בה מבחינה מדינית ואסטרטגית, משום שמצבה הכולל לאחר המלחמה נחלש, מדינות ערב יכלו לנהל את המשא ומתן מולה מעמדת יתרון, וכלכלת ישראל חוותה התדרדרות קשה בעקבות בזירה הימית השיג חיל הים הישראלי ניצחונות 48נזקי המלחמה והצורך לשקם את צה"ל מרשימים, הן בים התיכון, והן במפרץ סואץ, והצליח לשמור על נתיבי שיט פתוחים לישראל בים התיכון. מניעת הגעת עשרות אלפי טונות של ציוד צבאי סובייטי למצרים ולסוריה במהלך המלחמה הייתה יכולה להיות ללא ספק מהלך אסטרטגי רב־חשיבות של חיל הים הישראלי. בשיטות ובאמצעי הלחימה שעמדו לרשות חיל הים באותה עת משימה כזאת הייתה מביאה להתנגשות עם ספינות הצי הסובייטי. עם זאת, חסימת הנמלים במצרים ובסוריה – היא תפיסה שתשואותיה גבוהות יותר, ולא מחייבות התעמתות חזיתית מול צי כמו הצי הסובייטי. בים האדום, ובלי שאותגרו על־ידי חיל הים הישראלי, הצליח הצי המצרי להטיל סגר ימי על השיט לישראל באזור מֵצַר באב אל־מנדב, סגר שכדי להסירו ישראל הייתה מוכנה לשלם בהישגים שצברה בסיום המלחמה, כמו הסרת כיתור הארמיה 49השלישית המצרית בגדה המזרחית של תעלת סואץ Victor Israelyan, Inside the Kremlin during the Yom Kippur war , Pennsylvania: Pennyslvania 47 .State University Press, 1995, pp. 70–71 .Freilich, 2018, p. 336 48 1973 באוקטובר31 הדבר גם משתקף בדבריו של מפקד חיל הים באותה תקופה בדברים שנשא ב־ 49 בפני קציני בסיס חיפה לסיכום שלב הלחימה: "אם נשווה את הים האדום לים התיכון, עלינו לקבוע שבים האדום מצבנו חמור, אין לנו כוח שם .421, עמקדמי מח"י במלחמת יום הכיפורים תהיינה למטה". אסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית197 )Naval Diplomacyדיפלומטיה ימית "דיפלומטיה ימית" היא מושג המקיף מגוון רחב של פעילויות ימיות בימי שלום שמטרתן להשפיע באמצעות הצי המלחמתי על התנהגותה של מדינה אחרת. לענייננו, דיפלומטיה ימית היא הפעלת השפעה על עניינים בין־לאומיים באמצעות כוח ימי שלא במצב מלחמה. ההתפתחות ההיסטורית של המושג כפי שכבר ציין ההיסטוריון היווני תוקידידס, ציים הוכיחו את יכולתם לשמש ככלי ייחודי בניהול מדיניות חוץ, ובכך הם מבטאים את יעדי מדיניות החוץ של מדינה מסוימת. בהתאם ( או Coerciveלאופיין של מטרות אלה, הדיפלומטיה הימית יכולה להיות בעלת אופי כופה 50(, או כמו שקורה בדרך כלל, כתערובת של השניים Collaborativeשיתופי לצי מלחמתי יש ערך דיפלומטי משתי סיבות עיקריות: האחת, הצי הוא אחד מהזרועות המבצעיות של הצבא, ולפיכך מבצע לפחות חלק מהתפקידים האסטרטגיים שצבא היבשה וכוחות אוויר מבצעים, וכמוהם, משמש כאחד מהאמצעים שבידי המדינאי – הדיפלומט. השנייה, הנטייה הגוברת להשתמש בציים למטרות דיפלומטיות היא תולדה של המאפיינים הבסיסיים של כוחות ימיים ההופכים אותם לאמצעי מועדף לשימוש. לצי המלחמתי יש (, ובעת שלום הוא מסוגל לשוט בימים High Seasיכולת להפליג בחופשיות בים הפתוח ולערוך פעילות מבצעית מוגבלת מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינה עוינת, ולהיות בעל יכולות אינטגרליות לבצע מבצעים ביבשה מהים. מכל הסיבות האמורות לעיל, לראשונה, נהייתה דיפלומטיה ימית עיסוקם המובהק של אסטרטגים ימיים, תפקיד מוצהר חשוב של ציי מלחמה, ואחת ההצדקות לקיומם גם בזמנים שבין המלחמות. לפיכך ממליץ ההיסטוריון הימי הבריטי טיל, שהתפקיד הזה של הצי יובן לעומק לא רק על־ידי הדיפלומטים עצמם, אלא גם על־ידי הקצינים הימיים בכל הדרגות, לרבות האתגרים, הדרישות ובוודאי גם המגבלות דוגמה שבה הופעל חיל הים הישראלי למשימה מהסוג 51של משימת דיפלומטיה ימית , שעה שכוח של חיל הים הישראלי בהרכב שכלל את הפריגטה 1951הזה אירעה במרס אח"י 'משגב', והקורבטה אח"י 'הגנה' הפליגו לארצות־הברית למבצע בשם 'קולומבוס'. ההפלגה נקבעה לכבוד פתיחת "מלווה העצמאות" בארצות־הברית – הבונדס, ונועדה 52ליצור סביבה אוהדת להשקת מפעל הבונדס – קניית איגרות חוב של ממשלת ישראל מונח נוסף בתחום הדיפלומטיה הימית שהיה שגור ושכיח בעיקר במחצית השנייה של (. Gunboat Diplomacy, נשא את השם "דיפלומטיה של ספינות תותחים19המאה ה־ (, המוכר כהיסטוריון של המלחמה הקרה שבחן את Sir James Cableסר ג'יימס כבל הדיפלומטיה הימית בחשיבה האסטרטגית, הגדיר את דיפלומטיית ספינות התותחים "כשימוש או איום להשתמש בכוח ימי מוגבל בידי ממשלה אחת כלפי השנייה, וזאת ללא .Till, 2018, p. 375 50 .ibid, p. 394 51 .1951 באפריל26סחיל הים חצה את האוקיינו. " מעריב 52המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם198 לפי כבל, אפשר לקטלג בדיפלומטיה53הכרזת מלחמה כדי להבטיח יתרון או למנוע הפסד (, Definite Forceשל ספינות תותחים ארבעה מצבים בסדר יורד של יעילות: כוח החלטי Expressive( וכוח הַבָּעָתִי Catalytic Force(, כוח מזרז Purposeful Forceכוח תכליתי 54.(Force , כאשר מעצמות המערב19מקור המונח הוא בתקופת האימפריאליזם של המאה ה־ אירופה וארצות־הברית – היו מאיימות על מדינות אחרות בעלות עוצמה ימית נחותה, להעניק להן ויתורים באמצעות הדגמה של עליונות יכולותיהן הצבאיות, שתוארו בדרך כלל על־ידי הצגת נכסיהן הימיים. מדינה שניהלה משא ומתן עם מעצמה מערבית הייתה מבחינה בכך שהחל בפתיחת המשא ומתן אוניית מלחמה, או צי של אוניות מלחמה, מטילים עוגן בקרבת חופיה. מראה של כוח כזה השפיע כמעט תמיד באופן ניכר על תוצאות המשא ומתן, ורק לעיתים נדירות היה צורך להפעיל את האוניות, למשל באמצעות שימוש בתותחיהן לירי על החוף כדי להפעיל לחץ נוסף במשא ומתן. מאז נטבע הביטוי "דיפלומטיה של ספינות תותחים" לתיאור מדיניות חוץ הנתמכת על־ידי שימוש או איום של כוח צבאי. דוגמה בולטת לדיפלומטיה הזאת היא האופן שבו הצי המלכותי הבריטי כפה על סין הסכמי סחר בלתי ( בעזרת אוניות של חברת הסחר 1842 –1839שווים במהלך מלחמת האופיום הראשונה 'הודו המזרחית'. דוגמה שנייה מצד האמריקנים היא פתיחת נמלי יפן לשימושן של אוניות 1852(, שפיקד על המשימה, יצא ב־ Matthew C. Perryאמריקניות. קומודור מתיו פרי בראש כוח בן ארבע אוניות מלחמה )הכוח גדל בסופו של דבר לתשע אוניות(, ועגן באופן , הצליח פרי 1854 והשני ב־1853מאיים בקרבת הבירה היפנית. בשני ביקוריו, הראשון ב־ ( לחתום על הסכם Tokugawa Shogunateלאלץ את ממשל השוגון לבית טוקוגאווה ( ובכך סיים תקופת הסתגרות ארוכה של יפן. מופעי כוח Treaty of Kanagawaקנאגווה ימיים נוספים התרחשו בהמשך בקוריאה, הוואי ושוב בסין. התמקד העיסוק באסטרטגיה ימית ביכולות צבאיות. לפני 20עד אמצע המאה ה־ מלחמת העולם השנייה היה העיסוק בדיפלומטיה ימית, בעיקר מטעם אותן מדינות ימיות בעלות שאיפות גלובליות, אשר השתמשו בה כדי לכפות, להרגיע ולקדם את הדימויים – עידן המלחמה הקרה – נתפסה 20 רק במחצית השנייה של המאה ה־ 55שלהן הדיפלומטיה הימית כחלק מאסטרטגיה ימית רבתי, לעמוד בפני עצמה. העלויות והסיכונים הגדולים יותר של הפעלת כוח בעידן הגרעיני העלו את השאלות מה צריכים להיות תפקידיו ויכולותיו של הצי במצב מאזן אימה גרעיני יציב בין הגושים, כששום גוש אינו מעוניין לדרדר אותו. בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה גברו הקולות שקראו תיגר על החשיבה האסטרטגית הימית מבית מדרשם של מהן וקורבט. כאשר התרכזו השניים בעיקר באמצעים James Cable, Gunboat diplomacy 1919–1979: Political applications of limited naval force 53 .(3rd ed.), London: Palgrave Macmillan, 1981, p. 10 .ibid, p. 33 54 .Rowlands, 2012, pp. 89–106 55אסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית199 של לחימה בים, הטענה הייתה שלא רק שהלחימה הימית השתנתה, אלא גם החוויות של לדוגמה, במשבר בין 56 הדגישו את השימוש בציים לא רק בעת מלחמה1945השנים אחרי נעשה שימוש רב בהפגנת נוכחות 1955 –1954סין העממית ובין טייוואן שהתרחש בשנים של הצי האמריקני במְצָרי טייוואן כדי להרתיע את סין העממית מלפלוש אליה. קו החשיבה , והמונחים של "עליונות ימית", "שליטה 20 של המאה ה־70 וה־60הזה התגבר בשנות ה־ ימית", או "הקרנת עוצמה" חדלו להיות המרכיבים הבלעדיים של האסטרטגיה הימית. כבל סייע לקדם את עולם התוכן שעסק בדיפלומטיה הימית. הוא הגדיר אותה דרך זווית הראייה הצרה של מה שכוּנה "ספינות תותחים", ומשמעותו הייתה אמצעי של כפייה, דהיינו שימוש בכוח, או איום לשימוש בכוח. בכל המקרים שאותם תיאר בשבעת העשורים ( ו"קורבן", גם אם המציאות Assailantשל מחקרו השתמש תמיד במונחים "תוקף 57הוכיחה שהיא מורכבת קצת יותר מחלוקה דיכוטומית זאת את ספרו 1974( פרסם ב־Edward Luttwakהאסטרטג האמריקני אדוארד לוטווק ( והרבה להשתמש The Political Uses of Sea Power ) השימושים הפוליטיים של כוח הים ( כדי לתקף את טיעוניו, ולהשתחרר מהדיכוטומיה המושגית Suasionבמונח "שכנוע לוטווק הציג קשת רחבה של פעולות דיפלומטיות שהצי 58)הרתעה וכפייה( שנקט כבל ( ל"פעולה מכוונת" Routine Deploymentיכול לבצע, החל ב"היערכות שגרתית (, וכלה במה שאפשר לכנות "הסוף" הרך יותר, שבו הוא מבצע Deliberate Action ) 59פריסות שגרתיות שבאמצעותן חיל הים יכול לספק משימות הרתעה או תמיכה מקומיות הוא הדגיש בתוקף את חשיבות הדימוי והתפיסה ביחס ליכולת, והקדיש פרק שלם ל"נראוּת וחיי הכדאיות". לדבריו, "כדי להפחיד את דרום תימן, או לעודד את השייח' של אבו דאבי אין צורך )שלכלי השיט, ש"ח( יהיו מערכת סונר מתקדמת, או מערכת נתונים 60דיגיטלית במבנה־העל ראוי לציין שהעבודה הבולטת ביותר שנכתבה במערב על הדיפלומטיה הימית הייתה ( שהציגה את "שילוש הפונקציות הימיות" Ken Boothשל התאורטיקן הבריטי קן בות ( של צי מודרני, ביטוי ששולב מאז בין היתר בדוקטרינה Trinity of Naval Functions ) הרשמית של הצי הבריטי, האמריקני, הקנדי והאוסטרלי. על־פי גישתו של בות', בעת המודרנית יש לכוחות הימיים שלושה תפקידים מרכזיים: צבא, שיטור ודיפלומטיה את התפקיד הדיפלומטי של הצי, 61.(43( )ראו: איור Military, Policing, and Diplomatic ) .Till, 1984, p. 58 56 .Cable, 1981, p. 14 57 The act of advising, urging, or attempting to persuade; הפירוש האנגלי של המילה 58 .persuasion Edward N. Luttwak, The political uses of sea power , John Hopkins University Press, 59 .Baltimore, 1974, p. 3 .ibid, p. 47 60 Ken Booth, Law, force and diplomacy at sea , Allen & Unwin, Winchester, Mass., 1985, p. 61 .131המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם200 כחלק ממדיניות החוץ ומימוש המטרות הפוליטיות של המדינה מגדיר בות' כניהול משא ( והשגת יוקרה. בות' זיהה שבעה מאפיינים מרכזיים של צי Manipulationומתן, טפלול מלחמתי שיכולים לשמש כאמצעי דיפלומטי: רב־תכליתיות, יכולת שליטה, ניידות, יכולת לטענתו, למרות שמטרת האסטרטגיה 62הקרנת עוצמה, יכולת גישה, סימבוליות וסיבולת ( כדי לשמור על Freedom of Navigationהימית האמריקנית היא להבטיח חופש שיט השימוש בנתיבי שיט חיוניים באין מפריע, כמו אלה שבמפרץ הפרסי, נשענת מדיניות החוץ של ארצות־הברית, בעיקר על מה שהופיע כסמל המובהק של דיפלומטיה של ספינות ( ולא Carrier Battle Groupsתותחים – על פריסת קבוצת קרב של נושאות מטוסים ואכן על חולצות המלחים האמריקנים 63על אֲמָנות ועקרונות של המשפט הבין־לאומי אלף טונות של דיפלומטיה".90המשרתים בנושאות המטוסים מוטבעת האמרה לעומת בות', טיל מציין שתי הבחנות עיקריות בפעולתם של ציים במשימת דיפלומטיה האחת, התכלית של הפעילות, והשנייה, סוג המבצע שהצי נדרש לממש. את סוג 64ימית Pre-המבצע שעל הצי לבצע אפשר לחלק לחמש קטגוריות עיקריות: מניעה או שלילה Kinetic(, יצירת סימטריה בכוח, השגת אפקט קינטי באמצעות הפעלת נשק emption .(Sustainment( ופעילות מתמשכת במשך זמןExplicitness(, פעילות גלויה effect יש שתי תכליות לפעילותו של צי הפועל במשימת דיפלומטיה ימית: מבצעי כוחות Humanitarian( ומבצעים הומניטריים Expeditionary Operationsמשלוח (, ולשתיהן נדרשת בניית Presence(. שתי המטרות מחייבות נוכחות אזורית Operations .Rowlands, 2012, pp. 89–90 62 .Booth, 1985, p. 121 63 .Till, 2018, pp. 223–224 64השימוש בים THE USE תפקיד שיטור • אחריות של משמר החופיםתפקיד צבאי • הקמת מדינה ( Balance-of-power• משימת מאזן עוצמה • משימת הקרנת כוח • משא ומתן מעמדת כוח • מניפולציה – טפלול • יוקרה תפקיד דיפלומטי : משולש התפקידים של צי על־פי קנט בות'43איוראסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית201 20 של המאה ה־90תמונה ימית. לדוגמה, ממשל קלינטון במלחמות יוגוסלביה של שנות ה־ הצליח בשיתוף עם ממשלת בריטניה של טוני בלייר ליצור כוח ימי משותף שבנה תמונה (, והיה בעל יכולת קינטית באמצעות טילי AWACSימית באמצעות סיורי מטוסי 'אווקס מבצעי כוחות משלוח הם תחרותיים באופיים ונועדו ליצור 65טומהוק ששוגרו מכלי השיט (, Compellenceסוג מסוים של כפייה, אם באמצעות הרתעה, או באמצעות הפעלת לחץ בשעה שמבצעים הומניטריים מאפשרים בקלות רבה יותר שיתוף פעולה ובניית קואליציה בין הציים. עם זאת מדגיש טיל, שההבחנה בין תכליות של כוח העוסק בדיפלומטיה ימית אינה כה חדה וברורה, ולעיתים היא אף מטושטשת. לדוגמה, כוח ימי המיירט אונייה העוסקת בתפוצה לא חוקית של נשק, יכול למצוא עצמו פועל במסגרת כוח משימה רב־לאומי )קואליציה(, עוסק גם בהרתעה ויצירת לחץ נגד גורם או מים אזוריים אחרים. כך גם בנוגע במפרץ הפרסי ונדרשו לבצע 2019לכלי שיט של ארצות־הברית ובריטניה שפעלו בקיץ תכליות שונות, כמו אבטחת תנועת המכליות, כוננות ללחימה נגד משמרות המהפכה 66האיראניים והרתעתם מלפעול בתקופה שבה התווכחו הוגי הדעות המערביים על הדיפלומטיה הימית במשרעת שבין כפייה לשיתוף פעולה, התגבשה בגוש הסובייטי תפיסה להפעלת הצי במשימה מהסוג ( – Sergei Gorshkovהזה. מוביל החשיבה היה לא אחר מאשר אדמירל סרגיי גורשקוב "אדריכל" צי המלחמה הקרה של ברית־המועצות. גורשקוב אישית עיצב את התפתחות , דבר שמצא 70הצי במשך שלושים שנה כמעט, וגיבש את תפיסותיו החל מאמצע שנות ה־ The Sea Power of the ) כוח הים של המדינהאת ביטויו גם בספרו שתורגם לשפות רבות 67.(State התחולל שינוי גדול 20 של המאה ה־ 90בתום המלחמה הקרה בתחילת שנות ה־ מצד אחד, וחוסר ודאות מצד אחר בתחום הגאופוליטיקה. קריסת ברית ורשה ופירוק ברית־המועצות היו, ככל הנראה, הזרזים העיקריים לשינוי הזה, אך היו גם גורמים אחרים שמקורם בתחום החברתי, הפוליטי, הכלכלי והתרבותי. עלייתן המהירה של סין במערב; ההתנגשות שלאחר מכן של תנועות לאומניות; 2008והודו; המשבר הכלכלי ב־ ההתקוממות והטרור האנטי־מערבי – כל אלה מילאו את חלקם, כמו גם הרשת ההולכת ומובילה של יחסי מסחר ענפים, קישורים ותלות הדדית המכוּנה "גלובליזציה". באותו אופן, שפע המחקרים שנערכו באותה תקופה, והמסקנות שאליהן הגיעו החוקרים, נראים כמיושנים.21בעשור השלישי של המאה ה־ Perry M. Smith, Assignment Pentagon: A guide to the Potomac Puzzle Palace , Brassey's 65 .Publishing, Washington, 1989, p. 50 .Till, 2018, pp. 365–367 66 Sergei Gorshkov, The sea power of the state , Naval Institute Press, Annapolis, 1979, pp. 67 .178–212המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם202 ( של Forward Deploymentתפקיד הדיפלומטיה הימית וה"נוכחות קדימה הצי המלחמתי נראו משכנעים בעידן ההתערבות, גם אם תפקיד זה נעשה בעיקר על־ ידי הכוחות הימיים של המערב. כמו היבטים אחרים של מחשבה ביחסים בין־לאומיים, תפקיד זה של הצי סבל ממרכזיות מערבית. בימים הראשונים שלאחר המלחמה הקרה לא הוקדשה כמעט תשומת לב לחילות הים של המעצמות העולות כמו סין והודו. דווקא שתיהן משתמשות במרכיב הדיפלומטי של האסטרטגיה הימית בצורה נרחבת. התמרון במפרץ עומאן בהשתתפות כלי שיט מסין, מרוסיה 2019הימי המשותף שנערך בדצמבר ומאיראן היה מסר דיפלומטי מובהק לארצות־הברית בקשר לניסיונותיה לכפות על איראן 68הסכם גרעיני קשוח יותר הדיפלומטיה הימית הפכה אם כן לחלק משמעותי באסטרטגיות הימיות, מילאה תפקיד חשוב של הציים ושימשה הצדקה לקיומם. משימותיהם של מפקדי כוחות ימיים מהסוג הזה היא קשה ומורכבת ליישום, מחייבת להבחין בין התכליות השונות )לעיתים כמה תכליות בו בזמן( ולקבוע איזו צורה של דיפלומטיה ימית יש להפעיל במצבים השונים. השפעת המרכיב הבין־לאומי והדיפלומטי על האסטרטגיה הימית ( הפילוסוף, הכלכלן הפוליטי והוגה הדעות הליברלי John Stuart Millג'ון סטיוארט מיל אמר: "הדיפלומטיה שלנו לא הייתה יכולה להתקיים 19המשפיע ביותר של המאה ה־ גם ג'וליאן קורבט טען: "התפקיד הראשון של הצי 69אם לא היה לה צי שיגבה אותה ואילו קן בות' טוען: "מדינות 70( מאמצים דיפלומטיים Obstructהוא לתמוך או להכשיל ( מנצלות את האוקיינוסים לתווך להעברת סחורות ואנשים, Seafaring Statesיורדות הים להקרנת עוצמה למטרות דיפלומטיות או צבאיות ומיצוי משאבי טבע את השימוש שלהם בים, בונות המדינות את חילות הים שלהן לצורך מילוי שלושה סוגי 71."(43תפקידים: תפקיד צבאי, תפקיד שיטור ותפקיד דיפלומטי )ראו: איור ראו כל האסטרטגים הימיים את 20לא תמיד היה המצב כזה, ועד תחילת המאה ה־ תפקיד הצי בהתכוננות למלחמה, ולמעשה למרות שפה ושם הזכירו משימה זו, הרי שבפועל סיפקו רקע תאורטי דל מאוד בנוגע לתפקיד הדיפלומטי של צי מלחמתי. לעומתם, עוסקים בנושא הזה בהרחבה, וזאת מתוך הכרה והבנה 21 וה־20ממשיכיהם במאה ה־ שמלחמה בעידן הגרעיני עלולה להביא לתוצאות הרות אסון, ולפיכך לצי יש תפקיד חשוב 72למנוע אותה באמצעים אחרים, שאחד מהם הוא התפקיד הדיפלומטי ", המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה במרחבי הים הערביהתגברות נוכחות הציים הזרים עידו גלעד, " 68 .9–8, עמ2020ימית וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה, פברואר .Till, 2018, p. 360 69 .ibid 70 .Ken Booth, Navies and foreign policy , Croom Helm, New York, 1977, p. 9 71 .Till, 2018, p. 366 72אסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית203 אפשר לחלק את משימות הדיפלומטיה הימית על־פי התכליות שלשמן הן מבוצעות (. באזור החשוב למדינה היא יכולה Naval Presenceוהמרכזית שבהן היא נוכחות ימית להיערך באמצעות נוכחות שגרתית או מיוחדת המאפשרת למלא תכליות אלה: ( – איסוף נתונים ובניית תמונה ימית Naval Picture Buildingבניית תמונה ימית על כוחות אויב, ידידים וניטרליים, כולל מעקב אחר שינויי מדיניות שחלים בשטח. ( – הפעלת כוח כפייתי שלא במסגרת קרב ימי כדי Naval Coercionכפייה ימית ( היא משימה דיפלומטית חשובה של צי Adversaryלהשפיע על התנהגות היריב מלחמתי לפני הגעה לסכסוך מסוים. ( – פעילות ימית המיועדת Naval Compellence Operationsמבצעי אילוץ ימיים להכריח יריב לעשות דבר שאינו מעוניין בו, או להפסיק פעולה שהוא מעוניין בה באמצעות כוח של כפייה שמפעילים כוחות ימיים. ( – מאז הפעלת הנשק Naval Deterrence Operationsמבצעי הרתעה ימיים הגרעיני בהירושימה ובנגסקי והתוצאות החמורות בעקבותיו הושקעה מחשבה רבה בגיבוש תפיסת ההרתעה משום שהוכח שנשק גרעיני עצמו גובה מחיר גדול מדי. Collaborative Naval Diplomacyדיפלומטיה ימית שיתופית ובניית קואליציות ( – תכליתן להעביר מסר של אחדות, לצמצם קונפליקטים and Coalition Building בלתי רצויים של כוחות שונים הפועלים בשטח מסוים ולחזק התחייבות מדינית עם זאת, ראוי לזכור שדיפלומטיה ימית מבוצעת באמצעות כלי שיט מלחמתיים שנבנו לתכלית שונה – להשגת ניצחון בקרב. כמו כן יעילות ביצוע המשימה תלויה בסוג כלי השיט המבצעים אותה וכמוּתם, ובמיוחד במשימות המביאות לידי ביטוי "תחרות" (. כך לדוגמה, אי Collaboration(, לעומת משימות של שיתוף פעולה Competition ) אפשר להוציא לפועל משימות הרתעה וכפייה על־ידי כלי שיט חסרי יכולות צבאיות, או בעלי יכולות חלשות. את הממד הבין־לאומי לאסטרטגיה הימית מקנים בין היתר האו"ם וסוכנויותיו השונות. לאחר הקמתו בתום מלחמת העולם השנייה, אחת ממטרותיו המוצהרות הייתה להקל את שיתוף הפעולה בענייני החוק הבין־לאומי, הביטחון הבין־לאומי והשגת שלום עולמי. בהתאם לכך, הופעלו לא אחת כוחות ימיים בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם, שלה יש סמכות לקבל החלטות מחייבות שהממשלות החברות באו"ם צריכות לקיים. לאחר אישורה של מועצת הביטחון שולח האו"ם כוחות "שמירת שלום" לאזורי מלחמה שבהם הופסקו הקרבות או הושהו )הפסקת אש( כדי לאכוף את תנאי הסכמי הפסקת האש שהתקבלו, וכדי לשדל את הצדדים הלוחמים להימנע מחידוש העוינות והלחימה. לדוגמה, החליטה מועצת הביטחון על הקמת כוח צבאי בין־לאומי בראשות 1950ב־ ארצות־הברית שינהיג פעולת שיטור בקוריאה כדי לשמור על עצמאות קוריאה הדרומית, (, שהייתה Incheon הנחיתה באינצ'ון 1950 בספטמבר 15ובעקבות זאת נערכה ב־ , היה תולדה 1991 בינואר17מבצע אמפיבי מזהיר. גם "מבצע סופה במדבר" שהחל ב־ המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם204 מדינות בראשות ארצות־הברית34של החלטה שהתקבלה באו"ם על הקמת קואליציה בת במטרה לשחרר את כווית הכבושה. כך לדוגמה גם נמשכת באזור הים הערבי הפעילות של הכוח הימי הרב־לאומי המשולב ( ללחימה בפירטיות הימית ובטרור, המבצע סיורים באזור Maritime Combined Force ) כדי להבטיח שיט חופשי לאחר שיעור ניכר של תקריות שהתרחשו בו , 2001 בספטמבר 11בעקבות אירועי הטרור נגד ארצות־הברית שהתרחשו ב־ שהתקבלה 1373 )החלטה 2001 בספטמבר28החליטה מועצת הביטחון של האו"ם ב־ פה אחד(, לקרוא לכל חברות האו"ם לשתף פעולה בתחום המודיעין כדי לסכל פעולות טרור ולהילחם בטרור הבין־לאומי, והוקמה "ועדת הלוחמה בטרור של מועצת הביטחון" (. ההחלטה קוראת גם לכל המדינות להתאים Counter Terrorism Committee – CTC ) את החקיקה המדינתית שלהן כדי שיוכלו לאשרר את כל האמנות הבין־לאומיות הקיימות בנושא הטרור. המועצה קבעה שכל המדינות "צריכות גם להבטיח שפעולות טרור ייקבעו כעבירות פליליות חמורות בחוקים ובתקנות המקומיים, ושחומרתן צריכה להשתקף כראוי 73בתהליכי השיפוט המדינתיים בעקבות גילוי זהותם של מבצעי הפיגועים בארצות־הברית קראה ההחלטה גם להגביל את חוק ההגירה, כך "שלפני מתן מעמד של פליטים על כל המדינות לנקוט אמצעים מתאימים כדי להבטיח שמבקשי המקלט לא תכננו, לא אִפְשרו או לא השתתפו בפעולות עם זאת, ההחלטה מדגישה שעל המדינות להבטיח שמעמד הפליטים לא ינוצל 74טרור לרעה על־ידי מבצעי פעולות הטרור או מנחיהם, וכי טענות בדבר מוטיבציה פוליטית לא יוכרו כעילה לסירוב לבקשות הסגרה של טרוריסטים לכאורה. ואולם ההחלטה לא הגדירה מהו "טרור", ולכן היא בעייתית במובן מסוים, שכן היא מאפשרת לכאורה למשטרים אוטוריטריים לכלול בה פעולות לא אלימות כפעולות טרור, ובכך לפגוע בזכויות אזרח בסיסיות. עם כל הביקורת על ההחלטה ומהירות קבלתה, היא דוגמה לשימוש בממד הבין־לאומי של האסטרטגיה )במקרה זה של ארצות־הברית( ללחימה בטרור. מחוץ לחלק ההצהרתי של ההחלטה הזאת וסימון הטרור הבין־לאומי כגורם המסכן את היציבות בעולם, לא הוכח שהיא הניעה מדינות תומכות טרור לשתף פעולה בתחום המודיעין עם מדינות נפגעות טרור. דוגמה בולטת לדיפלומטיה ימית שיתופית ולבניית קואליציות היא הכוחות המשותפים של האו"ם – "תמיכה בפעולות שלום". במקרים מסוימים פעולות של כוחות משותפים לא יצריכו מעורבות של כוחות חיל הים, אבל זה יוצא דופן, במיוחד עבור פעולות הנמשכות ( הן הקואליציה שיוצרת 21זמן ניכר. דוגמאות בולטות לכך מהתקופה האחרונה )המאה ה־ "Security Council unanimously adopts wide-ranging anti-terrorism resolution; calls 73 for suppressing financing, improving international cooperation ". United Nations . 28 .September 2001 .Ibid 74אסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית205 ארצות־הברית עם הודו, יפן ואחרות באזור האוקיינוס ההודי–שקט, או הקואליציה שגיבשה צרפת כאשר תקפה את לוב. נוכל לטעון שלמבצעי כוחות משלוח יש בדרך כלל ממד ימי , כוח 2019 שנערך ביולי BALTOPמובהק. כך לדוגמה הופעל לראשונה בתרגיל נאט"ו ( בהובלתה של בריטניה. הכוח שמנה Joint Expeditionary Forceמשלוח משותף חיילים מיחידות של כמה מדינות נאט"ו ושותפות, תרגל בין היתר באמצעות תרגיל 3,000 החפה, גילוי, איתור ונטרול של מוקשים ימיים, התגוננות בפני תקיפת הכוח על־ידי צוללות 75שימוש בהגנה אווירית, וכן הגנה מפני תקיפות של כלי שיט נמשכת המגמה של הגדלת החשיבות הבין־לאומית לפעילותם של 21במאה ה־ ציי מלחמה, ועולה כמות המשימות שציים מבצעים בעזרת כוחות רב־לאומיים שהוקמו בעקבות החלטות של מועצת הביטחון של האו"ם. זאת או ככוחות רב־לאומיים של בריתות כמו נאט"ו, או להבדיל שיתופי פעולה לעומתיים לארצות־הברית מצד מדינות כמו רוסיה וסין. השפעת הטכנולוגיה על האסטרטגיה והדוקטרינה הימית הקשר שבין המדע והטכנולוגיה למלחמה בצורותיה השונות הוא עתיק יומין. כבר בימיו ( בראשית המאה הרביעית לפנה"ס, גויסו Syracuseשל דיוניסוס הראשון, שליט סִירָקוז ידענים ובעלי מקצוע מכל מרחבי הים התיכון לעבוד במחסן הנשק שלו כדי לפתח מכונות Researchמלחמה חדשות, מקום שהיה מוגדר כיום כתחילתה של מעבדת מחקר ופיתוח (. ארכימדס בן המאה השלישית לפנה"ס שהיה מתמטיקאי, Development Laboratory פיזיקאי, פילוסוף, מהנדס, ממציא ואסטרונום יווני, ומשול לאחד המדענים המובילים של העת העתיקה, המציא מכונות מלחמה הגנתיות שנועדו להגן על עיר מולדתו סִירָקוז בקשר שבין טכנולוגיה לחברה נתפסו אנשי ים תמיד כמפעילי המכונות 76מפלישת רומי (, או הצוללת Galleyהמורכבות ביותר של זמנם, בין אם הייתה זאת ספינת המפרש הגרעינית של העולם המודרני. ( מבחינים בין "מהפכה בעניינים Knox and Murrayמקגרגור נוקס ווילאמסון מוריי (, והאחרונה מתוארת על Military Revolution( ובין "מהפכה צבאיתRMAצבאיים ידם כאירוע בלתי נשלט, בלתי צפוי ובלתי ניתן לחיזוי המשנה באופן מהותי את מסגרת המלחמה באמצעות שינויים סיסמיים, הן בחברה והן בארגון הצבאי. הם מביאים כדוגמה מובהקת לכך את המהפכה הצרפתית ששינתה את צרפת ממונרכיה אבסולוטית לרפובליקה דמוקרטית מתוך שחרור כוחות שהפכו את דרכי המלחמה שמימש נפוליאון לאפשריות. לעומת זאת, "מהפכה בעניינים צבאיים" היא תופעה בקנה מידה קטן יותר ומוגבל, הדורש תערובת של שינויים ברמה הטקטית, הארגונית, הדוקטרינרית והטכנולוגית כדי ליישם רעיון חדש, גישה ללוחמה או לאחד מענפי המשנה שלה. נוקס ומוריי זיהו רק "NATO navies test readiness in Baltic Sea ", North Atlantic Treaty Organization website , 9 75 .June, 2019 .Brian Caven, Dionysius I: Warlord of Sicily , New Haven, Yale University Press, 1990 76המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם206 חמש מהפכות צבאיות בעידן המודרני, שמתאפיינות בהשפעתן הגורפת לא רק על הצבא במלחמה אלא על ארגון ותפעול החברה האנושית כולה: עלייה של מדינת הלאום המודרנית ; המהפכה הצרפתית; המהפכה התעשייתית; מלחמת העולם הראשונה; 17במאה ה־ 77.1945תחילת העידן הגרעיני עם הטלת הפצצה הגרעינית על הירושימה באוגוסט גם קולין גריי מבחין בין "מהפכה בעניינים צבאיים" ובין "מהפכות צבאיות". לדעתו, מהפכות צבאיות גורמות לניתוק הרצף בעניינים הצבאיים, ומביאות איתן שינויים בטכנולוגיות רלוונטיות צבאיות, מושגים מערכתיים, שיטות של ארגון או גם משאבים זמינים. המהפכות מופיעות בפתאומיות יחסית, בדרך כלל במרווחים הגדולים משניים עד שלושה עשורים, והן משנות את התנהלות המלחמה ומאפשרות גידול בסדר גודל )או יותר( של הרווח המתבטא ביעילות הצבאית. לדעת גריי, השינויים ההיררכיים קושרים בין המהפכות הללו לשינויים רחבים יותר מבחינה חברתית, כלכלית ומדעית. כדוגמה של המאה 30למהפכה צבאית מציין גריי את טכנולוגיית הגרעין שהתפתחה בשנות ה־ , להטלתה על יפן ולהקמת 40, שהביאה לפיתוחה של הפצצה הגרעינית בשנות ה־20ה־ המערכים הגרעיניים האמריקניים ולגיבוש אסטרטגיית ההרתעה הגרעינית )טכנולוגיה בין החוקרים יש הסכמה רחבה בנוגע למרכיב הטכנולוגי של 78חדשנית > אסטרטגיה המהפכה הזאת, גם אם ניתנו לה בהמשך שמות שונים כמו "אסטרטגיית המראה החדש" ( offset, שנועדה לקזז1953( של הנשיא דווייט אייזנהאואר ב־ The New Look Strategy ) 79את כוחם הקונוונציונלי הסובייטי על־ידי חיזוק כוחות גרעיניים אמריקניים Pilsterבנוגע ל"מדד יעילות אסטרטגית", יצוין שאולריך פילסטר וטוביאס בוהמל ( שחקרו את השפעת היחסים האזרחיים־צבאיים על האפקטיביות הצבאית, and Bohmel מציינים שלוש הנחות לקביעת היעילות הזאת 1 .היעילות היא מושג דיאדי מטבעו, כלומר אפשר להעריכה רק ביחס ליריב מול צבא. דהיינו: אסטרטגיה אפקטיבית אם היא משתמשת במשאבים שהוקצו לה לפי התוכנית שאושרה ומספקת את התוצאות המצופות. 2 .האפקטיביות הצבאית קשורה לניצחון, אך שונה מבחינה תפיסתית ותבוסה בשדה הקרב. צבא עשוי להיות יעיל ביותר אך עדיין יפסיד בקרבות, מבצעים או מערכות. השיפוט של יעילות צבאית צריך להתמקד בעלויות שנגרמו על־ידי ארגון צבאי, ועלויות שהוא גורם ליריב או יריבים במהלך הניסיון למלא משימה. MacGregor Knox & Williamson Murray (eds.), The dynamics of military revolution, 1300– 77 .2050 , Cambridge: Cambridge University Press, 2001, p. 6 .Gray, 2002, p. 46 78 Chester J. Pach, " Dwight D. Eisenhower: Foreign Affairs ", Miller Center , University of 79 .Virginia, no dateאסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית207 3 .הפעלה יעילה של כוח היא המרכיב העיקרי באפקטיביות צבאית. בעת הפעלת כוח תנאים סביבתיים וטכנולוגיים עשויים בהחלט להשפיע על תוצאות הקרב, 80וצבא אפקטיבי משתמש בהם כדי להשמיד את אויבו 19היות שתחילת התפתחותה של האסטרטגיה הימית המודרנית היא בסוף המאה ה־ , ומלחמת העולם הראשונה צוינה כאחת מחמש המהפכות הצבאיות, 20ותחילת המאה ה־ תיבחנה בפרק הזה ההשפעות ההדדיות בין האסטרטגיה והדוקטרינה הימית לטכנולוגיה החל מאותה תקופה ועד ימינו. במשנתו של מהן נטען שכדי שצי מלחמתי יהיה בעל יכולת הכרעה במלחמה הוא חייב להתבסס על אוניות מערכה, שכן היעד העיקרי שלו הוא להילחם בצי האויב. סימלו את 20 ותחילת המאה ה־19הפיתוח והבנייה של אוניית המערכה בסוף המאה ה־ הדומיננטיות הימית והעוצמה הלאומית, ועד סמוך לתחילת מלחמת העולם השנייה הייתה האונייה הזאת גורם מרכזי הן בדיפלומטיה והן באסטרטגיה הימית. קורבט כתב: "סוגי ( לרעיונות האסטרטגיים Materialהאוניות שברשות צי צריכים להיות הביטוי בחומר והטקטיים הקיימים בתקופה כלשהי בצי, ובהתאם לכך הם משתנים לא רק לפי רעיונות, 81."(In Vogueאלא גם לפי החומר שבאופנה , ואדמירל 1905כך, כמו אדמירל פישר בבריטניה שקידם את רעיון סיירת המערכה ב־ (, החל מרוץ Bon à Tout Faire( בצרפת עם הסיירת הרב־תכליתית שלו Fournierפורנייה חימוש עולמי בבניית אוניות מערכה שעשו את טבילת האש שלהן דווקא בקרב בצ'ושימה . המרוץ הזה השפיע באופן ניכר על התכנון של 1905( ב־ The Battle of Tsushima ) פתחה מרוץ חימוש1906אוניית המערכה הבריטית מסוג 'דרדנוט', שכניסתה לשירות ב־ (. מבחינה טכנולוגית, 1916ימי שהגיע לשיאו במלחמת העולם הראשונה בקרב יוטלנד לאוניות המערכה הבריטיות היו תותחים בעלי קוטר גדול יותר וקצב אש מהיר יותר מאשר לגרמנים. לעומתן, לאוניות המערכה הגרמניות היה ציוד אופטי טוב יותר )כולל מודד טווח(, והן חולקו למדורים רבים יותר עם מחיצות אטומות, דבר שאפשר להן יכולת ספיגה ובקרת נזקים טובות יותר. החידושים הטכנולוגיים במערכת ההנעה של כלי השיט באו לידי ביטוי בהחדרת הטורבינה, שהובילה לביצועי תמרון ומהירות טובים יותר, ותפסה נפח קטן יותר 17–12מאשר הפחם. בשעה שאוניות המערכה שקדמו ל'דרדנוט' הוגבלו במהירותן ל־ קשר, ובכלי שיט בריטיים מסדרות מתקדמות יותר – 20קשר, זאת הגיעה למהירות של עד קשר. נוסף על כך, ייצור הג'ירוסקופ ומערכת בקרת האש הביאו לשיפורים ניכרים 24אף ל־ יַרְד, ואילו 1,800 היה עד כ־1900בתותחנות הימית: טווח הירי המרבי באוניות שנבנו לפני ירד כמעט.10,000באוניות המערכה "החדשות" גדל הטווח עד ל־ נכנסה לשירות סמוך לתחילת מלחמת העולם ) Battle Cruiser (סיירת מערכה הראשונה בשני דגמים שונים: הבריטי והגרמני. סיירת הקרב הבריטית הייתה דומה Ulrich H. Pilster & Tobias Böhmelt, " Coup-Proofing and military effectiveness in 80 .interstate wars, 1967–1999 ", Conflict Management and Peace Science , 28(4), (2011), p. 4 .Corbett, 1988, p. 107 81המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם208 בחימושה ל'דרדנוט', אך ללא כמות השריון כדי לחסוך במשקל ולשפר את המהירות התפיסה המבצעית של הדגם הזה הייתה שהאוניות יוכלו להעסיק כל כלי מלחמתי קטן מהן, ולהימנע ממגע עם כלי שיט גדולים מהן. לעומת הדגם הבריטי, סיירות המערכה או 12 אינץ' בהשוואה לתותחי ה־12 או11הגרמניות צוידו בתותחים בעלי קוטר קטן יותר אינץ' שבידי הבריטים(, וזאת כדי לאפשר מהירות גבוהה יותר, אך עדיין לשמור על 13.5 מיגון שריון כבד יחסית. סיירות המערכה הגרמניות יכלו לפעול באופן עצמאי באוקיינוס דיפה הקנתה להן מרחב תמרון גדול, או לחלופין יכולת לשמש ככוח ֲהפתוח, ומהירותן הָע תצפית קדמי המפליג לפני כוח גדול יותר של הצי. דגם כלי השיט הזה והטכנולוגיות שסביבן נבנה, שיקפו נאמנה את האסטרטגיה הימית של מהן בדבר השגת עליונות ימית באמצעות קרבות הכרעה. דגם כלי השיט החדש שהצי הגרמני הצטייד בו באותה תקופה בכמויות גדולות היה של ספינות טורפדו שפעלו בקרבת החוף בלוחמה חופית, שמכוּנה היום "לוחמה א־סימטרית". הדאגה מיכולותיהן של ספינות הטורפדו הקטנות והזולות, שהיו מסוגלות לתקוף בהמוניהן כלי שיט גדולים ולהסב להם נזק, הובילה להכנסת הסוג החדש של אוניות בשם "משחתות" ( שמשימתן הייתה לנסות ולהשמיד את הטרפדות, ולהרחיקן מהכוח העיקרי Destroyers ) של הצי. תחום חדש מבחינה טכנולוגית היה מכשיר הרדיו, שבתחילה הופעל באוניות מלחמה כטלגרף, ולקראת סיום המלחמה הסתיים גם הפיתוח של טכנולוגיה חדשה בתחום (.Sound Navigation Ranging – Sonarהגילוי התת־מימי – מערכת הסונר במלחמת העולם הראשונה הפכו הצוללות לראשונה מערך לוחם מובהק, גם אם לפי "הצוללות היו MIT( מהתוכנית ללימודי ביטחון ב־ Owen R. Cotéפרופסור אוון קוטה הנשק הנבחר עבור כוחות ימיים חלשים יותר, המבקשים להתמודד עם שליטתו של כוח ימי דומיננטי". לוחמת הצוללות במלחמת העולם השנייה הייתה בבחינת "מהפכה בעניינים צבאיים", משום שלפי קוטה "בצוללות היו ונמצאות ככל הנראה מערכות הנשק בעלות כמו כן 82( במערכה על השליטה בים The Highest Leverageהמנוף הגבוה ביותר פותחה טכנולוגיה חדשה של מערכת ההנעה המתוחכמת יחסית של שילוב בין מנועי דיזל, שהצוללת השתמשה בהם בהפלגה על־מימית, וסוללת מצברים – בצלילה. אמצעים אלה אִפְשרו לה להתקרב בצלילה לכלי שיט מלחמתיים, בעודה חסינה מפגיעת התותחים של אוניות המערכה והמשחתות )אם כי לא לזמן ממושך(, ולשגר נגדן מטח קטלני של טורפדו. הטווח והמהירות של הצוללת היו מוגבלים, במיוחד בהפלגה תת־מימית, דבר שהקשה את השימוש בטורפדו נגד כלי שיט מלחמתיים, ולכן משימת הצוללות במלחמה הזאת התמקדה )בצדק( בתקיפת אוניות סוחר בניתוק קווי האספקה של המדינה היריבה – בריטניה. כדי שטכנולוגיה תשפיע על האסטרטגיה והדוקטרינה היא חייבת בין היתר להיות חדשנית )תנאי הכרחי, אך לא מספק(, ולכן ראוי להגדיר מהי חדשנות טכנולוגית צבאית Owen R. Coté, "The third battle innovation in the U.S. Navy's silent cold war struggle 82 with Soviet submarines", Naval war college Newport papers (16), Naval War College .Press, Newport, 2003, p. 1אסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית209 ( מתאגיד ראנד טוען שגם אם Adam Grissom(. אדם גריסום Military Innovation ) אין הגדרה מוסכמת לחדשנות טכנולוגית צבאית, אפשר ללמוד ממחקרים שונים שנערכו שאירועי חדשנות טכנולוגית צבאית חולקים מערך תכונות מובחן )גם אם במרומז(, 83המתאפיין באחד משלושת הקריטריונים האלה 1 .החדשנות משנה את אופן פעולתן של יחידות צבאיות בשדה הקרב )לא כולל את פעילות ארגוני התמיכה המוסדיים שאינם נושאים באחריות מבצעית, אלא אם אפשר ליצור קשר ברור לפעילות מבצעית(. 2 .החדשנות היא משמעותית ומובהקת בהיקפה ובהשפעתה )הבנה תוצאתית של חדשנות צבאית(. 3 .החדשנות מביאה ליעילות צבאית גדולה יותר בלחימה טקטית ומערכתית )ולא מושגים כמו הרתעה בתחום הגרעין הצבאי שקשה למדוד את הצלחתה(, ולכן רק רפורמות שיוצרות יעילות צבאית גדולה יותר ראוי שיוגדרו כחדשנות. ( שמתאר יעקב בן חיים Innovation Dilemmaרצוי גם לציין את דילמת החדשנות (, ועיקרה – אם להישאר עם פתרון Dilemmas of Wonderlandכ"דילמת ארץ הפלאות קונוונציונלי מוכח ועובד, או להמירו באמצעי חדש וטוב יותר להפליא, שאינו אמין עוד רק 84משום שהוא חדש דוגמה לטכנולוגיה חדשנית אך בעלת יעילות אסטרטגית נמוכה, היא הפיתוח של הדלק הנוזלי והכנסתו לשימוש בצי הבריטי כתחליף לפחם. הדלק הנוזלי אומנם הכיל יותר אנרגייה לנפח, הרחיב את טווח הפעולה של כלי השיט המלחמתיים, הקל 40% את התכנון הפנימי שלהם, יצר פחות עשן באופן ניכר והקשה את הגילוי של כלי השיט )ביחס לכלי שיט שהונעו בפחם(. עם זאת, רק כמות מצומצמת של אוניות מלחמה בצי המלחמה הבריטי צוידו בדלק הנוזלי, והיה עליהן עדיין לפעול בשיתוף עם כלי שיט שהונעו ( Erik J. Dahlבפחם, דבר שהטיל עליהן מגבלות הפעלה. בהקשר הזה טוען אריק דאהל (, שהמעבר National Defense Universityמהאוניברסיטה הלאומית להגנה בוושינגטון מפחם לדלק נוזלי היה סימפטומטי למגבלות הרחבות יותר שמהן סבל הצי המלכותי בהנהגתם של הלורד פישר וצ'רצ'יל. המעבר אומנם היה בבחינת טכנולוגיה חדשה, אך תרומתה מבחינה אסטרטגית לא הייתה משמעותית. הטכנולוגיה החדשה אומנם שיפרה את יכולת הלחימה של הצי המלכותי, אך לא שינתה את אסטרטגיית הלחימה הימית. במובן מסוים הטכנולוגיה אפילו יצרה סיכון כבד לבריטניה שהייתה בעלת עתודות פחם גדולות מצד אחד, אך ללא משאבי דלק נוזלי מצד אחר, ואספקתו הסדירה הופרעה על־ידי פעילותן המוצלחת של הצוללות הגרמניות. זוהי דוגמה המציגה כיצד הכנסת טכנולוגיה Adam Grissom, "The future of military innovation studies", The Journal of Strategic 83 .Studies , 29(5), 2006, pp. 905–934 Yakov Ben-Haim, Dilemmas of wonderland: Decisions in the age of innovation , Oxford 84 .University Press, Oxford, 2018המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם210 חדשה שאיננה חדשנית, על־פי הגדרת אדם גריסום, אינה מסווגת כחדשנות טכנולוגית 85ואיננה מניבה תשואות באסטרטגיה והדוקטרינה הימיות (, Barry Posenלמרות ההתפתחות הטכנולוגית שחלה, איש מדע המדינה בארי פוזן אשר חקר אירועים בצבאות גרמניה, צרפת ובריטניה במלחמת העולם הראשונה, מציין שהטכנולוגיה עצמה סיפקה הסבר חלש לכל אחד מהיבטי הדוקטרינה הצבאית שנבחרה למחקר. אומנם היה לטכנולוגיה תפקיד מסוים בקביעת הדוקטרינה, אך הוא היה עקיף לדברי פוזן, בהתחשב בתפיסתם השמרנית למדי של מרבית המנהיגים אין זה מפתיע 86מאוד שהם הגיבו באיטיות להכיר במלוא הפוטנציאל וההשלכות של הטכנולוגיות שבשליטתם, וכך נדרשו כמה שנים עד שהמלחמה התאפיינה במרבית התכונות המודרניות ביותר שלה. משמע, שלמרות הנאמנויות הלאומיות והנכונוּת הנלהבת של מרבית המדענים להשתתף, הרשויות הצבאיות היו איטיות מכדי למצוא את האמצעים היעילים ביותר לגייסם לפעול עבור המלחמה. החידושים הקשורים לצבא שהופקו מהיצירה הזאת בסך הכול, לא נבעו ממחקר מדעי שנעשה במהלך המלחמה. במקום זאת, המדענים השתמשו בעיקר בידע מדעי או טכנולוגי ידוע שנהגו בו בדרכים חדשות, או בקנה מידה גדול יותר ומתוחכם יותר ממה שחווינו בעבר. ההשפעה המובהקת ביותר של המלחמה על חדשנות מדעית בסיסית הייתה שלילית, והסיטה משאבים אנושיים וחומריים ממחקר לא מעניין למטרות הרסניות לרמה חדשה 20לטווח הקצר )לוחמה כימית(, שאִפְשרו להוביל את הלוחמה של המאה ה־ של טוטליות ואימה. מלחמת העולם השנייה הייתה המלחמה הראשונה בהיסטוריה שבה חל שינוי מובהק בין אמצעי הלחימה הימיים שהיו בשימוש הצבאות בתחילת המלחמה לאלה שהיו בסיומה, ובמיוחד ברושם הכביר שהשאירה הפעלת הנשק הגרעיני על יפן בסיום המלחמה. בהבחנתו קולין גריי מכנה את פיתוח הנשק הגרעיני, הפעלתו והקמת המערכים הגרעיניים לבד מכך, פותחו במהלך המלחמה בין היתר טכנולוגיות צבאיות 87בשם "מהפכה צבאית רבות, והלקח שהתקבע בתודעת המנהיגים הפוליטיים והצבאיים )ובהמשך יצוין שלא היה בהכרח נכון, ש"ח( היה, שאם תשתית הייצור התעשייתית היא שהובילה לניצחון בעלות־ הברית במלחמות העולם הראשונה והשנייה, החדשנות הצבאית היא שתביא את הניצחון במלחמה הבאה. על מגבלותיה של המסקנה הזאת עומד בארי פוזן, שבחן את השפעת הטכנולוגיה על הדוקטרינה בשלושה אירועים מעצבים של תחילת מלחמת העולם השנייה )בצבא היבשה הגרמני, חיל האוויר המלכותי הבריטי והצבא הצרפתי(. לדבריו: "השפעת הטכנולוגיה היא רק לעיתים רחוקות ישירה, והיא בדרך כלל מסוננת דרך הטיות ארגוניות ותפיסות Erik J. Dahl, " Naval innovation: From coal to oil ", JFQ – Joint Force Quarterly , vol. 27 85 .(Winter 2000/01), 50–56, Washington DC, p. 51 Barry R. Posen, The sources of military doctrine: France, Britain, and Germany between 86 .the world wars , New York: Cornell University Press, 1984, p. 239 .Gray, 2002, p. 34 87אסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית211 פוזן מקשר בין החדשנות הטכנולוגית88המדינאים לגבי המערכת הפוליטית הבין־לאומית והיעילות האסטרטגית על־ידי הכנסת מדד בשם "מדד היעילות האסטרטגית". המונח הזה נועד למדוד את היעילות של אסטרטגיה נתונה ולבחון כיצד קשורים היעדים שנקבעו לה לאופן שבו משיגים אותם, ולאמצעים ששימשו את השגת היעדים האלה. חשיבותו של המדד הזה נבעה מההכרה שבחלק מהטכנולוגיות שפותחו במהלך המלחמה הושקעו משאבים ניכרים, אך תרומתן מבחינה אסטרטגית הייתה מועטה. כדי למנוע בזבוז משאבים על פיתוח טכנולוגיות מתקדמות אך בעלות השפעה מועטה בשדה הקרב, יש למצוא שיטה שתוכל לבחון את התרומה להשקעה בפיתוח טכנולוגי במטרה להיענות לדרישה הזאת נכנסה לשימוש שיטה מדעית חדשה בשם 89כלשהו דוגמה לתרומתה המכרעת של השיטה הזאת 90.(Operation Research"חקר ביצועים לאסטרטגיה ולדוקטרינה הימיות מוצאים בצוות שהקים הפיזיקאי וחתן פרס נובל לעתיד, ( לבדיקת התפיסה והמבנה של Patrick Maynard Stuart Blackettפטריק בלאקט לצי המלכותי 1941 בלאקט עבר ב־91תפיסת שיירות בעלת הברית באוקיינוס האטלנטי לאחר שעבד לראשונה עם פיקוד החוף של חיל האוויר המלכותי. בצוותו במחלקת המחקר התפעולי של פיקוד החוף היו שני זוכי פרס נובל עתידיים, ואנשים רבים אחרים שבלטו בתחומם המחקרי. כולם ערכו עבודת חקר ביצועים חשובה שסייעה למאמץ המלחמתי, במיוחד ככלי עזר למקבלי ההחלטות. בריטניה הציגה את תפיסת השיירות כדוקטרינה שנועדה לצמצם את ההטבעות של כלי השיט שבשיירה. עיקרון השימוש באוניות מלחמה כדי ללוות אוניות סוחר היה מקובל, אך לא היה ברור מה עדיף להרכיב – שיירות קטנות או גדולות. הטענה הרווחת הייתה שקשה יהיה לצוללות הגרמניות לאתר שיירות קטנות, ולמרות זאת, הקצו לשיירות הגדולות אוניות מלחמה מלוות רבות יותר. לבחינת הפתרון האופטימלי התגייס צוותו של בלאקט, ובאמצעות מודלים מתמטיים הוכיח שכדי לצמצם אבדות כדאי לנוע בשיירה גדולה ולהקצות לה כמות גדולה של כלי שיט מלווים. מסקנתם הייתה שכמה שיירות גדולות מביאות למספר אבדות קטן יותר משיירות קטנות רבות, והצי 92אימץ אותה ומימש אותה בדוקטרינת מבנה השיירות באוקיינוס האטלנטי .Posen, 1984, p. 236 88 Stephen Peter Rosen, Winning the next war: Innovation and the modern military (9th 89 .edition), New York: Cornell University Press, 1994, p. 128 .ibid, p. 253 90 (, קרניים קוסמיות ופלאו־ Cloud Chambers פיסיקאי ניסיוני בריטי הידוע בעבודתו על תאי ענן 91 (. התחיל את שירותו הצבאי כמלח בצי הבריטי והתקדם לתפקידי Paleo magnetismמגנטיות קצונה. במהלך לימודיו בקיימברידג' עזב את הצי למען לימודי פיזיקה גרעינית. זכה בפרס נובל לפיזיקה נהיה לאדם הראשון שהוכיח כי רדיואקטיביות יכולה לגרום להעברה גרעינית של 1925. ב־1948ב־ יסוד כימי אחד לאחר. תרם תרומה גדולה במלחמת העולם השנייה בייעוץ באסטרטגיה צבאית ובפיתוח מחקרים מבצעיים. בהקשר הישראלי אפשר לראות בהקמת המרכז למחקרים צבאיים ברפאל – מחצ"ב, כדי לסייע לצה"ל 92 . מנכ"ל רפאל באותה70בהערכת מדד היעילות האסטרטגית למערכות שרפאל פיתח החל משנות ה־ תקופה, ד"ר זאב בונן, מציין שהיחידה נקראה "מרכז למחקרים צבאיים" ולא ל"חקר ביצועים צבאי" המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם212 (, פרופסור ליחסים בין־לאומיים באוניברסיטת הארוורד Stefan Rosenסטיבן רוזן מציין את חלקם ותפקידם של מדענים אזרחיים שגויסו למערכת החדשנות בארצות־הברית ובריטניה בתקופת מלחמת העולם השנייה, ואת תרומתם שהייתה באמצעות הרחבת גבולות הידע המדעי, דבר שבעיקר בא לידי מימוש בפיתוח הנשק הגרעיני. עם זאת, רוזן מציין, שברוב המקרים האחרים שחקר, לא מילאו המדענים תפקיד מרכזי בדרבון הצבא האמריקני לפתח יכולות, שאילולא נדחפו, הן היו מוזנחות. רוזן טוען שלאחר פתיחתן של המעבדות הלאומיות שאליהן הצטרפו מדענים אלו, הם הפכו לאנשי ממסד המחפשים את 93אותם תמריצים ארגוניים האופייניים לקציני צבא ומדענים המועסקים על־ידי הממשל בתום מלחמת העולם השנייה החלה מערכת הביטחון האמריקנית לקדם את החדשנות הצבאית על־ידי מִיסוד המחקר והפיתוח השיטתיים. לכל מערך חדש שפותח גובשה דוקטרינת הפעלה מתאימה, ובעקבות השינויים המהירים בטכנולוגיה אימצה (. לפי Life Cycleמערכת הביטחון מושגים שגובשו בתעשייה האזרחית כגון "מחזור חיים (, Obsoleteהגישה הזאת, לכל מערכת נשק יש מחזור חיים שלקראת סיומו מתיישנת ועל־פיה חשבה מערכת הביטחון האמריקנית שתשמור את הכוחות המזוינים האמריקניים (. הממסד הביטחוני־תעשייתי ייצר את מה Technological Edgeבחזית הטכנולוגית Military– "תשלובת צבאית־תעשייתית1961שהנשיא אייזנהאואר כינה בנאומו בינואר (, שכל דאגתה היא לשמר מרוץ חימוש מתמיד, גם אם מדד היעילות Industrial Complex 94האסטרטגית לא היה מובהק הקשר בין צבא, טכנולוגיה וחדשנות והשפעתם על האסטרטגיה היה בולט, במיוחד בנוגע למערך הגרעיני של שתי מעצמות־העל – ארצות־הברית וברית־המועצות, ונכלל בהגדרה של מהפכה צבאית. פיתוח המערך התת־מימי כזרוע השלישית של הטריאדה הגרעינית הביא לפיתוחן של טכנולוגיות חדשות בתחום הטילאות, הניווט והתקשוב. קוטה בוחן שני פרויקטים משמעותיים לזרוע האסטרטגית התת־מימית האמריקנית: פרויקט המניע לביצוע 95.(Trident II Project ) II( ופרויקט הטריידנט Polaris Projectהפולאריס 20 של המאה ה־50פרויקטים אלה היה חששו של הדרג המדיני האמריקני באמצע שנות ה־ ממצב השרידות של המערכים הגרעיניים, שהיו תלויים בשדות תעופה ובסיסים יבשתיים במקרה של תקיפה סובייטית גרעינית. שני פרויקטים אלה סיפקו בתקופות שונות )פולאריס (, חלופה שרידה למערכות נשק 80 באמצע שנות ה־II, והטריידנט60בתחילת שנות ה־ (, ולטענתו, רק פרויקט ICBMגרעיניות מבוססות מטוסים וטילים בליסטיים בין־יבשתיים כדי להדגיש את הכוונה להרחיב את היריעה מעבר לעיסוק צר לפעמים בחקר ביצועים של מערכות קיימות". עוד מציין ש"הייתה הדגשה על חשיבות העבודה עבור גורמי צה"ל לצורך הבנה מעמיקה של . 56, עמ2003, ח"מ דנ"נ מדיה בע"מרפאל – ממעבדה למערכה שדה הקרב. זאב בונן ודן ארקין, .Rosen, 1994, pp. 256–257 93 We must guard against the acquisition of unwarranted influence, הציטוט המדויק 94 ."whether sought or unsought, by the military-industrial complex Owen R. Coté, The Politics of innovative military doctrine: The US navy and fleet ballistic 95 .missiles , Massachusetts Institute of Technology (MIT), 1996אסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית213 הפולאריס הצליח לגרום לשינויים חדשניים באסטרטגיית הגרעין האמריקנית. קוטה מייחס זאת לתחרות הבין־זרועית החזקה שהתעוררה כתוצאה מהחלטתו של חיל הים לפתח את צוללות ה'פולאריס' כחלופה לכוחות המבוססים על חיל האוויר, והשגת שרידות טובה שימש IIיותר על־פני הזרועות תלויות היבשה. לעומת זאת הוא טוען שפרויקט טרידנט מערכת נשק משלימה )למערך היבשתי והאווירי(, ולא אלטרנטיבה לזרועות האחרות, ולכן גם לא הביא לחדשנות באסטרטגיה הגרעינית האמריקנית. קוטה ממליץ למקבלי החלטות בדרג המדיני לעודד ולנצל את התחרות בין הזרועות כדי להביא לחדשנות אסטרטגית 96ודוקטרינרית גישה שונה בנושא השפעת הטכנולוגיה על האסטרטגיה מציג קולין גריי, הטוען שחדשנות טכנולוגית מתקיימת כל העת, ובתקופתנו אפילו בתדירות גבוהה יותר. גם הייתה 20 של המאה ה־90ל"מהפכה בעניינים צבאיים", כמו זאת שהתרחשה בשנות ה־ השפעה מסוימת על האסטרטגיה. עם זאת, מהפכות צבאיות היו רק ספורות בהיסטוריה המודרנית, ולהן הייתה השפעה מכרעת על האסטרטגיה. בספרו הוא מרחיב על הקשר שבין המהפכה בעניינים צבאיים ומהפכות צבאיות ובין ההתנהגות האסטרטגית וטוען: יוצרי המהפכה בעניינים צבאיים ומפתחיה מפעילים את הכלי הצבאי שבידי האסטרטג ובאמצעותו מספקים לו ביצועים אסטרטגיים. כך לדוגמה, הכוחות הגרעיניים האמריקניים במלחמה הקרה הביאו לידי ביטוי מהפכה בעניינים 97צבאיים, ואולי אף יותר מאחת, ובהתנהגות האסטרטגית של מעצמת־על בנוגע לתלות של מהפכה בעניינים צבאיים בשלטון ובפוליטיקה, מדגיש גריי, יש להכיר בעליונות של הפוליטיקה בסוג הזה של מהפכות, אלא אם כן מתייחסים למהפכה כאל תהליך המגביל את עצמו רק לניהול חדשנות, ושאסטרטגיה ומלחמה נמצאות כל העת במעין דו־ קרב. מאפייני האסטרטגיה והמלחמה משתנים כל הזמן, הם מורכבים באופיים ובדרך כלל לא מתפתחים בצורה לינארית. מורכבות האסטרטגיה נובעת מכך שממדיה הרבים נמצאים תמיד בקשרי גומלין דינמיים לדוגמה עם הגאוגרפיה, הטכנולוגיה, סגנון פיקוד וניהול ותפיסות Strategicפוליטיות וצבאיות. מהפכות בענייני צבא הן סוג של התנהגות אסטרטגית ( מכיוון שהן דומות להתנהגות אסטרטגית במורכבותן המבנית Measure of Effectiveness וחוסר הליניאריות שלהן. לדברי גריי, אפשר להעריך ולבחון את ערכה של מהפכה בעניינים צבאיים, בסופו של דבר, רק על־פי קריטריונים אסטרטגיים, ואלה קשורים למידת ההצלחה או לתמיכה של המהפכה הזאת במדיניות שנקבעה. קשה להיטיב עם מדיניות ואסטרטגיה, ומעט מאוד אנשים אחראים רשמית לנסות לעשות זאת, מכאן שכמעט כל אחד מקהילת ההגנה מעוּדָד מהאינטרס העצמי והנטיות הטבעיות האחרות להתמקד בצמצום האמצעים של המאה 90ולא במטרותיהם. לטענת גריי, הדיון במהפכה בעניינים צבאיים בשנות ה־ 98 הוא ההוכחה האחרונה לתקפותו של השיפוט הזה20ה־ .ibid, p. 394 96 .Gray, 2002, p. 104 97 .Gray, 2002, pp. 253–254 98המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם214 (, עמית מחקר בכיר באוניברסיטת אדינבורו Graham Spinardiד"ר גרהאם ספינרדי שבסקוטלנד, לעומתו, מציג כיצד "שינוי בטכנולוגיה" )השיפור במערכות הניווט וההנחיה (, הביא לשינוי באסטרטגיה הגרעינית האמריקנית החל מאמצע שנות IIשל טילי הטרידנט ( שינה Counter Value Targets. הצי שעד אז היה תומך בתפיסת "מטרות ערך70ה־ ספינרדי 99.(Counter Force Targetsאת גישתו והפך לתמוך בתפיסת "מטרות כוח מציין שיש אינטרסים מושקעים רבי־כוח המעורבים בפיתוח טכנולוגיות של מערכות נשק, וכוחם נובע בחלקו מיכולתם לשרטט את הגבולות של מהו "טכני", ובהתאם לכך את אי־ היותו "אינטרס פוליטי". אינטרסים מוסדיים וכלכליים ידחפו בדרך כלל למערכות נשק ( שלרוב ייתמכו על־ידי אינטרסים ממשלתיים הדוחפים Follow on Systemsמשופרות לשמר מוקדי ידע בעלי מומחיות קיימת. זהו תהליך חברתי שבו מעורבים גורמים רבים, ולא 100כפי שחושבים שרק התאגיד של תעשיות הנשק והצבא את אותה דרישה לחדשנות טכנולוגית, אם כי מנקודת מבט שונה, מנתח הסוציולוג סוציולוגיה היסטורית של הנחיית טילים ( בספרו Donald MacKenzieדונלד מקנזי מקנזי חקר את התהליך שהוביל לדרישות דיוק חריגות במערך הטילים 101.גרעיניים (, ומדגיש את הממד החברתי ביצירת טכנולוגיה ICBM & SLBMהבליסטיים האמריקניים ( שתעמוד בדרישות לגידול הדיוק של Social Construction of Technology – SCOT ) הטילים הבליסטיים. לפי מרכיבים נוספים המשתתפים בתהליך עיצוב הטכנולוגיה החדשה, טוען מקנזי, במקרים מהסוג הזה נכון להשתמש במונח "הנדסה הטרוגנית" )הנדסה הכוללת גם ממדים אחרים פרט לטכנולוגיה(, משום שבמערכות כאלה יש )פרט לטכנולוגיה( מרכיבים ארגוניים, כלכליים ופוליטיים לא פחות חשובים. עוד מצביע מקנזי על הדמיון בין פיתוח טכנולוגי להתפתחות מדעית, לרבות מהפכות מדעיות כפי שתיאר תומס . בהקשר להגדלת דיוקי הניווט לצוללות הבליסטיות 60( בשנות ה־ Thomas Kuhnקוהן שדרש הצי האמריקני, מדגיש מקנזי את הצורך בשינוי פרדיגמטי של טכנולוגיה שתאפשר את הדיוק הזה, ולהפסיק את הניסיונות להגדיל את דיוקה של מערכת ניווט אינרציאלית (. ניסיונות אלה הגיעו ממעבדת הניווט שבראשה Inertial Navigation System – INS ) (. השינוי Charles Drapperעמד "האורים והתומים" של הטכנולוגיה הזאת, צ'רלס דרייפר הפרדיגמטי שערך הצי האמריקני משהבין שטכנולוגיית הניווט האינרציאלי מיצתה את Graham Spinardi, From Polaris to Trident: The development of US fleet ballistic missile 99 . בלוחמה גרעינית מחלקיםtechnology , Cambridge: Cambridge University Press, 1994, p. 14 מטרות אויב לשני סוגים )ולפי זה גם את שתי דוקטרינות ההפעלה(: מטרות כוח ומטרות ערך. מטרת כוח היא מרכיב בתשתית הצבאית של המדינה היריבה, בדרך כלל כלי נשק ספציפיים או בסיסים התומכים בהם. פגיעה במטרות כוח היא התקפה שמכוונת לאותם גורמים, אך איננה מיועדת לפגוע בתשתית האזרחית. מטרות ערך הם בדרך כלל ערים גדולות וחשובות של המדינה היריבה לרבות האוכלוסייה האזרחית המתגוררת ביעדים אלה. מתקפה נגד יעדי כוח נגד "אידיאלית" אמורה לא לפגוע באזרחים. . Spinardi, 1994, p. 93 100 Donald MacKenzie, Inventing accuracy: A historical sociology of nuclear missile guidance , 101 .MIT Press, Cambridge, 1993, pp. 205–206אסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית215 עצמה לעמוד בדרישות הדיוק עקב המעבר למטרות כוח, היה לעבור למערכת ניווט לפי (, ועדכנה את המיקום המדויק של הראש הקרבי Stellarגרמי השמיים שהותקנה בטיל לפני חדירתו לאטמוספרה. על ההתמסרות לטכנולוגיה קיימת והעיכוב שהיא גרמה בפיתוח אסטרטגיה ימית חדשה או דוקטרינה חדשה, אפשר ללמוד מהעוצמה שריכז בידיו אדמירל היימן ריקובר (, אבי ההנעה הגרעינית בצי האמריקני. ההתמכרות לטכנולוגיות הנעה Hyman Rickover ) גרעיניות והשאיפה להימצא בתחום הזה בחזית הטכנולוגיה אִפְשרה לריקובר בשנות לבנות "צי מחוץ לצי", ולפעול באופן ישיר מול הקונגרס 20 של המאה ה־ 70 וה־ 60ה־ ההתמקדות בבניית מערכות הנעה גרעיניות 102האמריקני כדי לקבל משאבים לתוכניותיו (, Technophoriaחדשות שיימצאו בחזית הטכנולוגיה מכוּנה גם בשם "טכנופוריה שהיא התלהבות מהטכנולוגיה והמכשירים הטכנולוגיים האחרונים. הלך מחשבה כזה בא ( והיכולות האינטלקטואליות Strategic Mindsetעל חשבון הלך המחשבה האסטרטגי הצבאיות של הקצינים הבכירים בצי ארצות־הברית, שהיו אמורים לעקוב אחר השינויים שהתרחשו בזירה הימית וחייבו שינוי פרדיגמטי באסטרטגיה ובדוקטרינת ההפעלה של הצי, ובהתאם לכך גם באמצעי הלחימה שזה הפעיל. לכך הצטרפה תבוסת הצבא האמריקני במלחמת וייטנאם והפניית משאבי ענק מסיום מלחמת העולם השנייה למערך הגרעיני האמריקני, שהובילו חלק מאנשי הממסד הביטחוני בארצות־הברית למסקנה, שלא דאגו מבעוד מועד לחזות את השינוי הפרדיגמטי באופי המלחמה. כתגובת נגד למצב שנוצר התפתחה באיטיות בקרב מערכת הביטחון האמריקנית החל 103 התפיסה שנדרשת "מהפכה בעניינים צבאיים20 של המאה ה־70באמצע שנות ה־ מהפכה שאותה אפשר להגדיר כ"שינוי מהותי באופי הלחימה הנובע מההתקדמות הטכנולוגית הצבאית, אשר בשילוב עם שינויים דרמטיים בתפיסה הצבאית ובמושגים זוהי למעשה 104ארגוניים משנים באופן מהותי את אופי התנהלותן של פעולות צבאיות השערה צבאית תאורטית על עתידה של המלחמה הקשורה לעיתים קרובות להמלצות טכנולוגיות וארגוניות לשינוי בצבאות של המדינות. לפי ההשערה הזאת, בתקופות מסוימות של ההיסטוריה של האנושות היו דוקטרינות צבאיות חדשות, אסטרטגיות, טקטיקות וטכנולוגיות שהובילו לשינוי בלתי הפיך בהתנהגות של הלוחמה. יתר על כן, שינויים אלה מחייבים הסתגלות מואצת של דוקטרינות ואסטרטגיות חדשות. המהפכה בעניינים צבאיים הסמכות הצבאית של ריקובר והמנדט שנתן לו הקונגרס היו מוחלטים ביחס לפעולות הכורים של 102 ספינות הצי האמריקני, אך אישיותו השתלטנית הייתה לעיתים קרובות נושא למחלוקת פנימית בצי האמריקני. הוא היה ראש חטיבת הכורים הימיים, ובכך היה אחראי להחלטה על מיומנות הצוות להפעיל את הכור בבטחה, דבר שנתן לו את הכוח להוציא מכשירות מבצעית ספינת מלחמה )כלי שטח וצוללות כאחד(, סמכות שאותה ניצל בכמה הזדמנויות. הדעה התבססה על כך שלעיתים הפעיל כוח לצבור הישגים. ריקובר פעל ישירות מול הקונגרס וועדותיו להבטחת תקציב כלי השיט בעלי ההנעה הגרעינית בצי ארצות־הברית. .2012 הרחבה על המהפכה בעניינים צבאיים אפשר למצוא בספרו של אדמסקי 103 Elinor Sloan, "Canada and The Revolution in Military Affairs: Current Response and 104 .Future Opportunities", Canadian Military Journal , 1(3), (2000), pp.7–14המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם216 מופעלת בדרך כלל על־ידי טכנולוגיות חדשות המובילות לציוד צבאי חדש, אשר בתורו גורם 105.(44לשינויים מהירים במושגים מבצעיים, כמו גם "דוקטרינה וארגון" )ראו: איור את שורשיה של "המהפכה בעניינים צבאיים" אפשר למצוא בתהליכי חשיבה תהליכי חשיבה אלה 106.70שהתחילו להתפתח דווקא בברית־המועצות בתחילת שנות ה־ (, שהיה תומך נלהב בבנייתה מחדש של Nikolai Ogarkovהוביל מרשל ניקולאי אוגרקוב המכונה הצבאית הסובייטית הענקית חסרת הכוחות, לכוח קטן וקומפקטי יותר המבוסס על טכנולוגיה מתקדמת. לתפיסתו, שליטה בחלל תהפוך חיונית לשמירה על דומיננטיות בסכסוכים עתידיים, ולכן חיוני לשלוט במרחב החלל הן כדי להעביר מידע בצורה יעילה יותר, והן כמרחב שבו אפשר להציב מערכות נשק מתקדמות. עקב התבטאויותיו הקשות בספטמבר 6נגד הרמה הטכנולוגית של ברית־המועצות, פיטר הפוליטביורו את אוגרקוב ב־ , הן מתפקיד ראש המטכ"ל, והן מהיות סגן שר ההגנה הבכיר. חשוב לציין שהניסיון 1984 הסובייטי להתחרות בטכנולוגיה האמריקנית, והלחץ שהופעל על התעשייה הסובייטית 107בהקשר הזה היו בין היתר הסיבות לקריסתה של ברית־המועצות כאמור, ארצות־הברית התחילה לעסוק במהפכה בעניינים צבאיים באיחור מסוים Andrewביחס לתהליך שהתחיל בברית־המועצות, ואת המהלך הוביל אנדרו מרשל על־ידי הנשיא ריצ'רד ניקסון 1973(, איש מכון ראנד שבקליפורניה, שהתמנה ב־ Marshal Office)בהמלצת היועץ לביטחון לאומי, הנרי קיסינגר(, לראש המשרד ל"הערכת נטו ( במשרד ההגנה האמריקני. על צוותו הוטל לשמש צוות החשיבה of Net Assessment שנים אל העתיד של30–20( של המשרד, ומשימתו הייתה להתבונןThink Tankהפנימי הצבא, לעיתים בסיוע מכוני מחקר חיצוניים, ולהפיק דוחות על תוצאות המחקר שלו. הם ( של צבאות בעת הכניסה למלחמה ראה ספרו של Adaptation להרחבה בנושא סוגיית ההסתגלות 105 Williamson Murray, Military Adaptation in War with Fear of Change . Cambridge:מוראיי Theo Farrell, "Improving in War:; וכן מאמרו של פארלCambridge University Press, 2014 Military Adaptation and the British in Helmand Province, Afghanistan,2006–2009", The .Journal of Strategic Studies , 33(4), (2010), pp. 567–594 .83–47, עמ2012 הרחבה על ההתפתחות בברית־המועצות אפשר לקרוא בספרו של אדמסקי 106 .Till, 2018 107Military Technical Revolu�on ) ● צבאיות משולב עם מושגים מבצעיים חדשניים והתאמה ארגונית, כדי לשנות באופן מהותי את אופיין ואת התנהלותן של פעולות צבאיות מהפכות כאלה מאופיינות על־ידי: ● - שינוי טכנולוגי - אבולוציה של מערכות צבאיות - חדשנות תפעולית - הסתגלות ארגונית ● טכנולוגיה חדשה אבולוציה של הסתגלות ארגוניתחדשנות תפעוליתשינוי טכנולוגי מסורת ארגונית דוקטרינה חדשהמערכות צבאיות חדשה ( – שלבים ומאפייניםTechnological Revolution: מהפכה טכנולוגית צבאית44איוראסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית217 Williamהיו אמורים להיות חלק מצוות במשרד ההגנה בראשותו של ויליאם )ביל( פרי Undersecretary of Defense for Research(, תת־מזכיר ההגנה למחקר והנדסה Perry ,(Offset Strategy(, שעסק באסטרטגיה בשם "אסטרטגיית הקיזוז and Engineering שנועדה לאפשר לארצות־הברית ובעלות בריתה לקזז את היתרון הכמותי של כוחות ברית פרי )מתמטיקאי בהכשרתו( שהוביל 108ורשה על־ידי שימוש ביתרון הטכנולוגי האמריקני שהיעד הוא לקזז את היתרון הסובייטי באמצעות חימוש מונחה 1978את התהליך, הצהיר ב־ מדויק, בצירוף מערכות שליטה, בקרה, מודיעין ותקשורת. הצבא האמריקני, שהיה בסוף במשבר מורלי לאחר כישלונו בווייטנאם ובמבצעים אחרים 20 של המאה ה־80שנות ה־ (, הסכים לשתף פעולה 1979בהמשך )כמו שחרור בני הערובה האמריקנים באיראן ב־ ( Jointnessבהפעילו חשיבה מערכתית, ובמיוחד בנוגע לשילוביות בלחימה המערכתית בכלל, ובפרט בשילוב אמצעי אוויר מתקדמים בקרב היבשה. האיכויות הטכנולוגיות של )ולאו דווקא החשיבה 20 של המאה ה־70האמריקנים, שהתחילו להתפתח בסוף שנות ה־ 20 של המאה ה־90 ותחילת ה־80התאורטית של הסובייטים(, הם שהכשירו בסוף שנות ה־ את החשיבה שלפיה נדרשת "מהפכה בעניינים הצבאיים". מרשל שמילא את תפקידו , והיה במידה מסוימת עתידן שחזה את נפילת ברית־המועצות כמו 2015 –1973בשנים גם את הופעתה של סין כמעצמה עולמית, הבין היטב כיצד הטכנולוגיה מסוגלת לשנות קבוצת חשיבה קטנה אך בעלת השפעה 1973את אופי המלחמה המודרנית. הוא ייסד ב־ בתוך הפנטגון, שהתפרסמה בדעותיה הספקניות ובביקורתה על ההעדפות הצבאיות המסורבלות של הזרועות של הצבא האמריקני, כגון המשך בניית כלי שיט גדולים, מטוסים משוכללים וטנקים כבדים. הוא הפך גם לחלוץ המאבק שהוביל למהפכה הזאת, וטיפח שורה ארוכה של תלמידים שנפוצו ברחבי הקהילה האינטלקטואלית של מומחי מדיניות הביטחון בארצות־הברית. כמו כן פיתח תובנה דומה לזאת שאליה הגיעו הסובייטים, שחידושים טכנולוגיים אומנם מאפשרים מהפכה צבאית, אך המהפכה עצמה מתרחשת רק כאשר לצידה מתפתחים מושגים חדשים של פעולה, ובמקרים רבים נוצרים ארגונים צבאיים חדשים. מרשל נהנה ממערכת יחסים קרובה במיוחד עם מזכיר ההגנה בממשל (, כאשר האחרון, כמו גם סגן הנשיא דיק Donald Rumsfeldבוש הבן, דונלד רמספלד (, היו בשלבי Paul Wolfowitz( וסגן מזכיר ההגנה פול וולפוביץ Dick Cheneyצ'ייני שירותם המוקדמים בפנטגון והיו בני חסותו של מרשל. הדוקטרינה שהפעיל צבא ארצות־הברית נגד הצבא העיראקי במלחמת המפרץ הציגה את השילוב המרשים שבין נשק מונחה מדויק, מערכות קשר שליטה ובקרה 1991ב־ (. Targeting and Acquisitionיעילות, מנגנון איסוף מודיעין וציון למערכות נשק ורכישתן תוצאות המלחמה הוכיחו שתפיסתו של אורגקוב הסובייטי, שיובאה לארצות־הברית ופותחה על־ידי מערכת הביטחון האמריקנית, החליפה את דוקטרינת הלוחמה הקודמת יש המכנים אותה בשם "אסטרטגיית הקיזוז השנייה", ומטרתה הייתה לפתח "מערך מערכות" 108 Robert( שתשפר את האפקטיביות הטקטית של כוחות ארה"ב. להרחבה ראהSystem of Systems ) Tombs, “ The Cold War Offset Strategy: Origins and Relevance ." War on the Rocks , .November 6, 2014המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם218 מבקריה של התפיסה הזאת טענו שזהו ניסיון להאדיר את מה 109שאבד עליה הכלח שלפעמים מכוּנה בשם טכנופוריה – הנטייה להגזים בחשיבות עליונות טכנולוגית, כפי הצביעה 1991 לאסטרטגים רבים נראה שמלחמת המפרץ ב־ 110שהואשם בה רמספלד על עידן חדש שהחל בתחום הלוחמה הצבאית: הניצחון המהיר של כוחות הקואליציה על הכוחות העיראקיים תיקף את עליונותה של הטכנולוגיה הצבאית המערבית, ואת התפקיד שהיא יכולה למלא בהיותה הגורם המכריע בהשגת הצלחה צבאית במלחמה המודרנית. (, כלי הנשק Stealthנראה שטכנולוגיות המפתח של מלחמת המפרץ – החמקנות ( C4Iהמדויקים, החיישנים המתקדמים, מערכות פיקוד, שליטה, בקרה, מחשבים ומודיעין ומערכות לוויינים בחלל בזמן אמת – ייצגו שינוי יסודי בלחימה עבור אלה )במקרה זה כוחות הקואליציה( שיכלו לרתום טכנולוגיות חדשות אלה ולהשתמש בהן. עבור רבים מלחמת המפרץ הייתה העדות הראשונה והאמיתית למהפכה הנוכחית בעניינים צבאיים. למרות זאת ובהתייחסות ביקורתית למה שמוצג כ"מהפכה בעניינים צבאיים" בניהול האסטרטגי של המערכות בעיראק ובאפגניסטאן, אפשר לציין שלארצות־הברית היו אמצעי לחימה ( Insurgentsרבים המיועדים למלחמה קונוונציונלית. ואולם, בסופו של דבר המתקוממים בעיראק וגם באפגניסטאן המשיכו להסתגל לשלילת הכוח האמריקני, ולבסוף אף להסתלקותם של האמריקנים משתי המדינות, בלי שהושגו יעדיהם הפוליטיים. תופעה אחרת ולא פחות מדאיגה שנוצרה בעקבות הניצחון המהיר במלחמת המפרץ ( עם אימוץ דוקטרינת השימוש במודיעין בזמן אמת, נשק 2003( והשנייה 1991הראשונה מדויק, מערכות שו"ב )שליטה ובקרה(, קצב האש וכדומה, היא שהם גררו כנראה את פיקוד חש הצי האמריקני 21הצי האמריקני להגזים בחשיבות הטכנולוגיה. לקראת המאה ה־ שהוא עומד בפתחה של תקופה חדשה שבה גם מאפייני הלחימה משתנים, ועליו לשנות 70את האסטרטגיה כך שהחדשנות הטכנולוגית תשמש גורם מאיץ. כבר בתחילת שנות ה־ רווחו בארצות־הברית גישות שלפיהן אין עוד מקום לאוניות מערכה בצי 20של המאה ה־ השאלות שעמדו לפתחו של הצי האמריקני היו: האם שיפורים בכלי 111ארצות־הברית השיט הקיימים יספיקו לצי להתמודד עם אתגרי העתיד, או שמא יש צורך בסוג חדש לגמרי של כלי שיט? בפני האסטרטגים של חיל הים האמריקני עמדה השאלה: כיצד יוכל הצי האמריקני, שיכולותיו ודוקטרינת ההפעלה שלו התמקדו היסטורית בלחימה בים הפתוח, להבטיח בעתיד את הרלוונטיות המבצעית שלו בלחימה במרחב החופי? חתם צי ארצות־הברית הסכם עם הסוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים 1995במרס ( על מיזם משותף לקידום Defense Advanced Research Projects Agency – DARPA ) (. כלי השיט Arsenal Shipהמחקר והפיתוח של כלי שיט חדש בשם "אוניית מחסן נשק ( גדול יותר מכל Payloadהזה תוכנן על־פי תפיסה המדגישה את יכולת הנשיאה של מתעד .Till, 2018, p. 170 109 .Thomas Barnett, "Donald Rumsfeld – Old Man in Hurry", Esquire , 1 July, 2005 110 Richard, A. Hough, Death of the battleship: The tragic close of the era of seapower , New 111 .York: MacMillan, 1963אסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית219 כלי שיט קיים בצי האמריקני. הוא נועד לספק כוח אש מסיבי בשלבים הראשונים של סכסוך עם יכולות עבודה ברשת משולבת שתאפשר יכולות שליטה, בקרה, תקשורת, מחשבים Command, Control, Communications, Computers, Intelligence, andומודיעין (, ושילוביות עם כוחות אחרים של צבא ארצות־הברית. ייעודו Reconnaissance – C4IR של כלי השיט היה לתת פתרון לצורך המבצעי שבו כוחות ימיים יוכלו בעתיד להשפיע Multiple Regional Conflictsבצורה מכרעת על סכסוכים אזוריים מרכזיים שיתעוררו (, וכמו כן אמור היה להציג את הפתרון הטכנולוגי לפעילות משותפת על היבשה MRC (. כוח האש Forward from the Seaהנתמכת על־ידי כוחות הצי בשם "קדימה מן הים המרשים היה אמור להיות מופעל בשלבים הראשונים של סכסוך בין ארצות־הברית למדינה יריבה כלשהי, והוא נתפס על־ידי צי ארצות־הברית כערובה להצלחה במשימה כזו, ולשם כך התחיל הצי האמריקני לאפיין ולפתח כלי שיט עתידי בשם "אוניית מחסן נשק". לפי משגרים אנכיים לסוגי נשק שונים )טילי ים–חוף, 500האפיון המבצעי נדרשו לאונייה כ־ ים–אוויר, ים–ים וכדומה(. הסוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים )של הפנטגון( תכננה לסיים (. 45 )ראו: איור 2000( בתחילת שנות ה־Demonstratorלבנות כלי שיט להדגמה ( של אוניית Concept Design: תפיסת התכנון45איור 112 י1995הארסנל של צי ארצות־הברית ב־ .U.S. Navy, All Hands Magazine , May 1995, p. 15 מקור האיור 112המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם220 בסופו של דבר בעיות תקציביות עיכבו את התוכנית, מה שאִפְשר לצי האמריקני למצוא פתרון פשוט יותר לדרישה המבצעית באמצעות שינויים והסבות שערך בארבע הצוללות (. Trident Class Submarinesהבליסטיות הוותיקות הנושאות טילים מסוג 'טרידנט The טילי שיוט מסוג 'טומהוק154הצוללות הותאמו לתצורה המאפשרת להן לשאת עד ( באמצעות מערכות שיגור אנכיות המותקנות Tomahawk Land Attack Missile – TLAM במשגרים האנכיים שבהם נישאו בעבר טילים בליסטיים אסטרטגיים, וכך יצרו כלי שיט על־ פי תפיסת אוניית מחסן נשק. הדבר מדגיש שאסטרטגיה איננה דבר העומד בפני עצמו, ( והאמצעים הנדרשים לכך, יש Ways(, הדרך להשיגם Endsובמשולש הכולל יעדים לגורם המשאבים חשיבות לא פחותה משני הגורמים הקודמים לו. 80עם הגידול בעיסוק בחדשנות טכנולוגית במערכות ביטחוניות התחיל בשנות ה־ להתפתח גם תחום מחקרי בנושא, שניסה בין היתר לעמוד על מקורותיה 20של המאה ה־ של החדשנות הטכנולוגית במערכות ביטחון. תחום המחקר עדיין צעיר, ולכן כולל יחסית (. אדם גריסום מתאגיד ראנד Schools of Military Innovation Researchאסכולות רבות שחקר את הנושא מצביע על אסכולות ספורות, ובהן ארבע עיקריות: 1 .( – כדוגמת זאת המוסברתCivil Military Relationsיחסים אזרחיים–צבאיים על־ידי בארי פוזן. 2 .( – כדוגמת זאת המוסברת על־ידיInterservice Politicsפוליטיקה בין־ארגונית סטיבן רוזן. 3 . .(Intraservice Politicsפוליטיקה פנים־ארגונית 4 . – (Organizational Culture/Strategic Cultureתרבות ארגונית–אסטרטגית כדוגמת זאת המוסברת על־ידי אדמסקי או קאצנבך. יש טוענים שקיימות שתי אסכולות נוספות המתבססות בהתאמה על הגישה Technologicalהנאו־ריאליסטית ביחסים בין־לאומיים וגישת הדטרמיניזם הטכנולוגי (:Determinism 1 .האסכולה הנאו־ריאליסטית גורסת שהפחד מיכולות צבאיות זרות נחוץ ומספיק כדי לגרום לחדשנות טכנולוגית. 2 . Technologicalהאסכולה של דטרמיניזם טכנולוגי הקובעת שציווי טכנולוגי ( הכרחי ומספיק כדי להניע חדשנות טכנולוגית.Imperative עם זאת, קבוצת מחקרים גדולה מצביעה על כך שחידושים טכנולוגיים במערכות Bottomביטחוניות שטרם נחקרו לעומק, הובנו והוסברו מתרחשים "מלמטה–למעלה 113.(Up (, ששימש פרופסור ללימודים אסטרטגיים באוניברסיטת Eliot Cohenאליוט כהן (, בוחן בביקורתיות את ה"מהפכה בעניינים NWCג'ון הופקינס ובמכללת הצי למלחמה .Grissom, 2006, 905–934 113אסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית221 .(Military Transformationצבאיים", או כפי שכוּנתה בהמשך "טרנספורמציה צבאית ( הפשטה של 1בנוגע לכך הוא מציין ארבע בעיות כלליות שמהן סבלה המהפכה הזאת ( התמקדות בטכנולוגיה 2תאוריית ה"מהפכה בעניינים צבאיים" מעולם הגאופוליטיקה ( נטייה לתאר שינוי כמשהו שקורה "מלמעלה–3על חשבון ארגון, דוקטרינה וכוח אדם ( אי־התבוננות בתגובה ליכולות מסוג "מהפכה בעניינים 4למטה", ולא "מלמטה–למעלה צבאיים" מצד מתנגדים חלשים יותר. כהן טוען באופן אירוני, שרק על־ידי התבוננות יתר על 114בארבעת ההיבטים הללו אנו יכולים להעריך נכונה את אפשרויות השינוי הצבאי כן, בחינת השינוי שחל בכוחות צבא, בתהליכי קרב ובתוצאות המלחמה בשנים האחרונות מספקת סיבה לחשוב שחל שינוי מובהק באופי הלוחמה עצמה, דבר שחשיבותו הודגשה כמה וכמה פעמים בספר הזה. מכיוון שחדשנות טכנולוגית היא אחת מאבני היסוד של פיתוח מערכות לחימה מתקדמות, וטעות ברתימת חדשנות טכנולוגית למערכות לחימה יכולה להיות הרת גורל, מציע ההיסטוריון הימי הבריטי ג'פרי טיל עשרה תנאי יסוד לקיומה של חדשנות בצי מלחמתי שלטענתו, הוכחו כבר בעבר: הימצאות אנשים בעלי רמת השכלה וחינוך מתאימים בארגון; שמירת קשר עם חזית הטכנולוגיה; שמירת חלופות שונות לאימוץ טכנולוגיה; מנהיגות טכנולוגית חזקה; מוסדות מסתגלים לשינויים; היכולת ליהנות מניסיון העבר; יחסים בין־ארגוניים טובים; היכולת לבחון באופן תמידי את הנחות העבודה; יכולת עוד מציין טיל: "במצב שבו האסטרטגיה 115שיווק יעילה והיכולת להתמודד עם הבלתי צפוי לא מצליחה להשיג את ההתקדמות הטכנולוגית, השטח יהפוך להיות נחלתם המסוכנת של טכנוקרטים, ולפיכך ציים צריכים לפתח אסטרטגיה שתעסוק בשינוי טכנולוגי 116."(Technological Transformation ) הצי הבריטי מנסה להתמודד עם חדשנות טכנולוגית באופן שונה, ואת עקרונותיו הוא כדי לבצע סריקת אופק לטווח 117.2014מפרט במסמך האסטרטגיה הימית שפרסם ב־ ( נשענת Global Strategic Trends – GSTהארוך וזיהוי מגמות אסטרטגיות גלובליות The Ministry ofבריטניה על מרכז פיתוח, מושגים ודוקטרינה של משרד ההגנה (, אשר תומך Defence’s Development, Concepts and Doctrine Centre – DCDC שנה 30בגורמי התכנון ארוכי הטווח בתחום הביטחון. זאת באמצעות חיזוי לטווח של על מגמות שמתפתחות ברמה האסטרטגית, ושעשויה להיות להן משמעות במרחב הימי, ובאמצעותה אפשר לבדוק את החוסן של האסטרטגיה שפותחה נגד שינויים עתידיים אפשריים. Eliot Cohen, "Change and transformation in military affairs", Journal of Strategic Studies , 114 .27(3), (September 2004), pp. 395–407 .Till, 2018, p. 177 115 .ibid, p. 171 116 .UK Government , 2014, p. 21 117המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם222 בתהליך פיתוח והתעצמות חסר תקדים 21הצי ההודי שנמצא בתחילת המאה ה־ נאלץ לגשר על פער טכנולוגי מובהק, והוא מנסה לעשות זאת באמצעות רכש מגוון של פלטפורמות ומערכות ממקורות שונים, לצד ניסיון להקים תעשיית נשק ימית מקומית. הצי כנראה נעדר עדיין את עשרת תנאי היסוד לקיומה של חדשנות בצי מלחמתי שמונה ג'פרי Defence Research andטיל למרות קיומו של גוף מחקר ופיתוח גדול במשרד ההגנה במסמך האסטרטגיה הימית של הודו מצוין 118.(Development Organisation – DRDO בנוגע לטכנולוגיות חדשות ומתפתחות, שהצי ההודי יבחר בטכנולוגיית "קפיצת מדרגה ( כדי להבטיח שאחוז גבוה של נכסים עם ציוד עכשווי יהיה Leapfrogging Technologies ) מסוגל להתמודד עם איומים חדשים שצצים. הוא יעשה זאת על־ידי עידוד בניית שותפויות עם ארגונים מתאימים, הן לאומיים והן זרים, ותמיכה בהשקעות ממוקדות במחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות, רצוי עם ממשק שוק תואם לתמיכה במוצרים. היבטים אלה יהיו כרוכים גם בהשתתפות המגזר הפרטי שיסייע בבניית בסיס של מחקר ופיתוח מקומי חזק. המסמך מפרט קשת רחבה של טכנולוגיות חדשות ומתפתחות שהצי יזדקק להן: טכנולוגיות (, טכנולוגיות אלקטרומגנטיות Precision Weapon Technologiesחלל, נשק מדויק (, טכנולוגיות של מערכות הנעה Electromagnetic and Laser Technologiesולייזר Unmanned(, מערכות אוטונומיות Propulsion and Power Technologyוכוח Computation and Automation(, מערכות מחשוב ואוטומטיזציה Marine Systems (, ננו־ Cyber Security Technologies(, טכנולוגיות ביטחון קיברנטיות Technologies זהו ללא119.(Green Technologies( וטכנולוגיות ירוקותNano-Technologyטכנולוגיה ספק המקרה של צי המעוניין לבצע קפיצת מדרגה ביכולותיו, הופך להיות אחד מהציים הגדולים בעולם ומסמך האסטרטגיה שלו מגדיר את הטכנולוגיות שלהן יזדקק. הצי הצרפתי הועיד לעצמו במסמך האסטרטגיה הימית שלו לפתח את השימוש בכלים (. היעד הראשון Develop the use of new technological toolsטכנולוגיים חדשים המודגש בטכנולוגיה הוא המחויבות לעידן הדיגיטלי וקישוריות מערכות מידע למרחב הימי, כל זאת תחת פגיעויותיהן של מערכות מהסוג הזה להתקפות סייבר. היעד השני הוא חיזוק השימוש בכלי השגחה ומעקב לזירה הימית כדי להגביר את המוּדעות במרחב הימי, ולמנוע חדירת כלי שיט לא רצויים לטריטוריה הצרפתית. לאותה משימה נדרשת גם תעשיית החלל מרחבית, תקשורת AISלשפר את התגובה למעקב ימי: רדאר או דימות לוויין אופטיים לוויינית. האסטרטגיה גם מכווינה חלק מהדרישות שיתממשקו למערכות שממשלות אם נשווה את הדרישות הצרפתיות לאלה של הודו עלול 120אירופיות אחרות מפתחות להתקבל הרושם המוטעה שרמת הפיתוח של טכנולוגיות צבאיות בצרפת, שתומכות בדוקטרינות ההרתעה הגרעינית, כוחות אמפיביים ואחרות, כלל לא נזכרות. הסיבה לכך Government of India, Defence Research and Development ראו DRDO להרחבה על ה־ 118 .Organisation Indian Government , Ministry of Defence, Ensuring secure seas: Indian maritime security 119 .strategy , 2015, pp. 142–145 .France Premier Ministre, 2015 120אסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית223 היא שלצרפת תעשייה ימית מן המתקדמות בעולם, ורמת החדשנות שלה היא גבוהה אפילו במונחים אמריקניים, ולכן צמצמה האסטרטגיה )ובצדק( את הדרישות לנקודות עקבי אכילס שהיא מזהה. המהפכה בעניינים צבאיים כפי שהתנהלה בארצות־הברית השפיעה מאוד על The People Liberation(, כמו גם על הצי הסיני PLAצבא השחרור העממי של סין ( ממכון בלפר מציינת Jacqueline Newmyer(. ג'קלין ניומאייר Army Navy – PLAN שאסטרטגים סינים מאמינים שהמהפכה בענייני צבא מציעה הזדמנות היסטורית לשנות ( Andrew Erickson לעומתה, אנדרו אריקסון121את האיזון הצבאי עם ארצות־הברית ממכללת הצי האמריקני בוחן את האופן שבו הצי הסיני מתמודד עם מהפכת המידע בקשר לשילוב אמצעי הפיקוד, השליטה והבקרה עם מערכות הנשק, כדי לקבל תמונת קרב ברורה יותר ולנהל לפיה את הלחימה. לדבריו, חיל הים הסיני חותר לקראת אוטומציה מוגברת וקישורי נתונים בין מערכות חלל חדשות רבות מאוד לניווט, חישה ותקשורת, כמו גם יכולות נגד לוויינים. לדעתו, הניסיון מציים אחרים מצביע על כך שכאשר החיבוריות גדלה הריכוזיות עולה, והוא מציין את הבעייתיות שיכולה להתעורר מכך לצי שמרחיב את 122יכולותיו לפעול בים הפתוח הרחק מחופיו צבאות רבים אחרים חקרו גם הם את ה"מהפכה בעניינים צבאיים" כמושג ארגוני – לדוגמה, צבאות קנדה, בריטניה, הולנד, שוודיה, אוסטרליה, ניו־זילנד, דרום אפריקה, סינגפור, הרפובליקה של סין )טייוואן(, הודו, רוסיה וגרמניה, אך לא כולם אימצו אותה בשל התשתית הממשית ועלויות ההשקעה. 21 ובעשור הראשון של המאה ה־ 20בעקבות שינויים שהתרחשו בסוף המאה ה־ שעיקרם: הכישלון של הצבא האמריקני להתמודד עם מורדים מקומיים בעיראק ואפגניסטאן, עליונות הטכנולוגיה האזרחית על הצבאית בתחומים אחדים ותפוצת מרכיבי ( כחלק מתופעת הגלובליזציה, החליט Dual Use Technologyטכנולוגיה דו־שימושית Third Offset ליזום גיבוש "אסטרטגיית קיזוז טכנולוגית2014משרד ההגנה האמריקני ב־ ( פיתוח טכנולוגיות מתקדמות על־1 היוזמה מכוונת לשלוש מטרות123( חדשה Strategy ידי התמקדות בתחומים כמו רובוטיקה, מערכות אוטונומיות, מיניאטוריות, ניתוח נתונים ( בחינת מושגים מבצעיים וגישות חדשות 2גדולים ומתקדמים, כמו הדפסת תלת־ממד Jacqueline Newmyer, "The Revolution in Military Affairs with Chinese Characteristics", 121 .The Journal of Strategic Studies , 33(4) (August 2010), pp. 483–504 Andrew S. Erickson & Michael S. Chase, "Informatization and the Chinese People’s 122 Liberation Army Navy", in Phillip C. Saunders and others, (eds.), The Chinese navy: Expanding capabilities, evolving roles , Center for the Study of Chinese Military Affairs, Institute for National Strategic Studies, National Defense University, Washington, DC, .2011, p. 278 National Science and Technology Council Committee on Homeland and National 123 Security, A 21st Century Science, Technology, and Innovation Strategy for America’s .National Security , (2016), p. 5המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם224 ( השגת המוחות הטובים 3ללחימה על־ידי שימוש בטכנולוגיות המתקדמות שפותחו והמבריקים ביותר, ושמירה עליהם כדי שיקדמו את היעדים הטכנולוגיים ויישמו אותם בדוקטרינות ותפיסות הפעלה מתאימות. דהיינו, חדשנות טכנולוגית עם פיתוח מושגים תפעוליים חדשים ודוקטרינות מתאימות הם שעומדים בבסיסה של "אסטרטגיית הקיזוז 124השלישית". הדבר חוזר ומדגיש עד כמה חדשנות צבאית היא מתמשכת וסיזיפית נקודת המבט הטכנולוגית היא גורם יסודי אך לא גורם הכרחי למהפכות בענייני צבא. יש הסכמה נרחבת בין החוקרים שהמפתח להצלחה הוא האופן שבו מיושמים שינויים טכנולוגיים בדוקטרינה או אסטרטגיה, בין שהטכנולוגיה היא מוכחת וקיימת ובין שהיא חדשה. על כל אלה חשוב להוסיף את מרכיב התרבות האסטרטגית של המדינה או הארגון בקשר לאימוץ חדשנות טכנולוגית ושילובה בצורה טובה באסטרטגיה ובדוקטרינה. כבר מיום הקמתו ביקש צה"ל להימצא ביתרון איכותי ביחס לאויביו, ולפיכך הוקמה תעשייה ביטחונית מפוארת שנדרשה גם להידרש למצבים שבהם הוטל על ישראל אמברגו טוען אדמסקי תרבות אסטרטגית וחדשנות צבאית של אספקת נשק מתקדם. בספרו שמלחמת ששת הימים שיקפה את נקודת השיא של הלימה בין הדוקטרינה ובין הנשק המתקדם שהפעילו חיל האוויר וכוחות השריון. עם זאת, בצה"ל שלאחר מלחמת ששת הימים האיזון שבין טכנולוגיה לדוקטרינה התחיל להיות מופר, והטיה מחשבתית הביאה 125לתחושה שפתרונות טכנולוגיים הם תרופת פלא לכל בעיה ביטחונית אשר לכשל שחל בצה"ל בחיבור שבין טכנולוגיה לדוקטרינה טוען ההיסטוריון האמריקני הוערך היתרון האיכותי מול צבאות ערב 20 של המאה ה־ 80אליוט כהן שמשנות ה־ במונחים טכנולוגיים בלבד "בלי להביא בחשבון ממדים דוקטרינריים, איכות כוח האדם" לעניין זה טוען אדמסקי: 126ועוד עומס המשימות הלא־צבאיות שהוטלו על המטכ"ל, והערכה כללית המפחיתה בערכו של המדע הצבאי שחָבְרה לכך, יצרו מחויבות מוסדית חלשה בלבד לתחומי התאוריה הצבאית והדוקטרינה הסולדת במוצהר מחשיבה מופשטת, נטה המטכ"ל לצמצם בעיות אסטרטגיות 127מורכבות לרמה של קושיות טכניות שיש לפתור אותן מהר בשל לחצי הזמן כיום יש המציינים את כניסתה לתוקף של "אסטרטגיית הקיזוז הרביעית" המתמקדת באתגר של 124 המודרניזציה המהירה של הצבא הסיני באמצעות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות שחלקן מתבססות על "טכנולוגיות הליבה" שפותחו בארצות הברית. לטענתם, ארצות הברית איננה יכולה עוד להתבסס על עליונותה הטכנולוגית לביצוע קיזוז אסטרטגי )במיוחד בעולם שמציע כישרונות רבים, הון וצרכנים במקומות שונים(. האתגר של "אסטרטגיית הקיזוז הרביעית" יהיה להשתמש בכל כלי המדיניות, כולל Michael Miklaucic, America’sבקרת ייצוא, כדי לקזז יתרון זה של יריביה. להרחבה בנושא ראו .allies: The fourth strategic offset , The Hill , 24 October 2018 .179, עמ2012 אדמסקי 125 Eliot A. Cohen, Andrew J. Bacevich and Michael Eisenstadt, Knives, tanks, and missiles: 126 .Israel's security revolution , Washington Institute for Near East Policy, 2008, p. 59 .192, עמ2012 אדמסקי 127אסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית225 בנוגע לקשר שבין הטכנולוגיה לדוקטרינה בחיל הים הישראלי יצוין ששאול ברונפלד עמית מחקר במכון דדו, זוקף לזכותו של חיל הים הישראלי את היכולת לבצע את המהפכה , ולהביא אותה לכלל מימוש 20 של המאה ה־70 וה־60בעניינים צבאיים במהלך שנות ה־ . לטענתו: 1973בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים ב־ הישגיו המפתיעים של חיל הים היו תוצאה ברורה של מהפכת הסטי"לים שהחיל הגה, תכנן וביצע במהלך עשור ויותר, מהפכה שתוארה באופן מפורט על־ידי אלה שהיו ראשי חיל הים, וראוי שתוצג כמקרה בוחן מוצלח ל"מהפכה בעניינים ]...[ . (RMAצבאיים ממחיש באופן ברור מהפכה מוצלחת בעידן הטכנולוגי וגם את הקשיים שעליהם צריכים המהפכנים להתגבר. יתר על כן, שני מאפיינים חשובים עושים את מהפכת חיל הים לנושא הערצה וחיקוי: ראשית, הייתה בה ראשוניות ומקוריות שלא הייתה כמוה אפילו בעשייה המוצלחת ביותר של חיל האוויר, ושנית, המהפכה הגשימה 128את כל הבטחותיה במבחן האש והאלקטרוניקה של מלחמת יום הכיפורים ותחילת 70עם זאת, לא פסחה על חיל הים לאחר מלחמת יום הכיפורים ובסוף שנות ה־ התופעה שבה הטכנולוגיה נתפסה כחזות הכול. אפשר לשייך זאת 20 של המאה ה־80ה־ לשינוי אוריינטציה של החיל, כמו צה"ל כולו למערכות נשק וטכנולוגיות ימיות מתקדמות ( והתותח נגד טילים מסוג 'וולקן Harpoonשפיתחו האמריקנים, כדוגמת טילי ה'הרפון (. קציני חיל הים הישראלי שיצאו ללימודי תארים מתקדמים The Phalanx CIWSפלנקס במוסדות טכנולוגיים בארצות־הברית, חזרו לישראל נפעמים מטכנולוגיות מתקדמות שהיו בתהליכי פיתוח שם, הן במערכות נשק והן במערכות גילוי על־מימיות ותת־מימיות. הדבר הביא לכך שהחדשנות הטכנולוגית מצאה את מקומה בתכנון ופיתוח כלי השיט העתידיים , אך ההתנהגות האסטרטגית שאפיינה את שנות 5של חיל הים, כדוגמת ספינות סער נזנחה, ואיתה גם הקשר החשוב שבין החדשנות הטכנולוגית 20 של המאה ה־70 וה־60ה־ 129לדוקטרינה והאסטרטגיה שאפיינה לפי ברונפלד את החשיבה הישראלית המקורית להיפגעותה 2006ייתכן שהיו אלה זרעי הפורענות שגרמו במלחמת לבנון השנייה של של אח"י 'חנית', שאומנם הייתה מצוידת בטכנולוגיות המתקדמות ביותר להתגוננות בפני טילים, אך בעטיין הוזנחו ההיבטים שעליהם מצביע אליוט כהן במאמרו: "התמקדות ובמקרה הזה – ההתעלמות מהצורך 130בטכנולוגיה על חשבון ארגון, דוקטרינה וכוח אדם לפתח דוקטרינת הפעלה חדשה במתאר לחימה חדש, כמו לחימה א־סימטרית באזור החופי של לבנון. מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בין־תחומית, טוען 2019מאיר פינקל, ששימש עד שכל המחקרים שצוינו לעיל מתמקדים בתנאים המאפשרים או מגבילים חדשנות צבאית המטה הכללי חלק ג', 14 ,בין הקטבים", המהפכה בעניינים ימיים: שייטת הסטי"לים שאול ברונפלד, " 128 .33, עמ2017 .180, עמ2012 אדמסקי 129 .Cohen, 2004, pp. 395–407 130המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם226 בתקופת שלום, אך אינם מטפלים בבעיה שקיימת כיום בצבאות שונים וגם בצה"ל. הוא (. פינקל מציע תפיסה המשלבת בין Over Innovationמכנה אותה "חדשנות יתר (, Conservatism by Choiceחדשנות טכנולוגיה ובין מה שהוא מכנה "שמרנות מבחירה שתביא לכוח מאוזן וזריז יותר מהמגמה המדגישה בצה"ל יתר על המידה את החדשנות. גישת השמרנות מבחירה תדגיש חינוך צבאי מקצועי, ארגון יחידות ופילוסופיית פיקוד; תאפשר ניצול טוב יותר של חידושים בתחומי מערכות הנשק ותורת הטקטיקה. לדעתו, 131המיקוד הנוכחי של צה"ל בחדשנות לא מספק את הטיפול הנדרש במרכיבים החסרים אין ספק שלטכנולוגיה בכלל ולחדשנות הטכנולוגית בפרט, השפעה מכרעת על האסטרטגיה הימית והדוקטרינה של ציי מלחמה שונים. הבחירה בטכנולוגיה המתאימה תלויה ביכולת להתאימה לשינויים באופי הלחימה, שאינו פשוט בתקופות שבין המלחמות, Strategicמחייב קיומו של מודיעין וחיזויים ארוכי טווח והגדרת מדדי יעילות אסטרטגיים (, כפי שהמחקרים והניסיון ההיסטורי )שהובאו בפרק( Measures of Effectiveness מצביעים על כך. משום עלותן הגבוהה של מערכות נשק חדשות הנמצאות בחזית הטכנולוגיה, חשוב שמפתחיהן יקבעו מדדי יעילות אסטרטגיים ועל־פי המדדים יהיה אפשר לשפוט את התרומה של טכנולוגיה מתקדמת ככל שתהיה לדוקטרינה ולאסטרטגיה שאותן נועדה לשרת. מכוני מחקר מערביים והשפעתם על תהליך גיבוש דוקטרינה ואסטרטגיה ימית בפרק הקודם צוינה הצעתו של ג'ורג מרשל, איש מכון ראנד למשרד ל"הערכת נטו" )יורחב בהמשך( שבפנטגון כחלק מניסיון הממשל לשנות את הדוקטרינה האמריקנית, בין היתר באמצעות חדשנות טכנולוגית. גם הממונה על מרשל בתקופה המדוברת, ויליאם פרי, כיהן בקליפורניה. Sylvania/GTEלפני הגעתו לפנטגון כמנהל מעבדות ההגנה האלקטרונית של מטבע הדברים השאלה העולה היא: מהן הסיבות להימנעות ארגונים צבאיים ליזום ולחדש את הדוקטרינה שלהם בכוחות עצמם? בארי פוזן שחקר את מקורות הדוקטרינה הצבאית ( משיב:The Sources of Military Doctrine ) רק לעיתים רחוקות יחדשו ארגונים צבאיים באופן אוטונומי, במיוחד בענייני דוקטרינה. זה אמור להיות נכון מכיוון שארגונים מתעבים להימצא במצב של חוסר ודאות, ושינויים בדפוסים המסורתיים תמיד כרוכים באי־ודאות צבאיים הם היררכיים מאוד ומגבילים את שטף הרעיונות מהרמות הנמוכות לרמות הגבוהות יותר. נוסף על כך, לאלה שבראש ההיררכיה, שהשיגו את דרגתם ומעמדם באמצעות שליטה בדוקטרינה הישנה, אין כל אינטרס לעודד את התיישנותה על־ ידי הכנסת דוקטרינה חדשה. מסקנה, שחדשנות צריכה להתרחש בעיקר כאשר Meir Finkel, "Conservatism by Choice (stability) – A Necessary Complement to Innovation 131 .and Adaptation in Force Design", Defence Studies , 19(4), (2019), p. 1אסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית227 הארגון נוחל כישלון גדול, או כאשר אזרחים בעלי סמכות לגיטימית מתערבים 132לקידום חדשנות כבר בתחילת מלחמת העולם השנייה הבינו גורמי הממשל בארצות המערב, שהכוחות המצויים במערכת הצבאית המוסדית, לרבות אלה של הצי האמריקני, אינם מסוגלים מסיבות מגוונות להתמודד עם גיבוש דוקטרינות ומתן פתרונות מבצעיים הולמים, המאפשרים להתמודד עם השינויים התכופים באיומים החדשים והכנסתם של אמצעי לחימה חדשים לזירה הימית. הם בחנו את האפשרות להיעזר בגופים חיצוניים שזכו להיקרא בעברית ". מכון מחקר מסוג זה מוגדר "מכון, תאגיד או Think Tank"מכון מחקר" ובעגה הצבאית קבוצה המאורגנים ללמוד נושא מסוים )כגון מדיניות או בעיה מדעית( ולספק מידע, רעיונות 133ועצות עדות מאלפת לחיבור שבין המדע לפתרון בעיות ההפעלה של צי הצוללות האמריקני היה הקשר בין חתן פרס נובל אלברט איינשטיין לצי האמריקני במלחמת העולם השנייה, שמטרתו הייתה לסייע לצי הצוללות הזה לפתור את בעיית חוסר האמינות של הטורפדו חוסר האמינות הזה גרם לכך שמתחילת המלחמה 134 שנועד לפגוע בכלי השיט14מדגם סיכנו אנשי הצוללות את חייהם בבואם לתקוף כלי שיט עם נשק לא 1943ועד אמצע טורפדו בארבעת החודשים 300 תקיפות, ירו136אמין. צוללות צי האוקיינוס השקט ביצעו אוניות. אילו היו מצליחים לפגוע ביעילות במטרותיהם או להרוס 10הראשונים, והטביעו רק אותן, ייתכן שההתפשטות היפנית הייתה מוכלת, והדרך לסיום המלחמה הייתה מתקצרת. Lieutenantאלברט איינשטיין "גויס" על־ידי סרן סטפן ברונאור ממשרד החימוש של הצי ( כדי לסייע בפתרון הבעיה. Stephen Brunauer, U.S. Navy Bureau of Ordnance מציע איינשטיין כיצד להתגבר על הבעיה הזאת1944 בינואר4במכתב התשובה שלו מ־ (.46)ראו: איור עם הזמן השתנתה משמעות המונח "מכון מחקר", בעיקר בארצות־הברית במהלך 135, והועתקה לתאר "ארגוני מחקר מדיניות אזרחיים ללא מטרות רווח 60שנות ה־ בהתאם לכך שונתה ההגדרה ממכון מחקר מכון לקביעת מדיניות ל"מכון מחקר וארגון העורך מחקר ותומך בנושאים הקשורים למדיניות חברתית, אסטרטגיה מדינית, כלכלה, רוב מכוני המחקר שוכנים באירופה 21צבא, טכנולוגיה ותרבות". בתחילת המאה ה־ ובארצות־הברית. בגרמניה לדוגמה, יש מכוני מחקר גדולים בעלי יוקרה והשפעה, אך הם ממומנים מכספי המדינה ובעלי שיוך אוניברסיטאי או ממשלתי. בצרפת מכונים הדומים למכוני מחקר מקושרים לממשלה, ואילו קשריהם עם המפלגות הגדולות חלש יותר. היה "חקר ביצועים" 20תחום אחר שבו התגייס המדע לשורות הצבא במאה ה־ (, שהביא באמצעות שיטות מתמטיות לקביעת הדרך לניצול מיטבי Operational Research ) .Posen, 1984, p. 222 132 .Merriam Webster 133 .Rosen 1994, Ch. 5, 130–147 ניתוח אירוע מרתק אפשר למצוא בספרו של סטיבן רוזן 134 .Stella Ladi, " Think tank " in Encyclopedia Britannica 135המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם228 של משאבים מוגבלים, כדי לעזור לקבל החלטות טובות יותר לבניית חלק מהדוקטרינות המפורסמות במלחמת העולם השנייה. מקור המונח "חקר ביצועים" נובע מההיסטוריה של התחום שמקורה בשימושים צבאיים. אימוץ התחום התחיל במאמציהם של מתכננים צבאיים במלחמת העולם הראשונה למצוא פתרון אופטימלי לקביעת מבנה השיירות ( ששטו באוקיינוס האטלנטי מחופי ארצות־הברית לאירופה. הדרך Convoy Formation ) 47נעשתה באמצעות בניית מודל אידאלי )מופשט( שמתאר את המציאות )ראו: איורים (. השם "חקר ביצועים" מקורו בכתובת דואר שהתנוססה בחדר שבו עבד צוות המחקר 48ו־ הבריטי )היה ממוקם באגף מבצעים והדואר שנשלח לשם היה חתום במבצעים/מחקר(. ברבות הימים בוטל הלוכסן, והדיסציפלינה כולה נקראה "חקר ביצועים". לעיתים קרובות 136משול התחום הזה לתת־תחום של מתמטיקה שימושית גם חיל הים הישראלי לאחר מלחמת יום הכיפורים הסתייע במדענים כדי לפתור בעיות בתחום חקר 136 ביצועים. כך גובשה טבלה של הפעלת מכ"מים לסירוגין על־ידי פרופסור עדי שמיר איש מכון וייצמן שסייע לכוח הסטי"לים להמשיך לבנות תמונה ימית על־פי המכ"מים, אך בדרך שתמנע את גילוי ( הוא מדען מחשב 1952 ביולי6השידורים על־ידי כוח אויב המפעיל אמצעי גילוי מכ"ם. עדי שמיר )יליד ישראלי העוסק בעיקר בקריפטוגרפיה )תורת ההצפנה( ובסיבוכיות חישובית, חתן פרס טיורינג, פרס ישראל ופרס יפן. 14: הצעת אלברט איינשטיין לשיפור האמינות של הטורפדו האמריקני מדגם46איוראסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית229 גם בישראל לאחר מלחמת ששת הימים, כשהוטל האמברגו על־ידי ספקית הציוד העיקרית שלה, צרפת, החלה מערכת הביטחון לפתח מערכות לחימה מתוצרת תעשיות הביטחון הישראליות. כדי לדעת "לתרגם" את הצרכים המבצעיים ולערוך ניתוחים מערכתיים, הוקם ברפאל )רשות לפיתוח אמצעי לחימה( מחצ"ב )המרכז למחקרים צבאיים( המשמש עד היום כמוקד ידע לאומי, שייעודו לסייע בתהליכים של קבלת החלטות ביטחוניות בשיטות בעלות אופי מדעי־כמותי. במרכז מועסקים חוקרים בעלי רקע מתחום ההנדסה והמדעים, והוא עוסק באפיון, בפיתוח, בהטמעה, בהפעלה ובאחזקה של מערכות לחימה, ארגון והפעלת כוחות צבאיים, תוצאי חימוש, בטיחות, התגוננות אזרחית, היבטי 137ביטחון של תשתיות לאומיות, משרדי ממשלה ותעשיות ביטחוניות .המרכז למחקרים צבאיים ברפאל 137כמות צוללות גרמניות שהוטבעו 1940 1941 1942 1943 1944 194560 50 40 30 20 10 0שבירת צופן אניגמהלפני שבירת צופן אניגמה +כניסת המכ"ם המוטס הסנטימטרי + : השפעת פענוח הצופן הגרמני ופיתוח המכ"ם 47איור המוטס על כמות הצוללות הגרמניות שהוטבעושבירת צופן אניגמהלפני שבירת צופן אניגמהטונז' שהוטבע על ידי הצוללות הגרמניות +מבצעיות למכ"ם המוטס הסנטימטרי + 1940 1941 1942 1943 1944 1945800,000 600,000 400,000 200,000 0 : הטבעת אוניות בעלות־הברית )בטונות( בתלות 48איור בפענוח הצופן הגרמני ופיתוח המכ"ם המוטסהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם230 הדור הראשון של מכוני המחקר החיצוניים למערכת הביטחונית ניחן בכמה מאפיינים דומים: 1 .ממוקדים בנושאי מדיניות, דבר שבא לידי ביטוי בחיבור בין ידע לקביעת מדיניות באמצעות יידוע מקבלי ההחלטות לתוצרים וניסיון להשפיע על התהליך עצמו. המחקר שמכונים אלה עורכים מוכוון מדיניות, ולא נעשה לקידום הוויכוח התאורטי. 2 .עריכת המחקר נועדה לשפר את המדיניות הציבורית, והדו־שיח הציבורי הנלווה אליה הוא מוצר שברשות הכלל ונועד ללימוד הכלל. 3 .המומחיות והמקצוענות של החוקרים הן המשאב העיקרי של מכון המחקר, ונועדו לתת לגיטימיות ותוקף לממצאיהם. 4 . Researchהפעילויות העיקריות של מכוני המחקר הן בדרך כלל ניתוח מחקרי ( וייעוץ, המבוטאים בפרסומים, כנסים, סמינרים וסדנאות. Analysis הדור השני של מכוני מחקר בארצות־הברית נוסד לאחר מלחמת העולם השנייה (, שהתחילו למעשה את העיסוק Government Contractorsכמכונים נתמכי ממשלה כדי 1946 בדור הזה נכללים תאגיד ראנד שהוקם ב־ 138בנושאי אסטרטגיה ודוקטרינה Hudsonלאפשר עריכת מחקרים יישומיים וניתוחם לזרועות הצבא האמריקני; מכון הדסון (, שהועסק קודם לכן על־ידי ראנד; Herman Kahn הרמן קאהן1961( שייסד ב־ Institute David דוד אבשהיר1962( שהקימו ב־CSISהמרכז ללימודים אסטרטגיים ובין־לאומיים Center(; המרכז לניתוח ופתרונות ימיים Arleigh Bruke( ואדמירל ארליי ברוק Abshire כחלוץ בתחום חקר ביצועים1942( שנוסד ב־for Naval Analysis & Solutions – CNA וסייע לצי ארצות־הברית בהתמודדות עם איום הצוללות הגרמניות בקרב על האטלנטי עבודתם הניחה את המסד לשינוי בתפיסת ההפעלה של כלי השיט והמטוסים שפעלו נגד הצוללות הגרמניות באוקיינוס האטלנטי. במיוחד ידועה עבודת המחקר שערך המרכז הימי על האסטרטגיה הימית של הצי הסובייטי. 1981 –1967לניתוח ופתרונות ימיים בשנים (, פרופסור לשעבר William Kaufmanאנליסט נוסף מתאגיד ראנד בשם ויליאם קאופמן נגד דוקטרינת 20 של המאה ה־ 60למדעי המדינה בפרינסטון, יצא בתחילת שנות ה־ (, וסלל בכך את הדרך לשינוי התפיסה על־ידי Massive Retaliation"הגמול המסיבי ( לתפיסת "התגובה הגמישה" Robert McNamaraמזכיר ההגנה רוברט מקנמארה 139.(Fexible Retaliation ) מאמרים11 התפרסמה בעיתון של חיל הים הסובייטי סדרה של1973 –1972בשנים מטעם מפקד החיל, אדמירל סרגיי גורשקוב, שבהם מאפיינים שרמזו על גיבושה של למעוניינים להרחיב את הידע בנושא מומלץ לקרוא את הפרק בספרו של פרופסור רון רובין על מכוני 138 Ron Robin, "The Culture of Think Tanks", The Making of the Coldהמחקר בארצות־הברית war Enemy, Culture and Politics in the Military-Intellectual Complex , Princeton University .Press, 2001. pp. 38–57 Fred Kaplan, The bomb, presidents, generals and the secret history of nuclear war , Simon 139 .& Schuster, New York, 2020, pp. 19–23אסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית231 דוקטרינת צי חדשה. עבודת ניתוח המאמרים במרכז למחקרים ימיים זכתה לשבחים E. F.(, אדמירל א' ריקטנוס Director of Naval Intelligenceממנהל המודיעין הימי (. בה בעת גם ביקשה סיוע נוסף מהמרכז הימי לניתוח ופתרונות שתוצאתה Rectanus הייתה טיוטת דיווח של המרכז ששולבה בהמשך בדוח "ההערכה המודיעינית הלאומית 140( בנוגע לצי הסובייטיNational Intelligence Estimate – NIE ) , גיבש הצוות בראשות אנדריו מרשל את "אסטרטגיית 80כאמור, בסוף שנות ה־ , והפכה 1991הקיזוז" לתפיסה מבצעית שאומצה במבצע "סופה במדבר" נגד עיראק ב־ 141ל"המהפכה בעניינים צבאיים" האמריקנית עם השנים נוסדו גם במדינות אחרות מכונים, מרכזים, או קרנות מחקר כגון "הקרן ( שהוקמה India National Maritime Foundation – NMFהימית הלאומית ההודית כמכון מחקר בעל יכולת חשיבה עצמאית שבו מבוצעים 2005בניו דלהי שבהודו ב־ מחקרים עצמאיים ומדיניות ואסטרטגיה ימית רבתי, והפיתוח האינטלקטואלי והארגוני שלו ממומן על־ידי משרד הביטחון והצי ההודי. הקרן מציינת שהיא בעלת קשרים אקדמיים חזקים בהודו ומחוצה לה, והקמתה נועדה לשמש צעד מתקן להזנחה ההיסטורית של הודו בתחום הימי רבתי שלה, לרבות התגברות על מחסור בהון אנושי אינטלקטואלי בתחום הזה. הקרן יצרה מצע משותף לדו־שיח בין מוסדות, ארגונים ודיסציפלינות בתחום הימי ברחבי הודו כולה. לטענתה, היא מאפשרת פורום פתוח לדיון מקצועי בקרב בעלי העניין השונים בתחום הימי רבתי של הודו, עם הגברת המוּדעות הימית בקרב קובעי המדיניות 142והאליטה האינטלקטואלית שלה, כמו גם החברה האזרחית בכללותה בבריטניה הקימה קבוצת קצינים יוצאי הצי המלכותי והמארינס שרכשו את השכלתם מכון מחקר ימי וימי רבתי עצמאי בשם 2009האקדמית בתחום המדיניות והאסטרטגיה ב־ (. מייסדי המכון מגדירים את הצורך 49( )ראו: איור The Phoenix Think Tank"פניקס בהקמתו "בהיעדר הבנה ציבורית קריטית את מצבה של בריטניה בעולם, וכיצד המדיניות המכון טוען שעם סיומה של המלחמה הקרה 143הביטחונית הלאומית צריכה להיגזר ממנו וההתקדמות הקטנה שהושגה מאז בתכנון אסטרטגי, משימתו העיקרית היא להציף את הנושא המדאיג של היעדר ויכוח מסודר בעניין, ופיתוח תכנון אסטרטגי מתאים. המכון מצהיר שבשנים האחרונות חלה התפתחות מואצת בנושא בין כתליו עם צירופם של קציני צי מקצועיים ובעלי ניסיון מבצעי לצד גידול באנשי אקדמיה שהצטרפו אליו. John B. Hattendorf, The evolution of the U.S. navy’s maritime strategy, 1977–1986 , Naval 140 .War College Newport Papers, Papers No. 19, 2004 .118–114, עמ2012 אדמסקי 141 על הסכם הבנות עם המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה2018 הקרן הימית הלאומית ההודית חתמה ב־ 142 ימית שבאוניברסיטת חיפה, ובמסגרתו מתקיימים מפגשים משותפים של החוקרים משני המוסדות ונערכים מחקרים שונים בתחומי האסטרטגיה הימית רבתי. .Phoenix Center 143המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם232 היות שהמחקרים המתפרסמים על־ידי מכוני מחקר הם מכוּוני מדיניות, ואינם נתפסים בדרך כלל באקדמיה כאקדמיים, הותאם המינוח במכוני המחקר או מרכזי המחקר והקתדרות גם לעניין הזה. כך אפשר למצוא שלצד פרסום ספרים, מאמרים בספרות מקצועית וכדומה, ", כדוגמת המונח של Think-Tank Analyses and Edited Worksמופיע מונח חדש והוא J. C.(, ראש הקתדרה על שם וויילי לאסטרטגיה ימית Jim Holmesפרופסור ג'ים הולמס 144( במכללה הימית למלחמה של צי ארצות־הברית Wylie Chair of Maritime Strategy אין אפשרות להבין את הקמתם של חיל המדע והמעבדות הלאומיות בלי לעמוד על המהפך שהתחולל ביחסי מדע ומדינה בעקבות מלחמת העולם השנייה, ועל השפעותיה של ההתפתחות הזאת על בן־גוריון ועל אנשי המדע של המדינה שבדרך. ארי בראל במאמרו "המנהיג, המדענים והמלחמה: דוד בן־גוריון והקמת חיל המדע", כתב: דפוס היחסים בין בן־גוריון והמומחים התבסס, אם כן, על שיתוף פעולה בין המנהיג הפוליטי ובין "מסדר" המומחים ועל הבניה הדדית. במסגרתו תרגמו המדענים את היעדים הלאומיים לשפה הטכנית־מדעית, ובכך תרמו זאת לקידום הסדר הפוליטי, 145הביטחוני והמדיני החדש שניסה המנהיג הפוליטי לקדם James R. Holmes, "Responding to China’s Assertiveness in The South China Sea." NBR 144 .Analysis Brief , Seattle: National Bureau of Asian Research, 2014 , עמ2009 ,15 ,ישראל", והמלחמה: דוד בן־גוריון והקמת חיל המדעהמנהיג, המדענים ארי בראל, " 145 .91 מכון מחקרמוסד להכשרה אקדמית הצי Annapolis/NPS/Naval War College The Defence Academy of the United Kingdom (King’s College/Serco) École Navale/The Ins�tut des hautes études de défense na�onale University of HaifaThe Strategic and Budgetary Assessment (CSBA) Fonda�on pour la Recherche Strategique Mari�me Policy & Strategy Research CenterThe Phoenix Think TankUS Navy Royal Navy French Navy Israeli Navy ? : דוגמאות לקשרי גומלין זרוע הים–מוסד אקדמאי–מכון מחקר49איוראסטרטגיה ימית ואסטרטגיה ביטחונית ימית233 בעקבות מערכת היחסים הזאת קמו חיל המדע, מכוני המחקר השונים ואגף מחקר ופיתוח במשרד הביטחון. 2016במתכונת המודרנית של מכוני מחקר החליטה אוניברסיטת חיפה בתחילת לאשר את הקמתו של מרכז חיפה לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית. הצורך בהקמת המרכז נבע מכמה סיבות: התחושה שקיים פער ניכר בין חשיבות הים לישראל והעיסוק המחקרי בתחום הזה; הפוטנציאל להובלה מחקרית במישור הבין־לאומי בתחומים מדעי המדינה ויחסים בין־לאומיים )הנושא לא נחקר עד כה בהיקף ניכר(; הצורך הדחוף של ישראל לגבש מדיניות ואסטרטגיה רבתי למרחב הימי; היעדר מרכז ידע באקדמיה ובמכוני המחקר שעוסק בהיבטים רחבים של אסטרטגיה במרחב הימי. הקמת המרכז מהווה נדבך נוסף ומשלים להובלה שנטלה על עצמה אוניברסיטת חיפה באמצעות הובלת התאגיד הישראלי לחקר לנשיא המדינה, 2018/19(. בהגשת דוח הערכת המצב השנתית ל־ MERCIהים התיכון ראובן ריבלין, בירך הנשיא על הקמת המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, ועודד את אנשי צוותו: "להמשיך ולערוך מחקרים בתחום הימי רבתי, לשמש מוקד ידע בנושא עבור 146תושבי ישראל, לעורר את השיח הציבורי בנושאים אלה ולהשתלב בו תפקיד מכוני המחקר ומעמדם בממסד הביטחוני הפך חשוב יותר ויותר, ובמקרים רבים הוא גם זוכה לעידוד ותמיכה מצד גורמי הממסד עצמו. למכון המחקר יש יכולת לספק לגורמי הממסד ניתוחים הנשענים על סטנדרטים מקצועיים אקדמיים מצד אחד, ומצד אחר, להיות משוחרר מן המגבלות הקיימות במערכת הצבאית הדורשות משמעת ארגונית, היררכיה בתהליך קבלת ההחלטות, ותהליכים ארגוניים מובנים שכולם עלולים להוביל ( Jonathan Caverley כפי שכותבים ג'ונתן קאוורלי 147.(Conformityלאחדות דעות ( במאמר שראה אור לאחרונה: "סכסוך ימי בעידן Peter Dombrowskiופטר דומברובסקי 148כזה חשוב מכדי להשאירו לטיפולם של האדמירלים או אנשי חיל הים לצורך העניין יהיה למערכת הביטחון הישראלית במובנה הרחב, 21על הרקע הזה חשוב שבמאה ה־ ( הנסמך על מוקדי ידע Specialist Tankולחיל הים הישראלי בפרט, מכון מחקר מומחה רב־תחומיים באקדמיה, ויעסוק בנושא הדוקטרינה והאסטרטגיה הימית במובנה הרחב. אוניברסיטת חיפה, ,2018/19הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל שאול חורב ואהוד גונן )עורכים(, 146 .8–7, עמ2019המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית Edward L. Katzenbach, "The Horse Cavalry in the Twentieth Century", Public Policy , 8 147 .(1958), pp. 120–149 .Caverley and Dombrowski, 2020a, p. 600 148235חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית פתיחה ( במרחב הימי, Governanceהפרק הזה מוקדש לדיון במרכיב חשוב הקשור למשילות (, והשפעתו של החוק על האסטרטגיה Rule Based Orderוהוא חוק וסדר במרחב הימי משטחו של כדור הארץ, תנועת השיט 70הימית בת זמננו. המרחב הימי משתרע על כ־ בו רבה והמשאבים המופקים ממנו הולכים וגדלים ככל שהטכנולוגיה מתפתחת. החוק הימי חיוני כדי שישרור סדר טוב בים, לרבות חופש השיט שבו, כמו גם לספק מסגרת נורמטיבית לכמות הולכת וגדלה של פעילויות אנושיות במרחב הימי המוּנעות משיקולים סכסוכי גבולות ימיים 21מגוונים של המדינות המשתמשות במרחב הזה. במאה ה־ זוכים לחשיבות גוברת והולכת, וקשרי הגומלין של האנושות עם המרחב הימי הופכים אינטנסיביים ומורכבים יותר ויותר. גורמים לכך שינויים רבים ותדירים המתרחשים מחוץ למערכת )אקסוגניים( ובתוך המערכת )אנדוגניים( של המרחב הימי. מחקר שנערך לאחרונה מצביע על כך ששינויים אלה נובעים מהלחצים המופעלים להגדלת המשאבים מהים, הגדלת הסחר הבין־לאומי וטכנולוגיות חדשות הם אקסוגניים למרחב הימי, ומוּנעים ככל שהעיסוק בנושאי המרחב הימי יגדל, הדבר יתפוס מקום 1על־ידי התפתחויות כלכליות חשוב יותר בסדר היום הפוליטי במדינות השונות. קביעת הגבולות הימיים שהם מרכיב חשוב בשיח זה, ובמיוחד המדינות השוכנות לחוף ימים, יגביר את העיסוק במשפט הימי 2הבין־לאומי בכלל ובאמנת חוק הים בפרט הישות המדינתית הראשונה על אודותיה יש כתבים העוסקים בחוקי הים היא האימפריה הרומית. הרומאים, ששלטו כמעט בכל אגן הים התיכון, חוקקו חוקי ים אחידים ועל־ מדינתיים )בדומה לחקיקה העל־מדינתית שהנהיגו בנוגע לחיי היבשה(. הם השיגו שליטה בים התיכון רק לאחר המלחמות הפוניות שהתרחשו במאה השלישית לפנה"ס. רודוס, שהייתה בעלת בריתה של רומא והייתה מפורסמת בחוקיה הימיים, הנחילה חלק גדול מהם Andreas Osthagen, "Maritime boundary disputes: What are they and why do they 1 .matter?" Maritime Policy , 120 (2020), pp. 104–108 .ibid, p. 7 2המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם236 לרומאים. ראוי לציין שגם האימפריה הביזנטית כינתה את קודקס חוקי הים שלה בשם 3"חוקי הים של רודוס , 1493נקודת ציון נוספת המסמנת הַסְדרה בין־מדינתית במרחב הימי התרחשה במאי Treaty( בהסכם טורדסילס Pope Alexander VIכאשר האפיפיור אלכסנדר השישי (, הסדיר בין ספרד לפורטוגל את השליטה בטריטוריות העולם החדש of Tordesillas שהתגלה על־ידי יורדי הים של אותן מדינות. אלכסנדר השישי "מסר" לשלטון ספרד את כל Azores & Capeהטריטוריות שהתגלו ממערב לקו האורך של האיים האזוריים וכף וֶרְדֶה (, ולשלטון פורטוגל את כל הטריטוריות שממזרח לקו האורך הזה. היה זה הניסיון Verde גם לדנמרק היו באותה עת דרישות4המוקדם ביותר והמקיף בקביעת ריבונות על שטחי ים להסדרת אזורי השליטה שלה בים, אך הן זכו להתנגדותה הקשה של אנגליה. האנגלים הציגו לדנים את גישתם, שהייתה מקובלת גם על הוונציאנים, ולפיה התנגדה לכל סוג של (, Jurisdiction( ושיפוט Oversightריבונות למעט "מרחק קטן מהחוף שבו קיימים פיקוח בגישה הזאת אפשר לראות 5למעט על פעילות דיג ומעבר של כלי שיט והמטען שלהם מעין ניסוח ראשוני של מה שמכוּנה היום בשם "חופש השיט", וכן את סמכות הפיקוח והשיפוט של מדינה על אזור המים הסמוכים לחופיה. אנו עדים לשתי גישות מתחרות בנוגע לתפיסת הריבונות 17מתחילת המאה ה־ ( על־פני הימים National Authorityולשליטה באזורים הימיים: האחת, סמכות לאומית Freedom of(, והשנייה, חופש הימים Mare Clausumשזכתה גם לכינוי "הים הסגור עדות לשתי התפיסות האלה מוצאים כבר 6.(Mare liberum( או "הים הפתוח the Seas ( ונקראHugo Grotius מידי המלומד ההולנדי הוגו גרוטיוס1609בספר שיצא לאור ב־ הוא מציג את הטיעון הקלסי בדבר "חופש השיט" במרחב הימי מעצם 7.Mare Liberum (, ולכן הוא לא ניתן לכיבוש או לבעלות של מדינה Res Communisהיותו שייך לקהילה או מדינות מסוימות. הספר הזה הוא שיצק את היסודות המודרניים לנושא חופש השיט במרחב הימי. הגישה המנוגדת לגישת חופש השיט הופיעה בכמה ספרים וטענה לזכות גישת "הים De( בספרוWilliam Welwoodsהסגור", והבולטים בהם היו של הסקוטי ויליאם וולוודס , Of the Dominion( בספרוJohn Selden, ושל האנגלי ג'ון סלדן1615 ב־dominio maris האתר לקידום המוּדעות, 2019 ביוני18 ,"אזור כלכלי בלעדי, המים הכלכליים של ישראל תומר סימון, " 3 .והממוכנות למצבי חירום Tullio Treves, "Historical Development of the Law of the Sea", in Donald Rothwell and 4 others (eds.), The Oxford handbook of the law of the sea , Oxford: Oxford University .Press, 2015, p. 3 .ibid 5 .ibid, pp. 3–6 6 .Hugo Grotius, The free sea , Liberty Fund Inc., Carmel IN, 2004 7חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית237 . טענתם הבסיסית הייתה שהים ניתן לכיבוש, כפי שהיבשה, ולפיכך גם יכול להיות1635ב־ 8נתון לריבונותה של המדינה שכבשה אותו בניסיון להשיג פשרה בין שתי גישות אלה )ים פתוח–ים סגור( כתב המלומד ההולנדי De) על חוק הים ( בספרו Cornelius Van Bynkershoekקורנליוס ואן בינקרסהוק , למרות שמרחבי הים פתוחים לשיט יש למדינות 1702( שהתפרסם ב־Dominio Maris חופיות זכות לריבונות על השטח הסמוך לחופיהן, בכפוף לזכות ההפלגה 'בתום לב בינקרסהוק המליץ 9.(The Right of Innocent Passage for Navigational Purposes ) שהגבולות של המים הריבוניים ייקבעו על־ידי יכולת השליטה שיש למדינה החופית על שטח הים הזה, דבר שזכה בהמשך לכינוי "טווח הירי של תותח יבשתי לכיוון הים" )"כלל פרדיננדו גליאני 18התותח"(. כמה מהחוקרים ובראשם הכלכלן האיטלקי בן המאה ה־ (, נתנו למושג זה ערך כמותי בקביעת רוחב המים הריבוניים על Ferdinando Galiani ) רצועה ימית במרחק של שלושה מילים ימיים מקו החוף התגבשה תמיכה של רוב המדינות באירופה לרעיון 19 של המאה ה־ 70בשנות ה־ חופש השיט בימים, והמניע העיקרי לכך היה דאגה לחברות המסחר הגדולות כמו חברות (, ההולנדית והבריטית. הלחץ הגובר להעניק חסינות East India Companyהודו המזרחית ( לִרכוּש פרטי מתפיסה והחרמה בים, שהונעה על־ידי האינטרנציונליסטים Immunity ) (, ואשר Liberal Internationalists of the Cobden Schoolהליברלים מאסכולת קובדן להצהרת לונדון 1911נתמכה בידי מדינות שחששו מסגר ימי בריטי על נמליהן, הביאה ב־ הוועידה התכנסה בלונדון, והגיעה להסכמה 10.(The Ddeclaration of London 1911 ) שבנוגע למשא ומתן שבריטניה תקיים על אמנות המשפיעות על השליטה שלה, היא 11תתייעץ עם מנסחיהן בעת הכנת הצעותיה עוד לפני שתיתן לאמנות תוקף חוקי היה החוק הימי יציב, ואפשר לתמצת את עקרונותיו 20בשנים הראשונות של המאה ה־ כך: במדינות חופיות המים הריבוניים שלהן השתרעו על רצועה שהשתרעה לאורך החוף ועד טווח שלושה מיל. במים הריבוניים החזיקו האימפריה הבריטית, ארצות־הברית, צרפת ומדינות חופיות נוספות. מעבר לגבול המים הריבוניים השתרע הים הפתוח. החוק הימי התבסס על יסודות פשוטים יחסית: מנהג בין־לאומי; כמה אמנות שעסקו בנושאים טכניים; כתיבה מקצועית של גורמי אקדמיה ומספר מצומצם של בוררויות שהתנהלו בנושאים אלה. שנה לפני כן, אך ג'יימס הראשון מלך סקוטלנד ומאוחר 17 או16 למעשה תפיסה זו נכתבה על ידם 8 יותר אנגליה, אסרו על פרסומו מסיבות פוליטיות. מכאן הוא הופיע רבע מאה אחרי "הים החופשי John J. Pocock, The Ancient(, שאליו הוא נועד להיות מכוון. ראו Mare liberumשל גרוטיוס .Constitution and the Feudal Law , Cambridge University Press, 1957 Cornelius Van Bynkershoek, Ralph Van Deman Magoffin & James Brown Scott, De 9 .Dominio Maris Dissertatio , Gale: Making of Modern Law, 2013 בין־לאומיות ליברלית היא דוקטרינת מדיניות חוץ שלפיה על מדינות ליברליות להתערב במדינות 10 ריבוניות אחרות כדי לקדם יעדים ליברליים. התערבות כזו יכולה לכלול גם פלישה צבאית וגם סיוע הומניטרי. להרחבה ראו בפרק "הגלובליזציה והשפעתה על האסטרטגיה הימית". הדומיניונים כללו באותה תקופה את קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, ניו פאונדלנד ודרום אפריקה. 11המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם238 לא היו ארגונים בין־ממשלתיים עם סמכות ימית, ולא היה פורום לדיון בשאלות הימיות הסכסוכים הימיים היו שפיטים רק בהסכמת המדינות הנוגעות בדבר. Woodrow בנאומו בקונגרס, הציג נשיא ארצות־הברית וודרו וילסון1918 בינואר8ב־ ( כמה עקרונות שעליהם רצה לבסס את הסכמי השלום שלאחר מלחמת העולם Wilson הראשונה. העיקרון השני בנאום התייחס לשיט הימי, והדגיש את חופש התנועה המוחלט בים הפתוח מחוץ למימיהם הריבוניים של מדינות, הן בעת שלום והן בעת מלחמה, למעט מקרים שבהם יוחלט על הפסקת שיט, כללית או חלקית, בהסכמה בין־לאומית או על־ידי The League כינס חבר הלאומים20 של המאה ה־30אמנה בין־לאומית. לקראת שנות ה־ ( במטרה לאסוף חוקים ודינים Codification Conference( את הוועידה בהאגof Nations בתחום הימי, ולערוך אותם בצורה שיטתית. הוועידה נכשלה משום שהמדינות שהשתתפו בה לא הצליחו להגיע להסכמה בנוגע למים הריבוניים, אולם נזרעו בה הזרעים למה 12.(Contiguous Zoneשמכוּנה כיום "אזור המים הסמוכים לא נערך שום דיון או שינוי בנושא הגבולות 1945עד לסיום מלחמת העולם השנייה ב־ הריבוניים של מדינות חופיות, אך הלחץ לאשר גבולות מים ריבוניים־טריטוריאליים רחבים יותר עקב הרצון הגדל והולך של מדינות לניצול המשאבים בים הסמוך לחופיהן. בתום מלחמת העולם השנייה זכו מדינות רבות לעצמאות, דבר שהביא למעורבות גוברת והולכת של מדינות אלה באמצעות ארגונים בין־לאומיים שבהם היה קולם שקול לאלה של המעצמות הימיות. בד בבד חל כרסום בעיקרון חופש השיט: מדינות רבות החלו לפעול בצורה חד־ צדדית, ולהכריז על זכויותיהן וריבונותן גם בשטחי ים שמעבר לשלושה מילים ימיים. דוגמה ובהן פרסם נשיא ארצות־הברית הארי 1945לכך רואים ב"הצהרות טרומן" שהושמעו ב־ ( בנושא הים. הראשונה, שהמשאבים הטבעיים של Proclamationsטרומן שתי הצהרות Subsoil and Seabed of theהתת־קרקע וקרקעית המדף היבשתי מתחת לפני הים ( הסמוכים לחופי ארצות־הברית, כפופים לסמכותה ולשליטתה Continental Shelf – CS הבלעדית. השנייה שיוקמו אזורי שמורת טבע של דיג באזורים של הים הפתוח הסמוך לחופי ארצות־הברית. חוקרים ממדינות מתפתחות הצביעו על המצב האירוני שבו ארצות־ הברית, שנתפסה עד אז כתומכת עיקשת בחופש השיט בים, התחילה לאתגר את הנושא הזה עקב אינטרסים של הגנת הדיג והזכויות הבלעדיות לניצול משאבים מינרליים )"חופש 13השיט הלא־שוויוני" או "חופש למעטים לאחר מלחמת העולם השנייה קיבל על עצמו האו"ם את המשימה של איסוף חוקים ודינים בתחום הבין־לאומי ועריכתם בשיטתיות. הדוח האחרון שלה הוגש לעצרת הכללית ( UNCLOS I, ושימש טיוטה לוועידה הראשונה של האו"ם בנושא חוק הים 1956ב־ מדינות.86 בהשתתפותן של1958שהתכנסה בז'נווה בפברואר Edwin Egede, "Law of the Sea", in Rene Marlin-Bennett (ed.), Oxford Research 12 .Encyclopedia of International Studies , Oxford: Oxford University Press, 2019, p. 5 .ibid 13חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית239 )The Customary International Lawהמשפט המנהגי הבין־לאומי בזירה הבין־לאומית אין גוף עליון המוסמך ליצור נורמות משפטיות וחוקים החלים על כל מדינות 14המדינות. בכך ייחודיותו של המשפט הבין־לאומי בהשוואה למשפט מדינתי מצב זה מציב סימני שאלה 15אחראיות ליצירת המשפט הבין־לאומי ובה בעת כפופות לו בנוגע לאופן היווצרותם של כללים משפטיים המחייבים מדינות ונוגע בסוגיית מקורות ICJ( לחוקת בית הדין הבין־לאומי ה־ 1)38 סעיף 16( המשפט הבין־לאומי Sources ) מונה את ארבעת המקורות למשפט הבין־לאומי 17(International Court of Justice ) 18משפט בין־לאומי הסכמי )קרי, אמנות בין־לאומיות(, המשפט הבין־לאומי המנהגי עקרונות משפטיים כלליים וכן פסקי דין ודעות מלומדים. המשפט המנהגי עוסק במחויבות בין־לאומית המחייבת את המדינה מתוקף מנהג כללי (, עקבי וממושך של מדינות הסבורות שמוטלת עליהן חובה משפטית General Practice ) חוקת בית הדין הבין־לאומי איננה קובעת היררכיה בין המקורות, או19לנהוג בצורה מסוימת הנחיה במקרה של סתירה בינם ובין עצמם. המשפט המנהגי, המוסק מהתנהגותן בפועל 20של מדינות, מדורג נמוך מאמנות בין־לאומיות המשקפות הסכמה מסוימת ומפורשת חשוב להדגיש כי משנוצר מנהג, הוא מחייב את כל המדינות בלי שהן צריכות לעשות דבר כדי לקבל עליהן את תוקפו, לרבות אלה שלא נטלו חלק ביצירתו, או שטרם נוסדו בזמן 21יצירת המנהג ( State practice "יסוד פיזי 22המשפט הבין־לאומי המנהגי מורכב משני יסודות (. יש המכנים את היסוד הפיזי גם בשם "האלמנט האובייקטיבי", Opinio jurisו"יסוד נפשי לא רק שאין גוף עליון המוסמך לחוקק עבור כל המדינות, אין גם גוף עליון המוסמך לשפוט אותן 14 בהיעדר הסכמה מדינתית, במישרין או בעקיפין Anthony D’Amato, The concept of custom in international law , New York: Cornell 15 .University Press, 1971, p. 33 Malcolm Shaw, International law (6th ed.), Cambridge: Cambridge University Press, 16 .2008, p. 74 website: International Coutrt of Justice ; Shaw, 2008, p. 70; לחוקת בית הדין הבין־לאומי ראו 17 Michael Scharf, "Accelerated formation of customary international law", ILSA Journal of .International and Comparative Law , 20(2), (2014), p. 311 , האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט משפט בינלאומי רובי סיבל, 18 .51, עמ2010השוואתי Anthea Elizabeth Roberts, "Traditional and modern approaches to customary כך למשל 19 international law: A reconciliation", American Journal of International Law , 95(4), (ctober . ראו הרחבה בעניין דרישות המשפט הבין־לאומי המנהגי בהמשך2001), p. 757 ( מדגיש שלא תמיד אפשר להבחין בבירור בין המקורות השונים, וכי יש מקרים שבהם Shaw שו 20 .Shaw, 2008, p. 7אמנות בין־לאומיות משקפות או חוזרות על משפט מנהגי קיים Scharf, 2014, p. 309, 318; Michael Akehurst, "Custom as a Source of ;54, עמ2010 סיבל 21 .International Law", British Yearbook of International Law , 47, (1975), pp. 1–24, 53 .Roberts, 2001, p. 757 ראו למשל 22המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם240 היסוד הפיזי של המנהג הבין־לאומי מחייב23ואת היסוד הנפשי כ"אלמנט הסובייקטיבי שמדינות ינהגו בצורה מסוימת במשך זמן, בעקביות, שכן הוא נמשך זמן באותה צורה ועל־ וגם אם 24ידי מדינות רבות. המנהג יכול להיות אקטיבי או פסיבי, דהיינו, במעשה או במחדל 25אין הכרח שיהיה אוניברסלי יש ציפייה שהרוב המכריע של המדינות ינהג באופן מסוים נשאלת השאלה: מה מידת ה"העקביות" במשפט המנהגי הנדרשת לצורך ביסוסו של מנהג? כלומר, כמה פעמים מדינות צריכות לחזור על המנהג כדי לבסס אותו? חוקרים רבים מדגישים שלשאלה הזאת אין תשובה כמותית ברורה. גם בנוגע למשך הזמן הנדרש להיווצרותו של מנהג אין קביעה ברורה, יש מקרים שבהם הוא נוצר במשך עשרות או מאות שנים, לעומת מקרים שבהם המשפט המנהגי מתגבש לאחר שנים ספורות בלבד. במקרים כאלה הפרקטיקה צריכה גם להצביע על הכרה בקיומה של מחויבות משפטית. היסוד השני הנדרש להיווצרות של משפט בין־לאומי מנהגי הוא היסוד הנפשי, דהיינו, המדינות פעלו בהתאם למנהג מסוים מתוך תחושת מחויבות משפטית, ובראייתן סטייה המדינות חייבות לפעול בצורה המעידה 26מהדפוס הזה עלולה להיות הפרה של הנורמה שהן מאמינות שאכן חלה עליהן מחויבות משפטית לנהוג באותה דרך. מכיוון שישראל איננה חתומה על אמנת הים, אי אפשר להפריז בחשיבותו של המשפט המנהגי כשתרצה לטעון בנושא כלשהו הנוגע לתיחום גבולותיה הימיים. UN Convention of the Lawאמנת האומות המאוחדות בנושא חוק הים )of the Sea – UNCLOS אמנה בין־לאומית היא הסכם בעל תוקף משפטי בין שתי מדינות או יותר שתוקפה ניתן לה Pacta suntמכוח עיקרון יסוד במשפט הבין־לאומי שלפיו "הסכמים יש לכבד" )מלטינית (, או Bilateral(. אמנה בין־לאומית יכולה להיות דו־צדדית, בין שתי מדינות בלבד servanda (, בין שלוש מדינות או יותר. סעיפי המבוא של אמנה בין־לאומית Multilateralרב־צדדית הם מסגרת לסעיפים המהותיים המצויים בה, מקנים לה הקשר רחב יותר, ומשמשים במידת הצורך כלי עזר פרשני לעניין הכוונות של מנסחיה. הם אינם כוללים הסדרים או איסורים מהותיים, אלא מיועדים לשמש מעין פתיחה הצהרתית שבה מפורטים הרעיונות וערכי היסוד שהניעו את מנסחי האמנה, ואשר עמדו לנגד עיניהם בעת מלאכת הניסוח. )UNCLOS I–IIIועידות האומות המאוחדות על חוק הים ( התכנסה בז'נווה בפברואר UNCLOS Iהוועידה הראשונה של האו"ם בנושא חוק הים בראייה היסטורית נוכל לציין שבמשך המאות 27 מדינות 86 בהשתתפותן של 1958 .Scharf, 2014, p. 312, 322 23 .Akehurst, 1975, p. 10 ;52, עמ2010 סיבל 24 .Akehurst, 1975, p. 26 ;53, עמ2010 סיבל 25 .53, עמ2010 סיבל 26 .Treves, 2015, pp. 13–14 27חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית241 האחרונות שימש המרחב הימי זירת התגוששות שבה בחנו המעצמות הימיות את עוצמתן כדי לממש את האינטרסים הלאומיים שלהן, אך בד בבד שימש מעין "מעבדת פיתוח" לחוק הבין־לאומי. חופש השיט הימי מקובל בעולם כחלק מהמשפט הבין־לאומי המנהגי (, ואפילו מדינה כברית־המועצות לשעבר הכירה בו בתור אבן יסוד Customary Law ) היה החוק הבין־לאומי בנושא הים בעיקר עיסוקן20 עד מחצית המאה ה־28של חוק הים ומהמחצית של המאה התחילה להיות מורגשת 29של מדינות באירופה ובצפון אמריקה השפעתן של מדינות נוספות על החוק. התבססות על החוק המנהגי, בצירוף ההתפתחויות שתוארו לעיל, הם שסללו בסופו של דבר את הדרך לגיבושה של אמנת חוק הים. : 1958תוצריה של הוועידה הראשונה של האו"ם היו ארבע אמנות ז'נווה שאומצו ב־ The Conventions on the Territorialהאמנה בדבר המים הריבוניים והאזור הסמוך Continental Self and(, הים הפתוח, המדף היבשתי והדיג Sea and Contiguous Zone .(Conservation of the Living Resource( ושימור משאבי החי של הים הפתוחFishing 1958על הפרק עמד גם פרוטוקול שעסק ביישוב סכסוכים. למרות הצלחת הוועידה ב־ לא הגיעו הצדדים להסכמה על שני נושאים מרכזיים: רוחב המים הריבוניים וגבולות הדיג (. 6)טבלה 1960( ב־Territorial Waters: התביעות של מדינות לגודל תחום מים ריבוניים6טבלה כמות המדינות הדורשותרוחב התחום הנדרש 26 מיל3תחום 3 מיל4תחום 1 מיל5תחום 16 מיל6תחום 1 מיל9תחום 2 מיל10תחום 34 מיל12תחום 9 מיל12תחום של יותר מ־ 11לא מוגדר , 1960( שנערכה ב־ UNCLOS IIועידת האומות המאוחדות השנייה על חוק הים , ואף הסתמן 1958לא הצליחה לפתור את הסוגיות הבולטות שנשארו פתוחות בוועידת ואילך אירעו כמה תקריות בין־לאומיות, 1960שהצדדים הקצינו את עמדותיהם. מ־ (. המלחמה נבעה The Codfish Warשהעיקרית שבהן מכוּנה "מלחמת הבקלה מהתנגדותן של בריטניה וגרמניה להרחבה החד־צדדית של שטח הדיג על־ידי איסלנד. כמו כן, 30עימותים אלה הציגו את הסיכון שמצוי באי־טיפול ואי־הסכמה על סוגיות ימיות .ibid, p. 4 28 .ibid, p. 22 29 Myron H. Nordquist and others (eds.), United Nations convention on the law of the sea, 30 .1982: A commentary , Dordrect: Martinus Nijhoff Publishers, 2002המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם242 החל בשנים אלה זכו מדינות מתפתחות רבות באפריקה ואסיה לעצמאות, ועם קבלתן לאו"ם הן התייחסו לאמנת הים, שהייתה בשלבי גיבוש, כמוטה למען המדינות המפותחות בעולם המערבי. ( זכתה לחסות של האומות UNCLOS IIIהוועידה השלישית בנושא חוק הים (. על שולחנה UNCLOSהמאוחדות, ושמה "אמנת האומות המאוחדות – חוק הים הונח סדר יום שאפתני שהכיל את כל מרכיבי חוק הים, וכן את ההגנה על סביבת הים. בוועידה השתתפו מדינות רבות ממקומות שונים בעולם, כולל כמה מדינות מתפתחות, בחתימה על האמנה 1982(, והסתיימה בדצמבר 1982 –1973היא התנהלה כתשע שנים ( שבג'מייקה. חלקה הגדול של האמנה הוא איסוף חוקים Montego Bayבמונטגו ביי (, אך גם מרכיבים Codificationודינים של המשפט המנהגי, ועריכתם בצורה שיטתית חדשים שהיו באמנה זוכים כיום להכרה כמשפט מנהגי. הוועידה השלישית שהתכנסה לדון על חוק הים הייתה אמורה לתת פתרון לצורכיהן של המדינות המתפתחות שלא יכלו להשתתף בשלבים המוקדמים יותר של התהליך, כולל התבססותו על המשפט המנהגי שהיה לגביהן חדש. בניסיון לצמצם את האפשרות שהמדינות המתפתחות שגדלו להיות הרוב בוועידה, ישלטו בתהליך ובתוצאות המשא ומתן, השתמשה הוועידה בתהליך קבלת החלטות המבוסס על הסכמה גורפת )קונצנזוס( ולא על הצבעה ברוב קולות, מה שאכן האריך את התהליך עד שהביא לפתרונות פשרה. נושא קרקעית הים באזורים בין־לאומיים לא סוכם ונשאר במחלוקת, והוא נפתר לבסוף 31.1994 –1990בשיחות לא רשמיות שהתקיימו בין השנים 1994 בנובמבר16 ונכנסה לתוקף ב־1982 בדצמבר10האמנה נפתחה לחתימה ב־ חברות, 168 במספר אישרה אותה. עד היום אושרה האמנה על־ידי60לאחר שהמדינה ה־ ( Observer מדינות חברות באו"ם וכן נציג של הפלסטינים, משקיף164 מדינות167בהן האמנה משקפת 32( והאיחוד האירופי Niueמטעם האו"ם, כמו גם איי קוק, ניואה פשרות שהושגו לאחר דיונים ארוכים. כך לדוגמה, בחלק החמישי המקורי שלה היה ביטוי לערכים הסוציאליסטיים שכמה מדינות מערביות ניסו לקדמם בנוסח האמנה. הם היו ( וחלוקה מחדש של העושר, Technology Transferאמורים להביא להעברת טכנולוגיה ככל הנראה ממדינות מערביות לעולם השלישי, ואולי גם למדינות קומוניסטיות )זאת עוד בתקופת המלחמה הקרה(. ערכים אלה לא היו מקובלים על כמה מנהיגים פוליטיים בעלי השפעה כמו הנשיא האמריקני רונלד רייגן, שסירב שארצות־הברית תחתום על האמנה גם אם זאת קידמה רבות את הזכויות הריבוניות ואת צווי הביטחון הלאומי של ארצות־הברית. רייגן הכריז שלמעט החלק החמישי של האמנה, ארצות־הברית תומכת בה בהיותה מסמך המשקף את המשפט הבין־לאומי, ובהתאם, מחייב את הקהילה הבין־לאומית. מאז ימי .UNCLOS, 2008 31 United Nations Division for Ocean Affairs and the Law of the Sea, Table recapitulating 32 .the status of the convention and of the related Agreements. 2009חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית243 רייגן והמלחמה הקרה ארצות־הברית לא חתמה על אמנת הים, אך היא מתייחסת אליה 33כמייצגת את עקרונות המשפט הבין־לאומי – משפט מנהגי באזור מזרח הים התיכון, לבנון, מצרים וקפריסין חתמו על האמנה ואשררו אותה, לעומת זאת ישראל וטורקיה לא חתמו ולא אשררו, גם אם ישראל מצהירה שהיא נוהגת לפי הכללים הקבועים בה ומקבלת אותה כמשפט מנהגי. (: 50בכפוף לאמנת חוק הים המרחב הימי עצמו נחלק לשמונה אזורים )ראו: איור (, אזור הסמוך Territorial Waters(, מים הריבוניים Internal Watersמים פנימיים (, מדף היבשת, ים פתוח, מְצָרים בין־ EEZ(, מים כלכליים בלעדיים Contiguous Zone ) 35.(Archipelagic Waters ) 34( ומים ארכיפלגייםInternational Straitsלאומיים מים טריטוריאליים או ריבוניים, פירושו ריבונותה של מדינה חופית משתרעת מעבר לשטח היבשה שלה ולמים הפנימיים שלה )ובמקרה של מדינה ארכיפלגית, במימיה הארכיפלגיים(, אל רצועת ים סמוכה המוגדרת כמים ריבוניים. אמנת הים קובעת: "ריבונות זו משתרעת על המרחב האווירי מעל המים הריבוניים כמו גם על קרקעית הים והתת־קרקע גבולות המים הריבוניים הם: רוחב המים הריבוניים שלכל מדינה יש זכות לקבוע 36שלה מילים ימיים הנמדדים מקווי בסיס שנקבעו בהתאם 12אותו עד לטווח שאינו עולה על לאמנה הזאת. הטווח הזה הוא למעשה פשרה שהושגה בין דרישותיהן של מדינות שונות (, החל ברוחב של שלושה מילים ימיים )צר למדי(, שנתמך עד 6 וטבלה50בנושא )ראו: איור לחתימת האמנה בעיקר על־ידי מדינות בעלות כוח ימי מפותח ששאפו להגביל את שטחי מילים ימיים )רחב למדי(, 200הים בריבונות כדי שייוותר יותר "ים פתוח", ועד לרוחב של שנתמך בעיקר על־ידי מדינות מתפתחות שהיו "נלהבות יותר" להגדיל את שטח "הים הסגור" כדי להרחיב את ריבונותן. למעשה, המים הטריטוריאליים הם שטחה של מדינת החוף וכל חוקיה חלים על השטח הזה. כלי שיט זרים )צבאיים ואזרחיים( רשאים לעבור במים הריבוניים כל עוד מדובר ב"מעבר ( – הוא Transit Passageבתום לב". לעומת זאת, זכות המעבר במְצָרי ים – שיט מעבר מושג של חוק הים המאפשר לכלי שיט או כלי טיס את חופש השיט או הטיס אך ורק לצורך ( של המֵצַר, בין חלק אחד של הים הפתוח או אזור כלכלי Expeditiousמעבר רצוף ומהיר בלעדי לחלק אחר. הדרישה למעבר רציף ומהיר אינה שוללת מעבר במצר לצורך כניסה, .United Nation Convention on the Law of the Sea of 10 December 1982, 1833 U.NT.S.3 33 מים ארכיפלגיים פירושם המים הסגורים על־ידי קווי הבסיס של קבוצת איים, כולל חלקי איים שהגדרתם 34 באמנת הים מוסברת בהמשך בספר הזה איננו אמורים להיכנס לעובי הקורה בתחום המשפטי בכל הנושאים הכלולים באמנת 35 הים, ולכן נתרכז בפרק הזה בסקירת הסוגיות המהותיות ביותר שלהן השפעה בתחום המדיניות והאסטרטגיה הימית: קביעת גבולות ימיים )מים ריבוניים ומים סמוכים(, מצב ארכיפלגי ומשטרי מעבר (. למעוניינים EEZ( ומים כלכליים בלעדייםArchipelagic status and Transit Regimes – ASATR ) .Treves, 2015להעמיק ולהרחיב בנושא זה מומלץ העיון אצל United Nations Convention on the Law of the Sea , Part II: Territorial Sea and Contiguous 36 .Zone, Section 1, Articles 2–6המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם244 המדינה37יציאה או חזרה ממדינה הגובלת במצר, בכפוף לתנאי הכניסה למדינה הזאת החופית יכולה לנקוט את הצעדים הנדרשים במים הריבוניים שלה כדי למנוע מעבר שאינו בתום לב. הזכות איננה ניתנת לכל האוניות, והמשמעות היא שאפשר לדרוש הודעה מוקדמת על המעבר בתום לב מאוניות צבאיות, כמו שאכן עושות חלק מהמדינות. ( – זהו האזור הסמוך למים הריבוניים של Contagious Zoneאזור המים הסמוכים מיל, שבו היא יכולה להפעיל את השליטה הדרושה 12המדינה החופית, בדרך כלל ברוחב כדי למנוע הפרה של החוקים והתקנות שלה לגבי שטחה היבשתי הריבוני, או המים הריבוניים שלה. זאת בנושאים כמו כספים, הגירה או תקנות ותקנים בריאותיים, והמדינה יכולה להעניש כל הפרה של החוקים והתקנות הללו. אזור המים הסמוכים איננו יכול 38 מיל מקו החוף24להשתרע מעבר ל־ ( – האזור הכלכלי הבלעדי הוא שטח שמעבר למים הריבוניים EEZאזור כלכלי בלעדי וסמוך למים אלה, "כפוף למשטר המשפטי המיוחד שנקבע בחלק הזה, שלפיו הזכויות והסמכות השיפוטית של מדינת החוף וזכויותיהן וחירויותיהן של מדינות אחרות כפופות האזור הכלכלי הבלעדי משתרע מעבר למים 39להוראות הרלוונטיות של האמנה הזו 100 ק"מ( מקו הבסיס, או למרחק 370 מילים ימיים )כ־200הטריטוריאליים, ועד לטווח 40 מטר )לרחוק יותר משני הטווחים 2,500( שלIsobathsמיל מעבר לקו שווה־עומק אזור כלכלי בלעדי הוא משטר פונקציונלי המעניק למדינה החופית זכויות ריבוניות בלעדיות United Nations Convention on the Law of the Sea , Part III: Transit Passsage, Section 2, 37 .Article 38 , האוניברסיטה העברית, המכוןמשפט בינלאומי שרה וייס־מעודי, "דיני הים", בתוך רובי סיבל )עורך(, 38 .535–534, עמ2010למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי .536–535 שם, עמ 39 .United Nations Convention on the Law of the Sea , Part VI: Continental Shelf, Article 76 40יבשהקו מוצאמים פנימיים )ממוצע המים הרדודים )מדף יבשתי(מים בין־לאומייםאזור סמוךמים טריטוריאלייםהסמוכים לחוף( אזור כלכלי בלעדי 12 מיל ימי12 מיל ימי200 : מים טריטוריאליים, אזור סמוך ואזור מים כלכליים בלעדיים50איורחוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית245 לנצל את המשאבים הטבעיים, ובה בעת מאפשר למדינות אחרות לממש את החופש של הים הפתוח למטרות חופש שיט, הנחת כבלים וצנרת תת־מימית. עם זאת, האזור הכלכלי הבלעדי בניגוד למדף היבשת, מאפשר חקירה וניצול לא רק של משאבים שאינם חיים, אלא גם את המשאבים החיים בקרקעית הים ובתת־קרקע. על המדינה שלה שייכים בניגוד 41המים הכלכליים הבלעדיים מוטלת החובה לשמר ולנהל את המשאבים הטבעיים למים הריבוניים שבהם אין למדינות זרות כל זכות מלבד מעבר בתום לב )המוגדר בסעיף של האמנה(, בשטח המים הכלכליים יש למדינות זרות זכויות מוגדרות. כאשר המים 19 הטריטוריאליים, המים הכלכליים הבלעדיים, או מדף היבשת של מדינות שכנות חופפים קו הגבול חייב להיקבע בהסכמה הדדית כדי להשיג פתרון שווה והוגן. ( – השטח הזה כולל גם את קרקעית הים של האזור Continental Shelfמדף היבשת הכלכלי הבלעדי והשטחים של קרקעית הים מעבר לאזור הזה, המתאימים לדרישות הגאולוגיות המפורטות בחוק אמנת הים. המדינה החופית אחראית לנהל את המשאבים של המדף היבשתי, וחולקת עם הקהילה הבין־לאומית את הרווחים משימוש של המשאבים 42המינרליים של המדף מעבר לאזור הכלכלי הבלעדי The Regime of Archipelagic Seaהמשטר בנתיבי ים ארכיפלגיים ושיט במְצָרים ) Lanes Passage and Straits ( הן מדינות המורכבות מקבוצות איים Archipelagic Statesמדינות ארכיפלגיות על־פי 43המרכיבים מדינה כיחידה אחת עם האיים והמים בתוך קווי הבסיס כמים פנימיים התפיסה הזאת, ארכיפלג ייחשב ליחידה אחת, כך שהמים סביבו, בינו, והחיבור בין האיים של הארכיפלג, ללא קשר לממדיהם, הם חלק מהמים הפנימיים של אותה המדינה וכפופים לריבונותה הבלעדית. פיג'י, אינדונזיה, פפואה גינאה החדשה, איי בהאמה והפיליפינים הן חמש המדינות הריבוניות שקיבלו אישור באמנת האו"ם המקורית לחוק הים להגדרתן האמנה מכירה בזכות מעבר של אוניות בנתיבי ים הסמוכים 44כמדינות ארכיפלגיות למדינות ארכיפלגיות, והמדינה הארכיפלגית עשויה לייעד נתיבים ימיים כאלה בעצמה, (. במְצָרים המשמשים לשיט בין־ Separation Zonesולקבוע נתיבים ואזורי הפרדה לשיט ( קובעת האמנה שהמעבר בנתיבי Straits used for International Navigationלאומי (. מאחר שמעבר במְצָרים חיוני לתעבורה הימית, המשפט 53ים יהיה רציף ומהיר )סעיף הבין־לאומי מעניק למעבר במצר זכות רחבה יותר מאשר זכות המעבר בים טריטוריאלי . Egede, 2019, p. 12 41 Caitlyn Antrim, "Indian ocean security: Development in the ocean law, trade and 42 resources", in Yoachim Krause and Sebastian Bruns (eds.), Routledge Handbook of Naval .Strategy and Security , London: Routledge, 2016, p. 89 .528, עמ2010 הרחבה על קווי בסיס ומים פנימיים ראו: שרה וייס־מעודי 43 Preamble to the United Nations Convention on the Law of the Sea : Article 46. United 44 .Nations. May 13, 2013המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם246 המעבר הזה נעשה במצבים המשמשים למעבר בין אזור אחד של הים, או האזור45רגיל 46הכלכלי הבלעדי עם חלק אחר של הים, או של האזור הכלכלי בלעדי נושא מעבר כלי השיט הצבאי בנתיבים ארכיפלגיים נותר מקור למחלוקת, והחשש הביטחוני העיקרי של מדינות שלישיות )שאין להן מעמד כלפי הנתיב( הוא, שמסיבה זאת או אחרת, לא יישמרו להן זכויות הניווט שלהן במים הארכיפלגיים, מה שהופך את משטר ( מציין במאמרו על ביטחון וחלוקה Barry Ryanהמעבר לבעיה פוליטית. בארי ראיין , מועד כניסת המשטר המבוסס על 1994(, כי מאז Security and Zonationלאזורים ( לתוקף, הצליחה חלוקת האזורים הימית הגלובלית UNCLOS ) 1982חוק אמנת הים של ( לאחד ולתאם את התביעות הטריטוריאליות שהיו למדינות Global Maritime Zonation ) ל"סכום אפס". הדבר נעשה באמצעות קביעת מטריצה מבוססת חוק וסדר בתחום הפוליטיקה הימית, שהחזירה את ההיגיון העומד בבסיס סדר זה, שעד כניסת משטר חוק מאז הפוליטיקה הבין־לאומית 47אמנת הים סבל ממחלוקות קשות שערערו את ההיגיון מכירה בלגיטימיות של התביעות המרחביות הנובעות מאינטרסים לאומיים רק אם הן מציגות התייחסות והבנה נורמטיביות בנוגע לסדר העולמי. בעוד שינוי זה הוא מרכזי בהבנת , אפשר לשייכו מבחינה היסטורית לאסטרטגיות הסדר 21הפוליטיקה הימית במאה ה־ , אשר התבסס על העיקרון "סדר ראוי 18הימי האימפריאלי שיזמה בריטניה בסוף המאה ה־ בים". עם זאת, חופש התנועה במרחב הימי בתקופתנו הופך יותר ויותר להיות תהליך של ( של הפוליטיקה הימית Legible Artefactsחציית מרחבים שיש לראות בהם תוצרי לוואי העכשווית. ככלי לניהול הסיכון הם מייצרים צורת ממשל דמוקרטית באופייה, מוכוונת ביטחון, וכזאת המכירה בצורך להקטין את התחרות. עם זאת, האופי הממוסד של החלוקה לאזורים בתקופת שלום יכול ללבוש צורה שונה בתקופה של משבר, ובמיוחד באזורי הים ( Enclosuresהפתוח. מסיבה זו תופעת החלוקה לאזורים אינה רצויה, שכן בעלוּת ושיוך על אזורים ימיים יוצרים, כמו גם ביבשה, צורות חדשות של סיווג ובידול; מביאים להיררכיות חדשות של נגישות ושימוש; מפיקים טכנולוגיות מעקב חדשות ופולשניות יותר ויותר; ומציעים ערכים חדשים באזורים ימיים שהיו בעבר פתוחים. כך, ההתעצמות והחלוקה לאזורים של המרחב הימי מסמנות חלוקה מחדש של הסדר במרחב הימי. בנוגע למעבר בנתיבים אלה יש פרשנויות מגוונות של מדינת משתמשים ומדינה ארכיפלגית בנושאים שונים סביב זכות מעבר נתיבי הים הארכיפלגיים של כלי שיט צבאיים ומטוסים. מצד אחד, על כלי שיט צבאיים חלות מגבלות בנוגע לצורת התנהגותם במעבר בנתיבים אלה )לדוגמה, אסור לערוך תרגילים ימיים בעת המעבר, והמעבר עצמו מכוּ (. מצד אחר, יש גם מחלוקת בנוגע לרמת החלת חוקי Normal Modeנה "מעבר רגיל של האמנה 42(. סעיף Level of Jurisdictionהמדינה הארכיפלגית על נתיב המעבר .479–478, עמ2010 וייס־מעודי 45 Tara Davenport, The Archipelagic Regime, The Oxford Handbook of להרחבה ראו בספר זה 46 .the Law of the Sea , pp. 134–159 Barry J. Ryan, The disciplined sea, a history of maritime security and zonation, 47 .International Affairs , 95(5), (2019) 1055–1073חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית247 העוסק בכך, נוקט גישה של עריכת שינויים נחוצים בלבד בלי להשפיע על העיקרון המרכזי ( כדי שיישום חוקים ותקנות Mutatis mutandis– זכות המעבר בנתיבי שיט ארכיפלגיים לא יפגע בזכות המעבר. עם זאת, מדינת החוף רשאית לדרוש מכלי השיט העובר בנתיבים אלה עמידה בכללי הבטיחות, הדיג, בקרת זיהום והמכס. עצירת כלי שיט )מכליות( כפי באזור מֵצַר הורמוז )על־ידי השלטונות האיראניים(, ובהקבלה 2019שקרה במשבר בקיץ עצירת מכלית דלק איראנית במעברה במֵצַר גיברלטר – הם מקרים המציגים את הבעייתיות 48של נושא זכויות המעבר בנתיבי שיט ארכיפלגיים המקרה הישראלי של חופש שיט במְצָרי טיראן ותעלת סואץ מאז קום המדינה ועד יתואר בניתוח אירוע בהמשך, וימחיש בין היתר את 1979הסכם השלום עם מִצְרַים במרס טיבן של ערבויות בין־לאומיות לנושא מסוג כזה. ניתוח אירוע – חופש השיט במְצָרי טיראן ותעלת סואץ חשיבותו של המוצא הדרומי של ישראל למזרח הרחוק הוכרה כבר על־ידי מנהיגי הציונות ביקר דוד בן־גוריון באום־רשרש )אילת של 1934(. ב־51עוד לפני קום המדינה )ראו: איור ( טען שאילת, Louis Brandeisהיום(, ובמכתבו לשופט היהודי האמריקני לואי ברנדייס בהיותה אלטרנטיבה לתעלת סואץ והשער לאסיה, תימצא בגבולות המדינה היהודית (, במבצע "עובדה" נכבשה אום־ 1949לכשתקום. רק בשלהי מלחמת העצמאות )פברואר רשרש, ובכך נפתח בפני ישראל המוצא לים האדום ולאוקיינוס ההודי. 50 ק"מ0סואץנויאבהצ ד'הב מנזר סנטהשארם א־שייח'סנפירטיראן עקבהאילתקתרינהחצי האי סיני ירדןישראל מצרים מפרץ סואץמפרץ אילתים סוף חצי האי סיני מצרי טיראןים סוף ראס נצרניטיראן ראס א־שייח' נבקראס מוחמד חומאד סנפיר שארם א־שייח' ק"מ0 10ערב הסעודית ערב הסעודית 49: מְצָרי טיראן – מיקום גאוגרפי 51איור Vivien Jane Evangelio Cay , Archipelagic sea lanes passage and maritime security in 48 .archipelagic Southeast Asia , World Maritime University, 2010, pp. 73–75 .8, עמ2017 שפנייר 49המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם248 אפשרות נוספת שעמדה בפני ישראל לקיים את הסחר הימי עם המזרח הרחוק מנמלי נקבע 1888הים התיכון שלה הייתה הפלגה דרך תעלת סואץ. על־פי אמנת קושטא ב־ שהמעבר הימי בתעלת סואץ יהיה חופשי בעיתות שלום ובעיתות מלחמה, וכי הצדדים מתחייבים שלא להתערב בשימוש החופשי בתעלה. על־פי האמנה, לעולם לא תקום הזכות לחסום את השיט החופשי במי התעלה, ובכך התאפשר לכאורה מעבר אוניות סוחר ישראליות בתעלת סואץ גם במצב של שביתת נשק, כפי שקרה באותה עת בין מצרים למרות זאת, לאחר קום המדינה מנעו המִצרים בפועל את מעברן של אוניות 50לישראל הנושאות מטענים לנמלי ישראל או ממנה, ואוניות שפקדו את נמלי ישראל נכללו ב"רשימה התלוננה ממשלת ישראל בפני מועצת הביטחון על מניעת 1951השחורה" המִצרית. ב־ 95המעבר בתעלת סואץ שהטילה עליה ממשלת מִצְרים, ומועצת הביטחון קבעה )החלטה (, שפעולותיה של מִצרים מְפִירות את הזכות הזאת. 1951של מועצת הביטחון של האו"ם ב־ למרות ההחלטה הזאת מנעו המִצרים שיט ישראלי בתעלה וטענו שמעבר אוניות ישראליות הנושאות מטען ישראלי מהווה סיכון ביטחוני למִצרַים לנוכח יחסי האיבה בין הושג הסכם בין בריטניה למִצרַים בדבר הסגת כוחותיה של בריטניה 1954המדינות. ביולי ממשלת ישראל הביעה את מורת רוחה מכך 51.1956מאזור התעלה, ופינוי בסיסיה עד שבהסכם לא נכללו כל ערובות בנוגע למעבר שיט ישראלי בתעלת סואץ. בהמשך, החליטה הממשלה, ביוזמתו של ראש הממשלה המתון דווקא, משה שרת, לשלוח אונייה ישראלית במטרה לממש את זכות השיט החופשי בתעלת סואץ. הוא תפס זאת כמהלך מדיני ולא ביטחוני, כפי שכתב לשר הביטחון פנחס לבון: "אני רואה את דבר העברת האונייה בתעלת שרת רצה בין השאר לעורר 52סואץ כמבצע מובהק של מדיניות חוץ, ולא כצעד ביטחוני את דעת הקהל העולמית נגד הסגר, ולזכות בתמיכתן של המעצמות שהיו רגישות לסוגיית חופש השיט )בבחינת המרכיב הבין־לאומי באסטרטגיה הימית(. נרכשה 1954ישראל החלה לערוך הכנות להעברת ספינה בתעלת סואץ, ובאוגוסט טונות בשם 'פרימה', ואנשי הצוות ההולנדים השיטו אותה לנמל מסאווה 400ספינה בת שבדרום הים האדום. בנמל מסאווה קיבל לידיו את הפיקוד על האונייה רב־החובל צבי שידלו, איש הפלי"ם וחיל הים, שהבין היטב )כמו שאר אנשי הצוות הישראלים( את המשימה שהוטלה עליו, כמו גם את הסיכונים שהיא נושאת בחובה. המבצע היה חשאי הפליגה האונייה 'בת־גלים' מנמל מסאווה שבאתיופיה 1954 בספטמבר20וסודי ביותר, וב־ (, ופניה מועדות 1991)העיר נכללה בשטחי אתיופיה עד זכייתה של אריתריאה בעצמאות ב־ על־ידי בריטניה, גרמניה, האימפריה 1888 אמנת קושטא היא אמנה בין־לאומית שנחתמה באוקטובר 50 האוסטרו־הונגרית, ספרד, צרפת, איטליה, הולנד, רוסיה והאימפריה העות'מאנית, ונועדה להבטיח שיט חופשי בתעלת סואץ בעיתות שלום ומלחמה. האמנה קבעה את מעמדה של תעלת סואץ כנתיב מים בין־לאומי, אשר זכות המעבר החופשי בו צריכה להינתן לכול, ללא הבדל בהשתייכות לאומית של האונייה, בסוג האונייה, או בסוג המטען שהיא מובילה. .Mordechai Bar-On, Anglo–Egyptian Treaty (1954) Encyclopedia.com 51 4 ," של ספנות ישראלית בסואץאנחנו נעבור? היסטוריה קצרה , "אותו הים, על ספנות ישראלית ועוד 52 , ארכיון חודשי2011באוגוסטחוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית249 בספטמבר, עם הגעתה לפתח הדרומי של התעלה, נעצרה האונייה 30לתעלת סואץ. ב־ על־ידי השלטונות המִצְרִיים, ואנשי צוותה הועברו לבית כלא צבאי בקהיר לאחר שהואשמו הודיעו השלטונות המצריים לאנשי הצוות 1954 בדצמבר4ברצח שני דייגים מִצְרִים. ב־ שהאישום נגדם בגין רצח הדייגים בוטל, והוגשו נגדם כתבי אישום חדשים בגין כניסה ללא ולאחר הפעלת 1954 בדצמבר7 ב־53רשות למים טריטוריאליים וכניסה לשטח צבאי סגור לחצים כבדים של הקהילה הבין־לאומית, הודיעה מִצרַים שבדעתה לשחרר את האונייה שוחררו אנשי הצוות בגבול מצרים–ישראל, סמוך 1955 בינואר1'בת־גלים' ואת צוותה. ב־ לרצועת עזה, אך האונייה עצמה לא שוחררה, ובמלחמת ששת הימים טובעה בתעלת סואץ כחלק מניסיונה של מִצרַים לחסום את התעלה לשיט. ( לא ירדה מסדר SLOCסוגיית "אבטחת ההשברה" )אבטחת שיט חיוני, או במובן היום, שכן חיל הים ראה בה הצדקה לסדר כוחות שביקש, ואפילו בן־גוריון היה מוטרד בגינה. כאשר העלה חיל הים את נושא ההשברה, הוא התכוון לקיים את המשימה הזאת , לאחר רכש המשחתות 1955בים התיכון בלבד, ולא התייחס למשימה בים האדום. בקיץ ואישור בניית שלוש טרפדות בצרפת, בדיון על הפרעות המִצרים לשיט במְצָרי טיראן, שאל הרמטכ"ל משה דיין: "פתרנו את בעיית הים התיכון, אך אין לנו שום אחיזה בים סוף, מה אפשר לעשות בנושא הזה?" במפקדת חיל הים נערכו להקמת כוח לחימה במפרץ אילת. תעלת סואץ הייתה חסומה באותה עת לשיט לאילת. לפיכך, אילוצים לוגיסטיים, כמו הצורך מטר. 16להוביל את הספינות על־גבי רכב ביבשה לאילת, הגבילו את אורך הספינה ל־ לאחר אישור שר הביטחון, בן־גוריון, הוזמנו שלוש טרפדות ממספנה באיטליה, ואושרה 54.(52בניית מזח לאוניות חיל הים בנמל אילת )ראו: איור חופש השיט במְצָרי טיראן היה אחת הסיבות לפתיחת מלחמת סיני. מְצָרי טיראן ממוקמים בין מִצרַים )חצי האי סיני( לערב־הסעודית ומורכבים משני האיים טיראן וסנפיר. מיל ימי מהערים אילת 100המְצָרים שוכנים בקצה הדרומי של מפרץ אילת בטווח של כ־ ועקבה. לאורך המפרץ שוכנות ארבע מדינות: ישראל, מִצְרים, ירדן וערב־הסעודית. השיט בנתיבי ים ארכיפלגיים ובמְצָרים חיוני לתעבורה הימית, והמשפט הבין־לאומי מעניק למעבר בהיבט הזה מְצָרי טיראן 55במצר זכות רחבה יותר מאשר זכות המעבר בים טריטוריאלי רגיל משמשים מעבר ים חיוני לכל האוניות העושות דרכן לנמלי אילת ועקבה. חסימתם לשיט ישראלי הייתה עילה לפרוץ שתי מערכות בין ישראל למִצרַים: מלחמת סיני באוקטובר . 1967, ומלחמת ששת הימים ביוני1956 ". קריית ביאליק: הוצאת המחברושבט מצרים יסור ...: קורות הצוות והאונייה "בת גלים אלכס צור, 53 .2002 .173–171, עמ2005, הוצאת גבעולבמבט לאחור סיפור אישי צבי קינן, 54 .479–478, עמ2010 וייס־מעודי 55המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם250 56 י50: בסיס חיל הים באילת בשנות ה־52איור ( הייתה למעשה מבצע צבאי קצר בין ישראל 1956 בנובמבר5 באוקטובר29מלחמת סיני Operationלמִצרַים שתואם עם בריטניה וצרפת שערכו בה בעת את מבצע "מוסקטר מבחינת ישראל המבצע, כפי שהוצג בקבינט המדיני־ביטחוני בראשות 57.(Musketeer , היה תולדה של חמש הפרות של החוק הבין־לאומי על־ידי1956 באוקטובר28בן־גוריון ב־ (: ההפרה הראשונה של מצרים Casus Belliמצרים, והיו אליבא דישראל עילה למלחמה ( להסכם שביתת הנשק מראשיתו; השנייה, מצרים הפרה החלטה 1הייתה של סעיף , מקור: אוסף מוזיאון ההעפלה וחיל הים – ניר מאור מוזיאון ההעפלה וחיל הים, בסיס חיל הים באילת 56 .CC BY-SA 3.0 על־ידי כוחות משותפים של בריטניה וצרפת במטרה לכבוש ולהשתלט1956 מבצע מוסקטר באוקטובר 57 על תעלת סואץ כדי להחזיר את השליטה על התעלה לידי מדינות אלה בעקבות הלאמת התעלה על־ידי מצרים. המבצע נערך בד בבד עם מלחמת סיני. שיתוף הפעולה בין ישראל, בריטניה וצרפת התנהל ( שליד פריז.Sevresעל־פי ההסכם שנערך ביניהן, ונחתם בווילה בפרוור סוורחוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית251 שלפיה "אין מצב של מלחמה בין מצרים לישראל". השלישית1951מפורשת של האו"ם ב־ גם אם שרר מצב מלחמה, החוק הבין־לאומי העניק לישראל את זכות חופש הניווט בתעלת סואץ; הרביעית, מצרים ארגנה כוח גרילה מיוחד, הפדאיון, שבשיתוף עם ירדן וסוריה היה הכוח האחראי לפשיטות טרור בשטח ישראל; החמישית, המצור של מִצרַים על מְצָרי טיראן מנע שיט חופשי של ספינות לנמל אילת, צעד שהביא את נמל אילת לשיתוק מוחלט )ראו: 59 אחת משלוש המטרות במבצע הייתה לפתוח את מפרץ אילת לשיט ישראלי58.(53איור במהלך המלחמה כבשו כוחות משולבים של חיל הים הישראלי ולוחמי חי"ר את האי טיראן, ונסיגת ישראל מחצי האי סיני ומהאי טיראן נעשתה רק לאחר ערבויות בכתב על חופש .1957השיט במפרץ אילת מנשיא ארצות־הברית אייזנהאואר לראש הממשלה בן־גוריון ב־ יומיים לאחר תום מלחמת סיני התייחס ראש הממשלה בן־גוריון לחשיבות חופש השיט לאילת, ולזיקה ההיסטורית של ישראל למְצָרי טיראן. לדבריו, עתידה של ישראל וחופש השיט בים סוף ובאילת הוא לא פחות חיוני מאשר חופש השיט בסואץ. הסחר הימי של שנה בימי שלמה המלך, ונמל אילת הוא הנמל 3,000ישראל החל בעצם בים סוף לפני שנה הייתה עצמאות עברית באי יוטבת 1,400העברי הראשון בימי מלכי יהודה. עוד לפני 60אשר בדרום מפרץ אילת, האי ששמו בימינו טיראן ואולם, המשכה של מלחמת סיני לא היטיבה עם חיל הים. המלחמה הייתה מיוחדת: מלחמת קואליציה שבה נועד לצבאות בריטניה וצרפת תפקיד מרכזי בהשגת יעדיה האסטרטגיים. מבחינת צה"ל זאת הייתה מלחמה "דה לוקס", כפי שעולה מדברי דיין Pnina Lahav, "A small nation goes to war, Israel’s cabinet authorization of the 1956 war", 58 Israel Studies , 15(3) (2010), p. 66. Special Issue: The Making of Israel Foreign Policy, .Guest Editors: Gabriel Sheffer and Natan Aridan (Fall 2010 ) שלוש מטרות המערכה, כפי שהוגדרו לצה"ל, היו: השמדה של בסיסי ה"פדאיון" ברצועת עזה ועל 59 גבול סיני; מניעת התקפה מצרית, לפחות בטווח הקצר, על־ידי הריסת המערך הלוגיסטי המצרי ושדות התעופה בסיני; פתיחת מפרץ אילת לשיט ישראלי. שנה למלחמת סיני – 60 שאול שי, "המערכה על מצרי טיראן – מבצע ירקון", בתוך: שאול שי )עורך 60 .13, עמ2016(, המרכז הבינתחומי הרצליה IPS, המכון למדיניות ואסטרטגיהאסופת מאמרים : תותח שהציבה מִצרַים בראס נצרני כדי לחסום 53איור את הדרך למפרץ אילת. ברקע: האי טיראןהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם252 במהלכה התגלתה נכונותן של התפיסות העיקריות שעמדו ביסוד בניין61כשסיכם אותה הכוח האווירי והעוצבות המתמרנות, ואילו חיל הים "עלה על שרטון", ונוצר משבר אמון לקראת תחילת המבצע הייתה זירת מזרח הים התיכון עמוסה בכלי 62בינו ובין הרמטכ"ל שיט מלחמתיים בריטיים וצרפתיים, וחיל הים הישראלי כבר היה מצויד בשתי "משחתות חדשות": אח"י 'אילת' ואח"י 'יפו' שנרכשו מבריטניה, אך לתפיסת המטכ"ל החיל לא היה 63יכול להביא תועלת. דיין תיאר את החלטתו במילים "אנשי חיל הים היו מאוכזבים נראה שההחלטה הביאה לא רק לתסכול אלא להתעלמות מהגיונה. מפקד חיל הים באותה תקופה, אלוף שמואל טנקוס, הבין שהאיסור לפעול באופן יזום נובע מסיבה אחרת "כי לא רצו, כאילו, להראות שאנחנו התחלנו", וזאת למרות שדיין אמר: "תעזוב, הצי הבריטי בלשון 64והצי הצרפתי יגמרו את הצי המִצְרי, למה לנו לעסוק בזה? חבל על התחמושת אחרת, חיל הים הישראלי לא נדרש להשיג שליטה ימית בזירת הים התיכון, וגם להגנת חופי המדינה התבקשו הצרפתים לצרף משחתת שתעסוק במשימה הזאת. נשלחה המשחתת המצרית 'אבראהים אל־אוול' בפיקוד 1956 באוקטובר31/30בליל רס"ן רושדי טמזין להפגיז את נמל חיפה ללא תכנון מוקדם וללא מודיעין עדכני. באותה עת Escorteurעגנה במפרץ חיפה, עם תקלה באחד ממנועיה, המשחתת הצרפתית 'קרסן ( שהשיבה באש מתותחיה. תגובתה גרמה להפסקת הירי d'Escadre Kersaint I המצרי בלי שנגרמו לעיר חיפה או לתשתיות שבמפרץ נזקים כלשהם. במפגש עם שתי המשחתות הישראליות )אח"י 'אילת' ואח"י 'יפו'(, ירתה 'אבראהים אל־אוול' בתחילה אש מדויקת ונפילות הפגזים היו קרובות לאח"י 'יפו'. פגיעה במשחתת המצרית בחדר הדוודים הביאה להאטה ולאובדן יכולת נסיגה. תקיפת מטוסי "אורגן" של חיל האוויר גרמו לכניעת המפקדה לאחר קבלת אישור מהמפקדה המצרית. הצוות של המשחתת ניסה להטביעהּ באמצעות הצפתה במי ים, אולם הניסיון לא צלח והיא נפלה בידי חיל הים הישראלי במצב (. 54ראוי לשימוש )ראו: איור 27.12.1956 ראו דבריו של משה דיין בסוף הכנס הדו־יומי של סד"כ לסיכום ראשון של לקחי המלחמה ב־ 61 .36/847/1962. א"צ141–137עמ עוד בתקופה שלפני המלחמה אירעו שתי תקלות שהכעיסו את משה דיין. במבצע "שנונית", 62 , הוטל על חיל הים לאסוף מודיעין בחופי מפרץ אילת ומְצָרֵי טיראן 3.4.1954 עד 31.3.1954 בזיכרונותיו ציין דיין שתחילת המבצע נדחתה ארבע פעמים בגלל קלקולים בסירה "אלמוגית" שיועדה לביצוע הסיור. הסירה עלתה על שרטון בחוף הסעודי, ורק בזכות חיל האוויר הסתיים האירוע ללא . וגם 113–112, עמ1976, הוצאת דביראבני דרך אבדות וללא תקרית בין־לאומית. ראו משה דיין, , עורך עמנואל לוטם, משרד הביטחון 1956 –1948מעצמאות לקדש, חיל האוויר בשניםיצחק שטייגמן, הוטל על חיל הים להנחית 12.6.1955 –9.6.1955. במבצע ירקון117–113, עמ1990ההוצאה לאור בחוף ד'הב חוליית סיור של חטיבת גבעתי שתבחן את עבירוּת הדרך היבשתית לשארם א־שייח'. חיל הים הנחית את הסיירים באיחור של ארבע ורבע שעות בשל חוסר יכולתו להנחיתם ללא אור ירח מלא. .116–114, עמ2000. וגם עדן154–150ראו: שטייגמן, שם, עמ .1965, הוצאת עם הספריומן מערכת סיני משה דיין, 63 .149, עמ2019 אלרון וברונפלד 64חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית253 33ᵒ00’N34ᵒ30’E 35ᵒ00’E אבראהים אל־אוול עכוחיפהכוח אמריקני 6הצי ה־ פריגטה אח"י מזנק14תקיפת מטוסיםספינת משמר מ"ח כניעת אבראהים אל־אוול הפסקת הפגזה תחילת 31.10.1956 06:24 31.10.1956 משחתת צרפתית קרסן אח"י יפו משחתותואח"י אילת אח"י יפו ואח"י אילת רי 'אבראהים ְצִ: תרשים הקרב מול אוניית הצי המ54איור 1956 באוקטובר31/30אוול' בליל־אל מלחמת סיני הסתיימה בעקבות אולטימטום אמריקני־סובייטי לצרפת, לבריטניה ולישראל, שבעקבותיו נסוג צה"ל מסיני ומרצועת עזה. בגלל האינטרס שהיה לארצות־ הברית באספקת נפט מארצות ערב, נטה הממשל הרפובליקני יותר לכיוונן. נוסף על כך, ארצות־הברית וברית־המועצות רצו לדחוק את רגליהן של בריטניה וצרפת מהמזרח התיכון. כך נוצרה קואליציה נדירה של ברית־המועצות וארצות־הברית. הערבויות שישראל קיבלה מהנשיא אייזנהאואר והאו"ם בתום המבצע בנוגע למעבר החופשי במְצָרי טיראן נבחנו (, שנחכרה על־ידי 'צים' מחברת Brigita Toftבאמצעות האונייה הדנית 'בריגיטה טופט 65הספנות הדנית 'יוטלנד', נשלחה לחצות את המְצָרים – ועשתה זאת ללא קשיים מיוחדים עם זאת, הסֶגר המִצְרִי בתעלת סואץ נותר על כנו, וישראל המשיכה לחפש דרכים לפרוץ אותו. למודי הלקח המר של האונייה 'בת־גלים', החליטה ממשלת ישראל לנסות חלופה אחרת – שליחת מטענים ישראליים על־גבי אוניות זרות שאינן מניפות דגל ישראל. ערבויות אלה לרבות הצבתו של כוח או"ם באזור מְצָרי טיראן צוינו בנאומה של שרת החוץ גולדה מאיר 65 Statement to the General Assembly 26בעצרת הכללית של האו"ם, ומצויים באתר משרד החוץ .by Foreign Minister Meir-1 March 1957, Vol. 1–2: 1947–1974, IX. The Sinai campaignהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם254 עברה האונייה 'בריגיטה טופט' את התעלה בלי שנעצרה, אך האונייה האחות 1957ב־ (. 55( נשלחה למשימה הזאת, והמִצְרים עצרו אותה )ראו: איור Inga Toft'אינגה טופט כשעליה 1959 במאי18'אינגה טופט' נחכרה על־ידי חברת 'דיזנגוף' והפליגה מחיפה ב־ טונות אשלג ומלט ליפן. העיתונות הישראלית סיקרה בהרחבה את הפלגתה, 5,500 במאי נעצרה האונייה על־ידי השלטונות המצריים21בהנחה שזהו מסע מבחן נוסף. ב־ שהורו להחרים את מטענה הישראלי. רב החובל סירב, על־פי הוראה מדנמרק, לאפשר למצרים לפרוק את המטען, ועמד בסירובו במשך ימים ושבועות. חיש קל הפכה הפרשה לתקרית דיפלומטית בין־לאומית, וישראל ביקשה את התערבותו של מזכ"ל האו"ם דאג (. האחרון פגש את נשיא מצרים, גמאל עבד אל־נאצר, Dag Hammarskjöldהמרשילד אבל לא הצליח לשכנעו לאפשר לאונייה הדנית להמשיך ליעדה ביפן. תשעה חודשים נואשו בעליה הדניים מכל סיכוי לשחרר 1960תמימים נשארה האונייה במעצר, ובפברואר את מטענה והודיעו לקברניט שהם מסכימים לפרוק את המטען הישראלי בתנאי שהאונייה תורשה להפליג לאחר מכן. עם שחרורה של 'אינגה טופט' נותרה במצרים אונייה נוספת שנשאה מטענים ישראליים – 'אסטיפליה' בבעלות יוונית. גם היא שוחררה לאחר שמטענה הוחרם. ישראל המשיכה לנסות להשפיע על המִצְרים באמצעות הקהילה הבין־לאומית שיאפשרו מעבר אוניות עם מטענים מישראל ואליה, אך המִצְרים נותרו בשלהם. אוניות ישראליות לא עברו בסואץ, וישראל לא הצליחה לממש את אחד היעדים המדיניים שלשמו יצאה למלחמה – חופש שיט של אוניות ישראליות בתעלה, ואפילו לא מעבר חופשי של סחורות ישראליות על־גבי אונייה זרה בתעלת סואץ. חסימת השיט לאילת כשלעצמה לא גרמה נזק אסטרטגי או כלכלי רב, אך הזלזול באינטרס הישראלי סימן את אובדן כושר ההרתעה בעיני מדינות ערב. נמל אילת שימש מוצא לכיוון המזרח, ואובטח על ידי ספינות טורפדו של חיל הים )ראו: – בניית מזח הדלק. הייצוא 1966 הסתיימה בניית הנמל החדש, וב־ 1965(. ב־ 56איור דרך נמל אילת, בנוסף לפוספטים, היה ביטחוני, בעיקר לאיראן. הדלק לישראל הגיע ברובו מדרום אמריקה לנמל חיפה. למעגן הדלק באילת הגיעו מכליות נפט מאיראן. על הקו ( של חברת 'אל־Samson( של חברת 'צים', 'סמסוןPatriaשייטו המכליות: 'פאטריה : מימין, האונייה הדנית 'אינגה טופט' שנשלחה לעבור בתעלת סואץ עם מטען ישראלי 55איור ונעצרה. משמאל, המפגש עם שרת החוץ גולדה מאיר לאחר שחרורה והגעתה לחיפהחוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית255 ( של חברת 'אייזיק וולפסון', שלושתן בהנפת דגל ליבריה. צינור בקוטרSirisים' ו'סיריס אינץ' הוביל את הדלק למרכז הארץ. שיתופי הפעולה עם איראן בתחומים ביטחוניים 16 נוספים התבססו על תפיסתו הגאופוליטית של בן־גוריון בדבר החשיבות ליצור קשרים ולחזקם עם מדינות הפריפריה, כמו איראן וטורקיה. הנפט שהגיע לאילת מהמפרץ הפרסי במכליות הוזרם משם בצינור לבאר שבע. רכישת הצינור והנחתו מומנו על־ידי משפחת רוטשילד, ומכירת הנפט מאיראן לישראל נעשתה למרות התנגדות מדינות ערב. במלחמה עצמה לא נדרש חיל הים הישראלי להשיג עליונות ימית או שליטה ימית בזירת הים התיכון, והימצאותם של כלי שיט מלחמתיים של ציי בריטניה וצרפת נטעה בלב הקברניטים את ההנחה, שהדבר מייתר את חלקו של חיל הים הישראלי. גם המהירות שבה הסתיים המבצע לא הצריכה שמירה על נתיבי שיט חיוניים פתוחים אל ישראל, או כפי שהדבר כוּנה בעת ההיא: "משימת השברה". האינטרס הלאומי היחיד שעלה בהקשר למרחב הימי במלחמת סיני היה חופש השיט במְצָרי טיראן. הוא לא הושג באמצעות שימוש במרכיב הצבאי באסטרטגיה, אלא דווקא במרכיב הבין־לאומי שלה, באמצעות ערבויות שניתנו לישראל בסופו. הדבר אף זכה את דיין בתפקיד הרמטכ"ל(:1958להתייחסות של אלוף חיים לסקוב )שהחליף בינואר מבחינת הלחימה, המאמץ העיקרי אצלנו הוא אווירי–יבשתי. המאמץ הימי הוא משני, וזה צריך לקבוע את המאמץ שאנחנו משקיעים בחיל הים. ואני רואה את המאמץ העיקרי של חיל הים בהטרדת חופי האויב, כי לא יהיה לנו יותר כוח לעשות 66משהו גדול מזה (. דברים דומים השמיע אלוף מאיר זורע, ראש אג"ם. 44 )עמ20.8.1958 ישיבת המטכ"ל ביום 66 1958 של חיל הים הישראלי מסיירת באזור אילת151: טרפדת ט56איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם256 הוא שלל את הצורך בסדר כוחות ימי לאבטחת ההשברה, וגם להגנה על הכוחות המבצעים איגופים ימיים. לסקוב היה מודע בהחלט לחשיפת העורף שתיווצר בעקבות הטיית בניין הכוח להתקפה מהירה ומכריעה, אך האמין שישראל חייבת להסתכן בסיכון המחושב הזה. ישראל לא הצליחה לממש באמצעות הישגי מלחמת סיני את זכותה למעבר חופשי בתעלת סואץ, והסתפקה בהבטחה לשיט חופשי במְצָרי טיראן, זכות שאף היא אותגרה על־ידי המִצְרים ערב מלחמת ששת הימים. ישראל המשיכה במשך השנים בניסיונות להשתמש בתעלת סואץ כנתיב שיט מסחרי, אם כי באמצעות אוניות שאינן מניפות דגל ישראלי. הסדר המעבר של אוניות ישראליות בתעלת סואץ התעכב עד לחתימת הסכמי השלום 1בין ישראל למִצְרַים, ואונייה ישראלית ראשונה "אשדוד" חצתה את תעלת סואץ רק ב־ . 1979במאי ניתוח אירוע – טיבן של ערבויות בין־לאומיות לחופש שיט ערב מלחמת ששת הימים כאמור, הפסקת השיט של אוניות ישראליות במְצָרי טיראן, שהייתה מהסיבות המרכזיות 1957, הייתה אמורה להיפתר לאחר נסיגת צה"ל מסיני בתחילת1956למלחמת סיני ב־ באמצעות ערבויות בין־לאומיות לישראל, והצבת כוח חירום של האו"ם באזור שארם א־ United Nations Emergencyשייח'. ואכן, הוצב באזור מְצָרי טיראן כוח החירום של האו"ם ( שנועד להגן על זכות המעבר של ישראל במְצָרי טיראן, ולמנוע את Force – UNEF כניסתם של כוחות צבאיים מצריים לסיני, וישראל קיבלה מארצות־הברית ערבויות למעבר 67במְצָרים בעקבות כך הפך נמל אילת להיות בעל העומס התפעולי השני בגודלו בישראל. נוסף להרחיב את השותפות עם איראן בקו צינור אילת–אשקלון, 1965על כך, ביקשה ישראל ב־ ולהגדיל את קוטר צינור הנפט כך שיוכל להעביר דלק שהגיע למסוף באילת במכליות ענק שנטענו באיראן. לאחר משא ומתן שניהלה ישראל באמצעות שרת החוץ, גולדה מאיר, הוחלט להקים שותפות שווה בין ממשלת ישראל וחברות הדלק 'פז', 'סונול' ו'דלק' ובין חברת הנפט הלאומית של איראן בקו הצינור אילת–אשקלון שזכה לכינוי קצא"א. התפתחות המשק הישראלי והגידול בייבוא ובייצוא עוררו צורך לאומי בנמל נוסף, והוחלט על הקמת נמל מודרני, עמוק מים ומשוכלל, שיחליף את נמלי יפו ותל־אביב 1965 בנובמבר21, הופעל ב־1961הקטנים והמיושנים. נמל אשדוד, שבנייתו החלה ב־ In March 1957, President Dwight Eisenhower offered Israel a text known as an aide- 67 mémoire through the State Department, which stated that: "no nation has the right forcibly to prevent free and innocent passage in the Gulf and through the Straits giving access thereto," and that "the United States, on behalf of vessels of United States registry, is prepared to exercise the right of free and innocent passage and to join with .others to secure general recognition of this right"חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית257 הופעל לראשונה רציף הצובר )תפזורת(, ונחנך בסיס חיל 1967לפריקה וטעינה, ובינואר 68הים באשדוד פרסמה ברית־המועצות דיווחי סרק על כך שישראל מרכזת כוחות 1967בתחילת מאי בגבול עם סוריה כדי לתקוף. נאצר חשש שההיערכות הזאת של צה"ל תתרחש בהמשך גם בגבול ישראל עם מִצְרַים, דבר שיאלץ אותו לקיים את הסכם ההגנה ההדדי שחתם עם החיילים מכוח החירום של האו"ם שהיו מוצבים 3,500 במאי הורה נאצר ל־19סוריה. ב־ בסיני להתפנות כדי שיוכל לגייס כוחות מצריים, ולהעבירם לסיני בלי שכוחות האו"ם יפריעו להם. סגן נשיא נאצר, מרשל עבד אל־חכים עאמר, הודיע ש"הגיע הזמן לשים קץ מוחלט במאי, גייסה 21 יומיים לאחר מכן, ב־ 69למדיניות ההתנשאות והשחצנות של ישראל מִצְרַים את עתודות המילואים שלה והעבירה אותם לסיני. בפגישה של נאצר עם קציני חיל במאי הצהיר: 22האוויר בסיני ב־ אנחנו מוכנים למלחמה הזדמנות ליהודים, לישראל, לבחון את כוחם נגדנו. דגל ישראל לא יעבור במפרץ אילת. הריבונות שלנו על הכניסה למפרץ לא יכולה להיות שנויה במחלוקת. אם 70ישראל רוצה לאיים במלחמה, אנחנו אומרים לה: אתם מוזמנים הודיעה מִצְרים על סגירת מְצָרי טיראן בפני כלי שיט ישראליים וכלי 1967 במאי23ב־ שיט המפליגים לישראל. ראש ממשלת ישראל לוי אשכול הגיב באומרו שהפעולה הזאת עלולה להוביל להידרדרות מהירה במצב: עכשיו, אני אומר את שלי. אם לא נענה על העניין של שארם א־שייח טיראן ספק גדול על כל ישראל. מה מפריע אז למִצְרים ללכת על הדרום? מה מפריע לסוריה ללכת על היישובים, ומה מפריע להם לעלות על השדות שלנו? צריך לראות 71את העניין כמו שהוא, בחומרתו המלאה שר החוץ אבא אבן נשלח לסבב שיחות עם מנהיגי צרפת, בריטניה וארצות־הברית, מתוך כוונה לגבות את ההתחייבויות שניתנו לישראל בסיום מלחמת סיני. הפגישה הראשונה שנערכה בפריז עם נשיא צרפת שארל דה גול התבררה כחסרת תועלת, ודה גול שחשש מעימות מזרח תיכוני הזהיר את אבן שישראל לא תעז לפתוח בתקיפה מקדימה נגד Haroldמִצְרים. באותו יום המשיך אבן לפגישה עם ראש ממשלת בריטניה הרולד וילסון (, ממנו שמע דברי תמיכה במאבקה של ישראל לחופש שיט במְצָרי טיראן, אך Wilson חברת 'נמל אשדוד אשדוד? מהי ההיסטוריה המקוצרת של נמל 68 "Nasser Closes Straits of Tiran, Preparing the Way for the Six Day War ", CIE – Center for 69 .Israel Education , May 21, 1967 .ibid 70 .2017 במאי18 ,NRG ," ששת הימים נחשפיםמהחשש ועד לניצחון: תמלילי אסף גולן, " 71המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם258 במאי הגיע25 ב־72וילסון טען שרק ארצות־הברית יכולה ליזום מהלכים מונעים בכיוון הזה אבא אבן לניו־יורק והשגריר אברהם הרמן הציג לו הודעה מראש הממשלה לוי אשכול, שלפיה למודיעין הישראלי נודע שסוריה עומדת לתקוף את ישראל בטווח המיידי. על רקע הידיעה הזאת הפך חופש השיט במְצָרי טיראן לעדיפות משנית מול האיום הקיומי, כביכול, שהושת על ישראל. אשכול ביקש שאבן ידרוש מארצות־הברית תצהיר על כך שהתקפה על ישראל כמוה כהתקפה על ארצות־הברית, אולם הממשל האמריקני הובך מהבקשה, ובמיוחד נוכח המחויבויות שניתנו בזמנו על־ידי הנשיא אייזנהאואר. הנשיא לינדון ג'ונסון קודם לכן פגש את הציר 73( ניסה להתחמק מפגישה עם אבא אבןLyndon Johnson ) הישראלי בשגרירות אפי עברון, שהיה מקורב אליו, והבהיר לו דברים שאמר לאחר מכן לאבא אבן בצורה מעורפלת יותר בפגישה רשמית. לדברי ג'ונסון, בהיותו נשיא ארצות־ הברית לא יכול היה להאמין שישראל תנקוט פעולה חד־צדדית שעלולה להזיק לה, אבל זה עניינה של ישראל בהיותה מדינה ריבונית, ואם תחליט לפעול באופן עצמאי תוכל לעשות כן באחריותה הבלעדית ותישא בכל ההשלכות של החלטתה. הנשיא לעומת זאת הדגיש ישראל אומנם 74שעליו לפעול בצורה המיטבית שתשרת את האינטרסים האמריקניים קיבלה מארצות־הברית במשתמע, אור ירוק לתקוף, אך הערבויות הבין־לאומיות שניתנו לה 75עשור קודם לכן התגלו כהבטחות ללא כיסוי ממשי ( נחפז לטוס לקהיר כדי לנסות להקטין את המתיחות U Thantמזכ"ל האו"ם אוּ טנט באזור לאחר נאומו התוקפני של נאצר בפני קציני חיל האוויר המצרי בסיני, אך סיכם את ביקורו באמירה פסימית: "אם לא תהיה דרך להסיר את הסגר מעל אילת הסבירות לפרוץ 76מלחמה תהיה גבוהה ניסיונות בין־לאומיים לפתור את המשבר נכשלו, והרעיון היצירתי היחיד של האמריקנים (, שהתבסס על כוח Red Sea Regattaוהבריטים היה מה שהם כינו "תחרות הים האדום משימה ימי משותף אמריקני ובריטי שיפתח בכוח את מְצָרי טיראן. אך הרעיון לא זכה לתמיכה ואישור של האדמירלים והפוליטיקאים בארצות־הברית ובבריטניה מחשש שאם (. המִצְרים עצמם 1956הניסיון ייכשל – הוא ייתפס כניצחון נוסף של נאצר )כפי שקרה ב־ תגברו את כוחם הימי בזירת הים האדום עד כשליש מכלל הסד"כ שלהם, במטרה להרתיע את ציי מעצמות המערב מלפתוח בכוח את המצור על מְצָרי טיראן. בפרק המוקדש בין היתר לנושא ההרתעה מובאים ארבעה תנאים קריטיים )לפחות( להשגת הרתעה אמינה: על המדינה המרתיעה להגדיר את התחייבותה )בדרך כלל באמצעות "קווים אדומים"(; להודיע Zaki Shalom, "Lyndon Johnson’s meeting with Abba Eban, 26 May 1967 an introduction", 72 .Israel Studies , 4(2) (1999), p. 223 .ibid, p. 224 73 Report from the Israeli Embassy in the United States to the Israeli Foreign Ministry, 27 74 .May 1967, HZ 5937/30, Israeli State Archives .Shalom, 1999, p. 225 75 Jeremy Bowen, " 1967 war: Six days that changed the Middle East ", BBC News , 5 June 76 .2017חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית259 על קיומם ליריבים פוטנציאליים; לפתח אמצעים אמינים להגן על ההתחייבות או להעניש יריבים הקוראים עליה תיגר; ולהפגין נחישות להוציא אל הפועל את האיום המובטח. אין ספק ( שניתנו לישראל בתום מלחמת סיני Assurancesשהרתעת המעצמות, או קיום הערבויות 77לא עמדו בקריטריון של הפגנת נחישות כדי לעמוד בהבטחתן ובערבויות שנתנו לישראל זהו אחד הלקחים שילווה את ישראל באירוע שבו החליטה לאפשר למִצרַים להעביר את הריבונות על האי טיראן לערב הסעודית בלי להבין את המשמעות המלאה של הדבר. ראש אמ"ן דאז, אלוף אהרון יריב, אמר בעקבות חסימת המְצָרים: "אם ישראל לא תגיב על סגירת המְצָרים, לא יהיה עוד כל ערך לאמינותה ולכושר ההרתעה שלה. מדינות ערב 78יפרשו את חולשתה של ישראל כהזדמנות מצוינת להתנכל לביטחונה ולעצם קיומה לאחר סגירת מְצָרי טיראן הבינה ישראל שפני העולם הערבי למלחמה, תָקְפָה בהפתעה את מצרים וסוריה, וזכתה בניצחון מהיר ומזהיר. חיל הים הכין תגובה ישראלית בשם "מבצע מנחם" )על שמו של אל"ם )מיל'( מנחם כהן שאמור היה לפקד עליו( במטרה לאתגר את הסגר של המִצְרים באמצעות אוניית סוחר (, הופעלה Arionשתעבור במְצָרי טיראן. לצורך כך נרכשה בכווית אוניית הסוחר 'אריון בחכירה על־ידי 'צים' ונשלחה לנמל מסאווה שבאתיופיה כדי להעלות על סיפונה צוות אנשי צוות לאסמרה שבאריתריאה ומשם 30 הוטס כהן עם כ־1967 במאי26 ב־79ישראלי הגיעו ברכב למסאווה. האונייה נרשמה בחיפה, שמה הוסב לשם 'דולפין' והיא עזבה את ביוני בשעות הבוקר. יציאתה זכתה לסיקור תקשורתי רב בעולם ובמִצְרַים. 3נמל מסאווה ב־ עיתוי היציאה לא היה רצוי למטכ"ל של צה"ל, שעסק בהכנות האחרונות לתקיפה, והוא הורה למפקד חיל הים להחזירה לנמל מסאווה. לאחר פרוץ המלחמה וההבנה שידה של ביוני שטה ללא הפרעה 9ישראל על העליונה, קיבלה האונייה הוראה להפליג לאילת, וב־ (.57דרך מְצָרי טיראן בדרכה לאילת )ראו: איור חיל הים התכונן להעביר גם את המכלית 'סמסון' של חברת 'אל־ים' שהפליגה בהניפה דגל ליבריה לאילת דרך מְצָרי טיראן, אך צוותה המקורי, שהיה ברובו ימאים זרים, סירב להפליג, והמבצע לא יצא לפועל. בדומה למלחמת סיני שבה שלחו המִצְרִים את המשחתת 'אבראהים אל־אוול' להפגיז Zאת מפרץ חיפה, כך התארגנו גם הפעם לשלוח כוח ימי שבו בין היתר משחתת מדגם ביוני התקבלו במפקדת 5וכלי שיט נוספים, להפגיז את העיר אילת. ואכן בצוהרי היום ב־ P–183 ושש ספינות טורפדוZחיל הים ידיעות על כוח ימי מצרי שבו שתי משחתות מדגם שמשימתו הפגזת אילת. מפקד הזירה באותה עת, אל"ם אברהם בוצר, קיבל הוראה להציב David ראו תיאור מאלף של השתלשלות האירועים במאמרו של דיוד מקובסקי בג'רוזלם פוסט 77 Makovsky, " When international guarantees utterly failed ", The Jerusalem Post, Opinion , .4 May, 2017 , ירושלים הלאומיות בישראל ובעמים – בונים מדינה במזרח התיכון אייל נווה, נעמי ורד ודוד שחר, 78 .220, עמ2009הוצאת רכס פרויקטים חינוכיים בע"מ . 1978 הרמן 79המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם260 את הטרפדות במארב באזור אי האלמוגים, והחליט לשלב במארב כוחות נוספים שעמדו . המטרה שייעד לכוח הייתה 13לרשות חיל הים בזירה – סירות מרוץ ואמצעים של שייטת משום מה קיבל הכוח המצרי הוראה לחזור 80לפגוע במשחתות שתותחיהן היו עיקר האיום לבסיסו ולא לבצע את המשימה, ואִפְשר לכוח בראשותו של בוצר להמשיך ולכבוש את שארם א־שייח'.בסיכומו של דבר, כבשה ישראל במלחמת ששת הימים שנית את האיים טיראן וסנפיר, וחופש השיט הישראלי במְצָרי טיראן כבר לא היה תלוי בערבויות בין־לאומיות. אירוע שאיננו קשור לחופש השיט אך הטיל צל כבד על מערכת היחסים שבין חיל הים , כאשר אוניית הביון האמריקנית 'ליברטי' 1967 ביוני8הישראלי לצי האמריקני התרחש ב־ ( הותקפה בטעות על־ידי ספינות טורפדו של חיל הים ומטוסי חיל האוויר USS Liberty ) 34 מיל צפונית מערבית לחופי סיני. בתקיפה נהרגו13הישראליים, בהיותה בטווח של אנשי צוות האונייה, וישראל שילמה למשפחות ההרוגים פיצויים בסך שמונה מיליון דולר. 1968(, שמוּנה ב־ Clark Clifford( וקלארק קליפורד Dean Ruskמזכיר המדינה, דין רוסק למזכיר ההגנה, לא הסתפקו בהסברים של ישראל. בדוח של קליפורד נכתב מפורשות שהישראלים אשמים ברשלנות גסה. ארצות־הברית, שהפכה להיות ידידתה הקרובה של 81ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, הביאה לתחום הימי מערכת יחסים חשדנית ועכורה אומנם תעלת סואץ הייתה חסומה לשיט, אך כאשר התברר שסירות וכלי שיט מצריים שטים בתעלה ובאגמים המרים באופן חופשי, בדיונים מול משקיפי האו"ם הסתבר שהמִצְרים רואים את קו הפסקת האש על הגדה המזרחית של התעלה, בשעה נקבעה 1967 ביולי 14שלפי תפיסת ישראל הקו היה אמור לעבור במרכז התעלה. ב־ לשר הביטחון משה דיין פגישה עם ראש משקיפי האו"ם, גנרל אוד בול, לדון בסוגיה. דיין הספר איננו עוסק בתיאור וניתוח פעילותו של חיל הים במלחמת ששת הימים. למעוניינים להרחיב 80 .1998ידיעותיהם מוצע להשתמש בין היתר בספרו של אראל .Zakheim, 2012, p. 4 81 (1967 ליוני9: אוניית הסוחר המגויסת 'דולפין' עוברת במְצָרי טיראן בדרכה לאילת 57איורחוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית261 שאף להציג שיט ישראלי בתעלה כעובדה. ללא נוהל מבצעי מסודר הובאו למקום סירות גומי בהניפן דגל ישראל, שהושטו על־ידי אנשי חיל הים בשישה מוקדים לאורך תעלת ההיגיון המבצעי איננו 82סואץ. הפעילות הסתיימה בשבייתם של שני שייטים ישראלים ברור, ובמיוחד הרווח האסטרטגי ממהלך מהסוג הזה, מעבר למה שקרוי "הצגת הדגל" (.Showing the Flag ) (, רא"ל דיין, את הצורך 1956עם זאת, כפי שלאחר מלחמת סיני הבין הרמטכ"ל דאז של חיל הים בכלי שיט שיוכלו להתמודד עם אתגרי חופש השיט במְצָרי טיראן, ושכנע את שר הביטחון בן־גוריון לאשר את ההצטיידות בטרפדות שהורדו לאילת, כך חסימת השיט לישראל דרך מְצָרי טיראן, שהייתה אחת הסיבות לפרוץ מלחמת ששת הימים, ( את הצורך בכוח לחימה ימי גם בים סוף. 1967הביאה לתודעת שר הביטחון משה דיין דיין חזה את הפוטנציאל בקשר עם המזרח, ודרש שחיל הים יעביר שש ספינות לים סוף, לבסוף השתכנע דיין שיש לבנות שש ספינות 83ובים התיכון "יסתדרו עם מה שיישאר מדגם 'סער' חדשות לזירת ים סוף, אך הרמטכ"ל רא"ל חיים בר־לב התנגד, ובדיון בממשלת האחדות הלאומית אמר: "המלחמה לא תוכרע בים. המלחמה תהיה קצרה וההכרעה בה לא תלויה באספקה מהים. תפקיד חיל הים הוא להגן על חופי המדינה בעזרת חיל האוויר, למרות עמדותיו של הרמטכ"ל, סיכם ראש הממשלה 84ויש מספיק כוחות למטרה הזאת לוי אשכול את הדיון ואישר לבנות שש ספינות ייעודיות לזירת ים סוף. טווח הפעולה ותנאי אושרה רכישת שש ספינות טילים 1968הים בזירה הזאת חייבו כלי שיט גדולים יותר, וב־ ממספנות ישראל. יתר על כן, דיין ייחס חשיבות רבה ביותר להמשך 4נוספות מדגם סער שליטתה של ישראל בשארם א־שייח', מה שמצא את ביטויו באמרתו המפורסמת: "טוב כיבוש 85.(National Valuesשארם א־שייח' בלי שלום מאשר שלום בלי שארם א־שייח שארם א־שייח' היה חלק חשוב בתפיסה הזאת היות שבאמצעותה לא הייתה יכולה אף לא אחת משכנותיה לפגוע בחופש השיט שלה לנמל אילת כל עוד מבואות מפרץ עקבה מאובטחים על־ידי ישראל. לכן הכריזה ישראל שלא תוותר בשום פנים ואופן על אזור שארם א־שייח' ועל רצועת החוף בכל הסדר שיושג בעתיד, כדי להבטיח את המשך השיט במפרץ 86עקבה. "תפיסת הביטחון הזאת לא הייתה בבחינת בלתי נודע לגבי ההנהגה המצרית הצורך בכוח ימי משמעותי של חיל הים שיאבטח את השיט בכל הים האדום עד מֵצַר באב הותקפה בדרכה לאילת המכלית "קוראל סי" 1971 ביוני11אל־מנדב קיבל חיזוק כאשר ב־ The Popularבאזור מֵצַר באב אל־מנדב על־ידי ארגון החזית הפופולרית לשחרור פלסטין (, והיא עמוסה בנפט שהוטען עליה באיראן. Front for the Liberation of Palestine 14 ,אתר המורשת הימית", עדות אישית, נס ישראל בסואץ עוזי אמבר, אברהם יסעור ויעקב כהנוב, " 82 .2015באוגוסט .2013 ,11, פרקניצחון בסבירות נמוכה ", קרבות בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים אלי רהב, " 83 שם 84 Jack Schwartzwald, "Golda Meir and the Yom Kippur War". in Nine lives of Israel , 85 .Mackfarland & Company, 2012, Ch. 6, p. 113 .70–68, עמ1993 שאכר 86המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם262 מלחמת ששת הימים הדגימה לישראל מה משמעותן של ערבויות בין־לאומיות בקשר לחופש השיט, ובמקרה של ארצות־הברית שנתנה אותן, שיקולים גאופוליטיים אחרים, ובמיוחד תלותה של האחרונה בנפט שמקורו במזרח התיכון, שהביאו את הנשיא ג'ונסון המלחמה עצמה הייתה קצרה מאוד, הניצחון היה מוחץ 87למשל, להפר ערבויות אלה ו"ההשברה" לישראל בדרך הים כלל לא אותגרה. בעיית חופש השיט במְצָרי טיראן אומנם נפתרה עם כיבוש חצי האי סיני והאיים טיראן וסנפיר, אך איום שאיננו מדינתי התפתח מיל משארם א־שייח', ובמלחמת 1,000במֵצַר באב אל־מנדב השוכן במרחק של יותר מ־ יום הכיפורים הפך כבר לאיום מדינתי. מאז תום מלחמת יום הכיפורים לא אותגרה ישראל בנושא אבטחת השיט בים התיכון, אם כי בים האדום ובמיוחד בדרומו, עולים מזמן לזמן איומים חדשים שעלולים לאתגר את השיט הישראלי. יתר על כן, בעקבות הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים שנחתם , ולאחר שתעלת סואץ פונתה ממכשולים, היא נפתחה מחדש לשיט, לרבות עבור 1974ב־ בעקבות כך ירדה במידה מסוימת גם החשיבות של נמל אילת כשער של 88שיט ישראלי ישראל לסחר עם מדינות מזרח אסיה ודרומה. בנוגע לעתיד מעבר כלי שיט ישראליים בתעלת סואץ יצוין, שיציבות משטר הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי במצרים משמשת ערובה להמשך המעבר החופשי הישראלי בתעלת סואץ, אך לנוכח ניסיון העבר ישראל חייבת להיערך גם למצבים אחרים שעלולים להתרחש במפתיע. )Safety of Navigationבטיחות שיט אחד מארבעת הנושאים העיקריים שנכללו במושג "ביטחון ימי" היה בטיחות שיט. הגידול חייב הסדרה של נושא 19בנפח השיט הן בים הפתוח והן באזורי מים מוגבלים במאה ה־ התכנסה בוושינגטון הבירה ביוזמת 1889(. ב־Safety of Life at Seaבטיחות השיט בים The First Internationalארצות־הברית, "הוועידה הימית הבין־לאומית הראשונה 1935(. ב־The Rules of the Road( להסדיר את חוקי הדרך בים Maritime Conference ,1952זכו החוקים להסכמת כל המדינות הימיות, אך התקנות אושררו על־ידיהן רק ב־ מדינות שהפעילו 155, אושררה האמנה על־ידי2013. נכון ליוני1954ונכנסו לתוקף ב־ תקנות בין־לאומיות למניעת 89( של ציי הסוחר בעולםTonnage מכושר הנשיאה98.7% ,1972 באוקטובר20( ב־IMOהתנגשויות בים אומצו בכנס של הארגון הימי הבין־לאומי .1977 ביולי15ונכנסו לתוקף ב־ ( Intergovernmental Organizationהרעיון בדבר הקמת ארגון בין־ממשלתי שעוסק בספנות העולמית, עלה כבר לראשונה בוועידה הימית הבין־לאומית בוושינגטון , אך לבסוף הוחלט שהדבר איננו בר־ביצוע. ועידה שהתכנסה בחסות האו"ם 1889ב־ .Shalom, 1999, p. 224 87 אוניות סוחר14 במהלך מלחמת ששת הימים נלכדו בתעלת סואץ בקטע העובר באגם המר הגדול 88 אשר פונו גם הן בעת פתיחת התעלה לשיט .International Maritime Organization – IMO 89חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית263 International Maritime אימצה אמנה בנושא "הארגון הימי הבין־לאומי 1948ב־ (. מאז עודכנה כמה פעמים על־ידי העצרת הכללית Organization Convention – IMOC . לארגון ישIMO לשם המוכר כיוםIMOC הסבה את שם הארגון מ־1982של הארגון, וב־ זוהי דוגמה 90, ובמיוחד בנוגע לזכויות הניווט והשיט1982תפקיד מכריע באמנת הים של טובה להתאגדות ושיתוף פעולה בין־לאומי בתחום חשוב לשיט העולמי, גם אם מדובר על תחום הקשור לבטיחות השיט בים וההפלגה בו. עם זאת, למרות אישור האמנה של הארגון (, ההוצאה לפועל של אמנות הארגון הימי UNCLOSהימי הבין־לאומי לפני אמנת חוק הים הבין־לאומי היא באמצעות אמנת חוק הים, ולמרות שבאמצעות אמנת הארגון הימי הבין־ ( נוצרות מחויבויות משפטיות בין המדינות החתומות עליה, נקבע כי בשום IMOCלאומי 91מקרה הדבר לא יכול לעמוד בסתירה לאמנת הים שימוש במשאבי הטבע במים הכלכליים של ישראל ואבטחתם מיל ימי בצפונה 70המרחב הימי של ישראל משתרע מערבה מקו החוף ועד למרחק של מיל 12 מיל בדרום הארץ. מצפון המדינה ועד לדרומה ובמרחק של 120של הארץ, וכ־ משתרעים המים הטריטוריאליים, שההתייחסות אליהם היא כאל שטח המדינה, וממערב (, שלמדינה יש בהם Adjacent Waters מיל נוספים המים הסמוכים 12להם למרחק (, EEZסמכויות אכיפה בתחומים ייחודיים. שאר המרחב נקרא "האזור הכלכלי הבלעדי שבו למדינה יש זכויות לניצול אוצרות הטבע ועריכת מחקרים ומחובתה לעשות את כל הפעילות מתוך הקפדה על הגנת הסביבה. במפרץ אילת המרחב הימי של ישראל מצומצם יותר, והצורך לנהל פעילויות הקשורות בהפעלת נמל )מסחר ודלק( לצד תיירות שחלקה הגדול הוא ימי, אף משית מגבלות חמורות יותר על פעולות אלה. כפי שאפשר להסיק, אי אפשר להמעיט מחשיבות המרחב הימי של ישראל: הרוב המכריע של הסחר הישראלי מתנהל בדרך הים )עקב חוסר היכולת לסחר יבשתי(; המים הכלכליים של ישראל הם תוספת שטח חיוני שבו מצויים אוצרות טבע רבים; גילוי הגז, הפקתו ותרומתו למשק האנרגייה בישראל הם בים; המרחב הימי הוא תווך לתשתיות תקשורת בין־לאומיות )טלפון, אינטרנט סיבים אופטיים(; הים הוא מקור מי השתייה של 50%אוכלוסיית ישראל )יכולות ההתפלה בשנים האחרונות התרחבו בצורה ניכרת(; כ־ מאוכלוסיית המדינה מתגוררת ברצועת החוף ובסמיכות לים; כמו כן המרחב הימי הוא מרחב אינטגרלי למרחב הישראלי )מבחינת תרבות הפנאי ומבחינת מורשת(. אפשר אפוא לטעון שחשיבות המרחב הימי בתפיסת ישראל בשנים האחרונות עלתה עוד ועוד. Aldo Chircop "The( אפשר למצוא אצל IMO הרחבה על תפקיד הארגון הימי הבין־לאומי 90 International Maritime Organization", in: The Oxford Handbook of the Law of the Sea , Edited by Donald Rothwell, Alex Oude Elferink and Tim Stephens, 2015, ch. 19, pp. 416– .448 .ibid, pp. 427–428 91המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם264 חלה התפתחות מרחיקת לכת בעלת משמעות גאופוליטית וכלכלית2009בתחילת בשוק האנרגייה הישראלי בעקבות גילוי מאגרי גז בשדות הימיים "תמר" ו"דלית", מערבית לחופי חיפה–חדרה. גילויים אלה הצטרפו לגילויי גז קודמים בים התיכון )מול חוף אשקלון(, אשר הבטיחו את תנופת הפיתוח של משק הגז הטבעי בישראל. במשך מרבית שנות קיומה של המדינה לא נמצאו בשטחה מקורות אנרגייה מובהקים, וההתפתחויות האלה בעקבות 92שינו את פני משק האנרגייה ואִפְשרו לישראל לראשונה עצמאות אנרגטית התגלית הואצו חיפושי הנפט והגז הטבעי בחופי ישראל, שאליהם נכנסו משקיעים מהארץ 2010ומחו"ל, אשר יזמו עריכת סקרים סיסמיים ימיים באמצעות טכנולוגיות חדשניות. ב־ התגלו כמויות גז טבעי גדולות מאוד במאגר "לווייתן", והשדה הוכרז כתגלית הגז הגדולה ביותר בעולם באותה שנה. בזכות תגליות אלה הפכה ישראל למדינה היכולה לספק חלק ניכר מצריכת האנרגייה שלה ללא תלות במקורות חיצוניים. הדבר אִפְשר להסב בהדרגה את תחנות הכוח ומפעלי התעשייה הגדולים לשימוש בגז, ולהקים מערכת הולכה וחלוקה ארצית להובלת הגז הטבעי לכל מפעל בישראל. אם נבחן את התהליך לפי המודל לקביעת אסטרטגיה ימית בנושא מסוים, לכאורה נראה שגילויי הגז הטבעי במים הכלכליים של ישראל יצרו אינטרסים לאומיים חדשים ונושאים ערכיים חדשים בכמה תחומים, כגון שימוש בגז ככלי גאופוליטי )ייצוא(, היבטי מיסוי ורגולציה, היבטי הגנה על הסביבה, מטרת השימוש בתמלוגים וכדומה. כל אלה גם יחד מחייבים קביעת מדיניות חדשה למרחב הימי. כדי לבחון את ההשלכות של גילויים אלה על המדיניות הישראלית בכלל, ועל האסטרטגיה הימית רבתי של ישראל )שחסרה בשלב זה(, הקימו המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה ומכון הדסון 2016מארצות־הברית ועדת מומחים משותפת בתחום הביטחון והאנרגייה, שדנה ב־ 93במשמעויות המדיניות והאסטרטגיות של הנושא וקבעה בין היתר: "גילוי עתודות 2016הוועדה פרסמה את מסקנותיה בספטמבר האנרגייה הגדולות באזור הים התיכון הבלעדי של ישראל הוא אחת ההתפתחויות המשמעותיות ביותר במזרח הים התיכון". גילוי הגז עתיד לשנות מהיסוד את הכלכלה בישראל ולהגדיל את היתרונות הסביבתיים להגדלת השימוש בגז והפחתת השימוש בפחם, ואולי יותר מכך. יתר על כן, קיימות עדויות לכך שייתכן שיש עתודות נפט גדולות מתחת לשדות הגז. הוועדה גם המליצה על המדיניות שישראל צריכה לנקוט בפיתוח מדיניות הגז (, וציינה: Israel Natural Gas Policyהטבעי שלה לא כל המדינות עם משאבים גדולים מצליחות ליהנות מהם, וגורם המפתח הוא להיות מסוגל למשוך השקעות שיאפשרו את המשך הפיתוח, במיוחד במקומות .2019 בספטמבר10, "חיפושי נפט וגז טבעי בישראל", עדכוןמשרד האנרגייה 92 Commission members: Co-Chair Prof. Shaul Chorev Co-Chair Senator Mary Landrieu 93 Admiral (ret.) Ami Ayalon Dr. Seth Cropsey Charles Davidson Douglas J. Feith Dr. Arthur Herman Ambassador Ron Prosor Admiral (ret.) Gary Roughead Prof. Eytan Sheshinski. Report of the Commission on the eastern Mediterranean sponsored by the University .of Haifa and Hudson Institute, September 2016חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית265 שבהם מדיניות ורגולציה מקשים על המשך הפיתוח )במקרה זה הגז הטבעי 94משום שיש דוגמאות בעולם לכך שגילויים יקרי ערך לא פותחו מסיבות אלה לפיכך המליצה הוועדה: "על ישראל ללמוד באופן מקיף את שיטות העבודה המתאימות להמשך הפיתוח, אשר מביאות בחשבון אינטרסים כלכליים, סביבתיים, מיסים ואחרים". הוועדה גם התייחסה לאחת הדילמות הפוליטיות המרכזיות והיא: כיצד הרווחים ממכירת הגז הטבעי צריכים לשרת את רווחת האזרחים? וציינה: חוקי האנרגייה של ישראל התפתחו במידה רבה בעידן שבו פקידים ישראלים חשבו על ארצם כחסרת אנרגייה ומנקודת המבט של מדינה המייבאת מוצרי אנרגייה, דבר המחייב גיבוש מדיניות חדשה לנסיבות החדשות של ישראל. המטרה הכוללת של ישראל בנוגע למשאבי הגז הימי היא להבטיח שעתודות האנרגייה של המדינה 95יופקו בבטיחות, בזהירות ובמהירות דבר זה מחייב קביעת מדיניות שתלוּוה בהכרח בדיון ציבורי אינטנסיבי, ותכלול שאלות כגון: כיצד יש ליישם את חוקי ההגבלים העסקיים? איזה חלק של ההכנסות ממכירת הגז צריך לחזור לקופת המדינה? איזה אחוז מסך משאבי הגז אפשר להפנות לייצוא ומה השיקולים הגאופוליטיים בעניין הזה? כיצד מבצעים את הפיתוח וההפקה ומונעים את הפגיעה בסביבה הימית? האם הממשלה יכולה לספק את רצון היזמים ליציבות רגולטורית בשנים הקרובות?". הוועדה זיהתה את ההזדמנויות והסיכונים של גילוי הגז בתחום הביטחוני וציינה: הגז הימי של ישראל יוצר סיכונים ואתגרים הן למערכת הביטחון הישראלית והן לאזרחים. מתקני הגז, בין אם בים או ביבשה, הם יעד מועדף למתקפות של ארגוני טרור, ובמקרה של סכסוך אזורי – גם של כוחות צבא, ולכן אבטחת מתקני האנרגייה בים התיכון לאורך החוף הישראלי מחייבת את מערכת הביטחון הישראלית להיערך לנושא בהתאם. אי־תיחום הגבולות הימיים עלול לגרום לעימותים עם לבנון, עזה ואחרים, בעוד אספקת הגז עלולה להיתקל בקשיים מבית במדינות קרובות, כמו ירדן ומצרים, והתחרות בשוק הגז העולמי עלולה לסבך את היחסים עם רוסיה. ייצור הגז כרוך גם בסכנות. תאונות שגורמות לנזק אקולוגי, אולי בקנה מידה גדול, 96עלולות להתרחש בישראל בהיבט הציבורי המליצה הוועדה שישראל צריכה להפוך את תקנות הפיתוח והשיווק של הנפט. בנוגע להשלכות האסטרטגיות של גילוי הגז הטבעי במים הכלכליים של ישראל, ציינה הוועדה את ההכנסות ממכירת גז התורמות לחוסן הכלכלי של המדינה, ומאפשרות נושאים אלה 97התייחסות לגז ככלי גאופוליטי בחיזוק האינטרסים האסטרטגיים של ישראל .ibid 94 .ibid 95 .ibid 96 .ibid 97המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם266 הם ללא ספק חלק מאסטרטגיה ימית רבתי של ישראל, שבמסגרת מתוקנת היו משמשים להגדיר את האינטרסים של ישראל כחלק מתפיסת הביטחון שלה, המדיניות שלה בנוגע למצער, גם בהתפתחות 98אליהם ובהמשך גם האסטרטגיה הימית רבתי שנובעת מכך הדרמטית הזאת של גילוי מרבצי הגז הטבעי של ישראל בסוף העשור הראשון של המאה לא נערך תהליך מסודר של קביעת מדיניות סדורה. תחת זאת העדיפה הממשלה 21ה־ להתמודד עם הנושא לגופו של עניין באמצעות "ועדת ששינסקי" ו"ועדת צמח" שנדרשו 99כל אחת להיבט מסוים בלבד של המדיניות ניתוח אירוע – אבטחת תשתיות ביטחוניות בתחום המים הכלכליים של ישראל לגילוי מאגרי הגז העשירים בתחום המים הכלכליים של ישראל חשיבות כלכלית ואסטרטגית רבה למשק הישראלי, ומשכך עלולים מתקני הגז לשמש יעד לפגיעה ממדינות (. מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, אף השמיע איומים 58עוינות וארגוני טרור )ראו: איור לפגיעה במתקני הגז עלולות להיות השפעות 100מפורשים לפגוע באסדות הגז של ישראל כלכליות, אסטרטגיות וסביבתיות חמורות מבחינת ישראל, והיא אף עלולה להרתיע חברות בין־לאומיות בפעילותן בתחום גילוי מאגרי הגז והפקתו, ולגרום לשיבושים ניכרים למהלכם החל המל"ל בעבודת מטה לצורך גיבוש "הצעת 2010התקין של החיים בישראל. בנובמבר מחליטים" לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי בנוגע לגורמים שיהיו אחראים להגנה על מתקני הגז בים והאמצעים הנדרשים לשם כך. בהצעה נכללה תוכנית ההגנה העתידית של צה"ל על תחום המים הטריטוריאליים והמים הכלכליים של ישראל. , ואף הכין "הצעת 2013חיל הים הציג את תוכניתו להגנה על המים הכלכליים כבר ב־ מחליטים" בשם "התוכנית לאבטחת המים הכלכליים" שהיא תוצאה של עבודת מטה והסכמה שהושגה בין חיל הים, משרד הביטחון ומשרדי ממשלה אחרים. בתוכנית סיכונים מחושבים בהסתמך על ההרתעה שיש לצה"ל. לפיכך, שיטת ההגנה שנבחרה מבוססת על שלושה מעגלים: הראשון והרחב כולל איסוף וניתוח מודיעין הנוגע לאיום ופעולה על־ פיו. השני, אפשר לכנותו "שמירה אזורית" או "פעילות מתריעה ומונעת", המבוסס על .2012", סמינר המכון למחקרי ביטחון לאומיהמים הכלכליים אתגרי הגנת אילעזר מרום, " 98 השם ועדת ששינסקי הוא כינויה של ועדה ציבורית לבחינת המדיניות הפיסקלית במשאבי נפט וגז 99 בידי שר האוצר יובל 2010בישראל, שבראשה עמד פרופסור איתן ששינסקי. הוועדה הוקמה ב־ שטייניץ במטרה לבחון את נטל המס הראוי על הפקת נפט וגז טבעי בישראל )כולל המים הכלכליים שלה(. השם ועדת צמח הוא כינויה של הוועדה הבין־משרדית לבחינת מדיניות הממשלה לגבי משק על־ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגייה 2011הגז הטבעי בישראל, אשר מונתה באוקטובר והמים, עוזי לנדאו. הוועדה, שבראשה עמד שאול צמח, מנכ"ל משרד האנרגייה והמים, קבעה את שנה, ועקב כך הגבילה את הייצוא 25היקף הגז שיש להבטיח למשק המקומי במטרה שיספיק ל־ החליטה הממשלה לקבל את עיקרי ההמלצות של הוועדה.2013המיועד. ביוני Times of Israel Staff, " Hezbollah threatens to target Israel’s offshore gas platforms ", The 100 .Times of Israel , 7 February, 2018חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית267 נוכחות קבועה של כלי שיט וכלי טיס באזור שדות הגז, והמעגל השלישי הוא אבטחת 101אסדת הקידוח או מתקני ההפקה עצמם והים ברדיוס של חצי קילומטר מסביב להם 2013 דן הקבינט הביטחוני לראשונה בהצעה הזאת, ובנובמבר 2013בספטמבר החליט בעניין "ההגנה על האינטרסים החיוניים של ישראל בתחום האנרגייה בים התיכון )מים כלכליים(". ההחלטה הזאת מסדירה את ההגנה והאבטחה של מתקני הגז הימיים (, מטילה על צה"ל "לפעול להגנת האינטרסים החיוניים של ישראל 53)להלן – החלטה ב בתחום האנרגייה באזור הכלכלי הבלעדי", ומפרטת, בין היתר, את תכולות מערך ההגנה המרחבית במים הכלכליים, ואת התקציב להקמת המערך הזה להפעלתו. מבקר המדינה קבע בנושא: , ההגנה של צה"ל על מתקני הגז ב"מים 2013במועד סיכום הביקורת, דצמבר הכלכליים" היא חלקית עקב האמצעים הבלתי מספקים שיש באפשרות צה"ל נקבע שיש לטפל בדחיפות 2010להקצות למשימה הזאת בנושא הזה, מהדוח עולה כי שלוש שנים של עבודת מטה, חיבור מסמכים, שליחת המלצות וקיום דיונים לא הספיקו לזרועות הביטחון להחליט איך להגן על מתקני 102הגז הטבעי שהתגלו מול חופי ישראל Ynet", ריאיון עם קצין בכיר מחיל היםעל הכסף, ואסדות הגז חשופות לפגיעה רבים רון בן ישי, " 101 .2013 ביוני22 ,חדשות .22, עמ2014, תשע"דהגנה על מתקנים להפקת גז ונפט בים ב', 64 דוח מבקר המדינה, דוח שנתי 102הים התיכוןטורקיה סוריה ישראלירדן קפריסיןעזה יווןלובמצרים לבנון : תיחום אזורי המים הכלכליים הבלעדיים באגן המזרחי של הים התיכון58איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם268 זאת ועוד, מערכת הביטחון ציינה שמניעת פיגוע במים הכלכליים של ישראל מצריכה הכוונה מחדש של מערך המודיעין הישראלי, כדי שימקד את תשומת ליבו בנעשה בעולם 103האסדות, ויוכל לאתר מראש חדירה של גורמים עוינים לכלי שיט בין־לאומיים ציין ראש הממשלה את 2015בהופיעו בפני ועדת הכלכלה של הכנסת בדצמבר הדברים האלה: הבטחת אספקת הגז חיונית לא רק לתפקוד המדינה, אלא לקיומה התפעול שלנו תלויות באספקת גז, אני רואה באספקת הגז יסוד בביטחון הלאומי ]...[ לאבטח את אסדות הגז. ברור מאליו שהרבה לפני הדיון הזה, הקבינט מחליט למען 104הביטחון הלאומי להשקיע בהגנה אקטיבית מיליארדי שקלים למען אסדות הגז ( בגרמניה על ThyssenKrupp בטקס החתימה עם מספנות 'טיסנקרופ2015במאי החוזה לבניית ארבע אוניות מגן למטרה הזאת, ציין מנכ"ל משרד הביטחון אלוף )מיל'( דן הראל: "העסקה שנחתמה היום היא אירוע משמעותי ביותר המהווה קפיצת מדרגה דרמטית ביכולות ההגנה של חיל הים על האתרים האסטרטגיים של ישראל בתחום הגז, 105במרחק של עשרות ומאות קילומטרים בים הגישו חיל הים ופיקוד העורף הצהרה כתובה לשר האנרגייה ובו טענו:2018באוגוסט לנוכח האיומים, אמצעי ההגנה ויכולות ההגנה מהחוף, צה"ל ממליץ מבחינה ביטחונית על מיקום האסדה קרוב ככל שניתן לחוף, וזאת לטובת הכנסת האסדה 106תחת מטריית ההגנה של מערכי ההגנ"א )מערך ההגנה האווירית( השונים הייתה תוכנית ההפקה משדה לווייתן אמורה להיעשות מעל לבאר עצמה, 2015עד ק"מ מהחוף, וזאת הייתה אחת הסיבות לרכישת ארבע אוניות "מגן" הנבנות 120ובמרחק הגופים שהתנגדו להקמת האסדה סמוך לחוף דור )בחוף הכרמל( הביאו 107בגרמניה ק"מ מהחוף, ותהו מדוע אותה אסדה 90כדוגמה את מאגרי כריש ותנין, המרוחקים כ־ 108מרוחקת מהחוף ואילו אסדת לווייתן קרובה הספר הזה אינו עוסק במכלול השיקולים לרכש ספינות ה"מגן", או במיקום של אסדות ההפקה של מאגר לווייתן, כריש ותנין, אלא בתהליכים אסטרטגיים הנערכים במרחב הימי, . 2013 בינוארYnet, 15 ," מיליארד שקל על אבטחת מאגרי הגז3.5מי ישלם אביטל להב, " 103 בדצמבר8 ,גלובס", וטען: "אספקת הגז חיונית לקיום המדינה"נתניהו חשף מסמך מסווג הדי כהן, " 104 .2015 .2015 במאי11 ,"מתקדמות מגרמניהעסקת ענק: צה"ל ירכוש ספינות , "12חדשות 105 לאור האיומים, האסדה צריכה להיות קרובהעמדת צה"ל לגבי האסדה בחוף דור: ' אילנה קוריאל, " 106 .2018 ביולי25 ,Ynet ,"לחוף שם. 107 מסתבר שחיל הים בהיותו "גורם מנחה" כלפי חברות ההפקה של הגז, משית גם חלק מעלויות ההגנה 108 , חברהDSITמערכת הגנה תת-ימית שלעל החברות עצמן. לדוגמה, ראו כתבתו של אבי בליזובסקי, " ; להרחבה על ההתנגדות של עמותת 2019 באוגוסט27 ,Chiportal ,"בת של רפאל תגן על מאגרי הגז .https://homelandguards.orgשומרי הבית אפשר למצוא באתר העמותהחוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית269 ובפרק הזה בקשר לתפיסת ההגנה של מתקני הפקה ימיים של הגז. כבר בפרק הראשון "מוּדעות למרחב הימי", הוסבר הצורך להרחיב את מושג המוּדעות הימית מעבר להיבטים הצבאיים. המסקנה שהוצגה הייתה, שיש צורך דחוף להמיר במרחב הימי את השיח על (, המגלם ממדים של עוצמה ימית בלבד, בשיח National Defense"הגנה לאומית רחב יותר שמביא לידי ביטוי שלושה ממדים נוספים: חוסן חברתי, כלכלה כחולה והגנה על הסביבה. מוּדעות המרחב הימי צריכה לתת תגובה למתח המובנה בין השימושים, כמו גם בין המשתמשים, מתח בין הרצון לפיתוח כלכלי במרחב הימי ובין רצון לשמור על הסביבה )בתי גידול, בעלי חיים, חופי הים( ועל אתרים היסטוריים. כלומר, נדרשת גישה אינטגרטיבית שלא מפרידה בין היבטים ביטחוניים, כלכליים, חברתיים וסביבתיים. כך, התוצאה אמורה להיות של תפיסה בעלת משמעות רבה יותר, אשר מחייבת התמודדות עם המתחים האינהרנטיים בין המרכיבים השונים, ומכאן מחייבת גיבוש מדיניות כוללת מתוך ראייה מערכתית רחבה וארוכת טווח. דוגמה לניתוח מהסוג הזה אפשר למצוא בעבודה שערך המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה, שמטרתה הייתה "לבחון את פגיעוּתן של חלופות תשתית אנרגייה ימיות לטיפול ואפסון גז טבעי ושמנים כתוצאה מאירועים ביטחוניים, מתוך התמקדות במקרה של תגליות לווייתן, כריש ותנין, 109ובמתחם הימי 'דור המציינת כך:2015דוגמה לראייה מהסוג הזה מוצאים באסטרטגיה הימית הצרפתית מ־ רשויות וארגונים שונים צרפתיים מסוגלים למלא מגוון רחב של משימות חופיות ועד למשימות המבוצעות בלב ים, ושילובן יתרום לשימור האינטרסים הצרפתיים בים ובביטחון הלאומי הצרפתי. בהתחשב באופיו הבין־משרדי, ארגון זה מבוסס על הובלה ותיאום של מזכ"ל הים בשם ראש הממשלה, נציגי המדינה לים ומנהלות הפונקציה של משמר החופים, בשותפות עם המזכירות הכללית לביטחון וביטחון לאומי, המזכירות הכללית לענייני אירופה, וכל השירותים והמנהלות של המשרדים המשתתפים במדיניות הימית של צרפת. הארגון הזה, המבוסס על צדדיות וסינרגיה, מגיב לנושאים הימיים העומדים בפני צרפת, ומסוגל בשל גמישותה 110ואופייה הפרגמטי, להשקיף מבט אירופי לחלוטין בנוגע לשיפור התיאום באותו הקשר צוין שבחלוקה שנעשתה בספרות האסטרטגיה הימית בין ציי מלחמה מודרניים לציי מלחמה בתר־מודרניים, ציים מודרניים מראים פחות נכונות לחלוק מידע, ופחות נכונות לפעול על־פי אמנות בין־לאומיות בקשר למוּדעות למרחב הימי, אם מפני שלא ירצו לחשוף את חולשותיהם, או מפני שאינם בעלי רמת משילות מספקת ההופכת את ההיענות שלהם ליעילה. במקרה של תוכנית אבטחת אזור המים הכלכליים של ישראל בכלל, ושל מתקני ההפקה של הגז בפרט, לא יושמה הגישה הרחבה כפי שצוינה לעיל, והשיקולים ההגנתיים גברו על ניתוח פגיעות לחלופות מערכי טיפול ימיים בגז טבעי, המקרה של איומים ביטחוניים על מערך , זרחיניר 109 .2018, עבודה עבור המועצה המקומית זיכרון יעקב, יולי'דור' .France Premier Ministre, 2015, pp. 12–13 110המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם270 שאר השיקולים, והציבו את ישראל בכלל וחיל הים בפרט בקטגוריה של צי מודרני בלבד, ולא , זפת שמקורה 2021צי בתר־מודרני. אירוע זיהום חופי ישראל בזפת שהתרחש בפברואר 17בהזרמת דלק לים מכלי שיט ששט מערבית לחופי ישראל, והגעתה לחופי ישראל לאחר ימים בלי שהתגלתה, חשפה את חוסר מוכנותה של ישראל להתמודד עם אירועי חירום אזרחיים המתרחשים במרחב הימי שלה. מכיוון שהשאיפה של ישראל היא שתגלית הגז בשדות לווייתן, כריש ותנין איננה האחרונה, ראוי ללמוד לקחים מהאירועים הללו, ובעדכון התוכנית להביא בחשבון גם שיקולי חוסן חברתי, כלכלה כחולה והגנת הסביבה כמרכיבים חשובים לא פחות לחוסנה של המדינה. כמו כן, לפעול במידת השקיפות האפשרית כך ( תהיה אף היא מרכיב שיובא בחשבון Human Resilienceשרמת העמידות החברתית בביטחון הימי במובנו הרחב. 111סכסוכים על גבולות ימיים ותהליך יישובם באמצעות אמנת הים בעוד לצורך קביעת גבולות יבשתיים לא קיימים כללים קבועים במשפט הבין־לאומי, הרי שאמנת הים מחייבת לפתור מחלוקות בים בדרכים של שלום, ומספקת הנחיות )מקילות( לאופן השימוש בדרכי הפתרון למחלוקות אלה. לפיכך, בהיבט המשפט הבין־לאומי, האמנה משמשת גם בסיס נורמטיבי ליישוב סכסוכים ומחלוקות ימיים. מגילת האו"ם שעליה את הדרכים ליישוב סכסוכים 33חתומות כל המדינות החברות בארגון, מפרטת בסעיף הדרך הראשונה היא משא ומתן, ולאחריה: חקירה, תיווך, פישור, בוררות, 112בדרכי שלום פתרון שיפוטי ופנייה לארגונים בין־לאומיים. בעניין תיחום המים הכלכליים בין מדינות החולקות אותו שטח ים נותרו מחלוקות בין־מדינתיות רבות מאוד בנוגע לגבולות אזורי המים הכלכליים הבלעדיים, וכן לזכויות דיג באזורים אלה. הסכסוך הבולט ביותר הוא זה המתנהל בים סין הדרומי בין סין ושכנותיה, נגד סין, היא ממשיכה 2016ונראה שלמרות פסיקתו של בית הדין הקבוע לבוררות ביולי לקבוע עובדות בשטח, ואף הצליחה למשוך לצידה את הפיליפינים, שלמעשה הגישה את 113.2013העתירה לבית הדין הבין־לאומי בהאג ב־ , בדרכי שלום – בחינת הסכסוך על הגבול הימי בין ישראל ללבנון בראי משפט הים ראו: בני שפנייר, 111 . הפרק הזה מבוסס על מאמרו2019המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה ולהרחבה מומלץ לעיין בו. The :33, )להלן: מגילת האו"ם(, בסעיף Charter of the United Nations, 26 June 1945 ראו 112 parties to any dispute, the continuance of which is likely to endanger the maintenance of international peace and security, shall, first of all, seek a solution by negotiation, enquiry, mediation, conciliation, arbitration, judicial settlement, resort to regional .agencies or arrangements, or other peaceful means of their own choice" The South China Sea Arbitration Award of 12 July 2016, PCA Case Nº 2013-19, in the 113 matter of the South China Sea Arbitration, before an Arbitral Tribunal Constituted under ANNEX VII to the 1982 United Nations convention on the Law of the Sea between the .Republic of the Philippines and the People Republic of Chinaחוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית271 במועד כתיבת הספר נותרו באזור מזרח הים התיכון שלוש מחלוקות מהותיות שטרם הוסדרו: 1 .תביעת צפון קפריסין )בחסות טורקיה( לחלק משטח המים הכלכליים שמסביב לקפריסין; 2 .תביעת טורקיה לחלק מהמים הכלכליים הבלבדיים של קפריסין 3 .תביעת לבנון על כך שההסכם שהושג בין ישראל לקפריסין כולל חלק מהשטח השייך ללבנון )הגדרת קו הגבול הימי בין ישראל ללבנון(. חתמה טורקיה הסכם עם המשטר בלוב, ובו חילקה בינה ובין לוב את 2019בסוף תחום המים הכלכליים המפרידים בין שתי המדינות, כולל הפקדת גבולות האזור באו"ם, 114 לעיל1ובכך הרחיבה את המחלוקת המצוינת בסעיף פורומים בין־לאומיים בשנים האחרונות, ובעיקר מאז סיום המלחמה הקרה, גדלה באופן ניכר כמות בתי הדין בד בבד הורחבה סמכות השיפוט של חלק מהם. כך לדוגמה 115)פורומים( הבין־לאומיים חלק מהפורומים החדשים נוטים להתבסס על האמנה המכוננת של בית הדין בהפעלת סמכותם השיפוטית על המדינות החברות, גם ללא הסכמה מפורשת נוספת של המדינה למגמה של הגדלת היקף בתי הדין וסמכויותיהם יש כמה 116המקבלת את סמכותם משמעויות: האחת, הדבר מאפשר למדינות להפנות כמות גדולה יותר של סכסוכים לבתי הדין; השנייה, אם עד כה נחשבו בתי הדין לגוף שמפעיל את סמכותו לצורך מציאת פתרון נקודתי, כזה שיירצה את הצדדים ויביא לסיום הסכסוך, הרי שכיום בתי הדין נתפסים מצד אחד כמתווים מדיניות, ומצד אחר כמי שמבקרים את פעולות המדינות לפי הנורמות המשפטיות שאותן קבעו; שלישית, מגמה בולטת נוספת היא אובדן הבלעדיות של מדינות בתהליך של יישוב סכסוכים. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר באפשרות כניסתם של שחקנים לא־מדינתיים לזירת המשפט הבין־לאומי, לדוגמה, ארגונים לא־מדינתיים (, חברות כלכליות ואפילו תובעים פרטיים Non-Governmental Organizations – NGO ) )למשל בבית המשפט האירופי לזכויות אדם(. ואולם לעומת התרחבותם של הפורומים הבין־לאומיים ניכר שחסרה יד מכוונת המסדירה את חלוקת העבודה והסמכויות ביניהם, ולעיתים נוצרת חפיפה בין בתי הדין, וכמו כן נוצרות הלכות משפטיות סותרות. בבואנו לבחון את הפורומים העוסקים ביישוב סכסוכים על גבולות ימיים נמצא שיש כמה בתי דין העוסקים בכך, וצריך להיות מודעים להבדלים ביניהם מבחינת התהליך והפסיקה. המרכז לחקר ", סערה מעל מזרח הים התיכוןגלי ראו: בני שפנייר, חי איתן ינרוג'ק כהן ושאול חורב, " 114 .2019, דצמברמדיניות ואסטרטגיה ימית ומרכז דיין .21, עמ2019 שפנייר 115 זאת בניגוד לבית הדין הבין־לאומי בהאג לדוגמה, שקבלת סמכות השיפוט שלו דרשה הסכמה נפרדת 116 של המדינה הנוגעת בדברהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם272 )ICJבית הדין הבין־לאומי בהאג לאחר מלחמת העולם השנייה החליטו מנסחי מגילת האו"ם לפעול להקמת בית הדין הבין־ של מגילת האו"ם מוגדר 92 בסעיף117לאומי וליצור זיקה ארגונית בינו ובין ארגון האו"ם בית הדין כגוף השיפוט המרכזי של הארגון, וכל המדינות החברות בו כפופות לו מעצם ולו שתי מטרות: ליישב סכסוכים 1946חתימתן על האמנה. בית הדין החל לפעול באפריל בין מדינות על־פי המשפט הבין־לאומי ולספק חוות דעת משפטית לסוגיות שמפנים אליו מוסדות של האו"ם. הדין התקף בבית הדין הזה בבואו להכריע בסוגיה כלשהי בתחום, יהיה מקורות ( והם: הסכמים שעליהם חתומים 1)38המשפט המוגדרים בחוקת בית הדין בסעיף הצדדים; המשפט הבין־לאומי המנהגי; עקרונות כלליים של החוק )במקרה הזה משפט הים(; פרשנות החוקים לפי תקדימים משפטיים, כמו גם הערכות של מומחים לפי הספרות. בית הדין מוסמך לדון בסכסוכים שהופנו אליו על־ידי הצדדים, אך עליו לקבל את ipso הצטרפות לאו"ם ובאופן מעשי 118הסכמת כל הצדדים להליך בטרם יוכל לדון בו ( למגילת האו"ם, וכפיפות לבית הדין אין משמעותן הכפפה אוטומטית לסמכות facto 193השיפוט של בית הדין. המשמעות היחידה של חבֵרות באו"ם היא שכל אחת מ־ המדינות החברות יכולה לתבוע או להיתבע בפני בית הדין. מדינה רשאית להביע את ad( הסכמה אד־הוק 1הסכמתה לסמכות השיפוט של בית הדין הזה בשלוש דרכים ( לדיון בסכסוך מסוים שבו המדינות חלוקות לגבי הפתרון אך מוכנות להביאו לבית hoc ( קבלת סמכות בית הדין באמצעות הצטרפות המדינה2 ;(ab initioהדין לצורך הכרעה להסכם שיש בו סעיף ברירת דין המקנה סמכות לבית הדין הבין־לאומי, ואולם במקרה הזה ( קבלת 3ייתכן שהסמכות המוקנה בהסכם תהיה צרה )רק על־פי מה שהוסכם בהסכם ( בחוקת בית Optional Clauseסמכות בית הדין הבין־לאומי היא "הסעיף האופציונלי הדין שמאפשר למדינות המעוניינות בכך להתחייב מראש בעת הצטרפותן לאמנת האו"ם להפנות לבית הדין את הסכסוכים שלהן עם מדינות אחרות, זאת בתנאי שגם אותן מדינות הביעו את הסכמתן בהתחייבות מראש. השופטים. במקרה שתביעה נדונה בפני בית הדין, 15מושב בית הדין כולל את כל ולמדינות שהן צד להליך אין נציג בין השופטים, הן יכולות למנות שופט אד־הוק. לענייננו חשוב להבין שמצד אחד יש אפשרות שמדינות שאין להן ייצוג יוכלו למנות שופט כדי שקולן יישמע, ומהצד האחר לשופט אד־הוק אחד מהמדינה השותפה להליך יש השפעה מוגבלת שופטים.15בהרכב של , והשתתפה עד 1949ישראל חֲבֵרה בבית הדין מתוקף חתימתה על מגילה האו"ם ב־ תבעה ישראל את בולגריה בגין אחריותה להפלת מטוס 1957( ב־1היום בשני הליכים בפניו .26–22, עמ2019 שפנייר 117 .24–23, עמ2019 שפנייר 118חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית273 (2 119אל־על שנכנס לתחום האווירי שלה. בית הדין דחה את התביעה בשל חוסר סמכות ביקשה העצרת הכללית חוות דעת בנושא התוצאות המשפטיות של הקמת גדר 2003ב־ ישראל טענה נגד סמכות בית הדין, ולא בעניין הצדקות מהותיות לבניית הגדר. 120ההפרדה בית הדין ביקר בחריפות את בניית הגדר וקבע שמכשול ההפרדה בתוואי שבו הוקם הוא בלתי־חוקי. ייתכן שניסיון זה יביא לחשש מהליכים בפני בית הדין בעתיד. כך אפשר אולי להסביר את סעיף ברירת הדין בהסכם בין ישראל לקפריסין בנוגע לאזור הכלכלי הבלעדי , שבו נאמר שבמקרה של מחלוקת בין הצדדים שלא תיפתר בדרכים דיפלומטיות 2010מ־ ובזמן סביר, ייקבעו תנאי ההתייחסות ונוהל הבוררות על־ידי הצדדים בהסכמה הדדית לפני 121תחילת הבוררות בית המשפט הבין־לאומי לדיני הים ( הוקם International Tribunal for the Law of the Sea – ITLOSבית המשפט לדיני הים האמנה 122, ונועד ליישב סכסוכים בין המדינות שהן צד לאמנה1982מתוקף אמנת הים ב־ . בית 2. טריבונל הים1 123מציינת ארבעה מנגנונים ליישוב סכסוכים עבור מדינות אלה . טריבונלי ים מיוחדים לבוררות מכוח 4. טריבונל לבוררות מכוח האמנה3הדין הבין־לאומי האמנה שאליהם מופנות תביעות בארבעה נושאים מוגדרים: דיג, הגנת הסביבה הימית, מחקר מדעי ימי ושיט )כולל נושאים של זיהום הים(. מדינה המצטרפת לאמנה יכולה בזמן ההצטרפות לקבל על עצמה את סמכות הטריבונל כפורום ליישוב סכסוכים עבורה, או כל אחת מהאפשרויות האחרות. אם מדינות שהן צד לסכסוך בחרו במועד ההצטרפות לאמנה מנגנונים שונים ליישובו, או כלל לא בחרו מנגנון, טריבונל הבוררות הכללי יהיה ברירת המחדל, והוא יהיה מוסמך לדון ולהכריע בסכסוך. סמכות השיפוט של הטריבונל היא לכל סכסוך או מחלוקת בנוגע ליישום של אמנת הסכמים אחרים שאינם אמנת הים יוכלו 124הים אשר הופנתה לטריבונל בהתאם לנוהל להיות נידונים בפני הטריבונל אם הסכסוך נוגע למטרות או לנושאים הקשורים לאמנת הים. סמכות השיפוט של הטריבונל רלוונטית למדינות שהן צד לאמנה. מדינות יכולות ליזום , כמופיע באתר האינטרנט של ייעוץ וחקיקה ועדת טירקל מדינת ישראל, אתר משרד המשפטים, 119 המשרד International Court of Justice, Legal Consequences of the Construction of a Wall in the 120 .Occupied Palestinian Territory, Advisory Opinion , I.C.J. 136, 2004 Agreement between the Government of the State of Israel and the Government of the 121 Republic of Cyprus on the Delimitation of the Exclusive Economic Zone , signed in Nicosia .on 17 December 2010 .29–26, עמ2019 שפנייר 122 United Nation Convention on the Law of the Sea of 10 December 1982, 1833 U.NT.S.3 123 .(1)287. סעיף1994 לנובמבר16)להלן: אמנת הים(. האמנה נכנסה לתוקף ב־ Seabed יצוין שבנוגע לסכסוכים בעניין ניצול קרקעית הים הוקם פורום משפטי מיוחד הנקרא 124 שופטים משופטי ההרכב של הטריבונל, ובפניו יכולות לתבוע גם 11. יש בו Disputes Chamber חברות שהן בעלות זיכיון או חוזה לניצול קרקעית היםהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם274 הבאת הסכסוך בפני הטריבונל, ובהסכמה ביניהן לקבוע את הפורום שבפניו יתקיים ההליך שהופך למעשה לסוג של בוררות. למדינות ניתנת הזכות להוציא נושאים מחוץ לסמכות הטריבונל בהודעה בכתב במועד ההצטרפות או בכל מועד אחר. בין התחומים שאפשר להחריג מסמכות הטריבונל: סכסוכים על קביעת גבולות ימיים, סכסוכים על פעילות צבאית, או סכסוכים הנידונים בפני מועצת הביטחון של האו"ם. מדינה שהחריגה נושא מסוים לא תוכל לתבוע מדינה אחרת באותו הנושא ללא הסכמתה של הנתבעת. חלקם היו בעניין 125 תיקים29 פסק הטריבונל ב־2021 ועד לינואר1997מאז נובמבר ( של אוניות וצוותים שנתפסו במהלך Prompt Releaseצווים זמניים או צווי שחרור ונפסקה פסיקה אחת 126(Advisory Opinionהפלגות; נכתבו שתי חוות דעת מייעצות בעניין מחלוקת על אזור דיג. עד היום פסק הטריבונל בשתי פרשות בלבד שעניינן תיחום בין הטריבונל ובין בית הדין הקבוע לבוררויות ובית הדין הבין־לאומי יש 127גבולות ימיים שיתוף בחומרים ופסקי דין. ישראל לא השתתפה עד היום בשום הליך בפני הטריבונל. )Permanent Court of Arbitration – PCAבית הדין הקבוע לבוררות הועברו סכסוכים בין־לאומיים להכרעה בפני בוררים שנקבעו 18כבר מסוף המאה ה־ במקרים מסוימים הבוררים היו אף אנשים רמי 128לגופו של עניין, ודנו בסכסוך הספציפי מעלה כגון האפיפיור או מלכים. אלו קיבלו את החלטותיהם לפי מיטב שיקול דעתם, ופסקו הפכו הבוררויות להליכים 19ללא הסברים והנמקות. החל ממחצית השנייה של המאה ה־ בעלי אופי משפטי, והבוררים נתבקשו לנמק את החלטתם שהייתה מבוססת על שיקולים משפטיים. סמכות השיפוט של בית הדין הקבוע לבוררות הלכה והתרחבה במשך השנים. עד דן בית הדין רק בבוררויות בין מדינות, אז נידונה לראשונה בוררות בין תאגיד כלכלי 1934 למדינה. בשנים האחרונות שב בית הדין להיות פעיל, ובחסותו מתנהלות מאות בוררויות אך עיקר הפעילות היא בסכסוכים שבהם מעורבות ישויות לא־מדינתיות נגד מדינות. .International Tribunal for the Law of the Sea 125 Case No. 17 – Responsibilities and obligations of States ראו: אתר פסקי הדין של הטריבונל 126 . הרשות הבין־לאומיתsponsoring persons and entities with respect to activities in the Area ( ביקשה את חוות הדעת מההרכב המיוחד International Sea Bed Authorityלקרקעית הים Case No. 21 – Request for an advisory opinion submitted by the Sub-של קרקעית הים .Regional Fisheries Commission Case no. 16, Dispute concerning delimitation of the maritime boundary between שם 127 )להלן Bangladesh and Myanmar in the Bay of Bengal (Bangladesh/Myanmar), (2012 ) Case no. 23 – Dispute Concerning Delimitation of the(; ראו Bangladesh/Myanmar .Maritime Boundary Between Ghana and Cote D'ivoire in the Atlantic Ocean (2017 ) .29, עמ2019 שפנייר 128חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית275 היא הייתה צד בהליך של בוררות במחלוקת בין129.1962ישראל חברה בבית הדין מ־ ישראל למצרים על אזור טאבה. במקרה זה הוקם בית דין לבוררות שהתנהל בהאג )לא בבית הדין הקבוע(. כל אחד מהצדדים מינה בורר מטעמו, והם הסכימו על שלושה חברים ניטרליים. התהליך שנקבע על־ידי הצדדים עבור בית הדין היה מיוחד בשני מובנים. האחד, ( מתוך בית הדין שניסו לפתור Chamberבשלב הראשון היה הרכב של שלושה בוררים את הסכסוך בדרך של פישור, אך ללא הצלחה. השני, הצדדים הגישו כל אחד את קו הגבול לשיטתו, והבוררים נדרשו לבחור את אחת האפשרויות, ותו לא. כלומר, לא אִפְשרו לבוררים לבחור בדרך האמצע, או להציע כל חלופה אחרת. וכך למעשה קיבלו הבוררים את רוב טענות המִצְרים בקובעם שאבני הגבול מתקופת המנדט הם שיקבעו את מיקום הגבול. תיקים בין 106 בבית הדין לבוררות מתנהלים שלושה תיקים בין מדינות2019נכון לינואר תיקים הכוללים מדינות או גוף ציבורי אחר. עד 51( ו־Investor-Stateמדינות למשקיעים היום ניתנו בבית הדין הקבוע לבוררות שבעה פסק דין בתיחום של גבולות ימיים. ) Law of the Armed Conflicts – LOACהחוק בנושא סכסוכים מזוינים היות שאחד מתפקידיו של צי מלחמתי הוא להילחם נגד יריביו, יש צורך בחוק שימנע סבל והרס מיותרים במהלך מלחמה או סכסוך מזוין, מתוך הכרה שאי אפשר למנוע אותם לחלוטין. רוב הנורמות המשפטיות הבין־לאומיות המסדירות את דיני המלחמה בים וגם , כשאומצו אמנות האג בוועידת השלום השנייה שהתכנסה 1907הכללים כבר נוצרו ב־ כללי האמנה ניסו להתמודד עם התפתחויות טכנולוגיות שהתרחשו באותה 130באותה שנה The Institute of Internationalתקופה, מציאות שהניעה את המכון למשפט בין־לאומי ועדה לעסוק בנושא. הוועדה המליצה על תקנות הנוגעות לחוקי 1910( למנות ב־ Law ( שהתבססה עלManual Draftהמלחמה ומנהגיה בים, הכינה לצורך כך טיוטת מדריך על־1913 ועסק בלוחמה ביבשה, ונוּסָחוֹ אוּמץ ב־ 1880מדריך אוקספורד שנכתב כבר ב־ אומצו בוועידה שנערכה בלונדון כללי התנהגות 1936ידי המכון למשפט בין־לאומי. ב־ במלחמת צוללות מול כלי שיט שונים. במהלך שתי מלחמות העולם הוכח חוסר היכולת של הכללים והנורמות שאומצו באותן אמנות להגביל את מספר הקורבנות בלחימה הימית, ובפועל האמנה הזאת לא מומשה. כך במלחמת העולם השנייה תקפו צוללות בטורפדו ללא הבחנה, והטביעו כלי שיט של מדינות ניטרליות כמו גם אוניות בתי חולים. בשתי מלחמות העולם התפתח השימוש ב"אזורי מלחמה" סגורים על־פני חלקים רחבים של הים הפתוח כמו הים הצפוני, שבהם היו שדות מוקשים קבועים. נאסרה על אוניות כלשהן )לרבות אוניות ניטרליות( הכניסה לאזורי המלחמה, פרט לנתיבי שיט מוגדרים ומוסדרים. כל אונייה שחרגה מנתיבים אלה הסתכנה במיקוש או בהתקפה של מטוסים וצוללות ללא אזהרה. הדעה המקובלת בעבר הייתה שיצירת "אזורי מלחמה" אינה .Permanent Court of Arbitration, Contracting Parties 129 Schindler Dietrich & Toman Jiri, The Laws of Armed Conflicts , 4th ed., Leiden/Boston, 130 .2004המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם276 חוקית, אבל לנוכח השימוש הנרחב בשיטה בשתי מלחמות העולם, ברור שהמשפט הבין־ לאומי בנידון השתנה. אף־על־פי־כן, עדיין חייבים להשאיר נתיבי שיט מוסדרים כדי לאפשר 131מעבר של אוניות ניטרליות, וכך אכן פסק בית הדין הצבאי הבין־לאומי בנירנברג נעשה ניסיון באמצעות אמנת ז'נווה לשפר את ההתייחסות לפצועים, חולים 1949ב־ ונספחים של כוחות מזוינים בים באמצעות האמנה השנייה שהחליפה את אמנת האג הפרוטוקול הראשון לאמנת ז'נווה, 1977 נוסף על כך, נכתב ב־ 132.1907העשירית מ־ העוסק בפעולות ימיות העלולות להשפיע על האוכלוסייה האזרחית ועל אובייקטים אזרחיים ואולם, גם האמנה וגם הפרוטוקול הראשון לא הצליחו להבהיר את העניינים 133על הקרקע הנוגעים לניהול הלחימה בים. אירועים אלה הביאו לגיבושו של "מדריך סן־רמו של המשפט הבין־לאומי היָשִׂים Manual on International Law Applicable to Armedלסכסוכים מזוינים בים בידי משפטנים בין־לאומיים 1994 –1988 המדריך הוכן בשנים 134.(Conflicts at Sea מדינות בחסותו של מכון סן־רמו הבין־לאומי למשפט הומניטרי 24ומומחים ימיים מ־ שהשתתפו בסדרה של "שולחנות עגולים" שארגן המכון. המדריך הוא מסמך לא מחייב ( המבוסס על הגרסאות הקודמות ומדריך אוקספורד על דיני המלחמה הימית, Soft Law ) ,1913המסדירים את היחסים בין לוחמים שהתקבלו על־ידי המכון למשפט בין־לאומי ב־ היתרון המרכזי של המדריך 135וכולל הבהרות של הכללים החלים כיום על לוחמה ימית הוא באפשרו לשלב את ההתפתחויות שלאחר המלחמה במשפט הבין־לאומי, ובמיוחד את (.1977 והפרוטוקול הראשון ל־1949המשפט ההומניטרי הבין־לאומי )אמנות ז'נווה עקרונות היסוד של המדריך קובעים שדיני המלחמה ביבשה חלים גם על מלחמה בים. לדוגמה, החובה לנקוט אמצעי זהירות בעת ביצוע תקיפה. המושג "מטרה צבאית" נכלל והותאם למלחמה בים. המדריך גם מבהיר בעיות מסוימות שלא היו נהירות וקשורות לפעולות ימיות ובו הוראות מפורטות לגבי שימוש בנשק ימי מסוים )מוקשים וטורפדו(; מטפל באינטראקציה בין אוניות ומטוסים; מתייחס להבחנות בין סוגים שונים של אזור ימי המשקפות את ההתפתחויות בחוק הים ועוד. העובדה שהמדריך סן־רמו אינו מחייב ומלחמות ימיות אינן משולות לאירועים שכיחים , שבהם הלוחמה היא א־סימטרית 21פוגעת מעט בערכו וישימותו לאירועי תחילת המאה ה־ דינשטיין יורם, השפעת מלחמת העולם השנייה על דיני המלחמה, מלחמת העולם השנייה כאבן דרך 131 .48, עמ1985, נובמבר–דצמבר301–300 מערכותבמחשבה האסטרטגית, Geneva convention for the amelioration of the condition of the wounded and sick in 132 .armed forces in the field , Ch. II Wounded and Sick of 12 august 1949 Protocol Additional to the Geneva Conventions of 12 August 1949, and relating to the 133 .Protection of Victims of International Armed Conflicts (Protocol I), 8 June 1977 Louise Doswald-Beck (ed.), San Remo manual on international law applicable to armed 134 .conflicts at sea , Grotius Publications, Cambridge University Press, Cambridge, 1995 Manual of the laws of naval war , Oxford, Adopted by the International Institute of 135 .International Law, August 9, 1913חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית277 והיברידית, ובמקרים מסוימים אחד הצדדים אינו ישות מדינית. עם זאת, המדריך מספק למדינות שונות ובכללן ישראל, מסמך קוהרנטי המאפשר להן להתחשב בדיני המלחמה בים במעשיהם ובחקיקתם, ומשמש כיום מסמך ההתייחסות העיקרי לדיני הלחימה הימית. בנוגע להגנה עצמית והזכות להגיב למעשי אלימות של מדינה אחרת, הכללים לאמנת האומות 51שקובעים את ההתנהגות בים זהים לאלה שביבשה, ומוגדרים בסעיף המאוחדות בזו הלשון: שום דבר באמנה הנוכחית איננו יכול לפגוע בזכות האינהרנטית של מדינה להגנה עצמית אינדיווידואלית או קולקטיבית, אם יתקיים אירוע מזוין נגד מדינה החברה באו"ם, עד שמועצת הביטחון תנקוט את הצעדים הדרושים לשמירה על השלום והביטחון הבין־לאומיים. האמצעים שנקטה המדינה בהפעלת זכות ההגנה העצמית ידווחו מיד למועצת הביטחון, ולא ישפיעו בשום אופן על סמכותה ואחריותה של מועצת הביטחון על־פי האמנה הנוכחית לנקוט בכל עת את הפעולה 136הנחוצה לשמור על השלום והביטחון הבין־לאומי שני העקרונות הקובעים את תגובת המדינה הם: המידתיות של הפעולה והנחיצות שלה. הבעיה בהגדרה הזאת היא שמדינה מסוגלת לקבוע את גודל הכוח הימי הנחוץ לה כדי של האמנה. 51להתמודד עם איום על שלמותה הטריטוריאלית ועצמאותה הפוליטית לפי סעיף ואולם, אם הדבר נוגע לביטחון השיט האזרחי שלה בים הפתוח )לדוגמה על־ידי פירטיות, טרור וכדומה(, תיחשב הפעלת האמצעים לגיטימית רק אם היא תואמת את העקרונות של המידתיות והנחיצות שבהפעלתם. חוץ מהגנה עצמית והגנה לגיטימית על אינטרסים של המדינה, כל החלטה אחרת בדבר הפעלת כוח טעונה אישור של מועצת הביטחון של האו"ם. תוקפנות ( כחלק מאסטרטגיה ימית איננה לגיטימית. החלטות מועצת הביטחון של האו"ם Aggression ) כוללות גם התייחסות למקרים שבהם הכריזה מדינה על פעילות צבאית להגנה עצמית, כמו של 51, ודוחה את טענת ישראל בנושא שימוש בסעיף1982במלחמת לבנון הראשונה ב־ 137האמנה לביצוע הפלישה ללבנון כפעילות להגנה עצמית האמנה נתפסת כמכשיר המקיף הבין־לאומי היחיד שנוסח בעניין חוקי המלחמה בים , מוכרת כמסמך משפטי, אך אינה מחייבת, והיא ריכוז של המשפט הבין־לאומי 1913מאז הפומבי הנוהג בפועל ושילוב של סטנדרטים משפטיים קיימים עם הוראות אמנת ז'נווה על הקמת ועדה ציבורית 2010. לפיכך, כאשר החליטה ממשלת ישראל ביוני 1949מ־ בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל, לצורך בדיקת אירועי המשט הימי לעזה )אירוע ה'מרמרה'(, התייחסה הוועדה לחוקיות הסגר לפי ההתאמה של פעולות ישראל למגבלות של מדריך סן־רמו. Charter of the United Nations , Ch. VII — "Action With Respect to Threats to The Peace, 136 .Breaches of the peace, and acts of aggression", Article 51, 1945 Analytical Summary of Practice, Question of The Scope of The Right Under Article 51 . 137 ."The Situation in the Middle East," Paragraph 14, p. 208המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם278 סגרים ימיים חד־צדדיים סגרים ימיים חד־צדדיים שימשו מזמן לזמן כלי אסטרטגי, והם מושגים מבוססים היטב בסכסוכים בין מדינות. הסגר משמש כדי למנוע את התנועה של כלי שיט מן הנמלים של The Lawמדינה לוחמת ואליה, והוא כפוף לכללי המשפט הבין־לאומי המנהגי. חוק הסגר שקבעה את העקרונות 1856( נקבע על־ידי שתי אמנות: אמנת פריז מ־ of Blockade ( בה פרט לארצות־הברית, שהסכימהAdhereהבסיסיים, וכל המדינות העיקריות דבקו לאמץ את תנאי החוק מבלי לחתום עליה. בעקבות שתי ועידות האג הוחלט שיש צורך , ובמקרה 1910בכנס נוסף, כך שהתקיים בבריטניה כנס קטן שהוביל להכרזת לונדון ב־ הזה בעוד כל המשתתפים האחרים חתמו עליו, הבריטים לא חתמו, אבל כמו במקרה , הם הסכימו לציית לתנאיה. 1856האמריקני מאמנת פריז של קובע שבהכרזה על הטלת סגר ימי: 1994מדריך סן־רמו אסורות הרעבת האוכלוסייה האזרחית או שלילת אמצעים אחרים החיוניים להישרדותה. אם האוכלוסייה האזרחית של השטח הנמצא בסגר אינה מקבלת אספקת מזון ואמצעים אחרים החיוניים להישרדותה, על המבצע את הסגר לאפשר מעבר 138חופשי של מצרכי מזון אלה ואספקה חיונית אחרת הטילה הרפובליקה העממית של סין סגר על טייוואן; בשנים 1958 –1949בשנים 1962 במלחמת קוריאה הטילו הכוחות האמריקניים סגר על נמלי הצפון; ב־1953 –1950 במשבר הטילים בקובה הטיל הצי האמריקני סגר סלקטיבי על קובה. סגרים ימיים גם הוטלו (; 1971(; במלחמת השחרור של בנגלדש 2003 –1990באמצעות הסנקציות נגד עיראק בחסימת מֵצַר באב אל־מנדב; 1973 בחסימת מְצָרי טיראן על־ידי המצרים; ב־ 1967ב־ ( ועל־ידי ישראל על חופי לבנון במלחמת לבנון 1988 –1980במלחמת איראן–עיראק 139.(2006השנייה )2006ניתוח אירוע – הסגר על נמלי לבנון במלחמת לבנון השנייה בלבנון ובצפון ישראל, 2006מלחמת לבנון השנייה בין ישראל לחזבאללה התרחשה בקיץ ונמשכה יותר מחודש ימים. היא נפתחה בתקיפה מתוכננת של חזבאללה באזור הגבול שבמהלכה נחטפו שני חיילי צה"ל ונהרגו שלושה. צה"ל הציב לחיל הים שתי משימות עיקריות במלחמה הזאת: סגר ימי על חופי לבנון להפעלת לחץ על הממשל הלבנוני כדי שיפעל נגד חזבאללה, והשתלבות במאמץ הצה"לי לפגיעה ישירה בחזבאללה באמצעות פגיעה במוצבים, בכוח אדם ובתשתיות בחוף. מטרת "San Remo Manual, Practice Relating to Rule 53." Starvation as a Method of Warfare , 138 .Section C. Blockades and embargoes that cause starvation, section 102, 103 הרחבה על הטלת הסגר הישראלי על רצועת עזה – ראו בפרק ניתוח אירוע "הסגר הימי על רצועת 139 עזה – אירוע ה'מאווי מרמרהחוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית279 הסגר נקבעה על־ידי המטכ"ל ואושרה על־ידי ממשלת ישראל כ"הפעלת לחץ ישיר כבד על ממשלת לבנון למימוש האחריות המדינתית למניעת פעולות עוינות נגד ישראל מתחומה, בשלב הראשון נקבע הסגר עד קו רוחב ג'וניה שמצפון 140והאצת המעורבות הבין־לאומית לבֵּירוּת, ובהמשך הורחב עד לגבול הצפוני של לבנון עם סוריה. בכוח שביצע את הסגר בתפקיד ספינת פיקוד מפעילת מסוק, ספינות טילים 5השתתפו קורבטת טילים מדגם סער מדגם 'נירית', כלי שיט ביטחון שדה, מסוק ימי וסיור אווירי. משימת הכוח הייתה לעצור את תנועת אוניות הסוחר מנמלי לבנון ואליהם, ולשבש את פעילות הדיג בגזרת החוף – תחילה עד ג'וניה ואחר כך עד טריפולי. ההוראות היו לעכב את תנועתם של כלי השיט: לדרוש מכלי שיט היוצאים מהנמלים לחזור לנמל, ומכלי שיט המגיעים מבחוץ – לחזור על עקבותיהם. ההנחיות הורו לגלות גמישות עם כלי שיט מערביים. יאכטות נעצרו ובעליהן תושאלו ועוכבו לזמן מה. פעילות הסגר מנעה תנועת נוסעים ואספקה אל נמלי לבנון, וכל פעילות כלי השיט הותנתה בהסכמת ישראל. נקודת הבדיקה לאוניות המבקשות כניסה נקבעה בטווח מיל ימי מערבית לבֵּירוּת. 50 ( הוכרה כדרך פעולה חשובה עוד Maritime Blockadeאסטרטגיית "הסגר ימי על־ידי ראשוני האסטרטגים הימיים. במשך ההיסטוריה המודרנית מימשו ציים רבים את האסטרטגיה הזאת בצורותיה המגוונות, ואף מדריך סן־רמו התייחס להיבטים המשפטיים (. סגר התקפי מופנה Defensive( או הגנתי Offensiveשלה. סגר ימי יכול להיות התקפי באופן פיזי למניעת תנועת סחורות אל המדינה שעליה מוטל הסגר, והוא אמור לשמש מנוף אסטרטגי על־ידי גרימת קשיים ליריב הפוגעים בנחישותו להמשיך ולהילחם )לדוגמה, הסגר (. לעומת זאת, סגר 1990הימי שהטיל האו"ם על עיראק בעקבות פלישתה לכווית בקיץ ההגנתי הוא אמצעי הגנה שמיועד למנוע תנועה של גורמים לא רצויים, סחורות, אמצעי לחימה או אנשי אויב אל תוך אותה מדינה או טריטוריה, או למנוע מאוניות מלחמה של האויב לצאת לים. יש הסבורים שהסגר הישראלי על החוף הלבנוני בעימות עם חזבאללה אף משמש הסגר הימי שהוטל על לבנון בזמן 141.(Belligerencyכהכרה מרומזת למצב מלחמה ביולי הוקל 18(, אם כי ב־ 2006 באוגוסט14המלחמה ארך זמן רב אחרי הפסקת האש לאחר שצה"ל הסיר אותו באופן זמני, ובאותו היום פינו אוניות ומסוקים מנמל בֵּירוּת אלפי אזרחים זרים ותיירים, אשר לא יכלו לצאת מלבנון בעקבות הפצצות נמל התעופה הבין־ לאומי עד אותה העת. נוסף להטלת הסגר הימי סייע חיל הים באש מן הים, וערך כמה ביולי נפגעה אח"י 'חנית' שעסקה במשימת 15/14פשיטות על יעדים בקרבת החוף. בלילה 16 שנורה מהחוף. ב־C-802 מיל מהחוף מטיל9הסגר הימי מערבית לבֵּירוּת בטווח של כ־ 142באוגוסט חזרה האונייה לכשירות מבצעית .2006 ביולי13 ,1 מתוך פקודת מטכ"ל "שכר הולם" מס 140 Magne M. Frostad, "Naval Blockade", Arctic Review on Law and Politics , 9, (2018), pp. 141 .195–225; Faculty of Law, UiT The Arctic University of Norway, 2000 ."היםחזבאללה ירו טילים לעבר ספינה של זרוע אתר זרוע הים, בתגובה להפצצה בדאחייה – " 142המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם280 היות שמחבר הספר הזה איננו מתיימר לערוך ניתוח היסטורי של פעילות חיל הים במלחמת לבנון השנייה, ומתרכז בסוגיות ברמה האסטרטגית והדוקטרינרית, ייבדקו שני האירועים דרך שתי השאלות הבאות: 1 .מה הייתה יעילותו האסטרטגית של הסגר הימי 2 .האם האירוע של היפגעות אח"י 'חנית' משקף עיוורון שלקה בו חיל הים בנוגע לשינוי פרדיגמטי באופי הלחימה )כפי שקרה לשאר זרועות צה"ל במלחמה הזאת(? ימים, שבמהלכם 58 – 2006 בספטמבר8 ביולי ונמשך עד13הסגר עצמו החל ב־ כלי 190 כלי שיט צבאיים של מדינות אירופה וכ־241 כלי שיט. ל־2,000נעצרו לתשאול כ־ אלף איש פונו 20שיט אזרחיים אושרה הכניסה למימי החופים של לבנון בהפעלת בקרה. כ־ כדי לבדוק את יעילותו 143 משלוחי סיוע הומניטרי הועברו לתושבי לבנון200דרך הים, וכ־ של הסגר חשוב לדעת מה היה "מדד היעילות האסטרטגי", כפי שהגדיר לעצמו חיל הים )לפני הטלת הסגר או לאחריו(. לכאורה הנתונים שמצוינים לעיל משקפים תשומות רבות שחיל הים השקיע בהטלת הסגר. המושג "מדד לבחינת היעילות האסטרטגית" מופיע פעמים אצל חוקרים בנושא החדשנות הצבאית בתחום האמל"ח )אמצעי לחימה( והדוקטרינה. סטיבן רוזן בחן אף כדי למדוד 144מערכות צבאיות רבות במלחמת העולם הראשונה והשנייה בהקשר הזה את האפקטיביות של אסטרטגיה יש לבחון כיצד היא קושרת את היעדים שנקבעו למבצע הטלת הסגר הימי לאופן שבו מתכננים להשיגם, והאמצעים שבהם מתכננים להשתמש להשגתם. אסטרטגיה נתפסת כיעילה אם היא משתמשת במשאבים המוקצים לביצועה (. "דוח הוועדה לבדיקת 59לפי תוכנית שנקבעה, ומספקת את התוצאות הצפויות )ראו: איור " )ועדת וינוגרד( שהתייחס לתוצאות הסגר קבע: "בעקבות 2006אירועי המערכה בלבנון הכרזת אזור סגור בלבנון נמנעו אוניות מלהגיע, מחירי הביטוח הימי הוכפלו, פעילות הדיג נפסקה כמעט כליל. הסגר פגע קשות בכלכלה הלבנונית. למרות זאת קשה להצביע על ראוי לציין שמבחינת חזבאללה 145תרומה ישירה של הסגר לתוצאות המלחמה בכללותה לא הייתה לסגר הימי השפעה מובהקת, שכן רוב האמצעים שלו התבססו על אלה שנאגרו טרם המלחמה, ומקורות אספקתם הייתה בדרך היבשה ולא בדרך הים. בנוגע להיפגעותה של אח"י 'חנית' יצוין שחיל הים נקלע במלחמת לבנון בין היתר למלחמה א־סימטרית נגד חזבאללה. בספר הזה הוקדש פרק למאפייני הלוחמה הא־ סימטרית בשם "לוחמה א־סימטרית", ושם הוגדרה: "מתארת מציאות צבאית שבה שני הצדדים הניצים אינם בעלי עוצמה צבאית שווה, וכל צד בעימות מנצל לרווחתו את יתרונותיו אין ספק שחזבאללה במקרה הזה ניצל את יתרונותיו עד תום, 146מתוך ניצול חולשת יריבו שם. 143 .Rosen, 1994, Ch. 1, p. 36 144 .333, חיל הים עמ2008, דוח סופי, ינואר2006 הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 145 .15 שם, עמ 146חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית281 וחיל הים לקה בכשל פרדיגמטי בנוגע להתפתחותה של לוחמה מן הסוג הזה, וההתאמות שהיה עליו לעשות בתפיסת ההפעלה של החיל. מסקנות התחקיר על פגיעתו של טיל בפני פורום המטכ"ל על־ידי צוות 2006חזבאללה באח"י 'חנית' הוצגו באמצע אוקטובר התחקיר שחשף ליקויים חמורים בתפקודם של מפקדי הספינה ושל מפקדת חיל הים, וטען שבעת האירוע לא הופעלו ארבע מערכות הגנה שונות בספינה, כולל הטיל נגד טילים 'ברק'. הרמטכ"ל רא"ל דן חלוץ קבע שהאחריות הכוללת לאירוע היא בראש ובראשונה של מפקדת חיל הים המבצעית והמודיעינית, ובראשה מפקד חיל הים. טריפולי ג'וניה בירות צידון צור ראש הנקרהגבול גזרת חסימה נתיב מעבר למורשים נקודת ביקורת גבול גזרת חסימהלבנון ירדן ישראל (2006 בספטמבר8 ביולי13: הסגר הימי על לבנון במלחמת לבנון השנייה59איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם282 דוח ועדת וינוגרד קבע את הדברים האלה הפגיעה באח"י 'חנית' הייתה אירוע מכונן שחייב תשומת לב מיוחדת כהמחשה מנהיג חזבאללה, חסן נצראללה, דיווח על הפגיעה באח"י 147לכישלון מבצעי חמור 'חנית' בזמן אמת בריאיון בטלוויזיה. תגובת צה"ל הייתה מהוססת ולא מדויקת. הדבר העצים מאוד את משמעות הפגיעה מבחינה תודעתית המחבר עקרונות מבצעיים מקובלים. הפגיעה, על הנזק הרב שהיה כרוך בה, הייתה תוצאה ישירה של שרשרת של כשלים, שהתנהלות מבצעית מקצועית סבירה הייתה יכולה וצריכה למנען. ראשיתן בהתייחסות המזלזלת ביכולותיו המבצעיות של חזבאללה. עליהן נוסיף ונציין את המעבר התודעתי הלקוי משגרה לחירום, מבט"ש למלחמה. נדגיש את השאננות, אם לא את הזלזול מול האיומים שיכול היה להציב האויב מול המערכות המבצעיות של חיל הים. נוסיף לכך את שגרת ההפעלה הקרובה של סטי"לים מול חוף אויב, ואת התקלות הטכניות בספינה, את חוסר המשמעת המבצעית, את הדיווחים הלקויים והחלקיים. נוסיף גם את העובדה שהפקודה בנושא המרחק מן החוף לא עודכנה למרות שחלפו יותר משלוש שנים מהוצאתה, ובזירה חלו שינויים משמעותיים. כל אלה – מרכיבי מפתח שהיו צריכים להיות בשליטה הדוקה של המפקדים ברמות השונות – הביאו לפגיעה ב'חנית', למותם 148של ארבעה לוחמים ולנזק תודעתי חמור היות שמדובר כאן על כשל פרדיגמטי, נדרש למצוא לו הסבר החורג ממסגרת התחקיר הצבאי היבש. לפגיעה באוניית חיל הים הייתה השפעה לא רק בישראל אלא גם על ציים נוספים כמו צי ארצות־הברית. במיוחד בכל האמור לתכנון פעילות כוחות חיל הים האמריקני Forward Deployedבמשימת השיקולים התכנוניים של כוחות חיל הים הפרוסים קדימה ( Proxies Organizations(, במדינות כושלות שבהן ארגונים שלוחים Naval Forces ( שנבנו במדינות כמו סין, ונרכשוASCMsיכולים להיות מצוידים בטילי שיוט נגד כלי שיט על־ידי ארגונים אלה במישרין או בעקיפין. נשק חכם מהסוג הזה יכולים להפעיל מפעילים 149בלתי מאומנים יחסית, ולגרום לנזקים חמורים לכלי השיט שעליו נורה אליוט כהן מבית הספר ללימודים בין־לאומיים מתקדמים של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס הוערך היתרון האיכותי מול צבאות ערב במונחים 20 של המאה ה־80טוען שמשנות ה־ 150טכנולוגיים בלבד בלי להביא בחשבון ממדים דוקטרינריים, איכות כוח האדם ועוד : תרבות אסטרטגית וחדשנות צבאיתאדמסקי טוען בספרו עומס המשימות הלא־צבאיות שהוטלו על המטכ"ל, והערכה כללית המפחיתה בערכו של המדע הצבאי שחָבְרה לכך, יצרו מחויבות מוסדית חלשה בלבד לתחומי .34, סעיף332 עמ9 שם, פרק 147 .47 סעיף335–334 שם, עמ 148 .Zakheim, 2012, p. 27 149 .Cohen, et al., 2008, p. 59 150חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית283 התאוריה הצבאית והדוקטרינה הסולדת במוצהר מחשיבה מופשטת, נטה המטכ"ל לצמצם בעיות אסטרטגיות 151מורכבות לרמה של קושיות טכניות שיש לפותרן מהר בשל לחצי הזמן חיל הים )בניגוד לשאר זרועות צה"ל( הצליח לחולל לפני מלחמת יום הכיפורים את השינוי הפרדיגמטי המתאים למהפכה בעניינים צבאיים, הן בהיבטי דוקטרינת הפעלה עם זאת, ייתכן שההצלחה במלחמה 152לספינות הסער והן בהיבטי פיתוח אמצעי הלחימה הזאת היא שהביאה אותו לקיפאון מחשבתי בנוגע להפעלת החיל בסביבה משתנה של לוחמה חופית ולוחמה א־סימטרית, ולא אִפְשרה לו לחולל את השינוי הפרדיגמטי המתבקש. בהדגשת המרכיב הטכנולוגי על־פני המרכיב הדוקטרינרי גם חיל הים הישראלי זכה בשנים אלה לקבל מארצות־הברית מערכות נשק מתקדמות מבחינה טכנולוגית כמו טילי ההרפון והתותח נגד טילים מסוג 'וולקן פלנקס'. אח"י 'חנית' עצמה, תוכננה מגוף הספינה ועד מערכות הנשק וההגנה שלה על־ידי טובי המתכננים בעולם, עם שכבות הגנה נגד טילי ים– ים מתקדמים, ובכל זאת כשלה בהתמודדות נגד טיל חוף–ים שאיננו מהמתקדמים ביותר. ההתבססות על התגובה הטכנולוגית בלבד הביאה לכך שנזנחו גורמים אחרים הקשורים בהקשר למלחמת לבנון 153קשר בל יינתק לטכנולוגיה כמו הדוקטרינה וחשיבה מקורית השנייה מציין אדמסקי: , היה 2006כאשר ישראל הפתיעה את עצמה בהחלטתה לצאת למלחמה ביולי צה"ל נתון בשיאו של בלבול קונספטואלי הזה, היעדר אחידות דוקטרינרית שנלווה לכך, היו בין הגורמים שפגעו במידת מה 154.2006בתפקודה של מכונת המלחמה הצה"לית במערכה של שנת כל האמור לעיל חשוב וטוב שתוחקר, אך העניין העיקרי המחייב בחינה מעמיקה יותר שזרוע הים של צה"ל נדרש לעשות הוא להתרכז בשאלות: מה השינוי שחל בדמותה של ( The Character of the Contemporary Maritime Warfareהלוחמה הימית המודרנית מאז מלחמת יום הכיפורים? ואילו שינויים דוקטרינריים מן הראוי שחיל הים יעשה כדי חוקרים מצביעים על כך שכדי להיות 155שיוכל להתמודד עם משימותיו בעתיד בהצלחה מסוגל לחולל שינוי מהסוג הזה, הארגון עצמו חייב לשנות את התרבות האסטרטגית שלו. קולין גריי, שהקדיש חלק גדול ממחקריו כדי לבחון את האפשרות של ארגון לחולל שינוי בתרבות האסטרטגית שלו, טוען אומנם שהתהליך קשה אך אפשרי. שינוי כזה יתרחש כאשר חוויות חדשות נקלטות בארגון, מקודדות ומתורגמות תרבותית. עם זאת, התרבות .192, עמ2012 אדמסקי 151 ,2017 ראו הרחבה פרק השפעת הטכנולוגיה על האסטרטגיה הימית, ובמיוחד מאמרו של ברונפלד 152 .33עמ .Cohen, 2004, pp. 395–407 ;180 ,2012 אדמסקי 153 .174, עמ2012 אדמסקי 154 Sebastian Bruns, US naval strategy and ראו לדוגמה הדרך שבה התמודד הצי האמריקני 155 national security, The evolution of American maritime power, Routledge, New York, NY, .2018, Ch. 6, pp. 111–169המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם284 חשוב שאנשים מעשיים, לרבות אסטרטגים, ישאלו כל העת מול השינויים156משתנה לאט 157והחוויות החדשות את השאלה הישירה ביותר ובצורה אכזרית, "אז מה )Mavi Marmaraניתוח אירוע – הסגר הימי על רצועת עזה – אירוע ה'מאווי מרמרה המאתגר בין היתר את כוחות הביטחון של 21שינוי נוסף במאפייני הלוחמה במאה ה־ The Boycott,ישראל בכלל, ואת חיל הים הישראלי בפרט, הוא תנועת החרם נגד ישראל (. התמודדות עם פעילות מסוג כזה משתייכת למשימות Divestment, Sanctions – BDS העוסקות בתפקידי שיטור מול יריב בעל מאפיינים היברידיים ישראל מטילה על רצועת עזה זה שנים אחדות סגר ימי באמצעות חיל הים הישראלי. חוקיות הסגר מוטלת בספק עקב המצב הבלתי ברור של רצועת עזה. על־פי הסכמי אוסלו, המים הטריטוריאליים של הרצועה היו אמורים להיכלל בסמכות השיפוט הטריטוריאלית של הרשות הפלסטינית שנוסדה בהסכמי אוסלו. עם זאת, הביטחון החיצוני של רצועת מילים 20 לפיכך, אוניות זרות לא הורשו להתקרב לטווח קטן מ־ 158עזה נשמר בידי ישראל הטילה ישראל 2007ימיים מהחוף של רצועת עזה. בעקבות ניצחון תנועת חמאס בבחירות על רצועת עזה שורה של הגבלות כלכליות ופוליטיות, ששיאן היה בהגבלות על תנועת , לאחר 2007אוניות סוחר בעקבות הכרזת עזה כטריטוריה עוינת של ישראל בספטמבר , בתגובה לניסיונות של גורמים 2008. החל באמצע2007שחמאס השתלטה עליה ביולי זרים להיכנס לרצועת עזה דרך הים באמצעות משטים ימיים שייעודם העיקרי היה פוליטי (, נקטה ישראל שורה של צעדים שנועדו בראש ובראשונה להרתיע את BDSותקשורתי ( שהאזור Notice to Mariners – NTMקיומם של המשטים והם: הוצאת הודעה לימאים המרכזי של אזור החוף הימי בעזה נתון לפיקוח, ושהגישה אליו אסורה לגורמים חיצוניים. לאחר מבצע "עופרת יצוקה" הוטל סגר ימי על רצועת עזה, ולימאים נמסרה 2009בינואר הודעה "שהאזור הימי של עזה סגור לכל תנועה ימית, ונמצא תחת סגר שמטיל חיל הים במאי 28 צו סגר צבאי נחתם על־ידי מפקד חיל הים ב־159הישראלי עד להודעה חדשה )צו אלוף( האוסר על אנשים להיכנס לשטח הסגור, ומייעץ לכל האוניות להתרחק 2010 משטח מסוכן. בנוגע לסגר הימי על הרצועה ישראל טוענת שהיא נמצאת במצב של לחימה עם ישות עוינת ברצועת עזה, ולמדינה יש זכות להחליט שהיא בוחרת לא לקיים יחסים כלכליים, לתת סיוע כלכלי לצד האחר לסכסוך, או לפעול נגד הישות העוינת באמצעות לוחמה כלכלית. Collin S. Gray , Strategic Culture as Context, Out of The Wilderness, Prime Time for Strategic 156 Culture , Prepared for defense threat reduction agency advanced systems and concepts .office, 31 October 2006, p. 10 .ibid, p. 27 157 Israel Ministry of Foreign Affairs, Agreement on Gaza Strip and Jericho Area , Art. 5, 158 .para. 1(a ), 4 May 1994 .Notices to mariners , 18 April 2013 אתר משרד התחבורה 159חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית285 , והגדירה לעצמה שלוש מטרות: להביא2005תנועת החרם נגד ישראל התחילה בקיץ לסיום הכיבוש ולקולוניזציה של אדמות ערביות; לאלץ את ישראל להכיר בזכויות הבסיסיות של ערביי ישראל עד כדי שוויון מלא; להגן על הפליטים הפלסטינים ולשמור על זכותם לשוב התנועה קוראת להפעיל לחץ על 160לבתיהם )לפי החלטת העצרת הכללית של האו"ם ישראל באמצעות חרם כלכלי, אקדמי ותרבותי, עד שתעמוד במחויבותה על־פי החוק הבין־ לאומי. כדי לדון באירוע 'מאווי מרמרה' כאירוע המייצג התמודדות של ישראל עם תנועת ה־ , הדבר מחייב להתאים את הדוקטרינה והאסטרטגיה הימית לאופייה החדש ומאפייניה BDS 80של הלוחמה הימית בת זמננו. בהקשר לכך ראוי לציין אירוע דומה שהתרחש בשנות ה־ בניו־זילנד, שבו התמודדו מצד אחד ממשלת צרפת באמצעות מנגנוני 20של המאה ה־ (. ביולי Greenpeaceהביטחון שלה מול הארגון העולמי להגנה על הסביבה "גרינפיס הטביעו הצרפתים בפעולת קומנדו )שהייתה אמורה להיות חשאית( את אוניית הדגל 1985 ( בנמל אוקלנד שבניו־זילנד. בדרך הזאת ניסו Rainbow Warriorשל ארגון "גרינפיס הצרפתים להפסיק את ההטרדות והמחאות של הארגון נגד הניסויים הגרעיניים שערכו (. בפעולה Moruroa במורורואה 20 של המאה ה־ 90הצרפתים עד אמצע שנות ה־ קיפח את חייו פרננדו פריירה, צלם שהיה על סיפון ה"גרינפיס". בשלב הראשון סירבה צרפת לקבל אחריות על המעשה, אולם שני סוכנים צרפתים נלכדו בידי משטרת ניו־זילנד והואשמו בהצתה, בקשר לביצוע הצתה, בנזק מכוון וברצח. לאחר פרסום הפרשה התפטר שר ההגנה הצרפתי צ'ארלס הרנו. שני הסוכנים הצרפתים הודו באשמת הריגה ונידונו לעשר שנות מאסר. הם עוכבו קצת יותר משנתיים, מרותקים לאי הצרפתי "האו", לפני (, David Langeששוחררו על־ידי ממשלת צרפת. ראש ממשלת ניו־זילנד דאז, דייוויד לנגה , באמצעות 1986 ביוני161התייחס להטבעת האונייה כאל מעשה שנעשה בחסות המדינה Javier Pérez deעסקה פוליטית עם לנגה, בראשות מזכ"ל האו"ם חאבייר פרז דה קולר מיליון דולר פיצוי, ולהתנצל.13(, הסכימה צרפת לשלם לניו־זילנד Cuéllar יצאו כמה אוניות מטורקיה במשט לכיוון רצועת עזה, בארגונה של קרן הסעד2010במאי ( שחברה לתנועת "שחררו את עזה" Humanitarian Relief Foundationההומניטרית ( ופעילים פרו־פלסטינים שונים, חברי ארגונים אסלאמיים, פוליטיקאים וכמה Free Gaza ) עיתונאים, אנשי האו"ם והצלב האדום. ארגונים אלה הטעינו שש אוניות בציוד ובאספקה במטרה להפליג לרצועת עזה שהייתה נתונה בסגר ימי ישראלי. ישראל הוציאה בעבר את ארגון קרן הסעד ההומניטרית מחוץ לחוק, לאחר שנטען שהעבירו כספים לחמאס. על־פי הצהרת מארגני המשט ומשתתפיו מטרתו הייתה להשיט ציוד הומניטרי לתושבי הרצועה, לפרוק אותו בנמל עזה חרף הסגר על הרצועה ובכך לעורר את דעת עמדת ישראל הייתה שהמטרה המוצהרת איננה האמיתית, 162הקהל העולמית לנושא Charles Tripp, The power and the people: Paths of resistance in the Middle East , 160 .Cambridge: Cambridge University Press, 2013, p. 125 Paul Brown, and Evans Rob, "How Rainbow Warrior Was Played Down," The Guardian , 161 .23 August 2005 .79 דוח ועדת הבדיקה של מועצת זכויות האדם של האו"ם, סעיף 162המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם286 אלא לתמוך בחמאס ולהתגרות בישראל. עוד טענה ישראל שהמצב ההומניטרי ברצועת עזה טוב, בין השאר, משום שאפשר להעביר סיוע הומניטרי דרך מעברי הגבול היבשתיים עם ישראל ומצרים, ולא נחוץ להעבירו ישירות לנמל עזה. משתתפי המשט סירבו לקבל את הצעתה של ישראל, והמשיכו בהפלגה לעבר הרצועה. הקבינט המדיני–ביטחוני אישר את תוכנית חיל הים להשתלט על האוניות מחוץ למים , בעוד האוניות מפליגות 2010 במאי31/30הריבוניים של ישראל, והתוכנית הופעלה בלילה ק"מ צפון מערבית לעזה. הפעולה הוכתרה בשם "רוחות שמיים 190במים בין־לאומיים כ־ ", והמטרה שהוגדרה לה הייתה להשתלט על האוניות ולהביאן לישראל. כוחות חיל הים 7 התקרבו אל אוניות המשט, פקדו עליהן לעצור בלי להפר את הסגר, ובמקום זאת לפנות לנמל אשדוד שם ייפרק הציוד, ייבדק ויועבר לרצועת עזה דרך מעברי הגבול היבשתיים בפיקוח אנשי המשט. על חמש מהאוניות נתקלה ההשתלטות בהתנגדות פסיבית, וכך גם היו מעט נפגעים, אם בכלל. ואולם, במהלך ההשתלטות על ה'מאווי מרמרה' )בקצרה 'מרמרה'( התרחש עימות אלים. חלק מהנוסעים תקפו את החיילים באלות, במוטות ברזל, בסכינים ולטענת צה"ל גם ברימוני הלם, בבקבוקי תבערה ובירי מאקדחים שנחטפו מחיילי צה"ל. נוסעים שהיו על הסיפון אף חטפו כמה חיילים. משהרגישו שהם מאוימים, פתחו החיילים באש לעבר התוקפים, הרגו תשעה מנוסעי האונייה ופצעו עשרים. עשרה מקרב חיילי צה"ל נפצעו, מהם שניים קשה. רוב ההרוגים והפצועים ממפליגי ה'מרמרה' זוהו עם ארגונים אסלאמיים טורקיים אחרים. הפעולה תועדה בכלי תקשורת ישראליים וזרים , שנכחו על אוניות המשט. למעט מקרים בודדים, כל חומרי הצילום שצולמו IHHמארגון בידי הפעילים על האוניות הוחרמו על־ידי צה"ל ולא יצאו לציבור. יחידת דובר צה"ל תיעדה אף היא את ההתרחשויות, ופרסמה את התיעוד באמצעי התקשורת המודפסים והמקוונים. לאחר האירוע מוּנתה בישראל ועדת חקירה בראשות השופט יעקב טירקל, ובה הוועדה מצאה שמנגנוני הבדיקה 163חמישה חברים ישראלים ושני משקיפים בין־לאומיים והחקירה בנוגע לתלונות וטענות על הפרות של דיני הלחימה הקיימים בישראל ודרכי פעולתם מתיישבים, בדרך כלל, עם חובותיה של ישראל, לפי כללי המשפט הבין־לאומי, והמליצה על דרכים לשיפור פעילותם של מנגנונים אלה. התפרסם דוח מועצת זכויות האדם של האו"ם, ובו נקבע: 2010בספטמבר הפעולה הישראלית הייתה הפרה בוטה של זכויות אדם והחוק הבין־לאומי, והראיות מאפשרות להעמיד לדין את ישראל באישומים האלה: רצח בכוונה תחילה, התעללות וגרימת סבל ופגיעה במתכוון, וכי ישראל הפרה כמה סעיפים בחוק הבין־לאומי: הזכות לחיים ולביטחון, עינויים ויחס אחר של רשעות, חוסר אנושיות, , כמופיע באתר האינטרנט של טירקלייעוץ וחקיקה ועדת מדינת ישראל, אתר משרד המשפטים, 163 המשרד חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית287 יחס משפיל וענישה, הזכות לחופש, ביטחון והחופש ממעצר שרירותי וכן חופש 164הביטוי ( על הקמת ועדה מטעם Ban Ki-moon הכריז מזכ"ל האו"ם באן קי־מון2010ביולי האו"ם לבדיקת אירועי המשט בראשות ראש ממשלת ניו־זילנד לשעבר, ג'פרי פאלמר Alvaro(, וסגנו לעניין זה נשיא קולומביה לשעבר, אלווארו אוריבה Geoffrey Palmer ) (. נציג ישראל בוועדה היה יוסף צ'חנובר, ונציג טורקיה, הדיפלומט אוזדם סאנברק Uribe סיימה הוועדה את עבודתה, ובדוח שפרסמה2011בכיר במשרד החוץ במדינה. בספטמבר נטען שהסגר הימי על עזה שהוטל כצעד ביטחוני לגיטימי כדי למנוע כניסת נשק לעזה דרך הים ויישומו עומדים בדרישות המשפט הבין־לאומי. עוד קבעה הוועדה שאובדן החיים והפציעות נגרמו עקב שימוש בכוח בלתי סביר שהופעל על־ידי הכוחות הישראליים ללא התרעה מוקדמת של אנשי האונייה ובמרחק רב מאזור הסגר על עזה, והמליצה שישראל 2012 בנובמבר 5תביע חרטה בפני טורקיה ותשלם פיצויים למשפחות ההרוגים. ב־ החל בטורקיה משפט שבו הועמדו לדין, שלא בנוכחותם, ארבעה ממפקדי צה"ל, שהיו כביכול מעורבים בעצירת המשט: הרמטכ"ל דאז, רא"ל גבי אשכנזי, מח"י אלוף אלי מרום, ראש אמ"ן אלוף עמוס ידלין, וראש להק מודיעין תא"ל אבישי לוי. התביעה האשימה את המפקדים בגרימת מותם של תשעה ממשתתפי המשט ובפציעתם של נוסעים נוספים. , לאחר בדיקה ראשונית של התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבין־ 2014בנובמבר לאומי בהאג, הוא הגיע למסקנה שבית הדין איננו צריך לנקוט עוד פעולה אף שיש "בסיס 165סביר להאמין כי פשעי מלחמה , בסיועו של נשיא ארצות־הברית ברק אובמה, התנצלה ישראל בפני 2013בתחילת טורקיה בשיחה טלפונית שניהל ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן. בשיחה הובהר שהתוצאות הטרגיות של המשט לא היו מכוונות, ונתניהו הביע בשם ישראל צער על פגיעה ואובדן חיי אדם, והתנצל על כל טעות שיכולה הייתה הכריזו ישראל וטורקיה על הסכם פיוס ביניהן, ונקבע שישראל 2016להוביל לכך. ביוני מיליון דולר לנוסעי ה'מרמרה'. 20תשלם פיצוי של כ־ אירוע ה'מרמרה' ראוי שייבחן לנוכח השינויים באופייהּ המשתנה של הלוחמה הימית בת זמננו והתרבות האסטרטגית של ישראל. מדינות דמוקרטיות חשופות במיוחד לאסטרטגיות א־סימטריות – אלה המשתמשות בפעולות וטכניקות צבאיות שנועדו בעיקר ליצור השפעות פוליטיות ולא צבאיות. בעבר נועדו אירועי שדה הקרב להשפיע על הפוליטיקה הבין־לאומית רק בעקיפין ולטווח הארוך, Human Rights Council Fifteenth Session Agenda item 1 Organizational and procedural 164 matters Report of the international fact-finding mission to investigate violations of international law, including international humanitarian and human rights law, resulting from the Israeli attacks on the flotilla of ships carrying humanitarian assistance, A/ .HRC/15/21, September 27, 2010 .BBC News , "Mavi Marmara: Why did Israel stop the Gaza flotilla? ", 27 June, 2016 165המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם288 ואילו המטרה המיידית של הקרב הייתה צבאית: לפגוע ביכולתו של האויב להילחם. בלוחמה 166ההיברידית בת זמננו אין הדבר כך לעיתים תכליתה המיידית של התקיפה היא ליצור דיווחי חדשות שיפעילו לחץ על מקבלי ההחלטות של האויב בלי להפחית ממש את יכולתם להילחם. כלומר, לפעול על רצון האויב ולא על יכולתו. באופן אירוני, הצלחה בשדה הקרב, אם תביא לסיקור תקשורתי חדשותי שלילי, עלולה לגרום לאותו צד נזק רב יותר מתועלת. קבוצות כמו צוותי כלי שיט , המתארות עצמן כקורבנות של מדינה חזקה צבאית כמו ישראל, זוכות BDSשל מבצעי ה־ לתמיכה אוטומטית של כלי התקשורת המערביים – תמונות המחזקות רעיונות פשוטים – סיפְּרים – מסוג קורבן, יש להן השפעה ועוצמה רבות. עם סוג מסוים של קהלים אי אפשר להתמודד במהירות וביעילות בעזרת תמונות כאלה כיוון שהסברים על הֶקשר, היסטוריה ומורכבות אחרים אינם מועילים. יודגש שגם מעצמות לא־דמוקרטיות כמו רוסיה וסין משתמשות באסטרטגיות א־סימטריות, כפי שבאו לידי ביטוי במלחמה ההיברידית שניהלה רוסיה על־ידי שלוחיה באוקראינה וסין – עם כוח המיליציה האזרחי המזוין שלה בים סין 167הדרומי, בין היתר נגד הפיליפינים חלק גדול מהמאפיינים הללו מצאו את מקומם באירוע ה'מרמרה'. אין ספק שמבחינה מבצעית יצא חיל הים וידו על העליונה: ההשתלטות על האונייה הושלמה, והיא הובלה לנמל אשדוד, גם אם המחיר בחיי אדם ופצועים היה גבוה ביחס לציפיות של הדרג המדיני. עם זאת, מבחינת הרמה האסטרטגית נחל המבצע כישלון הן במישור הדיפלומטי, והן במישור התדמיתי הבין־לאומי. המסקנה הזאת דווקא איננה נתמכת במחקר דעת קהל תחת לאחר בדיקת ההיקף הרחב של החומרים שהופיעו 168.?Whose Story Wonהכותרת בתקשורת הבין־לאומית )ובניכוי התקשורת הישראלית והטורקית(, סיכם החוקר בייראם בקירוב מהמקרים זכתה העמדה הישראלית להצלחה רבה יותר 80%(, שב־ Salih Bayram ) מהעמדה הטורקית. בייראם זקף תוצאה זאת לזכות המשאבים הרבים של הדיפלומטיה הציבורית הישראלית, לחקירות שיזמה ישראל )או שנכפו עליה(, וגם ל"הופעות דרמטיות של פוליטיקאים בפני הוועדות". הוא ציין שגם טורקיה נהנתה מסיקור חיובי כאשר יזמה אירועים בעלי פרופיל גבוה כמו משפטם של אלופים ישראלים והפגנות המוניות כדי לקבל Frank G. Hoffman, Conflicts in the 21st century: The rise of the hybrid wars, Arlington: 166 .Potomac Institute for policy studies, 2007, p. 38 See Office of the Secretary of Defense, Annual Report to the US Congress: Military and 167 Security Developments Involving the People’s Republic of China 2019, p. 53 (Regarding the People’s Armed Forces Maritime Militia (PAFMM), "An Armed Reserve Force of Civilians in the South China Sea, the PAFMM plays a major role in coercive activities to achieve China’s political goals without fighting, part of broader Chinese military theory that sees confrontational operations short of war as an effective means of accomplishing .political objectives " Salih Bayram, "Whose Story Won? Public Diplomacy and International News Coverage 168 of the 2010 Gaza Flotilla/Mavi Marmara Raid", International Relations , 12(45), (2015), .pp. 39–60חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית289 את פני ספינת 'מרמרה', אך אלה היו מצומצמים יותר בהיקפם. עם זאת יצוין, שהיו אירועים 169אחרים ביוזמת טורקיה שלא זכו בסיקור נרחב, כמו עבודתו של החוקר הטורקי שבוצעה עוד טען בייראם: העמדות הישראליות מתקבלות בצורה טובה יותר במדינות מערביות כמו ארצות־ הברית, אנגליה וצרפת, בעוד עמדותיה של טורקיה מתקבלות טוב יותר בארצות כמו איראן, מלזיה ואיחוד האמירויות הערביות, שבהן תפוקת החדשות באנגלית היא נמוכה. מחקרים עתידיים הכוללים יותר שפות עשויים לספק תמונה מלאה 170יותר של סצנת התקשורת הבין־לאומית גורמים לגליים רבים מאוד בחנו את אירוע ה'מרמרה': ארגון זכויות האדם של האו"ם, הוועדה שמונתה על־ידי המזכיר הכללי של האו"ם וגם ועדת טירקל. אין ספק שהתחום החוקי הולך ותופס מקום בעל השפעה על קבלת ההחלטות בביטחון. יש שיטענו שהיו בישראל ניסיונות להביא לידיעת הדרג המדיני שפעולה כזאת נידונה לכישלון, ואף הציעו שיטות חלופיות. גם העובדה שביתר אוניות המשט לא התפתחו אירועים דומים איננה מקהה את הלקח הדוקטורינרי והמערכתי שהלוחמה הימית בת ( השתנתה. לפיכך, חוסר היכולת לזהות שינוי Contemporary Naval Warfareזמננו פרדיגמטי זה )מבחינת רעיונות התרבות האסטרטגית(, ותהליך קבלת ההחלטות )של התוצאה הקשה מבחינה 171התרבות האסטרטגית( הם שהביאו לתוצאות האירוע אסטרטגית נגרמה כנראה בעטיים של הדומיננטיות של המערכת הביטחונית בתהליך קבלת ההחלטות, חוסר הפתיחות לשמוע דעות אחרות בנושא והיעדר הבנה סביב שולחן 172הקבינט המדיני־ביטחוני בנוגע למשמעות מבצע מסוג כזה במרחב הימי חוק האזורים הימיים של ישראל עמדתה ההיסטורית של ישראל בנוגע לגבולותיה הימיים בים התיכון הייתה מאז ומתמיד . יצוין שישראל חתמה ואשררה שלוש מתוך ארבע 1982להימנע מלחתום על אמנת הים מ־ , למעט האמנה בדבר הדיג ושימור אוצרות החי בים הפתוח, שאותה 1958האמנות של אף־על־פי־כן ישראל קבעה את גבולות האזור הכלכלי הבלעדי 173אשררה אך לא חתמה ( והגבולות הימיים בים התיכון באמצעות הסכמה או הצהרה, על־פי המשפט הבין־EEZ) לאומי המנהגי, או עקרונות מוכרים בעולם. הסיבה הרשמית, בין היתר, לאי־החתימה או באמנה שעניינו יישוב סכסוכים אשר עלול לחשוף 15לאי־אשרור האמנה מיוחסת לחלק ה־ את ישראל לסמכות בין־לאומית בנוגע לתיחום גבולותיה הימיים. .ibid, p. 56 169 .ibid, p. 57 170 "סגנונות קוגניטיביים והבנת המהפכות בעניינים צבאיים42–33, עמ2012 ראו אדמסקי 171 .2013 במרס22 ,Ynet "פיוס ישראלי–טורקי: נתניהו התנצל בפני ארדואן 172 Law of the Sea, Treaty Series No 39 (1964) על האמנה1961 בספטמבר6 ישראל חתמה ב־ 173 .Convention on the Continental Selfהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם290 על־ידי המנדט הבריטי1948המשפט הימי בישראל מתבסס על כך שהיא נשלטה עד Colonial ) "1937שבו הוחל המשפט הימי האנגלי מכוח מה שקרוי "דבר המלך במועצה מ־ (. לאחר קום המדינה מילא בית המשפט העליון את Courts of Admiralty Act 1890 המשיך לדון בענייני1952מקומו של בית המשפט העליון בתקופת המנדט, ולמעשה עד העביר את סמכויות 1952ימאות בשבתו כבית דין ימי. חוק בית המשפט לימאות, התשי"ב בית המשפט העליון לבית המשפט המחוזי בחיפה, וזה משמש מאז בית משפט לימאות היחיד בישראל. בהתאם לכך, חלים עדיין בבית המשפט לימאות בישראל חוקי האדמירליות , וכן התקדימים המשפטיים מן המשפט האנגלי הימי. נוסף על כך, חקקה 19מן המאה ה־ , שמשמש את בית המשפט 1960 את חוק הספנות )כלי שיט(, התש"ך 1960ישראל ב־ לימאות. למרות כל אלה ישראל לא הסדירה במלואו את המעמד המשפטי של האזורים הימיים מיל מחופיה(, בין אם משיקולים פוליטיים או אחרים. אי־הסדרה זאת 200–12)בתחום שבין גרמה לחוסר בהירות בעניין החוק הישראלי החל באזורים אלה בנוגע לסמכויות רבות כגון שיטור, חוקי עבודה, הגבלים עסקיים, ייבוא וייצוא, הגירה, מיסוי, בריאות ועוד. במשך שנים רבות נערכו דיונים בכנסת בנוגע לדרך הפעולה האפשרית בעניין המים הכלכליים. מכיוון שהמדינה לא הגישה בקשה להכרזה על מים כלכליים למשרדי האו"ם, הרי שלאחר גילוי מצבורי הנפט הטבעי בשטח שאמור להיות בריבונות כלכלית ישראלית, מדינות נוספות – נחתם הסכם על 2010קפריסין ולבנון, למשל – ביקשו לזכות בחלק מהתמלוגים. רק בסוף גבול המים הכלכליים בין ישראל לקפריסין. על רקע הסבירות שהאזור הזה עשיר בכמויות גדולות של גז טבעי שטרם נתגלה, נראה שההסכם הזה הוא בעל חשיבות כלכלית עבור שתי המדינות. הגם שכך, מחלוקות נוספות עלולות להתעורר בעתיד עם מדינות שכנות אחרות )כמו לבנון(, שכן לשטחי המים הכלכליים יש השפעה מהותית על כלכלת המדינה ורווחיה מאוצרות טבע פוטנציאליים. 174 גובשה הצעת "חוק האזורים הימיים" כדי להסדיר את מעמדם המשפטי2017ב־ ההצעה אושרה בוועדת השרים לענייני רגולציה ובוועדת השרים לענייני חקיקה, ועברה קריאה ראשונה בכנסת. לאחר מכן הוגשה לדיונים בוועדת הכלכלה כהכנה לקריאה שנייה ושלישית במועד שטרם נקבע. נכון למועד כתיבת הספר התקיימו שלושה דיונים בוועדת הצעת החוק הנוכחית מכריעה בסוגיות 175הכלכלה עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים מהותיות שבין משרד האנרגייה והמשרד להגנת הסביבה בנוגע לסמכויות אישור פעולת נפט והיבטים הסביבתיים באזורים הימיים, ובכך נבדלת מגרסאותיה הקודמות. בעת דיונים בוועדה נוכחים גם נציגיהם של בעלי עניין, ובהם נציגי ארגונים סביבתיים, פעילים חברתיים, נציגי חברות גז ונפט, לוביסטים, עורכי דין, גופי ביטחון, אקדמיה ודומיהם. נייר להרחבה על הדיונים ראו בעבודותיו של אורן שפלר, "סקירת סטטוס הצעת חוק האזורים הימיים, 174 הערכה הנמצא בדיונים בוועדת הכלכלה כהכנה לקריאה שנייה ושלישיית בכנסת", 2017התשע"ח , אוניברסיטת חיפה, המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, 2018/19אסטרטגית ימית רבתי לישראל . 217–211, עמ2019 .2017 חוק האזורים הימיים, התשע"חהצעת , מאגר החקיקה הלאומי כנסת ישראל, 175חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית291 העמדה מדגיש את החשיבות הגדולה שיש לריכוז כלל הנושאים הקשורים לניהול המרחב הימי תחת מנהל אחד במשרד ראש הממשלה, אך איננה רואה צורך בהפקעת סמכויות 176ממשרדי הממשלה האמונים על נושא הים אלא סידורם מחדש ממטרותיו העיקריות של החוק היא לתת ודאות למשקיעים וגורמים עסקיים הפועלים באזורים הימיים ולעודד את השקעותיהם. הצעת החוק מבוססת על חוקים דומים במדינות שונות, ועומדת בכפיפה אחת עם עקרונות הדין הבין־לאומי. החוק יאפשר למדינת ישראל לשרטט את האזורים הימיים כולל את הגבולות הימיים של המדינה. כמו כן, החוק ייתן ודאות בנושא תחולת חוקי המדינה באזורים 177הימיים יש הטוענים שהצעת החוק מסוכנת לביטחון ישראל ואין לקדמה, מאחר שישראל איננה 178חתומה על אמנת הים כמדיניות, והצעת החוק מנוגדת לאינטרס הביטחוני של המדינה נימוקיהם, שקיימת חבות משפטית שתוטל על המדינה בנוגע למחלוקות סביב הגבולות הימיים מכורח אמנת הים, וכי ללא הסדר בין המדינות הגובלות לישראל וסביבתה בים תועבר סוגיית הגבולות לבית המשפט הבין־לאומי, שבו לישראל מעמד נחות ועל כן תפסיד. לעומתם יש הגורסים שתרומתה של הצעת החוק מוגבלת לפרק הזמן הזה, מעניקה את הוודאות הרצויה בלי לחשוף את המדינה לדין הבין־לאומי המחייב. משרד המשפטים גורס שהחוק חיוני לישראל, ומכיוון שישראל איננה מצטרפת לאמנת הים אלא רק מאמצת חלק מעקרונותיה על דרך המשפט המקובל – היא לא תיחשף להליך מחייב של בית הדין הבין־ 179לאומי ללא הסכמתה הם 180 י2017היעדים של החוק הזה לפי הצעת חוק האזורים הימיים, התשע"ח כדלקמן: 1 .מימוש ריבונותה של ישראל במימי החופים ובמים הפנימיים 2 .הגברת יכולת המניעה והגילוי של עבירות והפרות דין בשטח ישראל, והטלת אמצעי ענישה ואכיפה בעטיין. 3 .מימוש זכויותיה הריבוניות של ישראל באזור הכלכלי הבלעדי ובמדף היבשתי 4 .הבטחת פיתוחם וניצולם של האזור הכלכלי הבלעדי והמדף היבשתי לרבות לעניין אוצרות הטבע המצויים בהם. 5 .הגברת ההגנה על הסביבה הימית והסביבה החופית ועל ערכי טבע מוגנים . 217–211, עמ2019 שפלר 176 .212 שם, עמ 177 , משה שחל, מזהיר מאישור הצעת חוק האזוריםשר האנרגייה לשעבר כנסת ישראל, ועדת הכלכלה, 178 .2018 ביוני12 , נכסיםהימיים: ישראל תאבד .217–211, עמ2019 שפלר 179 .50–49, עמ1165 ,2017, החלטות הממשלה התשע"חהצעת חוק האזורים הימיים ממשלת ישראל, 180המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם292 בתוך כך שחקיקת חוק האזורים הימיים בישראל מתנהלת בעצלתיים, פרסמה הרשות את פירוט האזורים 2019הפלסטינית לקראת כינוס העצרת הכללית של האו"ם בסתיו הימיים שלה מול רצועת עזה, והפתיעה בכך כנראה את מצרים וישראל. הלקח מהמקרה הזה הוא שבעוד הרשות הפלסטינית מכריזה כמקובל בעולם על אזורים ימיים, ישראל לא השכילה לסיים את הליך החקיקה בעניין הזה. בהיותה מדינה (, ראוי שהחקיקה UNCLOS ) 1982שאיננה חתומה על אמנת האו"ם לגבי חוק הים מ־ הפנימית לפחות תושלם בהקדם. תיחום הגבול הימי בין ישראל לשכנותיה התגליות של מאגרי הגז הטבעי במזרח הים התיכון הגבירו את הצורך של המדינות באזור לתחום את שטחי האזור הכלכלי הבלעדי שלהן במטרה לפתח ולנצל את המשאבים (. למרבה הצער, אין יחסים דיפלומטיים בין ישראל ללבנון שכנתה 60שבשטחן )ראו: איור וההסכמים שבאו בעקבותיו, 1993מצפון. כמו כן עם הרשות הפלסטינית הסכם אוסלו של לא חלטו את מערכת היחסים בין ישראל ובינה, ובכלל זה גם לא את תיחום הגבול הימי ברצועת עזה. ( קובעת שיש לפתור חילוקי דעות כאלה UNCLOS ) 1982כאמור, אמנת משפט הים מ־ באמצעות הסכם בין המדינות על־פי כללי המשפט הבין־לאומי במטרה להשיג פתרון הוגן וצודק. במצבים דומים נוהגות המדינות לעיתים קרובות להתבסס על שיטת "קו האמצע" כנקודת המוצא לניהול משא ומתן. השיטה הזאת שימשה בסיס להסכמים הקיימים באזורנו. אף שישראל אינה חתומה על האמנה היא הצהירה לא אחת שהיא "מקבלת על עצמה את הוראותיה המנהליות של אמנת הים, ובכלל זה את ההוראות הנוגעות לאזורים 181הימיים הרקע לסכסוך בין ישראל ללבנון על תיחום הגבול הימי נעוץ בהיעדר חוזה שלום בין ישראל ולבנון 182שתי המדינות, ולא הוסכם מעולם קו הגבול הבין־לאומי ביבשה ובים שעליו הוסכם בין הבריטים 1923התייחסו במשך השנים לגבול האנגלי–צרפתי מ־ ששלטו בפלסטינה, לצרפת ששלטה בסוריה ולבנון, וראו בו קו שעליו צריך יהיה להתבסס , עם נסיגת צה"ל מלבנון לצורך קביעת ה"קו 2000 ב־183הגבול הבין־לאומי בבוא היום הכחול" לקו הנסיגה, קבעו האו"ם ומחלקת הקרטוגרפיה שלו את אותו קו מנדטורי בין־ . חשוב 1923לאומי שנקבע למיטב הבנתם ושיפוטם בהסתמך על הקו הבריטי–צרפתי מ־ הערכה נדיה צימרמן, "המחלוקת על תיחום קן הגבול הימי בין ישראל ולבנון – היבטים משפטיים", 181 , עמ2018, מרכז חיפה למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית2017/18אסטרטגית ימית רבתי לישראל .149–148 הרחבה על "סכסוכים על גבולות ימיים" אפשר לקרוא בפרק "חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה 182 הימית" בספר זה .10–9, עמ2019 שפנייר 183חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית293 להדגיש שמעולם לא הייתה הסכמה מלאה לגבי הקו הזה בין בריטניה לצרפת, ובוודאי שלא בין ישראל ללבנון. נקודות על קו הגבול, ובהן גם נקודת ההתחלה 13בין ישראל ללבנון נותרו במחלוקת שני אירועים משמעותיים 184( לצורך תיחום הגבול הימי Starting Pointבראש הנקרה . הראשון, כניסת 2000 ועד תחילת שנות ה־80התרחשו סביב סכסוך זה החל בשנות ה־ ( לתוקף, שהגדירה את השטחים של כל מדינה בים שלחופו UNCLOS ) 1982אמנת הים מ־ (, האזור הסמוך, מדף היבשת, Territorial Seaהיא שוכנת, ובין השאר את המים הריבוניים והוגדר בה לראשונה האזור הכלכלי הבלעדי. השני, האמנה ראתה לנגד עיניה מצב שבמדינות בעלות גבול סמוך )למשל ישראל לבנון(, או בעלות חופים נגדיים )למשל ישראל וקפריסין(, תיווצר חפיפה בין השטחים, ולפיכך קבעה את הדרך ליישוב סכסוכים כאלה. בין השאר נקבע שעל הצדדים להגיע לפתרון מוסכם בתוך זמן סביר, ועד להשגת ההסכם Jeopardizeביניהם, אסור שיינקטו פעולות חד־צדדיות העלולות לחבל בהשגת ההסכם (. or Hamper .11 שם, עמ 184הים התיכוןסוריה ישראלירדן קפריסיןעזה לבנוןמצרים תמר תניןדולפין כרישדלית לווייתן Bאפרודיטהמארי זוהר : תגליות הגז הגדולות באגן המזרחי של הים התיכון60איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם294 הסכסוך בין ישראל ללבנון נסב למעשה הן על המים הטריטוריאליים, והן על האזור הכלכלי הבלעדי, שכן המחלוקת מתחילה כבר על מיקום נקודת הגבול בקו החוף. כדי להסדיר את גבולותיה הימיים ישראל נסמכת על שני הסכמים בילטרליים שקפריסין צד אשר לא אושרר 2007 והסכם קפריסין–לבנון מ־ 2003בהם: הסכם קפריסין–מצרים מ־ הוא למעשה 2010( על־ידי לבנון. ההסכם שנחתם בין ישראל לקפריסין בדצמברRatified ) משיק להסכמים אלה. זהו הסכם מדיני על תיחום קו גבול ימי באזור הכלכלי הבלעדי של 185 והופקד באו"ם2011המדינות שאושרר על־ידי שתיהן, נכנס לתוקף בפברואר בהיעדר הסכם בין ישראל ללבנון נוצר חוסר ודאות בנוגע לגבול הצפוני של המים , 61הכלכליים של ישראל. בבסיס המחלוקת עומדת נקודת הגבול הצפונית )ראו: איור ( המשיקה לשלוש המדינות: ישראל, קפריסין ולבנון. וכך דווח על נקודה זאת: 1נקודה בעוד ישראל מסתמכת על ההסכם עם קפריסין כ"עוגן" לשם תיחום גבולה הצפוני, אינה מוכרת על־ידי לבנון, והיא נתונה למחלוקת בין־לאומית. מחלוקת זו 1נקודה הובילה את ישראל ולבנון להגיש לאו"ם הכרזות חד־צדדיות סותרות בדבר תיחום 186גבולן הימי מכתב התנגדות 2011בעקבות ההסכם שנחתם בין ישראל לקפריסין שלחה לבנון ביוני הגישה ישראל 2011" אינה נקודת האמצע בין המדינות. ביולי1לאו"ם וטענה ש"נקודה לאו"ם באופן חד־צדדי את רשימת הקואורדינטות המסמנות את הגבול הימי הצפוני של שבה והביעה לבנון את התנגדותה לקו 2011". בספטמבר1ישראל, ובהן כללה את "נקודה הגבול הימי שבין ישראל ללבנון על־פי הקואורדינטות שאותן הגישה ישראל לאו"ם. ראוי להזכיר, שהיו בעבר ניסיונות אמריקניים להגיע ל"מפת פשרה" על בסיס הגרסה הישראלית והלבנונית, אך נכון למועד כתיבת הספר, הם לא צלחו. כמו כן, ממחקרים גאולוגיים עולה שבשטח השנוי במחלוקת טמון פוטנציאל לתגליות ניכרות של גז טבעי. נכון להיום ישראל לא העניקה זכויות לחיפושי גז ונפט באזור המחלוקת, אולם מפעם לפעם מפורסם לנוכח היעדר יחסים 187בתקשורת שיש בכוונת לבנון להעניק רישיונות חיפוש באזור הזה דיפלומטיים בין לבנון לישראל נראה שפתרון המחלוקת באמצעות הסכם כנדרש לפי כללי אמנת משפט הים יהיה קשה עד בלתי אפשרי. בעבודה מקיפה של בני שפנייר, חוקר במרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, הומלץ להפריד בין הסכסוך הימי ליבשתי, כלומר, הפרדת סוגיית הגבול בראש הנקרה משאר הנקודות היבשתיות שבמחלוקת. המלצתו נוגעת לאופן הגדרת המחלוקת העומדת ליישוב, שמירת זכויותיה של ישראל באזור המחלוקת ועוד. לדבריו, עדיפות ראשונה יש לתת לפשרה בדרך של תיווך, שלה היתרונות האלה: הצדדים יוכלו לקבוע בעצמם את מסגרת הדיון, הן מבחינה פרוצדורלית והן בהיבט מרחב אפשרויות הפתרון; המדינות יוכלו לעלות הצעות מגוונות שאינן חייבות להיות לפי אמנת הים; המתודולוגיה של קביעת הגבול עצמה U.N, " Agreement Between The Government of the State of Israel and The Government 185 .of the Republic of Cyprus on The Delimitation of the Exclusive Economic Zone " 2010 .150, עמ2018 צימרמן 186 .156–148, עמ2018 צימרמן 187חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית295 יכולה להיות לדיון; הצדדים יוכלו להסכים על המתווכים, ולמנוע בכך השפעות של גורמים בסופו של דבר המליץ שפנייר לפתור את הסכסוך על הגבול 188זרים שאינם צד בעניין הימי בין ישראל ללבנון בדרכי שלום, כמקובל במשפט הבין־לאומי. לדעתו, לנוכח עמדת הפתיחה של ישראל, ולפי משפט הים והפסיקה בהפניית הסכסוך לזירה הבין־לאומית 189באחת האפשרויות המקובלות, יש אומנם סיכונים, אך גם סיכויים שאותם יש לנצל שררה במערכת הישראלית אופטימיות שלבנון תסכים לנהל תהליך 2019עד אמצע גישור לפתרון המחלוקת בתיווך עוזרו של מזכיר המדינה האמריקני לענייני המזרח התיכון, (. לפי פרסומים בתקשורת, אחד מהמכשולים David Satterfieldדייוויד סאטרפילד Openהעיקריים שעצר את תחילת המשא ומתן היה בשאלת משך זמן הדיונים שלא יוגבל ( כפי שדורשת לבנון, או שמא יוגבל משך הזמן לדיונים לתקופה של חצי שנה, Ended לבנון הייתה אמורה להתחיל בקידוחי נפט וגז מול החוף שמצפון190לפי עמדת ישראל , אך נוכח 2020, ובגוש הסמוך לאזור השנוי במחלוקת עם ישראל ב־2019לבֵּירוּת עד סוף .64, עמ2019 שפנייר 188 .66–65 שם, עמ 189 Herb Keinon, " Israel, Lebanon to begin talks on maritime border in July – report, US 190 .envoy David Satterfield is expected to mediate ", The Jerusalem Post , 16 June, 2019הים התיכון קפריסיןישראל סוריהלבנון 1 2323456 איזור במחלוקתתיחום קו הגבול בין לבנון לקפריסין 2007ינואר תיחום קו הגבול בין ישראל לקפריסין 2007דצמברקו הגבול כפי שהוכרז באופן חד־צדדי על ידי ממשלת ישראל 10.07.2011ב־ קו הגבול כפי שהוכרז באופן חד־צדדי על ידי לבנון והוגש לאו"ם 14.07.2010ב־ : תיחום הגבול הימי של ישראל – אזור במחלוקת בין ישראל ללבנון61איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם296 מצב המשילות הרעוע במדינתה לא נראה שבמועד קרוב יחלו הקידוחים והחיפושים באזור הסמוך לגבולה הצפוני של ישראל. מכל מקום, על ישראל לשמור על זכויותיה באזור )וייתכן 2020 בקיץ191המחלוקת, ולהקפיד שלא ננקטים בו צעדים חד־צדדיים מצד לבנון שלאחר הפיצוץ בנמל בֵּירוּת(, חל שינוי בעמדת ממשלת לבנון, והסבב הראשון של השיחות באוקטובר. את 14בין הצדדים נפתח בבסיס האו"ם, בעיירה א־נאקורה שבדרום לבנון ב־ סאטרפילד החליף בתפקיד המתווך עוזרו של מזכיר המדינה האמריקני לענייני המזרח (, יחד עם שגריר ארצות־הברית לאלג'יריה, ג'ון David Schenkerהתיכון, דיוויד שנקר (. במועד כתיבת הספר מתנהל המשא ומתן. John Desrocherדסרוצ'ר , בעת כינוס העצרת הכללית של האו"ם, פרסמה הרשות הפלסטינית 2019בספטמבר את האזורים הימיים, והגדירה את המים הטריטוריאליים, המים הסמוכים והאזור הכלכלי (. הפרסום בחתימתו של ריאד אל־ 62 מילים ימיים )ראו: איור 200הבלעדי עד לטווח של מאלכּי, שר החוץ של הרשות הפלסטינית, מסדיר כמקובל בהכרזות כאלה את זכויותיה של הרשות בכל אחד מהאזורים, וכולל רשימה ארוכה של נקודות הגבול המדויקות בים ומפת האזור. הפרסום הפתיע את מצרים וישראל. מצרים הגיבה בדחיית הדרישה בהודעתה , שהשטחים המוכרזים נמצאים בשליטתה, לפי אמנת 2019למזכירות האו"ם בדצמבר הים. יתרה מכך, חלק מאותו אזור כבר חולק בהסכם רשמי בינה ובין קפריסין כמקובל במשפט הבין־לאומי, ומכיוון שמצרים כמו הרשות הפלסטינית הן צד לאמנת הים, הרי זהו הדין התקף ויש לנהוג לפיו. ישראל שאיננה חתומה על אמנת הים )בניגוד למצרים ולרשות הפלסטינית(, הגיבה במזכר ששגרה הנציגות באו"ם למשרדו של המזכיר הכללי בינואר , וטענה להיעדר סמכותה של הרשות להכריז על אזורים כאלה מכיוון שהיא איננה 2020 ישות מדינתית מוכרת לפי המשפט הבין־לאומי. מבחינה מעשית, אין להכרזה הזאת כל משמעות שכן ישראל שולטת בפועל בכל מרחבי המים שמול חופיה, ובכלל זה באזור הימי שמול רצועת עזה. לכן, למרות הזכות המשפטית שהרשות הפלסטינית טוענת לה, אין לה שום יכולת מעשית לממש את הריבונות הזאת, ולמרות זאת היא ממשיכה לנצל הזדמנויות ולקבוע עובדות במישור הבין־לאומי בעניין זכויותיה. גם אם אין לדבר משמעות מעשית, הרי שיש לכך משמעות תודעתית, שכן היא מעלה לסדר היום הבין־לאומי עיסוק במרחב הימי הנתפס כזכות טבעית ולגיטימית, ולא כמאבק על שטחים וכיבוש שהם במחלוקת. שני המקרים שתוארו לעיל מבליטים שתי תופעות הקשורות למדיניות ישראל במרחב הימי, מלבד הצגת המחלוקת שטרם נפתרה בתיחום הגבולות הימיים של ישראל: האחת, הדגשת היתרונות שבבחירת אסטרטגיה של שיתוף פעולה, ובכלל זה בפתרון תיחום הגבול הימי שבין ישראל לשכנותיה, ובמיוחד עם לבנון. השנייה, העיוורון הימי להתפתחויות החלות במרחב הימי, ובמקרה הזה להכרזת הרשות הפלסטינית על הגבולות הימיים שלה מחד גיסא, והדחייה בהשלמת חקיקת חוק האזורים הימיים של ישראל, מאידך גיסא. .66, עמ2019 שפנייר 191חוק ימי והשפעתו על האסטרטגיה הימית297 : השטחים שעליהם הכריזה הרשות הפלסטינית62איור 192 י2019כאזורים הימיים הפלסטיניים, ספטמבר Ministry of Foreign Affairs and Expatriates, The Minister , Declaration of the State of 192 Palestine Regarding its Maritime Boundaries in Accordance With the United Nations .Convention on Law of the Sea", September 24, 2019, p. 15299שיטות שונות של בנייה ופיתוח אסטרטגיה ימית Beingשני מושגים קשורים למדינות השוכנות לחוף ימים, כמו ישראל: "הוויה ימית (. הוויה ימית היא עובדה גאוגרפית שאין Maritime Power( ו"עוצמה ימיתMaritime למדינה שליטה עליה, והיא יכולה לציין שיש למדינה אינטרסים ימיים. לעומת זאת, כדי להחזיק בעוצמה ימית המדינה זקוקה ליכולות ברמה מסוימת. המעבר מהוויה ימית לעוצמה ימית מחייב את המדינה החפצה בכך לצעוד צעד נוסף כדי להפוך את האינטרסים שלה בים ליתרונות. עוצמה ימית איננה מחייבת בהכרח לנקוט תוקפנות ימית, אך מצריכה רצון מהבחינה הזאת נכון לשייך את ישראל למדינה 1ויכולת להגיב בצורה אקטיבית לנסיבות בעלת הוויה ימית ואינטרסים ימיים, שטרם גייסה את הרצון והיכולת הנדרשים כדי להופכם לעוצמה ימית בתהליך גיבוש אסטרטגיה ימית. להלן נועדו להציג למדינות השוכנות לחוף ימים מודל עקרוני לפיתוח 65–63איורים הניסיון 2.(Top Downעוצמה ימית בתהליך סדור, ובשלושתם מתואר תהליך היררכי (. Bottom Upההיסטורי מצביע על כך שהתנהלו תהליכים גם מהסוג "מלמטה–למעלה , כאשר איש משליטיה דאז לא חשב שהולנד חייבת להיות 15לדוגמה, בהולנד במאה ה־ מדינה בעלת עוצמה ימית. בסופו של דבר, פעילות הדיג הענפה, פעילות הסחר והפעילות הפיננסית הביאו לכך שהולנד נהייתה ברבות הימים מדינה עם עוצמה ימית. בהקשר זה תיבדק האפשרות שהפעילות הנערכת בעשור האחרון על־ידי מנהל התכנון באגף התכנון של האוצר לתכנון המרחב הימי של ישראל, היא תהליך מסוג "למטה למעלה" (, שעשוי לסלול את הדרך להסדרת מדיניות במרחב הימי, ובהמשך לגיבוש Bottom Up ) למרות האפשרויות הקיימות, קשה בתקופתנו לראות 3אסטרטגיה ימית רבתי לישראל לפיכך 4מצב שבו ממשלה של מדינה ימית מאפשרת לתהליך כזה להתרחש מעצמו מומלץ להשתמש במודל ההיררכי שיוגדרו בו תחילה האינטרסים של המדינה, שבהמשך גם יהיו חלק ממרכיבי מדיניותה. לדוגמה, אם ישראל החליטה שיש לה אינטרס להשתמש (, בהמשך 2013בחלק מהגז המופק מהים לייצוא )ראו המלצות ועדת צמח שהוגשו ב־ אפשר ליישם זאת למדיניות שתתייחס לשאלות: לאילו מדינות כדאי לייצא? ואיזה מרכיב .Till, 2018 1 .ibid 2 , אתר השירותים והמידע הממשלתיהסדרת מדיניות במרחב הימי – רקע מינהל התכנון, 3 שם 4המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם300 בהינתן מדיניות ימית בשורה6? 5באסטרטגיה ישרת הייצוא – גאו־כלכלי, גאו־פוליטי או אחר רחבה של נושאים )ספנות, נמלים, פיתוח כלכלי וכדומה(, אפשר לגבש את האסטרטגיה הימית של המדינה, לאחר מכן להקצות משאבים ולקבוע סדרי עדיפויות, כפי שהמודל מציע. בין החוקרים העוסקים בבדיקת גיבושן של מדיניות ואסטרטגיה ימית ברחבי העולם כולו, יש הסכמה לכך ש"בחלק מהמדינות הפחות מפותחות, אין בנמצא המוסדות הנדרשים כדי לקבוע מדיניות ארוכת טווח, והדרך להתגבר על המצב הזה היא להקים מועצה לביטחון ( שתהיה מסוגלת להוביל תהליך שבו יהיו מיוצגים National Security Councilלאומי בנוגע למצב בישראל שיש לה מטה לביטחון לאומי שלכאורה זה 7כלל בעלי העניין בנושא אחד מתפקידיו, ההסבר לאי־גיבושה של אסטרטגיה לאומית תולה זאת "בטרדות דחופות ומיידיות יותר" שיש לדרג המדיני. צ'ק פרייליך שחקר את הנושא גורס, כלשונו: לישראל אין דוקטרינת מדיניות חוץ, כפי שאין לה גם דוקטרינה ביטחונית, ומדיניות (, או Strategic Formulationהחוץ שלה מתנהלת לפיכך ללא מתכונת אסטרטגית India Maritime Doctrine , First Print August 2009 at Standard Press, India, Pvt. Ltd, 5 .Sivakasi שנה, ועקב כך 25 הוועדה קבעה את היקף הגז שיש להבטיח למשק המקומי במטרה שיספיק ל־ 6 החליטה2013. ביוניBCM 540 והלאה יושארו כ־2013הגבילה את הייצוא כדי שלשימוש מקומי מ־ לקבל את עיקרי המלצות הוועדה. 442הממשלה בהחלטה .Till, 2018 7 מטרות לאומיותערכים לאומיים אינטרסים לאומיים יעדי ביטחון לאומי מדיניות ביטחון לאומי אסטרטגיה לאומית אסטרטגיה ביטחונית ימית (Mari�me) אסטרטגיה של המטות המשולבים )נתמכת בדוקטרינה המשולבת( אסטרטגיה של חיל הים Naval) : תהליך גיבוש תפיסת ביטחון לאומי, אסטרטגיה63איור 5(Top-Downלאומית ואסטרטגיות צבאיותשיטות שונות של בנייה ופיתוח אסטרטגיה ימית301 מבנה (, או בבריטניה, הקובע את היעדים המדיניים Major Policy Statementsמרכזיות ואת האסטרטגיות להשגתם. לפיכך, תהליך קבלת ההחלטות הביטחוני־לאומי מתנהל בעל־פה ועכשיו, כתגובה לאתגרים ספציפיים, ולא בניסיון ליצור אסטרטגיה קוהרנטית 8באופיו, לצד החסרונות המתלווים למערכת קבלת החלטות שאיננה ממוסדת האופק קְצר הטווח של חלק מהפוליטיקאים במדינות הדמוקרטיה המערבית בולט אף ( לדוגמה, Xi Jinpingיותר בניגודיותו ביחס למדינות כמו סין. מנהיג המדינה שי ג'ינפינג נהנה ממעמד של בעל סמכות גדולה יותר במערכת הסינית, ובהתאם מוביל קבוצה 2013מצומצמת העוסקת במדיניות ימית באמצעות ועדה לענייני ביטחון לאומי. כך הכריז ב־ של המפלגה הקומוניסטית הסינית שרצונו להפוך את 18בישיבת המליאה של הקונגרס ה־ סין למעצמה ימית. השאיפה הזאת התבססה על תצפיות של קודמיו בשלטון, ונתמכה על־ידי יזמים רבים בתחום הימי, הצבאי והאזרחי. השאיפה תורגמה למדיניות ובהמשכה . ובלשונו של ג'ינפינג:2015להצהרה ברורה בנוגע לאסטרטגיה הצבאית של סין ב־ המנטליות המסורתית לפיה יבשה חשובה יותר מהים צריכה להיעלם, וחשיבות רבה צריכה להינתן לניהול הים והאוקיינוסים להגן על הזכויות הימיות והאינטרסים. חיוני לסין פיתוח צי ימי מודרני ההולם את אינטרס הפיתוח והביטחון הלאומי, לשמור על הריבונות הלאומית וזכויותיה הימיות והאינטרסים שלה, להגן על נתיבי . Freilich, 2018, pp. 264–265 8 יעדי ביטחון לאומי מדיניות ביטחון לאומי תכנון המרחב הימי סביבת הפנים הסביבה הגלובלית אינטרסים לאומיים אסטרטגיה של אסטרטגיה שלזרוע האוויר אסטרטגיה שלזרוע הים צבא היבשה אסטרטגיה של המטות המשולביםאסטרטגיה רבתי Grand) אסטרטגיה ביטחונית (ימית (Top Down: מודל לגיבוש מדיניות הביטחון הלאומי והאסטרטגיות השונות64איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם302 השיט שלה והאינטרסים שלה ברחבי הים, ושיתופי פעולה בין־לאומיים כדי לתמוך 9בבנייתה כמעצמה ימית זוהי דוגמה אחת לתהליך בניית עוצמה ימית באמצעות הגדרת מדיניות ימית שמובילה לאסטרטגיה ימית. אפשר לראות בהמשך גם מודלים אחרים, חלקם תאורטיים, המצביעים על תהליך סדור בגיבוש האסטרטגיה הימית. המודלים מיוחסים למדינות שערכו תהליך מהסוג הזה בשנים האחרונות )אם כתהליך ראשוני, או כעדכון לאסטרטגיה הקיימת( כגון וצרפת אשר רואה באסטרטגיה הימית שלה אסטרטגיה 10,(65הודו, בריטניה )ראו: איור France Established a National על־ידי האיחוד האירופי2014משלימה לזו שהוכרזה ב־ 11.(Strategy Supplementing that of the European Union מציג בראיית המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה את66איור המרכיבים העיקריים הנדרשים לתהליך אסטרטגי מהסוג הזה, כגון תפיסת ביטחון לאומי ויעדים לאומיים; יכולת חיזוי ארוך טווח ומנגנון בקרה לזמן אמת )מה השתנה ביחס לתחזית(; שיתוף פעולה בין־משרדי בגיבוש האסטרטגיה )בבריטניה למשל: משרד הביטחון, הפנים, התחבורה והחוץ(; הבנת האילוצים ביחס למשאבים הנדרשים; נכונות לחלוק את הנטל עם 12מדינות ידידות אחרות המועצה לביטחון לאומי גוף מינסטריאלי גוף בכירים בממשל מזכירות הוועדה קבוצת עבודה ביטחון נמלים של המשרד לסחר חוץ קבוצת עבודה ביטחון ספנות של המשרד לסחר חוץ קבוצת עבודה ביטחון סייבר של המשרד לסחר חוץ מרכז למידע ימי לאומי תהליך עבודה בין־משרדי ממשלתי בתחום ביטחון ימי גוף בין־משרדי קבוצת עבודהלניהול אבטחת הגבול מינסטריאלית על ביטחון ימי ועדת ביטחון ימי לאומיתהמועצה הממשלתית הימית הבריטית לסחר בין־לאומי ועדה לאומית לביטחון ימי )תעשייה( ועדת ביטחון ימי לאומי קווי דיווח)כינוס פעם פעמיים בשנה( קו אחראיות : המודל הבריטי הבין־משרדי לבניית אסטרטגיית ביטחון ימי65איור China's Military Strategy, Beijing: State Council Information Office of the People’s 9 .Republic of China, 2015 .UK Government , 2014 10 .France Premier Ministre, 2015 11 National strategy, בצרפתMaritime Security Strategy בבריטניה לדוגמה נעשה השימוש בשם 12 Ensuring Secure Seas: Indian Maritime Security בהודוfor the security of maritime areas .2017; גור לביאStrategyשיטות שונות של בנייה ופיתוח אסטרטגיה ימית303 תפיסת ביטחון לאומית ויעדים לאומיים שיתוף פעולה בין־משרדי ובין־ארגוני יכולת חיזוי ארוך טווח הבנת האילוצים מבחינת משאבים מערכת ניטור ובקרה לזמן אמת חלוקת הנטל עם מדיניות ידידותמרכיבים הכרחיים לבניית אסטרטגיה ימית רבתי : מרכיבים הכרחיים לבניית אסטרטגיה ימית רבתי ה"צופה פני עתיד"66איורשער שלישי אסטרטגיה ימית, הלכה למעשה307אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם הראשונה המעצמה הימית המובילה ערב מלחמת העולם הראשונה הייתה בריטניה שמרכיב מרכזי באסטרטגיה שלה היה שמירת העליונות הימית שלהם בים, ושהייתה קריטית עבורם. היא אִפְשרה לבריטים בראש ובראשונה להמשיך לקבל מזון, חומרי גלם, דלק ואמל"ח. העליונות הימית הבריטית אִפְשרה להעביר לצרפת ציוד וחיילים מבריטניה, וכך גם לזירות הלחימה היבשתית תגבורות ואספקה ממדינות האימפריה הבריטית בכל העולם, כמו גם מארצות־הברית וממדינות ניטרליות. תבוסה של הצי הבריטי הייתה עלולה להיות גורלית: משמעותה הייתה אובדן העליונות הימית ותבוסה במלחמה. תבוסה של הצי הגרמני, לעומת זאת, לא הייתה מביאה לסיומה של המלחמה; גרמניה, כמעצמה יבשתית, נשענה בעיקר על צבא היבשה שלה. האסטרטגיה הימית במלחמת העולם הראשונה התאפיינה בעיקר במאמציהם של מעצמות ההסכמה באמצעות ציי המלחמה הגדולים שלהן ויתרונם הגאואסטרטגי להטיל סגר ימי על מעצמות הציר, ומנגד – מאמצי מעצמות הציר לנסות לשבור את הסגר, ולפגוע בסחר הימי של מעצמות ההסכמה, ובעיקר של בריטניה וצרפת באמצעות כוח הצוללות הגרמני. Theמעניין שדווקא פישר, שהיה בתחילת המלחמה הלורד הראשון של האדמירליות (, ובשנים שלפני המלחמה האחראי לרפורמה בבניין הכוח של הצי המלכותי, First Sea Lord את התפקיד החשוב שיהיה לצוללות במלחמה, למרות שהדבר לא מצא1904חזה כבר ב־ את ביטויו בתוכנית בניין הכוח שלו. המאבק בין צוללות גרמניות ובין אמצעי נגד בריטיים (. First Battle of the Atlanticהתפרסם בשם "הקרב הראשון באוקיינוס האטלנטי ככל שגדל מספר הצוללות הגרמניות ותפיסת הפעלתן הביאה ליעילות גבוהה יותר )כמות הטבעת כלי שיט(, חיפשו הבריטים דרכים להגן על אוניות הסוחר שלהם. אחת מהן ( – אוניות סוחר חמושות בתותחים שהופעלו נגד Q Shipsהייתה שימוש ב"אוניות קיו הצוללת לאחר שזו עלתה על־פני המים. חשוב מזאת, הבריטים הפעילו לראשונה טקטיקה שבה קיבצו את אוניות הסוחר שלהם לשיירות המוגנות על־ידי אוניות ליווי חמושות של הצי הבריטי. בתחילה הובעה התנגדות רבה בקרב האדמירליות הבריטית לגישה הזאת, מחשש שהיא תספק לצוללות הגרמניות טרף איכותי מבחינת הכמות. הודות להתפתחותם של מכשירי סונר ואמצעי לחימה אחרים נגד צוללות צמצמה גישת השיירות את האבדות הבריטיות, והפכה אסטרטגיה זאת למוצלחת ביותר בנוגע לאבדות שסבלו אוניות הסוחר הבריטיות מהצוללות הגרמניות.המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם308 הזירה הימית המרכזית במלחמת העולם הראשונה הייתה בים הצפוני, ובמידה מסוימת בים הבלטי, שבהם כאמור היה לבריטניה יתרון גאואסטרטגי מובהק )שליטה על תעלת למאנש והים הבלטי(, ואכן בריטניה ריכזה את רוב כוחותיה הימיים באזור הזה. רצונה של בריטניה )לדברי מֶהֶן( היה לשמור על מעמדה כמעצמה ימית, ובהתאם לכך גם על יתרונה הגאואסטרטגי בימים הצפוני והבלטי, ולא לוותר עליו ליריבתה )הצי הגרמני( בשום אופן. לעומתה, גרמניה רצתה לקרוא תיגר על העליונות הימית הבריטית, ובכך בעצם היוותה איום על האימפריה הימית הבריטית. מרוץ החימוש בין בריטניה וגרמניה לפני מלחמת העולם הראשונה בא לידי ביטוי במערכה על השליטה בים הצפוני, ומשמש עדות למשמעותו של המרחב הימי וחשיבותו בזמן המלחמה. התאפיין לרוב בנוכחות של 20 ובתחילת המאה ה־19הסדר העולמי בסוף המאה ה־ , הכוח הדומיננטי היה 20 לפחות עד ראשית המאה ה־18כוח דומיננטי אחד. מהמאה ה־ בידי בריטניה הגדולה, והצי המלכותי נהנה מעליונות בים. הוא היה שחקן מפתח במלחמות הנרחבות, ועבור בריטניה מרכיב המפתח בעלייתה הסופית ככוח הימי היחידי אִפְשר לה לשאת בהגמוניה העולמית. הקרבות הידועים ביותר בהיסטוריה של אותה תקופה התנהלו בקרב 1805 ועד ניצחונו של אדמירל נלסון ב־1798באותן שנים בים – החל בקרב הנילוס ב־ מאז אותו קרב לא היו לבריטניה אתגרים משמעותיים במרחב הימי. כדי לשמור 1טרפלגר על ההגמוניה הימית הבינה בריטניה שגודל צי המלחמה שלה צריך לגדול כפליים משל . משמעותה שהצי המלכותי Two Power Standard Plus דרישה שכוּנתה 2כל צי אחר שהיה בעל העוצמה הימית החזקה ביותר בתבל, נדרש לשמור על עוצמתו כך שבכל פרק זמן תהיה גדולה יותר מסכום כוחם של שני הציים החזקים ביותר אחריו. העוצמה הזאת (.Splendid Isolationהיא שאִפְשרה לבריטניה גם לשמור על "הבדידות המזהירה באותה תקופה הגיע הצי המלכותי לשיא כוחו והשפעתו, ולא היו לו מתחרים באיכות כוח האדם ובטכנולוגיה שהפעיל. בסוף מלחמות נפוליאון התעצבה דמותה של בריטניה כמעצמת־על ללא כל יריב בין־לאומי רציני, מלבד אולי רוסיה במרכז אסיה. כאשר ניסתה רוסיה להרחיב את השפעתה בבלקן יצרו הבריטים והצרפתים יחדיו קואליציה, והביסו אותה (, שבאופייה מוצגת עד היום כסוג של "מלחמה מוגבלת", 1856 –1854במלחמת קרים Paxובכך הגנו על האימפריה העות'מאנית. תקופת הדומיננטיות הבריטית נקראה בשם קרב הנילוס, או קרב מפרץ אבוקיר, היה קרב ימי חשוב שהתחולל במהלך מלחמות צרפת המהפכנית 1 . נפוליאון תכנן פלישה למצרים כדי להגביל את נתיבי הסחר של בריטניה1798 באוגוסט3 ל־1בין ה־ ולאיים על החזקתה בהודו. בקרב זה הביס הצי המלכותי הבריטי, בפיקודו של אדמירל הוריישו נלסון, את הצי הצרפתי. לקרב הנילוס היו כמה השפעות חשובות: הוא בודד את צבא נפוליאון במצרים ובכך הבטיח את התפרקותו המוחלטת. נפוליאון נטש את צבאו במצרים ומסעו הצבאי לכיבוש מזרח התיכון נכשל. כמו כן ניצחון זה הגביר את יוקרתה של בריטניה ואת השליטה הבריטית על הים התיכון (.Encyclopedia Britannica , Battle of the Nile ) The Cambridge history of the British empire , Vol III, The Empire – Commonwealth, 1870– 2 1919, E. A. Benians, Sir James Butler, and C. E. Carrington (eds.), Cambridge University .Press, 1967. p. 555אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם הראשונה309 )תקופת השלום הבריטית, בדומה לתקופה שהייתה בקיסרות הרומית וכוּנתה Britannica .(Pax Romana בעשורים שלאחר מלחמות נפוליאון צמצמו כל המדינות כמעט את חימושן, ואילו בריטניה שמרה על חיל ים גדול יחסית, אם כי למעשה היא צמצמה אותו באופן נמרץ ביחס להיקפו הקודם. באותם ימים הייתה נטייה להתמודד עם סכסוכים באמצעות ביטחון דוגמה לכך 3קולקטיבי, וציים לאומיים שונים מצאו עצמם פעילים בפעולות רב־צדדיות התפתחו מאוד 19היא שיתוף הפעולה בין ציי בריטניה לצרפת במלחמת קרים. במאה ה־ קווי הסחר הימיים ברחבי העולם, דבר שהתניע מאוחר יותר את החשיבה המודרנית בנוגע לתופעת הגלובליזציה המתאפיינת במעבר של סחורות, מידע ואנשים ממדינה למדינה ללא קושי רב. התרחבות הסחר העולמי הורגשה בכל מקום בעולם. בהיות בריטניה מדינת אי היא עודדה 19הייתה תלויה באופן מוחלט בסחר בין־לאומי, והחשיבה הכלכלית במאה ה־ רעיונות ליברליים, במיוחד של סחר חופשי. רעיונות אלה הקנו ללונדון דומיננטיות בשוקי העולם, והיא הפכה לגורם מרכזי ביותר בכלכלת העולם החדש. התלות במשאבי טבע בעידן המהפכה התעשייתית, והתלות במסחר שהלך והתפתח גרמו לכך שחברה כמו ( קיבלה זיכיון מלכותי British East India Company'חברת הודו המזרחית הבריטית לזכויות מסחר מועדפות בהודו. 1600בלעדי מהמלכה אליזבת הראשונה כבר ב־ חברות דומות זכו למעמד שהלך וגדל בפוליטיקה הבריטית, והשפיעו על האופי של מדובר על תקופת המהפכה התעשייתית שבה היה צורך 4האסטרטגיה הימית הלאומית לייבא משאבים מהקולוניות דרך נתיבי הים – אחד האינטרסים המובהקים ביותר באותה עת. לפיכך שימש הים גורם ראשון בחשיבותו לפיתוח לאומי וכלכלי. גם גרמניה, שעשתה צעד מסיבי בתיעוש באותה עת, נדרשה להגדיל את ייבוא המזון מחוץ למדינה עקב מעבר חד של חלק מאוכלוסיית הכפריים אל הערים. ערב מלחמת העולם הראשונה ייבאה גרמניה מהקלוריות שצרכה אוכלוסייתה בתוצרי מזון דרך הים. התחזית הייתה שהמצב 19%כ־ 5הזה אף יחמיר בשעת מלחמה כאשר יתווספו לכך צורכי המזון של הצבא הלוחם תקופות האימפריאליזם והקולוניאליזם השפיעו השפעה ניכרת על התפתחות תהליך הגלובליזציה יצר 6, ועימן התפתחות הציים באותה עת19הגלובליזציה במאה ה־ .Hattendorf, 2013, pp. 6–7 3 Nicholas A. Lambert "The royal navy in the last long peace", in: Eric Grove and Peter 4 Hore (eds.), Dimensions of sea power , The University of Hull Press, 1998, pp. 145–151; Nicholas A. Lambert, "The Pax Britannica and the Advent of Globalization" in Daniel Moran and James Avery Russell (eds.), Maritime strategy and global order: Markets, .resources, security , Georgetown University Press, 2016, pp. 3–32 A. Offer, The first world war: An agrarian interpretation , Oxford: Oxford University Press, 5 .1989, pp. 331–332 המושג "אימפריאליזם" מציין גישה מדינית המעוניינת להרחיב את השטח שנמצא בשלטון המדינה 6 מתוך כוונה להעצים את עושרה ומשאביה על־ידי כיבוש ארצות אחרות וניצול משאביהן. המונח המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם310 מרחב עולמי של הדדיות ויחסי תלות מצד אחד, וניגודי אינטרסים מן הצד האחר. היחסים האלה קבעו את "מודל התלות" – המודל המבוסס על התפיסה שמדינות העולם המפותח )המערב בעיקר( מנצלות )הן כיום והן בעבר בתקופה הקולוניאליסטית( את המדינות המתפתחות. האימפריאליזם שלאחר מלחמות האופיום הראשונה והשנייה שהביא את פתיחתה של סין וכיבושה של הודו על־ידי הבריטים, הוביל לכך שתושבי מדינות אלה נהיו צרכני המוצרים שיוצרו באירופה. מדינות אפריקה שמדרום לסהרה והאיים באוקיינוס השקט צורפו אף הם למערכת הסחר העולמית, וסיפקו לתעשייה האירופית חומרי גלם חשובים כמו גומי, יהלומים ופחם, וסייעו להניע את הסחר ולמשוך השקעות של המעצמות האימפריאליסטיות באירופה והקולוניות שלהן. תושבי לונדון יכלו להזמין מוצרים מגוונים מרחבי העולם במחיר סביר ולקבלם בזמן קצר. הסחר הזה כולו ומעבר הסחורות התרחשו באותה עת דרך הים. ללא שמירה על עליונות ימית לא היה נכון מבחינת בריטניה להשקיע משאבים כה רבים במושבותיה שמעבר לים. כך, באמצעות החזקת כוח ימי, היא יכולה הייתה לשמר את החופש הדיפלומטי שלה, ולהימנע מלהשתתף בבריתות האירופיות ביבשת בעיתות . לבריטניה לא היו שאיפות שהצריכו לצאת 19שלום ששררו במחצית השנייה של המאה ה־ למלחמה באותה תקופה, והיא יכולה הייתה להתרכז רק באינטרסים ובמושבות ברחבי העולם שדרשו מידה מסוימת של הגנה, ולכן האסטרטגיה שלה בתקופת השלום הארוכה הייתה של הרתעה. הצי המלכותי היה המרכיב העיקרי באסטרטגיה הזאת בין השנים . הוא הגן על האימפריה והרתיע מדינות אחרות מלאיים על בריטניה בעלת 1914 –1815 7השליטה בים או על האינטרסים החיוניים שלה שנה נשארה אירופה אזור 100לאחר המלחמות הנפוליאוניות ובמשך קרוב ל־ אומנם הקנצלר הגרמני אוטו פון 8יציב יחסית, ללא סכסוכים משמעותיים בין המדינות כמה מלחמות 19 של המאה ה־ 60( ניהל בשנות ה־ Otto von Bismarckביסמארק שבאמצעותן איחד את המדינות הגרמניות לאימפריה הגרמנית תחת ההנהגה הפרוסית, אך עם השגת היעד הזה השתמש במיומנות רבה בדיפלומטיה כדי לשמר את ההגמוניה הגרמנית באירופה, והצליח לשמור על השלום ביבשת. העליונות הימית של בריטניה עם עלייתו לשלטון בגרמניה של 1898 ברצינות ב־18אותגרה לראשונה מאז המאה ה־ 9הקיסר וילהלם השני, שהושפע מאוד מהגותו של מֶהֶן בדבר חשיבות העוצמה הימית , נוסף להתעצמות הגרמנית נכנסה גם צרפת למרוץ 20יתר על כן, עם תחילת המאה ה־ החימוש ופיתחה צי מלחמה גדול. רוסיה התחילה אף היא בבניית צי מלחמה של ממש "קולוניאליזם" מתייחס בדרך כלל לא רק להיבטים כלכליים, אלא גם להיבטי תרבות, מסורת ודת הנלווים להשתלטות וכיבוש שטח המדינה. Lambert, 1998, pp. 145–151; Lambert, 2016, pp. 3–32; Rowlands, 2012, pp. להרחבה ראו 7 .89–106 ( בין המעצמות הגדולות שבמהלכה הפכה Pax Britannica זוהי תקופת שלום יחסי )נקראת 8 האימפריה הבריטית למעצמה ההגמונית העולמית, ואימצה את תפקיד "השוטר הגלובלי .Terdoslavich and Marble, 2002, pp. 139–145 9אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם הראשונה311 ולמקמו במזרח אסיה, ואף הצי היפני לא טמן את ידו בצלחת. אימוץ גישתו של מהן על־ ידי ארצות־הברית הביא גם כן לפיתוח הצי האמריקני, וצבר זה של אירועים לא אִפְשר לצי הבריטי לעמוד בהישג הנדרש של "שתי מעצמות ועוד". מרוץ החימוש שהתנהל הטיל על בריטניה עומס תקציבי אדיר שהביא 20 ובתחילת המאה ה־19בסוף המאה ה־ לאימוץ מרכיב חשוב באסטרטגיה רבתי, והוא המרכיב הדיפלומטי הבין־לאומי. ליתר דיוק – צמצום מספר האויבים האפשריים על־ידי מערך של בריתות, שסיים את מעמד "הבדידות המזהירה" של בריטניה. בהחלטה הבריטית להפוך את יפן לבת הברית הראשונה היה היגיון פנימי רב, שכן באותה עת הוגבלו האינטרסים של יפן במזרח אסיה, אזור שזכה לתעדוף נמוך באינטרסים של הממלכה הבריטית. נוסף על כך, לא יכולה הייתה בריטניה מבחינה כלכלית להמשיך לשמור על עליונותה הכמותית מול הציים האירופיים, ונאלצה להשיב את אוניות המערכה היעד מלהיות צי בריטי הגדול משתי 1902שלה שהוצבו אז באסיה. לפיכך, שוּנה ב־ One Power Standard(, למעצמה אחת ועוד Two Power Standard Plusמעצמות ועוד ( עוצמה שמשמעותה – היכולת לגבור על כל כוח ימי אחד שיאיים על האינטרסים של Plus בריטניה הגדולה. באופן פרדוקסלי שינתה בריטניה גם את תפיסתה האסטרטגית מקצה הן בריטניה והן צרפת 1905 היו צרפת ורוסיה יריבותיה של בריטניה, אך ב־1902לקצה: ב־ 1904הגיעו לתובנה שיריבתן העיקרית ביבשה ובים היא גרמניה. הברית שנחתמה ב־ בין בריטניה לצרפת לאחר פרוץ מלחמת רוסיה–יפן, וכוּנתה בשם "ההסכמה הלבבית" (, תרמה אף היא להשגת היעד הבריטי הנדרש החדש, ומהלך זה Entente Coridiale ) לאחר תבוסת רוסיה ליפן עם כריתת הברית בין רוסיה לבריטניה הגדולה1907הושלם ב־ עוד לפני הדיון בעיקרי רעיון המרחב הימי במלחמת העולם הראשונה והמאבק הבריטי–גרמני, ראוי לציין שלא רק גרמניה הייתה באותה עת מעצמה ימית עולה שאתגרה את ההגמוניה הבריטית, אלא גם ארצות־הברית, הגם שמבין השתיים דווקא גרמניה הפכה לאויבתה של בריטניה. גם אם בהיבט היסטורי מרוחק במקצת של ימינו נראה הנושא לכאורה טבעי וברור, הרי האירועים ההיסטוריים יכולים היו גם להתפתח בדרך שונה. יש לזכור, שבזמן שבריטניה שלטה בארצות־הברית ובמלחמת העצמאות האמריקנית, קיבלה בקרב יורקטאון. 1781ארצות־הברית סיוע מצרפת בלחימתה נגד הבריטים עד להבסתם ב־ תהליך הפיכתה של ארצות־הברית דווקא לבת בריתה של בריטניה היה הדרגתי, התרחש (The Great Rapprochement, כוּנה בשם "ההתקרבות הגדולה 19בסוף המאה ה־ בעקבות 1895והיה כרוך בין היתר גם בשינוי יסודי ביחסים בין השתיים. התהליך החל ב־ התלכדות היעדים המדיניים, הפוליטיים, הצבאיים והכלכליים של בריטניה וארצות־הברית, והביא בסופו של דבר להצטרפות ארצות־הברית למלחמת העולם הראשונה לצד הבריטים. בריטניה התייחסה לארצות־הברית כאל בת ברית דמוקרטית, בתקופה שבה מאזן הכוחות באירופה הושפע מעליית האוטוקרטיות ברוסיה ובגרמניה. גם השינויים בארצות־הברית המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם312 אִפְשרו את הקשר החדש, והסימנים הבולטים ביותר לשיפור היחסים ולהתקרבות הגדולה 10.1898היו הפעולות הבריטיות במלחמת ארצות־הברית–ספרד של הייתה לבריטים מדיניות בסיסית של תמיכה באימפריה 1898עם פרוץ המלחמה ב־ הספרדית ושלטונה הקולוניאלי על קובה, משום שבריטניה חששה מכיבוש אמריקני של האזור שעלול היה לפגוע באינטרסים המסחריים שלה. עם זאת, לאחר שארצות־הברית (, שינו הבריטים 1902הבטיחה את הענקת העצמאות לקובה )ואכן מימשה אותה ב־ את עמדתם בניגוד לרוב המעצמות האירופיות ותמכו בארצות־הברית. בעקבות מלחמת ארצות־הברית–ספרד הפכה הראשונה למעצמה אימפריאלית בעלת שליטה על אזור האיים הקריביים והאוקיינוס השקט. זאת ועוד, חיל הים שלה נהיה שני בגודלו ובעוצמת האש ביחס לצי המלכותי. היות שבריטניה בין המדינות היחידות שתמכו בארצות־הברית במלחמתה נגד ספרד, נוצרה מערכת יחסים חדשה בין השתיים. בעולם מורכב של כוחות עולים ויורדים הסיטו שני העמים את ההיסטוריה הקשה שאפיינה אותם קודם לכן, ותחת 11זאת חברו יחדיו כדי להעריך את המטרות והאינטרסים המשותפים על מדיניות 19דוקטרינה מדינית חשובה שהשפיעה במחצית השנייה של המאה ה־ . ג'יימס מונרו, נשיא ארצות־1823ארצות־הברית באותה עת הייתה דוקטרינת מונרו מ־ הברית דאז, ציין ארבעה עקרונות למדיניות הזאת: 1 .ארצות־הברית לא תתערב בעניינים הפנימיים של מדינות אירופה או במלחמותיהן 2 .ארצות־הברית מכירה ולא תתערב בקולוניות הקיימות בחצי הכדור המערבי 3 .חצי הכדור המערבי לא יכיל עוד קולוניות עתידיות 4 .כל ניסיון של מעצמה אירופית לשלוט בכל מדינה בחצי הכדור המערבי או לדכא 12אותה ייראה כפעולה עוינת נגד ארצות־הברית השפעתה העיקרית של הדוקטרינה הזאת היא הבדלנות של ארצות־הברית מהמתרחש ביבשת אירופה. בעקבות הדוקטרינה הזאת נמנעה ארצות־הברית מלהשתתף בתחילת Treaty ofמלחמת העולם הראשונה, ועם זאת יצוין שהיא תיווכה בהסכם פורטסמות ( שנחתם בין רוסיה ליפן בפורטסמות' שבמדינת מיין בארצות־הברית Portsmouth . הדבר העיד על מעמדה כמעצמה עולה שעתידה לתפוס את מקומה של1905בספטמבר 13בריטניה בסוף מלחמת העולם הראשונה במזרח אסיה התרחשו ערב מלחמת העולם הראשונה התפתחויות חשובות. מערכת התהדקה לאחר ששייטת אמריקנית 19היחסים בין ארצות־הברית ליפן במחצית המאה ה־ הגיעה לשערי טוקיו. אז נחתם הסכם קנאגווה בין ארצות־הברית ליפן על סיפון אוניית הצי .History on the Net , The Great Rapprochement, 2012 10 .ibid 11 .Encyclopedia Britannica , "Monroe Doctrine " 12 המערכה הנשכחת אהרון שי, "אימפריה בשקיעה; הממד הבריטי של המלחמה", בתוך: רותם קובנר, 13 .2005, מערכות, משרד הביטחון ההוצאה לאורמלחמת רוסיה–יפן ומורשתה אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם הראשונה313 )ראו1854 במרס29( ב־Edo Bay( במפרץ אדוUSS Powhatanהאמריקני 'פאוהטאן (. קומודור מתיו פרי השיג הסכמה יפנית לאספקת פחם לאוניות אמריקניות, וכן 67איור הגנה על אנשי צוות של אוניות שנטרפו בים, אולם השאיר את הטיפול בסחר לשלב מאוחר (, שליח אמריקני שניהל Townsend Harrisיותר, והדבר מומש על־ידי טאונסנד האריס Harrisמשא ומתן עם נציגי השוגון. ההסכם בין שני הצדדים הקרוי "הסכם האריס ובעקבות 1898( היה שלב נוסף בוויתורה של יפן על מדיניות ההסתגרות שלה. ב־Treaty מלחמת ארצות־הברית–ספרד, זכתה ארצות־הברית במאחז בפיליפינים, ושליטתה על 14הארכיפלג הזה הפך אותה למעשה למדינה קולוניאלית גם במזרח אסיה אירוע נוסף בעל היבטים ימיים רבי משמעות שהתרחש במזרח אסיה היה מלחמת רוסיה–יפן. שורשי המלחמה נעוצים ביריבות שהתפתחה בין השתיים על הדומיננטיות לחצה רוסיה על סין להעניק לה זכויות חכירה 1898(. ב־Manchuriaבקוריאה ובמנצ'וריה (, הנמצא בקצה Lüshun(, כיום לושון Port Arthurעל הנמל הצבאי בפורט ארתור (. רוסיה חתמה על הסכמים עם סין, Liaodong Peninsulaהדרומי של חצי האי ליאודונג שהחשוב בהם היה הזכות להשתמש בטריטוריה סינית במנצ׳וריה לצורך חיבורו של קו הרכבת הטרנס־סיבירית ישירות לנמל הרוסי בוולדיווסטוק. מורשת היסטורית היא אחד מהמרכיבים הבסיסיים בהתפתחותה של תרבות אסטרטגית. חמישים שנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה יפן, שהייתה חברה פאודלית סגורה שנשלטה על־ידי תרבות צבאית, החלה לצמוח. הגעת השייטת האמריקנית בפיקודו זירזה קבוצה של אוליגרכים צופים פני עתיד תחת 19של קומודור פרי באמצע המאה ה־ הקיסר מייג'י לעריכת רפורמה קיצונית בתהליכים צבאיים שמאפיינים את יפן, מה שסייע להפיכתה של יפן למעצמה בעלת יכולות ימיות. בהיותה מדינת אי דלה במשאבים בתהליכי . 1997, הוצאת שוקןיפן המודרנית: תרבות והיסטוריה בן־עמי שילוני, 14 1854: ספינת הדגל של קומודור פרי בהסכם קנגאווה עם יפן ב־67איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם314 מודרניזציה, הייתה יפן בעלת תרבות ימית תוססת, ובעלת צורך עז לרכוש ממדינות אחרות את האנרגייה וחומרי הגלם שחסרו לה. מאפיינים אלה עם חוסר הביטחון של מנהיגי מייג'י, ותחושת הייעוד שלהם בנוגע לתפקידה המשתנה של יפן בענייני אסיה, הניעו את Qingהאומה היפנית להתפשט ולגדול לאימפריה. ואקום הכוח שהשאירה שושלת צ'ינג ובתוך 1868( המתפוררת של סין אִפְשר לאימפריה לצמוח במהירות. החל ב־ dynasty כארבעים שנה בנתה יפן בסיס תעשייתי וצי שיתחרה באלה של מרבית האימפריות האירופיות. הניצחון על סין הביא אותה לעימות בלתי־נמנע עם רוסיה הקיסרית בגלל המחלוקת על קוריאה ומנצ'וריה. קוריאה, שזכתה בעצמאות בתמיכתה של יפן, חששה לרוסיה, והעניקה לה זכויות לסלילת מסילות 1885שיפן תשתלט עליה ולפיכך התקרבה ב־ ברזל, הקמת מפעלי תעשייה ועוד. הנוכחות הרוסית בקוריאה ובמנצ'וריה הייתה לצנינים בעיני יפן, מה שהביאה לחפש מעצמה אירופית שתהיה בת בריתה, וזאת יכולה הייתה על ברית הגנה משותפת, מהלך ששיקף 1902להיות רק בריטניה. כך חתמו השתיים ב־ את מעמדה הגלובלי החדש של יפן. ההשתלטות הרוסית ההדרגתית על מנצ׳וריה, והחשש להשתלטות דומה גם על קוריאה עמדו בניגוד גמור לשאיפות ההתפשטות של יפן בזירה, ולאחר ניסיונות חסרי (. 68הצלחה להגיע למשא ומתן החליטה ההנהגה היפנית לצאת למלחמה )ראו: איור מונגוליהסין מנצ'וריה סיבירקוריאהיפן )רוסיה( בייג'ינג סאול חרביןולדיווסטוקמוקדןליאויאנגפורט ארתורצ'ושימהטוקיו 0 200 400 600 kmהאוקיינוס ים יפןהשקט הים הצהוב קרב 1904/5גבולמסילת הרכבת הטרנס־סיבירית : מלחמת רוסיה–יפן – זירת הקרבות העיקרית68איוראסטרטגיה ימית ומלחמת העולם הראשונה315 העימות עם רוסיה הקיסרית נפתח בהתקפה יפנית על שייטת הצי הרוסי בנמל פורט 15 הכריזה יפן מלחמה על רוסיה1904 בפברואר8ארתור, וב־ הנחיתו היפנים כוחות בקוריאה וכבשו במהירות את חצי האי. בחודש מאי 1904במרס במאי ניתק הכוח היפני את חיל המצב של 26הם הנחיתו כוחות בחופי האי ליאודונג, וב־ נכנע המפקד הרוסי 1905 בינואר2פורט ארתור משאר הכוחות הרוסיים במנצ'וריה. ב־ של פורט ארתור בפני היפנים, למרות שעדיין נותר בידיו מלאי של שלושה חודשי אספקה ותחמושת. כמו במלחמה נגד סין, עוררו האירועים התרגשות פטריוטית גדולה ביפן. כיבוש סימל את קץ האחיזה הרוסית בדרום מנצ'וריה, ועורר 1905 בינואר 1פורט ארתור ב־ התלהבות רבה ביפן. לאחר מכן גירש הצבא היפני את הרוסים ממנצ'וריה כולה, ובקרבות ימיים מזהירים הביס את רוסיה תבוסה מוחצת והשתלט על האי הרוסי סחאלין. בקרב שנה בין קרב טרפלגר 111צ'ושימה הושגה ההכרעה הימית הגדולה ביותר בתקופה של 1942(, וקרב ההכרעה היחיד בין קרב טרפלגר לקרב מידוויי ב־ 1916( לקרב יוטלנד 1805 ) .(69)ראו: איור יפןקוריאהסאול 0 200 kmהאוקיינוס ים יפןהשקט הים הצהוב ים סין המזרחיהצי הרוסי הבלטימצר צ'ושימההמצר הקוריאניפיזור כוחות הצי היפני המשולב 16 – זירת הקרבות1905 במאי28–27: קרב צ'ושימה69איור מאפיין זה של תקיפת פתע לפני הכרזה על מלחמה חזר על עצמו גם בפרל הרבור. ראו בהרחבה בפרק 15 "צי בפועל .Historic air – Image: Tsushima battle map-fr.svg , CC BY-SA 3.0 מקור האיור 16המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם316 מהלכים אלה סייעו לשכנע את שני הצדדים להגיע להסכם שלום. הן יפן והן רוסיה )כל אחת מסיבותיה( היו מעוניינות בהפסקת הלחימה, ולגישור ביניהן נדרש תיווך. המתווך שנרתם למהלך היה נשיא ארצות־הברית טדי רוזוולט, ששימש שושבין בוועידת השלום בפורטסמות' שבמדינת ניו המפשיר, ארצות־הברית. בשלב ההתחלתי 1905בספטמבר היה צורך להגיע להסכם אמריקני–יפני שבאמצעותו הכירה יפן בריבונות האמריקנית בפיליפינים, וארצות־הברית הכירה במעמדה המיוחד של יפן בקוריאה. כלומר, ארצות־ הברית ויפן הסכימו לגבות אחת את האימפריאליזם־קולוניאליזם של רעותה. ההסכם שעליו חתמו רוסיה ויפן קבע שיפן תקבל לידיה את חצי האי ליאודונג )ופורט ארתור( ואת מחצית האי סחאלין, וכמו כן הוכרה שליטתה של יפן בקוריאה. היו השלכות פוליטיות 1905לניצחון היפני על הצי הרוסי בקרב צ'ושימה במאי ותרבותיות ביפן. זאת הייתה הפעם הראשונה שבה מעצמה ימית מערבית )במקרה הזה המעצמה עם הצי השלישי בגודלו בעולם(, הובסה על־ידי מדינה אסייתית בעזרת שימוש בטכנולוגיות מודרניות. הניצחון הביא את הצי היפני למעמד של הכוח השישי בגודלו בשעה שהצי הרוסי ירד מגדולתו, ועודד את חיזוק כוחה הפוליטי והצבאי של יפן. הניצחונות שהשיג הצי היפני המלכותי במלחמת רוסיה–יפן הסבו גאווה לאומית עצומה, ושימשו נקודת מפנה בארצות־הברית הביא הדבר לשינוי רדיקלי 17בהפיכתה של יפן למדינה אימפריאליסטית בתפיסה הגאופוליטית שלה בנוגע למזרח אסיה. הנשיא רוזוולט הפְנים שלנוכח ניצחונה המוחץ של יפן רק מאזן כוחות יציב במזרח אסיה ישרת את האינטרסים האמריקניים בצורה 18המיטבית, ולא סכסוך בלתי פוסק וחד־צדדי ( במלחמת Imperial Japanese Navy – IJNהקרבות הימיים של הצי הקיסרי היפני , היוו 1905 במאי 28–27(, רוסיה–יפן ובמיוחד קרב צ'ושימה ב־ 1895 –1894סין–יפן למעשה יישום האסטרטגיה של מֶהֶן. הם היו קרבות הכרעה שכלי הנשק הדומיננטי בהם היו אוניות מערכה מצוידות בתותחים גדולי קליבר וארוכי טווח. או כפי שהתבטא ( בהשוותו בין תותחנות Stephan Makarovסגן האדמירל הרוסי הנערץ, סטפן מקארוב 19לשריון על־גבי מערכות לחימה: "תותח טוב מביא לניצחון, שריון רק דוחה את התבוסה בשלבי הפתיחה של הקרב הזה היו אלה תריסר אוניות מערכה של הטור המרכזי היפני שזכו כבר בראשית הלחימה להשיג עליונות ימית, בכך שפגעו בארבע ספינות המלחמה הרוסיות החדישות ביותר, נטרלו אותן בזכות פיקוד טקטי טוב יותר, במהירות גבוהה יותר, ובשימוש יעיל בתותחים. הניצחון היפני היה יוצא מן הכלל, אך הוא הושלם בפעילות לילית שבה השתמשו בהצלחה בכמות גדולה של כלי שיט קטנים, בעיקר נחילי משחתות וסירות Hilary Conroy, "Meiji Imperialism: 'Mostly Ad Hoc'," in Harry Wray and Hilary Conroy 17 (eds.), Japan examined: Perspectives on modern Japanese history , Honolulu, HI: University .of Hawaii Press, 1983, pp. 136–140 .Raymond Esthus, Theodore Roosevelt and Japan , Seattle, 1966, p. 40 18 הרחבה על קרב צ'ושימה מומלץ לקרוא בספר החדש שפרסם רותם קובנר בהוצאת אוניברסיטת 19 Rotem Kowner, Tsushima, great battle ,אוקספורד כחלק מסדרת הספרים "קרבות גדולים .Oxford University Press, 2020, pp. 30–54אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם הראשונה317 טורפדו. אלה הצליחו לאתר את הספינות הרוסיות הנמלטות, לאלצן להתפזר ולהימלט מפקד 20לנמלים ניטרליים, או לחלופין להטביע אותן בעזרת טורפדו ששוגרו מטווח קרוב ( אף נפל בשבי היפני, Zinoviĭ Rozhestvenskiĭהכוח הימי הרוסי אדמירל רוזסטבנסקי , שם הועמד למשפט.1906ושהה בבית חולים יפני כארבעה חודשים עד שובו לרוסיה ביולי מֶהֶן נחשב כמקור השראה והדרכה לבניית האסטרטגיה הימית של הצי היפני אצל האסטרטגים הימיים המובילים של הצי הקיסרי היפני ערב מלחמת העולם הראשונה (, Sato Tetsutaro( וסאטו טצוטרוAkiyama Saneyukiולאחריה, בהם אקיאמה סניוקי ששילבו מרכיבים בולטים מתורתו בעבודותיהם. לאקיאמה הייתה אף הזדמנות לחוות , כאשר 1898את התאוריה המֶהֶנית הלכה למעשה במלחמת ארצות־הברית–ספרד ב־ בעזרת הקשרים הטובים של הצירות היפנית בוושינגטון קיבל אישור להצטרף לכוח של הצי האמריקני שהפליג לקובה כדי להטיל סגר על צי ספרד שעגן שם. סופו של הסגר היה בקרב תותחים שבו השמיד הכוח האמריקני את הספרדים, במה שנראה כ"אימות מושגי" לאסטרטגיית מהן בכל הקשור לקרב הכרעה, גם אם הכוח הספרדי היה נחות ביכולות פרט מעניין בעניין זה הוא שבפועל תורגמו כתביו של 21האש שלו ביחס לצי האמריקני מהן ליפנית יותר מאשר לכל שפה אחרת, ונעשו פרק בלימודי האקדמיה הימית של הצי מרכיב חשוב במיוחד היה אימוץ הרעיון של מהן על 22.(Eta Jimaהיפני באטה ג'ימה , חמש שנים לאחר 1911 ב־23"קרבות הכרעה" בין אוניות מערכה כדי להשיג עליונות ימית סיום הקרב, התייחס מהן לקרב גם בספרו על האסטרטגיה הימית בכותבו שהקרב הימי בצ'ושימה רק המחיש שהעקרונות המוצגים של האסטרטגיה שלו טובים יותר מאשר בכול 24קרב מודרני אחר בשעה שהרשמים מקרב צ'ושימה טריים, הורה נשיא ארצות־הברית רוזוולט לשלוח ( בחוף המזרחי Hampton Roads ספינות קרב שיצאו מדרכי המפטון 16שייטת של בפברואר 22 עד1907 בדצמבר16של ארצות־הברית למסע ברחבי העולם שיימשך מ־ ( על The Great White Fleet. השייטת שכוּנתה "השייטת הלבנה הגדולה 1909 שם הצבע האפור־לבן שבו נצבעו כלי השיט שלה, נשלחה לערוך ביקורי נמל במדינות רבות כדי להפגין את הכוח הימי המתעצם של ארצות־הברית לעולם, ולהציג את יכולותיו המתפתחות של הצי האמריקני והיותו "צי של מים כחולים". בשעה ששייטה למרחקים Ronald Andidora, "Admiral Togo: An להרחבה על האסטרטגיה של האדמירל היפני טוגו ראו 20 .adaptable strategist", Naval War College Review , 44 (1991), pp. 52–62 Sadao Asada, From Mahan to Pearl Harbor: The imperial Japanese navy and the United 21 .States , Annapolis: Naval Institute Press, 2006 David C. Evans, and Mark R. Peattie, Kaigun: Strategy, tactics and technology in the 22 .imperial Japanese navy, 1887–1941 , Annapolis: Naval Institute Press, 1997 ( והן סיירות כבדותBattle Cruisers המונח אוניות מערכה כלל באותה תקופה הן סיירות מערכה 23 ( שהוקצו לבנייתןCapital( וביטא את המשאבים הרביםHeavy Cruisers ) Alfred T. Mahan, "Retrospect Upon the War Between Japan and Russia", in Naval 24 .Administration and Warfare, Some General Principles . Boston: Little Brown, 1918המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם318 ארוכים יותר מכפי שהצי הבלטי הרוסי היה מסוגל לשוט, רוזוולט ומתכנניו הימיים חשבו על הקשיים הלוגיסטיים שעימם התמודד הצי הבלטי ועל טעויותיו, והיו נחושים לא לחזור עליהן. אם השייטת האמריקנית לא הפליגה לקרב, המסע נועד להעביר מסר ספציפי ליפן שיש ביכולתה של ארצות־הברית לפרוס את הצי המלחמתי שלה בכל מקום, ולמרות התבוסה של הצי הרוסי בקרב צ'ושימה שהתרחש הרחק מרוסיה לא תהסס ארצות־הברית להגן על האינטרסים שלה באוקיינוס השקט ובמזרח אסיה. עם זאת, רוזוולט הבין שדווקא מדיניות ההתרחבות הימית הגרמנית וההתנהגות המאיימת עלולות להוות איום גדול יותר על הסדר האירופי, ובהמשך גם על ארצות־הברית. בזמן הפלגה זו ממש המשיך הקונגרס הצי 19 של המאה ה־80האמריקני לייעד תקציבים גדולים לבניית כוח ימי, שכן בשנות ה־ ספינות קטנות בלבד, יותר משליש מהן מיושנות עשויות עץ, וכך גדל 90האמריקני מנה הצי האמריקני במהירות לצי בעל כלי לחימה חדשים מפלדה. מלחמת העולם הראשונה פרצה בעקבות רצח הארכידוכס ויורש העצר האוסטרי, בידי סטודנט סרבי מבוסניה. הרצח הביא לתגובות 1914 ביוני 28פרנץ פרדיננד ב־ שרשרת בלתי נשלטות שהציתו תגובות בין־לאומיות בלתי נשלטות עד לפרוץ הקרבות. אומנם ההתנקשות ביורש העצר היא שהובילה לפרוץ המלחמה, אך הייתה זאת כאמור רק 19עילה. קדמו למלחמה סכסוכים פנימיים באירופה ששורשיהם נעוצים בסוף המאה ה־ . הלקח מבחינה אסטרטגית הוא שראוי לבחון את היתרון של בריתות 20ותחילת המאה ה־ בכל הנוגע להיבט ההרתעתי שלהן, וכמו כן גם בחיסכון במשאבים כדי לעמוד ביעדים האסטרטגיים )לדוגמה, יכולת ההתמודדות של הצי המלכותי עם שני ציים גדולים(. עם זאת, בריתות עלולות להיות גם "חרב פיפיות" כאשר מדובר במחויבות האולטימטיבית שהן 25יוצרות אצל השותפות בברית המערכה בים – היבטים אסטרטגיים ומערכתיים במלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם הראשונה הייתה תוצאה מובהקת של הקונפליקט בין המעצמות המרכזיות של אירופה באותה תקופה, והכוח הימי מילא תפקיד מרכזי במלחמה ובתוצאותיה. באמצעות ההשפעה האסטרטגית הלא־ישירה שלו על מבצעים צבאיים ביבשה, ועקב חשיבותו הרבה כמרכיב כלכלי, תרם הכוח הימי רבות לניצחונה של הברית המשולשת )בריטניה, צרפת ורוסיה הצארית(, ומאוחר יותר לארצות־הברית על כוחות המרכז )גרמניה על חשיבות יצירתן של קואליציות בעיתות מלחמה, כפי 26והאימפריה האוסטרו־הונגרית , 1917שטען מהן, אפשר ללמוד מהצטרפותה של ארצות־הברית לצד בריטניה וצרפת ב־ מהלך ששינה את פני המערכה והביא לתבוסתה של גרמניה. כל זאת ראוי להדגיש על רקע החלטתה המפורשת של ארצות־הברית כבר בפתיחת המלחמה להישאר ניטרלית. הנשיא אין בכוונת כותב הספר להציג את רצף האירועים ההיסטוריים של המלחמה הזאת, ולהעמקה מומלץ 25 לעיין בספרות ההיסטורית המתאימה Williamson Murray, "Naval Power in World War I", in Colin S. Gray, and Roger. W. Barnett 26 .(eds.), Sea power and Strategy , Naval Institute Press, 1989, pp. 186–212אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם הראשונה319 וילסון וממשלתו היו נחושים להישאר מחוץ למלחמה, ולדבוק במדיניות האמריקנית ארוכת השנים של אי־מעורבות במלחמות המתחוללות באירופה, ואפילו לנצל את המצב לסחר עם 27שני הצדדים בתקופות משבר בריטניה התלבטה בנוגע למהות אסטרטגיית ההפעלה של הצי המלכותי במלחמה הזאת: היו שסברו שנכון יהיה ליזום מהלך התקפי נגד הצי הגרמני בים הצפוני, לחסום את נתיבי האספקה הגרמניים וכך להשיג ניצחון. אחרים, שדעתם התקבלה לבסוף, טענו שיש להפעיל את הצי המלכותי ב"פרופיל נמוך", להימנע מתקיפות גדולות כדי לשמור על ( התלויה מעל גרמניה, ולהטיל Damoclean Swordשלמות הצי שישמש כחרב דמוקלס 28את הסגר הימי על גרמניה הרחק מחופיה גרמניה עמדה בפני הדילמה כיצד להגיב לסגר הרחוק שהוטל עליה. תקיפת כלי השיט המלחמתיים של הצי המלכותי בים הפתוח הייתה מסוכנת מאוד. אביו הרוחני של הצי, אדמירל טירפיץ, רצה לתקוף. לעומתו, קבוצת נגד חזקה, שדעתה אכן התקבלה, העדיפה לפעול ב"עקיצות" קטנות יותר שהיו אמורות להחליש את הצי המלכותי על־פני זמן ממושך. על שטח ימי מסביב 1915הגרמנים החליטו להפעיל גם את צי הצוללות, והכריזו בפברואר (.70לבריטניה כעל אזור מלחמה )ראו: איור בפועל התנהלו קרבות ימיים אחדים בים הצפוני, שהמפורסם בהם הוא קרב יוטלנד , אך לא היו אלה אותם קרבות הכרעה שציפו והתכוננו לקראתם מפקדי הצי 1916ב־ הבריטי. נוסף על כך, היו כמה קרבות ימיים בזירות רחוקות כמו בים התיכון, באוקיינוס ההודי ובאוקיינוס השקט. בין הכישלונות הבולטים במלחמה היה מתן אפשרות לספינות גרמניות להפליג לים השחור, ולעודד את כניסת העות'מאנים למלחמה. בריטניה הצליחה כבר מתחילת המלחמה "למחות את מרחבי הים מספינות הצי הגרמני". עם זאת, גרמניה הצליחה לשמור שנתיבי הסחר שלה עם שוודיה יישארו פתוחים, ובים הבלטי לא הושגה הכרעה בין היריבות גרמניה ורוסיה שנתמכה על־ידי בריטניה. עשרה אירועים עיקריים שהתרחשו בזירה הימית במלחמת העולם הראשונה השפיעו במישרין או בעקיפין על תוצאותיה: 1 ., שהיה הקרב הימי הראשון1914הקרב על מצוק הליגולנד שהתרחש באוגוסט של מלחמת העולם הראשונה ונערך כמארב ימי. 2 .הטבעת שלוש סיירות בריטיות בתוך פחות משישים דקות על־ידי הצוללת .U–9הגרמנית John B. Hattendorf, "The United States Navy in the Mediterranean During The First 27 World War and its Immediate Aftermath (1917–1923)," in Zisis Fotakis, (ed.), The First World War in the Mediterranean and the Role of Lemnos , Athens: Editions Herodotos, .2018, pp. 173–192 הביטוי "חרב דָּמוֹקְלֶס" קשור לסכנה המתמדת העומדת בפני אנשים בעלי משרה רמה או כוח רב 28 מבוסס על הסיפור של המשתה שמלך סירקוזה, דיוניסוס השני, ערך לדמוקלס בארמונו ובמהלכו הבחין דמוקלס לפתע כי מעל ראשו תלויה חרב על שערת סוס יחידה.המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם320 3 . על־ידי צוללת גרמנית1915 במאי7הטבעת אוניית הנוסעים לוסיטניה ב־ 4 .( והצלחתן 1917 – ינואר1916אפקטיביות מלחמת הצוללות הגרמניות )אוקטובר מיליון טונות אספקה של כוחות מדינות ההסכמה.1.4להטביע 5 . צוללות360גיוס התשתית הלאומית הגרמנית שבנתה במהלך המלחמה 6 . Unrestricted Submarineהכרזת הגרמנים על מלחמת צוללות בלתי מוגבלת (.Warfare 7 .( שהיה הקרב הימי הגדול ביותר במלחמה1916 ביוני1 במאי31קרב יוטלנד והסתיים ללא הכרעה ברורה. 0 300 kmנורווגיהסקוטלנדאירלנדאנגליהצרפת בלגיהגרמניה פריזאמסטרדםאנטוורפן דבליןלונדוןהאוקיינוס האטלנטי הים הצפוני התעלה הבריטית1915 לפברואר18ב־ גרמניה ידי על שהוכרז המלחמה אזור : אזור המלחמה בים הצפוני והאוקיינוס האטלנטי 70איור 29 י1915 בפברואר4שהוכרז על־ידי גרמניה ב־ .UK Mirror Service (2008 ) 29אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם הראשונה321 8 .מיקוש מסיבי של הים הצפוני על־ידי שני הצדדים הלוחמים 9 .( שהתרחש בחזית המערבית )יולי–נובמבר Passchendaeleקרב פאסשנדייל (, על שליטה ברכסים מדרום וממזרח לעיר איפר הבלגית במערב פלנדריה. 1917 ללכידת 1916זה היה חלק מאסטרטגיה שאימצו מדינות ההסכמה בנובמבר הצוללות הגרמניות שבסיסן שכן בפלנדריה. ההתקפה עצמה נכשלה ובריטניה ספגה נפגעים רבים. 10 .(. )ראו1919 – ינואר1914הסגר הימי של מדינות ההסכמה על גרמניה )אוגוסט המציג כיצד נתפס הסגר בראי העיתונות באותם ימים(.71איור עד פתיחת מלחמת העולם הראשונה שלטה בריטניה בימים באופן מוחלט, ולמרות השינויים שהיא קבעה ביעד הנדרש, לא התכוונה לוותר על מעמדה זה אף שאותגרה זה דגל 30על־ידי הגרמנים. אסטרטגיית הצי הגרמני פותחה לפי השקפותיו של טירפיץ באסטרטגיה שלפיה יש להגדיל ולהרחיב את הכוח הימי הגרמני בצורה מסיבית כדי שגודלו יאיים על השליטה הבריטית על הים. לטענתו, מה שצריך לעשות הוא להשיג שליטה על 31הים הצפוני, וכך יהיה אפשר לשבור את הסגר הימי שבריטניה תנסה להטיל על גרמניה ראו הרחבה בשער הראשון של הספר הזה בפרק על אדמירל טירפיץ. 30 .March, 2012, pp. 40–47 31 : הסגר הימי של מדינות ההסכמה על חופי גרמניה ונמליה71איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם322 טירפיץ מצא נקודת תורפה באסטרטגיה האנגלית: בריטניה, כמעצמה עולמית נדרשה להציב אוניות מלחמה רבות ברחבי העולם כדי להגן על הסחר שלה, ולפי התפיסה (, שביסודה מונחת Risk Theory – Risikotheorieהזאת פיתח את "תאוריית הסיכונים ( לרמה מסוימת בהשוואה לזו של Risikoflotteהגרסה, שאם תגיע עוצמת הצי הגרמני הצי הבריטי, יימנעו הבריטים מעימות צבאי עם גרמניה. המטרה הגרמנית הייתה לבנות צי גדול די הצורך כדי שבריטניה לא תעז לערב את הצי המלכותי במלחמה. ואולם הנחתו של טירפיץ הוכחה כשגוייה, שכן הבריטים ראו בבנייה המואצת של הצי הגרמני אתגר מרוץ החימוש בין שני הציים 32 )"דילמת הביטחון"(, והגדילו את הצי המלכותי בהתאם לכך 33התקדם, ובסופו של דבר השליך על צורת הלחימה עצמה הספיק גודלו של הצי הבריטי להבטיח את מעמדה של בריטניה בים התיכון 1905ב־ ויכולתה להשרות השפעות דיפלומטיות על האזור. היכולת הזאת אִפְשרה לבריטניה לדוגמה, להציע לאיטלקים אלטרנטיבה – שבריטניה תבטיח לשמור על החופים והאינטרסים של זאת מפני תוקפנות אוסטרו־הונגרית וצרפתית, וגם להשפיע על האימפריה העות'מאנית שגבלה באזור אגן הים התיכון. ואולם בתקופה שקדמה למלחמה התמודדו הבריטים עם איום רציני בים הצפוני מצד הגרמנים. ההיסטוריון הצבאי האמריקני ג'ון הנדריקסון ( טוען שמרוץ החימוש הימי הזה שאב מהבריטים את כל המשאבים Jon Hendrickson ) מרוץ החימוש שאפיין את תקופת34הנדרשים לאזור הים הצפוני על חשבון הים התיכון טרום מלחמת העולם הראשונה בין גרמניה ובריטניה הוא הידוע ביותר של אותה עת, והוא אף יצר מרוץ חימוש ימי נוסף. תשומת הלב של בריטניה הוסטה מאזור הים התיכון לאזור הים הצפוני עקב התחזקות הצי הגרמני והאיום שהשית על בריטניה מצפון. וכך בין מעצמות הים התיכון החל להיווצר סדר חדש, והָרִיק שהשאירה בריטניה בים התיכון נוצל בהדרגה על־ידי אוסטרו־הונגריה, איטליה וצרפת, שהגדילו בצורה ניכרת את הצי המלחמתי שלהן 35באזור בריטניה למעשה איבדה את יכולת ההשפעה שלה באזור הים התיכון, מה שהשפיע עמוקות על דרך ניהול המלחמה. בריטניה יכולה לשמש דוגמה לכך שאם מעצמה רוצה להשיג עליונות ימית באזור מסוים, עליה, כדברי מהן, להיות בעלת עוצמת כוח ימית שתאפשר לה זאת, והחל מרוץ חימוש ימי בין המעצמות האחרות שפעלו בים התיכון, וכל אחת שאפה לזכות בסטטוס של השליטה הימית על הים התיכון. דוגמה לכך היא דילמת הביטחון – מדינות חייבות להתחמש לצורך הישרדותן בעקבות מבנה המערכת 32 אולם חימושה של מדינה א' מאיים על מדינה ב' המתחמשת בעצמה כדי לגבור על האיום. מרוץ החימוש מגביר את חוסר הביטחון ועלול להסלים עד כדי מלחמה. גם אם מדינה שואפת לצאת ממעגל ההתעצמות, אין לה ברירה אלא להמשיך להתעצם או שתעמוד בפני סכנה קיומית. המדינות מתעצמות יותר ויותר, אך לא משיגות בכך יותר ביטחון. .Murray, 1989, pp. 186–212 33 Jon K. Hendrickson, Crisis in the Mediterranean: Naval competition and great power 34 .politics, 1904–1914 . Annapolis: Naval Institute Press, 2014, Annapolis, Md. pp. 106–132 .ibid 35אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם הראשונה323 , ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשעה שהגרמנים1914 באוגוסט4ההתרחשות ב־ ( ששהו בים התיכון להפגיז Breslau( ו'ברסלאו Göbenשיגרו את שתי הסיירות 'גובן מטרות בחוף אלג'יר. לאחר שהשלימו את המשימה המשיכו בדרכן מזרחה בלי שיורטו על־ .1914 באוגוסט20ידי כלי שיט בריטיים או צרפתיים, והצליחו להפליג לקושטא ב־ המערכה על גליפולי ומֵצַר דרדנלים אכן טבועה עמוק בתודעה הישראלית עקב השתתפותם של חיילים מהיישוב בארץ ישראל, ובראשם יוסף טרומפלדור בגדוד נהגי למערכה הזאת לא הייתה חשיבות מכרעת מבחינת השפעתה על תוצאות 36הפרדות המלחמה )או בלשון אחרת – הזירה הזאת לא הייתה "מרכז הכובד" במערכה הימית במלחמת העולם הראשונה(. למרות זאת חשבו הבריטים והצרפתים שבפלישה לאזור יצליחו להדיר את האימפריה העות'מאנית מה"משחק", להתחבר לרוסיה, ואז להפר את האיזון בין גרמניה פתחו כוחות בריטיים וצרפתיים במתקפה ימית 1915 במרס18לאימפריה העות'מאנית. ב־ בלתי מוצלחת על הכוחות הטורקיים בדרדנלים בצפון מערב טורקיה בקוותם להשתלט על המצר החיוני האסטרטגי המפריד בין אירופה לאסיה. ההתקפה, שתוכננה במשך , נפתחה בעזרת שש אוניות קרב אנגליות וארבע צרפתיות שפנו למֵצַר. 1915כל חורף הטורקים שהעריכו את הסבירות להתקפה הימית של בעלות־הברית, הסתייעו ביועצים גרמנים ושיפרו מאוד את ההגנה על האזור. למרות ההפצצות של בעלות־הברית והשמדת המבצרים הטורקיים הסמוכים לכניסה לדרדנלים בימים שקדמו לתקיפה, המיקוש הימי שהטורקים זרעו באזור אילץ את הכוח הימי של בעלות־הברית לסרוק ולטהר את האזור ממוקשים לפני שהצי שלהן יצא לדרך. ואולם שולות המוקשים לא הצליחו במשימת הטיהור, HMS Ocean ו־ HMS Irresistibleושלוש מתוך עשר אוניות הקרב של בעלות־הברית הצרפתית( נפגעו וטבעו ושני כלי שיט נוספים נפגעו באורח קשה. Bouvetהבריטיות, ו־ הפריצה הימית נכשלה, והבריטים החליטו לתקוף בעזרת כוחות קרקעיים גדולים שיונחתו בצד האירופי של המעבר – אזור גליפולי שממערב למֵצַר דרדנלים, בהעריכם שהצבא , 1915 באפריל25העות'מאני יתמוטט במהרה. בעלות־הברית נחתו בחצי האי גליפולי ב־ (, 1938 –1881ונתקלו בהגנה טורקית קשה בהשראת מנהיג טורקיה, מוסטפא כמאל לימים נשיא טורקיה שנודע בשם אטאטורק, שהסתייע ביועץ הגרמני אוטו לימן פון סנדרס (. במשך שארית השנה נותרו כוחות בעלות־הברית צמודים Otto Liman von Sanders ) לחופי הים שבהם נחתו, ובתוך כך מנוהלים בידי מנהיגות זהירה, חסרת תעוזה ויעילות על־1915(. הוא הוחלף בסוף Sir Ian Hamiltonשל מפקדם הבריטי סר איאן המילטון (, שהמליץ לבעלות־הברית להפסיק את המבצע. עד Charles Monroידי צ'ארלס מונרו פונו הצבאות, אך מולם ניצבו דיוויזיות טורקיות מאומנות היטב למלחמה 1916סוף ינואר בין כוחות 1916 עד ינואר1915מודרנית. המערכה בחצי האי גליפולי התנהלה מאפריל האימפריה העות'מאנית ובין כוחות האימפריה הבריטית בסיוע צרפתי, והאחרונים נחלו כישלון מוחץ. נפגעו בה חיילים בריטים רבים, ונפגע קשות המוניטין של בעלות־הברית כמו גם של וינסטון צ'רצ'יל, הלורד הראשון הנערץ של האדמירליות, שהיה ידוע בתמיכתו גדוד זה השתתף במערכה בגליפולי והעביר אספקה לקווי החזית של הצבא הבריטי. לאחר כישלון 36 .1916המערכה בגליפולי ופינוי שרידי הצבא הבריטי המוכה משם, פוזר הגדוד ב־המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם324 הנלהבת בהתקפה ימית אגרסיבית נגד טורקיה בדרדנלים. אחרי המערכה הזאת התפטר צ'רצ'יל מתפקידו, והתגייס לצבא הבריטי כמפקד גדוד בחזית הבלגית. אחד המרכיבים של אסטרטגיה רבתי הוא השימוש בדיפלומטיה כדי להשיג את היעדים הפוליטיים של מדינה נתונה. בהקשר הזה מלחמת העולם הראשונה היא, כאמור דוגמה להיווצרותן של בריתות אד־הוק בין מדינות שחלקן אף קשור לזירה הימית. בהיבט הזה ראויה לציון הברית בין גרמניה לטורקיה, שאחד מיסודותיה היה חימוש הצי הטורקי בשתי סיירות מערכה גרמניות, 'גובן' ו'ברסלאו' ואנשי צוות גרמנים, וזאת לאחר שבריטניה החליטה להחרים את כל אוניות הקרב הזרות שנבנו במספנותיה, ובכלל זה שתי אוניות 22 גם המשא ומתן בין גרמניה לרוסיה בברסט ליטובסק שהחל ב־ 37מלחמה טורקיות לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק בין רוסיה למעצמות המרכז, הביא 1917בדצמבר לשליטתה המוחלטת של גרמניה על הים הבלטי עד סיום המלחמה. מרכזיותו של המרחב הימי במלחמת העולם הראשונה באה לידי ביטוי גם בכך, איבדה בריטניה את ההובלה הכלכלית שעברה לידי 19שכבר לקראת סוף המאה ה־ ארצות־הברית, ובה בעת נדרשה להקצות משאבים גדולים יותר ויותר כדי להתמודד עם עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולותההתעצמות המסיבית של צי הקיסרי הגרמני. בספרו כתב פול קנדי שכוחן היחסי של מעצמות מובילות בעולם אינו נשאר קבוע לעולם, בעיקר בגלל קצב הצמיחה הבלתי אחיד בין החברות השונות ובין פריצות הדרך הטכנולוגיות והארגוניות מצב דומה נוצר בין בריטניה 38המביאות תועלת רבה לחברה אחת יותר מאשר לשנייה , ולפיכך שיבח קנדי את ההחלטה האסטרטגית החשובה 19לארצות־הברית בסוף המאה ה־ , שלא להתמודד עם עוצמתה 19והחכמה ביותר שקיבלה בריטניה ברבע האחרון של המאה ה־ למרות זאת, הסיבות העיקריות שגרמו לפרוץ מלחמת העולם 39העולה של ארצות־הברית הראשונה היו בין היתר האיום על ההגמוניה הימית של בריטניה, וחוסר נכונותה להשלים עם אובדן מעמדה כמעצמת־על ימית יחידה. בעקבות זאת החל מרוץ חימוש מתבדר, תהליך למלחמת העולם הראשונה. 1914שהניצוץ הראשון שהצית אותו הפך ב־ תפיסת ניהול המלחמה בים נבעה מתוך מצבם הגאואסטרטגי של האיים הבריטיים וחופי צפון אירופה. גרמניה שנהנתה מיתרונות אסטרטגיים בזירה היבשתית באירופה, הייתה נחותה בזירה הימית משום שאוניותיה יכלו להפליג אל האוקיינוס האטלנטי אך ורק אִפְשרה לחבר 1895( לשיט ב־Kiel Canalדרך הים הצפוני. אומנם פתיחת תעלת קיל בין הים הבלטי לים הצפוני ולהעביר חומרי גלם כגון פלדה ועץ מארצות הצפון הניטרליות לגרמניה, אך לא סיפקה פתרון מלא לבעיה. לפני מלחמת העולם הראשונה הועמקה התעלה, כך שגם אוניות המערכה הגרמניות יכלו להפליג דרכה מהים הבלטי לים הצפוני וההפך בלי להקיף את חצי האי יוטלנד. .366, עמ1991 שש 37 .Kennedy, 1987, Ch. 5 38 .ibid 39אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם הראשונה325 עקב מיקומה הגאואסטרטגי ניצבה גם רוסיה בפני בעיה דומה: עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היא נזקקה לנתיב קשר בטוח עם בעלות בריתה – צרפת ובריטניה, אך גבולה המערבי, הן הימי והן היבשתי, הפך לזירת הלחימה. לפיכך, האפשרות המעשית היחידה הייתה לפרוץ נתיב ימי דרך ים בָּרֶנְץ. לצורך יישום ההחלטה הזאת הוקמה במרס (, שהפכה לשער הימי Murmansk על חוף מפרץ קולה של ים בָּרֶנְץ העיר מורמנסק 1915 הצפוני של רוסיה. בה בעת התחילה הנחת מסילת הברזל המובילה למורמנסק ובניית של המאה 30נמל צבאי. בדומה לבניית תעלת קיל בגרמניה, נבנתה בתחילת שנות ה־ תעלה שקישרה בין הים הבלטי לים הלבן, מה שאִפְשר בין היתר להעביר ספינות 20ה־ מהים הבלטי לאוקיינוס הצפוני בלי לעקוף את כל יבשת אירופה. לעומת גרמניה ורוסיה, בריטניה הייתה תלויה באופן מוחלט בייבוא חומרי גלם ומוצרים מחוץ לאיים הבריטיים, וגם אם מחצית הספנות המסחרית הייתה בידיה, היא נאלצה לשם כך לשלוט בנתיבי הסחר ברחבי העולם, ולאפשר חופש הפלגה בנתיבי הגישה לנמלי בריטניה. מתוך הבנה שהצי 1914הגרמני ינסה לשבש את שליטתה זאת, חסמו הבריטים עם פרוץ המלחמה באוגוסט את המוצא הצפוני של הים הצפוני, והטילו סגר על נמלי הצי הגרמני. מכיוון שהסיירות הגרמניות הצליחו לעיתים לשבור את הסגר הזה ולצאת לאוקיינוס האטלנטי, הכריע אותן הצי המלכותי בים הפתוח. את עיקר יחידות 1904לורד פישר, הלורד הראשון של האדמירליות הבריטית, ריכז ב־ הצי בקרבת האיים הבריטיים עם כוחות משניים בצי הים התיכון; הוציא משירות עשרות אוניות מלחמה מיושנות שנגרטו או צמצם שירותיהן לתפקידי נמל; את המשאבים שנחסכו הפנה לתכנון דגמים חדשים של צוללות, משחתות, סיירות קלות, ובמיוחד אוניות מערכה מהסוג החדש שכוּנה בשם 'דרדנוט'; והצהיר: "נדרש שיהיו לנו עשר אוניות מערכה מהסוג יותר סיירות 30%החדש לפני שתושק אוניית מערכה חדשה לציי גרמניה וצרפת, ויהיו לנו בנוגע לאסטרטגיית ההפעלה של הצי הבריטי כתב 40ממה שיהיו לגרמניה ולצרפת ביחד כך: "גרמניה מחזיקה באופן תמידי את הצי העיקרי שלה 1906פישר לנסיך מוויילס כבר ב־ מרוכז במרחק שעות הפלגה מאנגליה. על הבריטים להחזיק צי הגדול פי שניים מהצי לשיטתו, החליטו הבריטים 41הגרמני ובטווח הפלגה של שעות בודדות מחופי גרמניה ( שבאיי אורקניי Scapa Flowלהעביר את מפקדת הצי לבסיס המבודד בסקאפה פלאו (. מסקאפה פלאו יכול Grand Fleet(, ולהציב שם את הכוח העיקרי שלהם Orkney ) היה הצי הבריטי לחלוש על כל היציאות מן הים הצפוני, ולמנוע את יציאת הצי הגרמני מבסיסיו אל האוקיינוס האטלנטי בנתיב הזה. כך מצאו עצמם הגרמנים בבעיה חמורה: במקום להביא את הצי הבריטי לקרב הכרעה סמוך לחופי גרמניה, שם יוכלו להסב לבריטים שעות הפלגה, שבהן ייחשפו 30אבדות כבדות, היה עליהם להפליג צפונה למרחק של כ־ Nichollas A. Lambert, Sir John Fisher's naval revolution , Columbia: University of South 40 .Carolina Press, 2002, pp. 97–127 Arthur Marder, From the Dreadnought to Scapa Flow: Vol. 1 The road to war 1904–1914 , 41 Seaforth Publishing, 2014, p. 74; Holger H. Herwig, Luxury fleet the imperial German navy .1888–1918 , Published by Allen and Unwin, London, 1980, p. 50המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם326 להתקפת צוללות ולפגיעת מוקשים ימיים, ובסופו של דבר הצי הבריטי הוא שיבחר את מקום הקרב. כך נלכד הצי הגרמני במלחמת העולם הראשונה בבסיסיו, והיה מנוטרל מכל פעילות יוזמת. ( התבהר היתרון 1914כבר בחודשי המלחמה המוקדמים )ספטמבר–אוקטובר שמקנה השימוש בצוללות, ובמיוחד באלה של הצי הגרמני. הצי הבריטי לא העריך נכונה את ההתפתחות המרשימה שחלה בצוללות הגרמניות ובאמצעי הלחימה העיקרי שלהן הצליחה צוללת גרמנית להטביע 1914– הטורפדו, ומיד עם פרוץ המלחמה בספטמבר ( Aboukir(, 'אבו קיר Cressyבתקיפת טורפדו את שלוש הסיירות הבריטיות 'קרסיי (. רק אז הסיק הצי הבריטי שהסיירות הבריטיות ואוניות המערכה אינן Hogueו'הוגו יכולות להסתכן בהפלגה לים הפתוח בלי ליווי של משחתות, שכונו אז "משחתות נגד (. לכלי שיט אלה, שלימים ישמשו בסיס Torpedo-Boat Destroyersספינות טורפדו למשחתות המודרניות, היו שני תפקידים עיקריים: תקיפת צוללות באמצעות פצצות עומק בתוך שימוש באמצעי גילוי תת־מימיים מהדור הראשון, ותקיפת סיירות ואוניות מערכה במאי 31בטורפדו. ההשפעה של מצב טקטי־אופרטיבי זה ניכרה שנתיים מאוחר יותר ב־ , בקרב יוטלנד. ההתמודדות עם הנשק החדש הצריכה חשיבה מקורית, אולם הצי 1916 הבריטי, שהיה ארגון היררכי ונוקשה, לא עודד חשיבה מקורית ועצמאית בהנהגתו של 42(, וקצינים צעירים חונכו להתנהגות "מקובלת John Gellicoeאדמירל ג'ון ג'ליקו החשש בצי בכלל, וחששו של ג'ליקו בפרט מתקיפת צוללות גרמניות, מיקוש וטורפדו הניעו אותו להיכנס לקרב ביוטלנד, ולנהלו בשורה עורפית, בהובלת הפיקוד הבכיר, ולהתחיל בטווחים הגדולים ביותר האפשריים. ג'ליקו אומנם מִזְער בכך את יכולתן של המשחתות הגרמניות לתקוף את כוח הסיירות ואוניות המערכה בטורפדו, אך הייתה זו טקטיקה שגויה, מכיוון שהיא לא אִפְשרה פתיחה באש בו בזמן מכל אוניות הכוח נגד כוחות האויב. ההיערכות שנבעה משיקולים טקטיים לשליטה מקסימלית בכוח לא תאמה את התנאים המשתנים, ובכך אִפְשרה לכוחות האויב לרכז את האש בקלות יתרה על מרבית הכוח הבריטי בעת ובעונה אחת. ציין ג'ליקו במסמך ששיגר לאדמירליות שהוא מעדיף להילחם 1914 באוקטובר30ב־ באזור הצפוני של הים הצפוני, הקרוב יותר לבסיסי הצי הבריטי, כדי להקל על כלי שיט פגועים להגיע אל חוף מבטחים. הוא הצביע על הקשיים הצפויים לסיירות בקיום השגרה בים, העלה את החשש ממחסור בפחם והזהיר מפני פגיעה אנושה במורל הצי בשל הסכנות הטמונות בצוללות ובמיקוש הימי, המעמידות בספק את היכולת לצאת למרדף אחר האויב עקב כך הוקפא המצב בים הצפוני: 43הנסוג – דבר העלול להתפרש כאי־רצון להילחם שני הצדדים נקטו אסטרטגיה של הימנעות מעימות, בתנאים אופטימליים לכל צד, מעין תנאי של "בטיחות תחילה". הבריטים ראו בצי הצוללות הגרמני איום חמור, וכדי להימנע Nigel Steel, and Peter Hart, Jutland 1916, death in the Grey Wastes , London: Cassel, 2004, 42 .p. 29 .Temple A. Patterson, The Jellico papers , London, 1966, Vol. I, pp. 75–76 43אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם הראשונה327 מלסכן את צי הים הפתוח הבריטי, הרחיק ג'ליקו את אוניות המערכה צפונה עד ללוך אווי (. בתפיסת ההפעלה הזאת הייתה יציאת הצי לים תלויה במשחתות הבריטיות, Loch Ewe ) שלוש סיירות1914(, האדמירל הבריטי, הצליח להטביע באוגוסט Beattyבכל זאת ביטי להטביע בשיטה דומה את 1915גרמניות באזור החוף הדני עם פלגת סיירות, ובינואר ( שבים הצפוני. בשני Dogger Bank( באזור דוגר בנקBlücherהסיירת הגרמנית 'בליכר האירועים התגלו תקלות ניכרות בניהול הכוחות הבריטיים, אך למרות זאת הם היכו מכה ( הוחלף. Von Ingenholאנושה בצי הגרמני, ומפקד הצי הגרמני, אדמירל פון אינגלהול למרות הכול, איום הצוללות הגרמניות היה כה חמור, עד שבשלב מסוים במלחמה נשקפה סכנה ממשית לכלכלת בריטניה. איום חדש זה אילץ את הבריטים לחזור לשיטת השיירות בסחר הימי, ולפיה אוניות הסוחר הצטרפו בדרך כלל לשיירות שהיו מוגנות במשחתות מפני פעולת הצוללות. ואולם אוניות המערכה והסיירות המשוכללות של גרמניה לא יכלו לתרום את חלקן למערכה הימית לאחר שבריטניה הצליחה להשיג שליטה ימית. כך גרמניה, למרות שבנתה על־פי תפיסתו של טירפיץ צי שטח מובהק, הבינה )אם כי באיחור( שאין ביכולתה להתמודד עם עוצמתה הימית של בריטניה, ולא עם עוצמתה הכלכלית, אלא רק באמצעות הפעלת נשק הצוללות. אלף 105( עם כ־ 73 ו־ 72 )ראו: איורים 1916 במאי 31קרב יוטלנד, שהתחולל ב־ אוניות מלחמה, בכל זאת לא היה קרב הכרעה, וגם לא השפיע השפעה 250משתתפים וכ־ ג'ליקו, מפקד הצי 44ניכרת על המלחמה כולה, או על ההתפתחות הימית שלאחריה המלכותי ביוטלנד, עמד בפני החלטה קשה: לחפש ניצחון מוחץ הדומה לקרב טרפלגר של , או לשמור את הצי המלכותי ואת יכולתו לגרום לצי הים הפתוח הגרמני 1805נלסון ב־ ( להישאר בנמליו. הקרב החל בניסיון גרמני למשוך למארב את German High Seas Fleet ) שייטת סיירות המערכה הבריטיות כדי שייתקלו בצי הים הפתוח כולו בפיקודו של האדמירל (, שם המתין לצי הבריטי במארב. ואולם מאחר Reinhard Scheerהגרמני ריינהרד שיר בקרבת 45שהבריטים ידעו מראש על תנועת הגרמנים הם יצאו עם הצי כולו לים הפתוח ( שבדנמרק פגשו הגרמנים את הצי הבריטי במלוא חימושו Jutlandחצי האי יוטלנד ועוצמתו, וכך נכנסו לקרב הימי הגדול ביותר של מלחמת העולם הראשונה. הצי המלכותי כלים בצי הגרמני. תוצאות 100 כלי שיט לעומת כ־150בפיקודו של אדמירל ג'ליקו מנה כ־ הקרב לא היו ברורות, ובוודאי לא מכריעות: מצד אחד, הגרמנים הצליחו להסב לבריטים אבדות כבדות בהרבה מאלה שספגו בעצמם, אולם מצד אחר, הם נכשלו בניסיונם לשנות את המאזן בין שני הציים, ולא הצליחו לשבור את הסגר הימי. בקרב זה מצאו את מותם יותר אוניות מלחמה הוטבעו, מרביתן של הצי הבריטי. אך מקרב יוטלנד 25 מלחים8,500מ־ ואילך חדל הצי הגרמני לאתגר את הצי הבריטי, ולמעט שני ניסיונות בלתי מוצלחים לתקוף שיירות בריטיות בדרכן לנורווגיה הסתגר בנמליו, והפך להיות בבחינת "צי בפועל" שחלק , 1916מערפל אופרטיבי לניצחון אסטרטגי – קרב יוטלנד להרחבה על קרב יוטלנד ראו אריה רונה, 44 .2021, מרסקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה אוניברסיטת חיפה, .20–19 שם, עמ 45המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם328 0 300 kmנורווגיהסקוטלנדאנגליה דנמרקגרמניההולנד הים הצפוניג'ליקו ביטי היפר שיר אזור הקרב : קרב יוטלנד – תרשים זירת הקרב – מיקום הצי הבריטי 72איור בשעות הצוהריים1916 במאי31והצי הגרמני ב־ ( שהשתתפה בקרב יוטלנדHMS Vanguard: אוניית הוד מלכותה 'ונגארד73איוראסטרטגיה ימית ומלחמת העולם הראשונה329 מאנשיו מגויסים לאיוש צי הצוללות, שנעשו ההבטחה הבאה של גרמניה בלחימה בזירה הימית. דעת הקהל וחוגי הצי בבריטניה לא התלהבו ביותר מהישגיו של ג'ליקו בקרב יוטלנד, משום שגרסו שהצי הגרמני היה צריך להיות מוכרע ברוח הלחימה של נלסון, דהיינו מושמד. כך היווה קרב יוטלנד את נקודת השיא בלוחמת אוניות השטח בעידן הקיטור, בדומה לקרב מקרב יוטלנד 46 בלוחמת הגליאות ובקרב טרפלגר בלוחמת אוניות המפרשים1571לפנטו ב־ ואילך נעשתה זרוע הצוללות הגרמנית לכוח הראשון במעלה בעלת משמעות אסטרטגית צוללות, מתוכן 351הולכת וגדלה. במהלך המלחמה עשו הגרמנים שימוש בלא פחות מ־ כלי שיט. עם זאת, לעומת צי השטח, היה ההישג האסטרטגי של 178איבדו עד יום הכניעה זרוע הצוללות גדול ונצבר ניסיון רב בהפעלתן. הישגי הצי הגרמני היו מובהקים: סך הכול מיליון טונות של הספנות 8 מיליון טונות, מתוכן כ־12הטביעו כלי שיט בדחי כולל של כ־ 47הבריטית למרות ההתפתחות הטכנולוגית המהירה באותה עת שאִפְשרה לשנות את האסטרטגיה הימית, מרב הציים התנהלו עדיין לפי אסטרטגיות של העבר. פעולות הצי דבקו בדפוסי אסטרטגיות מסורתיות ומוכרות שלא הותאמו לשינויים הטכנולוגיים ולמציאות המתקדמת. עדות לכך אפשר למצוא בחוסר ההתייחסות של גנרלים מצבא היבשה לעובדה, שכוח ימי יכול למלא מרכיב מובהק יותר במלחמה המתקרבת. בגרמניה לדוגמה, לא היה שום תיאום בין כוחות הצבא הגרמני לצי הגרמני. התפיסה הייתה שלכוח ימי תהיה השפעה מינורית במלחמה. בתחילה העריכו שהמלחמה לא תארך זמן רב והתבטאו באמירות כגון "נחזור הביתה עד חג המולד". לא פלא שאפילו לאדמירלים עצמם לא היה ברור עד כמה יתרמו 48הציים לניצחון במלחמה הארוכה ההיא לצד מדינות 1917הצטרפות ארצות־הברית למלחמת העולם הראשונה באביב ההסכמה היה צעד אסטרטגי מכריע שהשפיע על מהלכה ותוצאותיה. ההצטרפות לא הייתה כלאחר יד, אלא נבעה כתוצאה מהשגיאות שעשו הגרמנים במלחמה. לאמריקנים ( נגד מלחמות שהתרחשו Buffer Zoneרבים נראה האוקיינוס האטלנטי כגורם מבוֹדד : "עלינו להיות 1914באירופה. וילסון, המנהיג הנבחר של אומת מהגרים, הצהיר ב־ עם 49ניטרלים, שאם לא האוכלוסיות המעורבות שלנו ינהלו מלחמה כל אחת נגד רעותה , שינה וילסון את עמדתו מקצה לקצה 1915זאת, במהלך ששת החודשים הראשונים של בעקבות שני אירועים עיקריים שהתרחשו דווקא במזרח הרחוק: Geoffrey Till, Air power and the royal navy, 1914–1945, A historical survey , London: Jane‘s 46 .Publishing Company, 1979 .Decorations, Pour le Mérite , Uboats.net עיטורי כבוד שניתנו במלחמת העולם הראשונה 47 .Murray, 1989; Gray, 1992, Ch. 6, pp. 174–212, Ch. 8, 230–263 להרחבה ראו 48 George Herring, From colony to superpower: U.S. foreign relations since 1776, The History 49 .of the United States , New York and Oxford: Oxford University Press, 2008, p. 399המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם330 1 . התביעות שהציגה יפן לרפובליקה של סין שבהן דרשה שסין תכיר בשליטה21 היפנית על חצי האי שנדונג ודרום מנצ'וריה, תעניק זיכיונות לחברות יפניות לסלילת רכבות, תשתף שוטרים יפנים במשטרת סין ועוד. התביעות לוו באיום שסירוב של סין יגרור כיבושים יפניים נוספים. 2 .הצטרפותה של יפן למלחמה לצד בריטניה במטרה לכבוש את המושבות הגרמניות במזרח אסיה כדי להשיג שליטה על סין. צבא יפן השתלט על חצי האי Gilbert( ואיי גילברטCaroline(, קרולין Marianaשנדונג, איי מרשל, מריאנה ( שהיו בשליטה גרמנית עד אז. התייצבות יפן לצד מעצמות ההסכמה islands נעשתה תמורת הבטחות מפורשות שיפן תירש את זכויות גרמניה בסין ובאוקיינוס השקט. כך התפרס הצי היפני על שטח רחב ידיים כמעט בלי להילחם, ויפן נהייתה למעצמה עולמית אימפריאליסטית. וילסון המנהיג של המדינה הניטרלית, ארצות־הברית, התנגד בעיקשות לצעדים כלשהם שעלולים היו לפגוע בסחר הניטרלי של ארצו. במהלך המלחמה אף התנגד לכמה מרכיבים של המצור הכלכלי הבריטי על גרמניה, כמו גם ללוחמת הצוללות הגרמנית, ככל כמעט הוביל את ארצות־1916 ושוב בתחילת1915שזה נגע לאינטרסים האמריקניים. ב־ הברית למלחמה בהגנה על זכויותיה הניטרליות של מדינתו, אך בעמדה האמריקנית חל את אוניית הנוסעים U-20 טיבעה הצוללת הגרמנית1915 במאי7שינוי גדול כאשר ב־ הנוסעים ואנשי הצוות שהיו על 1,960(, ומקרב Royal Mail Steamer Lusitaniaלוסיטניה היו אזרחים אמריקנים 159 ההרוגים1,197 איש. וחמור מכך: מקרב763סיפונה ניצלו רק (. שלושת המכתבים הדיפלומטיים של וילסון לגרמניה, ובעיקר התשובה 74)ראו: איור הגרמנית השלישית, הובילו את וילסון לשנות את עמדת הממשל ולהתחיל בהכנות לכניסת 50ארצות־הברית למלחמה הנחה וילסון את מזכיר ההגנה שלו ואת מזכיר הצי של ארצות־ 1915 ביולי 21ב־ הברית להתחיל בהתנעת פרויקטים לחיזוק זרועות הצבא האמריקניות. ההנחיה התקבלה בברכה בקרב הצי שזיהה הזדמנות להתעצם, אך נתקלה בהתנגדות עזה בקונגרס, ועקב הוכיחו שעוצמת 1916כך הואט תהליך ההתעצמות. רק לאחר שתוצאות קרב יוטלנד במאי הצי המלכותי הבריטי עלולה לא להספיק לבלימת ההתקדמות הגרמנית בים, וההערכה ( היו עדיפות על סיירות המערכה Battleshipsשהוצגה לקונגרס שאוניות המערכה (, הסכים הקונגרס לאשר את תוכנית ההתעצמות של הצי האמריקני. Battlecruisers ) (Naval Expansion Act חתם וילסון על חוק ההתעצמות הימית2016 באוגוסט20ב־ שהתיר את ההתעצמות הגדולה ביותר בהיסטוריה של הצי האמריקני עד אותה עת, השתמש הנשיא, 1916 בבחירות לנשיאות ב־51 אוניות חדשות156וקבע תוכנית לבניית Heשעמד בראשות המפלגה הדמוקרטית, בסיסמה "הוא הרחיק אותנו מהמלחמה ( וזכה בבחירות בהפרש קל. עם היבחרו המשיך במדיניות של שלום Kept Us out of War .178 שם, עמ 50 .179 שם, עמ 51אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם הראשונה331 ללא ניצחון, הכרה בשוויון של עמים, גדולים כקטנים, ובניית סדר עולמי חדש שיבטיח את "חופש הים", הגבלת מרוץ החימוש והבטחת הזכויות של כל הקבוצות הלאומיות להקים מדינות עצמאיות משלהן. וילסון היה זקוק לאירוע קיצון שישמש אותו לשכנע את הציבור האמריקני בכוונותיה של גרמניה, ובמיוחד בכל האמור בפגיעה בארצות־הברית. Toהבריטים הבינו זאת היטב, והמודיעין הבריטי "סיפק את הסחורה" כאשר הצליח ליירט , לפענח ולהעביר לארצות־הברית את הנוסח המפוענח 1917( בסוף פברוארIntercept של התשדורת הגרמנית, שלימים כוּנתה "מכתב צימרמן ( לשגריר גרמניה Arthur Zimmermanבמברק שנתן שר החוץ הגרמני, ארתור צימרמן בארצות־הברית, הרוזן יוהאן פון ברנשטורף, כדי שימסור אותו לשגריר גרמניה במקסיקו, (, נכתב שבעקבות לוחמת הצוללות הגרמניות Heinrich von Eckardtהיינריך פון אקארדט הבלתי מוגבלת תֵיאלץ, כנראה, ארצות־הברית לנקוט עמדה במלחמה, ולחבור לבריטניה ולצרפת. לפיכך הוסמך פון אקארדט להציע למקסיקו ברית עם גרמניה נגד ארצות־הברית, בתמורת לתמיכה כלכלית נדיבה והבנת גרמניה שעל מקסיקו לכבוש מחדש את שטחי דרום־מערב ארצות־הברית )טקסס, ניו־מקסיקו ואריזונה(, שהיו בעבר בריבונות מקסיקנית. צימרמן הפנה את השגריר הגרמני במקסיקו לעבוד בסתר עם המקסיקנים כדי להתכונן למצב הזה, ולהכין את הקרקע לברית המקווה בין גרמניה, מקסיקו ויפן נגד ארצות־הברית. כוונת גרמניה הייתה ליצור הסחה אסטרטגית שתפריע לארצות־הברית לתמוך בבריטניה ובצרפת, ותאפשר לכוחות המנצחים שהגיעו מהחזית המזרחית לנצח את מדינות ההסכמה. עם חשיפת תוכנו של המברק באוזני האמריקנים, התחילו להישמע בקונגרס האמריקני קולות תמיכה רבים יותר לכניסת ארצות־הברית למלחמה לצד בריטניה וצרפת. בשלב הזה ( Lusitania: טביעת אוניית הנוסעים לוסיטניה74איור (1915 במאי7שנפגעה מתקיפת צוללת גרמניתהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם332 לפני שהכריז הקונגרס רשמית מלחמה על גרמניה, זימן מזכיר הצי האמריקני יוספוס דניאלס ( לוושינגטון את נשיאה החדש של מכללת המלחמה הימית, אדמירל Josephus Daniels ) (, והורה לו לטוס ללונדון כדי לנהל דיונים באדמירליות William S. Simsויליאם סימס הבריטית, ולתכנן כיצד להפעיל את חיל הים האמריקני במלחמה. הן מזכיר הצי והן ראש ( שכיהן Benson( של הצי, אדמירל בנסוןChief of Naval Operationsהמבצעים הימיים בתפקיד החדש שזה עתה נוצר, חשדו בבריטים, והתנגדו לספק להם סיוע ישיר של ממש. סימס, עם זאת, הוכיח שנים קודם לכן שתפיסתו זהה לזאת של מהן, ולפיה רק בינתיים המשיכו הצוללות 52קואליציה של מדינות חופשיות יכולה למנוע מגרמניה ניצחון והנשיא וילסון השתמש בעובדה 53הגרמניות בתקיפות בלתי מוגבלות על אוניות סוחר כך: 1917 באפריל2זאת כנימוק לבקשתו מהקונגרס להכריז מלחמה על גרמניה ואמר ב־ "כדי להצדיק את עקרונות השלום והצדק העולמיים נגד כוח אנוכי ואוטוקרטי, יש להקים בין העמים החופשיים האמיתיים בעולם אחדות מטרה ופעולה כדי שאפשר יהיה להבטיח הכעס הציבורי בעקבות מברק צימרמן הוביל 54מעתה ואילך את קיומם של אותם עקרונות 6לניתוק סופי של היחסים בין ארצות־הברית למעצמות המרכז )גרמניה ובעלות בריתה(. ב־ אישר הקונגרס האמריקני ברוב מכריע את הכרזת המלחמה על גרמניה. 1917באפריל פענוח מברק צימרמן על־ידי המודיעין הבריטי היה בבחינת ידיעת מודיעין אחת שהצליחה להשפיע בצורה אסטרטגית על מהלך מלחמת העולם הראשונה. הלקחים הימיים ממלחמת העולם הראשונה הלקח הראשון מבחינת האסטרטגיה רבתי הוא שנדרש למצות את כל האפשרויות Exhaust Diplomacy before youהאחרות לפני שמכריזים מלחמה או מצטרפים אליה (.use Force לצד מדינות1917הצטרפותה של ארצות־הברית למלחמת העולם הראשונה באפריל ההסכמה הייתה אחד הגורמים העיקריים שהביאו בסופו של דבר להכרעת גורל המלחמה. טעויות במהלכים אופרטיביים גרמניים שהביאו להצטרפות ארצות־הברית למלחמה הובילו לשינוי מהותי במאזן הכוחות, אך אלה לא נלמדו בקרב הגרמנים והם חזרו על הטעות במלחמת העולם השנייה. זאת ועוד, האסטרטגיה הימית שנקטה גרמניה להביס יריב ימי ( ואסטרטגיות א־ Access Denialחזק יותר ממנה – באמצעות "הרתעה, שלילת גישה John B. Hattendorf, "Changing American perceptions of the royal navy since 1775", 52 .International Journal of Naval History , 11(1), (July 2014), p. 1 ראו בפרק על הלוחמה הא־סימטרית את התיאור על המזכר שהוציא האדמירל הגרמני הנינג פון 53 ( למטכ"ל הגרמני ובו תמך במעבר למלחמתHenning von Holtzendorff – 1853–1919הולצנדורף צוללות בלתי מוגבלת נגד בריטניה, גם אם המשמעות תוביל להצטרפות ארצות־הברית למלחמה. Disruptive Asymmetric Submarineצורת לוחמה זאת נקראה "לוחמה א־סימטרית משבשת . 1916( ואושרה על־ידי המטכ"ל הגרמני בדצמברWarfare Woodrow Wilson, War Messages, 65 The Congress, 1st Session , Senate Doc. No. 5, 54 .Serial No. 7264, Washington, D.C.: Government Printing Office, 1917, pp. 3–8אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם הראשונה333 Decisive Fleetסימטריות משבשות", ולצד זה נמנעה מלהיכנס למערכה ימית החלטית ( בנתיבי השיט בים הפתוח – לא צלחה.Action היעדר ראייה אסטרטגית ארוכת טווח והבנת המשמעות המדינית של לוחמת הצוללות הבלתי מוגבלת שהכריזה גרמניה )שייתכן שאופרטיבית הניבה תוצאות מרשימות(, גרמו לגרמניה בין היתר לנחול תבוסה, משהופר מאזן הכוחות והכוח עבר לבריטניה וצרפת עם הצטרפות ארצות־הברית למלחמה. קולין גריי בניתוח אירוע שערך לבחינת ה"מהפכה בעניינים צבאיים" במלחמת העולם הראשונה סיכם כך: לגרמניה פשוט לא היה מנגנון לקביעת מדיניות, לניהול מדיניות או לבחינת מדיניות הראויות לשם כך הצבאית, עלו מתוך הבחירות האישיות המטלטלות של הקיסר כמצביא העליון של 55 עקפה את כל שדרת הפיקוד העליון1916המלחמה, ובאמצע בזירה הימית ראויים לציון שני מרכיבים מרכזיים שהשפיעו על אופייה של המלחמה: האחד, השפעתה של הטכנולוגיה על הכוח הימי; השני, יכולת ההסתגלות של הציים לקלוט את השינויים המובהקים בכלי השיט ובמערכות הנשק שלהם. המהפכה התעשייתית , שבהן הואץ ביותר 1918 –1914והתפתחות הטכנולוגיה והנשק באו לידי ביטוי בשנים קצב המרוץ הטכנולוגי. מלחמת העולם הראשונה הציגה בבירור ובמובהק את חשיבותו של הכוח הימי ואת מרכזיותו בתפיסה האסטרטגית. רק בעלי העוצמה הימית, טען מהן )שמת (, יכולים להשיג עליונות בים, ועל־ידי הבסת ציי האויב אפשר להבטיח את המשכו 1913ב־ של הסחר הימי. מיקומה הגאוגרפי של מדינה מעניק לה יתרונות וחסרונות גאואסטרטגיים שקשה להתעלם מהם; האיים הבריטיים היו מבורכים מטבעם ביתרונות גאואסטרטגיים מלחמת העולם הראשונה הוכיחה שעליונות 56אלה, ואילו גרמניה הייתה חסרה אותם ימית היא מרכיב חיוני להצלחה ימית במלחמה. עם זאת, השגת עליונות ימית, כפי שעשה זאת הצי הבריטי במרבית הימים והאוקיינוסים, לא מנעה מהאויב הגרמני להגיח מדי פעם לים הפתוח ולהפליג בו. כוחות המרכז בראשות גרמניה הובסו ביבשה תבוסה מוחצת רק בעקבות כישלונם למצוא אסטרטגיה ימית שיָכְלה הסגר הכלכלי שנכפה באמצעות 57למנוע את העליונות הימית של מדינות ההסכמה צי מדינות ההסכמה על גרמניה, היה לכאורה הצעד המשמעותי ביותר שהוביל לניצחון במלחמה. מכאן ואילך התנהלו במלחמת העולם הראשונה כמו בקרב יוטלנד – קרבות של אוניות מערכה בעלות תותחים גדולים, שאִפְשרו העסקת מטרות בטווחים גדולים של מיל )שלא תמיד השיגו ניצחון ברור בקרב(. לפיכך אין זה מפתיע שבשנים שבין 15עד שתי מלחמות העולם נותרו עדיין ספינות המערכה השדרה המרכזית של הציים העיקריים, ואילו נושאות המטוסים והצוללות נחשבו כמסייעות לצי הקרב. יוצא דופן מהבחינה הזאת (, המפקד הראשי של הצי המשולב, Isoroku Yamamotoהיה אדמירל איסורוקו יממוטו .Gray, 2002, Ch. 7, p. 178 55 .Terdoslavich & Marble, 2002, pp. 139–145 56 .Gray, 2002, Ch. 6, p. 104 57המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם334 שהאמין כי נושאת המטוסים היא ספינת העתיד. הוא וקבוצה קטנה של תומכים לא הצליחו 58לשנות את הדוקטרינה הימית לפני תחילת המלחמה באוקיינוס השקט תרומתו המובהקת ביותר של צי ארצות־הברית למלחמת העולם הראשונה הייתה אבטחת האוניות שהובילו את שני מיליון החיילים האמריקנים מחופי ארצות־הברית לצרפת, הובלה שחלקה המכריע התנהל בששת החודשים האחרונים של המלחמה ללא כל פגיעה (. יש לציין שבשלבים האחרונים הועלה קצב 75של צוללת גרמנית בכוח המוביל )ראו: איור חיילים ביום, דבר שהבהיר לפיקוד 10,000הגעת החיילים האמריקנים לצרפת והגיע לכ־ העליון הגרמני שלא יוכל לגשר על הפער המתהווה ביחסי הכוחות, ועליו לבקש שביתת 59נשק מאפייני המלחמה בים במלחמת העולם הראשונה היו אלה: מאמציהן של "מדינות ההסכמה" )בראשות בריטניה, צרפת, רוסיה, איטליה ולקראת תום המלחמה גם ארצות־ הברית(, שלרשותם עמדו ציי מלחמה גדולים ומיקומם הגאואסטרטגי היה בעדיפות, לחסום את נתיבי השיט של שטחי "מעצמות המרכז" )בראשות גרמניה, הקיסרות האוסטרו־ הונגרית, טורקיה ובולגריה(. מנגד, היו מאמצי מעצמות המרכז לשבור את המצור הזה, או להגיב במצור ימי על בריטניה וצרפת באמצעות צוללות ואוניות סוחר חמושות. 60: שיירה מהירה בדרכה מארצות־הברית לאירופה מלווה בכלי שיט של הצי האמריקני75איור . Milan Vego, " On littoral warfare ", US Naval War College Review, 68(2), (2015), p. 34 58 .Naval History and Heritage Command , World War I, A War to End All Wars... 59 Frank A. Blazich, " United States Navy and World War I: 1914–1922 ", Naval History and 60 .Burnell Poole ,1920, ציור שמןHeritage Commandאסטרטגיה ימית ומלחמת העולם הראשונה335 לפני פרוץ המלחמה רווחה ההנחה שהמלחמה תתאפיין בקרבות יבשה קצרים ויתאימו למלחמת ים קצרה שבה ציי מלחמה גדולים, שברשותם אוניות מערכה גדולות מסוג 'דרדנוט' החמושות בתותחים כבדים, והם ינהלו כמה קרבות הכרעה ימיים. בפועל, משהתארכה המלחמה מעבר לצפוי, התברר שהצי נדרש דווקא למשימות אבטחת שיט ואכיפת סגרים ימיים – שהתאימו דווקא לכלי שיט קטנים יותר דוגמת משחתות, ולא לאוניות הקרב הגדולות והיקרות. מלחמת העולם הראשונה הציגה בבירור ובהבלטה את חשיבותו של כוח ימי ומרכזיותו בתפיסה האסטרטגית. היא הוכיחה שהשליטה בים חיונית להצלחה ימית במלחמה. עם זאת, בתחילת מלחמת העולם הראשונה טרם רווחה ההכרה בחשיבות המרחב הימי, והמצביאים משני הצדדים לא גרסו שכוח ימי ימלא תפקיד משמעותי, וישפיע על תוצאות המלחמה. מנהיגי הצי הבריטי לפני מלחמת העולם הראשונה לא השכילו להעריך את הפוטנציאל העצום של הצוללות והמטוסים כמו גם את המהפכה הטכנולוגית שהם חוללו בעניינים הצבאיים שהתרחשה באותה עת. הדבר גרם לעיכוב בביצוע שינויים שהיו נחוצים, הן בדוקטרינה והן במבנה יחידותיו של הצי המלכותי. העיכוב הביא להחמצת ההזדמנות להשתמש בצי המלכותי כגורם מכריע של המדיניות הלאומית במלחמה נגד גרמניה. האדמירליות הבריטית גיבשה אסטרטגיה ימית המבוססת רק על הרכיב הצבאי שבה, ולא על צרכים לאומיים או מטרות לאומיות. הדבר נבע מ"ניוון וירטואלי של המנגנון , וגרם 19האינטלקטואלי של הצי שהשתרש במהפכה הטכנולוגית מאז אמצע המאה ה־ לכך שהוגים ימיים עסקו כמעט אך ורק בשאלות של תכנון אוניות מלחמה וביצועי מערכות 61הנשק שלהן החידוש המובהק ביותר שמלחמת העולם הראשונה תרמה לחשיבה על אסטרטגיה ימית הוא ההבנה שבעת המודרנית הדבר החשוב ביותר הוא השגת עליונות ימית, ולשליטה במרחב הימי יש השפעה וחלק לא מבוטלים על האסטרטגיה היבשתית. שני האסטרטגים הימיים שהבינו דווקא את המרכיבים הנוספים שיכולים לספק ציים מלחמתיים לאסטרטגיה היבשתית בתקופה שבין שתי המלחמות, היו האדמירל הצרפתי ראול קאסטה והאדמירל ( של האסטרטגיה הימית. Continental Schoolהגרמני וולפגנג וגנר, מאסכולת היבשת רעיון השגת העליונות בים של מהן המשיך לאפיין את החשיבה של וגנר וקאסטה. עם זאת, בשונה ממהן, קאסטה גרס שלצד האסטרטגיה הימית והיבשתית יש גם לשיטתו אסטרטגיה כללית )במונחים של היום – אסטרטגיית ביטחון לאומי(, המקשרת בין שתיהן. לפי קאסטה, האסטרטגיה הכללית מאחדת את הפעולות של הצבאות והציים בכל פעם ששני סוגי הגורמים נדרשים לשתף פעולה. כמו כן, לגרסת קורבט, האמין קאסטה בצורך בשיתוף פעולה הדוק בין חיל הים לצבא. לדידו, חשיבותו של הכוח הימי קשורה ישירות לתרומתו לניצחון על הקרקע. וגנר הביא לידי ביטוי את החשיבות של הקשר בין המרחב Daniel McNeil, "Technology, History and The Revolution in Military Affairs". Canadian 61 .Military Journal , 1(4), (2000–2001 )המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם336 היבשתי והמרחב הימי, בטענתו שאסטרטגיה ימית קשורה לתצורה של החוף, שלפיה יש חשיבות של גאוגרפיה בפיתוח אסטרטגיה ימית. תוצאות מלחמת העולם הראשונה שינו את ההבנה של האסטרטגיה עצמה, והעניקו לה משמעות רחבה הרבה יותר משהייתה לה לפני המלחמה, כפי שראש ממשלת בריטניה : "עם כל הכבוד 1918( התבטא ב־ Herbert Henry Asquithלשעבר, הרברט אסקווית הדרישות שהמלחמה הובילה 62לחיילינו, המלחמה הזאת נוצחה בזכות הכוח הימי והאסטרטגיה שהתעצבה במהלכה חייבו יצירת מנגנונים ומוסדות חדשים שיאפשרו לכנס יחדיו הן את המנהיגות הפוליטית והן את הצבאית, כדי לקבוע את מהלכי המלחמה לאחר מלחמת העולם הראשונה החלה להתבסס ההבנה שאסטרטגיה ימית היא 63הבאה חלק אינטגרלי מאסטרטגיה יבשתית, וששילוב ביניהם כפי שטען קורבט, הוא מרכיב מפתח בהתבססותה וקיומה של אסטרטגיה מנצחת. ההשלכות של שינויים אלה לא הובהרו עד מלחמת העולם השנייה. עשרים ואחת שנים מאוחר יותר, בצורה של מלחמה גלובלית נוספת, טוטלית והרסנית, הודגמה עוד פעם )וייתכן שאף ביתר שאת( חשיבות המרחב הימי והאסטרטגיה הימית. .Gray, 1992, Ch. 6, p. 211 62 Hew Strachan, "The Strategic Consequences of the World War", The American Interest , 63 .9(6), (June 2014 )337אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה אירוע היסטורי משמעותי נוסף שבאמצעותו אפשר להבין את התפתחות המונח "אסטרטגיה ימית" וחשיבותו, ובמרכז "הסיבוב השני" הייתה מלחמת מאזן הכוחות שהובילה גרמניה. המלחמה נפתחה בהתקפה הגרמנית על פולין 1945, נמשכה שש שנים והסתיימה עם כניעתן של גרמניה במאי1939 בספטמבר1ב־ . מלחמת העולם השנייה הייתה מלחמה טוטלית במלוא מובן 1945 באוגוסט 15ויפן ב־ ממדינות העולם השתתפו בה, היא התפרסה על־פני אזורים נרחבים ביבשה, 57המילה מיליון לוחמים, 15בים ובאוויר. היקף האבדות בנפש שנגרמו לצבאות היריבים עלה על מיליון יהודים(. 6 מיליון נפש )ובהם 20ובאוכלוסייה האזרחית מצאו את מותם יותר מ־ שלביה העיקריים כללו את השתלטות גרמניה על מרבית שטחה של אירופה המערבית, לחימה בריטית הרואית נגד הכוחות הגרמניים, פלישת גרמניה לרוסיה, והגעת קורפוס ( עד אל־עלמיין שבצפון אפריקה. Erwin Rommelאפריקה של הגנרל הגרמני ארווין רומל Pearlהצטרפותה של ארצות־הברית למלחמה לאחר התקיפה היפנית בפרל הרבור ( ושינוי המגמה באל־עלמיין ובסטלינגרד הביאו בסופו של דבר לנחיתת בעלות־Harbor הברית בסיציליה ובצרפת, כיבוש ברלין וכניעת יפן לאחר תקיפתה בנשק חדש – הנשק גרעיני. לבד מזאת, המלחמה הייתה בחזקת התמודדות בין הדומיננטיות של הכוח היבשתי מול הדומיננטיות של הכוח הימי. גם במלחמה הזאת הכוח הימי לא היה מסוגל לבדו להכריע את גורל המלחמה באירופה, ומנהיגי בעלות־הברית וראשי צבאה למדו את לקחי מלחמת העולם הראשונה, והפנימו את הקשר ההדוק בין המערכה במרחב הימי והיבשתי. רקע בתום הקרבות של מלחמת העולם הראשונה התכנסו ראשי המדינות המנצחות בארמון (. חוזה ורסאי הטיל את אשמת 1919ורסאי, בקרבת פריז, לדון בהסכם השלום )ינואר המלחמה על גרמניה ובעלות בריתה, וקבע שהן אחראיות לכל האבדות וההפסדים שנגרמו למדינות ההסכמה ולמדינות הידידותיות ולעמיהן בעקבות המלחמה שנכפתה עליהן בהתקפותיהן של גרמניה ובעלות בריתה. החוזה עסק בהגבלות שהוטלו על גרמניה בתחומים שונים, ואחד מהם – הגבלת גרמניה במרחב הימי. לאחר מלחמת העולם אוניות בלבד, שהדֹחי שלהן לא 14הראשונה צומצם הצי הגרמני, והותר לגרמניה להחזיקהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם338 בהקשר הזה אפשר לראות כיצד1 טונות, ובצי הגרמני לא יהיו צוללות10,000יעלה על ניצול המרכיב הכלכלי באסטרטגיה רבתי בצורה לא טובה )הפעלת "כוח קשה"( והסכם השלום המשפיל מבחינת גרמניה, היו בבחינת זרע פורענות למלחמה נוספת. הצי האמריקני נותר ממוקד בצורך לבנות ולתחזק צי של אוניות קרב, ורוב האדמירלים האמריקנים ועמיתיהם האזרחים דגלו באוריינטציה כלכלית. הם האמינו שיש צורך להתרכז בבניית הספינות הגדולות והיקרות עבור הצי )לרבות נושאות מטוסים(, מתוך הנחה שבמצב חירום לכשיתרחש, אפשר יהיה לבנות במהירות ספינות שטח קטנות יותר, כמו משחתות. תרחיש הייחוס של צי ארצות־הברית לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה היה להיערך למלחמה מכרעת נגד הצי היפני אי שם במערב האוקיינוס השקט. עקב כך נותח ונחקר קרב יוטלנד במכללת המלחמה הימית, והלקחים שנלמדו עדיין התבססו על משנתו של מהן. הדוקטרינה הטקטית של חיל הים האמריקני שגובשה קבעה תפקיד חשוב לשימוש בנושאות המטוסים האמריקניות ככלי השיט שישיגו את ההכרעה, ויטביעו או ישביתו את נושאות המטוסים של האויב, בעוד מטוסים שיופעלו מנושאות המטוסים ישמשו ככלי נשק לתקיפת הצי היפני בקרב ההכרעה, לכשיתרחש. לצי היפני היו השקפות זהות כמעט לאלו של הצי האמריקני בנוגע לאופי הסכסוך באוקיינוס השקט, והאדמירלים היפנים הבכירים התחנכו על ברכי תורתו של מהן. ערב מלחמת העולם הראשונה היפנים, כמו גם הרוסים והבריטים, ביקשו לנצל את המהפכה בסין והתמוטטות הקיסרות המנצ'ואית כדי להרחיב את השפעתם, ולהפוך את סין למדינת חסות יפנית. מדינות המערב הבינו לאחר מלחמת העולם הראשונה שיפן מנסה לנצל את היעדרן מהמזרח כדי לתפוס את מקומן, ואילו יפן זיהתה באותה עת את הצי האמריקני כאויב לייחוס, ומיקדה את האסטרטגיה הימית היפנית בסוגיה כיצד מנצחים את הצי האמריקני ב"קרב הכרעה מֶהֶני". היפנים הניחו שיצליחו להתחיל באסטרטגיית התפשטות באוקיינוס השקט מערבה מחופיהם, להשתלט על איי הפיליפינים ולנהל קרבות התשה נגד הצי האמריקני בעת שהם נעים מערבה. עם זאת, ההנחה הייתה שיידרש ניצחון יפני במערכה המכריעה כדי לנצח במלחמה. לרוע מזלו, הצי הקיסרי היפני לא התייחס ליכולותיה האסטרטגיות של ארצות־הברית, יכולת ההתאוששות שלה מהפסד היפנים גם לא הפנימו את 2בקרב הכרעה אחד, ולא לתוצאה שעלולה להגיע לאחריהן החשיבות של צי הנחיתה האמפיבי, שבדיעבד הפך לגורם משמעותי ביותר, ובמיוחד בזירת רק קבוצת קציני ים יפנים מצומצמת )שאומנם גם הם התחנכו על 3האוקיינוס השקט WWI Document Archive > Conventions and Treaties Conditions of an Armistice with 1 Germany , 10 November 1918, surrender of 160 U-boats, 8 light cruisers, 6 Dreadnoughts: The rest of the fleet to be disarmed and controlled by the Allies in neutral or Allied .harbors James A. Smit, The influence of Alfred Thayer Mahan upon the Imperial Japanese Navy , 2 Submitted in partial fulfillment of the requirements for the Master of Arts in Military .History , November 10, 2013 .Till, 2018, p. 187 3אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם השנייה339 תורת מהן(, ובראשם אדמירל יממוטו חלקו על הגישה הזאת, אך לא זכו לאוזן קשבת אצל קובעי המדיניות. גם ממדיה האסטרטגיים החדשים של מלחמה תעשייתית חובקת עולם לא הובנה ולא הופנמה כראוי על־ידי קובעי האסטרטגיה הימית. כפי שהיה לפני מלחמת העולם הראשונה, שמרוץ החימוש היה אחת העילות לפריצתה, כך גם התקופה של טרום מלחמת העולם השנייה התאפיינה במגמות המדגישות את חשיבות המרחב הימי למעצמות, ואת השאיפה להגיע לעליונות ימית, בדומה לטענות של מהן וקורבט. שאיפה זאת לא פסחה גם על האינטרסים של הקנצלר הגרמני אדולף היטלר, גם אם חיל הים הגרמני לא זכה לעדיפות העיקרית בגרמניה. בעקבות חוזה ורסאי צומצם באופן ניכר גודלו של הצי הגרמני, לעומת בריטניה בעלת העוצמה הימית הגדולה ביותר באותה עת, שרצתה לשמר אותה ולהמשיך להיות המעצמה הימית המובילה, אך לא הייתה מעוניינת להתעמת עם גרמניה של היטלר. שני מרכיבים אלה הובילו בסופו של דבר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה בין בריטניה וגרמניה. חלק מן 1935להסכם שנחתם ב־ ההסכם היה בקרה על יחסי הממדים בין גודלו של הצי הגרמני לצי הבריטי, כך שבכל פרק יותר מגודלו של הבריטי. באפריל 35%זמן לא יגדל הצי הגרמני )מבחינת דחי כולל( יותר מ־ ביטל היטלר באופן חד־צדדי את ההסכם חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם 1939 השנייה, ואילץ להגביל את הצי הגרמני ולערוך תוכנית בניין כוח סימטרית, בלי לתעדף בניית סוג מסוים של כלי שיט )כדוגמת הצוללות( על־פני כלי שיט אחרים. התמודד עם מה שתואר כ"דילמה ימית בינונית 20 במאה ה־30הצי הגרמני של שנות ה־ של כוח בינוני". צי המלחמה הגרמני מצא עצמו לכוד בין יכולותיו המוגבלות, המשימות הימיות הלאומיות שהוטלו עליו והתקציב הבלתי מספק שהוקצה לו לשם כך. בהתאם ( 1944 –1941(, מפקד הצי הראשי Otto Schniewindלכך קבעו אדמירל אוטו שניוינד ( 1943 –1942(, מפקד הצי הדרומי Karl George Schusterואדמירל קארל ג'ורג שוסטר את שלוש המשימות העיקריות של הצי הגרמני בפרוץ מלחמת העולם השנייה: להגן על חופי גרמניה ועל מימי החופים שלה מפני פעילות אויב; להגן על צי הסוחר הגרמני במים הטריטוריאליים, ולמנוע את הפסקת הסחר עם מדינות שכנות; לתקוף עם כל הכוחות העומדים לרשות הצי הגרמני את צי הסוחר של האויב ואת 4קווי האספקה של בעלות־הברית המערביות, לפגוע בהם ואם אפשר לשתק אותם אחד ממפקדי הצי הגרמני הבולטים ביותר בזמן מלחמת העולם השנייה היה אדמירל מוּנה על־ידי היטלר 1943קרל דניץ, שפיקד בתחילת המלחמה על צי הצוללות הגרמני וב־ למפקד הראשי של הצי הגרמני. בהמשך נראה שדניץ היה דמות כה משמעותית ברייך החל דניץ במאמצים 1937השלישי, שאף נבחר על־ידי היטלר ליורשו בתפקיד. עוד ב־ לתעדף את בניית כוח הצוללות על־פני אוניות השטח, אם כי ללא הצלחה. הוא האמין שמערכה שתפקידה להטביע אוניות סוחר של בריטניה תרתיע ותמנע ממנה השתתפות עתידית במלחמה נגד גרמניה, והצוללות יהיו הנשק הימי העיקרי של גרמניה בכל סכסוך .Hansen, 2005 p. 83 4המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם340 השקפותיו הביאו אותו לעיתים קרובות לעימות עם ראשי הצי הגרמני, כמו אריך5עתידי ראדר, מפקד הצי הגרמני בתחילת מלחמת העולם השנייה, שכאמור האמין בהגדלת צי 7 צוללות מדגם300 דניץ טען שבאמצעות צי של6השטח של גרמניה ובבניית צי מאוזן החדש, שהתאימו לפעילות מבצעית באוקיינוס האטלנטי, גרמניה תוכל לנצח במערכה מסוג זה. כדי להתגבר על נוכחות אוניות הליווי של השיירות הציע דניץ להפעיל את הצוללות בטקטיקה של "עדת זאבים", שתתגבר על ההגנה באמצעות יצירת עדיפות כמותית מקומית לצוללות התוקפות. זאת הייתה אסטרטגיה של מלחמת צוללות בלתי בדיעבד אפשר לומר שאדמירל דניץ זיהה נכונה את המושג שטבע בשעתו 7מוגבלת קלאוזביץ "כמרכז הכובד" של מלחמת העולם השנייה במרחב הימי. ואולם גרמניה איבדה , ה'גנייזנאו' 1943את כל אוניות המערכה המרכזיות שלה: ה'שרנהורסט' הוטבעה בדצמבר ומעולם לא יצאה להילחם בים, ה'ביסמרק' הוטבעה 1942הופצצה בנמל קיל בפברואר ( נלכדה במונטה Graf Spee, ואילו 'הגרף שפיי1941בקרב באוקיינוס האטלנטי במאי בידי צוותה.1941וידאו והוטבעה ב־ בתום מלחמת העולם הראשונה הייתה בריטניה אחד הציים הגדולים והחזקים בעולם )אם לא החזק שבהם(, עם זאת, כלכלתה הייתה במשבר חמור עד כדי כך שהיה חשש התיאבון ללחימה מחודשת באירופה לאחר קרבות ההתשה של מלחמת 8לקריסתה העולם הראשונה היה נמוך, והדרג הפוליטי היה נכון להגיע להסדרים חדשים עם גרמניה המתחדשת והמתחמשת במקום חוזה ורסאי, מתוך כוונה לשמור על השלום הקיים. לצד זה שמרה בריטניה על מדיניות תכנון של עשור שנים, כדפוס מחזורי של הסכמה פוליטית שבאמצעותה הוערכו סדרי העדיפויות לתוכנית בניין הכוח של הצי המלכותי, והיעדים , עם 1935שנקבעו להוצאות ההערכה הזאת התבססו על סבירות לסכסוך עתידי. ואולם ב־ שינוי המצב הפוליטי באירופה, החלו הדברים להשתנות עם נטישת תוכנית עשר השנים, והחל תהליך איטי של חידוש הצי המלכותי, אם כי נקבע שההוצאה הזאת לא תפריע לרצון 9לשפר את מאזן הסחר של בריטניה באותה עת הצי הצרפתי היה בתום מלחמת העולם הראשונה הרביעי בגודלו, ודמה לזה של חיל הים האיטלקי. חיל הים הצרפתי פעל בשנים שבין המלחמות בבניית צי חזק, אך בהתאם הצי האיטלקי ראה את 10לאמנות המגבילות באותה תקופה, ובמיוחד אמנת וושינגטון Kennedy Hickman, " World War II: Grand Admiral Karl Doenitz ", Thought Co. , 7 March, 5 .2018 ראו הרחבה על עמדותיו של ראדר בפרק על וולפגנג וגנר 6 .Hickman, 2018 7 .Paul Kennedy, The rise and fall of British naval mastery , 1976, pp. 267–298 8 Joseph Maiolo, "Did The Royal Navy Decline Between The Two World Wars?" The RUSI 9 .Journal , 159(4), 2014, pp. 18–24 1922(, המכוּנה גם אמנת חמשת הכוחות נחתמה ב־ Washington Naval Treaty אמנת וושינגטון 10 בין המדינות הגדולות שזכו במלחמת העולם הראשונה, ובה הסכמה למנוע מרוץ חימוש על־ידי הגבלת 1921הבנייה הימית. מדינות אלה ניהלו משא ומתן בוועידה הימית בוושינגטון שהתקיימה מנובמבראסטרטגיה ימית ומלחמת העולם השנייה341 עיקר ייעודו בשמירה על נתיבי הים התיכון לצפון אפריקה פתוחים לצד היכולת לפעול בבלקן. בברית־המועצות חלה בין מלחמות העולם מהפכה באסטרטגיה הימית כחלק מהמהפכה הקומוניסטית. התאוריות שנלמדו בעבר באקדמיה הימית הסובייטית בוורוסילוב ( נזנחו, ותחתיהן נוסדה אסכולה חדשה שהתמקדה בעיקר Voroshilov Naval College ) ( באזור המים החופיים של ברית־ Minor Warבהפעלה יעילה של "מלחמה משנית ושבתה מיליוני חיילים 1941המועצות. כאשר פלשה גרמניה הנאצית לרוסיה ביוני סובייטים, הועברו מהצי הסובייטי לכוחות היבשה אנשי צי רבים ותותחים ימיים כדי לחזק את הצבא האדום. הצי הסובייטי בים הבלטי נחסם בלנינגרד ובקרונשטט על־ידי שדות מוקשים, ורק הצוללות הצליחו לצאת לים הפתוח. צי השטח שנותר בנמלים שולב בלחימה האסטרטגיה 11עם מערך ההגנה נגד מטוסים על העיר, והפגיז בתותחיו עמדות גרמניות הימית הסובייטית הדגישה את הפעלת הצוללות, המיקוש והמטוסים כדי להגן על החוף מפני פלישה מהים. כמו כל אחת מהאסטרטגיות המרכסיסטיות, הודגשו בה יסודות טרם חלחלה האסטרטגיה כלפי מטה, 30חברתיים וכלכליים. יש לציין שבמחצית שנות ה־ 12ובמספנות הסובייטיות עדיין המשיכו להיבנות אוניות מערכה גדולות לעומת זאת, בצד השני של האוקיינוס האטלנטי החל להתפתח בתקופה שבין שתי ( של אסטרטגים ימיים בארצות־הברית. ראוי Second Cycleמלחמות העולם "הגל השני לזכור שסיום מלחמת העולם הראשונה ותחילת השפל הכלכלי נתנו את אותותיהם גם 1921 כלי שיט שטח בסוף מלחמת העולם הראשונה נותרו ב־243בצי האמריקני: מצי של כלי שיט בלבד. נוסף על הצמצום בכמות כלי השיט, גרם השפל הכלכלי לקיצוץ דרסטי 102 בהקצאת דלק לצי, כך שהדבר התבטא בשעות אימון מעטות יחסית בים. השפל הכלכלי לא אִפְשר לצי האמריקני לפתח אסטרטגיה ימית שתתמודד עם הסוגיות ארוכות הטווח שעניינן כיצד נערכים לאיום האסטרטגי מצד הצי היפני, וכיצד מגינה ארצות־הברית על הקולוניה שלה בפיליפינים. למרות זאת, הייתה זאת שעה של פתיחוּת ושעת רצון לצי האמריקני להתמודד עם המשימה הקשה של יציאה מההגדרות הקודמות של הדוקטרינה (, בנוגע להשגת ניצחון קצר ומוחץ במערכה נגד הצי היפני Mahanian Doctrineהמֶהֶנית 20 של המאה ה־ 30(. בשנות ה־ Naval History and Heritage Commandהמלכותי התברר לקצינים הימיים הבכירים שנושאות מטוסים הפכו לשדרה המובילה החשובה , ונחתמה על־ידי ממשלות בריטניה, ארצות־הברית, צרפת, איטליה ויפן. האמנה 1922עד פברואר ( ונושאות מטוסים. Battle Cruisers(, סיירות מלחמה Battle Shipsהגבילה את בניית אוניות הקרב הכמויות של קטגוריות אחרות של ספינות מלחמה, כולל סיירות, משחתות וצוללות, לא הוגבלו על־ידי טונות כל אחת. 10,000( שלDisplacementהאמנה, אך ספינות אלה הוגבלו לדחי Sergei G. Gorshkov, T. A. Neely, (Translator), and H. Preston (eds.), Red star rising at sea , 11 .Annapolis: Naval Institute Press, 1974, pp. 84–91 .Till, 1984, p. 51 12המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם342 והיקרה של הצי, והן מסוגלות להילחם אפילו באוניות מערכה. עם זאת, הצי התקשה 13לקבוע את האופן שבו נשק מודרני ישתף פעולה עם נשק מסורתי בניהול מלחמה השפעת הכוח הימי גם הצי היפני הושפע רבות מהדוקטרינה של מהן: ספרו של מהן תורגם ליפנית, ושימש ספר לימוד בצי הקיסרי היפני. מעודד 1783 –1660על ההיסטוריה תכנן הצי את המערכה 20מהניצחונות שהשיג נגד הצי הרוסי והסיני בתחילת המאה ה־ הבאה נגד הצי האמריקני, בלי לשנות את הדוקטרינה שלו. ההבדל בין שני הציים היה שהאמריקני היה מוכן לאחר התקיפה היפנית על פרל הרבור לשנות את תפיסתו גם ברמה האסטרטגית וגם ברמה הדוקטרינרית, בעוד הצי היפני לא הצליח להשתחרר מהתפיסה אובדן אוניות המערכה 14האסטרטגית המֶהֶנית של קרבות הכרעה בין שני ציים גדולים בעקבות התקיפה היפנית בפרל הרבור הביא את מפקד הצי האמריקני באותה עת, אדמירל ( להסיט את הדגש בבניין הכוח והפעלתו מאוניות המערכה, Ernest J. Kingארנסט ג'יי קינג 15שהיו לפי תפיסתו של מהן, הגורם המרכזי בקרבות ההכרעה, לנושאות המטוסים עריכת השינוי בצי האמריקני דווקא על־ידי קציני שטח כמו אדמירל ויליאם מופט ( במשך שני עשורים מתום מלחמת העולם הראשונה, כולל הסתייעות William Moffett ) בקצינים צעירים שקודמו לתפקידים משפיעים בצי, זכתה לתיאור מאלף בספרו של סטפן Making things happen: From the battlefield to the carrier task force in theרוזן זאת ועוד, במלחמת העולם השנייה שונתה משימת צי הצוללות האמריקני 16.US Navy באוקיינוס השקט מכוח שהופנה לזירת הקרב היפנית לכוח שעסק בפשיטה על הסחר האזרחי היפני. חידוש זה הביא לשינויים רבים באופיו של כוח הצוללות האמריקני ושל קציניו, והצריך שינוי ארגוני למבנה פיקודי מבוזר באופן קיצוני, ואיסוף מודיעין מהיר וטוב הסתגלות מפקדי הצוללות לחידושים הטכנולוגיים לא הייתה קשה פחות 17לגבי האויב ממפקדי הצוללות 30% הועברו מתפקידם1943מההסתגלות לשינויים הדוקטרינריים. ב־ האמריקנים שפעלו באוקיינוס השקט, מכיוון שלא הצליחו להסתגל לשינויים הדוקטרינריים הנדרשים שהתבטאו בצורך להטביע מספר רב ככל האפשר של כלי שיט יפניים, ובמיוחד אוניות סוחר שנשאו מטען של חומרים אסטרטגיים לרבות דלק כדי לתמוך בתעשיית 18המלחמה היפנית )או בלשונו של קלאוזביץ: "מרכז הכובד האסטרטגי" במערכה עד כמה הייתה חשובה המשימה של ניתוק קווי הסחר האסטרטגי היפני אפשר ללמוד לתעדף את 1944מהעובדה שהטבעת מכליות הנפט היפניות אילצה את ממשלת יפן עד Craig C. Felker, Testing American sea power: U.S. navy strategic exercises, 1923–1940 , 13 .College Station: Texas A& M University Press, 2007, pp. 9–33 Donald M. Goldstein, and Katerine V. Dillonm, The Pearl Harbor papers: Inside the 14 .Japanese plans , Washington: Brassey's, 1993, p. 5 Henry M. Dater, "Tactical Use of air power in world war II: The navy experience," Military 15 .Affairs , 14 (1995), pp. 192–200 .Rosen, 1994, pp. 76–80 16 .ibid, 190 17 .ibid, 130 18אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם השנייה343 מהמלאי( לבניית אוניות סוחר ומכליות 83%הקצאת מלאי הפלדה שעמד לרשותה )יותר מ־ 19וזאת למרות האבדות הכבדות שספג חיל הים היפני בקרב מידווי ובקרב ים הפיליפינים בנכונות לשנות ולהתאים את תפיסתו האסטרטגית למציאות המתפתחת, קיבל הצי האמריקני ערב מלחמת העולם השנייה תמיכה משני גורמים עיקריים וחשובים: הנשיא (, שלא דגל בתפיסת הבדלנות האמריקנית שרווחה Franklin Rooseveltפרנקלין רוזוולט (, שהפך להיות אביה הפוליטי Carl Vinsonבאותה תקופה, וחבר הקונגרס קארל וינסון (. וינסון, בהיותו יו"ר הוועדה של Two Ocean Navyשל התפיסה "צי לשני אוקיינוסים (, הצליח גם בשנות השפל הכלכלי House on Naval Affairs Committeeהקונגרס לאפשר את חידוש הצי האמריקני והוצאת כלי שיט ישנים מסדר הכוחות. כל זאת נעשה ( והאמנה Washington Naval Treaty of 1922 ) 1922עדיין במגבלות אמנת וושינגטון של לכך יש להוסיף את תוספת התקציב 20.(The London Treaty of 1930 ) 1930של לונדון מ־ (, את החקיקה The Emergency Appropriations Act of 1934 ) 1934שלה זכה הצי ב־ לרבות הגדרת ההישג הנדרש של הצי האמריקני כצי בעל 1940 ו־1938שנוספה בשנים (, ואת העמדת גודלו של The Two-Ocean Navy Act of 1940יכולת פעולה בשתי זירות הצי כך שיוכל בבוא העת להתמודד עם הצי היפני שהתעצם במהירות רבה. הצי האמריקני אִתְגר עצמו כל העת בגיבוש תפיסות ברמות האסטרטגית, המערכתית והטקטית, דבר שאִפְשר לו בבוא העת לא רק לגדול ולקלוט כלי שיט חדשים, אלא גם לחולל שינויים מובהקים ביותר בתפעול כלי שיט אלה, הן מבחינה טכנית והן מבחינה מבצעית. עידוד החשיבה האינטלקטואלית והאסטרטגית הניב גם תוצאות להשגת תמיכה פוליטית ותקציבית. זאת הייתה עבודה קשה שהתנהלה במשך שני עשורים מתום מלחמת העולם הראשונה, גזלה זמן רב מכלל המשרתים בצי, כללה בין היתר פתרון בעיות רבות, מאות משחקי מלחמה במכללת הצי והגדרת טקטיקה חדשנית. תוצאת מאמצים אלה הייתה לאשר את החקיקה של "צי שני אוקיינוסים", היה 1940שכאשר הצליח קארל וינסון בקיץ אפשר לממש את התוכנית במהירות, וכל קצין צי בכיר הוכשר במכללת הצי לפני שמלחמת ( בצורה Conceptualizeהעולם השנייה פרצה. הצי שבין המלחמות היה מסוגל להמשיג רהוטה בתחילה לעצמו, את ייעוד הצי ומטרותיו, ובהמשך לקונגרס, לנשיא ולציבור האמריקני. זאת הייתה אסטרטגיה א־סימטרית 20בניגוד לאסטרטגיה שגובשה בתחילת המאה ה־ ימית, המבוססת על עוצמה לזמן לחימה ממושך, והשגת עליונות ימית שדחתה תפיסות מתחרות של לחימה קצרה, ואשר ראתה את קווי הסיום שלה בשימוש נחרץ בעוצמה הימית ללחימה בחוף האויב. בבסיס התפיסה הונחה ההנחה שהמלחמה תהיה ממושכת, והריסת התשתית הכלכלית הלאומית היפנית כחלק מהכנעת יפן תהיה אחד מיעדי הצי האמריקני. .ibid, 131 19 ( היא אמנה ימית שמטרתה להגביל את ההתחמשותThe London Treaty of 1930 אמנת לונדון 20 הימית ולצמצם את סדר הכוחות הימיים לרבות לוחמת צוללות. האמנה נחתמה ואושררה על־ידי .1930בריטניה, יפן, צרפת, איטליה וארצות־הברית ב־המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם344 בהתאם לאסטרטגיית "הגל השני" גדל הצי האמריקני בסדר הכוחות ובעוצמתו ללא תקדים בהיסטוריה שלו, דבר שהתאפשר הודות לבהירות הניסוח של ייעודי הצי ומטרותיו, ומונחים (, Forward Deploymentחדשים שהוא טבע באסטרטגיה הלאומית כמו: פריסה קדמית הגנת נתיבי שיט ועליונות ימית, מושגים שהמשיכו להיות בעלי משמעות לחמישים השנים 21הבאות זירת האוקיינוס השקט התפתחות האסטרטגיה הימית היפנית הגיעה יפן למסקנה שעליה ליצור אזור שליטה אוטרקי 20 של המאה ה־ 30בשנות ה־ (. פרט לסין וקוריאה שכבר היו בשליטתה, ראתה יפן בדרום־מזרח 76בהנהגתה )ראו: איור אסיה, על משאבי הטבע הרבים שבו, יעד מרכזי להשתלטות עתידית )מרכיב הגאוגרפיה באסטרטגיה רבתי(. ואולם לצורך זה היה עליה להתמודד עם כמה כוחות קולוניאליים מערביים, ובראש ובראשונה עם שתיים מהמעצמות הימיות החזקות ביותר בעולם באותה (, Mark Stilleעת: בריטניה וארצות־הברית. לדברי החוקר הימי האמריקני מרק סטילה בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה התבססה האסטרטגיה של הצי הקיסרי היפני באוקיינוס השקט על הנחות יסוד אחדות שהובילו, בסופו של דבר, לתקיפה היפנית בפרל הרבור – הבסיס האמריקני העיקרי באוקיינוס השקט. ההיסק ההיסטורי היה שכשם , המלחמה נגד ארצות־ 1905שהמלחמה נגד רוסיה הוכרעה בקרב הימי בצ'ושימה ב־ 22הברית תוכרע גם היא בקרב ימי מכריע אחד ויחיד 1941הממשל האמריקני ראה באמברגו הנפט ובתפיסת הנכסים היפניים ביולי גישה מדינית ריאליסטית ואופורטוניסטית. היפנים לעומת זאת, ראו בזה פגיעה בכבוד הלאומי והגזעי שלהם שאיימה על עתיד הקיסרות. האמריקנים ציפו שהיפנים יגיבו על כך בצורה פרגמטית. המרכיבים התרבותיים באסטרטגיה רבתי היפנית לא רק שהובילו לפתיחת המלחמה, אלא גם הפכו להיות סמכות מנחה בהתנהלות יפן, ובסופו של דבר גם בתבוסתה באוקיינוס השקט. הכריז 1907הצי היפני דרש להגדיר בעצמו את האויב הפוטנציאלי העיקרי שלו, ועוד ב־ על הצי האמריקני כאויב עקב היותו הצי הגדול ביותר באוקיינוס השקט. ואולם התפיסה של דגלה יפן 20 של המאה ה־20הצי לא בהכרח הלמה את זו של המדינה. למעשה, בשנות ה־ בשתי אסטרטגיות לאומיות נפרדות שנתמכו על־ידי הגורמים הפוליטיים בעלי ההשפעה הרבה ביותר בממשלה: צבא היבשה מחד גיסא, והצי מאידך גיסא. לעומת זאת, מעברו השני של האוקיינוס מדיניות ההגירה האמריקנית שהפלתה לרעה מהגרים מיפן, ופגעה Paul S. Giarra, " The Navy and Nation Need A Maritime Strategy ", Proceeding Magazine , 21 .143(12), 1,378, (December 2017) Mark Stille, The imperial Japanese navy in the Pacific war . Osprey Publishing, 2014, p. 22 .146אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם השנייה345 בזכויות המיעוט היפני בארצות־הברית עודדה את יפן לתמוך בתוכניות הצי היפני לצאת 23לפעולה נגד ארצות־הברית, ולהקצות תקציב מתאים לבניית כוחו למשימה הזאת התפיסה הימית היפנית גרסה שבקרב הימי יידרש תוקף לעליונות כמותית ביחס של כדי לאפשר ניצחון במערכה על ארצות־הברית, ולפי הגרסה הזאת פעלו ראשי הצי 1 ל־1.5 היפני ודרשו ערב המלחמה את הגדלת הצי בדגש על הגדלת כמות אוניות המערכה. אומנם Clayton D. James, "American and Japanese Strategies in the Pacific War". in Makers of 23 modern strategy from Machiavelli to the nuclear age , edited by Peter Paret, Princeton, .NJ: Princeton University Press, 1986, pp. 703–732 מנצ'וריהקוריאה מונגוליהיפןסיןברית המועצות בורמה תאילנד בורנאו פיליפיניםאינדונזיהים סין האוקיינוסהדרומי ים סיןהשקט ים יפןהמזרחי הים הצהוב סומטרה 1942 –1870: ההתפשטות של יפן האימפריאלית76איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם346 בתוכנית בניין הכוח לא הצליחו היפנים לשנות את גודל הצי שלהם שעדיין סבל מנחיתות (, אך הם הניחו שאמנת לונדון שבה נקבע כי גודלם של צי ארצות־הברית 10 ל־6מספרית 24ובריטניה בבסיסיהם באוקיינוס השקט לא ישתנה, תפתור את הבעיה מבחינה אזורית , 1921הייתה זו תקופה של חוסר יציבות ביפן. שישה ראשי ממשלות נרצחו ביפן בשנים , חלקם בשל התנגדות לניסיונות להשתתף בוועידות בין־לאומיות 1936 ו־ 1932 ,1930 חלק מההצדקות של אנשי הצבא 25שמטרתן הייתה להגביל את כוחה הימי של יפן שהשתתפו בפעולות הרצח נבעו מאמונתם, שהחוקה היפנית אִפְשרה להם את הסמכות 1933והשליטה העליונה בנושאי ביטחון לאומי, ומחויבות אחת בלבד – לקיסר יפן. ב־ עזבה המשלחת היפנית בראשותו של אדמירל 1936פרשה יפן מחבר הלאומים, ובינואר נגאנו את הוועידה הימית בלונדון, לאחר שנדחו דרישותיה לשוויון במכסות לבנייה ימית 26וגודל כולל של הצי שהוקצבו לארצות־הברית, בריטניה ויפן האסטרטגים היפנים הניחו שההתנגשות הימית לכשתתרחש, תוכרע על־ידי התותחים הגדולים שעל סיפון אוניות המערכה, ולהערכה זאת היו שותפים, הן מפקדי הצי היפני הקיסרי, וגם חלק ממפקדי הצי האמריקני. לפיכך, כל שאר הכוחות הימיים של הצי היפני נועדו לתמוך באוניות המערכה. היפנים הגיעו למסקנה שכיבוש דרום־מזרח אסיה חייב לכלול גם כיבוש מהיר של הפיליפינים שבה היו מוצבים כוחות אמריקניים רבים. כך יכולים היו היפנים להשיג שליטה ימית בים סין הדרומי לאורך המסלול שבו עברו חומרי הגלם שלהם מדרום־מזרח אסיה. בראיית היפנים, כיבוש הפיליפינים היה אמור גם לאלץ את האמריקנים לסגת מחלק גדול מעמדותיהם באוקיינוס השקט, ולהיערך לכבוש אותם מחדש במועד מאוחר יותר. לפי ההערכה הזאת, האזור שבו תתרחש ההתנגשות המכריעה הגדולה עם האמריקנים צפוי להיות אי שם במערב האוקיינוס השקט, שם לדעת היפנים היה גם האזור הנכון לעצור את ההתקדמות האמריקנית )מהלך דו־שלבי(. ליפנים היה גם ברור שכדי לנצח בקרב המכריע הם ייאלצו לפצות על הנחיתות המספרית שלהם בכלי שיט. באותה עת היה הצי היפני בזירה הזאת גדול מהצי האמריקני, אולם ארצות־הברית התחילה בתוכנית בינוי צי חסרת תקדים שהייתה אמורה לשנות את . התוכנית הזאת עמדה לשנות מן היסוד 1942המצב, ולהקנות לה יתרון כמותי החל ב־ כל חישוב קודם לגבי יחסי הכוחות, ולכן זירזה את ההחלטה על ההתמודדות. למעשה, הניחו היפנים שאם סדר הכוחות הימיים 20 המוקדמות של המאה ה־ 30עד שנות ה־ ההשערה הזאת 27 מכוחו של הצי האמריקני, הם יצליחו להשיג ניצחון70%שלהם יגיע ל־ Stephen E. Pelz, Race to Pearl Harbor: The failure of the second London naval conference 24 .and the onset of world war II , Cambridge, MA: Harvard University Press, 1974, pp. 167–178 Dan Van der Vat, The Pacific campaign: The U.S – Japanese naval war 1941–1945 , New 25 .York: Touchstone, 1991, pp. 39–45 ( הייתה אמנה בין־לאומית שנחתמהThe Second London Naval Treaty אמנת הים השנייה בלונדון 26 ונחתמה1935 בדצמבר9בעקבות ועידת הפירוק הימי השנייה בלונדון, בריטניה. הוועידה החלה ב־ , אך ללא הסכמת יפן.1936 במרס25על־ידי המדינות המשתתפות ב־ ראו הנחת האדמירל הגרמני טירפיץ ותאוריית הסיכונים שפיתח מול הצי הבריטי במלחמת העולם 27 הראשונה, שלבסוף לא הוכיחה עצמהאסטרטגיה ימית ומלחמת העולם השנייה347 התבססה על שתי הנחות יסוד קודמות שהשפיעו גם על בניין הכוח של צי הקיסרי היפני ועד תחילת המלחמה: 30בקביעת דוקטרינת ההפעלה שלו ובאימונים שערך בשנות ה־ האחת, שבידי הצי היפני יהיו כלי הנשק המתאימים שבשילוב עם דוקטרינת התשה יצליחו להגיע לשוויון כוחות מול הצי האמריקני. השנייה, שבהגיע הצי היפני לקרב ההכרעה מול הצי האמריקני, הרי בעזרת אמצעי הלחימה שברשותו, מהירות האוניות שלו ובעיקר .התותחנות הכבדה באוניות המערכה יצליח להכריע את הקרב האסטרטגיה היפנית הזאת שונתה לחלוטין עם מינויו של אדמירל איסורוקו למפקד . יממוטו שינה את אסטרטגיית המלחמה הדו־שלבית, והחדיר 1939הצי המשולב באוגוסט מרכיבים התקפיים יותר לאסטרטגיה של הצי. הוא החל לדון במתקפה על פרל הרבור במרס יום לפני הפעולה, אך התקשה להשיג את אישור המטכ"ל של 180, כ־1940או אפריל ( לתוכניתו בגלל ספקנותו בנוגע לסיכויי הצלחת הפעולה. Naval General Staffחיל הים הוא איים להתפטר 1941 באוקטובר 18–17בסדרת פגישות שקיים יממוטו בתאריכים אם לא תאושר תוכניתו, איום שהביא לבסוף לאישור התוכנית. עם תקיפת פרל הרבור נכנסה יפן למלחמה נגד ארצות־הברית ובריטניה. בוועידה הקיסרית 1941 בדצמבר7ב־ בארמון הקיסר בטוקיו 1941 בספטמבר6( ב־Imperial Liaison Conferenceהמקשרת Outline Planאושרו "קווי המתאר של תוכנית הביצוע של המדיניות הלאומית הקיסרית ( ובהם שלושה שלבים עיקריים:for the Execution of the Empire's National Policy 1 .השמדת קו ההגנה הקרבי של הצי האמריקני בפרל הרבור ותפיסת שטחים עשירים במשאבי טבע בדרום־מזרח אסיה. 2 .ייצוב הגבול מבורמה, דרך סומטרה, לאיי ג'ילברט עד לצפון האוקיינוס השקט 3 .ניצול המשאבים הטבעיים של השטחים שנכבשו, ובתוך כך סיכול ניסיונות הצי 28האמריקני לכבוש מחדש שטחים אלה האירועים בזירת האוקיינוס השקט עם כל ההערכה להתפתחות המחשבה האסטרטגית האמריקנית, נפלה ארצות־הברית בפרל הרבור קורבן להפתעה אסטרטגית של הצי היפני. למרות תבנית 1941בדצמבר (, שבה תקפו 1904פעולה דומה של הצי היפני מול הצי הסיני והצי הרוסי )פורט ארתור היפנים לפני הכרזה על פרוץ פעולות איבה, ולמרות שבגיבוש האסטרטגיה זוהה הצי היפני 30 העיקרי לצי האמריקני, לא נערכו האמריקנים כיאה לתרחיש הזה29כאיום הייחוס .Van der Vat, 1991, pp. 77–113 28 מילון מונחי צה"ל מגדיר את המושג "איום הייחוס" כ"איום הנגזר ממכלול האיומים האסטרטגיים 29 הנכללים בהערכת המודיעין, כחלק מהערכת המצב בתחום הביטחון הלאומי, והוא האיום המוגדר (. איום הייחוס מגדיר את האיומים המרכזיים, 31, עמ 1998בתסריט הייחוס" )אג"ם-תוה"ד הקונקרטיים, שאליהם יש להפנות את המאמץ המבצעי־המדיני האסטרטגי בתקופה שאליה מתייחסים. , הוצאת המערכה הנשכחת – מלחמת רוסיה יפן ומורשתה הרחבה על האירועים ראו: רותם קובנר, 30 .2005מערכות, משרד הביטחון ההוצאה לאורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם348 פתחה יפן במלחמה נגד סין הלאומנית, ובדצמבר כבשה את בירתה 1937ביולי ננג׳ינג. כיבוש סין הוביל את יפן למסלול התנגשות עם ארצות־הברית. בתקופה של בדלנות קיצונית עשו האמריקנים שימוש בכלים כלכליים )המרכיב הכלכלי באסטרטגיה הטילה 1940 ביטלה ארצות־הברית את הסכם הסחר שלה עם יפן; ביולי1939רבתי(. ב־ 1941איסור על אספקת בנזין תעופתי ליפן שהייתה נתונה ללחץ כלכלי הולך וגובר; ביולי הטילה אמברגו נפט ותפסה נכסים יפניים בארצות־הברית. צעדים אלה, בד בבד עם ותוכניות הבנייה 1941חולשתה של ברית־המועצות בעקבות המתקפה הגרמנית ביוני של הצי האמריקני הובילו את מקבלי ההחלטות היפנים למסקנה, שאין מנוס אלא להיכנס למלחמה. קציני הצי הבכירים היו מהדוחפים העיקריים לכך, בין השאר משום שהצי היפני 31היה אחד הנפגעים העיקריים מהאמברגו הזה בלי להמעיט מההפתעה האסטרטגית שאליה נקלעה ארצות־הברית, יש לזכור שיפן בניסיון לשפר את היחסים ביניהן, 1941וארצות־הברית ניהלו משא ומתן ממושך במשך ובו הציעה יפן לסגת מרוב סין והודו־סין לאחר כריתת שלום עם הממשלה הלאומנית, ואף לאמץ פרשנות עצמאית של הסכם המשולש ולהימנע מאפליה מסחרית בתנאי שכל המדינות האחרות יתגייסו. וושינגטון דחתה את ההצעות הללו. לאחר הדחייה הציע ראש ( להיפגש עם רוזוולט, אך האחרון התעקש להגיע להסדר לפני Konoyeממשלת יפן קונויה כל פגישה. ממשלת קונויה קרסה בחודש שלאחר מכן, כאשר הצבא היפני דחה את נסיגת , 1941 בנובמבר20כל הכוחות מסין. ההצעה הסופית של יפן הועברה לארצות־הברית ב־ בנובמבר, היום שבו יצא כוח התקיפה היפני לדרכו כדי 26ועליה הגיבה ארצות־הברית ב־ לתקוף את פרל הרבור, שנחשבה בעיני יפן כתקיפת מנע למנוע את צי ארצות־הברית באוקיינוס השקט מלהתערב בפעולות הצבאיות המתוכננות שלה בדרום־מזרח אסיה נגד שטחים של בריטניה, הולנד וארצות־הברית מעבר לים. (, ראש מטה הצי היפני, העריך באותה עת Nagano Osamiאדמירל נגאנו אוסאמי שאפשר יהיה להצליח ליישם את התוכנית הזאת במשך כשנתיים, אך לא התחייב ליותר מכך. בפועל, ולמרות ההצלחה בשלב הראשון, במשך עשרת החודשים הבאים איבד הצי היפני שני שלישים מכוח נושאות המטוסים שלו, הסתבך בקרבות התשה סמוך לאיי שלמה, וויתר על היוזמה שנטל במערכה הזאת. השאלות הן: מדוע לא הצליח הצי הקיסרי היפני לשמור על הישגיו מתחילת המלחמה עם ארצות־הברית? האם קשור הדבר לתרבות האסטרטגית שלו? בדצמבר בטוקיו(, תקפה יפן מושבות בריטיות ובסיסים 8) 1941 בדצמבר 7ב־ אמריקניים, והחלה לפלוש בה בעת כמעט לכמה מוקדים בדרום־מזרח אסיה ובמרכז האוקיינוס השקט. בתקיפות האלה היו ההתקפה על בסיס הצי האמריקני בפרל הרבור ובסיסי הצבא בפיליפינים שגרמו לארצות־הברית, לבריטניה, לסין, לאוסטרליה ולכמה מדינות נוספות להכריז רשמית מלחמה על יפן. ברית־המועצות, שהייתה עסוקה זה חצי Chihaya Masataka, "An Intimate Look at the Japanese Navy," in Donald M. Goldstein 31 and Katherine V. Dillon (eds.), The Pearl Harbor papers: Inside the Japanese plans , Dulles: .Prange Enterprises, 1993, pp. 312–372אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם השנייה349 שנה בלחימה עיקשת נגד מדינות הציר בחזית האירופית, שמרה לפי שעה על הסכם הניטרליות שלה עם יפן ושברה אותו רק לקראת סיום המלחמה. החליטה יפן להפעיל שורה של מבצעים נגד צי ארצות־הברית. 1942בראשית מאי נערכה התמודדות ראשונה בין נושאות מטוסים אמריקניות ויפניות 1942בתחילת מאי (. יפן יזמה ותכננה לכבוש את נמל The Battle of the Coral Seaבקרב על ים האלמוגים ( באמצעות פעולה אמפיבית, New Guinea( שבגינאה החדשהPort Moresbyמורסבי ובכך רצתה לנתק את קווי השיט והאספקה הימיים בין ארצות־הברית לאוסטרליה. הפלישה המתוכננת סוכלה כאשר כוח משימה של בעלות־הברית, שבמרכזו שתי נושאות . 1942 במאי8–4מטוסים אמריקניות, לחם בכוחות הימיים היפניים בקרב ימי שנערך בין לקרב משמעות היסטורית משום היותו הקרב הימי הראשון שבו הפעילו שני הצדדים נושאות מטוסים, שמהן המריאו המטוסים ולחמו זה נגד זה. לעומת זאת, ספינות השטח שהשתתפו בכוחות של שני הצדדים לא הגיעו לטווח ירי, ולא השפיעו כלל על תוצאות הקרב. למרות הניצחון הטקטי של היפנים והאבדות הכבדות של שני הצדדים, הצליח הצי האמריקני לראשונה לעצור התקפה יפנית גדולה. ואולם, הדבר לא השפיע על הצי היפני שהמשיך בתכנון המבצע הימי הבא בעקבותיו, במטרה לכבוש את קבוצת האיים של (. האמריקנים פיצחו Alaska Atolls( ואת קבוצת האיים באלסקהMidway Atollמידוויי , ידעו את התוכניות וסדר הקרב שלו, והשתמשו 1942את הקוד הימי היפני בסוף מאי 32.(Midwayבידיעתם כדי להשיג ניצחון מכריע על הצי הקיסרי היפני בקרב מידוויי ( בין הצי האמריקני לחיל הים היפני Epic Confrontationקרב מידוויי היה עימות אֶפִּי הניצחון 33הקיסרי שנערך כחצי שנה לאחר התקיפה היפנית המוצלחת בפרל הרבור ביוני 6–3המכריע של הצי האמריקני במערכה האווירית־ימית שנערכה בתאריכים , וההגנה המוצלחת שלו על הבסיס העיקרי השוכן באי מידוויי, הורידו לטמיון את 1942 תקוותיה של יפן לנטרל את ארצות־הברית כמעצמה ימית. הם גם הביאו לאובדן של ארבע נושאות מטוסים חשובות של היפנים, והיו נקודת מפנה מובהקת בזירת האוקיינוס השקט מילאן ויגו טוען שהתבוסה הכבדה של יפן בקרב זה הביאה 34במלחמת העולם השנייה ( Offensive Strategyלשינוי באסטרטגיה רבתי של יפן שהפכה מאסטרטגיה התקפית 35.(Defensive Strategyלאסטרטגיה הגנתית אסטרטגיה חדשה שהופעלה בקרבות האוקיינוס השקט לאחר שהאמריקנים כבשו כוּנתה בשם "אסטרטגיית קפיצת 1942( בקיץGuadalcanal Islandאת האי גוואדלקנאל (. האסטרטגיה התבססה על אחד מעקרונות Island-Hopping אוLeapfroggingאיים Theodore Ropp, War in the modern world , (Revised ed.), Baltimore: Johns. Hopkins 32 .University Press, 2000, p. 359 התואר אֶפִּי מתייחס לאירוע בלתי רגיל במיוחד בגודל או בהיקף 33 מלחמת העולם תיאור מפורט יותר אך ממצה של האירועים אפשר למצוא בספרו של אנתוני ביוור, 34 .337–325, "הכיבוש היפני וקרב מידווי", עמ20, פרק2014, הוצאת ידיעות ספריםהשנייה . Vego, 2019, p. 64 35המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם350 המלחמה של חיסכון בהפעלת כוח שלא לצורך, ובמקרה הזה – דילוג על איים שהוחזקו בידי היפנים והיו מבוצרים ומוגנים היטב במטרה לתפוס מקומות מוגנים פחות, אך בעלי פוטנציאל לתמוך בשלב ההתקדמות הבא. צי ארצות־הברית בודד את האיים המוגנים והמבוצרים מאספקה, וגרם לחיל המצב שם להתמודד עם רעב ומחלות. כך, הכוחות באיים (, נהיו חסרי תועלת במאמץ המלחמתי Rabaulשנעקפו כמו הבסיס העיקרי ברבאול היפני. אסטרטגיה חדשה זאת הפכה את מרחבי האוקיינוס השקט ל"בת ברית אמריקנית", וארצות־הברית השתמשה במרחבים כדי לדלג מעליהם עד להכנעתה הסופית של יפן ( תמך באסטרטגיה הזאת Douglas MacArthur. גנרל דאגלס מקארתור1945באוגוסט כחלק משאיפתו להשיב את הפיליפינים לשליטת ארצות־הברית מוקדם ככל האפשר. לאסטרטגיה מוצלחת יש אבות רבים, ובמקרה הזה מקארתור טען להמצאתה, אם כי 36העובדות מצביעות על כך שהיוזמה המקורית הייתה של צי ארצות־הברית האסטרטגיה והטקטיקה של הצי היפני במהלך מלחמת העולם השנייה שיקפו דוקטרינה שהתפתחה במשך ארבעת העשורים שלפני מלחמת העולם השנייה. ליבה של הדוקטרינה ( שהיו Attrition Battlesהזאת נסוב סביב קרבות הכרעה, שבהמשכם קרבות התשה אמורים לגרום להשמדתו הסופית של האויב הימי. התפיסה התפתחה במכללה הימית בתמיכה בריטית )כולל משלוח מרצים 1888( שנוסדה ב־Naval Staff Collegeהיפנית התפיסה 37בריטים(, וזכתה לחיזוק ואישוש במלחמות של תחילת המאה נגד סין ורוסיה המֶהֶנית בדבר הצורך לשלוט בים ובנתיבי השיט שלו אומצה בצי היפני, אך רק בגישה אזורית ומוגבלת. לצד בניין הכוח היו מפקדי הצי היפני מודאגים מכך שאיכות כלי השיט של האויב )הצי האמריקני( עלולה להביא לקיזוז היתרון הכמותי. בהתאם לכך אימץ הצי מילימטר(, שיהיו 457 אינטש18גישה של עדיפות לבניית אוניות מערכה מצוידות בתותחי בעלות כוח אש ניכר ועדיף על כוח האויב, ובעלות יכולת לנטרל ולהשמיד את נושאות המטוסים שברשותו. הטכנולוגיה החדשה והיכולות הטקטיות שיושמו בצי היפני הוגבלו והותאמו לשיפור הדוקטרינה הקיימת, ולא לעיצובה של דוקטרינה חדשה. לדוגמה, למרות ההצלחות שנחלו הצוללות הגרמניות במלחמת העולם הראשונה בלוחמה נגד נתיבי השיט של בעלות־הברית, לא הכניסו היפנים את התפיסה הזאת לצי הצוללות שלהם שהיו לו יכולות גילוי ותקיפה טובים ביותר. כמו כן לא הונחו גורמי הפיתוח בצי היפני לפעול לשיפור רמת הלוחמה נגד 38(, לנוכח הגידול באתגר לוחמת הצוללות Anti-Submarine Warfare – ASWצוללות Mark D. Roehrs, and William A. Renzi, World war II in the Pacific (2nd ed.), London: ME 36 .Sharpe, 2004, p. 122 .Evans and Peattie, 1997, p. 13 37 עדות להזנחת בניית יכולת נגד צוללות בצי היפני מובאת בספרו של סטיבן רוזן, המציין שנתונים 38 את ממשלת יפן להקדיש1944שלאחר המלחמה מראים, שהטבעת מכליות הנפט היפניות אילצה עד ממלאי הפלדה לבניית אוניות סוחר כדי לאפשר את המשך הייבוא של מוצרים חיוניים 83%יותר מ־ לתעשייה. זאת למרות האבדות הכבדות שספג חיל הים היפני בקרב מידווי וקרב ים הפיליפינים. .Rosen 1994, Ch. 5, New blood for the submarine forceאסטרטגיה ימית ומלחמת העולם השנייה351 הדוקטרינה היפנית ייחסה39אלא התמקדו בתחומי לחימה ששויכו לדוקטרינה ההתקפית ( שיש לצי היפני על Superior Fighting Spiritחשיבות גדולה לרוח הלחימה העדיפה הצי האמריקני, לתרומה לניצחון בקרב ולתכנון מראש של המערכה, כולל קביעת אזור (, השלב שבו יבוצע המעבר מקרב Marianas Islandsההתמודדות נגד הצי האמריקני ( להחזיר 50%ההכרעה לקרב ההתשה. התוכנית אף העריכה את הסתברות ההצלחה הגישה הזאת הניבה אומנם 40את הצי האמריקני למצבו עשור לפני תחילת המלחמה תוצאות בתחילת המלחמה, כאשר הצליחו היפנים להפתיע בתקיפותיהם, אך הייתה בעוכריהם כאשר פסקו הקרבות מלהיות קרבות הכרעה, ונדרשו שינויים והתאמות לפני הייתה לכוחות הימיים והצבאיים שעמדו לרשות 1943הקרב ובמהלכו. יתרה מכך, החל ב־ 41ארצות־הברית עדיפות מכרעת הן בכוח האש והן בציוד התרבות האסטרטגית היפנית לקתה בחסר, שכן הצי הקיסרי היפני היה נטול יכולת לנהל את המלחמה שבה התחיל מאחר שהדוקטרינה שלו הייתה מיושנת, ולא התאימה לדרישות האסטרטגיות של המלחמה. דהיינו, הצי היפני לא השכיל להבין את אופייה של המלחמה שאותה יזם. המבנה מעורר המחלוקות של פיקוד הצי גרם לתהליך קבלת החלטות פגום ולחוסר תיאום של הפיקוד בהיררכיות השונות שלו. לבסוף, הצי לא הצליח להתמודד עם המציאות המשתנה של המלחמה. הדוקטרינה הדוגמטית של הצי הקיסרי היפני, שהתבססה על דוקטרינה התקפית בלבד, גרמה להטיה מחשבתית והובילה את הצי (, שלפיו לא הבין במקרים מסוימים ובאופן מלא את אופייה של Mindsetלמצב תודעתי המלחמה כפי שהתפתחה באותה עת. הצי לא השתמש כראוי בצוללות שברשותו, לא פיתח לוחמה ראויה נגד צוללות, לא ידע לנצל את כוחותיו בהתאם לצורך במאבק עם צי שסדר הכוח שלו הלך וגדל במהלך המלחמה, ולא ניסה לשקול חלופות אחרות הנמצאות במרחב האסטרטגיה רבתי ובכך תרם בסופו של דבר לכישלונו במלחמת העולם השנייה. הזירה האטלנטית והים התיכון לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה כל ההחלטות האסטרטגיות הימיות האמריקניות היו קשורות ליעדים האסטרטגיים ולתעדוף בין הזירות הימיות השונות )אטלנטית והאוקיינוס השקט(, שהיו למעשה נגזרת מזירות הלחימה היבשתיות העיקריות. עם כניסתם למלחמה סברו האמריקנים שהזירה העיקרית היא אירופה, ולכן הפנו אליה מאמץ תעשייתי גדול, בעוד זירת האוקיינוס השקט – הזירה היפנית – הייתה זקוקה לעוצמה ימית גדולה. אלה מרחבי ים גדולים מאוד ואויב ימי חזק יותר, התובעים כושר אדיר של תובלה ימית. האמריקנים העדיפו אפוא לנחות תחילה בצפון אפריקה, שם המאמץ הימי הנדרש היה קטן .Masataka, 1993, pp. 312–320 39 Hedly P. Willmott, The barrier and the javelin: Japanese and allied Pacific strategies, 40 .February to June 1942 , Annapolis: Naval Institute Press, 1982 .Evans and Peattie, 1997, p. 491 41המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם352 יותר יחסית. המאמץ הזה היה עבור האמריקנים כעין התנסות שאִפְשרה להם ללמוד את הנחיתה ואת השלכת העוצמה הצבאית על האוקיינוס, ולהתמחות בהן. שיקול זה עלה בקנה אחד עם האסטרטגיה הלאומית האמריקנית: ראשית, יש להכריע את גרמניה, וליתר דיוק למנוע את התמוטטותן של רוסיה ושל בריטניה, ואילו כלפי יפן ( ובלימה. האסטרטגיה הזאת התאפשרה בזכות Containmentיש לנקוט מדיניות הכלה מרחבי הים העצומים שהשתרעו בין יפן לאמריקה, ולמרות כל ההצלחות היפניות לא הייתה ליפנים כל יכולת להשתלט ממש גם על הצד המזרחי של האוקיינוס השקט, ולהשפיע השפעה כלשהי על יבשת אמריקה עצמה. מצב זה אִפְשר לאמריקנים מרווח נשימה בזירת האוקיינוס השקט, כך שיכולים היו להפנות את המאמץ העיקרי לצפון אפריקה ולאירופה, ורק בהמשך להתפנות בהדרגה להקצאת משאבים וכוחות לזירה היפנית. טרם סקירת הקרב על האטלנטי ראוי להתעכב על שני אירועים שבהם היו מעורבים הציים המלחמתיים של בריטניה וגרמניה. האחד, הוא המערכה הימית של כיבוש נורווגיה ( )ראו: Battle of the Denmark Straitודנמרק על־ידי גרמניה, והשני קרב מֵצַר דנמרק (.77איור חיל הים הגרמני נטל חלק פעיל במבצע הפלישה הצבאי לנורווגיה שנערך במרס– . יתר על כן, מפקד חיל הים הגרמני, אדמירל ראדר היה תומך נלהב בתוכניתו 1940אפריל של היטלר לפלוש לארצות אלה, והסביר זאת בשלושה נימוקים: האחד, כדי להעניק לחיל הים הגרמני נמלים שאפשר להפעילם במשך כל השנה ולתקוף מהם את צי הסוחר ( שבנורווגיה כדי לאבטח את ייבוא עופרות Narvikהבריטי; השני, להתבסס על נמל נרוויק ( מבצע Pre-emptהברזל שנחצבו בשוודיה ושוּנעו מנמל זה לגרמניה; השלישי, לסכל בריטניה הקצתה 42 על־ידי כוחות משולבים של צרפת ובריטניה1940כזה שתוכנן באביב עוד קודם לכן חיל משלוח אנגלי־צרפתי מיוחד שהיה אמור להישלח לנורווגיה ופינלנד, ( החליט לפזרו Arthur Neville Chamberlainאך ראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברליין לאחר שברית־המועצות ופינלנד השיגו הסכם להפסקת הלחימה ביניהן. הפליג כוח ימי גרמני גדול מנמל וילהלמסהאפן לנרוויק וטרונדהיים 1940 באפריל7ב־ (, שבו סיירות המערכה 'גנייזנאו' ו'שרנהורסט', הסיירת הכבדה 'אדמירל Trondheim ) משחתות, והתגלה על־ידי מטוס סיור בריטי ומפציצי חיל14( ו־Admiral Hipperהיפר האוויר המלכותי שיצאו לתקוף את הכוח, אך אלה לא הצליחו לעצור את התקדמותו. הצליח אומנם לפגוע בסיירות המערכה 43(British Home Fleet"צי המולדת הבריטי ( ו'קרלסרוהה' Königsberg'גנייזנאו' ו'שרנהורסט', בשתי סיירות גרמניות 'קניגסברג ( ובחצי תריסר משחתות גרמניות, אך עד מחצית אפריל השלימו הגרמנים את Karlsruhe ) כיבוש טרונדהיים וסטוונגר. הגרמנים שלחו את הסיירת הכבדה החדשה שלהם 'בליכר .88 "נורווגיה ודנמרק", עמ5, פרק2014 ביוור 42 "צי המולדת הבריטי" היה כוח הלחימה העיקרי של הצי המלכותי במים האירופיים במלחמת העולם 43 ( והוא שכן בסקאפה פלאוForbes היה אדמירל פורבס1939 בספטמבר3השנייה. מפקדו החל ב־ ( שבצפון האי הבריטי.Scapa Flow )אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם השנייה353 ( לסייע לכוח. סוללות תותחים נורווגיות Lutzowואת ספינת המערכה של 'כיס לוצוב וספינות טורפדו הטביעו את הסיירת 'בליכר', ואילו 'לוצוב' נפגעה קשות עד שנאלצה לסגת ולהיגרר לתיקונים בנמל קיל. הבריטים והצרפתים ניסו לעצור ביבשה את תנועת הכוחות הגרמניים, ואף כבשו באופן זמני את נרוויק, אך הדרגים המדיניים של בריטניה וצרפת החליטו בסוף אפריל לסגת מנורווגיה. הצלחותיו החלקיות בלבד של חיל הים הגרמני והאבדות הכבדות שספג לא הועילו במאומה לבריטניה ולצרפת למניעת הובלתם של יותר במאי נכנעו 20 ב־44.1940 אלף חיילים גרמנים לנורווגיה במרוצת חודש אפריל100מ־ אחרוני החיילים הנורווגים בפני גרמניה, אך המחיר בזירה הימית היה כבד מאוד: מתוך 17 אוניות השטח הגרמניות בגודל של משחתת ויותר, שהשתתפו בפלישה לנורווגיה23 .(7הוטבעו או נפגעו )טבלה Double-Poleקרב "מֵצַר דנמרק" היה הניסיון לממש את "אסטרטגיית שני הקטבים ( של האדמירל הגרמני ראדר. אסטרטגיית שני הקטבים התבססה על הפעלת Strategy צי השטח הגרמני בשתי זירות: הוצאת כלי השיט המלחמתיים החדשים לים הפתוח כדי .93–91, עמ2014 ביוור 44 טביעת ביסמרק הנסיך מוויילס הנסיך אויגן אוניית המערכה א.ה.מ. רודני הסיירת הקלה א.ה.מ. דורסטשייר :Hכוח נושאת המטוסים ארק רויאל, סיירת קרב רנאון והסיירת הקלה שפילד טביעת הוד צי הבית של חיל הים המלכותי הסיירת סופולק הסיירת הקלה א.ה.מ. אדינבורו סקפה פלו הוד, הנסיך מוויילס ושש משחתות הסיירת הכבדהנורפולק גדיניה )גוטנהאפן( ביסמרק הנסיך אויגןברגןגיברלטר ברסט 1941 במאי24: קרב מֵצַר דנמרק בין הצי המלכותי לצי הגרמני 77איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם354 לפגוע בקווי השיט של בריטניה והפעלת שאר צי השטח הגרמני )המיושן יותר( בקרבת חופי גרמניה )בנמלים(, כך שירתק כוחות של הצי המלכותי הבריטי. : אבדות כלי שיט של הצי המלכותי הבריטי, הצי הגרמני ובעלות־הברית בקרבות על כיבוש 7טבלה נורווגיה סוג כלי השיטהצי המלכותי צי בעלות־הבריתהצי הגרמני נושאות מטוסים1 - - סיירות2 - 3 משחתות7 - 10 צוללות4 2 4 סה"כ14 1 17 בין הצי המלכותי והצי הגרמני1941 במאי24הקרב הימי במֵצַר דנמרק התרחש ב־ הוא ארך כשנה לאחר האבדות הכבדות שספג צי השטח הגרמני בפלישתו לנורווגיה. בניגוד למלחמת העולם הראשונה שבה הסתגרו אוניות צי הים הפתוח הגרמניות בנמלים , הרי שבקרב מֵצַר דנמרק 1916ויצאו רק לקרבות קצרים, שאחד מהם היה קרב יוטלנד של יצאו אוניות המלחמה הגרמניות מהנמל לפי "אסטרטגיית שני הקטבים" מתוך כוונה להגיע לנתיבי השיט הבריטיים בים הפתוח ולפגוע בסחר אל בריטניה וממנה. המבצע כוּנה בשם Battleship", והשתתפו בו אוניית המערכה 'כיס ביסמרק Rheinübung Operation " ( של הצי הגרמני Heavy Cruiser Prinz Eugen( והסיירת הכבדה 'הנסיך אויגן Bismarck ( וסיירתHMS Prince of Walesספינות הקרב של הצי המלכותי הבריטי היו 'הנסיך מוויילס ( Skapa Flow(, שיצאו מאזור סקאפה פלאו Battlecruiser HMS Hoodהמערכה 'הוד שבסקוטלנד כדי ליירט את הכוח הגרמני, לסכל את כוונתו ולהביס את אוניית המערכה 'כיס ביסמרק' הגרמנית והסיירת הכבדה 'הנסיך אויגן', שכבר הצליחו להגיע לים הפתוח לאזור (. שתי ספינות הצי המלכותי הבריטי הצליחו ליירט 77שבין גרינלנד ואיסלנד )ראו: איור את הכוח הגרמני ופתחו עליו באש תותחים. ה'ביסמרק' השיבה באש ועשר דקות לאחר שהבריטים פתחו באש פגע פגז אחד מהמטח החמישי שירתה ה'ביסמרק' פגיעה ישירה באזור מחסני התחמושת האחוריים של סיירת ה'הוד', וגרם לפיצוץ התחמושת שבמחסנים אנשי 1,421ולטביעת האונייה על כל אנשי צוותה בתוך שלוש דקות )רק שלושה מתוך הצוות ניצלו(. 'הנסיך מוויילס' המשיכה להעסיק את ה'ביסמרק', אך סבלה מתקלות קשות , לאחר שהותקנו 1941בחימוש העיקרי שלה. יש לציין, שהיא נכנסה לשירות רק בסוף מרס בצריחיה תותחים חדשים שעדיין סבלו מבעיות אמינות. עקב כך נאלצה 'הנסיך מוויילס' לנתק מגע מה'ביסמרק' כדי להמתין לתגבור של כוחות צי מלכותי נוספים. הקרב נתפס כניצחון טקטי של הגרמנים, אך השפעתו הייתה קצרת מועד. הנזק שנגרם למכלי הדלק הקדמיים של 'ביסמרק' אילץ אותה לחזור לנמל ברסט שבחוף המערבי של צרפת הכבושה. במאי להטביע אותה 27הבריטים התארגנו עם כוח משימה ימי בסיוע אווירי שהצליח ב־אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם השנייה355 באמצעות כמה טורפדו שנטרלו את מערכת ההיגוי של ה'ביסמרק'. הסיירת הכבדה 'הנסיך 45אויגן' הצליחה להתחמק מפגיעת כוח המשימה הבריטי ולהגיע לנמל ברסט תוצאות הקרב סימלו את כישלון "אסטרטגיית שני הקטבים", שלא זיהתה נכונה את המושג "מרכז הכובד" של המערכה הימית, ולפיכך גם לא את היכולות הקריטיות, הדרישות הקריטיות והפגיעות הקריטיות. ההפסדים במערכה הנורווגית הותירו רק קומץ של אוניות לבריטניה שכוּנתה "מבצע 1940כבדות לא פגועות לרשות הפלישה המתוכננת בקיץ (, ושמעולם לא יצאה אל הפועל מחמת תפקודו של חיל הים הגרמני Sea Lionארי הים בשני הקרבות שצוינו לעיל, והאבדות שספג. בקרב ההנהגה הגרמנית שררו ספקות כבדים בנוגע ליכולתו של הצי הגרמני לאבטח מבצע פלישה בדרך הים לבריטניה ולהתמודד עם הצי הבריטי המלכותי במבצע כזה. עם זאת, נפילת צרפת וכיבוש נורווגיה העניקו לצוללות הגרמניות גישה נוחה לצירי ספנות בריטיים באוקיינוס האטלנטי. בהיבט הזה החלפתו של ראדר בדניץ, והתמקדות ב"מערכה על האטלנטי" זיהו נכון )אך אולי מאוחר במידה מסוימת( את מרכז הכובד מבחינת גרמניה, ולמעשה את כישלון התפיסה עצמה. ) The Battle of the Atlanticהקרב על האוקיינוס האטלנטי היה הקרב הארוך 1945 –1939הקרב על האוקיינוס האטלנטי שהתרחש בין השנים ביותר במלחמת העולם השנייה, ולמעשה היה הקרב להשגת עליונות ימית בזירה הזאת. , והסתיים עם 1939הוא החל מיד עם הכרזת המלחמה הבריטית על גרמניה בספטמבר . עם כניסתן של בריטניה וצרפת למלחמת 1945כניעתה של גרמניה לבעלות־הברית במאי , החל חיל הים הגרמני ליישם אסטרטגיות דומות 1939 בספטמבר 3העולם השנייה ב־ לאלה ששימשו אותו במלחמת העולם הראשונה. הוא לא הצליח לאתגר את הצי המלכותי הבריטי בספינות המערכה, ולכן פתח במערכה נגד קווי הסחר של בעלות־הברית במטרה לנתק את בריטניה מהאספקה הדרושה למלחמה. בפיקודו של ראדר ביקשו כוחות חיל הים הגרמני להעסיק כוח מעורב של ספינות שטח וצוללות להשגת המשימה. ראדר, שהעדיף את בנייתו של צי מאוזן )שטח ושצוללות(, היה בר־פלוגתא של מפקד כוח הצוללות הגרמני, אדמירל קרל דניץ, בנוגע לשימוש בצוללות. בתחילת המלחמה הצטווה צי הצוללות להטביע ספינות מלחמה של הצי המלכותי, ואכן בשלבים הראשונים זכו הצוללות הגרמניות לכמה ( באזור הסקאפה, וכן HMS Royal Oakהישגים והטביעו את אוניית הקרב הישנה 'רויאל ' סמוך לחופי אירלנד. למרות ההישגים דגל דניץ HMS Courageousאת נושאת המטוסים (, כדי לתקוף Wolfpack Tacticsבאסטרטגייה של הפעלת צוללות שכוּנתה "עדת זאבים את שיירות האוקיינוס האטלנטי שהעבירו אספקה לבריטניה. אומנם צי השטח הגרמני השיג גם הוא הישגים מסויימים, אך הצי המלכותי הבריטי החליט להשמיד את כלי השיט הגרמניים, או לאלצם להישאר "כלואים" בנמליהם, ולפיכך פעל מול 'הגרף שפיי' בשפך .1941 ובקרב מֵצַר דנמרק ב־ 1939( ב־River Plateנהר 'הריבר פלייט Holger H. Herwig and Robert J. Winklareth, " The Battle of the Denmark Strait: A Critical 45 Analysis of the Bismarck’ s Singular Triumph ", Naval War College Review , 68(4), (2015), .Article 13המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם356 השיג דניץ בסיסים חדשים במפרץ ביסקאיה שממנו יוכלו1940עם נפילת צרפת ביוני הצוללות הגרמניות לפעול בדוקטרינת "עדת זאבים", ולפגוע בשיירות הבריטיות. הגרמנים נעזרו במודיעין שנאסף על מיקום השיירות הבריטיות באמצעות ההצלחה לפענח את הצליחו הצוללות הגרמניות במשימתן בצורה 1941 ובמשך כל1940הצופן הבריטי. בשלהי ספינות 270מרשימה, והטביעו כמות ניכרת של אוניות אספקה שהגיעו לבריטניה )יותר מ־ Dieשל בעלות־הברית(, הצלחה שזכתה בקרב צוותי הצוללות לכינוי "השעה המאושרת (. Glückliche Zeit בצעד חסר תקדים את התוכנית1941יש לזכור שארצות־הברית הפעילה החל ממרס (, וסיפקה לבעלות־הברית באירופה, ומאוחר יותר גם Lend and Lease"החכר והשאל לברית־המועצות, ספינות, משאיות, כלי טיס, חומרים, מזון ועוד, שאת העברתם לאירופה בשנים הללו הוטבעו אלפי 46היה צריך לאבטח )המרכיב הכלכלי של האסטרטגיה רבתי אוניות, ועשרות אלפי אנשים נספו באוקיינוס האטלנטי. היה זה סכסוך בין בעלות־הברית המערביות ובין מעצמות הציר )במיוחד גרמניה( על השליטה בנתיבי האוקיינוס האטלנטי Grand Allianceועל השגת עליונות ימית בהם. האסטרטגיה הימית של בעלות־הברית ( התאפיינה במאבק שרתם את העוצמה הלאומית וחידושי הטכנולוגיה נגד Strategy 47.(78האסטרטגיה שהפעיל הצי הגרמני באמצעות לוחמת הצוללות שלו )ראו: איור בעלות־הברית קבעו למערכה שלוש מטרות: הסגר ימי על מעצמות הציר באירופה, ביטחון השיט של בעלות־הברית והחופש להקרין עוצמה במרחב הימי של האוקיינוס האטלנטי. מעצמות הציר, לעומת זאת, קיוו לסכל ולשבש את השימוש של בעלות־הברית באוקיינוס האטלנטי, ולמנוע מהן להשיג שליטה ימית באזור. נתוני הפתיחה של קרב ממושך זה עודדו את מעצמות הציר, ובמיוחד את גרמניה, לכך שמזדמנת אפשרות לפעול כדברי ואכן, 48קלאוזביץ על "מרכז הכובד", שיביס את בריטניה באמצעות השגת ניצחון במערכה אילו הייתה בריטניה מצליחה למנוע מאוניות הסוחר של בעלות־הברית לשאת מזון, חומרי גלם, חיילים וציודם מצפון אמריקה לבריטניה ובעיקר לרוסיה, כי אז תוצאות מלחמת העולם השנייה היו יכולות להיות שונות לחלוטין. יתר על כן, אילו מדינות בעלות־הברית לא היו מסוגלות לשלוח אוניות אל צפון האוקיינוס האטלנטי, אי אפשר היה להעביר כוחות קרקע תוכנית "החכר והשאל" או בכותרתה הרשמית ה"חוק לקידום ההגנה של ארצות־הברית" נחקקה 46 , ובעקבותיה סיפקה ארצות־הברית לבריטניה1945, הסתיימה בספטמבר1941 במרס11ונחתמה ב־ )ולחבר העמים הבריטי(, לצרפת החופשית, לרפובליקה של סין, ובהמשך גם לברית־המועצות . זה כלל 1945 עד לאוגוסט 1941ומדינות בעלות־הברית האחרות מזון, נפט וחומרים החל ממרס ספינות מלחמה ומטוסי מלחמה יחד עם כלי נשק אחרים. באופן כללי הסיוע היה בחינם, אם כי מעט מהפריטים כמו אוניות, הוחזרו לאחר המלחמה. בתמורה קיבלה ארצות־הברית שכירות בבסיסים צבאיים וימיים בשטח בעלות־הברית במהלך המלחמה. תוכנית "החכר והשאל" סיימה למעשה את .1930היומרה של ארצות־הברית לשמור על ניטרליות שעוגנה בחוקי הניטרליות של שנות .Hattendorf, 2013, p. 2 47 Eliot A. Cohen & John Gooch, "Failure to Learn: American Antisubmarine Warfare in 48 1942". In: Military Misfortunes: The Anatomy of Failure in War , New York: Free Press, .2005אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם השנייה357 זאת הייתה גם הערכתו של49בריטיים ואמריקניים לחופים בזירות לחימה כמו הים התיכון צ'רצ'יל, שטען כי סכנה זו לא באה לידי ביטוי בצורה של קרבות מרשימים או נוצצים, אלא בסטטיסטיקה מבעיתה ובלתי נתפסת, והבין כי הפסד בקרב על האוקיינוס האטלנטי יפתח לקרב הזה התגייסו 50בפני גרמניה סיכויים טובים ביותר להביס את המעצמות המערביות כמה אנשי מדע של בעלות־הברית כדי להשפיע על עיצוב הדוקטרינה המתאימה לסוג הזה של הלחימה בשעה שבנו דיסציפלינה מדעית חדשה בשם "חקר ביצועים". נמשך "הקרב על האטלנטי" והאספקה לבריטניה הגיעה 1943בחורף ובתחילת אביב לרמות קריטיות. למרות האבדות שספגו הגרמנים, נראה היה שהאסטרטגיה הגרמנית להטביע אוניות בקצב מהיר יותר ממה שבעלות־הברית יכלו לבנות אותן הצליחה, אך באפריל–מאי של אותה שנה חל שינוי במגמה לרעת הגרמנים. במפגשים שבין השיירות של בעלות־הברית לצוללות הגרמניות החל היחס הכמותי להשתנות. כך לדוגמה שיירה של צוללות גרמניות הצליחה להטביע שש 30" שהותקפה על־ידיONS 5בעלות־הברית בשם " SC 130 אוניות סוחר. שבועיים לאחר מכן, שיירה בשם 13צוללות גרמניות, אך איבדה הצליחה לשרוד את התקיפה הגרמנית, וספינות הליווי שלה הטביעו חמש צוללות גרמניות. התפנית המהירה להובלת בעלות־הברית הייתה תוצאה של שילוב כמה טכנולוגיות שהפכו לזמינות בחודשים שקדמו לה. מדובר בשילוב עם תוכניות בנייה של ספינות סוחר מסוג .Gary Sheffield, " The Battle of the Atlantic: The U-boat peril ", BBC, 3 March, 2011 49 Winston S. Churchill, The Second World War . London: A&C Black, (2013), p. 397; Thomas 50 .A. Hughes and Marc Milner, " Battle of the Atlantic, World War II ", Britannica : מלחמת העולם השנייה – צוללת גרמנית לאחר78איור תקיפת אוניית סוחר באוקיינוס האטלנטיהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם358 , וכל אלה שינו את המגמה ב"קרב על האטלנטי". בקרבות הימיים שהתנהלו בחודשLiberty אוניות של34 צוללות לעומת34מאי )וזכו לכינוי הגרמני "מאי השחור"(, איבדה גרמניה בעלות־הברית שהטביעו הצוללות הגרמניות. מח"י לשעבר, אלוף שלמה אראל שהפליג כמלח בצי הבריטי בשיירות באוקיינוס באמצעות טורפדו מצוללת גרמנית, ציין לקחים 1941האטלנטי, ואונייתו טובעה בינואר היסטוריים, טכנולוגיים ואסטרטגיים של המלחמה הזאת בזו הלשון: במהלך מלחמת העולם השנייה התפתחה דוקטרינת הלחימה בים במונחים (. ה'חיפוי' בזירה ימית מוגדרת ניתן על־ידי Cover and Escortשל 'חיפוי וליווי כוח לחימה ימי המורכב מאוניות שטח ונושאות מטוסים )ובהתאם לטווחים גם כוחות אוויר מבסיסים יבשתיים(, והיה מסוגל לאתר וליירט בכוחות עדיפים כל כוח אויב החודר לזירה. המושג 'ליווי' הוא שם כולל לכל פעילות ימית הנערכת תחת המטרייה של כוח החיפוי, אך בעיקרו הוא ליווי צמוד של שיירות הצבא או האספקה 51על־ידי כוחות קלים ומתמחים יש הסכמה רחבה בקרב ההיסטוריונים של מלחמת העולם השנייה שגיוס מיטב המוחות האזרחיים, והשתלבותם במאמץ המלחמתי ברמות הגבוהות ביותר, היה סיפור הצלחה בריטי יוצא מן הכלל. אחד הבולטים שבהם היה פטריק מיינארד סטיוארט בלאקט, פיזיקאי ניסויי , שהתחיל את שירותו הצבאי כמלח בצי הבריטי והתקדם 1948בריטי, חתן פרס נובל ב־ לקצונה, אך בתוך תקופת לימודיו בקיימברידג' עזב את הצי כדי ללמוד פיזיקה גרעינית. מנהל חקר ביצועים של האדמירליות הבריטית, תרם 1945 –1942בלאקט, ששימש בשנים תרומה גדולה במלחמת העולם השנייה בייעוץ, באסטרטגיה צבאית ובפיתוח תחום חקר הביצועים. הוא הגדיר את תכלית עבודתו במילים "למצוא מספרים שעליהם ניתן לבסס To find numbers on which to base strategy, not gustsאסטרטגיה ולא משבי רגש (. בהתאם לכך הוא תמך בתפיסת השיירות כדוקטרינה שנועדה לצמצם את of emotion כמות ההטבעות של כלי השיט שבשיירה. אומנם העיקרון של שימוש באוניות מלחמה כדי ללוות אוניות סוחר היה מקובל, אך לא היה ברור אם עדיף להרכיב שיירות קטנות או גדולות )יש לזכור שמהירות ההפלגה של השיירה נקבעת תמיד לפי מהירות ההפלגה של האונייה האיטית שבה(. הטענה הרווחת עד השלמת מחקרו של בלאקט הייתה, שקשה יהיה לצוללות הגרמניות לאתר שיירות קטנות, ולכן הן עדיפות. צוותו של בלאקט הראה שהאבדות שספגו השיירות תלויות במידה רבה בכמות אוניות הליווי המלוות את השיירה ולא בגודלה, ולכן מומלץ לפעול לפי תפיסה מבצעית המעדיפה מספר שיירות גדולות מוגנות תוצאות הקרב על האוקיינוס האטלנטי היו קשות ביותר 52טוב יותר משיירות רבות קטנות (, אך הגרמנים לא הצליחו לבלום את זרם האספקה האסטרטגית 8לשני הצדדים )טבלה שלמה אראל, "הזירה הימית במלחמת העולם השנייה – לקחים היסטוריים, טכנולוגיים ואסטרטגיים", 51 .20, עמ1985 ,301–300, מערכותלקחים Maurice W. Kirby and Jonathan Rosenhead, "Patrick Blackett (1897)", in Profiles in 52 Operations Research Pioneers and Innovators , 147, Springer New York Dordrecht .Heidelberg London, 2011, pp. 1 – 30אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם השנייה359 לבריטניה, מה שאפשר בסופו של דבר גם לבנות את אותן מסגרות צבאיות, לאמן את צוותן . 1944לציידן ולדאוג לספק להן את כל הנדרש לקראת הפלישה לנורמנדי ביוני : מלחמת העולם השנייה – אבדות הצדדים בקרב על האוקיינוס האטלנטי8טבלה בעלות־הבריתגרמניה מלחים36,200 מלחים30,000 אנשי צי סוחר36,000 אוניות סוחר3,500 צוללות783 אוניות מלחמה175 אוניות מלחמה אחרות47 הניצחון בקרב על האוקיינוס האטלנטי, ובמיוחד התבוסה שנחלו הצוללות הגרמניות שם, היה אחד מהמרכיבים שאִפְשרו לכוחות בעלות־הברית להבטיח את הבסת גרמניה 53במלחמה הקרב בים התיכון זה מול זה שלושה ציים עיקריים: הצי המלכותי 1940בזירת הים התיכון התמודדו החל ב־ 1942(. ב־ The Regia Marina( והצי האיטלקי Kriegmarineהבריטי, הצי הגרמני Operationהצטרף הצי האמריקני אף הוא ללחימה במבצע שנודע בשם "מבצע לפיד (, שמשימותיו העיקריות היו שליטה על נתיבי השיט, העברת Torch to Tunis אוTorch גייסות ותמיכה לוגיסטית לכוחות הלוחמים ביבשה. לפיכך, היעד האסטרטגי של בעלות־ הברית היה לשלוט בשלוש נקודות אסטרטגיות חשובות ביותר: גיברלטר, מלטה ותעלת סואץ. הזירה התאפיינה בכמה מערכות שבהן הכוחות הימיים השתתפו במבצעי תקיפה אמפיביים ופעולות סגר ימיות. הפלישות המשמעותיות הראשונות ליבשת אירופה שערכו ( שבאיטליה Anzioבעלות־הברית הופעלו למעשה מהזירה הזאת בסיציליה, באנצ'יו ", שחולץ ממנה חומר U-559ולדרום צרפת. חשוב גם לציין את הטבעת הצוללת הגרמנית הצופן ששימש לפענוח מכונות אניגמה גרמניות, ושימש חומר מודיעיני רב־ערך לבעלות־ הברית בסיכול תוכניות מערכה גרמניות במשך כל המלחמה. בין היתר אִפְשר חומר הצופן לפענח את תנועת השיירות הלוגיסטיות הימיות הגרמניות, ולהפעיל מולן את הטקטיקה שהגרמנים אימצו במלחמה על האוקיינוס האטלנטי – טקטיקת "עדת זאבים". אפשר לומר שהמערכה בים התיכון המחישה והבליטה את יחסי התלות ההדדיים בין Struggle for )המאבק על הים התיכוןזירות הים, היבשה ובמידה מסוימת גם האוויר. בספר 1940( מתואר כיצד חמישה ציים מרכזיים הפעילו כוח ימי בים התיכון מ־the Middle Sea 54 עם התייחסות לפעולות הצי במשימות הסיוע השונות לכוחות היבשתיים 1945עד ( טוען שבמלחמת Vincent O’Haraהסופר וההיסטוריון הימי האמריקני וינסנט אוהרה .British losses and losses inflicted on Axis Navies , National Museum of the Royal Navy 53 Vincent O'Hara, Struggle for the Middle Sea: The great navies at war in the Mediterranean 54 .theater, 1940–1945 , Anova Books: 1, 2009המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם360 העולם השנייה נערכו בים התיכון הרבה יותר מערכות ימיות גדולות מאשר באוקיינוס האטלנטי או באוקיינוס השקט, אך רק מעט נכתב על כך, ושהמערכה על השליטה בים התיכון הייתה ארוכה ביותר במלחמת העולם השנייה ביחס לשאר הזירות. "כל אחד שרוצה לדעת לגבי אסטרטגיה רבתי של אימפריות העולם לא יכול לעשות טוב יותר מאשר ללמוד 55מקרוב את אזור הים התיכון האירועים שהתרחשו בזירת הים התיכון בזמן מלחמת העולם השנייה ממחישים בבהירות את חשיבות השימוש בדוקטרינה ימית, כמו גם את מערכת היחסים של הכוח חלק מהקרבות 56הימי עם הכוח היבשתי, ואת חשיבותה לאסטרטגיה רבתי באופן כללי המשמעותיים ביותר במלחמה הזאת נועדו להשיג שליטה ועליונות ימית באזור. מבחינת יחסי הכוחות הימיים ראוי לציין שעד "מבצע לפיד" שבו הצטרפו הכוחות האמריקניים למערכה, הייתה לצי האיטלקי עליונות ימית מספרית בים התיכון ביחס לציי בעלות־הברית, (.9דבר שהשתנה עם כניסת ארצות־הברית למערכה )טבלה : אבדות הצדדים הלוחמים בזירת הים התיכון9טבלה סוג כלי השיטאוניות מערכהנושאות מטוסיםסיירות כבדותסיירות קלותספינות טורפדוצוללות הצי האיטלקי6 0 3 8 99 84 בעלות־הברית1 0 0 7 25 31 בעקבות הצלחותיו של חיל הים המלכותי לשלוט על נתיבי השיט בים התיכון ולהטביע , כפה היטלר 1941את ספינות האספקה שנשלחו אל קורפוס אפריקה של רומל בסתיו את דעתו על מפקדי הצי הגרמני )לרבות אדמירל דניץ(, שיש להעביר צוללות מהאוקיינוס האטלנטי לים התיכון. הצוללות הגרמניות הצליחו אומנם להטביע את נושאת המטוסים HMS ואת ספינת המערכה 'ברהם1941( בנובמברArk Royalהבריטית 'ארק רויאל (, אך חסרונן של הצוללות הורגש בקרב על האטלנטי, שם הייתה "נקודת מרכז Barham הכובד" האמיתית של המערכה הימית בין גרמניה לבריטניה לסיכום, רעיון השגת העליונות בים של מהן וקורבט, שאפיין את מלחמת העולם הראשונה, המשיך ללוות את חשיבות המרחב הימי והאסטרטגיה הימית גם בזמן מלחמת העולם השנייה. כמו כן הוכחה בצורה מובהקת חשיבות הרעיונות של קאסטה וּוגנר, שאפיינו את תקופת המעבר בין שתי המלחמות. גם במלחמת העולם השנייה הוכרעה המלחמה בסופו של דבר ביבשה, אם כי התפיסה של השילוב בין הכוח היבשתי לכוח הימי החלה לשלוט ביתר שאת באסטרטגיה הימית. במלחמת העולם השנייה עלתה האסטרטגיה מדרגה, ושילבה מלחמה בשלושה " של קורבט, שבימינו מכוּנה Grand Strategyממדים – יבשה, אוויר וכמובן ים. המונח "אסטרטגיה רבתי", הלך ולבש צורה יותר ויותר. התפתחות המחשבה הזאת נוצרה עקב .ibid, p. Xiii 55 .ibid, p. 137 56אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם השנייה361 הלקח שנלמד מתוצאות מלחמת העולם הראשונה, ולפיו יש צורך לשלב יכולות ימיות עם היכולות של הכוח היבשתי. הרעיון הפך למעשה לאבן הפינה של אסטרטגיית בעלות־הברית במלחמת העולם השנייה. יתר על כן, שיקולים כמו לאיזו זירה יש לתת עדיפות במלחמה כוללת )זירת האוקיינוס האטלנטי לעומת השקט, הלחימה באירופה לעומת הלחימה מול יפן( חייבו שימוש במרכיבים של אסטרטגיה רבתי. השמדת הכוחות הימיים של מעצמות הציר במלחמת העולם השנייה הייתה בקנה מידה שלא היה לו אח ורע במלחמות הקודמות, ונדרש היה להשיג שליטה ועליונות ימיות בזירות פעולה רבות מאוד. אמצעי הלחימה הימיים סופקו לציי בעלות־הברית, )ובמיוחד בקשר לציי אספקה ותובלה( באמצעות שימוש תשתית תעשייתית חסרת תקדים בהיקפה בעיקר בארצות־הברית, כמו גם תוכנית "החכר והשאל", שאת פריטיה היה נדרש לאבטח באוקיינוס האטלנטי. השימוש באמצעי הלחימה נעשה באמצעות הקרבות הימיים כמו גם רצף של פעולות אמפיביות, הובלת ציוד ואספקה והגנה על קווי השיט הימיים. האסטרטגיה הימית הזאת זכתה בסופו של דבר להצלחה רבה, בעיקר משום שכוחות הציר, ובייחוד היפניים, לא הצליחו להתאושש מתבוסות שספגו במערכות השונות במלחמה. לעומתם, ארצות־הברית בנתה את יכולותיה הימיות מחדש לאחר התבוסה בפרל הרבור, הגבירה את כוחה, הצליחה לנצל את מרחב התמרון הימי לשלוט על קצב הפעולות, והעבירה את המאבק עם האויב הימי לזירות פעולה רבות שהיו מרוחקות מחופי ארצות־הברית עד שהשיגה את כניעתן המוחלטת של גרמניה ויפן. אחד היתרונות המרכזיים שהיו לבריטניה וארצות־הברית במלחמה הגלובלית של היה ששתיהן היו בעלות מעמד של מעצמות ימיות עם יכולות מרשימות 1945 –1939 ועומק אסטרטגי רחב. הייתה להן יכולת שליטה בים, והיא שהובילה בסופו של דבר לניצחון במלחמה. הכוח הימי הבריטי־אמריקני היה הגורם המשמעותי והחשוב ביותר בתקופה של המלחמה הממושכת ההיא, והדבר סייע למערכה היבשתית שהכריעה בסופו של דבר את הרייך השלישי. בעלות־הברית מעולם לא איבדו את יכולת השליטה בים, ובכך הצליחו לסכל כל משימה צבאית הכרחית של האויב. כישלונן של גרמניה ויפן למנוע את השליטה בים של בעלות־הברית הוביל לתוצאה שכל הכוח הפוטנציאלי – הצבאי והכלכלי – של בעלות־הברית היה יכול לפעול בנוחות וללא מחסור מובהק. הייתה זאת התנהלות שרק עליונות ימית יכולה הייתה לאפשר. העוצמה התעשייתית שעמדה מאחורי הצי האמריקני ( להעניק לברית־המועצות Lend Leaseאִפְשרה לו באמצעות תוכנית "החכר והשאל כמו כן, הכוח הימי של 57 אלף טונות810כמות ניכרת של כלי שיט צבאיים בדֹחי כולל של בעלות־הברית מנע מגרמניה את היתרונות הכלכליים והצבאיים שגרמניה הייתה יכולה 58להשיג אילו הייתה עושה שימוש נכון בים Boris V. Sokolov, "The Role of Lend-Lease in Soviet Military Efforts, 1941–1945", Journal 57 .of Slavic Military Studies , 7(3), (1994), pp. 567–586 .Gray, 1992, Ch. 6, 174–212, Ch. 8, pp. 230–263 58המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם362 המלחמה הראתה שהכוח הימי, שנתמך על־ידי התשתית התעשייתית היבשתית של המדינות, ובמיוחד של ארצות־הברית, היה חזק בעוצמתו יותר מאי פעם. הכוח הימי של בעלות־הברית היה הבסיס של האפשרויות האסטרטגיות: הוא לא הבטיח ניצחון אבל הלקחים שנלמדו במלחמת העולם השנייה בנוגע לאסטרטגיה 59עשה את הניצחון אפשרי (, Stephen Wentworth Roskillוחשיבות המרחב הימי נותחו על־ידי קפטן סטפן רוסקיל . רוסקיל ציין שהעליונות הימית 1960 –1949ההיסטוריון הרשמי של הצי המלכותי בשנים שבריטניה השיגה בשלבים הראשונים של המלחמה היא שהביאה לכך שהצי המלכותי 60המשיך ל"הכתיב" את מהלכי המלחמה במרחב הימי, ובסופו של דבר את הניצחון הכוח האווירי במלחמת העולם השנייה מצא עצמו משולב בחזון של אסטרטגיה . 1914שהייתה רחבה הרבה יותר מזו שאליה הצליחו להגיע התאורטיקנים הצבאיים לפני הדוגמה המוצלחת של תפיסה זו הודגמה היטב בפלישת בעלות־הברית לנורמנדי שבצרפת . השילוב הזה הפך למבנה האינטלקטואלי של ניסוח האסטרטגיה של הברית 1944ביוני למרות הטענות הנרחבות שהיו לפני המלחמה בדבר 61הגדולה במלחמת העולם השנייה היתרונות של הכוח האווירי והכוחות היבשתיים, ניסיון מלחמת העולם השנייה דווקא מציג את חשיבות הכוח הימי וחשיבות האסטרטגיה הימית במערכה הכוללת שהתנהלה. הלקחים שנלמדו הם משתי מלחמות העולם בתחומי הדוקטרינה ובניין הכוח ימי: הצוללת שהופעלה לראשונה במלחמת העולם הראשונה הובילה להתפתחות כלי נשק וטקטיקות הפעלה חדשות. בשתי מלחמות העולם הופעלה הצוללת, בעיקר להפסקת הסחר הימי בנתיבי שיט עיקריים. הצוללות לא נועדו להשיג עליונות ימית ולא הצליחו להשיגה, , לפגיעה קשה בשיירות 1917אך הצוללות הגרמניות גרמו כמעט לתבוסת הצי המלכותי ב־ , והצוללות האמריקניות פגעו 1943של בעלות־הברית באוקיינוס האטלנטי ששיאה היה ב־ קשות בשיירות שהובילו דלק וחומרי גלם לתעשיית המלחמה של יפן הקיסרית באוקיינוס . 1945 –1944השקט במיוחד בשנים ( שהייתה שדרת הציים השונים במלחמת Capital Shipמעמדה של אוניית המערכה העולם הראשונה ובתחילת מלחמת העולם השנייה ירד מגדולתו. למרות שספינות הקרב שהוטבעו על־ידי היפנים בפרל הרבור חולצו ונבנו אוניות מערכה חדשות רבות, הן הועברו למלא תפקיד משני בהמשך המלחמה, שהוגבל בעיקר להפגזת חוף של איים שתוכננו ( ששלט בצי ארצות־הברית מאז Big Gunלנחיתה אמפיבית. גם מועדון "התותח הגדול 62 ירד מגדולתו19סוף המאה ה־ .ibid 59 Stephen W. Roskill, The strategy of sea power: Its development and application . London: 60 .Collins 1962 .Strachan, 2014 61 David C. Fuquea, "Task Force One: The Wasted Assets of the United States Pacific 62 .Battleship Fleet, 1942", Journal of Military History , 61(4), (1997), pp. 707–734אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם השנייה363 פיתוח הכוח האווירי הוביל לשינויים אופרטיביים נוספים, ובהם הופעתן של נושאות המטוסים ואוויריית הצי. במקום לפלוש לכל אי שהוחזק בידי יפן באוקיינוס השקט, פיתחו האמריקנים את "אסטרטגיית קפיצת מדרגה". דהיינו, בהתקדמות באוקיינוס השקט עוקפים עמדות יפניות מוגנות היטב, ובמקום זאת מרכזים את המשאבים המוגבלים של בעלות־ הברית באיים חשובים אסטרטגית שאינם מוגנים היטב, אך מסוגלים לתמוך בהגעה לאיי יפן העיקריים. האסטרטגיה הזאת אִפְשרה לכוחות ארצות־הברית להגיע ליפן מהר יותר, להימנע מאבדות וציוד יקר כדי לכבוש איים יפניים בדרך, וכך לשמור על יתרון ההפתעה ולהוציא את היפנים משיווי משקל. אין לשכוח את חשיבותו העולה של המודיעין כגורם משפיע על מהלכים אסטרטגיים בשתי המלחמות: במלחמת העולם הראשונה – שבירת הצופן של "מכתב צימרמן" שהביא (, ואפשר לאפיין במידה מסוימת גם את 1917להצטרפות ארצות־הברית למלחמה )אפריל , וכלה בביצוע תוכנית JN25קרב מידוויי כניצחון של מודיעין – החל בשבירת הצופן היפני מתוחכמת כדי לאשר שמידוויי אמורה להיות מטרת ההתקפה היפנית. הדבר השתקף ( מפקד הזירה שאמר: "אילולא היה בידינו מידע Nimitzהיטב בדיווחו של אדמירל נימיץ מוקדם על תנועת היפנים, ואילו נתפסנו עם כוח נושאות המטוסים מפוזר, אולי עד לים 63האלמוגים, קרב מידוויי היה מסתיים אחרת לגמרי בסוף מלחמת העולם השנייה היה ברור שהשגת עליונות ימית מחייבת לא רק את השליטה על־פני הים, אלא גם במרחב האווירי שמעל הים ובמעמקי הים. הצי האמריקני סיים את מלחמת העולם השנייה עם עוצמה ימית גדולה שהתבססה על אוניות קרב ונושאות מטוסים. בשילוב עם בעלות ברית התפתח חיל הים האמריקני במהלך המלחמה, ורכש יכולות מגוונות שהרכיבו את עוצמתו הימית. אלה נעו החל בשליטה בים, לוחמה יעילה נגד צוללות ומלחמה נגד כלי שיט שטח, במשך ביכולת לבצע נחיתות אמפיביות רחבות היקף, שינוע כוחות באמצעות כלי טיס, וכלה בסיוע באש לכוחות ביבשה ועוד. יכולת הבנייה המסיבית של כלי שיט צבאיים ואוניות סוחר תמכה במאמצי בעלות־ הברית, וסיפקה את כלכלות המלחמה שלהן. לכוחותיהן תרמה ארצות־הברית כוח אדם, חומרים ואמצעי לחימה בכמות ניכרת, שרק מעצמה כאמריקה מסוגלת הייתה להעניק. בהתקפה היפנית על בסיס חיל הים 1941 בדצמבר7המלחמה החלה בהלם בבוקר ה־ האמריקני בפרל הרבור )האי הוואי(, והסתיימה בעליונות ימית מוחלטת של צי ארצות־ בספטמבר 2הברית עם כניעת היפנים על סיפונה של ספינת הקרב 'מיזורי' בנמל טוקיו ב־ . 1945 עם זאת, חיל הים האמריקני מצא עצמו במהרה בליבו של ויכוח פוליטי סוער. מלחמת העולם השנייה הסתיימה בהטלת פצצות אטום על הירושימה ונגסאקי, ובכך זיכתה שהותאמו B-29 בתואר "המאה של האטום". הפצצות הוטלה ממטוסי20את המאה ה־ במיוחד לנשיאתן והטלתן. הטלתן המוצלחת ותוצאות פעולתן ההרסניות הביאו להכרה שבידי ארצות־הברית יש נשק אולטימטיבי. הזרוע שהפעילה נשק זה הייתה זרוע האוויר .337, עמ2014 ביוור 63המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם364 האסטרטגית האמריקנית, שיִיתרה לכאורה חלק מהיכולות והמשימות האסטרטגיות של , חודש ימים לאחר ההפצצה הגרעינית על הירושימה 1945הצי האמריקני. בספטמבר Jamesונגסאקי שאילצה את יפן להיכנע, התייצב מזכיר הצי האמריקני ג'יימס פורסטל The House Committee on( בפני ועדת הקונגרס לענייני חיל היםVincent Forrestal ( ואמר: "מדוע עלינו לקיים בכלל את הצי? אחרי מלחמה כזאת כבר לאNaval Affairs קיים אויב ימי, ובלוחמה גרעינית באמצעות מטוסי חיל האוויר אפשר להשיג את ההרתעה מול אתגר משמעותי כזה אמור היה הצי האמריקני למַצֵב עצמו בין 64וההכרעה הנדרשות שאר הזרועות בתקופת המלחמה הקרה. לעומת זאת, ברית־המועצות מצאה לנכון לעשות בדיוק את מה שראתה כנקמה על תבוסתה בקרב צ'ושימה. הסובייטים ניצלו את תבוסתה המתקרבת של יפן, פלשו . הניצחון על יפן הפך מיד לשיאו 1945למנצ'וריה, וכבשו את פורט ארתור מחדש באוגוסט . סטאלין עצמו הכיר בכך 1905של מאבק בן ארבעים שנה שתחילתו בקרב צ'ושימה של ואמר: "העם שלנו האמין וקיווה שיבוא יום שבו יפן תופצץ והכתם יבוא. ארבעים שנה חיכינו 65ליום הזה במלחמת העולם השנייה התפתחו אסטרטגיות לחימה חדשות בהן מבצעי לחימה מהים, הקרנת עוצמה ותקיפה מהים, מבצעים אמפיביים ומבצעי תמרון מהים. )Operations from the Seaמבצעי לחימה מהים המרחב הימי מעניק לכוחות הפועלים בו יתרונות ייחודיים הקשורים ליכולתם להשפיע על האירועים המתרחשים ביבשה. ככל שהתפתחו היכולות בתחום, כך הלכה וגדלה תדירות השימוש בהן והן נהיו מובהקים יותר. המשברים שהתרחשו במדינות יוגוסלביה לשעבר ואירועים נוספים העלו את תכיפות השימוש 1991, מבצע "סופה במדבר" של90בשנות ה־ במבצעים מהסוג הזה. הגידול במבצעים האלה הצריך הבחנה ברורה יותר בין מבצעי לחימה מהים בצורתם המגוונת ובין אופן ביצועם על־ידי ציים שונים. ג'פרי טיל הציע לחלק את סוגי המבצעים בשני חתכים: לצי מודרני־תחרותי ולצי בתר־מודרני־שיתופי. עם זאת ציין שההבחנה המוצעת בין מאפייני הציים איננה כה חדה, וקיימים מקרים שבהם ההבדלים בין שני 66הסוגים מטשטש George W. Baer, One hundred years of seapower: The U.S. navy 1890–1990 , Stanford, CA: 64 .Stanford University Press, 1994, p. 275 .Isaac Deutcher, Stalin , London, Oxford University Press, 1967, p. 528 65 .Till, 2018, p. 250 66אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם השנייה365 67: סוגי מבצעים מהים לפי אופי הצי )מודרני־תחרותי – בתר־מודרני־שיתופי 10טבלה צי מודרני תחרותי )Modern/Competitive (צי בתר־מודרני שיתופי )Post Modern/Collaborative ( .1 Amphibiousמבצעים אמפיביים (Operations Expeditionaryמבצעי כוחות משלוח (Operations .2 Operationalמבצעי תמרון מהים (Manoeuvres from the Sea Maritime Capacityבניית יכולת ימית (Building .3 Seaתקיפת מטרות ביבשה מהים (Based Land Attackמבצעים הומניטריים וסיוע באסונות טבע Humanitarian and Disaster-Response ) (Operations .4 (Coastal Defenseהגנת החוף )Maritime Power Projection and Attackהקרנת עוצמה ותקיפה מהים הקרנת עוצמה בסביבה הימית וממנה כוללת קשת רחבה של פעולות צבאיות התקפיות, החל בהשמדת כוחות אויב, תמיכה לוגיסטית או מניעת כוחות אויב להתקרב לטווח נשק היעיל שלהם מכוחות ידידותיים. הקרנת עוצמה ימית אפשרית על־ידי פעולות תקיפה הגדרה נוספת 68אמפיביות, תקיפת יעדים בחוף מהים, או תמיכה בפעולות שליטה בים להקרנת עוצמה ימית היא שימוש בכוחות צבאיים מובלים על כלי שיט להשפיע באופן ישיר על אירועים ביבשה. להקרנת עוצמה מגוון משימות החל בפלישה ימית לכיבוש שטח ומגוון צורות לפי התכלית שלשמה 69יבשתי וכלה בפשיטות הטרדה והפגזת חוף מכלי שיט הופעלה, המאמצים המושקעים בביצועה וההשפעה האסטרטגית שהיא יוצרת לאחריה. מידת ההכרעה שהקרנת העוצמה הימית תיצור ברמות השונות של הלוחמה )טקטית, מערכתית ואסטרטגית( תלויה בנסיבות עצמן. לעיתים היא משמשת כמאפשר אסטרטגי (, ולעיתים היא מאפשרת לכוחות יבשתיים ואוויריים להמשיך במערכה Strategic Enabler ) . ככל שהמדינה היריבה היא1944ולנצח, לדוגמה מבצע הנחיתה האמפיבי בנורמנדי ביוני 70בעלת אוריינטציה ימית רבה יותר, כך תידרש רמה גבוהה יותר של הקרנה עוצמה ימית )Amphibious Operationsמבצעים אמפיביים מבצעים אמפיביים הם סוג של פעולה צבאית התקפית המשתמשת בכלי שיט לסוגיהם כדי להקרין עוצמה קרקעית ואווירית באתר חופִי ייעודי הנמצא בשליטת כוח עוין, או שהוא .ibid, p. 250 67 Maritime power projection , Dictionary of Military and Associated Terms , US Department , 68 .of Defense, 2005 .Till, 2018, p. 25 69 .Gray, 1992, pp. 236–246 70המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם366 מבצעים אמפיביים הם אחד מתתי־הקבוצה של משימת71בעל פוטנציאל להפוך להיות עוין 72הקרנת עוצמה ימית ההיסטוריון והתאורטיקן הצבאי האנגלי בזיל הנרי לידל הארט כתב: "הגמישות במאמרו 73האמפיבית היא הנכס האסטרטגי הגדול ביותר של העוצמה שבסיסה בים היתרון בא לידי ביטוי 74על הכוחות האמפיביים אף טען שהם עדיפים על כוחות אוויריים בכך שהם אינם זקוקים לשדות תעופה המחייבים הכשרה והגנה מתמידים, ובעיקר יש ביכולתם של כוחות אלה לשאת רכבים כבדים וציוד שאי אפשר לשאתו בתובלת מסוקי סער. במשך ההיסטוריה נעשו המבצעים האמפיביים באמצעות כלי שיט לשיטה עיקרית להעברת הלוחמים לחוף. מאז המערכה בגליפולי במלחמת העולם הראשונה תוכננו ונבנו כלי שיט מיוחדים להנחתת הכוחות, ציודם, כלי הרכב שלהם, לרבות הנחתת יחידות קומנדו נהוג לסווג את המבצעים האמפיביים 75מיוחדות באמצעות סירות מהירות ומִינִי צוללות 76לארבע תתי־קבוצות עיקריות 1 .( – כשהמטרה היא להגיע The Amphibious Assaultמבצע תקיפה אמפיבי לחוף אויב, לשהות שם, לבנות כוח לחימה בחוף ולהקים חזית חדשה, ואולי אף לשנות באמצעותה את כיוון המלחמה )דוגמת מבצע הנחיתה בנורמנדי ביוני (.1944 2 .( – כשהמטרה היא להקים מתפסThe Amphibious Raidמבצע פשיטה אמפיבי זמני כדי להשיג יעד טקטי או מערכתי, לפני ביצוע נסיגה ופנוי החוף )דוגמת מבצע (. 1969"רביב" במפרץ סואץ בקיץ 3 .( – היכולת לנהל לחימת לחילוץAmphibious Withdrawalמבצע נסיגה אמפיבי כוחות היא חיונית לכוחות משימה הפועלים בחוף ועלולים בהמשך להזדקק לחילוץ, אם עקב כישלון במערכה היבשתית )מקרה גליפולי במלחמת העולם הראשונה או מלחמת קוריאה(, או כאפשרות לחזור ולהנחית את כוח המשלוח בחוף נחיתה אחר. Ian I. Speller and Christopher Tuck, Amphibious Warfare, Strategy and Tactics , Spelmount, 71 2001, p. 7. ("Amphibious warfare is a type of offensive military operation that today uses naval ships to project ground and air power onto a hostile or potentially hostile .shore at a designated landing beach") .Till, 2018, p. 255 72 . לידל הארט20( עמ1981 ) 9 ,צקלון ראו: בזיל הנרי לידל הארט, "גמישות אמפיבית וכוחות אמפיביים" 73 הוא שטבע את המושג "אסטרטגיה של גישה עקיפה" לאור ניתוח שעשה ובו הוכיח עד כמה האיום האמפיבי היה ממשי על צבא גרמניה במלחמת העולם השנייה. לידל הארט מציג כיצד חלקם הגדול של הגייסות הגרמניים רותקו לחופי האוקיינוס האטלנטי מחשש לנחיתה במקום להצטרף לקרב נגד (.18–14רוסיה )שם, עמ .Freedman, 2013, pp. 134–138 ;14 שם, עמ 74 הרחבה בנוגע לרקע ההיסטורי של מבצעים אמפיביים אפשר למצוא במאמרו של בני שפנייר, "חמישים 75 הערכה אסטרטגיתשנה למלחמת ההתשה – איגוף ימי ונחיתה מהים – לקחי העבר ואתגרי העתיד", , המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה, ינואר 2020 –2019ימית רבתי לישראל .348–330, עמ2020 .Till, 2018, p. 255 . 76אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם השנייה367 4 .( – מיועד בעיקר Feints and Demonstrationמבצע הטעיה והסחה אמפיבי להטעות את היריב ולרתק את כוחותיו כדי לאפשר תיאום טוב יותר בין "כוחותינו" במקום אחר. "תמונת הראי" של מבצעי נחיתה ופשיטות אמפיביות היא הגנת חופי הנחיתה נגד מבצעים מהסוג הזה באמצעות אסטרטגיות של "צי בפועל" או לחימה במים חופיים. הודות ליתרון שאפשר להשיג באמצעות מבצעים כאלה, ובמיוחד בנוגע למהלך של איגוף ימי, הקימו מדינות חופיות רבות החוששות מתרחיש כזה מערכי הגנה המסוגלים לסכל מבצעים דומים. מערך הגנה כזה מורכב ממערך גילוי מוקדם )המכוּנה גם "הגנה קדמית המכיל: מערך מודיעיני המבוסס 77(Indirect Forward Defenseבלתי ישירה של החוף על חיישני גילוי שונים, או בניית תמונה ימית של אזור החוף ואמצעי הטעיה מסוגים שונים. כמו כן מערך הגנה ישיר המכיל: סוללות טילי חוף–ים, כוחות אוויריים המסוגלים לפעול ולסכל נחיתה אמפיבית, תותחנות חופית וכוחות ייעודיים הנמצאים בחוף. המערך הזה מתוגבר גם בכלי שיט המבצעים סיורים ימיים, או מוזנקים מהנמלים על סמך ידיעה מוקדמת. בנוגע לקושי של הכוחות האמפיביים במערכה מהסוג הזה כתב כבר קורבט שבמצבים אלה כאשר מתגלה כוח הנחיתה כדאי להשהות את הנחיתה עצמה עד השלב שבו יתברר שפעולות ההתנגדות של האויב נחלשו, והכוח האמפיבי יכול להצליח . גם ברית־1982 הַשְהָיה כזאת אימצו הכוחות הבריטיים במלחמת פוקלנד ב־ 78במשימתו Chief Comissionar עשתה זאת, כאשר הקומיסר הראשי מוקלביץ1930המועצות ב־ ( הנחה את הצי הסובייטי ללוות את הכוחות הקרקעיים לא להיכנס לקרבות Muckelevitch הכרעה, ובמקום זאת לנהל 'מלחמה קטנה' נגד כוחות האויב באמצעות מיקוש ימי, צוללות שימוש בהגנה כזאת או במרכיבים שלה עשו כוחות קוריאה הצפונית בחוף 79ומטוסים נגד הכוחות הימיים של צי ארצות־הברית, וגם עיראק במלחמת 1950( ב־Wonsanווֹנסָן 80.1991 –1990עיראק הראשונה בשנים 81)Operational Manoeuvres from the Seaמבצעי תמרון מהים הנחיתה של הכוחות האמריקניים באינצ'ון במלחמת קוריאה נתפסת כמבצע תמרון 90מהים קלָסי. בהמשך גובשה התפיסה כחלק מהאסטרטגיה האמריקנית של שנות ה־ וכוּנתה "קדימה מהים". עקרונות התמרון המבצעי או התפעולי מהים 20של המאה ה־ .ibid, p. 271 77 .ibid 78 .ibid 79 במלחמת קוריאה. הוא היה1953 ביולי27 עד1951 בפברואר16 המצור הימי על ווֹנסָן התרחש מ־ 80 יום. כוחות חיל הים של האו"ם, בעיקר861המצור הימי הארוך ביותר בהיסטוריה המודרנית שנמשך מצי ארצות־הברית, מנעו בהצלחה מהצי הצפון קוריאני להשתמש בעיר נמל בעלת המיקום האסטרטגי החשוב שלה. US Department of the navy , Operational maneuver from the sea , US Marine Corps 81 .Headquarters, Washington, D.C, 1996, p. 11המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם368 (, הים משמש כמרחב תמרון, והתמרון Operational Objectiveמתמקדים ביעד מבצעי מחולל לדעת מגבשי התפיסה קצב ותנופה מכריעים, מעמיד כוח נגד חולשה, מדגיש תחכום, מפעיל הונאה וגמישות בפעולה, וכן משלב את כל הנכסים האורגניים, המשותפים והמשולבים לצי האמריקני וליחידות המארינס. ניתוח אירוע – חיל הים במלחמת לבנון הראשונה – מבצע לחימה מהים בפרק הזה נסקרו עד כה כמה סוגי מבצעים שכונו בשם "מבצעי לחימה מהים" ולניתוח כדוגמה. במלחמה זו לא 1982אירוע ישמשו מבצעי חיל הים במלחמת לבנון הראשונה ב־ נדרש חיל הים למשימות של אבטחת שיט חיוני לישראל, או לשליטה ימית כפי שהדבר בא לידי ביטוי במלחמת יום הכיפורים, ולכן התרכז בעיקר במבצעי לחימה מהים. המבצע המרכזי היה מה שמכוּנה בשם "מבצע תמרון מהים", ובו הנחתת כוח צנחנים מאוגדה וכן העברת רק"ם )רכב קרבי משוריין(, ציוד וכוחות נוספים ללבנון. הנחיתה התרחשה 96 , באזור שפך אל־אוואלי שמצפון לצידון שבלבנון, ונועדה ליצור1982 ביוני6/7בלילה שבין איגוף ימי לבסיסי המחבלים שלאורך ציר החוף באמצעות נחתות של חיל הים, ובסיוע אווירי של חיל האוויר. החלק הימי של המבצע אובטח על־ידי ספינות טילים, צוללות וספינות "דבור" של חיל הים, שסייעו לכוחות היבשה גם באש מן הים, סיוע מהיר ומדויק יחסית. 34 כלי שיט שהוקצו לצורך הנחיתה ואבטחתה, וכ־54לרשות חיל הים במבצע הזה עמדו סירות גומי להובלת הכוח לחוף הנחיתה. , גרמה 1975הרקע להתרחשויות אלה נטוע עוד במלחמת האזרחים בלבנון שפרצה ב־ לתוהו ובוהו שלטוני שאִפשר לאש"ף )ארגון שחרור פלסטין( להתבסס במדינה, וליצור בכך מעין מדינה בתוך מדינה. ארגוני המחבלים הקימו את בסיסיהם בלבנון, ניצלו אותם לביצוע תקיפות טרור נגד ישראל, ואחת הקשות בהן הייתה נחיתה מהים בסירות גומי ישראלים. ישראל 35, והריגת1978 במרס11ופיגוע בכביש החוף )"אוטובוס הדמים"( ב־ (, שבו נכבשה לכמה ימים רצועה מדרום לנהר 1978 במרס21–14הגיבה ב"מבצע ליטני הליטני ובתוך כך פגעה בבסיסי מחבלים שהיו באזור, וכבשה רצועת ביטחון שהועברה לשליטת צבא דרום לבנון. למרות זאת המשיך אש"ף להפגיז יישובים בגבולה הצפוני של הושגה בתיווך ארצות־הברית הפסקת אש 1981ישראל, ולאחר חילופי אש ממושכים בקיץ בין הצדדים, ובכל זאת המשיכו הארגונים הפלסטיניים בפיגועים בישראל. בשונה מן המצב שנוצר בין חילות האוויר הישראלי והסורי לקראת מלחמת לבנון הראשונה, חיל הים הצליח להשיג שליטה ימית בים התיכון בזכות הניצחונות המכריעים על ציי סוריה ומצרים במלחמת יום הכיפורים. העליונות הימית המלאה הזאת הרתיעה את הצי הסורי ומנעה ממנו מלהתערב בזירה הימית )וזאת בניגוד לחיל האוויר וכוחות היבשה הסוריים(. מצרים שחתמה על חוזה שלום עם ישראל נשארה מחוץ למערכה, ולפיכך הייתה אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם השנייה369 לישראל בגזרת חוף לבנון שליטה ימית כמעט מוחלטת, שאִפְשרה לתכנן העברת כוחות 82.(79לנחיתה בביטחון יחסי )ראו: איור השימוש במונח "שליטה ימית כמעט מוחלטת" נובע מכך שכוחות הצי הסובייטי )ובמידה מסוימת הצי 82 השישי(, היו ערוכים במזרח הים התיכון, וחיל הים נדרש בחלק מהמבצעים שתכנן להגיב אליהם ג'וניה בירות צידון צור חוף העמסהחוף העמסה ראש הנקרה לבנוןנהרייה מניעת בריחת ישראל מחבליםמניעת בריחת נחיתה בחוף מחבלים אל־אוואלי תצפיותתצפיות סיוע באש 13סיוע באש, תובלת לחוף ואבטחה קרובהסיוע באש לכוחותינומצור על בירות ליווי נצ"ל ונ"מחפ"ק ימי ויבשתי תובלת אמל"ח, צנחנים וס"גים, כוננות לפינוי נפגעים, סיוע לנט"קים, תספוק ותדלוקאבטחה רחוקה : פעילות חיל הים במלחמת לבנון הראשונה79איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם370 , יום לאחר שחיל האוויר1982 ביוני10הצי הסובייטי תגבר את כוחותיו בים התיכון ב־ הישראלי תקף את סוללות הטילים והשמיד מטוסים סוריים בלבנון במבצע שכוּנה "ערצב של הצי הסובייטי נערכה עם סיירת 'זדנוב', משחתת וכלי שיט ספורים 5". השייטת ה־19 הערכתם שמטוסים83בבסיס הצי הרוסי בנמל טרטוס שבסוריה, במטרה להגן על הנמל ישראליים לא יתקפו את הנמל דחתה הצעה להעמיד כלי שיט רוסיים על גבול המים הטריטוריאליים של לבנון. בתום הקרבות החלו שיירות של אוניות רוסיות להעביר לסורים נשק ותחמושת, ולמעשה חידשו את כל המלאי שאבד לסורים במלחמת לבנון. מבין ארבעת סוגי המבצעים האמפיביים שצוינו לעיל, נחיתת חיל הים במלחמת לבנון הראשונה היא הסוג הראשון המכוּנה "מבצע תקיפה אמפיבי", שמטרתו להגיע לחוף אויב, לשהות שם, לבנות כוח לחימה בחוף ולהקים חזית חדשה ואולי אף לשנות באמצעותה את כיוון המלחמה. למבצעים אמפיביים נחוצים שליטה ימית לפחות אזורית, מודיעין טוב, מיומנויות מיוחדות, אימון של משתתפי המבצע, היכולת להפעיל מבצעים משולבים )לרבות "הפיקוד המתגלגל" במהלך המבצע(, ולבסוף יתרון טכנולוגי שיְפַצה על היתרון שיש למתגונן בפני הנחיתה ופגיעוּתה בשלבי המבצע הראשונים, דבר שאֶפְשר לספק על־ידי סיוע אווירי צמוד לכוח הנחיתה. חיל הים השכיל להשיג את כל התנאים הנדרשים הללו, ואכן הצי הסורי הורתע ולא יצא את הנמל. בפעולת האיגוף הימי נחסכו אבדות מכוחות היבשה, וחיל הים הישראלי הצליח להוציא לפועל את המבצע המורכב ללא אבדות בציוד או בנפש: צורכי צה"ל מחיל הים מולאו במהרה, במדויק וללא נפגעים, ותוך הימנעות מחיכוך עם ציים זרים ששייטו באזור, ומניעה מחיל הים הסורי להתערב בלחימה. בהמשך הלחימה העבירו הנחתות משאיות תחמושת מחוף נהרייה לראש החוף באל־אוואלי, כמו גם כוחות משפך נהר זהרני, מדרום לצידון, אל שפך אל־אוואלי כדי לחסוך את הנסיעה בדרך החוף וִיָה צידון, שהלחימה בה טרם הסתיימה. ההפתעה המערכתית שחיל הים הצליח להשיג בנחיתה בחוף נחל אל־אוואלי הייתה מול ארגוני המחבלים הן בעיתוי והן במקום ההתרחשות. למרות שמנהיגי אש"ף חזו את הפעילות הזאת, ואף ציינו אותה לפני פתיחת המלחמה כאפשרית, הם לא "תרגמו" אותה אלוף זאב אלמוג, מח"י באותה עת, סיכם 84להיערכות מתאימה בחוף הנחיתה כדי לסכלה את הפעולה בזו הלשון: המבצע הבולט ביותר של חיל הים במלחמת "שלום הגליל" היה האיגוף הימי המוצלח שביצע: הנחתת אוגדת "געש" מצפון לצידון. אולם נוסף על כך הוא ביצע בהצלחה עוד שתי משימות מרכזיות: סיוע באש לכוחות שנעו צפונה לאורך ציר Galia Golan, "The Soviet Union and the Israeli Action in Lebanon", International Affairs , 83 .59(1), (Winter, 1982–1983), pp. 7–16 ראובן אבי־רן, "הנחיתה בחוף האוואלי במלחמת "שלום הגליל" מזווית הראייה של המחבלים 84 .29–25(, עמ 1986 )אפריל 303–302, גיליוןמערכות אסטרטגיה ימית ומלחמת העולם השנייה371 ]...[ 85החוף והטלת מצור על נמלי לבנון למעשה את מערך המחבלים בצידון ובסביבותיה. בכך הושג בגזרה הזאת הישג 86אסטרטגי ואופרטיבי כאחד הלקח שהופק ממלחמת לבנון הראשונה היה שברמה המערכתית "מדד היעילות האסטרטגי" של מבצע הנחיתה היה גבוה, וזה אמור להניב את התוצאה שיכולת מבצעית כזאת תישמר ואף תשודרג. בעקבות המבצע המוצלח החל חיל הים לאפיין ולתכנן נט"ק טונות(. 1,400 מטר ובמעמס 100)נחתת טנקים( רב־תכליתית בשם "פלשת" )באורך האפיון שנבחר הותאם לתנאי הזירה העתידיים ולשימושים רבים אחרים. עקב עדיפויות אחרות של חיל הים והמגבלות התקציביות על תוכנית בניין הכוח של החיל )ספינות מדגם וצוללות דולפין(, הוחלט להשלים את התכנון במספנות ישראל, ולנצור את התכנון 5סער המוגמר בלי להוציאו אל הפועל. אלוף זאב אלמוג כתב: אילו נבנו הנט"קים האלה זה מכבר, ואילו יושמו הלקחים ממלחמת "שלום הגליל", שהצביעו על יתרונותיהם האופרטיביים והאסטרטגיים של כוחות הנחיתה והסיוע מן הים, ניתן היה לנצל את הכוחות האלה במלחמת לבנון השנייה, ואולי פני 87המערכה האחרונה – הן בתחילתה והן בסופה – היו נראים אחרת הועלה הנושא בדיון של המטכ"ל בראשות הרמטכ"ל דן שומרון. 1984באוגוסט או בניית "פלשת", ולבסוף הוכרע 3השיקולים היו בין הקצאת תקציב לטנקי מרכבה סימן ונקבע שטנק המרכבה יזכה בהקצאה ואילו פרויקט פלשת הוקפא. היות שעניינו של הספר הזה באסטרטגיה ימית ונגיעה גם בתורת המערכה – דוקטרינה, חוזרת ועולה השאלה בנוגע למבצעי כוחות משלוח; מקומם של מבצעים אמפיביים בלוחמה הימית בת זמננו; יכולתם לבצע את המשימה מול חופים מוגנים במערך טילים; תותחנות ויכולות גילוי של כלי שיט המתקרבים לחוף בטווחים גדולים – אבל אין לכך תשובה ברורה. בני שפנייר, עמית מחקר במרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה, טוען: דווקא כיום, חמישים שנה לאחר מבצע "רביב" המוצלח, נראה כי הפרדיגמה הצבאית של הנחיתה כפי שהייתה במלחמת ההתשה ומלחמת שלום הגליל כבר לא תחזור על עצמה. לפחות בכל הקשור לניתוח הסיכויים והסיכונים נכון יהיה 88להניח כי הזירה הימית במערכה הבאה תיראה שונה לחלוטין, ואליה יש להיבנות )Sea Based Land Attackתקיפת מטרות ביבשה מהים במלחמה הקרה התמקדה תקיפת מטרות ביבשה מן הים בעיקר ביכולת האסטרטגית של מערך הצוללות הבליסטיות של ארצות־הברית וברית־המועצות לבצע סיורים מבצעיים בים, כשהם חמושים בטילים בליסטיים בעלי ראש נפץ גרעיני, ולשמר את כושר המכה .19–11(, עמ 2007 )יולי413, גיליוןמערכות זאב אלמוג, "זרוע הים במלחמת שלום הגליל", 85 .16 שם, עמ 86 .19 שם, עמ 87 .348, עמ2020 שפנייר 88המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם372 לאחר סיום המלחמה הקרה הורחב המושג הזה והוא כולל נשק תקיפה המיועד89השנייה לתקיפת מטרות בחוף המשוגרת מכלי שיט או צוללות. לדוגמה, תקיפה באמצעות טילי ( שהופעלו כבר במלחמת המפרץ הראשונה נגד מטרות בעיראק, או TLAMטומאהוק ( שנורו מכלי שיט וצוללות רוסיות במהלך הסיוע שהגישו The 3M-54 Kalibrטילי קליבר .2015למשטר הסורי של הנשיא אסאד החל ב־ )Expeditionary Operationsמבצעי כוחות משלוח מבצעי כוחות משלוח – אלה מבצעים שבהם המדינה פורסת את צבאה למלחמה, או למשימה צבאית אחרת מחוץ לשטחה והרחק מבסיסי צבאה, בתוך כך שהכוח מסתמך על היכולת הלוגיסטית והחימוש שמספקים לו כוחות השינוע הימיים. במלחמת העולם הראשונה היה זה הכוח שנחת מהים ולחם בחצי האי גליפולי. Combinedכיום בריטניה וצרפת מחזיקות ביכולת משולבת כזאת הנקראת בשם ". המרכיב הימי מכיל עד סדר גודל של קבוצת משימה ימית Joint Expeditionary Force ( המבוססת על נושאת מטוסים, או ספינת נחיתה אמפיבית, או Naval Task Group ) נושאת מסוקים אחת או יותר, והכוחות הימיים הנדרשים לביצוע הפעולה הזאת תלויים בעיקר בנסיבות. הכוח עשוי לכלול כל שילוב של נכסים ימיים של בריטניה וצרפת שנאספו בקבוצת משימות ופיקוד ממפקדה משולבת של בריטניה או צרפת שיכולה להיות מובלת 90על־ידי כל אחת מהאומות .Till, 2018, p. 268 89 .Declaration on Security and Defence , France – UK Summit, 31 January 2014, article 9 90373אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה ( התאפיינה במאבק פוליטי, אסטרטגי ואידאולוגי The Cold Warתקופת המלחמה הקרה בין הגוש המזרחי שבראשו ברית־המועצות, לגוש המערבי שבראשו ארצות־הברית. נוטים . 1991, וכלה בפירוק ברית־המועצות ב־1947לתחום אותה החל בפרסום דוקטרינת טרומן ב־ הכינוי שהוענק לתקופה מבטא את העובדה שבמהלכה לא נערכו קרבות בקנה מידה גדול ובאופן ישיר בין שתי המעצמות, אך כל אחת מהן תמכה בסכסוכים אזוריים גדולים המכונים (. זוהי גם הסיבה לכינוי שניתן לה לראשונה על־ידי איל ההון Proxies"מלחמות שלוחים כאמור, 1.(Bernard Baruchוהיועץ הפוליטי־כלכלי של נשיא ארצות־הברית, ברנרד ברוך זה היה מאבק רב־תחומי שכלל את כל התחומים – פוליטיקה, אידאולוגיה, תרבות, כלכלה, צבא – הגם שלא הגיע לכלל מלחמה ישירה בין שתי מעצמות־העל. בברית־המועצות נתפסה המלחמה הקרה כהכנות של העולם האימפריאליסטי בהובלתה של ארצות־הברית להשמדת המדינות הסוציאליסטיות, כוונה שההנהגה הסובייטית התכוננה למנוע בכל מחיר. לפיכך, האסטרטגיה הסובייטית, ממש כמו Raymondהאסטרטגיה של ארצות־הברית, התרכזה בהרתעה שתיאר ריימונד גרתוף לעומתו טען אדוארד לוטווק 2.(Counter Deterrence( כ"הרתעה נגדית Garthoff שדווקא לברית־המועצות היה אופי אימפריאליסטי, ומרכיב ההרתעה באסטרטגיה שלה 3צעד יד ביד עם נטייתה להתפשטות לצד שתי מעצמות־על אלה התקבצו מדינות שתמכו בהן – לימין ארצות־הברית ניצבו כמה מדינות ממערב אירופה, ובהן בריטניה, צרפת ואחרות – אשר הקימו את הברית הצפון (. מולן ניצבו לימין ברית־המועצות North Atlantic Treaty – NATOאטלנטית – נאט"ו בבית הנבחרים של דרום קרולינה, 1947 המונח "מלחמה קרה" נטבע בנאומו של ברנרד באפריל 1 כשהוזמן לשאת בו נאום. הנאום נסב על יחסי עבודה בין האיגודים המקצועיים והמעסיקים בארצות־ הברית שבו הזהיר כי: "בואו לא נוכל לשקר את עצמנו – אנו נמצאים היום בעיצומה של מלחמה קרה. אויבינו נמצאים בחו"ל ובבית. בל נשכח זאת לעולם: התסיסה שלנו היא לב ההצלחה שלהם. שלום העולם הוא התקווה והמטרה של המערכת הפוליטית שלנו; זהו הייאוש והתבוסה של מי שעומד נגדנו. אנחנו יכולים להיות תלויים רק בעצמנו". ומאז הפך המושג לשימוש היסטורי. Raymond L. Garthoff, Soviet military policy: A historical analysis , London, Faber & Faber, 2 .1966, p. 110 .Edward N. Luttwak, The grand strategy of the Soviet Union , London, 1983, p. 73 3המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם374 מדינות מזרח אירופה שנשלטו על־ידי ברית־המועצות, בהן הונגריה, צ'כוסלובקיה, פולין ואחרות שהקימו את ברית ורשה. העימות הבין־גושי לווה בחשדנות הדדית, פעולות ריגול אסטרטגי רב־תחומי, תחרות על כוח, עוצמה ואיומים צבאיים. האסטרטגיות העיקריות של המלחמה הקרה הקצינו מחלוקות כדי לזכות בוויתורים של הצד השני, השתמשו בסיוע חוץ שהגישו למדינות כדי למשוך אותן לצידן, כרתו בריתות הגנה וניהלו תעמולה ומלחמה (. Surrogate Warsבאמצעות "ממלאי מקום האסטרטגיה רבתי האמריקנית שהתגבשה זכתה לכינוי הכלה או בלימה. היא ביטאה את המאמצים האמריקניים באמצעות הצבא, הפוליטיקה והכלכלה להתנגד להתפשטות 20 של המאה ה־50הקומוניזם ברחבי העולם במהלכה של ה"מלחמה הקרה". בשנות ה־ הכניס נשיא ארצות־הברית אייזנהאואר לשימוש את "תאוריית הדומינו", שלפיה נפילה של מדינות בודדות, בלתי חשובות ככל שיהיו בדרום־מזרח אסיה, עלולה לגרום לאפקט הראשון שהעלה את תפיסת 4אזורי של נפילת מדינות נוספות בזה אחר זה כאבני דומינו Georgeאסטרטגיית ההכלה על הכתב היה איש מחלקת המדינה האמריקנית ג'ורג׳ קנאן (, דיפלומט והיסטוריון שהתמחה ביחסים שבין ברית־המועצות לארצות־ Frost Kennan המאוחרות עוררו כתביו השראה לדוקטרינת טרומן ולמדיניות החוץ40הברית. בשנות ה־ של ארצות־הברית להכיל את ברית־המועצות. במברק ששיגר ממקום שבתו במוסקווה Journal Foreign בכתב העת היוקרתי1947, ומאוחר יותר במאמר שפרסם ב־1946ב־ , סיכם: "המרכיב העיקרי בכל מדיניות של ארצות־הברית כלפי ברית־המועצות Affairs (, ולהתבטא בהכלה נחרצת Long Term Patientחייב להיות כמו של לקוח ארוך טווח ( מול נטיות ההתפשטות של ברית־המועצות". Firm and Vigilant Containmentוערנית גישה זו הורחבה בהמשך, וסיפקה את הבסיס למדיניותו של ממשל טרומן כלפי ברית־ המדיניות התבססה על העקרונות האלה: קיימת חשיבות אסטרטגית עליונה 5המועצות לאזורים הכוללים את אירופה המערבית, יפן וצפון אמריקה, ובנוגע לאזורים אלה יש לקיים מאבק בלתי מתפשר גם אם לא באמצעים צבאיים בהכרח. על בסיס תפיסה זאת הרחיבו את גישתם לאזורים 20 של המאה ה־50קובעי המדיניות האמריקנים בתחילת שנות ה־ גם 60נוספים בעולם, דבר שהביא למעורבות האמריקנית במלחמת קוריאה, ובשנות ה־ למלחמת וייטנאם. מדיניות ההכלה לפי קנאן הייתה צריכה להיות ארוכת טווח, סבלנית אך קשוחה, העומדת על המשמר נגד כוונות ההתפשטות של ברית־המועצות. לצורך המטרה הזאת הוא קרא להתנגד ללחץ הסובייטי המופעל נגד מוסדות חופשיים בעולם המערבי באמצעות עמידה איתנה ומפוכחת על המשמר, ובתוך כך שימוש באמצעים נגד כוח ( שיותאמו לאזורים שבהם מתרחשת מדיניות ההתפשטות הסובייטית. Counter Force ) באמצעות מדיניות כזאת העריך ממשלו של טרומן, שבסופו של דבר, יישבר או יתמוסס הכוח הסובייטי. מחליפו של קנאן במחלקת תכנון המדיניות במחלקת המדינה, פול ניטצ'ה תאוריית הדומינו התגבשה בארצות־הברית בתחילת המלחמה הקרה והוצגה לראשונה על־ידי הנשיא 4 , ובה התייחס למצב בהודו־סין כולל וייטנאם1954 באפריל7דווייט אייזנהאואר ב־ Office of the Historian, " George Kenan and Containment ", A Short History of the 5 .Department of Stateאסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה375 (, גרס אחרת, וטען שיש להרחיב מדיניות זאת ולהשתמש במקום שנדרש גם Paul Nitze ) בכוח צבאי ( היה NSC 162/2 ) 162/2מסמך המועצה לביטחון לאומי של ארצות־הברית מספר , והגדיר 1953 באוקטובר 30מסמך אסטרטגיה לאומית שאישר הנשיא אייזנהאואר ב־ את מדיניות הביטחון הלאומי של ממשלו. המסמך קבע שארצות־הברית צריכה לשמור (, בדגש על היכולת לבצע פעולות Strong Military Postureעל "יציבה צבאית חזקה תגמול שבהן יוסב לאויב נזק בלתי נסבל על־ידי כוח שיפגע פגיעה עוצמתית, ובמקרה של פעולות איבה תשקול ארצות־הברית גם הפעלת נשק גרעיני כמו גם אמצעים אחרים. האסטרטגיה הזאת הוכתרה בשם "הגמול המסיבי" ומאוחר יותר "אסטרטגיית המראה החדש", שמבחינה תקציבית הקטינה את ההוצאות של צבא היבשה והצי האמריקני, והגדילה אותן עבור חיל האוויר והנשק הגרעיני. הצי האמריקני הצליח להינצל מקיצוצים Forrestal-class aircraftאלה עם כניסתן לשירות של נושאות המטוסים מדגם 'פורסטל , שהיו בעלות יכולת הפעלה של מטוסי סילון חדשים שיכלו לשאת נשק 1954( ב־carrie גרעיני אסטרטגי ) ויישומן Nuclear Deterrence), הרתעה גרעיניתDeterrenceהרתעה במרחב הימי , שמשמעותה "להפחיד". Deterreמקורו של המונח "הרתעה" הוא מהמילה הלטינית במובן המודרני שלה ההרתעה מכוונת להביא את היריב להימנע מלנקוט פעולה או אירוע באמצעות החדרת ספק או חשש בנוגע להשלכות של הפעולה או האירוע שיעשה. כאסטרטגיה בתקופה המודרנית היא פותחה ערב מלחמת העולם השנייה, והתבססה על הפחד והבהלה שעלולים להיגרם מתקיפות אוויריות אסטרטגיות למרכזי אוכלוסייה. לאחר התקיפה הגרעינית על הירושימה ונגסאקי בסוף מלחמת העולם השנייה, והבנת ממדי ההרס והחורבן שהנשק הגרעיני יכול לגרום, הביאה אסטרטגיית ההרתעה הגרעינית לכך, שאפשר היה להשתמש בה בלי להיכנס בשלב הראשון לחילופי מהלומות גרעיניות בין היריבים. במהלך המלחמה הקרה שוכללה תורת ההרתעה כך שההרתעה הגרעינית נהייתה הרתעה יציבה, וזאת באמצעות ההבנה שבידי שני הצדדים יש יכולת השמדה הדדית. ההרתעה הגרעינית הפכה לחלק חשוב במדיניות ההכלה שפיתחה ארצות־הברית בתחילת המלחמה הקרה, ומטרתה הייתה למנוע הישגים סובייטיים במלחמה אפשרית, או במעשי פרובוקציה, הן נגד ארצות־הברית והן נגד בעלות בריתה. יש לציין שהסובייטים בניסוי גרעיני ראשון שערכו, מה 1949שברו את המונופול הגרעיני האמריקני כבר ב־ שהפתיע את האמריקנים ממהירות הפיתוח, גם אם הפצצה לא הייתה פרי תכנון סובייטי והתבססה על חומר שהובא בידי מרגלים. היות שההרתעה אמורה לפעול על התודעה חשוב להבחין בהבדלים בין שני מושגים דומים שמשתמשים בהם, אך שונים במשמעותם: כפייה לעומת הרתעה. כפייה מביאה המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם376 את הזולת לעשות מעשה שלא היה עושה אילולא הופעלו עליו כוח והשפעה. דיפלומטיה כופה מופעלת במטרה לגרום ליריב לחזור בו מכוונתו להפר את הסטטוס קוו. הבחירה באסטרטגיה הזאת מצביעה על כך שלנוקט אותה יש אינטרס להגיע לפתרון בדרכי שלום )סנקציות איראן(, ולשם כך הוא מפעיל אסטרטגיה של הסלמה מודרגת המאפשרת לו למתוח את המדיניות עד לסף המלחמה. להבדיל מהרתעה שנועדה למנוע פעולות מזיקות עתידיות, הרי שהדיפלומטיה הכופה באה כצעד הגנתי לבלימת התנהגות בלתי רצויה של ( מהזולת Dissuasionהיריב, שלמעשה כבר מתרחשת בפועל. הרתעה נועדה למנוע לעשות מעשה שיש בו כדי להזיק לאינטרסים החיוניים של המרתיע. ( הן שלמרתיע תהיה יכולת Credible Deterrenceהדרישות להרתעה אמינה אופרטיבית לכפות על יריבו "מחיר" גבוה, ואם יידרש להוציא לפועל את העונש כלפי המורתע הוא יהיה חמור דיו. ההנחה היא שהמורתע חייב להאמין ביכולתו של המרתיע ובנכונותו להוציא את האיום אל הפועל. יש ארבעה תנאים קריטיים )לפחות( להשגת הרתעה אמינה: 1 .על המדינה המרתיעה להגדיר את התחייבותה )בדרך כלל באמצעות "קווים־ אדומים"( 2 .להודיע על קיומה ליריבים פוטנציאליים 3 .לפתח אמצעים אמינים להגן על ההתחייבות, או להעניש יריבים הקוראים על המרתיעה תיגר 4 .להפגין נחישות להוציא אל הפועל את האיום המובטח בתום מלחמת העולם השנייה ופתיחת המלחמה הקרה הגדירו האמריקנים שקו ההגנה שלהם מול התפשטות הקומוניזם באסיה יימשך מהפיליפינים בדרום לעבר אוקינווה, משם ליפן, והלאה לכיוון אלסקה. קוריאה הדרומית וטייוואן נותרו מחוץ לקו ההגנה של ארצות־ לפלישת כוחות קוריאה 1950 ביוני25הברית, מה שייתכן שגרר פירוש מוטעה והביא ב־ הצפונית לדרום המדינה. המסקנה של האמריקנים ממלחמת קוריאה הייתה שיש למנוע הפתעה דומה. לפיכך החליט הממשל החדש של הנשיא אייזנהאואר, עם היבחרו בינואר , לגבש דוקטרינה שלפיה התגובה לתוקפנות סובייטית או סינית עתידית תיענה 1953 בגמול מסיבי, באמצעים ובמקום שתבחר ארצות־הברית. הדבר מצא את ביטויו בהצהרה . 1954( בינואר John Foster Dullesשנשא מזכיר המדינה האמריקני ג'ון פוסטר דאלס מנקודת מבטו של אייזנהאואר, ההרתעה הטובה ביותר מפני מלחמה תהיה להראות לעולם עד כמה מזעזעת יכולה להיות "מלחמה גרעינית מוחלטת" אם תתרחש אי פעם. לכן הציע שארצות־הברית תארגן סדרה מקיפה של ניסויים גרעיניים פומביים באוקיינוס השקט, ותיתן עדיפות עליונה לתקציב הביטחון לנשק גרעיני ומערכות אספקה של נשק קונוונציונלי, והצהרות חוזרות ונשנות בציבור על כך שארצות־הברית תהיה מסוגלת ומוכנה להשתמש בכל עת בנשק גרעיני. הביקורת על דוקטרינת הגמול המסיבי הייתה שהיא גרמה להישענות כמעט מוחלטת על הנשק הגרעיני בקשר להרתעה נגד הסובייטים, והפכה לפחות ופחות אמינה ככל אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה377 שהסובייטים הגדילו את ארסנל הנשק הגרעיני שלהם, וצמצמו את הפער שהיה בתחילת בינם לארצות־הברית. 50שנות ה־ בד בבד עם העלייה בחשיבותו של הנשק הגרעיני כחלק מהמלחמה הקרה ותהליך בניין הכוח הגרעיני האמריקני, החל להתפתח הדיון הרעיוני בהפעלתו של נשק כזה. מלכתחילה היה ברור שנשק גרעיני איננו דומה לשום נשק אחר שפותח בהיסטוריה של המין האנושי, לפיכך מן הראוי שיופקד בידיו של הקברניט, והוא ידרוש אנשי מקצוע מתאימים שיפתחו את אסטרטגיית הפעלתו. כשהופעל הנשק הגרעיני בתום מלחמת העולם השנייה נגד יפן, הבין הממסד האמריקני שלא ניתן להסתמך על הצבא בגיבוש אסטרטגיות הפעלה לנושא מורכב כמו הגרעין. לפיכך הוקמו מכוני מחקר שסייעו לממסד הביטחוני ביישום התכונות הפיזיקליות החריגות שהנשק הגרעיני מקנה לתפיסת ההפעלה – אסטרטגיה גרעינית. (, בן למהגרים יהודים ואיש Herman Kahnהאסטרטג הגרעיני הראשון הרמן קאהן מכון ראנד, החל את הקריירה שלו כמנתח מערכות ואסטרטג צבאי ביחידה שתפקידה קאהן הבחין בין 6היה לחקור את ההשלכות האפשריות של מלחמה גרעינית והרתעה ( מיועד למנוע חילופי מהלומות גרעיניות בין Type Iשלושה סוגים של הרתעה: הראשון ( הוא הפעלת מלחמה מוגבלת הכוללת שימוש בנשק גרעיני או Type IIמעצמות־על; השני ( כולל את כל שאר התרחישים Type IIIקונוונציונלי שמשתתפות בו בעלות ברית; השלישי יש לזכור שתפיסות ההרתעה שפותחו, ובעיקר אלה המתייחסות להרתעה 7האפשריים הגרעינית, התבססו על הגישה הרציונלית במדעי המדינה. מקומן של הגישות הרציונליות הוא בדור השלישי של מדעי המדינה, אשר ינקו מהישגי המתמטיקה ומיישומיה בכלכלה ותורת המשחקים. אחד מהמובילים בגיבוש תפיסת ההרתעה האמריקנית היה איש מדע המדינה והכלכלן האמריקני תומאס שלינג, שהיה 2005אחד האסטרטגים האזרחיים האמריקנים הידועים ביותר, זוכה פרס נובל לכלכלה ב־ בשיתוף עם ישראל אומן בזכות מחקריהם בנושא "הגברת ההבנה בנושאי עימות ושיתוף , מסביר חימוש והשפעה פעולה במסגרת תורת המשחקים". בספרו שתורגם לעברית שלינג שעצם קיומו של "החימוש" מאפשר השגת "השפעה" – כלומר, קידום האינטרסים 8של המדינה מתוך הישענות מפורשת או מרומזת על העוצמה הצבאית גישות אלה הניחו שקיימת אצל מקבלי ההחלטות התנהגות אינסטרומנטלית ולא התנהגות אקספרסיבית, יש סדר עדיפויות תמידי במשך של זמן, כמו גם יש קשר בין אמצעי למטרה ושיקולי עלות–תועלת כדי למקסם תועלות בעלות הנמוכה ביותר. לגישות בניתוח העדפות בבחירה בין אלטרנטיבות, ניתוח משא 20אלה היו כמה הצלחות במאה ה־ ומתן ומיקוח, חקר קואליציות והרכבתן, חקר ההרתעה ודפוסים אסטרטגיים של סכסוכים, וחקר תהליכים אלקטורליים. עם זאת, חשוב להדגיש את מגבלותיהן של גישות אלה כיוון שהבנה תאורטית של משחק פשוט עם מעט משתתפים אינה משקפת את מציאות הזירה .Herman Kahn, Thinking about the Unthinkable . New York: Horizon Press, 1962 6 .Herman Kahn, On thermonuclear war , Princeton: Princeton University Press, 1961 7 .1981, משרד הביטחון הוצאה לאור, תל־אביב-יפוחימוש והשפעה תומאס שלינג, 8המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם378 הפוליטית שבה המשחקים מורכבים, מרובי עדיפויות, אסטרטגיות ואופציות. הבנת ההיגיון הבסיסי של ההחלטות באמצעות מודלים אינה ממצה את מורכבות המציאות הפוליטית שבה מתערבים משתנים רבים. רציונליות אינסטרומנטלית אינה מספקת מענה להבנת היעדים כפי שנקבעים על־ידי הגורמים הפוליטיים משום שהגדרת תועלת ועלות משתנה מאדם לאדם ומחברה לחברה. הגישה הרציונלית ממעיטה בדרך כלל בחשיבות תהליך הלמידה הכרוך ביחסים מורכבים בין בני אדם, לדוגמה, תוצאות משחק דילמת האסיר במשחק אחד שונות מתוצאותיו של אותו המשחק בסדרת (Prisoner's Dilemma ) 9משחקים הנערכת ברצף תורת ההרתעה סיווגה את סוגי ההרתעה השונים לארבע קטגוריות עיקריות: 1 .( – היכולת למנוע מיריב לנקוט מהלך עויןGeneral Deterrenceהרתעה כללית כלפי המרתיע, לצד שמירה שגם בטווח הארוך יימנע היריב מלהזיק לענייניו וקיומו של המרתיע. לדוגמה, ההרתעה שנמשכה במשך שנות המלחמה הקרה בין ברית־המועצות לארצות־הברית. אם הרתעה כללית ממלאת את ייעודה בהצלחה לא מתרחשים משברים ומלחמות העלולים להוביל לשימוש בהרתעה מיידית. 2 .( – היכולת למנוע מהיריב לנקוט פעולהImmediate Deterrenceהרתעה מיידית ספציפית או להזיק למרתיע. הרתעה מיידית מתייחסת למצב בין שתי מדינות שבו לפחות צד אחד חושב ברצינות לתקוף את האחר, שבתגובה מנסה להרתיעו בקובה. שימוש בהרתעה מיידית 1962מלעשות כן. לדוגמה, משבר הטילים ב־ לדוגמה, 1973מצביע על כישלונה של ההרתעה הכללית. במלחמת יום הכיפורים שתי המעצמות )ארצות־הברית וברית־המועצות(, עברו ממצב של הרתעה כללית למצב של הרתעה מיידית כדי להביא להקפאת מצב המלחמה שבין ישראל למצרים וסוריה. הלוחמה הסתיימה בפשרה – הפסקת אש ועצירת ההתקדמות 10 בכביש לקהיר101הישראלית בקילומטר ה־ 3 .( – היכולת למנוע מהיריב להסב נזק ישירDirect Deterrenceהרתעה ישירה בתחום הטריטוריאלי של המרתיע )במקרה של ארצות־הברית – בגבולות ארצות־ הברית עצמה בלבד(. בעת המלחמה הקרה הרתעה ישירה הייתה כרוכה בהרתעת מתקפה גרעינית סובייטית על שטח ארצות־הברית, בשעה שהרתעה מורחבת כללה מניעת התקפה קונוונציונלית סובייטית על חברי ארגון נאט"ו. 4 .( – מבוססת על עֶקרון הבריתות Extended Deterrenceהרתעה מורחבת היכולת למנוע מהיריב להזיק לבעלות־הברית ומדינות הנמצאות בחסותו של המרתיע )מטרייה גרעינית(. שני המקרים המובהקים שבהם כשלה ההרתעה 1950המורחבת הם: פלישת כוחות קוריאה הצפונית לקוריאה הדרומית ב־ .1990ופלישת צדאם חוסיין לכווית בקיץ .2006, הוצאת משכל, ידיעות אחרונות, תל־אביבתורת המשחקים אבינש דיקסיט ובארי ניילבאף, 9 Vesna Danilovic, "When the Stakes are High, Deterrnce and Conflict among Major 10 Powers", Deterrence and Conflict , The University of Michigan Press Ann Arbor, 2005, Ch. .3, p. 67אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה379 המחשבה על מערכה גרעינית כוללת שבה אחד הצדדים ינסה להשיג הכרעה באמצעות מכה גרעינית )בהפתעה או שלא בהפתעה( הפכה לנושא שהעסיק את האסטרטגים הגרעיניים במערב מהעת שבה הגיעו הסובייטים ליכולת גרעינית דומה לזו של האמריקנים ( מתאר First Strike Capability. המונח "יכולת מכה ראשונה50– החל באמצע שנות ה־ מצב שבו אחד מהיריבים יוכל לנטרל את השני מיכולותיו באמצעות תקיפת פתע גרעינית, שכן זאת דרך פעולה, אומנם בעלת סבירות נמוכה, אך יש בה כדי להזיק בעוצמה שתצריך בין הראשונים שזיהה את התופעה הזאת היה האסטרטג 11תגובה אסטרטגית הולמת (, שנודע בפיתוח עקרונות Bernard Brodie 1910–1978הצבאי האמריקני ברנרד ברודי (, Naval Powerהאסטרטגיה הגרעינית. ברודי היה חוקר ימי שעסק בחקר העוצמה הימית מהאקדמיה למכון ראנד, ושם הצטרף לקבוצה בראשות הרמן קאהן שעסקה 1959עבר ב־ באסטרטגיה גרעינית. ברודי, שבלט מאוד בניתוח ערכו ותפקידו של הנשק הגרעיני, וזכה לימים לכינוי "קלאוזביץ האמריקני", הסביר את הסיבות להשפעתו הרבה של הנשק הגרעיני על האסטרטגיה. סיבותיו נבעו מהתכונות הבסיסיות של הנשק הזה: כוח הרס בקנה מידה שלא היה מוכר עד כה; אפשרות הפעלת כוח ההרס מכאיבה כמעט באופן מיידי; גרימת הרס עצום בשילוב מערכת שיגור ונשיאה ארוכי טווח; גרימת הרס אפשרית עוד לפני הכנעת האויב מבחינה צבאית. ברודי הבין גם שאם יותר ממדינה אחת מחזיקה בנשק גרעיני, (, ולכן גם אם נשק Mutual Destructionאפשר לאיים באמצעותו על השמדה הדדית אסטרטגיה זה איננו יכול לשמש להגנה הוא יכול לשמש להרתעה ולאיום משכנע. בספרו ( התווה ברודי את המסגרת לתורת ההרתעה, Strategy in the Missile Age ) בעידן הטילים וטען שנקיטת "מכת מנע גרעינית" תוביל להסלמה ממלחמה מוגבלת למלחמה טוטלית. ( Second Strike Capabilityהוא הסיק שהרתעה המבוססת על "יכולת מכה שנייה 12תוביל למצב יציב יותר מבחינת שני הצדדים היריבים לזירה הפוליטית האיצה את השינוי בדוקטרינה הגרעינית 1961כניסת ממשל קנדי ב־ האמריקנית מדוקטרינת "הגמול המסיבי" לדוקטרינת "הגמול הגמיש". כאשר התמנה Strategicרוברט מקנמארה למזכיר ההגנה וקיבל תדרוך ממפקד הפיקוד האסטרטגי The Single( על תוכנית הפעולה המבצעית המשולבת האמריקנית Command ( הזדעזע לשמוע, שפלישה סובייטית לחלק Integrated Operational Plan – SIOP כלשהו של העולם החופשי בלי להפעיל נשק גרעיני עלולה לגרום להפעלת הארסנל הגרעיני אלף ראשי נפץ גרעיניים( נגד הסובייטים. מקנמארה התרשם 20האמריקני )שמנה מעל מחוסר הריאליות של התוכנית המבצעית המשולבת מהסיבות האלה: היא לא פורסמה ( המבוצעת בהפתעה ומשתמשת Preemptive Attack "מכה ראשונה" היא תקיפת מנע גרעינית 11 בכוח רב מאוד. יכולת כזאת של מדינה מתבטאת בהבסת מדינה אחרת בעלת יכולת גרעינית באמצעות השמדת ארסנל הנשק הגרעיני שלה עד השלב שבו תגמול של המדינה הנתקפת לא פוגע ביכולותיה של התוקפת להמשיך ולנהל את המלחמה. האסטרטגיה הזאת קרויה בשם תקיפת מטרות (.Counter Value Targets( בשונה מתקיפת מטרות ערךCounter Forceכוח .Bernard Brodie, Strategy in the missile age , Princeton: Princeton University Press, 1959 12המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם380 ולא הגיעה לאוזני הסובייטים, וגם אילו היו הסובייטים מכירים אותה הם לא היו מאמינים שארצות־הברית תפעיל נשק גרעיני במצב אמת. התוכנית הייתה אמורה להתגלגל בצורה (, ויוכלו לפעול נגדה ב"שיטת הסָלָמִי". Doomsday Machineאוטומטית כמכונת יום הדין (. Spasm Warהרמן קאהן כינה אותה בשם הלא־מחמיא "מלחמת עווית–פרכוס דוקטרינת "הגמול הגמיש" של קנדי ומקנמארה, שהחליפה את דוקטרינת "הגמול המסיבי", הייתה דוקטרינת הגנה שהתבססה על הרתעה הדדית ברמות אסטרטגיות, טקטיות וקונוונציונליות, מה שהקנה לארצות־הברית את היכולת להגיב לתוקפנות בכל ספקטרום המלחמה, ולא רק בתחום הגרעיני. היא התבססה על בניית יכולת קונוונציונלית שתרתיע ותאפשר הגנה נגד כל תוקפנות סובייטית, או ברית ורשה באירופה )ותדחה את הצורך להשתמש בגרעין(, וכן להכין תוכנית תגובה גרעינית מוגבלת כגיבוי להידרדרות למצב כזה מתוך התבססות בלעדית על יכולת "מכה שנייה" ממערך הצוללות האסטרטגיות. ( Assuredבהתאם לכך גם נקבעה ההגדרה של יכולת המכה השנייה כיכולתה המובטחת של מדינה להגיב לתקיפה גרעינית בתגמול גרעיני בעל עוצמה נגד התוקף. התביעות שנדרשו ממערכת נשק גרעינית ל"מכה שנייה" היו אלה: מערכת יציבה, בטוחה שעלותה אפשרית מבחינה כלכלית, המותאמת לפעולה במצב רגיל )מצב שלום(. מערכת המסוגלת לשרוד תקיפה בהפתעה של היריב )לרבות תקיפה גרעינית(. 13מערכת בעלת תקשורת אמינה מדרג מקבלי ההחלטות ועד למפעיליה מערכת בעלת מעטפת הפעלה רחבה, כך שתהיה מסוגלת להגיע לארצות היעד. מערכת בעלת יכולת חודרוּת טובה למערך ההגנה האווירי של האויב והגעה למטרה. מערכת עם כושר השמדת המטרה שלעברה שוגרה, כולל התגברות על הגנה והקשחה. כדי להשיג יכולות אלה ולשכנע את היריב שהן בנות־קיימה, פנו מעצמות הגרעין )ובראשן ארצות־הברית( להקמת זרוע גרעינית נוספת, הזרוע הימית, המבוססת על מערך צוללות מונעות בהנעה גרעינית, הפועלות במעמקי הים למשכי זמן ארוכים, ומשיגות את השרידות הנדרשת באמצעות חשאיות פעולתן והקושי לגלותן. התוכנית נודעה בשם (. US Fleet Ballistic Missile"תוכנית הפיתוח של צי הצוללות הבליסטיות האמריקניות להלן אבני הדרך שהביאו את הצי האמריקני, ובמיוחד את מערך הצוללות שלו, להיות חלק דומיננטי ממערך ההרתעה הגרעיני של ארצות־הברית. על הבעייתיות של אבטחת תקשורת אמינה בעידן הסייבר ראו מאמרו של אחד מבכירי החוקרים 13 Robert Jervis,( מאוניברסיטת קולומביהRobert Jervisבמדעי המדינה האמריקני – רוברט גרוויס Some thoughts on deterrence in the cyber era", Journal of Information Warfare , 10(2), .2016, pp. 66–73אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה381 לאחר מלחמת העולם השנייה היה הצי האמריקני אדיש לכל הנוגע לחלקו האפשרי בתוכנית הגרעין הצבאית האמריקנית. מטבע הדברים, עיקר המשאבים בנושא הזה הופנו (. 1945לחיל האוויר, שכבר החזיק ביכולת הזאת )הפצצת הירושימה ונגסאקי ביפן באוגוסט לפיכך, הייתה דאגתו העיקרית של הצי האמריקני נתונה לכך שכוח נושאות המטוסים שלו ימשיך להתפתח ויישמר בגודל הדרוש למשימות הצי. זו גם אחת הסיבות לכך שבתגובה להחלטת ממשל טרומן על קיצוץ חריף שהושת על זרועות הצבא האמריקני בסוף שנות 14 קצינים בכירים אחדים בצי יצאו בגלוי נגד התוכנית40ה־ B-36ההתנגדות כוונה בעיקר נגד תוספת התקציב לתוכנית פיתוח המפציץ האסטרטגי ( שגיבש Targeting Policyשל חיל האוויר. התוכנית התבססה על "מדיניות המטרות הפנטגון, נתמכה על־ידו והדגישה את הפיתוח והרחבת היכולת של "הפצצת מטרות ערך" )ערי אויב בעלות אוכלוסייה גדולה( כהמשך למדיניות שהופעלה נגד יפן והביאה לכניעתה. יתר על כן, חלק מהאסטרטגים של המלחמה הקרה המוקדמת בארצות־הברית טענו: "תכונות מסוימות של ספינות בים, לא רק שהן גורמות לכך שהן יהיו מטרות נחשקות לתקיפה בנשק גרעיני, אלא שגם מגבלות על השימוש בנשק גרעיני נגד כלי שיט יהיו קלות יותר ביחס , 1948( שאושרה בדצמברTrojan Plan תוכנית טרויאן15להפעלה נגד מטרות יבשתיות ריכוזי אוכלוסייה בברית־המועצות 70הגדירה לחיל האוויר האסטרטגי את היעד לפגוע ב־ מיליון הרוגים, ארבעה מיליון נפגעים, 2.7 פצצות, שעל־פי הערכות יגרמו ל־133באמצעות הצי הציג תוכנית חלופית בטענה שיש לבנות נושאות 16 יום יביאו להכנעתה 30ובתוך מטוסים שמהן ימריאו בשעת הצורך מטוסים לתקיפה מדויקת של מטרות כוח. אנשי הצי אף הרחיקו לכת, והתייצבו לתת עדות בפני ועדת השירותים המזוינים של הקונגרס, דבר שגרם לפיטוריהם של כמה אנשי צי בכירים ולאווירת מורל קשה בצי. עם זאת אושר לצי הושגה 1951לפתח יכולת מסוימת המבוססת על מטוסים המוצבים בנושאות המטוסים, וב־ היכולת של מטוסי הצי שהופעלו מנושאות המטוסים לשאת פצצות גרעיניות, והם נכללו 17.(Offensive Striking Powerבכוח התקיפה הגרעיני האמריקני הנשק הגרעיני בנושאות המטוסים יועד למטרות שיש להן קשר ישיר או עקיף לאינטרסים ימיים כגון נמלים, מספנות לבניית כלי שיט צבאיים, בסיסי המראה למטוסים צוידו המטוסים של נושאות 1954בעלי משימות ימיות ובסיסי צוללות. כבר במחצית (. אך המפנה הגיע Regulusהמטוסים בטילי שיוט בעלי ראש נפץ גרעיני מסוג 'רגולוס Chief of, בעת מינויו של אדמירל ארליי ברוק למפקד הצי האמריקני1957רק בתחילת (. בהנהגתו סיים הצי האמריקני עבודה מקיפה הבוחנת את Naval Operations – CNO יכולת ההרתעה שיוצר צי צוללות אמריקני מצויד בטילים בליסטיים בעלי ראש נפץ גרעיני James C. Freund, "The Revolt of the Admirals", The airpower historian , 10(1), (1963), pp. 14 .1–10 Desmond Ball, "Nuclear War at Sea", International Security , 10(3), (Winter 1985–1986), 15 .p. 8 .Spinardi, 1994 16 .Kaplan, 2020, p. 7 17המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם382 (, המבוססת Finite Deterrenceיכולת ההרתעה הזאת כוּנתה "ההרתעה המוחלטת על שרידות הצוללות ואמינות התגובה נגד תקיפה כלשהי, ועל היכולת להגיב בתגמול ( באמצעות צוללות מעטות ולגבות מהיריב מחיר כבד באמצעות פגיעה Retaliationקשה 18ביעדים שייקבעו על־ידי הדרג המדיני Invulnerable Counter Cityהנשק של צוללות ה'פולאריס' שתוכננו בהתאם לכך (, אמור היה לספק את היעדים שלעיל, להשלים את הפיתוח ולהיכנס לצוללת Weapon 20 של המאה ה־50. מעניין להיווכח שהצי שהטיף בתחילת שנות ה־1961הראשונה ב־ ליכולת פגיעה מדויקת של נשק גרעיני שיינשא על־ידי מטוסים שימריאו מנושאות מטוסים, CEP מטר4,000שינה את גישתו בעוברו לצוללות ה'פולאריס', שלהן דיוק פגיעה נמוך )כ־ ולפיכך הותאם בעיקר לפגיעה במטרות ערך. הדבר ממחיש כיצד 19 ק"מ 2,000בטווח במקרים מסוימים תכונות מערכת הנשק הן שקובעות את הדוקטרינה, ולא להפך. הטווח המוגבל של הטילים מצוללות ה'פולאריס' )ביחס למטרות ברחבי ברית־ המועצות( אילץ את הצי לפתח "אסטרטגיית פריסה קדמית" בבסיסים ימיים של מדינות נאט"ו שבסקוטלנד ובספרד. עם כניסתה של הזרוע הימית המבוססת על צוללות נושאות טילים בעלי ראש נפץ גרעיני הוטבע מונח נוסף המציין את רב־זרועיות המערך הגרעיני (. זהו למעשה מערך אסטרטגי Nuclear Triadבמדינה מסוימת והוא "השילוש הגרעיני של נשק גרעיני המבוסס על אמצעי שיגור אוויריים )מטוסים(, טילים בליסטיים המוצבים ביבשה וטילים בליסטיים המוצבים בצוללות בעלות טילים בליסטיים. מערכת הנשק הזאת המכוּנה בשם "מערכת נשק אסטרטגית", איננה מתייחסת רק לראש הנפץ הגרעיני, אלא למערכת המורכבת על פלטפורמה משגרת )במקרה זה צוללת(, לאמצעי השיגור )טיל בליסטי( ולראש הנפץ הגרעיני. המאפיין הבולט במערכת Thermonuclearנשק אסטרטגית הוא יכולתה לשגר ראשי נפץ גרעיניים מימניים Intercontinental Ballistic Missile –( בצורה מדויקת מיבשת אחת לשנייה Warheads (. המערכת הזאת בגרסתה הימית זכתה לכינוי "מערך הצוללות הבליסטיות בעלות ICBM ,Boomers(, או בכינוי Submersible Ship Ballistic Nuclear – SSBNהנעה גרעינית Submersibleלהבדיל ממערך הצוללות בעלות ההנעה הגרעינית לצרכים קונוונציונליים (.Ship Nuclear – SSN אפשר להעמיק בהכרת שלבי הפיתוח המרתקים של צי הצוללות האסטרטגיות (, Trident Missileהאמריקניות, לרבות פיתוח דור הצוללות הנושאות את טילי הטריידנט שיפור הדיוק וזיווד מערכת ראשי נפץ מתפצלים בטילים וחלקו של אדמירל ריקובר בנושא, אולם תקצר היריעה לעשות כן. עם זאת ראוי לציין את השפעת הפיתוח של טילי הטריידנט 20על האסטרטגיה הגרעינית של ארצות־הברית .Spinardi, 1994 18 whose ,mean the on centered ,circle a of radius The :Probability Error Circular – CEP 19 .hits the of 50% of points landing the include to expected is boundary .Spinardi, 1994 20אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה383 הכנסת הטילים שבהם הושג שיפור מובהק בדיוק הניווט ופיתוח ראשי נפץ גרעיניים Multiple( המתפצלים לפני חדירתם לאטמוספרהW–88 ובהמשךW–76מתקדמים (, גרמו לתזוזה מובהקת של Independently Targetable Reentry Vehicle – MIRV מטוטלת האסטרטגיה הגרעינית הימית האמריקנית. תזוזה ממערך שייעודו אסטרטגיית ההרתעה האמריקנית לצורך תקיפה של "מטרות ערך" לעבר תפיסה של תקיפת "מטרות ( ומוגנות על־ידי מערך להגנה בפני טילים בליסטיים Hard Targetsכוח" מוקשחות (. ההתפתחויות האלה מעלות ללא ספק סוגיות מרתקות Anti-Ballistic Missiles – ABM ) התבטאותו של מפקד הצי האמריקני21בפוליטיקה הארגונית והבין־ארגונית האמריקנית ( כי "שקלתי והחלטתי שטוב Elmo Zumwalt, אדמירל אלמו זומוולט70באמצע שנות ה־ 22להיכנע לדרישותיו של ריקובר מאשר להיכנע לרוסים" היא רק דוגמה לכך ( בין ארצות־הברית 1989 –1945: מאזן היכולות הגרעיניות בתקופת המלחמה הקרה11טבלה לברית־המועצות ברית־המועצות יכולת "מכה שנייה" מובטחתיכולת "מכה ראשונה" בלעדיתיכולת "מכה ראשונה" לא בלעדית בלבדמַטרִיצָת יכולות גרעיניות עליונות של ברית־המועצות ??(1985 )יכולת "מכה ראשונה" לא בלעדית בלבדארצות־הבריתאיזון עדין (1961 –1953 )מונופול ארצות־הברית ( 1952 –1945 ) ועליונות ארצות־הברית (1967 –1962 )יכולת "מכה ראשונה" בלעדית השמדה הדדית (MADמובטחתיכולת "מכה שנייה" מובטחת את תפיסת ההרתעה האמריקנית 1983( שינה ב־ Ronald Reaganהנשיא רונלד רייגן משהעלה את הרעיון להגן על ארצות־הברית בפני תקיפה גרעינית סובייטית באמצעי Strategicיירוט שיוצבו בחלל החיצון, מה שלימים הפך ליוזמת ההגנה האסטרטגית ( שנודעה בשם "מלחמת הכוכבים". יוזמה זאת היא שהביאה בין Defensive Initiative 23.90היתר להתמוטטותה של ברית־המועצות בתחילת שנות ה־ .ibid 21 Mary Schumacher, Trident: Setting the requirements, case study C15-88-802.0 , Harvard 22 .University, John F. Kennedy School of Government, 1987 .Kaplan, 2020, pp. 152–153 23המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם384 התפיסה של צי צוללות אסטרטגיות המסוגל למלא את התפקיד של יכולת מכה שנייה שרידה ואמינה זכה להכרה בקרב מדינות נוספות שהקימו מערך דומה, ובהן המדינות (, צרפת 1968(, בריטניה 1972( ברית־המועצותNuclear Weapon Statesהגרעיניות כיום נמצאות הודו ופקיסטאן אף הן בשלבים האחרונים של הקמת 24.(1983( וסין1972 ) מערך מהסוג הזה, ופקיסטאן עורכת פעילויות מגוונות המעידות על שלבי פיתוח ראשוניים של שיגור טילים בליסטיים מצוללות. מאפיין בולט שראוי לציון בנוגע לדוקטרינות ההרתעה השונות הוא הוצאת העיסוק בנושאים אסטרטגיים הקשורים לגרעין מתחום הצבא, והעברתו לידי מכוני מחקר, שהמוביל בהם באותה תקופה היה מכון ראנד, כאמור. הדבר אִפְשר פריחה לתחומי מחקר חדשים כמו תורת המשחקים, והעסיק חוקרים רבים )שחלקם אף זכו בהמשך בפרס נובל(. ) Limited Warמלחמה מוגבלת מלחמה מוגבלת מוגדרת כמלחמה שבה הנשק המשמש את המדינות, או שטחי הארץ המעורבים בה, או היעדים להשגה במלחמה עצמה מוגבלים בדרך מסוימת. במקרה שלרשות אחד הצדדים יש נשק גרעיני, יש הבנה בין היריבים שלא ייעשה בו שימוש כלשהו )ההפך ממלחמה טוטלית שבה משתמשת המדינה בכל האמצעים העומדים לרשותה(. הגדרה מעט שונה למלחמה מוגבלת הציע קן בות': "במלחמה מסוג זה אחד מהצדדים )במשתמע הצד החזק יותר( משית על עצמו במודע מגבלות מסויימות אשר יכולות להתבטא במלחמה 25ביעדי הסכסוך, האמצעים שבהם ישתמש, או המרחב הגאוגרפי של הסכסוך מוגבלת הצדדים הלוחמים אינם מנצלים את כל המשאבים העומדים לרשותם, בין אם בכוח אדם, תעשייה, חקלאות, צבא, טכנולוגיה או אחרים. מכאן שמלחמה מוגבלת היא עניין של דרגת הפעלת הכוח. עם זאת, ייתכן שברמת המדינה המלחמה היא מוגבלת, אך ברמת היחידות הלוחמות היא מלחמה מלאה )לדוגמה, מלחמת פוקלנד(. המונח היה שגור מאוד בתקופת המלחמה הקרה, ומלחמת קוריאה ומלחמת וייטנאם הן דוגמאות למלחמות מוגבלות, אף שהמשאבים שהושקעו בהן כמו גם האבדות בעקבותיהן – היו גדולים ביותר. מלחמות מוגבלות התרחשו עוד בתקופה הקדומה בין העמים הפרימיטיביים בתחום הימי יצוין, שלאחר סיום מלחמת העולם 26והמתקדמים ביותר, ובכל ציוויליזציה השנייה, שבה עדיין התרחשו קרבות הכרעה ימיים מבית מדרשו של מהן כמו קרב מידווי (, עלייתם של מרכיבים נוספים באסטרטגיה רבתי כמו המרכיב Battle of Midway ) הכלכלי, הדיפלומטי והבין־לאומי משמשים אלטרנטיבה "סבירה יותר" במאבק בין מדינות וקטנו מאוד הסיכויים להתרחשותם החוזרת של קרבות הכרעה ימיים בין־מעצמותיים. (.NPT באמנה למניעת תפוצה של נשק גרעיני1 הגדרת המדינות הגרעיניות היא על־פי פרק 24 Ken Booth, Navies and foreigen policy , Holmes & Meier Publishers, INC. New York, 1979, 25 .p. 228 Robert E. Osgood, "Limited War" in International Encyclopedia of the Social Sciences , 2nd 26 .Edition, 2008אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה385 במלחמת וייטנאם לדוגמה, מטוסי התקיפה האמריקניים שהמריאו מסיפון נושאות המטוסים השתלבו היטב במערכה היבשתית, גם אם לא השפיעו על תוצאותיה מבחינה האסטרטגית. עם זאת יש עדויות שהצי האמריקני התקשה להבין את מרכיבי המלחמה המוגבלת בווייטנאם, להסתגל אליהם ולהשתתף בהם, ככל שהדבר נוגע לשליטה על 27.(Riverine Patrols( ולסיורים בנהרותCoastal Controlהחופים אחת המלחמות המוגבלות בת זמננו שהיה בה גם מרכיב ימי חשוב היא המלחמה בשל היקף הכוחות והאבדות, גודל הזירה וההשלכות 28 באיי פוקלנד־מלווינס 1982ב־ מכאן 29האזוריות והגלובליות, יש חוקרים המתקשים לסווג אותה כמלחמה מוגבלת למדים שבתקופה המודרנית רווח הביטוי מלחמה מוגבלת בעיקר בתקופת המלחמה הקרה, והכוונה העיקרית בהגדרה הזאת היא לציין שמטרות המלחמות המוגבלות והנשק שהופעל בהן היו מוגבלים ביחס לשימוש בנשק האולטימטיבי – הנשק הגרעיני. מאפייני המלחמה הקרה השפיעו גם על האסטרטגיה הימית. אומנם העליונות הימית נשארה עדיין מרכיב חשוב בחשיבה האסטרטגית, אך מרכיבים אחרים שמקורם באסכולות השונות של ההוגים הקלסיים התחילו לתפוס מקום בקדמת הבמה. החשוב בהם היה שלמרחב הימי חשיבות רבה לא רק בעיתות מלחמה אלא גם בעיתות שלום, והחשיבות הזאת משתקפת באינטרסים שיש למדינה במרחב הימי שעליה לכלול אותם באסטרטגיה הימית שלה ולשאוף להשגתם. הצי האמריקני יצא ממלחמת העולם השנייה כצי החזק בעולם, אך מצא עצמו מול הצי הסובייטי שהיה בעל גישה יבשתית מובהקת, והפעיל צי חופי שעיקר משימותיו היו משימות עזר עם ייעוד עיקרי והוא הגנה על חופי המדינה ללא כל שאיפות התקפיות. ומנגד, כבר במלחמת קוריאה היה הצי האמריקני מעורב באחד המהלכים החשובים ביותר – הנחיתה באינצ'ון. ( שחקר את התפתחות האסטרטגיה הימית Sebastian Brunsסבסטיאן ברונס האמריקנית, מציין חמש התפתחויות שהתרחשו במלחמת העולם השנייה ואחריה, שסייעו לחזק את אסטרטגיית ההכלה, ולהקנות לה גם מרכיבים בתחום הימי, ובמיוחד (.Combat Credible Forward Presenceבקשר ל"נוכחות קרבית קדמית אמינה . הפיתוח והשימוש בזמן מלחמה בכוחות משימה נישאים על־גבי כלי שיט שמסוגלים 1 . יצירה מהירה בתקופת2לפעול במהירות, לתקוף ולהשמיד יעדים קריטיים בחוף ובים המלחמה של כוחות אמפיביים משותפים של הצי האמריקני והמארינס המאפשרים . בשלבים המאוחרים יותר 3פשיטה על חופים מרוחקים מארצות־הברית והגנה עליהם של הלחימה הקמה ושימוש בכוחות תמיכה לוגיסטיים ניידים המאפשרים לתדלק ולתספק . 4את ספינות המלחמה הנמצאות הרחק מחופי ארצות־הברית, אפילו במהלך הקרב פיתוח פצצות גרעין משוגרות ממטוסים כנשק הקטלני והחשוב ביותר בארסנל של ארצות־ .Baer, 1994, pp. 392–393 27 .Guerra de las Malvinas; בספרדיתThe Falklands War באנגלית 28 James Cable, "Limited War at Sea", in Navies in violent peace , Palgrave Macmillan, 29 .London, 1989, pp. 24–25המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם386 לפתח את צוללת התקיפה כמערכת נשק1949. ההחלטה של הצי האמריקני ב־5הברית 30עיקרית לצד אסטרטגיית ההכלה התפתחה "אסטרטגיית המלחמה המוגבלת". שכיחותה של המלחמה המוגבלת בתקופתנו גדלה מכיוון שאם ברשות אחד מהיריבים נשק גרעיני, קיימת הבנה בין הצדדים שלא ייעשה בו שימוש כלשהו אלא במצבים קיצוניים וחריגים. ( בין קוריאה הצפונית, בסיוע צבא סין ובמידה פחותה 1953 –1950מלחמת קוריאה ברית־המועצות, לקוריאה הדרומית, שנתמכה בידי האומות המאוחדות בהנהגת ארצות־ הברית, הייתה למעשה המלחמה המוגבלת הראשונה )גם אם לא ישירה( בין המעצמות בתקופת המלחמה הקרה. כוח האו"ם בהובלת ארצות־הברית שהתערב במלחמה, הסתמך במידה ניכרת על נכסים ימיים כמו ספינות קרב, נושאות מטוסים וכלי שיט אמפיביים. הצי ביקש לבטא את היתרונות הטמונים בכוחו: ניידות, מוכנות, גמישות והקרנת עוצמה לחוף. אמצעי הלחימה של הצי האמריקני היו בעלי הבחנה טובה מאלה שהציעו חיל האוויר ותומכי המלחמה הגרעינית. סכסוכים מוגבלים אחרים באותה התקופה, ככל הנראה, מצביעים על עמדה דומה, ומדגישים את תפקידיו של הצי בסכסוכים אלו. , שהתפתח בעקבות "מבצע מוסקטר", היה מבצע 1956משבר סואץ של אוקטובר בריטי־צרפתי מתואם עם ישראל, שמטרתו הייתה השתלטות על תעלת סואץ בעקבות הלאמתה על־ידי מצרים. המבצע התנהל בתיאום עם מלחמת סיני של צה"ל ובו בזמן יצר חזית של ארצות־הברית וברית־המועצות נגד המבצע. בעקבותיו קיבל האו"ם החלטה להעביר את תעלת סואץ לבעלותה של מצרים. המבצע הדגיש את המצב המורכב והבעייתי במזרח התיכון, שלמעשה התפתח כסכסוך אלים של שלוחי המזרח והמערב. התערבותו של הנשיא אייזנהאואר אומנם בלמה את הסלמתו של המשבר, אך פגעה קשות ביוקרתן ( רואה Keith Kyleהצבאית והמדינית של בריטניה וצרפת. ההיסטוריון הבריטי קיט קייל 31באירוע זה את סופה של האימפריה הבריטית, ואת עיצובו מחדש של המזרח התיכון פרץ משבר לבנון לאחר משבר אתני, ובה בעת הופל בעיראק הממשל 1958ביולי ( לפנות לעזרת Kamil Chamounהפרו־מערבי, דבר שהביא את נשיא לבנון כמיל שמעוּן ארצות־הברית כדי לייצב את המצב בארצו. ארצות־הברית התערבה במשבר בהישענה על יכולת הפריסה הקדמית של הצי השישי בים התיכון. שני משברים אלה )סואץ ולבנון( שבהם הופעל הצי השישי האמריקני במזרח התיכון כדי לשרת יעדים מדיניים של ארצות־ הברית, הובנו חיש מהר בברית־המועצות, ובונה הצי הסובייטי אדמירל סרגיי גורשקוב יישם את לקחי המשברים בבניין הכוח של הצי הסובייטי ובדוקטרינת הפעלתו. .Bruns, 2018, p. 50 30 .Keith Kyle, Suez: Britain’s end of empire in the Middle East , London: I.B. Tauris, 2011 31אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה387 A Planning פרסם מפקד הצי האמריקני אדמירל זומוולט מזכר תכנון 1970ב־ ותיאר את עיקרי תפיסתו 32,"60(, שכוּנה לימים גם בשם "פרויקט Memorandum בנוגע לתפקידי הצי האמריקני ולתוכנית בניין הכוח שלו כנגזרות מתפיסת הביטחון הלאומי האמריקנית. זומוולט מנה את ארבע משימותיו העיקריות של הצי האמריקני: המסמך גם קבע את 33הרתעה אסטרטגית, שליטה ימית, הקרנת עוצמה ונוכחות ימית ( High–Low Mixההרכב של צי ארצות־הברית במה שנודע בכינוי "המיזוג הגבוה–נמוך שהחדיר שיקולים כלכליים לנושא, בהכירו בעלות הגבוהה שמשיתים כלי שיט כמו נושאות המטוסים והצוללות הגרעיניות על תקציב הצי. לפיכך שילב בשירות כלי שיט בעלות נמוכה יותר שיוכלו לשאת במשימת שליטה ימית, שאותגרה ביותר על־ידי הצי הסובייטי פרסם אדמירל סטנספילד טרנר, 1974המתפתח בפיקודו של גורשקוב באותן שנים. ב־ מפקד מכללת הצי האמריקני, מסמך שהרחיב את המזכר של זומוולט, וסיפק למעשה 34מסגרת לאסטרטגיית צי ארצות־הברית ולתוכנית בניין הכוח שלו היה הדרג המדיני־ 20 של המאה ה־ 80 ועד תחילת שנות ה־ 70מאמצע שנות ה־ האמריקני עסוק בפרשת ווטרגייט וספיחיה, ולא התפנה לקביעת מדיניות ביטחון שתאפשר לצי לגזור ממנה ולהתאים לעצמו אסטרטגיה ימית. הצי האמריקני התייחס בתוכנית The 1.5 Warבניין הכוח שלו למה שנודע בכינוי "הנחת המלחמה באחת וחצי זירות (, שהתבססה על ההנחה שלצי ארצות־הברית יהיה כוח מספיק להגיב Assumption לתרחיש מלחמתי בזירת האוקיינוס האטלנטי, ובשעת הצורך אפשר יהיה לתגבר אותו בחלק השתלטו 1979 בנובמבר35מיחידות הצי השביעי שהיה אחראי לאזור האוקיינוס השקט כוחות המהפכה האיראניים על שגרירות ארצות־הברית בטהרן, והחזיקו בבני הערובה פלשה ברית־המועצות לאפגניסטאן, דבר 1979האמריקנים במשך יותר משנה. בנובמבר שקירב אותה לאוקיינוס ההודי. בתגובה לשני אירועים אלה, ומתוך חשיבותם הגוברת של המפרץ הפרסי והאוקיינוס ההודי לביטחונה של ארצות־הברית, הודיע הנשיא ג'ימי , 1980( בינואר State of the Union Address( בנאומו לאומה Jimmy Carterקרטר שארצות־הברית תגיב בכוח אם ייפגעו האינטרסים שלה בשני אזורים אלה. אומנם החכרת ( מידי בריטניה, הצבת כוחות אמריקניים והפניית כוחות Diego Graciaהאי דייגו גרסייה משימה של נושאות מטוסים לאזור הזה אמורה הייתה לשפר את ההיערכות האסטרטגית של ארצות־הברית, אך היא הציבה יעד פעולה שהיה מעבר ליכולתו של הצי האמריקני – 36פעולה בשלוש זירות ימיות בו בזמן John Hattendorf (ed.), US naval strategy in the 1970s , Newport: Naval War College Press, 32 .2007, pp. 1–30 .Baer, 1994, p. 404 33 Turner Stanfield, "Missions of the US Navy", Naval War College Review , 26(5), (September 34 .1974), pp. 2–17 .Bruns, 2018, p. 55 35 Paul Ryan, First line of defense: The US navy since 1945 , Stanford: Hoover Institution 36 .Press, 1981, pp. 153–166המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם388 של המאה80נשיא ארצות־הברית רונלד רייגן שהחליף את קרטר, עשה בשנות ה־ "סיבוב פרסה" בכל הנוגע למדיניות האמריקנית כלפי ברית־המועצות, הרחיק לכת 20ה־ מעבר לאסטרטגיית ההכלה וגרר את הסובייטים למרוץ חימוש יקר, במטרה לרושש את כלכלתם ולמוטט את משטרם. האסטרטגיה הזאת מצאה את ביטויה גם בהתעצמות גדולה כלי שיט( ובאימונים אגרסיביים באזורים 600של הכוחות הימיים של ארצות־הברית )צי של ימיים הקרובים לברית־המועצות. המטרה הייתה ללחוץ על הקרמלין בעת משבר, או בשלבים הראשונים של מלחמה עולמית. החשיבה מאחורי האסטרטגיה הייתה נעוצה בתפיסת ההרתעה הגרעינית האמריקנית שהקנתה הזרוע הימית, באמצעות הקרנת העוצמה שהיא היוותה, ובעצם היות ארצות־הברית בעלת כושר "המכה השנייה" באמצעות צוללות. מהות האסטרטגיה הימית של רייגן הייתה במאמציו של חיל הים האמריקני לארגן אמצעי נגד כדי למנוע שימוש בנשק גרעיני על־ידי צוללות טילים בליסטיים של הצי הסובייטי הצפוני. עם זאת, במקום שבו התמקדו האדמירלים האמריקנים, השקועים במסורות האינטלקטואליות של "תאוריות העוצמה הימית של מהן", כמו גם בצורך לשלוט על נתיבי השיט ולהשיג עליונות ימית, הביטו הסובייטים בכוח הימי מבעד לפריזמה של ניסתה להשתמש 1980"הכוח הצבאי הכולל של המדינה". האסטרטגיה הימית של ברעיונותיהם של מהן )הצורך להשיג ניצחונות מכריעים בים לצד יכולות פוליטיים שהצי יכול להקנות(, ושל סמואל הנטינגטון )לספק לצי סיבה לפעילותו ואת המשאבים להגנת ( שישקף גם Sound Explanatory Narrativeהמולדת( כדי לפתח הסבר סיפורי מבוסס הדבר אִפְשֵר בהמשך להציג את הרנסנס הימי שהתרחש בצי, ואת 37את רוח התקופה 38 כלי שיט600תוכנית בניין הכוח לצי של מפקדי חיל הים הסובייטי לא נקטו צעדים מיוחדים, או מאמצים יוצאי דופן כדי להתגבר על האסטרטגיה הימית שהתפתחה. אפילו אדמירל סרגיי גורשקוב לא השתכנע מעולם באפשרות של מלחמה גרעינית מוחלטת. עם זאת, הופעתם של טילים בליסטיים גרעיניים על צוללות הרחיבה באופן ניכר את האפשרויות לכוחות חיל הים לפגוע בחוף, והם קיבלו משמעות חדשה לגמרי אם סכסוך עם ארצות־הברית לא יגיע לכדי שימוש בנשק גרעיני. האדמירלים הסובייטים לא ראו בפעולות הימיות כל היגיון עצמאי משלהן, אלא כלי נוסף של השפעה על מאזן הכוחות האסטרטגי. נקודת מוצא בתפיסה הזאת הובילה את הדוקטרינה הימית הסובייטית בכיוון שונה מכפי שציפו האסטרטגים של הצי האמריקני. דוקטרינת הצי החדשה של ארצות־הברית נועדה לנצח במלחמה נגד הסובייטים אם יהיה צורך בכך, אבל במטרה למנוע ממנה להשתמש ביכולות הגרעיניות שלה כחלק מאסטרטגיית ההרתעה. אומנם היו ביקורות על האסטרטגיה הזאת, ובמיוחד על יכולתה לגרום להסלמה במשברים, והחשש שמא תפתה את המנהיגים הסובייטים להשתמש בטיליהם על צוללות בשלב מוקדם יותר במשבר. עם זאת, מפקדי הצי האמריקני אימצו אותה כדרך הטובה ביותר לשכנע את מוסקווה שמלחמה ימית תביא להפסד ברור. בטווח .Eric Grove, The future of the sea power , London: Routledge, 1990, pp. 127–128 37 .Bruns, 2018 בספרו של ברונס4 הרחבה אפשר למצוא בפרק 38אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה389 הארוך, התחרות בין שתי מעצמות־העל בפיתוח הזרוע הימית לא היטיבה עם ברית־ המועצות, וכניסתה למרוץ החימוש בחלל הייתה מעבר ליכולותיה הכלכליות. סבסטיאן ברונס טען שההנהגה האמריקנית הכריזה במודע על מרוץ חימוש נגד ברית־המועצות 39מתוך הנחה שלא יהיה ביכולתה של האחרונה להמשיך בתחרות כה ארוכה ויקרה ( Christopher Ford & David Rosenbergההיסטוריונים כריסטופר פורד ודוד רוזנברג טוענים שלאמיתו של דבר, האסטרטגיה הימית נותרה תמיד בשלב ההתפתחות, ומעולם לא הגיעה למתווה סופי. חלו בה שינויים תקופתיים לפי גישות כאלה ואחרות שהוצעו עקב 40ניתוחים מודיעיניים ו"משחקי מלחמה" שונים בעקבות הופעתו של הנשק הגרעיני חשבו תאורטיקנים רבים במכוני מחקר בארצות־ הברית שעימות ישיר בין מעצמות העל נהיה מסוכן מאוד. כך הוכנס ללקסיקון של החשיבה האסטרטגית המונח "מלחמה מוגבלת". הנשיא טרומן הגביל את יעדי מלחמת קוריאה והאמצעים שהופעלו בה כדי למנוע עימות גרעיני עם ברית־המועצות. מלחמת קוריאה הפכה ל"קו פרשת המים" בשינוי התפיסה שחל בארצות־הברית ממלחמה טוטלית כמו מלחמות העולם הראשונה והשנייה, למלחמה שנתפסה על־ידי מדענים מתחום מדעי החברה כ"מתורבתת יותר ומסוכנת פחות". הבעיה שתפיסה זו הייתה נעוצה בהנחה שגם האויב יבחר מטרות מלחמה מוגבלות וישתמש באמצעים הולמים. במלחמה הקרה פיתחו הן נאט"ו והן ברית ורשה אסטרטגיות ימיות שהתבססו על הציים של שתי מעצמות־ העל, חמושות בצוללות נושאות טילים גרעיניים. לעומת זאת מדינות קטנות ובינוניות רבות התאימו את תמורותיהן הימיות כך שיתאימו לאסטרטגיות הברית הרחבות, זאת באמצעות התמחות בתחומים ייחודיים כגון שליית מוקשים, הגנה אווירית או מלחמה נגד צוללות. המלחמה הקרה עוררה חשיבה רחבה על השימוש בכוח צבאי להרתעה, ובמיוחד לשימושים דיפלומטיים ומשכנעים של חיל הים בימי שלום. נקודות מבט רחבות אלו העצימו 41את יסודות התאוריה לאסטרטגיות ימיות מודרניות במהלך המלחמה הקרה התפתחה האסטרטגיה הימית בשני כיוונים בה בעת. מצד אחד אסטרטגיה ימית מוכוונת מלחמה שכן העולם היה במצב של כוננות מתמדת לפריצתה, ומצד אחר, אסטרטגיה ימית להפעלת צי בעת שלום. המרכיב הצבאי הימי בתקופת המלחמה הקרה מורשת המלחמה הקרה במרחב הימי מרשימה וטרגית כאחת: עשרות שנים של מאבק בים רתמו את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם ואת המרחב הימי )מרחבי האוקיינוסים, מעמקיהם ואפילו מתחת לשכבות הקרח של אזור הקוטב הצפוני(, ואלה הפכו לזירה של מאבק מתמשך. יתר על כן, לאחר גילוי יתרונותיו של התווך התת־מימי ככזה המספק .ibid 39 Christopher A. Ford & David A. Rosenberg, "The naval intelligence underpinnings of 40 .reagan's maritime strategy", Journal of Strategic Studies , 28(2), 2005, pp. 379–409 .Hattendorf, 2013, pp. 6–7 41המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם390 הרתעה שרידה, בטוחה ואמינה, התחיל כל צד להציב בצוללותיו ארסנל גדול יותר של כלי נשק גרעיניים, דבר שהגדיל את הסבירות של הפעלה שגויה של הנשק הזה, או תאונה 42שעלולה להוביל לעימות גלובלי ארצות־הברית עם סיום מלחמת העולם השנייה ולאחר הבסת גרמניה ויפן עמד הצי האמריקני בפני האתגר החדש של התאמת יעדיו למצב שבו לא היה לו יריב, וההנחה הייתה שאם גם יקום יריב כזה, ההגמוניה שממנה נהנתה כבר ארצות־הברית, לרבות יכולת ההרתעה של הנשק הגרעיני, תאפשר לה להרתיעו, ובמקרה הצורך גם להביסו. עדות למצב הזה מוצאים בפני ועדת בית 1945בדברים שנשא מזכיר הצי האמריקני ג'יימס פורסטל בספטמבר הנבחרים בנושאים ימיים. פורסטל תהה ושאל )אף שלא היה מצופה ממזכיר הצי לשאול(: "מדוע עלינו להחזיק צי כלשהו לאחר המלחמה הזו?" לדבריו ללא כל אויב ימי, וביכולת לוחמה גרעינית המבוססת על חיל האוויר האמריקני נראה שבעתיד הנראה לעין אין לצי מה גם שברית־המועצות 43האמריקני לאחר מלחמת העולם השנייה כל משימה מובהקת שזוהתה כמעצמה עולה וכיריבתה העיקרית של ארצות־הברית, התבססה בעיקר על כוח יבשתי, ולא היו לה באותה עת יכולות התקפיות מובהקות במרחב הימי. בעת שברית־המועצות ערכה את הניסוי הגרעיני הראשון, ובכך 1949יתרה מכך, גם ב־ שמה קץ למונופול על הנשק הגרעיני שהיה עד אז לארצות־הברית, לא השתנתה ההנחה הבסיסית בדבר אופייה של המלחמה העתידית – מלחמה גרעינית בין שתי המעצמות שתתבסס על חיל האוויר האסטרטגי האמריקני. לפיכך, נאלץ הצי האמריקני להתאים את תפיסתו האסטרטגית למציאות הגאופוליטית החדשה כדי לשמור לא רק על תפקידו ועל תקציבו )שעמד בפני קיצוצים של ממש( אלא גם על האינטרסים המרכזיים של ארצות־ הברית. המשימה הראשונה שנראתה בעיני הצי האמריקני כרלוונטית לאופי התקופה הייתה לסייע לזרועות אחרים של צבא ארצות־הברית בלחימה היבשתית כמו במלחמת קוריאה. השינוי הזה בהבנת אופי המלחמה הצפויה העלה את הצורך לשינוי האסטרטגיה הימית האמריקנית. ההגנה על ארצות־הברית ועל האינטרסים שלה הייתה הכרחית כדי לשמור על ההתחייבות האמריקנית המתמדת לבעלות־הברית מעבר לאוקיינוס )השקט או האטלנטי(, בדבר יכולתה לאיים בכוח על כל אויב פוטנציאלי. זאת ועוד, החידושים הטכנולוגיים כמו טכנולוגיית הטילים והנשק הגרעיני, גרמו לכך שלראשונה בהיסטוריה Lyle J. Goldstein, John B. Hattendorf & Yuri M. Zhukov, "The cold war at sea: An 42 international appraisal introduction", Journal of Strategic Studies 28(2) (2005), pp. Scott Douglas Sagan, The limits; לגבי אפשרות הפעלה שגויה של נשק גרעיני ראו151–156 of safety: Organizations, accidents, and nuclear weapons , Priceton:Princeton University .Press, 1993 .Bruns, 2018, p. 49 43אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה391 חדל המרחב הימי, שבודד את ארצות־הברית מיריביה במלחמת העולם הראשונה והשנייה 44להיות כזה, והפך את שטח ארצות־הברית לפגיע בבואה לגבש אסטרטגיה רבתי חדשה התעורר בארצות־הברית ויכוח נוקב על הצורך בצי האמריקני בגודלו הנוכחי, כפי שהיה בסיום מלחמת העולם השנייה, ובמיוחד בצורך להמשיך בהפעלת נושאות המטוסים. פיקוד האוויר האסטרטגי האמריקני טען שהמטוסים החדשים ארוכי הטווח והמצוידים בנשק גרעיני, מסוגלים להחליף את תפקיד נושאות המטוסים להפעלת כוח אווירי לתקיפת מטרות ביבשה. התחזיות היו שבמלחמה עתידית נגד ברית־המועצות לא יהיה עוד צורך בפעולות אמפיביות, וזה מייתר את תפקידו של הצי במלחמה. הטענה הזאת קוממה קצינים בכירים בצי האמריקני הן בשירות פעיל והן בדימוס, והם יצאו בגלוי נגד המדיניות הזאת בחריפות ובבוטות, התארגנות שזכתה חיש (. ההתקוממות התרחשה Revolt of the Admiralsמהר לכינוי "התקוממות האדמירלים , בעיצומה של התקופה שבה הממשל האמריקני גיבש צעדים ראשונים לתוכנית 1949ב־ כלכלית שבבסיסה צמצום של ממש בהוצאה הביטחונית. ( הצהיר: Louis A. Johnsonמזכיר ההגנה האמריקני לואיס ג'ונסון אין עוד סיבה להמשיך ולהחזיק את צי ארצות־הברית והנחתים. גנרל בראדלי )יו"ר המטות המשולבים( מספר לי כי פעולות אמפיביות הן נחלת העבר וכי לעולם לא יהיו לנו עוד פעולות אמפיביות. דבר זה מייתר את המשך החזקת חיל הנחתים, וכוח האוויר יכול לעשות כל דבר שהצי יכול לעשות, כך שזה מייתר גם את החזקת 45חיל הים לכך נוספה התבטאותו של אדוארד טלר, אבי פצצת המימן: "לא הייתי שָׂם שום דבר מעל פני המים של האוקיינוס – זה יעד טוב מדי לכלי נשק גרעיניים ובעיקר כאשר מדובר הדרג הפוליטי 46בנושאות מטוסים", שהוסיפה לזרות מלח על הפצעים הפתוחים של הצי דרש מהצי האמריקני לצמצם באופן ניכר את סדר הכוחות שלו בנימוק שביכולתה של ארצות־הברית שלאחר מלחמת העולם השנייה לשמור על עליונות ימית מוחלטת גם בסדר 47כוחות קטן בהרבה מהקיים, ולא צפוי שהיא תאבד עליונות זאת בזמן הקרוב התמנה 1949(, שב־ Forrest Sherman גיבש אדמירל פורסט שרמן 1947כבר ב־ למפקד הצי האמריקני, אסטרטגיה ימית המבוססת על ההנחה שגם במאפייני התקופה החדשה עדיין יידרש הצי האמריקני לשמור על אותן היכולות שנזקק להן במלחמת העולם השנייה. הוא הציע לבנות את הצי לקראת שני תרחישים אפשריים: מלחמה קונוונציונלית Jakub J. Grygiel, "The dilemmas of US maritime supremacy in the early cold war", Journal 44 .of Strategic Studies , 28(2), (2005), pp. 187–216 Charles C. Krulak, "Expeditionary Operations", Marine Corps Doctrinal Publication 3 . 45 .Headquarters Marine Corps, 1998 .Till, 1984, p. 183 46 .Baer, 1994 47המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם392 שיחק מזלו של הצי האמריקני ומלחמת קוריאה שפרצה48או גרעינית, או שתיהן במקביל דחתה על הסף את יוזמת מזכיר ההגנה האמריקני ג'ונסון לצמצם את הצי 1950ביוני האמריקני, ואיששה את הנחות העבודה של שרמן שמלחמות קונוונציונליות יישארו גם בעידן הנוכחי, והצי חייב להיבנות כחלק בלתי נפרד מכוח צבאי מאוזן. בנוגע למלחמת קוריאה ראוי לציין שהן לקוריאה הצפונית והן לבעלת בריתה סין, היה צי קטן, ולכן השגת עליונות ימית לא הייתה בעייתית. העליונות הימית של הצי האמריקני אִפְשרה לו לקחת חלק פעיל במבצע האמפיבי הגדול באינצ'ון, לשנע כוחות בין הזירות השונות ולספק אספקה לכוחות מצבאות אחרים שהשתתפו עם ארצות־הברית במערכה. למעשה, שישה מכל שבעה חיילים שלחמו בקוריאה הגיעו בדרך הים. בתחילת המלחמה הקרה הציב הצי האמריקני הצעות לאתגרים אלה בדרכים חדשניות בהתמקדו בשתי מטרות: האחת, הצי האמריקני הוא שישמור על הקשר בין ארצות־הברית ובין בעלות־הברית מעבר לים )בעיקר באירופה(; השנייה התקפית במהותה, לפתח יכולות ארוכות טווח שיאפשרו לצי לאיים על הכוח היבשתי הסובייטי. זה היה ניסיון ישיר לתרגם את 49העליונות הימית שבה החזיק הצי האמריקני להשפעה על המתרחש בזירה היבשתית ( Polarisפיתוחם של טילים בליסטיים בעלי ראש נפץ גרעיני על הצוללות מסוג 'פולאריס הרחיב משמעותית את יכולות הצי האמריקני לפגוע מהים במטרות שבעומק היבשה. בריטניה לעומת ארצות־הברית, עוצמתן של המעצמות הימיות שהשתתפו בלחימה לצידה במלחמת . ירידה חדה חלה 1970 –1960העולם השנייה נחלשה במלחמה הקרה, ובמיוחד בשנים בעוצמתו ומשימותיו של הצי המלכותי הבריטי כחלק מירידת מעמדה של האימפריה הבריטית. בשיאה הייתה בריטניה האימפריה הגדולה ביותר בהיסטוריה, ובמשך יותר החזיקה האימפריה הבריטית יותר 1913 שנים הכוח הימי העולמי הבולט ביותר. עד 100מ־ 24% היא שלטה על1920 מכלל אוכלוסיית העולם באותה עת, וב־23% מיליון איש412מ־ מהשטח הכולל של כדור הארץ. המשאבים העצומים שהשקיעה בריטניה במלחמת העולם השנייה, דרישות העצמאות של מדינות שונות כמו הודו, פקיסטאן, ישראל ואחרות שזכו Britain Ruledלתמיכת האומות המאוחדות – כל אלה ביטלו את מעמדה כ"גברת הימים , הענקת עצמאות לחלק גדול ממושבותיה 1956(. תוצאות משבר סואץ ב־ the Waves להחלטה על פינוי בסיסיה60ומצבה הכלכלי הגרוע, הביאו את ממשלתה בסוף שנות ה־ . ההחלטה הזאת הבליטה את 1971הימיים במזרח התיכון ממזרח לתעלת סואץ עד חשיבות נוכחות הצי האמריקני בכל אותם אזורים במזרח התיכון שבהם היו לצי המלכותי עם זאת, נשמרה לבריטניה יחד עם ארצות־50בעבר נוכחות ושליטה קבועות בנתיבי השיט .ibid 48 .Grygiel, 2005, pp. 187–216 49 Eric Grove, The royal navy since 1815: A new short history , Basingstoke: Palgrave 50 .Macmillan, 2005, pp. 213–263אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה393 הברית ההגמוניה בנאט"ו, ובתור ידידתה הקרובה היא זכתה לסיוע אינטימי, הן בפיתוח תוכניתה הגרעינית, והן בבניית מערך צוללות ה'פולאריס' הבריטיות. עם תום מלחמת העולם השנייה חששה ממשלת בריטניה ממצב שבו תבחר ארצות־הברית בהתבודדות (, כפי שקרה לאחר מלחמת העולם הראשונה, ובמקרה כזה New Isolationismמחדש 51תיאלץ בריטניה להילחם לבדה מול תוקפן אפשרי תרחיש אחר ומציאותי יותר היה שבריטניה עלולה לאבד את מעמדה כמעצמה ערכה 1952עולמית, ולפיכך היא חייבת להתחיל בפיתוח עצמאי של תוכנית גרעינית. ב־ בריטניה את הניסוי הגרעיני הראשון. בתחילה התבססה על מערך אווירי, אך מהר מאוד הבינה שמערך זה איננו שריד, והתחילה להתעניין באפשרות לבנות מערך תת־מימי כדוגמת האמריקנים. אחת הסיבות לפיגורו של הצי הבריטי אחרי בעלת בריתו האמריקנית הייתה היעדר של מוביל בכיר שידחוף את התפתחות הצוללות הגרעיניות, כדוגמת השינוי חל כאשר אדמירל לורד מאונטבאטן 52אדמירל היימן ריקובר בארצות־הברית . ביוני אותה 1955( התמנה ללורד הראשון של האדמירליות באפריל Mountbatten ) שנה הוא הבטיח את אישור מועצת האדמירליות לבנות צוללת מוּנעת בכור גרעיני, וכאשר ( לראש המבצעים הימי של חיל הים Arleigh Burkeמוּנה ידידו אדמירל ארלי בורק (, זכה מאונטבאטן לשיתוף פעולה של חיל הים האמריקני ולתמיכתו CNOהאמריקני בעקבות הסכם 1962בפיתוח הצוללות. תוכנית צוללות ה'פולאריס' הוכרזה בדצמבר ( בין ארצות־הברית לבריטניה, שסיפק את המסגרת הרשמית Nassau Agreementנסאו . היכולת המבצעית 1964לשיתוף הפעולה לבניית צוללות ה'פולאריס' הבריטיות ב־ Clydeהראשונה הייתה בידי הצי המלכותי ביוני, והתבססה על בסיס חיל הים של קלייד ( בחוף המערבי של סקוטלנד. בריטניה אף הצליחה, למורת רוחם של Naval Base The NATO Alliedהצרפתים, למקם את מפקדת השליטה על הכוחות הימיים של נאט"ו ( שבקרבת לונדון. Northwood Headquarters( בנורתוודMaritime Command צרפת יצרו משבר קשה ביחסים שבין צרפת לשאר 1956תוצאותיו של "מבצע מוסקטר" ב־ מדינות הברית הצפון אטלנטית – נאט"ו. ההתערבות האמריקנית והסובייטית במבצע והחלטת האו"ם לאשר את הלאמת התעלה על־ידי מצרים יצרו מציאות קשה אצל מנהיגי הרפובליקה הרביעית. לא די שמצרים הלאימה את תעלת סואץ, אלא שאף התחילה לספק סיוע חומרי ומורלי למורדים באלג'יריה )שהייתה בשליטת צרפת באותה עת(, ולצרפת היה 53נדמה שהבריטים שהיו בעלי בריתם במבצע, בגדו בהם פעם נוספת יחד עם האמריקנים Margaret Gowing, Britain, and atomic energy 1939–1945 , London: Macmillan, 1964, pp. 51 .94–95 Peter Hennessy and James Jinks, The silent deep: The RN submarine service since 1945 , 52 .London: Allen Lane, 2015, p. 138 John B. Hattendorf, Naval strategy and power in the Mediterranean: Past, present and 53 .future , Routledge, 2000, pp. 202–203המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם394 תוצאות המבצע גם שכנעו את הצי הצרפתי להשתתף באופן פעיל בהגדרה מחדש של מדיניות הביטחון הצרפתית. במהלך מבצע מוסקטר הושפלו קציני חיל הים הצרפתי בכך שהיו תחת פיקוד בריטי, כמו גם מהאולטימטום של האמריקנים באמצעות הצי השישי. , ששינה את תודעתם של מפקדי 1957לאלה נוסף שיגור ה'ספוטניק' הסובייטי ב־ הצי הצרפתי, שעד אז התנגדו לשלב בכלי השיט שלהם מרכיבים של המערך הגרעיני האסטרטגי שעתיד יהיה לקום, ועתה הבינו שיש להפוך את הצי לחלק ממערך ההרתעה האסטרטגי הצרפתי. לנשיא הרפובליקה 1959( שנבחר בתחילת ינוארCharles de Gaulleשארל דה גול החמישית, תמך בדרישת הצי הצרפתי להגדיר מחדש את מדיניותה הביטחונית של צרפת. הוא התנגד לא רק למונופול הגרעיני האמריקני, אלא גם לחוסר נכונותם של האמריקנים להתחשב בדעת צרפת בנושאים אסטרטגיים גלובליים, כמו המשבר השני . חוסר הנכונות של הצי האמריקני לספק 1958 והמשבר בלבנון ב־1958במְצָרי פורמוזה ב־ לצרפת כור אורניום מועשר להתקנה בכלי שיט צרפתיים הביא את דה גול לדחות בקשה אמריקנית להציב על אדמת צרפת טילים בליסטיים לטווח בינוני בעלי ראש נפץ גרעיניים (. הוא אף איים לפרוש מנאט"ו, Intermediate Range Ballistic Missiles – IRBMS ) הוציא את כוחות הצי הצרפתי מהפיקוד המשותף עם הבריטים והאמריקנים 1959וב־ בים התיכון. דה גול, שהכיר בחשיבות הצי כזרוע העיקרית של מערך ההרתעה הגרעיני , לאחר הניסוי הגרעיני שערכה צרפת בסהרה, "אור ירוק" לצי 1960של צרפת, נתן ב־ ( שיצוידו Redoutableצרפת לקדם את תוכנית בניית הצוללות הגרעיניות מסוג רדאוטבל בטילים בליסטיים בעלי ראש גרעיני. (, שהיה הרמטכ"ל באותה עת והתאורטיקן Charles Aillerteגנרל צ'רלס אלירט העיקרי באסטרטגיה הגרעינית של צרפת, היה חסיד נלהב של דוקטרינת התגמול הגרעיני המסיבי כתגובה לתוקפנות סובייטית גדולה. אלירט לא הסכים לדוקטרינה האמריקנית Flexibleהחדשה של הנשיא קנדי ומזכיר ההגנה מקנמארה שכוּנתה "התגובה הגמישה נבעה מהמחלוקת 1967(, ואחת הסיבות לעזיבתה של צרפת את ברית נאט"ו ב־ Response עם ארצות־הברית על נטישת דוקטרינת התגמול המסיבי. הצרפתים ראו באימוץ דוקטרינת "התגובה הגמישה" ירידה ברמת המחויבות של ארצות־הברית כלפי בעלות בריתה אלירט גם הבין שהאסטרטגיה הגרעינית המודרנית מחייבת מעבר ממערכות 54באירופה שיגור המוצבות ביבשה, או על כלי שיט על־מימיים למערכות המוצבות בכלי שיט תת־ מימיים, משום שכלי שיט על־מימיים גדולים יהפכו למטרה עיקרית לתקיפה. אדמירל הנרי ( מפקד הצי הצרפתי חבר אליו למימוש הזרוע האסטרטגית התת־ Henri Nomyנומיי מימית העתידית של צרפת בתמיכת דה גול, וחיל הים הצרפתי הפך החל מהמחצית השנייה (.Force de Frappe למרכיב העיקרי של כוח ההרתעה הגרעיני הצרפתי1960של Bruno Tertrais, " A Comparison between US, UK and French Nuclear Policies and 54 .Doctrines ," CERI , February 2007, p. 1אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה395 , לאחר שצרפת העניקה עצמאות למושבותיה בצפון אפריקה, ופתחה 1962כך, ב־ (, סיים הצי Rapprochementבמדיניות הפיוס עם שאר המדינות הערביות במזרח התיכון הצרפתי את תפקידו כגורם המסייע בהעברת כוחות ולוגיסטיקה לצבא צרפת בקולוניות הצפון אפריקניות. דה גול הורה להעביר את רוב פעילות הצי הצרפתי לאוקיינוס האטלנטי, להפסיק להשתתף בכוח נאט"ו הים תיכוני שהובל על־ידי ארצות־הברית ובריטניה, והוציא דחה דה גול את 1963את הצי הצרפתי שפעל באוקיינוס האטלנטי ממיקוד נאט"ו. ב־ הצעתו של הנשיא קנדי לספק לצוללות הצרפתיות, שהחלה בנייתן, טילי 'פולאריס' נושאי ( Multi-lateral Forceראשי קרב גרעיניים בתנאי שצרפת תיטול חלק בכוח הרב־לאומי The Supreme Allied Commanderבפיקוד המפקד העליון של כוחות נאט"ו באירופה 55.(Europe – SACEUR מבריטניה1952בעקבות פרישת צרפת מנאט"ו נאלצה מפקדת נאט"ו, שהועברה ב־ הוצאו כל הכוחות הצבאיים 1966לצרפת, לפנות את מפקדתה ולהעבירה לבריסל. ב־ הצרפתיים מהפיקוד הצבאי המשולב של נאט"ו, וכל כוחות נאט"ו שאינם צרפתיים התבקשו לעזוב את צרפת. צרפת הודיעה על חזרתה להשתתפות מלאה בנאט"ו רק .2009( ב־Strasbourg–Kehl summitבפסגת שטרסבורג–קהל ברית־המועצות לאחר מלחמת קוריאה העריכו הסובייטולוגים האמריקנים שברית־המועצות תרצה לשלוט גם בנתיבי השיט העיקריים כחלק מעליית מעמדה כמעצמה עולמית. להערכתם, היכולות החדשות שהצי הסובייטי ירצה לפתח יהיו בבחינת "תמונת ראי" לאלה של האמריקנים. פורד ורוזנברג מסתמכים במחקרם על מגוון ראיונות ומסמכים שפורסמו לאחרונה, וטוענים שהאסטרטגיה הימית הסובייטית מייצגת את אחד המקרים הנדירים בהיסטוריה שבהם עם 56סייע המודיעין להוביל אומה לשנות לחלוטין את מערך הפעולות הצבאיות שלה זאת, בארצות־הברית פותחו פרשנויות מגוונות שניסו להתרחק מהתפיסה האתנוצנטרית Robert של רוברט הריקס1968האמריקנית בנוגע לסובייטים. דוגמה לכך היא מחקרו ב־ ( על אסטרטגיית הצי הסובייטית. הריקס טען שהדוקטרינה הימית הסובייטית W. Herrick’s (James McConnellבמהותה היא הגנתית ולא התקפית. אנליסטים כמו ג'יימס מקונל בדומה 20 של המאה ה־70( חשבו בשנות ה־ CNAואחרים במרכז לניתוח ופתרונות ימיים להריקס. הם קבעו למשל, שהסובייטים לא ישתמשו בכוח הצוללות נושאות הטילים ( בשלבים המוקדמים של מלחמה עם נאט"ו, לרבות בשלב SLBMהאסטרטגיים שלהם (, זאת כדי שהכוח יישמר כיכולת "מכה First Strikeהמהלומות הגרעיניות הראשוניות שנייה" או כקלף מיקוח. הניתוח הזה הוביל את חוקרי המרכז לחקר הצי להציע "את הצורך בתקיפה, או איום של הצי האמריקני על כוח הצוללות האסטרטגיות הסובייטיות על־ידי פיתוח יכולות לוחמה נגד צוללות במים הסמוכים לברית־המועצות, ובכך לשפר את השפעת .ibid, p. 204 55 .Ford and Rosenberg, 2005 56המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם396 על הצלחת האסטרטגיה הזאת והלקחים57ההרתעה של הכוח הימי של ארצות־הברית שרצוי להפיק ממנה מלמד אוון קוטה ממכללת המלחמה הימית האמריקנית במאמרו הקרב 58השלישי: חדשנות בצי ארצות־הברית במאבק מול צי הצוללות הסובייטיות משום שחלה ירידה בפופולריות של "קרבות הכרעה" מבית מדרשו של מהן כמרכיב עיקרי להשגת עליונות ימית, נבחן מחדש המונח "שליטה ימית" כמושג מתאים יותר . הדיונים על השליטה הימית הביאו להרחבת המושג והתאמתו 21לשימוש במאה ה־ לתקופת המלחמה הקרה. כך לדוגמה מציע ההיסטוריון הבריטי ג'פרי טיל להתעמק Control ofבאמצעות התייחסות לשתי צורות עיקריות של שליטה: שליטה ימית בשטח את השליטה הימית בשטח 59.(Control of the Sea by Time( או בזמן the Sea by Area מציע טיל גם כן לחלק לשלוש רמות שונות של שליטה 1 .שליטה מוחלטת – חופש פעולה מוחלט לצד אחד ואילו לצד האחר חוסר יכולת פעולה )למעשה סוג של עליונות ימית(. 2 .שליטה לצורכי עבודה – היכולת לפעול בצורה חופשית ברמת סמך גבוהה לצד אחד, ואילו לצד השני יכולת לפעול ברמת סיכון גבוהה. 3 .שליטה במחלוקת – כל צד פועל ברמת סיכון מסוימת, דבר המחייב להגיע למצב זמני של שליטה לצורכי עבודה כדי לקיים פעילות מבצעית לזמן מוגבל. לדברי טיל, בתקופת המלחמה הקרה חדל המונח "עליונות ימית" להיות מוביל, ואת מקומו תפס המונח "שליטה ימית". לפיכך נוספו למונח "שליטה ימית" שני ממדים ( ולעומתו "מניעת Sea Assertionהמשלימים זה את זה: "שמירת זכות השימוש בים (. "שמירת זכות השימוש בים" נועדה לדעת צי ארצות־ Sea Denialזכות השימוש בים למשימות כמו לאבטח אספקה סדירה 20 של המאה ה־ 80 וה־ 70הברית בשנות ה־ לתעשייה של המדינה, לתספק ולתחזק כוחות צבא הפועלים מעבר לים, לאפשר אספקה לכוחות בעלות־הברית בשעת מלחמה, ולאבטח כוחות הפועלים מהים במשימות של 60.(Projection of Power Ashore Roleהקרנת עוצמה ביבשה מן העבר השני של האוקיינוס לא קפאה ברית־המועצות על שמריה, והחלה לערוך שינויים באסטרטגיה הימית שלה, ובהתאמה, גם בתוכנית בניין הכוח. זיכרונות העבר ממלחמת העולם השנייה, ובמיוחד מפלישת הפתע של הוורמאכט הגרמני לברית־ המועצות, היו גורם מעצב בבניית אסטרטגיה רבתי שתמנע כל אפשרות של הפתעה אסטרטגית נוספת. במחשבה המדינית הסובייטית נתפסה המלחמה הקרה כהכנות של "העולם האימפריאליסטי", שבראשו עומדת ארצות־הברית, להשמדת ברית־המועצות, ולכן הייתה ההנהגה הסובייטית נחושה למנוע התרחשות כזאת, וגם הסובייטים כמו .ibid 57 .Cote, 2003 58 .Till, 1984, p. 189 59 .ibid, p. 190 60אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה397 האמריקנים בחרו באסטרטגיית ההרתעה הגרעינית ככזו שתבטיח לסכל את התוכנית של האימפריאליסטים. ראימונד גארתוף שהיה באותן שנים עמית מחקר בכיר במוסד ברוקינס Counter-(, כינה את האסטרטגיה בשם "הרתעה שכנגד Brookings Institution ) 61.(Deterrence את חלקו המובהק של הצי הסובייטי באסטרטגיה הזאת, כמו גם בתוכנית בניין הכוח שנועדה לתמוך בה, ניתן לזקוף לזכותו של אדמירל סרגיי גורשקוב – אחת הדמויות המרכזיות בהיסטוריה הימית הרוסית המודרנית. לאחר שהתמנה למפקד הצי הסובייטי , התחיל לקדם תוכנית שאפתנית להפיכת הצי הסובייטי מצי חופי 45 בהיותו בן1956ב־ ל"צי מים כחולים". באמצעות סדרת מאמריו שרטט את האסטרטגיה הימית של ברית־ המועצות, ובה בעת הוביל את תוכנית בניין הכוח של הצי במשך כשלושה עשורים . הקריירה של גורשקוב מציגה אישיות בעלת יכולת 1985רצופים, עד הדחתו מהתפקיד ב־ הישרדות וגם סבלנות רבה ביותר תחת שני מנהיגים סובייטיים בתקופה שלאחר סטלין, המעידה על כישרון נדיר של משחק ב"קלפים" הפוליטיים הנכונים עם הקרמלין. הוא גם שרד את הממסד הביטחוני ששלטו בו אנשי המפלגה הקומוניסטית של תקופת מלחמת העולם השנייה, שרובם ככולם נמנו עם כוחות היבשה של הצבא האדום, היו חפים מכל ידע במרחב הימי, וחלק מהם הפגינו זלזול כלפי יכולותיו של הצי הסובייטי. גורשקוב הבין את השינויים שהתרחשו בחשיבה המדינית והאסטרטגית בברית־ הוא מוּנה בתחילת 62המועצות, והצליח לנצל אותם לקידום תפיסתו בנוגע למרחב הימי למפקד הסובייטי של כוח המזרח התיכון באזור המפרץ 20 של המאה ה־ 50שנות ה־ ( טוען McNeill Ellerהפרסי ובאוקיינוס ההודי. ההיסטוריון הימי האמריקני מקניל אלר מהאזורים שממזרח לתעלת סואץ יצרה רִיק שאותו 60שהנסיגה הבריטית בשנות ה־ מילאו בהדרגה וושינגטון ומוסקווה. הדבר מצא ביטוי בנוכחות הסובייטית במאוריציוס, והאמריקנית בדייגו גרסייה, ושתי הבירות הבינו היטב את חשיבות נוכחותן באסטרטגיית המזרח התיכון. בבסיס השינויים האלה עמדה ההבנה הסובייטית שהשליטה במרחב הימי תהיה מרכיב חשוב וחיוני בכל התמודדות עתידית בין המעצמות, דבר הדורש פיתוחו של לשינוי בחשיבה האסטרטגית התלווה 63כוח ימי שיהיה מסוגל להתמודד עם האתגר הזה גם שינוי חד במדיניות החוץ הסובייטית. במוסקווה ראו בתנועה האנטי־אימפריאליסטית ואנטי־קולוניאלית המתעצמת הזדמנות להרחבת השפעתה של ברית־המועצות ושיפור עמדותיה בהתמודדות הגלובלית עם ארצות־הברית. משמעות הדבר הייתה שינוי מהותי .20 במאה ה־30בקו העיקרי של מדיניות החוץ הסובייטית שקבע סטלין עוד בשנות ה־ .Garthoff, 1966, p. 110 61 Горшков, С. Морская мощь רעיונותיו של גורשקוב בוטאו בספרו העוצמה הימית של המדינה 62 .государства – Gorshkov, 1979 Arleigh A. Burke, "Foreword to the Soviet Sea Challenge", in Ernest McNeill Eller, The 63 .Soviet sea challenge , The USA, 1971, p. 13המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם398 1985 –1956: אדמירל סרגיי גורשקוב – מפקד הצי הסובייטי80איור לפי הקו הזה השקיעה ברית־המועצות את רוב מאמציה במדינות המערב ובתחזוקת היחסים עם המדינות שלגבולה, וזאת בהתעלמות כמעט מלאה משאר העולם. מזכירו הראשון של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית בברית־המועצות, ניקיטה חרושצ'וב ( )שמינה את גורשקוב למפקד הצי הסובייטי(, לא היה מתומכיו Nikita Khrushchev ) המובהקים של חיל הים הסובייטי. אך בכל זאת היה מאוהב בצוללות נושאות טילים אסטרטגיים, וכך אפשר לאחרון להגדיל בתקופתו את צי הצוללות עד שהפך לגדול ביותר הצטרף גורשקוב למשפילי 1962( מסוגו. אחרי משבר הטילים הקובני ב־ 400בעולם חרושצ'וב, ואלה שפעלו להדחתו וניצל את ההזדמנות גם כדי לקדם את בניית הצי הסובייטי כצי מאוזן יותר. גורשקוב חפץ בצי כלי שיט שטח גדול בתור כלי שיפעל באסטרטגיה הלאומית הסובייטית. לשם כך השתמש במשאבים שמוסקווה הקצתה כדי להגדיל את השפעתה במדינות "המתפתחות", אשר הפכו לזירה העיקרית של ההתמודדות עם "היריב הראשי", כפי שכוּנתה ארצות־הברית בפי אנשי התכנון המבצעי הסובייטי. בעקבות כך נערכו כמה ניסיונות לבנות נקודות אחיזה צבאיות בזירות מרוחקות )לרבות מדינות הגובלות בישראל כמו מצרים וסוריה(, אשר הפכו לאחד המרכיבים החשובים ביותר של 64מדיניות החוץ הסובייטית Franklyn Griffiths, "Forward Deployment and Foreign Policy”, in Michael MccGwire 64 .(ed.), Soviet naval developments: Capability and context , New York: Praeger, 1973, p. 9אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה399 בתנאי הכלכלה הריכוזית הסובייטית נדרש לפעילות הזאת גם מאבק על משאבים מול גורמים אחרים של "המשק העממי", ומול זרועות אחרות של הצבא, בשעה שהצי היה ללא ייצוג הולם בגופים האחראים לגיבוש המדיניות והקצאת המשאבים, כמו הפוליטביורו גורשקוב הדגיש את חשיבות קידומם של אינטרסי המדינה בעיתות 65ומועצת ההגנה לצד 66שלום, דבר שהצי הסובייטי יכול להשיג בצורה מיטבית הודות ליכולותיו הייחודיות קידומם של האינטרסים הלאומיים הצליח גורשקוב לקדם באופן ניכר גם את מעמדם של העומדים בראש הצי הסובייטי במנגנון הממשלתי. עם הזמן, קידומם אִפְשר להסביר את המדיניות הימית של ברית־המועצות )והעדפתה על המדיניות היבשתית־גאוגרפית( על־פי המודל הבירוקרטי בתורת הארגונים, והיא ראיית הצי הסובייטי בראש ובראשונה כחלק 67מהמערכת הביורוקרטית של המדינה של 60(, מאמצע שנות ה־ Leonid Brezhnevבתקופת שלטונו של ליאוניד ברז'נייב , כתב גורשקוב מאמרים אחדים 20 עד סוף העשור השביעי של המאה ה־ 20המאה ה־ ובהם הציג את חזונו בדבר ייעודו ותפקידו של הכוח הימי, המורשת הימית של רוסיה והפעלתו המבצעית של הכוח הזה. הוא התמקד בשלושה עקרונות רחבים בעת שיווק רעיונותיו האסטרטגיים: העיקרון הראשון – רעיונות בנושא עוצמה ימית חייבים להיות מעוגנים בהיסטוריה )דבר בעייתי ביחס להיסטוריה הימית הדלה של רוסיה פרט לתקופתו של פיוטר הגדול(. גורשקוב הכביד על קוראיו בקלישאות הרגילות של הדיאלקטיקה המרקסיסטית־לניניסטית של האמת ההיסטורית. שלא במפתיע, נועדו טיעוניו ההיסטוריים בעיקר לצורכי פנים כדי להתגבר על הדוגמה החזקה של חשיבות הכוח היבשתי בחברה הסובייטית, ועל כמה עקרונות אידאולוגיים במערכת שנשלטה על־ידי המפלגה. בראייה המרקסיסטית – צי הים הפתוח היה בעיקר הכלי של האימפריאליזם והקולוניאליזם. עקרונות אלה השפיעו גם על תפיסת ההנהגה הסובייטית. אחת הסיבות להתנגדות לבניית נושאות מטוסים הייתה שבאחד המסמכים הרשמיים של המפלגה כונו ספינות אלה "שדות התעופה השטים של התוקפנות". לפיכך היה גורשקוב מחויב בראש ובראשונה להוכיח שדעותיו אינן חורגות מן המסגרות שנקבעו על־ידי "האגף האידאולוגי של הוועד המרכזי". גורשקוב קידם במרץ את הרעיון שכוחות גדולים זקוקים לאוניות מלחמה גדולות, ולכן השתמש בהיסטוריה כהצדקה לבניית צי סובייטי המפתח זהות לאומית שיעדיה הם מעבר למים החופיים הרוסיים. Michael MccGwire, "The navy and Soviet oceans policy”, in Michael MccGwire and 65 John McDonnell (eds.), Soviet naval influence: Domestic and foreign dimensions , New York: Pareger, 1977; James A. Barry, "Soviet naval policy: The institutional setting”, in Michael MccGwire and John McDonnell (eds.), Soviet naval influence: Domestic and foreign .dimensions , New York: Praeger, 1977, p. 134 Michael MccGwire, "The overseas role of a Soviet military presence", in Michael MccGwire 66 .and John McDonnell (eds.), Soviet naval influence: Domestic and foreign dimensions , p. 35 .Barry, 1977, p. 107 67המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם400 העיקרון השני – שאיפות הכוח הימי צריכות להיות מעוגנות היטב בתאוריה , או 60ובאסטרטגיה. בין אם היה זה השימוש המוקדם שלו במונח "מדע ימי" בשנות ה־ בדיונים מאוחרים יותר על "אמנות הצי", גורשקוב התמקד בהצגת ההתפתחויות הימיות של הסובייטים, וצמיחתה של ברית־המועצות כאומה ימית למסגרת אינטלקטואלית רחבה יותר. בסיוע בעלי ברית שגייס לרעיונותויו בהנהגה הסובייטית, הצליח להפיץ ולהטמיע את תפקידו האסטרטגי של הצי הסובייטי במדיניותה של ברית־המועצות. גורשקוב הציג את עמדתו בחריפות בנוגע למשימות הצי הסובייטי במלחמה, ובהן לתפיסתו תקיפות בטווחים רחוקים של חופי אויב ומבצעים אמפיביים – נושאים שהוזנחו כליל בצי הסובייטי. העיקרון השלישי – גורשקוב תפס מה שאפשר לכנות "נראוּת" של הכוח הימי בהאמינו שהרעיונות חייבים להיות מתוארים בתמונות צבע חזקות וסמלים, זאת כדי שייקלטו בקרב ההנהגה הפוליטית והציבור הסובייטי כאחד. בתקופתו נוצרו סרטי תדמית רבים על חיל הים הסובייטי. בהתאם לכך הוא קידם את תפקידו של חיל הים הסובייטי בהפצת ההשפעה הקומוניסטית באמצעות משימות נוכחות ברחבי העולם. לעגינת אוניית מלחמה סובייטית בנמל זר יש משמעות מדינית רבה, ומטבעה היא איננה מעוררת רגשות שליליים כמו הימצאותם של טנקים סובייטיים, או טילים שהופיעו באותה תקופה במדינות רחוקות. יתר על כן, בניית צי אוניות "מים כחולים" יוצרת הזדמנות מצוינת, גם אם היא לעיתים יקרה, לכפות ברית על ידידים, ולהתעמת בלי להיכנס לקרב עם יריבים. כתביו של גורשקוב עוררו ויכוח נמרץ בקרב מומחים לצי הסובייטי במערב, כמו גם שיח אסטרטגי על מנהיגים ימיים בעת החדשה ותרומתם ללוחמה הימית במלחמה הקרה. על החשיבות שיוחסה לגורשקוב במערב, ובמיוחד בארצות־הברית, תעיד העובדה שמקבילו– את מכללת הצי 1974, אדמירל אלמו זומוולט, הנחה ב־70יריבו האמריקני באמצע שנות ה־ מאמרים של גורשקוב בספר שכותרתו 11של ארצות־הברית לפרסם באנגלית אסופה של (. המאמרים חבקו כמה תקופות בהיסטוריה Red Star Rising at Sea ) כוכב אדום זורח בים הרוסית – מתקופות הצאר ועד המלחמה הקרה, והציגו תובנות בנוגע לכיוון החשיבה (. כמו הכותרת של הספר, הציג גורשקוב את הצורך בצי 81הימית הסובייטית )ראו: איור סובייטי חזק ומאוזן, שיכולותיו מאפשרות לו למלא את משימותיו היטב, הן בעת שלום והן בעת מלחמה. הצי הסובייטי, לדעתו, היה בעל תפקיד חשוב במיוחד בתמיכה במטרות המדיניות של ברית־המועצות והשפעתה במדינות מחוצה לה. לעומת הצי הסובייטי, הציג גורשקוב בכתביו את הצי האמריקני ככלי שנועד למלא את משימות האימפריאליזם של ימי שלום. אנליסטים אמריקנים ציינו שהמניע האמיתי של גורשקוב בבניית הצי הסובייטי היה להגן בפוליטיקה הפנים־סובייטית על עמדת הצי הסובייטי, ולשמור על מסלול הצמיחה והגידול שלו גם כאשר הגיע עידן ההתקרבות האמריקנית־רוסית והפשרת יחסי האיבה, כפי ( ומדיניות הדטנט Strategic Arms Limitation Talks – SALTשהתבטאו בהסכמי סאלט (.Détente ) ( שכתבה את עבודת הדוקטורט שלה Jessica Huckabeyהחוקרת ג'סיקה הקייבי על התפיסות האמריקניות בנוגע לאיום הימי הסובייטי במהלך המלחמה הקרה, מציינת שבסופו של דבר, דמותו של אדמירל גורשקוב כאסטרטג ימי היא עדיין בחזקת פרדוקס: אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה401 השפעתו על המחשבה הימית היא בו בזמן ניכרת, וגם איננה משמעותית דיה כדי לכלול . נוסף על כישוריו הפוליטיים 20אותו בחבורת האסטרטגים הימיים הבולטים של המאה ה־ הוא היה מתכנן ובונה כוח מושלם, ובאימוץ "שיטת הסָלָמִי" הצליח להשיג את מטרות־ העל שהציב לעצמו. חוקרים והיסטוריונים התלבטו בשאלה אם גורשקוב הוא "מהן רוסי", או "טירפיץ סובייטי" כדי להעריך את תרומתו ההיסטורית בהתאם לצורת ההתבוננות המערבית בהתפתחותה של האסטרטגיה הימית הסובייטית. מיותר לציין את השפעתו העמוקה של גורשקוב לא רק על החשיבה הימית הסובייטית ועל תפקידו של הכוח הימי, אלא גם על אסטרטגיית הצי האמריקני ותוכנית בניין הכוח שלו במשך המלחמה הקרה. לכן נכון יהיה למצֵב אותו כאסטרטג ימי חשוב, שכן רעיונותיו היו חשובים ונשקלו בקפידה, הן 68על־ידי בעלי ברית והן על־ידי אויבים כאחד יש להתייחס גם לאסטרטגיית המלחמה המוגבלת שחזרה לקדמת הבמה: התכונה הבולטת של התקופה הזאת היא שלמרות האופי הגלובלי של המלחמה הקרה ניכרה עוצמתם של ניגודי האינטרסים, ולמרות פוטנציאל ההרס האדיר שהיריבים העיקריים היו עלולים לגרום זה לזה, מעצמות קומוניסטיות ודמוקרטיות גדולות לא הביאו את מלוא כוחן הצבאי לידי ביטוי בעימות זה מול זה. חלק גדול מההסבר של הריסון טמון בהשפעה Mutual Assuredההרתעתית של עצם "יכולת ההשמדה ההדדית המובטחת .Jessica Huckabey, " The Paradox of Admiral Goroskov ", CIMSEC , 1 October, 2014 68 : ספרו של אדמירל גורשקוב במהדורה אנגלית על עוצמתה הימית של המדינה81איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם402 (. האפקט ההרתעתי הזה בשילוב עם גורמים צבאיים ופוליטיים Destruction – MAD אחרים, הם שסייעו לשמירת המלחמות שהתרחשו הן בקוריאה ובווייטנאם, והן בסכסוכים במזרח התיכון, כמלחמות מוגבלות, וכך גם הסכסוך 1973כמו מלחמת יום הכיפורים ב־ 69האידאולוגי הבין־גושי נותר מוגבל בהיקפו יש מקום לעיין בתהליך ההתפתחות שחל במערך הצוללות האמריקניות כמרכיב בעשור הראשון לקיומו של 70דומיננטי ושלישי במספר במערך האסטרטגי האמריקני הנשק הגרעיני בידי ארצות־הברית, כל כולו היה מבוסס על יכולת נשיאה של מטוסים. ( זוהה כבר בתחילת Delivery Systemsהצורך לפתח טילים בליסטיים כאמצעי שיגור . בתחילה התבסס הפרויקט על פיתוח הטיל הבליסטי לטווח בינוני 'יופיטר' 50שנות ה־ ( שאמור היה להיות מוּנע בדלק נוזלי. הטיל תוכנן לשאת ראש גרעיני Jupiter PGM–19 ) מגה טון, וניהול הפרויקט הופקד בידי חיל האוויר האמריקני. מפקד הצי1.1בעל תפוקה של ( W. F. "Red" Raborn את אדמירל ראבורן1955האמריקני דאז, אדמירל בורק, מינה ב־ ( לשימוש הצי Jupiter Missileלעמוד בראש הפרויקט של התאמת טילי 'יופיטר האמריקני. הקוטר הגדול שנקבע לטילים אלה נועד לאפשר את הקטנת אורכם בגרסתם היבשתית ולאפשר התקנתם בצוללת. כל צוללת הייתה אמורה להצטייד בארבעה טילים ולשגר אותם בהפלגה על השטח )לא בצלילה(. (, שהיה Edward Teller בראשות מדען הגרעין אדוארד טלר1956בסמינר שנערך ב־ ממפתחי פצצת האטום ואבי פצצת המימן האמריקנית, ובו השתתף גם אדמירל בורק, הצהיר טלר שבתוך כמה שנים אפשר יהיה לפתח ראש גרעיני מימני בעוצמה של אחד עקב הצהרת טלר הורה בורק להפסיק את התוכנית 71מגה־טון שיתאים לטילי 'פולאריס המשותפת עם חיל האוויר, ולהקים תוכנית ייחודית של הצי לפיתוח טיל בליסטי בעל ראש –40גרעיני שישוגר מצוללת. בורק גם הגדיר שלצורך המשימה הזאת יידרש הצי לבנות כ־ טילים מסוג 'פולאריס'. תוכנית הפיתוח התחילה 16 צוללות, שכל אחת מהן תישא 45 USS George הצליחה הצוללת הראשונה בתוכנית, 'ג'ורג וושינגטון1960 וביולי1956ב־ שהונע בדלק מוצק. השימוש A–1(, לשגר בצלילה טיל 'פולאריס' מדגם Washington בטילים בעלי דלק מוצק אִפְשר לצוללת את השיגור מעומק הים )דבר שלא היה אפשרי בתוכנית יופיטר, או בטילי שיוט שהיו בנמצא באותה תקופה(, ובכך הוגדלה שרידותה של (, והתמלאה אחת מדרישות הסף להקמת המערך Submarine Survivabilityהצוללת Robert Osgood, "Reappraisal of limited war" in Alastair Buchan (ed.), Problems of 69 .modem strategy , London: Chatto & Windus, 1970, p. 109 הטריאדה מתייחסת לשלוש הקטגוריות של מערכות שיגור נשק גרעיני: טילים בליסטיים בין־יבשתיים 70 David D. Vegun, " Nuclear triadטילים בליסטיים המשוגרים מצוללות ומפציצי אוויר אסטרטגיים important to America's national security ", US Department of Defense, Lethality , 24 April, .2019 Edward Teller, Memoirs: A twentieth century journey in science and politics , Cambridge: 71 .Perseus Publishing, 2001אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה403 13, ולמעשה הותקן על A–2 הסתיים פיתוח ראש גרעיני משדרג מדגם 1961הזה. ב־ . 1974צוללות גרעיניות שהאחרונה שבהן יצאה מהשירות ב־ Circular Error ק"מ, ודיוק פגיעתם 2,500היות שטווח הטילים היה מוגבל ל־ ( הוגבל לחצי אחוז מטווח הירי, נאלץ הצי האמריקני באותה עת להעדיף Probable – CEP כדי72את דוקטרינת הפגיעה ב"מטרות ערך" כמרכיב עיקרי בהרתעה, ולא ב"מטרות כוח להגדיל את שרידותן של הצוללות נבחרו אזורי שיגור הנמצאים מתחת למעטה הקרח של אזור הקוטב הצפוני. במרוץ החימוש שהתפתח הצליחו גם הסובייטים לפתח יכולת כזאת , ושיגרו )אומנם מצוללת בהפלגה על־מימית( טיל עם רש"ק )ראש קרב( 1961באוקטובר (. Novaya Zemlya Test Rangeגרעיני חי, שנוסה בשדה הניסויים באזור נובאיה זמליה הצליחו גם הסובייטים להגיע ליכולת שיגור של טיל בליסטי המסוגל לשאת רש"ק 1963ב־ (, ובהמשך מסוג "גולף" Hotel class שגר טיל( מצוללות מסדרת "הוטל SS-N-5גרעיני (. יש לציין ששני סוגי הצוללות האלה היו בעלות הנעה קונוונציונלית )מצברים Golf Class ) נטענים באמצעות מנועי דיזל(, מה שפגע בשרידותן ביחס לצוללות האמריקניות שהיו הצליחו הסובייטים להשלים את בניית הצוללות מסוג 1967בעלות הנעה גרעינית. רק ב־ (.SSBN( שהיו בעלות הנעה גרעיניתYankee class"ינקי פיתוח צוללת הטילים הבליסטית שינתה את "מגרש המשחקים האסטרטגי". היריב יכול עכשיו להיות מאוים בהרס מובטח מפלטפורמות בלתי נראות האורבות במעמקי האוקיינוסים. כמו כן פיתוח של טילים בליסטיים ארוכי טווח אִפְשר לצוללות המצוידות יכולת "מכה 73בהם לפטרל קרוב יותר לבסיסי הבית שלהם, שם אפשר היה להגן עליהן שנייה" באמצעות צוללות חוללה בעצם שינוי בכללי המשחק בתקופת המלחמה הקרה, וזרוע הצוללות הייתה מרכיב מרכזי בתפיסה הזאת. בעקבות השגת היכולת של שיגור תת־ מימי של נשק גרעיני, הן אצל האמריקנים והן אצל הסובייטים, וביסוס המערך הגרעיני על שלוש זרועות הפעלה )טריאדה(, נשללה מכל אחד מהצדדים האפשרות להשמיד בתקיפה גרעינית ראשונה את יכולות הנשק הגרעיני של היריב מצד אחד, ומצד אחר חדרה לתודעת שני הצדדים תמונת ההרס הנורא שעלול להיגרם מתגובה לתקיפה ראשונה מהסוג הזה. הדבר הביא לכך שבארצות־הברית )וכנראה גם אצל הסובייטים( אומצה דוקטרינה גרעינית חדשה בשם "השמדה הדדית מובטחת". הסובייטים אומנם מעולם לא פרסמו דבר בנוגע לדוקטרינות שלהם, והן נותרו מסווגות, אך מהערות של כמה נציגי הפיקוד הבכיר, ובעיקר אפשר ללמוד, שהתפיסה הסובייטית אכן 20 של המאה ה־90מזיכרונות שפורסמו בשנות ה־ הייתה דומה מאוד לזו של ארצות־הברית. הדוקטרינה הזאת שימשה גורם מייצב ומרתיע של המעצמות הגדולות, ולפיה הם גם בנו את כוחם כך שיעמוד )להשערתן( ביכולת לספוג (, ובד בבד לשמור בידיהן כוח שיורי ל"מכה First Strike Attackאת "המכה הראשונה מטרות נגד כוח הן רכיבים של תשתית צבאית שבהם מאוחסן נשק ערכי, או בסיסים התומכים ביכולת 72 הפעלת נשק זה. תקיפת מטרות כוח פוגעת במרכיבים אלה ומקפידה להימנע מפגיעה בתשתיות אזרחיות בעלות ערך, בעוד מטרות ערך מתייחסות לתקיפת מטרות ערים חשובות של האויב ואוכלוסייה אזרחית השוהה בהם. .Office of naval intelligence, The Russian navy, A historic transition , December 2015 73המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם404 שנייה" שיאפשר יכולת השמדה של התוקף אם יעז להפעיל את "המכה הראשונה". שני הצדדים גם הסכימו ביניהם על צעדים שיפחיתו סכנה של ירי נגדי שגוי של נשק גרעיני באמצעות הקמת קווי תקשורת בין מדינות ומנהיגים. היסוד החדש שבא לידי ביטוי אצל כוחות חיל הים של ארצות־הברית דומה לרעיונות שהעלה האסטרטג הסיני סון טסו )במאה החמישית לפנה"ס(: "העדיפות הגבוהה ביותר במלחמה היא לתקוף את תוכניות האויב" ועצתו שהדבר הראשון שצריך לתקוף הוא "את , 1987 כפי שהנשיא רייגן ניסח זאת במסמך אסטרטגי מינואר 74מה שהם אוהבים האסטרטגיה הימית "מאפשרת לארצות־הברית לרתק את כוחות הצי הסובייטיים להגן על צוללות הטילים הסובייטיות ועל גישות הים למולדת הסובייטית, ובכך למזער את איום חמה 75על אירופה ועל נתיבי האספקה הימיים לאירופה ( היו בין המלחמות 1975 –1955( ומלחמת וייטנאם 1953 –1950מלחמת קוריאה המשמעותיות ביותר בתקופת המלחמה הקרה, על כן ראוי לציין שבמלחמות השתמשו במרחב הימי לצרכים שונים. במלחמת קוריאה אִפְשרו יכולת ההובלה של צי ארצות־הברית והשגת השליטה בים לכוחות האמריקניים בפיקודו של מק ארתור לבצע נחיתה אמפיבית (. המרחב הימי במקרה הזה אִפְשר לגנרל מק ארתור את Operation Chromiteבאינצ'ון (, לנחות באינצ'ון שמצפון לכוח The Classical Maneuver Spaceמרחב התמרון הקלסי הצפון־קוריאני, לחסום את נתיב האספקה שלו, ולחשוף את הצפון־קוריאנים להתקפת נגד (. 82של הארמיה השמינית מדרום )ראו: איור הפעולה הזאת הייתה מורכבת, תנאי השטח היו קשים מאוד, ונראה שאינצ'ון הייתה אתר גרוע לנחיתה אמפיבית – מקום צפוף החסום באי טבעי קטן במרכז המעגן, קל למיקוש וקל לחסימה, אשר אש תותחי אויב המטווחת היטב תוכל להשמיד בנקל כל כלי שיט המתקרב אליו. אם לא די בכך, זה היה אחד המקומות עם נתוני הגאות והשפל כלי שיט 230 השתתפו כ־1950 בספטמבר16הגבוהים בעולם. במבצע שנערך בבוקר בנחיתה שהפתיעה את הכוחות הצפון־קוריאניים. חשיבות נוספת לכוחות הצי במלחמת , כאשר הצטרף הצבא הסיני ללחימה, וחלק מהכוחות 1950קוריאה התבטאה בנובמבר (, וחולצו במבצע Hungnamהאמריקניים מצאו עצמם מכותרים באזורים ווֹנסָן והאמגיונג מורכב בידי כוחות הצי. גם במלחמת וייטנאם השתמשו במרחב הימי, ולכוחות הצי הייתה השפעה מסוימת על מהלכי הקרב. הצי האמריקני מילא את המשימות האלה: השתתפות מטוסים מנושאות המטוסים בהפצצת מטרות בצפון וייטנאם, לאוס וקמבודיה; מצור ימי למניעת אספקת אמצעים דרך הים לכוחות הגרילה; הפגזת מטרות חוף של האויב; הנחתת כוחות אמפיביים של המארינס; פעולה בנהרות לאבטחת השיט המסחרי; סיוע לכוחות צבא דרום וייטנאם ומניעת שיט של כוחות אויב בנהרות; תמיכה לוגיסטית על־ידי העברת אמצעים ואספקה בנהרות; בנייה וניהול תשתיות בכל רחבי דרום וייטנאם, ומתן שירותים רפואיים לכוחות . Ford and Rosenberg, 2005, p. 393 74 .ibid, p. 394 75אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה405 המבצעיים. כל המבצעים הללו הם חלק מהקטגוריה של "לוחמה חופית" ו"מבצעי לחימה מהים". , הידועה גם בשמה השני 1964( ב־ Tonkin Bayהתקרית של מפרץ טונקין (, היא דוגמה למצב שבו The USS Maddox incident"תקרית המשחתת 'מדוקס במלחמה מוגבלת שהתנהלה בווייטנאם כשלי תקשורת עלולים להוביל לכך שתקריות ימיות ברמה הטקטית יובילו להחלטות שגויות ברמה המדינית־אסטרטגית. מצב של תקרית ימית מקומית )שגם העובדות לגביה הסתברו כבלתי נכונות( הוביל בסופו של דבר להחלטות שגויות ברמה המדינית־אסטרטגיות, והתקרית שימשה מפנה בהיקף סיירה המשחתת האמריקנית 1964 באוגוסט 2המעורבות האמריקנית בווייטנאם. ב־ 'מדוקס' במפרץ טונקין שבמים הטריטוריאליים של צפון וייטנאם במשימת איסוף מודיעין. צפון38קו רוחב קוריאה הדרומית קוריאהיפן סיןהצפונית סאול בוסן אינצ'ון 0פיונגיאנגהאמגיונג ווֹנסָן (Incheon: מלחמת קוריאה – הנחיתה האמפיבית האמריקנית באינצ'ון82איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם406 המשחתת הותקפה משלוש ספינות טורפדו של צבא וייטנאם, וניזוקה באופן קל ביותר אינטש פגע בה(. המשחתת קראה לסיוע מטוסים מנושאת המטוסים 0.5)קליע אחד של (, והצליחה לפגוע באחת מספינות הטורפדו התוקפות. USS Ticonderoga'טיקונדרוגה באוגוסט בעת סיור דומה במפרץ טונקין, דיווחו המשחתת 'מדוקס' ומשחתת נוספת 4ב־ על התקפה שנייה של ספינות טורפדו צפון־קוריאניות, דיווח שהתברר בדיעבד כהפרעות (. בעקבות שתי התקריות האלה ועל סמך דיווח שגוי, אישר Tonkin Ghostמכ"ם שנעלמו באוגוסט לתגבר את הכוח 7( ב־Lindon Johnsonהסנאט האמריקני לנשיא לינדון ג'ונסון האמריקני בווייטנאם ללא הגבלה. בהמלצת יועציו אישר ג'ונסון תוכנית תקיפה אווירית רחבה בצפון וייטנאם. אוסטרליה, בעלת בריתה הצבאית של ארצות־הברית, נאלצה לחדש את גיוס החובה לצבאה בלחץ אמריקני, ונדרשה לשלוח חיילים וציוד צבאי לווייטנאם. הוסר הסיווג הביטחוני על מחקר היסטורי של הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות־2005ב־ באוגוסט לקרב מול שלוש ספינות 2הברית, שהגיעה למסקנה ש'מדוקס' אכן נכנסה ב־ ( עם ספינות חיל הים Engagementטורפדו צפון־וייטנאמיות, אך לא התנהל שום מפגש 76 באוגוסט4הצפון־וייטנאמיות ב־ העול הכלכלי שהשיתה ההתערבות האמריקנית בווייטנאם על ארצות־הברית המשיך להעסיק את הממשל והחברה באמריקה, או כפי שהיטיב לנתח זאת פול קנדי באומרו שלארצות־הברית יש בעיות טיפוסיות של מעצמה גדולה הכוללות איזון בין רובים, חמאה התחייבויותיה הצבאיות הולכות וגוברות לכל יבשת )מלבד 77והשקעות לצמיחה כלכלית אנטרקטיקה(, והעלות הגוברת של המערכים הצבאיים מגבילה מאוד את האפשרויות הזמינות. קנדי השווה את מצבה של ארצות־הברית לזה של בריטניה טרם מלחמת העולם 78הראשונה, וציין שמפת בסיסי ארצות־הברית דומה לממלכה של בריטניה באותו זמן הכישלון האמריקני בכל הרמות במלחמת וייטנאם זרע את הזרעים הראשונים למה ובאה לידי 20 של המאה ה־80שקרוי "מהפכה בעניינים צבאיים", שהתחילה בשנות ה־ . לפי הגישה הזאת, בתקופות מסוימות בתולדות 1991ביטוי במלחמת המפרץ הראשונה ב־ האנושות היו תורות, אסטרטגיות, טקטיקות וטכנולוגיות צבאיות חדשות, שהביאו לשינויים בלתי הפיכים בניהול הלוחמה. יתר על כן, שינויים אלה מחייבים התאמה מואצת של תורות 79ואסטרטגיות חדשות חוסר הנכונות האמריקנית להתערב במדינות שעלו בהן לשלטון משטרים עוינים פורש על־ידי אותם משטרים כחולשה 20 של המאה ה־70לארצות־הברית בסוף שנות ה־ אמריקנית ובעקבותיה לסדרה של השפלות כלפי ארצות־הברית. תפיסת השגרירות בטהרן ; כניסת ספינות הצי הסובייטי לבסיסים וייטנאמיים שנבנו על־ידי ארצות־1979בנובמבר הברית בעבר ואִפְשרו לצי הסובייטי לפעול הרחק מנמלי הבית שלו; הפלישה לאפגניסטאן .ibid, p. 78 76 .Kennedy, 1987, p. 535 77 .ibid, p. 519 78 הנושא נדון בהרחבה בפרק "השפעת הטכנולוגיה על האסטרטגיה 79אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה407 שאיימה על אחיזה סובייטית באזור האוקיינוס ההודי כולל גישה לקווי האספקה הימיים העוברים באוקיינוס ההודי – אלה הביאו להכרה בדרגי הממשל הבכירים שכוח ההשפעה בעקבות כך נפגעה תפיסת הציבור האמריקני את מוכנות 80הצבאי האמריקני הולך ודועך הצבא ויכולותיו, ולוּותה גם בסקפטיות ששררה מאז סיום מלחמת וייטנאם, ולעיתים אף חוסר רצון גמור לעסוק בנושאים צבאיים. פעולות קומנדו מצומצמות שעשו כוחות מיוחדים, כמו חילוץ בני הערובה באיראן, השאירו רושם שלילי ותרמו אף הם למשבר הביטחון העצמי של ארצות־הברית. הסתיים תהליך הדטנט בין ארצות־הברית וברית־המועצות, והראשונה 1980עד המשיכה בעקרונות האסטרטגיה רבתי שלה, בתוך כך בניסיון להכיל את ההשפעה היה הצי 1981הסובייטית המתפשטת ברחבי העולם. כאשר הושבע רייגן לנשיא בינואר האמריקני בתנופת עלייה, והזרעים למה שיהפוך לאסטרטגיה הימית נזרעו זה מכבר. במימוש 20 של המאה ה־80בהתאם לכך התחיל צי ארצות־הברית בתחילת שנות ה־ תוכנית אסטרטגית לבנות את הצי, לאחר קיצוצי תקציב ניכרים שהושתו עליו בתום מלחמת וייטנאם. התוכנית שנתמכה על־ידי מנהיגי הרפובליקנים הייתה מרכיב חשוב . רייגן, שדגל בעימות 1980במערכת הבחירות של רונלד רייגן לנשיאות ארצות־הברית ב־ אוניות 600צבאי ואסטרטגי גדול יותר עם ברית־המועצות, התייחס לרעיון בניית צי של כמרכיב חשוב במדיניות הזאת. במהלך מלחמת וייטנאם ועם סיומה החלה ברית־המועצות, שתמכה בצפון וייטנאם, להפעיל את כלי השיט הצבאיים שלה מבסיסים ימיים שנבנו על־ידי ארצות־הברית בדרום וייטנאם. הצי הסובייטי הרחיב את אזורי פעילותו על־פני כל 81שבעת הימים, ואף העז לפעול בחצר האחורית של ארצות־הברית כמו במפרץ מקסיקו כמו כן הגבירו הכוחות הסובייטיים את הפריסות והפעילות של חיל הרגלים, השריון וחיל האוויר במזרח אירופה. הסובייטים ניסו לשפר את מערכת השליטה בכוחות )שתמיד הייתה אחת מהחולשות שלהם( באמצעות יצירת שלושת "הפיקודים הראשיים של הזירות (, אשר במקרה של מלחמה היו אמורים לרכז את הפעילות של 1979האסטרטגיות כוחות היבשה ושל הכוחות הימיים בזירות הרלוונטיות. עם זאת, אף במקרה של הפעלת המערכת הזאת היה אמור הצי הצפוני )שבו רוכזה עיקר העוצמה האסטרטגית הימית של מוסקווה( להישאר עצמאי. רייגן, שביקש לעצור את המגמה הזאת באמצעות הגדלת צי ארצות־הברית וכמובן עם מפקדי הצי עצמם, הבחינו ביתרון הגדול ביותר שיצמח מאימוץ כלי שיט, לפני שפחתה שנית 594 – 1987התוכנית. כמות האוניות בפועל הגיעה לשיא ב־ . המוציאים לפועל 1991 –1989בחדות בסדר הכוחות לאחר תום המלחמה הקרה בשנים John F.העיקריים של התוכנית הזאת היו מזכירו הצעיר של ממשל רייגן, ג'ון פ' להמן (.Caspar Weinberger(, ומזכיר ההגנה של רייגן, קאספר ויינברגר Lehman .Baer, 1994, pp. 426–427 80 "Soviet Naval Vessels Found in Gulf of Mexico", The New York Times , Associated Press, 81 .October 5, 1981המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם408 ניתוח אירוע – הפעלת הסגר הימי על קובה במהלך משבר הטילים בפרק זה יתוארו האירועים במשבר הטילים בקובה, ויובלט השימוש בסגר הימי כדרך הפעולה שבחר הנשיא קנדי כדי להשפיע על הסובייטים להוציא את סוללות הטילים בעלי 82ראש הנפץ הגרעיני מקובה, כמו גם ההיבטים המשפטיים של הטלת סגר ימי משבר הטילים בקובה בין ארצות־הברית לברית־המועצות, הידוע גם כ"משבר אוקטובר" ימים, והתרחש בעקבות טילים בליסטיים סובייטיים 13( ארך 1962 באוקטובר 28–16) ק"מ(, ראש נפץ גרעיני, ומפציצים בעלי טווח טיסה נרחב 4,100 –2,000בעלי טווח בינוני שהוצבו על ידי הסובייטים בקובה. פעולה זאת הייתה מאפשרת לצבא הסובייטי להנחית נהנתה ארצות־הברית מיתרון 1961מכת פתע גרעינית על רוב שטחי ארצות־הברית. בקיץ טילים בין־יבשתיים לטווח 40–20 1962אסטרטגי על ברית־המועצות )לסובייטים היו ב־ U-2 טילים(, וכמו כן ידעו האמריקנים באמצעות גיחות מטוסי ה־ 170ארוך ואילו לאמריקנים את מיקומם המדויק של אתרי שיגור אלה. למרות יתרון זה, המשיך ממשלו החדש של קנדי להגדיל את הארסנל הגרעיני האמריקני. ברית־המועצות חששה שארצות־הברית חותרת לקראת יכולת "מכה ראשונה", והתאמצה להתגבר על נחיתותה הגרעינית באמצעות הצבת הטילים בקובה שהייתה בבחינת "החצר האחורית" של ארצות־הברית, מתוך הנחה שאם הצבתם תישמר בסוד, אזי הנשיא קנדי שנתפס בעיני חרושצ'וב כחלש וחסר ניסיון )עקב אי־תגובתו להקמת חומת ברלין(, עשוי להשלים עם המצב החדש, וכך תצלח ברית־ המועצות את האירוע בשלום. הושג הסכם 1961בפגישה סודית בין חרושצ'וב ופידל קסטרו שליט קובה ביולי 1962 באוקטובר14על הצבת הטילים, והחלה בנייה של כמה מתקני שיגור לטילים. ב־ הצליח לראשונה מטוס ריגול אמריקני לצלם משטח שיגור טילים גרעיניים במערב קובה, ( McGeorge Bundy באוקטובר בבוקר עדכן היועץ לביטחון לאומי מקג׳ורג׳ בנדי16ב־ את הנשיא קנדי על ממצאי הריגול, ובתגובה החליטה ארצות־הברית להטיל סגר ימי על Essence of(. בספר 83האי כדי למנוע העברה של טילים סובייטיים נוספים )ראו: איור (, מומחה למדע המדינה Graham T. Allison מסביר פרופסור גרהאם אליסוןDecision באוניברסיטת הארוורד, את תהליך קבלת ההחלטות בממשל קנדי. הוא פיתח במחקריו Organizational Processשתי פרדיגמות תאורטיות חדשות: מודל התהליך הארגוני Bureaucratic Politics( ומודל תהליך קבלת ההחלטות הבירוקרטי־הפוליטי Model (, המשמשים עד היום להבנת תהליכי קבלת החלטות במדיניות חוץ המתבססת Model 83על מודל השחקן הרציונלי ראו פרק "סגרים ימיים חד־צדדיים". המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם במיוחד בהיבטי היחסים הבין־ 82 Graham T. Allison,לאומיים של המשבר הזה, מומלץ שיקראו את ספרו המרתק של גרהאם אליסון .Essence of Decision: Explaining the Cuban Missile Crisis . Boston: Little Brown. 1971 Graham T. Allison and Philip Zelikow, Essence of decision: Explaining the Cuban Missile 83 .Crisis , 2nd ed. New York: Longman, 1999אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה409 פלורידה )ארצות הברית( קובה הרפובליקה גואנטנמוהאיטיהדומיניקנית ()בסיס ארה"בהוואנה מפרץ החזירים 1961פלישה האוקיינוסהים הקריבי האטלנטי ספינות סובייטיות הקשורות לקובההגוש הימי של ארצות הברית טילים 0 500 km 84: משבר הטילים בקובה – אזור הסגר הימי האמריקני ותנועת הכוחות הסובייטיים83איור בפרוץ המשבר לא היו בידי ארצות־הברית תוכניות מוכנות מראש משום שהמודיעין האמריקני לא העריך שדרך פעולה כזאת אפשרית, ולכן מרחב האפשרויות שנידונו הוגבל (: 84לאחת מהחלופות האלה )ראו: איור לא לעשות דבר: הפגיעוּת של ארצות־הברית לטילים הסובייטיים לא הייתה חדשה. להשתמש בדיפלומטיה להפעלת לחץ על הסובייטים שיפנו את הטילים מקובה. לפלוש לקובה עם הצבא ולסלק את פידל קסטרו. להציע לקסטרו בדיסקרטיות להפסיק את קשריו עם ברית־המועצות, ואם יסרב לפלוש לקובה ולכובשה. לתקוף אווירית את כל אתרי הטילים בקובה. להטיל סגר ימי על קובה כדי למנוע הגעת טילים נוספים לשטחה. המלצת המטות המשולבים של ארצות־הברית הייתה תקיפה כוללת של קובה, לרבות פלישה לשטחה מתוך הערכה שהסובייטים לא יתערבו בכוח כדי למנוע את כיבוש קובה בידי האמריקנים. הערכה שנייה שרווחה הייתה שייתכן שהסובייטים לא יפעלו בקובה, אך יגיבו לאירוע בכיבוש ברלין המערבית. Walterבהיוועצות של הנשיא עם מפקד פיקוד האוויר הטקטי, גנרל וולטר סוויני (, השיב האחרון לקנדי: "איני יכול להבטיח את השמדתם המוחלטת של Sweeney לפיכך ולאחר בחינת החלופות שעמדו בפניו החליט הנשיא85הטילים בתקיפה אווירית .SlideShare, Cuban missiles crisis revision presentation האיור מבוסס על 84 Dan Martins, " The Cuban Missile Crisis the Joint Chiefs ", Naval War College Review , 71(4), 85 .(Autumn 2018), pp. 91–110המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם410 באוקטובר 23לבחור בתוכנית הימית שהוצעה לו, ולהטיל סגר ימי על קובה החל מה־ באוקטובר נאם קנדי לפני האומה האמריקנית והודיע על הימצאותם של הטילים 22ב־ מיל מקו החוף הקובני(, שימנע 500בקובה, ועל החלטתו להטיל סגר ימי )בטווח של כניסת חומרי מלחמה לשטחה. אשר לתהליך קבלת ההחלטות, יש לציין את הקמתה של ( שכוּנתה Executive Council for National Securityהמועצה המנהלת לביטחון לאומי , ובה אנשי צבא וממשל )אחיו של הנשיא – רוברט קנדי – היה בצוות( כדי לדון EXCOMM באוקטובר התכנסה הוועדה לדיונים יומיים בנושא, ובאותו23במשבר ובטיפול בו. החל מ־ יום אף החלה היערכות של אוניות הצי האמריקני להטלת הסגר. ההיערכות לסגר נעשתה בו בזמן שצוללות רוסיות המשיכו לנוע לאזור הסגר, באוקטובר נעצרו האוניות הרוסיות קרוב לגבול אזור הסגר. למוחרת איתרו נושאת 24וב־ ( האמריקניות את USS Gearing( והמשחתת 'גירינג USS Essexהמטוסים 'אסקס המכלית הסובייטית 'בוקרשט' שנכנסה לאזור הסגר, לא נאותה לעצור, ומנעה מצוות חיפוש אמריקני לעלות על סיפונה לבדיקת מטענה. כדי לא להחריף את העימות קיבל הצי האמריקני מהדרג המדיני הוראה לאפשר למכלית להמשיך בדרכה, אך המשבר לא הסתיים. העבודה על בניית הטילים בקובה הייתה בעיצומה במטרה להופכם למבצעיים ולהעמיד את האמריקנים בפני עובדה מוגמרת. בה בעת העמידו האמריקנים בכוננות אלף נחתים שהוכן לפלישה לקובה, והמערך הגרעיני האמריקני 140בפלורידה כוח של הועמד בכוננות גבוהה. ( באותה CNOמשבר הטילים בקובה היה גם רגע מכונן בקריירה של מפקד חיל הים (, שמנהיגותו בצי ארצות־הברית George W. Andersonתקופה, אדמירל ג'ורג אנדרסון במהלך המשבר הפכה לתפקיד הבולט ביותר שהעניקה לו ההִיסטוֹרִיָה. ובכל זאת, מערכת היחסים שלו בזמן המשבר עם מזכיר ההגנה רוברט מקנמארה צוטטה כגורם שהביא לסיום בטרם עת של תפקידו כמפקד הצי האמריקני והקריירה הימית שלו. בין האירועים A AB הטוב ביותר לאמריקניםאין משבר )הוצאת הטילים( הטוב ביותר לסובייטים )ללא סכסוך הטילים נשארים(תקוף / מלחמה חזור והתחל משלב "הפוך לאיום" אל תהפוך הפסקלאיום המשךהוסף לאיוםלאיים אל תוציא לאיים הפוךאת הטילים ותרלאיום הוצא את הטילים : "עץ ההחלטות" של הצדדים היריבים בזמן משבר הטילים בקובה84איוראסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה411 24–23שהשפיעו על יחסי האדמירל עם מזכיר ההגנה בזמן המשבר היו אלה שהתרחשו ב־ המכללה למלחמה של 2013. מחקר היסטורי חדש ומעניין שפרסמה ב־1962באוקטובר צי ארצות־הברית ומתבסס על מקורות ראשוניים, מתאר תמונה שונה, ומיטיב לתאר את 86מערכת היחסים בין דרג מדיני לדרג צבאי במשבר מהסוג הזה ההיבטים המשפטיים הקשורים לסגר הימי הם אלה: השימוש במילה "סגר" ( היה בעייתי שכן לפי החוק הבין־לאומי הטלת סגר היא בבחינת הכרזת Blockade ) (, גם אם הממשל האמריקני לא העריך שברית־המועצות תיגרר Act of Warמלחמה ללחימה בעקבות הכרזתו. היועצים המשפטיים חשבו שאפשר למנוע הצהרת מלחמה אם תימצא הצדקה משפטית אחרת המבוססת על אמנת ריו דה ז'נרו להגנת חצי הכדור (, ואם חברות The Rio Treaty for Defense of the Western Hemisphereהמערבי ( יתמכו ברוב של שני שלישים The Organization of American States – OASהאמנה בהחלטה מהסוג הזה. מפקד הצי האמריקני ניסח מסמך עמדה שסייע לנשיא קנדי להבחין ( נגד נשק התקפי, ובין סגר שהוא על כל סוגי המטען. Quarantineבין מה שמכוּנה הסגר בחתירתו להשגת הסכמה בין־לאומית רחבה ככל האפשר להטלת הסגר האמריקני הביא קנדי את הנושא לאישור ארגון מדינות אמריקה הלטינית. אלה אישרו ברוב גדול את הפעילות הצבאית שעליה המליץ קנדי לפי אמנת ריו דה ז'נרו. יתר על כן, מדינות מסוימות בנובמבר, 9מתוך הארגון, כמו ארגנטינה, השתתפו בסגר באמצעות שתי משחתות החל מ־ וכן שתי משחתות מוונצואלה ומהרפובליקה הדומיניקנית. זוהי ללא ספק דוגמה ראויה לציון בנוגע לשימוש במרכיבים הבין־לאומיים באסטרטגיה רבתי באמצעות גיבוש קואליציה רחבה של מדינות מיבשת דרום אמריקה, שתמכו בארצות־הברית במהלך אותו משבר. המוקדמות הגיעו עדויות חדשות על חלקו הימי של המשבר, 2000רק בשנות ה־ ובמיוחד תפקידו של כוח הצוללות הסובייטיות ששהו באותה עת באזור. אלה השלימו את 87התמונה הימית, והמחישו את הפוטנציאל להידרדרות שהיה טמון בה וכיצד הוא נמנע ( מבסיסן בחצי Foxtrot באוקטובר הפליגו ארבע צוללות סובייטיות מדגם 'פוקסטרוט1ב־ האי קולה לים הקריבי להשתתף במאמץ הסובייטי של הצבת הטילים בקובה. צריך לציין שמדובר בצוללות קונוונציונליות בעלות מערכת הנעה חשמלית, הזקוקה לטעינת מצברים אחת לתקופה מסוימת, דבר שהקל את המעקב אחר תנועתן. צוללת אחת מתוך הארבע סבלה מתקלה בכל מנועי הדיזל גנרטור שלה, ולא הצליחה להגיע לאזור. באוקטובר על תנועת הצוללות הסובייטיות. התובע הכללי 23קנדי עצמו תודרך ב־ של ממשלו היה מוטרד בנוגע לצוללות, ובמיוחד מהאפשרות שאחת מהן תאולץ להיעצר כשתיכנס לאזור הסגר, ולכן הנחה להפעיל מאמץ מיוחד בלוחמה נגד צוללות כדי לגלות אותן מוקדם ככל האפשר, לעקוב אחריהן ולגרום להן לעלות על־פני הים, אך גם הדגיש את William H. J. Manthorpe. " The Secretary and CNO on 23–24 October 1962 ", Naval War 86 .College Review , 66(1), Article 4, 2013 Svetlana V. Savranskaya, "New Sources on The Role of Soviet Submarines in The Cuban 87 .Missile Crisis", Journal of Strategic Studies , 28(2), (2005), pp. 233–259המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם412 מקנמארה הורה לצי האמריקני להבהיר את שיטת הסימון לצוללות88הזהירות שיש לנקוט סובייטיות שיתגלו באמצעות מטעני נפץ המשמשים לסימון בתרגילים, וכדי למנוע חישוב באוקטובר לפרסם את הנחייתו שהופנתה לימאים 25מוטעה מצד הסובייטים אף הורה ב־ (. Notices to Marinersגם בפרסום בין־לאומי וגם למוסקווה תחת השם "הודעות לימאים Submarineכותרת ההודעה הייתה "נהלי הזדהות לצוללות העולות להפליג על השטח באוקטובר דנה המועצה המנהלת 25(. ב־ Surfacing and Identification Procedures לביטחון לאומי בעניין, והנשיא קנדי נראה מוטרד מאירוע שבו יהיה צורך לאלץ צוללת 89סובייטית לעלות לשטח על־ידי B–59 באוקטובר התגלתה בתוך אזור הסגר הצוללת הסובייטית מדגם27ב־ משחתות. 11( ו־ USS Randolphכוח משימה אמריקני של נושאת המטוסים 'רנדולף כלי השיט האמריקניים זרקו למים מטעני סימון כדי לסמן לצוללת לעלות על־פני המים, אך הצוללת הסובייטית ששהתה רוב הזמן בצלילה עמוקה ללא תקשורת עם מוסקווה, לא הבינה שמדובר בנוהל שהועבר לידיעת כל כלי השיט ולמוסקווה, ומפקדיה תהו אם מטעני הנפץ האלה מסמנים את התפרצותן של פעולות איבה בין הצדדים או לא )ראו: ( סבר שפרצו Valentin Savitsky(. מפקד הצוללת הסובייטית ולנטין סביצקי 85איור פעולות איבה )כנראה עקב כך שאחד ממטעני הסימון שהטילו האמריקנים פגע בגוף הצוללת וגרם לחדירת מים מאחד הצינורות שניזוקו(, ולפיכך התכונן לשגר טורפדו בעל .ibid 88 Robert Kennedy, Thirteen days: A memoir of the Cuban missile crisis , New York: Norton, 89 .1971 F: משבר הטילים בקובה – צוללת רוסית מסוג85איור בהפלגה על השטח ומסוק אמריקני עוקב אחריהאסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה413 ראש גרעיני ולפגוע באחת המשחתות. יצוין שהצוללת הייתה חמושה בנשק גרעיני טקטי קילו טונות. בצוללות התעורר ויכוח דרמטי: 15– טורפדו בעל ראש נפץ גרעיני בעוצמה של Deputyהמפקד ולנטין סביצקי וסגן המפקד לעניינים פוליטיים איוון סמיונוביץ' מסלניקוב (, דרשו לחמש את הטורפדו ולהכינו Political Officer Ivan Semenovich Maslennikov ( התנגד בנחרצות Vasili Arkhipovלירי מבצעי, בעוד הקצין הראשון וסילי ארחיפוב והצליח לבסוף לשכנעם להימנע מכך. בשובם לברית־המועצות תוחקר צוות הצוללת על־ ידי כמה גורמים במשרד ההגנה הסובייטי, והמפקד ספג ביקורת על החלטתו לעלות על־פני המים. לא עזרו ההסברים של מפקד הצוללת שקיבול המצברים היה נמוך מאוד, כמו גם 90אחוז החמצן בצוללת ( חקרה את האירוע שהתבסס על Svetlana Savranskayaסבטלנה סברנסקיה מקורות חדשים בנושא תפקיד הצוללות הסובייטיות במשבר הטילים. על סמך ראיות שאספה מראיונות של עדי ראייה, מקורות משניים רוסיים חדשים ומסמכים שפורסמו משני הצדדים, מרחיבה סברנסקיה באופן ניכר את ההבנה האקדמית של הממד הימי של המשבר החמור ביותר שהתרחש במהלך המלחמה הקרה. מסקנתה המובהקת היא שמפקדי הצוללות הסובייטיות תומרנו על־ידי נסיבות טקטיות מורכבות ומאתגרות, כולל תקשורת וציוד לא תקין, מה שהיה עלול לגרום להם יותר מפעם אחת להרהר במציאת מפלט לבעיות אלה בהפעלתו של הנשק הגרעיני הטקטי שהיה על סיפונן של הצוללות. בהקשר האמריקני מציינת סברנסקיה שמה מטריד הוא שכוחות ארצות־הברית לא היו מודעים לאיום הספציפי הזה. מחקרה גם מגלה כיצד שרשרת של התפתחויות בלתי מכוונות בים היו עלולות לזרז את פתיחתה של מלחמה גרעינית עולמית בתוך הדגשת הסכנה הקיצונית של המשבר, ואלה דבריה: נוכחותו של נשק גרעיני על סיפונן של הצוללות הסובייטיות הגביר את הסיכון של משבר הטילים בקובה ברמה נוספת. העובדה שהימצאותו של טורפדו גרעיניים בזירה נשמרה בסוד הגדילה בצורה ניכרת את ההסתברות להתרחשותו של אירוע, היות שכלי השיט של הצי האמריקני שעסקו באכיפת הסגר התעקשו להביא לכך שהצוללות הסובייטיות שהתגלו יפסיקו את צלילתן ויפליגו על־פני השטח, דבר שאמור היה כביכול להשפיל את מפקדי הצוללות הסובייטיות. עבור המפקדים הסובייטים שלא היו מודעים למשמעות הנוהלית של הטלת מטעני נפץ למים, סימנו הפיצוצים כאילו המלחמה כבר החלה, דבר שהיה יכול להביאם לדילמה אם (. Use or Loseלהשתמש בנשק היוקרתי שלהם או לאבד את היכולת להפעילו מצד שני, אם הנשק היה משוגר, בין אם בצורה מכוונת או לא, ואוניות הצי האמריקני היו נפגעות מטורפדו בעל ראש נפץ גרעיני, ההסתברות שהם היו מתייחסים לירי כזה כאל ירי בכוונה תחילה הייתה גבוהה. הדבר היה עלול להוביל אותם להטלת 91פצצות עומק גרעיניות, מה שהיה עלול להוביל לתוצאות קטסטרופליות .Savranskaya, 2005, pp. 233–259 90 .ibid 91המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם414 באוקטובר כתב חרושצ'וב לקנדי שהוא מגנה את הסגר הימי26בסיומו של המשבר ב־ אך מוכן להסיר את הטילים בתנאי שארצות־הברית תתחייב לא לפלוש לקובה. באותו ערב, ללא ידיעת המועצה המנהלת לביטחון לאומי, נפגשו הנשיא קנדי, אחיו רוברט והשגריר הסובייטי בוושינגטון אנטולי דוברינין כדי לעבד הסכם לעסקה שלפיה ברית־המועצות ( Jupiter PGM–19תסיר את הטילים מקובה תמורת הסרה מטורקיה של טילי ה'יופיטר באוקטובר פורסם 27. ב־1961האמריקניים הבליסטיים לטווח בינוני שקנדי הציב שם ב־ ברדיו מוסקווה תוכן מכתב נוסף ששלח חרושצ'וב לקנדי שלפיו אפשר להגיע לסיום המשבר תמורת הבטחה אמריקנית לא לפלוש לקובה והסרת טילי 'יופיטר'. קנדי הצליח מעל קובה U–2לשמור על איפוק למרות שטיל סובייטי יירט מטוס ריגול אמריקני מסוג באוקטובר קיבל חרושצ'וב את הצעת קנדי שעליה מסר מזכיר הוועד 28והרג את הטייס. ב־ המרכזי של המפלגה, לאוניד איליצ'יוב בהודעה פומבית ברדיו, ובלי שהודיע על כך לפידל קסטרו. בסוף השבוע הראשון של נובמבר אישר הפנטגון שהטילים בקובה פורקו. הסגר בנובמבר עם הבטחה רוסית שבתוך חודש ימים יוצאו כל 20הימי האמריקני הסתיים ב־ צוותי הטילים מקובה. במהלך המשבר בקובה שקל קנדי כמה חלופות כדי להעריך את האפקטיביות של פעולות ארצות־הברית לצורך הרתעת הסובייטים מפריסת טילים בעלי ראש נפץ גרעיני לטווח בינוני בקובה. קנדי הבין שהיכולת של ארצות־הברית עדיין מאפשרת לה להנחית "מכה שנייה" מובטחת על ברית־המועצות לפי מאזן הכוחות ביניהן, אך טילים סובייטיים בקובה יהפכו את מחיר "המכה הראשונה" הסובייטית ליקרה בהרבה. לדוגמה, "אסטרטגיית הרתעה ( של ארצות־הברית Extended Nuclear Deterrence Strategyהגרעינית המורחבת שבה היא מתחייבת להגן על בעלת ברית עלולה להיות בסיכון. אם יתקפו הסובייטים את ברלין ויכבשו אותה, תהסס ארצות־הברית מלהפעיל את מחויבותה ולתקוף את הסובייטים בנשק גרעיני כמתחייב על־פי האסטרטגיה הזאת. למרות שהחשש הגדול ביותר של קנדי היה הפוטנציאל לאירוע של טעות אנוש והסלמה בשוגג במשך ההמתנה, הוא זכה לקבל תובנות בנוגע לסובלנות הסיכון של מנהיג ברית־המועצות ניקיטה חרושצ'וב, לאחר בסופו של דבר הפעילו 92קבלת המברק המתפתל של המנהיג הסובייטי הלחוץ, לכאורה הגורמים שיקול רציונלי מנקודת מבטם של השניים, שאִפְשֵר לקנדי להעריך את נחישותו של חרושצ'וב, ולבחור בפעולות הסלמה מבוקרות. Measured Political andקנדי בחר בחלופה המסוכנת פחות שעמדה בפניו (, וזאת למרות לחצים שהופעלו עליו מצד ראשי הכוחות המזוינים Military Responses לתקוף את קובה, והעדיף פעולה צבאית ללא תקיפה ישירה שעלולה להידרדר למלחמה גרעינית, אך לא ויתר על דרישתו להוציא את הטילים מקובה. כאשר מדובר על אסטרטגיה ( היה הפתרון האופטימלי Naval Quarantineימית ראוי להדגיש שהסגר הימי הסלקטיבי Richard Neustadt & Ernest R. May, Thinking in time: The use of history for decision 92 .makers , New York: The Free Press, 1986, pp. 10–14אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה415 הסגר גם אִפְשר לברית־המועצות לסגת מהאסטרטגיה המסוכנת 93למצב כפי שהתפתח שנקטה בהציבה טילים גרעיניים בקובה. מאוחר יותר התחייבו הסובייטים להוציא את הנשק ההתקפי מקובה בתמורה להצהרה פומבית של ארצות־הברית שלעולם לא תפלוש לקובה. בצעד חשאי נוסף, שלא נודע לציבור באותה עת, הסכימה ארצות־הברית לפרק את מתקני שיגור הטילים שלה באיטליה ובטורקיה שאיימו כביכול על ברית־המועצות, ועזרו בכך לשכנע את הפוליטביורו לקבל את ההחלטה, ולשמור על מעמדו של חרושצ'וב. כלקח ממשבר קובה )וכתוצאה מכמה סיבות נוספות כמו אי־יעילות "אסטרטגיית התגמול המסיבי" בבלימת מהפכות בעולם השלישי בהשראת הקומוניזם( זנחה ארצות־ הברית את "אסטרטגיית התגמול המסיבי", ועברה ל"אסטרטגיית התגובה הגמישה" (, שאפשרה לנשיא לבחור מבין אפשרויות לא צבאיות, כמו גם Flexible Retaliation ) אפשרויות צבאיות, כתגובה למשבר, ולהתמודד נגד כל פעולה עוינת עם תגובה מידתית וזאת מבלי להיגרר ישירות לעימות גרעיני. , שנתיים לאחר המשבר, הודח חרושצ'וב מהנהגת ברית־המועצות. לאחר 1964ב־ סיום המשבר החליטו ארצות־הברית וברית־המועצות להקים את "הקו האדום" – קו תקשורת ישיר בין ראשי שתי המדינות שנועד למנוע אי־הבנות והידרדרות למלחמה חתמו ארצות־הברית, ברית־המועצות 1963 באוקטובר7גרעינית. שנה לאחר המשבר, ב־ ובריטניה על האמנה למניעת ניסויים גרעיניים באטמוספירה, בחלל החיצון ומתחת לפני Non Proliferation חתמו על האמנה למניעת הפצת הנשק הגרעיני 1968המים, וב־ (. כנראה שרק מדינות החוות מצב כה קרוב למלחמה גרעינית מבינות את Treaty – NPT הצורך באמנות מהסוג הזה. ניהול משבר הטילים יחד עם הפעלת כוח צבאי בצורה מדודה )הסגר סלקטיבי על קובה( נחשבים לאחד מהישגיו הגדולים של ממשל קנדי. תהליך קבלת ההחלטות בממשל האמריקני משמש דוגמה לניהול מדיניות אסטרטגית וטקטית ביחסים בין־לאומיים. במובנים צבאיים קיבל המרחב הימי בתקופת המלחמה הקרה מעמד נוסף שלא היה לו קודם לכן. עם זאת, רעיונות אסטרטגיים בדבר חשיבותו התפתחו בתקופת המלחמה גם במקומות נוספים וחדשים. תפיסה חדשה וחשובה ביותר שהתפתחה באותה עת הובילה להבנה ולהכרה שיש חשיבות למרחב הימי גם בעיתות שלום ולא רק בימי מלחמה, וכי למדינה אינטרסים במרחב הימי והיא צריכה למצוא דרכים )בהן גם דיפלומטיות( כדי להשיגם. האסטרטגיה רבתי של ארצות־הברית והאסטרטגיה הצבאית בשני העשורים הראשונים שלאחר מלחמת העולם השנייה אוגדו ופורסמו. לעומתם הצי האמריקני לא הצליח לגבש, להעלות על הכתב ולאשר את האסטרטגיה הימית שלו, ובכך נחשף למאבקי תקציב 94מתמידים, וכן לחוסר הבנה בנוגע לתפקידו של הצי במדיניות החוץ והביטחון האמריקנית .Bruns, 2018, p. 51 93 .ibid, p. 51 94המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם416 בינתיים פותחו בצי האמריקני כלי שיט חדשים, כמו נושאת המטוסים בעלת ההנעה הגרעינית מדגם 'פורסטל', ושוכללו היכולות של שיגור טילים בעלי ראש נפץ גרעיני מצוללות בעלות הנעה גרעינית, דבר שאִפְשר הן לצוללות והן לנושאות המטוסים יכולת Raisonשהייה ממושכת יותר בים. הדבר אכן הבטיח את סיבת קיומו של הצי האמריקני (, אך ההתמקדות בבניין הכוח בלבד באה על חשבון הלך המחשבה האסטרטגי d' Etre והיכולות האינטלקטואליות הצבאיות של קציניו הבכירים. אלה היו אמורים לעקוב אחר Military( ליכולות לוחמה ימיות Political Endsהשינוי וליישם את התכליות המדיניות (. העוצמה שריכז בידיו אדמירל היימן ריקובר, אבי ההנעה הגרעינית בצי האמריקני, Means לבנות "צי מחוץ לצי", ולפעול ישירות מול20 של המאה ה־70 וה־60אִפְשרה לו בשנות ה־ אך החלוקה של כוח האדם בתוך הצי 95הקונגרס האמריקני כדי לקבל משאבים לתוכניותיו ( וטייסים Submariners(, צוללנים Surfaceהאמריקני למגזרים שונים של קציני שטח (, שכל אחד מהם דואג ונאבק על נכסיו )מאבק סקטוריאלי(, החלישו את יכולתו Aviators ) של הצי להוביל לבניית אסטרטגיה ימית שתתאים לשינויים שהתרחשו במרחב הימי, תהליך 96שאותו צלח הצי האמריקני דווקא בהצלחה בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה ניתוח אירוע – מלחמת יום הכיפורים במרחב הימי כמלחמה מוגבלת לאחר בחינת מאפייני המלחמה המוגבלת במרחב הימי במשבר גרעיני בין שתי מעצמות־ העל, תיבחנה בתת־הפרק הזה מלחמות שהתרחשו במרחב הימי שלקחיהן השפיעו במישרין או בעקיפין על האסטרטגיה והדוקטרינה הימית ותוכנית בניין הכוח בציים אחרים 1973בעולם. לשם כך נבחרו שתי מלחמות בעלות היבט ימי בולט: מלחמת יום הכיפורים ב־ . 1982ומלחמת פוקלנד ב־ בתחילת המלחמה הקרה אימצה ברית־המועצות את האסטרטגיה הימית־הגנתית המבוססת על התפיסה של מניעת גישה ימית לקרבת חופיה. כחלק מהאסטרטגיה הזאת . SSN–2פותחו מגוון אמצעי לחימה ימיים כגון מוקשים ימיים וטילי ים–ים מדגם 'סטיקס הייתה המשחתת של חיל הים הישראלי אח"י 'אילת' הספינה הראשונה 1967באוקטובר שהוטבעה על־ידי טיל מהדגם הזה ששוגר מספינת 'קומר' מצרית שארבה לה באזור פתח ערך 1971נמל פורט סעיד שבכניסה הצפונית לתעלת סואץ. במלחמת הודו–פקיסטאן ב־ ( שירו טילי Osaחיל הים ההודי שתי תקיפות באמצעות שתי ספינות טילים מסוג 'אוסא 'סטיקס' על בסיס הימי הפקיסטני בנמל קראצ'י. תקיפות אלו הביאו להשמדתו של חלק גדול מהצי הפקיסטני, וכן נזקים למתקני תשתית חשובים, כגון מכלי אחסון דלק ומתקנים ימיים. הסמכות הצבאית של ריקובר והמנדט שניתן לו מידי הקונגרס היו מוחלטים בנוגע לפעולות הכורים של 95 ספינות הצי האמריקני, אך אישיותו השתלטנית הייתה לעיתים קרובות נושא למחלוקת פנימית בצי האמריקני. הוא היה ראש חטיבת הכורים הימיים, והיה אחראי להחלטה על מיומנות הצוות להפעיל את הכור בבטחה, מה שהעניק לו כוח להוציא מכשירות מבצעית ספינת מלחמה )כלי שטח וצוללות כאחד(, סמכות שאותה ניצל בכמה הזדמנויות. הדעה התבססה על כך שלעיתים הפעיל כוח לצבור הישגים. ריקובר פעל ישירות מול הקונגרס וועדותיו להבטחת תקציב כלי שיט בעלי ההנעה הגרעינית בצי ארצות־הברית. .Bruns, 2018, p. 51 96אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה417 )במהלך מלחמת יום הכיפורים והרמדאן( היה זירת הלחימה 1973קרב לטקיה ב־ הראשונה בעולם בין ספינות טילים. בקרב זה הטביע חיל הים הישראלי ספינות סוריות Electronic)לרבות סטי"לים( בלי שניזוק, בעודו משתמש באמצעי לחימה אלקטרוניים ( Electronic Counter Measures(, לוחמת־נגד אלקטרונית Support Measures והטעיות לסוגיהן. לאחר הניצחון שהשיג על הצי הסורי הצליח חיל הים הישראלי באמצעות קרבות טילים נוספים להטביע כמה ספינות מלחמה מצריות, שוב בלי לספוג כל נזק, וכך 97השיג במזרח הים התיכון עליונות ימית עד סיום המלחמה למרות הניצחון של חיל הים הישראלי בקרבות הסטי"לים שהתנהלו במזרח הים התיכון, טען ההיסטוריון הימי ג'פרי טיל שבתום המלחמה לא הצליח מי מהצדדים להשיג עליונות ימית מוחלטת. עוד טען שחיל הים הישראלי השיג שליטה ימית במזרח הים התיכון, מפרץ סואץ וצפון הים האדום, ואילו הצי המצרי הצליח להשיג שליטה ימית בדרום הים בעקבות הסגר הזה היו עתודות הדלק 98האדום, ומנע תנועה של מכליות נפט לנמל אילת של ישראל במצב גרוע, שכן באותה עת התבססו בעיקר על דלק שהגיע במכליות מאיראן לא לחיל הים הישראלי כמו גם לא למטוסי חיל האוויר 99לאילת דרך מֵצַר באב אל־מנדב שפעלו משדות התעופה בסיני, הייתה יכולת לפעול באזור מֵצַר באב אל־מנדב והם כשלו על החשיבות שייחסה ישראל להסרת הסגר הימי במֵצַר יעיד היעד 100בהורדת הסגר הימי שהוטל על אלוף )מיל'( אהרון יריב, שניהל מטעם ישראל את השיחות עם המצרים על בכביש לקהיר, על־ידי השר בלי תיק ישראל גלילי, נאמנה 101הפסקת האש בקילומטר ה־ של ראש הממשלה, גולדה מאיר, להשיג בשיחות הפסקת אש יציבה, החלפת שבויים 101והסרת הסגר הימי המצרי נגד כלי שיט ישראליים במֵצַר באב אל־מנדב שיטות הלחימה של הציים שהשתתפו במלחמה היו מגוונות: המצרים הכריזו על באוקטובר 13שטחים צבאיים סגורים והטילו סגר ימי במֵצַר באב אל־מנדב בין התאריכים . כמו כן נעשה שימוש במיקוש התקפי במפרץ סואץ )מְצָרי יובל( 1973 בדצמבר13ל־ לעומתם חיל הים הישראלי הצליח 102שבהם אף נפגעה מכלית ישראלית שהובילה נפט להשיג עליונות ימית במזרח הים התיכון כבר בימים הראשונים ללחימה. למרות שלעבר לאוקטובר: "רה"מ גב' 14 ראה התבטאות ראש הממשלה והרמטכ"ל בישיבת ועדת השרים לביטחון ב־ 97 מאיר: מה שחיל הים עושה במלחמה הזו זה פנטסטי". הרמטכ"ל רא"ל דוד אלעזר: "חיל הים עושה במלחמה הזו כל יום דבר חדש .34 )ערב( עמ 14.10.73פרוטוקול ישיבת ועדת השרים לביטחון סודי ביותר, יד/של ד ; Vego, 2019, Ch. 12, pp. 301–313 להרחבת החלק התאורטי בנושא סגר בנקודות משנק ראו אצל 98 .Till, 1984, p. 237 Richard Remnek, "The Strategic Importance of Bab el Mandeb and the Horn of Africa, 99 .Israeli Interests", Naval War College Review , XLIII(4), (Autumn 1990), p. 20 .Vego, 2019, p. 308 100 Asaf Siniver, The october 1973 war: Politics, diplomacy, legacy, evolving a diplomatic 101 .legacy from the war , London: Hurst & Company, 2012, p. 221 .Till, 1984, p. 236 102המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם418 טילי 'סטיקס', כולם החטיאו, והסטי"לים הישראליים הצליחו50הסטי"לים הישראלים נורו כלי שיט של מצרים וסוריה. עקב החשש של כלי השיט המצריים והסוריים 14להטביע לצאת מהמעגנים, או להעתיק את מקום עגינתם לנמלי מבטחים, השמידו הסטי"לים באש תותחים מתקני חוף במצרים ובסוריה, וחיל הים הישראלי השיג עליונות ימית במפרץ סואץ. מילאן ויגו מציין כי התקיפות שביצע חיל הים על הבסיסים ומעגנות הצי המצרי במפרץ סואץ והן על־ידי כלי שיט "פגעו בתשתיות הצי המצרי בנמליו, 13ובפורט סעיד, הן על־ידי שייטת הכריחו את הצי המצרי להרחיק את ספינות הטילים שלהם מהבסיסים, וחיזקו את שליטתו של חיל הים הישראלי בים האדום". לדבריו סוג הלחימה שניהל חיל הים שייך לקטגוריה Attack on Enemy'sשל "מניעה ימית" בתוך תת־קטגוריה המכוּנה "תקיפת חופי אויב לאחר שהושגה עליונות ימית באגן המזרחי של הים התיכון, הפליגו הסטי"לים 103.(Coast הישראליים עד סיציליה, והרחיקו משחתות מצריות מהאזור בהישענם על אספקה ודלק מח"י באותה עת אלוף ביני תלם הכריז ש"מלחמת יום הכיפורים 104מאוניות אֵם אזרחיות הוכיחה לנו כמו גם למדינות ערב את החשיבות הגדולה של נתיבי שיט חופשיים בכל אלוף תלם גם הזהיר מהסתמכות על ציים ידידותיים בסוג כזה של 105מלחמה כוללת משימה, משום שציים אלה יכולים להימנע מלהגיש סיוע עקב שיקולים פוליטיים, או בגלל 106חוסר יכולת לבצע משימה כזאת מאחר שלישראל לא הייתה באותה עת אסטרטגיה רבתי, הרי שגם חיל הים הישראלי לא פיתח אז אסטרטגיה ימית, אלא תורת לחימה ייחודית שנועדה לאפשר לו להתמודד עם ספינות הטילים שהיו בידי מצרים וסוריה, ולהם טילים בעלי טווח גדול כמעט פי שניים מטווח הטיל הישראלי "גבריאל". גם הדוקטרינה של חיל הים הישראלי הייתה הגנתית באופייה, ורק בהחלטת רגע של מח"י בנימין )ביני( תלם הפכה החל מפרוץ המלחמה להיות יוזמת והתקפית, כדבריו של אלי רהב: "אלוף תלם הפעיל את ספינות הסער ביוזמה התקפית בזירה הסורית. בכך מתח את גבולות סמכותו מול המטכ"ל, שהגדיר לחיל הים 107משימות הגנה בקרבת חופי ישראל הפגנת כוחן של ציי המעצמות )ארצות־הברית וברית־המועצות( באותה תקופה בלטה כלי שיט סובייטיים(, ושברה את השיא של 96מאוד )בשיא הלחימה פעלו במזרח הים התיכון .Vego, 2019, p. 252 103 .Till, 1984, p. 237 104 Benyamin Telem, "Naval Lesson of the Yom Kippur War", in Louis Williams (ed.) The 105 millitary aspects of the Israeli Arab conflict , Tel Aviv University Publishing Project, 1975, .pp. 237–238 בהקשר לכך ראוי לציין את התייחסותה של ראש הממשלה, גב' גולדה מאיר, כנראה ביחס לוויכוח 106 שהתנהל לגבי הצורך בבניית סטילי"ם לים האדום בו היא אומרת: "אני זוכרת שהיה ויכוח ומומחים גדולים אמרו שלא נחוץ לנו צי". והרמטכ"ל רא"ל דוד אלעזר משיב לה: "אילו היה לנו את מה שאנחנו ספינות הטילים אח"י "רשף" ואח"י "קשת", 2מתכננים לים סוף, ומה שאמור להגיע בסוף השנה ש"ח(, היינו מצליחים לחסל שם גם את מאגרי הנפט". פרוטוקול ישיבת ועדת השרים לביטחון סודי .35 )ערב( עמ 14.10.73ביותר יד/של ד .NEWS1 , – ניצחון בסבירות נמוכה11פרק, קרבות בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים אלי רהב, 107אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה419 הצי השישי האמריקני פעל בכוח מתוגבר עם שלוש נושאות מטוסים וכוח108כל הזמנים (, שנערך מדרום לכרתים. USS Iwo Jimaאמפיבי בראשות האונייה האמפיבית 'איוו ג'ימה במצב העדין שהיה לקראת סיום הלחימה בין ישראל למצרים גלש הסכסוך אף להפגנת עוצמה שנועדה להשפיע על שני היריבים העיקריים בסכסוך, ישראל ומצרים. כמו כן נעשה שימוש חריג במערכים הגרעיניים של ארצות־הברית שכוּנה בשם "המשבר הימי החמור באוקטובר 25 בשעת בוקר מוקדמת של109ביותר שהתרחש במהלך המלחמה הקרה איים המזכיר הכללי הסובייטי ליאוניד ברז'נייב בהתערבות חד־צדדית אם ארצות־הברית לא תצטרף לסובייטים לסיור בקווי הפסקת אש כפי שביקשה מצרים. הסובייטים איימו 88שישלחו כוחות לאייש את קווי הפסקת האש. באותה עת היו להם במזרח הים התיכון מלחמתיים. הסובייטים שלחו שייטת של שמונה ספינות שנכנסה לנמל 47כלי שיט מהם אלף חיילים 100 אלף חיילים קרביים ו־50פורט סעיד, כולל ספינות נחיתה, הציבו בכוננות טסו במשימות סיור בשמי האזור. האמריקנים השתמשו 25תומכי לחימה, ומטוסי מיג במה שמכונה בתפיסת ההרתעה בשם "הרתעה מורחבת" הגיבו בהעלאת הכוננות DEFCON( לדרגתDefense Readiness Condition – DEFCONהגרעינית האמריקנית , לשם הרתעת כלי השיט הסובייטיים מלהתערב DEFCON 2, ובזירות אחדות אף לדרגת3 בלחימה. לעומתם הסובייטים רצו להרתיע את ישראל מלהמשיך ולהתקדם לכיוון דמשק 110בחזית הסורית, וקהיר בחזית המצרית אנטוני CSISראש הקתדרה לאסטרטגיה במרכז ללימודי ים אסטרטגיים ובינלאומיים הוא 1973( טען, שהלקח הימי העיקרי של מלחמת Anthony Cordesmanקורדסמן ( מודרניים Surface to Surface Missilesההכרה באיום המובהק שמציבים טילי ים–ים (. והוסיף שאומנם המלחמה לא זימנה התמודדות Surface Vesselsעל כלי שיט שטח בין ספינות טילים לכלי שיט גדולים יותר כגון משחתות ופריגטות, אך ברור שפגיעה בסוג ( עלולה להיות מהלומה 1967כלי שיט כאלה )לדוגמה, הפגיעה באח"י 'אילת' באוקטובר במשמעות זאת נוכל להיווכח 111כלכלית וצבאית קשה למדינה בעלת צי מלחמתי קטן במלחמת פוקלנד שבה איבד הצי הבריטי שניים מתוך שישה כלי השיט שלו בעקבות 112.(Exocet missilesפגיעת טילי אוויר–ים מסוג 'אקסוסט שם. 108 .Israelyan, 1995, pp. 70–71 109 הוא מדד לדרגת הכוננות של הכוחות הגרעיניים של ארצות־הברית שנבחר על־ידי הדרגDEFCON 110 , וככלDEFCON 5המדיני האמריקני לפי חומרת המצב הצבאי. הדרגה הרגילה בעיתות שלום היא שהמצב הביטחוני מחמיר היא יורדת. אפשר לקבוע את דרגת הכוננות הזאת לכלל הזרועות הגרעיניות, לאחת מהזרועות, לאזור גאוגרפי מסוים, או אפילו למרכיבים מסוימים בתוך הזרוע עצמה. Anthony Cordesman & Abraham Wagner, The lessons of modern war: volume I: The 111 Arab-Israeli conflicts, 1973-1989 , ch. 2, naval systems, New York: Routledge, Taylor and .Francis, 2019 למרות ההישגים המרשימים של חיל הים הישראלי במלחמת יום הכיפורים, טרם בוצע מחקר היסטורי 112 מקיף על הנושא, וראוי שאבן דרך כה חשובה בהיסטוריה של חיל הים הישראלי תזכה למחקר כזההמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם420 ניתוח אירוע – מלחמת פוקלנד כמלחמה מוגבלת בתקופת המלחמה הקרה מלחמה מוגבלת נוספת שהתרחשה בתקופת המלחמה הקרה הייתה מלחמת פוקלנד , שבניגוד לווייטנאם ולקוריאה, הייתה גם הסכסוך הימי המובהק הראשון מאז 1982ב־ ( שערכו את הספר על Alberto Coll & Anthony Arend. אלברטו קול ואנטוני ארנד1945 הלקחים בתחום האסטרטגיה, הדיפלומטיה והחוק הבין־לאומי מבליטים את חוסר יכולתה של המערכת המשפטית הבין־לאומית, ובראשה האומות המאוחדות, לפתור סכסוך מסוג 113כזה לורנס פרידמן גרס שמלחמת פוקלנד הייתה הסדרה הגדולה והמורחבת ביותר של קרבות ימיים מאז הקרבות הימיים שהתנהלו באוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה. עם זאת, לדעתו מלחמת פוקלנד היא דוגמה למלחמה מוגבלת: בזמן מוגבל, במקום מוגבל, ביעדים ובאמצעים מוגבלים בין מדינה בעלת נשק גרעיני )בריטניה( למדינה ללא נשק במלחמה יושמו בלי מְשׂים אסטרטגיה ימית מודרנית, טקטיקות 114גרעיני )ארגנטינה ומערכות נשק חדשות. חמשת חודשי הלחימה כללו את הפעילות האמפיבית המובהקת . המבצע 1950ביותר בעולם מאז הנחיתה האמריקנית באינצ'ון, עיר נמל שבקוריאה ב־ חייב הקמת מערך לוגיסטי שידע לשנע אספקה וציוד מנמלי הבית בבריטניה, ששכנו מיל מהבסיס הבריטי הקרוב ששכן באיי אסאנסיון 3,300 מיל7 ,000במרחק של יותר מ־ מיל מהחוף הקרוב בארגנטינה, הרחק 400(. מיקום זירת הקרב בטווח Ascension Island ) מנתיבי שיט מסחריים, אִפְשר להשתמש במרכיבים רבים מתחום האסטרטגיה הימית הקלסית כמו הקרנת עוצמה, הכרזה על אזור לחימה סגור, ורק יעדים פוליטיים ויכולות מבצעיות הגבילו את יישומה. לפנות 1967יש לזכור שהממשלה הבריטית בראשות הרולד וילסון החליטה בנובמבר , ולצמצם את מחויבויותיה באזור המזרח הרחוק 1971את כל בסיסיה ממזרח לסואץ עד עקב מצבה הכלכלי. ההחלטה הזאת התקבלה למרות הלחץ של ארצות־הברית לשמור על תפקידה של בריטניה ממזרח לסואץ. היא התקבלה על־ידי ממשלת הלייבור לאחר מאמץ , והיא סימנה 1959ארוך טווח לבחינה מחודשת של תפקידה העולמי של בריטניה מאז את סוף עידן בריטניה שלאחר המלחמה. ייתכן שגם ההחלטה הזאת יצרה אצל החונטה 115הארגנטינאית את הרושם שהזמן בשל למהלך צבאי מהסוג הזה דווקא בתקופה של מלחמה בין־אידאולוגית־גושית נוצר סכסוך בין שתי מדינות שלא היו יריבות אידאולוגיות מסורתיות. עם זאת, חוקרים בני זמננו מציינים שהרעיון של החונטה Alberto R. Coll and Anthony C. Arend (eds.), The Falklands war: Lessons for strategy, 113 .diplomacy, and international law , Part I, Boston: George Allen & Unwin. 1985 Lawrence Freedman, "Reconsiderations: The war of the Falkland Islands, 1982", Foreign 114 .Affairs , 61(1), (1982), pp. 196–210 Saki Dockrill, B ritain’s retreat from East of Suez: The choice between Europe and the 115 .world? Hampshire: Palgrave Macmillan, 2002, p. 105אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה421 לפלוש לפוקלנד היה לצורך הגדלת הלגיטימיות שלה וכדי לחפות על ביצועים לקויים של 116.1981החונטה בתחילת Falklandsמלחמת פוקלנד נקראה גם מלחמת מאלווינס, או מלחמת דרום אטלנטי (. היא פרצה בין ארגנטינה ובריטניה על War, Malvinas War, or South Atlantic War השליטה באיי פוקלנד השוכנים בדרום האוקיינוס האטלנטי בקרבת ארגנטינה, אך נמצאים (. המלחמה החלה עם פלישה והשתלטות מוצלחות של 86בריבונות בריטית )ראו: איור לאיי פוקלנד, והסתיימה בכניעתם לכוחות 1982 באפריל 2הכוחות הארגנטיניים ב־ (. ראוי לציין שלממשלת בריטניה לא הייתה 87הבריטיים כעבור עשרה שבועות )ראו: איור ( מוכנות כדי להתמודד עם אירוע מסוג Contingency Planדוקטרינה או תוכנית מגירה כזה, וכוח המשימה של כוח משלוח יבשתי שהובל ואובטח על־ידי כלי שיט של הצי המלכותי הוקם במהירות, ושוּנע לאזור הלחימה שנמצא שמונת אלפים מיל מבריטניה. לאחר שהפעילה בקהילה הבין־לאומית לחץ דיפלומטי נגד ארגנטינה, הורתה ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר לבנות כוח משימה ימי כדי להשתלט מחדש על האיים. את תוכניתה של תאצ'ר, והיא הקימה 1982 באפריל 3בית הנבחרים הבריטי אישר ב־ Jack Levy, "Domestic Politics and War," in Robert I Rotberg & Theodore K. Rabb (eds.), 116 .The origin and prevention of major wars , Cambridge: Cambridge Press, 1988, p. 94 ארגנטינה איי פוקלנד כוח משימהצ'ילה בריטי הסיירת הארגנטינאית קומודורוריו גאייגוסמצר מגלןגנרל בלגראנו ריבדביה כף הורןריו גראנדה אושואיהt1t1 t1t2 t2t2 t2 במאי נתוני מודיעין1 תקיפה ארגנטינאית צפויה גילוי מכ"מ של המטוסים הארגנטינאים שיגור טילי אוויר־ים מדגם אקסוסט במאי – בוקר 1 במאי – ערב2נושאת המטוסים הארגנטינאית למאי“25”הקורבטה הארגנטינאית Drummond” שוניתBurwook הצוללת הבריטית HMS Conqueror מטביעה את הסיירת גנרל בלגראנו במאי2הצוללת הארגנטינאית סאן לואיס משגרת טורפדו אקסטרHMSכנגד אזור סגר ימי בריטי : זירת הלחימה והכוחות המשתתפים במערכה על פוקלנד86איורהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם422 קבינט מלחמה שהתכנס לראשונה כעבור שלושה ימים. כוח המשימה שנשלח לאיי פוקלנד היה מורכב מכמה כוחות משנה שהגדול בהם היה ממוקם על נושאות המטוסים Sandy( בפיקודו של אדמירל "סנדי" וודוורדInvincible( ו'אינוינסיבל Hermes'הרמס 22 אוניות מלחמה 43 אוניות שמהן 127(. בסך הכול מנה הכוח הבריטי Woodward ספינות סוחר62ספינות אספקה ואוניות עזר של הצי המלכותי ו־ החונטה הארגנטינאית, שלא ציפתה שהבריטים יפתחו בפלישה נגדית בהיקף מלא, תכננה את הפלישה לאיים לפרק זמן קצר במטרה להביא את הבריטים לשולחן הדיונים. ארגנטינה ביססה את תביעתה לבעלות על איים אלה מתוקף היותה היורשת של האימפריה , ואשר גילתה לראשונה את האיים עצמם. בתגובה 19הספרדית שהתפרקה במאה ה־ ביוני נכנעו הארגנטינאים.13 במאי, עד שב־1החלו הבריטים בפעולות צבאיות ב־ מבחינה חוקית לא בריטניה ולא ארגנטינה הכריזו מלחמה בזמן הסכסוך. הלחימה הייתה מוגבלת לאזור סביב איי פוקלנד וג'ורג'יה הדרומית. התעוררו חילוקי דעות בנוגע במאי 2( ב־ General Belgranoלחוקיות הטבעתה של הסיירת הקלה 'גנרל בלגראנו ( עקב אי־הסכמה בנוגע לטיבו המדויק של Conquerorבידי הצוללת הבריטית 'קונקיירר מיל ימי 200(, שהשתרע בטווח של Maritime Exclusion Zoneאזור ההדרה הימית ק"מ( סביב אזור איי פוקלנד. השאלה הייתה אם ה'גנרל בלגראנו' הייתה בנתיב חזרה 370) לנמל בזמן הטבעתה מחוץ לאזור ההדרה או לא. ההכרזה על האזור נעשתה באמצעות באפריל, 23הודעה שהועברה דרך שגרירות שוויץ בבואנוס איירס לממשלת ארגנטינה ב־ מיל כגבול הפעולה 200ובה הבהירה בריטניה שהיא כבר לא רואה את אזור ההדרה של ארגנטינה צ'ילהאנטארקטיקה מיל(הבריטיםשהוכרז על ידאזור לחימה 200) 0פורט לואיספורט הווארד אי פוקלנדסטנלי המערבי אי פוקלנד המזרחיהאוקיינוס האטלנטי הדרומי פורט סן קרלוס סן קרלוס דאגלסדארווין ריכוז כוחות ארגנטינאיים אזורי קונפליקט התקדמות בריטיתהנחיתה הבריטית בנמל סאן קרלוס פוקס ביי : המערכה על איי פוקלנד, מיקום הכוחות ואזורי הקרבות ביבשה87איוראסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה423 מפקד ה'גנרל 2003 בניסיון ליישב את המחלוקת אישר ב־ 117הצבאית של כוחותיה ( שספינתו אכן תמרנה באזור, ולא הפליגה Hector Bonzoבלגראנו', קפטן הקטור בונזו מאזור ההדרה, וכי ההוראות שקיבל היו להטביע "כל ספינה בריטית שהוא יכול למצוא". יתר על כן, בונזו הצהיר שה'קונקיירר' מילאה את תפקידה לפי כללי המלחמה המקובלים. מהן האסטרטגיות הימיות שהופעלו במלחמה הזאת? המבצעים שהפעיל הצי המלכותי הבריטי במלחמת פוקלנד שייכים לקטגוריה של "מבצעי לחימה מהים", הקרנת עוצמה ותקיפה מהים, ובאמצעותם הפעיל מבצעים אמפיביים, מבצעי כוחות משלוח ותקיפת מטרות ביבשה מהים. לאחר הטבעת הסיירת הקלה 'גנרל בלגראנו' השיג הצי המלכותי הבריטי שליטה ימית מלאה באזור. יתר על כן, הצוללת הבריטית 'קונקיירר' המשיכה לסייר באזור שבין איי פוקלנד לחוף הארגנטינאי בעת שהפעילה אסטרטגיה של מניעת גישה מכלי השיט של הצי הארגנטינאי, ואילו הצי הארגנטינאי קיבל הוראה לחזור לבסיסיו, ולמעשה הפעיל אסטרטגיה של "צי בפועל". חיל האוויר והאווירייה של הצי הארגנטינאי הפעילו לוחמה "א־סימטרית משבשת" באמצעות תקיפות כלי השיט הבריטיים בטילי אוויר–ים ופצצות, בתוך כך שהם מצליחים להטביע שתי משחתות ושתי פריגטות של הצי הבריטי. מילאן ויגו מציין שבצורת לחימה זו הצליח חיל האוויר הארגנטינאי לערער על השליטה ( לאחר הטבעת הסיירת הקלה 'גנרל Contested Sea Controlהימית שהשיג הצי הבריטי 118בלגראנו' בלי שהגיע לקרב ימי כלשהו עם הצי הבריטי למלחמה ולתוצאותיה היו השפעות על מדיניות החוץ של בריטניה בנוגע למעורבותה במדיניותה 1956בסכסוכים גלובליים עתידיים. השינוי שחל שלאחר משבר סואץ של של בריטניה התאפיין בצמצום מעורבותה ממזרח לתעלת סואץ בפרט, ובעולם בכלל, אך האמינו רבים 1982מלחמת פוקלנד היוותה את קו פרשת המים של המדיניות הזאת. ב־ גם מקרב ההנהגה הסובייטית שהמערב איבד הרבה מאוד מהמורל שלו, עד שסופו היה בלתי נמנע ואולי אפילו קרוב. גם הארגנטינאים הניחו הנחה דומה על מנהיגי בריטניה. נראה, שרבים בבריטניה הניחו שתפיסת הארגנטינאים את האיים הייתה עוד צעד בלתי נמנע בדעיכתה האיטית של האימפריה הבריטית. תאצ'ר לא חשבה כך, והטילה על הצי הבריטי את המשימה לשחרר את פוקלנד מהכיבוש הארגנטינאי. בפרק הסיכום לבחינת Berbéri & שנה לאחור מציינות ברברי ואובראין־קאסטרו30משבר פוקלנד בראייה של ( כך: O’Brien-Castro מלחמת פוקלנד הביאה את מרגרט תאצ'ר ראשת ממשלת בריטניה לשנות את לא ייחסה תאצ'ר כל חשיבות 1982דעתה בקשר למדיניות החוץ שלה. לפני אפריל למעורבותה האישית במדיניות החוץ של בריטניה, דבר שהתבטא בהמשך הוויתור של בריטניה על האינטרסים שלה ברודזיה ובהונג קונג. לאחר מלחמת פוקלנד עצרה תאצ'ר את הנסיגה במדיניות האימפריאלית הבין־לאומית שלה, והפכה Martin Middlebrook, The Falklands war, pen and sword military , Philadelphia: Casemate 117 .Publishers, 2012, pp. 109–110 .Vego, 2019, p. 176 118המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם424 (, דבר שבא לידי ביטוי Self-Styled Globalistלהיות גלובליסטית בסגנון אישי בהמשך בהשתתפותה הפעילה של בריטניה בסכסוכים כמו קוסובו, מלחמת 119עיראק הראשונה והשנייה אחרי מלחמת פוקלנד היה אך טבעי לשנות כמה הנחות יסוד שעמדו בבסיס האסטרטגיה של מדינות המערב: לפני פרוץ המלחמה הניחו האמריקנים שיש ברית של ( נגד הגוש הסובייטי, Like-Minded Governmentsממשלות בעלות דעה דומה לחלוטין וכל סכסוך שיתרחש בתקופת המלחמה הקרה יגרום להפעלת נשק מערבי בשדה המערכה, ומנגד – נשק שסיפק הגוש הסובייטי. כך אירע במלחמות סיני, ששת הימים ויום הכיפורים במזרח התיכון. ישראל הייתה מצוידת בנשק מערבי, ויריבותיה – הממשלות הערביות בנשק סובייטי, וכך גם במלחמת וייטנאם. מלחמת פוקלנד הייתה הראשונה שבה שתי המדינות היריבות היו בעלות בריתה של ארצות־הברית, והפעילו נשק מערבי מתקדם. מחקר שערך הצי האמריקני לאחר מלחמת פוקלנד העלה שבעתיד עלולה ארצות־הברית למצוא עצמה בהתמודדות במלחמות מוגבלות מהסוג הזה נגד מערכות נשק מערביות ולא 120סובייטיות בנוגע לרמה המערכתית יש לציין שמלחמת פוקלנד הייתה מעניינת משום שהייתה גרסה מוקטנת של מלחמה מהסוג שהאסטרטגים הימיים האמריקנים חשבו שייאלצו להילחם בסובייטים בצפון אירופה בכלל, ובים הנורווגי בפרט. עוד יצוין שכוח המשימה ( שייאלץ US Striking Forceהבריטי היה למעשה גרסה מוקטנת של כוח משימה אמריקני 121להגיב לפלישה סובייטית לאחת ממדינות סקנדינביה מה הייתה התפיסה מאחורי מסך הברזל? מלחמת פוקלנד והפלישה האמריקנית שינו את הערכתה של ההנהגה הסובייטית כלפי מנהיגי המערב שהראו 1983לגרנדה ב־ נחישות בהחלטתם. גם אם חסרות עדויות מחקריות כתובות לכך, אפשר להניח שהמנהיגים הסובייטים התרשמו מיכולת ההתארגנות המהירה של כוח המשלוח הבריטי ושליחתו לזירה רחוקה, ומכך למדו גם על יכולתה של ארצות־הברית לעשות מהלך דומה במקרה של משבר שיתרחש באירופה. לקחים נוספים הם מבחינת בניין הכוח והפעלתו, וכוללים בין היתר את הפגיעוּת של אוניות השטח מטילים ותקיפות אוויריות )בעיקר של הבריטים(; את פגיעוּת כלי השטח מתקיפה והטבעתה על־ידי צוללות )הסיירת הארגנטינאית 'גנרל בלגראנו'(; אתגרים של תיאום תמיכה לוגיסטית להקרנת עוצמה שנעשתה במרחק גדול מאוד מבסיס האֵם בבריטניה; אישור מחדש של תפקיד הכוח האווירי הטקטי, כולל השימוש במסוקים לשינוע גייסות. Carine Berbéri and Monia O’Brien-Castro, 30 Years after: Issues and representations of 119 .the Falklands war, conclusions , Routledge, 2015, pp. 189–190 Norman Friedman, " Hard Lessons from Small Wars, The Falklands war in retrospect ", 120 .defensemedianetwork , 2 April, 2015 .ibid 121אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה425 מלחמת יום הכיפורים ומלחמת פוקלנד היו שתי דוגמאות למלחמה מוגבלת במרחב הימי. הראשונה מילאה תפקיד בעצירת המהלך הצבאי של הצדדים במערכת היחסים בין שתי מעצמות־העל )ארצות־הברית וברית־המועצות(, והשנייה לא השפיעה כלל על הלחימה עצמה. המרכיב המדיני באסטרטגיה הימית בתקופת המלחמה הקרה איש הצי הבריטי המלכותי קווין רולנדס מציין: תפקידו הפוליטי )או הדיפלומטי( של הכוח הימי היה תמיד חשוב, וככל הנראה אף שכיח יותר מפעילותו המלחמתית. תפקיד זה הוא ייחודי לחיל הים, ואין לו אח ורע ביבשה או באוויר. אך בחינת האסטרטגיה הימית חושפת פער ידע שכן רוב הכְּתבים העיקריים של מהן, קורבט ואחרים משופעים בהכנות ללחימה ובניהול הלחימה עצמה בים, ומאפשרים רק הצצה לפעילויות הציים בתקופות שבין המלחמות עצמן. לפני מלחמת העולם השנייה נעשה שימוש במרכיב הדיפלומטי של האסטרטגיה הימית, בעיקר על־ידי אותן מדינות ימיות בעלות שאיפות גלובליות, אשר השתמשו 122במרכיב זה כדי לכפות, להרגיע ולקדם את הדימויים שלהם – עידן המלחמה הקרה – החלה הדיפלומטיה 20ואכן, רק במחצית השנייה של המאה ה־ הימית כחלק מאסטרטגיה ימית רבתי, לעמוד בפני עצמה. תקופת המלחמה הקרה ומדיניות ההכלה של האמריקנים שהתלוותה אליה הבליטו דווקא את חשיבותו של הצי ככלי למטרות מדיניות. הדבר הביא להתפתחותה של האסטרטגיה הזאת, שחוקריה העיקריים הגיעו מתחומי האקדמיה כמו פרופסור (, Newcastle University( מאוניברסיטת ניוקסלLaurence W. Martinלורנס מרטין אדוארד לוטווק מאוניברסיטת ג'ורג'טאון באותה עת, קן בות' מאוניברסיטת אבריסטוויט ( והדיפלומט סר ג'יימס כבל, שכולם בחנו את השימושים בצי Aberystwyth University ) 123האמריקני ככלי מדיני בתרחישי המלחמה הקרה בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה גברו הקולות שקראו תיגר על החשיבה האסטרטגית הימית מבית מדרשם של מהן וקורבט. היסטוריונים אמריקנים דחו את ההנחה שעמדה בבסיס האסטרטגיה של מהן שלפיה פעולות האדם יכולות להילמד מההיסטוריה. ג'פרי טיל טוען שהתעלמותו המכוונת של מהן מחשיבות ההתפתחויות הטכנולוגיות תרמה גם היא לתפיסה שחשיבות העקרונות בבסיס האסטרטגיה הימית של מהן וקורבט – אינה רלוונטית עוד, בנימוק שלא רק אופי הלחימה הימית השתנה, אלא גם חשיבות השימוש 124בצי לא רק בעת מלחמה .Rowlands, 2012, pp. 89–90 122 .Hattendorf, 2004 123 .Till, 1984, p. 60 124המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם426 , והמונחים 20 של המאה ה־ 70 וה־ 60תפיסה זאת זכתה להכרה רחבה בשנות ה־ "שליטה בים" או "הקרנת עוצמה" הפסיקו להיות המרכיבים העיקריים של האסטרטגיה הימית. האסטרטגיה חדלה להיות רק צבאית באופייה, או כפי שהתבטא מפקד הצי :1976האמריקני אדמירל אלמו זומוולט ב־ התעשייה והסחר של ארצות־הברית ייתמכו ויהיו מלווים בתחבורה ימית. הכלכלה של ארצות־הברית דורשת שיהיו לה יכולות ימיות נרחבות. האינטרסים הפוליטיים והמחויבויות של ארצות־הברית דורשים שתהיה לה יכולת של השפעה צבאית גדולה מעבר לים. כל אלה מדגישים את העובדה שצריך כוח ימי אמריקני גדול. המשימה של הצי האמריקני היא לשמור את הים פתוח בשביל מעבר צבאי ומסחרי 125כאחד 1975 תקריות שהתרחשו בתקופה שבין השנים 71ג'ון הטנדורף מציין שמתוך היו מעורבות 58( היו מעורבים כוחות ימיים אמריקניים, ובכל ה־ 81% מהן58, ב־1984ל־ נושאות מטוסים של צי ארצות־הברית. עם תחילת מדיניות הדטנט פחת חשיבותם של מערכי ההרתעה הגרעיניים, ואילו תפקידם של הכוחות הקונוונציונליים נעשה מרכזי יותר, מילאו כוחות ההרתעה הגרעיניים ובכלל זה הימיים, 1975 –1946וזאת לאחר שבשנים אירועים שונים. עם זאת, ראוי לציין שלא היה שימוש פוליטי מפורש בנשק 19תפקיד ב־ 60 )בניגוד למשברים שהתרחשו בשנות ה־ 1984 –1975גרעיני למטרות פוליטיות בשנים 126ובכללם משבר הטילים בקובה גם לאחר שארצות־הברית פינתה את כוחותיה מווייטנאם המשיכו להתחולל תהפוכות פוליטיות וביטחוניות במדינות כמו אתיופיה, אנגולה, אפגניסטאן ואיראן. תוצאותיהן הוכיחו שהמדיניות האמריקנית בזירה הבין־לאומית לא הייתה מוצלחת, ובמקרים רבים איבדה ארצות־הברית את ההשפעה ליריבתה – ברית־המועצות. בתקופת נשיאותו של ג'רלד ( ובהמשך בממשל ג'ימי קרטר, חזרה ארצות־הברית לפעול באמצעות Gerald Fordפורד כוחותיה המזוינים כחלק ממדיניות החוץ שלה, ובכלל זה הגדלת השימוש בצי ובצבא להפגיז 1983האמריקניים ככלי פוליטי. כך לדוגמה נשלחה אוניית המערכה 'ניו ג'רסי' ב־ יעדי מחבלים באזור בֵּירוּת כאשר נשקפה סכנה לכוח השלום של האו"ם, מה שג'יימס עם סיום המלחמה הקרה העריכה ארצות־הברית מחדש את 127כבל מכנה "כוח ממריץ השימוש בצי האמריקני ככלי דיפלומטי. בתקופת המלחמה הקרה, כאשר החלו אסטרטגים מערביים לדון בהפעלת הצי למשימות דיפלומטיות, התחיל בגוש המזרחי בהובלת ברית־המועצות תהליך גיבוש דוקטרינה ותוכנית בניין הכוח הימי, שגם להן היה מרכיב דיפלומטי חשוב. אדמירל הצי של ברית־המועצות סרגיי גורשקוב, "האדריכל" של צי המלחמה הקרה של הסובייטים, (, וכתב בסוף שנות 1985 –1956הוביל אישית את התהליך במשך קרוב לשלושה עשורים . ibid, pp. 62–63 125 .Hattendorf, 2004 126 .Cable, 1989, p. 208 127אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה427 עוצמתה הימית של את תפיסתו בעבודתו המרכזית תחת הכותרת: 20 של המאה ה־70ה־ תפיסתו התגבשה בתהליך של לימוד, התבוננות וניסיון. גורשקוב היה תלמיד 128.המדינה להיסטוריה של חיל הים, פטריוט סובייטי, אך מתבונן, סקרן בעולם המערבי. בדיוניו על התפתחות הצי הסובייטי הביא דוגמאות לשימוש הדיפלומטי המוצלח של המערב בחיל הים כדי לשכנע את מנהיגי ברית־המועצות, שהיו באותה עת ממוקדים בכוח היבשתי, בתועלת של הכוח הימי. גורשקוב הצליח בתקופת כהונתו להפוך את הצי הסובייטי מצי צוללות דומיננטי, שמשימתו העיקרית מניעה ימית, משולבת במערכת הגנה חופית של כלי שיט בעלת תפיסה הגנתית, ל"צי מים כחולים" שעדיין התבסס על צי הצוללות בעלות יכולת אסטרטגית גרעינית. אליו צורפו בהמשך כלי שיט נוספים שאִפְשרו לברית־המועצות להקרין עוצמה ולהפגין נוכחות במרחבי האוקיינוסים והימים. גורושקוב השתמש בשלושה עקרונות רחבים לשיווק רעיונותיו האסטרטגיים: 1 .עוצמה ימית חייבת להיות מבוססת על מורשת היסטורית ומעצמות חייבות להיות בעלות עוצמה ימית. 2 . Naval Science, orשאיפות לעוצמה ימית חייבות להיות מעוגנות בתאוריה (.Naval Art 3 .רעיונות יכולים להיות מוצגים בצורה המיטבית ביותר באמצעות דמויות בעלות עוצמה )"האופטיקה של עוצמה ימית"(. בפיקודו של גורשקוב ניסה הצי הסובייטי לערער על העליונות הימית האמריקנית, גם אם בפועל יכולותיו היו נחותות מאלו של הצי האמריקני )כפי שהתבטא במשבר הטילים (. בהדגישו את פוטנציאל העוצמה הרכה של הדיפלומטיה הימית, בנה 1962בקובה ב־ גורשקוב צי שלא היה רק כוח לחימה אמין, אלא הועבר לאזורי פעולה לא־מסורתיים עם עם זאת, הוא השתמש בידע שלו 129סדר יום שבמרכזו הרחבת ההשפעה הקומוניסטית באסטרטגיה ימית מערבית כדי להציג משימה של "נוכחות קדימה" לצי הסובייטי, שהתרכז עד אז באופן מסורתי בטקטיקות הגנת חוף. גורשקוב הבין באופן אינטואיטיבי שהצי יכול להיות כלי שימושי מאוד במבצעים שאינם מלחמה: "פעולות הפגנה של חיל הים במקרים רבים אִפְשרו להשיג מטרות פוליטיות בלי להיזקק למאבק מזוין. חיל הים תמיד היה כלי של הוא קישר עוצמה ימית 130מדיניות המדינות, עזרה חשובה לדיפלומטיה בתקופת שלום ליוקרה לאומית: "כוחם של הציים היה אחד הגורמים שעזרו למדינות לעבור לקטגוריית המעצמות הגדולות אומנם ברור שכתביו של גורשקוב 131הצליחו במשך זמן רב להגיע לעמדת עוצמה עולמית נכתבו בעיקר לצורכי פנים, והוא היה מודע מאוד ליתרונות הכוח הצבאי בתרחישים שאינם .Gorshkov, 1979, p. 59 128 .Rowlands, 2012, pp. 89–106 129 .ibid 130 .ibid, p. 98–99 131המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם428 מלחמה, עם זאת, נראה שחזונו היה תגובתי ברובו, ונבע מהסתכלות בהתפתחויות שבמערב. המלחמה הקרה הייתה תחרות בין שתי מעצמות בעלות אידאולוגיה וכלכלה שונות. במציאות המורכבת שנוצרה בלט הערך האסטרטגי של בריתות רב־לאומיות )ברית נאט"ו, ברית ורשה ועוד( על מרכיביהן הימיים החשובים. הדרכים המגוונות שבחרו ארצות־הברית וברית־המועצות להקים ולנהל את מערכת הבריתות שלהן משקפות את יחסי הגומלין שבין מדיניות, אסטרטגיה ונשק גרעיני במלחמה הקרה. אלה לרבות המרכיב הימי הביאו באופן פרדוקסלי ליציבות, והתווך התת־מימי מילא בהן תפקיד חשוב בקשר לאמינות ושרידות המערכים האסטרטגיים. סיכום תקופת המלחמה הקרה הביאה מרכיבים חשובים ביותר לאסטרטגיה הימית. השגת עליונות ימית נשארה אומנם המרכיב המרכזי בחשיבה, אך גברה הגישה הביקורתית בנוגע לרעיונות האחרים של האסטרטגיה הימית של ההוגים הקלסיים, ובמיוחד של מהן. הרעיון המרכזי והחשוב ביותר שהתפתח באותה עת היה שיש חשיבות לים גם בעיתות שלום ולא רק בימי מלחמה, ושלמדינה יש בתקופה הזאת אינטרסים מגוונים במרחב הימי, ועליה למצוא דרכים לממשם. כמו כן נוספה שורה של כלים חדשים, פיתוחים ומערכות טכנולוגיות מתקדמות בתחומים כגון כלי טיס בעלי יכולות מתקדמות, צוללות, תקשורת רדיו, ולקראת סיומה של מלחמת העולם השנייה גם נשק גרעיני. בהתאם לכך גם עודכנו אסטרטגיות ההפעלה של 132הציים השונים שהשתתפו במלחמה תקופת המלחמה הקרה הביאה להתפתחות נוספת בחשיבות מרכיבי האסטרטגיה הימית והפעולה במרחב הימי. נותרו על כנן החשיבות של השגת עליונות ימית ואבטחת (. מושג חדש שתפס מקום באסטרטגיה Control Lines of Communicationנתיבי השיט הימית היה הקרנת עוצמה באמצעות נושאות המטוסים הפועלות הרחק מחופי מדינותיהן, ומסוגלות לבצע משימות תקיפה בעזרת מטוסים וכוח אש שאפשר להפעיל מהם. הכנסתן לשירות של צוללות נושאות טילים בעלי ראש נפץ גרעיני במתארי הפעלה שונים )לרבות מתחת למעטה הקרח של הקוטב הצפוני( תרמה לגיבושה של האסטרטגיה הגרעינית, ובמיוחד למרכיב יכולת "המכה השנייה" ולתפיסת יכולת "ההשמדה ההדדית המובטחת". כל אלה גם יחד הגדילו את חשיבות המרחב הימי. יכולת "מכה שנייה" באמצעות צוללות חוללה בעצם שינוי בכללי המשחק במלחמה הקרה. היכולת של הנשק הזה להיות במצב דינמי במשך כל הזמן – נע ואינו נייח או ממוקם במקום קבוע – העניקה לו שרידות מוחלטת כמעט. רעיון ההרתעה היה נקודת המפתח מאחורי החשיבה האמריקנית, והזרוע הימית הייתה שחקן מהותי ביצירת יכולת ההרתעה הזאת. .Hattendorf, 2013, p. 9 132אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה429 Old Tasks for Newטיל בוחן את המשימות המסורתיות לציים חדשים בעידן הגרעיני (, וטוען שנוסף לשאלה: האם ציים יוכלו למלא את משימותיהם המסורתיות? עולה Navies טיל טוען שדיון133גם השאלה שאינה חשובה פחות: האם זה חשוב בכלל שיעשו זאת כזה איננו בחזקת תופעה חדשה שכן רק יבשה הדיו על תורתו של מהן, וכבר נכנסו שינויים טכנולוגיים כמו המטוס והצוללת ששינו את תורתו באופן ניכר. נוכח ההתפתחויות שחלו בעידן הגרעיני השאלה היא: האם עוצמה ימית היא בכלל נחלת העבר? ולכך כמה סיבות: תגובות הכוח הימי איטיות ביחס לכוח האווירי; מלחמות העתיד יהיו קצרות; אמצעים אחרים נכנסו לשימוש, בעיקר תת־מימיים ואוויריים שהחלישו את יכולתו של הכוח הימי להשיג שליטה ימית; נכנסו לשימוש אמצעי תקשורת חדשים באוויר וביבשה שאִפְשרו למדינה לשלוט במרחבים מרוחקים ללא השגת השליטה בים. לדבריו, הסבירות לקרבות הכרעה בים הפתוח כמרכיב בהשגת עליונות ימית הולכת ויורדת בעת הנוכחית. למרות זאת מפקדי הציים הגדולים )ארצות־הברית וברית־המועצות( מתכחשים לכך, ומצהירים שזוהי משימת הצי, ובונים לפי גרסתם את ציי המלחמה שלהם. עוד הוא מציין שכל קרב ימי עתידי יהיה רב־ממדי עם עדיפות לכלים שיפעלו בתווך התת־מימי והאווירי. טיל מציין שבניגוד לתפיסות ההפעלה של הציים המערביים, תפיסת ההפעלה של הצי הסובייטי לא עושה הפרדה ברורה בין נשק קונוונציונלי ללא־קונוונציונלי, ולא מוקדשת תשומת לב מספקת לנושא. להערכתו, ייתכן שציים )כולל ציים גדולים( יבחרו בעתיד באסטרטגיה של "צי בפועל", ישתמשו יותר בסגרים ימיים ובאסטרטגיות של מניעת גישה או הכחשת שטח (, כמו באזורי משנק במעברים לאוקיינוס האטלנטי באזור שבין גרינלנד, איסלנד A2/AD ) (, או חסימת נקודות Greenland, Iceland, and the United Kingdom – GIUKובריטניה (. לפיכך אפשר לייעד את תכלית השליטה בים לארבעה Choke Point Controlמשנק שימושים עיקריים: לאבטחת אספקה סדירה לתעשייה; לתספוק כוחות צבאיים הפועלים מעבר לים; לסיוע באספקה צבאית או אזרחית לבעלת ברית; לאבטחת כוחות ימיים לדעת טיל, משימת השליטה בים המירה 134העוסקים במשימת הקרנת עוצמה בחוף את משימת השגת העליונות הימית בהיותה בעלת שני ממדים משלימים: השימוש בים ומניעת השימוש בים. התכליות של השליטה בים, כפי שטיל רואה הן להבטיח אספקה 135לתעשייה, ולאפשר תספוק הכוחות הצבאיים של המדינה הפועלים על אדמת אויב בנוגע לשליטה הימית עצמה הוא גורס שהיא תלוית זמן ומקום ואינה מטרה בפני עצמה. טיל מכיר בחשיבותו של התפקיד המוטל על הצי והוא להיות מרכיב חשוב המקיים את ההרתעה הגרעינית. בגוש הסובייטי שמנגד חלה בתקופת המלחמה הקרה מהפכה אמיתית בצי, בדוקטרינה שלו ובעוצמתו, שאותה הוביל יותר מכל אחד אחר אדמירל סרגיי גורשקוב בהיותו הדמות הדומיננטית במחשבה הימית ובאסטרטגיה הימית של המלחמה הקרה. הוא הצליח להשיג .Till, 1984, p .181 133 .ibid, p. 191 134 .ibid, p. 190 135המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם430 לראשונה דריסת רגל )שהייתה עד זמנו נחלתן הבלעדית של הוגי דעות מערביים, בין אם מאסכולת "מים כחולים" או מאסכולת "הַיַּבֶּשֶׁת"( לגורם סובייטי. לתפיסתו, העוצמה הימית מאפשרת למדינה כלשהי להשתמש ביכולות צבאיות־כלכליות למטרותיה הייחודיות. הגדרתו לעוצמה הימית לא כללה רק את המרכיבים המקובלים של כלי שיט מלחמתיים, סוחר ודיג, אלא הרחיב זאת גם לצדדים הטכניים והמדעיים הקשורים בים. אין ספק שהגותו של גורשקוב לא רק השפיעה על בניין הכוח של הצי הסובייטי, אלא גם כפתה על ארצות־ הברית להגיב בדרך של בניית צי לפי הערכת האיום הימי הסובייטי. קשה לענות על השאלה אם ניתן לכנותו "מהן האדום", או "טירפיץ הסובייטי" לפי הגותו האסטרטגית. הטרגדיה היא שתוכניות בניין הצי הסובייטי השאפתניות שהיו תלויות גם במשאבים כלכליים רבים, .90היו בין הסיבות שהביאו להתמוטטותה של ברית־המועצות בתחילת שנות ה־ החידוש הגדול ביותר שאפיין את החשיבה האסטרטגית בזמן המלחמה הקרה היה הרעיון שהלך והתבסס שלפיו נדרשת אסטרטגיה גם לזמן של מתיחות ושלום, שתשלב גם מרכיבים מדיניים־דיפלומטיים שבהם יכולות של הקרנת עוצמה, הרתעה קונוונציונלית וגרעינית. תפיסת המלחמה המוגבלת ואסטרטגיית ההכלה היו אבן הפינה שהובילה את רעיון האסטרטגיה הימית האמריקנית, והשפיעה על סכסוכים אזוריים כדוגמת מלחמת יום הכיפורים ומלחמת פוקלנד. עם זאת, לנוכח הכישלון האמריקני בווייטנאם איבדה מדיניות ההכלה את חינה בעיני קובעי המדיניות האמריקנים. תחתיה אומצה מדיניות הדטנט – הרוח החיה בגיבוש המדיניות 136הכרה בברית־המועצות כעובדה קיימת, ודו־קיום איתה הזאת היה היועץ לביטחון לאומי ומאוחר יותר שר החוץ האמריקני בממשל הנשיא ניקסון, הנרי קיסינג'ר. בהיותו בעל גישה מדינית ריאליסטית הוביל קיסינג'ר את ארצות־הברית לנהל משא ומתן עם מדינות קומוניסטיות למרות ההבדלים האידאולוגיים ביניהן. קיסינג'ר קיים מגעים עם יריביה של ארצות־הברית בתקופת המלחמה הקרה )ברית־המועצות, סין וצפון וייטנאם( והפך להיות אינסטרומנטלי בבניית מדיניות הדטנט וביישומה. ההסכם בין ממשלת ברית־המועצות ובין ממשל ארצות־הברית על 1972שנחתם במוסקווה במאי מניעת תקריות בים הפתוח ובמרחב האווירי שמעליו, אומנם מובהק פחות מההסכמים המטפלים בנשק הגרעיני, אך בהקשר הימי "הצר" היה חשוב, בין היתר מכיוון שהיה אמור למנוע תקריות שעלולות היו לגרום להידרדרות במצב האסטרטגי. למרות זאת, לדטנט היו למעשה מעט מאוד השלכות על האסטרטגיה הימית ועל תוכנית בניין הכוח. מרוץ החימוש 137המשיך להתקיים למרות ההסכמים השונים כגון הסכמי סאלט מצרפתית( הוא תהליך של הפסקת מתיחות בין מדינות יריבות. Détente דֵטַנְט 136 התעצם מרוץ החימוש ואיים לצאת משליטה. בניסיון להרגיע את המתיחות ולעצור את60 בשנות ה־ 137 בסבב שיחות שמטרתן הייתה 1969ההתחמשות הבלתי פוסקת פתחו הסובייטים והאמריקנים ב־ ( היו שיחות בין ברית־Strategic Arms Limitation Talks – SALTניסוח הסכם להגבלת נשק. סאלט שנחתם 1המועצות וארצות־הברית לגבי הגבלת נשק שהובילו לחתימת שני הסכמים: הסכם סאלט .1979 שנחתם ב־2 והסכם סאלט1972ב־אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית בתקופת המלחמה הקרה431 בעניין גיבוש אסטרטגיות מתאימות לתקופת המלחמה הקרה )לרבות אסטרטגיה ימית(, הורגש בדמוקרטיות מערביות צורך למצוא מסגרת חיצונית תומכת שתאפשר לציים לנקוט מהלכים של שינוי ופיתוח אסטרטגיות ימיות חדשות כשינוי פרדיגמטי ולא של ( ואחרים, שסייעו Hudsonתוספת, ולכך גויסו מכוני מחקר חיצוניים כמו ראנד, הדסון לגורמי הביטחון להתמודד עם הצורך הזה.433אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית לאחר סיום המלחמה הקרה המלחמה הקרה הסתיימה עם נפילתו של הגוש הקומוניסטי והתפרקות ברית־המועצות נפלה חומת 1989 נסוגה ברית־המועצות מאפגניסטאן, ובנובמבר1989. ב־1988החל ב־ נערכו ברוסיה וכנשיא נבחר בוריס ילצין. 1991ברלין שהפרידה בין שני חלקי העיר. באמצע נעשה ניסיון להפיכה צבאית שנועדה למנוע את המשך התהליך, אך נכשלה 1991באוגוסט עקב התערבות כוחות הרפובליקה הרוסית. לאחר שהובהר שהמדינות הבלטיות נחושות לפרוש מברית־המועצות הוחלט על הקמת חבר המדינות העצמאיות תחתיה בסוף דצמבר , אולם בפועל התפרקותה הסופית של ברית־המועצות אירעה באמצע דצמבר, ומאז 1991 .(The Russian Federationהיא קרויה "הפדרציה הרוסית למאורעות אלה היו משמעויות גאואסטרטגיות כבדות משקל שחייבו את שינוי האסטרטגיה רבתי של ארצות־הברית, כמו גם של מדינות הברית הצפון אטלנטית כדי להגן על המדינות החברות בה, בין היתר מפני תקיפה של 1949שהוקמה באפריל ברית־המועצות. באופן מיידי ניצבו מפקדי הצי האמריקני )כמו מפקדי ציים מערביים גדולים אחרים( בפני שאלות קשות בנוגע לתפקידם נגד יריבים ימיים, שגם אם יתפתחו, יהיו ללא 1ספק בעלי יכולות נחותות מאלה שהציים הכינו את עצמם להתמודד עימם 1990 באוגוסט2על רקע אירועים אלה נאם נשיא ארצות־הברית ג'ורג בוש האב ב־ ( והתייחס לשינויים הגאופוליטיים שהתרחשו. הוא Aspen Coloradoבאספן, קולורדו התמקד בהתפתחותם של תנאים גאופוליטיים חדשים, ושיקף את רצונו לעצב מחדש ( הצבאית של ארצות־הברית. בהכירו בכך שהסכנה Postureבאופן מהותי את היציבה של פלישת ברית־המועצות למערב אירופה כבר איננה איום ממשי, הצהיר בוש שעובדה זאת חייבת להשפיע על הדרך שבה ארצות־הברית תעצב מחדש את כוחותיה, כך שהם עדיין יוכלו לממש את עקרונות "נוכחות קדימה", תגובה להתפתחות משברים ויכולת פֶּרֶץ (. הנשיא הזהיר מפני קיצוצים נרחבים בתקציב הביטחון, ואִתְגר את קהל שומעיו Surge ) .Bruns, 2018, Ch. 5, p. 111 1המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם434 להתחיל בהמשגת הכוח שיידרש בעתיד לארצות־הברית כדי להתמודד עם ההתפתחויות 2החדשות בעולם הקיץ הקץ על אסטרטגיית ההכלה שהייתה האסטרטגיה רבתי של ארצות־הברית בתקופת המלחמה הקרה. בד בבד התנהל ויכוח של חוקרים בתחום היחסים הבין־ לאומיים בנוגע למבנה המערכת הבין־לאומית, ולפיכך גם בנוגע לעקרונות החדשים של האסטרטגיה רבתי האמריקנית בתקופה שלאחר המלחמה הקרה בקשר למדיניות החוץ האמריקנית העתידית. פרסמו החוקרים בארי פוזן, פרופסור למדעי המדינה במוסד הטכנולוגי של 1997ב־ (, איש סגל בבית הספר על שם בוש Andrew L. Ross(, ואנדריו רוס MITמסצ'וסטס ( מאמר שכותרתו "חזונות מתחרים Texas A&Mבמחלקה ליחסים בין־לאומיים שבטקסס (, והצביעו Competing Visions for U.S. Grand Strategyלאסטרטגיה רבתי אמריקנית 3על ארבע חלופות אפשריות לאסטרטגיה חדשה 1 .(: אסטרטגיה ששורשיה בתפיסה הריאליסטית Neo Isolationבידוד מחדש ההגנתית של הפוליטיקה הבין־לאומית, השואפת לנתק את ארצות־הברית מהשתתפות פעילה בפוליטיקה בין־לאומית כדי לשמור על ביטחונה הלאומי. הגישה גורסת שמכיוון שאין בתקופה הזאת איומים על ארצות־הברית היא לא צריכה להתערב באירועים המתרחשים מחוץ לשטחה. 2 .(: תומכת בכך שארצות־הברית Selective Engagementמעורבות סלקטיבית צריכה להתערב באותם אזורים בעולם אשר עשויים להשפיע בצורה ישירה על ביטחונה ושגשוגה. בהתאם לכך, המעורבות צריכה להיות רק מול אותן מעצמות בעלות פוטנציאל תעשייתי וצבאי מובהק, ולפעול למניעת מלחמה בקרב מדינות אלה. מרבית התומכים באסטרטגיה הזאת האמינו שאירופה, אסיה והמזרח התיכון חשובים ביותר לארצות־הברית. אירופה ואסיה מכילות את המעצמות הגדולות, בעלות ההשפעות הצבאית והכלכלית הגדולות ביותר על הפוליטיקה הבין־לאומית, והמזרח התיכון הוא מקור האנרגייה העיקרי של הכלכלות העיקריות בעולם המפותח. 3 .(: השלום למעשה בלתי ניתן לחלוקה Cooperative Securityביטחון שיתופי בניגוד לשלוש האלטרנטיבות האחרות, הביטחון השיתופי מסתמך על ליברליזם ולא על ריאליזם. הגישה הזאת מדגישה את חשיבות השלום העולמי ושיתוף הפעולה הבין־לאומי, ומניחה שהצמיחה בממשל דמוקרטי והשימוש במוסדות בין־ לאומיים כמו האו"ם, יאפשרו התמודדות עם הבעיות הביטחוניות בעולם, וירתיעו מדינות הנמצאות בסכסוך מלפתוח במעשי אלימות בזירה הבין־לאומית. George H. W. Bush, " Remarks at the Aspen Institute Symposium in Aspen, Colorado ", 2 .The American Presidency Project , 2 August 1990 Barry Posen & Andrew Ross, "Competing Visions for U.S. Grand Strategy", International 3 .Security , 21(3), (winter 1996-1997), pp. 5–53אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית לאחר סיום המלחמה הקרה435 4 .(: פירושה שרק עליונות מכרעת של ארצות־הברית מבטיחה Primacyראשוניות שלום אמיתי. לדברי תומכיה מדיניות החוץ של ארצות־הברית צריכה להתמקד בשמירה על הכוח האמריקני, ובמניעת כל כוח אחר להפוך למתמודד רציני מולה. ( Containעם זאת, כמה מתומכיה גורסים שעל ארצות־הברית לפעול כדי להכיל את סין, ואילו אחרים גורסים שאין לפעול נגדה. בנוגע למשברים הומניטריים וסכסוכים אזוריים, האסטרטגיה גורסת שעל ארצות־הברית להתערב רק כאשר משברים אלה עלולים להשפיע בצורה ישירה על ביטחונה הלאומי, וגם זאת לפי מתאר המעורבות הסלקטיבית ולא באמצעות אסטרטגיית הביטחון השיתופי. עם זאת ובהתייחס למשמעות פיתוח נשק גרעיני בידי מדינות נוספות, הגישה תומכת במניעה פעילה של תפוצת נשק גרעיני במאפייני פעילות הדומים לביטחון השיתופי. מציגה את עיקרי התפיסה של כל אחת מהאסטרטגיות רבתי על־פני 12טבלה (, חוקר בכיר במרכז לחקר Evan Montgomeryמדדי בחינה שונים. אוון מונטגומרי Center for Strategic and Budgetaryאסטרטגיות והערכות תקציביות בארצות־הברית (, טוען במאמר שפרסם לא מכבר שההחלטה המשמעותית ביותר במדיניות Assessments החוץ העומדת כנראה בעת הנוכחית בפני ארצות־הברית היא אם לשמור על התחייבויות הביטחון הגלובליות שלה, או לסגת מאזורי מפתח. לטענתו, מעצמות ימיות כמו ארצות־ הברית מתחרות לעיתים קרובות ובה בעת עם יריבים מרובים באזורים שונים. נסיגה ממחויבות באזור אחד עלולה להשפיע על אזורים אחרים, להקשות להשיג ראשוניות, ומסוכנת לאכיפה, במיוחד בהתחשב בנטייה להשתמש בגישות צבאיות דומות נגד מתנגדים שונים. לדעתו, מעצמות ימיות שמעמדן הבין־לאומי נמצא בירידה )כמו ארצות־הברית(, יכולות להגיב בדרכים שונות באזורים שונים כדי לשמור על הראשוניות שלהן, במיוחד כאשר כוחותיהן הימיים מספקים דרכי פעולה מגוונות המאפשרות לגוון את אסטרטגיית ההגנה שלהן, וזאת במקום לזנוח את התחייבויותיהן. מונטגומרי מציע למשל שבמזרח התיכון תפעיל ארצות־הברית במדיניותה נגד איראן ענישה באמצעות אסטרטגיה של מצור ימי ולא אסטרטגיית הכחשת שטח, לא רק משום שאסטרטגיית המצור הימי תצריך פחות משאבים צבאיים, אלא גם משום שהיא עשויה לאפשר לה להימנע מסוגי עימותים שיפגעו במעמדה 4הבין־לאומי בנוגע לאיומים שהם בעדיפות גבוהה יותר מבחינתה פוזן ורוס מציעים שלוש תובנות כלליות: 1 .צריך להיות ברור שחלופות אסטרטגיות אלה יוצרות המלצות מגוונות ולא ברורות די הצורך בנוגע לשאלה מתי צריכה ארצות־הברית להשתמש בכוח בחו"ל. לדוגמה, הבידוד החדש מרמז "כמעט אף פעם", ביטחון שיתופי יכול לרמוז "לעיתים קרובות". מעורבות סלקטיבית מציינת ש"הכול תלוי", אך מציעה כמה קריטריונים Evan Braden Montgomery, " Primacy and Punishment: US Grand Strategy Maritime 4 Power, and Military Options to Manage Decline ," Security Studies , 29(4), (2020), pp. .769–796המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם436 גסים לשיפוט. ראשוניות מרמזת על הפעלת כוח בכל עת שצריך להבטיח או לשפר את מצב העוצמה היחסי של ארצות־הברית, אך מתירה זאת בכל פעם שארצות־ הברית מרגישה שנכון לעשות זאת. : חזונן של גישות מתחרות ביחסים בין־לאומיים בתחום האסטרטגיה רבתי12טבלה בידוד מחדש Neo Isolationמעורבות סלקטיבית Selective Engagementביטחון שיתופי Cooperative SecurityPrimacyעליונות הבסיס האנליטיריאליזם הגנתי מזערי Minimal Defensiveריאליזם של מאזן עוצמה מסורתיליברליזםריאליזם מרבי חד־צדדי Unilateralism הבעיה העיקרית ביחסים בין־לאומייםהימנעות מהסתבכות ביחסים של אחריםשלום בין המעצמותשלום שלא ניתן לחלוקהעלייה של כוחות מתחרים סדר עולמי מועדףמאזן עוצמה מאזן עוצמהתלות הדדית שליט יחיד – הגמון דינמיקה גרעיניתתמיכה בסטטוס קוותמיכה בסטטוס קוותמיכה בתוקפנותתמיכה בתוקפנות תפיסת האינטרסים הלאומייםצרמוגבל Transitionalבמעבררחב עדיפויות אזוריותצפון אמריקה אירו־אסיה התעשייתיתגלובליתאירו־אסיה התעשייתית והבית של כל מתחרה פוטנציאלי תפוצת נשק גרעיני"לא הבעיה שלנו"מניעה מפלה Discriminateמניעה בלתי מפלה Indiscriminateמניעה בלתי מפלה היחס לנאט"ונסיגה ממחויבותשמירת מחויבותלשנות ולהרחיב להרחיב סכסוך אזורילהימנע הכלה התערבות מפלהלהתערבהכלת התערבות מפלה סכסוך אתנילהימנע הכלההתערבות כמעט בלתי מפלההכלה התערבות הומניטריתהמנעהתערבות מפלה קרוב להתערבות מפלההתערבות מפלה שימוש בכוחלהגנה עצמית מובחן Discriminateלעיתיםלפי הרצון Forceיציבת כוח Postureכוח הגנה עצמית מזעריכוח תגובה לשתי התפתחויות Twoאזוריות (MRC'sכוח סיור ותקיפה רב־לאומי לתקיפה רב־לאומית מורכבת Reconnaissance Strike Complex for Multilateral Actionכוח להתמודדות עם שני כוחות A Twoסטנדרטיים Power Standard Forceאסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית לאחר סיום המלחמה הקרה437 2 .אסטרטגיות אלטרנטיביות אלה יוצרות מבני כוח מגוונים, שניים מהם עשויים להיראות אטרקטיביים בגלל המשאבים שהם חוסכים, אך מנהיגים צריכים להבין שמבני הכוח הללו מגבילים מנהיגים פוליטיים עתידיים, או נכפים עליהם. אי אפשר לשנות במהירות מבנה כוח של בידוד מחדש לצורך ביטחון שיתופי, או התערבות הומניטרית. מבנה כוח המיועד למעורבות סלקטיבית עשוי להתברר כבלתי מספק עבור כל מגוון המשימות הביטחוניות השיתופיות. מבנה של כוחות ביטחון שיתופי אמיתי עשוי לכלול יכולות התערבות רבות יותר מהנדרש למשקל אסטרטגי במלחמות כוח גדולות, אולי בעלוּת מסוימת ליכולתה של ארצות־הברית לנהל לוחמה בעצימות גבוהה, אלא אם כן תקציב הביטחון יגדל בהתאם. מבנה כוח המותאם לראשוניות מתיר לרוב סוגים של פעולות צבאיות, אך עלול להיות כה מרשים שהוא יגרום למדינות מסוימות להתמודד יותר עם ארצות־הברית. 3 .אף שהחלופות אינן כוללות באופן בלעדי הדדיות לרוב אין אפשרות לערבבן ולהתאים ללא הבחנה בין אסטרטגיות )כפי ששתי הממשלות שלאחר המלחמה הקרה ניסו לעשות( בלי להיתקל בבעיה. הן מכילות חילוקי דעות מהותיים בנוגע ליעדים אסטרטגיים וסדרי עדיפויות: עד כמה ארצות־הברית צריכה להיות מעורבת בעניינים בין־לאומיים? באיזו דרך להיות מעורבת? מהם האמצעים שיש להשתמש בהם? מה מידת האוטונומיה שיש לשמור עליה? מתי ובאילו תנאים צריך להפעיל כוח צבאי?. יש שילובים בלתי אפשריים. אי אפשר לצפות לקצור פירות מהבידוד אם עדיין מתכוונים להגיש סיוע לבעלות ברית כמו ישראל; אי אפשר לנהל מלחמה בשם הביטחון השיתופי בבוסניה–הרצגובינה, ולא לעשות זאת ברפובליקה הגאורגית שבה רוסיה מנסה לערער את היציבות, ועדיין לצפות לכך שמדינות תוקפניות ברחבי העולם יירתעו מתגובה בין־לאומית ממעשי התוקפנות שלהן. לאחר התפוררות ברית־המועצות והיעדר האיום המוחשי, הפסיק הצי האמריקני כמו ציים מערביים אחרים לעסוק במשימה העיקרית שהייתה אבטחת העליונות הימית ננטשו כמה 20 של המאה ה־90(, ובתחילת שנות ה־ Secure Command of the Sea ) האוניות"; בסיסים600ממדיניותיו ותוכניותיו של ממשל רייגן: המדיניות של "חיל הים של של ארצות־הברית ברחבי אירופה וצפון אמריקה צומצמו ונסגרו אט אט; הוצאו מן השירות בצי ארצות־הברית נושאות מטוסים ישנות; הופסקו פעילותן של כל ארבע אוניות הקרב (; הופסק פרויקט צוללות התקיפה המתקדמות מסוג Iowa Battle Shipמסוג 'איווה . הרעיון המסדר ב"אסטרטגיה הימית של שנות התשעים" בוטא במסמך Sea Wolf שחיברו הצי האמריקני וחיל הנחתים )המארינס(, ואישר מזכיר הצי לורנס גארט 1991מ־ בהתאם 5.(The Way Ahead(, הנקרא בשם "הדרך קדימה H. Lawrence Garrett III ) לכך, התחיל הצי האמריקני לגבש אסטרטגיה חדשה שעיקרה השפעה מהים על סכסוכים The Way Ahead" was written by Secretary of the Navy H. Lawrence Garrett III with 5 Chief of Naval Operations, Admiral Frank B. Kelso II and Commandant of the Marine Corps, General A.M. Gray. Citations are from this document as published in The Naval .Institute Proceedings, (April 1991)המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם438 ביטחוניים המתרחשים ביבשה. הדבר היה כרוך בשינוי מובהק בהתמקדות בחיל הים אך אימוץ מדיניות המתמקדת בפעולות הקשורות בחוף הים הייתה הגיונית והכרחית. השימוש בכוחות חיל הים במים החופיים לא היה מושג חדש כשלעצמו. אדמירל ויליאם סגן ראש המטות המשולבים 1996 –1994( ששימש בשניםWilliam A. Owensאוונס האמריקנים כתב: השפעה על אירועים ביבשה איננה דאגה חדשה של כוחות הצי. אבל בתיאום עם המארינס )או יחידות הצבא הניידות(, הרעיון המבצעי החדש של חיל הים הוא מרחיק לכת יותר מהרעיון המסורתי והמוכר של הקרנת עוצמה למושג רחב יותר, 6המובן יותר כשליטה בשדה הקרב האסטרטגיה החדשה שגובשה ואושרה ונשאה את השם "קדימה מהים", ביטאה והכניסה מונח חדש בשם "עליונות 7,(88למעשה את השינוי היסודי שעבר הצי )ראו: איור (. זאת הוגדרה כ"יכולת לבצע במהירות וביעילות כל Operational Primacyמבצעית משימה שהוטלה על חיל הים, בין אם במשותף עם זרועות אחרות, או עם כוחות קואליציה, הפעולה מהים היא בהתאם לשלושת 8ולגבור באופן החלטי על כל אויב שיכול להתנגד לנו המרכיבים של האסטרטגיה הצבאית הלאומית שהיו באותה עת: מעורבות בימי שלום, הרתעה ומניעת סכסוכים והשגת ניצחון. הצורך של כוחות חיל הים האמריקני להשפיע על האירועים המתרחשים ביבשה היה המשכו של תהליך שנעשה במשרד ההגנה האמריקני ( ופורסם Les Aspinבתום המלחמה הקרה, אושר על־ידי מזכיר ההגנה דאז, לס אספין ( Defense National Strategy. המסמך כלל את אסטרטגיית הביטחון החדשה1993ב־ של ארצות־הברית כדי להתמודד עם הסכנות החדשות של עידן המלחמה שלאחר המלחמה הקרה, ובמיוחד עם תוקפנות מצד מעצמות אזוריות המחייבות את הכוחות האמריקניים Major Regionalלהיות ערוכים להילחם ולנצח בה בעת בשני סכסוכים אזוריים מרכזיים (. Conflicts – MRC על־פי המסמך, התגובה האמריקנית לסכסוך אזורי גדול תכלול ארבעה שלבים עיקריים . להביס את 3. לבנות את כוח הקרב של ארצות־הברית2. לבלום את הפלישה של האויב1 . לספק יציבות שלאחר המלחמה. יכולתם של הכוחות האמריקניים4האויב באופן מכריע לעצור את תקיפת האויב במהירות לפני שהיריב הגיע למטרה אסטרטגית מרכזית נחשבה למרכזית בהצלחתה של ארצות־הברית. כוח אש מרוכז בתחילת הסכסוך היה הפתרון האמין להחזיק את המפתח להצלחה. יו"ר המטות המשולבים פרסם מטעמו מסמך המתאר (. Joint Vision 2010 ) "2010את התפיסה המשולבת של הלחימה וכינהו "חזון משותף William A. Owens, High Seas; The Naval Passage to an Uncharted World , Annapolis: Naval 6 .Institute Press . ראו מאמרו של מפקד הצי האמריקני אדמירל1994 ועודכן בשנית ב־1992 למעשה המסמך גובש ב־ 7 U.S. Navy and U.S. Marine Corps, “ Forward… בשם1997( ממרסJay L. Johnsonג'ונסון .From the Sea: The Navy Operational Concept ,” U.S. Navy, March 1997 .1 שם, עמ 8אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית לאחר סיום המלחמה הקרה439 קונפליקט אזוריתגובה שלוםלמשברים עכשווי 9: מרחב אפשרויות ההפעלה של צי ארצות־הברית על־פי אסטרטגיית "קדימה מהים88איור . העסקת 2. תמרון דומיננטי 1מושגים מבצעיים רחבים מודגשים בחזון המשותף . הגנה רב־ממדית מלאה. את חוד החנית של 4. לוגיסטיקה ממוקדת3מטרות מדויקת האסטרטגיה הזאת אמור למלא הצי האמריקני, ובמיוחד לאמצעים הראשוניים שאותם יהיה אפשר להפעיל במהירות מהים במקרה של משבר. ההסבר לכך הוא שכוחות המשלוח הימיים הפרוסים קדימה הם ניידים מאוד על נתיבי הים העולמי, והם חופשיים במידה רבה ממגבלות זרות העלולות להפריע לכוחות קרקעיים. נוסף על כך, הם יכולים להיערך מחוץ לטווח של כוחות האויב, ובמקרה שמשתנה המצב המדיני־צבאי, יהיה אפשר להשיגם ללא הסתבכות כלשהי. נראה היה כי הצי האמריקני שאף להמציא עצמו מחדש בהתאם לסביבה הביטחונית הבין־לאומית המשתנה כדי להבטיח את תרומתו המכריעה לפעולות עתידיות. השינוי מן האסטרטגיה הימית ללוחמה של מלחמות מחייב הערכה מחודשת של מבנה הצי. כוחות משלוח ימיים, או כפי שהם מופעלים על־ידי לוחמה אמפיבית, היא דרך "מסורתית" אחת לכוחות הצי להקרין עוצמה מהים בחוף. דרך שנייה היא תקיפת מטרות חוף של האויב הרחק מחופי ארצות־הברית, המבוססת על מטוסים הממריאים מנושאות מטוסים. טיוטת החזון שגובשה לאחר תום המלחמה הקרה הציעה שאסטרטגיית הצי (, Precision Operations"קדימה מהים" תבטא יכולות של פעולות כירורגיות ומדויקות ( וסיוע מסיבי באש מהים Smart Targetingפגיעה חכמה ומדויקת במטרות בחוף (. אחת הפלטפורמות הימיות החדשות שנועדה להיות Massed Fires from the sea ) מפותחת למטרה הזאת כוּנתה "אוניית מחסן נשק", והייתה אמורה ליצור יכולות של כוח אש מוקדם, מסיבי ומתמשך כדי להתמודד עם כל תוקפן. הצורך האסטרטגי של הכוחות הימיים לכוון מחדש את יכולותיהם ואת תפיסותיהם המבצעיות מן הלחימה הפתוחה באוקיינוסים לעבר פעולות על־פני הקרקע, ואשר ההגעה אליהם היא מהים, חיזק את הצורך בפעולות משותפות עם צבא היבשה וחיל האוויר. ההערכה בצי האמריקני הייתה שהאסטרטגיה הימית החדשה מתאימה את עצמה למצב .Forward... From The Sea על־פי מסמך משרד הצי האמריקני 9המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם440 מורכב, הן מבחינה בין־לאומית והן מבחינה פנימית )בתוך ארצות־הברית( בנוגע לתקציב הביטחון. הדבר עלול להביא לתחרות בין־זרועית על משימות ומשאבים כפי שהתרחשה להערכת חוקרי אסטרטגיה ימית 10בארצות־הברית גם לאחר סיום מלחמת העולם השנייה מסוימים, החל באימוץ האסטרטגיה הימית החדשה "קדימה מהים", לא היה כבר מקום להשתמש במונחים שנטבעו בעבר על־ידי מהן, כגון "קרבות הכרעה" ו"פעולה אוטונומית" "המהפכה בעניינים צבאיים" שהתממשה בשנים אלה אף היא השפיעה לא 11של הצי מעט על הדוקטרינה של הצי, ובמיוחד בנוגע להכנסת נשק תקיפה מדויק, שימוש מוגדל בנושא התקשוב וההישענות על המודיעין בזמן אמת. גם הנתח מתקציב הצי שהופנה לסוג 12.(89 הלך וגדל )ראו: איור 20 של המאה ה־90הזה של המשימות בשנות ה־ גם הצי המלכותי הבריטי הבין את השינוי שחל במציאות עם קריסת ברית־המועצות, 13 החל לחשוב על דוקטרינת הפעלה חדשה 20 של המאה ה־ 90ובתחילת שנות ה־ הפרקים המרכזיים בדוקטרינה כוללים: סביבה ימית; תכונותיו הייחודיות של הים ותכונות הכוחות הימיים; העקרונות הדוקטרינריים של שליטה ימית; הקרנת עוצמה מהים ותמרון ימי. הדוקטרינה קובעת: הפוטנציאל והרלוונטיות של כוח ימי בעולם המודרני נשארו חשובים כמו תמיד. המרחב הימי מאפשר לבריטניה ובעלות בריתה גישה לאזורי משבר אפשריים. ( ובעלי יכולת עמידות Versatile(, מגוונים Mobileהכוחות הימיים הם מתנייעים (, ויכולים לשמש ככוח תובלה למערכות ביבשה של בעלות ברית. אפשר Resilient ) להשתמש בכוחות הימיים כאמצעי דיפלומטי, וככוחות משלוח העונים על מצבים 14מסוכנים המשתנים ומתפתחים בעולם הנוכחי הדוקטרינה מדגישה את עדיפות התמרון על קרבות התשה, מתמקדת בהפעלת כוחות משלוח, מחדדת את חשיבות השילוביות עם זרועות אחרות של הצבא ומפצירה בקוראים לא להיתפס לדוֹגְמוֹת. יש לזכור שהדוקטרינה הזאת נכתבה בצל מלחמת המפרץ הראשונה . 2001 בספטמבר11(, ובהוצאה מאוחרת שלה גם ניסתה להתמודד עם אירועי 1991 ) גוף נוסף שנאלץ לשנות את האסטרטגיה הימית שלו בתום המלחמה הקרה היה הכוח הימי של ברית נאט"ו, שהכירה באופן היסטורי בערך של ניצול יזום ופרו־אקטיבי של הכוח הימי נגד ברית־המועצות היבשתית, בעיקר בצפון האוקיינוס האטלנטי ושלוחותיו המזרחיות הנושא המרכזי בתפיסת 20 של המאה ה־ 80)הים הנורווגי והים הבלטי(. בשנות ה־ הפעולה הימית של נאט"ו והאסטרטגיה הימית החופפת של ארצות־הברית היה השימוש . Till, 2018, pp. 250–276 10 .ibid 11 על־פי מסמך משרד הצי האמריקני 12 Ministry of Defence, British Maritime Doctrine BR 1806 , 1995. ]This publication was 13 replaced by JDP 0-10, UK Maritime power (5th Edition) published by DCDC in October .2017 [ .ibid 14אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית לאחר סיום המלחמה הקרה441 הקדמי של כוחות הצי באזור שצוין לעיל. הדבר נועד לסייע בשמירה על נתיבי השיט על־ידי מניעת הפריצה של הכוחות הימיים הסובייטיים לאוקיינוס האטלנטי, ובמיוחד דרך המעבר בין גרינלנד, איסלנד ובריטניה, ומניעת האפשרות לשיגור טילים בעלי ראש נפץ גרעיני מהצוללות הסובייטיות ליבשת אמריקה. לצי הבריטי היה תפקיד חיוני באסטרטגיה הזאת אף שיכולת העמידה שלו מול הכוחות הימיים הסובייטיים ללא תמיכה מסיבית אמריקנית הייתה מוטלת בספק. בתום המלחמה הקרה פורקו רוב מערכות הפיקוד הימי של נאט"ו, עם עלייתו של האיום 2011ובראש ובראשונה הפיקוד האטלנטי של בעלות־הברית, ורק ב־ הרוסי עודכנה האסטרטגיה מחדש. בתקופה שבין נפילת ברית־המועצות ועד חזרתה קטן סדר הכוחות של כל הציים שהרכיבו את נאט"ו. 2010למשחק הימי בתחילת הן נאט"ו והן האיחוד האירופי בהתאמה, פרסמו מסמכי דרישות 2014 ו־2011בשנים פרסמה נאט"ו את אסטרטגיית 2011מבצעיות מבוססות ביצועים לתחום הביטחון הימי. ב־ עקרונות בקשר לנושאים 20(, שכללה Alliance Maritime Strategyהברית הימית שלה הבאים: הסביבה הביטחונית הימית; התרומות הימיות לביטחון נאט"ו; הרתעה והגנה משותפת בתחום הימי; ניהול משברים; ביטחון שיתופי; אבטחה ימית; ההיבטים הימיים של האסטרטגיה הימית של הברית הייתה המסמך 15הגישה המקיפה ותפקיד שינוי הברית הראשון שהתפרסם לאחר המלחמה הקרה, ושהתייחס גם למרחב הימי ולתפקידי הצי של 16נאט"ו שלוש שנים מאוחר יותר ובהמשך למסמך האסטרטגיה הימית של נאט"ו, פרסם האיחוד האירופי אסטרטגיה ימית מקיפה משלו. היא אומצה בקיץ של אותה השנה 2014ב־ והכילה אינטרסים ביטחוניים ימיים נבחרים של האיחוד האירופי; מדינות החברות שלו; סיכונים ואיומים ושלל אמצעי יישום בירוקרטיים; תוכנית פעולה כדי לממשה. האסטרטגיה .North Atlantic Treaty Organization, " Alliance Maritime Strategy ", March 18, 2011 15 ההשלכות של השינויים המפליגים שחלו בנאט"ו על תפקידי הצי שלה למרות שבפועל השתתף הצי 16 במשברים שהתחוללו בים האדריאטי במדינות יוגוסלביה, בלוב ובאירועים נוספים שהתרחשו בעשור , מחייבים עדכון מסיבי של האסטרטגיה עצמה.21השני של המאה ה־30% 25% 20% 15% 10% 10% 0%1989 1991 1993 1995 1997 1999אחוז מתקציב משרד הציתמיכת הצי בלוחמה חופית תמיכת המארינס בלוחמה חופית : הקצאות מתוך תקציב משרד הצי האמריקני )חיל הים ומארינס( 89איור לפיתוח יכולות האסטרטגיה – "קדימה מהים"1999 –1989בשניםהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם442 הזאת הייתה פחות צבאית באופייה, ויותר אסטרטגיה ביטחונית ימית )כיווּן בהחלט ראוי לאור ההתפתחויות בתחומי ה"כלכלה הכחולה", ביטחון שיט ועוד נושאים חיוניים בעוד שילובם של כוחות חיל הים של בעלות־הברית האירופיות וארצות־הברית 17אחרים נמשך ברציפות )למשל, עם פריגטות גרמניות בקבוצות נושאות המטוסים של ארצות־ הברית, אימוני צוללות גרמניות עצמאיות עם כוחות ארצות־הברית, והתרגילים הגדולים בקנה מידה גדול באזור ההודי־שקט(, סבסטיאן ברונס מתאר שהצי הגרמני עשה ניסיון לנסח מסמכים אסטרטגיים ימיים המתהדהדים עם שתי האסטרטגיות הללו כמו גם עם השתתף 2016 –2014העקרונות האסטרטגיים של הצי האמריקני. ברונס מציין שבשנים בצוות שהתמנה על־ידי מפקד חיל הים הגרמני באותה עת, שכתב מסמך אסטרטגיה ימית We Shape the Sea,לצי הגרמני אך לא פורסם, "אנו מעצבים את הים, יחד, באחריות זהו ניסיון מעניין המצביע על הקושי של גורמי צי במדינות 18.(Together, Responsibly שבהן התהליך איננו "מלמעלה–למטה" להביא לאישורה של אסטרטגיה ימית מטעמו של הדרג המדיני מחד גיסא, וכן את השילוב של גורמים הנמנים על מכוני מחקר לצוותים שיגבשו את האסטרטגיה הימית המדינתית מאידך גיסא. עם זאת, המציאות כמו תמיד מתעתעת בנו, ולמרות שהשימוש באסטרטגיות המעודכנות נעשה בכמה זירות לחימה )סומליה, קוסובו שביוגוסלביה לשעבר, מלחמת המפרץ ועוד(, עלו והתפתחו במרחב הימי תרחישים חדשים ובלתי צפויים המחייבים USSתגובה אסטרטגית ודוקטרינרית מתאימה. הפגיעות במשחתת האמריקנית 'סטארק , בעת ששייטה במפרץ הפרסי משני טילי אוויר–ים עיראקיים מדגם 1987( במאיStark ( על־USS Cole בנמל עדן במשחתת טילים אמריקנית 'קול2000'אקסוסט', ובאוקטובר ידי סירת נפץ של ארגון אל־קאעדה, הדגימו את אופי הלחימה החדש שהתפתח במרחב הימי וכוּנה "לוחמה א־סימטרית". סוג הלחימה הזה חייב גיבוש אסטרטגיה ותורת לחימה חדשים, מכיוון שתוצאותיו יכולות להיות חמורות ובעלות משמעות לעולם שכלכלתו נהייתה גלובלית, והוא עלול להשפיע לרעה על הסחר הימי והביטחון הימי. )Maritime Counterterrorismלוחמה בטרור הימי טרור ימי מאופיין כמאבק אלים המופנה בעיקר כלפי אזרחים, לשם השגת מטרות פוליטיות־ חברתיות, ולפיכך גם מושתת על הפעלת לחץ על מדינות וגורמי הממשל שלהן, מתוך ללמרות הצעת ההגדרה הזאת, יש עדיין 19חתירה לשינוי מדיניות ואף להפלת המשטר מחלוקת בין החוקרים בנוגע להגדרה המדויקת של המושג "טרור". לדוגמה בשאלה: האם אפשר לתאר מעשי אלימות מסוימים של מדינות כפעולת טרור? )למשל: האם הפצצות Council of the European Union, " European Union Maritime Security Strategy ", June 24, 17 .2014 .Bruns, 2018, p. 267 18 .2003, המרכז הבינתחומי הרצליהמבוך הלוחמה בטרור: כלים לקבלת החלטות בועז גנור, 19אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית לאחר סיום המלחמה הקרה443 השטח הגדולות שנערכו במלחמת העולם השנייה על־ידי בעלות־הברית בערי גרמניה ויפן ופגעו באזרחים רבים היו בגדר מעשה טרור מדינתי?(. כוחו של הטרור הוא תולדה של עליית המדינה המודרנית בעת החדשה שבה השיגה המדינה בלעדיות כמעט מוחלטת על אלימות פוליטית. הבלעדיות הזאת יצרה את התנאים המתאימים לצמיחתו של טרור: אסטרטגיה שאינה יכולה לפגוע באופן ממשי בכוחו של האויב אבל זורעת פחד ובהלה, ופוגעת באופן סמלי במונופול האלימות של המדינה. האפקטיביות של הטרור תלויה במידה רבה בתגובתה של המדינה הנפגעת. כיוון שהלגיטימציה של המדינה המודרנית מושתתת על ההבטחה להעניק ביטחון מלא לאזרחיה, היא מגיבה לעיתים באופן לא מידתי ולא 20נבון, ובכך היא מעצימה את האפקטיביות של פעולת הטרור לא כללה את הנושא הזה באמנה 1982אמנת חוק הים של האומות המאוחדות ב־ למרות חשיבותו לסדר הטוב בים. בקרב גורמי ממשל אמריקני יש חילוקי דעות בנוגע ( ישפר את Ratificationלשאלה: האם אשרור חוק אמנת הים על־ידי ארצות־הברית יכולתה להילחם בטרור הימי )כחלק מהשמירה על חופש השיט(, או יחשוף את אנשי צייה למרות שעיקרון חופש השיט 21( השונים הקשורים לנושאTribunalsלתביעות בבתי הדין ( מבטיחים למדינות ריבוניות את הסמכות הבלעדית Principle of Equalityועיקרון השוויון לעצור ולשפוט אנשים הנמצאים על ספינות המניפות את דגליהן, בנסיבות מיוחדות וחריגות רשאית מדינה שלישית )או בעלות בריתה( "להתגבר" על הבלעדיות הזאת, ולפעול נגד ספינות של מדינה אחרת, בעיקר בים הפתוח. מבצעים כאלה זכו לשם "מבצעי התערבות (. אלה מבצעים ימיים Maritime Intrediction Operations – MIOימית או יירוט ימי שמטרתם לעכב, לשבש או להשמיד כוחות אויב או אספקה בדרך לאזור העימות עוד לפני שיגרמו נזק לאזרחי המדינה המפעילה את המבצע, או בעלות בריתה. ההיסטוריה הימית עשירה בסגרים ימיים, הטלת אמברגו ועצירת אוניות סוחר בזמני מלחמה, ובמקרים שבין המלחמות התווספו אליהם מבצעים נגד פירטיות וסחר בסמים ובעבדים. כך לדוגמה אלף 42 שבהן הטילה מועצת הביטחון על עיראק סנקציות שונות2003 –1991בשנים אוניות הוחזרו לנמל 2,200 נעצרו וכוחות חיפוש עלו על סיפונן ו־3,000אוניות תושאלו היציאה שלהן או נעצרו. תהליך מבצעי מסוג כזה של לוחמה מכיל שני שלבים: הראשון – התקרבות, עלייה, בדיקה וחיפוש בספינה החשודה בהתנהגות אסורה. השני – כאשר חשדות מוכחים, נקיטת אמצעים, כולל עצירת הספינה או אנשים על סיפונה או שניהם, או תפיסת מטענה. הפרשנות המשפטית של מבצעים אלה נשענת על אמנת האומות . זכות גישה: 1המאוחדות לחוק הים וכן על המשפט המנהגי, וכוללת שלוש זכויות שונות גישה כדי לאמת דגל, מקום רישום או סימנים אחרים של לאום )אפשר גם לערוך תשאול (: כוללת עלייה לכלי השיט, בחינת 2 סעיף110 סעיףUNCLOS. זכות חקירה2בקשר מסמכיו וקביעה שהוא חשוד, דבר המאפשר את עצירתו ופיקוח על המטען והנוסעים. (.2009 )סתיו 108 ,זמנים יובל נח הררי, "טרור מהו? מימי־הביניים ועד למאה העשרים ואחת", 20 Jack Goldsmith & Jeremy Rabkin, "A Treaty the Senate Should Sink", Washington Post , 21 .July 7, 2007המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם444 . זכות התפיסה: אם נאספו די ראיות לכך שהספינה עוסקת בפעילות בלתי חוקית, אזי3 יש זכות לספינת המלחמה לעצור את הספינה החשודה, האנשים החשודים הנמצאים על חיל הים הישראלי 22סיפונה, להעמידם לדין, להסגירם, וכן להחרים את הספינה ומטענה ערך מבצעי התערבות ויירוט ימי רבים שבהם עצר מחבלים ותפס אמצעי לחימה, כל זאת ונמשכת עד ימינו. 70במסגרת מלחמתו בטרור הימי, מלחמה שהתחילה בסוף שנות ה־ בהתאם לכך אפשר להגדיר את הטרור הימי – שימוש או האיום להשתמש באלימות נגד אזרחים ומטרות אזרחיות המבוצעות בים, או מהים, נגד מטרות ימיות הכוללות בין היתר כלי שיט, נמלים, חברות ספנות ומתקנים ימיים, וכל זאת כדי להשיג יעד פוליטי. חשוב לציין שהיכולת הטכנית והמבצעית הנדרשות לביצוע פעולות טרור ימי, ובהתאם לכך ההכשרה הנדרשת כדי להבטיח את הוצאתן לפועל, מחייבות משאבים רבים. המשאבים נדרשים בין היתר לרכישת כלי שיט מתאימים, מיומנויות בתחום הימאות, מומחיות בהפעלת אמצעי 23לחימה לרבות חומרי נפץ, וכל זאת בסביבה ימית המורכבת יותר מהסביבה היבשתית חלה עלייה מתונה אך ניכרת ביותר בהתקפות טרור וברצון 2000החל בתחילת שנות ה־ לבצע פיגועי טרור במרחב הימי )עם זאת יודגש שהכמות עדיין קטנה באופן ניכר מאלה הנעשים באוויר וביבשה(, והם גרמו במערב לחששות שטרוריסטים, בעיקר מיליטנטים הקשורים לרשת הגִ'האד הבין־לאומית, מתכננים להרחיב את הפעילות המבצעית מעבר לזירות שבהן פעלו עד כה ארגוני הטרור. הספר הזה עניינו בעיקר נושאים הקשורים לאסטרטגיה ימית, ולכן מטבע הדברים עולה השאלה: האם הטרור הימי ראוי להידון בו בדרך כלשהי? מבחינה היסטורית לא שימש המרחב הימי מקום מרכזי לפעילות טרור, אף שמשחר ימי הציוויליזציות הימיות התאפיין בהימצאותם של נתיבי שיט שבהם עברו סחורות ואנשים. על־פי מאגר הנתונים של תאגיד מכלל האירועים 2%ראנד, גם בתקופה המודרנית תקיפת יעדים ונכסים ימיים היא רק כמות קטנה יחסית, מכיוון שכוחות הביטחון 24 השנים האחרונות 30הבין־לאומיים ב־ נאלצו להתמודד עם ארגוני הטרור המסורתיים, כגון שרידי הטרור הפוליטי וקבוצות הטרור ראוי 25.(Irredentismבעלות שאיפות לבדלנות ולהסתפחות למדינה אחרת – אירידנטה Tsaltas Grigoris, and Gerasimos Rodotheatos, "Maritime Interdiction הרחבה בנושא ראו 22 Operations: A View Through International Law Lens" NMIOTC , 2nd Issue (November .2010), p. 45 Akiva Lorenz, " The European Union's Response to Terrorism ", International Institute of 23 .Counter-Terrorism , IDC Herzliya, May 5, 2005 Peter Chalk, The maritime dimension of international security terrorism, piracy, and 24 challenges for the United States , Rand Corporation, Project Air Force , Santa Monica, .2008, p. 19 ( היא התלכדות קבוצה לאומית המצויה במדינה אחת )לרוב קבוצה שהיא Irredentism אירידנטה 25 מיעוט(, מתוך שאיפה להסתפח למדינה אחרת )בדרך כלל בעלת גבול משותף( שבה לאום זה הוא רוב או מחזיק בשלטון. האירידנטה יכולה להתבטא הן בסיפוח השטח שבו מצויה הקבוצה הלאומית בלבד, והן בסיפוח כולל של המדינה שבה מצויה קבוצה זו. שאיפה זו מבוססת על זהות לאומית אתנית או דתית.אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית לאחר סיום המלחמה הקרה445 בני אדם3,000 בארצות־הברית, שגרמו למותם של כ־2001 בספטמבר11לציין שפיגועי נחשבים לפעולת הטרור הגדולה בהיסטוריה, ובעקבותיהם הפכה הלחימה בטרור לאחד . 21האתגרים הביטחוניים של מדינות העולם במאה ה־ מחקר של מכון ראנד העלה חמש סיבות עיקריות המסבירות מה הוביל בכל זאת ( שזוהו Vulnerabilities( רבות מהפגיעויות 1את ארגוני הטרור לפעול גם במרחב הימי על־ידי הפירטים במרחב הימי וגרמו לשיעור גבוה יותר של התקפות חלות גם על ארגוני ( הצמיחה של ארגונים מסחריים המתמחים בספורט ימי והציוד המתקדם שהם 2הטרור מציעים לשוק הפרטי אִפְשרה גם לארגוני הטרור נגישות קלה, הן לרכישת הציוד, והן ( תקיפות טרור במרחב הימי 3להכשרת הטרוריסטים, והכול תמורת משאבים סבירים יקנו למחבלים אמצעי יעיל ביותר לערעור היציבות הכלכלית ותהליכי הגלובליזציה. שיבוש ( Just enough, Just in timeהמנגנון של מערכת "אספקת מטען בדיוק בזמן הנדרש Vast and cascadingשרובה מתבצעת דרך הים, עלול לגרום לתגובות שרשרת עצומה ( הטרור הימי הוא אמצעי 4(, במיוחד אם הפעילות תפגע בנמל מסחרי גדול fiscal effects נוסף להפעלת עונש כפוי על קהלי האויב. אוניות נוסעים ומעבורות הן יעד לטרור ימי עקב היותן כלי תעבורה למספר גדול מאוד של אנשים במרחב הימי. חלק גדול ממערכת המסחר הימי נועד להיות נגיש ופשוט ככל האפשר )כדי לשמור על עלויות נמוכות ועל מחזור גבוה(, ( האופי המורכב ביותר של 5ואין תמריץ לחוקק משטר קפדני )ומפריע( של אמצעי ביטחון שרשרת האספקה באמצעות מכולות לדוגמה, יוצר שפע של הזדמנויות לגורמי טרור לחבל 26בהם, או להחדיר דרכן אמצעי לחימה ליעדים על־פני כדור הארץ עם זאת חשוב לחזור ולציין שרמת ההכשרה הגבוהה הנדרשת לכל מי שפועל במרחב הימי והמשאבים הנדרשים כדי לאפשר את רכישת האמצעים לפעולת טרור ימית, הביאו לכך שפעילות הטרור הימית פיגרה בהתפתחותה ביחס לפעולות טרור שבוצעו במרחב 27היבשתי כך, עם חלוף השנים והפיכת המרחב הימי לבעל חשיבות גלובלית לסחר הבין־לאומי, הוא נהיה אטרקטיבי יותר לפעילותם של ארגוני טרור, ובאופן כללי חלה עלייה בהיקף ביוני 11פעולות הטרור הימיות. לפי בסיס הנתונים של אוניברסיטת מרילנד, בתקופה שבין 28 אירועי טרור ימי212 התרחשו ברחבי העולם בסך הכול2004 ביולי1 ועד1970 אפשר להבחין בין פעילות של פירטיות ימית ובין טרור ימי מבחינת אופי התקיפה שיטות התקיפה והאמצעים ששימשו בתקיפה, כמו גם האזורים שבהם מופעלת פעילות הטרור הימי והפירטיות. למרות שיש דמיון מסוים בין שיטות הפעולה של שניהם )פגיעה בכלי השיט, גניבת המטען הימי ולקיחת בני ערובה(, הרי שמטרותיהן שונות: לפעולות טרור יש מניע רעיוני אידאולוגי, ולכן חשוב ליוזמיהן הפרסום באמצעי התקשורת השונים כדי . Chalk, 2008, p. 19 26 Akiva Lorenz, " The threat of maritime terrorism to Israel ", International Institute for 27 .Counter-Terrorism , IDC Herzliya, September 24, 2007 .The Global Terrorism Database (GTD ) 28המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם446 להפעיל לחץ פסיכולוגי על הממשלים והציבור. לעומת זאת הפירטיות משתמשת ברכוש שלכדה ובבני הערובה למטרות רווח בלבד )אם באמצעות גביית כופר, או מכירת הרכוש שתפסה(. החשש מפני מעשים בלתי חוקיים המאיימים על בטיחות האוניות ועל ביטחונם של עם דיווח על חטיפתם 20 של המאה ה־80הנוסעים והצוותים שבהן גדל במהלך שנות ה־ של צוותים, אוניות שהועלו על שרטון בכוונה תחילה, ובהמשך פוצצו באמצעות חומרי נפץ. הנוסעים היו מאוימים ולפעמים נהרגו. זכור במיוחד האירוע באוניית הנוסעים האיטלקית (, שנחטפה על־ידי ארבעה טרוריסטים פלסטינים מארגון MS Achille Lauroאָקילֶה לָאוּר בעת שהפליגה מאלכסנדריה לפורט סעיד 1985החזית לשחרור פלסטין באוקטובר שבמצרים. החוטפים השתלטו על האונייה ורצחו נוסע אחד – יהודי אמריקני נכה בשם ליאון קלינגהופר. אלוף )בדימוס( עמי איילון ואייל חיות מנתחים את הבעיה המורכבת של הגדרת מושג הניצחון במלחמה שמנהלות מדינות דמוקרטיות נגד הטרור, ולהערכתם ההתמודדות עם טרור היא מציאות קיימת שתמשיך ללוות אותנו במשך זמן. לפיכך, המטרה הפוליטית של ממשלה דמוקרטית במלחמה מהסוג הזה צריכה להיות שמירה מתמדת על הביטחון, מתוך הקפדה על רמת חיים גבוהה עבור אזרחיה, ושמירה על ערכי הליבה של החברה שלה, למרות שהסכסוך עצמו צפוי להיות ארוך וממושך. לדעתם, קשה יהיה למגר באופן מוחלט את הטרור, ולכן ההתמודדות איתו דומה למאמצי אכיפת החוק על־ידי משטרה וארגוני אכיפת חוק מדינתיים אחרים, שמטרתם לא לבטל לחלוטין את הפשע אלא להפחיתו לרמה שאפשר לנהלו לצד הקפדה על ערכי החברה. לדעתם, אימוץ הפרדיגמה החדשה הזאת מחייב שינוי פוליטי, צבאי, ואולי הכי חשוב, חשיבה משפטית על המלחמה בטרור ועל 29משמעות המושג "ניצחון בלוחמה בטרור למרות הכול מיעוט פעילות טרור במרחב הימי )הן בכמות והן בעוצמה( ביחס למרחב היבשתי והאווירי, לא יכול להיות מוסבר בקיומם של "מכשולי כניסה מובהקים", ואף לא (, Peter Lehrבהיעדרה של תועלת טקטית או אסטרטגית. לדעתו של החוקר פטר ליהר איש אוניברסיטת סנט אנדריוס בסקוטלנד, נראה כי הדבר נופל בין שני כיסאות: א. הימשכותם של פעולות טרור בתעופה האזרחית וההד שהן יוצרות. ב. טרור ביבשה כברירת מחדל בנוגע לארגונים שטרם רכשו מיומנות. השימוש בטרור הימי הוא בשלב זה במובן הרטורי־הצהרתי )שגם לו יש ערך(. עם זאת כניסתן המסיבית של אוניות נופש שעליהן 30מפליגים אלפי נופשים יכולה לשמש בעתיד יעד אטרקטיבי לפעולות מהסוג הזה Ami Ayalon & Ayal Hayut-man, " Redefining victory in democracy’s war on terror ", 29 .Lawfare , February 18, 2020 Peter Lehr, "(No) Princes at the sea: Reflections on maritime terrorism", in Joachim 30 Krause and Sebastian Bruns (eds.), Routledge handbook of naval strategy and security , .New York: Routledge, 2016, pp. 211–212אסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית לאחר סיום המלחמה הקרה447 ניתוח אירוע – התמודדות ישראל עם הטרור הימי ; 1974פעולות טרור מן הים כגון הנחיתה בחוף תל־אביב וההשתלטות על מלון סבוי ב־ ; אירוע ההשתלטות על אוטובוס הדמים בכביש החוף 1975הפשיטה הימית בנהרייה ב־ , היו חלק מפעילות הטרור שהופעלה נגד אזרחי ישראל על־ידי ארגונים פלסטיניים 1979ב־ (. הדוקטרינה שנבנתה בתקופת כהונתו של אלוף )מיל'( זאב אלמוג מפקד חיל 13)טבלה הים, ואשר יסודותיה היו: בניית מערך גילוי חופי בעל יכולות גילוי ויירוט מחבלים המגיעים בדרך הים; שיתוף פעולה עם כוחות היבשה והאוויר ליירוט הסירות טרם נחיתתם בחוף; בנייה ופיתוח מודיעין איכותי להתרעה בפני פיגועים מהסוג הזה; פעילות התקפית של נגד בסיסי היציאה של המחבלים ונטילת היוזמה מידיהם; תפיסת אמל"ח שהובל 13שייטת לבסיסי המחבלים בלבנון על־ידי אוניות חיל הים – כל אלה הביאו להפסקת החדירות לחופי אלוף זאב אלמוג מציין:31ישראל בדרך הים חיל הים הפתיע והיכה בהם בכל עת, ובכל אתר שבו הם נערכו או שטו; כ'חוד 13החנית' בפעילות ההתקפית נגד המחבלים ובסיסיהם הציב חיל הים את שייטת )מתוך תפיסה שנגד טרור יש להילחם עם כוחות קטנים ומיוחדים(. בדרך זו הצליח 32החיל לחסל את בעיית החדירה מהים הביאה לכיבושה של כל רצועת החוף עד בֵּירוּת, 1982מלחמת לבנון הראשונה בקיץ ושללה מהמחבלים בסיסי יציאה קדמיים לפיגועים נגד ישראל. גירושו של אש"ף מלבנון מחבלים ונלווים משטח 8,856על־פי הסכם התיווך האמריקני, הביא בין היתר לעזיבתם של לבנון לשמונה מדינות שונות. בעקבות יציאת המחבלים מלבנון השתנו מאפייני הטרור , כאשר הטרור הימי טרם זנח את כוונתו לפגוע 80הימי נגד ישראל, והחל באמצע שנות ה־ מהים בשטח ישראל, הוא ניסה לפעול באמצעות אוניות אֵם שיורידו את הכוח התוקף מחוץ לטווח הגילוי של מערך הגילוי החופי הישראלי. מבצע "אבק דרכים" שבו הורדו חמש סירות הוא דוגמה למתאר חדש שחיל הים בפיקודו 1990מהירות מאוניית אֵם בערב חג השבועות מסכמת את 13(. טבלה 90של אלוף מיכה רם התמודד איתו בהצלחה וסיכלו )ראו: איור מתארי הטרור הימי, יעדיהם וארגוני טרור שהיו מעורבים בהם, כפי שהתנסה בהם חיל הים. : דוגמאות למתארי טרור ימי, יעדיהם וארגוני טרור שבצעו אותם13טבלה המדדיםדוגמאות מאפיינות ארגון הטרורפתח; חזבאללה; חמאס; ארגון הגִ'האד האסלאמי; איראן שלוחים יעדיםמטרות אסטרטגיות; שיבוש פעילות נמלים; שיבוש פעילות סחר ימי; פעילות במרחב הקיברנטי סייבר בסיסיםרצועת עזה; דרום הים האדום; ים התיכון; חופי חצי האי סיני מטרותמתקני הפקה בים; כלי שיט צבאיים; אוניות סוחר; נמלים ומטרות אסטרטגיות בחוף טקטיקהאוניות אם; סירות/ספינות דיג; סירת מתאבדים; הברחת נשק; שימוש בלוחמה היברידית . 17, עמ2018 אלמוג 31 .2014, כנרת זמורה־ביתן – הפלגות חיי 13מפקד שייטת זאב אלמוג, 32המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם448 1990 במאי25 העמסת סירות לאונייה ויציאה10:00 במאי27 העלאת מחבלים לאונייה ותנועה17:00 במאי29 שילוח הסירות והתרחקות האונייה מחנה האימונים זליטןטריפולי ירושליםאלכסנדריההים התיכון (, נתיב אוניית 1990: מבצע "אבק דרכים" )מאי90איור הָאֵם מבסיס היציאה עד נקודת ההורדה חיל הים הישראלי רכש ניסיון רב בלחימה בטרור במרחב הימי בחמשת העשורים האחרונים, ואף פיתח על בסיס הניסיון הזה דוקטרינת הפעלה ומערכות לחימה מהמובילות 33בעולם , פנו ארגוני הטרור לבצע פעילויות במרחב הבין־לאומי 80כאמור, החל באמצע שנות ה־ (, 1985שבהן בין היתר חטיפת אוניות נוסעים כפיגוע מיקוח )אקילה לאורו באוקטובר והשתלטות על יאכטות ישראליות במעגנות מחוץ לישראל )הזוג פלצור בלרנקה, קפריסין מצביעות על כך שהמאפיינים 2018 –2010(. פעולות הטרור הימי בשנים 1986בספטמבר הגאוגרפיים של הטרור הם התמקדות באזורי המְצָרים – נקודות משנק – שבהם עוברת מהדלק העולמי, באזור דרום־מזרח אסיה, האוקיינוס ההודי, הים הערבי 75%אספקה של כ־ הותקפה המכלית 1971ומערב אפריקה. תרחיש זה איננו חדש עבור ישראל, וכבר ביוני הישראלית "קוראל סי" בדרכה לנמל אילת לפרוק דלק שנרכש באיראן לקצא"א. הטכנולוגיות המשמשות את הטרור הן ימיות־אזרחיות מתקדמות שניתן לרכוש אותן בשוק האזרחי, או טכנולוגיות צבאיות מתקדמות המסופקות לארגוני הטרור על־ידי מדינות סוררות. טכנולוגיות אלה כוללות בין היתר כלי שיט מתקדמים לרבות צוללות ננס, טילים וכלי טיס בלתי מאוישים. ארגוני הטרור העיקריים הם הארגונים האסלאמיים הקיצוניים הפועלים באזורים השונים, סונים סלפים, סונים הנתמכים על־ידי אל־קאעדה, ארגוני (, או האסלאם השיעי הנתמכים על־ידי איראן. ISISהמדינה האסלאמית – דעאש הספר הזה עוסק באסטרטגיה ימית. המבקשים להעמיק ידיעותיהם יוכלו לעיין בספרות המפורטת 33 והמרחיבה על האירועים שבפרק הזה הובאו בתמציתיותאסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית לאחר סיום המלחמה הקרה449 יש סבירות גבוהה שיבוצעו פיגועי טרור מצד ארגונים כמו המורדים החות'ים, אל־ קאעדה ודעאש באזור הזה, ומתבססת על כוונות מוצהרות של הארגונים האלה לשבש את תנועת אוניות הסוחר בנתיבי שיט קריטיים. תוצאותיו של פיגוע טרור כזה באזור מפרץ עדן עלולות להשפיע קשות על הסחר והכלכלה העולמיים, שכן באזור נמצאות שלוש נקודות המשנק )הורמוז, באב אל־מנדב ותעלת סואץ(, שהתנועה החופשית והבטוחה בהן חשובה ביותר לסחר העולמי, ובעיקר לשינוע דלק וסחורות. מאחר שחלק מהאיומים הופנו גם כלפי ישראל הזהיר בתגובה ראש הממשלה בנימין נתניהו את איראן שכל ניסיון לחסום את מֵצַר באב אל־מנדב בים סוף ייתקל בקואליציה בין־לאומית בהשתתפות ישראל.451גורמים עיקריים המשפיעים על 21האסטרטגיה הימית במאה ה־ הייתה עדיין ארצות־הברית בהגמוניה בעקבות התמוטטות הגוש 21בתחילת המאה ה־ הסובייטי וסיום המלחמה הקרה. מדיניות ההכלה האמריקנית, שבדיעבד הוכיחה את עצמה במלחמה הקרה, חיפשה אסטרטגיה רבתי חדשה שתתאים למצב החדש: אירועי הטרור של יצרו בארצות־הברית בפרט, ובעולם המערבי בכלל, מציאות שחייבה 2001 בספטמבר11 שינויים מובהקים באסטרטגיה רבתי, ובמיוחד באיום האסטרטגי שהטרור מסוגל להשית על כמעצמה ימית באזור 21דמוקרטיות מערביות. עלייתה של סין בעשור השני של המאה ה־ (, ההופכת להיות יריב לצי ארצות־הברית; Indian-Pacific Regionהאוקיינוס ההודי–שקט חזרתו של הצי הרוסי לפעילות באזור הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי החל בסוף העשור , כל אלה גרמו לכך שהצי האמריקני מצא עצמו פועל במערכת בין־21הראשון של המאה ה־ נשא נשיא סין, שי ג'ינפינג, נאום מכונן בקונגרס 2017לאומית שונה במאפייניה. באוקטובר וקבע את היעדים האסטרטגיים של סין לעשורים 19המפלגה הקומוניסטית הסינית ה־ 1הקרובים: הפיכתה למעוז הקידמה הכלכלית ולמעצמה שוות מעמד לשאר המעצמות : 2020 על מסמך הדוקטרינה הימית ל־ 2015 ביולי 26ואילו נשיא רוסיה פוטין הכריז ב־ "הדוקטרינה הימית של הפדרציה הרוסית" היא מדיניות ממלכתית מקיפה לשליטה בכל הנכסים הימיים של רוסיה, הצי המלחמתי, הצי הסוחר, כמו גם התשתיות הימיות של רוסיה. הדוקטרינה משקפת את תגובתה של רוסיה לסכסוך עם המערב. העקרונות הבסיסיים . הסכסוך 2014של המסמך מבוססים על הדוקטרינה הצבאית שאימצה רוסיה בדצמבר באוקראינה וההתרחבות מזרחה של נאט"ו הוצגו כ"איומים הגדולים על ביטחון רוסיה", ובהתאם לכך מודגש האיחוד מחדש של קרים עם רוסיה. יתר על כן, המסמך מדגיש את חשיבות היחסים הידידותיים בין רוסיה לסין, ושיתוף הפעולה שלהן באזור האוקיינוס השקט. לדברי סגן ראש ממשלת רוסיה דמיטרי רוגוזין, האסטרטגיה הימית החדשה אמורה לסייע לקרמלין ליצור איזון נגד יעיל להגמוניה האמריקנית בעולם, ולהתנגד לכל ניסיון להרחיב את 2ההשפעה של נאט"ו במדינות ברית־המועצות לשעבר Full text of Xi Jinping's report at 19th CPC National Congress , Source: Xinhua, Editor ZD, 1 .November 3, 2017, p. 5 Stephen Blank, " Russia’s New Maritime Doctrine ", The Jamestown Foundation, Euro-Asia 2 .Monitor ," Vol. 12(151), August 11, 2015המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם452 הציבה את הטרור על סוגיו2002האסטרטגיה הלאומית הביטחונית האמריקנית של בראש סדר האיומים על ארצות־הברית. בהקשר לכך אומצה ההנחה שטרור עולמי לא יוכל בהקשר לכך יצוין 3לצמוח ולהתקיים ללא סיוע ותמיכה מדינתית, כולל תמיכה במשאבים ( את המונח State of the Union Address ) 2002שבנאומו לאומה טבע הנשיא בוש הבן ב־ ( בהתייחסו לקוריאה הצפונית, לעיראק ולאיראן שאותן ציין Axis of Evil"ציר הרשע כמדינות המפתחות נשק להשמדה המונית ותומכות בטרור. אסטרטגיית ההגנה הלאומית 2005( שפרסם רמספלד מזכיר ההגנה האמריקני ב־ National Defense Strategy ) התבססה על האסטרטגיה הלאומית הביטחונית. הלחימה של צבא ארצות־הברית נגד ( בעיראק ובאפגניסטאן שבהן פעל הצבא האמריקני Insurgenciesהתקוממויות מקומיות בנסותו לטפל במדינות תומכות טרור, חייבה אותו לצייד את חייליו באמל"ח הנדרשים לכוחות הפועלים במדינות אלה, דבר שהצריך הסטת תקציבים מהפיתוחים היקרים שהיו 4פרי "המהפכה בעניינים צבאיים אנשי מדעי המדינה ובהם גם בארי פוזן התחילו לבחון את השינוי האסטרטגי שבו , ואיזו אסטרטגיה רבתי נכון שתאמץ. פוזן 21בחרה ארצות־הברית עם כניסתה למאה ה־ גרס שבפני ארצות־הברית ניצבות בתקופה הזאת שתי חלופות של מדיניות חוץ: עליונות שבאמצעותה תוכל לנצל ולהרחיב את היתרון היחסי שלה אחרי המלחמה הקרה באמצעים צבאיים, ומעורבות סלקטיבית שלהּ יש מרכיבים ליברליים המעניקים לה לגיטימציה בין־ לאומית רבה יותר. פוזן טען שמבחינה צבאית ארצות־הברית עדיין שולטת לבדה במרחבים המשותפים של הים, האוויר והחלל החיצון, ושליטה זאת מאפשרת לה להקרין את עוצמתה ברחבי העולם ולמנוע מכל יריב לעשות כך. כמו כן מבטיחה רמה גבוהה של ביטחון לנתיבי השיט והטיס שבשימוש כלל המדינות – דהיינו שמדינות רבות רואות שההגמוניה של ארצות־ הברית משרתת גם את האינטרסים שלהן, ובמיוחד האינטרסים הכלכליים. ואולם השליטה הזאת, גלובלית ככל שתהיה, איננה מוחלטת, וקיימות בה כמה נקודות תורפה שבניצולן היה אפשר להבחין, 21אפשר יהיה לאתגר את ארצות־הברית. בעשור הראשון של המאה ה־ שיריב עוצמתי פחות במונחים טכניים, כלכליים וצבאיים יכול להתחרות בארצות־הברית, בין אם בלחימה במרכזי אוכלוסייה, או באזורים הרריים כמו באפגניסטאן, ואפילו במרחב לפני אירועי ספטמבר 5 אלף רגל, או באמצעות ארגוני טרור15האווירי בגבהים מתחת ל־ הצטמצם הדיון במדיניות החוץ למחלוקת בין חלופת העליונות למעורבות סלקטיבית; 2001 ( וביןUnilateral Hegemony( חד־צדדית של ההגמוניהNationalistבין גרסה לאומנית גרסה ליברלית, רב־צדדית שלה. לטענת פוזן, שליטת ארצות־הברית במרחבים מאפשרת לה עמדת מוצא טובה למעורבות סלקטיבית בלבד. לפיכך המליץ לממשל האמריקני לנקוט מדיניות חוץ של "מעורבות סלקטיבית" שהיא גם חסכונית, מבטיחה את האינטרסים של ארצות־הברית, ומאפשרת לזרועות הצבא בכל תרחיש סביר לספק ערבויות ביטחון .Bruns, 2018, Ch. 6, p. 180 3 ראו פרק "השפעת הטכנולוגיה על האסטרטגיה" בספר הזה 4 Barry R. Posen, "Command of the commons: The military foundation of US hegemony", 5 .International Security , 28(1), (2003), pp. 5–4621גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־453 בנוגע לשליטה במרחב הימי מציין פוזן שצוללות התקיפה הגרעיניות6למדינות אחרות של ארצות־הברית ניחנות ביכולת הטובה ביותר של לחימה נגד צוללות, והן כנראה הנכס עוד ציין שמאז תום המלחמה 7העיקרי של ארצות־הברית לשמירת השליטה במרחב הזה הקרה, ומשום שלא נותרו עוד כמעט אויבים ימיים, הצי האמריקני שהיה להוט להראות של המאה 90שהוא עדיין רלוונטי ל"בעיות היום־יום", התחיל לכוון עצמו מתחילת שנות ה־ William( וויליאם תומפסון Jack Levy ז'ק לוי8 להשפיע על עניינים צבאיים בחוף20ה־ מדוע לא קמה קואליציית איזון 2010( מסבירים על סמך מחקר שערכו ב־ Thompson ( נגד כוחה הימי של ארצות־הברית. לטענתם, קואליציות מהסוגBalancing Coalition ) הזה נוצרות לעיתים קרובות נגד מדינות שצוברות ריכוזים גבוהים של כוח צבאי במערכות (, במיוחד ביבשת אירופה, Autonomous Continental Systemsיבשתיות אוטונומיות ולעומת זאת, בדרך כלל אינן נוצרות נגד מדינות שצוברות ריכוזי כוח גדולים ועושר ימי 9.(Global Maritime Systemבמערכת הימית העולמית ראוי לבדוק גם שינויים שהתרחשו במרכיב הצבאי של האסטרטגיה הימית של צי הצי 20 של המאה ה־90ארצות־הברית ומדינות נבחרות אחרות. כזכור, עד תחילת שנות ה־ האמריקני וציים מערביים אחרים היו בנויים להתמודד עם סוגי הלוחמה הימית המסורתיים, כלומר, שהחזיקו כוחות משימה הנשענים על קבוצת נושאת מטוסים וכלי שיט שטח בעלי Carrier Strikeיכולות מגוונות הכוללות גם מרכיבי הגנה אווירית ולוחמה נגד צוללות (. בכוח היו בדרך כלל סיירת, שייטת משחתות או פריגטות, אוניית אספקה, Group ולעיתים גם צוללות תקיפה גרעיניות. כך גם תפיסת ההרתעה הגרעינית האמריקנית והרכיבים הימיים ששירתו את התפיסה הזאת. כלי השיט האמריקניים, ובעיקר הצוללות האסטרטגיות שלהם נועדו לספק את ההרתעה הגרעינית באמצעות היכולות לפגיעה ב"מטרות ערך" ו"במטרות כוח". הכוחות הקונוונציונליים היו מותאמים לעיסוק במלחמה קלסית של השליטה בים ומניעת הים מהאויב. עם זאת, בתקופה שלאחר המלחמה הקרה, השתנה באופן מובהק מגוון האיומים במרחב הימי: שחקנים לא־מדינתיים, ארגוני טרור ומורדים חמושים מאתגרים את כוחות הביטחון הלאומי. שחקנים חדשים אלה שינו את האסטרטגיה שלהם מטרור קונוונציונלי בעוצמה נמוכה לתקיפת מטרות יוקרה וסמלי שלטון. תקריות כמו מתקפות פירטיות אילצו את הכוחות הימיים לבחון מחדש את האופי המשתנה 10של איומים לא־מדינתיים, כמו גם את הטקטיקות ואת דפוסי הפעולה של השחקנים נדרש גם הצי האמריקני להתאים את האסטרטגיה 2001בעקבות אירועי ספטמבר (National Security Strategy – NSSהימית שלו לאסטרטגיה הלאומית הביטחונית .ibid, p. 46 6 .ibid, p. 11 7 .ibid, pp. 36–37 8 Jack S. Levy and William R. Thompson, "Balancing on Land and at Sea: Do States Ally 9 .Against the Leading Global Power?" International Security , 35(1) (Summer 2010), p. 8 Vijay Sakhuja, " Asymmetric Warfare and Low Intensity Maritime Operations: Challenges 10 .for Indian Navy ", ORF Occasional Paper , 5, 2006המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם454 (. המסמך הראשון National Defense Security – NDSולאסטרטגיית הביטחון הלאומית , הופץ כשנה לאחר האירוע. 2001ששיקף את מפת האיומים החדשים שקמו בספטמבר Center for maritimeסבסטיאן ברונס העומד בראש המרכז לאסטרטגיה וביטחון ימי Institut für Sicherheitspolitik –( במכון למדיניות וביטחוןsecurity studies – CMSS פרסם הצי האמריקני2008 –2002( שבאוניברסיטת קיל שבגרמניה, מציין שבשנים ISPK Vision, Concept, Plan, Strategic Plan,עשרה מסמכי מדיניות עם כותרות שונות ( שהצביעו לדבריו "על חוסר הוודאות הרבה שאפיין את גורמי הצי בנוגע לתפקידו Strategy מילאן11."2001של הצי נוכח אתגרים ביטחוניים כמו אלה שהתרחשו באירועי ספטמבר ויגו מציין שכבר שנים ספורות קודם לכן מצא עצמו הצי האמריקני מעורב יותר ויותר בלחימה חופית באזורים שבהם התעוררו מתיחויות שאיימו על הסדר הבין־לאומי. דוגמאות 12.(2003 ,1991( ומלחמות המפרץ1999–יוני1998לכך הן מלחמת קוסובו )פברואר )Littoral warfareלוחמה חופית " )מלטינית "חופי"( מתייחס לאזור הימי הנמצא בסמוך לחוף הים )ראו: איור Littoralהמונח (. לא קיימת הגדרה אחת מוסכמת לאזור הזה, אם כי צי ארצות־הברית מתחם את האזור 91 רגל(. חלוקות הדעות לגבי 200 מטר60( ועד עומק מים של כ־Beach/Shoreמחוף הים ההגדרה הזאת, ויש הגורסים שההגדרה הנכונה צריכה להתחשב ביכולת הגילוי והנשק של 13 מיל מהחוף50הכוח הממוקם בחוף, ולפיה להרחיב את האזור הזה לטווח של עד מ'60מצוק יםכ־חוףחוףהאזור החופי חלק קדמיאחוריחלק האזור המרוחקהאזור הסמוך לחוף קו החוףמדרגה אזור משברים גאות גבוהה גאות נמוכה (אזור החוף 14: האזור החופי ומרכיביו91איור .Posen, 2003, p. 182 11 .Vego, 2015, pp. 31–32 12 US, Department of the Navy, Office of the Chief of Naval Operations, Naval Doctrine 13 .Publication 1: Naval Warfare , Washington DC, 1994 .The littoral zone , Adventure מקור האיור על־פי 1421גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־455 לחימה צבאית הנערכת באזור המדף ההגדרה המקובלת ללחימה חופית היא: היא יכולה לכלול התמודדות עם איומים מגוונים 15היבשתי, במים רדודים ובקרבת החוף כמו: מיקוש, סוללות תותחנות וטילים הממוקמות באזור החופי, ובמיוחד במשימות נחיתה, או פעולות קומנדו המתבצעות מהים. לפיכך, לחימה חופית דורשת לשלוט ב"אמנות הלחימה" באזורי הים הסמוכים לחוף, בקרבת איים, במים רדודים ומוגבלים לתנועה, בדרך כלל בתוך מדף היבשת והרחק מהים הפתוח והאוקיינוסים, דבר המחייב יכולת טובה של ניווט ותמרון כלי השיט. סוג הלחימה הזה שונה באופן ניכר מלוחמה ימית בים הפתוח משתי סיבות: 1 .עקב המים המוגבלים גם כלי השיט שיכולים לפעול בהם מוגבלים בגודלם במהירות תנועתם ובממדיהם )בגלל יכולת מוגבלת לתמרן(. 2 .מאחר שהלחימה קרובה לחוף האויב סביר שהאויב ינצל את יכולותיו מהחוף 16וישתמש בכלי שיט קטנים, מהירים וחמושים בטילים יש להבין היטב את ההבדלים בין מאפייני הלוחמה הימית בים הפתוח ובין מאפייני הלוחמה החופית, שאם לא כן, יקשה על מפקדי כלי השיט וצוותיהם לתכנן את פעילותם המים הרדודים והמרחב המוגבל מחייבים שימוש בטקטיקות שונות מאשר 17ולבצעה כראוי בים הפתוח. כלי לוחמה של סוג הלוחמה החופי חייב להיות מהיר, זריז, חמוש היטב ובעל יכולת הגנה עצמית. כאשר חיל הים הישראלי הפעיל ספינות טילים בים האדום ובמפרץ , הוא פיתח תורת לחימה מיוחדת שעסקה 20 של המאה ה־ 80 וה־ 70סואץ בשנות ה־ בלחימת סטי"לים במים מוגבלים, שהייתה ייחודית לזירה הזאת. מילאן ויגו מציין שלוחמה חופית דורשת שיתוף פעולה הדוק בין הציים השונים (, כמו גם שיתוף Deconflictionהמשתתפים בה וקביעת מגנוני מניעת היווצרות תקריות פעולה הדוק עם כוחות אוויר ומודיעין. דוגמה לכך יכולה להיות פעולת צה"ל לפגיעה בתשתיות איראניות באזורי סוריה ולבנון, המחייבת קיום מנגנון כזה עם הצי הרוסי השוהה עוד הוא מציין שהיכולת של הצד החלש מבחינה ימית לאתגר את 18בקרבת החוף הסורי המטרות 19הצד החזק יותר בסוג כזה של לוחמה היא גדולה יותר מאשר לוחמה בים הפתוח של לוחמה חופית בדרך כלל דומות או זהות לאלה של המלחמה בים הפתוח, כגון השגת עליונות ימית או שליטה ימית, ועם זאת, יש הבדלים ניכרים בדרך השגתן בלחימה חופית. סיבל מגדיר את המדף היבשתי כ"מושג גאוגרפי המתאר את ההמשך הטבעי של קרקעית היבשה 15 מעבר למים הטריטוריאליים, הוא משתרע מתחת לפני המים, עד לנפילה התלולה למעמקי הים .483, עמ2010סיבל Defencyclopedia, The Ultimate Defence Encyclopedia , "Littoral Warfare: Introduction ", 16 .2014 .Vego, 2015 17 – יצירת מנגנון למניעת התנגשויות או תאונות בין כוחות שונים באזור לחימה מסויםDE confliction 18 .Vego, 2019, p. 110 19המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם456 בניגוד ללוחמה בים הפתוח, השיטה השכיחה ביותר בלוחמה חופית היא פעולה טקטית עוד טוען ויגו שבמהלך 20הזדמנויות לתכנן ולבצע פעולות ימיות גדולות הן נדירות יחסית התפתחו אזורי דרום־מזרח אסיה, המזרח התיכון )ובמיוחד 21העשור השני של המאה ה־ המפרץ הפרסי ומפרץ עדן(, צפון אפריקה, מערב האוקיינוס השקט והים השחור כאזורי מתיחות בעלי פוטנציאל לסכסוכים ומלחמות אזוריות. אם אכן יפרוץ באחד מהם סכסוך, קיימת סבירות גבוהה שהוא יתרחש במימי החופים של האזורים האלה. אומנם שטחם של מהמרחב הימי, אך הם בעלי חשיבות מכרעת, שכן 16%אזורי החופים אלה הוא בקושי כ־ המוצא כמו גם היעדים של הסחר העולמי מתרחשים בהם, וחשיבותם לרווחתן הכלכלית 21ולביטחונן של המדינות אולי לא הייתה מעולם כה גדולה מכפי שהיא כיום מאחר שלוחמה חופית מתרחשת לפרקי זמן קצרים ברוב המקרים, והשינויים במצב 22יכולים להתרחש במהירות יחסית, חייבים לבזר סמכויות למפקדי כוחות המשנה Annual Current בכינוס הפורום האסטרטגי השנתי של צי ארצות־הברית2006בקיץ (, קרא מפקד הצי NWC( שנערך במכללת הצי למלחמה ברוד איילנדStrategy Forum ( לגבש אסטרטגיה אחת משותפת לכלל השירותים Mike Mullenאדמירל מייק מולן הביטחוניים הימיים בארצות־הברית )הצי, המארינס ומשמר החופים( העוסקים בנושא לאחר קיום כמה משחקי מלחמה שנערכו במכללת הצי בהשתתפות השירותים 23הזה הללו עלו החלופות העיקריות לעקרונות השונים של האסטרטגיה הזאת, ועובדו בהמשך A – עוצמה ימית 21למסמך האסטרטגיה בשם "האסטרטגיה המשותפת למאה ה־ ( ואלה עקרונותיה:Cooperative Strategy for the 21st Century Seapower ( – נובע מאימוץWinning Combat Power Forwardניצחון של כוח לוחם קדמי ( ומיקודו למזרח אסיה ולמזרח התיכון.Primacy Approachגישת העליונות ( – נובע מגישת האיזון מהים כאשר כוחות של הצי Surge Forceכוח פורץ והמארינס יהיו ערוכים עם כוחות מינימליים בשני מוקדים המוכנים להתערבות. ( שביכולתו למנוע גישה לאזורים Trimodal Forceנחוץ כוח בעל יכולת משולשת ימיים, הכולל צוללות, ספינות טילים, כוחות אבטחה וכוחות להקרנת עוצמה ימית. ( – כלי שיט בעלי יכולת להשגת שליטה ימית בים Sea Controlשליטה ימית ( ושלילת גישה ימית באזור החופי.Blue Waterהפתוח ( – מבוסס על ההבחנה שמשברים בין מעצמות Prevent Warמניעת מלחמה יכולים להיות אירועים בעלי משמעות משבשת למערכת העולמית. סיעורי מוחות נוספים )מלבד אנשי הצי, המארינס ומשמר החופים(, התקיימו בהשתתפות אנשי אקדמיה ממכללת הצי ומוסדות אחרים, והביאו לגיבושה של האסטרטגיה החדשה, כך . Vego, 2015, p. 35 20 .ibid 21 .Vego, 2015 22 .Posen, 2003, p. 194 2321גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־457 ,(Donald Charles Winter בפני מזכיר הצי דונלד וינטר2007שהיה אפשר להציגה בקיץ 24 חתמו מפקד הצי, משמר החופים והמארינס על המסמך המלא 2007ובאוקטובר התהליך שבחלקו השתתפו )ואף הובילו קבוצות דיון( אנשי אקדמיה ממכללת המלחמה ( Naval Postgraduate School Montereyשל הצי והאוניברסיטה של הצי במונטריי מדגים את חשיבות תפקידם ומעורבותם של מכוני מחקר מערביים בהיותם גורם מסייע "האסטרטגיה המשותפת" מדגישה את חשיבותה 25לגיבוש אסטרטגיה ודוקטרינה ימיות של המערכת הגלובלית הבין־לאומית לסחר הבין־לאומי ולביטחון, ומשקפת תהליך חדש שהצי האמריקני לא היה מודע אליו קודם לכן בגיבוש האסטרטגיה הימית שלו )שעד אז נגזרה בעיקר מהתקציב שעמד לרשות הצי(. ההכרה בתלות ההדדית שבין הדרישה בעולם הגלובלי לאנרגייה, סחר בהיקף שלא היה לו תקדים, ומידע הם למעשה המאפשר המרכזי ( של האסטרטגיה החדשה. במסמך הודגש שתפקיד הצי הוא לשמור Central Enabler ) על המערכת הליברלית הבין־לאומית, על העוצמה הימית של ארצות־הברית ולקשור אותה לשגשוג הגלובלי ולקידום ערכי הדמוקרטיה. יתר על כן, האסטרטגיה קידמה ערכים של שיתוף פעולה ואמון הדדי. עם מינויו של אדמירל מולן לראש המטות המשולבים מצאו את 26ביטויָם עקרונות האסטרטגיה במסמכי המדיניות של ממשל הנשיא אובמה (, מחברו של Peter D. Haynesקצין הצי האמריקני לשעבר, אל"ם פטר היינס מבקר את האסטרטגיה השיתופית וטוען Toward a New Maritime Strategyהספר כי רבים גורסים שהאסטרטגיה השיתופית לא הייתה עניינית בהתעלמותה ממה שהם חושבים שהוא האיום הגדול ביותר לביטחונה של ארצות הברית – סין. הם מאוכזבים מכך שאסטרטגיה זו איננה מציינת במפורש את סין. לדעתם אסטרטגיה זו מדגישה את נושא חשיבות "העוצמה הרכה", דבר הגורם לה בכוונת מכוון להיות עמומה, ומקשה על הצי 27במאמציו לאפיין ולהשיג נשק מתקדם להתמודדות עם איום זה מדינה נוספת שהחליטה על אסטרטגיה שיתופית היא בריטניה, שהאסטרטגיה ( שגיבשה The UK National Strategy for Maritime Securityהלאומית לביטחון ימי משותפת לארבעה משרדי ממשלה: הביטחון, החוץ, הפנים והתחבורה.2014ב־ הצי האמריקני ביקש לחדור ולשלוט על שטח היבשה של היריב במרחק שלעיתים הגיע למאות מילים מקו החוף. מה שמאתגר בלחימה מהסוג הזה הוא אופן ניהול מלחמה ימית קרוב לקו החוף של האויב, סביבת הפעלה חדשה וקשה מאוד עם אתגרים טכנולוגיים Ralph G. Stokes כדברי האנאליסטים הימיים ראלף סטוקס וריצ'ארד תומפסון28גדולים (: Richard Thompson .ibid, p. 195 24 הנושא תואר בפרק "מכוני מחקר מערביים" בספר הזה 25 .ibid, p. 197 26 Peter D. Haynes, Toward a New Maritime Strategy, American Naval Thinking in the Post- 27 .Cold War Era , Naval Institute Press, Annapolis, Maryland, 2015, pp. 239–240 William A. Owens, "Joint littoral warfare: Our future", Johns Hopkins APL Technical 28 .Digest , 14(2), (1993), pp. 90–93המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם458 אפשר לאפיין את הלחימה החופית בארבעה מאפיינים ייחודיים: אזור הפעלה מצומצם יותר בממדיו; קירבה ליכולות לא שגרתיות של היריב; מצבים טקטיים צפופים ומפתיעים; אלמנטים סביבתיים שונים ומורכבים. השילוב של התנאים הופך את המשימה ואת הדרישות הימיות בלוחמה חופית למורכבת יותר מאשר במרחבי הים הגדול, ומחייב תפיסות שונות של פעולות וטכנולוגיה מתקדמת כדי 29להבטיח הצלחה מבצעית ( מאוניברסיטת ג'ורג וושינגטון דן בשאלה Piona S. Cunninghamפיונה קאנינגהם "אילו אפשרויות יש למעצמות גדולות כדי לסיים סכסוכים עתידיים תוך כדי עמידה ביעדים פוליטיים מוגבלים בלי להיגרר לחילופי מהלומות גרעיניות?" ומשיב שלדעתו שימוש במצור ( יכול לשמש חלופה מועדפת ליעד פוליטי Military Coercionימי כאופציה לכפייה צבאית בנוגע 30מהסוג הזה, ובמיוחד במקרה של עימות מוגבל עתידי בין ארצות־הברית לסין Joshuaלמשך ולאופי עימות מוגבל כזה טוען החוקר האמריקני פרופסור יהושע רובנר (, שבניגוד להערכת הפיקוד הבכיר בצי ארצות־הברית הגורס כי סכסוך זה יהיה חד Rovner 31ומהיר הרי שלדעתו סכסוך מעין זה יהיה דווקא ארוך ומתיש בהתאם לעליית החשיבות של מתאר הלחימה החופית, צי ארצות־הברית מנהל זה כלי שיט ייעודיים הנקראים "אוניית לחימה 32שנים אחדות תוכנית פיתוח ובנייה של (, והם אמורים לפעול בזירה המתאימה ולהתמודד Littoral Combat Ship – LCSחופית משימותיו העיקריות של כלי שיט זה הן: "לוחמה נגד צוללות, לוחמה נגד מיקוש 32עימה ( ולוחמת שטח נגד כלי שיט קטנים, לרבות כלי שיט Mine Countermeasures – MCM ) Swarmהמופעלים בטקטיקה של תקיפה משולבת של כלי שיט רבים בעת ובעונה אחת הצי האמריקני חווה על בשרו בשורה של אירועים את הנזקים שמיקוש ימי 33."(Boats בקרבת חוף יכול לגרום. זה קרה בסדרת אירועים שבהם נפגעו הפריגטה 'סמואל רוברטס ( USS Princeton, הסיירת 'פרינסטון1988( ממוקש איראני ב־USS Samuel Roberts ) ( שנפגעו ממיקוש עיראקי במלחמתUSS Tripoliואוניית הנחיתה האמפיבית 'טריפולי . כלי השיט סבלו מנזקים כבדים מאוד והחזרתם לשירות ארכה זמן 1991המפרץ ב־ ניכר. גם פעולת פינוי המוקשים לאחר סיום מלחמת המפרץ הראשונה הייתה מורכבת Ralph G. Stokes & Richard Thompson, "Naval service and missions in littoral warfare", 29 .Johns Hopkins APL Technical Digest , 14(2), 1993, p. 103 Piona S. Cunningham, " The Maritime Rung on the Escalation Ladder, Naval Blockades in 30 .a US-China Conflict ", Security Studies , 29(4), (2020). pp. 730–768 Joshua Rovner, "A Long War in the East : Doctrine, Diplomacy, and the Prospects for a 31 .Protracted Sino-American Conflict", Diplomacy & Statecraft , 29(1), (2018), pp. 129–142 במועד כתיבת הספר הזה עולים סימני שאלה רבים לגבי הצלחתו של הפרויקט הן בצד הטכנולוגי 32 David Axe, " It's Official: The U.S.לוח הזמנים והפתרון לדרישות המבצעיות שלשמו הוקם. ראו .navy’s littoral combat ship is a complete failure ", The National Interest , May 22, 2019 Ronald O'Rourke, " Navy littoral combat ship (LCS) program: Background and issues for 33 .congress ", Congressional Research Service , December 17, 201921גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־459 לפיכך מייעדים האמריקנים את כלי השיט הזה לפעולה באזור החופי נגד מצבי34ביותר (. ומאחר שכלי שיט A2/ADפעולה של שלילת גישה לשטח או אזור בצורותיה השונות אלה צפויים לפעול באזור החופי מודגשות במאפייניהם גם יכולות לאיסוף מודיעין, פיקוח (, משימות ביטחון ימי לרבות Reconnaissanceוהשגחה, שליטה והכרת פעילות האויב משימות למניעת פירטיות והברחות אמצעי לחימה. תוכנית בניין הכוח הזאת הקורמת עור וגידים בצי ארצות הברית, אך גם במדינות אחרות כמו הפדרציה הרוסית, מבליטה את חשיבות הלוחמה החופית גם לצי שהוא, כביכול, "צי מים כחולים" כמו הצי האמריקני, ואת השקעת המשאבים שמוקצית למשימה הזאת. ( ממכון וושינגטון למדיניות מחזק Fariborz Haghshenassפריבורז האגשהנאס את ההנחות שצויינו לעיל: הוא מתאר את התפתחות הלוחמה הא־סימטרית הימית של איראן ומציין שמתום מלחמת איראן–עיראק השקיעה איראן משאבים רבים בפיתוח חיל Islamic Revolutionary Guardהים שלה, ובמיוחד חיל הים של משמרות המהפכה ( במאפיינים ייחודיים רבים. מאפיינים אלה כוללים פריסה של סוללות טילי Corps Navy חוף ניידות, טילים מודרניים נגד ספינות המותקנים על כלי שיט קטנים ומהירים, צוללות (, צוללות ננס, מוקשים ימיים מודרניים, כלי טיס בלתי Semi-submersiblesלמחצה מאוישים ושיפור מערכות הפיקוד, השליטה, התקשורת והמודיעין. המחבר מסיק מתוכנית בניין הכוח הזה שלמרות היציבה ההגנתית הכוללת של איראן במפרץ הפרסי ובמֵצַר הורמוז, היא עשויה לנקוט פעולות מנע בתגובה לאיום נתפס בהתקפה קרובה. ובמקרה של התקפה בארצות־הברית סביר להניח שהיקף התגובה של איראן צפוי להיות מידתי 35ביחס לנזק שייגרם לנכסים האיראניים בפעילות שמטרתה 21הפדרציה הרוסית התחילה בסוף העשור הראשון של המאה ה־ להפגין את תחייתו של חיל הים הרוסי ואת חזרתו ל"מועדון" של חילות הים המובילים ( ממשיכה להתמקד Russian Naval Doctrineבעולם. הדוקטרינה הימית הרוסית המודיעין האמריקני מעריך שרוסיה מקדישה 36בהרתעה גרעינית ובהגנה רב־שכבתית תשומת לב מיוחדת להגנה היקפית, במיוחד באזור הארקטי שבו היא מעריכה ששינויי האקלים הגלובליים עשויים לגרום להגדלת הנוכחות הימית הזרה באזור, ובמיוחד בנתיב בצי הרוסי התחוללה בשנים אלה מהפכה בתפיסה שהביאה אף היא 37הארקטי הצפוני להגברת החשיבות ללחימה החופית, המיושמת לתוכנית בניין כוח חדשה ושונה. בהתאם לכך מתכוננים הרוסים לזנוח את בנייתן של אוניות מלחמה גדולות כגון סיירות ונושאות מטוסים, ובעזרת חשיבה מבצעית רדיקלית לאפיין, לתכנן ולבנות כלי שיט קטנים יותר מסדר גודל של פריגטה, מצוידים במערכות לחימה מתקדמות הכוללות טילי שיוט לתקיפת .Till, 2018, p. 162 34 Fariborz Haghshenass, " Iran’s Asymmetric Naval Warfare ", Policy Focus , #87, The 35 .Washington Institute for Near East Policy, September 2008, vii ( שנסקרה בתחילת Russia Maritime Strategy יש להבחין בין הדוקטרינה הימית רבתי הרוסית 36 (, הנסקרת בחלק זה של הפרק Russia Naval Doctrineהפרק, ובין הדוקטרינה הימית הרוסית .Office of naval intelligence, 2015 37המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם460 אחיזתה של רוסיה במזרח הים התיכון38מטרות חופיות, שיספקו יתרון על אלה של האויב , ומצאה את ביטויה בדברי 21ובמים החופיים שלו העמיקה בעשור השני של המאה ה־ מפקד חיל הים הרוסי אדמירל ולדימיר קורולוב. הוא ציין שהצי שולב בלחימה עם תחילת הפעילות הרוסית נגד הטרור בסוריה, ובין היתר רכש ניסיון בשיגור טילי שיוט ארוכי טווח מספינות ומצוללות. לדברי קורולוב, בעשר תקיפות בקירוב שוגרו כמאה טילי שיוט ארוכי הנשיא פוטין 39טווח, אשר השמידו כשמונים מטרות של "קבוצות חמושות בלתי חוקיות את משרד ההגנה לדאוג לקיום נוכחות קבע של כלי שיט נושאי 2018עצמו הנחה ב־ כדי לטפל, לדבריו, "באיום המתמשך של התקפות 40טילים מדגם 'קליבר' בים התיכון 41הטרוריסטים הבין־לאומיים בסוריה ללחימה החופית אומץ סוג לחימה שכבר הופעל במלחמת העולם הראשונה על־ידי הגרמנים בקרבת החוף, המכוּנה "הלוחמה הא־סימטרית". ראוי לציין שחלק גדול מהאיומים על "הצד החזק" בלחימה הזאת נמצא באזור החופי. Maxבספרו על המורכבות של הלוחמה הא־סימטרית המודרנית מציין מקס מנוורינג מתנהלות ברחבי העולם יותר ממאה 21(, שבעשור השני של המאה ה־ Manwaring הלוחמה המסורתית במרחב הימי התייחסה42מלחמות קטנות, א־סימטריות ומהפכניות בעיקר למשימות של אבטחת נתיבי השיט, השגת עליונות ימית, שליטה ימית והגנה על התשתית הימית. עם זאת, הסביבה הביטחונית מאופיינת בשינויים תכופים, ואופי הסכסוך בים אף הוא השתנה שינוי פרדיגמטי. סכסוכים אלה יכולים להיות מסווגים לסכסוכים בין שחקנים מסורתיים )כלומר, מדינות(, וסכסוכים בעלי אופי חדש בין מדינות ובין יריבים לא־מדינתיים או תת־מדינתיים. השחקנים הלא־מסורתיים מסתמכים על אסטרטגיות א־סימטריות ומשתמשים בכלים מגוונים כמו טרור, לוחמת מידע ואיום בשימוש בנשק 43להשמדה המונית , באירוע שבו 2006גם ישראל חוותה מתאר זה של לחימה במלחמת לבנון השנייה ב־ , אח"י 'חנית' נפגעה קשה מטיל חוף–ים שנורה עליה בהפתעה 5ספינת טילים מדגם סער 44על־ידי ארגון חזבאללה מהחוף הלבנוני .BBC News , "Russian missiles 'hit ISIS in Syria from Caspian Sea ", October 7, 2015 38 .2018 בפברואר8; אתר ספוטניק2018 בפברואר9 אתר משרד ההגנה הרוסי 39 TACC , "Putin: naval ships with Kalibr missiles will be on permanent watch in the 40 .Mediterranean ", May 16, 2018 iz.ru, "Ships with 'Calibers' will go on a permanent watch to the Mediterranean Sea ", 41 .May 16, 2018 Max G. Manwaring, The complexity of modern asymmetric warfare , Oklahoma: University 42 .of Oklahoma Press, 2012 .ibid, pp. 125–133 43 ראו ניתוח והרחבה בפרק "ניתוח אירוע – הסגר על נמלי לבנון במלחמת לבנון השנייה" בספר זה 4421גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־461 ( מאוניברסיטת סטלנבוש, המחלקה לאסטרטגיה Francois Vreyפרנסואה וריי צבאית בדרום אפריקה, טוען שהתגובה הבין־לאומית לאיום הפירטיות החדשה על הסחר באמצעות כוחות משימה באזור מפרץ עדן וקרן אפריקה מוכיחה שהאיום הפירטי הוא אתגר גדול מן הצפוי, במיוחד לנוכח הגידול שחל בסחר הגלובלי. את אי־ההתאמה בין יכולות הלחימה של הכוחות הימיים ובין המעמד הלא־צבאי של קבוצות הפירטים אפשר מקרה הפירטיות 21לייחס לאופי הא־סימטרי של הפעילות בין שני ה"שחקנים". במאה ה־ מסומליה אינו הדוגמה היחידה לאופן שבו א־סימטריה בים מקזזת מתנגדים חזקים ומתוחכמים יותר. בתרחיש קרוב יותר למלחמה ימית, איראן עם חיל המשמר המהפכני שלה היא דוגמה לשימוש מכוון בלוחמה א־סימטרית שמטרתה להתמודד עם היתרונות של כוחות חיל הים המתנגדים באזור המפרץ הפרסי. בעוד הפירטים מסומליה לא משתמשים במכוון בא־סימטריה אבל מנצלים את יתרונותיה, איראן החליטה במודע להשתמש באסטרטגיה הזאת. בין אם מדובר באסטרטגיה מכוונת של הצבא או לא, ללוחמה א־ 45סימטרית יש השלכות מורכבות, אם לא מסוכנות, על הכוחות הימיים בעת המודרנית במכליות נפט במפרץ הפרסי )מיקוש וירי( ללא 2019הפגיעה שיזמה איראן בקיץ נטילת אחריות; עצירת מכליות המניפות דגל בריטי שעברו במֵצַר הורמוז; הפלת המטוס ללא טייס האמריקני מעל מֵצַר הורמוז; הסיכוי להתנגשות בין הצי האמריקני ובין חיל הים של משמרות המהפכה האיראניים באזור מֵצַר הורמוז – הם כולם תרחישים שעלולים להידרדר ולהתלקח באחת מנקודות המשנק החשובות ביותר לסוג של לוחמה א־סימטרית ימית, שהשפעותיה על יציבות אספקת הדלק לכלכלות הגדולות במזרח הרחוק עלולות להיות הרות אסון. דווקא בתגובת הצד החזק בהתמודדות )ארצות־הברית( הופעלה לוחמה מאגר 2019א־סימטרית באמצעות כוחות הסייבר הצבאיים האמריקניים, שתקפו ביוני נתונים בעל חשיבות ששימש את משמרות המהפכה האיראניים כדי לאתר מכליות נפט מכאן 46ותעבורת כלי שיט במפרץ הפרסי שעות לאחר שהאחרונים הפילו מל"ט אמריקני שאסטרטגיה יצירתית יכולה וחייבת למצוא דרכי התמודדות עם מתארים מהסוג הזה, ולא להניח הנחה דטרמיניסטית שהיתרון הוא תמיד למען הגורם החלש. )Hybrid Warfareלוחמה היברידית נכנס לשימוש בז'רגון האסטרטגי מונח חדש בתחום הלוחמה והוא 21בתחילת המאה ה־ "לוחמה היברידית" )כלאיים(. יש הגדרות אחדות ללחימה כזאת: "תערובת של קטלניות הגדרה מרחיבה 47סכסוך מדינתי עם להט והתלהבות קנאית של מלחמה לא סדירה יותר היא: "אסטרטגיה צבאית המפעילה לוחמה פוליטית ומשלבת לוחמה קונוונציונלית Francois Vreÿ & Mark Blaine, "The role of navies in the contemporary era", in Lisa Otto 45 .(ed.), Global challenges in maritime security , Cham: Springer, 2013, pp. 191–210 Ellen Nakashima & Paul Sonne, " US. military carried out secret cyberstrike on Iran to 46 .prevent it from interfering with shipping ", The Washington Post , August 28, 2019 Frank G. Hoffman, Conflicts in the 21th Century: The rise of the hybrid wars , Potomac 47 .Institute for Policy Studies, Arlington , 2007, p. 38המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם462 עם מאמצים חתרניים המתבטאים בין היתר בלוחמה לא סדירה ולוחמה ברשת )סייבר (, התערבות במערכת בחירות Fake Newsעם שיטות השפעה אחרות, כמו חדשות כזב של מדינת היעד, פעולות השפעה על התודעה באמצעות רשתות חברתיות והמדיה כדי להשפיע על התפיסה ודעת הקהל הבין־לאומית". הגורם התוקפן בלחימה הזאת מתכוון למרות ההגדרות האלה 48להימנע מלייחס לעצמו את הפעילות כדי להתחמק מעונש קשת רחבה של חוקרים העוסקים בעניין גורסים שקיים קושי להגדיר בדיוק מהי לוחמה היברידית מצד אחד, ומן הצד האחר יש הסכמה רחבה שזוהי לוחמה מצויה המציבה בעיות לעומת זאת, יש הגורסים שלוחמה היברידית היא עתיקת יומין, 49למתמודדים איתה ורק מאפייניה השתנו בתקופה המודרנית, ויש עדויות ללחימה בעלת מאפיינים דומים שהופעלה כבר במהפכה האמריקנית ובמלחמות נפוליאון. כמה מונחים קשורים נמצאים כעת בשימוש: "אסטרטגיות באזורים אפורים", "תחרות ללא סכסוך", "צעדים פעילים" ו"לוחמת דור חדש". למרות ההבדלים כל המונחים האלה מצביעים על אחד: שימוש בכלים מרובים של כוח והשפעה בדגש על כלים לא־צבאיים כדי להשיג את האינטרסים והמטרות של מדינה התוקפת. הרעיון הבסיסי של לוחמה היברידית הוא למצוא תחום צר להפעלת פעולה צבאית שתוצאותיה ישפיעו ישירות ברמה הטקטית, המערכתית והאסטרטגית. זאת, יחד עם זיהוי האפשרות להפעיל אותה באזור שבו נוצרה מספיק עמימות המאפשרת למפעיל את הלוחמה להשיג את מטרתו, בלי לפעול בצורה 50בולטת בסיכום עבודה בין־לאומית שערך צוות חוקרים עלה שלוחמה היברידית כוללת שימוש מתואם באמצעים צבאיים ולא־צבאיים נגד פגיעויות ייחודיות כדי להשפיע על היריב. מפעיל הלוחמה מהסוג הזה יכול להשתמש באמצעים שלו בו בזמן בכלים שונים נגד יעדים שונים בכל רחבי החברה. מהבחינה הזאת לוחמה היברידית מרחיבה את שדה הקרב, ומנצלת באופן יצירתי את הנטייה הקוגניטיבית שלנו כדי להדגיש את הכלי הצבאי של הכוח, ומאפשרת ליריבים למנף אמצעים לא־צבאיים נגד מערך רחב יותר של יעדים לא־שגרתיים. הפעולה בלוחמה היברידית, לפחות בתחילתה, נעשית בצורה דו־משמעית מתחת לסיפי הגילוי והתגובה של הגורם נגדו היא מופעלת. בפועל הדבר יכול להקשות מאוד את זיהוי הנחת המוצא של לוחמה היברידית. יתר על כן, גדלה האפשרות של שחקן לוחמה היברידית להסב נזק ניכר ליריבו לפני שהיריב יכול להגיב, או אולי אפילו לזהות פיגוע 51לוחמה היברידית Brian P. Fleming, Hybrid threat concept: Contemporary War, military panning and the 48 advent of unrestricted operational art , School of Advanced Military Studies , United .States Army Command and General Staff, May 19, 2011 Sean Monaghan (ed.), Countering hybrid warfare , Multinational Capability Development 49 .Campaign (MCDC) Project , March, 2019 James Stavridis, "Maritime Hybrid Warfare Is Coming", Proceedings Magazine, US Naval 50 .Institute , 142(12), (December 2016), p. 1366 .Fleming, 2011, p. 26 5121גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־463 אחת הדוגמאות הבולטות ללוחמה הזאת הייתה הלוחמה ההיברידית שהפעילה נגד אוקראינה כדי למנוע ממנה להצטרף לאיחוד האירופי, 2015 –2014רוסיה בשנים (. פעולות אלה, שאפשר Crimeaושבמהלכה סיפחה חלקים גדולים מחצי האי קרים לפרשן גם כהפעלת קשת רחבה של יכולות חדשות, שאחת מהן גם לוחמה היברידית, הפנו את תשומת הלב של חוקרים לעבר סגנון הלחימה הרוסי החדש, ועוררו שאלות הנוגעות לביטחונן של מדינות נוספות הגובלות עם רוסיה ופגיעוּתן. רוסיה זיהתה את הפגיעויות המובנות של אוקראינה, שניכרו ביסודות מקרו־כלכליים חלשים ורמות גבוהות של חוב זר, ואליהן הוכנסו פגיעויות שנוצרו במתכוון על־ידי רוסיה בתחום חוזי אספקת הגז, והעברתו בין רוסיה לאוקראינה, ומבנה הלוואות רוסי לאוקראינה. כל זה התבסס על תלות ברמות גבוהות של אוקראינה בגז הרוסי. רוסיה הצליחה להשתמש בכפייה וגם בהסלמה, ובכלי פיצוי ודה־הסלמה – להציע ולבטל הלוואות, להגדיל ולהוריד את מחירי הדלק והאספקה – הכול כדי ללחוץ על הממשלה הפרו־מערבית החדשה בקייב. הדבר נעשה בתיאום עם כלים אחרים כמו פעולות צבאיות על־ידי גורמי מיליציה ולוחמת מידע. הסלמה בכוח צבאי סונכרנה, למשל, עם שימוש בפיצוי או בכפייה באספקה זולה של גז והלוואות, או באיום על החזר חוב של אוקראינה לרוסיה. העמימות מילאה תפקיד חשוב בסכסוך. גם אם אוקראינה הייתה מודעת בחלק גדול מהמקרים לסיכונים הכרוכים בעסקות האנרגייה והכלכלה עם רוסיה, היא לא הייתה מצליחה להבין נכונה כיצד חוזי הגז ומבני ההלוואות תוכננו בצורה מכוונת מראש כפיתיונות שרוסיה השתמשה בהם כאשר התעורר הצורך. היות שהספר הזה עוסק באסטרטגיה ימית, מודגשת בו אופייה של הלוחמה הזאת במרחב הימי ובאזור החופים הסמוכים אליו. יכולות רבות מאלה שפותחו לניהול לוחמה היברידית בים אפשר להפעיל באזורי החוף, ובסופו של דבר גם עמוק בשטח המדינה. זה יכול להיקרא "לוחמה היברידית מן הים", ובוודאי הוא חלק פוטנציאלי של הלוחמה ההיברידית הימית. הזירה המועדפת לניהול לוחמה היברידית ימית היא, מן הסתם, באזור החופי. במקום להשתמש בכלי שיט בעלי זיהוי מדינתי )חיל הים(, תכלול לוחמה היברידית ימית את השימוש בכלי שיט אזרחיים )אוניות סוחר, ספינות דיג גדולות, מכליות קלות, כלי שיט קטנים, ואפילו סירות "איטיות" מצוידות במנועים חיצוניים(. הכלים המשמשים ללוחמה היברידית ימית יהיו מאוישים על־ידי מה שניתן לכנות "מלחים כחולים קטנים" – שאינם לובשי מדים בהכרח. אלה יהיו נטולי סימני זיהוי על בגדיהם, לא יישאו דרכונים, ואם 52יילכדו יכחישו את היותם חלק מכל צבא מאורגן ( Brian P. Flemingהיתרונות הגדולים של לוחמה היברידית ימית לפי החוקר בריאן פלמינג הם: לוחמה זו מאפשרת למדינה לנהל פעולות הפחדה, להשפיל ולהרוס יכולות של יריב ללא זיהוי ברור, ופוטרת אותה מחובת האחריות. הדבר מאפשר מרחב פעולה גדול יותר, שכן הוא פטור מביקורת וסנקציות מצד הקהילה הבין־לאומית; לוחמה היברידית ימית מעניקה יתרון של הפתעה, מכיוון שהאויב אינו חושד ב"חבטות" .Fleming, 2011 52המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם464 שהוא עתיד לספוג )מודיעין מקדים(; הטכניקות שלה מעניקות למשתמש שליטה אפקטיבית על הקצב ועל ציר הזמן של האירועים, בהתחשב בעמימות המובנית שלהם; היא הרבה פחות יקרה מאשר בניית פלטפורמות מסיביות לצורך ניהול 53לוחמה קונוונציונלית מראשוני ההוגים של הלוחמה הימית ( James Stavridisאדמירל ג'יימס סטוורידיס מציין במיוחד את מתקני הנפט והגז הימיים כיעדים אטרקטיביים בלוחמה ההיברידית, היברידית. היכולת לפגוע קשה או אפילו להרוס מתקנים מהסוגים האלה במפרץ הערבי, למשל, ללא שיוך מדינתי יכול להוות יתרון עצום עבור איראן )דבר שבפועל התממש בקיץ (. לדעתו, גם לקוריאה הצפונית יכולות לשבש תשתיות דומות בקוריאה הדרומית, 2019 לרבות תשתיות תקשורת תת־מימיות בין יבשות ובין מדינות. תקיפות כאלה עלולות למנוע ממשקיעים זרים להשקיע במקומות מועדים ללוחמה כזאת, ולהשפעות סביבתיות מרחיקות לכת. ג'פרי טיל בספרו הדן בעוצמה ימית בעולם הגלובלי מציין שהצי המלחמתי שהוא חלק מהכלים להשיג יעדים פוליטיים, חייב לתרום להתמודדות עם קשת רחבה של פעילויות פשיעה, במיוחד כאשר הן מערערות את הסדר הלאומי, האזורי או הגלובלי – בהן הסחר בסמים, הטרור הבין־לאומי והברחת בני אדם הם דוגמאות ברורות. המחיר של עימות קונוונציונלי מוביל לכך שמדינות יאמצו טקטיקה האופיינית לשחקן לא־מדינתי במבצעים היברידיים כאלה שבשיטת פעולתם הם אפקטיביים יותר להשגת היעדים של הדרג הפוליטי. זאת היות שהשילוב של פעילויות צבאיות בעלות אופי בלתי רגיל, ופשיעה המתבצעות במרחב שמחצי האי קרים עד למזרח התיכון הוכחו כקשות להתמודדות עבור כוחות רגילים שהיו אמורים להסתגל. גם ציים צריכים להיות מסוגלים להתמודד עם לוחמה היברידית ואתגרים א־סימטריים, בדומה להתמודדות עם הנמרים הטמילים, משמרות המהפכה האיראניים שפועלים בשיטות נסתרות של נחילים כדי להתיש כוחות קונוונציונליים, . צי ארצות־1998 –1950ולהביסם כמו שחוו האמריקנים, הצרפתים ואף הסובייטים בשנים ( מתוך Irregular Warfare Office משרד ללוחמה בלתי רגילה2006הברית פתח במאי הכרה שלקשת הרחבה של המשימות שעימן צריך להתמודד יש דרישות ייחודיות משלהן, היות שמדובר בסוג חדש 54ההופכות את משימותיו הרגילות של הצי למורכבות יותר של לחימה נדרש לפתח ברמות השונות )אסטרטגית, מערכתית וטקטית( שיטות לחימה המתאימות להתמודדות עימה, ואחד המרכיבים החשובים ביכולות הנדרשות הוא מודיעין שיוכל לספק עובדות מוצקות בנוגע לגורם המדינתי שעומד מאחורי תקיפות מעין אלה. Aהלוחמה ההיברידית בכלל, ובים בפרט, היא תוצר של מערכת מרובת פגיעוּתיות (. גורמים רבים יכולים להשפיע על פגיעוּתה של System with Multiple Vulnerabilities המערכת לרבות קבוצות המתנגדות לנורמות ולערכים של המערכת הגלובלית. לוחמה מהסוג הזה יכולים לנהל גורמים העוסקים בפשע מאורגן, בהברחת סמים, פירטיות וסחר .ibid 53 .Till, 2018, pp. 44–45 5421גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־465 בבני אדם דרך הים. ארגונים כאלה יכולים להתבסס גם על קשרים של ארגוני פשע בין־ (, והדבר עלול להשית Non State Actorsלאומיים, ושחקנים המסווגים כלא־מדינתיים בעיות חמורות בנוגע לשאלה איזה יריב צריך להכיל ואיזה להביס. יתר על כן, לא רק הקושי לזהות מיהם הגורמים הפועלים בלחימה הזאת מאתגר, אלא גם אי־היכולת לעמוד על כוונותיהם של ארגונים אלה, כמו גם ההיערכות של הכוחות המדינתיים הנדרשים עם העלייה במרכיב הלחימה ההיברידית גבר החשש מיכולת 55להתמודד עימם בהצלחה הגורמים הפועלים בשיטתה לפגוע בסדר העולמי בכלל, ובשיט החופשי שבבסיסו עומדת מוקשו מכליות אחדות שעגנו במפרץ עומאן בידי כוחות לא 2019הגלובליזציה. בסתיו מזוהים וגרמו להן נזק, דבר המצביע על כך שהלוחמה ההיברידית במרחב הימי הולכת , ומצליחה לשרת את האינטרסים 21וצוברת תאוצה בשני העשורים הראשונים של המאה ה־ 56והמטרות של ארגונים או כוחות המפעילים לוחמה כזאת בלי לשאת בתוצאות הפעלתם לאחר תקופה קצרה שבה מינפה סין באזור ים סין הדרומי באמצעות צבאה הימי ( לוחמה מוגבלת בעלת מטרות אסטרטגיות, Third Sea Forceהמכוּנה "כוח הים השלישי פוליטיות וצבאיות מצומצמות אך מצטברות, נכנסה גם ארצות־הברית ללחימה הזאת, הצי האמריקני מגיב במבצעי 57והחלה למלא תפקיד מרכזי בסכסוך של ים סין הדרומי חופש שיט כדי לסמן את אי־הסכמתו להכרזה הסינית על תחום המים הכלכליים שלה. ( Unmanned Underwater Vehicle – UUVלכידתו של הרכב התת־מימי הבלתי מאויש 58של הצי האמריקני באזור הזה סימנה את תחילת הלוחמה ההיברידית האמריקנית שם (, ולסמן Interdiction Operationsארצות־הברית יכולה לערוך באזור פעולות סיכול נוכחות מעורפלת באזור המחלוקת, אולם מכיוון שים סין הדרומי אינו חלק מ"הטריטוריה הביתית" של ארצות־הברית, היא איננה מחויבת להשיג שליטה מלאה עליו כדי להפעיל לוחמה מהסוג הזה. הצי הסיני משתמש בצי הדיג הלאומי למטרות גאופוליטיות כחלק מהאסטרטגיה של סין לתבוע את ריבונותה על ים סין הדרומי. השירות הימי הסיני מאיים על כוחות משמר החופים של וייטנאם ושל הפיליפינים, וסין משתמשת באוניותיה לקדם את מטרותיה הריבוניות. תרחיש עתידי של לוחמה סינית היברידית בים סין הדרומי העלה 59האדמירל האמריקני ג'יימס סטוורידיס .ibid, pp. 38–39 55 .Stavridis, 2016 56 אחד הכלים החשובים ביותר של בייג'ינג – המיליציה הימית שלה או "גברים כחולים זעירים", שווה 57 ערך ימי ל"גברים ירוקים קטנים" שהופעלו על־ידי פוטין ביבשה במשבר עם אוקראינה על חצי האי קרים – מציע להם פרסים גדולים תוך איום על הכוחות האמריקניים שמנסים לפעול באזור ולאתגר את הסינית, ואף מדינות נוספות כמו הפיליפינים, לאחר פסיקת בית הדין הבין־לאומי בהאג נגד סין בהקשר לשיטת המדידה של המים הכלכליים בים סין הדרומי. Terri Moon Cronk, " Chinese seize U.S . navy underwater drone in South China sea ", US 58 .Department of Defense , December 16, 2016 .Stavridis, 2016 59המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם466 חל גידול במבצעי תקיפת מטרות בחוף באמצעות טילים מדויקים21בתחילת המאה ה־ (, דבר שאיננו מותיר ספק לגבי חשיבות Stand Offהמשוגרים מכלי שיט בים כנשק מנגד המרכיב הזה – זה נכון לשימוש שעשו בו האמריקנים וגם הרוסים )נגד מטרות בסוריה(. עם זאת, מבצעים אמפיביים שהיו מאז ומתמיד בשלב הקריטי של החפת הכוחות והתמודדות בין הכוח הנוחת מהים ובין המגינים בחוף, מאותגרים בעת הנוכחית בצורה קשה יותר ( וטילי חוף–ים נגד אוניות השתפרו באופן ניכר המאפשר SAMמכיוון שטילי קרקע–אוויר מיל מהחוף, ואף יותר. מצב זה 200להם לאיים על אוניות ומטוסים בטווחים הגדולים מ־ יכול לאפשר לכוח המגן בחוף להשתמש בכמות קטנה יחסית של כוחות כדי להגן על אזורים ארוכים של קו החוף, ולהגביל באופן מובהק את אפשרויות התוקף לנקוט מבצעים לפיכך, אסטרטגים ימיים מטילים ספק ביכולת להוציא אל הפועל מבצעים 60אמפיביים , 1944גדולים מהסוג הזה, שהיו שכיחים במלחמת העולם השנייה בנחיתה בנורמנדי ביוני Bryan Clark and Jesse גם בריאן קלארק וג'ס סלומן61.1950או בנחיתה באינצ'ון ב־ ( מהמרכז להערכות אסטרטגיה ותקציב האמריקני, גורסים שיש לשנות הן את Sloman הגישה האסטרטגית, והן את תפיסת ההפעלה של מבצעי נחיתה. בעיקרם את הצורך בפריסת כוחות משלוח לבסיסים באזורי מחלוקת, משם יוכלו להוציא פעילויות תקיפה אוויריות, פשיטות ותמיכה בלוגיסטיקה בטווחים קרובים יותר לשטחי האויב, ויהיו בעלי 62שרידות טובה יותר מאלו של כוחות הנוחתים בחוף מהים לעומת מבצעי נחיתה אמפיביים עלה בשני העשורים האחרונים דווקא ערכם של "מבצעי כוחות משלוח" כדרך להשגת המרכיב המדיני או הפוליטי של האסטרטגיה מסתמנת עלייה 20 של המאה ה־ 90באמצעות כוחות צבאיים. החל מתחילת שנות ה־ במבצעי כוחות משותפים שאפשר לנמקם בשתי סיבות עיקריות: 1 .שינוי היציבות במערכת הבין־לאומית – סוף עידן הדו־קוטביות 2 .גלובליזציה – לאירועים באזור אחד יש השפעה גדולה יותר גם באזורים אחרים יותר מבעבר. מציגה את ההבדל בין צי מודרני תחרותי ובין צי בתר־מודרני שיתופי בחתך 14טבלה בין 21של סוגי המבצעים השונים שצי זה מבצע. יש הבחנה נוספת שהתפתחה במאה ה־ (. לוחמת Expeditionary Warfare"מבצעי כוחות משלוח" ובין "לוחמת כוחות משלוח כוחות משלוח אפשר לשייך למלחמות הפלופונסיות, מלחמת קוריאה, מלחמת פוקלנד (. בנוגע לממד הימי של מבצעי כוחות משלוח 2003 ו־ 1991ולשתי מלחמות עיראק יצוין שאפשר כי לאלה לא תידרש מעורבות כוחות ימיים, אך מקרים כאלה הם נדירים Bryan Clark, and Jesse Sloman, Advancing beyond the beach: Amphibious operations 60 in an era of precision weapons , Center for Strategic and Budgetary Assessment CSBA , .November 15, 2016 .Geoffery Till, 2018, p. 276 61 .Clark & Sloman 2016 6221גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־467 למבצעים מהסוג הזה בדרך כלל שני63באופיים, שכן הם מבוצעים בדרך כלל במרחק רב מאפיינים: אופן הביצוע הצבאי והמטרה הפוליטית שלשמה הם מופעלים. אופן הביצוע הצבאי יכול לכלול את המרכיב הימי, במיוחד כאשר נדרש לפעול הרחק משטח המדינה ( בעלי משך קצר )מלחמת עיראק Interventionsהמפעילה אותם; הם מבצעי התערבות ואפגניסטאן(, אם כי לאחר מכן הם עשויים להישאר באזור למשך תקופה ארוכה ולנהל ( במשך זמן ממושך עד Insurgencyלוחמת כוחות משלוח נגד התקוממויות מקומיות לייצוב המצב. במקרה כזה הם יתבססו על היכולות האינטגרטיביות של כוחות המשלוח, ובמקרים שבהם המצב ביבשה איננו יציב הם יתבססו על "בסיסים ימיים צפים" של כלי שיט מיוחדים למשימה מהסוג הזה. : מבצעים מהים: צי מודרני תחרותי לעומת צי בתר־מודרני שיתופי14טבלה צי מודרני תחרותי Modern Competitiveצי בתר־מודרני שיתופי Post Modern Collaborative מבצעים אמפיבייםמבצעי כוחות משלוח Expeditionary Operations תמרון מבצעי מהים Operational Maneuver from the Seaבניית יכולת ימית Maritime Capacity Building מבצעים הומניטריים והיענות לאסונות טבע Humanitarian and Disaster – Response Operationsצורות אחרות של תקיפת יבשה מבוססת על כלי שיט Other Forms of Sea – Based Land Attack הצלחתם של מבצעי כוחות משלוח ימיים מצריכה כמה יכולות המופעלות בשלבי Strategicהפעולה השונים: בניית תמונה של אזור הפעולה; תובלה ימית אסטרטגית (; יכולת הובלת הכוחות Force Protection(; הגנה על כוח ההתערבות Transportation (Force Insertion and Extractionלחוף והגדלה מהירה של כמות היחידות הלוחמות ובגמר הפעולה להסיגן לאחור; הקרנת עוצמה בחוף עצמו; תמיכה לוגיסטית מהים בכוחות 64.(Sea Based Logistical Supportהפועלים בחוף ( – המידה Joint Operationsמושג נוסף במבצעי כוחות משלוח הוא השילוביות שבה נדרש סיוע מזרועות אחרות של הצבא למבצעי כוחות משלוח, אם באמצעות סיוע אווירי, או בלוחמת השטח על היבשה. היות שיש יתרון מדיני ליציאה למבצע שמשתתפים Combinedבו גם כוחות ממדינות נוספות )כוחות קואליציה(, הרי שבמבצעים משותפים ( נחלק הנטל בין כמה מדינות, גם אם מבחינת יעילות הלחימה מחייב הדבר Operations ולעיתים גם פוגע ביעילות הפעולה )לדוגמה מלחמת עיראק הראשונה סוג נוסף של מבצעי כוחות משלוח ימיים הוא בניית יכולת ימית במדינה שעליה )או חלקים ממנה( השתלט כוח המשלוח. כזה היה למעשה חלק ממשימת כוחות הקואליציה בעיראק ובאפגניסטאן: להכשיר כוחות מקומיים שיוכלו להשתתף בייצוב השלטון החדש. .ibid 63 .ibid 64המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם468 לנוכח הכישלונות האמריקניים בעיראק ובאפגניסטאן יש במערב נטייה להפסיק את הפעילות הזאת, ודווקא בפדרציה הרוסית, בשטחים שבהם הייתה התערבות רוסית )אוקראינה וסוריה( היא התרחבה. הסוג האחרון של מבצעי כוחות משלוח הוא משימת סיוע הומניטרי ותגובה לאסונות. העניקה השייטת בפיקודו של 1953לדוגמה פעילות השייטת הגדולה של חיל הים אז ב־ אל"ם שלמה אראל, סיוע לנפגעי הרעש באיי יוון. קבוצות מלחים וקצינים חילצו מאות נפגעים מבין ההריסות, העבירו פצועים קשה ליבשת, וקיימו במשך יומיים את הקשר היחידי בין האיים שנפגעו ובין יוון. עוד לא נס ליחם של מבצעי כוחות משלוח גם באסטרטגיה הימית בת ימינו. עם זאת, האכזבה מהתוצאות הפוליטיות של מבצעי כוחות משלוח גדולים באפגניסטאן ובעיראק, לצד האגרסיביות שבה פועלת רוסיה במרחב הימי, גרמו למדינות אחדות באירופה, שבנו יכולות מהסוג הזה לנטוש את הפעילות ולהתמקד בהגנת חופי מדינותיהן נגד מבצעים 65כאלה המיוחסים לחיל הים הרוסי מהו החלק הצבאי של האסטרטגיה שעניינה בלחימה נגד הטרור הימי במאה ? לצד המרכיב הצבאי של האסטרטגיה הימית נעשה שימוש גדל והולך עם השנים 21ה־ גם במרכיבים אחרים של האסטרטגיה הימית כמו המרכיב הבין־לאומי, הממד המדיני־ דיפלומטי והממד הכלכלי. דוגמה לשימוש במרכיב הבין־לאומי במלחמה בטרור הימי היא , ובה הציעה ארצות־1985 של הארגון הימי הבין־לאומי שהתכנסה בנובמבר14האסֵפה ה־ הברית לנקוט כמה צעדים כדי למנוע פעולות בלתי חוקיות אלה, הצעה שזכתה לתמיכה נרחבת. ההחלטה שאומצה באסֵפה נגעה לנקיטת צעדים למניעת מעשים בלתי חוקיים 1986המאיימים על בטיחות האוניות, ביטחון נוסעיהן ואנשי הצוות, והיא פורסמה ב־ 2001מטעם ועדת הבטיחות הימית של הארגון. למרות שפיגועי הטרור של ספטמבר בארצות־הברית לא נשאו אופי ימי, הם הובילו להעמקת החקיקה והאסדרה )הרגולציה( הבין־לאומית בנושא, לרבות הצטיידות האוניות באמצעים שיאפשרו להן להודיע מוקדם ככל האפשר על ניסיון השתלטות של ארגוני טרור. הממד הצבאי־ימי החדש של האסטרטגיה גובש על־ידי צי ארצות־הברית, והמסמכים בספטמבר. במהלך העשור 11הראשונים לגביו התחילו להתפרסם כשנה לאחר אירועי Capstone "מסמכי פסגה 14שלאחר מכן פרסם חיל הים האמריקני לא פחות מ־ (, תשעה מהם בזמן כהונת הנשיא בוש הבן. למסמכים היה אופי הצהרתי Documents ושל כוונה אסטרטגית )חלקם נותרו מסווגים ואינם זמינים לעיון וניתוח(, וכמותם כמעט פי . כמות גדולה זאת שיקפה למעשה את האי־ודאות הרחבה שאפיינה 90שניים מבשנות ה־ את תפקידו של הצי האמריקני בהתמודדות עם המשמעויות הפוליטיות והצבאיות של בספטמבר, בנסותו לפתח את הסִיפֵּר הימי ולהרחיבו בנוגע לשימוש בכוח הימי 11תקיפות כדי להילחם בטרור. הצי האמריקני השתתף בוויכוח שהתנהל בקרב גורמי ביטחון בארצות־ G. O’Dwyer, " Sweden, Finland, sharpen amphibious readiness in Baltic ”, Defense News , 65 .September 6, 201521גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־469 הברית בשאלה: האם נדרש לתכנן מלחמה ארוכה, א־סימטרית, נגד טרוריסטים ושאר שחקנים היברידיים או לא־מדיניים, או שמא לצורך כך אפשר להסתפק במבצעי כוחות משלוח? לדעת סבסטיאן ברונס שחקר זאת, ריבוי המסמכים משקף גם את מדיניותו של מזכיר ההגנה האמריקני דונלד רמספלד להעניק בכירות לדרג האזרחי של הפנטגון על הדרג את האסטרטגיה 2001הצבאי. ריבוי זירות וצורך בהתערבות הניע את רמספלד להגדיר ב־ שלפיה, על ארצות־הברית להצטייד ביכולת 66,"4-1-2-1האמריקנית שכוּנתה "אסטרטגיית להגן על אדמתה מצד אחד, להיות מסוגלת להרתעה אפקטיבית בארבע זירות אחרות מהצד האחר, להכריע בבירור בשתיים מהן, ולהשיג ניצחון מוחץ )החלפת משטר( באחת. להשקפה הזאת היו השלכות ישירות על בניין הכוח, תפיסת ההפעלה והאמצעים שנדרשו להתאמה למציאות החדשה המתהווה, כפי שניסח זאת רמספלד: "היערכות לעתיד תחייב אותנו לחשוב בצורה שונה ולפתח את סוג הכוחות שיכולים להסתגל במהירות לאתגרים 67חדשים ולנסיבות בלתי צפויות בהתאם לקו החשיבה הזה אמור היה צי ארצות־הברית להגדיל את כמות כלי השיט שברשותו כדי לעמוד בהנחיות מזכיר ההגנה מצד אחד, ולמצוא פתרונות לצרכים המבצעיים החדשים של לוחמה חופית מן הצד האחר. תפיסה זו נוסחה בהמשך כמסמך ברונס מציין את 68.2003( ל־Global Concept of Operationsתפיסות הפעלה גלובליות ( שעסקו בנפרד בגיבוש האסטרטגיה הימית בשנים OPNAVריבוי הגורמים במטה הצי ויצרו בלבול ויריבות בירוקרטית בין גורמים שונים במטה הצי בראשות אדמירל 2003 –2002 ( מפקד חיל הים האמריקני. רק בתום כהונתו של רמספלד Vernon E. Clarkורנון קלארק , ולאחר מינויו של אדמירל מולן למפקד חיל הים, חזר התכנון של האסטרטגיה 2006ב־ התפרסם מסמך תפיסת 2006הימית לתלם. כך תהליכי התכנון עברו אופטימיזציה, וב־ למסמך הידוע 2007( שהוביל ב־ Naval Operations Conceptההפעלה של חיל הים 69 בנושא העוצמה הימית21בשמו "אסטרטגיה ימית משותפת למאה ה־ בנושא הטרור 2015צרפת נדרשה לנושא האסטרטגיה הימית הצרפתית בפרסום ב־ והפירטיות וציינה כך: צרפת מוגדרת בשמה כיעד מועדף לקבוצות הטרור הבין־לאומיות העיקריות. בניגוד לפירטיות, כלי שיט צרפתיים נתפסים גם הם כיעד מועדף לתקיפה, ובמיוחד אוניות הצי הצרפתי. אומנם האיום הוא גלובלי, אך קיימים אזורים הנמצאים בסיכון Mike Mullen, "Global concept of operations”, US Naval Institute, Proceedings Magazine , 66 .April 2003 Donald Rumsfeld, "21st Century Transformation": Remarks given at the National Defense 67 University, Washington, DC., 31 January 2002, as cited in Robert Work, The littoral combat ship: How we got here, and why , Washington, DC: Pentagon, Undersecretary of .Navy, 2014, 4 .Work, 2014, p. 3 68 .Bruns, 2018, Ch. 6, pp. 181–182 69המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם470 גבוה אם בעקבות קרבתם לאזורי סכסוך, או עקב מיקומם הגאואסטרטגי המיוחד 70כמו מְצָרים צרים, נמלים ואזורי המתנה שלהם ונתיבי שיט אסטרטגיים בנוגע לתרחישי התקיפה האפשריים בצרפת נכתב במסמך שהם מגוונים וכוללים בין היתר: שיבוש באספקת האנרגייה של צרפת, לקיחת אזרחים צרפתים כבני ערובה, שימוש בנשק קינטי נגד כלי שיט צרפתי, או הרס על־ידי חומרי נפץ שהוחבאו 71במכולה, והסתננות של אנשי ארגוני טרור, נוסעים או מהגרים בלתי חוקיים המסמך מצביע על יעד תקיפה אטרקטיבי בדמות אוניות הנוסעים הענקיות השטות לאחרונה בהיקפים הולכים וגדלים בים התיכון. האסטרטגיה הימית הצרפתית קובעת ארבעה תחומים שבהם צריכה צרפת לרכז מאמצים: פיתוח מנגנון של חילופי מודיעין בתחום הימי עם עוד גורמים ומדינות. אופטימיזציה של מערכות הבידוק המפקחות על עליית נוסעים ואנשי צוות למטוסים, על תנועת כלי רכב ומשאיות. הגברת שיתוף הפעולה עם גורמים מהמגזר הימי הפרטי, לרבות שירותי הנמלים. הטמעת פתרונות טכנולוגיים חדשים לאבטחת אוניות ומשא, ובתוך כך הערכת מצב מתמדת לגבי התפתחות האיום עם גורמים מדינתיים ואחרים ברחבי העולם 72הקשורים למרחב הימי בריטניה מציינת במסמך האסטרטגיה הימית הביטחונית שלה שבהערכת הסיכונים שנעשתה לקראת כתיבת המסמך נמצא שהטרור הימי מוערך כסיכון הראשון )מתוך שישה 73.(The Maritime Security Risks for 2014–2015 ) 2015 –2014סיכונים( לשנים : "להגן על המשאבים ועל אוכלוסיית בריטניה והשטחים 5בהתאם לכך גם נקבע כיעד מספר המשך 74מעבר לים מפני פעילות בלתי חוקית ומסוכנת, כולל פשע מאורגן וטרור חמור המסמך הוא דוקטרינת הפעולה של הצי המלכותי, חיל האוויר ויחידות מארינס מיוחדות 75למתאר זה סנקציות כלכליות נגד גורמים תומכי טרור נכנסו לפעולה לאחר שהתבררו מהם מקורות המימון של גורמי טרור בכלל, ואלה הפועלים בים בפרט, ומיהם הגורמים הפועלים שיפעל 2018(. כך למשל הודיע הממשל האמריקני בקיץ 93 ו־92בסיוע לטרור )ראו: איור נגד אונייה איראנית ששייטה במשך חודשים ארוכים בדרום הים האדום בסמוך לחופי .France Premier Ministre, 2015, pp. 22–23 70 .ibid 71 .ibid, p. 23 72 .UK Government , 2014 , p. 19 73 .ibid, p. 33 74 .ibid, p. 35 7521גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־471 האונייה76תימן, שעל־פי מידע מודיעיני סיפקה סיוע צבאי ניכר למורדים החות'ים בתימן ( זוהתה כבר בתקופת ממשלו של הנשיא אובמה כמסייעת לטרור הימי, ואף Saviz"סאוויז נכללה ברשימת כלי השיט שעליהם הטילה ארצות־הברית סנקציות, אך הוצאה מהרשימה להסכם הגרעין עם איראן. ממשל הנשיא טראמפ, שפרש 2015כחלק ממאמציו להגיע ב־ מהסכם הגרעין עם איראן באופן חד־צדדי, חידש כחלק מהרחבת הסנקציות על איראן את הסנקציות נגד האונייה האיראנית "סאוויז" שזוהתה כ"אוניית האם" 2018בנובמבר המוצבת בים האדום, ומסייעת למורדים החות'ים לתקוף אוניות אזרחיות וצבאיות, ומגדילה בכך את פעולות הטרור הימי באזור מפרץ עדן ומֵצַר באב אל־מנדב. הסנקציות ימומשו גם בנוגע לפעילות הנמלים באיראן, ענפי הספנות והספנות, ושאר החברות המסונפות אליה. פעולות טרור 20 של המאה ה־ 70ישראל היא אחת המדינות שחוותה בשנות ה־ שיזמו ארגונים פלסטיניים, הפיקה במהירות לקחים ולמדה כיצד להתמודד עימם בהצלחה 77ניכרת מתאר את ארבע הדרכים העיקריות שעל־פי הניסיון הישראלי יש לנקוט 94איור כדי להילחם בטרור בהצלחה: מודיעין, דוקטרינת הפעלה מתאימה, אמצעים טכנולוגיים והפעלת כלי מדיניות מתאימים. גבוה נמוך 78: מוקדים ורמת אינטנסיביות2017: תקיפות טרור ברחבי העולם ב־92איור Adam Kredo, " Trump to sanction Iranian ship identified in facilitating terror strikes ", 76 .Washington Free Beacon , August 14, 2018 ראו הרחבה על המקרה הישראלי בפרק "ניתוח אירוע – התמודדות ישראל עם הטרור הימי" בספר זה 77 .Global Terrorism Database 78המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם472 300 250 200 150 100 50 02011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018טרור פשע ימימספר האירועים132245 37128 3445 651 120 20 23 670 53 4 2018 –2011: תקיפות טרור כחלק מכלל הפשיעה הימית באוקיינוס ההודי בשנים93איור פעילות בשני המרחבים )ים וקיברנטי( אמצעים מדיניים דוקטרינה ופעילות מבצעית אמצעים טכנולוגיים מודיעין בכל התחומים, כולל רשתות חברתיות מערכות נשק לתקיפה והשמדה מערכות שו"ב מודיעין מחשבים לפיקוח ומעקב גילוי תקיפה והשמדה תקיפות מנע Preemp�ve רב־צדדיים Mul�lateral חד־צדדיים Unilateral : דרכי פעולה ללחימה בטרור במרחב הימי והקיברנטי94איור סיכום איום הטרור על הסדר הימי, הגם שהופעתו במרחב הימי התעכבה ביחס לטרור היבשתי, הולך וצובר תאוצה. מאחר שהפעילות במרחב הזה גדלה בעקבות הגלובליזציה הוא נהיה כר פעילות אטרקטיבי ביותר למימוש מטרותיו הפוליטיות של הטרור. שיטות לחימה א־ סימטריות והיברידיות עם הצגת התוצאות באמצעי התקשורת השונים מאפשרות לטרור להשיג את מטרותיו הפוליטיות, החברתיות והכלכליות. פעילות הטרור הימי במרחב הנוסף – המרחב הקיברנטי – מציבה אותה כאיום אסטרטגי על השלום והשגשוג העולמי. על רקע השינויים במאפייני המרכיב הצבאי של האסטרטגיה הימית התחילו אף אסטרטגים והיסטוריונים ימיים להידרש לנושא, ובדקו את הסתגלותם של ציים למציאות שמאפיינה העיקרי הוא 21החדשה. נוסף על כך, הם ניתחו את המערכת במאה ה־ הגלובליזציה לצד מאפיינים נוספים כמו דינמיות גבוהה וההיררכיה שאיננה קבועה בה. ( לשלושה סוגים Taxonomyבהתאם לכך מציע טיל שיטה לסווג את ציי המלחמה 21גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־473 ,16 ,15עיקריים: צי מלחמה "מיושן", צי מלחמה מודרני וצי מלחמה בתר־מודרני )טבלאות מטבע הדברים, לא נדון בציי מלחמה מיושנים.79.(17 לפי טיל, מאפייני מדינה מודרנית כוללים ייצור תעשייתי המוני, תחרותיות מוּנעת על־ידי ציפיות ריאליסטיות המשמשות במאבק של מי מקבל מה, מתי וכיצד משאבים, טריטוריה, כוח והשפעה מתחלקים. לעומת זאת, מדינה בתר־מודרנית יעילה הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חוקתית, מתבססת על מידע עדכני בנוגע למצב הכלכלי, פתוחה לשיתופי פעולה 80בין־לאומיים, ומכירה בקיום תלות הדדית החלוקה איננה מצביעה על היותו של צי בתר־מודרני "טוב יותר" מצי מודרני, אך משקפת את הראייה המערבית המזהה את תזוזת המשימות והמבצעים שציים מערביים . תזוזה מהגישה המסורתית של עליונות ימית ושליטה ימית 21מבצעים בתחילת המאה ה־ להתמודדות עם אופייה החדש של הלוחמה הימית, כפי שהיא נצפית בעיני החוקרים הימיים בתקופתנו. : חלוקה דיכוטומית למאפיינים של ציי מלחמה15טבלה צי בתר־מודרניצי מודרני ציים לא מסורתייםציים מסורתיים ציים לא קונוונציונלייםציים קונוונציונליים (Collaborativeציים המשתפים פעולה ביניהם( Competitiveציים מתחרים ציים מכווני מערכתציים מכווני מדינה : מאפייני צי מלחמה מודרני16טבלה האסטרטגיה הנגזרת מהמשימותמשימות הצי אימוץ הגישה המֶהֶנית והכנות להתמודדות צי נגד צי )לחימה סימטרית( (Sea Controlשליטה ימית שמירת יכולות הרתעה גרעיניות בים לרבות כלל אמצעי התמיכה במשימה הזאת כמו הגנה בפני טילים בליסטייםהרתעה גרעינית והגנה מפני טילים Nuclear Deterrence &בליסטיים (Ballistic Missile Defense איננה תומכת בהתערבות כוחות ליברליים )עיראק אפגניסטאן(, ולכן איננה בונה צי של כוחות משלוח משותפים אלא יכולות אמפיביות עצמאיות Maritimeהקרנת עוצמה מהים (Power Projection התמקדות בהגנה על ריבונות המדינה והאינטרסים , והיעדר נטייה להשתתף בכוחות EEZשלה בתחומי ה־ משימה משותפים ללחימה בטרור ופירטיות ימית Exclusiveשמירת הסדר הבלעדי בים (Good Order at Sea Globalהימנעות מלהיכנס לשותפות בתחומים כמו Maritime Partnershipשימוש תחרותי ב"ספינות תותחים" כדי לסייע לדיפלומטיה באמצעות, סיוע, Competitiveשכנוע הרתעה וכפייה (Gun Boat Diplomacy .Geoffrey Till, "Maritime strategy in a globalizing world", Orbis , 51(4), (2007), pp. 569–575 79 .ibid 80המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם474 (Post Modern Navies: מאפיינים של ציי מלחמה בתר־מודרניים17טבלה דוגמאותהאסטרטגיה הנגזרת מהמשימות משימות הצי פעילות צי ארצות־הברית במפרץ הפרסי; פעילות חיל הים הישראלי במלחמת לבנון השנייההמטרה זהה לזו של צי מודרני, אך הפעילות מצומצמת יותר בים הפתוח ורבה יותר במים החופיים, כי אופי האיום באזור זה שונה ומאתגר יותר. בדרך כלל לא מדובר על מלחמת ברירה אלא מלחמת צורך, מכיוון שקיים חופש שיט, והשליטה שונה במהותה מהמסורתית. Seaשליטה ימית (Control הכוח הרב־לאומי מול חופי סומליה; כוחות משלוח צרפתיים או בריטיים לאזור האוקיינוס השקט–הודימכיוון שרוב המשברים מתרחשים ביבשה יש חשיבות לפעולה של הצי מהים לסייע לנעשה ביבשה, ולכן ההדגש לכוח הוא לא "מה הכוח יכול לעשות בים", אלא "מה הוא יכול לסייע מהים".מבצעי כוחות משלוח Expeditionary ) (Operations הכוח נגד פירטיות וסמים במפרץ עדןדומה למדי לפעילות כוח רב־לאומי, ולעיתים הצי משתמש באותן יכולות, שבעיקרן פעולות לרווחת תושבי האזור, ואפשר לכנותן גם אסטרטגיה של פילנתרופיה של ספינות תותחים.מבצעי שמירת יציבות או סיוע Stabilityהומניטרי Operations/ Humanitarian (Assistance הכוח נגד פירטיות וסמים במפרץ עדןהגלובליזציה זקוקה לסדר טוב הן במרחב הימי והן ביבשה. מדינות חופיות חלשות אינן מסוגלות לקיים רגולציה וכן תנועה חופשית ובטוחה של אנשים וסחורות. במקרים של פירטיות, סמים, תפוצת נשק וטרור בין־לאומי הציים ממלאים תפקידי שיטור והפעלת כוח שונה מאשר במלחמה.שמירת הסדר הטוב והכולל בים Inclusive Good ) (Order at Sea הסיוע לקורבנות הצונאמי 2004ב־מתמקדת בהשגת תמיכת דעת קהל, תקשורת והפצת עקרונות ליברליים ברחבי העולם.דיפלומטיה ימית משותפת Cooperative ) (Naval Diplomacy לפי גישתו של מהן, על־פי תהליכים שהתרחשו בעבר יש ניסיון לחזות מגמות כנראה מזמנת בתחום האסטרטגיה 21בעתיד, נוכל להצביע על שש סוגיות שהמאה ה־ הסוגיה הראשונה קשורה לתחזיות של מדינות השואפות וגם בעלות היכולת 81הימית להיות מעצמות ימיות בעשורים שיבואו. נקודת המוצא הטובה היא לזכור את הדגש של ( להיבטי "כבוד", "פחד" ו"אינטרסים", ולבחון עד כמה דחפים Thucydidesתוקידידס כאלה אכן מאפיינים שתיים מהמדינות בעלות השאיפות בתחום הזה – סין והודו. יש לזכור ששאיפות לחוד, והיכולת לממשן לחוד, והשתיים לא תמיד עולות בקנה אחד. המרכיבים של עוצמה ימית לפי מהן הם אומנם מדדים יעילים כדי להגדיר אם למדינה מסוימת יש כל התנאים המקדימים להשיג עוצמה ימית, אך בימינו אפשר להוסיף להם גם מדדים כמו: צמיחה כלכלית, יכולת פיסקלית, תחכום טכנולוגי, חברות בארגונים בין־לאומיים ומנהיגות .Mahan, 1902 8121גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־475 אסטרטגית. אלה הם התנאים הבסיסיים להצלחה במרחב הימי. ככל שהדבר נוגע להודו וסין, הרי ניתוח אירועים היסטוריים מצביע על הקשיים שחוו מדינות בעלות אוריינטציה יבשתית כאשר הן רוצות להפוך למעצמות ימיות. הסוגיה השנייה בוחנת את תהליך חלוקתה מחדש של העוצמה הימית בין מעצמות : אם אכן יעלו בעשורים הקרובים מעצמות ימיות חדשות )כדוגמת סין 21עולות במאה ה־ והודו(, נשאלות השאלות: האם עלייתן תוביל בהכרח לסכסוכים ימיים אלימים כפי שחווינו בעבר? האם הסבירות לפריצת מלחמה בעתיד גדולה יותר עקב עלייתן המתמשכת במשך זמן של מעצמות ימיות חדשות, או האם הגאוגרפיה, הנשק הגרעיני והתלות הכלכלית ההדדית הגוברת, ירסנו לחצים אלה? הסוגיה השלישית בודקת את השאלות: האם סין, על־פי התפיסה של האסטרטג האם סין עלולה 82(, תחפש להשיג ניצחון ללא מלחמה Sun Tzuהצבאי הסיני סון טסו לשגות בהערכת התגובה האמריקנית לגבי פעילות תוקפנית שהיא נוקטת, כפי ששגו בכך בעבר כמה אויבים של ארצות־הברית? אילו פעולות יכולה ארצות־הברית לנקוט כדי להניא 83או להרתיע מדינות כמו סין מלהשתמש בכוח הסוגיה הרביעית נדרשת לבחון את השאלות: מה עשויה להיות זירת ההתמודדות האפשרית )בהנחה של פריצת סכסוכים או משברים(? האם הזירה יכולה להיות בכל שולֶיהָ של "אירו אסיה": האוקיינוס הארקטי, הים הבלטי, הים השחור, המפרץ הפרסי, האוקיינוס ההודי ומערב האוקיינוס השקט? יש לזכור כי בעבר התחיל הסכסוך במקום אחד אך התפשט במהירות לזירות אחרות. התבטאויות של בכירים אמריקנים בעת האחרונה מרמזות על כך שיש לראות שתי זירות אלה כישות אחת, או כפי שהם מכנים אותה "זירת (.Indian Pacific Regionהאוקיינוס השקט–הודי הסוגיה החמישית קשורה לממד הבין־לאומי של האסטרטגיה הימית של המאה . לפי ניסיון העבר, בריתות ושותפויות אחרות יהיו חיוניות כדי לשמר את השלום, ואם 21ה־ יידרש – גם לניהול המלחמה. מסתמן שארצות־הברית תנצל בריתות קיימות, ואף תנסה ליצור מערך חדש של בריתות. סין ללא ספק, תנסה להפעיל תערובת של כפייה צבאית ותמריצים כלכליים כדי להילחם בארצות־הברית ובבעלות בריתה, וכמו כן תיאלץ להקים מערך בריתות שישמור את מקורות האנרגייה המרוחקים שלה ואת אבטחת נתיבי השיט שהם משוּנעים בהם לסין. לפיכך ייאלצו הסינים לכרות בריתות חדשות בדרום היבשת האסייתית כדי לאפשר פריסה קדמית של הצי הסיני בנמלי מפתח באזור. הסוגיה השישית תעסוק מן הסתם במאפיינים האפשריים של הלוחמה הימית העתידית במרחב הימי עצמו. אלה ידרשו לבחון את המשמעויות של אבטחת השליטה בים, או לפחות השליטה בזירה מסוימת באמצעות הפעלת הצי, הקרנת עוצמה מהים או התיעדופים על־פי תורתו של סון טסו הם )מהטוב לגרוע(: להכריע את האויב ללא כל קרב, לסכל את 82 האסטרטגיה של האויב, לכרות בריתות נגדו, להתעמת איתו בשדה הקרב ולהטיל עליו מצור Graham T. Allison, Destined for War: Can America and China Escape Thucydides’s Trap? 83 .New York: Houghton Mifflin Harcourt, 2017המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם476 מבסיסים ימיים ליבשה שבה פועלים כוחות יבשה בסיוע אווירי, וכן ניהול מערכה כלכלית ( חופש השיט הזה מהאויב. לצד ההיבט של Interdictingולוגיסטית באמצעות מניעת התפיסה תידרש בדיקה מתמדת כיצד ועד איזה גבול ההתפתחות וההפצה של טכנולוגיות חדשות )כגון נשק מנגד ארוך טווח ומדויק, הלוחמה הקיברנטית, מערכות בינה מלאכותית ומערכות הפועלות בחלל, רשתות מחשבים( יכולות לשנות, להפוך לבלתי אפשריות כספית, . 21או אפילו להחליף את המשימות המסורתיות בלוחמה המודרנית של המאה ה־ היות שהעתיד תמיד משטה בנו, ראוי יהיה להידרש לסוגיות אלה, ובמיוחד לשאלות ולדילמות שהן מציגות. האתגרים החדשים במרחב הימי משפיעים על התפתחותן של האסטרטגיות הימיות של הציים הגדולים בעת המודרנית, וכן על תוכנית בניין הכוח הימי. המגמות המתפתחות באסטרטגיות הימיות בנות זמננו לא מבשרות על חזרתן של הצורות הקלסיות של לוחמה ימית כמו "קרבות ההכרעה" מבית מדרשו של מהן, שהיו נפוצות במלחמות העולם. המעצמות הגדולות כמו ארצות־הברית, סין ורוסיה מנסות להתאים את האסטרטגיות הימיות שלהן למציאות המתפתחת, וציים עולים אחרים כמו של הודו, מנסים באמצעות האסטרטגיה הימית לעצב את תוכנית בניין הכוח והדוקטרינה שלהם. גם מדינות שהיו בעבר בעלות הגמוניה ימית כמו בריטניה, צרפת ויפן מנסות לבנות אסטרטגיה ימית שתמשיך לשמור אותן כשחקנים פעילים במרחב הגלובלי, אם באמצעות אסטרטגיות של שיתוף, או בדרכים אחרות. למרות הקביעה הזאת, עדיין נשאלת השאלה: האם כגון סין והודו, והמאבק המחריף בין המדינות על 21עליית כוחות ימיים חדשים במאה ה־ המשאבים הנמצאים בים, עלולים להוביל על־פי "קללת תוקידידס" לעימותים אלימים תופעת מרוץ החימוש הימי שהייתה 84בדומה לאלה שהיו בתקופות קודמות בהיסטוריה אחת הסיבות לפרוץ מלחמות העולם הראשונה והשנייה הופכת למציאות קיימת בדרום־ מזרח אסיה ובמזרחה; פעולותיה של סין במרחב ים סין הדרומי המתריסות נגד ביסוסן על סדר המשפטי, מאתגרות את פעולותיו של צי ארצות־הברית באזור הזה ב"מבצעי חופש פעולותיה של סין באזור מקרינות על הציים 85שיט", ועלולות להוביל להתלקחות מקומית של המדינות האחרות באזור )יפן, וייטנאם והודו(, ודוחפות אותן להקצות משאבים לפיתוח יכולותיהן הצבאיות, לרבות בציי המלחמה שלהן. פרופסור ג'יימס הולמס ופרופסור יושי (, המכללה הימית למלחמה ארצות־ James Holmes and Toshi Yoshiharaיושיהרה הברית, מכנים את האסטרטגיה שסין מפעילה באזור הזה בשם "אסטרטגיית אזורים ( היא מושג בתחום מדע המדינה המתאר מצב שבו כוח כלכלי Thucydides Curse קללת תוקידידס 84 עולה קרא תיגר על המעצמה המובילה. רוב המצבים שנחקרו הסתיימו בסופו של דבר בעימות בין שני הכוחות. אחד המקרים הראשונים היה עלייתה של אתונה והפחד שהיא החדירה בספרטה, שהפכו את המלחמה לבלתי נמנעת". המשפט נכתב על־ידי ההיסטוריון היווני תוקידידס בנוגע לסיבת פרוץ לפנה"ס, ומאז נעשה בו שימוש לתיאור מצב דומה 5המלחמה הגדולה בין אתונה לספרטה במאה ה־ בתחום היחסים הבין־לאומיים. Jonathan D. Caverley and Peter זוהי גם מסקנתם של קאוורלי ודומברובסקי במאמרם 85 Dombrowski, Cruising for a Bruising: Maritime Competition in an Anti-Access Age , .Security Studies , 29(4), (2020b), pp. 671–70021גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־477 (, אשר מבוססת על יצירת "מראית עין" של ריבונות Gray Zones Area Strategyאפורים שנויה במחלוקת על איים, המרחב הימי שסביבם והמרחב האווירי שמעליהם. באסטרטגיה הזאת מפעילה סין אמצעים ימיים צבאיים ושאינם צבאיים לשם כפייה על אחרים שיעשו 86את רצונה בתחום הימי כל העדויות מצביעות על כך שסין תמשיך לנצל את העוצמה הטכנולוגית שפיתחה בעשורים האחרונים כדי לפתח אמצעי לחימה מתוחכמים יותר כמו מוקשים ימיים, צוללות בעלות חתימה אקוסטית נמוכה יותר, חיישנים מתוחכמים יותר, מערך טילים מאיים יותר ושיטת לחימה באזורי מים חופיים. כמו כן, בשנים האחרונות פיתחה סין אסטרטגיות שנועדו לפגוע בפעולתן של מערכות טכנולוגיות אמריקניות או לנטרלן, אם באמצעות לוחמה במרחב הקיברנטי, או לוחמה אלקטרונית אחרת כשיטת לחימה חסכונית שנועדה לאתגר את יתרונו האיכותי והכמותי של הצבא האמריקני. לאחרונה התרבו הקולות המתריעים שהבעיה המרכזית שתעמוד בפני האמריקנים אם יתפתח עימות בין הצדדים תהיה בעריכת מבצעים שבהם התקשורת בין כוחותיהם תהיה "משובשת או בהיעדר תקשורת" כל אלה ימשיכו 87.(Degraded or Denied Communications Environment – D2CE ) להיות מיועדים לערער על ההגמוניה האמריקנית ששררה מתום המלחמה הקרה, ויהיו מלווים בשימוש במנופים גאופוליטיים וגאו־כלכליים כלפי מדינות האזור שעלולות להעבירם לצד של סין )לדוגמה, מקרה הפיליפינים בסכסוך שהתפתח בים סין הדרומי(, או להביאם The( כפי שנקטו חלק מחבר מדינות דרום־מזרח אסיהHedging"להישאר על הגדר ( בסכסוך הזה. Association of Southeast Asian Nations – ASEAN לצד התפתחויות אלה מדינות סוררות כמו קוריאה הצפונית ואיראן לא יהססו כנראה להמשיך ולאתגר את המעצמות הימיות, ובמיוחד ארצות־הברית, בסדרת מעשי אלימות ( ROKS Cheonanבמרחב הימי כמו הטבעת הקורבטה של הצי הדרום קוריאני "צ'יאונן , או הפגיעה של כוחות משמר המהפכה האיראנית במכליות והפלת מל"ט 2010בנובמבר .2019אמריקני ביוני )Maritime Capacity Buildingבניית יכולת ימית בניית יכולת ימית ובניית סיוע הומניטרי קשורות לציים בתר־מודרניים משום שהן מחייבות שיתוף פעולה עם ציים אחרים )ולא תחרות( כדי להשיג יכולת זאת או למלא את המשימה. אפילו הצי החזק ביותר בעולם – צי ארצות־הברית – מודה שאין ביכולתו להגן על המערכת הבין־לאומית מול כל האיומים שעומדים בפניו, ולפיכך הוא זקוק לשיתוף פעולה של בעלות בניית יכולת ימית עוזרת 88ברית ושותפים בעלי יכולת להשתתף במשימות מהסוג הזה James R. Holmes & Toshi Yoshihara, "Deterring China in the 'Gray Zone': Lessons of the 86 .South China sea for US alliances", Orbis , 61(3), (2017), p. 339 Travis K. Suggs, Overcoming degraded communications under A2AD: A doctrinal 87 .solution , Naval War College, Newport, R.I. 2014 .Till, 2018, p. 299 88המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם478 לשותפים לשפר את יכולות ההגנה והיכולת הביטחונית שלהם, כמו גם את עמידותם, ולכן תורמת לביטחון הברית. בניית היכולת הימית יכולה להכיל סוגים שונים של תמיכה, החל בייעוץ אסטרטגי במגזר הביטחון ובניית מוסדות, המשך בפיתוח כוחות מקומיים דרך חינוך והכשרה, או ייעוץ וסיוע בתחומים מיוחדים כמו לוגיסטיקה או הגנת סייבר. דוגמאות לבניית יכולת ימית כזאת מוצאים בשיתוף הפעולה של הצי האיטלקי והצי הלובי במשימה של מניעת מעבר של פליטים בדרך הים לאירופה, או בבסיסים הימיים המוקמים בשטחן של מדינות שונות במפרץ עומאן ובמפרץ הפרסי על־ידי ארצות־הברית, בריטניה, צרפת והודו כדי לאפשר הגנה על תעבורת הנפט מאזור זה לארצות היעד. Humanitarian Assistance and Disasterסיוע הומניטרי ותגובה לאסונות טבע )Response הסיוע ההומינטרי כולל סיוע של הצי המלחמתי במקרים של אסונות טבע המתרחשים ברחבי העולם. טיל מציין שלמרות שהצי האמריקני שילב משימה זאת לאסטרטגיה הימית אירועים 366 השתתף הצי האמריקני ב־2000 –1970, הרי שבין השנים2007שלו רק ב־ גם במגפת 89שבהם הושיט סיוע הומניטרי למדינות שונות שאסונות טבע פקדו אותן ( לעגון USNS Comfortהקורונה שלח חיל הים האמריקני את אוניית בית החולים שלו של חיל 1 יש לציין כי שייטת90בעיר ניו־יורק כדי לסייע וגם לאשפז באונייה נדבקים מהנגיף באזור קפלוניה, איתקה וזקינתוס 1953הים הישראלי פעלה במשימה דומה כבר באוגוסט בסולם ריכטר. מפקד השייטת, 7.2שם התרחשה סדרת רעידות אדמה בעוצמה של אל"ם שלמה אראל וצוותו, חשו לסייע לתושבי המקום במזון ובסיוע רפואי, וזכו להערכה 91ולהוקרה מצד ממשלת יוון בעקבות הגעתם המהירה לאזור, והסיוע שהגישו לנפגעים על החשיבות שמייחס נשיא ארצות־הברית ג'ו ביידן לנושא ניתן לראות בהוראה שהוציא למשרד ההגנה האמריקני לכלול תרחישים הנובעים משינוי אקלים באסטרטגיה הביטחונית , במשחקי המלחמה 2022( שתיכנס לתוקף ב־ National Defense Strategyהחדשה גם בתחום מדעי המדינה חוקרים בולטים כמו איש מדעי המדינה 92שהפנטגון עתיד לקיים ( דורשים לחקור את שינויי Robert Keohaneמאוניברסיטת פרינסטון, רוברט קיהון האקלים. לדבריו: "כדיסציפלינה, אנו אנשי מדעי המדינה נמצאים במקום הטוב ביותר לנסח מחדש את נושאי האקלים בדרכים שאפשר לתמרץ אותן. אנחנו יכולים לעשות זאת . ibid, p. 300 89 Keshia Clukey, " Hospital ship USNS comfort being deployed to New York ", gcaptain.com , 90 .March 18, 2020 .176–157, עמ1998 אראל 91 Paul Mcleary, " Biden Orders Pentagon To Include Climate Change In New Strategy & 92 .War Games ", Breaking Defense , January 27, 202121גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־479 בצורה מעוררת דמיון ומתמשכת משום שזוהי האחריות שלנו וההזדמנות הגדולה שלנו 93כתחום התמחות השפעת הגלובליזציה בת זמננו על האסטרטגיה הימית גלובליזציה היא חיבור של חלקים שונים בעולם בעקבות התרחבותן של פעילויות תרבותיות, כלכליות ופוליטיות בין־לאומיות. בצד הכלכלי עסקי, הגלובליזציה מתייחסת לשינויים בעולם ממצב שהיינו מתרחקים ממדינות עצמאיות לעבר עולם משולב יותר, שבו חל שינוי מחברה הקשורה למדינה יחידה לחברה שמרחיבה את פעילותה בכמה מדינות, ולפיכך יוצרת תהליך המאפשר העברה של מוצרים, טכנולוגיה, מידע ומִשׂרות מעבר לגבולות של מדינות ותרבויות. לפיכך אפשר לומר שעל־פי הגלובליזציה, תלות הדדית כלכלית והתפשטות הטכנולוגיה הפחיתו את חשיבותה של הגאוגרפיה כמרכיב באסטרטגיה רבתי. במונחים כלכליים, גלובליזציה מתארת תלות הדדית שנוצרת בין מדינות ברחבי העולם המועצמת באמצעות סחר חופשי. הגלובליזציה היא תופעה חברתית, תרבותית, פוליטית ומשפטית. מבחינה חברתית היא בונה קשרי גומלין רבים יותר בין אוכלוסיות שונות; מבחינה תרבותית היא מייצגת חילופי רעיונות, ערכים וביטוי אמנותי בין תרבויות, ותומכת בהתפתחותה של תרבות עולמית יחידה; מבחינה פוליטית היא מעבירה את תשומת הלב World Tradeלארגונים בין־לאומיים ובין־ממשלתיים כמו האו"ם או ארגון הסחר העולמי (; מבחינה חוקית היא משנה את אופן יצירת החוק הבין־לאומי Organization – WTO , בעיקר20ואכיפתו. לצד ההתפתחויות הטכנולוגיות שחלו במחצית השנייה של המאה ה־ בתחומי התקשורת והמחשוב שקשרו בין יצרנים לצרכנים ביבשות שונות, ההתפתחויות באמצעי התחבורה בים הובילו לכך שמחירי ההובלה הימיים הוזלו בצורה ניכרת, ההובלה הימית התייעלה יותר, והסחר בין המדינות השונות גדל. הסכנה בגלובליזציה היא שמפולת כלכלית במדינה אחת )שסיבותיה יכולות להיות מגוונות( עלולה ליצור "אפקט דומינו" בכל רחבי העולם. אחד הגורמים העיקריים שהשפיעו על אופיו הגלובלי של העולם בימינו הוא התפיסה 20 שתי מלחמות העולם של המאה ה־94המדינית הנשענת על עקרונות הנאו־ליברליזם הוכיחו שסדר עולמי הבנוי על העמדת מדינת הלאום במרכז איננו מתיישב עם השאיפה לשלום וביטחון. בעקבות המשבר שאליו נקלעו מדינות הרווחה שניסו לכונן דגם של "ליברליזם רך", במחשבה שיביא בחשבון לא רק את האינטרסים של בעלי ההון אלא גם את אלה של העובדים – ניסיון שלא עלה יפה והסתיים באינפלציה גואה, באבטלה ובקיפאון כלכלי – הבשילו התנאים לגישה חלופית. הממשלות באותן מדינות התחילו לחפש תחליף (, שהובילה את החשיבה Keynesian Economic Theoryלתפיסה הכלכלית הקינסיאנית Robert O. Keohane, " The global politics of climate change: Challenges for political 93 science ", The 2014 James Madison Lecture, American Political Science Association, .Princeton University, 2015, p. 5 .Fuchs, Christian. " Antiglobalization ". Britannica 94המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם480 לבסוף הגיעו למסקנה שמעורבותה העמוקה95הכלכלית מאז תום מלחמת העולם השנייה של הממשלה בענייני ניהול הכלכלה היא עיקר הבעיה, ושכוחות השוק יפעלו בצורה הטובה Miltonביותר ולתועלת הכלל אם הממשלה תצמצם את מעורבותה. מילטון פרידמן , היה אחד הדוברים הבולטים של הנאו־ 1976(, חתן פרס נובל לכלכלה ב־ Friedman . תרומתו לתאוריה והשפעתו על המדיניות 20 של המאה ה־ 60ליברליזם מאז שנות ה־ , מרגרט תאצ'ר, ונשיא ארצות־הברית 80הכלכלית בעידן ראש ממשלת בריטניה בשנות ה־ רונלד רייגן, הייתה רבה. במישור התאורטי טען פרידמן למען ערכים 1988 –1981בשנים ליברליים מרכזיים, כדוגמת זכות הפרט לבחור את דרכו ללא כפייה של המסגרת שבה הוא נמצא, כגון המדינה. הליברליזם, שהפך למגמה מרכזית בכלכלה העולמית מאז שנות , מקדש את התחרות החופשית ואת כלכלת השוק, ומשתלב היטב 20 של המאה ה־70ה־ ברוח הגלובליזציה והשווקים הבין־לאומיים של ימינו. ( International Monetary Fund – IMF ציינה קרן המטבע הבין־לאומית2000ב־ (, Transactionsארבעה מרכיבים עיקריים המאפיינים את הגלובליזציה: סחר ועסקאות צמצום הרגולציה 96תנועות הון והשקעות, הגירה ותנועה של אנשים והפצת ידע וההפרטה היו העקרונות העיקריים של הגלובליזציה, ומדינות מתפתחות נאלצו "לטובתן" להיפתח לסחר חוץ והשקעות הון חיצוני. האימוץ המהיר של התפיסה החדשה הבטיח מערך מרשים של תועלות חברתיות ופוליטיות מן העת שנפלו מחסומי הסחר, ושווקים בין־ לאומיים נפתחו. כוחה של מדינת הלאום הלך לכאורה ודעך, והתחזית הייתה שהלאומיות והגזענות ייעלמו, והכלכלה ולא הפוליטיקה היא שתעצב את האירועים שיתרחשו בעולם. שווקים חופשיים ודמוקרטיות חופשיות יהפכו לנורמה בעולם בעל תלות הדדית ללא Enlightened Self-סיבה למלחמות, ומוחזקים יחד ב"קסם האינטרס העצמי הנאור (. היות שהסחר הוא אחד מארבעת המרכיבים העיקריים של הגלובליזציה, וחלקו Interest הארי מתבצע במרחב הימי, הרי שהמרכיב הכלכלי באסטרטגיה הימית נהיה אחד מאבני .21הראשה של האסטרטגיה הימית במאה ה־ את ציי המלחמה שלהן כדי לאבטח 21לפי האמור, מדינות רבות מגדילות במאה ה־ את הסחר הימי נגד מגוון רחב של איומים החל בפירטיות הימית, טרור ימי ועבור למשברים אזוריים כמו המתרחש במפרץ הפרסי או ים סין הדרומי, ומציבים איום על הסחר החופשי. חלק ממשימות אלה אפילו נערכות על־ידי כוחות משותפים, אם כדוגמת הכוחות הפועלים באזור מפרץ עדן וקרן אפריקה, או באמצעות בריתות אזוריות ושיח אזורי כדוגמת "הדיאלוג (. הגדלת ציי המלחמה למשימה הזאת Quadrilateral Security Dialogueהמרובע ופיתוח של טכנולוגיות חדשות לכלי השיט, משולבים בסוגיות מורכבות של מאבק על , התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף להרחבה בכלכלה הקינסיאנית ראו: ג'ון מיינארד קיינס, 95 .2006הוצאת מאגנס, מוסד ביאליק וידיעות אחרונות International Monetary Fund. " Globalization: Threats or opportunity ." 12 April 2000: 96 .IMF21גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־481 תקציב לאומי בקבלת החלטות על־ידי מנגנון ממשלתי מורכב ולובי מצד גורמים משפיעים 97ורשות מחוקקת סבסטיאן ברונס, ראש המרכז לאסטרטגיה ימית וביטחון במכון לביטחון לאומי של US Naval ) האסטרטגיה הימית האמריקנית והביטחון הלאומיאוניברסיטת קיל, טוען בספרו ( של הביטחון הלאומי Visualization(, שאת הנראוּת Strategy and National Security אפשר לייחס להסתכלות רחבה יותר, ולעיתים כמתמודדת עם גישות מתחרות ברעיונות הסדר העולמי. חזיונות מתחרים כאלה משכנעים במיוחד לאחר שינויים מובהקים בסביבה הבין־לאומית, ומדינה כמו ארצות־הברית התוהה בנוגע לעתידה חייבת לשנות ולבחור באסטרטגיה רבתי מתאימה. כלומר, הצי האמריקני, שתמיד צריך להצדיק את קיומו ואת הרלוונטיות שלו בנוגע לאסטרטגיה רבתי של המדינה, נאלץ לפעול באמצעות הממסד הפוליטי, ולצפות למצב שבו מוסדות הממשל הנשיאותי יתעדפו את תוכניות הביטחון תאוריות מתחרות מהסוג הזה הן השיטות העיקריות שבאמצעותן 98הלאומי האמריקני עקב מורכבותו של הנושא 99נעשה ניסיון להסביר את מדיניות החוץ והביטחון האמריקנית ניסו אנשי מדעי המדינה ויחסים בין־לאומיים לבנות מודלים שיסבירו את ההתנהגות או המדיניות של מעצמה כמו ארצות־הברית בתלות בגורמים נוספים. כך לדוגמה, נבנה מודל דיכוטומי המנסה לקשור בין מדיניות נאו־ליברלית לעומת ריאליזם פוליטי מצד אחד, ( לעומת שאיפות לבידוד מהצד האחר. המודל Cooperationובין הנכונות לשתף פעולה הזה מאפשר למשל למפות את התנהגותה של ארצות־הברית בתקופת ממשל טראמפ, ( המנסה להשתמש במגבלות כמו Protectionismהנובעת ממדיניות כלכלית הגנתית מכסים כדי לשפר את מצב התעשייה )לרבות החקלאות( של ארצות־הברית, ולהגן עליה מפני תחרות זרה. הדבר ניכר בביטויים של הנשיא כגון "ארצות־הברית תחילה" המיושמת להטלת מכסי מגן על ייבוא מסין, כמו גם מדיניות בדלנית בקשר למערכת היחסים עם מדינות נאט"ו ולהפסקת המעורבות האמריקנית במזרח התיכון. גם את הרצון של בריטניה 100( אפשר לפרש כסוג של מדיניות בדלניתBrexitלפרוש מהאיחוד האירופי הוא יצירת פרדיגמה חדשה של מאמץ 21סדר היום הבסיסי של הגלובליזציה במאה ה־ ימי משותף שצריך לכונן, בניגוד להתנהגות הימית התחרותית שהייתה נחלת הגלובליזציה . מכיוון שהדבר משפיע על המדינה וצורת התנהלותה, 19הראשונה של סוף המאה ה־ הגלובליזציה לטוב ולרע היא העובדה המרכזית של הסביבה האסטרטגית הימית של . גורמים שאינם מאמינים בגלובליזציה וחושבים שהיא מזיקה לדרך 21ראשית המאה ה־ .Hattendorf, 2013 97 .Bruns, 2018, p. 39 98 .ibid, p. 39 99 כדאי גם לזכור כי לצד שתי גישות אלה צמחה צורה חדשה של אידיאליזם. מדובר בגישה שדגלה בכך 100 שהיחסים הבין־לאומיים צריכים להיות מונעים על־ידי אמונות אתיות וחוקיות )ונתפסה לרוב כנאיבית לאחרונה צצה גישה חדשה של אידיאליזם שנקראת קונסטרוקטיביזם. הרעיון המרכזי של הגישה הוא שהמציאות היא השתקפות של ערכים, רעיונות וזהות חברתית. השחקנים העיקריים הם ארגונים ופעילות על־לאומית.המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם482 חייהם, לביטחון שלהם, לאמונותיהם ולעתידם, יראו בסחר ימי מפותח מקרה שבו רק צד (, ובכל מקרה לא מצב של רווח Win–Loseאחד יכול להרוויח, ואילו השני – רק להפסיד (. קיימת גם קבוצה מסוג שלישי של "הבלתי משוכנעים", המטילים ספק Win–Winהדדי בהנחות שעומדות בבסיס הגלובליזציה, ספקנים בנוגע לעתידה, או אפילו בנוגע לאפשרות היעלמותה. : מערכת ללא גבולות, דינמית, 21טיל מונה חמישה מאפיינים לגלובליזציה במאה ה־ (, בעלת פגיעויות רבות, ארעית ובת Sea Based Systemהמתבססת על המרחב הימי לדעתו, היתרונות של הגלובליזציה ברורים: חלוקת 101.(An Impermanent Systemחלוף עבודה בין־לאומית אינטנסיבית המאפשרת ייצור זול ויעיל יותר, וצמיחה כלכלית מהירה במדינות רבות. ערכי היסוד של הגלובליזציה הביאו להתפתחותה של "חברה עולמית" המצמצמת את יכולתן של המדינות לנקוט פעולה עצמאית, והיא מבוססת על הסחר הימי משמעות הדבר היא שללוחמה הימית המודרנית יש ממדים רבים יותר, 102הבין־לאומי כפי שהדבר משתקף באסטרטגיה הימית אם בעבר לכל אחד מהצדדים הייתה אסטרטגיה יש קהלים רבים שרואים ושופטים את הלגיטימיות של 21אחת ברורה, הרי שבמאה ה־ שימוש באסטרטגיות מנוגדות בעת סכסוך מזוין. בכל מדינה בתקופה המודרנית יש מגוון של קהלים מקומיים הכוללים בין היתר מחוקקים, אמצעי תקשורת, קבוצות אינטרסים ספציפיות והציבור הרחב. אלה יכולים ללבוש צורה במדינות שונות כקבוצות אינטרסים 103שונות, ועד לחברות רב־לאומיות מודרניות גופים בין־לאומיים טיל מרחיב על הקשר שבין הגלובליזציה למצב האסטרטגי החדש ומאפייניו של מצב זה: גלובליזציה היא אחד הגורמים העיקריים להבנת המצב האסטרטגי החדש. מצב זה ( ובלתי מוחשיים, באי־Tangibleמאופיין בעלייה חדה של העברת נכסים מוחשיים שוויון חדש בין מדינות ובתוכן, בהגברת הלחץ על המשאבים והשפעה מובהקת על הסביבה. גלובליזציה זאת, שהיא גורם צמיחה, תורמת לתלות ההדדית הגוברת של מדינות ומשבשת את מושגי המרחב והזמן. עם זאת, פיתוח הסחר הימי מעדיף את הופעתם של איומים רוחביים הממוקדים, או משתמשים באוניות כחלק מפעילות 104בלתי חוקית מתאפיינת במערכת גלובלית רחבה, שיתוף פעולה נעשה 21מאחר שהמאה ה־ מרכיב הכרחי נוסף בגיבוש האסטרטגיה הימית. אפשר לטעון שאחד המרכיבים הבסיסיים בחשיבה הזאת הוא שבפועל קיימת נוכחות בלתי פוסקת בים, ומנקודת המבט הגאוגרפית . Till, 2018 101 Till, 2007, pp. 569–575; Brain R. Posen, "Stability and change in U.S. grand strategy", 102 in R. M. Lloyd (ed.), Economics and maritime strategy: Implications for the 21st century , A workshop sponsored by the William B. Ruger Chair of National Security Economics, .Newport, Rhode Island, 2006 .Hattendorf, 2013 103 .France Premier Ministre, 2015, p. 4 10421גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־483 אפשר לראות את האזורים הימיים השונים מחוברים זה לזה )לדוגמה, הפיכתו של הפיקוד השקט האמריקני לפיקוד הודי–שקט(. במונחים גאופיזיים אלה, להבדיל מהמושגים הפוליטיים־משפטיים של ריבונות וצורות אחרות של שיפוט ימי, הימים והאוקיינוסים הם טרנס־לאומיים. למדינות הימיות אינטרסים דומים, או אפילו זהים בחשיבות הים כגון הסחר מעבר לים, גילוי משאבי טבע בים והשימוש בהם, וכמו כן חופש התנועה הימי והאווירי מעל הים לצורך ניוד סחורות ואנשים. היות שהסחר הימי הוא "קטר הרכבת" של הגלובליזציה, חופש השיט בנתיבי השיט כולל נקודות המשנק נעשה יסוד מרכזי בכל אסטרטגיה ימית, גם אם קשה להפריד בה בין החלק ההצהרתי לחלק המעשי. בהקשר זה יצוין שגם אם קיימות יריבויות קשות , אף לא אחת מהן 21בין מעצמות ימיות כמו ארצות־הברית, סין, רוסיה והודו במאה ה־ (. עם זאת סין 20מעוניינת להיגרר לעימותים צבאיים בים )בניגוד למה שהתרחש במאה ה־ מאתגרת את חופש השיט באזור ים סין הדרומי, ומאלצת את הצי האמריקני לבצע מבצעים (.95ייחודיים בתחום )ראו: איור ( מהמרכז הלאומי האוסטרלי למשאבים וביטחון Chris Rahmanכריס רחמן ( באוסטרליה, טוען University of Wollongongבאוקיינוסים שבאוניברסיטת וולונגונג שהציים, שייעודם הוא להגן על הסחר של מדינותיהם, עוסקים דווקא בסוגיות כמו כיצד להתמודד עם איומים כגון פירטיות, טרור ימי, תביעות טריטוריאליות, סכסוכים בתחום ( וסכסוכים על פירוש אמנת Criminal Traffickingהשיפוט, דיג לא חוקי, העברות פלילית 105חוק הים", ולא ביעדים קלסיים של האסטרטגיה הימית עקב חשיבותו של המרחב הימי בתקופת הגלובליזציה המבוססת על תנועת סחורות נרחבת במרחב הזה התחילו למצוא את ביטוים באסטרטגיות הימיות של מדינות מערביות נושאים כמו חשיבות ההון האנושי והחשיבות האקולוגית של האוקיינוסים והימים. דוגמה European Unionלכך מוצאים באסטרטגיה הימית הביטחונית של האיחוד האירופי (. שניים מתוך שישה היעדים Maritime Security Strategy A Guide for Stakeholders הם בעלי היבט סביבתי מובהק: האחד, משאבים טבעיים משותפים ובריאות סביבתית 106והשני, שיפור המוכנות לשינוי אקלים ההיסטוריון הימי האמריקני ג'ון הטנדורף מציין שהיסטוריונים ימיים הבוחנים את תפקידם של הציים המלחמתיים באסטרטגיה הימית בת זמננו עדיין נוטים להדגיש יותר מן הנדרש את המאמץ שהצי צריך להפעיל כדי להשיג שליטה באמצעות הפעלת כוח צבאי ימי. אך מתעלמים מן הדרכים "הפחות זוהרות", אך החשובות אף יותר, שתאפשרנה לכוחות הימיים לשמור על שליטה ימית באמצעות בחירת דרכים המתאימות לציים הפועלים Chris Rahman, "The geopolitical context" in Thomas G. Mahnken (ed.), Indo-Pacific 105 maritime security in the 21st century , Newport: US Naval War College and Lowy Institute .for International Policy, 2011, pp. 1–9 Responding together to Global Challenges, European Union maritime security strategy: 106 .A guide for stakeholders , September 2014המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם484 בעיתות שלום. דרכים אלה כוללות בין היתר פעולות ימיות שאינן קשורות ללוחמה ימית לדוגמה, 107במובנה הקלסי, ומסתמכות על המרכיבים שאינם צבאיים באסטרטגיה הימית בעת הנוכחית קל ביותר להשיג יעדים אסטרטגיים שבעבר הושגו על־ידי סגר או מצור ימי ( Monetary Restrictionsבאמצעות סנקציות כלכליות כגון הגבלות כספיות בין־לאומיות ואמברגו על סחר ימי, במקום קרבות הכרעה ימיים, או תפיסת מטענים בים. תחת מצור או סגר ימי חד־צדדי אפשר להשית על היריב המדינתי סנקציות מכוח החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם )או באופן חד־צדדי על־ידי מעצמה ימית כמו ארצות־הברית(. ואם בכל זאת נדרש להפעיל כוח ימי למשימת סגר ימי, למשל, אז רצוי שהוא יגובה בהחלטה של האו"ם,הן מבחינת הלגיטימיות שלו והן מחינת הפעלת הכוח, שלאכיפתו נדרשים כוחות .Hattendorf, 2013 107 מיל ימי12 מיל ימי200 מיל ימיאזור מים כלכליים בלעדייםאזור מים כלכליים בלעדיים 200פעילות צבאית באזור המים הכלכליים בלעדייםמעבר בתום לב חופש הטיס מיל ימי12אי־הכרה בשטח הים הריבוני סלעים ושוניות הנחשפים בזמן שפל מחוץ למים הריבוניים לא יוצרים אזור מים ריבוניים משל עצמם. כלי שיט זרים לכל כלי השיט קיימת זכות המעבר בתום לב במים הריבוניים, יכולים לעסוק בכל פעילות בסמוך להם. אך אסור להם לעסוק בפעילות צבאית, איסוף מודיעין או בפעילות אחרת הסותרת את המעבר. מעבר בתום לב יכול להיות שימוש בזכות זו בסביבת כל סלע או אי. מדינה יכולה להגביל תעבורה צבאית או אזרחית במרחב האווירי שמעל המים הריבוניים שלה. כלי טיס צבאיים רשאים לטוס מעל המרחב מחוץ למים הריבוניים.אי שעליו חיים תושבים יוצר מסביבו מים כלכליים. החוק הבין־לאומי אינו מתיר למדינות את הזכות להגביל פעילות EEZצבאית ב־ Freedom of Navigation: מבצעי חופש שיט95איור ( במים ריבוניים ובמים כלכלים בלעדייםOperations21גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־485 ימיים גדולים )ראו כדוגמה את הפעלת הכוח הימי המשותף הפועל במפרץ עדן הן נגד הפירטיות הימית, הברחות הסמים והן נגד הטרור הימי(. (, מרצה במחלקה לאסטרטגיה ימית במכללה Timothy Hoytפרופסור טימוטי הויט הימית למלחמה בארצות־הברית, מציין שעל הכוח הימי בעידן הגלובליזציה להיות בקשר הדוק עם היתרונות הכלכליים הקשורים לים ולמסחר הימי. לפיכך, האסטרטגיות הימיות בתקופת הגלובליזציה חייבות לכלול הן את המלחמה והן את השלום, משום שלכוחות הימיים יש אינטרס מרכזי שהסדר הכלכלי, הסחר הימי והשימוש באוקיינוסים לא יופרעו, שכן הם חיוניים לשמירה על הבסיס הכלכלי של שגשוג לאומי וביטחון לאומי. לפיכך בפיתוח של אסטרטגיה ימית בתקופה הזאת כל צי חייב לבחון נושאים חשובים שאינם בהכרח צבאיים אלא גאוגרפיים, כלכליים ודיפלומטיים כדי שהאסטרטגיה הזאת תפעל 108להשגת סדר טוב בים בעשורים הקרובים מוצאים באסטרטגיית 21דוגמה לרב־משימתיות של האסטרטגיה הימית במאה ה־ (. קומודור סורי China's String of Pearls Strategy"מחרוזת הפנינים" של סין ( איש הצי ההודי המנתח את מניעי הסינים בבניית נמל גוואדר Commodore Suri ) שבפקיסטאן כחלק מ"מחרוזת הפנינים", מציין שהיה אפשר לטעון כי הבסיס התאורטי לגישה הזאת מקורו בגישה הריאליסטית ביחסים בין־לאומיים. מנגד, אי אפשר להתעלם מכך שהאסטרטגיה הזאת היא חלק מיוזמת "החגורה והדרך" הסינית שהיא גלובלית במהותה. היוזמה נועדה לקדם את הקישוריות של יבשות אסיה, אירופה ואפריקה ואת הים דוגמה נוספת לעניין הזה היא האסטרטגיה 109הסמוך שלהן כדי לשפר את הפיתוח הכלכלי של האיחוד האירופי שמדגישה בעיקר את האלמנט הכלכלי, וטוענת שהים והחופים Directorate-General for Maritime Affairsשלאורכו משמשים מנוף של הכלכלה (. אם כך, הדרישות של ניהול הסדר הכלכלי העולמי בימי שלום מחייבות and Fisheries גישה רחבה יותר ומשתפת יותר, כולל שימוש בקואליציות, שיתוף פעולה והסכמים בין־ לאומיים, וכן משא ומתן של מסגרות משפטיות חדשות לסדר טוב בים. לצד הרווחה שמביאה הגלובליזציה לאנושות יש לה היבטים שליליים: טרור, תפוצה ושימוש פוטנציאלי בנשק להשמדה המונית, פעילות פלילית בין־לאומית והגירה בכפייה – הם איומים ממשיים על הביטחון העולמי, ומרחב ימי פתוח הוא כר נוח לפעילות שצוינה לעיל. הגלובליזציה יצרה סביבה שבה טכנולוגיות צבאיות מקדמות שהיו פעם נחלתן של נגישות אפילו 21מעצמות, בעלות תשתית מחקר ופיתוח וייצור ייחודיים, הפכו במאה ה־ Timothy D. Hoyt, " The United States and maritime strategy: A parochial view from 108 Newport ", in Richmond M. Lloyd (ed.), Economics and maritime strategy: Implications for the 21st century , Proceedings A Workshop Sponsored by the William B. Ruger Chair of .National Security Economics, Newport, Rhode Island, 6–8 November, 2006, pp. 25–31 Gopal Suri, "China's 21 Century Maritime Silk Road Old String with New Pearls?" In 109 Gautam Banerjee (ed.), Strategic discourse on the people's republic of China , New .Delhi:Vivekananda International Foundation, 2016, pp. 63–92המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם486 לפיכך110.(Non States Actorsלמדינות ללא תשתית כזאת, ולשחקנים לא־מדינתיים זיהוי אינטרסים משותפים של מדינות והיתרונות של שיתוף פעולה בסביבה הימית יכול היבט מעניין של 111להוביל לפעילות משותפת שהיא חשובה כל כך למאבק מהסוג הזה גלובליזציה והפרטת משימות הביטחון שעליהן אחראית המדינה הוא התפתחותה של התעשייה הביטחונית הפרטית בנוגע להגנה על הסחר הימי מפני פירטיות וטרור ימי. התעשייה הזאת חזרה לקדמת הבמה בעשורים האחרונים, תחילה באפריקה, ובהמשך בעיראק ובאפגניסטאן, שם פעלו אלפים ועשרות אלפים של עובדי חברות קבלן של הממשלה במשימות בניית תשתיות וטיפול באוכלוסייה האזרחית והיה צורך להגן עליהם. ( שאיגדו אסופת מאמרים Patrick Cullen & Claude Berubeפטריק קולן וקלוד בָרובה בהיבט הימי, ובמיוחד בנושא הפירטיות הימית, מציינים שלמרות התפתחותה של התעשייה הזאת עד כה נעשתה עבודה אקדמית מועטה על תפקיד הביטחון הפרטי בסביבה הימית. לקוּנה זאת באה יותר ויותר לידי ביטוי ככל שהאיום של פירטיות, טרור ומעשים אחרים של אלימות פוליטית ימית גרמו למדינות חופיות וגורמים מסחריים כאחד לשקול את השימוש 112בגורמי ביטחון פרטיים, כדי לצמצם את הסיכונים שהם פועלים בהם מודל ומתודולוגיה עודד גור לביא, שפרסם מטעם המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית , מפנה את תשומת הלב למסמך "האסטרטגיה הימית מוצעים לאסטרטגיה ימית לישראל . המסמך 2015 – עוצמה ימית" שהופץ במרס21המשותפת של ארצות־הברית למאה ה־ משקף, לדעתו, מגמה שביטחון ימי יושג בצורה הטובה ביותר על־ידי מיזוג פעילויות ביטחון, הן פרטיות והן ציבוריות, בקנה מידה עולמי מתוך מאמץ שיביא פתרון לכל האיומים הימיים. בסביבה הדינמית של היום, כאשר הסחר הימי העולמי מתרחב, האוכלוסיות גדלות, התחרות על אנרגייה ומשאבי טבע גדלה, וטכנולוגיות צבאיות מתקדמות ומתרבות על־פני 113האוקיינוסים דרך חוף הים, נחוצה יותר מאשר בעבר קיומה של אסטרטגיה ימית רחבה כך המושג "ביטחון ימי" הורחב ומשלב איומים צבאיים עם איומים כלכליים, אקולוגיים טימוטי הויט טוען שדעיכתו של האיום הבין־גושי, כפי שהיה בזמן מלחמות 114והומניטריים העולם והמלחמה הקרה, ואינטרסים של מדינות רבות בביטחון ימי ויציבות כלכלית, מגבירים את ההזדמנות לחלוקת הנטל והרחבת שיתוף הפעולה בתחום הימי. בלשונו: היציבות הכלכלית והביטחון הימי מחייבים שיתוף פעולה בין־לאומי ותחזוקת המשפט הבין־לאומי. סגולות שיתוף הפעולה ובניית הקואליציה, הימנעות מעימות, .U.S. Department of Defense , Quadrennial Defense Review 2014 , 4 March, 2014 110 .Rahman, 2011, pp. 1–9 111 Patrick Cullen & Claude Berube, Maritime private security: Market responses to piracy, 112 terrorism and waterborne security risks in the 21st century , Part II, The emergence of .private anti-piracy escorts in the commercial sector, New York: Routledge, 2012 .2017 גור לביא 113 .Masala and Tsetsos, 2013 11421גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־487 מגישה חד־צדדית או מבדלנות, הן ברורות: הטבות כלכליות רבות יותר לכל 115המשתתפים במערכת הבין־לאומית, ויציבות משופרת במרחב הימי כדי לקדם את החשיבה האסטרטגית בנושא שיתוף–עימות שבין מדינות במרחב הימי, ( בין ציים על Conflict Cooperationמציע ג'פרי טיל מודל המציג את השיתוף־עימות (, מצב Strainמרחב מצבים אסטרטגיים: החל במצב נורמלי, עבור דרך מצב של מתיחות (, ככל שיחריף המצב הביטחוני, כך 96משבר וכלה במלחמה. לפי המודל הזה )ראו: איור 116תקטן הנכונות לשיתוף הפעולה בין ציים, וחוזר חלילה טיל גורס גם שבמובנים רבים לאסטרטגיה ימית ולכוח ימי בעידן הנוכחי יש תרומה תפקידים נוספים בימי שלום שיש לספינות 117ישירה לפתרון סכסוכים המתנהלים ביבשה צי מלחמתי בתוך אסטרטגיה ימית הם הדיפלומטי והבין־לאומי. כך הציים יכולים למלא תפקיד חשוב להרגעה וחיזוק בריתות דו־צדדיות, כמו גם בקרב ארגונים בין־לאומיים ברחבי העולם בשיתוף פעולה תומך. במעמד כוחות ימיים מתונים יכולות המדינות לתרום ליציבות הבין־לאומית ולשמור על נוכחותה ויוקרתה של המדינה בזירה הבין־לאומית על־ידי שיתוף פעולה עם גורמים נוספים להשגת ביטחון משותף. שיתופי פעולה בין ציים שכיחים ביותר, ומאפשרים לאנשי חילות הים השונים להיות מרכיב חיוני בקידום שיתופי פעולה בין־ לאומיים בין מדינות שונות. בהיבט זה מתחדדים ההבדלים בין צי מודרני לצי בתר־מודרני, 118.19 ו־18כפי שמוצג בטבלאות .Hoyt, 2006 115 .Till, 2018, Ch. 2, p. 58 116 .Till, 2007, pp. 569–575; Till, 2018 117 הדבר איננו בהכרח דיכוטומי: צי יכול להשתייך בהיבטים מסויימים ל"צי מודרני", ובאחרים ל"צי בתר־ 118 מודרני שיתוףמלחמהמשברמתוחרגיל עימותפעולה : מרחב העימות־שיתוף פעולה בתלות במצב הביטחוני96איור )רגיל/מתוח/משבר/מלחמה( מתוך ספרו של ג'פרי טיל המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם488 : משימות צי והאסטרטגיה הנגזרת ממשימות אלה – מאפייניו של צי מלחמה מודרני18טבלה דוגמאותהאסטרטגיה הנגזרת מהמשימות משימות הצי התפיסה האוסטרלית 2000מ־מאמצת את הגישה המֶהֶנית וההכנות להתמודדות צי עם צי )לחימה סימטרית( (Sea Controlשליטה ימית ארצות־הברית ורוסיהשומרת על יכולות הרתעה גרעיניות בים לרבות כלל אמצעי התמיכה במשימה הזאת כמו הגנה בפני טילים בליסטיים.הרתעה גרעינית והגנה מטילים Nuclear Deterrence &בליסטיים (Ballistic Missile Defense בריטניה וצרפתאיננה תומכת בהתערבות כוחות ליברליים )עיראק, אפגניסטאן(, ולכן איננה בונה צי של כוחות משלוח משותפים, אלא יכולות אמפיביות עצמאיות. Maritimeהקרנת עוצמה מהים (Power Projection סין )בעד פתיחת שווקים בין־ לאומיים, אך סגירת שווקיה(מתמקדת בהגנה על ריבונות המדינה והאינטרסים שלה בתחומי , ואינה נוטה להשתתף EEZה־ בכוחות משימה משותפים ללחימה בטרור ובפירטיות הימית. Exclusive שמירת הסדר הבלעדי בים (Good Order at Sea רוסיה באוקראינהנמנעת מלהיכנס לשותפות Global Maritimeבתחומים כמו .Partnershipשימוש תחרותי ב"ספינות תותחים כדי לסייע לדיפלומטיה באמצעות סיוע, Competitiveשכנוע הרתעה וכפייה (Gun Boat Diplomacy : משימות צי והאסטרטגיות הנגזרת מהן, מאפייניו של צי מלחמה בתר־מודרני19טבלה דוגמאותהאסטרטגיה הנגזרת מהמשימות משימות הצי פעילות צי ארצות־ הברית במפרץ הפרסי; פעילות חיל הים הישראלי במלחמת לבנון השנייההמטרה דומה לזו של צי מלחמה מודרני, אך הפעילות מצומצמת יותר בים הפתוח ורבה יותר במים החופיים. אופי האיום באזור הזה שונה ומאתגר יותר. בדרך כלל לא מדובר על מלחמת ברירה אלא מלחמת צורך, ומכיוון שקיים חופש שיט השליטה שונה במהותה מהמסורתית.(Sea Controlשליטה בים הכוח הרב־לאומי מול חופי סומליה; כוחות משלוח צרפתיים/ בריטיים לאזור האוקיינוס השקט–הודימכיוון שרוב המשברים מתרחשים ביבשה יש חשיבות לפעולה של הצי מהים לסייע לנעשה ביבשה, ולכן ההדגש לכוח הוא לא "מה הכוח יכול לעשות בים", אלא "מה הוא יכול לסייע מהים".פעילות באמצעות כוח Expeditionaryרב־לאומי (Operations הכוח נגד פירטיות וסמים במפרץ עדן וקרן אפריקהדי דומה לפעילות כוח רב־לאומי, ולעיתים משתמש באותן יכולות, שבעיקרן לפעול לרווחת תושבי האזור, ואפשר לכנותן גם "אסטרטגיה של פילנתרופיה של ספינות תותחים".מבצעי שמירת יציבות/ סיוע הומניטרי Stability Operations/ ) Humanitarian (Assistance21גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־489 דוגמאותהאסטרטגיה הנגזרת מהמשימות משימות הצי הכוח נגד פירטיות וסמים במפרץ עדןהגלובליזציה זקוקה לסדר טוב הן במרחב הימי והן ביבשה. מדינות חופיות חלשות אינן מסוגלות לקיים רגולציה ותנועה חופשית ובטוחה של אנשים וסחורות בגלל פירטיות, סמים, תפוצת נשק וטרור בין־לאומי. במקרים כאלה ציים ממלאים תפקידי שיטור והפעלת כוח שונה מאשר במלחמה.שמירת סדר טוב וכולל בים Inclusive Good Order ) (at Sea הסיוע לקורבנות 2004הצונאמי ב־מתמקדת בהשגת תמיכת דעת קהל, תקשורת והפצת עקרונות ליברליים ברחבי העולם. דיפלומטיה ימית משותפת Cooperative Naval ) (Diplomacy באמצעות קשרים אלה מטופחים חילופי כוח אדם, שפה, הכשרה תרבותית, כמו גם תרגילים מבצעיים, ובכך הציים יכולים לעזור להפחית את המתחים ביחסים הבין מדינתיים ולמנוע אי־הבנות ומחלוקות. של צי ארצות־הברית, 2007עם זאת, בחלוף עשור לגיבוש האסטרטגיה המשולבת מ־ ותחילת ממשלו של הנשיא טראמפ, חלה עליית מדרגה של ממש ב"מלחמת הסחר" בין ארצות־הברית לסין, והפכה מהצהרות שונות של ממשל טראמפ על הצורך לצמצם את הנזקים שמערכת הסחר העולמית מסיבה לארצות־הברית, לנקיטת צעדי מדיניות מכריעים שכבר נותנים את אותותיהם בכלכלת העולם. הצעד הראשון במלחמת הסחר נעשה במרס על 25% על ייבוא פלדה ושל10% לאחר שארצות־הברית הטילה מכס בשיעור של2018 אלומיניום. תחילה החריגה ארצות־הברית ממכסים אלו בנות ברית קרובות כגון האיחוד האירופי, קנדה ומקסיקו, אך לאחר שלושה חודשים ביטלה מהן את ההחרגה מהמכס החדש. הדבר הביא לכך כי מדינות הבינו שמלחמת הסחר אינה תחומה רק למאבק כלכלי־ פוליטי בין ארצות־הברית לסין וליריבות אסטרטגיות נוספות, וייתכן שהממשל בארצות־ הברית אכן נחוש לשנות את כללי המשחק שעיצבו המוסדות הבין־לאומיים, שהיא עצמה הקימה לאחר מלחמת העולם השנייה. לפיכך ערכו הכלכלנים כמה ניסיונות לאמוד את הנזק הכלכלי של מלחמת הסחר שנפתחה. החלפת המהלומות הכלכליות בין המעצמות מלווה בגל של תחזיות המביעות חשש שגלישה להטלת מכסי מגן תערער את היציבות במערכת הבין־לאומית, ואף תגביר את הסבירות לעימותים אלימים ברחבי העולם. בעוד החשש שמדיניות הטלת מכסי מגן תפגע בצמיחה הכלכלית מגוּבה בתשתית מחקר תאורטית ואמפירית מוצקה שזוכה לקונצנזוס בקרב הממסד הכלכלי, הרי שהמחקרים הרבים שבחנו אם סחר בין־לאומי תורם לשלום אינם מציגים תמונה אחידה. לכן יש קושי להציג עדויות אמפיריות חד־משמעותיות שיגבו את החשש שמלחמת הסחר היא בהכרח גורם מערער שמגביר את הסבירות לסכסוכים אלימים במערכת הבין־לאומית. עם זאת, המחקר בנושא בהחלט יכול לעזור המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם490 לזהות את המשתנים החשובים שנדרש להתמקד בהם כאשר מנסים לנתח את ההשלכות 119האסטרטגיות שעלולות להיות לנסיגה ממשית בתהליכי גלובליזציה למרות האמור לעיל, קשה להצביע על מובהקות וממצאים חד־משמעיים המלמדים שמלחמת הסחר וירידה אפשרית בנפח הסחר יגבירו את הסבירות לעימותים אלימים. ואולם למרות המחלוקות המחקריות, המחקר מציג בכל זאת ממצא עקבי שיכול לסייע באחת ההשלכות החשובות הצפויות מעליית המתח סביב סוגיות סחר: כמעט כל המחקרים הכמותיים מדווחים על קשר חיובי, כנראה, דו־כיווני ומובהק בין סחר ובין קיומן ועוצמתן של בריתות והסכמי סחר. הסכמי סחר של מדינות וקיום נפח סחר ניכר הם אמצעי של מדינות להביע את מחויבותן לברית. ממצאים עקביים אלה יכולים להצביע על כך שהתגברות מלחמת הסחר ופגיעה רצינית ומכוונת מצד ארצות־הברית בסחר עם בעלות בריתה באירופה, באסיה ובאמריקה עלולים להצטרף לגורמים אחרים שיגבירו את החשש אצל 120בעלות בריתה בנוגע למידת מחויבותה אליהן )לדוגמה, מדינות ברית נאט"ו באירופה יתר על כן, לעיתים ההיסטוריה טורפת את הקלפים באירועים שאיש לא חזה, וגורמת לשיבושים בסחר העולמי בעוצמות שאיש לא שיער. משברים כלכליים עולמיים, כמו , היכו בגלובליזציה וגרמו לתנודתיות רבה 2019, או מגפת הקורונה של2008המשבר של , הקרוי גם משבר "האשראי 2008 המשבר הכלכלי העולמי של121מאוד בנפח המסחר . תחילתו 2009 –2008העולמי", היה משבר פיננסי גלובלי חריף שהיכה בעולם בשנים כאשר פרץ משבר פיננסי בארצות־הברית שהתפשט לכל רחבי העולם. 2007בקיץ החריף המשבר עם התמוטטותם של כמה גופים פיננסיים בין־לאומיים 2008בספטמבר לכלכלה הריאלית והתבטא, 2008גדולים. המשבר, שהחל בסקטור הפיננסי, התגלגל ב־ בין השאר, בירידה בנתוני צמיחת התוצר ברחבי העולם, בסחר העולמי ובנתוני האבטלה. , ובקרב המדינות 2008מרבית המדינות המפותחות נכנסו למיתון במחצית השנייה של המתפתחות נרשמה האטה ניכרת בקצב הצמיחה. הוא נחשב בעיני רבים לחמור ביותר . שלושת הלקחים ממשבר הסחר הימי שבאו בעקבות 1929שחל בכלכלה העולמית מאז המשבר הכלכלי הזה היו: 1 .תחזיות: כל אלה המנסים לפתח תחזיות עתידיות לגבי הסחר הימי צריכים להיות זהירים וצנועים בתחזיותיהם. הסבירות שהנתונים המשוערים באמת יושגו לא קיימת כמעט, ובכל זאת יותר מדי גורמים משפיעים על התוצאות. 2 .הוכחות: יש סיכון של הסתמכות בלעדית על תפיסות לא מבוססות, ועל הצהרות כלליות אך לא מוכחות ולא על עובדות קשות ומעקב צמוד אחר התפתחויות, הערכה ימית אסטרטגית ניצן פלדמן, "השלכות גאואסטרטגיות של מלחמת הסחר: דיון תאורטי", 119 שאול חורב ואהוד גונן )עורכים(, המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית ,2018/2019רבתי לישראל .153, עמ2019 ינואר Nuzan Feldman & Tal Sadeh, "War and third-party trade", Journal of Conflict Resolution , 120 .62(1), (2018), pp. 119–142 David Guerrero & Jean Paul Rodrigues, "The waves of containerization shifts in global 121 .maritime transportation", Journal of Transport Geography , 34, (2014), pp. 151–16421גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־491 כפי שמתרחשות בפועל. יתר על כן, יש יותר מדי תחזיות המבוססות על דגמים מורכבים אך לא מוכחים, ומעט מדי המתחילים להיות קפדניים וקשים במחקר "מלמטה–למעלה". 3 .שקיפות המידע: הקרובים ביותר לסחר הם בעלי הסיכוי הגדול ביותר לשמור על המידע שברשותם כמסווג, ובמידה מסוימת להפיץ גם מידע שקרי. עקב אכילס זה נחשף במשבר בכך ששרר חוסר אחידות מוחלט בדיווחים של ארגונים בין־ לאומיים ומומחים ממגזרים שונים, וגרם לחוסר יכולת השוואה בין נתונים ולהטעייה 122מכוונת בנוגע למשבר הכלכלי בעקבות התפשטות נגיף הקורונה ראוי לזכור שמפגשי 123ציוויליזציות גרמו לא אחת להפרה קיצונית של האיזון בין בני האנוש ובין הנגיפים כך לדוגמה הביאה פלישת המונגולים למערב את הרקע לפריצתה של המגפה השחורה –75( וגרמה למותם, לפי הערכות שונות, של בין1351 –1347שנמשכה כחמש שנים מיליון בני אדם באירופה ובאסיה. המגפה החלה ככל הנראה במרכז אסיה בערבות 200 מונגוליה, ומשם התפשטה דרומה לסין, ומערבה למזרח התיכון ולהודו. נראה שמקור Crimeanהגעתה לאירופה היה תולדה של המצור שהטיל הצבא המונגולי על העיר קאפה , שהייתה אז בשליטת בני גנואה בחצי האי קרים, וחלק 13( במאה ה־Port City of Kaffa מחייליו חלו בדֶבר. המצור לא צלח, אך אוניות של גנואה שיצאו מקאפה הפיצו את הדֶבֶר בכל נמל באגן הים התיכון שאיתו סחרה גנואה. סברה אחרת היא שחולדות שהגיעו עם בהמשך, כדי לנסות למנוע את המגפה הורו 124החיילים המונגולים העבירו את המחלה ימים )תקופת הדגירה של המחלה(, ואחריהם 40לכל כלי שיט לעגון מחוץ לנמל במשך ללא מקרי מוות או מחלה הניף כלי השיט דגל צהוב שמשמעו "אני בריא". רופא היה עולה לסיפונו של כלי השיט, מוודא שאין חולים ומאשר לכלי השיט לעגון. כדי להגביר את יעילות הבידוד דרשו מכל כלי שיט עוגן להציג תעודת בריאות המאשרת שבנמל האחרון לא הייתה – הסגר( מקורה בצמד המילים Quarantineהתפרצות של המגפה. המילה קרנטינה " שפירושן "ארבעים יום". הדגל הצהוב ותעודת הבריאות Quaranta giorniבאיטלקית נשארו בתוקף עד ימינו, אם כי הנהלים הותאמו לאפשרויות התקשורת כיום. בעיר ווהאן שבסין שבדיעבד הסתברה 2019אשר לתקופתנו: המגפה שפרצה בסוף כמגפת קורונה, השפיעה מיידית על הסחר הבין־לאומי. בדוח שפרסמה הוועידה של United Nations Conference on Trade and Development –האו"ם לסחר ופיתוח מיליארד 50( ארבעה חודשים לאחר פריצתה, הזהיר הארגון מפני פגיעה שלUNCTAD Gustaaf De Monie, Jean-Paul Rodrigues, & Theo Notteboom, " Economic cycles in 122 maritime: Shipping and Ports: The path to the crisis of 2008 ", Integrating Seaports and .Trade Corridors , Ashgate, 2011, ch. 2, p. 18 .2020 למרס16 ,הארץ?" מה ההיסטוריה מלמדת אותנו על מגפת הקורונה עירד מלכין, " 123 William H. McNeill, The impact of the Mongol empire on shifting disease balances 1200– 124 .1500 , Plagues and Peoples, Anchor Books Editions, 1998, pp. 161–208המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם492 125דולר בשרשרת הייצור העולמית בעקבות השבתת הייצור בסין עקב התפרצות הקורונה "מפני שסין נהפכה למרכז ייצור מרכזי לפעילות של עסקים עולמיים רבים האטה בייצור משפיעה על כל מדינה שתלויה בספקים מסין", נכתב בהודעה לעיתונות שלוותה לפרסום , סך הכול הפגיעה העולמית בכל הענפים הוערכה 2020המחקר על־ידי האו"ם. באפריל על ידי ועידת האו"ם לסחר ולפיתוח לשני טריליון דולר. בסין שבה התגלה לראשונה נגיף הקורונה, ואשר היא גם הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, התכווץ הסחר בחדות בחודשיים , והייבוא למדינה הואט לאחר שהקורונה גרמה לשיבושים ניכרים 2020הראשונים ב־ 126בפעילות עסקים, לפגיעה בשרשרת האספקה העולמית ולהאטה בפעילות הכלכלית , סחר המוצרים והשירותים העולמי זינק 2020לאחר ירידות תלולות במחצית הראשונה של . באזורים 2021, ומגמה זו נמשכת במחצית הראשונה של שנת2020ברבעון השלישי של רבים של העולם, אוניות המכולה פוקדות את הנמלים בכמות של טרום המגפה ואפילו למעלה מזה. עם זאת, מגזר השירותים בספנות, ממשיך לדשדש מאחור בגלל ההשפעות 127של ענף התיירות והנסיעות ( וראש המטות Mark T. Esperלעומת זאת, מזכיר ההגנה האמריקני ד"ר מארק אספר ( נאלצו בהחלטה חריגה להורות לצי ארצות־ Mark A. Milleyהמשולבים גנרל מארק מילי הברית, שהוא ללא ספק הצי החזק בעולם, להשאיר כוחות משימה המורכבים מנושאות מטוסים ואוניות ליווי בלב ים, כדי להימנע ממצב שווירוס הקורונה ינטרל את צוותיהן אם ייכנסו, כפי שתוכנן לנמל הבית שלהן, כשם שנטרל את נושאת המטוסים 'תאודור רוזוולט' 128(, ואילצהּ להיכנס לנמל גואם קודם לכן USS Theodore Roosevelt ) – מסקנות עד כאן21החשיבה האסטרטגית במאה ה־ מלחמות העולם הראשונה והשנייה הרחיבו ושינו את רעיון האסטרטגיה כמו גם את חשיבות המרחב הימי. העוצמה הימית של בריטניה במלחמת העולם הראשונה, העוצמה הימית המשותפת של בריטניה וארצות־הברית במלחמת העולם השנייה ועוצמת הכוח הימי של נאט"ו בזמן המלחמה הקרה, העלו תרומה יוצאת דופן ומובהקת ביותר למאבק היבשתי באירופה ובאזורים ימיים אחרים, כמו בים התיכון וזירת האוקיינוס השקט. יתרה מכך, כפי כגוף בין־ממשלתי קבוע. הוועידה היא הגוף 1964( נוסדה ב־UNCTAD ועידת האו"ם לסחר ולפיתוח 125 המקצועי העיקרי של העצרת הכללית של האומות המאוחדות העוסק בנושאי מסחר, השקעות ופיתוח ומטרתו המוצהרת היא "להביא למקסימום הזדמנויות מסחר, השקעות ופיתוח של מדינות מתפתחות, ולסייע להן במאמציהן להשתלב בכלכלה העולמית על בסיס שיוויוני". Abudi Zein, " Short-terms effects of the coronavirus outbreak: What does the shipping 126 data say? ", UNCTAD Transport and Trade Facilitation Newsletter N°85, Article No. 48, .First Quarter, 2020 Impact of the COVID-19 pandemic on trade and development, recovering, but unevenly , 127 .United Nations Conference on Trade and Development ) UNCTTAD (, March 31, 2021 LaGrone Sam, " Milley: Truman strike group will stay at sea until carrier Nimitz ready to 128 .deploy ", USNI News , April 14, 202021גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־493 שנוכחו לדעת מנהיגי מדינות שעוצמתן היבשתית הייתה גדולה מהימית )נפוליאון, היטלר ולאחרונה גם נשיא סין שִי ג'ינפינג(, ללא השגת עליונות ימית קיימות מגבלות על היכולות 129הצבאיות שלהן ביבשה, כמו גם על היכולות הכלכליות והפוליטיות נטתה כתיבה על אסטרטגיה ימית להתמקד ביכולות צבאיות 20עד אמצע המאה ה־ , עם הכניסה לעידן המלחמה הקרה, עלתה 20בים. רק במחצית השנייה של המאה ה־ חשיבותו של המרכיב הדיפלומטי, ובמקרים מסוימים אף כמרכיב העומד בפני עצמו. החידוש הגדול ביותר שאפיין את החשיבה האסטרטגית באותה תקופה היה הרעיון שהאסטרטגיה חייבת גם לתת פתרונות למצב של שלום )גם אם הוא שלום המבוסס על מאזן אימה כפי שהיה בתקופת המלחמה הקרה(. כבר אז היה ברור שלמונח "אסטרטגיה ימית" יש שני מרכיבים – האחד, המרכיב הפוליטי־מדיני שנועד להשיג אינטרסים של המדינה ולשמור עליהם וכן לשמר את מעמדה הבין־לאומי; והשני, המרכיב הצבאי, כך שבשעת הצורך The Characterהצבא יילחם וינצח. עם זאת, גם הלחימה הימית שינתה את אופייה (, וקרבות הכרעה ימיים כמו אלה שהתרחשו במלחמת העולם of Maritime Warfare )שדווקא לא הסתיים בהכרעה( וקרב מידווי 1916הראשונה והשנייה, דוגמת קרב יוטלנד ב־ , ההסתברות להתרחשותם בימינו היא נמוכה ביותר. 1943ב־ מבחינים שגדלו המשימות 21בבואנו לבחון את אופי הלוחמה הימית בתחילת המאה ה־ והתפקידים של ציי מלחמה בעיתות שלום, והן הפכו לחלק מאסטרטגיה רחבה יותר שכוללת מציג את "משולש 97 איור130יותר ויותר רכיבים בעלי אופי דיפלומטי, ואף רכיבי שיטור . 21השימוש במרחב הימי", ולפיו רואים את מגוון התפקידים של ציים מלחמתיים במאה ה־ אסטרטגיה ימית מודרנית איננה רק אסטרטגיה של כוחות הצי, או האסטרטגיה של הכוח הימי. תפיסה לאומית של אסטרטגיה ימית מובילה להבנה ולמשמעות של האסטרטגיה הימית בתחום רחב של כמה וכמה היבטים נוספים. אלה כוללים בין היתר את הביטחון בהתבסס על הרעיון של שיתוף 131הכלכלי, הסביבתי, החברתי והפוליטי של מדינה ( למען מטרה משותפת שהיא "שמירה על Confrontationפעולה בין ציים במקום עימות הסדר הטוב בימים", הוקמו מסגרות לכוחות רב־לאומיים. אלה אִפְשרו להם לשתף פעולה ולהתמודד עם תרחישים כמו: פירטיות, טרור ימי, הברחת סמים, הפצת נשק ונגד שחקנים לא־מדיניים כגון שלוחי מדינה וסוגי לוחמה חדשים כמו לוחמה א־סימטרית ולוחמה היברידית. כך אפשר לומר שבמאה השנים האחרונות השתנה בצורה ניכרת המושג של הפעלת כוח ימי בתקופת שלום, והיא הביאה להכרה שכוח ימי הוא לא רק צבאי ומלחמתי, ( הוא רחב יותר. המונח Contemporary Maritime Securityוהמושג ביטחון ימי בן זמננו כולל בין היתר קהילה ימית, משאבים לאומיים, צורות ממשל והתייחסות למרחב הגאוגרפי. מרכיבים אלה קשורים זה לזה וצריכים להיות בראש מעייניהם של מנהיגי מדינות אם הם .Gray, 1998, pp. 32–46 129 של מלחי נושאות המטוסים האמריקניות T עדות לכך אפשר למצוא על הכתוביות של חולצות ה־ 130 ."90,000 Tons of Diplomacyשעליהן מוטבע הכיתוב Joint Standing Committee on Foreign Affairs, Defence and Trade , Australia's maritime 131 .strategy , The Parliament of the Commonwealth of Australia, 2004המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם494 רוצים להשיג את הביטחון הימי הנדרש. לכל המרכיבים האלה יש תפקיד באסטרטגיה 132.(98 ו־97הימית בת זמננו )ראו: איורים השימוש Constabulary role Diploma�c role התפקיד הצבאי Military role . הקרנת העוצמה בחוף1 . שליטה ימית2 Sea denial. מניעה ימית3. שמירה על הריבונות והחוק 1 Maintenance of sovereignty and good order . שמירה על המשאבים 2 הלאומיים והשימוש בהם Safeguarding of Na�onal resourcess and their enjoyment . השתתפות עתידית בכוח 3 השלום הבין־לאומי Future interna�onal peacekeeping . הצגת הדגל 1 Showing the flag . דיפלומטיה של ספינת 2 תותחים :Gunboat diplomacy החלטי תכליתי ממריץ התבטאותי : משולש השימוש בן זמננו במרחב הימי ותפקידים אפשריים לצי מלחמתי97איור הגדרה? אסטרטגיה ימיתהאסטרטגיה הימית לוחמה ריבוניותעליונות ימית משאבים ימייםשליטה ימית חוק וסדר ביםמניעת גישה הרתעהנתיבי שיט כפייה פיתוי אזורית/גלובליתהקרנת עוצמה בחוף הקרנת עוצמה לחוף שליטה בנתיב שיט ביטחון בהיבט רחב לוחמה חופית לוחמה היברידית סביבתילוחמה א־סימטרית כלכלי פוליטי חברתי צבאידיפלומטיהשיטור הגנה על הסביבה הימית 133 י21: מרכיבי אסטרטגיה ימית במאה ה־98איור ראו הסקירה בפרק הראשון בספר שעניינו הצורך בהרחבת המוּדעות הימית מעבר להיבטים ביטחוניים־ 132 צבאיים Joint Standing Committee on Foreign Affairs , Defence and Trade, 2004, p. האיור מבוסס על 133 .1221גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־495 העוצמה הימית בעידן הבתר־מודרני ובעידן הגלובליזציה אמורה להשתלב בצורה הדוקה בניצול היתרונות הכלכליים הקשורים לים ולמסחר הימי. המסחר והשימוש באוקיינוסים חיוניים לשמירה על הבסיס הכלכלי של שגשוג לאומי וביטחון לאומי, אסטרטגיה ימית עדות לכך היא עלייתו של הצי 134תומכת הן באינטרס הלאומי והן בטובת החברה והפרט הסיני, הן בגודלו והן במשימות שהוא מבצע, התומכים באסטרטגיה הלאומית של סין, כפי שבאה לידי ביטוי בין היתר ב"יוזמת החגורה והדרך". קאוורלי ודומברובסקי מדגישים שבעידן הזה, השוואה בין כוח האש של ציי שתי מדינות שונות כבר אינה משקפת את היקף ההשפעות הפוליטיות הבין־לאומיות של עוצמה ימית, ויש להוסיף להן גם את היכולות האזרחיות העומדות לרשותן. בהקשר ליכולות אלה הם מציינים שסין הגדילה בעשור האחרון את חלקה בתחום בניית אוניות סוחר לכדי שליש משוק בניית האוניות העולמית, תשתית הנמלים של סין גדולה יותר ומתקדמת יותר מזו של ארצות־הברית, ונוסף על כך, לעיתים קרובות תשתית הנמלים האמריקנית מופעלת ונמצאת בבעלות חברות זרות, לפיכך, הדרישות לניהול הסדר הכלכלי העולמי בימי שלום 135לרבות כאלה שבסיסן בסין מחייבות גישה רחבה יותר, הכוללת שימוש בקואליציות, הסכמים בין־לאומיים והקמת מסגרות משפטיות חדשות כדי לשמור על הסדר הטוב בים. לסיכום, החשיבה האסטרטגית ללא ספק עלתה מדרגה, ואסטרטגיה ימית חדשה נחוצה כדי לעמוד באתגרי 21במאה ה־ .98הסדר העולמי החדש. עד כמה מורכבת האסטרטגיה הזאת אפשר להתרשם מאיור : 21שתי תפיסות מרכזיות מאפיינות את החשיבה האסטרטגית הימית במאה ה־ האחת משקפת רעיונות נאו־ליברליים שמתאפיינים בחשיבה על גלובליזציה ותלות הדדית – דבר שלטענת תומכי התפיסה אמור להוביל לשיתופי פעולה בין המעצמות הגדולות. השנייה משקפת תפיסה ריאליסטית שלפיה המערכת ההגמונית בהנהגת ארצות־הברית שאפיינה את העשור הקודם הולכת ונחלשת. מחליפה אותה לטענתם מערכת המאופיינת במרכיבים רב־קוטביים – דבר שעלול להוביל לחוסר איזון במערכת הגלובלית, ולחידוש התחרות במערכת עצמה. בשני העשורים שחלפו מאז המלחמה הקרה נהנתה ארצות־הברית מעליונות מלאה בהדרגה להחזיר לעצמו 2008בים, עם זאת, הצי הרוסי )במיוחד בים התיכון(, החל ב־ את השליטה באגן המזרחי של הים התיכון. כמו כן, התגברות עוצמתה הכלכלית של סין בשנים האחרונות, שלוותה בפיתוח הצי הסיני וגידול בכמות כלי השיט שלו לצד שינוי במשימותיו, ובמיוחד ככוח מניעה איתן הפועל בטווחים רחוקים מעבר למימי החופים של השינויים 136.21סין, מחזירים לסדר היום האסטרטגי את חשיבות השליטה בים במאה ה־ המואצים בסדר העולמי, המתבטאים בהתבססותן של מעצמות אסייתיות כדוגמת הודו וסין, האתגר שבפניו ניצב פרויקט האינטגרציה האירופית, התוקפנות הרוסית, הכלכלה .Hoyt, 2006 134 .Caverley & Dombrowski, 2020a, p. 587 135 Robert C. Rubel, "Talking about sea control”, Naval War College Review , 63(4), (2010), pp. 136 .38–47המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם496 העולמית המתארגנת מחדש, המזרח התיכון המתהווה מחדש ואתגרים רבים אחרים כולם מאופיינים בתחושת אי־ודאות בנוגע לסטטוס קוו המתהווה בפני תהליכים רוויזיוניסטיים רבים המאתגרים אותו. תימשך וכנראה אף 21עדויות שונות מראות שחשיבותו של המרחב הימי במאה ה־ תגדל. המעצמות הגדולות שהן ארצות־הברית, סין ורוסיה )ובמידה מסוימת גם הודו(, מפתחות אסטרטגיות ימיות חדשות ותוכניות בניין כוח שאפתניות כמו זאת של הצי למרות השינויים 137הרוסי בים השחור שהתעצם בשנים האחרונות בצורה מרשימה האסטרטגיים המובהקים שהתרחשו, יש עדיין תאורטיקנים הטוענים שטרם נס ליחם של 138תפיסות מבית מדרשם של ראשוני ההוגים כמו מהן מרוץ החימוש הימי שפסק עם תום המלחמה הקרה חזר ונהיה רווח במרחב ההודי– אסייתי, ופעילויותיה של סין במרחב ים סין הדרומי ואף המזרחי מקרינות על הציים של המעצמות האחרות באזור )יפן, וייטנאם והודו(, וגורמות להן לפתח במרץ רב את ציי המלחמה שלהן. עדויות מראות שסין, ואולי גם יריבים אחרים של ארצות־הברית כמו איראן, יוכלו לנצל את השינוי הטכנולוגי ההולך ומתפתח. זה יוכל להתממש על־ידי מוקשים חכמים יותר, צוללות חשאיות, חיישנים מתוחכמים יותר, מערך טילים מאיים, יותר ובכך לערער על השליטה האמריקנית בים בעשורים הבאים, או לפחות באזורים בעלי חשיבות גאופוליטית וגאואסטרטגית גבוהה. בנוגע למערכת הבין־לאומית שעברה ממצב של מעצמה הגמונית אחת למערכת רב־קוטבית, שבמרכיב הימי שלה חל גידול מובהק אצל כל אחד ממרכיבי המערכת, גדלים הסיכויים לעימותים אלימים, כפי שחווינו בתקופות דומות בהיסטוריה. סוגיה נוספת שדורשת תשומת לב היא הממד הבין־לאומי של האסטרטגיה. כמו נוצרות במרחב הימי בריתות ושותפויות אחרות החשובות לשימור 21בעבר במאה ה־ Low/Highהשלום, ואם יש צורך בכך, חשובות לניהול עימותים ברמות שונות של עוצמה (. כך לדוגמה נוכל לטעון שארצות־הברית תנסה להקים עם מדינות Intensity Conflicts באזורי מתיחות מערכת בריתות )כמו הברית המרובעת באזור השקט–הודי(, ולתעדף זירת פעולה באזור אסטרטגי חדש )אסיה(. מנגד נוכל לטעון שסין תנסה בוודאות גבוהה להשתמש בתערובת של כפייה צבאית ותמריצים כלכליים כדי להוציא משיווי משקל את בעלות־הברית האמריקניות, ובמיוחד באזור מזרח ודרום־מזרח אסיה. סין תנסה באמצעות עוצמה רכה לגייס בעלות ברית באזור, ובעזרתן לקבוע הסדרים לאורך אזור דרום אסיה כדי לתמוך בנוכחות הימית שלה שם. מדינות רבות באסיה ישתדלו שלא לנקוט צעד למרות זיקתן הברורה יותר למערב )כמו סינגפור(, ובמיוחד כדי לא לעורר את "זעמה" של סין. בניגוד לתפיסה הריאליסטית ביחסים בין־לאומיים שלפיה יש חוסר יציבות במאזן הכוחות העולמי )עולם אנרכי( ויש צורך שהמדינה תדאג לעצמה, עומדת התפיסה הנאו־ליברלית ששלטה בעולם המערבי בעשרות השנים האחרונות, ותומכת בזכות שיתופי פעולה בין־ Johannes Riber Nordby & Matthew Dal Santo, " Russia's naval strategy in the Black Sea 137 .and the Mediterranean ", The Interpreter , Lowy Institute, 22 Nov 2016 .Rubel, 2010 13821גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־497 לאומיים ופיתוח קשרי מסחר שיובילו לתלות הדדית ויסירו את האפשרויות לקונפליקטים בליזציה(. לפי הגישה הזאת, האלמנטים המובהקים ביותר שמאפיינים את תחילת )גלו הם חשיבה במונחים רחבים יותר: רעיונות של מרחב ימי משותף; שיתופי 21המאה ה־ פעולה בין מדינות במרחב הימי לרווחת העולם; שיפור הסחר והגלובליזציה )אלמנטים נוספים(. מגמות של איומים משותפים, כמו טרור ופירטיות דחפו מדינות שאפשר להגדירן 21כיריבות ליצור שיתופי פעולה. כאמור, נדרשת ערנות לכך שבעשור השני של המאה ה־ ( והטלת מכסי מגן על Isolationistיש נסיגה בגישה הנאו־ליברלית למען גישות בדלניות הסחר הגלובלי, שהביטוי להן מצוי באמרה "ארצות־הברית תחילה", או מדיניות הברקזיט (. אין ספק שגישות אלה אם ימשיכו, ישפיעו על הממדים המדיניים והדיפלומטיים BRXIT ) של האסטרטגיה הימית בצורה זו או אחרת 139בכל האסטרטגיות הימיות אפשר להבחין בגידול במרכיב הדיפלומטי במשימות הציים וגם במרכיב הכלכלי באסטרטגיה הלאומית רבתי )סנקציות כפי שמפעילה ארצות־הברית על איראן, או כוח רך כפי שמפעילה סין ב"יוזמת החגורה והדרך"(. ההימנעות מלהפעיל כוח כאמצעי ראשון נהייתה מובהקת )ראו מדיניות ארצות־הברית במפרץ הפרסי מול איראן(. חדירת התקשורת לשדה הקרב )בכל הרמות( מחייבת לראות לא רק את תוצאות האירוע מבחינה צבאית, אלא כיצד הוצג בתקשורת ההמונים )לדוגמה, תמונת חיילי הצי האמריקני שסיירו במימי המפרץ הפרסי, נשבו בידי הכוח הימי של משמרות המהפכה האיראניים וצולמו כשהם מתייפחים בבכי(. על חשיבות שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים במדינה שיש להם זיקה לביטחון ( מעיד מסמך האסטרטגיה הימית הבריטית National Maritime Securityהלאומי הימי . במסמך שני עקרונות מפתח שעל־פיהם גובשה האסטרטגיה הלאומית 2014שפורסם ב־ הבריטית לביטחון במרחב הימי: אינטגרציה ושיתוף פעולה. שרי הביטחון, החוץ, התחבורה והפנים החתומים על המסמך מצהירים שיקדמו כלים בממשל הבריטי לקידום שיתוף פעולה ולהגברת היעילות. הם גם מציינים שבכוונתם לעבוד באופן גלובלי עם בעלי ברית ושותפים, כולל תעשייה וציבור, כדי להשיג את היעדים המשותפים שנקבעו באסטרטגיה ציין: 2015 ראש ממשלת צרפת בפתיח לאסטרטגיה הימית הצרפתית מ־ 140הזאת "אבטחת ים ואוקיינוסים כרוכה בהגברת שיתוף הפעולה בין מדינות וארגונים אזוריים. 141."2014 ביוני 24זהו ההקשר שבו האיחוד האירופי אימץ אסטרטגיה לביטחון ימי ב־ מדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה עם ציים 2015גם האסטרטגיה הימית ההודית מ־ ידידותיים בזו הלשון: Interim National Security גם בהנחיות הביניים לאסטרטגיית הביטחון הלאומי של ארצות הברית 139 ( שהפיץ הנשיא ביידן מודגש כי: "ארצות הברית תעשה שימוש מושכל ואחראיStrategic Guidance בבחירת אסטרטגיית הביטחון הלאומי שלה, לרבות השימוש האחראי בצבאה, תוך כדי העלאת ערך The White House, Interim National Securityהשימוש בדיפלומטיה ככלי ראשון בשימוש .Strategic Guidance , March 3, 2021, P. 13 .UK Government , 2014 , p. 11 140 .France Premier Ministre, 2015 141המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם498 חיל הים יפעל ביעילות לשיתוף פעולה עם כוחות ימיים ידידותיים באזור האוקיינוס ההודי ומעבר לו באמצעות ביקורי נמל, אינטראקציות דו־צדדיות, יוזמות אימונים, תרגילים מבצעיים וסידורי תמיכה טכנית כדי לבסס מסגרת שיתופית המקדמת 142הבנה הדדית ומשפרת את הביטחון והיציבות באזור הודו יכולה להוביל מהלך של שמירה על סדר במרחב הימי המבוסס על היענות לחוק (, ולהתמודד עם אתגרים משותפים ואבטחת Rule Based Order at Seaהבין־לאומי האינטרסים החופפים של צרפת, יפן ואוסטרליה הרחוקה יותר, וכן של ארצות־הברית ששיעור האתגרים שהיא צריכה להגיב להם כבר גדולה מאוד. לאחר שהודו חתמה על הסכמים לחילופי לוגיסטיקה עם צרפת וארצות־הברית, עליה למצוא דרכים לחתום על הסכמים דומים עם שותפים אסטרטגיים אחרים באזור, כמו אוסטרליה ובריטניה, למקסם 143את ההזדמנויות להגביר את נוכחותה, וליצור יתרונות באזור האוקיינוס ההודי מעיד על האסטרטגיה רבתי בכלל והאסטרטגיה הימית 21סיכום ביניים של המאה ה־ בפרט, שהפכו לרחבות יותר: הן אינן מכילות בצורה דיכוטומית רק מושגים כמו מלחמה או שלום, צבא או כלכלה, אלא משלבות מאפיינים מגוונים ורבים היוצרים אינטראקציה ביניהם. זה מצריך הבנה טובה יותר של מרחב האפשרויות, כדי להשתמש בעת הצורך הוא 21במרכיב המתאים לאופי האירוע. הרעיון המרכזי של חשיבה אסטרטגית במאה ה־ בנוגע לשילוב עמוק יותר של סוגי אסטרטגיות מגוונות. במאה הזאת, למרות ההתפתחות המהירה מאוד שאין לה אח ורע בהיסטוריה האנושית שחלה בהכנסתן לשימוש של טכנולוגיות חדשות ורב־הממדיות של הטכנולוגיות האלה, טרם צמחו הוגים בולטים בדומה למאה הקודמת שיצליחו לגבשן ולבנות אותן על יסודות אינטלקטואליים כפי שעשו פורצי . האסטרטגיה מפותחת בדרך כלל בידי גורמי הממסד עצמו, 20הדרך בתחילת המאה ה־ ובחלק מהמדינות מסתייעת במכוני מחקר שונים, אם כדי להציג "איפכא מסתברא", או כדי לגייס מוחות של אינטלקטואלים שלא בהכרח הם בנמצא בממסד הביטחוני, ואם יש – עדיין נדרש להעלות את הגיגיהם על הכתב בצורה מתודית ושיטתית. האסטרטגיה הימית בת זמננו כוללת הרבה יותר מאשר הכנת כוחות חיל הים ללחימה, או שימוש בהם בעימות Nationalשמתפתח. היא משלבת עוצמה ימית עם גורמים אחרים של עוצמה לאומית (, כמו גם שיתופי פעולה עם מדינות ידידותיות ובעלות ברית. אסטרטגיה ימית בת Power זמננו במדינות העולם המערבי מתארת כיצד תופעל העוצמה הימית במרחב הימי כדי להגן על אורח החיים של המדינה, וכיצד תשולב עוצמה זאת באופן מצרפי לעוצמה של מדינות (, כדי להגן על המערכת הגלובלית שבאמצעותה Like Minded Statesדומות אחרות נשמרים הצמיחה והשגשוג העולמי ולקיימה. Indian Navy Naval Strategic Publication (NSP) 1.2 October 2015 Ensuring Secure Sea: 142 .Indian Maritime Security Strategy Darshana M. Baruah, " Strengthening Delhi’s Strategic Partnerships in the Indian Ocean ", 143 .Center for New American Security , October 23, 201921גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־499 התפתחויות ושינויים בזירה הגלובלית שהביאו לשינויים באסטרטגיה הימית של מדינות בזירה הבין־לאומית ראוי להדגיש שנמשכת ואף מתעצמת ההקצנה ביחסים בין ארצות־ הברית ובעלות בריתה, ובין סין ורוסיה שבהן רואה ארצות־הברית כוחות רוויזיוניסטיים חוקרים 144המבקשים להקים "עולם העולה בקנה אחד עם המודלים הסמכותניים שלהם שונים בתחום מדעי המדינה מצביעים נוסף לכך, על הִתְרַבות המנהיגים בעולם המזלזלים בערכי הדמוקרטיה הליברלית, ושואפים לשליטה מוחלטת בפוליטיקה, בכלכלה, במערכת המשפט ובתקשורת. מנהיגים אלה עלולים להוביל את העולם לעיצוב עתיד שונה שבו העולם הגלובלי, תעשיות טכנולוגיית העילית, הידע והנאורות שהתפתחו בעשורים 145.(Age of Authoritarianismהאחרונים, יידרדרו חזרה לעידן הסמכותנות בתחום הכלכלה הגלובלית נמשכת המגמה של שינוי הדרגתי במרכז הכובד הכלכלי מהמערב לכיוון מזרח אסיה, והוא נובע מהעלייה בחשיבות האזור הזה כמשמעותי ביותר השנים האחרונות 300(. מרכז הכובד היה ב־ 99להתפתחות הכלכלה העולמית )ראו: איור במערב אירופה, ולאחר מכן במקום כלשהו בין אירופה לארצות־הברית, קרוב לוודאי שבאמצע המאה הנוכחית הוא ישכון באסיה. בשלב הנוכחי העולם נמצא בתקופת מעבר לעולם שבו הכלכלות המתפתחות של סין, הודו ושווקים מתעוררים אחרים הופכות לכוחות הדומיננטיים בתמונה העולמית. 10001500182019131940 195019601970 1980 19902000 20252010 146 )כולל תחזית 2025 ל־1000: תנועת מרכז הכובד הכלכלי בין השנים99איור Mike Eckel, " Pentagon chief calls Russia, China 'Revisionist Powers' ", RadioFreeEurope 144 .Radio Liberty , January 19, 2018 Der SPIEGEL Staff, "Rise of the autocrats, liberal democracy is under attack", Spiegel 145 .Online , 13 Jun 2018 .McKinsey Global Institute Analysis האיור מבוסס על 146המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם500 תופעה זו אִפְשרה לארצות המתפתחות בדרום־מזרח אסיה לצרוך חלק גדל והולך של מציג 100הייבוא העולמי, והביאה להגדלה בשיעור ניכר של תנועת הסחר העולמי שם. איור , וממנו למדים על הצמיחה בתוצר הלאומי הגולמי 2017את השינוי בתוצר הלאומי הגולמי ב־ במדינות מזרח ודרום־מזרח אסיה. לצד התפתחויות אלה מתחדדת ההבנה שהמגמה הזאת מלווה במדדים שליליים למערכת האקולוגית, כגון זיהום ופליטת גזי חממה מסוכנים. ההתרחשויות העולמיות בעשור האחרון הובילו מומחים מתחום מדעי המדינה למסקנה שבעשור הזה השתנתה סביבת הביטחון הבין־לאומית, והומרה מעידן שלאחר "המלחמה הקרה", שבו ארצות־הברית הייתה מעצמת־על במבנה חד־קוטבי, למצב חדש ושונה המתבטא, בין היתר, בחידוש תחרות על העוצמה עם שתי מעצמות נוספות – סין ורוסיה. לפי האמור, חלק מהחוקרים מציינים שהמערכת הבין־לאומית עברה למצב רב־ (. העולם הרב־קוטבי הוא חלופה קיצונית לעולם החד־קוטבי Multi Polar Systemקוטבי כיוון שהוא מתבסס על קיומם של כמה מרכזים עצמאיים וריבוניים של קבלת החלטות אסטרטגיות ברמה הגלובלית. עם זאת, יש לזכור שהעולם הרב־קוטבי אינו מעיד על חזרה למערכת הדו־קוטבית שהייתה בתקופת המלחמה הקרה, שכן לא קיים כיום כוח אסטרטגי או אידאולוגי יחיד שיכול לאתגר בצורה רצינית את ארצות־הברית. בתקופת ממשלו של הנשיא אובמה נעשתה הערכת מצב מדינית שנועדה לזהות היכן סובלת ארצות־הברית "מעודף משקל" ו"מתת־משקל" במחויבויותיה הבין־לאומיות, כל זאת מתוך הבנה של האילוצים הפיסקליים שלה בהקצאת משאבים. התברר ש"עודף באחוזים על־פי מדינות ויבשות2017: הגידול בתוצר הלאומי הגולמי ב־100איור21גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־501 משקל" שלה הוא באירופה ובמזרח התיכון ו"תת־משקל" באסיה. התת־משקל נבדק לפי 2011מגוון רחב של ממדים בהם הדיפלומטיים, הצבאיים, הכלכליים והמוסדיים. מסתיו פרסם ממשל אובמה שורה של הצהרות המעידות על כך שארצות־הברית תרחיב ותגדיל (, בעיקר בחלק הדרומי של האזור, Asia Pacificאת תפקידה המובהק באזור אסיה–השקט 147(, ולעיתים גם בשם "הציר לאסיה Rebalancingוכינה את המדיניות "איזון מחדש המטרה שעמדה בבסיס השינוי הייתה להקדיש מאמץ רב יותר כדי להשפיע על התפתחות הנורמות והכללים באזור הזה, במיוחד כאשר סין הופכת למעצמה אזורית בעלת השפעה רבה יותר. אומנם מדיניותו של הנשיא אובמה זכתה לתמיכה רבה בארצות־הברית ובמדינות האזור, אך עדיין נותרו על כנן שאלות על המטרות האסטרטגיות של התוכנית והמשאבים הזמינים ליישומה. מרכיבי התוכנית היו אמורים לכלול בין היתר הסכמים של "שיתופי (, ארגון מחדש של Trans-Pacific Partnership – TPPפעולה כלכליים טרנס־אטלנטיים פעילות הצבא, ובמיוחד הצי האמריקני לאזור הזה, וחברות אמריקניות במוסדות אזוריים מרכזיים. בעוד סוכנויות הממשל האמריקני השונות עשו כל אחת בתחומה מאמצים להרחבת המעורבות האמריקנית באזור, לא גובשה תוכנית אסטרטגית אחודה המכוונת אחד התחומים הבולטים ביותר של חוסר 148את המאמצים האלה למטרות הלאומיות העקביות במדיניות הזאת הוא ההגדרה המשתנה של אופן ניהול הכוח וההשפעה העולים מסר של כיבוד האינטרסים 2009של סין על־ידי ארצות־הברית, שמצד אחד העבירה ב־ את סין כאיום ביטחוני ניכר לארצות־הברית, בדומה 2012של סין, ומהצד האחר הגדירה ב־ להגדרתה את איראן. , מעיר שהאיומים עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולותפול קנדי מחברו של הספר המאיימים על השליטה של הצי האמריקני במרחבים מזכירים את אלה שהתרחשו בסוף , וגרמו לירידת בריטניה ממעמד של מעצמה עולמית מובילה. האיומים האלה 19המאה ה־ גרמו לעומס רב על הצבא הבריטי שהוצב למלחמות יבשה בלתי פוסקות בחוץ לארץ, וצמצום בעוצמתה הכלכלית של בריטניה ביחס למדינות אחרות כמו ארצות־הברית אומנם ארצות־הברית הפיקה עד לאחרונה יתרונות כלכליים, פוליטיים 149וגרמניה וצבאיים אדירים מיכולתה לשלוט במרחבים, מתוך התבססות על צבא חזק ויציב במיוחד. עם זאת, יש הטוענים שכיום אבד הכלח על האסטרטגיה הזאת עקב עלייתם של מוקדי עוצמה חדשים המאתגרים את ארצות־הברית פוליטית, הן על־ידי שחקנים מדינתיים, והן על־ידי שחקנים לא־מדינתיים. חולשות כלכליות ופיסקליות בארצות־הברית מאלצות אותה Jeoffrey Goldberg, " The Obama doctrine, The U.S. president talks through his hardest 147 decisions about America’s role in the world ”, The Atlantic’s Politics & Policy Daily , April .2016 Issue Michael J. Green, Zack Cooper, & Rapp M. Hooper, " Defense: Explaining and Resourcing 148 the Rebalance", in Michael J. Green & Nicholas Szechenyi (eds.), Pivot 2.0 – How the administration and congress can work together to sustain American engagement in Asia to 2016 , A report of the CSIS Asia program, Center for Strategic & International Studies, .2015, pp. 6–7 .Kennedy, 1987, p. xxiii 149המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם502 להחליט בין פיתוח עוצמה ימית והקרנתה כיום ובין השקעה בגורמי העוצמה לטווח הארוך Controlפתרון הדילמה הזאת מחייב שינוי הגישה האמריקנית כלפי השליטה במרחבים (. במקום לנסות לשלוט ברציפות באמצעות נוכחות קבועה אזורית, of the Commons Securityארצות־הברית צריכה לאמץ אסטרטגיה בררנית יותר בשם "ביטחון המרחבים 150.(of the Commons בארי פוזן טוען שכיום אפשר לאחד את ארבע האסכולות )בידוד מחדש, מעורבות סלקטיבית, ביטחון שיתופי ועליונות( לשתיים בלבד: אסכולת "ההגמוניה הליברלית" ( שנוצרה עקב מיזוג של עליונות וביטחון שיתופי, ואסכולת "האיפוק" Liberal Hegemon ) 151( ומעורבות סלקטיביתNew Isolation( שנוצרה ממיזוג של נאו־בידודנותRestraint ) "אסכולת ההגמוניה הליברלית" מעדיפה סדר עולמי שבו ארצות־הברית היא ההגמון ומשתמשת ביתרון הכוח שלה כדי ליצור מערכת בין־לאומית ליברלית, ולעיתים משתמשים בכוח לאכיפה או להפצת ערכים ליברליים )כמו זכויות פרט, סחר חופשי ושלטון החוק(. ארצות־הברית שואפת לשמור על כוח צבאי בעל יכולת הכרעה, לפיכך מתחרים פוטנציאליים אפילו לא ינסו להתמודד בזירה. על־פי האסכולה הזאת, ארצות־הברית שומרת על רשת רחבה של מחויבויות הנשענות על בריתות קבועות ברחבי העולם, ומשתמשת בהן כדי לקדם את הכוח ההגמוני ולשמור עליו, והן כדי לחזק מערכות פוליטיות ליברליות מתפתחות. לדברי פוזן, באסטרטגיה רבתי מהסוג הזה צפויים לקום על ארצות־הברית איומים משלושה ( ומתחרות ליברליות Rogue Statesמקורות עיקריים: מדינות כושלות, מדינות סוררות (.Liberal Peer Competitorsעמיתות "אסכולת האיפוק" ממליצה לארצות־הברית לצמצם באופן ניכר את התחייבויות הביטחון שלה בחוץ לארץ, ולהימנע במידה רבה ממעורבות בסכסוכים בין־לאומיים. אמריקה תנצל את מה שפוזן מכנה עמדה אסטרטגית "טובה להפליא": "היא עשירה, רחוקה מכוחות גדולים אחרים ומוגנת על־ידי הרתעה גרעינית עוצמתית. מעצמות גדולות אחרות חלשות יותר מארצות הברית, ובסבירות גבוהה, יתמודדו עם אותם לחצים להתגונן כמו תומכי האיפוק האסטרטגי טוענים, לפי הגישה הריאליסטית, שמדינות 152ארצות הברית הן בעלות אינטרסים משל עצמן, ויפעלו לפי האינטרסים האלה כדי להשיג איזון נגד גורמים תוקפניים במערכת הבין־לאומית. עם זאת, כאשר הדבר אפשרי, קיימות מדינות המעדיפות שמישהו אחר "יעשה את העבודה עבורן", ומעבירות את הנטל הכספי למדינות אחרות כדי שהן יוכלו לשאת בעלוּת האיזון. תומכי האיפוק מדגישים גם את כוחו ההרתעתי של נשק גרעיני, שמייקר נמרצות את המחיר של עימותים בין מעצמות גדולות, מעודד זהירות ולא מתגמל תוקפנות. תומכי האיפוק רואים בלאומנות כוח רב־עוצמה, כזה שהופך את Sameer Lalwani & Joshua Shifrinson, " Whither Command of the Commons? Choosing 150 .Security Over Control ", New America Foundation , 2011, p. 20 Barry R. Posen, Restraint: A new foundation for U.S. grand strategy , New York: Cornell 151 .University Press, 2016, p. 9 .ibid, pp. 87–123 15221גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־503 המדינות לעמידות יותר בפני כיבוש חיצוני, וכך הופך את המערכת הבין־לאומית ליציבה יותר. בהסתמכם על האסטרטג קארל פון קלאוזביץ, הם טורחים להדגיש שהכוח הצבאי הוא כלי בוטה, יקר ובלתי ניתן לחיזוי, ולפיכך יש להגביל את השימוש בו להזדמנויות נדירות ולמטרות ברורות. ( שגובשה על־ידי אנשי מדע Offshore Balancing"אסכולת האיזון בחוץ לארץ (, ממליצה Stephen Walt( וסטפן וואלטJohn Mearsheimerהמדינה ג'ון מארשהיימר לארצות־הברית להימנע ממעורבות גדולה בענייני ביטחון מעבר לים פרט למצב שבו יש חשש שמדינה אחרת מבססת הגמוניה באחד משלושת האזורים האסטרטגיים המרכזיים האסטרטגיה הזאת דוגלת 153בעולם: מערב אירופה, צפון־מזרח אסיה והמפרץ הפרסי בנוכחות מופחתת ניכרת מעבר לים לעומת ההגמוניה הליברלית. בדומה לביקורת כלפי תאוריות ואסכולות אחרות במדעי המדינה, ובמיוחד בנוגע ליכולתם של מודלים לשקף את המציאות בצורה מדויקת, יש ביקורת כלפי האסכולות הללו. בדוח שכתב המרכז ללימודים אסטרטגיים ובין־לאומיים עבור הקונגרס האמריקני, ניתנו המלצות על ארבע פעולות להתמודדות עם השינויים האסטרטגיים שהתרחשו: 1 .לעדכן את האסטרטגיה הלאומית של ארצות־הברית ביחס לאסיה, ולתאם אותה עם בעלות בריתה ושותפיה. 2 .להגביר את המאמצים כדי לחזק את השותפות ואת יכולות השותפים האסטרטגיים להתמודד עם המצב החדש. 3 .לשמר ולהרחיב את הנוכחות הצבאית האמריקנית באזור אסיה–האוקיינוס השקט 4 .להאיץ פיתוחן של יכולות ותפיסות הפעלה חדשניות עבור כוחותיה כדי להתמודד עם המצב החדש. גורם נוסף שהשפיע על האסטרטגיה הימית של חלק מהמדינות היה "משטר האזור , המעניק למדינות השוכנות לחוף ימים זכויות ריבוניות על 1982הכלכלי הבלעדי" של המשאבים הטבעיים ועל השליטה בפעילויות הקשורות למשאבים באזור מחד גיסא, תוך שימור זכויות המעבר החופשי מאידך גיסא, שהפך בשלושת העשורים האחרונים במהירות להיות משטר מהפכני. המטוטלת בין הגישות של "הים פתוח" ל"ים הסגור" נעה בעוצמה לכיוונו של "הים הסגור". התפתחות הטכנולוגיה התת־מימית, כמו גם גילוי משאבי טבע בעומק הים בתחום המים הכלכליים של המדינות השונות והשימוש בהם הביאו לעלייה נוספת בחשיבותו של המרחב הימי, ובהתאם לכך גרמו למדינות רבות ברחבי העולם לפתח אסטרטגיה ימית חדשה שהותאמה לשינויים במרחב הימי שלהן. אחת המדינות )ולא היחידה( שעליה השפיע משטר האזור הכלכלי היא צרפת. כך וכותרתו "הביטחון 2013( שפרסמה צרפת באפרילWhite Paperלדוגמה ב"נייר לבן . Mearsheimer & Walt, 2016, p. 83 153המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם504 (, מצוינת עדיפות עליונה להגנה על Defense and National Securityוהביטחון הלאומי ובלשון המסמך:154הטריטוריה הלאומית והאזרחים הצרפתים בחוץ לארץ הטריטוריה הלאומית של צרפת התרחבה מחוץ לאירופה לטריטוריות מעבר לים, ורוב הנכסים בחו"ל משתרעים באוקיינוסים ההודי והשקט העשירים מאוד 155 מיליון אזרחים צרפתים1.5במשאבים, שבהם מתגוררים כ־ המשמעות הגאו־כלכלית היא שאזורי דיג נרחבים, מינרלים ומשאבי אנרגייה מצויים (, 24%( ובאוקיינוס ההודי 62%באזורי המים הכלכליים של צרפת באוקיינוס השקט המחייבים את צרפת להגן על האינטרסים שלה באמצעות הצי הצרפתי וכוחות נוספים המוצבים באזור. לפיכך, הדבר מוביל להצהרת מחויבותה של צרפת כמעצמה ריבונית 156וכשחקנית בביטחון האוקיינוס ההודי והאוקיינוס השקט יש מדינות המדגישות באסטרטגיה הימית שפיתחו את האלמנט הביטחוני, ולפיו אפשר לסווגן כמדינות המאמצות אסטרטגיה של מניעה, המעדיפה גישה דינמית לנושאי בטיחות (. שמירה על נושא הביטחון הימי מוגדרת Maritime Safety & Securityוביטחון ימיים כמניעה ומלחמה בכל הפעילויות המכוונות העוינות לאינטרסים של המדינה. האסטרטגיה הזאת תלויה בעוצמה ימית כלכלית של המדינה, כפי שמשתקפים ביחסי כוחות בינה ובין יריבותיה. לעומת מדינות מהסוג שצוין לעיל יש מדינות המדגישות יותר את אלמנט שיתוף הפעולה והתפיסה הליברלית, ולפיכך גם מכונות מדינות הפועלות באמצעות אסטרטגיה 157של שיתוף פעולות משולבות מהסוג הזה של כוחות ימיים משותפים לשמירת הסדר הבין־לאומי ( המתבצעות לדוגמה בידי כוחות רב־לאומיים Combined Maritime Forces – CMFבים במפרץ עומאן, בצפון הים הערבי ובמפרץ עדן נגד טרור ופירטיות, הן התפתחויות חשובות התחיל האדמירל האמריקני מייק מולן לקדם את 2006. ביוני 21שהתרחשו במאה ה־ ( להגנה על Global Maritime Partnership – GMPהרעיון של שותפות גלובלית ימית דרכי סחר מפני טרור ימי, הפצת נשק להשמדה המונית ולהשגת ביטחון ימי מקיף. הרעיון הביא את צי ארצות־הברית לעבור מאסטרטגיה שהתמקדה במשימות אחרות לאסטרטגיה של שיתוף פעולה שנעשה עם שחקנים אחרים כדי להשיג את המטרות והאינטרסים שלה. – עוצמה ימית" זוהי האסטרטגיה הימית האחרונה 21"אסטרטגיה שיתופית של המאה ה־ ( של הצי האמריקני. למרות שמדינות שייכות בדרך כלל לאחת משתי קטגוריות 2015)מ־ אלה, יש גם כאלה שבהן קיים שילוב בין אסטרטגיה של מניעה ובין אסטרטגיה של שיתוף. Republic French, French White Paper, Defence And National Security , foreword by 154 .François Hollande President of the French Republic , 2013, pp. 19–20 .ibid, p. 47 155 .ibid, p. 13 156 התפיסה הליברלית במערכת הבין־לאומית טוענת שיש אפשרות לשיתוף פעולה בין המדינות. תפיסה 157 זו מדגישה את מקומם של מוסדות בין־לאומיים, על־לאומיים וחוצי לאום, כמו גם את מקומם של שחקנים שאינם מדינתיים והשפעתם על המערכת הבין־לאומית. כמו כן הליברליזם מדגיש את השפעת המשפט והחוק הבין־לאומי על אפשרויות השלום.21גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־505 2007 התעדכנה האסטרטגיה השיתופית של צי ארצות־הברית מ־ 2015כאמור, ב־ עקב התעצמות הצי הסיני, הדאגה מהמסלול המדיני הלעומתי שבו בחרה הפדרציה הרוסית וקשיים במדיניות מניעת תפוצה של הנשק הגרעיני מול איראן וקוריאה הצפונית. במסמך החדש הובאו שבע משימות )הגנת המולדת, הרתעה מפני התפתחות משבר, תגובה למשבר, הבסת תוקפנות, הגנת המרחב הימי, חיזוק שיתופי פעולה, אספקת עזרה ( שהוטלו על הצי Functionsהומניטרית ותגובה למצבי אסון(, לצד חמישה תפקידים )גישה לכלל המרחבים, הרתעה, שליטה ימית, הקרנת עוצמה וביטחון ימי(. האסטרטגיה הזאת ספגה ביקורת על כך שהיא מתמקדת יותר מדי בתפקידים במקום במשימות. חסרה (, ולעומת זאת מתוארת "הפגנת Defending the Systemהדגשה על הגנת המערכת לפיכך 158שרירים" בכל האמור להגנת האינטרסים של ארצות־הברית במרחב הימי נראה שאסטרטגיה זאת היא מוכוונת יותר כלפי גורמי פנים בארצות־הברית, ופחות כלפי המערכת הבין־לאומית המשתנה במהירות. מהי זיקת האסטרטגיה לאסטרטגיות רבתי אחרות? אפשר לציין בחיוב שהיא נבנתה "מלמעלה–למטה", ושואבת את הגדרת חלק מיעדיה ממסמך המטות המשולבים שפורסם בשם: "תפיסת הגישה המבצעית המשולבת לגישה ותמרון במרחב הגלובלי". 2013ב־ האסטרטגיה גם משלבת את המשימות היבשתיות במשימות הימיות, ומדגישה את (, ובכך משלימה את הפער All Domain Accessהמשימה של "גישה לכל המרחבים החלק הרביעי של האסטרטגיה 159.2007שאפיין את מסמך האסטרטגיה שפורסם ב־ מתווה גם את הקשר שבין האסטרטגיה ותוכנית בניין הכוח של 2015הימית של שלושת השותפים לעריכתה: חיל הים, המארינס ומשמר החופים. בהתייחסו לאתגרים העומדים בפני מבצעי האסטרטגיה הזאת בעבר ובעתיד, טוען ג'פרי טיל שבהמשך לגיבוש יש צורך חיוני לכתוב דוקטרינה מתאימה "כהצהרה מנחה" 2015האסטרטגיה הימית של ( של החשיבה האסטרטגית, אשר תהיה מסוגלת להתמודד עם Guiding Statement ) הלחצים הפנימיים והחיצוניים שיתפתחו עם הזמן. דוקטרינה כזאת תביא לידי ביטוי ניסיון נוסף שנצבר במהלך הפעילות המבצעית של שלושת הגורמים שהיו שותפים לכתיבת (, מאפשר לה להתמודד Evanescentהאסטרטגיה, והיותה של הדוקטרינה "בת חלוף עם אתגרים מהסוג הזה בעוד האסטרטגיה איננה כזאת. בנוגע לפדרציה הרוסית – מאז תחילת גל הרפורמות האחרון בכוחותיה המזוינים , המסר של ההנהגה הרוסית הוא שחיל הים הרוסי סיים את תקופת 2009של רוסיה ב־ המשבר, חוזר לגדולתו ומסוגל למלא משימות המתאימות לצי של מעצמה גדולה. הדבר מתבטא בשני אירועים בולטים: Geoffrey Till, " The new U.S. maritime strategy: Another View from Outside ", Naval War 158 .College Review , 68(4), (2015), Article 5. p. 2 .ibid 159המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם506 1 .(, השגת שליטה רוסית על עיר הנמל, סיפוח קרים Sevastopolסיפוח סווסטופול שהיא גם נמל הבית של הצי הרוסי לים השחור, ובקרבתה שוכנות מספנות של הצי הרוסי וממלאות תפקיד חשוב בתחזוקתו. 2 .הרחבת משימות הצי בשש זירות הפעולה שלו )האוקיינוס האטלנטי, הארקטי אנטרקטיקה, האוקיינוס ההודי, הים הכספי והאוקיינוס השקט( מתוך מתן עדיפות לנוכחות קבועה של הצי הרוסי בים התיכון, והעצמת כוחו בזירת האוקיינוסים הארקטי והאטלנטי. מהן מבוססות על ייצוא 80%ראוי לציין שהצמצום בהכנסות מהייצוא הרוסי, שכ־ מקורות אנרגייה על סוגיה השונים, והסנקציות שהטיל המערב על רוסיה בעקבות פלישתה לחצי האי קרים, תרמו להעמקת המשבר בכלכלה הרוסית. הדוקטרינה הימית החדשה , ובה מפורטים האסטרטגיה של 2015של הפדרציה אושרה על־ידי הנשיא פוטין ביולי הצי הרוסי, משימותיו ותוכנית בניין הכוח שלו. הדוקטרינה הזאת החליפה את הקודמת . המסמך מתבסס על מסמך האסטרטגיה הלאומית הביטחונית החדשה שפורסם 2001מ־ , ומשקף את השפעת המשבר עם אוקראינה ואת תגובת רוסיה לעמדות ארצות־2014ב־ 160הברית ונאט"ו בסכסוך הזה. הוא מציב לתוכנית בניין הכוח של הצי הרוסי שלושה יעדים 1 . (More Lethal Forceבניית כוח קטלני יותר 2 . Strengthen Alliances and Attractחיזוק בריתות וצירוף שותפים חדשים (New Partners 3 .רפורמה במשרד ההגנה כדי לשפר את ביצועיו וזאת במחיר סביר יותר בהתאם לכך צפוי שמדי פעם תנסה רוסיה לתקוע טריז בין מדינות האיחוד האירופי ובין עצמן במטרה לפגוע באחדותן. רוסיה תמשיך להשפיע על מדינות ברית־המועצות לשעבר, הן באמצעות הפעלת "עוצמה רכה", והן באמצעות "עוצמה קשה". כמו כן תמשיך גם בהתערבותה באוקראינה, במדינות הקווקז ומרכז אסיה, ותתנגד לכל ניסיון של הרחבת ההשפעה של נאט"ו במדינות ברית־המועצות לשעבר. נוגע לארבעה שטחי פעולה ושישה אזורי 2015מסמך הדוקטרינה הימית הרוסית מ־ פעולה גאוגרפיים. ארבעת שטחי הפעולה הם: פעילות ימית, תחבורה ימית, מדע ימי ופיתוח משאבים מינרליים. אירופה תישאר במוקד הפעילות הכלכלית הרוסית מתוך התמקדות רוסית בשוקי אירופה בקשר לייצוא משאבי האנרגייה שלה. ששת האזורים הגאוגרפיים הם: האוקיינוסים: האטלנטי, הארקטי, השקט, הים הכספי והאוקיינוס ההודי, והים התיכון, (, אירועים מעורבים Dmitry Rogozinשלדברי סגן ראש הממשלה הרוסי דימטרי רוגוזין הדבר משקף את רצונה של 161רבים מאוד התרחשו באזור לאחרונה, ולרוסיה יש בו עניין רב רוסיה להרחיב את שליטתה באזור הארקטי בהבינה שהשטח הזה חיוני לעתידה הכלכלי Studies Institute, Russia Maritime, " The 2015 Maritime Doctrine of the Russian 160 .Federation ", RMSI Research , 3. US Naval War College, January 1, 2015 President of Russia, Events , "The Kremlin, Russian Federation Marine Doctrine, Vladimir 161 Putin held a meeting to discuss the new draft of Russia’s Marine Doctrine ", July 26, 201521גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־507 אישר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין את מסמך "יסודות המדיניות2017 ביולי20והביטחוני. ב־ ועליו נכתב:162"2030של רוסיה בתחום הפעילות הימית הצבאית לתקופה שעד לשנת כמו המסמכים הקודמים, מסמך זה קובע את תפקידו של הצי במסגרת מדיניות הביטחון של רוסיה, את יעדיו ואת כיווניו העיקריים של בניין הכוח הימי, ואת היקפה הגאוגרפי של פעילות זרוע הים. המסמך כולל גם את תיאור האיומים האפשריים. בפועל נקבע כי מקור האיום העיקרי בים הם ארצות־הברית ונאט"ו, אשר שואפות 163לעמדה דומיננטית באוקיינוס ולעליונות מוחלטת בים הצי הרוסי בים השחור השתנה בשנים האחרונות לפי תוכנית בנייה אינטנסיבית, והצוללות היו בראש סדר העדיפויות. רוסיה אינה יכולה למנוע מאוניות נאט"ו לנווט בים השחור, על כן היא רואה בנוכחות של צי מערבי איום על הביטחון הרוסי. הצוללות מאפשרות למוסקווה דרך יעילה לאיזון הנוכחות הימית המורחבת של המערב. מאז פרסום מסמך הדוקטרינה הרוסית האחרון המשיכה רוסיה במעורבותה בסוריה, בחשה במערכת הבחירות בארצות־הברית, והציגה )חלקם לא בהצלחה רבה( חצי תריסר אמצעי לחימה חדשים, כולל טיל שיוט מונע באנרגייה גרעינית וטורפדו על־קולי. נוסף על Intermediate-Range Nuclear Forcesכך, אמנת כוחות הגרעין לטווח הבינוני והקצר ( עומדת בפני עתיד לא START( קרסה, והאמנה החדשה להפחתת נשק אסטרטגי Treaty ברור. בהתחשב בהתפתחויות האחרונות – יחד עם הידרדרות נוספת בקשרים עם ארצות־ הברית, ושיקולים צבאיים מלקחי הלחימה בסוריה ובאוקראינה נראה, שהגיעה העת 164שרוסיה תעדכן את הדוקטרינה הצבאית שלה, ובכלל זה גם את הדוקטרינה הימית בנוגע למעצמה הימית העולה סין – האסטרטגיה הסינית לרוב הייתה ממוקדת בגבולות היבשתיים של המדינה, ויצירת עומק אסטרטגי על־ידי התכנסות פנימה ושימוש בשטחי נפתחה סין והפכה ליצואנית 21 ותחילת המאה ה־20היבשה הגדולים שלה. בסוף המאה ה־ גדולה. עקב זאת היא הגדילה באופן ניכר את היקף הסחר הימי. בשנים האחרונות הרחיב חיל הים הסיני את פעילותו בתדירות, משך, מורכבות ומרחק מהיבשת. סין מבצעת שיוט קבע באוקיינוס ההודי כמו גם תרגילים ימיים ופעולות מעבר לשרשרת האיים הראשונה היא מקיימת באופן פעיל אסטרטגיה של מניעה, אסטרטגיה תוקפנית 165באופן שוטף יותר וצבאית יותר במדיניות ובפעילויות שהיא עורכת, ובאזורים השונים שעליהם היא טוענת לבעלות טריטוריאלית רואים מגמה של עלייה עקבית בנוכחות הצי הסיני. במהלך שלושת העשורים האחרונים השתנה התחום הימי מאזור פריפריאלי לאחד החשובים ביותר למנהיגים הסינים. הזרזים המשפיעים ביותר לשינוי זה היו סוף המלחמה הקרה צבי מירקין, "יסודות המדיניות הימית של רוסיה כהמשך למסורת הביורוקרטית־הצבאית הסובייטית 162 , מרכז חיפה למחקרי מדיניות ואסטרטגיה2017/18הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראלוהרוסית", .128–121, עמ2018ימית שם. 163 Dara Massicot, " Anticipating a new Russian military doctrine in 2020: What it might 164 .contain and why it matters ", War on the Rock , September 9, 2019 .2017 גור לביא 165המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם508 והפיכת המערכת הבין־לאומית לעולם גלובלי קשור התלוי בסחר ימי. כאמור, במשך שנים הייתה סין מקובעת באופן פנימי ליבשת, דבר שנבע גם ממערכת יחסים מתוחה ביבשה עם המדינות שבהם גבלה סין: ברית־המועצות והודו וכן כלכלה ריכוזית. היעלמותה של ברית־המועצות, התפתחות צמיחה כלכלית שהונעה על־ידי מרכיב הייצוא שזכה לעידוד , וצמיחת מרכזי האוכלוסייה לאורך קו החוף, 80הרפורמות של "הדלת הפתוחה" בשנות ה־ הניעו את מנהיגי סין להפנות את מבטם לכיוון הים. בהתאם לכך נקשרה סין יותר ויותר מהסחר הסיני מתבצע 85%למערכת הסחר והכלכלה הבין־לאומית, ובעשור האחרון כ־ דרך הים. אזור ים סין הדרומי נהיה אזור שנוי במחלוקת, בעיקר על משאבי אנרגייה ודגה. הפכה סין לזמן קצר למדינה בעלת המספנות הגדולות ביותר בעולם לבניית אוניות 2010ב־ סוחר )בכורה שנָטלה ממנה קוריאה הדרומית(. עם עליית שי ג'ינפינג לשלטון, חלו בסין שינויים פנימיים רבים. "יוזמת 2013מאז אומנם הוצגה כתוכנית כלכלית )ולכן גם 2013החגורה והדרך" שהושקה על־ידו בסוף כוּנתה בשם "יוזמה"(, אך בחלוף הזמן, הקצאת המשאבים העצומים לתוכנית והתבהרות יעדיה, היא הפכה למעשה לאסטרטגיה רבתי חדשה המשקפת את החזון שיש לסין כלפי עצמה ומעמדה הרצוי במערכת הבין־לאומית. התוכנית נועדה לעצב את הסביבה הבין־לאומית באופן שייטיב עם היעדים האסטרטגיים ארוכי הטווח של המדינה. זוהי גישה "מלמעלה–למטה" שנמשכה במשך תקופה ארוכה, ומטרתה לגייס ולשלב את כל המשאבים הפנימיים והמכשירים של הכוח הלאומי )לא רק צבאי, אלא גם דיפלומטי, כלכלי, אינטלקטואלי, תרבותי ופוליטי(. במובן הזה "יוזמת החגורה והדרך" משקפת מאמץ שנה לרפובליקה העממית של סין(, 100 כשימלאו 2049ארוך טווח )אמור להתגשם ב־ אשר משלבת את כל המרכיבים שצוינו לעיל, ומשתמשת בכל היתרונות שלה כדי להשיג תוצאה חיובית. השחקנים הכלכליים של סין, המשאבים הכספיים, ארגונים בבעלות המדינה, דיפלומטים, מומחי אבטחה, אינטלקטואלים ותקשורת, כולם נקראים להצטרף למאמץ בהנהגת ההנהגה. במילים אחרות, "יוזמת החגורה והדרך" היא אסטרטגיה רבתי, המתאמת ומתווה נתיב למגוון גדול של משאבים לאומיים כדי להשיג מטרה פוליטית, אשר שי ג'ינפינג הגדיר במילים "חלום סין של התחדשות הגדולה של העם" והעלייה ללא הפרעה של סין. השאלה שנשאלת בנוגע למעצמה העולה היא: האם יש לסין אסטרטגיה ימית מוצהרת וברורה, והיכן אפשר למצוא אותה? למרות שהאסטרטגיה הימית עדיין מתגבשת, החליטה סין על כמה סדרי עדיפויות כלליים, כולל המשך השימוש בסחר הימי, הגדלת כוחה הימי ושאיפתה להשפעה פוליטית גוברת בסוגיות הימיות. אסור להניח שסין היא שחקנית ממושמעת, שכן קיימים תחומים שבהם מתנהלת תחרות מול שחקנים ימיים רבים אחרים, אבל דווקא בתקופה של גיבוש אסטרטגיה ימית תיתכן מידה מסוימת של השפעה ומעורבות מצד שחקנים חיצוניים. הרובד הגבוה יותר המנחה את האסטרטגיה הימית נמצא ב"מסמך 21גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־509 במסמך זה כתוב166.2015(, שהופץ ב־ Defense White Paperההגנה הלבן" של סין "יש לנטוש את המנטליות המסורתית כי היבשה חשובה מהים, ויש להקדיש חשיבות רבה מסמכי ההגנה הלבנה 167לניהול הים והאוקיינוסים והגנה על הזכויות והאינטרסים הימיים של סין אינם תמיד קלים להבנה, ולעיתים הם מציינים כוונה עתידית ולא תוכנית לביצוע. לא רק מאשר את מה שמנהיגי סין חשבו זמן מה, אלא גם 2015עם זאת, המסמך מ־ מחזק אותם יותר לרעיון של סין כמעצמה ימית גדולה. המסמך משקף גם את כל שלושת היסודות שמגדירים אסטרטגיה: יכולות, פעולות וסיפְּרים, כלומר מה סין יכולה לעשות, מה היא עושה בפועל, ומה הרציונל שהיא מציעה ליכולותיה ולפעולותיה, ובכלל זה גם רכיב ימי המקשר את המסמך לאסטרטגיה הימית של סין. יכולות הן הדבר הקל ביותר למדידה, הן עבור הסינים והן משקיפים מבחוץ, אבל אלה לבדן אינן מהוות אסטרטגיה. ראוי לציין שהסינים עשויים לחפש יכולות הקשורות במרכיב הדיפלומטי של האסטרטגיה לרבות שיפור ושיווק ההיבט התדמיתי שלה. לדוגמה, תוכנית בניין כוח נושאות נושאות מטוסים )שאחת מהן 5–4המטוסים הסינית: לסין תוכנית להשלים את בנייתן של כבר פעילה(. נושאות מטוסים כאלה יכולות להיות טרף קל לצוללות התקיפה האמריקניות, וההסבר היחיד לבנייתן הוא שתדמית ויוקרה של צי המפעיל נושאות מטוסים חשובות לבייג'ינג מעבר לתועלת המבצעית שלהן. הפעילות הימית של סין נתמכת על־ידי הסיפְּרים שלה – צבאיים ואזרחיים כאחד. ההיבט הצבאי הוא כמובן הדגש הרב על פעילות סעד הומניטרי וסיוע לאזורי אסון כולל פעולות נגד פירטיות. עם זאת, פיתוח תשתיות ממשיות ב"יוזמת החגורה והדרך" מאפשר לכוח הימי הסיני להשתמש בהן במשימת הקרנת עוצמה. הגידול בחשיבותם של האינטרסים הימיים הסיניים סייע לצי הסיני להמשיך ולהגדיל את תדירות מבצעיו, מִשְכָם וטווח פעולתם מנמלי סין, בהתאם למסמך האסטרטגי החדש בשם: "ההגנה בים הפתוח". תחת ג'ינפינג קבעה סין לעצמה מטרה להפוך 2015של למעצמה צבאית גלובלית, והראתה את נכונותה לאתגר את שליטתה של ארצות־הברית בים הפתוח, בין היתר באמצעות בנייה מסיבית של אוניות, הפעלה של נושאת מטוסים וצי צוללות, פיתוח יכולות בתחום הטילים, ביצוע משימות הרחק מחופיה של סין והקמת בסיס צבאי ראשון מחוץ לגבולותיה, בג'יבוטי. חיל הים הסיני הפגין נחישות לאתגר את ( משקף את 2015ארצות־הברית בים סין המזרחי ובים סין הדרומי. המסמך האסטרטגי השינוי הדרמטי באסטרטגיה הסינית שדגלה עד כה בשליטה על הים המקומי, ואת הגידול בהשפעה הכלכלית והדיפלומטית של סין ברחבי העולם. בכך שונתה העדיפות שנתנה סין בעבר לכוחות היבשה. סין נוטשת למעשה את המנטליות המסורתית שהיבשה חשובה מן הים, ומייחסת חשיבות גוברת לניהול הפעילות בים ובאוקיינוסים, ולהגנה יעילה של זכויותיה הימיות והאינטרסים שלה. להתאמת יכולות הצי למשימות אלה סין מפתחת כוח ימי מודרני ההולם את תפיסת הביטחון הלאומי שלה. The State Council Information Office of the People's Republic of China , China's Military 166 .Strategy , May 27,2015 .ibid 167המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם510 אנליסטים סינים החלו לאחרונה להתבטא שהאוקיינוס ההודי הוא חלק מהאסטרטגיה במידה מסוימת התבטאויות כאלה משקפות את 168הימית הלאומית הגדולה של סין השקפתה של הממשלה הסינית, או את סוג הרעיונות בסוגיות ימיות הנידונות בחוגים של בכירים סינים. באוקיינוס ההודי פעולותיה והאסטרטגיות של סין שונות באופן מהותי מאלה שבים סין המזרחי או בים סין הדרומי. זהו האזור שבו היכולות הימיות המצומצמות של סין באות לידי ביטוי, ולכן היא מעדיפה להדגיש בו אירועי ביטחון לא־מסורתיים, כגון לוחמה בפירטיות. פעולות מהסוג הזה מאפשרות לצי הסיני לשהות לתקופות ממושכות באוקיינוס ההודי, לבקר בנמלי שכנותיה של הודו )כמו סרי־לנקה( ולערוך תרגילים צבאיים עם הצי הפקיסטני. קשה להסביר את הנוכחות של צוללות סיניות באוקיינוס ההודי, אם כי סין אינה מתביישת להשתמש ביוקרה כשיקול חשוב, אך גם העלתה טעמים בלתי סבירים 2015 מסמך ההגנה של סין מ־169כמו אנטי־פירטיות, לוחמה בטרור, הומניטריות ואסונות קובע את תחילתה של אסטרטגיה ימית עבור סין, אבל תהליך של הגדרת אסטרטגיה – איזון יכולות, פעולות, סיפְּרים במזרח ובדרום סין הימיים כמו גם באוקיינוס ההודי – הוא מתמשך. בעוד סין עוקבת כנראה אחרי השיטות הנבדקות של כוחות עולים אחרים וים גדולים של העבר, ובמיוחד של ארצות־הברית, אין ספק שהיא מעוניינת להבדיל עצמה מכוחות אחרים באסטרטגיה הימית שלה, כפי שהיא מתכננת בכל התחומים האחרים. הודו, יריבתה האסטרטגית של סין, עדכנה אף היא את האסטרטגיה הימית שלה בסוף (. ראש Narendra Modi לאחר שעלה לשלטון ראש ממשלתה החדש נרנדרה מודי2015 כדי להדגיש שחוף2015הממשלה ההודי ניצל את ביקורו באיי סיישל ובמאוריציוס במרס הים באוקיינוס ההודי נמצא בראש סדר העדיפויות של הודו. בדבריו במאוריציוס הניח תוכנית של חמישה עקרונות המגלמים את מדיניותה של הודו והאינטרסים שלה באוקיינוס 170ההודי 1 .הודו תעשה כל מה שיידרש כדי לשמור על שטח תת־היבשת שלה ואת שטחי האיים שבריבונותה כדי להגן על האינטרסים הימיים שלה. מאז הפיגוע במומביי , מודעת הודו היטב לאפשרות של מתקפות הטרור המגיעות 2008בסוף נובמבר דרך הים. כמו כן גוברת המוּדעות למשמעות האסטרטגית הגוברת של אזור האוקיינוס ההודי בפוליטיקה העולמית. לפיכך תפעל לשיט בטוח ויציבות פוליטית באזור האוקיינוס ההודי, שהם ערובה לשגשוגה הכלכלי. Jaco Jabin Jaco, " Does China have a maritime grand strategy " in China Analysis, Grand 168 designs: Does China have a grand strategy? The European Council on Foreign Relations .(ECFR), 2017, pp. 7–8 Abhijit Singh, " China’s military base in Djibouti: Strategic implications for India ", War on 169 .the Rocks , August 21, 2017 C. Raja Mohan, " Modi and the Indian ocean: Restoring India’s sphere of influence ", Asia 170 Maritime Transparency Initiative , Center for Strategic & International Studies, June 18, .201521גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־511 2 .הודו תתמקד בהעמקת שיתוף הפעולה הביטחוני עם השותפים האזוריים, ובמיוחד עם איי סיישל ומאוריציוס כדי לחזק את יכולות ההגנה של שתי מדינות אלה, ולקבוע דריסת רגל אסטרטגית במקומות קריטיים בדרום מערב האוקיינוס ההודי. 3 .הודו תיצור מסגרת רב־צדדית לשיתוף פעולה ביטחוני באוקיינוס ההודי נגד הטרור והפירטיות, וכן להתמודדות עם אסונות טבע. מודי הביע תקווה שמאוריציוס, סיישל ומדינות אחרות יצטרפו ליוזמה הביטחונית המשולשת שיש כבר להודו עם המלדיווים וסרי־לנקה. הרצון ההודי להשיג גישה למתקנים אסטרטגיים בסיישל ובמאוריציוס מוגדר על־ידי אנליסטים כסטייה מובהקת מהתנגדותה המסורתית לבסיסים צבאיים זרים, והם מצביעים על אפשרויות עתידיות לדריסת רגל אסטרטגית מורחבת של הודו. 4 . .(Blue Economyהמדיניות הימית של מודי היא פיתוח כלכלי בר־קיימה 5 .נסיגה מהגישה האמביוולנטית של הודו בנוגע לשיתוף פעולה עם מעצמות אחרות באוקיינוס ההודי. אומנם חובתן של מדינות האוקיינוס ההודי להיות האחראיות העיקריות לשלום, ליציבות ושגשוג באזור, אך יש חשיבות לשיתוף פעולה עם ארצות־הברית באזור באמצעות דיאלוג, תרגילים, שותפויות כלכליות ומאמצי בניית יכולותיה. עיקרון זה הובע בעת ביקורו של נשיא ארצות־הברית ברק אובמה בהודו בהודעה משותפת שלו ושל מודי על חידוש הסכם מסגרת ההגנה שלהם, וחתימה על מסגרת רחבה להרחבת שיתוף הפעולה באוקיינוס ההודי ובאסיה הפסיפית. עיקרי המדיניות הזאת מובעים במסמך האסטרטגיה הימית רבתי ההודית שפורסם (, ואשר מבשר Ensuring Secure Seas: Indian Maritime Security Strategy ) 2015ב־ (. Force Postureאת החשיבה האסטרטגית הימית המתפתחת בהודו ואת יציבת כוחה יחד הם מהווים חישורים חשובים בגלגל האסטרטגיה רבתי של הודו. נוסף על כך, המסמך צופה שהודו תאמץ אסטרטגיה של כוח משימה ימי המבוסס על נושאות מטוסים עם ההרתעה הגרעינית בים. הרחבה של הסדר כזה תהיה כרוכה בחזון של חיל הים לפתח עצמו ככוח משלוח שבסופו של דבר יעזור להודו להגיע למעמדה הרצוי כמעצמה מרכזית באזור ההודי–פסיפיק )שקט(, ולהציג את הקשר בין הודו והאוקיינוס השקט. בכך גם להרחיב את אזורי העניין של הצי ההודי )הראשיים והמשניים(, מה שמשקף את רצונה של הודו להיות שחקן בעל מגוון תפקידים גדול יותר באזור. לדוגמה, הים האדום, שהיה אזור בעל לבעל חשיבות ראשית. גם 2007חשיבות משנית, נהיה באסטרטגיה של הצי ההודי לשנת מפרץ עומאן, דרום מערב האוקיינוס ההודי ומזרח אפריקה הפכו לאזורים ראשיים בראיית הצי ההודי. בארצות־הברית מתקיים תהליך סדור של גיבוש ויצירת מדיניות ואסטרטגיה לאומית ( החל בקביעת האינטרסים הלאומיים, המשך דרך קביעת Tiersעל רבדיה השונים (, קביעת עדיפויות והקצאת משאבים, עבור Making Maritime Policyהמדיניות הימיתהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם512 דרך קביעת האסטרטגיה והמדיניות הצבאית וכלה באסטרטגיה ימית בתהליך המתרחש 171על־ידי ממשל חדש הנכנס לתפקיד בארצות־הברית 2017לאחר שלבי ההתארגנות של ממשל טראמפ פרסם הבית הלבן בדצמבר בפועל 172בחתימת הנשיא את מסמך "אסטרטגיית הביטחון הלאומית של ארצות־הברית נראה שלמרות האמור במסמך המשיך נשיא ארצות־הברית למעשה, ואפילו במהירות יתר ליישם את מדיניות קודמו בתפקיד בנוגע לצמצום מעורבותה של ארצות־הברית באזורים מסוימים בעולם אם הנוכחות הזאת איננה משרתת את האינטרסים שלה. הדבר התבטא בהחלטת טראמפ להוציא את הכוחות האמריקניים מהמזרח התיכון, והכרזה בסוף דצמבר על פינוי מהיר של הכוחות משטחיה המזרחיים של סוריה בנימוק שהושג ניצחון על 2018 (. בהמשך להודעת הנשיא ולאחר התנגדותו למהלך הזה ISISכוחות המדינה האסלאמית ( על התפטרותו, שנכנסה לתוקף בתחילת Jim Mattisהודיע מזכיר ההגנה ג'ים מאטיס .2019פברואר מסמך חדש של "אסטרטגיית 2018 פרסם משרד ההגנה בינואר2017בהמשך למסמך ההגנה הלאומית" בחתימת מאטיס, ובו המוטיב המוביל הוא "השחזת חוד היתרון Sharpening the American Military Competitiveהתחרותי של צבא ארצות־הברית אסטרטגיית ההגנה הלאומית מכירה בכך שהסביבה הביטחונית הגלובלית 173.(Edge נהייתה מורכבת יותר, כפי שמתבטא באתגרים לסדר הבין־לאומי ובהופעתה מחדש של תחרות אסטרטגית ארוכת טווח בין מדינות. שינוי זה מחייב, לדעת הפנטגון, הערכה ברורה של האיומים בפניהם עומדת ארצות־הברית, הכרה בכך שאופי הלחימה משתנה ובצורך להתאים את התנהלות הפנטגון עצמו. לפי המסמך, האתגר המרכזי להמשך השגשוג והביטחון של ארצות־הברית הוא התחדשות התחרות האסטרטגית ארוכת הטווח מצד (, כמו גם רצונן של סין ורוסיה לעצב עולם Revisionist Powersכוחות רוויזיוניסטיים ( המאפשר להן Authoritarian Modelהעולה בקנה אחד עם המודל האוטוריטרי שלהן להטיל וטו על ההחלטות הכלכליות, הדיפלומטיות והביטחוניות של מדינות אחרות. מסמך "אסטרטגיית ההגנה הלאומית" מציין את הדברים האלה: 1 .שינוי בסביבה האסטרטגית בדמות היחלשות עמידותו של הסדר הבין־לאומי ( שהתפתח מאז תום מלחמת Resilient, but Weakening International Order ) העולם השנייה. סין ורוסיה מערערות את הסדר הבין־לאומי מתוך המערכת עצמה, מנצלות את עקרונות הסדר הזה למטרותיהן, אך אינן מהססות לתקוף את עקרונותיו של סדר זה וכלליו. .Till, 2018, p. 401 171 The White House, National Security Strategy of the United States of America , (December 172 .(2017 Department of Defense, Summary of the 2018 National Defense Strategy of the United 173 .States of America , Sharpening the American Military's Competitive Edge21גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־513 2 .יש למשטרים סוררים כמו קוריאה הצפונית ואיראן חלק בערעור היציבות באזורים שונים בעולם באמצעות ניסיונותיהם לפתח נשק גרעיני ואמצעי השיגור שלו )טילים בליסטיים(, ומתן חסות לארגוני טרור. 3 .הכוחות הרוויזיוניסטיים ומשטרים סוררים מתחרים על־פני כל ממדי הכוח בשעה שהם משקיעים מאמצים מוגברים בד בבד עם הימנעות מכניסה לעימות מזוין. הם עושים זאת באמצעות הרחבת מרכיבים של כפייה לחזיתות חדשות, הפרה של עקרונות ריבונות, ניצול עמימות וטשטוש מכוון בין המטרות האזרחיות והצבאיות. 4 .בשנים הקרובות מתפתחים אתגרים ליתרון הצבאי של ארצות־הברית המייצגים שינוי נוסף בסביבת הביטחון העולמית. לאחר שנים של עליונות בכל מרחבי הפעולה הרי שכיום כל מרחב פעולה נמצא בתחרות: המרחב האווירי, הקרקעי, הימי, החלל והמרחב הקיברנטי. 5 .יש שינויים המתחוללים בסביבה הביטחונית ומושפעים בין היתר מהתקדמותה המהירה של הטכנולוגיה ומאופייה המשתנה של המלחמה. בין הטכנולוגיות Big Dataהחדשות מפורטים מחשוב מתקדם, ניתוח של "מסדי נתונים גדולים Directed(, בינה מלאכותית, אוטונומיה, רובוטיקה, אנרגייה מכוונת Analysis ( וביו־טכנולוגיה. שליטה בטכנולוגיותHypersonic(, אמצעים על־קוליים Energy אלה חשובה כדי להילחם ולהשיג ניצחון במלחמות העת החדשה 6 .טכנולוגיה מסחרית חדשה תשנה את החברה, ובסופו של דבר את אופי המלחמה התפתחויות טכנולוגיות רבות יגיעו מהמגזר המסחרי, דבר שמגלם סכנות, מכיוון שתתאפשר גישה קלה ליריבים ולשחקנים לא־מדינתיים, מה שישפיע על השחיקה ביתרון הקונוונציונלי שהיה לארצות־הברית בעבר. לפי הבחנה זאת, יש צורך לשמור על היתרון הטכנולוגי של ארצות־הברית מה שמצריך שינויים בתרבות Nationalהתעשייה, מקורות ההשקעה ובהגנה על בסיס החדשנות הלאומית (.Innovation System 7 .נחוץ לבחון את פיתוח הטכנולוגיות על־ידי משרד ההגנה לפי מדד הרלוונטיות שלהן לשדה הקרב, ושיפור הביצועים של המערכות ייבחן בקיצור משך הזמן והרלוונטיות שלהן. מדד ההצלחה אינו תלוי בשאלה מי המדינה שמפתחת ראשונה טכנולוגיה מתקדמת לשדה הקרב, אלא מי המדינה שמשלבת אותה טוב יותר ומהר יותר בשדה הקרב. לפי האסטרטגיה הזאת קבע לעצמו משרד ההגנה יעד בפיתוח מערכות של ביצועים יוצאי דופן על חשבון הכנסת הטכנולוגיה לשימוש בזמן, ולכך נדרש שינוי בתרבות העסקית של משרד ההגנה. 8 .נחוץ לחזק את ההבנה ששטחה של ארצות־הברית איננו עוד אזור חסינות המוגן על־ידי מרחבי הים, אלא יעד מועדף לתקיפה, אם באמצעות גורמי טרור המבקשים לתקוף את אזרחיה, פעילות זדונית נגד יעדים פרטיים )כולל אנשים בודדים(, מסחריים או תשתית ממשלתית, ואם על־ידי חתרנות פוליטית וחברתית. איומים המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם514 חדשים מתעוררים בד בבד עם הגברת הקישוריות הדיגיטלית של כל תחומי החיים: עסקים, ממשל וצבא, ויוצרים פגיעוּת מובהקת. 9 .נחוץ לחזק בריתות וליצור חדשות על בסיס של כבוד הדדי, אחריות, סדרי עדיפויות (, הרחבת מנגנוני ההיוועצות האזוריים, תכנון Accountabilityאַחְרָיוּתִיוּת (. בתחום Interoperabilityמשותף והעמקת יכולת שיתוף הפעולה המבצעי חיזוק בריתות קיימות ויצירת בריתות חדשות מצוינת בין היתר החשיבות בהרחבת Expand Indo-הבריתות באזור הימי המשותף של האוקיינוסים ההודי והשקט (, חיזוק נאט"ו ויצירת קואליציות ארוכות Pacific Alliances and Partnerships ( במזרח התיכוןEnduring Coalitionsטווח 10 .(, כולל בחלל ובמרחב Defense and Securityהביטחון וההגנה במרחב הפיזי הקיברנטי, ימשיכו להיות חיוניים הן במרחב הווירטואלי והן במרחב הפיזי. הדרישה להגנת אזרחי המדינות השונות תעלה בחשיבותה עקב הגידול באוכלוסיית העולם, שינוי אקלים, חוסר במשאבים וחוסר יציבות בזירה הבין־לאומית. יש לציין שהחלטותיו של הנשיא טראמפ להסיג את כוחותיו מהמזרח התיכון, ויחסיו המתוחים עם מנהיגי האיחוד האירופי פועלים בניגוד ליעד שמתווה הפנטגון בנושא. כדי להגיב לאתגר הרוסי במערב אירופה וסקנדינביה, הרחיבו האמריקנים את גבולות פעילותו של הצי השני לאזור שמצפון לסקנדינביה וחוג הקוטב הארקטי, והודיעו שההרחבה הזאת משקפת את אסטרטגיית ההגנה הלאומית החדשה שהוביל מאטיס, המסמלת את החזרה (. לדברי מפקד חיל הים Great Power Competitionל"תחרות כוח גדולה של מעצמה (, הקמת הצי השני "תגביר את James Richardsonהאמריקני, אדמירל ג'יימס ריצ'רדסון הגמישות האסטרטגית של ארצות־הברית להגיב מחוף הים המזרחי לים ברנטס באמצעות 174סיורים ופעילות מבצעית במקום ובזמן הנדרש , פרסמו הצי האמריקני, חיל 2020לקראת השלמת כתיבת הספר בשלהי שנת Tri-Service Maritimeהנחתים ומשמר החופים אסטרטגיה ימית תלת־שירותית (. האסטרטגיה מייצגת שינוי Advantage at Sea ) "יתרון בים (. שכותרתו; " Strategy משמעותי בחשיבה הביטחונית המודרנית בארצות־הברית הנובעת מהכרה בהשפעה הגוברת שהתחרות האסטרטגית, במיוחד עם סין, תפעל בשנים הקרובות. האסטרטגיה ( Conflict(, סכסוך Day to Day Competitionמזהה שלושה שלבים: תחרות יום־יומית (, וקוראת לשילוב ושיתוף פעולה רחב יותר של השירותים הימיים של ארצות Crisisומשבר הברית בכל אחד מהשלבים. בשלושה אתגרים עיקריים: במזרח – גיבוש תגובה 2018האיחוד האירופי היה עסוק ב־ לאפשרות של פלישה רוסית למדינות הבלטיות; בדרום – התמודדות עם זרם הפליטים המגיע לחופי מדינות האיחוד שלחוף הים התיכון; במזרח הים התיכון – במשבר הבלתי פתור בקפריסין. Sam LaGrone, " Navy Reestablishes U.S. 2nd Fleet to Face Russian Threat; Plan Calls for 174 .250 Person Command in Norfolk ", USNI News , May 4, 201821גורמים עיקריים המשפיעים על האסטרטגיה הימית במאה ה־515 :21שלושה נושאים מרכזיים נידונים בפרק הדן בחשיבות האסטרטגיה הימית במאה ה־ 1 .בניגוד למהן וקורבט שנזקקו לבעלי ברית בדרג המדיני כדי לקדם את תפיסתם )טדי רוזוולט והלורד הראשון של האדמירליות פישר בהתאמה(, קיימת בתחילת המאה מוּדעות רחבה יותר בקרב המנהיגים )רוסיה, סין, הודו ועוד( לחשיבותו של 21ה־ המרחב הימי, ולפיכך גם לצורך בגיבוש אסטרטגיה ימית מתאימה. במשך שנה ( התפרסמו אסטרטגיות ימיות מעודכנות של ארצות־הברית, רוסיה, 2015אחת סין והודו ששיקפו את מידת החשיבות המיוחסת לנושא. 2 .ברוב המקרים נקבעו בשלב הראשון האינטרסים של המדינה, מדיניות שעוצבה על־ידי הדרגים הבכירים ביותר, והיישום שלה לאסטרטגיה ימית היה תהליכי. 3 .כאשר עמדה האסטרטגיה בפני הקצאת המשאבים הנדרשים כדי לאפשר את 175מימושה, נתגלו קשיים לא מבוטלים במדינות שונות בעולם מתוך 21עסקנו בחשיבה האסטרטגית בתחילת המאה ה־ התמקדות במעצמות ימיות, ויישום חשיבה זאת במדיניות באמצעות הגדרת האינטרסים והערכים הלאומיים, ובהמשך לאסטרטגיה רבתי ואסטרטגיה ימית. בכמה מדינות כמו רוסיה, היה קשה לזהות אסטרטגיה ימית כתובה )כנראה משום שהאמצעים למימושה היו לוטים בערפל(, אך מצאנו למדיניות הימית ביטוי בדוקטרינה מוצהרת. David B. Larter, " US Navy to add 46 ships in five years, but 355 ships won’ t come for a 175 .long time ", DefenseNews, Federal Budget , February 12, 2018517סוף דבר חשיבותו של המרחב הימי ממשיכה לגדול, והמגמה הזאת, כנראה, תימשך 21במאה ה־ כל עוד יימשך תהליך הגלובליזציה, יתרחב הסחר הימי, יגדל השימוש במשאבים המופקים מהים, ויימשך הגידול באוכלוסייה השוכנת לחופי המדינות השונות. זאת ועוד, החיבוריות הנדרשת בין המדינות השונות בעידן של מהפכת המידע תחייב להמשיך ולהגדיל את נפח התקשורת העוברת בכבלי התקשורת התת־מימיים. כפי שמסתמן, קצב ייצור המזון המופק ביבשה לא יצליח בעשורים הבאים להדביק את קצב הגידול של אוכלוסיית העולם, דבר שיחייב פיתוח של החקלאות הימית כמקור מזון נוסף לאוכלוסיית כדור הארץ. גם המערכת האקולוגית תמשיך להישען על המרחב הימי, המהווה את המקור העיקרי ליצירת החמצן 1באוויר, שהרי מחצית מהחמצן באטמוספירה מקורה בתהליכים המתרחשים במרחב הימי נוסף להכרה בעליית חשיבותו של המרחב הימי בכלל, והצורך להבין ולהפנים את השינויים במערכת האקולוגית של המרחב הזה, חשובות לא פחות הבנתם והפנמתם של השינויים הגאופוליטיים, הגאואסטרטגיים והגאו־כלכליים המתרחשים באזור ישראל בשני . עיקרם של שינויים אלה הם: המזרח הים התיכון, המפרץ 21העשורים הראשונים במאה ה־ הפרסי ודרום הים האדום נמצאים במצב של חוסר יציבות. ארצות־הברית – המעצמה הגדולה ביותר, צמצמה את נוכחותה והשפעתה הימית במזרח הים התיכון למען תגבור כוחותיה בדרום מזרח אסיה, ובוחנת את הצורך במעורבותה לפי שיקולי עלות תועלת. בעקבות "הסכמי אברהם" שבין ישראל למדינות המפרץ, הועברה ישראל מתחום האחריות ( לתחום האחריות של European Command – EUCOMשל הפיקוד האירופי האמריקני (. ישראל חייבת לדעת לנצל Central Command – CENTCOMפיקוד המרכז האמריקני את היתרונות של הקשר עם פיקוד המרכז האמריקני, ובמיוחד את היתרון שהדבר יכול להקנות לחיל הים הישראלי בכל הקשור לשיתוף פעולה עם הצי החמישי לגבי אזורים במפרץ עדן והמפרץ הפרסי בהם מתנהל שיט של אוניות ישראליות ויכולותיו של חיל הים 2הישראלי לפעול בהם היא מוגבלת ( שהם למעשה מעין Phytoplankton האחראים העיקריים לייצורו של החמצן בים הם הפיטופלנקטון 1 צמחים קטנים החיים במי הים. קיימים אלפי מינים וגודלם נע בין חצי מיקרון לאלף מיקרון. לבד מנושא ייצור החמצן חשיבותו של הפיטופלנקטון במארג המזון הוא גדול. הם היצרנים הראשונים ותחתית שרשרת המזון. בתהליך הפוטוסינתזה הם מייצרים חמצן לנשימה וקולטים פחמן. Shaul Chorev, Douglas J. Feith, Gary Roughead, Set Cropsey R, Jack Dorsett, " Why does US 2 .Central Command now include Israel? – opinion ", The Jerusalem Post , January 28, 2021המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם518 לעומת ארצות־הברית, הפדרציה הרוסית מנצלת את חוסר היציבות הזה, מגבירה את נוכחותה והשפעתה באזור מזרח הים התיכון והמזרח התיכון כולו, והופכת להיות הגורם הדומיננטי באזור. סין מפעילה במיזם "יוזמת החגורה והדרך" אסטרטגיה גאו־כלכלית, ומשתמשת ב"כוח רך" כדי למצב את עצמה כמעצמה משפיעה באזור הכולל נקודות משנק חשובות הן לסחר הימי שלה עם אירופה, והן לייבוא מוצרי אנרגייה. מתחזקים מעמדה והשפעתה של איראן באזור, והיא נכונה לקיים מדיניות של הליכה על הסף ( במערכה שהיא מקיימת מול ארצות־הברית בנוגע לתוכניתה הגרעינית. Brinkmanship ) הכללתה של ישראל בפיקוד המרכז האמריקני מאפשרת שיתוף פעולה טוב יותר נגד איראן, וגם לחיל הים הישראלי יתאפשר חיזוק הקשרים עם הצי החמישי הנמצא בפיקוד המרכז האמריקני. לאחרונה החל להתגבש ציר הכולל את רוסיה, טורקיה ואיראן, ובמובן מסוים גם סין. סביב קפריסין מתפתח אזור מתיחות ועימות עם טורקיה, והיעדרה של ארצות־הברית מהאזור, והחולשה שמפגינים האיחוד האירופי ונאט"ו, מאפשרים לטורקיה להעמיק את המחלוקת בנוגע למים הכלכליים, ניצול מקורות האנרגייה והשפעה אזורית טורקית המרחיקה עד בולטים מדיניותה המתריסה של טורקיה כלפי נאט"ו, וניסיונה לקבוע עובדות 3לחופי לוב חדשות בתיחום גבולותיה הימיים, במיוחד בנוגע להסכם עם לוב שתוקע טריז בינה ובין ואחרון, אך לא פחות חשוב, הוא הגנת הסביבה הימית, נושא 4מצרים, ישראל, יוון וקפריסין שתפס מקום מרכזי בשיח הציבורי הישראלי, לרבות ההתנגדות להקמת אסדת ההפקה של "לווייתן" במקומה הנוכחי, והתגובה הציבורית לאסון האקולוגי שהתרחש בפברואר , שבו זוהמו חופי ישראל בכמות עצומה של זפת שמקורו כנראה בדלק ששוחרר 2021 עם זאת, אתגרים חדשים עולים בביטחון5לים מכלי שיט ששייט מערבית לחופי ישראל הימי, משותפים לכלל המדינות השוכנות לחופי הים התיכון וכוללים בין היתר נושאים כמו: (, אימוץ מדיניות "כלכלה Ecosystemהגנת הסביבה, השמירה על המערכת האקולוגית כחולה" למיצוי מושכל, בר־קיימה ומוסדר של המשאבים הכלכליים בים ומניעת זיהום הים והאוויר. כל אלה צפויים לקבוע את החשיבה האסטרטגית שאמורה להציע פתרון לאתגרי הביטחון הימי שיעסיקו את המדינות השוכנות לחופי הימים בעתיד הנראה לעין. אתגרים אלה )הזדמנויות ואיומים(, מחייבים ראייה מקיפה שתשלב את כל ארבעת התחומים של הביטחון הימי – העוצמה הימית, הסביבה הימית, הפיתוח הכלכלי והביטחון האנושי כדי לספק לאזרחי ישראל ביטחון ימי. Yiannis Baboulias, " Greece Accidentally Steered into a Foreign-Policy Crisis ", Foreign 3 .Policy , February 3, 2020 להרחבה מומלץ לעיין בפרסום של הוועדה המשותפת למכון הדסון ולמרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה 4 Chorev Shaul, Feith Douglas, Cropsey Seth, Roughead Gary,ימית באוניברסיטת חיפה Dorsett Mike, The Eastern Mediterranean in the new era of major-power competition: Prospects for U.S.- Israeli cooperation , University of Haifa – Hudson Institute Consortium .on the Eastern Mediterranean , September 2019, pp. 11–32 Adam Rasgon, " Israel’s beaches are littered with tar after mysterious oil spill ", The New 5 .York Times , February 23, 2021סוף דבר519 אבי האסטרטגיה הימית המודרנית, אלפרד מהן, עמד על חשיבותם של מרכיבים גאוגרפיים כגון מבנה החוף של המדינה, זמינות הנמלים, חשיבותם של הנהרות לשיט, פוריות הקרקע, קרבה לנתיבי השיט, נוחות הגישה לים הפתוח וכן הלאה בעוצמה הימית שיקולים של גאוגרפיה מעין אלה עדיין מעצבים את עמדתה של המדינה 6של מדינה 7בנוגע לים, ומעצבים את סדר היום האסטרטגי שלה מהבחינה הזאת מצבה הגאוגרפי של ישראל במזרח התיכון הוא כפי שפרייליך מכנה דימויה של ישראל ל"אי יבשתי" בנוגע לקשרי 8זאת "גאוגרפיה כחלום בלהות אסטרטגי הסחר שלה עם העולם נמצא בשיח הפוליטי של מנהיגיה במינון כזה או אחר, למן הקמתה : "ציודנו, מזוננו, מסחרנו נישא על גלי 1950)דברי בן־גוריון בטכס סיום קורס חובלים ב־ הים"; דברי נתניהו במשבר הקורונה "רוב האספקה לישראל מגיעה דרך הים – מוצרים, לפיכך, משימה לאבטחת שיט חיוני לישראל הייתה אמורה להיות 9חומרי גלם, כולל מזון מאז ומתמיד אינטרס מרכזי של ישראל. היא אף נהייתה מורכבת יותר בסחר של ישראל עם מדינות אסיה, שהיה תלוי במעבר בנקודות משנק כמו מְצָרי טיראן, תעלת סואץ ומֵצַר התבטא הדבר בזכות השיט במְצָרי טיראן ובתעלת 60 וה־ 50באב אל־מנדב. בשנות ה־ גם במֵצַר באב אל־מנדב. אחת העילות 20 של המאה ה־70סואץ, והחל בתחילת שנות ה־ לפרוץ שתי המלחמות שניהלה ישראל בשני העשורים הראשונים לקיומה )"סיני" ו"ששת 10הימים"( הייתה מניעת חופש השיט במְצָרי טיראן ואיסור השיט הישראלי בתעלת סואץ או תקופת 11,(Low Intensity Conflicts – LICתקופת ה"סכסוכים בעצימות נמוכה המערכה שבין המלחמות )מב"ם( שבה נמצאת ישראל כיום, הייתה יכולה לשמש הזדמנות 12מצוינת לגיבוש אסטרטגיה ימית לישראל, אם לא במובנה הרחב אז לפחות במובנה הצר גיבושה היה מאפשר לזהות מחדש את האינטרסים של ישראל במרחב הימי לאחר כמה .Till, 2018 6 .ibid 7 .Freilich, 2018, p. 17 8 .2020 במרס11 ,דף הפייסבוק של ראש הממשלה בנימין נתניהו, 9 .2017 הרחבה בנושא ראו במונוגרפיה שכתב שפנייר 10 ( נמוכה מתייחס לרמה של פעולות איבהLow Intensity Conflicts – LIC סכסוך בעוצמה/עצימות 11 או שימוש בכוח צבאי ברמה נמוכה ממלחמה קונוונציונלית, או מלחמה כללית מלאה. במושג נכללים מבצעי שמירת שלום, לוחמה בטרור, סיוע למדינות זרות להגנה פנימית, מילוי חובות אמנה בין־ לאומיות, סיוע לרשויות אכיפת החוק הזרות ומבצעי קומנדו. המונח נכנס לשימוש בצבא האמריקני לאחר מלחמת וייטנאם. המונח מב"ם )מערכה בין מלחמות( הוא מונח ישראלי שמשמעותו "המערכה שמנהלת מדינת 12 באמצעות צה"ל וקהילת המודיעין נגד התעצמות מדינות אויב, ובהן איראן וסוריה21ישראל במאה ה־ וארגוני טרור דוגמת חזבאללה וחמאס, כדי לסכל פעילות התקפית שלהם". היא כוללת מכלול פעולות חשאיות בחתימה נמוכה, ובהן סיכולים ממוקדים, תקיפות חיל האוויר הישראלי, לוחמת סייבר ופעולות של יחידות מיוחדות ולוחמי "המוסד". שמה של מדיניות זו נגזר מכך שהיא מתנהלת בין המבצעים הצבאיים הגלויים והמלחמות שמנהלת ישראל נגד אויביה. במערכה זו מקפידה ישראל על יכולת הכחשה.המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם520 שינויים מובהקים: מלחמת יום הכיפורים; הנסיגה מחצי האי סיני; אובדן מקורות אנרגייה משדות הנפט במפרץ סואץ מצד אחד ומאיראן עם עלייתו של משטר חומייני לשלטון, מהצד האחר; חתימת הסכם השלום עם מצרים שלוּוה בעזיבת בסיסי חיל הים בשארם א־ שייח' ומפרץ סואץ; מלחמת האזרחים בלבנון והניסיון לשתף פעולה עם הנוצרים בלבנון שלמרכיב הימי היה חלק חשוב בהיווצרותו; התגברות הטרור הימי בתחילה מחופי לבנון ובהמשך מהפזורה הפלסטינית במדינות צפון אפריקה. ניתוח ההשפעות החיצוניות הללו לצד השפעות פנימיות )מודל גיבוש אסטרטגיה ימית(, היה מאפשר לקבוע יעדים לגיבוש אסטרטגיה ימית לישראל במתכונת המצומצמת או המורחבת. למרבה הצער, ההזדמנות לא נוצלה, אם בגלל חוסר נכונות במערכת הביטחון לקיים תהליך כזה, או בגלל רצונו של חיל הים לבנות תוכנית רב־שנתית לבניין הכוח, לאשרה ולזכות בתקציב למימושה, שבחר לא להתמקד בתהליך גיבוש האסטרטגיה, ופנה ישירות לתוכנית בניין הכוח. אלוף זאב אלמוג, שהוביל את תוכנית בניין הכוח של חיל הים בצורה יסודית ונחרצת , מציין במאמרו על אודות הכוח הימי של 1985 ועד סיום תפקידו כמח"י ב־1979החל ב־ ( את השפעת "המעגל השלישי" 1973ישראל שפותח ונבנה לאחר מלחמת יום הכיפורים 13על תוכנית בניין הכוח של חיל הים שהוביל הזירה הימית שלאחר מלחמת יום הכיפורים השתנתה באופן ניכר, והאיומים מצד הים התעצמו משמעותית. הסד"כ הימי של האויב גדל בשיעור מסיבי, וחל בו שיפור ניכר ברמת הטכנולוגיה וההיערכות בחופיו. כתוצאה מהתבוסה שנחלו הציים המצרי והסורי במלחמה, החלו הם וציים ערביים אחרים להצטייד ברכש מואץ של 14אמצעים ימיים חדישים שהתפתחו בזירה העולמית ונעשו זמינים לערבים אלמוג מסביר את היתרונות שמעניק העומק האסטרטגי הימי לישראל: "העומק האסטרטגי הימי של ישראל יאפשר הנחתת אש וכוחות בעורף שטחי האויב הקרוב, והרתעת האויב הרחוק; שְהִיָיה מחוץ לשטחים הפגיעים והמאוימים מצד הטק"ק )טיל קרקע–קרקע(, גם הראייה האסטרטגית כיצד לטפל בטרור 15ויכולת להתייצב ולשוטט הרחק מחופינו הימי מנותחת באופן מעמיק )ולמעשה, הצליח חיל הים להוציא תפיסה זאת מהכוח אל הפועל היטב(. עם זאת, רוב המסמך מתמקד בסופו של דבר בתהליך בניין הכוח ולא בגיבוש האסטרטגיה הימית במובנה הרחב. חסר בו ניתוח בנוגע לזירות הפעולה של חיל הים )הים התיכון והים האדום( בשאלות: מה האתגרים העומדים בפני חיל הים עם התפתחות האיום ממעגל שני ושלישי? מה יכולה להיות תרומתו הייחודית של החיל? מה הלקחים מחופש השיט בים האדום במלחמת יום הכיפורים? אילו אינטרסים יש לישראל באזור הזה? מה עתידו של צי הסוחר הישראלי? אילו מרכיבים באסטרטגיה רבתי של ישראל חיל הים יכול לחזק? לדעת מחבר הספר הזה, גם אילו נערך ניתוח מהסוג הזה, סביר שהדרג המדיני לא המושג "מעגל שלישי" במאמר זה איננו מתייחס לטווח של מעגל זה מישראל, אלא לתקופה בחיי חיל 13 הים מאז הקמתו .12, עמ2018 אלמוג 14 .22 שם, עמ 15סוף דבר521 היה מתעניין בו כיוון שהיה עסוק באותה עת בתוצאותיה של מלחמת לבנון, בשיקום כלכלת ישראל ובמיזם הלאומי של מטוס "הלביא" שהעסיק את הצמרת הביטחונית בישראל עד על־ידי ממשלת ישראל.1987ביטולו ב־ לקראת מועד השלמת כתיבת הספר התרחשו שני אירועים חשובים שתהיה להם בוודאי השפעה בעתיד על המרחב הימי הכללי ועל של ישראל בפרט: הראשון, הרחבתה של זירת ההתמודדות החשאית בין ישראל לאיראן שהתנהלה עד כה במרחב היבשתי והאווירי ( על תהליך הגלובליזציה. COVID-19גם למרחב הימי. השני, השפעת מגפת הקורונה במשך השנים האחרונות התנהלה מלחמה חשאית ברחבי המזרח התיכון שנועדה לבלום את השפעתה הצבאית של איראן באזור, ולבלום את מאמציה לעקוף את הסנקציות שולב חיל הים הישראלי בהתמודדות בזאת 2019האמריקניות על תעשיית הנפט שלה. מ־ הגיבו 2021באמצעות פגיעה בספינות המספקות דלק איראני לסוריה. בפברואר ומרס האיראנים בתקיפת אוניות סוחר בבעלות או בחכירה ישראלית ששייטו במפרץ הפרסי אין ספק שאופרטיבית אלו פעולות ישראליות נועזות 16.(Lori( ובים הערביHelios Ray ) עם17, הזוכות לשבחים רבים של הדרג הצבאי הבכיר13ומוצלחות המיוחסות לשייטת זאת, הן דוגמה מובהקת לקבלת החלטות במערכת הביטחון הישראלית שהתנהלה מבחינה אופרטיבית בלבד בלי לבחון את המשמעויות האסטרטגיות הרחבות שיש לפעילות כזאת. יצוין שהתגובה המיוחסת לאיראן נערכה באזורים רחוקים מישראל שבהם מוגבלת יכולת המענה של חיל הים הישראלי, ולעומת זאת היא חושפת את השיט הישראלי בים האדום, 18במפרץ עדן ובמפרץ הפרסי לסיכונים שישראל מתקשה להתמודד עימם בנוגע למגפת הקורונה, נראה שהשפעתה תחול על קצב תהליך הגלובליזציה )אם כי לא על המגמה הכללית(, ובמועד כתיבת הספר הזה עדיין מוקדם להעריך את עוצמתה. יש לזכור שאומנם הסחר העולמי גדל בעשורים האחרונים בהתמדה, אך בשונה מהסמכות של המוסדות הגלובליים השולטים בו. אנו חיים למעשה בעולם חצי־גלובלי שבו השווקים גלובליים, אך מוסדות האסדרה )רגולציה( עדיין לאומיים ברובם. נוכל לשער שלמגפה תהיה השפעה ניכרת על הפעילות במרחב הימי בכללותו שתחייב את התאמת האסטרטגיה הימית הביטחונית של מדינות רבות למציאות החדשה המתפתחת. Gordon Lubold, Benoit Faucon and Felicia Schwartz, " Israeli strikes target Iranian oil 16 bound for Syria campaign against ships, using mines, shows an expansion of hostilities .in the mideast ", The Wall Street Journal , March 11, 2021 ,הארץ", : ישראל תקפה עשרות מכליות, האיראנים הפסידו מיליארדים12מ־הרבה יותר עמוס הראל, " 17 .2021 למרס19 Gordon Lubold, Benoit Faucon and Felicia Schwartz, " Israel’s shadow war with Iran 18 ."moves out to sea , The New York Times , March 26, 2021המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם522 19ישראל טרם פיתחה וגיבשה מדיניות לאומית למרחב הימי, ולא אסטרטגיה רבתי ישראל 20ההסתכלות הייתה בעיקרה חופית, וכך גם הסמכויות החוקיות וכלי התכנון הוכיחה בעבר שבמרחבים אחרים כמו המרחב הקיברנטי והחלל, המוּדעות הביאה לגיבוש תוכנית, תקציבים והתעניינות ציבורית שמיצבו את ישראל בתחומים אלה בקדמת הבמה הבין־לאומית. רוחב היריעה שהספר הזה מתיימר להציג הוא בבחינת יתרון וחיסרון כאחד: היתרון הוא ביכולת לאגד בכפיפה אחת את החלק המושגי והחלק ההיסטורי של האסטרטגיה הימית , ובשער השלישי לעסוק גם 21ממלחמת העולם הראשונה ועד העשור השני של המאה ה־ בישראל. דָּא עָקָא, זוהי גם נקודת התורפה של הספר בגלל חוסר היכולת להעמיק בכל אחד מהנושאים שכלולים בו. לפיכך מומלץ לאלה המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם באחד מהנושאים שנסקרו בספר בתמציתיות לעיין במקורות המצוינים )בהערות השוליים, במראי המקום ובהפניות בפרקים השונים(. חשוב להדגיש שהספר איננו מתיימר לשמש מחקר היסטורי, דבר החשוב בפני עצמו, ובמיוחד בנוגע להיבטים הישראליים שבו. מן הראוי שיגדל היקף המחקרים מהסוג הזה הנערכים במרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, הן על־ידי חוקריו כמו גם הסטודנטים הלומדים בתוכנית של "ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית". מפתיע הוא שעד היום לא נערך מחקר היסטורי מקיף על חלקו של חיל הים במלחמת יום הכיפורים, למשל. מחקרים מהסוג הזה מן הראוי שייערכו בשיטות אקדמיות מקובלות, ( שמהם גם אפשר ללמוד Case Studiesויוכלו עם השלמתם לשמש גם כמקרי בוחן ולהפיק לקחים, כפי שהדבר נעשה במרכזי מחקר אחרים בעולם המערבי בתחום הזה, וחלקם צוינו גם בספר. כחוט השני מובא בספר הצורך החיוני לקיים הבחנה מושגית בין "אסטרטגיה ביטחונית (, או במשמעותה Naval Strategyימית" ובין "אסטרטגיה ימית" במשמעותה המצומצמת (, וזאת למרות שהמונחים קשורים זה לזה. נוסף על כך, Maritime Strategyהרחבה ( שבמשמעותו המודרנית מכיל עוד Maritime Securityחשוב שהמונח "ביטחון ימי ( כולל בין היתר ביטחון Maritime Defenseמרכיבים למה שמכוּנה "הגנה ימית צבאית (, פיתוח כלכלי והסביבה הימית – יובן ויופנם. Human Securityאישי במבוא לספר הודגשו שתי המטרות העיקריות שהובילו לכתיבתו: האחת, לאפשר לכל המתעניין באסטרטגיה ודוקטרינה ימית במובנם הרחב, אם במסגרת לימודים אקדמיים, או כחלק מהרצון להרחבת אופקים בתחום הזה, להביאם בצורה מרוכזת בספר אחד בשפה העברית, כולל עיון בפעם הראשונה גם במקרה הישראלי. המטרה השנייה, לחזור ולהסב את תשומת הלב הציבורית בישראל שאי אפשר להתעלם מהשינויים המפליגים שמתרחשים בעשורים האחרונים במרחב הימי של ישראל, ואשר לטיפול בהם )או הזנחת .2017 גור לביא 19 . היא נועדה לעגן את הזכויות2014 נמצאת על שולחן הכנסת מאז יוליימיים" הצעת חוק "אזורים 20 והסמכויות של ישראל במימי החופים, במים הפנימיים, באזור הסמוך ובאזור הכלכלי הבלעדי. נכון לכתיבת המאמר עברה ההצעה קריאה ראשונה וממתינה לאישור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. סוף דבר523 הטיפול( יכולות להיות השלכות מכריעות על ביטחונה של ישראל וחוסנה. זאת ועוד הדרך הנכונה להתמודד עם הנושא מחייבת גיבושן של מדיניות ואסטרטגיה למרחב הימי, שיאפשרו לישראל שימוש מיטבי במרחב הימי מצד אחד, והגנה על מרקם החיים העדין שבו מהצד האחר, כפי שנעשה בעשורים האחרונים בהצלחה במדינות ימיות רבות במערב אירופה ובארצות־הברית, או כפי שנאמר במקורותינו: "אם יאמר לך אדם: יש חוכמה בגויים 21– תאמין חוקרים מתחום מדעי המדינה הבוחנים את יכולתן של ממשלות בישראל לבצע תהליכים מהסוג הזה אינם אופטימיים, ומזהים דפוס התנהגות של הדרג המדיני בישראל המתאפיין בהימנעות מגיבוש אסטרטגיה ביטחונית לאומית ואישורה בממשלה )בניגוד (. הסיבה מוסברת כך: 1953למעשהו של בן־גוריון ב־ תהליך מסוג זה מתנגש בצרכים הפוליטיים של הדרג המדיני, וכי במערכת פוליטית קואליציונית, ראשי ממשלה כמו גם שרי חוץ וביטחון, אינם מעוניינים להיות מחויבים על־ידי תהליכים שבהם יהיו חייבים להציג בפני ממשלתם ניתוח שיטתי של יעדי ישראל והאמצעים הנדרשים להשגתם מעודדת מחלוקות ויוצרת סיכונים פוליטיים, לעומת זאת דו־משמעיות יכולה להיות 22חיובית, ולאפשר לראשי ממשלות לשמור על יציבות קואליציונית בנוגע לסיכויים שהמטכ"ל של צה"ל, שהוא גוף בעל השפעה מכרעת על גיבוש אסטרטגיית ביטחון לאומית, יגבש אסטרטגיה כזו, סבור דימיטרי אדמסקי: "המטכ"ל נוטה בדרך כלל לצמצם בעיות אסטרטגיות מורכבות לרמה של קושיות טכניות שיש לפותרן מהר למרות שתי הבחנות אלה אני סבור שאפשר גם להחדיר לתודעת הדרג 23בשל לחצי הזמן המדיני את ההכרה בחשיבותו של המרחב הימי לביטחונה של ישראל. חלק מההכרה הזאת מוצאים כבר בדברים שנשא ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בטכס הגעת הצוללת אח"י "רהב" לישראל: אזרחי ישראל צריכים לדעת שישראל היא מדינה חזקה מאוד, ושאנו עושים ונעשה הכל כדי להגן עליכם, בכל מקום ובכל זירה: בעולם הקינטי ובעולם הקיברנטי, עם מערך הסייבר שאנו בונים באוויר ומעל האוויר בחלל, בקרקע ומתחת לקרקע מול 24איום המנהרות, ובים ומתחת לים, עם צי הצוללות דברים אלה משקפים הכרה בחשיבות ממד אחד )מתוך ממדים רבים שתוארו בספר הזה( של המרחב הימי – הממד המעניק לישראל את העומק האסטרטגי שלה. הלוחמה המתמשכת נגד הטרור, ובכלל זה הטרור הימי וארגונים בתחום החרם נגד ישראל )כפי שבאו לידי ביטוי באירוע ה'מאווי מרמרה'(, מחייבים את קובעי המדיניות מדרש איכה רבה פרשה ב' סימן יג. 21 .Freilich, 2018, p. 7 22 .192, עמ2012 אדמסקי 23 הצי שלנו משמש להרתעת האויבים ששואפיםנתניהו בטקס אח"י רהב: ' יונתן הללי ונועם אמיר, " 24 .2016 בינואר12 ,מעריב", להשמידנו'המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם524 והמפקדים הבכירים להבין ולהפנים, שסוג חדש של מלחמה הוא מאבק מתמשך ללא נקודת סיום קבועה. כך המטרה הפוליטית שעל־פיה מוגדר הניצחון אינה עוד מציאות הניצחון בהתמודדות 25אחרת, עתידית להשגה, אלא יש לשמור על מציאות נוכחית ורציפה במרחב הימי עם הלחימה מהסוג הזה מחייב מחקר יסודי ומתמשך על הפעילויות והיוזמות של שחקנים בין־לאומיים כדי להתמודד עם מרכיבי הביטחון הימי בני זמננו. ניתוח אירוע ה'מאווי מרמרה' הדגיש את חשיבות תפקידה של התקשורת בעיצוב תפיסת הניצחון. בכל גיבוש של אסטרטגיה ימית בת זמננו )ויישומה בדוקטרינה מתאימה(, חשוב שתהיה התייחסות למרכיב החשוב הזה. הגישה השלטת בקרב בכירים בממסד הביטחוני הישראלי, אשר הפכה זה מכבר למרכיב בתרבות האסטרטגית הישראלית, שלפיה לכל בעיה בתחום האסטרטגיה קיים פתרון טכנולוגי, היא גישה מסוכנת משום היותה חד־ממדית, דוחה חלופות מתחום הדבר מחייב הבנה והפנמה שטיב הלוחמה הימית 26הדוקטרינה ועלולה לגרום להפתעות משתנה, ויריבי ישראל מפתחים שיטות לוחמה ימיות חדשות מתחום הלוחמה הא־סימטרית וההיברידית ומשתמשים בה. הפתרון בים )כמו גם ביבשה( מחייב יצירתיות ושימוש במגוון רחב של גישות שנסקרו בספר הזה, לרבות שימוש ב"עוצמה חכמה" המשלבת בין "עוצמה רכה" ל"עוצמה קשה". כמו כן נדרש למצוא איזון מתאים בהבאת פתרון בין ההסתמכות על המרכיב הטכנולוגי ובין המרכיב התפיסתי, מה שדורש השקעה טובה בהכשרת העוסקים במערכת הביטחון הישראלית בכלל, ובחיל הים בפרט. בנוגע לחוסר המוּדעות בישראל למרחב הימי וחשיבותו, או בלשון המחמירים "עיוורון למרחב הימי", ישראל יכולה ללמוד משינוי מוּדעות שחל במדינות כמו סין ופורטוגל, שאומנם הייתה להן בעבר מורשת ימית אך היא הסתיימה. במקרה הסיני, באה אל קיצה וסין הפכה למדינה "יבשתית". למרות זאת באמצעות כלכלה 15המורשת הזאת במאה ה־ מתעצמת ומנהיגות יוזמת הצליחה סין לאחר שהנהגתה זיהתה נכונה את האינטרסים שלה במרחב הימי, לקבוע מדיניות ולהכתיב אותה "מלמעלה–למטה". המדיניות הפכה ל"רנסנס ימי" באמצעות "יוזמת החגורה והדרך", בניית צי מלחמתי שיערוב לקיום היוזמה, חברות ספנות ענקיות והתעשיות הימיות. האסטרטגיה שגובשה מקושרת ובעלת ערך להגנת האינטרסים האסטרטגיים והכלכליים של המדינה בים סין הדרומי, ובעת ובעונה אחת לשאיפותיה האסטרטגיות שמגולמות ב"יוזמת החגורה והדרך". פיתוח "המוּדעות למרחב הימי" הישראלי צריכה לפיכך להיעשות בשני היבטים עיקריים: האחד – תפיסתי, והשני – מעשי. בהיבט התפיסתי, פיתוח המושג, בין היתר על־ ידי בחינה השוואתית של יישום המושג מוּדעות המרחב הימי בין מדינות, תוך זיהוי שונות ודמיון ביניהם וניתוח הגורמים לכך. ונוסף על כך, להמשיך ולבחון היבטים אזוריים בפיתוח Ami Ayalon, Ayal Hayut-man, "Redefining victory in democracy’s war on terror ", lawfare , 25 .February 18, 2020 כזאת הייתה ההפתעה בהיפגעותה של אח"י 'חנית' במלחמת לבנון השנייה: הספינה הייתה אומנם 26 מצוידת בחליפת לחימה אולטימטיבית להתגוננות נגד טילים, אך נפגעה מטיל חוף ים של החזבאללהסוף דבר525 התפיסה. בהיבט המעשי, נכון לבחון את מידת הישימות של הרעיון ככלי קבלת החלטות לדוגמה ב"רשות הים", אם זו תקום. כמו כן, בשל מאפייני המרחב הימי, נחוץ שיתוף פעולה Confidence Buildingאזורי שעשוי להוות דווקא נושא מתאים לקידום צעדים בוני אימון ( בין מדינות האגן המזרחי של הים התיכון. בכל מקרה, הקושי במעבר ממצב Measures "עיוורון למרחב הימי" ל"מוּדעות למרחב הימי" איננו ייחודי רק לישראל, ולכן רצוי גם לבחון כיצד התמודדו מדינות אחרות עם בעיה זו. ראוי שהמדינה תתחיל בהקדם בתהליך סדור של גיבוש "מדיניות ואסטרטגיה ימית" לישראל המבוסס על זיהוי האינטרסים של המדינה לטווח ארוך ותקבע את היעדים הלאומיים שלה. אף שחיוני שמדיניות זאת תהיה ארוכת טווח, ראוי שתיערך בזהירות רבה, ובמיוחד בנוגע ליכולת לזהות מגמות ארוכות טווח. הספר הזה הצביע על לא מעט מקרים שבהם ניסו לזהות מגמות ארוכות טווח כדי להסתמך עליהן בבניית האסטרטגיה הימית, אך "שר ההיסטוריה" בחר מדי פעם לתעתע בנו, ו"לטרוף את הקלפים" כפי שקרה לא אחת , 2008 באירועים שאיש לא חזה. משברים עולמיים, כמו המשבר הכלכלי של21במאה ה־ , שאיש מהגורמים שעסקו בנושא לא הביא בחשבון, ובמועד 2020או מגפת הקורונה של כתיבת הספר – איש לא יְשוּרֶנוּ. אין משמעות הדבר שהדרך המועדפת היא התנהלות מגיבה לאירועים )מדיניות הננקטת בישראל ועל סיבותיה עמדנו בספר(. כל אסטרטגיה ימית המפותחת מחייבת שיהיו בידי העושים במלאכה מנגנוני ניטור ובקרה )כפי שקיימים בבריטניה למשל(, כדי שיסייעו להם לזהות מוקדם ככל האפשר תפניות אסטרטגיות שלא נחזו )הזדמנויות כמו גם איומים(, ואליהן יותאמו המדיניות והאסטרטגיה הימית. מן הראוי להתייחס לשינויים שהתחוללו באחרונה במרחב הימי של ישראל, ולבחון את השפעתם על המדיניות והאסטרטגיה הימית של ישראל לכשתפותח. משטר האזור , המעניק למדינות השוכנות לחוף ימים זכויות ריבוניות על 1982הכלכלי הבלעדי של המשאבים הטבעיים ועל השליטה בפעילויות הקשורות למשאבים באזור מחד גיסא, ושימור זכויות המעבר החופשי מאידך גיסא, הפך בשלושת העשורים האחרונים במהירות למשטר מהפכני. המטוטלת בין הגישות של "הים פתוח" ל"ים הסגור" נעה בצורה מובהקת לכיוונו של "הים הסגור", כאמור. צפוי שמדינות ירחיבו את זכויות השימוש שלהן במים אלה וישתמשו בטענות מטענות שונות להרחבת הזכויות שיש להן במים הריבוניים, ולצמצום כשטורקיה חתמה על 2019חופש השיט בהם. הראיה היא אירוע שהתרחש בנובמבר מזכר הבנות עם ממשלת ההסכמה הלאומית הלובית לעניין האזור הכלכלי הבלעדי ימי בין הממשלות. התיחום עלול לשנות את כללי המשחק בזירה הימית במזרח הים התיכון, והוא בעל משמעות גאואסטרטגית בכלל, ולישראל שנתיבי השיט שלה חוצים אזור זה, בפרט. גם הרשות הפלסטינית מתוך הבנת חשיבותה הפוליטית של ריבונות על שטח במרחב הימי, , בעת כינוס העצרת הכללית 2019הפתיעה את ישראל )ומצרים(, ופרסמה בספטמבר של האו"ם, את האזורים הימיים שלה שכללו הגדרה של המים הטריטוריאליים, המים מילים ימיים. גם הסכסוך המתמשך 200הסמוכים והאזור הכלכלי הבלעדי עד לטווח של בין ישראל ללבנון על תיחום הגבול הימי ביניהן, וההעברה של האי טיראן מריבונות מצרית לסעודית בלי לבחון את משמעויותיה לישראל מבחינה ביטחונית, ממחישים שאמרתו של המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם526 בן־גוריון "שם אין שלנו ולא שלנו", כבר איננה עומדת במבחן המציאות. כל מה שנותר לישראל לעשות הוא לזרז את אישורו של חוק האזורים הימיים של ישראל, להגיע לגישור עם לבנון באמצעות האמריקנים על הסדרת תיחום הגבול הימי, ולהקים מוקד ידע הבקיא בהתפתחויות החלות במשפט הימי, כדי שלפני שתתקבל החלטה מדינית לתמוך בבקשתה של מצרים להעברת האי טיראן לבעלות סעודית – יובנו כלל המשמעויות מכך. הוא בכי 21בנוגע לספנות הישראלית – מצבה של ישראל בעשור השני של המאה ה־ רע. אומנם צי הסוחר הישראלי התפתח מאז קום המדינה בצורה מרשימה בהקשר של , במסגרת גל ההפרטות שהוחל על המשק הישראלי, החליטה המדינה 2004אוניות, אך ב־ למכור את אחזקותיה ב'צים' ל"חברה לישראל" מקבוצת האחים עופר, אם כי שמרה בידיה את "מניית הזהב". כידוע, ישראל משנה בהדרגה את פניה ממדינת רווחה שמעורבת במידה ניכרת בחיי הכלכלה והחברה למדינה נאו־ליברלית )גם אם לא במלואה(, שמצמצמת את תפקידיה ואת סמכויותיה, ומעבירה אותם לשוק הפרטי ולמגזר השלישי. השאלה הנשאלת היא: האם נכון שבנושאי ליבה מסוימים תפריט את עצמה המדינה לדעת? במועד כתיבת הן של 4%(, רק 6,400הספר הזה, מתוך סך כול הפקידות של אוניות את נמלי ישראל אוניות )שיא שלילי(, שמהן רק שש 34אוניות ישראליות, ובצי הסוחר הישראלי מפליגות רק , והם מנו 70אוניות מפליגות בהנפת דגל ישראל. שיעור יורדי הים שהגיע לשיא בשנות ה־ ימאים 110 יורדי ים ישראלים )קצינים ודרוגים(, הצטמצם לשיא שלילי של 2,000יותר מ־ 27בלבד, שאינם מסוגלים אפילו לאייש מחצית מהתקנים של אוניות בשליטה ישראלית מצער הדבר, שגם במקרה הזה )כמו בחוק האזורים הימיים שצוין לעיל(, חוק "מס תפוסה", שהונהג זה מכבר על־ידי מדינות רבות בעולם, טרם אושר בישראל – דבר המחמיר את בעת כתיבת הספר נמצא המשק הישראלי בעיצומו של 28מצבה של הספנות הישראלית משבר הקורונה, המתבטא בין היתר במחוסרי עבודה רבים מאוד, אך מאפשר גם ביצוע שינויים מבניים גדולים בענף התעסוקה. ייתכן שעם תום המשבר והצורך למצוא תעסוקה למאות אלפי המובטלים תיווצר הזדמנות היסטורית לתקן שגיאה זאת. על חיוניותם של נמלי ישראל אפשר לעמוד בהתייחסותו של ראש הממשלה בנימין 29נתניהו בנסותו להרגיע את הציבור מהסתערות על מדפי המרכולים בזמן משבר הקורונה ואכן, נמלי ישראל הצליחו )למעט אירועים בודדים( לשמור על אווירת "עסקים כרגיל" ולהמשיך לטעון ולפרוק אוניות המגיעות לישראל ויוצאות ממנה. אך אם יוחלף המתאר של מגפה באירוע ביטחוני כמו ירי רקטות וטילים על ישראל, סביר שאוניות סוחר שאינן מניפות .2019 זבה 27 שיטת "מס התפוסה" היא שיטה חלופית נוספת לחישוב ההכנסה החייבת במס של חברות הספנות 28 על־פי השיטה מחושבת ההכנסה החייבת בהתאם לתפוסת כלי השיט שהחברה מפעילה, הנקבעת . המעבר לחישוב המס לפי תפוסה צפוי לפי הערכות להביא 1969בהתאם לאמנה בין־לאומית ב־ להקטנת חבות המס של חברות הספנות. עם זאת, הדבר צפוי למנוע בריחה של חברות ספנות ישראליות לפעילות בחו"ל ולחזק את הספנות הישראלית. .2020 מרס11 ,הממשלהדף הפייסבוק של ראש בנימין נתניהו, 29סוף דבר527 עמדתי היא שנמלים30דגל ישראל, או אינן בבעלות ישראלית, יפסיקו לפקוד את הנמלים וצי סוחר המיועדים לתובלת אספקת חיונית לישראל בחירום, הם חלק מתשתית לאומית שמדינה כמו ישראל חייבת לשמור בידיה בצורה זאת או אחרת נוכח מצבה הייחודי. אך תיתכן גם קביעה אחרת, אולם היא חייבת להתקבל כחלק מגיבושה של אסטרטגיה ימית לישראל, ולאחר שהובנו כל המשמעויות. בתקופתנו נדרש להבין את האופן שבו התפתחו דפוסים מבוססים על שיתוף פעולה בין־ לאומי, בריתות, פעולות רב־לאומיות וכדומה. אלו כוללים מגוון של שותפים מדינתיים לצד חברות פרטיות ושחקנים לא ממשלתיים אחרים, כמו חברות ספנות, תעשיות ביטחוניות, חברות אנרגייה גדולות, חברות דיג בים הפתוח, ארגוני סביבה, ארגונים לזכויות האדם צי מלחמתי שהיה רגיל בעבר להתמודד עם צי מדינתי יריב עלול כמו 31וקבוצות אחרות , BDSחיל הים הישראלי למצוא עצמו מתמודד עם ארגונים ללא שיוך מדינתי כמו תנועת ה־ ארגונים פלסטיניים, ומטרתה בעימות ימי 171 ביוזמתם של2005תנועה שהחלה לפעול ב־ )כמו כל עימות אחר( להעלות לתודעה התקשורתית את פעילותה. ברוב המקרים הצליח חיל הים הישראלי להתמודד בהצלחה עם משטים ימיים מהסוג הזה, אך נכשל באירוע ה'מאווי מרמרה'. כוח ימי המאומן למשימה שמרכיביה צבאיים יתקשה להתמודד עם משימה מהסוג הזה הנופלת בקטגוריות של משימות שיטור. ואחרון, אך לא פחות חשוב, העלייה במוּדעות הציבורית ובמעורבותו )המוצדקת( להגנת הסביבה של המרחב הימי: הדבר התבטא בשנים האחרונות בבולטות בנוגע למיקום אסדת ההפקה של שדה "לווייתן" שרווח בשיח הציבורי הישראלי. נכונות הגורמים המתנגדים לנקוט צעדים חריפים כגון התקנה עצמאית של מתקני ניטור, פעולות מחאה ציבוריות ועוד, נבעה מחוסר במדיניות ממשלתית בעניין, חוסר שקיפות והחלטות המתקבלות אד־הוק ללא איזון מתאים בין כלל הדרישות. בריבונותה של ישראל בים התיכון יש רצועת חוף קילומטר, ורק חלק קטן ממנה עומד לרשות הציבור. הטכנולוגיה 200שאורכה פחות מ־ המודרנית מאפשרת להעתיק חלק גדול מהתשתיות התופסות שטח לאורך רצועת החוף, ולעיתים מסכנות את האוכלוסייה המתגוררות בסמיכות לה, ללב ים למקום שקרוי "איים מלאכותיים". הטכנולוגיה הזאת התפתחה עד מאוד בשנים האחרונות, ולפיכך נכון יהיה לנצל את ההזדמנויות שנוצרו לאחר מגפת הקורונה )גידול בשיעור המובטלים, עצירת הצמיחה הכלכלית והצורך להחזיר את המשק לצמיחה(, לקדם את הנושא, לפנות שטחים גדולים יותר לאורך חוף הים לרווחת תושבי ישראל, ולדאוג לשימור הסביבה הימית. בספר זה הצבענו על דוגמאות אחדות בעולם המערבי )ובכלל זה גם בישראל(, שבהן מכוני מחקר ומוסדות המתמחים בתחום האסטרטגיה הימית, המאוישים בין היתר בחוקרים בעלי התמחויות אקדמיות המוכוונות מדיניות, מסוגלים לסייע לגופים הצבאיים במילוי המשימה בדומה למדינות שונות כמו ארצות־הברית, בריטניה, צרפת והודו המגבשות את האסטרטגיה הימית שלהן. למרות ש"אין הנחתום מעיד על עיסתו", מן הראוי שהממסד .Chorev and Gerson, 2020 30 .ibid 31המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם528 הממשלתי בישראל ינצל את ההזדמנות וייעזר באוניברסיטת חיפה במרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, ובמרכזים דומים כדי לתמוך בתהליכי חשיבה לפני קבלת החלטות, כמו כן יסתייע בו כמוקד ידע חוץ ממשלתי לתהליכי חשיבה אסטרטגית בקשר למרחב הימי. המרכז איננו אמור לשמש תחליף לגורמים מקצועיים בממסד הממשלתי ולעבודת המטה הנערכת בהם, אך פרט לשימוש ביכולת המקצועית של האקדמיה, יהיו גם מי שמביעים דעה שונה, שקשה להשיגה במוסדות ממשלתיים בעלי היררכיה ברורה. ולסיום, אשתמש בציטוט שהביא בפנינו מורנו להיסטוריה בבית הספר לקציני ים בעכו, 40ד"ר מאיר שש ז"ל, שנלקח מנאומו המפורסם של פריקלס, שהנהיג את אתונה במשך שנה במאה החמישית, והיה ממניחי היסודות לתור הזהב של העיר: "אכן דבר כביר הוא השלטון בים". המשפט משקף את החשיבות שייחס פריקלס לעוצמה הימית כפי שתפס אותה, והיא באה לידי ביטוי בכמות הגדלה והולכת של כלי השיט שהפליגו בנתיבי הסחר של המרחב הימי, והיו מקור העושר והשגשוג הכלכלי.529טבלאות עזר רשימת מונחים וקיצורים A2/AD Anti-Access/Area Denial מניעת גישה / הכחשת פעולה באזור מסוים AAW Anti-Air Warfareלוחמת נגד באוויר ABM Anti-Ballistic Missileטיל ליירוט טילים בליסטיים AEW Airborne Early Warningמערכת מוטסת לאתראה מוקדמת AFB Air Force Baseבסיס חיל האוויר AIP Air Independent Propulsion מערכת הנעה )לצוללות( המאפשרת פעולה במעמקי הים ללא תלות באוויר הנמצא באוויר הפתוח AIPAC American Israeli Political Action Committeeהוועדה הפוליטית האמריקנית־ישראלית )השדולה הישראלית בארצות־הברית( AIS Automated Identification Systemמערכת זיהוי אוטומטית ASB Air-Sea Battleקרב אוויר–ים ASATR Archipelagic Status and Transit Regimesכללי ההפלגה והמעבר על־פי המשפט הבין־ לאומי באזור מרובה באיים ASCM Anti-Ship Cruise Missileטיל שיוט נגד כלי שיט ASEAN The Association of Southeast Asian Nationsאיגוד המדינות בדרום־מזרח אסיה ASW Anti-Submarine Warfareלוחמת נגד צוללות )נצ"ל AWACS Airborne Warning and Control Systemמערכת אתראה ובקרה מוטסת BBAG Battleboats Action Groupקבוצת לחימה של ספינות מלחמה BDS Boycott, Divestment and Sanctions תנועת החרם הבין־לאומי נגד ישראל BMD Ballistic Missile Defenseמערכת הגנה מפני טילים בליסטיים BRI Belt and Road Initiativeיוזמת החגורה והדרך הסינית C4I Command, Control, Communications, Computers and Informationפיקוד, בקרה, תקשורת, מחשבים ומידעהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם530 C4ISR Command, Control, Communications, Computers, Intelligence, Surveillance and Reconnaissanceפיקוד, בקרה, תקשורת, מחשבים, מודיעין מעקב וזיהוי CG Guided Missile Cruiserסיירת טילים מונחים CENTCOM The United States Central Commandפיקוד המרכז של צבא ארצות־הברית CIA Central Intelligence Agencyסוכנות הביון המרכזית של ארצות־הברית CIC Command Information Centerמרכז ידיעות קרב )מי"ק CINC Commander in Chiefמפקד העליון CIWS Close-In Weapon Systemמערכת נשק לטווח קצר נגד טילים )וולקן פלנקס( CMC Commandant Marine Corpsמפקד חיל הנחתים האמריקני CNA Center for Naval Analyses Thinkמרכז לניתוחים אסטרטגיים ימיים (Tank CNO Chief of Naval Operationsראש המבצעים של הצי האמריקני )בעל הדרגה הגבוהה ביותר בצי האמריקני( CENTCOM US Central Command פיקוד מרכז של ארצות־הברית CMF Combined Maritime Forcesשותפות ימית רב־לאומית לשמירת הסדר הבין־ לאומי בים CONOPS Concept of Naval Operationsתפיסת הפעלת הצי )האמריקני CPG Contingency Planning Guidanceהנחיות לתכנון במצב חירום CS Subsoil and seabed of the continental shelf קרקעית הים והמדף היבשתי CSCAP The Council for Security Cooperation in the Asia Pacific המועצה לשיתוף פעולה ביטחוני באסיה הפסיפי CS-21 A Cooperative Strategy for 21st Century Seapowerאסטרטגיה משותפת )להשגת( עוצמה ימית 21במאה ה־ CS21 R 2015 'refreshed' version of CS21 לאסטרטגיה משותפת2015גרסה מעודכנת מ־ 21)להשגת( עוצמה ימית במאה ה־ CSI Container Security Initiativeיוזמת לאבטחת מכולות ימיות CSIS Center for Strategic and International Studiesמרכז ללימודים אסטרטגיים ובין־לאומיים (Think Tank ) CTC Counter Terrorism Committeeועדה ללוחמה בטרור CVW Carrier Air Wingמסגרת ארגונית מבצעית בנושאת מטוסים שבה מאוגדים מספר טייסות של מטוסי קבועי כנף ומסוקים DARPA Defense Advanced Research Projects Agency הסוכנות למחקר פרויקטים מתקדמים )של הפנטגון( D2CE Degraded or Denied Communications Environmentסביבת תקשורת משובשת, או שבה נשללת תקשורת טבלאות עזר531 DEFCON Defense Readiness Conditionמצב כוננות של זרועות ההפעלה הגרעיניות בארצות־הברית DHS Department of Homeland Security המשרד להגנת המולדת האמריקני DOD Department of Defenseמשרד ההגנה האמריקני )הפנטגון DON Department of the Navyמשרד הצי האמריקני DOT Department of Transportationמשרד התחבורה האמריקני DPG Defense Planning Guidanceהכוונה לתכנון ההגנה DR Disaster Reliefסיוע לאוכלוסייה הנפגעת מאסונות טבע EBO Effects-Based Operationsמבצעים מבוססים אפקטים EC European Communityהקהיליה האירופית EEZ Exclusive Economic Zoneאזור כלכלי בלעדי EU European Unionהאיחוד האירופי EUCOM The United States European Command הפיקוד האירופי של צבא ארצות־הברית EW Electronic Warfareלוחמה אלקטרונית טבלת שמות כלי שיט מלחמתיים באנגלית ובעברית מונח אנגליקיצור אנגלירשימת כלי שיט ותיאורםשם עברי Aircraft Carrier CVNכלי שיט ענק בעל מסלולי המראה ונחיתה החדשה שבכלי שיט אלה היא בעלת הנעה גרעינית ונושאת עשרות מטוסי תקיפה, לוחמה אלקטרונית, מטוסי שו"ב )שליטה ובקרה( ומסוקים. נמ"ט )נושאת מטוסים( Aircraft Carrier, MediumCVVנושאת מטוסים בינונית, קטנה יותר מנושאת מטוסים רגילה ונושאת פחות מטוסים, אלא בעיקר מסוקים ומטוסי סיוע בעלת הנעה קונוונציונלית.נמ"ט )נושאת מטוסים( בינונית Air-cushioned Landing CraftLCACכלי רכב או שיט הנע על־גבי כרית אוויר בים ועל החוף ומוּנע במדחפים כמו מטוס. נושא חיילים, ציוד וכלי רכב ומשמש לפעולות נחיתה "יבשות" הודות ליכולת לנוע על חוף שטוח.רחפת אמפיבית Amphibious Assault Ship – MultipurposeLHDאוניית התקיפה האמפיבית שהחליפה למעשה את אוניות נושאות הגייסות שמהן הורדו אסדות נחיתה לחי"ר ורק"מ במרחק מהחוף, ואת אוניות הנחיתה הגדולות שהגיעו עד החוף. בציים שונים קיימים סוגים שונים בהתאם לגודל, שיטות העברת הכוחות לחוף, טכנולוגיות פריקה והעמסה, סוגי כלי הנחיתה והיכולת לשאת מסוקים.אוניית תקיפה אמפיבית – רב־ תכליתיתהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם532 מונח אנגליקיצור אנגלירשימת כלי שיט ותיאורםשם עברי Amphibious Assault Ship – General PurposeLHAספינת תקיפה אמפיבית רב־תכליתית המסוגלת באמצעות מסוקים או מטוסים ממריאים אנכית להוביל כוחות משלוח של המארינס לחוף אויב.אוניית תקיפה אמפיבית – רב־ תכליתית Amphibious Assault Ship – HelicopterLPHכלי שיט למטרת לוחמה אמפיבית הנושא אסדות נחיתה ומסוקים, לעיתים גם רחפות אמפיביות ומשמש להנחתת כוחות קרקע וקומנדו בחופי נחיתה מסוגים שונים. יכול לשאת גם מטוסים ממריאים אנכית. קיימים כמה סוגים לפי גודל ומשימות עיקריות.ספינת תקיפה אמפיבית – מסוקים Amphibious Transport DockLPDכלי שיט גדול ללוחמה אמפיבית הנושא בבטנו אסדות נחיתה ומסוגל לנהל ולסייע לפעולות נחיתה ובהמשך פעילות קרקעית.אוניית מבדוק אמפיבית Anti-submarine Warfare CarrierASWנושאת מטוסים/מסוקים קטנה יותר בעלת ייעוד ייחודי ללוחמה נגד צוללות ונושאת כלי טיס בעלי מערכות גילוי ומערכות נשק בהתאם.נושאת מטוסים ללוחמה נגד צוללות Anti-Surface Warfare Anti-Sub Warfare Anti-Air Warfare Anti-Missile WarfareASuW ASW AAW AMWמגוון הפעולות המבוצעות על־ידי כלי שיט שטח בכל אמצעי הלחימה נגד מטרות שטח כדי לפגוע בהן ולהשמידן. בד בבד קיימות לוחמה נגד צוללות, לוחמה נגד מטוסים ולוחמה נגד טילים.לוחמת שטח, לוחמה נגד צוללות ולוחמה נגד מטוסים Armoured Cruiserחלק מהסיירות בציים השונים בסוף המאה . חוזקה בלוחות 20 ותחילת המאה ה־19ה־ שריון על־מנת להפחית נזקים מפגיעת תותחי האויב ובכך השיגה יתרון טכני/טקטי יחסי.סיירת משוריינת Autonomous Underwater Vehicle Unmanned Underwater VehicleAUV UUVכלי שיט קטן יחסית, צוללת זעירה המסוגל לפעול עצמאית מתחת למים, ללא מפעיל אנושי, כרובוט בעל תכנות מוקדם או בשליטה מרחוק או מונהג עצמאית לחלוטין על בסיס סנסורים המותקנים בו ומערכת מחשוב מתאימה. הדגם המתקדם והמשוכלל הוא כלי תת־מימי בלתי מאויש.כלי שיט תת־ מימי אוטונומי Ballistic Nuclear SSBNצוללת בעלת הנעה גרעינית המסוגלת לשגר טילים בליסטיים בעלי ראש קרבי במצב צלילה.צוללת גרעינית נושאת טילים גרעיניים Battleship BBאוניית מלחמה גדולה מאוד ומשוריינת בעלת סוללת תותחים עיקרית מקליבר גדול. בשלהי הייתה 20 ותחילת המאה ה־19המאה ה־ הכוח הימי העיקרי והמכריע והייתה חיונית לכל צי ששאף לשלוט בימים.אוניית מערכהטבלאות עזר533 מונח אנגליקיצור אנגלירשימת כלי שיט ותיאורםשם עברי Battlecruiserסיירת מערכה, דומה מאוד לאוניית מערכה אך בעלת שריון דק יותר, מערכת סוללות תותחים בקליבר קטן יותר, אבל בעלת מהירות גבוהה יותר. סיירת מערכה Carrier Battle GroupCVBGכוח משימה או תקיפה ימי שבמרכזו נושאת מטוסים וסביבה כלי שיט רבים מסוגים שונים: סיירות, משחתות ופריגטות, אוניות אספקה ושתי צוללות תקיפה גרעיניות למשימות ליווי להגנה, תקיפה ואספקה.קבוצת קרב נושאת מטוסים Carrier, Fixed Wing Aircraft, NuclearCVNנושאת מטוסים בעלת הנעה גרעינית הנושאת מטוסי תקיפה קבועי כנף.נושאת מטוסים בהנעה גרעינית Catapult Aircraft Merchant ShipCAM shipאוניית סוחר בעלת מבנה סיפון ומנגנון המראה מיוחד להמראת מטוסים קבועי כנף.אוניית סוחר בעלת מערכת שיגור מטוסים Corvetteאוניית המלחמה מסדר גודל הקטן ביותר קטנה מפריגטה אך גדולה מספינות סיור וסטי"לים )ספינת טילים(. קורבטה Cruiserאוניית המלחמה הגדולה בצי, למעט נושאת מטוסים ואוניות לוחמה אמפיביות. נושאת מערכות נשק רבות ומגוונות המאפשרות ביצוע משימות שונות.סיירת Destroyer DDאוניית מלחמה מהירה בעלת כושר תמרון ושהייה ארוכה בים. משמשת ליווי והגנה נגד תקיפות מטווחים קצרים יחסית לכלי שיט גדולים, שיירות, וקבוצות קרב.משחתת Dreadnoughtהדגם נקבע על־ידי האונייה הראשונה בשם זה של הצי הבריטי. סוג של אוניית מערכה מתקופת מלחמת העולם הראשונה, בעלת שריון מוגבר מהמקובל ובעלת כוח אש ניכר הודות לסוללות תותחים בעלות אותו קליבר גדול.אוניית מערכה מסוג דרדנוט Escort Aircraft CarrierCVEנושאת מטוסים קטנה ו"פשוטה" שנבנתה על בסיס גוף אוניית סוחר, ולכן בעלת ביצועים פחותים בכל התחומים: גודל, מהירות, מערכות נשק וכדומה. הייתה זולה ומהירה לבנייה ונועדה לסגור פערים בצורך בנושאות מטוסים. שימשה בעיקר לליווי והגנת שיירות.נושאת מטוסים מלווה Fast attack craftכלי שיט מלחמתי קטן, מהיר וזריז בתמרון ובעל יכולת תקיפת מטרות שטח בטילים, תותחים או טורפדו. כלי פעיל בעיקר בקרבת חופים ובמים מוגבלים היות שאינו בנוי להפלגה ולחימה בים פתוח.ספינת תקיפה מהירההמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם534 מונח אנגליקיצור אנגלירשימת כלי שיט ותיאורםשם עברי Frigateכלי שיט מלחמתי בגדלים שונים ובעל מערכות נשק שונות המאפשרות ביצוע משימות שונות. קטנה ממשחתת.פריגטה Fast Frigate FFפריגטה עם דגש על מהירות ויכולת תמרון אם כי דומה לפריגטה קלה.פריגטה מהירה Guided Missile CruiserCGסיירת שחלק ממערכות הנשק שלה הם טילים מונחים.סיירת טילים מונחים Guided Missile Cruiser, NuclearCGNסיירת טילים מונחים בעלת הנעה גרעיניתסיירת טילים גרעינית Guided Missile DestroyerDDGמשחתת הנושאת טילים מונחים נגד מטרות שטח ונגד מטוסים.משחתת טילים גרעינית Guided Missile FrigateFFGפריגטה הנושאת טילים מונחים נגד מטרות שטח ונגד מטוסים.פריגטת טילים Guided-Missile SubmarineSSGNצוללת בעלת הנעה גרעינית שיועדה במקור לשיגור טילים בליסטיים והוסבה לשיגור טילי שיוט מהצמ"טים האנכיים שיועדו לטילים הבליסטייםצוללת גרעינית נושאת טילי שיוט לתקיפת מטרות בחוף Gunboatספינת מלחמה שבתחילת ההיסטוריה הימית המודרנית הייתה חמושה בתותחים למטרות הפגזת חוף בלבד. עם התפתחות מערכות הנשק הפכה לכלי שיט מהיר למטרת תקיפות כלי שיט אויב במים מוגבלים.ספינת תותחים Her Majesty's ShipHMSכלי שיט השייך לצי של בריטניה הגדולהאוניית הוד מלכותה Hospital Shipאונייה שייעודה העיקרי הוא לשמש מתקן צף לטיפול רפואי או בית חולים צף בקרבת אזורי מלחמה. פגיעה באוניית בית חולים היא לפשע מלחמה.אוניית בית חולים Hunter-Killer SubmarineSSK SSNצוללת תקיפה המתוכננת למטרות גילוי תקיפה והטבעה של צוללות, אוניות מלחמה שטח ואוניות סוחר של האויב באמצעות טורפדו או טילים.צוללת תקיפה קונוונציונלית או גרעינית Landing Craft Landing Ship TankLCI LCT LSTכלי שיט קטן או בינוני בעל תחתית שטוחה המוביל כוחות חי"ר לנחיתה בחוף כלי שיט קטן או בינוני המוביל כלי רכב/רק"ם לנחיתה בחוף. אוניית נחיתה להובלת רכב/רק"ם לנחיתה בחוף. נחתת נט"ק – נחתת טנקים נמ"כ – נושאת מכוניות Landing Helicopter DockLHDאוניית תקיפה אמפיבית בעלת סיפון ויכולת לאכסון, המראה ונחיתה של מסוקים.נושאת מסוקיםטבלאות עזר535 מונח אנגליקיצור אנגלירשימת כלי שיט ותיאורםשם עברי Landing Platform (Helicopter)LPHאוניית תקיפה אמפיבית המיועדת בעיקר לנשיאת מסוקים וכלי טיס נוספים הממריאים ונוחתים אנכית.נושאת מסוקים ייעודית Landing Platform DockLPDאוניית תקיפה אמפיבית המעמיסה ומובילה כוחות לנחיתה.אונייה נושאת גייסות Light Aircraft CarrierCVLנושאת מטוסים קטנה יותר בגודלה ועליה פחות מטוסים מנושאת מטוסים סטנדרטית.נושאת מטוסים קלה Light Cruiserאוניית קרב קטנה או בינונית אך בעלת שריון גוף וסיפונים כמו לסיירת גדולהסיירת קלה Littoral Combat ShipLCSכלי השיט המלחמתי החדיש ביותר. מיועד למשימות ממוקדות במי חופים בעיקר ללוחמת שטח, נגד צוללות ונגד מוקשים. בעל כושר תמרון ומהירויות גבוהות. קטן בגודלו מפריגטה אך גדול מספינות סיור. אוניית לחימה במים חופיים Maritime Patrol AircraftMPAמטוס כנף קבועה בעל יכולת שהייה ארוכה ומשמש למטרות סיורים אוויריים מעל הים, גילוי וזיהוי מטרות ולוחמה נגד צוללות, לעיתים גם נגד כלי שטח ומשימות חיפוש והצלה.מטוס סיור ימי Mine Planterספינה קטנה המשמשת לזריעת מוקשים מבוקרים בעיקר כהגנה בפתחי נמלים.זורעת מוקשים Minesweeper MCMכלי שיט המצויד באמצעים לגילוי והשמדת מוקשים ימיים.שולת מוקשים Missile Boat MGBספינת טילים/סיירת טילים – היא ספינת מלחמה קטנה מהירה חמושה בטילים נגד ספינות וגם בתותחים. בהיותה קטנה יותר מאשר ספינות מלחמה אחרות כמו משחתות ופריגטות, ספינות טילים פופולרית בקרב מדינות המעוניינות להקים חיל ים בעלות נמוכה.סטי"ל – ספינת טילים Monitor (warship)ספינת מלחמה קטנה יחסית שלא הייתה מהירה ולא משוריינת בחוזקה, אך נשאה תותחים גדולים באופן לא יחסי לגודלה. של 60שימשה כמה חילות ים משנות ה־ ועד סוף מלחמת העולם 19המאה ה־ השנייה. Patrol Boat PBספינה המיועדת לסיור באזור החוף, או בנהרות גדולים לצורך שמירה על ביטחון האזור והגנתו.ספינת סיור Patrol Torpedo BoatPTספינת טורפדו למשימת סיור וללחימה במים חופיים.ספינת סיור טורפדוהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם536 מונח אנגליקיצור אנגלירשימת כלי שיט ותיאורםשם עברי Pocket Battleshipכלי שיט בעלי דחי דומה לזה של סיירת אך מצוידים בתותחים בעלי קוטר גדול יותר לעומת רוב הסיירות הכבדות שהיו 11") (. נבנו בגרמניה 8להן תותחים בקוטר כדי לעקוף מגבלות באמנות הצי השונות (. הידועה בהם 1930, לונדון1922)וושינגטון הייתה הביסמארק.אוניית מערכה של כיס Q-shipאוניית סוחר הנושאת מערכות נשק מוסוות בחיפוי לוחות מתקפלים. יועדה בין השאר לתקיפה בהפתעה צוללות שעלו על־פני המים לתקוף בתותח.אוניית סוחר חמושה Seaplane Tenderכלי שיט מתקופת שתי מלחמות העולם שנשא מטוסי ים. היה יכול לשלוח ולאסוף אותם מהמים ללא צורך במסלול המראה, ושימש לתצפית ואף לתקיפות.אונייה נושאת מטוסי ים Submarineכלי שיט מגדלים שונים המסוגל לפעול מבצעית מתחת לפני הים. בעל הנעה קונוונציונלית או גרעינית ומערכות נשק שונות נגד צוללות ונגד כלי שיט שטח ולעיתים גם נגד מטרות חוף.צוללת Conventional- Powered Attack Submarine SSKצוללת תקיפה בעלת הנעה קונוונציונלית המבוססת על מנוע חשמלי, המונע על־ידי חשמל ממצברי הצוללת, שנטענים מעת לעת על־ידי מנועי דיזלצוללת תקיפה קונוונציונלית Cruise Missile SubmarineSLCMצוללת הנושאת ומשגרת טילי שיוט כמערכת נשק עיקרית, נגד כלי שיט שטח ומטרות חוף למרחקי גדולים. יכולה להיות גם בעלת הנעה גרעינית.צוללת טילי שיוט Ship, Submersible, NuclearSSNצוללת תקיפה למטרות כלליות בעלת הנעה גרעינית ומצוידת בין היתר בטורפדו וטילי נגד כלי שיט שטח, או טילי ים–חוףצוללת תקיפה גרעינית Swimmer Delivery Vehicle SDVכלי שיט זעיר המיועד לנשיאת צוללים מכלי האם ליעד הפעולה בתנועה תת־מימיתרכב תת־מימי Support Ship AORאונייה גדולה, בדרך כלל חסרת יכולת לחימה אך בעלת מערכות נשק להגנה בלבד. תפקידה לתמוך בצי בלחימה באספקה, תדלוק, תיקונים, חלקי חילוף, השלמת תחמושת ועוד. היא חלק מכוח משימה ימי.אוניית אספקה Survey Shipאונייה מכל סוג או גודל המשמשת למחקר ימי ואוקיינוגרפי הכולל מיפוי קרקעית הים, הידרוגרפיה, חיפוש מחצבים, מחקרי ביולוגיה ימית, חילוץ תת־מימי ועוד. במקרים רבים שייכת למכוני מחקר אזרחיים או ממשלתיים.אוניית מחקרטבלאות עזר537 מונח אנגליקיצור אנגלירשימת כלי שיט ותיאורםשם עברי Torpedo Boat PTספינה קטנה ומהירה הנושאת טילי טורפדו המשוגרים מצינורות או מטילי צד לפגיעה באוניות שטח. אזור הפעילות העיקרי שלה הוא במימי חופים ומים מוגבלים.סט"ר – ספינת טורפדו Troopshipאונייה נושאת גייסות לפני עידן אוניות הלחימה האמפיבית. הובילה חי"ר לקרבת חוף הנחיתה ושם ירדו לנחתות קטנות. בתקופת מלחמת העולם השנייה הוסבו אוניות סוחר לנושאות גייסות.אונייה להובלת גייסות Triremeכלי שיט מתקופת הציים העתיקים, בעיקר פניקים, יוון ורומא. כללה שלש שורות משוטים ולפעמים מפרש מרובע אחד או יותר. שימשה גם כספינת מלחמה לנגיחת ספינות האויב.טרירמה Unmanned Underwater VehicleUUVכלי רכב המסוגלים לפעול מתחת למים ללא נוסע אנושי.רכב תת־מימי לא מאויש Remotely Operated Underwater VehicleROUVרכב תת־מימי לא מאויש נשלט מרחוק על־ ידי מפעיל באמצעות קשר עם הרכב.רכב תת־מימי נשלט מרחוק Autonomous Underwater Vehicle AUVרכב תת־מימי לא מאויש הפועל בצורה אוטונומית על־פי תכנות מראש של משימתו רכב תת־מימי אוטונומי539רשימת מקורות נבחרים לוחמה במרחב הקיברנטי: מושגים, מגמות ומשמעויות לישראל, המכון (. 2011אבן, שמואל וסימן־טוב, דוד (: אוניברסיטת תל־אביב. INSS ) למחקרי ביטחון לאומי תרבות אסטרטגית וחדשנות צבאית: השפעת התרבות האסטרטגית על המהפכה (. 2012אדמסקי, דימיטרי . בן שמן: מודן ההוצאה לאור: מערכות.בעניינים צבאיים ברוסיה, בארצות הברית ובישראל .18–10 )יולי-אוגוסט(, עמ 299 ,מערכות(. "הזירה הימית של ישראל – הערכה ולקחים". 1985אלמוג, זאב .19–11, עמ413 ,מערכות(. "זרוע הים במלחמת שלום הגליל". 2007אלמוג, זאב . שוהם: כנרת זמורה־ביתן. – הפלגות חיי 13מפקד שייטת(. 2014אלמוג, זאב . אריה אידן הכוח הימי המודרני של ישראל: שפותח ונבנה לאחר מלחמת יום הכיפורים(. 2018אלמוג, זאב )עורך(. רמת גן: המכון לחקר מלחמות ישראל. , עמ' 1 ,יסודות". 1962 –1953(. "המטכ"ל מול חיל הים בעשור עגום 2019אלרון, זאב וברונפלד, שאול , צה"ל: המחלקה להיסטוריה.163–127 תהליכי הפרטה בישראל – הפרטת חברות (. 1988אקשטיין, שלמה, זילבפרב, בן ציון ורוזוביץ, שמעון . רמת גן: אוניברסיטת בר־אילן.בישראל ובעולם (. "הזירה הימית במלחמת העולם השנייה – לקחים היסטוריים, טכנולוגיים 1985אראל, שלמה .21–15, עמ301–300 ,לקחים, מערכותואסטרטגיים". . תל־אביב: משרד הביטחון ההוצאה לאור. לפניך הים – סיפורו של ימאי, מפקד ולוחם(. 1998אראל, שלמה .49–46, עמ388 ,מערכות(. "הים כעומק אסטרטגי". 2003אראל, שלמה . אהרון לפידות )עורך(, תל־אביב : נ.ד.ד. מדיה. רפא"ל, ממעבדה למערכה(. 2003בונן, זאב וארקין, דן , הוצאת ידיעות ספרים.מלחמת העולם השנייה (. 2014ביוור, אנתוני . כרך שלישי. תל־אביב: הוצאת מפלגת פועלי ארץ־ישראל.חזון ודרך (. 1950בן־גוריון, דוד . א"י שטיבל, תל־אביב.קדמות היהודים – נגד אפיון (. 1968בן מתתיהו, יוסף בין הקטבים – סוגיות עכשוויות (. "המהפכה בעניינים ימיים – שייטת הסטי"לים". 2017ברונפלד, שאול .57–33 )דצמבר(, המטה הכללי – חלק ג', עמ 14 ,באומנות המערכההמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם540 . משרדמלחמה ביום הכיפורים, קבלת ההחלטות בפיקוד העליון במלחמת יום הכיפורים (. 2013גולן, שמעון הביטחון, מודן. . אוניברסיטת חיפה: המרכז לחקר מודל ומתודולוגיה לאסטרטגיה ימית רבתי בישראל(. 2017גור לביא, עודד מדיניות ואסטרטגיה ימית. . הרצליה: המרכז הבינתחומי הרצליה.מבוך הלוחמה בטרור: כלים לקבלת החלטות (. 2003גנור, בועז . תל־אביב: עם הספר. יומן מערכת סיני(. 1965דיין, משה . הוצאת דביר. אבני דרך(. 1976דיין, משה . תל־אביב: הוצאת משכל, ידיעות אחרונות.תורת המשחקים (. 2006דיקסיט, אבינש וניילבאף, בארי . תל־אביב: הקיבוץ המאוחד.הכובשים בים נתיבה – תולדות הספנות העברית (. 1978הרמן, צבי . חיפה: חברה להוצאת ספרים.אלטנוילנד: ארץ עתיקה חדשה: רומן (. 1961הרצל, בנימין זאב , האוניברסיטה העברית, משפט בינלאומי(. "דיני הים", בתוך רובי סיבל )עורך(, 2010וייס־מעודי, שרה המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי. . תל־אביב: שוקן.1960 –1948תחילתה של ידידות מופלאה? הפיוס בין ישראל לגרמניה(. 2018ויצטום, דוד .14, חוברת ו' )דצמבר(, עמ חיל הים. 1947 נובמבר29(. פקודת יום 1948זק, גרשון . תל־אביב: מערכות.הספינה שניצחה – קורות יציאת אירופה תש"ז (. 1949חבס, ברכה .80–65(, עמ 1)3 ,צבא ואסטרטגיה(. "לחימה במרחב הקיברנטי: מושגי יסוד". 2011טבנסקי, ליאור עמותת חיל הים, ספרי מהדורה שנייה מורחבת, . מבצעי חיל הים במלחמת העצמאות(. 2002טל, אליעזר מורשת ימית ישראלית. . תל־אביב: דביר. ביטחון לאומי – מעטים מול רבים(. 1996טל, ישראל . באר שבע: המכון 1956 –1949תפיסת הביטחון השוטף של ישראל, מקורותיה והתפתחותה(. 2008טל, דוד למורשת בן־גוריון, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב. . תל־אביב: מערכות.עקרונות המלחמה מאת קארל פון קלאוזביץ (. 1950יפתח, שמעון . חיפה: פרדס הוצאה לאור. הים האנייה ועם ישראל(. 2009ירקוני, הלל . 1948 –1917המהפכה הימית – אחיזת היישוב היהודי בים ובחופי ארץ ישראל (. 2019כהן־הטב, קובי ירושלים: יד בן צבי. –133, עמ35 ,מדינה, ממשל ויחסים בין־לאומיים". 1987 –1962(. "ההפרטה בישראל 1993כ"ץ, יצחק .145 .25–16, עמ362 ,מערכות(. "הסטי"ל מרעיון להכרעה בים". 1999לונץ, רמי .37–21', עמ ב 64דוח שנתי(. "הגנה על מתקנים להפקת גז ונפט בים". 2014מבקר המדינה )תשע"ד . יהודה ואלך : פרקים נבחרים1783 –1660השפעת העוצמה הימית על ההיסטוריה(. 1985מהן, אלפרד תיר )עורך(, ברוך קורות )תירגם מאנגלית(, תל־אביב: הוצאת מערכות. רשימת מקורות נבחרים541 תפיסת הביטחון של ישראל: דוח הוועדה לגיבוש תפיסת הביטחון של ישראל(. 2018מרידור, דן ואלדדי, רון . תל־אביב: המכון למחקרי ביטחון לאומי. 182. מזכר(ועדת מרידור) ובחינתו בחלוף עשור . תל־אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור. 1948 –1934ההעפלה(. 2007נאור, מרדכי . רשת צומת ספרים.הכ"ג – שליחות עלומה (. 2019נאור, מרדכי , 108זמנים: רבעון להיסטוריה(. "טרור מהו? מימי הביניים ועד למאה העשרים ואחת". 2009נח הררי, יובל .21–10עמ . ירושלים: המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הארי ומיכאל משפט בינלאומי(. 2010סיבל, רובי סאקר, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים. . תל־אביב: הוצאת דביר. האי פֶּלִיא (. 1957סלושץ, נחום . רעות: א' מלצר. אנשי הברזל על ספינות עץ(. 2000עדן, שמעון 'כיסוח הדשא' – האסטרטגיה של ישראל להתמודדות עם סכסוכים (. 2013ענבר, אפרים ושמיר, איתן . רמת גן: מרכז בגין־סאדאת בס"א למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת מתמשכים בלתי פתירים בר־אילן. . תל־אביב: מושגי יסוד ביחסים בין־לאומיים – עצמה ביחסים הבין־לאומיים (. 1997צבאג, שמואל האוניברסיטה הפתוחה. . תל־אביב: הוצאת מערכות, משרד המערכה הנשכחת: מלחמת רוסיה–יפן ומורשתה(. 2005קובנר, רותם הביטחון ההוצאה לאור. . הרצליה: הוצאת גבעול.במבט לאחור – סיפור אישי (. 2005קינן, צבי – קרב הטילים הראשון בלחימה הימית המודרנית". בתוך: אריה 1973(. "קרב לאט'קיה 2007רונה, אריה , תל־אביב: משרד הביטחון – ההוצאה זירת קרב – קרבות הכרעה בארץ ישראלשמואלביץ' )עורך(, .322–315לאור המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ) תקפה לזמננו?A.T. Mahanהאם תורתו של מהן(. 2016רונה, אריה ימית. . קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה והמרכז הים שלנו – עיונים באסטרטגיה ים תיכוניתא(. 2020רונה, אריה לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה. . קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה והמרכז לחקר מדיניות ספנות בכתבי הגניזה הקהיריתב(. 2020רונה, אריה ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה. . קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה 1916מערפל אופרטיבי לניצחון אסטרטגי – קרב יוטלנד(. 2021רונה, אריה והמרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה. .70–68, עמ332 , מערכות(. "המצור על באב אל־מנדב". 1993שאכר, מוחמד . אחווה.תלם בים. סיפורו של אלוף ביני תלם (. 2009שורק, אמוץ .11–6, עמ383 ,מערכות(. "הים כעומק האסטרטגי של ישראל". 2003שטייניץ, יובלהמרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם542 המערכה(. "אימפריה בשקיעה; הממד הבריטי של המלחמה". בתוך: רותם קובנר, 2005שי, אהרון , הוצאת מערכות, משרד הביטחון ההוצאה לאור. הנשכחת: מלחמת רוסיה–יפן ומורשתה שנה למלחמת סיני 60(. "המערכה על מיצרי טיראן – מבצע ירקון". בתוך: שאול שי )עורך 2016שי, שאול (, המרכז הבינתחומי הרצליה. IPS, המכון למדיניות ואסטרטגיה– אסופת מאמרים , הוצאת שוקן.יפן המודרנית: תרבות והיסטוריה (. 1997שילוני, בן־עמי . ברוך קורות )תירגם מאנגלית(, תל־אביב: משרד הביטחון, מערכות. חימוש והשפעה(. 1981שלינג, תומאס חמישים שנה למלחמת ששת הימים: חופש השיט במְצָרי טיראן בראי משפט הים – תם (. 2017שפנייר, בני . קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה והמרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת ולא נשלם חיפה. . קתדרת בדרכי שלום – בחינת הסכסוך על הגבול הימי בין ישראל ללבנון בראי משפט הים(. 2019שפנייר, בני חייקין לגאואסטרטגיה והמרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה. . תל־אביב: משרד הביטחון ההוצאה לאור. המערכה על הימים – תולדות העוצמה הימית(. 1991שש, מאיר . א"א הלוי )תרגם מיוונית והוסיף הערות(. א' פוקס )הקדים תולדות מלחמת פלופונסוס(. 1959תוקידידיס מבוא(. ירושלים: מוסד ביאליק. Akehurst, Michael (1975). "Custom as a Source of International Law". British Yearbook of International Law , 47(1), 1–53. Alessandri, Emiliano, & Colombo, Silvia (2010). "Maritime Commerce and Security in the Mediterranean and Adjacent Waters". Documenti Istituto Affari Internazionali , 10, (26 December). Allison, Graham T. (1971). Essence of Decision: Explaining the Cuban Missile Crisis . Boston: Little Brown. Allison, Graham T. (2017). Destined for War: Can America and China Escape Thucydides’s Trap? New York: Houghton Mifflin Harcourt. Allison, Graham T., & Zelikow, Philip. (1999). Essence of Decision: Explaining the Cuban Missile Crisis , 2nd edition, New York: Longman. Andidora, Ronald (1991). "Admiral Togo: An Adaptable Strategist". Naval War College Review , 44, pp. 52–62. Antrim, Caitlyn (2016). "Indian Ocean Security: Development in the Ocean Law, Trade and Resources". In: Yoachim Krause & Sebastian Bruns (eds.), Routledge Handbook of Naval Strategy and Security , London: Routledge, Ch. 7, pp. 88–102. Asada, Sadao (2006). From Mahan to Pearl Harbor: The Imperial Japanese Navy and the United States . Annapolis: Naval Institute Press. Azaryahu, Maoz (2008). "The Formation of the "Hebrew Sea" in Pre-State Israel". Journal of Modern Jewish Studies, 7(3), pp. 251–267 Baer, George W. (1994). One Hundred Years of Sea Power the U.S. Navy, 1890–1990 . California: Stanford University Press.רשימת מקורות נבחרים543 Ball, Desmond (1985–86). "Nuclear War at Sea". International Security, 10 (3), pp. 3–31. Barry, James A. (1977). "Soviet Naval Policy: The Institutional Setting". In: Michael MccGwire, John McDonnell (eds.), Soviet Naval Influence: Domestic and Foreign Dimensions . Bassani, Joseph A. (2005). Saving the World for Democracy: An Historical Analysis of America’s Grand Strategy in the 21st Century . Norfolk, VA: Joint Forces Staff College. Bayram, Salih (2015). "Whose Story Won? Public Diplomacy and International News Coverage of the 2010 Gaza Flotilla/Mavi Marmara Raid". International Relations 12 (45), pp. 39– 60. Ben Meir, Yehuda (1995). Civil Military Relations in Israel . New York: Columbia University Press. Benbow, Tim (2016). "The Future of Naval Conflict". In: Joachim Krause & Sebastian Bruns (eds.), Routledge Handbook of Naval Strategy and Security , Routledge, New York, Ch. 3, pp. 27–43. Ben-Haim, Yakov (2018). The Dilemmas of wonderland: decisions in the age of innovation . Oxford: Oxford University Press. Berbéri, Carine, & O’Brien Castro, Monia (2015). 30 Years After: Issues and Representations of the Falklands War, Conclusions , Routledge. Bijker, Wiebe, Hughes, Thomas P., & Pinch, Trevor (1994). The Social Construction of Technological Systems: New Directions in the Sociology and History of Technology . Cambridge: MIT Press. Bluth, Christoph (1992). "Anglo-American Relations and the Falklands Conflict". In: Alex Danchev (ed.), International Perspectives on the Falklands Conflict . London: Palgrave Macmillan, pp. 203–223. Booth, Ken (1977). Navies and Foreign Policy . 1st Edition, New York: Croom Helm Ltd. Booth, Ken (1979). Navies and Foreign Policy . New York: Holmes & Meier Publishers. Booth, Ken (1985). Law, Force and Diplomacy at Sea . Allen & Unwin, Winchester, Mass. Brick, M. J. (2020). "Coalition perspectives on strategy". In: Nathan K. Finney (ed.), On Strategy: A primer , Army University Press, Ch. 16, pp. 197–207. Brodie, Bernard (1959). Strategy in the Missile Age . Princeton: Princeton University Press. Bruns, Sebastian (2018). US Naval Strategy and National Security, The Evolution of American Maritime Power . New York: Routledge. Bueger, Christian (2015). "What is maritime security?". Marine Policy , 53, pp. 159–164. Bueger, Christian (2017). "Effective Maritime Domain Awareness in the Western Indian Ocean". Policy Brief , 104 (June), pp. 1–12, Institute for Security Studies – ISS. Bueger, Christian, & Edmunds, Timothy (2017). "Beyond sea blindness: A new agenda for maritime security studies". International Affairs , 93(6), pp. 1293–1311. Burke, Arleigh A. (1971). "Foreword to the Soviet Sea Challenge". In: Ernest McNeill Eller, The Soviet Sea Challenge .המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם544 Buzan, Barry, Waever, Ole, & De Wilde, Jaap (1998). Security: A New Framework of Analysis . Lynne Rienner Publishers. Cable, James (1981). Gunboat Diplomacy 1919–1979: Political Applications of Limited Naval Force (3rd ed.) London: Palgrave Macmillan. Cable, James (1989). "Limited War at Sea". Navies in Violent Peace . London: Palgrave Macmillan, pp. 16–31. Castex, Raul (1994). Strategic Theories, Selections translated and edited with an introduction by Eugenia C. Kiesling , Naval Institute Press, Annapolis. Caven, Brian (1990). Dionysius: War-lord of Sicily . New Haven: Yale University Press. Caverley, Jonathan D., and Dombrowski, Peter (2020a). Too Important to Be Left to the Admirals: The Need to Study Maritime Great-Power Competition , Security Studies , 29(4), (2020), pp. 579–600. Caverley, Jonathan D., and Dombrowski, Peter (2020b), Cruising for a Bruising: Maritime Competition in an Anti-Access Age, Security Studies , 29(4), pp. 671–700. Charter of the United Nations . (1945). Action with respect to Threats to the Peace, Breaches of the Peace, and Acts of Aggression, Ch. VII, Article 51. China's Military Strategy. (2015). Beijing: State Council Information Office of the People’s Republic of China . Chircop, Aldo (2015). "The International Maritime Organization". In: Donald Rothwell, Alex Oude Elferink Karen N. Scott, and Tim Stephens (eds.), The Oxford Handbook of The Law of the Sea , ch. 19, pp. 416–448, Oxford University Press. Chorev, Shaul, Feith Douglas , Cropsey Seth , Roughead Gary , & Dorsett Mike (2019). The Eastern Mediterranean in the New Era of Major-Power Competition: Prospects for U.S. – Israeli Cooperation . University of Haifa – Hudson Institute Consortium on the Eastern Mediterranean. Clausewitz, Carl von. (1976). On War . (Trans. and ed. Michael Howard and Peter Paret), Princeton, NJ: Princeton University Press. Clausewitz, Carl von. (1993). On War . (Trans. by Michael Howard and Peter Paret). New York: Alfred A. Knopf. Cohen, Eliot (2004). "Change and Transformation in Military Affairs". Journal of Strategic Studies , 27(3), pp. 395–407. Cohen, Eliot A., & Gooch, John (2005). "Failure to Learn: American Antisubmarine Warfare in 1942". In: Military Misfortunes: The Anatomy of Failure in War , New York: Free Press. Cohen, Eliot A., Bacevich, Andrew J., & Eisenstadt, Michael (2008). Knives, Tanks, and Missiles: Israel's Security Revolution . Washington: Washington Institute for Near East Policy. Coll, Alberto R. & Arend, Anthony C. (2017). The Falklands War: Lessons for Strategy, Diplomacy, and International Law . Boston: Allen and Unwin.רשימת מקורות נבחרים545 Conroy, Hilary (1983). "Meiji Imperialism: 'Mostly Ad Hoc'". In: Harry Wray and Hilary Conroy (eds.), Japan Examined: Perspectives on Modern Japanese History , 136–140. Honolulu: University of Hawaii Press. Corbett, Julian S. (1904). England in the Mediterranean: A Study of the Rise and Influence of British Power Within the Straits , London, New York & Bombay: Longmans, Green, and Co.. Corbett, Julian S. (1988). Some Principles of Maritime Strategy . Annapolis: Naval Institute Press. Cordesman, Anthony & Wagner, Abraham (2019). The lessons of modern war: Volume I: The Arab-Israeli conflicts, 1973–1989 . Naval systems, New York: Routledge, Taylor and Francis. Coté , Owen R. (1996). The Politics of Innovative Military Doctrine: The U.S. Navy and Fleet Ballistic Missiles . PhD diss., Massachusetts Institute of Technology. Coté , Owen. R. (2003). The Third Battle Innovation in the U.S. Navy's Silent Cold War Struggle with Soviet Submarines . Naval War College Newport Papers (16), Naval War College Press, Newport. Crowl, Philip A. (1986). "Alfred Thayer Mahan: The Naval Historian". In: Peter Paret, Gordon A. Craig and Felix Gilbert (eds.), Makers of Modern Strategy from Machiavelli to the Nuclear Age , New Jersey: Princeton University Press, 444–478. Cunningham, Piona (2020). "The Maritime Rung on the Escalation Ladder: Naval Blockades in a US-China Conflict", Security Studies , 29(4), pp. 730–768. Danilovic, Vesna (2005). When the Stakes are High, Deterrence and Conflict among Major Powers . The University of Michigan Press Ann Arbor. Dater, Henry M. (1995). "Tactical Use of Air Power in World War II: The Navy Experience". Military Affairs , 14(4), pp. 192–200. Davenport, Tara (2015). "The Archipelagic Regime". In: Donald R. Rothwell, Alex G. Oude Elferink, Karen N. Scott, Tim Stephens (eds.), The Oxford Handbook of the Law of the Sea, Ch. 7, pp. 134–159, Oxford University Press. De Diviis, Valerio (2012). Maritime Terrorism, International Organization for Migration . IOS Press. Deist, Willhelm (1990). "The Rearmament of the Wehrmacht". In: Militärgeschichtliches Forschungsamt (eds.), Germany and the Second World War , pp. 388–391, Oxford, U.K.: Clarendon 1. Dietrich, Schindler & Jiri, Toman (2004). The Laws of Armed Conflicts . 4th ed. Leiden, Boston: Martinus Nijhoff Publishers. Dinitz, Simcha (2000). "The Yom Kippur War: Diplomacy of War and Peace". In: Prasanna P. Kumaraswamy (ed.), Revisiting the Yom Kippur War , pp. 104–126, London: Frank Cass. Dockrill, Saki (2002). Britain’s Retreat from East of Suez The Choice between Europe and the World? New York: Palgrave Macmillan.המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם546 Dombrowski, Peter, & Demchak, Chris C. (2014). "Cyber war, cybered conflict, and the maritime domain". Naval war college review, 67(2), pp. 70–96. Doswald-Beck, Louise (ed.) (1995). San Remo manual on international law applicable to armed conflicts at sea . Grotius Publications, Cambridge University Press, Cambridge. Dunne, Tim (2013). "The Sad State of Maritime Blindness". Cutting the Bow Wave . pp. 43–46, The Magazine of The Combined Joint Operations from the Sea Centre of Excellence. Engelke, Peter, Aronsson, Lisa, & Nordenman, Magnus (2017). Mediterranean Futures 2030. Toward A Transatlantic Security Strategy , Atlantic Council. Evans, David C., & Peattie, Mark R. (1997). Kaigun: Strategy, tactics, and technology in the Imperial Japanese Navy, 1887–1941 . Maryland: Naval Institute Press. Feldman, Nizan, & Sadeh, Tal (2018). "War and Third-party Trade". Journal of Conflict Resolution , 62(1), pp. 119–142. Feldt, Lutz (2016). "The Complex Nature of Today's Maritime Security Issues: A European Perspective". In: Joachim Krause and Sebastian Bruns (eds.), Routledge Handbook of Naval Strategy and Security , Ch. 2, pp. 11–26, London and New York: Routledge. Felker, Craig C. (2007). Testing American Sea Power: U.S. Navy Strategic Exercises, 1923–1940 . College Station: Texas A & M University Press. Finkel, M. (2019). "Conservatism by choice (stability) – A necessary complement to innovation and adaptation in force design". Defence Studies , 19(4), pp. 392–409. Ford, Christopher A., & Rosenberg, David A. (2005). "The Naval Intelligence Underpinnings of Reagan's Maritime Strategy". Journal of Strategic Studies , 28(2), pp. 379–409. Freedman, Lawrence D. (1982). "Reconsiderations: The War of the Falkland Islands, 1982". Foreign Affairs , 61(1), pp. 196–210. Freedman, Lawrence (2013). Strategy, a History . Oxford: Oxford University Press. Freilich, Charles D. (2012). Zion’s dilemmas: How Israel makes national security policy . New York: Cornell University Press. Freilich, Charles D. (2018). Israeli national security: A new strategy for an era of change, foreign policy response, diplomacy in support of strategic partnership . Oxford: Oxford University Press. Freund, James C. (1963). "The Revolt of the Admirals". The Airpower Historian , 10(1), pp. 1–10. Fuquea, David C. (1997). "Task Force One: The Wasted Assets of the United States Pacific Battleship Fleet, 1942". Journal of Military History , 61(4), pp. 707–734. Garthoff, Raymond L. (1996). Soviet Military Policy: A Historical Analysis . London: Faber & Faber. Giarra, Paul S. (2017). "The Navy and Nation Need a Maritime Strategy". Proceeding Magazine , 143(12), 1,378. Giles, Gregory F. (2009). "Continuity and change in Israel’s strategic culture." In: Jeannie L. Johnson, Kerry M. Kartchner and Jeffrey A. Larsen (eds.), Strategic culture and רשימת מקורות נבחרים547 weapons of mass destruction: Culturally Based Insights Into Comparative National Security Policymaking , pp. 97–116, Initiatives in Strategic Studies: Issues and Policies. Golan, Galia. (1982). "The Soviet Union and the Israeli Action in Lebanon". International Affairs , 59(1), pp. 7–16. Goldstein, Lyle J., John B. Hattendorf & Yuri, M. Zhukov (2005). "The Cold War at Sea: An International Appraisal Introduction". Journal of Strategic Studies 28 (2), pp. 151–156. Gorshkov, Sergei G., Neely, T. A. (Trans.), & Preston, H. (ed.) (1974). Red Star Rising at Sea . Annapolis: Naval Institute Press. Gorshkov, Sergei (1979). The Sea Power of the State . Naval Institute Press, Annapolis. Grant, Reg G. (2011). Battle at Sea: 3,000 Years of Naval Warfare . New York: Penguin. Gray, Colin (1992). The Leverage of Sea Power: The Strategic Advantage of Navies in War . New York: Free Press. Gray, Colin (1998). "The Leverage of Sea Power". In: Eric Grove and Peter Hore (eds.), Dimensions of Sea Power , pp. 32–46, Yorkshire: The University of Hull Press. Gray, Colin (2002). Strategy for Chaos: Revolutions in Military Affairs and the Evidence of History . London: Routledge. Gray, Colin (2006). 'Strategic Culture as Context', Out of the Wilderness, Prime Time for Strategic Culture . Prepared for: Defense Threat Reduction Agency Advanced Systems and Concepts Office. Gray, Colin (2007). War, peace and international relations: An introduction to strategic history . New York: Routledge. Gray, Colin S., & Barnett, Roger, W. (eds.) (1989). Seapower and Strategy. Annapolis: Naval Institute Press. Green, Michael J., & Szechenyi, Nicholas (eds.) (2015). Pivot 2.0 – How the Administration and Congress Can Work Together to Sustain American Engagement in Asia to 2016 . A Report of the CSIS Asia Program, Center for Strategic & International Studies. Grigoris, Tsaltas, & Gerasimos Rodotheatos (2010). "Maritime Interdiction Operations: A View Through International Law Lens". NMIOTC MIO Journal , 2nd Issue, pp. 45–48. Griffiths, Franklyn (1973). "Forward Deployment and Foreign Policy". In: Michael MccGwire (ed.), Soviet Naval Developments: Capability and Context , pp. 9–15, Praeger, New York. Grissom, Adam (2006). "The Future of Military Innovation Studies". The Journal of Strategic Studies , 29(5), 905–934. Grove, Eric (1998). "Principles on Maritime Strategy". In: Eric Grove and Peter Hore (eds.), Dimensions of Sea Power , Yorkshire: The University of Hull Press. Grove, Eric (2005). The Royal Navy Since 1815, A New Short History . Basingstoke: Palgrave Macmillan. Grotius, Hugo (2004). The Free Sea . Liberty Fund Inc., Carmel IN.המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם548 Gowing, Margaret (1964). Britain, and Atomic Energy 1939–1945 . London: Macmillan. Grygiel, Jakub J. (2005). "The Dilemmas of US Maritime Supremacy in the Early Cold War". Journal of Strategic Studies , 28(2), pp. 187–216. Guerrero, David & Rodrigues, Jaean-Paul (2014). "The Waves of Containerization Shifts in Global Maritime Transportation". Journal of Transport Geography , 34, pp. 151–164. Haines, Steven (2016). "The Influence of Law on Maritime Strategy". In: Daniel Moran and James Russell (eds.), Maritime Strategy and Global Order, Markets, Resources, Security , pp. 239–260. Washington DC: Georgetown University Press. Hastings, Max (2011). All Hell Let Loose: The World at War 1939–45 . London: Harper Press. Hattendorf, John B. (2000). Naval History and Maritime Strategy, Collected Essays . Krieger Pub. Co. Malabar FL. Hattendorf, John B. (2004). The Evolution of the U.S. Navy’s Maritime Strategy, 1977–1986 . Newport: Rhode Island Center for Naval Warfare Studies. Hendrickson, Jon K. (2014). Crisis in the Mediterranean: Naval Competition and Great Power Politics, 1904–1914 . Annapolis: Naval Institute Press. Hennessy, Peter & Jinks, James (2015). The Silent Deep: The RN Submarine Service since 1945 . London: Allen Lane. Hansen, Kenneth P. (2005). "Raeder Versus Wegener: Conflict in German Naval Strategy". Naval War College Review , 58(4), pp. 81–108. Herring, George (2008). From Colony to Superpower: U.S. Foreign Relations since 1776: The History of the United States . New York and Oxford: Oxford University Press. Herwig, Holger H. (1980). Luxury Fleet the Imperial German Navy 1888–1918 . London: Allen and Unwin. Hobson, Rolf (1996). The German School of Naval Thought and the Origins of the Tirpitz Plan 1875–1900 . Institutt for Forsvarsstudier. Hoffman, Frank G. (2007). Conflicts in the 21st Century: The Rise of the Hybrid Wars . Arlington: Potomac Institute for Policy Studies. Hough, Richard Alexander (1968). Death of the Battleship . New York: MacMillan Company. Hoyt, Timothy D. (2006). "The United States and Maritime Strategy: A Parochial View from Newport". Orbis , 51(4), pp. 577–584. Hunt, Michael H. (2004). "ideology." In: Michael J. Hogan and Thomas G. Paterson (eds.), Explaining the History of American Foreign Relations , pp. 221–240, New York: Cambridge University Press. Iliopoulos, Ilias (2009). "Strategy and Geopolitics of Sea Power throughout History". Baltic Security & Defence Review, 11(2), pp. 5–20. Israelyan, Victor (1995). Inside the Kremlin During the Yom Kippur War . Pennsylvania: Pennyslvania State University Press.רשימת מקורות נבחרים549 Jakhu, Ram, & Pelton, Joseph (eds.) (2017). Global Space Governance: An International Study. Springer Press, 2017 James, D. Clayton (1986). "American and Japanese Strategies in the Pacific War". in: Peter Paret, Gordon A. Craig and Felix Gilbert (eds.), Makers of Modern Strategy from Machiavelli to the Nuclear Age , Princeton, NJ: Princeton University Press, pp. 703–732. Johnston, Alastair (1995). "Thinking about Strategic Culture". International Security , 19(4), pp. 32–64. Kahn, Herman (1961). On Thermonuclear War . Princeton: Princeton University Press. Kahn, Herman (1962). Thinking about the Unthinkable . New York: Horizon Press. Kaplan, Fred (2020). The Bomb, Presidents, Generals and the Secret History of Nuclear War . Simon & Schuster, New York. Katzenbach, Edward L. (1958). "The Horse Cavalry in the Twentieth Century", Public Policy , 8, pp. 120–149, University Press of America, Lanham, Md. Kelly, Patrick J. (2011). Tirpitz and the Imperial German Navy . Indiana University Press, Bloomington. Kennedy, Paul (1976). The Rise and Fall of British Naval Mastery . Penguin UK. Kennedy, Paul (1987). The Rise and Fall of the Great Powers, Economic Change and Military Conflict from 1500 to 2000 . New York: Vintage Books. Kennedy, Paul (1991). Grand strategies in war and peace . New Haven: Yale University Press. Knox, MacGregor, & Murray, Williamson (eds.) (2001). The Dynamics of Military Revolution, 1300–2050 . Cambridge: Cambridge University Press. Kober, Avi (2011). "What Happened to Israeli Military Thought?". Journal of Strategic Studies , 34(5), pp. 707–732. Kopeć, Rafał (2016). "The Determinants of the Israeli Strategic Culture". Review of Nationalities , 6(1), pp. 135–146. Kraska, James (2007). "The Law of the Sea Convention: A National Security Success-Global Strategic Mobility Through the Rule of Law". George Washington International Law Review , 39, pp. 543–572. Kraska, James (2009). "Grasping the Influence of Law on the Sea power". Naval War College Review , 63(3), pp. 113–135. Kuzin, Vladimir & Chernyavskii, Sergei (2005). "Russian Reactions to Reagan's ‘Maritime Strategy’". Journal of Strategic Studies , 28(2), pp. 429–439. Kyle, Keith (2011). Suez: Britain’s End of Empire in the Middle East . London: I.B. Tauris. Lahav, Pnina (2010). "A small Nation goes to War, Israel’s Cabinet Authorization of the 1956 War". Israel Studies , 15(3), pp. 61–86, Special Issue: The Making of Israel Foreign Policy, Guest Editors: Gabriel Sheffer and Natan Aridan. המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם550 Lambert, Nicholas A. (1998). "The Royal Navy in the Last Long Peace". In: Eric Grove and Peter Hore (eds.), Dimensions of Sea Power , pp. 145–151, Yorkshire: The University of Hull Press. Lambert, Nicholas A. (2002). Sir John Fisher's Naval Revolution . Columbia: University of South Carolina Press. Lambert, Nicholas A. (2012). Planning Armageddon: British Economic Warfare and the First World War . Cambridge, MA: Harvard University Press. Lambert, Nicholas A. (2016). "The Pax Britannica and the Advent of Globalization". In: Daniel Moran and James Avery Russell (eds.), Maritime Strategy and Global Order: Markets, Resources, Security , pp. 3–32. Washington DC: Georgetown University Press. Layton, Peter (2013). Big Thoughts: Grand Strategy and Alternative Maritime Strategies . A maritime school of Strategic thought for Australia perspectives – Sea Power Centre – Australia. Leach, John D. (1978). Pompey the Great . London: Routledge. Lehr, Peter (2016). "(No) Princes of the sea: Reflections on Maritime Terrorism, The Future of Naval Conflict". In: Joachim Krause and Sebastian Bruns (eds.). Routledge Handbook of Naval Strategy and Security , Ch. 15, pp. 202–214. London: Routledge. Levy, Jack (1988). "Domestic Politics and War." In: Robert I. Rotberg and Theodore K. Rabb (eds.), The Origin and Prevention of Major Wars , pp. 79–100. Cambridge: Cambridge Press. Lindberg, Michael and Todd, Daniel (2002). Brown-, Green- and Blue-Water Fleets: The Influence of Geography on Naval Warfare, 1861 to the Present . Praeger Publisher, Westport CT. Luttwak, Edward N. (1974). The Political Uses of Sea Power . John Hopkins University Press, Baltimore. Luttwak, Edward (1983). The grand strategy of the Soviet Union . London. Luttwak, Edward (1993). The Endangered American Dream: How To Stop the United States from Being a Third World Country and How To Win the Geo-Economic Struggle for Industrial Supremacy . New York, Simon & Schuster. MacKenzie, Donald A. (1993). Inventing Accuracy: A Historical Sociology of Nuclear Missile Guidance . Cambridge: MIT Press. Mackinder, Halford J. (2004). "The Geographical Pivot of History (1904)". The Geographical Journal , 170(4), pp. 298–321. Mahan, Alfred Thayer (1902). Retrospect and Prospect; Studies in International Relations, Naval and Political . Boston: Little, Brown, and Company. Mahan, Alfred Thayer (1911). Naval Strategy Compared and Contrasted with the Principles and Practice of Military Operations on Land . Mahan, Alfred Thayer (1987). The influence of Sea Power upon History, 1660–1783 , New York: Dover.רשימת מקורות נבחרים551 Maiolo, Joseph (2014). "Did the Royal Navy Decline between the Two World Wars?". The RUSI Journal , 159(4), pp. 18–24. Manthorpe, William H. J. Jr. (2013). "The Secretary and CNO on 23–24 October 1962". Naval War College Review , 66(1), Article 4. Manwaring, Max G. (2012). The Complexity of Modern Asymmetric Warfare . Oklahoma: University of Oklahoma Press. March, David (2012). "Theory into Practice: German Surface Raider Strategy". World at War , 26, pp. 40–47. Marder, Arthur (2014). From the Dreadnought to Scapa Flow: Volume II: To the Eve of Jutland 1914–1916 . Annapolis: Seaforth Publishing. Masala, Carlo, & Tsetsos, Konstantinos (2013). "The Maritime Dimension of the European Union's and Germany's Security and Defence Policy in the 21st Century". ISPSW Institut für Strategie- Politik- Sicherheits- und Wirtschaftsberatung , 229, pp. 1–44. Masataka, Chihaya (1993). "An Intimate Look at the Japanese Navy". In: Donald M. Goldstein and Katherine V. Dillon (eds.), The Pearl Harbor Papers: Inside the Japanese Plans , pp. 312–372, Dulles, VA: Prange Enterprises. Michael MccGwire and John McDonnell (eds.) (1977). Soviet Naval Influence: Domestic and Foreign Dimensions , New York: Praeger Publishers. McCullough, David (1992). Truman . Simon & Schuster, New York. McNeil, William H. (1998). Plagues and Peoples, The Impact of the Mongol Empire on Shifting Disease Balances 1200–1500 . Anchor Books Editions. Mearsheimer, John, & Walt, Stephen M. (2016). "The Case for Offshore Balancing, Foreign Affairs, A superior US Grand Strategy". Foreign Affairs , 95(4), pp. 70–83. Metrick, Andrew, & Hicks Kathleen H. (2018). Contested Seas: Maritime Domain Awareness in Northern Europe . New York: Center for Strategic and International Studies, Rowman and Littlefield. Metz, Steven, & Johnson, Douglas V. (2001). Asymmetry and U.S. Military Strategy: Definition, Background and Strategic Concepts . Pennsylvania: Strategic Studies Institute, US Army War College. Middlebrook, Martin (2012). The Falklands War . Philadelphia: Casemate Publishers. Moran, Daniel, & Russell, Avery James (2016). "Introduction". In: Daniel Moran and James Avery Russell (eds.), Maritime Strategy and Global Order: Markets, Resources, Security , Washington DC: Georgetown University Press. Morgenthau, Hans Joachim (1978). Politics among nations: The struggle for power and peace . New York: Alfred A. Knopf. Motte, Martin (1996). "L'epreuve des Faits: ou la Pensee Navale Française face a la Grande Guerre". Revue Historique des Armées , 2, pp. 97–106.המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם552 Mullen, Mike (2003). "Global Concept of Operations", US Naval Institute Proceedings Magazine , April. Murray, Williamson (1989). "Naval Power in World War I". In: C. S. Gray and R. W. Barnett, (eds.), Sea power and Strategy , London: Naval Institute Press. Naveh, Shimon (1995). "The Cult of the Offensive Preemption and Future Challenges for Israeli Operational Thought". Israeli Affairs , 2(1), pp. 168–187. Neustadt, Richard & May, Ernest R. (1986). Thinking in Time: The Use of History for Decision Makers. New York: The Free Press. Newmyer, Jacqueline (2010). "The Revolution in Military Affairs with Chinese Characteristics", The Journal of Strategic Studies , 33(4), pp. 483–504. Nordquist, Myron H., Nandan, Satya, Rosenne, Shabtai, & Lodge Michael (eds.) (2002). United Nations Convention on the Law of the Sea, 1982: A Commentary . The Hague: Kluwer Law International. Offer, Avner (1989). The first World War: An Agrarian Interpretation . Oxford: Oxford University Press. O'Hara, Vincent (2009). Struggle for the Middle Sea: The Great Navies at War in the Mediterranean Theater, 1940–1945 . Annapolis: Naval Institute Press. Osgood, Robert (1970). "Reappraisal of Limited War". In: Alastair Buchan (ed.), Problems of Modem Strategy , London: Chatto & Windus. Osthagen, Andreas (2020). Maritime boundary disputes: What are they and why do they matter? Maritime Policy , 120, pp. 104–108. Owens, William A. (1993). "Joint Littoral Warfare: Our Future". Johns Hopkins APL Technical Digest , 14(2), pp. 90–93. Owens, William A. (1995). High Seas, The Naval Passage to an Uncharted World . Annapolis: Naval Institute Press. Paparone, Christopher, & Davis, William (2012). "Exploring Outside the Tropics of Clausewitz, Our Slavish Anchoring to an Archaic Metaphor". In: Celestino Perez Jr., Fort Leavenworth (eds.), Addressing the Fog of COG Perspectives on the Center of Gravity in US Military Doctrine , pp. 65–80, KS: Combat Studies Institute Press. Peter Paret, Gordon A. Craig and Felix Gilbert (eds.) (1986). Makers of Modern Strategy from Machiavelli to the Nuclear Age . Princeton: Princeton University Press. Park, Seong-yong (2012). "The Sea Power of the Republic of South Korea". In: Geoffrey Till and Patrick Bratton (eds.), Sea Power in the Asia-Pacific: The Triumph of Neptune? pp. 144–165, New York: Routledge. Patalano, Andrea (2016). "Maritime Strategy in the South China Sea". In: Daniel Moran and James Avery Russell (eds.), Maritime Strategy and Global Order: Markets, Resources, Security , pp. 120–149, Washington DC: Georgetown University Press. Patterson, A. Temple (1966). The Jellico Papers . Vol. I, London.רשימת מקורות נבחרים553 Payne, Richard J. (2013). Global issues . New York, New York. Pearson. Pearlman, Wendy, & Atzili, Boaz (2018). Triadic Coercion, Israel’s Targeting of States that Host Non-States Actors . New York: Columbia University Press. Pelz, Stephen E. (1974). Race to Pearl Harbor: The Failure of the Second London Naval Conference and the Onset of World War II . Cambridge: Harvard University Press. Pendley, William T. (2008). "The new maritime strategy: a lost opportunity". Naval War College Review , 61(2), pp. 61–67. Peri, Yoram (1985). Between battles and ballots; Israel military in politics . Cambridge: Cambridge University Press. Peri, Yoram (2006). Generals in the cabinet room: How the military shapes Israeli policy . Washington DC: United States Institute of Peace. Petersen, Michael B. (2015). "Maritime Doctrine of the Russian Federation". Anna Davis (Trans.), Russian Maritime Studies Institute , Naval War College, Newport RI. Pierre, Andrew (2002). Coalitions building and maintenance: The Gulf War, Kosovo, Afghanistan, and the war on terrorism . Washington, DC: Georgetown University Institute for the Study of Diplomacy. Pilster, Ulrich, & Böhmelt, Tobias (2011). "Coup-Proofing and Military Effectiveness in Interstate Wars, 1967–99". Conflict Management and Peace Science , 28(4), pp. 331– 350. Pocock, John G. A. (1957). The Ancient Constitution and the Feudal Law . Cambridge: Cambridge University Press. Posen, Barry R. (1984). The Sources of Military Doctrine: France, Britain, and Germany between the World Wars . New York: Cornell University Press. Posen, Barry R. (2003). "Command of the commons: the military foundation of US hegemony". International Security , 28(1), pp. 5–46. Posen Barry R. (2006). "Stability and Change in U.S. Grand Strategy". In: Richmond M. Lloyd, and William B. Ruger (eds.), Economics and Maritime Strategy: Implications for the 21st Century , Newport, Rhode Island. Posen, Barry R. (2016) Restraint: A New Foundation for U.S. Grand Strategy . New York: Cornell University Press. Posen, Barry, & Ross, Andrew (1996–1997). "Competing Visions for U.S. Grand Strategy", International Security , 21(3), pp. 5–53. Rahman, Chris (2011). "The Geopolitical Context". In: Thomas G. Mahnken (ed.), Indo-Pacific Maritime Security in the 21st Century , pp. 1–9. Newport: US Naval War College and Lowy Institute for International Policy. Refaat, Ashraf M. (1995). "How the Egyptian navy fought the october war". US Naval Institute, Proceedings , Vol. 121/3/1,105.המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם554 Remnek, Richard (1990). "The Strategic Importance of Bab el Mandeb and the Horn of Africa, Israeli Interests". Naval War College Review , 43(4), pp. 6–30. Roberts, Anthea Elizabeth (2001). "Traditional and Modern Approaches to Customary International Law: A Reconciliation". American Journal of International Law , 95(4), 757–791. Roehrs, Mark D., & Renzi, William A. (2004). World War II in the Pacific . New York: M. E. Sharpe. Ropp, Theodore (2000). War in the Modern World (Revised ed.). Baltimore: Johns. Hopkins University Press. Rosen, Stephen P. (1994). Winning the Next War: Innovation and the Modern Military . Cornell University Press. Roskil, Stephen Wentworth (1962). The strategy of sea power: its development and application . London: Collins. Rothwell, Donald, Oude, Alex G., Scott, Karen N., & Stephens, Tim (eds.) (2015). The Oxford Handbook of the Law of the Sea . Oxford: Oxford University Press. Rovner, Joshua (2018). "A Long War in the East: Doctrine, Diplomacy, and the Prospects for a Protracted Sino-American Conflict". Diplomacy & Statecraft , 29(1), pp. 129–142. Rowlands, Kevin (2012). "Decided Preponderance at Sea-Naval Diplomacy in Strategic Thought". Naval War College Review , 65(4), pp. 89–106. Rubel, Robert C. (2010). "Talking about Sea Control". Naval War College Review , 63(4), pp. 38 – 47. Russell, Alison Lawlor (2016). "The Implications of Cyberspace for Naval Strategy and Security". In: Joachim Krause and Sebastian Bruns (eds.), Routledge Handbook of Naval Strategy and Security , Ch. 14, pp. 189–201, London: Routledge. Russell, Alison Lawlor (2017). Strategic A2/AD in Cyberspace . Cambridge: Cambridge University Press. Ryan, Paul (1981). First line of Defense; The US Navy Since 1945 . Stanford: Hoover Institution Press. Sadeh, Eligar (2010). "Toward National Space Strategy". Astropolitics, The International Journal of Space Politics & Policy , 8(2–3), pp. 73–112. Sadeh, Eligar (ed.) (2013). Space Strategy in the 21st Century: Theory and Policy, Routledge. Sagan, Scott Douglas (1993). The Limits of Safety: Organizations, Accidents, and Nuclear Weapons . Princeton: Princeton University Press. Savranskaya, Svetlana V. (2005). "New Sources on the Role of Soviet Submarines in the Cuban Missile Crisis". Journal of Strategic Studies , 28(2), pp. 233–259. Scammell, Geoffrey V. (1997). The First Imperial Age, European Overseas Expansion c. 1400– 1715. London: Routledge. Scharf, Michael (2014). "Accelerated Formation of Customary International Law". ILSA Journal of International and Comparative Law , 20(2), pp. 305–341.רשימת מקורות נבחרים555 Scherer, John (1978). "Soviet and American Behavior During the Yom Kippur War". World Affairs, 141(1), pp. 3–23. Schivardi, Fabiano (2016). "Middle Sea: The Mediterranean". In: Daniel Moran and James Avery Russell (eds.), Maritime Strategy and Global Order: Markets, Resources, Security , pp. 91–120, Washington DC: Georgetown University Press. Schumacher, Mary (1987). Trident: Setting the Requirements, Case Study C15-88-802.0 . Harvard: Harvard University. Schwartzwald, Jack L. (2012). Nine Lives of Israel . North Carolina: Mackfarland & Company. Shaw, Malcolm (2008). International Law. (6th ed.), Cambridge: Cambridge University Press. Shalom, Zaki (1999). "Lyndon Johnson’s Meeting with Abba Eban, 26 May 1967 an Introduction". Israel Studies , 4(2), pp. 221–236. Shelala, Robert M. (2014). Maritime security in the middle east and north Africa: A strategic assessment . Center for Strategic and International Studies. Siniver, Asaf (2012). The October 1973 War: Politics, Diplomacy, Legacy, Evolving a Diplomatic Legacy from the War . London: Hurst & Company. Sloan, Elinor (2000). "Canada and the Revolution in Military Affairs: Current Response and Future Opportunities". Canadian Military Journal , 1(3), pp. 7–14. Sloan, Geoffrey, S. (2000). "Sir Halfords J. Mackinder; The Heartland Theory Then and Now". Journal of Strategic Studies , 22(2–3), pp. 15–38. Smith, Perry M. (1989). Assignment Pentagon: Pentagon: A Guide to the Potomac Puzzle Palace , Brassey's Publishing, Washington. Sokolov, Boris V. (1994). "The Role of Lend-Lease in Soviet Military Efforts, 1941–1945". Journal of Slavic Military Studies , 7(3), pp. 567–586. Solomon, Yahuda (1960). "The Inge Toft Controversy". The American Journal of International Law, 54, pp. 340–398. Speller, Ian I., & Tuck, Christopher (2001). Amphibious warfare, Strategy and Tactics . Spelmount. Spinardi, Graham (1994). From Polaris to Trident: The Development of US Fleet Ballistic Missile Technology . Cambridge: Cambridge University Press. Stavridis, James (2016). "Maritime Hybrid Warfare Is Coming". Proceedings Magazine, U.S. Naval Institute , 142(12), 1,366. Steel, Nigel, & Hart, Peter (2004). Jutland 1916: Death in the Grey Wastes . London: Cassel. Stille, Mark (2014). The Imperial Japanese Navy in the Pacific War . Oxford: Osprey Publishing. Stokes, Ralph G., & Thompson, Richard (1993). "Naval Service and Missions in Littoral Warfare". Johns Hopkins APL Technical Digest , 14(2), pp. 102–111. Sumida, Jon Tetsuro (2000). Inventing Grand Strategy and Teaching Command: The Classic Works of Alfred Thayer Mahan Reconsidered . Baltimore, MD: Johns Hopkins University Press.המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם556 Swope, Kenneth M. (2015). "Manifesting Awe: Grand Strategy and Imperial Leadership in the Ming Dynasty". Journal of Military History , 79(3), pp. 597–634. Telem, Benyamin (1975). "Naval Lesson of the Yom Kippur War". In: Louis Williams (ed.), The Military Aspects of the Israeli Arab Conflict , Tel Aviv University Publishing Project. Teller, Edward (2001). Memoirs: A Twentieth Century Journey in Science and Politics . Cambridge: Perseus Publishing. Terdoslavich, William & Marble, Sanders (2002). "High Seas Fleet: Was the Strategic Concept of the German High Seas Fleet Sound?". In: Benjamin Frankel, Robert J. Allison and Denis E. Showalter (eds.), History in Dispute , vol. 9, pp. 139–145, World War II: Second Series. St. James Press, World History in Context. Zakheim, Dov S. (2012). The United States Navy and Israeli Navy, Background, current issues, scenarios, and prospects. CAN Analysis & Solution. Tikowara, Hesibo, & Robert, Francis Sidney Grant (1907). Before Port Arthur in a Destroyer; The Personal Diary of a Japanese Naval Officer . London: J. Murray. Till, Geoffrey (1979). Air Power and the Royal Navy, 1914–1945, A Historical Survey . London: Jane‘s Publishing Company. Till, Geoffrey (1984). Maritime strategy and the nuclear age , 2nd Edition, London: Macmillan Press. Till, Geoffrey (2018). Seapower: A guide for the twenty-first century . London and New York: Routledge. Treves, Tullio (2015). "Historical Development of the Law of the Sea". In: Donald Rothwell, Alex Oude Elferink, Karen N. Scott, and Tim Stephenss (eds.), The Oxford Handbook of the Law of the Sea , Oxford: Oxford University Press. Tripp, Charles (2013). The Power and the People: Paths of Resistance in the Middle East . Cambridge: Cambridge University Press. Tritten, James J., & Donolo, Luigi (1995). A Doctrine Reader: The Navies of United States, Great Spain . Naval War College Press, Newport. Turk, Richard W. (1987). The Ambiguous Relationship: Theodore Roosevelt and Alfred Thayer Mahan . Westport: Greenwood Press. Van Bynkershoek, Cornelius, Van Deman Magoffin, Ralph, & Brown Scott, James (2013). De Dominio Maris Dissertatio . Gale: Making of Modern Law. Van Creveld, Martin (1985). Command in war . Harvard: Harvard University Press. Van Creveld, Martin (2002). The Sword and the Olive: A Critical History Of The Israeli Defense Force . New York. Van der Vat, Dan (1991). The Pacific Campaign: The U.S.–Japanese Naval War 1941–1945 . New York: Touchstone. Van Hooft, Paul (2020). "All-In or All-Out: Why Insularity Pushes and Pulls American Grand Strategy to Extremes". Security Studies , 29(4), pp. 701–729.רשימת מקורות נבחרים557 Vardi, Gil-li (2008). "Pounding their Feet, Israeli Military Culture as Reflected in Early IDF Combat History". Journal of Strategic Studies , 31(2), pp. 295–324. Vego Milan (2009). Naval Classical Thinkers and Operational Art . Newport: The Naval War College. Vego Milan (2015). "On Littoral Warfare". Naval War College Review , 68(2), pp. 30–68. Vego Milan (2019). Maritime Strategy and Sea Denial, Theory and Practice . Routledge, Taylor & Francis Group, London. Waever, Ole (1995). "Securitization and DE securitization". In: Ronnie D. Lipschutz (ed.), On Security , pp. 46–86, New York: Columbia University Press. Wegener, Wolfgang (1989). The Naval Strategy of the World War . Holger H. Herwig (Trans.), Naval Institute Press, Annapolis. Whomersley, Chris (2016). "The South China Sea: The Award of the Tribunal in the Case Brought by Philippines against China—A Critique". Chinese Journal of International Law, 15(2), pp. 239–264. Widen, Jerker J. (2012). Theorist of Maritime Strategy, Sir Julian Corbett, and his Contribution to Military and Naval Thought . Farnahm and New York: Ashgate, Routledge. Willmott, Hedley Paul (1982). The Barrier and the Javelin: Japanese and Allied Pacific Strategies, February to June 1942 . Annapolis: Naval Institute Press. Wills, Steven (2015). "Clausewitz and Corbett are Now too Much". CIMSEC, Center for International Maritime Security , 5 March.המרחב הימי אסטרטגיה ימית ומה שביניהם שאול חורב המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית Maritime Policy & Strategy Research CenterHMS עניינו של ספר זה הוא המרחב הימי, האסטרטגיה הימית והנושאים המשיקים להם. חשיבותו ממשיכה לגדול, והמגמה הזאת, כנראה, תימשך כל עוד תימשך 21של המרחב הימי במאה ה־ הגלובליזציה, יתרחב הסחר הימי, יגדל השימוש במשאבים המופקים מהים, ויימשך הגידול באוכלוסייה השוכנת לחופי הים של המדינות השונות. הים כמרחב מגלם עבור האנושות ארבעה תפקידים עיקריים: הוא משאב, תווך של תעבורה וסחר, תווך של מידע והעברת רעיונות ותווך לשליטה. נוסף להכרה בעליית חשיבותו של המרחב הימי בכלל, יש צורך להבין ולהפנים את השינויים המתחוללים במערכת האקולוגית של מרחב זה. כחוט השני לאורך הספר מודגשת החיוניות להבחין הבחנה מושגית בין ''אסטרטגיה ביטחונית Naval( ובין ''אסטרטגיה ימית'' במשמעותה המצומצמתMaritime Security Strategyימית (, וזאת אף־על־פי שהמונחים קשורים זה Maritime Strategy(, או במשמעותה הרחבהStrategy Maritimeלזה. נוסף על כך, חשוב שיובנו ויזכו להכרה המרכיבים הנוספים שיש למונח "ביטחון ימי (, הכולל במשמעותו המודרנית את המרכיבים הבאים: ביטחון לאומי המתבסס על עוצמה Security (, הפיתוח הכלכלי בסביבה הימית והבטיחות במרחב הימיHuman Securityימית, הביטחון האישי Safety in the Maritime Domain) שתי מטרות עיקריות עמדו לנגד עיני המחבר בכתיבת ספר זה: האחת, להביא בפני כל המתעניין בנושאים אסטרטגיה ודוקטרינה ימית במובנן הרחב, אם במסגרת לימודים אקדמיים, או כחלק מהרחבת אופקים בתחום, בכפיפה אחת מרוכזת בשפה העברית. השנייה, לחזור ולהסב את תשומת הלב הציבורית בישראל שאי אפשר להתעלם מהשינויים המפליגים המתרחשים בעשורים האחרונים במרחב הימי של ישראל, ולמקם את הנושא בשיח הציבורי, שכן לטיפול בהם )או להזנחתו( יכולות להיות השלכות מכריעות על ביטחונה של ישראל וחוסנה. במרכז הספר מובאת הטענה כי הדרך הנכונה להתמודד עם המצב מחייבת גיבושן של מדיניות ואסטרטגיה למרחב הימי, שיאפשרו לישראל שימוש מיטבי במרחב הימי מצד אחד, והגנה על מרקם החיים העדין שבו מהצד האחר, כפי שנעשה בהצלחה במדינות ימיות מערביות רבות. המחבר פורש דוגמאות אחדות מן העולם המערבי, המתארות כיצד מכוני מחקר ומוסדות המתמחים בתחום האסטרטגיה הימית, ( סייעו Policy Orientedהמאוישים בין היתר בחוקרים מומחים אקדמיים עם מוכוונות למדיניוּת לגופי הממשל במילוי המשימה. על אודות המחבר פרופסור שאול חורב הוא קצין צה"ל בדרגת תא"ל )בדימוס(, שכיהן במהלך שירותו בחיל הים, בין היתר, כמפקד שייטת הצוללות, כמפקד שייטת ספינות הטילים וכסגן מפקד חיל הים. בשנים כיהן בתפקיד ראש הוועדה לאנרגייה אטומית. כיום הוא עומד בראש המרכז לחקר 2015 –2007 מדיניות ואסטרטגיה ימית, ראש "מרכז עזרי לחקר איראן ומדינות המפרץ" וראש "קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה" באוניברסיטת חיפה. חורב הוא המוביל וראש התוכנית ללימודי תואר שני – מוסמך אוניברסיטה ב"ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית" בבית הספר למדעי המדינה שבאוניברסיטת חיפה. 9789657 437933